‫מהי מדינה‬ ‫יהודית‬ ‫אזרחות לבגרות‬ ‫‪ 2‬יח"ל‬ ‫תשע"ה‬ ‫זכויות הקניין הרוחני‪ ,‬לרבות זכויות היוצרים והזכות המוסרית של היוצרים בספר זה מוגנות‪ .‬אין לשכפל‪,‬‬ ‫להעתיק‪ ,‬לסכם‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי‬ ‫אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או כל אחר‪ ,‬כל חלק שהוא מספר זה‪ .‬כמו כן אין לעשות שימוש מסחרי כלשהו‬ ‫בספר זה‪ ,‬או בכולו או בחלקים ממנו‪ ,‬אלא ורק לאחר קבלת רשות מפורשת בכתב מעמותת מרום‪ ,‬תל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫כל הזכויות לספר שמורות לעמותת מרום‪ ,‬תל אביב‬ ‫כל הזכויות לחומרים ממקורות חיצוניים‪ ,‬ששובצו בספר‪ ,‬שמורות לבעליהן‪ .‬פירוט בעלי הזכויות בסוף‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫תל אביב‪ ,‬תשע"ג‪3102 ,‬‬ ‫‪ |2‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫נושא‬ ‫עמוד‬ ‫‪.0‬הרקע ההיסטורי להקמת המדינה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .3‬הכרזת העצמאות‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .2‬מהי מדינה יהודית – לאום ומדינת לאום‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ .4‬ההצדקות למדינת הלאום הדמוקרטית‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ .5‬מדינת ישראל – גישות שונות‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ .6‬מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות‬ ‫‪60‬‬ ‫‪ .3‬זהות אזרחי ישראל‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ .8‬מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית‬ ‫‪80‬‬ ‫‪.9‬המיעוטים בישראל‬ ‫‪93‬‬ ‫‪ |3‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫‪ |4‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫הרקע ההיסטורי‬ ‫להקמת מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫‪ |5‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫הרקע ההיסטורי להקמת המדינה‬ ‫מהצהרת בלפור ועד תום מלחמת העולם השנייה (‪:)9191-9191‬‬ ‫המדיניות הבריטית במזרח התיכון‬ ‫היסודות להקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל הונחו עוד בשלהי התקופה‬ ‫העות'מאנית על ידי העליות היהודיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אי אפשר לתאר את הקמתה של‬ ‫מדינת ישראל ללא התקשרותה של התנועה הציונית לבריטניה‪ ,‬עם מתן "הצהרת‬ ‫בלפור" (‪ )0903‬ובייחוד עם אישור טופס המנדט הבריטי על ארץ ישראל על ידי חבר‬ ‫הלאומים (‪.)0933‬‬ ‫‪ ‬שני מסמכים אלה כללו סעיפים פרו ציוניים‪" :‬הצהרת בלפור"‪ ,‬ביטאה את‬ ‫יחסה החיובי של בריטניה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫החלטת חבר הלאומים הטילה על בריטניה את האחריות לביצועה של "הצהרת‬ ‫בלפור"‪ .‬המנדט ניתן לבריטניה על ארץ ישראל משני עברי הירדן‪ ,‬אך ב‪0933-‬‬ ‫העבירה ממשלת בריטניה את עבר הירדן המזרחי לידי עבדאללה הערבי ובכך‬ ‫הניחה את הבסיס לממלכת ירדן‪.‬‬ ‫‪ ‬המטרות המוצהרות של התנועה הציונית היו עידוד עלייה והתיישבות יהודית‬ ‫בארץ ישראל ופיתוחה הכלכלי של הארץ‪ ,‬היא קיוותה שאנגליה תאמץ גישה פרו‬ ‫ציונית ותסייע למימוש מטרות אלה‪ .‬יחסה של בריטניה לתנועה הציונית השתנה‬ ‫לרעה בשנות השלושים והארבעים של המאה ה‪ ,31-‬בין היתר בגלל שהשתנו‬ ‫הנסיבות הבין לאומיות והאזוריות‪.‬‬ ‫‪ ‬היטלר עלה לשלטון בגרמניה בשנת ‪ 0922‬ובמזרח התיכון הפעילו התנועות‬ ‫הלאומיות‪ ,‬במצרים ובסוריה‪ ,‬לחצים על בריטניה וצרפת לקבלת עצמאות‪.‬‬ ‫התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל שאבה עידוד מאירועים אלה ובמקביל‬ ‫חששה מההתעצמות היהודית בארץ‪ .‬על כן הפעילה לחצים על בריטניה ועל‬ ‫היישוב היהודי שהתבטאו בין היתר ב"מרד הערבי" (‪ ,)0926-0929‬בתקווה שכך‬ ‫תחסל את סיכויו של המפעל הציוני‪ .‬לאחר פרוץ המרד נשלחה "וועדת פיל"‪,‬‬ ‫אשר הוסמכה לדון בבעיות היסוד של שאלת ארץ ישראל‪ .‬הוועדה הציעה לבטל‬ ‫את המנדט הבריטי ולחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות ערבית ויהודית‪.‬‬ ‫‪ ‬הערבים לא הגיבו על התכנית‪ ,‬אך קיוו לכישלונה ולהקמת מדינה ערבית על כל‬ ‫השטח שבשליטת הבריטים‪ ,‬ואילו בציבור היהודי בארץ ובעולם ובקרב ההנהגה‬ ‫הציונית היו תומכים ומתנגדים לסעיפי התכנית‪.‬‬ ‫‪ |6‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫‪ ‬בן גוריון‪ ,‬יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית‪ ,‬הגוף המרכזי שהנהיג את‬ ‫היישוב היהודי‪ ,‬תמך בתכנית זאת‪ ,‬משום שראה בה סיכוי להקמת מדינה‬ ‫יהודית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הקונגרס הציוני ה‪ 31-‬קיבל החלטה שהובנה כהסכמה‬ ‫עקרונית לחלוקה תוך מאמץ לשנות את תוכנה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בריטניה דחתה‬ ‫בנובמבר ‪ 0928‬את הצעת החלוקה ובשנת ‪ 0929‬פרסמה את "הספר הלבן" של‬ ‫מקדונלד ‪ ,‬בו דובר נגד חלוקת ארץ ישראל‪ ,‬הגבלת העלייה וההתיישבות‬ ‫היהודית למינימום ותמיכה בהקמת מדינה עצמאית בארץ ישראל לערבים‬ ‫וליהודים כאחת‪ .‬כלומר‪ ,‬מדינה שאיננה מדינה יהודית‪ ,‬אשר תקיים קשרים עם‬ ‫בריטניה‪.‬‬ ‫ההנהגות היהודית והערבית גם יחד התנגדו לכך אך בריטניה החלה להגשים את‬ ‫התכנית על דעת עצמה‪.‬‬ ‫הישוב היהודי ממשיך בהקמת מוסדות המדינה‬ ‫היישוב היהודי התאכזב מכישלון תכנית החלוקה (‪ )0923‬ועל רקע זה‪ ,‬התנועה‬ ‫הציונית קראה ב"תכנית בילטמור" (‪ )0943‬לדחות את "הספר הלבן" ולהקים בארץ‬ ‫ישראל קהילה יהודית במקום משטר המנדט הבריטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשיך הישוב היהודי‬ ‫במאמצי ההעפלה וההתיישבות שלו‪.‬‬ ‫במהלך כל אותה תקופה‪ ,‬למרות הספר הלבן‪ ,‬הישוב היהודי שיתף פעולה עם‬ ‫הבריטים בלחימה בנאצים‪ ,‬ומשום כך סייעו הבריטים לחיזוק כוח ההגנה היהודי‬ ‫בארץ‪ .‬כך הלכה ונוצרה "המדינה שבדרך"‪ :‬קמה הנהגה פוליטית ומוסדות שלטון‬ ‫שהיו מקובלים על רוב הישוב וחרף הפילוג הפוליטי והצבאי הוא התעצם בתחומי‬ ‫הביטחון‪ ,‬הכלכלה וההתיישבות‪.‬‬ ‫נוצרה תשתית להקמת מדינת ישראל‪ .‬בראשית שנות העשרים מנה הישוב היהודי כ‪-‬‬ ‫‪ 82,391‬איש‪ ,‬ב‪ 0948-‬מנה היישוב כבר ‪ 651,111‬איש‪.‬‬ ‫כוחו הצבאי העיקרי של היישוב יהודי היה ארגון "ההגנה"‪ .‬לצדו פעלו החל משנות‬ ‫ה‪ 21-‬ארגון ה"אצ"ל"‪ -‬ארגון צבאי לאומי‪ ,‬ומשנת ‪ 0941‬נוסד ארגון ה"לח"י"‪-‬‬ ‫לוחמי חירות ישראל‪ .‬השתתפות רבבות יהודים ישראלים במאמץ המלחמה‬ ‫הבריטי‪ ,‬הוסיף והעניק ניסיון צבאי לכוחות הביטחון היהודים ולימים לצה"ל‪.‬‬ ‫התשתית הכלכלית של היישוב התרחבה אף היא עם גל העליות ארצה‪ ,‬והוא נהנה‬ ‫משגשוג כלכלי חסר תקדים‪ ,‬שהומרץ על ידי צורכי הצבא הבריטי במלחמת העולם‪.‬‬ ‫‪ |7‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫מתום מלחמת העולם השנייה ועד מלחמת העצמאות‬ ‫לאחר המלחמה (‪ )0946‬גיבשו הבריטים והאמריקנים את "תכנית מוריסון גרייסי"‪.‬‬ ‫התכנית שללה הקמת מדינה יהודית וקראה לחלוקת הארץ לארבעה מחוזות‪ ,‬בהם‬ ‫מחוז יהודי ומחוז ערבי‪ ,‬בשליטת נציב עליון בריטי שיפקח על העלייה היהודית‪.‬‬ ‫לתכנית התנגדו היהודים והערבים גם יחד‪ ,‬והסוכנות היהודית אף הגיבה בהצעה‬ ‫לחלק את הארץ ולהקים מדינה יהודית בגליל‪ ,‬בשרון‪ ,‬בשפלה ובנגב‪.‬‬ ‫בתגובה למדיניות ממשלת הלייבור הבריטית הוסיפה ויזמה ההנהגה היהודית‬ ‫מאבק בשלוש חזיתות‪ :‬ההעפלה‪ ,‬בטחון והתיישבות‪ .‬לזמן מה שיתפו ביניהם פעולה‬ ‫כל שלושת הארגונים הצבאיים היהודים בפעילות צבאית כלפי הבריטים‪ ,‬אך אחר‬ ‫כך נפרדו דרכיהם‪.‬‬ ‫המצב הביטחוני בארץ ישראל הלך והחמיר‪ .‬בריטניה לא הצליחה לגייס את ארצות‬ ‫הברית לטובת המשך המנדט בצורה זו או אחרת‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬החליטה בריטניה‬ ‫להעביר את שאלת ארץ ישראל לטיפול האו"ם בפברואר ‪ ,0943‬בתקווה לזכות‬ ‫בתמיכתו למדיניותה‪ .‬אלא שהמהלך הבריטי כשל‪ .‬ניצחון ציוני מובהק הושג‬ ‫(אוגוסט ‪ )0943‬בהצעת "הועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל"‬ ‫(אונסקו"פ) ‪ .‬זו המליצה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות‪ ,‬יהודית‬ ‫וערבית ועל השארת ירושלים בפיקוח בין לאומי‪.‬‬ ‫הצעה זו הפכה על פיה את המדיניות הבריטית שהתנגדה לחלוקת ארץ ישראל‬ ‫ולכינון מדינה יהודית ריבונית‪ .‬ההצעה גם סללה את הדרך להחלטת עצרת האו"ם‬ ‫על חלוקת ארץ ישראל ב‪ 39-‬בנובמבר ‪ ,0943‬שהכריעה בעד הקמת שתי מדינות‪,‬‬ ‫יהודית וערבית‪ .‬בהחלטה זו בלטה תמיכתן של שתי המעצמות ‪ -‬ארצות הברית‬ ‫וברית המועצות‪.‬‬ ‫ההנהגה היהודית הסכימה להחלטת עצרת האו"ם‪ ,‬אך הערבים התנגדו לה ופתחו‬ ‫ביום שלמחרת בפעולות איבה‪ .‬כך החלה מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫התנגדות הערבים להחלטת האו"ם והקשיים שהערימה בריטניה על יישומה עודדו‬ ‫בחודשים הבאים גישה בממשלות ארצות הברית ובריטניה שתמכו בדחיית ביצוע‬ ‫ההחלטה‪ ,‬אך החלטת הנהגת היישוב היהודי בראשות בן גוריון להכריז על הקמת‬ ‫המדינה ב‪ 05-‬במאי ‪ ,0948‬שמה קץ לגישה זו‪.‬‬ ‫‪ |8‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫הכרזת‬ ‫העצמאות‬ ‫‪ |9‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫הכרזת העצמאות ‪ :‬בסיס לשלטון במדינת ישראל‬ ‫ההכרזה על הקמת מדינת ישראל – רקע‬ ‫בה' באייר תש"ח (‪ ,)04.5.0948‬הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫קדמה להכרזה הרשמית תכנית החלוקה של הארץ שהתקבלה באו"ם (ארגון‬ ‫האומות המאוחדות – האו"ם) ב‪( 39-‬כ"ט) בנובמבר ‪ .0943‬תכנית זו קבעה שארץ‬ ‫ישראל תחולק לשתי מדינות‪ ,‬למדינה ערבית ולמדינה יהודית‪.‬‬ ‫ערביי ארץ ישראל לא הסכימו לקבל את תכנית החלוקה והגיבו במתקפה כנגד‬ ‫היישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬זו הייתה תחילתה של מלחמת העצמאות‪ .‬תוך כדי‬ ‫מתקפה זו‪ ,‬שכללה גם מצור על העיר ירושלים‪ ,‬קיבל דוד בן גוריון את ההחלטה‬ ‫להכריז באופן רשמי על הקמת המדינה‪.‬‬ ‫בן גוריון עמד בראש מועצת העם‪ ,‬ששימשה בתפקיד של פרלמנט זמני‪ ,‬ועם ההכרזה‬ ‫הפך לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ועמד בראש הממשלה הזמנית‬ ‫שהוקמה‪.‬‬ ‫יום לאחר ההכרזה הרשמית על הקמת המדינה פלשו חמש מדינות ערב לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬זה היה השלב השני של מלחמת העצמאות‪ ,‬שהפכה למלחמה כוללת בין‬ ‫מדינת ישראל לבין חמש מדינות ערב‪ :‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון ועיראק (כולל‬ ‫מתנדבים מסעודיה ותימן)‪.‬‬ ‫‪ | 01‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫נוסח הכרזת העצמאות‬ ‫הסיבות לזכות העם היהודי על מדינת ישראל‪:‬‬ ‫בארץ ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי‬ ‫חיי קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם‬ ‫כולו את ספר הספרים הנצחי ‪ -‬לגיטימציה היסטורית‬ ‫לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע‪ ,‬שמר לה אמונים בכל ארצות‬ ‫פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‬ ‫ לגיטימציה היסטורית‬‫מתוך הקשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז‬ ‫במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים‬ ‫ומגינים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו יישוב גדל‬ ‫והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו‪ ,‬מביא ברכת הקדמה‬ ‫לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית ‪ -‬לגיטימציה היסטורית‬ ‫בשנת תרנ"ז (‪ )0893‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה‬ ‫היהודית תיאודור הרצל‪ ,‬והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‬ ‫ לגיטימציה טבעית‬‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 0903‬ואושרה במנדט מטעם חבר‬ ‫הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי‬ ‫לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‬ ‫ לגיטימציה היסטורית טבעית ובינלאומית‪.‬‬‫השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים‬ ‫באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר‬ ‫המולדת והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תיפתח‬ ‫לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬‬ ‫זכויות בתוך משפחת העמים ‪ -‬לגיטימציה היסטורית וטבעית‪.‬‬ ‫‪ | 00‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי היום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא‬ ‫חדלו להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את‬ ‫זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות ועמל ‪ -‬ישרים במולדת עמם ‪ -‬לגיטימציה היסטורית‬ ‫וטבעית‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות‬ ‫השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמץ המלחמתי‬ ‫קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‬ ‫ לגיטימציה היסטורית‪.‬‬‫ב‪ 39 -‬בנובמבר ‪ 0943‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת‬ ‫מדינה יהודית בארץ ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם‬ ‫בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרזה זו של האומות‬ ‫המאוחדות‪ ,‬בזכות העם היהודי להקים את מדינתו‪ ,‬אינה ניתנת להפקעה‬ ‫ לגיטימציה בינלאומית‪.‬‬‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו‬ ‫במדינתו הריבונית ‪ -‬לגיטימציה טבעית‪.‬‬ ‫‪ | 02‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫כתוצאה מההכרזה‪:‬‬ ‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום‬ ‫סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל‬ ‫יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' באייר תש"ח‪05 ,‬‬ ‫במאי ‪ ,0948‬ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם‬ ‫לחוקה שתיקבע על‪ -‬ידי האסיפה המכוננת הנבחרת ולא יאוחר מ‪ 0 -‬באוקטובר‬ ‫‪ – 0948‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת העם‪,‬‬ ‫יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא בשם ישראל‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ‬ ‫לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם‬ ‫של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל‬ ‫דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון חינוך ותרבות; תשמור על המקומות‬ ‫הקדושים של כל הדתות; ותהא נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות‬ ‫המאוחדות‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות‬ ‫המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 39‬בנובמבר ‪ ,0943‬ותפעל להקמת‬ ‫האחדות הכלכלית של ארץ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬ ‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את‬ ‫מדינת ישראל לתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫אנו קוראים‪ -‬גם בתוך התקפת הדמים‪ ,‬הנערכת עלינו זה חודשים ‪ -‬לבני העם הערבי‬ ‫תושבי מדינת ישראל‪ ,‬לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד‬ ‫אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים‬ ‫והקבועים‪.‬‬ ‫‪ | 03‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם‬ ‫לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה‬ ‫לתרום חלקה במאמץ המשותף לקדמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬ ‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין‪,‬‬ ‫ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב‬ ‫מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה'‬ ‫באייר תש"ח‪ 04 ,‬במאי ‪.0948‬‬ ‫הלגיטימציה להקמת המדינה‬ ‫בחלק ההיסטורי של הכרזת העצמאות באות לידי ביטוי מספר לגיטימציות להקמת‬ ‫המדינה היהודית‪.‬‬ ‫‪ .0‬לגיטימציה טבעית‪ -‬לגיטימציה טבעית קשורה למושג "הזכויות הטבעיות"‬ ‫שהתפתח החל מהמאה ה‪ 03-‬ואילך‪ .‬פירושו של מושג זה הוא שיש זכויות‬ ‫טבעיות השייכות לכל אדם מעצם היותו אדם‪ .‬במאה ה‪ 09-‬התפתחה תפיסה‬ ‫לפיה גם הלאום הוא קבוצה בעלת זכות טבעית‪ .‬זכותה של קבוצת הלאום‬ ‫היא לעצמאות ולהגדרה עצמית‪.‬‬ ‫בהכרזת העצמאות יש מספר ביטויים ללגיטימציה הטבעית להקמת‬ ‫המדינה‪:‬‬ ‫‪ ‬בהכרזה כתוב‪" :‬זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫לעם היהודי‪ ,‬כמו לעמים אחרים‪ ,‬יש זכות טבעית להגדרה עצמית‬ ‫במסגרת של מדינה לאומית משלו‪.‬‬ ‫‪ ‬בהכרזה כתוב כי יש תוקף (לגיטימציה) ל"זכות העם היהודי להקים‬ ‫מחדש את ביתו הלאומי"‪ .‬גם ביטוי זה הוא ביטוי ללגיטימציה‬ ‫טבעית של העם היהודי למדינה במולדתו‪.‬‬ ‫‪ ‬בפסקה המדברת על השואה נאמר כי השואה הוכיחה "את ההכרח‬ ‫בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש‬ ‫המדינה היהודית בארץ ישראל"‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לחזור אל מצב טבעי‬ ‫שבו לעם היהודי תהיה מדינה עצמאית‪.‬‬ ‫‪ | 04‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ ‬באותה פסקה גם נאמר שמדינה יהודית "תעניק לעם היהודי מעמד‬ ‫של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים"‪ .‬כלומר‪ ,‬הקמת מדינה‬ ‫תפתור את הבעיה של העם היהודי ואת מעמדו הלא טבעי בין‬ ‫העמים בעולם ‪ -‬ממצב של עם ללא מדינה למצב של עם היושב‬ ‫במדינתו‪.‬‬ ‫‪ ‬בני העם היהודי " לא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות ועמל‬ ‫ ישרים במולדת עמם"‪ .‬בדומה לעמים אחרים‪ ,‬הזכות לחיי חירות‬‫במולדת הלאומית‪ ,‬היא זכות טבעית‪ ,‬ולכן יש לגיטימציה טבעית לעם‬ ‫היהודי למדינה‪.‬‬ ‫‪" ‬זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד‬ ‫ברשות עצמו במדינתו הריבונית"‪ -‬זוהי התייחסות מפורשת אל‬ ‫הלגיטימציה הטבעית להקמת המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרזתו של חוזה מדינת היהודים "תיאודור הרצל" בקונגרס הציוני‬ ‫(‪ )0893‬אשר הכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו"‪-‬‬ ‫זוהי התייחסות ללגיטימציה הטבעית של העם היהודי על ארצו‪.‬‬ ‫‪ .3‬לגיטימציה היסטורית‪ -‬לגיטימציה היסטורית מסתמכת על אירועים‬ ‫ופעולות שהתרחשו בעברו של עם והם מצדיקים את זכותו לעצמאות‬ ‫ולשליטה על אזור מסוים‪ .‬אירועים אלו יכולים להיות ישיבה במשך מאות‬ ‫שנים של עם בחבל ארץ מסוים‪ ,‬או קשר היסטורי מתמשך בין בני העם לבין‬ ‫הטריטוריה המסוימת‪.‬‬ ‫בהכרזת העצמאות יש מספר ביטויים ללגיטימציה ההיסטורית להקמת‬ ‫המדינה‪:‬‬ ‫‪" ‬בארץ ישראל קם העם היהודי" ‪ -‬מבחינה היסטורית מולדת העם‬ ‫היא ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪" ‬לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע" ‪ -‬הניתוק בין העם‬ ‫לחבל הארץ ישראל נכפה עליו בכוח הזרוע ולכן הוא בגלות תקופה‬ ‫כה ארוכה‪ .