נפתחים עוד שלושה מתנ״סים במגזר הערבי
#
» « # :
» « 8 8
« « :
» « «
» * « »
« « «
<••••••••>
« * » » « * * « *
« » » ,
« » » » » « .
» * * » « »
! « « « » * » .
« « * » * » # » #
) « « » » « # # » 8 8
« » « » » * # # 8 8
•
« « • • # # # 8 8 8 8
« « « * « » » » »
» « « » » # # 8 8־ » !
» « » « » * » « #
« « » » » » * # #
.״.״.״.״.%%%%
» » « « » » » 8 8
« » « « » » » ! « 8
» » * * * » « « 8
» • • « » » « « 9
» » « * < « # # #
» » « « 1 « « # 8
» « » # # # « 8 8 8
» » « » * # # 8 8 8 8
» ® » « » » « 8 8
¡ • » « « 8 8
» « « 8 8
» » « « » » « #
» » « « » » « # #
<•••••«•• *•
»«««»»
«»
»» » #
:5 * * 1
»«
<«»»»»»««««««»»» *
» » » « « * » » »
< » » » « « * » « #
» » »
< * » *
« » » « «
« » » «
*
«
8
«
« « »
» « 8
8
8
» 8 8
»
»
»
»
«
»
»
»
»
*
»
«
«
«
»
«
8
«
*
8
«
*
8
«
»
>
8
>
#
* «
» * #
« # #
« # #
8
,*•\% »%*.*.%
* » « # « « # « #
«י\%־\.
•%%%״•••*•*•%
«*»»»»««
>*•%%%%%%
«88
» » » » ® 8 8
•
• • • • » •
• • • « * « 88
! 88 » # # » «8
•-1• » » * » » >:
נפתחים עוד
שלושה מתנ״סים
במגזר הערבי
מכירת ידע להונדורם
קבוצה של מנהלים חזרה מהונחרס לאחר שהעבירה שם סדנה בנושאי מרכזיס
קהילתיים וארגון קהילתי .הקבוצה נסעה על־פי הזמנת ממשלת הונדורס ובתאום
משרד החוץ ושהתה במקום כשלושה שבועות.
33משתתפים ,מכל חלקי המדינה ,למדו בצורה אינטנסיבית את עקרונות התכנון
והארגון הקהילתי ותרגלו באופן מעשי את התהליך.
קבוצה נוספת מתוכננת לצאת להונדורס בחודש הבא כדי לסייע בתכנון הקמת רשת
מרכזים קהילתיים במדינה.
)כתבה בעמי (4
המתנ״סים החדשים יהיו ברהט ,בקעה אל־גרבייה וכבול.
הדבר התאפשר הודות לתקציב מיוחד משר החינוך והתרבות.
ועדה מיוחדת של הדירקטוריון תטפל במגזר הערבי.
לאור מצוקתם של הישובים הערביים
בנושאי החינוך הא־פורמלי ,תברה ותרבות,
החליט שר החינוך והתרבות מר יצחק נבון
לתת עדיפות ראשונה לפתיחת מתנ״סים
בישובים הערביים.
תוספת זו של מתנ״סים תביא לכך
שבעשרה ישובים ושכונות יפעלו מתנ״סים
ערביים .עד היום פועלים מתנ׳סים ערביים
בישובים הבאים :תמרה ,שפרעם ,עכו
העתיקה ,אבו־סנאן ,אום אל פחם ,בית דוד
בירושלים המזרחית ושועפט.
לפני כחצי שנה העבירה החברה לשר החי
נוך והתרבות רשימה של ישובים ערביים
שפנו לחברה בבקשה לפתוח מתנ״סים.
הועדה לפתיחת מתנ״סים אשרה ,מתוך
רשימה זו ,ובדעה אחת עם השר ,פתיחת
מתנ׳׳סים בשלושה ישובים :רהט ,בקעה אל
גרבייה וכבול.
בשלושת הישובים יוקמו צוותים מקר
מיים בשיתוף החברה ,לתכנון הפעולות
ועוד בגיליון זה:
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
תהליד החשיבה לטווח ארוד
• מחוץ לשעות העבודה — אלי מלחי
פרס האגודה הישראלית לגרונטולוגיה
צל״ש
נא להכיר
שילוב החריג במתנ״ס נוה יעקב
מיזוג עדות במתנ״ס עמישב ,פתח תקוה
מה קורה במתנ״סים
יום הסב ,הסבתא והנכד במתנ״ס אליכין
עמ׳ 2
עמ׳ 3
שיחת היכרות עם
יצחק קינן ,המנכ״ל החדש
של"אמנוח לעם״
עמ׳ 10
המתנ״סים בחגיגות ה־ 40למדינה
ירושלים במאה הי״ט — גילויה מחדש
עמ׳ 14
עמ׳ 15
סיפורו של אתר בעפולה
סיפורו של אחר ,הוא אחד הפרוייקטים שמבצעת הקרן לחינוך קהילחי ע׳׳ש חיים
צפורי דיל במתנ׳׳סים .המתנ״ס בעפולה בחר את הנושא של רכבת העמק ולמעלה משנה
קיים פעילויות סביב נושא זה ,בהשתתפות מאות בני נוער ומבוגרים מעפולה וסביבתה.
ארוע חגיגי מסיים התקיים בחודש האחרון ,במהלכו העניקה רבקה צפורי פרס
הצטיינות למתנ׳׳סים בעפולה על פעילותם מלאח העניין בנושא.
ותיקי הישוב העלו זכרונות מרכבת העמק אשר שבקה חיים בשנת .1948
סיפוח
עמ׳ 6
עמ׳ 7
עמ׳ 9-8
עמ׳ 12
טקס פתיתת הסדנה להקמת רשת מרכזים קהילתיים בהונדורם ,בהשתתפות :אשת
נשיא המדינה ,שרי החינוך ,הרווחה ,הפנים והמשפטים ,מנהלת לשכת שד החוץ ,שגריר
ישראל ודני אילני ,נציג החברה למתנ״סימ.
)כתבה בעמי .(5
עמ׳ 5
עמ׳ 13
• המרכזים הקהילתיים בשכונות בואנוס איי רס
והמבנה הארגוני של המתרס .בצוות
ישתתפו גם המא״זים וגם מנהלי מתנ״סים
ערביים ותיקים במערכת.
במטגרת הערכות החברה לטיפול במתנ־
׳סים הערביים מוקמת בימים אלה ועדה בדי
רקטוריון לנושא המגזר הערבי .בראש הועדה
יעמוד מר מחמוד דיאב ,חבר דירקטוריון מזה
מספר שנים ,אשר לאחרונה מונה כיועץ שר
החינוך והתרבות לענייני מתנ״סים ובתי־ספר
קהילתיים במגזר הערבי.
ש ל אתר
ע ״ ש ז ז י י פ ציפורי ד ל
פרס האגודה הישראלית
לגרונטולוגיה על פעילות
מיוהדת למען הקשיש ,ניתן
למר סימון פישמן ,ממתנ״ס
אשדוד ו׳ על פעילותו
להקמת סדנה לעבודה
יצירתית של קשישים בעיר.
ההליך החשיבה לטווח ארוך הולך ומסת״•.
קבוצות ההשיבה שהוקמו סיימו עבודחן ,הכינו
מסמך מסכם והמלצות ״שום .בימי• הקרובים
״ערך סיכום התהליך בנוכחות המומחים
והמרכזים ויוקם צוות ליישום ההמלצות.
להלן תקציר דברים שהוגשו על־יד• שני צוות•
השיב!
לקראת
חברה
טכנולוגית
רשימת משתתפי צוות פיתוח־חברה טכנו
לוגית :פרופ׳ דוד חן -יו״ר ,ראובן ליבוביץ
מרכז ,דני אילני ,סמי בן יעיש ,דני דיל,אמיר ויזל ,ג׳ורג׳ חשביה ,עזרא ינאי ,אדיה
כספי ,לוי פרץ ,שדה נוברשטדן.
מבוא
התברה הישראלית עוברת תמורות משמ
עותיות בתחומי התרבות ,החברה והכלכלה.
במרכזן של התמורות הללו עומד המעבר מן
החברה התעשיתית לחברת הידע .החברה
התעשיתית שאבה את עוצמתה מן השימוש
שעשתה בחומרי גלם ,הון ,אמצעי ייצור
ועבודת כפיים ,ואילו בחברת הידע מהווה
ידע ,ובעיקר ידע מדעי וטכנולוגי את המשאב
העיקרי לחוסן הכלכלי והחברתי.
ישראל נמצאת בעיצומו של המעבר
לחברת הידע ויכולתה להשתלב במהפכה
התרבותית ,הכלכלית והחברתית העוברת
כיום על העולם ,מותנית בכושרה לעמוד על
מגמתם של השינויים ויכולתה לחולל את
התמורות הנדרשות ,בלא המחיר החברתי
הכבד של אבטלה והפרת סדרי החברה.
חברת המתנ׳סים ,מטבע בריאתה ,עוסקת
בפעילות קהילתית ,תברתית ,חינוכית ותרבו
תית ,במוקדי פעולה הפרושים על פני ישראל
כולה.
דר׳ח זה ,שרק קטעים ממנו מופיעים להלן,
הוכן על־ידי צוות שנתבקש לבחון את משמ
עותן של התמורות המתחוללות בישראל
כתוצאה מהתפתתות המדע והטכנולוגיה
ולהציע להנהלת חברת המתרסים יעדים
ואפיקי פעולה חדשים ,שיאפשרו את השתל־
בותה במאמץ הכרוך במעבר לקראת חיים
בחברת הידע.
מתוך אסד עשר נושאים שנידונו נבחרו
חמישה המוצגים כאן כתחומי פעולה אפש
ריים ואלו הם:
א .גישור על פער תרבויות.
ב .תווך בין הקהילה ,התעשיה ומערכת
ההכשרה הטכנולוגית.
ג .שיתוף הפרט והקהילה בהעלאת סוגיות
עתירות ידע על סדר היום הציבורי.
ד .חיזוק הפרט מול בירוקרטיות עתירות
טכנולוגיה.
ה .הערכות ארגונית.
הננו להביא בזאת את ההמלצות לפעולה.
מכיון שתחום הפעולה הנידון הינו חדש
יחסית ,רואה הצוות בהמלצותיו הצעה
פתוחה לדיון ובעיקר לבחינה בשטח שיש
ללוותה מקרוב תוך פיתוח הרעיונות
וגיבושם.
גישור על פער
תרבויות
ו .המתניסים יפעילו מסגרות לימוד לאוכ
לוסיות מבוגרות שיעדן הקנית מושגי יסוד
במדע וטכנולוגיה תוך שיתוף פעולה עם מוס
דות כגון האוניברסיטה הפתוחה ,אורט מבוג
רים ,או המרכז הישראלי להוראת מדעים.
.2המתרסים יפעילו מסגרות חוגים
המיועדות לבילוי פנאי בנושאים של תחבי
בים טכנולוגיים ,מועדוני משתמשי מחשב,
עזרה לתלמידים במתמטיקה.
.3המתרסים יפעלו לארגון אירועים חד־
פעמיים שיעדם פופולריזציה של המדע והטכ
נולוגיה כגון תערוכות )תוך שיתוף עם
המוזאונים והמרכזים למדע( ,תצוגות ,הרצ
אות פופולריות והדגמות.
.4יוקם גוף מרכזי בסגנון אומנות לעם -
״מדע לעם" שיעסוק בפופולריזציה של ידע
מדעי וטכנולוגי וביצירת מפגש בין הקהילה
המדעית לבין אוכלוסיות מעוטות ידע .גוף זה
יתמוך בפעילות המתרסים על־ידי עידוד הפי
תוח של מערכות הפצת ידע שוות לכל נפש.
גוף זה יקיים ימי הדרכה שוטפים למנהלים
וצוותים שיעסקו בנושא.
.5הנהלת המתנ׳סים תעקוב אחר שתי
המסגרות שהוקמו בשדרות וביקנעם )טכנר
לוגיה (2000לצורך לימוד והפקת לקחים.
תווך בין הקהילה,
התעשיה ומערכת
ההכשרה
הטכנולוגית
המתרסים יפעלו להקמת מסגרות להש
תלמות רב תכליתית בנושאים טכנולוגיים.
מסגרות אלו יצוידו בתשתית פיזית בעלת
אופי אוניברסלי ככל שניתן ויפעלו במשותף
עם מפעלי התעשיה המקומית לתכנון וקיום
הכשרה והשתלמויות פנים־מפעליות.
אותן מסגרות תתווכנה בין התעשיה
והמוסדות לחינוך טכנולוגי בנסוי נושאים
וטכנולוגיות חדשים ובמתן שירותי השתל
מות בנושאים מתקדמים למורים נבחרים .יש
לראות בפעילות זו פעילות משלימה לפעילות
השוטפת ולא מתחרה .לשם כך יש להפנות
את המשאבים הפיזיים והאנושיים ביישום
)באזור( ולהתאים בכל מקום את המסגרת
לצרכים הייחודיים שלו.
שיתוף הפרט
והקהילה
בהעלאת סוגיות
עתידות־ידע ע ל
סדר היו• הציבורי
רשימת הסוגיות עתירות ידע ,ובמיוחד
ידע מדעי וטכנולוגיה מצביעה על האפשר
ויות הנרחבות של פעילות המתרסים בתחום
שיתוף האוכלוסיה בדרכים הבאות:
.1העלאה על סדר היום הקהילתי של
סוגיות עתירות מדע ,בין אם ברמה המקומית
ובין אם ברמה הלאומית ,על־ידי קיום הרצ
אות ודיונים פומביים.
.2ליבון שוטף של סוגיות אלו ,באמצעות
הדגמות ,סיורים ,הפעלת פורומים שונים,
כגון ועדות ציבוריות ומתן ייעוץ ושירותים
לעבודתן ,וקיום דיונים ציבוריים פתוחים
בשיתוף של הקהילה מחד ומקבלי ההחלטות,
מאידך.
.3שיתוף הקהילה בקבלת ההחלטות על־
ידי קיום תהליך מסודר של משאלים והצב
עות ,לאחר הליבון והדיון הציבורי.
כבר כיום קיימות בעולם קהילות הנעזרות
בטכנולוגיות אטרקסיביות לקיום שותפות
מעין זו וניתן ללמוד מנסיונן.
דומה כי מעורבות המתרסים בתחום זה
תחזק אותם בתחום הלגיטימי של יעדם
הקהילתי והחברתי ותקנה משמעות חדשה
למקומם בסדרי השלטון המקומי ובמתן בטוי
למעורבות הפרט.
חיזוק הפרט מול
בירוקרטיות
עתידות טכנולוגיה
המתנ״סים יקיימו משרדי יעוץ לאזרחים.
משרדי היעוץ יאספו מידע על כללי הפעולה
של מנגנונים שונים שהצרכן הציבורי מגיע
אליהם .לשרות ציבורי" הכוונה בהקשר זה
גם לגופים פרטיים כמו הבנקים ,חברות
ביטוח וכדומה(.
במסגרת הייעוץ ניתן יהיה להעזרבאירגוני
מתנדבים שונים .מרכזי היעוץ יוקמו בתוך
השכונות ותעשה לגביהם פעולת שיווק
במסגרת הקהילה.
המרכזים יצברו נתונים על פניות הציבור
בצורה ממוחשבת ,הנתונים ינותחו ברמה
ארצית ,כדי לאתר תחומים שבהם מרבה הבי־
רוקרטיה הציבורית להתעלל באזרח.
ו .הנושאים שבהם יוכל לעסוק המרכז
יהיו :בריאות ,חינוך ,משפחה ,כספים ומיסים,
בנקים ,ביטוח וכוי ,שירות צבאי ותעסוקה.
.2״כל אחד יכול׳ :במסגרת המשרד ליעוץ
שיוקם ,תינתן הדרכה אישית במיומנויות
יסוד של גישה למידע ,מלוי טפסים ,ייעוץ
וקבלת החלטות אישית .נושא זה נראה חשוב•
לצוות ,אך דורש פיתוח נוסף•-..
הערכות ארגונית
יוקם ״מטה" מרכז המתניסים שיעסוק
בנושאים הבאים:
.1תכנון אופרטיבי של הנושאים שהוצעו
)ישירות ,או ע״י פעילות גורמי תכנון שונים(.
.2פיתוח וריכוז אמצעים שיועמדו לרשות
המתנ״טים.
.3סיוע לוגיסטי )מערך רכישה ,שירותים
ותחזוקה(.
.4הפעלה נסויית במספר מצומצם של
מתנ״סים תוך מעקב.בקרה והפקת לקחים.
.5ייעוץ והדרכה£למתנ״סים המעוניינים
לפתח פעילות בכוון זה.
.6קיום ימי עיון ,הדרכה והשתלמויות
לסגל המתניסים בנושאי הפעילות במדע
וטכנולוגיה.
שיתוף תושבים בתהליכי
קבלת חתלטות ופעילות
וולונטרית במתנ׳׳ס
מרכז צוות החשיבה :משה ארי; מומחים:
ז״׳ד בני גדרון וד״ר תיה יצחקי.
הרציונל לשיתוד
תושבי•
המציאות החברתית המתגבשת לקראת
סוף שנות השמונים בעולם המערבי ,במה
שנוגע למבנה השירותים החברתיים ,היא
מציאות שונה מזו שהכרנו עד כה .בולטת
המגמה להעביר את דרג קבלת ההחלטות
מהרמה הארצית למקומית ,ולהחליף את
המבנה הביורוקרטי־הירארכי במבנה ארגוני
שיהיה יותר שיתופי־השתתפותי .ההבחנה
בין תפקידי נותן ומקבל השירותים ,תפקידים
שהיו בעבר ברורים מאד ,מיטשטשת :מקבל
השירותים אינו עוד גורם פסיבי שאחרים
מחליטים על גורלו בשם הידע והמומחיות,
אלא הוא עצמו )ולעיתים נציגיו( משתתף
באופן פעיל בתהליכי קבלת החלטות ,במתן
השירות ברמת הביצוע ,או בשתי הרמות גם
יחד .איש המקצוע )המורה ,הרופא ,העובד
הסוציאלי( מקבל הרבה פחות מבעבר החל
טות תד־צדדיות ללא התייעצות עם נשוא
ההחלטות.
במקביל לשינויים החלים בתוך מערכות
השירותים הפורמליים בכיוונים שצוינו ,אנו
עדים גם להתארגנויות עצמיות של תושבים
ואזרחים סביב נושאים רבים ומגוונים המצי־
קים להם .התארגנויות אלה מקיפות משתת
פים מהדרג העירוני או אפילו האיזורי או
הארצי ,ולא רק השכונתי.
המלצות
ו .למתנ״ס צריך להיות ויכול להיות
תפקיד מרכזי בהקניית ערכים וכלים לציבור
בנושא של דמוקרטיה משתתפת .זוהי התש
תית שעליה ניתן לבנות מסגרות שיתוף
שונות וכשהיא הסרה ,למטגרות האלה אין
בסיס לקיום.
.2בנושא של הקניית ערכים וכלים ,על
המתנ״ס להיערך לפתח תכניות הכשרה דיפ
רנציאליות לאוכלוסיות שונ-ות כגון. :ציבור
המשתמשים והתושבים בקהילה ,,אנשי
מקצוע )מארגונים שונים( ,נבחרי ציבור ,וכן
מסגרות חינוכיות כמו בתייםפר ,מועדוני
נוער .תכניות ההכשרה צריכות לעסוק
בשלושה מעגלים :ידע ,עמדות והתנהגות.
.3מאחר שהנושא אינו פשוט להעברה
בצורה ישירה )בקורסים ,טמינרים וכוי( ,יש
לשלב הבטים חינוכיים שלו בתוך הפעילות
השוטפת ,ו/או לבנות את הפעילות החינוכית
כפועל יוצא מפעילות שוטפת.
.4המתנ׳ס עצמו צריך לשמש דוגמא לשי
תוף תושבים )עבור ארגונים אחרים ותוש־
בים( והוא צריך להיות נתפס כמוקד ידע
בנושא השיתוף .זה יחייב ,בשלב ראשון,
להתמקד בתהליך החינוכי במסגרת צוות
המתנ״סים ולבנות מערך שיכשיר צוות חדש
המתקבל לעבודה ,בנושא זה.
.5המתנ׳ס יקח על עצמו לתכנן את פעי
לותו כך שיווצרו מירב הזדמנויות ומסגרות
לשיתוף התושב /הצרכן ,כגון הקמת ועדות,
תפקידי התנדבות וכוי .מסגרות אלה צריכות
להיות קבועות וזמינות מצד אחד ,ומצד שני
גמישות ,כדי שיהיו מתואמות לצרכים יחו־
דיים .בהקשר זה יש לציין ,למשל ,שהמתנ׳׳ס
יכול לספק ידע וייעוץ לתושבים המעוניינים
להקים התארגנויות עצמאיות על בסיס של
עזרה עצמית ,או לתת ייעוץ בפיתוח ארגוני
לארגונים קיימים.
.6כל אנשי צוות המתנ״ס יקחו אחריות
בנושא שיתוף תושבים .אין זו מטלה של
״מחלקה״ או איש צוות אחד בלבד.
.7תהליך הערכת המתנ׳ס יכלול מדידות
בהקשר של ׳שיתוף תושבים״.
העבודה
לשעות
עד לפני שנה הלכנו הרבה לתיאטרון ,אבל
בזמן האחרון הנסיעות נהיו קשות יותר,
וחבל .בכלל ,בשנה האחרונה -ולאו דוקא
במתוכנן -העסיק אותי המתנ״ס יחר על
המידה ,מה שגרם לי להתכנס בתוך ביתי־
מבצרי ,וטוב לי עם זה.
מלבד הספורט שאני עושה בעצמי ,אני לא
מתעניין בכלל בספורט בארץ .פעם עוד התר
גשתי ממשחקים של מכבי ת״א בכדורסל,
היום גם זה לא מעניין אותי.
מאת זאביק
ביתו של אלי מלא ציורים מעשה ידיה
להתפאר של שושנה ,אשתו .דירה בבית
משותף ,די קטנה ,יחסית לגודל המשפחה,
ואלי מגדיר אותה כבית תם .הריהוט מאד
פשוט .אין זידיאו)בעקרון( ולמדות שהבניין
מחובר לכבלים -משפחת מלחי לא!
אלי עושה מאמץ גדול להיות עם הילדים,
עוזר להם בהכנת השיעורים וזו ההזדמנות
לשבת אתם ולתת להם את הזמן המגיע להם.
מאחר ואני תבר בועדת זמר של ״אמנות־
לעם" יש לי הרבה נסיעות ,אבל גס בזה אני
רואת• הזדמנות לצאת ,לבלות ,ואם^״ני גם
תורם'בזה תרומה מסוימת -מה טוב.
אוהב מאד לבשל .מבשל בבית ,בעיקר
בימי חמישי בערב .כל האחריות על הבישול
בבית היא עלי ואני עושה את זה בכיף,
מומחה בעיקר לתבשילים תימניים )מי
שרוצה קייטרינג תימני -מוזמן( .זה גם
משחרר את אשתי לעבודות הציור שהיא
עושה וללימודיה בעין־הוד.
בשנה וחצי האחרונה נכנסתי חזק לענין
המודעות העצמיח בנושא נפש בריאה בגוף
בריא :אני רץ כל בוקר )כי זהו באמת זמני
החופשי( או בערב .כיום יש לי פארטנר לריצה
שלוקח אותי כל בוקר לים ,שם אנחנו רצים
•־/׳ ' 4ק"&; )כשהייתי'בצנחנים כללן״מ היה
מלחיץ ׳אותי(• •עושים •התעמלות; מתרחצים
בים ,גםיבחורף ,פשוט ,יום״בלי׳ ים מ זה לא
״ז!:
אותו יום .י ,י • .י • :ח •״ .'-.מ5זמג
י זו הסיבה ,בין השאר ,לכך שהורדתי לאח־
,
,
רונה ממשקלי 23ק״ג ,ומי שזוכר את התמונה
של 3השמנים מאילת )צ׳צ׳יק ,אורי אילן
ומלחי( לא יזהה אותי היום .בשביל זה אני קם
ב־ 4.30בבוקר ,שומר על די^ג^נמ^פח את,
הבריאות ,כך שאם מישהו רואה אותי מנמנם
בשעות הצהרים -יבין למה!
אני אוהב מאד לקרוא ,ספר־שניים בחודש,
מנוי בספריה בחדרה ,לאתרונה קראתי את
״ההבטחה״ של חיים פוטוק ועכשו חוזר
לקרוא את "האדם מתפש משמעות" של
פרנקל ובנוסף לכך את ״אבי ,בתר של יעל
דיין! ד ן י ו ו ן * !
,
*״!׳!!״׳/ו״״ן;•!
_
^ני יושב הרבה מאך״עס אשתי ומשוחחים
הרבה על הכל ,עבר־המהיעתיד" ,מתייעצים
לגבי הילדים ,התארגנות לקראת בניה של
בית ,או יוצאים לבלות.
אנתנו אוהבים מאד לטייל ,רק לאחרונה
חזרנו משבוע בעיךגדי)מחנופש ,כמובן(.
