‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫ביטול יחסי של עסקאות צרכניות לתקופה קצובה‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫מסמך זה בוחן את האפשרות להקנות לצרכן זכות להשתחרר מעסקאות צרכניות לתקופות קצובות שהחלו‪ ,‬ללא‬
‫עילה בדין‪ ,‬אלא בשל רצון בלבד‪ .‬ההצעה מתמקדת בשירותים שמסופקים ללקוח לתקופה מוגדרת (תקופה‬
‫קצובה)‪ .‬הקניית זכות חרטה תאפשר לצרכן להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מהשירות‪ ,‬לבחון האם השירות‬
‫עולה בקנה אחד עם צרכיו ולהתאים את השירות לשינויי נסיבות שמאיינים את הצורך בשירות‪.‬‬
‫‪ .2‬עיקרי הדברים‬
‫‪ .2.1‬המצב הקיים‪ :‬כיום‪ ,‬לצרכן יכולת לבטל עסקה מתמשכת (ובכלל זה שירותים לתקופה בלתי מוגבלת)‪ ,‬מתוך‬
‫תפיסה שאין לכבול את הצרכן לנצח‪ ,1‬אולם אין התייחסות אחידה לעסקאות לתקופה קצובה‪ ,‬וביטולן‬
‫לאחר שהשירות החל מתבסס בעיקר על עילות מוכרות בדיני החוזים (הטעיה‪ ,‬טעות‪ ,‬עושק)‪.‬‬
‫ביטול בשל חרטה בלבד של עסקאות לתקופה קצובה‪ ,‬לאחר שהשירות החל‪ ,‬קיים בתחומים ספציפיים‬
‫שהוסדרו בחקיקה כמו מנויים למכוני כושר והרשמה לקורס פסיכומטרי‪ .2‬המנגנון שהסדיר את ביטול‬
‫המנויים במכוני הכושר מאפשר להוסיף סוגי עסקאות חדשים (בסמכות שר הכלכלה)‪.3‬‬
‫‪ .2.2‬הניתוח החוקתי‪ :‬הכרה בזכות חרטה לאחר שהשירות החל אפשרית מבחינה חוקתית ויכולה להצדיק פגיעה‬
‫בערכים המוגנים (חופש העיסוק וחופש החוזים של העוסק)‪ ,‬שכן היא באה להגן על הצרכן מפני חוסר שוויון‬
‫בין העוסק לצרכן‪ .4‬מדובר בחקיקה צרכנית שתכליתה להגביר את נוחות הצרכן באופן משמעותי‪ ,‬ולפיכך‬
‫יכולה להיחשב לתכלית ראויה‪ ,‬במיוחד אם הפגיעה בנוחות עולה על הנדרש‪ .‬ככל שהעסקה ארוכה יותר‬
‫כזו‪.‬‬
‫לחקיקה‬
‫הלגיטימציה‬
‫עולה‬
‫גדלים‪,‬‬
‫לעוסק‬
‫הצרכן‬
‫בין‬
‫הכוחות‬
‫ופערי‬
‫בשל מידתיות הפגיעה בעוסקים‪ ,‬יש להמנע מהסדר גורף שיאפשר זכות חרטה כוללת (שנדחה בעבר‪ ,)5‬ולבחון‬
‫הסדרים ספציפיים תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של כל ענף‪ .6‬כך‪ ,‬תימנע פגיעה כלכלית בלתי‬
‫מידתית בעוסקים‪ ,‬שתגרור גלגול עלויות על הצרכן (בדמות העלאת מחירים)‪.‬‬
‫‪ .2.2‬דרכי פעולה אפשריות‪:‬‬
‫‪ .1‬החלופה המומלצת ‪ -‬הוספת סוגים חדשים של עסקאות לתקופה קצובה למנגנון הקיים בחוק‪ ,‬בדגש על‬
‫עסקאות לתקופה ממושכת ושדמי הביטול בהן גבוהים במיוחד‪.‬‬
‫‪ .2‬חיוב העוסק להציג מראש אלטרנטיבה ללא התחייבות (שתאפשר ביטול לאחר מתן השירות)‪ .‬ההסדר‬
‫בעל עלויות מנהליות גבוהות ועשוי לקחת זמן רב‪ .‬לכן‪ ,‬אפשרות זו מומלצת פחות בראייתנו‪.‬‬
‫‪ .2‬ביטולי עסקאות צרכניות ‪ -‬הדין הקיים (תרשימים בנספח א')‬
‫סוגי עסקאות צרכניות רבים מוסדרים בישראל דרך חוק הגנת הצרכן‪ ,‬התשמ"א‪( 1891-‬להלן חוק הגנת הצרכן או‬
‫‪ 1‬ס' ‪11‬ד(ג) לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬התשמ"א‪ .1891-‬דיון בכנסת בוועדת הכלכלה‪ ,‬פרוטוקול מס' ‪ ,)10.1.3009( 745‬עמ' ‪.4-7‬‬
‫‪ 2‬חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים‪ ,‬התשס"ט‪ ,3009-‬ס' ‪11‬א‪(1‬א) לחוק הגנת הצרכן ביחד עם ס' ‪ 3‬בתוספת הרביעית‪ .‬בנוסף‪ ,‬סעיף‬
‫‪ )4(1‬לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪ ,‬התשע"א‪ 3010-‬מונה שורה של שירותים נוספים שלגביהם ניתן לבטל את העסקה גם לאחר‬
‫שהשירות כבר החל‪ ,‬ובלבד שהביטול נעשה במסגרת של ‪ 14‬ימי עבודה מיום עשיית העסקה‪.‬‬
‫‪ 3‬ס' ‪12‬א‪ 1‬לחוק הגנת הצרכן קובע שעסקאות לתקופה קצובה שקבע השר הממונה בתוספת הרביעית לחוק ניתנות לביטול בכל עת‬
‫(כלומר‪ ,‬גם לאחר תחילת השירות)‪ ,‬בהתאם להסדרה שמנויה בתוספת הרביעית‪ .‬הסעיף נחקק במסגרת תיקון ‪ 15‬לחוק ב‪ .3014-‬סמכות‬
‫השר קבועה בס' ‪11‬א‪( 1‬ב)‪ .‬במסגרת התקנת תקנות בחוק הגנת הצרכן מוטלת חובת היוועצות של שר הכלכלה עם גורמים ממונים אחרים‪,‬‬
‫כגון שר אחר שהתקנות נוגעות לשטח פעולת משרדו (ס' ‪(15‬א) לחוק)‪.‬‬
‫‪ 4‬דברי היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מה‪( 10.13.3005-‬פרוטוקול מס' ‪.)418‬‬
‫‪ 5‬לדוגמא‪ :‬פסילת התקנות שניסח משרד התמ"ת ב‪ ,3005-‬שם לא התייחסו לסוגי העסקאות שניתן לבטל‪ ,‬בניגוד להוראת המחוקק‪.‬‬
‫‪ 6‬דוגמ ה להתייחסות למאפייני הענף ניתן לראות בהסדר הקיים לגבי ביטול מנויים למכוני כושר‪ ,‬שם מנגנון הפיצוי לוקח בחשבון את‬
‫ההנחה שניתנה למנוי עם התחייבות‪ ,‬ואת החשש לסגירת חוגים בשל ביטולים בודדים‪ ,‬באופן שיפגע בצרכנים אחרים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫החוק)‪ ,‬ותקנות הגנת הצרכן השונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם תחומים שלגביהם חלים הסדרים מיוחדים‪( 7‬כגון בביטוחים‪,‬‬
‫עסקאות בבנק ותקשורת)‪ .‬במקביל ממשיכים לחול ההסדרים הכלליים של דיני החוזים והמכר‪ ,8‬וועומדת בפני‬
‫הצרכן האפשרות לבטל עסקאות (גם אם השירות החל) בגין עילות חוזיות רגילות (טעות‪ ,‬הטעיה‪ ,‬כפיה‪ ,‬עושק‬
‫וחוזה פסול‪ .)9‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מהפסיקה‪ 10‬עולה כי ההסדרים בחוק ובתקנות אינם מהווים הסדר שלילי‪ ,‬ולפיכך לצרכן‬
‫עומדת האפשרות לטעון לבטלותה של תניה מקפחת בחוזה האחיד‪ ,‬גם לאחר שהשירות החל‪11.‬‬
‫א‪ .‬סוגי עסקאות צרכניות לפי חלוקה לתקופת העסקה‪:‬‬
‫עסקה מתמשכת לפי ס' ‪12‬ג(א) לחוק‪ :‬עסקה לרכישת טובין או שירותים שאין לה תאריך סיום מוגדר מראש‪,‬‬
‫כולל שינוי עסקה או תוספת לעסקה שאינם מהווים עסקה חדשה‪ .‬עסקה מתמשכת יכולה להיות עסקה לתקופה‬
‫קצובה‪ .12‬בעסקה מתמשכת התשלום נעשה בד"כ בהוראת קבע או בכרטיס אשראי‪ ,‬וכל עוד לא הודיע הצרכן על‬
‫רצונו להתנתק מהשירות‪ ,‬השירות נמשך ויש לשלם עבורו‪.13‬‬
‫דוגמאות לעסקאות מתמשכות‪ :‬שירותי אינטרנט‪ ,‬כבלים‪ ,‬סלולר‪ .14‬בעסקאות לתקופה מתמשכת‪ ,‬הצרכן יכול‬
