קיבל

‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫לפני‬
‫כב' השופט ד"ר טל גול – אב"ד‬
‫נציג ציבור )עובדי!( ד"ר מנח! פישר‬
‫התובע‬
‫אליהו גיגי‬
‫ת‪.‬ז‪055939078 .‬‬
‫ע"י ב"כ‪ :‬עו"ד יצחק טיבי‬
‫הנתבעת‬
‫תעשיות חרט הגליל בע"מ‬
‫ע"י ב"כ‪ :‬עו"ד אברה! אמיר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פסק די‬
‫‪3‬‬
‫א‪.‬‬
‫מבוא‬
‫‪.1‬‬
‫פסק די זה עניינו בשתי תביעות שהגיש התובע כנגד מעסיקתו‪ ,‬תעשיות חרט‬
‫הגליל בע"מ )להל ‪" :‬הנתבעת"( בנוגע לתשלו! בגי דמי מחלה‪ .‬בתביעותיו דנ ‪,‬‬
‫אשר הדיו בה אוחד לפי החלטת בית הדי ‪ ,‬מבקש התובע לחייב את הנתבעת‬
‫בתשלו! שכר מול בס כולל של ‪) ' 34,650‬נומינלי(‪ ,‬בצירו( פיצויי הלנת שכר‪,‬‬
‫עבור החודשי! ‪ ,10*12/2014‬כאשר במהל תקופה זו הוא שהה לטענתו באי*‬
‫כושר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫התובע הינו ב ‪ ,55‬נשוי ואב ל*‪ 18‬ילדי!‪ .‬נציי כבר עתה‪ ,‬כי בעלי ומנהלי הנתבעת‬
‫והתובע הינ! קרובי משפחה‪ ,‬וכי אחיו של התובע ניהל עד לפני מספר שני! את‬
‫הנתבעת‪ ,‬עד אשר חלה‪ .‬כיו! מנהלי! את הנתבעת ילדיו של האח‪ .‬לעניות דעתנו‪,‬‬
‫מוטב היה ל‪ -‬סכסו בעל גוו משפחתי‪ ,‬כגו זה שלפנינו‪ ,‬לא היה בא לעול! כלל‪,‬‬
‫ועדי( היה ל‪ -‬התביעות‪ ,‬כמו רבות מהתביעות המתבררות בבית די זה‪ ,‬היו‬
‫מסתיימות על דר הפשרה‪ ,‬וללא הזדקקות להכרעה משפטית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 1‬מתו ‪26‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫‪.3‬‬
‫עוד יצוי ‪ ,‬כי בתיק זה נערכו מספר ניסיונות להביא את הצדדי! לידי הסכמה‬
‫שתחסו את הצור לית הכרעה שיפוטית‪ .‬בי היתר‪ ,‬התיק נותב להלי גישור‪,‬‬
‫שהנתבעת ביקשה לבטלו‪ ,1‬וכ נער ניסיו על ידי בית הדי ‪ ,‬בדיו מוקד! שנער‬
‫על ידי אב"ד ביו! ‪ ,16.4.2015‬להביא את הצדדי! לידי הסכמות ביניה!‪ .‬מאמ‪.‬‬
‫דומה נער ג! בפתח ישיבת ההוכחות‪ ,‬א למרבה הצער כשל‪ .‬ניכר היה כי באי*‬
‫כוח הצדדי! השקיעו מציד! מאמ‪ .‬כדי לפשר בי בעלי הדי ‪ ,‬א נראה כי‬
‫הפערי! בי בעלי הדי עצמ! הינ! רבי!‪ .‬על כ ‪ ,‬משהוגשו כעת סיכומי הצדדי!‪,‬‬
‫אנו נדרשי! לית פסק די זה‪.2‬‬
‫‪.4‬‬
‫לבסו( נעיר‪ ,‬כי בבית הדי מתבררת תביעה נוספת בי הצדדי! בנוגע לזכויותיו‬
‫הכספיות של התובע‪ ,‬הנובעות מעבודתו אצל הנתבעת )סע"ש ‪ ,15873*07*14‬בפני‬
‫אב ביה"ד בתיק מאוחד זה‪ .‬נכו למועד כתיבת פסק די זה‪ ,‬התיק קבוע להגשת‬
‫תצהירי! על ידי הצדדי!(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫להל עיקרי התשתית העובדתית בתיק וטענות הצדדי!‬
‫‪.5‬‬
‫הנתבעת הינה חברה אשר עיקר עיסוקה הינו בחריטה וייצור חלקי מתכת‬
‫וחלפי! לתעשייה‪ .‬התובע‪ ,‬אשר החל לעבוד בנתבעת בשנת ‪ ,1987‬עבד בנתבעת‬
‫‪18‬‬
‫בזמני! הרלוונטיי! לתביעה‪ ,‬ועדיי עובד‪ ,‬בתפקיד תכנת ‪.CNC‬‬
‫‪19‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.6‬‬
‫לטענת התובע‪ ,‬הנתבעת פגעה באופ שיטתי בזכויותיו ובשכרו‪ ,‬וא( התכוונה‬
‫לפטר אותו‪ ,‬וזאת א( קוד! לאירועי! נשוא תביעה זו‪ .‬התובע טוע כי משעה‬
‫שהוא הגיש כנגד הנתבעת תביעה בבית די זה )סע"ש ‪ ,(15873*07*14‬ובנוגע‬
‫לזכויות שלדידו הנתבעת חייבת לשל! לו‪ ,‬חלה החרפה בהתנהגותה של הנתבעת‬
‫כלפיו‪ ,‬תו כדי שהיא פוגעת בי היתר בשכרו‪.‬‬
‫‪ 1‬ראו הודעת ב"כ הנתבעת לתיק בית הדי ‪ ,‬מיו! ‪.15.1.2015‬‬
‫‪2‬‬
‫נציי בהקשר זה כי הדיו בתיק התנהל במותב חסר‪ ,‬ולאחר שנציג ציבור הוזמ לדיו ולא הגיע‪,‬‬
‫ולאחר שב"כ הצדדי! הסכימו לניהול התיק במותב חסר )עמ' ‪ 1‬לפרוטוקול‪ ,‬שורה ‪ ,13‬עד עמ' ‪ ,2‬שורה‬
‫‪.(6‬‬
‫‪ 2‬מתו ‪26‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫‪.7‬‬
‫לגופו של עניי טוע התובע‪ ,‬כי ביו! ‪ ,28.9.2014‬בשעה ‪ 08:10‬לער ‪ ,3‬ולאחר‬
‫תחילת יו! העבודה בנתבעת‪ ,‬הוא חש לפתע ברע‪ ,‬והרגיש סחרחורות וחוסר‬
‫יציבות )להל ‪" :‬האירוע"(‪ .‬יצוי כי באותו יו! חל "צו! גדליה"‪ .‬מר מיכאל‪,‬‬
‫שהיה מנהל העבודה באותה המשמרת‪ ,‬פינה את התובע למרפאת קופת חולי!‪,‬‬
‫ש! נבדק התובע‪ ,‬והובהל מייד לאחר מכ לבית החולי! "רבקה זיו" בצפת‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫התובע ציר( מספר מסמכי! רפואיי! לתיק בית הדי ‪ ,‬מה! למדנו כי התובע‬
‫אושפז בבית חולי! "זיו" במחלקה הנוירולוגית‪ ,‬בתקופה שבי יו! ‪28.9.2014‬‬
‫ועד ליו! ‪ ,30.9.2014‬וזאת בחשד לאירוע מוחי‪ .‬לתובע נערכו סדרת בדיקות‪,‬‬
‫כאשר בי היתר נרש! כי בדיקה נוירולוגית חוזרת נמצאה תקינה‪ .‬התובע‬
‫שוחרר במצב כללי טוב ובהמלצות להשלי! בדיקות רפואיות‪ ,‬וכ להיות במעקב‬
‫רפואי‪ ,‬וכ הומל‪ .‬על ‪ 14‬ימי חופשת מחלה‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ביו! שחרורו מבית החולי! התובע נהג ברכב הנתבעת ועבר תאונת דרכי!‪ .‬כבר‬
‫כעת ייאמר‪ ,‬כי עצ! קרות תאונת הדרכי! אי בה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬להוות משקל‬
‫כלשהו בנוגע לשאלת זכאותו של התובע לדמי מחלה‪ ,‬בהתא! לתעודות המחלה‬
‫שהציג בפנינו‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫כאמור‪ ,‬האירוע הנטע על ידי התובע התרחש ביו! ‪ ,28.9.2014‬ובעקבותיו פנה‬
‫התובע למוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויותיו‪ .‬לצור הגשת תביעתו למוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ ,‬פנה התובע להחתי! את הנתבעת על טופס ב"ל ‪ ,250‬וזו אכ‬
‫חתמה על הטופס‪.4‬‬
‫‪.11‬‬
‫לצור הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הונפקו לתובע תעודות רפואיות‬
‫לנפגע בעבודה‪ ,‬כול על ידי ד"ר דימיטרי קרסיקוב‪ ,‬מומחה ברפואה פנימית‬
‫במכבי שירותי בריאות‪ ,‬וכמפורט להל ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 3‬בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מצוינת השעה ‪.08.00‬‬
‫‪ 4‬נספח ה'‪ 1‬לכתב התביעה בתיק ד"מ ‪.26511*01*15‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪26‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫א‪.‬‬
‫התעודה הראשונה הינה מיו! ‪ ,19.10.2014‬ובה אושר לתובע אי*כושר‬
‫‪1‬‬
‫מיו! ‪ 28.9.2014‬ועד ליו! ‪ ,31.10.2014‬וצוי כי התובע סובל מ*")‪."(TIA‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התעודה השניה הינה מיו! ‪ ,5.11.2014‬ובה אושר אי*כושר )המש ( של‬
‫התובע מיו! ‪ 1.11.2014‬ועד ליו! ‪ ,30.11.2014‬וצוי כי התובע סובל מ*‬
‫‪5‬‬
‫")‪."(TIA‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫ג‪.‬‬
‫התעודה השלישית הינה מיו! ‪ ,1.12.2014‬ובה אושר אי*כושר )המש (‬
‫של התובע מיו! ‪ 1.12.2014‬ועד ליו! ‪ ,31.12.2014‬וצוי כי התובע סובל‬
‫‪9‬‬
‫מ*")‪."Ischemic Attack Transient (TIA‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.12‬‬
‫כלומר‪ ,‬המדובר בתקופת אי*כושר רציפה‪ ,‬מיו! ‪ 28.9.2014‬ועד ליו!‬
‫‪ ,31.12.2014‬כאשר התביעה הינה בגי חודשי! ‪ 11 ,10‬ו*‪ 12‬לשנת ‪ .2014‬נעיר‬
‫עוד‪ ,‬כי ביו! ‪ 1.1.2015‬חזר התובע לעבודתו‪.5‬‬
‫‪.13‬‬
‫מכל מקו!‪ ,‬אי חולק כי תביעתו של התובע במוסד לביטוח לאומי נדחתה‪,‬‬
