‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫ת"א ‪ 17662-11-11‬סלומון)המנוח( ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫בפני‬
‫תובע‬
‫כב' השופטת כאמלה ג'דעון‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה‪ ,‬ת‪.‬ז מס'‪.‬‬
‫סולומון יחיאל‪ ,‬ת‪.‬ז מס'‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד י‪ .‬ריינפלד ואח'‬
‫נגד‬
‫נתבעת‬
‫הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד א‪ .‬אריאלי ואח'‬
‫ספרות‪:‬‬
‫ירון אליאס‪ ,‬דיני ביטוח )מהדורה שנייה‪(2009 ,‬‬
‫חקיקה שאוזכרה‪:‬‬
‫חוק חוזה הביטוח‪ ,‬תשמ"א‪: 1981-‬סע(‪' 41, 50, 52‬ב)(‪, 53, 54, 54‬א)‪, 50‬‬
‫חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ביטוח(‪ ,‬תשמ"א‪: 1981-‬סע‪' 54‬‬
‫פסק דין‬
‫‪.1‬‬
‫המנוחה גב' סולומון מלכה‪ ,‬ילידת ‪) 29.1.1956‬להלן "המנוחה"(‪ ,‬מצאה את מותה ביום‬
‫‪ 15.5.2011‬על פסי רכבת ישראל‪ ,‬בנסיבות טראגיות שהצדדים חלוקים לגביהן כפי שיפורט‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫עובר למותה‪ ,‬היתה המנוחה מבוטחת אצל הנתבעת בשתי פוליסות ביטוח חיים כדלקמן‪:‬‬
‫הפוליסה הראשונה הינה מסוג תגמולים לעצמאיים )מעורב חצי כיסוי( שמספרה‬
‫‪ ,0415159011‬הכוללת כיסוי ביטוח יסודי למקרה מוות בסך של ‪ ₪ 89,325‬נכון ליום‬
‫‪ ,24.11.2011‬וכן הרחבת כיסוי ביטוחי למקרה של "מוות עקב תאונה" בסך של ‪₪ 131,744‬‬
‫נכון ליום הגשת התביעה‪ .‬תקופת הביטוח של הפוליסה הנ"ל )על ההרחבה שלה( היא ‪31‬‬
‫‪1‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫שנה‪ ,‬המתחילה מיום ‪ 1.8.1989‬ומסתיימת ביום ‪) 1.8.2020‬הפוליסה הנ"ל תיקרא להלן‬
‫"פוליסה א'"(‪.‬‬
‫הפוליסה השנייה הינה פוליסת ביטוח חיים הוני משתתפת ברווחים מסוג "עתיר הון"‬
‫שמספרה ‪ ,9883059017‬הכוללת כיסו ביטוחי יסודי למקרה מוות בסך של ‪ ₪ 123‬נכון ליום‬
‫‪ ,27.11.2011‬וכן הרחבת כיסוי ביטוחי למקרה של "מוות או נכות עקב תאונה" בסך של‬
‫‪ ₪ 235,035‬נכון ליום הגשת התביעה‪ .‬תאריך תחילת הביטוח בפוליסה זו הוא ‪,1.12.2002‬‬
‫ותאריך תום תקופת הביטוח הוא ‪) 1.12.2020‬הפוליסה הנ"ל תיקרא להלן "פוליסה ב'"(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בעקבות פטירתה של המנוחה‪ ,‬פנה בעלה מר יחיאל סולומון‪ ,‬שהינו התובע בתביעה דנן‬
‫והמוטב בפוליסות הנדונות )ראה הערה בסוף פסק הדין(‪ ,‬אל הנתבעת בדרישה לתשלום‬
‫תגמולי הביטוח המגיעים על פי הפוליסות הנ"ל‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ביום ‪ 1.12.2011‬שילמה הנתבעת את סכום הביטוח היסודי למקרה מוות על פי פוליסה א'‪,‬‬
‫סך של ‪ ,₪ 89,324.97‬וכן את סכום הביטוח היסודי למקרה מוות על פי פוליסה ב'‪ ,‬סך של‬
‫‪) ₪ 123.18‬ראה סעיף ‪ 2‬לעיל(‪.‬‬
‫יתרת סכומי הביטוח הכלולים בכיסוי הביטוחי המורחב למקרה "מוות עקב תאונה"‪ ,‬לא‬
‫שולמו על ידי הנתבעת‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫התובע פנה אל הנתבעת בדרישה לתשלום יתרת סכומי הביטוח הנ"ל‪ ,‬אולם הנתבעת דחתה‬