‬עובדה היסטורית זו מסבירה את הריחוק הגיאוגרפי של‬ ‫העם ממולדתו‪.‬‬ ‫‪ | 05‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪" ‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב‬ ‫ולהיאחז במולדתם העתיקה"‪ -‬הדגשת הקשר ההיסטורי בין עם‬ ‫ישראל לארץ ישראל ו התייחסות לארץ ישראל כמולדת העם היהודי‪,‬‬ ‫זו לגיטימציה המבוססת על קשר של אלפי שנים בין העם לחבל הארץ‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬איזכור הצהרת בלפור וטופס המנדט אשר הכירו ב"קשר ההיסטורי‬ ‫שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל"‪ .‬הקשר ההיסטורי מעניק‬ ‫לגיטימציה היסטורית לדרישת העם היהודי למדינה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬בהכרזה נאמר‪" :‬בדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪,‬‬ ‫מעפילים ומגינים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים‬ ‫וערים‪ ,‬הקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום‬ ‫ומגן על עצמו‪ ,‬מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו‬ ‫לעצמאות ממלכתית"‪ .‬זוהי התייחסות לפעולות של התנועה הציונית‬ ‫ששינו את מציאות החיים בארץ ומצדיקות מבחינה היסטורית‪,‬‬ ‫הקמת מדינה יהודית‪.‬‬ ‫‪" ‬השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח‬ ‫מיליונים יהודים באירופה"‪ -‬ההתייחסות לשואת העם היהודי בזמן‬ ‫מלחמת העולם השנייה שבה נרצחו מיליוני יהודים‪ ,‬כשליש מהעם‬ ‫היהודי‪ ,‬מדגישה את הסבל הממושך והקיצוני של העם היהודי‬ ‫המצדיק מבחינה היסטורית זכות למדינה עצמאית‪.‬‬ ‫‪ ‬בהכרזה מוזכרת העובדה שהעם היהודי היה מעורב בלחימה נגד‬ ‫האויב הנאצי במסגרת מלחמת העולם השנייה‪ .‬עובדה זו מעניקה‬ ‫לגיטימציה פוליטית לעם היהודי להקמת מדינה במסגרת הזכויות‬ ‫שזכו להן העמים שהיו מעורבים בניצחון על גרמניה במלחמתה‪.‬‬ ‫מאמץ מלחמתי זה מעניק ליישוב היהודי זכות היסטורית להיות בין‬ ‫העמים מייסדי האו"ם ומעניק לגיטימציה פוליטית לדרישתו למדינה‬ ‫עצמאית‪.‬‬ ‫לגיטימציה בינלאומית‪" -‬זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪0903‬‬ ‫ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי"‪ -‬המגילה‬ ‫מתייחסת להצהרת בלפור ולטופס המנדט אשר העניקו תוקף משפטי בין‪-‬לאומי‬ ‫מחייב לזכות העם היהודי למדינה עצמאית‪.‬‬ ‫‪ | 06‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫"ב‪ 39-‬בנובמבר ‪ 0943‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת‬ ‫מדינה יהודית בארץ ישראל"‪ ,‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי‬ ‫להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה"‪ -‬המגילה מתייחסת להחלטת החלוקה‬ ‫שהתקבלה באו"ם ב‪-‬כט'(‪ )39‬בנובמבר ‪ 0943‬לפיה תחולק הארץ לשתי מדינות‪,‬‬ ‫מדינה יהודית ומדינה ערבית‪ .‬החלטה כזו של הגוף הבין‪-‬לאומי המוסמך לכך‬ ‫מבחינה משפטית מעניקה לגיטימציה למדינה יהודית ולא ניתן לשלול אותה‪.‬‬ ‫הנוסח הסופי של ההכרזה נקבע על ידי ועדה שנבחרה מתוך מנהלת העם בראשותו‬ ‫של דוד בן גוריון‪ .‬קדמו לנוסח זה שתי טיוטות ארוכות יותר ושונות מאוד מן הנוסח‬ ‫הסופי‪ ,‬שחיברו משפטנים וחברים במועצת העם‪.‬‬ ‫ההכרזה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫החלק הראשון הוא החלק ההיסטורי‪.‬‬ ‫אידיאולוגי הסוקר בצורה תמציתית את ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל‬ ‫ובארצות פזוריו‪ .‬את הישגיו הכבירים‪ ,‬הלאומיים והכלל‪ -‬אנושיים‪ ,‬בתחומי‬ ‫התרבות והמוסר‪ .‬את סבלותיו ותלאותיו בכל הזמנים ובזמננו ‪ -‬ומסיימת בקביעה‬ ‫כי "זוהי זכותנו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו‬ ‫במדינתו הריבונית"‪ ,‬זכות שהוכרה על ידי האומות המאוחדות "ואינה ניתנת‬ ‫להפקעה"‪.‬‬ ‫החלק השני של ההכרזה הוא החלק ההכרזתי‪ -‬מעשי‪.‬‬ ‫הוא פותח בהכרזה כי ביום זה‪ ,‬שבו מסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪,‬‬ ‫מוקמת בה המדינה היהודית‪ ,‬שתיקרא "מדינת ישראל"‪ .‬ומרגע סיום המנדט‪,‬‬ ‫יתחילו לפעול מוסדות השלטון של המדינה החדשה‪.‬‬ ‫מוסדות אלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬יהיו זמניים ויפעלו "עד להקמת השלטונות הנבחרים של‬ ‫המדינה‪ ,‬בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר‬ ‫מ ‪ 0 -‬באוקטובר ‪ ."0948‬בכך נקבעה המשכיות הממשל‪.‬‬ ‫לא נוצר חלל שלטוני ריק אף לרגע אחד‪ ,‬והובטח אופיים הדמוקרטי של מוסדות‬ ‫השלטון במדינה‪.‬‬ ‫החלק השלישי הוא החלק העקרוני ‪ -‬מהותי‪.‬‬ ‫יש בו הצהרת עקרונות על דמותה של המדינה בעתיד לכמה בחינות‪ :‬יהודית‪,‬‬ ‫חברתית‪ ,‬בינלאומית ויחסי השכנות עם עמי האזור‪.‬‬ ‫‪ | 07‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫חלק זה של ההכרזה מקנה לה את חשיבותה כמגילת יסוד של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הדברים האמורים בו מבטאים את חזון המייסדים ואת ה ‪" -‬אני מאמין" שלהם‪.‬‬ ‫באות בו לידי ביטוי שתי מטרות היסוד שהציבה לעצמה הציונות‪:‬‬ ‫הענקת מקלט בטוח בארץ ישראל לכל יהודי הרוצה או הנאלץ לעלות אליה‪ ,‬ויצירת‬ ‫חברה יהודית חדשה בארץ ישראל‪ ,‬המבוססת על ערכי הצדק‪ ,‬השוויון וחירות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫‪ | 08‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫את מגילת העצמאות ניתן לחלק למספר עניינים עיקריים שמוזכרים בה‪:‬‬ ‫פירוט‬ ‫מיקום‬ ‫במגילה‬ ‫פסקאות ‪0-9‬‬ ‫הדגמה‬ ‫אירועים היסטוריים‪:‬‬ ‫הגליית עם ישראל ושמירה על הזיקה לארץ‪ ,‬הקונגרס הציוני‪ ,‬הצהרת בלפור‪,‬‬ ‫השואה‪ ,‬יישוב הארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬החלטת החלוקה של האו"ם‪.‬‬ ‫החלק‬ ‫ההיסטורי‪-‬‬ ‫אידיאולוגי‬ ‫רקע היסטורי ורעיוני להקמת המדינה היהודית‪.‬‬ ‫החלק‬ ‫ההכרזתי‪-‬‬ ‫מעשי‬ ‫הודעה על הקמת המדינה‪ ,‬קביעת שמה של המדינה‪ ,‬הקמת פסקאות ‪00-03‬‬ ‫רשויות השלטון הזמני‪ ,‬הבטחה לקיום בחירות לאסיפה‬ ‫מכוננת שתנסח חוקה‪ ,‬הקמת השלטונות הנבחרים של‬ ‫המדינה החדשה‪.‬‬ ‫שמה של המדינה החדשה יהיה ישראל‪ ,‬מוכרז על הקמת מדינת ישראל בישראל‬ ‫כמדינה יהודית עם סיום המנדט הבריטי על הארץ (באותו היום) תנוסח חוקה‪.‬‬ ‫החלק‬ ‫העקרוני‪-‬‬ ‫מהותי‬ ‫א‪ .‬העקרונות שינחו את המדינה החדשה הן במשטר פסקאות ‪03-09‬‬ ‫הפנימי והן ביחסיה עם שכנותיה‪ .‬כאן נקבע אופייה של‬ ‫מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית למרות שהמילה‬ ‫דמוקרטיה אינה מוזכרת במפורש‪.‬‬ ‫א‪ .‬המדינה תהיה מושתתת על יסודות החירות והצדק‪ ,‬תקיים שוויון זכויות חברתי‬ ‫ומדיני גמור לכל האזרחים ללא הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪ .‬תבטיח חופש דת ומצפון‪ ,‬לשון‬ ‫וחינוך ותשמור על המקומות הקדושים‪.‬‬ ‫אידיאולוגיה‪ :‬היהודים שמרו על הזיקה לארץ ושמרו על המסורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬לכל לאום‬ ‫זכות למדינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יעדיה של המדינה החדשה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל שתהיה מולדת לכל העם היהודי בתפוצות‪,‬‬ ‫נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם‪ ,‬שיתוף פעולה עם הערבים תושבי מדינת ישראל על‬ ‫יסוד אזרחות מלאה ושווה‪ ,‬הושטת יד לשלום לכל מדינות ערב השכנות‪ ,‬שיתוף‬ ‫פעולה עם יהודי התפוצות וליכודם סביב בניין הארץ ויישובה‪.‬‬ ‫‪ | 09‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫חשיבותה של המגילה‪:‬‬ ‫‪ .0‬המגילה מודיעה על הקמתה של מדינת ישראל וקובעת את עצמאות העם‬ ‫במדינתו‪.‬‬ ‫‪ .3‬המגילה קובעת את הצורך בניסוח חוקה כתובה שתהווה בסיס להקמת‬ ‫הרשויות הנבחרות של המדינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המגילה מגדירה את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכן את‬ ‫אופייה כמדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .4‬המגילה נותנת ביטוי ל"אני מאמין" של העם היהודי במדינתו והיא משמשת‬ ‫מסמך אשר מנחה את רשויות השלטון בפעולתן‪ .‬חוקים רבים בישראל‬ ‫נתקבלו בהשראת העקרונות המופיעים במגילה‪.‬‬ ‫‪ | 21‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫סיכום מגילת העצמאות‬ ‫לפי מגילת העצמאות‪ ,‬הסיבות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הן‪:‬‬ ‫‪ .0‬קשר היסטורי ומסורתי‪ -‬ארץ ישראל הייתה שייכת ליהודים כבר בעבר‪,‬‬ ‫הם הוגלו מארצם מבלי שרצו בכך והתפללו בלי סוף לחזור לארצם‪ ,‬ובדורות‬ ‫האחרונים אכן רבים עלו לארץ והפריחו בה את השממה ואת השפה‬ ‫העברית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקונגרס הציוני הראשון ‪ -‬בשנת ‪ ,0893‬הרצל קיים את הקונגרס הציוני‬ ‫הראשון בוינה ושם בפעם הראשונה דובר בצורה רשמית על זכותו של העם‬ ‫היהודי למדינה משלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצהרת בלפור ‪ -‬בנובמבר ‪ 0903‬בלפור הכריז בצורה רשמית על הקשר‬ ‫ההיסטורי של היהודים לארץ ישראל ועל הזכות שלהם להקים מחדש את‬ ‫ביתם שם‪ ,‬הכרזת בלפור נתנה תוקף מדיני לזכותם של היהודים‪.‬‬ ‫‪ .4‬השואה ‪ -‬העובדה שמיליונים של יהודים חסרי מדינה נרצחו בצורה כל כך‬ ‫אכזרית הראתה לכל העולם את ההכרח בכך שליהודים חייבת להיות מדינה‬ ‫משלהם‪ ,‬לשם ידע כל יהודי שהוא יכול לחזור‪.‬‬ ‫‪ .5‬כ"ט בנובמבר – ב‪ 39-‬בנובמבר קיבלו האומות המאוחדות החלטה אשר‬ ‫מחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬ביום זה הוכרזה הקמת מדינת‬ ‫היהודים ואי אפשר לסגת מהכרזה זו‪.‬‬ ‫התוצאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫מתוך סיבות אלו הוכרזו ביום חתימת העצמאות הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .0‬הכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכרזה על כך שהמדינה פתוחה לכל יהודי שרוצה לחזור לארץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬קריאה לעם היהודי בכל התפוצות לעזור ככל שיוכל בבניין הארץ‪ ,‬בעלייה‬ ‫לארץ ובתמיכה במדינה‪.‬‬ ‫‪ | 20‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ב‪ .‬הקמת מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית‬ ‫‪ .0‬בחירות ‪ -‬במגילה מדברים על מוסדות נבחרים וזהו כמובן תנאי הכרחי‬ ‫למדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפרדת רשויות ‪ -‬ברגע שצוין כי ישנה מצד אחד מועצת עם ‪ -‬מקבילה לכנסת‬ ‫ומן הצד השני מוסד ביצוע ‪ -‬מקביל לממשלה הרי מדובר כאן על הפרדת‬ ‫רשויות‪.‬‬ ‫‪ .2‬חירות ‪ -‬במדינה מדברים על חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪.‬‬ ‫‪ .4‬פלורליזם ‪ -‬מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות‪.‬‬ ‫‪ .5‬שוויון ‪ -‬ישנה הבטחה כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני‬ ‫גמור‪.‬‬ ‫‪ .6‬מדינת ישראל מאמינה בפתרון סכסוכים בדרכי שלום ולכן מדינת ישראל‬ ‫קוראת לבני העם הערבי‪ ,‬תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום‪ ,‬על יסוד‬ ‫אזרחות מלאה ושווה‪.‬‬ ‫מילון מונחים‬ ‫לגיטימציה‪ :‬הכרה בזכות‪ ,‬הצדקה‪ .‬מונח קרוב לו הוא "לגאליות"‪ ,‬שפירושו‬ ‫חוקיות‪ .‬בהקשר של הכרזת המדינה הכוונה היא ללגיטימיות של הקמת המדינה‬ ‫כמדינת לאום יהודית‪ .‬הטעמים להקמת המדינה מפורטים בחלקה הראשון של‬ ‫ההכרזה‪ ,‬ומוצגות בו זכות טבעית‪ ,‬זכות היסטורית‪ ,‬זכות משפטית‪ ,‬זכות דתית‬ ‫ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתואר הקשר ההיסטורי והתרבותי בין עם ישראל לארץ ישראל‪ ,‬וכן‬ ‫מוצגת ההכרה מצד גורמים בינלאומיים בזכותו להגדרה עצמית כפי שהתבטאה‬ ‫בהצהרת בלפור ובהחלטת עצרת האומות המאוחדות (‪.)39.00.0943‬‬ ‫‪ | 22‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שאלות תרגול‬ ‫עיינו בהכרזת העצמאות וקראו עמ' ‪.00-04‬‬ ‫פרטו את הסיבות שהביאו להכרה בזכותו של העם היהודי להקים מדינה‬ ‫‪.0‬‬ ‫יהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ציינו את הביטויים בהכרזת העצמאות המבטאים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫א‪ .‬מחויבות לקיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מחויבות לקיומה כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ציינו מתוך ההכרזה אל מי פונה ההכרזה‪ ,‬והסבירו את מטרת הפנייה‪.‬‬ ‫מהי המחויבות שעליה מצהירים בהכרזה בנוגע לערבים החיים בישראל?‬ ‫הסבירו את חשיבותה של הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ | 23‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 24‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מהי מדינה יהודית‬ ‫ לאום ומדינת‬‫לאום‬ ‫‪ | 25‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מהי מדינה יהודית?‬ ‫לאום ומדינת לאום‪:‬‬ ‫בהכרזת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל היא מדינה ריבונית ומדינת העם‬ ‫היהודי‪ ,‬כלומר מדינת לאום יהודית‪.‬‬ ‫מהי מדינה ריבונית?‬ ‫המדינה הריבונית היא מדינה שבה מתקיימים חמישה תנאים‪:‬‬ ‫‪ .0‬טריטוריה‪ -‬שטח המדינה בגבולות מוגדרים הכולל יבשה‪ ,‬מים ואויר‪.‬‬ ‫טריטוריה של מדינה אינה חייבת להיות רצופה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אוכלוסייה‪ -‬אוכלוסיית המדינה מורכבת ברובה מציבור אזרחים וממיעוט‬ ‫של תושבים שאינם אזרחים השוהים דרך קבע במדינה‪ .‬כל מדינה קובעת‬ ‫בחוקיה מי זכאי לקבל אזרחות ומהן הזכויות והחובות של האזרחים‪.‬‬ ‫‪ .2‬שלטון‪ -‬גוף השולט באמצעות מוסדותיו בטריטוריה ובאוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ריבונות‪ -‬עצמאות או חופש המדינה להחליט כיצד לנהל את ענייני הפנים‬ ‫והחוץ שלה‪ .‬כלומר‪ ,‬המדינה אינה כפופה להוראות של מדינה אחרת‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכרה בינלאומית‪ -‬תנאי הכרחי נוסף לארבעת התנאים (טריטוריה‪,‬‬ ‫אוכלוסייה‪ ,‬ריבונות ושלטון) הוא גם הכרה בינלאומית במדינה‪ .‬הכוונה‬ ‫להכרה בלגיטימציה של קיום המדינה על ידי גופים ומדינות אחרות בעולם‪.‬‬ ‫ללא לגיטימציה בינלאומית תהיה המדינה מוגבלת ביכולתה לממש את‬ ‫ריבונותה‪ .‬הלגיטימציה הבינלאומית מתבטאת בקשרים שמנהלת המדינה‬ ‫עם מדינות אחרות בתחומים שונים‪ ,‬כמו תחום כלכלי‪ ,‬חינוכי ‪ ,‬ביטחוני‪,‬‬ ‫מדיני מדעי ועוד‪.‬‬ ‫מאפייניה של מדינה ריבונית‪:‬‬ ‫שלטון‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫שטח (טריטוריה)‬ ‫הכרה בינלאומית‬ ‫ריבונות (עצמאות)‬ ‫‪ | 26‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינת‬ ‫לאום‬ ‫יהודית‬ ‫מהו לאום?‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫הרעיון הלאומי צמח במאה ה‪ .09 -‬ביטוי לרעיון נמצא בסיסמה‪" :‬מדינה לכל‬ ‫לאום"‪ .‬כיום נמצא כ‪ 311 -‬לאומים שונים וכ‪ 311 -‬מדינות‪ .‬הרעיון להעניק מדינה‬ ‫לכל לאום הוא בלתי סביר פוליטית וגיאוגרפית‪.‬‬ ‫הגדרות הקשורות למונח " לאום "‪:‬‬ ‫‪ ‬קבוצה אתנית‪ -‬קבוצה המורכבת מפרטים בעלי תחושת הזדהות והשתייכות‬ ‫משותפת‪ .‬תחושה הנוצרת מיסודות משותפים המייחדים את בני הקבוצה‪.‬‬ ‫יסודות משותפים אלה הם אינם פרי בחירה (הם ניתנו לחברי הקבוצה בלי‬ ‫שבחרו אותם)‪ ,‬כדוגמת‪ :‬שפה‪ ,‬מוצא‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות וכו' ‪...‬‬ ‫הקבוצה האתנית אינה שואפת להגיע למדינה עצמאית (אינה שואפת‬ ‫לריבונות)‪ ,‬אלא לשמור על ייחודה השיוכי מבחינה תרבותית ומסורתית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬בישראל העדה הצ'רקסית שואפת לשמור על אוטונומיה תרבותית‬ ‫ייחודית‪ ,‬אולם היא אינה שואפת למדינה עצמאית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בני העדה הצ'רקסית‬ ‫נולדו לתוך העדה ולא בחרו מרצונם להשתייך אליה‪ ,‬ולכן תוגדר העדה‬ ‫הצ'רקסית כקבוצה אתנית‪.‬‬ ‫‪ ‬לאום ‪ -‬קבוצה אתנית השואפת ליצור מדינה עצמאית‪ ,‬או שכבר מממשת את‬ ‫עצמאותה‪ .‬ההשתייכות ללאום מבוססת על יסודות המשותפים לבני הלאום‪.‬‬ ‫נבחין בין שני סוגי יסודות לאומיים‪ :‬יסודות שיוכיים‪ ,‬שאינם פרי בחירה‪,‬‬ ‫ויסודות פוליטיים‪ ,‬שהם כן פרי בחירה‪.‬‬ ‫‪ | 27‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫סוגי היסודות המבססים את הלאום יגדירו לנו את סוג הלאום המתקיים‪:‬‬ ‫לאומיות אתנית תרבותית‬ ‫לאומיות המבוססת על מרכיבי זהות‬ ‫משותפת כגון היסטוריה‪ ,‬שפה‪ ,‬דת‪.‬‬ ‫מאפיינים אלה מייחדים את הלאום‬ ‫מקבוצות אחרות‪ ,‬מאחדים את חבריו‬ ‫ויוצרים תודעה של שייכות‪.‬‬ ‫לאומיות מדינתית‬ ‫מבוססת על מרכיבים נרכשים‪ ,‬כלומר‬ ‫האזרחות המשותפת של אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫הזהות המשותפת לכל בני הלאום‬ ‫מושתתת על היותם של האזרחים בני‬ ‫אותה מדינה‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬סוג לאומיות שבה השייכות‬ ‫ללאום מבוססת על מאפיינים ייחודיים‬ ‫של חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬סוג לאומיות שבו השייכות‬ ‫ללאום מבוססת על קבלת האזרחות‬ ‫במדינה‪ ,‬ועל המחויבות של חברי הלאום‬ ‫לחיות במדינה בעלת משטר מסוים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬היסטוריה‪ ,‬מוצא‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫שפה‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬מנהגים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬חוקה‪ -‬משקפת הסכמה‬ ‫כללית‪ ,‬ערכים משותפים של חרות‬ ‫ושוויון‪.‬‬ ‫הרחבה‪ :‬השייכות ללאומיות האתנית‬ ‫תרבותית קודמת לשייכות למדינה‪ ,‬ואין‬ ‫חפיפה בין ההשתייכות הלאומית לבין‬ ‫האזרחות במדינה‪.‬‬ ‫הרחבה‪ :‬בסוג לאומיות זה יש חפיפה בין‬ ‫האזרחות לבין השייכות הלאומית‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬מדינת ישראל היא מדינת לאום‬ ‫דוגמא‪ :‬ארה"ב היא מדינה בעלת‬ ‫לאומיות מדינתית‪ .‬אזרח אמריקני‬ ‫ממוצא יפני‪ ,‬יראה עצמו כחלק מהאומה‬ ‫האמריקנית‪.‬‬ ‫אתנית תרבותית("מדינת העם היהודי")‪.‬‬ ‫ערבי אזרח ישראל ‪ -‬הינו אזרח המדינה‪,‬‬ ‫אך אינו משתייך ללאומיות האתנית‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬במרבית הלאומים שלובים יסודות מדינתיים ויסודות אתניים‪-‬תרבותיים‪.‬‬ ‫השוני בין הלאומים נובע מהדגשים השונים שנותנת כל חברה לכל אחד מהיסודות‬ ‫הללו‪ .‬במדינה שתדגיש את היסודות המדינתיים(יסודות שהם פרי בחירה)‪ ,‬נמצא‬ ‫לאומיות מדינתית‪ .‬במקרה זה המדינה מזוהה על כלל האזרחים ולא עם קבוצה‬ ‫אתנית מסוימת‪.‬‬ ‫‪ | 28‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫זכרו‪:‬‬ ‫לאום‪ -‬שייכות לקבוצה‬ ‫אזרחות‪ -‬שייכות למדינה‬ ‫מדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית‪ ,‬המזוהה עם הרוב היהודי‪ ,‬במקביל היא גם‬ ‫מדינתם של כלל האזרחים המתגוררים בה (ערבים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬יהודים וכו') מכאן שלא‬ ‫נמצא בישראל חפיפה בין הזהות הלאומית האתנית תרבותית לזהות המדינתית‪.