הכתובה – סיכום מאמרים 1-9 ו 31-42
| יובל טורקלטויב | www.BIUFRIENDS.co.il בר אילן חברים מבוא :הסברים לנישואים -הנישואים החברה היהודית .1אדר-בוניס מ' "נישואים" ,משפחות בראיה סוציולוגית ואנתרופולוגית ,רעננה תשס"ח ,עמ' ,133-148בחוברת עמ' 1-9 נישואים כמנגנון אינטגרציה :נישואין הם פעולת חליפין בין שתי קבוצות ,בה הגברים מקבוצה אחת נונים מתנות לגברים מקבוצה שנייה כדי להבטיח את שילובן של הקבוצות .המתנה היא האישה אשר מספקת לגבר צרכים שונים (בעיקר הצורך בילודה) .נותן המתנה הוא האב ,המקבל הוא הבעל. נישואים כמונעי אנרכיה מינית :ההנאה ממונוגמיה פוחתת עם השנים ומביאה לעלייה בקיום יחסי מין מחוץ לנישואין . נישואים הם צורך כלכלי של נשים :בחברות בהן הנשים לא עובדות או ללא רכוש ,הנישואים הם אמצעי הישרדות לאישה. נישואים חיוניים לגידול הילדים :נישואים יוצרים מסגרת מתאימה לגידול ילדים ,הם קושרים את האב לאם וכך מבטיחים את נוכחותו ותפקודו של האב בחיי הילדים .מבוסס על הנחה ביולוגית. נישואים הם צורך של הגבר בעוצמה :גישה פמיניסטית! הנישואים הם אמצעי לדיכוי נשים ע"י הגברים .ההנחה מבוססת על כך שהנשים הן חפצים בלי ערך ולגברים יש אינטרס בשליטה על משאבי מעמד הנשים .למה נשים ? כיוון שבהיסטוריה האנושית לא יכלו הגרים לתת מתנות זה לזה והטובין היחיד שיכלו לתת אחד לשני היו בנותיהם ואחיותיהם .כדי לתת נשים כמתנות ,היה על הגברים לדכא את רצונותיהן החופשי. ביקורת: חברות שונות החתן הוא המתנה כיוון שהוא מביא עמו "זרע טוב" ,המאדיר את יוקרתה של משפחת הכלה .משפחת הכלה בוחנת את הנושא ע"י מאפייני החתן -השכלה ,מקצוע ,היסטוריה משפחתית וכו' .סכום הנדוניה שמשפחת הכלה מעניקה להורי החתן ,באה לתת ביטוי פומבי לזרע הטוב וליקרתו של החתן שאותו קנתה משפחת הכלה. בחברות רבות נשים ממלאות תפקידים מרכזיים הקשורים בנישואים :שדכניות .ראייתן כפועלות (הכפופות לשליטת הגברים) נותנת תמונה מציאותית יותר ופחות משפילה לגורלן. 1 | יובל טורקלטויב | נישואים אנדוגמיים (בין חתנים לכלות מתוך קבוצה): הסבר תפקודי: הם שומרים על שלמות משאביה הכלכליים של הקבוצה. העבודה של לחתן ולכלה יש קרובי משפחה משותפים מאפשרת לתווך ביניהם בשעות מאבק ושומרות על יציבות הנישואים. הסבר פסיכולוגי: העובדה שחתן ולכלה מכירים אחד את השנייה מגיל צעיר מקלה עליהם את המעבר מרווקות לנישואים. קשר אח ואחות הוא קשר של אהבה עזה ,אך אסור .לכן נישואי בני דודים הם פיצוי על כך. תפוצת הנישואים וגיל הנישואים :משתנה מחברה לחברה לאורך ההיסטוריה. בחברה המערבית המסורתית :שיעורי נישואין נמוכים יחסית (במיוחד בימי הביניים) הושפע מהחינוך הנוצרי (מנזרים נתפסו כמקום גידול ,מחסה וחינוך טוב לילדים) גיל הנישואים :בחברות אירופאיות היה גיל הנישואים גבוה יחסית והפיקוח על יחסי המין היה רופף .