לחץ כאן לצפייה בפסק הדין
בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' בפני כב' השופטת פאני גילת כהן תובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד גלעד אבני נתבעים .2אלמונית .1אלמונית .3אלמונית נתבעות 2-3ע"י ב"כ עו"ד יעקב בלס ו/או שרית ה .סבח XXX .1מושב עובדים של הפועל המזרחי .5רשות מקרקעי ישראל ע"י פרקליטות מחוז דרום – אזרחי .6הסוכנות היהודית לארץ ישראל ע"י ב"כ עו"ד יצחק אבידני פסק דין 1 2 בתובענה שלפניי נדרשת אני להכריע בעניין הזכויות במשק מס' Xמושב .XXX 3 הפרשה שבפנינו מעוררת מחלוקת משפטית גרידא בין התובע והנתבעות ,8-3והעובדות הצריכות לעניין אינן שנויות במחלוקת. 4 5 6 7 רקע עובדתי והליכים: 8 9 .8 .2 הזכויות במשק נושא המחלוקת (להלן" :המשק") רשומות על שם המנוחים ( XXXלהלן: 10 "המנוחים"). 11 12 13 14 המנוחים היו בחייהם בני זוג ,והתובע והנתבעות 8-3שיבלד"א הינם ארבעה מילדיהם. 1מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .3 המנוח XXXז"ל נפטר בשנת XXXואילו המנוחה XXXז"ל ,שהייתה כאמור רעייתו 1 (להלן" :המנוחה") ,נפטרה שנים רבות אחריו ,ביום .XXX 2 3 .4 המנוחה הניחה אחריה צוואה בעדים מיום XXXובה הנחילה את מלוא עיזבונה ,לרבות 4 זכויותיה במשק לבתה ,גב' ,XXXהנתבעת ( 8להלן" :הצוואה"). 5 6 .5 ביום XXXניתן בבית משפט זה צו קיום צוואה ,לפיו צוואת המנוחה תקפה. .6 למשק לא מונה "בן ממשיך" ועל פי הרישומים ברשות מקרקעי ישראל ,רשומות הזכויות במשק על שם המנוחים כבני רשות בו. .7 להליך שבכותרת קדמו הליכים שהולדתם בבקשת הנתבעת 8למתן צו קיום צוואה ובהתנגדות לה אשר הוגשה ע"י התובע .הבקשה וההתנגדות לה הועברו ,כמתחייב בדין, ע"י הרשם לענייני ירושה בבאר-שבע לדיון ולהכרעה בבית משפט זה (ת"ע 7663-86-88ו- ת"ע .)6761-86-88 .1 בסופו של יום ובהסכמת הצדדים ,ניתנה ביום XXXהחלטת בית המשפט ,כי הצוואה 17 היא בת תוקף ובית המשפט אף הוציא תחת ידיו צו לקיום הצוואה .בהחלטת בית 18 המשפט מיום XXXאשר חתמה את ההליכים הקודמים ניתן תוקף להסכמות הצדדים 19 ונקבע ,בין השאר ,כי מבלי לגרוע מטענות הצדדים ,הצו שאסר ביצוע דיספוזיציה במשק בטל; כי הנתבעת 8רשאית לפעול על פי צו קיום הצוואה לצורך העברת הזכויות במשק על שמה ולאחר מכן תירשם הערה אצל הגורמים המיישבים בדבר איסור לבצע כל דיספוזיציה שהיא במשק (למעט רישום הזכויות במשק על שם הנתבעת ,8כאמור) ,וכי תוקפו של הצו הינו למשך שנה מהיום בו ניתן. 20 21 22 23 24 25 26 מתווה מיום 27.9.2682שהתגבש בין הצדדים בסיועו של בית המשפט במסגרת דיון בהליכים הקודמים .עפ"י מתווה זה הועבר מרכז הכובד במחלוקת בין הצדדים משאלת תוקפה של הצוואה לשאלה האם ניתן להעביר את הזכויות במשק באמצעות צוואה ,וככל שהתשובה לכך חיובית ,לשאלה הנוספת והיא ,האם על הזוכה על פי הצוואה לפצות את היורשים האחרים על פי סעיף 884לחוק הירושה ,התשכ"ה – ( 8965להלן" :חוק הירושה"); ובמקרה בו התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית ,החלת סעיף 884לחוק על היורשים והכרעה בסוגיות שהוא מעורר. 27 28 29 30 31 32 33 34 .9 זמן קצר לאחר שנחתמו ההליכים הקודמים הוגשה התובענה שלפניי ,וזאת על יסוד 2מתוך 81 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .86 בד בבד עם הגשת התובענה נושא ההליך שבכותרת ,עתר התובע בבקשה למתן סעד זמני כנגד המשיבים אשר יאסור עליהם לבצע דיספוזיציה במשק ,לתפוס חזקה בו ו/או לעשות בו שימוש מתמשך ו/או להוציא משם רכוש. לאחר שהתקבלה תגובתן של המשיבות 5 ,8ו 6-ביחס לבקשה ,ניתנה ביום ,83.3.2684 החלטתי הדוחה את הבקשה ,וזאת בין היתר ,מן הטעם שהבקשה כלל לא עמדה בתנאי הסף הקבועים בדין ,לצורך ביסוס בקשה למתן סעד זמני. 1 2 3 4 5 6 7 .88 הנתבעים הגישו כתבי הגנה בהתייחס לכתב התביעה נושא הליך זה ,והתיק נקבע לדיון בפני ביום .36.4.2684 .82 בדיון אשר התקיים ביום ,36.4.2684הסכימו הצדדים כי ,המחלוקת הנטושה ביניהם 8 9 10 11 ובמרכזו של הליך זה הינה משפטית גרידא ,ועל פי הסכמה זו והצעת ביהמ"ש ,הוסכם כי יינתן צו להגשת סיכומים על ידי התובע והנתבעת ,8תוך שלנתבעים ,4-6תהא הזכות להגיב על סיכומיהם של הצדדים ,ככל שיראו צורך בכך. 12 13 14 15 16 17 .83 הצדדים פעלו בהתאם להחלטתי ,והגישו סיכומיהם בכתב. טענות הצדדים: 18 טענות התובע: 19 20 21 22 23 24 25 .84 התובע טוען ,כי לאחר פטירת אביו ולמרות חלוף זמן רב מאז ,לא הוצא צו ירושה בעניין עיזבונו ,ועל כן יורשיו הינם יורשיו על פי דין .כן מוסיף בהקשר זה התובע וטוען ,כי זכויות האב המנוח במשק ,מעולם לא עברו על שם המנוחה. .85 עוד מוסיף וטוען התובע ,כי בניגוד לנתבעת ,8עוסקים הוא וילדיו בחקלאות ,תוך שהוא מדגיש כי זהו משלח ידו מאז ומתמיד. 