‬‬ ‫‪ | 29‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מהי מדינת לאום?‬ ‫מדינת לאום כוללת את המושג " מדינה" ואת המושג " קבוצת לאום"‪.‬‬ ‫הגדרה‪:‬‬ ‫מדינת לאום היא יחידה הכוללת שטח‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬שלטון וריבונות של קבוצה‬ ‫בעלת זהות משותפת (אתנית או פוליטית) המממשת את הגדרתה העצמית‬ ‫במסגרת מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫דוגמאות למדינות לאום אתניות ומדינתיות‬ ‫מדינת לאום‬ ‫מדינתית‬ ‫דוגמת ארה"ב‪ .‬נדון‬ ‫בשילוב זה בנושא‬ ‫"מדינת כלל‬ ‫אזרחיה"‬ ‫מדינת לאום‬ ‫הומוגנית‬ ‫המדינה כוללת בני‬ ‫לאום אחד‪ :‬יפן‪,‬‬ ‫פורטוגל‪.‬‬ ‫מדינת לאום אתנית‬ ‫הכוללת לאומים נוספים‪.‬‬ ‫דוגמת ישראל‪ .‬במקרה זה‬ ‫המדינה מזוהה עם הרוב‬ ‫הלאומי‪ ,‬אך נמצא קבוצות‬ ‫מיעוטים מלאומים אחרים‪.‬‬ ‫בדרך כלל המיעוטים‬ ‫מיוצגים במוסדות המדינה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬חשוב מאוד להבין ולזכור את הצורות השונות של מדינות לאום‪ .‬רצוי‬ ‫מאוד גם לזכור את הדוגמא המובאת לכל סוג של מדינת לאום‪.‬‬ ‫‪ | 31‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫לאום ולאומיות‬ ‫סוגי מדינת לאום‪ -‬בסיס מושגי תיאורטי והשוואתי‬ ‫‪ .0‬מדינת לאום אתנית תרבותית ‪ -‬הכוונה למדינה המזוהה עם לאום אחד מסוים‬ ‫שמהווה את קבוצת הרוב במדינה‪ .‬בדרך כלל המדינה תהיה מורכבת מרוב‬ ‫לאומי מסוים ולצידו קבוצות מיעוטים לאומיים נוספים‪ .‬במדינה זו תהיה‬ ‫עדיפות ליסודות האתניים של בני קבוצת הרוב בקביעת אופיו של המרחב‬ ‫הציבורי במדינה‪ .‬אופייה של המדינה יושפע בעיקר משפת הלאום‪ ,‬מתרבותו‬ ‫וממערכת הערכים האמונות והמסורות שלו‪ .‬רוב מדינות העולם הן מדינות‬ ‫לאום אתניות תרבותיות‪ ,‬כמו פולין‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ישראל ועוד‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬מדובר על שילוב בין היסודות האתניים לבין המדינתיים (כמו מחויבות‬ ‫למסגרת המדינה‪ ,‬לחוקיה ועוד) ולא על מדינה המבוססת אך ורק על יסודות‬ ‫אתניים "טהורים"‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינה רב תרבותית ‪ -‬הכוונה למדינה שבה הזהות של המדינה נקבעת לפי‬ ‫יסודות אתניים ותרבותיים של כל הקבוצות הלאומיות המרכיבות את המדינה‪.‬‬ ‫במדינה רב תרבותית אין עדיפות לאף אחת מהקבוצות הלאומיות או‬ ‫התרבותיות במדינה ויש אפשרות לכולן להשפיע על המרחב הציבורי ולעצב את‬ ‫אופי המדינה ואת ערכיה‪ .‬המדינה שואפת לבטא את האופי של כל הקבוצות‬ ‫האתניות והתרבותיות בסמלי המדינה‪ ,‬בדגל‪ ,‬בהמנון‪ ,‬בשפות הרשמיות‪ ,‬בחינוך‬ ‫ובחגים הלאומים‪ .‬בפועל לא תמיד ניתן לממש את השאיפה לשלב את כל‬ ‫הקבוצות האתניות או התרבותיות בכל נושא המשפיע על המדינה‪ .‬יכולות‬ ‫להיות מגבלות שונות על השאיפה הזו כגון מגבלה גיאוגרפית כאשר הקבוצות‬ ‫התרבותיות מפוזרות על פני שטחים נרחבים במדינה‪ .‬דוגמאות למדינות כאלה‬ ‫הן קנדה‪ ,‬ניו –זילנד ואוסטרליה‪ .‬כמובן שגם המדינה הרב‪-‬תרבותית משלבת‬ ‫יסודות מדינתיים משותפים כגון‪ -‬שלטון מרכזי שבו מכירות כל הקבוצות‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדינת לאום מדינתית ‪ -‬בניגוד לשלושת הדגמים הקודמים‪ ,‬במודל זה המדינה‬ ‫אינה מוגדרת לפי יסודות אתניים של קבוצה לאומית כלשהי‪ .‬במדינת לאום‬ ‫מדינתית הלאום מוגדר על די כלל אזרחי המדינה ללא קשר ליסודות אתניים‬ ‫כלשהם‪ .‬המכנה המשותף המחבר בין כלל אזרחי המדינה ומלכד אותם לכלל‬ ‫לאום הוא הרצון שלהם לחיות במדינה אחת ולכבד את מערכת חוקי המדינה‪.‬‬ ‫‪ | 30‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫לעיתים היסוד המלכד את בני הלאום המדינתי היה השאיפה של בני הלאום‬ ‫להשתחרר משלטון זר בשלב של היווצרות המדינה (כמו במקרה של ארצות‬ ‫הברית ששאפה להתנתק מהשלטון הבריטי ולזכות בעצמאות)‪ .‬ברוב המקרים‬ ‫גבולות מדינת לאום מדינתית נקבעו במהלכים פוליטיים בינלאומיים ואינם‬ ‫משקפים גבולות בין קבוצות אתניות או לאומיות‪ .‬דוגמאות למדינות לאום‬ ‫מדינתיות הן למשל‪ :‬ארה"ב וצרפת‪.‬‬ ‫מאפיינים של המודל המדינתי‪:‬‬ ‫‪ ‬המדינה אמורה להיות "עיוורת" לצבעי הקבוצות הלאומיות והאתניות‬ ‫המרכיבות את המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬במדינות אלה יש חפיפה בין הלאום לבין המדינה‪ .‬כלומר‪ ,‬גבולות המדינה‬ ‫קודמות ללאום ובדרך כלל הלאום נוצר כאשר נקבעו גבולות המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬במדינת לאום מדינתית יש חפיפה בין האזרחות לבין השייכות הלאומית‪,‬‬ ‫כלומר לא יהיו חברי קבוצת לאום שאינם אזרחי המדינה‪ ,‬ולא יהיו אזרחים‬ ‫במדינה שאינם חברי קבוצת הלאום‪.‬‬ ‫‪ | 32‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שאלות תרגול‬ ‫קטע מספר ‪9‬‬ ‫"לא נחוץ דמיון מופרז לשער כי גם אם ערבי היה משרת בצבא או בשירות לאומי‪-‬‬ ‫הוא לא היה נהנה משוויון אזרחי‪ .........‬הדרוזים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬משרתים בצבא‪ ,‬אולם‬ ‫המדינה לא הפכה להיות "מדינת כל אזרחיה "‪ ,‬עקב שירותם הצבאי‪ ....‬סוגיית‬ ‫השוויון קשורה אם כן‪ ,‬לאופייה האתני‪ ,‬ליעודה והגדרתה של המדינה כמדינה‬ ‫יהודית ציונית‪"....‬‬ ‫(מעובד)‬ ‫לאיזה דגם של לאום שייכת מדינת ישראל? הסבירו לפי הקטע‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫קטע מספר ‪2‬‬ ‫"מנהיג קפריסין הטורקית הציע למנהיג קפריסין היוונית להקים באי הים תיכוני‬ ‫קונפדרציה של מדינות שוות זכויות‪ ,‬ובכך לשים קץ ל‪ 34 -‬שנות סכסוך על השליטה‬ ‫באי"‪( .‬קונפדרציה = התאגדות של מדינות בתחומים מסוימים באופן שכל אחת‬ ‫שומרת על עצמאותה וריבונותה)‪.‬‬ ‫האם אפשר להסיק משורות אלה‪ ,‬איזה סוג של מדינת לאום מהווה האי קפריסין‬ ‫( אתני ‪ /‬מדינתי )?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫הבא שני מאפיינים למדינת לאום מסוג זה‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 33‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫קטע מספר ‪3‬‬ ‫"קבלת אזרחות במדינה של לאומיות מדינתית משייכת את האזרח לאותו לאום"‪.‬‬ ‫האם נכון ההיגד? האם לא? הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫הבחינו בין מדינת כלל אזרחיה למדינת לאום והציגו דוגמה לכל אחת מהן‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫הציגו שני הבדלים בין לאום לקבוצה אתנית‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫"לאום אינו מורכב בהכרח מקבוצה אתנית" – הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 34‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מילון מונחים‬ ‫אזרחות‪ :‬אזרחות היא קשר משפטי בין האדם והמדינה שלו‪ .‬האזרחות מגדירה את‬ ‫חובותיו וזכויותיו של האזרח‪ ,‬באותה מדינה שבה הוא חי‪ .‬יש המרחיבים את‬ ‫המושג מעבר לקשר המשפטי‪ ,‬וטוענים שהאזרחות מקנה לאדם מעמד פוליטי‬ ‫כמשתתף בתהליך הדמוקרטי של בחירות (במדינות הדמוקרטיות)‪.‬‬ ‫ציונות‪ :‬התנועה הלאומית היהודית אשר הוקמה בסוף המאה ה‪ 09-‬והביאה‬ ‫להגשמת יעדה ‪ -‬הקמת מדינת ישראל‪ .‬התנועה הציונית פעלה ועדיין פועלת במסגרת‬ ‫העולמית שלה ‪ -‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬ובונה כלים ארגוניים ליישוב ארץ ישראל‪,‬‬ ‫לעידוד העלייה לישראל ולסיוע להתפתחות חיי הקהילה‪ .‬בין הגופים קרן היסוד‪,‬‬ ‫הסוכנות היהודית לארץ ישראל‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל‪.‬‬ ‫מדינה ריבונית‪ :‬ארגון חברתי המפעיל שלטון קבוע של אוכלוסייה קבועה‬ ‫המתגוררת בשטח קבוע ומוגדר‪ .‬למדינה יש ריבונות (עצמאות) כלפי האוכלוסייה‬ ‫וכלפי חוץ (מדינות אחרות)‪ ,‬יש לה כוח לחוקק חוקים ולאוכפם ויש לה לגיטימציה‬ ‫בינלאומית‪.‬‬ ‫קבוצה אתנית‪ :‬קבוצה חברתית גדולה שלחבריה סימני היכר משותפים כמו שפה‪,‬‬ ‫מוצא‪ ,‬מנהגים‪ ,‬אמונות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מסורות‪ ,‬דת ותרבות‪ .‬אינה שואפת להגדרה‬ ‫עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫לאום‪ :‬קבוצה חברתית רחבה בעלת זהות משותפת‪ .‬יש לה שאיפה להגדרה עצמית‬ ‫במסגרת של מדינה ריבונית בטריטוריה מוגדרת‪ .‬לאום יכול להיות מבוסס על‬ ‫יסודות אתניים או על יסודות מדינתיים אזרחיים‪.‬‬ ‫לאומיות אתנית תרבותית‪ :‬הכוונה לסוג לאומיות שבה השייכות ללאום מבוססת‬ ‫על מאפיינים ייחודיים של חברי הקבוצה‪ ,‬כמו שפה דת‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תרבות‪ ,‬מוצא‪,‬‬ ‫אורח חיים מסוים ומנהגים מסוימים‪ .‬השייכות ללאומיות האתנית תרבותית‬ ‫קודמת לשייכות למדינה‪ ,‬ואין חפיפה בין ההשתייכות הלאומית לבין האזרחות‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫לאום מדינתית‪ :‬זהו סוג לאומיות שבו השייכות ללאום מבוססת על קבלת‬ ‫האזרחות במדינה‪ ,‬ועל המחויבות של אזרחי הלאום לחיות במדינה בעלת משטר‬ ‫מסוים‪ .‬בסוג לאומיות זה יש חפיפה בין האזרחות לבין השייכות הלאומית‪.‬‬ ‫‪ | 35‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינת לאום‪ :‬מדינה המבוססת על לאומיות אתנית‪ ,‬למשל‪ :‬מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מדינת כלל אזרחיה‪ :‬מדינה המבוססת על לאומיות פוליטית‪ ,‬ומקובלת בה גישה‬ ‫פלורליסטית ביחס לקבוצות האתניות‪.‬‬ ‫לאומיות‪ :‬תחושת שייכות של אדם לקבוצת אנשים‪ ,‬שיש לה תודעה והכרה עצמית‬ ‫כקבוצה בעלת מאפיינים משותפים‪ ,‬השואפים להגדרה עצמית במסגרת של מדינה‬ ‫ריבונית בטריטוריה מסויימת‪ .‬הלאומיות יכולה להיות מבוססת על יסודות אתניים‬ ‫משותפים או על יסודות מדינתיים (אזרחיים – פוליטיים) של שותפות באזרחות‬ ‫במדינה אחת ומחויבות לחוקיה ולערכיה‪.‬‬ ‫‪ | 36‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הצדקות לקיומה‬ ‫של מדינת לאום‬ ‫דמוקרטית‬ ‫‪ | 37‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫אירועים היסטוריים שהתרחשו במהלך המאה העשרים מחייבים לבחון מחדש מהן‬ ‫ההצדקות (הלגיטימציה) למדינת לאום אתנית תרבותית במציאות החיים‬ ‫העכשווית‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר התפתח הרעיון הלאומי‪ ,‬במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫ההצדקה למדינת לאום הייתה ברורה בקרב רוב העמים‪ .‬היה קשר בין הרצון‬ ‫של העמים לממש את ההגדרה העצמית שלהם במדינת לאום עצמאית לבין‬ ‫השאיפה‪ ,‬שנתפסה כמוצדקת מבחינת השקפת העולם הליברלית‬ ‫והדמוקרטית‪ ,‬להשתחרר מהשעבוד אל האימפריות שנחשבו כשלטון זר‬ ‫המדכא את בני העם‪ .‬הזכות להגדרה עצמית במדינת לאום אתנית תרבותית‬ ‫נתפסה כזכות טבעית שאין לערער עליה‪.‬‬ ‫‪ ‬מלחמת העולם השנייה והשואה שהתחוללה העלו ספקות בדבר הלגיטימציה‬ ‫למדינת לאום אתנית‪-‬תרבותית‪ ,‬מכיוון שהדוגמה של גרמניה הנאצית ושל‬ ‫איטליה הפשיסטית הראו שמדינת לאום אתנית‪-‬תרבותית יכולה להפוך‬ ‫לדיקטטורה רצינית ששוללת זכויות פרט ושוללת את הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ ‬המודל שהוצג לאחר מלחמת העולם השנייה כמודל מוצדק יותר מבחינה‬ ‫מוסרית וכמודל שמאפשר מימוש טוב יותר של דמוקרטיה היה המודל של‬ ‫מדינת הלאום המדינתית‪ .‬הטענה הייתה שבמודל זה אין הבחנה בין‬ ‫הקבוצות הלאומיות השונות המרכיבות את המדינה ולכן הוא מממש את‬ ‫ערכי הדמוקרטיה באופן מלא יותר מאשר המודל האתני‪ -‬תרבותי‪ .‬טענות‬ ‫ספציפיות כנגד מדינת הלאום היהודית נשמעו‪ ,‬כגון‪ ,‬טענה המשווה בין‬ ‫הציונות לבין גזענות‪.‬‬ ‫הצדקות ליברליות למדינת לאום‬ ‫חשוב להבחין בין הצדקות ליברליות למדינת לאום לבין הצדקות שלא נובעות‬ ‫מתפיסת העולם הליברלית והדמוקרטית‪ ,‬גם אם אינן מנוגדות לה‪ .‬הכוונה בהצדקה‬ ‫ליברלית היא הצדקה המבוססת על ערך השוויון בין כל בני האדם והצדקה‬ ‫שתוכיח שמדינת לאום אתנית תרבותית אינה פוגעת בזכויות האדם אלא דווקא‬ ‫מאפשרת מימוש של זכויות האדם לא פחות מאשר מדינת הלאום המדינתית‪.‬‬ ‫‪ | 38‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מקובל להציג את ההצדקות הליברליות הבאות למדינת הלאום‪:‬‬ ‫‪.9‬הצדקה המבוססת על הזכות לתרבות– מדינת הלאום האתנית מבוססת בין‬ ‫היתר‪ ,‬על הזכות לתרבות‪ .‬הכוונה היא לזכות של קבוצת אנשים לחיות במסגרת‬ ‫תרבותית שחברי הקבוצה מאמינים בה ובוחרים לחיות בה‪ .‬מסגרת תרבותית זו‬ ‫תכלול ערכים המשקפים את התרבות שבה חברי הקבוצה חיו לאורך השנים‪.‬‬ ‫התרבות אמורה לשקף את השפה‪ ,‬החגים‪ ,‬הפולקלור‪ ,‬המסורת והחינוך שחברי‬ ‫הקבוצה בוחרים לחיות על פיהם‪.‬‬ ‫‪ ‬חברי קבוצת הלאום השואפים לממש את זכותם לתרבות זקוקים למדינה‬ ‫שתהיה מעוצבת על פי ערכי התרבות שלהם‪ .‬מדינה כזו קיימת על מנת‬ ‫לאפשר לחברי הקבוצה הדומיננטית במדינה לעצב את המרחב הציבורי‬ ‫בהתאם לתרבותם‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב להבין שגם מדינת לאום מדינתית היא מימוש של תרבות מסויימת‬ ‫שתהיה שונה בין מדינה למדינה ולא אחידה‪ .‬גם במדינת לאום מדינתית‬ ‫המרחב הציבורי מושפע מתרבות שלטת מסויימת והוא מימוש של התוכן‬ ‫התרבותי המסוים‪ .‬למשל‪ -‬התרבות במדינת הלאום המדינתית של ארצות‬ ‫הברית שונה מהתרבות במדינת הלאום המדינתית של צרפת‪.‬‬ ‫‪ ‬המדינה גם רשאית לנהל מדיניות הגירה שתאפשר המשך מימוש של‬ ‫הזכות לתרבות של חברי הקבוצה הדומיננטית במדינה‪ ,‬כיוון שאם לא‬ ‫תהיה מדיניות מכוונת של ההגירה אל המדינה‪ ,‬עלולה להיפגע הזכות של‬ ‫חברי הקבוצה לממש את תרבותם במרחב הציבורי‪ .‬מצב כזה יכול‬ ‫להתרחש אם חברי הקבוצה יאבדו את הרוב מבחינה מספרית במדינה‪.‬‬ ‫חשוב להבהיר כי מדובר על מדיניות הגירה של העדפה לחברי קבוצת‬ ‫הרוב ולא במדיניות הגירה של אפליה פסולה כלפי קבוצות אחרות‪.‬‬ ‫‪ ‬ההצדקה המבוססת על הזכות לתרבות פירושה גם חובה לשמור על זכויות‬ ‫המיעוטים במדינה‪ .‬חברי קבוצות המיעוט יזכו במימוש זכויות הפרט‬ ‫שלהם‪ ,‬וכן גם מימוש זכויות הקבוצה שלהם לתרבות נפרדת ולשפה נפרדת‬ ‫במסגרת הקהילתית שלהם‪ .‬אבל במרחב הציבורי תשמר ההשפעה‬ ‫הדומיננטית של אוכלוסיית הרוב במדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬לפי גישה זו‪ ,‬יש הצדקה למדינת הלאום היהודית מכיוון שיש זכות לעם‬ ‫היהודי‪ ,‬כמו לעמים אחרים‪ ,‬לממש את תרבותו‪ .‬הדרך לממש את התרבות‬ ‫של העם באופן הטוב ביותר היא במסגרת של מדינת לאום‪ .‬רק במדינת‬ ‫לאום יהודית החינוך יהיה חינוך לשפה העברית‪ ,‬דגל המדינה וסמליה יהיו‬ ‫קשורים למורשת היהודית והמרחב הציבורי יושפע מהחגים היהודיים‪.‬‬ ‫‪ | 39‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .2‬הצדקה המבוססת על הזכות לסולידריות אזרחית ‪ -‬הצדקה ליברלית נוספת‬ ‫למדינת לאום מציגה את מדינת הלאום האתנית – תרבותית כאמצעי לחיזוק‬ ‫הסולידריות של כלל אזרחי המדינה בינם לבין עצמם ובינם לבין המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬ההנחה בתפיסה זו היא שמדינת לאום המבוססת על הקשר בין חברי קבוצת‬ ‫הלאום האתנית – תרבותית תהיה יציבה יותר ובעלת סולידריות חזקה יותר‬ ‫בין כלל האזרחים במדינה‪ .‬כל מדינה זקוקה לתחושת סולידריות בין‬ ‫האזרחים המרכיבים אותה‪ .‬רעיון זה קשור לרעיון האמנה החברתית לפיו‬ ‫המדינה קיימת כדי לאפשר לאזרחי המדינה לממש את זכויותיהם‪ .‬מכיוון‬ ‫שכל מדינה ניצבת בפני אתגרים רבים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬חברתיים וביטחוניים‪ ,‬רק‬ ‫כאשר הקשר בין אזרחי המדינה הוא חזק וטבעי יסכימו אזרחי המדינה‬ ‫לוותר על אינטרסים אישיים כדי להתגייס לטובת אינטרסים לאומיים של‬ ‫כלל חברי המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬על פי תפיסה זו מדינת לאום אתנית תרבותית היא בעלת קשר חזק יותר‬ ‫וטבעי יותר בין כלל האזרחים‪ ,‬כי הקשר מבוסס על סולידריות טבעית של‬ ‫חברי קבוצה אתנית שחשים שייכות זה לזה גם ללא קשר למסגרת‬ ‫המדינתית‪ .‬הקשר האתני תרבותי של חברי הקבוצה קודם למסגרת‬ ‫המדינתית‪ .‬לכן מדינת לאום אתנית שתתבסס על קשר זה תהיה בעלת‬ ‫סולידריות חזקה יותר בין חברי המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬המדינה יכולה לנצל את הסולידריות הטבעית של חברי הקבוצה כדי לממש‬ ‫את זכויות האדם של כלל אזרחיה‪ .‬למשל‪ ,‬בהכרזת העצמאות נאמר‬ ‫שהמדינה תהיה מבוססת על ערכי החירות הצדק והשלום לאור חזונם של‬ ‫נביאי ישראל‪ .‬מצד אחד זהו מימוש של הסולידריות הטבעית של חברי‬ ‫קבוצת הלאום היהודית ששואפים לממש ערכים יהודיים של נביאי ישראל‪.‬‬ ‫אבל מצד שני זהו מימוש של זכויות אדם (הזכות לחירות) שקשורות לכלל‬ ‫אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬ערבים ויהודים‪.‬‬ ‫‪ | 41‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬הצדקה המבוססת על עיקרון שלטון העם ועקרון הכרעת הרוב‪ -‬הצדקה ליברלית‬ ‫נוספת למדינת הלאום מבוססת על מימוש עקרונות הדמוקרטיה של שלטון העם‬ ‫והכרעת הרוב‪.‬‬ ‫‪ ‬על פי עקרון שלטון העם יש זכות לאזרחי כל מדינה‪ ,‬אתנית או מדינתית‪,‬‬ ‫לעצב את המרחב הציבורי בהתאם לרצון העם‪ .‬לכן מדינת הלאום האתנית‪-‬‬ ‫תרבותית אינה שונה במובן זה ממדינת הלאום המדינתית מכיוון שבשתיהן‬ ‫העם קובע מה יהיה אופיו של המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫‪ ‬על פי עקרון הכרעת הרוב אם רוב הציבור הכריע שברצונו לעצב את המרחב‬ ‫הציבורי באופי מסויים יש הכרח מצד קבוצות המיעוט לקבל את הכרעת‬ ‫הרוב כמחייבת‪ ,‬בתנאי שהרוב אינו מנצל את כוחו ופועל בעריצות של רוב‬ ‫השולל את זכויות קבוצות המיעוט או שולל את זכויות האדם‪ .‬מבחינה זו‬ ‫אין הבדל בין הכרעת רוב שנשענת על רוב אזרחי‪ ,‬במדינת רוב מדינתית‪ ,‬לבין‬ ‫הכרעת רוב שנשענת על קבוצה אתנית‪ -‬תרבותית במדינת לאום אתנית‪.‬‬ ‫‪ .9‬הצדקה המבוססת על הזכות לביטחון ‪ -‬לגיטימציה ליברלית נוספת למדינת‬ ‫הלאום האתנית מבוססת על הזכות הבסיסית לביטחון‪ .‬הזכות הבסיסית‬ ‫לביטחון פירושה זכותו של כל אדם לחיות את חייו ללא חשש מפני פגיעה פיזית‬ ‫או מפני רדיפות המכוונות כנגדו‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר ישנו עם מסוים הסובל מרדיפות המכוונות כנגדו על רקע המאפיינים‬ ‫הייחודיים שלו‪ ,‬יש הצדקה לאותו עם להתאגד לכלל מדינה ולממש את זכותו‬ ‫להגנה במסגרת של מדינת לאום משלו שבה לא תהיה נגדו רדיפה מצד‬ ‫השלטונות‪.‬‬ ‫‪ ‬הצדקה כללית זו מקבלת משמעות מיוחדת במקרה של העם היהודי אשר‬ ‫סבל לכל אורך ההיסטוריה מרדיפות קשות בכל מקום כמעט בעולם‪.‬‬ ‫במיוחד מתחזקת ההצדקה להקמת מדינה יהודית כדי לממש את הזכות‬ ‫לביטחון לאחר השואה שבה נרצח כשליש מהעם היהודי‪ .