אנחנו בדרך כלל בקשר עם 2־ 3זוגות
אצלם אנתנו מתארחים ומארחים אותם,
בעיקר בשבתוח .אלה חברים שלא קשורים
לעבודה.
עברנו בחיינו כבר 9־ 10דירות ,ובכל מקום
השארנו חברים אתם אנחנו שומרים על
קשר.
אני לא משוגע על התקשורת :עתונים יש
בבית ,אבל אני קורא רק מאמרים פנימיים,
לא מתעמק בהם יותר מדי ,וגם זה רק בשב
תות .טלויזיה --אפילו את "מבט" אני לא
מקפיד במיוחד לראות ,כך שאני כמעט ולא
רואה י טלויזיה ,למעט ״מבט שני" מפעם
סיימתי קורס סופרויז׳ן של החברה ,מחזור
שני ,בהרגשה נפלאה .הוא תרם לי המון
ברמה האישית ואני נעזר בזה היום הרבה
מאד ,ממש מרגיש את הפירות באופן מובהק.
עכשו אני בקורס בכירים של החברה שגם
הוא באוירה וברמה יוצאות מן הכלל .זוהי
תרומה ממש .נותן חשק ללכת ללמוד מנהל
עסקים.
אני בוגר עבודה סוציאלית באוניברסיטת
חיפה .בוגר ישיבת בני־עקיבא -כפר
הרוא״ה ובוגר שכונת כפר־שלם בת״א.
אני ער למה שקורה היום במדינה ,מתרתק
מהמפלגות ,לצערי ,כי אני לא שלם עם זה .יש
לנו 3מוקדי חיכוך :דתיים־חילוניים ,ערבים
נשוי לשושנה 3 +ילדים:
3'/2,14!/2ו.9!/2 ,
גר בהדרה.
נשוי 16שנה ,מאושרים ומרוצים.
עשר שנים בהברה למתנ׳׳סים,
מנהל את מתנ׳׳ס בית פוסטר
בהרצליה.
לפעם ,וגם זה בתנאי שהוא מצלית להשאיר
אותי ער.
בשטח המוזיקה אני מאד אוהב שירים
עבריים ומוזיקה מזרתית .פופ־שמופ לא
מדבר אלי ,וקונצרטים -זה כנראה לא הסי
פור שלי ולא יעזור כמה שיסבירו לי ,אני
שומע רדיו בעיקר בנסיעות ,למשל" ,על
הדבש ועל הכיפאק" בלילה .אין לי מערכת
סטריאו שאני יושב ושומע מוזיקה.
אני אוהב מאד:קולנוע -אשתי לא! כך
שלא יוצא לנו הרבה ללכת לקולנוע .אפילו
לא זוכר מתי ואיזה סרט ראיתי לאחרונה.
יהודים ,אשכנזים־מזרחיים )וזה לא סוד( וכל
אחד מהם עולה לכותרות מפעם לפעם ,מוק
דים אלה הם בעייתיים כל אחד לחוד ,וביחד
על אתת כמה וכמה .ועם כל הבקורת אניעדיין חושב שהמערכת המאפשרת התמוד־
דות אמיתית עם הבעיות החברתיות והמוק־
דים שציינתי -זוהי החברה למתניסים.
תחנות בחייו
של אלי מלחי:
האחזות מחולה ,שם נישאנו וגרנו שנה.
עברנו לבית־שאן ושכרנו דירה ב־ 20לירות,
הייתי עובד סוציאלי לא כשיר.
אחרי 3שנים עברנו לקריתיים ,שם עבדתי
כמעט בכל תפקידי המתנ״ס האפשריים:
עובד חבורות ,עובד קהילתי ,רכז תרבות תור
נית ,מבוגרים ,סגן מנהל וכוי .גם בקרית־ים
היינו 3שנים.
מתנ״ס אליכין ,מגורים בחדרה ,לימודים
בתוכנית שוורץ בירושלים 5 .וחצי שנים.
הרצליה ,בית פוסטר 4.5 .שנים במתנ״ס.
מגורים בהרצליה במשך שנה וחזרה לחדרה.
אחי הציע לי לקנות קאראוון.
במה אתה מאמין ל
באשתי.
היא יודעת מזה ?אם לא ,היא תדע עכשיו.
מה אתה אוהב לאכול זמרק מעוף טרי ,חילבה ,פיתות.
מה משמח אותך זהצלחות שלי ,של הילדים.
מה מביך אותך?מחמאות!
מה מקומם אותך ןשמשקרים לי בעיניים.
מה נותן לך הרגשת בטחון?מצב כלכלי איתן ,גם בעבודה וגם בבית.
האם אתה לוקת את העבודה הביתה?לפעמים ,היום הרבה פחות .אני פשוט כבר ילד גדול.
מה מניע אותך?אני יודע שזה יישמע נאיבי ,אבל עדיין מניעה אותי חדוות היצירה ,והיום ,כשאני
מנחה מנהלים חדשים ,אני די מקנא בהם .אני רואה את הפער בין ההתלהבות שלי לבין
שלהם.
את מי אתה מכבד?אנשים ישרים והגונים.
איזה זכמן ילדות חזק יש לך?כאב שיניים בגיל 5כשאמי שלחה אותי עם חצי לירה לרופא השיניים.
אילו יכולת ,מה היית משנה בעצמך?כ
ס
ף
הייתי דואג שיהיה לי יותר
ציוני דרך חשובים בחייך.לימודי בכפר הרוא״ה ,ואחרי הצבא ,כשעבדתי בלשכת הסעד בבית־שאן,
ופעילותי התמקדה לכיוון הסוציאלי ,ואחר־כך עבודתי בקרית־ים עם גיורא איילון
אילו יכולת ,מה היית משנה בחברה למתנ״סים ?הייתי מחזיר לה את המשפחתיות שאבדה לה.
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?הייתי עושה את הדברים שאותם אני רוצה לעשות ולא בהכרח צריך לעשות.
ללמוד מנהל עסקים .לנהל כוח־אדם.
אילו קיבלת שבוע חופש ,מה היית עושה בו?הייתי יוצא עם המשפחה לבילוי של כיף בלי שום יומרות והתחייבויות.
.
ד
יש לנו מה להציע למדינות מתפתחות
מאת אלישבע מאי
בשנה האחרונה הולך ומתפתח הקשר בין
החברה למתרסים לבין מדינות מרכז
אמריקה .לפני שבועות אחדים חזרה
המשלחת הראשונה של עובד החברה אשר
עסקה בהעברת סדנה בנושאי מינהל ותכנון
קהילתי בהונדורס.
כיצד נולד הרעיון? אומר מיישי שרייבר,
האחראי על משאבי אנוש והדרכה בחברה,
המספל בתחום זה של מכירת ידע :שגרירי
המדינות של מרכז אמריקה ,הוזמנו ,בעידודו
ובהסכמתו של משרד התוץ ,לסיור במתנ־
"סים .הם נענו ברצון ,סיירו ,התרשמו ושלחו
לארצותיהם את רשמיהם .תגובות תיוביות
החלו להגיע.
"המודל שאני רואה לנגד עיני היא זה של
תה׳׳ל )תכנון המים לישראל( .החברה הזו,
שעסקה בתכנון שיסות ודרכי השקיה במת
נות שונות ,פרוסה היום בהרבה מאד ארצות.
גם אנחנו יכולים לעשות כך בנושאים הקשר
דים לתחומים שלנו -תכנון וארגון קהילתי,
בתי־ספר קהילתיים ,תנועת נוער ,מיחשוב
במערכת החינוך ופרוייקטים קהילתיים
שונים .אני גם חושב שניתן ללמד נושאים
אלו לא רק במרכז אמריקה אלא בכל המדי
נות המתפתחות .יש לנו בהחלט מה להציע
להם".
מתוך כוונה להכניס את המימד הקהילתי
לפרוייקטים טכניים נשלח צביקה הורי ,עובד
החברה ,לפרו ,והשתלב שם בצוות של יועצי
תה׳׳ל בתחום החקלאות וההשקיה .המציאות
הקיימת במתנות אלה היא שלאתר שעוזבים
המומחים בעלי הידע הטכני ,המצב חוזר ל ק ד
מותו .לכן מעונינות המדינות לפתח תשתית
קהילתית מתאימה שתאפשר צמיתה והתפת
חות של גורמים מקומיים קהילתיים אשר
יוכלו למלא את החלל לאחר שיעזבו המומ
תים .מיישי סבור שיותר ויותר יכנס המימד
הקהילתי לפרוייקסים סכניים ובתחום זה
יכולה החברה למתנ״סים לתרום את הידע
והנסיון שלה.
יש לראות את הדברים משני אספקטים:
הראשון -הגורם הכלכלי של מכירת ידע
למדינות זרות ,והשני -ההשפעה שתהיה
לקשר זה על מנהלי המתרסים .הרצון
להשתלב במשלחת כזו יעודד את המנהלים
להשתלם בקורסים שמציעה החברה למנה
לים ולעובדים בכירים ,כדי לשפר את רמתם
המקצועית .מעבר לזה יש בנסיעה כזו חוויה
והתנסות מעניינת ואף התאווררות מעבודת
הניהול היומיומית" .אני מקוה שזו תהיה
אחת הדרכים להאריך את שהות המנהלים
בחברה ואנו נצא נשכרים גם מבתינת כוח
האדם וגם מבחינה כלכלית״.
תנה הרטוס ,מנהלת מתנ״ס גונגים בירוש
לים ,היתה חברה במשלתת להונדורס .על
עבודתם היא מספרת:
הסדנה נמשכה שלושה שבועות והשתתפו
בה 33איש ,שבאו מכל חלקי המדינה .במשך 5
ימים בשבוע הם למדו משעה 8.00בבוקר עד
16.00אחה״צ ,כשהלימודים כוללים הרצאות,
עבודה בקבוצות מצומצמות ותרגול.
הנושאים שהעברנו להם היו :מה זה מרכז
קהילתי ,ומהם עקרונות פעולתו .בכלל זה
ספרנו להם על החברה למתנ׳׳סים ואיך היא
פועלת בארץ ,וגם על מייסד החברה -חיים
צפורי ז׳׳ל .דברנו על התארגנות קהילתית
והכנת פרופיל קהילה.
הסדנה התקיימה בעיר הבירה ,בחרנו
שלושה אזורים בעייתיים בתוכה :כפר קטן,
שכונת מצוקה וקולוניה .עבדנו בצוותים של
לטעת את הנבטים^* <׳
הראשונים לשינוי תברתי
מאת דני אילני
33יזמים חברתיים ,עובדי משרד החינוך,
משרד הרווחה ומשרד הפנים של הונדורס,
התקבצו מעיירות ומכפרים נידחים ברחבי
המדינה )חלקם סיפרו כי הלכו 3ימים ברגל(
באולם הטקסים הממלכתי בעיר הבירה
לארוע שנפתח בדברי אשת נשיא המדינה:
"הננו מתכבדים לפתוח בזאת את הסדנה
ל׳הקמת רשת מרכזים קהילתיים בהונדורס'
שתועבר ע״י משלחת המומחים מהחברה
למתנ״סים בישראל -מר דני אילני ,גב׳ דינה
הרטום ומר אשר וחניש״.
דברי פתיחה אלו נאמרו דקות ספורות
לאחר שהוזמנו אל בימת הכבוד ,תוך הקפדה
מלאה על גינוני הטקס הרשמיים :כבוד אשת
נשיא המדינה ,שר החוץ ,שר החינוד .שר
הרווחה ,שגריר ישראל -מר שלמו :כהן
ואנכי .כראש המשלחת של החברה למת־
נ׳סים.
כל שר הציג את מערכת ציפיוחיו מסדנה
זו ,וככל שהתקדמו השרים בתאור הצפוי של
פריחת חיי החברה והתרבות בהונדורס לאחר
סיומה המוצלח של הסדנה -כן גברה
תחושת החרדה בתוכנו ,שלושת הישראלים
האם נצליח לממש את הציפיות הגבוהותמאיתנול -האם נהיה מסוגלים לעמוד
באתגרים אלו? -האם באמת יש לנו מה
למכור?
עם תחילת הסדנה ,הסתבר ,כי אכן מערכת
הציפיות גבוהה ,אך הסתבר גם ,כי יש לנו
הרבה מה למכור! אולי צריך לעמוד בפני
קבוצת אנשים זרה ,רחוקה גאוגרפית ומנט
לית מישראל ,כדי להעריך את עוצמתו וחשי
בותו של המפעל הנקרא -מתנ׳סים .מושגי
יסוד ,שיטות עבודה ,תגובות למצבים בחיי
קהילה ,נורמות התנהגות ,ערכים ומושגי
יסוד השזורים בעשייה היום יומית ומהוים
חלק מישותנו -הינם "תורה חדשה מארץ
הקודש" לתושבי הונדורס ,ויסוד איחן לתחר
שות גאווה לנו ,הישראלים.
יעדי הסדנה היו לתת ליזמים התברתיים
את מיומנויות היסוד שיאפשרו להם הקמת
מרכז קהילתי ,כל אהד בקהילתו ,ולגיבוש
תפישת עולם לרשת המתנ׳סים במדינה.
בסדנה עלו נקודות כגון :מה זאת קהילה?
איתור צרכים -כיצד? הגדרת מסרות ויע
דים בקהילה ,בניית תוכניות פעולה אינטגר
טיביות וכוי .מושגים המוכרים לנו מתהליך
״תכנון תקצוב״ במתנ״ס.
השבוע הראשון של הסדנה אופיין בתגו
בות המשתתפים בסגנון -אי אפשר לעורר
זוגות ושלשות והכנו ביחד פרופיל קהילה,
החל משאלון לתושב ,איסוף ידע ,הגדרת
בעיות וצרכים ,סדרי עדיפויות ועד להצעת
יעדים ותוכניות .ביחד ,הכנו רשימה של תוכ
ניות בסדר עדיפות גבוה ובאופן תאורטי
בצענו את התכנית משלב ההתחלה ועד
לסיומה .כך למדו המשתתפים את התהליך
של קביעת תוכנית ,תכנונה ובצועה .כאשר
סיימנו את השלב הזה נסענו כולנו לעיר
תעשייתית צפונית ,מפותתת יותר מעיר
הבירה ,שם הצטרפו אלינו עובדים סוציא
ליים מקומיים .שוב בחרנו 3מוקדים בעיי
תיים וקשים בעיר ויצאנו לתרגל באופן מעשי
את התהליך .עפ׳׳י צרכי התושבים בתרנו 3
תוכניות לביצוע :קייטנה לילדים ,בחירת
הנהלה ציבורית ומילוי שעות הפנאי של
התושבים בשכונה .תרגלנו את כל השלבים
עד לביצוע התוכנית.
בסיום הסדנה כתבו המשתתפים ,במשך
יום וחצי ,מסמך מסכם הכולל תוצאות ומסק־
נות לעתיד ואותו הגשנו לקובעי המדיניות
במחלקות השונות ,וגם לשגריר שלנו ,מתוך
תקוה שלאתר שהגורמים ילמדו את המסמך
הם יקימו ועדה שתחליט על הקמת רשת
מרכזים קהילתיים בהונדורס.
לדעתי ,ההצלתה היתה בשלושה תחומים:
א .זו הפעם הראשונה שעובדים מכל
הארץ ,ממתלקות שונות ,יושבים יחד ,חוש
בים ומנסים למצוא דרך פעולה משותפת.
ב .המסמך שהופץ בסוף הסדנה ,ובו
הגדרת מטרות ויעדים -גם הוא היווה
חידוש מבחינת דפוסי העבודה במקום.
ג .המשתתפים בסדנה כבר הגישו בקשה
שיבוא מישהו מאיתנו ,או מישהו אחר
מהחברה למתנ׳׳סים ,כדי לראות את המשך
התהליך שהם מבצעים בכוחות עצמם ,לאחר
שסיימנו אנו את עבודתנו במקום .ואמנם,
בחודש הבא ,מתוכננת משלחת מצומצמת
לשם.
תנה חרטום ואשד וחניש בעת העבדת סדנה.
רות או במרחבים בפנים המדינה ,הינם אוסף
של בקתות העשויות מקרטון ,מניילון או מפי
סות עץ מקריות ,כוכים של 25 -35מ״ר ובהם
גרים 5ו0-ו נפשות ללא חשמל ,ללא מים,
ללא שירותים סניטריים ,ללא שירותי חינוך
הולמים לילדים ,ללא תעסוקה למבוגרים.
בשבילים הצרים שבין הבקתות ,חזירים
מפולשים בשלוליות צואה ושתן אדם ,הזורם
במורד הגבעה אל הנחל ,ממנו אוספים דיירי
הבקתות ,בדליים מרופשים ,את מי השתיה
לילדיהם ,תמורת 10סנטים לדלי המשולמים
בשלושה שבועות לטעת את הנבטים הראשר
נים לשינוי חברתי.
ניסינו .ואכן ,באמצע השבוע השלישי,
ימים ספורים לקראת סיום הסדנה ,״התנפלו׳
המשתתפים על שלוש שכונות שהוגדרו ע״י
השלטונות כבעייתיות במיותד ,כינסו את
התושבים ובמשך שלושה ימים יצרו פרופיל
קהילה ,ניתחו את הבעיות והצרכים ,גיבשו
תוכניות פעולה ,ובשיתוף העובדים הסוציא
ליים המקומיים ,החלו בביצוע מספר תוכניות
בקהילות.
ערב אחד ,עלה בי הרהור ,שמא התחושה
של חיפוש דרך מהיכן להתחיל ,כיצד לשכנע,
האם כך צריך לצעוד את הצעדים הראשונים
שמא הרהורים אלו לוו גם את חיים צפוריאולי צריך לשלוח רבים מאתנו להונדורס ,כדי להעריך את
בתתילת דרכו להקמת התברה למתל׳סים?
עוצמת העשייה של החברה למתנ״סימ בישראל?
בעומדך ,מתבוסס בבוץ ,מול בקתות עשו
.
יות קרסון ,אשר נראה כי בכל רגע עשויות
את המסכנים האלה לרצות משהו ...הם לא
לי׳פטרון״ המים.
...ואולי בכל זאת אפשר לעורר ,לעשות ,לקרוס ,הנך מתחיל להעריך את המוסד ממנו
מסוגלים לעשות שום דבר ...לא נצליח
לשנות .כן ,לשנות מושגי יטוד ,לשנות התנהג אתה בא .אולי צריך לשלות רבים מחברי
להביא את תושבי הכפר לפגישה ...אין
ויות ,לשנות את פני המציאות ,לשנות את ההנהלות ,המנהלים וחברי הצוות במתרסים
טעם ...זוהי ארץ דפוקה ...כולם אדישים...
מושגי ה״טוב״ וה״רע" ,לשנות את פני ההברה להונדורס ,כדי להעריך את גדולת המפעל ,את
לאחר ביקור בשכונות המצוקה ,כמעט
ללא מליצות ,בעשייה קשה ,מורטת עוצמת העשייה של החברה למתנ׳סיםשהצטרפנו גם אנו להלך רוח זח .שכונות
וארוכה .אולי בכל זאת אפשר ,ואפילו בישראל.
המצוקה בפרברי עיר הבירה או אי־שם ביע־
^ ו
הקרן לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפות ז״ל•
סיפורו של אתר
רכבת העמק עם זר כלניות
בעפולה
הבריטי ,לפחות בכל מה שנגע לרכישת
כרטיסי נסיעה .אני זוכר היטב את הקונדוק
טור הערבי השמן וטוב הלב ,בעל הפנים
האדומות ,ששיתף פעולה איתנו ,תלוצי תל
עמל; סבלנו קשה מחוסר מזומנים והוא
הסכים להעלים עין כשהיינו שוכחים דרך
קבע לקנות כרטיסים בקופה .הקופה ,כמו
הרכבת כולה ,היתה בבעלות השליטים הברי
טים .תמורת העלמת העין היה עלינו לשלשל
לכיסו מידי פעם כמה פרוטות .״פעם" ,מחייך
יהושע לוריא" ,כשראינו מבקר רכבת חדש
נבהלנו ,ומיהרנו כולנו לקנות כרטיסים .מה
עשיתם ליל הזדעק אותו קונדוקטור ,מדוע
אתם מקפחים את פרנסתי?"
רבקה צפורי ואברהם גורן מעניקים את הפרס על פרוייקט ״ספורו של אתל׳ לגדעון פוות
-מנהל המתנ״ס ולעזרא שרעבי.
מאת יצתק מרידוד וגדעון פורת
שקשוק גלגליה של רכבת העמק,שנדם
לפני יותר מ־ 41שנשחזר ונשמע שוב ערב
אחד בחודש האחרון בהיכל התרבות בעפולה.
היה זה ערב דווי נוסטאלגיה שהוקדש כולו
לסיפורי ותיקים שנענו בהתלהבות לבקשתו
של המראיין דניאל פאר וסיפרו סיפורים
פיקאנטיים מאותם ימים רחוקים ,כשהם היו
עדיין צעירים ורכבת העמק היתה מפורסמת
לא פחות מהאוריינט אקספרס.
הערב התגיגי הזה ציין סיומו של פרוייקט,
שהחל לפני כשנה ,כשהכריזה קרן חיים צפורי
על"סיפורו של אתרי.
המרכזים הקהילתיים בעפולה ,ביתד עם
סניף החברה להגנת הטבע בעפולה וחוגי
הסיור הפועלים במתנ״ס ,החליטו על רכבת
העמק כאתר שסביבו תתקיים הפעילות.
ופעילות אכן היתה .תתילתה מסע אופניים
בו לקחו חלק 180חברי חוגי הסיור ע׳׳ש אורי
מימון מעפולה ומהעמק .המסע התנהל
לאורך תוואי מסילת הרכבת ,תחילת המסע
בתחנת גשר גילמי )בין חיפה לכפר יהושע(
וסיומו היה בצמח .מסע האופניים נמשך
יומיים ,משתתפיו פקדו את כל התחנות
שלאורך המסילה .לקראת מסע האופניים
למדו החניכים את ההסטוריה של רכבת
העמק ובמשך ימי המסע התקיים חידון
בקיאות.
שלב שני בפעילות סביב רכבת העמק היה
צילום התחנות והמסילה .בצעו זאת שלום
כהן מהחברה להגנת הטבע ועזרא שרעבי
ממתנ״ס בית אשכול -עפולה.
בשלב השלישי הוקם דגם של רכבת
העמק ,שהוצג גם בכנס החברה למתנ״סים.
בכל השלבים שותף פעיל לפעילות היה
צביקה הדרי ,נציג קרן צפורי.
השלב הרביעי המסיים של הפרוייקט היה
ערב הנוסטאלגיה של ותיקי העמק .הסיפר
רים קלחו כאילו מדובר על ארועים שקרו
תמול־שלשום ולא לפני למעלה מ־ 50שנה.
רכבת העמק נולדה בשנת 1905והלכה
לעולמה במרס שנת ,1948על אף שנותיה
הקצרות היו חייה מלאי עניין כפי שאפשר
היה ללמוד מסיפוריהם של המרואיינים.
יהושע לודיא ,מוותיקי ניר דוד )תל עמל(
מספר על רכבת העמק כאילו זה עתה ירד
ממנה :״ברכבת העמק היתה מסורת של
שיתוף פעולה יהודי-ערבי נגד המנדאט
הפרוייקט ,שהחל לפני
כשנה ,עורר הד גדול
בעיר ודחף לפעילות
בני נוער ומבוגרים,
אשר שחזה את רכבת
העמק של ראשית
שנות הי.40
מספר אליעזר םלקרץ ,איש בית אלפא ,בן
" :82הכבשים ,כידוע ,נוהרות אחרי הרועה,
וביחוד אחר הצעקות שהוא משמיע .פעם
ראה נהג הקטר של רכבת העמק עדר רועה
לצידה של המסילה -וצפר צפירה גדולה,
כדי להזהיר את הכבשים .אבל הכבשים חשבו
שהן שומעות את צעקתו של הרועה וכולן
נהרו למסילה .הרכבת נעצרה".
מאת מאיר ועקנין,
מנהל המתנ״ס
אני יודע שדברים אלו יופיעו בפינת הצל׳ש,
אך עד אני כי האישה עליה אני כותב מעולם לא
חשבה על צל׳ש.
ציונה
של מתנ״ס ¥
בית דגן
הגדרת תפקיד " -מזכירה״ -אבל חברים ,איזו מזכירה!!! ציונה היא אשתו שלציון ואם
לשלושה ילדים חמודים .וציונה היא גם האמא של המתנ״ס.
היא הברומטר וחץ הצפון ,היא חברת צוות ונציגת התושבים.
היא זו שלא רק זוכרת את ימי ההולדת של כולם ,אלא גם מה לעשות אתם.
לפעמים ,היא המנקה ולפעמים ,המנהל; לעיתים ,רכזת החוגים או המנהלן.
סופת ברקים ורעמים כשהמניע הוא לב חם ואוהב.
רוצים לדעת מה התושבים אוהבים -נא לשאול את ציונה.