‫לבטל את השירות בכל עת‪( 15‬ס' ‪11‬ד לחוק)‪ ,‬ולשלם את החלק היחסי מהשירות שצרך‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת זכות חרטה‬
‫חקיקתית בעסקה מתמשכת‪.16‬‬
‫עסקה לתקופה קצובה לפי ס' ‪12‬א לחוק‪ :‬עסקה לרכישת טובין או שירותים לתקופה שידוע מועד סיומה (לדוג'‪:‬‬
‫מנוי לשנה בחדר כושר‪/‬תיאטרון) או עסקה שבה ישנו מחיר מוזל‪/‬הטבה לתקופה מסוימת (לדוג'‪ :‬חודשיים של‬
‫כבלים במחיר מבצע)‪ .‬לעוסק אסור להמשיך את העסקה לאחר סיום התקופה‪ ,‬ללא הסכמת הצרכן‪ .‬להבנתנו‪,‬‬
‫עסקה מתמשכת יכולה להיות גם עסקה לתקופה קצובה אם ישנו מחיר מוזל שחל בתקופה מסוימת במהלך‬
‫השירות‪ .17‬בפועל אין זכות חרטה כללית לגבי עסקאות לתקופה קצובה לאחר שהשירות כבר החל‪ ,‬למעט חריגים‪.‬‬
‫החריגים להעדר זכות החרט בתקופה קצובה‪ ,‬בהם היה כשל שוק שיצר צורך ציבורי ברור בהתערבות‪:‬‬
‫‪ .1‬שירותים לתקופה קצובה המנויים בתוספת הרביעית לחוק‪ :‬שר הכלכלה הוא שמוסמך להוסיף רשימת‬
‫עסקאות חדשות לתוספת‪ .‬כיום‪ ,‬רק ‪ 3‬סוגי עסקאות מנויות בתוספת זו‪ ,‬בגלל צורך ציבורי ספציפי ‪ -‬מנוי‬
‫למכון כושר‪/‬ספורט ויחידות נופש‪ .‬במקרה של מנוי למכוני הכושר‪ ,‬צרכנים שהתחייבו לתקופה ארוכה‬
‫(בתמורה למחיר חודשי נמוך יותר) והחליטו שאין ברצונם עוד להתאמן‪ ,‬נתקלו ב"קנסות יציאה"‬
‫דרקוניים‪ .18‬המנגנון שהוסדר הכיר בזכות חרטה בעסקה לתקופה קצובה לאחר שהשירות כבר החל‪,‬‬
‫‪ 7‬ס' ‪ 18‬לחוק‪ .‬דברים דומים עלו גם בשיחה עם עו"ד אפרת המאירי‪ ,‬יועצת משפטית ברשות להגנת הצרכן (‪.)3.13.3014‬‬
‫‪ 8‬חוק החוזים (חלק כללי)‪ ,‬התשל"ג‪ ;1851-‬חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬התשל"א‪ ;1850-‬חוק החוזים האחידים‪ ,‬התשמ"ג‪-‬‬
‫‪ ;1893‬חוק המכר‪ ,‬התשכ"ח‪.1899-‬‬
‫‪ 9‬ס' ‪ 19 ,15 ,17 ,14‬ו‪( 10-‬בהתאמה) בחוק החוזים (חלק כללי)‪ ,‬התשל"ג‪.1851-‬‬
‫‪10‬ת"ק (שלום קריות) ‪ 791-09-11‬רוזנר נ' קבוצת קידום בע"מ (פורסם בנבו‪ .)19.1.3014 ,‬ת"צ (מחוזי מרכז) ‪ 71011-13-13‬לוי נ' זאפ גרופ‬
‫בע"מ (פורסם בנבו‪)11.7.3014 ,‬‬
‫‪ 11‬ס' ‪ 1‬לחוק החוזים האחידים‪ ,‬התשמ"ג‪ .http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000987208 .1893-‬בנובמבר ‪ 3014‬עברה‬
‫בכנסת בקריאה שלישית הצעה לתיקון חוק החוזים האחידים‪ ,‬כך שנטל ההוכחה לתנאי שאינו מקפח יוטל על העוסק‪.‬‬
‫‪ 12‬ראו הגדרה של עסקה קצובה בהמשך עמוד זה‪.‬‬
‫‪ 13‬ראו ת"צ (מחוזי ת"א) ‪ 38913-10-10‬סירקין נ' נטוויז'ן ‪ 312‬ברק בע"מ‪ ,‬עמ' ‪( 1‬פורסם בנבו‪.)1.3.3011 ,‬‬
‫‪/http://www.kolzchut.org.il/he ,http://www.consumers.org.il/category/annulling -continuous-deal 14‬עסקה_מתמשכת‪.‬‬
‫‪ 15‬ע"י מתן הודעה בכתב‪ ,‬בפקס או בטלפון‪ .‬על העוסק להפסיק את החיוב תוך ‪ 1‬ימים מיום הודעת הביטול (אם ההודעה נמסרה בדואר‬
‫רשום אז תוך ‪ 9‬ימים)‪ ,‬אלא אם הצרכן נקב בתאריך מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ 16‬ס' ‪11‬ד(ג) לחוק הגנת הצרכן‪ ,‬התשמ"א‪ .1891-‬ראו דיון בכנסת בוועדת הכלכלה‪ ,‬פרוטוקול מס' ‪ ,)10.1.3009( 745‬בעמ' ‪ .4-7‬זכות חרטה‬
‫חקיקתית יש גם במכר של טובין אולם הוא מוגבל ל‪ 11-‬ימים‪ .‬החוק מכיר בזכות הקונה לבטל תוך ‪ 14‬ימים ממועד הרכישה את‬
‫העסקה‪ ,‬להשיב את המוצר כשהוא לא פגום ולא נעשה בו שימוש‪ ,‬ולקבל החזר כספי בניכוי דמי ביטול שקבע השר בתקנות הגנת הצרכן‪.‬‬
‫ראו ס' ‪14‬ו לחוק ו‪-‬ס' ‪ 1 ,3‬ו‪ 7-‬לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪ ,‬התשע"א ‪.3010-‬‬
‫‪ 17‬ראו למשל ת"צ (מחוזי ת"א) ‪ 38913-10-10‬סירקין נ' נטוויז'ן ‪ 312‬ברק בע"מ‪ ,‬עמ' ‪( 18‬פורסם בנבו‪)1.3.3011 ,‬‬
‫‪ 18‬דמי הביטול הגיעו אף ל‪( 100%-‬שיחה עם יועצת משפטית מהמועצה הישראלית לצרכנות (‪.))3.13.3014‬‬
‫‪2‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫בתמורה לתשלום דמי ביטול‪ .19‬בענף מכוני הכושר נהוג לגבות תשלום חודשי נמוך יותר ככל שהצרכן‬
‫מתחייב מראש לתקופה ארוכה יותר‪ ,‬ולכן צרכן שמבטל את השירות ישלם תשלום יחסי על התקופה בה‬
‫נהנה מהשירות‪ ,‬לפי התעריף המלא (ולא התעריף המוזל שהוצע לו בשל התחייבותו)‪.20‬‬
‫‪ .3‬שירותים לתקופה קצובה המנויים בתקנות הגנת הצרכן‪ :‬התקנות מאפשרות לבטל גם שירות שהחל בענפי‬
‫צרכנות מסוימים בלבד‪ ,‬ובלבד שהביטול נעשה בתוך תקופת הביטול של ‪ 14‬ימים מיום עשיית העסקה‪.21‬‬
‫‪ .1‬קורסי פסיכומטרי‪ :‬זהו הסדר מיוחד מחוץ לחוק הגנת הצרכן‪ ,22‬המאפשר ביטול בשליש הראשון של הקורס‬
‫בתמורה לדמי ביטול גבוהים‪ .‬בקורסים הללו הצרכנים ברובם המוחלט הם אוכלוסייה צעירה וחסרת ניסיון‬
‫צרכני‪ ,‬שלא יכלה לבטל את ההרשמה לאחר שהקורס החל‪ ,‬למרות חוסר שביעות רצון מרמת הלמידה‪.23‬‬
‫הביטול מתאפשר לפני תחילת הקורס ובמהלך השליש הראשון לקורס כדי לאפשר לצרכן להתרשם מרמת‬
‫הלמידה‪ ,‬כשככל שהביטול מאוחר יותר – דמי הביטול עולים‪ ,‬באופן שמפצה את העוסק‪.24‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ישנם שירותים לתקופה קצובה‪ ,‬כגון שירותי בילוי‪ ,‬נסיעות ונופש‪ ,‬בהם לא ניתן לבטל את השירות‬
‫אם ישנם פחות ממספר ימים מסוים עד לתחילת השירות‪.25‬‬
‫ב‪ .‬סוגי עסקאות צרכניות לפי האופן שבו נכרתה העסקה‪:26‬‬
‫עסקת מכר מרחוק לפי ס' ‪11‬ג(ו) לחוק‪ :‬עסקה לרכישת טובין או שירותים שנעשתה ללא מגע ישיר בין המוכר‬
‫לקונה (למשל רכישה דרך הטלפון או האינטרנט)‪ .‬בשל נחיתות הקונה (לא יכול לראות או לבדוק את המוצר‪,‬‬
‫מסתמך באופן חזק יותר על העוסק)‪ ,‬החוק מחייב את העוסק לגלות לצרכן את מדיניות הביטול‪ ,‬ומאפשר ביטול‬
‫של העסקה בתוך ‪ 14‬ימים מיום עשיית העסקה‪ 27‬או קבלת הנכס (המאוחר מבין השניים)‪ .28‬בעסקה לא מתמשכת‬
