‫בית משפט לענייני משפחה‬
‫טבריה‬
‫ת"ע ‪ 23423-44-23‬משרד האוצר אגף נכסי נפקדים נ' ' ‪ XXXX‬ואח'‬
‫בפני‬
‫כב' השופט מחמוד שדאפנה‬
‫משרד האוצר‪/‬אגף נכסי נפקדים‬
‫מבקשים‬
‫נגד‬
‫משיבים‬
‫‪xxxx .2‬‬
‫‪xxxx .3‬‬
‫‪xxxx .2‬‬
‫‪.4‬האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון‬
‫פסק דין‬
‫השאלות המצריכות הכרעתו של ביהמ"ש‪:‬‬
‫א‪-‬‬
‫האם ניתן להשאיר צו ירושה על כנו כאשר אין הוכחת מועד מותו של המוריש או תעודת‬
‫פטירה?‬
‫ב‪-‬‬
‫האם מחדלים פרוצדוראליים גוברים על עשיית צדק והגעה לחקר האמת?‬
‫ג‪-‬‬
‫האם גילויה של עובדה חדשה מצדיק ביטול צו ירושה‪ ,‬ואם כן מה הם התנאים?‬
‫פתח דבר‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בפני בקשה לביטול צו ירושה מיום ‪( 61.1.61‬להלן‪" :‬הבקשה לביטול צו ירושה ‪/‬‬
‫הבקשה") אשר הוגשה לרשם לענייני ירושה מטעם מדינת ישראל‪ -‬האפוטרופוס לנכסי‬
‫נפקדים‪ ,‬באמצעות פרקליטות מחוז צפון (להלן‪" :‬המבקשת")‪ .‬הבקשה הועברה ביום‬
‫‪ 11.4.61‬לבית משפט זה במסגרת ת"ע ‪.21421-44-61‬‬
‫‪.2‬‬
‫היורשים (להלן‪" :‬המשיבים") מתנגדים לבקשה לביטול צו ירושה‪.‬‬
‫הרקע‪:‬‬
‫‪.3‬‬
‫ביום ‪ 12.2.1442‬ניתן צו ירושה (להלן‪" :‬צו הירושה") בעניין עזבונו של ‪( xxx‬להלן‪:‬‬
‫"המוריש"‪" /‬המנוח")‪ ,‬שעל פיו נקבע כי היורשים על פי דין הינם בניו (המשיבים ‪:)6,1,2‬‬
‫בת זוגו הגב' ‪ xxx‬ושלושת בנותיו‪ ,‬הסתלקו מהעיזבון‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫דבר קיומו של צו הירושה נודע לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בשלב יותר מאוחר כפי‬
‫שיפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מועד הפטירה המופיע בצו הירושה –שנת ‪ ,6441‬נקבע על בסיס פסק דין בדבר הצהרת‬
‫מותו של הנעדר‪ ,xxx ,‬אשר ניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה ‪ -‬כב' השופט סארי‬
‫ג'יוסי ביום ‪ 62.4.42‬במעמד צד אחד בת"ע ‪( 6264-42‬להלן‪" :‬פסק הדין במעמד צד אחד")‪,‬‬
‫בהעדר תשובה מטעם האפוטרופוס לנכסי נפקדים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫ביום ‪ 11.1.44‬ניתנה החלטה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד‪ ,‬במסגרת התיק‬
‫הנ"ל לפיה קבע כבוד השופט סארי ג'יוסי‪:‬‬
‫"מקום שהצהרת מותו של המנוח בהתאם לפסק הדין‪ ,‬חורצת את גורלם‬
‫של מקרקעין רחבי היקף‪ ,‬יש לנקוט משנה זהירות‪ ,‬שעה שתחושת הצדק‪,‬‬
‫שורת הדין וההגינות‪ ,‬נוכח האמור במ‪-[ 6/‬תעודה הערוכה על ידי משרד‬
‫הפנים‪ ,‬על פיה המשיב‪ ,‬בנו של המנוח נולד ביום ‪ -2.61.6442‬מ‪.‬ש]‬
‫מחייבים ביטול פסק הדין‪".‬‬
‫‪.2‬‬
