מחברת בחינה
מוצרים פגומים
פס"ד רלוונטיים :שפס ,פניציה ,ישראליפט ,כספי נ' תבורי.
לפי ס' 2א קיימת אחריות ללא אשם.
יסודות:
.1
.2
.3
.4
.5
יצרן
נזק גוף
מוצר
פגם
קש"ס
נטל הוכחה
הגנות
הגבלת פיצויים
חלופות תביעה :עוולות מסגרת
שיקולי מדיניות לחוק
יסודות:
.1
.2
.3
.4
.5
יצרן [ס' -]1אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם ,לרבות-
( )1המציג עצמו כיצרן
( )2יבואן
( )3ספק של מוצר שהיצרן או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי.
הגנה [סעיף (2ג)] -הספק הנ"ל יכול להיות פטור אם מסר לנפגע ,תוך זמן סביר לאחר דרישתו ,פרטים
שלפיהם ניתן לאתר את שם היצרן ,היבואן או ספק שממנו קנה את המוצר ואת המען המלא של מקום
עסקם.
נזק גוף [ס' -]2מוות ,מחלה ,פגיעה או ליקוי גופני ,נפשי או שכלי.
מוצר [ ס' -]1לרבות רכיב ,אריזה ,מוצר המחובר למקרקעין ,ובניין.
רכיב פגום [סעיף (2ב)] -אחריות על יצרן המוצר ויצרן הרכיב.
למעט [ס' ( 9א)] :בהמות ,עופות ודגים חיים ,תוצרת חקלאית שאינה מעובדת (ניקוי ,בירור ,הבחלה,
אריזה ,החסנה וקירור לא ייחשבו כעיבוד).
פגם [ס' ( 3א)] -ליקוי ,אזהרות או הוראות טיפול ושימוש שלא ניתנו או שאינן מתאימות.
מתי אירע הפגם ועל מי הנטל להוכחתו?
בך בפס"ד ישראליפט -בעת הייצור נטל על הנפגע.
רייך -לפי פס"ד כספי -בעת האירוע הנזקי ונטל על היצרן לפי ס' (4א)(.)1
פגם בייצור.
פגם בתכנון או בדגם.
פס"ד פניציה -נפצע מפתיחת בקבוק בירה שהמערערות מייצרת .יצרן לא יישמע בטענה ,כי לאחר
שעבר הבקבוק תהליכים אצלו אין לראות בו עד את יצרנו ,או שמעתה אין זה עוד אותו בקבוק.
בדיקות מידגמיות מספיקות כדי להוכיח בדיקות בטיחות סבירות.
פס"ד שפס -אצבעו נקטעה כתוצאה משימוש בכסא מתוצרת החברה -רשלנות החברה (דגם לקוי)
ורשלנות התורמת של שפס.
פגם בשיווק [סעיף (3א)(. ])2
קש"ס
עובדתי -האם אלמלא הפגם היה קורה הנזק?
משפטי -סיכון :האם הנזק שנגרם הוא בתחום הסיכון של המזיק? האם הסיכון נובע מהפגם? מהו
הסיכון? האם הנזק נמצא בתחום סיכון זה? שכל ישר :האם התכונות המציינות את התנהגות הנתבע
כרשלנית תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה?
גורם זר מתערב יכול לנתק קש"ס -פס"ד ישראליפט -גורם שלישי שטיפל במעלית.
-1-
נטל הוכחה
ס' (3ב)-חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם
המסקנה שהיה תקין.
הגנות
פגם מאוחר במוצר [ס' (4א)(])1
פס"ד פניציה -בדיקות מדגמיות.
פס"ד ישראליפט -נפל למותו בפיר של מעלית .כאשר מדובר בפגם מאוחר הנתבע צריך לשלול התערבות
חיצונית שניתן באופן סביר לייחס לה את גרימת הנזק .לישראליפט הייתה שליטה אפקטיבית במעלית
והתערבות של גורם זר היא תיאורטית ואין לקחתה בחשבון.
ההגנה לא תקפה אם היצרן ידע על הפגם.
מצב המידע [ס' (4א)( - ])2אם היו התפתחויות מדעיות לאחר שהמוצר יצא.
מוצר גנוב [ס' (4א)( -])3היצרן צריך לעשות הכל כדי שזה לא יקרה ואם זה קורה להזהיר את הציבור.
הסתכנות מרצון[ -ס' (4א)( ])4ולפי פקנ"ז [ ס' ]5
אשם תורם [ס' (4ב)] -צריך התרשלות חמורה של הנפגע .האם אלמלא התנהגותו של הנפגע היה קורה
הנזק? ולפי פקנ"ז [ ס' ]86
התיישנות [ס' ( -]8א) 3שנים מיום גילוי הנזק או (ב) 01שנים מתום השנה שבה ייצרו את המוצר.
כאשר התקופה חלפה – ניתן לתבוע בעילה אחרת!
מגבלות על פיצויים
רק בגין:
אבדן כושר השתכרות [סעיף (5א)] -עד שילוש השכר הממוצע במשק.
נזק שאינו נזק ממון [סעיף (5ב)] -עד 55אלף ש"ח.
שיקולי מדיניות:
הרתעה – ליצרן לא לייצר מוצרים פגומים ולכתוב הוראות שימוש
(מעביר את הסיכון לצרכנים).
צדק מתקן -היצרן הוא שיצר את הסיכון.
צדק חלוקתי -חלוקת הנטל בגין ההנאה של כלל החברה מהמוצר.
פיזור הנזק -להעלות את המחיר של המוצר כדי לבטח.
עומס על ביהמ"ש -אחריות בלי אשם חוסכת דיונים.
מתן תרופה לניזוק
נזק שהוא לא גוף יכול לגרום להרתעת יתר /עומס על ביהמ"ש.
-2-
תקיפה [ ס' 23לפקנ"ז ,חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ,חוק זכויות החולה]
פס"ד רלוונטיים:שהלא ,נחמן ,גרטי ,צברי ,רייבי ,קוהרי ,דעקא ,שטנדל ,אלון.
יסודות איום (:)Assault
.1נסיון או איום
.2ע"י מעשה או תנועה
.3שימוש בכוח
.4נגד גופו של אדם
.5המנסה או המאיים גורם
.8שהאדם יניח שאכן יש לו אותה שעה ,הכוונה
והיכולת לבצע את זממו
.7מטעמים סבירים (ההנחה) – הגבלה ליסוד ה8-
(ההנחה צריכה להיות סבירה ולא
סובייקטיבית).
יסודות עוולת התקיפה (:)Battery
.1שימוש בכוח
.2במתכוון
.3נגד גופו של אדם
.4ע"י הכאה ,נגיעה ,הזזה ,או בכל דרך אחרת
.5שלא בהסכמה
האינטרס המוגן-שלמות גופו וחייו של אדם.
הגנות
אין דרישה להוכחת הנזק
תקיפה רפואית -הסכמה מדעת ,פגיעה באוטונומיה.
הגנות
.1הגנה עצמית [ס' 24לפקנ"ז] -דרישת סבירות.
פס"ד שהלא -המשיב הניף פטיש ,המערער תפס בידו וסובבה עד שהוציא את הפטיש ממנה .יסודותיה של
ההגנה העצמית )1( :התגוננות מפני שימוש בכוח מצד התובע; ( )2השימוש בכוח נעשה שלא כדין; ()3
הנתבע לא חרג במעשהו ממידת הנחיצות הסבירה למטרת ההגנה; ( )4היחס בין הנזק שנגרם לתובע לבין
הנזק שהנתבע רצה למנוע לא היה בלתי-סביר.גם איום הוא בגדר תקיפה .הזכות להגנה עצמית קמה לאדם
כאשר הוא מפחד באורח סביר -הוא לא חייב להמתין עד שהאיום ימומש .יש לבחון את התנהגותו לפי
קנה-מידה של אדם רגיל החייב להחליט בו ברגע.
.2הסתכנות מרצון [ס' 5לפקנ"ז] תנאים מצטברים .1 :ידיעת הניזוק אודות הסיכון .2 .הניזוק יחשוף עצמו
בפועל לסיכון .3 .הניזוק יחשוף עצמו לסיכון מרצון.
תקיפה רפואית [ חוק זכויות החולה]
הסכמה מדעת [ס' 18 -13לחז"ח]
2גישות:
פטרנליסטית -בשל מגבלות הידע וההבנה של החולה ברפואה ,עצם ההגעה לטיפול מהווה הסכמה.
זכות היסוד של הפרט לאוטונומיה -יש לגלות לחולה את כל הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם
חשיבות בהחלטתו להסכים לביצוע טיפול.
פס"ד נחמן נ' קופ"ח -אם לא הוסברו למנוח הסיכונים ההסכמה חסרת נפקות והבדיקה תיחשב כתקיפה.
-3-
פס"ד גרטי -קטינה שכרתו לה את הרגל .נדרשה הסכמה ש שני ההורים והאב סירב כיוון שחשב שעדיף שתמות.
האם ביקשה שיעשה כל שביכלתו כדי להציל את הילדה .כאשר מדובר במצב חירום החוק מעדיף את האינטרס
הציבורי של הצלת חיים על הסכמת החולה .מספיקה הסכמה של הורה אחד כל עוד אין התנגדות של השני.
פס"ד צברי -ניקור כבד .טעות בשק"ד אינה רשלנות כל עוד הרופא השתמש בידע מדעי ומקצועי .בחולה בוגר-
ניתן ללמוד על הסכמה מהתנהגותו ואין צורך בהסכמה בכתב .סיכונים עם סבירות נמוכה -לא יכול היה ולא
צריך היה לספר למטופל עליהם.
פס"ד רייבי נ' וייגל -המנתח החליט להסיר צלקת שנתגלתה במהלך הניתוח וגרם לפגיעה בחוט השידרה ותיקן את
הפגיעה .הסכמה מכללא-תלוי בנסיבות העניין-לא כשיש הבדל של ממש בנזק שעלול להתרחש (סיכונים) ,בתועלת של הטיפול
(סיכויים) ,ובמטרתו ( הצלת חיים כנגד הקלה בכאב) .הניסוח כי המטופל מסכים "לכל ניתוח ,או טיפול רפואי אחר ,או
נוסף ,שהרופא ימצא לנחוץ לבצעו תוך כדי הניתוח" מתכוון לטיפול רפואי שאינו צפוי .הניסוח מקנה לרופא
כוח להפעיל שק"ד מקצועי ולא כוח להחליט בשביל המטופל .זהות מוסר המידע -יכול להיות גם מתמחה.
פס"ד קוהרי -בעת הניתוח התברר כי בנוסף לגידול עליו ידעו קיים גידול שני .במקום לכרות -קשרו .דעת רוב-
הרופאים לא ידעו שיש למערערת עוד גידול ולכן לא ניתנו לה הסברים בהתאם .בן יאיר (דעת מיעוט) ורייך-
שולל הסכמה מדעת.
פגיעה באוטונומיה
פס"ד דעקא -המערערת הסכימה לניתוח ברגל .כשהיא על תרופות מטשטשות החתימו אותה על טופס הסכמה
לניתוח בכתף .בעקבות הניתוח נותרה כתפה קפואה -החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי
מספיק לקיומה של "הסכמה מדעת" .עוולת התקיפה תוכר רק במקרים קיצוניים שהטיפול הרפואי בהם ניתן
בעל כורחו של החולה ,או שהטיפול בהם היה שונה במהותו מהטיפול שהסכים לו ,או כאשר לא נמסר כלל מידע
על מהות הטיפול או על תוצאתו הבלתי נמנעת .אם אנחנו מגיעים למסקנה כי סביר להניח שהמטופל היה
מסכים לטיפול ,הפיצויים שלו יופחתו -שיעור הנזק יקבע לפי הסיכוי להתנגדות של המטופל או לפי עודף מאזן
הסתברויות לביצוע הטיפול .מבחן האובייקטיבי המשולב בנסיבות הסובייקטיביות של החולה הניזוק -סוג
הטיפול שקיבל החולה ,מידת חיוניותו אל מול הסיכון הטמון בו ,תגובתו המסתברת של החולה ע"פ אמות
מידה של חולה סביר בנסיבות דומות .הפגיעה באוטונומיה מוגנת גם כאשר היא אינה מוצגת כראש נזק נפרד
(דרך רשלנות או היעדר הסכמה מדעת) .פגיעה באוטונומיה כראש נזק נפרד מאפשרת פיצוי גם במקרים
שהטיפול הצליח והחולה מרוצה .אור -להכיר בפגיעה באוטונומיה כראש נזק עצמאי .הפיצוי בגין הפגיעה
באוטונומיה אינו בא לשמש תחליף לפיצוי בגין נזק גוף אלא בא להשלימו.
היחס בין חז"ח לפקנ"ז:
העדר השפעה.
השפעה דרך עוולת התקיפה.
השפעה דרך עוולות המסגרת -שימוש במושג תקיפה בהקשר רפואי מעורר קושי בייניש בדעקא אומרת
שיש להכיר בתקיפה רפואית רק במקרים חריגים.
כיצד ההסכמה צריכה לבוא לידי ביטוי? [ס' ]01
(א) בכתב ,בעל פה או בדרך של התנהגות.
(ב) טיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב ,שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.
(ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב ,תינתן
ההסכמה בפני שני עדים ,ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר
לאחר מכן.
(ד) במצב חירום רפואי ,הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד
שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
-4-
אילו סיכונים צריך להסביר?
מבחן הרופא הסביר -מה רופאים סבירים צריכים להסביר לחולה?
מבחן החולה הסביר -מה חולה סביר צריך לדעת? זה המבחן שאומץ [ס' ( 13ב)]
פס"ד שטנדל -המערער סובל מפוליפים באף הגיע למשיב אחרי ניתוחים שלא צלחו והמשיב הבטיח שהניתוח
יצליח .לאחר הניתוח סבל המערער מדימום מסיבי שהצריך כמה אשפוזים ,והתברר כי גם לאחר הניתוח חזרו
הפוליפים וצמחו .המשיב לא סיפר ולא קיבל הסכמה של המערער לכריתת קונכיות האף למרות שצפה את
הטיפול מראש .ניתוח שאינו דחוף יש חשיבות להסבר שניתן למטופל (סיכון מול סיכוי) .ככל שהטיפול פחות
חיוני כך צריך לפרט יותר.
מטרדים [ס' ( 12-14ב) ; 52-57לפקנ"ז ,חוק למניעת מפגעים ,חוק למניעת
מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) ,ס' 01 ,00ו 05-לחוק המקרקעין]
פס"ד רלוונטיים :חברת החשמל נ' אבישר ,אתא נ' שוורץ ,אורביט ,לגמן ,פרשט.
שתי שאלות מרכזיות בסוגיית המטרדים:
.1חלוקת הזכאויות :למי מגיע יותר?
.2אופני הגנת הזכאויות :באיזה אמצעי?
המאמר של calabresiוmelamed -
3אמצעים להגנת זכאות הנזכרים המאמר:
.1קנייני -לא ניתן לקחת את הזכאות מבעליה אלא בהסכמתם (יש לי זכות קניינית לשקט).
.2אחריותי -פגיעה בזכאות הבעלים גוררת אחריות לשלם פיצויים.