נישואים בגיל ההתבגרות המינית אפשרו לפקח על יחסי מין של הנישואים. בסוף המאה ה 18-חלה עליה בשיעור הנישואים וירידה בגיל המתחתנים ושוב במאה ה 20-השיעור ירד ועלה. השינויים התחרשו לא משפיעים על העמדה החיובית לגבי נישואים. מספר השותפים לקשר הנישואים :במבט ראשון נראה שהשותפים הם גבר אחד ואישה אחת ,אך לא כך הדבר. הדפוס המונוגמי (גבר נשוי לאישה אחת בלבד) :נפוץ אך לא מועדף בחברות הלא מערביות. הדפוס הפוליגמי (גבר נשוי ליותר מאישה אחת) :נפוץ בעיקר במדינות האיסלם ואפריקה. ההסבר הדמוגרפי -היסטורי :סחר עבדים ,שהחל באפריקה הביא לדילול באוכלוסיית הגברים (שהיו עבדים מעודפים מהנשים) ,הפר את האיזון בין המינים ועודד פוליגמיה. ההסבר הכלכלי :הדילול באוכלוסיית אפריקה יצר שפע של קרקעות אשר עודד התפתחות חקלאית המבוססת על עבודות מעדר ותרם לחיוניותם הכלכלית של הנשים והילדים .משק הבית הפוליגמי דומה לארגון חברתי המאפשרת חלוקה של הנשים להתמקצעות כל אחת בתפקידה (לדוגמא :טיפול בילדים ,עבודות הבית וכו' ) .הנשים המרובות 2 | יובל טורקלטויב | מתחרות ונאבקות זו בזו על שירותיו המיניים ,הכלכליים והחברתיים של הגבר האחד .אך הנישואים הפוליגמיים מעידים על יכולתו של הגבר לתת מוהר עבור כל נשותיו ועל כוח העבודה הרב שלו ועלים את ערכו הכלכלי .לכן נישואים אלו הם הרצויים ביותר בעיני הנשים (לפי החוקרת). בהקשר ליהדות :פוליגמיה תרבותנו הוא במקרא ,לשלמה המלך היו 1000נשים ,יעקב נישא ללאה ולרחל ולקח את שפחותיהן לפילגשים ועוד סיפורים.. לפי המשנה ,הברייתות ,התלמוד וספרות האגדה ,הייתה התפתחות של שתי מסורות שונות :מסורת מונוגמית בחברה הארץ ישראלית ומסורת פוליגמית בחברה היהודית בבל. הפוליגמיה בחברה היהודית הייתה לעיתים קרובות תוצאת קיומו של מוסד הייבום. הייבום הוא נוהג נישואים הין אח חי (בין אם נשוי ובין אם לא) לבין אשת אחיו המת .לייבום שני תפקידים עיקריים :הוא מגן על האלמנה כאשר היא נותרת מחוסרת כל וכך מבטיח מראש תרומתה הכלכלית למשק הבית והדבר הנוסף הוא מגן על הנחלה, שלאלמנה יש זכויות לחלוק בה .תפקיד נוסף של הייבום הוא מתן שם למת .הייבום מותר רק אם למת לא נולדו ילדים והמשכיותו לא מובטחת. בקהילות אשכנז היה איסור על ריבוי נשים. בישראל הרבנות הראשית אסרה באופן רשמי את ריבוי הנשים בכל העדות (חוץ ממקרים מסוימים) למי נישואים ולמי אין נישואים? כמה כללים מנחים את בחירת בני הזוג. הומוגמיה – הנישואים מותרים לדומים מבחינה זו או אחרת. היפרגמיה -נישואי אישה לבן זוג בעל סטטוס חברתי גבוה יותר ממנה. היפוגמיה -נישואי אישה לבן זוג בעל סטטוס חברתי נמוך יותר ממנה. אקסוגמיה -מחייב נישואים מחוץ לקבוצה ומגדיר את קבוצת בני הזוג האסורים אנדוגמיה -מחייב נישואים בתוך קבוצה מסיימת( .