‫את דרישתו בטענה כי מותה של המנוחה נגרם עקב מעשה התאבדות‪ ,‬ומשכך‪ ,‬אין המקרה‬
‫עונה על הגדרת "מוות עקב תאונה" על פי הביטוח המורחב הנ"ל‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫בעקבות כך‪ ,‬הגיש התובע את התביעה דנן בה עתר לחייב את הנתבעת בתשלום סך של‬
‫‪ ,₪ 377,930‬המורכב מסך של ‪ ₪ 135,749‬בגין הכיסוי הביטוחי במקרה "מוות עקב תאונה"‬
‫על פי פוליסה א'‪ ,‬וסך של ‪ ₪ 242,181‬בגין הכיסוי הביטוחי במקרה "מוות עקב תאונה" על‬
‫פי פוליסה ב'‪ .‬בכתב התביעה טען כי מותה של המנוחה נגרם עקב דריסת רכבת‪ ,‬ולפיכך‪,‬‬
‫חלה על הנתבעת החובה לשלם את תגמולי הביטוח במלואם‪ ,‬הן על פי הפוליסות הנ"ל והן‬
‫על פי הוראות הדין‪ .‬עוד הוסיף וטען כי "הפוליסות בהן בוטחה המנוחה הינן פוליסות‬
‫ביטוח חיים שכללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הרחבות לכיסוי ביטוחי בגין מוות מתאונה לתשלום‬
‫תגמולים לפי שיעור מוסכם מראש‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬חלות הוראות סעיף ‪ 54‬לחוק חוזה הביטוח‪,‬‬
‫תשמ"א‪ 1981-‬המחייבות את הנתבעת לשלם לו פיצויים לפיהן"‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הנתבעת לעומתו טענה כי היא שילמה את סכומי הביטוח בגין הביטוח היסודי למקרה מוות‬
‫המגיע על פי שתי הפוליסות הנדונות במלואם‪ ,‬אולם‪ ,‬היא פטורה מחבות במסגרת הכיסוי‬
‫הביטוחי המורחב שעניינו "מוות עקב תאונה"‪ ,‬שכן לשיטתה‪ ,‬מותה של המנוחה לא נבע‬
‫מתאונה כהגדרתה בפוליסות‪ ,‬אלא ממעשה מכוון של התאבדות כאמור‪ .‬לחילופין טענה כי‬
‫‪2‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫במידה ויקבע כי מותה של המנוחה נבע מתאונה‪ ,‬פטורה היא מחבות מכח החריג הכלול‬
‫בכיסוי המורחב הקובע כי "החברה לא תהיה אחראית לכל תשלום לפי ביטוח נוסף זה אם‬
‫המוות נגרם על ידי אחת או כמה מהסיבות כדלקמן‪ :‬התאבדות או נסיון להתאבדות או‬
‫חבלה עצמית במתכוון‪ ,‬או סיכון עצמי במתכוון‪ ."....‬עוד הוסיפה וטענה כי הוראת סעיף ‪54‬‬
‫לחוק חוזה הביטוח‪ ,‬תשמ"א‪) 1981-‬להלן "חוק חוזה הביטוח"( לא חלה בענייננו‪ ,‬מן הטעם‬
‫שאין בפנינו "תאונה" כהגדרתה בפוליסה ו‪/‬או בפסיקה‪ ,‬אלא במקרה התאבדות כאמור‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫ב"כ הצדדים הסכימו למתן פסק דין מנומק על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק בית‬
‫המשפט וסיכומים בכתב‪ ,‬ללא צורך בחקירות‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫דיון‬
‫השאלה הראשונה הטעונה הכרעה בתביעה דנן היא האם מותה של המנוחה נבע מתאונה‬
‫כטענת התובע או מעשה התאבדות מכוון כטענת הנתבעת‪ .‬ככל שייקבע כי המוות נבע‬
‫מתאונה‪ ,‬תחול על הנתבעת החובה לשלם את תגמולי הביטוח מכח הכיסוי הביטוחי‬
‫המורחב למקרה של "מוות עקב תאונה" בכפוף לתנאי הפוליסות‪ .‬ככל שייקבע כי המוות‬
‫נבע ממעשה מכוון של התאבדות‪ ,‬יתעורר הצורך לבחון את מהותו של הכיסוי הביטוחי‬
‫המורחב הנ"ל‪ ,‬ואת תחולתן של הוראות סעיפים ‪ 50‬ו‪ 54-‬לחוק חוזה הביטוח עליו‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫התאבדות או תאונה?‬