.3אי עבירות -עפ"י הדין ,לא ניתן בכלל להעביר את הזכאות (חירות/עבדות ,מכירת איברים ,פיצויי
פיטורים).
מטרד לציבור -ס' 12לפקנ"ז
.1
.2
.3
.4
מטרד
לציבור
מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית
המעשה או המחדל מסכן את החיים ,הבטיחות ,הבריאות ,הרכוש או הנוחות של הציבור או שהוא
מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.
"שלא כדין"
חשין -ללא הצדק שבדין (אין שום דבר שמרשה למטריד להטריד).
● קרצ'מר" -מעשה בלתי סביר בנסיבות העניין" (איזון בין אינטרסים).
ס' 51לפקנ"ז -מתי לא יתנו צו מניעה:
הפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים
ניתנים להערכה בכסף
ניתנים לפיצוי מספיק בתשלום כסף
מתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע
מקום יצירת הסכנה :אם הסכנה נוצרה ברשות הרבים זה לא ייכנס למטרד ליחיד.
-5-
למי יש זכות לתבוע על מטרד לציבור?
1היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
.2אדם שסבל ע"י כך נזק ממון .
"נזק ממון" :
● טדסקי [ ס' 2לפקנ"ז] -ממשיים ,ניתנים לשומה בכסף ,אפשר למסור עליהם פרטים.
● אנגלרד -נזק מיוחד לו ,בשונה משאר הציבור.
● קרצ'מר -שילוב של טדסקי ואנגלרד (רייך לא מסכים).
מטרד ליחיד -ס' 11לפקנ"ז
.1
.2
.3
.4
.5
מטרד
ליחיד
אדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו
באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם
בהתחשב עם מקומם וטיבם
סבל ממנו נזק.
הפרעה של ממש פס"ד פרשט -גם פיצוצים שמתרחשים מידי פעם מהווים הפרעה של ממש.
קריטריונים להפרעה:
מיקומם וטיבם של המקרקעין.
חומרת הפגיעה.
תועלת וחשיבות פעולת הנתבע.
אתא נ' שוורץ -שמגר -לפי ס' 74לפקנ"ז כל אימת שהנזק של התובע אינו קטן הוא זכאי אוטומטית לצו מניעה,
וזאת בלי להתחשב במידת הנזק של הנתבע (הציבור) ממתן צו המניעה .רייך -כשל לוגי בהסקה של שמגר .זה
לא אומר שאם התנאים לא מתקיימים אז חייבים לתת ציווי .זו הטייה מוגזמת לטובת התובע ואין איזון
אמיתי.
קואס -יעילות מצרפית באמצעות עיסקה פוטנציאלית:
העלות למפעל מקיום צו מניעה15 :
שווי הנכס ללא המטרד .5 :שווי הנכס עם המטרד 3 :הנזק.2 :
עלות המעבר לדירה חדשה.3 :
עיסקה מתקנת15>x> 5 :
צו המניעה גורם לנזק של 15וחוסך נזק של 5ש"ח.
סה"כ פיצויים 5 -
חוק כנוביץ 0992
●
●
●
●
●
●
מפגעים סביבתיים נוספים שלא היו בחוק הקודם.
גם עמותות יכולות לתבוע .
גם מי שעומד להיפגע רשאי לתבוע.
גם אם לא סבל "נזק ממון" (חייב להודיע תחילה לרשות ולגורם המפריע).
מעניק רק סעד של צו -ללא פיצויים (למעט במפגע חוזר -ס' .)9
מאזן [ס' " ]3שיקולים במתן צו".
-6-
מקרקעין לטובת הציבור -ס' 14ב' לפקנ"ז
פס"ד לגמן -רעש שמקורו בהפעלת בריכה ציבורית .בעונת החורף -אין מיטרד .חשיבות ציבורית רבה לקיומן
של תחרויות שחיה ,ושימוש לצורך זה בבריכה וברמקול ,מהווה שימוש "הדרוש לטובת הציבור" [ס' 46ב'
לפקנ"ז].
קרצ'מר -דרוש לטובת הציבור במישרין ( כביש ,פארק לעומת מפעל שנועד להפקת רווח כספי) .המקרקעין
הספציפי .רייך -לא מסכים .לא רשום בלשון החוק קרקע ספציפית .במישרין -מקרי ביניים לדוג' בי"ח פרטי-
גם שירות לציבור וגם רווח.
פס"ד פז נ' מד"י -כביש שחסם כניסה לעסק של תחנת הדלק אלא שסלילת הכביש נעשתה לטובת הציבור
והמשיבה ניסתה לצמצם את הנזק ככל האפשר (סללה כביש עקיף) .צריך לאזן -אי אפשר שצד אחד יישא על
גבו את טובת הציבור.
עילות תביעה:
ס' -01רעש חזק ובלתי סביר -תביעה ע"פ תקנות למניעת רעש -אין דרישה למדידות -תביעה מכוח ס' 13
לחוק כנוביץ.
לא הפח"ח -המחוקק התכוון לשלול הפח"ח ע"ב התקנות ולכן אי אפשר ( .מפנה אותנו לסעד בס' .)44
ההבדל -ההגנות.
פס"ד רלוונטיים:
אבישר -המשיבים ביקשו למנוע את הקמת תחנת הכוח רידינג .כאשר מדובר במטרד לציבור שהוא גם מטרד
ליחיד -אין לשלול המניזוק את זכות התביעה אפילו שלא נגרם לו נזק ממון .לנדוי -קרבת מקום הכוונה אם
המפגע מגיע אליך (לא משנה מה המרחק שלך מהמפגע) .אין להגביל את זכות התביעה בכמות האנשים
שהמפגע פוגע בהם .גם חשש לנזק עתידי מהווה עילת תביעה -לא צריך לחכות שהמטרד יתקיים.
אתא נ' שוורץ -צו מניעה האוסר על המערערת להפעיל את מערכות של בית החרושת שלה ,עד להפחתת מיפלס
הרעש .שמגר" -הפרעה של ממש" .1:מוחשית ולא קלת ערך -קריטריון סובייקטיבי (שימוש והנאה סבירים)
שנמדד באמות מידה אובייקטיביות (טיב הנכסים והשימוש שנעשה בהם ,הסביבה בה הם מצויים והחברה
השוכנת בה) .2מהותית ולא חולפת -ככל שעוצמת ההפרעה גדלה ,קטנה החשיבות של זמניותה של התופעה.
בייחוד כאשר נגרם נזק ממשי -אין חשיבות לכך שהפגיעה היתה חולפת .ציווי הוא המחסום היעיל ביותר
לעוולה נמשכת והמטרד מהותי" .מאזן הנוחות" -האם הפגיעה אכן חורגת מגדר הסביר? האם צו המניעה
יגרום לפגיעה חמורה בהרבה מן הפגיעה הנובעת מהמשכו של המטרד? הערכה כספית של הנזק הנגרם
לנפגע והצבתה מול הנזק הכספי הצפוי למטריד.
פרשט -רעש שבקע מתחנת החשמל במשך לילה שלם .התקנות מגדירות רעש חזק או בלתי סביר מהו וקובעות
אמצעים למדידתו .אין שוב סיבה כי מוטרד שמסיבה כלשהי אין ביכולתו לסמוך על החזקה הקבועה בתקנות
לא יוכל להוכיח קובלנתו בדרכים אחרות ,הגם שאלה ללא ספק קשות יותר ,ומטילות עומס גדול יותר גם על
בית המשפט .החזקות הן כלי עזר ראייתיים ולא בלעדיים .ס' 2לחוק למניעת מפגעים -שני קריטריונים
מצטברים( :א) על הרעש להיות חזק או בלתי סביר; ב) על הרעש להפריע או להיות עשוי להפריע לאדם המצוי
בקרבת מקום או לעוברים ושבים מבחן אובייקטיבי (חזק או בלתי סביר) וסובייקטיבי (מפריע או עלול
להפריע).
-7-
גרם הפרת חוזה[ ס' 22לפקנ"ז ,ס' 02ו 20 -לחוה"ח ,חוק המתנה ,חוק יישוב
סכסוכי עבודה (פרק הרביעי)].
פס"ד רלוונטיים :חסיד ,פיינשטיין ,קצא"א ,ליבוביץ.
חוזה מחייב כדין
.1
הפרה
.2
גרימת הפרה
.3
ביודעין
.4
בלי צידוק מספיק
.5
נזק ממון
.8
נישואין לא ייחשבו כחוזה
שביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.
אם מבקשים צו מניעה ס' 2לא רלוונטי
זכויות אינרם -כלפי כל העולם .זכותי לתבוע זכויות בגין מה ששייך לי.
זכות אינפרסונה-זכות פרטית שנובעת ממערכת יחסים פרטית.
למה צריך לתת זכות תביעה נ' צד ג'?
ב' פשט את הרגל.
לב' יש הגנה בחוזה.
שלב מו"מ -נילי כהן וטדסקי -להרחיב את החוק גם על מו"מ לקראת כריתת חוזה( .פס"ד מוניות לוד -תקדים
אך לא הלכה סופית).
חוזה פסול -ניתן לאכיפה ולכן נחשב חוזה.
חוזה המעניק זכויות לצד ג' (החוזה מזונות-ילד)
יבוא מקביל -פס"ד לייבוביץ-הסכם בלעדיות רק לספק אחד בארץ למכור עטי פארקר .אדם קונה ממפיץ ומוכר
יותר בזול .הספק הבלעדי הוא מוטב מהחוזה (ייפוי כוח) .ביהמ"ש -המוניטין של העטים הוא קניין של
היצרנים .זכות ההפצה הבלעדית היא זכות חוזית ולא קניינית.
לא חייב שידול אקטיבי-פס"ד ראוזנר-קבלן מכר דירות בבית משותף בהתחייבו בחוזה שהמרתף לא יושכר
לבית מלאכה .החוזה הופר והמרתף נמכר למפעיל מנועים .הדיירים תבעו על גרם הפרת חוזה והוא טען שהוא
לא גרם לקבלן להפר חוזה ,הקבלן הציע .ביהמ"ש :אין צורך בשידול אקטיבי.
ייעוץ מקצועי
יש הבדל בין עצה לשכנוע אקטיבי– פס"ד קצא"א כדי להבין אם חברה שהובילה את הפועלים לשביתה גרמה
להפרת חוזה .יש להפעיל את מבחן האלמלא.
צידוק מספק -לעו"ד יש צידוק עקב חובתו לייצג את הלקוח בנאמנות.
-8-
ביודעין
חסיד -המשיב העלה בפני המערער את הסיכוי שצד ג' יגרום להפרת חוזה השכירות וחתמו על תניית פטור .בן
פורת -תנית פטור בחוזה היא לא פטור לגרם הפרת חוזה .אין הנתבע חייב לדעת את תוכנו ותנאיו של החוזה,
ודי אם היתה לו ידיעה כללית על קיומו .די לשם כך אם "עצם עיניו" .כהן-ביודעין -לא די בהתרשלות ,אלא יש
צורך בעצימת עיניים או בפזיזות המגיעה לכדי אי איכפתיות .בייסקי -ידיעה על עצם קיום החוזה ,טיבו של
החוזה שהופר ,מעמדם של הצדדים לאותו חוזה ,הסיבות להפרה ,האמצעים שננקטו לגרימת ההפרה ,הקשר
בין האדם הגורם ההפרה לאדם המפר אותו ואת המטרה של האדם שגרם להפרה.
שביתה-פס"ד פינשטיין -שביתת המורים גורמת להפרת חוזה בין ביה"ס להורים .ביהמ"ש :שביתה אינה
משמשת עילה ל"גרם הפרת חוזה".
חוק יישוב סכסוכי עבודה -הבחנה בין שביתות מוגנות לבלתי מוגנות .שביתה בלתי מוגנת -היא שביתה מחוץ
לחוק ולכן מהווה עילת תביעה .קצא"א -החברה תבעה לחייב את ועד העובדים לשלם את הנזקים שנגרמו לה
כתוצאה משביתה .שביתה יכולה להוות הפרה של הסכם עבודה קיבוצי אך לא חוזה עבודה האינדיבידואלי.
שירותיה של החברה הם "שירות ציבורי" כמוגדר בס' ( 37א) לחוק יישוב סכסוכי עבודה ,העובדים שבתו "בזמן
שחל עליה הסכם קיבוצי" ,על השביתה לא נמסרה הודעה בהתאם לסעיף (5א) לחוק האמור " שביתה בלתי-
מוגנת" ולכן היא כן מהווה גרם הפרת חוזה אינדיווידואלי.
הפח"ח [ס' 23לפקנ"ז]
פס"ד רלוונטיים :רויטמן ,לכדר ,בריגה ,ועקנין ,סולטאן נ' סולטאן ,בלומנטל.
.1
.2
.3
.4
.5
.8
חובה חקוקה.
החיקוק ,לפי פירושו הנכון ,נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר.
הפרה של החובה
ההפרה גרמה (= קש"ס) לאותו אדם נזק
הנזק שנגרם הוא מאותו סוג שאליו נתכוון החיקוק
יסוד נגטיבי -החיקוק ע"פ פירושו הנכון לא התכוון לשלול את התרופה הנזיקית.
חבות אבסולוטית שלא מותנת באשם או הסתכנות מרצון.
החובה לגדר חלק של מכונה היא חובה מוחלטת.
היסוד הנגטיבי
תקנות התעבורה
אי אפשר לבסס תביעת הפח"ח על תקנות התעבורה כי תקנות התעבורה לא נועדו לתת תרופות בנזיקין אלא
להסדיר את הנסיעה בכבישים.
ברק בפס"ד ועקנין -מדובר ביסוד נגיטיבי.
סולטן נ' סולטן -קושרים בין יסוד 2ליסוד 8אם החיקוק לטובת הניזוק הכוונה היא גם שרצו לתת תרופה.
פס"ד גרובנר -הסתמכו על פקודת העיריות .שמגר -העיריות לא התכוונה לתת את התרופה.
-9-
החיקוק נותן סעד משל עצמו
סולטן נ' סולטן-העובדה שיש סנקציה פלילית לא אומרת שיש לשלוש סעד אזרחי.
אזרחי-פס"ד רוטמן -עדות שקר כהפח"ח .ח' כהן -האיסור על עדות שקר היא לטובת הציבור ולא לטובת בעל
הדין .רייך -אפשר היה להגיע לאותה מסקנה בהתבסס על היסוד השישי .שיקולי המדיניות -למנוע תביעות נ'
עדים.
חובה חקוקה
חוק
תקנה (בריגה-גם תקנות התעבורה הן חיקוק)
● חוק עזר -עיריות ,רשויות מקומיות.
● תוכנית בניין עיר( -מישהו פותח לידך דיסקוטק)
העובדה שיש חיקוק אינה אומרת שיש חובה -ישנם הרבה חיקוקים שיוצרים סמכות.
פס"ד גרובנר -החיקוק נותן לעירייה סמכות לאכוף .חיקוק שבסמכות יכול ליצור חובה אם הרשות מתחילה
להשתמש בסמכות באופן אקטיבי והאזרחים מסתמכים על כך.