‫נדרש בנוסף שהביטול ייעשה לכל המאוחר יומיים לפני שהשירות החל‪ .‬אם מדובר בשירותי הארחה‪ ,‬נסיעה‪,‬‬
‫חופש או בילוי נדרשים ‪ 7‬ימים לפני שהשירות החל‪.‬‬
‫עסקת רוכלות לפי ס' ‪ 8‬לחוק‪ :‬עסקה שנכרתה ביוזמת העוסק‪ ,‬מחוץ לבית העסק (כגון מכירה מדלת לדלת)‪.‬‬
‫‪ 19‬ס' ‪12‬א‪ 1‬לחוק הגנת הצרכן‪.‬‬
‫‪ 20‬ס' ‪(3‬א) וס' ‪(3‬ב) לתוספת הרביעית‪ .‬כתוצאה ממנגנון זה‪ ,‬הפגיעה בעוסק מינימלית משום שמדמים בדיעבד את הצרכן שהתחייב‬
‫לצרכן שמראש רכש עסקה ללא התחייבות במחיר היקר יותר‪ .‬למנגנון זה קיימות ‪ 2‬מגבלות (ס' ‪(3‬ב) לתוספת)‪ ,‬כאשר הנמוכה מבין‬
‫השניים גוברת‪ :‬האחת ‪ ,‬דמי הביטול לא יכולים להיות גבוהים מהסכום שהצרכן היה משלם אילו היה מנצל את יתרת התקופה לה‬
‫התחייב במקור (מאחר שלהבנתנו אין כוונה להעניש את הצרכן על הביטול)‪ .‬השניה‪ ,‬דמי הביטול לא יכולים לעלות על אחוז מסוים מכלל‬
‫שווי העסקה המקורית‪ .‬האחוז נקבע בהתאם לקרבת מועד הביטול לסיום תקופת ההתחייבות המקורית וככל שהביטול היה קרוב יותר‬
‫לסיום תקופת ההתחייבות‪ ,‬כך דמי הביטול יהיו נמוכים יותר‪ .20‬להבנתנו‪ ,‬מטרת המגבלה למנוע מצב שבו מראש בעלי המכונים יגבו‬
‫מחיר מופקע עבור מנוי ללא התחייבות‪ ,‬וזאת כדי שבמקרה של ביטול‪ ,‬ההפרש שיתקבל בין המחיר המוזל למחיר ה"מקורי" יהיה כה‬
‫גבוה שלמעשה יהיה מעין "קנס יציאה"‪.‬‬
‫‪ 21‬ס' ‪ )4(3‬לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪ ,‬התשע"א‪ .3010-‬מדובר בשירותים כגון קוסמטיקה‪ ,‬עסקאות נופש ארוך טווח (מעל שנה)‪,‬‬
‫חברות במועדון הנחות‪ ,‬שירותי סלולר‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬כבלים ולוויין‪ ,‬מנוי להגרלות והימורים‪.‬‬
‫‪ 22‬ס' ‪ 9‬לחוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים‪ ,‬התשס"ט‪.3009-‬‬
‫‪ .http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3518233,00.html 23‬ראו אודות תלונות צרכנים בנושא זה באתר המועצה הישראלית‬
‫לצרכנות ‪.http://www.consumers.org.il/category/psychometric-testing-regulation‬‬
‫‪ 24‬ס' ‪ 9‬חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים‪ ,‬התשס"ט‪ .3009-‬ביטול בשלבים מאוחרים יותר של הקורס ואף ללא דמי ביטול מוכרים‬
‫בחוק במקרה של נסיבות משפחתיות‪ ,‬אישיות או בריאותיות חריגות‪ ,‬ובלבד שלא ניתן היה לצפותן מראש‪.‬‬
‫‪ 25‬ס' ‪ )1(3‬לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪ ,‬התשע"א‪ .3010-‬מדובר בשירותי הארחה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬חופש ובילוי בארץ‪ ,‬חוגים וקורסים‬
‫(למעט פסיכומטרי)‪.‬‬
‫‪ 26‬נדגיש שעסקאות אלו יכולות להיות מתמשכות ו‪/‬או לתקופה קצובה‪.‬‬
‫‪ 27‬בשירות‪ ,‬ניתן לבטל גם תוך ‪ 14‬ימים מיום קבלת מסמך שהעוסק מחויב לתת לצרכן‪ ,‬המפרט את דרכי הביטול (ס' ‪14‬ג(ב)(‪ )1‬לחוק)‪.‬‬
‫‪ 28‬ישנם חריגים לזכות הביטול לפי ס' ‪ 14‬ג(ד) לחוק‪ :‬כמו עסקאות מכר מרחוק של טובין פסידים (מוצרים שמאבדים את ערכם‪/‬עלולים‬
‫להתקלקל במהרה) וטובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכןועוד‪..‬‬
‫‪3‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫מאחר שהצרכן לא יזם את העסקה‪ ,‬גובר החשש מרכישה אימפולסיבית‪ .29‬החוק מאפשר ביטול שירותים תוך ‪14‬‬
‫ימים מיום עשיית העסקה‪ 30‬בעסקה מתמשכת‪ ,‬ובעסקה לא מתמשכת כל עוד השירות לא החל‪.‬‬
‫תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪ ,‬התשע"א‪( 2313-‬להלן‪ ,‬התקנות)‪:‬‬
‫ס' ‪11‬ו לחוק מסמיך את שר הכלכלה לקבוע הסדר פוזיטיבי לגבי עסקאות לרכישת טובין ושירותים בהן רשאי‬
‫הצרכן לבטל את העסקה‪ .‬בתקנות נקבעו הסדרים לגבי שירותים מענפי צרכנות שונים‪ ,‬ודמי ביטול שהעוסק רשאי‬
‫לגבות מהצרכן במסגרת ביטול אותן עסקאות (עד ‪ 7%‬משווי העסקה או ‪ ,₪ 100‬הנמוך מביניהם (ס' ‪(7‬א) לתקנות)‪.‬‬
‫התקנות מאפשרות זכות חרטה בחלק מסוים מעסקאות השירותים לתקופה קצובה‪ ,‬גם לאחר שהחל מתן‬
‫השירות)‪ .‬להבנתנו‪ ,‬זאת בשל בחינת המאפיינים הייחודיים של ענפי העסקאות‪ .31‬ניתן לראות לעומת זאת‪,‬‬
‫שבתחומים מסוימים (כמו חוגים‪ ,‬בילוי ונופש) הביטול אפשרי עד שבוע לפני מתן השירות‪.32‬‬
‫חריגים לזכות הביטול (ס' ‪ 6‬לתקנות)‪ :‬תרופות‪ ,‬תוספי תזונה‪ ,‬טובין פסידים‪ ,33‬שירותי הארחה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬חופש או‬
‫בילוי שנועדו להתבצע במלואם מחוץ לישראל וחבילות נופש‪/‬טיסות בחו"ל‪ .‬בנוסף‪ ,‬ס' ‪(6‬ג) לתקנות קובע שלא‬
‫ניתן לבטל עסקה שהצרכן שילם תמורתה באמצעות תווי קנייה‪ ,‬שובר מתנה או כרטיס מגנטי נטען‪.‬‬
‫‪ .1‬משפט משווה‪:‬‬
‫ככלל‪ ,‬גם במדינות אירופה המערביות וגם בארה"ב אין הסדר חקיקתי שמקנה זכות חרטה צרכנית כללית‪ .‬חריג‬
‫לכך ישנו באירופה שם מוקנית בחקיקה זכות חרטה בעסקאות מקוונות‪ ,‬דבר שאינו מצוי בארה"ב‪.34‬‬
‫א‪ .‬בריטניה‪:35‬‬
‫קיימת הגנה בחוק ללקוחות שמבצעים עסקה (בסכום של ‪ 43‬ליש"ט ומעלה) עם עוסק שממוקם בבריטניה או‬
‫באחת ממדינות האיחוד האירופאי‪ .‬ברכישת מוצרים‪ ,‬החזרת מוצר אפשרית תוך ‪ 14‬יום ממועד קבלת המוצר‪.36‬‬
‫לגבי שירותים‪ ,‬ניתן לבטלם תוך ‪ 14‬ימים מיום ביצוע ההזמנה‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ניתנת לצרכן אפשרות לבטל את השירות גם לאחר שכבר החל‪ ,‬ולקבל החזר כספי של העסקה‪ ,‬בתמורה‬
‫לחיובו בגין התקופה שבה נהנה מהשירות‪ .37‬עם זאת‪ ,‬בהסדר הוחרגו עסקאות שירותים מסוגים שונים‪ ,‬כגון‬
‫שירותי תחבורה ו‪-‬לינה שהוזמנו לתקופת זמן קצובה‪ ,‬שלגביהם קיימת פרקטיקה נהוגה של קנס יציאה‪.38‬‬
‫ב‪ .‬ארה"ב‪:‬‬
‫‪ 29‬שמואל בכר וטל ז'רסקי "זכות הביטול בעסקות צרכניות‪ :‬רגישות מוצדקת או נצחון פירוס?" עיוני משפט לב(‪( 135 )3010( )1‬להלן‪,‬‬
‫זכות הביטול בעסקאות צרכניות)‪ ,‬בעמ' ‪.119‬‬
