הכתובה – סיכום מאמרים 1-9 ו 31-42

‫| יובל טורקלטויב |‬
‫‪www.BIUFRIENDS.co.il‬‬
‫בר אילן חברים‬
‫מבוא‪ :‬הסברים לנישואים‪ -‬הנישואים החברה היהודית‬
‫‪ .1‬אדר‪-‬בוניס מ' "נישואים"‪ ,‬משפחות בראיה סוציולוגית ואנתרופולוגית‪ ,‬רעננה תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,133-148‬בחוברת עמ' ‪1-9‬‬
‫נישואים כמנגנון אינטגרציה‪ :‬נישואין הם פעולת חליפין בין שתי קבוצות‪ ,‬בה הגברים מקבוצה אחת נונים מתנות לגברים‬
‫מקבוצה שנייה כדי להבטיח את שילובן של הקבוצות‪ .‬המתנה היא האישה אשר מספקת לגבר צרכים שונים (בעיקר הצורך‬
‫בילודה)‪ .‬נותן המתנה הוא האב‪ ,‬המקבל הוא הבעל‪.‬‬
‫נישואים כמונעי אנרכיה מינית‪ :‬ההנאה ממונוגמיה פוחתת עם השנים ומביאה לעלייה בקיום יחסי מין מחוץ לנישואין ‪.‬‬
‫נישואים הם צורך כלכלי של נשים‪ :‬בחברות בהן הנשים לא עובדות או ללא רכוש‪ ,‬הנישואים הם אמצעי הישרדות לאישה‪.‬‬
‫נישואים חיוניים לגידול הילדים‪ :‬נישואים יוצרים מסגרת מתאימה לגידול ילדים‪ ,‬הם קושרים את האב לאם וכך מבטיחים את‬
‫נוכחותו ותפקודו של האב בחיי הילדים‪ .‬מבוסס על הנחה ביולוגית‪.‬‬
‫נישואים הם צורך של הגבר בעוצמה‪ :‬גישה פמיניסטית! הנישואים הם אמצעי לדיכוי נשים ע"י הגברים‪ .‬ההנחה מבוססת על‬
‫כך שהנשים הן חפצים בלי ערך ולגברים יש אינטרס בשליטה על משאבי מעמד הנשים‪ .‬למה נשים ? כיוון שבהיסטוריה‬
‫האנושית לא יכלו הגרים לתת מתנות זה לזה והטובין היחיד שיכלו לתת אחד לשני היו בנותיהם ואחיותיהם‪ .‬כדי לתת נשים‬
‫כמתנות‪ ,‬היה על הגברים לדכא את רצונותיהן החופשי‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חברות שונות החתן הוא המתנה כיוון שהוא מביא עמו "זרע טוב"‪ ,‬המאדיר את יוקרתה של משפחת הכלה‪ .‬משפחת‬
‫הכלה בוחנת את הנושא ע"י מאפייני החתן‪ -‬השכלה‪ ,‬מקצוע‪ ,‬היסטוריה משפחתית וכו'‪ .‬סכום הנדוניה שמשפחת הכלה‬
‫מעניקה להורי החתן‪ ,‬באה לתת ביטוי פומבי לזרע הטוב וליקרתו של החתן שאותו קנתה משפחת הכלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחברות רבות נשים ממלאות תפקידים מרכזיים הקשורים בנישואים‪ :‬שדכניות‪ .‬ראייתן כפועלות (הכפופות לשליטת‬
‫הגברים) נותנת תמונה מציאותית יותר ופחות משפילה לגורלן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫| יובל טורקלטויב |‬
‫נישואים אנדוגמיים (בין חתנים לכלות מתוך קבוצה)‪:‬‬
‫הסבר תפקודי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הם שומרים על שלמות משאביה הכלכליים של הקבוצה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העבודה של לחתן ולכלה יש קרובי משפחה משותפים מאפשרת לתווך ביניהם בשעות מאבק ושומרות על יציבות‬
‫הנישואים‪.‬‬
‫הסבר פסיכולוגי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫העובדה שחתן ולכלה מכירים אחד את השנייה מגיל צעיר מקלה עליהם את המעבר מרווקות לנישואים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קשר אח ואחות הוא קשר של אהבה עזה‪ ,‬אך אסור‪ .‬לכן נישואי בני דודים הם פיצוי על כך‪.‬‬