מד"י נ' לוי -שמגר -מדובר בחובות מהמשפט הציבורי ואין מדובר על חובה חקוקה.
הפרה
זכויות יסוד
ברק מדבר על אפשרות להגיש תביעת הפח"ח על בסיס זכויות יסוד.
פס"ד דור זהב -עירייה שלא טיפלה במשך 25שנה בתכנון ולא אפשרה לבעל מגרש לנצל את המגרש משום אותו
אי טיפול .בין היתר הוגשה תביעה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ,ס' -3פגיעה בקניין .ביהמ"ש -מדובר
בחובה כללית שקשה לבסס עליה הפח"ח.
חוזים
הדר בר שירה -כל עוד הצדדים לא התנו אחרת אפשר מדובר בהפח"ח אבל אם התנו אפשר לראות בזה חוזה
ומכך כתביעה חוזית.פס"ד עובדי ראשל"צ.
החיקוק נועד לטובת התובע
שם החיקוק (חוק הגנת הדייר ,חוק זכויות החולה).
-philips v.britannia hygienic laundryדעת הרוב -חיקוק המגן על כלל הציבור לא יהווה בסיס להפח"ח.
לורד אטקין (דעת מיעוט) -אם זה מגן על כלל הציבור זה מגן גם על הפרט.
פס"ד פריצקר -לא ניתן לבסס הפח"ח על תקנות התעבורה מכיוון שמטרתן להגן על הציבור בכללותו ולא על
הפרט.
פס"ד אחמד -זילברג -מדבר על קבוצת ביניים (יותר גדולה מבן אדם אחד ויותר קטנה מקבוצה) .רייך -לא
אוהב.
פס"ד ועקנין-ברק -הציבור מורכב מפרטים.
בריגה -אפשר לבסס הפח"ח על תקנות התעבורה .האיסור על נסיעה בטרקטור מטרתה למנוע הפרעה לזרימת
הנסיעה ולא למנוע פגיעה בזולת.
- 10 -
סולטאן נ' סולטאן איסור על בעל לגרש את אשתו ללא פס"ד היא אינטרס ציבורי שמטרתו להגן על הפרט.
פס"ד אירית שמש -משפחה שאכלה במסעדה ועישנו עליהם .למרות שמדובר מטרה ציבורית ביהמ"ש קיבל.
הנזק שנגרם הוא מאותו סוג שאליו נתכוון החיקוק
לא רק סוג הנזק אלא גם בדרך התרחשות הנזק.
עובד שניזוק כתוצאה מסיד שחברו זרק עליו .ביהמ"ש -מבחינת סוג הנזק -מתקיים אבל מבחינת אופן
התרחשות הנזק המחוקק לא התכוון לנזק מזריקת סיד ע"י עובד אחר (אלא נפילה לבור סיד).
פס"ד בלומנטל -בית החלמה שטופלו בו חולי נפש למרות שהייעוד שלו בתב"ע לא היה לחולי נפש .ביהמ"ש-
הכוונה למניעת בית החלמה לחולי נפש הייתה כדי למנוע אי נעימות מהתנהגות קיצונית של החולים .גולדברג-
החיקוק לא נועד להגן על האינטרס של ירידת ערך הדירות .שיקול מדיניות -השתלבות של חולי נפש .בך חולק
עליו -אי בנעימות אותה רצה המחוקק למנוע באה לידי ביטוי בירידת ערך.
פס"ד לכדר -החיקוק לא נועד לטובת התובע אשר פינה את הנתבע (זה לא בתחום הסיכון).
קש"ס בין ההפרה לבין הנזק
עובדתי -האם אלמלא ההפרה היה נגרם הנזק?
משפטי -מבחן הצפיות ,מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר .העדפה למבחן הסיכון -האם הנזק נפל בתחום הנזק
שאליו התכוון המחוקק?
ועקנין -לא כל נזק צפוי הוא נזק שיש לצפותו.
- 11 -
רשלנות [ס' 37-32לפקנ"ז]
פס"ד רלוונטיים :פריצקר נ' פרידמן ,מטרני ,ועקנין ,מפעלי רכב אשדוד נ' ציזיק ,זייצוב נ' כץ ,פאר נ' קופר ,סבג
נ' אמסלם ,אמין נ' אמין ,חמד ,פלוני נ' פלוני.
.1חובת זהירות
א .חובת זהירות מושגית -סוג של מזיקים כלפי סוג של ניזוקים.
צפיות טכנית -האם ניתן לצפות ברמה הטכנית קיומו של נזק לניזוק?
צפיות נורמטיבית -האם צריך לצפות קיומו של נזק לניזוק? [שיקולי מדיניות]
ב .חובת זהירות קונקרטית -של המזיק הספציפי כלפי הניזוק הספציפי.
צפיות טכנית
צפיות נורמטיבית
.2הפרת חובת הזהירות
א .מבחן האדם הסביר -כיצד היה נוהג אדם סביר/בעל מקצוע סביר בנסיבות העניין.
ב .לרנד הנד -אם הנזק הצפוי כפול ההסתברות להתרחשות הנזק גדולים מהוצאות המניעה -יש התרשלות.
ג .הפרת חובה חקוקה כאינדיקציה להתרשלות
.3גרם נזק
א .נזק[-ס' 2לפקנ"ז]
ב .קש"ס עובדתי
מבחן האלמלא
מבחן הדיות
ג .קש"ס משפטי
מבחן הצפיות
מבחן הסיכון
מבחן השכל הישר
ד .גורם זר מתערב [ס' -])2( 84המבחן :האם המעשה המכוון צפוי? (כיתן נ' וייס,מ"י נ' אביטן)]
המודל החדש (עמית בפס"ד פלוני)
.1התרשלות
האם מדובר בסיכון צפוי?
האם מדובר בסיכון סביר?
.2קש"ס
.3חובת זהירות [מעין יסוד נגיטיבי]
חובת זהירות
"יחסי שכנות" -פס"ד מטרני -העמסת סחורה בצורה רשלנית .השכנות היא לא גאוגרפית .שכנות-הוא מישהו
שאתה יכול לגרום לו נזק .כל אדם שיפתח את הטנדר יכול להיפגע ולכן אתה חייב כלפיו חובת זהירות.
ועקנין -מבחן דו שלבי (מושגי וקונקרטי).
רשלנות כמעשה מכוון -פס"ד אמין נ' אמין -הזנחת חובת הטיפול של ההורה כלפי ילדיו .ביהמ"ש -זה בלתי
סביר לנטוש את ילדיך במכוון.
- 12 -
שיקולי מדיניות
מי נהנה מהסיכון
רמת זהירות שאדם סביר היה נוקט
מעמד המזיק -רשות שלטונית ,כיס עמוק ,מפזר נזק טוב
אחריות בתוך המשפחה (אמין נ' אמין)
החמרת נזקים (אפשרות לנזקים שניוניים)
ניזוק קטין
הניזוק ניסה להציל
טיב מע' הרפואה
פגיעה בזכות השביתה -מפעלי רכב אשדוד -שכשובתים יכולים לצפות שתהיה פגיעה (טכנית).
יחסי עו"ד-לקוח-חיסיון כלפי הלקוח.
פעילות יוצרת סיכון -פעילויות שחשובות לחברה.
פעולה אקטיבית או מחדל -מעשה אקטיבי הוא יותר סיבה להטיל אחריות מאשר מחדל.
הנזק נגרם במישרין ע"י המזיק או ע"י צד ג'
נזק פיזי או כלכלי
פס"ד גרובנר -נפגעה מרוכב אופניים בפארק בו ישנו איסור רכיבה .ביהמ"ש . -יש חובת זהירות מושגית בגלל
שנוצרה הסתמכות .אין חובת זהירות נורמטיבית :מבחינת העיירה הפעילות חשובה (החזקת גנים) .מדובר על
פעולת מחדל .והנזק נגרם ע"י צד ג'.
פס"ד ועקנין -ילד שקפץ ראש לבריכה במים רדודים ,לא היה שלט ,והוא נפגע .הרשות שמרה את הזכות לפקח.
ביהמ"ש -עצם העובדה שאתה שומר את סמכות הפיקוח ומשתמש בה יוצרת הסתמכות.
פס"ד סבג נ' אמסלם -סבג גלש במגלשת מים נפגע בעורפו לאחר שגולש אחר פגע בו .ביהמ"ש -הסכנה צפויה
והסתברותה גבוהה .הוצאות המניעה נמוכות ,זה לא שירות חיוני והאינטרס הציבורי הוא רק שעשוע .הערעור
התקבל.
פס"ד חמד -חמד ,נפגע מירי כדור גומי בראשו בעת התפרעויות בג'נין .מהי אחריות המדינה בפעולה מלחמתית?
ומהו רף הזהירות הנדרש? הערעור של חמד התקבל .ברק -בוחן האם הייתה רשלנות מנק' מבט הניזוק (חומרת
הפגיעה בחייו ובכבודו) ,נק' מבט המזיק(האם היתה חלופה נכונה יותר) והאינטרס הציבורי (במניעת
התפרעויות וזריקת אבנים) .על אף האינטרס הציבורי הקיים ,ירי לעבר קטין ,בחשכה כשאין סיכון לכוח -
מהווה התרשלות.
הפרת חובת הזהירות ע"י התרשלות
נוסחת הנד -הסתברות התרחשות הנזק Xגובה הנזק> עלויות מניעה יש התרשלות!
ביקורת :האדם הרגיל לא מחזיק במידע הזה -לא הגיוני לצפות מאדם שיחשב את חובת הזהירות.
פס"ד חמד נ' מד"י -ברק -בעייתיות בשימוש המתמטי של הנוסחה .ריבלין -מדובר במסגרת רעיונית.
פס"ד פאר -לפאר היה בליטה לא אסתטית ברגל ,ביה"ח הציע להסיר את הבליטה בניתוח פשוט .בגלל בעיה
מולדת נוצר לו נמק וכרתו לו את הרגל .חידוש פסיקתי -חובה לערוך רישום .חולה סומך על כך שבית
החולים יבדוק את המקרים הנדירים הללו ,ובלבד שהבעיה ידועה בעולם הרפואה.
- 13 -
פס"ד שטרן -בי"ח שנוהג בסטנדרט גבוהה ואז לא מקיימים אותו .ברק -להטיל אחריות .רייך -יש התנהגות
אובייקטיבית ואין לסטות ממנה [תמריץ שלילי -שיקולי מדיניות].
הולדה בעוולה
פס"ד זייצוב נ' כץ -המשיבה פנתה למערער לבדוק האם מחלתה תורשתית ועלולה לעבור לעוברה .המערער ענה
בשלילה אך העובר נולד פגוע .ביהמ"ש -חובת הזהירות המושגית של הרופא כלפי הקטין מטילה עליו לנקוט
אמצעי זהירות סבירים כדי שחייו של הקטין יהיו ללא מום .מידת נדירות הנזק תשפיע על הפיצוי .גולדברג
(מיעוט) – העדפת אי חיים על החיים היא בלתי אפשרית.
מצג שוא רשלני
פס"ד רלוונטיים :וינשטיין נ' קדימה" ,עמידר" ,קפלן ,אלביט ,אילנקו ,לויט.
בעייתי להטלת אחריות:
הנזק נגרם ע"י דיבור או היצג לא ע"י מעשה
נזק כלכלי
פס"ד לויט -נתנו מידע לא נכון על לקוח .נחתם לפני המצג ,ולכן אין קש"ס בין המצג לחתימה.
פס"ד ווינשטיין נ' קדימה -הקבלן התחייב לבנות מיכל מים בהתאם לתכנית מהנדס .המיכל דלף והוא מערער בטענה
לשימוש לא תקין ולחילופין טעות הנדסית .אגרנט :תהיה חבות רק כשבעל המקצוע התכוון שהניזוק יסתמך על חוות
הדעת שלו .קובע 7תנאים שצריכים להתקיים כדי שנטיל אחריות בגין מצג שווא:
.1ניתן בקשר לעסקה מסוימת ובמהלך העסקים הרגיל (לא במהלך שיחת אקראי).
.2הנתבע ידע או צריך היה לדעת שהתובע או האנשים מסוגו עתידים להסתמך על המצג והייתה הסתמכות בפועל
(חשוב לצורך קיום קש"ס).
.3האנשים המסתמכים יהיו מוגדרים וידועים [חשש להרתעת יתר].
.4הנזק הכספי ניתן להגדרה מראש.
.5המצג לא כפוף לבדיקת ביניים .אגרנט דוגל בשיטת האחרון מכריע -אם יש שני מתרשלים אחד אחרי השני רק
השני חייב .בוטל בפס"ד מרכז החמצן-שני הרשלנים חוייבו.
האם מתחייב שהמציג יהיה בעל מקצוע?
פס"ד עמידר -עולה חדש שביקש מעמידר עזרה בהשגת בית מלאכה וקיבל המלצה הנוגדת את תכנית המתאר
ובשל כך סגרה העירייה את בית המלאכה .ביהמ"ש -האחריות על הדיוט הנותן עצה -כבדה יותר אף מבעל
מקצוע .מסירת אינפורמציה בלתי נכונה עקב רשלנות ,גם בתו"ל -גוררת אחריות ,בתנאי שמוסר האינפורמציה,
ידע או שהיה עליו לדעת שהמתייעץ ,מסתמך על עצתו.
האם המתחייב שתקבל שכר על המצג?
פס"ד קרית אתא נ' אילנקו -המשיבה רכשה קרקע חקלאית עקב מידע מוטעה (שניתן לה בחינם).ביהמ"ש -פרט
לאי לקיחת תשלום ,יש עוד נסיבות שילמדו על הסתמכות .במקרה זה ,אין גוף אחר שמרכז את כל המידע והיה
על העירייה לדעת שיסתמכו על עצתה.
- 14 -
חזקת ידיעת הדין
בן יאיר -הסתמכות על אדריכל העירייה היא לגיטימית ולכן לא ניתן לטעון חזקת ידיעת הדין.
מצג שווא רשלני במו"מ
היחס לעוולת התרמית [ס' 72לפקנ"ז]
עוולת הרשלנות בלעה אותה.
אחריות בגין נזק נפשי
פס"ד רלוונטיים :בוסקילה ,גורדון ,אלסוחה ,שניידר.
נזק נפשי יכול לגרום גם לנזק ממוני -פגיעה בכושר השתכרות ,כושר התפקוד ,הוצאות טיפול נפשי.
עד 1965הגישה הבסיסית הייתה שלא מכירים בנזק נפשי טהור אלא רק נזק נפשי שנספח לנזק גופני .ברק"-נזק
פרזיטי" -נזק הנשען על נזק אחר( .פס"ד נדיר נ' כהנוביץ)
פס"ד בוסקילה -אישה שהייתה נוכחת במכונית בזמן התאונה של מות בעלה ובנה .עדיין גישה קשיחה.
פס"ד גורדון -ברק פוסק לו פיצוי בגין נזק נפשי (אובדן נוחות ורווחה) .טוען שגם בנזקי גוף יש קשיי הוכחה.
פס"ד אלסוחה -הורים שחזו בהליך גסיסתם של בנם לאחר תאונה עד שנפטר אבל לא היו נוכחים בתאונה.
