‫מרחב ימי לישראל‬ ‫כנס חשיפה לציבור הרחב‬ ‫אדר' דורית שפינט‬ ‫ראש צוות התכנון‬ ‫גורדון אדר' ומתכנני ערים בע"מ‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫אפריל ‪2015‬‬ ‫צוות התכנון‬ ‫ראש צוות התכנון – דורית שפינט‪ ,‬עוזי גורדון אדריכלים בע"מ‬ ‫מרכז תחום תכנון וסביבה‪ :‬דני עמיר‪ ,‬דני עמיר תכנון סביבתי בע"מ‬ ‫מרכז תחום תכנון פיזי‪ :‬ד"ר דב צביאלי‪ ,‬תהליכים חופיים וימיים בע"מ‬ ‫מומחה בינלאומי לתכנון המרחב הימי‬ ‫פרופ' רונלד ווטרמן‬ ‫צוות‬ ‫יועצים‬ ‫צוות‬ ‫ליבה‬ ‫מיפוי ו‪ | GIS-‬סמיון פולינוב‪,‬‬ ‫סטטוטוריקה | אדר' עדי רייך רומן‪,‬‬ ‫גורדון‬ ‫אדר'‬ ‫תמיכה‬ ‫ולוגיסטיקה‬ ‫יועץ סביבתי | פרופ' אהוד שפניר‬ ‫תכנון ותפעול הנדסי של תשתיות ימיות | אינג' זאב הוך‬ ‫מרכזת תפעולית | אדר' צאלה קרניאל‪ ,‬דני עמיר תכנון‬ ‫סביבתי‬ ‫צוות סביבה ומורשת‬ ‫סביבה חופית | ד"ר שימרית‬ ‫פרקול‬ ‫דייג‪ ,‬חוות כלובי דגים‬ ‫ושרותי המערכת האקולוגית‬ ‫| ד"ר דור אדליסט‬ ‫עתיקות ומורשת | ד"ר ברוך‬ ‫רוזן‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫צוות תכנון פיזי‬ ‫תשתיות גז | יוסי כבשני‬ ‫קרקע וסדימנטולוגיה |‬ ‫ד"ר דב צביאלי‬ ‫אוקיינוגרפיה | פרופ' נתן‬ ‫פלדור‬ ‫גיאולוגיה | מייקל לזר‬ ‫צוות מיעץ‬ ‫יעוץ משפטי | טלי טאו שדה‬ ‫גאו–אסטרטגיה ימית‪ ,‬צבא ובטחון | תא"ל‬ ‫(מיל') יובל צור‬ ‫חינוך ימי‪ ,‬ספורט ומעגנות | ראובן‬ ‫אברמוביץ'‬ ‫כלכלת סביבה | ד"ר דפנה דיסני‬ ‫שיתוף ציבור | אביב אלחסיד‬ ‫תכנית העבודה‬ ‫שלב א' ‪ -‬ניתוח רב תחומי ‪ -‬איסוף וניתוח מידע מצב קיים ומתוכנן‬ ‫תיאוריה‬ ‫היבטים פיזיים‬ ‫א‪ .‬המשתמשים במרחב הימי‪ ,‬מיפויי ואפיון‬ ‫ב‪ .‬מיפוי מרחבי ותכנוני‬ ‫ב‪ .‬לימוד תמונת המצב הקיימת‬ ‫בישראל‬ ‫שלב ב' ‪ -‬התוויית עקרונות מדיניות להסדרה וניהול‬ ‫א‪ .‬היבט תכנוני ‪ -‬הגדרת גבולות ההתייחסות‬ ‫ב‪ .‬חזון ארוך טווח ומטרות על למרחב‬ ‫שיתוף בעלי עניין‬ ‫ג‪ .‬זיהוי קונפליקטים מרחביים‬ ‫א‪ .‬סקר משווה ‪ -‬עבודות‪/‬מסמכים‬ ‫בעולם‬ ‫ג‪ .‬גיבוש חלופות ותרחישים מרחביים והמלצה לחלופה המועדפת‬ ‫ד‪ .‬גיבוש מסמך המדיניות האינטגרטיבי למרחב הימי‪ ,‬על תוצריו השונים‬ ‫ה‪ .‬המלצה להמשך קידום ההסדרה התכנונית‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪3‬‬ ‫מתווה לתכנון משתף |‬ ‫דיאלוג עם בעלי עניין והציבור הרחב‬ ‫מאי ‪ – 15‬ספטמבר ‪15‬‬ ‫נובמבר ‪ – 14‬אפריל ‪15‬‬ ‫שלב א'‪:‬‬ ‫לימוד וניתוח מצב קיים‬ ‫ציבור רחב‬ ‫בעלי עניין‬ ‫תהליך השיתוף‬ ‫תהליך‬ ‫התכנון‬ ‫שלב ב'‪ :‬גיבוש עקרונות מדיניות‬ ‫מפגשים