‫תפוצת הנישואים וגיל הנישואים‪ :‬משתנה מחברה לחברה לאורך ההיסטוריה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחברה המערבית המסורתית‪ :‬שיעורי נישואין נמוכים יחסית (במיוחד בימי הביניים) הושפע מהחינוך הנוצרי (מנזרים‬
‫נתפסו כמקום גידול‪ ,‬מחסה וחינוך טוב לילדים)‬
‫‪‬‬
‫גיל הנישואים‪ :‬בחברות אירופאיות היה גיל הנישואים גבוה יחסית והפיקוח על יחסי המין היה רופף‪ .‬נישואים בגיל‬
‫ההתבגרות המינית אפשרו לפקח על יחסי מין של הנישואים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 18-‬חלה עליה בשיעור הנישואים וירידה בגיל המתחתנים ושוב במאה ה‪ 20-‬השיעור ירד ועלה‪.‬‬
‫השינויים התחרשו לא משפיעים על העמדה החיובית לגבי נישואים‪.‬‬
‫מספר השותפים לקשר הנישואים‪ :‬במבט ראשון נראה שהשותפים הם גבר אחד ואישה אחת‪ ,‬אך לא כך הדבר‪.‬‬
‫הדפוס המונוגמי (גבר נשוי לאישה אחת בלבד) ‪ :‬נפוץ אך לא מועדף בחברות הלא מערביות‪.‬‬
‫הדפוס הפוליגמי (גבר נשוי ליותר מאישה אחת)‪ :‬נפוץ בעיקר במדינות האיסלם ואפריקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההסבר הדמוגרפי‪ -‬היסטורי‪ :‬סחר עבדים‪ ,‬שהחל באפריקה הביא לדילול באוכלוסיית הגברים (שהיו עבדים מעודפים‬
‫מהנשים)‪ ,‬הפר את האיזון בין המינים ועודד פוליגמיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההסבר הכלכלי‪ :‬הדילול באוכלוסיית אפריקה יצר שפע של קרקעות אשר עודד התפתחות חקלאית המבוססת על‬
‫עבודות מעדר ותרם לחיוניותם הכלכלית של הנשים והילדים‪ .‬משק הבית הפוליגמי דומה לארגון חברתי המאפשרת‬
‫חלוקה של הנשים להתמקצעות כל אחת בתפקידה (לדוגמא‪ :‬טיפול בילדים‪ ,‬עבודות הבית וכו' )‪ .‬הנשים המרובות‬
‫‪2‬‬
‫| יובל טורקלטויב |‬
‫מתחרות ונאבקות זו בזו על שירותיו המיניים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים של הגבר האחד‪ .‬אך הנישואים הפוליגמיים‬
‫מעידים על יכולתו של הגבר לתת מוהר עבור כל נשותיו ועל כוח העבודה הרב שלו ועלים את ערכו הכלכלי‪ .‬לכן‬
‫נישואים אלו הם הרצויים ביותר בעיני הנשים (לפי החוקרת)‪.‬‬
‫בהקשר ליהדות‪ :‬פוליגמיה תרבותנו הוא במקרא‪ ,‬לשלמה המלך היו ‪ 1000‬נשים‪ ,‬יעקב נישא ללאה ולרחל ולקח את שפחותיהן‬
‫לפילגשים ועוד סיפורים‪..‬‬
‫לפי המשנה‪ ,‬הברייתות‪ ,‬התלמוד וספרות האגדה‪ ,‬הייתה‬
‫התפתחות של שתי מסורות שונות‪ :‬מסורת מונוגמית בחברה הארץ ישראלית ומסורת פוליגמית בחברה היהודית בבל‪.‬‬
‫הפוליגמיה בחברה היהודית הייתה לעיתים קרובות תוצאת קיומו של מוסד הייבום‪.‬‬
‫הייבום הוא נוהג נישואים הין אח חי (בין אם נשוי ובין אם לא) לבין אשת אחיו המת‪ .‬לייבום שני תפקידים עיקריים‪ :‬הוא מגן על‬
‫האלמנה כאשר היא נותרת מחוסרת כל וכך מבטיח מראש תרומתה הכלכלית למשק הבית והדבר הנוסף הוא מגן על הנחלה‪,‬‬
‫שלאלמנה יש זכויות לחלוק בה‪ .‬תפקיד נוסף של הייבום הוא מתן שם למת‪ .‬הייבום מותר רק אם למת לא נולדו ילדים‬
‫והמשכיותו לא מובטחת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקהילות אשכנז היה איסור על ריבוי נשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בישראל הרבנות הראשית אסרה באופן רשמי את ריבוי הנשים בכל העדות (חוץ ממקרים מסוימים)‬