ואישה שאמא שלה נפגעה בת"ד וגם לא הייתה נוכחת .שמגר הנזק צריך להיות פסיכוזי או נירוזיס .גם נזק
נפשי של ניזוקים משניים עשוי לזכות בפיצויים .רק לקרובים (בפועל) מדרגה ראשונה ,נזק שהוא צפוי בנסיבות
העניין ,ושמתבטא בנזק נפשי מהותי שאי אפשר להתגבר עליו.
עזבון שניידר -ילד בן 9שהלך בפארק ונפל עליו ענף .ההורים כניזוקים משניים זכאים לפיצוי ,אפילו שהם לא
היו נוכחים בעת האירוע .גם נזקים ממונים שנובעים כגון הפסד השתכרות יזכו להכרה.
עזבון שוויקי -התקף לב שנגרם כתוצאה מנזק נפשי .מי שסבל נזק נפשי זכאי לפיצוי גם על הנזק הפיזי שנגרם
לו בתנאי שהיה קש"ס.
עקרון הגולגולת הדקה -המזיק מקבל את הניזוק כפי שהוא.
פגיעה באוטונומיה (פס"ד דעקא)
אחריות ברשלנות של רשויות המדינה[ חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)]
פס"ד רלוונטיים :גורדון ,סוהן ,ר.ג.מ ,.מד"י נ' לוי ,סהר ,מד"י נ' וייס ,שתיל.
סוגי אחריות:
.1שילוחית [ ס' 13-14לפקנ"ז]
.2אישית
תורת האורגנים -אם אורגן של המדינה ביצע עוולה אז המדינה ביצעה עוולה.
מחדל.
- 15 -
סייגים:
ס' 12לפקודת הפרשנות -חובה על המדינה צריכה להיאמר במפורש.
ס' 3לחוק אחריות המדינה -ברגע שהמדינה חרגה מהמצופה ממנה כרשות ציבורית אז היא מאבדת את
הזכות לסייג זה.
ס' 7לחוק האחריות המדינה -אין אחריות על מעשה שנעשה ע"י פעולה מלחמתית של צה"ל.
בג"צ עדאלה-הוראת חוק שבוטלה בנימוק שהיא סותרת את כבוד האדם וחירותו תיקנו את החוק
וצימצמו את החסינות.
ס' 2ו 5-לחוק האחריות המדינה -אין אחריות על חבלה/מחלה של חיילים בגלל הסדר מיוחד בחוקים
חיצוניים.
מד"י נ' לוי -הממונה על הביטוח לא שלל רשיון מחברה בקריסה .חריג "שיקול הדעת" .אין הצדקה להטיל
אחריות על המדינה במקרה זה והערעור מתקבל .שמגר -בגלל שלמפקח יש סמכות סטטוטורית הוא אורגן של
המדינה ומפעיל שק"ד ולכן מדובר באחריות של המדינה .סמכות שלטונית שתלויה בשיקול דעת -מדובר על
שיקול דעת במובן החזק (אין קרטריונים ברורים לגבי איך להפעיל שק"ד) .שמגר עושה הבחנה חשובה בין
קבלת ההחלטה שכרוכה בשק"ד לבין היישום שלה.
פס"ד ר.ג.מ -הותקן לחצן מצוקה במשטרה כדי למנוע גניבה ממפעל התכשיטים .אי אפשר להניח חובת זהירות
כלפי כל אזרח אבל במקרה הספציפי הזה מכיוון שהייתה הסתמכות של המפעל נוצרה שכנות מיוחדת.
פס"ד סוהן -צו עיכוב יציאה מהארץ שהאישה הוציאה נ' בעלה במהלך הליך גירושים והוא ברח .לאישה אין
ברירה אחרת חוץ מאשר לסמוך על המדינה .לשוטרים אין מקום להפעיל שק"ד -מדובר ביישום.רשלנות לא
נקבעה.
פס"ד שתיל -חקלאי שהשקה את הצמחייה במים שהיו צריכים אחוז מסיום של מליחות ,הגדילו את אחוז
המליחות במים וזה הרס לו את היבול .לוי -שק"ד לא נותן חסינות אם הוא הופעל בחוסר סבירות .המדינה
התרשלה כלפי שתיל בנוגע לאיכות המים מכוח שליטתה במשק המים .לא התקיימו מבחני המידתיות והקטנת
הנזק .ולכן המדינה אחראית לנזק.
מד"י נ' וייס -תביעה נ' המשטרה על אי מניעת סדרה ארוכה של עבירות -למשטרה נתון שק"ד בדבר אופן
הטיפול אך לא בעצם הטיפול בתלונה .המשטרה אינה חסינה מביקורת.
פס"ד גורדון -גורדון נאסר לשווא בגלל התנהלות רשלנית של העירייה בכל הקשור לדוחות חנייה .ביהמ"ש-
עקרון השוויון -דין המזיק (השלטון) כדין הפרט ,והוא חייב כמו האחר לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי
למנוע נזק.
אחריות ברשלנות של מחזיק ובעל מקרקעין[ ס' 35ו 35-א לפקנ"ז]
פס"ד רלוונטיים:יערי ,ועקנין ,גולדשמיט ,צימרמן ,ולעס.
ס' -35בעיקרון אין אחריות של מחזיק או בעל מקרקעין אבל אם התובי נכנס בתו"ל יש.
ס' ( 35א) -אחריות על שטח צבאי .בעיקרון אין אחריות של מחזיק או בעל מקרקעין אבל אם
התובי נכנס בתו"ל והאחראי לאותו שטח ידע על הימצאות הנכנס.
סוגי המקרים:
פגיעה פאסיבית -נזק שנגרם בשל מצבם או תחזוקתם של המקרקעין.
פגיעה אקטיבית -נזק שנגרם בשל פעילות אקטיבית של בני אדם או בעלי חיים על המקרקעין.
הנפקות המשפטית [ ס' 37א] ("בשל השימוש בו") -המדינה נתנה לעצמה הגנה רחבה יותר -גם בנזק אקטיבי.
- 16 -
אחריות בעלים שאינו מחזיק -כאשר המפגע היה קיים לפני כן והמחזיק לא נקט אמצעים לתקנו:
פס"ד ועקנין -בעלים נושא תמיד בחובת זהירות מושגית .אם הבעלים בחוזה שמר לעצמו זכות פיקוח ,אחריותו
גדולה יותר! זיקה של המחזיק לנכס= הסתמכות של אנשים.
פס"ד בלילתי נ' אג' חינוכית -בניין ששייך לאגודה מסוימת והיא השכירה את החדרים .הייתה מרפסת שהייתה
שייכת לכולם .ביהמ"ש -ברגע שאתה מעביר רכוש משותף לחמישה אנשים שונים ,אף אחד מהדיירים לא ייקח
על עצמו את האחריות ואם אנחנו פוטרים את בעל הבית אנחנו יוצרים פה תשתית למפגעים שאף אחד לא יטפל
בהם -ולכן ,האגודה נשארת אחראית לרכוש המשותף.
פס"ד ולע"ס נ' אגד -הציקו לאדם בשטחה של אגד .ביהמ"ש -מחזיק במקרקעין אחראי גם על מעשי פשע
שנעשים ע"י אחרים במקרקעין שבשליטתו.
נטל ההוכחה :על הנתבע להוכיח שהתובע היה מסיג גבול .אז עובר הנטל לתובע להוכיח שנכנס בתו"ל( .פס"ד
סמרה נ' קיבוץ פרוד -בלי כוונה לגרום נזק .נילי כהן -בלי לדעת שזו הסגת גבול).
פס"ד עיזבון נעמה -ילד נכנס לשטח אש ונפגע .ביהמ"ש -צה"ל צריך לדעת באופן כללי שיש בדואים
שמסתובבים בשטח ,ולא באופן ספציפי על אותו ילד.
פס"ד רלוונטיים:
פס"ד יערי-קטר רכב בו נהגו משיבים דרס למוות את המנוח .ביהמ"ש -רבים ממשיגי גבול הם צפויים.
פס"ד גולדשמיט -למרות שלטי אזהרה התקדם כלפי המסלול והקטין ירד מהמכונית ונפגע מכבל פלדה.
ביהמ"ש 3 -שלטי האזהרה והעובדה שלווה בידי דודו מספיקים כדי להוות אזהרה ומוציאים את בעל
המקרקעין ידי חובתו.
פס"ד צימרמן -ילד שנקלע לחצר פרטית וננשך ע"י כלב .ביהמ"ש -מאחר ומדובר בילד קטן ,לא די באמצעי
זהירות רגילים כמו שלט .גיל הילד יוצר חזקה לגבי הדרישה לכניסה בתו"ל .
פס"ד ולעס נ' אגד -נפגע ע"י חוליגנים בשטח תחנה של אגד .ביהמ"ש -כדי לבדוק חובת זהירות קונקרטית יש
לבדוק עובדות נוספות :שכיחות המקרים האלימים באזור ,שכיחות המקרים הדומים ,האמצעים בהם נוקטת
אגד כדי למנוע מקרים כאלה ,האם התובע היה רשאי להסתמך על אגד (מבחינה מושגית) וכו' .לאחר מכן יש
לבחון שיקולי מדיניות.
אחריות מוגברת ברשלנות [ס' 34-10לפקנ"ז]
נימוקים להעביר את נטל ההוכחה לנתבע:
צדק דיוני-העובדות לא ידועות לתובע וקשה לו להשיג העובדות[ .ס' 41לפקנ"ז].
הגינות -הנתבע נהנה מהנכס שיוצר את הסיכון[ .ס' 36לפקנ"ז].
הרתעה -העברת נטל על דברים מסוכנים -אם אתה מחזיק דבר מסוכן אתה צריך לנקוט באמצעי זהירות.
ניסיון החיים -התנאי השלישי ס' 41יש ראיות נסיבתיות שיותר הגיוני שהנטל הוא על הנתבע.
- 17 -
הסיבות לפי השופט אגרנט בפס"ד נוימן נ' כהן:
.1גורם ההסתברות -שיסודו בהגיון ונסיון החיים.
.2צדק דיוני -העובדה המוחזקת מצויה בד"כ בידיעתו של הנתבע.
.3קידום מטרה סוציאלית או כלכלית רצויה.
הטלת אחריות באמצעות כלי פרוצדוראלי -העברת הנטל.
לפי לשון הסעיפים הנטל שעובר מתייחס ליסוד ההתרשלות.
אנגלרד אומר שיש מקרים שאפשר יהיה להרחיב את ס' 36-41גם לנושא הקש"ס (גם שמגר בפס"ד רז).
פס"ד מרגליות יש הסתייגות מהיפוך הנטל בקש"ס.
מתי תהיה נפקות להיפוך הנטל?
.1כשהסיבות הפיזיות לתאונה אינן ידועות גם בסוף המשפט.
.2כאשר בפני ביהמ"ש שתי גירסאות סותרות על נסיבות התאונה.
אלמלא ס' 36-41התביעות היו נדחות כיוון שכפות המאזניים מאוזנות אבל אם נטל השכנוע עבר לנתבע אפשר
להכריע במשפט (אם הנתבע לא הרים את הנטל).
פס"ד עוז מנותחת שנפגעה קשה כתוצאה מביצוע הרדמה (אפידורל).
ס' -34אחריות לגבי דברים מסוכנים או נמלטים
פס"ד רלוונטיים :פישמן ,לפידות.
יסודות
.1
.2
.3
.4
נזק
דבר מסוכן (למעט אש או חיה)
קש"ס בין הנזק לדבר המסוכן או קש"ס בין הנזק להימלטות הדבר המסוכן
הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר
פס"ד פישמן -עובד בבית מלאכה שפקד על נער להוציא קרש מתחת לסוללה בזמן שהעובד ירים את הסוללה.
הסוללה נשמטה מידי העובד נפלה על גופו של הנער .ונהג שנסע ברוורס ופגע באישה .אפשר להגיד על כל חפץ
שהוא מסוכן אם לא משתמשים בו כהלכה .המזיק צריך לדעת על הסכנה בחפץ שיצא מידיו .הסכנה שנבעה
מהסוללה היא בשל תכונת הכובד שלה ובשל ההרמה (גורם חיצוני) ולכן היא לא דבר מסוכן.אגרנט.1 :דבר
מסוכן -מסוכן מטבעו ,מפאת תכונותיו הקבועות כשמקור הסכנה בשימוש הרגיל בו או מוצר פגום .2 .הסעיף
חל רק במקרה של עזיבה ומסירה.
פס"ד שפס -כיסא נוח שמתוכנן לא טוב יכול להיות דבר מסוכן.
פס"ד לפידות -המנוח נספה בתאונה בעקבות שבר בקפיץ של המכונית .חובת הזהירות של מעביד כלפי עובדו
איננה חובה מוחלטת .אחריות המעביד בהקשר זה מוחלטת רק במובן זה שהעובד זכאי לסמוך עליו שהמכונית
הנמסרת לרשותו תקינה ובדוקה ,וכלי העבודה שברשותו תקינים.
ס' -39אחריות לגבי אש
פס"ד רלוונטיים :כורי ,יער זאב נ' הסנה.
יסודות
.1
.2
.3
.4
נזק
אש
קש"ס בין הנזק לאש
הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבעיר האש או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין
שמהם יצאה האש
- 18 -
כורי -עובד בית מלאכה שנכווה מאש שיצאה מטרפנטין .בעל הבית אחראי על המקרקעין והמטלטלין שבו.
לנדוי -ס' 39חל רק כאשר האש נמלטה ,יצאה מהמקרקעין .קיסטר (דעת מיעוט) ורייך -הנוסח במקור" :כי
תצא אש "..הכוונה היא לא יציאה החוצה אלא למקור האש .האש גם יצאה מחוץ למטלטלין (מחוץ לבקבוק
הטרפנטין) .הלכת כורי לא תקפה כאשר בעל המקרקעין הצית את האש בעצמו.
יער זאב -מבנים ותחולה של המשיבה אבדו בשריפה .אם האש נבעה מהצתה מכוונת על בעל המקרקעין הוא
צריך להראות שההצתה לא הייתה בגדר סיכון צפוי או שאם זו הייתה צפויה ,היא נקטה את כל האמצעים
הסבירים למניעתה .אין לצפות מבעל המקרקעין ,כאדם סביר ,שיצפה שרכושו יוצת .טירקל (דעת מיעוט) אומר
שס' 39מדבר על מצבים של אי וודאות ולכן כשאנחנו יודעים שהייתה הצתה אין להעביר את הנטל .דעת הרוב
דיברה על נקיטת אמצעי זהירות.
ס' -11אחריות לגבי חיה
פס"ד גיאור.
יסודות
.1
.2
.3
.4
.5
נזק
חיית בר [ס' 2לפקנ"ז] -חיה שמסתובבת חופשי או חייה מועדת
קש"ס בין החיה לנזק
הנתבע ידע או חזקה עליו שידע כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק
הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה
מה ההבדל בין היה צריך לדעת לבין חזקה עליו שידע?
צריך היה לדעת זו דרישה נורמטיבית אני כביהמ"ש דורש ממך לדעת.
חזקה עליו שידע זו חזקה ראייתית אפשר להוכיח ע"י ראיות נסיבתיות (היה מקרה קודם ,אמרו לו שהחפץ
נראה מזיק).