‫בנספח של הכיסוי המורחב הקרוי "ביטוח נוסף למקרה מוות עקב תאונה" הוגדר מקרה‬
‫הביטוח כדלקמן‪:‬‬
‫"מוות כתוצאה מתאונה‪ ,‬לצורך נספח זה‪ ,‬הוא מוות כתוצאה‬
‫ישירה מחבלה גופנית‪ ,‬ללא קשר לסיבות אחרות‪ ,‬שנגרמה אך‬
‫ורק על ידי גורם חיצוני‪ ,‬שקרה תוך ‪ 90‬ימים מתאריך החבלה‬
‫הנ"ל"‬
‫התובע טוען כי האירוע נשוא ענייננו מתיישב עם הגדרת מקרה הביטוח על פי הנספח הנ"ל‪,‬‬
‫כי הרי מותה של המנוחה הינו תוצאה ישירה של חבלה גופנית שנגרמה עקב דריסת רכבת‪,‬‬
‫שהינה גורם חיצוני לכל הדעות‪ ,‬וכי אין לקשור סיבה אחרת למוות מלבד הפגיעה הגופנית‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫הנתבעת לעומתו טענה כאמור כי מותה של המנוחה נבע ממעשה התאבדות‪ ,‬ומשכך אין הוא‬
‫עונה על הגדרת "תאונה" על פי הנספח הנ"ל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫‪.11‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫כבר נפסק כי "מבחינה משפטית "התאבדות" ו"תאונה" תרתי דסתרי המה" )ראה דברי‬
‫כב' השופט עמית ברע"א ‪ 10142/09‬שמחה כהן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ )פורסם‬
‫בנבו‪) (22.1.2012 ,‬להלן "פסק דין כהן"(‪ ,‬וכי מעשה התאבדות כשלעצמו אינו בגדר‬
‫"תאונה"‪ ,‬והנני מפנה בהקשר זה לדברים שנאמרו בע"א ‪ 2230/92‬שמואל צמח נ' ציון חברה‬
‫לביטוח בע"מ‪ ,‬פ"ד מח)‪ ,262-263 ,256 ,(2‬כדלקמן‪:‬‬
‫"הלכה פסוקה היא כי מעשה התאבדות כשלעצמו אינו בגדר‬
‫"תאונה"‪ .‬תאונה מעצם טיבה הינה בלתי צפויה‪ ,‬בלתי מכוונת‬
‫ופתאומית‪ .‬מעשה ההתאבדות כשלעצמו הוא‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מעשה‬
‫מכוון ורצוני‪ ,‬ועל‪-‬כן הוא מהווה ניגוד לתאונה שהיא פתאומית‬
‫ובלתי רצונית )בג"צ ‪4118 ,1199/92‬לוסקי ואח' נ' בית הדין‬
‫הארצי לעבודה ]‪ ,[2‬בעמ' ‪ .(752-751‬מכאן נובע כי מותה של‬
‫המנוחה לא נגרם ב"תאונה" ‪"....‬‬
‫עוד נפסק כי כאשר עולה טענת התאבדות‪ ,‬על הטוען‪ ,‬ובדרך כלל המבטח‪ ,‬הנטל להוכיח‬
‫טענה זו‪ .‬אמנם רף ההוכחה הוא על פי מאזן ההסתברויות‪ ,‬אולם עליו להציג ראיות בכמות‬
‫ובמשקל סגולי שיש בהן כדי להטות את הכף לקבלת טענה זו בהתחשב במהותה וחומרתה‬
‫)ראה ע"א ‪ 2976/00‬הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מג'ידה לידאווי ואח' )פורסם‬
‫בנבו‪ ,(21.10.2002 ,‬ע"א ‪ 8313/06‬פלונית ואח' נ' מגדל חברה לביטוח ואח' )פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪.((29.3.2009‬‬
‫‪.12‬‬
‫בענייננו‪ ,‬לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט‪ ,‬שוכנעתי כי הנתבעת‬
‫הצליחה להרים נטל זה מהנימוקים שלהלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוכח כי המנוחה‪ ,‬אם לשני ילדים ואחות טיפול נמרץ בעברה‪ ,‬סבלה מבעיות נפשיות קשות‬
‫ואושפזה מספר פעמים בבית חולים לבריאות הנפש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על רקע דחפים אובדניים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהתיעוד הרפואי שהוגש הוכח כי כשנה לפני האירוע נשוא התובענה‪ ,‬חמקה המנוחה‬
