‫פרשת כי תבא‬ ‫גליון מס' ‪( 671‬שנה רביעית)‪ ,‬כ' אלול תשע"ה‬ ‫עזרא הסופר תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בקללות‬ ‫במשנה תורה (חומש דברים) קודם ראש השנה כדי שתכלה שנה‬ ‫וקללותיה‪ ,‬כך אומרת הגמרא במסכת מגילה‪ 89 .‬קללות נאמרו‬ ‫בפרשה על ידי משה רבנו למי שימאס במצוות ה' ולא ירצה‬ ‫בקיומם‪ 89 .‬עונשים קשים ומרים‪ ,‬עד שהוריקו פניהם של‬ ‫ישראל‪ ,‬נעשו פניהם ירוקות‪ ,‬וכידוע כותב הרמב"ן שכל‬ ‫התוכחות כולם התקיימו‪ ,‬לא נפל דבר אחד ארצה מכל אשר‬ ‫דיבר ה' ביד עבדיו ונביאיו‪.‬‬ ‫מסתמא הרבה קהילות בדורנו‪ ,‬אילו היה עומד משה רבנו‬ ‫בדרשת השבת מולם והיה מייעד ‪ 89‬אסונות קשים ומרים למי‬ ‫שימרה או יסטה בצורה כלשהי ממצוות התורה‪" ,‬וְ ִה ְתבָּ ֵרְך‬ ‫בִ לְ בָּ בו לֵאמר ָּשלום י ְִהיֶה לִ י כִ י בִ ְש ִררּות לִ בִ י אֵ לְֵך‪ֹ ...‬לא יאבֶ ה ה'‬ ‫ְסֹלח לו"‪" ,‬וְ ָּרבְ צָּ ה בו כָּל הָּ ָאלָּה הכְ תּובָּ ה בסֵ פֶ ר הזֶה" וכו'‪ ,‬בטוחני‬ ‫שהרבה בתי כנסיות היו מגרשים את משה רבנו הדרשן‪ ,‬המטיל‬ ‫אימה ופחד על העם ומשתמש בשיטות הפחדה ומורא‪ ,‬ולא‬ ‫בנעימות ובסובלנות כלפי החוטאים והממרים את פי ה' –‬ ‫ובטוחני שהיו מפרסמים נגד משה רבנו מאמרים כי הוא גורם‬ ‫לקרע בעם ולפילוג בין דתיים לחילונים‪ ,‬וראוי להחליפו במישהו‬ ‫מתון יותר‪.‬‬ ‫ָאדם ַאחֲ רי‪ ,‬חֵ ן‬ ‫אבל חז"ל הקדושים שיבחו את משה‪" ,‬מוכִ יח ָּ‬ ‫י ְִמצָּ א ִממחֲ לִ יק לָּשון"‪ ,‬ואמרו טובה קללה שקילל אחיה השילוני‬ ‫מברכה שברכם בלעם הרשע‪ ,‬נביא כמו אחיה השילוני‪ ,‬נביא‬ ‫מספר ‪ 2‬למשה‪ ,‬הוכיח את ישראל בצורה נוקבת אלמלי יעזו‬ ‫להפר את ברית התורה‪" ,‬וְ ִהכָּה ה' אֶ ת י ְִש ָּראֵ ל‪ ,‬כאֲ ֶשר יָּנּוד ה ָּקנֶה‬ ‫במיִם"‪ ,‬הקללה הזו היא גילוי אהבה‪ ,‬כי "נֶאֱ מָּ נִ ים פִ ְצעֵ י אוהֵ ב‪,‬‬ ‫וְ נ ְע ָּתרות נְ ִשיקות שונֵא"‪ .‬לפעמים בן אדם מנשק את חברו אבל‬ ‫נשיקה זאת נובעת מתוך אינטרסים ובאמת בליבו ישים אורבו‪,‬‬ ‫והפוך‪ ,‬המוכיח והמטיל אימה מעשיו נובעים מתוך אהבה‪ .‬חז"ל‬ ‫דימו זאת לבן של מלך שחפץ למרוד ולחטוא לאביו‪ ,‬מי ששונא‬ ‫את בן המלך‪ ,‬אומר לו מרוד וחטוא ואביך סופו שמוחל לך‪,‬‬ ‫‪89:22‬‬ ‫(‪ 42‬דקות לפני השקיעה)‬ ‫‪88:44‬‬ ‫והאוהבו אומר לו היזהר אביך יענישך קשות שלא תחשוב להפר‬ ‫את דברי המלך‪ .‬מי שלא מוכן לשמוע תוכחות ומוסר ואת תפריט‬ ‫העונשים למי שמזייף מצוות התורה בדורנו‪ ,‬גם אילו היה בדורו‬ ‫של משה היה מסרב לשמוע תוכחתו של משה‪ ,‬וממילא היה כופר‬ ‫במשה ובתורתו‪ ,‬ובוחר לו תורה משלו‪.‬‬ ‫כך נהגו כל הנביאים וכל הגדולים והחכמים שבעם ישראל‪ ,‬וכך‬ ‫מצווים לנהוג גם אנו‪' ,‬אהוב את התוכחות ושנא את החנופה'‪ ,‬כי‬ ‫התוכחות מביאים את האדם לחיי העולם הבא‪ ,‬וכך עשה אליהו‬ ‫בצעקו לעם "עד ָּמתי א ֶתם פ ְס ִחים על ְש ֵתי ה ְס ִע ִפים"‪ ,‬אי אפשר‬ ‫ללכת לביה"כ ואחר כך ללכת לקולנוע‪.‬‬ ‫זה מסביר מדוע הרב שלמה זלמן אוירבעך כותב בספרו "מנחת‬ ‫שלמה"‪ ,‬שבשנת תשכ"ד התייבש לו כיס הדמעות שנמצא בעיניו‬ ‫מרוב בכיות ששפך לפני ה' באותה שנה בחודש הרחמים‬ ‫והסליחות – בספרו כותב הרב שמנהגם ב‪ 4-‬שבתות של אלול‬ ‫למסור שיחות מוסר חוצבי להבות אש‪ ,‬ודן בספרו הרב אם מותר‬ ‫למסור את שיחות המוסר ביום השבת כי היו הקהל באים לידי‬ ‫בכי משיחת המוסר‪ ,‬ותמיד הרב‪ ,‬ר' שלמה זלמן היה מזכיר מה‬ ‫שלימדו הגאון ר' איסר זלמן מלצר‪ ,‬את מה שהשוו חז"ל גברא‬ ‫רבה [תלמיד חכם] לספר תורה‪ ,‬ועל מה שנהגו העולם שכאשר‬ ‫מוצאים פסול בספר תורה בקוצו של יו"ד כורכין החגורה מעל‬ ‫המעיל לסימן שפסול הוא וכאילו אמר פסול אני‪ ,‬אל תלמדו‬ ‫ממני – אם כן אמר הרב‪ ,‬בכמה חגורות זקוק אני לחגור את‬ ‫עצמי כדי להכריז קבל עם ועדה אל תטעו ללמוד ממעשי כמאמר‬ ‫רבותינו "אוי לו למי שהעולם טועים בו"‪ -‬כך הרב שלמה זלמן‬ ‫כותב על עצמו ‪ -‬מי שהיה מאורם של ישראל‪ ,‬אביהם של יתומים‬ ‫ומרנן לב אלמנות‪ ,‬מי שכל ישראל היו עיניהם נשואות אליו‬ ‫לשמוע דבר ה'‪ .‬זו הלכה ‪ -‬לדעת שרק התוכחות מעלים את‬ ‫האדם מדרך מיתה לדרך חיים ולמוכיחים ינעם‪ ,‬ועליהם תבוא‬ ‫ברכת טוב‪.‬‬ ‫שבת שלום‪ ,‬אייל עמרמי‬ ‫‪22:22‬‬ ‫קומי אורי‬ ‫ישעיה ס'‬ ‫כתובת לשליחת דואר‪ :‬רח' הרב כלפון משה הכהן ‪ ,31/2‬הר חומה‪ ,‬ירושלים‪ .‬ת‪.‬ד‪ //011 .‬י‪-‬ם‪ .‬מיקוד ‪0///0‬‬ ‫לקבלת עלון זה מדי שבוע ישירות למייל‪ ,‬ניתן לשלוח בקשה לכתובת ‪[email protected]‬‬ ‫בביתם של גדולי ישראל ‪ -‬הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל‬ ‫פרחים בערב יום כיפור‬ ‫ספרה ביתו של הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל (ראש ישיבת טלז)‪.