26 27 לטענתו ,הוא מתגורר במושב XXXמזה 43שנה (נכון למועד הגשת התובענה) ,בעוד 28 הנתבעת ,8מעולם לא עסקה בחקלאות ואין לה כל יכולת לקיים משק חקלאי. 29 30 31 32 33 34 .86 עוד מוסיף הוא וטוען בנוגע לנתבעת ,8כי בהיותה אישה ערירית ולאחר אריכות ימיה ,לא יהא מי שיכנס בנעליה ויקיים את המשק ,ובכך תוחטא המטרה שלשמה נמסר המשק להוריהם המנוחים. 3מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .87 באשר לצוואת המנוחה ,טוען התובע ,כי הוא לא ידע מעולם על קיומה של הצוואה והדבר נודע לו ,אגב הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה על ידי הנתבעת 8ופרסום העניין בעיתונות. .81 טענתו המרכזית של התובע הינה ,כי משק חקלאי אינו מהווה חלק מעיזבון ,ועל כן לא ניתן להורשה .לדידו ,זכויות במשק חקלאי הינן זכויות בר רשות ,ועל כן ,במות בעל הרישיון הוא פוקע ולחילופין ,עובר הרישיון בהתאם לקבוע בהסכם שלו כפוף בעל 1 2 3 4 5 6 7 הרישיון ,קרי ,ההסכם המשולש ו/או ההסכם הדו צדדי ,בהתאם לעניין. 8 9 10 11 .89 מוסיף וטוען עוד התובע ,כי בהסכם המשולש החל על המשק (אשר ייקרא להלן" :הסכם המשולש") ,נקבע בסעיף 26שהמשק אינו חלק מעיזבון המנוחה ולכן ,העברת הזכויות בו מכח צוואה ,מנוגדת ללשון ההסכם ומהווה העברה של זכות אשר לא הוקנתה למנוחה. .26 בהקשר זה ,טוען התובע ,כי צוואת המנוחה אינה תקפה בכל הנוגע לזכויות במשק. .28 לשיטתו של התובע ,יש להחיל במקרה דנן ,את הוראת סעיף 884לחוק הירושה ,שעה שלמנוחה לא היה בן זוג במותה ,ולא מונה "בן ממשיך" למשק .לפיכך ,על ביהמ"ש במסגרת ההכרעה בהליך זה לקבוע מי מבין יורשיה של המנוחה ,יכול לקיים את המשק, ומהו גובה הפיצוי אותו יעניק ליתר היורשים. .22 .23 .24 12 13 14 15 16 17 לדידו של התובע ,מקום בו ברור ,כי הנתבעת 8איננה מסוגלת לקיים את המשק ,ואף אינה מסוגלת מבחינה כלכלית לפצות את יתר יורשיה של המנוחה ,אין הצדקה להעדפתה על פניו שכן ,לטענתו ,יש לו היכולת לקיים את המשק ואף לפצות את יתר יורשי המנוחה, בלא שיצטרך למכור את הזכויות במשק לצד שלישי. התובע ביקש להוסיף הבהרה בעניין זה ולטעון כי ,הנתבעת 8איננה עומדת בתנאים 18 19 20 21 22 23 24 25 הקבועים בהחלטתה של הנתבעת ( 5החלטה מספר ,)8664הקובעת כי מתיישב מחוץ ליישוב חקלאי ,חייב לעבור ועדת קבלה ביישוב ,והנתבעת 8טרם הגישה אפילו מועמדות 26 27 לדיון בעניין קבלתה. 28 29 התובע מוסיף ומצהיר ,כי הוא בעל זכויות במשק חקלאי במושב ,XXXזכויות אשר 30 בשלב זה ,מצויות בהליך מתקדם של העברתן לבנו. 31 32 33 34 35 התובע טוען עוד ,כטענה חלופית ,כי אף אם תתקבל עמדת הנתבעת 8לפיה ,יש להעביר את הזכויות במשק מכח צוואת המנוחה ,הרי שהדבר אינו חל לגבי זכויות האב המנוח, אשר בימי חייו ,החזיק במחצית מן הזכויות במשק. 4מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' טענות הנתבעות :2-3 1 2 3 4 5 6 7 .25 לטענת הנתבעות ( 8-3אשר למען הנוחות ייקראו להלן" :הנתבעות") ,משניתן צו קיום צוואה בעניין עיזבונה של המנוחה ,אין התובע רשאי לשוב ולהעלות טענות אותן העלה במסגרת ההתנגדות שהגיש למתן צו לקיום צוואה ,והחלטת ביהמ"ש ,המאפשרת לנתבעת ,8לפעול על פי צו קיום הצוואה ,לצורך העברת הזכויות במשק על שמה ,מהווה מעשה בית דין. .26 הנתבעות טוענות ,כי התנהגות התובע הינה התנהגות חסרת תום לב. 8 9 10 .27 הנתבעות טוענות עוד ,כי בהיות התובע בעלים של זכויות במשק חקלאי במושב ,XXX 11 ממילא אין הוא יכול לרשת את הזכויות במשק. 12 13 14 15 16 17 .21 לשיטתן ,רצונה של המנוחה להעניק את מלוא הזכויות במשק לנתבעת ,8הינו ברור ונעלה מעל ספק שכן ,חתמה בחייה על תצהיר מתנה לטובת הנתבעת ,8ורצון זה משתקף ,גם בצוואתה. .29 לטענת הנתבעות ,במקרה שבפנינו ,חל על הזכויות במשק הסכם המשבצת שהצדדים לו הינם הנתבעים ,4-6ואשר כונה לעיל ,ההסכם המשולש. .36 לשיטתן ,מכוח סעיף 26ה להסכם המשולש ,משנפטר אביהן המנוח והאם המנוחה נותרה בחיים ,הרי שזכויותיו במשק עברו אליה .לפיכך ,הייתה המנוחה בשעת מותה ,בת הרשות היחידה במשק. .38 לטענת הנתבעות ,הגם שמלשון הסכם המשולש עולה ,כי המשק אינו חלק מעיזבונו של חבר האגודה ,אין בהסכם כל הוראה או קביעה שהיא ,לפיה לא ניתן להעביר את הזכויות במשק באמצעות צוואה. .32 לטענתן ,על פי הפסיקה ברור ,כי בהעדר הוראה בהסכם המשולש אשר שוללת מפורשות את האפשרות של קביעת יורש לזכויות במשק באמצעות צוואה ,זכאי בעל הזכויות לקבוע את זהות היורש ,בדרך של צוואה. .33 כן טוענות עוד הנתבעות ,שטענת התובע לפיה ,על הנתבעת 8לפצות את יתר היורשים מכוח סעיף 884לחוק הירושה ,היא טענה משוללת יסוד ,וזאת בשים לב לפסיקה 18 19 20 21 22 23 24 5מתוך 81 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .34 העוסקת בסוגיה ,וקובעת כי אין כל חבות ליורש של זכויות במשק חקלאי מכוח צוואה, לפצות את היורשים על פי דין. לטענתן ,פרשנות סעיף 884לחוק הירושה הינה ,שכפועל יוצא מן האפשרות לקבוע יורש לזכויות במשק במסגרת צוואה ,אין מקום לחיוב הזוכה על פי הצוואה לפצות את היורשים על פי דין ,משום שזוכה על פי צוואה בהקשר דנא ,הינו "בן ממשיך" למעשה ולא יורש. 1 2 3 4 5 6 7 הנתבעות מבקשות להדגיש עוד כי ,שאר יורשיה של המנוח על פי דין ,מסכימים או מוכנים להסתלק מירושת אביהם למען הנתבעת 8וזאת ,על מנת להגשים את רצונה האחרון של אמם המנוחה ,כשם שמצא ביטויו בצוואתה. 