נישואי יהודים מונחים על כלל אנדוגמיה דתית ,נישואים בגרמניה הנאצית מבוססים על אנדוגמית גזע וכו'). האיסור על גילוי עריות :אחד מכללי האקסוגמיה ,נפוץ בעולם אך אינו אוניברסלי. יש הרואים בו ביטוי לרתיעה באופן טבעי מיחסי מין במשפחה. יש חברות שונות שלהן הגדרות שונות על מיהו שאר בשר. האיסור נועד למנוע התכנסות של קבוצת שארים בתוך עצמן ואיתה את התפוררותה של החברה. האיסור מונע מאבקים על רקע מיני במשפחה ומאפשר את תפקוד המשפחה כיחידה סולידרית. האיסור נועד למנוע סתירות ואי-בהירות שעלולים להפריע לביצוע מוצלח של תפקידים משפחתיים. 3 | יובל טורקלטויב | נקודה חשובה :למרות האיסור על גילוי עריות ,תופעה זו מתוארת בסיפורים רבים על בריאת העולם כאמצעי הכרחי להולדה! מין הנישואים :נישואים דו מיניים או נישואים חד מיניים .הכלל הנפוץ ביותר הוא נישואים בין גברים ונשים .אולם בחברות שונות התירו נישואים של בני אותו המין .רק בתום האלף הראשון לספירה שינתה עמדתה הכנסייה המערבית כלפי נישואים חד מיניים והחמירה את עמדתן והפיקוח על הנישואים .הנצרות אסרה על זוגות חד מיניים להינשא וקבעה עונש מוות על הומוסקסואליות. על אף האיסור התופעה לא נעלמה. תשלומי נישואים :הנישואים כוללים תשלום מוהר ונדוניה בין משפחות החתן והכלה .הנישואים הם גם הזדמנות אחת מיני רבות להורשה לבנים או לבנות. המוהר :כמה חוקרים רואים במוהר תחליף לנתינת כלה תמורת כלה ,הנעשית ע"י גברים וחוקרים רבים סבורים שהוא אינו מטיב עם הכלות ,שכן הוא ניתן לרוב לקרוביהן ולא להן. הנדוניה :לעומת זאת תוארה כשתלום נישואים המטיב עם הכלות ,שכן הוא ניתן להן ע"י אבותיהן ומשמש כאמצעי ירושה .במקרים רבים הנדוניה היא מקור לעוצמת האישה ,היא יכולה לחלוק עם משפחתה החדשה או לשמור אותה לעצמה. תשלומי נישואים ביהדות: בתקופת המקרא נתנקה האישה באמצעות מוהר ששילם אבי החתן לאבי הכלה. בתקופת בית שני ,מסיבות של שפל כלכלי וקושי מצד החתנים לצבור את דמי המוהר טרם הנישואים ,הונהגה הכתובה ,חוזה נישואים כתוב ,שבו התחייב החתן לשלם מוהר במקרה של גירושים או של התאלמנות האישה. הכתובה העתיקה ביותר (המאה ה 5-לפנה"ס) נמצאה ביב בדרום מצרים. המילה "כתובה" נזכרה לראשונה בספר טוביה. סכום המוהר שנקבע בכתובה היה 200זוזים לבתולה ו 100 -זוזים לאלמנה או גרושה. כדי לקיים את מנהג תשלום המוהר בפועל ובאופן זה לבצע את הנישואים ,חויבו החתנים לתת לכלות חפץ בעל ערך סמלי בלבד. מטרותיה של הכתובה היו להעניק לנשים ביטחון כלכלי במקרה של גירושים או התאלמנות וגם להקשות ,במידת האפשר ,על גברים לגרש את נשותיהם כדי שהבעל לא יוכל לומר לאשתו ברגע כעס "קחי כתובתך וצאי" כל רכושו של הבעל ,זה שצבר בעבר ויצבור עתיד ,ערב לכתובתה של אשתו .פירוש הדבר שרכוש הגבר שועבד לטובת אשתו ברוב המדינות לא אוכפים את היום את כל קיום הסעיפים בכתובה וסכום הירושה והמזונות לנשים נקבע לפי חוקי המדינה בהם חיים. בתקופת בית שני הונהג בחברה היהודית שילוב של מוהר ונדוניה (כלי בית שהכלה העבירה מבית אביה לבית בעלה) וגם ערכם נרשם בכתובה. 