כלכלת ישראל בצל קמפיין הדה
מדינת ישראל משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי – קשרים בינלאומיים כלכלת ישראל בצל קמפיין הדה-לגיטימציה התפתחויות בשנים האחרונות משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי – מחלקה לקשרים בין לאומיים February 1, 2015 טל שוורצמן ,בן הופמן תוכן עניינים יצוא תעשייתי 4.................................................................................................................. רקע 4.............................................................................................................................. יצוא ישראל 4................................................................................................................... אתגרים וסכנות 6............................................................................................................. יצוא חקלאי 8...................................................................................................................... רקע 8.............................................................................................................................. יצוא חקלאי לאיחוד האירופי 8.......................................................................................... יצוא חקלאי מהשטחים 9.................................................................................................. אתגרים וסכנות 01 ........................................................................................................... השקעות 01 ......................................................................................................................... רקע 01 ............................................................................................................................ יתרות ההשקעות הזרות בישראל 01 ................................................................................... אתגרים וסכנות 04 ........................................................................................................... תדמית ישראל 01 ................................................................................................................ רקע 01 ............................................................................................................................ תדמיתה של ישראל בעיני הציבור בעולם 01 ......................................................................... ניתוח מדד 01 ................................................................................................. Globescan תרחישים 09 ........................................................................................................................ תרחישים אפשריים 09 ...................................................................................................... הצעות להערכות10 ........................................................................................................... סיכום 10 ............................................................................................................................. עמוד 1 מ בוא מתקפת הדה-לגיטימציה על ישראל במאפייניה הנוכחיים התגבשה כבר לאחר ועידת דרבן הראשונה ( )1110שהפכה מוועידת או"ם נגד גזענות לוועידה עם אופי אנטי ישראלי .לאחר ועידת דרבן ,מסע של הדה-לגיטימציה קיבל ביטוי בשורה של אירועים כגון ההאשמת ישראל בטבח אזרחים בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן" ( ,)1111דו”ח גולדסטון ( ,)1119שעסק במבצע "עופרת יצוקה"; והיוזמות לשבור את הסגר הישראלי על עזה. בשנת 1111הוקמה ברמאללה על ידי 010ארגונים לא-ממשלתיים פרו-פלסטיניים קואליציית ( Boycott Divestment and Sanctions )BDSהמקדמת חרם ,משיכת-השקעות וסנקציות נגד ישראל .לפי ה ,BDS-הקואליציה תמשיך לעשות זאת עד שישראל תתיישר עם החוק הבינלאומי ועקרונות אוניברסליים של זכויות האדם .בבחינת אירועי שיא שהתסיסו את המערכה של קמפיין ה BDS-והפכו לאבן שואבת לדה-לגיטימציה מצויים האירועים הבאים :מלחמת לבנון השנייה ( ,)1116עופרת יצוקה ( )1119ומשט המרמרה ( .)1101במהלך השנים הללו ,בייחוד בין השנים ,1111-1116החלה התעוררות בבריטניה סביב חרם אקדמי על ישראל ,שניצניו החלו עוד ב.1111- 2001 2002 2005 2009 2010 משט המרמרה דו"ח גולדסטון חומת מגן ועידת דרבן הראשונה הקמת קואליציית ה BDS מושג הדה-לגיטימציה ה בסיסית לישראל מתייחס להתכנסות של תנועות ,איגודים וארגונים, אשר לכאורה אינם קשורים בינם לבין עצמם ,סביב סוגיה תורנית העומדת ותלויה כלפי מדינת ישראל ,וזאת על רקע סוגיות הקשורות למדיניות ממשלות ישראל ביחס לפלסטינים ולשטחים. אמנם קמפיין ה BDS-מתנהל סביב סוגיות הקשורות לפלסטינים ,אך בפועל מדובר בקואליציה של ארגונים שהקו המחבר את מרביתם הוא שנאת ישראל (כל אחד ממניעיו) והסכסוך משרת את אותה הקואליציה .לקמפיין ה BDS-ולארגונים הלוקחים בו חלק ,השפעה טוטאלית ומכרעת על יוזמות החרם המגיעות מהחברה האזרחית והוא מצליח לחבר בין מטרות של קבוצות אקטיביסטיות מתחומים שונים לשיח אנטי ישראלי [לדוגמה ,ארגוני זכויות בעלי חיים באירופה, שלהם אין קשר כלל לסכסוך ישראלי-פלסטיני ,עושים שימוש בשחיטה היהודית הכשרה כאקט אלים לכאורה המשרת את השיח האנטי ישראלי] .הקרקע האירופאית למשל מאפשרת לאותם עמוד 2 ארגונים להתחבר לאג'נדות של זכויות אדם ובכך להלבין את העובדה כי קמפיין ה BDS-נובע משנאת ישראל ובו בזמן שיטת המימון האירופית מקנה לארגונים הללו כוח ,במה ואוזן קשבת. אותם גורמים נגד ישראל חותרים לבידודה במרחב הבינלאומי ולבסוף הפיכתה למדינה מצורעת, באמצעות דמוניזציה ,קידום מדיניות של חרם ,הסטת השקעות וסנקציות כלכליות ()BDS ויציאה למאבק משפטי נגד מדינת ישראל ואזרחיה. על אף האמור לעיל ,על פי הערכתינו אין פגיעה מהותית בכלכלת ישראל .יתרה מכך ,למרות קמפיין ה BDS-קשרי הסחר בין ישראל לבין האיחוד האירופי התרחבו באופן משמעותי בעשור האחרון (ראה תרשים .)0בין השאר גדל גם היקף הסחר בין ישראל לבריטניה המהווה מוקד חשוב לפעילות ה .BDS-ניכר כי הציבור במדינות הסוחרות עם ישראל ,כמו ממשלות המדינות האלו ,אינו מעוניין להחרים את ישראל .אולם ,גוברת התמיכה בהחרמת מוצרי התנחלויות ,או לכל הפחות בהפרדה משפטית ועקרונית בין ייצור בתוך שטחי ישראל לייצור מעבר לקו הירוק. מגמה זאת מתבטאת למשל בכך שכל ההישגים של תנועת ה BDS-נוגעים לפעילות עסקית מעבר לקו הירוק וכן ליוזמות פרטיות וציבוריות במדינות שונות להקפיד על סימון נפרד של מוצרי התנחלויות הנסחרים בחוץ לארץ .שיאה של מגמה זאת הוא בהחלטה העדכנית של האיחוד האירופי להוסיף לכל ההסכמים העתידיים שייחתמו עם ישראל ,פסקת הגבלה המפקיעה את חלותם באשר לארגונים ולמוסדות ישראליים בגדה המערבית (.(Horizon 2020 החשש העיקרי הינו מ 'נקודת מפנה' ביחסי החוץ של ישראל שבמהלכו הופכת נורמה מוסרית לכלל מחייב בקרב מדינות העולם .כבר כיום קמפיין ה BDS-מנסה לרתום לעצמו הצלחות בפעולות שונות כמשיכת השקעות ,עצירת פרויקטים משותפים של חברות ישראליות עם חברות ממדינות אירופה ועוד .בשלב הראשון של "בצבוץ הנורמה" היא מקודמת על ידי ארגונים לא ממשלתיים ומופצת בידי אישים הזוכים לתהודה ציבורית רחבה ,המכונים "יוזמי נורמה" או במקרה שלנו "יוזמי החרם" .