‫מביתה בעת שבעלה ישן‪ ,‬נטלה כדורים ושכבה על פסי הרכבת‪ ,‬אולם‪ ,‬עם התקרבות הרכבת‪,‬‬
‫היא נבהלה וקמה מהפסים‪ ,‬אך התחרטה שלא הצליחה לממש את זממה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בעקבות האירוע שתואר לעיל‪ ,‬אושפזה המנוחה במרכז רפואי לבריאות הנפש שלוותא‬
‫לתקופה ממושכת‪ ,‬וביום ‪ 15.5.2011‬היא שוחררה לביתה‪ .‬כמחצית השעה לאחר שהיא‬
‫סעדה בחברת בעלה‪ ,‬יצאה מביתה כשהיא לבושה בחלוק ונעלי בית לכיוון מסילת הרכבת‪,‬‬
‫תוך שהיא משאירה מכתב עליו כתוב "אוהבת אותכם אמא"‪ .‬על פי הודעת נהג הרכבת‬
‫במשטרה אשר לא הופרכה‪ ,‬הוא הבחין בה ממרחק של כ‪ 200-‬מטר ומיד צפר לה‪ .‬היא‬
‫התחילה לרדת במדרגות החרום אל עבר מסילת הרכבת ואז הוא בלם בלימת חרום‪ .‬היא‬
‫‪4‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫המשיכה בדרכה‪ ,‬חלפה על המסילה הראשונה וניגשה אל המסילה שעליה נסעה הרכבת‪,‬‬
‫נשכבה על הבטן לרוחב שני הפסים והסתכלה עליו‪ .‬הוא קם מכיסאו וצעק עליה שתקום אך‬
‫היא לא זזה‪ .‬לא למותר לציין כי הדמיון בין שני המקרים הנ"ל‪ ,‬מחזק את הרושם שמדובר‬
‫ממעשה התאבדות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תימוכין נוסף למעשה ההתאבדות ניתן למצוא בהודעת התובע במשטרה מיד לאחר האירוע‪,‬‬
‫בה אישר לחוקרת כי כשבעה חודשים לפני המקרה‪ ,‬המנוחה ניסתה להתאבד על פסי‬
‫הרכבת‪ ,‬והודיע כי לאחר שגילה את היעלמותה של המנוחה מהבית ביום ‪ ,15.5.2011‬הוא‬
‫ניגש מיד לכיוון פסי הרכבת‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הן בגליון חקירת המוות של משטרת ישראל‪ ,‬והן בדו"ח החקירה של רכבת ישראל‪ ,‬והן‬
‫בדו"ח החקירה של משרד ויצמן יער חקירות אשר הוזמן על ידי הנתבעת‪ ,‬הגיעו הגורמים‬
‫למסקנה כי מדובר בהתאבדות‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫מכלול הראיות הנ"ל וטיבן‪ ,‬הוביל אותי למסקנה כי הנתבעת הרימה את נטל הוכחת הטענה‬
‫שלפיה מותה של המנוחה נגרם ממעשה התאבדות‪ ,‬וכך הנני קובעת‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫האם האירוע נשוא התביעה שנבע מהתאבדות כאמור‪ ,‬מכוסה בפוליסות הנדונות?‬
‫כזכור‪ ,‬המנוחה היתה מבוטחת בשתי פוליסות ביטוח חיים שכללו נספח הקרוי "ביטוח‬
‫נוסף למקרה מוות עקב תאונה"‪ .‬הנתבעת שילמה את הביטוח היסודי למקרה מוות על פי‬
‫הפוליסות הנ"ל‪ ,‬והמחלוקת שנותרה מתמקדת בשאלה האם מוטלת על הנתבעת החובה‬
‫לשלם את יתרת כספי הביטוח מכח הביטוח המורחב הנ"ל?‬
‫‪.15‬‬
‫על מנת להכריע במחלוקת זו יש צורך לבחון את מהותו של הכיסוי המורחב הנ"ל‪ ,‬האם‬
‫מהווה הוא במהותו ביטוח חיים או שמא מדובר בביטוח תאונות אישיות‪ .‬לאבחנה זו‬
‫חשיבות לענייננו‪ ,‬שכן‪ ,‬ככל שיקבע כי עסקינן בביטוח שהינו ביטוח חיים במהותו‪ ,‬תחול על‬
‫המקרה שבפנינו הוראת סעיף ‪ 50‬המצויה בפרק ב' לחוק‪ ,‬שזו לשונה‪:‬‬
‫"בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו‬
‫מבוטחים התאבד כעבור שנה או יותר מכריתת החוזה"‬