4 | יובל טורקלטויב | ההלכה היהודית ראתה בגברים בעלים של הנדוניה ויורש החוקי שלה במקרה של מות האישה ,אולם לאורך ההיסטוריה הוסיפו הנשים והוריהן לכתובה את התניית הנישואים בבעלות האישה על הנדוניה שלה וכך עקפו את ההלכה הבלתי שוויונית הזאת ולרשת חזרה את רכושן במקרה של מות הבעל ולהוריש את הרכוש לילדיה או בהעדר ילדים ,לשאר בשר אחרים שלהם. סכום הנדוניה גרם להתרוששות הורי הבנות ,ואילץ את הרבנים לקבוע סכום סמלי אחיד – 600גולדן. נשים רבות הביאו עמן תכשיטים ובגדים מפוארים נוסף על הנדוניה והם גם ירשו את הוריהן. חכמי אשכנז עקפו את דין התורה בנוגע לירושה ,הקובע שבנות לא יורשות וקבע של ההורים לתת לבנותיהם עם הנישואים שטר ירושה בעל ערך כספי גבוה ועליו התחייבות מצד ההורים לבטל את השטר אם אחי הכלה ייתנו לה מחצית מחלקם בירושה 5 | יובל טורקלטויב | .4שרמר ע'" ,תפיסות של נישואים" ,זכר ונקבה בראם :הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשס"ד עמ' ,299-320עמ' 31-42בחוברת. נישואים הם חלק כה שגרתי ומובן מאליו של החיים האנושיים ,עד שאין כל צורך להצדיקם ולנמקם .ע"פ רוב השאלה "לשם מה לשאת אי שה" או "לשם מה להינשא" אינה עולה ככל על הדעת .נושאים ונישואים כי כך הוא סדרו של עולם. הפרק הנוכחי יעסוק בשאלה "כיצד הבינו יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל על טיבו של מוסד הנישואים?" בניסיון להשיב על שאלה זו ניתן לנקוט בשתי דרכים :האחת -התמקדות בליקוטן של עמדות רעיונות המובעות בגלוי והשנייה- המנסה לחלץ את תפיסות הנישואים מתוך השינויים בנורמות שנהגו במציאות. רקע תרבותי :תפיסות של נישואים בעולם ההלניסטי-הרומי נמצא כי בתקופת הפילוסופיה היוונית וההלניסטית והרומית הייתה תפיסה שהצביעה על מרכזיותה של ערך הילודה כצידוק מרכזי לנישואים ,נתפס כחובה אזרחית. דעה אחרת אמרה "שהנישואים הם חיבור של גבר ואישה ,שותפות בכל תחומי החיים" .הדבר בא לידי ביטוי בחקיקות, מקורות ספרותיים ,ציורים על מטבעות ועל מצבות קבורה . נישואים בחברה היהודית -פריה ורביה: ישנן דעות שאומרות שמטרת הנישואים היא לשם פריה ורביה בלבד .לדבריו "התורה מכירה רק צורת התייחדות אחת המתקיימת לפי הטבע בין גבר לאשתו ואשר נועדה להביא ילדים לעולם" קיימת עמדה דומה שלפיה הצידוק העיקרי לנישואים הוא העמדת ולדות. חכמים רבים מצדדים בגישה זו .רואים זאת לפי ההלכה שאומרת שאם היה גבר נשוי לאישה והיא לא ילדה במהלך 10שנים ,הוא רשאי לבטל את הנישואין התפיסה הנ"ל הייתה מקובלת גם בקרב חכמי בבל וגם בקרב הציבור היהודי בבבל .ריבוי העדויות מראה שזאת הייתה הנורמה החברתית באותם זמנים ,גם בבבל וגם בישראל. בנוסף לאמירות של החכמים קיימת ההתנהגות בפועל שמחזקת את הטענה .גבר נושא אישה יותר מפעם בחייו במטרה שיהיו לו הרבה ילדים (פעם בצעירותו ופעם בזקנותו). דימוי הנישואים כמסגרת שתכליתה העיקרית פריה ורביה בא לידי ביטוי בדברי ה"פיתוי" ששמה הברייתא שבתלמוד הבבלי בפיהן של בנות ירושלים " .בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" ו" -אין אישה אלא בנים" מסבירים את התפיסה שהנישואים בעיקרם ,הם מסגרת בעלת לגיטימציה הלכתית חברתית להעמדת ולדות. "מצילות אותנו מן החטא": לצד התכלית של ההולדה נשמעת במקורות התלמודיים גם התפיסה שהנישואים אמורים לשמש תריס בפני היצר המיני. הסוגיה העיקרית שבה באה תפיסה כזו לידי ביטוי היא זו שבבבלי. סוגיה זו מבקשת להביע בצורה נחרצת את חובתו של אדם לשאת אישה עוד בצעירותיו (עד גיל )20 "כל ימיו בעבירה" – כוונת הרב :חיים ללא בת זוג הם בבחינת עברה. 6 | יובל טורקלטויב | התלמוד מעניק משמעות אחרת ומשנה את ניסוח הרב ואומר" :אימא כל ימיו בהרהור עבירה" :נישואים תכליתם לשמש תריס בפני היצר המיני .נישואים בגיל צעיר הם הערובה בפני פיתויו של היצר המיני. הנישואים נועדו לתעל את היצר המיני למסגרת הלכתית לגיטימית ולשמש תריס בפניי זנות . מוצאים עדות לזה במקורות רבים. "בלא חומה" – אדם שאינו נשוי .כלומר :אין מגן פני התפתות מינית אסורה. אשתו של אדם נשוי " :משמרתו מו החטא" – רבי חייא מצדיק את התנהגותו החיובית כלפי אשתו (למרות התנהגותה השלילית כלפיו) בטענה ש"דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא" ,מצויה המלצה לאדם להשיא את ילדיו בעודם צעירים לפני שיגיעו אל פרקם (פורקן) "מסכת דרך ארץ" -הנישואים מיועדים לשמור על אדם מפני התפתות מינית אסורה. ההמלצה חלה גם על הגבר וגם על האישה" .אל תחלל את בתך להזנותה ..זה המשהה את בתו בוגרת" -מקור זה מביע חשש מפני האפשרות שנערה בוגרת תתפתה לקשר מיני לא ממוסד ולא ראוי ולכן הוא ממליץ שלא להשהותה – כלומר למהר ולהשיאה. "בתך בגרה שחרר עבדך ותנה לו" – מביע את חששו של האב שמא תזנה בתו ולכן הוא צריך למהר להשיא אותה. "רווק הדר בעיר ואינו חוטא אין לך צדיק גדול מזה" –הסבר מדויק לכך שהנישואים הם מסגרת לתיעול היצר המיני. עם כל זאת ,חשוב לשים לב שתפיסת הנישואים כתריס בפני פיתוי מיני איננה מדגישה את תוצאת הנישואים (ילדים), אלא את התועלת שיש בהם ליחיד :נישואים מונעים מהאדם חטא .לפני תפיסה זו העדר הצלחה במימושה של מצוות "פרו ורבו" עדיין איננו מחייב לראות בנישואים כישלון ,כל עוד הם משרתים את האדם במניעת חטא. "אשר חיבר האלוהים" מקורות רבים בספרות חז"ל ומחוצה לה מביעים את ההשקפה שקשר הזוגיות איננו פרי בחירה אישית של בני האדם ,אלא הוא מכוון ע"י האל .שורשיה של תפיסה זו קדומים וכבר בספר טוביה טוען המלאך רפאל בפני טוביה שנישואיו לשרה קרובתו מחויבים למעשה ,מפני ש"מיועדת היא לך עוד טרם שנברא העולם" – הקשר בין בני הזוג כפרי הבחירה שלהם (או של בני משפחותיהם). המדרש טוען שמקורו של זיווג שבין גבר לאישה הוא פעולה של האל" ,תוכנית אלוהית" ולמעשה אדם מוצא בהם את בן זוגו שמיועד לו משמיים. רבי יהודה" :ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני" רבי פנסח" :בתורה ,בנביאים ובכתובים מצינו שאין זיווג שלאיש אלא מהקב"ה" רבי ראובן בן אצטרובלי" :מן התורה ומן הנביאים והכתובים מה' אישה לאיש" רבי יוסף בן חלפתא :עוסק הקב"ה כל הזמן ,מאז בריאת העולם "בזיווג זיווגים" בסיפור זה מביע ישו עמדה השוללת את הגירושין .