רוצים לדעת היכן גר פלוני ואיך מרגישה פלמונית -ציונה.
מי הגיע לאירוע ולמה אחר לא -שוב ציונה.
ללא "שעות עבודה" -עד שמונה בערב ,עד חצות וגם לאחר מכן.
וכשמתעייפים ,אז יש לה המון ידיים לתמוך בכולם.
ולעשות וליצור ולתת ולאהוב -מאיפה יש לה את כל הכת הזה!!!
אז שתדעי לך שאנחנו אוהבים אותך ורק שתהיי לנו בריאה.
פרס האגודה הישראלית
לגהנטולוגיה
"רכבת העמק היתה מעין פרלמנט נוסע",
נזכר מרדכי שתיל ,איש סולל בונה לשעבר.
״הנוסעים ניהלו כל זמן הנסיעה ויכוחים סוע
רים על הבעיות שעמדו ברומו של עולם .על
ההתישבות ,על הציונות ,על העבודה ובעיקר
על חוסר העבודה .הם מעולם לא הגיעו לכלל
הסכמה ביניהם ,אבל לפני הירידה בתחנה היו
נפרדים לשלום ,בלבביות ובחברות טובה".
"רכבת העמק לא נסעה מי יודע כמה מהר;
אומרת בלשון המעטה צפורה גוטקביץ ,מורה
ותיקה שזה עתה יצאה לגימלאות" .ואנחנו
הצעירים של אז פיתחנו שיטה איך להנות
מהנסיעה וגם להביא הביתה מלוא חופניים
כלניות .הבנות היו עולות לקרון האחרון,
הבנים היו עולים לקרון הראשון ,ותוך כדי
נסיעה ,הם היו קופצים לשדה ,קוטפים
כלניות ומצטרפים אלינו לקרון האחרון .היינו
מתחלקים בפרחים".
בכניסה להיכל התרבות הוצב הדגם של
הרכבת .המוזמנים ,מוותיקי העמק ,ליטפו
במבטיהם את הדגם ,הוא הזכיר להם את
ישראל של "הימים ההם" שחלפה לבלי שוב,
כמו רכבת העמק.
על כל הפעילות הזו זכו המרכזים הקהיל־
תיים בפרס הצטיינות ,אותו קבלו בערב זה
מידי רבקה צפודי.
היה זה סיומו הנהדר של פרוייקט ,שאף
אחד לא חזה את ההד העצום שיעורר.
מתברר שלפעמים צדיך רק גפרור קטן
)והפעם היה זה המתנ״ס והחברה להגנת
הטבע בדרבונה של קרן צפורי( בכדי להצית
להבה גדולה ,להבה של נוסטאלגיה וזכרונות.
בחלק האמנותי הופיעה להקת הזמר"פינה
בעמק" של המועצה האזורית יזרעאל.
סימון פישמן מציג מעט מעבודות הקשישים של מתנ׳׳ס אשדוד וי.
בחודש האחרון התקיים הכנס הארצי של
האגודה הישראלית לגרונטולוגיה .בכנס זה
העניקה האגודה תעודות הוקרה לציון פער
לות מיוחדות של אישים ,צוותים או מוטדות
הפועלים למען הקשיש במישור הארצי או
המקומי ומפתחים פעולות חדשניות בנושא
הזיקנה.
מתוך 40מועמדים לפרס ,שהומלצו בעיקר
על־ידי ראשי רשויות מקומיות ,נבחרו 4זוכים
לשנת 987ו וביניהם מר סימון פישמן ממת־
נ״ס אשדוד וי.
בנימוקי ועדת השופטים נאמר בין היתר:
מר טימון פישמן ,איש חברת החשמל
שפרש לגמלאות ,גילה יוזמה מיוחדת
בהפעלת קשישים בעבודה יצירתית ,במתנ״ס
אשדוד וי .מר פישמן יזם ,הקים ומנהל סדנה
לעבודה יצירתית של קשישים .במשך חמישה
ימים בשבוע ,מדי בוקר ,עובדים בסדנה כ־20
זקנים מתנדבים בייצור מכשירים רפואיים
ייחודיים וכן סלסלות ללחם ,כסאות לגיל הרך
וכדו׳ .הקשישים עצמם יוזמים שיטות ייצור
ומכשירים נוספים .במשך שנות הפעילות של
הסדנה הוכשר צוות של קשישים ,שתפקידו
לגייס ולהדריך מתנדבים נוספים .כל זאת
תודות לתמיכתו של יגאל מזרחי ,מנהל המת־
נ״ס ומרכזת הקשישים אסתר עמר .הסדנה
משמשת מקום מיפגש קבוע לקבוצה ,ומהווה
גורס תומך ליצירת קשרים חברתיים בין
המשתתפים .המכשירים הרפואיים ועבודות
העץ נמכרים ,ותמורתם מוקדשת למימון
אירועים ופעילויות חברתיות בקרב חברי
המועדון־הסדנה.
הפרוייקט המופעל במתנ׳׳ס אשדוד ו' הוא
אחד משבעת הפרוייקטים של התנדבות קשי
שים בקהילה ,המופעלים בסיוע גיוינט־
ישראל.
במהלך הכנס ,אשר התקיים בבית אבות
צהלון שביפו ,אושר המינוי של 35חברי
המועצה של האגודה הישראלית לגרונטולר
גיה .ביניהם נורית םתוי ,האחראית על נושא
הקשישים בחברה למתנ״סים.
משה פרץ
יליד מרוקו .1944 ,נשוי 5 +ילדים.
את לימודיו התיכוניים סיים בירושלים,
התגייס לצה״ל ושירת בצבא קבע כ־7ו שנים.
במסגרת שרותו הצבאי למד בבית־ספר לפי־
קוד ומטה של צה׳׳ל ,באוניברסיטת תל־אביב
לתואר בוגר בהטטוריה ולימודי תוץ בטכניון
בקורט למינהל בכיר.
לאחר פרישתו מצה״ל עבד במועצה המקו
מית בית שמש כרכז פרוייקטים.
התקבל לנהל את המתנ״ט בבית שמש,
לאתר שזמן ממושך לא נמצא מנהל למקום.
אריק קורן
אבי סולימני
יליד ישראל ,1958 ,נשוי +ילד.
למד בשדרות .לאתר שרותו הצבאי החל
לימודיו באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע
בחוגים חינוך ומקרא .עבד בעירית באר שבע
בטיפול בנוער מנותק ולאחר מכן במתנ״ס
שדרות כמנהל מחלקת הנוער וממלא מקום
מנהל המתנ״ס.
אבי נבתר לנהל את המתנ׳׳ס בשדרות
במקומו של סמי בן יעיש.
סאעד
אחמד
יליד ,1961ישראל .רווק.
התגורר ולמד בעכו .בהיותו תלמיד בבית־
ספר תיכון התל בפעילותו במתניס בית
היימן ,היה החניך הערבי היתיד בקורס
מריצים במתנ״ס .לאחר מכן הקים יחד עם
אשר וחניש את תנועת הנוער הראשונה
במגזר הערבי בעכו.
למד בבית־הספר הארצי לעובדי נוער
מוסמכים בקלמניה .במשך כל תקופת לימר
דיו עבד כרכז נוער וספורט במתנ״ס בית קדם
בעכו .הקים את מרכז המחשבים הראשון
בארץ במנזר הערבי ,מרכז למוסיקה מזרחית
ובית־הספר הראשון בעכו העחיקה להשכלת
יסוד למבוגרים .שמש כממלא מקום מנהל
מתנ׳ס בית קדם בעכו .לומד במכללת בית
ברל לתואר ראשון בחינוך.
כיום ,מנהל אחמד את המתנ״ס בעכו
העתיקה.
אריק החל לעבוד בחברה בסוף שנת 1980
כרכז תרבות ונוער במתנ׳ס דורה נתניה.
בשנת 1982נבתר לנהל את המתנ״ס בגבעת
אולגה והוא מתליף את עמוס רון כמא״ז
חיפה.
•.־־־״׳
-י,
מנתם ברעם עבר ממתנ״ס עמישב בפחח
תקוה למתנ״ס תל־מונד.
אורי יהל עבר מקרית שמונה למתנ״ס
עמישב בפתח תקוה.
עמי שגב קיבל על עצמו ,בתוספת לתפ
קידו באגף ההדרכה של החברה ,לנהל את
רשת המתנ״סים בקרית שמונה ,במשך יומיים
עד שלושה בשבוע.
יוסי ועקנין ,עובר ממתנ״ס מקור ברוך
בירושלים לגבעת זאב.
שמעון חזות
יליד מרוקו .1947נשוי +שלושה ילדים.
עלה לארץ בשנת .1955סיים לימודיו
בכפר הנוער ימין אורד.
לאחר שרותו הצבאי שירת במשטרה
במפלג הנוער וכעבור מספר שנים החל לעבוד
כמדריך נוער ביבנה ,שם ניהל בית נוער וריכז
את מדור הנוער במתנ״ס בראשית דרכו .ניהל
את לשכת הנוער בעיר.ישימש בתפקידים
נוספים ואל החברה למתנ׳סים הגיע מתפקיד
מנחה מפקח באגף הנוער מחוז הדרום.
שמעון סיים בית־ספר למדריכים מוסמ־
כים ומשלים כיום את לימודיו במכללת בית
ברל.
התקבל לנהל את המתנ׳׳ס ביבנה ,במקומה
של עדנה בוסטין אשר מרכזת את נושא
ההנהלות הציבוריות במתנ״סים.
ילידת מרוקו .1952 ,נשואה +ארבעה
ילדים.
לאה גורפץ
ילידת ישראל .1963רווקה.
את לימודיה התיכוניים טיימה בפתח
תקוה״שלתה בשירות לאומז־.במשך.שנמי«5
ולאחר מכן למדם באוניברסיטת בר אילן_
לתואר ראשון בלימודי ארץ ישראל .במשך
לימודיה עבדה כמדריכת טיולים ואף
השלימה קורס למורי דרך ולתיירות פנים.
עבודתה האחרונה היתה כמנהלת מחלקת
הטיולים ב׳׳טיולי חמד׳ ,שם עסקה בהדרכה,
העברת השתלמויות וניהול.
התקבלה לנהל את המתנ״ס ברובע היהודי
בירושלים ,במקומו של מאיר כהן.
ב־955ו הגיעה לבית שאן ועד היום
מתגוררת בישוב .את לימודיה התיכוניים
סיימה בנהלל .לאחר שרותה בצה״ל למדה
עבודה סוציאלית ועבדה כעובדת קהילתית
בסניף עמידר בבית שאן .לאתר מכן עבדה
כעשר שנים בשרות המבחן לנוער ,הדריכה
עובדים• ,עסקה-ימיחדל •ובייזופ׳ פרדיקסים׳,׳^-
הקימה מועדון טפולי לנוער עבריין וזכתה
לפני שנתיים בפרס ״עובד מצטייך.
יהודית לומדת עתה לתואר שני בעבודה
סוציאלית ומקוה לסיימו בקרוב .את עבודתה
המעשית היא עושה בבית החולים עפולה
בתחום בריאות הנפש.
יהודית נבתרה לנהל מתנ״ס מודרך בירדנה
ובית יוסף שבבקעת בית שאן.
דרוש••:
מנהלי
מ ת נ ס י ם
במקומות הבאים:
י ^ ר י ת מלאכי
פרדס כץ
דלית אל כרמל
המעונינים יפנו אל
עמי שגב ,ההברה למתנ׳׳סים
ירושלים.
טלפון97 :ו699
שילוב החריג והנכה במתנ׳׳ס נוה יעקב
מאת אלישבע מאי
לפני חודשים אחדים החל מתנ׳׳ס נוה
יעקב לפעול בתחום שילוב החריג והנבה.
בשלב זה מדובר בפעילות מצומצמת
המקיפה דק את אוכלוסיית הילדים בשכונה.
איריס ,מרפאה בעיסוק במקצועה ,המרכזת
את הנושא במתנ״ס ,מאד ריאלית בגישתה,
מודעת לבעיות גיוס המשאבים להפעלת
הפרוייקט ולהיקף הנוכחי המצומצם של
הפעילות .עם זאת ,היא ״״,.־ז מסתירה את
שביעות רצונה מכך ש .התחלה של עבודה
בתחום חשוב וחיוני שהמתנ״ס כמעט ולא
פעל בו בעבר ומהסיוע של כל צוות המתנ״ס
כדי להרחיב את הפעילות.
ההערכה היא כי בשכונת נוה יעקב מצויים
כ־50ו ילדים ־זסובלים מפיגור קל עד בינוני,
ליקויי למידה ובעיות נפשיות .כשהוטל התפ
קיד של ריכוז הפרוייקט על איריט היא החלה
״לחפש׳ את הילדים האלו בגנים ובבתי־הספר
בהם למדו ,ערכה ביקורי בית ,התייעצויות
עם המורים וניסתה לבנות תוכנית שילוב
מתאימה עבור כל ילד .המדובר בגיל .7-5
גם הילדים הביעו את דעתם לאיזה חוג
ברצונם להצטרף .היו היסוסים רביס מצד כל
הנוגעים בדבר .מצד אחד המשפחות ,אשר
חוששות מחשיפת הילד לסביבה פחות
מוגנת ,מצד שני הובע חשש מצד המדריכים
האם ידעו איך לקלוט ,לשלב ולהסתדרעם ילדים בעייתיים .למרות ההיסוסים ,רצון
טוב היה והיום 18ילדים משולבים בתוגים
רגילים המתקיימים במתנ׳׳ט ,כגון :קרמיקה,
קרטה ,מחול אירובי ,ציור ועוד.
"זה מעט" ,אומרת איריס ,״גם פעילות של
פעם או פעמיים בשבוע אינה מספיקה ,אבל
יש לזכור שזו ההתתלה והקשיים כל כך מרו
בים ,שגם מספר קטן זה משמח אותי .אני
מבקרת בחוגים ועורכת מעקב צמוד אחרי
השתלבות הילדים ,וכשאני רואה שטוב להם
צריך להתחיל
ולעשות גם אם
האמצעים
מוגבלים ולא
לחכות שפתאום
יהיה כסף
והם שמחים ומתנהגים כמעט כמו כל ילד
אחר ,אני יודעת שיש להמשיך ולעשות כל
מאמץ שהפרוייקט יתפתח".
כל משפתה משלמת עבור הפעילות,
למרות שיש מערכת של הנחות וסיבסודים
עד כ־ 50אחוז מהעלות ,יש קשיים גם בגביית
הכספים ,אך תזק העקרון שאין פעילות חינם.
גם בעיות טכניות לא תסרות .הילדים המגי
עים לפעילות מתגוררים בחלקים שונים של
השכונה ולא תמיד יש להם ליווי או תתבורה
מתאימה כדי להגיע .על מנת להתמודד עם
בעיה זו ,נמצא עתה המתנ״ס במשא ומתן עם
תנועות הנוער בשכונה ותלמידי תיכון ,כדי
לפתוח פרוייקט של אח בוגר או חונכות ואז
בני הנוער ילוו את הילדים לחוגים ויהיו אחר
אים על השתתפותם הרצופה .יש משפחות
אשר ילדיהם בחוגים ,אך אינן יכולות לקחת
על עצמן אחריות זו ויש לסייע להן בכך.
בעחיד הקרוב יקלטו ילדים מהחינוך המיוחד
גם בתנועת הצופים הפועלת בשכונה ,אשר
כבר הביעה נכונוחה לפעול בתחום זה .איריס
מקוה כי גם בני עקיבא ילכו בעקבותיהם.
מעבר לפעילות השילוב ,קיימים במתנ״ס
שני תוגים לילדים אשר אינם יכולים
להשתלב בפעילות רגילה .פעם בשבוע הם
זוכים לפעילות מיותרת עבורם.
גם המעט שנעשה
לא היה יכול
להעשות ,אם
צוות המתנ״ס לא
היה נרתם
לפעילות
התנדבותית
איריס מספרת כי בגלל בעיות תקציביות
לא התאפשר להעסיק מדריך מיוחד עבור
אחת משתי הקבוצות האלו ,המיועדת ליל־
דים בעלי פיגור קל עד בינוני" .בקבוצה
משתתפים כ־ 7ילדים ולא ידענו מאין נממן
את העסקת המדריך .בישיבת צוות המתניס,
בהשתתפות רבקה לנדסמן ,רכזת ארצית של
פרוייקט החריג והנכה ,העלנו את הבעיה ואף
הקרנו סרט בפניהם על עבודה עם ילדים
בעייתיים .העלנו את ההצעה שכל אחד
מתברי הצוות ידריך את הקבוצה מפעם
לפעם לאתר שיקבלו הדרכה מתאימה .היו
הסתייגויות ,אבל כולם הבינו שאם הצוות לא
ירתם לעניין הקבוצה תסגר ,ובסופו של דבר
הביעו הסכמתם" .ואמנם ,חברי הצוות מדרי
כים את הקבוצה וכבר הפעילו את הילדים
בספורט ,נגרות ,בישול ועוד .בכל פעילות כזו
נמצאת גם איריס המלווה את המדריך
ועוזרת לו להתמודד עם הקבוצה" .זה עובד
נהדר׳ ,היא אומרת" ,הצוות מאד מרוצה,
מקבל סיפוק מהעבודה עם הקבוצה ואני
מרגישה שבכך אני מסייעת במקצת לשבור
את הטטיגמות מהן סובלים ילדים חריגים".
סך הכל עובד המתנ׳׳ס בנוה יעקב עם כ־30
ילדים מהחינוך המיוחד .האמצעים העומדים
לרשות המתניס מינימליים" .קרן ירושלים״
מסייעת ,וגם פרוייקט הרווחה של משרד
החינוך ,אך כולם היו רוצים שאחד הארגונים
אקי״ם ,ניצן ועוד ,ישתלבו בפרוייקט ויהיו
מוכנים לסייע" .ברור׳ ,אומרת איריס" ,שגם
המעס שנעשה לא היה יכול להעשות אם
הצוות במתנ״ס לא היה נרתם ומשתף פעולה.
אבל חשוב לדעת שצריך להתחיל ולעשות גם
אם האמצעים מוגבלים ,ולא לתכות שפתאום
יהיה כסף".
באים לפעילות.
זה היה המצב בשכונה כאשר התחלתי
בעבודתי כמנהל המתנ׳׳ס במקום .הבנתי
שעלי להלחם בכמה חזיתות סימולטנית:
.1להרגיל את התושבים שעליהם לשלם
עבור כל פעילות ,במקום הדרישה לקבל הכל
חינם.
.2שינוי בסדר העדיפויות המשפחתי
הקיים לגבי פעילות חברתית תרבותית.
.3שינוי בהרגלי הצריכה התרבותית.
>r5
¡0
׳ -
מאת מנחם ברעם
כיום מנהל מתנ׳׳ס תל־מונד,
בעת ביצוע הפרוייקט
מנהל המתנ׳יס בעמישב,
פתה תקוה.
ז .הסקת מסקנות.
התושבים העלו את
הרעיון של חוג
לריקודי עם
בגמר מופע שארגן המתנ׳׳ס בביתה של
משפחה אירנית )חוג בית תרבותי( נערך דיון
על פעילות תרבותית ועל מעורבות בפעילות
המתני׳ס ,זוגות צעירים הביעו נכונות ורצון
להשחחף בחוג לרקודי עם ,אם המדריך יהיה
)נקבו בשם( זה המוכר להם.
יש לציין שהמדריך הוא בן העדה האירנית,
המתגורר הרחק מפתת תקוה ,והוא בן
משפחה של אתת המשפחות בשכונה.
1S
•<
ו .רישום הממצאים.
ידעתי ,מתוך נסיון של שנה קודמת,
שצעירים אתדים מבני העדה המרוקנית
ישתתפו בחוג לרקודים אם יוקם .לכן נערך
המתנ׳ס לארגון החוג.
הפרסום על החוג נעשה בדרנים הבאות:
ו .מודעות הודבקו על לוחות המודעות
ובמקומות מרכזיים בשכונה.
ובמקומ
.3חוג תרבות בבית משפחה מרוקנית
)הופעת שחקן( .השתתפו 30איש ,מתוכם 10
ממשתתפי החוג מהעדה האירנית ,רבו
מהעדה המרוקנית )ממשתתפי החוג(.
.4טכס יום השואה בהשתתפות 150איש,
ילדים ומבוגרים.נוכחו 16ממשתתפי החוג
בני העדה האירנית )עם ילדיהם( ,ר 18חברי
החוג מהעדה המרוקנית )עם ילדיהם(.
בחודשים יולי אוגוסט היתה הפטקה
בפעולות התרבות למבוגרים במתנ״ס ,פרט
לטיול לאילת בו השתתפו 50מתושבי
השכונה ,מהם 30מבני העדה האירנית ר20
מבני העדה המרוקנית.
V
רואים בהסתגרות זו התנשאות.
פרוייקט שיקום השכונות ניסה להקים
גp • ;tr*•.; - :
ועד תושבים בשכונה ובו נציגי שתי העדות,
אך מאבקים מרים והאשמות הדדיות מנעו
מאז הקמת השכונה ב־ 1950כמעבדה,
ממנו כל פעולה חיובית.
היוותה שכונת עמישב דוגמה לקליטה חפוזה
בתחילת 1980הוחלט ,בשיתוף פרוייקט
שאיפיינה את ראשית שנות החמישים בארץ.
השיקום ,לבנות מתרס גדול במרכז השכונה.
ראשונים שהגיע! לשכונה היו עולים
בעיות חקציביוח וחוסר משאבים של
.4מיזוג בין העדות המרוקנית והאירנית
מעירק שעזבוה תוך חקופה קצרה .אחריהם
הקהילה המאמצת משיקאגו)באותה תקופח(
בפעילות המתנ׳׳ס.
י ] ; יא^*ח \ן ן^ץמ £5$מנענ^נןי*גן נןנקןעז״וןןווזלט על בניית מיני
יי
,קלאב באחור ה מ ע ^ ^ ע מ ב ^ ^ ד ׳ ^ , : ^ ,וודעהיהרווחת בשכונה היתה שהם ,התוש־
במץברה .באמצע שנות״ה־^קתקג^עניית
ביםדמקו פfזי ^ Sת6ימ Vמא^^ייתW
העדה המרוקנית.
שיכונים ,והאחראים על הקליטה ניסו לשכן
לארץ ,ולכן הממשלה ,העיריה וקהילת
בהם עולים מאירן ,שאך זה הגיעו לארץ.
שיקאגו צריכים לפצות אותם על קיפוח זה,
העולם מאירן הכריזו על "מרד׳ בדרישה
בכך שהחוגים ופעולות העשרה ימומנו ע״י
לבתים צמודי קרקע ,לשיכונים הם לא רצו
• 0״
המתנ״ס .קבעתי נוהג שעבור כל פעילות
להיכנס .המאבק היה חריף ועיקש והעולים
יש לשלם .קביעה זו גרמה לכך שחלק גדול
מאירן זכו בו ,וכך נבנתה מצפון למעברה
מהפעילים במתנ״ס הפסיקו את פעילותם .אך
שכונה של בחים דרמשפחתיים עם חלקת
אדמה קטנה סביב לבתים .צורת בנייה זו
י־ * * -י ו
גרמה לדעת רבים לקיטוב בין העדות האיר
נית והמרוקנית שהמשיכו להתגורר במעברה
ובשכונים ה״עממיים" שנבנו באותה תקופה.
לא נכנעתי ויזמתי פעולות שעניינו את
מרירות זו באה לידי ביטוי בשטחים רבים.
הילדים ,בני הנוער והמבוגרים ,בהדרגה הם
א .הפצת דעות קדומות בין עדה אתת על
חזרו לפעילות והתתילו לשלם.
רעותה.
השינוי התבטא רק כעבור שנה ,ואופיין
ב .הפרדה ״כאילו׳ פיזית ,ה״מעברה" מזה
בתופעה של שאלה לא אם צריך לשלם עבור
ו׳עמישב" מזה.
הפעילות ,אלא כמה צריך לשלם ,בד בבד
ג .תוסר שיתוף פעולה בעניני השכונה.
איש אינו יודע מדוע נפלה ההחלטה על המשיכו התושבים להתלונן שהתשלום
ד .הסתגרות בתוך המשפחות ובתוך
הקמת המיני קלאב דוקא באזור הדרומי של הנדרש מהם גבוה מדי) .במתנ״ס בעמישב
העדה.
השכונה ,אני יכול לשער שהיו לכך שתי המחירים הם מהזולים ביותר בארץ( .כיום,
ה .תוסר רצון לשתף פעולה בארועים
סיבות :האחת ,זהו החלק הצפוף ביותר המצב בעמישב טוב יותר ,אך עדיין רחוקה
חברתיים.
בשכונה .והשניה ,ההחלטה נבעה מלחץ של הדרך להצלחה מלאה בשאיפה שהשכונה
הועד המקומי שרובו מחגורר באזור זה.
ו .מניעת מגע בין ילדי שתי העדות.
