שרד המשפטים מ סניגוריה הציבורית ה שכת הסניגור הציבורי הארצי ל המשפטים

‫משרד המשפטי‬
‫הסניגוריה הציבורית‬
‫לשכת הסניגור הציבורי הארצי‬
‫הסניגוריה הציבורית‬
‫דוח פעילות‬
‫‪2014‬‬
‫מוגש לשרת המשפטי‬
‫בהתא לסעי ‪ 8‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪1995‬‬
‫אוגוסט ‪2015‬‬
‫‪0‬‬
‫לזכרו של ד"ר דיויד וינר ז"ל‬
‫ממקימי הסניגוריה הציבורית וסג הסניגורית הציבורית הארצית‬
‫ביו ‪ 1.1.2015‬צוי‪ #‬עשור למותו הטראגי של דיויד וינר‪.‬‬
‫ותיקי הסניגוריה הציבורית‪ ,‬אשר זכו לעבוד ע דיויד‪ ,‬מתגעגעי לאיש‬
‫המיוחד ולמשב הרוח הסניגוריאלית הנמרצת שהביא עמו לכל מקו‪.‬‬
‫תרומתו של דיויד לעיצוב דרכה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ולהגנה על זכויות‬
‫נאשמי וחשודי בישראל‪ ,‬מורגשת ג על ידי מי שלא זכה להכירו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫דברי ברכה מאת שרת המשפטי‬
‫כשאנו חושבי על משרד המשפטי‪ ,‬נהוג לחשוב על משרד המעביר תחת ידיו חוקי רגולטוריי‬
‫יבשי‪ .‬האמת שונה מכ‪ %‬שנות אור‪.‬‬
‫משרד המשפטי דואג להני את הדגל החברתי לא פחות מאשר את הדגל הבירוקרטי‪ .‬כ‪ %‬למשל‪,‬‬
‫קיימות יחידות רבות ושונות תחת משרד המשפטי‪ ,‬שמטרת‪ #‬העיקרית היא שיפור השירות הנית‪#‬‬
‫לאזרח ודאגה לרווחתו‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית היא דוגמא ומופת ליחידה שכזו‪ .‬בתקופה לא רחוקה מאד‪ ,‬רק לפני שני‬
‫עשורי‪ ,‬מרבית החשודי והנאשמי במדינת ישראל לא זכו לייצוג‪ .‬אלו אשר כ‪ #‬קיבלו שירות‬
‫וייצוג‪ ,‬לא זכו לקבל את השירות הטוב ביותר עבור עצמ ולהבטחת זכויותיה בהלי‪ %‬הפלילי‪.‬‬
‫מצב שבו אזרח אינו זוכה לייצוג משפטי ראוי פוג ביכולתו להתגונ‪ ,#‬משלי‪ %‬על עתידו ומזיק להלי‪%‬‬
‫עשיית הצדק‪.‬‬
‫מדינת ישראל היא מדינת רווחה‪ .‬לצד ערכי דמוקרטי ליברליי‪ ,‬אנו שמי דגש ג על רווחת של‬
‫אזרחי המדינה‪ .‬באופ‪ #‬זה‪ ,‬אנו פועלי ג על מנת לסייע ולקד את המוחלשי‪.‬‬
‫הקמתה של הסניגוריה הציבורית היא נדב‪ %‬חשוב ומשמעותי במערכת המשפט הפלילי בישראל‪ ,‬צעד‬
‫שתוא את מדיניות הרווחה במדינתנו ומשתלב ע מחויבות משרד המשפטי לנושאי חברתיי‪.‬‬
‫בזכות הקמת הסניגוריה הציבורית זוכי אזרחי לייצוג מסור ואיכותי‪ .‬הסניגורי משמשי‬
‫לנאש אוז‪ #‬קשבת ופועלי ללא לאות לשמירה על זכויותיה הבסיסיות‪ .‬בלעדיה‪ ,‬הנאש אשר‬
‫אינו בקיא בשפה המשפטית וברזי מקצוע עריכת הדי‪ ,#‬אינו יכול להתמודד ע הקשיי הכרוכי‬
‫בניהול משפט פלילי‪.‬‬
‫דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת ‪ 2014‬סוקר את עבודתה החשובה הסניגוריה הציבורית בהגנה על‬
‫זכויותיה של חשודי‪ ,‬נאשמי ואסירי‪ .‬מהדו"ח נית‪ #‬להתרש מעבודתה המסורה של‬
‫הסניגוריה‪ ,‬בסיוע לאוכלוסיות שונות שיד אינה משגת‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,#‬נית‪ #‬להתרש מפעילותה הענפה של הסניגוריה למע‪ #‬חקיקה מאוזנת‪ ,‬פיתוח הליכי‬
‫חלופיי למשפט הפלילי ושיפור תנאי הכליאה‪.‬‬
‫אני מברכת את עובדי ועובדות הסניגוריה הציבורית על עבודת המקצועית ומאחלת לה המש‪%‬‬
‫עשייה פורייה וברוכה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫איילת שקד‬
‫שרת המשפטי‬
‫‪2‬‬
‫דברי ברכה מאת המנהלת הכללית‬
‫השנה ציינו עשור למותו הטראגי של עו"ד דיויד וינר‪ .‬דיויד היה ממייסדיה של הסניגוריה הציבורית‪,‬‬
‫משרת ציבור למופת‪ ,‬אד ערכי שמחויבותו לייצוג נאשמי בהליכי פליליי ולמיצוי זכויותיה‬
‫להלי‪ %‬הוג‪ #‬הייתה ידועה לכל‪ .‬פועלו ומחויבותו העקבית של דיויד ז"ל היו למניעת הרשעות של חפי‬
‫מפשע ולהבטחת זכות הייצוג‪ ,‬שראה בה זכות יסודית וחשובה שבלעדיה העצורי והנאשמי –‬
‫המהווי פעמי רבות את המוחלשי בחברה – לא יזכו למשפט צדק‪.‬‬
‫אי‪ #‬לי ספק כי פועלה של הסניגוריה כפי שמשתק מ‪ #‬הדו"ח‪ ,‬מהווה מקור לגאווה וסיפוק עבור‬
‫מייסדיה‪ ,‬היכולי להתרש שהיא אינה שוקטת על שמריה‪ ,‬אלא ממשיכה לפתח יכולות חדשות‬
‫ולשגשג‪.‬‬
‫בשנה האחרונה הושלמה פרישת מוקד הנות‪ #‬מענה במש‪ 24 %‬שעות ביממה‪ ,‬בכלל מחוזות הסניגוריה‪.‬‬
‫בכ‪ ,%‬הושל עוד תהלי‪ %‬של שיפור השירות ללקוחות הסניגוריה הציבורית‪ ,‬שמשמעו ידיעה ברורה‬
‫לכל אד הנזקק לסניגור ציבורי‪ ,‬כי זה נמצא‪ ,‬יו וליל‪ ,‬במרחק של שיחת טלפו‪ .#‬עוצמתה וייחודה‬
‫של הסניגוריה הינה בהיותה בו זמנית נגישה לכל‪ ,‬ומקצועית לעילא ולעילא‪.‬‬
‫הדו"ח השנתי הוא הזדמנות להביע הערכה והוקרה לכלל עובדי הסניגוריה הציבורית ומנהליה‬
‫ובראש לסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר יואב ספיר‪ ,‬המקיימי ומגשימי בעשיית היומיומית את‬
‫החזו‪ #‬המבטיח כי במדינת ישראל תתקיי מערכת משפט פלילי בה מובטחות זכויותיו של כל עצור‬
‫ונאש‪ ,‬יהיה מעמדו החברתי והכלכלי אשר יהיה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אמי פלמור‬
‫‪3‬‬
‫פתחדבר מאת הסניגור הציבורי הארצי‬
‫סעי ‪ 8‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪ 1995‬קובע כי בכל שנה יוגש די‪ #‬וחשבו‪ #‬על פעילות‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ .‬דוח זה מסכ את פעילות הסניגוריה הציבורית בשנת ‪ ,2014‬והוא כולל ה‪#‬‬
‫תיאור של עיקר הפעילות בשנה החולפת‪ ,‬ההישגי והאתגרי העומדי לפתחנו‪ ,‬וה‪ #‬נתוני‬
‫מספריי וסטטיסטיי על פעילות זו‪.‬‬
‫הדוח כולל שמונה פרקי‪ ,‬שעיקר כדלקמ‪:#‬‬
‫פרק ראשו – סוקר את פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה‪ .‬חלקו הראשו‪ #‬של הפרק ד‪#‬‬
‫בייצוג נאשמי בבתי המשפט‪ .‬השנה בחרנו להפנות זרקור לפעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג‬
‫נאשמי המואשמי ב"תיקי עוני" – תיקי פליליי שבבסיס מצוקות כלכליות חברתיות קשות‬
‫של מבצעי העבירה‪ ,‬שלעיתי נגרמות על רקע הפרת חובותיה של המדינה כלפי אות נאשמי‪ .‬עוד‬
‫בחלק זה‪ ,‬סקירה של זיכויי בולטי שהתקבלו בשנה החולפת במחוזות הסניגוריה‪ .‬בפרק זה אנו‬
‫סוקרי ג את ההתפתחויות האחרונות‪ ,‬ולצד‪ #‬הבעיות הכרוניות‪ ,‬באופ‪ #‬ניהול של דיוני‬
‫מקדמיי בבתי משפט השלו )"ימי הקראות"(‪.‬‬
‫חלקו השני של הפרק ד‪ #‬בייצוג חשודי ועצורי‪ ,‬לרבות ייצוג במהל‪ %‬חקירת במשטרה‪ .‬בחלק זה‬
‫אנו מתייחסי לזכות ההיוועצות בסניגור ולהפרתה התדירה‪ ,‬כמו ג לפעולות שננקטו על ידי‬
‫הסניגוריה הציבורית שהביאו למימוש טוב יותר של זכות זו‪ .‬עוד מובאת בחלק זה התייחסות‬
‫מיוחדת להתמודדות המערכתית של הסניגוריה הציבורית ע ריבוי המעצרי במדינת ישראל‪,‬‬
‫לתופעה של מעצרי לילה מיותרי‪ ,‬וכ‪ #‬ליוזמה הבעייתית של שירות בתי הסוהר להקמת אולמות‬
‫שיפוט בה יתקיימו דיוני מעצר בסמו‪ %‬למתח בתי הכלא "אשל" בדרו‪.‬‬
‫בהמש‪ %‬ד‪ #‬הפרק בייצוג קטיני בבתי המשפט לנוער; בייצוג אסירי בפני ועדות שחרורי‪ ,‬בעתירות‬
‫אסירי ובהליכי הפרדה; בייצוג בתיקי בבית המשפט העליו‪ ;#‬בייצוג חשודי ונאשמי ע‬
‫מוגבלויות‪ ,‬ובכלל זה מאושפזי בכפייה‪ ,‬בפני ועדות פסיכיאטריות; בפיתוח הממשק שבי‪ #‬המשפט‬
‫הפלילי לבי‪ #‬המשפט המינהלי; ובטיפול הסניגוריה בתלונות מצד לקוחותיה על אלימות שוטרי‪.‬‬
‫בפרק זה יוחד ג חלק העוסק בטיפול הסניגוריה הציבורית בפניות למשפט חוזר‪ ,‬תו‪ %‬הרחבה על‬
‫הקשיי המוסדיי המגבילי הגשת בקשות למשפט חוזר ומקשי על תיקו‪ #‬הרשעות שווא בישראל‪.‬‬
‫פרק שני – מפרט את פעילות הסניגוריה הציבורית לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו‪ .‬הפרק‬
‫סוקר את הפיקוח המקצועי של הסניגוריה הציבורית על עורכי הדי‪ #‬המייצגי מטעמה‪ .‬כ‪ #‬כולל‬
‫הפרק תיאור של עבודת הסניגוריה בפיתוח פורומי מקצועיי שוני‪ ,‬בעריכת‪ #‬והפצת‪ #‬של הנחיות‬
‫מקצועיות במגוו‪ #‬נושאי ובכינו‪ #‬מער‪ %‬של השתלמויות מקצועיות המהווה חלק מהכשרת של‬
‫הסניגורי‪ .‬הפרק א עוסק בהסתייעות במומחי ובשילוב‪ #‬של עובדות סוציאליות וקרימינולוגיות‬
‫במער‪ %‬הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫פרק שלישי – בוח‪ #‬את פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית‪ .‬הפרק סוקר את מעורבות‬
‫הסניגוריה בקביעת מדיניות‪ ,‬את השתתפותה בהליכי חקיקה ואת מעמדה המיוחד כ"ידידת בית‬
‫‪4‬‬
‫המשפט"‪ .‬בנוס‪ ,‬הפרק מתאר את תפקיד של הסניגורי הציבוריי כמבקרי רשמיי במתקני‬
‫כליאה‪ .‬עוד נכללי בפרק פרטי אודות שיתו הפעולה של הסניגוריה ע הפקולטות למשפטי‬
‫באוניברסיטאות ובמכללות השונות‪ ,‬וכ‪ #‬אודות קשריה ע בוגרי הסניגוריה הציבורית וע גורמי‬
‫בינלאומיי‪ .‬בפרק זה יוחד ג חלק הנוגע לפעילותה הנמרצת של הסניגוריה הציבורית לקידו‬
‫הליכי חלופיי להלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬שיש בה כדי לקד ה‪ #‬את האינטרסי של לקוחות הסניגוריה‬
‫הציבורית וה‪ #‬את האינטרס הציבורי בכללותו‪.‬‬
‫פרק רביעי – עוסק בהיבטי ארגוניי הקשורי לפעילות הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ובפרט בעיית‬
‫המחסור בכוח אד בצוות המנהלי‪ .‬כ‪ #‬כולל הפרק תיאור של פעילות הסניגוריה בתחו הדוברות‬
‫והתקשורת‪ .‬עוד עוסק הפרק בהיבטי שוני הנוגעי למיחשוב ולניהול הידע – תחו חשוב שעבר‬
‫התפתחויות משמעותיות בשנה החולפת‪.‬‬
‫פרק חמישי – מתאר את פעילותה של הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי די‪ #‬חיצוניי‪ ,‬תו‪ %‬שימת‬
‫דגש על דרכי העסקה ותשלו‪ ,‬על הרכבת הרשימה של הסניגורי הפעילי‪ ,‬על התחלופה בתו‪%‬‬
‫הרשימה וכ‪ #‬על חלוקת העבודה בי‪ #‬הסניגורי‪.‬‬
‫פרק שישי – מסכ את היקפי הפעילות‪.‬‬
‫פרק שביעי – עוסק בעלות הפעילות של הסניגוריה הציבורית ומסכ את ההיבטי התקציביי‬
‫שלה‪.‬‬
‫אני מבקש להודות לקהילת הסניגוריה הציבורית – סניגוריות וסניגורי פנימיי וחיצוניי‪,‬‬
‫עובדות ועובדי מנהלה‪ ,‬מתמחות ומתמחי – המעניקי לציבור לקוחותיה של הסניגוריה הציבורית‬
‫שירות מקצועי‪ ,‬מתו" תחושה של שליחות והבנה של החשיבות והאחריות הגלומות בתפקיד‪ .‬לולא‬
‫הצוות המסור והאיכותי בו התברכנו‪ ,‬לא הייתה הסניגוריה הציבורית מגיעה להישגי הרבי‬
‫המשתקפי בדוח זה‪ .‬כמצוי בפתיח‪ ,‬דוח זה מוקדש לזכרו של חברנו ד"ר דיויד וינר ז"ל‪ .‬אי לי‬
‫ספק שדיויד היה גאה ושמח בהתפתחותה ובפריחתה של הסניגוריה הציבורית‪ .‬דמותו ממשיכה‬
‫לשמש לנו מופת‪ ,‬ואנחנו גאי ללכת בדרכו‪.‬‬
‫אני מבקש להודות מקרב לב ג להנהלת משרד המשפטי על תמיכתה הרבה‪ .‬תודה מיוחדת לשרת‬
‫המשפטי‪ ,‬ח"כ איילת שקד‪ ,‬לשרת המשפטי הקודמת‪ ,‬ח"כ ציפי לבני‪ ,‬ולמנהלת הכללית של‬
‫משרד המשפטי‪ ,‬הגב' אמי פלמור‪.‬‬
‫ד"ר יואב ספיר‬
‫הסניגור הציבורי הארצי‬
‫‪5‬‬
‫תוכ ענייני‬
‫‪ .1‬פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה ‪9 .......................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬ייצוג נאשמי על ידי הסניגוריה הציבורית ‪10 ....................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬ייצוג נאשמי בדיוני מקדמיי )ימי הקראות( ‪10 ................................................................‬‬
‫‪ 1.1.2‬ייצוג ב"תיקי עוני"‪14 .........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.3‬זיכויי בולטי בשנה החולפת ‪17 ........................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬ייצוג חשודי ועצורי על ידי הסניגוריה הציבורית ‪19 ..........................................................‬‬
‫‪ 1.2.1‬ריבוי המעצרי בישראל ‪19 ................................................................................................‬‬
‫‪ 1.2.2‬מעצרי לילה מיותרי ואישחרור חשודי בערובה בתחנות המשטרה ‪23 ..................................‬‬
‫‪ 1.2.3‬ייצוג חשודי ועצורי במהל‪ %‬חקירת במשטרה ‪25 .............................................................‬‬
‫‪ 1.2.4‬היוזמה להקמת אולמות מעצרי בסמו‪ %‬למתח בתי הכלא "אשל" בדרו ‪33 .........................‬‬
‫‪ 1.3‬ייצוג קטיני ‪35 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.1‬ייצוג קטיני בהליכי חקירה‪36 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.2‬ייצוג קטיני בהליכי מעצר ‪37 ............................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.3‬קטיני בעלי מוגבלויות ‪38 .................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.4‬חקיקה ומדיניות בתחו הנוער ‪39 .......................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.5‬ביקורי במתקני כליאה ובמעונות בה שוהי קטיני ‪40 .....................................................‬‬
‫‪ 1.3.6‬תכניות הסברה בשיתו משרד החינו‪41 ............................................................................. %‬‬
‫‪ 1.4‬ייצוג אסירי ‪42 .........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬ייצוג אסירי בוועדות שחרורי ‪42 .....................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.2‬ייצוג עצורי‪ ,‬נידוני ואסירי בעתירות אסירי ‪46 .............................................................‬‬
‫‪ 1.4.3‬ייצוג אסירי בהליכי הפרדה ‪48 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.4‬הגבלת הכניסה של מומחי למתקני הכליאה ‪49 ...................................................................‬‬
‫‪ 1.5‬ייצוג בבית המשפט העליו ‪50 .........................................................................................‬‬
‫‪ 1.5.1‬הטיפול בפניות וההחלטה על הגשת ערעור לבית המשפט העליו‪50 .......................................... #‬‬
‫‪ 1.5.2‬מינוי סניגורי בתיקי בית המשפט העליו‪51 ........................................................................ #‬‬
‫‪ 1.5.3‬הפיקוח בתיקי בית המשפט העליו‪52 .................................................................................. #‬‬
‫‪ 1.5.4‬תיקי בולטי בטיפול המחלקה בשנת ‪52 .................................................................... 2014‬‬
‫‪ 1.6‬ייצוג במשפטי חוזרי ‪55 ............................................................................................‬‬
‫‪ 1.6.1‬הקשיי המוסדיי המונעי הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקו‪ #‬הרשעות שווא בישראל ‪57 .......‬‬
‫‪ 1.6.2‬מיזמי נוספי בתחו תיקו‪ #‬הרשעות שווא ‪60 ....................................................................‬‬
‫‪ 1.7‬ייצוג לקוחות ע מוגבלויות שכליות ונפשיות ‪62 ..................................................................‬‬
‫‪ 1.7.1‬העדר מסגרות המוכוונות לטיפול בעוברי חוק ע לקויות שכליות ונפשיות ‪62 ...........................‬‬
‫‪ 1.7.2‬כבילת עצורי ואסירי בבתי חולי פסיכיאטריי ‪63 ..........................................................‬‬
‫‪ 1.7.3‬תיקו‪ #‬מס' ‪ 8‬לחוק טיפול בחולי נפש‪64 .................................................................................‬‬
‫‪ 1.7.4‬דגשי והישגי בייצוג לקוחות ע מוגבלויות ‪65 ...................................................................‬‬
‫‪ 1.7.5‬ייצוג מאושפזי בכפייה בצו בית משפט בפני ועדות פסיכיאטריות ‪67 ......................................‬‬
‫‪ 1.8‬פיתוח הממשק שבי המשפט הפלילי לבי המשפט המינהלי ‪68 ..............................................‬‬
‫‪ 1.8.1‬קידו טענות מינהליות וחוקתיות במשפט הפלילי ‪69 ............................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1.8.2‬הגנה על נאשמי הטועני למאוימות ‪70 ..............................................................................‬‬
‫‪ 1.8.3‬הלי‪ %‬הוג‪ #‬בהפעלת מאסר חל קנס ‪72 .................................................................................‬‬
‫‪ 1.9‬טיפול בתלונות על אלימות שוטרי ‪73 ..............................................................................‬‬
‫‪ .2‬פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו ‪75 .....................................................‬‬
‫‪2.1‬‬
‫עבודת הפיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית ‪75 .................................................................‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫פיתוח פורומי מקצועיי ‪76 ..........................................................................................‬‬
‫פעילות פורו בקרת איכות הייצוג ‪77 ...............................................................................‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫השתלמויות לצוות הסניגורי החיצוניי והפנימיי ‪77 ........................................................‬‬
‫הסתייעות הסניגוריה הציבורית במומחי ובייעו‪ +‬סוציאלי‪78 ................................................‬‬
‫‪ 2.5.1‬שדרוג מער‪ %‬המומחי ‪78 ...................................................................................................‬‬
‫‪ 2.5.2‬ייעו‪ 0‬סוציאלי חיצוני ‪80 .....................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית ‪82 ........................................................................‬‬
‫‪3.1‬‬
‫מעורבות פעילה בשינויי חקיקה ‪82 ..................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.1‬הצעות חוק שנדונו בכנסת ‪82 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.2‬הצעות חוק המצויות בשלבי חקיקה מתקדמי‪84 .................................................................‬‬
‫‪ 3.1.3‬הוועדה לסדר די‪ #‬פלילי וראיות ‪86 .......................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬ידידת בית משפט ‪87 ....................................................................................................‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.4‬‬
‫פעילות הסניגוריה הציבורית לשיפור תנאי כליאה ‪88 ...........................................................‬‬
‫תרומת הסניגוריה הציבורית לפיתוח הליכי חלופיי ‪90 ......................................................‬‬
‫‪ 3.4.1‬בית משפט לסמי בתלאביב ‪91 .........................................................................................‬‬
‫‪ 3.4.2‬בתי משפט קהילתיי ‪92 ....................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4.3‬הסדר סגירת תיק מותנית ‪93 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 3.4.4‬נוהל הטיה מהליכי פליליי ‪94 .........................................................................................‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫קליניקות במוסדות אקדמיי העובדות בשיתו‪ ,‬פעולה ע הסניגוריה הציבורית ‪95 ......................‬‬
‫קבוצת בוגרי הסניגוריה הציבורית ‪97 ...............................................................................‬‬
‫‪3.7‬‬
‫קשרי ע גורמי בינלאומיי ‪98 ...................................................................................‬‬
‫‪ .4‬היבטי ארגוניי‪ ,‬ניהול ידע ומיחשוב ‪102 ...............................................................................‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫מחסור בכוח אד בצוות המנהלי ‪102................................................................................‬‬
‫דוברות ותקשורת ‪103....................................................................................................‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫כתב העת "הסניגור" ‪105...............................................................................................‬‬
‫ניהול הידע והמידע המקצועי בסניגוריה הציבורית ‪105.........................................................‬‬
‫‪ 4.4.1‬פורטל יחידתי והפצת ידע ‪106 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 4.4.2‬פיתוח אתר האינטרנט וד הפייסבוק של הסניגוריה‪107 .........................................................‬‬
‫‪4.5‬‬
‫פיתוח כלי טכנולוגיי ‪108...........................................................................................‬‬
‫‪ .5‬פעילות הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי די חיצוניי ‪111 .....................................................‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫עבודה במיקור חו‪111.................................................................................................. +‬‬
‫דרכי העסקה ותשלו ‪112..............................................................................................‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5.3‬‬
‫הרכבת רשימת הסניגורי הציבוריי ‪114.........................................................................‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.5‬‬
‫התחלופה ברשימת הסניגורי הציבוריי‪115.....................................................................‬‬
‫מינוי סניגורי וחלוקת העבודה ביניה ‪116.......................................................................‬‬
‫‪ .6‬היק‪ ,‬הפעילות‪119 .............................................................................................................‬‬
‫‪6.1‬‬
‫שיעור הפעילות היחסית ‪119..........................................................................................‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪6.3‬‬
‫גידול בהליכי חקירה ומעצר‪119.......................................................................................‬‬
‫פילוח ההליכי לפי סוג הלי" וסוג בית משפט ‪120...............................................................‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪6.5‬‬
‫פילוח הליכי לפי עילות מינוי ‪122...................................................................................‬‬
‫חלוקת היק‪ ,‬העבודה בי המחוזות ‪125..............................................................................‬‬
‫‪ .7‬עלות הפעילות ‪127 .............................................................................................................‬‬
‫‪7.1‬‬
‫שכר טרחה‪ ,‬הוצאות ועלות להלי" ‪127...............................................................................‬‬
‫‪7.2‬‬
‫חובת תשלו של זכאי לייצוג ‪129...................................................................................‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .1‬פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה‬
‫חוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪ 1995‬נחקק מתו‪ %‬תפיסה ערכית לפיה הלי‪ %‬משפטי צודק‪ ,‬תקי‪ #‬והוג‪#‬‬
‫מחייב ייצוג הול ומקצועי בידי עור‪ %‬די‪ .#‬הדברי נכוני במיוחד כשעל כ המאזניי מונחי חירותו‪ ,‬כבודו‬
‫ושמו הטוב של אד‪ ,‬שממילא נמצא בעמדת נחיתות מובנית מול מערכות רבותעוצמה‪ ,‬כדוגמת המשטרה‬
‫והפרקליטות‪ .‬לעניי‪ #‬זה‪ ,‬יפי דבריו של כב' השופט חיי כה‪ #‬אשר נכתבו עוד בשנת ‪:1970‬‬
‫"בעול משפטי כשלנו‪ ,‬שכל ההליכי מתנהלי בו לפי סדרי די נוקשי ובשפת‬
‫המסתורי של החוק והפרוצדורה‪ ,‬זכותו הראשונית והיסודית של כל נאש היא‪ ,‬או‬
‫צריכה היא להיות‪ ,‬שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשו הסתר"‬
‫)חיי כה‪" ,#‬על זכויות הנאש"‪ ,‬הפרקליט כו ‪) 49 ,42‬תש"ל((‪.‬‬
‫ערב כניסתו לתוק של חוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬נשפטו רוב רוב של העצורי והנאשמי בישראל ללא‬
‫ייצוג וללא ייעו‪ 0‬משפטי‪ .‬סמכויות שלטוניות הכרוכות בפגיעה חמורה בחירות וכבוד של אנשי‪ ,‬דוגמת‬
‫סמכות המעצר והסמכות להטיל עונשי מאסר‪ ,‬הופעלו כלפי חשודי ונאשמי לא מיוצגי‪ .‬מחזה נפו‪ 0‬ושכיח‬
‫היה לראות חשודי ונאשמי העומדי בפני בית המשפט כשה לא בקיאי בחוקי השוני‪ ,‬מתקשי‬
‫להבי‪ #‬את השפה המשפטית ולא מצליחי לבטא את עצמ באופ‪ #‬ראוי לפני השופט‪ .‬נתוני ממקורות שוני‬
‫העידו עד כמה שכיחה הייתה הבעיה של העדר ייצוג בהליכי פליליי ערב הקמת הסניגוריה הציבורית‪ :‬כ‬
‫‪ 60%‬מהנאשמי בבתי משפט השלו לא היו מיוצגי במשפט; כ‪ %‬ג כ‪ 85%‬מהקטיני שעניינ נדו‪ #‬בבתי‬
‫המשפט לנוער; וכ‪ 80%‬מהעצורי לצור‪ %‬חקירה בדיוני בבקשות להארכת מעצריה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הטרידה‬
‫במיוחד התופעה של חוסר שוויו‪ #‬בולט בי‪ #‬המרכז לפריפריה‪ ,‬כאשר שיעורי הייצוג בבתי המשפט במחוזות‬
‫הצפו‪ #‬והדרו היו נמוכי בהרבה מאלה שבבתי המשפט במרכז האר‪.0‬‬
‫תמונת מצב עגומה זו השתנתה במידה ניכרת בעקבות הקמתה של הסניגוריה הציבורית והתפתחותה‪ ,‬וא‪,‬‬
‫התהפכה ע אימו‪ +‬והרחבת ההסדרי שנקבעו בחוק ובתקנות באשר להיקפה של זכות הייצוג‪ .‬מנתוני‬
‫שנאספו על ידי הנהלת בתי המשפט‪ ,‬עולה כי שיעור הבלתימיוצגי של נאשמי בבית משפט השלו עומד‬
‫על כ‪ 15%‬בלבד‪ 1.‬כמו כ‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬רוב רוב של הקטיני שעניינ נדו בבית המשפט לנוער ושל‬
‫העצורי לצור" חקירה מיוצגי כיו בידי עור" די‪.‬‬
‫לאור‪ %‬השני‪ ,‬הפכה הסניגוריה הציבורית ל"שחק‪ "#‬מרכזי ביותר בהלי‪ %‬הפלילי ולגו המייצג את מרבית‬
‫החשודי והנאשמי בפלילי במדינת ישראל‪ .‬ואכ‪ ,#‬על פי ההערכה‪ ,‬ועל בסיס נתוני שהועברו מהנהלת בתי‬
‫המשפט‪ ,‬הסניגוריה הציבורית מייצגת כ‪ 57%‬מהנאשמי בבתי משפט השלו וכ‪ 41%‬מהנאשמי בבתי‬
‫המשפט המחוזיי‪.‬‬
‫הנתוני מלמדי כי פעילות הסניגוריה הציבורית צמצמה באופ‪ #‬ניכר את שיעורי הבלתימיוצגי‪ .‬שיעורי‬
‫הייצוג הפרטי נותרו דומי‪ ,‬ועדיי‪ #‬נותר חלק לא מבוטל של בלתימיוצגי‪ .‬כלומר‪ ,‬הסניגוריה הציבורית‬
‫מייצגת בעיקר חשודי ונאשמי שלא היו מיוצגי טר הקמתה ושלא היו נעזרי בעורכי די‪ #‬מהשוק הפרטי‬
‫קוד לכ‪.#‬‬
‫בפרק זה ייסקרו מספר היבטי של ייצוג לקוחות הסניגוריה הציבורית‪ .‬כמו כ‪ ,#‬נסקור התפתחויות מרכזיות‬
‫שחלו בנושא זה בשנת ‪.2014‬‬
‫‪ 1‬הנתוני נאספו על ידי מחלקת המידע והמחקר של הנהלת בתי המשפט‪ ,‬בשיתו ע פרופ' אור‪ #‬גזלאייל מאוניברסיטת‬
‫חיפה‪ ,‬ומבוססי על בדיקה מדגמית שנערכה בי‪ #‬מאי ‪ 2010‬למאי ‪.2011‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1.1‬ייצוג נאשמי על ידי הסניגוריה הציבורית‬
‫הזכות לייצוג בפלילי קבועה בעיקרה בסעי ‪ 15‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב‪1982‬‬
‫ובסעי ‪ 18‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫בהקשר זה אירעה התפתחות חשובה בשנת ‪ ,2007‬עת נכנסו לתוקפ שני תיקוני חקיקה משמעותיי אשר‬
‫קבעו חובות ייצוג של נאשמי בדיוני מקדמיי )תיקו‪ #‬מס' ‪ 48‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי( ושל נאשמי‬
‫שהתביעה מבקשת לגזור עליה מאסר בפועל )תיקו‪ #‬מס' ‪ 49‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי(‪ .‬תיקוני מס' ‪ 48‬ו‪49‬‬
‫הביאו ה‪ #‬לעלייה בשיעורי הייצוג הכלליי וה‪ #‬בצמצו הפער בי‪ #‬המרכז לפריפריה‪ .‬כיו‪ ,‬מרבית הנאשמי‬
‫מיוצגי על בסיס זכאות לפי תיקוני חקיקה אלה )לנתוני בדבר פילוח ההליכי לפי עילות מינוי‪ ,‬ר' פרק‬
‫‪.(6.4‬‬
‫תיקו‪ #‬מס' ‪ 48‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי‪ ,‬אשר הסדיר בחקיקה את הפרקטיקה הנוהגת של ימי הקראות‪ ,‬התנה‬
‫את קיו הפרוצדורה המיוחדת של הדיו‪ #‬המקדמי בהיות הנאש מיוצג על ידי סניגור‪ .‬הנתוני מהשני‬
‫האחרונות מלמדי כי במרבית המחוזות חלה עלייה במספר ימי ההקראות ובמספר התיקי שטופלו על ידי‬
‫הסניגוריה הציבורית במסגרת זו‪ .‬בצד היעילות שמביאי אית ימי ההקראות‪ ,‬התרשמות הסניגוריה‬
‫הציבורית היא שפעמי רבות מושגות בהליכי אלה תוצאות נוחות לנאשמי‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬ברור כי בהלי‪%‬‬
‫ייחודי זה קיימי ג סיכוני מיוחדי‪ ,‬וכי קיי צור‪ %‬לערו‪ %‬בו שינויי והתאמות )להרחבה‪ ,‬ר' פרק ‪1.1.1‬‬
‫בנושא "ייצוג נאשמי בדיוני מקדמיי"(‪.‬‬
‫תיקו‪ #‬מס' ‪ 49‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי‪ ,‬האוסר על בית המשפט לגזור עונש מאסר על נאש שאינו מיוצג‪ ,‬היווה‬
‫מהפכה של ממש בהכרת המחוקק בחשיבותה של הזכות לייצוג‪ ,‬כמו ג בהגשמתה הלכה למעשה‪ ,‬והביא עמו‬
‫שינוי ערכי ממשי‪ .‬תיקו‪ #‬החקיקה הפסיק עוול מתמש‪ %‬של שליחת נאשמי לא מיוצגי לרצות עונשי מאסר‪,‬‬
‫א שמשפט התנהל מבלי שהייתה לה בקיאות במשפט הפלילי ובהעדר יכולת להציג כראוי את טענותיה‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי חלק גדול של המיוצגי מכוח תיקו‪ #‬מס' ‪ 49‬היו מיוצגי עוד קוד לתיקו‪ #‬החקיקה מכוח עילות‬
‫אחרות‪ ,‬בעיקר מכוח היות מחוסרי אמצעי או מכוח הוראת מינוי של בית המשפט על פי סעי ‪)18‬ב( לחוק‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ .‬תיקו‪ #‬החקיקה הרחיב במידה נוספת את מעגל הזכאי לייצוג ותר רבות להעלאת‬
‫מידת השוויו‪ #‬במת‪ #‬הזכאות לייצוג‪ ,‬בכ‪ %‬שהזכות לייצוג אינה תלויה עוד בשיקול דעתו של השופט הספציפי‬
‫שיושב בדי‪ .#‬ואכ‪ ,#‬במקביל לעלייה במספר המיוצגי מכוח עילה זו‪ ,‬ניכר פיחות משמעותי במספר המיוצגי‬
‫מכוח מינוי בית המשפט‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫ייצוג נאשמי בדיוני מקדמיי )ימי הקראות(‬
‫ימי מוקד‪ ,‬אשר נודעי ג כ"ימי הקראות מרוכזי"‪ ,‬ה פרקטיקה אשר פותחה ושוכללה על ידי נשיאי‬
‫וסגני נשיאי של בתי משפט השלו‪ .‬ימי המוקד החלו במחוז מרכז בסו שנות התשעי‪ .‬העקרו‪ #‬המרכזי‬
‫שהנחה את השיטה היה ריכוז מספר גדול של תיקי פליליי‪ ,‬פשוטי יחסית‪ ,‬בידיו של שופטמוקד‪ .‬במהל‪%‬‬
‫יו הקראות פועל השופט‪ ,‬במידת האפשר ובאות תיקי שמתאימי לכ‪ ,%‬להבאת הצדדי לסיו ההלי‪%‬‬
‫בדר‪ %‬מוסכמת‪ ,‬לרבות בדר‪ %‬של הסדר טיעו‪ #‬או בדר‪ %‬של חזרה מאישו‪ .‬במסגרת הדיו‪ #‬המקדמי‪ ,‬שופטי‬
‫המוקד רשאי לעיי‪ #‬בחומר החקירה‪ ,‬לברר ע הצדדי את עמדת בתיק ולבחו‪ #‬אפשרות להסכמות‪ .‬מנגנו‪#‬‬
‫זה עשוי לסייע בייעול ההליכי המשפטיי בתיקי מתאימי‪ .‬יש במנגנו‪ #‬זה ג משו יתרו‪ #‬לתביעה‪ ,‬אשר‬
‫‪10‬‬
‫באמצעות ימי המוקד מצליחה להביא לצמצו פערי ועיכובי בהגשת כתבי אישו‪ ,‬ומנגד הוא מאפשר‬
‫לסניגוריה לייצג נאשמי בתיקי פשוטי יחסית בעלות נמוכה ולהביא לתוצאות נוחות יחסית לנאשמי‪.‬‬
‫במקרה שבו נכשל הניסיו‪ #‬לסיי את התיק בהסכמה‪ ,‬והצדדי מבקשי לברר את האשמה באמצעות ניהול‬
‫הוכחות – מועבר התיק לטיפולו של שופט אחר‪ .‬במקרי אלה נותר ההלי‪ %‬שהתקיי במסגרת יו ההקראות‬
‫חסוי על מנת למנוע חשיפת השופט לראיות בלתי קבילות ולהבטיח שההתערבות השיפוטית במהל‪ %‬דיו‪#‬‬
‫המוקד לא תתפרש כהבעת דעה של השופט על התיק‪ .‬תנאי אלה מאפשרי לצדדי לערב את שופט המוקד‬
‫באופ‪ #‬ממשי יותר בהלי‪.%‬‬
‫ע השני‪ ,‬המנגנו‪ #‬של ימי המוקד הל‪ %‬והתרחב‪ ,‬ובשנת ‪ 2006‬הוא קיבל עיגו‪ #‬נורמטיבי בתיקו‪ 48 #‬לחוק סדר‬
‫הדי‪ #‬הפלילי‪ ,‬שבמסגרתו נוס סעי ‪143‬א לחוק שעניינו "דיו‪ #‬מקדמי"‪ .‬על מנת "שניהול ההלי‪ %‬במסגרת דיו‪#‬‬
‫מקדמי כאמור לא יגרו לנאש להודות באישומי נגדו בטר הבי‪ #‬את מלוא משמעותו של ההלי‪ %‬המקדמי‬
‫ואת תוצאותיו"‪ ,‬נקבע בסעי ‪143‬א)ב()‪ (2‬לחוק כי לא יתנהל דיו‪ #‬מקדמי אלא א הנאש מיוצג בידי סניגור‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫זכות של נאשמי שהוזמנו לדיו‪ #‬מקדמי לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית עוגנה בסעי ‪)18‬א()‪ (16‬לחוק‬
‫הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫כדי לאפשר לקיי ימי מוקד באופ‪ #‬יעיל‪ ,‬מציבה הסניגוריה הציבורית תורני אשר תפקיד לייצג נאשמי‪,‬‬
‫שאינ מיוצגי באופ‪ #‬פרטי ואי‪ #‬בכוונת להיות מיוצגי באופ‪ #‬פרטי ג בהמש‪ ,%‬כבר בשלב הקראת כתב‬
‫האישו‪ .‬תורני הסניגוריה מתוודעי לחומר הראיות‪ ,‬משוחחי ע הנאשמי‪ ,‬ובכפו לרצונ להיות‬
‫מיוצגי מנהלי‪ ,‬בתיקי המתאימי‪ ,‬משא ומת‪ #‬ע נציגי התביעה‪ .‬ככל שמדובר בתיקי מורכבי או‬
‫במקרי בה נדרש לאסו חומר נוס או לברר עובדות נוספות‪ ,‬מונחי התורני לדחות את המש‪ %‬הדיו‪#‬‬
‫בתיק למועד אחר‪ .‬הסניגוריה הציבורית מקפידה לשלוח לימי מוקד סניגורי מיומני ובעלי ניסיו‪ #‬רב‪ .‬על‬
‫מנת לוודא כי כל אחד מהנאשמי שעניינ נדו‪ #‬בימי מוקד מקבל את הייצוג הראוי‪ ,‬דואגת הסניגוריה‬
‫הציבורית כי במידת הצור‪ – %‬ובהתא למספר הנאשמי אשר זומנו לאותו יו מוקד – ימונו מספר סניגורי‬
‫תורני מטעמה בימי המוקד‪.‬‬
‫ע השני הלכה הפרקטיקה של ימי מוקד והתרחבה למחוזות השוני ולרוב בתי משפט השלו‪ .‬נכו‪ #‬להיו‪,‬‬
‫מחוז הצפו‪ #‬הוא המחוז היחיד בו אי‪ #‬ימי מוקד‪ .‬מספר ימי המוקד המתקיימי בבתי המשפט הול‪ %‬ועולה‪ ,‬וכ‪%‬‬
‫ג מספר התיקי שמטופלי בדר‪ %‬זו ומידת מורכבות‪ .‬בשנת ‪ 2009‬הוקמה הוועדה לבחינת תהליכי ניהול‬
‫ההלי‪ %‬השיפוטי הפלילי במחוז מרכז )שיטת המוקד הפלילי(‪ ,‬בראשותה של סגנית נשיאת בית משפט השלו‬
‫ברמלה‪ ,‬השופטת נירה דסקי‪ ,#‬אשר מונתה על ידי נשיאת בתי משפט השלו במחוז המרכז‪ ,‬השופטת דפנה‬
‫בלטמ‪#‬קדראי‪ .‬הסניגוריה הציבורית הביעה עמדתה בכתב ועלפה בפני הוועדה באשר לתנאי ההכרחיי על‬
‫מנת שתישמר הגינות ההלי‪ %‬ותישמרנה זכויות הנאשמי בימי המוקד‪ .‬בדוח הוועדה‪ ,‬אשר הוגש בשנת ‪2011‬‬
‫)להל‪" :#‬דוח דסקי‪ ,("#‬נכללו המלצות שונות‪ ,‬ובה‪ :#‬קביעת מכסת תיקי מירבית‪ ,‬מדרוג התיקי ופיזור שעות‬
‫ההזמנה על פני יו הדיוני‪ ,‬בינוי ויצירת מקומות מפגש בי‪ #‬הצדדי המתדייני ובי‪ #‬הסניגורי לנאשמי‬
‫ועוד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬ייצגה הסניגוריה הציבורית במסגרת ימי מוקד בבתי המשפט במחוז דרו )בארשבע‪ ,‬אשדוד‪,‬‬
‫אשקלו‪ ,#‬קריית גת ואילת(‪ ,‬במחוז מרכז )רמלה‪ ,‬ראשו‪ #‬לציו‪ ,#‬כפר סבא‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬נתניה ורחובות(‪ ,‬במחוז‬
‫תלאביב‪ ,‬במחוז ירושלי ובמחוז חיפה‪.‬‬
‫‪ 2‬הציטוט הנ"ל לקוח מדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית )הצעות חוק הממשלה התשס"ה‪ ,‬מס' ‪ ,158‬בעמ' ‪.(549‬‬
‫‪11‬‬
‫להל‪ #‬יובאו נתוני כלליי על הליכי בימי הקראות‪ ,‬ובכלל זה העלות הממוצעת להלי‪ .%‬בהקשר זה יצוי‪ ,#‬כי‬
‫התשלו לסניגור עבור יו הקראות‪ ,‬שעמד בשנת ‪ 2014‬על ‪) 4 3,200‬לא כולל מע"מ(‪ ,‬כולל את הטיפול ג בכל‬
‫הישיבות הנדחות )זאת למעט תיקי שהועברו לדיוני הוכחות(‪.‬‬
‫תרשי א‪ .‬מספר תיקי ועלות ממוצעת לתיק בימי הקראות‪ ,‬במבט רב שנתי‬
‫עלות‬
‫ממוצעת‬
‫לתיק‬
‫שנה‬
‫מספר ימי‬
‫הקראות‬
‫מספר‬
‫תורנויות‬
‫הקראות‬
‫מספר תיקי‬
‫שנקלטו בימי‬
‫הקראות‬
‫מספר תיקי‬
‫ששולמו‬
‫במסגרת ימי‬
‫הקראות‬
‫‪2014‬‬
‫‪909‬‬
‫‪1,618‬‬
‫‪7,407‬‬
‫‪5,778‬‬
‫‪4.58‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪846‬‬
‫‪1,474‬‬
‫‪7,142‬‬
‫‪5,054‬‬
‫‪4.85‬‬
‫‪3.43‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪861‬‬
‫‪1,369‬‬
‫‪7,182‬‬
‫‪5,033‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪3.68‬‬
‫‪0 816‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪878‬‬
‫‪1,284‬‬
‫‪7,777‬‬
‫‪5,633‬‬
‫‪6.06‬‬
‫‪4.39‬‬
‫‪0 684‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪841‬‬
‫‪1,133‬‬
‫‪6,251‬‬
‫‪4,091‬‬
‫‪5.52‬‬
‫‪3.61‬‬
‫‪0 831‬‬
‫מספר‬
‫תיקי‬
‫ממוצע‬
‫שנקלטו‬
‫מספר‬
‫תיקי‬
‫ממוצע‬
‫לתור‪#‬‬
‫על ידי‬
‫תור‪#‬‬
‫ששולמו‬
‫כהקראות‬
‫מע"מ(‬
‫‪3.57‬‬
‫‪0 896‬‬
‫‪0 875‬‬
‫)לא כולל‬
‫כאמור‪ ,‬בעבר נותבו לימי המוקד תיקי פשוטי יחסית‪ .‬בתיקי אלה נית‪ #‬היה להגיע ביו הדיו‪ #‬לתוצאות‬
‫שהיו נוחות לנאשמי‪ ,‬ובכלל זה לאחוז גבוה יחסית של תיקי אשר הסתיימו בחזרת התביעה מכתב האישו‬
‫או ללא הרשעה בדי‪ .#‬כיו מופני לימי המוקד תיקי מורכבי יותר‪ ,‬ובחלק מהמחוזות ניכרת מגמה להפנות‬
‫לימי המוקד את כל התיקי המוגשי על ידי יחידת התביעות של המשטרה שלא מוגשת בעניינ בקשה‬
‫למעצר עד תו ההליכי‪ ,‬וא תיקי של נאשמי ששוחררו לחלופות מעצר‪ .‬בנוגע לתיקי אלה‪ ,‬מתעורר‬
‫החשש כי המסגרת של ימי המוקד אינה מאפשרת מת‪ #‬ייצוג הול‪ ,‬למידת חומר הראיות וייעו‪ 0‬ראוי‬
‫ללקוחות‪ .‬ג צורת התשלו לתורני בימי מוקד אינה מתאימה לטיפול בתיקי מורכבי‪ .‬נוכח שינויי‬
‫במורכבות התיקי המופני לימי מוקד שונו ההנחיות הניתנות לתורני‪ ,‬כ‪ %‬שה מונחי שלא לתת ייעו‪0‬‬
‫עלאתר בתיקי מורכבי בה אי‪ #‬לה אפשרות ללמוד את חומר הראיות‪ .‬במקרי אלה נדרשי התורני‬
‫לדחות את הדיו‪ #‬למועד אחר‪ ,‬והטיפול בתיקי מועבר למסלול הרגיל‪ .‬לדעת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬שילוב של‬
‫תיקי מורכבי במסגרת ימי המוקד יוצר עומס מיותר בימי אלה‪ ,‬העמוסי לעייפה ממילא‪.‬‬
‫התפתחות נוספת עליה נית‪ #‬להצביע‪ ,‬אשר יש בה כדי לגרוע מיעילות של ימי המוקד ומיתרונותיה‪ ,‬היא‬
‫שבחלק מבתי המשפט התביעה אינה מקפידה להציב נציגי בכירי דיי‪ ,‬המוסמכי להפעיל שיקול דעת‬
‫משמעותי לגבי המש‪ %‬ניהול ההלי‪ .%‬מצב דברי זה פוגע באחד העקרונות הבסיסיי של שיטת המוקד‪ .‬כ‪ %‬א‬
‫נאמר בדוח דסקי‪" :#‬בתיקי של התביעה המשטרתית מתייצבי תובעי בדרגה בכירה‪ ,‬על פי רוב ראש‬
‫שלוחת תביעות או סגנו‪ ,‬אשר מוסמכי לקבל החלטות במקו‪ ,‬ואינ נדרשי לאישור מגור נוס לש סיו‬
‫התיק‪ .‬בהתייצבות של תובעי מוסמכי ובכירי ושל סניגורי מנוסי ליו המוקד נוצרי התנאי אשר‬
‫‪12‬‬
‫מאפשרי במקרי רבי הגעה להסדר טיעו‪ #‬או חזרה מכתב אישו באותו יו"‪ 3.‬בהעדר נציג בכיר של‬
‫התביעה‪ ,‬אי‪ #‬יכולת לממש את תכלית ההלי‪ %‬ונפגעת יכולתו של השופט להביא את הצדדי לכלל הסכמה‪.‬‬
‫בנוס‪ ,‬נדרשות דחיות מיותרות לצור‪ %‬מפגש ע גור בכיר מספיק בתביעה‪.‬‬
‫הצלחת של ימי המוקד תלויה במעורבותו של בית המשפט ובתרומתו להשגת הסכמות בי‪ #‬הצדדי‪.‬‬
‫מתצפיותיה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬עולה כי בעוד שבחלק מבתי המשפט ההלי‪ %‬מקוד בהצלחה על ידי‬
‫שופטי המוקד‪ ,‬אשר מעמיקי בהיכרות ע חומר החקירה‪ ,‬מחווי את דעת באופ‪ #‬מנומק ומנסי להביא‬
‫את הצדדי לתוצאה מקובלת‪ ,‬הרי שבחלק מבתי המשפט ההלי‪ %‬אינו מקוד באופ‪ #‬אפקטיבי‪ .‬בהקשר זה‬
‫נית‪ #‬להצביע על מגמות סותרות‪ :‬מחד‪ ,‬בחלק מבתי המשפט שופטי המוקד אינ מגלי מעורבות בהלי‪,%‬‬
‫ולעיתי א אינ נעתרי לבקשות מצד הסניגוריה לעיי‪ #‬בחומר החקירה ולבחו‪ #‬טענות עובדתיות ומשפטיות;‬
‫מאיד‪ ,%‬ישנ שופטי מוקד אשר מפעילי לח‪ 0‬רב על נאשמי לסיי את ההלי‪ %‬במסגרת ימי המוקד ולחזור‬
‫בה מרצונ לניהול הוכחות‪ ,‬תו‪ %‬שה חוזרי וקובעי ישיבות בפניה בה‪ #‬מופעלי לחצי על נאשמי‬
‫וסניגורי לסיי את עניינ בדיו‪ #‬המוקד‪.‬‬
‫לצד ביקורות אלו‪ ,‬נית‪ #‬להצביע ג על בעיות "כרוניות" בשיטת ימי המוקד המוצאות את ביטוי‪ #‬בחלק מבתי‬
‫המשפט ועליה‪ #‬התריעה הסניגוריה כבר פעמי רבות‪ .‬בחלק מבית המשפט אי‪ #‬מקומות ראויי לקיו מפגש‬
‫בי‪ #‬הסניגור והנאש‪ ,‬וכ‪ #‬בי‪ #‬הסניגור לבי‪ #‬התובע‪ .‬חסרונ של תנאי פיזיי הולמי לקיומה של ההידברות‬
‫פוגע בפרטיות של הנאשמי ומעורר חשש כבד לזילות ההלי‪ .%‬לעיתי בתי המשפט מקצי לסניגוריה חדר‬
‫נפרד לקיי בו את ההידברות‪ ,‬אול החדר מרוחק מדי מאול בית המשפט שבו נערכי הדיוני‪ ,‬ולכ‪#‬‬
‫הסניגור התור‪ #‬אינו יכול לעשות בו שימוש‪ .‬הסניגוריה הציבורית עמדה בעבר על חשיבות של מקומות לקיו‬
‫מפגש בתנאי הולמי בי‪ #‬הסניגור לבי‪ #‬לקוחו‪ .‬הדברי מצאו את ביטוי החרי א בפסיקת בית המשפט‬
‫העליו‪ #‬ברע"פ ‪ 2292/08‬אמסל נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ .(30.3.2009‬בבדיקה שנערכה בחודשי האחרוני‬
‫נמצא כי ברוב בתי המשפט קיי חדר או חלל המוקצה למפגש בי‪ #‬נציג התביעה לסניגורי )בבתי המשפט‬
‫במחוז חיפה אי‪ #‬חדר כזה(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חדר מפגש קבוע‪ ,‬המבטיח תנאי הולמי לשיחות בי‪ #‬סניגורי‬
‫ללקוחות‪ ,‬קיי רק בבתי המשפט במחוז דרו‪ .‬כאמור‪ ,‬הסניגוריה הציבורית התריעה על כ‪ %‬ג בעבר‪ ,‬ועומדת‬
‫על כ‪ %‬שיימצא פתרו‪ #‬דחו‪.‬‬
‫בעיה "כרונית" נוספת שמתעוררת בחלק מבתי המשפט היא עומס רב של מתדייני באולמות המוקד בשעות‬
‫הבוקר‪ .‬על א הנחיה של הנהלת בתי המשפט משנת ‪ 2009‬שלא לזמ‪ #‬יותר מ‪ 70‬דיוני ליו מוקד‪ ,‬אנו חוזרי‬
‫ונתקלי במקרי בה בתי משפט מזמני מספר גדול יותר של נאשמי‪ .‬יתרה מכ‪ ,%‬הבסיס להנחיה הייתה‬
‫הנחה שכ‪ 30%‬מהמוזמני לא מתייצבי‪ ,‬כ‪ %‬שבסופו של יו לא יתנהלו יותר מ‪ 50‬דיוני בכל יו מוקד‪.‬‬
‫בחלק מבתי המשפט שונתה שיטת הזימו‪ – #‬והוא מתבצע באופ‪ #‬סמכותי על ידי מתא מטע המשטרה‪ ,‬כ‪%‬‬
‫ששיעור ההתייצבות גדל מאוד‪ .‬עובדה זו מחייבת צמצו במספר המוזמני ליו המוקד‪ .‬יתרה מכ‪ ,%‬כאמור‬
‫בדוח דסקי‪ ,#‬נדרש להתאי את מספר המוזמני ג לסוג הדיו‪ #‬ולמידת מורכבות התיק‪ ,‬ובמיוחד ככל‬
‫שמדובר בדיוני המש‪ .%‬כ‪ %‬לדוגמה‪ ,‬דוח הוועדה המלי‪ 0‬שלא להזמי‪ #‬יותר מ‪ 30‬מוזמני לימי המש‪ %‬בה‬
‫מוגשי תסקירי שירות המבח‪ #‬ונשמעי טיעוני לעונש‪ .‬הרחבת ימי המוקד לתיקי מורכבי מחייבת פני‪6‬ת‬
‫רבה יותר של בית המשפט בבואו לשמש כגור מגשר אפקטיבי‪ ,‬ועל כ‪ #‬מחייבת לקבוע מספר קט‪ #‬יותר של‬
‫תיקי‪.‬‬
‫‪ 3‬עמ' ‪ 7‬לדוח דסקי‪ ,#‬בסעי ‪.14‬‬
‫‪13‬‬
‫בנוס לכ‪ ,%‬לא כל בתי המשפט מקפידי לזמ‪ #‬נאשמי באופ‪ #‬מדורג לאור‪ %‬כל שעות היו‪ .‬זימו‪ #‬נאשמי‬
‫רבי לאותה שעת דיו‪ #‬גורמת לעומס רב באול ובמסדרונות‪ ,‬ללח‪ 0‬על תורני הסניגוריה‪ ,‬להמתנה ארוכה של‬
‫נאשמי ושל עורכי די‪ #‬ולכעס רב ולוויכוחי‪ ,‬לעיתי קולניי‪ ,‬לגבי סדר שמיעת התיקי‪ .‬בעיות אלו‬
‫מחריפות כאשר נקבעי במהל‪ %‬יו ההקראות ג תיקי אחרי כגו‪ #‬תיקי מעצר‪ ,‬בקשות שונות‪ ,‬דיוני‬
‫בעניינ של עצורי או דיוני מהותיי אחרי‪ .‬לצד הקושי לפעול במקצועיות ובשיקול דעת באווירה כזו‪ ,‬יש‬
‫בכ‪ %‬כדי לפגוע בתדמית מערכת המשפט בעיני הנאשמי ובאי המשפט האחרי‪.‬‬
‫אופיי של התיקי המופני כיו לימי המוקד‪ ,‬עומס התיקי הנקבע בחלק מבתי המשפט ללא דירוג בשעות‬
‫הדיו‪ #‬וקביעת דיוני חוזרי במסגרת המוקד‪ ,‬מעלי במצטבר חשש שמא חלק מהנאשמי מעדיפי לוותר‬
‫על טענות משפטיות או עובדתיות מוצדקות ולהודות בהסדר טיעו‪ .#‬נוכח כל האמור לעיל‪ ,‬הוחלט במהל" שנת‬
‫‪ 2014‬לקיי בחינה מחודשת של עמדת הסניגוריה הציבורית לגבי ימי המוקד‪ .‬לצור‪ %‬גיבוש עמדה זו‪ ,‬נאספו‬
‫נתוני לגבי ימי המוקד ונערכו במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬תצפיות על ידי נציגי של הצוות הבכיר ברוב בתי משפט‬
‫השלו באר‪ .0‬בתצפיות אלו התרש הצוות הבכיר של הסניגוריה‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬מהאווירה בימי המוקד‪ ,‬ממידת‬
‫העומס באול ומחוצה לו‪ ,‬מהתנאי הפיזיי בה מתקיימות ההתייעצויות בי‪ #‬עורכי הדי‪ #‬והלקוחות ובי‪#‬‬
‫עורכי הדי‪ #‬ונציגי התביעה‪ ,‬ממעורבות בית המשפט בקירוב הצדדי לכדי הסכמה ועוד‪.‬‬
‫ממכלול הנתוני המצטברי‪ ,‬עולה כי ישנ בתי משפט בה‪ ,‬ג כיו‪ ,‬מתנהלי ימי המוקד בצורה יעילה‬
‫ומועילה‪ ,‬הצדדי מצליחי להגיע להסכמות מושכלות ונחס‪ %‬זמ‪ #‬רב בהמש‪ %‬ההתדיינות בתיקי‪ .‬לצד זאת‪,‬‬
‫כפי שתיארנו כא‪ ,#‬ישנ בתי משפט בה יישו השיטה אינו מביא לתוצאות הרצויות מבחינת יעילות ההלי‪,%‬‬
‫וא עולה החשש באשר למידת הגינותו‪ .‬נוכח ממצאי הבדיקה‪ ,‬קיימו נציגי הצוות הבכיר במחוזות הסניגוריה‬
‫פגישות ע נשיאי בתי המשפט או סגניה האחראי על ימי המוקד‪ ,‬והביאו לידיעת את הסתייגויות‬
‫הסניגוריה הציבורית ואת הערותיה באשר לדר‪ %‬עריכת ימי המוקד‪ .‬לאחרונה נשלח להנהלת בתי המשפט‬
‫מכתב המפרט את הסתייגויות הסניגוריה הציבורית מהפגמי באופ‪ #‬ניהול ימי המוקד‪ .‬במכתב מפורטי‬
‫השינויי הנדרשי‪ ,‬לדעת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬על מנת שתוכל להמשי‪ %‬חלק בהלי‪ %‬זה‪.‬‬
‫‪1.1.2‬‬
‫ייצוג ב"תיקי עוני"‬
‫סמכויות המשפט הפלילי מופעלות לא אחת על אוכלוסיות חלשות על רקע מצוקה כלכלית קשה‪ .‬הטיית‬
‫המשפט הפלילי כלפי אוכלוסיות ייחודיות אלו באה לידי ביטוי בייצוג יתר של אוכלוסיות עניות ושל קבוצות‬
‫מיעוט בבתי הכלא‪ .‬ההטיה מקבלת ג ביטוי בטענות שונות בדבר אכיפה בררנית הנובעת מחשדנות‪ ,‬לעיתי‬
‫הדדית‪ ,‬בי‪ #‬גורמי האכיפה לאוכלוסיות אלו‪ .‬חשודי ונאשמי חסרי הו‪ #‬חברתי וכלכלי נוטי להיפגע יותר‬
‫מהפעלת סמכויות המשפט הפלילי כלפיה‪ :‬ה אינ מודעי לזכויותיה החוקיות ופעמי רבות מתקשי‬
‫לעמוד על מימוש‪ #‬ויישומ‪ .#‬בהעדר רשת חברתית יציבה עלול מעצרו של אד או מאסרו‪ ,‬ולעיתי א עצ‬
‫קיומו של רישו פלילי‪ ,‬להקשות על השתלבות במסגרת תעסוקה ועל השתלבות במסגרות חיי נורמטיביות‬
‫אחרות‪ .‬בכ‪ %‬עלול המשפט לשמש כגור המנציח את המצוקה‪ ,‬הניתוק והעוינות של קבוצות מודרות‪.‬‬
‫הדאגה לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת ההלי‪ %‬הפלילי ושמירה קפדנית על זכויותיה‪ #‬המשפטיות‪ ,‬ה‪#‬‬
‫מהמטרות החשובות ביותר של הסניגוריה הציבורית‪ .‬מהניסיו‪ #‬המצטבר של הסניגוריה‪ ,‬עולה כי אחד‬
‫הביטויי הקשי של תמונת הפערי החברתיי במדינת ישראל הוא הצטברות של כתבי אישו נגד עוברי‬
‫חוק הנמצאי בשוליי הכלכליי‪ .‬בשני האחרונות מפנה הסניגוריה הציבורית תשומת לב מיוחדת לכתבי‬
‫אישו מסוג זה‪ ,‬אות אנו מכני "תיקי עוני"‪ .‬המאפיי‪ #‬המרכזי של תיקי העוני הוא שהעבירה הפלילית‬
‫לכאורה מתבצעת על רקע נסיבות של מצוקה כלכלית קשה ומציאות חיי הישרדותית בשל מחסור באמצעי‬
‫‪14‬‬
‫קיו בסיסיי‪ .‬לעיתי ברקע לדברי קיימת ג הפרה של המדינה את חובותיה הבסיסיות כלפי האזרח‪,‬‬
‫ובכלל זה החובה החוקתית להבטיח קיו מינימאלי של אזרחיה בכבוד‪ .‬במסגרת זו נתקלת הסניגוריה‬
‫הציבורית בכתבי אישו המוגשי‪ ,‬למשל‪ ,‬בגי‪ #‬פלישה שלא כדי‪ #‬לדירות ציבוריות‪ ,‬חיבור פיראטי לרשת‬
‫המי והחשמל‪ ,‬גניבת מזו‪ #‬ומוצרי קיו בסיסיי וקיבו‪ 0‬נדבות‪.‬‬
‫בשל מאפייני ייחודיי אלה‪ ,‬ונוכח העובדה שהרשעה בעבירה פלילית לא רק שאינה מביאה עמה כל פתרו‪#‬‬
‫למצוקות שגרמו מלכתחילה לביצוע העבירה‪ ,‬אלא שהיא א מחריפה מצוקות אלו‪ ,‬ניתנת בשנתיי האחרונות‬
‫תשומת לב מיוחדת בסניגוריה הציבורית לייצוג בעבירות עוני ולהכשרת עורכי הדי‪ #‬המייצגי‪ .‬התפיסה‬
‫המשפטית שמבקשת הסניגוריה לקד היא שבמקרי רבי הפעלת סמכויות המשפט הפלילי ביחס לעבירות‬
‫המתבצעות בנסיבות של סיטואציית חיי הישרדותית אינה מקדמת כראוי את מטרות המשפט הפלילי ואינה‬
‫מהווה תגובה חברתית מידתית והולמת‪ .‬כ‪ %‬הדברי ביתר שאת בסיטואציות בה‪ #‬האשמה במצבו של עובר‬
‫החוק מוטלת ג על כתפי הרשויות‪ .‬לתפיסת הסניגוריה‪ ,‬במקרי רבי מידת האש והאחריות המוסרית של‬
‫אד שמבצע עבירות בשל מחסור כלכלי ממשי אינ מצדיקי נקיטת הליכי פליליי‪ .‬ג תכלית המשפט‬
‫כגור המייצר הרתעה אישית או כללית אינה יכולה להתממש לעיתי קרובות בעבירות מסוג זה‪ .‬בלא דאגה‬
‫לביטחו‪ #‬תזונתי או לקורת גג‪ ,‬לא תפחת המוטיבציה לעבור על החוק‪ .‬יתרה מכ‪ ,%‬כאמור‪ ,‬לא אחת מתברר‬
‫במהל‪ %‬הטיפול בתיק הפלילי כי המצוקה אליה נקלעו הלקוחות קשורה לפגמי ולחסרי בפעולות רשויות‬
‫ממשלתיות כרווחה‪ ,‬בריאות הנפש או דיור ציבורי‪ .‬הסניגוריה סבורה כי הגינות בסיסית מחייבת שהמדינה‬
‫תתק‪ #‬את מחדליה לפני שהיא מעמידה לדי‪ #‬את אלה שניסו לשרוד בעקבות פגיעה בזכויות סוציאליות שלה‪.‬‬
‫לא אחת תורמי עורכי הדי‪ #‬מטע הסניגוריה הציבורית‪ ,‬אגב הטיפול בהלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬למיצוי זכויותיה על פי‬
‫די‪ #‬של הלקוחות ובכ‪ %‬למציאת פתרו‪ ,#‬ולו חלקי‪ ,‬למצוקה שעמדה ביסוד ביצוע העבירה‪.‬‬
‫להערכת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬במקרי מסוג זה ראוי שהמשטרה ורשויות התביעה יפעלו בעצמ להפניית‬
‫הטיפול באד לרשויות הרווחה‪ ,‬במטרה למצוא פתרו הול למצוקה‪ .‬וזאת‪ ,‬במקו לנקוט בצעדי פליליי‬
‫המערימי קשיי נוספי ומקטיני את סיכוייו לצאת ממעגל העוני והמצוקה‪ .‬במקרי בה הוגשו כתבי‬
‫אישו מונחי סניגורי להעלות טענות מסוג זה במטרה להביא לחזרה של התביעה מהאישומי או לזיכוי‬