בשלב השני נוצר "אשד של נורמות" שבו מדינות מאמצות את הנורמה החדשה בקצב גובר והולך ,עד להפנמתה המוחלטת על ידי רוב הקהילה הבינלאומית. המעבר מהשלב הראשון לשלב השני נקרא "נקודת מפנה" .כבר באפריל 1101הביעו נכונות 01 מדינות מהאיחוד האירופי ליישם את ההחלטה לסמן מוצרים ישראליים הבאים מהתנחלויות כדי לאפשר לצרכנים את הזכות לדעת את מקורם ,אך לבקשת ארצות-הברית יישום ההחלטה מעוכב בינתיים .לכן יש להיות ערוכים ומוכנים הן לתסריט קיצוני יותר בו מדינות העולם ירתמו למאמצי החרם של הארגונים הוולונטריים הקוראים להחרים את מדינת ישראל בכלל ואת מפעל ההתנחלויות בפרט. נוכח התגברות קריאות החרם נגד מדינת ישראל בקרב החברה האזרחית במדינות השונות ביחוד במדינות האיחוד האירופי ,נרצה לבחון מה הן ההשלכות של קמפיין הדה-לגיטימציה על כלכלת ישראל בין השנים ( 1111שנת הקמת קואליציית ה )BDS-ועד לתקופת כתיבת עבודה זו .פרק ראשון יבחן את היצוא התעשייתי בדגש על האיחוד האירופי ,בצל קמפיין הד-לגיטימציה .פרק שני בוחן את היצוא החקלאי ביחוד לאור ההחלטות האחרונות של נציבות האיחוד המקשות על היצוא החקלאי מגבולות '61למדינות האיחוד .בפרק שלישי נבחן את הסביבה העסקית בדגש על עמוד 3 בחינת ההשקעות הזרות בישראל ,נוכח הצהרות חוזרות ונשנות של גופים פיננסיים למשוך ולהימנע מלהשקיע בחברות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק .ובפרק האחרון נבחן את תדמיתה של ישראל לאורך השנים האחרונות. 1יצוא תעשייתי רקע היצוא הוא חלק מרכזי בתהליך הסחר הבינלאומי ומהווה מרכיב מרכזי בצמיחה של מדינות מוטות יצוא .ישראל נחשבת למדינה מוטת יצוא ובשל גודלה של הכלכלה והתעשייה הישראלית היצוא מהוה עבורה מנוע צמיחה חשוב ביותר .קמפיין הדה-לגיטימציה ,המתנהל בשנים האחרונות כנגד מדינת ישראל ,שם לעצמו מטרה לפגוע בכלכלה הישראלית על כל שלוחותיה ובניהן ביצוא הישראלי בשלל דרכים ,החל מסימון מוצרים ועד הפגנות יזומות מצד פעילי הקמפיין להחרמת מוצרים ישראלים במרכזי קניות רבים בעולם בכלל ובמדינות אירופה בפרט. בצל הקמפיין המתנהל נרצה לבחון האם הייתה פגיעה ביצוא התעשייתי מישראל לאור הפעילות של קמפיין החרם והדה-לגיטימציה. יצוא ישראל בשל העובדה כי עיקר פעילות הדה-לגיטימציה מנוהל כיום במדינות האיחוד האירופי ,1נרצה לבחון האם חלה הסטת סחר והאם היצוא הישראלי שינה את יעד היצוא לאור הנאמר לעיל. תרשים :1יצוא ישראל בפילוח לגושי סחר בבחינת אחוז היצוא של ישראל מסך היצוא לעולם נראה כי היצוא לאיחוד האירופי נמצא במגמה יציבה .יתרה מכך ,אף נרשמה עליה קלה בהיקף היצוא של ישראל לאיחוד האירופי בהשוואה ליתר גושי המסחר .האיחוד האירופי כגוש סחר ,מהווה שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. 1מדינות עיקריות בהן מתנהל החרם :הולנד ,נורבגיה ,בלגיה ,דנמרק ובריטניה עמוד 4 חשוב להבהיר כי מרבית הסחר שבין ישראל והאיחוד האירופאי הינו פטור ממכס ,וזאת לאור העובדה כי בשנת 0991חתמו ישראל והאיחוד על הסכם אזור סחר חופשי (אס"ח) ,המעניק הקלות ופטור ממכס לחלק משמעותי של הסחורות הנסחרות בין ישראל לבין האיחוד האירופי .אולם מיד עם התחלת יישום ההסכם נתגלעה מחלוקת בנושא החלת ההסכם על מוצרים שמקורם ב'שטחים'. האירופאים טוענים כי ההסכם הינו בין ה'איחוד' ובין 'ישראל' ,ואילו 'השטחים' אינם חלק מ 'ישראל' ,ולכן מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק אינם זכאים להטבות המכס .יש להדגיש כי אין על מוצרים אלו חרם מצד האירופאים ומותר לשווקם מבחינה חוקית באירופה -הם רק אינם נהנים מהקלות במכס בכניסה לאירופה .עם זאת חשוב לציין כי להבדיל ממדיניות אירופית רשמית ,ישנן קבוצות פעילים פרו-פלשתינאים (פעילי קמפיין ה - )BDS-בעיקר באירופה אך גם מחוצה לה -הקוראות להחרים מוצרים ישראלים ,כאמצעי לחץ על מדיניות ישראל בשטחים .שוב, לא מדובר במדיניות רשמית ,אלא בקריאות ל'מחאת צרכנים'. על מנת לנסות ולהבין האם ישנה השפעה של אותם פעילים על היצוא הישראלי ברמה המקרו- כלכלית בדגש על האיחוד האירופי ,נבחן את היצוא בסדרה עיתית בשני העשורים האחרונים ונבחן את ממוצע שיעור השינוי ביצוא לפני תחילת קמפיין ה BDS -ולאחריו. תרשים :2יצוא ישראל לאיחוד האירופי 1991-2112 20 25% שנת 2005 תחילת פעילות הBDS- 20% 18 16 14 12 15% 10% 8 ממוצע שיעור שינוי 7.4% ממוצע שיעור שינוי 4.5% 5% 6 מיליארדי $ 10 4 2 0 0% מקור נתונים :למ"ס מניתוח הנתונים עולה כי ממוצע שיעור שינוי היצוא של ישראל לאיחוד האירופי לאחר חתימת האס"ח בשנת 0991עד לשנת ( 1111תחילת קמפיין הדה-לגיטימציה) עמד על 6.1%לשנה .מנגד, החל משנת 1111עד שנת 1101עמד שיעור השינוי הממוצע על .1.4%יתרה מכך ,באם ננטרל את שנות המשבר הכלכלי ( ,)1119-1101הממוצע אף עולה ונאמד על .01.1%להערכתנו הסיבות העיקריות לחוסר ההצלחה של קמפיין הדה-לגיטימציה ביחוד בנושא היצוא נובע בעיקר בשל העובדה כי חברות ישראליות מצליחות למצוא פתרונות יצירתיים להתמודדות עם החרם .בנוסף, אופי היצוא הישראלי מקשה על החרמתו .לאותם פעילים קשה מאוד לקרוא להחרמת מוצרי ביניים תעשייתיים ,המשמשים לייצור מוצרים אחרים ,כגון שבבים של חברת אינטל המיוצרים עמוד 5 בישראל ומורכבים במלזיה בתוך מחשבים אישיים ,או מערכות תקשורת ישראליות המוטמעות ברשת התקשורת הארצית במדינה אחרת ,וכן הלאה. התנועה להחרמת המוצרים הישראלים אינה מצליחה להתרומם .אנו אמנם שומעים לעיתים על בעיות נקודתיות ברשת שיווק זו או אחרת (בעיקר במדינות הנורדיות ובבריטניה) ,או על פעילות רחוב כגון הפגנה מול סניף בית הקפה "מקס ברנר" באוסטרליה ,אבל ניתן לומר בביטחון רב יחסית כי פעילויות אלו לא צברו עדיין מסה קריטית המגיעה למחאת צרכנים בהיקף שייפגע בייצוא הישראלי. אתגרים וסכנות יצוא משטחי יהודה ושומרון נושא סימון המוצרים מהתנחלות וכן פעילות כלכלית מעבר לקו הירוק מצויים על סדר היום של נציבות האיחוד האירופאית .בעוד התנהלו השיחות בין ישראל לרש"פ השהתה נציבות האיחוד את גיבוש המדיניות בנושא ,אך עם כישלונו חזר הנושא ביתר שאת לסדר היום של מוסדות האיחוד. החשש העיקרי כי בעקבות כישלון המו"מ יפורסמו קוים מנחים לכל 18המדינות של האיחוד האירופאי לסימון מוצרים מהתנחלויות .נכון להיום 04 ,ממדינות האיחוד הביעו נכונות כבר כעת לסמן מוצרים מההתנחלויות .כמו כן ,כל מדינות האיחוד למעט צ'כיה הצהירו כי יתמכו בהחלטת הנציבות במקרה של כישלון השיחות. לשם קבלת תמונה מקיפה על הנושא ,בטבלה שלהלן מרוכזים נתוני היצוא התעשייתי משטחי יהודה ושומרון ,רמת הגולן ומזרח ירושלים בהשוואה ליצוא מגבולות הקו הירוק לפי נתונים שהתקבלו ממנהל סחר חוץ. טבלה :1יצוא משטחי יו"ש לאיחוד האירופי ולעולם 2111 2111 2112 2112 סה"כ ייצוא חברות מעבר לקו הירוק 611,111,161 727,112,132 732,111,211 117,721,111 אחוז מסך היצוא לאיחוד האירופי 1461% 1421% 1461% 1461% אחוז מסך הייצוא לעולם 1466% 1466% 1461% 1463% לפי נתוני היצוא נראה כי במידה ומדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל אכן תוחרף ,עשויים להיגרם ליצוא הישראלי נזקים אשר יתבטא בעיקר ביצוא תוצרת שמקורה מעבר לקווי '61 המהווים 0.41%בלבד מסך היצוא הישראלי לאיחוד האירופי .יש להבין כי סימון מוצרים אינו מהווה החרמה של המוצרים אלא תיוג .לכן השלכת הסימון והתיוג היא דו כיוונית .מחד ,יהיו צרכנים שיעדיפו להימנע מלרכוש מוצרים אלו בעקבות טענות מצפון וכן יהיו גם בעלי מרכולים שיעדיפו כלל לא לרכוש ולמכור תוצרת מסומנת על מנת לא "להכניס ראש בריא למיטה חולה" ולכן היצוא צפוי לקטון .