תתזיק את המתנ׳ס בכוחות עצמה .במשך
תאור מצב
ה ג י ע ו
ע
ו י ם
מ צ פ
ח
עונת הפעילות שהחלה בספטמבר 1987
התברכה בפעולות תרבות ,כשגולת הכותרת:
סידרת מנויים להצגות 90 .מנויים נמכרו,
מתוכם 70נרכשו ע״י תושבי השכונה) ,היתרה
נרכשה ע׳׳י תושבי האזור( 60% ,מהם נרכשו
ע״י בני העדה האירנית ,ר 40%ע״י בני העדה
המרוקנית.
בכל פעולה תרבותית ,טיולים ,הרצאות,
סופי שבוע בבתי מלון ,חוג לריקודי עם וכדו',
השתתפות בני העדה האירנית היתה משמער
תית והגיעה לסביבות .50%
;
r
;ז
^r
r
בשנה זו התחלנו בפעילות תרבותית עם
שכבת הגיל הרך)גיל .(6-3לא היה הבדל בין
העדות מבחינת ההשתתפות ,כלומר ,השתת
פות הילדים תאמה את מספרם בגני הילדים,
ולא ניכרה השפעה שלילית של ההורים
מהעדה האירנית ,כפי שהיה בעבר.
5
*1
בגלל צרוף מקרים של בעיות סוציולוגיות
ודמוגרפיות הפכה השכונה בשנות ה־60
לשכונת פשע.
הקירבה של השכונה לעיר פתח תקוה ולא
זור דן והיותה נפרדת פיזית מהעיר ,הפכו את
עמישב למוקד משיכה לעברייני רכוש
בתחילה ,וסמים מאוחר יותר .רבים מהם
השתכנו בשכונה והיוו קבוצת התייחסות
לבני הנוער ,שלא הכירו קבוצות אחרות.
חינוך ברמה נמוכה ,האשמות הדדיות בין
שתי העדות גרמו להחרפת המצב החברתי
בשכונה .כך קרה שהניתוק בין העדות היה לא
רק פיזי ,אלא ניתוק מוחלט .גורם המאפיין
את בני העדה האירנית הוא ההסתגרות בתוך
החא המשפחתי ,יצירת חברות של מבוגרים
וצעירים מבני אותה המשפחה ,בילויים
משותפים ואף נישואין בתוך המשפחה.
הסתגרות משפחתית היא גורם המעכב מעור
בות קהילתית בשכונה .בני העדה המרוקנית
בניית המיני קלאב באזור זה גרמה לשתי
.תופעות:
ו .כל האזור הצפוני של השכונה אינו
רוצה לבוא לפעילות בגלל המרחק הרב.
.2בני העדה האירנית אינם מגיעים לפעי
לות ,כי המתנ׳ס נמצא בלב האזור המרוקני.
הילדים מבני העדות הנ״ל מושפעים,
כמובן ,מדעות הוריהם ואינם מוכנים
להשתתף בפעולות שבני העדה השניה פעי
לים בהן .בבתי־הספר הממוקמים במרכז
השכונה) ,קיימים שני בתי־ספר יסודיים( אין
לילדים ברירה אלא לשתף פעולה ,אך מחוץ
לשעות הלימודים כמעט ואין קשר ביניהם.
גם בתחום הספורט קיימת הפרדה וקבוצות
ספורט נפרדות לנערים משתי העדות .נראה
שההורים מעודדים הפרדה זו ,וכשיוזמים
איזו שהיא פעולה שואלים בני העדה האיר
נית מי הילדים המשתתפים ,וכשהם שומעים
שישנם גם ילדים"מהמעברה״ ,ילדיהם אינם
השנתיים האחרונות תל שיפור גם בשינוי
סדר העדיפויות של התושבים והם החלו להו
פיע למופעי תרבות ולהצגות ואף לשלם
עבורם .מיזוג בני שתי העדות בפעולות המת־
ני׳ס היה הדבר הקשה ביותר לביצוע .בני
העדה האירנית לא היו מוכנים לקחת חלק
בתוכניות עד שהוחלט על ניסוי דרך חדשה,
באמצעות החוג לריקודי־עם.
שלבי הניסוי
א .בחירת פעילות שתעניין את שתי
העדות.
.ב.הפצת המידע על הפעילות.
ג .מעקב אחר הפעילות.
ד .הזמנת המשתתפים לפעילות מעורבת
נוספת.
ה .מעקב אחר ההיענות לפעילות הנוספת.
גישתה השלילית של העדה האירנית כלפי
פעילות המתנ״ס השתנתה .לפני תחילת פעו
לות החוג לריקודי עם ,השתתפותם בפעולות
המתנ״ס היתה מזערית ,כיום תרומתם לפעי
לות היא משמעותית מכמה בחינות:
.2הפעלת העובדות השכונתיות בהודעות
אישיות לתושבים.
.3פרסום דף מידע שהופץ בבתים.
.4שכנוע אישי ע״י צוות המתנ״ס.
הפעילות החלה בתחילת חודש מאי ,1986
ונקבעה כפעילות חד־שבועית ,כשהתשלום
יבוצע בכניסה לאולם .בשבוע הראשון לפעי
לות הגיעו 20צעירים בגיל 15,40-17מהם בני
העדה האירנית .בשבוע השני השתתפו 40
איש 22מהם בני העדה האירנית .כך נשאר
המצב במשך כל זמן קיום החוג.
בחודשים מאי יוני התקיימו במתנ״ס פעו
לות תרבותיות אליהן הוזמנו כל המשתתפים
בתוג לרקודי עם:
.1ערב שירה בהשתתפות 70איש ,מהם
כל 20המשתתפים הקבועים בחוג לרקודי עם
מבני העדה האירנית 18 ,מבני העדה המרוק
נית 2 ,לא באו.
.2ערב הפעלה בדרמה בהשתתפות 60
איש ,מלל 16מחברי החוג מהעדה האירנית,
י־8ו מבני העדה המרוקנית )חברי הח1ג(.
א .ציבור גדול יותר מבני השכונה משתתף
בפעילות המתנ״ס.
ב .העדה האירנית נמצאת ברמר סוציו־
אקונומית גבוהה יותר)יחסית( לעדה המרוק
נית ,ואפשרותם לממן פעילות גבוהה יותר.
כתוצאה מכך עלו בשנת הכספים האתרונה
הכנסות המתנ״ס מהשתתפות עצמית ל־,30%
לעומת 10%בשנת .1986/7
ג .כתוצאה מהפעילות נוצרה אינטגרציה
בין בני העדות ,וההתבטאויות השליליות
)דעות קדומות( הבין־עדתיות פחתו במידה
ניכרת )לפחות על פני השטח(.
ד .התנגדות ההורים מבני העדה האירנית
לפעילות ילדיהם במתנ׳ס פחתה.
לסיכום ,אין ספק שחל מפנה ביחס בין
שתי העדות .יתכן שהחוג לריקודי עם הוא
הגורם לכך .ודאי קיימות גם סיבות נוספות,
פעילות מעניינת יותר ושינוי ביחס של המת־
נ״ס לתושבים ולשכונה .מכל מקום ,החוג
לריקודי עם היה המאיץ למפנה .המסקנה
היא :באפשרותו של המתנ״ס לגרום למיזוג
גלויות ,אם הוא יזום פעילויות מכוונות
למטרה זו.
••
*•• tttttttti
«•••»•••••••• t u t t i
\uttutu:l
••••••••••••i
HHiHti
••••••••••••f
••••••••••••if•••••••••••••••••••••••• :
•••••••••••r
<••••••••••••••••n
1
•••••••••••••••••••••••••
•»
•••••••••••••••
î
••
••• •••••••••••••••
••
•••••••••••••••••
ן!
••
•••
•••••••••••••••••
•
• •• ••••••4• • • • • • • • • • • i
••••••••••••י
•••!?•••••?!?••••••••8f|fSJ*l5S»XJJSSJ
!••{••tffft|••!••!••••••••••!{{• •• 1 • •|i|i
9
! !!
•••••s
tutti
•••••• ••••
•••••••••••••••••••••••••••••••••$••«•••••••••••••«•«••»••••••••••¡•••••••••••1
גבעת אולגה
טבעון
ארועי חנוכה
באגף הנוער
פ ר ו י י ק ט
מספר נכבד של מסיבות וערבי חנוכה
מרשימים התקיימו באגף הנוער של המתנ״ס,
כל אחד מיועד לקבוצת ילדים אחרת ,כולם
יחד יצרו תמונה כלאת ומרשימה שהביאה
הרבה נחת לצוות המארגן וכמובן לילדים.
האירוע הראשון שמשך אליו את המספר
הגדול בי1תר של ילדים )כ־50ו( היה ערב
חנוכה של קבוצות"רעות" )פעילות חברתית
בשכבות גיל המיועדת לכיתות ג׳-ח׳( .הילדים
הסתובבו ופעלו בתחנות של פעילות
הקשורה בחנוכה ,כאשר התחנות מפוזרות
בכל חדרי המתנ״ס .ראוי לציין שהחניכים
לקחו חלק בהכנת התחנוח.
מסיבות יותר צנועות ,אך לא פחות מוצל־
חות ,התקיימו בימים שלאחר מכן במרכז
לסיוע לימודי וכן במשחקיה .
ביום רביעי נערכה מסיבת חנוכה מרשימה
לכל המד׳צים .המסיבה כללה טקס מלווה
בכתובת אש ותוכנית קצרה של המחזת
סיפורי חנוכה ,ולסיום נערך דיסקו ,שזכה
להצלחה מרובה בין הצעירים .פעילוח נוספח
של המד׳צים בחנוכה היו סמינרים בני יומיים
בהרצליה ,לכיתות ט׳-י׳.
חג התנוכה הגיע גם למועדוניות של
שכונת אולגה ד׳ ושכונת אלי כהן .נערך יום
יצירה ,הילדים קישטו את המועדונית והכינו
הצגות לקראת המסיבה ,שאליה הוזמנו גם
ההורים.
אירוע מרכזי נוסף היה "החנוכיאדה״ -
קיטנה בת 3ימים לילדים בכיתות גי ,ד ,הי.
הקיטנה שילבה יצירה ,משחקים וטיול
באזור .למרוח הסיפוק הרב מהצלחח
הקיטנה ,היתה אכזבה מסוימת מכמות היל־
דים שנרשמו ) 50במספר( .נקוה שבעתיד
יגיעו לאירועים מהסוג הזה יותר ילדים.
את כל האירועים הכינו צוות האגף ברא
שותו של דפי סעדה ובסיוע גרעין רעים,
מורות חיילות ובשיתופם של מריצים
מקומיים.
וגם טורניר ספורט
טורניר חנוכה ליחידה לקידום נוער במחח
הצפון נערך בחנוכה .במסגרת הטורניר שהת
קיים במתג״ס גבעת אולגה השתתפו היחידות
מאור עקיבא ,פרדס חנה וקרית חיים .עקב
מזג אויר גרוע לא הגיעו יתר היחידות שהיו
אמורות להשתתף.
הטורניר כלל :תחרות קט־רגל ,טניס
שולתן רהורדת ידיים" .במקום הראשון בקט
רגל זכתה קבוצת אור עקיבא ,ששחקניה
הציגו יכולת מרשימה .בטניס שולחן זכה
אהוד מורגן -מהיחידה לקידום נוער
בגבעת אולגה .ב״הורדת ידיים" -באופן
מרשים ובצורה מעוררת כבוד זכה שוב אהוד
מורגן מגבעת אולגה.
הטורניר עבר בהצלחה רבה ובקרב המש־
תתפים והמארגנים היתה תחושה של סיפוק
רב.
מנהלת היתידה לקידום נוער הגב' שרה בן
אברהם וכן מנחה מחוז חיפה אייל אורן
שיבחו את המדריכים והמארגנים ואת החני־
כים שהשתתפו.
מאת שמואל אבואב
מנהל המתנ״ס
הגבעה הידועה בשמה הערבי שייך אבריק
היא אתת הגבעות בשלוחות הדרומיות של
הרי הגליל התחתון ,הפונות לצד קצהו
המערבי של עמק יזרעאל ,בסמוך לקדית עמל
בדרך חיפה-נצרת.
שרידים עתיקים שהיו פזורים על פני שטח
הגבעה ומערות קברים בסביבה הקרובה,
העידו על כך שזה אתר עתיק ,אך שום דבר לא
היה ידוע על תולדות האתר הזה ואף שם
המקום לא נודע עד שגילוי מקרי של מערת
קברים גרמה לכך שהתחילו חפירות ארכיאר
לוגיות שיטתיות במקום ,והן העלו את
המקום מן השיכחה.
תפירות אלה נערכו מטעם "החברה
לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה" בשנים
,1940-1936בהנהלת פרופסור בנימין מזר,
ובשנים 1955-1953בהנהלת ד״ר נחמן אביגד.
שבע עונות של תפירות שיטתיות העלו
שפע של חומר ארכיאולוגי שאיפשה בידי
התופרים לזהות את המקום ההיסטורי;
לשלב הממצא הארכיאולוגי הזה עם הידיעות
שנמסרו לנו במקורות הספרותיים שלנו ולהר
סיף נתונים חדשים לתולדות המקום.
ב י ת
ש ע ר י ם
רות שחלו בישוב היהודי בארץ ישראל ומרד
בר כוכבא ) 135-132לסה״נ( העבירו את מרכז
הכובד של החיים הדתיים והלאומיים של
היהודים מיהודה לגליל ובית שערים הפכה
לאחד המרכזים החשובים ביותר של היהדות.
היא הגיעה לשיא הפריחה והשגשוג בימי רבי
יהודה הנשיא ,עורך המשנה )עורך התושב׳׳ע
שבכתב(.
לפי המקורות התלמודיים ,ישב בה רבי
יהודה הנשיא זמן רב וקבע בה מקום מושב
הסנהדרין )בסוף המאה ה־ .(2רבי יהודה
הנשיא חלה ועבר לציפורי שם נפטר ,אך
הובא לקבורה בבית שערים .מאז שנקבר רבי
יהודה הנשיא בביח שערים )בחחילת המאה
ה־ (3נתפרסם בית עלמין זה והתחיל לשמש
מקום קבורה מרכזי ליהודי א׳׳י והגולה.
העיר נהרסה ע״י גאלוס -קיסר רומי
בימי דיכוי המרד הגדול של היהודים בשנת
-352לסה׳׳נ .היא המשיכה קיומה כעיירה
קטנה בתקופת הביזנטים ובתקופה הערבית
הקדומה היה במקום ישוב דל וארעי בלבד.
תקופת זהר זו של בית שערים בימיו של
רבי יהודה הנשיא ,עריכת המשנה וקביעת
הסנהדרין בה -כמעט ואיננה נלמדת ועוב
רים עליה ביעף.
המוסד העיקרי של ההנהגה העצמאית
הלאומית בימי בית שני ובימים שלאחר
החורבן היה הסנהדרין .תולדותיו של מוסד
עתה ,ברור שגבעת שייך אבריק זהה עם
n(,
בימי•'nttr
לדמותו ׳
> u
7131
<111
עיר/ <1
קיום
המאבקים׳הציבוריים
זה,
העיר העברית העתיקה בית שעדים
הביח ובמיוחד לאחר חורבנו ,מהוים חומר
או כפר יהודי גדול ומרכז אחוזותיה של
בעל עניין רב ללימוד תולדות האומה
המלכה ברניקי מבית הורדוס בעמק יזרעאל.
ותרבותה.
במחצית הראשונה של המאה ה־ 2לספירה,
בימים שלאחר החורבן ,לא רק חיי החברה
היתה מקום מושבת תנאים חשובים .התמר
והרוח ,אלא גם ההתרחשויות חישוביות
והפוליטיות מתקשרות ומתבהרות עם תול־
דותיה של ההנהלה הלאומית -הסנהדרין.
אי לכך ,הוחלט במתנ׳ס טבעון להתחיל
בפרוייקט חדש הקשור למורשח ביח שערים
ולהוראת תקופה מפוארח זו בתולדות
תרבות ישראל .באתר בית שערים תוקם
מדרשה אשר תעסוק בלימוד מורשת המקום
ונושאים אלה:
ירושלים ,יבנה ובית שערים; הסנהדרין
והנשיאות; התושבי׳ע ומשמעותה :החינוך
וביה׳׳ס בתולדות ישראל; הבית והמשפחה
בתקופת המשנה :בית הכנסת :הטבע והגליל;
רציפות הישוב בגליל; האמנות העממית
והארכיטקטורה :החיים הכלכליים והתרבו
תיים בגליל :ההתישבוח החדשה בגליל:
ארכיאולוגיה -מהי?
הנושאים הנ״ל יועברו באמצעים עיוניים,
חזותיים ותוויתיים ,לימוד במקורות ,קבוצות
דיו} ,הרצאות ושיחות ,טיולים תוויתיים תוך
עיון במקורות ,שימוש באמצעים אורקוליים
)וידאו ,סרטי קולנוע ,שקופיות וכוי( ,משחקי
לימוד שונים :משחקי זיכרון ,פאזלים ,דומינו,
לוטו רביעיות )קלפים( וכוי.
המשתתפים יהיו מכל שכבות הציבור:
תלמידי בתי־ספר יסודיים ועל־יטודיים ,בני
נוער ומבוגרים ,קבוצות עובדים וסטודנטים,
עולים חדשים ותיירים מכל תפוצות ישראל
y luyit<<.HK«rut,
את הנושא מרכז אברהם כהנא ,רכז
תרבות תורנית במתנ״ס טבעון ,בסיוע מורות
חיילות ובסיוע המתלקה לתרבות תורנית
במשרד החינוך והתרבות.
שבת אמני•
חקור ברוך ,ירושלים
פנים רעננות במתנ״ס
מאת יוסי ועקנין
מנהל מתנ״ס בית־מרים
בתורנות ,המתחלפת מדי יום ,שהותה של
האם בפעוטון מסייעת להגברת קשרי
אם-ילד ,ומלמדת אותה על הטיפול בו,
המשחק עמו ועוד.
תרדים ,אוכלוסיית מקלט לנשים מוכות,
חילוניים ,דתיים ,אולי מעט יותר מדי קצוות
מסגרת הצהרון כוללת ילדים בני 6-4
וניגודים ,אך בכל זאת :ב״בית מרים״ שבש
המגיעים לארותת הצהרים במתנ״ס ,ונשא
כונת מקור ברוך בירושלים ,נפתחו פעוטון
רים בו עד לשעה ,16.00כאשר בכל יום -
וצהרון לכל אלה יחד.
תוכן החוג הינו שונה :הכרת הסביבה,
המתרס ,שעד כה עסק בעיקר בקשישים,
ריתמיקה ,כיור ,ציור ,שעת סיפור ועוד .ילדי
בחוגים ,בחריגים ומבוגרים ,החליט להתרענן,
נשים שאינן עובדות ,אך מעונינות במסגרת
ולטפל גם בגיל הרך.
לצרכי העשרה ,ניתן לצרף לצהרון למספר
מסגרת הפעוטון)בין השעות (16.00-8.00ימים בשבוע בלבד.
הצוות מקווה ,כי למרות ניגודי האוכלוסיה
כוללת ילדים בני ,4-2המקבלים תכנים חינר
ולמרות הבעיות האתרות הקיימות ברא
כיים והתפתחותיים שונים ,וכו ארוחת
שיתה של כל דרך ,תגדל ותתרחב המסגרת,
צהרים ואפשרות למנוחה .את הילדים מלווה
והפנים הצעירות והרעננות יוסיפו תן למקום.
גננת מוסמכת ומנוסה ,וכן -אם אחת,
מי שביקר בקרית טבעון ב״שבת אמנים"
לא יכול היה שלא להתרשם מחגיגת אמנים
אמיתית.
אמני הקריה פתחו בתיהם בפני קהל
אלפים מתושבי הקריה ,אשר באו להתארח
בבתי האמנים לשמוע מפיהם על דרך
עבודתם ,לראות מקרוב את המקום בו יוצ
רים האמנים ולהנות ממגוון רב של יצירות
אמנות מרהיבות.
אלו שבאו לאירוע מתוץ לקריה התקבלו
באדיבות ובלבביות בכניסה על־ידי בני הנוער
המקומי אשר חילקו מפות ובהן צויין מיקום
בתיהם של האמנים .עפ״י המפוח והשילוט
הגיעו האורחים אל יעדם.
איזו גלריה יכולה להכיל אוסף כזה של
יצירות אם לא בתיהם הפרטיים של האמנים
ויתרה מכך :ביקור בבית האמן וצפייה בעבר
דותיו -מקבלת מימד אחר מביקור בגלריה
מפגש בלתי אמצעי עם האמן ,אירוח חם
ומפגש
חברתי עם קהל
ולבבי בביתו
המבקרים.
כל אלו העניקו לאירוע אוירה חגיגית
וקהילתית של כפר אמנים.
את האירוע יזם "המרכז לאמנות׳ של
המתרס בריכוז מיכל בקין .פנייה אישית
לאמנים ,הכנת הזמנות ,שילוט הקריה בשל־
טיס צבעוניים ומאירי עיניים ושיתוף פעולה
יפה ופורה לקבוצת האמנים היוו חלק מההכ
נות של המארגנים.
«»«900©0©0009000000
••©©9©999©©9©9•»©••©©§©»©*»«©•«9••«999999999©««©©©©©@©©©99999099©»©•••«•90־0»000099€999909©9©«©9©©©99
199999995090••9«*0©99©©@©©©©©©«©©©©©«©9©»•©•©••*•••••©••©?••§90«$6«09?>»00*«9«*999»9%«9*0»|*^«»*9»«0׳*-
6
©י
09
ו
9
»99
<9 19
»99
•9990090000000000
00000999999990000
99999999999
99000999999
••$:|:99999||99^999:$99|99$•••:
• ^:
* • ? • • ? 1 ** :
11
©0000
רוממה ,ירושלים
ו׳ןךן-ום
מחנה ג׳ודו התקיים בחופשת החנוכה
במתנ״ס רוממה בירושלים .במחנה השתתפו
53בנים ובת אתת -דנה בן אבי מקרית
יובל .דנה ,בת ,16לא התרגשה מחברתם של
כל הבנים האלה .״אני כבר רגילה להיות בת
יחידה בכתה של ג׳ודו" ,אמרה.
המתנה התקיים עבור נבחרח הפועל ירוש
לים ,בשיתוף עם עירית ירושלים והתנהל
על־ידי מומחה עולמי לג׳ודו שבא מבלגיה
במיוחד לעניין זה.
לספורט הג׳ודו הגיעה דנה בן אבי לפני
כשלוש שנים ,כאשר שמשה כשמרטפית ליל־
דים אותם הביאה לחוג ג׳ודו .מצא חן בעיניה
והיא התלה להתאמן פעמיים בשבוע .הבנים
בקבוצה כבר התרגלו לנוכתותה והיא שמחה
ןן *
••••••••••••••••••••••••••©©©©©©©**©••••••••©••••••••••••©••©•©09
ל
ראש העין
ב
נ
ן
ת
בעצם כאן מתחיל הסיפור :ידידות במבחן,
13
3
ומה אומרת אמא של דנה על התתביב הזה
של בתה?"אמא שלי היתה מעדיפה שאלמד
בלט ולא ג׳ודר׳ ,אומרת דנה.
יוסף לב ,איש הפועל ירושלים ,מציין כי
מתוך 400בני נוער המשתתפים בחוגי ג׳ודו
בהפועל 15 ,עד 20אחוז הן בנות.
תיאטרון קהילתי
מה משותף בין עקרת בית ,שוטר ,שתי
מודות ,בנקאי ,פסיכולוג וגרפיקאי?
הם מהווים תלק מצוות בלתי אפשרי
הנפגש פעם בשבוע על קרשים מעץ והמגל־
מים דמויות מזמן אחר ומקום אתר :נערים,
נערות ומורים בבייס תיכון .ושם ,תלמיד
אהד ,יואל שמו ,רגיש כנראה יתר על המידה,
מאיים להתאבד באמצע מסיבת פורים ,דוקא
בעת מערכון קומדיה־דל־ארטה ,בעודו מגלם
את פיירו הרומנטיקן.
הקש-ש-ם " " • ' י ם לכייר
לציין שאין היא זוכה ליחס מיוחד ,והיא
נחשבת חלק מהקבוצה .לדעתה ,ספורט
הג׳ודו דוקא מתאים לבנות והיא מצטערח
שעדיין לא הצליחה לדחוף את חברותיה
להצטרף לחוג ג׳ודו" .כל אלו שניסו לא
החזיקו מעמדי ,היא אומרת" .חושבים שצריך
הרבה כוח פיזי לג׳ודו ,אבל למעשה אין זה כך.
אתה רוכש את הכת תוך כדי אמונים .בסך
הכל יש בזה הרבה כף והנאה".
•קנעם עלית
מאת מיכאל זר־אביב
רכז תרבות
ו! 9
!«!«5
מאת מזל קרטה
רכזת קשישים
חיש־וןזח חס-ן^1:ז ה׳^/זישוז :חס:ך׳י׳ £רc.׳qc
אטימות המימסד .אין מקום לקריצתו
הפילוסופית־הומוריסטית של פיירו; לספונט־
ניות שלו ,לזרימתו מעבר לזמן ולכותלי ביה״ס
הקר מבטון ומעצים סינתטיים .אצלו ,יואל־
פיירו ,החלום הוא ממשי ,המציאות -חלום.