8 9 10 11 עמדת הנתבעים :1-6 .35 הנתבעת – 4בחרה שלא להביע עמדה בסכסוך דנא. .36 באשר לנתבעת – 5הן בכתב ההגנה והן בסיכומים שהוגשו מטעמה ,מציינת הנתבעת ,5כי ביום ,84.82.2664התקבלה במשרדיה בקשתה של הנתבעת ,4לקבלת אישור זכויות .37 12 13 14 15 16 17 במשק על שם המנוחה. כן מציינת היא עוד ,שכעבור ימים אחדים ,ביום ,26.82.2664הונפק על ידה ,אישור זכויות ביחס למשק ,לפיו המנוחה והמנוח הינם בעלי זכויות של בני רשות בנכס ,וקיים צו עיקול על הזכויות במשק מטעם המשקם. 18 19 20 21 22 23 24 25 עם זאת ,ככל שיימצא הסדר בין יורשי הנחלה על פיו ,אחד היורשים יקבל לידיו את הנחלה ויוכח להנחת דעתה של הנתבעת ,5כי עומדים לרשותו של אותו יורש האמצעים 26 27 והיכולת להמשיך בעיבוד הנחלה ,לא תוחזר היא לחזקת המדינה. 28 29 30 31 32 33 34 35 הנתבעת 5מפנה לסעיף 9להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 8ובה נקבע ,כי עם פטירת חוכר הנחלה ,לא תפוצל זכות החכירה על הקרקע בין היורשים והנחלה תוחזר לחזקת הנתבעת .5 .31 הנתבעת 5מבהירה ,כי לאור המדיניות הנקוטה בכל הנוגע להורשת זכויות במשק חקלאי ,היא תדחה כל הסדר הגורם לפיצול היחידה המשקית. .39 על אף האמור ,מציינת הנתבעת ,5כי ככל שניתנו עד לתאריך החתימה על הסכם המשולש ,אישורים או התחייבות בכתב של המושב כלפי חבר אגודה בו או כלפי מתיישב בתחומו בדבר מסירת זכויות השימוש בנחלה שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש, 6מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' תימסרנה הזכויות בנחלה לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה או מתיישב ,בהתאם להתחייבות המושב כלפיו. 1 2 3 4 5 6 7 .46 בנוסף מבקשת הנתבעת 5לציין ,כי בהתאם לדין ולנהליה ,בעל זכויות בנחלה ,אינו יכול להיות ב עלים של זכויות נוספות הנוגעות לנחלה אחרת ועל כן ,וכל עוד לתובע זכויות במשק נוסף בתחומי מושב איתן ,לא יוכל לקבל את הזכויות במשק נושא התובענה. .48 בכפוף לכל האמור ומפורט לעיל ,מציינת הנתבעת ,5כי מדובר בסכסוך פנימי בין בני משפחה שהיא אינה צד לו ,ועל כן אין היא מתערבת ו/או נוקטת עמדה ,במחלוקות הפנימיות בין הצדדים. על כן ,תכבד כל החלטה של ביהמ"ש ,בעניין הזכויות במשק ,ובלבד שזו תיעשה בכפיפות 8 9 10 11 לנהליה ,ובכלל זה האיסור על פיצול נחלה והאיסור להחזיק בזכויות בשתי נחלות. 12 13 14 15 16 17 .42 באשר לנתבעת -6אף היא טענה ,כי ככלל אינה מתערבת בסכסוכים משפחתיים ומשאירה את ההכרעה בהם ,לשיקול דעתו של ביהמ"ש. .43 הנתבעת 6מציינת ,כי על פי המסמכים שבידיה ,הנתבעת 8פנתה אליה במספר הזדמנויות וביקשה ,להעביר הזכויות במשק על שמה ,זאת גם קודם למתן צו קיום הצוואה. .44 לטענת הנתבעת ,6ניתן לקבוע שהזכויות במשק במקרה של יורש יחיד ,תועברנה על פי צוואה ,בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 884לחוק הירושה ולהוראות ההסכם המשולש. ודוק :לשיטת הנתבעת ,6מוריש יכול לקבוע בצוואתו ,כי אדם אחד יהא זכאי לקבל את הזכויות במשק ,כך שקביעת זוכה יחיד על פי צוואה ,כמוה כקביעת הזכאי לפי העקרונות שבסעיף 884לחוק הירושה. 18 19 20 21 22 23 24 25 .45 כן טוענת היא עוד ,שעם פטירת המנוח ,נותרו מלוא הזכויות במשק ,בידי המנוחה 26 27 שהייתה אלמנתו של המנוח עם פטירתו. דיון והכרעה: .46 28 29 30 אין חולק ,כי זכויות בני הרשות במשבצת הקרקע עליה הוקם מושב איתן מוסדרות בהסכם המשולש ,אשר נחתם ,כאמור ,בין רשות מקרקעי ישראל ,הסוכנות היהודית והמושב .המקור הנורמטיבי הראשון לבחינת המחלוקת הניצבת בפנינו הינו ,אפוא, הסכם זה. 7מתוך 81 31 32 33 34 35 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .47 להשלמת התמונה יוסף ,כי הנתבעת 5ציינה בכתבי טענותיה את נוהל מס' 28.26שלה, אשר קובע ,בין השאר ,כי מקום בו לא קיים חוזה אישי לגבי נחלה פלונית ,וזכותו של החוכר נובעת מהסכם דו-צדדי או תלת-צדדי ,יש לפעול כקבוע בהסכם זה (הקרוי גם "הסכם המשבצת"). .41 ההסכם המשולש מסדיר ,בין היתר ,את סוגיית העבירות של זכויות חבר המושב ו/או מתיישב בתחומו אשר נפטר. סעיף 26ה להסכם המשולש קובע כהאי לישנא: "במקרה של פטירת חבר האגודה או מתיישב ביישוב תחולנה ההוראות הבאות בדבר 8 9 10 11 מסירת זכויות השימוש בנחלה ו/או במשק העזר שבשימושו .למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה אי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר-רשות בלבד שאינן חלק מעיזבונו ואין באמור בסעיף זה כדי לשנות את מעמדו של חבר האגורה על פי חוזה זה כבר-רשות לכל דבר ועניין: במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב ,יועברו כל זכויותיו בנחלה ()2 לבן/בת הזוג שנותר בחיים .באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב שנפטר 12 13 14 15 16 17 יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת. 18 19 20 21 22 23 24 25 מסירת זכויות השימוש בנחלה שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש – תימסרנה הזכויות הנ"ל בנחלה ,לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה או מתיישב 26 27 בישוב ,בהתאם להתחייבות המיישבת כלפיו. 28 29 30 31 32 33 34 35 באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 221לחוק הירושה תשכ"ה.2665- ()1 על אף האמור לעיל ,אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה זה אישורים או התחייבויות בכתב של המיישבת כלפי חבר אגודה או מתיישב בישוב ,בדבר ".... .49 1 2 3 4 5 6 7 ההוראות דלעיל יוצרות מדרג בהורשת זכויות בר הרשות של חבר האגודה או המתיישב בישוב אשר הוראות ההסכם המשולש חלות עליו .רוצה לומר :בשלב ראשון נבחנת השאלה האם בעל/ת הזכויות הותיר/ה אחריו/ה בן/בת זוג במותו/ה ,או אז עוברות הזכויות לידיו/ה; ככל שהתשובה לשאלה היא שלילית ,תיבחן בשלב השני השאלה האם 8מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' מונה ע"י ההורים בעלי הזכויות בן ממשיך ובנסיבות אלו תעבורנה הזכויות לידיו; וככל שגם התשובה לשאלה זו היא שלילית ,תועברנה הזכויות במשק עפ"י העקרונות הקבועים בסעיף 884לחוק הירושה. .56 מהוראות ההסכם המשולש כשם שהובאו לעיל ,למדים אנו שניים :הן ביחס לעיזבון אביהם המנוח של הצדדים והן ביחס לעיזבון אמם המנוחה. 1 2 3 4 5 6 7 .58 ההורים המנוחים היו רשומים ,כאמור ,כבני הרשות במשק. עפ"י הנטען בכתב ההגנה מטעם הנתבעת ,5ביום 84.82.2664התקבלה במשרדיה בקשת הנתבעת 4לקבלת אישור זכויות במשק על-שם המנוחה ,אולם הזכויות רשומות היו נכון לעת ההיא וגם לעת הזו על שמות המנוחים יחדיו. 8 9 10 11 לטענת הנתבעת 5על הזכויות במשק רובץ עיקול אשר נרשם ע"י המשקם וכן שיעבוד אשר נרשם בגין חוב כספי של המנוחים למועצה האזורית אליה משתייך המושב. 12 13 14 15 המנוחה לעו"ד XXXומצוי בתיק המנוהל על ידה בנוגע למשק .מדובר בייפוי כוח כללי 16 עפ"י הנוסח הנהוג במחוזותינו ואשר פרקליטים נוהגים להחתים את לקוחותיהם עליו. 17 הנתבעת 5אף צירפה לכתב ההגנה שהוגש מטעמה ייפוי כוח מיום 26.6.2665שניתן ע"י .52 הגם שהצדדים לא הקדישו התייחסות מיוחדת לסוגיית רישומן של הזכויות במשק על שם המנוחה בלבד ,הדעת נותנת ,נוכח טענות הנתבעת 5כמובא לעיל ,שלמנוחה הייתה כוונה לבצע השינוי ברישום לאחר פטירת בן זוגה ,אולם הדבר לא הסתייע בשל העיקול והשעבוד הרשומים על הזכויות במשק. .53 כך או כך ,וכפי שצוין לעיל ,בכל הנוגע להורשת הזכויות במשק חלות הוראות ההסכם המשולש ,המהווה הסדר קונקרטי ,ולא כללי הירושה על פי דין כשם שנקבעו בחוק הירושה. .54 משכך ,הרי שעם פטירת האב המנוח עברו מלוא זכויותיו במשק לרעייתו ,אמם של הצדדים ,שהייתה אותה עת בין החיים .כפי שפורט לעיל ,זו אף עמדת הנתבעת ,6 הסוכנות היהודית לארץ ישראל. .55 הנה כי כן ,אין זה נכון לומר ,כי במחלוקת שבפנינו עסקינן רק במחצית מן הזכויות במשק ,הרשומות על שם המנוחה .בשעת מותה הייתה המנוחה בעלת מלוא הזכויות במשק ,ואין בכך כדי לשנות את מהות הזכויות שהיו בבעלותה ,דהיינו :זכויות של בת רשות. 9מתוך 81 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .56 משהלכה המנוחה לעולמה ,ניצבים אנו שוב בפני ההסכם המשולש ,וליתר דיוק – סעיף 26ה בו. .57 לית מאן דפליג ,כי במקרה דנא המנוחה הלכה לעולמה כשאין לה בן זוג ,ולא מונה על ידה ו/או ע"י בעלה המנוח "בן ממשיך" לניהול ולהחזקה במשק .