‫ביום ‪ ,4.4.61‬ניתן פסק דין בת"ע ‪ 6264-42‬הדוחה את התביעה מהנימוק כי "התובע לא‬
‫הוכיח‪ ,‬כי אביו ‪ xxx‬נפטר בשנת ‪ ."2443‬פסה"ד ניתן לאחר שנוהל הליך של הוכחות‬
‫ושמיעת עדים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ה דיון בבקשה הועבר לבית משפט זה‪ .‬התקיים דיון במסגרתו נתבקשה מתן הודעה בעניין‬
‫ייצוגו של האפוטרופוס הכללי‪ .‬ביום ‪ ,15.66.64‬הוגשה הודעה מטעם ב"כ היועמ"ש בדבר‬
‫הצטרפות לבקשה לביטול צו ירושה אשר הוגשה מטעם האפוטרופוס לנכסי נפקדים‪,‬‬
‫ובמסגרתה עתר לצירוף אשתו הראשונה של המנוח וילדיהם כמשיבים לבקשה להצהרת‬
‫מוות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫להלן יינתן פסק דין‪.‬‬
‫טענות הצדדים‪:‬‬
‫טענות המבקשת‪:‬‬
‫‪.64‬‬
‫על פי גרסת המבקשת‪ ,‬נפלו מספר פגמים המצדיקים ביטולו של הצו‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫לטענת המבקשת‪ ,‬כלל לא ידעה על קיומו של צו הירושה במועד הוצאתו‪ ,‬אלא אך‬
‫בתאריך ‪ .11.61.66‬אך‪ ,‬בהמשך‪ ,‬בעקבות טענת המשיבים‪ ,‬הוברר כי צו הירושה הוצג בפני‬
‫האפוטרופוס לנכסי נפקדים כבר קודם לכן ביום ‪ .65.4.64‬עובדה שאינה שנויה במחלוקת‬
‫והמבקשת אישרה זאת‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫לדבריה‪ ,‬מועד פטירת המוריש מצוי במחלוקת‪ ,‬כאשר המשיבים טוענים כי המנוח נפטר‬
‫בשנת ‪ ,6441‬ואילו המבקשת טוענת כי מר ‪ ,xxx‬ככל שנפטר (כפי שנאמר ע"י המבקשת)‬
‫נפטר רק לאחר שנת ‪ ,6442‬לאחר שיצא מהארץ בתקופה הקובעת בחוק נכסי נפקדים‪,‬‬
‫התש"י – ‪ ,6454‬לאחת המדינות הכלולות בחוק נכסי נפקדים‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫מועד הפטירה המופיע בצו הירושה‪ ,‬נקבע על בסיס פסק דין במעמד צד אחד של בית‬
‫משפט לענייני משפחה מיום ‪ 62.4.42‬במסגרת ת"ע ‪ ,6264/42‬אשר בהמשך בוטל‪ .‬בסופו‬
‫של דבר אף התביעה נדחתה ביום ‪ ,4.4.61‬כפי שצוין לעיל‪.‬‬
‫‪.64‬‬
‫לגרסת המבקשת‪ ,‬ביום ‪ 14.2.42‬המשיבים הגישו תגובה לבקשה לביטול פסק הדין‬
‫במעמד צד אחד‪ ,‬ועל אף מעורבותם בהליך הבקשה לביטול‪ ,‬פנו באפריל ‪ 1442‬בבקשה‬
‫לרשם לענייני ירושה לזרז הוצאתו של הצו‪ ,‬מבלי לציין כי הוגשה זה מכבר בקשה לביטול‬
‫פסק הדין בעניין מועד פטירת המוריש‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫בנוסף‪ ,‬צוין בבקשה דבר קיומם של יורשים נוספים וכאלה שאין להכיר בהסתלקותם‬
‫מהעיזבון‪ .‬כך‪ ,‬טענה המבקשת‪ ,‬כי אין להכיר בהסתלקותה של בת הזוג‪ ,‬הגב' ‪ xxx‬כריים‬
‫ת"ז ‪ xxx‬מהעיזבון‪ ,‬כאשר זו התרחשה בעקבות דחיית תביעתה בשנת ‪ 6422‬לזכויות‬
‫במקרקעין כיורשת של המנוח‪ .‬במסגרת התביעה‪ ,‬היא ויורשים נוספים הכוללים בין‬
