‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד השער‬ ‫‪61‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪76‬‬ ‫תמונת השער‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫על תמונת הגיליון‬ ‫דבר המערכת‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫הכנס השנתי של אמ"י‬ ‫תקצירי מאמרים‪ :‬נדב פלג‪ ,‬מאיה ברטוב ואפרת מורין‬ ‫מן ההתחממות הגלובלית‬ ‫אקלים העיר וזיהום אוויר‬ ‫אמ"י – היום לפני ‪ 45‬שנה‬ ‫מטאורולוגיה באינטרנט‬ ‫זוטות‬ ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫הועדה המרכזת‬ ‫נח וולפסון‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫יו"ר ‪-‬‬ ‫מזכיר ‪ -‬אלונה אריה‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬נציבות המים‬ ‫גזבר ‪-‬‬ ‫ועדת הדרכה‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫דוריטה דרוסטקייר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬ ‫המועצה הנבחרת‬ ‫תמי אליאס‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬נציבות המים‬ ‫אורי דיין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ברוך זיו‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫יעקב לומס‬ ‫דוריטה רוסטקייר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫איתן מאזה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫מיטל רומם‬ ‫מערכת מטאורולוגיה בישראל‬ ‫יאיר גולדרייך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עורך‬ ‫אבריל גולדרייך‪ ,‬עריכה גראפית‬ ‫חבר המועצה בתוקף תפקידו‬ ‫ערן בז'ה‪ ,‬מפקד מטאורולוגיה ח"א‬ ‫תמונת השער‬ ‫החורף השנה התחיל בריבוי משקעים חריג למדי ובאמצע דצמבר הצטברו (‪ )%‬המשקעים לתקופה המקבילה‪:‬ירושלים ‪;201%‬‬ ‫בית דגן ‪ ; 191%‬שדה אליהו ‪ .185%‬ב‪ 3.11.14 -‬אירוע ברד חריג בגודלו באזור הקריות‪ .‬את תמונת השער צילם באותו תאריך‬ ‫צלם מקצועי‪ :‬רפי זוהר מקריית ביאליק ורשותו האדיבה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫ביטאון זה סוגר את שלוש החוברות לשנת ‪ .2014‬בכך עמדנו במשימה שהצבנו לעצמנו להפיק שלוש חוברות בשנה‪ ,‬זו השנה‬ ‫השמינית ברציפות‪.‬‬ ‫הכנס השנתי של אמ"י בשנת ‪ 2015‬יוקדש לזכרו של חברנו הותיק מייק מילר ז"ל‪ .‬פרטים על תאריך ומיקום הכנס וקול קורא‬ ‫לתקצירים מופיעים בחוברת הנוכחית‪.‬‬ ‫במדור זוטות‪ :‬האם המשורר והפילוסוף יוהאן וולפגאנג גתה (‪ )1832-1749‬הנודע היה גם "איש מדעי הטבע"? מסתבר שכן‪.‬‬ ‫פרופ' גדעון ביגר‪ ,‬גאוגרף היסטורי הביא לידיעת הגאוגרפים את המידע המעניין הזה שאנו מביאים ככתבו וכלשונו‪ .‬מסתבר‬ ‫שגתה היה בזמנו המטאורולוג הטוב ביותר שבין הפילוסופים והפילוסוף והמשורר המצטיין שבין המטאורולוגים‪ .‬עוד במדור‬ ‫זוטות‪ :‬ערעור על שיא הטמפרטורה העולמי‪ .‬כדאי לשים לב לתרמומטר ‪ 6‬המופיע שם‪ .‬במכשיר של ימינו הצינור הכפוף יש לו‬ ‫את הצורה ‪ U‬בעוד שבתמונה ה‪ U-‬הפוך‪ .‬הייתכן??‬ ‫במדור "תקצירי מאמרים" מופיע תקציר מורחב של נדב פלג‪ ,‬מאיה ברטוב ואפרת מורין‪ ,‬מהתכנית להידרולוגיה ומשאבי‬ ‫מים‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית‪ .‬המחברים בדקו שינויים בתדירות ומשך הופעתן של המערכות הסינופטיות‬ ‫המביאות גשם לאזור החוף הצפוני בהשפעת ההתחממות הגלובלית‪.‬‬ ‫במדור פרסומות‪ :‬מהדורה שנייה בעברית (מהדורה שלישית אם לוקחים גם בחשבון גם את המהדורה באנגלית) של הספר‪:‬‬ ‫האקלים בישראל‪ ,‬תצפיות חקר ויישום עומדת לראות אור בקרוב‪ .‬יש להניח שזה יקרה עוד לפני הכנס השנתי של האיגוד שלנו‪.‬‬ ‫זהי מהדורה מתוקנת ומעודכנת‪ .‬במהדורה השנייה נוספו כ‪ 200-‬מראי מקום חדשים‪ .‬טבעי הדבר כי העדכונים הכבדים מתרכזים‬ ‫בפרקים על אקלים ההווה והעתיד‪ ,‬הגברת הגשם ואקלים ואנרגיות חלופיות‪.‬‬ ‫לסיום כהרגלנו ברצוננו להזכיר לחברים את שלוש האפשרויות להגשת מאמרים לביטאון‪:‬‬ ‫‪ .1‬מאמרים (יעברו שיפוט) ‪ .2‬רשימות\תגובות ("‪ - "camera-ready‬ללא שיפוט ועל אחריות הכותב [עריכה‪ ,‬עריכה לשונית‬ ‫ותוכן]) ‪ .3‬תקצירי מאמרים (מורחב ‪ -‬לפחות ‪ 3‬עמודים [כולל איורים ומראי מקום] ‪ -‬בעברית) שהתפרסמו בכתבי עת בי"ל‬ ‫שפיטים ("‪ .("camera-ready‬המטרה היא שהמאמרים הללו יגיעו לקהל שאינו מצוי אצל כתבי עת אלו‪ ,‬יוכל לקרא ולהתעדכן‪.‬‬ ‫החומר יוגש בעברית בתכנת ‪ ,WORD‬באותיות מסוג ‪ DAVID‬בגודל ‪ 12‬בגוף התקציר ו‪ 14-‬בכותרות‪ ,‬וברווח של שורה אחת‬ ‫(מאמרים לשיפוט – רווח כפול)‪ .