גיאור -כלבו של המערער פרץ לכביש כאשר המשיב רכב על קטנוע .הכלב נוהג היה לפרוץ לכביש לשמע רעש
קטנועים .חיה יכול שתזיק לא רק מפני שהיא תוקפנית אלא גם מפני שהיא מפזזת ומשתובבת .ידיעה על
מועדות= חב חובת זהירות ומתקיימת צפיות.
ההבדל בין ס' 45לס' ( 41א) – ס' ( 41א) מתייחס רק לכלב ורק לנזק גוף.
ס' -10הדבר מעיד על עצמו
פס"ד רלוונטיים :נוימן ,סולן ,מזי נ' קוקה קולה ,עוואד ,נעים ,רז ,דרוקמן.
יסודות:
.1
.2
.3
.4
נזק
הנפגע לא ידע או לא יכול היה לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק.
למזיק הייתה שליטה מלאה על הנכס שממנו נגרם הנזק נגרם.
אירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה
שהוא נקט זהירות סבירה
- 19 -
אי ידיעת הנפגע:
פס"ד נוימן -נהג משאית שניסה לבלום ופגע במונית שלפניו והמונית פגעה בטנדר .המנוח היה על הטנדר נפל
ומת .התאונה אירעה בגלל תקלה בבלמים שהותקנו ברשלנות .לנדוי -כשהנטל עובר לנתבע הוא צריך לתת
הסבר סביר לתאונה .אם בסוף המשפט התבררו כל העובדות בנוגע לתאונה אז אין מקום לס' 41שמדבר על אי
וודאות .יש לבחון את הידיעה לאחר בירור העובדות .אגרנט -כשהנטל עובר לנתבע הוא צריך להרים את הנטל
ממש .אי ידיעת התובע מתייחסת לזמן המקרה .הלכה – ס' 41מעביר את נטל השכנוע מן התובע אל הנתבע,
ולא רק את נטל הבאת הראיות.
לפי פס"ד ישראליפט -המועד הרלוונטי הוא לא מועד קרות הנזק (נפילת האדם לפיר) אלא מועד הרשלנות
(בדיקה רשלנית של המעלית ,הייצור וכו').
בפס"ד נעים קרש שנפל על מורה .חוסר הידיעה הנדרש צריך להתייחס לנסיבות הממשיות לקרות הנזק .הזמן
הקובע לצורך הידיעה הוא זמן התרחשות התאונה.
שליטה על הנכס:
אנגלרד -האדם אשר בהתחשב בכל הנסיבות יש לו את הסיכויים הגבוהים ביותר לשלוט על נכס.
עווד -חלפני כספים בשטחים שקיבלו צ'ק בנקאי שנגנב מהבנק .טענו שהבנק התרשל וס' .41לוין -שליטה
משמעותה שאין לייחס למישהו זולת הנתבע התערבות שיכלה לגרום או לתרום למה שאירע -משהוכח ,שגורם
נוסף "התערב" או יכול היה להתערב במהלך העניינים ,אין הכלל חל.
נעים -שליטה עובדתית :החזקה בפועל .שליטה משפטית :הזכות המשפטית לשליטה .השליטה על הרכוש אינה
חייבת להיות רצופה ואחידה .העיקר הוא ,שבזמן התאונה הייתה לנתבע שליטה גמורה ,במובן זה שאין לייחס
למישהו זולתו התערבות פעילה במצב העניינים ,שיכלה לגרום או לתרום למה שאירע .
הסתברות ההתרשלות :אין הוכחות פוזיטיביות שהייתה התרשלות אבל ניסיון החיים מלמד שכנראה הייתה
התרשלות.
פס"ד רז למרות שהצוות הרפואי ידע על המגפה ,המערערת שוחררה מבית החולים מבלי שהודיעו להוריה.
נגרמה לה נכות לצמיתות .לאחר 25שנים תבעה המערערת .יסוד השליטה לא מתקיים פה ,מכיוון שמדובר
בחיידק שאין עליו שליטה .למרות שמקרה לא עונה על ס' 41הנסיבות מתיישבות יותר עם רשלנות והנטל יועבר
לנתבע.
דרוקמן -אמם של המערערים נפטרה עקב כישלון ניתוח חירום שנערך בה .העדר רשומה רפואית מהווה עילה:
.1היפוך הנטל .2תביעה בגין נזק ראייתי .שטרסברג כהן -היעדר רישומים רפואיים מכל סיבה ,גם כאשר אינו
באשמת המוסד הרפואי ,יעביר את נטל השכנוע לרופאים.
נוימן -לנדוי (מיעוט) -אם התקיימו התנאים לס' 41וכפות המאזניים נשארו מאוזנות הנטל נשאר על הנפגע
כיוון שס' 41בא להתגבר על אי וודאות ואיזון פירושו אי וודאות ,כלומר לא הרימו את הנטל .דעת רוב -אם
התקיימו התנאים לס' 41נטל ההוכחה הוא על המזיק.
סולן -המשיב נכנס לבית החולים לשם ניתוח אלקטיבי לתיקון בקע מפשעתי .כתוצאה מן הניתוח נפגע אחד
מאשכיו ,פגיעה שהביאה לידי אובדן פוריות .הסתברות הרשלנות בס' 41היא הסתברות לכאורה ,שאין די בה
להוכחת התביעה ,ועם זאת די בה לשם העברת הנטל .אנגלרד (דומה ללנדוי בנוימן) -הנתבע לא צריך להפריח
את הסתברות הרשלנות אלא ממש להפריח את זה שהוא לא התרשל .התנאי השלישי הדורש עודף הסתברות
לטובת גירסת הרשלנות ,אינו נבחן בסיום כל העדויות ,אלא בסיום פרשת התביעה.
פס"ד קוקה קולה -המערער תובע על נזקי גוף שנגרמו לו עקב נפילת שלט פרסומת של המשיבה .המשיבה לא זו
שהתקינה את השלטים אלא קבלן .בהתחשב בגדלו של השלט ובמשקלו הניכר אין לשלול את האפשרות ,שאף
אם השלט הותקן כראוי ,נחלשו במשך השנה בהשפעת רוחות ,גשמים רטיבות וכדומה המשיבה הייתה
צריכה לבדוק את תקינותו .לא די במסירת התפקיד -חובת הזהירות מוטלת עליך היות ואתה חייב בביצוע של
חובתך בפועל .אין זאת אחריות שלוחית.
- 20 -
איך נתבע יכול להרים את הנטל?
רז -להוכיח כי נקט באמצעי זהירות סבירים.
נוימן -את התקלה רק בעל מקצוע היה יכול לגלות -אין צפייה שהנהג היא מגלה אותה .אבל עובר אליו הנטל
לשכנע שהוא לא התרשל בבחירת המוסך.
נעים -התערבות גורם זר.
דרוקמן -להצביע על אפשרויות שונות לקרות התאונה :רשלנות של התובע ,כוח עליון ,רשלנות של צד שלישי.
סולן .1 -שלא התרשל.2 .פעל בסבירות הראויה.
קוקה קולה -להראות ששלט מעין זה אינו זקוק לכל פעולות השגחה וטיפול במשך שנה מאז התקנתו ,ושהעדר
כל טיפול אינו יוצר סכנה של נפילה.
פלת"ד [חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים].
פס"ד רלוונטיים :קורקט ,אליהו נ' ז'ק ,אטליס ,חמאדה ,וקסלר ,אלראהב ,בניזרי ,עוזר ,קוואסמה ,פדידה,
יונאי ,עזבון לזר.
.0הגדרת ת"ד
.0הגדרה ראשית
3תנאי סף -אם התנאי סף לא מתקיימים -זו לא ת"ד -לא בודקים את החזקות המרובות.
.1מאורע -פתאומי ,חד"פ ולא מתמשך( .פס"ד עוזר" -מאורע" -התרחשות המהווה יחידה בפני
עצמה ,להבדיל מהליך הדרגתי וממושך המורכב מגורמים שונים).
.2נזק גוף -משקפיים ,מכשירי שמיעה שהיו מחוברים לגוף הנפגע
.3רכב מנועי:
הגדרה ראשית (רכב מנועי):
רכב
נע -מונע ,הוא לא חייב לנוע פיזית באותו הרגע.
כוח מכאני .פס"ד ז'ק :גם אם המנוע היה מקולקל זמנית ,זה עדיין רכב מנועי.
ע"פ הקרקע (לא כולל תחברוה ימית או אווירית)
עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית -אנשים או מסעות מנק' לנק'.
חזקות מרובות (לרכב מנועי):
רכבת
טרקטור
מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני ע"פ הכביד -מבחן הכשירות (פס"ד אטליס) -היכולת
לנוע מעל 35קמ"ש בכביש.
רכב נגרר
חזקות ממעטות (לרכב מנועי):
כי לא רוצים להכביד על הנכים עם חובת ביטוח
כסא גלגלים
עגלת נכים
מגדרות נעות
3רכיבים -אם אחד מהם לא מתקיים אפשר להמשיך לחזקות המרובות.
.4שימוש
מה כן נחשב שימוש?
נסיעה ברכב
כניסה או ירידה
החנייה (להבדיל מחנייה -עצם הפעולה)
- 21 -
דחיפה או גרירה
טיפול דרך( .דראושה -טיפול דרך -נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי .נעשה אגב
נסיעה או לצורך המשכתה המיידית ע"מ לאפשר שימוש בייעוד התעבורתי של הרכב).
הידרדרות או התהפכות.
התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו
מה לא נחשב שימוש?
טעינה או פריקה כשהרכב עומד.
אם הטיפול נעשה ע"י מוסכניק או בעל מקצוע או בבית.
.5למטרות תחבורה -האם מטרתה הספציפית של הפעולה כפי שבוצעה היא מטרה תחבורתית? פס"ד
פדידה (נפל כשלקח מצית) .פס"ד עוזר -כאשר הרכב הוא "דו-תכליתי" נזק גוף הנגרם בשל
התכלית הלא תעבורתית אינו "למטרות תחבורה".
.8קש"ס -הקשר בין השימוש לנזק הגוף שנגרם
עובדתי -מבחן אלמלא
משפטי -מבחן הסיכון -האם הנזק הוא בתחום הסיכון שהשימוש (העיקרי והמשני) ברכב יצר
ואשר בגינו ביקש המחוקק ליתן פיצוי? במבחן השכל הישר -האם התכונות המציינות את
התנהגותו של המזיק אכן תרמו להתהוות הנזק?
.2חזקות מרובות
.1עקב התפוצצות /התלקחות של רכב:
3תנאי סף
מאורע
נזק גוף
רכב מנועי
3רכיבים
התפוצצות או התלקחות
רכיב של הרכב שחיוני לנסיעה
קש"ס ("שנגרמו") -אלמלא ,סיכון ,שכל ישר.
.2חניה במקום אסור
3תנאי סף
3רכיבים
פגיעה ברכב
שחנה במקום אסור -לא מכללים מכונית שחנתה כדין ואז פקעה כרטיס החניה שלה ,צריך
מכונית שחנתה במקום שיצר סיכון תעבורתי.
קש"ס
פס"ד הכשרת הישוב חברה לביטוח נ' אדרי -מבחן הסיכון התחבורתי -כל עוד החניה יצרה סיכון.
ביקורת של רייך -פס"ד מנוגד ללשון החוק -כי החניה הייתה במקום אפשרי.
.3עקב ניצול של הכוח המכאני של הרכב -כל התאונות שקורות עקב שימוש בכוח המוטורי של הרכב
למטרות חקלאיות או תעשייתיות [המבחן הייעודי] .מכוון למקרים בהם הרכב הוא "רב-תכליתי".
3תנאי סף
3רכיבים
ניצול הכוח המכאני
קש"ס ("עקב") -פס"ד קוואסמה (אין קש"ס).
היעדר שינוי ייעוד -מנוף שהורם כדי להרים חפץ והחפץ פגע במישהו -זה שינוי בייעוד-
ההרמה היא לא ייעוד תעבורתי.
- 22 -
.3החזקות הממעטות
.1פגיעה במכונית
מעשה מכוון -גם התאבדות (פס"ד עזבון לזר).
אותו אדם -אם הוא רצה לפגוע ב Xופגע ב Yהחזקה לא רלוונטית .אנגלרד -טעות בזיהוי לא
שוללת ת"ד .התאבדות גם לא שוללת ת"ד.
הנזק נגרם עקב המעשה המכוון עצמו ולא השפעתו של המעשה -אם הנזק נגרם עקב השפעה
ולא עקב המעשה המכוון אז הסיכון התעבורתי התממש וזו ת"ד.
.2נפגעי פעולות איבה -יש חוק שמכוון לנפגעים כאלו (למנוע כפל פיצוי) אם זו פעולת איבה לא מדובר
בת"ד.
.2זיהוי הגורם האחראי
.1ת"ד בה מעורב רכב מנועי אחד
ס' ( 2א) לחוק הפלת"ד:
הנפגע הוא הנהג או מישהו שנסע איתו
o
הנפגע הוא הולך רגל
o
הנהג נפגע -תביעה נ' חברת הביטוח לפי הפוליסה.
אם מישהו אחר נפגע -הוא תובע את הנהג ואת חברת הביטוח שלו (בהתאם לפוליסה) לפי ס' ( 2א) לחוק
הפלת"ד.
ס' (2ב) -אם מישהו נתן היתר למישהו אחר להשתמש ברכב והרכב עשה ת"ד -האחריות היא גם
עליו.
.2יותר מרכב מנועי 1
הנפגע הוא הולך רגל
הנפגע נוסע
ס' ( 3ב)-אם נפגע הולך רגל -האחריות היא על חברת הביטוח של כל אחד מהם.
ס' ( 3א) -כל אחד כלפי מי שנסע ברכב שלו.
.3תניות מגבלות בחוזי הביטוח
תניית הפטור -יכולות להיות לה השפעות על ס' .)5( 7
.1פטור סטאטוטורי מתשלום פיצויים (ס' )5
למרות שמדובר בת"ד -אין פיצויים (ס' 7לחוק)
נהיגה ללא רשיון ס' -)3( 7אלא אם זה משהו טכני כמו אי תשלום אגרה אין פיצויים .פס"ד קרנית נ'
מגדל.
נהיגה ללא ביטוח ס' -)5( 7חריג ס' ( 5א) -הנהג לא ידע שאין לו ביטוח -יכול לתבוע את קרנית בתנאי
שזה היה בהיתר מהבעלים .ולא היה סביר שיידע שאין לו ביטוח.
נהיגה בלא רשות ס' -)2( 7גם מי שישב ברכב וידע שלא הייתה רשות לא זכאי לפיצויים.
הגורם לתאונה במתכוון ס' -)1( 7לא חייב ב"אותו אדם".
המשתמש ברכב לשם פשע ס' )4( 7
המתיר שימוש ברכבו לנוהג בלא רשיון או בלא ביטוח ס' -)8( 7מי שהתיר לא מגיעים לו פיצויים.