‫השאר את ‪ ,xxxx‬אשתו הראשונה של המנוח ואם ילדיהם המשותפים‪ xxx ,‬ו‪ xxx -‬תבעו‬
‫זכויות מכוח היותם יורשיו של המנוח‪ ,‬אך ויתרו לכאורה על זכויותיהם בצו הירושה‪,‬‬
‫ולפיכך יש לצרפם כיורשים של המנוח‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫למעשה לדברי המבקשת‪ ,‬למועד פטירת המנוח יש השלכה על דיני הירושה החלים‪ ,‬הן‬
‫מבחינת הזכאים לרשת‪ ,‬והן בנוגע לחלוקת הירושה בין היורשים השונים‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬הוגשה בקשת המבקשת להורות על ביטול צו הירושה שניתן ביום ‪.12.2.42‬‬
‫כן התבקשה מתן הוראה בדבר צירוף האפוטרופוס לנכסי נפקדים‪ ,‬כצד מעוניין‪ ,‬להליך‬
‫תיקון צו הירושה שכן עולה כי לפחות יורש אחד של המנוח‪ ,‬היה נפקד‪.‬‬
‫טענות המשיבים‪:‬‬
‫‪.62‬‬
‫המשיבים בתגובתם‪ ,‬טענו כי דינה של הבקשה להידחות כיון שצו הירושה ניתן כדין‪.‬‬
‫‪.64‬‬
‫בראשית תגובתם‪ ,‬העלו טענתם בדבר ליקוי בבקשה לביטול צו ירושה אשר הוגשה בהעדר‬
‫תצהיר התומך בעובדות הבקשה כדין‪ .‬היעדרו של תצהיר מונע חקירה נגדית על עובדות‬
‫הבקשה ומכשיל קיומו של הליך ענייני‪ .‬על פי תקנה ‪(12‬א) לתקנות הירושה‪ ,‬התשנ"ח –‬
‫‪( 6442‬להלן‪" :‬תקנות הירושה")‪ ,‬יש לתמוך עובדות הבקשה לביטול צו ירושה בתצהיר‬
‫המבקש וכן תצהיר אדם אחר‪ ,‬כאשר העובדות אינן בידיעתו האישית של המבקש‪.‬‬
‫לדבריהם אף בהתאם לתקנה ‪ 146‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬על בעל דין לצרף לבקשתו‪,‬‬
‫תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשתו‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫לגרסתם‪ ,‬מאחר ונציג האפוטרופוס לנכסי נפקדים אינו מכיר העובדות לעניין המנוח‬
‫באופן אישי אלא ממסמכים‪ ,‬כפי שהעיד בעניין בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת‬
‫ת"ע ‪ ,6264/42‬הרי שהיעדר תצהיר הינו בניגוד לתקנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬המשיבים טענו לשיהוי‬
‫בהגשת הבקשה‪ ,‬מאחר וצו הירושה הוגש לנציג היועץ המשפטי לממשלה במחוז נצרת‪,‬‬
‫וניתן לאחר פרסום הבקשה כמתחייב‪ ,‬הרי שהבקשה לביטול צו ירושה הוגשה באיחור‪,‬‬
‫לאור העובדה כי הבקשה הונחה בפני בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במחוז נצרת‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫בהמשך התגובה‪ ,‬צוין כי צו הירושה הוגש והוצג במסגרת חקירתו הנגדית של‬
‫האפוטרופוס לנכסי נפקדים בת"ע ‪ ,6264/42‬ביום ‪ .65.4.1464‬לפיכך‪ ,‬יש לדחות טענת‬
‫המבקשת כי דבר מתן הצו‪ ,‬נודע לה אך ביום ‪.11.61.66‬‬
‫‪.11‬‬
‫לדידם‪ ,‬ניתן להקיש לעניין שבפנינו מתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬הקובעות כי יש להגיש‬