מבוסס על הטענה מראשית הבריאה" :זכר ונקבה ברא אותם אלוהים" – כלומר ,המצב של "זכר ונקבה" הוא מעשה ידי האל ומשום כך קבעה התורה" :יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה לבשר אחד" ובכך הוא מממש את כוונת האל בבריאת האדם ורואה בנישואים קשר היונק את ערכו לא מהיות כאמצעי לקיומה של מצוות "פרו ורבו" ,אלא מהיות מימוש סופי של מעשה הבריאה " :זכר ונקבה ברא אותם". 7 | יובל טורקלטויב | "לא תביעי רחמי הכי; אי חזיא לך -לא אזלא מינך ,ואי לא כפרת ב-ה' " – אל תבקש רחמים! אם ראויה לך – לא תלך ממך; ואם לאו -כפרת ב-ה') – ההשקפה שהאל הוא הקובע את בן זוגו של האדם ואין מקום להתערבות אנושית. "לא טוב היות האדם לבדו" " עד שלא ייקח אדם אישה – אהבתו אצל הוריו .לקח אישה -אהבתו הולכת אצל אשתו ,שנאמר " :ודבק באשתו" " . דבק באשתו :תפיסה שעליה הסתמך ישו כדי לשלול את האפשרות לפרק את קשר הנישואים כמשקפת את הקשר האישי והרגשי המתקיים הלכה למעשה ,במציאות ,בין בני הזוג. " כל שאין לו אישה ..אינו אדם שלם" " /כל אדם שאין לו אישה אינו אדם" "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם "אדם" " -תפיסת הנישואים המשתקפת איננה מסגרת של העמדת ולדות ,אלא של קשר בין בני הזוג ,שרק בקיומו מתממש האדם באופן מלא. מוטלת חובה על אדם להעמיד ולדות ומחובה זו פטור רק מי שמימש אותה " :לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים" -על אף שיש לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אישה שנאמר " :לא טוב היות האדם לבדו" – מצוות פרו ורבו כבר התמלאה ,אך אין בו היתר להימנע מלחיות חיי נישואים עם בת זוג" .אסור לעמוד בלא אישה". שמואל :הנישואים לאו דווקא מפני שהיא רואה בהם אמצעי ליישובו של עולם ,או תריס בפני היצר המיני ,אלא מפני שהיא רואה את הבדידות כדבר שלילי. בלא עזר" :עשה לו עזר כנגדו" בלא טובה" :לא טוב היות האדם לבדו" בלא שמחה " :ושמחת אתה וביתך" בלא ברכה :להניח ברכה אל ביתך" בלא כפרה " :וכפר בעדו ובעד ביתו" בלא שלום" :וביתך שלום" בלא חיים " :ראה חיים עם אישה אשר אהבת" אינו אדם שלם " :ויברך אתם ויקרא את שמם אדם" "כי בצלם אלוהים עשה את האדם" "ואתם פרו ורבו" הראייה של קשר הנישואים המובעת כאן חורגת הרבה מעבר לראייתם כמסגרת לגיטימי להעמדת ולדות .הנישואים בין גבר ואישה הם תנאי הכרחי לחיים מאושרים .והתפיסה (בניגוד לראשונה) אומרת שזה שהנישואים לא כשלו אפילו אם לא הצליחו להביא ילדים לעולם ,מפני שנישואים הם קשר אישי שעקרו באושר אישי וחיים משותפים ומאושרים . 8
© Copyright 2024