‫למי נישואים ולמי אין נישואים? כמה כללים מנחים את בחירת בני הזוג‪.‬‬
‫הומוגמיה – הנישואים מותרים לדומים מבחינה זו או אחרת‪.‬‬
‫היפרגמיה‪ -‬נישואי אישה לבן זוג בעל סטטוס חברתי גבוה יותר ממנה‪.‬‬
‫היפוגמיה‪ -‬נישואי אישה לבן זוג בעל סטטוס חברתי נמוך יותר ממנה‪.‬‬
‫אקסוגמיה‪ -‬מחייב נישואים מחוץ לקבוצה ומגדיר את קבוצת בני הזוג האסורים‬
‫אנדוגמיה‪ -‬מחייב נישואים בתוך קבוצה מסיימת‪( .‬נישואי יהודים מונחים על כלל אנדוגמיה דתית‪ ,‬נישואים בגרמניה הנאצית‬
‫מבוססים על אנדוגמית גזע וכו')‪.‬‬
‫האיסור על גילוי עריות‪ :‬אחד מכללי האקסוגמיה‪ ,‬נפוץ בעולם אך אינו אוניברסלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש הרואים בו ביטוי לרתיעה באופן טבעי מיחסי מין במשפחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש חברות שונות שלהן הגדרות שונות על מיהו שאר בשר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האיסור נועד למנוע התכנסות של קבוצת שארים בתוך עצמן ואיתה את התפוררותה של החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האיסור מונע מאבקים על רקע מיני במשפחה ומאפשר את תפקוד המשפחה כיחידה סולידרית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האיסור נועד למנוע סתירות ואי‪-‬בהירות שעלולים להפריע לביצוע מוצלח של תפקידים משפחתיים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫| יובל טורקלטויב |‬
‫‪‬‬
‫נקודה חשובה‪ :‬למרות האיסור על גילוי עריות‪ ,‬תופעה זו מתוארת בסיפורים רבים על בריאת העולם כאמצעי הכרחי‬
‫להולדה!‬
‫מין הנישואים‪ :‬נישואים דו מיניים או נישואים חד מיניים‪ .‬הכלל הנפוץ ביותר הוא נישואים בין גברים ונשים‪ .‬אולם בחברות שונות‬
‫התירו נישואים של בני אותו המין‪ .‬רק בתום האלף הראשון לספירה שינתה עמדתה הכנסייה המערבית כלפי נישואים חד מיניים‬
‫והחמירה את עמדתן והפיקוח על הנישואים‪ .‬הנצרות אסרה על זוגות חד מיניים להינשא וקבעה עונש מוות על הומוסקסואליות‪.‬‬
‫על אף האיסור התופעה לא נעלמה‪.‬‬
‫תשלומי נישואים‪ :‬הנישואים כוללים תשלום מוהר ונדוניה בין משפחות החתן והכלה‪ .‬הנישואים הם גם הזדמנות אחת מיני‬
‫רבות להורשה לבנים או לבנות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המוהר‪ :‬כמה חוקרים רואים במוהר תחליף לנתינת כלה תמורת כלה‪ ,‬הנעשית ע"י גברים וחוקרים רבים סבורים שהוא‬
‫אינו מטיב עם הכלות‪ ,‬שכן הוא ניתן לרוב לקרוביהן ולא להן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנדוניה‪ :‬לעומת זאת תוארה כשתלום נישואים המטיב עם הכלות‪ ,‬שכן הוא ניתן להן ע"י אבותיהן ומשמש כאמצעי‬
‫ירושה‪ .‬במקרים רבים הנדוניה היא מקור לעוצמת האישה‪ ,‬היא יכולה לחלוק עם משפחתה החדשה או לשמור אותה‬
‫לעצמה‪.‬‬
‫תשלומי נישואים ביהדות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בתקופת המקרא נתנקה האישה באמצעות מוהר ששילם אבי החתן לאבי הכלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתקופת בית שני‪ ,‬מסיבות של שפל כלכלי וקושי מצד החתנים לצבור את דמי המוהר טרם הנישואים‪ ,‬הונהגה‬