‬‬ ‫רעיתו של רבי מרדכי נולדה בערב יום כיפור‪ ,‬בכל ערב יום כיפור‬ ‫היה רבי מרדכי עצמו טורח ומכתת רגליו לקנות פרחים לרעיתו‬ ‫לכבוד יום הולדתה‪ ,‬על אף היותו שקוע בלימודו‪ ,‬ובמיוחד בעיצומו‬ ‫של ערב יום כיפור‪ ,‬ועל אף שאין זה כבודו של ראש הישיבה‬ ‫שיראוהו מהלך בערב יום כיפור כשזר פרחים בידו‪.‬‬ ‫אף בערוב ימיו‪ ,‬כשכבר קשתה עליו ההליכה מאוד‪ ,‬היה מזמין רכב‬ ‫שיקח אותו לחנות הפרחים‪.‬‬ ‫יוצא לקבל פני רעיתו‬ ‫ביתו של רבי מרדכי היה נמצא במעלה הגבעה‪ ,‬מידי יום כאשר רבי‬ ‫מרדכי היה יושב ולומד‪ ,‬עת הגיעה השעה שרעיתו אמורה לחזור‬ ‫הביתה‪ ,‬היה סוגר את הגמ' ויורד ממעלה הגבעה מרחק גדול‬ ‫ומדרגות רבות כדי לקבל פני רעיתו‪ ,‬מאומרו שהיא שותפה גדולה‬ ‫להחזקת התורה‪ ,‬שהיא מפרנסת הבית ובזכותה הוא לומד‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫לרדת ולקבל את פניה‪...‬‬ ‫"אין לי חברים"‬ ‫מיכל הלומדת בכיתה ג' התרגשה כמו כל חברותיה מהילקוט החדש‪,‬‬ ‫הקלמר‪ ,‬העפרונות והצבעים שאבא ואמא רכשו עבורה‪ .‬מיכל צעדה‬ ‫עם חנה שכנתה לעבר בית הספר‪ .‬הקולות היו קולות של שמחה‬ ‫והתרגשות‪ ,‬חברות שלא נפגשו זמן רב‪ ,‬קולות של התחדשות‬ ‫והתרעננות‪.‬‬ ‫כמו כל חברותיה מיכל בקושי נרדמה לילה קודם ועל כוס השוקו‬ ‫בכלל לא היה שייך לדבר‪.‬‬ ‫מיכל הכירה את המחנכת החדשה ואת הילדות משנה שעברה ואף‬ ‫ילדות חדשות שהצטרפו לכיתתה‪.‬‬ ‫למיכל הייתה תקווה ומשאלה שהשנה סוף סוף תהיה לה חברה‪.‬‬ ‫חברתה הטובה עברה דירה ומיכל חשה אבודה בלעדיה‪ .‬כשמיכל‬ ‫הגיעה לכיתה היא ראתה שאותם חברות נשארו כפי שהיו בשנה‬ ‫שעברה‪ ,‬הם ישבו זו לצד זו ופטפטו בהנאה ולא הבחינו במיכל‪.‬‬ ‫"נו מיכל‪ ,‬איך היה בבית הספר" ? "מי המורה שלך" ? "ליד מי ישבת‬ ‫היום"?‪ .‬שאלה אמא‪.‬‬ ‫מיכל נראתה מהורהרת והתקשתה להסביר את רגשותיה‪ ,‬כשאמא‬ ‫התבוננה בעיניה חשה צביטה בליבה‪" ,‬אני מקווה שמיכל מצאה‬ ‫חברה חדשה"‪ ,‬חלפה מחשבה בראשה‪ .‬כל כך הרבה תקוות תלתה‬ ‫בשנה החדשה‪ ,‬כה קיוותה וייחלה שלמיכל שלה תהיה חברה‪.‬‬ ‫ביום הראשון של פתיחת השנה יש משהו מיוחד באוויר‪ ,‬תקוות‬ ‫וציפיות שתהא השנה‪ ,‬שנה יפה וטובה המתחילה היום‪ .‬הזדמנות‬ ‫אני רוצה לעזור לה‪...‬‬ ‫כאשר נולד בנו הקטן‪ ,‬בשוב הרבנית הביתה לאחר הלידה‪ ,‬הגיעה‬ ‫לבקרה חברה ותיקה‪ ,‬כאשר החברה פנתה ללכת לדרכה‪ ,‬עברה דרך‬ ‫המטבח וראתה את ראש הישיבה בכבודו ובעצמו מטפל בהרתחת‬ ‫הבקבוק לתינור‪ ,‬ואף מכין לו את מאכלו‪ ,‬ואז באותם ימים הכנת‬ ‫אוכל לתינוק היתה כרוכה בטירחה מרובה כידוע‪.‬‬ ‫פנתה אליו ואמרה "יסלח לי ראש הישיבה‪ ,‬אבל הרי יש כאן בנות‬ ‫גדולו ת בבית שיכולות להתעסק בהכנת האוכל לתינוק‪ ,‬ומדוע ראש‬ ‫הישיבה צריך לעמוד ולעשות זאת?"‬ ‫השיב הרב‪" ,‬אשתי ילדה תינוק‪ ,‬ואני רוצה לעזור לה‪"...‬‬ ‫להתחלות חדשות ולמימוש חלומות‪ .‬בכל התחלה יש את העוצמה‬ ‫והרצון להצליח בלימודים ומבחינה חברתית‪ ,‬להרגיש שייכות וחלק‬ ‫מהחברה‪.‬‬ ‫כשלילד אין חברים הוא לא פנוי ללמידה‪ .‬ניתקל בילדים שיעסיקו‬ ‫את עצמם בהפסקות בכל מיני משחקים‪ ,‬חיי חברה לא חסרים להם‬ ‫במיוחד‪ .‬לעומתם ילדים שירגישו בדידות‪ ,‬עצב‪ ,‬נשמע אותם‬ ‫מתלוננים "אין לי חברים" "אני יושב לבד"‪" ,‬אף אחד לא רוצה‬ ‫לשחק אתי"‪.‬‬ ‫כאשר תלונה זו באה מצד הילד בשל מצב חברתי‪ ,‬רצוי שנבדוק מה‬ ‫קורה שם‪ .‬מה הוא עושה בהפסקה? עם מי הוא חוזר הביתה? האם‬ ‫מישהו מזמין אותו אחר הצהרים? האם הוא מבין קודים חברתיים?‬ ‫כיצד מתייחס לחבר? האם לבושו נקי ומסודר? האם הוא מתנשא על‬ ‫חבריו? איך מרגישים בחברתו? האם מתבדח "ויורד" על חברים‪,‬‬ ‫האם הוא ציני? הורים מכירים את ילדיהם ואותם אינטראקציות‬ ‫(שיתופי פעולה והדדיות בין שנים) שיש בבית עם האחים מן הסתם‬ ‫קורים גם מחוץ לבית‪.‬‬ ‫כאן המקום של ההורים לעזור לילד כיצד לרכוש חבר על ידי שיחות‬ ‫והתבוננות באינטראקציות חברתיות‪ ,‬למי היית רוצה להתחבר? מה‬ ‫מיוחד בו? מי לדעתך חבר נאמן ואמיתי שתרגיש בנוח בחברתו?‬ ‫מבלי להרגיש ניזום חברויות‪ ,‬נעודד חברות שלה השפעה חיובית‪.‬‬ ‫אם עדין קיים קושי יש לשתף את המורה‪ /‬רב ולא לתת לזמן לעשות‬ ‫את שלו‪ ,‬ילד שמסתובב עם רגשות של בדידות אינו פנוי ללמידה‬ ‫והמצב רק עשוי להחמיר‪.‬‬ ‫חברות אמיתית מושתתת על ערכים הדדיות‪ ,‬ילדים צומחים ונבנים‬ ‫מחברות טובה‪ ,‬חברות שאינה חונקת‪ ,‬חברות שיש ביטוי לכל אחד‪,‬‬ ‫חברות בשעת עצב ושמחה‪ ,‬חברות מכבדת ולא רומסת‪ ,‬חברות‬ ‫שתקבל אותנו כמו שאנו‪ .‬הבית הוא המודל לתקשורת נכונה‪ ,‬בבית‬ ‫הילד רואה ומזדהה ואף מחקה את הוריו ואחיו‪ .