מאידך ,בשל העובדה כי לסימון מוצרים יש גם את צד הביקוש ,דהיינו, קבוצות התומכות בישראל ביחוד במגזר היהודי יעדיפו לרכוש את המוצרים המסומנים ,אזי היצוא צפוי לגדול (קהילות יהודיות באזורים שונים בעולם מנהלות קמפיין נגד בשם ''buycott עמוד 6 שמטרתו לעודד קניין תוצרת ישראלית בכלל ותוצרת שמחוץ לגבולות 61בפרט) .פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא את איכות המוצר המשפיע על החלטת הרכישה .לדוגמה ,בחלק מהמרכולים הפרטיים בבריטניה ובהולנד כבר כיום מסומנים באופן וולונטרי תמרים המיוצאים מהבקעה. אולם ,לפי ממצאי משרד החקלאות נראה כי לא חלה פגיעה ביצוא התמרים כלל .לאיכות התמרים שמגיעים מאזור הבקעה אין כיום אף מוצר מתחרה בעולם ולכן נראה כי את הצרכן הבודד ,מקור המוצר פחות מעניין ואילו לאיכות המוצר השפעה מכרעת על החלטת הרכישה .לכן גם באם אכן סימון המוצרים יכנס לתוקפו רשמית מצד מדינות אירופה ,ההשלכות הכלכליות אינן מהותיות אם בכלל ,הסוגיה הינה יותר ברובד הפוליטי. חרם שניוני ושלישוני מלבד החרם על מוצרים מישראל (חרם ראשוני) ,החשש המרכזי של התעשיינים הינו מהתגברות החרם על חברות שסוחרות עם ישראל (חרם שניוני) ומחרם על חברות שסוחרות עם חברות שסוחרות עם ישראל (חרם שלישוני) ,בדומה לחרם הערבי שהתנהל שנים ארוכות מול מדינת ישראל .נכון להיום ישנן מספר חברות שכבר נפגעות מחרם שניוני .בטבלה ( )1שלהלן ניתן לראות מדגם מייצג של חברות זרות הנפגעות כתוצאה מהטלת חרם שניוני. טבלה :2חברות זרות הנפגעות מחרם שניוני שם החברה מדינה תחום פעילות פרטי החרם G4S בריטניה בטחון מתמודדת עם לחצים בעולם בשל פעילות חברות הבת שלה בשטחים ובמזרח ירושלים 'G4S' -ישראל מספקת מצלמות אבטחה לגדר ההפרדה ולבתי כלא בהם כלואים אסירים פלסטינים. Veolia צרפת סביבה מתמודדת עם לחצים בעולם בשל פעילות חברות הבת שלה בשטחים ובמזרח ירושלים 'Veolia' -לוקחת חלק בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים .חברת ' 'Veoliaמפסידה מכרזים בחו"ל בשל פעילותה בארץ. Caterpillar ארה"ב מכונות קרן הפנסיה של עובדי ההוראה ' 'TIAA KREFמשכה השקעות מחברת ' 'Caterpillarהיות והחברה מכרה טרקטורים ממוגנים לישראל המיועדים לפעילות בשטחים. MUJI יפן רשת מוצרי צריכה מחאה של פעילי BDSביפן כנגד האפשרות של פתיחת סניף מטעם רשת מוצרי הצריכה היפנית ' 'MUJIבישראל (קמפיין שהחל באפריל 1101והסתיים בדצמבר אותה שנה). לסיכום ניתן לומר כי לעת עתה אנו לא מזהים פגיעה במסחר התעשייתי של ישראל .יתרה מכך ניתן לומר בביטחון רב כי אין כיום פגיעה ישירה ביצוא התעשייתי מישראל לעולם בכלל ולאירופה בפרט .עם זאת חשוב להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות ביחוד אחר חרמות עתידיים על חברות זרות המקיימות קשרים עסקיים עם ישראל (לשם כך מנהלת המחלקה לקשרים בינ"ל במשרד עמוד 7 האוצר מסד נתונים המכיל מיפוי של כל החברות המחרימות ושל חברות הנפגעות מהחרם) .כבר כעת ישנם ניצנים ראשונים של חרם מסוג "חרם שניוני" וחברות זרות מוצאות את עצמן ניצבות מול לחצים בעולם בשל פעילות חברת הבת שלה ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים .על כן יש להמשיך לעקוב אחר התפתחות המגמה הזו ולמצוא דרכי פתרון לפני שניצני החרם השניוני יהפכו למבול. 2יצוא חקלאי רקע יצוא חקלאי של מדינת ישראל הינו בעל חשיבות היסטורית ומהווה ומהווה אתגר ליצואנים רבים בעולם בשל איכותו הגבוהה .חקלאות מתקדמת ברמה של התמודדות בשווקי חו"ל יכולה להתפתח רק אם היא נשענת על יצוא בפועל ,המחייב שיפור ופיתוח מתמידים .בשנים האחרונות נתקבלו החלטות משמעותיות בנציבות האיחוד בדבר תוצרת חקלאית שמקורה מחוץ לגבולות הקו הירוק, כחלק מהמדיניות בו נוקטת הא"א של הפרדת ישראל מהתנחלויות .להלן ההחלטות הארונות: במהלך שנת 1101החליטו בנציבות האיחוד האירופי שלא להכיר בהסכמי ההדדיות של התעודה המלווה ,המונפקת ע"י גורם ישראלי ,עבור תוצרת חקלאית מחוץ לגבולות הקו הירוק.2 החלטה שלא להכיר באישורי משרד החקלאות עבור תוצרת אורגנית שמקורה מחוץ לגבולות הקו הירוק. במרץ 1104נתקבלה החלטה בנציבות האיחוד על דירקטיבה בנושא הווטרינרי .בהחלטה הדגישו בנציבות האיחוד האירופי ,כי האישורים הווטרינרים הניתנים ע"י משרד החקלאות הישראלי עבור בשר למאכל המיוצא לאירופה אינם מוכרים עבור מוצרים שמקורם מעבר לגבולות הקו הירוק. לאור ההתפתחויות האחרונות וכן לאור קמפיין הדה-לגטימציה המתנהל בשנים האחרונות בדגש על מוצרי חקלאות ברחבי אירופה נרצה לבחון מה הן ההשלכות ברמת המשק בענף זה. יצוא חקלאי לאיחוד האירופי האיחוד האירופי הוא שותף סחר עיקרי בכל הנוגע לענף החקלאות .כ 11% -מסך היצוא של התוצרת החקלאית מישראל מגיע למדינות האיחוד האירופי .בשנים האחרונות נמשכה מגמת עלייה (אם כי מתונה יחסית) ביצוא חקלאי לאיחוד האירופי גם לאור קריאות החרם על מוצרי חקלאות במדינות אירופה על ידי פעילים בתנועת ה.BDS- 2 כל מכולה של תוצרת חקלאית היוצאת מישראל לאירופה מצוידת בתעודת חובה הנדרשת בכניסה למדינות אחרות – אישור פיטוסניטרי -מדובר בתעודה בינלאומית המאשרת את בריאות הצמחים במשלוחי יצוא בהתאם למודל שנקבע באמנה הבינ"ל להגנת הצומח ( .)IPPC - International Plant Protection Conventionהתעודה הפיטוסניטרית מונפקת ע"י גורם ממשל (בד"כ משרד החקלאות) או מי שהוסמך לכך מטעמו לצורך עמידה בתקנות יבוא של מדינות זרות .התעודה מאשרת כי המשלוח נבדק במדינת המקור ונמצא נקי ממזיקים ומחלות של צמחים. בנוסף לאישור הפיטוסניטרי ,קיימת תעודת מלווה מכוח הסכמים בינלאומיים .התעודה המלווה היא תעודת איכות המעידה על כך שהתוצרת מתאימה לתקן של שוק היעד .תעודה זו ,המונפקת ע"י גוף ישראלי הפועל מטעם משרד החקלאות ,מאפשרת לתוצרת החקלאית מישראל ,שלא לעבור בדיקת איכות במדינת היעד. עמוד 8 תרשים :2יצוא חקלאי לאיחוד האירופי 2112-2112 1200 1,051 963 952 941 988 932 1000 917 795 809 800 717 400 200 0 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 נציין ,כי מבדיקה שערכנו מול משרד החקלאות נראה כי התמתנות מגמת הצמיחה ביצוא החקלאי למדינות האיחוד אינה נובעת מהחרם על מוצרי החקלאות מישראל אלא מהסטת סחר טבעית לשוק חדש שהתפתח בשנים האחרונות – רוסיה .נראה כי בשנים האחרונות חל ביקוש לתוצרת חקלאית ישראלית ברוסיה בשל דרישה לאיכות הולכת וגוברת למוצרי איכות ,שנובעת מתמורות סוציו- דמוגרפיות במדינה. תרשים :6פילוח יצוא חקלאי לפי גושי סחר יצוא תוצרת חקלאית -שנת 200 יצוא תוצרת חקלאית -שנת רו יה % יתר 5% 20 יתר % ארה ב % איחוד אירופי % איחוד אירופי 74% רו יה 22% ארה ב % יצוא חקלאי מהשטחים היצוא של תוצרת חקלאית מהשטחים למדינות האיחוד נע סביב 11-11מיליון דולר בשנה .התוצרת החקלאית מהשטחים מהווה כ 0.1% -מסך היצוא של התוצרת החקלאית של ישראל לעולם וכ1.1% - מסך היצוא של התוצרת החקלאית מישראל לאירופה. כל היצואנים הגדולים של תוצרת חקלאית מישראל למדינות האיחוד האירופי ,נדרשים לחתום שהיצוא עמוד 9 מיליוני $ 552 491 600 שלהם אינו כולל תוצרת מהשטחים. בסוגיית סימון המוצרים ,אין מגמה ברורה לגבי ההשפעה .סימון המוצרים משטחי יהודה ושומרון ולעיתים גם מגבולות 61נתונה לחרם ביריוני מצד גורמי – BDSהנכנסים למרכולים והופכים את המדפים עליהם מונחת הסחורה הישראלית .על כן ,יתכן ושינם ספקים ובעלי מרכולים הנמנעים מלכתחילה לצרוך תוצרת חקלאית מישראל בכלל ומשטחי יו"ש בפרט והנזק הכלכלי מכך לא ברור. אולם בחלק מהמקומות הסימון גורם לפרטים המקומיים שלא לרכוש תוצרת שמקורה בהתנחלויות מנגד ,במקומות אחרים פרטים פרו-ישראליים וחברי הקהילות היהודיות מחפשים דווקא לרכוש את התוצרת המסומנת .