הירח בהישג־יד.
גם ההצגה היא לכם בהישג־יד .נא להכיר:
"הרצת של פיירו בביה״ס הריאלי" מאת עירן
בניאל,־ בבימויו :של משה אדלר.
אנו מזמינים אתכם ,אנשי מתנ״סים ,קבו
צות מאורגנות ,חברי הוגים לדרמה ,לצפות
בהצגה במתנ״ס יקנעם ואף להזמינה אליכם
תמורת התזר עלות ההצגה בלבד.
מי שלא יודע לכייף שיבוא ללמוד מקשישי
מתנ׳ס ראש העין!
לאחר שבילינו 4ימים באילת ,נסענו
הפעם לצפון הארץ למשך 4ימים ,בליווי
המדריך והנהג האהוב על הקשישים אברהם
סופר מחברת המסיעים קרית אתא .את
הקשישים אני אוהבת לפנק .למה לא? מגיע
להם .שהינו בבית מלון "הצפוף בקרית
שמונה ,במלון גני חמת בטבריה ובמוטל
ארגמן בעכו .במשך 4ימים טיילנו באזור
הצפון ,בגליל העליון והתחתון ,במטולה,
בגדר הטובה ,תל חי ,חמי טבריה ועוד.
מנהל המתנ״ס עמרם ששון ביקר את
הקשישים והתפעל למראה עיניו .בסיום
הטיול קיימנו מפגש עם קשישי מתנ״ס קרית
שמונה שקיבלו אותנו בצורה חמה ולבבית.
ב י ו ד ש א ו
ש ד ר ו ת
קידום נוער
מאת דדיה פרוספר
מנהל המתנ״ט
היתידה לקידום נוער בבית־שאן פועלת
כיום במסגרת המתנ״ס .במסגרתה עובדים
כ־ 5מדריכים אשר פרוסים על כל השכונות
בישוב ,והם מטפלים בכ־ 80בני נוער בגילאי
,18-14אשר אינם משולבים במסגרות תינוך
פורמליות.
מטרות הטיפול בבני הנוער במישור הפרט
הן להעלות את רמת המוטיבציה שלהם,
שישתלבו בתוך החברה כאזרחים עצמאיים,
למנוע את ניכורם החברתי ולשלבם בתוך
מערך הפעילות הנורמטיבית של בני גילם
במסלולי למידה ,עבודה והכשרה מקצועית.
היחידה לקידום נוער מפעילה במסגרתה
פעילויות קבוצתיות אשר הן:
בשיתוף המועצה המקומית והמתלקה לתרבות תורנית
זמירות ישנות ותדשות
אירוע ערב של זמירות ישנות וגם תדשות יתקיים במתנ״ס ״במוצאי שבת שירה״,י"א
שבט תשמ״ת ,30.1.88 ,בשעה .20.00
ישתתפו :מקהלת התזנות והשירה הדתית בניצוחו של שאול חכמי והחזן אליהו
גינבלט .ליווי מוסיקלי :גניה אברמסון .טולנים :התזנים משה צטרין ואברהם בגיוף,
והילדים נתום לוקסנברג וירון הוכמן.
כרטיסים במחיר 7ש״ח )לגימלאים 5ש׳׳ח( ניתן לרכוש במתנ״ס רת׳ נתום ו גבעת
שמואל ,טל.03-5323258 :
שאול גולדפרד
י
אור לקשיש
א .פרוייקט הכנה לצה״ל :מיועד לבני נוער
אשר אינם נמצאים במסגרות חינוך פורמ
ליות בגילאי .18-16כדי להגביר את המודעות
האישית בקרב המשתתפים לשרת את
המדינה ,להעלות את רמת המוטיבציה שלהם
לשרת בצה״ל וכן להפיג את חרדותיהם
לקראת גיוסם .במסגרת זו מפעילה היחידה
לקידום נוער תוכנית מיוחדת לאוכלוסיה
הצעירה "הכנה לקראת גיוס" ,וכן פעילות
ספורטיבית ,אחת לשבועיים ,של מכון כושר
וקרב מגע בהדרכת רכז הספורט של הישוב.
ב .היל״ה )השכלת יסוד ולימודי השלמה(
מטרת פרוייקט זה הינה לסייע לבני הנועראשר לא סיימו את השכלתם בהשכלת יסוד
פורמלי וליצור תהליכי חיזוק והתאוששות
בתחום ההשכלה ,כדי לאפשר את שילובם
במסגרות חברתיות ולימודיות שונות.
יבנאל
גבעת שמואל
בערב זה קיימנו מסיבה משותפת ולהקת
הפולקלור של מתנ׳׳ס ראש העין הופיעה
בפניהם בתלבושת וריקוד תימני מסורתי.
ערכנו משחקי חברה ,שירה בציבור וסיימנו
בהרקדה.
אני מודה בשם כל הקבוצה להנהלת המת־
נ״ס וחברת המסיעים ,למדריך אברהם סופר,
לחברת "מליה" בהנהלתו של נח לזר שסייעו
להצלחת הטיול.
הקשישים מודים
למחנופש
למרגלית שלנו תודה בא דיי
מיבנאל גליל תחתון הגענו הפעם 70במספר ונעם לנו לשוב ולגלות שחינך לא סר.
מפגישה לפגישה אנו נהנים מכשרונך הגדול להעניק תרבות ויחס לצבור גדול.
כמו בעבר הפעלת את כולנו יחד וכל אחד בנפרד ,גם את מי שמעולם לא שיתף פעולה
הצלתת להוציא מקיפאון ואפילו להביאו לידי שירה ,ריקוד והצגה ,וזו הצלחה גדולה.
במזגך הנעים ושמחת החיים את מקרינה על החברה כולה.
נשמח להפגש איתך שוב בשנה הבאה.
כה לחי!
ממעריציך קשישי יבנאל ,ובשה סלמון -רכזת קשישים.
מאת שמעון תורג׳מן
"אל תשליכני לעת זקנה" ,זו היתה סיסמת
המבצע המשותף של המחלקה לשירותים
חברתיים ושל היחידה לקידום נוער במתנ״ס
שדרות .מטרת המבצע אשר אורגן כמבצע
צבאי לכל דבר ,היתה להביא את אוירת חג
התנוכה לבתיהם של קשישים סיעודיים,
ובמקביל להעניק לנערים ערכים של שירות
מועיל למען הקהילה.
במסגרת המבצע יצאו כ־ 20נערים
לבתיהם של הקשישים .הנערים היו מצויי־
דים בשקית עם סופגניות ותבילת נרות.
מרגש היה לראות את הבעות התודה ,החיבר
קים ,והליטופים שהרעיפו הקשישים על
הנערים.
החניכים שהשתתפו במבצע זה פקדו את
ביתם של כ־ 52קשישים בשדרות.
מסכם את המבצע אחד הנערים" :עמדו לי
דמעות בעיניים כשנתתי את השקיות לקשי
שים שתלקם גרים לבד ,ידעתי שהבאתי
לקשיש קצת אור לבית".
השתתפו במימון מבצע זה :המחלקה לשי
רותים חברתיים אשר תרמה את הסופגניות
והמתנ״ס אשר תרם את הנרות.
קשר בין מד״צים
משדרות ודימונה
המריצים משדרות היו אורחי עמיתיהם
בדימונה במשך יומיים.
הם התקבלו בחמימות ולבביות על־ידי
המריצים בדימונה וכבר נקשרו קשרים חבר
תיים ביניהם.
הצעירים בשתי העיירות מצאו כי מפגש
כזה בהחלט מפרה ותורם מבחינות רבות -
חינוכיות ,ערכיות וחברתיות -והם מעוניי־
נים להמשיך בשיתוף פעולה ביניהם.
10
שיחת היכרות עם יצחק קינן,
המנכ׳׳ל
ה ח ד ש
מאת זאביק
בינתיים ,ההבדל הוא בדמות היושבת על כסא
המנכ״ל :יצחק קינן במקום יוסי פדוסט .אה ,כן,
גם תלושי המשכורת של יוסי ירדו מהקיר .לעומת
זאת ,יושב קינן וחותם על צ׳קים.
-כבר?
קינן :תפסת אותי בדיוק ביום הראשון שבו יש לי
זכות חתימה!
אבל קינן זהיר .בצד ימין הוא מניח
את הצ׳קים שעליהם הוא תותם .בצד שמאל -
את אלה שעליהם יש לו כמה שאלות.
בחסות
׳׳מפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות״
מוסף
תרבות
לעניני
ו״אמנות לעם׳
\1
צבע טרי
חדו0ות ממדור אמנות 9לסמית
״מפגשים
עולם של מלים
וצבעים״
תערוכה מיוחדת של ״אמנות לעם״
עפ״י הסדרה ״מפגשים״ בהוצאת עם־
עובד
המדוד לאמנות והמדור לספרות ראו את סדרת
הספרים ״מפגשים״ בהוצאת עם־עובד ,כמסמנת
תחילתו של עידן חדש בתרבות ספדי הלימוד
בארץ .לנוכח זאת ,החליטו להקים תערוכה חזותית
ניידת בכל ישובי ״אמנות לעם".
התערוכה תוצג ותפתח חגיגית בספרית שער־ציון,
בית אריאלה ,מקום של החרחשות ספרותית גדולה
ומורחבת.
בסדרת הספרים "מפגשים" מתגלה החידוש הגדול
בעיקר בתחום העיצובי־ויזיאלי ,בנוסף להשגים
ולגוון בצד המלולי.
בספרים ,המודפסים על נייר משובח ובצבע מלא,
יש יצוג לציירים ,מאיירים וצלמים בני דורות
שונים העובדים בסגנונות מגוונים.
יצירות האמנים בספרים נבחרו עפ׳׳י איכותם ולאו
דוקא בגלל עולם הדימויים הילדותי שלהם.
תערוכת "מפגשים -עולם של מלים וצבעים"
תתמקד בעיקר בצד החזותי .יוצגו הציורים
המקוריים של אמנים באביבה אורי ,אברהם אופק,
יאיר גרבוז ,פנחס כהן־גן ,מנשה קדישמן ועוד.
ואיורים ותצלומים מקוריים של מיטב המשתתפים
בספרים.
יש לצ׳קים האלה בכלל כיסוי?קיגן :בכל המערכות בהן עבדתי עד היום לא הגישו
לי צ׳ק לחתימה בלי לוודא מראש שיש לו כיסוי.
גם כאן.
-מי אתה ,יצחק קינן?
קינן :עליתי בראשית שנות ה־ 50ממרוקו ,במסגרת
עליית הנוער .בהתחלה הייתי במוסד נוה־הדסה,
משם התגלגלתי לקיבוץ תל־יצחק ,במסגרת חברת
נוער .מסגרת זו הקימה גרעין והתגייסה לנח״ל -
ואני ביניהם .אחרי הצבא חזרתי אל משפתתי
בכורדאני -בחזרה למעברה .המשפחה עברה
לגור בבנין ״מפואר׳ של 2חדרים .התחלתי לעבוד.
התנסיתי בכל :עבודות כפיים ,חלוקת גאז ,דברים
כאלה .בערבים למדתי לבגרות .אחר־כך בסמינר
למורים .התחנה האתרונה היתה בית־שאן.
ושוב -עברתי את כל השלבים :מורה ,מדריך,
מרכז ,מנהל קייטנות ,איש שטח ,מנהל בית־ספר,
תיכון ערב ,לימודים באוניברטיטח חיפה ,תואר
ראשון בהסטוריה של עם ישראל וספרות עברית.
ואז ,בשנת ,1973נבתרתי לראשות מועצת בית־
שאן ,תפקיד בו כיהנתי עשר שנים ,עד 983ו.
משלא נבחרתי לכהונה נוספת -יצאתי לשליחות
של הסוכנות כנציג של עליית הנוער באירופה.
מעין סגירת מעגל.
ישנה תופעה שכל שלית שגומר את שליתותו תוזר
הביתה וטוען שאין צורך בשליחים .אני לא מסכים
עם זה! זה תפקיד בהחלט לא מיותר :אלפי ילדים
נשלחים על ידי השליחים לתכניות רבות בארץ,
ובכך זורעים זרעים לעליה עתידית וקשר טוב יותר
של היהדות ומדינת ישראל .מה שכן ,חשוב לארגן
ש ל ׳׳אמנות
לעם
את השליחות מחדש ,אפשר להתסיס קהילות .צריך
רק להמנע מפוליטיקה.
משפתה?קינן :אשה ושלושה ילדים ואחד בדרך .כן ,אני
מאמין גדול בעליה פנימית שהיא אחד הפתרונות
היחידים שיש לנו שליטה עליהם ובהם צריך
להשקיע.
על סל התרבות
יצחק קינן הביע רצונו להפגש עם מנכ׳׳ל
החברה ועם מנהלי המתרסים בכנסים
האזורים .בכנסים אלה נדון במשותף בנושאים
שונים ובין השאר בנושא סל התרבות .בכוונת
"אמנות לעם" והחברה למתנ׳׳סים להמליץ כי
בכל ישוב יוקם צוות משותף לבתי־הספר,
הרשות ,המתנ״ס ,ועד ההורים וכו׳ -צוות
שיפעיל את סל התרבות תוך שיתוף ותאום -
לרוותת ילדי הישוב.
איך היתה החזרה?קינן :נחתנו נחיתה רכה .נאלצנו לעזוב את בית־
שאן וזו לא היתה החלטה קלה .עזבתי גם את
הפוליטיקה .עברנו מהעיר אל הכפר -כפר־
סבא...
-את הקשר לעם הבנו .מה הקשר לאמנות ז
קינן :ראשית ,רקדתי בלהקת הסטודנטים של
בית רוטשילד ,כולל הופעות בחו׳ל .שנית ,תמיד
כתבתי שירה ,נובלות ,סיפורים ,אפילו קיבלתי
פרסים ספרותיים ,ובקרוב אף יצא חלק ראשון
מרומן שאני כותב.
מה מצאת ב״אמנות לעס״? .קמו :קודם כל הופתעתי מעוצמתה של המערכת.
היא כל כך ענפה ,מגוונת ,פרושה על כל הארץ,
מאד דומיננטית בשטח התרבות .ואני יודע ששום
דבר לא בא מעצמו .אנשים טובים עשו פה עבודה
קשה.
ואיך אתה ,איש מבחוץ ,משתלב בכל זה?קינן :צריך להבין שיש לי נטייה להסכים עם יוסי
פרוסט שאולי זה דוקא טוב למערכת להביא אדם
מבחוץ .אין ספק שהמערכת שרויה בביצה של
.29.2.88-12.1.88
ערב מיותד סביב התערוכה יתקיים ביום שלישי,
2.2.88בשעה 19:00בערב.
בתוכנית :פנל בהשתתפות אדיר כהן שיציג את
הצד המלולי של התערוכה ,שמעון זנדהאוז שיציג
את הצד החזותי ,ומשתתפי הקלטות :טליה שפירא,
הראלה בר ,איציק ויינגרטן ,ואחרים.
לאחר מכן תתתיל התערוכה להתנייד מצפון לדרום
בכל ישובי"אמנות לעם״.
עצמה ולא יכולה לראות דברים שניתן אולי
לעשותם אחרת.
מצד שני ,לא מדובר במהפכות .אין שום
אנדרלמוסיה .הכל מתפקד יפה ,ויש הרגשה של
עבודת יחד .בסך הכל -תמיד הייתי איש של
השטח ,לא איש מטה ואני בהחלט חושב את עצמי
לאיש צוות .אנחנו יושבים הרבה שעות ודנים על
המדיניות .יתכן ונצטרך לשים דגשים שונים על
פעולות מסוימות ,לא שינויים של ממש ,אבל
תפניות קלות .אני מקיים המון מפגשים עם כל גוני
האוכלוסיה כדי לקבל היזון חוזר .מגלגלים רעיונות,
חושבים מחשבוח.
כמו מה?קינן :תראה ,מבחינתי זו תקופה חדשה ואני שוקד
על כך .למשל ,סל התרבות לבתי הספר ,זה כבר
חידוש ראשוני עצום וכבר החודש נממש את
קריאת השר בנושא.
לא נסתפק באמנות פסיבית ,צפייה באירוע ותו לא.
גספח גם יצירתיות ,יצירה תרבותית הנשענת על
העבר הרחוק של הישוב והעבר של האנשים ,ולא
רק בשיטה של פסטיבלים מלאכותיים ,אלא
אירועים אזוריים עם מורשת ומטורת .השיבוץ
יצטרך לבטא את רצוננו להגיע אל כל כיסי
המצוקה התרבותית.
למה אתה מצפה מהמתנ׳׳סים ?קינן :המון! המתנ״ס צריך להיות הגורם הדורש,
המתסיס ,ואנחנו צריכים להיות מסוגלים לתת את
התשובות .הייתי בעבר י ר ו הנהלה ציבורית של
מתרס .אני מכיר מתנ׳׳סים ,את רות הדברים
והחזון .המתנ״ס מייצג את כל רצונות הקהילה על
כלי רבדיה השונים ,אבל הם צריכים לעשות כל יום
בדק בית ולשאול את עצמם שאלות :כמה אני
עושה? האם זה מספיק? אל מי לא הגעתי? -
ככה אני מאה אותם ,פארטנרים אמיתייכי ,כמו
מכסה לסיר.
ומה הבשורה לצוות שלך?קינן :אני מקווה שבצוות שלי תשרור יציבות.
אחרי הכל אני לא מביא אתי אנשים מבחוץ )כן,
היו בקשות (...זהו צוות מצויין ואצטער צער רב
על כל מי שיבקש להשתחרר .יחד עם זאת אפעל
לקיומן של השתלמויות הכשרה מקצועיות -שכן
אפשר להפיק מהאנשים עוד יותר ,ויותר טוב!
בהצלחה!
פרס ה״צילינדר הנודד׳ הוא של המרכזים הקהילתיים בעפולה
המרכזים הקהילתיים ,בשיתוף עיריית עפולה
ו׳אמנות לעם" ,מפעילים ׳סל תרבות" לכל בתי־
הספר היסודיים חטיבות הביניים והתיכונים ,כ־
5000תלמידים בסה״כ .השנה נפתחה ספריה חדשה
ומפוארת ופתיחתה לוותה בשבוע ספרות לכל
מגזרי האוכלוסיה.
בתערוכה יודגש הקשר בין הדמוי התזותי לבין
המלה הכתובה.
בנוסף ליצירות האמנות תהיינה פינות הפעלה
לצופים הצעירים ,שבהן יוכלו בדרך משחקית
להתאים בין טקסטים לדמויים ויזואליים .כמו כן,
יושמעו שירים וספורים מתוך הקלטות שהופקו ע״י
"המון הפקות׳ עפ״י הספרים.
התערוכה תוצג }ספרית שער־ציון בית אריאלה מ־
, ,
ח״כ עובדיה עלי מעניק ליוסי את מדלית העיר
בטקס רב משתתפים בהיכל התרבות בעפולה
העניקה "אמנות לעם״ את ה״צילינדר׳ לראש העיר
חכ׳ עובדיה עלי ולמנהל המרכזים הקהילתיים
גדעון פורת.
בשנים האחרונות הפכה עפולה למרכז התרבותי
לתושבי העמק כולו ,היכל התרבות החדש המופעל
על ידי המרכזים הקהילתיים הפך למוקד תרבותי
עיקרי לאוכלוסיה :שיתוף פעולה מלא מתקיים עם
המועצות האזוריות.
בעפולה מתקיימת פעילות ענפה בכל תחומי
האומנויות -בשנה האחרונה התקיימו 202
פעולות ,בתחומי התיאטרון ,מהול ,מוסיקה ,ספרות
ואמנות פלסטית.
השתתפו בפעולות אלו כ־ 20,000תושבים -
ילדים ,נוער ,מבוגרים וקשישים.
במשך השנה האחרונה התקיים בעפולה לראשונה
׳שבוע האופרה" .באחור של 50שנה הגיעה
האופרה הישראלית לעפולה ובשלושה ערבים היה
היכל התרבות מלא מפה לפה בשוחרי אופרה.
תיאטרון הקאמרי חזר בשנית לשבוע התיאטרון עם
מבחר הצגותיו ,ערבים מיוחדים בישובי העמק
ופעולות העשרה לכל תלמידי בתי־הספר.
סדרת המנויים לתיאטרון כוללת היום כ־000ו
מנויים.
200שוחרי מוסיקה נמנים עם מנויי סדרת
הקונצרטים ותערוכות מפארות באופן קבוע את
כתלי המתנ״ס.
בעבור כל הפעילות הזו זכו המתרסים בפרס
,
היוקרתי.
מר חיים דובשני ,ירר הנהלת "אמנות לעם״,
שהעניק את הפרס ,ציין את התתרות הקשה
שהיתה בין מספר רב של ישובים .העובדה שעפולה
זכתה לבסוף בפרס ,אכן מצביעה על העשיה הרבה
המתקיימת בישוב.
בשם משרד התינוך והתרבות ברך מר אבנר שלו
מנהל האגף לתרבות .בשם העיר ותושביה הודה
ראש העיר ח״כ עובדיה עלי שביקש מהעושים
במלאכה להמשיך ולפעול ,לחדש ולקיים ארועים
נוספים.
בהזדמנות זו נפרדה ־עפולה ממנכ״ל "אמנות לעם"
היוצא יוסי פרוסט .ליוסי הוענקה מדליית העיר.
בתלק האמנותי הופיעה תזמורת הנוער העירונית,
וחבורת הזמר העירונית שתי להקות שגם הן תלק
מהעשיה התרבותית בישוב .שלישית הפנטומימה
ולהקת קולן סיימו ערב מהנה ומרשים.
שבוע המוחה המקורי
התיאטרון הקאמרי בעפולה ובעמקים
במרכז הארוע מפגש בין מחזאי דור
תש״ח לבין המחזאים הצעירים של
שנות ה־80
"זאב" ושמוליק כץ ,הצלמים רחל הירש וישראל
הרמתי -תערוכה שהופקה במיוחד עבור שבוע
זה ע׳׳י מדור האמנות של "אמנות לעם".
התיאטרון הקאמרי" ,אמנות לעם" ,והמרכזים
הקהילתיים בעפולה ,חברו יחדיו זו השנה
השלישית כדי לקיים שבוע של תיאטרון בבירת
העמק ובישובי האזור ,חגיגה תיאטרונית מבוקר עד
לילה.
במסגרת חגיגות ה־ 40שנה למדינה ,והדגש הרב
ששם התיאטרון לנושא המחזאות המקורית -
יוהד השבוע כולו לנושא זה.
התיאטרון הציג את הצגותיו"תבלי משית"" ,נוצות",
"באמצע היום" ,ר׳פולה" ,כשסביב ההצגות התקיימו
מפגשים עם השתקנים והיוצרים ,ימי תיאטרון ,בית
פתות לתיאטרון ,דיונים לאתר ההצגות ,ומשתקי
תיאטרון.
חדשות ממדור תיאטרון
תערוכת תצלומים
948ו988-ו
תערוכת התצלומים המלווה את שבוע המחזה
המקורי תתמקד במספר מחזאים ישראלים.
במחזה "הוא הלך בשדות" של משה שמיר ,שהוצג
בתיאטרון הקאמרי ב־.5.1948ו ,3אנו רואים את
נקודת הזינוק במתזאות המקורית .מיד עם תום
מלתמת השחרור מעלה תיאטרון הבימה את
ההצגה ב״ערבות הנגב" מאת יגאל מוטינזון .שתי
דוגמאות להתייתסות מיידית ודרמתית לארועים
הטטוריים ,של שני סופרים צעירים ילידי הארץ.
מטרת התערוכה לתת דוגמאות מהצגות מקוריות
שהוצגו ב־ 40השנים שחלפו ,תוך התרפקות על
העבר ושמחה מהתנופה המיותרת של השנים
האחרונות.
המחזאים המשתתפים :משה שמיר ,אהרון מגד,
יגאל מוסינזון ,נתן שחם ,נתן אלתרמן ,נסים אלוני,
יוסף בר־יוסף ,יהושע סובול ,חנוך לוין ,יוסף מונדי,
א.ב .יהושע ,יעקב שבתאי ,מוטי לרנר ,הלל
מיטלפונקט ,שמואל הספרי ,דני הורוביץ.
הצלמים המשתתפים :יעקב אגור ,אלכסנדר ,מולה־
הרמתי ,מורל דרפלר ,יוכי לנג ,רחל הירש ,עליזה
אורבך ואלדד מאסטרו.
הערב המרכזי התקיים בסוף השבוע והוקדש
למחזאות המקורית ולמפגש המיוחד בין המחזאים.
מדור מחזאי תש״ח השתתפו :יגאל מוסינזון ,נתן
שחם ,אהרון מגד .ומולם מחזאז׳סוםתי1.הי80ן»1ג0יח1זא זז
לרנר ,חיים באר ,שמוליק הספרי ועירא• דביר .את
הערב הנחתה כרמית גיא ,כשבין הראיונות ורב־
השיח שולבו שתקני התיאטרון בקסעים מתוך
מחזות שהועלו בעבר ומועלים היום על בימת
התיאטרון הקאמרי.