‫במידה וייקבע כי עסקינן בביטוח תאונות אישיות‪ ,‬יתעורר הצורך לבחון האם ניתן להחיל‬
‫את הוראת סעיף ‪ 50‬הנ"ל על המקרה שבפנינו‪ ,‬מכח הוראת סעיף ‪)54‬א( לחוק הקובעת‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫"על ביטוח תאונה‪ ,‬מחלה ונכות שבו חייב המבטח לשלם‬
‫תגמולי ביטוח לפי שיעור מוסכם מראש‪ ,‬ללא תלות בשיעור‬
‫הנזק שנגרם‪ ,‬יחולו הוראות פרק ב'‪ ,‬בשינויים המחוייבים"‬
‫בנוסף‪ ,‬יהא צורך לבחון את תוקפה של ההתניה הכלולה בביטוח המורחב‪ ,‬הפוטרת את‬
‫הנתבעת מחבות למקרה של התאבדות )ראה סעיף ‪ 7‬לעיל(‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫כאן המקום לציין כי בפסק דין כהן נידונה השאלה "אם סעיף ‪ 50‬לחוק חוזה הביטוח‪,‬‬
‫התשמ"א‪ 1981-‬חל במקרי ביטוח תאונות המבטח גם מקרי מוות"‪ .‬דעות השופטים נחלקו‬
‫בעניין‪ .‬המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין הגיע למסקנה כי יש להחיל את הוראות סעיף ‪50‬‬
‫לחוק על ביטוח מפני תאונה הגורמת למוות וזאת מתוקף הוראת סעיף ‪)54‬א( ובהתאם‬
‫לתנאיה‪ ,‬שכן בשני המקרים מתקיימים הרציונאלים שהניעו את המחוקק לקבוע באופן‬
‫קוגנטי כי מעשה התאבדות לא יפגום בזכות לקבלת תגמולים‪ ,‬ועיקרם‪ ,‬השאיפה להגן על‬
‫המוטבים שלא היתה להם יד בגרימת המוות‪ ,‬וההנחה כי בחלוף שנה ממועד כריתת החוזה‬
‫אין קשר בין כריתת החוזה לבין התאבדות‪ .‬במסקנה זו דוגל גם המחבר ירון אליאס בספרו‬
‫"דיני ביטוח"‪ ,‬מהדורה שנייה‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,974‬באומרו הדברים הבאים‪:‬‬
‫"לדעתנו‪ ,‬השאלה הרלבנטית בקשר לתחולת סעיף ‪ 50‬על‬
‫פוליסה לביטוח תאונות אישיות אינה אם התאבדות המבוטח‬
‫היא "תאונה" אם לאו – שכן הכל מסכימים כי אין מדובר‬
‫ב"תאונה" – אלא אם תחולתו של סעיף ‪ 50‬משתרעת גם על‬
‫גרימה מכוונת של נזק )מוות( המכוסה בפוליסה לביטוח‬
‫תאונות אישיות ‪ .......‬אין כל יסוד להבחין – לעניין תחולת‬
‫סעיף ‪ – 50‬בין פוליסה לביטוח חיים רגילה‪ ,‬המכסה מוות מכל‬
‫סיבה שהיא‪ ,‬ובכלל זה מוות שנגרם כתוצאה מתאונה‪ ,‬לבין‬
‫פוליסה לביטוח תאונות המעניקה למבוטח כיסוי בגין מקרה‬
‫מוות שנגרם עקב תאונה בלבד‪ .‬בשני המקרים עומד מעשהו‬
‫המכוון של המבוטח בניגוד למהותו של הביטוח‪ ,‬אולם בשניהם‬
‫חל הרציונל שביסוד הוראת סעיף ‪ 50‬לחוק אשר לפיו‪ ,‬בתנאים‬
‫הקבועים בסעיף‪ ,‬יש לפצות את המוטבים חרף מעשהו המכוון‬
‫של המבוטח‪ .‬במילים אחרות‪ :‬מנקודת המבט של הוראת סעיף‬
‫‪ 50‬לחוק‪ ,‬אין כל רלבנטיות לשאלה אם מבוטח שהתאבד בוטח‬
‫בביטוח חיים רגיל או בביטוח תאונות אישיות המעניק כיסוי‬
‫מפני מוות בתאונה"‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כב' השופט עמית שאליו הצטרף כב' השופט רובינשטיין קבע כי קיים קושי‬
‫מושגי להחיל באמצעות סעיף ‪)54‬א( לחוק את הוראת סעיף ‪ 50‬לחוק‪ ,‬על ביטוח תאונות‬
‫‪6‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫אישיות בנסיבות בהן מדובר במוות עקב התאבדות‪ ,‬שכן‪ ,‬סעיף ‪ 50‬לא נועד לשנות את‬
‫ההגדרה של מקרה הביטוח ולקבוע כי התאבדות תיחשב בגדר תאונה‪ .‬השופט רובינשטיין‬