בשורה התחתונה ,בהתאם לכללי השוק החופשי ,איכות התוצרת ומחירה הם אלו המשפיעים על הצרכנים .כדוגמא לקביעה זו ניתנו תמרי המג'הול שמקורם בבקעה ואיכותם ידועה בשווקי אירו פה ועל אף הסימון ,בכל שנה גדל יצוא התמרים למדינות האיחוד האירופי .דוגמא נוספת שניתנה נוגעה לאנגליה ,המנהיגה סימון מוצרים וולונטרי .בהחלטה משותפת של היצואנים ומשרד החקלאות הוחלט לפעול להגדלת נתח השוק הקיים ונעשתה עבודה של שנתיים להגדלת נתח השוק שעמדה במבחן התוצאה .איכות התוצרת החקלאית צוינה ככלי ההתמודדות עם סימון המוצרים4 תת הענף – ענבים ,הוא היחיד שנפגע מהמדיניות הנהוגה במדינות האיחוד האירופי שלא לרכוש תוצרת חקלאית שמקורה מהשטחים ,אך זאת בשל ההיצע הרב והתחרות בענף. יינות ישראלים שמקורם מחוץ לגבולות הקו הירוק – בניגוד לענבים ,בכל הקשור ליינות לא מורגשת פגיעה .רמת הגולן ויקבי בוטיק מחוץ לגבולות הקו הירוק ממשיכים לייצא יינות לחו"ל .יחד עם זאת קיימת בעיה טכנית הקשורה לתקן יצוא היין .תקן יצוא היין מחייב לציין את תכולת הבקבוק ומאפשר באופן וולונטרי לציין אזוריות (מקור הכרמים והיקב) .דווקא האזוריות שנחשבת בעולם היין הבינלאומי כפרמטר מקדם מכירות יכול לגרור בעיה עבור יינות ישראלים שמקורם מחוץ לגבולות הקו הירוק .נכון להיום רוב היצוא של היין מיועד ממילא לשוק הכשר בתפוצות כך שנושא החרמת המוצרים כלל אינו משחק תפקיד .יחד עם זאת יצוין כי אחת הסיבות למעבר של יינות ברקן מאזור התעשייה ברקן לקיבוץ חולדה נבעה בין היתר בשל מיקומו של אזור התעשייה ברקן מחוץ לגבולות הקו הירוק. אתגרים וסכנות במהלך 2112החליטו בנציבות האיחוד האירופי שלא להכיר בהסכמי ההדדיות של התעודה המלווה, המונפקת ע"י גורם ישראלי ,עבור תוצרת חקלאית מחוץ לגבולות הקו הירוק .3להחלטה זו אין השפעה על היצוא והשפעתה הכלכלית מינורית 4ההשפעה היא בעיקר ברמה הסימבולית והתדמיתית ,בשל העובדה כי היצואנים רוכשים את שירותיהם של חברות בינלאומיות המעניקות את אותה התעודה המאפשרת ליצו אנים מישראל לעמוד בדרישות הייבוא של האיחוד האירופי .הפגיעה הכלכלית היחידה 3 כל מכולה של תוצרת חקלאית היוצאת מישראל לאירופה מצוידת בתעודת חובה הנדרשת בכניסה למדינות אחרות – אישור פיטוסניטרי -מדובר בתעודה בינלאומית המאשרת את בריאות הצמחים במשלוחי יצוא בהתאם למודל שנקבע באמנה הבינ"ל להגנת הצומח ( .)IPPC - International Plant Protection Conventionהתעודה הפיטוסניטרית מונפקת ע"י גורם ממשל (בד"כ משרד החקלאות) או מי שהוסמך לכך מטעמו לצורך עמידה בתקנות יבוא של מדינות זרות .התעודה מאשרת כי המשלוח נבדק במדינת המקור ונמצא נקי ממזיקים ומחלות של צמחים. בנוסף לאישור הפיטוסניטרי ,קיימת תעודת מלווה מכוח הסכמים בינלאומיים .התעודה המלווה היא תעודת איכות המעידה על כך שהתוצרת מתאימה לתקן של שוק היעד .תעודה זו ,המונפקת ע"י גוף ישראלי הפועל מטעם משרד החקלאות ,מאפשרת לתוצרת החקלאית מישראל ,שלא לעבור בדיקת איכות במדינת היעד. עמוד 11 נובעת מכך שהיצואנים החקלאיים נאלצים לרכוש את שירותיהם של חברות בינלאומיות במקום לרכוש את שירותיהם של חברות ישראליות שהוסמכו לתת שירות זה ע"י משרד החקלאות. החלטה שלא להכיר באישורי משרד החקלאות עבור תוצרת אורגנית שמקורה מחוץ לגבולות הקו הירוק 4החלטה זו הציבה אתגר בפני משרד החקלאות והיצואנים .הקביעה שתוצרת חקלאית אכן תסווג כתוצרת אורגנית מבוססת על הצהרת גוף מוסמך שליווה את התוצרת וקבע כי היא אכן אורגנית. החלטה משלהי 1101יצרה מצב חדש בו אין בעצם גוף בישראל שיכול להעניק הסמכה אורגנית עבור תוצרת חקלאית מהשטחים המיוצאת למדינות האיחוד .היות ולא ניתן לעשות בדיקה אחרת של אורגניות וההתבססות היא על הצהרה בלבד ,מהלך זה כביכול יצר החרמה של תוצר מסוים מאזור מסוים .במשא ומתן שהתקיים בין משרד החקלאות למקביליהם בנציבות האיחוד ,נמצא הסדר חליפי המאפשר לפנות לגוף חיצוני לשם מתן הסמכה אורגנית .גם במקרה דנן להחלטה זו אין השפעה על היצוא והשפעתה הכלכלית מזערית (תוצרת חקלאית אורגנית שמקורה מהשטחים – מדובר בפלח שוק מזערי) וההשפעה היא בעיקר ברמה הסימבולית והתדמיתית. במרץ 2116נתקבלה החלטה בנציבות האיחוד על דירקטיבה בנושא הווטרינרי .בהחלטה הדגישו בנציבות האיחוד האירופי ,כי האישורים הווטרינרים הניתנים ע"י משרד החקלאות הישראלי עבור בשר למאכל המיוצא לאירופה אינם מוכרים עבור מוצרים שמקורם מחוץ לגבולות הקו הירוק (במילים פשוטות ,אם מגדלים עופות מחוץ לקו הירוק ,גם אם תהליך השחיטה והיצור של נקניקים ארוזים למאכל מתבצע בשטחי מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק ,האיחוד האירופי אינו מכיר באישורים הווטרינרים שמנפק משרד החקלאות עבורם) .הדירקטיבה החדשה מהווה החרמה של אותה תוצרת4 אולם ,לאחר שיחות בין נציגי האיחוד לנציגי משרד החקלאות ומשרד החוץ ,סוכם כי קווי היצור יופרדו באופן שיבטיח כי היצוא לאירופה מקורו אך ורק מגבולות 4'11במסגרת המשא ומתן נתנו מוסדות הא"א ארכה על מנת שקווי היצור יתאימו עצמם למדיניות החדשה 4הדירקטיבה נכנסה תוקף בשלהי .1104 קיימת החלטה ישנה של האיחוד האירופי לפיה תוצרת חקלאית שמקורה בגבולות שנוספו לאחר ,0961 אינה זכאית לפטור ממכס הניתן על פי הסכם האס"ח עם האיחוד האירופי. נציבות האיחוד מנסה לפצות על אותן החלטות פוליטיות באמצעות קידום שיתופי פעולה אחרים. החשש המרכזי הוא מכדור שלג שיוביל לאי הכרה של האיחוד האירופי בתעודת החובה (האישור הפיטוסניטרי) אותה מספקת מדינת ישראל עבור תוצרת חקלאית שמקורה מעבר לקו הירוק .המשמעות של החלטה זו תהה שסחורה שמקורה מעבר לקו הירוק לא תוכל כלל לבוא בשערי מדינות אירופה. הביקורת של משרד החקלאות כלפי נציבות האיחוד האירופי – מדוע לא מפעילה נציבות האיחוד האירופי סנקציות דומות כלפי סהרה המערבית ,מאחר ושם מתנהל סכסוך טריטוריאלי בעל אופי דומה. לסיכום ,במשרד החקלאות מוכנים להסדרים פרקטיים עם נציבות האיחוד האירופי בדבר הסוגיות שעלו ולא נכנסים להיבטים פוליטיים .עיקר החשש במשרד החקלאות הוא מהחלטות ממסדיות של נציבות האיחוד שלא יאפשרו לתוצרת חקלאית שמקורה מחוץ לגבולות 0961להיכנס בשערי האיחוד. עמוד 11 3השקעות רקע נראה כי בשנים האחרונות חברות השקעה ביניהן חברות פנסיה ,קרנות הון סיכון ובנקים להשקעה במדינות מערביות החלו להציע לקהל לקוחותיהם אפיקי השקעה חדשים הזוכה לשם "השקעה עם אחריות תאגידית" ( .)Socially Responsible Investmentsאפיקי השקעה אלו מתחשבים לכאורה ברווחה החברתית כוללת בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי גרידא. באופן כללי ,משקיעים בעלי אחריות חברתית תומכים בשמירה על איכות הסביבה ,הגנה על ציבור הצרכנים ,שמירה על זכויות אדם ושמירה על המגוון הביולוגי .חלקם של משקיעים אלו נמנע מלהשקיע במוסדות המעורבים בייצור או הפצה של אלכוהול ,מוצרי טבק ,הימורים ,אמצעי לחימה ו/או מוצרים צבאיים .השקעות אחראיות מהוות כלי משמעותי בשנים האחרונות ,אשר מסייע בקביעת הרכב תיקי השקעות של בנקים ומוסדות מרכזיים ברחבי העולם .