מרוכזים עם‬ ‫בעלי עניין – חלוקה‬ ‫עפ"י סקטורים‬ ‫מקצועיים‬ ‫‪ .1‬חזון‬ ‫‪ .2‬תרחישים‬ ‫דילמות‬ ‫כינוס בעלי עניין‬ ‫בו יוצגו החזון‪,‬‬ ‫ותרחישים‬ ‫למשוב ויתקיים‬ ‫דיון דילמות‬ ‫מרכזיות‬ ‫כנס חשיפה לציבור‬ ‫הרחב‪:‬‬ ‫הצגת הנושא‪ ,‬תהליך‬ ‫העבודה וסקירה‬ ‫מהעולם‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫כינוס מסכם‬ ‫להצגת עיקרי‬ ‫המדיניות‬ ‫כנס פתוח לציבור‬ ‫הצגת תרחישים‬ ‫עיקרי המדיניות‬ ‫וקבלת משוב‬ ‫הצגת חומרים באתר משרד הפנים ליידוע והסברה‬ ‫הצגת הנושא בכנסים מקצועיים‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫‪ .3‬עיקרי‬ ‫המדיניות‬ ‫בעלי עניין‬ ‫זוהו קבוצות בעלי עניין בתחום המרחב הימי‪ ,‬ונערכו עימם ימי פגישות מרוכזים‪,‬‬ ‫בהם הושם דגש על פתיחות ושמיעה של כל הדוברים והנושאים במטרה לגבש תמונה מלאה‬ ‫וכוללת של הסוגיות הקשורות במרחב הימי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוצות בעלי עניין‪:‬‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫חברות ממשלתיות‬ ‫סקטור פרטי‬ ‫עמותות וארגוני סביבה וחברה‬ ‫חינוך ואקדמיה‬ ‫ספורט ופנאי ימי‬ ‫תרבות ומורשת‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ימי פגישות ע"פ נושא‪:‬‬ ‫סביבה ו‪NGO-‬‬ ‫תחבורה‬ ‫תקשורת‬ ‫אנרגיה‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫דיג‬ ‫ספורט ותרבות‬ ‫פנאי ונופש‬ ‫עתיקות ומורשת‬ ‫בטחון‬ ‫אקדמיה וידע מדעי‬ ‫ערים וישובים לחוף הים‬ ‫משפטים וחוץ‬ ‫‪5‬‬ ‫מפגשים עם בעלי עניין – שאלות הכנה‬ ‫‪ .1‬מהם תחומי הפעילות והאחריות בהם אתה עוסק במרחב הימי ובממשק ים‪-‬יבשה ומהן הבעיות‪,‬‬ ‫המגבלות והאתגרים המרכזיים בתחום פעילותך?‬ ‫‪ .2‬איזה מידע (בדגש על מיפוי) קיים בידך או בידי אחרים שיכול לסייע לבטא את אזורי החשיבות‬ ‫האקולוגית של המרחב הימי?‬ ‫‪ .3‬מהם הקונפליקטים‪ ,‬ההזדמנויות ושיתופי הפעולה המתקיימים כיום בין המשתמשים השונים‬ ‫והסביבה הטבעית? ומהם אלו העתידים להתרחש בשנים הקרובות?‬ ‫‪ .4‬מהן המגמות הצפויות בתחום פעילותך שעשויות להשפיע על תכנון וניהול המרחב הימי?‬ ‫‪ .5‬מהם האתגרים וההזדמנויות המרכזיים בתחום עיסוקך המחייבים התמודדות כחלק מגיבוש‬ ‫מדיניות למרחב הימי? אילו פתרונות וכלי ניהול ניתן להציע?‬ ‫‪ .6‬מהו ממשק הרשות המקומית עם הסביבה החופית והמרחב הימי?‬ ‫‪ .7‬האם יש לרשות תכניות עתידיות לגבי המרחב הימי? האם אתם מעוניינים בפעילות בתוך הים ואם‬ ‫כן‪ ,‬איזה?‬ ‫‪ .8‬מה הציפיה שלכם ממסמך המדיניות בקשר לפעילות הרשות?‬ ‫‪ .9‬עם מי עוד חשוב לדעתך שניפגש במסגרת הכנת התכנית?‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪6‬‬ ‫מרחב התייחסות|‬ ‫מדיני‬ ‫‪ ‬לישראל קו חוף באורך ‪ 190‬ק"מ‪.‬‬ ‫‪ ‬מי החופין (מים טריטוריאליים) עד‬ ‫עומק ‪ 12‬מייל ימי מקו החוף שטח בריבונות‬ ‫מלאה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬מים כלכליים (‪ )EEZ‬זכות ניהול וניצול‬ ‫משאבי טבע ושמירה על הסביבה‪.‬‬ ‫‪ ‬ממשק ים יבשה‪.‬‬ ‫‪ ‬גבולות‪:‬‬ ‫•‬ ‫קפריסין ‪ -‬הסכם ‪ Delimitation‬של האזור‬ ‫הכלכלי הבלעדי‪.‬‬ ‫•‬ ‫מצריים ‪ -‬הסכמה שבשתיקה‪ ,‬קו זמני‬ ‫המכובד על ידי שתי המדינות‪.‬‬ ‫•‬ ‫לבנון ‪ -‬היעדר הסכמה‪ ,‬כל מדינה‬ ‫הפקידה באו״ם את ״גרסתה״‬ ‫ל‪ delimitation‬של האזור הכלכלי הבלעדי‪.‬‬ ‫•‬ ‫רצועת עזה‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫מים כלכליים ‪EEZ -‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מרחב התייחסות|‬ ‫פיזי‬ ‫המרחב הימי אינו אזור שטוח ונטול מאפיינים‪ ,‬אלא הוא המשכה הישיר של‬ ‫היבשה‪ ,‬על שלל משאביה וערכיה‪ .‬האתגרים אשר מציב המרחב הימי שונים‪,‬‬ ‫אך מורכבים לא פחות‪.‬‬ ‫המבנה‬ ‫הבתימטרי של‬ ‫מזרח הים‬ ‫התיכון‪ ,‬חופי‬ ‫ישראל והאגן‬ ‫הלבנטיני‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪8‬‬ ‫מרחב התייחסות|‬ ‫משפטי‬ ‫‪Maritime Zones Under LOSC 1982‬‬ ‫קווי הבסיס‬ ‫‪Baseline‬‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫פני הים‬ ‫‪ 3200‬מ' ‪+‬‬ ‫‪ 100-3200‬מ'‬ ‫מים סמוכים‬ ‫מדף‬ ‫היבשת‬ ‫קו תיחום‬ ‫מימי החופין‬ ‫מים עמוקים‬ ‫‪ 100-200‬מ' קו תיחום‬ ‫האזור הסמוך‬ ‫**‬ ‫מים ריבוניים‬ ‫מים פנימיים‬ ‫מים ריבוניים (מימי החופין) ‪ 12‬מייל ימי מחוף הים‪:‬‬ ‫מה? ריבונות מלאה‬ ‫איפה? במרחב האווירי שמעל‪ ,‬בעמודת המים‪ ,‬בקרקע ובתת‪-‬הקרקע‪ .‬אינו מצריך הכרזה‪.‬‬ ‫מים סמוכים (האזור הסמוך)‪ :‬ניתנות סמכויות אכיפה מוגבלות בתחומי מכס‪ ,‬עניניים‬ ‫פיסקליים‪ ,‬הגירה‪ ,‬תברואה‪ ,‬וממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים‪ .‬מצריך הכרזה‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪9‬‬ ‫מרחב התייחסות|‬ ‫משפטי‬ ‫‪Maritime Zones Under LOSC 1982‬‬ ‫קווי הבסיס‬ ‫‪Baseline‬‬ ‫מים כלכליים ‪EEZ‬‬ ‫עד ‪ 200 NM‬או עד המרחק הנקבע מול מדינה חופית סמוכה‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫פני הים‬ ‫מים כלכליים‬ ‫‪ 3200‬מ' ‪+‬‬ ‫קו תיחום האזור‬ ‫הכלכלי הבלעדי‬ ‫‪ 100-3200‬מ'‬ ‫‪ 100-200‬מ' קו תיחום‬ ‫האזור הסמוך‬ ‫מים סמוכים‬ ‫מדף‬ ‫היבשת‬ ‫קו תיחום‬ ‫מימי החופין‬ ‫מים עמוקים‬ ‫מים ריבוניים‬ ‫מים פנימיים‬ ‫המים הכלכליים (אזור כללי בלעדי) ‪:EEZ‬‬ ‫איפה? בתת הקרקע‪ ,‬על קרקעית הים‪ ,‬ובעמודת המים ‪ -‬מחייב הכרזה‬ ‫מה? זכויות ריבוניות ביחס לחיפוש‪ ,‬ניצול‪ ,‬שימור וניהול משאבי הטבע‪ ,‬החי ומינרלים וביחס‬ ‫לפעילויות כלכליות אחרות הקשורות בחיפוש וניצול משאבים כמו רוח‪ ,‬זרמים‪ ,‬גלים וכיוב׳‪.