‬הכותרת‪ ,‬שם‪/‬שמות מלא‪/‬ים של המחבר‪/‬ים (ללא תארים) וכתובת מלאה של המוסד בו בוצע‬ ‫המחקר (כולל מיקוד) ודוא"ל יופיעו באותיות מודגשות (‪ .)BOLD‬את החומר יש לשלוח אלי בדוא"ל לפי הכתובת‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫המערכת‬ ‫‪16‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫במשך שש השנים האחרונות אני משמש כיו"ר אמ"י‪ .‬הגיעה העת למספר סיכומם ולבחון את הישגי האיגוד במשך שש השנים‬ ‫האחרונות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נוסדה ומוסדה "מלגת מדענים צעירים"‪ ,‬המיועדת לעודד מדענים צעירים להשתתף ולהציג בכנסים בינלאומיים‪.‬‬ ‫נערכו מספר ימי עיון בנושאים אקלימיים‪ ,‬בהשתתפות מספר רב של חברים‪.‬‬ ‫השתתפנו‪ ,‬כנציגי מדינת ישראל‪ ,‬במפגשי האיגוד המטאורולוגי האירופאי‪ ,‬וזאת במשך השנתיים האחרונות‪.‬‬ ‫בכל האסיפות השנתיות האחרונות הצלחנו להביא מדען בכיר מחו"ל להרצאה מוזמנת בחינת ‪.keynote speaker‬‬ ‫קיימנו מספר סדנאות בנות יומיים‪ ,‬עם מדענים בכירים מחו"ל‪ ,‬בעיקר בעזרת ‪ ,NCEP‬ארה"ב‪ .‬בסדנאות השתתפו רבים מחברינו‪.‬‬ ‫יחד עם כל הפעילויות הללו הצלחנו לשמור על מצב פיננסי איתן של האיגוד‪ ,‬מצב אשר יאפשר נקודת זינוק טובה לפעילות ענפה‬ ‫בשלוש השנים הבאות‪.‬‬ ‫המשימה העיקרית‪ ,‬העומדת לפנינו‪ ,‬הינה הגדלת מספר החברים הפעילים‪ ,‬ובעיקר חברים צעירים‪.‬‬ ‫בחודש מרץ ייערך הכנס השנתי של האיגוד‪ ,‬אשר יוקדש השנה לזכרו של מייק מילר‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד"ר נח וולפסון‬ ‫יו"ר אמ"י‬ ‫‪16‬‬ ‫אמי ‪ -‬האיגוד‬ ‫המטאורולוגי‬ ‫הישראלי‬ ‫‪IMS - ISRAEL METEOROLOGICAL SOCIETY‬‬ ‫כתובת האיגוד‪ :‬רח' לח"י ‪ ,31‬בני ברק ‪ ,51200‬טלפון‪ ,6160598-03 :‬פקס‪6184384-03 :‬‬ ‫‪http://met-society.org.il‬‬ ‫קול קורא להגשת הצעות לכנס אמ"י ‪2015‬‬ ‫כנס אמ"י השנתי‪ ,‬ע"ש מייק מילר ז"ל‪ ,‬ייערך בבנין משרד החקלאות הממוקם בקריה החקלאית ראשון לציון‪,‬‬ ‫"מרכז וולקני"‪ ,‬בתאריך ‪ ,23.03.2015‬ג' בניסן תשע"ה )יום ב' בשבוע(‪.‬‬ ‫הרצאות המושב המוזמן בכנס יתמקדו בחקר אירועי קיצון כאשר האורח המוזמן מחו"ל‪ ,‬מומחה להוריקנים‬ ‫הינו‪ :‬פרופ' ‪Robert (Bob) Atlas‬‬ ‫‪NOAA Atlantic Oceanographic and Meteorological Laboratory‬‬ ‫וועדת הדרכה‪ ,‬שחבריה הינם פרופ' פנחס אלפרט‪ ,‬ד"ר דוריטה רוסטקייר‪-‬אדלשטיין ופרופ' הדס סערוני‪,‬‬ ‫מזמינים הצעות להרצאות ופוסטרים שיוצגו במסגרת הכנס‪ .‬משך ההרצאה הכולל הינו ‪ 25‬דקות‪ 20 ,‬דקות‬ ‫להרצאה ו‪ 5 -‬דקות לשאלות ודיון‪.‬‬ ‫גם השנה יינתן דגש להרצאות של חוקרים צעירים וסטודנטים לתארים מתקדמים‪.‬‬ ‫אנו פונים בבקשה להציג בכנס פוסטרים‪ .‬ניתן גם להציג פוסטרים אשר הוצגו ע"י חוקרים בכנסים‬ ‫בינלאומיים כך שגם הקהילה הישראלית תזכה להנות מהם‪.‬‬ ‫הצעות יש להפנות בדואר אלקטרוני לאלונה אריה דוא"ל‪ [email protected] :‬ולהדס סערוני‪,‬‬ ‫דוא"ל ‪ [email protected] :‬עד לתאריך ‪.15.02.15‬‬ ‫סטודנטים ומדענים צעירים אשר יציגו במסגרת הכנס הרצאה או פוסטר יוכלו להגיש מועמדותם למלגת מדען‬ ‫צעיר של אמ"י לצורך נסיעה לכנס בינלאומי‪.‬‬ ‫מבנה ההצעה‬ ‫דף שער שיכלול‪ :‬שם ההצעה‪ ,‬שמות המגישים ושיוכם המוסדי‪ ,‬דוא"ל וטלפון של המציג כנס‬ ‫א‪.‬‬ ‫תקציר‪ :‬שם ההצעה‪ ,‬תקציר ההצעה‪ ,‬רשימה ביבליוגרפית‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תוכנית הכנס תפורסם לחברים ובאתר האינטרנט של האיגוד בסוף חודש פברואר‪.‬‬ ‫אלונה אריה‬ ‫מזכירת האיגוד‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬דוריטה רוסטקייר‪-‬אדלשטיין‬ ‫והדס סערוני‪ ,‬חברי וועדת הדרכה‬ ‫אמ"י רשום כעמותה מס‪ 580060960 .‬במשרד הפנים תיק מס‪ 3507/99 .‬מה‪23.12.83 -‬‬ ‫פטור מניכוי מס במקור‪ ,‬אינו "עוסק" לצורכי מע"מ‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‬ ‫שינויי אקלים חזויים המשפיעים על אזור החוף הצפוני בישראל כפי שנלמדו ממודלים גלובליים )סדרת ‪(CMIP5‬‬ ‫לאמצע המאה ה‪21 -‬‬ ‫תקציר מורחב למאמר‪:‬‬ ‫‪CMIP5-predicted climate shifts over the East Mediterranean: implications for the transition‬‬ ‫)‪region between Mediterranean and semi-arid climate Int. J. Climatol. (2014‬‬ ‫‪Published online in Wiley Online Library (wileyonlinelibrary.com) DOI: 10.1002/joc.4114‬‬ ‫‪1,2‬‬ ‫מאת‪ :‬נדב פלג‪ ,1‬מאיה ברטוב‪ 1‬ואפרת מורין‬ ‫‪1‬התכנית להידרולוגיה ומשאבי מים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫‪2‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מבוא‬ ‫ישראל ממוקמת בין קווי הרוחב ‪ 30‬ל‪ 33-‬צפון ומאופיינת בשינוי חד מאקלים ים תיכוני לאקלים מדברי‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫נצפים שינויים במספר פרמטרים אקלימיים היכולים להשפיע רבות על האקלים ברצועה צרה זו‪ .