‫‪ 30‬או מקבלת הפרטים שנקבעו ע"י השר הממונה בתקנות‪.‬‬
‫‪ 31‬קבוצה שנייה (ס' ‪ )4(3‬לתקנות) הכוללת שירותי קוסמטיקה‪ ,‬עסקאות נופש ארוך טווח (מעל שנה)‪ ,‬חברות במועדון הנחות‪ ,‬שירותי‬
‫סלולר‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬כבלים ולוויין ועוד‪ .‬וקבוצה שלישית (ס' ‪ )7(3‬לתקנות)‪ -‬שירותים הנמכרים במסגרת אירוע פרזנטציה‬
‫‪ 32‬קבוצה ראשונה (ס' ‪ )1(3‬לתקנות)‪ :‬שירותי הארחה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬חופש ובילוי בארץ‪ ,‬חוגים וקורסים (למעט פסיכומטרי)‪ .‬ניתן לבטל תוך ‪11‬‬
‫ימים מיום עשיית ההסכם ו ‪ 7‬ימי עבודה לפני מועד תחילה השירות‪.‬‬
‫‪ 33‬טובין פסידים‪ -‬מוצרים שמאבדים את ערכם או עלולים להתקלקל לאחר זמן קצר יחסית (עיתונים מאפים וכד')‪.‬‬
‫‪ 34‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪ ,‬בעמ' ‪.170‬‬
‫‪The Consumer Contracts (Information, Cancellation and Additional Charges) Regulations 2013 35‬‬
‫‪.http://www.moneysavingexpert.com/shopping/consumer-rights-refunds-exchange#services‬‬
‫‪ 36‬חריג לכך הינם מגזינים ועיתונים שמתקבלים על בסיס משלוח חודשי קבוע‪.‬‬
‫‪ 37‬אם הצרכן מבקש להפעיל את מתן השירות בפחות מ‪ 14-‬ימים‪ ,‬העוסק רשאי לדרוש (בכתב) מהלקוח לוותר על זכות הביטול‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫החוק מטיל חובת גילוי על העוסק לגבי הצגת מדיניות ביטולי עסקאות צרכניות‪ ,‬ובמידה שלא נמסרו בכתב ללקוח בטרם נכרתה העסקה‪,‬‬
‫זכות הביטול של הלקוח מתארכת לשנה מכריתת העסקה‪.‬‬
‫‪ 38‬ראו ‪http://www.adviceguide.org.uk/scotland/consumer_s/consumer_different_ways_of_buying_e/‬‬
‫‪consumer_buying_by_internet_mail_order_or_phone_e/consumer_cancelling_a_distance_sale_order_e/does_the_distan‬‬
‫‪.ce_sale_cooling-off_period_apply_to_you.htm‬‬
‫‪4‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫בארה"ב‪ ,‬אין זכות חרטה חקוקה‪ ,‬אולם במסגרת התחרות על הלקוחות‪ ,‬הפרקטיקה הרווחת בחנויות ורשתות‬
‫רבות הינה לאפשר ביטולי עסקאות ללא עילה‪ ,‬בשל חרטה צרכנית ("מדיניות החזרה גמישה")‪ .39‬לעוסקים ישנה‬
‫היכולת לעצב את זכות החרטה משום שאינה מוכתבת ע"י החוק או הרגולטור‪ ,‬כשלרוב מדובר בביטול תוך ‪5-14‬‬
‫ימי עסקים‪ .‬הפרקטיקה נובעת מטעמי שיווק וכדאיות עסקית‪ ,‬שנועדה לעודד את הצרכן לבצע יותר רכישות‬
‫ולחזור בעתיד לאותו עוסק‪ .‬הדבר מעיד על החשיבות שרואה הצרכן האמריקאי במדיניות הביטולים של העוסק‬
‫במסגרת שיקוליו בבחירת המוצר או השירות‪ .40‬יצוין‪ ,‬שפרקטיקה זו גרמה לתופעה נרחבת של הונאות מצד‬
‫צרכנים שמנצלים בחוסר תו"ל את זכות החרטה‪ ,‬ובתגובה‪ ,‬הייתה הקשחה של מדיניות החזרת המוצרים‪.41‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הרשות לסחר הוגן מקנה הגנה לצרכנים בעסקאות מעל ‪ 22‬דולר‪ ,‬בשני מישורים‪ :‬ראשית‪ ,‬ע"י חיוב‬
‫העוסקים ליידע את הלקוח בעת הרכישה בדבר זכויותיו ומדיניות הביטולים (חובת גילוי על העוסקים‪ ,)42‬כחלק‬
‫מהרצון לצמצם את כשל השוק של פערי המידע של הצרכן‪ .‬שנית‪ ,‬ניתנת ללקוח הגנה בעסקאות רוכלות‪ ,‬בדמות‬
‫זכות לבטל עסקה (בטובין וגם בשירותים) תוך ‪ 1‬ימי עסקים מיום כריתת העסקה כריתתה ולקבל החזר כספי‬
‫(‪ .)cooling-off period‬הוראה זו חלה גם על הזמנת חדרים ושירותי השכרת רכבים‪ ,‬להבדיל מן החוק האנגלי‪.43‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אין זכות חרטה וביטול עסקה לתקופה קצובה כשהשירות החל‪ ,‬אך זו קיימת וולונטרית מצד העוסקים‪.‬‬
‫‪ .2‬הצעות חוק הנוגעות לביטולי עסקאות צרכניות‪:‬‬
‫א‪ .‬טיוטת תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪ ,‬התשס"ח‪:442337-‬‬
‫ס' ‪11‬ו לחוק קובע שעל השר לקבוע עסקאות לרכישת טובין או שירותים בהן יהיה רשאי צרכן לבטל את הסכם‬
‫הרכישה בתוך תקופה שתקבע השר‪ .‬כ‪ 1-‬שנים לא הותקנו תקנות ורק בכנסת ה‪ 15-‬החל משרד התמ"ת בהכנת‬
‫טיוטת תקנות שנועדו לקבוע תחומי מסחר רלוונטיים‪.‬‬
‫ההסדר שהוצע כלל הרחבה של זכות הביטול הצרכנית‪ .45‬התקנות קבעו שניתן לבטל עסקה לרכישת מוצר או‬
‫שירות בתוך תקופה של ‪ 14‬יום וכדי להרתיע צרכנים מהתנהגות לא רצויה של בזבזנות‪ ,‬נקבעו דמי הביטול בגובה‬
‫‪ 7%‬או ‪( ₪ 100‬הנמוך מביניהם)‪ .‬טיוטת התקנות נפסלה (ראה להלן) ובהמשך אושרו תקנות שהתקבלו ב‪.463010-‬‬
‫טיוטת התקנות שנפסלה הציעה לאפשר לצרכן לבטל עסקה לקבלת שירותים בכל עת (ובלבד שמדובר בעסקה‬
‫מתמשכת‪ ,‬גם אם היא לתקופה קצובה)‪ .‬במידה ונעשה שימוש בשירות‪ ,‬ייגבה מהצרכן החלק היחסי מהתמורה‬
‫המוסכמת‪ .47‬הוצע שההסדר לא יחול על מוצרי מזון‪ ,‬דירות‪ ,‬מכוניות‪ ,‬תרופות ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוצע שהביטול לא‬
‫‪ 39‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪ ,‬בעמ' ‪."Hassle-free return policy" .171‬‬
‫‪ 40‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪ ,‬בעמ' ‪ 194‬וה"ש ‪.151‬‬
‫‪ 41‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪ ,‬בעמ' ‪ 151-150‬וה"ש ‪ .185‬ההפסדים שנגרמו מניצול לא ראוי של מדיניות החזרת מוצרים פרו‪-‬צרכנית‬
‫הגיע ב‪ 3009‬בארה"ב ל‪ 8.9-‬מיליארד דולר‪ .‬בנוסף‪ ,‬התפתחה פרקטיקה של מעקב אחר "מחזירנים סדרתיים" והימנעות מהתקשרות‬
‫עמם‪ ,‬דבר שמעלה חשש להפליה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)157-154‬‬
‫‪ 42‬למשל בניו יורק ישנה חובת גילוי כזו‪ .‬ראו זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪ ,‬בעמ' ‪.117‬‬
‫‪ ,http://www.consumer.ftc.gov/articles/0176-protections-home-purchases-cooling-rule 43‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪,‬‬