‬בבית הוא לומד‬ ‫לוותר‪ ,‬איך להתמודד עם אחים ואיך ניתן לפתור בעיות‪.‬‬ ‫ישנם שני סוגי עיזבון שהורים מנחילים לילדיהם‪ ,‬האחד רכוש לאחר‬ ‫אריכות ימים ושנים‪ ,‬ויש עיזבון שהוא ערכים‪ ,‬יכולות‪ ,‬ערך עצמי‪,‬‬ ‫בניית העצמי יכולת לפתור בעיות ולתקשר בצורה נכונה וטובה‬ ‫ומתחשבת עם הזולת‪.‬‬ ‫להיות מאושר זו המתנה הגדולה שאנו יכולים להעניק לילדנו‪.‬‬ ‫רבי אברהם חיים עדס זצ"ל‬ ‫רבי אברהם חיים עדס זצ"ל נולד בשנת תר"כ בחלאב שבסוריה‪ ,‬למד‬ ‫בישיבות אצל רבי מרדכי עבאדי ורבי עזרא טוויל הכהן‪ ,‬בגיל צעיר‬ ‫מאוד החל ללמד תלמידים רבים‪ ,‬מבין תלמידיו ניתן למנות את ראשי‬ ‫ישיבת פורת יוסף‪ ,‬רבי שלמה לניאדו ורבי עזרא עטייה‪.‬‬ ‫בעת שהלך ברחוב בשכונת הבוכרים בירושלים‪ ,‬נדרס הרב על ידי‬ ‫מכונית שנהגה היה "נהג חדש" שעלה בטעות על המדרכה‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מהדריסה אושפז הרב מס' שבועות ולבסוף נפטר בכ"ח אב תרפ"ה‪.‬‬ ‫שנה אחת הזדמן לרבי אברהם לנסוע לעיר מסוימת‪ ,‬באותם ימים‬ ‫היתה צורת התחבורה על ידי רכיבה על חמורים ונסיעה בשירה מחשש‬ ‫לשודדים בדרך‪ ,‬על כן שכר רבי אברהם מיהודי חמור כדי לרכוב עליו‬ ‫עם השיירה היוצאת לדרך‪ ,‬והנה גוי אחד‪ ,‬שגם לו היו חמורים‬ ‫להשכרה‪ ,‬הבחין כי רבי אברהם לא שכר ממנו ‪ -‬אלא מהיהודי‪ ,‬התרגז‬ ‫עליו‪ ,‬ואיים כי יראה לו את נחת זרועו כשיצאו מחוץ לעיר‪ ,‬ענה לו רבי‬ ‫אברהם‪ :‬אינני מפחד מאיומך‪ ,‬וכי לא ידעת כי יש לנו אלוקים נורא‬ ‫ואיום? וכי לא שמעת את אשר עשה אלוקינו לפרעה ולמצרים אשר‬ ‫הרעו לעם ישראל? ובכן אין לי מה לפחד ממך כלל‪ ,‬בטוחני בהקב"ה‬ ‫שיפר עצתך ומחשבותיך‪.‬‬ ‫וכדבריו כן היה‪ ,‬אך יצאו את העיר‪ ,‬לפתע נעצרה השירה‪ ,‬התברר כי גוי‬ ‫זה בהיותו מתקן את אוכף פרדתו‪ ,‬בעטה בו הפרדה בעיטה חזקה‬ ‫ושברה את רגליו‪ ,‬ויפול לארץ כשהוא צועק ובוכה מכאבים חזקים‪ .‬אז‬ ‫הבין הגוי את גדולת רבי אברהם וכי נענש משמים על שאיים על‬ ‫הצדיק‪.‬‬ ‫לימים שהה רבי אברהם בעיר מסוימת לרגל פרנסתו‪ ,‬ביקשוהו‬ ‫קרוביו ומיודעיו כי ישאר להכנסת תינוק בבריתו של אברהם אבינו‬ ‫ע"ה שיערך ביום ראשון הקרוב‪ ,‬וישתדלו גם הם לעוזרו במתן יד‬ ‫מהציבור הגדול שיתאסף שם‪ ,‬והנה כשהגיע יום ראשון‪ ,‬הרגיש‬ ‫רבי אברהם בליבו כי מוכרח הוא לצאת לנסיעה מיד בבוקר‪ ,‬וכך‬ ‫עשה‪ ,‬מיד אחרי התפילה הלך לכיון האוניה להתכונן לנסיעה‪,‬‬ ‫בראות קרוביו כך‪ ,‬הפצירו בו שישאר לברית‪ ,‬וגם יעזרוהו כאשר‬ ‫אמרו‪ ,‬והוסיפו‪ ,‬כי אף האוניה אינה יוצאת לדרכה עד שעות אחר‬ ‫הצהרים ויכול בזמן זה להשאר ‪ -‬אך רבי אברהם בשלו‪ ,‬כי מוכרח‬ ‫הוא להתכונן כעת בבוקר לנסיעה ולא מוכן להתעכב‪ .‬וכאמור‪ ,‬הלך‬ ‫אל האניה וישב בה‪ ,‬והיה קורא תהילים במנוחה‪.‬‬ ‫אך הפעם באופן יוצא מן הכלל‪ ,‬יצאה האניה לדרכה לפני הצהרים‬ ‫שלא כרגיל‪ ,‬לפליאת הנוסעים‪ .‬אולם כשהגיעו לחוף כפר מסוים‬ ‫הסמוך לארם צובא‪ ,‬נודע כי באותה העיר ששהה רבי אברהם‬ ‫התלקח מרד בין הערבים לנוצרים והרגו אחד את השני‪ ,‬ומרוב‬ ‫הפחד והבלבול שנוצר‪ ,‬לא התקיימה הברית בזמן המיועד‪.‬‬ ‫או אז הבינו אנשי העיר מדוע מהר רבי אברהם להתכונן לנסיעה‪,‬‬ ‫כי אם היה משתהה‪ ,‬לא היה משיג אוניה לנסוע‪ ,‬וחלילה גם היה‬ ‫יכול להסתכן‪ ,‬אכן רגלי חסידו ישמור‪.‬‬ ‫***‬ ‫פעם חסך רבי אברהם סכום כסף והגיע הסכום לכדי שני זהובים‪,‬‬ ‫רצה לקנות בזה מעיל חורף לאשתו הרבנית ע"ה‪ ,‬והנה‪ ,‬באותה עת‬ ‫דפקו בביתו גבאי צדקה‪ ,‬שאספו תרומות עבור דבר דחוף‪ ,‬הלך רבי‬ ‫אברהם ונתן להם את שני הזהובים שחסך‪ ,‬ובכך לא נותר כסף‬ ‫עבור המעיל‪ ,‬בשמים ראו בצערה של הרבנית‪ ,‬בלילה דפק בדלת‬ ‫אדם‪ ,‬וסיפר כי הוא בא עתה מנסיעה באוניה‪ ,‬וכשהיה בדרך קרתה‬ ‫סערה בלב ים עד שהגיעו למצב של סכנה‪ ,‬בצר לו נדר נדר‪ ,‬כי אם‬ ‫ינצל‪ ,‬יתן לרבי אברהם עדס שני זהובים‪ ,‬ואכן‪ ,‬בחסדי ה'‪ ,‬ניצל‬ ‫מהסכנה ובא לקים נידרו‪ .‬בכך היה כבר סכום כסף עבור הרבנית‪...‬‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫ידוע זה מכבר שזיהום אוויר מסוכן לבריאות‪ .‬ידוע גם שחשיפה כרונית‬ ‫(ארוכת טווח) לזיהום אוויר מעלה את הסיכון למחלות נשימה‪ ,‬לשבץ‪,‬‬ ‫למחלות לב ואף לסרטן‪ .‬חוליים אלה מהווים את הסיבות המובילות‬ ‫בעולם למוות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא היה ידוע עד כמה מסוכנת חשיפה קצרת‬ ‫טווח לזיהום אוויר גבוה (חשיפה אקוטית)‪.‬‬ ‫מחקר מקיף שערך מטא‪-‬אנליזה של מאות מחקרים מעשרות מדינות‪,‬‬ ‫מצא שחשיפה אקוטית לזיהום אוויר מעלה את הסיכון למקרי שבץ‬ ‫ולמוות משבץ במידה ניכרת‪ .