מלבד הימנעות מהשקעות בתחומים שונים ,השקעות אחראיות מעודדות יצירה של נורמות עסקיות. על רקע "השקעה עם אחריות תאגידית" אותם גופים הבוחנים את משיכת השקעותיהם טוענים כי הפעילות הישראלית מעבר לקו הירוק מהווה הפרה של זכויות אדם ,מסכנת חיים ,מנוגדת לחוקים בינלאומיים בעניין זכויות אדם מכוח אמנת ג'נבה ומהוות מכשול לפתרון הסכסוך בדרכי שלום על בסיס שתי מדינות לשני עמים. נראה כי פעילי קמפיין ה BDS-זיהו את הפוטנציאל הטמון בסוגיה הנ"ל ,שכן היא מעניקה לחרם אצטלה משפטית-אתית ,וכעת הם "לוחשים באוזנם" של מקבלי ההחלטות בחברות ההשקעה ו/או בחברות המייעצות שלא להשקיע בחברות ישראליות שונות באמתלה של אחריות תאגידית. לאור ריבוי הפרסומים על משיכת השקעות של תאגידים פיננסים צפון אירופאים מחברות ישראליות הפועלות בשטחים נדרשה המחלקה לקשרים בינלאומיים לבחון מה הן ההשלכות של משיכת השקעות על הענף הפיננסי בישראל ומה הם האיומים והאתגרים הצפויים לענף בצל האיומים של קמפיין ה.BDS- עמוד 12 יתרות ההשקעות הזרות בישראל לפי נתוני דוח השנתי של האו"ם היקף ההשקעות הזרות בישראל הגיע ב 1101-לשיא חדש של 00.8מיליארד דולר ,גידול של כ 14%-לעומת 9.1מיליארד דולר ב .1101-לראשונה ישראל חצתה את השיא שנרשם בשנת ,1118בטרם היכה המשבר הכלכלי העולמי גם אותה .הגידול בהיקף ההשקעות הזרות הישירות ממדינות זרות מתקיים במקביל לריבוי הקריאות למשיכת השקעות מחברות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק. תרשים :7יתרות השקעות ישירות של תושבי חוץ בישראל 100 88 מבצע עמוד ענן 90 מבצע עופרת יצוקה 74 80 70 65 56 60 50 40 30 20 10 0 201 2011 2012 2009 2010 מקור נתונים :בנק ישראל בבחינת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל ,נראה כי אין האטה ומשיכת השקעות ברמה המקרו כלכלית .מהנתונים שמפרסם בנק ישראל עולה תמונה חיובית ונראה כי חל גידול בהיקף יתרת ההשקעות של תושבי חוץ בישראל הן לאחר מבצעים צבאים. תרשים :1יתרות השקעות ישירות של תושבי חוץ בישראל לפי אזורים צפון אמריקה אירופה א יה ואוקיאניה אמריקה הל ינית 40% 36% 35% 35% 33% 30% 30% נמשכת מגמה יציבה ביתרות השקעות הישירות מאירופה 25% 18% 16% 16% 13% 20% 16% 15% 14% 15% 13% 10% 4% 3% 5% 1% 1% 0% 2012 2010 2011 מקור נתונים :למ"ס עמוד 13 2009 מיליארד $ 60 מאז המשבר הפיננסי העולמי בשנת ,1118חל שינוי בהתייחסות לנושא ה'אחריות התאגידית' והמדיניות של 'אחריות תאגידית בהשקעות' הפכה מאסטרטגית נישה לשיח מקובל ,כאשר במדינות אירופה ישנו דגש רב על אחריות תאגידית בסוגיית מפעל ההתנחלויות של מדינת ישראל ולכן קיימת חשיבות רבה להמשך מעקב אחר מגמות בהיקפי ההשקעה בישראל בכלל וממדינות אירופה בפרט . נכון להיום נראה כי נמשכת מגמה יציבה ביתרת ההשקעות הישירות מאירופה ואף חל זינוק של 01%בשנת 1101ביתרות בהשוואה לשנת 1100וזאת חרף ההאטה הכלכלית במדינות אירופה. אתגרים וסכנות נראה כי נכון להיום קמפיין ה BDS -לא נחל הצלחה רבה ברמה מאקרו כלכלית על היקף יתרות ההשקעות של זרים בישראל .חשוב להדגיש כי מודל החיקוי של קפמיין ה BDS -הינו מודל ומקרה בוחן של דרום אפריקה תחת משטר האפרטהייד .חרם ,משיכת השקעות ועיצומים, כמדיניות שיטתית ,מזכירים את מה שעשתה הקהילה הבינלאומית למשטר האפרטהייד בשנות ה 11-וה .81-נכון שאין כעת פגיעה ממשית ברמה מאקרו כלכלית בשל משיכת ההשקעות בישראל וחברות שמעוניינות להשקיע בישראל רואות בראש ובראשונה את הכדאיות הכלכלית וכן מהי העלות והתועלת מהשקעתם .אולם כבר כיום ניתן לזהות במספר חברות בסקטור הפיננסי שבחרו לא להשקיע ו/או למשוך השקעות מישראל .ומעבר לכך ,למשיכת השקעות מעבר לפגיעה הישירה ישנה פגיעה עקיפה ברמה התודעתית: טבלה :2מדגם חברות זרות שבחנו משיכת השקעות מחברות ישראליות והחלטותיהן שם החברה GPFG PGGM מדינה נורווגיה הולנד פגיעה ישירה משוער ק ור קרן פנסיה קרן פנסיה משיכת השקעות בגובה 5.2מיליון $ משיכת השקעות בגובה 12.5מיליון $ בחנו והחליטו FDC Danske Bank KLP ABP Nordea הוחלט להימנע מהשקעות בחברות המעורבות בבנייה בהתנחלויות -בעת לוקסמבורג קרן פנסיה החלטה למניעת השקעות החברה לא היתה מושקעת בישראל הוחלט להימנע מהשקעות בחברות המעורבות בבנייה בהתנחלויות -בעת בנק דנמרק החלטה למניעת השקעות החברה לא היתה מושקעת בישראל הוחלט להימנע מהשקעות בחברות המעורבות בבנייה בהתנחלויות -בעת בנק הולנד החלטה למניעת השקעות החברה לא היתה מושקעת בישראל בחנו משיכת השקעות מבנק לאומי ,הפועלים ומזרחי בהיקף 45מיליון - $ קרן פנסיה הולנד הוחלט לבסוף לא למשוך בחנו משיכת השקעות מבנק לאומי ובנק מזרחי (לא צוין היקף) -הוחלט בנק סקנדנביה לבסוף לא למשוך עמוד 14 באם קמפיין ה BDS-ימשיך בפעילות שיטתית החשש העיקרי הוא כי הדבר עלול ליצור אוירה עוינת ,פגיעה בתדמיתה של ישראל ולבסוף החשש כי יצליחו לגרור ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בממשלות השונות בעולם המערבי בכלל ובמדינות אירופה בפרט. לסיכום ,אנו לא מזהים פגיעה ממשית בהיקף יתרת ההשקעות הזרות בישראל בשל העובדה כי גוף משקיע יעדיף ברוב המוחלט של המקרים כדאיות כלכלית על פני אידיאולוגיה ,וזאת כל עוד אין החלטת ממשלה זרה על משיכת השקעות מישראל .אולם ,יש לציין ,כי למשיכת השקעות מעבר לפגיעה הישירה ישנה פגיעה עקיפה ברמה התודעתית. 4תדמית ישראל רקע ישראל היא מדינה קטנה עם משאבי טבע מצומצמים לצד משאבי הון אנושי ,חברתי וטכנולוגי משמעותיים; לכן שגשוגה הכלכלי של ישראל ,כמו חוסנה החברתי ועתידה הביטחוני ,תלוי בקשריה עם מדינות אחרות ועל כן למעמדה ולתדמיתה המדיני של ישראל ישנה השלכה אקוטית על רבדים רבים – תרבותיים ,חינוכיים ,חברתיים ,עסקיים וכלכליים. תדמית מדינה נגזרת מפרמטרים רבים כמו למשל :היסטוריה ,הצהרות ,אומנות ומוזיקה, אזרחים מפורסמים ועוד .חשוב להבחין כי גם מאפיינים כמו התפרצות של מגפות ,מהומות פוליטיות ,הפרות של זכויות אדם ,פגיעה באיכות הסביבה ,קונפליקט אתני ,מהפכה כלכלית ,עוני ופשע משפיעים על התפיסה של תדמית המדינה .מחקרים אקדמיים מוכחים כי לתדמית המדינה ישנה השפעה מובהקת על הכלכלה של אותה מדינה .לכן אחת המטרות העיקריות של קמפיין הדה-לגיטימציה המנוהל על ידי קואליציית ה BDS-הינה ליצור לישראל תדמית של מדינה מצורעת בעלת קונפליקט מתמשך הפוגעת בזכויות אדם בדומה לזו של ד.אפריקה בשנות האפרטהייד וזאת בכדי לפגוע בכלכלת ישראל בעקיפין. תדמיתה של ישראל בעיני הציבור בעולם על אף המידע וטיפול בבקשות של חברות שנתקלו בחרמות מפורשים ,ובהתאם לממצאי הבדיקה אנו מעריכים כי אין פגיעה מהותית בכלכלת ישראל .יתרה מכך ,חרף קמפיין הדה-לגיטימציה של ה BDS-קשרי הסחר בין ישראל לבין האיחוד האירופי התרחבו באופן משמעותי בעשור האחרון. עם זאת ,נראה כי עיקר הפגיעה של קמפיין ה BDS -מתבטא נכון להיום בשחיקת תדמיתה של מדינת ישראל .לפי סקר בין לאומי של חברת 4Globscanשמדד 5את הדימוי הציבורי של מדינות http://www.globescan.com/news-and-analysis/press-releases/press-releases-2013/277-views-of-china- 4 and-india-slide-while-uks-ratings-climb.html עמוד 15 רבות בעולם וביניהן גם את זו של ישראל מראה כי תדמיתה של ישראל היה בשפל בתקופה שמיד לאחר סיום האינתיפאדה השנייה ,עלה עד שנת 1101ומאז חזר להידרדר .קשה לייחס את הדרדרות תדמיתה של ישראל ישירות לקמפיין ה ,BDS -אולם ללא כל ספק לקמפיין הBDS - ישנה תרומה בהידרדרות תדמיתה של ישראל. תרשים :1מדד תדמיתה של ישראל 0 201 2012 2010 2011 2008 2009 2007 2006 2005 -5 בשנת 20 0 התרחשה נקודת תפנית -21 -23 -10 -15 תחילת פעילות קמפיין BDS -22 -24 -27 -20 -25 -27 -30 -30 -32 -35 מקור נתוניםGlobescan : אנו מעריכים כי תדמיתה של ישראל החל משנת 1111עד לשנת 1101לוותה במגמת שיפור בעיקר בשל מבצע ההתנתקות שיזמה ממשלת ישראל בשנת 1111וכן בשל חוסנה הכלכלי שהפגינה אל מול המשבר הכלכלי באירופה .עם זאת ,בצל האהדה שרכש העולם כלפי מדינת ישראל בעקבות ההתנתקות ,החל קמפיין של קואליציית ה BDS-באותה השנה ( )1111שניסה לפגוע ככל הניתן בתדמיתה של מדינת ישראל .