‫הכתובה‪ ,‬חוזה נישואים כתוב‪ ,‬שבו התחייב החתן לשלם מוהר במקרה של גירושים או של התאלמנות האישה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכתובה העתיקה ביותר (המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס) נמצאה ביב בדרום מצרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המילה "כתובה" נזכרה לראשונה בספר טוביה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סכום המוהר שנקבע בכתובה היה ‪ 200‬זוזים לבתולה ו‪ 100 -‬זוזים לאלמנה או גרושה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כדי לקיים את מנהג תשלום המוהר בפועל ובאופן זה לבצע את הנישואים‪ ,‬חויבו החתנים לתת לכלות חפץ בעל ערך‬
‫סמלי בלבד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מטרותיה של הכתובה היו להעניק לנשים ביטחון כלכלי במקרה של גירושים או התאלמנות וגם להקשות‪ ,‬במידת‬
‫האפשר‪ ,‬על גברים לגרש את נשותיהם כדי שהבעל לא יוכל לומר לאשתו ברגע כעס "קחי כתובתך וצאי"‬
‫‪‬‬
‫כל רכושו של הבעל‪ ,‬זה שצבר בעבר ויצבור עתיד‪ ,‬ערב לכתובתה של אשתו‪ .‬פירוש הדבר שרכוש הגבר שועבד לטובת‬
‫אשתו‬
‫‪‬‬
‫ברוב המדינות לא אוכפים את היום את כל קיום הסעיפים בכתובה וסכום הירושה והמזונות לנשים נקבע לפי חוקי‬
‫המדינה בהם חיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתקופת בית שני הונהג בחברה היהודית שילוב של מוהר ונדוניה (כלי בית שהכלה העבירה מבית אביה לבית בעלה)‬
‫וגם ערכם נרשם בכתובה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫| יובל טורקלטויב |‬
‫‪‬‬
‫ההלכה היהודית ראתה בגברים בעלים של הנדוניה ויורש החוקי שלה במקרה של מות האישה‪ ,‬אולם לאורך‬
‫ההיסטוריה הוסיפו הנשים והוריהן לכתובה את התניית הנישואים בבעלות האישה על הנדוניה שלה וכך עקפו את‬
‫ההלכה הבלתי שוויונית הזאת ולרשת חזרה את רכושן במקרה של מות הבעל ולהוריש את הרכוש לילדיה או בהעדר‬
‫ילדים‪ ,‬לשאר בשר אחרים שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סכום הנדוניה גרם להתרוששות הורי הבנות‪ ,‬ואילץ את הרבנים לקבוע סכום סמלי אחיד – ‪ 600‬גולדן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נשים רבות הביאו עמן תכשיטים ובגדים מפוארים נוסף על הנדוניה והם גם ירשו את הוריהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חכמי אשכנז עקפו את דין התורה בנוגע לירושה‪ ,‬הקובע שבנות לא יורשות וקבע של ההורים לתת לבנותיהם עם‬
‫הנישואים שטר ירושה בעל ערך כספי גבוה ועליו התחייבות מצד ההורים לבטל את השטר אם אחי הכלה ייתנו לה‬
‫מחצית מחלקם בירושה‬
‫‪5‬‬
‫| יובל טורקלטויב |‬
‫‪ .4‬שרמר ע'‪" ,‬תפיסות של נישואים"‪ ,‬זכר ונקבה בראם‪ :‬הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ד עמ' ‪ ,299-320‬עמ' ‪ 31-42‬בחוברת‪.‬‬
‫נישואים הם חלק כה שגרתי ומובן מאליו של החיים האנושיים‪ ,‬עד שאין כל צורך להצדיקם ולנמקם‪ .‬ע"פ רוב השאלה "לשם מה‬
‫לשאת אי שה" או "לשם מה להינשא" אינה עולה ככל על הדעת‪ .‬נושאים ונישואים כי כך הוא סדרו של עולם‪.‬‬