‫כאמור במכתב מיו! ‪ 3.12.2014‬שנשלח אל התובע‪ .6‬משכ ‪ ,‬פנה התובע לנתבעת‬
‫כי זו תשל! דמי מחלה בגי התקופה בה אושרה לו תקופת המחלה‪ ,‬וזאת כאמור‬
‫במכתבי! אשר נשלחו על ידי בא*כוחו לידי בא*כוח הנתבעת‪ .‬התובע טע ‪ ,‬כי‬
‫היות שלזכותו עומדת מכסה של ‪ 78‬ימי מחלה‪ ,7‬הרי שהנתבעת צריכה לשל! לו‬
‫את שכרו עבור התקופה בה הוא שהה במחלה‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫לטענת הנתבעת‪ ,‬היא אינה חבה לתובע כל תשלו! שהוא בגי הימי! בה! הוא‬
‫לכאורה שהה במחלה‪ .‬טענת הנתבעת בהקשר זה נסמכת על שני טעמי!‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הנתבעת טוענת כי טענתו של התובע הנוגעת להתרחשות "אירוע מוחי"‬
‫הינה שקרית‪ ,‬וכי אישורי המחלה‪/‬אי*כושר שהונפקו לתובע אינ! אמיני!‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 5‬סעי( ‪ 19‬לכתב התביעה בתיק ד"מ ‪.26511*01*15‬‬
‫‪ 6‬נספח א' לכתב התביעה בתיק ד"מ ‪.26511*01*15‬‬
‫‪ 7‬ראו תלוש השכר של התובע לחודש ‪ ,9/2014‬נספח ד' לכתב התביעה בתיק ד"מ ‪.26511*01*15‬‬
‫‪ 4‬מתו ‪26‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫וכחלק מ'מכת*מדינה' של הנפקת אישורי מחלה פיקטיביי!‪ ,‬הפוגעי!‬
‫במעסיקי!‪ .8‬זאת ועוד‪ ,‬משעה שהתובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הרי‬
‫שהיא פטורה מתשלו! עבור מחלתו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.15‬‬
‫שנית‪ ,‬הנתבעת צירפה לתיק בית הדי דו"ח חקירה‪ ,‬וטענה כי בפועל‪ ,‬בזמ‬
‫שהתובע שהה לכאורה בחופשת מחלה‪ ,‬הרי שהוא למעשה עבד בעבודה אחרת‪,‬‬
‫ומשכ הוא אינו זכאי לדמי מחלה‪ .‬לעניי זה העידה מטע! הנתבעת הגב' נורית‬
‫גיגי‪ ,‬אחייניתו של התובע‪ ,‬שהינה אחראית על הרכש בנתבעת )להל ‪" :‬גב' גיגי"(‪,‬‬
‫כמו ג! חוקר פרטי‪ ,‬מר איתי גנדלמ )להל ‪" :‬החוקר"(‪ ,‬שלטענת הנתבעת ער‬
‫מעקב פרטי אחרי התובע‪ .‬לעדויות וראיות אלה נתייחס בהרחבה בהמש פסק‬
‫הדי ‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫המחלוקת הנדרשת הכרעה בתביעה הנדונה נוגעת לשאלת זכאותו של התובע‬
‫לדמי מחלה‪ .‬הדיו בשאלה האמורה יתחלק לשניי!‪ .‬ראשית‪ ,‬נבח את זכאותו‬
‫של התובע לדמי מחלה לנוכח ההלי שהתנהל במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ושנית‪,‬‬
‫נבח הא! צודקת הנתבעת בטענתה כי הלכה למעשה התובע לא שהה באי*‬
‫כושר‪ ,‬ובהסתמ על דו"ח החקירה שצור( על ידה לתיק בית הדי ‪ ,‬השולל‬
‫לטענתה את זכאותו של התובע לדמי מחלה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תשלו! דמי מחלה – התשתית המשפטית‬
‫‪.17‬‬
‫תקנה ‪ 2‬לתקנות דמי מחלה )נהלי! לתשלו! דמי מחלה(‪ ,‬תשל"ז*‪ 1976‬שכותרתו‬
‫"תעודת מחלה" קובעת כדלקמ ‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫")א( עובד הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה‪,‬‬
‫ימציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו‪ ,‬שבה מצויני! הפרטי!‬
‫כדלקמ ‪:‬‬
‫)‪ (1‬ש! החולה ומספר זהותו;‬
‫‪ 8‬סעיפי! ‪ 1‬ו*‪ 50‬לסיכומי הנתבעת‪.‬‬
‫‪ 5‬מתו ‪26‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫)‪ (2‬אבחו המחלה;‬
‫)‪ (3‬התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה; וא! עדיי‬
‫אינו מסוגל לחזור לעבודה‪ ,‬התקופה המשוערת שבה לא היה מסוגל‬
‫לעבודה;‬
‫)‪ (4‬ש! הרופא ומענו;‬
‫)‪ (5‬תארי‪ .‬הוצאת התעודה‪.‬‬
‫)ב( עובד החבר בקופת חולי! ימציא תעודת מחלה מאת קופת חולי!‬
‫או המאושרת מטעמה‪ ,‬שבה מצוייני! הפרטי! כאמור בתקנת משנה‬
‫)א(‪.‬‬
‫)ג( התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכ של תעודת מחלה שלא ניתנה‬
‫לפי תקנת משנה )ב(‪ ,‬הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית‬
‫ועל העובד להיענות להזמנת המעביד ולהיבדק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.18‬‬
‫לגבי חובתו של מעסיק לשל! לעובד דמי מחלה‪ ,‬הלכה פסוקה היא ככל שהציג‬
‫העובד תעודות מחלה שהונפקו כדי ‪ ,‬על המעסיק לשל! את דמי המחלה לעובד‬
‫לתקופת אי הכושר‪ .‬לעניי זה ראו דב"ע )ארצי( נז‪ 18*3/‬שעל – ויקל‪ ,‬נית ביו!‬
‫‪:20.5.1997‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫"דמי מחלה לעובדי! הינ! חלק ממערכת הביטחו הסוציאלי‪ ,‬וה!‬
‫בגדר "תשלו! סוציאלי מובהק שנועד לאפשר קיו! לעובד ולבני‬
‫משפחתו שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה" )דב"ע מז‪ 3 95/‬משרד‬
‫החינו‪ .‬והתרבות – פריג'ה ]‪ ,[1‬בעמ' ‪.(162‬‬
‫דמי מחלה לעובדי! יכול וישולמו במישרי על ידי המעביד על פי הסכ!‬
‫קיבוצי או צו הרחבה‪ ,‬או שישולמו לו על ידי קופת גמל במסגרת ביטוח‬
‫דמי מחלה )ראה לדוגמה תקנות "מבטחי!" בדבר דמי מחלה‪,‬‬
‫מ'פסטרנק הסכמי! קיבוציי! ]‪ ,[5‬פרק ‪.(10.17.1‬ב‬
‫ככל שדמי המחלה אינ! משולמי! לעובד באחת הדרכי! המנויות לעיל‪,‬‬
‫חלה על המעביד חובת תשלו! של דמי מחלה לעובד שנעדר מעבודתו‬
‫עקב מחלה )ראה דב"ע מד‪ 1 4/‬רוזנטל –מדינת ישראל ]‪ ,[2‬בעמ' ‪;397‬‬
‫‪ 6‬מתו ‪26‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫דב"ע נב‪ 3 40/‬פדידה ואח' – וייז ואח' ]‪,[3‬בעמ' ‪ .(89‬חובה זו ופרטי‬
‫הזכות לדמי מחלה נקבעו בחוק דמי מחלה‪ ,‬תשל"ו ‪".1976‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.19‬‬
‫עוד נפסק‪ ,‬כי עובד רשאי לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויותיו‪,‬‬
‫וזאת בד בבד ע! דרישה ממעסיקו לתשלו! דמי מחלה‪ ,‬וכל עוד לא נפסק לעובד‬
‫כפל פיצוי‪:9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫"עובד רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי להכרה בזכותו לקבלת גמלת‬
‫נכות‪ ,‬בד בבד ע! דרישה ממעביד לתשלו! דמי מחלה‪ ,‬ובנסיבות אלה‪:‬‬
‫"כדי להימנע מתשלו! כפל גמלאות‪ ,‬נקבע בסעי‪)196 2‬ב( לחוק הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬כי הזכות לגמלת נכות '‪ ...‬לפי פרק זה תתחיל בתו! ‪ 90‬ימי!‬
‫מהתארי‪ .‬הקובע‪ ,‬ובלבד שא! במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה‬
‫ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעי‪ ,180 2‬תתחיל הזכות בתו!‬
‫התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור' ")עבל )ארצי( ‪332/06‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי נ' שי מורד )‪.((24.9.07‬‬
‫מכא ‪ ,‬שאי בפנייה לביטוח הלאומי כדי לשלול זכאות לדמי מחלה‪.‬‬
‫למעלה מ הנדרש נציי ‪ ,‬שעל פי המסמכי! שהוגשו כראיות בתיק בית‬
‫הדי ‪ ,‬תביעתו של התובע לביטוח הלאומי נדחתה בשלב ראשו ‪,‬‬
‫והאישור שנית לבסו‪ 2‬לא נית בגי התקופה שבגינה נתבעו דמי‬
‫המחלה‪".‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.20‬‬
‫לאור התשתית המשפטית שצוינה דלעיל‪ ,‬ברי כי משעה שהתובע הציג תעודות‬
‫מחלה העומדות בהגדרות הדי שצוטטו דלעיל‪ ,‬ואשר הונפקו על ידי רופא קופת‬
‫חולי!‪ ,‬עולה כבר עתה כי הנתבעת היתה חייבת בתשלו! דמי המחלה של התובע‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬א( שלא נשמעה טענה בעניי – דומה שאי זה המקרה שבו יכלה‬