‫הוסיף ואמר כי "יתכן שמבנה פוליסה אחר היה יכול להעיד על כוונה אחרת‪ ,‬ואולם לא זה‬
‫המצב שלפנינו"‪ .‬יודגש כי בפסק דין כהן דובר על פוליסת ביטוח עסק שכללה בתוכה פרק‬
‫תאונות אישיות‪ ,‬להבדיל מענייננו שבו מדובר על פוליסות לביטוח חיים שכללו נספח‬
‫למקרה "מוות עקב תאונה"‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬לא ניתן להחיל באופן קטגורי את הוראת סעיף ‪ 50‬על פוליסות לביטוח‬
‫תאונות אישיות‪ ,‬ולוּ מהטעם האינהרנטי‪ ,‬שבביטוח תאונות אישיות‪" ,‬המתחדש" מדי שנה‬
‫בשנה‪ ,‬לא יכול להתקיים התנאי הקבוע בסעיף ‪ 50‬לחוק‪ ,‬המקנה זכות לקבלת תגמולים רק‬
‫אם מעשה ההתאבדות אירע כעבור "שנה או יותר מכריתת החוזה" )ראה דברי כב' השופט‬
‫עמית בפסק דין כהן(‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬לא ניתן לשלול באופן קטגורי את החלת הוראת סעיף ‪ 50‬לחוק על פוליסות לביטוח‬
‫תאונות אישיות‪ ,‬כי לא הרי ביטוח תאונות אישיות שנכלל בפוליסה לביטוח עסק‬
‫המתחדשת מדי שנה )כמו בפסק דין כהן(‪ ,‬כהרי ביטוח למקרה "מוות עקב תאונה" הכלול‬
‫בפוליסה לביטוח חיים הנכרתת לזמן ארוך‪ .‬אמנם בשתי הפוליסות קיים דמיון בהגדרת‬
‫מקרה הביטוח "מוות עקב תאונה"‪ ,‬אולם המדובר בדמיון לכאורי‪ ,‬שכן שתי הפוליסות‬
‫הנ"ל שונות בתכליתן ובמהותן וכן ברציונאלים העומדים בבסיסם‪ ,‬וכדברי כב' השופט‬
‫רובינשטיין בעניין כהן "יתכן שמבנה פוליסה אחר היה יכול להעיד על כוונה אחרת"‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫בענייננו‪ ,‬על מנת לקבוע אם ניתן להחיל את הוראת סעיף ‪ 50‬לחוק על המקרה שבפנינו‪ ,‬יש‬
‫צורך לבחון את מהותו של הביטוח הנוסף שנכרת בין המנוחה לבין הנתבעת‪ ,‬ולקבוע אם‬
‫מהווה הוא במהותו ביטוח חיים או ביטוח תאונות אישיות כמצוין לעיל‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫ביטוח חיים או ביטוח תאונות אישיות?‬
‫בסעיף ‪ 41‬לחוק חוזה הביטוח‪ ,‬הגדיר המחוקק את מקרה הביטוח בביטוח חיים כדלקמן‪:‬‬
‫"בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של‬
‫זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם למעט‬
‫תאונה‪ ,‬מחלה ונכות"‬
‫בסעיף ‪ 53‬לחוק הגדיר המחוקק את מקרה הביטוח בביטוח תאונות כדלקמן‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫"בביטוח תאונה מקרה הביטוח הוא תאונה שקרתה למבוטח‬
‫או לזולתו‪ ,‬בביטוח מחלה – מחלה שחלה בה‪ ,‬ובביטוח נכות‬
‫– נכות שלקה בה"‬
‫ככלל‪ ,‬הביטוח הנוסף "למקרה מוות עקב תאונה" נשוא ענייננו‪ ,‬משתייך על פי הגדרתו‪,‬‬
‫לענף של ביטוח תאונות‪ ,‬שכן מקרה הביטוח מתגבש עם קרות תאונה הגורמת למותו של‬
‫המבוטח‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המוות מהווה יסוד נוסף בהתגבשות מקרה הביטוח‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬יש‬
‫הרואים בביטוח מסוג זה כביטוח חיים‪ ,‬והנני מפנה בהקשר זה לדבריו של המחבר ירון‬
‫אליאס )שם(‪ ,‬עמ' ‪ ,973‬שלפיהם אמר את הדברים הבאים‪:‬‬
‫" ‪ ...‬ביטוח מפני מוות בתאונה הוא‪ ,‬לפי טיבו‪ ,‬ביטוח חיים‪.‬‬