‬הסיכון עולה לרמה מקסימלית באופן‬ ‫מיידי עוד באותו היום (!) והסיכון יורד בהדרגה‪ ,‬אך נשאר גבוה יחסית‬ ‫למשך כשבוע‪.‬‬ ‫השפעות שליליות אלו נראו אחרי חשיפה לרוב סוגי זיהום האוויר‪:‬‬ ‫פחמן חד‪-‬חמצני (‪ ,)CO‬תחמוצות חנקן (‪ )NO2‬וגופרית (‪,)SO2‬‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים ‪( PM10‬חמישה חלקיקים כאלו בטור שווים‬ ‫לעובי שערה) וחלקיקי ‪( PM2.5‬ארבעה כאלה נכנסים בקוטר של‬ ‫חלקיק ‪ PM10‬אחד)‪ .‬ההשפעה החמורה ביותר היא של החלקיקים‬ ‫הנשימים העדינים ‪ ,PM2.5‬שהם כה קטנים‪ ,‬עד שהם מסוגלים לחדור‬ ‫מהאוויר אל כלי הדם שבריאות ומשם מוזרמים לכל הגוף ופוגעים‬ ‫בכלי דם‪.‬‬ ‫שבץ הוא כיום גורם המוות השני בעולם‪ ,‬והוא גורם מוביל גם בגרימת‬ ‫נכות‪ .‬בשבץ‪ ,‬לא מגיע מספיק דם לחלק מהמוח‪ ,‬אם בעקבות חסימה‬ ‫של כלי דם‪ ,‬ואם בשל דימום במוח‪ .‬חוסר בדם במוח מביא לחוסר‬ ‫בחמצן ולמוות של תאים באותו אזור‪ .‬מוות של תאי מוח מביא‬ ‫לשיתוק‪ ,‬פגיעה בתפקוד המוחי ובמקרים חמורים למוות‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬הבשיל מהלך של המשרד להגנת הסביבה הישראלי‬ ‫בנושא‪ ,‬ואוטובוסים של אגד ודן‪ ,‬שני ציי הרכב הגדולים‬ ‫והמזהמים בארץ‪ ,‬החלו להתקין מסננים לשם הקטנה דרמטית של‬ ‫פליטת מזהמים‪ .‬זה צעד בכיוון הנכון‪ ,‬שיקטין את זיהום האוויר‬ ‫בערים הגדולות‪ .‬עם זאת‪ ,‬פתרון רחב היקף יותר חייב לכלול‬ ‫שיפור דרמטי בהיקף ובנגישות התחבורה הציבורית כדי שיהיה‬ ‫ניתן לצמצם את היקף התחבורה הפרטית בארץ‪.‬‬ ‫חשוב לזכור שיש גם אירועים טבעיים שגורמים לזיהום אוויר‬ ‫מסוכן עשיר בחלקיקי ‪ – PM2.5‬כמו סופת האבק אשר התרחשה‬ ‫בפברואר השנה‪ ,‬למשל‪ .‬במהלך אותה סופת אבק‪ ,‬עלה ריכוז‬ ‫חלקיקי ‪ PM2.5‬פי ‪ 42‬לעומת ריכוז הרקע שלהם‪ .‬במקרים כאלה‪,‬‬ ‫כדאי להישאר בתוך מבנים סגורים ולמעט ביציאה החוצה‪.‬‬ ‫החבטה פרק ב' ‪ /‬באדיבות ר' קובי לוי‬ ‫תקציר‪ :‬פרדי חממה הוא שוטר מוערך במשטרה‪ ,‬באחת ממבצעיו‬ ‫ללכידת הגנב פלטיאל פומרנץ המכונה "הצדיק"‪ ,‬הוא פוגש יהודי בשם‬ ‫חיימקה צוקרמן‪ ,‬זה האחרון משכנע אותו לוותר לגנב שרוצה לחזור‬ ‫בתשובה‪ .‬חממה מתיישב על כסא במשרדו של צוקרמן‪ ,‬הכסא נשבר‬ ‫וחממה מוצא את עצמו בבית החולים עם שברים בצלעות‪ ,‬בין השניים‬ ‫מתפתחת ידידות מיוחדת וכשחממה משתחרר מבית החולים הוא פורש‬ ‫מהמשטרה במטרה לפתוח דף חדש בחייו‪.‬‬ ‫חודש אחר כך הצפין חממה והתנחל בחיפה‪ .‬תוך זמן קצר אחר כך הוא‬ ‫פתח שם את חברת השמירה שלו "אתם בחממה טובה"‪ ,‬חברה בע"מ‬ ‫שמהר מאד הפכה לאטרקטיבית בקרב בעלי עסקים ומפעלים‪ .‬שמו‬ ‫הטוב של השוטר חבוש הכיפה הלבנה‪-‬הסרוגה‪ ,‬היה הרבה יותר טוב‬ ‫משמן אקדחים‪ ,‬ואפילו משמן זית‪ .‬עובדיו שנקלטו במערכות שרותי‬ ‫השמירה שלו למדו מהר שאמינות‪ ,‬דייקנות‪ ,‬ורצינות‪ ,‬הם סוד הקסם‪,‬‬ ‫ומי שפיקשש רק פעם אחת‪ .‬בפעם השניה היה בחוץ‪.‬‬ ‫ברוך השם‪ ,‬מצבו הכלכלי של פרדי חממה השתפר לאין ערוך‪ ,‬וגם ידו‬ ‫החלה לפזר צדקות לכל עובר ושב‪ .‬כן‪ ,‬היתה לו הוראת קבע דשנה‬ ‫לישיבה של צוקרמן שבעיר הולדתו‪ ,‬אבל אחרי חמש שנות פרוד‪,‬‬ ‫צוקרמן ופומרנץ היו כבר עבורו כמו חלום רחוק אבל מתוק‪ .‬הוא שקע‬ ‫בעבודתו העסקית‪-‬בטחונית מחד‪ ,‬והקפיד לקבוע עיתים לתורה‪ ,‬בוקר‬ ‫ולילה‪ ,‬מאידך‪.‬‬ ‫***‬ ‫בוקר אחד הוא קיבל שיחת טלפון מאישיות חשובה! "הלו רבי פרדי‪,‬‬ ‫מדבר אליהו‪ .‬בעוד שבועיים‪ ,‬באיצטדיון הכדורגל בעיר פלונית‪ ,‬תערך‬ ‫עצרת התעוררות גדולה‪ .‬אנו מצפים ל‪ 82,222 -‬משתתפים‪ ,‬גם גדול‬ ‫הדור יגיע‪ ,‬ואני רוצה שחברת "אתם בחממה טובה" תתן את שרותי‬ ‫האבטחה‪ .‬שמך הולך לפניך לטובה ולברכה‪ .‬אגב‪ ,‬ישתתפו בכנס לפחות‬ ‫עוד ‪ 22‬רבנים על בימת הכבוד"‪.‬‬ ‫היו אלה שבועיים של הכנות קדחתניות‪ .‬חממה הכשיר את מיטב עובדיו‬ ‫למבצע ההגנה על גדול הדור‪ .‬הוא נסע איתם לאיצטדיון שבעיר‬ ‫הולדתו‪ ,‬בדק את מנהרות הכניסה והיציאה‪ ,‬חלף עמם בין היציעים‬ ‫וביצע הגנות היקפיות למקרה של התקהלות המונית‪ .‬חממה היה‬ ‫מאושר עד הגג מן העובדה שמן השמים זיכו אותו לאבטח ארוע רוחני‬ ‫חשוב זה‪" .‬הא‪ ,‬ישתבח שמו‪ ,‬אוהבים אותי מן השמים" הרהר בלבו‪.‬‬ ‫***‬ ‫הלחץ על השערים היה מבהיל‪ .‬רבבה? שטויות‪ ,‬היו שם לפחות ‪42,222‬‬ ‫משתתפים‪ ,‬משולהבים בשלהבת קודש‪ ,‬פיוטים ובקשות משובבי נפש‬ ‫שוררו מפיהם של הרבבות‪ ,‬ששתו בצימאון גדול את דברי התורה של‬ ‫הרבנים‪ ,‬והמתינו כמהים להגעתו של גדול הדור‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 24:22‬בלילה נשמעה ההודעה‪" :‬היכונו לכניסת מרן הגאון‬ ‫הגדול‪ ...‬ושירת "ימים על ימי מלך תוסיף" החרישה אוזניים ונסקה עד‬ ‫כסא הכבוד‪ .