‫הנאשמי בשל העדר אש פלילי‪ ,‬קיומה של הגנה משפטית או נוכח טענות מינהליות וחוקתיות נגד הגשת‬
‫האישו בשל פגמי בהתנהלות רשויות המדינה‪ .‬לעיתי קרובות משתכנעות רשויות התביעה‪ ,‬בעקבות טיעוני‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ ,‬כי לא זו הדר‪ %‬הנכונה לטיפול בבעיה‪ .‬לא אחת ניכר כי הקושי הערכי והמשפטי‬
‫שבהגשת כתבי אישו בגי‪ #‬מעשי הנעשי מתו‪ %‬צור‪ %‬הישרדותי לקיו בכבוד לא נעל ג מעיני השופטי‪.‬‬
‫להל‪ #‬מספר דוגמאות בולטות‪:‬‬
‫‬
‫במ"י )שלו ירושלי( ‪ 574130315‬מדינת ישראל נ' ליפשי‪) +‬ייצוג על ידי עו"ד אלי פוקסברומר( ביקשה‬
‫המשטרה מבית המשפט‪ ,‬במסגרת הלי‪ %‬מעצר‪ ,‬להורות על הרחקה של אד ב‪ 80 #‬מרחבת הכותל המערבי‬
‫לאור מנהגו לפשוט יד במקו‪ .‬בית המשפט קיבל את טענות הסניגור כי אי‪ #‬זה ברור א מעשיו של‬
‫הלקוח מקימי עבירה פלילית‪ ,‬ובכל מקרה אי‪ #‬בה מסוכנות שהיא תנאי חובה למעצרו של אד או‬
‫להטלת תנאי לשחרור בערובה‪ .‬בית המשפט הורה על שחרור המשיב ללא כל תנאי ומבלי לאסור עליו‬
‫לחזור ולקב‪ 0‬צדקה ברחבת הכותל‪.‬‬
‫‬
‫במ"י )שלו תלאביב( ‪ 15314‬מדינת ישראל נ' שרעבי )ייצוג על ידי עו"ד ליר‪ #‬בקרמ‪ (#‬נעצר אד ללילה‬
‫של בגי‪ #‬ניסיו‪ #‬לגניבת תחלי חלב לתינוקות והובא לבית המשפט בבקשה שישחרר אותו בתנאי‬
‫מגבילי‪ .‬ג בעניי‪ #‬זה התייחס בית המשפט בביקורתיות רבה לעצ המעצר והבקשה וקבע כי "לא‬
‫יאומ‪ ,‬כיצד מרשה לעצמה המשטרה לבזבז משאבי ציבור יקרי של ביהמ"ש ושל שב"ס‪ ,‬תו" רמיסה‬
‫‪15‬‬
‫ברגל גסה של זכויות האזרח של החשוד‪ ,‬בהבאתו לביהמ"ש כדי לשחררו בערבויות בגי ניסיו גניבת‬
‫קופסת סימילאק מחנות"‪ .‬ובמקרה נוס‪ ,‬במ"י )שלו פתח תקווה( ‪ 606790215‬מדינת ישראל נ' פלוני‬
‫)ייצוג על ידי עו"ד יזהר קונפורטי(‪ ,‬הורה בית המשפט על שחרור בתנאי של קטי‪ #‬החשוד בגניבה מקופות‬
‫צדקה‪ ,‬לאחר שהתרש כי הרקע למעשי הוא מצבו הכלכלי הקשה‪.‬‬
‫‬
‫בת"פ )שלו עכו( ‪ 87170213‬מדינת ישראל נ' ממ )ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי( הואשמה א חדהורית‬
‫לשישה ילדי בשני אישומי של גניבה‪ ,‬בשל התחברות פיראטית לחשמל לאחר שחברת החשמל ניתקה‬
‫אותה נוכח חוב מצטבר‪ .‬הסניגור אס ראיות על מצבה הכלכלי הקשה של הלקוחה וא סייע לה לפנות‬
‫לאג לסיוע משפטי שסייע לה להגיע להסדר ע חברת החשמל המותא ליכולותיה הכלכלית ולחברה‬
‫מחדש למצר‪ %‬כה חיוני ובסיסי‪ .‬במקביל פנה הסניגור ליוע‪ 0‬המשפטי לממשלה בבקשה להפסקת‬
‫ההליכי המשפטיי בטענה כי ניתוקה של הלקוחה מחשמל )ללא יידועה לגבי אפשרות להגיע להסדר‬
‫כספי מתאי( הביא לפגיעה בלתי מידתית בליבת הזכות לכבוד האד‪ ,‬וכי היה על רשויות המדינה לפעול‬
‫לסייע ללקוחה ולא לנקוט בהליכי פליליי נגדה‪ .‬בעקבות פנייה זו‪ ,‬החליט היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה על‬
‫עיכוב ההליכי‪.‬‬
‫‬
‫בת"פ )שלו בארשבע( ‪ 130270713‬מדינת ישראל נ' בוכרע )ייצוג על ידי עו"ד טלי קסלסי ועו"ד אלי‬
‫אונגר( הואשמו בני זוג בעבירות של הסגת גבול והיזק לרכוש בעקבות פלישה לדירת עמידר של הדיור‬
‫הציבורי‪ .‬כאשר מונתה הסניגוריה הציבורית התחוור כי בני הזוג התגוררו ע שלושת ילדיה )אחד מה‬
‫בעל מוגבלות( בדירת דיור ציבורי בת שני חדרי‪ ,‬וכי א שהיו זכאי לכ‪ %‬על פי נהלי משרד הבינוי‬
‫והשיכו‪ ,#‬פניותיה לאפשר לה לעבור לדירה מרווחת יותר לא נענו‪ .‬בצר לה‪ ,‬ולאחר הולדת ילד רביעי‪,‬‬
‫שברו בני הזוג קיר לבני שחצ‪ 0‬בי‪ #‬דירת לבי‪ #‬דירה סמוכה שעמדה ריקה‪ ,‬והשתכנו בה‪ .‬הסניגוריה‬
‫טענה כי הפלישה לדירה נבעה ממצוקה קשה ביותר‪ ,‬וכי הגשת כתב אישו בנסיבות אלו מנוגדת לחובה‬
‫המוטלת על המדינה להבטיח תנאי מחייה לקיו מינימאלי בכבוד‪ .‬כ‪ #‬נטע‪ #‬כי הגשת כתב האישו‬
‫בנסיבות אלו הייתה לא מידתית‪ ,‬וזאת במיוחד נוכח העובדה שהמשפחה ממילא הייתה זכאית לדירה‬
‫גדולה יותר‪ .‬נוכח החשיבות העקרונית של ההלי‪ ,%‬ביקשה האגודה לזכויות האזרח להצטר להלי‪%‬‬
‫במעמד "ידיד בית משפט"‪ .‬בבקשה הציגה האגודה נתוני מטרידי על הדיור הציבורי בישראל‪ ,‬וטענה כי‬
‫יש לראות את פעולת של בני הזוג בהקשר רחב של מצוקת הזכאי לדיור ושל המחסור הקיי בדירות‬
‫לדיור ציבורי‪ .‬בעקבות הטענות חזרה בה התביעה מכתב האישו כנגד האישה‪ ,‬וב‪ #‬זוגה הודה באישו‬
‫פח‪6‬ת שהסתיי באיהרשעה‪ .‬בנוס‪ ,‬מעורבות עורכי הדי‪ #‬מהסניגוריה הציבורית סייעה לבני הזוג לממש‬
‫את זכאות לפי די‪ #‬לקבל דירה המותאמת לצורכיה‪.‬‬
‫‬
‫בת"פ )שלו בארשבע( ‪ 191930114‬מדינת ישראל נ' לוי )ייצוג על ידי עו"ד טלי קסלסי ועו"ד רות לוי‪#‬‬
‫רפפורט( נטע‪ #‬כי יש לבטל כתב אישו בגי‪ #‬עבירות מטרד וגרימת הפרעה לתנועה שהוגש כנגד אד בשל‬
‫קיבו‪ 0‬נדבות‪ .‬כתב האישו הוגש במסגרת נוהל שהכינה משטרת בארשבע במטרה למגר את תופעת‬
‫הקבצני ופושטי היד בצמתי ברחבי העיר‪ .‬הסניגוריה טענה כי הנוהל מהווה מדיניות לא חוקית של‬
‫אכיפה בררנית‪ ,‬אשר יוצרת עבירה פלילית יש מאי‪ #‬ופוגעת קשות בזכויותיו של אד המצוי בשולי‬
‫החברה‪ .‬עוד נטע‪ #‬כי הנקיטה בהלי‪ %‬פלילי אינה מידתית מאחר שלא נבחנו אמצעי שלטוניי ראויי‬
‫ומתוני יותר להשגת התכלית המבוקשת‪ .‬ג במקרה זה ביקשה האגודה לזכויות האזרח להצטר להלי‪%‬‬
‫כידיד בית המשפט‪ .‬בבקשתה התייחסה האגודה לתופעה המתרחבת של חסרי בית ועניי המקבצי‬
‫נדבות למחיית‪ ,‬על רקע הקושי בהבטחת רשתות סוציאליות‪ .‬בעקבות הדיו‪ #‬העקרוני ולאור נסיבותיו‬
‫האישיות הקשות של הנאש‪ ,‬הוסכ בי‪ #‬הצדדי כי עניינו יועבר לבית המשפט הקהילתי שנפתח השנה‬
‫‪16‬‬
‫בבארשבע‪ ,‬במטרה למצוא לנאש מסגרת שיקומית מתאימה‪ .‬התביעה התחייבה כי ע תחילת שילובו‬
‫של הנאש במסגרת שיקומית‪ ,‬היא תחזור בה מכתב האישו‪.‬‬
‫ממקב‪ 0‬המקרי שהוצג כא‪ #‬וממקרי נוספי שהיו בטיפולה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬עולה תמונה של‬
‫עבירות המתבצעות על רקע של מצוקה כלכלית וחברתית קשה‪ .‬לדעת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬מצוקה זו חייבת‬
‫להוות שיקול מרכזי בשאלה א להעמיד אד לדי‪ #‬או לפעול באמצעי חלופיי‪ ,‬כגו‪ #‬הפניית הטיפול בצרכי‬
‫הבסיסיי של האד לשירותי חברתיי מתאימי‪ .‬הסניגוריה סבורה כי קיימת חובה לרשויות התביעה‬
‫לקבוע מדיניות ברורה בדבר הצור‪ %‬לבחו‪ #‬בכל מקרה את נסיבות ביצוע העבירה ולשקול הא השימוש‬
‫במשפט הפלילי הוא סביר ומידתי או שמא קיי אמצעי אחר‪ ,‬אשר יש בו להגשי את התכליות החברתיות של‬
‫המשפט הפלילי תו‪ %‬פגיעה פח‪6‬תה בזכויות חוקתיות‪ .‬ראוי שהמאמצי למת‪ #‬פתרונות שיקומיי‬
‫וההתייחסות למצוקות הקשות עמ מתמודדי הנאשמי ייעשו בשלב מוקד של ההלי‪ .%‬מדיניות כזו תמנע‬
‫את הפגיעה בכבוד האד וביכולות החברתיות והכלכליות אשר נוצרת מעצ ההחלטה לנקוט בהלי‪ %‬פלילי‪,‬‬
‫תקד את האינטרס הציבורי במניעת עבריינות ותחסו‪ %‬במשאבי ציבור‪.‬‬
‫‪1.1.3‬‬
‫זיכויי בולטי בשנה החולפת‬
‫במסגרת עבודת השוטפת‪ ,‬עורכי הדי‪ #‬המייצגי מטע הסניגוריה הציבורית נוחלי הצלחות משפטיות‬
‫רבות‪ ,‬ומסוגי שוני )כ‪ %‬למשל‪ ,‬חזרת המאשימה מכתב האישו‪ ,‬קבלת טענה מקדמית וביטול כתב‬
‫האישו‪ ,‬תיקו‪ #‬משמעותי של סעיפי האישו‪ ,‬עיכוב הליכי‪ ,‬איהרשעה‪ ,‬גזר די‪ #‬מקל ועוד(‪ .‬ואול‪ ,‬נדמה כי‬
‫אחד הביטויי המרשימי לעבודת הסניגור הוא זיכויו של הנאש לאחר ניהול הוכחות‪ .‬תוצאת הזיכוי היא‬
‫חריגה יחסית בנו המשפט הפלילי‪ ,‬וככלל יש בה כדי להעיד על עבודה משפטית מאומצת ועל מיצוי טענות‬
‫ההגנה בניהול ההוכחות‪ .‬אי‪ #‬ספק כי שחרורו של הנאש מנטל האשמה ואשרור חזקת החפות שלו ה‬
‫מפסגות ההצלחה המקצועית של הסניגור‪.‬‬
‫במהל" השנה זוכו בערכאות הדיוניות מאות נאשמי שיוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית‪ .‬מצאנו לנכו‬
‫לסקור בקצרה עשרה זיכויי מענייני שהתקבלו בשנה חולפת‪:‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי לנוער בארשבע( ‪ 624700714‬מדינת ישראל נ' פלוני )ייצוג על ידי עו"ד נעמה טייב(‪ :‬בית‬
‫המשפט המחוזי לנוער זיכה קטי‪ #‬מעבירת שוד מזוי‪ #‬בחבורה‪ ,‬תו‪ %‬פסילת "תרגיל חקירתי" שהופעל כלפי‬
‫שותפיו של הנאש‪ .‬במסגרת התרגיל הפסול הפלילו השותפי בהודאת את הקטי‪ ,#‬וזאת לאחר ששני‬
‫שוטרי התחזו לעברייני שותפי של בעל העסק הנשדד והפעילו עליה מסכת של לחצי והפחדות‪.‬‬
‫מדובר בהחלטה תקדימית בעניי‪ #‬פסילת הודעת עד שנגבתה תו‪ %‬פגיעה בזכות ההיוועצות של העד‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )שלו בארשבע( ‪ 378461013‬מדינת ישראל נ' פלוני )ייצוג על ידי עו"ד דניאל כה‪ ,#‬בסיוע עו"ד רות‬
‫לוי‪#‬רפפורט ועו"ד גבי פורט(‪ :‬בית המשפט זיכה פלסטיני תושב עזה מעבירה של הסתננות‪ ,‬בשל סכנת‬
‫חיי שנשקפה לו בעזה‪ .‬הנאש הגיע לגדר הגבול בי‪ #‬עזה לישראל‪ ,‬נופ בגופייה והסגיר את עצמו לחיילי‬
‫צה"ל‪ ,‬בטענה שהוא בורח מהחמאס‪ .‬במשפטו‪ ,‬העיד הנאש על שיתו פעולה ע רשויות הביטחו‪#‬‬
‫שבעטיו א נשפט ונכלא בעזה‪ ,‬וכ‪ #‬הוצגו ראיות נוספות לעניי‪ #‬זה‪ .‬בית המשפט קבע כי הנאש הסתנ‪#‬‬
‫לישראל בשל הצור‪ %‬להג‪ #‬על חייו וכי התקיימו בעניינו תנאי הגנת הצור‪.%‬‬
‫‬
‫תפ"ח )מחוזי נצרת( ‪ 555261213‬מדינת ישראל נ' סארסנה )ייצוג על ידי עו"ד ניזאר עבוד(‪ :‬כנגד‬
‫הנאש‪ ,‬אריתראי‪ ,‬הוגש כתב אישו המייחס לו עבירה של ניסיו‪ #‬לאינוס‪ .‬בית המשפט המחוזי התקשה‬
‫‪17‬‬
‫לתת אמו‪ #‬בדברי המתלוננת‪ ,‬האמי‪ #‬לנאש בטענתו שנקלע לבית הדירות בו היא מתגוררת תו‪ %‬כדי‬
‫חיפושיו אחר דירה להשכרה‪ ,‬מתח ביקורת על מחדלי חקירה והחליט לזכות את הנאש‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )שלו לנוער נצרת( ‪ 286281211‬מדינת ישראל נ' פלוני )ייצוג על ידי עו"ד נג'מה הייב(‪ :‬כנגד נאש‬
‫קטי‪ #‬הוגש כתב אישו בגי‪ #‬עבירת אלימות בשל השתתפות בתגרה בבית הספר‪ .‬בית המשפט קיבל את‬
‫טענת הסניגורית להגנה עצמית‪ ,‬תו‪ %‬שהוא אינו מאמי‪ #‬לעדי התביעה ומותח ביקורת על מחדלי חקירה‬
‫קשי בתיק‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הקטי‪ #‬זוכה מאשמה‪.‬‬
‫‬
‫תפ"ח )מחוזי חיפה( ‪ 34910812‬מדינת ישראל נ' פלוני )ייצוג על ידי עו"ד רהב אופנהיימר(‪ :‬זיכוי אב‬
‫מריבוי מעשי אינוס‪ ,‬מעשי מגוני ותקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בתו הקטינה שטר מלאו לה ‪14‬‬
‫שני‪ .‬בית המשפט קבע כי עדות המתלוננת מעוררת ספק בי‪ #‬מציאות לדמיו‪ #‬חלומי וכ‪ #‬קבע כי אי‪#‬‬
‫להסתמ‪ %‬על חוות דעתו של מומחה התביעה‪ ,‬בי‪ #‬היתר בשל כ‪ %‬שהיא נסמכה על מבח‪ #‬ניסיוני שאי‪ #‬לו‬
‫תוק מדעי‪ .‬בית המשפט א ביקר את המאשימה על שנמנעה מלהעיד את חוקרת הילדי )ואשר זומנה‬
‫כעדת הגנה( בשל הערכתה המסתייגת ממהימנותה של המתלוננת‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי חיפה( ‪ 142200312‬מדינת ישראל נ' פלוני ואח' )ייצוג על ידי עו"ד נאג'י עאמר(‪ :‬כנגד הנאש‬
‫הוגש )ביחד ע ‪ 5‬נאשמי נוספי( כתב אישו בגי‪ #‬שתי עבירות של גרימת חבלה בכוונה מחמירה‪ .‬בית‬
‫המשפט דחה את טענת המאשימה כי הנאש אחראי למעשי כמבצע בצוותא וא דחה את טענת‬
‫השותפות הספונטנית‪ .‬בנוס נקבע כי לא הוכח שהייתה תכנית קודמת אליה היה מודע הנאש וכ‪#‬‬
‫נדחתה הטענה החלופית להרשיע את הנאש בתור מסייע‪ .‬בהכרעת הדי‪ #‬המזכה התייחס בית המשפט‬
‫למספר סוגיות משפטיות וראייתיות חשובות‪ ,‬וכ‪ #‬נמתחה ביקורת על עבודת המשטרה אשר בהודעותיה‬
‫לא נכללו היבטי חשובי להגנה שמצאו ביטוי רק בתיעוד החזותי‪.‬‬
‫‬
‫תפ"ח )מחוזי ירושלי( ‪ 608040113‬מדינת ישראל נ' רובל )ייצוג על ידי עו"ד מיכאל עירוני(‪ :‬זיכוי נאש‬
‫מניסיו‪ #‬אונס ומעשי מגוני בשל מחדלי חקירה חמורי הנוגעי לזיהוי הנאש כמי שביצע את‬
‫העבירות‪ ,‬ובה‪ :‬אי עריכת מסדר זיהוי למתלוננת‪ ,‬אי עריכת מסדר זיהוי לעד תביעה שהעיד שראה את‬
‫התוק סמו‪ %‬לפני ביצוע העבירות ואי איתור אד שלדברי המתלוננת שוחח עמה וע התוק‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי ירושלי( ‪ 372600811‬מדינת ישראל נ' פלנקר ואח' )ייצוג על ידי עו"ד אנה בריל(‪ :‬זיכוי‬
‫נאש מעבירה של סיכו‪ #‬חיי אד בנתיב תחבורה )הצתת צמיגי על כביש ירושליתל אביב בימי‬
‫המחאה החברתית בשנת ‪ .(2011‬בית המשפט קבע כי אי‪ #‬בשתיקת הנאשמי בחקירה ובהימנעות‬
‫מלהעיד כדי להוות ראיות מסוג סיוע וכי נפלו מספר פגמי בחקירה‪ ,‬ובכלל זה חקירה בשעות הלילה שלא‬
‫לצור‪ %‬ובניגוד לנוהל המשטרתי בנושא ואי עריכת מסדר זיהוי‪.‬‬
‫‬
‫תפ"ח )מחוזי תלאביב( ‪ 152770214‬מדינת ישראל נ' תמיר )ייצוג על ידי עו"ד מיכל עורקבידנציגר‬
‫ועו"ד ענבל מטס(‪ :‬כנגד הנאש הוגש כתב אישו המייחס לו אינוס של בת הזוג של בנו‪ .‬הסניגוריות‬
‫הגישו בקשה לקבלת רשימת כל החומר שנאס ונרש‪ ,‬ובכלל זה החומר הרפואיפסיכיאטרי של‬
‫המתלוננת‪ ,‬תיק הרווחה של המתלוננת בעירייה‪ ,‬חומרי ממוסד הגמילה בו שהתה והרישו הפלילי‬
‫שלה‪ .‬בתגובה הודיעה הפרקליטות על חזרה מכתב האישו‪ ,‬לאחר שהתגלו לה קשיי בראיות שלא‬
‫הייתה מודעת לה בעת הגשת האישו‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬בית המשפט זיכה את הנאש‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי מרכז( ‪ 347580114‬מדינת ישראל נ' לוי )ייצוג על ידי עו"ד ענת קירשנברג(‪ :‬נאש בעבירת‬
‫הצתה טע‪ #‬כי לא גר לשריפה במזיד‪ ,‬אלא ברשלנות‪ .‬בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ההגנה והחליט‬
‫‪18‬‬
‫לזכות את הנאש מעבירת ההצתה‪ .‬יצוי‪ ,#‬כי הנאש היה עצור בתיק זה במש‪ 11 %‬חודשי‪ ,‬וכי יומיי‬
‫לאחר הכרעת הדי‪ #‬המזכה גזר עליו בית המשפט ‪ 8‬חודשי מאסר בפועל‪ ,‬והוא שוחרר במקו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ייצוג חשודי ועצורי על ידי הסניגוריה הציבורית‬
‫‪1.2.1‬‬
‫ריבוי המעצרי בישראל‬
‫במסגרת עבודתה השוטפת בייצוג חשודי ונאשמי בהליכי חקירה ומעצר‪ ,‬נדרשת הסניגוריה הציבורית‬
‫להתמודד ע מגמות כלליות הנוגעות למדיניות השימוש בכלי המעצר‪ .‬למגמות אלו השלכות לא רק על מצב‬
‫של העצורי ועל זכויותיה הבסיסיות‪ ,‬אלא ג על פעילותה ועומס עבודתה של הסניגוריה הציבורית‪,‬‬
‫שמייצגת כיו את מרבית העצורי בישראל‪.‬‬
‫מזה שני הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרי בישראל ועל המגמה המטרידה של גידול‬
‫‪4‬‬
‫עקבי במספר המעצרי‪ .‬לנושא זה הוקדש פרק מיוחד ונרחב ג בדוח השנתי הקוד‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬בשנת ‪ 1996‬נחקק חוק סדר הדי‪ #‬הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרי(‪ ,‬התשנ"ו‪) 1996‬להל‪" :#‬חוק‬
‫המעצרי"(‪ .‬חוק המעצרי לא נולד בחלל ריק – החוק בא לעול על רקע ריבוי הביקורות החריפות‬
‫והצטברות הנתוני המדאיגי על השימוש הנרחב מדי בסמכויות המעצר‪ ,‬המחסור בבקרה מספקת של בתי‬
‫המשפט על הליכי מעצר ותנאי המחייה הקשי במתקני המעצר בישראל‪ 5.‬מחוקקי חוק המעצרי ביקשו‬
‫‪6‬‬
‫להתאי את דיני המעצר ותנאי המעצר בישראל לעיד‪ #‬החוקתי‪ ,‬ובמיוחד לחוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪.‬‬
‫ההנחה הייתה כי החוק החדש יביא לצמצו במספר המעצרי – ה‪ #‬לצור‪ %‬חקירה וה‪ #‬עד לתו ההליכי –‬
‫אשר במדינה ליברלית אמורי להיות החריג ולא הכלל‪ ,‬תו‪ %‬הפחתת רמת הצפיפות בתאי המעצר ושיפור תנאי‬
‫‪7‬‬
‫המחייה בה‪.‬‬
‫ואול‪ ,‬הנתוני מלמדי שמספר המעצרי במדינת ישראל לא רק שלא פחת מאז חקיקת חוק המעצרי‪,‬‬
‫אלא הל" וגאה‪ 8.‬מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת ‪ 1998‬היו בישראל ‪ 40,345‬מעצרי‪ .‬מספר של אלה‬
‫טיפס באופ‪ #‬הדרגתי והגיע ל‪ 61,975‬בשנת ‪ .2014‬מספר של המעצרי עד תו ההליכי גדל באופ‪ #‬ניכר‪,‬‬
‫ובעקביות‪ :‬בשנת ‪ 1998‬היו ‪ 6,080‬מעצרי עד תו ההליכי‪ ,‬ואילו בשנת ‪ 2014‬היו ‪ 23,671‬מעצרי עד תו‬
‫ההליכי‪ 9.‬מנתוני המשטרה עולה כי מספר המעצרי לצרכי חקירה )"מעצרי ימי"( א הוא גדל בצורה‬
‫‪ 4‬דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת ‪ ,2013‬בעמ' ‪.2016‬‬
‫‪ 5‬ר'‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬דוח מבקרת המדינה לשנת ‪ ,1994‬דוח שנתי ‪ ;393377 ,45‬האגודה לזכויות האזרח בישראל זכויות האד‬
‫בישראל – תמונת מצב ‪ ;1996‬קנת מ‪" ,#‬היק מעצר עד תו ההליכי בביתהמשפט המחוזי בתלאביב"‪ ,‬עיוני משפט יב‬
‫‪.(1987) 517‬‬
‫‪ 6‬על הקשר בי‪ #‬חוקי היסוד ותפיסת זכויות האד לבי‪ #‬חקיקתו של חוק המעצרי ופרשנותו‪ ,‬ר' בי‪ #‬היתר‪ ,‬ההקדמה‬
‫לדברי ההסבר להצעת החוק )הצעות חוק ממשלה וכנסת התשנ"ה‪ ,‬מס' ‪ ,2366‬בעמ' ‪ ;(306‬דנ"פ ‪ 2316/95‬גנימאת נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬פ"ד מט)‪ ;(1995) 653 ,589 (4‬חיה זנדברג פירוש לחוק המעצרי חלק א ‪ ,(2001) 3433 ,16 ,98‬והספרות הענפה‬
‫המוזכרת ש‪.‬‬
‫‪ 7‬יש לציי‪ #‬כי שטח המחייה הממוצע לעצור עומד על כ‪ 3‬מ"ר בלבד‪ ,‬על א שהסטנדרט המינימאלי שנקבע לפני כ‪17‬‬
‫שני בתקנות הועמד על ‪ 4.5‬מ"ר לאסיר )ר' תקנה ‪)3‬ה()‪ (3‬לתקנות סדר הדי‪ #‬הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרי )תנאי‬
‫החזקה במעצר(‪ ,‬התשנ"ז‪.(1997‬‬
‫‪ 8‬הנתוני נלקחו מהשנתוני הסטטיסטיי של משטרת ישראל‪ .‬כ‪ #‬ר' חגית לרנאו‪" ,‬מתכו‪ #‬לחקיקה לא יעילה‪ :‬המקרה‬
‫של חוק המעצרי"‪ ,‬מחקרי משפט כד ‪.(2008) 123‬‬
‫‪ 9‬בהקשר זה יש לציי‪ #‬כי נתוני המשטרה מעוררי שאלות שונות ג באשר לאופ המדידה של מספר המעצרי‪ .‬בשנתו‪#‬‬
‫הסטטיסטי האחרו‪ #‬של משטרת ישראל צוי‪ #‬כי השנה חלו מספר שינויי בהגדרת מדד מעצרי עד תו הליכי בהשוואה‬
‫לשני קודמות‪ ,‬כ‪ %‬שלא נית‪ #‬להשוות את הנתוני במדד זה לנתוני שפורסמו בשני קודמות )ר' השנתו‪ #‬הסטטיסטי‬
‫של משטרת ישראל לשנת ‪ ,2014‬בעמ' ‪ .(28‬בעקבות זאת‪ ,‬נוצרו פערי ניכרי וחריגי מאוד בי‪ #‬נתוני המעצרי כפי‬
‫‪19‬‬
‫משמעותית בעשור האחרו‪ .#‬בהקשר זה חשוב להדגיש כי ברוב הגדול של מעצרי הימי )בי‪ #‬כמחצית לשני‬
‫שלישי לפי ההערכות(‪ ,‬כלל לא מוגש כתב אישו כנגד העצור‪ ,‬ותיק החקירה שנפתח בעניינו נסגר מאוחר‬
‫יותר‪.‬‬
‫בשני האחרונות‪ ,‬מתעורר החשש שמגמת הגידול במעצרי במדינת ישראל קיבלה רוח גבית מיעדיה‬
‫המוצהרי של משטרת ישראל‪ ,‬שמצאו ביטוי ב"תכנית המפנה"‪ .‬מדובר בתכנית אסטרטגית עליה הכריז‬
‫מפכ"ל המשטרה הנוכחי ע כניסתו לתפקיד בשנת ‪ ,2011‬אשר עיצבה והנחתה את עשייתה של משטרת ישראל‬
‫בשני האחרונות‪ .‬התכנית מציבה מספר יעדי מרכזיי שמטרת להגביר את רמת הביטחו‪ #‬האישי של‬
‫האזרח ומלווה ב"מערכת מדידה" שנועדה לבחו‪ #‬את ביצועיה‪ #‬של תחנות המשטרה ולדרג‪ #‬לפי עמידת‪ #‬ביעדי‬
‫שהוצבו‪ .‬אחד היעדי המרכזיי בתכנית הוא "חיזוק ההרתעה"‪ ,‬המודד את סיכויי העבריי‪ #‬להיתפס‪ ,‬ומהווה‬
‫‪ 40%‬מהציו‪ #‬הכללי שנית‪ #‬ליחידה‪ .‬נית‪ #‬ללמוד על טיבו ומהותו של יעד מרכזי זה מהדברי הבאי‪" :‬הרתעה‬
‫מוגדרת כמניעת פעולה מהאחר באמצעות שימוש באיו ‪ ...‬המשטרה פועלת לייצר מציאות הרתעתית שבה‬
‫העבריי‪ #‬הפוטנציאלי יבחר מבעוד מועד שלא לבצע עבירה וזאת בעקבות ההבנה כי קיי סיכוי גבוה וממשי‬
‫שהוא ייתפס‪ ,‬ייענש וישל מחיר אישי גבוה"‪ 10.‬בי‪ #‬המדדי הנשקלי במסגרת "מתח ההרתעה" קיי ג‬
‫"מדד מעצרי תו הליכי"‪ ,‬המודד את מספר המעצרי עד תו ההליכי בכל העבירות ומציב כיעד את‬
‫הגדלתו‪ 11.‬ואכ‪ ,#‬בשלוש השני האחרונות מאז נכנסה "תכנית המפנה" לתוקפה )‪ ,(20142012‬חלה עלייה של‬
‫‪ 12,828‬מעצרי עד תו ההליכי בהשוואה לשלוש השני שקדמו לה‪.(20112009) #‬‬
‫אי‪ #‬חולק כי משטרת ישראל רשאית להציב יעדי ומדדי לבחינת האפקטיביות של המאבק בפשיעה‪ .‬יחד ע‬
‫זאת‪ ,‬יש לזכור כי הפגיעה בחירותו של אד בשלב שהוא בחזקת ח מפשע חייבת להיעשות כאמצעי אחרו‪#‬‬
‫ובאי‪ #‬ברירה אחרת‪ ,‬וכאשר נשקפת ממנו סכנה לציבור או שיש חשש שישבש את הליכי המשפט‪ .‬לדעת‬
‫הסניגוריה הציבורית‪" ,‬תכנית המפנה"‪ ,‬במתכונתה הנוכחית‪ ,‬סותרת באופ‪ #‬חזיתי את העיקרו‪ #‬הבסיסי‬
‫שהותווה בחוק המעצרי ובפסיקת בית המשפט העליו‪ ,#‬ולפיו המעצר אינו צרי" להוות כלי להרתעה ואינו‬
‫יכול לשמש כמעי "מקדמה" על חשבו העונש‪ 12.‬נזכיר כי העצורי עד תו ההליכי טר נשפטו‪ ,‬וה‬
‫בחזקת חפי מפשע‪ .‬עוד נזכיר כי מעצרי עד תו ההליכי מתחילי ככלל במעצר לצור‪ %‬חקירה‪ .‬עולה‬
‫החשש כי העמדת יעדי מספריי של מעצרי עד תו ההליכי יוצרת בקרב דרגי השטח מוטיבציה לביצוע‬
‫מעצרי מיותרי‪ ,‬ולהגשת בקשות מיותרות למעצר עד תו ההליכי‪.‬‬
‫במהל‪ %‬יו עיו‪ #‬שנער‪ %‬בחודש ינואר ‪ 2015‬בפקולטה למשפטי באוניברסיטת חיפה בשיתו הסניגוריה‬
‫הציבורית במחוז חיפה ופרקליטות מחוז חיפה‪ ,‬נשיאת בית משפט העליו )בדימוס(‪ ,‬השופטת דורית ביניש‪,‬‬
‫מתחה ביקורת קשה על העלייה הגדולה במספר המעצרי הקשורה בתכנית "מפנה" של המשטרה‪ ,‬והביעה‬
‫שפורסמו בשנה הנוכחית לבי‪ #‬אלה שפורסמו בשני עברו‪ :‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬בשנתו‪ 2014 #‬צוי‪ #‬כי ס‪ %‬המעצרי עמד בשנת ‪2013‬‬
‫על ‪ 58,410‬ובשנת ‪ 2012‬על ‪ ,59,457‬לעומת שנתו‪ 2013 #‬בו צוי‪ #‬כי ס‪ %‬המעצרי עמד בשנת ‪ 2013‬על ‪ 61,049‬ובשנת ‪ 2012‬על‬
‫‪ .62,365‬כמו כ‪ ,#‬בשנתו‪ 2014 #‬צוי‪ #‬כי מספר המעצרי עד תו הליכי עמד בשנת ‪ 2013‬על ‪ 22,471‬ובשנת ‪ 2012‬על ‪,22,365‬‬
‫לעומת שנתו‪ 2013 #‬בו צוי‪ #‬כי מספר המעצרי עד תו הליכי עמד בשנת ‪ 2013‬על ‪ 20,082‬ובשנת ‪ 2012‬על ‪.19,981‬‬
‫מפערי אלה מצטיירת תמונה לפיה מספר המעצרי הכולל הוא נמו‪ %‬מזה שפורס בדיווחי קודמי‪ ,‬ואילו מספר‬
‫המעצרי עד תו הליכי הוא גבוה יותר מזה שפורס בדיווחי קודמי‪ .‬יצוי‪ ,#‬כי ג מבקר המדינה עמד לאחרונה על‬
‫הצור‪ %‬בשיפור מסד הנתוני של כמות המעצרי הקיי במשטרה ובשב"ס )ר' דוח מבקר המדינה‪ ,‬דוח שנתי ‪65‬ג )‪,(2015‬‬
‫בעמ' ‪.(377376‬‬
‫‪ 10‬השנתו‪ #‬הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת ‪ ,2013‬בעמ' ‪.20‬‬
‫‪ 11‬ש‪ ,‬בעמ' ‪ .24‬במעצרי תו הליכי נכללי‪ :‬מעצרי עד תו ההליכי; מעצרי עד החלטה אחרת; ושיפוט מהיר וכל‬
‫כתב אישו שהוגש במהל‪ %‬תקופת המעצר‪.‬‬
‫‪ 12‬ר'‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬דנ"פ גנימאת‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;6‬ב"ש ‪ 691/82‬סורה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לו)‪ ;(1982) 10 (4‬בש"פ ‪6504/03‬‬
‫מדינת ישראל נ' חביב‪ ,‬פ"ד נז)‪ ;(2003) 856 (5‬בש"פ ‪ 7452/02‬דאגי נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ;(5.9.2002‬בש"פ ‪1464/06‬‬
‫מדינת ישראל נ' נאש‪) ,‬נית‪ #‬ביו ‪.(21.2.2006‬‬
‫‪20‬‬
‫חשש כי תוצאתה של התכנית היא ריבוי מעצרי מיותרי‪ .‬השופטת ביניש ציינה כי מעצר עד תו ההליכי‬
‫אינו הישג‪ ,‬ואינו צרי‪ %‬להיכלל במדדי הבודקי את איכות עבודת המשטרה‪ .‬עוד עמדה השופטת ביניש על‬
‫פגיעתה הקשה של התכנית‪ ,‬שספק א יש לה הצדקה‪ ,‬בזכויות הפרט‪ ,‬כמו ג ביעילות מערכת המשפט‪,‬‬
‫וביקרה את הפער בי‪ #‬כוונותיו של המחוקק למציאות המעצרי בשטח‪.‬‬
‫לאחרונה פורס ג דוח מבקר המדינה בו נקבע כי הנתוני הקיימי מחייבי בדיקה לגבי נחיצות של‬
‫חלק מ המעצרי ואפשרות הרחבת השימוש באמצעי חלופיי למעצר‪ .‬לדעת מבקר המדינה‪ ,‬על המשרד‬
‫לביטחו‪ #‬פני לבחו‪ #‬את העלייה בכמות המעצרי נוכח העובדה שאחוז לא מבוטל מהעצורי משוחרר לאחר‬
‫פרק זמ‪ #‬קצר מבלי שהוגש נגד כתב אישו )כ‪ 54%‬מהעצורי שוחררו לאחר פחות משלושה ימי מעצר‪ ,‬וכ‬
‫‪ 12%‬נוספי השתחררו לאחר שבעה ימי מעצר(‪ .‬המבקר הוסי כי המשטרה נדרשת לבחו‪ #‬את הגורמי‬
‫לעלייה במספר המעצרי‪ ,‬לנתח ולהסיק מה מסקנות כדי להבטיח שהמעצרי בעתיד יהיו הכרחיי‬
‫‪13‬‬
‫ונחוצי‪ ,‬על פי הוראות חוק המעצרי ובהתא לעקרונות חוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪.‬‬
‫ואכ‪ ,#‬במסגרת עבודתה השוטפת נתקלת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬לא אחת‪ ,‬במקרי חמורי של מעצרי שווא –‬
‫ה לצור" חקירה וה במסגרת בקשות למעצר עד תו ההליכי‪.‬‬
‫באשר למעצר לצור" חקירה‪ :‬לעיתי מדובר במעצרי המבוצעי על ידי המשטרה ג במקרי שבה אי‪#‬‬
‫לכ‪ %‬כל הצדקה‪ ,‬ג כאשר מדובר באנשי ללא כל עבר פלילי ואשר אינ מסוכני לציבור‪ .‬באות מקרי‬
‫נית‪ #‬היה לחקור את החשודי ג ללא מעצר‪ .‬בדוח הקוד סקרנו מספר החלטות בה‪ #‬הגבירו בתי המשפט את‬
‫‪15‬‬
‫ביקורת על תופעה זו‪ 14.‬הביקורת השיפוטית על מעצרי השווא נמשכה ביתר שאת ג בשנה החולפת‪.‬‬
‫שימוש יתר במעצרי פוגע בצורה אנושה לא רק בזכויותיה של העצורי לחירות ולכבוד‪ ,‬אלא ג בהגינות‬
‫ההלי‪ %‬המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬הסיכוי לשבור את רוחו של חשוד ולגרו לו‬
‫להודות בדברי שלא עשה גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה‪ .‬קיי ג חשש כי האפשרות של‬
‫המשטרה להתמקד בגביית גרסאות מהחשוד העצור מייצרת תמרי‪ 0‬שלילי לביצוע פעולות חקירה נוספות‬
‫מחו‪ 0‬לחדרי החקירה שיכולות להביא לתוצאה מדויקת יותר‪.‬‬
‫באשר למעצר עד תו ההליכי‪ :‬הסניגוריה הציבורית מזהה מגמה מטרידה של הנמכת הר‪ ,‬להגשת בקשות‬
‫למעצר עד תו ההליכי‪ .‬זאת א בעבירות קלות יחסית‪ ,‬שבעבר לא היו מוגשות בגינ‪ #‬בקשות למעצר עד תו‬
‫ההליכי‪ ,‬וא במקרי של נאשמי נעדרי עבר פלילי או נאשמי פגיעי במיוחד כגו‪ #‬אנשי ע מוגבלויות‬
‫נפשיות ואחרות‪ 16.‬ממדג סטטיסטי שנער‪ %‬מטע מחלקת המחקר של הרשות השופטת‪ ,‬עולה כי התביעה‬
‫‪ 13‬דוח שנתי ‪65‬ג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬בעמ' ‪.379375‬‬
‫‪ 14‬דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת ‪ ,2013‬בעמ' ‪.1918‬‬
‫‪ 15‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬מ"י )שלו תלאביב( ‪) 61/14‬החלטה מיו ‪ ;4.8.2014‬ייצוג על ידי עו"ד רוני הרניק(‪ :‬המשטרה ביקשה‬
‫להארי‪ %‬ב‪ 7‬ימי את מעצרו של אד בעל רקע פסיכיאטרי בגי‪ #‬חשד שהיה מעורב בהצתת רכב‪ .‬חשדות המשטרה נשענו‬
‫על כ‪ %‬שסמו‪ %‬לאחר אירוע ההצתה‪ ,‬שהתרחש בצפו‪ #‬תלאביב‪ ,‬פנה החשוד לבית חולי וולפסו‪ #‬לטיפול בכוויה בידו‪ .‬בית‬
‫המשפט ציי‪ #‬כי אינו מוצא כל ראיה הקושרת בי‪ #‬החשוד לבי‪ #‬אירוע הצתת הרכב והורה על שחרור החשוד‪ ,‬תו‪ %‬שהעיר‬
‫בנימה צינית כי הוא מודה למשטרה שהיא בודקת את ערנותו ג בסו יו הדיוני;‬
‫מ"י )שלו תלאביב( ‪) 582100914‬החלטה מיו ‪ ;28.9.2014‬ייצוג על ידי עו"ד לבנה ב‪ #‬שבת(‪ :‬המשטרה ביקשה להארי‪%‬‬
‫את מעצרו של אד ב‪ ,75 #‬חולה סרט‪ #‬שהובא לבית המשפט כאשר שקית שת‪ #‬קשורה לגופו‪ ,‬בשל חשד לביצוע עבירת‬
‫תקיפת בת זוג ופגיעה בפרטיות‪ .‬בית המשפט שחרר את החשוד באופ‪ #‬מיידי והוסי ביקורת על איהפעלת סמכותו של‬
‫הקצי‪ #‬הממונה לשחרר את החשוד בתנאי‪ ,‬וא הגדיר את חוסר הפעלת שיקול הדעת של הקציני הממוני על‬
‫החקירות כ"תופעה";‬
‫מ"י )שלו תלאביב( ‪) 15314‬החלטה מיו ‪ ;7.11.2014‬ייצוג על ידי עו"ד ליר‪ #‬בקרמ‪ :(#‬החשוד נעצר בחשד לניסיו‪ #‬גניבת‬
‫קופסת סימילאק מחנות‪ .‬בית המשפט קבע שיש לשחררו ללא כל תנאי‪ ,‬תו‪ %‬הבעת ביקורת חריפה על מעצרו של החשוד‪.‬‬
‫‪ 16‬לעניי‪ #‬זה‪ ,‬ר' ג מרדכי לוי‪" ,‬הא לא הגיעה העת לשינויי בדיני המעצר עד תו ההליכי? – הצעות לצמצו היק‬
‫המעצרי מבלי לפגוע באינטרס הציבורי"‪ ,‬הסניגור ‪.(2014) 134 ,206‬‬
‫‪21‬‬
‫עתרה למעצר עד תו ההליכי לגבי כ‪ 88%‬מהנאשמי בהליכי המתנהלי בבתי המשפט המחוזיי ולגבי‬
‫כ‪ 27%‬מהנאשמי בהליכי המתנהלי בבתי משפט השלו‪ .‬בית המשפט קיבל כ‪ 60%‬מבקשות התביעה‬
‫למעצר עד תו ההליכי בבתי המשפט המחוזיי וכ‪ 50%‬מבקשות התביעה למעצר עד תו ההליכי בבתי‬
‫משפט השלו‪ 17.‬חשוב לציי‪ #‬כי ג במקרי בה הבקשות למעצר עד תו ההליכי נדחות לבסו על ידי בתי‬
‫המשפט‪ ,‬עצ הגשת הבקשה למעצר עד תו ההליכי מביאה לשלילת חירות מיותרת‪ .‬לעיתי חולפי‬
‫שבועות ארוכי עד להחלטת השחרור בשל דחיות הדיוני בשל הצור‪ %‬בהעברתו של חומר החקירה ובשל‬
‫המתנה ל"תסקיר מעצר" שאמור להתקבל משירות המבח‪ ,#‬הכורע תחת הנטל ההול‪ %‬וגובר‪ .‬יודגש כי בנתוני‬
‫המשטרה אי‪ #‬הפרדה בי‪ #‬מעצרי עד תו ההליכי שאושרו על ידי בתי המשפט לבי‪ #‬מעצרי "עד החלטה‬
‫אחרת"‪ ,‬הנמני תחת אותה קטגוריה‪ ,‬על א שמדובר במעצרי טכניי בעיקר הנובעי למשל מדחיית‬
‫הדיו‪ #‬לצור‪ %‬קבלת חומר חקירה או קבלת תסקיר מבח‪ ,#‬ולמרות שמהנתוני שלעיל עולה כי קרוב למחצית‬
‫מאלה שמוגשת בעניינ בקשה למעצר עד תו ההליכי משוחררי בסופו של דבר‪ .‬מהאמור עולה כי טענת‬
‫המשטרה שהגידול בשיעור המעצרי עד תו ההליכי מלמד כי המדובר ב"מעצרי איכותיי" אינו מדויק‬
‫ומוטל בספק‪.‬‬
‫מעצרי עד תו ההליכי‪ ,‬שלעיתי מתמשכי חודשי ארוכי )וא מעבר לכ‪ ,(%‬מקשי על הנאש לנהל‬
‫את הגנתו כראוי ולעיתי מהווי לח‪ 0‬חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעו‪ #‬שתוצאתו אינה‬
‫חמורה מ‪ #‬המעצר בו צפוי הנאש להיות נתו‪ #‬ממילא‪ .‬למעצר עד תו ההליכי‪ ,‬א בהעדר הסדר טיעו‪ ,#‬עלול‬
‫להיות ג אפקט מחמיר מבחינת העונש‪ :‬בכ‪ 20%‬מהתיקי בה הנאש היה עצור עד תו ההליכי‪ ,‬תקופת‬
‫המעצר בה ממילא שהה הנאש הייתה ארוכה יותר מעונש המאסר )או משני שלישי מתקופת המאסר(‬
‫שהוטל בסו ההלי‪ 18.%‬המשמעות היא שאלמלא המעצר סביר שהעונש היה נמו‪ %‬יותר‪ .‬מעבר לפגיעה בזכויות‬
‫העצורי וביכולת לנהל את הגנת כראוי‪ ,‬הגידול במספר המעצרי מביא ג לריבוי התדיינויות ולהחרפת‬
‫העומס‪ ,‬הכבד ממילא‪ ,‬המוטל על מערכת המשפט‪.‬‬
‫על רקע מציאות עגומה זו‪ ,‬הסניגוריה הציבורית גיבשה תכנית פעולה סדורה כתגובה לתופעת ריבוי‬
‫המעצרי‪ ,‬וההתמודדות ע תופעה זו הוגדרה כיעד בתכנית העבודה השנתית של הסניגוריה‪ .‬יעד זה חולק‬
‫למשימות פרטניות שנועדו להביא להגשמתו‪ .‬בי‪ #‬יתר המשימות שנבחרו להשגת היעד נית‪ #‬למצוא משימות‬
‫אשר מתמקדות במידת היוזמה של הסניגוריה במישור המשפטי כתגובה לריבוי מעצרי השווא‪ .‬כ‪ %‬למשל‪,‬‬
‫הוחלט על מדידה של שיעור הגשת הליכי יזומי על ידי הסניגורי הציבוריי בתחו המעצרי‪ ,‬במקרי‬
‫המתאימי )הכוונה לעררי מעצרי‪ ,‬בקשות רשות ערר‪ ,‬ועיוני חוזרי(; עוד הוחלט על מעקב אחר הגשה של‬
‫הליכי ייחודיי האמורי להביא לביקורת שיפוטית רבה יותר על מעצרי השווא בהיבטי חדשי‪ ,‬שלא‬
‫נעשה בה די שימוש עד כה‪ .‬הכוונה‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬לבקשות לשחרור עצורי שמוגשות במקרי המתאימי כבר‬
‫בשלב המעצר הראשוני שבסמכות הקצי‪ #‬הממונה‪ ,‬ולבקשות לפיצוי בגי‪ #‬מעצר שווא שמוגשות לפי סעי ‪38‬‬
‫לחוק המעצרי‪.‬‬
‫‪ 17‬אור‪ #‬גזלאייל‪ ,‬ענבל גלו‪ #‬וקר‪ #‬וינשלמרגל‪" ,‬שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכי פליליי"‪) 2928 ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫ומחלקת המידע והמחקר של הנהלת בתי המשפט‪ .(2012 ,‬הנתוני מבוססי על בדיקה מדגמית שנערכה בי‪ #‬מאי ‪2010‬‬
‫למאי ‪.2011‬‬
‫‪ 18‬ר' אור‪ #‬גזלאייל‪" ,‬התפתחויות במשפט הפלילי הדיוני ומהותי"‪ ,‬טיוטת מאמר‪ ,‬עתיד להתפרס בדי ודברי‪ ,‬בעמ' ‪43‬‬
‫לטיוטה‪ ,‬והאסמכתאות הנוספות המובאות ש‪ .‬הנתוני מבוססי על בדיקה מדגמית של ניתוח מאגר המידע הנזכר‬
‫לעיל בה"ש ‪ ,1‬אשר נאספו במסגרת‪ :‬רות אלבז ואריאל דניאלי‪" ,‬איזה חלק מעונש המאסר שהוטל על נאש ר‪6‬צה כבר‬
‫בתקופת המעצר עד תו ההליכי?" )עבודת סמינר במסגרת הקליניקה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬הפקולטה למשפטי‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬בהנחיית פרופ' אור‪ #‬גזלאייל‪ .(2015 ,‬פרופ' גזלאייל ציי‪ #‬בהקשר זה כי נתו‪ #‬זה מתייחס לתקופה‬
‫שקדמה ליישו "תכנית המפנה"‪ ,‬כ‪ %‬שכיו שיעור המעצרי הממושכי גדול עוד יותר‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫משימות נוספות שהוגדרו לצור‪ %‬ההתמודדות ע ריבוי המעצרי‪ ,‬ה‪ #‬המש‪ %‬הכשרת הסניגורי תו‪ %‬חשיפת‬
‫לתמונה הרחבה של מדיניות המעצרי בישראל; הפצת הנחיות מקצועיות ייחודיות לעורכי הדי‪ #‬המייצגי‬
‫בהליכי מעצר; הקמת מאגר ידע מקצועי בתחו המעצרי בפורטל הידע של הסניגוריה; התמודדות ע בעיית‬
‫העיכובי בהגשת תסקירי מעצר; והתמודדות ע התופעה של מעצרי לילה מיותרי ואישחרור עצורי‬
‫בערובה )לתופעה ייחודית זו מוקדש פרק נפרד בהמש" בפרק ‪.(1.2.2‬‬
‫ריבוי המעצרי הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיו במערכת המשפט הפלילי‪ ,‬ולדעת הסניגוריה‬
‫הציבורית יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האד בישראל ועל היחס שבי הפרט לשלטו‪ .‬אנו‬
‫קוראי לגורמי הרלוונטיי‪ ,‬ובכלל זה למקבלי ההחלטות במשרד המשפטי ובמשרד לביטחו פני‪,‬‬
‫להידרש לנושא בהקד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1995‬כתב הנשיא אהר‪ #‬ברק את הדברי הבאי‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫"במדינת ישראל עוצרי יותר מאשר במדינות דמוקרטיות מערביות‪ .‬קיימת אצלנו מנטאליות‪,‬‬
‫ולפיה קוד כול מבקשי לעצור ואחר כ" מבקשי לחקור ]‪ [...‬כ" לגבי מעצר לצורכי חקירה‪.‬‬
‫התמונה אינה שונה באשר למעצר עד תו ההליכי‪ .‬קוד כול מבקשי מעצר ורק בלית‬
‫ברירה מסכימי לחלופת מעצר‪ .‬ממנטאליות זו היינו צריכי להשתחרר מזמ‪ .‬עתה ניתנה לנו‬
‫הזדמנות טובה לכ"‪ .‬אכ‪ ,‬נדרש שינוי בגישה אל האד ואל חירותו‪ .‬מתבקש מצב נפשי חדש‬
‫של השוטר והשופט‪ .‬כל אלה מתבטאי בגישה כי החירות היא הכלל והמעצר ללא משפט הוא‬
‫החריג"‪.‬‬
‫דברי נכוחי אלה כוח יפה – וביתר שאת – ג לימינו אנו‪.‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫מעצרי לילה מיותרי ואישחרור חשודי בערובה בתחנות המשטרה‬
‫הותרת עצורי במעצר לשווא למש" לילה של רק כדי להביא בבוקר לבית המשפט ולבקש מבית המשפט‬
‫שיורה על שחרור בתנאי‬
‫בדוחות קודמי תיארנו את התופעה הקשה והבלתי חוקית‪ ,‬שלפיה משטרת ישראל הותירה אלפי חשודי‬
‫במעצר לשווא למש‪ %‬לילה של )ולעיתי לסו השבוע(‪ ,‬רק כדי להביא בבוקר בפני שופט ולבקש את‬
‫שחרור בערובה כספית או בתנאי אחרי‪ .‬זאת‪ ,‬במקו לשחרר בעצמה מיד בתחנת המשטרה‪ ,‬בתנאי‬
‫דומי ובהסכמת החשוד‪ ,‬כפי שמסמי‪ %‬ומחייב אותה הדי‪ #‬לעשות‪ .‬בדוח הקוד )לשנת ‪ (2013‬ציינו כי למרות‬
‫שיפור משמעותי שחל בנושא בעקבות הלח‪ 0‬שהופעל בשני האחרונות על ידי הסניגוריה הציבורית ומערכת‬
‫בתי המשפט‪ ,‬ובסיוע המשרד לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬עדיי‪ #‬קיימי מעצרי לילה מיותרי רבי‪ ,‬בי‪ #‬בשל הפעלת שיקול‬
‫דעת לקוי על ידי הקציני הממוני בתחנות המשטרה ובי‪ #‬בשל העדר אפשרות טכנית להפקיד ערובה במזומ‪#‬‬
‫במהל‪ %‬הלילה‪ .‬עוד ציינו כי בתי המשפט ממשיכי למתוח ביקורת על המשטרה בשל מעצרי מיותרי אלה‪.‬‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬ובמחצית הראשונה של שנת ‪ 2015‬ניתנו בבתי המשפט בכל האר‪ 0‬עשרות החלטות‬
‫ביקורתיות נוספות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל בהקשר זה על ידי קציני המשטרה‪ .‬חלק מההחלטות‬
‫נוסחו בחריפות‪ .‬בחלק‪ #‬צוי‪ #‬במפורש כי הביקורת אינה נקודתית אלא מערכתית‪ ,‬תו‪ %‬הדגשה כי מדובר‬
‫‪ 19‬דנ"פ גנימאת‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,6‬בעמ' ‪.651649‬‬
‫‪23‬‬
‫בתופעה חוזרת ונשנית‪ .‬בחלק‪ #‬א נפסקו כנגד המשטרה הוצאות ופיצויי לטובת החשודי שהושארו לילה‬
‫במעצר לשווא‪ ,‬או לטובת אוצר המדינה שנדרש לשאת לשווא בעלויות המעצר והדיו‪ #‬המשפטי המיותרות‪.‬‬
‫ביו ‪ 26.11.2014‬פנה הסניגור הציבורי הארצי למפכ"ל המשטרה במכתב בנושא המש‪ %‬התופעה הנרחבת של‬
‫מעצרי הלילה המיותרי‪ .‬במכתב הוזכר כי מדובר בפגיעה חמורה ובלתי חוקית בזכויות החשודי‪ ,‬שרבי‬
‫מה קטיני‪ ,‬לוקי בנפש או בשכל או משתייכי לאוכלוסיות פגיעות אחרות; וזאת לצד הפגיעה‬
‫באינטרס הציבורי הנגרמת בי‪ #‬היתר בשל משאבי הציבור הרבי המתבזבזי עקב איהשחרור במועד )לרבות‬
‫משאבי בתי המשפט‪ ,‬הסניגוריה הציבורית‪ ,‬שב"ס וכמוב‪ #‬המשטרה עצמה(‪ .‬עוד צוי‪ #‬במכתב כי התפתחה‬
‫תופעה נוספת‪ ,‬חמורה א יותר‪ ,‬של הבאת חשודי לבתי המשפט כביכול ע בקשה למעצר‪ ,‬א‪ %‬למעשה מתו‪%‬‬
‫ידיעה כי אי‪ #‬הצדקה אמיתית למעצר ותו‪ %‬נכונות מיידית להסכי באול לשחרור‪ .‬צוי‪ #‬כי ג על תופעה זו‬
‫מתחו בתי המשפט ביקורת קשה וכינו אותה "מעצר לצרכי סטטיסטיקה"‪ .‬הסניגור הארצי ציי‪ #‬עוד במכתבו‪,‬‬
‫כי על א שהסניגוריה מודעת למאמצי הניכרי שנעשו מטע המטה הארצי של המשטרה כדי להטמיע‬
‫בדרגי השטח שינויי בדפוסי עבודה פסולי אלה‪ ,‬הרי שהימנעות המופגנת של רבי מהקציני הממוני‬
‫בתחנות מלשחרר בעצמ חשודי שג לדעת המשטרה אי‪ #‬כל סיבה להשאיר במעצר‪ ,‬עדיי‪ #‬נוכחת כתופעה‬
‫רחבה וכללארצית‪ ,‬בהיק מוער‪ %‬של עשרות רבות של מעצרי לילה מיותרי מדי חודש‪ ,‬קרי לפחות מאות‬
‫רבות בשנה‪ .‬לנוכח זאת ביקש הסניגור הארצי כי המפכ"ל יפעל למיגור התופעה‪ ,‬וכ‪ #‬כי יורה על איסו מסודר‬
‫של נתוני בעניי‪.#‬‬
‫בתשובה מטע המפכ"ל למכתב זה‪ ,‬מיו ‪ ,18.12.2014‬נאמר כי המשטרה פועלת בנושא במספר אפיקי‪,‬‬
‫מטמיעה אותו באופ‪ #‬שוט בשטח‪ ,‬עורכת ביקורות ומפיקה לקחי מההחלטות השיפוטיות שניתנו בנושא‪ .‬עוד‬
‫נאמר כי הנתוני מצביעי על עלייה עקבית במספר השחרורי בערובה בתחנות בשני האחרונות‪ ,‬וכי ג‬
‫מנהל בתי המשפט מסר למשטרה כי ישנו שיפור ניכר בנושא בחודשי האחרוני‪ .‬יצוי‪ #‬כי בניגוד לכ‪ ,%‬במכתב‬
‫מאת מנהל בתי המשפט לראש אח"מ מיו ‪ ,7.12.2014‬נאמר דווקא כי "חר הביקורת החריפה הנמתחת‬
‫בפסקי די‪ #‬שוני כנגד תופעה זו ‪ ...‬לא חל כל שיפור והתופעה ממשיכה ומתקיימת"‪ .‬עוד יצוי‪ #‬כי ג מבקר‬
‫‪20‬‬
‫המדינה נדרש לאחרונה לתופעה במסגרת הדוח השנתי לשנת ‪.2015‬‬
‫עניי‪ #‬אחר שהוזכר לעיל וטר טופל על ידי המשטרה‪ ,‬הוא הצור‪ %‬במת‪ #‬פתרו‪ #‬להפקדת ערובה במזומ במהל"‬
‫שעות הלילה )להבדיל מהפקדה באשראי או בהעברה בנקאית באינטרנט‪ ,‬שזמינות כיו ‪ 24‬שעות ביממה(‪.‬‬
‫להערכת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬עשרות אחוזי מאוכלוסיית המשוחררי בערובה אינ יכולי לשל באמצעי‬
‫תשלו שאינו מזומ‪ .#‬המשטרה מסרה לאחרונה לסניגוריה כי בפועל קציני המשטרה נוהגי במצבי אלה‬
‫לאפשר לחשודי להשתחרר ללא הפקדה מיידית‪ ,‬תו" מת ארכה להפקדת המזומ עד למחרת‪ .‬הסניגוריה‬
‫ביקשה ג בעניי‪ #‬זה לקבל נתוני‪ ,‬ומקובל עליה כי א אמנ יתברר שזהו המצב הנוהג בשטח‪ ,‬יש בכ‪%‬‬
‫לכאורה מענה מספק לבעיה‪ .‬במקביל‪ ,‬בשנת ‪ 2014‬יזמה הסניגוריה הציבורית פיילוט בשיתו‪ ,‬פעולה ע בנק‬
‫הדואר וחברת "דלק"‪ ,‬שבמסגרתו הוגדרו עשרה סניפי של חנויות הנוחות "מנטה" ברחבי האר‪ 0‬ככאלה‬
‫שנית‪ #‬לשל בה כספי ערובה במזומ‪ #‬בי‪ #‬השעות ‪ 7:00‬בבוקר ל‪ 22:00‬בלילה )דהיינו לפני ואחרי שעות‬
‫הפעילות הרגילות של סניפי בנק הדואר(‪ .‬ע זאת‪ ,‬הלכה למעשה התברר כי כמעט שלא נעשה שימוש באופציה‬
‫זו‪ ,‬ככל הנראה בשל העדר הטמעה מספקת של המודעות אליה בתחנות המשטרה הסמוכות לסניפי הפיילוט‪.‬‬
‫חברת "דלק" הביעה לאחרונה בפני הסניגוריה נכונות לבחו‪ #‬הרחבה של הפיילוט ג לשעות הלילה‪ ,‬א‪ %‬הרחבה‬
‫זו תדרוש מהמשטרה להשקיע בכ‪ %‬תקציב בלתי מבוטל‪ .‬כאמור‪ ,‬ככל שיתברר כי בפועל אכ‪ #‬ניתנות על ידי‬
‫‪ 20‬דוח שנתי ‪65‬ג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬בעמ' ‪.380379‬‬
‫‪24‬‬
‫הקציני הממוני בשעות הלילה ארכות להפקדת מזומ‪ #‬עד למחרת‪ ,‬לא יתעורר צור‪ %‬בהרחבה זו של‬
‫הפיילוט‪ ,‬על העלויות הכרוכות בה‪.‬‬
‫הותרת עצורי במעצר שווא ללילה של תו" דחיית ההחלטה של קצי המשטרה הממונה לשחרור לשעות‬
‫הבוקר‪ ,‬ותו" טלטול מיותר אל מתקני המעצר ואל בתי המשפט‬
‫פ‪ #‬נוס של אי השימוש של קציני המשטרה בסמכויות השחרור שלה הגור למעצרי שווא‪ ,‬בא לידי ביטוי‬
‫בהותרת של חשודי במעצר למש‪ %‬לילה של א שיש מצבי בה נית‪ #‬לשחרר בהחלטת קצי‪ #‬ממונה‬
‫בשעות הערב או הלילה‪ ,‬תו‪ %‬הימנעות קציני המשטרה מהפעלת סמכות‪ ,‬וביצוע השחרור רק בבוקר ולעיתי‬
‫לאחר שהעצורי יצאו בדרכ לבית המשפט‪.‬‬
‫התוצאה של אי הפעלת הסמכות במועד‪ ,‬מנוגדת לחובה החוקית המוטלת על הקצי‪ #‬הממונה בסעי ‪ 27‬לחוק‬
‫המעצרי לבחו‪ #‬את אפשרות השחרור בתנאי תו‪ %‬זמ‪ #‬סביר לאחר הבאת החשוד לתחנת המשטרה‪ ,‬והיא‬
‫מביאה להגבלת חירות מעבר לצור‪ %‬וללא עילה חוקית למעצר‪ .‬בנוס‪ ,‬כתוצאה מכ‪ %‬נגר טלטול מיותר של‬
‫העצורי במהל‪ %‬תהלי‪ %‬ההובלה לבתי המעצר ואל בתי המשפט‪ ,‬ונוצרי עומס וצפיפות מיותרי במתקני‬
‫אלה‪ .‬מבדיקת הסניגוריה הציבורית עולה כי היק התופעה רחב מאוד‪ ,‬והוא מגיע בשנת ‪ 2014‬לאלפי עצורי‬
‫ששהו לילה מיותר במעצר רק כדי להיות משוחררי על ידי המשטרה למחרת בבוקר במתקני המעצר או‬
‫בבתי המשפט ללא דיו בפני שופט‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית העלתה את הבעיה במהל‪ %‬שנת ‪ 2015‬ה‪ #‬בפני מחלקת הייעו‪ 0‬והחקיקה במשרד‬
‫המשפטי וה‪ #‬בפני המשרד לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬ובכוונתה להמשי‪ %‬להידרש לתופעה ולהציפה במישורי‬
‫המתאימי‪.‬‬
‫‪1.2.3‬‬
‫ייצוג חשודי ועצורי במהל" חקירת במשטרה‬
‫על פי סעי ‪)18‬א()‪ (7‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬תקנות הסניגוריה הציבורית )ייצוג עצורי מחוסרי אמצעי(‪,‬‬
‫התשנ"ח‪ ,1998‬ותקנות הסניגוריה הציבורית )זכאות לייצוג לקטיני נוספי(‪ ,‬התשנ"ח‪ ,1998‬כל קטי‪ #‬עצור‬
‫לצרכי חקירה וכל בגיר עצור ומחוסר אמצעי זכאי לייצוג בידי סניגור ציבורי‪.‬‬
‫לש מילוי הוראות החוק והתקנות‪ ,‬מפעילה הסניגוריה הציבורית מער‪ %‬של עורכי די‪ #‬תורני וכונני בכל‬
‫רחבי האר‪ .0‬עד לאוגוסט ‪ 2012‬פעל המער‪ %‬החל משעה ‪ 7:00‬בבוקר ועד לחצות הלילה‪ ,‬לרבות בסופי השבוע‪.‬‬
‫החל מאוגוסט ‪ ,2012‬הוחל בהרחבה הדרגתית של שעות הפעילות של המער‪ %‬ל‪ 24‬שעות ביממה‪ 7 ,‬ימי‬
‫בשבוע‪ .‬הרחבה זו הושלמה בפרישה ארצית מלאה בינואר ‪) 2015‬ר' פירוט בהמש"(‪.‬‬
‫במחלקות המעצרי במחוזות הסניגוריה מוצבי אנשי צוות משפטי ומנהלי‪ ,‬שתפקיד להפנות את עורכי‬
‫הדי‪ #‬התורני לתחנות המשטרה ולבתי המעצר הרלוונטיי‪ ,‬כדי להיפגש ע העצורי בהקד האפשרי‬
‫ולייצג בהמש‪ %‬בבית המשפט‪ ,‬א נמצאו זכאי לייצוג‪.‬‬
‫כתוצאה מפעילות הסניגוריה הציבורית‪ ,‬חל שינוי מהותי בתחו ייצוג העצורי‪ .‬מרבית העצורי לצרכי‬
‫חקירה מיוצגי כיו בדיוני להארכת מעצר בבתי המשפט‪ ,‬ואי‪ #‬ספק כי הלי‪ %‬זה הוג‪ #‬ושוויוני יותר משהיה‬
‫בעבר כאשר הרוב הגדול של העצורי לא היו מיוצגי‪.‬‬
‫יחד ע זאת‪ ,‬הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה כי מרבית העצורי בישראל אינ זוכי לממש את זכות‬
‫ההיוועצות שלה בסניגור לפני חקירת במשטרה‪ .‬ברוב המכריע של המקרי‪ ,‬מודיעה משטרת ישראל‬
‫‪25‬‬
‫לסניגוריה הציבורית על דבר מעצר של העצורי לאחר שכבר נחקרו‪ ,‬כ" שמידת האפקטיביות של מימוש‬
‫זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופ ממשי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ביו ‪ 4.5.2006‬נית‪ #‬על ידי בית המשפט העליו‪ #‬בהרכב מורחב‪ ,‬פסק הדי‪ #‬בע"פ ‪ 5121/98‬יששכרוב נ' התובע‬
‫הצבאי הראשי ואח'‪ .‬כידוע‪ ,‬במסגרת פסק די‪ #‬חשוב זה נפסלה הודאתו של חייל אשר נמנעה ממנו זכות‬
‫ההיוועצות בעור‪ %‬די‪ #‬במהל‪ %‬החקירה‪ .‬בפסק הדי‪ #‬כתבה השופטת )כתוארה אז( ביניש כי הדעה המקובלת‬
‫היא שזכות הייצוג וההיוועצות בעור‪ %‬די‪ #‬מסייעת לשמירה על זכויותיה של נחקרי‪ ,‬להבטחת הגינות של‬
‫הליכי החקירה ולמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובני בי‪ #‬העצור לאנשי המרות החוקרי אותו‪ .‬אי‬
‫ידיעתו של חשוד על זכותו לבקש להיווע‪ 0‬בעור‪ %‬דינו עלולה להוביל בנסיבות מסוימות לפגיעה בהגינות‬
‫החקירה‪ .‬יצוי‪ ,#‬כי הסניגוריה הציבורית לקחה חלק בהלי‪ %‬זה כ"ידידת בית משפט"‪.‬‬
‫ביו ‪ 4.11.2009‬נית‪ #‬פסק הדי‪ #‬בע"פ ‪ 9956/05‬אס‪ ,‬שי נ' מדינת ישראל‪ ,‬ובו נקבע חדמשמעית‪ ,‬ברוח הלכת‬
‫יששכרוב ושוב על ידי הנשיאה )דאז( ביניש‪ ,‬כי כאשר חשוד )במקרה דנ‪ #‬החשוד א לא היה בסטטוס של עצור(‬
‫מעוניי‪ #‬להיווע‪ 0‬ע עור‪ %‬די‪ ,#‬יש להפסיק את החקירה ולהמתי‪ #‬לבואו של עור‪ %‬הדי‪ #‬בא זה הודיע על הגעתו‬
‫תו‪ %‬פרק זמ‪ #‬סביר‪ .‬התפתחות חשובה נוספת חלה בפסק הדי‪ #‬בע"פ ‪ 8974/07‬לי נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו‬
‫‪ ,(3.11.2010‬בתיק שהיה בייצוג של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ש נקבע לראשונה על ידי בית המשפט העליו‪ #‬כי יש‬
‫להקפיד על כריכת ההודעה על זכות ההיוועצות ע ההודעה על הזכות לסניגור ציבורי‪ ,‬וכי המועד הראוי למת‪#‬‬
‫ההודעה הכפולה הוא לפני תחילת החקירה‪.‬‬
‫למרות פסקי הדי‪ #‬של בית המשפט העליו‪ #‬בפרשות יששכרוב‪ ,‬שי ולי‪ ,‬ועל א הוראות החוק והתקנות‪,‬‬
‫משטרת ישראל אינה מקפידה ליידע את כל העצורי כראוי על זכות להיווע‪ 0‬בסניגור בכלל‪ ,‬ובסניגור ציבורי‬
‫בפרט‪ ,‬טר חקירת‪ .‬חלק מקבלי הודעה על זכות להיווע‪ 0‬ע סניגור רק ע סיו פעולות החקירה‬
‫והעברת לבית המעצר‪ ,‬חלק לומדי לראשונה על זכות זו רק כאשר ה מובאי למחרת מעצר לבית‬
‫המשפט ופוגשי ש את הסניגור הציבורי התור‪ ,#‬וחלק מוותרי על זכות להיווע‪ 0‬בסניגור בנסיבות‬
‫המעלות חשש כי לא הובהרה לה זכות כראוי וכי לא מדובר בוויתור מדעת‪ .‬על העובדה שהוראות החוק‬
‫והפסיקה אינ‪ #‬מיושמות נית‪ #‬ללמוד משני סוגי של נתוני‪ :‬שיעור הבקשות לייצוג שהסניגוריה אינה מיודעת‬
‫עליה‪ #‬כלל על ידי המשטרה מראש )לא לפני חקירה ולא אחריה(‪ ,‬וה‪ #‬מתקבלות אצלה לראשונה בשלב‬
‫המאוחר של הדיו‪ #‬בהארכת המעצר בבית המשפט; והשיעור הנמו‪ %‬של הודעות שמתקבלות מהמשטרה טר‬
‫חקירתו של החשוד‪.‬‬
‫באשר לשיעור ההודעות הארצי הכולל )בי‪ #‬לאחר חקירה ובי‪ #‬לפניה(‪ ,‬קיבלה הסניגוריה הציבורית הודעות‬
‫מהמשטרה בשנת ‪ 2014‬ב‪ 81.03%‬מתו‪ %‬ס‪ %‬הבקשות לייצוג‪ .‬מדובר בעלייה קלה לעומת השנתיי שעברו‪ .‬יש‬
‫לבר‪ %‬על המשכה של מגמת השיפור‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬קשה לראות הצדקה בכ" שלגבי קרוב ל‪ 20%‬מהעצורי‬
‫לא מתקבלת כל הודעה בסניגוריה הציבורית – לפני החקירה או לאחריה‪ .‬הדבר פוגע ביכולתו של הסניגור‬
‫להתכונ‪ #‬לדיו‪ ,#‬לשוחח ע החשוד ולדאוג להתייצבות של ערבי‪ .‬הדבר ג מכביד על בתי המשפט ועל‬
‫התנהלות הדיוני‪ ,‬שכ‪ #‬הסניגור נאל‪ 0‬לנהל שיחות ראשוניות ע העצור ולבדוק את זכאותו לייצוג בתנאי‬
‫קשי באול המעצרי או בתאי המעצר שבבית המשפט‪.‬‬
‫‪ 21‬להרחבה על תיאור התופעה הרחבה לפיה מרבית העצורי בישראל אינ זוכי לממש את זכות ההיוועצות בסניגור‬
‫לפני תחילת חקירת במשטרה‪ ,‬ועל המהלכי השוני בה נוקטת הסניגוריה הציבורית על מנת להתמודד ע תופעה זו‪,‬‬
‫ר' ג גליה ניצני‪" ,‬על מימושה של זכות ההיוועצות בסניגור ועל מער‪ %‬הסניגוריה הציבורית לייצוג "מסביב לשעו‪ "#‬של‬
‫עצורי לפני תחילת חקירת"‪ ,‬הסניגור ‪.(2015) 124 ,215‬‬
‫‪26‬‬
‫תרשי ב‪ .‬פניות מ‪ #‬המשטרה לסניגוריה הציבורית בשנת ‪ – 2014‬בחתו‪ %‬מחוזות‬
‫מחוז‬
‫סה"כ הבקשות לייצוג על‬
‫ידי סניגור ציבורי בשלב‬
‫המעצר‬
‫מספר הבקשות לייצוג‬
‫שהועברו באמצעות‬
‫המשטרה‬
‫אחוז הבקשות לייצוג שהועברו‬
‫באמצעות המשטרה מתו" כלל‬
‫הבקשות לייצוג על ידי סניגור‬
‫ציבורי בשלב המעצר‬
‫תלאביב‬
‫‪10,318‬‬
‫‪8,552‬‬
‫‪82.88%‬‬
‫מרכז‬
‫‪8,631‬‬
‫‪7,289‬‬
‫‪84.45%‬‬
‫ירושלי‬
‫‪8,961‬‬
‫‪7,134‬‬
‫‪79.61%‬‬
‫דרו‬
‫‪11,047‬‬
‫‪8,367‬‬
‫‪75.74%‬‬
‫חיפה‬
‫‪9,404‬‬
‫‪7,469‬‬
‫‪79.42%‬‬
‫צפו‬
‫‪4,541‬‬
‫‪4,055‬‬
‫‪89.30%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪52,902‬‬
‫‪42,866‬‬
‫‪81.03%‬‬
‫תרשי ג‪ .‬אחוז הבקשות לייצוג שהועברו באמצעות המשטרה מתו‪ %‬כלל הבקשות לייצוג על ידי סניגור ציבורי‬
‫בשלב המעצר‪ ,‬במבט ארצי רב שנתי‬
‫חשוב לציי‪ #‬כי ג בשנת ‪ 2014‬חלק ניכר מהבקשות שהועברו לסניגוריה הציבורית באמצעות המשטרה לא‬
‫הועבר מיד ע המעצר אלא זמ‪ #‬רב לאחר מכ‪ ,#‬בדר‪ %‬כלל לאחר שהחשוד כבר נחקר‪.‬‬
‫המשמעות היא כי רוב החשודי המובאי לתחנת המשטרה נחקרי ומוסרי הודעותיה מבלי שנמסר‬
‫לה כי ה זכאי להתייע‪ +‬ע סניגור טר חקירת או מבלי שמתאפשר לה לקיי זכות זו‪ ,‬הלכה‬
‫למעשה‪ ,‬או שוויתור על זכות ההיוועצות נעשה בנסיבות המעלות חשש שלא מדובר בוויתור מדעת‪ .‬זכות‬
‫ההיוועצות לפני חקירה שמורה‪ ,‬אפוא‪ ,‬רק לנחקרי מיוחסי אשר דבר חקירת נודע לה מראש וה לא‬
‫מעוכבי ולא נעצרי‪ ,‬או לנחקרי מנוסי המודעי לזכויותיה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬חל שיפור בהתנהלות המשטרה בהקשר זה‪ ,‬ואחוז ההודעות על בקשת עצורי לייצוג‪ ,‬שמעבירה‬