‫‪ 9‬תע"א )ת"א( ‪ 2418*08‬וורובלסקי – בר ביצוע גיא ברדה‪ ,‬נית ביו! ‪ 6.6.2011‬והאזכורי! ש!‪ .‬כ ראו‬
‫עב"ל )ארצי( ‪ 332/06‬המוסד לביטוח לאומי – מורד‪ ,‬נית ביו! ‪ .24.9.2007‬דגשי! בציטוטי! לא‬
‫במקור‪ ,‬אלא א! נאמר אחרת‪.‬‬
‫‪ 7‬מתו ‪26‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫הנתבעת להעמיד את התובע לבדיקה רפואית מטעמה‪ ,10‬ומה ג! שישנ הגבלות‬
‫פסיקתיות בעניי זה‪.11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.21‬‬
‫באשר לטענת הנתבעת ולפיה משפנה התובע למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הרי שהיא‬
‫אינה חייבת לשל! את דמי המחלה לתובע‪ ,‬הרי שג! די טענה זו להידחות‪ .‬זאת‪,‬‬
‫לאור הפסיקה שצוינה דלעיל‪ ,‬ש! נקבע כי אי בפנייה למוסד לביטוח לאומי כדי‬
‫לשלול זכאות לדמי מחלה‪ .‬הנתבעת א( לא הפנתה למקור משפטי התומ‬
‫בטענתה ביחס לכ ‪ .‬שנית‪ ,‬חובתה של הנתבעת לתשלו! דמי מחלה לתובע קמה‬
‫כאמור מכוח חוק דמי מחלה‪ ,‬ולא מכוח חוק הביטוח הלאומי‪ .‬לבסו(‪ ,‬התובע‬
‫לא היה חייב לפנות למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אלא הוא היה רשאי לעשות כ ‪,‬‬
‫וממילא – תביעתו הרי נדחתה בסופו של יו! על ידי המוסד לביטוח לאומי‪ .‬על‬
‫כ ‪ ,‬די טענה זו להידחות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שלילת דמי מחלה במקרה של עבודה בזמ המחלה‬
‫‪.22‬‬
‫סעי( ‪ 10‬לחוק דמי מחלה‪ ,‬התשל"ו*‪ 1976‬קובע אימתי ישללו דמי מחלה לעובד‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫"עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת לא יהיה‬
‫זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה‪ ,‬וא! כבר שולמו‪ ,‬רשאי המעסיק או‬
‫‪ 10‬בסעי( ‪ 6‬למכתבו של ב"כ הנתבעת מיו! ‪ 2.1.2015‬אל ב"כ התובע )נספח ב' לכתב ההגנה בתיק ד"מ‬
‫‪ (26511*01*15‬צוי כי בכוונת הנתבעת להעביר את החומר הרפואי של התובע להתייעצות ע! רופא‬
‫מומחה‪ ,‬אול! ככל הנראה הנתבעת זנחה עניי זה‪ ,‬שכ לא היתה התייחסות נוספת לכ ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ראו מקרה בו נדחתה בקשת מעסיק להעמיד עובדת לבדיקה רפואית כדי לנסות לסתור תעודה‬
‫רפואית שקיבלה מקופת חולי! – דב"ע )ארצי( תש ‪ 154*3/‬קרייטר – אילוז‪ ,‬פד"ע כב ‪ .(1990) 339‬כ‬
‫ראו עב' )אזורי ת"א( ‪ 4813/01‬כה – הבר )פורס! בנבו‪ .(24.5.2004 ,‬ראו ג! בש"א )אזורי ת"א(‬
‫‪ 3142/09‬דיגיטל וריפיקייש )‪ (2007‬בע"מ – פוטיחה )פורס! בנבו‪ ,(4.6.2009 ,‬ש! נקבע כי לפי תקנות‬
‫דמי מחלה‪ ,‬זכות המעביד להעמיד את העובד לבדיקה רפואית כשמתעורר ספק לגבי תעודה רפואית‬
‫אינה קמה א! התעודה הוצאה מאת קופת חולי!‪ .‬ההחלטה אושרה ג! בערעור )בר"ע ‪ ,(350/09‬וג!‬
‫בבית המשפט העליו )בג"‪ 8506/09 .‬דיגיטל ווריפיקייש )‪ (2007‬בע"מ נ' בית הדי הארצי לעבודה‪,‬‬
‫נית ביו! ‪.(27.10.2009‬‬
‫‪ 8‬מתו ‪26‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫קופת הגמל‪ ,‬לפי העני ‪ ,‬לתבוע החזרת! או לנכות! מכל סכו! שה!‬
‫חבי! לעובד‪".‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.23‬‬
‫ודוק – הנתבעת לא התייחסה לסעי( זה בכתב ההגנה מטעמה‪ ,‬בשני התיקי!‬
‫)שאוחדו כאמור(‪ .‬יחד ע! זאת‪ ,‬הנתבעת כאמור צירפה לתיק בית הדי דו"ח‬
‫חקירה‪ ,‬וטענה כי במהל תקופת מחלתו‪ ,‬התובע בפועל עבד‪ ,12‬והתייחסה לנושא‬
‫זה בסיכומיה‪ ,‬למעשה בפע! הראשונה‪.13‬‬
‫‪.24‬‬
‫לטענת הנתבעת‪ ,‬דו"ח החקירה הוצא בעקבות חשש שעלה בליבה לגבי ימי‬
‫המחלה‪ ,‬כ שהיא בחרה לבדוק הא! התובע עבד בעת תקופת מחלתו‪ ,‬ושכרה‬
‫חוקר פרטי שיעקוב אחרי התובע‪ .‬מכא ‪ ,‬השאלה הנשאלת הינה הא! עמדה‬
‫הנתבעת בנטל להוכיח שהתובע עבד בזמ תקופת המחלה ולרבות השאלה‪ ,‬לאור‬
‫ההלכה הפסוקה‪ ,‬מהו כוחו או מה המשקל שיש לתת לדו"ח החוקר‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫נקדי! אחרית לראשית ונציי ‪ ,‬כי לאחר ששקלנו את מכלול השיקולי! וראיות‬
‫הצדדי! אנו קובעי! כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל על כתפיה להוכיח כי‬
‫התובע עבד בתקופת המחלה‪ ,‬ומשכ ‪ ,‬כפי שהיא טוענת‪ ,‬הוא אינו זכאי לדמי‬
‫מחלה‪ .‬להל נפרט את הטעמי! למסקנתנו ביחס לכ ‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫הערת מבוא ביחס להתנהגותה של הנתבעת כלפי התובע – בהערת מבוא ביחס‬
‫להתנהגותה של הנתבעת כלפי התובע‪ ,‬יוער כי דומה שמערכת היחסי!‬
‫הבעייתית בי הצדדי!‪ ,‬שהינ! כאמור בני משפחה )התובע מחד‪ ,‬וילדיו של‬
‫אחיו‪ ,‬שהיה בעבר מנהל הנתבעת‪ ,‬כאשר הנתבעת מנוהלת כיו! על ידי הילדי!(‪,‬‬
‫כמו ג! התביעה שהוגשה על ידי התובע בסע"ש ‪ ,15873*07*14‬תרמה לאופ‬
‫קבלת ההחלטות הבעייתי אצל הנתבעת‪ ,‬ובכל הקשור לתשלו! דמי המחלה‪.‬‬
‫האמור לעיל מבוסס על כמה טעמי!‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 12‬סעי( ‪ 64‬לכתב ההגנה בתיק ד"מ ‪.26511*01*15‬‬
‫‪ 13‬סעיפי! ‪ 7‬ו*‪ 39‬לסיכומי הנתבעת‪.‬‬
‫‪ 9‬מתו ‪26‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫‪.27‬‬
‫ראשית‪ ,‬נפנה בעניי זה לדבריו של התובע בעצמו בכתב התביעה‪] ..." :‬ו[כאשר‬
‫פנה התובע למנהליו לברר מדוע לא קיבל את שכרו‪ ,‬הפנו אותו לבא כוח!‪,‬‬
‫המנהל את הגנת! בפני התביעות שכבר הוגשו בביה"ד הנכבד"‪ .14‬מצידה של‬
‫הנתבעת‪ ,‬אי לנו אלא להפנות לדבריה בכתב ההגנה‪ ..." :‬כל התביעה מכוונת‬
‫כנגד אחיו דוד נכה ‪ 100%‬על כיסא גלגלי! שהוא למעשה בעל הנתבעת שסייע‬
‫לתובע מעבר למה שנית לשער שאח יהיה מסוגל לסייע לאחיו‪ ,15"...‬וכ "‪...‬‬
‫התובע הגיש תביעה זו א‪ .‬ורק מתו‪ .‬יצר הנק! ובחוסר תו! לב משווע לפגוע‬
‫במנהלי החברה שה! ילדי אחיו דוד‪) 16"...‬האמור לעיל מובא לש! הדוגמא‬
‫בלבד‪ ,‬שכ קיימות טענות רבות נוספות בכתב ההגנה ובסיכומי הנתבעת‪ ,‬בעניי‬
‫זה(‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫ולמותר להעיר כבר עתה‪ ,‬שג! במסגרת של ניהול תיקי! בפני בית המשפט‪ ,‬וג!‬
‫א! המדובר במחלוקת עזה שהינה בי בני משפחה העובדי! באותו מקו!‬
‫עבודה‪ ,‬הרי שלא היה כל מקו! להעלות בכתבי ההגנה מטע! הנתבעת ביטויי!‬
‫כגו "לעזות המצח של התובע אי גבול לא חוקי לא משפטי ולא מוסרי"; "צורה‬
‫מחפירה ומבישה"; "הליכי סרק מבזי!"; "אי לו גבול לתעוזה ולחוצפה"‪,‬‬
‫וכדומה ביטויי! רבי! ונוספי!‪ ,‬שמוטב היה להימנע מה! כליל‪ .‬ג! במקרה של‬
‫סכסו קשה – ואולי דווקא במיוחד במהלכו – ראוי להימנע מביטויי! שכאלה‪,‬‬
‫ולשמור על איפוק וריסו ‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫שנית‪ ,‬הטענה של הנתבעת מדוע שלא לשל! לתובע את דמי המחלה‪ ,‬עברה‬
‫התפתחויות ושינויי! במהל הדר ‪ .‬כ למשל‪ ,‬בתחילה טענה הנתבעת כי אי‬
‫לשל! את דמי המחלה‪ ,‬היות שהאירוע הנטע מיו! ‪ 28.9.2014‬לא התרחש‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 14‬סעי( ‪ 14‬לכתב התביעה בתיק ד"מ ‪.26511*01*15‬‬
‫‪15‬‬
‫סעי( ב'‪ 9‬לכתב ההגנה בתיק ד"מ ‪) 26511*01*15‬טענה זהה מופיעה ג! בכתב ההגנה בתיק ד"מ‬
‫‪.(36522*11*14‬‬
‫‪16‬‬
‫סעי( ‪ 18‬לכתב ההגנה בתיק ד"מ ‪) 26511*01*15‬טענה זהה מופיעה ג! בכתב ההגנה בתיק ד"מ‬
‫‪.(36522*11*14‬‬