בפואיה היכל התרבות בעפולה הוצגה תערוכת
הצגות התיאטרון בעיניהם של הקריקטוריסטים
מסך עולה
מסך יורד
מתוך "נוצות'
צלם המצלם תיאטרון צריך להיות אשף העיתוי.
בשבריר השנייה בו הוא לוחץ על הדק המצלמה,
הוא מרכז אח הרשמים המצטברים ורומז על
ההתפתתויות שיבואו במהלך ההצגה .כל צלם
ואופיו ,כל צלם והתרשמותו החוויתית.
אנשים קשים
"אומר בפשטות :אהדתי את המחזה "...כך כתב
החמור שבמבקרים דר׳ חיים גמזו בעתון ״הארץ״
על המחזה "אנשים קשים".
"אנשים קשים" הם רחל ואחיה הטפיל סיימון,
לייזר השידוך המובא אליה מארץ ישראל ובני
השכן האנרכיסט המאוהב ברחל.
במוי :תנן שניר .עבודות הבמוי הקודמות שלו
ב״הבימה" היו"הדוד וניוד" ,נמר חברבורות",
ר׳טייבע והשד שלה".
המחזאי יוסף בר יוסף חיבר גם מחזה נוסף
הממשיך להציג ב״הבימה"" :הפרדס׳ .את המחזה
מגדיר יוסף בר יוסף" :מין קומדיה" .תפאורה
ותלבושות :משה שטרנפלד.
בית ספר לנשים
בתיאטרון"הבימה" החלו החזרות להצגה החדשה
"בית ספר לנשים" -פרי יצירתו של גדול
הקלסיקנים הצרפתיים ,מולייר.
במרכז המחזה -קנאי זקן המנסה לאלף נערה
צעירה ונתשקת לנישואי כפיה.
"בית ספר לנשים" היא קומדיה חיננית ומשעשעת.
למרות היות "בית ספר לנשים" מחזה מפורסם
מאוד של מולייר ,כמעט ולא הוצג בארץ.
מעבר לקומדיה קיים במחזה מישור נוטף :המאבק
בין הטבע לאשר אינו טבעי ,בין כפיה ודיקטטורה
לתירות האדם.
בימוי :לסלו מרטון ,מנהל אתד התיאטרונים
החשובים בבודפשט שהגיע לארץ במיוחד למטרה
זו.
מסכות מסכות
ימי מחול מרוכזים
יצירה ,בימוי ומשחק :מדטין פרידמן וגדעון שמר:
מסכות של יהודית גרינשפן.
מהפולחן לתאטרון
תערוכה הכוללת כ־ 80מסכות מכל העולם
ומתקופות וסגנונות שונים ,כשבין המוצגים
מתקיים מופע תיאטראלי מקורי הכולל הסברים,
הדגמות ססגוניות וקטעי מחזות.
התערוכה כוללת את אוסף המסכות של יונתן מרזר
זיל.
תערוכה 11 :בינואר עד 15בפברואר :מופעים20 :
ו־ 30בינואר ב־ .20:30ארועים במשך כל זמן
התערוכה .פרטים :טל.02-294941 ,236470 .
י
חכם על טפשים
״חכם על קטנים" -מופע של דני סנדרסון)שירה<
כתיבת השירים והלחנתם ,נגינה על גיטרה(;
בידור מהנה מאוד .הכותרת עלתה בראשי בערך
בשליש המופע ,בגלל סוג ההומור של סנדרסון -
הומור טפשי מאוד על פניו ,אבל אט־אט נגררתי,
וככל שהזמן נקף ,מצאתי עצמי צותק יותר ויותר,
תוך שהנאתי מתעצמת בקרשצינדו .לא נעים,
אמרתי לעצמי ,גם אני.
שיריו של סנדרסון מוכרים -קצביים ,קליטים
מאוד ,רוק אמריקאי בנוסח שנות החמישים
והשישים עם כמה גיחות אתניות מקומיות .שירים
פשוטים וטובים ,והוא מבצע אותם מצויין בעזרת
התזמורת הצעירה ושתי הזמרות .מופע אידיאלי
לשיפור מצב הרוח במזג האוויר המכה בנו בימים
אלה ,והאירועים הרגילים המכים בנו כל יום.
מוסף מוזה נערך על־ידי:
גלית ברסקי וארנון פורת —
בחודשים ינואר-פברואד ,1988יתקיימו ימי מחול,
במפורט להלן .ימים אלה מוקדשים למחול באווירה
חגיגית בהם נוטלת חלק ומשתתפת בפעילות
מגוונת כל )זקהילה בישוב.
17-18-19בינואר -מדרימה להקת בת־שבע
לאילת .בבוקר יום ה־7ו לינואר ,יקיימו שי גוטסמן
ואורנה לבנה מפגש לעובדי הנמל .יתקיימו מפגשים
נוספים עם חברי הלהקה למבוגרים ,וכמרכן לילדי
כתות ה׳־ו' ,אשר בסיומם של המפגשים יצפו
בקולאז׳ ובהופעה של הלהקה על הבמה באולם
קולנע אילת .הלהקה תופיע בתכניתה "קרקס
הפנטומימה" לילדים ולהורים בקולנע אילת -
ארבע הופעות ,ותסיים בהופעת ערב לתושבי
ואורחי העיר אילת.
24-25לינואר יתקיימו שני ימי מחול עם להקת
המחול הקיבוצית בעמק בית שאן.
הלהקה תקיים ,במסגרת ימי מחול אלה ,מפגשים
לילדים ונוער ,התל מכתות ג׳ וכלה בחטיבת ביניים
ותיכון ,בבתי־הספר בקיבוצים ובבית־הספר המקיף
אורט בבית שאן .בערב יתקיימו מפגשים לחברים
בקבוצים :כפר רופין ,מעוז חיים ,ניר דוד ונוה
איתן .רקדני הלהקה יקימו שני שיעורי מחול
באולפן למחול בעמק בית שאן .כמו כן יתקיימו -
הופעה מוטברת לתלמידים ,הופעה למשפחה
)ילדים +הורים( והופעת ערב לקהל הרחב.
לאור ההצלחה שהיתה לימי המחול בשנה שעברה,
במגדל העמק ,עם להקת ענבל ,יתקיימו ב־5-16ו
בפברואר שני ימי מחול עם להקת בת־שבע.
שי גוטסמן ואורנה לבנה ,חברי הלהקה ,ביחד עם
נציג רשמי של להקת בת־שבע יקיימו מפגש חגיגי
לאנשי מפתח ,ועדת רפרטואר ,מנהלים ומורי
מחול ,ומפגש נוטף לחוג לריקודי עם .כמו־כן,
יתקיים מפגש לקשישים במועדון .תלמידי תיכון
וחטיבות ביניים יצפו בשני מפגשים עם חברי
הלהקה כשבסיומם תופיע הלהקה בתאטרון
ובקולאז׳ .יתקיימו שתי הופעות של "קרקס
הפנטומימה" לילדים והופעת ערב לקהל הרחב.
"אמנות לעם".
זאביק זהבי ,ירון סוקולוב ואלישבע מאי
החברה למתנ״סים
היכל התרבות של מתנ׳׳ס דורה בנתניה
?198
י י *
*ליכי;
שיא בהתחדשותה של
מאת גילה זהבי
מתוך עיתון ״לאישה"
היכל התרבות המרהיב שהוקם בשכונת
דורה בנתניה ,הפך למוקד של פעילות תרבו
תית תוססת .קולנוע ״דור׳ הפועל במקום,
כבר מושך אליו את כל שוחרי הסרט הטוב
מכל רחבי השרון.
אם ניתן לדבר על"נם תרבותי״ ,הרי הוא
כבר התחולל בשכונת דורה ,הפרבר הנתנ־
ייתי ,אשר נחשב עד לא מכבר למקום זנוח,
שאנשים תרבותיים מדירים ממנו את
רגליהם ,הפך בשנה האחרונה למוקד פעילות
חברתית תוסס ,המושך אליו שוחרי תרבות
מכל רחבי העיר .על רקע של בתים ששופצו
והפכו למיבני־חמד ,קם היכל תרבות מרשים
בעיצובו ,שנעשה מיד עם פתיחתו ללב
השכונה ולגאוות התושבים.
"המקום הזה מוכית שניתן להשיג התחד
שות שכונה גם בזכות טיפוח חיצוני" ,אומר
אבי בן שמתון ,מנהל המתנ״ס זה שמונה
שנים ,העומד בפני סיום תואר שני בסוציולר
גיה ואנתרופולוגיה ,המנהל את ה״קומפלקס
מאת יאיר לנדאו
מנהל המתנ׳׳ס
מתנ׳׳ס אליכין פעיל ומעורב בישוב בכל
הגילאים -החל מהגיל הרך ועד לזקנה.
מועדון הקשישים באליכין פעיל במשך כל
השנה .רכזת הקשישים אלישבע גוב מנהלת
את המועדון במסירות ,והיא האחראית לכל
הפעילות העניפה במועדון.
במשך כל השבוע מוגשות ארוחות צהרים
חמות תמורת תשלום נמוך .לקשישים מוגב־
לים יש הסעה למועדון ,ולאלו מביניהם
שנשארים בביתם ,שולחים ארוחה חמה
ממטבח המועדון .המטבח עצמו מופעל על־
ידי הקשישות ומנוהל על ידן.
עובדה ראויה לציון היא,שמתוךאוכלוטיה
של כ־ 250קשישים באליכין ,בודדים בלבד
נמצאים בבתי אבות.
רוב הקשישים חיים עם המשפחות ומע
שירים את חיי המשפחה.
יום הסב ,הסבתא והנכד המתקיים זאת
השנה השניה ,נועד להדגיש את הערכת
המועצה המקומית לקשישים ואת הקשר
הבלתי נפרד בין הילדים ,ההורים ,הסבים
והסבתות.
הארוע החקיים בחסותה של הגב׳ שולמית
שמיר ,יו״ר המועצה הציבורית למען הזקן,
ובסיוע הלשכה לשירותים חברתיים במקום,
וכמובן ,ג׳וינט־ישראל ,אשר הודות לתמיכתו
הכספית בפרוייקט מתאפשרת הפעלתו.
אחרי הברכות של המארח בגימין אתדק,
ניות" במחיר של שני ש״ח בלבד לשעה.
הסטודיו לתנועה וחיאטרון שבהיכל,
מופעל על־ידי בית הספר לאמנויות
״הבוסתך .ההרשמה לחוגים אלה ואחרים
כבר נפחחה .האולם המיועד ללימודי מחול
נראה כלקוח מטרט .כך גם מרכז היצירה
ובחדרי ההאזנה למוסיקה ,שהציוד המשוכלל
בהם יכול לעורר קינאה אפילו בלב תושבים
מאיזורים הנחשבים ליוקרתיים ועשירים.
התרבותי" ,המכיל בתוכו את היכל התרבות
ואת קולנוע "דודי.
בקולנוע החדש ,המופעל באמצעו חברת
"תמוז׳ בניהולו של עמוס הורוביץ ,החלו מיד,
ללא שום היסוסים של מתחילים ,בהקרנות
סרטי איכות חדשים ביותר .איש לא חשב
להתניף לתושבים בהבאת סרטים זולים
סוחטי דמעות .באולם המרוות מציגים גם
הצגות תיאטרון מעולות וסידרת המינויים
להצגות הפכה ללהיט אמיתי .היכל התרבות
ממוקם בתוך מרחב שמעניק לו מימדים ויופי
מיוחדים במינם .נראה ,כי נתנו כאן את הדעת
לכל פרט .פסל יצוק ברונזה ממוקם ברחבה
המרוצפת ,שסביבה גינה מטופחת.
מועדון הבריאות וחדרי־הכושר ממחישים
היטב את הכלל של"נפש בריאה בגוף בריא".
למרבה ההפתעה אף הכינו במקום תשתית
להקמת מרפאת שיניים ,שתשרת בעתיד את
הקהילה ותעניק טיפול מונע לילדים.
כשנכנסתי לחדר ,המכונה "עולם הילד׳,
הצטערתי על השנים הרבות המפרידות ביני
לבין ילדותי .השטחים הנקיים ,השולחנות
הצבעוניים ופינות השעשוע ,מעוררים את
תאוות המשחק .כיתות הגן מבקרות כאן
בבוקר לשיעורי העשרה ואחר־הצהרים יכו
לות האמהות הטרודות להעטיק כאן את
ילדיהן בהשגחת גננות ,המכונות כאן ׳׳שחק־
בספריה המהודרת ,המדהימה את המבק
רים בה לראשונה ,שורר שקט המאפשר
למכורים לספרים להתרכז בקריאה.
"כאשר נותנים איכות" ,אומר מנהל
המקום" ,יודעים באי ההיכל לשמור על מה
שהם מקבלים והם מעניקים בתמורה את
היחס המתאים .אפשר לתמצת במשפט אתד
את השקפתי :יש לעסוק בתשתיות ולא בשט־
ויות ,ובכך להצליח".
האדם במרכז יצירתו של משה אבה
י ד ו המועצה המקומית אליכין ,והאורתים
המכובדים ממשרד העבודה והרווחה ,ג׳וינט־
ישראל והחברה למתנ״סים ,הודלקו נרות
חנוכה ע׳׳י הקשישים והילדים ,שהופיעו גם
בריקוד משותף .הילדים ענדו על דש בגדי
הקשישים סמל מיוחד ,שעוצב לכבוד הארוע.
נכחו בארוע :גב׳ חנה דסקל וגב׳ שוש בן
עטר ,נציגות המועצה הציבורית למען הזקן:
מד אודי לאור ,יריר אש״ל ,אשר נשא דברי
ברכה בשם החברה :וגב׳ עליזה אדיוביץ,
מפקחת השרות לזקן.
אומרת שושנה מיימון ,אחת הסבתות:
"ימים כאלה מרחיבים את ליבנו ומראים
לאורחים הרבים שאנחנו חלק מהיישוב ומבי־
אים תועלת לכולם״.
את הכיבוד הנפלא -קובנה ,סבעיה,
מלאווח ,לחוח ועוד -הכינו -מי אם לא
הסבתות בעצמן ,ובטאבון אמיתי ולא בכלמיני מכשירי חשמל של הדור הצעיר שעושה
הכל אינסטנט.
לא היה אורח שלא התרגש והתפעל מהשי
לוב בין הקשישים לילדים.
עובדי המתנ״ס ,תושבי אליכין וראש
המועצה מודים מעל דפי העיתון לכל אורחינו
שהתחלקו איתנו בשמתתנו.
לסיום אני רוצה להודות באופן אישי וחם
לנורית סתוי שעובדת עם המתנ״ס ללא לאות,
עוזרת ומקדמת את נושא הקשישים באליכין
במשך כל השנה.
ולהתראות בשנה הבאה.
מאת עמנואל סלע
בימים אלה זכינו לראות תערוכה מענינת
של הצייד דד׳ משה ליבה.
ליבה הציג את יצירותיו בפואיה של האודי
טוריום ב״בית וולפסון״ בעכו וכמו כן במתנ״ס
״בית ראסל" בנהדיה.
יצירותיו של ליבה וסגנונו המקורי מתיח־
סים רובם ככולם לאדם .האדם הוא סמל
הבנוי מקוים גיאומטריים הצומחים מצורת
מגן דוד ,יש וצורות אלה נמצאות בקבוצות
קטנות ,כל קבוצה בנפרד ,ויש לפעמים שהק
בוצה הולכת וגדלה עד שהיא מאכלסת את
הדף כולו)ראה תמונה ״האנשים"( ,אין ספק
שלפנינו צייר מקורי המביא בתמונותיו מסר
מעניין על משפחת האדם.
אצל ליבה חלוקת הצורות בשטח הן
מלאכת מתשבת בזכות עצמה :לפעמים
השטח הלבן בתמונה הוא תלק אינטגרלי של
היצירה ,יתר צנל כן אצל ליבה לא קיים שטח
״ריק״ ,לכל פיסת נייר בתמונה יש תפקיד
תשוב בקומפוזיציה ,כולל כמובן הדמות
עצמה ,שהיא חלק מהמכלול של הדף כולו.
השטחים הלבנים מאחדים את קבוצת האנ
שים במשחק דינמי ואין טופי הבאים לטמל
תרבות ישראל אמריקה הלטינית ,ספרד ופור
טוגל .בנוסף לכל זאת הוא גם משורר.
בקרוב נזכה לתערוכה מענינת של ציורים
דרום אמריקניים שתעבור במתנ״סים בארץ.
את האדם וסביבתו.
כדאי לציין את דרכו של ליבה בדיפלומט
ושגריר ישראל בונצואלה ,סנגל ועוד מדינות:
היום מנהל דיר ליבה את המכון לקשרי
"ירושלים אינה מתמלאת לעולם
,,
מרתון בנושא ׳׳עולים לירושלים״
מאת יעל גלבוע
מנתה במפ׳׳ה הרובע היהודי
כנס אמצי״ה למנהלים ורכזים במתנ׳׳םים
התקיים גם השנה בשיתוף עם מתנ״ם הרובע
היהודי ,שאירח ואירגן אותו כתוכנית מרתון
יום ולילה בנושא "עולים לירושלים".
בנרו כסלו)2.87ו ,(6.התכנסו ובאו למת־
ליס ברובע כ־ 30נציגים ממתנ״סים ברחבי
הארץ .תכנית הכנס כללה סיורים ,הרצאות
ומפגשים ,שהתפרםו על פני 2,000שנות
"עליה לירושלים".
התקופות הקדומות נסקרו בהרצאותיהם
של פרופ׳ מ.ד .הר על "העליה לרגל בימי
המקדש׳ ור׳ משה רוזנבליט על "ירושלים
במחשבת חז״ל".
אחרי ארותת הצהרים סחף הרב בצלאל
לנדאו את המשתתפים לדיון סוער בנושא
"לא תעלו בחומה!״ ולהשלמת החלק המשיחי
סיפר דיר אריה מורגנשטרן על"עליות לירוש־
לים מהרמב״ן ועד המאה הי״ט".
גם לעליות "אומות העולם" התייחסו
בכנס .בסיור בדגם"ירושלים במאה הי״ט" של
סטפן איליש ,שנמצא במוזיאון העיר ירושלים
)המצודה( ,בלווית הרצאה בנושא "נוסעים
ומציירים את ירושלים במאה הייט״ מפי יעל
גלבוע.
אחרי ארוחת הערב ,נסעו המשתתפים
לנווה יעקב ,שם ערכו סקר"שכונת עולים"
בהנתיית מאיר כהן ,המשפחות שהשתתפו
בסקר התכוננו לבואם של הסוקרים ,ואירחו
אותם בלבביות רבה.
את החלק הזה של הערב חתמו תצפית על
"ירושלים הלילית" מהר הזיתים ,וסיור ברחי
הנביאים בנושא "אישים ואתרים במאה
הי״ס" בהדרכת יעל גלבוע .המשתתפים אף
זכו להסבר מעניין מפי הדיר יורן לרסן ,מנהל
המכון השוודי לתאולוגיה ,על ההיסטוריה של
"בית תבור׳ שבו שוכן המכון.
החלק האחרון של הכנס החל בחצות
והוקדש לירושלים במאה העשרים .הוא
נפתח בהרצאה מפי אהוד זלצבורג מהמ־
חלקה לתכנון בעיריה ,בנושא"ירושלים אינה
מתמלאת לעולם״ .לאחריה התקיימה שיחה
עם זכי לוי ,דמות ירושלמית שסיפרה על
החיים במעברות ירושלים.
לפנות בוקר הוקרן הסרס"קזבלן" ,ולאח
ריו התקיימה פגישה מעניינת עם עולים
חדשים ממרכזי קליטה ,שטויחו ובאו בשעת
בוקר מוקדמת זו כדי לחתום את המט .את
הפגישה הנחתה פנינה לקטבי.
כבר למתרת הכנס התקבלו תגובות חיו
ביות ומעודדות מהמשתתפים .לצערנו ,היו
מנהלים ורכזים שעבודם אורגן הכנס במיעוט
בולט ,אך השתתפות פעילה וערה של מורות
תיילות ,אשר גילו נכונות והתלהבות ,תרמה
רבות להצלחת המרתון.
כה לתי לצוות מתנ׳ס הרובע ,שהתגייט
למבצע ארגון המרתון ,ודאג שהכל יתנהל
כשורה .תודה מיוחדת מגיעה גם למתנ״ס
נווה־יעקב שאירת את המשתתפים ויגייס״
את המשפחות לסקר.
להתראות במרתון בשנה הבאה.
המתנ׳יסים בחגיגות ה״40
מאת ריר צבי בר־אולפן
שנת תשמ״ח עומדת בסימן ה־ 40למדינה.
המתנ״ס נמצא כבד בוודאי בעיצומן של ההכ
נות לחגיגות המקומיות ,ליום העצמאות
וכדומה.
המתנ״סים הוזמנו ליטול תלק באופן פעיל
בתגיגות הממלכתיות לציון ארבעים למדינה.
להשתתפות זו משמעות מיותרת מבחינת
ההכנות בכל מתרס ומתל״ס .יש להתאים
התכנים והרמה למסגרות הכלליות בהן ניטול
חלק .בשלב החשיבה וההערכות לחומר אותו
רוצים לבצע ,יש לקתת בחשבון כי באירועים
הארציים תהיה העדפה ברורה לחומר הקשור
לאירועים שהתרחשו ב־ 40שנות קיום
המדינה.
נציין אפשרויות אחדות כדוגמה.
בתחום הזמר :משירי האתמול ועד השיר
הישראלי העכשוי ,תוך הדגשת שירי העבר.
אפשר לבסס אסופות של יצירות מלחינים
ישראליים ידועים.
בתזמורות :שירי א״י .אוסף יצירות של
קומפוזיטור זה או אחר ,ישראליים ויהודיים.
במתול :ריקודי עבר ,ריקודי עדות .לקט
לפי נושא :הורה ,המעגל ,ריקודי תגים וכוי.
התיאטרון הקהילתי :נושאים ישראליים,
מקומיים ,כלל ארציים .עלייה ,חבלי קליטה,
קבוץ גלויות.
בתחומי במה אחרים ,כמו בלט ,ג׳אז.
התעמלות אמנותית ,תומר שיהיה מבוסס
לפחות על מוסיקה ישראלית מתאימה ,ונסיו!
התאמת התכנים להווי הישראלי בעבר
ובהווה.
כמובן שאין לראות בכך את האפשרויות
הבלעדיות .הדוגמאות באות רק לתת קו כיוון
לרקום ולפתה הצעות.
כללי ,שמסביבו אפשד -קי
רבות אתרות ,הקשורות לתוכן ישראלי
מותאם ל־ 40שנה למדינה.
מעורבותנו ,כידוע היום ,היא לפחות באי
רועים הבאים:
ו .כנסי להקות חובבים באמנויות הבמה,
המאורגנות ע״י התאגדות המרכזים הקהיל
תיים .המפגשים המתוזיים יתקיימו בתודש
מרץ ,1988וישמשו גם כמבתן התאמה ורמה
של להקות להשתתפ1תן באירועים אחרים.
האירוע המסכם של המפגשים יכלל באחד
האירועים שלהלן ,אם בבימות התערוכה ,או
בתגיגות"אל הנגב".
.2במות "תערוכת הישגי המדינה ב־40
שנותיה" ,שתתקיים בגני התערוכה בתל־
אביב ,מ־ 9.6.88עד .2.7.88המתנ״סים יופיעו
על במות מטעם משרד התינוך ,שיקום שכו
נות ,משרד השיכון וכוי ,ויטלו חלק בתצוגות
ופעולות מערכת החינוך הלא פורמלי.
.3פסטיבל המחול בכרמיאל,27-29.6.88 ,
ובהמשכו אירוח להקות מחול אורחות מחוץ
לארץ ,שישתתפו בפססיבל ,בתכניות בישר
בים ואירוח כבתים.
.4פסטיבל הזמר העברי בערד,5-7.7.88 ,
חבורות זמר ומקהלות.
.5תגיגות ״אל הנגב" .5-13.7.88איוש
במוח בחניוני הנגב ,השתתפות באירועים
והכוונה של המבקרים הצפויים לטיולים,
אירועים במתנ״סים ,לביקורים בישובים .מן
הראוי כי המתנ״סים בנגב יקחו בחשבון כי
צפויים בתאריכים אלו מבקרים רבים באירר
עים השונים המתוכננים ב״אל הנגב" ,ויכינו
במתרסים תכניות מתאימות בהן יוכלו
להשתלב גם האורחים.
מתל׳סים ברתבי הארץ נקראים לתכנן טיו
לים לנגב לתקופה זו ,בה יתקיים הפנינג גדול
.6הזמריה היה1דית .7-14.8.88 ,השתתפות
מקהלות מתנ״סים בזמריה ,ובהמשכה אירות
מקהלות אורחות מתוץ לארץ ,בתכניות בישר
בים ואירוח בבתים.