‫בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה‪ ,‬תוך ‪ 24‬ימים מיום היוודע לבעל הדין על מתן‬
‫פסק הדין‪ ,‬במקרה דנן‪ ,‬צו הירושה‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫בנוגע להסתלקותה של בת הזוג ‪( xxx‬להלן‪ )"xxx" :‬מהעיזבון‪ ,‬הגיבו המשיבים‪ ,‬כי דחיית‬
‫התביעה של ‪ xxx‬בשנת ‪ ,6422‬נפסקה מחמת היעדר התייצבות וזאת בשל אי ידיעתה על‬
‫התפטרותו של בא כוחה‪ .‬כאשר‪ ,‬אין כל קשר בין פסק הדין דלעיל הדוחה תביעתה של‬
‫‪ , xxx‬לבין הסתלקותה מחלקה בעיזבונו של המוריש לטובת ילדיה אשר נעשתה כדין‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫לסיכום‪ ,‬טוענים המשיבים כי יש לאפשר להם להסתמך על צו הירושה אשר ניתן‪ ,‬וכי כל‬
‫מטרת בקשה זו לביטולו של צו הירושה‪ ,‬הינה לרשת עזבונו של המוריש‪.‬‬
‫דיון והכרעה‪:‬‬
‫‪.15‬‬
‫ככלל‪ ,‬צו ירושה מהווה מעשה בי דין ודינו כדין פס"ד סופי לכל דבר ועניין‪ ,‬וחל עליו‬
‫עקרון סופיות הדיון‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫סעיף ‪ 26‬לחוק הירושה‪ ,‬תשכ"ה – ‪( 6415‬להלן‪" :‬חוק הירושה")‪ ,‬קובע כי‪:‬‬
‫" צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או‬
‫בוטלו"‪..‬‬
‫‪.12‬‬
‫משמע‪ ,‬צו ירושה הינו כפסק דין התקף כלפי כולי עלמא ומהווה הכרעה סופית ומחייבת‪.‬‬
‫בנוגע לצדדים הישירים‪ ,‬פסק הדין‪ ,‬קושר אותם רק באותן פלוגתאות שהועמדו לבירור‬
‫בהליך‪ ,‬בו ניתנה להם הזדמנות סבירה להשתתף‪( .‬ע"א ‪ 124/24‬רוזה (רוזליה) שרש נ'‬
‫יוסף גלילי [פורסם בנבו‪.)]61.2.41 ,‬‬
‫‪.12‬‬
‫חריג לכך‪ ,‬קבוע בסעיף ‪( 21‬א) לחוק הירושה‪:‬‬
‫"נתן רשם לענייני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום‪ ,‬רשאי כל אחד‬
‫מהם‪ ,‬לגבי צווים שנתן‪ ,‬לפי בקשת מעוניין בדבר‪ ,‬לתקנם או לבטלם על סמך‬
‫עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לענייני‬
‫ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני‬
‫מתן הצו‪ ,‬או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה‬
‫הראשונה‪ ,‬יעביר את הבקשה לבית המשפט‪".‬‬
‫‪.14‬‬
‫סעיף זה‪ ,‬מתווה הדרך לתקיפת סופיות צו הירושה‪ ,‬בהסתמך על עובדות חדשות או‬
‫טענות חדשות שלא ניתן היה להעלותן קודם‪ .‬תיקון או ביטול של צו ירושה‪ ,‬ייעשה "לפי‬
‫בקשת מעוניין בדבר" ‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫בקשה זו לביטול צו ירושה הוגשה מטעם האפוטרופוס לנכסי נפקדים‪ .‬תפקידו של‬
‫האפוטרופוס לנכסי נפקדים הינו שמירה על נכסי נפקדים על פי החוק‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫בהמשך‪ ,‬ביום ‪ ,15.66.64‬הצטרף האפוטרופוס הכללי לבקשה לביטול צו ירושה‪ .‬ככל שלא‬