‬זכות זו גם מופיעה‬ ‫בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬כמובן שלצד הזכות לביטחון שמצדיקה את הקמת מדינת הלאום היהודית‬ ‫יש חובה של המדינה לשמור על זכויות המיעוטים במדינה‪.‬‬ ‫‪ | 40‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 42‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינת ישראל‪:‬‬ ‫גישות שונות‬ ‫‪ | 43‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינת ישראל‪ :‬גישות שונות בהגדרת אופייה‬ ‫א‪ .‬מדינת הלכה – או ‪ -‬מדינת התורה‬ ‫גישה זו של המחנה החרדי רואה במדינה יהודית רק מדינה דתית‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫מדינה המתנהלת על פי ההלכה הדתית והסמכות הרבנית‪ .‬גישה זו שוללת את‬ ‫התנועה הציונית ואת הקמת ישראל על בסיס תנועה שאיננה דתית‪ .‬הקמת‬ ‫המדינה צריכה להיות התגשמותו של נס הגאולה‪ .‬המחנה החרדי‪ ,‬הוא מחנה‬ ‫היהודים המחמירים במצוות‪ ,‬חי בקהילות סגורות‪ ,‬הם מקיימים מערכת חינוך‬ ‫וכשרות משלהם ושוללים קשר עם המדינה שהיא ציונית וחילונית כהגדרתם‪.‬‬ ‫עם זאת מחנה זה איננו מחנה אחיד‪ .‬עם השנים החלו מפלגות חרדיות ליטול‬ ‫חלק בחיים הפוליטיים של המדינה‪ ,‬בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫דוגמה למפלגה כזו‪" -‬אגודת ישראל" אשר נציגיה נשאו בתפקיד יו"ר ועדת‬ ‫הכספים של הכנסת‪ .‬מאוחר יותר החלו חרדים להשתתף גם בממשלה‪ -‬למשל‪:‬‬ ‫ש"ס‪ ,‬שנציגיה נושאים בתפקידי שרי הפנים‪ ,‬הדתות ועוד‪ .‬עדיין ישנן קבוצות‬ ‫קיצוניות במחנה החרדי שאינן מכירות במדינה‪ ,‬ואינן משתתפות בחיים‬ ‫הציבוריים והפוליטיים שלה‪ .‬אחת הבולטות שבהן‪" :‬נטורי קרתא" בירושלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדינה יהודית דתית לאומית‬ ‫המחנה הדתי לאומי הוא שמוביל את הגישה הזאת‪ .‬חברי המחנה הזה אינם‬ ‫מוותרים על הרעיון של מדינת הלכה אך לטענתם חובה על הציבור לחבור עם‬ ‫הציבור החילוני והמסורתי במסגרת של מדינה אחת‪ .‬הקמת המדינה היא מעשה‬ ‫דתי המסמל את ראשיתה של הגאולה‪ .‬מקימי המדינה ואלה הנאבקים על‬ ‫קיומה חייבים לסייע לרעיון הזה להתגשם‪.‬‬ ‫אחד ממייסדיה של גישה זו היה הרב יצחק אברהם קוק‪ ,‬הרב האשכנזי הראשון‬ ‫של ארץ ישראל‪ .‬הוא דיבר לא רק על הצורך להתגייס ולסייע לראשית הגאולה ‪-‬‬ ‫"אתחלתא דגאולה" ‪ -‬אלא גם על חיוניות האהבה בין יהודים באשר הם‪ ,‬דתיים‬ ‫וחילוניים‪.‬‬ ‫הגישה הדתית לאומית טוענת שלהלכה היהודית צריך להיות חלק באורחות חיי‬ ‫המדינה‪ ,‬כגון‪ :‬שמירת השבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬בכל מוסדות הציבור והצבא וחיים על‪ -‬פי‬ ‫דיני אישות הלכתיים‪ .‬אחת המפלגות המייצגות את הקו הזה היא המפד"ל‪.‬‬ ‫‪ | 44‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ג‪ .‬מדינת לאום יהודית תרבותית‬ ‫בשונה משתי הגישות הראשונות‪ ,‬הגישה הזאת מתמקדת במורשת התרבותית‬ ‫והערכית של היהדות וביצירת תרבות ישראלית מקורית שמרכזה היא השפה‬ ‫העברית‪ ,‬מקורותיה וספרותה‪ .‬גם הגישה הזו יונקת תוכן מהדת היהודית‬ ‫ומהמסורת‪ .‬מצדדיה הם פלורליסטיים יותר ועיקר טענתם היא שהיהדות היא‬ ‫תרבות ולא רק דת‪.‬‬ ‫מצדדי גישה זו מתנגדים לתת למדינה צביון דתי יהודי‪ .‬הם משאירים בידי‬ ‫הפרט או הקבוצה את ההכרעה אלו ערכים ואלו חלקים בתרבות היהודית הם‬ ‫יאמצו‪ ,‬מעבר לבסיס התרבותי המוסכם‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬היא מדינה ציונית וחילונית השואפת להנחיל את ערכי היהדות‪ ,‬כמו‬ ‫ערך הצדק‪ .‬היא גם תדגיש את מקורותיה המגוונים של היהדות‪ :‬ספר הספרים‪,‬‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬אחד העם‪ ,‬ביאליק‪ .‬תומכי הגישה מתנגדים למתן הצביון הדתי יהודי‬ ‫של המדינה דרך חקיקה בכנסת ודרך אכיפת המשפט העברי על ספר החוקים‬ ‫הישראלי‪ .‬הם גורסים שכל תוכן יהודי יבוא מתוך אמונה וחינוך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מדינת העם היהודי‬ ‫המצדדים בגישה זו מבקשים להדגיש שישראל היא מדינת כל היהודים באשר‬ ‫הם‪ .‬הם טוענים שהגדרה זו היא אחת ההצדקות המרכזיות להקמת המדינה וכי‬ ‫יש לראות בישראל מרכז רוחני‪ ,‬דתי‪ ,‬תרבותי ופוליטי של העם היהודי‪ .‬הכרזת‬ ‫העצמאות קבעה מפורשות שישראל תהיה ארצו של העם היהודי ועל כן היא‬ ‫פתוחה לעליית יהודים מכל העולם; זאת הגישה שהצמיחה את חוק השבות‬ ‫(ראה בהמשך )‪.‬‬ ‫אנשי הגישה הזאת מעודדים ומחייבים פיתוח יחסים בין ישראל לתפוצות‪ .‬יצוין‬ ‫שלגישה זו קמו גם מתנגדים הן בארץ והן בתפוצות‪ .‬הם טוענים שיש לעשות‬ ‫"נורמליזציה" של יחסי ישראל והעם היהודי‪ .‬הם טוענים שישראל היא לא‬ ‫בהכרח המרכז היחיד של העם היהודי‪ ,‬קמו גם בגולה מרכזים רוחניים תוססים‬ ‫והם אינם פחות חשובים‪.‬‬ ‫‪ | 45‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ה‪ .‬מדינת היהודים‬ ‫המצדדים בגישה זו ממעיטים בחשיבותו של בסיס משותף או קשר בין המחנות‬ ‫היהודיים השונים בישראל‪ .‬תכלית המדינה לטעמם‪ ,‬היא להבטיח מדינה ובה‬ ‫רוב יהודי‪ ,‬וכל יהודי חי את חייו היהודים כרצונו‪ .‬התרבות המשותפת תיווצר‬ ‫בהדרגה‪ .‬גישה זו מתאימה לעקרון הפלורליזם הדמוקרטי; המעודד סובלנות‬ ‫כלפי ריבוי של גישות ליהדות‪.‬‬ ‫סיכום הגישות ‪:‬‬ ‫צריך להבין שכל הגישות המוצגות כאן (למעט גישת "מדינת ההלכה")‬ ‫אינן סותרות והן יכולות לחיות זו עם זו בשלום‪ .‬גם רוב תומכי מדינת ההלכה‬ ‫התפשרו והם נוטלים חלק בחיי הציבור הישראלי ובמערכת הפוליטית‪.‬‬ ‫הוויכוחים הנשמעים בענייני גיור‪ ,‬בעניין השבת‪ ,‬ובנושא גיוס בחורי ישיבה‬ ‫לצה"ל‪ -‬הם פרי הוויכוח בין הגישות השונות‪ .‬כל הגישות למעט החרדית‪,‬‬ ‫תומכות במדינה ציונית‪ ,‬יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫כך למשל‪ :‬יכול אדם לתמוך ברעיון שישראל היא מדינת העם היהודי כולו‬ ‫ובאותה עת בגישה הדתית לאומית המקנה ליהדות תוקף מיוחד במסגרת‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫במתכוון איננו מייחסים את הגישה השלישית הרביעית והחמישית לקבוצות‬ ‫מסוימות בציבור היהודי בישראל משום שמצדדיהן מצויים בין החילוניים‪,‬‬ ‫המסורתיים והדתיים‪.‬‬ ‫הגישה השוללת הגדרת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫חמש הגישות לאופייה היהודי של המדינה מתייחסות אל היהודים שהם הרוב‬ ‫במדינה‪ .‬כל הגישות‪ ,‬למעט הגישה של מדינת הלכה‪ ,‬מחייבות שלטון דמוקרטי‪.‬‬ ‫מכאן נובע שוויון זכויות מלא למיעוטים ועצמאות תרבותית דתית לכל עדה‬ ‫(מוסלמים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬צ'רקסים)‪.‬‬ ‫עם זאת יש המתנגדים להגדרת ישראל כמדינת לאום יהודית‪ .‬המתנגדים טוענים‬ ‫שאין לבסס את המדינה על בסיס של הגדרה אתנית‪ ,‬המדינה היא ארגון פוליטי‬ ‫של כל האזרחים החיים בה‪ .‬במסגרת המדינה‪ ,‬שהיא מדינת כלל אזרחיה‪ ,‬תהיה‬ ‫לכל קבוצה לאומית אוטונומיה משלה‪.‬‬ ‫‪ | 46‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫אחד מהוגי הרעיון הוא חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה‪ .‬הוא טען שלכל‬ ‫קבוצה תהיה מערכת חינוך נפרדת‪ ,‬שפה משלה ואמצעי תקשורת‪ .‬מעט יהודים‬ ‫תומכים בגישה הזאת והם גורסים שיישומה עשוי למתן את המתחים בין הרוב‬ ‫היהודי והמיעוט הערבי‪.‬‬ ‫מתנגדי הגישה טוענים שהתנועה הציונית שהביאה להקמת המדינה שאפה קודם‬ ‫כל להקים מדינה יהודית שתכנס אליה יהודים מכל התפוצות‪ .‬הכרזת העצמאות‬ ‫קבעה זאת מפורשות והגנה על זכויות המיעוט במסגרת אותה מדינה שקמה‪.‬‬ ‫‪ | 47‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫טבלת סיכום – הגישות השונות להגדרת אופייה של מדינת ישראל‬ ‫בטבלה הבאה מוצגים בקצרה הסממנים המרכזיים של כל גישה להגדרת אופייה היהודי של מדינת ישראל‪ .‬לבחינה חובה ללמוד את ההגדרה‬ ‫המלאה של כל גישה‪ .‬הטבלה מדגישה בפנינו את ההבדלים בין הגישות בכל נושא‪ .‬שימת הדגש על ההבדלים השונים תעזור לנו לסייע ולאתר את‬ ‫הגישה הנידונה בשאלות הבחינה‪.‬‬ ‫הנושא‬ ‫מדינת התורה‬ ‫מדינה דתית‬ ‫לאומית‬ ‫מדינת לאום‬ ‫יהודית תרבותית‬ ‫מדינת העם‬ ‫היהודי‬ ‫מדינת היהודים‬ ‫מדינת כלל‬ ‫אזרחיה‬ ‫ייחודיות‬ ‫הגישה‬ ‫חוקי המדינה יהיו‬ ‫חוקי התורה‪ .‬צביון‬ ‫המדינה לפי ההלכה‬ ‫שילוב חלק מחוקי‬ ‫התורה והמשפט‬ ‫העברי בחוקי‬ ‫צביונה היהודי של‬ ‫המדינה מושפע‬ ‫מהזיקה למורשת‬ ‫מדינת ישראל שייכת‬ ‫לכל בני העם היהודי‪,‬‬ ‫בארץ ובתפוצות‪ .‬בין‬ ‫מדינה ריבונית‬ ‫יהודית ולכן חובה‬ ‫לשמור על רוב יהודי‬ ‫מדינה דמוקרטית‪,‬‬ ‫מערבית וליברלית‬ ‫השייכת לכל‬ ‫היהודית וההנהגה‬ ‫תהיה הנהגה דתית‪.‬‬ ‫המדינה ובעיצוב‬ ‫אופיים של החיים‬ ‫הציבוריים‪.‬‬ ‫ולמסורת היהודית‬ ‫שהיא פלורליסטית‪.‬‬ ‫זיקה זו מתבטאת‬ ‫בבחירתה של‬ ‫המדינה בסמלים‪,‬‬ ‫בתכנים חינוכיים‬ ‫ובחקיקה‪.‬‬ ‫הארץ והתפוצות ישנן בישראל‪ ,‬למשל‬ ‫באמצעות חקיקה‬ ‫זיקה ומחויבות‬ ‫כמו חוק השבות‪.‬‬ ‫הדדית המתבטאת‬ ‫הרוב יעצב את‬ ‫בקיום מוסדות‬ ‫אופייה התרבותי של‬ ‫משותפים ובחקיקה‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫רלבנטית‪.‬‬ ‫אזרחיה‪ ,‬הזכאים‬ ‫לזכויות בשל‬ ‫אזרחותם ולא בשל‬ ‫דתם או מוצאם‬ ‫האתני‪.‬‬ ‫יחס‬ ‫לציונות‬ ‫כפירה בציונות משום קבלת הציונות‬ ‫וראייתה כשלב‬ ‫שהמדינה תקום‬ ‫ראשוני בדרך לגאולה‬ ‫כחלק מתהליך‬ ‫ולכן יש לשתף פעולה‬ ‫הגאולה הניסית‪.‬‬ ‫עם מפלגות וקבוצות‬ ‫ציוניות‪-‬חילוניות‪.‬‬ ‫‪ | 48‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫דוגלת בציונות‪.‬‬ ‫דוגלת בציונות‪.‬‬ ‫דוגלת בציונות‪.‬‬ ‫קבלת הציונות‬ ‫כתנועה לאומית‪ ,‬אך‬ ‫התנגדות לזיהוי‬ ‫המדינה כמדינה‬ ‫ציונית‪.‬‬ ‫הנושא‬ ‫מדינת התורה‬ ‫מדינה דתית‬ ‫לאומית‬ ‫מדינת לאום‬ ‫יהודית תרבותית‬ ‫מדינת העם‬ ‫היהודי‬ ‫מדינת היהודים‬ ‫מדינת כלל‬ ‫אזרחיה‬ ‫מידת קבלת‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫כפירה בדמוקרטיה‪,‬‬ ‫הסותרת את רעיון‬ ‫מדינת הלכה שבה‬ ‫קבלת הדמוקרטיה‬ ‫תוך כדי מתן מקום‬ ‫מרכזי להלכה‬ ‫קבלת הדמוקרטיה‬ ‫תוך הדגשת המרכיב‬ ‫האתני (שמירה על‬ ‫קבלת הדמוקרטיה‬ ‫תוך הדגשת המרכיב‬ ‫האתני (שמירה על‬ ‫קבלת הדמוקרטיה‬ ‫תוך הדגשת המרכיב‬ ‫האתני (שמירה על‬ ‫קבלת הדמוקרטיה‬ ‫תוך הדגשת המרכיב‬ ‫האזרחי‪-‬פוליטי‪.‬‬ ‫הסמכות היא‬ ‫אלוהית‪.‬‬ ‫היהודית בחיים‬ ‫הציבוריים‪ ,‬במקרה‬ ‫של קונפליקט בין‬ ‫ערך דמוקרטי לערך‬ ‫יהודי‪-‬דתי לדת יש‬ ‫מעמד גבוה יותר‪.‬‬ ‫הדומיננטיות של‬ ‫הלאום היהודי)‪.‬‬ ‫הדומיננטיות של‬ ‫הלאום היהודי)‪.‬‬ ‫הדומיננטיות של‬ ‫הלאום היהודי)‪.‬‬ ‫זהות לאומית‬ ‫דומיננטית‬ ‫אתנית (תוך הדגשת‬ ‫הדת)‪.‬‬ ‫אתנית (תוך הדגשת‬ ‫הדת)‪.‬‬ ‫אתנית (תוך הדגשת‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫המורשת והתרבות)‪.‬‬ ‫אתנית (תוך הדגשת‬ ‫המוצא המשותף)‪.‬‬ ‫אתנית (תוך הדגשת‬ ‫המוצא המשותף)‪.‬‬ ‫אורח חיים‬ ‫חילוני‪/‬דתי‬ ‫דתי לחלוטין‪,‬‬ ‫במישור הציבורי‬ ‫והפרטי‪.‬‬ ‫מדינה דתית‪ .‬הדת‬ ‫תופסת מקום מרכזי‬ ‫בחיים הציבוריים‪,‬‬ ‫מדינה חילונית עם‬ ‫זיקה למסורת‪.‬‬ ‫מדינה חילונית עם‬ ‫זיקה למסורת‪.‬‬ ‫הרוב יקבע את אורח מדינה חילונית‬ ‫החיים‬ ‫קבוצות בחברה‬ ‫הישראלית‬ ‫המייצגות את‬ ‫הגישה‬ ‫המחנה החרדי‬ ‫הקיצוני‬ ‫פוליטית‪.‬‬ ‫ובחיים הפרטיים יש‬ ‫אפשרות בחירה‪.‬‬ ‫דתיים לאומיים‬ ‫(כולל חרדים דתיים‬ ‫לאומיים)‬ ‫‪ | 49‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מסורתיים וחילוניים מסורתיים וחילוניים חילוניים‬ ‫חילוניים‬ ‫הנושא‬ ‫מדינת התורה‬ ‫מדינה דתית‬ ‫לאומית‬ ‫מדינת לאום‬ ‫יהודית תרבותית‬ ‫מדינת העם‬ ‫היהודי‬ ‫מדינת היהודים‬ ‫מדינת כלל‬ ‫אזרחיה‬ ‫מפלגות‬ ‫המייצגות‬ ‫את הגישה‬ ‫ש"ס ויהדות התורה‬ ‫מפד"ל‬ ‫כל המפלגות‬ ‫כל המפלגות‬ ‫יחד‬ ‫מפלגות ערביות‬ ‫הציוניות‬ ‫הציוניות‪ ,‬מפלגות‬ ‫עולים‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫לא מכירה במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬המדינה‬ ‫תקום אך ורק מתוך‬ ‫הגאולה המשיחית‪.‬‬ ‫תומכת ברעיון‬ ‫הציוני‪ ,‬שואפת‬ ‫למדינה דתית‬ ‫עתידית‪.‬‬ ‫‪ | 51‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫גישה ליברלית‬ ‫השואפת לחנך‬ ‫לערכי היהדות ולא‬ ‫לכפות את הדת‬ ‫הדגש הוא על הקשר‬ ‫עם התפוצות‪.‬‬ ‫המדינה תהווה‬ ‫מקור הזדהות‬ ‫הדגש הוא על רוב‬ ‫יהודי שישלוט‬ ‫בארץ‪ ,‬הערבים יהיו‬ ‫בארץ מיעוט שווה‬ ‫אין כל זהות בין‬ ‫לאום למדינה‪ .‬סמלי‬ ‫וחוקי המדינה‬ ‫מייצגים את כלל‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫ליהודי התפוצות‪.‬‬ ‫זכויות‪.‬‬ ‫האזרחים‪.‬‬ ‫מילון מונחים‬ ‫מדינת התורה‪ :‬מדינה הפועלת על פי חוקי ההלכה בחיים הציבוריים והפרטיים‪.‬‬ ‫מדינה דתית‪-‬לאומית‪ :‬מדינה דתית שבה להלכה מקום מרכזי במסגרת החיים‬ ‫הציבוריים‪ .‬הדבר מתבטא בשילוב של חוקי התורה והמשפט העברי בחוקי המדינה‬ ‫ובמנהגיה‪.‬‬ ‫מדינת לאום יהודית‪-‬תרבותית‪ :‬מדינה חילונית המעוניינת להקנות ערכים יהודיים‬ ‫שמקורם במסורת ישראל‪ ,‬במורשת התרבותית והדתית של ישראל ובהיסטוריה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫מדינת העם היהודי‪ :‬מדינה חילונית שנועדה להיות הבית הלאומי והמרכז הרוחני‬ ‫והתרבותי לכל יהודי העולם‪ .‬המדינה תיצור קשר הדוק עם התפוצות דרך סמלים‪,‬‬ ‫חוקים ומוסדות משותפים‪.‬‬ ‫מדינת היהודים‪ :‬מדינה חילונית שבה יישמרו רוב יהודי וריבונות יהודית‪ .‬הרוב‬ ‫יעצב את צביון המדינה‪.‬‬ ‫מדינת כלל אזרחיה‪ :‬מדינה חילונית המזוהה עם כל האזרחים ולא עם קבוצה‬ ‫אתנית מסוימת‪ .‬מדינה דמוקרטית המחויבת למתן שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה‪.‬‬ ‫‪ | 50‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שאלות תרגול‬ ‫‪.0‬‬ ‫הציגו שני מאפיינים משותפים לגישות מדינה דתית‪-‬לאומית ומדינה יהודית‪-‬‬ ‫תרבותית‪ ,‬ושני מאפיינים שונים המאפיינים כל אחת מהגישות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫שאלת טקסט‪:‬‬ ‫"הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת מאתגרת את החשיבה על אודות זהותה‬ ‫של המדינה המתקראת יהודית‪ .‬הצעת החוק של חברי הכנסת עזמי בשארה‬ ‫ואחמד טיבי‪ ,‬מטרתה להכיר בערביי ישראל כמיעוט לאומי ולהקנות לערבים‬ ‫"אוטונומיה תרבותית"‪ .‬החוק המוצע על ידי חברי הכנסת הערבים נועד להשיג‬ ‫עבור הערבים מעמד של קהילה שבניה מיוצגים על סמך שיוכם האתני‪.‬‬ ‫התכלית היא להשיג את מלוא הזכויות האזרחיות שהערבים לא השיגו באמצעות‬ ‫העיקרון המקנה של שוויון לכל האזרחים מעצם היותם אזרחים‪ .‬לא מדובר‬ ‫ברצון לפרק את המדינה אלא באסטרטגיה חלופית לזו שנכשלה מפני‬ ‫שהדמוקרטיה הישראלית בגדה בחלק מאזרחיה‪ ,‬משום שהגדירה את עצמה גם‬ ‫כמדינת לאום יהודית‪ .‬ההצעה מעידה על כישלונה של המדינה‪ .‬במשך יותר מ‪51 -‬‬ ‫שנה יכולנו ליצור חברה שוויונית‪ ,‬שבה יוגשם החזון שניסח זאב ז'בוטינסקי ב‪-‬‬ ‫‪ :0920‬רוב האוכלוסייה יהיה עברי אולם שיווי זכויותיהם של כל האזרחים‬ ‫הערבים – לא זו בלבד שיובטח אלא גם יוגשם‪ :‬שתי הלשונות וכל הדתות תהיינה‬ ‫שוות בזכויותיהן‪ ,‬וכל אומה תקבל זכויות נרחבות של שלטון עצמי תרבותי"‪.‬‬ ‫(על פי מאמרו של ירון לונדון‪ ,‬ידיעות אחרונות‪.)35.2.10 ,‬‬ ‫ציינו והסבירו גישה אחת לאופייה של מדינת ישראל המתאימה לעמדתו של כותב‬ ‫המאמר‪ ,‬וגישה אחרת לאופייה של מדינת ישראל המתאימה לגישתם של טיבי‬ ‫ובשארה‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ | 52‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.2‬‬ ‫שאלת טקסט‪:‬‬ ‫"ישראל קמה כדי להבטיח את קיומו‪ ,‬את שלומו‪ ,‬את עתידו ואת שגשוגו של‬ ‫הלאום היהודי‪ .‬היא לא קמה עבור 'ישראליה' אלא עבור העם היהודי‪.‬‬ ‫באשר לערבים ולמיעוטים אחרים בישראל‪ :‬במישור הפרט – המציאות הקיימת‬ ‫בישראל אינה יהודית ואינה דמוקרטית‪ .‬יש מרחק גדול מדי בין ההלכה לבין‬ ‫המעשה במה שנוגע לזכויות הפרט של בני המיעוטים‪ .‬לשיפור מצבם של‬ ‫המיעוטים בישראל ולהבטחת שוויון ההזדמנויות בפועל יש לפעול במידת הצורך‬ ‫אפילו בעזרת העדפה מתקנת‪ .‬במישור הלאומי‪-‬קהילתי – אי אפשר להגדיר את‬ ‫מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ולהתעלם מקיומו של מיעוט לאומי‬ ‫בתוכה‪ .‬כשם שהחוקה העתידית צריכה להגדיר את מהותה של המדינה כמדינת‬ ‫הלאום היהודי‪ ,‬עליה להכיר במעמד ובזכויות הנובעות מקיומו של מיעוט לאומי‪.‬‬ ‫מדינת ישראל לא תהיה ולא ראוי שתהא רק יהודית ולא דמוקרטית או רק‬ ‫דמוקרטית ולא יהודית‪ .‬הנוסחה היחידה בעיני לקיומה של מדינת ישראל היא‬ ‫היותה מדינתו של העם היהודי‪ ,‬מדינה יהודית דמוקרטית‪ ,‬שיש בה שוויון מלא‬ ‫לכל בני המיעוטים עם ההכרה במעמדם כמיעוט"‪.‬‬ ‫(מתוך דבריו של סלי מרידור בתוך‪ :‬סוגיית אופי המדינה והשלכותיה על החוקה‬ ‫– המבוא לחוקה ‪.)3112‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והסבירו את הגישה לאופייה היהודי של מדינת ישראל המתאימה‬ ‫לעמדתו של הכותב‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והסבירו את גישתה של מדינת ישראל כלפי המיעוטים החיים בה‪ .‬נמקו‬ ‫את תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ | 53‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.4‬‬ ‫שאלת טקסט‪:‬‬ ‫"לצורך שמירה על צביונה וזהותה היהודיים של המדינה‪ ,‬יש לפעול להגדלת‬ ‫הרוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬הדת היהודית ומסורת ישראל הן אבן היסוד‬ ‫לקיומו של העם היהודי במשך ‪ 3111‬שנות גלות‪.‬‬ ‫התנועה תפעל להשרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית‪ .‬התנועה מתנגדת לפגיעה‬ ‫באופי היהודי ובצביונה היהודי של המדינה ומזהירה מפני מצב שבו מאבק‬ ‫לא מבוקר בממסד הדתי ובחקיקה בעלת אופי דתי ישתקו את אופייה‬ ‫היהודי של המדינה‪ .‬התנועה תומכת בשילוב חקיקה על פי המשפט העברי‪.‬‬ ‫התנועה תקדם את העיקרון של הקצאת משאבים ותקציבים נוספים‬ ‫ליישובי הדרוזים והצ'רקסים וליישובים אחרים לא מפותחים דיים שבהם‬ ‫הרוב משרת בצבא‪ .‬התנועה תפעל למתן ביטוי הולם באמצעי התקשורת‬ ‫השונים לדעות ולזרמים שונים בחברה הישראלית תוך איזון נאות‪ ,‬כבוד‬ ‫הדדי ושמירה על זכותן של קבוצות מיעוט לבוא לידי ביטוי באמצעי‬ ‫התקשורת הממלכתיים"‪( .‬מתוך מצע של מפלגה)‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והסבירו גישה אחת לאופייה היהודי של מדינת ישראל המתאימה‬ ‫לעמדה המוצגת בקטע‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו עיקרון דמוקרטי אחד וזכות אחת הבאים לידי ביטוי בקטע‪ .‬נמקו‬ ‫את תשובותיכם‪.‬‬ ‫‪ | 54‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.5‬‬ ‫שאלת טקסט‪:‬‬ ‫"להלכה אנחנו עם אחד‪ .‬למעשה‪ ,‬אנחנו בכלל לא עם‪ .‬אין שום בסיס‬ ‫אוניברסלי לעם היהודי כעם‪ .‬אנו מציעים דרך אחרת – חזרה לחוקת‬ ‫התורה‪ .