.7קרנית
יש מצבים בהם נשארים נפגעים ללא פיצוי .באיזה מקרים הקרן מפצה? 4חלופות:
נוהג אינו ידוע אחרי שקידה סבירה [פגע וברח] ס' ( 12א)()1
אין ביטוח לרכבים המחוייבים לשלם (12א)()2
התלויים זכאים אפילו שהנהג לא זכאי (7ב)
- 23 -
מבטח שבהליכי פירוק -קרנית יכולה לחזור לחברה המתפרקת
זכות החזרה -ס' -9למי כן אפשר לחזור?
מי שאינו זכאי לפיצויים לפי ס' .7
מי שאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה.
.2ייחוד העילה
שוללים עילה לא רק לפי פקנ"ז ,אלא גם החוק למוצרים פגומים .ריבלין -גם עילה חוזית נשללת .חריג :אם
הפעולה נעשתה במתכוון אפשר לתבוע לפי חוק חיצוני.
אם נכותו של הנתבע נקבעה כבר בוועדה רפואית סטטוטורית (ביטוח לאומי או משרד הביטחון) הקביעה
הזאת מחייבת .אם לא -הצדדים צריכים למנות מומחה משותף.
פס"ד רלוונטיים:
קורקט -המערער נפגע מאבנים שנזרקו לעבר רכבו כשנסע בין אוטובוסים של קבוצות כדורגל יריבות.
השימוש שעשה המערער במכונית היווה גורם ממשי לתאונה ,לכן נגרם הנזק "עקב השימוש" ברכב .בך -ניסיון
של גורם עוין להתנכל לתחבורה בכבישים הוא סיכון טבעי שנהג לוקח על עצמו בהסיעו את רכבו.
פס"ד אליהו נ' ז'ק -מגדל קידוח שהותקן על משאית ממנה הוצא המנוע .המשאית עברה ממקום למקום
באמצעות גורר .מוט הקידוח פגע בגבו של המשיב .משטח המוצב על גלגלים אינו רכב המונע בכוח מכאני .רכב
אשר המנוע הוצא ממנו לצמיתות אינו עוד רכב המונע בכוח מכאני -זה גם לא בתחום הסיכון .אם המנוע הוצא
זמנית לצורכי תיקונים זה רכב המונע בכוח מכאני שכן ייעודו של הרכב לא השתנה .מהעובדה שהמשאית
ומגדל הקידוח שעליה אינה "רכב" לענין החוק ,אין בהכרח ללמוד שהיא אינה "רכב" מבחינת הביטוח.
פס"ד אטליס -מכבש פגע במנוח והרגו .כשירות לנוע :כשירות פיזית וכשירות נורמטיבית .הכוונה לכשירות
נורמטיבית שכן מבחינה פיזית מכונה ניידת מעצם טיבה מסוגלת לנוע .הדגש בהגדרה של המונח "רכב" הוא על
היעוד התחבורתי .כשירות נורמטיבית -לפחות מהירות של 35קמ"ש ומידות.
פס"ד חמאדה -המשיב נפגע מנפילת שיגום שהיה קשור לוו של מנוף המותקן על מחפר זחלי בעת ששטף ציוד.
נקבעו לו מאה אחוזי נכות לצמיתות .מחפר לפי מבחן הכשירות הנורמטיבית לנוע הוא לא רכב מנועי .היות
והמחפר בוטח נראה כי ביחסים בין חברת הביטוח למבוטח נחשב המחפר ל"רכב מנועי" אף שהוא אינו רכב
מנועי ע"פ הפקודה -לכן על המערערת לשלם פיצויים .הטיעון לפיו חברות ביטוח מוציאות פוליסות "על-תנאי"
אינו עולה בקנה אחד עם פרקטיקה מסחרית נאותה הדורשת שלא ייווצר חוסר ודאות לגבי תנאי כניסתם
לתוקף של עסקות ,ובמיוחד עסקות אשר תכליתן לספק הגנה מפני חשיפה לסיכון.
וקסלר -המערער ביצע בתחנת דלק סיכה למשאית .כדי שיוכל להגיע לתחתית המשאית ,ירד לבור הנמצא
בתחנה ועלה על חבית שנועדה למטרה זאת על רצפת הבור .כשעמד על החבית ורצה להתרומם קיבל מכה ,איבד
הכרתו ונפל .תיקון או סיכה של רכב במוסך עשוי להיחשב ת"ד כשמדובר באירוע שהוא אינטגרלי לתיקון או
לסיכה .דעת רוב -אין לראות בהיפגעות של פועל המבצע עבודת טיפול או תיקון בכל רכב ונפצע עקב כך ת"ד .זו
תאונת עבודה רגילה .דעת מיעוט -העלייה על החבית הייתה חלק מתהליך הסיכה -המערער עשה שימוש רגיל
וטבעי במכונית והנזק נגרם עקב השימוש במכונית ,שכן הוא היווה גורם ממשי לתאונה.
פס"ד אלראהב -הרכב התחמם ,החייל שנהג בו העמידו בשוליים ,יצא מהרכב ופתח את מכסה .מים התפרצו מן
הרדיאטור והחייל קפץ לכיוון הכביש ונפגע ע"י משאית .בשעת התאונה לא היה מגע בין החייל לבין מכוניתו וכן
לא היה מגע בין המשאית לבין מכוניתו .בתאונה של מס' כלי רכב הנוהג תובע אך ורק את המבטח שלו ,ואם
לא ביטח את עצמו ,הרי נסתחפה שדהו ,ואין לו ממי לתבוע פיצויים .תיקון הרכב ואחזקתו נכללים בין שימושי
הלוואי ברכב מנועי .לא התחולל כל שינוי במעמדו של החייל כמשתמש ברכב ,מרגע שעצר את הרכב ע"מ
לבדוק את סיבת התחממותו ועד שנפגע מהמשאית .כל עוד הימצאותו של הנהג מחוץ לרכב קשורה בטבורה
לשימוש בו ולמעשה מהווה אותו השימוש ,כי אז פגיעה בו תיחשב כנגרמת עקב השימוש .מי שסתם ישב ברכב
הוא לא משתמש (תובע את הנהג הפוגע) ומי שטיפל הוא משתמש (תובע את ביטוחו).
פס"ד בניזרי -חשמלאי רכב שנשלח ע"י מעבידו לתקן תקלה ברכב .תוך כדי טיפול הפעיל בטעות את המנוע
ואצבעו של החשמלאי השני נתפסה ברצועה ונפגעה .יש לראות בתיקון הרכב "שימוש" ונזק הגוף שנגרם לנפגע
- 24 -
היה "עקב" שימוש זה .ייתכנו מקרים שבהם הביטוח שבידי המבוטח "אינו מכסה את החבות" לפי החוק .אין
תוקף לתנאי לפוליסה ,המגבילים את חבות הביטוח ,לגבי אירועים שאינם בשליטת המבוטח" .המשתמש"
הוא מי שיש לו השליטה או הפיקוח על הרכב בעוד שת"ד יכולה להיגרם גם ע"י פעולתו או מחדלו של מי שאינו
"המשתמש" ברכב .כשמדובר בת"ד שבה היה מעורב רכב חונה לא די בשליטה פיזית על הרכב אלא גם בשליטה
משפטית .במקרה דנן ,מוסכניקים הם לא בעלי זכות משפטית ולכן לא משתמשים.
פס"ד עוזר -המטען הוטען באמצעות מנוף המהווה חלק בלתי נפרד מהמשאית ומופעל ע"י הכוח המכאני של
המשאית .בעת הרמת המטען ע"י המנוף המערער נפגע מהמטען המורם ונגרם לו נזק גוף .תיקון מס' -6לאמץ
את המבחן התעבורתי במקום המבחן היעודי" .ניצול הכוח המכאני" לא תחול כשטעינה והפריקה עשו שימוש
"מאולתר" בכוח המכאני של רכב ששימושו חד ייעודי ,כך גם רכב שהיה "דו-תכליתי" אך איבד את תכליתו
התעבורתית (כגון ,שהורדו ממנו הגלגלים והוא הפך למיתקן קבוע).
דראושה -תו"כ משיכת הסל לתוך הכף הקדמית של הטרקטור החליק המערער ,נפל לתוך הכף ונפגע בגבו .כל
אותה עת פעל מנוע הטרקטור .קשיים בנוגע לשימוש -כשיש שתי פעולות הנזכרות בהגדרת "שימוש" ואחת
מהווה "שימוש" בעוד שהאחרת לא" .ניצול הכוח המכאני" משמעו ניצול בפועל ולא כוונה לנצלו בעתיד.
במקרה דנן ,התאונה נגרמה בשל פעולה "ידנית" של המערער ,ללא כל שימוש בכוח המכאני של הטרקטור.
אמת ,מנוע הטרקטור פעל בעת התאונה ,אך לא פעילות זו של המנוע היא שגרמה לתאונה.
פס"ד קוואסמה -המנוח עסק ביציקת גדר הבטון .הוא אחז בצינור הנייד של משאבת הבטון .תו"כ כיוון הצינור
הנייד ,הוסט הצינור לעבר חוטי החשמל ,והמנוח התחשמל ומת .במקרה דנן ,שבו הפגיעה במנוח באה מחוטי
החשמל ומהסיכון שאלה יצרו ולא עקב הניצול של הכוח המכאני של המערבל.
פדידה -המבקש נכנס למשאיתו בעת שחנתה ,במטרה ליטול ממנה מצית סיגריות .ברדתו מתא הנהג ,מעד ונפל.
הדרישה ל"שימוש" ברכב ,והדרישה כי השימוש ייעשה "למטרות תחבורה" ,הן שתי דרישות נפרדות
ומצטברות .עלייה או ירידה מהרכב היא אחד משימושי הלוואי התחבורתיים אך לא כל פגיעה בעת עלייה או
ירידה היא למטרות תחבורה.
יונאי -המערער ביקש להתקין על הטרקטור שברשותו מלגזה לצורך הובלת פרחים ממקום למקום .במהלך
ההתקנה נשמט חלק מהטרקטור והוא נפגע בידו .כאשר השימוש ברכב מתבטא בהינתקות או הנפילה של חלק
מהרכב תו"כ טיפול בו לא יהיו פיצויי בגין ת"ד אם הטיפול נעשה ע"י בעל מקצוע .במקרה דנן לשימוש היה
ייעוד תעבורתי (הובלת מטען) והתאונה אירעה במהלך פעילות אשר היוותה חלק חיוני ובלתי נפרד של התאמת
הרכב לפעולת ההובלה ,ועל-כן יש לראותה כפעולה "למטרות תחבורה".
עזבון לזר -המנוח נשכב על פסי הרכבת במטרה להתאבד ונדרס למוות .מבחינת לשונית החזקה הממעטת חלה
גם על מתאבד שהתכוון לפגוע בעצמו .התאבדות באמצעות כלי רכב אינה סיכון טיפוסי לשימוש ברכב לצורכי
תחבורה .הרכב משמש כאמצעי לפגיעה גופנית ולא לצורך ייעודו התחבורתי.
קש"ס [ ס' 21לפקנ"ז]
פס"ד רלוונטיים :סימון נ' מנשה ,אמזלג ,מרכז החמצן ,כיתן נ' וייס ,ברדה ,גבאי ,חננשוילי ,דעקא.
אשם
עוולה
מעשה או מחדלו של
האשם היה הסיבה או אחת הסיבות לנזק
לא אשם
( )1מקרה טבעי בלתי רגיל ,שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש
ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה;
( )2זו אשמתו של אדם אחר
( )3ילד שלא מלאו לו 12שנה שניזוק לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין
אותו או הרשה לו לשהות בנכס שבו או בקשר עמו אירע הנזק או
להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה
עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם.
- 25 -
קש"ס עובדתי
מבחן האלמלא -האם אלמלא הגורם הזה התוצאה הייתה מתרחשת? כן -אין קש"ס.
מתי המבחן מביא לתוצאות אבסורדיות?
סיבתיות מצטברת -שני גורמים גרמו לאותו נזק וכל אחד די בו כשלעצמו מבחן הדיות -די בא' /ב' כדי
להביא לנזק.
סיבתיות חלופית כל אחד חייב ביחד ולחוד.
רמת הוודאות שהנפגע צריך להוכיח בקש"ס עובדתי
מאזן הסתברות -מה יותר סביר ,שהנזק היה נגרם אילולא או לא.
מבחן "הכל או לא כלום" -אם הוכחת מעל 55%תקבל 155%אבל אם הוכחת עד 49%לא תקבל כלום.
אחוז הסתברות -פרופ' אריאל פורת ופרופ' שטיין -הובא לראשונה בדעת מיעוט פס"ד דעקא 55% -שהיא
הייתה מסכימה לטיפול ולכן תקבל 55%מנזקי הניתוח .בפס"ד מלול נפסק כי הסיכוי שהילדה הייתה נולדת
בריאה הוא 25%ולכן נפסקו לה .25%
ס' ..." -84ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו ,אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק"...
פס"ד מלול -ביניש ,ריבלין ולוי -בדר"כ הכל או לא כלום אבל יש חריגים בהם צריך להכיר במקרים של "הטעיה
נשנית" -שם חייבים לקבל קש"ס לפי הסתברות כי אז יצא הניזוק וידיו על ראשו .נאור -כשיש פחות מ55%
אנחנו נפסוק לפי האחוז הסיכויים אבל אם זה מעל 75%נפסוק .155%
להבדיל בין ס' 84לס' -78בין דיונים על האחריות ועל הפיצויים (היקף הנזק) .פס"ד ונטורה -הנפגע היה פקיד
בנק עם הכשרה של קצין ים .ביהמ"ש מחשב מה הסיכוי שהוא היה חוזר לעבוד כקצין ים.
קש"ס בשני אירועי נזק עוקבים
פס"ד חננשווילי -אם תאונה ב' קרתה בגלל תאונה א' הקש"ס לא מתנתק ולכן מזיק א' חייב על הנזק הראשון
והשני .אם תאונה ב' קרתה בלי קשר לתאונה א' הרי שהנזק ב' בלע את נזק א' (היקף הנזק ולא סיבתיות)
ומזיק ב' חייב על ההחמרה של הנזק .לא עובד בפלת"ד בגלל ייחוד העילה ולכן הרופאים נהנים מחסינות.
אירוע א' -תאונה -פגיעה ברגל שהיא 35%הפסד השתכרות .אחרי שנה תאונה ב'-כרתו לו את הרגל -נזק של
הפסד השתכרות .55%מזיק א' אומר שהוא מוכן לשלם מתאונה א' ועד לתאונה ב' כי מתאונה ב' כבר אין רגל
שמפריעה לו [העתיד ידוע -פס"ד גבאי – נזק בולע .למה שביהמ"ש יעריך ספקולציות כשידוע מה קרה] .מזיק
ב' אומר שהוא צריך לשלם ( 25%להשלים את הנזק של הראשון) .לפי פס"ד חננשווילי הראשון לא צריך לשלם
על הנזק מתאונה ב' ואילך כי אנחנו יודעים את העתיד .מזיק ב' גם הגדיל את האחוזים וגם שלל מהנפגע זכות
תביעה בגין תאונה א' .רייך חושב שביהמ"ש טועה בחננשווילי -זו סיבתיות מצטברת .ל 35%האלה (החלק
החופף) יש שני מזיקים -גם המזיק הראשון וגם המזיק השני .אי אפשר להשתמש במבחן האלמלא ,צריך
להשתמש במבחן הדיות -שניהם חייבים יחד ולחוד.