‬לדוגמה‪Seidal et al. ,‬‬ ‫)‪ (2008‬ציינו כי במהלך ‪ 25‬השנים האחרונות אובחנה הצפנה גלובלית של תא הדלי בשיעור של ‪ 2-4.8‬מעלות; המשך‬ ‫הצפנת תא הדלי יכול לגרום לשינויים מרחיקי לכת באזור‪ .‬תצפיות של שינויי אקלים באזור החוף של ישראל מעשורים‬ ‫האחרונים מצביעות על‪ (1) :‬מגמה חיובית ומובהקת סטטיסטית של עליה בטמפ' )בשיעור של ‪ 0.2-0.7‬מעלות צלסיוס‬ ‫לעשור; ‪Kafle and Bruins, 2009; Shohami et al.,‬‬ ‫‪ (2011‬ו‪ (2)-‬מגמה שלילית שאינה מובהקת סטטיסטית של‬ ‫ירידה בכמויות המשקעים )לדוגמא‪ ,‬ירידה של ‪1.4-3.7%‬‬ ‫לעשור עליה דיווחו לאחרונה ‪ .(Ziv et al., 2013‬בעבודה זו‬ ‫נבחנו פרמטרים נוספים המתייחסים לשינויי האקלים החזויים‬ ‫באזור‪ (1) :‬שינויים בתדירות הופעתן של המערכות הסינופטיות‬ ‫המביאות גשם לאזור החוף הצפוני; )‪ (2‬שינויים במשך ההופעה‬ ‫של המערכות הסינופטיות הגשומות ו‪ (3)-‬שינויים במשך‬ ‫)תחילת וסוף( העונה הגשומה‪ .‬לצורך כך נותחו תוצאות מ‪4-‬‬ ‫מודלים אקלימיים ) ‪BCC-CSM1.1, IPSL-CM5A-LR,‬‬ ‫‪ (GDFL-ESM2G, HadGEM2-ES‬מסדרת המודלים‬ ‫הגלובליים של ‪ .CMIP5‬מודלים אלו הוכנו לפי התרחישים‬ ‫שהוצגו בדו"ח האחרון של הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים‬ ‫)‪ .(IPCC, AR5‬המודלים הם בעלי רזולוציית זמן גבוהה )‪6‬‬ ‫שעות( ומייצגים את אזור החוף של ישראל )איור ‪ .(1‬הניתוח‬ ‫איור ‪ – 1‬מיקום אזור הניתוח ב‪ 4 -‬המודלים הגלובליים‬ ‫מתייחס לשינוי החוזי לאמצע המאה ה‪ 21 -‬בשני תרחישים‪RCP4.5 :‬‬ ‫)כ‪ 520-‬חלקים למיליון של פחמן דו‪-‬חמצני באטמוספירה לאמצע המאה( ו‪) RCP8.5 -‬כ‪ 650-‬חלקים למיליון(‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫מערכות סינופטיות גשומות‬ ‫בהכללה‪ ,‬ניתן לסווג את המערכות הסינופטיות הגורמות לגשם באזור החוף הצפוני של ישראל לשני סוגים‪ :‬שקעים ים‬ ‫תיכוניים ואפיק ים סוף פעיל‪ .‬שקעים ים תיכוניים מהווים את המקור לרוב הגשם באזור החוף )‪ (83-94%‬וניתן לחלקם‬ ‫למספר סיווגי משנה בהתאם למיקומם ועומקם ) ‪Saaroni et al., 2010; Peleg and Morin, 2012; Alpert et al.,‬‬ ‫‪ .(2004‬הסיווג למערכות הגשם בוצע בצורה אוטומטית למרווח זמן של ‪-6‬שעות באמצעות המשתנים הסינופטיים הבאים‪:‬‬ ‫לחץ בגובה פני הים‪ ,‬לחות ספציפית במפלס ‪ 700‬הפ”ה‪ ,‬כיוון הרוח במפלס ‪ 500‬הפ”ה ו‪-‬טמפ' במפלס ‪ 850‬הפ”ה‪ .‬איור‬ ‫‪ 2‬מציג את שכיחות הופעתן של המערכות הסינופטיות כפי שנמצאה עבור נתוני הריאנליזה )‪ (NCEP/NCAR‬ועבור‬ ‫המודלים הגלובליים לתקופה הנוכחית ולאמצע המאה ה‪ 21 -‬בשני התרחישים‪ .‬הנתונים המוצגים הינם לאחר תיקון ההטיה‬ ‫הקיימת של המודלים הגלובליים עבור אזור המחקר‪.‬‬ ‫איור ‪ – 2‬תוצאות הסיווג הסינופטי עבור נתוני הריאנליזה ו‪ 4-‬המודלים לאחר תיקון ההטייה‪.‬‬ ‫שינויי אקלים החזויים לאמצע המאה‬ ‫הכתוב מתייחס לאזור החוף הצפוני של ישראל‪ ,‬כאשר ההשוואה נערכה בין האקלים בתחילת המאה ה‪ 21-‬לאמצע המאה‬ ‫ה‪ 21-‬עבור ‪ 4‬המודלים שצוינו לעיל‪ .‬כצפוי‪ ,‬נמצא כי מגמת ההתחממות תמשך‪ :‬נחזתה התחממות בשיעור של ‪1.1-2.2‬‬ ‫מעלות צלסיוס עבור תרחיש ‪ RCP4.5‬ובשיעור של ‪ 1.6-2.6‬מעלות צלסיוס עבור תרחיש ‪ .RCP8.5‬בנוסף‪ ,‬המודלים‬ ‫חוזים הפחתה בכמויות הגשם באזור‪ ,‬הדבר יבוא לידי ביטוי בירידה של ‪ 1.2-3.4%‬בתדירות הופעתן של מערכות‬ ‫סינופטיות גשומות )מתוך הסך השנתי( וירידה של ‪ 10-22%‬בשיעור אירועי הגשם‪ .‬המודלים חוזים גם קיצור משכם‬ ‫המקסימלי של אירועי הגשם )כלומר תדירות אירועי הגשם הקיצוניים מבחינת משך תפחת(‪ .‬שלושה מתוך ארבעת‬ ‫המודלים שנבחנו מצביעים על קיצור משך העונה הגשומה )איור ‪ (3‬בשיעור של עד ‪ ,15%‬כאשר הקיצור בא לידי ביטוי‬ ‫בעיקר בסוף העונה הגשומה )כלומר‪ ,‬התארכות הקיץ על חשבון קיצור תקופת האביב(‪ .‬עוד נחזה כי תדירות המערכות‬ ‫הסינופטיות של אפיק ים סוף פעיל מתוך כלל המערכות הסינופטיות הגשומות החזויות תעלה בשיעור של עד ‪11%‬‬ ‫באמצע המאה לעומת תחילת המאה עבור תרחיש ‪ .RCP8.5‬עבור התרחיש המתון )‪ (RCP4.5‬נמצא כי השיעור החזוי‬ ‫בעליה בתדירות ההופעה של אפיק ים סוף פעיל מתוך כלל המערכות הגשומות הינו נמוך יותר ועומד על כ‪) 6%-‬נמצא‬ ‫ב‪ 2-‬מתוך ‪ 4‬המודלים שנבחנו(‪ .