‫‪ 10‬מתו ‪26‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫בפועל‪ ,‬ואינו תאונת עבודה‪ ,‬וכי הסחרחורת של התובע התחילה בכלל בבית‪.17‬‬
‫לאחר מכ טענה הנתבעת כזכור כי על המוסד לביטוח לאומי לשל! את דמי‬
‫המחלה‪ ,‬ולבסו( – עלה הטיעו בדבר החקירה הפרטית‪.18‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.30‬‬
‫בעניי זה‪ ,‬ג! מצאנו סתירה בגרסת הנתבעת בנוגע לידיעתה על יציאתו של‬
‫התובע לחופשת מחלה‪ .‬מחד‪ ,‬מחקירתו הנגדית של התובע על ידי ב"כ הנתבעת‬
‫עלה‪ ,‬כי הנתבעת טוענת כי היא ידעה על יציאתו של התובע לחופשת מחלה רק‬
‫ביו! ‪ ,31.10.2014‬עת שהציג התובע בפני הנתבעת את תעודת המחלה‪ .19‬מאיד ‪,‬‬
‫העדה מטע! הנתבעת‪ ,‬הגב' גיגי‪ ,‬אישרה בעדותה כי היא נכחה בשיחה‬
‫שהתקיימה בי התובע ל"אבי" )אחראי על התכנתי! בנתבעת(‪ ,‬כשבוע לאחר‬
‫אשפוזו של התובע‪ ,‬במהלכה בישר התובע כי הוא נמצא ב"תאונת עבודה"‪ .‬כ‬
‫העידה גב' גיגי בעניי זה‪" :20‬לשאלת בית הדי הא! נכחתי בשיחות של התובע‬
‫ע! אבי‪ ,‬אני משיבה שכ ‪ ,‬כי אבי התקשר אלי וש! אותו על רמקול‪ .‬השיחה‬
‫הראשונה נוהלה לדעתי כשבוע לאחר האשפוז‪ .‬בשלב הזה שאלנו אותו איפה‬
‫הוא ומה קורה‪ ,‬והוא אמר לנו שהוא בתאונת עבודה"‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫גב' גיגי א( הכחישה כי בשלב כלשהו הובאו לידיעתה פניות התובע‪ ,‬באמצעות‬
‫מכתבי! מטע! בא*כוחו‪ ,‬לתשלו! דמי מחלה‪ ,21‬הג! שמכתבי! אלה אכ נשלחו‬
‫לבא*כוח הנתבעת‪ ,‬ולא הוכחש דבר קבלת!‪ .‬ג! האמור לעיל מהווה נדב נוס(‬
‫במסקנה‪ ,‬ולפיה הנתבעת התנהגה בצורה לא ראויה כלפי התובע‪ ,‬כאשר שבה‬
‫והתחמקה מתשלו! דמי המחלה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 17‬ראו מכתב הנתבעת אל התובע מיו! ‪ .31.10.2014‬ודוק – במכתב אי כל טענה באשר לחובת המוסד‬
‫לביטוח לאומי לשל! את דמי המחלה‪ ,‬ו‪/‬או טענה כי התובע עבד בשכר באותה עת‪.‬‬
‫‪ 18‬ראו בהקשר זה ג! סעי( ‪ 6‬לסיכומי התובע‪.‬‬
‫‪ 19‬ראו חקירתו של התובע בעמ' ‪ 6‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.24 – 21‬‬
‫‪ 20‬עמ' ‪ 11‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.21 – 18‬‬
‫‪ 21‬עמ' ‪ 13‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.23 – 14‬‬
‫‪ 11‬מתו ‪26‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫‪.32‬‬
‫הערה שלישית נוגעת למועדי עריכת הדו"ח הפרטי עצמו‪ .‬כאמור‪ ,‬מר גנדלמ ‪,‬‬
‫החוקר הפרטי מטע! הנתבעת‪ ,‬נחקר בפנינו‪ ,‬כאשר באמצעותו ביקשה הנתבעת‬
‫לצר( דו"ח חקירה מיו! ‪ ,2221.12.2014‬ואשר מתייחס למעקב שבוצע אחר‬
‫התובע בשני מועדי!‪ :‬ביו! ‪ 17.12.2014‬וביו! ‪.18.12.2014‬‬
‫‪.33‬‬
‫כבר עתה נית לתמוה‪ ,‬הכיצד ומדוע‪ ,‬וכאשר המדובר במעסיק מסודר ומאורג‬
‫)מפעל הקיי! מזה שני! רבות‪ ,‬ואשר מעסיק עשרות עובדי!‪ ,‬א! לא למעלה‬
‫מכ ‪ ,(23‬הנתבעת "שוקטת על שמריה" במש זמ כה רב‪ .‬מחד‪ ,‬דמי המחלה אינ!‬
‫משולמי! לתובע – בי א! כצעד ענישתי‪ ,‬ובי א! מחמת מחדל‪ .‬מנגד‪ ,‬הנתבעת‬
‫אינה פועלת כדי להודיע לתובע כי עליו לחזור לעבודה‪ ,‬היות שכאמור היא כופרת‬
‫בנכונות אישורי המחלה‪ .‬רק לאחר כמעט ‪ 3‬חודשי! )!( – שכ האירוע הנטע על‬
‫ידי התובע אירע כזכור ביו! ‪ ,28.9.2014‬הנתבעת שולחת חוקר פרטי כדי‬
‫להתחקות אחרי מעשיו של התובע‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬המדובר בהתנהגות שאינה ראויה‪ .‬אי חולק כי מעסיק רשאי לבלוש‬
‫אחרי עובדיו )בכפו( למגבלות הקבועות בדי ‪ ,‬כגו הגנת הפרטיות(‪ ,‬אול!‬
‫התנהגותה של הנתבעת‪ ,‬אשר אינה דורשת כי התובע יחזור לעבודה‪ ,‬ובאותה‬
‫הנשימה ג! מסרבת למעשה לשל! לו את דמי המחלה‪ ,‬הינה התנהגות בחוסר‬
‫תו!*לב‪ ,‬שאינה ראויה למעסיק‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫נפנה בהקשר זה כבר עתה לדבריה של כב' השופטת ורבנר‪ ,‬הראויי! לענייננו‪,‬‬
‫ואשר אי לנו אלא לאמ‪ .‬אות! במלוא!‪ ..." :‬הדר‪ .‬הנכונה בה היתה הנתבעת‬
‫צריכה לנקוט‪ ,‬לו סברה שתעודות המחלה אינ מוצדקות‪ ,‬ושהתובע מסוגל‬
‫לעבוד בעבודתו אצלה‪ ,‬למרות שהמציא תעודות מחלה‪ ,‬הינה כמפורט‬
‫בתקנות‪ ...‬מעביד הסבור‪ ,‬כי אי הצדקה לתעודת מחלה שהוצאה‪ ,‬צרי‪ .‬לפעול‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 22‬הדו"ח צור( לתיק בית הדי על ידי הנתבעת ביו! ‪.24.6.2015‬‬
‫‪ 23‬ראו טענת התובע בסעי( ‪ 4‬לכתב התביעה )בכל תיק(‪ ,‬ולפיה כיו! מועסקי! בנתבעת קרוב ל*‪100‬‬
‫עובדי!‪ .‬כ ראו טענת הנתבעת בסעיפי! ‪ 30 ,23‬ו*‪ 60‬לכתב ההגנה )בתיק ד"מ ‪ ,(26511*01*15‬ולפיה‬
‫בנתבעת עובדי! לא פחות מ*‪ 100‬עובדי! קבועי! )טענה זהה מופיעה ג! בכתב ההגנה בתיק ד"מ‬
‫‪.(36522*11*14‬‬
‫‪ 12‬מתו ‪26‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫ולברר העניי ‪ ,‬א! בפניה לעובד‪ ,‬וא! בפניה לגור! רפואי‪ ,‬ולא לעשות לעצמו‬
‫די ולהתעל! מתעודות המחלה" )סעי( ‪ 27‬לס"ע )חי'( ‪ 21092*05*11‬סבאג – כל‬
‫כלי אספקה טכנית בע"מ‪ ,‬נית ביו! ‪.(18.4.2013‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.36‬‬
‫ג! לגופ של הראיות שהוצגו בפנינו‪ ,‬הרי שאי בה ממש‪ .‬במעמד החקירה‬
‫הנגדית הוצג דו"ח החקירה בפני החוקר‪ .‬יצוי כבר עתה‪ ,‬כי המדובר במסמ‬
‫שאינו חתו!‪ ,‬ואשר יש עליו לוגו )סמליל( של משרד החקירות‪ ,‬וע! חתימה של‬
‫גור! כלשהו‪ ,‬שאינו מזוהה )"ניס יעקובי – חקירות"(‪ .‬לאחר שעיי בדו"ח‬
‫החקירה‪ ,‬השיב החוקר כי אותו דו"ח לא נרש! על ידו‪ ,‬וכי הוא רק ביצע את‬
‫המעקב עצמו‪ ,‬תו כדי ש"חומר הגל!" מחקירתו הועבר למשרד החקירות אשר‬
‫ער בעצמו את הדו"ח‪ ,‬שנכתב בסופו של דבר על ידי גור! כלשהו‪.24‬‬
‫‪.37‬‬
‫בשלב זה ביקש ב"כ התובע לפסול את דו"ח החקירה‪ ,‬ולהוציאו מתיק בית הדי ‪.‬‬
‫לאחר שנשמעה התנגדות ב"כ הנתבעת‪ ,‬הוחלט על ידי בית הדי ‪ ,‬כי לנוכח מגמת‬
‫בית הדי לרדת לחקר האמת‪ ,‬ומשעה שבית הדי אינו כבול לדיני הראיות‪,‬‬
‫ובשי! לב לכ שדיני הראיות הישראליי! עוברי! משאלה של קבילות לשאלה‬
‫של משקל‪ ,‬הרי שאי מקו! להוצאת דו"ח החקירה‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫יחד ע! זאת‪ ,‬בית הדי במידה רבה שות( לביקורת שהוטחה על ידי התובע‬
‫בסיכומיו ביחס לחקירה שבנדו ‪ ,‬אופ ניהול‪ 5‬והתיעוד שלה‪ .‬הג! שבית הדי‬
‫אינו כפו( לדיני הראיות‪ ,‬הרי שאי*הבאת עורכו של המסמ פוגמת במידה רבה‬
‫ביכולתו של התובע להתגונ כנגד הטענות החמורות שהועלו כנגדו על ידי‬
‫הנתבעת‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫כידוע‪ ,‬הפסיקה בעניי זה קובעת‪ ,‬כי לא יינת משקל לקלטת אשר הוגשה שלא‬
‫על ידי עורכה‪ .‬בבר"ע ‪ 869/05‬פיני חוזז סוכנות לביטוח בע"מ – כה ‪ ,‬נדחתה על‬
‫ידי בית הדי הארצי בקשת רשות ערעור על החלטה של בית הדי האזורי‪ ,‬כאשר‬
‫בית הדי קמא קבע כי לא תותר הגשת קלטת כראיה‪ ,‬וכי לא יינת משקל‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 24‬עמ' ‪ 15‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.6 – 3‬‬
‫‪ 13‬מתו ‪26‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫לתמליל הקלטת‪ .‬כב' הנשיא אדלר הפנה לעניי הכללי! הראייתיי! להגשת‬