‬רק כך נחזור להיות עם אחד‪ ,‬מאוחד ומלוכד‪.‬‬ ‫למדינה כגוף עצמאי אין משמעות‪ .‬לעם יש משמעות רבה בעיניי‪ ,‬וחשוב‬ ‫שהעם יחזור להיות יהודי‪ .‬כיום חלק מהעם שחי כאן הוא בלתי מוגדר כי‬ ‫ליהדות אין שום משמעות בלי תורה ואמונה‪ .‬גם השלטון כאן אינו מוגדר‪.‬‬ ‫השלטון מדבר בשם היהדות אך אינו יהודי כי אינו פועל לפי חוקת התורה‪.‬‬ ‫מדינה שהחוק שלה בריטי וטורקי נשארת יהודית אולי רק בזכות נוכחותו‬ ‫של רוב יהודי בה"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והסבירו מהי מדינה יהודית בעיני כותב הקטע‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובתכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והסבירו עם איזו גישה שונה למושג מדינה יהודית מתווכח הכותב‪.‬‬ ‫נמקו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציינו שלושה תנאים לקיומה של מדינה‪ ,‬והוכיחו את קיומו של אחד מהם‬ ‫בקטע‪.‬‬ ‫‪ | 55‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.6‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לפניכם מספר קטעים‪:‬‬ ‫ציינו איזו גישה או גישות שונות למושג מדינה יהודית באות לידי ביטוי‬ ‫בכל קטע‪.‬‬ ‫הסבירו במה נבדלות הגישות זו מזו באשר לאופייה היהודי של מדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫קטע ראשון‬ ‫"הגדרת ישראל כמדינה יהודית‪ ,‬המעניקה עדיפות ליהודים‪ ,‬לשני עניינים – האחד‪:‬‬ ‫ראייתה של ישראל כמדינה קולטת הגירה של יהודים באשר הם‪ .‬עדיפות זאת נקבעה‬ ‫בחוק השבות ובחוק האזרחות וכן במדיניות המעניקה סיוע בקליטה ובהטבות מס‬ ‫לעולים החדשים‪ .‬השני‪ :‬התחום הסמלי המתבטא במעמדה הבכיר של השפה העברית‪,‬‬ ‫בדגל‪ ,‬בסמלי המדינה ובהמנון בימי המועד הרשמיים‪ .‬בשאר העניינים והתחומים לא‬ ‫צריכה להיות סתירה בין מדינה יהודית לבין מדינת אזרחיה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם בשני‬ ‫התחומים האלה אפשר לערוך כמה שינויים‪ ,‬אשר לא יפגעו באופייה של המדינה‪ ,‬אך‬ ‫יוכלו לפצות את האזרחיים הערביים‪:‬‬ ‫מתבטא במעמדה הבכיר של השפה העברית‪ ,‬בדגל‪ ,‬בסמלי המדינה‪ ,‬בהמנון ובימי המועד‬ ‫הרשמיים‪.‬‬ ‫בשאר העניינים והתחומים לא צריכה להיות סתירה בין מדינה יהודית לבין מדינת‬ ‫אזרחיה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬גם בשני התחומים האלה אפשר לערוך כמה שינויים‪ ,‬אשר לא יפגעו באופייה‬ ‫של המדינה‪ ,‬אך יוכלו לפצות את האזרחיים הערביים‪:‬‬ ‫בחוק השבות אפשר לכלול קרובי משפחה בדרגה ראשונה אזרחי ישראל הערבים‬ ‫ולהעניק להם אותן הטבות כלעולים חדשים‪ .‬אחוד משפחות זה לא ישנה את המאזן‬ ‫הדמוגרפי של ישראל‪ .‬בתחום הסמלי אפשר לשלב אלמנטים שיבטאו את המורשת‬ ‫הערבית בחלק מהסמלים כמו למשל‪ ,‬שינוי כמה שורות בהמנון הלאומי‪ .‬מן הראוי‬ ‫שהשימוש בשפה הערבית במדינה יקבל ביטוי רחב יותר בפרסומים רשמיים‪ ,‬בשילוט‬ ‫בדרכים ובהתכתבויות של משרדי הממשלה ‪ .‬יש גם מקום לתגבור זמן השידור המוקצב‬ ‫לאוכלוסייה דוברת הערבית באמצעי התקשורת האלקטרוניים הממלכתיים‪ .‬באזורים‬ ‫המיושבים בלעדית בערבים יהיו זכאים התושבים הערבים לנהוג על פי מועדיהם‬ ‫ומנהגיהם בהתאם למורשתם‪.‬‬ ‫העקרונות הללו צריכים למצוא את ביטויים בחוקי היסוד של ישראל ובמסגרת חוקה‬ ‫שתכונן‪ ,‬שבה תיאסר אפליה על רקע לאומי או אתני‪ ,‬למעט חוק השבות והסמלים‬ ‫הרשמיים"‪.‬‬ ‫‪ | 56‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫קטע שני‬ ‫הציונות הדתית היא לפי מהותה פלורליסטית‪ .‬הבסיס המשותף הוא המחויבות לקיים‬ ‫תורה ומצוות‪ .‬תפיסות ציונית שונות אשר צמצמו מהשקפה דתית הלכתית הן‬ ‫לגיטימיות‪.‬‬ ‫עיקרון מרכזי של הציונות הדתית הוא שמירת אחדות העם היהודי‪ .‬שייכים אליו חלקו‬ ‫של העם השוכן בציון והחלקים המפוזרים בגלויות השונות‪ .‬עיני הציונות הדתית מופנות‬ ‫לכלל ישראל‪ .‬לכן היא שוללת היבדלות בקרב היהדות שומרת מצוות והרמת חומה‬ ‫מפרידה בין שומרי מצוות ובין הציבור שאינו מכיר בכוחה המחייב של ההלכה‪ ,‬על‬ ‫גווניה השונים‪.‬‬ ‫הציונות הדתית רואה כמהות ציונית את תחיית העם היהודי‪ ,‬שפירושו הבראה‬ ‫חברתית‪ ,‬נטילת גורל העם היהודי בידינו ותחייה דתית‪ ,‬אלה עשויים להתגשם אך ורק‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬הציונות הדתית מכירה בחובת יישוב הארץ על כל חלקיה‪ ,‬יש לשים דגש‬ ‫חזק על החינוך היהודי‪ ,‬על טיפוח תרבות יהודית מקורית‪ ,‬על המלחמה נגד התבוללות‬ ‫וטמיעה ונגד השפעת הכוחות מן החוץ על עצמיותו של העם היהודי‪.‬‬ ‫על הציונות הדתית לכוון את מאמציה להשתית את חיי הרוח והמעשה ואת מפעלי‬ ‫החינוך בעם היהודי על תורה ומצוות‪ ,‬תוך פתיחות לערכים ההומניסטים‪ ,‬החיוביים‪,‬‬ ‫המדע והטכנולוגיה של תרבות המערב‪ .‬הציונות הדתית גורסת מחויבות כלפי מדינת‬ ‫ישראל כתביעה שיש להיענות לה‪ ,‬ככלל וכפרט‪ .‬לכן היא רואה כתפקידה וכתפקיד כל מי‬ ‫ששייך אליה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לשאת בעול משימותיה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬למנוע יתהווה ניגוד בין המדינה לבין המסורת הדתית הלכתית של העם‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לשמור על המשטר הדמוקרטי של המדינה‪".‬‬ ‫‪ | 57‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫קטע שלישי‬ ‫"בלי העם היהודי שמחוץ למדינה – אין קיום למדינה‪ .‬אין צורך במדינה ואין עתיד‬ ‫למדינה‪ ....‬מדינה זו לא תקום לשם הנאת תושביה ואזרחיה בלבד‪ .‬המדינה תשמש מכשיר‬ ‫ואמצעי להגשמת הציונות‪ .‬למדינה הזאת תהיה תעודה היסטורית‪ :‬לשמש מנוף לקיבוץ‬ ‫גלויות‪ ,‬ורק תעודה זו תכשיר את זכות קיומה‪.‬‬ ‫‪ ....‬תקומת ישראל העצמאית אינה מכוונת להחזרת עטרת העבר ליושנו‪ .‬להפך‪ ,‬פניה של‬ ‫מדינת ישראל מופנים לעתיד‪ ,‬אבל עתיד זה יונק גם ממקור חיותה וראשוניותה של האומה‬ ‫וסופג לתוכו כל תיאור של מורשת העבר‪ .‬אלא שהעבר הוא קנייננו‪ ,‬ואין אנו קניין העבר‪.‬‬ ‫עם חידוש עצמאותנו הממלכתית מתעצבת מחדש דמותנו הפנימית והחיצונית‪ .‬אנו‬ ‫מתקרבים יותר ויותר למקור ולשורש ההיסטורי של אומתנו ולמורשתה הרוחנית מתקופת‬ ‫התנ"ך‪ ,‬ובאותו זמן אנו נעשים יותר ויותר לאזרחיים חופשיים של העולם הגדול ומתערים‬ ‫במורשה האנושית האוניברסלית של כל הדורות ושל כל העמים"‪.‬‬ ‫קטע רביעי‬ ‫"אילו זכינו הייתה השמחה שלמה במעונו של כלל ישראל‪ ,‬אילו זכינו היינו רואים את‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬הבנויה על יסודות התורה והמסורת‪ ,‬כסמל של מלכות ישראל בעבר‬ ‫ובעתיד‪ .‬אילו היו עיניהם של מנהיגי המדינה פקוחות לרווחה‪ ,‬היו רואים נכוחה‪ ,‬כי שוגים‬ ‫הם וטועים בדרכי החיים וכי רק דרך תורת חיים יכולה לשמש ערובה לקיומה של המדינה‬ ‫הזאת ולהוציא אותה למרחב‪.‬‬ ‫אולם למרבית הצער והכאב טחו עיניהם מראות‪ ,‬וכאילו להכעיס עושים את הכל כדי‬ ‫לשוות למדינת ישראל דמות וצורה שאינה יהודית מקורית אלא חיקוי של מדינות ועמים‪,‬‬ ‫שרבים מהם היו מצריו ומאויביו של עם ישראל‪ .‬לדאבון לב כל יראי ה' אנו עדים לתהליך‬ ‫הפוך של התנכרות והתכחשות לערכים מקודשים של עם ה'"‪.‬‬ ‫‪ | 58‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫קטע חמישי‬ ‫"‪ ...‬השאלה הראשונה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בשורת השאלות העקרוניות היא שאלת הגדרתה של מדינת‬ ‫ישראל (באמצעות חוקה)‪ ,‬שתקבע כי זוהי מדינה ככל המדינות‪ ,‬הבאה לדאוג לרווחת‬ ‫אזרחיה כיום (וכאלה שיצטרפו אליהם) ולביטחונם‪ .‬איני דורש‪ ,‬כי תפסיק להיות‬ ‫"ציונית" או "יהודית"‪ ,‬אבל זכותי כאזרח‪ ,‬כאדם שנברא בצלם אלוהים‪ ,‬להיות בטוח כי‬ ‫ילדי שנולדו בארץ אבותיהם יזכו לזכויות הטבעיות‪ ,‬המוענקות על פי כללי הצדק הטבעי‬ ‫לכל בני תמותה‪ .‬אני יודע‪ ,‬כי בהרבה מאוד מדינות בעולם אין הדברים מיושמים‬ ‫במציאות‪ ,‬אבל בכל העולם כולו נאבקים אנשים בעלי כבוד עצמי למען זכויות אלה‪.‬‬ ‫"אני יודע‪ ,‬כי החוק אינו מסוגל לרפא את כל חולשות החברה וכי מצב המלחמה בין‬ ‫ישראל לעולם הערבי יוצר לחצים ומתחים בין היהודים והערבים בישראל‪ .‬אבל אני מצפה‬ ‫מאנשי הציבור ומהמחוקקים יכולת ורמה גבוהה של רגישות‪ .‬אני דורש מהם להתעלות‬ ‫מעל ליום יום האפרורי ולהציב חזון בפני קטני האמונה ולפעול למען חזון זה‪.‬‬ ‫אי אפשר‪ ,‬כי במדינה מפותחת ודינמית כישראל יימצאו ישובים חסרי שירותים‬ ‫אלמנטריים – מים זורמים‪ ,‬תאורה חשמלית‪ ,‬מרפאות ומתקני ביוב‪ -‬וכל הישובים האלה‬ ‫מאוכלסים סוג אחד של שותפים – הערבים‪.‬‬ ‫קיום התופעה הזאת אינו מעיד על נעדר השוויון בלבד‪ .‬הוא מעורר רגשות תסכול‬ ‫ומשטמה מצד המקופחים ומרגיל את הלא – מקופחים ל"קהות חושים" ולהגנה על‬ ‫האינטרסים ה"מיוחדים" החזקים שלהם‪ .‬הצדקת האפליה מנציחה את התהום הרגשית‪,‬‬ ‫החוצצת בין יושבי הארץ‪.‬‬ ‫היעדר שוויון בתחומי "הקו הירוק" נותן את הצידוק‪.‬‬ ‫קטע שישי‬ ‫"‪ ...‬שישראל תהפוך לדמוקרטית כמו שנהוג בעולם הדמוקרטי המערבי עליה לממש שינוי‬ ‫תשתיתי ואידיאולוגי גדול מאוד‪ ,‬בכך שתהפוך לפי השינוי הזה למדינת כל אזרחיה‬ ‫הישראלים מבחינת אזרחותם ותשמור להם את השוויון המלא כיחידים‪ ,‬ובמקביל ובנוסף‬ ‫להכרתה בלאומיות היהודית עליה להכיר בלאומיות הערבית לאזרחיה הערביים ומתן‬ ‫זכויות קבוצתיות שוות ליהודים ולהם"‪.‬‬ ‫‪ | 59‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 61‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫והעם היהודי‬ ‫בתפוצות‬ ‫‪ | 60‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות‬ ‫בהכרזת העצמאות נקבע‪ ,‬שישראל היא מדינת העם היהודי‪ ,‬ושייכת גם לבני הלאום‬ ‫היהודי החיים מחוץ למדינה ושאינם אזרחי המדינה‪ ,‬כלומר שייכת גם ליהודי‬ ‫התפוצות‪.‬‬ ‫הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות בא לידי ביטוי בחוק השבות‪ .‬בחוק זה‬ ‫נאמר‪ ,‬כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה‪ .‬החוק משקף את הרעיון הציוני שעמד בבסיס‬ ‫הקמת המדינה – שמדינת ישראל היא מדינה הפתוחה לעלייה יהודית מן התפוצות‪,‬‬ ‫ללא הגבלה‪.‬‬ ‫מסגרות משותפות למדינת ישראל וליהדות התפוצות‪:‬‬ ‫הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות בא לידי ביטוי במוסדות העם היהודי‪.‬‬ ‫מדובר בגופים ששייכים לכלל העם היהודי ולא למדינת ישראל בלבד‪ .‬אחד הגופים‬ ‫האלו הוא הסוכנות היהודית‪.‬‬ ‫הסוכנות היהודית פועלת למען יישובה מחדש של ארץ ישראל ולמען חינוך יהודי‬ ‫ציוני ליהודים בישראל ומחוצה לה‪ .‬הסוכנות היהודית פועלת במקביל למוסדות‬ ‫השלטון הרשמיים של מדינת ישראל‪ ,‬כדי לסייע למדינה במימוש מטרותיה‪ ,‬והיא‬ ‫משתפת פעולה עם מדינת ישראל במימוש המטרות המשותפות לסוכנות היהודית‬ ‫ולמדינת ישראל‪ .‬בשנת ‪ 0955‬נחקק חוק שהסדיר את שיתוף הפעולה בין מדינת‬ ‫ישראל לבין הסוכנות היהודית‪.‬‬ ‫יחסה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות‪:‬‬ ‫מדינת ישראל רואה את עצמה מחויבת ליהודים בעולם‪ ,‬מעצם הגדרתה של מדינת‬ ‫ישראל כמדינת העם היהודי‪ .‬המדינה רואה את עצמה אחראית לשלומם ולביטחונם‬ ‫של יהודי התפוצות‪ ,‬בנוסף לאחריותה לביטחונם של אזרחי מדינת ישראל‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫במידת הצורך‪ ,‬המדינה מסייעת ליהודי התפוצות‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר יהודים באחת‬ ‫מהקהילות היהודיות בעולם נמצאים במצוקה‪ .‬לעיתים מדובר בעזרה של העלאת‬ ‫עולים למדינת ישראל (כמו יהודי אתיופיה או יהודי ברית המועצות)‪ .‬בפעמים‬ ‫אחרות מדובר בעזרה בתחום החינוך‪ ,‬על ידי שליחת שליחים ציוניים הפועלים‬ ‫להגברת הזיקה לחינוך היהודי בתפוצות ולהגברת הזיקה למדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ | 62‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫יחסה של יהדות התפוצות למדינת ישראל‪:‬‬ ‫יחסה של יהדות התפוצות למדינת ישראל מתבטא בשני תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .0‬תחום כלכלי– הקהילות היהודיות מגייסות כספים למען מדינת ישראל‬ ‫(למשל‪ ,‬באמצעות המגבית היהודית)‪ .‬את כספי התרומות ממשלת ישראל‬ ‫משקיעה בצרכים שונים כמו בטחון וחינוך‪ .‬הקהילות היהודיות גם מגלות‬ ‫מעורבות עסקית בישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬תחום פוליטי ‪ -‬הקהילות היהודיות פועלות ליצירת דעת קהל אוהדת כלפי‬ ‫מדינת ישראל בעולם‪ ,‬דוגמא לכך היא למשל השדולה היהודית בקונגרס‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬שמפעילה לחץ כדי שלא יתקבלו בקונגרס החלטות הפוגעות‬ ‫באינטרסים של מדינת ישראל (כמו מכירת נשק למדינות ערב)‪ .‬דוגמה נוספת‬ ‫לפעילות פוליטית‪ ,‬היא הצהרות הזדהות עם המדינה‪.‬‬ ‫הוויכוחים בנוגע ליחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות‪:‬‬ ‫היחסים המורכבים בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות‪ ,‬באים לידי ביטוי בשני‬ ‫נושאים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.0‬מעמדה של מדינת ישראל– בקרב יהדות התפוצות‪ ,‬וכן גם בקרב מנהיגי מדינת‬ ‫ישראל ואזרחיה‪ ,‬יש עמדות שונות ביחס לשאלה מהו מעמדה של מדינת ישראל אל‬ ‫מול יהדות העולם‪ .‬הגישות השונות ביחס לשאלה זו הן‪:‬‬ ‫בקרב יהדות התפוצות‪:‬‬ ‫א‪ .‬עמדה הרואה בישראל מרכז יחיד– יש יהודים בקרב יהודי התפוצות‪,‬‬ ‫שרואים בישראל מרכז יחיד בעולם‪ .‬היהודים שרואים בישראל מרכז יחיד‬ ‫תולים בישראל את מרכז האחריות להמשך קיומן של הקהילות היהודיות‬ ‫בעולם‪ ,‬ודורשים ממנה עזרה בשמירת הצביון היהודי‪ ,‬הפצת השפה העברית‬ ‫ושמירת הזהות היהודית של היהודים בקהילות השונות‪ .‬יהודים אלה גם‬ ‫רואים את מדינת ישראל כמדינתם‪ ,‬מדינה שבשעת צרה יוכלו למצוא בה‬ ‫מקלט מדיני‪ ,‬ולכן הם גם מעודדים עליה של יהודים מהתפוצות אל המדינה‪,‬‬ ‫ותמיכה של קהילות יהודיות במדינה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שמרבית היהודים בעולם‬ ‫דוגלים בגישה זו‪.‬‬ ‫‪ | 63‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ב‪ .‬עמדה הרואה בישראל אחד מהמרכזים היהודים בעולם ולא מרכז יחיד –‬ ‫בקרב יהדות התפוצות יש כאלו שלא רואים במדינת ישראל מרכז יחיד‪ ,‬אלא‬ ‫אחד מן המרכזים היהודים‪ ,‬לצד מרכזים נוספים בתפוצות‪ .‬מכאן גם נובע‬ ‫יחסם לשאלות של עידוד העלייה לארץ‪ ,‬לימוד עברית וחיזוק תודעה ציונית‪.‬‬ ‫אלו הרואים בישראל אחד מן המרכזים ולא מרכז יחיד‪ ,‬לוקחים אחריות על‬ ‫לימודי עברית ותרבות יהודית‪ ,‬ולא מסתמכים על ישראל כעל מקור יחיד‬ ‫להפצת השפה העברית והתרבות היהודית בתפוצות‪ .‬הדוגלים בגישה זו‬ ‫מעודדים הקמת מערכות חינוך‪ ,‬תרבות ודת מפותחות בקהילות היהודיות‬ ‫בתפוצות‪ .‬בין שני המרכזים (מדינת ישראל והתפוצות) צריכים להתקיים‬ ‫יחסי גומלין תרבותיים וחינוכיים ולא יחסים של מרכז יחיד‪ ,‬שהוא מקור‬ ‫בלעדי להפצת תרבות‪ .‬הדוגלים בגישה זו לא יעודדו באופן ישיר עליה לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כי בתפיסתם מדינת ישראל היא לא המדינה היחידה הקולטת‬ ‫מהגרים יהודים‪ .‬גופים יהודים שונים‪ ,‬שאינם ציונים (כמו הגו'ינט)‪,‬‬ ‫מסייעים בקליטתם של המהגרים במדינות השונות‪.‬‬ ‫בקרב מנהיגי ישראל ואזרחיה‪:‬‬ ‫א‪ .‬גישה השוללת את הגולה –בקרב מנהיגי ישראל ואזרחיה הייתה בעבר‬ ‫תפיסה לפיה יש חובה לכל יהודי התפוצות לעלות לישראל‪ .‬התפיסה הייתה‬ ‫שקיומם של יהודי התפוצות מחוץ לישראל הוא זמני בלבד‪ ,‬והם עתידים‬ ‫לעלות כולם לישראל‪ .‬פירושה של שלילת הגולה הוא‪ ,‬שאין זכות קיום‬ ‫לקהילות יהודיות בתפוצות לצד מדינת ישראל‪ ,‬אלא כל היהודים צריכים‬ ‫לעלות לארץ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גישה המכירה בזכות קיומן של קהילות יהודיות לצד ישראל – במהלך‬ ‫השנים התפתחה גישה אחרת ביחס לקיומן של קהילות יהודיות בתפוצות‪.‬‬ ‫הגישה שהתפתחה מכירה בזכות קיומן של קהילות יהודיות בתפוצות לצד‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ומכירה בצורך לטפח את יחסי הגומלין בין מדינת ישראל‬ ‫לבין הקהילות היהודיות השונות‪.‬‬ ‫‪ | 64‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬שאלת המעורבות של יהדות התפוצות בפוליטיקה הישראלית–בשאלה זו‬ ‫קיימות שתי דעות‪ ,‬שמתקיימות גם בקרב יהדות התפוצות וגם בקרב אזרחי מדינת‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫א‪ .‬ליהדות התפוצות יש זכות להתערב– לפי דעה זו‪ ,‬יש זכות ליהדות‬ ‫התפוצות להתערב בפוליטיקה הפנימית של מדינת ישראל‪ ,‬כיוון שמדינת‬ ‫ישראל היא מדינת העם היהודי כולו‪ .‬יש לשתף בהכרעות‪ ,‬גם את היהודים‬ ‫שגרים בחו"ל‪ ,‬מתוך מחשבה שמדינת ישראל שייכת‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬גם‬ ‫להם‪ .‬הכוונה היא למעורבות בנושאים כמו קביעת גבולות מדינת ישראל‪,‬‬ ‫פינוי המשך ההתנחלויות ביהודה ושומרון‪ ,‬או בשאלות של דת ומדינה‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ליהדות התפוצות אין זכות להתערב –לפי דעה זו‪ ,‬ליהדות התפוצות אין‬ ‫זכות להתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל‪ ,‬כיוון שהם אינם גרים‬ ‫בה‪ .‬הם לא נושאים בתוצאות של ההחלטות שלהם (למשל בשאלות של‬ ‫שלום או מלחמה המשפיעות על חיים ומוות)‪ .‬זכות ההכרעה נתונה בידי‬ ‫היהודים שגרים במדינה וקבלת ההחלטות תעשה אך ורק בידיהם‪.‬‬ ‫יהדות ארצות הברית כדוגמא ליחסי גומלין בין ישראל לתפוצות‪:‬‬ ‫אחד הוויכוחים שיש בין יהדות ארצות הברית לבין מדינת ישראל‪ ,‬קשור לשאלת‬ ‫ההכרה בזרמים היהודים הדתיים – הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי‪ .‬שלושת‬ ‫הזרמים הדתיים הגדולים ביהדות ארצות הברית הם‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫הזרם האורתודוקסי–הזרם של היהודים החיים על פי ההלכה והמסורת‬ ‫היהודית העוברת מדור לדור‪ ,‬ומקפיד על קיום כל המצוות המעשיות‪ .‬יש‬ ‫אורתודוקסים מודרניים השומרים על קיום המצוות‪ ,‬תוך שילוב ערכים של‬ ‫החברה הכללית (משלבים לימודי קודש עם לימודים כלליים)‪ ,‬ויש‬ ‫אורתודוקסים חרדים‪ ,‬המקפידים רק על לימוד קודש ומתבדלים לחלוטין‬ ‫מהחברה הכללית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הזרם הקונסרבטיבי – כמו היהדות האורתודוקסית‪ ,‬גם הזרם הקונסרבטיבי‬ ‫מחויב להלכה היהודית ולמצוות המעשיות‪ .‬אבל‪ ,‬בניגוד לזרם האורתודוקסי‪,‬‬ ‫מנסה הזרם הקונסרבטיבי לפרש את ההלכה היהודית על פי המוסר‬ ‫ההומניסטי המודרני‪ .‬הקונסרבטיבים מתאימים את ההלכה לחיים‬ ‫המודרניים‪.‬‬ ‫‪ | 65‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.2‬‬ ‫למשל‪ ,‬הם מתירים נישואין של כהן וגרושה‪ ,‬כיוון שכהן כיום לא משרת‬ ‫בתפקידי קודש‪ .‬התנועה הקונסרבטיבית מעודדת נישואין בתוך היהדות‪,‬‬ ‫ואוסרת קידוש של זוג מעורב (יהודי עם נוצרייה למשל)‪ .