‬ההתרגשות היתה עצומה גם בקרב עשרות המאבטחים של‬ ‫חממה‪ ,‬כשהוא הנרגש והנסער מכולם‪ .‬הוא נישק את ידו של הרב‪ ,‬חטף‬ ‫ממנו זפטה של חביבות על הפנים‪ ,‬סימן לאנשיו ליצר מעגל טבעתי‬ ‫צפוף‪ ,‬והחל לנוע עמו לכיוון הבימה‪ .‬במשך חצי שעה דרש גדול הדור‪,‬‬ ‫חימם לבבות וחיזק את הנשמות הכמהות לאביהן שבשמים‪ .‬מילותיו‬ ‫הפשוטות אך המרטיטות האירו את חשכת הפנימיות של הרבבות‬ ‫שדממו‪ ,‬וכולם אמרו כבוד‪.‬‬ ‫הדרשה נסתיימה‪ .‬פרדי חממה ידע שמכאן ואילך העסק מתחמם וסכנה‬ ‫לא פשוטה מרחפת באוויר‪ .‬האלפים הרבים שצבאו על הגדרות‬ ‫ומנהרות הגישה‪ ,‬עלולים היו להיות נחשול אנושי מאיים‪ ,‬שמסכן את‬ ‫גדול הדור‪ .‬חממה עלה לבימה‪ ,‬החזיק את המיקרופון ושאג‪" :‬קהל‬ ‫קדוש‪ ,‬אני מבקש מכם‪ ,‬בכל לשון של בקשה‪ ,‬אנא הישארו במקומותיכם‬ ‫ותנו לרב לצאת בצורה בטוחה ומכובדת‪ ,‬כאן לא המקום והזמן לבקש‬ ‫ממנו ברכות" ואז נשם עמוקות ואמר בקול שופע קשיחות "צר לי‪ ,‬אך‬ ‫אני מזהיר‪ :‬כל מי שיתקרב לרב‪ ,‬מסכן את עצמו‪ .‬אנא אל תזוזו‬ ‫ממקומכם עד להנחייה לעזוב את המקום‪ .‬ושוב‪ ,‬אני מזהיר כל מי‬ ‫שינסה להתקרב לרב‪ ."...‬הוא לא היה צריך לסיים את המשפט‪ ,‬התזה‬ ‫היתה ברורה‪.‬‬ ‫טבעת המאבטחים נעה לכוון שער היציאה והרב במרכז כשחממה אוחז‬ ‫בידו הימנית‪ .‬האלפים צבאו מסביב ופיהם אומר שירה‪ .‬הכבודה נכנסה‬ ‫למנהרה‪ ,‬שהובילה לשער‪ ,‬ולפתע הפסקת חשמל‪ .‬חשכה‪.‬‬ ‫"להמשיך לנוע" צעק חממה לאנשיו ביציאה מן המנהרה‪ .‬חמישה‬ ‫מטרים לפני השער‪ ,‬מתוך העלטה הכבדה‪ ,‬הצליח מישהו לחמוק‬ ‫מבין המאבטחים ולנוע בזריזות לכוון גדול הדור‪ .‬חממה לא היסס‬ ‫לרגע‪ ,‬נאמן לתפקידו הוא הניף את ידו הימנית‪ ,‬תפס בצווארונו של‬ ‫המרדן‪ ,‬הרים אותו מטר וחצי באוויר ובעדינות עוצמתית העיף‬ ‫אותו באוויר – מעל ראשי מאבטחיו – לעבר גדר הברזל שהקיפה‬ ‫את האיצטדיון‪ .‬קול חבטה נשמע‪ ,‬אבל חממה היה עסוק כבר‬ ‫בפתיחת דלת מכוניתו של הרב שברך אותו בחום רב‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬גדול הדור אפילו לא הבחין בנעשה‪.‬‬ ‫***‬ ‫"אשתי היקרה אני תשוש ורצוץ‪ .‬אשאר הלילה לישון כאן במלון‪,‬‬ ‫ובבוקר אעבור לבקר את ידידי הגבאי חיימק'ה צוקרמן‪ ,‬את זוכרת‬ ‫אותו? משם‪ ,‬אצלו בישיבה התחלתי לחזור בתשובה" הזכיר פרדי‬ ‫לאשתו‪ .‬בחמש לפנות בוקר הוא עמד על רגליו‪ ,‬נטל ידיו‪ ,‬ויצא‬ ‫למכוניתו כדי להגיע למקווה השכונתי ומשם לתפילה עם הנֵץ‬ ‫החמה‪ .‬המקווה היה אפלולי‪ .‬כשהוא נכנס יצאו משם שני טובלים‬ ‫שהספיקו להתנגב‪ ,‬והתחילו להתלבש‪ .‬אחד מהם היה צולע וגנח‬ ‫מפעם לפעם‪ .‬הקול היה מוכר מאד‪ .‬חממה הדליק את מציתו ולפתע‬ ‫מול עיניו ניצבו לא פחות ולא יותר חיימק'ה צוקרמן הגבאי ידידו‬ ‫משכבר – ואיך לא – פלטיאל פומרנץ – הגנב לשעבר – שזקן‬ ‫עבות כיסה את פניו‪.‬‬ ‫במשך דקות ארוכות התחבקו השלושה‪ ...‬אחרי פרידה של חמש‬ ‫שנים‪ ,‬הפגישה במקווה היתה טהורה ורוגשת‪.‬‬ ‫"אני לא זוכר אותך צולע" העיר חממה לצוקרמן‪" .‬וחוץ מזה מה זה‬ ‫הפצעים והשריטות על הידיים והכתפיים שלך‪ ?...‬צוקרמן שיהיה‬ ‫ברור‪ ,‬אם מישהו פגע בך יש לו חשבון איתי‪ ,‬אני מטפל בו יפה יפה‬ ‫מכל הצדדים‪."...‬‬ ‫"איזה צולע" חייך צוקרמן "אתמול הייתי בעצרת ההתעוררות‬ ‫באיצטדיון בעיר‪ ,‬לא יודע איך נקלעתי – בקצה המנהרה – לידיים‬ ‫של איזה מאבטח‪ ,‬זה היה בדיוק בהפסקת חשמל והוא הרים אותי‪,‬‬ ‫והעיף אותי כמו טיל בליסטי עד לגדר המתכת הדוקרנית‪ ,‬שרט לי‬ ‫את כל הגוף‪ ...‬מזל שפומרנץ היה איתי ואסף את השברים שלי‬ ‫מהרצפה‪ ,‬טיפל לי בפצעים‪ ,‬נחנו קצת והגענו למקווה‪."...‬‬ ‫"אוי סליחה! סליחה צוקרמן" זעק חממה "ריבונו של עולם‪ ,‬אני‬ ‫הפושע‪ ,‬איך עשיתי לך את זה? איך העפתי אותך באוויר?! אני‬ ‫איבטחתי את גדול הדור ולא הבחנתי בחשכה מי חדר לטבעת‬ ‫המאבטחים‪ ...‬סלח לי צוקרמן‪ ,‬אתה יודע שאני חייב לך את החיים‬ ‫שלי‪ ,‬לך ולפומרנץ‪ ,‬שלעולם לא אשכח שקנה לי את התפילין‪,‬‬ ‫ובזכותכם אני שומר מצוות‪."...‬‬ ‫חממה היה כאוב עד עמקי נשמתו מן התקלה‪.‬‬ ‫צוקרמן התיישב על כסא כתר פלסטיק מחוץ למקווה‪ ,‬הצמיד ידיו‬ ‫אל רקותיו והרהר דקה ארוכה‪ .‬פלטיאל התיישב לידו‪ ,‬על הגדר‪.‬‬ ‫"תשמע חממה אהוב לבי‪ ,‬אין מקריות בעולם‪ .‬הגוף שלי כואב‬ ‫וחבוט אבל אני יודע למה‪ .‬בדיוק לפני חמש שנים נכנסת לישיבה‬ ‫שלי נרעש ונסער במסגרת תפקידך כשוטר‪ ,‬כדי לתפוש את פלטיאל‪.‬‬ ‫הקבלתי את פניך בלבביות‪ ,‬הגשתי לך כוס קפה רותח‪ ,‬והושבתי‬ ‫אותך על כסא עץ‪ .‬תוך שלוש שניות התרסקת על הרצפה וחטפת‬ ‫חבטה‪ .‬שלושה חודשים של בית חולים ושיקום חלפו עליך במהלכם‬ ‫למדנו יחד 'אורחות צדיקים'‪ .