‫הפרק הנוכחי יעסוק בשאלה "כיצד הבינו יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל על טיבו של מוסד הנישואים?"‬
‫בניסיון להשיב על שאלה זו ניתן לנקוט בשתי דרכים‪ :‬האחת‪ -‬התמקדות בליקוטן של עמדות רעיונות המובעות בגלוי והשנייה‪-‬‬
‫המנסה לחלץ את תפיסות הנישואים מתוך השינויים בנורמות שנהגו במציאות‪.‬‬
‫רקע תרבותי‪ :‬תפיסות של נישואים בעולם ההלניסטי‪-‬הרומי‬
‫‪‬‬
‫נמצא כי בתקופת הפילוסופיה היוונית וההלניסטית והרומית הייתה תפיסה שהצביעה על מרכזיותה של ערך הילודה‬
‫כצידוק מרכזי לנישואים‪ ,‬נתפס כחובה אזרחית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דעה אחרת אמרה "שהנישואים הם חיבור של גבר ואישה‪ ,‬שותפות בכל תחומי החיים"‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בחקיקות‪,‬‬
‫מקורות ספרותיים‪ ,‬ציורים על מטבעות ועל מצבות קבורה ‪.‬‬
‫נישואים בחברה היהודית ‪ -‬פריה ורביה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ישנן דעות שאומרות שמטרת הנישואים היא לשם פריה ורביה בלבד‪ .‬לדבריו "התורה מכירה רק צורת התייחדות אחת‬
‫המתקיימת לפי הטבע בין גבר לאשתו ואשר נועדה להביא ילדים לעולם" קיימת עמדה דומה שלפיה הצידוק העיקרי‬
‫לנישואים הוא העמדת ולדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חכמים רבים מצדדים בגישה זו ‪ .‬רואים זאת לפי ההלכה שאומרת שאם היה גבר נשוי לאישה והיא לא ילדה במהלך‬
‫‪ 10‬שנים‪ ,‬הוא רשאי לבטל את הנישואין‬
‫‪‬‬
‫התפיסה הנ"ל הייתה מקובלת גם בקרב חכמי בבל וגם בקרב הציבור היהודי בבבל‪ .‬ריבוי העדויות מראה שזאת הייתה‬
‫הנורמה החברתית באותם זמנים‪ ,‬גם בבבל וגם בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנוסף לאמירות של החכמים קיימת ההתנהגות בפועל שמחזקת את הטענה‪ .‬גבר נושא אישה יותר מפעם בחייו‬
‫במטרה שיהיו לו הרבה ילדים (פעם בצעירותו ופעם בזקנותו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דימוי הנישואים כמסגרת שתכליתה העיקרית פריה ורביה בא לידי ביטוי בדברי ה"פיתוי" ששמה הברייתא שבתלמוד‬
‫הבבלי בפיהן של בנות ירושלים ‪" .‬בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" ו‪" -‬אין אישה אלא בנים" מסבירים את‬
‫התפיסה שהנישואים בעיקרם‪ ,‬הם מסגרת בעלת לגיטימציה הלכתית חברתית להעמדת ולדות‪.‬‬
‫"מצילות אותנו מן החטא"‪:‬‬
‫לצד התכלית של ההולדה נשמעת במקורות התלמודיים גם התפיסה שהנישואים אמורים לשמש תריס בפני היצר המיני‪.‬‬
‫הסוגיה העיקרית שבה באה תפיסה כזו לידי ביטוי היא זו שבבבלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סוגיה זו מבקשת להביע בצורה נחרצת את חובתו של אדם לשאת אישה עוד בצעירותיו (עד גיל ‪)20‬‬
‫‪‬‬
‫"כל ימיו בעבירה" – כוונת הרב‪ :‬חיים ללא בת זוג הם בבחינת עברה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫| יובל טורקלטויב |‬
‫‪‬‬
‫התלמוד מעניק משמעות אחרת ומשנה את ניסוח הרב ואומר‪" :‬אימא כל ימיו בהרהור עבירה" ‪ :‬נישואים תכליתם‬