‬‬ ‫סמכות שיפוט ביחס להקמה ושימוש באיים מלאכותיים ומתקנים ימיים (וכן סמכויות שיפוט‬ ‫בשטח המתקנים)‪ ,‬מחקר מדעי ימי‪ ,‬שימור והגנה על הסביבה‪ ,‬וזכויות וחובות נוספות המנויות‬ ‫באמנת ‪.UNCLOS‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪10‬‬ ‫מרחב התייחסות|‬ ‫משפטי‬ ‫‪Maritime Zones Under LOSC 1982‬‬ ‫מדף היבשת‬ ‫קווי הבסיס‬ ‫‪Baseline‬‬ ‫מים כלכליים ‪EEZ‬‬ ‫עד ‪ 200 NM‬או עד המרחק הנקבע מול מדינה חופית סמוכה‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫פני הים‬ ‫מים כלכליים‬ ‫‪ 3200‬מ' ‪+‬‬ ‫קו תיחום האזור‬ ‫הכלכלי הבלעדי‬ ‫‪ 100-3200‬מ'‬ ‫‪ 100-200‬מ' קו תיחום‬ ‫האזור הסמוך‬ ‫מים סמוכים‬ ‫מדף‬ ‫היבשת‬ ‫קו תיחום‬ ‫מימי החופין‬ ‫מים עמוקים‬ ‫מים ריבוניים‬ ‫מים פנימיים‬ ‫מדף היבשת‪:‬‬ ‫איפה? רק בקרקע ובתת‪-‬הקרקע‪.‬‬ ‫מה? זכויות ריבוניות כלכליות בלבד לחיפוש ולניצול משאבים טבעיים‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫משאבים שאינם חיים‪ ,‬גם אורגניזמים מסוימים‪ ,‬וכן זכות בלעדית להסדיר קידוחים‪.‬‬ ‫מה מחייב? אינן מותנות בהכרזה‪ ,‬בניגוד לאזור כללי בלעדי‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪11‬‬ ‫מרחב התייחסות‪ /‬משפטי‬ ‫‪Maritime Zones Under LOSC 1982‬‬ ‫מורשת משותפת‬ ‫של האנושות‬ ‫מדף היבשת‬ ‫קווי הבסיס‬ ‫‪Baseline‬‬ ‫הים הפתוח‬ ‫מים כלכליים ‪EEZ‬‬ ‫עד ‪ 200 NM‬או עד המרחק הנקבע מול מדינה חופית סמוכה‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫‪12 NM‬‬ ‫פני הים‬ ‫מים כלכליים‬ ‫‪ 3200‬מ' ‪+‬‬ ‫קו תיחום האזור‬ ‫הכלכלי הבלעדי‬ ‫‪ 100-3200‬מ'‬ ‫‪ 100-200‬מ' קו תיחום‬ ‫האזור הסמוך‬ ‫מים סמוכים‬ ‫מדף‬ ‫היבשת‬ ‫קו תיחום‬ ‫מימי החופין‬ ‫מים עמוקים‬ ‫מים ריבוניים‬ ‫מים פנימיים‬ ‫קרקעית הים הפתוח‪:‬‬ ‫אזור "מורשת משותפת של האנושות" מנוהל באמצעות רשות בין‪-‬לאומית‪ ,‬שהוקמה מכוח‬ ‫האמנה‪ ,‬כך שאינו מאפשר ניצול משאבים חופשי על‪-‬ידי המדינות‪ .‬ההתייחסות באזור זה היא רק‬ ‫לשטח הקרקע ותת‪-‬הקרקע ולמשאבים מינרליים ולא למשאבי החי‪.‬‬ ‫הים הפתוח‪:‬‬ ‫למדינות חופש שיט וטיס‪ ,‬חופש פעולה להנחת כבלים וצינורות‪ ,‬חופש דיג וחופש המחקר המדעי‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪12‬‬ ‫אז מה מצאנו?‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫נתונים ראשוניים משלב א'‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫מדינת אי‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ריבוי וגיוון של משתמשי ושימושים‬ ‫חינוך ואקדמיה‬ ‫עמותות וארגוני‬ ‫סביבה וחברה‬ ‫סקטור פרטי‬ ‫חברות‬ ‫ממשלתיות‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫תחבורה‬ ‫סביבה ו‪NGO-‬‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫תרבות ומורשת‬ ‫ספורט ופנאי ימי‬ ‫ספורט ותרבות‬ ‫דיג‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫אנרגיה‬ ‫תקשורת‬ ‫ערים וישובים‬ ‫לחוף הים‬ ‫אקדמיה וידע‬ ‫מדעי‬ ‫בטחון‬ ‫עתיקות ומורשת‬ ‫פנאי ונופש‬ ‫משפטים וחוץ‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫ספנות‬ ‫‪ ‬הספנות משמשת שער מרכזי לכ‪ 99%-‬מהסחורות הנכנסות והיוצאות מישראל‬ ‫‪ ‬קיימות תכניות מאושרות להרחבת שני נמלי המסחר הנמצאות בתהליך ביצוע‬ ‫‪ ‬עיקר הממשקים בקו החוף (מיקום מתקני הנמל‪ ,‬הרחבה עתידית ועורף נמל)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתקני תשתית סמוכים (תח"כ‪ ,‬מקשרים ימיים‪ ,‬מתקני התפלה)‬ ‫מגמות פיתוח עירוני (קו החוף של חיפה‪ ,‬תחרות על שטחי עורף הנמל)‬ ‫מערכת הביטחון (מול תכניות הרחבת הנמלים)‬ ‫עם הסביבה הימית (השפעות על הסעת והרחפת הסדימנט‪ ,‬צורך בהיקפים גדולים‬ ‫של כריית סדימנט להקמת רציפים‪ ,‬העמקת תעלות שיט החוצות רכסי כורכר תת‬ ‫ימיים ועוד)‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪17‬‬ ‫תשתיות גז טבעי ונפט – חיפוש‪ ,‬הפקה והולכה‬ ‫‪ ‬גילוי הגז הטבעי במרחב הימי של ישראל הינו‬ ‫בעל חשיבות למשק הישראלי בעשורים‬ ‫הקרובים‪.‬‬ ‫‪ ‬התועלות המרכזיות למשק ולמדינה מתרכזות‬ ‫בהיבטים כלכליים‪ ,‬גיאו‪-‬אסטרטגים‪,‬‬ ‫בעצמאות אנרגטית ובהפחתת זיהום אוויר‪.‬‬ ‫‪ ‬קיים פוטנציאל תגליות נוסף שממדיו והיקפו‬ ‫אינם ברורים בתרחיש הפיתוח המקסימאלי‬ ‫העתידי של סקטור הגז והנפט‪.‬‬ ‫‪ ‬צפויה תוספת משמעותית של פעילות‬ ‫ותשתיות הנדסיות במרחב הימי‪ :‬בארות‬ ‫הפקה‪ ,‬קווי צנרת‪ ,‬מתקני הפקה וטיפול‪ ,‬מתקני‬ ‫הנזלה ליצוא גז טבעי‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪18‬‬ ‫תשתיות התפלה‬ ‫‪ ‬בחוף הים התיכון של ישראל פועלים כיום‬ ‫‪ 4‬מתקני התפלת מי ים‪ :‬אשקלון‪,‬‬ ‫פלמחים‪ ,‬חדרה ושורק ומתקן בהקמה‬ ‫באשדוד‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ‬ב‪ 2013-‬הופקו כ‪ 500-‬מלמ"ש מים‬ ‫מותפלים‪ ,‬שהם כמחצית מצריכת מי‬ ‫השתייה בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬הממשקים של מתקני ההתפלה עם‬ ‫משתמשים נוספים במרחב הימי‬ ‫מתמקדים‪:‬‬ ‫‪ ‬פעילויות ושימושים שהם בעלי‬ ‫פוטנציאל השפעה על איכות מי‬ ‫הים (גז טבעי ונפט‪ ,‬חקלאות ימית‪,‬‬ ‫נמלים ועוד)‪.