עם זאת ,ואף כי לא מונה "בן ממשיך" ,כמשמעותו בתקנות האגודות השיתופיות ,וכעולה מטענת הנתבעות ,8-3אשר .51 1 2 3 4 5 6 7 לא נסתרה ,המנוחה חתמה בחייה על תצהיר מתנה באמצעותו ביקשה להעניק את הזכויות במשק לנתבעת .8 8 9 10 11 כאמור ,אשר קובע כדלקמן: 12 13 14 15 16 17 משכך ,עלינו לפנות להוראת סעיף 884לחוק הירושה אליו מפנה ההסכם המשולש, "(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר -קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון. (ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקים את המשק החקלאי ,מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי ,מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים ,זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות. (ג) היו שני יורשים או יותר ,ובהם בן -זוגו של המוריש ,מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים. (ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה ,יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור". .59 ומה הדין כבמקרה דנן עת המנוחה הותירה אחריה צוואה במסגרתה ביקשה להנחיל את זכויותיה במשק לבתה ,הנתבעת ?8היש תוקף לאמור בצוואה זו? .66 כשם שבואר לעיל ,העברת זכויות בר-הרשות במשק במקרה של פטירת בעל הזכויות, יונקת חיותה מההסכם המסדיר זכויות אלו ,אשר במקרה דנא הוא ההסכם המשולש. 11מתוך 81 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' ראו למשל ע"א 8662/99חיים נ' חיים ,פ"ד נו( 295)6שם נקבע בין היתר: "זכות זו (של בר רשות – פ.ג.כ) היא זכות אישית שאינה קניינית ,אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון .על -פי הסכם זה ,אף שרשות השימוש היא זכות אישית ,היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל זכות השימוש .יוצא מכך ,כי בר-רשות רשאי לעשות דיספוזיציה בזכותו – הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרישיון". 1 2 3 4 5 6 7 .68 הפסיקה קובעת אף ,כי צדו השני של אותו מטבע הינו בכל הנוגע לשלילת ו/או להגבלת האפשרות להעביר את הזכויות הנדונות בירושה .לשון אחר :אותו הסכם ,דהיינו הפה שהתיר העברת הזכויות בירושה ,הוא אף הפה שיש בכוחו לאסור זאת ,והוא בלבד. 8 9 10 11 .62 נקודת המוצא אשר נקבעה בפסיקה הינה ,אפוא ,כי בר רשות במשק רשאי להוריש זכויותיו אלו כאוות לבו ,אלא אם נשללה ו/או הוגבלה אפשרות זו בהסכם המסדיר את זכויותיו הנדונות. ראו :ע"א 3136/93ברמלי נ' ברמלי ,פ"ד נ(:161)3 "ברי שזכויות של בר רשות (שאינן מגיעות לכדי זכויות חכירה) ,אינן ניתנות להורשה אם ההסכם מכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת .אם נותן הרשות מגביל את עבירות הזכות ואוסר על העברתה בירושה ,הרי בר הרשות אינו יכול להוריש את זכויותיו". .63 12 13 14 15 16 17 ראו עוד :ע"א 863/19אזולאי נ' אזולאי ,פ"ד מה(:477)8 "האם רשאי מי שבידו זכות של בר-רשות לעשות דיספוזיציה בזכותו -היינו ,להעבירה לאחר בין בחיים ובין מחמת מיתה .התשובה לכך היא חיובית' ,שכן גם זכותו של בר- רשות גרידא ניתנת עקרונית להעברה ליורשיו ,הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת 18 19 20 21 22 23 24 25 הרישיון'... המסקנה העולה מן הדברים היא ,כי על אף שביסודה זכות השימוש היא זכות אישית, 26 27 דבר עבירותה והתנאים לעבירותה ניתנים להסכמה בין מקבל השימוש ומעניק השימוש ,ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו". 28 29 30 31 32 33 34 35 מהו ,אפוא ,פשרן של המילים "שאינן חלק מעיזבונו" אשר בסעיף 26ה להסכם המשולש ומתייחסות לזכויות בר-הרשות? כיצד יכול מי שהזכויות אינן חלק מעיזבונו להעבירן לאחר? האם קביעה זו שבהסכם המשולש שוללת מבר-הרשות את האפשרות להורות בצוואה למי יועברו זכויותיו במשק לאחר פטירתו? 11מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .64 שאלות אלו ,אינן מתעוררות ,מן הסתם ,בפעם הראשונה ,ובתי המשפט לענייני משפחה כבר נדרשו להן לא אחת. .65 ב-ת"ע ( 1334-12-22ירושלים) מפי כב' השופט ד .טפרברג קובע בית המשפט ,כי לשון ההסכם המשולש ,בהתייחס לזכויות בר רשות במשק חקלאי הינה ,שהן "אינן חלק מעיזבונו" ולא שאינן ניתנות להעברה ליורש באמצעות צוואה .בהקשר זה ובהמשך לדברי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ,נפנה לספרם של ש' שוחט ,נ' פיינברג ו -י' פלומין 1 2 3 4 5 6 7 "דיני ירושה ועזבון" (מהדורה שביעית – ,)2684בעמ' 246שם עומדים המחברים על ההבחנה בין בקשתו של המנוח להגדיר בצוואה את זהות מקבל הזכויות במשק ,שהינה אפשרית ,ובין קביעת זהותו של מקבל הזכויות ,שהינה בלתי אפשרית שהרי הזכות אינה בת הורשה. 8 9 10 11 המחברים ממשיכים ועורכים אנלוגיה בין מעמדן של זכויות בר הרשות במשק חקלאי בנסיבות דנא ובין מינוי מוטב בקופת גמל באמצעות צוואה ,ומבהירים ,כי חרף העובדה שקופת הגמל אינה חלק מהעיזבון ,אין הדבר בלתי אפשרי ,אלא שמקבל הזכויות אינו מקבלן בכובעו כיורש ולכן אינו חייב בפיצוי האחרים. ראו גם ההפניה ל -תמ"ש (ת"א) 16876/96גולדשטיין נ' גולדשטיין (לא פורסם). 