‫המשטרה למשרדי הסניגוריה לפני תחילת החקירה‪ ,‬עלה מ‪ 17.83%‬בשנת ‪ 2013‬ל‪ 24.96%‬בשנת ‪.2014‬‬
‫בהיבט זה‪ ,‬ההבדל בי‪ #‬אופ‪ #‬תפקוד המשטרה כאשר מדובר בעצורי קטיני לעומת בגירי הוא משמעותי‬
‫)הג שג לגבי קטיני יש מקו לשיפור רציני(‪ .‬בעוד ששיעור ההודעות לפני חקירה כשמדובר בבגירי‬
‫עומד על ‪ 20.05%‬בלבד‪ ,‬כשמדובר בעצורי קטיני הוא עומד על ‪.59.66%‬‬
‫תרשי ד‪ .‬שלהל‪ #‬כולל את תוצאות הבדיקה‪ ,‬המתייחסת לשנת ‪ ,2014‬באשר לשלושת השלבי להעברת פניות‬
‫עצורי לייצוג על ידי סניגור ציבורי‪ :‬טר חקירה‪ ,‬לאחר חקירה‪ ,‬ולראשונה בסמו‪ %‬להארכת המעצר בבית‬
‫המשפט‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬הנתוני מביאי למסקנה כי שיעור‪ #‬הכולל של הודעות מהמשטרה בטר חקירה מתו‪%‬‬
‫כלל הפניות אל הסניגוריה הציבורית לייצוג עצורי‪ ,‬נותר למרות השיפור נמו‪ %‬ומדאיג‪.‬‬
‫תרשי ד‪ .‬פניות חשודי לייצוג בשנת ‪ – 2014‬בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬בחלוקה לפי מקור הפנייה ועיתוי קבלת ההודעה‬
‫)‪(1.1.201431.12.2014‬‬
‫סך הפונים‬
‫סך הפונים‬
‫שבקשתם‬
‫שבקשתם‬
‫לייצוג הועברה לייצוג הועברה‬
‫מהמשטרה‬
‫מהמשטרה‬
‫לפני חקירה לאחר חקירה‬
‫ירושלים‬
‫‪3596‬‬
‫‪3538‬‬
‫שיעור הפונים‬
‫שבקשתם‬
‫סך הפונים‬
‫לייצוג הועברה‬
‫שבקשתם‬
‫מהמשטרה‬
‫סך הפונים‬
‫לייצוג‬
‫שביקשו ייצוג לפני החקירה‬
‫התקבלה‬
‫מתוך סך‬
‫מהסניגוריה‬
‫לראשונה‬
‫הפונים‬
‫בבית המשפט‬
‫שביקשו ייצוג‬
‫מהסנגוריה‬
‫‪8961‬‬
‫‪1827‬‬
‫‪39.48%‬‬
‫שיעור הפונים‬
‫שבקשתם‬
‫לייצוג הועברה‬
‫מהמשטרה‬
‫לאחר חקירה‬
‫מתוך סך‬
‫הפונים‬
‫שביקשו ייצוג‬
‫מהסנגוריה‬
‫שיעור הפונים‬
‫שבקשתם‬
‫לייצוג‬
‫התקבלה‬
‫לראשונה‬
‫בבית‬
‫המשפט מתוך‬
‫סך הפונים‬
‫שביקשו ייצוג‬
‫מהסנגוריה‬
‫‪40.13%‬‬
‫‪20.39%‬‬
‫‪7134‬‬
‫נצרת והצפון‬
‫‪2976‬‬
‫‪1079‬‬
‫‪4541‬‬
‫‪486‬‬
‫‪23.76%‬‬
‫‪65.54%‬‬
‫‪10.70%‬‬
‫‪4055‬‬
‫חיפה‬
‫‪5426‬‬
‫‪2043‬‬
‫‪9404‬‬
‫‪1935‬‬
‫‪21.72%‬‬
‫‪57.70%‬‬
‫‪20.58%‬‬
‫‪7469‬‬
‫דרום‬
‫‪4708‬‬
‫‪3659‬‬
‫‪11047‬‬
‫‪2680‬‬
‫‪33.12%‬‬
‫‪42.62%‬‬
‫‪24.26%‬‬
‫‪8367‬‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫‪7085‬‬
‫‪1467‬‬
‫‪10318‬‬
‫‪1766‬‬
‫‪14.22%‬‬
‫‪68.67%‬‬
‫‪17.12%‬‬
‫‪8552‬‬
‫מרכז‬
‫‪5870‬‬
‫‪1419‬‬
‫‪8631‬‬
‫‪1342‬‬
‫‪16.44%‬‬
‫‪68.01%‬‬
‫‪15.55%‬‬
‫‪7289‬‬
‫ארצי‬
‫‪29661‬‬
‫‪13205‬‬
‫‪52902‬‬
‫‪10036‬‬
‫‪42866‬‬
‫‪28‬‬
‫‪24.96%‬‬
‫‪56.07%‬‬
‫‪18.97%‬‬
‫תרשי ה‪ .‬שיעור הפוני שבקשת לייצוג הועברה מהמשטרה לפני החקירה מתו‪ %‬כלל הבקשות לייצוג על ידי‬
‫הסניגוריה הציבורית בשלב המעצר‪ ,‬במבט רב שנתי*‬
‫* הנתו‪ #‬לשנת ‪ 2011‬הוא החל מחודש מר‪ 0‬באותה שנה‪ .‬לפני כ‪ #‬לא נעשה רישו של הליכי חקירה בתוכנת הסניגוריה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫כמו לגבי שיעור ההודעות הכללי מהמשטרה‪ ,‬ג לגבי שיעור ההודעות המתקבלות לפני חקירה‪ ,‬יש לבר‪ %‬על‬
‫מגמת השיפור‪ .‬אי‪ #‬ספק שכיו עצורי רבי יותר זוכי לממש את זכות להיווע‪ 0‬בסניגור לפני חקירת‪.‬‬
‫יחד ע זאת‪ ,‬הדר" למיצוי הזכות באופ מלא ולקיו הוראות החוק והפסיקה בהקשר זה עדיי ארוכה‪.‬‬
‫להל‪ #‬נסקור את הפעולות בה‪ #‬נקטה הסניגוריה הציבורית לצור‪ %‬העלאת שיעור הייעוצי לפני חקירה –‬
‫פעולות אשר אכ‪ #‬נתנו את אותותיה‪ #‬והשפיעו לחיוב על המציאות בשטח‪.‬‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬נמשכה ההרחבה ההדרגתית של שעות פעילות מחלקות המעצרי למער‪ %‬של ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה‪ 7 ,‬ימי בשבוע‪ ,‬והושלמה הפרישה הארצית בינואר ‪ ;2015‬נערכו פגישות ע נציגי המשטרה במחוזות‬
‫השוני; הוטמעו ההנחיות לסניגורי להעלות טיעוני משפטיי בנוגע להפרת זכות ההיוועצות של נחקרי;‬
‫נשלחו נתוני מפורטי לכל דרגי המשטרה‪ ,‬החל במפכ"ל וכלה בקציני החקירות בתחנות; וכ‪ #‬נעשו פעולות‬
‫לקידו החקיקה להסדרה ולעיגו‪ #‬של זכות ההיוועצות‪.‬‬
‫הרחבת שעות הפעילות של מחלקות המעצרי – ‪ 24‬שעות ביממה‪ 7 ,‬ימי בשבוע‬
‫לאחר שהתקיימה בסניגוריה הציבורית עבודת מטה שמטרתה לבחו‪ #‬את האפשרות של הרחבת שעות מת‪#‬‬
‫המענה לייעו‪ 0‬לעצורי לפני חקירת‪ ,‬הוחלט על הקמת מוקד מרכזי לקבלת פניות מ‪ #‬המשטרה ג בשעות‬
‫הלילה‪ ,‬וכ‪ #‬להשלי את טווח הפעילות בסופי שבוע כ‪ %‬שישתרע לכל אורכ‪.‬‬
‫החל ביו ‪ 1.8.2012‬הורחב מער‪ %‬המעצרי של הסניגוריה הציבורית במסגרת תכנית "פיילוט" במחוז‬
‫ירושלי‪ .‬ממועד זה מער‪ %‬הכונני במחוז ירושלי התחיל לפעול ג בשעות הלילה ובסופי השבוע‪ ,‬כ‪%‬‬
‫שעצורי הנזקקי לייעו‪ 0‬בחקירת מקבלי שירות מהסניגוריה הציבורית ‪ 24‬שעות ביממה‪ 7 ,‬ימי בשבוע‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫בעקבות הצלחת ה"פיילוט" במחוז ירושלי‪ ,‬הוחלט כי הוא יאומ‪ 0‬כמתכונת קבועה ויורחב בהדרגה לשאר‬
‫מחוזות הסניגוריה הציבורית‪ .‬בינואר ‪ 2015‬הושלמה הפרישה הארצית כשכל מחוזות הסניגוריה עברו‬
‫למתכונת ההפעלה המורחבת של מער‪ %‬המעצרי‪ :‬ההרחבה בוצעה החל מיו ‪ 1.5.2013‬במחוז צפו‪ ,#‬מיו‬
‫‪ 1.11.2013‬במחוז חיפה‪ ,‬מיו ‪ 18.5.2014‬במחוז דרו ומיו ‪ 5.1.2015‬במחוזות תלאביב ומרכז‪.‬‬
‫משיקולי יעילות וחסכו‪ #‬במשאבי‪ ,‬הוחלט כי הרחבת שעות הפעילות האמורה תיעשה באמצעות מוקד מרכזי‬
‫שיופעל באמצעות מוקד השירות של משרד המשפטי בירושלי‪ .‬מוקד זה נות‪ #‬שירות לכלל מחוזות‬
‫הסניגוריה הציבורית בכל הקשור לפניות עצורי לייצוג לפני חקירת בשעות הלילה‪ ,‬החל מחצות ועד לשעה‬
‫‪ 7:30‬למחרת‪ ,‬וכ‪ #‬לכל אורכ של סופי השבוע‪ .‬המוקד מאויש על ידי נציגי שירות‪ ,‬והפעלתו מותווית על פי‬
‫כללי העבודה המקצועיי שנקבעו על ידי הסניגוריה הציבורית‪ .‬נציגי השירות של המוקד מקבלי קריאות‬
‫דחופות מהמשטרה ומקפיצי סניגורי חיצוניי כונני על פי רשימות ערוכות מראש על ידי הסניגוריה‬
‫הציבורית‪ .‬במקרה הצור‪ %‬מתייעצי הנציגי ג ע כונני מהצוות הפנימי‪.‬‬
‫בתרשי ו‪ .‬שלהל‪ #‬מצוינת כמות הפניות של עצורי לפני או במהל‪ %‬חקירה אשר טופלו על ידי המוקד‬
‫במחוזות ירושלי‪ ,‬חיפה‪ ,‬צפו‪ ,#‬ודרו במהל‪ %‬שנת ‪ .2014‬עוד מצוי‪ #‬פילוח הפניות לבגירי וקטיני‪ .‬כפי‬
‫שנית‪ #‬לראות בתרשי‪ ,‬בממוצע לחודש טיפל המוקד ב‪ 94‬פניות ממחוז ירושלי‪ ,‬ב‪ 20‬פניות ממחוז צפו‪ ,#‬ב‬
‫‪ 47‬פניות ממחוז חיפה וב‪ 133‬פניות ממחוז דרו‪ .‬בנוס‪ ,‬בעוד שבמחוזות צפו‪ ,#‬חיפה‪ ,‬ודרו שיעור פניות‬
‫הקטיני מכלל הפניות בה‪ #‬טיפול המוקד נמו‪ %‬יחסית )במחוז חיפה – ‪ ,13.12%‬במחוז צפו‪ 17.96% – #‬ובמחוז‬
‫דרו – ‪ ,(15.70%‬במחוז ירושלי השיעור גבוה באופ‪ #‬בולט ועומד על ‪.51.87%‬‬
‫תרשי ו‪ .‬כמות פניות עצורי ממחוזות ירושלי‪ ,‬צפו‪ ,#‬חיפה ודרו שהיו בטיפול מוקד הלילה וסו‬
‫השבוע בשנת ‪ ,2014‬וחלוקת‪ #‬בי‪ #‬בגירי לקטיני‬
‫מחוז‬
‫סה"כ‬
‫ממוצע‬
‫פניות‬
‫פניות‬
‫לחודש‬
‫קטיני‬
‫שיעור‬
‫בגירי‬
‫הקטיני‬
‫מתו"‬
‫כלל‬
‫הפניות‬
‫שיעור‬
‫הבגירי‬
‫מתו"‬
‫כלל‬
‫הפניות‬
‫ירושלי‬
‫‪1,126‬‬
‫‪94‬‬
‫‪584‬‬
‫‪51.87%‬‬
‫‪542‬‬
‫‪48.13%‬‬
‫צפו‪#‬‬
‫‪245‬‬
‫‪20‬‬
‫‪44‬‬
‫‪17.96%‬‬
‫‪201‬‬
‫‪82.04%‬‬
‫חיפה‬
‫‪564‬‬
‫‪47‬‬
‫‪74‬‬
‫‪13.12%‬‬
‫‪490‬‬
‫‪86.88%‬‬
‫דרו*‬
‫‪968‬‬
‫‪133‬‬
‫‪152‬‬
‫‪15.70%‬‬
‫‪813‬‬
‫‪83.99%‬‬
‫* הנתוני המוצגי לגבי מחוז דרו ה החל מיו ‪ ,18.5.2014‬יו פתיחת המוקד במחוז זה‪ .‬חודש מאי לא נכלל בחישוב‬
‫ממוצע הפניות לחודש במחוז דרו‪.‬‬
‫חשיבות המוקד היא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בהרחבת זמינות השירות ג בשעות הלילה ובסופי השבוע לעצורי‬
‫שנמצאי בשלב קריטי בחקירת‪ .‬מנתוני הסניגוריה הציבורית‪ ,‬עולה כי כשליש מכלל הפניות לייעו‪ 0‬לפני‬
‫חקירה מגיעות דר‪ %‬מוקד הלילה וסופי השבוע‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מעבר לכ‪ ,%‬לפתיחת המוקד )בצד הפעולות הנוספות בה‪ #‬נוקטת הסניגוריה הציבורית להגברת היישו של‬
‫זכות ההיוועצות( ג השפעה עקיפה מבורכת על נכונותה הכללית של המשטרה להעביר לסניגוריה הציבורית‬
‫ג בשעות הפעילות הרגילות הודעות בדבר רצונ של עצורי לקבל ייצוג ממנה‪ ,‬וזאת כבר בשלב המוקד‬
‫שלפני תחילת החקירה‪.‬‬
‫קידו טיעוני משפטיי בדבר הפרת זכות ההיוועצות בחקירה‬
‫בשנה החולפת המשיכה הסניגוריה הציבורית לפעול להגשמת זכות ההיוועצות של חשוד הנמצא בחקירה‬
‫משטרתית באמצעות העלאת טיעוני משפטיי המסתמכי על הוראות החוק הרלוונטיות ועל פסיקת בתי‬
‫המשפט‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬יושמו והוטמעו ההנחיות שניתנו לסניגורי בנושא‪ ,‬ולפיה‪ #‬הונחו הסניגורי לטעו‪#‬‬
‫במקרי מתאימי לסעדי שוני בגי‪ #‬פגיעה בזכויות שונות של חשודי‪ ,‬ובכלל זה לסעד של שחרור ממעצר‪.‬‬
‫כפי שצוי‪ #‬בדוח השנתי הקוד‪ ,‬במסגרת בקשת רשות ערר שהוגשה בשנת ‪ 2012‬לבית המשפט העליו‪ #‬מטע‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ ,‬חזרה והדגישה השופטת עדנה ארבל את חשיבות זכות ההיוועצות ואת הלכת יששכרוב‬
‫בה פותחה הדוקטרינה לפיה פגיעה בזכות ההיוועצות יכולה להוביל לפסילת הראיה‪ .‬בהמש‪ ,%‬דחתה השופטת‬
‫ארבל את קביעות הערכאות דלמטה בדבר רלוונטיות הטענה רק להלי‪ %‬העיקרי‪ ,‬וקבעה כי לפגיעה בזכות‬
‫ההיוועצות תהיה נפקות ג בשלב המעצר‪" :‬על הערכאות הדנות במעצר של חשודי להתייחס לגופ‪ #‬של‬
‫טענות הנוגעות לפגיעה בזכות ההיוועצות של החשודי‪ ,‬לבחו‪ #‬הא אכ‪ #‬נפל פג בעניי‪ #‬זה ולקבוע את נפקותו‬
‫לעניי‪ #‬המעצר תו‪ %‬איזו‪ #‬מכלול השיקולי הרלוונטיי" )בש"פ ‪ ,9220/12‬בש"פ ‪ 9221/12‬פר‪ +‬ולוי נ' מדינת‬
‫ישראל )ייצגו מטע הסניגוריה הציבורית‪ :‬עוה"ד גלאו‪ #‬קפלנסקי‪ ,‬ניר אלפסה ונטע לב(‪ .‬מאז מת‪ #‬החלטה זו‪,‬‬
‫בתי המשפט בערכאות השונות התייחסו לא פע לחשיבות העקרונית של זכות ההיוועצות‪ ,‬ובחלק מ‪ #‬המקרי‬
‫א נתנו לפגיעה בזכות זו ביטוי מעשי כבר בשלב הלי‪ %‬המעצר‪ ,‬ובכלל זה מת‪ #‬סעד של שחרור ממעצר‪ 22.‬כמוב‪,#‬‬
‫שלצד הנפקות שיש להפרת זכות ההיוועצות בשלב המעצר‪ ,‬יכולה הפרה כזו להביא ג לפסלות ראיות בעת‬
‫ניהול התיק העיקרי‪ ,‬והסניגורי הציבוריי מונחי לטעו‪ #‬ג לעניי‪ #‬זה‪ ,‬ברוח הלכות יששכרוב ושי‪.‬‬
‫‪ 22‬ר' למשל‪ :‬מ"י )שלו תלאביב( ‪ 392350814‬מדינת ישראל נ' מימוני ואח' )החלטה מיו ‪) (27.8.2014‬ייצוג על ידי‬
‫עו"ד זוהר דיבו‪ #‬ועו"ד יוסי סקה(‪ :‬בית המשפט הורה על שחרור החשודי שנעצרו בחשד לביצוע עבירות של החזקת ס‬
‫שלא לצריכה עצמית שכ‪ #‬פעולות החקירה שנדרשו ה‪ #‬פעולות שניתנות לביצוע שעה שהחשודי משוחררי‪ .‬עוד ציי‪ #‬בית‬
‫המשפט‪ ,‬כי התנהלות היחידה החוקרת בתיק אינה תקינה‪ ,‬שכ‪ #‬ההודעה לסניגוריה הציבורית לגבי מעצר של החשודי‬
‫וההיוועצות עצמה צריכות להתבצע בטר חקירה;‬
‫עמ"י )מחוזי לנוער חיפה( ‪ 522080115‬משטרת ימ"ר חו‪ ,‬נ' פלוני )החלטה מיו ‪) (25.1.2015‬ייצוג על ידי עו"ד נאג'י‬
‫עאמר(‪ :‬בית המשפט המחוזי דחה את ערר המשטרה בעניינו של קטי‪ #‬ב‪ ,17 #‬החשוד בעבירות של החזקת נשק וסמי‪ ,‬על‬
‫אור‪ %‬תקופת המעצר שהחליט עליה בית משפט השלו לנוער‪ .‬בית המשפט המחוזי עשה כ‪ ,#‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬בשל אי מת‪#‬‬
‫הודעה לסניגוריה הציבורית על דבר מעצרו של הקטי‪ ,#‬ודחה את טענת באת כוח המשטרה שתלתה את אי ההודעה בכ‪%‬‬
‫שהקטי‪ #‬ויתר על זכות ההיוועצות‪ .‬בית המשפט קבע כי הדבר אינו פוטר את היחידה החוקרת מחובת הודעה לסניגוריה‬
‫הציבורית כקבוע בסעי ‪9‬ט)ב( לחוק הנוער‪ .‬עוד קבע בית המשפט כי יש להתייחס "בחשדנות" לוויתור מצד קטי‪ #‬על זכות‬
‫ההיוועצות‪ .‬בית המשפט הפנה לפסק די‪ #‬פר‪ 0‬הנ"ל‪ ,‬ובהתחשב בעוצמת חשד נמוכה ובפג שנפל באי יידועה של‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ ,‬מאשר את החלטת בית המשפט קמא;‬
‫מ"י )שלו תלאביב( ‪ 165690415‬מדינת ישראל נ' עלי )החלטה מיו ‪) (14.4.2015‬ייצוג על ידי עו"ד תומר אגזדה(‪ :‬בית‬
‫המשפט הורה על שחרור החשוד בתנאי שהתקבלו בהסכמה‪ .‬נוכח טענתו של ב"כ החשוד כי לא נתקבלה בסניגוריה‬
‫הציבורית הודעה מאת המשטרה בדבר מעצרו של החשוד ובכ‪ %‬נפגעה זכות ההיוועצות שלו טר חקירה‪ ,‬מצא לנכו‪ #‬בית‬
‫המשפט לקבוע את הדברי הבאי‪ :‬נוכח חשיבותה של זכות ההיוועצות‪ ,‬ועמדת החולשה והנחיתות בה מצוי החשוד מול‬
‫חוקריו‪ ,‬על בית המשפט לוודא ולפקח בפיקוח מוגבר כי מתקיימי התנאי למימוש הזכות הלכה למעשה בצורה סבירה‬
‫וראויה‪ .‬החובה המוטלת על המשטרה בהקשר זה היא חובה בעלת שני פני‪ .‬הפ‪ #‬האחד הוא חובת היידוע של החשוד‬
‫אודות זכותו להיווע‪ 0‬בעור‪ %‬די‪ .#‬הפ‪ #‬השני הוא חובת המשטרה ליידע את הסניגוריה הציבורית אודות מעצרו של החשוד‪.‬‬
‫בעתיד‪ ,‬לא מ‪ #‬הנמנע כי במקרי המתאימי ובנסיבות המתאימות‪ ,‬תיפסל קבילות הודעת החשוד שניתנה תו‪ %‬הפרת‬
‫חובת היידוע של הסניגוריה‪ ,‬וכי בהתא לפסק די‪ #‬פר‪ 0‬הנ"ל‪ ,‬הפרת החובה תקבל משקל ניכר במסגרת כלל שיקולי‬
‫המעצר‪ .‬בית המשפט קבע שורה של כללי טכניי כיצד להבטיח הגעת ההודעה מהמשטרה לסניגוריה במלואה וללא פג‬
‫טר החקירה‪ ,‬על מנת להבהיר לעתיד לבוא אילו מקרי יחשבו להפרת החובה ולפגיעה בזכויות החשוד‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫פניות אל משטרת ישראל לקידו זכות ההיוועצות על בסיס מער" נתוני משודרג‬
‫כאמור בדוח הקוד‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬החלה הסניגוריה הציבורית לעשות שימוש בדוח ‪ BI‬מתקד המאפשר לקבל‬
‫בלחיצת כפתור נתוני בדבר מספר הפניות המגיעות מ‪ #‬המשטרה בנוגע לבקשת עצורי לקבל ייצוג מטע‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ועיתוי הגעת‪ #‬למשרדי הסניגוריה ביחס למועד תחילת החקירה‪ .‬הדוח מאפשר פילוח‬
‫הנתוני בכל סוגי הרמות‪ ,‬ה‪ #‬ברמה הארצית והמחוזית וה‪ #‬ברמת תחנות המשטרה‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה לאתר‬
‫בעיות המתעוררות במחוזות או בתחנות ספציפיות ולטפל בה‪ #‬באופ‪ #‬מעמיק יותר‪ .‬מער‪ %‬הנתוני המשודרג‬
‫מאפשר לפעול לשיפור המצב מול גורמי המשטרה‪ ,‬החל מהגורמי הבכירי ביותר במטה הארצי‪ ,‬דר‪ %‬מפקדי‬
‫המחוזות וכלה במפקדי התחנות ובקציני החקירות‪.‬‬
‫ואכ‪ ,#‬במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬קוימו פגישות ונשלחו פניות כתובות אל גורמי המשטרה בכל הרמות בה הוצגו‬
‫הנתוני בפילוח ארצי‪ ,‬מחוזי ותחנתי‪ ,‬וכ‪ #‬בפיצול בי‪ #‬עצורי בגירי לקטיני‪ .‬בכלל זאת‪ ,‬פנה הסניגור‬
‫הציבורי הארצי בפברואר ‪ 2014‬אל מפכ"ל המשטרה‪ .‬בפניית הסניגור הארצי הוצגו נתוני מפורטי באשר‬
‫לאופ‪ #‬יישו זכות ההיוועצות בכל הפילוחי שלעיל‪ ,‬ונתבקשה התערבותו של המפכ"ל לשיפור המצב בשטח‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,#‬חזר הסניגור הארצי על בקשתה של הסניגוריה להעביר לעיונה את ההנחיה המשטרתית באשר לאופ‪#‬‬
‫יישו זכות ההיוועצות של נחקרי בסניגור‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הורה המפכ"ל לראש אח"מ במשטרה לבדוק את‬
‫האמור במכתב‪ ,‬להציג לו בסיו הבדיקה את ממצאיו ולבחו‪ #‬את הדרכי שיינקטו לשיפור יישו זכות‬
‫הנחקרי להיוועצות בסניגור‪ .‬בהמש‪ %‬לכ‪ ,%‬בחודש מאי ‪ 2014‬השיב ראש אח"מ לסניגור הארצי כי המשטרה‬
‫נוהגת בשני האחרונות על פי הכלל הפסיקתי בנוגע לעצ זכותו של חשוד להיווע‪ 0‬בסניגור‪ ,‬כפי שגובש‬
‫במיוחד בפרשות יששכרוב ושי שלעיל‪ ,‬וכי חטיבת החקירות פועלת כל העת להטמעת הנושא בקרב יחידות‬
‫החקירה‪ .‬עוד צוי‪ #‬כי המשטרה גיבשה ופרסמה בחודש אפריל ‪ 2014‬נוהל שכותרתו "יידוע חשוד בדבר זכויותיו‬
‫בטר חקירה"‪ ,‬אשר צור למכתב‪ 23,‬ואשר מורה כי לפני תחילת חקירת חשוד יבהיר החוקר לחשוד בעלפה‬
‫ובכתב את זכויותיו‪ ,‬ובכלל‪ #‬זכותו להיווע‪ 0‬בסניגור ציבורי א הוא זכאי לכ‪ %‬על פי החוק‪.‬‬
‫ההתפתחות שביצירת הנוהל חשובה וחיובית‪ ,‬א‪ %‬ניתוח הוראות הנוהל מעלה כי אי‪ #‬די בנוסחו הקיי כדי‬
‫לקיי באופ‪ #‬אפקטיבי ומלא את מטרתו ולאפשר את יישומה של זכות ההיוועצות‪ .‬כ‪ ,%‬למשל‪ ,‬ולמרות שהדבר‬
‫מתחייב ממטרות החוק והפסיקה‪ ,‬הנוהל אינו מאפשר כל ביקורת ולו בדיעבד בסוגיית הוויתור על זכות‬
‫ההיוועצות‪ ,‬ואינו מבטיח כי ויתור כזה אכ‪ #‬יהיה ויתור מדעת‪ :‬חוקרי המשטרה אינ נדרשי בנוהל לוודא כי‬
‫החשוד מבי‪ #‬את משמעות הוויתור על זכות ההיוועצות‪ ,‬ולתעד‪ ,‬ולו בכתב‪ ,‬את תגובת החשוד ליידועו בדבר‬
‫זכויותיו‪ .‬תחת זאת‪ ,‬מסתפק הנוהל א‪ %‬בהחתמת החשוד על טופס הודעה בכתב הכולל זכויות אלה‪ .‬בנוס‪,‬‬
‫הנוהל עוסק רק בשלב היידוע על זכות ההיוועצות ושותק בכל הקשור ליישו זכות זו‪ .‬בכ‪ %‬מונצח מצב בו אי‪#‬‬
‫לחוקרי המשטרה כל הנחיה באשר ליישו זכות ההיוועצות‪ ,‬למרות שהיה מתבקש שהנחיות אלה יגובשו‬
‫ויפורסמו מזמ‪ #‬נוכח החובות שהוטלו על המשטרה על ידי בית המשפט העליו‪ ,#‬ובמיוחד בפסק די‪ #‬שי‪.‬‬
‫אי‪ #‬להתפלא‪ ,‬א כ‪ ,#‬כי למרות השיפור שחל בנושא‪ ,‬שיעור‪ #‬של פניות העצורי המועברות על ידי המשטרה‬
‫טר חקירה נותר נמו‪ %‬באופ‪ #‬מדאיג‪ ,‬ואי‪ #‬ספק שיש צור‪ %‬בהמש‪ %‬טיפול נחוש בתופעה עד למיגורה‪.‬‬
‫‪ 23‬נוהל חטיבת החקירות באג לחקירות ולמודיעי‪" 03.300.268 #‬יידוע חשוד בדבר זכויותיו בטר חקירה" )תחילת‬
‫תחולה‪ .(28.4.2014 :‬הנוהל מפורס באתר הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ביחד ע יתר נהלי חטיבת החקירות שאינ חסויי‪,‬‬
‫שאות קיבלה הסניגוריה הציבורית מהמשטרה‪:‬‬
‫‪.http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/News/Pages/Nahaley_Mishtara.aspx‬‬
‫‪32‬‬
‫קידו תיקוני חקיקה‬
‫בדוח הקוד הוזכר כי הסניגוריה הציבורית פנתה לשר המשפטי‪ ,‬לוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט ולמחלקת ייעו‪0‬‬
‫וחקיקה במשרד המשפטי‪ ,‬בבקשה כי זכות ההיוועצות תעוג‪ #‬בחקיקה‪ .‬ואכ‪ ,#‬בסו שנת ‪ 2012‬הופ‪ 0‬על ידי‬
‫מחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה במשרד המשפטי תזכיר חוק לתיקו‪ #‬חוק סדר הדי‪ #‬הפלילי )חקירת חשודי(‪,‬‬
‫התשס"ב‪ .2002‬מדובר בהוספת פרק לחוק זה‪ ,‬בו יוסדרו‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬סוגיות חשובות כגו‪ :#‬היק זכות‬
‫השתיקה‪ ,‬חובת אזהרה‪ ,‬הזכות להיווע‪ 0‬בסניגור ונוכחות עור‪ %‬די‪ #‬בחקירה‪ .‬התזכיר הוא פרי המלצותיה של‬
‫הוועדה לסדר די‪ #‬פלילי וראיות בראשות השופטת מרי נאור‪ ,‬אשר בדיוניה השתתפו ג נציגי בכירי מטע‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ .‬התזכיר מאמ‪ 0‬את עמדת הוועדה לפיה יתוק‪ #‬סעי ‪)18‬א()‪ (7‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪,‬‬
‫כ‪ %‬שיעניק זכאות לייצוג ציבורי לכלל החשודי חסרי האמצעי‪ .‬הסניגוריה הציבורית בירכה על הפצת‬
‫התזכיר והגישה את הערותיה באשר לנוסחו )להרחבה‪ ,‬ר' פרק ‪ 3.1.2‬בנושא "הצעות חוק המצויות בשלבי‬
‫חקיקה מתקדמי"(‪.‬‬
‫‪1.2.4‬‬
‫היוזמה להקמת אולמות מעצרי בסמו" למתח בתי הכלא "אשל" בדרו‬
‫ריבוי המעצרי מוביל למגמה מטרידה נוספת של שחיקת ההגנות והזכויות המנויות בחוק המעצרי בשל‬
‫שיקולי יעילות‪ .‬זאת במיוחד בעקבות לחצי הולכי וגוברי הנובעי מקשיי מעשיי‪ ,‬תקציביי‬
‫ומערכתיי‪ 24.‬החשש הוא שבמקו להדק את הפיקוח והביקורת על מעצרי באופ‪ #‬שיביא להפחתה במספר‪,‬‬
‫משלימות המערכות השונות ע הגידול‪ ,‬כאילו היה 'חוק טבע' ולא עניי‪ #‬של מדיניות‪ ,‬תו‪ %‬פגיעה נוספת‬
‫בזכויות העצורי‪ .‬דוגמה מובהקת לכ‪ ,%‬עליה עמדנו ג בדוח הקוד‪ ,‬היא בניסיו‪ #‬למצוא דרכי קיצור לקיו‬
‫דיוני מעצר במסגרת היוזמה של שירות בתי הסוהר‪ ,‬להקמת אולמות שיפוט בה יתקיימו דיוני הארכות‬
‫מעצר לצרכי חקירה בסמו" למתח בתי הכלא "אשל" בדרו‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית הביעה את הסתייגותה מהכוונה לקד תכנית זו‪ ,‬אשר טמונה בה פגיעה רוחבית קשה‬
‫בזכויות העצורי‪ ,‬כמו ג בעקרונות פומביות הדיו‪ #‬והפרדת הרשויות‪ .‬הסניגוריה הביעה את התנגדותה‬
‫לקידו התכנית בפני נשיא בית המשפט העליו היוצא והנשיאה הנכנסת‪ ,‬כמו ג בפני מנהל בתי המשפט‬
‫והמשנה ליוע‪ +‬המשפטי לממשלה )פלילי(‪ ,‬ועמדה על כ" שהתועלת השולית הטמונה בה אינה מצדיקה את‬
‫הפגיעות החוקתיות החמורות‪ ,‬שיהיו בלתי נמנעות א תקוד היוזמה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נכו לכתיבת שורות‬
‫אלה‪ ,‬ממשיכי הגורמי הנוגעי בדבר לקד את היוזמה‪.‬‬
‫במישור התועלת‪ ,‬התכנית מתיימרת לשפר את תנאי העצורי במהל‪ %‬הובלת לדיוני המשפטיי בעניינ‪,‬‬
‫וכ‪ #‬להביא לחסכו‪ #‬תקציבי שיבוא מביטול חלק ממסלולי ההובלה‪ .‬הסניגוריה הציבורית עמדה על כ‪%‬‬
‫שהמצוקה החמורה הנוגעת להובלת עצורי מתייחסת בעיקר לעצורי עד תו ההליכי ולאסירי שפוטי‪,‬‬
‫אשר מוחזקי במתקני כליאה מרוחקי מבית המשפט ומסלולי הבאת ארוכי מאוד וכרוכי בשהייה‬
‫באגפי המעבר‪ .‬מצוקה זו אינה נוגעת לעצורי לצרכי חקירה שה אוכלוסיית היעד של התכנית‪ ,‬המוחזקי‬
‫ככלל סמו‪ %‬לבית המשפט‪ ,‬מסלולי הובלת קצרי‪ ,‬וה לא שוהי באגפי המעבר‪ .‬הקמת אולמות השיפוט‬
‫בסמו‪ %‬למתח אשל לא תספק א כ‪ %‬פתרו‪ #‬למצוקה החמורה והאמיתית הנוגעת להובלת עצורי למקומות‬
‫‪ 24‬על החשש מפני "ריאקציה" חקיקתית ופסיקתית שתביא לבלימת הרפורמה בדיני המעצרי ולצמצו ההגנה על‬
‫החירות‪ ,‬בי‪ #‬היתר בשל העדר משאבי מספיקי‪ ,‬ר' ד‪ #‬ביי‪" ,#‬דיני המעצר החדשי‪ :‬היבטי אידיאולוגיי‪ ,‬חוקתיי‬
‫ומעשיי"‪ ,‬מגמות בפלילי‪ :‬עיוני בתורת האחריות הפלילית ‪) 337‬אלי לדרמ‪ #‬עור‪.(2001 ,%‬‬
‫‪33‬‬
‫מרוחקי ממקו אחזקת‪ ,‬וא לא תוביל לחיסכו‪ #‬משמעותי בעלויות ההובלה‪ .‬מאיד‪ ,%‬פגיעתה בעקרונות‬
‫פומביות הדיו‪ #‬והפרדת הרשויות קשה מאוד‪.‬‬
‫בהיבט פומביות הדיו‪ ,‬התריעה הסניגוריה הציבורית כי נגישות בני משפחת של העצורי‪ ,‬כמו ג הציבור‬
‫בכללותו‪ ,‬לבתי משפט שממוקמי בסמו" למתקני כליאה תיפגע קשות‪ ,‬שכ‪ #‬מתקני שירות בתי הסוהר‪,‬‬
‫ובוודאי זה שנמצא במתח אשל הממוק בלב מדבר‪ ,‬מרוחקי ממרכזי הערי‪ .‬א א תסודר תחבורה‬
‫ציבורית תדירה )שאינה קיימת כיו( למתח המיועד‪ ,‬הפגיעה העקרונית תיוותר על כנה נוכח ריחוקו של‬
‫מתח שב"ס ממרכז העיר‪ .‬קיומ של דיוני הארכות המעצר במתקני מרוחקי מעי‪ #‬אלה יהפו‪ %‬דהפקטו‬
‫את ההלי‪ %‬המשפטי לסמוי מעי‪ #‬הציבור‪ ,‬לא יאפשר שקיפות‪ ,‬פתיחות וביקורת ציבורית על הנעשה בבית‬
‫המשפט ויפגע בלגיטימציה של ההלי‪.%‬‬
‫בהיבט הפרדת הרשויות‪ ,‬מימוש התכנית יהפו" בעיני המתדייני והציבור את בית המשפט למי שמזוהה‬
‫ע מערכת הכליאה – הרשות המבצעת – ויפגע במעמדו של בית המשפט כמוסד אזרחי וכגור מאז‪,‬‬
‫המפקח על עבודת גורמי אכיפת החוק‪ .‬בתנאי הטופוגרפיי והגיאוגרפיי של מתח בית סוהר אשל‪ ,‬לא‬
‫נית‪ #‬לבנות יחידת שיפוט מחו‪ 0‬לחומות המתח ובהפרדה מוחלטת ממנו‪ .‬כל מבנה שיוק יבנה בתו‪ %‬מתח‬
‫מגודר בגדר היקפית‪ ,‬הנתו‪ #‬לשליטה ופיקוח של שב"ס‪ ,‬ולעול יהיה נספח לבית הכלא‪ .‬א א שב"ס ישנה‬
‫את תוואי הגדר ההיקפית כ‪ %‬שתהא גישה ישירה אל מתח בית המשפט ללא צור‪ %‬במעבר דר‪ %‬ש"ג שב"ס‬
‫והגדר‪ ,‬לעול יבלוט ההבדל העצו בי‪ #‬מבנהו הדוקומתי המתוכנ‪ #‬של בית המשפט לבי‪ #‬חומות הכלא‬
‫הגבוהות הסמוכות לו ולשטחו העצו של מתח שב"ס המצוי בתוו‪ .%‬מצב זה ייצור את הרוש שבית המשפט‬
‫עומד בצלו של בית הכלא‪ ,‬וכי הזכות לחירות ולהלי‪ %‬הוג‪ #‬משפילה קומתה בפני רו קומתו של בית הסוהר‪.‬‬
‫עוד ציינה הסניגוריה הציבורית בפני הגורמי הנ"ל‪ ,‬כי הניסיו המצטבר מקיו דיוני בבתי הסוהר או‬
‫בסמו" לה‪ ,‬למשל בתחו עתירות האסירי‪ ,‬הוא ניסיו רע‪ ,‬ואי מקו להרחיבו להליכי נוספי‪ .‬על אחת‬
‫כמה וכמה אי‪ #‬לעשות כ‪ #‬בשלב הראשוני של הארכת המעצר לצרכי חקירה‪ ,‬בו חזקת החפות חלה בשיא‬
‫עוצמתה‪ .‬בנוס‪ ,‬אי‪ #‬זה נכו‪ #‬להקי בתי משפט לפי סוגי הליכי מסוימי‪ ,‬שכ‪ #‬יש בכ‪ %‬מסר בעייתי לפיו‬
‫ישנ הליכי הראויי ליחס שונה מהליכי אחרי‪ .‬יש טע לפג בקיו הליכי המעצר ב"חצר האחורית"‬
‫של מתח בתי הסוהר‪ ,‬כשיתר ההליכי המשפטיי מתקיימי בבתי משפט רגילי בעיבורה של עיר‪.‬‬
‫להערכת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬קידו היוזמה יוביל לריבוי דיוני מעצרי ולפגיעה בזכות החוקתית לחירות‪:‬‬
‫קשיי הנגישות יובילו לאי התייצבות של ערבי לחלק מ‪ #‬הדיוני‪ ,‬דבר אשר יוביל להארכות מעצר‪ ,‬לקיו‬
‫דיוני מעצר נוספי‪ ,‬להגשת בקשות לעיו‪ #‬חוזר‪ ,‬ובעניינ של קטיני – לקיו דיוני נוספי כעבור ‪ 24‬שעות‪,‬‬
‫מכוח החוק‪ ,‬במקרה של אי התייצבות בני משפחה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬סניגורי – פרטיי וציבוריי – יתקשו לתמר‪ #‬בי‪ #‬דיוני הקבועי בבית המשפט בבאר שבע ובי‪#‬‬
‫דיוני מעצר ימי במתח אשל המרוחק ממנו‪ .‬קיי חשש שהדבר יוביל לצמצו של הייצוג הפרטי‪ ,‬לעלייה‬
‫של הייצוג הציבורי בהליכי אלה ולהגדלת ההוצאה הציבורית הנלווית לכ"‪.‬‬
‫הפעלת היוזמה‪ ,‬בייחוד בשלב מעצר הימי‪ ,‬תוביל באורח בלתי נמנע לתקלות‪ ,‬עיכובי ופגיעה קשה‬
‫בהתנהלות השוטפת של יו הדיוני‪ ,‬ולא תשיג את המטרה של ייעול דיוני המעצר‪ .‬יש לזכור כי הלי‪ %‬מעצר‬
‫הימי‪ ,‬התלוי בהתפתחות החקירה‪ ,‬כרו‪ %‬במידה רבה של חוסר ודאות‪ ,‬כאשר חלק גדול מ‪ #‬ההחלטות בהלי‪%‬‬
‫זה מתקבלות סמו‪ %‬מאוד לשעת פקיעת המעצר‪ .‬בתקופת ניסיו‪ #‬דומה‪ ,‬שבוצעה במתח שב"ס בדרו במהל‪%‬‬
‫מבצע "צוק אית‪ "#‬ובתקופת ההתנתקות‪ ,‬הוביל חוסר ודאות אינהרנטי זה לשורה של תקלות ועיכובי קשי‬
‫כאשר בבוקר יו הדיוני לא היה ברור לאיש הא תוגש הצהרת תובע בשלב מעצר הימי במתח אשל‪ ,‬או‬
‫שמא יוגשו כתב אישו ובקשה למעצר עד לתו ההליכי במתח בתי המשפט בבארשבע‪ .‬חוסר הידיעה‬
‫‪34‬‬
‫הוביל לכ‪ %‬שחוקרי משטרה‪ ,‬סניגורי‪ ,‬בני המשפחה‪ ,‬וערבי התרוצצו הלו‪ %‬ושוב בי‪ #‬המתחמי‪ ,‬ובעיקר גר‬
‫לשורת תקלות ועיכובי של יו הדיוני‪ ,‬כאשר עצורי שהיה צור‪ %‬להוביל למתח בתי המשפט‪ ,‬משו‬
‫שהוגש כתב אישו בעניינ‪ ,‬הובאו תחילה למתח אשל‪ ,‬ורק לאחר שעות של עיכוב הובלו לבסו‪ ,‬לבית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫אי‪ #‬ספק כי הליקויי הקיימי כיו בתנאי הובלת עצורי והחזקת בבתי המשפט‪ ,‬דורשי התגייסות של‬
‫כלל המערכות על מנת להביא לפתרו‪ .#‬יחד ע זאת‪ ,‬הפתרו הראוי לדעת הסניגוריה הציבורית אינו בהקמת‬
‫אולמות שיפוט בסמו" למתקני כליאה‪ ,‬כי א באימו‪ +‬פתרונות אחרי – וישנ כאלה‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬יש לשפר‬
‫את מער‪ %‬ההובלות הקיי‪ ,‬בי‪ #‬א על ידי הגדלת משאבי יחידת "נחשו‪ "#‬האמונה על ההובלות‪ ,‬ובי‪ #‬א על ידי‬
‫יצירת מסלולי הובלה קצרי יותר‪ .‬בנוס‪ ,‬יש מקו לקד חלופות מעצר ומאסר מגוונות‪ ,‬כגו‪ #‬הגדלת מכסת‬
‫האזיקי האלקטרוניי המשמשי חלופה למאסר ולמעצר‪ .‬בנוס‪ ,‬יש להרחיב את המהל‪ %‬בו החל שב"ס‬
‫לשיפור תהלי‪ %‬הליווי של אסירי לבדיקות רפואיות‪ ,‬כ‪ %‬שתחת הובלת האסיר למומחה הרפואי‪ ,‬מגיע‬
‫המומחה למרפאות מרחביות הסמוכות למתקני הכליאה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כאשר עוסקי בפתרונות לעומס העצו של תעבורת העצורי בהלי‪ %‬ההובלה‪ ,‬מתחייב לראות את‬
‫התמונה הכוללת‪ .‬נוכח מדיניות המעצרי המחמירה של משטרת ישראל‪ ,‬פתרו ראוי לבעיית העומס החריג‬
‫המוטל על שב"ס‪ ,‬חייב לכלול‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬הפעלה זהירה ומידתית של סמכויות המעצר של משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬באורח התוא את כוונתו המקורית של המחוקק‪ .‬כמו כ‪ ,#‬דווקא במציאות בה קיימת בעיה קשה של‬
‫ריבוי מעצרי‪ ,‬יש לעודד מנגנוני אשר יקלו על אפשרויות השחרור בחלופה‪ ,‬תחת הפעלת היוזמה המדוברת‪,‬‬
‫אשר כאמור תעשה את ההיפ‪ %‬ותביא לקושי בהתייצבות הערבי לבית המשפט ולריבוי מעצרי שווא‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,‬מעצרו של אד לצרכי חקירה מתבקש בשלביה הראשוניי של החקירה המשטרתית‪ ,‬לרוב על סמ‪%‬‬
‫תשתית ראייתית ראשונית ודלה‪ ,‬ושעה שחזקת החפות בעניינו חלה בכל עוצמתה‪ .‬דווקא בשלב זה של ההלי‪,%‬‬
‫אי‪ #‬זה ראוי להוביל אד למעמד משפטי המתקיי בצל חומות בית הכלא‪ ,‬וישנה חשיבות מיוחדת לעצ‬
‫קיומו של מעמד משפטי אשר מתנהל בבית משפט של ממש‪ ,‬קרי‪ :‬במקו אשר כל סממניו מעידי עליו כי הוא‬
‫מוסד אזרחי עצמאי ובלתי תלוי‪ ,‬המנהל את דיוניו בשקיפות ובפומבי‪ .‬ודאי שאי‪ #‬מקו לקד יוזמה שתפגע‬
‫בעקרונות יסוד אלה‪ ,‬כאשר ברור כבר כעת מניסיו‪ #‬עבר דומה כי מדובר בניסיו‪ #‬לא מוצלח‪ ,‬בלשו‪ #‬המעטה‪,‬‬
‫שלא רק שאינו מקד את היעילות והחיסכו‪ #‬אלא מכביד עליה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ייצוג קטיני‬
‫הסניגוריה הציבורית מייצגת חלק ניכר מכלל הקטיני אשר מואשמי בפלילי‪ ,‬ותחו זה מהווה נתח נכבד‬
‫מעבודתה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬ייצגה הסניגוריה הציבורית ב‪ 14,884‬הליכי של בני נוער‪ 25,‬המהווי כ‪ 13%‬מכלל ההליכי‬
‫בה ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו‪.‬‬
‫תחו הנוער דורש התמחות ייחודית בשל הדיני המיוחדי החלי בו והכישורי המיוחדי הנדרשי‬
‫מעורכי די‪ #‬המייצגי קטיני‪ .‬רבי מהקטיני המעורבי בפלילי מגיעי מרקע משפחתי מורכב‪ ,‬וה בעלי‬
‫קשיי רגשיי‪ ,‬לימודיי ולעיתי נפשיי ושכליי‪ .‬מאפייני אלה‪ ,‬שזוהו ג במחקר רשמי משנת ‪2011‬‬
‫‪ 25‬לרבות הליכי בבתי המשפט השוני לנוער‪ ,‬ועדות שחרורי‪ ,‬בתי משפט לתעבורה וכ‪ #‬הליכי בפני ועדות‪ ,‬במשטרה‬
‫או בפרקליטות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שנער‪ %‬על ידי שירות המבח‪ #‬ומכו‪ #‬מאיירסג'וינט‪ ,‬לצד המתחי האינהרנטיי הנלווי להלי‪ %‬הפלילי‪,‬‬
‫מייצרי מצבי מורכבי‪ ,‬המחייבי לעיתי קרובות גישה כוללנית של הטיפול בקטי‪.#‬‬
‫מעבר למומחיות המיוחדת ולהכשרה הייעודית שעוברי הסניגורי שנבחרו לייצג קטיני מטע הסניגוריה‬
‫הציבורית‪ ,‬השנה הוש דגש במחלקות הנוער על רכישת כלי להתמודדות ע קטיני בעלי מוגבלות‪ ,‬ועל מת‪#‬‬
‫התייחסות מיוחדת לשלבי הנחווי כקשי וכטראומתיי במיוחד לקטי‪ #‬בהלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬ובפרט הליכי‬
‫חקירה ומעצר‪.‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫ייצוג קטיני בהליכי חקירה‬
‫מחלקות הנוער בסניגוריה הציבורית מטפלות בכל שלבי המעצר של קטיני‪ ,‬החל משלב מת‪ #‬ייעו‪ 0‬לפני‬
‫חקירה ולאור‪ %‬כל חיי תיק המעצר‪ .‬בשל ההכרה בפגיעות הרבה של קטיני‪ ,‬בפרט בשלבי קריטיי‬
‫ומשמעותיי אלה‪ ,‬הוקנו לקטיני זכויות מורחבות בחקירה ובמעצר על ידי המחוקק‪ .‬בשנה האחרונה ננקטו‬
‫במחלקות הנוער מאמצי מיוחדי על מנת לאפשר מימוש‪ #‬בפועל של זכויות אלו‪.‬‬
‫זכותו של קטי להיווע‪ +‬ע סניגור לפני חקירה וחובת המשטרה להודיע לסניגוריה הציבורית על כל מעצר‬
‫של קטי שאינו מיוצג עוד לפני חקירתו נקבעו במסגרת תיקו‪ 14 #‬לחוק הנוער )שפיטה‪ ,‬ענישה ודרכי טיפול(‪,‬‬
‫התשל"א‪) 1971‬להל‪" :#‬חוק הנוער"(‪ .‬בכדי לאפשר‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬את מימוש זכות החוקית של קטיני‬
‫לייעו‪ 0‬לפני חקירה‪ ,‬מחלקות הנוער )בשיתו פעולה ע מחלקות המעצרי של בגירי( מספקות מענה לפניות‬
‫של קטיני לייעו‪ 0‬לפני חקירה במש‪ 24 %‬שעות ביממה ולאור‪ %‬כל ימות השבוע‪.‬‬
‫מחלקות הנוער פועלות באופ‪ #‬שוט ובמספר מישורי להעלאת שיעורי הייעו‪ 0‬לקטיני לפני חקירת מתו‪%‬‬
‫כלל הקטיני המיוצגי על ידי הסניגוריה הציבורית בשלב המעצר‪ .‬שיעורי הייעו‪ 0‬לקטיני לפני חקירה עלו‬
‫משמעותית השנה במחוז דרו )עליה של כ‪ 25%‬בשיעור הייעוצי לפני חקירה( ובמחוז חיפה )עלייה של כ‬
‫‪ 15%‬אחוזי(‪ .‬ואול‪ ,‬שיעור הקטיני שאינ זוכי למימוש זכות להיווע‪ 0‬ע סניגור לפני חקירת עדיי‪#‬‬
‫נותר גבוה‪ :‬כ‪ 35%‬מפניות הקטיני לייצוג בשלבי המעצר מועברות לסניגוריה הציבורית מהמשטרה רק‬
‫לאחר חקירתו של הקטי‪.‬‬
‫ההשלכות של מניעת זכות ההיוועצות מקטיני עלולות להיות הרות גורל‪ .‬מחקרי רבי ונרחבי מעידי על‬
‫אחוזי הודאות שווא גבוהי ביותר בקרב קטיני‪ ,‬בשל הנטייה של קטיני לרצות את החוקרי והלח‪ 0‬העצו‬
‫בו ה שרויי בסיטואציה של חקירה על ידי גורמי סמכות‪ .‬לח‪ 0‬זה משפיע על היכולת להבי‪ #‬את המשמעות‬
‫המשפטית של מעשיה ואת זכויותיה‪ ,‬כמו ג על היכולת לקבל החלטות מושכלות ולהתגונ‪ #‬כראוי‪.‬‬
‫טיעוני כנגד הפרת זכות ההיוועצות נשמעי בבתי המשפט באופ‪ #‬תדיר על ידי סניגורי‪ ,‬ומובילי לעיתי‬
‫א לשחרור הקטיני ממעצר‪ 26.‬ע זאת‪ ,‬לטעמנו אי‪ #‬בכ‪ %‬בכדי לרפא את הפג שבהעדר הודעה מראש ואת‬
‫הפגיעה הקשה בקטיני‪ ,‬הנובעת מהפרת החובה החוקית המוטלת על המשטרה‪.‬‬
‫לאחרונה ניתנה החלטה חשובה בבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה‪ ,‬המתייחסת בי‪ #‬היתר לוויתור של קטי‪ #‬על‬
‫זכותו להיווע‪ 0‬ע סניגור‪ 27.‬בהחלטתו הדגיש בית המשפט כי חוק הנוער יוצא מתו‪ %‬נקודת הנחה שיש לשמור‬
‫על זכויותיו של קטי בצורה מוגברת ביחס לבגיר‪ ,‬וא א מודיעי לקטי‪ #‬על זכויותיו‪ ,‬לא תמיד הוא יבי‪ #‬את‬
‫‪ 26‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬מ"י )שלו לנוער פתחתקווה( ‪) 308030614‬נית‪ #‬ביו ‪ ;17.6.2014‬ייצוג על ידי עו"ד ראפת נאש(; מ"י‬
‫)שלו לנוער בארשבע( ‪) 231390314‬נית‪ #‬ביו ‪ ;12.3.2014‬ייצוג על ידי עו"ד טל ארד(‪.‬‬
‫‪ 27‬עמ"י )מחוזי לנוער חיפה( ‪) 522080115‬נית‪ #‬ביו ‪ ;25.1.2015‬ייצוג על ידי עו"ד נאג'י עאמר(‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫משמעות‪ #‬וישכיל לבחור באפשרות הנכונה מבחינתו‪ .‬לפיכ"‪ ,‬ג א קטי מוותר על זכות ההיוועצות יש‬
‫להתייחס לוויתור כזה ב"חשדנות"‪ .‬באותו עניי‪ #‬העביר בית המשפט ג ביקורת על החלטת המשטרה שלא‬
‫להודיע על מעצרו של הקטי‪ #‬לסניגוריה הציבורית‪ ,‬בקובעו כי ויתור הקטי‪ #‬על זכות ההיוועצות אינו פוטר את‬
‫המשטרה מחובת ההודעה על חקירתו לסניגוריה הציבורית כאמור בסעי ‪9‬ט)ב( לחוק הנוער‪.‬‬
‫השנה הקדישו מחלקות הנוער מאמצי גדולי ג בהידוק קשרי העבודה ע גורמי המשטרה הרלוונטיי‬
‫במחוזות‪ ,‬במטרה להעלות למודעות את זכויותיה של הקטיני ולהגביר את יישומ‪ .#‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬נציגי מחלקות‬
‫הנוער במחוזות תלאביב ומרכז השתתפו במפגשי ע כל מפקדי המרחבי ותחנות המשטרה לקראת פתיחת‬
‫מוקד הלילה וסופי השבוע‪ ,‬וכ‪ #‬ע קציני הנוער המחוזיי וקצינות הנוער המרחביות של מחוז מרכז‪ .‬במחוז‬
‫דרו נפגשו נציגי מחלקת הנוער ע קצי‪ #‬הנוער באשדוד‪ ,‬ע רענ"ח המחוז וכ‪ #‬השתתפו בפגישה ע כל קציני‬
‫האח"מ במרחב‪ .‬במחלקת הנוער במחוז חיפה התקיימו מפגשי ע רמ"ח הנוער וכ‪ #‬ע חוקרי הנוער בתחנות‬
‫חיפה ושפרע‪ .‬כל מחלקות הנוער מקיימות קשר שוט ויומיומי ע חוקרי הנוער בתחנות ומקפידות לשלוח‬
‫מכתבי תלונה לבעלי תפקידי במשטרה בכל מקרה בו נודע על הפרות זכויותיה של קטיני בחקירה‪.‬‬
‫‪1.3.2‬‬
‫ייצוג קטיני בהליכי מעצר‬
‫חוויית המעצר היא חוויה טראומתית לכל אד‪ ,‬א‪ %‬בפרט לקטי‪ .#‬מעבר לקשיי הפיזיי עמ נדרש להתמודד‬
‫קטי‪ #‬במעצר‪ ,‬ההתמודדות הנפשית ע מעצר וחקירה משטרתית היא קשה‪ ,‬ואותותיה ניכרי ג לאחר‬
‫השחרור‪ .‬פגיעות הרבה יותר של קטיני נובעת מחוסר בשלות קוגניטיבית ורגשית‪ ,‬שמשפיעה על היכולת‬
‫להתמודד ע אי הוודאות‪ ,‬חוסר האוני‪ ,‬פערי הכוחות והניתוק המשפחתי והחברתי‪ .‬כל אלה מחייבי את‬
‫מחלקות הנוער לפעול בכל תיק בו נעצר קטי‪ #‬בזהירות ובמהירות המירבית‪ ,‬ובפרט כאשר מדובר במעצר‬
‫ראשו‪ #‬של קטי‪ ,#‬מעצר של קטיני צעירי מאוד או קטיני בעלי מוגבלויות שונות‪ .‬לצערנו‪ ,‬ועל א‬
‫המשמעויות הקשות שיש לחוויית המעצר על קטי‪ ,#‬המגמה הכללית ריבוי המעצרי בישראל לא פסחה‬
‫‪28‬‬
‫השנה ג על מעצרי הנוער‪ ,‬ובשנת ‪ 2014‬ניכרת עלייה במספר של הקטיני שנעצרו על ידי משטרת ישראל‪.‬‬
‫מחלקות הנוער פועלות באופ‪ #‬שוט למניעת מעצרי מיותרי של קטיני‪ ,‬ודרכי ההתמודדות של הסניגוריה‬
‫הציבורית ע תופעת ריבוי המעצרי הותאמו למאטריה הייחודית של ייצוג קטיני‪ .‬בשנה החולפת הוגשו‬
‫עררי רבי על החלטות בית משפט בדבר מעצר של קטיני‪ .‬בחלק מהעררי שהתקבלו התייחסו בתי‬
‫המשפט למאפייני הקטינות הדורשי זהירות מיוחדת במעצר קטיני‪ ,‬וכ‪ #‬לשמירה הנדרשת על זכויותיה‬
‫וכבוד‪ 29.‬כמו כ‪ ,#‬הוגשו על ידי מחלקות הנוער בקשות לשחרור על פי סעי ‪)44‬א( לחוק המעצרי‪ ,‬במקרי‬
‫בה נמצא כי לא הייתה הצדקה שלא לשחרר את הקטי‪ #‬ממעצר בהחלטת קצי‪ #‬ממונה מיד לאחר חקירתו‪,‬‬
‫‪ 28‬על פי נתוני משטרת ישראל‪ ,‬בשנת ‪ 2014‬מספר המעצרי של קטיני עמד על ‪ .6,142‬מדובר בעלייה של כ‪ 7%‬לעומת‬
‫שנת ‪) 2013‬ר' השנתו‪ #‬הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת ‪ ,2014‬בעמ' ‪.(95‬‬
‫‪ 29‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬בש"פ ‪ 5707/14‬מדינת ישראל נ' פלוני )נית‪ #‬ביו ‪ ;28.8.2014‬ייצוג על ידי עו"ד מחמוד רבאח(‪ ,‬בו קבע בית‬
‫המשפט העליו‪ #‬כי ג בתקופה בה מתחוללות התפרעויות של קטיני‪ ,‬אי‪ #‬לעצור באופ‪ #‬אוטומטי כל קטי‪ #‬מיידה אבני‪,‬‬
‫ולפיכ‪ %‬קבע שיש להותיר את החלטת השחרור של בית המשפט קמא על כנה;‬
‫כ‪ #‬ר' מ"י )שלו לנוער ירושלי( ‪) 232721014‬נית‪ #‬ביו ‪ ;20.10.2014‬ייצוג על ידי עו"ד גבריאל טרונישוילי ועו"ד שאול‬
‫עזרא(‪ ,‬ש פירט בית המשפט את התנאי הקשי בה הוחזקו קטיני במעצר‪ ,‬הכוללי איזוק ממוש‪ %‬והעדר מזו‪#‬‬
‫ושתייה למש‪ %‬שעות ארוכות ביותר‪ ,‬וזאת על א הערות בית המשפט בנושא‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫ועוד בטר הבאתו לבית המשפט‪ .‬חלק גדול מבקשות אלו התקבלו על ידי בית המשפט‪ ,‬או שהמשטרה‬
‫החליטה לשחרר את הקטיני בטר הדיו‪ #‬בבקשה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫במסגרת עבודתה השוטפת נתקלה הסניגוריה הציבורית בסוג נוס ומטריד של מעצרי קטיני‪ ,‬שאינו קיי‬
‫אצל אוכלוסיית הבגירי – מעצר של קטיני צעירי מאוד על רקע קשיי הנובעי ממצב האישי‬
‫המורכב‪ .‬מדובר במקרי בה קטי‪ #‬נעצר בשל אופ‪ #‬התנהגותו בתו‪ %‬ביתו או במקו ההשמה החו‪0‬ביתית בה‬
‫הוא שוהה‪ .‬מעצר כזה נובע במקרי רבי מהקושי של מערכות הרווחה לספק לילד נזקק את המענה המתאי‬
‫לצרכיו הטיפוליי‪ ,‬כאשר ניכר כי התנהגותו הפוגענית של הקטי‪ #‬נובעת בעיקר מעצ שהייתו במקו שאינו‬
‫מתאי לצרכיו‪.‬‬
‫הסניגורי המייצגי בתיקי אלה מוצאי עצמ באחת בתו‪ %‬סב‪ %‬הסוגיה הטיפולית ומנסי בדרכי‬
‫יצירתיות‪ ,‬ולעיתי בהצלחה‪ ,‬למנוע מעצר קשה מילד שצרכיו הטיפוליי לא קיבלו מענה מתאי‪ ,‬כשברור‬
‫לכול כי מעצרו ודאי אינו הפתרו‪ #‬לקשיי בטיפולו‪ .‬המפגש הקשה ע תיקי אלה לימד אותנו ג על תופעה‬
‫מדאיגה של שימוש במעצר כפתרו לצור" קידו הטיפול בקטי‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬במספר מקרי בה נתקלה‬
‫הסניגוריה הציבורית המליצו אנשי הטיפול‪ ,‬באופ‪ #‬מפורש‪ ,‬כי הקטי‪ #‬ייעצר על מנת שמיקומו בתור למעו‪#‬‬
‫יוקד‪ .‬יש לציי‪ #‬כי השימוש בכלי המעצר לצורכי טיפול הוצא מהחוק באופ‪ #‬מפורש בתיקו‪ 14 #‬לחוק הנוער‪,‬‬
‫ולא בכדי‪.‬‬
‫אנו רואי בחומרה את המש‪ %‬השימוש בכלי המעצר כנגד קטיני נזקקי‪ ,‬צעירי ביותר‪ .‬מעצרי שכאלה‬
‫מחייבי קיו חשיבה של כלל מערכות הרווחה והמשפט והקמת מעני דחופי כעזרה ראשונה לקטיני‬
‫נזקקי שטר נמצא לה מענה טיפולי הול שמתאי לצרכיה‪.‬‬
‫‪1.3.3‬‬
‫קטיני בעלי מוגבלויות‬
‫חלק ניכר מהקטיני המיוצגי על ידי הסניגוריה הציבורית מוכרי כבעלי מגבלה שכלית או נפשית‪ .‬השנה‬
‫הוש דגש מיוחד במחלקות הנוער על הטיפול באוכלוסייה ייחודית זו‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬הוחלט כי בכל מחוז‬
‫יעברו מספר סניגורי‪ ,‬המתמחי בייצוג נוער‪ ,‬הכשרה מיוחדת שמטרתה מת‪ #‬כלי לייצוג קטי‪ #‬בעל מוגבלות‬
‫משמעותית‪ .‬הגב' נעמה לרנר מארגו‪" #‬בזכות" הגיעה להשתלמויות שנערכו בנושא במחוזות תלאביב‪ ,‬חיפה‪,‬‬
‫ירושלי ודרו והעבירה סדנה יישומית לסניגורי על דרכי ההתמודדות ע הקשיי המתעוררי במהל‪%‬‬
‫ייצוג קטי‪ #‬ע מוגבלות‪.‬‬
‫לא אחת נתקלי הסניגורי בלקוחות אשר מתעוררת שאלה לגבי מצב הרגשי או השכלי‪ ,‬א‪ %‬בשל גיל‬
‫הצעיר טר אובחנו כראוי‪ .‬השנה הוקדשו מאמצי ביצירת מאגר מומחי ארצי בתחו הנוער‪ ,‬שמטרתו‬
‫להנגיש את השימוש במומחי ייחודיי אלה ולאפשר לסניגורי לקבל ייעו‪ 0‬יעיל בתיקי בה מתעורר קושי‬
‫בטיפול בלקוח ובמקרי בה סניגורי זקוקי להכוונה באשר לאופ‪ #‬הפעולה הרצוי‪ .‬בי‪ #‬היתר נוצרו קשרי‬
‫ע מומחי נוער בתחומי פסיכיאטריה‪ ,‬פסיכולוגיה קרימינולוגיה‪ ,‬וגובשו נהלי עבודה מותאמי‪.‬‬
‫ג במסגרת תכנית ההסברה של הסניגוריה הציבורית בשיתו ע משרד החינו‪ ,%‬בה מגיעי סניגורי‬
‫בהתנדבות לבתי הספר ומעבירי שיעורי שמטרת מניעת מעורבות בני נוער בפלילי‪ ,‬נבנה השנה מער"‬
‫‪ 30‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬בע"ק )שלו לנוער אשקלו‪) 684041214 (#‬נית‪ #‬ביו ‪ ;31.12.2014‬ייצוג על ידי עו"ד חופית אדרי( קיבל בית‬
‫המשפט את הערר על החלטת הקצי‪ #‬הממונה והורה לשחרר קטי‪ #‬ב‪ ,15 #‬בציינו כי "עדיי‪ #‬נראה כי נזנח במידת מה הצור‪%‬‬
‫ולמעשה ההכרח לבחו‪ #‬הסתייעות בחלופה הולמת אשר תצמצ במידת האפשר הפגיעה בחירותו של החשוד ובפרט עת‬
‫בקטי‪ #‬עסקינ‪."#‬‬
‫‪38‬‬
‫הסברה מותא לאוכלוסיית החינו" המיוחד‪ .‬כ‪ #‬הוכ‪ #‬עלו מידע להורי‪ ,‬שנועד לספק מידע משלי אודות‬
‫זכויותיו של קטי‪ #‬בעל מוגבלות במשפט‪ .‬עלו‪ #‬זה‪ ,‬אשר הוכ‪ #‬בשיתו ע הממונה על זכויות התלמיד וע‬
‫אשליג'וינט‪ ,‬נוצר כמענה לחוסר הידע וחוסר האוני של הורי לקטיני בעלי מוגבלות‪ ,‬אשר מועדי ה‪#‬‬
‫לקורבנ‪6‬ת וה‪ #‬לפגיעה‪ .‬העלו‪ #‬כולל מידע נגיש על סיוע רגשי‪ ,‬דיווח על התעללות‪ ,‬חקירה‪ ,‬זכויות הנפגע והפוגע‬
‫בבתי משפט ועוד )להרחבה על תכניות הסברה בשיתו‪ ,‬משרד החינו"‪ ,‬ר' בהמש" בפרק ‪.(1.3.6‬‬
‫על א‪ ,‬הצור" האקוטי העולה מ השטח‪ ,‬ג השנה טר נפתח במסגרת חסות הנוער מעו המותא לטיפול‬
‫בקטיני בעלי מוגבלויות‪ .‬בדוח הסניגוריה הציבורית לשנת ‪ 2013‬העלינו את הצור‪ %‬הדחו בקיו מוסד‬
‫שכזה‪ ,‬שבהעדרו נאלצי פעמי רבות בתי המשפט לשלוח קטיני בעלי מוגבלויות למאסר או למוסדות‬
‫שאינ הולמי את מצב‪ .‬המדובר בשתי קבוצות של קטיני בעלי מוגבלויות‪ ,‬אשר ברור לכל כי אי‪ #‬לה‪#‬‬
‫היו מענה לצרכיה הטיפוליי‪ .‬הקבוצה הראשונה היא בעלי המוגבלות השכלית‪ ,‬אשר מזה כשנתיי‪,‬‬
‫מעוכבת פתיחתו המחודשת של מעו‪ #‬משולב עבור‪ .‬הקבוצה השנייה היא קטיני שלה מוגבלות נפשית‬
‫מורכבת‪ .‬בחסות הנוער לא קיימת מסגרת פוסטאשפוזית היכולה לתת מענה לקטיני הללו‪ .‬כתוצאה מכ‪,%‬‬
‫ילדי אלה‪ ,‬בעלי רקע פסיכיאטרי מורכב‪ ,‬הכולל בי‪ #‬היתר אשפוזי פסיכיאטריי ושהייה במוסדות פוסט‬
‫אשפוזיי‪ ,‬נשלחי למעונות החסות הקיימי‪ ,‬שבה אנשי הצוות אינ בעלי הכשרה בתחו בריאות הנפש‪,‬‬
‫ונוכחותו של פסיכיאטר אינה עולה על מספר שעות חודשיות‪ .‬מעונות אלו אינ מספקי את צרכיה‬
‫הטיפוליי של הקטיני וא מחמירי עוד יותר את מצב הנפשי והמשפטי‪ .‬הקטיני ממשיכי להוות סכנה‬
‫לעצמ ולסביבה‪ ,‬ולפיכ‪ %‬מועברי ממסגרת למסגרת‪ ,‬ולבסו א נשלחי לבית הסוהר‪ ,‬שוודאי אינו המקו‬
‫המתאי לטיפול במצב‪.‬‬
‫כ‪ %‬למשל‪ ,‬בת"פ )מחוזי לנוער בארשבע( ‪) 396620814‬נית‪ #‬ביו ‪ ;22.3.2015‬ייצוג על ידי עו"ד שי משה פלד(‪,‬‬
‫גזר בית המשפט על קטי‪ #‬ע שלל בעיות נפשיות‪ ,‬אשר תקופה ארוכה נעשו אינספור ניסיונות למצוא לו מסגרת‬
‫טיפולית המתאימה למצבו‪ 14 ,‬חודשי מאסר בפועל‪ .‬בגזר הדי‪ #‬פורטו נסיבות חייו הקשות של הקטי‪,#‬‬
‫הכוללות העדר מסוגלות הורית‪ ,‬הוצאה חו‪ 0‬ביתית מגיל צעיר ביותר‪ ,‬בעיות אורגניות ונפשיות וא פיגור‪ .‬א‬
‫על פי כ‪ ,#‬בית המשפט ציי‪ #‬כי לאור העובדה שהנאש נמצא כשיר לעמוד לדי‪ #‬ולאור חומרת מעשיו‪ ,‬ומאחר‬
‫שלא נמצאה עבורו מסגרת אשר יכולה לתת מענה לבעיותיו‪ ,‬כאשר מכל מסגרת בה שהה הקטי‪ #‬עד כה ברח‬
‫וא ניסה להתאבד‪ ,‬יש להורות על שליחתו של הקטי‪ #‬לכלא‪ ,‬זאת "תו" תקווה שבעתיד תימצא עבורו מסגרת‪,‬‬
‫אשר תית מענה לבעיותיו"‪.‬‬
‫אי להשלי ע מציאות זו‪ ,‬בה קטיני נזקקי ובעלי מוגבלויות נאלצי לשהות בכלא בשל העדר מקו‬
‫מותא עבור‪ .‬קטיני אלה מועדי להיות קורב‪ #‬להתעללות מצד אסירי אחרי‪ ,‬ומצב הנפשי מוחר‬
‫בשל תנאי ההחזקה הקשי‪ ,‬הכוללי ג שמירה ממושכת בתנאי הפרדה והשגחה‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬מיותר לציי‪#‬‬
‫כי ה אינ זוכי לטיפול מותא עבור‪ ,‬וזאת בעלות כלכלית וחברתית גבוהה ביותר‪ .‬פע אחר פע אנו‬
‫עומדי חסרי אוני מול חזרת של לקוחות קטיני אלו לפתחנו‪ ,‬כאשר ברור כי ללא טיפול אמיתי ומותא‪,‬‬
‫ה ימשיכו לפגוע בעצמ ובחברה‪ .‬הסניגוריה הציבורית קוראת למת מענה מיידי לנושא כאוב זה‪.‬‬
‫‪1.3.4‬‬
‫חקיקה ומדיניות בתחו הנוער‬
‫זכויות הקטי‪ #‬בחקירה היוו נושא מרכזי בשנה זו ג בתחו החקיקה‪ .‬הסניגוריה הציבורית משתתפת כחברה‬
‫פעילה בוועדה המייעצת לחוק הנוער‪ ,‬שהקימה שרת המשפטי‪ ,‬בראשות כבוד השופטת בדימוס תחיה‬
‫שפירא‪ .‬במסגרת הוועדה נבחנו השנה לעומק‪ #‬ההתאמות הנדרשות לקטיני בכל הנוגע לתזכיר חוק חקירת‬
‫חשודי שפורס בשנה שעברה‪ .‬בישיבות הוועדה התכופות שהתקיימו בנושא זה‪ ,‬עלו לדיו‪ #‬סוגיות מהותיות‬
‫‪39‬‬
‫בנוגע לזכויותיה הייחודיות של קטיני בחקירה והושגו הבנות פורצות דר‪ %‬שיבואו לידי ביטוי בהמלצותיה‬
‫של הוועדה למחוקק‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית השתתפה השנה ג בדיוני רלוונטיי בינמשרדיי ביוזמת מחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה‬
‫במשרד המשפטי )תיקו‪ #‬סעי ‪10‬י לחוק הנוער ומעצר של קטיני מתחת לגיל ‪ ,14‬הטלת קנסות על הורי‬
‫במסגרת אחריות ההורית על ילדיה‪ ,‬בחינת הסדרי ראיונות קטיני באיו"ש ועוד(‪ .‬כמו כ‪ ,#‬הסניגוריה‬
‫הוזמנה למספר ישיבות בוועדות הכנסת שדנו בנושאי הנוגעי לקטיני )אלימות ברשת האינטרנט והתאמת‬
‫תיקו‪ #‬מס' ‪ 8‬בחוק המעצרי לקטיני(‪.‬‬
‫מזה למעלה מעשור‪ ,‬הסניגוריה הציבורית חברה בוועדת היגוי קד" )קבוצות דיו‪ #‬משפחתית(‪ ,‬ועדה רב‬
‫משרדית העוסקת בפיתוח ההלי‪ %‬החלופי בישראל‪ .‬לפני כשלוש שני הכיר המחוקק הישראלי בכ‪ %‬שקיו‬
‫הלי‪ %‬פלילי בחייו של קטי‪ ,#‬המצוי בעיצומה של תקופה התפתחותית מכוננת‪ ,‬אינו רצוי‪ ,‬ולפיכ‪ %‬נוס לחוק‬
‫הנוער סעי ‪12‬א‪ ,‬המורה לבחו‪ #‬כחלק משגרת העבודה של חוקרי המשטרה ושירות המבח‪ #‬את האפשרות‬
‫להטיית ההלי‪ %‬הפלילי להלי‪ %‬חלופי‪ .‬מטרתו של ההלי‪ %‬החלופי היא‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪" ,‬להביא לפעולה שתבטא את‬
‫קבלת האחריות של הקטי‪ #‬למעשה הפלילי‪ ,‬לרבות באמצעות תיקו‪ #‬כלפי נפגע העבירה‪ ,‬הקהילה או החברה"‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2014‬תוק‪ #‬סעי ‪12‬א לחוק הנוער ונוספו לו מספר הוראות שיוצרות מסגרת ברורה יותר לאופ‪ #‬הפעלתו‬
‫של הסעי‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬הוטלה במפורש האחריות לבחינת התאמת ההלי‪ %‬החלופי ג על תובעי ופרקליטי‪,‬‬
‫שמהווי חלק מרכזי מהמער‪ %‬המכריע בדבר הגשת של כתבי אישו והטיפול בה‪ .‬לצערנו‪ ,‬ועל א שברור‬
‫כי הלי‪ %‬חלופי מהווה חלופה הולמת להלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬המחייב את הקטי‪ #‬בתהלי‪ %‬עצמי ממשי‪ ,‬טר נעשה‬
‫בסעי‪ ,‬זה שימוש מספק‪ ,‬ונראה כי הלי‪ %‬ההטמעה בקרב תובעי הנוער לוקה בחסר‪ .‬אנו חוזרי ונתקלי‬
‫בתובעי שאינ מכירי במחויבות לשקול את קיומו של ההלי‪ %‬החלופי לפני הגשתו של כתב אישו‪ ,‬וכ‪#‬‬
‫בתובעי נוער שמסרבי לאשר קיומו של הלי‪ %‬חלופי למרות המלצת שירות המבח‪ #‬ועמידה בתנאי הנוהל‬
‫הקיי‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית פועלת ככל יכולתה לקידו השימוש בהלי‪ %‬החלופי‪ ,‬ה‪ #‬במישור המוסדי כאמור‪ ,‬על ידי‬
‫העלאת הקשיי בוועדת ההיגוי הרבמשרדית‪ ,‬וה‪ #‬במישור המשפטי הפרטני‪ ,‬על ידי העלאת טענות משפטיות‬
‫בערכאות השונות כנגד ההפעלה הלוקה בחסר של סעי זה‪ 31.‬הסניגוריה הציבורית מקווה כי בשנה הקרובה‬
‫לא נידרש עוד להחלטות בתי המשפט השוני בנושאי אלה‪ ,‬וכי נית‪ #‬יהיה להימנע מלהגיע לכותלי בית‬
‫המשפט בתיקי המתאימי לכ‪ ,%‬תו‪ %‬הידברות פורייה ע גורמי התביעה‪.‬‬
‫‪1.3.5‬‬
‫ביקורי במתקני כליאה ובמעונות בה שוהי קטיני‬
‫הסניגוריה הציבורית מקפידה לערו‪ %‬ביקור מעמיק בבית סוהר "אופק" לפחות אחת לשנה‪ .‬בביקור הרשמי‬
‫שערכו השנה נציגי מחלקות הנוער בבית סוהר אופק עלו מספר ממצאי חמורי‪ .‬מדוח הביקור שהתמקד‬
‫באגפי הסגורי ובאגפי המשתלבי‪ ,‬עלתה התלונה המרכזית של האסירי הקטיני לגבי חוסר המעש‬