‬‬ ‫‪ ‬פעילות דייגי המכמורת – פגיעה‬ ‫בתשתיות הצנרת וראשי היניקה‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪19‬‬ ‫תשתיות תקשורת‬ ‫‪ ‬כבלי תקשורת אופטיים תת ימיים מהווים את‬ ‫המרכיב העיקרי של תעבורת המידע‬ ‫בתקשורת של מדינת ישראל עם שאר העולם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ‬קיימים ‪ 5‬כבלי תקשורת בין לאומיים תת ימיים‬ ‫הנוחתים בחופי ישראל ומערכת כבלים ימית‬ ‫מקומית לתקשורת פנים ארצית‪ .‬הכבלים‬ ‫מוטמנים בקרקעית עד למרחק של ‪ 1,000‬מ'‬ ‫מהחוף ומשם מונחים על הקרקעית‪.‬‬ ‫‪ ‬נפח התקשורת הזמין בכבלים הקיימים גדול‬ ‫מאוד וספק אם נדרשת הנחת כבלים נוספים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכבלים בממשק עם משתמשים אחרים‪:‬‬ ‫‪ ‬צנרת ותשתיות הגז הטבעי – חציית כבלים‬ ‫וצנרת‪.‬‬ ‫‪ ‬עם הסביבה הטבעית – בעיקר באזורי המצע‬ ‫הקשה‪ :‬חציית רכסי כורכר והשפעות‬ ‫מקומיות נוספות הקשורות בחפירה‬ ‫בקרקעית‪.‬‬ ‫‪ ‬עם דייגי המכמורת מתקיים קונפליקט שכן‬ ‫המכמורת עלולה לקרוע את הכבלים‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪20‬‬ ‫הטבעית‬ ‫הסביבה‬ ‫הטבע‪,‬קיים |‬ ‫מצב‬ ‫האקולוגית‬ ‫והמערכת‬ ‫הסביבה‬ ‫ים בריא מקיים את עצמו ומספק את מירב‬ ‫התועלות האנושיות לאורך זמן‬ ‫‪ ‬הסביבה הטבעית במזרח אגן הים התיכון עוברת שינויים‬ ‫מהירים במגוון תחומים פיזיים וביולוגיים‪ :‬שינויים‬ ‫בטמפרטורה‪ ,‬בחומציות‪ ,‬במפלס‪ ,‬התבססות של מאות‬ ‫מינים פולשים‪ .‬היקף ומשמעות השינויים הנגזרים מהם‬ ‫אינם ברורים ומחייבים בחינה ומעקב‪.‬‬ ‫המערכת האקולוגית בים מספקת שירותי מערכת חשובים‪:‬‬ ‫‪ ‬דגה‬ ‫‪ ‬מגוון ביולוגי‪ ,‬יצרנות ראשונית ומשאבים גנטיים (ידועים‬ ‫ונעלמים)‬ ‫‪ ‬הגנות חוף ומצוקים באמצעות מינים הבונים טבלאות גידוד‬ ‫‪ ‬שירותי מערכת תרבותיים‪ ,‬ערכים נופיים‬ ‫‪ ‬מים להתפלה ולחקלאות ימית‬ ‫‪ ‬מים לקירור תחנות כח‬ ‫‪ ‬תשתית לתיירות והנופש החופי והימי‬ ‫‪ ‬תשתית לחינוך ימי ולספורט הימי‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫דייג‬ ‫הדיג בישראל מתמקד בתחום המים הטריטוריאליים‬ ‫בלבד וכולל סוגים שונים של דיג מסחרי ודיג למטרות‬ ‫ספורט ופנאי‪.