‬לשינויים אלו של קיצור משך העונה הגשומה‪ ,‬שינוי במקור הגשם‪ ,‬קיצור משך אירועי‬ ‫הגשם והגדלת המרווחים של תקופות היובש בין אירועי הגשם ישנה חשיבות רבה בעת בחינת השפעת שינויי האקלים‬ ‫על המשטר ההידרולוגי של האזור‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫ – משך העונה הגשומה מהופעת המערכת הסינופטית הגשומה הראשונה ועד הופעת המערכת הסינופטית‬3 ‫איור‬ .21-‫ לעשור המייצג את אמצע המאה ה‬21-‫הגשומה האחרונה בהשוואת העשור הראשון של המאה ה‬ ‫מקורות‬ Alpert P, Osetinsky I, Ziv B, Shafir H. 2004. Semi-objective classification for daily synoptic systems: application to the Eastern Mediterranean climate change. Int. J. Climatol. 24(8): 1001–1011, DOI: 10.1002/joc.1036. Kafle HK, Bruins HJ. 2009. Climatic trends in Israel 1970–2002: warmer and increasing aridity inland. Clim. Change 96(1–2): 63–77, DOI: 10.1007/s10584-009-9578-2. Peleg N, Morin E. 2012. Convective rain cells: radar-derived spatiotemporal characteristics and synoptic patterns over the Eastern Mediterranean. J. Geophys. Res. Atmos. 117: D15116, DOI: 10.1029/2011jd017353. Saaroni H, Halfon N, Ziv B, Alpert P, Kutiel H. 2010. Links between the rainfall regime in Israel and location and intensity of Cyprus lows. Int. J. Climatol. 30(7): 1014–1025, DOI: 10.1002/joc.1912. Seidel DJ, Fu Q, Randel WJ, Reichler TJ. 2008. Widening of the tropical belt in a changing climate. Nat. Geosci. 1(1): 21–24, DOI: 10.1038/ngeo.2007.38. Shohami D, Dayan U, Morin E. 2011. Warming and drying of the Eastern Mediterranean: additional evidence from trend analysis. J. Geophys. Res. Atmos. 116: D22101, DOI: 10.1029/2011jd016004. Ziv B, Saaroni H, Pargament R, Harpaz T, Alpert P. 2013. Trends in rainfall regime over Israel, 1975–2010, and their relationship to large-scale variability. Reg. Environ. Change, DOI: 10.1007/s10113-013-0414-x. 67 ‫מן ההתחממות הגלובלית‬ ‫אוקטובר ‪ 2014‬היה האוקטובר הגלובלי החם ביותר‬ ‫נתונים ממקורות שונים מצביעים על חודש אוקטובר האחרון כחם ביותר‪ .‬חודש זה היה‬ ‫חם מהשיא הקודם (‪ )2003‬ב‪ 0.1-‬מ"צ‪ .‬האם תהיה שנת ‪ 2014‬החמה ביותר? הסיכויים‬ ‫גבוהים‪ .‬חיוץ התרחישים הסבירים מצביע על האפשרויות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תהיה השנה החמה ביותר (לפחות ‪ 0.67º‬מ"צ מעל לממוצע של המאה הקודמת;‬ ‫אפילו אם הממוצע הטמפרטורה בחודשיים הבאות תהיה הממוצע לעשר השנים‬ ‫החמות ביותר)‪.‬‬ ‫‪ .2‬תהיה השנה החמה ביותר ביחד עם שנה אחרת (לפחות ‪ 0.66º‬מ"צ מעל לממוצע של המאה הקודמת; אפילו אם בחודשיים‬ ‫הבאות תהיה כממוצע למאה ה‪.)21-‬‬ ‫‪ .3‬תהיה השנה השניה החמה ביותר ביחד עם שנה אחרת (לפחות ‪ 0.65º‬מ"צ מעל לממוצע של המאה הקודמת; אפילו אם‬ ‫בחודשיים הבאות תהיה הטמפרטורה במקום העשירי)‪.‬‬ ‫המקור‪ :‬ג'ייסון סמנוב‪ ,‬וושינגטון פוסט מ‪.14.11.14-‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אקלים העיר וזיהום אוויר‬ ‫בארצות המונסוניות האסייתיות (במיוחד הודו וסין)‪ ,‬במיוחד בעונת החורף ובאזורים הרחוקים מהאוקיינוס‪ ,‬זיהום האוויר מהווה‬ ‫בעיה קשה ביותר‪ .‬דובר השירות המטאורולוגי הסיני אמר לאחרונה שקיימת דרישה רבה לבוגרי מטאורולוגיה המתמחים במפגע‬ ‫הערפיח‪ 165 .‬מחלקות למטאורולוגיה בסין מציעות ‪ 1788‬לבוגרי קולג'ים‪.‬‬ ‫בשנה שעברה פרסם המרכז המטאורולוגי הסיני תכנית פיתוח לשנים ‪ – 2020-2013‬לבנות מערך הכשרה למטאורולוגים‪.‬‬ ‫לערפיח יש השפעה עצומה על החברה והאוכלוסיה הסינית והמלחמה חום החיזוי בערפיח מחייבת הגדלת המספר של‬ ‫המטאורולוגים בתחומי החיזוי ובפיקוח וניהול המפגע‪ .‬לשם כך נבנו שלושה מרכזים לסביבה ומטאורולוגיה למטרות להתראה‬ ‫בשלושה האזורים שבהם בעיית הערפיח היא חריפה במיוחד‪ .‬ביניים רק תשעה מתוך ‪ 161‬הערים המרכזיות בסין הגיעו ורמה‬ ‫נאותה בניתור איכות האוויר‪ .‬התקן הסיני החדש לאיכות האוויר שנקבע ב‪ 2012-‬כולל את האוזון‪ ,‬פחמן חד‪-‬חמצני ו‪,PM2.5-‬‬ ‫בנוסף ל‪ ,PM10 -‬גופרה דו‪-‬חמצנית וחנקות‪.‬‬ ‫המקור‪ :‬שרות הידיעות הסינית‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אמ"י – היום לפני ‪ 54‬שנה‬ ‫חוברת אוקטובר ‪( 69‬כרך ‪ 6‬מס' ‪)3-2‬‬ ‫היא חוברת כפולה ומלאה בתוכן‬ ‫ייחודי‪ .‬העיתון פותח בהיסטוריה‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬תאור נוסטלגי של סגן מנהל‬ ‫השרות נפתלי רוזנן‪ ,‬בדברים שנשא‬ ‫לרגל פרישתו לגמלאות‪ .‬בין השאר‬ ‫הוא מזכיר את הישראלים ד"ר אברהם ברוך ואת פרופ' דב אשבל‪.‬‬ ‫ומעבר לגבולותינו הוא מביא את אלכסנדר פון הומבולדט – מייסד‬ ‫כמה מן המדעים הסביבתיים כמו קלימטולוגיה‪ ,‬אוקיינוגרפיה‪,‬‬ ‫מגנטיזם של כדור הארץ‪ ,‬גאופיסיקה וגאובוטניקה‪ .