‫יסוד הנזק )מוות( הוא חלק בלתי‪-‬נפרד מהגדרת מקרה‬
‫הביטוח‪ .‬באין מוות – אין מקרה ביטוח‪ .‬על כן‪ ,‬בחינת החוזה‬
‫על‪-‬פי היסוד התאונתי בלבד מחטיאה לדעתנו את מהותו של‬
‫החוזה‪ ,‬מאחר והיא משקפת רק חלק מיסודותיו של מקרה‬
‫הביטוח‪ .‬מכאן שהוראת סעיף ‪ 50‬לחוק צריכה לחול במישרין על‬
‫פוליסת ביטוח המקנה למבוטח כיסוי מפני מוות כתוצאה‬
‫מתאונה‪ ,‬תהא כותרתה של הפוליסה האמורה אשר תהא"‬
‫‪.20‬‬
‫בפסק דין כהן עמד כב' השופט עמית על האבחנה בין שני סוגי הביטוחים הנ"ל‪ ,‬ביטוח חיים‬
‫מחד וביטוח תאונות אישיות מאידך )ראה סעיף ‪ 1‬בפסק דינו(‪ ,‬כאשר אחד המאבחנים‬
‫העיקריים בביטוח חיים הוא שמדובר בחוזה לזמן ארוך‪ ,‬ודמי הביטוח המשתלמים בעדו‬
‫נמשכים על פני תקופה ממושכת‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫עיון בפוליסות נשוא ענייננו מלמד כי המדובר בפוליסות שנכרתו לזמן ארוך‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫תקופת הביטוח בפוליסה א' על הכיסוי המורחב שלה‪ ,‬עמדה על ‪ 31‬שנה )מיום ‪ 1.8.1989‬ועד‬
‫ליום ‪ ,(1.8.2020‬ותקופת הביטוח בפוליסה ב' עמדה על ‪ 18‬שנה )מיום ‪ 1.12.2002‬ועד ליום‬
‫‪ .(1.12.2020‬לא יכול להיות חולק כי המדובר בתקופות ביטוח ארוכות אשר מטות את הכף‬
‫לראות בכיסויים המורחבים הכלולים בהן‪ ,‬כאל רובד נוסף בביטוח החיים שערכה המנוחה‪,‬‬
‫למרות הכותרת שהוכתרו בהם‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬אף הנתבעת התייחסה להרחבות הנ"ל כאל‬
‫רובד נוסף בביטוחי החיים שערכה המנוחה‪ ,‬ותעיד על כך העובדה שפרטי הביטוח המורחב‬
‫הנ"ל והפרמיות ששולמו בעדו‪ ,‬הופיעו במסמך ששלחה הנתבעת למנוחה ואשר הוכתר על‬
‫ידה בכותרת "דף פרטי ביטוח חיים"‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הביטוח המורחב והפרמיות ששולמו בעדו‬
‫הופיעו גם ב"דוחות השנתיים לפוליסות ביטוח חיים" ששלחה הנתבעת למנוחה‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬בנספח המתואר לעיל והקרוי "ביטוח נוסף למקרה מוות עקב תאונה" נרשם כי‬
‫"הביטוח הנוסף לפי נספח זה כפוף לתנאים הכלליים לביטוח חיים של הפוליסה"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫יוצא אפוא שהביטוח הנוסף שהוכתר על ידי הנתבעת כביטוח "למקרה מוות עקב תאונה"‬
‫הינו בעל סיממנים של ביטוח חיים‪ ,‬וכך התייחסה אליו הנתבעת‪.‬‬
‫כאן המקום לציין כי אף המחוקק התייחס לביטוח תאונות‪ ,‬שהוא חלק מפוליסת ביטוח‬
‫חיים או תוספת קבועה לה‪ ,‬כאל ביטוח חיים‪ ,‬וחייב את המבטח לערוך לגבי עסקיו אלה‬
‫מערכת חשבונות נפרדת‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בסעיף ‪ 54‬לחוק הפיקוח על שירותים‬
‫פיננסיים )ביטוח(‪ ,‬תשמ"א‪ ,1981-‬הקובע כדלקמן‪:‬‬
‫")א(‬
‫מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי‬
‫עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת‪ ,‬יחזיק נכסים נפרדים‬
‫לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים‪ ,‬ויעשה ביטוח משנה‬
‫נפרד לעסקים אלה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫)ה(‬