‬במקרה של נישואין‬ ‫בין‪-‬דתיים‪ ,‬התנועה תעודד את בני הזוג הלא יהודים להתגייר‪ .‬על פי‬ ‫הקונסרבטיבים‪ ,‬רק בן לאם יהודייה נחשב ליהודי‪ ,‬כפי שנקבע בהלכה (בכך‬ ‫הם דומים לאורתודוקסים)‪ .‬היהדות הקונסרבטיבית מונה כמיליון חברים‬ ‫בארצות הברית‪ .‬מדינת ישראל אינה מכירה בנישואין‪ ,‬גירושין וגיור‬ ‫קונסרבטיבי‪ ,‬אם הם נעשו בשטחה של מדינת ישראל‪ ,‬ומכאן המחלוקת בין‬ ‫היהדות הקונסרבטיבית לבין מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הזרם הרפורמי–הזרם הרפורמי רואה ביהדות אמונה דתית‪ ,‬ולכן אפשר לוותר‬ ‫על מצוות מעשיות שלא תואמות את החיים המודרניים‪ .‬על פי הזרם הרפורמי‪,‬‬ ‫אדם נחשב ליהודי גם אם רק אביו יהודי‪ ,‬אם הוא גדל כיהודי וקיבל חינוך‬ ‫יהודי‪ .‬בנושא נישואי התערובת‪ ,‬כמחצית מהרבנים הרפורמים מוכנים לערוך‬ ‫טקס קידושין לזוגות מעורבים וכמחציתם מתנגדים‪ .‬מדינת ישראל לא מכירה‬ ‫בגיור רפורמי ובטקסי נישואין וגירושין שנעשו בשטח המדינה‪ ,‬ומכאן נובעת‬ ‫המחלוקת בין הזרם הרפורמי לבין מדינת ישראל‪.‬‬ ‫המחלוקת בין האורתודוקסים‪ ,‬הקונסרבטיבים והרפורמים בארצות‬ ‫הברית לבין מדינת ישראל‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫המחלוקת בשאלת הגדרת "מיהו יהודי" בנוסח חוק השבות – בשנת ‪0931‬‬ ‫הגדירה כנסת ישראל "מיהו יהודי" בתיקון שהוכנס לחוק השבות‪ .‬יהודי הוא‬ ‫מי "שנולד לאם יהודייה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת"‪ .‬המחלוקת נובעת‬ ‫מהנוסח "או שנתגייר"‪ ,‬כיוון שלא מצוין בחוק באיזה אופן הוא התגייר –‬ ‫אורתודוקסי‪ ,‬רפורמי‪ ,‬קונסרבטיבי או אחר‪ .‬נציגי האורתודוקסים דרשו‬ ‫להגביל את היתר הגיור‪ ,‬ולקבוע שגיור חוקי הוא גיור אורתודוקסי בלבד‪ .‬הם‬ ‫רצו להוסיף לנוסח החוק את המילה – "או שנתגייר כהלכה"‪ .‬כנגדם‪ ,‬דרשו‬ ‫נציגי הזרמים האחרים הכרה בחוקיות של גיורם‪ .‬על‪-‬פי הנוסח שנקבע‪,‬‬ ‫המדינה אינה מציינת את סוג הגיור (רפורמי‪ ,‬קונסרבטיבי או אורתודוקסי)‪,‬‬ ‫ולמעשה מכירה בכל סוגי הגיור בתנאי שנעשו בחו"ל‪.‬‬ ‫‪ | 66‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.3‬‬ ‫ההכרה בטקסי נישואין וגירושין ובגיור רפורמי וקונסרבטיבי בארץ‪ -‬החוק‬ ‫במדינת ישראל קובע שבארץ ניתן לגייר רק על פי ההלכה האורתודוקסית‪.‬‬ ‫עובדה זו יוצרת מחלוקת בין הזרמים הדתיים האחרים לבין המדינה‪ ,‬שאינה‬ ‫מכירה בחוקיות גיורם וכן בטקסי נישואין וגירושין שנעשים בארץ על ידי‬ ‫רבנים שאינם אורתודוקסים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬על פי פסיקת בג"ץ (בית דין גבוה‬ ‫לצדק) בשנת ‪ ,3115‬המדינה מכירה בגיור לא אורתודוקסי‪ ,‬אם האישור הסופי‬ ‫לגיור בוצע בחו"ל‪.‬‬ ‫דמוגרפיה של העם היהודי בתפוצות‬ ‫כדי להבין טוב יותר את מערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין העם היהודי‬ ‫בתפוצות‪ ,‬עלינו להכיר את תהליכים הדמוגרפים אשר מתרחשים בעם היהודי‪.‬‬ ‫תהליכים אלו משפיעים על מעמדה של מדינת ישראל ביחס ליהודי התפוצות ועל‬ ‫הגדרת הזהות של היהודים החיים בתפוצות‪.‬‬ ‫משנת ‪ 0945‬ועד היום גדל במעט מספרם של היהודים בעולם מ‪ 00-‬מיליון ל‪02-‬‬ ‫מיליון‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות שיעור הריבוי הטבעי של היהודים בעולם‬ ‫הוא קרוב לאפס‪ ,‬זאת בזמן שהריבוי הטבעי באוכלוסיית העולם צומח‪ .‬המשמעות‬ ‫היא שחלקם היחסי של היהודים בעולם הולך ומתמעט‪.‬‬ ‫הגדרת המושגים "יהודי ליבה" ו"זכאי חוק השבות"‬ ‫כשעורכים השוואה דמוגרפית בין המרכזים היהודים בתפוצות לבין המרכז היהודי‬ ‫בישראל נשאלת השאלה כיצד אנו מגדירים מיהו יהודי‪ .‬אנו מבחינים בין הגדרת‬ ‫האוכלוסייה היהודית הגרעינית כפי שבאה לידי ביטוי במושג "יהודי ליבה" לבין‬ ‫הגדרת האוכלוסייה היהודית המורחבת כפי שבאה לידי ביטוי במושג "זכאי חוק‬ ‫השבות"‪ .‬הכוונה ב"יהודי הליבה" היא לכל מי שמוכן להגדיר את עצמו כיהודי‬ ‫במפקדים או בסקרים‪ .‬המושג כולל גם את מי שלא מצהיר במפורש על זהות‬ ‫יהודית אבל הוא בן להורים יהודים‪ ,‬אינו מתכחש למוצאו היהודי ואין לו זהות‬ ‫דתית אחרת‪.‬‬ ‫הכוונה במושג"זכאי חוק השבות" היא לזכאות לאזרחות ישראלית מתוקף חוק‬ ‫השבות ניתנת ליהודי‪ ,‬לילד או נכד של יהודי ולבני זוגם של האנשים האלו‪.‬‬ ‫‪ | 67‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הדמוגרפיה של יהודי מדינת ישראל לעומת יהודי התפוצות‪:‬‬ ‫‪ ‬במדינת ישראל יש גידול במספרם של היהודים‪ .‬הסיבה העיקרית היא‬ ‫ההגירה של יהודים לתוך המדינה וגם ריבוי טבעי גבוה יותר מהנפוץ בעולם‬ ‫המערבי‪.‬‬ ‫‪ ‬מספרם של יהודי התפוצות הולך ופוחת בגלל מיעוט נישואין‪ ,‬פריון נמוך‬ ‫(מעט ילדים)‪ ,‬התבוללות ונישואי תערובת (בין יהודים ללא יהודים)‬ ‫והזדקנות האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ ‬אוכלוסיית היהודים בעולם מרוכזת בעיקר בשני מרכזים גדולים – במדינת‬ ‫ישראל ובארצות הברית‪ .‬שני מרכזים אלו כוללים כ‪ 81%-‬מיהודי העולם‪.‬‬ ‫שימו לב– הבעייתיות בהגדרת "יהודי ליבה" היא שמדובר בהגדרה רחבה למדי‪.‬‬ ‫הגדרה זו אינה מחייבת את האדם המוגדר כיהודי בידע כלשהו ביהדות‪ ,‬באמונה‪,‬‬ ‫במנהגים או בחברות בארגונים יהודיים‪ .‬המשמעות היא שגם מי שמוגדר כיהודי‬ ‫ליבה זהותו היהודית נמצאת בסכנה של טשטוש והתבוללות‪ .‬הגדרת האוכלוסייה‬ ‫היהודית המורחבת היא כל מי שזכאי לעלות לארץ על פי חוק השבות‪ .‬הכוונה היא‬ ‫לבניהם ולנכדיהם ולבני זוגם של יהודי ליבה‪ ,‬גם אם הם עצמם אינם יהודים‪ ,‬כפי‬ ‫שמוגדר בתיקון לחוק השבות שנחקק ב‪.0931-‬‬ ‫השוואת המרכז היהודי בארה"ב למרכז במדינת ישראל‬ ‫‪ ‬מבחינת יהודי ליבה יש כ – ‪ 5.2‬מיליון יהודי ליבה בארה"ב‪ .‬רק לחלק‬ ‫קטן מתוכם יש קשר לארגונים יהודים (בין ‪ 0.5‬ל‪ 2-‬מיליון)‪.‬‬ ‫‪ ‬מבחינת זכאי חוק השבות‪ ,‬מדובר בכ‪ 00-‬מיליון אנשים‪ .‬המספר הזה‬ ‫כולל בני זוג לא יהודים של בנים של יהודי ליבה ונכדים של יהודי ליבה‪.‬‬ ‫‪ ‬המגמה הדמוגרפית בארה"ב (ובתפוצות בכלל) היא של הצטמצמות‬ ‫מספר יהודי הליבה והתרחבות של מספר זכאי חוק השבות בגלל נישואי‬ ‫תערובת‪ ,‬התבוללות והשתלבות היהודים בחברה ובאוכלוסייה בארה"ב‪.‬‬ ‫‪ ‬בישראל חיים כ – ‪ 5.5‬מיליון יהודי ליבה וכ‪ 211-‬אלף עולים לא יהודים‬ ‫שעלו כזכאי חוק השבות‪.‬‬ ‫‪ ‬בגלל המגמות הדמוגרפיות‪ ,‬ישראל הופכת בהדרגה למרכז היהודי הגדול‬ ‫ביותר בעולם‪.‬‬ ‫‪ | 68‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫למגמות הדמוגרפיות הנוכחיות יש השפעה על האופן שבו יהודי התפוצות מגדירים‬ ‫את זהותם ואל יחסם למדינת ישראל‪ .‬רוב היהודים מדגישים את המרכיב האזרחי‬ ‫בזהותם ומגדירים את עצמם כאזרחי המדינה שבה הם חיים (למשל יהודים‬ ‫אמריקאים שמגדירים עצמם כאזרחי ארצות הברית‪ ,‬כדי להדגיש את זיקתם‬ ‫למדינה האמריקאית)‪ .‬במקביל לכך הם מרגישים זיקה אל המרכיב הלאומי‬ ‫בזהותם ומזהים את עצמם עם העם היהודי‪ ,‬עם מדינת ישראל ועם הדת והמסורת‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫שימו לב –הזהות היהודית של יהודי התפוצות מושפעת ממגמה של פתיחות‬ ‫תרבותית ופלורליסטית במדינות הדמוקרטיות‪ .‬ההזדהות עם הלאום היהודי נעשית‬ ‫על בסיס חילוני ופלורליסטי ופחות אתני ודתי‪ .‬שינוי זה בהגדרת הזהות גורם‬ ‫לזהות היהודית להיות עמומה יותר עבור יהודי התפוצות ופחות ממוקדת‪.‬‬ ‫סיכום – מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות‬ ‫יהודי ארה"ב‬ ‫יהודי מדינת ישראל‬ ‫מספר יהודי הליבה‬ ‫‪ 5.2‬מיליון‬ ‫‪ 5.5‬מיליון‬ ‫מספר זכאי חוק השבות‬ ‫‪ 00‬מיליון‬ ‫‪ 211‬אלף‬ ‫מגמת גידול או צמצום‬ ‫צמצום‬ ‫גידול‬ ‫מרכיב הזהות‬ ‫אזרחי (יגדיר עצמו‬ ‫אמריקאי) לאומי או דתי‬ ‫(יגדיר עצמו יהודי)‬ ‫אזרחי (יגדיר עצמו‬ ‫ישראלי) לאומי או דתי‬ ‫(יגדיר עצמו יהודי)‬ ‫סכנת התבוללות‬ ‫קיימת‬ ‫לא קיימת‬ ‫רוב או מיעוט‬ ‫מיעוט יהודי בתוך רוב לא‬ ‫יהודי‬ ‫רוב יהודי במדינה עם‬ ‫מיעוטים לא יהודים‬ ‫מספר יהודי הליבה‬ ‫שיש להם קשר‬ ‫לארגונים יהודים‬ ‫‪ 0.5-2‬מליון‬ ‫‪ 5.5‬מליון‬ ‫המדינה עצמה היא גוף‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫‪ | 69‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מושגים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .0‬יהודי התפוצות – הכוונה במונח זה היא ליהודים החיים מחוץ למולדתם‪ .‬מרבית‬ ‫בני העם היהודי חיים מחוץ לישראל במדינות שונות בעולם‪ .‬הקהילה היהודית הגדולה‬ ‫ביותר מחוץ למדינת ישראל היא בארצות הברית‪ .‬ליהודי התפוצות ולמדינת ישראל יש‬ ‫מסגרות משותפות המעוגנות בחוק (כמו הסוכנות היהודית)‪ ,‬ויש גם קשרים בלתי‬ ‫רשמיים הבאים לידי ביטוי במעורבות כלכלית ופוליטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסוכנות היהודית – גוף מוסדי כלל יהודי‪ ,‬שתפקידו לקשר בין המדינה לבין‬ ‫יהודי התפוצות‪ ,‬וכן לפעול לחיזוק הרוב היהודי במדינה‪ .‬הסוכנות היהודית פועלת‬ ‫במקביל למוסדות השלטון של המדינה‪ ,‬תוך שיתוף פעולה במימוש המטרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הזרם הקונסרבטיבי – הקונסרבטיבים רואים בהלכה היהודית גורם חשוב‬ ‫בחיים היהודיים‪ ,‬אך רוצים להתאימה לרוח הזמן‪ .‬הם מתנגדים לסטיות קיצוניות‬ ‫מהמסורת‪ ,‬כפי שנהוג בתנועה הרפורמית‪ .‬הקונסרבטיבים מנסים לפרש את ההלכה‬ ‫היהודית פרשנות מודרנית‪ ,‬תוך מחויבות לקיום המצוות‪ .‬הם מגדירים מיהו יהודי על‬ ‫פי ההגדרה בהלכה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הזרם הרפורמי – הרפורמים רוצים להציג דגם של יהדות פתוחה ומודרנית‪ .‬לפי‬ ‫הרפורמים‪ ,‬היהדות היא אמונה דתית‪ ,‬ולכן אפשר לוותר על מצוות מעשיות שלא‬ ‫מתאימות לתקופה המודרנית‪ .‬הם מגדירים מיהו יהודי שלא על פי ההלכה‪ ,‬ומכירים‬ ‫ביהדותו של אדם גם אם רק אביו יהודי‪.‬‬ ‫‪ .5‬הזרם האורתודוקסי – זרם זה מבסס את אורח חייו על ההלכה‪ ,‬ומקפיד על‬ ‫המצוות המעשיות‪ .‬יש אורתודוקסים מודרניים השומרים על קיום המצוות‪ ,‬תוך‬ ‫שילוב ערכים של החברה הכללית (משלבים לימודי קודש עם לימודים כלליים)‪ ,‬ויש‬ ‫אורתודוקסים חרדים המקפידים על לימודי קודש ומתבדלים לחלוטין מהחברה‬ ‫הכללית‪.‬‬ ‫‪ .6‬יהודי ליבה – הכוונה לאוכלוסיית הליבה היהודית‪ ,‬כלומר להגדרה הגרעינית של‬ ‫האוכלוסייה היהודית‪ .‬הגדרה זו מגדירה יהודי את כל מי שמוכן להצהיר על עצמו‬ ‫כיהודי במפקדי אוכלוסין או בסקרים‪ .‬בנוסף הגדרה מכלילה גם את מי שלא מצהיר‬ ‫על עצמו כיהודי אבל הוא בן להורים יהודים ואינו מתכחש במפורש למוצאו היהודי‬ ‫ואינו בן דת אחרת‪.‬‬ ‫‪ .3‬זכאי חוק השבות – כל מי שמוגדר כזכאי לעלות לארץ ישראל על פי חוק השבות‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬הגדרה זו כוללת את יהודי הליבה ובנוסף את בני זוגם של היהודים‪,‬‬ ‫את בניהם ונכדיהם (ואת בני זוגם) גם אם אינם יהודים‪ .‬זאת על פי תיקון לחוק‬ ‫השבות שנעשה ב‪.0931-‬‬ ‫‪ | 71‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הזרמים הדתיים של העם היהודי בתפוצות‪:‬‬ ‫אורתודוקסי‬ ‫קונסרבטיבי‬ ‫רפורמי‬ ‫היחס למצוות‬ ‫המעשיות‬ ‫חובה לקיים את כל‬ ‫המצוות כלשונן‪.‬‬ ‫חובה לקיים את כל‬ ‫המצוות אבל מותר‬ ‫לפרש אותן ברוח‬ ‫מודרנית‪.‬‬ ‫אין חובה לקיים את‬ ‫כל המצוות‬ ‫המעשיות‪.‬‬ ‫הגדרת מיהו‬ ‫יהודי‬ ‫בן לאם יהודייה‪.‬‬ ‫בן לאם יהודייה‪.‬‬ ‫בן לאם יהודייה או‬ ‫לאב יהודי‪.‬‬ ‫היחס לפסולי‬ ‫חיתון (נשואי‬ ‫כהן וגרושה)‬ ‫אסור לחתן פסולי‬ ‫חיתון‪.‬‬ ‫מותר במקרים‬ ‫מסוימים לחתן‬ ‫פסולי חיתון‪.‬‬ ‫מותר לחתן פסולי‬ ‫חיתון‪.‬‬ ‫טקס נישואין‬ ‫לזוג מעורב‬ ‫אסור לחתן זוגות‬ ‫מעורבים‪.‬‬ ‫אסור לחתן זוגות‬ ‫מעורבים‪.‬‬ ‫מחצית מהרבנים‬ ‫מתירים נישואין של‬ ‫זוגות מעורבים‬ ‫ומחצית אוסרים‪.‬‬ ‫יחס לנשים‬ ‫היחס לנשים על פי מעודדים שוויון בין‬ ‫נשים לגברים (יש‬ ‫ההלכה היהודית‬ ‫בלבד (יש הפרדה בין בתי כנסת עם‬ ‫הפרדה ויש בלי‬ ‫נשים לגברים)‪.‬‬ ‫הפרדה)‪.‬‬ ‫יש שוויון מלא בין‬ ‫נשים לגברים (אין‬ ‫הפרדה בבתי כנסת)‪.‬‬ ‫יחס מדינת‬ ‫ישראל לגיור‪,‬‬ ‫לנישואין‬ ‫וגירושין‬ ‫הנעשים בארץ‬ ‫המדינה מכירה‬ ‫בטקסים‬ ‫האורתודוכסים‪.‬‬ ‫המדינה לא מכירה‬ ‫בטקסים שלהם‪.‬‬ ‫המדינה לא מכירה‬ ‫בטקסים שלהם‪.‬‬ ‫יחס מדינת‬ ‫ישראל לגיור‪,‬‬ ‫לנישואין‬ ‫וגירושין‬ ‫הנעשים בחו"ל‬ ‫המדינה מכירה‬ ‫בטקסים‪.‬‬ ‫המדינה מכירה‬ ‫בטקסים‪.‬‬ ‫המדינה מכירה‬ ‫בטקסים‪.‬‬ ‫‪ | 70‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 72‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫זהות אזרחי‬ ‫ישראל‬ ‫‪ | 73‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫זהות אזרחי ישראל‬ ‫מהי זהות?‬ ‫זהות היא קבוצה של מרכיבים באמצעותם האדם מגדיר את עצמו‪ ,‬ניתן לחלק‬ ‫מרכיבים אלו לשני סוגים‪:‬‬ ‫מרכיבים שיוכיים– מרכיבי זהות איתם האדם נולד כגון‪ :‬מין‪ ,‬עדה‪.‬‬ ‫א‬ ‫ב‪ .‬מרכיבים נרכשים– מרכיבי זהות אותם האדם רוכש במהלך חייו והם ניתנים‬ ‫לשינוי כגון‪ :‬מקצוע‪ ,‬דת‪ ,‬אזרחות‪.‬‬ ‫כל אדם בוחר להדגיש מרכיבים מסוימים על פני אחרים‪ ,‬בזהותו‪ .‬כלומר הגדרת‬ ‫הזהות היא הגדרה סובייקטיבית‪ ,‬בה כל אדם מדגיש חלקים מסוימים‪.‬‬ ‫נציג את הגדרות הזהות הרווחות בקרב אזרחי ישראל‪ .‬הגדרות הזהות השונות‬ ‫משקפות גם את רצונם של האזרחים באופייה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כיצד אזרחי ישראל היהודים מגדירים את עצמם?‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫זהות אזרחית– אדם המגדיר עצמו כישראלי‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬נאמנות למדינה‪ ,‬ציות לחוקים‪ ,‬רצון לתרום למדינה ולחברה‪.‬‬ ‫זהות אזרחית – לאומית ‪ -‬אדם המגדיר עצמו כישראלי וכיהודי‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬הכרה בשורשים‪ ,‬בהיסטוריה‪ ,‬בתרבות ובמורשת היהודית‪ .‬מבטא את‬ ‫תחושת הקשר וההזדהות עם העם היהודי באשר הוא‪.‬‬ ‫זהות אזרחית – דתית – לאומית – אדם המגדיר עצמו כישראלי‪ ,‬דתי יהודי‬ ‫ובכך מבליט את קרבתו למדינת ישראל‪ ,‬לדת היהודית ולעם היהודי‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬קיום תורה ומצוות תוך הזדהות מלאה עם המדינה הציונית ומטרותיה‪.‬‬ ‫זהות דתית – חרדית – אדם המגדיר עצמו כדתי–יהודי ואינו מכיר ברעיון‬ ‫הלאומי–ציוני‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬הדגשת ההשתייכות לדת בפרהסיה‪ .‬חוסר זיקה למדינה הציונית‪ ,‬חלקם‬ ‫אינם מכירים במדינה‪.‬‬ ‫‪ | 74‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫כיצד אזרחי ישראל הערבים מגדירים עצמם?‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫זהות לאומית‬ ‫אדם המגדיר עצמו כפלסטיני‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬שייכות לעם הפלסטיני‪ .‬תמיכה במדינה הפלסטינית לצד ישראל‪,‬‬ ‫תמיכה באינתיפאדה‪ ,‬לימוד תכנים פלסטינים‪.‬‬ ‫אדם המגדיר עצמו כערבי ומדגיש את קרבתו למדינות ערב‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬תמיכה במדינות ערב‪ ,‬קריאת ספרות ועיתונות ערבית‪ ,‬ביקור במדינות‬ ‫ערב‪ ,‬גאווה בניצחונות הערבים‪.‬‬ ‫זהות אזרחית – אדם המגדיר עצמו כישראלי ומדגיש את קרבתו למדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬שמירה על חוקי המדינה‪ ,‬השתתפות בבחירות‪ ,‬נשיאת דרכון ישראלי‪,‬‬ ‫דיבור עברי‪ ,‬השתלבות במשק‪.‬‬ ‫זהות דתית ‪ -‬אדם המגדיר עצמו כמוסלמי או כנוצרי‪.‬‬ ‫מוסלמית ‪ -‬ביטוי‪ -‬קיום מצוות האסלאם‪ ,‬עליה לרגל למכה‪ ,‬לבוש מסורתי‪.‬‬ ‫נוצרית‬ ‫ביטוי‪ :‬שילוב חיים מודרניים עם הדת עפ"י הקבוצות בדת שאליהם‬ ‫משתייכים‪.‬‬ ‫גם אזרחי ישראל הערבים מגדירים עצמם לעיתים באמצעות יותר ממרכיב‬ ‫זהות אחד(ערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬ערבי– פלסטיני וכדומה)‪.‬‬ ‫כיצד אזרחי ישראל הדרוזים מגדירים עצמם?‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זהות לאומית או אתנית‬ ‫אדם המגדיר עצמו כדרוזי‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬נמצאים בקשר עם שאר בני העדה המפוזרים‪ .‬קבוצה אתנית דרוזית‬ ‫בנפרד מהעם הערבי‪.‬‬ ‫אדם המגדיר עצמו כפלסטיני‪.‬‬ ‫‬‫ביטוי‪ :‬הרגשת שייכות לעם הערבי‪.‬‬ ‫אדם המגדיר עצמו כערבי‪.‬‬ ‫‬‫ביטוי‪ :‬הרגשת שייכות לעם הפלסטיני‪.‬‬ ‫‪ .3‬זהות אזרחית– אדם המגדיר עצמו כישראלי‪.‬‬ ‫ביטוי‪ :‬נאמנות למדינה‪ ,‬שירות בצה"ל‪.‬‬ ‫זהות דתית– אדם המגדיר עצמו כשייך לדת הדרוזית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫* נסו לחשוב כיצד מגדירים עצמם אזרחי ישראל שהם עולים חדשים?‬ ‫‪ | 75‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫גישות שונות להגדרת המדינה‬ ‫הגדרת הזהות של אזרחי ישראל‬ ‫אזרחי ישראל היהודים‬ ‫זהות אזרחית‪ :‬ישראלית‪.‬‬ ‫מתבטא‪ :‬נאמנות למדינה‬ ‫ציות לחוקים‬ ‫רצון לתרום למדינה ולחברה‬ ‫זהות לאומית‪ :‬יהודית‬ ‫ביטוי ‪ :‬הכרה בשורשים‪ ,‬בהיסטוריה‪,‬‬ ‫בתרבות ובמורשת היהודית‪ .‬מבטא‬ ‫את תחושת הקשר וההזדהות עם‬ ‫העם היהודי באשר הוא‪.‬‬ ‫זהות דתית ‪:‬‬ ‫‪.0‬לאומית‬ ‫ביטוי‪ :‬בקיום תורה ומצוות ‪ ,‬תוך‬ ‫הזדהות מלאה עם המדינה הציונית‬ ‫ומטרותיה ‪.‬‬ ‫‪ .2‬דתית חרדית‬ ‫ביטוי‪ :‬הדגשת ההשתייכות לדת‬ ‫בפרהסיה ‪.‬‬ ‫חוסר זיקה למדינה הציונית‪.‬‬ ‫חלקם מקבלים אותה כמציאות‬ ‫קיימת‪ ,‬וחלקם אינם מכירים‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫אזרחי ישראל הערבים‬ ‫זהות אזרחית ‪ :‬ישראלית‬ ‫ביטוי ‪ :‬שמירה על חוקי במדינה‬ ‫השתתפות בבחירות‬ ‫נשיאת דרכון ישראלי‬ ‫דיבור בשפה העברית‬ ‫השתלבות במשק הכלכלי – ישראלי‬ ‫זהות לאומית ‪ .9 :‬פלסטינית‬ ‫ביטוי ‪ :‬שייכות לעם הפלסטיני‬ ‫תמיכה במדינה פלסטינית לצד ישראל‬ ‫תמיכה באינתיפאדה לימוד תכנים פלסטינים‬ ‫בביה"ס‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערבית‬ ‫ביטוי ‪ :‬תמיכה במדינות ערב‬ ‫קריאת ספרות ועיתונות ערבית‬ ‫ביקור במדינות ערב‬ ‫גאווה בניצחונות ערביים‬ ‫זהות דתית ‪ .9 :‬מוסלמית‬ ‫ביטוי‪ :‬קיום מצוות האיסלאם‪ ,‬עלייה לרגל למכה‪,‬‬ ‫לבוש מסורתי‪ ,‬שמירת ההלכה השביעית‪.‬‬ ‫‪ .2‬נוצרית‬ ‫ביטוי‪ :‬שילוב חיים מודרניים עם הדת עפ"י הקבוצות‬ ‫בדת שאליהם משתייכים‪.‬‬ ‫‪ | 76‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫אזרחי ישראל הדרוזים‬ ‫זהות אזרחית ‪ :‬ישראלית‬ ‫ביטוי ‪ :‬נאמנות למדינה ‪ ,‬שרות‬ ‫בצה"ל‬ ‫זהות לאומית ‪:‬‬ ‫‪ .9‬דרוזי‬ ‫ביטוי ‪ :‬נמצאים בקשר עם שאר בני‬ ‫העדה המפוזרים‪ .‬קבוצה נפרדת‬ ‫מהערבים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערבית‬ ‫ביטוי ‪ :‬שייכים ללאום הערבי ‪.‬‬ ‫רואים עצמם חלק מהאומה הערבית‬ ‫המאוחדת‪.‬‬ ‫‪ .3‬פלסטיני‬ ‫ביטוי ‪ :‬הרגשת שייכות לעם‬ ‫הפלסטיני‪.‬‬ ‫זהות דתית ‪ :‬דרוזית‬ ‫ביטוי ‪ :‬השתייכות לדת הדרוזית‬ ‫הסודית ‪ ,‬המועברת בתוך העדה‪.‬‬ ‫גישות שונות למדינה יהודית‪.