‬כן לקח חלק‬ ‫בפיתוח הגאודזיה‪ ,‬וולקנולוגיה‪ ,‬גאולוגיה‪ ,‬גאוגרפיה מדינית‪,‬‬ ‫אקולוגיה של הצומח ואגרומטאורולוגיה‪ .‬כן הוא מזכיר את בריקנר‬ ‫שטען לקיום מחזוריות בת ‪ 35‬שנה‪.‬‬ ‫דב בן ליש הוא צופה מתנדב מקיבוץ דפנה כותב‪" :‬איך 'גויסתי‬ ‫כמתנדב' למטאורולוגיה"‪ .‬סיפור מדהים מלפני קום המדינה‪,‬‬ ‫שבעקבותיו קיבל סוכה מטאורולוגית ומדד בין השאר את הטל‬ ‫במשך ‪ 12‬שנים רצופות בשיטת דובדבני‪.‬‬ ‫הנומוגרמה שבציור ‪ 1‬שלפנינו לקוח ממאמרו של דניאל‬ ‫אלבשן‪" :‬תדריך לאומדן רוחות חזקות בישראל"‪ .‬לצורך החישוב‬ ‫של שיא מהירות הרוח (‪ )V‬לכל תקופת חזרה שהיא (או הסתברות – ראה ציר ה‪ )X-‬דרושים שני נתונים‪ :‬מהירות שיא הרוח‬ ‫בתקופת המדידות ומשך המדידות (מספר השנים ‪.)n -‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הערך ‪ F\1‬שוה ל‪ .n\)n+1) -‬הקבוע ‪- Lnb‬‬ ‫הקבוע ‪ – 9‬התברר כי אינו כל כך קבוע ‪ .‬ראה‬ ‫עבודתה של אורה קרני (גמלאית השרות)‪:‬‬ ‫קרני‪ ,‬א'‪ :1992 ,‬השתנות עתית ומרחבית של‬ ‫פרמטרים מטאורולוגיים בערבה‪ .‬עבודת מוסמך‪,‬‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪,‬‬ ‫‪ 118‬עמ'‪ .‬אפשר להשתמש בנומוגרמה או בנוסחה‬ ‫שבצידה הימני‪ ,‬כאשר‪:‬‬ ‫*‪lnb = (1/9) lnln (1/F*) + ln V‬‬ ‫לאחר חישוב ‪ lnb‬משתמשים באותה נוסחה‬ ‫עבור ‪ ln V‬כאשר ‪V‬הוא מהירות הרוח בתקופת‬ ‫החזרה הדרושה‪.‬‬ ‫כאשר *‪ V‬ו‪ F*-‬מתייחסים לשיא מהירות הרוח‬ ‫שנמדדה בתקופת המדידות ‪.F‬‬ ‫תחת הכותרת "זוטות" מביאים העורכים (רבקה‬ ‫מרקוביץ [ינון] ודני אלבשן) מידע על הפעילות‬ ‫לזריעת העננים שהתחילה את הניסוי ישראל ‪ .II‬כן‬ ‫דווח על סמינר ישראלי אמריקאי בגאוגרפיה‬ ‫שהתקיים באוניברסיטה העברית‪ .‬את ארצות‬ ‫הברית ייצגו הפרופסורים מלווין מרכוס וארנולד‬ ‫קורט‪ .‬העורך פגש לימים את קורט באחד מכנסי‬ ‫‪ AMS‬ושמע ממנו על הסמינר ועל קשרי‬ ‫התכתבות שהיו לו עם אלבשן בעקבות אותו כנס‪.‬‬ ‫העורך נאלץ לספר לקורט על פטירתו של דני‪.‬‬ ‫מטאורולוגיה באינטרנט‬ ‫אין סוף ליישומים באינטרנט‪ .‬מספר מערכות הנתונים המטאורולוגיים בזמן אמת‪ ,‬חומר לראנליזה‪ ,‬תחזיות‬ ‫לטווחים שונים ועוד‪ ,‬אינם מפסיקים להפתיע ולהרשים‪ .‬היום נביא תכנה אינטראקטיבית הניתנת להורדה מהרשת – מפקח‬ ‫אקלימי‪ .‬זוהי המהדורה האחרונה של מערכות מידע גאוגרפיים (‪ )GIS‬שמספק ‪ NCAR‬לאנשי מקצוע ואף ציבור הרחב‪ .‬האתר‬ ‫מספק מידע על השתנות הטמפרטורה והמשקעים לאורך המאה הנוכחית‪ .‬התחזיות עובדו על מודל ‪ CCSM4‬והוכנו עבור הדו"ח‬ ‫החמישי הצוות הבי"ל לשינויי אקלים (‪.)IPCC5‬‬ ‫בעזרת תוכנה זו נתן לעקוב כיצד הטמפרטורה והמשקעים משתנים לאורך ציר הזמן של המאה הנוכחית בתנאי פליטה של גזי‬ ‫החממה ברמות שונות‪.‬‬ ‫האתר‪http://gisclimatechange.ucar.edu/inspector :‬‬ ‫המקור‪ :‬קווין סמפסון ‪.UCAR‬‬ ‫‪67‬‬ ‫דוגמה מהאתר‪:‬‬ ‫זוטות‬ ‫‪ .1‬יוהאן וולפגאנג גתה ‪ – 1832-1749‬חוקר טבע ?‬ ‫פרופ' גדעון ביגר ‪ -‬גיאוגרף היסטורי‪ ,‬החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב – בעקבות ד"ר הנריק חמל‬ ‫(‪ –(HENRYK CHMAL‬גיאומורפולוג במכון לגיאוגרפיה ולימודי האזור באוניברסיטת וורוצלב‪ ,‬פולין‪.‬‬ ‫לאחרונה הגיע לידי גיליון ‪ 81‬מספר ‪ 3‬משנת ‪ 2010‬של הביטאון ‪CZASOPISMO GEOGRAFICZNE‬‬ ‫(‪ )GEOGRAPHICAL JOURNAL‬שמופיע לאור מטעם האגודה הגיאוגרפית הפולנית‪ .‬המאמרים בביטאון כתובים‬ ‫בפולנית‪ ,‬שלצערי אינני בקיא בה‪ ,‬אך כול מאמר מלווה בתקציר באנגלית‪ .‬להפתעתי מצאתי בביטאון מאמר מעניין מאד‪ ,‬העוסק‬ ‫בסופר ובמשורר והפילוסוף הידוע יוהאן וולפגנג גתה‪ ,‬אך מציג צד פחות מוכר וידוע באישיותו – היותו חוקר מדעי בנושאים‬ ‫שונים מתחום מדעי הטבע‪ ,‬ובהם מדעי האופטיקה ועוד‪ .‬עיקר פעילותו המדעית עסקה בתחומי הגיאוגרפיה הפיסית ולכן חשבתי‬ ‫לנכון לתרגם את התקציר האנגלי ולהביאו לידיעת הקוראים‪ ,‬הן הגיאוגרפים והן הקהל הרחב‪.‬‬ ‫להלן תקציר המאמר של ד"ר הנריק חמל בתרגום חפשי שלי‪.‬‬ ‫"מי היה גתה? הידע הכללי מציב אותו כמשורר וסופר חשוב‪ .‬עם זאת‪ ,‬גתה החשיב את עצמו יותר כחוקר טבע‪ ,‬דבר שהוא‬ ‫הדגיש במכתביו לחבריו‪ ,‬בכתיבה ביומנו ובמסמכים רבים כמו גם במאמרים מדעיים שהוא פרסם‪ .‬גתה רכש השכלה משפטית‬ ‫גבוהה‪ ,‬אם כי את לימודיו באוניברסיטת שטרסבורג הוא סיים כבוגר בלבד כיוון שלא גילה עניין רב בחוק הכנסייתי‪ .‬הוא בילה‬ ‫‪66‬‬ ‫זמן רב יותר בלימוד הארכיטקטורה של הקתדרלה הגדולה בשטרסבורג‪ ,‬כמו גם בלימוד האתנוגרפיה של אזור אלזס והנוף של‬ ‫הרי הווגז‪ .