ואכן עד שנת 1101ישראל נהנתה מדימוי הולך ומשתפר גם בחלק ממדינות אירופה .אולם ,בשנת 1101ישראל נהנית מדימוי חיובי בארה"ב בלבד. מחקרים רבים מצביעים על כך כי קיים קשר חזק בין מדינת המקור לבין האיכות הנתפסת של המוצר על ידי הצרכן .יתרה מכך נראה כי בעקבות השחיקה בתדמיתה של מדינת ישראל גוברת התמיכה בהחרמת מוצרי התנחלויות ,או לכל הפחות בהפרדה משפטית ועקרונית בין ייצור בתוך שטחי ישראל לייצור מעבר לקו הירוק .מגמה זאת מתבטאת למשל בכך שכל ההישגים של תנועת ה BDS-נוגעים לפעילות עסקית מעבר לקו הירוק וכן ליוזמות פרטיות וציבוריות במדינות שונות להקפיד על סימון נפרד של מוצרי התנחלויות המיוצאים מחוץ לישראל. כאמור ,נכון להיום אנו לא מזהים פגיעה ממשית של קמפיין הדה-לגיטימציה בכלכלת ישראל4 אולם ,לאור העובדה כי אנו חיים בעידן גלובלי דעת קהל העולמית הפכה לגורם משמעותי יותר ויותר ביחסים בינלאומיים 4ולכן החשש העיקרי הינו מדעת הקהל העולמית כלפי ישראל ושחיקת תדמיתה של ישראל .כפי שכבר צוין ,מחקרים אקדמיים מוכחים כי לתדמית המדינה 5המדד מציג את הפער בין אחוז האנשים שנסקרו והשיבו שלישראל השפעה חיובית לבין אלו שהשיבו שלישראל השפעה שלילית על העולם .למשל ,בשנת 1101אחוז הנשאלים שענו כי לישראל בעלת השפעה חיובית עמד על 10אחוז מכלל הנשאלים ואילו אלו שענו כי לישראל השפעה שלילית עמד על 10אחוז ,הפער הינו 11אחוז. עמוד 16 ישנה השפעה מובהקת על הכלכלה של המדינה ,נספח "השפעת התדמית על הכלכלה" סוקר מספר מחקרים המאששים טענה זו. יתרה מכך ,באם נבחן את הממצאים מסקר שנערך על תדמיתה של מדינת ישראל בהשוואה למדינות נוספות בעולם ניווכח לראות כי מרבית הציבור חושב שישראל בעלת תדמית שלילית בצמוד למדינות כמו :איראן ,צפון קוריאה ופקיסטן – מדינות בעלות תוצר לנפש מהנמוכים בעולם .מנגד ,מדינות הנתפסות כבעלות תדמית חיובית הינן בעלות תוצר לנפש מן הגבוהים בעולם .בשל היריעה הקצרה לא ניתן בסקירה זו לבחון סטטיסטית מתאם בין השפעת התדמית על הכלכלה או שמא להפך ,אולם ,לשם קבלת התמונה מלאה בחרנו לבחון את הנתונים בעזרת ניתוח פשטני למדי שהעלה ממצא שלמעשה מסכמם את כל הנאמר לעיל. ניתוח מדד GLOBESCAN המדד של חברת Globescanמורכב מכ 16-אלף נדגמים מ 11-מדינות כאשר על הנדגם לענות ולהגדיר על כל מדינה באם היא נתפסת בעיניו כחיובית או שלילית ,לבסוף עורכי הסקר סכמים את הממצאים לכדי אחוזים ואת הממצאים ניתן לראות בתרשים מס' .8בשנת 11% 1101מכלל הנשאלים בחרו לסמן את ישראל כשלילית .מנגד 10% ,ראו בישראל מדינה חיובית (קצת מעל צפון קוריאה). תרשים :3מדד התדמית בפילוח למדינות עמוד 17 על מנת להבין את מקומה של ישראל והשפעת התדמית על הכלכלה הישראלית הוספנו פרמטר נוסף למשוואה והוא התמ"ג לנפש בכל מדינה ומדינה .את הקשר בין שני הפרמטרים (תדמית ותמ"ג לנפש) ניתן לראות בתרשים מס' .9ציר ה Y-מציג את הפער בין אחוז האנשים שנסקרו והשיבו שלישראל יש השפעה חיובית על העולם לבין אלו שהשיבו שלישראל יש השפעה שלילית. ציר ה X-מציג את התוצר לנפש בערכי דולר לכל מדינה במדגם. תרשים :9תוצר לנפש ביחס למדד התדמית ,עיבוד הנתונים המחלקה לקשרים בינ"ל התמונה שמתקבלת ברורה – קיימת מגמה וקשר הדוק בין תדמית המדינה לבין התוצר לנפש. פרמטרים רבים מספור משפיעים על איתנות הכלכלה והיקף התוצר לנפש :סוג המשטר ,הון אנושי ,שחיתות ,פתיחות למשקיעים זרים תדמית ועוד .ישראל כיום ניצבת בודדה בתרשים מחוץ ל"קו המגמה" וזאת מסיבות של פרמטרים כלכליים שונים הפועלים לטובת חיזוק הכלכלה הישראלית .אולם ,אין להתעלם מהשפעת התדמית על הכלכלה בכלל ועל תוצר לנפש בפרט. פעילי ה BDS -מבנים את הקשר ההדוק ועושים כל שביכולתם לפגוע בתדמית המדינה וכאמור בעקיפין לפגוע בכלכלה הישראלית. לסיכום ,נאמר כי תדמיתה הבינלאומית של ישראל העכשווית מושפעת באופן גורף ממראות פיגועים והמלחמה עקובת הדם באזורנו לאורך שנים רבות ,כאשר פעילי ה BDS -מנצלים מראות אלו והם עבורם כאבן שואבת לבניית תדמית של מדינה מצורעת בעיני הציבור בעולם .זהו תהליך ארוך שבו נשחק המותג ישראל עד דק ואין זה מפתיע שבסקר בינלאומי שנסקר לעיל דורגה ישראל בתחתית יחד עם איראן ,צפון קוריאה ופקיסטן. קל להבחין בקונצנזוס העולמי הקיים באשר לתדמיתן הנתפסת של מדינות בעולם :גרמניה נתפסת כמדינת היעילות ,הודו רוחנית ,בריטניה מסורתית ,איטליה רומנטית ,צרפת אופנתית .פעילי עמוד 18 קמפיין ה BDS-מנסים ליצור תדמית שלילית לישראל העלולה להישאר צרובה בתודעה הבינלאומית לאורך שנים רבות ברמה סטריאוטיפית כדוגמת סרביה ,בוסניה ,פקיסטן וכדרום אפריקה בתקופת משטר האפרטהייד ,המתקשרות עם מראות של טיהור אתני ,הרס טוטלי ושפיכות דמים. על האף העובדה שכיום אין פגיעה ממשית בכלכלת ישראל ,נראה כי באם השחיקה בתדמית של ישראל תימשך ,סביר להניח כי פעילי הקמפיין יוכלו לקטוף את פירות עמלם והמשך שחיקת התדמית תסב לישראל נזק משמעותי שהשפעתו על חיי אזרחיה רק תלך ותגדל בשנים הקרובות. 5תרחישים תרחישים אפשריים מניתוח הנתונים עד כה ניכר כי לא חלה פגיעה ממשית במשק הישראלי .אולם ,כפי שציינו בתחילת העבודה החשש הינו "מנקודת מפנה" שבו מדינות מאמצות את הנורמות החדשות כפי שמכתיבים פעילי ה .BDS-באם כך יש להיערך ולהבין מה הן ההשלכות של מצב מסוג זה על כלכלת ישראל. תרחיש של נקודות מפנה ביחסי הסחר עם העולם עלול לפגוע במשק הן בשל קיטון משמעותי ביצוא ובהשקעות ,והן בשל העלייה בסבירות שהמשק יקלע למשבר פיננסי ,על כל המשמעיות הנובעות מכך. לשם המחשה בחרנו ליצור תרחישים אפשריים להידרדרות המצב בין ישראל לבין האיחוד האירופי ,ולבחון מה יכולה להיות השפעת התרחישים הללו על כלכלת ישראל .בטבלה 4מופיעים שלושה תרחישים :תרחיש שמתממש בחלקו כבר היום (חרם וולונטרי וסימון מוצרים) ,חרם רשמי של הא"א על מוצרים משטחי יו"ש ,ותרחיש קיצון ,ביטול הסכמי סחר חופשי בין ישראל לא"א. טבלה :6תרחישים אפשריים והשלכותיהם על הכלכלה הישראלית תרחיש הערכת פגיעה חרם וולונטרי וסימון מוצרים חרם רשמי של האיחוד האירופי על ביטול הסכמי הסחר ()FTA מוצרים המיוצרים בשטחים המיוצרים בשטחים בין ישראל לאיחוד האירופי אין פגיעה ברמת המשק תעשייה – 111מיליון $ חקלאות – 11מיליון $ כ 147%-מסך היצוא הישראלי לפי מודל SMARTשל הWTO- פגיעה מוערכת של כ 0.1-מיליארד $ )0חרם וולונטרי וסימון מוצרים המיוצרים בשטחים – אין פגיעה ממשית ברמת המשק. להערכתנו באם אכן סימון המוצרים יכנס לתוקפו רשמית מצד מדינות אירופה ,ההשלכות הכלכליות לא צפויות להיות מהותיות ,הסוגיה הינה יותר ברובד הפוליטי (ראה הרחבה בפרק ,0סכנות ואתגרים). )1חרם רשמי של האיחוד על מוצרי יו"ש -במידה ומדינות האיחוד אכן יאמצו את הנורמות החדשות בנוגע ליצוא משטחי יהודה ושומרון ,ובמקרה קיצוני שכזה יפסק היצוא לחלוטין, עמוד 19 הפגיעה תסתכם ב כ 111-מיליון דולר המהווים כ 1.1%-מסך היצוא העולמי ופגיעה של כ- 1.0%מהתוצר .6זאת בהנחה כי לא תהיי הסטת סחר ,כי אז הפגיעה תהייה מצומצמת יותר. )1ביטל הסכמי סחר ( )FTAבין ישראל לאיחוד (תרחיש עם סבירות מאוד נמוכה) – אחד התרחישים החמורים יותר שפעילי ה BDS -מנסים לקדם ,הינו ביטול הסכם הסחר בין ישראל לבין האיחוד האירופי .הסכם הסחר הינו הסכם בין שתי מדינות או יותר ,המחליטות להפחית את מרבית המכסים בניהן לטובת הגדלת הסחר בין הצדדים .מודל SMARTשל ה- WTOהינו מודל סימולציה אקונומטרי בבסיסו ,הנתמך על ידי 1מוסדות נתונים ,המהווה כלי ליצירת תרחישים שונים במסחר בין מדינות בהתאם לגובה המכס על מוצרי מסחר שונים .7בסימולציה שערכנו ,בחרנו להטיל מכס של ( 011%ביטול הסכמי סחר) על כלל המוצרים ה מיוצאים מישראל לאיחוד האירופי .