‫בסעיף זה‪" ,‬ביטוח חיים" — ביטוח שבו מקרה‬
‫הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל‬
‫מסויים או מקרה אחר בחייהם‪ ,‬לרבות ביטוח תאונה‪ ,‬מחלה‬
‫ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה‬
‫לה"‬
‫‪.22‬‬
‫לאור האמור לעיל הנני קובעת כי הביטוח המורחב שהוכתר על ידי הנתבעת כ"ביטוח נוסף‬
‫למקרה מוות עקב תאונה" הינו ביטוח חיים במהותו‪ ,‬ומשכך יש להחיל עליו את הוראת‬
‫סעיף ‪ 50‬לחוק חוזה הביטוח המזכה את התובע בתגמולי הביטוח‪ ,‬בשים לב לעובדה שמעשה‬
‫ההתאבדות של המנוחה אירע בחלוף שנים רבות לאחר כריתת חוזה הביטוח‪ .‬כאן המקום‬
‫לציין כי גם בעניין צמח שהוזכר לעיל‪ ,‬ושבו דובר על פוליסת ביטוח חיים שכללה גם ביטוח‬
‫כנגד מוות שנגרם בתאונה‪ ,‬הגיע בית המשפט העליון לידי מסקנה לכאורה כי יש להחיל את‬
‫הוראת סעיף ‪ 50‬הנ"ל על הפוליסה הנדונה‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫התוצאה היא אם כן‪ ,‬שעל הנתבעת לשלם לתובע את סכומי הביטוח המגיעים על פי הביטוח‬
‫הנוסף הנ"ל‪ ,‬למרות שמקרה המוות נגרם עקב מעשה התאבדות‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫לאור המסקנה האמורה‪ ,‬אין תוקף להחרגה המופיעה בביטוח המורחב )ראה הציטוט‬
‫בסעיף ‪ 7‬לעיל(‪ ,‬מכח הוראת סעיף ‪)52‬ב( לחוק חוזה הביטוח הקובעת כי אין להתנות על‬
‫סעיף ‪ 50‬אלא לטובת המבוטח או המוטב‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תא )חי'( ‪17662-11-11‬‬
‫‪.25‬‬
‫עזבון המנוחה סולומון מלכה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ‬
‫סוף דבר‬
‫הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של ‪₪ 377,930‬‬
‫בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל‪.‬‬
‫בנוסף תשלם הנתבעת לתובע אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל‪ ,‬וכן שכ"ט עו"ד‬
‫בשיעור של ‪ 10%‬בתוספת מע"מ כחוק‪ ,‬ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד‬
‫התשלום המלא בפועל‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫הערה לפני סיום‪:‬‬
‫הנתבעת טענה כי התובע אינו המוטב על פי הפוליסות הנדונות‪ ,‬אולם משנתבקשה להבהיר‬
‫מי הם המוטבים הנקובים בהצעת הביטוח‪ ,‬השיבה כי המוטב הינו התובע "אחרת הילדים‬
‫מעיין וחדווה בחלקים שווים"‪ .‬משנתבקשה להבהיר את פשר המשפט הנ"ל‪ ,‬היא שתקה‪.‬‬
‫במצב דברים זה‪ ,‬הוריתי כאמור להעביר את תגמולי הביטוח לידי התובע כמוטב בפוליסה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬למען הסר ספק‪ ,‬הנני מעכבת את ביצוע פסק הדין עד ליום ‪ ,20.4.15‬על מנת לאפשר‬
‫לנתבעת להגיש הודעה בעניין‪ .‬ככל שלא תוגש הודעה כאמור עד למועד הנ"ל‪ ,‬ייכנס פסק‬
‫הדין לתוקף מידי‪.‬‬
‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כ"ג ניסן תשע"ה‪ 12 ,‬אפריל ‪ ,2015‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬
‫כאמלה ג'דעון ‪54678313‬‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬
‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬
‫‪10‬‬