‫בעמ' ‪.140‬‬
‫‪ 44‬פרוטוקול מס' ‪ 418‬מישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת (‪ )10.13.3005‬ופרוטוקול מס' ‪ 779‬מה‪ 3-‬באפריל ‪ .3009‬לנוסח התקנות שהוצעו‬
‫ראו‪.ttp://knesset.gov.il/committees/heb/material/data/kalkala2007-12-10.pdf-‬‬
‫‪ 45‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪..115 ,110 ,‬‬
‫‪ 46‬התקנות שהתקבלו מאוחר יותר הן תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪ ,‬התשע"א‪.3010-‬‬
‫‪ 47‬ס' ‪( 1‬ב) לטיוטת התקנות שהוצעו קבע כי "בעסקה לרכישת שירותים או סוגי שירותים‪ ,‬רשאי הצרכן לבטל את הסכם הרכישה (‪ )1‬בכל‬
‫עת‪ ,‬אם הוא שירות מתמשך‪ ,‬אף אם העסקה היא לתקופה קצובה‪ )3( .‬תוך ‪ 14‬ימים מיום עשיית ההסכם‪ ,‬אם הוא שירות שאינו מתמשך‪.‬‬
‫כאשר מדובר בעסקה שאינה מתמשכת נדרש היה הצרכן לפעול לביטול העסקה בתוך ‪ 11‬יום‪ .‬ס' ‪(3‬ב) לתקנות קבע הסדר לפיו במקרה‬
‫שבו הצרכן ביטל עסקת רכישה של שירותים שעשה בהם שימוש‪ ,‬על העוסק להשיב לצרכן חלק יחסי של התמורה ששולמה בעד השירות‬
‫ואם נותרה יתרת חוב‪ ,‬יגבה רק מה שמעבר לחלק היחסי האמור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫יהיה אפשרי בשירותי הארחה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬חופש ובילוי אם מועד השירות חל תוך ‪ 5‬ימים מיום כריתת ההסכם‪.48‬‬
‫התקנות נפסלו בשל חריגה מהוראות ס' ‪11‬ו מאחר שההסדר כלל רשימה של עסקאות שעליהן הוראות התקנות‬
‫לא יחולו‪ ,‬ואילו ס' ‪11‬ו הסמיך את השר להתקין תקנות פוזיטיביות של עסקאות עליהן התקנות כן יחולו‪.‬‬
‫הדרישה נובעת מהבנת המחוקק שישנם הבדלים בין תחומי המסחר השונים והצורך בהבחנות ביניהם‪.49‬‬
‫להבנתנו‪ ,‬המקרה ממחיש כי הסדרה כוללנית של זכות חרטה אינה רצויה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצעות חקיקה להסדרת ביטולי עסקאות לתקופה קצובה בתחום מכוני הכושר‪:‬‬
‫ההצעות עיגנו זכות‬
‫עובר לתיקון ‪ 27‬לחוק (התקבל ב‪ ,)3014-‬הועלו ‪ 2‬הצעות חקיקה פרטיות דומות‬
‫חרטה ללא עילה‪ ,‬גם לאחר תחילת השירות‪ ,‬תוך התמקדות במנוי למכון כושר‪ .‬המנגנון שנוצר ושאומץ גם בתיקון‬
‫‪ ,15‬מבוסס על הוספת ס' ‪12‬א‪ 1‬שמקנה לשר הממונה סמכות לקבוע בתוספת הרביעית לחוק את רשימת‬
‫העסקאות לתקופה קצובה מענפי צרכנות נוספים‪ ,‬שלגביהן הצרכן יהיה רשאי לבטל את השירות בכל עת‪.‬‬
‫במהותן‪.50‬‬
‫התשע"ב‪513013-‬‬
‫השוני בין ההצעות‪ :‬בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' ‪( )19‬ביטול עסקה לתקופה קצובה)‪,‬‬
‫הביטול הוגבל למתן הודעת ביטול מקדימה של חודש (מיועד לעסקאות ארוכות‪ ,‬בהן ניתן להודיע חודש מראש)‪.‬‬
‫בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון ‪ -‬איסור התניית עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה)‪ ,‬התשע"ב‪ 523013 -‬הציעו‬
‫לקבוע שצרכן שמעוניין לבטל את המנוי שעשה למכון הכושר יוכל לבטל לאחר תקופת מינימום של ‪ 11‬יום‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוצע לאסור את הפרקטיקה הנהוגה של התניית ההתקשרות בהתחייבות לתקופה ממושכת (‪ 1‬חודשים עד שנה);‬
‫הוצע שתניות אלו יראו כבטלה‪ ,‬וביהמ"ש יוכל לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק‪ ,‬בסכום של עד ‪.₪ 10,000‬‬
‫להבנתנו‪ ,‬ההצעות לא התקבלו משום שההסדרים לא היו רגישים מספיק לפגיעה הכלכלית בעוסקים‪ ,‬ולא איזנו‬
‫כראוי בין זכותם של הצרכנים שלא להיות כבולים לעסקה זמן ממושך ובין הפגיעה הכלכלית בעוסקים (למשל‬
‫קביעת דמי ביטול נמוכים‪ ,‬או יצירת איסור גורף על התחייבות לתקופה ממושכת)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתיקון מס' ‪ 27‬מ‪-‬‬
‫‪ 2311‬נעשה איזון ראוי יותר ע"י כך שנקבעו דמי ביטול יחסיים גבוהים‪ .‬גם ממקרה זה ניתן ללמוד שהחלת כלל‬
‫גורף שאינו מתחשב במאפייני הענף הספציפי‪ ,‬עשויה לפגוע פגיעה כלכלית קשה מדי בעוסק‪.‬‬
‫‪ .6‬הצדקות להעניק לצרכן זכות חרטה לאחר שהשירות החל‬
‫‪53‬‬
‫זכות הצרכן להתחרט לאחר שכרת עסקה‪ ,‬במיוחד לאחר שהשירות כבר החל‪ ,‬אינה דבר מובן מאליו‪ .‬העוסק‬
‫מסתמך על התחייבות זו כדי לנהל‪ ,‬לקדם ולפתח את עסקו‪ .‬הענקת זכות חרטה שכזו לצרכן תפגע פגיעה כלכלית‬
‫ניכרת בעוסקים ובזכויות החוקתיות שיש להם (חופש החוזים וחופש העיסוק)‪.‬‬
‫‪ .6.1‬ניתוח חוקתי‪:‬‬
‫‪ 48‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪ ,‬ה"ש ‪.47‬‬
‫‪ 49‬למשל‪ ,‬ההוראה עשויה לעזור לצרכנים שהתחרטו אולם לפגוע באלו שלא התחרטו‪ .‬ראו פרוטוקול מס' ‪ 779‬מישיבת ועדת הכלכלה של‬
‫הכנסת‪ ,‬יום רביעי כ"ו באדר התשס"ח (‪ 3‬באפריל ‪ ,)3009‬דברי יו"ר הועדה חה"כ גלעד ארדן‪.‬‬
‫‪ 50‬הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' ‪( )19‬ביטול עסקה לתקופה קצובה)‪ ,‬התשע"ב‪ ,3013-‬הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון ‪ -‬איסור התניית‬
‫עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה)‪ ,‬התשע"ב‪.3013 -‬‬
‫‪ 51‬ההצעה הוגשה ב‪ ,3010-‬הוקפאה בכנסת ה‪ 15-‬והועלתה בשנית בכנסת ה‪ .19-‬ע"י "י חברי הכנסת איתן כבל‪ ,‬אורית זוארץ‪ ,‬מירי רגב‪,‬‬
‫רונ י בר און‪ ,‬אנסטסיה מיכאלי‪ ,‬ניצן הורביץ‪ ,‬יואל חסון‪ ,‬אופיר אקוניס‪ .‬לנוסח הצעת החוק ראו‬
‫‪.http://www.consumers.org.il/files/2012/aytem-kosher/kalkala2012-07-09a.pdf‬‬
‫‪ 52‬ההצעה הוגשה ע"י חברי הכנסת יואל חסון ואופיר אקוניס‪ ,‬הוגשה עוד בכנסת ה‪ 15-‬והוקפאה (עברה בקריאה טרומית ברוב של ‪ 14‬נגד‬
‫‪ 0‬ב‪ 17.13.3010-‬ובכנסת ה‪ 19-‬עברה בקריאה טרומית ברוב של ‪ 31‬נגד ‪ 0‬ב‪.)3.7.3013-‬‬
‫‪ 53‬השיקולים וההצדקות מובאים בהרחבה במאמר של שמואל בכר וטל ז'רסקי "זכות הביטול בעסקות צרכניות‪ :‬רגישות מוצדקת או‬