‫לשמש תריס בפני היצר המיני‪ .‬נישואים בגיל צעיר הם הערובה בפני פיתויו של היצר המיני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנישואים נועדו לתעל את היצר המיני למסגרת הלכתית לגיטימית ולשמש תריס בפניי זנות ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוצאים עדות לזה במקורות רבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"בלא חומה" – אדם שאינו נשוי‪ .‬כלומר‪ :‬אין מגן פני התפתות מינית אסורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אשתו של אדם נשוי ‪" :‬משמרתו מו החטא" – רבי חייא מצדיק את התנהגותו החיובית כלפי אשתו (למרות התנהגותה‬
‫השלילית כלפיו) בטענה ש"דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא" ‪ ,‬מצויה המלצה לאדם להשיא את ילדיו‬
‫בעודם צעירים לפני שיגיעו אל פרקם (פורקן)‬
‫‪‬‬
‫"מסכת דרך ארץ"‪ -‬הנישואים מיועדים לשמור על אדם מפני התפתות מינית אסורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההמלצה חלה גם על הגבר וגם על האישה‪" .‬אל תחלל את בתך להזנותה ‪ ..‬זה המשהה את בתו בוגרת" ‪ -‬מקור‬
‫זה מביע חשש מפני האפשרות שנערה בוגרת תתפתה לקשר מיני לא ממוסד ולא ראוי ולכן הוא ממליץ שלא‬
‫להשהותה – כלומר למהר ולהשיאה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"בתך בגרה שחרר עבדך ותנה לו" – מביע את חששו של האב שמא תזנה בתו ולכן הוא צריך למהר להשיא אותה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"רווק הדר בעיר ואינו חוטא אין לך צדיק גדול מזה" –הסבר מדויק לכך שהנישואים הם מסגרת לתיעול היצר המיני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עם כל זאת‪ ,‬חשוב לשים לב שתפיסת הנישואים כתריס בפני פיתוי מיני איננה מדגישה את תוצאת הנישואים (ילדים)‪,‬‬
‫אלא את התועלת שיש בהם ליחיד‪ :‬נישואים מונעים מהאדם חטא‪ .‬לפני תפיסה זו העדר הצלחה במימושה של מצוות‬
‫"פרו ורבו" עדיין איננו מחייב לראות בנישואים כישלון‪ ,‬כל עוד הם משרתים את האדם במניעת חטא‪.‬‬
‫"אשר חיבר האלוהים"‬
‫מקורות רבים בספרות חז"ל ומחוצה לה מביעים את ההשקפה שקשר הזוגיות איננו פרי בחירה אישית של בני האדם‪ ,‬אלא הוא‬
‫מכוון ע"י האל‪ .‬שורשיה של תפיסה זו קדומים וכבר בספר טוביה טוען המלאך רפאל בפני טוביה שנישואיו לשרה קרובתו‬
‫מחויבים למעשה‪ ,‬מפני ש"מיועדת היא לך עוד טרם שנברא העולם" – הקשר בין בני הזוג כפרי הבחירה שלהם (או של בני‬
‫משפחותיהם)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המדרש טוען שמקורו של זיווג שבין גבר לאישה הוא פעולה של האל‪" ,‬תוכנית אלוהית" ולמעשה אדם מוצא בהם את‬
‫בן זוגו שמיועד לו משמיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רבי יהודה‪" :‬ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני"‬
‫‪‬‬
‫רבי פנסח‪" :‬בתורה‪ ,‬בנביאים ובכתובים מצינו שאין זיווג שלאיש אלא מהקב"ה"‬
‫‪‬‬
‫רבי ראובן בן אצטרובלי‪" :‬מן התורה ומן הנביאים והכתובים מה' אישה לאיש"‬
‫‪‬‬
‫רבי יוסף בן חלפתא‪ :‬עוסק הקב"ה כל הזמן‪ ,‬מאז בריאת העולם "בזיווג זיווגים"‬
‫‪‬‬
‫בסיפור זה מביע ישו עמדה השוללת את הגירושין ‪ .‬מבוסס על הטענה מראשית הבריאה‪" :‬זכר ונקבה ברא אותם‬