‫הקלטה ותמליל לע"פ ‪ 869/81‬שניר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח)‪ ,(4‬וקבע כי לא‬
‫היתה עמידה בכללי! הראייתיי! להגשת הקלטה ותמליל‪ ,‬לרבות הגשת תמליל‬
‫ההקלטה שלא בידי עורכו‪ ,‬וכאשר העד שבאמצעותו התבקשה הגשת הקלטת‪,‬‬
‫לא אישר כי הקלטת תואמת את הרשו! בתמליל )החלטה מיו! ‪.(25.12.2005‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.40‬‬
‫עוד הוברר בחקירתו הנגדית של החוקר‪ ,‬כי הוא לא ביצע את המעקב אחר‬
‫התובע ביו! ‪ ,17.12.2014‬אלא רק ביו! ‪" – 18.12.2014‬אני פה בשביל ה ‪18/12‬‬
‫בלבד"‪ .25‬בנסיבות שנוצרו‪ ,‬ביקש ב"כ התובע לוותר על חקירתו של החוקר‪ .‬ג!‬
‫כא יש לבקר את הנתבעת‪ ,‬על הצגת ראיות בצורה המשבשת את סדרי הדי ‪,‬‬
‫ואשר אינה מאפשרת לתובע לחקור את העדי! הרלוונטיי!‪ .‬ודוק – אי אנו‬
‫סבורי! כי יש בכ כדי לפסול את דו"ח החקירה בכללותו‪ ,‬אלא שמשעה שלא‬
‫הובאו לעדות הגורמי! שכ ערכו את החקירה ביו! ‪ ,17.12.2014‬יש בכ כדי‬
‫ללמד על המשקל הנמו שיש לייחס לחקירה שנערכה ביו! זה‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫באשר לדו"ח עצמו – בנוגע ליו! ‪ – 17.12.2014‬כאמור‪ ,‬הנתבעת לא הביאה‬
‫לעדות את הגור! שעקב אחרי התובע ביו! זה‪ .‬לכ ‪ ,‬ול‪ -‬מחמת טע! זה‪ ,‬נית‬
‫היה לפסול את דו"ח החקירה ביחס ליו! שבנדו ‪ ,‬שכ לא נית לאשר כי‬
‫הצילומי! והדיווחי!‪ ,‬שנחזו להיות כאלה שצולמו ביו! ‪ ,17.12.2014‬אכ צולמו‬
‫ביו! זה‪ .‬יחד ע! זאת‪ ,‬ג! עיו בראיות כשלעצמ ‪ ,‬אינו מוביל למסקנה כי נית‬
‫לראות את התובע כמי ש"עבד" ו‪/‬או "עבד בשכר" ביו! זה‪.‬‬
‫‪.42‬‬
‫בדו"ח נטע ‪ ,‬כי ביו! זה התובע כיוו נהג משאית ליד ביתו‪" ,‬תו‪ .‬צידוד מלא של‬
‫צווארו לאחור" )לא ברור מדוע דו"ח החקירה מצא לנכו להדגיש עובדה זו‪ ,‬משל‬
‫היה המדובר בתביעה נזיקית בגי נזקי גו((‪ ,‬וכי התובע יצא מביתו‪ ,‬בשעות‬
‫הבוקר‪ ,‬ע! שלושה קרטוני! של ביצי!‪ .‬במעמד זה‪ ,‬ביחד ע! אשתו‪ ,‬הוא נסע‬
‫למסור את הביצי! בטבריה‪ .‬דו"ח החקירה מלמד כי הכתובת שאליה הגיעה‬
‫התובע הינה בית הורי חמותו‪ .‬לאחר מכ עברו התובע ואשתו בחנות בטבריה‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 25‬עמ' ‪ 16‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.13 – 9‬‬
‫‪ 14‬מתו ‪26‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫ובאזור העליות לכיוו צומת עמיעד‪ ,‬ולאחר שהתובע "ביצע עקיפה מסוכנת של‬
‫משאית"‪ ,‬נותק עימו הקשר‪ ,‬והדו"ח לגבי אותו יו! למעשה מסתיי!‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.43‬‬
‫למותר לציי בשלב זה את הניסיו של הדו"ח‪ ,‬שלא צלח‪" ,‬להעצי!" את‬
‫העובדות שנסקרו דלעיל כלפי התובע‪ ,‬תו כדי ציו עובדות שליליות לכאורה‪,‬‬
‫א כאלה שאינ רלוונטיות לענייננו )צידוד הצוואר‪ ,‬עקיפה מסוכנת לכאורה(‪.‬‬
‫ג! סרט הוידאו שהוגש לעיונו של בית הדי ‪ ,‬נער בצורה שנראית מגמתית‪ ,‬תו‬
‫כדי "קפיצה" וחיתו של הצילומי!‪ ,‬שאינ! רציפי!‪ ,‬כאשר נמנע מבית הדי‬
‫ללמוד בצורה שלמה ומלאה על התנהגותו של התובע )קפיצות דומות קיימות‬
‫ג! בצילומי! המתייחסי! לפי הנטע ליו! ‪ .26(18.12.2014‬לעניי זה ראויי!‬
‫הדברי! הבאי!‪ ,‬כפי שצוינו בפרשת סולומונוב‪" :‬הממונה הבהירה כי היא‬
‫מקבלת את גרסת המשיבה כי אישה בשמירת היריו אינה מפסיקה את חייה‬
‫ועדיי חייבת לטפל בילדיה האחרי! ודחתה טענת המערער כי היה פסול‬
‫בהתנהגותה של העובדת עת יצאה מביתה כאשר יש בידיה אישור רפואי על‬
‫מחלה‪ .‬אי בהחלטה זו בנסיבות העניי ‪ ,‬ובמיוחד לאור ההפרזה שבתיאורי‬
‫המערער את "טיוליה" של המשיבה אל מול דו"ח החוקר‪ ,‬כדי לחרוג ממתח!‬
‫הסבירות" )על"ח )חי'( ‪ 28982*12*12‬סולומונוב ושות'‪ ,‬משרד עורכי די ונוטריו‬
‫– משרד התמ"ת‪ ,‬נית ביו! ‪.(9.1.2014‬‬
‫‪.44‬‬
‫נית לסכ! על כ ‪ ,‬כי הנתבעת לא הוכיחה כי התובע "עבד"‪ ,‬או "עבד בשכר"‪,‬‬
‫ביו! זה‪ .‬ברי כי אספקת ביצי! לחמותו של התובע אינה עולה בגדרי הוכחה כי‬
‫התובע "עבד" או "עבד בשכר" ביו! זה‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫בנוגע ליו! ‪ – 18.12.2014‬כפי שנרש! בדו"ח החקירה‪ ,‬נצפה התובע בשעות‬
‫המוקדמות של הבוקר חוזר מבית הכנסת לביתו‪ .‬התובע נצפה כשהוא מרי! בול‬
‫ע‪ .‬ומביאו לביתו‪ ,‬כאשר בסמו לביתו נצפתה ג! ביתו גוררת גזע ע‪ .‬גדול אל‬
‫חצר ביתו‪ .‬התובע א( נצפה כשהוא מפזר את ילדיו באמצעות רכב‪ ,‬ובשעה ‪09:06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪26‬‬
‫כ למשל‪ ,‬ולש! הדוגמא בלבד – הסרטו שמוכתר בש! "אליהו גיגי ‪ 17.12.14‬חלק א" מתחיל‬
‫בצילו! בשעות אחרי הצהריי!‪ ,‬בסביבות השעה ‪ ,17.43‬ולפתע קופ‪ .‬הסרט‪ ,‬ללא הסבר ולא סיבה‪,‬‬
‫לאחר ‪ 25‬שניות‪ ,‬לשעה ‪ 08.57‬בבוקר‪ ,‬באותו היו!‪.‬‬
‫‪ 15‬מתו ‪26‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫נצפה כשהוא מגיע למסעדת "חומוס אלו " בחצור הגלילית‪ ,‬כאשר בידיו ‪5‬‬
‫קרטוני ביצי!‪ ,‬אות! הוא ככל הנראה השאיר במסעדה‪ .‬מאוחר יותר התובע‬
‫נצפה יוצא מביתו וגוז! בולי ע‪ .‬במסור חשמלי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.46‬‬
‫עוד נצפה התובע באותו הבוקר‪ ,‬כשהוא יוצא ונכנס לביתו לצרכיו האישיי!‪.‬‬
‫בצהרי היו! נצפה התובע כשבידיו חמש קרטוני ביצי! אות! הביא לבית פרטי‪,‬‬
‫ומאוחר יותר נצפה מגיע למכללת "עתיד" בכרמיאל‪ ,‬כאשר מחקירת החוקר‬
‫עלה כי הוא נטל חלק בקורס בשעות ‪ ,19:45 – 17:00‬בו הוא משתת( יומיי!‬
‫בשבוע‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫העדויות שנשמעו בפני בית הדי – התובע נחקר בחקירה נגדית בפני בית הדי ‪,‬‬
‫ולא הכחיש כי הוא יצא מביתו בתקופת המחלה‪ ,‬ושהוא א( הגיע לשוק לצור‬
‫קניית ביצי!‪ ,‬לו ולמקורביו‪ .27‬כמו כ ‪ ,‬התובע לא הכחיש כי בתקופת המחלה‬
‫הוא גז! עצי! במסור חשמלי‪ ,‬וזאת לש! חימו! ביתו‪ ,‬וציי בתשובה כי‪..." :‬קר‬
‫לי בבית לילדי!‪ ,‬יש לי ילדי! קטני! בבית‪ .‬זה היה בתקופת המחלה‪ ,‬זה היה‬
‫למספר דקות"‪ .28‬עדותו של התובע בהקשר זה לא נסתרה ולא הופרכה‪ ,‬וממילא‬
‫– לא הועלתה כל טענה על ידי הנתבעת‪ ,‬כי התובע עסק במכירת עצי!‪ .‬ראוי א(‬
‫להפנות בהקשר זה שוב לעובדה כי לתובע יש ‪ 18‬ילדי!‪ ,‬וכי לפי טענתו הנוספת‬
‫)שלא נסתרה(‪ ,‬היות שבאותה עת לא שולמה לו משכורת או דמי מחלה על ידי‬
‫הנתבעת‪ ,‬הוא נקלע לחובות‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫מעדותו של התובע למדנו עוד‪ ,‬כי מעבר לעבודתו בנתבעת‪ ,‬הוא נהג לספק ביצי!‬
‫בתמורה‪ .‬התובע העיד כי הוא סיפק ביצי! בתמורה ל*‪ 3‬שקלי! לתבנית‬
‫ביצי!‪ .29‬למשל‪ ,‬לבקשת אחותו‪ ,‬שהינה מנהלת מסעדה‪ ,‬כמו ג! לחלק מעובדי‬
‫המפעל‪ .30‬יחד ע! זאת‪ ,‬התובע טע כי הוא אינו זוכר הא! אספקת הביצי!‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 27‬עמ' ‪ 9‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.8 – 4‬‬
‫‪ 28‬עמ' ‪ 9‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.12 – 10‬‬
‫‪ 29‬עמ' ‪ 9‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.2 – 1‬‬