.7מרתון ,כנס ,תזמורות מתנ״סים )ואח
רים( לכלי נשיפה .תאריך עוד לא נקבע.
.8מרתון תיאטרוני חובבים במתנ׳סים
)ואתרים( -תאריך ומקום עוד לא נקבעו.
הריכוז ,ההשתתפות בהפקות ,הכוונת גופי
הביצוע במתנ׳סים בתכניות הנ״ל הוא בידי
צבי בראולפן .תיאומי מטות -ירון סוקולוב.
שאלוני בדיקת מצאי גופי ביצוע ,להקות,
במתלסים ובבתי־ספר קהילתיים יצאו
לשטת בסוף אוקטובר .87אלו שעדיין לא
התפקדו מתבקשים להזדרז ולהודיע על גופי
הביצוע הפועלים אצלם.
מנהל מתנ״ס! אל תפטור עצמך בכך
ש׳׳יודעים כי יש לגו להקה״ זאת או אחרת.
)תזמורת ,תיאטרון ,מחול ,זמר ,התעמלות,
אתנית ,וכוי( .בדוק אישית אם מלאתם את
שאלוני מפקד המצאי הנוכחיים ,עבור כל
להקותיכם הקיימות כיוס .ריכוז רישומים
אלו משמש אותנו לפניות ולתכנון ,וכן הוא
מופץ לגופים נוספים המבקשים אותם ,אי
לזאת דרושים הפרטים המבוקשים ,בשיטה
ובסדר מסוימים ,ודרושה התשובה הכתובה.
ברור לך כי לא נוכל לשתף באירועים
להקות וגופי ביצוע שאין אנו יודעים על
חגיגת מורשת אתמול בצליל ומחול
מאת אהרון קולצבר
מנהל מתנ׳ס קרית־גת
אילה גורן
אתראית על פרויקט מהול
ומוסיקה אתניים במתל׳סים
במרכז תרבות העמים לנוער
בירושלים.
המפעל למחול ומוסיקה אתניים במת
רסים ,בשיתוף עם מתנ״ס קדית גת ועירית
קדית גת ,מתכננים אירוע חגיגי של להקות
מחול ומוסיקה של העדות הפועלות במת
רסים ברחבי הארץ.
האירוע יתקיים בט׳׳ו בשבט תשמ״ח -
3.2.1988ויכלול במסגרתו מספר חלקים ואלו
הם:
א .שני מופעים של הלהקות בהיכל התר
בות ע״ש אדית פולאק)שליד המתלס( ,הרא
שון יתחיל בשעה 17.00והשני בשעה .20.00
ב .בין שני המופעים נקיים הפנינג של כל
הלהקות ביחד עם הקהל שיכלול הרקדה
ושירה בנוסח העדות המשתתפות וכיף
משותף.
ג .סיורים מודרכים באתרים המעניינים
שבסביבת קרית גת יתקיימו עבור להקות
שיכולות להגיע בסביבות השעה .12.00
אנו מנסים לקבל חסות חלקית של מפעלי
תעשיה בקרית גת ,כגון :פולגת ,בגיר ,סוגת
וכוי ובאמצעות כך לכסות עלויות הכרוכות
באירוע מסוג זה .בין היתר ,מקוים אנו שניתן
יהיה להשתתף בחלק מעלות ההסעה של
הלהקות .למותר לציין שהמתל׳ס יתגייס
לארח את הלהקות ולדאוג לכיבוד
למשתתפים.
על־מנת לבחון את מידת הנכונות של
להקות להשתתף באירוע זה ,אנא מלאו את
הספח ושלחו עותק אחד לאילה גורן ,אחר
אית על פרוייקט מחול ומוסיקה אתניים
במתרסים ,מרכז תרבות העמים לנוער ,רח׳
עמק רפאים 12ירושלים .93105עותק שני יש
לשלוח למתלס קרית גת לידי אהרון קולצבר,
מנהל המתרס .כשיהיו בידנו פרטים נוספים
א 7תשאל!
פסטיבל פולקלור בין לאומי ,הזיון אור קולי
במצדה ,תגיגות הזמר העברי ,תחרות בין לאר
מית להטסת כדורים פורתים ,תערוכת הישגי
הנגב ,מפגש עם בדואים בנגב ,ביקורים במת
נות צה׳׳ל בנגב ,פסטיבל פופ ,הפנינג אמנויות,
טיולים ,סיורים ,ועוד.
והענות חיובית של מרבית המתנ״סים ניצור
קשר ישיר עם כל הלהקות שהביעו רצונן
להשתתף באירוע.
להלן כמה סעיפי מידע חשובים:
« א .כל להקה צריכה לדאוג בעצמה להסעה,
)בין אם תהיה השתתפות בעלות ובין אם
לא(.
ב .כל להקה תודיע מראש אם בכוונתה
להשתתף בסיורים המודרכים.
ג .כל להקה תודיע את שעת ההגעה למת
רס קרית גת.
ד .תזרות ובלנס -ניתן לעשות על הבמה
עד השעה 6.30ו .נא להודיע שעת ההגעה
לתזרות.
ה .ניתן להביא אנשים בנוסף למשתתפי
הלהקה .נא להודיע אם וכמה יגיעו.
ו .ניתן לקבל מידע טלפוני נוסף אצל אילה
גורן -בעבודה 02-664144/5/6 :בבית -
02-662565ובמתנ״ס קרית גת ,874527 -
) 051-886177דני פרץ(.
אנו מצפים להענות חיובית ונלהבת של כל
הלהקות ולקבלת טופס ההרשמה המצורף.
חנוכה
ביבנה
ביבנה נוכחו השנה שאין צורך בנס על
מות לבצע ארוע עירוני בשיתוף כל
מוסדות החינוך והתרבות בישוב .קצת
רצון טוב ,התחשבות ,חלוקת תפקידים
ויש ארוע לתפארת -מרוץ לפיד וטקס
אש בהשתתפות מאות תלמידים ובני
נוער ,תזמורת כלי הנשיפה של בית־הספר
למוסיקה וצוות פרוייקט מורשת יבנה.
פינתו של
,
זאביק השועל
ברוך בואך שנת 88
בכל שנה משנות חיינו ,אם תואילו לבלוש /אנחנו תיים בעצם לא
שנה אחת ,כי אם לפחות שלש / :יש לנו שנת למודים ,ויש לנו שנת תקציב
)גם אם תצעקו חמס!( /ועכשו יש לנו גם את הספור הזה של שנת המס!
/למהךדין שבין המהדרין ,יש את שנת הלוה העברי /ולנו ,בכמה
מתנ׳׳סים )לאו ךוקא באלה שאתם מכירים( /יש לנו שנה נוספת :שנת
ישרים! /...אז ברוך בואך שנת 88בדרך הטבע /מקוים שתהיי קצת יותר
מוצלתת משנת / ! 87שתוסיפי לחיינו וללתיינו טיפ־טפת צבע /וספה של
שקט וטפה של שלום ,וגם טיפ־טיפת מזל לא תזיק /אנחנו ,בכל אפן,
אצבעות לך נתזיק! /וכדי ששנת המס הזאת תהיה גם שנת איכות /
ותתנהל בלי בעיות ובנותות /צריכים המתנ״סים )לפי התק החדש(
לוזגור תגורות בטי תות /ולהמנע מפניות תדות -ולהזיה ר בסבובים /
ואם הם מבקשים גם להגדיל את התקציבים /הם פשוט צךכים לנצל
נכון כל שקל שנכנס /ולהקים)לאמירות דעתי( /כספומט ,שיקרא להלן
״כספומטנ״ס׳׳ /ובמסגרת המלחמה של המתנ׳׳סים באייךס -יוקם בכל
מקום"קונדומטנ״ס״ /וככה ,ללא כל בעיה /תהיה למתרס ׳'הכנסה נקיה״
/בכל .המובנים /אם אתם מבינים /למה אנחנו מתכונים /ובאותה
ההזדמנות ששנת המס נכנסת /ויש מתנ׳׳סים עם בעיות כמו חיסר כסף /
והמנהל לא מתפקד והתכנית קורסת /והמא״ז כועס -והעירייה פשוט
'^.,א״ת^ת׳ ללא ענןךו^ל^תכ׳^ותבבית־הכנסת - /יש לשקול ,ובכל
הרצינות ,את השאלה של המתת־תסד / ...כן ,צריך להתליט ,לא כדאי
להסס! /זה לא כל־כך נעים לראות מתנ׳ס גוסס! /ובנימה ״אופטימית״ זו
)שמישהו עלול לראות בה עוד ביקורת( /נסים .רק נתפלל עוד לגשמי
ברכה ולא לשנת בצרת /וכדי שלא נזכה יותר על יבלות לךרוך /תהא
שנת הוזשיבה לטוח ארוך!/
המועצה הציבורית לתקשורת
מקומית״קהילתית בישראל
הכינוס השנתי השני של המועצה יתקיים בי״ד שבט תשמ״ח 2.2.88 ,במוכז
הקונגרסים ,כפר המכביה ,רמת גן.
בתוכנית:
9.30-9.00
10.15-9.30
11.15-10.15
13.00-11.30
14.00-13.00
15.00-14.00
16.30-15.00
התכנסות וכיבוד קל.
דברי פתיתוז ,שר התקשורת הכלכלה והתכנון ,ח״כ גד יעקבי
הרצאה "טלויזיית כבלים בישראל הבטים חברתיים ותרבו
תיים" פרופ׳ אמון צוקרמן.
דיון בקבוצות:
א .הבטים משפטיים.
ב .הבטים טכנולוגיים והנדסיים.
ג .תכנים ותכניות.
ד .הכשרה וכוח־אדם.
ארוחת צהריים.
סיכומים ודיון במליאה.
ישיבת עבודה של מליאת המועצה הציבורית.
הזמנות להשיג בחברת צופר ,טל 03-457729,459826,454332 :או בחברה למתנ״סים
אצל עמוס רון ,מחוז חיפה 5 ,238133ו.04-2394
המועצה הציבורית לתקשורת מקומית־קהילתית בישראל היא מיסודם של החברה
למתנ׳סים ,משרד החינוך והתרבות ,הטלויזיה החינוכית ,הסתדרות המורים ,אמ׳׳י,
המכון הישראלי לקולנוע ,ברית התנועה הקיבוצית ,מרכז השלטון המקומי ,אמנות לעם,
ארגון המועצות האזוריות וההטתדרות הכללית של העובדים בא׳׳י.
מ ח ד ש
גילויה
מתוך אלו נתגלו עד כה שתיים בלבד ,מפת
תבליט )דגם( של ירושלים במאה הי״ט,
והמפה המודפטת שצוירה לפי מפת התבליט.
את הדגם הציג סטפן איליש לראשונה
בביתן האימפריה העותימנית ,בתערוכה הבי
נלאומית שהתקיימה בוינה ב־873ו .במסגרת
המדור הארץ־ישראלי הוצגו גם דגמים של
הר־הבית וכיפת־הסלע מעשי ידי האדריכל
קונרד שיק .תערוכות בינלאומיות היו שכי־
חות במאה התשע־עשרה ,והן איפשרו למעצ־
מות להציג הישגים טכנולוגיים ותרבותיים
בפורום כלל עולמי.
מאת יעל גלבוע
מנהה במפ״ה הרובע היהודי
ישנם דברים אשר צוללים ושוקעים
לתהום הנשיה ,ויד המקרה היא שחושפת
אותם שוב ,והם שבים להאיר לנו פנים נסת
רות של העבר.
כזהו הדגם של ירושלים במאה הי״ט,
שבמשך עשרות שנים שכב זנוח ומעלה אבק
במחטן בעיר ז׳נבה ,ורק לאתרונה ניצל משמ־
מונו .כיום ,הוא מוצג במוזיאון לתולדות
העיר ירושלים ,במצודת העיר ,ליד שער יפו.
ראשיתו של הסיפור באדם בשם סטפן
איליש ,שנולד במחצית המאה התשע־עשרה
בעיר פרסבורג )היא ברטיסלבה כיום(,
שהיתה עיר חשובה באימפריה האוססרר
הונגרית .איליש הגיע לירושלים ב־864ו
במסגרת המיסיון הקתולי ,והתגורר בה עד
שלהי שנות השבעים' של המאה .בתחילה
הועסק כשוליה בכריכיית המנזר הפרנציסקני
סנט סלבדור ,ואחר־כך פרש והקים כריכייה
משל עצמו.
סטפן איליש
ירושלים במאה התשע־עשרה המתה חוק־
רים ,תאולוגים ,ארכאולוגים תובבים וסתם
הרפתקנים ,שעסקו בחיפוש אינטנסיבי אתר
שורשי סיפורי התנ״ך והברית החדשה .על כל
זאת ,ניצחו המעצמות האירופאיות ,והסוו
מאבקים של שליטה פוליטית על־ידי עידוד
ותמיכה במוטדות דת ומחקר מגוונים.
איליש ,שחי בעיר במשך תקופה ארוכה,
התיידד עם רבים מחוקריה האירופים ולא מן
הנמנע שאף נטל תלק בפעילות המדעית
בכללה .הוא יצר ארבע מפות של ירושלים,
שלוש מפות תבליט )דגמים( ,ומפה מודפסת
אחת המתארת את העיר ממעוף הציפור.
לאחר התערוכה נדד הדגם ברחבי אירופה,
והוצג בערים שונות ,עד שב־878ו הגיע לעיר
ז׳נבה .שם התארגנו פרנסי העיר ,ערכו מגבית
ורכשו אותו .במשך 40השנים הבאות הוא
הוצג לקהל ב״אולם הרפורמציה״)Salle de
! ,(la Reformatorעד שבסופו של דבר
הופסקה הצגתו ,והוא פונה למתסן צדדי
ונשכח מלב.
גילויו המחודש של הדגם ,הוא סיפור נאה
בפני עצמו .טטודנסים באוניברסיטה העב
רית שעטקו במחקר על מפות של ירושלים
במאה הי׳׳ט ,גילו את מפתו המודפסת של
טטפן איליש .צורתה הבלתי מקובלת,
המתארת את ירושלים ממעוף הציפור ,הניבה
את ההתתקות אתר מקורותיה ואת התגלית
על קיומה של מפת התבליט )הדגם(.
מוטי יאיר ,הסטודנט שהתחקה אחרי
גלגולי הדגם ,ידע כי הגיע לז׳נבה ושם נעלם.
השתדלות של מספר אנשים בארץ ובחו׳ל,
הביאה ל׳תשיפת׳ מקום מסתורו .בעלי הדגם,
אנשי העיר זינבה ,החליטו פה אחד להשאיל
אותו לעירית ירושלים ,בתנאי שיוצג לקהל
במוזיאון לתולדות העיר .כדי למלא אחר
התנאי ,שופץ ונוקה בור מים עתיק בחצר
המצודה ,וכיום מוצגת מפת התבליט לקהל,
לאתר שעברה שיפוץ ושיתזור יסודי ומקיף.
במה יחודו של הדגם של סטפן איליש?
גדולתו העיקרית נובעת מעצם היותו
מסמך אותנטי ,המתאר את ירושלים כפי
שנראתה באמת בתקופה בה היא נוצרה.
רבים מכירים את הדגם של ירושלים בתקופת
הבית השני ,שיצר מיכאל אבי־יונה .דגם זה,
מתבסס בעיקר על תיאורים הסטוריים וממצ־
אים ארכאולוגיים ,אשר מהווים בסך הכל 10
אחוזים מתכנו .כל השאר הוא פרי יד הדמיון
הטובה של יוצרו ,ואין לו אפשרות לאחיזה
ממשית במציאות.
לא כן הדגם של טטפן איליש .הוא חי
בירושלים בתקופה שאותה הוא מתאר .הוא
חש על בשרו את אוירת הימים ההם ,חרש
את בתיה וטמטאותיה של העיר ,והכיר
אישית רבות מאבניה .איליש ,ביתד עם שני
עוזריו ,הכין רישומים מדוייקים של בתי
העיר .לטופוגרפיה ,הוא נעזר במפת הסקר
הבריטי שפירסם וילסון ב־ ,1865ולחלק
ממבני הציבור ,הוא נעזר ברישומים משל
קונרד שיק.
ד * * • ׳ ׳
•
*
*9
m
x
f
י
י-
י
1' 4 2
;41׳
>x
׳ירושלים ממעוף ציפור׳
מפת איליש המודפסת )מבט ממערב למזדח(
טיפיורי ב־860ו ,ולידם טחנת הרוח .יש לשים
לב ,שאיליש איפשר למנגנון הכנפיים להס
תובב! וכן המבנים שב״מגרש הרוסים״ עם
הקתדרלה ,האכסניה שכיום מאכלסת את
בית המשפט בירושלים ,מבנה נוסף שמכונה
כיום ״היכל הגבורה" ,ומבנה בעל צריח ,שכפי
הנראה היה ביתו של הקונסול .כל שאר
השטח שמצפון לחומה -ריק.
הר הזיתים ללא בנטיותיו .רק הכיפה
העגולה של ״כנסיית העליה״ ששימשה מסגד
בולטת על פסגתו .לעומת זאת ,בית הקברות
היהודי כבר מכסה שטחים ניכרים מהמורדות
הדרומיים של ההר.
בסילוואן עדיין ניכרות רבות ממערות
הקבורה של ירושלים בתקופת המקרא .עיר
דוד ריקה ,ובהר־ציון עוד טרם נבנתה כנסיית
הדורמיציון.
ומה בתוך החומות? גם שם ניכרים
שטחים ריקים ,בעיקר ברובע הנוצרי .השטח
שמצפון לשער יפו עוד טרם נבנה בשלמותו,
ורק המבנה הגדול של הפטריארכיה הלטיניח,
שהושלם לא מכבר ,בולט בסגנונו האירופי.
שטח המוריסטן שומם אף הוא ,ואין צריחי
כנסיות מיתמרים מעל הנוף .את המצודה
מקיף התפיר סביב סביב ,והפתחים החדשים
של שער הפרחים ,השער החדש ושער יפו עוד
טרם נפרצו.
ברובע המוסלמי כבר חזרה כנסיית סנטה
אנת לידי הנוצרים .בדרך חיסורים הוקם
המנזר של אחיות ציון ,והאכסניה האוסטריח
החדשה הושלמה אף היא.
ברובע היהודי מסתמן השינוי .באופיו
ובצורתו הוא דומה לא מעט לרובע המוסלמי,
אלא שמעליו נישאות שתי הכיפות האדירות
של בתי הכנסת התרשים "תפארת ישראל׳
ו׳מנחם ציון" ,שכונה בפי העם"החורבה" .שני
בתי הכנסת הללו ,מסמלים יותר מכל את
התחזקותזתישוב היהודי בירושלים במרוצת
המאה .מי שיחפש את שתי הכיפות הללו
כיום ,לא ימצאן .שתיהן הועפו השמימה
במלחמת השתרור ,מיד לאתר שנפלו לידי
כותות האוייב .כיום ,עומדים שני בתי הכנסת
בחורבנם .כדי לגלות את הכותל המערבי,
צריך להתאמץ במקצת .הוא מסתתר מאחורי
בתי שכונת המוגרבים ,ורק רחבה צרה
נמצאת לפניו.
לעומת זאת ,בולט מעל העיר מבנה כיפת
הסלע .במציאות גודל כיפתו זהה כמעט
לגודל הכיפה של כנסיית הקבר ,ואילו בדגם
צ||* *||!4$#3־ | י י * -י־י י; «*
*
הוגזמה מידתו .הגזמה ניכרת גם בגובה צריחי
המסגדים ,שמעניקים לעיר אופי מוסלמי
בולט .כפי הנראה היתה כאן התערבות קלה
מצד הגורם שהזמין את הדגם לתערוכה...
איליש דאג לדייק בפרטים ,טריוויאליים
ככל אשר יהיו .פריטים ארכיטקטוניים
בבתים ,דגלי הקונסוליות השונות ,עצים,
שלטי תנויות ,ואפילו קו הטלגרף שהגיע
מכוון יפו וקישר את ירושלים לעולם
המודרני.
התחכמות קלה אחת הוא דווקא כן התיר
לעצמו .למעיין בדגם ,יתגלו קבוצות של
דגלים אדומים התקועים במספר מקומות
מחוץ לחומה .זהו סימון מיקומם של המחנות
הצלבניים שצרו על ירושלים בשנת 099ו -
נקודה נוצרית אחת קטנה.
הדגם של טטפן איליש מוצג במצודת העיר
ירושלים .בנוטף לכך תוכלו לטייר באתר ארכ
אולוגי מהחשובים שנחשפו בעיר .בראשית
שנת תשמ״ט תפתח באולמות המצודה
תערוכה מתמדת על תולדות ירושלים .ועד
אז לכו לראות את הדגם ,ואתר כך עלו לתצ־
פית מרהיבה על העיר מראש מגדל דוד
)פצאל( ,והשוו את אשר בדגם עם ירושלים
של היום.
״
י
\-&1\%.י#
•י•
tar
א
מפת התבליט של איליש אשר שימש כנראה מקור לציור המפה
״
t׳4
v
גוף הדגם העשוי עץ נחלק לשמונה
חלקים .התכסית והבתים עשויים מאבץ
וצבעם אפרפר .המבנים ה״מודרנים" שנבנו
במאה התשע־עשרה ,צבעם בז׳ כדי להבדילם
מהשאר .קנה המידה שבו נעשה הדגם הוא
:500ו ושטחה 4*4.5מי .למי שמביט היטב,
ניכרת הגזמה מסויימת בטופוגרפיה .ההגזמה
נובעת מהצורך למנוע את העיוות שנוצר
מהתבוננות מלמעלה למטה.
מה אם כן אנו רואים ?
ירושלים ב־870ו עדיין שבויה בתוך החו
מות .המבנים המעטים מחוץ לחומות ,הם
משכנות שאננים שהוקמו על־ידי משה מונ־
׳*.
•
׳
*
*
על המרכזים
הקהילתיים בשכונות
בואנוס־איידס
מאת נורה מלצ׳ימ
רכזת תרבות
במתנ״ס תלפיות מזרת
לא צדקה" -אומרת וירחיניה " -זו זכות
של התושב ,ועל זכות כזאת צריך לשמור׳.
"אי אפשר לספר על המרכזים ,צריך לחיות
אותם" -אמרה לי וירחיניה במוצאי שבת
אתת כשהופיעה יחד עם כל הצוות שלה
בביתי ,והוציאו אותי"למסע ארוך אל תוך
הלילה״ .התחנה הראשונה היתה המרכז
השכונתי בשכונת "מטדרוס״ ,רק 3רחובות
מבית־הטפר הקהילתי היהודי שבו גדלתי .כ־
200איש ,משפחות ,קשישים ,ילדים ,באו
לארוע צנוע ומרגש :הסדנה לסיפרות הוציאה
לאור ספר ,פרי יצירתם של המשתתפים .היו
דברי ברכה ממנהל המחלקה לתרבות ,קריאת
פרקים מהספר והרבה יין ואמפנךס )בורקס
יום רביעי בשעה .14.00כינוס חודשי של
מנהלי מתנ״סים .אני יושבת בצד ומתבוננת
במציאות דומה ושונה .בתוך חדר מאולתר
בקומה ה־ 12,11מנהלות ד 3מנהלים מתאס
פים כמו כל חודש ,מפטפטים ,מדכלים ומת־
כים לבואה של "המא״זית"; דדך החלון אני
רואה את העיר :בואנוס איירס ,בירת
ארגנטינה.
המתנ״סים בבואנוס איירס" ,מרכזים
תרבותיים ^כונתיים" ,מאוחדים תחת
כותרת "תכנית תרבות השכונות" ,שבבעלות
העיריה ,מציאות חדשה ומעניינת .התכנית
נולדה ב־ 1984כאשר הממשלה החלה בתהליך
הדמוקרטיזציה .תכנית זו נסתה לתת מענה
לחברה ששותקה במשך שנים רבות על־ידי
הדיקטטורה הצבאית .הצעת התכנית :במת
התבטאות לקהילה.
כאן העיריה תספק לתושבים עירוניים ,גנים
ציבוריים כדי שקהילות שלמות יבואו לזרוע
ולגדל ירקות ולחוות יחד חוויה כפרית.
במרכז השלישי "פלורס״ ,מתנהל ערב
שירה פולקלורי .יש גיטרות ,תופים ,זמרים,
מצב רוח טוב ו) ...נחשו (...יין ואמפנדס.
שבוע לאחר ביקורי במרכזים ,באתי לכנס
החודשי .פחדתי למצוא גם שם יין ואמפנדס,
אך למזלי ,הגישו רק קפה ועוגיות.
נוכחותי היתה נתונה במחלוקת וכך נאמר
לי כבר בתתילת המפגש ,וכששאלתי מדוע
בכל זאת הוזמנתי ,הודיעו לי שהרבה מהמנה־
לות הן יהודיות וחשוב להן לשמוע ״אחת׳
שעובדת באותו תחום בישראל.