קש"ס משפטי
מבחנים:
צפיות -האם האדם הסביר היה צריך לצפות שמעשהו יגרום לנזק מאותו סוג שאירע בפועל?
סיכון -סוג הנזק -האם הנזק היה בתחום הסיכון שיצר המזיק? האם הנזק שייך לסוג הנזק שנוצר
מהתרשלותו של המזיק?
שכל הישר -האם תכונות הנתבע תרמו לנזק? כן -יש קש"ס .אגרנט -אלא אם הייתה התערבות של גורם ג'.
ס' -)0( 21הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל ,שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש -מבחן הצפיות.
ס' -)2( 21גורם זר מתערב -מנתק צפיות /זה לא הסיכון.
ס' -)3( 21אין קש"ס בין ההתרשלות של הילד לבין הנזק.
- 26 -
פס"ד סימון נ' מנשה -המנוח נסע בארגז טנדר .הנהג העמיד את הרכב על חלק מהכביש .משאית התנגשה
בטנדר ,המנוח נפל ונדרס .ניסו לטעון שהגורם האחרון (הופעת המשאית) היה בלתי צפוי והוא מנתק את
הקש"ס .הנסיעה לאחור והעמדת המשאית בצורה שחסמה בחלקה את הכביש יצרה סיכון אשר הנהג היה צריך
לצפות שעלול להביא לתאונה .גורמים זרים שמנתקים את הקש"ס -מאורעות טבע בלתי רגילים ,צרוף מקרים,
מעשים רצוניים (הסתכנות מרצון) ורשלנות חמורה .כלל ההזדמנות האחרונה -כאשר לפני התאונה אחד
הצדדים היה ער או היה חייב להיות ער למצב מסוכן שצר האחר ברשלנותו והיה בידי הראשון למנוע את
הרשלנות האמצעים סבירים עליו האחריות .הכלל לא מקובל .אם אדם מתרשל ,ובא עוד אחד והתרשל,
הקש"ס לא מתנתק בגלל שהיית צריך לצפות שגם האדם שבא אחריך יתרשל ,ושניהם חייבים יחד ולחוד.
פס"ד ברדה -ניתוק קש"ס בגלל שהמעשה היה מכוון -הם פרצו במכוון וירו במכוון אבל ביהמ"ש קבע שיש
קש"ס -לא צריך לצפות בדיוק אלא דרך זכוכית כהה ,בערך.
פס"ד כיתן נ' וייס -שומר שרצח את העו"ד שלו עם אקדח מהעבודה .המעשה המכוון של אסולין לא מנתק את
הקש"ס -בהתחשב במצבו הנפשי המעשה המכוון היה צפוי .אבל היות והמשיבה לא ידעה על הכוונות הרצחניות
של אסולין מתנתק הקש"ס.
אם אירוע ב' נגרם ע"י מזיק ב' בלבד -קיימות 3אפשרויות:
.1מזיק א' נשאר חייב בגין הנזק שגרם.
.2מזיק ב' חייב בשל "הפסד זכות הפיצויים" ממזיק א' (פס"ד חננשווילי).
.3שני המזיקים חייבים יחד ולחוד משום "סיבתיות מצטברת" -רייך .על הנזק המשותף מתקיים מבחן
הדיות ,ושניהם חייבים יחד ולחוד .
אם אירוע ב' הוא אירוע טבעי -מזיק א' פטור מהפסד השתכרות בתקופה שבין תאונה ב' לתום תקופת הפנסייה
(פס"ד גבאי).
אמזלג -המערער נפגע מלוחות אסבסט שניתקו מגג הבנין של המשיבה (מקום עבודתו) בעת סופה עזה .על
הנתבע להוכיח כי התערבותם של איתני הטבע מנתקים את הקש"ס -יש לבחון את מידת נדירותה של אותה
התפרצות ואת אמצעי הזהירות שהנתבע נקט בגינה.
מרכז החמצן -המשיב עבד כמתלמד אצל המשיבה ונפגע עקב התפוצצות מזגן אותו בדק במחלקת השירות של
מפעל המשיבה .ההתפוצצות אירע בעקבות סימון לא נכון של המערערת -יצרנית המיכלים .המערערת טוענת
שהמשיבה אשמה בכך שלא בדקה את המיכל כשהגיע אליה .נתבע לא יכול לטעון כי הסתמך על בדיקות
ביניים -הוא צריך לצפות כי בדיקת הביניים תהיה רשלנית ולכן שניהם רשלנים .גם רשלנות חמורה לא
מנתקת את הקש"ס כשניתן לצפותה מראש .רשלנות המערערת הכשירה את הקרקע לרשלנות המשיבה.
כיתן נ' וייס -עובד שהועסק ע"י המערערת כשומר ,השתמש באקדח מעבודתו ורצח את עו"ד וייס .מעשה פשע
המבוצע ע"י אחר שהוא בגדר גורם זר מתערב ,לא פוטר את הגורם המתרשל הראשון מן האחריות -נדרשת מן
הגורם המתרשל הראשון חזות מראש של המעשה הזדוני .בהיעדר ידיעה על כוונות אלימות אין לדרוש ציפיה.
פס"ד ברדה -נערים שנכנסו למועדון גדנ"ע וגנבו ממנו רובים וכדורים .הזמינו את המערער לשחק בירי .כדור
פגע בראשו והוא נפגע קשה .ככל שהסיכון גדול יותר ,כן יש להרבות באמצעי זהירות .אין בהתערבותו של
גורם זר כדי לנתק את הקש"ס כל עוד התערבותו צפוייה .הצפיות אינה צריכה להתייחס לכל פרטי האירוע אלא
באופן כללי.
גבאי -המערער נפגע בתאונת עבודה בהיותו מועסק ע"י המשיבה ,שעה שידו החליקה אל עבר משור בלתי מוגן
ונפגעה קשה .לאחר מכן לקה המערער במחלה ללא קשר לתאונה ,ונגרם לו שיתוק חלקי .פגיעה שאינה נובעת
מכוונה של הנפגע להיפגע אין ליחס בגינה רשלנות תורמת לנפגע .כשנפגע אדם כתוצאה מרשלנותו של מזיק א'
והוא נפגע שוב ,ולפני מתן פס"ד ,בפגיעה שנייה שאין לה קשר לפגיעה א' -מזיק א' לא ישלם בגין הנזק שאירע
בתאונה ב' :הנזק שנגרם בפגיעה השנייה אינו תוצאת הפגיעה הראשונה; אל לו לביהמ"ש לעסוק בהשערות
ובניחושים ,כאשר העובדות להערכת נזקי העתיד כבר התרחשו; לא להביא לכפל פיצוי.
- 27 -
נגר -בהכנה לניתוח של המערער החל המשיב להחדיר לווריד בזרועו של המערער מיתקן לעירוי נוזלי .חלק
מצינורית פלסטיק שבמיתקן ניתק ונסחף לתוך הווריד ,דבר שהצריך ניתוח נוסף .שני הניתוחים הוכתרו
בהצלחה ,אך נגרמה למערער נכות נפשית קשה .לא הוכחה תשתית ראייתית לאפשרות סבירה אחרת לאירוע
התאונה מלבד רשלנותו של המשיב .מזיק שהוסיף והחמיר נזק קיים יחויב בפיצוי רק על חלק מהנזק הסופי
שהוחמר ברשלנותו.
חננשווילי -המנוח נפגע בת"ד .טרם הספיק להגיש תביעה בגין נזקים אלה נפגע בת"ד נוספת בה קיפד את חייו.
התלויים הגישו תביעה .עם מותו של הנפגע בתאונה נקטעת התביעה נגד מזיק א' בגין נזקים העתידיים .אם
מותו של המנוח לאחר תאונה א' נגרם כתוצאה מתאונה ב' ,זכאי עיזבון המנוח לתבוע את מזיק ב' בגין הפסד
זכות התביעה נגד מזיק א' עבור התקופה שבין מועד תאונה ב' לבין תום תוחלת ההשתכרות של המנוח .כוחה
של הלכה זאת יפה גם במקרה שבתאונה ב' לא נהרג הנפגע אלא נגרמה לו נכות שבעטיה הנזק של תאונה א'
חדל להתקיים .לצד מבחן הצפיות מקובל גם העיקרון כי המזיק מוצא את הניזוק כמות שהוא (הגולגולת
הדקה) -גם אם לא צפית אתה אחראי.
מלול -מלול סובלת משיתוק מוחין ומפיגור שכלי 155% -נכות .היו שני גורמים שהביאו למצבה של הקטינה.1 :
פגות והמחלות הנלוות לו .2 .הדימום -שנובע מהתרשלות המערערים .כשמדובר בגורם כמסוגל תאורטית
לגרום לנזק אשר היה על הנתבע לצפותו ניתן להסתפק בקיומו של קש"ס הסתברותי לנזק שייקבע על פי ראיות
סטטיסטיות או בדרך של אומדנה .עם זאת ראוי לרכך את הכלל הדורש הוכחת קש"ס ע"פ מאזן ההסתברות
רק באותם מקרים שבהם גישת "הכול או לא כלום" גורמת לאי צדק (אי וודאות לגבי זהות המזיק).
כשמוכיחים סיבתיות עמומה -הטלת אחריות חלקית.
ריחוק הנזק [ס' 52לפקנ"ז]
פס"ד רלוונטיים :מלכה ,לאון נ' רינגר ,מזרחי נ' מקורות ,קליפורד.
ס' )1( 78סבל התובע נזק ,יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של
הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;
( )2סבל התובע נזק ממון ,לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או
בצירוף לו.
"מבחן הישירות" :האם הנזק הינו תוצאה ישירה של הרשלנות.
"מבחן הצפיות" :האם הנזק היה צפוי לקרות באופן סביר כתוצאה מהרשלנות (בין ישיר ובין לא) .פס"ד מלכה
נגד היועמ"ש.
פרופ' אנגלרד :מבחן גמיש .לרשלנות מתאים צפיות ,לזדון מתאים ישירות.
עקרון הגולגולת הדקה -המזיק חייב לשאת בכל התוצאות הנובעות ממצבו הגופני המיוחד של הניזוק ,ולא
ישמע בכך שלא יכול היה לצפות חולשה גופנית כזו אצל הניזוק כל נזקים גופניים הם סוג אחד ,ומספיק
שהיית צריך לצפות נזק גופני כלשהו.
פס"ד ליאון נ' רינגר -אדם מקבל מכה בגב וזה עורער גידול רדום והוא קיבל סרטן .זה מאוד לא צפוי שמכה בגב
תגרום לסרטן ,אבל זה המהלך הרגיל של הדברים ולכן הוא חייב .זילברג -ואולם חולשה נדירה ביותר
("גולגולת דקיקה") אין צורך לצפות .דעת רוב -אין מקום לחלק ,גם גולגלת דקיקה .כהן -אין צורך בצפיות
להיקף הנזק אלא רק לגבי סוג הנזק .גורמים טבעיים -צריך לצפות תמיד .גורמים אנושיים -צריכים להיות
ישירים.
קליפורד -רופא שיניים מתנדב בעיירות פיתוח ,נתן הרדמה באופן רשלני .הילדה נכנסה לקומה .אפילו אם הנזק
הצפוי היה קל ,והנזק הסופי בלתי צפוי קשה ביותר -מתקיים סעיף .78
- 28 -
נזק רכוש
Polemisהיה צפוי נזק קטן ובסוף זה גרם לשריפת האנייה .נזק מנפילת קרש אינו מסוג נזקי האש.
פס"ד מזרחי נ' מקורות -נזק לענבים .למרות שהנזק הקשה היה לא צפוי ,חייבו לפצות בכל הנזק .זה לא
שאפשר להשליך את הלכת הגולגולת הדקה על נזקי רכוש -במקרה דנן הי צפי לנזק ,יש ההבדל היה רק בהיקף.
פס"ד -Lamb V Camdenקבלנים שביצעו עבודה ליד הבית גרמו נזק ליסודות הבית ולקירות ,וכתוצאה מכך
הבית הפך להיות מסוכן למגורים .בעת פינוי הבית ,נכנסו פולשים ,שעשו נזקים נוספים .העיירה -זה לא היה
צפוי( .יש קש"ס עובדתי אבל לא משפטי) .ביהמ"ש :דנינג -חייב את העיירה רק בנזקים מהחפירות ולא
מהפולשים עקב ריחוק הנזק ושיקולי מדיניות .נזק ליסודות הבית כתוצאה ממחפירות ,אינו אותו סוג נזק כמו
נזקי פולשים.
אשם עצמי תורם [ ס' 21-51 ,9לפקנ"ז וס' 2לחוק עבודת הנוער]
פס"ד רלוונטיים :גן החיות התנכ"י ,מרצלי ,מחמור ,קופת אשראי וחסכון ,קצא"א ,לוי נ' מזרחי ,גולדפרב,
"אליהו".
אשם [ ס' 84לפקנ"ז] -מעשהו או מחדלו של אדם ,שהם עוולה לפי פקודה זו ,או שהם עוולה כשיש בצדם נזק,
או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו.
אשם תורם
אשם תורם קלאסי [ס' ( 86א) לפקנ"ז] -סבל אדם נזק ,מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר.
התנהגות הנתבע [ס' 88לפקנ"ז] -התנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של התובע ביטול של
האשם התורם.
התנהגות התובע [ ס' 85לפקנ"ז] -התנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם.
המבחנים לקיומו של אשם תורם:
.1האדם הסביר (האם בכלל היה אשם תורם)?
.2מהי תרומת הניזוק לנזק מבחינה מוסרית (כמה אשם תורם היה)?
פס"ד קופת אשראי וחיסכון נ' עוואד שני חלפני כספים שמקבלים צ'קים מזויפים .חלפן מספר 1יש אי התאמה
בין המספר שכתוב בצ'ק לספרות -אדם סביר שמתעסק במסחר היה מברר ובודק שהכול בסדר אשם תורם
.155%שני החלפנים לא ביקשו פרטים מזהים וזה לא סביר .פגם מבחינה מוסרית -עצימת עיניים.
ההשפעות של אשם תורם[ ס' 27לפקנ"ז]
.1הפחתת פיצויים.
.2שלילה מוחלטת.
.3ניתוק הקש"ס (אדם שקופץ לבור פתוח).
אוכלוסיות לגביהן קיימת גישה מקלה:
עובדים
פס"ד רשות הנמלים נ' עזרא עובד על מנוף ,נפגע ברגלו ותובע את המעביד .ביהמ"ש -המעסיק יוצר את הסיכון
ומרוויח ממנו ,הוא בעל האמצעים ,הכוח והידע בשביל למנוע את הסיכון .לא התחשבו באשם התורם.
מחמור בע"מ נ' אטדגי אישה ביום הראשון לעבודה הסבירו לה על המכשיר שחותך לחם ,הממונה על המטבח
מסבירה והולכת ,העובדת הכניסה ידיים ונעקרו לה אצבעות .ביהמ"ש -הנזק נכלל בתחום הסיכון (מכונה
שאדם סביר לא יודע להתמודד איתה) והתרשלות הממונה שלא דאגה -לא התחשבו באשם התורם.