12 13 14 15 16 17 .66 מכאן מתקבלת המסקנה ,כי הגדרת הזכויות במשק כנכס חוץ עזבוני אינה מפקיעה את האפשרות העומדת לרשות בעל הזכויות לבקש במסגרת ובאמצעות צוואתו להגדיר זהותו של מי שזכויות אלו תעבורנה אליו לאחר פטירתו. .67 למסקנה זו הגיע ,למשל ,גם בית המשפט לענייני משפחה בנצרת ב -ת"ע ( 2241/14כב' השופט ס' ג'יוסי) ובית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע ב-תמ"ש ( 6132/15כב' השופטת ג .לוין). 18 19 20 21 22 23 24 25 .61 כשם שנפסק בעבר ,חופש ההורשה של בר רשות בכל הנוגע לזכויותיו במשק חקלאי הינו מוגבל נוכח הוראותיו של סעיף 26ה( )8להסכם המשולש ונוכח מעמדן של זכויות אלו. 26 27 מובן ,כי מקום בו הותיר/ה אחריו/ה בר/ת הרשות בן/ת זוג במותו/ה ו/או מקום בו מינה בחייו "בן ממשיך" ,ידיו כבולות ואין בידיו היכולת להורות מי מבין יורשיו יקבל לידיו את הזכויות במשק; מובן עוד ,כי על פי סעיף 884לחוק הירושה בעל הזכויות במשק חקלאי אינו רשאי לקבוע כי הן תעבורנה לאחר מותו למספר יורשים ,ועל פי לשון הסעיף הן תימסרנה רק לאחד מהם. עצם קיומן של המגבלות הללו מלמד ,כי זכויות בר רשות במשק חקלאי אינן ככל זכות קניינית אשר לבעליה חופש מוחלט באשר להורשתה. 28 29 30 31 32 33 34 35 12מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .69 צא ולמד ,כי העובדה שזכויות בר רשות במשק אינן חלק מעיזבונו של בעליהן ,באה לידי ביטוי בהגבלות שיש על החופש שלו להורישן כשם שפורט לעיל ,כמו גם על היותן מחוץ לגדרי העיזבון ,ובתוך כך אי הבאתן בחשבון כל אימת שנדרש בירור ו/או הכרעה בעניין היקפו ו/או נכסיו ו/או חובותיו של העיזבון וכיו"ב. .76 עם זאת ,וככל שהדבר איננו עומד בסתירה להוראות ההסכם המשולש ו/או לחוק הירושה ,אין להרחיק לכת עד כדי כך ולהתייחס לצוואה הנערכת בידי חבר אגודה שהוא 1 2 3 4 5 6 7 בר רשות במשק בנוגע לזכויותיו אלה כקליפת השום ולהתייחס אליה כחסרת תוקף ו/או כחסרת משמעות. 8 9 10 11 הירושה לפיו מצווה לקיים את דברי המת ואת רצונו ,ובין כיבוד הוראותיהם של ההסכם המשולש ושל חוק הירושה .לשון אחר :ככל שאין סתירה בין ההוראות הקבועות בצוואת אדם שהוא בעל זכויות של בר-רשות במשק חקלאי בנוגע לזכויות אלו ובין ההגבלות הקיימות בהסכם המשולש (מקום בו הותיר אחריו במותו בן/בת זוגו/או מינה בחייו בן ממשיך) ו/או בחוק הירושה (מקום בו הוא מבקש לפצל את המשק ולהורישו למספר יורשים) ,כי אז יש ליתן תוקף לדברי המת ולקיים את רצונו כשם שהוא משתקף 12 13 14 15 16 17 בצוואתו. 18 19 20 21 22 23 24 25 .78 הרציונל שבבסיס המסקנות דלעיל ,הינו מציאת שביל הזהב המחבר בין עקרון -העל בדיני .72 מן הראוי להבהיר ,כי הפסיקה אשר דנה בזיקה שבין הוראות צוואה ובין הוראת סעיף 26ה( )8להסכם המשולש והוראות סעיף 884לחוק הירושה והכריעה כמפורט לעיל ,עסקה במקרים בהם נקבע בצוואה יורש יחיד שיקבל את הזכויות במשק של הוריו או של הורי הוריו .שעה שגם במקרה שלפנינו המנוחה ביקשה בצוואתה להנחיל את מלוא זכויותיה במשק ליורשת יחידה ,הרי שהפסיקה המוזכרת לעיל ולהלן רלבנטית לענייננו. .73 המסקנה היא ,אפוא ,שככל שההסכם המשולש אינו שולל מפורשות את האפשרות של קביעת היורש באמצעות צוואה ,זכאי חבר האגודה בעל הזכויות במשק לבקש במסגרת 26 27 צוואתו למי תימסרנה זכויותיו במשק. 28 29 30 31 32 33 34 35 כפי שצוין לעיל ,אליבא דמלומדים וחלק נכבד מבתי המשפט ,מקבל הזכויות בנסיבות דנא אינו מקבלן בכובעו כיורש ,כי אם כמעין "בן ממשיך". בכל הענווה אף אני אוחזת בדעה זו. 13מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' האם קמה למקבל הזכויות במשק חובה לפצות את היורשים על פי דין? .77 נפקותה של האפשרות לקבוע את זהות היורש במסגרת צוואה היא ,שאין מקום לחייב את היורש על פי הצוואה לפצות את היורשים על פי דין כדי חלקם בעיזבון. .71 מסקנה זו עולה מן הפרשנות שהוענקה לסעיף 884לחוק הירושה .רוצה לומר ,כי ככל שהזוכה על פי הצוואה אינו מוגדר כיורש דווקא ,הרי שהיורשים על פי דין אינם נכנסים עוד להגדרת "יורשים" אשר זכאים לפיצוי כקבוע בסעיף ( 884א) סיפא. .79 בתמ"ש ( 16876/96ת"א) גולדשטיין נ' גולדשטיין (לא פורסם) קובע בית המשפט מפי כב' השופט י .גייפמן: "...שלישית ,המנוחה ביקשה בצוואה שהזכויות במשק יימסרו לתובע .הוראה זו דומה למינוי מוטב בקופת גמל בצוואה ,חרף העובדה שקופת הגמל אינה חלק מהעיזבון. התובע מקבל את הזכות לא בכשירות של יורש .הנתבע אינו זכאי לפיצוי". .16 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 בע"א 1628/63אלישע נ' אלישע ,פ"ד נט( 337)3קובע בית המשפט העליון (כב' השופט א. רובינשטיין): 12 13 14 15 16 17 "אכן מעמד המנוח בנחלה היה של 'בר רשות' ו'לאגודה המיישבת ולחבריה המתיישבים אין עוד ממה שניתן להם בהסכם המשולש' (ע"א 3436/63ברמלי נ' ברמלי הנזכר בעמ' ,)471דבר שיש להטעימו ,כדי להסיר ספק ככל שהוא קיים .אך המערערים לא הצביעו על הוראה בצוואה הסותרת את תנאי ההסכם ,ולפיכך אין סיבה לבטלה .