‫והשעמו הרב שה חווי‪ .‬במרבית השבוע‪ ,‬מוחזקי אסירי אלו במש‪ 23 %‬שעות ביו בתא הנעול‪ ,‬ללא‬
‫‪ 31‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬תת"ע )שלו לנוער תלאביב( ‪) 138490113‬נית‪ #‬ביו ‪ ;1.1.2014‬ייצוג על ידי עו"ד ירו‪ #‬דניאל(‪ ,‬ש קיבל‬
‫בית המשפט לנוער את טענת הסניגור לביטול כתב אישו מטעמי הגנה מ‪ #‬הצדק‪ ,‬בתיק בו קטי‪ #‬מילא אחר הוראות הלי‪%‬‬
‫קד" בו השתת‪ ,‬והתביעה החליטה שלא לחזור בה מכתב האישו‪ ,‬למרות הוראות סעי ‪12‬א ולמרות השלמתו‬
‫בהצלחה של הלי‪ %‬הקד"‪ .‬בית המשפט ביטל את כתב האישו תו‪ %‬כדי שהוא מציי‪ #‬כי לא מצא כל "נימוקי מיוחדי"‬
‫המצדיקי את המש‪ %‬ההלי‪ %‬הפלילי כנגד הנאש‪ ,‬כפי שדורש הסעי בחוק‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫תכניות חינו‪ %‬וללא מסגרת משמעותית לשעות הפנאי‪ ,‬זאת בניגוד לתקנות חוק הנוער המחייבות קיומה של‬
‫תכניות חינו" ופנאי לכלל האסירי‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,#‬חש הדוח ממצאי קשי ביותר הנוגעי לאופ השימוש באמצעי הריסו בבית הסוהר ולאופ‪#‬‬
‫תיעוד‪ .‬התברר כי ישנו שימוש רב מאוד באמצעי הריסו‪ #‬הקיצוני ביותר – כבילה של ארבע הגפיי למיטה‪.‬‬
‫תועדו כבילות רבות וממושכות של קטיני למיטה‪ ,‬כשחלק גדול מה‪ #‬עולה על ‪ 8‬שעות כבילה‪ .‬חלק מהכבילות‬
‫למיטה נמצאו מתועדות ביומ‪ #‬הכבילות ללא ציו‪ #‬מש‪ %‬הכבילה‪ .‬לגבי אחת מהכבילות הללו‪ ,‬התברר כי מדובר‬
‫בכבילה למיטה למש‪ 36 %‬שעות ברציפות‪ .‬בסיכו דוח הביקור הרשמי‪ ,‬נאמר כי יש צור‪ %‬דחו בקביעת כללי‬
‫ייחודיי לקטיני אשר יסדירו באופ‪ #‬ברור את השימוש באמצעי ריסו‪ #‬כלפי קטיני‪ ,‬יכללו הוראות מדויקות‬
‫המאבחנות את השימוש כלפי קטיני‪ ,‬בשונה מבגירי‪ ,‬ויקבעו הגבלות משמעותיות לשימוש בו‪.‬‬
‫לאחר הפצתו של דוח הביקור הרשמי נמסר משב"ס כמענה לדוח‪ ,‬וג במסגרת דיוני הוועדה המייעצת לחוק‬
‫הנוער‪ ,‬שבימי אלה מבוצעי שינויי רבי בהתנהלות בית הסוהר‪ ,‬כמו למשל פתיחת כיתת לימוד אגפית‬
‫נוספת‪ ,‬תוספת מתקני כושר בחצרות ושידור של לומדות חינוכיות לכלל תאי בית הסוהר‪ .‬הסניגוריה הציבורית‬
‫מתכוונת להמשי‪ %‬ולעקוב אחר המתרחש בכלא אופק‪ ,‬שתפקידו לסייע בשיקומ של הנערי המוחזקי בו‬
‫לקראת חזרת התקינה לחיק החברה‪ .‬כמו כ‪ ,#‬פועלת הסניגוריה לקידו תיקוני חוק להתאמת הוראות‬
‫חקיקה בנוגע לאמצעי ריסו‪ #‬המופעלי על קטיני בבית הסוהר‪ ,‬נושא אשר הוכנס למצע הוועדה המייעצת‬
‫לחוק הנוער לצד הדיו‪ #‬לגבי התאמות הוראות הבידוד וההפרדה לקטיני‪.‬‬
‫בנוס לביקורי הרשמיי שנערכו על ידי הסניגוריה הציבורית בבית סוהר "אופק"‪ ,‬ג השנה ערכו מחלקות‬
‫הנוער במחוזות הסניגוריה מספר ביקורי במעונות חסות הנוער‪.‬‬
‫‪1.3.6‬‬
‫תכניות הסברה בשיתו‪ ,‬משרד החינו"‬
‫ההלי‪ %‬הפלילי בחייו של קטי‪ #‬הוא הלי‪ %‬ממוש‪ %‬ביותר‪ ,‬שלעיתי נמש‪ %‬לאור‪ %‬כל שנות התבגרות הקטי‪,#‬‬
‫וכולל דריסת רגל גסה בחייו‪ .‬תכנית ההסברה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬שהוקמה בשיתו ע המחלקה‬
‫לזכויות התלמיד במשרד החינו‪ ,%‬ופועלת מזה שש שני ברחבי האר‪ ,0‬נועדה לצמצ את המקרי בה‬
‫המעורבות של הקטיני בפלילי נעשית מחוסר הבנה או ידיעה‪ ,‬ולסייע במניעת עבריינות על ידי העלאת‬
‫המודעות לגבי התנהגויות האסורות על פי חוק‪ ,‬תו‪ %‬הבהרת זכויות וחובות הקטי‪ #‬בהלי‪ %‬הפלילי‪.‬‬
‫במסגרת תכנית ההסברה‪ ,‬סניגורי המתמחי בייצוג נוער מגיעי לבתי הספר‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬ומעבירי‬
‫הרצאות יישומיות לבני הנוער‪ .‬עד כה העבירו הסניגורי שיעורי פרונטליי לכ‪ 50‬אל תלמידי‪ ,‬יהודי‬
‫וערבי‪ .‬התכנית מועברת בחינו‪ %‬הרגיל ובחינו‪ %‬המיוחד‪ .‬בשיתו ע אשליג'וינט‪ ,‬א נשלח ע התלמידי‬
‫עלו‪ #‬מידע להורי‪ ,‬המפרט את זכויותיה של קטיני בעלי מגבלה במשפט‪ ,‬כפי שפורט לעיל‪.‬‬
‫התכנית מתחילתה זוכה להצלחה כבירה‪ .‬שנה אחר שנה מתקבלת דרישה מצד בתי הספר להמש‪ %‬הפעילות‪,‬‬
‫כאשר בכל שנה מותאמי התכני המועברי‪ ,‬בהתא לצרכי בית הספר ובהתא למציאות החברתית‪ .‬כ‪%‬‬
‫למשל‪ ,‬בשני האחרונות הוש דגש מיוחד בתכנית ההסברה על מעשי המתבצעי דר" הרשת‪.‬‬
‫לצד ההרצאות הפרונטאליות שמעבירי סניגורי בכיתות‪ ,‬השנה נעשה שימוש בפלטפורמה ייחודית של‬
‫משרד החינו‪ ,%‬והועברו שיעורי מקווני‪ ,‬אונליי‪ ,#‬לאלפי תלמידי‪ .‬הסניגורי שהשתתפו ביוזמה העבירו‬
‫את השיעורי ממשרד )בסיוע טכני של משרד החינו‪ ,(%‬ובמהלכ הציגו דוגמאות מכתבי אישו שהוגשו‬
‫‪41‬‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬ובאמצעות שימוש בשאלות סקר וצ'אט קיימו דיו‪ #‬ע בני הנוער אודות פוטנציאל ההסתבכות‬
‫של פעולות ברשתות החברתיות‪ ,‬הראיות הקשיחות ויכולות האיתור הגבוהות של המשטרה‪.‬‬
‫במקביל לכ‪ %‬השתתפה הסניגוריה השנה בפיתוח אפליקציה של זכותו‪ #‬לתלמיד‪ ,‬המפרטת ומנגישה לקטי‪ #‬את‬
‫הידע בדבר זכויותיו בהלי‪ %‬הפלילי‪ .‬לצד זאת‪ ,‬מחלקת הנוער של מחוז מרכז נטלה השנה חלק בפרויקט שיעורי‬
‫האזרחות‪ ,‬שנער‪ %‬בעיר רמלה‪ ,‬בניהולו של סג‪ #‬נשיא בית המשפט‪ ,‬השופט עמי קובו‪ .‬במסגרת התכנית העבירו‬
‫סניגורי ממחוז מרכז ‪ 10‬הרצאות לתלמידי בעיר‪.‬‬
‫יצוי‪ ,#‬כי בשנה החולפת נרת משרד המשפטי כולו‪ ,‬בהובלתה של המנהלת הכללית‪ ,‬גב' אמי פלמור‪ ,‬לשני‬
‫פרויקטי חינוכיי חשובי‪ :‬האחד למניעת גזענות‪ ,‬והשני למניעת הפצת תכני מיניי ברשת‪ .‬במסגרת‬
‫הפרויקטי האלה העבירו עובדי משרדי המשפטי‪ ,‬ועובדי הסניגוריה הציבורית בכלל‪ ,‬שיעורי לתלמידי‬
‫בבתי הספר‪.‬‬
‫‪ 1.4‬ייצוג אסירי‬
‫‪1.4.1‬‬
‫ייצוג אסירי בוועדות שחרורי‬
‫בהתא לסעי ‪)18‬א()‪ (11‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בשילוב ע סעי ‪)16‬ד( לחוק שחרור עלתנאי ממאסר‪,‬‬
‫התשס"א‪ ,2001‬לוועדות השחרורי )או ליושבי בראשיה‪ (#‬סמכות שבשיקול דעת למנות סניגור לאסירי‬
‫הבאי בפניה‪ .#‬המדובר בתיקו‪ #‬חקיקה שנכנס לתוקפו בסו שנת ‪ ,2001‬על רקע המציאות העגומה של העדר‬
‫ייצוג בוועדות השחרורי‪.‬‬
‫הרוב הגדול של אוכלוסיית האסירי הוא‪ ,‬מטבע הדברי‪ ,‬חסר אמצעי‪ .‬לפיכ‪ ,%‬רבי מהאסירי לא הצליחו‬
‫להעמיד לעצמ ייצוג בפני ועדות השחרורי טר כניסתה של הסניגוריה הציבורית לתחו מקצועי זה‪ .‬יצוי‪,#‬‬
‫כי לעיתי מזומנות הסוגיות המתעוררות בפני ועדות השחרורי ה‪ #‬מורכבות למדי וכוללות‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪,‬‬
‫התמודדות ע חוות דעת של גורמי מקצועיי וע חומר מודיעיני‪ ,‬פעילות מול גורמי טיפול ושיקו והעלאת‬
‫טיעוני משפטיי‪ .‬מניסיוננו נית‪ #‬לקבוע כי בדר‪ %‬כלל אסיר בלתי מיוצג לא יכול להתמודד ע מאפייני אלה‬
‫של ההלי‪ .%‬חשוב להדגיש כי בהליכי אלה מוטלת על כ המאזניי זכותו של האסיר לחירות‪ ,‬ולעיתי א‬
‫הותרתו בבית הסוהר לשני רבות‪ .‬עוד יש לזכור בהקשר זה‪ ,‬כי השחרור המוקד הוא כלי משמעותי המסייע‬
‫לקידו שיקומ של אסירי‪ ,‬להפחתת הפשיעה החוזרת‪ ,‬לפינוי מקומות כליאה ולחיסכו‪ #‬בעלויות הכליאה‬
‫והפשיעה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬ייצגה הסניגוריה הציבורית ב‪ 2,138‬הליכי בפני ועדות שחרורי רגילות ומיוחדות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 32‬הנתוני כוללי הליכי לשחרור מוקד בפני ועדות שחרורי רגילות )‪ 2,113‬הליכי(‪ ,‬וכ‪ #‬הליכי בפני ועדות‬
‫שחרורי מיוחדות‪ ,‬בבקשות של אסירי עול לקציבה ולשחרור מוקד )‪ 25‬הליכי(‪ .‬כמו כ‪ ,#‬הנתוני כוללי ג הליכי‬
‫של בקשות לשחרור מטעמי רפואיי הנדוני בפני ועדות השחרורי הרגילות והמיוחדות )‪ 27‬הליכי‪ ,‬לעומת ‪20‬‬
‫הליכי כאלה בשנת ‪ 2013‬ו‪ 36‬הליכי כאלה בשנת ‪ .(2012‬לעניי‪ #‬זה יוזכר‪ ,‬כי ביו ‪ 12.1.2012‬פורס תיקו‪ #‬מס' ‪12‬‬
‫לחוק שחרור עלתנאי ממאסר‪ ,‬שבמסגרתו נקבעה‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬זכאות של אסירי לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליכי‬
‫השחרור עלתנאי מטעמי רפואיי ובהליכי לביטול שחרור עלתנאי כזה )וזאת‪ ,‬ג ללא צור‪ %‬בהחלטה של ועדת‬
‫השחרורי או של יושב ראשה בעניי‪ #‬זה(‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫תרשי ז‪ .‬היקפי ייצוג בהליכי בפני ועדות שחרורי‪ ,‬במבט רב שנתי‬
‫על החלטות של ועדות השחרורי נית‪ #‬לעתור לבית המשפט המחוזי הד‪ #‬בעתירות אלו בהרכב של שלושה‬
‫שופטי‪ .‬על החלטות של בית המשפט המחוזי נית‪ #‬להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליו‪ .#‬בשנת‬
‫‪ 2014‬הסניגוריה הציבורית ייצגה ב‪ 203‬עתירות על החלטות של ועדות שחרורי‪ ,‬וכ‪ #‬ב‪ 3‬בקשות רשות ערעור‬
‫לבית המשפט העליו‪.#‬‬
‫כפי שהבהרנו בדוחות קודמי‪ ,‬בצד השיפור המשמעותי בהיקפי הייצוג של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬עדיי מדובר‬
‫במיעוט של כ‪ 29%‬ביחס לאלפי ההליכי המתנהלי מדי שנה בפני ועדות השחרורי‪ 33,‬כאשר בחלק מ‬
‫המחוזות מרבית האסירי אינ מיוצגי כלל‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬תיארנו בהרחבה בדוחות קודמי את הקשיי‬
‫‪34‬‬
‫בדבר יישו זכות של אסירי לבקש מינוי סניגור ציבורי לצור" הדיו בפני ועדת השחרורי‪.‬‬
‫לבעיית היק הייצוג הנמו‪ %‬בוועדות השחרורי מצטרפות בעיות קשות נוספות שג עליה‪ #‬הורחב בדוחות‬
‫קודמי‪ ,‬שעניינ‪ #‬הפגיעה המתמשכת בזכות של אסירי לקבל יומ בפני ועדת השחרורי במועד בשל‬
‫ליקויי באופ ניהול הדיוני בוועדות‪ 35.‬הסניגוריה הציבורית שבה והתריעה כי היא נתקלת‪ ,‬במהל‪ %‬עבודתה‬
‫השוטפת בייצוג אסירי בפני ועדות שחרורי‪ ,‬בתמונת מצב מדאיגה ביותר הבאה לידי ביטוי בעומס הרב‬
‫המוטל על דיוני הוועדות‪ ,‬במחסור חמור במועדי דיו‪ #‬ובמצב בו כמעט כדבר שבשגרה דיוני בעניינ של‬
‫אסירי נדחי וגולשי הרבה מעבר למועד חלו שני שלישי מ‪ #‬המאסר‪ ,‬עד לכדי כ‪ %‬שישנ אסירי אשר‬
‫כלל אינ זוכי ליומ בפני ועדת השחרורי לפני מועד שחרור המלא‪ .‬מדובר בפגיעה קשה ומתמשכת על‬
‫פני שני בזכויותיה החוקתיות של אסירי לחירות ולהלי‪ %‬הוג‪ #‬בפני ועדת השחרורי‪ ,‬וכ‪ #‬בזכות לפי חוק‬
‫שחרור עלתנאי ממאסר שעניינ יידו‪ #‬לגופו במועד – דהיינו לפני תחילת השליש האחרו‪ #‬לריצוי מאסר‪.‬‬
‫‪ 33‬בדוח מבקר המדינה לשנת ‪ ,2013‬דוח שנתי ‪64‬ג‪ ,‬צוי‪ #‬כי מדי שנה משתחררי מבתי הסוהר כ‪ 7,300‬אסירי פליליי‬
‫)ש‪ ,‬בעמ' ‪ .(508507‬יש להניח שמספר זה משק בקירוב ג את מספר האסירי שהגישו בקשה לשחרור מוקד‪ ,‬וכי‬
‫מעטי ה האסירי שמוותרי על זכות לבקש שחרור מוקד‪.‬‬
‫‪ 34‬להרחבה‪ ,‬ר' בי‪ #‬היתר דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת ‪ ,2012‬בעמ' ‪.3029‬‬
‫‪ 35‬לעניי‪ #‬זה‪ ,‬ר' דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת ‪ ,2013‬בעמ' ‪ ;4038‬דוח מבקר המדינה לשנת ‪ ,2013‬לעיל ה"ש ‪,33‬‬
‫בעמ' ‪ ;507‬הנהלת בתי המשפט‪ ,‬העברת ועדות השחרורי לניהול מערכת בתי המשפט‪ ,‬תכנית הקמה )אוקטובר ‪(2013‬‬
‫)להל‪" :#‬תכנית לניהול ועדות השחרורי במערכת בתי המשפט"(‪ ,‬בעמ' ‪.43‬‬
‫‪43‬‬
‫מציאות קשה זו גוררת אחריה בעיות קשות נוספות‪ ,‬ובכלל‪ #‬החרפה בבעיית הצפיפות שבמתקני הכליאה‬
‫ובזבוז משווע של תקציבי הכרוכי בהמש‪ %‬החזקת במתקני הכליאה של אסירי שהתברר בדיעבד כי היו‬
‫ראויי לשחרור מוקד‪ ,‬ורק בשל סיבות ביורוקרטיות נמשכה כליאת הרבה מעבר לחלו מועד שני שלישי‬
‫ממאסר‪ .‬כמו כ‪ ,#‬מעבר לפגיעה הברורה בזכויותיה של אסירי‪ ,‬קשיי אלה ואחרי משליכי ג על תנאי‬
‫עבודת של הסניגורי המייצגי בוועדות שחרורי‪ ,‬באופ‪ #‬שרבי מה כבר אינ מעונייני לייצג במסגרת‬
‫הלי‪ %‬זה‪.‬‬
‫ליקויי נוספי עליה עמדה סניגוריה הציבורית במש‪ %‬שני ה ליקויי בתנאי עבודת של הסניגורי‬
‫המייצגי בוועדות השחרורי‪ .‬בשל העומס הרב בדיוני‪ ,‬סניגורי נאלצי פעמי רבות לשהות במתחמי‬
‫ועדות השחרורי הממוקמי בתו‪ %‬מתקני הכליאה‪ ,‬החל משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות אחר הצהריי‬
‫המאוחרות‪ ,‬וזאת ללא תקשורת ע העול החיצו‪ #‬וללא ציוד אישי‪ ,‬שתייה ואוכל‪ ,‬אשר חל איסור להכניס‬
‫למתקני הכליאה‪ ,‬ולעיתי ג ללא גישה נוחה לשירותי‪ ,‬מקו ישיבה נוח ומסתור מתאי מהשמש או‬
‫הגש‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בחלק לא מבוטל של מקרי‪ ,‬הציפייה הארוכה וחסרת המעש עד לקיו הדיו‪ #‬מסתיימת‬
‫בהודעה של ועדת השחרורי כי היא סיימה את עבודתה‪ ,‬והדיו‪ #‬נדחה למועד אחר‪.‬‬
‫בעקבות פניות הסניגוריה הציבורית לשב"ס בנושא‪ ,‬וכ‪ #‬בעקבות דוחות מביקורי רשמיי שנערכו על ידי‬
‫הסניגוריה הציבורית במתחמי ועדות השחרורי‪ ,‬אמנ חל שיפור מסוי‪ ,‬כאשר בחלק ממתחמי ועדות‬
‫השחרורי הותקנו "קולרי" או מכונות לשתייה קלה‪ ,‬והתאפשרה גישה לקו טלפו‪ #‬חו‪ 0‬ולמחשב ע קו‬
‫אינטרנט‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬בחלק ממתקני הכליאה עדיי‪ #‬אי‪ #‬עמדות שתייה‪ ,‬גישה לקו טלפו‪ #‬חו‪ 0‬ולמחשב ע קו‬
‫אינטרנט‪ ,‬וא לא גישה נוחה לשירותי ומקו ישיבה נוח ע מסתור מתאי משמש או מגש‪.‬‬
‫אימת‪ #‬אפשרות להכניס טלפוני ניידי לדיוני הוועדות הועלה על ידי הסניגור הארצי בפגישתו ע נציב בתי‬
‫הסוהר כבעיה משמעותית אשר יש הכרח למצוא לה פתרו‪ #‬הול בהקד‪ .‬תגובת הנציב הייתה שהנושא נבח‪#‬‬
‫על ידי צוות משות ע לשכת עורכי הדי‪ .#‬הנושא הועלה שוב במסגרות שונות‪ ,‬א‪ %‬עדיי‪ #‬לא נמצא פתרו‪#‬‬
‫לבעיה‪ .‬בכוונת הסניגוריה להמשי‪ %‬ולפעול למע‪ #‬שיפור תנאי עבודת של הסניגורי ותיקו‪ #‬הליקויי‪.‬‬
‫דוח פלמור והעברת האחריות הארגונית להנהלת בתי המשפט‬
‫לפני למעלה מחמש שני‪ ,‬בעקבות פניות הסניגוריה הציבורית וגורמי נוספי‪ ,‬מונתה גב' אמי פלמור‪ ,‬מנהלת‬
‫מחלקת החנינות במשרד המשפטי )דאז(‪ ,‬על ידי שר המשפטי לבדוק את אופ‪ #‬התנהלות‪ #‬של ועדות‬
‫השחרורי נוכח המצב החמור שתואר והעומסי הניכרי שנוצרו בעבודת‪ #‬השוטפת‪ .‬הקשיי שנסקרו לעיל‬
‫קיבלו ביטוי בדוח שנכתב בחודש יולי ‪ 2010‬על ידי גב' פלמור‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בהמש‪ %‬לדוח מקי וחשוב זה‪ ,‬וכדי לפתור את מצב‪ #‬הקשה של ועדות השחרורי‪ ,‬הוחלט על ידי שר‬
‫המשפטי להעביר את האחריות על ניהול‪ #‬של הוועדות‪ ,‬אשר כיו מתחלקת על פי חוק בי‪ #‬הנהלת בתי‬
‫המשפט ושירות בתי הסוהר‪ ,‬לגור מרכז אחד במשרד המשפטי‪ .‬לפני כשנתיי החליטה שרת המשפטי‬
‫דאז‪ ,‬כי האחריות על ניהול‪ #‬של ועדות השחרורי תוטל באופ‪ #‬מלא על הנהלת בתי המשפט‪ .‬בעקבות זאת‬
‫הוכנה התכנית המפורטת לניהול ועדות השחרורי במערכת בתי המשפט‪ 37.‬לאחר שנעשתה עבודת הכנה‬
‫מקיפה בהנהלת בתי המשפט‪ ,‬בשיתו ע כל הגורמי המעורבי‪ ,‬לרבות הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בחודש‬
‫‪" 36‬ועדות השחרורי"‪ ,‬דוח בדיקה מאת מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטי‪ ,‬עו"ד אמי פלמור )יולי ‪.(2010‬‬
‫‪ 37‬ר' תכנית לניהול ועדות השחרורי במערכת בתי המשפט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.35‬‬
‫‪44‬‬
‫פברואר ‪ 2015‬החל יישו התכנית להפעלת ועדות השחרורי במתכונת החדשה‪ .‬היישו מבוצע באופ‪#‬‬
‫מדורג‪ ,‬כאשר בשלב ראשו‪ #‬החלו לפעול הוועדות בבית סוהר כרמל במחוז הצפו‪ ,#‬ובהמש‪ %‬בבתי סוהר נוספי‬
‫במחוז השרו‪ .#‬על פי התכנו‪ ,#‬ולאור לקחי שיופקו‪ ,‬יורחב הפיילוט ליתר המחוזות במטרה להשלי את‬
‫הפרישה הארצית עד לספטמבר ‪.2015‬‬
‫לצור‪ %‬הנעת התהלי‪ %‬פעלה הנהלת בתי המשפט‪ ,‬בי‪ #‬השאר‪ ,‬לקידו הדברי הבאי‪ :‬סריקת תיקי ועדות‬
‫שחרורי והעלאת למערכת נטהמשפט; ביצוע הדרכות לעבודה ע מערכת נטהמשפט ליו"ר ועדות‪ ,‬נציגי‬
‫ציבור‪ ,‬מזכירות וקלדניות‪ ,‬וכ‪ #‬לגורמי החו‪ 0‬הרלוונטיי לוועדות השחרורי שביקשו זאת‪ ,‬לרבות לנציגי‬
‫הסניגוריה; התקנת מערכת "צוהר"‪ ,‬מערכת המאפשרת צפייה במסמכי הקשורי לאסירי‪ ,‬במזכירויות‬
‫בתי המשפט בכל המחוזות; קביעת מנגנו‪ #‬חדש לשיבו‪ 0‬תיקי; קביעת מנגנו‪ #‬חדש להכנת תיקי לדיוני‪,‬‬
‫הכולל פנייה אקטיבית לגורמי הרלוונטיי לצור‪ %‬השלמת מסמכי חסרי; קביעת לוחות זמני לשיבו‪0‬‬
‫תיקי )עד ‪ 6‬שבועות לפני מועד השליש( ולהגשת חומרי )עד ‪ 3‬שבועות לפני מועד הדיו‪ ;(#‬קביעה כי דיוני‬
‫מעקב וטיפול בבקשות לשינוי תנאי בהסכמה ובקשות לדיו‪ #‬חוזר כבר לא יישמעו במתחמי ועדות‬
‫השחרורי‪ ,‬אלא בהיכלי המשפט בכלל המחוזות‪ ,‬וזאת כבר החל מאפריל ‪ 2015‬בכל האר‪ ;0‬הרחבת כוח האד‬
‫השיפוטי‪ ,‬כ‪ %‬שכיו מועסקי בוועדות השחרורי ‪ 30‬יושבי ראש לוועדות; הגדלת מספר ימי הוועדות; קידו‬
‫שינויי חקיקה; קיו מפגשי ע הגורמי הרלוונטיי במחוזות; ועוד‪ .‬בנוס‪ ,‬נקבע כי תתוא ישיבה‬
‫ראשונה של ועדת היגוי בינמשרדית אשר במסגרתה יידונו נושאי שוני שעולי תו‪ %‬כדי העבודה ואופ‪#‬‬
‫יישו התכנית בנוגע לניהול הוועדות‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית מברכת על המהל‪ %‬האמור‪ ,‬אשר צפוי להביא לשיפור ושינוי משמעותי בהלי‪ %‬ועדות‬
‫השחרורי שהיה זנוח במש‪ %‬שני רבות‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬אי אפשר להתעל מכ‪ %‬שבמספר נושאי עקרוניי‬
‫טר הופנ במלואו השינוי הנחו‪.0‬‬
‫כ‪ %‬למשל‪ ,‬בתכנית החדשה נקבעה הנחיה לפיה "‪ ...‬מזכירי הוועדות יפעלו לגיוס החומרי מהגורמי‬
‫הרלוונטיי תו‪ %‬קציבת מועד אחרו‪ #‬להמצאת המסמכי שהוא עד שבוע לפני מועד הוועדה"‪ .‬זאת‪ ,‬למרות‬
‫שכבר הוסכ בעבר כי לש קיו הלי‪ %‬הוג‪ #‬המועד להעברת החומרי צרי‪ %‬להיות לכל המאוחר ‪ 4‬שבועות‬
‫לפני מועד הדיו‪) #‬קרי‪ 7 ,‬שבועות לפני מועד השחרור הצפוי‪ ,‬ובמקרה של אסיר עול‪ 12 ,‬שבועות לפני מועד‬
‫השחרור הצפוי(‪ .‬זאת‪ ,‬כדי לאפשר לסניגוריה ללמוד את החומרי‪ ,‬לקבל ייעו‪ 0‬של אנשי מקצוע לגבי חוות‬
‫הדעת ובמקומות המתאימי ג להכי‪ #‬חוות דעת נגדיות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬סוכ כי חוות הדעת תוגשנה עד ‪3‬‬
‫שבועות לפני מועד הדיו‪ ,#‬כאשר החלטה זו התקבלה על ידי פרקליט המדינה‪ .‬בעניי‪ #‬זה נציי‪ ,#‬כי החלטת‬
‫פרקליט המדינה התקבלה בישיבה אליה לא זומנה הסניגוריה הציבורית ועמדתה המקצועית לא נשמעה )וא‬
‫לא הופ‪ 0‬פרוטוקול של הישיבה ולא נית‪ #‬לעמוד על ההחלטה וטעמיה(‪ .‬לפיכ‪ ,%‬נראה שהחלטה שניתנה‬
‫בנסיבות שכאלו אינה יכולה להיות בסיס להנחיות מקצועיות של הנהלת בתי המשפט‪.‬‬
‫עניי‪ #‬עקרוני נוס העולה מהתכנית החדשה‪ ,‬קשור להנחיה לפיה במקרה של אי עמידה במועדי שנקבעו‬
‫להעברת החומרי‪ ,‬תעביר המזכירות את התיק להחלטה שיפוטית בהעדר הצדדי לש דחיית הדיו‪ #‬או דיו‪#‬‬
‫בהעדר החומר‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬ראוי להזכיר כי זכותו של האסיר היא שדיו‪ #‬בבקשתו לשחרור מוקד יישמע לפני‬
‫מועד השחרור המוקד הצפוי‪ .‬מכא‪ ,#‬שלא נית‪ #‬לדחות את הדיו‪ #‬למועד שלאחר מועד השחרור המוקד מבלי‬
‫שלפחות ניתנת הזדמנות לאסיר ובא כוחו להשמיע טענות בעניי‪.#‬‬
‫חשוב להדגיש כי הסניגוריה הציבורית מכירה בכ‪ %‬שהעברת הניהול של ועדות השחרורי להנהלת בתי‬
‫המשפט היא מהל‪ %‬מורכב שדורש שיתו פעולה של גורמי רבי‪ ,‬וכי צפויה תקופת ביניי מסוימת עד‬
‫שהמערכות השונות יתאימו עצמ‪ #‬ללוחות הזמני האופטימליי‪ .‬הסניגוריה הציבורית ג עושה כל‬
‫‪45‬‬
‫שביכולתה כדי לסייע להצלחת המהל‪ %‬ומגלה גמישות בתקופת הביניי‪ .‬אנו ג מאמיני כי הנהלת בתי‬
‫המשפט עושה כל שביכולתה כדי להפעיל את תכנית ועדות השחרורי‪ ,‬תו‪ %‬שמירה על זכויות האסיר מחד‬
‫ויצירת איזוני בי‪ #‬כלל הגורמי מאיד‪ .%‬יחד ע זאת‪ ,‬לתפישתנו ההנחיות צריכות לשק את השאיפה‬
‫למימוש מלא של זכויות האסירי‪ ,‬כ‪ %‬שבקשת לשחרור מוקד תישמע במועד ובאופ‪ #‬אפקטיבי‪ ,‬ואי‪ #‬כל‬
‫סיבה לנסח את ההנחיות באופ‪ #‬שמוותר מראש על שאיפה זו‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬מ‪ #‬הראוי להזכיר כי ליעילותו של מנגנו השחרור המוקד ישנה ג חשיבות מבחינת האינטרס‬
‫הציבורי‪ .‬כאשר אסיר משתחרר בשחרור מוקד הוא נתו‪ #‬לביקורת ונבנית עבורו תכנית שיקו‪ ,‬ונית‪ #‬להשיבו‬
‫לכותלי בית הסוהר א הוא מפר את תנאי השחרור‪ .‬כ‪ %‬הוא משתלב בהדרגה בקהילה‪ ,‬וסיכוייו לצאת‬
‫מהמעגל העברייני גדולי יותר‪ .‬זאת לעומת מצב של ריצוי מלא של המאסר ושחרור באחת מ‪ #‬הכלא‪ ,‬ללא‬
‫תנאי וללא תכנית שיקו‪ .‬ואכ‪ ,#‬מחקרי מלמדי כי הסיכוי של אסיר ששוחרר בשחרור מוקד לחזור לבית‬
‫הסוהר נמו‪ %‬פי ‪ 1.5‬מזה של אסיר ששוחרר לאחר ריצוי מאסר מלא‪ 38.‬א על פי כ‪ ,#‬מרבית האסירי אינ‬
‫משתחררי כיו ממאסר בשחרור מוקד‪ ,‬ולמעשה קיימת מגמת ירידה במספר ההחלטות לשחרור מוקד‪.‬‬
‫על פי דוח מבקר המדינה‪ ,‬בחמש השני האחרונות השתחררו מבתי הסוהר ‪ 3025%‬מהאסירי בשחרור‬
‫מוקד‪ 39.‬כמו כ‪ ,#‬ממחקר שנעשה על ידי ד"ר רות אפודי‪ ,‬ראש תחו מחקר ברשות לשיקו האסיר‪ ,‬עולה כי‬
‫בי‪ #‬השני ‪ 20112001‬חלה עלייה ברורה ומשמעותית במספר של האסירי אשר בקשת לשחרור מוקד‬
‫נדחתה על ידי ועדת השחרורי‪ ,‬למרות שהוצגה בפני הוועדה תכנית שיקו בפיקוח של הרשות לשיקו‬
‫האסיר )שיעור הדחיות עלה מ‪ 2.4%‬בשנת ‪ 2002‬ל‪ 15.9%‬בשנת ‪.(2011‬‬
‫‪1.4.2‬‬
‫ייצוג עצורי‪ ,‬נידוני ואסירי בעתירות אסירי‬
‫במסגרת הייצוג הנית לאסירי בהליכי השחרור המוקד‪ ,‬וכ במסגרת הייצוג השוט‪ ,‬לעצורי‪ ,‬לנאשמי‬
‫ולמערערי‪ ,‬מגישה הסניגוריה הציבורית‪ ,‬במקרי המצדיקי זאת‪ ,‬עתירות אסירי‪ ,‬שמטרת מיצוי‬
‫זכויות האסיר )או העצור( לצור" קידו ההלי" המשפטי העיקרי בו הוא מיוצג‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬במקרי‬
‫המצדיקי זאת‪ ,‬מוגשות עתירות אסירי בעניי‪ #‬חופשות ושילוב בטיפול ושיקו לצור‪ %‬קידו הלי‪ %‬השחרור‬
‫המוקד‪ .‬לעיתי‪ ,‬הפנייה לייצוג אסיר בעתירת אסיר מגיעה ישירות מבית המשפט לאחר שהחליט למנות‬
‫לאסיר סניגור ציבורי בעתירה שהגיש בעצמו‪.‬‬
‫יוזכר‪ ,‬כי ביו ‪ 8.1.2012‬נית‪ #‬בבית המשפט העליו‪ #‬בהרכב בראשות הנשיא גרוניס פסק די‪ #‬שמשמעותו היא‬
‫שלא רק שיש לבית המשפט סמכות למינוי סניגור ציבורי בעתירת אסיר‪ ,‬אלא שישנ‪ #‬נסיבות שבהתקיימות‪#‬‬
‫חייב השופט למנות סניגור ציבורי לאסיר‪ ,‬ושאי מינוי בה‪ #‬יביא לביטול ההלי‪) %‬רע"ב ‪ 8702/11‬רויטר נ' מדינת‬
‫ישראל(‪.‬‬
‫מהתרשי שלהל‪ #‬עולה כי היק הייצוג של הסניגוריה הציבורית בעתירות אסירי עלה במעט במהל‪ %‬השני‪,‬‬
‫בעיקר בשל גידול בכמות המינויי ב"עתירות הפרדה"‪ .‬עדיי‪ #‬מדובר בהיקפי ייצוג נמוכי ביותר ביחס למספר‬
‫הכולל של אלפי עתירות המוגשות מדי שנה‪ .‬לפי נתוני שנמסרו על ידי שב"ס‪ ,‬מספר העתירות בשנת ‪2014‬‬
‫עמד על כ‪ 6,000‬עתירות‪ .‬כלומר‪ ,‬שיעור הייצוג של הסניגוריה הציבורית בעתירות אסירי בשנה זו עמד על כ‬
‫‪ 8.2%‬בלבד‪.‬‬
‫‪ 38‬דוח מבקר המדינה לשנת ‪ ,2013‬לעיל ה"ש ‪ ,33‬בעמ' ‪.508‬‬
‫‪ 39‬ש‪ ,‬בעמ' ‪.508‬‬
‫‪46‬‬
‫תרשי ח‪ .‬היקפי ייצוג בעתירות אסירי בפני בית המשפט המחוזי – בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬מבט רב שנתי‬
‫מחוז ‪ /‬שנה‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫שנת ‪2011‬‬
‫שנת ‪2012‬‬
‫שנת ‪2013‬‬
‫שנת ‪2014‬‬
‫תלאביב‬
‫‪230‬‬
‫‪199‬‬
‫‪201‬‬
‫‪244‬‬
‫‪107‬‬
‫‪204‬‬
‫מרכז‬
‫חיפה‬
‫‪37‬‬
‫‪31‬‬
‫‪20‬‬
‫‪41‬‬
‫‪52‬‬
‫דרו‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫‪17‬‬
‫‪42‬‬
‫‪81‬‬
‫ירושלי‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫צפו‪#‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪26‬‬
‫ארצית‬
‫‪18‬‬
‫‪35‬‬
‫‪27‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫סה"כ‬
‫‪327‬‬
‫‪323‬‬
‫‪290‬‬
‫‪364‬‬
‫‪495‬‬
‫כאמור‪ ,‬הנתוני הנ"ל מתייחסי לא רק לעתירות אסירי לפי סעי ‪62‬א לפקודת בתי הסוהר ]נוסח חדש[‪,‬‬
‫התשל"ב‪ ,1971‬שבה‪ #‬הגור העותר הוא האסיר עצמו‪ ,‬אלא ג ל"עתירות הפרדה" שבה‪ #‬הגור העותר הוא‬
‫המדינה‪ .‬מבדיקה שנערכה בשנת ‪ ,2014‬החל מחודש מר‪ ,0‬עולה כי כ‪ 16%‬מכלל העתירות שמטופלות על ידי‬
‫הסניגוריה הציבורית ה‪" #‬עתירות הפרדה" )על עבודת הייצוג בהליכי הפרדה‪ ,‬יורחב להל בפרק ‪ .(1.4.3‬כמו‬
‫כ‪ ,#‬בשנת ‪ 2014‬הסניגוריה הציבורית ייצגה בפני בית המשפט העליו‪ #‬ב‪ 13‬בקשות רשות ערעור על החלטות‬
‫בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר או בעתירת הפרדה‪.‬‬
‫ראוי לציי‪ #‬כי לאחרונה שב"ס מבקש לקד תיקו‪ #‬חקיקה שנועד לצמצ את כמות העתירות הנידונות בבתי‬
‫המשפט המחוזיי‪ ,‬בי‪ #‬השאר‪ ,‬באמצעות קביעת עילה המאפשרת לבית המשפט למחוק עתירות על הס ללא‬
‫דיו‪ ,#‬העלאת גובה האגרה‪ ,‬קביעת אגרה מדורגת לפי מספר עתירות ועוד‪ .‬זאת‪ ,‬על רקע טענה בדבר קיומה של‬
‫מגמת עלייה במספר העתירות )לפי נתוני שב"ס‪ ,‬מספר העתירות שהוגשו בשנת ‪ 2014‬עמד על כ‪ ,6,000‬זאת‬
‫לעומת ‪ 5,844‬עתירות בשנת ‪ 2013‬ו‪ 4,534‬עתירות בשנת ‪ (2012‬וכ‪ #‬על רקע טענה‪ ,‬שלא גובתה בנתוני‪ ,‬בדבר‬
‫נפח משמעותי של עתירות שווא שמכביד על המערכת ללא סיבה‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית מתנגדת לתיקו‪ #‬האמור מכמה טעמי‪ .‬ראשית כל‪ ,‬שב"ס לא הציג נתוני לעניי‪ #‬מספר‬
‫עתירות השווא‪ .‬העלייה הכללית במספר העתירות יכולה להיות מוסברת ביותר מדר‪ %‬אחת‪ .‬נתו‪ #‬זה אינו‬
‫בהכרח שלילי ככל שהעתירות שנוספו ה‪ #‬מוצדקות‪ .‬בנוס‪ ,‬מנתוני שהגיעו לידי הסניגוריה הציבורית ואשר‬
‫נאספו במסגרת מחקר לעבודת תזה עולה שלא ניכרת בעיה משמעותית של עתירות שווא ‪ .‬יתרה מכ‪ ,%‬הנתוני‬
‫מצביעי כי במרבית המקרי הגשת העתירות מקדמת את ענייני של האסירי‪ ,‬כ‪ %‬שיש א מקו לעודד‬
‫אסירי לפנות לבחינה של בית המשפט ולהתערבות בשיקול הדעת של שב"ס‪ ,‬במקרי המתאימי‪ .‬לתפישת‬
‫הסניגוריה‪ ,‬ככל שלא מוצגי נתוני וממצאי שסותרי מסקנה זו‪ ,‬אי‪ #‬הצדקה לאפשר מחיקה על הס של‬
‫עתירות ללא דיו‪ ,#‬וג אי‪ #‬צור‪ %‬והצדקה למנגנוני אחרי שמהווי חס להגיע לערכאות משפטיות‪ .‬במיוחד‬
‫אי‪ #‬זה ראוי לדחות על הס ללא דיו‪ #‬עתירות של אסירי בלתי מיוצגי אשר פעמי רבות אינ יכולי‬
‫להעלות את טיעוניה בכתב בצורה משכנעת‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪1.4.3‬‬
‫ייצוג אסירי בהליכי הפרדה‬
‫הפרדה היא החזקת האסיר בנפרד מכלל האסירי‪ ,‬וזאת מטעמי של ביטחו‪ #‬המדינה‪ ,‬ביטחו‪ #‬בית הסוהר‪,‬‬
‫שמירה על שלומ או בריאות של האסיר או של אסירי אחרי ולש מטרות נוספות‪ .‬מטבע הדברי‪,‬‬
‫החזקת אסירי בהפרדה היא הלי‪ %‬מיוחד אשר טומ‪ #‬בחובו פגיעה קשה בזכויותיו של האסיר לחירות ולכבוד‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬אסיר המוחזק בהפרדה מנותק הלכה למעשה מכל מגע וקשר ע אסירי אחרי‪ ,‬והוא שוהה לבדו‬
‫בתאו כ‪ 23‬שעות ביממה‪ .‬לשהייה בהפרדה‪ ,‬אשר לעיתי היא ממושכת מאוד וא יכולה להימש‪ %‬שני‪,‬‬
‫עלולות להיות השפעות קשות ה‪ #‬על מצבו הנפשי של האסיר וה‪ #‬על סיכויי שיקומו‪.‬‬
‫פקודת בתי הסוהר קובעת כי ההחלטה הראשונה על החזקת אסיר בתנאי הפרדה נתונה בידי הגור המוסמ‪%‬‬
‫בבית הסוהר‪ ,‬אול בתו תקופה של חצי שנה )בהפרדת יחיד( ושנה )בהפרדה זוגית(‪ ,‬נדרשת החלטה של שופט‬
‫בית משפט מחוזי לצור‪ %‬בחינת המש‪ %‬ההפרדה‪ .‬עד לאחרונה קבעה הפקודה כי הדיו‪ #‬בבית המשפט בעניי‪#‬‬
‫הארכת תקופת ההפרדה יתקיי "בנוכחות האסיר או בא כוחו"‪ .‬לבית המשפט הייתה הסמכות למנות סניגור‬
‫ציבורי לאסיר הפרדה לא מיוצג‪ ,‬ובתי המשפט עשו שימוש גובר בסמכות למנות לאסיר סניגור ציבורי שייצגו‬
‫בהלי‪ %‬ההפרדה‪ .‬ג המדינה הכירה בכ‪ %‬שיש מקו לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליכי הפרדה‪ ,‬ולעיתי א‬
‫ביקשה זאת ביוזמתה‪ .‬בעקבות דוח מיוחד שפורס על ידי הסניגוריה הציבורית בספטמבר ‪ 2012‬בנושא‬
‫החזקת אסירי בתנאי הפרדה‪ 40,‬קודמו הליכי חקיקה בנושא זה‪ ,‬וביו ‪ 5.3.2014‬פורס ברשומות תיקו מס'‬
‫‪ 19‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪ 1995‬בנושא ייצוג אסירי בהליכי הפרדה‪ 41.‬לפי התיקו‪ ,#‬נקבעה‬
‫בסעי ‪)19‬ה( לפקודת בתי הסוהר חובת ייצוג בהליכי הארכת הפרדה‪ ,‬וכ‪ #‬הוספה בחוק הסניגוריה הציבורית‬
‫עילה חדשה למינוי סניגור ציבורי בהליכי הפרדה‪ .‬הצור‪ %‬בשינויי חקיקה עלה מ‪ #‬הנתוני שנאספו בדוח הנ"ל‬
‫לפיה ‪ 47%‬מהאסירי בהליכי הפרדה לא היו מיוצגי‪ .‬הדוח הצביע על כ‪ %‬שסיכוייו של אסיר לא מיוצג‬
‫שעמדתו תתקבל בעתירת המדינה להארכת החזקתו בהפרדה עומד על ‪ .0%‬לעומת זאת‪ ,‬בכ‪ 12%‬מהעתירות‬
‫בעניינ של אסירי מיוצגי נדחתה בקשת המדינה להארכת תקופת ההפרדה באופ‪ #‬חלקי או מלא‪ .‬מניסיוננו‬
‫המצטבר‪ ,‬לייצוג בהליכי הפרדה השפעה גדולה ג על היכולת להציע לשירות בתי הסוהר ולבית המשפט לנקוט‬
‫בפתרונות הדרגתיי‪ ,‬כגו‪ :#‬הוצאת האסיר מהפרדה לתקופת ניסיו‪ ;#‬שילוב האסיר באג רגיל מספר פעמי‬
‫בשבוע או למספר שעות מוגבל ליו; שילוב האסיר באג רגיל בליווי אסיר תומ‪ ;%‬מת‪ #‬הזדמנות ליצור מגע‬
‫חברתי ע אסירי אחרי‪ ,‬למשל במסגרת הטיול היומי; שילוב האסיר בפעילויות חינו‪ %‬ותעסוקה; ועוד‪.‬‬
‫פתרונות אלו‪ ,‬שהתאפשרו הודות לייצוג האסירי בידי הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בסופו של דבר הביאו להוצאת‬
‫אסירי מהפרדה או להטבה משמעותית בתנאי כליאת‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מאז כניסתו של תיקו‪ #‬החקיקה האמור לתוק )החל מיו ‪ (5.3.2014‬חל גידול במספר האסירי המיוצגי על‬
‫ידי הסניגוריה הציבורית ב"עתירות הפרדה"‪ .‬החל מחודש מר‪ +‬ועד סו‪ ,‬שנת ‪ ,2014‬ייצגה הסניגוריה‬
‫הציבורית ב‪ 81‬הליכי של "עתירות הפרדה" בפני בית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫דוח הסניגוריה בנושא החזקת אסירי בהפרדה כלל המלצות נוספות בנושא‪ ,‬כגו‪ :#‬הרחבת קשת השיקולי‬
‫שיש לקחת בחשבו‪ #‬בהחלטה על החזקת אסיר בהפרדה; הגבלת מש‪ %‬תקופת ההפרדה המינהלית או‬
‫השיפוטית; העמקת התשתית הראייתית הנדרשת לש החלטה על החזקת אסיר בהפרדה‪ ,‬וקביעת גורמי‬
‫‪" 40‬מופרדי מזכויותיה" – דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת אסירי בהפרדה )‪ .(2012‬לעיו‪ #‬בדוח המלא‪:‬‬
‫‪.http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/Pages/DohotRishmi.aspx‬‬
‫‪ 41‬ספר החוקי התשע"ד‪ ,‬מס' ‪ ,2436‬בעמ' ‪.329‬‬
‫‪ 42‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬עת"א )מחוזי בארשבע( ‪ 212750714‬שירות בתי הסוהר נ' עמר )החלטה מיו ‪ ;23.9.2014‬ייצוג על ידי‬
‫עו"ד סימה כוכב(‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מייעצי לפני החלטה על החזקה בהפרדה; עיגו‪ #‬תנאי כליאה הולמי מיוחדי לאסירי הפרדה; קביעת חריג‬
‫מפורש לפיו אי‪ #‬להחזיק בהפרדה אסירי החולי במחלת נפש או הסובלי מהפרעה נפשית חמורה; הגבלת‬
‫האפשרות להחזיק קטיני בהפרדה וקביעת הסדרי מיוחדי לאוכלוסייה ייחודית זו; מת‪ #‬זכות ערעור על‬
‫פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניי‪ #‬הארכת הפרדה‪ ,‬להבדיל מערעור ברשות; ועוד‪ .‬דיוני ביחס‬
‫להמלצות ושיפורי נוספי מתקיימי בימי אלה אצל המשנה ליוע‪ 0‬המשפטי לממשלה )פלילי( בשיתו‬
‫הגורמי הרלוונטיי‪ ,‬ואנו מקווי שה יקודמו וייושמו בקרוב‪.‬‬
‫‪1.4.4‬‬
‫הגבלת הכניסה של מומחי למתקני הכליאה‬
‫ביו ‪ 15.10.2013‬פרס שירות בתי הסוהר‪ ,‬במפתיע‪ ,‬הוראת שעה אשר הטילה מגבלות קשות‪ ,‬עד כדי מניעה‬
‫במקרי רבי‪ ,‬של כניסת מומחי פרטיי לבתי הכלא‪ ,‬שכניסת נדרשת בי‪ #‬היתר לצור‪ %‬אבחו‪ ,#‬ייעו‪ 0‬והכנת‬
‫תכניות שיקו פרטיות‪ .‬מיד לאחר פרסו הוראת השעה‪ ,‬פנה הסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר יואב ספיר‪,‬‬
‫בפנייה דחופה לשב"ס ועמד על כ‪ %‬שההוראות שהוחלו באופ‪ #‬חדצדדי בהוראת השעה ה‪ #‬בלתי חוקיות ובלתי‬
‫חוקתיות‪ ,‬ורומסות באופ‪ #‬בוטה זכויות יסודיות של אסירי ועצורי‪ ,‬וכי הסניגוריה הציבורית לא תוכל‬
‫להשלי עמ‪ .#‬בהמש‪ ,%‬ביו ‪ 12.1.2014‬קבע בית המשפט המחוזי מרכז כי אי‪ #‬לנהוג לפי הוראת השעה‪,‬‬
‫בעקבות דיו‪ #‬מאוחד בעתירות שהגישו מספר אסירי‪ ,‬שבו השתתפה הסניגוריה הציבורית ה‪ #‬כמייצגת של‬
‫חלק מ‪ #‬האסירי וה‪ #‬כרשות המביעה את עמדתה המוסדית )עת"א )מחוזי מרכז( ‪ 229251213‬ב חיו ואח' נ'‬
‫משטרת ישראל‪/‬שירות בתי הסוהר; ייצוג על ידי ד"ר חגית לרנאו ועו"ד מיה רוזנפלד(‪ .‬על החלטה זו הגישה‬
‫המדינה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליו‪) #‬רע"ב ‪ 690/14‬שירות בתי הסוהר נ' ב חיו ואח'; ייצוג על‬
‫ידי עו"ד רענ‪ #‬גלעדי וד"ר חגית לרנאו(‪ .‬הסניגוריה הציבורית הכינה טיוטת תגובה מפורטת וחריפה‪ ,‬המותחת‬
‫ביקורת קשה על שב"ס ועל בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמו – ה‪ #‬בשל מצג עובדתי שגוי שהוצג על ידו;‬
‫ה‪ #‬בשל עמדותיו הנורמטיביות הבעייתיות‪ ,‬שבי‪ #‬היתר התעלמו מזכות היסוד של אסירי להיעזר במומחי‬
‫פרטיי לפי בחירת כדי לקד את ההלי‪ %‬המשפטי בעניינ; וה‪ #‬בשל התנהלותו המינהלית הפגומה סביב‬
‫פרסו הוראת השעה‪ .‬קוד להגשת התגובה החליטה הסניגוריה לשלוח אותה לעיונ של פרקליט המדינה‪,‬‬
‫המשנה ליוע‪ 0‬המשפטי לממשלה )פלילי( ומנהלת מחלקת הבג"צי בפרקליטות המדינה‪ ,‬על מנת לתת‬
‫הזדמנות אחרונה להידברות מחו‪ 0‬לבית המשפט‪ .‬בעקבות זאת אכ‪ #‬החליטה המדינה לחזור בה מבקשת רשות‬
‫הערעור שהגישה‪ .‬עוד החליטה המדינה להקפיא את הוראת השעה ולקיי עבודת מטה על הוראה חדשה‬
‫שתחלי אותה‪ ,‬הפע תו‪ %‬קיו דיו‪ #‬על כ‪ %‬ג ע הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫בסמו‪ %‬לאחר מכ‪ #‬התקיימה הידברות בי‪ #‬שב"ס והסניגוריה בנושא זה‪ ,‬ובעקבות זאת א בנושאי נוספי‪.‬‬
‫בתחילה נדמה היה שמדובר בהידברות בונה שנית‪ #‬יהיה להגיע בעקבותיה להסכמות‪ .‬אול‪ ,‬במש‪ %‬תקופה‬
‫ארוכה ועל א פניות רבות‪ ,‬לא הועברה כל החלטה בנושא‪ ,‬ורק לאחרונה‪ ,‬ביו ‪ ,25.3.2015‬התקבל בלשכת‬
‫הסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬מכתב מפרקליט המדינה‪ ,‬מר שי ניצ‪ ,#‬המפרט את העקרונות‪ ,‬שעליה יש לבסס‬
‫הוראת שב"ס חדשה בנוגע לכניסת מומחי לכלא‪ .‬מהדברי שפורטו במכתב עולה‪ ,‬כי למעשה לא חלה‬
‫התקדמות ממשית בנושא‪ .‬ההסדר המוצע מתייחס רק להלי‪ %‬השחרור המוקד ומוציא מכלל אפשרות שימוש‬
‫במומחה פרטי לקראת דיו‪ #‬בעתירות‪ .‬כמו כ‪ ,#‬ג ביחס להלי‪ %‬השחרור המוקד ההסדר קובע תנאי נוקשי‬
‫ומבחני בלתי סבירי להכנסת מומחה פרטי‪.‬‬
‫לטענת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬מדיניות זו אינה חוקית ופוגעת במגוו‪ #‬זכויות יסוד של האסיר‪ .‬המומחה הוא‬
‫זרועו הארוכה של עור‪ %‬הדי‪ ,#‬ואי‪ #‬זה בסמכותו של שירות בתי הסוהר לקבוע איסור על כניסת של מומחי‬
‫כאלה או אחרי‪ ,‬אלא א המדובר בטעמי ביטחו‪ .#‬ההחלטה להסתמ‪ %‬על חוות הדעת של המומחה מסורה‬
‫‪49‬‬
‫לוועדת השחרורי או לבית המשפט‪ .‬שירות בתי הסוהר אינו רשאי להחליט מראש כי אי‪ #‬בה טע ואינו רשאי‬
‫לנצל את היותו מופקד על שערי בית הכלא כדי לשלול את זכויות יסוד של האסיר‪ ,‬ובכלל‪ #‬הזכות להלי‪ %‬הוג‪,#‬‬
‫הזכות לייצוג הול והזכות לחירות‪ .‬במצב דברי זה‪ ,‬נראה כי לא יהיה מנוס מלתקו את המדיניות החדשה‬
‫שמתגבשת ואשר יש בה כדי לשנות מהסטטוס קוו שהיה במש‪ %‬שני רבות‪ ,‬וזאת‪ ,‬בי‪ #‬השאר‪ ,‬באמצעות הגשת‬
‫שורה של עתירות עקרוניות בנושא‪.‬‬
‫‪ 1.5‬ייצוג בבית המשפט העליו‬
‫בסניגוריה הארצית פועלת מחלקה המטפלת בסוגי השוני של ההליכי הנדוני בפני בית המשפט העליו‪,#‬‬
‫ובה‪ :‬ערעורי פליליי‪ ,‬בקשות רשות ערעור‪ ,‬עתירות לדיו‪ #‬נוס ועתירות לבית המשפט העליו‪ #‬בשבתו כבית‬
‫משפט גבוה לצדק‪ .‬האישור להגשת הליכי בתיקי אלה‪ ,‬מינוי עורכי הדי‪ ,#‬הפיקוח המקצועי עליה ואישור‬
‫שכר הטרחה‪ ,‬נעשי במחלקה זו‪.‬‬
‫כשמדובר בהליכי המתנהלי בבית המשפט העליו‪ ,#‬למת‪ #‬ייצוג איכותי ומקצועי משנה חשיבות‪ ,‬ה‪ #‬מ‪ #‬הטע‬
‫שבדר‪ %‬כלל החלטת בית המשפט העליו‪ #‬תהיה "המילה האחרונה" שתיאמר בעניינו של הלקוח הספציפי‪ ,‬וה‪#‬‬
‫מ‪ #‬הטע שהחלטות בית המשפט העליו‪ #‬מהוות תקדי המחייב את כל הערכאות‪ .‬לייצוג איכותי בבית‬
‫המשפט העליו‪ #‬קיימת חשיבות מיוחדת‪ ,‬א כ‪ ,#‬ג מ‪ #‬הטע שלתוצאות ההלי‪ %‬עשויה להיות השפעה אדירה‬
‫על המשפט הפלילי בכללותו‪ ,‬וממילא על לקוחותיה האחרי של הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫‪1.5.1‬‬
‫הטיפול בפניות וההחלטה על הגשת ערעור לבית המשפט העליו‬
‫להבדיל מ‪ #‬הייצוג בערכאה הראשונה‪ ,‬שנית‪ #‬באופ‪ #‬אוטומטי בהתא לעילות המינוי הקבועות בחוק‪ ,‬הגשת‬
‫ערעורי על ידי הסניגוריה הציבורית נעשית לאחר הפעלת שיקול דעת‪ .‬מחלקת תיקי בית המשפט העליו‪#‬‬
‫מנהלת הלי‪ %‬בדיקה מובנה של פסקי הדי‪ #‬בכל ההליכי שטופלו על ידי הסניגוריה הציבורית והסתיימו בבתי‬
‫המשפט המחוזיי‪ .‬עורכי די‪ #‬במחלקה מעייני בפסק הדי‪ #‬של בית המשפט המחוזי ובחוות דעת כתובות של‬
‫הסניגור שייצג בערכאה הדיונית ושל הגור המפקח במחוז בו התנהל התיק‪ ,‬באשר לצור‪ %‬להגיש ערעור‪.‬‬
‫בקבלת ההחלטה הא להגיש ערעור נשקלי שיקולי מגווני‪ ,‬ובה חוות הדעת של הסניגור המייצג‬
‫והרפרנט במחוז‪ ,‬סיכויי הערעור ועמדת הלקוח‪.‬‬
‫לבחינת כלל פסקי הדי‪ #‬של כל בתי המשפט המחוזיי על ידי גור אחד ישנו ער‪ %‬נוס‪ .‬כ‪ %‬נית‪ #‬לאתר מגמות‬
‫בפסיקה )לרבות פסיקות סותרות‪ ,‬רמות ענישה ועוד(‪ ,‬ללמוד על מדיניות התביעה )למשל לגבי הגשת כתבי‬
‫אישו‪ ,‬הסדרי טיעו‪ #‬וכו'( וג להתרש במבטעל מטיב הייצוג הנית‪ #‬על ידי הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫בנוס להליכי בה הייצוג נית‪ #‬בעקבות החלטה להגיש ערעור‪ ,‬מחלקת תיקי בית המשפט העליו‪ #‬מייצגת ג‬
‫בהליכי בה בית המשפט מינה את הסניגוריה הציבורית )לרוב ערעורי שהגישו הנאשמי בעצמ‪ ,‬או‬
‫ערעורי שבה סניגור פרטי שוחרר מייצוג( וכ‪ #‬בהליכי שיוזמת המדינה )כגו‪ #‬ערעורי על קולת העונש(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬התקבלו במחלקת תיקי בית המשפט העליו כ‪ 1,130‬פניות‪.‬‬
‫בטבלה שלהל‪ #‬מוצגת התפלגות הערעורי הפליליי בשני ‪ 20142010‬לפי יוז הערעור )נאש או מדינה(‪,‬‬
‫והתפלגות ערעורי הנאש לאלה שהסניגוריה הציבורית יזמה ולאלה בה קיבלה הסניגוריה מינוי מבית‬
‫המשפט‪:‬‬
‫‪50‬‬
‫תרשי ט‪ .‬התפלגות ערעורי פליליי בבית המשפט העליו‪ ,#‬במבט רב שנתי‬
‫ביוזמת‬
‫הסניגוריה‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪175‬‬
‫‪194‬‬
‫‪201‬‬
‫‪218‬‬
‫‪219‬‬
‫ערעורי‬
‫נאש‬
‫מינוי‬
‫בימ"ש‬
‫‪1.5.2‬‬
‫‪64‬‬
‫‪56‬‬
‫‪52‬‬
‫‪59‬‬
‫‪57‬‬
‫ערעורי‬
‫מדינה‬
‫‪24‬‬
‫‪44‬‬
‫‪26‬‬
‫‪25‬‬
‫‪34‬‬
‫סה"כ‬
‫‪263‬‬
‫‪294‬‬
‫‪279‬‬
‫‪302‬‬
‫‪310‬‬
‫מינוי סניגורי בתיקי בית המשפט העליו‬
‫למחלקת תיקי בית המשפט העליו‪ #‬בסניגוריה הארצית רשימת סניגורי ציבוריי נפרדת מהרשימות‬
‫במחוזות השוני‪ .‬הרשימה נבנית ומתעדכנת בהסתמ‪ %‬על הערכות המועברות על ידי הסניגורי המחוזיי‪ ,‬על‬
‫ניסיונה המצטבר של המחלקה ועל קיומ של ראיונות למועמדי פוטנציאליי‪ .‬המטרה היא לרכז קבוצה‬
‫מצומצמת ואיכותית של סניגורי שייצגו מטע הסניגוריה הציבורית בבית המשפט העליו‪ .#‬ייצוג זה‪ ,‬על ידי‬
‫קבוצה מצומצמת באופ‪ #‬יחסי של עורכי די‪ ,#‬יוצר ניסיו‪ #‬ומומחיות בקרב אותה קבוצה‪ ,‬מגביר את יכולת‬
‫הפיקוח ומעלה את איכות הייצוג בבית המשפט העליו‪.#‬‬
‫באיזו‪ #‬שבי‪ #‬העקרונות השוני המנחי את החלטת המינוי להליכי בפני בית המשפט העליו‪ ,#‬ומתו‪ %‬כוונה‬
‫להעניק את הייצוג הטוב ביותר האפשרי‪ ,‬פוחת משקלו של עקרו‪ #‬המשכיות הייצוג‪ .‬הטע העיקרי לכ‪ %‬הוא‬
‫שהייצוג בבית המשפט העליו‪ #‬דורש מומחיות וכישורי מיוחדי‪ ,‬כגו‪ :#‬יכולת כתיבה משפטית ברמה הגבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬יכולת פיתוח טיעוני משפטיי יצירתיי‪ ,‬יכולת מחקר משפטי מעמיק‪ ,‬כושר רטורי‪ ,‬יכולת שכנוע‬
‫גבוהי והופעה מכובדת‪ .‬הניסיו‪ #‬מלמד כי עורכי די‪ #‬שוני ה בעלי כישורי שוני‪ ,‬ועל א שעור‪ %‬די‪ #‬פלוני‬
‫העניק ייצוג טוב בבית המשפט המחוזי‪ ,‬ייתכ‪ #‬שבערעור לבית המשפט העליו‪ #‬עור‪ %‬די‪ #‬אחר יוכל להעניק ייצוג‬
‫טוב יותר‪ .‬הניסיו‪ #‬מלמד שלעיתי יש יתרו‪ #‬בעצ כניסתו של עור‪ %‬די‪ #‬חדש לטיפול בתיק‪ .‬עור‪ %‬הדי‪ #‬החדש‬
‫עשוי להביא עמו זווית ראיה חדשה‪ ,‬יצירתית ורעננה לתקיפת פסק הדי‪ #‬של בית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫בשני האחרונות נית‪ #‬דגש על ייצוג בהליכי בבית המשפט העליו‪ #‬בידי הצוות הפנימי של הסניגוריה‬
‫הציבורית‪ ,‬וזאת מכמה טעמי‪ :‬ראשית‪ ,‬על עורכי הדי‪ #‬המפקחי על הייצוג בתיקי אלה לרכוש מומחיות‬
‫מתמשכת בייצוג בערכאה זאת‪ .‬שנית‪ ,‬קיי יתרו‪ #‬בכ‪ %‬שקבוצה קטנה יחסית של עורכי די‪ #‬המתמחי בתחו‬
‫יופיעו בתיקי רבי ויהיו בבחינת "שחקני חוזרי" בפני שופטי בית המשפט העליו‪ .#‬שלישית‪ ,‬בבית המשפט‬
‫העליו‪ #‬נדוני תיקי עקרוניי רבי‪ ,‬הדורשי עבודה מעמיקה שאינה מתבטאת בישיבות בבית המשפט‪.‬‬
‫בתיקי כאלה עשויי אנשי הצוות הפנימי להעניק ייצוג טוב יותר מעורכי די‪ #‬חיצוניי‪ ,‬אשר השכר שלה‬
‫קבוע בתקנות ומחושב בעיקר לפי מספר הישיבות‪ .‬בשני האחרונות עומד שיעור הייצוג הפנימי בהליכי‬
‫המתקיימי בבית המשפט העליו‪ #‬על כ‪.20%‬‬
‫‪51‬‬
‫‪1.5.3‬‬
‫הפיקוח בתיקי בית המשפט העליו‬
‫בשל החשיבות הרבה של התיקי המתנהלי בבית המשפט העליו‪ ,#‬ניתנת תשומת לב מיוחדת ומושקעי‬
‫מאמצי בפיקוח המקצועי בתיקי אלה‪ .‬כל התיקי מפוקחי באופ‪ #‬צמוד‪ ,‬וכל כתבי הטענות נבדקי‬
‫ומאושרי מראש‪ ,‬בטר הגשת לבית המשפט עליו‪.#‬‬
‫הפיקוח הצמוד מאפשר להבטיח רמת ייצוג גבוהה‪ ,‬וג מסייע לאתר נושאי רוחביי וסוגיות החוזרות על‬
‫עצמ‪ .#‬בסיו ההלי‪ %‬בבית המשפט העליו‪ #‬מדווחת התוצאה למחוז הרלוונטי‪ ,‬ודיווחי אלה נשמרי לצורכי‬
‫תיעוד ועל מנת לאפשר מעקב אחר תוצאות ההליכי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬ייצגה מחלקת תיקי בית המשפט העליו ב‪ 365‬הליכי‪.‬‬
‫תרשי י‪ .‬התפלגות ההליכי בבית המשפט העליו‪ #‬לפי סוג הלי‪ ,%‬במבט רב שנתי‬
‫סוג הלי‪%‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫ערעור פלילי‬
‫‪263‬‬
‫‪294‬‬
‫‪279‬‬
‫‪302‬‬
‫‪310‬‬
‫רע"פ‬
‫‪35‬‬
‫‪31‬‬
‫‪43‬‬
‫‪32‬‬
‫‪29‬‬
‫בג"צ‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫רע"ב‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫אחר‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ‬
‫‪332‬‬
‫‪359‬‬
‫‪345‬‬
‫‪353‬‬
‫‪365‬‬
‫כא‪ #‬המקו להזכיר‪ ,‬כי הנתוני המספריי המוצגי לעיל אינ משקפי את כל ההליכי המנוהלי‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬על ידי הסניגוריה הציבורית בבית המשפט העליו‪ .#‬סוגי שוני של הליכי‪ ,‬כגו‪ :#‬הליכי ערר ובקשות‬
‫רשות ערר על מעצר ימי ומעצר עד תו הליכי‪ ,‬עררי בנושא חומר חקירה‪ ,‬הארכות מעצר מעבר לתשעה‬
‫חודשי‪ ,‬ערעורי על החלטות בית משפט מחוזי בנושא של עיכוב ביצוע עונש וערעורי על החלטות בבקשות‬
‫לפסלות שופט‪ ,‬מטופלי ומפוקחי על ידי הסניגוריה במחוזותיה השוני‪ .‬הליכי אלה מתרחשי תו‪ %‬כדי‬
‫ניהול ההלי‪ %‬העיקרי בערכאה הדיונית ומושפעי ממהלכ באופ‪ #‬ישיר‪.‬‬
‫‪1.5.4‬‬
‫תיקי בולטי בטיפול המחלקה בשנת ‪2014‬‬
‫ערעורי על הכרעות די‪#‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 3435/13‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪) (8.5.2014‬ייצגו עו"ד רות לוי‪#‬רפפורט ועו"ד אורי דייגי( – זיכוי‬
‫מעבירת אינוס‪ .‬מדובר במפגש מיני שנער‪ %‬בדירה‪ ,‬בהשתתפות שני גברי ושתי נשי‪ ,‬בה המערער‬
‫והמתלוננת‪ .‬המתלוננת טענה שבשלב מסוי המערער אנס אותה בחדר הסמו‪ ,%‬ואילו הוא טע‪ #‬שיחסי‬
‫המי‪ #‬היו בהסכמה‪ .‬ההרשעה בבית המשפט המחוזי בוססה בעיקרה על קבלת גרסת המתלוננת‪ .‬בפסק‬
‫דינו של בית המשפט העליו‪ ,#‬השופט י' עמית התערב באופ‪ #‬חריג בממצאי המהימנות והעובדה שנקבעו על‬
‫ידי הערכאה הדיונית‪ ,‬וקבע כי החיזוקי שנמצאו לדברי המתלוננת אינ חיזוקי‪ ,‬כי הקביעות‬
‫‪52‬‬
‫השליליות לגבי עדי ההגנה חסרות כל בסיס וכי קביעות המהימנות כנגד הנאש מוטעות‪ .‬בפסק הדי‪#‬‬
‫ישנה ג התייחסות נרחבת לסוגיית מצבה הנפשי של המתלוננת )סובלת מהפרעת אישיות גבולית( והזיקה‬
‫בינו לבי‪ #‬היכולת לבסס הרשעה על בסיס גרסתה‪.‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 3469/14‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪ ;1.9.2014‬נימוקי הזיכוי פורסמו ביו ‪) (21.4.2015‬ייצגו עו"ד וסי‬
‫דראושה ועו"ד משה סרוגובי‪ – (0‬זיכוי קטיני בתיק יידוי אבני‪ .‬הקטיני הורשעו על סמ‪ %‬הודעת‬
‫שות בפני חוקריו בלבד‪ ,‬ללא כל ראייה מפלילה נוספת‪ .‬ההודעה עליה בוססה ההרשעה בבית המשפט‬
‫המחוזי נגבתה באופ‪ #‬דורסני תו‪ %‬הפרות קשות של הדי‪ ,#‬פיתוי‪ ,‬איומי ופגיעה קשה בזכויותיו של‬
‫השות המפליל‪ .‬המערער טע‪ #‬כי יש לפסול את הודעתו של העדהשות בהתא להלכת יששכרוב‪ ,‬שכ‪#‬‬
‫מדובר בראייה שנגבתה שלא כדי‪ .#‬טענתו השנייה הייתה כי ג א יקבע בית המשפט הנכבד שהודעת‬
‫השות קבילה ומהימנה‪ ,‬אי‪ #‬להודעה זו את התוספת הראייתית הנדרשת כדי להקי הרשעה )חיזוק‬
‫משמעותי(‪ .‬הזיכוי בערעור הושתת בעיקרו על העדר החיזוק הראייתי הנדרש‪ .‬ע ההודעה על הזיכוי‪,‬‬
‫השתחררו הקטיני לבתיה לאחר מעצר ומאסר מיותרי של שנה‪.‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 7882/13‬קרעא נ' מדינת ישראל )‪) (21.5.2014‬ייצג עו"ד ישר יעקבי( – זיכוי )בהסכמה( מעבירת‬
‫גניבת רכב‪ .‬המערער נתפס יושב לצד הנהג בתו‪ %‬רכב גנוב‪ .‬ההרשעה בגניבה הייתה על פי כלל החזקה‬
‫התכופה‪ ,‬למרות שלא הוכח מתי נגנב הרכב )הבעלי ראה אותו לאחרונה ‪ 98‬ימי קוד לכ‪ .(#‬בפתח‬
‫הדיו‪ #‬בערעור הודיעה הפרקליטות על הסכמה לזיכוי‪ ,‬והמערער שוחרר ממאסר בו ביו‪.‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 6420/11‬שהאב נ' מדינת ישראל )‪) (8.12.2014‬ייצג עו"ד ויסא ערא – זיכוי )בהסכמה( מחבלה‬
‫בכוונה מחמירה‪ .‬תיק שהחל כאישו בעבירת ניסיו‪ #‬לרצח‪ .‬במהל‪ %‬ניהול התיק‪ ,‬הפרקליטות שינתה את‬
‫האישו לחבלה בכוונה מחמירה‪ .‬התיק מבוסס על הודאה בפני מדובב אקטיבי וזיהוי על ידי המתלונ‪.#‬‬
‫בית המשפט המחוזי קבע שהמתלונ‪ #‬אינו אמי‪ ,#‬א‪ %‬סמ‪ %‬את ידו על ההודאה‪ .‬במסגרת הערעור לבית‬
‫המשפט העליו‪ #‬הודיעה פרקליטות המדינה‪ ,‬לאחר די‪ #‬ודברי ממוש‪ ,%‬על הסכמה לזיכוי המערער מחמת‬
‫הספק‪ .‬הסניגור‪ ,‬שהיה משוכנע בחפות לקוחו‪ ,‬התקשה להסכי לזיכוי מחמת הספק‪ .‬בית המשפט העליו‪#‬‬
‫זיכה את המערער מבלי להידרש לשאלת הספק‪ ,‬תו‪ %‬שהוא מציי‪ #‬כי "זיכוי הוא זיכוי ואי‪ #‬דרגות לזיכוי"‪,‬‬
‫וכ‪ #‬כי "נאש שזוכה מוחזק ח מעבירה תהיה ההנמקה לזיכוי‪ ,‬או הסיבה לזיכוי אשר תהיה"‪.‬‬
‫•‬
‫רע"פ ‪ 2675/13‬מדינת ישראל נגד וחנו )‪) (3.2.2015‬ייצג עו"ד גיל רוה ז"ל( – סיווג הסייג של אי שפיות‬
‫הדעת כזיכוי‪ .‬פסק די‪ #‬תקדימי וייחודי ההופ‪ %‬את ההלכה לפיה נאש החוסה תחנת הגנת אי שפיות‬
‫הדעת הקבועה בסעי ‪34‬ח לחוק העונשי‪ ,#‬מסווג כלאו בר עונשי‪ #‬א‪ %‬לא כמזוכה‪ .‬בית המשפט העליו‪#‬‬
‫ביטל את הסיווג של "לאו בר עונשי‪ "#‬וקבע שדינו של נאש לגביו נקבע שהוא חוסה תחת הסייג של אי‬
‫שפיות הדעת הקבוע בסעי ‪34‬ח לחוק העונשי‪ #‬הוא זיכוי‪ .‬יצוי‪ ,#‬כי לאחרונה החליטה הנשיאה מ' נאור‬
‫לדחות את בקשת המדינה לדיו‪ #‬נוס בפרשה זו )דנ"פ ‪ ;1237/15‬ייצוג על ידי עו"ד דורית נחמניאלבק‬
‫ועו"ד טל ענר( )להרחבה נוספת על פסק הדי‪ ,‬ר' פרק ‪.(1.7.4‬‬
‫ערעורי על גזרי די‪#‬‬
‫•‬
‫רע"פ ‪ 3677/13‬אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל )‪) (9.12.2014‬ייצגו עו"ד עלאא מסארווה ועו"ד ד"ר חגית‬
‫לרנאו( – מתח העונש ההול בעבירות שהייה בלתי חוקית‪ .‬פסק די‪ #‬מנחה וחשוב ביותר של בית המשפט‬
‫העליו‪ #‬בשאלת מתח העונש ההול בעבירת שב"ח לאחר תיקו‪ 113 #‬לחוק העונשי‪ #‬בנושא הבניית שיקול‬
‫הדעת השיפוטי בענישה‪ .‬בית המשפט העליו‪ #‬קיבל את טענות הסניגוריה לפיה אי‪ #‬לגזור עונש אחיד‬
‫‪53‬‬
‫טיפוסי לעבירת השב"ח לצרכי פרנסה העומד על חודש מאסר בפועל או בכלל‪ .‬הדבר מנוגד לרוחו של‬
‫תיקו‪ 113 #‬ואינו הול את מדיניות הענישה הנהוגה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בכניסה‬
‫לישראל למטרות פרנסה‪ ,‬הר התחתו‪ #‬של מתח העונש ההול הוא מאסר מותנה‪ .‬כפועל יוצא בוטלו‬
‫עונשי המאסר שהוטלו על המערערי והוטלו עליה מאסרי עלתנאי‪ .‬לפסק די‪ #‬זה השפעה נרחבת על‬
‫התנהלות הערכאות הדיוניות באלפי תיקי בשנה‪ .‬בהתא להלכה זו‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬החליט בית המשפט‬