‬‬ ‫שאלות תרגול – מרכיבי זהות‬ ‫"אנו עם ככל העמים‪ .‬יש לנו שפה‪ ,‬תרבות והיסטוריה משלנו‪ .‬מתוקף זה‪,‬‬ ‫ומתוקף החוק הבינלאומי‪ ,‬אנו תובעים הגדרה עצמית כפי שנתנה לכל עמי‬ ‫העולם‪ .‬לא נסתפק בפחות מכך"‪.‬‬ ‫מעובד על‪-‬פי דברי בכיר ברשות הפלסטינית‬ ‫‪.0‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫האם הלאומיות הפלסטינית היא על בסיס אתני או פוליטי? הסבר‪.‬‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הסבירו‪" :‬לא נסתפק בפחות מהגדרה עצמית" ‪ .‬למה התכוון הכותב‪ ,‬ומדוע‬ ‫לדעתכם יש קושי במימוש דרישתו?‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫"העובדה שאני יהודי אינה הופכת אותי לאמריקאי סוג ב'‪ ,‬והעובדה שאני‬ ‫אמריקאי אינה הופכת אותי להיות יהודי סוג ב'‪ .‬אמריקה היא תחנת מעבר‬ ‫ליהודים עד שיבוא הפוגרום ואז נבין את הרצל ונבוא בשערים הפתוחים שלכם‪.‬‬ ‫אני רוצה שנכדי יגיע לישראל לא בגלל פחד אמריקה אלא בשל אהבת ישראל"‪.‬‬ ‫(מעובד מעיתון‪ ,‬כתב עו"ד אלן מ‪ .‬דרשביץ)‬ ‫‪.3‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ציינו‪ ,‬אלו מרכיבי זהות באים לידי ביטוי בקטע‪ ,‬והסבירו אותם‪.‬‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הסבירו‪ ,‬איזו מדינת לאום היא ארה"ב ובמה היא שונה מישראל‪.‬‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫‪ | 77‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪" .2‬אנחנו משפחה אחת"‪ ,‬מצהיר מוחסיין אלסלאח‪ ,‬מדריך נוער ערבי‪,‬‬ ‫"ואנחנו נמצאים בין הפטיש והסדן‪ .‬מצד אחד אנחנו נאמנים למדינה‪ ,‬ומצד שני‬ ‫לא נוכל לשבת בשקט כשאנו רואים ושומעים מה קורה עם אחינו שמעבר לקו‬ ‫הירוק"‪.‬‬ ‫(הכותב הוא ערבי ישראלי)‪.‬‬ ‫א‪ .0 .‬הלאומיות הפלסטינית היא‪:‬‬ ‫_________________________________________________‬ ‫ביטוי בקטע (אפשר לסמן בקטע)‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדרה עצמית מהי‪:‬‬ ‫_________________________________________________‬ ‫_________________________________________________‬ ‫_________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מדוע יש קושי במימוש הדרישה להגדרה עצמית?‬ ‫_________________________________________________‬ ‫_________________________________________________‬ ‫_________________________________________________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מרכיבי זהות הבאים לידי ביטוי בקטע‪:‬‬ ‫מרכיב אזרחי‪_______________________________ :‬‬ ‫מרכיב לאומי‪_______________________________ :‬‬ ‫מרכיב דתי‪________________________________ :‬‬ ‫_________________________________‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫ארה"ב מדינת לאום __________________________________‬ ‫שונה מישראל שהיא מדינת לאום _________________________‬ ‫מרכיבי הזהות הבאים לידי ביטוי בקטע‪:‬‬ ‫מרכיב אזרחי‪________________________________ :‬‬ ‫בא לידי ביטוי‪_______________________________ :‬‬ ‫מרכיב לאומי‪________________________________ :‬‬ ‫בא לידי ביטוי‪_______________________________ :‬‬ ‫‪ | 78‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שאלות תרגול – זהותם של אזרחי ישראל‬ ‫קראו את שלושת הקטעים שלהלן והסבירו אלו מרכיבי זהות באים לידי ביטוי בכל‬ ‫אחד מהקטעים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫"אני מגדירה את עצמי כישראלית‪ ,‬רק כישראלית‪ .‬אין לי צורך בתוספת‬ ‫יהודייה‪ .‬לטענתי‪ ,‬יהודי סתם הוא ישראלי שבחסר‪ .‬יש יהודים טובים מאוד‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬באנגליה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בשוויץ ובמקומות אחרים‪ .‬הריבונות שלהם‬ ‫היא אנגלית או צרפתית או שוויצרית‪ ,‬הכל לפי אזרחותם‪ .‬הישראליות מוסיפה‬ ‫ליהודי את ריבונותו המיוחדת במדינה שהיהודים הם רוב בה‪ .‬ריתמוס החיים‪,‬‬ ‫השפה‪ ,‬התרבות והאחריות הכוללת לכלל תושבי המדינה הם שלהם‪ .‬בן‬ ‫המיעוט הערבי יכול לומר‪ ,‬אני ערבי ישראלי‪ ,‬כמו היהודי בבריטניה האומר‪,‬‬ ‫אני יהודי בריטי‪" .‬ישראל" היה אבי האומה‪ ,‬אנחנו אומרים עם ישראל‪ ,‬ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬תורת ישראל‪ .‬לכן לישראליות יש משמעות מעוגנת בתרבות שלנו וכן‬ ‫משמעות מיוחדת של ריבונות‪".‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה‪ ,‬הורה לשנות את רישומם של אב ובנו‪ ,‬בני‬ ‫העדה הדרוזית‪ ,‬שהיו רשומים עד היום בתעודת הזהות שלהם כ "דרוזים"‪,‬‬ ‫ל "ערבים"‪ .‬הוא הורה לתקן בהתאמה את הרישום הקיים במרשם האוכלוסין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בדווית בת ‪ 09‬מהכפר אעבלין בגליל העליון הביעה רצון לשרת בשירות הלאומי‬ ‫בתום לימודיה התיכוניים‪ .‬לטענתה‪ ,‬ביקשה לחוש שייכות ולתת תרומה‬ ‫לחברה‪ .‬כמו הגברים במשפחתה המשרתים בצה"ל‪ .‬עוד סיבה לרצונה לשרת‬ ‫היא העובדה שבמקומות רבים מסרבים לקבל לעבודה את מי שלא שירתו‬ ‫בשירות לאומי או בצבא‪.‬‬ ‫‪ | 79‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 81‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מאפייניה של‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫כמדינה יהודית‬ ‫‪ | 80‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית‬ ‫סמלי המדינה‪ :‬ביטוי למדינה יהודית‬ ‫סמלי המדינה מייצגים את הערכים ואת המורשת של המדינה‪ ,‬ובכך הם מסייעים‬ ‫באיחוד העם‪ .‬למשל‪ ,‬פסל החירות של ארה"ב מייצג את ערכי החופש‪ ,‬השוויון‬ ‫והצדק‪.‬‬ ‫הסמלים מייצגים את המדינה ומבדילים אותה ממדינות אחרות‪.‬‬ ‫בישראל סמלי המדינה הם הדגל‪ ,‬ההמנון‪ ,‬המנורה וענפי הזית ומקורם במורשת‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫ הדגל– דגלה של מדינת ישראל הוא אותו דגל שייצג את‬‫המדינה הציונית‪ .‬צבעי הדגל הם כצבעי הטלית‪ .‬מגן הדוד‬ ‫הוא סמל יהודי מסורתי‪.‬‬ ‫ ההמנון – מילות השיר ה "תקווה" נכתבו ע"י נפתלי הרץ‬‫אימבר‪ .‬השיר היה המנון התנועה הציונית ומבטא את רצון‬ ‫העם היהודי לציון ואת הציפייה לעצמאות מדינית בציון‪.‬‬ ‫ מנורה וענפי הזית– המנורה מופיעה במקומות שונים בתנ"ך‬‫והיא מסמלת את הרצון לבניית בית מקדש‪.‬‬ ‫‪ | 82‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫"התקווה" חוברה ע"י המלחין נפתלי הרץ אימבר כנראה בהשראת האירוע‬ ‫של הקמת "אם המושבות" פתח תקווה ב‪ .0838-‬יש המייחסים את הלחן‬ ‫ללחנים הרומניים ‪" -‬העגלה והשוורים"‪ ,‬והסימפוניה "מולדבה" של המלחין‬ ‫סמטנה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬השיר "התקווה" התחבב על אנשי העליות והיה מושר גם‬ ‫בוועידות ובקונגרסים‪.‬‬ ‫משנת ‪ ,0922‬בקונגרס הציוני בפראג‪ ,‬הוכרז כהמנון של התנועה הציונית‪ .‬עם‬ ‫קום המדינה אומץ כהמנון הלאומי של ישראל‪.‬‬ ‫ההמנון שאנו שרים שונה במקצת מהמקור שחובר לפני ‪ 031‬שנה ‪ .‬לשיר בתים‬ ‫רבים אך אנו שרים שניים בלבד ‪:‬‬ ‫כל זמן שיש רגש בלב ורצון להביט מזרחה‪ ,‬לירושלים‪ ,‬יש גם תקווה‪.‬‬ ‫והתקווה הזו היא בת אלפיים שנה מאז חרב בית שני‪ .‬התקווה מבטאת את‬ ‫הרצון והשאיפה להיות עם חופשי בארצו‪ ,‬בציון היא ירושלים‪.‬‬ ‫השיר מבטא את הכוח הרגשי אשר דחף את היהודים לעלות ולהצטרף לתנועה‬ ‫הציונית בארצותיהם השונות‪.‬‬ ‫מעניין לציין שבניגוד להמנונים של ארצות רבות שהם שירי קצב ואפילו שירי‬ ‫לכת צבאיים‪ ,‬התקווה הוא המנון מלודי‪ ,‬מתנגן בשקט ונקלט במהירות ע"י‬ ‫שומעיו‪.‬‬ ‫‪ | 83‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫מאפיינים של מדינה‬ ‫יהודית‬ ‫מוסדות‬ ‫מוסדות דתיים‬ ‫א‪ .‬רבנות‬ ‫ב‪ .‬בתי דין רבניים‬ ‫ג‪ .‬מועצות דתיות‬ ‫ד‪ .‬משרד הדתות‬ ‫(קיימים דיונים על ביטולו)‪.‬‬ ‫מוסדות לאומיים‬ ‫א‪ .‬כנסת‬ ‫ב‪ .‬משרד קליטה‬ ‫ג‪ .‬סוכנות יהודית‬ ‫ד‪ .‬קרן קיימת לישראל‬ ‫‪ | 84‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מאפיינים של מדינה יהודית‬ ‫סמלי מדינת ישראל (המנורה‪ ,‬מגן דוד ואחרים)‪ ,‬החקיקה של הכנסת‪ ,‬השפה‬ ‫העברית ‪ -‬כל אלה מבטאים את הרעיון של מדינת לאום יהודית‪ .‬כל נושא בעל זהות‬ ‫יהודית הוא פרי של ויכוחים‪ ,‬הסכמים והסדרים שנעשו מאז קום המדינה‪.‬‬ ‫בהסדרים אלה חלים שינויים מדי פעם‪ ,‬הכל סביב הוויכוח בין הגישות השונות‪.‬‬ ‫הוויכוח מתבטא במאבקים בין המפלגות בכנסת כאשר נושאים שיש להם זיקה‬ ‫לאופי היהודי עולים לחקיקה בכנסת‪.‬‬ ‫חקיקת הכנסת נתנה במשך השנים את הצביון היהודי של המדינה כשהוא מעוגן‬ ‫בחוק‪ .‬נזכור שהחקיקה היא פרי פשרות והסכמים בין הגופים הפוליטיים השונים‬ ‫בכנסת‪.‬‬ ‫החקיקה נותנת ביטוי לדת היהודית‪ ,‬ללאום היהודי ולמורשת היהודית‪.‬‬ ‫חקיקה שהיא ביטוי לדת היהודית‪:‬‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה (‪ , 9119‬תוקן בשנת ‪:)9111‬‬ ‫ד"ר זרח ורהפטיג מציין מדוע לא נחקק "חוק השבת"‪ .‬הדתיים רואים בו יום‬ ‫קדושה‪ ,‬ללא עבודה‪ ,‬שעשועים‪ ,‬בידור – יום לדברי תורה בלבד‪ .‬החילוניים רואים‬ ‫בו יום מנוחה שדווקא הוא מוקדש לבילוי‪ ,‬טיול ופעילות משפחתית‪ .‬שתי הגישות‬ ‫המנוגדות לא אפשרו חקיקת חוק השבת‪ .‬במקומו נחקק חוק שעות עבודה ומנוחה‬ ‫הקובע יום מנוחה שבועי ליהודים – שבת‪ ,‬ולבני העדות האחרות בימים שלהן‪.‬‬ ‫החוק משבית את כל הפעילות הכלכלית – מסחרית בשבת‪ .‬יצוין שבתחום‬ ‫השעשועים והבידור הסמכות בידי הרשויות המקומיות לקבוע‪ .‬כך גם סגירת‬ ‫רחובות בשבת‪ ,‬הנעשית על ידי רשויות מקומיות במקומות מסוימים בלבד‪.‬‬ ‫חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג ‪:9113‬‬ ‫החוק הזה מסמיך את בתי הדין הרבניים לדון בנושאי נישואין וגירושין על פי‬ ‫ההלכה היהודית (כל עדה דתית על פי ההלכה שלה)‪ .‬זאת אחת הדוגמות‬ ‫המובהקות (אין הרבה כאלה) שבה אימצה הכנסת את המשפט העברי ההלכתי‬ ‫ונתנה את סמכות השיפוט בידי מוסד שיפוטי דתי‪.‬‬ ‫‪ | 85‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫חוק חג המצות (איסור חמץ) תשמ"ו – ‪:9191‬‬ ‫החוק אוסר על הצגת ומכירת חמץ בימי הפסח‪ .‬אין החוק חל על מקומות יישוב‬ ‫שבהם רוב האוכלוסייה איננה יהודית‪.‬‬ ‫חוק איסור גידול חזיר (תשכ"ב ‪:)9112‬‬ ‫החוק אוסר על גידול חזירים במקומות שבהם רוב יהודי או מוסלמי (החזיר אסור‬ ‫גם על פי ההלכה המוסלמית)‪ .‬יוזמות להרחבת החקיקה גם לאיסור השיווק‬ ‫וההגשה במסעדות לא הצליחו עד כה והעלו שוב את הסוגיה המרכזית – קיום‬ ‫מצוות מתוך אמונה והזדהות מול שמירה על צביון יהודי על פי חוק‪.‬‬ ‫חקיקה שהיא ביטוי ללאום היהודי‪:‬‬ ‫חוק השבות (תש"י – ‪:)9111‬‬ ‫חוק זה קובע שלכל יהודי הזכות לעלות לארץ‪ .‬הזכות ניתנת לו‪ ,‬לבן זוגו‪ ,‬לילדו‪,‬‬ ‫ולנכדו‪ .‬בהמשך קבע חוק האזרחות ( ‪ ) 0953‬שלכל יהודי שעלה ארצה מכוח חוק‬ ‫השבות מגיעה אזרחות ישראלית ‪.‬‬ ‫זוהי זכות המוקנית אוטומטית‪ .‬קבלת אזרחות על פי חוק האזרחות היא אחת‬ ‫הדרכים לקבל אזרחות ישראלית‪ .‬מטרת החוק היא להבטיח את עקרון מדינת‬ ‫לאום יהודית‪ .‬לאחרונה עלתה שאלת "זכות השיבה" של פליטים פלסטינים שברחו‬ ‫או גורשו בשנת ‪ 0948‬משטח ישראל‪ .‬הפלסטינים טוענים שיש להחיל את זכות‬ ‫השיבה גם עליהם בדומה למה שעושה חוק השבות‪ .‬עמדת הרוב היהודי היא‬ ‫שישראל הוקמה כמדינת לאום יהודית ועל כן היא נותנת זכות ייחודית ליהודים‬ ‫להתאזרח בה‪.‬‬ ‫חוק האזרחות (תשי"ב – ‪:)9112‬‬ ‫בהמשך לחוק השבות קבע חוק האזרחות את כל התנאים לקבלת אזרחות‬ ‫ישראלית‪ .‬אחד מהם מכוח השבות של היהודי‪.‬‬ ‫שימו לב ! במקביל מגדיר חוק האזרחות את דרכי קבלת האזרחות לכלל‬ ‫האזרחים‪ :‬כל מי שנולד בארץ‪ ,‬כל מי שרוצה לקבל אזרחות והוא איננו יהודי‪.‬‬ ‫‪ | 86‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית ‪ -‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל‬ ‫(תשי"ג ‪:)9113‬‬ ‫החוק מסדיר את מערכת היחסים בין התנועה הציונית וממשלת ישראל‪ .‬הוא קובע‬ ‫שהתנועה הציונית מגייסת כספים‪ ,‬משתתפת בקליטת עלייה‪ ,‬מטפחת התיישבות‬ ‫ועוד‪ .‬החוק רואה בגוף הציוני – יהודי את האחראי לפעילות הלאומית וכממלא‬ ‫תפקידים שגם המדינה אחראית להם‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬הסוכנות היהודית‪ ,‬הגוף המבצע של התנועה הציונית‪ ,‬אחראי להקמת‬ ‫יישובים חדשים ולהכנת העולים לקראת עלייה לישראל‪.‬‬ ‫חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (תשי"ט – ‪:)9111‬‬ ‫החוק קובע את כז' ניסן כיום התייחדות עם זכר נספי השואה‪ ,‬מעשי הגבורה‬ ‫והמרד באותה תקופה‪.‬‬ ‫החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם (תש"י – ‪:)9111‬‬ ‫החוק מאפשר למדינה להעמיד לדין נאצים על פשעיהם נגד היהודים‪ .‬על פי חוק זה‬ ‫נשפט אדולף אייכמן בישראל בשנת ‪ 0960‬וגזר דינו היה מוות (גזר דין נדיר‬ ‫בישראל)‪ .‬גזר הדין בוצע בשנת ‪.0963‬‬ ‫חוק יסוד מקרקעי ישראל (תש"ך– ‪:)9111‬‬ ‫רוב אדמות המדינה הן בבעלותה ונקראות אדמות הלאום‪ .‬החוק קובע שאין למכור‬ ‫את קרקעות הלאום אלא להחכירן‪ .‬אדמות הקרן הקיימת לישראל שהן חלק‬ ‫ממקרקעי ישראל אסורות למכירה ללא יהודים‪ .‬קרקעות אלה יועדו מלכתחילה‬ ‫להתיישבות יהודית‪ .‬כלל זה מתקשר גם לחוק הקרן הקיימת לישראל (‪)0952‬‬ ‫הקובע מפורשות את ייעודן של הקרקעות‪ .‬עם זאת יצוין שאדמות שיועדו ליערות‬ ‫ופארקים משמשות את כלל אזרחי ישראל‪.‬‬ ‫‪ | 87‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫חקיקה שהיא ביטוי למורשת היהודית‪:‬‬ ‫חוק יסודות המשפט (תש"ם– ‪:)9191‬‬ ‫חוק זה קובע שאם מתעוררת בעיה משפטית שהשופט איננו מוצא לה מענה‬ ‫בספר החוקים‪ ,‬יחליט ברוח עקרונות הצדק‪ ,‬היושר והשלום של מורשת ישראל‪.‬‬ ‫מורשת ישראל‪ :‬מורשת הלאום היהודי הכוללת את המורשת הישנה והחדשה‬ ‫כאחד ובה נכללים עקרונות החירות הצדק היושר והשלום מהמקורות היהודיים‬ ‫העתיקים‪ ,‬עם המורשת לאורך רצף ההיסטוריה היהודית עד ימינו אלה‪.‬‬ ‫(על פי נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬אהרון ברק)‪.‬‬ ‫חוק רשות השידור (תשכ"ה – ‪:)9111‬‬ ‫חוק זה קובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שאחת ממטרות רשות השידור היא לחזק את הקשר‬ ‫בין אזרחי המדינה היהודים למורשתם היהודית‪ .‬כך למשל מחויבת רשות‬ ‫השידור להגיש תכניות לקראת חגי ישראל‪ ,‬לקראת ליל שישי או מוצאי השבת‪.‬‬ ‫חוק חינוך ממלכתי (תשי"ג – ‪:)9113‬‬ ‫חוק זה קובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את יעדו של החינוך בישראל בהנחלת המורשת‬ ‫והתרבות היהודית‪.‬‬ ‫שלושת ביטויי החקיקה שצוינו‪:‬‬ ‫חקיקה שהיא ביטוי לדת היהודית‬ ‫חקיקה שהיא ביטוי ללאום היהודי‬ ‫חקיקה שהיא ביטוי למורשת היהודית‬ ‫משקפים את החקיקה שמטרתה קיבוע הרעיון של ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫חשוב לשלב בתשובות המבחן דוגמאות מכל שלושת ההיבטים‪.‬‬ ‫‪ | 88‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫מאפיינים של מדינה יהודית‬ ‫ביטוי חקיקה‬ ‫ביטוי לדת היהודית‬ ‫חוק בתי דין רבניים– ‪9113‬‬ ‫מעניק סמכות לבתי הדין‬ ‫הרבניים לפסוק בדיני אישות‬ ‫עפ"י ההלכה‪.‬‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה–‬ ‫‪ 9119‬קובע את יום השבת‬ ‫והחגים כימי המנוחה‬ ‫הרשמיים ליהודים‪.‬‬ ‫"ושבתת בו מכל מלאכה"‪.‬‬ ‫אין להעביד עובד בימים אלו‪,‬‬ ‫אלא עפ"י היתר של שר‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫חוק חג המצות – ‪ 0986‬אוסר‬ ‫על בעלי עסקים יהודיים‬ ‫להציג מוצרי חמץ בחג הפסח‪.‬‬ ‫ביטוי ללאום היהודי‬ ‫חוק השבות וחוק האזרחות – ‪ 9112‬קובע כי כל‬ ‫יהודי זכאי לעלות ארצה ולקבל אזרחות‬ ‫ישראלית מכוח חוק השבות (יש בחוק זה גם‬ ‫סייגים שידונו בפרק האזרחות)‪.‬‬ ‫חוק יסוד מקרקעי ישראל– מקרקעי ישראל‬ ‫כוללים את קרקעות המדינה‪ ,‬רשות הפיתוח‬ ‫וקק"ל‪ .‬החוק קובע שהבעלות על כל מקרקעי‬ ‫ישראל לא תועבר אם במכר או בדרך אחרת‪ ,‬וכי‬ ‫ניתן רק לחכור קרקעות מדינה‪ .‬לקק"ל יש תקנון‬ ‫מיוחד – האוסר החכרת קרקעות קק"ל ללא‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫חוק מעמד ההסתדרות הציונית ‪ –9113‬מעניק‬ ‫מעמד חוקי להסתדרות הציונית ולסוכנות‬ ‫היהודית‪ ,‬וקובע כי תפקידיהן בגיוס כספים‪,‬‬ ‫בהתיישבות חקלאית ובקליטת עלייה‪.‬‬ ‫‪ | 89‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ביטוי לתרבות ולמורשת‬ ‫יום הזיכרון לשואה‬ ‫ולגבורה‪ -9111‬קובע שמידי שנה‬ ‫יוקדש היום כ"ז ניסן‬ ‫להתייחדות עם זכר השואה ועם‬ ‫מעשי הגבורה של היהודים‪.‬‬ ‫חוק רשות השידור– ‪ 9111‬נקבע‬ ‫בחוק כי תפקיד הרדיו‬ ‫והטלוויזיה יהיה ‪ -‬חיזוק‬ ‫הקשרים עם המורשת היהודית‪.‬‬ ‫חוק יסוד המשפט– ‪ 9199‬נקבע‬ ‫כי בכל מקרה בו אין בית‬ ‫המשפט מוצא תשובה בחוק‬ ‫הקיים‪ ,‬יש להכריע לאור פסיקת‬ ‫"מורשת ישראל "‪.‬‬ ‫הסדר הסטאטוס קוו – ביטוי למדינה יהודית‬ ‫מהו הסדר הסטאטוס קוו בנושאי דת? מהו ההבדל בינו לבין חוק?‬ ‫סטאטוס קוו –שמירת המצב הקיים‪(.‬מקורו מלטינית‪ .‬המונח המלא‪ :‬סטאטוס‬ ‫קוו אנטה)‪.‬‬ ‫המחלוקת בין דתיים לחילוניים ביחס לאופי של מדינת ישראל מימיה‬ ‫הראשונים חייבה את ההנהגה להגיע להסכמה סביב כמה נושאים בסיסיים‪.‬‬ ‫ברור היה לכולם שכדי להגיע להסכמה ולהסדר יש להתפשר‪ .‬הסדר זה אשר‬ ‫נעשה עוד בשנת ‪ 0943‬בין מפלגות הפועלים והמפלגות הדתיות קרוי‪ :‬הסדר‬ ‫הסטאטוס קוו‪ .‬הוא כלל ארבעה נושאים‪:‬‬ ‫‪ ‬שמירה על כשרות במוסדות ציבור ממלכתיים (כגון‪ :‬בתי ספר‪ ,‬צה"ל‪,‬‬ ‫משרדי ממשלה)‪.‬‬ ‫‪ ‬שמירת שבת במקומות ציבור (השבתת תחבורה ציבורית בשבת)‪.‬‬ ‫‪ ‬הקמת מערכת חינוך ממלכתית – דתית‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן הזכות לבתי הדין הרבניים לעסוק בענייני נישואין וגירושין‪.‬‬ ‫זה היה הבסיס להסדר הסטאטוס קוו בענייני דת ‪ .‬כאן צריך לציין‪:‬‬ ‫א‪ .‬הסדר זה הניח את היסוד לחקיקה שקבעה בחוק כמה הסדרים בעלי אופי‬ ‫יהודי – דתי אך הוא עצמו איננו חוק‪ .‬חלק ניכר מהחוקים העוסקים בענייני‬ ‫דת מקורם בהסדר הסטאטוס קוו (שמירת כשרות במוסדות ציבור; פקודת‬ ‫כשרות בצה"ל; חוק בתי דין רבניים; חוק חינוך ממלכתי שהבטיח‬ ‫אוטונומיה לחינוך הדתי) שימו לב לחוקים נוספים שציינו בסעיף הקודם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רבים מעדיפים שהסדרים בנושאי דת ייקבעו בהסכמה ולא בחקיקה‪ .‬על‬ ‫אלה נמנים דתיים וחילוניים כאחד‪ .‬המצדדים בהסכמה על פני חקיקה‬ ‫טוענים שאי אפשר לכפות עניינים שבאמונה ושהחקיקה אינה מקרבת לבבות‬ ‫או מגבירה את האופי היהודי של המדינה‪.‬‬ ‫‪ | 91‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ג‪ .‬הנסיבות הפוליטיות והחברתיות המשתנות מעמידות את הסטאטוס קוו‬ ‫כהסדר לא יציב‪ .‬מדי פעם במשך שנות המדינה עלו בעיות חדשות שערערו‬ ‫את ההסדר הזה‪ .