ממצאי המודל עולה כי היקף היצוא של ישראל יצטמצם באופן מהותי ,אם כי היצוא ימשיך להתקיים .על פי המודל נמצא כי היקף הפגיעה הינו בגובה של כ 142-מיליארד דולר ,המהווים כ 1.4%-מהתוצר .עוד עולה כי היצוא ייפגע בעיקר למדינות הבאות :איטליה ,גרמניה ,ספרד ,צרפת ,הולנד ובלגיה. )4הטלת סנקציות מצד מדינות האיחוד וחרם כלכלי( 8תרחיש קיצון!) – במקרה בו היצוא ותנועות ההון למשק ירדו בצורה חדה (אנו לא צופים תרחיש מסוג זה ,אולם חשוב להבין מה השלכותיו) ייווצר גרעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים ,וישראל תאלץ לבחון את קיבוע שער החליפין (תוך שימוש ביתרות המט"ח של בנק ישראל). א. במקרה בו לא יקובע שער החליפין ותימשך מדיניות הניוד ,יתרחש פיחות חד של השקל .כפועל יוצא מכך תפגע באופן משמעותי הפעילות בשוק ההון ,תחול עלייה ברמות החוב במשק (הן הפרטי והן הציבורי) והרעה משמעותית ביכולות הגיוס של ישראל שיובילו לעלייה בעלויות הגיוס ,לירידה בהשקעות ולגידול משמעותי בשיעורי האבטלה .כמו כן ,תחול עלייה חדה במחירי המוצרים והמשק עלול להיכנס לסחרור אינפלציוני ,וסביר שתידרש העלאה משמעותית של הריבית קצרת הטווח. ב. במקרה של קיבוע שער החליפין וקביעת מנגנון של פיחות זוחל ,קיים חשש ללחץ על השקל מצד ספקולנטים ,אשר יגרור ירידה ביתרות המט"ח של בנק ישראל ,שתפגע ביציבות הפיננסית של המשק ,ייווצר שוק שחור למט"ח ותחול פגיעה משמעותית יותר ביצוא .יש להדגיש כי יכולתו של בנק ישראל לקבע את שער החליפין במקרה הנ"ל מוגבלת יחסית בהיקף ובזמן ,אלא אם כן יושתו מגבלות משמעותיות על תנועות ההון ,אשר להן יכולות להיות השלכות קרדינליות על הפעילות הכלכלית (יכולתו של בנק ישראל לקבע את שער החליפין מוגבלת בהיקף ובזמן). 6בהתבסס על נתוני יצוא ממשרד הכלכלה וממשרד החקלאות 7הסבר מלא ניתן למצוא בקישור הבאhttp://wits.worldbank.org/data/public/WITS_User_Manual.pdf : " 8החשש מנקודת מפנה ביחסי הסחר של ישראל" מחלקת מחקר ,אגף הכלכלן הראשי ,משרד האוצר (.)1101 עמוד 21 הצעות להערכות זירה הסברתית/תודעתית תמיכה ואספקת נתונים כלכליים של משרד האוצר למשרדים השונים ולדרגים המיניסטריאליים והפרלמנטריים ,הסותרים את הצלחת החרם. רתימת גורמי מפתח בכלכלה הישראלית הזוכים להכרה בינ"ל בפעולות ההסברה (שר האוצר ,הנגיד לשעבר ,הנגידה המכהנת ,יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה). ביצוע שיתופי פעולה בין ישראל – רש"פ – מדינה אירופאית (הנוטה להחרים את ישראל לדוגמת מדינות סקנדינביה) בתחומים שונים לטובת האוכלוסייה הפלסטינית כמו – מדע, חינוך ועוד ,לשם קידום תדמיתה של ישראל. זירה כלכלית – גישה פרואקטיבית הסכמי אס"ח חדשים וחידוש הסכמים קיימים. יצירת אפיקי השקעה אטרקטיביים למשקיעים מחו"ל – בסופו של דבר הכול מושפע מהכסף. זירה כלכלית – גישה ריאקטיבית הבכת החברות/ממשלות הקוראות להחרים את ישראל ע"י שימוש באותם כלים (העלאת השאלה מדוע חברות/ממשלות הקוראות לחרם/הטלת סנקציות על ישראל משקיעות במדינות/חברות כגון המפרות זכויות אדם ,פוגעות באוכלוסייה וכו') מנופי לחץ כלכליים -בניית רשת קשרים ענפה עם גורמים בעלי השפעה בקהילה היהודית ברחבי העולם בדגש על אירופה וארה"ב שישמשו כמנופי לחץ על גופים ותאגידים המחרימים את ישראל. הקמת קרן ממשלתית לטיפול בהשלכות של חרם בין לאומי על ישראל – היות והשפעת החרם על הענפים השונים לא תהייה זהה יש לקבוע חבילת טיפול לכל ענף .לדוגמה, שימוש בסובסידיות וכלי מיסוי בענפים והמגזרים העלולים להיפגע ממכסים במדינות המחרימות. 6סיכום לסיכום אנו מעריכים כי נכון להיום אין פגיעה ממשית בכלכלת ישראל ברמה המאקרו כלכלית. השורה התחתונה היא שהשיקול הפרגמטי והמציאותי מכתיב למדינות ,עסקים ומשקיעים רבים בעולם לשמור על יחסים תקינים עם מדינת ישראל. נכון להיום אנו יכולים לומר בבטחה כי ישראל אינה מבודדת ומסע ההחרמה הפך למטרד ,אולם בפועל לא השפיע באופן ממשי על כלכלתה או על חייה התרבותיים של ישראל .יתרה מכך ,במאי עמוד 21 1101ישראל התקבלה למועדון האקסקלוסיבי של ה ,OECD-ולמרות המחלוקת עם האיחוד האירופי ,ישראל הצטרפה לתוכנית היוקרתית .Horizon 2020 על אף כל הנאמר לעיל ,על מדינת ישראל ועל מדיניות החוץ שלה יש לקחת בחשבון את התסריטים הקיצוניים שיכולים להתרחש באם מדינות המערב יצטרפו לחרם הוולונטרי ומחרם רשמי של מדינות האיחוד האירופי. להלן סיכום הממצאים והערכת רמת סיכון של המחלקה לקשרים בינ"ל: צמיחה ויצוא :נכון להיום לא נראה כי חלה פגיע בצמיחה של מדינת ישראל ברמה המאקרו כלכלית ,יתרה מכך הצמיחה של מדינת ישראל היא מן הגבוהות מבין המדינות המפותחות בשנים האחרונות .אולם ,במידה ומדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל תוחרף ,עשויים להיגרם למשק הישראלי נזקים משמעותיים ביותר(למשל פגיעה ביצוא הישראלי לאיחוד האירופי) ובעקבות כך פגיעה בצמיחה( .רמת סיכון נמוכה) חקלאות :במרץ 1104נתקבלה החלטה בנציבות האיחוד על דירקטיבה בנושא הווטרינרי. בהחלטה הדגישו בנציבות האיחוד האירופי ,כי האישורים הווטרינרים הניתנים ע"י משרד החקלאות הישראלי עבור בשר למאכל המיוצא לאירופה אינם מוכרים עבור מוצרים שמקורם מחוץ לגבולות הקו הירוק .דירקטיבה זו מצטרפת לשתי החלטות קודמות שנתקבל בנציבות האיחוד בשלהי 1101בדבר תוצרת חקלאית שמקורה בהתנחלויות .החשש המרכזי :הוא מכדור שלג שיוביל להחלטה של האיחוד האירופאי שלא תאפשר כניסת תוצרת חקלאית שמקורה בהתנחלויות לשערי מדינות האיחוד( 4רמת סיכון בינונית) סימון מוצרים :נושא סימון המוצרים מהתנחלות וכן פעילות כלכלית מעבר לקו הירוק מצויים על סדר היום של נציבות האיחוד האירופאית .החשש העיקרי כי יפורסמו קוים מנחים לכל 23 המדינות של האיחוד האירופאי לסימון מוצרים מהתנחלויות( 4נכון להיום 16 ,ממדינות האיחוד הביעו נכונות כבר כעת לסמן מוצרים מההתנחלויות)( 4רמת סיכון גבוהה) השקעות :קמפיין ה BDS-מנצלים את המדיניות החדשה של 'אחריות תאגידית' ומנסים ליצור אוירה עוינת ,פגיעה בתדמיתה של ישראל .החשש כי יצליחו לגרור ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בממשלות השונות בעולם המערבי בכלל ובמדינות אירופה בפרט למשוך השקעות מישראל .בשלב זה ,המחלקה לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר לא מזהה פגיעה ממשית בהיקף יתרת ההשקעות הזרות בישראל בשל העובדה כי גוף משקיע יעדיף ברוב המוחלט של המקרים כדאיות כלכלית על פני אידיאולוגיה ,זאת כל עוד אין החלטת ממשלה זרה על משיכת השקעות מישראל( 4רמת סיכון נמוכה) עמוד 22 נספח -השפעת התדמית על הכלכלה (סקירה אקדמית) במאמרם של Philip Kotlerו David Gertnerבשם " Country as brand, product and ,9"beyond: A place marketing and brand management perspectiveבוחנים החוקרים עד כמה תדמית של מדינה משפיעה על היחס לשירותים ומוצרים של אותה מדינה ,ועל היכולת של המדינה למשוך השקעות ,עסקים ותיירים .החוקרים טוענים כי תדמית של מדינה משפיעה על החלטות של אנשים בנוגע לרכישה ,השקעה ותיירות. הצורך של המדינות למשוך תיירים ,מפעלים ,חברות ועובדים מיומנים ולמצוא שווקים לייצוא, מחייב שמדינות יאמצו תדמית חיובית ככל הניתן .עם זאת יש לשים לב כי התמודדות עם תדמית רעה הינה אתגר ,זאת מכיוון שלמי שמנהל את המותג-מדינה אין שליטה על גורמים סביבתיים שיכולים להרתיע תיירים ומשקיעים ,כמו אסונות טבע ,מהפכות פוליטיות ,ונפילות כלכליות. בספרו של Keith Dinnieבשם " ,10"Nation Branding: Concepts, Issues, Practiceנבחנה התזה ,מדוע מדינות עוסקות בתדמיתן .