‬לאחר מכן הוא סייר בגבעות לוריין‪ ,‬בעמק הסאאר‪ ,‬שט לאורך נהר הריין וסייר בשוויצריה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1776‬הגיע גתה לעיר ווימר‪ ,‬לחצר הנסיך קרל גוסטב‪ .‬שם הוא ארגן וייסד נציבות מכרות (שהפכה למשרד ממשלתי)‬ ‫לשילובה עם המכרות באילמנאו‪ .‬הוא גילה עניין מיוחד בגיאולוגיה של מחצבים ומכרות‪ .‬הוא סייר והכיר מכרות בהרי ההרץ‪,‬‬ ‫בשלזיה העילית (בהר טרנובסקי ובגליוויצה כיום בפולין)‪ ,‬במרגלות הרי הקרפטים ובאזור וואובשך (בפולין של היום) שבהרי‬ ‫הסודטים‪ .‬כול חייו הוא נשא עימו את פטיש הגיאולוג שלו‪ .‬הוא תיאר סלעים בקרלסבאד ובמריאנבאד (כיום בצ'כיה)‪ .‬במחקרו‬ ‫"על הגרניט" הוא הסביר בגישה מקורית את חשיבות סוג סלע זה למבנה הגיאולוגי של ההרים‪ .‬שיא בחשיבותו המדעית היה‬ ‫בהשתתפותו בהפרכת התיאוריה הנפטונית של א‪.‬ג‪ .‬וורנר (‪ ( WERNER‬שטען כי סלעי הבזלת נוצרו ממי הים‪ .‬לגתה היה אוסף‬ ‫מרשים של ממצאים גיאולוגיים שריכז באזור פרנצ'יסקובנה לאזניה שבצ'כיה של היום‪ ,‬כדי להוכיח כי למרות שלעיתים בזלת‬ ‫אכן מופיעה בחולות של אזור זה‪ ,‬יש באזור "ארובות וולקניות" היורדות למעמקי האדמה‪ .‬התיאוריה של גתה הוכחה כנכונה‪.‬‬ ‫לגתה היה ידע מקיף בנוגע לוולקניזם ופליאו וולקניזם‪ .‬הוא טיפס למרומי הר הווזוב שבאיטליה שלוש פעמים‪ ,‬כדי לבדוק אם‬ ‫ההר מסוכן או לא‪.‬‬ ‫חלק ממחקריו של גתה קישרו בין גיאולוגיה לגיאומורפולוגיה‪ .‬הוא זיהה שגושי סלע לא מעוגלים שנמצאו באגם ז'נבה‪,‬‬ ‫הובאו לשם על ידי תנועת קרחונים מהרי האלפים "בתקופה קרה הרבה יותר" ‪ .‬הוא זיהה תופעה דומה בגושי סלע ממקור‬ ‫סקנדינבי שמצא בגרמניה הדרומית ובכך הוא צפה מראש את התיאוריה לגבי תקופות הקרח שפותחה לאחר מכן על ידי טורל‬ ‫(‪ .(TOREEL‬גתה מיקד תשומת לב מיוחדת לתופעת עמודי הסלע (‪ ,)TOR‬בעיקר בהר השולחן‪ ,‬ב"עיר הסלעים" בצ'כיה‬ ‫ובהרי ‪ .FITCHEL‬הוא תיאר נופים באלפים הברנרים‪ ,‬בעמק נהר הרון ובמסיב מון‪-‬בלאן שבצרפת‪ .‬הוא טיפס לפסגת הר סנט‬ ‫גוטארד פעמיים – בחורף ובקיץ‪ .‬בכול מסע בהרים הוא הכין רישומים טופוגרפיים של רכסים ועמקים והעשיר את אוסף הסלעים‬ ‫שלו שבעת מותו מנה כמה תריסרים של ארגזים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬פעל יוהאן גתה לא מעט במסגרת אוניברסיטת יינה‪ ,‬במעבדה האנטומית תחת הדרכתו של פרופ ‪.LODER .F.K‬‬ ‫פעולתו בהשוואה בין גולגולות של אנשים ובעלי חיים הביא לתגלית של עצם ‪ .OS INTERMAXILLARE‬קודם לכן‬ ‫הסברה הייתה שעצם זו נמצאת רק אצל בעלי חיים (בזה הראה לראשונה‪ ,‬בניגוד לסברה הכללית שהתבססה על המקורות‬ ‫המקראיים‪ ,‬שקיים קשר ביולוגי בין האדם לקוף – ג‪.‬ב‪ .).‬כול הביוגרפים של גתה טוענים כי תוצאות מחקריו בתחום העצמות‬ ‫ואלה שעסקו ב"מטמורפוזה של הצמחים" קדמו בחצי מאה שנים לפרסום תיאוריית האבולוציה של דרווין‪.‬‬ ‫בין הענפים הרבים של מדעי הטבע הוא בחר לעסוק ברישום וניתוח נתונים מטראולוגיים‪ .‬הוא ארגן רשת של תחנות‬ ‫מטאורולוגיות בנסיכות ווימר ותיכנן מצפה מטאורולוגי בפסגת הר ‪.KOPPE SCHNEE‬‬ ‫גתה בנה ביתן בוטאני ובו הציג דוגמאות של צמחים מיער ‪ ,TURIN‬בעיקר כאלה שמשמשים ברפואה‪ .‬הוא ניהל עבודות‬ ‫קרטוגרפיות שכיסו את השטחים של הנסיכויות של סכסוניה‪ ,‬ווימר‪ ,‬יינה‪ ,‬איזנבך ואילמנאו‪.‬‬ ‫מי אם כן היה גתה? משורר ‪ .‬פקיד ממשלה (היה למעשה ראש המינהל בנסיכות ווימר) או חוקר טבע‪ .‬כך או כך‪ ,‬ראוי בוודאי‬ ‫להעריך את תרומתו להתפתחות מדעי הטבע"‬ ‫עד כאן תקציר מאמרו של ד"ר הנריק חמל‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫ להלן העירעור על הטמפרטורה הגבוה ביותר שנמדדה על פני כדור הארץ (בלוב) וקביעה של אתר אחר‬.2 .‫בעמק המוות שבקליפורניה‬ World's hottest temperature cools a bit Team of meteorologists overturn a reading from 90 years ago and make Death Valley the holder of the world's hottest temperature TEMPE, Ariz. – If you think this summer was hot, it's nothing compared to the summer of 1913, when the hottest temperature ever recorded was a searing 134 F in Death Valley, Calif. But while that reading was made 99 years ago, it is only being recognized today by the World Meteorological Organization (WMO) as the most extreme temperature ever recorded. That's because an international team of meteorologists recently finished an in-depth investigation of what had been the world-record temperature extreme of 58 C (136.4 F), recorded on Sept. 13, 