‬כל צד טוען שהוא מדבר ברוח הסטאטוס קוו אך ויכוחים‬ ‫ומשברים בנושאים דתיים הם חלק מהחיים בישראל‪ .‬המשברים היו בעניין‬ ‫החינוך הממלכתי – דתי‪ ,‬החינוך העצמאי – חרדי‪ ,‬בעניין יישום השבתת‬ ‫המסחר והעבודה בשבת ועוד‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הסדר הסטאטוס קוו הוא הסדר פוליטי המשקף רצון להגיע לפשרה‬ ‫בין חילוניים ודתיים‪ .‬בעקבותיו נחקקו גם חוקים בכנסת‪.‬‬ ‫‪ | 90‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫מאפיינים של מדינה יהודית‬ ‫הסדר סטטוס קוו‬ ‫תוכנו‬ ‫‪ ‬משמעות השם – שמירת המצב הנוכחי של ההסכם בין‬ ‫המפלגות הדתיות והחילוניות שנערך ב – ‪ 0943‬לשם‬ ‫שמירת המצב הקיים ביחסי דת ומדינה ‪.‬‬ ‫‪ ‬הפשרה בארבעה נושאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שבת – יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי‪.‬‬ ‫השבת תשמר במקומות הציבוריים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כשרות – מוסדות ציבור ישמרו על כשרות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אישות – בתחום דיני אישות הסמכות המשפטית‬ ‫נשארת בידי מערכת השיפוט הרבנית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חינוך – אוטונומיה לזרם הדתי בעניין מערכת‬ ‫החינוך העצמאית ובמימון ממלכתי‪.‬‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אפשרות לדו –‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יתרונות‬ ‫קיום חברתי‪.‬‬ ‫‪ ‬השתתפות‬ ‫פוליטית של‬ ‫המפלגות‬ ‫הדתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬מבחן המציאות‬ ‫נקבע ב – ‪0943‬‬ ‫‪ ‬מתח בשל הקפדה‬ ‫על קיום כל סעיפי‬ ‫הסטטוס קוו‪.‬‬ ‫‪ | 92‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שאלות תרגול – סטטוס‪-‬קוו‬ ‫הרב הראשי האשכנזי ישראל לאו‪ ,‬אינו מציע לפתוח את הסטטוס – קוו לדיון‬ ‫מחדש‪ ,‬בשל הכרסום בו והקיטוב ההולך וגובר בין דתיים לבין חילוניים‪.‬‬ ‫("הארץ" ‪.)98‬‬ ‫א‬ ‫הסבירו מהו הסדר הסטטוס – קוו‪ .‬מדוע לדעתכם נדרשה המדינה למסגרת זו ?‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מהם הנושאים הכלולים בהסדר?‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫ג‪.‬‬ ‫האם מקפידים היום אזרחי המדינה על קיום ההסכם‪ ,‬מקשים או מרפים‪ ,‬ומה‬ ‫חושבים הצדדים?‬ ‫כן‪ ,‬בעיני החילונים (מקשים)‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫לא‪ ,‬בעיני הדתיים (מרפים)‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ .0‬שנת שמיטה‪.‬‬ ‫‪ .0‬פתיחת קניונים בשבת‪.‬‬ ‫‪ .3‬אי הכנסתם של הרפורמים‬ ‫למועצות הדתיות‬ ‫‪__________________ .2‬‬ ‫‪__________________ .4‬‬ ‫‪" .3‬מהפכה חילונית‬ ‫אזרחית"‪.‬‬ ‫‪___________________ .2‬‬ ‫‪___________________ .4‬‬ ‫‪ | 93‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫סיכום וחזרה בשיטת ההיגדים‬ ‫נכון‪/‬לא נכון‪ ,‬הסבירו‬ ‫‪.0‬‬ ‫על‪-‬פי מגילת העצמאות‪ ,‬מדינת ישראל שייכת לאזרחיה בלבד‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬לא נכון – מדינת ישראל שייכת לאזרחיה היהודים והלא יהודים‪.‬‬ ‫אך היא שייכת גם לעם היהודי כולו הנמצא בתפוצות ‪ ,‬אף אם אינו אזרח‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫על– פי מגילת העצמאות יש לתת שוויון זכויות מלא גם לאזרחים הערבים‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪.2‬‬ ‫קבלת אזרחות במדינה של לאומיות פוליטית משייכת את האזרח לאותו לאום‬ ‫באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪.4‬‬ ‫מדינת כלל אזרחיה היא מדינה יהודית‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪.5‬‬ ‫מהי הלגיטימציה להקמת המדינה על – פי מגילת העצמאות?‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪ | 94‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.6‬‬ ‫לאום יכול להתקיים גם ללא מדינה‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬הלאום הכורדי מתקיים בחמש מדינות שונות‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪.3‬‬ ‫עקרון השלמות הטריטוריאלית לא יפגע בעצם הדרישה ל "הגדרה עצמית"‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪.8‬‬ ‫מדינה בה שולטים ערכי התורה וההלכה היא הדגם היחיד שיכול לשמור על‬ ‫אופייה היהודי של המדינה‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪.9‬‬ ‫ארה"ב היא מדינה רב – לאומית (לפי ההגדרות )‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪ 01‬על – פי מגילת העצמאות צריכה להיות הפרדה בין הרשות המחוקקת לבין‬ ‫הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫ההסבר יכול להיות ציטוט מהמגילה‪.‬‬ ‫‪ | 95‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 96‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫המיעוטים‬ ‫בישראל‬ ‫‪ | 97‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫המיעוטים בישראל‬ ‫בהכרזת העצמאות יש התייחסות לאופייה ש מדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪ .‬מצד אחד יעד מרכזי של המדינה הוא לשמור על אופייה היהודי של‬ ‫המדינה‪ ,‬כפי שנקבע בהכרזת העצמאות‪ .‬מצד שני יש מחויבות של המדינה כמדינה‬ ‫דמוקרטית לשמור על שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה‪ ,‬התחייבות שמופיעה גם היא‬ ‫בהכרזה‪ .‬כמו בכל מדינה דמוקרטית יש לעיתים מתח בין רצון לממש יעדים‬ ‫וערכים של המדינה לבין הצורך לשמור על זכויות האזרחים בתוכה‪ .‬מתח זה‬ ‫מתגבר כאשר בוחנים אותו ע רקע זכויות המיעוטים בישראל‪.‬‬ ‫מיעוט ‪ -‬קבוצה של אנשים שנבדלת מאוכלוסיית רוב כלשהי‪ .‬מיעוט יכול להופיע‬ ‫בהקשרים רבים‪ ,‬למשל מיעוט של קבוצה פוליטית‪ ,‬מיעוט של קבוצה תרבותית‬ ‫(למשל מיעוט של מהגרים דוברי רוסית שעלו לישראל) מיעוט של מומחים בתחום‬ ‫מסוים ועוד‪ .‬בהקשר של הנושא בפרק זה מדובר על מיעוט לאומי ואתני במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬לאוכלוסיית המיעוט יש מאפיינים שמייחדים אותה מבחינה לאומית‪,‬‬ ‫תרבותית‪ ,‬לשונית‪ ,‬דתית ואתנית מאוכלוסיית הרוב במדינה‪ .‬המאפיינים‬ ‫הייחודיים יכולים להיות מאפיינים נרכשים או שיוכיים‪ .‬המאפיינים של קבוצת‬ ‫המיעוט מבוססים על שילוב בין קריטריונים‬ ‫"אובייקטיבים" חיצוניים שאוכלוסיית הרוב מבחינה בינה לבין קבוצת המיעוט‬ ‫וקריטריונים "סובייקטיביים" פנימיים שקבוצת המיעוט מבחינה את עצמה בהם‬ ‫לעומת קבוצת הרוב במדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬המיעוטים האתניים והלאומיים במדינת ישראל הם המיעוט הערבי‪,‬‬ ‫הבדואי‪ ,‬הצ'רקסי והדרוזי‪.‬‬ ‫‪ | 98‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מעמדם הדתי של המיעוטים בישראל‬ ‫‪‬‬ ‫לפי הכרזת העצמאות במדינת ישראל מתקיים חופש דת ופולחן של כל‬ ‫הדתות ועבור כל בני המיעוטים אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫מספר חוקים במדינה מעגנים את זכויות הדת של המיעוטים בישראל‪:‬‬ ‫‪ .9‬חוק שעות העבודה והמנוחה ‪ -‬לפי פקודת סדרי חוק ומשפט (‪ )0948‬ולפי חוק‬ ‫שעות העבודה והמנוחה (‪ )0950‬כל אזרח יכול להחליט על יום המנוחה השבועי‬ ‫שלו ובו אסור להעסיקו ואין להפלות אותו לרעה בקבלה לעבודה על רקע‬ ‫סירובו לעבוד ביום המנוחה השבועי שבו בחר בהתאם לדתו‪ -‬מוסלמי‪ ,‬נוצרי‬ ‫דרוזי או יהודי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק שירות התעסוקה (‪ - )9111‬חוק זה אוסר על אפליית עובד על רקע לאומי‬ ‫או דתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (‪ - )9199‬חוק זה אוסר על אפליה מטעמים של‬ ‫השתייכות דתית או לאומית בקבלה לעבודה‪.‬‬ ‫‪ .4‬חוק משרד שירותי הדת (משרד הדתות לשעבר) ‪ -‬על פי החוק משרד הדתות‬ ‫מממן חלק מפעילות המוסדות הדתיים השונים של כלל הדתות במדינה‪.‬‬ ‫המדינה מתחזקת את המקומות הקדושים של כלל הדתות (מסגדים‪ ,‬כנסיות‬ ‫ובתי כנסת) ומקצה תקציבים למשכורות של חלק מבעלי התפקידים הדתיים‬ ‫בדתות השונות‪.‬‬ ‫‪ .5‬חוק בתי הדין השרעיים (‪ - )9113‬החוק מכיר בסמכות של בתי הדין‬ ‫המוסלמיים בענייני האישות במקביל לסמכות של בתי הדין הרבניים לטפל‬ ‫בענייני האישות של יהודים‪.‬‬ ‫‪ .6‬הכרה בבתי הדין הנוצריים ‪ -‬המדינה מכירה גם בסמכות של בתי הדין‬ ‫הכנסייתיים הנוצריים בענייני אישות‪ ,‬ירושה‪ ,‬אימוץ ועוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוק בתי הדין הדרוזים (‪ – )9112‬החוק מכיר בסמכות בתי הדין הדרוזים‬ ‫בענייני האישות במקביל לבתי הדין השרעיים והרבניים‪.‬‬ ‫‪ .8‬חוק השמירה על המקומות הקדושים (‪ – )9111‬החוק קובע שמדינת ישראל‬ ‫תבטיח את חופש הפולחן של כל הדתות ותשמור על רגשותיהם הדתיים של כל‬ ‫המתפללים במקומות הקדושים‪.‬‬ ‫‪ | 99‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הזכות הקבוצתית לחינוך‬ ‫במדינת ישראל יש הכרה בזכויות המיעוטים במדינה לחנך בשפה הערבית ולחנך‬ ‫לערכים ולתרבות הערבית או הדרוזית הייחודית לבני המיעוט‪ .‬המדינה מממנת‬ ‫את מוסדות החינוך וגני הילדים שמחנכים בשפה הערבית והם חלק ממערכת‬ ‫החינוך הממלכתית‪ .‬הערבים והדרוזים לומדים ספרות‪ ,‬תרבות‪ ,‬שפה דת‬ ‫והיסטוריה שונה מזו של אוכלוסיית הרוב היהודי במדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק חינוך ממלכתי משנת ‪ 0952‬קבע את הערכים היהודיים והציוניים של‬ ‫החינוך הממלכתי אבל בשנת ‪ 3111‬נערך תיקון בחוק ונקבע שמטרות החינוך‬ ‫הממלכתי הן גם "לחנך אדם להיות אוהב אדם‪ ...‬אזרח נאמן למדינת‬ ‫ישראל‪...‬המכבד את מורשתו את זהותו התרבותית ואת לשונו"‪ .‬בכך הכירה‬ ‫המדינה בזכות של כל קבוצות המיעוט במדינה לחיזוק המורשת והשפה של כל‬ ‫קבוצה‪ ,‬לצד חיזוק הנאמנות האזרחית של אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫בתיקון לחוק באותה השנה נאמר גם שמטרת החינוך הממלכתי היא "להכיר‬ ‫‪‬‬ ‫את השפה התרבות וההיסטוריה‪ ,‬המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה‬ ‫הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל‪ ,‬ולהכיר בזכויות השוות‬ ‫של כל אזרחי ישראל"‪ .‬זוהי גישה שהכירה בזכות הקבוצתית של המיעוט הערבי‬ ‫לתרבות משלו וכן גם בזכויות של קבוצות נוספות לפתח את תרבותן במסגרת גישה‬ ‫רב תרבותית המתקיימת בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למרות ההכרה של המדינה בזכויות הקבוצתיות של הערבים אין שביעות‬ ‫רצון בקרב ההנהגה הערבית בישראל ממצב החינוך במגזר הערבי‪ .‬דרישתם‬ ‫העיקרית היא להקים מינהל חינוך עצמאי למיעוט הערבי שיגדיר את היעדים‬ ‫בעצמו ויזכה לאוטונומיה תרבותית מלאה‪.‬‬ ‫הזכות לשפה של קבוצות המיעוט‬ ‫חוק מתקופת המנדט הבריטי שאומץ על ידי הכנסת ותקף עד היום קובע שיש‬ ‫לשפה הערבית ולשפה העברית מעמד שווה בהתנהלות של רשויות השלטון מול‬ ‫האזרחים‪ .‬החוק קובע גם שרשויות השלטון מחויבות לפרסם כל דבר בשתי‬ ‫השפות‪ .‬במקומות עם רוב ערבי מחויבות גם הרשויות המקומיות בפרסום בשתי‬ ‫השפות‪ .‬בפועל מדיניות החקיקה בישראל אינה אחידה‪.‬‬ ‫‪ | 011‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫יש מספר חוקים שבהם יש עדיפות לשפה העברית על פני הערבית ויש חוקים שבהם‬ ‫יש מעמד שווה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק סדר הדין הפלילי (‪ )0983‬קובע שכל ראייה שמוגשת לבית המשפט חייבת‬ ‫להיות מתורגמת לשפה העברית‪ .‬בכך יש בלעדיות לשפה העברית על פני‬ ‫הערבית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק התכנון והבנייה (‪ )0965‬קובע שחובה לפרסם הודעת בנייה בעיתון ערבי רק‬ ‫אם יש לפחות ‪ 01%‬דוברי ערבית באזור שבו מתוכננת הבנייה‪ .‬לגבי החובה‬ ‫לפרסם בעיתון בעברית אין הגבלה כזאת‪ .‬המשמעות היא שיש לעברית מעמד‬ ‫ראשי על פני הערבית שנמצאת במעמד של שפה משנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת (‪ )3112‬קובע מעמד שוויוני בין הערבית‬ ‫לעברית‪ ,‬כי נאמר בו ששידור מהכנסת שאינו שידור חי ייעשה בתרגום מעברית‬ ‫לערבית וההיפך‪.‬‬ ‫מעמד השפה הערבית במרחב הציבורי‬ ‫‪‬‬ ‫מעמד השפה הערבית מושפע מפעולות הרשות המבצעת במדינה –הממשלה‬ ‫מדפיסה שטרות‪ ,‬מטביעה מטבעות‪ ,‬מנפיקה תעודות זיהוי ומפרסמת פרסומים‬ ‫רשמיים בשפה הערבית לצד השפה העברית‪ .‬בנוסף לכך ספר החוקים של‬ ‫המדינה מודפס בשתי השפות הרשמיות (עברית וערבית)‪ .‬המועצות המקומיות‬ ‫מפרסמות את שלטי החוצות בשתי השפות‪ ,‬לאחר פסיקה של בג"ץ בעניין חויבו‬ ‫כל הרשויות המקומיות לכתוב על שלטי הרחובות את שמות הרחובות בשפה‬ ‫הערבית לצד העברית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הושווה מעמד הערבית לשפה העברית בהנפקת‬ ‫לוחיות הרישוי על גבי המכוניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לצד ההשפעה של הערבית על המרחב הציבורי יש תחומים בהם נותר המרחב‬ ‫הציבורי בהשפעה דומיננטית של העברית‪ .‬הדיונים בבתי המשפט מתנהלים‬ ‫בשפה העברית בלבד ועתירה לבג"ץ שהוגשה בנושא נדחתה על ידי בית המשפט‬ ‫העליון‪ .‬יש משרדים ממשלתיים שמעניקים את שירותיהם אך ורק בשפה‬ ‫העברית ופנייה בשפה הערבית נשלחת חזרה לתרגום לעברית על ידי המגיש‪.‬‬ ‫מושגים מהותיים מרכזיים‬ ‫קבוצת מיעוט –הכוונה בקבוצת מיעוט היא לקבוצה של אנשים שיש לה‬ ‫מאפיינים שמייחדים ומפרידים אותה מאוכלוסיית רוב כלשהי‪ .‬המאפיינים‬ ‫יכולים להיות מאפיינים נרכשים או שיוכיים‪ .‬בדרך כלל יש שילוב בין מאפיינים‬ ‫חיצוניים לבין מאפיינים עצמיים שמייחדים את קבוצת המיעוט מהרוב‪.‬‬ ‫‪ | 010‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ההשלכות של היות מדינת ישראל מדינת לאום יהודית על ערביי‬ ‫ישראל‬ ‫כיצד משפיע האופי היהודי של המדינה על ערביי ישראל ?‬ ‫אזרחי המדינה הערבים ובני מיעוטים אחרים מבטאים תחושות תסכול על כך‬ ‫שהמדינה היא מדינת לאום יהודית המפלה אותם לרעה‪:‬‬ ‫‪ .0‬הם מצביעים על חוק השבות הקובע במפורש זכות אוטומטית לכל יהודי‬ ‫להשתקע בארץ‪ .‬בעקבותיו‪ :‬חוק האזרחות המקנה לכל יהודי אזרחות‬ ‫אוטומטית בישראל‪ ,‬מה שאינו נהוג לגבי אלה שאינם יהודים הרוצים‬ ‫להתאזרח‪.‬‬ ‫‪ .3‬משאבי התנועה הציונית המופנים ליהודים בלבד ולא לכלל אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההתיישבות באזורי הארץ השונים כולה התיישבות יהודית‪ ,‬בעוד הם‬ ‫נשארים במצב של מצוקת קרקע‪.‬‬ ‫‪ .4‬בשנת ‪ 3113‬פרסמה עמותת "סיכוי" דו"ח המדגיש את דחיקת ערביי ישראל‬ ‫מתפקידים בשירות הציבורי בישראל‪.‬‬ ‫ערביי ישראל מתקשים להזדהות עם סמלי המדינה שמקורם בחוויה הלאומית‬ ‫היהודית‪ .‬קשה להם להזדהות עם "התקווה"‪ ,‬המנון המבטא במפורש את‬ ‫שאיפות הנפש היהודית‪ .‬קשה להם לראות במנורת שבעת הקנים סמל מדינתם‪.‬‬ ‫מחנכים מהמגזר הערבי טוענים שילד ערבי מחויב לא רק ללמוד את השפה‬ ‫העברית אלא גם ללמוד את המקורות היהודיים‪ ,‬יצירות ח"נ ביאליק ואחרים‪.‬‬ ‫באותה עת המצב אינו דומה במערכת החינוך של הילד היהודי‪ .‬הוא איננו מחויב‬ ‫ללימודים מהתרבות הערבית והמוסלמית ולימוד השפה הערבית בבתי ספר‬ ‫יהודיים הולך ומצטמצם‪.‬‬ ‫הפתרונות המוצעים לערביי ישראל הם בתחום התרבותי – חינוכי‪ .‬לערביי‬ ‫ישראל מוצעת אפשרות לפיתוח אורח חיים תרבותי‪ .‬השפה הערבית מוכרת‬ ‫כשפה רשמית בישראל ‪ ,‬בבתי הספר מלמדים את המורשת הערבית בתוכנית‬ ‫מוסכמת על משרד החינוך‪ .‬ככלל‪ ,‬הערבים שותפים בתהליך הדמוקרטי של‬ ‫בחירת נציגיהם לכנסת‪ .‬במישור המקומי ההנהגה נבחרת בבחירות בדומה‬ ‫לנעשה בערים ורשויות יהודיות‪ .‬לערביי ישראל‪ ,‬כמו לעדות דתיות אחרות‪ ,‬חופש‬ ‫פולחן דתי ובתי דין עדתיים משלהם (במקביל לרבניים)‪ .‬כל אלה אינם פותרים‬ ‫אומנם את בעיית הערבים כולה במדינת לאום יהודית אך נותנים מסגרת חיים‬ ‫דמוקרטית למיעוט בעל ייחודיות‪.‬‬ ‫‪ | 012‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫גישות שונות למאפיינים היהודיים של מדינת ישראל ‪:‬‬ ‫כיצד מנמק הציבור החילוני את הסכמתו להסדר הסטטוס קוו?‬ ‫דוד בן‪ -‬גוריון ביחס להסדר הסטאטוס קוו ‪:‬‬ ‫ההסדר הוא פשרה‪ .‬כמו כל פשרה היא איננה יכולה להיות מושלמת‪ .‬הפשרה‬ ‫נועדה למנוע מלחמת דת ומאבקים אינסופיים בין חלקי החברה בישראל‪.‬‬ ‫ההסדר הועד לסייע לרעיון מיזוג הגלויות‪ .‬שמירת ההסדר מותנית ביכולת של‬ ‫בעלי דעות שונות ומנוגדות להיות סובלניים זה לזה מתוך אהבת ישראל‪ .‬פשרה‬ ‫היא תנאי לקיום כל ציבור ארגון ומדינה‪ .‬ללא פשרה אין יציבות‪.‬‬ ‫דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון‪ ,‬ותפיסתו נובעת בין היתר‪ ,‬מהבנתו‬ ‫שכדי ליצור רוב בכנסת להקמת ממשלה – חייבים החילוניים להגיע לפשרות עם‬ ‫מפלגות דתיות בנושאים הדתיים‪.‬‬ ‫כיצד השפיעה העלייה וההתפתחות בישראל על ערביי ישראל?‬ ‫עמירם גונן וראסם חמאיסי על ערביי ישראל בעקבות העלייה הגדולה ‪:‬‬ ‫העלייה הגדולה של שנות ה – ‪ 91‬השפיעה לרעה על מצב התעסוקה של ערביי‬ ‫ישראל‪ .‬ישנם כמה תחומים מובהקים שאליהם חדרו עולי חבר המדינות והם‬ ‫גורם תחרותי לערביי ישראל‪ :‬בריאות‪ ,‬שירותים‪ ,‬תשתית‪ .‬גם בתחומים‬ ‫הדורשים כוח עבודה אקדמאי משכיל – צמצמה העלייה את ההזדמנויות לערביי‬ ‫ישראל‪ .‬תחום נוסף הוא תחום הדיור‪ :‬בערים כמו כרמיאל ובאר שבע‪ ,‬שבהן‬ ‫החלו להשתקע גם ערבים‪ ,‬השתקעו עולים רבים‪ .‬מחיר הדירות עלה ושוב נחסם‬ ‫הסיכוי של הערבים להטיב את מצבם (מנקודת מבטם)‪ .‬יש לזכור שחלק‬ ‫ממדיניות הקליטה הוא הסיוע בדיור לעולים חדשים‪.‬‬ ‫בערים מעורבות שבהן גרים יהודים וערבים‪ ,‬נוצרת תחרות פנימית בין הערבים‬ ‫הרוצים לשפר מצבם לבין גלי העולים או יהודים אחרים‪ .‬גם כאן המאבק הוא‬ ‫על משאבי דיור‪ ,‬פתיחת עסקים‪ ,‬חינוך ועוד‪.‬‬ ‫בערים כמו יפו‪ ,‬לוד‪ ,‬רמלה וחיפה תחתית מוצאים עצמם הערבים במצב חדש‬ ‫שבו יכולתם להתחרות עם היהודים קטנה‪.‬‬ ‫הפתרון נעוץ בהפניית משאבים גם לפיתוח האוכלוסייה הערבית‪ ,‬מקורות‬ ‫תעסוקה‪ ,‬הגדלת שוויון הזדמנויות בצורה מאוזנת בינם לעולים או ליהודים‬ ‫אחרים‪ .‬הבעיה חריפה במיוחד באזורים המרוחקים‪ ,‬אזורי השוליים‪.‬‬ ‫‪ | 013‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫נימוק נגד לטענה שהמנון "התקווה" למשל‪ ,‬מבטא את התוכן היהודי‬ ‫של המדינה בלבד‪.‬‬ ‫פרופ' שלמה אבינרי ‪ ,‬ביחס להמנון "התקווה"‪:‬‬ ‫אפשר להבין את הקושי של הערבי ישראלי להזדהות עם ההמנון הלאומי‬ ‫"התקווה"‪ .‬המנון איננו מבטא בהכרח מכנה משותף לכלל אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫באותה מידה יש ליהודים קושי בגולה‪ ,‬כאשר במדינות דמוקרטיות שבהן הם‬ ‫חיים‪ ,‬הוכרזו חגי המולד וחג הפסחא כחגים רשמיים‪ .‬הצלב‪ ,‬למשל‪ ,‬מופיע על‬ ‫דגליהן של מדינות דמוקרטיות שרוב אוכלוסייתן נוצרית אך חיים בהן גם‬ ‫מיעוטים בני דתות אחרות‪.‬‬ ‫‪ | 014‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