‫‪ 30‬עמ' ‪ 8‬לפרוטוקול ‪,‬שורות ‪.22 – 6‬‬
‫‪ 16‬מתו ‪26‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫היתה בתקופת מחלתו‪ ,‬ולא הוכח על ידי הנתבעת כי הצהרתו שבנדו אינה‬
‫נכונה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.49‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬הנתבעת ג! לא הצליחה להראות כי התובע עבד בתמורה בתקופת‬
‫המחלה באספקת ביצי!‪ .‬אומנ!‪ ,‬דו"ח החקירה מראה כי התובע הביא ביצי!‬
‫לגורמי! מסוימי!‪ ,‬א התובע טע כאמור כי המדובר בחמותו ובאחותו‪ ,31‬וג!‬
‫כא עדותו לא נסתרה‪ .‬הנתבעת ג! לא הזמינה לעדות את הגורמי! שצוי בדו"ח‬
‫שנראה כי התובע סיפק לה! ביצי!‪ ,‬וכדי להוכיח אחרת‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫הנתבעת ג! לא הביאה לעדות את עובדת המפעל שנטע בחקירה הנגדית של‬
‫התובע‪ ,‬כי התובע סיפק לה ביצי! בתקופת המחלה – הגב' אורית גבאי )וכאשר‬
‫אי חולק כי המדובר בגור! הנמצא במידה רבה בשליטת הנתבעת(‪ .‬כמו כ ‪ ,‬ג!‬
‫לא הובאה לעדות חמותה של הגב' גבאי‪ ,‬הגב' אסתר אזולאי‪ ,‬שג! ביחס אליה‬
‫נטע ‪ ,‬כי התובע סיפק לה ביצי! בתקופת המחלה‪ .‬בהקשר זה ג! נזכיר מושכלות‬
‫יסוד‪ ,‬ולפיה אי*הבאת עדי! שהיו יכולי! לאשש את גרסת צד כלשהו‪ ,‬פועלת‬
‫לחובת אותו צד אשר נמנע מלהביא עדי! אלה‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫מצד הנתבעת‪ ,‬חזרה גב' גיגי בעדותה וטענה‪ ,‬כי התובע היה כשיר לעבודה במהל‬
‫תקופת המחלה‪ ,‬והתכחשה לקרות האירוע‪ .32‬גב' גיגי א( נשאלה לעניי עמדתה‬
‫בנוגע לתשלו! ימי המחלה לאור דחיית תביעת התובע במוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫ונותרה בעמדתה כי התובע אינו זכאי לתשלו! דמי מחלה מהנתבעת‪ ,33‬שכ הוא‬
‫עבד בפועל באותה תקופה‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫דא עקא‪ ,‬שדבריה של הגב' גיגי לא נתמכו בכל ראיה שהיא‪ ,‬מלבד דו"ח החקירה‬
‫שבנדו ‪ ,‬ומחקירתה הנגדית ג! עלה כי הגב' גיגי לא ראתה במו עיניה‪ ,‬בכל שלב‬
‫שהוא במהל תקופת ההיעדרות של התובע‪ ,‬את האופ שבו התנהל התובע‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 31‬עמ' ‪ 8‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.12 – 6‬‬
‫‪ 32‬עמ' ‪ 13‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.12 – 11‬‬
‫‪ 33‬עמ' ‪ 14‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.13 – 12‬‬
‫‪ 17‬מתו ‪26‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫לכאורה ביו! האירוע או בתקופת המחלה‪ .‬למעשה‪ ,‬הגב' גיגי טענה כי היא "‪...‬‬
‫בכלל לא מדברת ע! התובע"‪ ,34‬ועוד הובהר כי היא לא עמדה בקשר ע! התובע‬
‫בתקופת המחלה‪ ,‬ולא ראתה כאמור את מכתבי בא*כוחו של התובע‪ .35‬לטענתה‪,‬‬
‫מי שעמד בקשר ע! התובע היה אחיה אבי‪ ,‬שמשו!*מה לא הובא לעדות מטע!‬
‫הנתבעת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.53‬‬
‫גב' גיגי א( העידה כי הצור בשכירת חוקר פרטי עלה לאחר שאמה של גב' גיגי‪,‬‬
‫כ לטענתה‪ ,‬ראתה את התובע ב"שוק של חצור ובשוק של צפת"‪ ,36‬ולאחר‬
‫שאחת מהעובדות של הנתבעת מסרה לה שבשיחה בי עובדת אחרת לבי התובע‪,‬‬
‫התובע ציי כי הוא "מפחד להגיע למפעל ושיראו אותו ע! הביצי!"‪ .37‬דא עקא‪,‬‬
‫שג! כא ‪ ,‬אימ‪ 5‬של הגב' גיגי לא הובאה לעדות‪ .‬כ הוא הנכו ג! לגבי אותה‬
‫עובדת שבנדו ‪ ,‬שהינה כאמור הגב' גבאי‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫לסיכו! – לסיכו! נושא זה‪ ,‬ולאחר ששקלנו את עדותו של התובע מחד‪ ,‬ושל‬
‫עדותה של גב' גיגי והחוקר מנגד‪ ,‬ובחנו את כלל הראיות בתיק‪ ,‬אנו קובעי! כי‬
‫לא ה‪-‬כח שהתובע "עבד" או "עבד בתמורה" בתקופת מחלתו‪ ,‬ולא הוכח‬
‫שהנתבעת היתה רשאית לשלול את זכאותו של התובע לדמי מחלה‪ .‬מצד‬
‫הנתבעת‪ ,‬גב' גיגי אינה מעידה מידיעותיה האישיות על פועלו של התובע בתקופת‬
‫המחלה‪ ,‬ומשכ לא נוכל לייחס משקל כלשהו לגרסתה בעניי זה‪.38‬‬
‫‪.55‬‬
‫בכל הקשור לדו"ח החקירה‪ ,‬הרי שב"כ התובע טוע בסיכומיו‪ ,‬כי לאור העובדה‬
‫שהמעקב של החוקר גנדלמ רלוונטי רק ליו! ‪ ,18.12.2014‬שהינו יו! בודד מתו‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 34‬עמ' ‪ 11‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.17 – 15‬‬
‫‪ 35‬עמ' ‪ 13‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.26 – 14‬‬
‫‪ 36‬עמ' ‪ 12‬לפרוטוקול‪ ,‬שורה ‪.9‬‬
‫‪ 37‬עמ' ‪ 12‬לפרוטוקול‪ ,‬שורות ‪.15 – 14‬‬
‫‪ 38‬ראו בהקשר זה ג! סעי( ‪ 21‬לסיכומי התובע‪.‬‬
‫‪ 18‬מתו ‪26‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫‪ 95‬ימי מחלה בה! היה שרוי התובע‪ ,‬הרי שהמשקל שיש לתת לדו"ח החקירה‬
‫הינו "מינורי עד שולי ביותר"‪.39‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.56‬‬
‫בית הדי במידה רבה שות( לטענה זו‪ .‬אכ ‪ ,‬בנסיבות בה הוצג דו"ח חקירה‬
‫שעורכו לא הובא לבית הדי ‪ ,‬וכאשר התצפית שאותה ער החוקר שהובא‬
‫לעדות‪ ,‬מהווה רק יו! אחד מכל תקופת המחלה הארוכה בת כשלושה חודשי!‬
‫תמימי!‪ ,‬הרי שבכל מקרה‪ ,‬לא נית לקבל את הטענה שיש לפסול את כל ימי‬
‫המחלה‪ .‬ראו בהקשר זה את הדברי! הבאי!‪ ,‬הנאי! לענייננו‪ ..." :‬אי לקבל‬
‫את טענת הנתבעות לפיה א! העובד עבד בחלק מימי המחלה‪ ,‬הוא מאבד את‬
‫זכותו לכל תקופת המחלה‪ .‬אי כל טענה כי העבודה בימי המחלה מלמדת על‬
‫פסול בתעודה‪ ,‬ולפיכ‪ .‬העובדה כי התובעת עבדה בחלק מימי המחלה ישלול‬
‫את זכאותה בגי ימי! אלה בלבד" )עב' )ת"א( ‪ 10494/05‬ארקמ – דיקולור‬
‫בע"מ‪ ,‬נית ביו! ‪.(24.2.2008‬‬
‫‪.57‬‬
‫לאור העובדה כי החקירה שבוצעה מלמדת על יו! בודד )או שניי!‪ ,‬לכל היותר‪,‬‬
‫הג! שקבענו כי אי מקו! להתייחס לחקירה ביו! ‪ ,(17.12.2014‬הרי שג! א!‬
‫נקבל את כלל טענות הנתבעת ביחס לימי! אלה – וכאמור‪ ,‬לא כ הוא המקרה‪,‬‬
‫הרי שממילא אי בימי! אלה כדי לתמו בטענת הנתבעת לניצול לרעה של‬
‫התובע את כל מחלתו הנטענת‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫בנוס(‪ ,‬ג! לא נית לקבל את הטענה שהתובע עבד בתמורה‪ ,‬בי א! ביו!‬
‫הספציפי של ה*‪ ,18.12.2014‬ובי א! ביו! ‪ 17.12.2014‬ויו! ‪ – 18.12.2014‬שניה!‬
‫יחדיו )ולאור הניתוח שנער על ידי בית הדי דלעיל(‪ ,‬ובי א! בכלל התקופה‬
‫שבנדו ‪ .‬אנו סבורי! כי שגרת יומו של התובע‪ ,‬כפי שתוארה על ידי החוקר‪ ,‬אינה‬
‫מלמדת בהכרח על המסקנה כי התובע עבד בתמורה בתקופת מחלתו‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫כמו כ ‪ ,‬ככל שהנתבעת מבקשת לטעו כי הפעולות אות ביצע התובע במהל יו!‬
‫‪ 17.12.2014‬ו‪/‬או יו! ‪ ,18.12.2014‬כגו ‪ :‬גיזו! בולי ע‪ .‬לחימו! ביתו‪ ,‬הבאת‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 39‬סעי( ‪ 24‬לסיכומי התובע‪.‬‬
‫‪ 19‬מתו ‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫קרטוני ביצי!‪ ,‬הסעת ילדיו והשתתפותו בקורס לימודי בשעות אחה"צ‪ ,‬יש בה‬
‫כדי ללמד על כ שהתובע היה כשיר מבחינה רפואית לחזור לעבודה‪ ,‬בכל תקופת‬
‫עבודתו‪ ,‬הרי שנחזור ונציי שוב‪ ,‬כי בפנינו הוצגו תעודות אי*כושר המהוות‬