‫אלוהים" – כלומר‪ ,‬המצב של "זכר ונקבה" הוא מעשה ידי האל ומשום כך קבעה התורה‪" :‬יעזוב איש את אביו ואת‬
‫אמו ודבק באשתו והיה לבשר אחד" ובכך הוא מממש את כוונת האל בבריאת האדם ורואה בנישואים קשר היונק את‬
‫ערכו לא מהיות כאמצעי לקיומה של מצוות "פרו ורבו"‪ ,‬אלא מהיות מימוש סופי של מעשה הבריאה‪ " :‬זכר ונקבה ברא‬
‫אותם"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫| יובל טורקלטויב |‬
‫‪‬‬
‫"לא תביעי רחמי הכי; אי חזיא לך ‪ -‬לא אזלא מינך ‪ ,‬ואי לא כפרת ב‪-‬ה' " – אל תבקש רחמים! אם ראויה לך – לא‬
‫תלך ממך; ואם לאו ‪ -‬כפרת ב‪-‬ה') – ההשקפה שהאל הוא הקובע את בן זוגו של האדם ואין מקום להתערבות אנושית‪.‬‬
‫"לא טוב היות האדם לבדו"‬
‫" עד שלא ייקח אדם אישה – אהבתו אצל הוריו‪ .‬לקח אישה‪ -‬אהבתו הולכת אצל אשתו‪ ,‬שנאמר ‪" :‬ודבק באשתו" " ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דבק באשתו ‪ :‬תפיסה שעליה הסתמך ישו כדי לשלול את האפשרות לפרק את קשר הנישואים כמשקפת את הקשר‬
‫האישי והרגשי המתקיים הלכה למעשה‪ ,‬במציאות‪ ,‬בין בני הזוג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫" כל שאין לו אישה‪ ..‬אינו אדם שלם" ‪" /‬כל אדם שאין לו אישה אינו אדם"‬
‫‪‬‬
‫"זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם "אדם" "‪ -‬תפיסת הנישואים המשתקפת איננה מסגרת של העמדת‬
‫ולדות‪ ,‬אלא של קשר בין בני הזוג‪ ,‬שרק בקיומו מתממש האדם באופן מלא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוטלת חובה על אדם להעמיד ולדות ומחובה זו פטור רק מי שמימש אותה ‪" :‬לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן‬
‫יש לו בנים"‪ -‬על אף שיש לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אישה שנאמר ‪" :‬לא טוב היות האדם לבדו" – מצוות פרו‬
‫ורבו כבר התמלאה‪ ,‬אך אין בו היתר להימנע מלחיות חיי נישואים עם בת זוג‪" .‬אסור לעמוד בלא אישה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמואל‪ :‬הנישואים לאו דווקא מפני שהיא רואה בהם אמצעי ליישובו של עולם‪ ,‬או תריס בפני היצר המיני‪ ,‬אלא מפני‬
‫שהיא רואה את הבדידות כדבר שלילי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בלא עזר‪" :‬עשה לו עזר כנגדו"‬
‫‪‬‬
‫בלא טובה‪" :‬לא טוב היות האדם לבדו"‬
‫‪‬‬
‫בלא שמחה‪ " :‬ושמחת אתה וביתך"‬
‫‪‬‬
‫בלא ברכה‪ :‬להניח ברכה אל ביתך"‬
‫‪‬‬
‫בלא כפרה‪ " :‬וכפר בעדו ובעד ביתו"‬
‫‪‬‬
‫בלא שלום‪" :‬וביתך שלום"‬
‫‪‬‬
‫בלא חיים‪ " :‬ראה חיים עם אישה אשר אהבת"‬
‫‪‬‬
‫אינו אדם שלם‪ " :‬ויברך אתם ויקרא את שמם אדם"‬
‫‪‬‬
‫"כי בצלם אלוהים עשה את האדם"‬
‫‪‬‬
‫"ואתם פרו ורבו"‬
‫הראייה של קשר הנישואים המובעת כאן חורגת הרבה מעבר לראייתם כמסגרת לגיטימי להעמדת ולדות‪ .‬הנישואים בין‬
‫גבר ואישה הם תנאי הכרחי לחיים מאושרים‪ .‬והתפיסה (בניגוד לראשונה) אומרת שזה שהנישואים לא כשלו אפילו אם‬
‫לא הצליחו להביא ילדים לעולם‪ ,‬מפני שנישואים הם קשר אישי שעקרו באושר אישי וחיים משותפים ומאושרים ‪.‬‬
‫‪8‬‬