‬‬ ‫‪ ‬בישראל חסרה מדיניות עדכנית לניהול הדיג‪,‬‬ ‫העדרה יוצר פגיעה במשאב הדגה ובסביבה‬ ‫הטבעית‪.‬‬ ‫‪ ‬פקודת הדיג המנדטורית משנת ‪ 1937‬מעניקה‬ ‫סמכויות למנהל האגף לדיג במשרד החקלאות‬ ‫במתן רשיונות דייג‬ ‫‪ ‬ערכי הטבע‪ ,‬מתקני ההתפלה‪ ,‬צנרת הגז הטבעי‪,‬‬ ‫כבלי תקשורת‪ ,‬ערכי מורשת וארכאולוגיה‪ ,‬סיכון‬ ‫הצוללים באתרי הצלילה‪ ,‬שטחים ביטחוניים סגורים‬ ‫בניגוד להוראות)‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫הרוב המוחלט של תוצרת גידול דגי ים למאכל‬ ‫מתקבל מבריכות דגים ביבשה‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפיתוח של הענף תלוי בהיקף‬ ‫המחקר‪ ,‬הפיתוח הטכנולוגי‪ ,‬הרעיונות‬ ‫והחדשנות בנושא‪.‬‬ ‫חוות גידול הדגים בים נמצאות בממשק‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסביבה הטבעית – החוות מייצרות סביבה חדשה‬ ‫אליה נמשכים מינים רבים‪.‬‬ ‫סקטור הדיג –אין אפשרות לדוג בשטח חוות‬ ‫הדגים‪.‬‬ ‫סקטור הגז הטבעי והנפט – החוות רגישות ביותר‬ ‫לזיהום מים‪.‬‬ ‫נקודות היניקה של מתקני התפלה – לחוות הדגים‬ ‫עלולה להיות השפעה שלילית על איכות המים‪.‬‬ ‫סקטור הספורט והנופש החופי –משיכת כרישים‬ ‫לחוות הדגים‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪24‬‬ ‫חינוך וספורט ימי‬ ‫‪ ‬מגמת גידול בזכאים לרישיונות שיט ובביקוש לספורט‬ ‫ימי‪.‬‬ ‫‪ ‬ספורט ימי הוא ענף ספורט הזוכה להישגים באליפויות‬ ‫עולם ואולימפיאדות‪ .‬שורשיו מצויים בפעילות ותשתיות‬ ‫החינוך הימי‪.‬‬ ‫‪ ‬ניצול יעיל מאוד של תשתיות הספורט הימי ושל בתי‬ ‫ספר לחינוך ימי המשמשים בשעות אחה"צ וסופי‬ ‫השבוע לפעילות ספורט ימי‪.‬‬ ‫‪ ‬חוסר בראייה כוללת ומרחבית (תכנית אב) לסקטור‬ ‫החינוך והספורט הימי‪.‬‬ ‫לחינוך ולספורט הימי ממשק עם מספר משתמשים‬ ‫במרחב הימי‪:‬‬ ‫‪ ‬עם דייגים‪ ,‬בדגש על צוללים‪.‬‬ ‫‪ ‬אופנועי הים‬ ‫‪ ‬שמירת טבע – פעילות דיג לא חוקי של צוללים‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪25‬‬ ‫ארכיאולוגיה ומורשת‬ ‫‪ ‬משאבי העתיקות והמורשת הימיים של ישראל הנם בבחינת‬ ‫נכסי תרבות של האנושות ושל מדינת ישראל בעלי ערך‬ ‫תרבותי‪ ,‬מדעי‪ ,‬כלכלי ותיירותי ‪ -‬יש להגן עליהם‪ ,‬לשמרם‬ ‫ולטפל בהם‬ ‫‪ ‬יישובי החוף העתיקים של ישראל מצויים בסכנת הרס מידית‬ ‫עקב תהליכים טבעיים (עליית מפלס הים ונגר עילי)‬ ‫ותהליכים הנובעים מהתערבות האדם במערכת החופית‬ ‫‪ ‬בים העמוק (מעל עומק ‪ 50‬מטרים) אין כיום אתרי עתיקות‬ ‫מוכרזים אולם קיים סיכוי סביר להמצאות ספינות טרופות‬ ‫ומטענים בכל עומק מים שהוא‪.