‫ראיות בכתב לאמיתות תוכנ ‪ ,‬והמלמדות אחרת מטענת הנתבעת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.60‬‬
‫על כגו דא כבר העירה כב' הנשיאה שפר‪ ,‬כי "נציי כי תעודות המחלה שהופקו‬
‫– חזקה שה נכונות ולא הופקו ע"י הרופאי! למטרות מרמה‪ .‬התעודות הופקו‬
‫ע"י שני רופאי! שוני! מקופ"ח כללית‪ ,‬ומצויי בה אי כושר עבודה‪ ,‬להבדיל‬
‫מ"אי כושר תנועה"‪ ,‬או "מנוחה מוחלטת"‪ .‬לפיכ‪ ,.‬אי בעובדה שהתובע נראה‬
‫הול‪ .‬בכפרו לביקור משפחתי או למטרות דומות‪ ,‬כדי להוכיח שהיה שרוי‬
‫‪10‬‬
‫בכושר עבודה‪ .‬בנוס‪ ,2‬עיו ב"מחלות" המתוארות בתעודות המחלה ) ‪Hernia,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ (Low Bach Pain‬מעיד על ליקויי! המחייבי! המנעות ממאמ‪ 4‬פיסי‪ ,‬א‪ .‬לא‬
‫‪12‬‬
‫מגבילי! את היכולת לפסוע ברחובות הכפר" )עב' )נצ'( ‪ 1214/00‬חג'אזי – כל גל‬
‫טכניקה ‪ 94‬סחר בע"מ‪ ,‬נית ביו! ‪.(4.9.2001‬‬
‫‪13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪.61‬‬
‫לכל היותר‪ ,‬יש לפנינו פעילות מינורית של התובע – גיזו! עצי! של מספר דקות‬
‫וכד'‪ ,‬אשר אי ולא נית לראות בה ככזאת שהינה בגדר "עבודה" ו‪/‬או "עבודה‬
‫בשכר"‪ ,‬או ככזאת שמקימה זכות לנתבעת לשלול מהתובע את כל התשלו! בגי‬
‫כל תקופת המחלה‪ .‬בנקודה זו נפנה שוב לדברי כב' השופטת ורבנר‪ ,‬בפרשת‬
‫סבאג שצוטטה לעיל‪ ..." :‬איננו סבורי!‪ ,‬שיש בעזרה זו לב בימי שישי‪ ,‬כדי‬
‫לשלול את זכאות התובע לדמי מחלה"‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫לא בכדי‪ ,‬הדגיש בית הדי במקרה דומה‪ ,‬כי "בשולי הדברי! נעיר שממצאי‬
‫חוקר פרטי‪ ,‬מה! עולה שהעובד אינו שוהה בביתו בזמ מחלה‪ ,‬אינ! מהווי!‬
‫בהכרח ראיה לכ‪ .‬שאישורי המחלה אינ! משקפי! את מצבו הבריאותי של‬
‫העובד‪ .‬ממצאי חקירה כאמור יכולי! לכל היותר להעיד על כ‪ .‬שהעובד מבצע‬
‫פעולות שאינ מנוחה עקב מחלה‪ .‬ייתכנו הסברי! שוני! לכ‪ :.‬יתכ שהעובד‬
‫אינו פועל על פי הנחיות רופאיו‪ ,‬ייתכ שבמועד שבו צול!‪ ,‬חש הטבה ויצא‬
‫מביתו‪ ,‬ייתכ ג! שנאל‪ 4‬לצאת מביתו חר‪ 2‬העובדה שאינו חש בטוב‪ ,‬למשל‬
‫מקרה בו הורה נדרש לאסו‪ 2‬את ילדיו מהג או בית הספר ואי מי שיסייע לו"‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 20‬מתו ‪26‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫)ת"א( ‪ 9331/09‬סל! – עיצובי! גרפיקה ותקשורת שיווקית בע"מ‪ ,‬נית ביו!‬
‫‪.(5.2.2013‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.63‬‬
‫נשוב ונדגיש‪ ,‬כי בתי הדי קבעו במספר רב של מקרי!‪ ,‬כי מעסיק המבקש לשלול‬
‫דמי מחלה מעובד‪ ,‬עליו להתכבד ולעמוד בדרישות הדי שצוטטו לעיל‪ .‬עוד נקבע‪,‬‬
‫כי פעולות מינוריות ושוליות של עובדי!‪ ,‬אי בה כדי לשלול את זכאותו של‬
‫העובד לדמי מחלה‪ .‬ראו הפסיקות שהובאו דלעיל בהרחבה‪ ,‬וכ הדברי!‬
‫הבאי!‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫"טענתו של התובע‪ ,‬לפיה שהה במקו! כי לא היה לו כל דבר אחר‬
‫לעשות וש! היו בני משפחתו‪ ,‬מקובלת עלינו‪ .‬הג! שהתובע שהה‬
‫בחופשת מחלה אי הדבר מחייב כי הוא יהיה מרותק למיטה בכל שעות‬
‫היו!‪ .‬מאישורי המחלה עולה כי התובע סבל מכאבי! בידו ובגבו אי‬
‫בכ‪ .‬למנוע מהתובע לשבת ולאכול ארוחת צהריי! במקו! העבודה של‬
‫אשתו‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר מקו! העבודה ומקו! מגוריו נמצאי! באותה עיר‬
‫ויתכ שא‪ 2‬היו בסמיכות‪ .‬דוח החקירה לא העלה כי התובע עסק‬
‫בפעילות משמעותית בעסק‪ ,‬התובע נצפה מספר פעמי! תו‪ .‬כדי ישיבה‬
‫במקו! אכילה ושתיה וללא תכלית מוגדרת לפעילותו‪ .‬רק פע! אחת‬
‫בלבד יוצר קשר ע! לקוחות של העסק‪ ,‬ובפעולה יחידה זו אי להעיד על‬
‫היותו עובד של העסק‪ ,‬וג! א! התובע סייע לאשתו בדר‪ .‬אגב אי בכ‪.‬‬
‫להעיד כי התובע עבד בעסק‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מכ‪ .‬שהתובע שעה בעסק שעות‬
‫מרובות‪ ,‬ולא נצפה מבצע פעילות של עובד‪ ,‬יש ללמד כי התובע אינו עובד‬
‫של עסק‪ .‬יש להוסי‪ 2‬כי עיקר טענתו של התובע הייתה כי הוא סבל‬
‫ממגבלה פיזית שמנעה ממנו לשאת משקלי! כבדי!‪ .‬אילו היה הנתבע‬
‫מציג בפנינו ראייה כי התובע מבצע פעולות פיזיות קשות היה בכ‪.‬‬
‫לערער את גרסת התובע‪ ,‬אלא שלישיבה בדוכ השווארמה של אשתו‬
‫אי להעיד כי התובע כשיר לעבודה או שהתובע עובד בעסק‬
‫אחר‪ .‬לסיכו! לטעמנו‪ ,‬אי בכל הממצאי! שהעלתה חקירתו של מר‬
‫אביט לבסס ראיה שהתובע היה 'עובד' בעסק של רעייתו" )דמ"ש‬
‫)ת"א( ‪ 2494/10‬מוחמדוב – מסורי‪ ,‬נית ביו! ‪.(22.7.2013‬‬
‫‪ 21‬מתו ‪26‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫‪.64‬‬
‫הארכנו בדברי! ובדוגמאות דלעיל‪ ,‬אלא כדי להראות ולהמחיש כי מעסיק אינו‬
‫יכול לשלול בצורה שרירותית את דמי המחלה של העובד‪ .‬האמור לעיל יכול‬
‫להיעשות רק בגדרי הוראות הדי והפסיקה‪ ,‬דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הסעדי! לה! זכאי התובע‬
‫‪.65‬‬
‫לאור מסקנתנו שבנדו ‪ ,‬התובע זכאי לתשלו! דמי מחלה בהתא! לתעודות‬
‫המחלה‪ .‬התובע טוע כי יש לחשב את דמי המחלה בס כולל של ‪' 34,650‬‬
‫)‪ ' 11,550‬בתיק ד"מ ‪ ,36522*11*14‬ו*‪ ' 23,100‬בתיק ד"מ ‪26511*01*15‬‬
‫]‪ ' 11,550‬לכל חודש[(‪ .‬הנתבעת התייחסה לנושא זה בפע! הראשונה‬
‫בסיכומיה‪ ,40‬ולא עשתה כ קוד! לכ ‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫את זכאותו של התובע לפי דמי מחלה נבדוק לפי חוק דמי מחלה‪ .41‬היות שהתובע‬
‫לא היה עובד חודשי‪ ,‬ולא עבד בהיק( עבודה מלא בנתבעת )וכפי שנית ללמוד‬
‫מתלושי השכר שהוגשו לתיק(‪ ,‬רלוונטית לענייננו הוראת סעי( ‪)2‬ב()‪ (3‬לחוק דמי‬
‫מחלה‪ ,‬הקובעת את "תקופת המחלה" שיש לשל! בגינה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫")‪ (3‬לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו‬
‫מקו! עבודה )להל – עובד לסירוגי ( – תהא תקופת המחלה כל ימי‬
‫מחלתו‪ ,‬למעט ימי מנוחה שבועית וחגי!‪ ,‬כפול היחס שבי הימי!‬
‫‪ 40‬סעי( ‪ 49‬לסיכומי הנתבעת‪.‬‬
‫‪ 41‬אומנ!‪ ,‬קיימות התייחסויות בפסיקה )ראו למשל ס"ע )נצ'( ‪ 7374*05*12‬צ'וצ'וא – תעשיות חרט‬
‫הגליל בע"מ‪ ,‬נית ביו! ‪ ,(11.11.2014‬ולפיה נית ללמוד כי הנתבעת הינה חברה בהתאחדות‬
‫התעשייני!‪ ,‬וייתכ כי נית היה לבדוק את זכאותו של התובע לדמי מחלה לפי ההסכ! הקיבוצי הכללי‬
‫בתעשיה‪ ,‬או לפי ההסכ! הקיבוצי בענ( המתכת‪ ,‬החשמל והאלקטרוניקה )ראו ס"ע )נצ'( *‪36870*05‬‬
‫‪ 11‬שליי – תעשיות חרט הגליל בע"מ‪ ,‬נית ביו! ‪ .(13.12.2013‬אול!‪ ,‬התובע לא טע ולא הוכיח דבר‬
‫בהקשר זה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בהתייחס לטענה שהועלתה בסעי( ‪ 26‬לסיכומי התובע‪ ,‬ולפיה חל על הנתבעת‬
‫תקנו העבודה בתעשייה )ודוק – טענה זו הועלתה על ידי התובע ביחס לגופו של התיק‪ ,‬ולא ביחס‬
‫לחישוב דמי המחלה(‪ ,‬הרי שהמדובר בהרחבת חזית‪ ,‬שכ טענה זו לא הועלתה בכתבי התביעה‪.‬‬
‫‪ 22‬מתו ‪26‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשני! עשר‬
‫החדשי! שקדמו למחלה לבי ימי העבודה באותו רבע שנה‪".‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.67‬‬
‫להל התחשיב‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫א‪.‬‬