על פניו ,ההסכם קובע בסעיף 11ה ( )2כי במקרה של פטירת חבר בישוב יועברו זכויותיו, בהעדר בת/בת זוג ,לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ואושר על ידי הסוכנות .באין בן ממשיך כזה ,יועברו הזכויות לפי סעיף 221לחוק הירושה .הצוואה דנא מורה למי מבקש המנוח להעביר את זכויותיו וחובותיו בנחלה ,ובכל מקרה פשיטא שלא יכול היה להעביר 18 19 20 21 22 23 24 25 יותר ממה שהיה לו בה...רצון המנוח – כפי שציין בית המשפט קמא – היה לראות את המשיב כבן ממשיך .אף אילולא היה כן ,סעיף 11ה( )2סיפא להסכם המשולש קובע ,כי 26 27 'באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 221לחוק הירושה ,תשכ"ה ,'2665-אין להסיק מההפניה לסעיף זה כי קמה למערערים זכות לפיצוי כלשהו מהמשיב .הסעיף מתייחס להענקת פיצוי אך ורק מקום בו אי חלוקת המשק החקלאי גורמת לאחד מהיורשים לזכות ביותר מחלקו הראוי בעיזבון ,אך אינו רלבנטי לנידון דידן ,מקום בו יש רק יורש אחד על פי צוואה"... 28 29 30 31 32 33 14מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .18 הנה כי כן ,השילוב בין הוראות ההסכם המשולש ובין הוראת סעיף 884לחוק הירושה, אליו הופנינו ע"י ההסכם המשולש עצמו ,ויישומו על עובדות המקרה דנן ,מוביל למסקנה שהיורשים על פי דין אינם זכאים לפיצוי מידי הזוכה על פי הצוואה. ההתייחסות אל הזוכה על פי הצוואה במקרים כדוגמת זה שבפנינו הינה כאל מעין "בן ממשיך" אשר מונה לאחר פטירת ההורה ולא בחייו ,וכאמור ,לא כאל יורש. 1 2 3 4 5 6 7 ועל כך אין חולק ,הרי שמקבלן אינו מקבלן כיורש .לפיכך ,אין במסירת הזכויות לידיו גריעה מחלקם של יורשי המנוח על פי דין ועל שום כך אין הם זכאים לפיצוי מידיו. 8 9 10 11 במילים אחרות ,משהזכויות במשק אינן חלק מן העיזבון ,כשם שנקבע בהסכם המשולש, עמדת המוסדות המיישבים: .12 אחת הטענות שבפי התובע הינה שהנתבעת 8אינה מסוגלת לקיים את המשק כמשק חקלאי ,ועל כן אין למסור לידיה את הזכויות בו. .13 מטרתו המובהקת של ההסדר הקבוע בסעיף 884לחוק הירושה הינה לשמר את המשקים החקלאיים כמשקים מניבי תוצר חקלאי או משקי דווקא ,וזהו מקור הקביעה שבסעיף, כי מי שיזכה במשק הוא אותו יורש "המוכן ומסוגל" לקיימו .ראו :ש' שילה ,פירוש לחוק הירושה ,תשכ"ה ,2665-כרך שלישי (מהדורה ראשונה.)2662 , .14 ביקורת רבה נמתחה על האנכרוניזם של סעיף 884והמגמה שבבסיסו ,גם ע"י המלומד פרופ' שילה בספרו הנזכר לעיל" :מגמת סעיף 884נראית כיום אנכרוניסטית .רוב תושבי המשקים במדינה אינם חקלאים והם מתגוררים במושב מטעמי נוחיות ואיכות חיים. הניסיון לשימור עיבודם של משקים חקלאיים קטנים המפרנסים משפחה אחת נראה היום כדבר שזמנו עבר" .ראו :ש' שילה בספרו ,שם ,עמ' .366 .15 בנסיבות אלו ,נראה כי השאיפה לשמר את המשקים כמשקים חקלאיים והציפייה שבכל משק יימצא יורש המוכן ומסוגל לקיימו כ"משק חקלאי" ,אינן מציאותיות עוד ,ונראה כי יש צורך בהתאמת המצב המשפטי למציאות בת ימינו. .16 אף פרופ' ס' אוטולונגי במאמרה "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים" ,עיוני משפט ט ,בעמ' 469מותחת ביקורת על המצב המשפטי הקיים בנוגע להורשת משק חקלאי ,וכותבת בין השאר" :בשל מספרם הרב של הישובים בהם מדובר ומספרם הרב עוד יותר של חברי המושבים שהדבר נוגע בהם ,ייטיב המחוקק לעשות עם יסדיר את המצב באורח ברור וחד-משמעי ,בטרם תחרפנה הבעיות עוד יותר". 15מתוך 81 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .17 פרשנות דווקנית של לשון סעיף 884לחוק הירושה תוביל למסקנה שכאשר אין יורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק כמשק חקלאי – יוחזרו זכויות בר-הרשות במשק למינהל מקרקעי ישראל ,שהרי אין המדובר בזכויות קנייניות ,ואם לא ניתן להעבירן בהתאם לתנאי הרישיון – יוחזרו לבעליהן – ראו :תמ"ש (ירושלים) 7638/66ד.א .נ' נ .י. ואח' (פורסם במאגרים האלקטרוניים). .11 יוער ויוטעם ,כי סעיף 884לחוק הירושה מסדיר את היחסים בין היורשים לבין עצמם, 1 2 3 4 5 6 7 אך לא את היחסים בין היורשים לבין הבעלים של הקרקע שבמחלוקת ,ולכן לא די בהוראת הסעיף לצורך הקניית זכויות קנייניות בנחלה ,שלא על פי ההסדרים הקבועים בהסכם המשבצת בין האגודה למינהל ולסוכנות היהודית .ראו :עמ"ש (ת"א) 7358-86-82 פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל (פורסם במאגרים האלקטרוניים). 8 9 10 11 במצב דברים זה אל לנו להשליך יהבנו על שאלת המוכנות והמסוגלות של הנתבעת 8 לקיים את המשק שבמרכז התובענה ועל פיה להכריע בה. ראשית ,כלל לא הוכח ,כי עסקינן במשק חקלאי פעיל; שנית ,בהתייחס לאופי הזכויות במשק הרי שעמדת המוסדות המיישבים ובעלי הקרקע הינה בעלת משקל מכריע במקרה דנן ,ונזכיר כי: 12 13 14 15 16 17 .19 האגודה בחרה שלא לנקוט עמדה בסכסוך שבמרכז התובענה; רשות מקרקעי ישראל הפנתה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל וביקשה להבהיר כי אינה מתערבת בסכסוך הפנימי בין בני המשפחה ואינה נוקטת עמדה ביחס למחלוקת הפנימית ,ברם מדגישה כי כחלק ממדיניותה היא מתנגדת לפיצול הנחלה בין יורשי המנוחה. 