לפיו ,התופעה של מיתוג מדינות הופכת להיות יותר ויותר נפוצה הודות לתחרות העולמית ההולכת וגוברת בה מדינות נתקלות גם בשווקים הפנימיים שלהן וגם בחיצוניים .מדינות מבצעות מאמצים מודעים הולכים וגוברים למיתוג שלהן .מותג-מדינה חיובי ועוצמתי יכול לספק יתרון תחרותי משמעותי בכלכלה הגלובאלית של היום .ובהתאמה, למדינה לא ממותגת יהיה קשה למשוך תשומת לב פוליטית וכלכלית .לפי ספר זה ניתן לראות כי יש קשר הדוק בין תדמית המדינה לבין הכלכלה שלה .ככל שתדמית המדינה תהיה טובה יותר ,כך היא תמשוך יותר תיירים ,תביא ליותר השקעות ,תגביר את הייצוא שלה ,תמשוך כוח עבודה מיומן ותשמור על יציבות המטבע. המחבר נותן את הדוגמא של דרום אפריקה בשנת 1111וטוען כי שיפור התדמית של דרום אפריקה היה נחוץ .באותו הזמן היה פער בין התפיסה של המדינה לבין המציאות של המדינה בשוק העולמי .מסרים רבים אודות דרום אפריקה נשלחו לקהילה הבינלאומית ,אבל לא ננקטו צעדים כדי לשנות את התפיסה שלה בעיני העולם .היה צריך להביא לתפיסה נכונה של דרום אפריקה ,שהייתה חשובה מאוד עבור משיכת סחר ,תיירות והשקעות .המטרה של מיתוג דרום אפריקה הייתה למצב את המדינה מבחינת פוטנציאל ההשקעה שלה ,השווי של האשראי שלה, פוטנציאל התיירות שלה ויחסיה הבינלאומיים. במאמרם של Margarita M. Kalamovaו Kai A. Konradבשם " Nation Brands and Foreign ,11"Direct Investmentהם בוחנים האם השקעות זרות ישירות ( FDI – Foreign Direct Kotler, Philip, and David Gertner. "Country as brand, product, and beyond: A place 9 marketing and brand management perspective." The Journal of Brand Management 9.4 (2002): 249-261. Dinnie, Keith. Nation branding: Concepts, issues, practice. Routledge, 2008. 1 http://books.google.co.il/books?id=YnB2o3_UOTMC&printsec=frontcover&dq=nation+branding+keit h+dinnie+south+africa+Conceptual+roots+of+nation+branding&hl=iw&sa=X&ei=9lNFU6umHcHNh AfmtoCABw&ved=0CCsQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false Kalamova, Margarita M., and Kai A. Konrad. "Nation Brands and Foreign Direct 11 Investment*." Kyklos 63.3 (2010): 400-431. עמוד 23 )Investmentאינן מושפעות רק מגורמים הידועים ככאלו שמשפיעים על השקעות ,כמו הפתיחות לסחר ,גיאוגרפיה וכדומה ,אלא גם מגורמים של סטריאוטיפים של מדינה או תפיסותיו של הצרכן .הם שואלים האם התפיסות הללו ,הסטריאוטיפים או האיכות של מותג המדינה מייצרים תמריצים להשקעות זרות ישירות. סטריאוטיפים בנוגע למדינה יכולים לשמש כמקור מידע בנוגע לאיכות של המדינה כמיקום להשקעה .בנוסף ,אם החלטות רכישה של צרכנים מבוססים על סטריאוטיפים לגבי מדינת המקור של מוצר ,אז השקעות זרות ישירות יכולות להיות אמצעי באמצעותו חברה יכולה לנצל לטובתה סטריאוטיפים קיימים .אפקט מדינת המקור ( :)country of originלפי מחקרים ,מותג המדינה מקושר בצורה חזקה לחשיבות של מדבקות מדינת המקור על מוצרים Bilkey .ו 12Nesחקרו עדויות נרחבות שמתעדות הטיות שהיו גם עבור מוצרים תעשייתיים וגם עבור מוצרי צריכה .הם מדגישים את התפקיד של מדינת המקור כאינדיקטור חושף מידע .בנוסף ,הערכות של מוצר גם מתואמות חיובית עם ההתפתחות הכלכלית של מדינת המקור .הניתוח של PetersonוJolibert 13 מסכם כי אפקט מדינת המקור הינו כולל Verlegh .ו 14Steenlampקובעים במחקרם כי אפקט מדינת המקור הוא גורם משמעותי ,יש קשר חזק בין מדינת המקור לבין האיכות הנתפסת של המוצר Li .ו 15Wyer-טוענים כי מדינת המקור של מוצר יכולה להיות רלבנטית מכמה סיבות, ביניהן מדינת מקור כמאפיינת מוצר ,כתכונה המאותתת על ערך ,וכאמצעי לקבלת החלטות פשוטהKlein . 16 מסכם את אפקט מדינת המקור בכך שקובע כי צרכנים משתמשים במדינת המקור להעריך את איכות המוצר ולמקסם את החלטות הצריכה שלהם. לאור התפקיד של מדינת המקור בהחלטות רכישה ,הגודל והכיוון של הטיית מדינת המקור צריכים להיות חשובים למשקיעים בינלאומיים כאשר הם בוחרים את מקום הייצור .המשקיעים יבחרו את המדינות בהן הם ייצרו לפי מדינות אליהן צרכנים הראו הטיה חיובית כלפי המדינה. השיקולים שפורטו לעיל הם הבסיס לשאלה מדוע סטריאוטיפים המקושרים למדינות משפיעים על בחירת מיקום עבור השקעה בינלאומית ישירה .לכן ,החוקרים שיערו כי השקעה זרה ישירה במדינה מונעת ,לפחות חלקית ,על ידי התפיסות והסטריאוטיפים של המדינה. במחקרם ,הם השתמשו כמשתנה התלוי בזרמי השקעות ישירות זרות מ 11-מדינות מקור ל16- מדינות מקבלות ,ובחנו את המשתנים הרגילים שמשפיעים על השקעות ,וכן את משתנה תדמית המדינה .תוך שימוש במעריך ,Tobitהם מצאו כי הכוח ההסברי של תדמית המדינה הינו מובהק סטטיסטית וגדול .הם הגיעו למסקנה כי אינם יכולים לדחות את ההשערה לפיה לתדמית Bilkey, Warren J., and Erik Nes. "Country-of-origin effects on product evaluations." Journal 12 of international business studies 13.1 (1982): 89-100. Peterson, Robert A., and Alain JP Jolibert. "A meta-analysis of country-of-origin 13 effects." Journal of International Business Studies (1995): 883-900. Verlegh, Peeter WJ, and Jan-Benedict EM Steenkamp. "A review and meta-analysis of 14 country-of-origin research." Journal of economic psychology 20.5 (1999): 521-546. Li, Wai-Kwan, and Robert S. Wyer Jr. "The role of country of origin in product evaluations: 15 informational and standard-of-comparison effects." Journal of Consumer Psychology 3.2 (1994): 187-212. Klein, Jill Gabrielle. "Us versus them, or us versus everyone? Delineating consumer 16 aversion to foreign goods." Journal of International Business Studies(2002): 345-363. עמוד 24 המדינה ,ולתפיסות ולסטריאוטיפים עליהן היא מבוססת ,יש כוח הסברי עצמאי עבור השקעות זרות ישירות .הם מצאו כי לסטריאוטיפים בנוגע למוצרים של המדינה ,לתנאים החברתיים והכלכליים ,ולתרבות יש משקל רב בעצמם. תדמית המדינה מבוססת על שישה מרכיבים שונים – תיירות ,ייצוא ,משילות ,השקעה והגירה, אנשים ותרבות ,והחוקרים בדקו גם את הכוח ההסברי של מרכיבים אלו .תיירות יכולה להשפיע על השקעות זרות ישירות בכך שאם מדינה נתפסת כאטרקטיבית מנקודת מבט של תייר ,היא יכולה למשוך משקיעים שבונים מלונות .הייצוא יכול להשפיע בכך שאם המוצרים של מדינה נתפסים על ידי הצרכנים כבעלי איכות גבוהה ,אמינים ומסוגננים ,אז משקיעים ירצו להשקיע במתקני ייצור במדינה .משילות יכולה להשפיע בכך שאם משקיעים תופסים מדינה כבירוקרטית מדי ,או אם הם חושבים שהמדינה לא מכבדת זכויות קניין של משקיעים ,אז תהיה לכך השפעה שלילית על התנהגות המשקיעים .איך שמשקיעים תופסים את התנאים החברתיים והכלכליים גם משפיע על השקעות זרות ישירות בכך שפרויקט השקעה בדרך כלל דורש מהמשקיע ומהצוות המנהל לבלות זמן לא מבוטל במדינה המקבלת ,ועל כן מדינה תהיה יותר אטרקטיבית עבור המשקיע אם הצוות שלו יהיה מוכן לנסוע ולעבוד באותה המדינה .סטריאוטיפים אודות שוק העבודה ,כולל הכישורים של העובדים ,יכולות ,מוטיבציה ומיומנויות משפיעים מאוד על השקעות זרות ישירות בכך שאנשים מקומיים יכולים למלא את צורכי התעסוקה של המשקיע הזר .תרבות יכולה להשפיע על השקעות זרות ישירות בכך שאם למדינה יש שם טוב לגבי כישורים או מחקר, יש לזה אפקט חיובי על תעשיות או יזמים עם מחקר ופיתוח מתקדם ,וזה יכול להשפיע על משקיעים. עמוד 25
© Copyright 2024