‬נכון‪ ,‬זכית לחזור בתשובה כי מן‬ ‫השמים ריחמו עליך‪ ,‬כי בטוב ליבך ריחמת על פלטיאל פומרנץ ולא‬ ‫עצרת אותו‪ .‬זכית‪ ,‬היום פלטיאל הוא אברך יקר שלומד ומקרב‬ ‫לבבות‪ ,‬נשוי ואב לשני תינוקות‪ .‬אבל אני‪ ,‬צוקרמן הטיפשון‪,‬‬ ‫נותרתי חייב‪ .‬אם הייתי פוקח עין ונזהר קצת יותר‪ ,‬לא היית‬ ‫מתיישב על כסא העץ הרעוע ומתרסק‪ .‬ועכשיו אני חושב‪ ,‬שכנראה‬ ‫לא מספיק ביקשתי ממך סליחה על העוון הזה‪ ..‬תתפוש טוב חממה‪,‬‬ ‫החבטה שנחבטתי אמש ממך‪ ,‬היתה מגיעה לי"‪ .‬שלושתם פרצו‬ ‫בצחוק אוהב‪ ,‬והזדרזו לתפילה בטרם הבוקר יאיר‪.‬‬ ‫מסירות נפש‬ ‫יקים ָּרצּו לעֲ שות ִמ ְצוות וְ ה ָּקדוש בָּ רּוך הּוא לא נָּתן לָּהֶ ם‪ ,‬מ ֶשה‬ ‫כמָּ ה צ ִּד ִ‬ ‫ָאמרּו ֶשמ ֶשה‬ ‫רבֵ נּו אומֵ ר "וָּ אֶ ְתחּנן אֶ ל‪-‬יְהוָּ ה בָּ עֵ ת ה ִהוא"‪ ,‬רבו ֵתינּו ז"ל ְ‬ ‫ָָּארץ בִ ְשבִ יל‬ ‫רבֵ נּו ִה ְתפלֵל כְ ִמנְ ין "וָּ אֶ ְתחּנן" ְתפִ לות לה' ֶשי ִֵתן לו לְ ִה ָּכנֵס ל ֶ‬ ‫לעֲ שות ִמ ְצוות‪ .‬מ ֶשה ִה ְתחּנֵן לה'‪ :‬אֲ נִ י הֲ כִ י ָּקרוב אֵ לֶיך‪ֵ ,‬תן לִ י לְ ִה ָּכנֵס‬ ‫ָָּארץ ואֲ נִ י יוצֵ א ַאחֲ ֵרי ָּשעָּ ה‪ .‬מה הּוא ִב ֵקש‪" ,‬אֶ ְעבְ ָּרה‪ּ-‬נָּא"‪ .‬אומֵ ר בעל‬ ‫ל ֶ‬ ‫טּורים‪ ,‬הי ְרּדֵ ן חֲ ִמ ִשים אמָּ ה ֵתן לִ י לעֲ בר פְ ִסיעָּ ה ַאחת וְ לָּמּות‪ ,‬יֵש אֵ יזֶה‬ ‫ה ִ‬ ‫פְ ִרי אֲ בָּ ֵרך עָּ לָּיו "בו ֵרא פְ ִרי הָּ עֵ ץ"‪ ,‬מע ְשרות‪ְ ,‬תרּומות‪ ,‬כמָּ ה ִמ ְצוות וְ זֶהּו‪.‬‬ ‫ָאמר לו ה' אֲ פִ לּו פְ ִסיעָּ ה א ָּתה לא תעֲ ֶשה‪ ,‬לא תעֲ בר אֶ ת הי ְרּדֵ ן הזֶה‪ ,‬לא‬ ‫ית‬ ‫ִת ְדרך ֶרגֶל ָּשם‪ .‬אֲ בָּ ל אֲ נִ י רוצֶ ה ְשכר ִמ ְצוות‪ .‬רב ָּלך‪ִ ,‬קבלְ ָּת‪ָּ ,‬ר ִצ ָּ‬ ‫וְ ִה ְסכ ְמ ָּת בלֵב כְ ִאלּו ִקבלְ ָּת אֶ ת זֶה‪.‬‬ ‫"וי ְִתעבֵ ר ה' בִ י לְ מענְ כֶם"‪ ,‬אומֶ ֶרת הגְמָּ ָּרא כְ ִא ָּשה ה ְמעֻ בֶ ֶרת ֶשאֵ ינָּּה יְכולָּה‬ ‫לְ ִה ְתכופֵ ף ִמפְ נֵי בִ ְטנָּּה‪ ,‬יֵש פה ִענְ יָּן ֶשא ָּתה לא יָּכול לְ ִה ָּכנֵס לְ א"י‪ ,‬וְ הּוא‬ ‫ית ִה ְסכ ְמ ָּת בלֵב‪ ,‬נִ גְמָּ ר‬ ‫ִקבֵ ל מֵ ה ָּקדוש בָּ רּוך הּוא כְ ִאלּו עָּ ָּשה‪ ,‬בִ ק ְש ָּת ָּר ִצ ָּ‬ ‫התפְ ִקיד ֶשלְ ך בָּ עו ָּל ם‪ַ .‬אל ָּת ִריב וְ ַאל תעֲ ֶשה ִמלְ חָּ מות ַאל ִת ָּכנֵס לִ לְ חָּ ִצים‬ ‫ּומ ָּת ִחים‪ ,‬כְ לפֵ י ה ָּקדוש בָּ רּוך הּוא נ ְֶח ָּשב ֶש ִקי ְמ ָּת אֶ ת זֶה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ַארבע פִ ּנות הָּ עולָּם‪ ,‬כָּל אֶ חָּ ד‬ ‫ַארבע מלְ ָאכִ ים בְ ְ‬ ‫הזהר ה ָּקדוש אומֵ ר ֶשיֵש ְ‬ ‫ָאדם ִמ ְתג ֵָּרש מֵ ִא ְשתו‪ֻ ,‬כלָּם‬ ‫ְממֻ ּנֶה ע ל ְשנֵים עֲ שר אֶ לֶף מלְ ָאכִ ים בְ יום‪ ,‬כְ ֶש ָּ‬ ‫בוכִ ים אֵ יזֶה צָּ רות הּוא מכְ נִ יס לְ ע ְצמו‪ ,‬וְ זֶה הפְ ָּשט ֶשל ִמזְ בֵ ח מו ִריד עָּ לָּיו‬ ‫ּושמונָּה אֶ לֶף מלְ ָאכִ ים יו ְשבִ ים ּובוכִ ים‪ .‬הפָּ סּוק אומֵ ר‪:‬‬ ‫ַארבָּ ִעים ְ‬ ‫ְּדמָּ עות‪ְ .‬‬ ‫עּוריך "‪ִ ,‬ת ְחיֶה א ָּתה וְ ִת ְהיֶה ָּשמֵ ח‪ ,‬אֵ יזֶה צָּ רות ִהכְ נ ְס ָּת‬ ‫"שמח בְ אֵ ֶשת נְ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫לְ ע ְצ ְמך‪ָ .‬אז ִאם לָָּאדָּ ם לא הו ֵלך הּוא צָּ ִריך לָּדעת ֶשזֶה לא ביָּדיִם ֶשלו‪.‬‬ ‫רבֵ נּו בְ חיֵי אומֵ ר ִאם לא ִת ְהיֶה לו אֶ פְ ָּשרּות לעֲ שות אֶ ת ה ִמ ְצוָּ ה‪ִ ,‬אם‬ ‫ִת ְהיֶה לו ְמנִ יעָּ ה לעֲ שות אֶ ת גְמר ה ִמ ְצוָּ ה‪ ,‬הּוא יְקבֵ ל ָּשכָּר‪ ,‬כִ י אֲ נִ י‬ ‫ִהפְ ר ְע ִתי לְ ך לְ קיֵם אֶ ת זֶה‪ָּ ,‬לכֵן הּוא יְקבֵ ל ָּשכָּר מָּ לֵא‪.‬‬ ‫הָּ יִינּו אֵ צֶ ל הָּ רב מּוצָּ פִ י בְ מוצָּ אֵ י שבת קדֶ ש הּוא ִספֵ ר לָּנּו אֵ יך ִחּנְכו או ָּתם‬ ‫ּומלמֵ ד או ָּתם‬ ‫דּורה וְ הָּ יָּה בָּ א הָּ רב ְ‬ ‫כְ ֶשהָּ יּו ְקטּנִ ים‪ ,‬הָּ יּו עו ִשים לָּהֶ ם ְמ ָּ‬ ‫יקים‪ ,‬על רבִ י עֲ ִקיבָּ א וְ על רבִ י חֲ נִ ינָּא בֶ ן ְתר ְדיון עֲ ֶש ֶרת הֲ רּוגֵי‬ ‫פּורי צ ִּד ִ‬ ‫ִס ֵ‬ ‫פּורים‪ ,‬הּוא הָּ יָּה אומֵ ר‬ ‫מלְ כּות‪ַ ,‬אחֲ ֵרי ֶשהּוא הָּ יָּה ְמספֵ ר לָּהֶ ם אֶ ת ה ִס ִ‬ ‫ל ְיל ִָּדים וְ עכְ ָּשיו ִאם יָּבוא הּנו ְצ ִרי וְ יגִיד לָּנּו או ֶש ִת ְתנצְ רּו או ֶש ִתכָּנְ סּו‬ ‫דּורה!‬ ‫דּורה מָּ ה אֲ נ ְחנּו עו ִשים? וְ כָּל ה ְיל ִָּדים או ְמ ִרים לִ ְקפץ לָּאֵ ש ל ְמ ָּ‬ ‫ל ְמ ָּ‬ ‫זֶה ה ִחּנּוך ֶש ִחּנְכו או ָּתם כְ ֶשהָּ יּו ְקטּנִ ים‪.‬‬ ‫הָּ רב מּוצָּ פִ י ִספֵ ר עוד ֶשיֵש לו חֲ בֵ ִרים ֶשעד היום או ְמ ִרים לו כְ ֶשאֲ נ ְחנּו‬ ‫"ק ִריַאת ְשמע"‪ ,‬אֲ נ ְחנּו זוכְ ִרים אֶ ת המו ֶרה בתלְ מּוד תו ָּרה‬ ‫קו ְר ִאים ְ‬ ‫"שמע י ְִש ָּראֵ ל"‪ ,‬וְ הּוא הָּ יָּה‬ ‫דּורה‪ ,‬וְ ֻכלָּם הָּ יּו או ְמ ִרים ְ‬ ‫ֶשהָּ יָּה עו ֶשה לָּנּו ְמ ָּ‬ ‫שואֵ ל או ָּתנּו‪ :‬א ֶתם מּוכָּנִ ים לְ ִה ָּש ֵרף לְ מען ה'? וְ ֻכלָּם הָּ יּו או ְמ ִרים לו‪:‬‬ ‫כֵן!