‬‬ ‫‪ ‬בחוף הים התיכון של ישראל רוב הממשקים בין שימור ערכי‬ ‫המורשת‪ ,‬לבניה‪ ,‬פיתוח ושימושים אחרים מתרחשים על‬ ‫החוף (מקו החוף ועד תחום השפעת הגלים בעורף החוף)‬ ‫ובים הרדוד (בין אזור הגאות והשפל לעומק מים כ ‪15‬‬ ‫מטרים)‪ .‬ניתן ליישב ובניה‪ ,‬לאחר שחזור‪ ,‬שימור ואישור של‬ ‫רשות העתיקות‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪26‬‬ ‫אז מה גילינו?‬ ‫שלב א'‬ ‫ניתוח רב תחומי ‪ -‬איסוף וניתוח מידע מצב קיים‬ ‫ומתוכנן‬ ‫‪ .1‬תובנות‬ ‫‪ .2‬מיפוי‬ ‫‪ .3‬מטריצת שימושים‬ ‫שלב ב'‬ ‫התוויית עקרונות מדיניות להסדרה וניהול‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪ .1‬תובנות ראשוניות מרכזיות‬ ‫אכיפה‪:‬‬ ‫סוגיית האכיפה במרחב הימי הועלתה כסוגיית רוחב הנוגעת‬ ‫לכלל הסקטורים המשתמשים בים‪.‬‬ ‫שיתוף מידע‪:‬‬ ‫‪ ‬קיים מידע מצומצם לגבי הים העמוק‪ .‬עם כניסתו של‬ ‫סקטור חיפושי והפקת הגז והנפט‪ ,‬קיימת עליה בהיקף‬ ‫המידע הימי הנאסף‪.‬‬ ‫‪ ‬המידע הימי מבוסס בעיקר על מחקר וסקרים‬ ‫המתבצעים ע"י חברות פרטיות וזרועות מחקר של‬ ‫הממשלה (חיא"ל‪ ,‬המכון הגיאולוגי) אך גם ע"י‬ ‫האקדמיה וחוקרים נוספים‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .1‬תובנות ראשוניות מרכזיות‬ ‫הסביבה הטבעית‪:‬‬ ‫‪ ‬הסביבה הטבעית מקיימת יחסי גומלין עם כל‬ ‫המשתמשים והפעילויות בים בשל אופייה הכולל‬ ‫את כל הממדים של המרחב הימי – קרקעית‪,‬‬ ‫עמדות המים‪ ,‬ופני הים‪.‬‬ ‫תשתיות‪:‬‬ ‫‪ ‬צפיפות התשתיות השונות בים עולה ככל שנעים‬ ‫מזרחה לעבר החוף ואיתה עוצמת הממשקים‪.‬‬ ‫‪ ‬התשתיות ההנדסיות מקיימות יחסי גומלין בינן לבין‬ ‫עצמן ובינן לבין משתמשים אחרים‪ .‬ככל שיחסי‬ ‫הגומלין אינם מוסדרים יש לכך השפעה כלכלית‬ ‫שלילית מהותית על המשק‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ .2‬מיפוי‬ ‫ערכי טבע‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫ואנרגיה‬ ‫אינטגרציה טבע‪ ,‬תעשיה‬ ‫ואנרגיה‬ ‫תעשיה‬ ‫‪ .3‬יחסי גומלין בין שימושים‬ ‫הבנת יחסי הגומלין מאפשרת זיהוי של קונפליקטים והזדמנויות בין השימושים השונים‬ ‫ומסייעת בגיבוש ובבנייה של צעדי המדיניות‪ .‬לכן פותחה מטריצת שימושים שנועדה‬ ‫לסייע בארגון ובהבנת יחסי הגומלין בין המשתמשים השונים בים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לבן‪ :‬אין ממשק‬ ‫ירוק‪ :‬התאמה במרחב‬ ‫כתום‪ :‬חפיפה אפשרית‬ ‫בתאום‪/‬הסדרת הכללים‬ ‫אדום‪ :‬קונפליקט‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪31‬‬ ‫תודה רבה‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