‫העליו‪ #‬בתיק אחר על ביטול עונש מאסר בפועל‪ ,‬וזאת נוכח נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המיוחדות‬
‫של המבקש )רע"פ ‪ 3242/13‬ג'ראדאת נ' מדינת ישראל )‪) (9.12.2014‬ייצגה עו"ד ד"ר איילת עוז((‪.‬‬
‫•‬
‫רע"פ ‪ 6219/12‬סרוסי נ' מדינת ישראל )‪) (29.6.2014‬ייצגו עו"ד רות לוי‪#‬רפפורט ועו"ד נתי לאגמי( –‬
‫אישור הלכת גנני בהרכב מורחב‪ .‬הלכת גנני )רע"פ ‪ (6374/08‬קבעה בשעתו שא נית‪ #‬בערכאה דיונית צו‬
‫שירות לתועלת הציבור )של"צ(‪ ,‬והשל"צ בוצע‪ ,‬ערכאת הערעור לא תוכל להחמיר בעונש בדר‪ %‬של הטלת‬
‫מאסר‪ .‬המדינה הגישה בקשה לדיו‪ #‬נוס בהלכת גנני‪ ,‬אשר נדחתה )דנ"פ ‪ .(1537/12‬בפרשה הנוכחית נית‪#‬‬
‫פסק הדי‪ #‬בבית המשפט המחוזי לפני הלכת גנני‪ ,‬ולאור ההלכה החדשה נתבקשה רשות ערעור‪ .‬בית‬
‫המשפט העליו‪ #‬החליט לדו‪ #‬בסוגיה בהרכב מורחב‪ .‬לבסו‪ ,‬בית המשפט קיבל את הערעור‪ ,‬ביטל את רכיב‬
‫המאסר בפועל והשאיר את הלכת גנני על כנה‪.‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 9246/12‬חמאיסה נ' מדינת ישראל )‪) (25.3.2014‬ייצג עו"ד טל ענר( – הקלה בעונש עבירת חטיפה‪.‬‬
‫המערער נדו‪ #‬ע ב‪ #‬משפחה נוס לשבע שנות מאסר‪ ,‬בגי‪ #‬חטיפה על רקע "כבוד המשפחה"‪ .‬הנאשמי‬
‫חטפו קרובת משפחה ממקו הימצאה והשיבוה לביתה‪ ,‬ולמחרת רצח אותה בעלה‪ .‬לא יוחס לנאשמי‬
‫קשר לעבירת הרצח‪ .‬הערעור התקבל והופחתו שנה וחצי מהמאסר‪ ,‬למרות שהעונש שהוטל היה בטווח‬
‫הסדר הטיעו‪ .#‬בית המשפט העליו‪ #‬נדרש בפסק הדי‪ #‬ליחס בי‪ #‬תיקו‪ 113 #‬לחוק עונשי‪ #‬להסדרי טיעו‪.#‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 860/14 ,111/14‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪) (1.4.2014‬ייצג עו"ד ויסא ערא( – אי הרשעה בעבירת‬
‫סחיטה באיומי‪ .‬בית המשפט העליו‪ #‬ביטל את הרשעת בדי‪ #‬של המערערי‪ ,‬בגיריצעירי שביצעו‬
‫עבירת סחיטה באיומי‪.‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 7951/12‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪ (7.4.2014‬ייצג עו"ד איתי ב‪#‬נו‪ – (#‬הקלה משמעותית בעונש‬
‫בעבירות מי‪ #‬במשפחה‪ .‬המערער הורשע במסכת של עבירות מי‪ #‬בבתו‪ ,‬במש‪ %‬מספר שני‪ ,‬ונדו‪ #‬ל‪32‬‬
‫שנות מאסר‪ .‬בית המשפט העליו‪ #‬קיבל את הערעור והפחית את העונש ל‪ 26‬שנות מאסר‪.‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 122/14‬שוורצפל נ' מדינת ישראל )‪) (7.7.2014‬ייצגו עו"ד סלביק מ‪ 0‬ועו"ד אייל שמחוני( – הקלה‬
‫בעונש לנאש שהודה והפליל שותפי‪ .‬לאחר שנגזר דינו‪ ,‬השות )שכפר וניהל משפט( הורשע וקיבל עונש‬
‫קל יותר‪ .‬השופט ח' מלצר התייחס בפסק הדי‪ #‬ל"דילמת האסיר" ולצור‪ %‬להעניש באופ‪ #‬שייווצרו‬
‫תמריצי לשיתו פעולה ע רשויות החוק‪.‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 4996/13‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪) (24.3.2014‬ייצג עו"ד גלעד כצמ‪ – (#‬הקלה בעונש בעבירות סמי‪.‬‬
‫המערער החזיק בדירתו‪ ,‬עבור אחרי‪" ,‬מחס‪ "#‬של אלפי טבליות ס מסוגי שוני‪ ,‬ולבקשת אות‬
‫אחרי הוא סיפק לה מעת לעת את הסמי כדי שיסחרו בה‪ .‬בעבור שירותיו אלו קיבל המערער שכר‬
‫יומי‪ .‬בבית המשפט המחוזי בתלאביב הוטלו על המערער ‪ 24‬חודשי מאסר‪ ,‬ובערעור בבית המשפט העליו‪#‬‬
‫הוחלט להקל בעונש‪ ,‬בעיקר בשל נכותו של המערער )עיוור(‪ ,‬וג בשל כ‪ %‬שהותק על ידי מעורבי אחרי‬
‫בפרשה בשל שיתו הפעולה שלו בחקירה‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 167/14‬שושנה נ' מדינת ישראל )‪) (18.12.2014‬ייצגה עו"ד ד"ר איילת עוז( – ביטול מאסר בפועל‬
‫בשל הצלחה שיקומית‪ .‬המערערת הואשמה שוד אלי של אד בעל שיתוק מוחי‪ .#‬תחילה נדונה‬
‫המערערת לעבודות שירות‪ ,‬א‪ %‬בהמש‪ %‬בשל הרעה במצבה הבריאותי נגזר דינה מחדש והוחלט שעליה‬
‫לרצות את יתרת התקופה )‪ 100‬ימי מאסר( בבית הסוהר‪ ,‬זאת לאור תסקיר שלילי מאותה עת שדיווח על‬
‫כ‪ %‬שאי‪ #‬לשירות המבח‪ #‬כל חלופה טיפולית עבורה‪ .‬במהל‪ %‬תקופת הערעור שולבה המערערת במאמ‪ 0‬רב‬
‫במסגרת טיפולית מתאימה‪ ,‬בשיתו‪ %‬ע שירות המבח‪ .#‬התסקיר הבהיר שהכישלו‪ #‬הטיפולי בעבר נבע‬
‫ממורכבות מצבה של הלקוחה‪ ,‬ולא מחוסר שיתו פעולה‪ .‬נוכח כל זאת‪ ,‬ולמרות התנגדותה של המדינה‪,‬‬
‫הערעור התקבל‪ ,‬המאסר בוטל והוטל צו מבח‪.#‬‬
‫•‬
‫ע"פ ‪ 772/13‬יחיא נ' מדינת ישראל )‪) (29.6.14‬ייצג עו"ד עלא תלאווי( – הקלה בעונש בעבירת שוד‪ .‬בית‬
‫המשפט העליו‪ #‬קיבל ערעור על חומרת העונש והפחית את העונש במחצית )מארבע שני לשנתיי(‪ ,‬תו‪%‬‬
‫קביעת מתח ענישה הול של ‪ 628‬חודשי לעבירת השוד‪ .‬בתיק אחר שעסק בסדרת מעשי שוד בשיטת‬
‫הפתק‪ ,‬הפחית בית המשפט העליו‪ #‬שנתיי וחצי מעונש המאסר )ע"פ ‪ 4521/12‬סואמי נ' מדינת ישראל‬
‫)‪) (30.6.2014‬ייצג עו"ד ניל סיימו‪.((#‬‬
‫‪ 1.6‬ייצוג במשפטי חוזרי‬
‫‪ 392‬נידוני‪ ,‬אשר הורשעו בפסק די חלוט וטועני להרשעת שווא‪ ,‬פנו מאז ‪ 2001‬ועד היו אל הסניגוריה‬
‫הציבורית בבקשה כי תייצג בבקשה למשפט חוזר‪ .‬כ‪ 339‬מהפניות נדחו‪ ,‬לאחר שנמצא כי אי אפשרות‬
‫להגיש עבור הפונה בקשה למשפט חוזר‪ 53 .‬מהפניות הנותרות מצויות בשלבי בדיקה שוני‪ .‬עד היו‪,‬‬
‫הגישה הסניגוריה הציבורית ‪ 15‬בקשות למשפט חוזר‪ ,‬מתוכ ‪ 4‬התקבלו ו‪ 11‬נדחו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬הוטלה על הסניגוריה הציבורית הסמכות‪ ,‬הקבועה בסעי ‪)18‬א()‪ (9‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪,‬‬
‫לייצג נידוני אשר הסניגור הציבורי הארצי מצא כי ראוי להגיש עבור בקשה למשפט חוזר‪ .‬שנתיי לאחר‬
‫מכ‪ ,#‬בשנת ‪ ,2003‬הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית המחלקה למשפטי חוזרי‪ ,‬העוסקת בקליטת‬
‫פניותיה של נידוני‪ ,‬בדיקת‪ #‬ומיונ‪ ,#‬וייצוג של אלה הנמצאי מתאימי בבקשה למשפט חוזר‪.‬‬
‫על פי הסמכות שהוקנתה לה בסעי ‪)18‬א()‪ (9‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬במסגרת הטיפול הראשוני‬
‫בפניותיה של נידוני פועלת המחלקה למשפטי חוזרי כרשות מינהלית‪ ,‬ולא כבאת כוח של הפוני‬
‫אליה‪ .‬ע קבלתה של פנייה חדשה‪ ,‬פותחת המחלקה למשפטי חוזרי בהלי‪ %‬של בדיקה אשר במסגרתו‬
‫מתבצעות פעולות שונות‪ .‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬פועלת המחלקה לאיתור כל החומרי הרלוונטיי‪ ,‬לומדת אות לעומק‪,‬‬
‫נפגשת ע הפוני ובודקת את טענותיה‪ ,‬לרבות טענות בדבר קיומ‪ #‬של ראיות חדשות אשר לא הוצגו בהלי‪%‬‬
‫המקורי‪ .‬כמו כ‪ ,#‬במידת הצור‪ %‬מבצעת הסניגוריה הציבורית בדיקות מגוונות על ידי מומחי ואנשי מקצוע‬
‫מטעמה‪ ,‬מנסה לאתר ראיות נוספות‪ ,‬נפגשת ע עדי ומראיינת אות ועוד‪ .‬רק בתו הבדיקות ולאור‬
‫תוצאותיה‪ – #‬מתגבשת החלטה בשאלה הא יש מקו לייצג את הנידו‪ .#‬החלטה על ייצוג מתקבלת בנסיבות‬
‫בה‪ #‬הסניגור הציבורי הארצי השתכנע כי קיימת בעניינו של הנידו‪ #‬עילה למשפט חוזר )מבי‪ #‬העילות הקבועות‬
‫בסעי ‪)31‬א( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ד‪.(1984‬‬
‫מעמדה המיוחד של הסניגוריה הציבורית בעת בדיקת הפניות למשפט חוזר‪ ,‬כרשות מינהלית שאינה מייצגת‬
‫את הפונה‪ ,‬מחייב אותה לטפל בפנייה בדר‪ %‬אובייקטיבית‪ ,‬המקדמת את האינטרס הציבורי‪ .‬אופ‪ #‬פעולה זה‪,‬‬
‫כמו ג מספר‪ #‬הרב של הפניות אשר טופלו עד היו )כאמור‪ 392 ,‬פניות לייצוג במשפט חוזר(‪ ,‬הביא לכ‪ %‬שמאז‬
‫‪55‬‬
‫נוסדה פיתחה המחלקה למשפטי חוזרי מומחיות ייחודית בתחו המשפטי החוזרי ובטיפול בעניינ של‬
‫נידוני הטועני להרשעת שווא‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬התקבלו במשרדי הסניגוריה הציבורית ‪ 35‬פניות לייצוג בהלי" של בקשה למשפט חוזר לפי סעי‪,‬‬
‫‪)18‬א()‪ (9‬לחוק הסניגוריה הציבורית‪ .‬במהל" השנה הגישה הסניגוריה הציבורית בקשה אחת למשפט חוזר‬
‫וסיימה את הטיפול ב‪ 46‬פניות‪ ,‬לאחר שבתו הלי" הבדיקה המוקדמת הסניגוריה הציבורית סברה כי אי‬
‫באפשרותה להגיש בקשה למשפט חוזר עבור הפוני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬סיימה המחלקה למשפטי חוזרי את הטיפול בכ‪ 46‬פניות שהגיעו אליה‪ ,‬מתוכ‪ 14 #‬פניות‬
‫שהוגשו אליה במהל‪ %‬שנה זו‪ ,‬והיתר פניות שהטיפול בה‪ #‬החל בשני קודמות‪ .‬נכו‪ #‬להיו‪ ,‬נותרו במחלקה ‪53‬‬
‫פניות שבה‪ #‬הלי‪ %‬הבדיקה טר הסתיי‪ ,‬וטר התקבלה החלטה בשאלה הא יש מקו לייצג את הפונה‬
‫בהלי‪ %‬של בקשה למשפט חוזר‪.‬‬
‫במהל‪ %‬השנה החולפת הגישה המחלקה למשפטי חוזרי בקשה אחת למשפט חוזר‪ ,‬בעניינה של דלאל דאוד‬
‫)מ"ח ‪ ;4990/14‬הבקשה הוגשה על ידי עוה"ד מור‪ #‬כרמו‪ #‬ורת רוזנברג(‪ .‬דלאל דאוד הורשעה בעבירת רצח‬
‫לאחר שנקבע כי המיתה את בעלה‪ .‬בעת ניהול משפטה טענה גב' דאוד לחפותה‪ ,‬ובית המשפט המחוזי זיכה‬
‫אותה מהעבירה שיוחסה לה‪ .‬המדינה ערערה על הזיכוי‪ ,‬ובית המשפט העליו‪ #‬הרשיע את גב' דאוד ברצח בעלה‬
‫וגזר עליה מאסר עול‪ .‬לאחר מספר שני במאסר‪ ,‬ותו‪ %‬כדי טיפול נפשי שעברה בי‪ #‬כותלי הכלא‪ ,‬הצליחה גב'‬
‫דאוד להתמודד לראשונה ע טראומה קשה שנגרמה לה‪ .‬בעקבות הטיפול הצליחה גב' דאוד לתאר את‬
‫האלימות הקשה והמתמשכת שסבלה מצדו של המנוח במש‪ %‬שני‪ ,‬אשר הגיעה לשיאה באירועי הערב שבו‬
‫מצא המנוח את מותו‪ ,‬ימי ספורי בלבד לאחר לידת בנה של גב' דאוד וכשהיא מצויה במצב נפשי קשה‬
‫ביותר‪ .‬את סיפורה של גב' דאוד תמכה הסניגוריה הציבורית בראיות רבות שיצרו תמונה חדשה לגבי הרקע‬
‫למותו של המנוח‪ ,‬תמונה שלא נחשפה קוד לכ‪ #‬בפני הערכאות הדיוניות‪ .‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬כללו הראיות החדשות‬
‫דוחות אשפוז רבי מבתי החולי‪ ,‬אליה הגיעה גב' דאוד כתוצאה מהאלימות הקשה שהפגי‪ #‬המנוח כלפיה‪,‬‬
‫וכ‪ #‬תלונות שהגישה נגדו במשטרה‪ ,‬אשר כמעט כול‪ #‬נסגרו מבלי שננקטו נגדו הליכי כלשה‪ .‬כמו כ‪ ,#‬נתמכה‬
‫הבקשה למשפט חוזר בחוות דעת פסיכיאטרית‪ ,‬אשר תיארה את מצבה הנפשי הייחודי של גב' דאוד ה‪ #‬בעת‬
‫קרות האירועי וה‪ #‬בעת ניהול משפטה וקבעה את מצבה הקליני בעת ביצוע המעשי‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬סברה‬
‫הסניגוריה הציבורית כי לא ק לגב' דאוד היסוד הנפשי הנדרש לצור‪ %‬הרשעתה ברצח‪ ,‬וכי לכל היותר היה‬
‫מקו להרשיעה בהריגה‪ .‬לחלופי‪ #‬נטע‪ #‬כי היא זכאית ליהנות מ‪ #‬ההקלה העונשית הקבועה בסעי ‪300‬א)ג(‬
‫לחוק העונשי‪ ,#‬המתייחס למצב בו הנאש היה נתו‪ #‬במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה‬
‫ומתמשכת בו או בב‪ #‬משפחתו‪ ,‬בידי מי שהנאש גר למותו‪ .‬ביו ‪ 28.4.2015‬דחה המשנה לנשיאה א'‬
‫רובינשטיי‪ #‬את הבקשה למשפט חוזר‪.‬‬
‫להל‪ #‬נעמוד בהרחבה על הקשיי המוסדיי המונעי הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקו‪ #‬הרשעות שווא‬
‫בישראל‪ ,‬וכ‪ #‬נסקור מיזמי נוספי של הסניגוריה הציבורית בתחו תיקו‪ #‬הרשעות השווא‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪1.6.1‬‬
‫הקשיי המוסדיי המונעי הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקו הרשעות שווא בישראל‬
‫בדוח השנתי הקוד נכלל פרק מיוחד על הקשיי המוסדיי המגבילי הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקו‪#‬‬
‫הרשעות שווא בישראל‪ 43.‬על רקע הניסיו‪ #‬הרב שצברה‪ ,‬התריעה הסניגוריה הציבורית כי קיימת בישראל‬
‫תופעה‪ ,‬שאינה זניחה ואינה שולית‪ ,‬של חפי מפשע המרצי מאסרי כבדי‪ .‬בפרק המיוחד פורטו סדרה‬
‫של קשיי מוסדיי המגבילי את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ולתק הרשעות שווא בישראל‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪ .‬בי הקשיי הללו נמנו‪ :‬מניעת הזכות לבצע במוצגי בדיקות לאחר תו ההלי" המשפטי;‬
‫מניעת העברת של חומרי חקירה בתיקי חלוטי לעיונה של הסניגוריה הציבורית; ביעור והשמדת‬
‫מוצגי; הימצאותה של פרקליטות המדינה בניגוד ענייני מובנה כאשר היא משמשת כמשיב בבקשות‬
‫למשפט חוזר; וחקיקה שאינה מספקת בתחו המשפטי החוזרי‪.‬‬
‫במר‪ 2014 0‬פנו הסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר יואב ספיר‪ ,‬והממונה על משפטי חוזרי בסניגוריה הציבורית‬
‫הארצית‪ ,‬עו"ד קר‪ #‬אבלי‪#‬הר‪ ,0‬במכתב אל פרקליט המדינה שי ניצ‪ .#‬בפנייה זו פורטו קשיי שוני‬
‫שפרקליטות המדינה מערימה בפני הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בבואה למלא אחר הסמכות שהוטלה עליה בחוק‬
‫לבחו‪ #‬את פניותיה של נידוני הטועני לחפות‪ .‬בפרט תוארו קשיי שמקור בחוסר שיתו פעולה מצד‬
‫התביעה‪ ,‬אשר מסרבת לאפשר עיו‪ #‬בחומרי חקירה‪ ,‬מסרבת לאפשר לסניגוריה לערו‪ %‬בדיקות במוצגי‬
‫השמורי בידי התביעה‪ ,‬או שפשוט אינה משיבה לבקשות מצד המחלקה למשפטי חוזרי במש‪ %‬תקופות‬
‫ארוכות של חודשי ושני‪ .‬בפנייה הובהר כי מעבר לעובדה שפעולתה של המחלקה למשפטי חוזרי‬
‫מתחייבת מ‪ #‬החוק‪ ,‬היא ג מוצדקת מנקודת מבט של חתירה לעבר האמת והרצו‪ #‬לאפשר תיקו‪ #‬של טעויות‪,‬‬
‫וג מנקודת מבט של יעילות‪ .‬כאמור‪ ,‬בתחו המשפטי החוזרי הזכות לייצוג קמה רק משעה שהסניגוריה‬
‫הציבורית עצמה סבורה שקיימת עילה למשפט חוזר‪ .‬הלי‪ %‬הבדיקה אותו מבצעת המחלקה למשפטי חוזרי‬
‫מסייע אפוא בסינו‪ #‬של בקשות סרק למשפט חוזר‪ .‬לפיכ‪ ,%‬התבקש פרקליט המדינה לשנות את מדיניות‬
‫התביעה ולאפשר לסניגוריה הציבורית למלא אחר התפקיד שהוטל עליה בחוק‪.‬‬
‫מתשובתו של פרקליט המדינה עולה כי בעקבות פניית הסניגוריה הציבורית התקיימו התייעצויות‪ ,‬שבסופ‪#‬‬
‫החליט פרקליט המדינה על הקלה מסוימת במדיניות התביעה בנוגע לבקשותיה של הסניגוריה הציבורית לעיו‪#‬‬
‫וצילו חומרי חקירה לאחר הרשעה‪ .‬פרקליט המדינה הצהיר כי מעתה בקשות לעיו‪ #‬וצילו חומרי חקירה‬
‫ייענו‪ ,‬ככלל‪ ,‬בחיוב‪ ,‬א שלדעתו דבר זה נעשה "לפני משורת הדי‪) "#‬מבלי שלנידו‪ #‬יש זכות לעיי‪ #‬בחומר‬
‫החקירה לאחר שהורשע(‪ .‬באשר לבקשותיה של הסניגוריה הציבורית לבצע במוצגי בדיקות‪ ,‬מתשובתו של‬
‫פרקליט המדינה עולה כי בנושא זה הוא לא מצא לנכו‪ #‬להגמיש את מדיניות התביעה‪.‬‬
‫בחלו שנה מאז ניתנה תשובתו של פרקליט המדינה‪ ,‬הסניגוריה הציבורית סבורה כי ג א ברמה ההצהרתית‬
‫חל ריכו‪ %‬מסוי בעמדותיה של התביעה )ביחס לבקשות לעיו‪ #‬וצילו חומרי חקירה לאחר הרשעה(‪ ,‬הרי‬
‫שברמה המעשית קשה להרגיש בשינוי‪ ,‬והסניגוריה הציבורית עודנה נתקלת במשוכות גבוהות ובלתי עבירות‬
‫כמעט בבואה לבחו‪ #‬את פניותיה של נידוני הטועני לחפות‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬כל הפניות שנעשו עד היו אל‬
‫פרקליטות המדינה בבקשה לבצע במוצגי בדיקות – נענו בסירוב )רק במקרה אחד הותר לסניגוריה הציבורית‬
‫לקבל לידיה מוצגי לש עריכת בדיקות‪ ,‬וזאת רק לאחר שהוגשה בנושא עתירה לבג"‪ .(0‬מעבר לכ‪ ,%‬עיו‪#‬‬
‫וצילו של חומר חקירה – הפעולה הבסיסית ביותר הנדרשת לביצוע כאשר במחלקה למשפטי חוזרי‬
‫נקלטת פנייה חדשה – היה ונותר משימה בלתי אפשרית כמעט‪ ,‬כאשר חר הצהרתו של פרקליט המדינה על‬
‫‪ 43‬דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת ‪ ,2013‬בעמ' ‪ .5848‬כ‪ #‬ר' את מאמר‪ #‬של אפרת פינק ורת רוזנברגרובינס‪,‬‬
‫"על הבעיות המוסדיות המונעות תיקו‪ #‬של הרשעות שווא בישראל"‪ ,‬מעשי משפט ה ‪.((2013) 193‬‬
‫‪57‬‬
‫כ‪ %‬שלסניגוריה יותר לעיי‪ #‬בחומר זה )"לפני משורת הדי‪ ,("#‬בפועל לא זוכה הסניגוריה הציבורית למענה‬
‫הול במש‪ %‬תקופות ארוכות המגיעות עד למעלה משנה ממועד הפנייה‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית מודיעה אפוא כי במצב הדברי הקיי נמנעת ממנה האפשרות למלא כראוי את‬
‫התפקיד שהוטל עליה בחוק בתחו המשפטי החוזרי‪ .‬שינוי של מדיניות התביעה במציאות )ולא רק ברמה‬
‫ההצהרתית(‪ ,‬ולחלופי‪ #‬אמירה ברורה ומפורשת של בית המשפט או של המחוקק – ה‪ #‬תנאי הכרחי על מנת‬
‫לאפשר חשיפה של מקרי בה קיימת עילה למשפט חוזר‪.‬‬
‫על רקע מציאות זו‪ ,‬לאחרונה הגישה המחלקה למשפטי חוזרי את עמדתה כ"ידידת בית המשפט" בעתירה‬
‫בבג"‪ 2757/13 0‬זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל )בש הסניגוריה הציבורית‪ :‬עו"ד קר‪ #‬אבלי‪#‬הר‪ 0‬ועו"ד רענ‪#‬‬
‫גלעדי(‪ .‬העותר בהלי‪ %‬זה‪ ,‬המרצה מאסר עול ומיוצג באופ‪ #‬פרטי‪ ,‬ביקש לבצע במוצגי שנאספו בזירת הרצח‬
‫בדיקות דנ"א ונתקל בסירובה של התביעה‪ .‬בעקבות סירוב זה‪ ,‬הוגשה לבית המשפט העליו‪ #‬עתירה‬
‫שבמסגרתה נדונה שאלת זכותו של נידו‪ ,#‬אשר הורשע בפסק די‪ #‬חלוט‪ ,‬לבצע במוצגי בדיקות מדעיות לצור‪%‬‬
‫בדיקת האפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר‪ .‬הסניגוריה הציבורית סברה כי הלי‪ %‬זה הוא הלי‪ %‬עקרוני אשר‬
‫להכרעה בו עשויה להיות השפעה דרמטית על האפשרות לחשו ולתק‪ #‬הרשעות שווא בישראל‪ .‬בנסיבות אלו‪,‬‬
‫ולאור המומחיות שצברה המחלקה למשפטי חוזרי בתחו המשפטי החוזרי‪ ,‬הוגשה לבית המשפט‬
‫העליו‪ #‬עמדתה כ"ידידת בית המשפט"‪ .‬הסניגוריה הציבורית ביקרה בעמדתה את מדיניות פרקליטות המדינה‬
‫אשר מערימה קשיי רבי על עריכת בדיקות במוצגי לצור‪ %‬הגשת בקשה למשפט חוזר‪ ,‬על ידי מי שמשפט‬
‫הסתיי וממשיכי לטעו‪ #‬לחפות‪ .‬בעמדת הסניגוריה נטע‪ #‬ג כי מוסד המשפט החוזר הוא מוסד חוקתי וכי‬
‫הזכות להגיש בקשה למשפט חוזר היא זכות חוקתית‪ .‬מניעת האפשרות לבצע בדיקות במוצגי מביאה לפגיעה‬
‫בזכות חוקתית זו‪ ,‬ופגיעה זו נעשית לתכלית לא ראויה ובמידה העולה על הנדרש‪ .‬נטע‪ ,#‬כי עריכת בדיקות‬
‫מדעיות היא לעיתי הדר‪ %‬היחידה העומדת לנידו‪ #‬להוכיח שקיימת בעניינו עילה למשפט חוזר‪ .‬הובהר‪ ,‬כי‬
‫מעקב אחר כל המקרי שבה הורה בית המשפט העליו‪ #‬על עריכת משפט חוזר עד היו‪ ,‬מעלה כי במרבית‬
‫המקרי היו אלה ראיות חדשות‪ ,‬אשר לא היו ידועות במהל‪ %‬המשפט והוצגו במסגרת בקשה למשפט חוזר‪,‬‬
‫ששכנעו את בית המשפט העליו‪ #‬כי קיימת הצדקה לנהל את המשפט מחדש‪ .‬במצב דברי זה‪ ,‬מניעת‬
‫האפשרות לבצע במוצגי בדיקות מונעת מנידוני לשטוח את טענות החפות שלה בפני בית המשפט ומונעת‬
‫ממערכת המשפט לבחו‪ #‬את האפשרות שמא שגתה כאשר הרשיעה את הנידו‪ #‬הניצב לפניה‪ .‬כ‪ #‬נטע‪ ,#‬כי הניסיו‪#‬‬
‫שנצבר ברחבי העול – ובפרט בארצותהברית – מראה כי בעריכת בדיקות במוצגי‪ ,‬ג לאחר תו המשפט‪,‬‬
‫גלומה תועלת רבה בהגעה לחקר האמת‪.‬‬
‫בפתח הדיו‪ #‬שהתקיי בבית המשפט העליו‪ #‬בעתירה הודיעו השופטי )המשנה לנשיאה א' רובינשטיי‪#‬‬
‫והשופטי ח' מלצר וע' ברו‪ (#‬לנציגת הפרקליטות כי בכוונת לקבל את העתירה‪ ,‬והמליצו כי הפרקליטות‬
‫תשקול מחדש את עמדתה ותאשר לעותר לבצע את הבדיקות בה‪ #‬הוא מעוניי‪ .#‬הפרקליטות קיבלה את‬
‫ההמלצה "בנסיבותיו המיוחדות של המקרה"‪ .‬בעקבות זאת נית פסק די קצר המקבל את העתירה‪ .‬יצוי‪ ,#‬כי‬
‫זו הפע השנייה בשני האחרונות שבה בעקבות הגשת עמדה עקרונית של הסניגוריה הציבורית לבג"‪ ,0‬חוזרת‬
‫בה פרקליטות המדינה מהתנגדותה לעריכת בדיקות דנ"א במוצגי לצור‪ %‬בקשה למשפט חוזר‪ .‬הפע‬
‫הראשונה הייתה בעניינו של אסיר העול עובדיה שלו אשר הורשע ברצח עו"ד שמואל לוינסו‪) #‬בג"‪0‬‬
‫‪.(5968/11‬‬
‫נושא נוס‪ ,‬שהמשי" להעסיק השנה את המחלקה למשפטי חוזרי הוא נושא שמירת המוצגי בתו‬
‫המשפט‪ .‬הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה שני כי נושא זה דורש הסדרה באופ בהול‪ .‬ניסיונה של‬
‫המחלקה למשפטי חוזרי מעלה כי אי‪ #‬גור אחד אשר האחריות לשמור מוצגי הוטלה עליו במפורש‪ ,‬ואלה‬
‫עשויי להימצא במקומות שוני – פע בתיק בית המשפט‪ ,‬פע בתחנת המשטרה אשר ביצעה את החקירה‪,‬‬
‫‪58‬‬
‫פע במטה הארצי ופע במכו‪ #‬לרפואה משפטית‪ .‬תוצאת הדברי היא כי קבלת תשובה לשאלה "היכ‪#‬‬
‫שמורי המוצגי?" היא משימה מורכבת בפני עצמה‪ .‬א‪ %‬גרוע מכ‪ ,%‬ניסיונה של הסניגוריה הציבורית הוא כי‬
‫במקרי רבי המוצגי מושמדי בתו ההלי‪ %‬המשפטי‪ ,‬ובכ‪ %‬נמנעת מנידוני הטועני לחפות האפשרות‬
‫לבצע במוצגי בדיקות מדעיות‪ ,‬חר האינטרס הציבורי בעריכת בדיקות כאלה שבכוח‪ #‬לסייע בהגעה לחקר‬
‫האמת‪ .‬השמדה זו‪ ,‬המתבצעת לעיתי בהלי" מכוו של "ביעור מוצגי" ולעיתי נוכח שמירה בתנאי שאינ‬
‫הולמי‪ ,‬עומדת בניגוד להוראות החוק‪.‬‬
‫בהחלטה שניתנה כבר לפני שני עשורי קבע הנשיא א' ברק כי על פי הוראות חוק הארכיוני‪ ,‬התשט"ו‪,1955‬‬
‫ותקנותיו קיימת חובה לשמור מוצגי בתו ההלי‪ %‬המשפטי )מ"ח ‪ 6148/95‬עזריה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד‬
‫נא)‪ .((1997) 334 (1‬ואכ‪ ,#‬בתוספת לתקנות הארכיוני )שמירת וביעור של תיקי בתי משפט ובתידי‪#‬‬
‫דתיי(‪ ,‬התשמ"ו‪ 1986‬נקבעו תקופות שמירה המתייחסות לתיקי שוני‪ ,‬ובי‪ #‬היתר נקבע שתיקי שנדונו‬
‫בבית המשפט העליו‪ #‬ותיקי פשיעה חמורה יישמרו לצמיתות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הוראות מפורשות אלה אינ‪#‬‬
‫מיושמות הלכה למעשה‪ ,‬וזאת חר התראות חוזרות ונשנות של הסניגוריה הציבורית ופניות שנערכו מצדה אל‬
‫גורמי שוני במערכת אכיפת החוק‪ .‬בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי הנשיאה מ' נאור התברר פע נוספת‪,‬‬
‫כי מוצגי בתיק רצח הושמדו בניגוד לחוק‪ .‬באותו מקרה דובר על נידו‪ #‬המרצה מאסר עול‪ ,‬הטוע‪ #‬לחפותו‬
‫למעלה מ‪ 20‬שנה‪ ,‬אשר ביקש לבצע באחד המוצגי – שלא נבדק בעבר בבדיקה מדעית – בדיקת דנ"א‪ .‬התברר‬
‫כי מוצג זה בוער בהתא להחלטה שיפוטית שניתנה במעמד צד אחד וללא ידיעתו של הנידו‪ .#‬הנשיאה נאור‬
‫הדגישה כי הרשויות פעלו במקרה זה בניגוד להוראות החוק וכי "אי‪ #‬סמכות בדי‪ – #‬לשו גור – להורות על‬
‫ביעור חומרי בתיקי רצח" )מ"ח ‪ 8498/13‬אלעביד נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ,(12.2.2015‬בפסקה ‪ 51‬לפסק‬
‫דינה של הנשיאה נאור(‪.‬‬
‫א‪ %‬ברור הוא‪ ,‬כי תכלית החובה לשמור מוצגי בתו ההלי‪ %‬המשפטי היא לאפשר לערו‪ %‬בה‪ #‬בדיקות‪,‬‬
‫במקרי המתאימי‪ ,‬ולאפשר תיקונ‪ #‬של טעויות‪ .‬השמדת מוצגי היא בעלת אפקט מונע‪ ,‬שאינו מאפשר‬
‫לנידו‪ #‬הטוע‪ #‬להרשעת שווא לשטוח את טענותיו בפני בית המשפט‪ ,‬ואינו מאפשר לבית המשפט לבחו‪ #‬את‬
‫האפשרות שמא‪ ,‬חלילה‪ ,‬נפלה טעות‪ .‬מכא‪ #‬הפגיעה האנושה באפשרות לתיקו‪ #‬הרשעות שווא בישראל‪.‬‬
‫יצוי‪ ,#‬כי בשנה החולפת התבשרה המחלקה למשפטי חוזרי כי בארבע מהפניות המטופלות על ידה המוצגי‬
‫בתיק הושמדו‪ .‬הדברי הובילו לכ‪ %‬שבשלושה מקרי מבי‪ #‬הארבעה )שתי פניות שעניינ‪ #‬הרשעה בעבירת רצח‬
‫ופנייה נוספת שעניינה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות( הוחלט על סגירת הפנייה בהעדר אפשרות לבחו‪#‬‬
‫את טענות החפות של הנידו‪ .#‬ארבעת המקרי הללו מצטרפי לסדרת פניות נוספות‪ ,‬שבה‪ #‬התחוור בעבר‬
‫למחלקה למשפטי חוזרי כי המוצגי בתיק הושמדו‪ ,‬וכי לא קיימת דר‪ %‬אפקטיבית חלופית לאמת או‬
‫להפרי‪ %‬את טענת החפות של הנידו‪ .#‬ועוד התברר לסניגוריה הציבורית‪ ,‬כי ג במקרי שבה מוצגי בתיק‬
‫אינ מבוערי בהלי‪ %‬מכוו‪ ,#‬הרי ששמירת נעשית בתנאי לקויי‪ .‬וכ‪ ,%‬בשנה החולפת התברר כי במקרה‬
‫אחד אירעה הצפה של ביוב במרת של תחנת משטרה בלוד‪ ,‬ש אוחסנו מוצגי רבי‪ .‬הצפה זו כילתה מוצגי‬
‫השייכי לכ‪ 20,000‬תיקי‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬פרצה שריפה בארכיב שבו מאוחסני תיקי הבדיקה של מז"פ‪.‬‬
‫שריפה זו כילתה כ‪ 200,000‬תיקי‪.‬‬
‫בעקבות פניות מצד הסניגוריה הציבורית הארצית אל שר המשפטי והיוע‪ 0‬המשפטי לממשלה‪ ,‬פועל בשנתיי‬
‫האחרונות צוות במשרד המשפטי הד‪ #‬בסוגיית שמירת המוצגי‪ ,‬בניסיו‪ #‬להסדיר את הנושא‪ .‬בצוות זה‪,‬‬
‫שהתכנס בשנה החולפת מספר פעמי‪ ,‬חברות המשנה לסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר ענת הורווי‪ 0‬והממונה על‬
‫משפטי חוזרי בסניגוריה הארצית‪ ,‬עו"ד קר‪ #‬אבלי‪#‬הר‪ .0‬בצוות חברי ג נציגי פרקליטות‪ ,‬משטרה‬
‫ומחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה במשרד המשפטי‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪1.6.2‬‬
‫מיזמי נוספי בתחו תיקו הרשעות שווא‬
‫בספטמבר ‪ 2014‬הצטרפה הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בתו תהלי‪ %‬ממוש‪ ,%‬כחברה ב‪") Innocence Network‬רשת‬
‫החפות"(‪ 44.‬ארגו‪ #‬זה‪ ,‬אשר נוסד בשנת ‪ ,2005‬מאגד תחתיו אוס ארגוני מרחבי העול הפועלי לאיתור‬
‫ולתיקו‪ #‬הרשעות שווא )נכו‪ #‬להיו חברי בארגו‪ 68 #‬ארגוני(‪ .‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬חברי ברשת החפות ג ארגוני‬
‫סניגוריה ציבורית שוני‪ .‬הצור‪ %‬בהקמת ארגו‪ #‬גג כרשת החפות התעורר כאשר מאז שנות התשעי של המאה‬
‫הקודמת התרבו מספר הארגוני המקדישי את פעילות לתחו הרשעות השווא‪ .‬תחילה היה זה פרויקט‬
‫החפות אשר נוסד ב‪ 1992‬בבית הספר למשפטי קרדוזו שבניו יורק‪ 45,‬והביא מאז ועד היו לחשיפת‪ #‬של ‪329‬‬
‫הרשעות שווא‪ .‬מאז נוסד פרויקט זה צצו במדינות נוספות – ולא רק בארצותהברית – עשרות ארגוני חפות‪,‬‬
‫אשר הובילו לחשיפת‪ #‬של אלפי הרשעות שווא‪ .‬בארצותהברית לבדה נחשפו בשלושת העשורי האחרוני‬
‫למעלה מ‪ 1,600‬הרשעות שווא‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫בחלו השני התברר שא שארגוני החפות השוני פועלי בשיטות משפט שונות‪ ,‬הרי שהעוסקי בתיקו‪#‬‬
‫הרשעות שווא נתקלי בקשיי משותפי‪ ,‬תהא שיטת המשפט שבקרבה ה פועלי אשר תהא‪ .‬כ‪ %‬למשל‪,‬‬
‫קשיי בהוכחת הרשעות שווא כתוצאה מביעור מוצגי או אובדנ‪ ,‬מניעת הזכות לבצע בדיקות במוצגי‪,‬‬
‫וחוסר נכונות מצד המערכת להכיר בטעויותיה‪ ,‬כל אלה ה מנת חלק של ארגוני חפות במדינות שונות‪ .‬עוד‬
‫התברר‪ ,‬כי בחינת הרשעות שווא שנחשפו מעלה כי הגורמי הנפוצי המובילי ליצירת טעויות דומי‬
‫בשיטות משפט שונות‪ .‬נוצר אפוא הצור‪ %‬בהקמת פלטפורמה שתאפשר יצירת בסיס ידע רחב ושיתו פעולה בי‪#‬‬
‫ארגוני חפות שוני‪.‬‬
‫הצטרפות לרשת החפות אינה עני‪ #‬טכני‪ .‬רשת החפות בוררת בקפידה את הארגוני המצטרפי לשורותיה‪.‬‬
‫הצטרפותה של הסניגוריה הציבורית לרשת החפות התאפשרה לאחר שנבדקה עמידתה בדרישות שונות‪ ,‬ובי‪#‬‬
‫היתר קיומ של נהלי עבודה ומחויבויות אתיות המוטלות על כל אד )עורכי די‪ ,#‬מתמחי‪ ,‬סטודנטי‪,‬‬
‫מומחי וכד'( שיש לו נגיעה לטיפול בפניותיה של נידוני המבקשי את ייצוגה של הסניגוריה הציבורית‬
‫בבקשה למשפט חוזר‪ .‬מרגע הצטרפותה של הסניגוריה הציבורית לרשת החפות‪ ,‬עומדת המחלקה למשפטי‬
‫חוזרי בקשרי עבודה שוטפי ע נציגי הרשת ונציגיה של ארגוני חפות מרחבי העול‪ .‬קשר זה כבר הוכיח‬
‫את עצמו בכמה מקרי‪ ,‬בהתייעצויות‪ ,‬בשאלות או בבקשות למידע‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬במסגרת הטיפול באחת הפניות‬
‫המטופלות כיו במחלקה למשפטי חוזרי‪ ,‬הובילה ההתייעצות ע נציגי רשת החפות ליצירת קשר ע‬
‫מומחה בעל ש עולמי‪ ,‬אשר ביצע לבקשת המחלקה למשפטי חוזרי בדיקה של מוצג‪ ,‬וזאת ללא קבלת שכר‬
‫)"פרו בונו"(‪.‬‬
‫רשת החפות מקיימת מדי שנה כנס מקצועי בנושאי שוני הנוגעי לפעילות בתחו הרשעות השווא ותיקונ‪.#‬‬
‫בכנס מתאספי מדי שנה מאות אנשי – עורכי די‪ ,#‬אנשי אקדמיה‪ ,‬חוקרי ומומחי פורנזיי – וחולקי זה‬
‫ע זה את הידע שצברו בתחומי אלה‪ .‬אל הכנס מוזמני ג אסירי אשר זוכו במהל‪ %‬אותה שנה לאחר‬
‫שמאבק להוכחת חפות צלח‪ .‬בכנס לשנת ‪ ,2014‬אשר התקיי בפורטלנד שבאורגו‪ ,#‬השתתפו הסניגור‬
‫הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר יואב ספיר‪ ,‬והממונה על משפטי חוזרי בסניגוריה הארצית‪ ,‬עו"ד קר‪ #‬אבלי‪#‬הר‪.0‬‬
‫‪ 44‬למידע נוס אודות רשת החפות‪ ,‬ר' ‪.www.innocencenetwork.org‬‬
‫‪ 45‬למידע נוס אודות פרויקט החפות‪ ,‬ר' ‪.http://www.innocenceproject.org‬‬
‫‪ 46‬הפרופ' סמואל גרוס מבית הספר למשפטי של אוניברסיטת מישיג‪ #‬ער‪ %‬את ה ‪National Registry of Exonerations‬‬
‫– מרש המתעד את כל המקרי בה נחשפו הרשעות שווא מאז שנת ‪ .1989‬לאתר המרש ר'‪:‬‬
‫‪.https://www.law.umich.edu/special/exoneration/Pages/about.aspx‬‬
‫‪60‬‬
‫בכנס לשנת ‪ ,2015‬שהתקיי באורלנדו שבפלורידה‪ ,‬השתתפה עו"ד מור‪ #‬כרמו‪ #‬מהמחלקה למשפטי‬
‫חוזרי‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫במסגרת הקשר ע רשת החפות נוצר קשר בי‪ #‬הסניגוריה הציבורית לבי‪ #‬מר פרנקי קרילו‪ ,‬אשר ביקר במשרדי‬
‫הסניגוריה הציבורית זו השנה השנייה ברציפות‪ .‬מר קרילו ריצה בארצות הברית מאסר של ‪ 20‬שנה‪ ,‬לאחר‬
‫שהורשע ברצח שלא ביצע‪ .‬הוא שוחרר מכלאו בשנת ‪ 2011‬הודות למעורבותו של אחד מארגוני החפות הפועלי‬
‫בארצות הברית‪ .‬כחלק מפעילותה להגברת המודעות הציבורית לקיומ‪ #‬של הרשעות שווא‪ ,‬יזמה הסניגוריה‬
‫הציבורית הארצית מפגש בי‪ #‬מר קרילו לסטודנטי למשפטי באוניברסיטה העברית‪ ,‬ומפגש נוס בי‪ #‬מר‬
‫קרילו לבי‪ #‬עורכי די‪ #‬מהצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬המשיכה הסניגוריה הציבורית להיעזר בשני מיזמי אשר נרתמו לסייע במאבקה בתחו‬
‫תיקו‪ #‬הרשעות השווא‪.‬‬
‫המיז הראשו‪ #‬הוא "הפורו לתיקו הרשעות שווא בישראל" אשר נוסד בשנת ‪ 2012‬ואליו חברו מספר‬
‫משרדי עורכי די‪ #‬מהמובילי בישראל‪ .‬עורכי הדי‪ #‬החברי במיז זה נוטלי לטיפול את פניותיה של‬
‫נידוני הטועני להרשעת שווא‪ ,‬ומסייעי למחלקה למשפטי חוזרי בבדיקת קיומה של עילה למשפט‬
‫חוזר‪ .‬בס‪ %‬הכל מטופלות בימי אלה ‪ 6‬פניות לייצוג בבקשה למשפט חוזר על ידי חברי הפורו‪ .‬נוס על‬
‫הטיפול בתיקי קונקרטיי‪ ,‬חברי הפורו לתיקו‪ #‬הרשעות שווא פועלי ג במישור העקרוני הנוגע לתופעת‬
‫הרשעות השווא‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬ניסחו חברי הפורו נייר עמדה אשר נשלח אל חברי ועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של‬
‫הכנסת‪ ,‬ובו הובעה התנגדות להצעת חוק חסיו‪ #‬חומר מודיעיני )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"ד‪ ,2014‬שעניינה‬
‫בכ‪ %‬שיהיה די בסיווג חומר כ'חומר מודיעיני' כדי לאפשר את אי מסירתו לידי ההגנה‪ ,‬וזאת ללא מנגנו‪#‬‬
‫הבקרה של הוצאת תעודת חיסיו‪) #‬להרחבה על הצעת החוק‪ ,‬ר' פרק ‪ .(3.1.1‬בנייר העמדה הובע החשש‪ ,‬שהיה‬
‫והצעת החוק תתגבש לכדי חקיקה של ממש – יהיה בכ‪ %‬כדי להגדיל את הסיכו‪ #‬להרשעות שווא בישראל‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫עורכי הדי‪ #‬שנטלו השנה חלק בפעילותו של הפורו לתיקו‪ #‬הרשות שווא בישראל ה‪ :‬עו"ד אייל רוזובסקי‬
‫ועו"ד נועה נודלמ‪ #‬ממשרד צלרמאייר‪ ,‬פילוסו‪ ,‬רוזובסקי ושות'; עו"ד ד‪ #‬שיינמ‪ ,#‬עו"ד נוית נגב‪ ,‬עו"ד איריס‬
‫ניבסבאג ועו"ד אלו‪ #‬ביכלר ממשרד שינמ‪#‬נגבניב; עו"ד נבות תלצור‪ ,‬עו"ד ירו‪ #‬ליפשס ועו"ד אלינור אלכס‬
‫ממשרד כספי ושות'; עו"ד יעקב וינרוט ועו"ד גרשו‪ #‬גונטובניק ממשרד ד"ר י‪ .‬וינרוט; עו"ד עודד גזית ממשרד‬
‫גזית‪ ,‬בקל‪ ,‬כה‪ ;#‬עו"ד בעז ב‪#‬צור ועו"ד דקלה סירקיס ממשרד בעז ב‪ #‬צור ושות'; עו"ד פרופ' קנת מ‪ #‬ופרופ'‬
‫דוד ליבאי ממשרד ליבאימ‪.#‬‬
‫מיז נוס שנרת למאבקה של הסניגוריה הציבורית בתחו הרשעות השווא הוא "פרויקט החפות" הפועל‬
‫בקליניקה לזכויות בהלי‪ %‬הפלילי בפקולטה למשפטי שבאוניברסיטה העברית‪ .‬הסטודנטי בקליניקה הונחו‬
‫השנה על ידי עו"ד מני סלומו‪ ,#‬כאשר ד"ר ענת הורווי‪ 0‬שימשה מנחה אקדמית‪ .‬הפרויקט פועל זו השנה‬
‫השלישית ברציפות‪ .‬במסגרת הפעילות השוטפת של הקליניקה סטודנטי מתלווי לעור‪ %‬די‪ #‬המטפל‬
‫בפניותיה של נידוני הטועני לחפות ומבקשי להגיש בקשה למשפט חוזר‪ .‬השנה טופלו על ידי הפרויקט‬
‫‪ 5‬פניות מסוג זה‪.‬‬
‫‪ 47‬לרשימה מפרי עטו של הסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר יואב ספיר‪ ,‬על רשמיו מהנסיעה לכנס החפות בפורטלנד‪ ,‬ארצות‬
‫הברית‪.http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3634495,00.html :‬‬
‫‪ 48‬לסיקור ביקורו של פרנקי קרילו בישראל‪ .http://news.walla.co.il/item/2820077 :‬לפרטי נוספי על סיפורו של‬
‫פרנקי קרילו‪.https://www.ted.com/talks/scott_fraser_the_problem_with_eyewitness_testimony :‬‬
‫‪ 49‬לעיו‪ #‬בנייר עמדה של הפורו‪ ,‬ר' בחומרי הרקע שהופצו באתר הוועדה לקראת הדיו‪ #‬בהצעת החוק שהתקיי ביו‬
‫‪.http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Huka/Pages/default.aspx :23.6.2014‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ 1.7‬ייצוג לקוחות ע מוגבלויות שכליות ונפשיות‬
‫בעשורי האחרוני גוברת בישראל הרגישות והמחויבות החברתית למצב של אנשי ע מוגבלויות‪ .‬חוקי‬
‫כגו‪ #‬חוק שוויו‪ #‬זכויות לאנשי ע מוגבלויות‪ ,‬התשנ"ח‪ 1998‬וחוק הליכי חקירה והעדה )התאמות לאנשי‬
‫ע מוגבלות שכלית ונפשית( התשס"ה‪ ,2005‬מהווי דוגמאות לחקיקה שמטרתה עיגו‪ #‬והבטחת זכויותיה‬
‫של אנשי בעלי מוגבלות לכבוד ולשוויו‪.#‬‬
‫כחלק מהמחויבות הבסיסית לנהוג בשוויו‪ #‬נדרשות רשויות המדינה לבצע התאמות למציאת מסגרות עונשיות‬
‫וטיפוליות הולמות עבור אנשי ע מוגבלויות ג בהליכי פליליי‪ .‬פעמי רבות קיי קשר הדוק בי‪ #‬הלקות‬
‫השכלית או ההפרעה הנפשית החמורה של הנאש לבי‪ #‬עצ ביצוע העבירה‪ ,‬ופעמי נראה כי כשלי של‬
‫מערכות הרווחה והבריאות במת‪ #‬טיפול הול והזנחת אוכלוסייה זו מגדילי את הסיכו‪ #‬להסתבכות בעבירות‬
‫בעתיד‪ .‬הסניגוריה הציבורית‪ ,‬המייצגת רבי מבי‪ #‬הנאשמי בעלי המוגבלויות‪ ,‬מתריעה מזה זמ רב על‬
‫הפליית לרעה ועל חוסר הצדק הגלו בכ" שבהעדר מסגרות טיפוליות תומכות‪ ,‬נשלחי נאשמי לריצוי‬
‫עונשי מאסר בפועל למרות שעונש זה אינו מתאי למצב‪ .‬א שבמדינת ישראל אי‪ #‬מחקר או מסד נתוני‬
‫שיכול ללמד על מצב של נאשמי ע מוגבלויות שכליות ונפשיות‪ ,‬מחקרי בעול מצביעי על תופעה של‬
‫ייצוג יתר של אנשי בעלי מוגבלויות שכליות ונפשיות בי‪ #‬כתלי בתי הסוהר לעומת שיעור באוכלוסייה‬
‫הכללית‪ .‬כמו כ‪ ,#‬מחקרי א מראי כי השהות בבית הסוהר היא טראומטית וקשה במיוחד עבור אסירי‬
‫בעלי לקות שכלית לעומת אסירי "רגילי" וכי ה פגיעי וחשופי לניצול‪ ,‬התעמרות ואלימות‪ .‬הספרות‬
‫מצביעה על מגוו‪ #‬רחב של אופני בה באה מצוקה זו לידי ביטוי‪ :‬ה הופכי לקורבנות בידי אסירי אחרי‬
‫או סוהרי; לעיתי קרובות ה מנוצלי פיזית‪ ,‬נפשית‪ ,‬מינית וכלכלית; במהל‪ %‬מאסר ה מבצעי עבירות‬
‫משמעת רבות שנובעות מחוסר הבנה או חוסר יכולת להסתגל לכללי ההתנהגות הנוקשי; הסיכוי שלה‬
‫להשתחרר שחרור מוקד ברישיו‪ #‬הוא נמו‪ %‬יותר‪ ,‬ולכ‪ #‬ה מרצי מאסרי ארוכי יחסית לעברייני‬
‫שביצעו עבירות דומות; וקיי חוסר מובנה בבתי הכלא במסגרות שיקומיות ושירותי אחרי שמתאימי‬
‫לצרכיה‪ .‬ג ההתמודדות היומיומית ע תנאי פיזיי קשי‪ ,‬צפיפות בתא וזמינות נמוכה של שירותי רווחה‬
‫ורפואה מקשי על אסירי בעלי מוגבלויות יותר מאשר על אסירי אחרי‪.‬‬
‫‪1.7.1‬‬
‫העדר מסגרות המוכוונות לטיפול בעוברי חוק ע לקויות שכליות ונפשיות‬
‫אחת הבעיות המערכתיות הקשות בה נתקלת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬עליה הרחבנו ג בדוח הקוד‪ ,‬קשורה‬
‫להעדר מסגרות טיפוליות מספיקות עבור עוברי חוק בעלי לקות שכלית שאינה עולה כדי פיגור‪ ,‬וכ‪ #‬עבור פגועי‬
‫ראש או אנשי שלקות גורמת לפרצי אלימות ולחוסר ויסות התנהגות‪ .‬המחסר במסגרות ניכר במיוחד ביחס‬
‫למסגרות שדורשות תיאו ושיתו פעולה בי‪ #‬משרד הרווחה‪ ,‬שאמו‪ #‬על הטיפול בבעלי לקות שכלית‪ ,‬ומשרד‬
‫הבריאות‪ ,‬שאמו‪ #‬על פגועי נפש‪ ,‬וכ‪ #‬ביחס לקטיני הסובלי מלקות הגורמת לבעיות התנהגות קשות‪.‬‬
‫נוכח העדר מסגרות נוקט משרד הרווחה בפרשנות מצמצמת ביחס לחובותיו כלפי עוברי חוק לוקי בשכל‬
‫הקבועות בסעיפי ‪1919‬ט לחוק הסעד )טיפול במפגרי(‪ ,‬התשכ"ט‪ .1969‬מדיניות זו מביאה למצב בו משרד‬
‫הרווחה אינו נוטל אחריות למציאת מסגרות טיפוליות ושיקומיות לעוברי חוק אשר אינ מאובחני‬
‫כמפגרי‪ .‬כתוצאה מכ" נשלחי עוברי חוק בעלי לקויות שכליות קשות הגובלות בפיגור לתקופות מעצר‬
‫ומאסר ארוכות‪.‬‬
‫במהל‪ %‬השני פעלה הסניגוריה הציבורית במספר מישורי בכדי להביא לשינוי המדיניות של משרד הרווחה‪.‬‬
‫בי‪ #‬היתר פנתה הסניגוריה מספר פעמי למנכ"ל משרד הרווחה בבקשה שיקד במשרדו פיתוח מעני‬
‫‪62‬‬
‫חברתיי לעוברי חוק בעלי מוגבלות שכלית שאינ מאובחני כמפגרי‪ .‬לצד פניות אלו פנתה הסניגוריה‬
‫הציבורית ליוע‪ 0‬המשפטי לממשלה על מנת שיפעל לקד הסדרה של דר‪ %‬אבחו‪ #‬והפנייה לדרכי טיפול‪ ,‬או‬
‫לריצוי מעצר ומאסר במעו‪ #‬נעול‪ ,‬של אנשי ע לקות שכלית משמעותית בהליכי פליליי‪ .‬בעקבות פניות‬
‫הסניגוריה‪ ,‬החל המשנה ליועמ"ש )פלילי( בעבודת מטה שמטרתה לגבש פתרונות מערכתיי מוסכמי‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית פועלת בהקשר זה ג במסגרת חברותה בוועדת ההיגוי של בתי המשפט הקהילתיי‬
‫)להרחבה על בתי המשפט הקהילתיי‪ ,‬ר' פרק ‪ .(3.4.2‬הסניגוריה רואה חשיבות רבה בהגדרת טיפול בעוברי‬
‫חוק ע מוגבלויות כחלק מאוכלוסיית היעד של הפרויקט‪ ,‬במטרה שהדבר יסייע להעמיק ולהרחיב את הקשר‬
‫בי‪ #‬ההלי‪ %‬הפלילי לבי‪ #‬השיקו בקהילה עבור אוכלוסייה זו‪ .‬הסניגוריה הציבורית ממשיכה ג לפעול בנושא‬
‫העדר מסגרת טיפוליתשיקומית המיועדת לקטיני עוברי חוק בעלי מוגבלות )להרחבה‪ ,‬ר' פרק ‪.(1.3.3‬‬
‫‪1.7.2‬‬
‫כבילת עצורי ואסירי בבתי חולי פסיכיאטריי‬
‫תופעה מטרידה נוספת אשר הסניגוריה הציבורית עוסקת בה בשני האחרונות היא כבילת עצורי ואסירי‬
‫בבתי חולי הפסיכיאטריי‪ .‬במקרי רבי שהגיעו לטיפול הסניגוריה‪ ,‬התברר כי עצורי אשר נשלחו‬
‫לבדיקה פסיכיאטרית‪ ,‬במסגרת ההלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬הוחזקו כשה אזוקי למיטת בידיה וברגליה‪ ,‬במש‪%‬‬
‫ימי רבי ובתנאי בלתי אנושיי העולי כדי פגיעה קשה בשלומ הפיזי והנפשי‪ .‬יתרה מכ‪ ,%‬ליד מיטתו של‬
‫העצור או האסיר הכבול מוצבי לעיתי שניי או שלושה זקיפי אשר שומרי על העצור הכבול למיטה‬
‫לעיתי בארבע גפיו‪ .‬במקרי רבי נכבלו עצורי אשר נחשדו או הואשמו בביצוע עבירות קלות יחסית‪ .‬רוב‬
‫הכבילות הללו נעשות ללא התוויה רפואית וא בניגוד לעמדת הצוות הרפואי תו‪ %‬הפרעה לאבחו‪ #‬ולטיפול‬
‫הפסיכיאטרי‪ .‬לעיתי מביאה הכבילה להידרדרות במצבו הנפשי של העצור‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2013‬בעקבות פרשת כבילתו של עצור במש‪ %‬שבועיי בגפיו למיטה‪ ,‬פנתה הסניגוריה הציבורית‬
‫לפרקליט המדינה )דאז(‪ ,‬מר משה לדור‪ ,‬וביקשה את מעורבותו‪ .‬פרקליט המדינה שיגר מכתב לנציב בתי‬
‫הסוהר בעניי‪ #‬וביקש כי נהלי הכבילה בבתי החולי יחודדו‪ ,‬כי הכבילה תיעשה כאמצעי אחרו‪ #‬וא הוסי כי‬
‫נחיצותה של הכבילה‪ ,‬במקרה שהובא בפניו‪ ,‬מוטלת בספק‪ .‬עוד הוסי פרקליט המדינה‪ ,‬כי הפעלת תנאי‬
‫קשי מעי‪ #‬אלה פוגעת קשות לא רק בעציר ובכבודו אלא ג במערכת אכיפת החוק‪ ,‬וביקש כי ייעשה כל שנית‪#‬‬
‫על מנת שמקרה כזה לא יישנה‪.‬‬
‫על א‪ ,‬דברי ברורי אלה של הפרקליט המדינה‪ ,‬מוסיפה הסניגוריה הציבורית להיתקל במקרי רבי‪,‬‬
‫עשרות בכל שנה‪ ,‬בה נכבלי חולי נפש למיטות במחלקות פסיכיאטריות‪ .‬במקרי אלה מגישה הסניגוריה‬
‫הציבורית בקשות דחופות לבית המשפט להורות לשב"ס או למשטרה להסיר את הכבילה‪ .‬בשני האחרונות‬
‫קיבלו בתי המשפט כמעט ‪ 100%‬מהבקשות והורו לשב"ס או למשטרה להשגיח על העצור או האסיר‬
‫באמצעי מידתיי יותר‪ 50.‬תמונה זו מלמדת לכאורה כי הנחיות שב"ס והמשטרה וכ‪ #‬שיקול הדעת המופעל‬
‫בהקשר זה אינ סבירי‪ .‬בעתירה שהגישה הסניגוריה הציבורית מתח בית המשפט המחוזי ביקורת קשה על‬
‫שירות בתי הסוהר בעקבות החזקת עצור כשהוא אזוק ברגליו ובידיו במש‪ %‬כל שעות היו והלילה‪ .‬בית‬
‫המשפט אמר כי‪" :‬מדובר בהחלטה בלתי מידתית‪ ,‬אשר אינה מביאה בחשבו‪ #‬במידה הראויה את ההשלכות‬
‫‪ 50‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬מ"ת )שלו תלאביב( ‪ 291750315‬מדינת ישראל נ' עמר )החלטה מיו ‪ ;12.6.2015‬ייצוג על ידי עו"ד ענבר‬
‫קינ‪ ;(#‬עמ"י )מחוזי תלאביב( ‪ 83201014‬מדינת ישראל נ' זירזי )החלטה מיו ‪ ;6.10.2014‬ייצוג על ידי עו"ד יפעת כ‪;(0‬‬
‫מ"ת )מחוזי נצרת( ‪ 496820714‬מדינת ישראל נ' הייב )החלטה מיו ‪ ;3.9.2014‬ייצוג על ידי עו"ד סרי ח'ורי(; עמ"ת‬
‫)מחוזי תלאביב( ‪ 55490814‬ראובני נ' מדינת ישראל )החלטה מיו ‪ ;10.8.2014‬ייצוג על ידי עו"ד ענבר קינ‪ #‬ועו"ד רונה‬
‫שוור‪.(0‬‬
‫‪63‬‬
‫הרפואיות שיש לכבילה ואינה מאזנת נכונה בי‪ #‬רמת הסיכו‪ #‬הנשקפת מהעותר‪ ,‬לנזק שעלול להיגר לו בהיבט‬
‫הרפואי פסיכיאטרי" )עת"א )מחוזי חיפה( ‪ ;90270813‬ייצוג על ידי עו"ד מאהר תלחמי(‪.‬‬
‫במקרה אחר של כבילת עצור נכתבה הערה חשובה של בית המשפט העליו‪ #‬מפי השופט י' עמית‪" :‬על פניו‬
‫ומבלי לקבוע מסמרות‪ ,‬דומני שראוי שגישת המשטרה‪ ,‬כפי שמשתקפת ‪ ...‬תיבח על ידי הדרגי הגבוהי‪.‬‬
‫זאת באשר קשה להלו כי כל נאש ברצח המופנה להסתכלות‪ ,‬יהיה אזוק ברגליו ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬א" בשל‬
‫חומרת העבירה והחשש האינהרנטי להימלטות מבית החולי" )רע"ב ‪ ;4603/13‬ייצוג על ידי עו"ד ליאורה‬
‫גלאוב‪ %‬ועו"ד נורית שני(‪ .‬בהמש‪ ,%‬משחזר התיק לבית המשפט המחוזי והוחלט להסיר את הכבילה‪ ,‬כתב בית‬
‫המשפט‪" :‬יש לשבח את הסנגוריה הציבורית ואת עורכות הדי ליאורה גלאוב" ונורית שני אשר בעתירה‬
‫שהגישו סייעו בהבהרת הנושא ותיקנו נהלי באשר להחזקת עצורי בבתי חולי פסיכיאטריי‪ ,‬בדגש על‬
‫נושא כבילת" )עת"א )מחוזי בארשבע( ‪.(301340613‬‬
‫על א הדברי הברורי של בתי המשפט‪ ,‬מפרוטוקול הדיוני עולה תמונה מטרידה לפיה בחלק מבתי‬
‫החולי הפסיכיאטריי נעשית כבילת עצור למיטה במספר גפיי באופ‪ #‬אוטומטי‪ ,‬ללא התייחסות לפגיעה‬
‫החמורה בכבודו של החולה ולפגיעה בשלומו הנפשי והפיזי ותו‪ %‬התעלמות מהוראות החוק והפסיקה‬
‫המחייבות שיהיה זה אמצעי פיקוח אחרו‪ #‬שיש לנקוט בו במשורה‪.‬‬
‫נוכח הדברי הקשי פנו הסניגוריה הציבורית וארגו‪" #‬בזכות" למשנה ליועמ"ש )פלילי( בבקשה לבחו‪ #‬מחדש‬
‫את הנהלי המביאי לפגיעה כה קשה בחולי נפש‪ .‬בעקבות הפנייה התקיימו מספר ישיבות במשרד המשפטי‬
‫בהשתתפות הייעו‪ 0‬המשפטי של שב"ס‪ ,‬המשרד לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬נציגי‬
‫היועמ"ש וארגו‪" #‬בזכות"‪ .‬עד כה לא הניבו הישיבות הסכמה‪ .‬יש לקוות כי היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה יפעיל את‬
‫סמכותו ויורה לגורמי אכיפת החוק לשנות את מדיניות ולהתאי אותה לחובתה של המדינה לתת מענה‬
‫הול לצרכיה המיוחדי של אנשי בעלי מוגבלות‪ ,‬באופ‪ #‬שתיפסק הפגיעה החמורה בכבוד ובשלומ‪.‬‬
‫‪1.7.3‬‬
‫תיקו מס' ‪ 8‬לחוק טיפול בחולי נפש‬
‫ביו ‪ 21.12.2014‬פורס ברשומות תיקו‪ #‬מס' ‪ 8‬לחוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬התשנ"א‪ .1991‬תחילתו של התיקו‪#‬‬
‫בוועדה שהוקמה במשרד המשפטי‪ ,‬לפני כעשור‪ ,‬אשר קיבלה מנדט להציע תיקוני חקיקה במטרה להתמודד‬
‫ע סוגיית חולי הנפש המבצעי עבירות חמורות‪ ,‬הנשלחי לאשפוז כפוי ומשוחררי לבית ע סיומו‪.‬‬
‫במרוצת השני נוספו להמלצות הוועדה תיקוני נוספי‪ ,‬אשר עסקו‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬בהסדרת עבודתה של הוועדה‬
‫הפסיכיאטרית וכ‪ #‬בהלי‪ %‬המשפטי אשר קד להפסקת ההליכי; קביעת תקופה מירבית לאשפוז כפוי; חידוש‬
‫הליכי בנסיבות מסוימות; הבניית שיקול דעתה של הוועדה הפסיכיאטרית ועוד‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית נטלה חלק פעיל בכל שלבי החקיקה במטרה לשמור על זכויותיה של חולי הנפש‬
‫החשודי והנאשמי בביצוע עבירות‪ ,‬ולמנוע פגיעה בה מעבר לנדרש‪ .‬להל‪ #‬עיקרי התיקו‪:#‬‬
‫‬
‫דרישה למבח ראיות לכאורה כתנאי למת צו לאשפוז כפוי‪ :‬דרישה זו נעדה לשנות מצב משפטי בו נשלחו‬
‫חולי לאשפוז על סמ‪ %‬העובדות שנכתבו בכתב האישו על ידי המדינה‪ ,‬מבלי שבית המשפט נדרש לבחו‪#‬‬
‫את חומר הראיות ולבדוק א ה‪ #‬אכ‪ #‬יכולות לבסס הרשעה בעבירה שבכתב האישו‪.‬‬
‫‬
‫קביעת תקופת אשפוז מירבית‪ :‬התיקו‪ #‬קובע תקופה מירבית לאשפוז כפוי על פי צו בית משפט בהתא‬
‫לחומרת העבירה לגביה קבע בית המשפט שקיימות ראיות לכאורה‪ .‬שינוי חקיקה זה יוביל לצמצו‬
‫משמעותי של פרקי האשפוז הכפוי במוסדות האשפוז ויעניק בכורה לשיקו בקהילה‪ .‬התיקו‪ #‬יוביל‬
‫‪64‬‬
‫למיגור התופעה שרווחה בעבר‪ ,‬של חולי המוחזקי מכוח צו של בית משפט במש‪ %‬שני ארוכות‪,‬‬
‫העולות על תקופות העונש שנית‪ #‬היה להשית עליה לו הורשעו בדינ‪.‬‬
‫‬
‫העמדה לדי של חולה המצוי בצו מרפאתי‪ ,‬בטר שוחרר מהטיפול הכפוי‪ :‬הצעת החוק המקורית‬
‫ביקשה לקבוע כי נית‪ #‬יהיה לחדש הליכי משפטיי נגד אד שהוכרז שאינו כשיר לעמוד לדי‪ #‬מפאת‬
‫מחלת נפש ג במהל‪ %‬התקופה בה הוא מאושפז בבית חולי פסיכיאטרי‪ .‬הסניגוריה התנגדה להצעה זו‬
‫בטענה שהסדר כזה עלול לגרו לפגיעה משמעותית בהלי‪ %‬הטיפולי של חולה הנפש המאושפז ובשיקומו‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,#‬נטע‪ #‬כי ההסדר יביא לעומס מיותר על המערכת המשפטית‪ ,‬בשל ריבוי דיוני מקדימי ארוכי‬
‫ומורכבי‪ ,‬רק לצור‪ %‬קביעת העיתוי לחידוש ההליכי‪ .‬התיקו‪ #‬שהתקבל בסופו של דבר מאפשר לחדש‬
‫הליכי בעניינו של חולה המטופל רק לאחר שחרור מאשפוז כפוי‪ ,‬א‪ %‬בנסיבות מוגבלות והולמות ג‬
‫במהל‪ %‬היותו נתו‪ #‬תחת צו טיפול מרפאתי‪.‬‬
‫‬
‫הבניית שיקול דעתה של הועדה הפסיכיאטרית וסמכויות ועדה נוספות‪ :‬עיגו‪ #‬סמכות הוועדה להמיר צו‬
‫אשפוז לצו מרפאתי‪ ,‬כפי שנקבע בתיקו‪ ,#‬יוצר מנגנו‪ #‬מידתי לטיפול בחולי נפש ועשוי להוביל לקיצור‬
‫משמעותי של תקופות האשפוז הכפוי‪ .‬בנוס‪ ,‬התיקו‪ #‬מבנה את שיקול דעתה של הוועדה הפסיכיאטרית‪,‬‬
‫הדנה בעניינ של חולי המאושפזי מכוח צו פלילי‪ ,‬בבואה להחליט על שחרור‪ .‬מדובר בהישג‬
‫משמעותי של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬שכ‪ #‬לראשונה עוגנו בחוק השיקולי המרכזיי לאשפוז כפוי פלילי‪,‬‬
‫העוסקי במצב נפשי ובמסוכנות‪ .‬נראה כי העיגו‪ #‬החוקי יוביל להגשמת העיקרו‪ #‬השיקומי של החוק‬
‫וימנע שימוש בו למטרות אחרות‪.‬‬
‫‬
‫הקמת ועדה פסיכיאטרית מיוחדת וסמכויות ועדה פסיכיאטרית מיוחדת‪ :‬התיקו‪ #‬קבע מתווה להקמתה‬
‫של ועדה פסיכיאטרית מיוחדת‪ ,‬אשר תהא מוסמכת לדו‪ #‬בעניינו של מי שהואש בעבירת רצח או ניסיו‪#‬‬
‫רצח בלבד‪ .‬לוועדה הוענקו סמכויות מיוחדות ונרחבות‪ .‬הסניגוריה הציבורית פעלה רבות על מנת להוביל‬
‫ליצירת מתווה מאוז‪ #‬וראוי‪ ,‬אשר לא יפגע בחולי הנפש מעבר לנדרש‪.‬‬
‫‪1.7.4‬‬
‫דגשי והישגי בייצוג לקוחות ע מוגבלויות‬
‫הסניגוריה הציבורית מייצגת חלק גדול מעוברי החוק בעלי לקות שכלית ונפשית לאור‪ %‬ההלי‪ %‬הפלילי‪ .‬על מנת‬
‫להתמודד ע האתגרי הייחודיי הנדרשי מעורכי הדי‪ #‬בייצוג לקוחות ע מוגבלויות‪ ,‬הוקמה בכל מחוז‬
‫מחלקה העוסקת בפיקוח והנחייה מקצועית של עורכי הדי‪ #‬המייצגי מטע הסניגוריה‪ ,‬וכ‪ #‬פורו מקצועי‬
‫ארצי המאפשר שיתו במידע וקביעת יעדי ומדיניות‪.‬‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬נכתבו שתי הנחיות מקצועיות לייצוג לקוחות ע מוגבלות שכלית‪ ,‬אשר יופצו במהל‪ %‬שנת‬
‫‪ 2015‬לעורכי הדי‪ #‬החיצוניי וג יוטמעו בהשתלמויות ארציות ומחוזיות אשר יוחדו לנושא‪ .‬פעילות הפורו‬
‫ושיפור ההכשרה המקצועית לעורכי די‪ #‬המתמחי בייצוג עוברי חוק בעלי לקות שכלית ונפשית הניבו בשנת‬
‫‪ 2013‬ובשנת ‪ 2014‬מספר הישגי משפטיי חשובי‪:‬‬
‫חקירת מותאמת של חשודי בעלי מוגבלויות‬
‫חוק הליכי חקירה והעדה )התאמה לאנשי ע מוגבלות שכלית או נפשית(‪ ,‬התשס"ו‪ ,2005‬קובע הסדרי‬
‫מיוחדי לחקירת עדי וחשודי כאשר קיי חשש שמוגבלות תשפיע על תוכ‪ #‬העדות או מהימנותה‪ .‬לגבי‬
‫אנשי ע מוגבלות שכלית נקבע כי ככלל ולמעט חריגי הקבועי בחוק‪ ,‬יש להפסיק את הלי‪ %‬החקירה הרגיל‬
‫‪65‬‬
‫ולהפנות לחקירה שתתבצע על ידי חוקר מיוחד )סעיפי ‪ 43‬לחוק(‪ .‬לחשודי ע מוגבלות נפשית נקבעה הגנה‬
‫מצומצמת יותר לפיה ה יהיו זכאי לנוכחות של אד מלווה בחקירה‪.‬‬
‫א שהחוק פורס בשנת ‪ 2005‬והוראותיו השונות נכנסו לתוק לפני שני‪ ,‬נעשה בו שימוש מועט יחסית‪,‬‬
‫בעיקר ביחס לחשודי‪ .‬בשני האחרונות מתרבי המקרי בה סניגורי טועני נגד איכותה וחוקיותה של‬
‫חקירה שנעשית שלא לפי הוראות החוק וכנגד קבילות הודאות של נאשמי ע לקויות שכליות שנגבו תו‪%‬‬
‫הפרתו‪ .‬במהל‪ %‬השנה האחרונה ניתנו מספר החלטות תקדימיות‪ ,‬ובה‪ :#‬שחרור ממעצר בשל ניהול חקירה שלא‬
‫לפי הוראות החוק )מ"י )שלו אשקלו‪ ;264820515 (#‬ייצוג על ידי עו"ד מזל גבאי(; פסילת הודאת של נאש‬
‫ע מוגבלות שכלית שנגבתה שלא לפי הוראות החוק )ת"פ )שלו תלאביב( ‪ ;211630910‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫יוסי סקה(; וכ‪ #‬מת‪ #‬משקל מועט להודאה שניתנה על ידי אד בעל לקות נפשית משמעותית וזיכויו מאירועי‬