‫הוכרע מועד פטירתו של המנוח מוריש‪ ,‬הרי שעל פי חוק נכסי נפקדים‪ ,‬לאפוטרופוס‬
‫לנכסי נפקדים עניין בהליך‪ .‬אף לאפוטרופוס הכללי ישנו עניין בפרשה‪ ,‬מאחר ובבקשה‬
‫מטעמו התבקש צירופם של יורשים נוספים מעבר לאלו הרשומים בצו הירושה‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫יש לציין ולהדגיש‪ ,‬כי האפוטרופוס הכללי הודיע כי גם הוא מצטרף לבקשת המבקשת‬
‫ובמסגרת ההודעה עתר לביטול צו הירושה שניתן מאותם נימוקים שפורטו ע"י המבקש‪,‬‬
‫ובעיקרם קיומם של מסמכים מהותיים חדשים שלא הונחו בפני הרשמת לענייני ירושה‬
‫בעת מתן הצו‪ .‬במסגרת ההודעה ביקש האפוטרופוס ליתן לו ארכה להגשת תגובה אף‬
‫מטעמו‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫ביהמ"ש נעתר לבקשה וניתנו לאפוטרופוס הכללי מספר אורכות להגשת בקשה מטעמם‬
‫לביטול צו הירושה‪ ,‬אלא‪ ,‬ובניגוד להחלטות ביהמ"ש‪ ,‬בקשה כזו לא הוגשה במועד‬
‫והוגשה לאחר חלוף המועד שנקבע להגשת הבקשה‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫לא מצאתי לייחס חשיבות לתוכן הבקשה שהוגשה באיחור מטעם האפוטרופוס שכן וכפי‬
‫שנמסר בהודעה הראשונה של האפוטרופוס הכללי לפיה מצטרף הוא לעמדת המבקשת‬
‫וחוזר על אותם הטענות שהועלו בבקשה‪.‬‬
‫ביטול צו ירושה לאור עובדה חדשה‪:‬‬
‫‪.25‬‬
‫בבוא בית המשפט לדון בביטול צו ירושה‪ ,‬עליו לבחון טיבה‪ ,‬מהותה ומשקלה הלכאורי‬
‫של העובדה החדשה שמצדיקה לטענת המבקשים את ביטול צו הירושה (ע"א ‪4444 /46‬‬
‫טורנר נ' טורנר‪ ,‬פ"ד מז(‪.))6442( 421 )1‬‬
‫‪.21‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בהתאם לאמור בע"א ‪ 561624‬לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי‬
‫[פורסם בנבו‪( ]4.66.21 ,‬להלן‪" :‬פס"ד לשינסקי") רשאי בית המשפט להחליט‪ ,‬כי אין הוא‬
‫מוכן להיזקק לעובדות או לטענות החדשות במקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫כאשר צד לדיון המקורי היה ער לעובדה או לטענה ויכול היה להביאן לפני בית‬
‫המשפט לפני מתן צו הירושה‪ ,‬אך לא עשה כן עד למתן הצו;‬
‫ב‪.‬‬
‫הוא הדין באדם‪ ,‬שלא השתתף בדיון על הוצאת צו הירושה‪ ,‬אך הוא בכל זאת צד‬
‫מעוניין בחלוקת העיזבון;‬
‫ג‪.‬‬
‫כאשר העובדות או הטענות הובאו לידיעת הצד המעוניין רק לאחר מתן צו‬
‫הירושה‪ ,‬אך הוא השהה את הגשת בקשתו לביטול צו הירושה במשך זמן בלתי‬
‫סביר‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫בענייננו‪ ,‬על פי השתלשלות העניינים‪ ,‬העובדה נולדה רק לאחר מתן צו הירושה‪.‬‬
‫המבקשת בבקשתה לביטול צו ירושה הסתמכה על עובדה חדשה שלא ניתן היה להעלותה‬