1922 in El Azizia, Libya. The group found that there were enough questions surrounding the measurement and how it was made that it was probably inaccurate, overturning the record 90 years to the day it was recorded. "We found systematic errors in the 1922 reading," said Randy Cerveny, an Arizona State University President's Professor in the School of Geographical Sciences and Urban Planning. "This change to the record books required significant sleuthing and a lot of forensic records work," added Cerveny, who also is the Rapporteur of Climate and Weather Extremes for the WMO, the person responsible for keeping worldwide weather records. Officially, the "new" world record temperature extreme is 56.7 C (134 F), recorded on July 10, 1913, at Greenland Ranch in Death Valley, Calif., USA. "In the heart of every meteorologist and climatologist beats the soul of a detective," said Cerveny. In this case the weather detectives had to work around an unfolding revolution in Libya. Cerveny said the El Azizia temperature had long been thought as dubious. It was recorded in 1922 at what then was an Italian army base. IMAGE: This is a drawing of the Six-Bellini thermometer. Image supplied by Paolo Brenni, President of the Scientific Instrument Commission, and courtesy of Library of the Observatorio Astronomico Di Palermo, Gisuseppe... The international meteorological team – which included experts from Libya, Italy, Spain, Egypt, France, Morocco, Argentina, U.S. and the UK – identified five major concerns with the El Azizia temperature record. They included the use of antiquated instrumentation, a likely inexperienced observer, an observation site which was not representative of the desert surroundings, poor matching of the extreme to other nearby locations and poor matching to subsequent temperatures recorded at the site. The WMO evaluation committee concluded the most compelling scenario for the 1922 event was that a new and inexperienced observer, not trained in the use of an unsuitable replacement instrument that could be easily 66 misread, improperly recorded the observation. The reading was consequently in error by about seven degrees Celsius (12.6 F). The detective work Cerveny describes included finding and examining the original log sheet, which he said was very useful. In reconstructing the events, Cerveny describes a person new to making temperature measurements being asked to make the measurements with a "Six-Bellini thermometer," which even by 1922 standards was an obsolete piece of technology. By reviewing the logs, it became apparent that the person who recorded the temperature was transposing what he read from the thermometer, consistently scoring the readings in the wrong column of the log. "One of the problems with a Six-Bellini thermometer is that the indicator—the pointer—to the temperature scale could conceivably be read at the top of the pointer or the bottom of the pointer," Cerveny explained. "If an inexperienced observer used the top of the pointer rather than the bottom, he would have been as much as 7 C in error.” Other telling forensic information included the general location of where the measurement was made – El Azizia is roughly 35 miles southwest of Tripoli, which is on the Mediterranean coast – and the fact that the record temperature pretty much stood out among all of the other recorded values near the El Azizia location. "When we compared his observations to surrounding areas and to other measurements made before and after the 1922 reading, they simply didn't match up," Cerveny said. Investigation during a revolution The investigation was launched in 2010 and soon after the revolution in Libyan started to form. The Libyan official on the team (Khalid El Fadli, director of the climate section of the Libyan National Meteorological Center) fell out of contact with the rest of the team for about eight months and the investigation went into a suspended state. Then