‫נצחון פירוס?" עיוני משפט לב(‪( 135 )3010( )1‬להלן‪ ,‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫מכיוון שהגנה על הצרכן היא אינטרס ציבורי‪ ,‬כדי שזו תצדיק פגיעה בערכים חוקתיים מוגנים נדרש שההגנה‪,‬‬
‫ובענייננו חרטה ללא עילה‪ ,‬תעמוד בדרישות פסקת ההגבלה (תכלית ראויה ומידתיות)‪.‬‬
‫תכלית ראויה‪ :‬נקודת המוצא היא שהצרכן נמצא בנחיתות מול העוסק‪ ,‬בגלל פערי מיקוח ופערי מידע (ביחס‬
‫למדיניות הביטולים‪ ,‬טיב השירות או התאמתו לצרכי הלקוח)‪ .‬הקניית זכות חרטה לאחר שהשירות החל‪ ,‬תאפשר‬
‫התרשמות ישירה ובלתי אמצעית של השירות ומידת התאמתו ללקוח‪ .‬חקיקה צרכנית שמטרתה להגן על הצרכן‬
‫מפני חוסר שוויון‪ ,‬פערי מידע ופערי כוחות מצדיקה פגיעה בערכים מוגנים‪ ,54‬לפחות לתקופה מוגבלת‪ .‬להבנתנו‪,‬‬
‫טענה כי השוק "יעשה את שלו" לא מתקיימת בענפים בהם אין תחרות או שבהם שפערי הכוחות ניכרים‪.55‬‬
‫חקיקה צרכנית שמטרתה להגביר משמעותית את נוחות הצרכן יכולה להיחשב לתכלית ראויה‪ ,‬במיוחד כשהצרכן‬
‫מוצא עצמו כבול ללא יכולת ביטול לאורך זמן‪ ,‬ונפגע מעבר לנדרש‪ .56‬להבנתנו‪ ,‬ככל שהתקופה הקצובה של‬
‫העסקה ארוכה יותר‪ ,‬כך הכרה באפשרות ביטול תהיה מוצדקת יותר‪ .‬באופן דומה ניתן לראות שכיום‪ ,‬שירותים‬
‫שמתאפיינים בתקופה קצובה קצרה‪ ,‬חוק הגנת הצרכן והתקנות מגבילים את אפשרויות ביטול העסקה‪.‬‬
‫מידתיות‪ :‬כדי שהפגיעה בחופש העיסוק של העוסקים תהיה מידתית‪ ,‬יש לאזן בין האינטרס לצמצם את פערי‬
‫המיקוח של הצרכן ולאפשר לו להשתחרר מעסקה‪ ,‬ובין הפגיעה הכלכלית בעוסקים‪ .‬להבנתנו‪ ,‬כדי שהפגיעה‬
‫הכלכלית תהיה מידתית‪ ,‬לא ניתן להכיר בזכות חרטה גורפת (אין היא ה"אמצעי שפגיעתו פחותה")‪ .‬לכן‪ ,‬ראוי‬
‫לבחון הכרה בזכות חרטה ביחס לסוגי עסקאות צרכניות מענפים שונים‪ ,‬בהתאם למאפייניהם‪.57‬‬
‫הגבלת זכות החרטה לחוזים אחידים בלבד תהווה סוג אחד של איזון‪ ,‬מאחר שבחוזים אלו מתבטא באופן מובהק‬
‫חוסר השוויון בעמדות המיקוח בין הצדדים (כך גם תימנע פגיעה בעסקאות בהן כוח המיקוח של הצרכן רב יותר)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כדי לאזן את הפגיעה הכלכלית הקשה בעוסק‪ ,‬יש לגבות דמי ביטול שיתחשבו בנזקים‪ ,‬עלויות ביטול‬
‫העסקה שנגרמו לעוסק ומאפייני העסקאות בענף‪.‬‬
‫‪ .6.2‬שיקוליים כלכליים‪ ,‬תקציביים ושיקולי יעילות‪:‬‬
‫מתן זכות חרטה לצרכן‪ ,‬בעסקאות שהתקופה הקצובה בהן ארוכה‪ ,‬תקדם עסקאות יעילות‪ .‬אם השירות אינו‬
‫מתאים לצרכי הלקוח‪ ,‬יעיל יותר בראייתנו לפצות את העוסק על הפגיעה הכלכלית שנגרמת לו בשל ההסתמכות‬
‫והציפייה הלגיטימיים שהיו לו בעסקה (ע"י קביעת דמי ביטול תואמים)‪ ,‬ולאפשר לצרכן לנצל את כספו וזמנו‬
‫בתקופה שנותרה בדרכים אחרות שיתאימו לצרכיו‪.‬‬
‫החשש ממתן תמריצים להתנהגות לא רצויה של צרכנים‪ :‬הכרה בזכות חרטה כאמור עלולה לעודד צרכנים‬
‫לבזבזנות ורכישות פזיזות של שירותים‪ ,‬מתוך ידיעה ‪ ex-ante‬שתמיד יוכל להפסיקם מאוחר יותר‪ .‬מדיניות‬
‫שמעודדות בזבזנות שכזו‪ ,‬פוגעת בעקרון לפיו אדם אחראי אישית למעשיו ולהחלטותיו‪ .58‬התנהגות שכזו תגביר‬
‫את היקף הביטולים ותפגע בעוסקים‪ .‬מנגד‪ ,‬היא תגביר את היקף הצריכה הכולל והרווחים הללו יאזנו חלק‬
‫מהפגיעה בעוסקים בעקיפין‪ .‬חשש נוסף הוא היווצרותו של סבסוד צולב‪ .‬מאחר שביטולי יתר יגרמו הפסדים‬
‫‪ 54‬דברי היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מה‪( 10.13.3005-‬פרוטוקול מס' ‪.)418‬‬
‫‪ 55‬דברי מנכ"ל המועצה לצרכנות אהוד פלג בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מה‪( 10.13.3005-‬פרוטוקול מס' ‪.)418‬‬
‫‪ 56‬דברי עוה"ד מיכאל אטלן‪ ,‬סגן היועץ המשפטי של משרד הכלכלה (התמ"ת כתוארו אז) בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מה‪-‬‬
‫‪( 10.13.3005‬פרוטוקול מס' ‪ .) 418‬במקרה זה הובאה הדוגמה של מכוני הכושר בה הפגיעה בנוחות היא מעבר לנדרש‪.‬‬
‫‪ 57‬למשל בחוגים‪ ,‬ישנו חשש שביטולים יביאו לסגירת החוג כולו‪ .‬שיחה עם עו"ד אפרת המאירי‪ ,‬יועצת משפטית ברשות להגנת הצרכן‬
‫(‪ .) 3.13.3014‬דוגמה נוספת יכולה להיות ביטול הרשמה לגן ילדים פרטי (ביטול אחד יכול להפוך את הגן מרווחי למפסיד)‪.‬‬
‫‪ 58‬זכות הביטול בעסקאות צרכניות‪ ,‬עמ' ‪.158‬‬
‫‪7‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫לעוסקים ומחיר המוצר יגלם את הסיכון לביטול‪ ,‬הדבר יגרום לגלגול העלויות ע"י העלאת מחירים‪ 59‬שתוטל על‬
‫הצרכנים ההגונים‪ ,‬אשר יממנו את הצרכנים שמנצלים באופן לא הגון את זכות החרטה‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ לקבוע דמי‬
‫ביטול שלא יהיו נמוכים מדי‪ ,‬אשר ישקפו את הפגיעה הכלכלית בעוסק‪ ,‬וימנעו פגיעה בצרכנים עצמם‪.‬‬
‫פגיעה בוודאות הכלכלית של העוסקים‪ :‬התחייבות לתקופה קצובה מאפשרת לעוסקים וודאות כלכלית‬
‫והסתמכות על התשלומים עליהם התחייב הצרכן‪ .‬ההסדרים הספציפיים צריכים לכלול שיקול זה‪ ,‬שכן יציבות של‬
‫רשתות ענק גדולה מספקי שירותים קטנים ובינוניים‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬כדי להבטיח וודאות כלכלית‪ ,‬מציעים‬
‫העוסקים את השירות במחיר מוזל בתמורה להתחייבות מראש לתקופה קצובה‪ .60‬בכל ענף יש שוני בהפרש זה‬
‫ולכן מנגנון הפיצוי צריך להתחשב בפרקטיקה הנוהגת בענף‪ .61‬כך‪ ,‬נעשה בהסדר מ‪ 3014-‬לגבי מכוני הכושר‪.62‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זכות חרטה גורפת תפגע ביכולת של עוסק לאותת על איכות שירותיו ולהבדיל את עצמו מהאחרים‪ .‬כאשר‬
‫עוסק מקנה זכות חרטה וולונטרית‪ ,‬הוא מאותת לצרכן על בטחונו כי השירות ישביע את רצונו (כשם שמתרחש‬
‫בארה"ב)‪ .‬בישראל‪ ,‬פרקטיקה זו לא נוהגת מסיבות שונות (שוק קטן ופחות תחרותי)‪ ,‬דבר שעשוי להצדיק את‬
‫הצורך בקיומה של זכות חרטה חקיקתית‪ ,‬לפחות בענפים בהם פערי הכוחות גדולים ו‪/‬או אין תחרותיות‪.‬‬