‬ ‫רבִ י יוסֵ ף ָּקארו הָּ יָּה ִמ ְתפלֵל לִ פְ נֵי ה' ֶשהּוא יָּמּות על ִקּדּוש ה'‪ֶ ,‬שיָּבוא‬ ‫גוי וְ י ְִשרף אותו‪ ,‬הּוא הָּ יָּה ִמ ְתפלֵל ֶשיִזְ כֶה לָּמּות על ִקּדּוש ה' כְ מו רבִ י‬ ‫יוסֵ ף מולְ כו‪ .‬אֵ לֶה הָּ יּו ה ְתפִ לות ֶשלו‪ ,‬אֲ בָּ ל הּוא לא ָּז ָּכה וְ הּוא מֵ ת על‬ ‫ּושבע י ִָּמים‪ ,‬נִ ינִ ים ּונְ כ ִָּדים עָּ לּו על בִ ְרכֵי יוסֵ ף‪ ,‬ה'‬ ‫ִמטָּ תו‪ ,‬בְ גִיל ‪ 98‬ז ֵָּקן ְ‬ ‫לא ִה ְסכִ ים ִאתו ָאמר לו א ָּתה צָּ ִריך מ ֶשהּו ַאחֵ ר‪.‬‬ ‫כָּל אֶ חָּ ד בִ ֵקש ִמ ְצוות מֵ ה ָּקדוש בָּ רּוך הּוא‪ ,‬לא ָּת ִמיד נ ְָּתנּו לו לְ קיֵם אֶ ת‬ ‫ה ִמ ְצוות ֶשהּוא ָּרצָּ ה לְ קיֵם‪ ,‬אֲ בָּ ל הּוא ְמקבֵ ל על זֶה ָּשכָּר כְ ִאלּו הּוא‬ ‫ִקיֵם‪.‬‬ ‫רבֵ נּו ה ָּקדוש ָאמר אֲ נִ י ָאבִ יא ָּמ ִשיח‪ּ ,‬די לִ י מֵ הצָּ רות ֶשל עם י ְִש ָּראֵ ל‪.‬‬ ‫ְהּודה וְ ִחזְ ִקיָּה‪,‬‬ ‫ָאמר לו אֵ לִ יָּהּו הּנָּבִ יא ֵלך ָּתבִ יא אֶ ת רבִ י ִחיָּא ּובָּ נָּיו י ָּ‬ ‫שּוטים‪ ,‬אֲ בָּ ל ִאם א ָּתה תופֵ ס אֶ ת‬ ‫ְשל ֶשת אֵ לֶה נ ְִר ִאים לְ ך אֲ נ ִָּשים פְ ִ‬ ‫ְשל ְָּש ָּתם וְ ָּשם או ָּתם בְ בֵ ית כְ נֶסֶ ת אֶ חָּ ד‪ ,‬גָּמ ְר ָּת אֶ ת הָּ עולָּם‪ ,‬אֲ בָּ ל ַאל‬ ‫יתי ֶשֹּלא יעֲ שּו לִ י צָּ רות לְ מעְ לָּה‪ָ ,‬אמר לו טוב‪.‬‬ ‫תגִיד ֶשגִלִ ִ‬ ‫ְהּודה וְ ִחזְ ִקיָּה‪ ,‬וְ ָאמר לְ רבִ י ִחיָּא‬ ‫רבֵ נּו ה ָּקדוש ָּק ָּרא לְ רבִ י ִחיָּא ּולְ בָּ נָּיו י ָּ‬ ‫ֶשיעֲ לֶה חזָּן כִ י הּוא ל א ִה ְתפלֵל ִמנְ חָּ ה‪ ,‬סָּ גְרּו אֶ ת הּדֶ לֶת ִעם ב ְרזִ לִ ים‬ ‫ֶשַאף אֶ חָּ ד ל א יּוכל לָּצֵ את ִמ ָּשם‪ ,‬וְ הֵ ם ִה ְת ִחילּו לְ ִה ְתפלֵל‪ ,‬הגְמָּ ָּרא‬ ‫אומֶ ֶרת עָּ מד רבִ י ִחיָּא וְ ָאמר "מ ִשיב הָּ רּוח"‪ּ ,‬ופִ ְתאם הֵ חֵ לּו לִ נְ שב‬ ‫ּומיָּד בָּ אּו ג ְָּש ִמים‪" ,‬א ָּתה גִבור‬ ‫רּוחות חֲ זָּקות‪ָ ,‬אמר "מו ִריד הג ֶֶשם" ‪ִ -‬‬ ‫לְ עולָּם ה'" ‪ -‬כָּל המצֵ בות ִנ ְשבְ רּו‪ָּ ,‬רצָּ ה לְ הגִיד‪" :‬בָּ רּוך א ָּתה ה' ְמחיֵה‬ ‫המֵ ִתים"‪ ,‬הָּ יּו ְצ ִריכִ ים כָּל המֵ ִתים לָּקּום‪ ,‬בָּ א אֲ לֵיהֶ ם ּדב ֶשל אֵ ש נָּתן‬ ‫מכָּה לְ כָּל אֶ חָּ ד וְ זָּרק או ָּתם ִמבֵ ית הכְ נֶסֶ ת‪ ,‬וְ נִ ְתפָּ ְר ָּדה החֲ בִ ילָּה‪.‬‬ ‫ָאמרּו ִמי ִגלָּה ָּרז זֶה לְ בָּ ני‪ ,‬נ ְָּתנּו‬ ‫מהֵ ר ָּתפְ סּו אֶ ת אֵ לִ יָּהּו הּנָּבִ יא ב ָּשמיִם ְ‬ ‫לו ִש ִשים מכות ֶשל אֵ ש‪ִ .‬תזָּהֵ ר לא לְ גלות מה יֵש בְ בֵ ית ִּדין ֶשל מ ְעלָּה‪,‬‬ ‫ּומֵ ָאז אותו יום הגְמָּ ָּרא אומֶ ֶרת ה ָּקדוש בָּ רּוך הּוא ָּּדַאג ֶשלְ עולָּם לא‬ ‫יִפָּ ְגשּו הָּ אבָּ א וְ ה ְיל ִָּדים‪ִ .‬אם הָּ יּו נִ פְ ג ִָּשים הָּ יּו גו ְמ ִרים אֶ ת ִתקּון הָּ עולָּם‪.‬‬ ‫מצאו את המילים הזהות‬ ‫מצא לכל מילה ומילה בטור א' ‪ -‬שהוא הטור של מילים‬ ‫הכתובות בפרשה‪ ,‬את המילה הזהה במשמעותה בטור ב'‪.‬‬ ‫מתח קו בין שני המילים הללו‪.‬‬ ‫דוגמה‪ -‬המילה טנא בטור א' מתאימה למילה סל מטור ב'‪.‬‬ ‫טור א' (המילים מהפרשה)‬ ‫טור ב'‬ ‫‪.1‬‬ ‫טנא‬ ‫גשם‬ ‫‪.2‬‬ ‫אדמה‬ ‫ששון‬ ‫‪.3‬‬ ‫מנוסה‬ ‫קשיש‬ ‫חידות לפרשת כי תבא‬ ‫‪ ./‬הגוי שיציק לעם ישראל נמשל לעוף טורף‪.‬‬ ‫א‪ .‬לאיזה עוף? ב‪ .‬מדוע דווקא לעוף זה?‬ ‫‪.4‬‬ ‫מטר‬ ‫סל‬ ‫‪.5‬‬ ‫אפילה‬ ‫קרקע‬ ‫‪ .3‬מצא בפרשתינו כינויים אחרים ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬חיטה‪ .‬ב‪ .‬יין‪ .‬ג‪ .‬שמן‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫שמחה‬ ‫חושך‬ ‫‪" .2‬ארץ זבת חלב ודבש" באיזה חלב מדובר?‬ ‫‪.7‬‬ ‫זקן‬ ‫ספינה‬ ‫‪ .4‬מהיכן ניתן ללמוד שהתורה ניתנה ב‪ 10‬לשון?‬ ‫‪.8‬‬ ‫בסתר‬ ‫יראה‪,‬מורא‬ ‫‪.9‬‬ ‫פחד‬ ‫בריחה‬ ‫‪.11‬‬ ‫אונייה‬ ‫בהחבא‪ ,‬בצינעא‬ ‫;‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יציאה לכותל המערבי עם כבוד מו"ר ‪81:81‬‬ ‫‪81:81‬‬ ‫מנחה של ערב שבת בכותל‬ ‫‪81:81‬‬ ‫ערבית של שבת‬ ‫לאחר ערבית‬ ‫סעודה ראשונה‬ ‫בקשות ועונג שבת ‪ 81‬דק' לאחר הסעודה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪10:11‬‬ ‫שיעור בהלכות נידה‬ ‫‪10:81‬‬ ‫תפילת שחרית של שבת‬ ‫לאחר סיום התפילה‬ ‫סעודה שניה‬ ‫‪84:41‬‬ ‫שיעור לנשים‬ ‫‪81:81‬‬ ‫שיעור לגברים‬ ‫‪80:11‬‬ ‫תפילת מנחה‬ ‫סעודה שלישית עם בקשות מפי החזנים ‪80:11‬‬ ‫‪81:81‬‬ ‫ערבית של מוצ"ש‬ ‫לאחר שקיבלנו את ברכתו של מרא דאתרא הרב אייל עמרמי שליט"א‬ ‫התלמידים קיבלו כרטיסים עם תמונות של גדולי ישראל‬ ‫ובו מסומן לכל תלמיד על מעשים טובים ומצוות שזכה וקיים‪.