‫קודם לכן‪ .‬המבקשת הגישה בקשתה לביטולו של צו הירושה בהמשך לקביעה בדבר‬
‫ביטולו של פסק הדין במעמד צד אחד שניתן בהעדר הגנה בנוגע למותו של המנוח על פי‬
‫חוק הצהרות מוות‪ ,‬תשל"ח – ‪( 6422‬להלן‪" :‬חוק הצהרות מוות")‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מהווה עובדה מהותית‪ ,‬כבדת משקל אשר על‬
‫בסיסה ניתן צו הירושה‪ ,‬כפי האמור בהחלטת הרשמת לענייני ירושה בנצרת (בהחלטה‬
‫מיום ‪ 1.4.61‬בנוגע לעיכוב ביצוע פעולות על פי צו הירושה)‪-‬‬
‫"ביום ‪ 12.2.1442‬ניתן צו ירושה אחר המנוח‪ .‬הצו ניתן על פי פסק דין להצהרת מותו של‬
‫המנוח‪ ,‬בשנת ‪ ,6441‬בתיק עזבון ‪."6264/1442‬‬
‫‪.24‬‬
‫לא זו בלבד‪ ,‬אלא שבסופו של יום‪ ,‬עובדה זו אשר בבסיס הבקשה לביטול צו ירושה‪,‬‬
‫התרחבה והתעצמה כדי הכרעה סופית ומחייבת אשר ניתנה במסגרת שלוש ערכאות אשר‬
‫קבעו באופן חד משמעי‪ ,‬כי יש לדחות תביעת המשיבים להצהרת מותו של המנוח‪.‬‬
‫צירוף תצהיר‪:‬‬
‫‪.44‬‬
‫בהתייחס לטענות המשיבים בדבר חובת צירוף תצהיר בהתאם לסעיף ‪(12‬א) לתקנות‬
‫הירושה‪ ,‬בו נקבע כי‪:‬‬
‫"המבקש תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום‪ ,‬יגיש בקשה בכתב‬
‫לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה שנתן את הצו; בבקשה יצוינו‬
‫כתובות כל היורשים; העובדות הכלולות בבקשה יאומתו בתצהיר של‬
‫המבקש ושל אדם אחר‪ ,‬אם קיימות עובדות הכלולות בבקשה שאינן‬
‫בידיעתו האישית של המבקש; לבקשה יצורף אישור על תשלום האגרה‬
‫שנקבעה‪".‬‬
‫‪.46‬‬
‫למען הגעה לחקר האמת ולשם עשיית משפט צדק‪ ,‬הרי שבהתאם לסעיף ‪( 2‬א) לחוק בית‬
‫המשפט לעניני משפחה‪ ,‬תשנ"ה‪:6445 -‬‬
‫"בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין‪ ,‬שאין עליו הוראה אחרת‪ ,‬לפי חוק‬
‫זה‪ ,‬ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט‬
‫צדק;"‬
‫ועל כן‪ ,‬רואה אני לנכון להתייחס בכו בד ראש לטענות אשר נטענו לגופו של עניין‪ ,‬כאשר‬
‫העובדה אשר בבסיסה של הבקשה לביטול צו ירושה נוגעת לעיקר מהותו של צו הירושה‬
‫ולהגעה לחקר האמת ולעשיית משפט צדק‪ ,‬אף אם קיים מחדל פרוצדוראלי‪.‬‬
‫שיהוי‪:‬‬
‫‪.41‬‬
‫שקול הדעת הנתון בידי בית המשפט במקרים של שיהוי בהגשת בקשת ביטול צו הירושה‬
‫יעשה בהתאם לפרמטרים המפורטים להלן כמובא בפס"ד לשינסקי‪:‬‬
‫"א‪ .‬מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות‬
‫לפני בית המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה‪ ,‬ומהי מידת הסבירות‬
‫או אי הסבירות של הסבר זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן‪,‬‬
‫ובמיוחד‪ ,‬האם השהיית הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים‬