‫השלכות תקציביות‪ :‬הקניית זכות חרטה תגביר את הצורך בפעולות אכיפה של הרשות להגנת הצרכן‪ ,‬וכן תגביר‬
‫את ההתדיינויות בבתי משפט‪ .‬נכון למחקר מ‪ 3013-‬של משרד התמ"ת‪ ,‬כ‪ 13%-‬מביטולי העסקאות בלבד היו‬
‫מתחום השירותים ו‪ 80%-‬היו ביטולי רכישת מוצרים‪ .63‬ייתכן שלאור נתון זה ההשקעה בעלויות אכיפה על‬
‫שירותים אינה מוצדקת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬סביר שברגע שתוכר זכות חרטה ללא עילה לגבי שירותים לתקופה קצובה‪,‬‬
‫יגדל נתח ביטולי השירותים‪.‬‬
‫‪ .6.2‬התנגדות פוליטית צפויה‪:‬‬
‫הקניית זכות חרטה בהסדר גורף תעורר התנגדות רבה יותר ובמקביל של הגופים שמייצגים את העוסקים‪ .64‬מכאן‬
‫שדווקא חקיקת הסדרים ספציפיים עבור כל ענף עשויה לרכך את ההתנגדות‪.‬‬
‫‪ .7‬החלופות האפשריות‪:‬‬
‫‪ .1‬החלופה המומלצת ‪ -‬הוספת סוגי עסקאות חדשים לתוספת הרביעית לחוק הגנת הצרכן‪ :‬מסקנתנו היא‬
‫שלא מומלץ לחייב זכות חרטה כללית וגורפת על עסקאות לתקופה קצובה‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬לפי ס' ‪12‬א‪ 1‬עסקאות‬
‫לתקופה קצובה שמנויות בתוספת הרביעית יכולות להיות מבוטלות בכל עת‪ .‬נמליץ לבחון הוספה של סוגי‬
‫עסקאות ספציפיות לתקופה קצובה ממושכת‪ ,‬בתחומים בהם דמי הביטול גבוהים‪.‬‬
‫‪ .3‬חיוב העוסק להציג אלטרנטיבה לעסקה לא התחייבות‪ :‬ניתן לחייב עוסקים להציג לצרכן אפשרות לרכוש‬
‫‪ 59‬ראו עמדת משרד האוצר ביחס למכוני הכושר‪ ,‬בדבר החשש מהעלאת מחירים ‪.http://www.mishpati.co.il/article/1483‬‬
‫‪ 60‬למשל‪ ,‬מהדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת מה‪( 14.10.3013-‬פרוטוקול מס' ‪ )878‬עולה שההפרש במכוני כושר למשל הוא כ‪.10%-‬‬
‫‪ 61‬למשל‪ ,‬במכוני כושר מכינים את המכון בהתאם למספר הלקוחות מספר חודשים מראש (בהזמנת ציוד‪ ,‬גיוס מדריכים ועוד)‪ .‬לכן‪ ,‬חוסר‬
‫וודאות שייגרם כתוצאה מזכות ביטול גורפת עלול לפגוע ברווחיות העסק‪.‬‬
‫‪ 62‬ראו הסבר מפורט בפרק "ביטולי עסקאות צרכניות ‪ -‬הדין הקיים"‪ ,‬סעיף ג'‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬כשהתחשב המחוקק במנגנון הפיצוי בהפרש בין‬
‫המחיר המוזל במנוי ללא התחייבות ובין המנוי עם ההתחייבות קבעו שבכל מקרה הסכום שישלם הצרכן לא יעלה על ‪ 30%‬משווי העסקה‬
‫(אם ביטל בשליש הראשון של התקופה)‪ .‬הדבר נעשה כדי למנוע העלאה מלאכותית של מחיר המנוי הרגיל (ללא ההתחייבות) כדי‬
‫שבמקרה של ביטול‪ ,‬ההפרש שיתקבל ושבגינו יחויב הצרכן יהיה גבוה מאוד ולמעשה יהיה שקול ל"קנס יציאה"‪.‬‬
‫‪" 63‬ביטול עסקה והחזר כספי" מאת רוני בר צורי‪ ,‬חוקרת ומנהלת תחום מחקרי צרכנות במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת (מרץ‬
‫‪ )3013‬בעמ' ‪.)http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/FB3CB167-346F-4342-8A54-CF75537F50BF/0/X11719.pdf( 1‬‬
‫‪ 64‬למשל‪ ,‬התאחדות ה תעשיינים‪ ,‬ארגוני מעבידים‪ ,‬איגוד הסוחרים‪ ,‬התאחדות סוכני הנסיעות ועוד‪ .‬מהתרשמותנו‪ ,‬גופים אלו מרבים‬
‫להשתתף בדיונים בנושאים צרכניים בוועדת הכלכלה של הכנסת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫מוצר או שירות ללא התחייבות‪ ,‬ולחילופין תוך מתן אפשרות לביטול לאחר תחילת השירות‪.‬‬
‫חיוב באלטרנטיבה זו יחול רק על עסקאות לטווח ארוך‪ ,‬על חוזים אחידים ועל ענפים שבהם אין תחרותיות‬
‫גדולה‪ ,‬יש פערי כוחות גדולים‪ ,‬כשדמי הביטול גבוהים במיוחד‪ .‬חובה כזו תקנה לצרכנים אפשרות לבחור‬
‫להשתחרר משירות מחד‪ ,‬ומצד שני תאפשר לעוסקים חופש מסוים בעיצוב זכות החרטה כדי לצמצם את‬
‫הפגיעה ולהשיג יותר וודאות כלכלית‪ .‬חיוב באלטרנטיבה צפוי לייקר את מחיר העסקה ללא ההתחייבות ולא‬
‫אמור להערכתנו לפגוע בעסקה עם ההתחייבות ללא יכולת הביטול‪ .‬בשל החשש שהעוסקים יקבעו‬
‫מלכתחילה מחיר גבוה מאוד לאלטרנטיבה המוצעת (המאפשרת ביטול) בכדי להפוך אותה ללא כדאית‬
‫לצרכן‪ ,65‬מומלץ שהשר יגדיר בתקנות את ההפרש המקסימלי המותר העסקאות‪.‬‬
‫הסדר זה פחות מומלץ מ‪ 2-‬סיבות‪ :‬תידרש עבודת מטרה מקיפה ביחס לכל עסקה ועסקה‪ ,‬מה שיגרור‬
‫עלויות מנהליות (על תחום שחולש כאמור ‪ 10%‬בלבד מהביטולים)‪ ,‬וכן להסדר זה תלות רבה בנכונות השר‬
‫הממונה להתקין תקנות בנושא‪ ,‬ומנסיון העבר הדבר עשוי לעכב משמעותית את קידום המהלך‪.66‬‬
‫‪ .8‬בחינה ראשונית של צורך והצדקה בענפי צרכנות ספציפיים‬
‫א‪ .‬מנוי חופשי‪-‬חודשי‪/‬סמסטריאלי לתחבורה ציבורית‪ -‬אין מדיניות אחידה לגבי ביטולים בין החברות‪:‬‬
‫חופשי חודשי‬
‫(תקופת הסדר)‬
‫חופשי חודשי‬
‫(אפשרויות ביטול)‬
‫חופשי סמסטריאלי (נסיעה‬
‫חופשית במהלך הסמסטר)‬
‫רכבת ישראל‬
‫חברות האוטובוסים‬
‫מנוי ל‪ 10-‬ימים‬
‫מנוי קלנדרי‬
‫ניתן לבטל עד ‪ 14‬יום ממועד הרכישה‪ ,‬כל עוד לא‬
‫נעשה שימוש‪ .‬לא ניתן לקבל החזר כספי לאחר‬
‫השימוש הראשון‬
‫לאחר השימוש הראשון לא ניתן לבטל‪.‬‬
‫חריג‪ :‬יש חברות שמאפשרות לבטל עד תאריך‬
‫מסוים בחודש ולקבל החזר יחסי‪.‬‬
‫ניתן לבטל עד ‪ 10‬יום ממועד הרכישה ולקבל‬
‫החזר יחסי‪.‬‬
‫חריג‪ :‬יש חברות שבהן לא ניתן לבטל כלל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מחד‪ ,‬לא איתרנו צורך ציבורי מפורש שצף מהציבור‪ .‬מאידך‪ ,‬בשל אופי העסקה וחשיבותה לקהל צרכנים רחב‬
‫הנוסע בתחבורה הציבורית‪ ,‬מומלץ לבחון את הצורך בעיגון זכות חרטה שכזו‪ ,‬בכפוף להיוועצות עם גורמי‬
‫חברה אזרחית העוסקים בתחום‪ ,‬ויוכלו להצביע באופן ממוקד על היקף הצורך בביטול עסקאות מנויים‪.‬‬
‫בתחבורה הציבורית לא נשמר מראש מקום לצרכן‪ ,‬כך שביטול בודד לא אמור לגרור פגיעה משמעותית בעוסק‪.‬‬
‫גם העלויות האדמיניסטרטיביות שנלוות לביטול אינן גבוהות (העסקה לא מורכבת)‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא בטוח שביטול‬