‬‬ ‫התלמידים שמחו בכרטיסים וסיפרו שהם רוצים לזכות שהם גדולים‬ ‫להגיע לדרגת הצדיקים‪.‬‬ ‫מאד מרגש לראות את התלמידים בבוקר באים עם פתקים מלאים צוות ומעשים טובים‪ ,‬בתפילה‬ ‫שנמשיך כך ונזכה להיות מלאים מצוות ומעשים טובים‪.‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‪ ,‬המפקח החינוכי הרב יצחק כהן‬ ‫ותן "טל ומטר"‬ ‫לקראת סיום הקיץ‪ ,‬ולפני שנפסיק "להזכיר" את הטל בתפילה ונעבור‬ ‫"להזכיר" את הגשם‪ ,‬נכתוב מעט על הטל‪.‬‬ ‫טל הוא סוג של משקע‪ ,‬הנוצר בדרך כלל בלילה מהתעבות של אדי מים‬ ‫באוויר לטיפות על הצמחים ועל הקרקע‪ .‬הטל מסייע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לצמחים‬ ‫לשמור על לחות באזורים צחיחים‪.‬‬ ‫הטל נוצר בלילות בהירים כתוצאה מהתקררותם של עצמים ופני‬ ‫הקרקע שהתחממו במשך היום‪.‬‬ ‫האוויר מכיל אדי מים בכמות מסוימת‪ .‬כאשר מתקרר האוויר‪ ,‬כמות‬ ‫הלחות שהוא יכול להכיל יורדת‪ ,‬והוא מגיע למצב של רווית‪-‬על‪ .‬המים‬ ‫העודפים מפסיקים להיות אדים ומתעבים על גרעיני ההתעבות‬ ‫שנמצאים בסביבה ‪ -‬בייחוד כאשר גרעיני התעבות אלו (עצמים‪ ,‬קרקע)‬ ‫קרים יותר מן האוויר‪ .‬מים אלו קרויים טל‪ .‬במצב זה אומרים כי‬ ‫טמפרטורת האוויר ירדה אל מתחת לטמפרטורת הרוויה של‬ ‫האוויר (הטמפרטורה שבה האוויר אינו יכול להכיל יותר לחות או‬ ‫אדי מים נוספים)‪.‬‬ ‫הטל אינו נוצר בדרך כלל בלילות מעוננים היות שהעננות מונעת‬ ‫במידת מה את ההתקררות של הקרקע‪ .‬כמו כן גם רוחות מונעות‬ ‫היווצרות טל היות שהסעת האוויר המהירה מונעת את התעבותו‪.‬‬ ‫לטל חשיבות רבה כמקור לחות לצמחייה באזורים שכמות‬ ‫המשקעים שבהם מועטת‪ ,‬וכמקור שתייה לחרקים קטנים‪.‬‬ ‫מספר לילות הטל בישראל שונה מאזור לאזור‪ .‬בממוצע‪ ,‬טל נוצר‬ ‫בכ‪ 222-‬לילות בשנה בעמק יזרעאל ובשפלת החוף‪ 222 ,‬לילות‬ ‫בצפון הנגב‪ 822-892 ,‬לילות באזורי ההר ועד ‪ 22‬לילות בעמק‬ ‫הירדן‪ .‬באזורי הכנרת וצפון ים‪-‬המלח הטל נוצר במרבית ימי‬ ‫השנה (‪ 422-462‬לילות)‪.‬‬ ‫למדידת כמות הטל משתמשים במכשיר הנקרא מד טל‪ .‬המתקן‬ ‫הומצא על ידי חוקר טבע ישראלי‪ .‬המתקן נפוץ בכל העולם‬ ‫ומורכב מלוח עץ צבוע בצבע כהה החובר למעין "סקלת טל"‪.‬‬ ‫הבדיקה הכמותית נעשית בשיטה אופטית‪.‬‬ ‫לקראת הבוקר‪ ,‬כאשר השמש מחממת את כדור הארץ הטל‬ ‫מתאדה‪ .‬ברש"י על החומש בפרשת בשלח (ט"ז‪ ,‬י"ד) מובא "אם‬ ‫תמלא שפופרת של ביצה טל ותסתום את פיה ותניחנה בחמה היא‬ ‫עולה מאליה באויר‪.‬‬ ‫בשבת‪:‬‬ ‫בחול‪:‬‬ ‫תפילות ושיעורים‬ ‫תפילות‬ ‫שחרית הנץ החמה ‪( 22:42‬כ‪ 42-‬דקות קודם הנץ החמה)‬ ‫‪28:22‬‬ ‫שחרית מנין ב'‬ ‫‪( 89:42‬כ‪ 22-‬דק' קודם שקיעה)‬ ‫מנחה‬ ‫סמוך למנחה‬ ‫ערבית מנין א'‬ ‫בתום השיעור המרכזי‬ ‫ערבית מנין ב'‬ ‫שיעורים‬ ‫בימים א – ה לאחר ערבית‪ ,‬גמרא – לאחר השיעור המרכזי‬ ‫יום ראשון‬ ‫יום שני‬ ‫יום שלישי‬ ‫יום רביעי‬ ‫יום חמישי‬ ‫עין יעקב ‪ -‬עיון באגדות חז"ל‬ ‫חובת הלבבות‬ ‫הלכה‪ ,‬ענייני דיומא‬ ‫מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל‬ ‫הלכות שבת‬ ‫פעילות לנשים‬ ‫יום שלישי ‪ 28:22‬שיעור לנשים‪ ,‬הר' עטיה‬ ‫לפני מנין הנץ החמה‬ ‫מניין סליחות נוסף‬ ‫‪( 89:42‬כ‪ 42-‬דק' לפני שקיעה)‬ ‫מנחה ערב שבת‬ ‫שחרית עם הנץ החמה ‪( 22:22‬כשעה ורבע קודם הנץ החמה)‬ ‫‪ 42( 28:22‬דק' לפני תפילת שחרית)‬ ‫שיעור בהלכות נידה‬ ‫‪28:42‬‬ ‫שחרית מנין ראשי‬ ‫‪( 84:22‬אליהו קורן ‪ ,2‬משפחת פרג'יאן)‬ ‫תהילים לבנים‬ ‫שיעור הלכה בשר וחלב ‪82:42‬‬ ‫‪86:22‬‬ ‫מנחה מנין א'‬ ‫‪86:42‬‬ ‫שיעור מוסר‬ ‫‪( 88:82‬בתום השיעור)‬ ‫מנחה מנין ב'‬ ‫‪( 89:42‬כשעה לפני צאת השבת)‬ ‫אבות ובנים‬ ‫‪( 88:22‬כ‪ 42-‬דק' קודם צאת שבת)‬ ‫שיעור הלכה‬ ‫‪( 88:42‬עם צאת השבת)‬ ‫ערבית של מוצ"ש‬ ‫פעילות לנשים בשבת‬ ‫תהילים לבנות‬ ‫שיעור לנשים‬ ‫סליחות‪ ,‬מידי יום‪:‬‬ ‫ב‪ 24:42-‬לפנות בוקר‬ ‫ב‪88:42-‬‬ ‫‪( 84:42‬הרב מן ההר ‪ ,84/8‬משפחת בן אלי)‬ ‫‪ 84:42‬למשך ‪ 42‬דק' מפי מו"ר שליט"א‬ ‫``‬ ‫העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור‪ ,‬מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪,‬שזכותו הגדולה תגן עלינו‬ ‫‪ ,‬דוד בן שמחה‪ ,‬משפחת מזרחי‪ ,‬יחזקאל מאיר בן שרה‪ ,‬דליה בת נעמי‪ ,‬מרום ניסים וב"ב‬ ‫להצלחת‪:‬‬ ‫זיווג הגון‪ :‬אור בן דליה‪ ,‬חיים משה בן דינה‬ ‫חזרה בתשובה והתעלות בתורה‪ :‬שגיב בן מרב מיסה‬ ‫ולהבדיל לעילוי נשמת ‪ :‬מרים בת ננג'אן‪ ,‬הנדיב אבנר צבאן בן חנה‪ ,‬שרה בת לולו‬ ‫לרפואה‪ :‬חיים מרדכי בן נטע‬