El Fadli sent word that he was safe (although he and his family left Tripoli for a while to avoid being accidently shot in the turmoil) and he could resume his role in the investigation. But another three weeks passed before El Fadli was heard from again. "Khalid El Fadli did this at great risk to himself," Cerveny said. "He was an official of the previous regime, so when the revolution began to turn, his safety was a key concern." Fortunately, after the revolution, El Fadli could resume his duties as a lead meteorologist with the new government and the investigation started up again. Beyond establishing bragging rights, Cerveny said the world record highest temperature does have some important uses. "This is the highest recorded temperature of where people live, so this type of data can help cities that exist in such environments to design buildings that are best suited for these extremes," he said. "Knowing the maximum temperatures certain materials must endure leads to better products and designs. That's why many auto manufactures have test tracks in the hot Mohave desert. Cerveny added that there also are important basic science implications in this finding. "This investigation demonstrates that, because of continued improvements in meteorology and climatology, researchers can now reanalyze past weather records in much more detail and with greater precision than ever before," Cerveny explained. "The end result is an even better set of data for analysis of important global and regional questions involving climate change." 66 66 ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים ולאומיים‬ ‫במדור זה נציג בפני החברים פרטים כלליים על תאריכים ומיקום של כנסים בין‪-‬לאומיים ואחרים‪ .‬עיקר החומר נלקח מתוך‬ ‫הביטאון של החברה המטאורולוגית האמריקאית )‪ .)BAMS‬לפרטים מלאים יש לעיין בביטאון זה או באינטרנט‪ .‬החברים‬ ‫מוזמנים לשלוח למערכת חומר על כנסים עתידיים‪ ,‬וכן דוחות על כנסים שבהם השתתפו‪ .‬דרך אחרת להתעדכן בכנסים בעלי עניין‬ ‫היא להירשם כחבר ברשת הדוא"ל ‪ .CLIMLIST‬ניתן להירשם באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.srcc.lsu.edu/climlist/‬‬ ‫חברים ברשת יכולים לנצל רשת זאת לפרסום כנסים עתידיים‪ ,‬לקבל מידע‪/‬חומר‪/‬נתונים‪/‬תוכנות על כל נושא מטאורולוגי ע"י‬ ‫פניה לחברים (כ‪ 2000-‬חברים!) ברשת‪.‬‬ ‫הכנס הגיאוגרפי השנתי של האגודה הגיאוגרפית הישראלית תשע"ה יתקיים כרגיל בחנוכה‪ ,‬באוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫בימים ראשון ‪ -‬שלישי ‪ ,‬כ"ט כסלו – א' טבת תשע"ה (‪ .)21-23.12.14‬יש לציין כי הפעם מספר המושבים באקלים הוא‬ ‫רב‪ .‬כרגיל יומיים ראשונים – מושבים והיום השלישי מוקדש לסיורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנס השנתי ה‪ 95-‬של החברה המטאורולוגית האמריקאית (‪ )AMS‬יתקיים בשנה הבאה‪ ,‬די מוקדם‪ ,‬בתחילת ינואר (‪4-‬‬ ‫‪ )8.1.15‬בפניקס‪ ,‬אריזונה‪ .‬בשלב זה מדווח ה‪ BAMS-‬רק! על ‪ 45‬כנסים נפרדים‪ .‬שימו לב לשינוי בפרטי התאריך והמקום‬ ‫שפרסמנו בחוברת ‪ 2/14‬גם השיתוף הכנס עם כנס עם האגודה למתמטיקה לא נזכר יותר‪ .‬יש לציין‪ ,‬כפי שכבר צפינו‬ ‫בעבר‪ ,‬הכנסים שמתקיימים בכנס השנתי הם היחידים הנזכרים בחוברת אוגוסט של ‪ BAMS‬לשנת ‪ .2015‬לפרטים נוספים‬ ‫יש לפנות לאתר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪http://www.ametsoc.org/MEET/annual/index.html‬‬ ‫הכנס השנתי של החברה הגיאוגרפית האמריקאית )‪ )AAAG‬יתקיים בשנה הבאה ב‪-‬ב'‪-‬ו' אייר תשע"ה (‪)21-25.4.15‬‬ ‫‪‬‬ ‫[כולל את יום העצמאות] בשיקגו (אילינוי)‪ .‬בכנס מתקיימים מספר רב של מושבים אקלימיים‪ .‬פרטים באתר‪:‬‬ ‫‪www.aag.org‬‬ ‫הכנס ה‪ 11-‬על שרפות יער ומטאורולוגית היער יתקיים במינאפוליס (‪ )MN‬בתאריך ‪ .5-7.5.15‬איזו מקריות! הכנס נגמר‬ ‫‪‬‬ ‫בחג "השרפות" בארץ – ל"ג בעומר‪ .‬יש לחוקרי השרפות בכרמל אפשרות לתרום רבות לכנס זה‪.‬‬ ‫פרטים באתר‪https://www.ametsoc.org/meet/fainst/201511fireforest.html:‬‬ ‫הכנס ה‪ 12-‬על הסובב העירוני והכנס הבי"ל ה‪ 9-‬על אקלים העיר (‪ )ICUC‬יתקיים בטולוז (צרפת)‬ ‫בתאריך ‪ .20-24.7.15‬פרטים באתר‪http://www.meteo.fr/icuc9:‬‬ ‫כמובן שאפשר למצוא גם פרטים באתר של ‪:IAUC‬‬ ‫‪/http://www.urban-climate.org/category/newsletter‬‬ ‫‪61‬‬