‫בעיזבון בהבאת חומר ראיות לפני בית המשפט לביסוס טענותיו‪".‬‬
‫‪.42‬‬
‫ראשית‪ ,‬יודגש כי בנוגע לטענה בדבר שיהוי‪ ,‬לא ניתן להתייחס לפרק הזמן שממועד נתינת‬
‫צו הירושה‪ ,‬מאחר ודבר הגשת הבקשה לא הגיע לידיעת המבקשת באותה העת‪ .‬זמן‬
‫השיהוי נמדד מיום שהתגלה למבקשת אודות הוצאת צו הירושה (ע"א ‪ 5144/41‬אלוני‬
‫יובל נ' אליצה באומן‪ ,‬פ"ד מט(‪).222 ,)5‬‬
‫‪.44‬‬
‫למעשה‪ ,‬בקשה זו אשר בפני לביטול צו ירושה הוגשה כעבור קרוב לשנתיים מיום שנודע‬
‫לאפוטרופוס לנכסי נפקדים קיומו של צו ירושה בתאריך ‪ .65.4.64‬מתחילה‪ ,‬האפוטרופוס‬
‫לנכסי נפקדים לא היה צד להליך בו ניתן פסק הדין‪ ,‬ולמעשה הצטרף לראשונה‪ ,‬עת‬
‫הוגשה מטעמו בקשה לביטול פסק דין בשל הפגיעה בו‪ .‬כאמור בבקשתו‪ ,‬הבקשה לביטול‬
‫פסק הדין הוגשה מטעמו בראשית ‪ .1442‬המשיבים העבירו תגובתם ביום ‪ ,14.2.42‬וחודש‬
‫לאחר מכן‪ ,‬באפריל ‪ ,1442‬הגישו המשיבים בקשתם לצו ירושה ללא ידיעת המבקשת‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬נראה כי העיתוי שבהגשת הבקשה לצו ירושה מטעם המשיבים‬
‫בהסתמך על פסק דין אשר זה מכבר הוגשה בקשה לביטולו‪ ,‬יש בו כדי טעם לפגם‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לא ניתן לטעון לקיומו של שיהוי כאשר החלטת כב' השופט סארי ג'יוסי לביטול‬
‫פסק הדין בת"ע ‪ 6264/42‬בהתאם לבקשת האפוטרופוס לנכסי נפקדים ניתנה ביום‬
‫‪ , 11.1.44‬אך‪ ,‬פסק הדין באותו עניין‪ ,‬בו נקבע כי "התובע לא הוכיח כי אביו ‪ xxx‬נפטר‬
‫בשנת ‪ ,6441‬ועל כן מורה על דחיית התביעה"‪ ,‬ניתן ביום ‪ – 4.4.61‬למעלה מחצי שנה‬
‫לאחר הגשת הבקשה לביטול צו ירושה‪.‬‬
‫‪.42‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שאין בפרק הזמן של קרוב לשנתיים כדי להוות שיהוי ניכר‪,‬‬
‫ואין בו כדי להוות פרק זמן בלתי סביר אשר בכוחו לגרום לקושי בברור העובדות‪ ,‬אלא‬
‫שאף מדובר בעובדה אשר הפכה למוגמרת וסופית לאחר הגשת הבקשה לביטול צו ירושה‪,‬‬
‫על פי המפורט להלן‪:‬‬
‫ תחילה ניתנה החלטה ביום ‪ 11.1.44‬בנוגע לביטול פסק הדין בת"ע ‪ 6264-42‬אשר ניתן‬‫במעמד צד אחד‪.‬‬
‫ בהמשך‪ ,‬ביום ‪ , 4.4.61‬ניתן פסק הדין בבית משפט לענייני משפחה בנצרת אשר דחה את‬‫תביעת המשיבים להצהרת מוות‪.‬‬
‫ ערעור המשיבים בזכות לבית המשפט המחוזי בנצרת נדחה בפסק דין מיום ‪.4.1.62‬‬‫ בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה אף היא ביום ‪.2.4.64‬‬‫‪.42‬‬
‫עינינו הרואות כי אין בכוחם של המשיבים לסמוך ידם על טענה בדבר שיהוי כאשר עוד‬
‫במהלך ניהול ה הליכים בפני‪ ,‬ניתנו פסקי הדין דלעיל והדיון בבקשה נדחה בעיקר בשל‬