"בסוף 985ו התלטנו לקרב מופעים וקול
נוע לשכונות ,בתקווה לחלק בצורה צודקת
יותר את האוצר התרבותי הקיים בעירנו׳ -
מספרח ד״ר וירחיניה הוריה ,מרכזת כללית
של התכנית " -לתכנית כזאת אין מודלים
קבועים .היא מתפתתת ומשתנה יחד איתנו,
עם הנסיונות ,ההצלחות והכשלונות".
היום ישנם 15מרכזים בבואנוס איירס וב
פרבריה ,וכל אחד שונה ממשנהו .כך ,לדוגמה,
מרכז "צ׳קבוקו׳ הנמצא בתוך פארק גדול,
מתחת לאוטוסטרדה עירונית .נוכחותו של
המרכז בתוך הפארק השפיעה על אופי הפעי
לות .המשתתפים סללו כביש כניסה לאמפי
תיאטרון ,עסקו בגינון הפארק ,צביעה ,בנית
פסלים בחומרים מן הטבע וכדי.
מרכז "סולדטי" לעומת זאת ,בפרברי
הבירה ,מתמודד עם בעיית האינטגרציה בין
שתי קבוצות .האחת )המיעוט( מונה 1500
נפשות ,מהגרים מבוליביה ,אנשים במעמד
כלכלי־חברתי נמוך ,שומרי המסורת התרבו
תית שלהם .השניה :אירופאים ,בעיקר איטל
קים הקשורים למסורתם לא פתות" .שם
המשחק היה גזענות" -אומרת תסליה וינר
קור ,המרכזת " -ניסינו להתמודד איתו
במתן סיוע לקבוצה החלשה ,לימודי קריאה
וכתיבה ,סדנאות מקצועיות ובהן אפשרות
ללימוד ספרות ,סנדלרות ,מלאכת־יד .בו
זמנית פתתנו סדנאות אומנותיות ברמה
גבוהה יותר ,לרוב האוכלוסיה .שנה לאחר
מכן ,הצלתנו להביא את משתתפי הסדנה
לעצוב פלססי לבצע ציורי קיר ברתובות
לכבוד חגיגות"הקדושה של קופקבנה" ,ארוע
המאורגן על־ידי קהילת בוליביה .אנתנו
ממשיכים באותו קו ,דרך עשיה ואומנות״.
עירית בואנוס איירס מעסיקה את" כל
העובדים ומממנת את המרכזים .עליהם
לספק את כל השרותים בחינם לתושבים" .זו
ועדי ההורים נכנסים
לפעילות
יושבי ראש ועדי הכיתות מהתטיבה העל
יונה התכנסו לפגישה ראשונה לשנת הלימר
דים תשמ״ח.
הישיבה כללה גם את הנהלת ביה״ס ברא
שותה של הגב' יהודית מנור אשר פתחה את
הישיבה במסר מרכזי אותו היא רואה
בעבודה משותפת ומתואמת בין תלמידים,
הורים ומורים ,דאגה לתלמיד ולביה״ס .כל
חברי הועד תיזקו דעתה של המנהלת וכולם
הביעו צפייתם:
ו .לחנוך ומשמעת וערכים.
.2לשיתוף פעולה ותמיכה של ההורים
בבית הספר.
.3לאדיבות ולסובלנות.
.4לכיבוד הדדי.
.5הגברת ומיצוי היכולת והכלים של
התלמידים.
.6רצף מפגשים בין הורים למחנכים.
.7העלאת הרמה והדימוי של ביה׳ס.
ששת המרכזים הראשונים שנפתתו,מצאו
אכסניה בבתי־ספר ,לאחר שעות לימוד; הקו
המנתה היח :ביטוי עצמי באמצעות עשיה
א ו מ נ ו ת * ת .״ ^ מ « 5ו ב׳-נאישי דאומוות ^
פעילה היו לעמוד השדרה של פעילות המרכ
זים .בראשית הדרך ,הפעילות נעשתה על־ידי
מדריכים מקצועיים 3 .שנים לאתר מכן,
הקהילות השונות יוזמות ומבצעות בעצמן
את רוב התכניות.
ס
בית הספר הקהילתי נוף ים א׳ באשקלון
ןי £לגמו כן הועלה נושא המרכז הקהילתי של
שכונת ברנע אשר מקווים כי יזכה לשיתוף
0
פעולה ופעילויות של כל תושבי השכונה.
בין היתר יצא עיתון שכונתי אשר מקווים
כי גם הוא ידווח לכולם מה נעשה בשכונתנו
כאשר בעיתון עצמו יכתבו תושבים מהש
כונה ואנו מקווים כי כל תקוותנו וציפיותינו
אמנם יתגשמו.
ועד ההורים של ביה׳׳ס נוף־ים א׳ הציב
לעצמו יעד להמשיך בשיתוף פעולה מלא עם
הנהלת ביה׳׳ס למען קידומו ,להמשיך גם
השנה בטיפוח חצר ביה׳׳ס בגינה ובמתקנים.
השנה נבדקת אפשרות הארכת יום לימו
דים ארוך עד לשעה 13.30למשך 5ימים
בשבוע אשר יכלול את כלי תלמידי ביה״ס.
בשעות אלו יתקיימו שעורי העשרה בנוש
אים שונים .נושא נוסף ודחוף הוא הצורך
למצוא פתרון אקוטטי לאולם הספורט על
מנת שאפשר יהיה לקיים בו מופעי תרבות
שונים.
במסגרת פעילויות של הועד יתבקשו ההו־
רים לקחת תלק ולשתף פעולה ולגלות יתר
מעורבות בקשר עם ביה׳׳ס.
בית הספר הקהילתי שרת ,בקרית־אונו
נוסת ארגנטינה( .בין אמפנדה לאמפנדה,
מספרת המרכזת ויויאנה :״מאז עליית השל
טון הדמוקרטי ,חזרו לארגנטינה הרבה
אנשים שבמשך שנות גלותם רכשו ידע
ונסיון ,ועכשיו הם באים אלינו ללמד אותנו
איך לעבוד ,מה לבצע ,מה להגיד ,איך לנשום!!
אבל אנחנו נעשה בעצמנו ,הנםיון דרוש לנו,
נלמד מהעשייה ,לא צריך״יועצים" ובינתיים
התגיגה נמשכת.
בדרך לתחנה השניה ,אנה מדיה ,האחר
אית לשיווק ,מדווחת על פעילות המרכזים,
דברים שאני רגילה לשמוע ,אמנם בעברית.
הגענו למרכז"פטריסיוס״ המתמחה בעבודה
עם נוער .אנו באים לצפות בהצגת בכורה של
קבוצת התיאטרון ,הרבה התרגשות ,הרבה
נערים ונערות ושוב הרבה יין ואמפנדס.
מסקרן אותי לדעת מדוע רוב העובדים הם
נשים :המרכזת הכללית ,האתראית לשיווק,
מנהלות )"מרכזות״( ,מדריכות ,בקיצור 90%
מהעובדים .והתשובה מגיעה אלי מספר
שנכתב ע׳׳י מנהל המחלקה לתרבות דאז:
"הטלתי על נשים הריכוז והביצוע ...אני
משוכנע שכניסתן גרמה להצלתת התכנית ,הן
מוכשרות יותר מגברים במטלות הקשורות
בפיתוח ,התחדשות ,מעקב ועידוד "...כה
אמר מריו או׳דונל בשנת 84׳ ,ולגבי השפעת
גובה המשכורת ,נשארתי ללא תשובה.
שוב אל הדרך ,אני שומעת על תכניות
חדשות ,כלל־עירוניות" :מרחבים" הקוראת
לאומנים מקצועיים וחובבים לבוא במגע עם
הקהל ולהציג במקומות לא קונבנציונאליים:
שוק ,סופרמרקט ,בנק ,קולנוע ומוסדות
שונים .התכנית השניה היא":גן־ירק קהילתי".
במפגש היתה אוירה ידידותית מאוד,
הרבה התלהבות ומרץ .דנו ארוכות בפרוייק
טים חדשים ,ברעיונות ובאפשרויות ,המנה
לות דיברו כאילו שהכל פתוח בפניהן ,שאין
כח המסוגל לעצור בעדן .והרי ידעתי שהב
עיות הן לא מעטות ושהתקציב דל ביותר.
דברנו על נושאים משותפים ,דמיון ושוני
שבין המרכזים בארגנטינה לבין המתנ״ס שבו
אני עובדת .בסוף המפגש פנו אלי כמה מנה
לות בהצעה :יצירת קשר עם מתנ״סים בארץ
"קשר ישיר׳ -אמרו " -ללא תהליכים
ביורוקראטיים".
לבנות ארגון כזה אחרי תקופה של דיקט
טורה ,הינה משימה לא קלה .ואולי הדבר
החשוב שלמדו )והרבה עוד לומדים( היא
מילת הקסם "מעורבות" .כדי לבנות צריך
להיות מעורב ,בניגוד לפילוסופיה ששלטה
בתקופת הדיכוי אצל הרבה אנשים" :לא
שומע ,לא רואה ,לא מדבר ,לא מתערב".
בואנוס איירם ,ביתי עד לפני 5שנים .בני
ניה לא השתנו ,אך האנשים ...רצונם לבנות,
להתבטא ,להתגבר על הטראומה ...היום הם
לומדים לתיות בדמוקרטיה ואחת הזכויות
הבסיסיות של האדם היא הזכות לתרבות .זו
מובנת כמודעות של עם לשורשיו ,התיחסות
להיסטוריה ולעתידו ,תרבות כקול העם.
אני מאמינה שניתן לפתוח קו מהארץ
לארגנטינה ,ואומנם אני סבורה ששום
תרומה כספית לא תגיע ממרכז תרבות ארגנ
טיני למתנ׳׳סים בארץ ,אני משוכנעת שמפגש
)אפילו בכתב( בין אנשים בעלי ידע ונסיון
בארץ לבין קבוצת אנשים המנסה לבנות תיי
קהילה דמוקראטיים בארגנטינה ...מפגש
שכזה הוא ללא ספק תותי לשני הצדדים.
ה״תרבותניקים"
מאת יעל בן־ברוך
מפגש של הודים ומורים בשעת ערב אינו
•דוקא יום הורים או אסיפת הורים .ותכגיו
איגם ציוגים ,הערנות או השגי התלמידים.
את המפגש הזה מקיימת אחת לחודש,
ועדת תכנים של בית־הספר הקהילתי שרת
על כוס קפה וכיבוד קל בבית אחד המורים או
ההורים המשתתפים בועדה )ההשתתפות
היא בהתנדבות( .דנים בתכנון הפעילות התר
בותית בבית־הספר.
זהו נושא רחב מאד אשר מתחלק לשני
אפיקים מרכזיים:
א .חגיגות בית־הספר הקשורות בחגים
ובימי זכרון.
ב .ארועים תרבותיים המיועדים להפגיש
את התלמידים עם האמנויות השונות)מחול,
דרמה ,פנטומימה ,רקוד ,מוסיקה(.
בענין חגיגות בית־הספר המסורתיות
ברצונה של הועדה לשלב את ההורים באופן
פעיל בתכנון ,בארגון ובבצוע וכן לשתף את
הקהילה כולה )גני ילדים ,קשישים ושכנים(.
הועדה מעונינת לשמור מסורות הקיימות
בבית־הספר מתד ,אך מאידך מתפשת דרכים
מקוריות לתוג את החגים.
הארועים התרבותיים ,מטרתם לחנך את
התלמידים להיות צרכנים נבונים של אמנות
ולהבין את שפתה.
המפגשים נעשים בשיתוף עם "אמנות
לעם" ארגון אשר מדריך את הועדה בפעילות
זו ,מכוון אומנים להופעות בבתי ספר ומספק
למורות תומר הכנה לגבי הארועים והמופעים
)וכל זאת בעלויות נמוכות מאד( .ועדת תכנים
מפיקה לקחים מארועים שהיו ,כדי שתוכל
לשפר את הארגון והבצוע להבא.
המדד לכך הן תגובות המורים ,התלמידים
וההורים :למשל ,במצעד הלפידים שהתקיים
בערב חנוכה ,צעדו ילדי בית־הםפר ברחובות
השכונה כשלפידים חיים רלפידים״ מאולת־
רים מפנסים בידיהם .השירה ,הקריאות
וההתלהבות של ההורים ושל התלמידים
חממו את הלב .גם השופטים ,שהורכבו
מצוותי תלמידים ומורים ,הודו שקשה היה
להחליט איזו כיתה מוצלחת יותר.
דוגמא אחרת הן תגובות הילדים לאחר
ארוע ״כרטיט ביקור׳ מטעם "אמנוח לעם",
אשר כלל מופעי פנטומימה של שלישית יורם
בוקר ,מחול ע״י סאלי אן פרידלנד והצגת
תמונות בצרוף הסבר עליהן ע׳׳י הציירת ניצה
פלאנץ.
ותגובות התלמידים:
"אני נהניתי מאד ,הסבירו בצורה מענינת
וההופעות היו מענינות״ לורי חיימי)ו׳.(3
״המופע שממנו נהניתי ביותר היה מהו
פעתה של ניצה פלאנץ כי היא הסבירה והב־
הירה מדוע אנו מעדיפים תמונה זו או אחרת,
מי שלא בא מפסיד׳ אלונה פ) .וי.(3
"אני נהניתי מאד ,אך לדעתי שעה וחצי זה
יותר מידי בשביל ילדים .למדתי מזה כמה
דברים חשובים" יחיאל וילנצ׳יק )ה'.(2
"נהניתי מכל ההופעות אעפ״י שלפני הערב
לא חשבתי שאהנה מההופעות ...הריקוד
והפנטומימה היו מרהיבים כיופים" שדון
זינגר )ו׳.(2
"לדעתי היה מדהים ...ולא נותר לי אלא
להגיד תודה ,מקוה שכולם כך חושבים" עומד
הרמלין)ו'.(2
בקצרה
ידיעות
I-. •A.I, . - H . L T
17.1.88
18.1.88
כנס ארצי אבות ומנהלי משק ואחזקה -
988ו.2.ו ביבנה
גם השנה כמו בשנה הקודמת יתקיים מפגש של אבות הבית ומנהלי משק ואחזקה
במתניסים לזכרו של ציון נח זיל ,שהיה אב בית במתני׳ס יבנה.
הכנס יתקיים ביום ב' 1.2.1988במתנ״ס יבנה.
להלן סדר היום לכנס:
- 10:00-09:30התכנסות ,רישום וכיבוד
- 10:30-10:00דברי פתיתה וברכ1ת
-דברים לזכרו של ציון נח ז״ל
12:30-10:30
13:30-12:30
15:30-13:30
16:00
הרצאה
ארוחת צהרים
הרצאה
פיזור
הנושאים שיידונו בכנס:
א .מיזוג אויר ,מזגנים והסקה מרכזית.
ב .עזרה ראשונה -ערכה למתנ״ס ,לשלוחה ולחדר עזרה ראשונה בבריכת שהיה.
ג .ביטוח ,אינוונטר ועוד.
חידון נוער ארצי -״ארץ ציון וירושלים"
בסימן 40שנה למדינה
אגף הנוער בעירית ירושלים בשיתוף אגף
הנועד במשרד החינוך והתרבות מקיימים
מידי שנה חידון ירושלים לנוער ,ע״ש גיורא
רון ז״ל ,ב״יום ירושלים״ ,בהשתתפות חניכי
וחניכות בתי הנוער והמתנ״םים בירושלים
ובמחוז.
השנה ,לציון 40שנה לחקמת המדינה,
הוחלט לקיים חידון גמר ארצי ,לבני נוער
הפועלים בבתי הנוער ובמתנ׳׳סים ברחבי
הארץ .החידון מיועד לגילאי כתות ט׳-י״א.
כל המשתתפים יטתייעו בחוברת "ירוש
לים עיר השלום" ופרקים נבחרים בתולדות
המדינה.
תידון הגמר יתקיים ביום רביעי ,היד באייר
תשמ״ת ,11.5.88 ,בתיאטרון ירושלים.
המתתרים שיגיעו לשלב הגמר ישתתפו
בסמינר הכנה להרחבת הידיעות ובסיור באת
רים ובמוזיאונים בירושלים.
אנו מקוים שבני הנוער במתרסים
ישתתפו במפעל חינוכי -זה ,ושמנהלי המת
רסים יעודדו את בני הנוער להתמודד בנושא
שמטרתו העיקרית הרחבת והעמקת הקשר
של הנוער לתולדות ירושלים והמדינה.
ין״ר
הרשמה ופרטים נוספים :חיי
מטה החידון ,טלפון :ו7ו ,02-228או אצל
שמעון כהן ,טלפון.02-664144 :
ם
פ ז ן
אזכרה א*׳ר אתי פינס ז״ל
האזכרה השנתית לפרופ׳ ארני פינס ז׳׳ל ,תתקיים ביום חמישי 18.2.88ל׳ בשבט תשמ״ח,
בשעה ,16.30בבית מאירסדורף שבאוניברסיטה העברית ,הר הצופים.
דיר הלל שמיד ירצה על הנושא :אסטרטגיות התאמה בארגוני שירותי אנוש לסביבות
משתנות :ניתות השוואתי.
אנשי ההברה ומוקירי זכרו של ארני פינס ,מוזמנים.
מלאכת
מחשבת
המרכז לאביזרים
וחומרים למלאכת יד
למנהלי מתנ״סים — מדריכי הוגים
פתהנו מרכז הדרכה ומכירות ליהירים ולמוסדות
תל אביב ,ד ר י פתה תקוה .55בית מעריכ.
טלפון03-5610390 ,9230244 :
^
^ -יד
קורס רכזים לניהול
)מחזור ה׳( -פנייה
לרכזים
בהתאם למדיניות החברה לקדם רכזים
ועזבתם מן השטח לתפקידי ניהול ,ולאחר
שמירב הרכזים מן המחזורים הקודמים
שובצו בתפקידי ניהול ,נפתחת בימים אלה
הרשמה למתזוד ה׳ של קבוצת הרכזים לניהול
שהיא קבוצה המכינה עצמה למשימות ניהול.
ההכנה מתקיימת על־ידי מפגשים סדירים,
מטלות בשדה ,קבלת הדרכה אישית שוטפת,
קריאת חומר ותכנון השלמת השכלה אוניבר
סיטאית .בקבוצה לשנה זו 25מקומות ,והפ־
תיתה תהיה בחודש מארס .1988
רכזים יכולים לפנות ,במידה והם עונים על
התבתינים הבאים:
ו .עובד במערכת כרכז שנה אתת לפתות.
.2ההשכלה הפורמאלית :רצוי ב.א ,.יתקבלו
גם בעלי שתי שנות לימוד באוניברסיטה -
לפתות.
.3הרכז הוא בעל כישורים ורצון להיות מנהל
מתרס.
.4הרכז מוכן ,עקרונית ,לנהל מתנ׳ס בישוב
אחר מזה בו הוא עובד כיום.
דרך הפנייה ותהליך המיון:
ו .הרכז יפנה ישירות ,בכתב ,אל מיישי
שרייבר בחברה למתנ״סים .בפנייה יפרט
עמידתו בתבחינים.
0.2יןשי שריונר יפנח למש^נ ש^ הרכז וכן
למא׳׳ז לקבלת המלצות והערכה אישית.
.3ייערך ראיון אישי עם הרכז.
.4לעוברים את השלב הזה תיערך סדנת מיון
מרוכזת.
.5העוברים את שלב סדנת המיון יתקבלו
לתכנית.
פרטים נוספים על משך התכנית ,תבחינים
להצלתה ,דרכי שיבוץ עם תום התכנית וכוי
יימסרו בראיון האישי ובמהלך הקורס.
הפנייה הראשונה של הרכזים המעוניינים
חייבת להגיע אל מיישי שרייבר עד ה־.30.1.88
לתכנית יתקבלו עד 25משתתפים שיימצאו
המתאימים ביותר.
למשפי •נא•
השתתפותנו באבלכם הכבד
עם מותו ש ל עזרא ד ל
ה ב ד הנהלת מתנ״ס כ ר מ י א ל
מיום היווסדו
לתלמה סגל
השתתפותנו ב א ב ל ר ה כ ב ד
עם מותו ש ל
אביר ד ל
לסמי בן •עיש
השתתפותנו ב א ב ל ך ה כ ב ד
עם מותה ש ל
אמר ד ל
לשושנה בדיל
רכזת בשלוחת כן ח ד )נשר(
תנחומי• במות אחיר
שמשן ד ל
במילוי תפקידו
לזהבה הלד
דכזת קשישים
בשלוחת בן דוד )נשר(
השתתפות• ב א ב ל ך ה כ ב ד
במות ב ע ל ד
18- 19.1.88
19.1.88
19- 20.1.88
20.1.88
21.1.88
24.1.88
2S.1.88
26.1.88
27.1.88
28.1.88
31.1.88
31.1-1.2.88
1.2.88
2.2.88
4.2.88
7.2.88
7-9.2.88
9.2.88
10.2.88
10-11.2.88
11.2.88
14.2.88
15-16.2.88
16.2.88
סיור המנכ״ל במחוז הדרום )בהדרכת ראובן ליבוביץ(
ועדת כספים
הנהלת האגודה לקידום ולעידוד מתנ״סים
רכזים לניהול
סיור המנכ״ל במחוז המרכז)בהדרכת עמי שמואל(
השתלמות מנהלים חדשים
ועדת הפסקות עבודה
קורס בכירים
מפגש עם מנהלים בנושא הנהלות
הועד המנהל של התאגדות המרכזים הקהילתיים
סיור המנכי׳ל במחוז השרון)בהדרכת ירון סוקולוב(
קורס מינהלנים
צוות הדרכה
סדנת מיון
מזכירות משאבי אנוש
סיכום תהליך החשיבה לטווח ארוך
סיור המנכ״ל במתוז חיפה
השתלמות רכזי מוסיקה במלון מצדה ,ערד.
סדנת מיון
כנס אבות בית
ועדת כספים
יום הנהלות
כנס טלויזיה בכבלים
צוותי תכנון בישובים -מפגש עם שאול +מטה
ועדת בחירה
קורס בכירים
דירקטוריון -בחברה
ועדת בחירה
»
השתלמות בנושא מורשת עדות המזרח
ועדת בקורת
סיור המנכ״ל במחוז הצפון)בהדרכת משה ארי(
השתלמות מנהלים חדשים
סיור המנכ׳׳ל במחוז הדרום עם מנב״ל ג׳וינט־ישראל
לרו בשבט בירושלים
תכנית מקרם במחנ״ס הרובע היהודי מצי
עה יום שכולו טבע :נטיעות ביערות קק׳׳ל
באזור ירושלים ,וסיור של חצי יום לפי אחת
ההצעות הבאות:
סיור ומשחק ברובע בעקבות ״שבעתהמינים".
טיור טבע באזור ירושלים. -לפרטים והזמנות.02-283777,280024 :
בר־םח
ואיחולים
קבוצת עבודה
אסטרטגיית המתנ׳׳ס
בתקופת הקיץ
החורף החל ועמו אנו נערכים לקראת
הקיץ.
החלטנו על הקמת קבוצת עבודה בה'
ישתתפו ,5עד 10איש ,שתנטה לחשוב ,ליצור
ולהציע אסטרטגיה לתיפעול המתנ״ס בתקר
פת הקיץ.
אם יש לך עניין ואתה מנהל או רכז ותיק,
אנא פנה בכתב אל עדנה ,מזכירתו של מיישי
שרייבר ,החברה למתנ׳׳סים ,גבעת הגיוינט,
ירושלים.
ליום הולדתם )חודש ינואר(
מרגוט פינס ,החברה ירושלים
מרגלית כרמל ,מחנופש
מרים הופמן ,החברה ירושלים
הדס מור כגן ,מתנ׳ס יקנעם
שלמה אבוטבול ,מתרס נתיבות
אברהם גורן ,מתנ״ס זיו ,בית הכרם
מאיר כהן ,התברה ירושלים
אהרון מוזס ,מתרס רמת השרון
אלי מלחי ,בית פוסטר ,הרצליה
אדיה כהן ,מחנופש
שמואל בונה ,מתרס קצרין
יולי בן לביא ,מתנ״ס רוממה ,ירושלים
קותי מרידן ,מתרס מעלה אדומים
שמעון גז ,מתניס לוד
לאהוד מימוני ,מנהל מתנ׳ס גן יבנה,
ולמשפחתו ,להולדת הבן.
למחמוד דיאב ,חבר הדירקטוריון ,ברכות
למינויך כיועץ שר התינוך והתרבות ,מר יצחק
נבון ,לענייני מתנ״םים במגזר הערבי.
לאבי בן שמחון ,מנהל מתרס דורה נתניה,
ולמשפחתו ,להולדת הבן.
חדשון הדוברה למרכז• תרבות
וספורט )לנוער ולמבוגר •( בעי מ
,
עורכת :אלישבע מאי
המערכת :יוסי בנבנישתי,
זאביק זהבי ,מאיר כהן,
אשר לוי ,ירון סוקולוב
המען :גבעת ג׳וינט ,ימשלים 91034
636636
טלפון:
עיצוב .ס ד ר ועימוד:
סטודיו אפרת02-522145 ,
דפוס :ג׳רוסלם פוסט ,ירושלים
© Copyright 2024