18 19 20 21 22 23 24 25 הוא בעלים של הזכויות הנוספות ,לקבל את הזכויות במשק; 26 27 הסוכנות היהודית לארץ ישראל אף היא אינה מתערבת בסכסוך הפנימי בין בני המ שפחה; לשיטתה אין מניעה לקבוע שהזכויות במשק במקרה של יורש יחיד תעבורנה על פי צוואה ,וקביעת יורש יחיד בצוואה כמוה כקביעת הזכאי על פי העקרונות שבסעיף 884לחוק הירושה .כן מדגישה הסוכנות ,כי עם פטירת המנוח נותרו מלוא הזכויות במשק בידי המנוחה ועל כן יכולה הייתה להורות בצוואתה על הנחלת מלוא הזכויות במשק. 28 29 30 31 32 33 כן מבהירה הרשות ,כי במקרה שלפנינו ,נוכח העובדה שהתובע הינו בעלים של זכויות נוספות הנוגעות לנחלה אחרת במושב ,הרי שעל פי הדין ונהליה ,הוא לא יוכל ,כל עוד 16מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' .96 העולה מן המקובץ הוא ,אפוא ,כי המוסדות המיישבים אינם מתנגדים עקרונית למסירת הזכויות במשק לידי הנתבעת ,8וממילא לא מן הנימוק כי היא נעדרת היכולת לקיים את המשק כמשק חקלאי. .98 ההיפך הוא הנכון :דווקא התובע אשר נכון למועד הגשת התובענה וסיכומי הצדדים היה רשום עדיין כבעל זכויות במשק אחר בתחומי המושב ,אינו זכאי עפ"י נהליה של רשות מקרקעי ישראל והדין להירשם כבעליהן של הזכויות במשק ,ובעניין זה עמדת הרשות 1 2 3 4 5 6 7 נחרצת. 8 9 10 11 .92 יתר על כן ,התובע הקדיש חלק נכבד מטיעוניו באשר למצבה האישי והכלכלי של הנתבעת ,8שהינה כזכור ,אחותו ,אשר לדידו אינו מאפשר לה קיום המשק כמשק חקלאי ופיצוי יתר אחיה נוכח קבלת הזכויות בו .גם בכך ניסה התובע לבסס את טיעוניו ,כי הוא ראוי ומתאים יותר לקבל לידיו את הזכויות במשק .הלוגיקה שמאחורי טיעוני התובע הינה, אפוא ,כי לו יימסרו לידיו הזכויות במשק ,הוא יהא מחויב בפיצוי אחיו ,שהם יורשיה של המנוחה על פי דין (שהרי לטענתו יש להחיל על המקרה דנן את סעיף 884לחוק הירושה). 12 13 14 15 16 17 לסעד זמני ונעתר לבקשתו כי מועד תשלומן יידחה לתום ההליך ועל-פי תוצאותיו ,פנה התובע בעצמו ובכתב ידו ביום 87.6.2684לבית המשפט וציין כי אין באפשרותו לגייס סכום של ,₪ 8,566כי מצבו הכלכלי הינו בכי רע ,וכי הוא ורעייתו הינם גמלאים ומוכרים לרשויות הרווחה בשל מצוקתם הכלכלית ,ועל כן ביקש כי בית המשפט יפטור אותו מן התשלום. 18 19 20 21 22 23 24 25 אחותו ,הזוכה על פי הצוואה בזכויות במשק אינה ראויה לקבלן בשל מצבה הכלכלי הירוד ,ובאותה נשימה יבקשן לעצמו ,תוך הצגת איתנות וחוסן כלכלי ,לפחות ביחס לאלה 26 27 של אחותו ,אולם כשמדובר בנשיאה בהוצאות משפט בסכום סמלי בסך של ₪ 8,566יפנה לרחמיו של בית המשפט ויציג עצמו כחסר כל. 28 29 30 31 32 33 34 35 ברם ,לאחר שבית המשפט השית על התובע הוצאות בסך של ₪ 8,566בגין דחיית בקשתו .93 .94 ראיתי צורך להביא הערה אחרונה זו בטרם אחתום דבריי ,כיוון שלא יעלה על הדעת ,כי התובע יבקש שלא לכבד את רצון האם המנוחה כעולה מצוואתה ,בין היתר ,בטענה כי התנהלות מעין זו מטילה דופי בכנות טענותיו של התובע וודאי מכרסמת בחוזקן ובמידת רצינותן. 17מתוך 81 בית משפט לענייני משפחה בקריית גת תמ"ש 15552-12-21פלוני נ' אלמונית ואח' 1 סוף דבר: .95 2 לסיכום האמור לעיל ,מסקנתי היא ,כי אף אם הזכויות במשק הינן נכס חוץ עיזבוני, רשאי בעל הזכויות במשק לקבוע את יורש הזכויות באמצעות צוואה ,אם ההסכם המשולש אינו מגביל זאת באופן מפורש. משאותו זוכה על פי הצוואה אינו נחשב "יורש" אלא כמעין "בן ממשיך" ,לא חלה עליו החובה לפצות את יתר היורשים על פי דין. לפיכך ,משהמנוחה החזיקה במלוא הזכויות במשק ,ומשקוימה צוואתה ,והנתבעת 8 .96 3 4 5 6 7 8 9 10 נקבעה על ידה כיורשת הבלעדית של הזכויות במשק ,זכאית הנתבעת 8כבתה של המנוחה ,לקבל את זכויותיה במשק ,בכפוף להסכמת הצדדים להסכם המשולש ,והיא אינה חייבת לפצות את יתר היורשים על פי דין כדי חלקם בזכויות במשק אילו היו יורשים על פי דין. 11 12 13 14 15 16 17 כולל את ההוצאות שנפסקו בהחלטה בעניין הסעד הזמני מיום .83.3.2684 18 19 20 21 22 23 24 נוכח מסקנתי דלעיל ,הנני דוחה את התביעה על כל חלקיה ,ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת 8תוך 36יום מהיום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של .₪ 7,566הסך האמור פסק הדין יישלח לבאי-כוח הצדדים. פסק הדין מותר לפרסום ללא שמות ופרטים מזהים. ניתן היום ,כ"ו שבט תשע"ה 85 ,פברואר ,2685בהעדר הצדדים. 25 26 27 18מתוך 81
© Copyright 2024