- 29 -
ילדים אין תביעות נ' ילדים מתחת לגיל [ 12ס' ( 9א) לפקנ"ז].
פס"ד גן החיות התנכ"י -ילדה שהולכת עם אימה לגן החיות ,רואה ילדים שמאכילים דובים ,דב מוציא את
הציפורניים מהכלוב ומצלק את כף ידה .ביהמ"ש -זה שהאימא התרשלה לא אומר שצריך להפחית פיצויים
(אנשים שונים) .גן החיות יצר פיתוי -אין אשם תורם.
פס"ד מרצלי נ' מ"י -טיולית עם תלמידות ואחת מנסה לרדת ,האצבע שלה נתפסת בזיז מהטיולית והאצבע
נעקרת .ביהמ"ש -התרשלות המורות הייתה כה חמורה -אין אשם תורם .רייך -לא מסכים שהייתה התרשלות
חמורה ,זה בגלל כיס עמוק של משרד החינוך.
הקטנת נזק
הבדלים ודמיון בין אשם תורם לבין הקטנת הנזק
מקור ההגנה
אשם תורם -ס' 86לפקנ"ז.
הקטנת הנזק -אין ס' בפקודה.
רלוונטיות ההגנה
אשם תורם -תו"כ ולפני העוולה.
הקטנת הנזק -אחרי העוולה.
תוצאה
אשם תורם -הפחתה באחוזים ,אפשרות גם לשלילה מוחלטת.
הקטנת הנזק -הפחתה ע"פ אומדן ביהמ"ש.
הקיף החובה של הקטנת הנזק
מבחן "האדם הסביר" -מבחן אובייקטיבי (האדם הסביר) וסובייקטיבי (אדם סביר במצבו של הניזוק).
פס"ד לוי נ' מזרחי אדם נפגע ברגלו ,יכול לעשות ניתוח להקטנת הנזק ,יש חילוקי דעות ביחס לתוצאות בניתוח.
וייס -אי אפשר לשדל .נתניהו -לא להפחית בגלל שמדובר בניתוח עם סיכונים ,גישתו של וייס יותר מידי מקלה.
פס"ד גולדפרב -אדם עבר תאונת דרכים ,הכניסו לו פלטינות לרגל ,ובשביל להפחית את הנכות הוא היה צריך
לעבור ניתוח להוצאת מסמר מהרגל .ברק -קריטריונים להקטנת נזק :סיכון ,סיכוי ,כאב והסבל.
פס"ד גנזך -אדם נפגע ורגלו קוצרה בניתוח והוא עכשיו צולע ,לא רוצה ללכת לעבודה בגלל שלועגים ומשפילים
אותו .ביהמ"ש -מחייבים אותו בהקטנת הנזק.
הסתכנות מרצון [ ס' 7לפקנ"ז]
ביהמ"ש רוקן אותה מתוכן כי היא שוללת לגמרי פיצויים.
תנאים לקיום ההגנה
ידיעה אודות הסיכון הכרוך בפעילות.
חשיפה בפועל לסיכון האמור.
חשיפה מתוך רצון פיזי ומשפטי.
סייגים
לא חל על ילד מתחת לגיל .12
לא חל על הפח"ח.
- 30 -
ריבוי מעוולים [ ס' 43-47 ,55 ,00לפקנ"ז; חוק הפלת"ד ס' ]3-1
פס"ד רלוונטיים :צוקר ,פינס נ' בן עמירה ,אדרי ,מלך נ' קורנהוייזר ,קופ"ח נ' קבוצת כנרת ,חוסיין.
אדם גרם נזק ,וכתוצאה מאותו נזק ,קיבל הניזוק עוד נזק
המעשה השני היה התרשלות -הראשון חייב על הכול.
המעשה השני היה מכוון -הראשון לא חייב על השני.
מלך נ' קורנהייזר אדם שהתנפלו עליו שלושה כלבים ונשכו אותו קשה .שניים מהכלבים היו שייכים לנתבע
והכלב השלישי ללא בעלים .בך -סביר שאם שלושה תקפו שני כלבים גרמו לשני שליש .שופטי הרוב -העברת
נטל ההוכחה לנתבע לשכנע שהנזק ניתן לחלוקה ואיזה חלק הוא גרם.
אחריות אינדיבידואלית או אחריות קיבוצית
פס"ד פינס נ' בן עמידה -שני מזיקים גרמו לניזוק נזק אחד בלתי ניתן להפרדה .אחד אחריותו מאוד חמורה,
ביהמ"ש מעריך כ ,65%ואילו השני אחריותו פחותה ,25% ,לא ידוע מי הוא מי .ויתקון -גישת האחריות
האינדיבידואלית .צריך להוכיח אחריות של נתבע ספציפי .הנזק התחלק בין המזיקים חצי חצי ע"מ לא ליצור
קנוניה בין הניזוק לאחד המזיקים
מאמר של פרופ' אריאל פורת" :אחריות קיבוצית" – לקבל את התפיסה ששני מזיקים או יותר כחייבים יחד,
ולא לנסות תמיד לקשור חוט מדויק בין מזיק ספציפי וניזוק ספציפי.
פס"ד אדרי -אין צורך ב"בו זמניות" כדי שיחובו יחד ולחוד .הקובע אם ניתן לחלוקה הוא אם באופן מעשי
ביהמ"ש מסוגל להפריד בין הנזקים בצורה מניחה את הדעת.
הזכות לדמי השתתפות [ס' 41לפקנ"ז]
הפרוצדורה
.1הניזוק תובע את מזיק א' .מזיק א' תובע שיפוי מכוח ס' 64ממזיק ב'.
.2הניזוק תובע את מזיק א' .מזיק א' שולח הודעת צד ג' למזיק ב'.
.3הניזוק תובע את מזיק א' ומזיק ב' .אח"כ שיפוי.
- 31 -
פס"ד חוסין -ביהמ"ש -אותה תוצאה מכורח עשיית עושר .המזיק הראשון משלם הכל והשני כלום.
אנגלרד -החבות לפיצויים לא חייבת פס"ד ,היא עקרונית.
פס"ד קופ"ח נ' כנרת -בתור תינוקת היא נפגעה במרפאת הקיבוץ .הקיבוץ טען שהמרפאה נוהלה ע"י קופ"ח
והוא לא אשם .קופ"ח טענה להתיישנות .דחו את התביעה נגד קופ"ח .האישה הצליחה לשכנע שהייתה רשלנות
נגד הקיבוץ .הקיבוץ שלח תביעת שיפוי נגד קופ"ח ,טענו להתיישנות .ביהמ"ש -קופ"ח חייבת .זכות התביעה של
הניזוק מתיישנת תוך 7שנים ,אבל הזכות לדמי השתתפות נולדת לקיבוץ מהרגע שהוציאו פס"ד נגדו.
תביעת הניזוק נ' מזיק א' נדחתה ,תבע את מזיק ב' וזכה -מזיק ב' יכול לתבוע את מזיק א' על שיפוי היות ומזיק
ב' אינו כפוף למעשה בית דין שלא היה צד בו.
תרופות לנזיקין -פיצויים [ ס' 2וס' 52-לפקנ"ז; ס' ( 043ג) לחוק הפטנטים]
פס"ד רלוונטיים :פרו-פרו ביסקויט.
פיצויים בגין נזקי רכוש
פס"ד רלוונטיים :קפטה ,מדינה נ' כהן ,רשות הנמלים נ' אררט ,עזבון לטרהויז.
פיצויים בגין נזקי גוף
פס"ד רלוונטיים:נעים נ' ברדה ,סעדה נ' חמדי ,ברששת ,רותם נ' נוף ,עירית חיפה נ' מוסקוביץ,
סורוקה ,סהר ,לינדורן.
תרופות
.1
.2
.3
.4
פיצויים
צווים :צו עשה או מניעה .אתא נ' שוורץ
השבה בעין :החזרת נכס מיטלטלין לידי הזכאי להחזיק בו
עזרה עצמית" :עשיית דין עצמי".
המטרה המשותפת לכל התרופות -השבת המצב לקדמותו אלמלא העוולה.
פיצויים
חריגים:
.1פיצויים נומינאליים :פיצויים בסכום קטן שהניזוק זכאי להם אפילו שלא הוכח נזק.
.2פיצויים ללא הוכחת נזק
.3פיצויים לבוז :התנהגותו המבישה של התובע .לא התקבל בישראל.
.4פיצויים לדוגמה\ פיצויים עונשים :בנוסף לפיצויים הרגילים .להעניש (צדק מתקן) .לדוגמא -למען יראו
ויראו (הרתעה) .עונשי -החומרה המוסרית של המעשה שגרם לנזק (ביטוי לסלידה) .לדוגמא -מה שדרוש
לצורך ההרתעה .פס"ד אטינגר-ילד שנפל לבור -ריבלין -נכון שיש סמכות לפיצויים עונשיים אבל צריך
לפסוק רק במקרים חריגים ולא במקרים של רשלנות.פס"ד עיזבון מרצינו -סרטן שהתגלה מאוחר-
רובינשטיין -לא פוסק עונשיים .הרציונל הוא עונש והרתעה -זה מוצדק במקרים מקוממים ,מעוררי חרדה.
.5פיצויים מוגברים :התנהגות המזיק הגבירה את הנזק הלא ממוני של הניזוק.
.8חוק הפלת"ד ומוצרים פגומים :עד שילוש השכר הממוצע במשק.
נזק רכוש
.1ירידת הערך
.2הוצאות תיקון
.3אספקת נכס חלופי .מתאים כשהנכס אבד לגמרי.
- 32 -
התיקון השביח את הנכס
פס"ד מדינה נגד כהן -רק חלק מהדירה נהרסה ,תיקנו את הדירה שלפני הייתה רעועה ,הערך שלה עלה.
במצבים שאי אפשר לתקן בלי שבח ,אם ינקו מהסכום את השבח ,הניזוק לא יכול באמת להשיב את מצבו
לקדמותו .נסיבות :משפחה ענייה ,מרובת נפשות.
פס"ד עיריית ת"א נ' לטרהוז -העיירה הרסה בית ישן .ביהמ"ש -הוריד את הפיצויים בחצי בגלל שהאדם לא גר
בבית ,זה היה כנראה בית להשקעה ורוב הסיכויים שבכל מקרה היה הורס.
הערכת פיצויים סובייקטיבית
פס"ד קפטה נ' לסקובסקי -השכן עקר את עצי הפרי .ביהמ"ש -צריך להתחשב בנזק הרגשי .הזוג לא החזיק את
העצים בגלל כסף.
מועד הערכת הנזק
בעבר -מועד ביצוע העוולה ,בגלל עקרון להחזיר את המצב לקדמותו .בעיה-אינפלציה דוהרת.
רפורמה שיפוטית" -הלכת ירדניה" ,הערכת גובה הנזק לפי יום מתן פס"ד -כמה כסף צריך כיום עמ"נ לרכוש
נכס דומה .בהתבסס על ס' – 78זו תוצאה טבעית של ירידת ערך.
נזקי גוף
נזקי גוף ממוניים
.1הוצאות
.2עזרה לזולת
.3הוצאות קבורה
.4אובדן כושר השתכרות.
אובדן השתכרות עתידית :תוחלת חיי העבודה Xאחוז הנכות התפקודית (תפקודית קבועה) Xהשתכרות
לפני התאונה או פוטנציאל ההשתכרות.
תוחלת חיי העבודה :גיל התחלת העבודה ( 16נקבע בפס"ד שנער נ' חסן) למעט חריגים ,שמוכיחים
שבחברה מסוימת ילדים מתחילים לעבוד בגיל .18בנעים נ' ברדה לנערים יהודים מגיל 16עד 75% -21
מהשכר הממוצע במשק ,אחר כך -מלוא השכר .גיל סיום העבודה.87-
השתכרות לפני התאונה :יש להתחשב בפוטנציאל ההעלאה וההתקדמות .פס"ד ונטורה
הגישה המופשטת -לפי היכולת העקרונית ,לא הממשית .ברק (רוב) -הגישה הממשית ,בטלן שלא מנצל
את כושרו ,אינו זכאי לפיצוי עליו.
תלויים ס' 54לפקנ"ז
הפסד תמיכה רק במוות .הזכאים :בן זוגו (פס"ד לינדקורן -לרבות ידוע בציבור) ,הורו וילדו .רק אם
הייתה תלות כלכלית .בהתאם לפס"ד אלסוחה גם נזק נפשי.
אובדן שירותי אם -לפי עלות השירותים החלופיים :עוזרת בית ,מטפלת ,מורה פרטית.
פס"ד עיזבון אטינגר -ילד נהרג בעיר העתיקה .מכירים בפיצוי על אובדן השתכרות בשנים האבודות ,גם לניזוק
החי וגם למת.
נזקי גוף לא ממוניים
.1כאב וסבל -מה שסבל בזמן התאונה ,והסבל שירגיש אח"כ .אובדן הנאות החיים.
.2קיצור תוחלת החיים -לא מקובל לראות בפיצוי פיצוי על אובדן החיים לתלויים.
כשהניזוק נהרג
כשהניזוק חי אבל עתיד למות מהעוולה
.3פגיעה בסיכוי להינשא (לפעמים ייחשב כנזק ממוני).
נזק מיוחד -נזק שמתגבש עד יום מתן פס"ד.
נזק כללי -נזק שעתיד להתגבש.
- 33 -
ראשי נזק או פיצוי גלובלי
פיצויים עיתיים או פיצויים חד"פ
פס"ד נעים נ' ברדה -ילד נפגע ממש קשה בתאונת דרכים .ברור שבסוף יגיע למוסד .ברק -פיצויים עתיים:
כשהמזיק הוא מ"י או מוסד איתן אחר ,וכשנגרם נזק גופני חמור שהערכתו תלויה בגורם עתידי.
עיריית חיפה נ' מוסקוביץ -פסקו פיצויים עיתיים .1 :לא זקוקה לכסף לשיקום ,היא צריכה הכנסה קבועה ,וזה
בתקופת אינפלציה קשה לדעת אם ערך הכסף יפסיק .2 .מד"י והביטוח מוסד איתן .3 .לא ידועה תוחלת חיים,
יכול להיות שתמות קודם .מתי ניתן לחזור לביהמ"ש לשינוי :גם הנתבע וגם התובע יכולים לחזור ,אסור לפנות
יותר מפעם אחת בשנתיים ,ורק אם השינוי יותר מ ,15%רק אם חיי בנפגע קוצרו באופן דרסטי .פיצויים עיתיים
רק ביחס להפסד השתכרות והוצאות .על כאב וסבל לא עושים עיתיים ,אלא סכום גלובלי.
פיצויים מלאים או פיצויים הוגנים
פס"ד נעים נ' ברדה -שמגר -פיצויים הוגנים! לאו דווקא הטוב ביותר האפשרי .ברק -פיצויים מלאים! מגיע
לניזוק הטיפול הטוב ביותר ,במסגרת הסבירות .אלון -עמדת ביניים -פיצויים מלאים ביחס לטיפולים שיש
עימם סיכוי לרפא ולשפר את התפקוד.
- 34 -
© Copyright 2024