‫שאי‪ #‬ביחס אליה )ת"פ )מחוזי תלאביב( ‪ ;184521213‬ייצוג על ידי עו"ד ד‪ #‬באומ‪ :#‬בית המשפט זיכה את‬
‫הנאש ממספר מקרי הצתה בה הודה‪ ,‬והרשיעו רק באלו שביחס אליה‪ #‬היו ראיות מחזקות משמעותיות(‪.‬‬
‫שילוב לקוחות ע מוגבלויות במסגרות טיפוליות בהוראת בית המשפט‬
‫מספר רב של החלטות שניתנו בשנתיי האחרונות יצרו בסיס משפטי לקריאה מרחיבה של סעי ‪ 19‬לחוק‬
‫הסעד‪ ,‬באופ‪ #‬שיכלול‪ ,‬במקרי המתאימי‪ ,‬ג את מי שסובל מלקות שכלית משמעותית א‪ %‬אינו מאובח‪#‬‬
‫כמפגר במבחני ועדת האבחו‪ #‬של האג למפגר‪ .‬החלטות בתי המשפט לשלב עוברי חוק בעלי מוגבלות שכלית‬
‫קשה במוסד "נווה מנשה" נעשות ה‪ #‬במסגרת חלופת מעצר או צו מבח‪ #‬וה‪ #‬במסגרת סמכות בית המשפט‬
‫להורות על מעצר או מאסר במעו‪ #‬נעול )ת"פ )מחוזי בארשבע( ‪ ;409550512‬ייצג עו"ד נוע בונדר(‪ .‬סוגיה זו‬
‫הגיעה ג לפתחו של בית המשפט העליו‪ #‬בע"פ ‪ 2059/12‬פלוני נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ;20.8.2013‬ייצגו‬
‫עוה"ד חלי גראוגלבוע וענת חולי(‪ ,‬ש קבע בית המשפט כי נית‪ #‬להחיל את ההסדרי הקבועי בסעי ‪19‬‬
‫לחוק הסעד ג על מי שוועדת האבחו‪ #‬קבעה שאינו מפגר וא הותיר למערער פתח לשוב ולבקש לעבור ל"נווה‬
‫מנשה" א יהיה שינוי בפרוגנוזה הטיפולית‪ .‬השופט י' דנציגר א מתח ביקורת על המציאות הקשה בה אי‪ #‬די‬
‫מסגרות טיפוליות מתאימות לאוכלוסייה של עוברי חוק ע לקות שכלית משמעותית‪.‬‬
‫אחד המאבקי הממושכי בה הייתה מעורבת הסניגוריה הציבורית בשני האחרונות היה בעניינו של לקוח‬
‫אשר עקב פגיעת ראש קשה הוא חסר יכולת להתמודד ע דחפיו – דבר שמוביל להתנהגות מסוכנת ואלימה ה‪#‬‬
‫לעצמו וה‪ #‬לסביבה‪ .‬בשני האחרונות נעצר הלקוח מספר פעמי‪ ,‬ובכל פע נקבע שהוא אינו אחראי למעשיו‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬בהעדר מסגרת טיפולית מתאימה הוא הוחזק חודשי ארוכי במעצר ולבסו שוחרר לחסות‬
‫משפחתו‪ .‬במהל‪ %‬השני נת‪ #‬בית משפט השלו באילת החלטות חוזרות ונשנות בה‪ #‬הורה למנכ"ל משרד‬
‫הרווחה ולמנכ"ל משרד הבריאות לבחו‪ #‬באופ‪ #‬אישי את המקרה‪ ,‬וחזר והביע את מבוכתו ומידת הזעזוע שלו‬
‫מאזלת היד של הרשויות במציאת מסגרת מתאימה )ת"פ )שלו אילת( ‪ ;67481113‬ייצוג על ידי עו"ד אייל‬
‫לביא ועו"ד איל‪ #‬אמויאל(‪ .‬הלח‪ 0‬המשפטי המתמש‪ %‬הניב בסופו של דבר הסדר ייחודי‪ ,‬המבוסס על שיתו‬
‫פעולה בי‪ #‬משרד הבריאות‪ ,‬ששילב את הלקוח במסגרת טיפולית‪ ,‬למשרד הרווחה‪ ,‬שדאג להצמיד לו תומ‪%‬‬
‫שיסייע לו בהתארגנות היומיומית‪.‬‬
‫החלטות חשובות בתחו הפסיכיאטרי‬
‫סיווג הסייג של אי שפיות הדעת כזיכוי – ברע"פ ‪ 2675/13‬מדינת ישראל נגד וחנו )נית‪ #‬ביו ‪ ;3.2.2015‬ייצוג‬
‫על ידי עו"ד גיל רוה ז"ל( נית‪ #‬פסק די‪ #‬תקדימי וייחודי ההופ‪ %‬את ההלכה לפיה נאש החוסה תחנת הגנת אי‬
‫‪66‬‬
‫שפיות הדעת הקבועה בסעי ‪34‬ח לחוק העונשי‪ ,#‬מסווג כלאו בר עונשי‪ #‬א‪ %‬לא כמזוכה‪ .‬בית המשפט העליו‪#‬‬
‫ביטל את הסיווג של "לאו בר עונשי‪ "#‬וקבע שדינו של נאש לגביו נקבע שהוא חוסה תחת הסייג של אי שפיות‬
‫הדעת הקבוע בסעי ‪34‬ח לחוק העונשי‪ #‬הוא זיכוי‪ .‬בפסק דינו קבע השופט נ' הנדל כי סייג אי שפיות הדעת‬
‫אינו שונה מסייגי אחרי הקבועי בחוק העונשי‪) #‬כמו סייג ההגנה העצמית‪ ,‬העדר שליטה‪ ,‬שכרות ועוד(‪,‬‬
‫אשר בהתקיימ – די‪ #‬הנאש לזיכוי‪ .‬בית המשפט הדגיש כי העבירה הפלילית כוללת לא רק את המעשה‬
‫הפלילי‪ ,‬אלא ג את המחשבה הפלילית‪ ,‬וכי האד הלוקה באי שפיות הדעת אינו בר יכולת לגבש את‬
‫המחשבה הפלילית‪ ,‬ו"באי‪ #‬מחשבה פלילית לא מתבצעת עבירה"‪ .‬מהפ‪ #‬המוסרי קבע בית המשפט העליו‪ #‬כי‬
‫לא ראוי להכתי את החולה בנפשו – כהגדרתו בסעי ‪34‬ח לחוק – על ידי הרשעתו‪ .‬בנוס‪ ,‬נקבע כי הסיווג של‬
‫"לאו בר עונשי‪ "#‬הוא חריג במשפט הפלילי והוא יוצר קשיי‪ ,‬בלבול ועמימות לגבי מצבו המשפטי של החולה‪.‬‬
‫יצוי‪ ,#‬כי לאחרונה החליטה הנשיאה מ' נאור לדחות את בקשת המדינה לדיו‪ #‬נוס בפרשה זו )דנ"פ ‪;1237/15‬‬
‫ייצוג על ידי עו"ד דורית נחמניאלבק ועו"ד טל ענר(‪.‬‬
‫השפעת חוות דעת פסיכיאטרית על "ראיות לכאורה" בשלב המעצר – בבש"פ ‪ 6002/14‬פלונית נגד מדינת‬
‫ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ;11.9.2014‬ייצוג על ידי עו"ד עודד מורנו(‪ ,‬בית המשפט העליו‪ #‬נדרש לשאלת מעמדה של‬
‫חוות דעת פסיכיאטרית בהליכי מעצר‪ ,‬והשפעתה על קיומ‪ #‬של "ראיות לכאורה" הדרושות לש מעצרו של‬
‫נאש עד לתו ההליכי נגדו‪ .‬בהחלטה נקבע כי קיומה של חוות דעת פסיכיאטרית בשלב המעצר‪ ,‬הקובעת כי‬
‫הנאש אינו אחראי למעשיו וכי אינו כשיר לעמוד לדי‪ ,#‬מובילה לפיח‪6‬ת בעוצמת‪ #‬של הראיות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬נקבע‬
‫כי במצב בו אי‪ #‬מחלוקת בדבר מסקנות חוות הדעת‪ ,‬הרי שהסכמת התביעה לאמור בחוות הדעת מכרסמת‬
‫מאוד בראיות לכאורה‪ ,‬הנדרשות להחזקת אד במעצר עד תו ההליכי‪ .‬בית המשפט העליו‪ #‬קבע כי הסיכוי‬
‫להרשעת המשיבה במקרה זה נמו‪ ,%‬לאור קיומה של חוות הדעת ולאור עמדת המדינה שאינה חולקת עליה‪,‬‬
‫וקובע כי אי‪ #‬מקו להורות על מעצרה עד תו ההליכי‪ .‬בכל הקשור לסוגיית המעצר‪ ,‬מצטרפת להחלטה זו‬
‫החלטה חשובה נוספת של בית המשפט העליו‪ #‬בה נקבע שיש לעשות מאמ‪ 0‬מיוחד באיתור חלופות מעצר עבור‬
‫נאש הסובל מלקות שכלית משמעותית )בש"פ ‪ 1872/15‬פלוני נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ;31.3.2015‬ייצוג‬
‫על ידי עו"ד אולג פרגי‪ #‬ועו"ד שמעו‪ #‬ליבשי‪.((0‬‬
‫‪1.7.5‬‬
‫ייצוג מאושפזי בכפייה בצו בית משפט בפני ועדות פסיכיאטריות‬
‫הסניגוריה הציבורית מייצגת חולי נפש המטופלי בכפייה‪ ,‬בצו בית משפט‪ ,‬בכל בתי החולי והמרפאות‬
‫לבריאות הנפש ברחבי האר‪ .0‬הייצוג בפני הוועדות הפסיכיאטריות נית‪ #‬על ידי קבוצה מצומצמת יחסית של‬
‫עורכי די‪ #‬חיצוניי שהתמחו ועברו הכשרה בתחו‪ ,‬וכ‪ #‬על ידי עורכי די‪ #‬מהצוות הפנימי של הסניגוריה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫תרשי י"א‪ .‬מספר החולי שיוצגו בפני ועדות פסיכיאטריות בשנת ‪ ,2014‬בחלוקה לפי סוג הלי‪ – %‬בחת‪%‬‬
‫מחוזות‬
‫מחוז‬
‫צו אשפוז‬
‫צו לטיפול‬
‫מרפאתי‬
‫שימוע‬
‫ערעורי‬
‫שהוגשו*‬
‫סה"כ‬
‫תלאביב‬
‫‪129‬‬
‫‪117‬‬
‫‬
‫‪(2) 3‬‬
‫‪249‬‬
‫מרכז‬
‫‪257‬‬
‫‪101‬‬
‫‪5‬‬
‫‪(2) 4‬‬
‫‪367‬‬
‫‪67‬‬
‫חיפה‬
‫‪138‬‬
‫‪113‬‬
‫‪9‬‬
‫‪(16) 33‬‬
‫‪297‬‬
‫צפו‪#‬‬
‫‪78‬‬
‫‪67‬‬
‫‪10‬‬
‫‪(10) 16‬‬
‫‪171‬‬
‫ירושלי‬
‫‪44‬‬
‫‪55‬‬
‫‬
‫‪(2) 3‬‬
‫‪102‬‬
‫דרו‬
‫‪108‬‬
‫‪33‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪142‬‬
‫סה"כ‬
‫‪754‬‬
‫‪486‬‬
‫‪24‬‬
‫‪60‬‬
‫‪1,331‬‬
‫* חלק מהערעורי הוגשו על ידי החולי עצמ‪ ,‬והסניגוריה הציבורית מונתה לייצג‪ .‬בסוגריי צוינו מספר הערעורי‬
‫שהתקבלו‪.‬‬
‫ערעורי‬
‫בשני האחרונות‪ ,‬שמה הסניגוריה הציבורית דגש על הגשת ערעורי על החלטות הוועדה‪ ,‬במקרי‬
‫המתאימי‪ ,‬מתו‪ %‬מטרה לקבוע הלכות חשובות אשר תנחינה את הוועדות הפסיכיאטריות‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית ייצגה בשנת ‪ 2014‬ב‪ 60‬ערעורי על החלטותיה של הוועדות הפסיכיאטריות‪ ,‬מתוכ‬
‫התקבלו ‪ 32‬ערעורי )באופ מלא או חלקי(‪.‬‬
‫נתוני אלה מצביעי על שיעור הצלחה של ‪ 53%‬בערעורי המלמד על מידת החיוניות והאפקטיביות של‬
‫עבודת הסניגוריה הציבורית בתחו זה‪.‬‬
‫במסגרת הערעורי שהגישה הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בשנה האחרונה‪ ,‬נקבעו הלכות חדשות והתבססו הלכות‬
‫חשובות‪ ,‬הנוגעות לתחו זה‪ ,‬וביניה‪ :‬הגבלת סמכויות הוועדה הפסיכיאטרית לקבלת הערכת מסוכנות‬
‫בעניינו של מי שאושפז לפי סעי ‪15‬א לחוק טיפול בחולי נפש; קביעת המידתיות הנדרשת בהמרת צווי אשפוז‬
‫לצווי מרפאתיי; חשיבות החופשות לצור‪ %‬חיזוק תהלי‪ %‬שיקומו של החולה; חובת הוועדה הפסיכיאטרית‬
‫לית‪ #‬החלטה מנומקת ומפורטת שתתייחס לכל הפרמטרי הנדרשי להארכת האשפוז; החובה לשמור על‬
‫יחס הול ומידתי בי‪ #‬מש‪ %‬זמ‪ #‬האשפוז לבי‪ #‬חומרת העבירות; הדגשת מטרת האשפוז ככלי לשיפור מצבו‬
‫הרפואי של החולה‪ ,‬מתו‪ %‬מטרה להחזירו לקהילה; ביסוס הגישה לפיה תקרת האשפוז תיקבע לפי העונש‬
‫שהיה צפוי לנאש לו הורשע בדינו‪ ,‬ולא לפי העונש המקסימאלי הקבוע בצדה של העבירה; חשיבות‪ #‬של‬
‫החופשות ותרומת‪ #‬לשיקומו של החולה; חובת הוועדה לפרט את קביעת המסוכנות ולא להסתפק בהערכה‬
‫כללית של רמת מסוכנות; מגבלות על הוועדה בבואה לעכב שחרור חולה מצו במקרי מסוימי; חובת‬
‫הוועדה‪ ,‬בכל עת‪ ,‬לבחו‪ #‬את החלופה שתקטי‪ #‬את הפגיעה בחירותו של החולה; הדגשת זכויות החולה והכרה‬
‫בו כאד הזקוק לטיפול; ועוד‪.‬‬
‫‪ 1.8‬פיתוח הממשק שבי המשפט הפלילי לבי המשפט המינהלי‬
‫מזה מספר שני‪ ,‬הסניגוריה הציבורית מפתחת מומחיות ייחודית בממשק שבי‪ #‬המשפט הפלילי לבי‪ #‬המשפט‬
‫המינהלי‪ .‬בדוח השנתי הקוד הוזכרו השינויי הארגוניי שנערכו בהקשר זה בשנת ‪ 2013‬ובראשית שנת‬
‫‪ ,2014‬שבמסגרת הוקצה על ידי נציבות שירות המדינה תק‪ #‬פורמאלי של מנהל תחו בכיר לתחו המשפט‬
‫המינהלי בסניגוריה הארצית ונקבעו בכל מחוזות הסניגוריה ממוני מחוזיי על תחו המשפט המינהלי‬
‫‪68‬‬
‫)במשרה חלקית(‪ .‬ריכוז הידע ופיתוח המומחיות בנושא המשפט המינהלי והחוקתי בסניגוריה הארצית‬
‫ובמחוזות מאפשרי מת‪ #‬ייעו‪ 0‬שוט וזמי‪ #‬בנושאי אלה לסניגורי הפנימיי והחיצוניי‪ ,‬כמו ג למנהלי‬
‫המחלקות והתחומי‪ ,‬בתיקי רבי ומגווני‪ ,‬בכל שלבי ההלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬כמו ג בנושאי משיקי כגו‪#‬‬
‫בייצוג בוועדות שחרורי ובעתירות אסירי‪ .‬לצד תחו המשפט המינהלי הכללי‪ ,‬פיתחה הסניגוריה בשנת‬
‫‪ 2014‬באופ‪ #‬ממוקד את הייצוג בשני תחומי ספציפיי עליה יורחב בהמש‪ %‬הפרק‪ :‬תחו הנאשמי‬
‫הטועני למאוימות ותחו המאסר חל קנס‪.‬‬
‫‪1.8.1‬‬
‫קידו טענות מינהליות וחוקתיות במשפט הפלילי‬
‫כפי שהוסבר ג בדוח השנתי הקוד‪ ,‬עיקר המאמ‪ 0‬בפעילות תחו המשפט המינהלי בסניגוריה הציבורית‬
‫מושקע בפיתוח המשפט הפלילי כ‪ %‬שיידונו במסגרתו ג טענות בעלות אופי "בג"צי"‪ ,‬המופנות – במקרי‬
‫המצדיקי זאת – כנגד התנהלות התביעה‪ ,‬המשטרה ורשויות אחרות המעורבות בהלי‪ %‬הפלילי‪ .‬המדובר לא‬
‫רק בטענות המתבססות על הצדק וההגינות כלפי הנאש‪ ,‬שאות‪ #‬מקובל היה לטעו‪ #‬ג בעבר‪ ,‬במסגרת‬
‫הדוקטרינה המוכרת כ"הגנה מ‪ #‬הצדק"‪ ,‬אלא ג בטענות רחבות יותר‪ ,‬המתבססות על המשפט המינהלי‬
‫והחוקתי בכללותו ועל קידו האינטרס הציבורי הרחב‪ ,‬אשר הוכרו בשני האחרונות בפסיקה כ"דוקטרינת‬
‫הביקורת המינהלית בפלילי"‪ .‬במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬ובתחילת ‪ 2015‬המשיכה הדוקטרינה המינהלית להעמיק‬
‫‪51‬‬
‫שורשי בפסיקה‪ ,‬כ‪ %‬שכיו ברור כי דר‪ %‬המל‪ %‬להעלאת טענות מינהליות היא במסגרת ההלי‪ %‬הפלילי גופו‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית קידמה את פיתוח הדוקטרינה המינהלית ג בספרות המשפטית‪ .‬בדוח השנתי הקוד‬
‫הוזכרו שני מאמרי שנכתבו על ידי מנהל תחו המשפט המינהלי בסניגוריה הארצית ופורסמו בכתב העת‬
‫הסניגור‪ ,‬אשר ניתחו לראשונה את הדוקטרינה שהתפתחה בפסיקה האמורה‪ ,‬והצביעו על כ‪ %‬שמאפייניה‬
‫ויתרונותיה הייחודיי מחוללי שינוי חשוב במשפט הפלילי בישראל‪ .‬לאחרונה פורס מאמר נוס המשלב‪,‬‬
‫מעדכ‪ #‬ומרחיב את שני המאמרי הללו‪ 52.‬כ‪ #‬פורסמה בשנת ‪ 2014‬הערת פסיקה הנוגעת להתפתחויות נוספות‬
‫בממשק שבי‪ #‬המשפט הפלילי למשפט המינהלי‪ ,‬בהקשר של בקשת ההגנה לקבל את נימוקי התביעה להגשה‬
‫מאוחרת של כתב אישו נגד קטי‪) #‬למעלה משנה לאחר האירוע‪ ,‬בניגוד לכלל הרגיל הקבוע בסעי ‪ 14‬לחוק‬
‫‪54‬‬
‫הנוער(‪ 53.‬במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬הביאו טענות הסניגוריה בהקשר זה במספר מקרי לביטול כתבי אישו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬החל לפעול ולהתכנס באופ‪ #‬תקופתי פורו של הממוני על תחו המשפט המינהלי במחוזות‬
‫הסניגוריה‪ .‬הפורו משת ידע ותובנות ומכוו‪ #‬פעולות לש קידו טענות מינהליות וחוקתיות במשפט‬
‫הפלילי‪ ,‬במטרה לשפר את הייצוג שנית‪ #‬ללקוחות הסניגוריה וא לתרו לאינטרס הציבורי הרחב‪ .‬תשומת לב‬
‫מיוחדת ניתנה השנה להעלאת טענות מנהליות במסגרת ייצוג ב"תיקי עוני" )להרחבה‪ ,‬ר' פרק ‪ ,(1.1.2‬לטענות‬
‫‪ 51‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬בית המשפט העליו‪ #‬חזר על הלכה זו בבג"‪ 2303/15 0‬חנקשייב נ' פרקליט המדינה )נית‪ #‬ביו ‪;7.4.2015‬‬
‫ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט(‪ .‬באותו מקרה ביקש העותר להורות לפרקליט המדינה להעביר את ניהול התיק הפלילי‬
‫בעניינו לפרקליטות מחוז אחרת‪ ,‬בטענה שפרקליטות המחוז שבה מתנהל התיק מצויה בניגוד ענייני ניכר‪ .‬בג"‪ 0‬קבע כי‬
‫נית‪ – #‬ומשו כ‪ %‬צרי‪ ,%‬בשל עקרו‪ #‬הסעד החלופי – להעמיד את הטענה להכרעתו של בית המשפט הפלילי‪ .‬בג"‪ 0‬התבסס‬
‫בכ‪ %‬על הלכת ניר ע כה‪ ,‬א‪ %‬למעשה הרחיב אותה ואת הדוקטרינה המינהלית באופ‪ #‬משמעותי‪ .‬לגו העניי‪ #‬נמנע בג"‪0‬‬
‫מלנקוט עמדה באשר לטענת העותר‪ .‬בעקבות זאת הסכימה הפרקליטות להגיע בתיק להסדר טיעו‪ #‬מקל כפי שביקש‬
‫הסניגור מלכתחילה‪.‬‬
‫‪ 52‬רענ‪ #‬גלעדי‪" ,‬דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילי"‪ ,‬ספר אליהו מצא ‪) 529‬אהר‪ #‬ברק‪ ,‬אילה פרוקצ'יה‪ ,‬שרו‪ #‬חנס‬
‫ורענ‪ #‬גלעדי עורכי‪.(2015 ,‬‬
‫‪ 53‬רענ‪ #‬גלעדי‪" ,‬חידוש במשפט המינהליהפלילי בש"פ ‪ 7955/13‬פלוני‪ :‬הנאש זכאי לקבל את הנמקת ההחלטה‬
‫המינהלית להעמידו לדי‪ ,#‬א‪ %‬רק לאחר שיתקו אותה"‪ ,‬הסניגור ‪.(2014) 84 ,208‬‬
‫‪ 54‬ר' למשל‪ ,‬ת"פ )שלו לנוער ראשו‪ #‬לציו‪) 229690913 (#‬החלטה מיו ‪ ;28.9.2014‬ייצוג על ידי עו"ד יפעת כ‪ 0‬ודגנית‬
‫משעלי(; ת"פ )שלו לנוער רחובות( ‪) 485430112‬החלטה מיו ‪ ;15.1.2014‬ייצוג על ידי עו"ד דגנית משעלי(‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫כי היה מקו לנקוט בהלי‪ %‬של הסדר סגירת תיק מותנית )להרחבה‪ ,‬ר' פרק ‪ (3.4.3‬ולהעלאת הדרישה‬
‫מרשויות האכיפה לקבל מידע הנחו‪ +‬לניהול הגנת הנאשמי‪ .‬באשר לדרישה לקבלת מידע כאמור‪ ,‬המדובר‪,‬‬
‫בי‪ #‬היתר‪ ,‬בנהלי עבודה של רשויות האכיפה ורשויות רלוונטיות אחרות ובמידע על תיקי דומי קודמי‬
‫הדרוש לשקילת האפשרות לטעו‪ #‬לאכיפה מפלה שננקטה כלפי הנאש‪ .‬דרישה כזאת יכולה להתבצע במספר‬
‫מסלולי‪ ,‬לרבות בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעי ‪ 74‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי; בקשה להמצאת מסמכי‬
‫לפי סעי ‪ 108‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי; ובקשה לפי חוק חופש המידע‪ .‬ג בתחו זה נחלה הסניגוריה הצלחות‬
‫‪55‬‬
‫רבות בכל המחוזות‪.‬‬
‫דר‪ %‬נוספת לקבלת מידע היכול לסייע לנאשמי בהגנת היא פנייה מוסדית של הסניגוריה הציבורית לרשות‬
‫מינהלית אחרת‪ .‬בשנת ‪ 2014‬פנתה הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בגיבוי היחידה הממשלתית לחופש המידע‪ ,‬לממונה‬
‫על חופש המידע במשטרת ישראל בבקשה לקבל את כל נהלי המשטרה‪ ,‬ובפרט נהלי אג החקירות והמודיעי‪#‬‬
‫של המשטרה‪ ,‬אשר אינ חסויי‪ .‬לאחר עבודה ממושכת שנעשתה בעניי‪ #‬זה על ידי המשטרה‪ ,‬ואשר כללה‬
‫מעבר על מספר רב של נהלי‪ ,‬קיבלה הסניגוריה לידיה דיסק אשר כלל את כל ‪ 93‬הנהלי של חטיבת‬
‫החקירות של המשטרה שהותרו לפרסו‪ .‬כל הנהלי שהתקבלו הועלו לתועלת כלל הציבור לאתר האינטרנט‬
‫של הסניגוריה הציבורית ולאתר היחידה הממשלתית לחופש המידע‪.‬‬
‫‪1.8.2‬‬
‫‪56‬‬
‫הגנה על נאשמי הטועני למאוימות‬
‫בשני האחרונות נחשפה הסניגוריה הציבורית למצב העגו של נאשמי בהלי‪ %‬פלילי )בעיקר בעבירות‬
‫שהייה בלתי חוקית(‪ ,‬הטועני כי נכנסו לישראל מכיוו‪ #‬שנשקפה סכנה לחייה בשטחי הרשות הפלסטינית‬
‫ורצועת עזה‪ ,‬בעיקר על רקע של שיתו פעולה ע ישראל‪ .‬נאשמי אלה ה בדר‪ %‬כלל אנשי דלי שבדלי‪,‬‬
‫המצויי בשולישוליה של החברה‪ .‬פעמי רבות ה מרצי עונשי מאסר חוזרי ונשני‪ ,‬על רקע כניסת‬
‫לישראל‪ ,‬כאשר לטענת ה מצויי במלכוד – סכנת חיי בצד הפלסטיני ואי הכרה מצד הרשויות בישראל‪.‬‬
‫מדובר לא פע בדרירחוב‪ ,‬באנשי שאינ יודעי קרוא וכתוב‪ ,‬החיי מ‪ #‬היד לפה ומיואשי מלמצוא פתרו‪#‬‬
‫למצוקת‪.‬‬
‫פיתוח הייצוג בתחו זה כולל‪ ,‬בצד טענות קלאסיות מהמשפט הפלילי )כמו הגנת הצור‪ ,%‬הקבועה בסעי ‪34‬י‬
‫לחוק העונשי‪ ,(#‬ג שימוש רב בכלי ובתובנות מהמשפט המינהלי והחוקתי‪ .‬תיקי הנאשמי הטועני‬
‫למאוימות‪ ,‬על א שמספר מועט )תיקי בודדי בשנה בכל מחוז(‪ ,‬מצריכי השקעה מיוחדת‪ ,‬ה‪ #‬בשל‬
‫הזהירות המתבקשת בטיפול בעניינו של אד הטוע‪ #‬לסכנת חיי וה‪ #‬בשל המורכבות המשפטית שבתיקי‬
‫אלה‪ ,‬המחייבי יצירתיות משפטית וחדשנות בהתמודדות ע המאטריה המתפתחת‪.‬‬
‫ייצוג של המאוימי במסגרת התיק הפלילי מעורר סוגיות משפטיות ייחודיות בכל השלבי של ההלי‪%‬‬
‫הפלילי – מהלי‪ %‬המעצר‪ ,‬דר‪ %‬בקשות לקבלת חומר חקירה‪ ,‬ועד לטיעוני המהותיי בתיק הפלילי‪ .‬בשנת‬
‫‪ 55‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬ע"ח )מחוזי נצרת( ‪ 319960314‬אלמקיי נ' מדינת ישראל )החלטה מיו ‪ ;20.3.2014‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫אלעד בלאיש(; ע"ח )שלו קריות( ‪ 380640114‬וויט נ' מדינת ישראל )החלטה מיו ‪ ;3.3.2014‬ייצוג על ידי עו"ד יאנה‬
‫יורי‪ ;(#‬ת"פ )שלו כפרסבא( ‪ 509940611‬מדינת ישראל נ' ירד )החלטה מיו ‪ ;16.2.2015‬ייצוג על ידי עו"ד שרו‪#‬‬
‫דניאלי(; ע"ח )מחוזי נצרת( ‪ 302090615‬מדינת ישראל נ' חיו )החלטות מימי ‪ 29.6.2015‬ו‪ ;8.7.2015‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫שלומי טדרי(; ת"פ )מחוזי לנוער ירושלי( ‪ 16160414‬מדינת ישראל נ' פלוני )החלטה מיו ‪ ;7.7.2015‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫אלי פוקסברומר(‪.‬‬
‫‪ 56‬לעיו‪ #‬בנהלי‪ ,‬ר' ‪.http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/News/Pages/Nahaley_Mishtara.aspx‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ 2014‬ובמחצית הראשונה של שנת ‪ 2015‬התקבלו מספר החלטות חשובות בתחומי אלה‪ ,‬בכל הנוגע לנאשמי‬
‫מאוימי‪:‬‬
‫‬
‫בת"פ )שלו בארשבע( ‪ 378461013‬מדינת ישראל נ' פלוני )נית‪ #‬ביו ‪ ;26.6.2014‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫דניאל כה‪ ,#‬בסיוע עו"ד רות לוי‪#‬רפפורט ועו"ד גבי פורט(‪ ,‬זיכה בית המשפט נאש הטוע‪ #‬למאוימות‪,‬‬
‫לאחר שקבע כי התקיימו בעניינו תנאי הגנת הצור‪) %‬להרחבה על פסק הדי‪ ,‬ר' ג פרק ‪ 1.1.3‬בנושא‬
‫"זיכויי בולטי בשנה החולפת"(‪ .‬א בת"פ )שלו ראשו‪ #‬לציו‪ 132970914 (#‬מדינת ישראל נ' פלוני‬
‫)נית‪ #‬ביו ‪ ;22.7.2015‬ייצוג על ידי עו"ד איתי ברעוז ועו"ד נוע גוטמ‪ ,(#‬זיכה בית המשפט נאש הטוע‪#‬‬
‫למאוימות‪ ,‬לאחר שקבע כי התקיימו בעניינו תנאי הגנת הצור‪ .%‬בית המשפט קבע כי הנאש הוכיח לכל‬
‫הפחות ברמה של ספק סביר כי שית פעולה ע ישראל‪ ,‬כי נתפס ועונה בשל כ‪ %‬ברשות הפלסטינית במש‪%‬‬
‫חודשי רבי עד שהצליח להימלט‪ ,‬וכי חייו‪ ,‬שלמות גופו וחירותו יהיו נתוני לאיומי ממשיי‪,‬‬
‫מוחשיי ומיידיי א ישוב לשטחי‪ .‬בבחינת הדרישות להתקיימותה של הגנת הצור‪ %‬התחשב בית‬
‫המשפט‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬בכ‪ %‬שמדובר באד בודד‪ ,‬חסר השכלה ומקצוע‪ ,‬החי מהיד לפה‪ ,‬ללא כל מעטפת‬
‫חברתית תומכת‪ ,‬אשר זכה לראשונה לסיוע משפטי מהסניגוריה רק ע הגשת האישו נגדו‪.‬‬
‫‬
‫בדיני המעצרי‪ ,‬ג בעבר הצליחה הסניגוריה להביא לשחרור נאשמי שטענו למאוימות לתחומי‬
‫ישראל‪ ,‬נוכח החשש לחייה לו ישוחררו לשטחי והפגיעה בחירות לו ייאלצו להישאר במעצר בשל כ‪,%‬‬
‫אול לא נית‪ #‬לכ‪ %‬גיבוי מפורש של בית המשפט העליו‪ .#‬בבש"פ ‪ 743/15‬פלוני נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו‬
‫‪ ;18.2.2015‬ייצוג על ידי עו"ד ד"ר איילת עוז ועו"ד מוטי לוי(‪ ,‬ניתנה לראשונה החלטה מפורשת של בית‬
‫המשפט העליו‪ #‬בעניי‪ #‬זה‪ .‬השופטת דפנה ברקארז הורתה על שחרורו של העצור בתחומי ישראל‪ ,‬לאחר‬
‫שהציג תשתית עובדתית לכאורית באשר לסכנה הצפויה לו א ישוחרר לשטחי‪ .‬בעקבות החלטה‬
‫תקדימית זו‪ ,‬התקבלו מספר החלטות נוספות בערכאות הדיוניות ובעררי המורות על שחרור של‬
‫‪57‬‬
‫עצורי אשר הצביעו על כ‪ %‬שנשקפת לה סכנת חיי ברשות הפלסטינית‪.‬‬
‫‬
‫בבקשות לקבלת חומר חקירה‪ ,‬התבססה בפסיקה במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬טענת הסניגוריה‪ ,‬לפיה החומרי‬
‫שנאספו על ידי ועדת המאוימי‪ ,‬שהיא הגו הבוח‪ #‬את בקשותיה של מאוימי לקבלת היתרי שהייה‬
‫בישראל‪ ,‬מהווי חומר חקירה שיש להעבירו להגנה על פי סעי ‪ 74‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי‪ .‬במספר‬
‫החלטות‪ ,‬שניתנו במחוזות השוני‪ ,‬חיזקו ועיגנו בתי המשפט המחוזיי את ההלכה לפיה החומרי‬
‫המצויי בידי ועדת המאוימי ה חומר חקירה‪ 58.‬במספר מקרי‪ ,‬לאחר שבעקבות בקשות לקבלת‬
‫חומר חקירה אילצו בתי המשפט את המדינה להציג את חומרי ועדת המאוימי או להוציא עליה‬
‫תעודת חיסיו‪ ,#‬החליטה המדינה לחזור בה מהאישומי‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ 57‬ר' למשל‪ ,‬עמ"ת )מחוזי ירושלי( ‪ 551510515‬פלוני נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ;18.6.2015‬ייצוג על ידי עו"ד אשר‬
‫חס‪ #‬ועו"ד מאיה ברקאי(; עמ"ת )מחוזי מרכז( ‪ 20030515‬מדינת ישראל נ' אבו זהרה )נית‪ #‬ביו ‪ ;5.5.2015‬ייצוג על ידי‬
‫עו"ד איתי ברעוז ועו"ד נוע גוטמ‪ ;(#‬עמ"ת ‪) 139110215‬מחוזי בארשבע( פלוני נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו‬
‫‪ ,16.2.2015‬ייצוג על ידי עו"ד אביב סטרול(‪.‬‬
‫‪ 58‬ר' למשל‪ ,‬ע"ח )מחוזי מרכז( ‪ 151630315‬פלוני נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ;8.4.2015‬ייצוג על ידי עו"ד איתי ברעוז‬
‫ועו"ד נוע גוטמ‪ ;(#‬ע"ח )מחוזי בארשבע( ‪ 437060215‬מדינת ישרל נ' פלוני )נית‪ #‬ביו ‪ ;14.3.2015‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫אביב סטרול(; ע"ח )מחוזי חיפה( ‪ 245231014‬פלוני נ' מדינת ישראל )נית‪ #‬ביו ‪ ;8.1.2014‬ייצוג על ידי עו"ד ליאוניד‬
‫פרחובניק ועו"ד רענ‪ #‬גלעדי(‪.‬‬
‫‪ 59‬ר' למשל‪ ,‬עמ"ת )מחוזי נצרת( ‪ 361520215‬מדינת ישראל נ' פלוני )החלטה מיו ‪ (17.2.2015‬ות"פ )שלו נצרת( ‪1971‬‬
‫‪ 0115‬מדינת ישראל נ' פלוני )החלטה מיו ‪ ;24.2.2015‬ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי(; ת"פ )שלו עכו( ‪120700114‬‬
‫מדינת ישראל נ' פלוני )החלטה מיו ‪ ;30.3.2015‬ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי(; ת"פ )שלו נצרת( ‪ 542230212‬מדינת‬
‫ישראל נ' פלוני )החלטה יו ‪ ;5.3.2015‬ייצוג על ידי עו"ד סוהאד אג'א(‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪1.8.3‬‬
‫הלי" הוג בהפעלת מאסר חל‪ ,‬קנס‬
‫כפי שהוסבר בדוח השנתי הקוד‪ ,‬הבטחת הלי‪ %‬הוג‪ #‬בהפעלת מאסר חל קנס היא בגדר תחו משפטי חדש‪,‬‬
‫אשר מצוי א הוא בממשק שבי‪ #‬המשפט הפלילי למשפט המינהלי‪ .‬התחו נוסד למעשה בעקבות פסק הדי‪#‬‬
‫התקדימי שנית‪ #‬על ידי בית המשפט העליו‪ #‬בתיק של הסניגוריה הציבורית – רע"פ ‪ 837/12‬מדינת ישראל נ'‬
‫גוסקוב )נית‪ #‬ביו ‪ .(20.11.2012‬עד אותו פסק די‪ ,#‬הוזנח נושא זה מבחינה משפטית ולא הוסדר כראוי במש‪%‬‬
‫עשרות שני‪ ,‬בעיקר בשל כשל מובנה של תתייצוג של אוכלוסייה שהיא מהשכבות החלשות ביותר בחברה‪.‬‬
‫פסק הדי‪ #‬חייב את המדינה להפסיק את הנוהג הפסול של מאסר חייבי בהלי‪ %‬חדצדדי ומפתיע הנוגד את‬
‫כללי המשפט המינהלי והחוקתי‪ ,‬ושאינו מאפשר לחייב לטעו‪ #‬את טענותיו בפני המרכז לגביית קנסות ובפני‬
‫בית המשפט‪ ,‬כמו ג לנסות להשיג לעצמו ייצוג משפטי‪ ,‬בעודו אד חופשי‪ .‬בתחילת שנת ‪ ,2014‬לאחר עבודת‬
‫מטה שנעשתה בשיתו הסניגוריה הציבורית‪ ,‬המרכז לגביית קנסות הכניס לשימוש איגרת התראה לחייב לפני‬
‫מאסר בנוסח המביא לידיעתו את עיקר זכויותיו‪ ,‬לרבות הזכות לפנות לסניגוריה הציבורית על מנת שתיבדק‬
‫זכאותו לייצוג‪.‬‬
‫ג בשנת ‪ 2014‬ובתחילת ‪ 2015‬הצליחה הסניגוריה הציבורית להביא לשחרור או לעיכוב ביצוע וא לביטול‬
‫מאסר של רבי מבי‪ #‬החייבי שפנו אליה‪ ,‬אשר המאסר חל קנס הופעל נגד שלא כדי‪ ,#‬בי‪ #‬בשל הפרת‬
‫הלכת גוסקוב ובי‪ #‬מסיבות אחרות‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ברע"ב ‪ 1049/15‬ניזרי נ' שירות בתי הסוהר )נית‪ #‬ביו ‪ ,1.4.2015‬נימוקי פסק הדי‪ #‬פורסמו ביו ‪;18.6.2015‬‬
‫ייצוג על ידי עו"ד מיה רוזנפלד(‪ ,‬טיפלה הסניגוריה הציבורית במקרה ייחודי של אסיר שריצה מאסר פלילי‬
‫רגיל של שלוש שני ועשרה חודשי‪ ,‬שעליו התווס מאסר של שלושה חודשי חל קנס‪ .‬הצטברות‬
‫המאסרי הביאה לתקופה כוללת העולה על ארבע שני‪ ,‬באופ‪ #‬שיצר שאלה פרשנית באשר לזכאותו של‬
‫האסיר לשחרור מינהלי‪ 61.‬בפסק די‪ #‬עקרוני קבע בית המשפט העליו‪ #‬כי תכליתו של המאסר חל הקנס היא‬
‫אכיפתית‪ ,‬וריצוי מאסר זה אינו מטרה בפני עצמה אלא רק כלי להבטחת התשלו‪ .‬על כ‪ ,#‬לצור‪ %‬השאלה א‬
‫אסיר זכאי לשחרור מינהלי‪ ,‬כמו אסירי שמאסר נמו‪ %‬מארבע שני‪ ,‬אי‪ #‬להתחשב בתקופת המאסר חל‬
‫הקנס‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬מאחר שתכלית השחרור המינהלי היא להקל על הצפיפות בבתי הכלא‪ ,‬ומבחינה זו אי‪#‬‬
‫הבדל בי‪ #‬מאסר רגיל למאסר חל קנס‪ ,‬הרי שלצור‪ %‬השאלה מה אור‪ %‬תקופת הניכוי המינהלי שיקוזז‬
‫מהמאסר של מי שזכאי לשחרור מינהלי‪ ,‬יש להתחשב בתקופת המאסר חל הקנס‪ .‬פסק הדי‪ #‬כולל קביעות‬
‫עקרוניות נוספות המחזקות את עמדת הסניגוריה הציבורית בתיקי מאסר חל קנס רגילי‪ .‬בי‪ #‬היתר הובהר‬
‫בו העיקרו‪ #‬לפיו דלותו של אד שאינו יכול לשל את הקנס אינה אמורה להביא לשלילת חירותו‪ .‬בעקבות‬
‫פסק הדי‪ ,#‬האסיר שוחרר ממאסרו באופ‪ #‬מיידי‪.‬‬
‫‪ 60‬ר' למשל‪ ,‬ע"פ )מחוזי נצרת( ‪ 568350714 ,568300714 ,496350414‬עמארה נ' מדינת ישראל )החלטות מימי‬
‫‪ 10.6.2014‬ו‪ ;7.10.2014‬ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי( )בתיק זה בוטלה ההרשעה כליל ‪ 17‬שנה לאחר שניתנה בהעדר‬
‫הנאש‪ ,‬ועמה בוטל המאסר חל קנס(; ת"פ )מחוזי נצרת( ‪ 1113/04‬מדינת ישראל נ' חוסיי )החלטה מיו ‪;11.8.2014‬‬
‫ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי; עפ"ג )מחוזי ירושלי( ‪ 372270514‬שקרה נ' מדינת ישראל )החלטות מימי ‪ 27.5.2014‬ו‬
‫‪ (26.10.2014‬ות"פ )שלו ירושלי( ‪ 259107‬מדינת ישראל נ' שקרה )החלטה מיו ‪ ;27.5.2015‬ייצוג על ידי עו"ד יעקוב‬
‫ג'בר; ת"פ )שלו תלאביב( ‪ 7008/06‬מדינת ישראל נ' פריד )החלטה מיו ‪ ;9.4.2014‬ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט; ת"פ‬
‫)שלו תלאביב( ‪ 6219/05‬מדינת ישראל נ' מוסרי )החלטה מיו ‪ ;7.10.2014‬ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט; ת"פ )שלו‬
‫ירושלי( ‪ 5060/07‬מדינת ישראל נ' חיו )החלטות מימי ‪ 31.10.2014‬ו‪ ;3.11.2014‬ייצוג על ידי עו"ד אלי פוקסברומר‬
‫ועו"ד שאול עזרא; ת"פ )שלו בארשבע( ‪ 831/09 ,1791/08‬המרכז לגביית קנסות נ' ב ארויה )החלטה מיו ‪;12.3.2015‬‬
‫ייצוג על ידי עו"ד עמית דויטשר(; עת"א )מחוזי מרכז( ‪ 43350814‬רוזנבלט נ' שירות בתי הסוהר )החלטה מיו‬
‫‪ (5.11.2014‬ות"פ )מחוזי תלאביב( ‪ 40238/06‬מדינת ישראל נ' רוזנבלט )החלטה מיו ‪ ;9.2.2014‬ייצוג על ידי עו"ד איתי‬
‫ברעוז ועו"ד מיה רוזנפלד(‪.‬‬
‫‪ 61‬לפי הסייג הקבוע בפקודת בתי הסוהר‪ ,‬אסיר שנידו‪ #‬לתקופת מאסר שעולה על ארבע שנות מאסר ישוחרר בשחרור‬
‫מינהלי רק א ועדת השחרורי החליטה לשחררו בשחרור מוקד לפי חוק שחרור עלתנאי ממאסר‪ ,‬התשס"א‪.2001‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ 1.9‬טיפול בתלונות על אלימות שוטרי‬
‫במסגרת עבודתה השוטפת בייצוג לקוחותיה‪ ,‬נתקלת הסניגוריה הציבורית במקרי רבי של תלונות בגי‪#‬‬
‫אלימות שוטרי‪ .‬ככלל‪ ,‬קיי פער מטריד ביותר בי‪ #‬שיעור המיצוי של הטיפול בתלונות על אלימות שוטרי‪,‬‬
‫לעומת שיעור המיצוי בטענות של אלימות אזרחי כלפי שוטרי‪ .‬הנתוני העדכניי מלמדי על עלייה ניכרת‬
‫בשיעור התיקי הפליליי שהמשטרה פותחת כנגד אזרחי בגי‪ #‬תקיפת שוטרי‪ :‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬על פי השנתו‪#‬‬
‫הסטטיסטי של משטרת ישראל‪ ,‬בשנת ‪ 2014‬חלה עלייה של ‪ 10%‬בפתיחת תיקי כנגד אזרחי בגי‪ #‬עבירות של‬
‫תקיפת שוטרי )‪ 2,825‬תיקי שנפתחו בגי‪ #‬עבירה זו‪ ,‬לעומת ‪ 2,568‬תיקי בשנה הקודמת(‪ ,‬ועלייה דרמטית‬
‫עוד יותר של ‪ 46%‬בכמות התיקי שנפתחו כנגד אזרחי בגי‪ #‬עבירה של תקיפת שוטרי בנסיבות מחמירות‬
‫)‪ 1,724‬תיקי בשנת ‪ ,2014‬לעומת ‪ 1,181‬תיקי בשנת ‪ .(2013‬חלק לא מבוטל מהתיקי בעבירות אלו נפתחי‬
‫כנגד אזרחי הנמני ע אוכלוסיות מוחלשות‪ ,‬ככל הנראה על רקע היות מעורבי בשיעור יחסי גבוה יותר‬
‫של מפגשי שוטראזרח‪.‬‬
‫על רקע נתוני אלה‪ ,‬בולטת במיוחד החולשה הניכרת בהתמודדות ע תלונות האזרחי על אלימות השוטרי‬
‫נגד‪ .‬הנתוני הידועי על פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרי‪ ,‬כפי שפורסמו בדיווחי של משרד מבקר‬
‫המדינה וועדות הכנסת‪ ,‬מלמדי על כ‪ %‬שתלונות רבות על אלימות שוטרי אינ מגיעות כלל לכדי מיצוי‬
‫במסגרת חקירה‪ ,‬וחקירה שכזו מתקיימת רק בכשליש עד כמחצית מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה‪ 62.‬ג‬
‫תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמו‪ %‬יחסית של מיצוי הדי‪ #‬ע השוטרי שלה יוחסה‬
‫האלימות‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫בעקבות טענות של סניגורי ציבוריי באו הדברי לידי ביטוי ג בשורה של החלטות שיפוטיות בה‪ #‬נמתחה‬
‫ביקורת חריפה על אי מיצוי החקירה כשמדובר בתלונת אזרח על אלימות שוטרי‪ .‬בתי המשפט שבו והדגישו‬
‫כי "לציבור עניי‪ #‬רב כי תלונות הדדיות של שוטר מול אזרח בעקבות אירוע נתו‪ #‬ייחקרו ויבוררו שתיה‪ #‬עד תו‬
‫מתו‪ %‬גישה שוויונית ובלתי מפלה"‪ 64.‬בהתא לגישה זו‪ ,‬במקרי רבי נתקבלה טענה להגנה מ‪ #‬הצדק שהעלו‬
‫נאשמי שהועמדו לדי‪ #‬בעבירות של תקיפת שוטרי‪ ,‬כאשר תלונותיה שלה כנגד אלימות השוטרי ביחס‬
‫לאות אירועי לא נחקרו על ידי מח"ש‪ 65.‬במקרי אחרי הדגישו בתי המשפט את חשיבות קיומו של הלי‪%‬‬
‫בדיקה על ידי מח"ש‪ ,‬וא ניתנו החלטות שחרור ממעצר או ביטול אישומי‪ ,‬כאשר התברר שטענותיה של‬
‫נאשמי לאלימות שוטרי לא הובאו לבירור במח"ש כנדרש‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪ 62‬לעניי‪ #‬זה ר' דוח מבקר המדינה לשנת ‪ ,2005‬דוח שנתי ‪56‬א‪ ,‬בעמ' ‪ ;(2005) 361360‬מסמ‪ %‬עדכו‪ #‬בנושא "נתוני על‬
‫אלימות שוטרי"‪ ,‬מרכז המידע והמחקר של הכנסת )‪ .(26.1.2011‬מהודעת דובר משרד המשפטי באשר לדוח המחלקה‬
‫לחקירות שוטרי לשנת ‪ 2014‬עולה כי כשני שלישי מכלל הפניות אינ‪ #‬נחקרות מסיבות שונות )העדר חשד לביצוע‬
‫עבירה‪ ,‬פלילית‪ ,‬העדר סמכות‪ ,‬המתלונ‪ #‬אינו עומד מאחורי תלונתו‪ ,‬התלונה מינורית ועוד(‪ .‬לעיו‪ #‬בהודעה המלאה‪:‬‬
‫‪.http://index.justice.gov.il/Pubilcations/Articles/Pages/0903Report.aspx‬‬
‫‪ 63‬ר' מסמ‪ %‬מרכז המידע והמחקר של הכנסת‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,62‬במסגרתו צוי‪ #‬כי מנתוני מח"ש לשנת ‪ 2009‬עולה כי שיעור‬
‫ההעמדה לדי‪ #‬פלילי מתו‪ %‬התיקי שנחקרו עומד על ‪ 6%‬וכי שיעור ההעמדה לדי‪ #‬משמעתי מתו‪ %‬התיקי שנחקרו עומד‬
‫על ‪.5%‬‬
‫‪ 64‬ע"פ )מחוזי ירושלי( ‪ 2139/08‬מדינת ישראל נ' רחמי )נית‪ #‬ביו ‪ ;1.6.2008‬ייצוג על ידי עו"ד ורד בירגר(‪.‬‬
‫‪ 65‬ר' למשל‪ ,‬ת"פ )שלו ירושלי( ‪ 358311210‬מדינת ישראל נ' דה )נית‪ #‬ביו ‪ ;29.10.2013‬ייצוג על ידי עו"ד איתמר ב‪#‬‬
‫עמי(; ת"פ )שלו קריות( ‪ 294350410‬מדינת ישראל נ' שגב )נית‪ #‬ביו ‪ ;24.1.2011‬ייצוג על ידי עו"ד שגיא מלח(; ת"פ‬
‫)שלו עכו( ‪ 165380410‬מדינת ישראל נ' חווארי )נית‪ #‬ביו ‪ ;11.11.2010‬ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי(; ת"פ )שלו חדרה(‬
‫‪ 1860/07‬מדינת ישראל נ' מרסיאנו )נית‪ #‬ביו ‪ ;6.2.2008‬ייצוג על ידי עו"ד מוחמד מסארווה(; ת"פ )שלו עכו( ‪1866/06‬‬
‫מדינת ישראל נ' ניס )נית‪ #‬ביו ‪ ;16.8.2007‬ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי(‪.‬‬
‫‪ 66‬ר' למשל‪ ,‬ת"פ )שלו ירושלי( ‪ 499231012‬מדינת ישראל נ' גונדיאשוילי )נית‪ #‬ביו ‪ ;18.4.2013‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫ארז ברצבי(; ת"פ )שלו עכו( ‪ 165380410‬מדינת ישראל נ' חווארי )נית‪ #‬ביו ‪ ;11.11.2010‬ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי(;‬
‫ת"פ )שלו תלאביב( ‪ 5175/07‬מדינת ישראל נ' צברי )נית‪ #‬ביו ‪ ;14.4.2008‬ייצוג על ידי עו"ד רועי לנג(‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫הפורו הארצי שהוק בסניגוריה הציבורית לנושא אלימות שוטרי החל לגבש תכנית פעולה לשיפור הטיפול‬
‫בתלונות המובאות לידיעת הסניגוריה הציבורית מצד לקוחותיה אגב עבודתה השוטפת‪ .‬מתכונת הפעילות‬
‫המתגבשת כוללת את הגברת המודעות בקרב עורכי הדי‪ #‬לאיתור המקרי המחייבי טיפול במישור של‬
‫אלימות שוטרי; הגשת תלונות באופ‪ #‬מסודר מול המחלקה לחקירות שוטרי‪ ,‬ניהול מעקב אחר הטיפול‬
‫ותוצאותיו; סיוע ממשי ביצירת קשר בי‪ #‬לקוחות הסניגוריה הציבורית המתלונני לבי‪ #‬המחלקה לחקירות‬
‫שוטרי ושימורו של קשר זה; בחינת תוצאות הטיפול‪ ,‬עיו‪ #‬ובחינה של תוצרי החקירה; הכנת עררי והגשת‬
‫במקרי המתאימי; טיפול מיידי במקרי חמורי ודחופי של אלימות שוטרי; בחינת השלכות משפטיות‬
‫של התלונות ואופ‪ #‬הטיפול בה‪ #‬על התיקי הפליליי המקבילי המתנהלי כנגד האזרחי; ועוד‪ .‬במהל‪%‬‬
‫שנת ‪ 2014‬נערכה פגישה בי‪ #‬הסניגור הציבורי הארצי לבי‪ #‬מנהל המחלקה לחקירות שוטרי‪ ,‬ובעקבות פגישה‬
‫זו סוכ‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬על גיבוש מנגנו‪ #‬לשיפור הקשר השוט ע צוותי העבודה של המחלקה לחקירות שוטרי‬
‫במחוזות השוני‪ .‬קשר זה כבר נות‪ #‬את אותותיו והביא לטיפול יעיל בתלונות על אלימות שוטרי במספר‬
‫מקרי‪.‬‬
‫הסניגוריה הציבורית מודעת למגבלות בה פועלות משטרת ישראל והמחלקה לחקירות שוטרי‪ .‬יחד ע‬
‫זאת‪ ,‬לדעתנו התופעה של אלימות שוטרי מערערת את יסודות המשטר הדמוקרטי‪ ,‬ופגיעתה בזכויות הפרט‬
‫היא כה עזה‪ ,‬כ" שנדרשת התגייסות מערכתית למיגור התופעה‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ .2‬פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו‬
‫‪ 2.1‬עבודת הפיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית‬
‫עבודת הפיקוח על איכות הייצוג נמצאת בליבת פעילותה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬והיא בי‪ #‬ההצדקות‬
‫המרכזיות להקמתה‪ .‬הסניגוריה הציבורית פועלת במודל מעורב‪ :‬הייצוג המשפטי נית‪ #‬ה‪ #‬באמצעות עורכי די‪#‬‬
‫עובדי מדינה )הצוות הפנימי( וה‪ #‬באמצעות עורכי די‪ #‬בעלי משרדי פרטיי )הצוות החיצוני(‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר‬
‫בשירות הנית‪ #‬לציבור בעיקרו בשיטה של מיקור חו‪ ,0‬כאשר האחריות הניהולית והפיקוח המקצועי נותרי‬
‫בידי המדינה‪.‬‬
‫לצור‪ %‬הבטחת הייצוג ההול הנית‪ #‬ללקוחות הסניגוריה‪ ,‬מטיל חוק הסניגוריה הציבורית על הסניגור הארצי‬
‫לפקח על רמת המקצועית של כל עורכי הדי‪ #‬הפועלי מטעמה‪ ,‬ועל הסניגורי המחוזיי לערו‪ %‬פיקוח‬
‫מקצועי על עבודת הסניגורי הציבוריי המייצגי מטע המחוז עליו ה אחראי‪.‬‬
‫לתהלי‪ %‬הפיקוח ארבעה יעדי עיקריי‪ :‬הבטחת קיומו של ייצוג נאות בכל תיק ותיק וקבלת ההחלטות‬
‫המקצועיות הנדרשות לקידו טובת הלקוח וההגנה על זכויותיו; קיו בקרה מתמדת על רמת המקצועית‬
‫של עורכי הדי‪ #‬ועל איכות הייצוג הנית‪ #‬על יד; חיזוק מעמדה המקצועי הגבוה של הסניגוריה הציבורית;‬
‫ושמירה על כללי מינהל תקי‪ #‬ועל משאבי הציבור‪.‬‬
‫בכל מחוזות הסניגוריה פועלות כיו מחלקות ייעודיות לבקרה על איכות הייצוג העוסקות בעבודת הפיקוח‬
‫הכללית‪ .‬לקיומה של המחלקה לבקרה על איכות הייצוג‪ ,‬שבה מרוכזת עבודת הפיקוח‪ ,‬יתרונות משמעותיי‪:‬‬
‫צבירת מומחיות וניסיו‪ ;#‬ריכוז ידע מקצועי; ריכוז מידע על עבודת עורכי הדי‪ ;#‬הנחיות אחידות לעורכי הדי‪;#‬‬
‫קביעת מדיניות כללית ואיתור נושאי מרכזיי כיעד לטיפול; ביקורת ובקרה אחידה; איזו‪ #‬נכו‪ #‬בי‪ #‬אחידות‬
‫לגיוו‪ #‬ויצירתיות; מניעת שחיקה; ויצירת גאוות יחידה‪ .‬מעבר לעבודתה הכללית של המחלקה לבקרה על‬
‫איכות הייצוג‪ ,‬מתבצעת עבודת פיקוח ייחודית במחלקות אחרות‪ ,‬בסוגי תיקי והליכי המצריכי מומחיות‬
‫מיוחדת )כ‪ %‬למשל‪ ,‬במחלקת מעצרי‪ ,‬נוער‪ ,‬אסירי‪ ,‬פסיכיאטריה‪ ,‬עברייני מי‪ #‬ובעלי מוגבלויות או בתחומי‬
‫משפט כגו‪ #‬תעבורה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬תכנו‪ #‬ובניה וכיו"ב(‪ .‬לכל סניגור חיצוני מוצמד עור‪ %‬די‪ #‬פנימי מהמחלקה לבקרה‬
‫על איכות הייצוג‪ ,‬המשמש כרפרנט הקבוע שלו בכל התיקי בה הוא מייצג )למעט בהליכי המפוקחי‬
‫במחלקות האחרות‪ ,‬שג בה‪ #‬מונהגת‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬הצמדת רפרנט קבוע(‪ .‬זהות הרפרנט נקבעת‪ ,‬ככל האפשר‪,‬‬
‫בהתחשב בוותק‪ ,‬בניסיו‪ #‬ובתחומי המומחיות של הסניגור החיצוני ושל הרפרנט‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬עבודת הפיקוח כוללת מעקב אחרי המתרחש בתיקי; מת‪ #‬ייעו‪ 0‬שוט לסניגורי המייצגי; הערכות‬
‫תקופתיות בדבר רמתו המקצועית של הסניגור ואיכות הייצוג שהוא מעניק; מעבר על מסמכי ותיקונ;‬
‫טיפול בתקלות בייצוג ובתלונות של לקוחות‪ ,‬שופטי וגורמי נוספי‪ ,‬לרבות על ידי הפניית‪ #‬לגורמי‬
‫המוסמכי במחוז; קבלת החלטות בדבר הגשת עררי וערעורי; אישור חוות דעת מומחי והוצאות הגנה;‬
‫והכשרת סניגורי צעירי לייצג מטע הסניגוריה הציבורית באופ‪ #‬עצמאי‪.‬‬
‫בשני האחרונות הונהג בסניגוריה הציבורית דג פיקוח אחיד בכל המחוזות‪ ,‬בשינויי המחויבי הנובעי‬
‫מגודל המחוז‪ ,‬מעומס העבודה הקיי בו ומצרכיו הייחודיי‪ .‬אמות המידה לפיקוח על תיקי סניגוריה הוסדרו‬
‫בנוהל פיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית‪ .‬נוהל זה בא להגדיר ביתר פירוט את יעדיו ומטרותיו של תהלי‪%‬‬
‫הפיקוח המקצועי‪ ,‬להבהיר את חשיבותו ולהסדירו באופ‪ #‬כולל וממצה‪ .‬הנוהל מתייחס לכישורי הנדרשי‬
‫מסניגור המייצג מטע הסניגוריה הציבורית על מנת שיוכל להעניק ייצוג הול ללקוחותיו‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫הנוהל מתאר את רמות הפיקוח וסוגיו השוני‪ ,‬כאשר סוג הפיקוח מושפע מהסוגיה הדומיננטית בתיק בשלב‬
‫הנוכחי בו הוא נמצא‪ .‬בנוס‪ ,‬הנוהל קובע כי הפיקוח הוא תחו הדורש מומחיות מיוחדת‪ ,‬ובפרט בתחומי‬
‫ייחודי )כגו‪ #‬נוער‪ ,‬מעצרי‪ ,‬עברייני מי‪ ,#‬חולי נפש ובעלי מוגבלויות‪ ,‬ועדות שחרורי ועתירות אסירי‪,‬‬
‫עבירות מיוחדות‪ ,‬תיקי מחוזי והליכי ערעור(‪ .‬לצד זאת‪ ,‬מתקיימות בכל המחוזות פגישות "פיקוח עומק‬
‫תקופתי" ע הסניגורי המייצגי‪ ,‬המאפשר איסו מידע מקי על הייצוג הנית‪ #‬על ידי כל עור‪ %‬די‪ #‬המייצג‬
‫מטע הסניגוריה הציבורית והסקת מסקנות באשר להמש‪ %‬הייצוג על ידו‪ .‬כמו כ‪ ,#‬עורכי הדי‪ #‬מהצוות הפנימי‬
‫עורכי תצפיות בבתי המשפט על הופעת של הסניגורי הציבוריי בהליכי השוני‪ ,‬תו‪ %‬תיעוד תוצאות‬
‫התצפיות‪ .‬בנוהל קבועות דרכי הפיקוח הכלליות והמיוחדות שנית‪ #‬לעשות בה‪ #‬שימוש‪ ,‬על פי שיקול דעתו של‬
‫המפקח בתיק‪ ,‬בהתא לרמת הפיקוח התיק‪ ,‬אופיו של התיק והסניגור המייצג בו‪.‬‬
‫מטבע הדברי‪ ,‬בשל המציאות המשתנה‪ ,‬הגידול בעומס העבודה ותחומי המומחיות החדשי לה נדרשת‬
‫הסניגוריה‪ ,‬יש צור‪ %‬מתמיד ג בריענו‪ #‬שיטות הפיקוח‪ .‬בנוס‪ ,‬יש חשיבות גדולה לקיומ של ממשקי‬
‫ראויי ולהעברת מידע בי‪ #‬מחלקות הפיקוח השונות לבי‪ #‬בעלי תפקידי במחוזות ובסניגוריה הארצית‪.‬‬
‫המידע שנאס אגב עבודת הפיקוח משפיע על גיבוש מדיניות כללית‪ ,‬כמו ג על החלטות המינוי בתיקי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬פיתוח פורומי מקצועיי‬
‫הסניגוריה הציבורית פועלת בשיטת "ניהול מטריציוני" שבמסגרתה מנהלי המחלקות ואחראי התחומי‬
‫במחוזות הסניגוריה כפופי ישירות לסניגורי המחוזיי‪ ,‬אול בה בעת ה מונחי מקצועית על ידי ממוני‬
‫על תחומי מקצועיי בסניגוריה הארצית‪ .‬לשיטה זו יתרונות ניהוליי רבי‪ ,‬והיא מאפשרת היזו‪ #‬חוזר בי‪#‬‬
‫המחוזות ליחידת המטה של הסניגוריה הארצית‪ ,‬התייעצויות הדדיות‪ ,‬שיתו ידע ופתרו‪ #‬בעיות רוחב‪ .‬לאור‪%‬‬
‫השני פותחו בסניגוריה הציבורית פורומי מקצועיי בי‪#‬מחוזיי העוסקי בתחומי פעילות כגו‪ #‬מעצרי;‬
‫אסירי; נוער; פסיכיאטריה‪ ,‬עברייני מי‪ #‬ובעלי מוגבלויות; משפט מינהלי; ובקרה על איכות הייצוג )שעליו‬
‫יורחב בהמש" בפרק ‪.(2.3‬‬
‫הפורומי המקצועיי מרוכזי בסניגוריה הארצית וחברי בה הממוני הארציי בסניגוריה הארצית‪,‬‬
‫מנהלי המחלקות ואחראי התחומי במחוזות ונציגי רלוונטיי נוספי‪ .‬חברי הפורו המקצועי מתכנסי‬
‫באופ‪ #‬תקופתי כדי לדו‪ #‬בנושאי השוני שעל סדר היו ומקיימי קשר הדוק ושוט במסגרת רשימת תפוצה‬
‫ייעודית‪ .‬במהל‪ %‬השנה החולפת פותחו פורומי מקצועיי בתחומי ייחודיי נוספי‪ ,‬כגו‪:#‬‬
‫פורו תעבורה הוק במטרה לרכז ברמה הארצית את נושא עבירות התעבורה‪ ,‬שזוהה כתחו ייחודי הדורש‬
‫התמחות מיוחדת וטיפול מערכתי‪ ,‬בי‪ #‬היתר על רקע החמרת הענישה ומדיניות המעצרי בעבירות אלו‪.‬‬
‫פורו אלימות שוטרי הוק על רקע ריבוי המקרי בה נתקלה הסניגוריה הציבורית בתלונות מצד‬
‫לקוחותיה בגי‪ #‬אלימות שוטרי‪ .‬להרחבה על פעילות הסניגוריה בנושא אלימות שוטרי‪ ,‬ר' פרק ‪.1.9‬‬
‫פורו מיסוי ואכיפה כלכלית הוק במטרה לרכז את הטיפול במכלול ההיבטי הכלכליי הקשורי להלי‪%‬‬
‫הפלילי‪ ,‬ה‪ #‬אלה הקשורי בייצוג בעבירות כלכליות בכלל‪ ,‬ועבירות מיסוי בפרט‪ ,‬וה‪ #‬אלה הקשורי לסנקציות‬
‫כספיות‪ .‬באשר לייצוג בעבירות כלכליות‪ ,‬מדובר בתיקי אשר מצריכי בדר‪ %‬כלל היערכות מיוחדת מצד‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ה‪ #‬מבחינת ההתמקצעות הנדרשת בה וה‪ ,#‬לעיתי קרובות‪ ,‬מבחינת היקפ‪ :‬מספר‬
‫הנאשמי‪ ,‬מספר האישומי‪ ,‬היק חומר החקירה ומספר עדי התביעה‪ .‬לצור‪ %‬התמודדות ע קשיי אלה‪,‬‬
‫פורו מיסוי ואכיפה כלכלית הקי מאגר ארצי של סניגורי חיצוניי בעלי מומחיות בעבירות כלכליות‪,‬‬
‫ומסייע למחוזות השוני במינוי עורכי די‪ #‬בתיקי אלה‪ .‬באשר לסנקציות כספיות‪ ,‬עוסק הפורו בגיבוש‬
‫‪76‬‬
‫הנחיות לסניגורי החיצוניי בנוגע לענישה כלכלית‪ :‬חילוט‪ ,‬קנסות ופיצויי‪ ,‬וכ‪ #‬ד‪ #‬בהליכי חקיקה בעלי‬
‫רלוונטיות לפעילות הפורו‪ ,‬ובה הצעת חוק החילוט )להרחבה על הצעת החוק‪ ,‬ר' פרק ‪ (3.1.2‬והצעת חוק‬
‫אחריות פלילית של תאגידי‪.‬‬
‫‪ 2.3‬פעילות פורו בקרת איכות הייצוג‬
‫פורו בקרת איכות הייצוג הוק בשנת ‪ 2010‬ומטרתו להכי‪ #‬הנחיות משפטיות בנושאי שוני‪ ,‬שיתקבצו‬
‫בסופו של דבר לקודקס כללי שיהווה את הנחיות הסניגור הציבורי הארצי בנושאי משפטיי‪ .‬עורכי הדי‪#‬‬
‫המייצגי מטע הסניגוריה הציבורית מונחי לטעו‪ #‬את הטענות המשפטיות שבהנחיות כבר בערכאות‬
‫הראשונות‪ ,‬במקרי המתאימי‪ .‬להנחיה משפטית מסודרת פוטנציאל להעלאת איכות הייצוג בתיקי‬
‫פרטניי‪ ,‬כמו ג השפעה ארוכת טווח על ההלכה שתקבע בבתי המשפט‪ ,‬ברוח ערכי הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫הפורו מורכב מאנשי צוות פנימי מהמחוזות השוני ועורכי די‪ #‬מהסניגוריה הארצית‪ .‬הצוות מאתר את‬
‫התחומי בה יש צור‪ %‬בהכנת ההנחיות האמורות‪ ,‬כותב את ההנחיות‪ ,‬ולאחר ביקורת ואישור הסניגור‬
‫הציבורי הארצי‪ ,‬ההנחיות מתפרסמות בקרב הסניגורי המופיעי בערכאות מטע הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫עד כה התפרסמו עשר הנחיות‪ ,‬כאשר שתי הנחיות התפרסמו בשנה החולפת ושתי הנחיות נוספות עומדות‬
‫להתפרס בזמ‪ #‬הקרוב‪ .‬ההנחיה התשיעית שהתפרסמה בשנה החולפת עסקה ב"מאסר על תנאי" ועניינה של‬
‫ההנחיה העשירית היה ב"סעי‪ 80 ,‬לחוק העונשי – פיצויי לנאש שזוכה"‪ .‬ההנחיות שתתפרסמנה עד סו‬
‫שנת המשפט ה‪ #‬הנחיה על "כבילת עצורי בבתי חולי פסיכיאטריי" והנחיה מעשית ומעודכנת בעניי‪#‬‬
‫"הטיעו לעונש לאור תיקו ‪ 113‬לחוק העונשי"‪ .‬הנחיות נוספות נמצאות בשלבי שוני של הכנה‪ ,‬והניסיו‪#‬‬
‫המצטבר מלמד שיש לה‪ #‬השפעה רבה על עבודת הסניגורי מטע הסניגוריה הציבורית ועל שיפור איכות‬
‫הייצוג הנית‪ #‬על יד‪.‬‬
‫‪ 2.4‬השתלמויות לצוות הסניגורי החיצוניי והפנימיי‬
‫לצד ההכשרה האישית הניתנת לעורכי די‪ #‬צעירי לצור‪ %‬השתלבות בעבודת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ובנוס‬
‫להדרכה ולייעו‪ 0‬הניתני באופ‪ #‬שגרתי על ידי הסניגורי הפנימיי במסגרת הלי‪ %‬הפיקוח‪ ,‬עורכת הסניגוריה‬
‫השתלמויות מרוכזות ג עבור עורכי הדי‪ #‬המופיעי מטעמה‪ .‬ההשתלמויות מאורגנות בעלות מזערית‪ ,‬בדר‪%‬‬
‫כלל במשכ‪ #‬לשכת עורכי הדי‪ #‬שבמחוז‪ .‬ההשתתפות בה‪ #‬אינה כרוכה בתשלו‪ ,‬והיא מהווה תנאי להמש‪%‬‬
‫העסקה בסניגוריה הציבורית בכלל‪ ,‬או לקבלת מינויי בתחו הספציפי שנדו‪ #‬בהשתלמות בפרט‪.‬‬
‫חלק מהנושאי להשתלמויות נקבעי על ידי הסניגוריה הארצית וחלק נקבעי על ידי המחוזות לפי‬
‫צרכיה‪ .‬להל‪ #‬מספר דוגמאות מההשתלמויות שקיימה הסניגוריה הציבורית במהל‪ %‬שנת ‪ ,2014‬ואשר יועדו‬
‫לצוות הפנימי והחיצוני כאחד‪:‬‬
‫מחוז דרו קיי ימי השתלמות בנושאי הבאי‪ :‬התמודדות הסניגור ע תופעת ריבוי המעצרי; סוגיות‬
‫בהסתכלות פסיכיאטרית וייצוג הלוקי בנפש בתיק פלילי; כלי להתמודדות ע מצבי לח‪ 0‬ושחיקה‬
‫בעבודת הסניגור; חוק הליכי חקירה והעדת אנשי ע מוגבלויות וטיפול ושיקו במסגרת ההלי‪ %‬הפלילי;‬
‫סוגיות בדיני תעבורה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫מחוז ירושלי קיי ימי השתלמות בנושאי הבאי‪ :‬מוסד החנינה והרישו הפלילי; חקירה וייעו‪ 0‬לפני‬
‫חקירה – היבטי פרקטיי‪ ,‬אתיי ותקשורתיי; ייצוג ואבחו‪ #‬חולי נפש ובעלי מוגבלויות; השתלמות‬
‫בשיתו ע שירות המבח‪ ;#‬השתלמות משותפת לסניגוריה הציבורית לפרקליטות לענ תביעות ירושלי ש"י‬
‫ולתביעות תעבורה בנושא משפט ורבתרבותיות‪.‬‬
‫מחוז תלאביב ומחוז מרכז ערכו השתלמויות במשות בנושאי הבאי‪ :‬הנחיות הסניגור הארצי ומאסר חל‬
‫קנס; ‪" ;DNA‬מהגנה להתקפה"; חקירות ילדי; והשתלמויות ייחודיות לסניגורי המייצגי בימי הקראות‪,‬‬
‫בהליכי מעצר‪ ,‬בבתי משפט לנוער ובוועדות שחרורי ועתירות אסירי‪.‬‬
‫מחוז חיפה ומחוז צפו ערכו השתלמויות במשות בנושאי הבאי‪ :‬ערעורי פליליי וההבחנה בי‪ #‬הכנה‬
‫לניסיו‪ ;#‬חוות דעת מעבדת סימני וחומרי במז"פ וטיפול בחומרי חקירה וחסיונות; על מהימנות הזיהוי‬
‫וטעויות בזיהוי; עבריינות מי‪ #‬והערכות מסוכנות; היבטי שוני של הטיפול בתיקי נוער‪.‬‬
‫לצד זאת נערכו במחוזות הסניגוריה הציבורית השתלמויות בנושאי הדורשי התמחות ייחודית‪ .‬כ‪ %‬למשל‪,‬‬
‫השנה כללה הכשרת סניגורי המייצגי קטיני ג נוכחות בביקור מוסדי באחד ממעונות חסות הנוער‪ .‬כמו‬
‫כ‪ #‬נערכו לכלל סניגורי הנוער השתלמויות בנושאי כגו‪ #‬הליכי נזקקות‪ ,‬הגיוס לצה"ל‪ ,‬ייעו‪ 0‬וייצוג קטיני‬
‫בשלבי החקירה והמעצר ועוד‪.‬‬
‫בנוס לכ‪ ,%‬הסניגוריה הציבורית מקפידה לקיי מדי שנה ארבעה סמינרי יחידתיי במסגרת המכו‬
‫להשתלמות פרקליטי ויועצי משפטיי‪ .‬להשתלמויות אלו מגיעי עורכי הדי‪ #‬מהצוות הפנימי וה‪#‬‬
‫מאפשרות‪ ,‬מלבד הדיו‪ #‬המשות בסוגיות שעל הפרק‪ ,‬מפגש בי‪#‬מחוזי חשוב‪ .‬בשנת ‪ 2014‬נערכו השתלמויות‬
‫בנושאי הבאי‪" :‬ייצוג זרי"; "היבטי במשפט הבינלאומי"; "אכיפה כלכלית"; ו"פסיכיאטריה‬
‫ומוגבלויות"‪.‬‬
‫‪ 2.5‬הסתייעות הסניגוריה הציבורית במומחי ובייעו‪ +‬סוציאלי‬
‫‪2.5.1‬‬
‫שדרוג מער" המומחי‬
‫בזירה המשפטית של ימינו‪ ,‬בה שאלות של מדע ושל מומחיות מקצועית נמצאות לעיתי בליבת העיסוק‬
‫המשפטי‪ ,‬יש חשיבות אדירה ליכולתה של הסניגוריה הציבורית להסתייע במומחי לצור‪ %‬הכנת הגנה ראויה‬
‫והתמודדות ע מומחי התביעה‪ .‬המומחה הוא חלק בלתי נפרד מהייצוג בתיק‪ ,‬ולהיעזרות נכונה של הסניגור‬
‫במומחה מתאי יכולה להיות השפעה אדירה על גורלו של התיק ושל הנאש‪ ,‬כפי שיודג בהמש‪.%‬‬
‫הפניות למומחי נעשות לאנשי מקצוע הנכללי ברשימת המומחי של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בהתא לסוג‬
‫המומחיות‪ ,‬מידת המומחיות והדרישות המיוחדות בתיק‪ .‬פניות אלו נעשות אדהוק‪ ,‬לצור‪ %‬ייעו‪ 0‬מקצועי‪,‬‬
‫כתיבת חוות דעת בתיק או מת‪ #‬עדות בבית המשפט‪ ,‬וה‪ #‬משולמות בהתא לתעריפי שכר הטרחה שנקבעו‬