‫הערעורים שהוגשו הן לביהמ"ש המחוזי והן לביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫על כן‪ ,‬אני רואה לנכון לקבוע כי אין ממש בטענת המשיבים לעניין הגשת הבקשה בשיהוי‬
‫ניכר‪ ,‬ובוודאי שלא נגרם בכך נזק ראייתי וטענה זו של שיהוי אני דוחה‪.‬‬
‫קביעת מותו של המוריש‪:‬‬
‫‪.54‬‬
‫מותו של מוריש מהווה עובדה מרכזית בדיני הירושה‪ ,‬ועל כן צו ירושה אשר ניתן בנוגע‬
‫לעיזבונו של אדם‪ ,‬מושפע באופן ישיר מקביעת מותו‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לקבוע מותו של אדם הן על פי חוק הצהרות‬
‫מוות והן על פי סעיף ‪( 12‬א) לחוק הירושה הקובע כי‪:‬‬
‫"עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או‬
‫בהצהרת מוות‪ ,‬זולת אם התיר בית המשפט‪ ,‬או הרשם לענייני ירושה‪,‬‬
‫מטעמים מיוחדים שיירשמו‪ ,‬להוכיחם באופן אחר‪".‬‬
‫‪.51‬‬
‫סעיף ‪( 12‬א) דלעיל‪ ,‬נותן מענה לעניין קטגוריות של נפטרים שלא מנויות בחוק הצהרות‬
‫מוות‪ .‬על פי סעיף זה‪ ,‬הוכחת דבר מותו של אדם ומועדו הינה באמצעות תעודת מוות או‬
‫הצהרת מוות‪ ,‬כאשר בנוסף‪ ,‬ישנה אפשרות‪ ,‬להוכיח באופן אחר מטעמים מיוחדים‪,‬‬
‫בהתאם להוראת בית משפט‪.‬‬
‫קביעת מוות מכוח סעיף זה הינה אינצידנטלית‪ ,‬בשונה מהצהרת מוות ישירה על פי חוק‬
‫הצהרות מוות‪.‬‬
‫‪. 52‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬אין עסקינן בבקשה לצו ירושה אשר במסגרתה התבקשה הכרעה אינצידנטלית‬
‫לעניין מוות‪ ,‬אלא בבקשה לביטול צו ירושה לאור פסק דין בו נקבע שהתביעה לקביעת‬
‫מותו של המוריש בשנת ‪ 6441‬על פי חוק הצהרות מוות‪ ,‬נדחית‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫משכך הם פני הדברים‪ ,‬הרי שלא ניתן להתעלם מפסק דין אשר הכריע בעניין מותו של‬
‫המוריש לפי חוק הצהרות מוות‪ ,‬כל עוד לא הוצגה הוכחה אחרת לעניין מותו‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫בענייננו‪ ,‬ברי כי מועד הפטירה הינו נתון משמעותי ואף קריטי לעניין הירושה‪ ,‬ובהיעדר‬
‫הוכחת מועד מותו של המוריש‪ ,‬לא ניתן לאפשר המשך קיומו של צו הירושה‪.‬‬
‫סוף דבר‪:‬‬
‫‪.51‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬הנני קובע כי דין הבקשה לביטול צו ירושה להתקבל‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫הנני מורה על ביטול צו הירושה אשר ניתן בפני הרשם לענייני ירושה בנצרת בתיק מס'‬
‫‪ 4222‬ביום ‪ 12.2.1442‬בעניין עזבון המנוח ‪ xxx‬ז"ל‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים וכן לרשם לענייני יורשה בפקס ובדואר רשום‪.‬‬
‫ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כ"ח טבת תשע"ה‪ 64 ,‬ינואר ‪ ,1465‬בהעדר הצדדים‪.‬‬