‫מנוי משפיע באופן משמעותי על תדירות האוטובוסים והרכבות‪ ,‬אולם הדבר תלוי בהיקף המנויים הכללי ביחס‬
‫לרכישת כרטיסים רגילה‪ .‬כדי להבטיח איזון‪ ,‬יידרשו צעדים נלווים שירככו את הפגיעה בחברות התחבורה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬צעדים שימנעו ניצול של המנוי ע"י הצרכן‪ 67‬וצעדים שיפחיתו את הפגיעה הכלכלית הצפויה לחברות‬
‫כתוצאה מהפגיעה בוודאות העסקית‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר להגביל את ההסדר למנויים לתקופה ארוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוגים וקורסים‪ :‬כיום‪ ,‬ניתן לבטל הרשמה לחוג תוך ‪ 14‬ימים מעשיית העסקה‪ ,‬ובלבד שהביטול ייעשה ‪ 5‬ימים‬
‫לפני תחילת השירות‪ .‬המדיניות המקובלת בפועל הינה של מתן הודעת ביטול חודש מראש‪ ,‬בתנאי שהביטול‬
‫ייעשה עד חודש אפריל (לאחר מכן אין זכאות להחזר כספי)‪ .68‬קיים צורך באפשרות חרטה ביטול רישום‬
‫לקורסים‪ ,‬בשל מדיניות ביטולים נוקשה (כעולה מפסיקת ביהמ"ש לתביעות קטנות)‪ .69‬שיקול שיש להתחשב‬
‫‪ 65‬חשש זה כאמור השפיע על המנגנון שנקבע בדמי הביטול בסוגיית מכוני הכושר‪.‬‬
‫‪ 66‬ר'בפרק "הצעות חוק הנוגעות לביטולי עסקאות צרכניות"‪ ,‬סעיף א'‪ .‬שם‪ ,‬לקח ‪ 9‬שנים עד לאישור התקנות בדבר ביטול עסקה ב‪.3010-‬‬
‫‪ 67‬למשל‪ ,‬קביעת תמחור שונה למנוי עם‪/‬בלי אפשרות חרטה‪ ,‬קביעת כמות נסיעות שמעליהן לא ניתן לבטל וכו' (אפשרי בעידן ה"רב‪-‬קו")‪.‬‬
‫‪ 68‬למשל‪ :‬מדיניות ביטולים והחזרים לחוגי המתמטיקה והמדע במכון דוידסון למדע ‪ :‬החזר מלא יינתן עד חודש לאחר ההרשמה‪ ,‬ובלבד‬
‫שהתלמיד לא הגיש חוברת‪ .‬אחרי חודש מיום ההרשמה לא יינתן החזר כספי‪.‬‬
‫‪ 69‬ראו למשל‪ ,‬ת"ק (חדרה) ‪ 35048-05-13‬אברמוב נ' מכללת מעוף (פורסם בנבו‪)4.3.3011 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫בו‪ ,‬הוא ששכר הלימוד עבור החוגים‪/‬קורסים משמש לכיסוי ההוצאות וההכנה של החוגים‪/‬קורסים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש חשיבות למספר התלמידים ולהשפעה של כל ביטול להמשך החוג‪/‬קורס עבור יתר המשתתפים (ראו‬
‫לעיל)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬להבנתנו ראוי לבחון זכות חרטה בתחום‪ ,‬לפחות בחוגים‪/‬קורסים שתקופתם ארוכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬השכרת רכב ללקוחות פרטיים‪ :‬לא אותר צורך מיוחד לביטול ההשכרה לאחר שהשירות החל‪ .‬הנורמה‬
‫המקובלת היום היא פיצוי מוסכם בגין ביטול מוקדם יותר של העסקה‪ .70‬כלומר‪ ,‬קיימת זכות חרטה וולונטרית‬
‫תמורת פיצוי ייתכן לפיכך שאין הצדקה לעיגון חקיקתי של זכות החרטה בתחום זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חופשה בבתי מלון לתקופה קצרה‪ :‬לא אותר צורך לזכות חרטה בעתות שגרה‪ ,‬אולם אותר צורך שכזה במהלך‬
‫מתיחות ביטחונית‪ ,.71‬במקרים מסוימים בעיות באיכות השירות עשויים להוות עילה לביטול העסקה בשל‬
‫הפרת חוזה‪ ,‬גם לאחר תחילת מתן השירות‪ .72‬קיימים גם הסדרים וולונטריים מצד בתי המלון שמאפשרים‬
‫ביטול‪ ,‬אולם רובם מתייחסים לביטול לפני תחילת החופשה‪ .73‬בחלק מבתי המלון‪ ,‬קיצור השהייה במלון‬
‫תגרור חיוב יחסי‪ .‬להבנתנו‪ ,‬ראוי לבחון עיגון בחוק של חישוב דמי הביטול בעת קיצור שהייה לפי תקופת‬
‫הימים שבוטלו ולא לפי שווי כלל העסקה (‪ 70-37%‬דמי ביטול)‪ ,‬כפי שמוצע בחלק מבתי המלון‪.‬‬
‫ה‪ .‬שירותי ביטוח נסיעות לחו"ל‪ :‬לפי ס' ‪ 1‬לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח)‪,‬‬
‫התשמ"ב‪ ,1891-‬במקרה שהמבוטח ביטל את החוזה לפני תום תקופת הביטוח‪ ,‬הוא יהיה זכאי לקבלת החזר‬
‫יחסי בעבור התקופה שלא ניצל‪ .‬מבדיקה שערכנו נמצא שכאשר פוליסת הביטוח בוטלה טרם יציאת המבוטח‬
‫לחו"ל‪ ,‬דמי הביטוח מוחזרים במלואם למבוטח‪ .‬לפיכך אין הצדקה להבנתנו להתמקד בתחום זה‪.‬‬
‫ו‪ .‬שירותי תיקונים‪ :‬ענף זה לא נבדק‪ ,‬אולם עלה כאפשרות נוספת במהלך העבודה על המחקר‪ .‬בתחום זה‪,‬‬
‫הלקוחות מחויבים להיצמד לשירות שניתן ע"י ספקית המוצר‪ ,‬אחרת תבוטל האחריות על המוצר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו ממליצים על מחקר המשך בתחומים בהם עלה צורך‪ ,‬תוך התאמת החקיקה לענף הספציפי‪.‬‬
‫מסמך זה נכתב ע"י ‪ :‬עילם שניר (ראש צוות)‪ ,‬כרמי אלינסון‪ ,‬לורה הדר‪ ,‬ליאור מדוצקי‪ ,‬ליהיא רבינוביץ'‪ ,‬עדי‬
‫שוחט; נבדק ואושר לפרסום ע"י מזי אוחיון (מנהלת אזור ת"א)‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫מרכז 'עומק' – עיצוב מדיניות וחקיקה‬
‫‪ 70‬ראו‪,http://www.mako.co.il/cars-magazine/articles/Article-eb64a9a27af6131006.htm :‬‬
‫‪.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4542214,00.html ,http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4540568,00.html 71‬‬
‫למשל ביטול עקב יציאת בן‪/‬בת הזוג למילואים‪.‬‬
‫‪http://www.mako.co.il/travel-world/magazine/Article-d48d178f3e64031006.htm 72‬‬
‫‪ 73‬מסלול ללא זכות חרטה במחיר זול יותר; זכות חרטה בהזמנה מחוץ לעונת השיא עד יומיים לפני החופשה עם ‪37%‬דמי ביטול; זכות‬
‫חרטה בעונת השיא עד ‪ 31‬ימי עבודה לפני תחילת החופשה‪ .‬על ביטול מאוחר יגבו ‪ 70-37%‬דמי ביטול‪ .‬ראו‪:‬‬
‫‪,/http://www.danhotels.com/LegalTerms ,http://www.fattal.co.il/fattal-hotels-terms-of-use‬‬
‫‪,http://www.consumers.org.il/category/cancelling -vacation‬‬
‫‪10‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫נספח א' – תרשימים על ציר זמן של ביטולי עסקאות צרכניות‪:‬‬
‫הוראות בחוק הגנת הצרכן‪:‬‬
‫הוראות בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫מרכז עומק – מדיניות וחקיקה‬
‫הגנת הצרכן –ביטול יחסי של עסקאות צרכניות‬
‫הסדרים מיוחדים (קורס פסיכומטרי ומכון כושר)‪:‬‬
‫‪12‬‬