‫בתקנות הסניגוריה הציבורית‪ .‬במקרי בה הלקוח או בני משפחתו יכולי לשל למומחה או להשתת‬
‫בעלות‪ ,‬התשלו נעשה ישירות על יד‪.‬‬
‫במהל‪ %‬השנה החולפת הושל המאמ‪ 0‬המערכתי לייעול ולהתמקצעות עבודת הסניגוריה הציבורית ע‬
‫מומחי‪ .‬כחלק ממהל‪ %‬זה פותח בפורטל הסניגוריה הציבורית מאגר מידע התומ‪ %‬בעבודה ע המומחי‪.‬‬
‫מאגר המידע כולל רשימה מעודכנת של המומחי העובדי ע הסניגוריה‪ ,‬בהתא לסוגי ההתמחות הראשית‬
‫והמשנית של כל אחד מהמומחי‪ ,‬תו‪ %‬קביעת אמות מידה אחידות להערכת המומחי‪ .‬המאגר מגדיל את‬
‫‪78‬‬
‫שיתו המידע בי‪ #‬המחוזות ומאפשר לאחראי על המומחי בכל אחד מהמחוזות לעדכ‪ #‬באופ‪ #‬שוט את‬
‫פרטי המומחה ודרכי ההתקשרות עמו‪ ,‬כמו ג את ההתרשמות המקצועית מעבודתו‪.‬‬
‫לעבודה ע מומחי עשויה להיות תרומה מכרעת להגנת הנאש‪ ,‬ולא אחת היא מביאה להצלחות של ממש‪.‬‬
‫להל מספר דוגמאות לכ" מהשנה החולפת‪:‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי בארשבע( ‪ 83320213‬מדינת ישראל נ' גילבנוב )ייצוג על ידי עו"ד נוע בונדר(‪ :‬בתיק הריגה‬
‫התעוררה השאלה הא סיבת המוות היא החבלות אות‪ #‬חבל הנאש במנוח‪ ,‬או שמא ריכוז האלכוהול‬
‫הגבוה מאוד שנמצא בדמו של המנוח‪ .‬בעקבות חוות דעתה של מומחית לרפואה משפטית מטע ההגנה‪,‬‬
‫שקבעה כי סביר להניח שסיבת המוות היא ריכוז האלכוהול בד‪ ,‬החליט בית המשפט לזכות את הנאש‬
‫מעבירת הריגה‪ ,‬ותחת זאת להרשיעו בעבירה פח‪6‬תה בחומרתה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות‪.‬‬
‫‬
‫גמ"ר )שלו לתעבורה תלאביב( ‪ 54750112‬מדינת ישראל נ' גימשליישוילי )ייצוג על ידי עו"ד שי‬
‫גלעד(‪ :‬כנגד הנאש הוגש כתב אישו בגי‪ #‬גרימת מוות ברשלנות‪ ,‬לאחר שדרס אישה שהלכה באמצע‬
‫כביש מהיר‪ ,‬בכניסה למנהרה‪ .‬בתיק הוגשה חוות דעת נגדית של בוח‪ #‬תנועה מטע ההגנה אשר סתרה את‬
‫ממצאי מומחה התביעה וקבעה‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬כי נוכח הנתוני הרלוונטיי לא נית‪ #‬היה לזהות את המנוחה‬
‫אלא ממרחק קרוב בלבד באופ‪ #‬שהפ‪ %‬את התאונה לבלתי נמנעת‪ .‬בית המשפט‪ ,‬לאחר בחינה של מכלול‬
‫הטענות והממצאי‪ ,‬קיבל את עמדת ההגנה והחליט לזכות את הנאש‪ .‬חוות דעת של בוח‪ #‬תנועה מטע‬
‫ההגנה תרמה באופ‪ #‬דומה לזיכויו של נאש אחר מעבירת גרימת מוות ברשלנות‪ ,‬במסגרת הלי‪ %‬ערעור‪,‬‬
‫בעפ"ת )מחוזי חיפה( ‪ 240271014‬פוצ'קוב נ' מדינת ישראל )ייצוג על ידי עו"ד בוריס שרמ‪.(#‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי ירושלי( ‪ 39970514‬מדינת ישראל נ' בושרי )ייצוג על ידי עו"ד זכריה שנקולבסקי(‪ :‬כנגד‬
‫הנאש הוגש כתב אישו בגי‪ #‬הצתה של ערימת פסולת‪ .‬בית המשפט החליט לזכות את הנאש מעבירת‬
‫הצתה‪ ,‬בי‪ #‬היתר תו‪ %‬התחשבות בחוות הדעת של מומחה לשריפות מטע ההגנה‪ ,‬לפיה נפלו פגמי‬
‫יסודיי בעבודת מומחה התביעה וייתכ‪ #‬שהבערה הייתה בשל התלקחות עצמית ולא כתוצאה מהצתה‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )שלו חיפה( ‪ 331930912‬מדינת ישראל נ' ידעי )ייצוג על ידי עו"ד איל‪ #‬ציבולבה(‪ :‬כתב האישו‬
‫ייחס לנאש ‪ 22‬אישומי בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות‪ ,‬קשירת קשר לביצוע פשע‪,‬‬
‫הוצאת שיק ללא כיסוי ועוד‪ .‬בעקבות חוות דעת שכתבה מומחית לכתב יד מטע ההגנה‪ ,‬תוק‪ #‬כתב‬
‫האישו באופ‪ #‬דראסטי‪ ,‬כ‪ %‬שנותרה בעניינו של הנאש עבירה בודדת של אי מניעת פשע בלבד‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי בארשבע( ‪ 54530113‬מדינת ישראל נ' יונס )ייצוג על ידי עו"ד אייל רחמי(‪ :‬כנגד הנאש‬
‫הוגש כתב אישו בגי‪ #‬עבירה של חבלה בכוונה מחמירה‪ .‬הנאש זוכה‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬בעקבות חוות דעת‬
‫טוקסיקולוגית מטע מומחה ההגנה שעמדה על ההשפעה המשולבת של תרופות וסמי על יכולתו‬
‫התפקודית של עד התביעה ועל כושר שיפוטו הלקוי במהל‪ %‬האירוע‪.‬‬
‫‬
‫ת"פ )מחוזי בארשבע( ‪ 108730413‬מדינת ישראל נ' אתאל )ייצוג על ידי עו"ד מירי שיי‪#‬אלטמ‪ :(#‬בית‬
‫המשפט זיכה נאש מעבירה של שוד בנסיבות מחמירות ועבירות נלוות‪ ,‬לאור חוות דעתה של‬
‫קרימינולוגית המתמחה בתחו הזיהוי החזותי של עדי‪ .‬חוות דעת מסוג דומה תרמה ג לזיכויו של‬
‫נאש אחר‪ ,‬קטי‪ ,#‬מביצוע עבירות אלימות )ת"פ )שלו לנוער אשדוד( ‪ 37260114‬מדינת ישראל נ' פלוני‬
‫)ייצוג על ידי עו"ד מיכאל בוסקילה((‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪2.5.2‬‬
‫ייעו‪ +‬סוציאלי חיצוני‬
‫החל מחודש מאי ‪ ,2012‬הועסקו באמצעות חוזי אישיי חמש יועצות חיצוניות בתחו הסוציאלי‬
‫קרימינולוגי בהיק שעות הנע בי‪ 50 #‬ל‪ 100‬שעות בחודש‪ ,‬המספקות ייעו‪ 0‬מקצועי בכל אחד ממחוזותיה של‬
‫הסניגוריה‪ .‬שילוב יועצות החו‪ 0‬בעבודת הסניגוריה מהווה מודל לשיתו פעולה בי‪ #‬דיסציפלינות שונות‪,‬‬
‫ועבודת‪ #‬תורמת רבות לשיפור איכות השירות שנית‪ #‬ללקוחות הסניגוריה הציבורית‪ .‬הייעו‪ 0‬הסוציאלי‬
‫קרימינולוגי תור רבות ג לאינטרס הציבורי בכ‪ %‬שהוא מקד פתרו‪ #‬של בעיות עומק של לקוחות הסניגוריה‬
‫הציבורית ותור לשיקומ ולמניעת חזרת לביצוע עבירות‪.‬‬
‫ליועצות החו‪ 0‬תרומה משמעותית לסניגוריה הציבורית במיפוי שירותי הרווחה הקיימי והרלוונטיי‪ ,‬בסיוע‬
‫לעורכי הדי‪ #‬בכינו‪ #‬מערכת יחסי תקינה ואפקטיבית ע גופי הטיפול‪ ,‬באיסו מידע עדכני באשר לתכניות‬
‫טיפול רלוונטיות ללקוחות הסניגוריה ובסיוע ביצירת מאגר מידע חיוני עבור הסניגורי‪ .‬המידע שנאגר נגיש‬
‫לכל הצוות הפנימי באמצעות הפורטל ומועבר לסניגורי החיצוניי כחלק מעבודת הפיקוח על התיקי‬
‫ובאמצעות השתלמויות בתחומי אלה‪.‬‬
‫מספר דוגמאות שיובאו להל ממחישות את חשיבות עבודת של יועצות החו‪ ,+‬ה בהקשר פרטני וה ביצירת‬
‫אפיקי שיקומיי וטיפוליי עבור קבוצות ייחודיות של לקוחות‪:‬‬
‫•‬
‫בחינת שאלות אחריות פלילית ואיתור חלופת מעצר עבור לקוחות קשישי ללא תמיכה חברתית –‬
‫במספר מקרי במהל‪ %‬השנה הוגשו כתבי אישו בגי‪ #‬עבירות אלימות במשפחה או אלימות כללית נגד‬
‫לקוחות קשישי‪ .‬במקרי אלה עולות שאלות סבוכות הקשורות למצב הקוגניטיבי של מבצעי העבירות‪,‬‬
‫למידת התובנה לגבי המעשי וליכולת להימנע מה‪ .‬לצד הייעו‪ 0‬שנית‪ #‬על ידי יועצות החו‪ 0‬בדבר פנייה‬
‫למומחי בתחו‪ ,‬מסייעות יועצות החו‪ 0‬לאתר מסגרות טיפוליות‪ ,‬המותאמות לאוכלוסייה גריאטריות‬
‫ואשר מוכנות לקלוט את הלקוחות במסגרת חלופת מעצר‪.‬‬
‫•‬
‫איתור חלופות מעצר עבור נשי עוברות חוק – נשי עוברות חוק מהוות רק כ‪ 10%‬מכלל החשודי‬
‫והנאשמי בהליכי פליליי‪ .‬מאחר שעבריינות נשי היא חריגה יחסית‪ ,‬נתקלת הסניגוריה לא אחת‬
‫בקושי מיוחד למציאת מסגרות טיפוליות ושיקומיות עבור הנשי‪ ,‬במיוחד כאלו שהקשרי החברתיי‬
‫והקהילתיי שלה‪ #‬דלי‪ .‬בשנה האחרונה פעלו יועצות החו‪ 0‬במספר הזדמנויות ליצור קשר ע מסגרות‬
‫גמילה מסמי ואלכוהול וכ‪ #‬ע מסגרות טיפוליות המותאמות לנשי‪ ,‬במטרה שמסגרות אלו יפתחו את‬
‫דלתותיה‪ #‬ללקוחות הסניגוריה‪ .‬אחת הפעולות המערכתיות החשובות בהקשר זה הייתה יצירת קשר ע‬
‫מסגרת טיפולית המתמחה בטיפול ושיקו אנשי ע מוגבלויות לצור‪ %‬פתיחה קבוצה מיוחדת שתהווה‬
‫חלופת מעצר לארבע נשי‪ ,‬לקוחות הסניגוריה מהמחוזות השוני‪ ,‬אשר הוחזקו במעצר ב"נווה תרצה"‪.‬‬
‫•‬
‫ליווי מקצועי בהליכי פליליי כלפי חשודי ונאשמי בעלי מוגבלויות – הסניגוריה הציבורית פועלת‬
‫לשיפור איכות הייצוג הנית‪ #‬לחשודי ונאשמי בעלי מוגבלויות‪ ,‬ובכלל זה אבחו‪ #‬המוגבלות כבר בשלבי‬
‫מוקדמי של ההליכי‪ ,‬שמירה על זכויות בעלי מוגבלויות עלפי חוק והפנייה למסגרות טיפוליות או‬
‫למעצר או מאסר במעו‪ #‬נעול‪ .‬ליועצות החו‪ 0‬תפקיד חשוב בהכשרת עורכי הדי‪ #‬במהל‪ %‬השתלמויות וכ‪#‬‬
‫בסיוע באבחו‪ #‬מהיר‪ ,‬בהפניה למומחה לצור‪ %‬חוות דעת ובהעמקת קשרי העבודה ע מסגרות טיפוליות‬
‫מתאימות‪.‬‬
‫•‬
‫שחרור מוקד של אסיר נשא ‪ HIV‬ע תחלואה כפולה ותלות בתחליפי ס למסגרת טיפולית – נוכח‬
‫הבעיות הרבות מה‪ #‬סבל הלקוח‪ ,‬שהיה זה מאסרו השמיני בגי‪ #‬עבירות סמי‪ ,‬הרשות לשיקו האסיר‬
‫סברה שלא נית‪ #‬לבנות עבורו תכנית שיקו ולהמלי‪ 0‬על שחרורו המוקד‪ .‬בפעולה משותפת של היועצת‬
‫‪80‬‬
‫החיצונית‪ ,‬אשר יצרה קשר ע מסגרת תואמת ודאגה שהאסיר יוזמ‪ #‬לראיו‪ ,#‬ושל הסניגורית המייצגת‪,‬‬
‫אשר הצליחה לשכנע את שב"ס לקחת את האסיר לראיו‪ #‬ולבדיקות‪ ,‬נמצאה ללקוח מסגרת מתאימה‪.‬‬
‫נוכח הסיכוי שהמסגרת תהפו‪ %‬עבור הלקוח לבית לחיי ותית‪ #‬מענה הוליסטי לקשייו‪ ,‬הורתה ועדת‬
‫השחרורי על שחרורו חר התנגדות הפרקליטות‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ .3‬פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית‬
‫‪ 3.1‬מעורבות פעילה בשינויי חקיקה‬
‫כחלק מפעילותה המוסדית‪ ,‬הסניגוריה הציבורית מעורבת בהליכי חקיקה הנוגעי לנושאי המצויי בליבת‬
‫תחומי עיסוקה‪ :‬משפט פלילי מהותי‪ ,‬סדר די‪ #‬פלילי‪ ,‬דיני ראיות‪ ,‬ענישה‪ ,‬בתי סוהר‪ ,‬עבודת רשויות אכיפת‬
‫החוק וסוגיות נוספות שיש בה‪ #‬כדי להשפיע על זכויותיה של נחקרי‪ ,‬חשודי ונאשמי‪.‬‬
‫פעילות הסניגוריה הציבורית בתחו החקיקה מתבצעת בפורומי מקצועיי רבי בה היא מביעה את‬
‫עמדותיה ומסייעת באופ‪ #‬משמעותי לליבו‪ #‬סוגיות הנוגעות לתחומי פעילותה ולשמירה על זכויות הפרט בגדרי‬
‫המשפט הפלילי‪ .‬נציגי הסניגוריה הציבורית נוטלי חלק פעיל באופ‪ #‬שוט בדיוני החקיקה המתקיימי בפני‬
‫הגורמי המקצועיי הרלוונטיי‪ :‬ועדת שרי לענייני חקיקה; ועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת; ועדות‬
‫אחרות של הכנסת העוסקות בחקיקה בתחומ‪ ;#‬דיוני פנימיי שמקיימת מחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה במשרד‬
‫המשפטי; הפורו הפלילי של לשכת עורכי הדי‪ ;#‬והוועדה המייעצת לסדר די‪ #‬פלילי וראיות בראשות שופטת‬
‫בית המשפט העליו‪ ,#‬עדנה ארבל‪.‬‬
‫בתו‪ %‬כ‪ ,%‬עוקבת הסניגוריה הציבורית באופ‪ #‬שוט אחר תזכירי חוק והצעות חוק פרטיות וממשלתיות‪,‬‬
‫ומעבירה לגביה הערות מקצועיות מטעמה‪ .‬בנוס‪ ,‬נציגי הסניגוריה הציבורית חברי בוועדות ציבוריות‬
‫שמוקמות מעת לעת לש בחינת המצב המשפטי בנושאי נקודתיי‪ ,‬ונציגי מטעמה מופיעי ומציגי את‬
‫עמדותיה בפני ועדות בה‪ #‬אי‪ #‬לסניגוריה הציבורית נציג‪.‬‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬חל צמצו מסוי בפעילות החקיקה השוטפת ברבעו‪ #‬האחרו‪ #‬של השנה‪ ,‬בשל ההיערכות‬
‫לפגרת הבחירות לכנסת ה‪ .20‬למרות זאת‪ ,‬במהל‪ %‬השנה החולפת הייתה הסניגוריה הציבורית מעורבת‬
‫בהליכי חקיקה משמעותיי בתחומי הנוגעי לפעילותה‪ .‬להל‪ #‬יפורטו חלק מהנושאי בה פעלה הסניגוריה‬
‫‪67‬‬
‫הציבורית בתחו החקיקה‪:‬‬
‫‪3.1.1‬‬
‫הצעות חוק שנדונו בכנסת‬
‫חוק פיקוח אלקטרוני על עצורי ואסירי‬
‫ביו ‪ ,8.12.2014‬טר פיזורה של הכנסת ה‪ ,19‬אושר בקריאה שניה ושלישית חוק פיקוח אלקטרוני על עצור‬
‫ועל אסיר משוחרר עלתנאי )תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשע"ה‪ .2014‬חוק זה מסדיר את השימוש באמצעי‬
‫אלקטרוניי כחלופת כליאה לעצורי שנמצאו מתאימי לכ‪ ,%‬וכ‪ #‬לאסירי שנמצאו מתאימי לשחרור‬
‫מוקד על ידי ועדות השחרורי‪ ,‬ואשר בהעדרו של אמצעי פיקוח שכזה לא היו משוחררי עלתנאי‪ .‬מטרת‬
‫הפיקוח האלקטרוני היא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬להוות חלופת כליאה לעצורי ואסירי אשר מפאת מסוכנות‬
‫הנטענת )וכ‪ #‬מעילות מעצר נוספות הקבועות בחוק ובפסיקה(‪ ,‬לא נית‪ #‬היה לאפשר את שחרור בדר‪ %‬אחרת‪,‬‬
‫בהעדר אפשרות לפיקוח אפקטיבי על עמידת בתנאי השחרור שקבעו בית המשפט או ועדת השחרורי‪ ,‬לפי‬
‫העניי‪ .#‬העמדת כלי פיקוח אפקטיבי במקרי אלה מרחיבה את חלופות הכליאה הקיימות כיו‪ ,‬ובכ‪%‬‬
‫מאפשרת את צמצו נזקי המעצר‪ .‬לגבי קבוצת האסירי‪ ,‬המדובר בהרחבת האפשרויות לשחרור עלתנאי‪,‬‬
‫‪ 67‬לסקירה על תיקו מס' ‪ 8‬לחוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬התשנ"א‪ ,1991‬העוסק באשפוז כפוי של חולי נפש המבצעי עבירות‬
‫חמורות ובסוגיות נוספות הנוגעות לעבודת הוועדות הפסיכיאטריות‪ ,‬ר' פרק ‪.1.7.3‬‬
‫‪82‬‬
‫באופ‪ #‬המאפשר חזרה הדרגתית לקהילה והשתלבות בתכניות שיקו מתאימות‪ .‬כמו כ‪ #‬מאפשר כלי זה חסכו‪#‬‬
‫ניכר במקומות כליאה במתקני שב"ס וריווח מתקני הכליאה‪ ,‬ובכ‪ %‬הוא תור ג לחסכו‪ #‬תקציבי‪.‬‬
‫עד לחקיקת החוק‪ ,‬פעלה תכנית הפיקוח האלקטרוני במתכונת ניסויית )"פיילוט"( במש‪ %‬כתשע שני‪ ,‬מתכונת‬
‫אשר הייתה מוגבלת ביותר מבחינת היק המפוקחי שהיה ביכולתה להכיל ומבחינת הפרישה הגיאוגרפית של‬
‫המערכת הטכנולוגית והמפקחת המאפשרת את הפעלתה‪ .‬כמו כ‪ ,#‬אמצעי זה לא היה מוסדר כלל בחקיקה‪,‬‬
‫לרבות השיקולי לשימוש בו ואופ‪ #‬הפעלתו‪.‬‬
‫הצעת החוק הממשלתית בנושא נדונה באופ‪ #‬אינטנסיבי בוועדה משותפת לוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט ולוועדת‬
‫המדע והטכנולוגיה של הכנסת‪ .‬הסניגוריה הציבורית נטלה חלק פעיל ושוט בדיוני אלה‪ ,‬ועמדה על סוגיות‬
‫מהותיות הנוגעות להסדרת השימוש באמצעי הפיקוח האלקטרוני‪ .‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬תרמה הסניגוריה הציבורית‬
‫למתכונתו הסופית של החוק‪ ,‬בסוגיית כינו‪ #‬מנגנו‪ #‬הבקרה השיפוטי על החלטות גורמי שב"ס בנוגע להפקעת‬
‫הפיקוח האלקטרוני והשבתו של העצור למעצר ממש‪ ,‬וכ‪ #‬לביטול הכוונה לסייג את הפעלת הפיקוח‬
‫האלקטרוני באזורי גיאוגרפיי מסוימי‪.‬‬
‫הצעת חוק המאבק בטרור‬
‫במהל‪ %‬השנה החולפת נמשכו הדיוני האינטנסיביי בוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט בהצעת חוק המאבק בטרור‪,‬‬
‫התשע"א‪ ,2011‬לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית‪ .‬במסגרת זו הציגה הסניגוריה הציבורית את‬
‫התייחסותה המקיפה והמפורטת להצעת החוק‪ ,‬ונציגיה ליוו את הדיוני באופ‪ #‬הדוק ונטלו בה חלק פעיל‪.‬‬
‫בי‪ #‬היתר‪ ,‬תרמה הסניגוריה הציבורית לבירור סוגיות שנדונו במסגרת ישיבות הוועדה בכל הנוגע להגדרות‬
‫המורכבות של "מעשה טרור" ושל "ארגו‪ #‬טרור"‪ ,‬וכ‪ #‬להצגת קשיי ייחודיי העולי מסדרת הוראות‬
‫הנוגעות לסדרי הדי‪ #‬ודיני הראיות‪ ,‬כפי שהוצגו במסגרת הצעת החוק‪ .‬עוד עמדה הסניגוריה הציבורית על כ‪%‬‬
‫שבמסגרת ההסדרה הנורמטיבית הכוללת של ההתמודדות ע מעשי טרור וע פעילות של ארגוני טרור‪ ,‬ראוי‬
‫לכלול ג הסדרה רחבה יותר הכוללת את מלוא הסוגיות והוראות החוק האחרות הנוגעות לתחומי אלה‪,‬‬
‫לרבות ההוראות שעניינ‪ #‬ייצוג משפטי‪ ,‬מניעת מפגש ע עורכי די‪ ,#‬מעצר של חשודי בעבירות ביטחו‪ #‬וכד' –‬
‫הוראות אשר אינ‪ #‬כלולות בנוסח הצעת החוק הנוכחית‪ .‬כמו כ‪ ,#‬הסניגוריה סבורה כי חלק מההוראות‬
‫המוצעות בהצעת החוק אינ‪ #‬מאזנות כראוי בי‪ #‬האינטרסי שעליה בא החוק להג‪ #‬לבי‪ #‬זכויות הפרט‪.‬‬
‫הדיוני בהצעת החוק הופסקו ע פיזור הכנסת ה‪ ,19‬והלי‪ %‬החקיקה שטר הושל צפוי להימש‪ %‬במסגרת‬
‫פעילות הכנסת ה‪.20‬‬
‫הצעת חוק חסיו חומר מודיעיני‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2013‬פורסמה מטע הממשלה הצעת חוק חסיו חומר מודיעיני )תיקוני חקיקה(‪,‬‬
‫התשע"ד‪ ,2013‬אשר בהמש‪ %‬הועברה לדיוני בוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של כנסת‪ ,‬לקראת הכנתה לקריאה‬
‫שניה ושלישית‪ .‬הצעת חוק זו נועדה במקור לענות על קשיי שהוצגו על ידי משטרת ישראל באשר לדרכי‬
‫ההתמודדות ע פשיעה חמורה וע המאבק בארגוני פשיעה‪ .‬על פי האמור בהצעת החוק‪ ,‬ההסדרי הכלולי‬
‫בה מבוססי על שתי תכליות מרכזיות‪ :‬התכלית האחת היא להביא לצמצו הפגיעה בחשיפת מער‪ %‬המודיעי‪#‬‬
‫ובכלל זה שיטות ואמצעי של מער‪ %‬זה‪ ,‬מבלי לגרוע מהגנת הנאש‪ ,‬על ידי קביעת חסיו‪ #‬שבדי‪ #‬על חומר‬
‫מודיעיני וקביעת אמות המידה לגילויו‪ .‬התכלית הנוספת היא להביא לצמצו במספר תעודות חסיו‪ #‬המוצאות‬
‫‪83‬‬
‫כיו על ידי השר לביטחו‪ #‬הפני‪ ,‬על ידי קביעת חסיו‪ #‬שבדי‪ #‬בנושאי שבה מוצאות כיו תעודות חסיו‪#‬‬
‫כעניי‪ #‬שבשגרה‪.‬‬
‫מלכתחילה הסניגוריה הציבורית לא חלקה על הצור‪ %‬בהתמודדות ראויה ע תופעות של ארגוני פשיעה ושל‬
‫פשיעה חמורה‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬הסניגוריה הציבורית סברה כי בהצעת החוק‪ ,‬כפי שהוצגה‪ ,‬טמוני ליקויי‬
‫וקשיי מהותיי היורדי לשורשו של עניי‪ ,#‬אשר מחד גיסא אינ משרתי כראוי את התכלית לשמה נועדה‬
‫הצעת החוק‪ ,‬ומאיד‪ %‬גיסא‪ ,‬עלולי לפגוע קשות בעקרונות יסוד הנוגעי לזכות להלי‪ %‬הוג‪ #‬וליכולת הראויה‬
‫של נאשמי בהליכי פליליי להג‪ #‬על עצמ‪.‬‬
‫במסגרת הדיוני בהצעת החוק‪ ,‬הציגה הסניגוריה הציבורית את עמדתה המקצועית ואת הסתייגויותיה‬
‫העקרוניות מהצעת החוק‪ ,‬ובתו‪ %‬כ‪ %‬פירטה את שורת הפגמי והקשיי המהותיי שהצעה זו מעוררת‪,‬‬
‫ובראש השינוי המהותי והדראסטי באשר להסדרי שעניינ גילוי חומר חקירה בהלי‪ %‬משפטי‪ ,‬בשלושה‬
‫היבטי מרכזיי‪:‬‬
‫א‪ .‬הרחבה ניכרת של היק החומר שיימנע גילויו לנאש או לבית המשפט – על פי הצעת החוק‪ ,‬כל חומר‬
‫מודיעיני יהא חסוי ולא ייחשב כ"חומר חקירה"‪ ,‬ג א הוא רלוונטי לאישו וג א אי‪ #‬כל אינטרס‬
‫ציבורי בחסיונו‪.‬‬
‫ב‪ .‬זהות הגור המוסמ‪ %‬להחליט על חיסיו‪ #‬חומר ומניעת גילויו – הצעת החוק מקנה שיקול דעת רחב מדי‬
‫בידי רשויות החקירה והתביעה להגדרת חומר חסוי בתיק‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שינוי המבחני המשמשי להחלטה בדבר גילוי החומר – הצעת החוק מצמצמת את מרחב התערבותו‬
‫של בית המשפט בכל הנוגע להחלטה לחסות חומר מסוי‪ ,‬ובכ‪ %‬פוגעת באפשרות לקיי ביקורת שיפוטית‬
‫אפקטיבית על החלטות רשויות החקירה והתביעה‪.‬‬
‫בשלושת אלה‪ ,‬ההסדרי המוצעי סוטי במידה ניכרת מההסדרי המחייבי שנקבעו לאור‪ %‬שני בפסיקה‬
‫עקבית של בית המשפט העליו‪.#‬‬
‫יצוי‪ #‬כי לעמדתה של הסניגוריה הציבורית הצטרפו גורמי מקצועיי רבי‪ ,‬דוגמת המכו‪ #‬הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח‪ ,‬לשכת עורכי הדי‪ #‬והפורו המשפטי לתיקו‪ #‬הרשעות שווא בישראל‪.‬‬
‫במהל‪ %‬הדיוני שנערכו בהצעת החוק‪ ,‬ולאחר שמיעת עמדת הסניגוריה הציבורית וגורמי נוספי שהצטרפו‬
‫לעמדה זו‪ ,‬הביעה ועדת חוקה‪ ,‬חוק משפט הסתייגויות משמעותיות ביחס להצעת החוק במתכונתה הנוכחית‪.‬‬
‫הוועדה פנתה לגורמי החקיקה הממשלתיי ולמשטרת ישראל בבקשה לערו‪ %‬שינויי מהותיי במתכונת‬
‫ההצעה‪ ,‬אול הדיוני בהצעת החוק הופסקו ע פיזור הכנסת ה‪ 19‬והלי‪ %‬זה טר הושל‪.‬‬
‫‪3.1.2‬‬
‫הצעות חוק המצויות בשלבי חקיקה מתקדמי‬
‫זכויות חשודי ונחקרי‬
‫לקראת סו שנת ‪ 2008‬החלה הוועדה לסדר די‪ #‬פלילי וראיות )אז בראשות השופטת מרי נאור( לדו‪ #‬בהצעת‬
‫חוק שעניינה זכויות חשודי ונחקרי‪ .‬הסניגוריה הציבורית סברה כי מדובר במהל‪ %‬חשוב ומשמעותי ביותר‬
‫בתחו סדר הדי‪ #‬הפלילי‪ ,‬ותמכה בהכנת הצעת חוק אשר תסדיר באופ‪ #‬ממצה את זכויותיה של נחקרי‬
‫וחשודי‪ ,‬כמו ג את חובותיה‪ #‬של רשויות החקירה כלפיה‪ .‬זאת‪ ,‬לנוכח קיומו של חוסר חקיקתי בולט‬
‫‪84‬‬
‫בתחו זה‪ ,‬כאשר חלק ניכר מ‪ #‬הזכויות ה‪ #‬פרי של פיתוח פסיקתי בלבד‪ ,‬וביחס לחלק מ‪ #‬הסוגיות א קיימות‬
‫איבהירות ומחלוקות פוסקי‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 2012‬פורס על ידי משרד המשפטי תזכיר חוק סדר הדי הפלילי )חקירת חשודי(‪ ,‬התשע"ב‬
‫‪ ,2012‬אשר מבוסס בעיקרו על המלצות הוועדה‪ .‬מדובר בתזכיר חוק מקי ומורכב‪ ,‬אשר הסניגוריה הציבורית‬
‫הגיבה עליו בנייר עמדה מפורט שנשלח מטעמה למחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה של משרד המשפטי‪.‬‬
‫אחד החידושי הכלולי בתזכיר הוא תיקונו של חוק הסניגוריה הציבורית‪ ,‬באופ‪ #‬שיבטיח את זכות היסוד‬
‫להיווע‪ 0‬בעור‪ %‬די‪ #‬לכל חשוד מחוסר אמצעי‪ ,‬ולא רק לעצור מחוסר אמצעי‪ ,‬כפי שקובע החוק כיו‪ .‬בכ‪%‬‬
‫נתקבלה למעשה העמדה לפיה אי‪ #‬מקו להנציח את האפליה הקיימת כיו בי‪ #‬חשודי בעלי אמצעי‬
‫לחשודי שאינ בעלי אמצעי‪ ,‬ושיש להבטיח כי ג מי שידו אינה משגת יוכל לממש את זכות היסוד להיווע‪0‬‬
‫בסניגור‪ .‬על מנת שהזכות להיווע‪ 0‬בסניגור לא תיוותר רק עליספר‪ ,‬אימ‪ 0‬התזכיר חידוש חשוב עליו עמדה‬
‫הסניגוריה הציבורית – עיגונה של החובה להודיע לחשוד ע פתיחת חקירתו על זכותו להיווע‪ 0‬בסניגור‪,‬‬
‫ובסניגור ציבורי א הוא חסר אמצעי‪.‬‬
‫לצד חידושי אלה‪ ,‬הצביעה הסניגוריה על מספר חסרי וליקויי אשר דורשי תיקו‪ :#‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬עמדה‬
‫הסניגוריה הציבורית על הצור‪ %‬בהרחבת החובה לתעד את החקירה הפלילית‪ ,‬לנוכח החשיבות הקרדינאלית‬
‫של התיעוד להבטחת שמירה על זכותו של הנחקר להלי‪ %‬הוג‪ ,#‬האינטרס החברתי בחשיפת האמת ומניעת‬
‫הרשעות שווא‪ .‬עוד עמדה הסניגוריה על כ‪ %‬שיש להתאי את ההסדרי הכלולי בתזכיר לחקירת של‬
‫קטיני ואנשי ע מוגבלויות‪ ,‬ועל הצור‪ %‬שבשימור זכויותיה של נחקרי בחקירה לפי כל די‪ #‬אחר‪ .‬כל זאת‪,‬‬
‫לצד שורה של הסתייגויות ביחס להסדרי ספציפיי שהוצעו בתזכיר ואשר דורשי ליבו‪ #‬נוס או תיקו‪.#‬‬
‫בימי אלה הושל סבב דיוני במשרד המשפטי ובוועדה בראשותה של השופטת )בדימוס( תחיה שפירא על‬
‫טיב‪ #‬של ההתאמות הנדרשות לחקירת של קטיני‪ .‬בנוס‪ ,‬נערכו דיוני באשר לתקנות חקירת חשודי‬
‫ונחקרי‪ ,‬אשר משרד המשפטי שוא לפרס במקביל לחוק האמור‪.‬‬
‫חילוט תקבולי עבירה‬
‫במהל‪ %‬השנה החולפת נמשכו הדיוני בתזכיר חוק סדר הדי הפלילי )חילוט תקבולי עבירה(‪ ,‬התשע"ב‬
‫‪ .2012‬מדובר בתזכיר חוק שמטרתו‪ ,‬כפי שהוגדרה בדברי ההסבר‪ ,‬ליצור הסדר אחיד ועדכני של הוראות‬
‫החילוט השונות הקיימות בחקיקה‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬מבקש התזכיר לאמ‪ 0‬מאפייני הקיימי בהסדרי חריגי‬
‫הנוגעי לחילוט בחוק המאבק בארגוני פשיעה‪ ,‬התשס"ג‪ 2003‬ובחוק איסור הלבנת הו‪ ,#‬התש"ס‪,2000‬‬
‫ולהחיל על כלל העבירות הפליליות‪.‬‬
‫עמדתה העקרונית של הסניגוריה הציבורית היא כי המדובר בהרחבה קיצונית של סמכויות החילוט‪ ,‬תו‪%‬‬
‫התעלמות מהאבחנה הברורה הקיימת בי‪ #‬אופיי‪ #‬החמור ויוצא הדופ‪ #‬של העבירות המוגדרות בחוק המאבק‬
‫בארגוני פשיעה ובחוק איסור הלבנת הו‪ ,#‬לבי‪ #‬מרבית העבירות הפליליות הנדונות בבתי המשפט‪ .‬יתרה מכ‪,%‬‬
‫הסניגוריה הציבורית סבורה כי במהל‪ %‬מוצע זה טמו‪ #‬קושי חוקתי שכ‪ #‬המדובר באמצעי מרחיקי לכת‬
‫העלולי לעלות כדי פגיעה בלתי מידתית בחשודי או בנאשמי‪ ,‬באופ‪ #‬החורג מהסביר ביחס למהות העבירה‬
‫המיוחסת לה‪ ,‬נסיבות ביצועה או נסיבותיה האישיות‪ ,‬וכ‪ #‬בזכויותיה הרכושיות של צדדי שלישיי‪.‬‬
‫בהתייחסות שהעבירה הסניגוריה הציבורית לתזכיר החוק‪ ,‬עמדנו על קשיי משמעותיי אלה ועל ליקויי‬
‫נוספי העולי מהנוסח המוצע‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬שלילה גורפת של סמכות בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו‬
‫המקצועי ביחס לבקשות חילוט; אופ‪ #‬ההגדרה של "אורח חיי עברייני" לצור‪ %‬הנחת תשתית מספקת לחילוט‬
‫‪85‬‬
‫רכוש; הרחבה ניכרת של הגדרת רכוש הנית‪ #‬לחילוט עד כדי חשש מפני חילוט רכוש נרחב של כל המשפחה‪,‬‬
‫באופ‪ #‬המקי חשש לפגיעה בלתי מידתית בבני משפחה שאינ מעורבי כלל בפעילות עבריינית; האפשרות‬
‫לחילוט רטרואקטיבי לפרק זמ‪ #‬ממוש‪ %‬של עד שמונה שני לאחור; אפשרות לחילוט רכוש ג שלא בעקבות‬
‫הרשעה בהלי‪ %‬פלילי ומבלי שהוכחה כראוי אשמתו של הנידו‪ ;#‬ועוד‪.‬‬
‫מעבר לסוגיות עקרוניות אלו‪ ,‬הצביעה הסניגוריה הציבורית ג על שורה של קשיי משמעותיי העולי‬
‫מתזכיר החוק בהיבטי המעשיי השוני של סדרי די‪ #‬ואופ‪ #‬ניהול ההליכי בבית המשפט‪ ,‬ביחס לשלב‬
‫קבלת ההחלטה בדבר חילוט‪ ,‬נטלי ההוכחה ודיות הראיות למת‪ #‬צו חילוט‪ .‬בנוס‪ ,‬התריעה הסניגוריה‬
‫הציבורית כי הנוסח המוצע‪ ,‬וההרחבה הגורפת של השימוש באמצעי הקיצוני של חילוט מקי‪ ,‬ביחס לכל‬
‫עבירה פלילית‪ ,‬מעוררי חשש ממשי לכ‪ %‬שאמצעי אלה יופעלו במרבית המקרי כלפי אוכלוסיות‬
‫מוחלשות‪ ,‬של נאשמי חוזרי בעבירות רכוש קלות וכד'‪ ,‬ולאו דווקא כלפי מי שנמני על אות ארגוני‬
‫פשיעה או מעורבי במעשי עבריינות חמורי במיוחד‪ .‬הסניגוריה הציבורית א הציעה להוסי להצעת החוק‬
‫מנגנו‪ #‬המאפשר לבית המשפט להורות על שחרור כספי חילוט למימו‪ #‬הוצאות סבירות לצור‪ %‬ייצוג משפטי‪.‬‬
‫בשנה החולפת התקיימו במשרד המשפטי שורה של דיוני מעמיקי בפרטי התזכיר‪ ,‬בהשתתפות הפעילה‬
‫של נציגי הסניגוריה‪ ,‬ובימי אלה מגבשת מחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה של המשרד את הצעת החוק בנושא זה‪.‬‬
‫הצעת חוק החיפושי‬
‫במאי ‪ 2014‬פורסמה ברשומות הצעת חוק סדר הדי הפלילי )סמכויות אכיפה – המצאה‪ ,‬חיפוש ותפיסה(‪,‬‬
‫התשע"ד‪ ,2014‬אשר הועברה לוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת לקראת הכנתה לקריאה שניה ושלישית‪.‬‬
‫הצעת חוק זו נועדה להשלי את החקיקה הנוגעת לסמכויות חיפוש ותפיסה וכ‪ #‬לסמכויות נלוות הנוגעות‬
‫לשימוש בכוח וסמכות כניסה אגב חיפוש או מעצר‪ .‬ההצעה באה להחלי את פקודת סדר הדי‪ #‬הפלילי )מעצר‬
‫וחיפוש( ]נוסח חדש[‪ ,‬התשכ"ט‪ ,1969‬ובכלל זה מוצעי במסגרתה הסדרי חדשי במגוו‪ #‬רחב של סוגיות‬
‫הנוגעות לפעולות רשויות האכיפה‪ :‬המצאת חפ‪ 0‬או הקפאתו‪ ,‬חיפוש במקו‪ ,‬חיפוש על הגו )שאינו חיפוש‬
‫חיצוני או פנימי כהגדרת בחוק החיפוש בגו( ותפיסה והחזקה של חפ‪ .0‬כמו כ‪ #‬כוללת ההצעה פרק שעניינו‬
‫הפעלת סמכויות האכיפה האמורות כאשר מדובר במחשבי‪ ,‬אשר מתמודד‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ע סמכויות אכיפה‬
‫על רקע השינויי הטכנולוגיי הדרמטיי שאירעו במהל‪ %‬העשור האחרו‪ #‬בתחו זה‪.‬‬
‫מדובר בהצעת חוק רחבת היק‪ ,‬המבקשת להסדיר באופ‪ #‬ממצה את האיזו‪ #‬הראוי בי‪ #‬הבטחת יכולת‪ #‬של‬
‫רשויות האכיפה לקיי פעולות אכיפה יעילות לש גילוי עבירות ומניעת‪ ,#‬לבי‪ #‬הצור‪ %‬למנוע פגיעה בזכויות‬
‫הפרט באופ‪ #‬העולה על הנדרש‪ .‬הסניגוריה הציבורית נטלה חלק פעיל בדיוני שהתקיימו במשרד המשפטי‬
‫לקראת פרסומה של הצעת החוק והעבירה את התייחסותה למרכיביה השוני‪.‬‬
‫הצעת החוק הועברה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬א‪ %‬בשל פיזור הכנסת ה‪ 19‬טר החלו‬
‫הדיוני לגופה של ההצעה‪.‬‬
‫‪3.1.3‬‬
‫הוועדה לסדר די פלילי וראיות‬
‫ג במהל‪ %‬השנה החולפת השתתפה הסניגוריה הציבורית בדיוניה של הוועדה לסדר די‪ #‬פלילי וראיות‪ ,‬כיו‬
‫בראשות השופטת עדנה ארבל‪ .‬נציגי הסניגוריה הציבורית בוועדה ה ד"ר יואב ספיר‪ ,‬הסניגור הציבורי‬
‫הארצי‪ ,‬ועו"ד דורי פינטו‪ ,‬הסניגור הציבורי המחוזי במחוז ירושלי‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫הוועדה המשיכה לדו‪ #‬השנה בסעי‪ 12 ,‬לפקודת הראיות ובנושא הכללי של הרשעה על סמ" הודאה‪ .‬לדעת‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ ,‬יש צור‪ %‬ברפורמה בנושא לאור הניסיו‪ #‬המצטבר באר‪ 0‬ובעול לפיו הודאתו של חשוד‬
‫במשטרה עלולה להיות הודאת שווא שיכולה בתורה להביא להרשעת שווא‪.‬‬
‫לאחרונה סיימה הוועדה את מלאכתה והעבירה לשרת המשפטי את המלצותיה לתיקו‪ #‬החוק‪ .‬עיקרי‬
‫ההמלצות כוללי שלושה רכיבי‪:‬‬
‫א‪ .‬פסילה אוטומטית של הודאה שהושגה בעינויי;‬
‫ב‪ .‬עיגו‪ #‬הלכת יששכרוב העוסקת בפסלות ראיה שהושגה שלא כדי‪ ,#‬בהקשר הספציפי של הודאות;‬
‫ג‪.‬‬
‫שינוי הדרישה לתוספת ראייתית הנדרשת לצור‪ %‬הרשעה על סמ‪ %‬הודאה‪ ,‬וקביעת קטיגוריות מסוימות‬
‫)נחקרי קטיני‪ ,‬נחקרי בעלי מוגבלויות‪ ,‬שימוש באמצעי לח‪ 0‬פסולי ותיעוד לא מספק( בה‪ #‬הכלל‬
‫יהיה כי נדרשת תוספת ראייתית מסבכת מסוג "סיוע"‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ידידת בית משפט‬
‫בשנת ‪ 1999‬הכיר לראשונה בית המשפט העליו‪ #‬במוסד של "ידיד בית משפט" במשפט הישראלי‪ .‬במסגרת‬
‫ההחלטה בבקשה למשפט חוזר בעניינ של אחמד כוזלי ואח' )מ"ח ‪ 7929/96‬כוזלי ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד‬
‫נג)‪ ,((1999) 529 (1‬קיבל הנשיא ברק את בקשת הסניגוריה הציבורית להצטר להלי‪ %‬ולהגיש את עמדתה‬
‫כידידת בית משפט‪ ,‬תו‪ %‬שהוא מפנה לקיומו של מוסד חשוב זה בשיטות משפט שונות )"‪("Amicus Curiae‬‬
‫ומחליט לאמצו באופ‪ #‬עקרוני במשפט הישראלי‪ .‬הנשיא ברק קבע כי לסניגוריה הציבורית עשויה להיות‬
‫תרומה חשובה בהצגת עמדתה המוסדית‪ ,‬ג כאשר היא אינה מייצגת את אחד הצדדי להלי‪ ,%‬כדי לסייע‬
‫לבית המשפט בבירור הפרשה העומדת בפניו על השלכותיה ותוצאותיה )בפרשה זו התעוררו סוגיות עקרוניות‬
‫בעניי‪ #‬טיבו של ייצוג ראוי והשפעתו של ייצוג לקוי ו"כשל בייצוג" על משפט בערכאה דיונית בכלל‪ ,‬ועל קיומו‬
‫של "עיוות די‪ "#‬כעילה למשפט חוזר בפרט(‪.‬‬
‫בית המשפט העליו‪ #‬חזר שוב על עמדתו זו בהרכב מורחב של תשעה שופטי בפרשת שוור‪) 0‬ע"פ ‪ 111/99‬שוור‪+‬‬
‫נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נד)‪ ((2000) 241 (2‬וקיבל את בקשת הסניגוריה הציבורית להצטר להלי‪ %‬כידידת בית‬
‫משפט ולהגיש במסגרתו טיעו‪ #‬בכתב מטעמה‪ .‬השופטת )כתוארה אז( ביניש‪ ,‬אשר כתבה את דעת הרוב בעניי‪#‬‬
‫זה )כנגד דעת יחיד של השופט קדמי(‪ ,‬דחתה את התנגדות המדינה וקבעה כי בהתחשב במומחיותה ובניסיונה‬
‫של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬צירופה להלי‪ %‬זה עשוי לתרו להעמקת הדיו‪ #‬ולהבהרתו )בפרשה זו התעוררה‬
‫השאלה על פי אילו אמות מידה תידו‪ #‬בקשה לעכב ביצוע עונש מאסר של אד שהורשע וערעורו תלוי ועומד(‪.‬‬
‫מאז התבסס מעמדה של הסניגוריה הציבורית כגו מקצועי ובעל מומחיות‪ ,‬שלעמדותיו הכלליות בנוגע‬
‫למשפט הפלילי יש לתת משקל משמעותי‪ ,‬והסניגוריה הצטרפה כידידת בית משפט בהליכי נוספי‪ ,‬רוב‬
‫בבית המשפט העליו‪) #‬כ‪ %‬לדוגמה‪ ,‬בעניי‪ #‬הדוקטרינה הפסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדי‪ ,#‬שנקבעה‬
‫כידוע בע"פ ‪ 5121/98‬יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח'(‪ .‬במקרי מסוימי‪ ,‬הסניגוריה הציבורית‬
‫צורפה להליכי כידידת בית משפט בעקבות פנייה של בית המשפט לסניגוריה להציג את עמדתה העקרונית‬
‫בסוגיות שונות‪.‬‬
‫בדר‪ %‬כלל‪ ,‬האזרח שהוא צד להלי‪ %‬פונה לסניגוריה הציבורית ומבקש ממנה להתגייס לעניי‪ #‬ולהביא בפני בית‬
‫המשפט את עמדתה‪ ,‬כמי שצברה מומחיות מיוחדת בנושא‪ .‬טר תבקש להצטר להלי‪ ,%‬בוחנת הסניגוריה‬
‫‪87‬‬
‫הציבורית א יש בידה לתרו באופ‪ #‬ייחודי לבירור הסוגיה העקרונית ואת סיכוייה להשפיע על ההלכה שתצא‬
‫מלפני בית המשפט‪ .‬במקרי מסוימי‪ ,‬הסניגוריה הציבורית היא שיוזמת את מעורבותה בהלי‪ ,%‬וזאת בשל‬
‫העניי‪ #‬המיוחד שהיא מגלה בתוצאותיו‪ ,‬לאור הפוטנציאל הטמו‪ #‬בה‪ #‬והשלכות הרוחב הצפויות על המשפט‬
‫הפלילי כולו‪ .‬יצוי‪ ,#‬כי ע השני ניכרת עליה בכמות הפניות לסניגוריה הציבורית להצטר כידידת בית משפט‬
‫להליכי שוני‪ .‬על מנת לשמר את מעמדה המיוחד כידידת בית המשפט‪ ,‬ולאור משאביה המוגבלי‪,‬‬
‫הסניגוריה הציבורית מקפידה להגיש במשורה בקשות להצטר לדיו‪ #‬במעמד זה‪ ,‬רק לאחר בדיקה מעמיקה‬
‫א הסוגיה המשפטית הנדונה מתאימה לכ‪ ,%‬וא לסניגוריה עשויה להיות תרומה איכותית ייחודית לדיו‪.#‬‬
‫כל הבקשות שהגישה הסניגוריה הציבורית להצטרפות לדיו‪ #‬במעמד של ידידת בית משפט עומדות כיו לעיו‪#‬‬
‫הציבור באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית במדור "דוחות‪ ,‬עמדות ופרסומי"‪.‬‬
‫במהל" שנת ‪ 2014‬הייתה הסניגוריה הציבורית מעורבת כידידת בית המשפט בהליכי הבאי‪:‬‬
‫•‬
‫דנ"פ ‪ 8062/12‬מדינת ישראל נ' חברת נמלי ישראל )בש הסניגוריה הציבורית‪ :‬עוה"ד גיל שפירא וטל‬
‫ענר(‪ :‬בדוח הקוד דווח על תיק זה‪ ,‬שבמסגרתו התבקשה הסניגוריה הציבורית על ידי נשיא בית המשפט‬
‫העליו‪) #‬דאז(‪ ,‬כב' השופט א' גרוניס‪ ,‬להגיש את עמדתה בהלי‪ .%‬בפרשה זו נדונה סוגיית האפשרות להטיל‬
‫על תאגידי אמצעי ענישה שיקומיי )כגו‪ #‬מבח‪ #‬ושירות לתועלת הציבור(‪ ,‬וכ‪ #‬האפשרות להטיל‬
‫התחייבות להימנע מעבירה כאמצעי ענישה יחיד במקרי של איהרשעה‪ .‬הסניגוריה הציבורית הגישה את‬
‫עמדתה כידידת בית משפט‪ ,‬הסוקרת את הקשיי המשפטיי והמעשיי שמעורר פסק הדי‪ #‬שעמד לדיו‪#‬‬
‫נוס‪ ,‬והצטרפה לעמדת המדינה לפיה נית‪ #‬לסיי הלי‪ %‬פלילי בתוצאה של הטלת התחייבות ללא הרשעה‬
‫בדי‪ .#‬הדיו‪ #‬בפני ההרכב המורחב התקיי בשנת ‪ ,2014‬ובתחילת שנת ‪ 2015‬נית‪ #‬פסק הדי‪ #‬בו התקבלה‬
‫עמדת הסניגוריה הציבורית לפיה נית‪ #‬להטיל התחייבות להימנע מעבירה כעונש יחיד ללא הרשעה‪.‬‬
‫•‬
‫בג"‪ 2757/13 +‬זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל ואח' )בש הסניגוריה הציבורית‪ :‬עוה"ד קר‪ #‬אבלי‪#‬הר‪0‬‬
‫ורענ‪ #‬גלעדי(‪ :‬הסניגוריה הציבורית הצטרפה כידידת בית משפט בתיק בו התעוררה שאלת זכותו של נידו‪,#‬‬
‫אשר הורשע בפסק די‪ #‬חלוט‪ ,‬לבצע במוצגי בדיקות מדעיות לצור‪ %‬בדיקת האפשרות להגיש בקשה‬
‫למשפט חוזר‪ .‬לאור המלצת השופטי בדיו‪ #‬בעתירה‪ ,‬הפרקליטות הסכימה בסופו של דבר לקבלת‬
‫העתירה )להרחבה על עמדת הסניגוריה הציבורית בהלי" זה ועל פסק הדי בעתירה‪ ,‬ר' פרק ‪.(1.6.1‬‬
‫‪ 3.3‬פעילות הסניגוריה הציבורית לשיפור תנאי כליאה‬
‫בשנת ‪ 2014‬המשיכו נציגי הסניגוריה הציבורית בכל המחוזות‪ ,‬מתוק תפקיד כמבקרי רשמיי מכוח‬
‫הסמכה של השר לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬לבקר במתקני כליאה לצור‪ %‬בדיקת תנאי החזקת של עצורי ואסירי‪.‬‬
‫דוחות הביקורי הרשמיי נשלחי לדרגי הגבוהי ביותר האחראי לנושא‪ ,‬ביניה נשיאת בית המשפט‬
‫העליו‪ ,#‬שרת המשפטי‪ ,‬השר לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה‪ ,‬מבקר המדינה‪ ,‬מנהל בתי המשפט‪,‬‬
‫מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית ב‪ 26‬מתקני כליאה שבאחריות שירות בתי הסוהר‪ ,‬ב‪4‬‬
‫מתקני כליאה שבאחריות המשטרה וב‪ 15‬מתקני מעצר בבתי המשפט‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫כפי שצוי‪ #‬בדוח השנתי הקוד‪ ,‬הדוחות השנתיי ה‪ 10‬וה‪ 11‬במספר יוחדו לנושאי ספציפיי הראויי‬
‫לתשומת לב מיוחדת – החזקת אסירי בהפרדה והצפיפות הקשה במתקני הכליאה בישראל‪ .‬לאחרונה‬
‫‪68‬‬
‫פורס הדוח ה‪ 12‬במספר‪ ,‬המהווה דוח מסכ לשני ‪ 20142013‬בדבר תנאי המעצר והמאסר בישראל‪.‬‬
‫בדוח המסכ לשני ‪ 20142013‬עלה כי אנשי הסניגוריה הבחינו במספר הפרות קשות של זכויות אסירי‪.‬‬
‫התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס היא‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬של עזובה פיסית ותנאי מגורי‬
‫קשי‪ ,‬של תנאי צפיפות קשי ביותר המגיעי לכדי ‪ 2‬עד ‪ 3‬מ"ר לאסיר בלבד‪ ,‬ולעיתי א פחות מכ‪ ,%‬ושל‬
‫מבני שאינ עומדי באמות המידה הבסיסיות המתחייבות מ‪ #‬הדי‪ #‬ומקביעות בתי המשפט‪ .‬בחלק ממתקני‬
‫הכליאה בה ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית הוחזקו כלואי בתנאי הפרדה‪ ,‬בידוד או שמירה קשי ביותר‪,‬‬
‫כאשר לעיתי ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה‪ ,‬עילה שאינה מצדיקה‬
‫החזקה בהפרדה ומנוגדת לחוק‪ .‬בחלק מהמקרי הוחזקו האסירי המופרדי באגפי "שמורי" מבלי שה‬
‫מוגדרי בחוק כאסירי הפרדה‪ ,‬תו‪ %‬עקיפת הכללי והביקורת השיפוטית המתחייבת מעצ החזקת‬
‫בהפרדה‪ .‬עוד נתקלו אנשי הסניגוריה הציבורית בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס בשימוש בכבילה בלתי‬
‫מידתית של אסירי ועצורי; בתנאי חו קשה ותחושת מחנק בתאי; בשירותי כריעה הממוקמי מתחת‬
‫לצינור המקלחת‪ ,‬כ‪ %‬שהאסירי נאלצי לעמוד על פתח השירותי כדי להתקלח; במחסור בציוד בסיסי‬
‫החוש את האסירי לפגעי מזג האוויר; בתנאי היגיינה ותברואה ירודי; בליקויי במת‪ #‬טיפול רפואי‬
‫לאסירי; בבעיות במימוש הזכות לקשר ע בני משפחה‪ ,‬הזכות למפגש ע עור‪ %‬די‪ #‬וזכות הגישה החופשית‬
‫לערכאות שיפוטיות‪ .‬אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו ג בליקויי בתשתית השיקומית בשב"ס‪ .‬בי‪ #‬היתר‪,‬‬
‫קיי מחסור בקבוצות טיפול ושיקו לכלואי שאינ דוברי עברית ומחסור בתקני לעובדי סוציאליי‬
‫בחלק מבתי הסוהר‪ ,‬באופ‪ #‬שאינו מתיישב ע האינטרס הציבורי ומטרות הכליאה הכוללות ג הזדמנות‬
‫לשיקו‪ ,‬למניעת חזרה עתידית על עבירות ולשילוב נורמטיבי בקהילה‪.‬‬
‫במסגרת הביקורי הרשמיי שנערכו בשנה החולפת שמה הסניגוריה הציבורית דגש על סוגיה בוערת נוספת‪,‬‬
‫שעניינה תנאי ההובלה של הכלואי ותנאי השהייה באגפי המעבר‪ .‬נושא זה צפוי לזכות לתשומת לב מיוחדת‬
‫במסגרת הדוח השנתי בדבר תנאי הכליאה שיפורס בשנה הבאה‪.‬‬
‫אחד הממצאי הקשי ביחס לתהלי‪ %‬ההובלה קשור לתופעת ה"כלובי" עליה עמדנו בדוח הקוד‪ .‬במסגרת‬
‫ביקור רשמי שנער‪ %‬בשנת ‪ 2013‬בבית המשפט המחוזי בלוד‪ ,‬נחשפה הסניגוריה הציבורית לתלונות הכלואי‬
‫כי באישו‪ #‬לילה ה הועברו לכלובי ברזל חיצוניי שנבנו בסמו‪ %‬לכלא ניצ‪ .#‬בכלובי אלה‪ ,‬החשופי לפגעי‬
‫מזג האוויר‪ ,‬הכלואי שהו מספר שעות בקור המקפיא ובגש‪ ,‬עד שהגיעה ה"פוסטה" שאמורה לקחת אות‬
‫לבתי המשפט‪ ,‬בסביבות השעה ‪ 6‬בבוקר‪ .‬מסתבר שנוהל זה לפיו האסירי מחכי ל"פוסטה" בכלובי‬
‫חיצוניי היה קיי בשב"ס מזה מספר חודשי‪ ,‬והוא אומת בדוחות נוספי של מבקרי רשמיי‪ ,‬ולא הוכחש‬
‫על ידי שב"ס‪ .‬מיד לאחר הביקור נכתב דוח דחו וחמור הממוקד בנושא זה‪ .‬הדוח נשלח לכל הגורמי‬
‫הרשמיי לרבות שרת המשפטי‪ ,‬השר לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬היועמ"ש ונציב בתי הסוהר‪ ,‬ולווה במכתב דחו ושיחות‬
‫טלפו‪ #‬של הסניגור הציבורי הארצי ע לשכת שרת המשפטי וע המשנה ליועמ"ש )פלילי(‪ ,‬במטרה למנוע‬
‫לילה נוס של פגיעה כה חמורה בצל האנוש אשר אליה מתווספת ג הפגיעה בהלי‪ %‬ההוג‪ #‬ובמערכת המשפט‪,‬‬
‫שכ‪ #‬העצורי‪ ,‬שחלק קטיני‪ ,‬מובלי לאחר שהות בכלובי למשפטיה‪ .‬עוד באותו הערב הודיעה שרת‬
‫המשפטי שבעקבות שיחתה בעניי‪ #‬ע השר לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬הוא והנציב הורו להקפיא את השימוש בכלובי‬
‫לאלתר‪ .‬בהמש‪ %‬לכ‪ ,%‬הודיע שירות בתי הסוהר כי ער‪ %‬שיפוצי ושינויי בכל הנוגע לתאי ההמתנה‪ ,‬וביניה‪:‬‬
‫‪ 68‬לעיו‪ #‬בדוחות המלאי באתר הסניגוריה הציבורית‪:‬‬
‫‪.http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/Pages/DohotRishmi.aspx‬‬
‫‪89‬‬
‫שיפו‪ 0‬הכלובי ותאי ההמתנות באופ‪ #‬שיאפשר המתנה ראויה ומכובדת מבלי להיחש לפגעי מזג האוויר‪,‬‬
‫חלוקת מעילי לעצורי‪ ,‬החלטה בדבר איסו ישיר של עצורי בית סוהר איילו‪ #‬ושקילת האפשרות של מסלולי‬
‫הובלה ישירי לעצורי אבוכביר‪ .‬בנובמבר ‪ 2014‬ערכו נציגי הסניגוריה הציבורית ביקור רשמי נוס בכלובי‬
‫החיצוניי שבסמו‪ %‬לבית הסוהר "ניצ‪ ."#‬ממצאי הביקור העלו כי אכ‪ #‬נער‪ %‬שיפו‪ 0‬במקו‪ ,‬אשר מיטיב ע‬
‫הכלואי‪ ,‬ואול תנאי השהייה בה עדיי‪ #‬נותרו קשי מנשוא‪.‬‬
‫דוגמה קיצונית נוספת לכלובי איסו חיצוניי היא אלו המצויי במתק‪ #‬המעצר "קישו‪ ."#‬בנובמבר ‪2013‬‬
‫ובאוקטובר ‪ 2014‬ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית במתק‪ #‬המעצר קישו‪ #‬וש ראו כלובי ברזל‪ ,‬הממוקמי‬
‫ברחבה החיצונית של בית המעצר ואשר בה מוחזקי כלואי בדרכ מבית המעצר ובחזרה אליו‪ ,‬בשעות‬
‫הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריי והערב‪ .‬הכלואי הוחזקו בכלובי אלה בתנאי בלתי אנושיי‪,‬‬
‫ובה צפיפות נוראית וזמני המתנה ארוכי‪ ,‬מחסור במקומות ישיבה‪ ,‬ומחסור בגישה למזו‪ #‬ולשירותי במש‪%‬‬
‫שעות מאז ההשכמה‪ .‬בתגובה לדוח הביקור נמסר כי במסגרת תכנית העבודה לשנת ‪ 2014‬מתוכנ‪ #‬להיבנות‬
‫טרמינל חדש‪ ,‬ובמסגרתו מתוכנני ג להיבנות תאי שהייה חדשי אשר יתנו מענה נאות ומכובד לשהות‬
‫הכלואי המוחזקי במקו‪ ,‬וכי בינתיי יבוצעו שינויי ברמה המקומית לשיפור התנאי‪ .‬כ‪ #‬נמסר כי זמני‬
‫ההמתנה בתאי יצומצמו‪.‬‬
‫נציגי הסניגוריה הציבורית ביצעו במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬מספר ביקורי מעקב מה עלה שהתנאי בכלובי‬
‫ממשיכי להיות קשי ביותר‪ .‬בעקבות זאת ג מנכ"לית משרד המשפטי‪ ,‬גב' אמי פלמור‪ ,‬פנתה לשירות בתי‬
‫הסוהר בעניי‪ #‬מספר פעמי‪ .‬נכו‪ #‬לכתיבת שורות אלה טר החל השיפו‪ 0‬המתוכנ‪ ,#‬ומשירות בתי הסוהר נמסר‬
‫כי נעשה מאמ‪ 0‬לצמצ ככל הנית‪ #‬את השהות בכלובי‪ .‬לגישת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬החזקת כלואי‬
‫בכלובי בתנאי האמורי מנוגדת לחוק ופוגעת קשות בכבוד האד‪ .‬יש לעשות כל מאמ‪ 0‬להחיש את הבנייה‬
‫המתוכננת במתקני המעבר ולהקצות באופ‪ #‬מיידי מקו חלופי הול‪ ,‬שממילא יידרש בתקופת השיפוצי‪.‬‬
‫לדוחות הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי הכליאה נית‪ #‬משקל רב על ידי המערכות השונות ועל ידי מקבלי‬
‫ההחלטות‪ ,‬ובכלל זה בתי המשפט‪ ,‬המשרד לביטחו‪ #‬פני‪ ,‬שירות בתי הסוהר‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬משרד‬
‫המשפטי ועוד‪ .‬ואול‪ ,‬למרות הניסיונות להביא לשיפור בנושא‪ ,‬המצב השורר במתקני הכליאה הרבי בה‬
‫ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית רחוק עדיי‪ #‬מלעמוד באמות המידה הראויות‪ .‬מדוחות אנשי הסניגוריה‬
‫הציבורית עולה כי אי‪ #‬המדובר בבעיות או בכשלי נקודתיי ומקומיי‪ .‬מדובר בבעיה כללארצית‪ ,‬המביאה‬
‫לפגיעה יומיומית בזכויותיה הבסיסיות של עצורי ואסירי‪ ,‬ולפגיעה בכבוד כבני אד‪ .‬יחס ותנאי בלתי‬
‫אנושיי לאסירי א מקטיני את הסיכוי לשיקומ בי‪ #‬כותלי הכלא ומגבירי את הסיכו‪ #‬לעבריינות‬
‫חוזרת‪ .‬יש לקוות כי הרשויות הרלוונטיות ישכילו לעשות שימוש במידע המובא בדוחות הסניגוריה בנושא זה‪,‬‬
‫על מנת להביא לשיפור כולל ומהיר של הליקויי החמורי המתוארי בה‪.‬‬
‫‪ 3.4‬תרומת הסניגוריה הציבורית לפיתוח הליכי חלופיי‬
‫בשני האחרונות הסניגוריה הציבורית שמה לה למטרה לתרו לפיתוח אמצעי חברתיי חלופי למשפט‬
‫הפלילי ולענישה‪ .‬מטרה זו נובעת מהבנה שהליכי פליליי ה כלי חברתיי רביעוצמה אשר פעמי רבות‬
‫גוררי פגיעה קשה ובלתי מידתית בחשודי ובנאשמי ובאינטרס הציבורי במניעת עבריינות‪ .‬הסטיגמה‬
‫וההדרה החברתית שיוצר ההלי‪ %‬הפלילי עלולי להקשות על השתלבות של חשודי )א א לא הוגש כתב‬
‫אישו( או נידוני בחברה הנורמטיבית‪ ,‬ובמקרי מסוימי עלולי א לדחוק אות אל חיי בשולי החברה‬
‫‪90‬‬
‫ועבריינות נוספת‪ .‬לא אחת הופכי הקשיי הללו ג לנחלת של בני משפחתו של החשוד או הנאש אשר‬
‫נאלצי ג ה להתמודד ע יחס חברתי חשדני ומתייג‪.‬‬
‫נציגי הסניגוריה הציבורית שותפי פעילי לפיתוח ולעיצוב מגוו‪ #‬תכניות שחלק‪ #‬מיועדות לשמש כחלופה‬
‫להליכי פליליי וחלק‪ #‬מבקשות להפו‪ %‬את ההלי‪ %‬הפלילי לכלי טיפולי שיקומי עבור נאשמי שיכולי‬
‫להיתר מכ‪ .%‬התכניות שיוצגו להל‪ #‬ה חלק ממגמה רחבה יותר לנסות ולהקי אלטרנטיבות להלי‪ %‬הפלילי‪,‬‬
‫למעצר ולמאסר‪ .‬במסגרת מגמה זו נית‪ #‬למנת ג את דיוני הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול‬
‫בעברייני בראשות השופטת )בדימוס( דליה דורנר‪ 69‬ואת המאמצי השוני לבסס באר‪ 0‬מודל של "צדק‬
‫מאחה" ג עבור עוברי חוק בגירי‪ .‬הסניגוריה הציבורית סבורה שגיבוש פרויקטי מסוג זה והטמעת יסייעו‬
‫להפחית את המחירי האישיי הגבוהי שההלי‪ %‬הפלילי גובה מהנאש ומבני משפחתו ולקיי תגובה‬
‫חברתית מידתית יותר לעוברי חוק‪ .‬כמו כ‪ ,#‬הליכי חלופיי מפחיתי את המחירי החברתיי הכרוכי‬
‫בעומס יתר על מערכת המשפט‪ .‬ריבוי התכניות מלמד על כ‪ %‬שגופי רבי נוספי הקשורי למערכת אכיפת‬
‫החוק ערי לתוצרי השליליי הנגרמי במערכת אכיפת חוק המתבססת בעיקר על הפעלת כוחות אכיפה‬
‫וענישה‪ ,‬ללא התייחסות לנסיבות העומדות בבסיס ההתנהגות העבריינית ולהשפעות השליליות של אכיפה‬
‫עודפת‪ .‬ע זאת‪ ,‬אי‪ #‬חולק כי יש להפעיל תכניות מסוג זה בחוכמה‪ .‬יש להפעיל‪ #‬על אוכלוסיות מתאימות‬
‫וללוות אות‪ #‬במחקר הערכה שיאפשר בחינה מושכלת של דר‪ %‬יישומ‪ #‬והשפעת‪ #‬על אכיפת החוק ועל מועד‪6‬ת‪.‬‬
‫‪3.4.1‬‬
‫בית משפט לסמי בתלאביב‬
‫מודל מוצלח לטיפול בעוברי חוק המבצעי עבירות על רקע התמכרות לסמי ולאלכוהול החל בארצותהברית‬
‫בשנות התשעי והביא להקמה של אלפי בתי משפט המתמחי בטיפול בנפגעי סמי ואלכוהול‪ .‬המודל בנוי על‬
‫הפניית של חשודי ונאשמי הסובלי מהתמכרות לסמי או אלכוהול לתכניות גמילה‪ .‬ההשתתפות‬
‫בתכנית היא וולנטרית ומבוססת על מחויבות הנאש‪ ,‬כאשר התמרי‪ 0‬שנית‪ #‬לו‪ ,‬א יתמיד ויסיי את תכנית‬
‫הגמילה‪ ,‬הוא מחיקת כתבי האישו או הימנעות מהטלת סנקציה עונשית‪ .‬ספרות מחקרית המלווה תכניות‬
‫מסוג זה בארצותהברית ובמקומות נוספי בעול מראה כי בתי המשפט לסמי‪ ,‬העוקבי ומפקחי אחר‬
‫הלי‪ %‬הגמילה במפגשי תקופתיי‪ ,‬מהווי ה‪ #‬תזכורת לתיק הפלילי ולעונש הצפוי לאד א לא יתמיד‬
‫במסגרות הגמילה וה‪ #‬מסגרות של תמיכה המבוססת על קשר בינאישי שמתפתח בי‪ #‬הנגמל לבי‪ #‬השופט או‬
‫השופטת‪ .‬מחקרי מלמדי על כ‪ %‬שהמודל מעניק לאוכלוסייה שהיא בעלת סיכו‪ #‬גבוה להמש‪ %‬שימוש בסמי‬
‫ולעבריינות סיכוי גבוה יותר לגמילה ושיקו‪ ,‬מפחית פשיעה‪ ,‬שומר על שלמות משפחות ומחזק קהילות תו‪%‬‬
‫חסכו‪ #‬בעלויות של כליאה‪ ,‬שירותי בריאות‪ ,‬נזקי עבריינות עתידית ועוד‪.‬‬
‫בישראל מתקיימת תכנית ניסיונית המבוססת על מודל של בית המשפט לסמי‪ .‬הפרויקט מתקיי משנת‬
‫‪ 2003‬בבית המשפט השלו בתלאביב כשיתו פעולה בי‪ #‬הנהלת בתי המשפט‪ ,‬שירות המבח‪ #‬והרשות‬
‫למלחמה בסמי ואלכוהול‪ .‬על א דיווחי על שיעורי גבוהי של הצלחה )כ‪ ,(50%‬עד שנת ‪ 2013‬פעלה‬
‫התוכנית בהיק מצומצ‪ ,‬ובכל שנה התקבלו אליה כ‪ 20‬מטופלי בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2013‬הוחלט בהנהלת בתי‬
‫המשפט ובשירות המבח‪ #‬למבוגרי להעמיק ולהרחיב את בית המשפט לסמי בתלאביב‪ .‬לצור‪ %‬כ‪ %‬הוק‬
‫צוות היגוי‪ ,‬אשר כולל נציגי של התביעה המשטרתית‪ ,‬שירות המבח‪ ,#‬השירות לטיפול בהתמכרויות‪ ,‬הרשות‬
‫למלחמה לסמי ולאלכוהול‪ ,‬בית המשפט והסניגוריה הציבורית‪ .‬צוות ההיגוי הכי‪ #‬מסמ‪ %‬עבודה עבור בית‬
‫המשפט לסמי הכולל את עקרונות התפיסה ומודל הפעלה‪ .‬בוועדת ההיגוי של הפרויקט חבר ד"ר אלקנה‬
‫‪ 69‬להרחבה על דיוני הוועדה‪ ,‬ר' דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת ‪ ,2013‬בעמ' ‪.77‬‬
‫‪91‬‬
‫לייסט‪ ,‬הסניגור הציבורי המחוזי במחוז תלאביב ובוועדה המקצועית חברה עו"ד טל לויטס‪ ,‬מנהלת מחלקת‬
‫המעצרי בסניגוריה הציבורית מחוז תלאביב‪ .‬מחוז תלאביב א הפי‪ 0‬לעורכי הדי‪ #‬המייצגי מטעמו‬
‫הנחיות מקצועיות המתארות את עקרונות ההפעלה של המודל ואוכלוסיית היעד ומנחות את הסניגורי לסייע‬
‫באיתור לקוחות מתאימי ולהפנות לבחינת אפשרות שילוב בתכנית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬הופנו לפרויקט ‪ 39‬מועמדי‪ ,‬מתוכ התקבלו ‪ 10‬מועמדי‪ ,‬כאשר רוב המוחלט ה לקוחות‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ .‬יש לציי‪ #‬כי כבר במחצית הראשונה של שנת ‪ 2015‬ניכרת העלייה במספר המועמדי‪,‬‬
‫כאשר בתקופה זו הופנו לפרויקט ‪ 44‬מועמדי‪ ,‬מתוכ התקבלו ‪ 14‬מועמדי‪.‬‬
‫‪3.4.2‬‬
‫בתי משפט קהילתיי‬
‫מודל נוס‪ ,‬אשר התפתח בארצותהברית מתו‪ %‬תפיסה דומה לזו של בתי המשפט לסמי‪ ,‬הוא מודל של בית‬
‫משפט קהילתי‪ .‬בדומה לבתי המשפט לסמי ג מודל זה מכוו‪ #‬ליצירת מסגרת משפטית המכוונת להתמודדות‬
‫ע הבעיה שבשורש העבריינות ולא רק ע הסימפטומי שלה‪ .‬ייחודו של המודל הוא בריכוז מאמ‪ 0‬מערכתי‬
‫באזורי הסובלי מרמה גבוהה של עבריינות ופשיעה כדי להביא לפתרו‪ #‬ארו‪%‬טווח של בעיות ברמה‬
‫המקומית‪.‬‬
‫בתי משפט קהילתיי פועלי תו‪ %‬שאיפה ליצור שיתו ע ארגוני מקומיי‪ ,‬ועדי תושבי‪ ,‬רשויות רווחה‬
‫וכל מסגרת אחרת הקיימת בשטח השיפוט שלה‪ .‬גופי אלה מסייעי ביישו ההחלטות השיפוטיות‪ ,‬בשילוב‬
‫נאשמי במסגרות קהילתיות ובהצעת שירותי חברתיי ומידע‪ .‬פורו משות למערכת האכיפה‪ ,‬לרשויות‬
‫המקומיות ולתושבי מסייע באיתור בעיות ובגיבוש מדיניות מקומית כוללת‪ .‬בתי המשפט הקהילתיי‬
‫בארצותהברית עוסקי בעבירות בדרגת חומרה קלה ובינונית המשפיעות על איכות חיי תושבי ועל ביטחונ‬
‫היומיומי‪ ,‬ובה‪ #‬עבירות שימוש בסמי‪ ,‬אלימות‪ ,‬רכוש ומטרד‪.‬‬
‫שיתו הפעולה בי‪ #‬מערכת המשפט לבי‪ #‬הקהילה תור לגיבוש מדיניות ענישה המותאמת לצרכי הקהילה‬
‫ולמטרות של העצמה ושיקו לצד גמול והרתעה‪ .‬העונשי מידיי‪ ,‬חינוכיי ושיקומיי‪ .‬כ‪ %‬למשל‪ ,‬במידת‬
‫האפשר כוללי העונשי מרכיב ברור של השבה לקהילה הנפגעת וחיזוק 'אחריותיות' של עוברי חוק כלפי‬
‫הקהילה בה ה חיי‪ .‬במקביל לכ‪ ,%‬גמילה מסמי ואלכוהול‪ ,‬השתלבות במערכת החינו‪ %‬או סדנאות‬
‫תעסוקה‪ ,‬בפיקוח בית המשפט ובאמצעות גורמי בקהילה‪ ,‬מהווי פעמי רבות תחלי לעונשי מאסר‪ .‬לצד‬