‫לגבי "ימי מחלתו"‪ ,‬הרי שתקופה זו משתרעת על שלושה חודשי עבודה‬
‫שבה! התובע לא עבד – חודשי! ‪ 11 ,10‬ו*‪ 12‬בשנת ‪ .2014‬מבדיקת בית‬
‫הדי עולה כי המדובר בס הכל ב*‪ 92‬ימי!‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לגבי "ימי מנוחה שבועית וחגי!" שיש להוריד! – הנתבעת לא הוכיחה‬
‫כי בתקופה זו חלו חגי!‪ ,‬ועל כ יש להוריד ימי מנוחה שבועית בלבד –‬
‫קרי‪ ,‬שבתות )שכ התובע עבד שישה ימי! בשבוע‪ ,‬וכפי שנית ללמוד‬
‫מתלושי השכר שהוגשו לתיק(‪ .‬מבדיקת בית הדי עולה כי בתקופה‬
‫שבנדו היו ‪ 13‬שבתות‪ .‬יש איפוא להפחית מ*‪ 92‬הימי! )ראו סעי( א'‬
‫דלעיל( ‪ 13‬ימי!‪ ,‬קרי – ‪ 79‬ימי!‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לגבי "הימי! שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר‬
‫שבשני!*עשר החדשי! שקדמו למחלה לבי ימי העבודה באותו רבע‬
‫שנה" – לבית הדי לא הוגשו כל נתוני! בהקשר זה על ידי התובע‪ .‬כל‬
‫שהוגש לתיק בית הדי ‪ ,‬הינ! תלושי השכר של התובע לחודשי! ‪ 8 ,7‬ו*‪9‬‬
‫לשנת ‪ ,2014‬מה! נית ללמוד כי בחודשי! אלה עבד התובע כדלקמ –‬
‫‪ 27‬ימי עבודה )מתו ‪ ,27‬חודש ‪ 24 ,(7/2014‬ימי עבודה )מתו ‪ ,24‬חודש‬
‫‪ (8/2014‬ו*‪ 20‬ימי עבודה )מתו ‪ ,22‬חודש ‪ .(9/2014‬כלומר‪ ,‬המדובר ב*‪71‬‬
‫ימי עבודה בפועל‪ ,‬מתו ‪ 73‬ימי עבודה אפשריי!‪ ,‬וביחס של ‪.97%‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הכפלת התוצאה המופיעה בסיפא של סעי( ב' דלעיל – ‪ 79‬ימי!‪ ,‬ביחס‬
‫של ‪ 97%‬וכפי שנקבע בסעי( ג' דלעיל‪ ,‬מביאה למסקנה כי תקופת המחלה‬
‫עומדת על ‪ 77‬ימי! )במעוגל(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 23‬מתו ‪26‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫ה‪.‬‬
‫יצוי עוד‪ ,‬כי בהתא! לסעי( ‪)2‬א( לחוק דמי מחלה‪)" ,‬א( עובד שנעדר‬
‫מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו‪ ,‬בכפיפות לתקופת‬
‫הזכאות המקסימלית כאמור בסעי‪ (1) – 4 2‬החל מהיו! הרביעי להעדרו‬
‫כאמור – תשלו! על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו )להל – דמי מחלה(;‬
‫)‪ (2‬בעד הימי! השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה"‪.‬‬
‫על כ ‪ ,‬התובע אינו זכאי לתשלו! עבור יו! המחלה הראשו ‪ ,‬וזכאי‬
‫למחצית התשלו! עבור היו! השני והשלישי‪ .‬קרי – יש להוריד ‪ 2‬ימי‬
‫מחלה מזכאותו של התובע‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בסיכו! ולאור כל האמור לעיל‪" ,‬תקופת המחלה" שיש לשל! בגינה הינה‬
‫של ‪ 75‬ימי!‪ .‬יצוי שוב‪ ,‬כי עמדה לרשותו של התובע‪ ,‬ערב התקופה‬
‫שבנדו ‪ ,‬יתרה שהינה מעט למעלה מכ )לפי תלוש השכר של חודש‬
‫‪ 9/2014‬יתרת ימי המחלה של התובע עמדה על ‪ 77.71‬ימי!(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪.68‬‬
‫לגבי ער יו! מחלה‪ ,‬הרי שיש לקבוע את ממוצע שכרו של התובע ליו! עבודה‬
‫בשלושת החודשי! שלפני תקופת המחלה‪ .‬מתלושי השכר של התובע לחודשי!‬
‫‪ ,8 ,7‬ו*‪ 9‬לשנת ‪ ,2014‬עולה כי שכרו לשלושת החודשי! הנ"ל‪ ,‬כאשר יש לקחת‬
‫בחשבו רק את הרכיבי! הכלולי! בחשבו השכר המשמש בסיס לחישוב דמי‬
‫המחלה )ראו סעי( ‪ 6‬לחוק דמי מחלה(‪ ,‬וללא רכיב ב"בונוס" ששול! לתובע מדי‬
‫חודש‪ ,‬הינו כדלקמ ‪ :‬בחודש ‪ 7/2014‬עמד שכרו על ס ‪ ;' 7,682‬בחודש ‪8/2014‬‬
‫עמד שכרו על ס של ‪ ;' 6,405‬בחודש ‪ 9/2014‬עמד שכרו על ס של ‪.' 5,859‬‬
‫קרי – ס הכל ‪ ,' 19,946‬אות! יש לחלק כאמור ב*‪ 71‬ימי עבודה )ראו סעי(‬
‫‪67‬ג' דלעיל(‪ .‬כלומר‪ ,‬ער יו! מחלה הינו ‪) ' 281‬במעוגל(‪.‬‬
‫‪.69‬‬
‫התחשיב הסופי הינו על כ כדלקמ – ‪ 75‬ימי מחלה * ‪ ' 281‬ליו! מחלה‪ ,‬ועל‬
‫הנתבעת לשל! לתובע ס מצטבר של ‪.' 21,075‬‬
‫‪.70‬‬
‫הלנת שכר – התובע עתר לקבלת פיצויי הלנה בגי אי*תשלו! דמי המחלה‪.‬‬
‫בהתא! לסעי( ‪ 7‬לחוק דמי מחלה‪ ,‬הרי ש"די דמי מחלה המשתלמי! מאת‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 24‬מתו ‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫מעביד כדי שכר עבודה לכל דבר"‪ .‬לעניי זה‪ ,‬קובע סעי( ‪ 18‬לחוק הגנת השכר‪,‬‬
‫התשי"ח*‪ 1958‬כדלקמ ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫"בית די אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו‪ ,‬א! נוכח כי‬
‫שכר העבודה לא שול! במועדו בטעות כנה‪ ,‬או בגלל נסיבה שלמעביד‬
‫לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצ! החוב‪ ,‬שיש‬
‫בה! ממש לדעת בית הדי האזורי‪ ,‬בלבד שהסכו! שלא היה שנוי‬
‫במחלוקת שול! במועדו‪".‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.71‬‬
‫קרי‪ ,‬לבית הדי שיקול דעת להחליט הא! יש מקו! להפחית את פיצויי הלנת‬
‫השכר וא( לבטל!‪ .‬במסגרת שיקול הדעת יש לבצע שקלול של כלל נסיבות‬
‫המקרה‪ ,‬לרבות התנהגות הצדדי! ותו! ליב!‪ ,‬סוג המעסיק‪ ,‬סיבות ההלנה‪,‬‬
‫מאפייני ההלנה )דוגמת מש האיחור‪ ,‬גובה השכר המול והא! מהווה כל שכרו‬
‫של העובד( ועוד‪ ,‬תו הקפדה על עקרונות של סבירות ומידתיות ותו איזו בי‬
‫הצור( בהרתעת מעסיקי! מפני הלנת שכר לבי הפגיעה בעסק הכרוכה בהטלת‬
‫פיצוי עונשי בשיעורי! מכבידי!‪.42‬‬
‫‪.72‬‬
‫הג! שבית הדי סבור כי התנהגותה של הנתבעת ובכל הקשור לאי*תשלו! דמי‬
‫המחלה של התובע‪ ,‬היתה לא ראויה‪ ,‬הרי שבי הצדדי! נתגלעו חילוקי דעות‬
‫מהותיי! בנוגע לעצ! זכאותו של התובע לדמי מחלה‪ .‬משכ ‪ ,‬התשלו! יישא‬
‫בהפרשי הצמדה וריבית כדי ‪ ,‬וכפי שיפורט להל ‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לסיכו!‬
‫‪.73‬‬
‫התביעות )ד"מ ‪ 36522*11*14‬וד"מ ‪ (26511*01*15‬מתקבלות‪ .‬על הנתבעת לשל!‬
‫לתובע דמי מחלה בס כולל של ‪ ,5 21,075‬בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיו!‬
‫‪ 15.11.2014‬ואיל )מחצית התקופה שלא שולמה(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 42‬ע"ע ‪ 473/09‬מוטור אפ בע"מ – ורד‪ ,‬נית ביו! ‪ ;1.11.2011‬ע"ע ‪ 300029/98‬מכו בית יעקב למורות‬
‫– מימו ‪ ,‬נית ביו! ‪.29.11.2000‬‬
‫‪ 25‬מתו ‪26‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫בית הדי האזורי לעבודה בנצרת‬
‫ד"מ ‪36522 11 14‬‬
‫ד"מ ‪26511 01 15‬‬
‫‪.74‬‬
‫בנוס(‪ ,‬הנתבעת תישא בנוס( בהוצאות התובע בס של ‪ ,5 1,000‬ובשכר טרחת‬
‫עור דינו בס של ‪ .5 4,500‬הסכומי! הנקובי! לעיל ישולמו לתובע בתו‬
‫שלושי! ימי! מיו! קבלת פסק הדי ‪ ,‬שאחרת ה! יישאו בהפרשי הצמדה‬
‫וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה‪ ,‬התשכ"א*‪ ,1961‬וזאת החל מיו! מת‬
‫פסק הדי ועד ליו! התשלו! המלא בפועל‪.‬‬
‫‪.75‬‬
‫במידה ומי מהצדדי! יבקש לערער על פסק די זה‪ ,‬עליו להגיש בקשת רשות‬
‫ערעור לבית הדי הארצי לעבודה בירושלי!‪ ,‬וזאת בתו ‪ 15‬ימי! מיו! קבלת‬
‫פסק הדי ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫נית היו!‪ ,‬כ"ג אלול תשע"ה )‪ 07‬ספטמבר ‪ ,(2015‬בהיעדר הצדדי! ויישלח אליה!‪.‬‬
‫__________________‬
‫נציג ציבור‪ ,‬עובדי!‬
‫___________________‬
‫ד"ר טל גול ‪ ,‬שופט‬
‫‪ 26‬מתו ‪26‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