‫השיקו נעשה ניסיו‪ #‬לעודד את הנאשמי ואת בני משפחותיה לפנות לשירותי רווחה‪ ,‬תו‪ %‬הנגשת השירותי‬
‫ועידוד ממסדי להשתת בה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬החלה עמותת "אשלי"‪ ,‬הפועלת במסגרת ג'וינט ישראל‪ ,‬לבחו‪ #‬אפשרות לייש את המודל הזה‬
‫ג בישראל‪ .‬בשלב שני הוק צוות היגוי מצומצ לבחינת שאלות מקצועיות הכרוכות ביישו המודל ולגיבוש‬
‫תפיסת הפעלה לחלק המשפטי של הפרויקט‪ .‬בצוות חברי נציגי של מחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה ממשרד‬
‫המשפטי‪ ,‬שירות המבח‪ ,#‬חטיבת התביעות של משטרת ישראל‪ ,‬פרקליטות המדינה‪ ,‬עמותת אשלי‬
‫והסניגוריה הציבורית‪ .‬צוות ההיגוי גיבש מודל פעולה אשר מטרתו לאפשר פתיחת של שני בתי משפט‬
‫קהילתיי במהל‪ %‬שנת המשפט תשע"ה‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2014‬נפתח אול ראשו‪ #‬של בית המשפט הקהילתי בבית משפט השלו בבארשבע ובספטמבר‬
‫‪ 2015‬עתיד להתפתח אול נוס בבית משפט השלו ברמלה‪ .‬לקראת פתיחת בית המשפט הקהילתי בבאר‬
‫שבע התקיימה הכשרה של צוות בית המשפט בה השתתפו ג סניגורי‪ ,‬מהצוות פנימי והחיצוני‪ ,‬אשר יועדו‬
‫לייצג בהליכי בבית משפט זה‪ .‬במהל‪ %‬שלושת החודשי הראשוני של בית המשפט הקהילתי הופנו אליו ‪26‬‬
‫‪92‬‬
‫נאשמי‪ ,‬רוב ככול לקוחות הסניגוריה הציבורית‪ .‬שניי מהנאשמי נמצאו לא מתאימי להלי‪ ,%‬והיתר‬
‫מצויי בשלבי שוני של אבחו‪ #‬התאמה‪ ,‬הכנת תסקיר עומק ותכנית התערבות שיקומית‪.‬‬
‫הדיוני מתקיימי באווירה מיוחדת של שיתו פעולה כשכל הצדדי הנמצאי באול מגויסי לשיקומו‬
‫של הנאש )ככל שהוא רוצה בכ‪ %‬ומסוגל לכ‪ .(%‬השופטת דרורה ביתאור‪ ,‬המכהנת כשופטת בית המשפט‬
‫הקהילתי‪ ,‬שומעת את דברי הנאשמי ואת עמדת ודעת בנוגע להלי‪ %‬השיקומי הנרק עבור ולדרישות‬
‫בה‪ #‬ה מתבקשי לעמוד‪ .‬בנוס לדרכי השיקו הרגילות והמוכרות‪ ,‬משקיע צוות בית המשפט הקהילתי‬
‫מאמ‪ 0‬לדאוג לצרכי ייחודיי של האוכלוסייה כדוגמת סיוע בהסדרת חובות‪ ,‬מחסור במזו‪ ,#‬תעסוקה ודאגה‬
‫לשעות הפנאי‪.‬‬
‫‪3.4.3‬‬
‫הסדר סגירת תיק מותנית‬
‫ביו ‪ 2.8.2012‬פורס ברשומות תיקו‪ #‬מס' ‪ 66‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב‪ 1982‬בנושא‬
‫"הסדר סגירת תיק מותנית"‪ .‬תיקו‪ #‬חקיקה זה נועד למסד את אופ‪ #‬עריכת של הסדרי לסגירת תיקי חקירה‬
‫בשל העדר עניי‪ #‬לציבור‪ ,‬המותני בכ‪ %‬שהחשוד יודה בעובדות טיוטת האישו וימלא תנאי שיוסכמו מראש‬
‫בינו לבי‪ #‬התביעה‪ .‬תכליתו העיקרית של התיקו‪ #‬היא להוות אמצעי נוס העומד לרשות גורמי התביעה‪,‬‬
‫שיאפשר התאמה טובה יותר בי‪ #‬חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבי‪ #‬חומרת התגובה החברתית המופעלת‬
‫נגד העבריי‪ .#‬זאת‪ ,‬על ידי מת‪ #‬מסגרת מוגדרת לקיי הלי‪ %‬חלופי אשר מחד גיסא יהווה תגובה מידתית‬
‫להתנהגותו של החשוד‪ ,‬א‪ %‬מאיד‪ %‬גיסא‪ ,‬יאפשר‪ ,‬במקרי המתאימי‪ ,‬להימנע ממיצוי המקרה בהלי‪ %‬פלילי‬
‫על כל המשתמע מכ‪ .%‬תיקו‪ #‬החקיקה קובע את העבירות שלגביה‪ #‬נית‪ #‬לערו‪ %‬הסדר שכזה‪ ,‬וכ‪ #‬קובע את‬
‫רשימת התנאי שבמילוי נית‪ #‬להתנות את עריכתו‪ ,‬לצד אופ‪ #‬הטיפול במקרי בה יפר החשוד את תנאי‬
‫ההסדר‪.‬‬
‫תיקו‪ #‬החקיקה נכנס לתוקפו בפועל במאי ‪ ,2013‬א‪ %‬לווה בהנחיה שפורסמה על ידי היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה‬
‫באשר לאופ‪ #‬יישומו על ידי רשויות התביעה )הנחיית היועמ"ש ‪ .(4.3042‬בהנחיה נקבע כי לעת הזו לא ייעשה‬
‫שימוש בהלי‪ %‬סגירת תיק מותנית על ידי התביעה המשטרתית‪ .‬משמעות הנחיה זו הייתה כי באופ מעשי‬
‫הוצאה מתחולת החוק האוכלוסייה העיקרית של חשודי שההסדר היה אמור לחול לגביה‪ .‬ההנחיה הייתה‬
‫אמורה להיות זמנית‪ ,‬א‪ %‬בפועל נותרה בתוק זמ‪ #‬רב‪.‬‬
‫בפברואר ‪ ,2015‬משחלפו כשנתיי ליו כניסתו של התיקו‪ #‬לתוק פנתה הסניגוריה הציבורית במכתב ליוע‪0‬‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬מר יהודה וינשטיי‪ ,#‬שבו התריעה על כ‪ %‬שהנחיותיו מרוקנות מתוכ‪ #‬את ההסדר החשוב‬
‫שחוקקה הכנסת והופכות אותו לאות מתה‪ .‬במכתב נטע‪ #‬כי התוצאה שהתקבלה עקב הנחיות היועמ"ש אינה‬
‫ראויה ואינה כדי‪ .#‬בעקבות המכתב הוזמנה הסניגוריה הציבורית לישיבה שהתקיימה אצל היוע‪ 0‬המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬ובסיומה החליט היוע‪ +‬כי הנחייתו תתוק בתו" פרק זמ קצר כ" שתחול ג על התביעה‬
‫המשטרתית‪ .‬במהל‪ %‬דיו‪ #‬מעקב שהתקיי למחרת בוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬הודיעה נציגת‬
‫מחלקת ייעו‪ 0‬וחקיקה )פלילי( על החלטת היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה לפיה התיקו‪ #‬לחוק בעניי‪ #‬הסדר סגירת‬
‫תיק מותנית ייוש ג על עבירות שבסמכות התביעה המשטרתית‪ ,‬וזאת בתו‪ %‬שלושה חודשי‪ .‬הסניגוריה‬
‫הציבורית מברכת על שינוי זה בעמדת היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫במקביל פועלת הסניגוריה הציבורית במישור הפרטני של ייצוג לקוחות‪ .‬עורכי די‪ #‬מטע הסניגוריה הציבורית‬
‫מונחי לבחו‪ #‬א מוגשי כתבי אישו כנגד נאשמי העומדי לכאורה בתנאי הוראות הסדר סגירת תיק‬
‫מותנה‪ ,‬ובמקרי המתאימי לפנות לרשויות בבקשה כי ההליכי יבוטלו ויוסטו להסדר מותנה‪ .‬א וכאשר‬
‫‪93‬‬
‫התביעה מסרבת לפנייה‪ ,‬מונחי הסניגורי במקרי המתאימי להעלות בבית המשפט הפלילי טענות‬
‫מינהליות וחוקתיות נגד שיקול הדעת שהופעל על ידי התביעה ולבקש מבית המשפט להורות על ביטול האישו‬
‫ועל הסטת ההלי‪ %‬הפלילי להלי‪ %‬חלופי של הסדר מותנה‪ .‬יש להדגיש כי טענות אלו מקדמות לא רק את זכויות‬
‫הנאשמי אלא ג את האינטרס הציבורי שבניצול יעיל של זמ‪ #‬שיפוטי ומשאבי ציבוריי‪ ,‬כמו ג את‬
‫הגשמת רצו‪ #‬הכנסת אשר חוקקה את התיקו‪ #‬לחוק‪.‬‬
‫ואכ‪ ,#‬מתברר כי טענות אלו נופלות על אוזניה הקשובות של השופטי‪ .‬במספר מקרי בחודשי האחרוני‬
‫בה הועלו טענות מינהליות וחוקתיות מעי‪ #‬אלו המליצו בתי המשפט לגורמי התביעה ולפרקליטות לשקול‬
‫מחדש את עמדת‪ ,‬המלצות אשר בסופו של דבר הובילו לחזרה מכתב האישו‪ ,‬ע או בלי הסדר מותנה חלופי‬
‫במקומו‪ 70.‬לאחרונה א נית‪ #‬פסק די‪ #‬תקדימי על ידי סג‪ #‬נשיאת בית משפט השלו בראשו‪ #‬לציו‪ ,#‬בו נקבע כי‬
‫עצ העובדה שהתביעה כלל לא שקלה את האפשרות לערו‪ %‬הסדר מותנה מצדיקה לבטל את האישומי‬
‫‪71‬‬
‫ולהחזיר את התיקי לשקילתה המחודשת של התביעה‪ ,‬תו‪ %‬שמיעה מוקדמת של עמדת החשודי בעניי‪ #‬זה‪.‬‬
‫‪3.4.4‬‬
‫נוהל הטיה מהליכי פליליי‬
‫חריג לאי הפעלת הסדר סגירת תיק מותנה נית‪ #‬למצוא בפעולת פרקליטות מחוז תלאביב ופרקליטות מחוז‬
‫מרכז בהפעלת נוהל אשר גובש בצוות שפעל בראשות עו"ד אנטלרסגל )ז"ל( אשר כיהנה כפרקליטת מחוז תל‬
‫אביב‪ ,‬והוא מבוסס על "הטיה" של תיקי פליליי‪ ,‬אשר היו מיועדי למסלול של הגשת כתבי אישו‪,‬‬
‫למסלול חלופי שינוהל על ידי שירות המבח‪ .#‬ד"ר חגית לרנאו‪ ,‬המשנה לסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬משמשת‬
‫כנציגת הסניגוריה בוועדת ההיגוי של התכנית‪ .‬ע חקיקת הסדר סגירת מותנה‪ ,‬הותאמה אוכלוסיית היעד‬
‫בנוהל לעקרונות ולקריטריוני הקבועי בחוק‪ .‬במסגרת ההלי‪ %‬החלופי מופנה החשוד לשירות המבח‪ ,#‬ש‬
‫מותאמת עבורו תכנית התערבות אישית הכוללת רכיב אחד או יותר ממגוו‪ #‬אפשרויות‪ ,‬כגו‪ :#‬קבוצה חינוכית‬
‫שיקומית‪ ,‬התנדבות בקהילה‪ ,‬פיצוי לנפגע העבירה‪ ,‬תרומה לגופי ציבוריי‪ ,‬צדק מאחה ועוד‪ .‬סיו מוצלח‬
‫של ההלי‪ %‬מוביל לגניזת התיק הפלילי‪.‬‬
‫הנוהל תוקצב לפיילוט של שנתיי שהחל לפעול בינואר ‪ 48 :2013‬חשודי הופנו לנוהל בשנת ‪ 65 ,2013‬בשנת‬
‫‪ 2014‬ו‪ 22‬בשלושת החודשי הראשוני של שנת ‪ .2015‬מרבית ההפניות נעשות על ידי הפרקליטות‪ ,‬בתיקי‬
‫בה היא הגור המחליט א להגיש כתב אישו‪ .‬על א מאמצי רבי של כל הגורמי בוועדת ההיגוי‪ ,‬רק‬
‫מיעוט מופנה על ידי מדורי התביעה של המשטרה‪ .‬מאחר שמדובר בהפניה של חשודי לפני הגשת כתב‬
‫האישו‪ ,‬הסניגוריה הציבורית אינה מייצגת את החשודי המופני להליכי אלה‪ .‬ע זאת‪ ,‬בדומה להסדר‬
‫סגירת תיק מותנית‪ ,‬מונחי עורכי הדי‪ #‬במחוזות תלאביב ומרכז‪ ,‬במקרי בה הוגשו כתבי אישו נגד‬
‫נאשמי המתאימי לכאורה לנוהל ההטיה‪ ,‬לפנות למדורי התביעות ולפרקליטות בבקשה לחזור מכתב‬
‫האישו ולהפנותו להסדר הקבוע בנוהל ההטיה‪.‬‬
‫‪ 70‬ר' למשל‪ ,‬ת"פ )שלו רמלה( ‪ 116600314‬פרקליטות מחוז מרכז נ' רודניק )החלטה מיו ‪ ;26.2.2015‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫עינת אוריאל(; ת"פ )שלו קריות( ‪ 570100614‬מדינת ישראל נ' גרתי )החלטה מיו ‪ ;23.2.2015‬ייצוג על ידי עו"ד גליה‬
‫גולדברג(; ת"פ )שלו רמלה( ‪ 289560215‬פרקליטות מחוז מרכז נ' יהודאי )החלטה מיו ‪ ;28.5.15‬ייצוג על ידי עו"ד‬
‫אודי עמר(‪.‬‬
‫‪ 71‬תו"ב )ענייני מקומיי ראשו‪ #‬לציו‪ 292200613 ,44100414 (#‬מדינת ישראל נ' ארז ופלח )החלטה מיו ‪;12.7.2015‬‬
‫ייצוג על ידי עו"ד עידו ואראס(‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪ 3.5‬קליניקות במוסדות אקדמיי העובדות בשיתו‪ ,‬פעולה ע הסניגוריה הציבורית‬
‫מאז הקמתה‪ ,‬הסניגוריה הציבורית משתפת פעולה ע קליניקות בפקולטות למשפטי במגוו‪ #‬רחב של‬
‫מוסדות אקדמיי‪ .‬למעשה‪ ,‬הסניגוריה הציבורית נהגתה ו"נולדה" בקליניקה לזכויות בהלי‪ %‬הפלילי‬
‫שבאוניברסיטת תלאביב‪ ,‬אותה הנחה בשעתו מייסד הסניגוריה הציבורית‪ ,‬פרופ' קנת מ‪ .#‬הסניגוריה‬
‫הציבורית רואה ער‪ %‬רב בקיו קשר רצי ע מוסדות אקדמיי ובהנחלת ערכי הסניגוריה וההגנה על זכויות‬
‫נאשמי וחשודי דר‪ %‬חינו‪ %‬משפטי‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הקליניקות ה‪ #‬סדנאות המשלבות שיעורי עיוניי ע עבודה מעשית‪ .‬בקליניקות השונות לזכויות‬
‫בהלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬החלק העיוני מתמקד במאפייני המשפט הפלילי בכלל‪ ,‬ובבירור תפקידו החברתי של הסניגור‬
‫והזכות לייצוג בפרט‪ .‬כמו כ‪ #‬נדונות בשיעורי סוגיות משפטיות ומעשיות מיוחדות‪ ,‬כמו ג דילמות אתיות‬
‫עמ‪ #‬מתמודד הסניגור‪ ,‬המתעוררות תדיר במהל‪ %‬ניהול הגנת של נאשמי ועצורי‪ .‬מספר קליניקות הפועלות‬
‫בשיתו פעולה ע סניגורי מהסניגוריה הציבורית מוקדשות לעיסוק בנושאי ייחודיי כגו‪ #‬זכויות נאשמי‬
‫ע מוגבלויות‪ ,‬זכויות אסירי ומשפטי חוזרי‪ ,‬ומטבע הדברי‪ ,‬השיעורי העיוניי המתקיימי באות‪#‬‬
‫קליניקות מותאמי לנושאי הייחודיי שבה אות‪ #‬קליניקות עוסקות‪.‬‬
‫במרבית הקליניקות )למעט הקליניקה באוניברסיטת תלאביב והקליניקה באוניברסיטה העברית בירושלי(‪,‬‬
‫במסגרת החלק המעשי מתלווי הסטודנטי לסניגורי ציבוריי ומסייעי לה בעבודת במגוו‪ #‬רחב של‬
‫הליכי פליליי‪ .‬הסטודנט מתלווה אל עור‪ %‬הדי‪ #‬לדיוני בבתי משפט‪ ,‬לפגישות ע לקוחות במשרד או בבית‬
‫המעצר ולישיבות ע גורמי התביעה השוני‪ .‬כ‪ #‬עוסקי הסטודנטי בהכנת התיק‪ ,‬באיתור חומר משפטי‬
‫ופסיקה‪ ,‬בהכנת חקירה נגדית ובכתיבת מסמכי משפטיי‪.‬‬
‫הסדנה תורמת לכל המעורבי בה‪ :‬לסטודנטי מוענקת הזדמנות להכיר מקרוב ומבפני את הפרקטיקה‬
‫הפלילית‪ ,‬תו‪ %‬מת‪ #‬אפשרות לחוות באופ‪ #‬בלתי אמצעי את עבודת הסניגור; ולעורכי הדי‪ #‬מעמידה הסדנה כוח‬
‫עזר נמר‪ 0‬ומוכשר המסייע לה בטיפול בתיקי ובמת‪ #‬שירות ללקוחות הסניגוריה הציבורית‪ .‬המוסדות‬
‫האקדמיי במסגרת פועלות הקליניקות מברכי על שיתו הפעולה‪ ,‬והביקוש לקליניקות בקרב הסטודנטי‬
‫עולה על מספר המקומות הקיי‪ .‬לעיתי קרובות מונחות הקליניקות על ידי עורכי די‪ #‬בכירי מהצוות‬
‫הפנימי של הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫תרשי י"ב‪ .‬הסדנאות הפועלות בשיתו פעולה ע הסניגוריה הציבורית בשני ‪20152013‬‬
‫המוסד האקדמי וסוג‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫המנחה בשנת‬
‫המנחה בשנת‬
‫מחוז‬
‫הקליניקה‬
‫הסטודנטי‬
‫שהשתתפו‬
‫הסטודנטי‬
‫שהשתתפו‬
‫‪20142013‬‬
‫‪20152014‬‬
‫הסניגוריה‬
‫מולו עובדת‬
‫בסדנה‬
‫בשנת‬
‫בסדנה‬
‫בשנת‬
‫‪20142013‬‬
‫‪20152014‬‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫אוניברסיטת בר איל‬
‫הסדנה‬
‫קליניקה לזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי‬
‫‪95‬‬
‫עו"ד ענבל‬
‫רובינשטיי‪#‬‬
‫)מנחה אקדמית(‬
‫ועו"ד ענבל מטס‬
‫עו"ד ענבל‬
‫רובינשטיי‪#‬‬
‫)מנחה אקדמית(‬
‫ועו"ד ענבל מטס‬
‫מחוזות‬
‫תלאביב‪,‬‬
‫מרכז‪,‬‬
‫ירושלי‬
‫)מנחה קלינית(‬
‫)מנחה קלינית(‬
‫ודרו‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫‪15‬‬
‫עו"ד שרו‪ #‬רינגר‬
‫‪14‬‬
‫עו"ד שרו‪ #‬רינגר‬
‫מחוז חיפה‬
‫קליניקה לזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי‬
‫אוניברסיטת תלאביב‬
‫‪18‬‬
‫עו"ד ענבל‬
‫רובינשטיי‪#‬‬
‫‪18‬‬
‫קליניקה לזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי‬
‫עו"ד משה קשלס‬
‫מחוז תל‬
‫אביב‬
‫)מנחה אקדמית(‬
‫ועו"ד איתי‬
‫הרמלי‪) #‬מנחה‬
‫קליני(‬
‫מכללת שערי משפט‬
‫‪18‬‬
‫עו"ד ניר רהט‬
‫‪18‬‬
‫עו"ד ניר רהט‬
‫קליניקה לייצוג נאשמי‬
‫וחשודי‬
‫מכללת שערי משפט‬
‫מרכז‬
‫ודרו‬
‫‪19‬‬
‫עו"ד מיה רוזנפלד‬
‫‪9‬‬
‫עו"ד מיה רוזנפלד‬
‫‪20‬‬
‫עו"ד טל ענר‬
‫‪20‬‬
‫עו"ד טל ענר‬
‫קליניקה לזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי‬
‫מכללת נתניה‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪20‬‬
‫‬
‫עו"ד מיכל‬
‫עו"ד מיכל‬
‫מחוזות‬
‫עורקבידנצינגר‬
‫עורקבידנצינגר‬
‫תלאביב‬
‫ומרכז‬
‫‬
‫מחוזות‬
‫עו"ד מיכל‬
‫עורקבידנצינגר‬
‫קליניקה לזכויות‬
‫נאשמי ע מוגבלויות‬
‫המרכז הבינתחומי‬
‫‪15‬‬
‫עו"ד רעות רוזנר‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫קליניקה לזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי‬
‫עו"ד רעות רוזנר‬
‫)מנחה קלינית‬
‫משותפת(‬
‫ומרכז‬
‫ד"ר ענת הורווי‪0‬‬
‫)מנחה אקדמית‬
‫ד"ר ענת הורווי‪0‬‬
‫)מנחה אקדמית(‬
‫מחוז‬
‫ירושלי‬
‫משותפת( ועו"ד‬
‫מני סלומו‪) #‬מנחה‬
‫ועו"ד מני סלומו‪#‬‬
‫)מנחה קליני(‬
‫קליני(‬
‫‪96‬‬
‫תלאביב‬
‫ומרכז‬
‫מחוזות‬
‫תלאביב‬
‫קליניקה לייצוג קטיני‬
‫)בשיתו ע האג‬
‫לסיוע משפטי(‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫מחוזות‬
‫תלאביב‬
‫ומרכז‬
‫קליניקה לזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי‬
‫המרכז הבינתחומי‬
‫מחוזות‬
‫תלאביב‬
‫ומרכז‬
‫קליניקה לזכויות האסיר‬
‫המכללה למנהל‬
‫מחוזות‬
‫תלאביב‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט החפות )פרויקט‬
‫במסגרת הקליניקה‬
‫לזכויות בהלי‪ %‬הפלילי(‬
‫ד"ר ענת הורווי‪0‬‬
‫ד"ר ענת הורווי‪0‬‬
‫סניגוריה‬
‫)מנחה אקדמית‬
‫משותפת( ועוה"ד‬
‫מני סלומו‪#‬‬
‫ושמרית איתי‬
‫)מנחה אקדמית(‬
‫ועו"ד מני סלומו‪#‬‬
‫)מנחה קליני(‬
‫ארצית‬
‫)מחלקת‬
‫משפטי‬
‫חוזרי(‬
‫חורב )מנחי‬
‫קליניי(‬
‫הקריה האקדמית אונו‬
‫)הקמפוס החרדי(‬
‫‪12‬‬
‫עו"ד ודי שוב‬
‫‪9‬‬
‫עו"ד ודי שוב‬
‫מחוז‬
‫ירושלי‬
‫קליניקה לזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי‬
‫מרכז אקדמי פרס‬
‫‪23‬‬
‫עו"ד מרי גונטר‬
‫‪23‬‬
‫עו"ד מרי גונטר‬
‫מחוזות‬
‫תלאביב‬
‫ומרכז‬
‫ד"ר דליה חלק‬
‫)מנחה אקדמית(‬
‫ועו"ד נתי לאגמי‬
‫)מנחה קליני(‬
‫מחוז דרו‬
‫קליניקה למשפט‬
‫ופסיכיאטריה‬
‫מרכז אקדמי פרס‬
‫‪23‬‬
‫ד"ר דליה חלק‬
‫)מנחה אקדמית(‬
‫ועו"ד נתי לאגמי‬
‫)מנחה קליני(‬
‫‪22‬‬
‫קליניקה סניגוריאלית‬
‫‪ 3.6‬קבוצת בוגרי הסניגוריה הציבורית‬
‫בדוח הקוד נסקרה היוזמה החדשה של הקמת קבוצת "בוגרי הסניגוריה הציבורית"‪ .‬במהל‪ %‬השני‪,‬‬
‫הסניגוריה הציבורית ייצרה קהילה של אנשי החולקי לא רק עבודה משותפת‪ ,‬אלא ג מחויבות לערכי‬
‫העומדי בבסיסה של עבודת הסניגוריה‪ .‬בנוס‪ ,‬ע השני נוצרו קשרי חברתיי ענפי בי‪ #‬אנשי הארגו‪.#‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬הוחלט לייצר פלטפורמה שתאפשר המש‪ %‬קיומ של קשרי אלה בי‪ #‬עובדי הסניגוריה הציבורית‬
‫לבי‪ #‬עצמ ובינ לבי‪ #‬הארגו‪ ,#‬ג לאחר שעזבו את הסניגוריה הציבורית ועברו למקו אחר‪ .‬קבוצת הבוגרי‬
‫כוללת כיו כ‪ 160‬חברי‪.‬‬
‫החברי בקבוצת הבוגרי נכללי )בכפו להסכמת ולקבלת פרטיה( ברשימת תפוצה שמאפשרת יצירת‬
‫קשר הדדי‪ .‬במהל‪ %‬השנה החולפת נשלחו לחברי רשימת התפוצה מידעוני תקופתיי של הסניגוריה‬
‫הציבורית‪ ,‬הכוללי רשימות קצרות שכתבו בעלי תפקידי שוני בסניגוריה הציבורית‪ ,‬ובה‪ #‬עדכוני על‬
‫פעילות הסניגוריה במגוו‪ #‬תחומי‪ ,‬מידע מקצועי ומשפטי ודיווחי מהאר‪ 0‬והעול‪ .‬כ‪ #‬נשלחו לקבוצת‬
‫הבוגרי הזמנות לימי עיו‪ #‬ואירועי‪ .‬אנו מקווי כי בעתיד א נוכל להזמי‪ #‬את חברי הקבוצה לכנס מיוחד‬
‫של בוגרי הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ 3.7‬קשרי ע גורמי בינלאומיי‬
‫הסניגוריה הציבורית מייחסת חשיבות רבה לכינו‪ #‬קשרי ע גורמי העוסקי בייצוג חשודי‪ ,‬נאשמי‬
‫ואסירי בארצות שונות‪ ,‬שכ‪ #‬לקשרי אלה תרומה משמעותית ביותר לפעילותה מהיבטי רבי ומגווני‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬שיתו הפעולה ע אות גורמי הפועלי מעבר לי‪ ,‬הוכח כבעל ער‪ %‬לימודי גבוה ביותר‪ .‬הניסיו‪#‬‬
‫הנצבר במדינות העול‪ ,‬ובמיוחד בארצותהברית בה מוסד הסניגוריה הציבורית הוא ב‪ #‬למעלה מ‪ 100‬שני‪,‬‬
‫יש בו כדי לתרו רבות לחשיבה על תפקידה ודמותה של הסניגוריה הציבורית בישראל ולפיתוח השירותי‬
‫השוני שהיא מעניקה ללקוחותיה‪ .‬בנוס‪ ,‬אות גורמי העוסקי במת‪ #‬ייצוג לחשודי‪ ,‬נאשמי ואסירי‪,‬‬
‫יהיה מקו מושב אשר יהיה‪ ,‬מתמודדי ע לבטי‪ ,‬אתגרי וקשיי הדומי עד מאוד לאלה המעסיקי‬
‫את הסניגוריה הציבורית בישראל‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬דילמות הקשורות למבנה הסניגוריה הציבורית‪ ,‬סוגיות שונות‬
‫באתיקה מקצועית‪ ,‬התוויית היחס הראוי בי‪ #‬הסניגוריה הציבורית לגופי אחרי במערכת המשפט הפלילי‬
‫ושורה ארוכה של שאלות נוספות הנוגעות לייצוג בפלילי ולמעמדה של הסניגוריה הציבורית במסגרת מערכת‬
‫אכיפת המשפט הפלילי‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬ההתפתחות המשמעותית ביותר בשנה החולפת הייתה הצטרפותה של הסניגוריה הציבורית‬
‫לארגו‪ #‬הגג של ה‪") Innocence Network‬רשת החפות"(‪ ,‬עליה עמדנו בהרחבה בפרק ‪ .1.6.2‬מאז הצטרפותה‬
‫של הסניגוריה הציבורית לרשת החפות‪ ,‬מקיימת הסנגוריה הציבורית קשרי עבודה שוטפי ע חברי הרשת‪,‬‬
‫הכוללי עדכוני בסוגיות פורנזיות ומשפטיות שונות וכ‪ #‬התייעצויות בנושאי שעל סדר יומה של המחלקה‬
‫למשפטי חוזרי‪ .‬בנוס‪ ,‬ג השנה השתתפה נציגה של הסניגוריה הציבורית בכנס השנתי של הארגו‪ #‬שנער‪%‬‬
‫באורלנדו‪ ,‬פלורידה‪ ,‬ובכ‪ %‬תרמה לביסוס הקשר ע רשת החפות ולעריכת היכרות מקצועית ע אישי‬
‫וארגוני שנטלו חלק בכנס‪.‬‬
‫ארגו‪ #‬נוס עמו קיימה הסניגוריה הציבורית יחסי שיתו פעולה הדוקי ופוריי במהל‪ %‬השנה החולפת הוא‬
‫ה‪ .UNODC‬במסגרת יחסי שיתו פעולה אלה‪ ,‬המשיכה הסניגוריה הציבורית ללוות פרויקט שגובש בשנת‬
‫‪ ,2013‬במסגרתו מקיי ה‪ UNODC‬השתלמויות מקצועיות שנועדו לחזק את מעמדה המקצועי של הסניגוריה‬
‫הציבורית בליבריה‪ .‬ההשתלמות הראשונה במסגרת הפרויקט האמור נערכה במונרוביה‪ ,‬ליבריה‪ ,‬באוקטובר‬
‫‪ ,2013‬בהשתתפות פעילה של נציגי נוספי של הסניגוריה הציבורית‪ .‬במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬תוכננו פרטיה של‬
‫השתלמות נוספת‪ ,‬בה אמורי היו להשתת נציגי הסניגוריה הציבורית‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬בעקבות התפרצות‬
‫מגפת האבולה במערב אפריקה נדחתה ההשתלמות האמורה‪ ,‬והיא תיער‪ ,%‬ככל הנראה‪ ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫במסגרת היחסי הקרובי שהתפתחו בי‪ #‬הסניגוריה הציבורית לבי‪ #‬הסניגורי הציבוריי הליבריי‪,‬‬
‫התגייסה הסניגוריה הציבורית לעזרת כאשר פתחו במבצע לשחרור אסירי מבתי הסוהר בליבריה בעקבות‬
‫התפשטות מגפת האבולה‪ .‬משנודע לסניגוריה הציבורית כי האסירי המשוחררי ומשפחותיה סובלי‪ ,‬בי‪#‬‬
‫היתר‪ ,‬ממחסור חמור בביגוד‪ ,‬הנעלה ושמיכות‪ ,‬החלה במבצע לאיסו פריטי אלה במשרדיה השוני‪ .‬בסיוע‬
‫מנכ"לית משרד המשפטי‪ ,‬אמי פלמור‪ ,‬סמנכ"ל בכיר לתפעול ולוגיסטיקה‪ ,‬מופיד גאנ‪ ,‬ואחרי‪ ,‬הועברו ‪30‬‬
‫קרגלי של בגדי‪ ,‬נעליי ושמיכות משומשות לנמל אשדוד שהועמסו על אוניה שהפליגה לליבריה‪.‬‬
‫ביוני ‪ 2014‬ארג‪ #‬ה‪ UNODC‬ביוהנסבורג‪ ,‬דרו אפריקה‪ ,‬כנס בינלאומי חשוב על הגישה לסיוע משפטי‬
‫בהליכי פליליי‪ ,‬בו השתתפו למעלה מ‪ 200‬נציגי בכירי של מערכות משפט‪ ,‬סניגוריות ציבוריות וארגוני‬
‫לאומיי ובינלאומיי‪ ,‬מ‪ 67‬מדינות‪ .‬הכנס נער‪ %‬בהמש‪ %‬להחלטת המועצה הכללית של האו" לאשר את‬
‫העקרונות וההנחיות בנוגע לגישה לסיוע משפטי בהליכי פליליי שגיבשה בשעתו קבוצת מומחי מטעמה‪,‬‬
‫בה נטל חלק הסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר יואב ספיר‪ .‬נציגת הסניגוריה הציבורית בכנס האמור הייתה‬
‫‪98‬‬
‫המשנה לסניגור הציבורי הארצי‪ ,‬ד"ר ענת הורווי‪ ,0‬והיא נטלה חלק בפאנל שנער‪ %‬במסגרת הכנס על הגישה‬
‫המוקדמת לסיוע משפטי ובדיו‪ #‬על אופ‪ #‬הבטחת איכות הייצוג בסניגוריה הציבורית הישראלית‪ .‬במסגרת‬
‫הכנס א הוקרנו שני פרקי מתו‪ %‬הסדרה הדוקומנטארית על הסניגוריה הציבורית בישראל‪" ,‬תיקי‬
‫מהסניגוריה"‪ ,‬וכ‪ #‬נעשו מאמצי אינטנסיביי לקד יוזמה חדשה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬לכונ‪ #‬מערכת של‬
‫שיתו פעולה בינלאומי בי‪ #‬סניגוריות ציבוריות‪ ,‬עליה נעמוד בהרחבה בהמש"‪.‬‬
‫בדומה לשני קודמות‪ ,‬ג בשנת ‪ 2014‬המשיכה הסניגוריה לייצג את משרד המשפטי‪ ,‬בשיתו פעולה ע‬
‫נציגי נוספי מיחידות אחרות‪ ,‬בסדרה של סמינרי אשר התקיימו במסגרת תכנית ‪Euro-Med Justice‬‬
‫השייכת לתהלי‪ %‬ברצלונה של האיחוד האירופי‪ .‬הסמינרי נועדו לקד העברת מידע ושיתו פעולה אזורי ע‬
‫מדינות אג‪ #‬הי התיכו‪) #‬ובה‪ #‬מרוקו‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬ירד‪ ,#‬לבנו‪ ,#‬תוניס‪ ,‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬מצרי וישראל(‬
‫ומטרת לגבש המלצות להקמת מסגרת הכשרה לאנשי מקצוע מהמדינות השונות לקראת השני הבאות‪.‬‬
‫בדוחות הקודמי פורטו בהרחבה הסמינרי השוני בה לקחו חלק נציגי מהסניגוריה הציבורית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2014‬השתתפו נציגי הסניגוריה הציבורית בסמינרי נוספי בנושאי של סיוע משפטי וגישה לערכאות‬
‫ומשפט פלילי ובתי סוהר‪.‬‬
‫פעילות נוספת במסגרת פיתוח קשרי החו‪ 0‬של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬שהלכה וצברה תאוצה במהל‪ %‬שנת ‪,2014‬‬
‫הייתה קיו מפגשי ע שורה ארוכה של נציגי בכירי של מערכת משפט ממדינות שונות‪ ,‬לבקשת משרד‬
‫החו‪ 0‬וגורמי נוספי‪ .‬הסניגוריה הציבורית נענתה ברצו‪ #‬לפניות אלה מתו‪ %‬הכרה בחשיבות‪ #‬של אות‬
‫מפגשי‪ ,‬לא רק מבחינת יחסי החו‪ 0‬של מדינת ישראל אלא א מבחינת עשייתה השוטפת של הסניגוריה‬
‫הציבורית‪ .‬אי‪ #‬ספק כי מפגשי אלה מעשירי את ידיעותיה ומעמיקי את הכרותה של הסניגוריה הציבורית‬
‫ע המשפט הפלילי המשווה‪ ,‬שהינו בעל ער‪ %‬משמעותי ביותר במסגרת הענקת ייצוג משפטי איכותי‪ .‬במקביל‬
‫לפגישות אלו‪ ,‬המשיכה הסניגוריה הציבורית לפתח את קשריה ע מומחי למשפט פלילי מהאקדמיה‬
‫הבינלאומית בכלל‪ ,‬והאקדמיה האמריקאית בפרט‪.‬‬
‫השקת פרויקט לכינו יחסי שיתו‪ ,‬פעולה בי סניגוריות ציבוריות ברחבי העול‬
‫בשנת ‪ 2014‬השיקה הסניגוריה הציבורית יוזמה חדשה‪ ,‬שמטרתה הסדרת מנגנו‪ #‬בינלאומי להחלפת ידע‬
‫והושטת סיוע משפטי בי‪ #‬סניגוריות ציבוריות וארגוני המעניקי ייצוג משפטי בהליכי פליליי לחסרי‬
‫אמצעי‪ .‬ביסוד היוזמה עומדת ההכרה שהתגבשה בשני האחרונות כי במספר לא מבוטל של מקרי‬
‫המטופלי על ידי הסניגוריה הציבורית מתעורר הצור‪ %‬בקבלת סיוע מעורכי די‪ #‬זרי‪ ,‬א לש בירור הדי‪#‬‬
‫הזר‪ ,‬וא לש השגת ראיות שונות הנחוצות לצור‪ %‬ניהולו של ההלי‪ %‬המקומי‪ .‬מקרי נוספי בה שיתו‬
‫פעולה ע סניגוריה ציבורית זרה עשוי לשפר באופ‪ #‬ניכר את טיב השירות המשפטי הנית‪ #‬ללקוחות הסניגוריה‬
‫הציבורית ה במסגרת תיקי הסגרה‪ ,‬העברת אסירי לריצוי עונש באר‪ 0‬אזרחות או במצבי בה לקוח‬
‫הסניגוריה הציבורית ניצב בפני גירוש מהאר‪ .0‬נוכח תהליכי שוני ובה העמקת הגלובליזציה‪ ,‬התפתחות‬
‫עבריינות הרשת‪ ,‬הגידול במספר של מהגרי העבודה ומבקשי המקלט וההוזלה הניכרת בעלויות התיירות‬
‫מעבר לי‪ ,‬הנחת העבודה בסניגוריה הציבורית היא כי מספר של לקוחות הסניגוריה הציבוריות שיהיו‬
‫מעורבי בתיקי בעלי היבטי בינלאומיי יל‪ %‬ויגדל בשני קרובות‪ ,‬ועמ ג הצור‪ %‬בהסתייעות בעורכי די‪#‬‬
‫זרי‪ .‬במקביל‪ ,‬העמקת שיתופי הפעולה הבינלאומיי בי‪ #‬רשויות לאכיפת החוק במדינות שונות במהל‪%‬‬
‫העשורי האחרוני הובילה א היא למצב בו נאשמי במשפטי פליליי כבר לא ניצבי מול היק‬
‫סמכויותיה וכוחה של המדינה הבודדה המעמידה אות לדי‪ ,#‬אלא מול מארג מבוסס ומפותח של מערכות‬
‫מדינתיות המסייעות אחת לשנייה בחקירת עבירות פליליות ובהעמדת נאשמי לדי‪ .#‬לכ‪ ,#‬לש העמדת הגנה‬
‫‪99‬‬
‫ראויה לנאשמי מחוסרי אמצעי‪ ,‬הגיעה הסניגוריה הציבורית לכלל הכרה כי נדרש מנגנו‪ #‬שיבטיח עזרה‬
‫ושיתו פעולה בי‪ #‬סניגוריות ציבוריות ברחבי העול‪.‬‬
‫לש קידו היוזמה‪ ,‬חברו נציגי הסניגוריה הציבורית לפרופ' ספידי רייס מאוניברסיטת וויליא ולי‬
‫בווירג'יניה‪ ,‬והיא הוצגה לראשונה במסגרת הכנס הבינלאומי על גישה לסיוע משפטי בהליכי משפטיי‬
‫שנער‪ ,%‬כאמור‪ ,‬ביוני ‪ 2014‬ביוהנסבורג‪ ,‬דרו אפריקה‪ .‬היוזמה עוררה עניי‪ #‬רב במהל‪ %‬הכנס‪ ,‬ובסופו א נית‪#‬‬
‫לה ביטוי במסגרת "הצהרת יוהנסבורג" שאומצה במושב האחרו‪ .#‬סעי ‪ III‬להצהרה קורא לקהילייה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬לנקוט בצעדי הבאי‪:‬‬
‫‪72‬‬
‫‪C. Establish international and regional cooperation mechanisms among legal aid‬‬
‫‪authorities and defense services, including for the purpose of international assistance and‬‬
‫‪cooperation in the representation of persons detained, arrested, suspected of, or charged‬‬
‫‪with a criminal offence or imprisoned.‬‬
‫‪D. We encourage the Doha Congress delegates in 2015 to recognize the importance of effective‬‬
‫‪application of the UN Principles and Guidelines in its final declaration and to recommend the‬‬
‫‪development of a mechanism on international cooperation among defense services or‬‬
‫‪address the needs of the defense in the review process of existing mechanisms.‬‬
‫בהמש‪ %‬להצהרת יוהנסבורג‪ ,‬פנתה הסניגוריה הציבורית לנציגות ישראל בווינה על מנת שתגיש בקשה לקיי‬
‫אירוע צד בנוגע לשיתו פעולה בי‪ #‬סניגוריות ציבוריות‪ ,‬במסגרת המושב ה‪ 7‬של כנס המדינות החתומות על‬
‫אמנת האו" למאבק בפשיעה בינלאומית מאורגנת‪ .‬לבקשת הנציגות הישראלית בווינה הצטרפו ה‬
‫‪ International Legal Foundation‬ואוניברסיטת וויליא ולי בווירג'יניה‪ ,‬והאירוע אושר ונער‪ %‬ביו‬
‫‪ .8.10.2014‬במסגרת האירוע נשאו דברי המשנה לסניגור הארצי‪ ,‬ד"ר ענת הורווי‪ ,0‬פרופ' ספידי רייס‬
‫מאוניברסיטת וויליא ולי‪ ,‬נציג ה‪ ,UNODC‬וכ‪ #‬נציגי מהארגוני ‪,Open Society‬‬
‫‪Fair Trials‬‬
‫‪ ,International‬וה‪ .International Legal Foundation‬האירוע הוכתר בהצלחה רבה‪ ,‬ובמסגרתו ג הושק‬
‫אתר בש ‪ Mutual Legal Defense Assistance‬שהוק בסיוע הפקולטה למשפטי של אוניברסיטת‬
‫וויליא ולי‪ .‬מטרת האתר לאפשר לנציגי של ארגוני ועורכי די‪ #‬מרחבי העול לקיי התייעצויות בנוגע‬
‫לאופ‪ #‬כינו‪ #‬מנגנו‪ #‬שיתו הפעולה הבינלאומי ולהציע דרכי שיבטיחו הגנה על חיסיו‪ #‬עו"דלקוח והתמודדות‬
‫ע מגבלות שונות המוטלות על חופש הפעולה של הארגוני השוני‪.‬‬
‫‪ 72‬לעיו‪ #‬בנוסח המלא של "הצהרת יוהנסבורג"‪:‬‬
‫‪http://www.unodc.org/pdf/criminal_justice/2014_Johannesburg_Declaration_on_Implementation_of_UNP‬‬
‫‪GLA.pdf‬‬
‫‪100‬‬
‫בהמש‪ %‬למאמצי האמורי‪ ,‬התקיי באפריל ‪ 2015‬הקונגרס ה‪ 13‬של האו" למניעת פשיעה וצדק פלילי‪,‬‬
‫ובסופו אומצה "הצהרת דוחא"‪ .‬במסגרת סעי ‪ 8‬להצהרה‪ ,‬מצהירות המדינות על כוונת‪ #‬להמשי‪ %‬בפיתוח‬
‫‪73‬‬
‫רשתות בינלאומיות של העוסקי במת‪ #‬סיוע משפטי בפלילי לצור‪ %‬החלפת ידע ועזרה משפטית הדדית‪.‬‬
‫תקוותה של הסניגוריה הציבורית היא שהכללתו של הסעי האמור בהצהרת דוחא תאפשר לה להמשי‪%‬‬
‫ולקד את היוזמה בזירה הבינלאומית‪ ,‬במטרה להביא לכ‪ %‬שהיוזמה אכ‪ #‬תקרו עור וגידי‪ .‬יצוי‪ #‬כי כבר‬
‫עתה‪ ,‬בעקבות השקת היוזמה בכנס הבינלאומי שנער‪ %‬ביוהנסבורג‪ ,‬נעזרת הסניגוריה הציבורית בקשרי‬
‫שרקמה ע נציגי ממדינות שונות‪ ,‬וה מסייעי לה במקרי שוני בקידו עניינ של לקוחותיה‪.‬‬
‫‪ 73‬לעיו‪ #‬בנוסח המלא של "הצהרת דוחא"‪:‬‬
‫‪.https://www.unodc.org/documents/congress//Documentation/ACONF222_L6_e_V1502120.pdf‬‬
‫‪101‬‬
‫‪ .4‬היבטי ארגוניי‪ ,‬ניהול ידע ומיחשוב‬
‫‪ 4.1‬מחסור בכוח אד בצוות המנהלי‬
‫היקפי הפעילות ההולכי וגדלי של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬לצד פיזור הגיאוגרפי הרחב של בתי המשפט‬
‫ברחבי המדינה‪ ,‬הופ‪ %‬את משימת הניהול של כל אחד ממחוזות הסניגוריה לקשה ומורכבת‪ .‬הצוות המנהלי של‬
‫הסניגוריה הציבורית תומ‪ %‬לא רק בעורכי הדי‪ #‬הפנימיי אלא ג בכ‪ 900‬עורכי די‪ #‬חיצוניי‪ .‬בי‪ #‬יתר‬
‫תפקידיו‪ ,‬הצוות המנהלי מקבל פניות לייצוג מבתי המשפט ומפוני עצמאיי‪ ,‬מנתב פניות של עצורי‬
‫מהמשטרה‪ ,‬תומ‪ %‬בעבודה המנהלית של עורכי הדי‪ #‬המפקחי ומטפל בבקשות שכר הטרחה‪ .‬ברור כי גידול‬
‫בהיק הפעילות מחייב גידול מתאי ג בצוות המנהלי‪.‬‬
‫מצוקת כוח האד המנהלי בסניגוריה הציבורית ידועה זה שני רבות‪ ,‬והיא טופלה עד כה באמצעות פתרונות‬
‫חירו בדמות תוספות סטודנטי ובנות שירות לאומי‪ .‬בשנתיי האחרונות הפכה מצוקה זו למשבר של ממש‪.‬‬
‫נראה כי ללא תוספת כוח אד מנהלי לסניגוריה הציבורית‪ ,‬בדחיפות‪ ,‬לא רק שלא נית‪ #‬יהיה לעמוד ביעדי‬
‫העבודה שהוצבו‪ ,‬אלא שג היכולת לעמוד בביצוע המשימות השוטפות תמשי‪ %‬ותישחק‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬פנה הסניגור הארצי לגורמי הרלוונטיי במשרד המשפטי בעניי‪ #‬הצור‪ %‬הדחו בתוספת תקני‬
‫מנהליי לסניגוריה הציבורית‪ .‬נכו‪ #‬לכתיבת שורות אלו‪ ,‬הבקשה עדיי‪ #‬תלויה ועומדת‪.‬‬
‫התרשימי שיובאו להל‪ #‬מראי את הגידול בכוח האד המנהלי משנת ‪ ,2003‬עת נכנסו לתק‪ #‬עובדי המנהלה‬
‫בסניגוריה ועד לשנת ‪ ,2014‬ביחס למספר ההליכי החדשי שנפתחו כל שנה‪ .‬התרשימי מצביעי באופ חד‬
‫וברור‪ ,‬כי בעוד שהיק‪ ,‬העבודה עלה משנת ‪ 2003‬בכ‪) 108%‬יותר מפי שניי(‪ ,‬הרי שהגידול במספר תקני‬
‫עובדי המנהלה עלה בתקופה המקבילה בכ‪ 13%‬בלבד‪ .‬הנתוני מראי כי עומס העבודה על כל עובד מנהלה‬
‫גדל בכ‪ 85%‬במהל" העשור האחרו‪ ,‬וכי קיי צור" דחו‪ ,‬להגדיל את מספר העובדי‪.‬‬
‫תרשי י"ג‪ .‬שינויי בעומס העבודה – מספר הליכי ביחס למספר עובדי מנהלה‪ ,‬בחת‪ %‬ארצי‬
‫גידול באחוזי של‬
‫מספר ההליכי‬
‫הממוצע לעובד‬
‫שנה‬
‫מספר הליכי‬
‫מספר עובדי‬
‫מנהלה‬
‫מספר הליכי‬
‫ממוצע לעובד‬
‫‪2003‬‬
‫‪55,652‬‬
‫‪62.5‬‬
‫‪890‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪84,999‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪1,298‬‬
‫‪+46%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪115,823‬‬
‫‪70.5‬‬
‫‪1,643‬‬
‫‪+85%‬‬
‫ביחס לשנת ‪2003‬‬
‫‪102‬‬
‫תרשי י"ד‪ .‬מספר תקני מנהלה ביחס למספר ההליכי החדשי )באלפי(‪ ,‬בחת‪ %‬שני‬
‫יצוי‪ ,#‬כי מצוקת כוח האד המנהלי קיימת בכל המחלקות ובכל מחוזות הסניגוריה‪ ,‬אול בשנתיי‬
‫האחרונות היא באה לידי ביטוי‪ ,‬ביתר שאת‪ ,‬במחלקות המעצרי‪ .‬היק העבודה של מחלקות המעצרי‬
‫בסניגוריה הציבורית הל‪ %‬וגדל בהתמדה‪ .‬עיקר הגידול נעו‪ 0‬בגידול מתמיד במספר המעצרי שמבצעת‬
‫המשטרה‪ ,‬במספר הבקשות למעצר עד תו ההליכי וכ‪ #‬במספר המקרי בה מספקת הסניגוריה הציבורית‬
‫ייעו‪ 0‬לחשודי עצורי לפני חקירת‪.‬‬
‫בשל אופי עבודת‪ #‬של מחלקות המעצרי‪ ,‬הטיפול בפניות חייב להיעשות עלאתר ולא נית‪ #‬לדחותו למועד‬
‫מאוחר יותר‪ .‬העבודה נעשית מול עשרות תחנות משטרה ויחידות החקירה השונות‪ ,‬המפוזרות ברחבי‬
‫המחוזות‪ ,‬וכ‪ #‬מול בתי המשפט העובדי בתורנות ג בשעות הערב‪ .‬זמ‪ #‬ומחשבה רבי הוקדשו לייעול תהליכי‬
‫העבודה ולקיצור זמ‪ #‬הטיפול בפניות‪ .‬ואול‪ ,‬ללא תוספת כוח אד‪ ,‬תתקשה הסניגוריה הציבורית לעמוד‬
‫במשימות הדחופות העומדות לפתחה‪ .‬לאור זאת נדרשת תוספת מהותית ודחופה של עובדי מנהלה למחלקות‬
‫המעצרי בסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫‪ 4.2‬דוברות ותקשורת‬
‫בשני האחרונות חלו תמורות של ממש בעול התקשורת אשר השפיעו ג על הזירה המשפטית‪ ,‬ובפרט על‬
‫המשפט הפלילי‪ .‬במקרי מסוימי מתעורר הצור‪ %‬במת‪ #‬תגובה עניינית לטענות של הצד שכנגד ואיזו‪#‬‬
‫התמונה המוצגת בתקשורת‪ ,‬שכ‪ #‬לדיווחי בתקשורת פוטנציאל רב להשפיע על חיי הלקוח ובני משפחתו‪ ,‬וא‬
‫על ניהול ההלי‪ %‬הפלילי‪ .‬על כ‪ ,#‬לעיתי ייצוג הול של חשודי ונאשמי כולל ג את ייצוג בזירה‬
‫התקשורתית‪.‬‬
‫על רקע זה‪ ,‬נזקקת הסניגוריה הציבורית באופ‪ #‬רצי ושוט לשירותי ייעו‪ 0‬תקשורתי ואסטרטגי‪ .‬צור‪ %‬זה‬
‫התגבר מאוד בשני האחרונות‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬נוכח מורכבות‪ #‬ורגישות‪ #‬של הסוגיות עמ‪ #‬מתמודדת הסניגוריה‪,‬‬
‫אשר רבות מה‪ #‬נמצאות במרכז סדר היו הציבורי‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬הענקת שירותי התקשורת והדוברות לסניגוריה הציבורית נעשתה על ידי לשכת דובר משרד המשפטי‪,‬‬
‫במקביל להענקת אות שירותי ג ליחידות אחרות במשרד המשפטי כגו‪ #‬היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫פרקליט המדינה והמחלקות השונות בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז‪ .‬מטבע הדברי‪ ,‬מצב דברי‬
‫‪103‬‬
‫זה היה כרו‪ %‬בקשיי ניכרי ובניגוד ענייני אינהרנטי‪ .‬ע השני‪ ,‬הלכה וגברה ההכרה בניגוד ענייני‬
‫מובהק זה‪ ,‬כמו ג ההכרה בכ‪ %‬שהסניגוריה הציבורית היא יחידה בעלת מאפייני ייחודיי‪ ,‬שבראש‬
‫עצמאותה המקצועית בכל הנוגע לאופ‪ #‬ייצוג לקוחותיה ופעילותה המוסדית‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬לאחר בחינת הנושא לעומקו‪ ,‬הוחלט במשרד המשפטי כי דוברות הסניגוריה הציבורית לא‬
‫תהיה חלק מדוברות משרד המשפטי‪ ,‬אלא תופקד בידיו של יוע‪ 0‬חיצוני לתקשורת ואסטרטגיה‪ ,‬כאשר‬
‫במקביל תיבח‪ #‬האפשרות ליצור תק‪ #‬ייעודי של דובר בסניגוריה הציבורית )לאחרונה החלו המהלכי ליצירת‬
‫תק‪ #‬פנימי כאמור ולאיושו(‪.‬‬
‫כפי שצוי‪ #‬בדוח הקוד‪ ,‬בסו שנת ‪ 2013‬פתחה הסניגוריה הציבורית בהליכי מכרז פומבי חדש להתקשרות ע‬
‫יוע‪ 0‬תקשורת חיצוני‪ .‬לאחר הלי‪ %‬סינו‪ ,#‬בחינת המועמדי וראיונות‪ ,‬נבחרו במכרז עו"ד מעי‪ #‬נווה וחברת‬
‫"‪ ."Now You‬שירותי הייעו‪ 0‬של עו"ד נווה וצוותו ניתני לסניגוריה הציבורית הארצית‪ ,‬למשרדי המחוזות‬
‫השוני של הסניגוריה ברחבי האר‪ 0‬ולעורכי הדי‪ #‬המייצגי מטע הסניגוריה הציבורית‪ .‬בי‪ #‬יתר תפקידיו של‬
‫יוע‪ 0‬התקשורת‪ :‬ליווי וייעו‪ 0‬תקשורתי לעורכי הדי‪ #‬המייצגי מטעמה של הסניגוריה הציבורית במסגרת‬
‫עבודת השוטפת; מעקב אחר כתבות‪ ,‬מאמרי‪ ,‬סקירות ופרסומי אחרי בכלי התקשורת אודות פעילות‬
‫הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ועדכו‪ #‬הנהלת הסניגוריה הציבורית; איסו והפצת החלטות שיפוטיות בתיקי‬
‫הסניגוריה הציבורית לכלי התקשורת; מת‪ #‬מענה לשאילתות מכלי התקשורת; קידו תקשורת יזומה‪ ,‬ובכלל‬
‫זה דברור יזו של תיקי מתאימי‪ ,‬להעלאת המודעות הציבורית לפעילות הסניגוריה הציבורית ולמסריה;‬
‫דברור פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית; סיוע בהכנת תגובות רשמיות לפניות מהתקשורת;‬
‫מעורבות בהכנת הודעות לתקשורת וכתיבת מסמכי לתפוצה חיצונית; ניהול קשר שוט ע גורמי התקשורת‪,‬‬
‫ובכלל זה פתרו‪ #‬בעיות וטיפול במשברי; וסיוע להנהלת הסניגוריה הציבורית בתחו ה"ניומדיה"‪ .‬כל‬
‫פעולות יוע‪ 0‬התקשורת נעשות בהתא להנחיות הסניגור הציבורי הארצי או נציגיו‪.‬‬
‫פעילותה הענפה של הסניגוריה הציבורית בתקשורת החלה להניב פירות‪ ,‬ובשנה האחרונה ניכרי מספר‬
‫הישגי בשדה התקשורתי‪ .‬בתחילת השנה התקיימו פגישות תדרו‪ %‬והיכרות של הכתבי האזוריי ע‬
‫הסניגורי המחוזיי‪ ,‬וזאת במטרה להדגיש את חשיבות פעילותה של הסניגוריה הציבורית ולהעמיק את‬
‫שיתו הפעולה ע כלי התקשורת השוני‪ .‬בנוס התקיימו הרצאות והדרכות בתחו התקשורת לעורכי הדי‪#‬‬
‫הפנימיי והחיצוניי במחוזות השוני על מנת לשפר את דרכי התמודדות בזירה התקשורתית‪.‬‬
‫במסגרת הפעילות השוטפת‪ ,‬ליוו יועצי התקשורת באופ‪ #‬רצי את הפעילות המשפטית במחוזות השוני‪,‬‬
‫ובכלל זה ייעצו לעורכי הדי‪ #‬במת‪ #‬תגובות ובהכנה לפני ראיונות‪ ,‬ה‪ #‬בהליכי משפטיי בעלי פרופיל תקשורתי‬
‫גבוה וה‪ #‬כאשר מדובר בהצלחות משפטיות‪ .‬יועצי התקשורת א דבררו כנסי ואירועי של הסניגוריה‬
‫הציבורית במטרה לקד את השיח הציבורי בנושא זכויות חשודי ונאשמי‪.‬‬
‫במקביל לפעילות התקשורתית השוטפת‪ ,‬יועצי התקשורת קידמו פעילות תקשורתית יזומה סביב נושאי ליבה‬
‫שבה התרכזה הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת‪ .‬בי‪ #‬הנושאי העקרוניי שלוו תקשורתית וזכו להד‬
‫נרחב‪ :‬תיקו‪ #‬הרשעות שווא ומשפטי חוזרי‪ ,‬כבילת עצורי בבתי חולי פסיכיאטריי‪ ,‬הפרת זכות‬
‫ההיוועצות של נחקרי ע סניגור‪ ,‬פגיעה בזכויותיה של קטיני‪ ,‬ריבוי המעצרי ותופעת מעצרי השווא‪,‬‬
‫החזקת אסירי בתנאי הפרדה‪ ,‬תופעת ה"כלובי" באגפי המעבר‪ ,‬תיקי עוני‪ ,‬מחסור במסגרות טיפוליות‬
‫לנאשמי בעלי מוגבלות שכלית ועוד‪.‬‬
‫פעילות תקשורתית ייחודית בשנה החולפת הייתה סביב שידורה של הסדרה הדוקומנטרית "תיקי‬
‫מהסניגוריה" בערו‪ 0‬יסדוקו‪ .‬הסדרה בת ‪ 6‬הפרקי )בבימויו של מויש גולדברג( מהווה תיעוד ראשו‪ #‬של‬
‫עבודת עורכי הדי‪ #‬מטע הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ושל הנאשמי שאות ה מייצגי בתיקי פליליי‪ .‬כל פרק‬
‫‪104‬‬
‫בסדרה מתמקד בנושא רוחב בעל חשיבות ה‪ #‬מהצד הפלילימשפטי וה‪ #‬מהצד החברתיציבורי‪ .‬הפעילות‬
‫התקשורתית כללה‪ ,‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬פרסו כתבות מגזי‪ #‬על פעילותה של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ראיונות עומק ע‬
‫בכירי הסניגוריה הציבורית‪ ,‬מאמרי פרשנות של גורמי שוני בסניגוריה וימי עיו‪ #‬בסינמטקי‬
‫ובאוניברסיטאות‪.‬‬
‫מעבר לתרומה להגנת של לקוחות ספציפיי ולהעלאת המודעות הציבורית לפעילותה של הסניגוריה‬
‫ולהצלחותיה‪ ,‬דברור איכותי מחזק את השיח הציבורי הערכי באשר לזכויות אד בכלל ולזכויות בהלי‪%‬‬
‫הפלילי בפרט‪ .‬ע זאת‪ ,‬יש לציי‪ #‬כי פעילות הסניגוריה הציבורית בתחו זה מתבצעת תחת מחסור בכוח אד‪,‬‬
‫בייחוד בהשוואה לפעילות‪ #‬של הפרקליטות והמשטרה‪ .‬כאמור‪ ,‬הסניגוריה הציבורית מעסיקה יוע‪ 0‬תקשורת‬
‫חיצוני‪ .‬בקרוב‪ ,‬ע סיו הליכי המכרז‪ ,‬יהיה לסניגוריה הציבורית דובר אחד בתק‪.#‬‬
‫‪ 4.3‬כתב העת "הסניגור"‬
‫כתב העת "הסניגור"‪ ,‬היוצא מדי חודש בחודשו‪ ,‬הוק בשנת ‪ 1997‬בסמו‪ %‬לאחר הקמת הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫כתב העת כולל סקירה של התפתחויות בתחו הפסיקה והחקיקה‪ ,‬כמו ג מאמרי משפטיי אקטואליי‬
‫ומעת לעת א עדכוני מהמשפט המשווה‪ .‬לאחרונה נוס לכתב העת מדור ספרות חדש‪ ,‬הסוקר עבור‬
‫הקוראי את המאמרי החדשי בתחו המשפט הפלילי שהתפרסמו בכתבי העת הישראליי‪.‬‬
‫כתב העת‪ ,‬היוצא לאור בשיתו ע הוצאת "סקירה משפטית"‪ ,‬נועד לרכז ידע עדכני ושוט הנחו‪ 0‬לעבודה‬
‫הסניגוריאלית‪ ,‬ולקהילייה המשפטית בכללותה‪" .‬הסניגור" מקי את כל תחומי המשפט הפלילי‪ ,‬לרבות דיני‬
‫ראיות‪ ,‬דיני עונשי‪ ,#‬סדר הדי‪ #‬הפלילי‪ ,‬דיני מעצרי‪ ,‬הדיני המשיקי בי‪ #‬המשפט המינהלי למשפט הפלילי‬
‫ודיני אסירי‪ .‬הוא מאפשר לקוראיו להתעדכ‪ #‬בכל החדשות של המשפט הפלילי‪ ,‬בכל הערכאות‪ ,‬ומציג לפני‬
‫הקוראי תמונת מצב עדכנית של ההתפתחויות האחרונות במשפט הפלילי‪.‬‬
‫כל גיליו‪ #‬נפתח במאמר משפטי קצר‪ ,‬פרי עט של שופטי‪ ,‬אקדמאי‪ ,‬סניגורי או משפטני בכירי אחרי‪.‬‬
‫מאמרי אלה מאפשרי פרסומ‪ #‬של סקירות על חידושי אקטואליי בתחו המשפט הפלילי והבעות דעה‬
‫מהירות יחסית‪ ,‬וכוללי לעיתי יוזמות מגוונות לשינוי‪ .‬במהל‪ %‬השני‪ ,‬צבר כתב העת מוניטי‪ #‬ניכר ומאמריו‬
‫מאוזכרי בפסקי די‪ #‬רבי ובספרות המשפטית הישראלית בכללותה‪ .‬הכרה נוספת באיכות של המאמרי‬
‫המתפרסמי בכתב העת התקבלה לאחרונה‪ ,‬עת החליטה ועדה אקדמית באוניברסיטה העברית בירושלי על‬
‫צירופו של "הסניגור" לרשימת כתבי העת המופיעי ב"מדד ירושלי לסיווג כתבי עת במשפטי"‪.‬‬
‫‪ 4.4‬ניהול הידע והמידע המקצועי בסניגוריה הציבורית‬
‫במהל‪ %‬השנה החולפת חיזקה הסניגוריה הציבורית את מעמדה כיחידה מובילה במשרד המשפטי בכל הנוגע‬
‫לניהול הידע הארגוני ולהנגשתו לעורכי הדי‪ #‬הפנימיי והחיצוניי הפועלי מטעמה‪ .‬באמצעות כלי‬
‫טכנולוגיי וניהוליי שוני‪ ,‬רותמת הסניגוריה את כוחה כגו מאורג‪ ,#‬המייצג במספר גדול מאוד של תיקי‬
‫והשות לתהליכי העיקריי בתחומי המשפט הפלילי‪ ,‬על מנת לשפר באופ‪ #‬מתמיד את איכות הייצוג הנית‪#‬‬
‫ללקוחותיה‪ .‬הסניגוריה מתנהלת כ"קהילת ידע" אחת‪ ,‬האוספת‪ ,‬מעבדת ומפיצה באופ‪ #‬שוט מידע רלוונטי‬
‫לעורכי הדי‪ #‬הפועלי מטעמה‪ ,‬על מנת שעורכי הדי‪ #‬יוכלו לגשת למידע העדכני ביותר לצור‪ %‬הייצוג בתיקי‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫פיתוח ויישומ של הכלי הטכנולוגיי ושל תהליכי העבודה‪ ,‬שמטרת לנצל באופ‪ #‬מיטבי את עושר הידע‬
‫הקיי בסניגוריה הציבורית‪ ,‬מרוכז בידיה של הממונה על תחו ניהול הידע בסניגוריה הארצית‪ ,‬אשר רכשה‬
‫ידע תיאורטי ומעשי בתחו‪ .‬לצור‪ %‬מת‪ #‬מענה אפקטיבי לצרכי הידע השוני בסניגוריה‪ ,‬עומדת הממונה על‬
‫ניהול הידע בקשר רצי ע מנהלי המחלקות השונות בסניגוריה ומשתתפת בישיבות הפורומי המקצועיי‬
‫השוני‪ .‬כ‪ ,%‬בי‪ #‬היתר‪ ,‬בעקבות צרכי שהתעוררו מ‪ #‬הצוות המקצועי‪ ,‬נוספו במהל‪ %‬השנה האחרונה מספר‬
‫מאגרי מידע ספציפיי‪ ,‬אשר נועדו לשרת צרכי ידע ייחודיי של המחלקות השונות‪ ,‬וכ‪ #‬שודרגו ופותחו מאגרי‬
‫הידע הקיימי‪ .‬הרעיונות והיוזמות של עורכי הדי‪ #‬מיושמי באופ‪ #‬שוט במסגרת מער‪ %‬ניהול הידע הקיי‬
‫ובאפיו‪ #‬הכלי העתידיי‪ .‬לצור‪ %‬שליטה על כמות המידע העצומה וניהולו‪ ,‬מונו לאחרונה רפרנטי לניהול ידע‬
‫והפצתו ג במחוזות הסניגוריה‪ ,‬והוק פורו לניהול ידע בו חברי הרפרנטי ובניהולה של הממונה‬
‫הארצית‪ .‬כמו כ‪ ,#‬הממונה על ניהול הידע עומדת בקשר ע הגורמי העוסקי בתחו ניהול הידע בנציבות‬
‫שירות המדינה ובמשרד המשפטי לצור‪ %‬שיפור וקידו מתמש‪ %‬של התחו בסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫‪4.4.1‬‬
‫פורטל יחידתי והפצת ידע‬
‫במהל‪ %‬השנה החולפת נמשכו ביתר שאת הפעולות להעברת מאגר הידע הנרחב שנאס עד כה בפורטל הארגוני‬
‫של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬שהוק בשנת ‪") 2009‬מישפורטל"(‪ ,‬אל הממשק העדכני והמתקד של פורטל חדש‬
‫שהוק בסיוע אג מערכות מידע ומבוסס על מערכת ‪ SharePoint‬מודרנית‪ .‬הפורטל מבוסס על ממשק‬
‫משתמש גרפי וידידותי‪ ,‬וכולל כלי ניווט וחיפוש עדכניי‪.‬‬
‫יחד ע העברת המידע שהיה קיי עד כה בפורטל )כ‪ 10,000‬פריטי ידע( לפורטל החדש‪ ,‬בעת המעבר לפורטל‬
‫החדש פותחו ג כלי מיו‪ #‬וחיפוש נוספי‪ ,‬המסייעי בשימוש במאגרי הוותיקי‪ .‬כמו כ‪ ,#‬במהל‪ %‬השנה‬
‫האחרונה פותחו שני מאגרי מקצועיי חדשי‪ .‬הראשו‪ #‬הוא מאגר ייחודי לתחו המעצרי‪ ,‬הכולל פסקי‬
‫די‪ #‬הנוגעי לתחו המעצרי‪ ,‬מאגר מוסדות אשר יכולי לשמש כחלופות מעצר‪ ,‬פרטי קשר רלוונטיי‬
‫לתחו המעצרי‪ ,‬פקודות ונהלי משטרה רלוונטיי וכ‪ #‬מסמכי והתכתבויות עקרוניות שמקיימת הסניגוריה‬
‫ע גופי בתחו זה‪ .‬מאגר נוס הוא מאגר הנוגע לאלימות שוטרי‪ ,‬הכולל הנחיות בתחו ופסקי די‪#‬‬
‫רלוונטיי‪ .‬כמו כ‪ ,#‬רוכזו בפורטל כלל ההנחיות העדכניות המנחות את עורכי הדי‪ #‬החיצוניי והפנימיי‬
‫מבחינה אדמיניסטרטיבית ומקצועית‪ .‬ריכוז כל המידע המקצועי חוס‪ %‬מכלל העובדי את הצור‪ %‬לשמור‬
‫ולקטלג אותו‪ ,‬חוס‪ %‬בתעבורת מייל ובנפחי איכסו‪ #‬מידע ומנגיש את המידע לשולח‪ #‬העבודה של כל סניגור‬
‫באמצעות יכולות חיפוש יעילות‪ .‬פורטל הידע של הסניגוריה הציבורית כולל היו מגוו‪ #‬מאגרי מידע ייחודיי‪,‬‬
‫המעודכני כול באופ‪ #‬שוט על ידי המחלקות המקצועיות בסניגוריה‪.‬‬
‫פורטל הידע העדכני צפוי להיפתח לשימוש של עורכי הדי החיצוניי במהל‪ %‬החודשי הקרובי‪ ,‬ולהוות‬
‫כלי מרכזי לניהול הפצת המידע ושיתופו ע עורכי הדי‪ #‬החיצוניי‪ .‬ע עלייתו לאוויר‪ ,‬הוא אמור לחשו מידע‬
‫מקצועי רב לסניגורי‪ ,‬שיוכלו לגלוש אליו ברשת האינטרנט‪ .‬בהמש‪ ,%‬הפורטל יאפשר ג ביצוע פעולות‬
‫מקוונות‪ ,‬כגו‪ #‬הגשת בקשות לשכר טרחה‪.‬‬
‫לצד פיתוח הפורטל‪ ,‬מנהלת הסניגוריה הציבורית מער‪ %‬הפצת מידע מקצועי עדכני ועכשווי )פסיקה‪ ,‬חקיקה‪,‬‬
‫הנחיות ועוד( באמצעות דואר אלקטרוני לכל הסניגורי הפנימיי והחיצוניי‪ ,‬ה‪ #‬ברמה המחוזית וה‪ #‬ברמה‬
‫הארצית‪ .‬כלי זה הפ‪ %‬לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה ומוכיח את עצמו כאפקטיבי ביותר‪ ,‬כאשר המידע‬
‫מופ‪ 0‬בזמ‪ #‬אמת ומאפשר לסניגורי המייצגי מטע הסניגוריה הציבורית להיות מעודכני באופ‪ #‬שוט בכל‬
‫חידוש רלוונטי למלאכת הייצוג‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫)בתמונה‪ :‬צילומס‪ %‬של הפורטל העדכני של הסניגוריה הציבורית(‬
‫‪4.4.2‬‬
‫פיתוח אתר האינטרנט וד‪ ,‬הפייסבוק של הסניגוריה‬
‫השנה נמש‪ %‬העדכו‪ #‬השוט של אתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית באתר משרד המשפטי‬
‫)‪ .(http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SanegoriaZiborit‬האתר כולל מגוו‪ #‬של מסמכי‪ ,‬דוחות רשמיי‪,‬‬
‫חוות דעת וניירות עמדה שפרסמה הסניגוריה‪ ,‬לצד מידע המופנה לציבור הפוני לסניגוריה‪ ,‬כגו‪ #‬טפסי‪ ,‬פרטי‬
‫התקשרות ומענה בלשו‪ #‬מובנת לשאלות שעשויות להתעורר בקרב ציבור הפוני‪ .‬כמו כ‪ ,#‬החדשות העדכניות‬
‫ביותר שעל סדר יומה של הסניגוריה מוצגות באופ‪ #‬בולט בעמוד השער של האתר‪ ,‬ומודעות הדרושי שמפיצה‬
‫הסניגוריה מפורסמות באתר באופ‪ #‬שוט‪ ,‬לצד פרסומ‪ #‬באתר נציבות שירות המדינה‪.‬‬
‫במהל‪ %‬השנה האחרונה הונגש האתר‪ ,‬במסגרת השדרוג הכללי של אתרי האינטרנט של יחידות משרד‬
‫המשפטי‪ ,‬ג לגלישה ממכשירי סלולריי‪ .‬כמו כ‪ ,#‬בסיוע מחלקת הניומדיה בדוברות משרד המשפטי‪,‬‬
‫הועלו לאוויר אתרי לסניגוריה הציבורית בשפות נוספות‪ :‬ערבית‪ ,‬רוסית ואנגלית‪ .‬אתרי אלה כוללי את‬
‫מלוא המידע לציבור הפוני המפורס באתר בעברית‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫)בתמונה‪ :‬אתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית(‬
‫לצד האתר הרשמי‪ ,‬המשי‪ %‬ופעל במהל‪ %‬השנה האחרונה עמוד הפייסבוק של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬המתעדכ‪#‬‬
‫באופ‪ #‬יומיומי‪ .‬העדכוני כוללי תיקי מענייני בה ייצגו עורכי הדי‪ #‬של הסניגוריה הציבורית‪ ,‬עדכוני‬
‫באשר לפרסומיה ועמדותיה המוסדיות של הסניגוריה בנושאי שוני‪ ,‬וכ‪ #‬מידע רלוונטי מ‪ #‬האר‪ 0‬והעול‬
‫בנושא ייצוג חשודי ונאשמי‪ .‬כיו עוקבי אחרי עדכוני העמוד כ‪ 3,700‬אנשי‪ .‬חלק מ‪ #‬העדכוני שהועלו‬
‫בעמוד זכו לתהודה ניכרת‪ ,‬לתגובות ולשיתופי‪ ,‬והגיעו לעשרות אלפי משתמשי ברשת החברתית‪ .‬הסניגוריה‬
‫הציבורית משתפת פעולה ע מחלקת הניומדיה בדוברות משרד המשפטי בכל הנוגע לקידו תכני‬
‫מרכזיי המועלי לעמוד הפייסבוק‪.‬‬
‫‪ 4.5‬פיתוח כלי טכנולוגיי‬
‫דוחות ‪BI‬‬
‫בשני האחרונות נכנסה לפעולה בסניגוריה הציבורית מערכת תובנה עסקית )‪.(Business Intelligence‬‬
‫במסגרת הפרויקט נבנתה תשתית מידע מאוחדת מכל המחוזות‪ ,‬שמהווה בסיס ליצירת דוחות שוני עבור כל‬
‫דרגי הניהול והביצוע בארגו‪ ,#‬באמצעות כלי מתקדמי לדיווח‪ ,‬ניתוח הצפת חריגי ומדידת ביצועי‪.‬‬
‫מערכת ה‪ BI‬מספקת מידע מרוכז לעובדי הסניגוריה בכל המחוזות מתו‪ %‬תוכנת הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫המערכת שפועלת כיו כוללת דוחות בתחו פניות‪ ,‬הליכי‪ ,‬תיקי‪ ,‬אגרות‪ ,‬שכר טרחה וסטטיסטיקה על‬
‫הסניגורי הציבוריי הרשומי במערכת‪ .‬המנהלי בארגו‪ #‬יכולי להגדיר אילו דוחות ה יקבלו באמצעות‬
‫המייל ובאיזו תדירות‪.‬‬
‫לאור‪ %‬השני אופיינו דוחות ניהוליי נוספי העוסקי בניתוח העבודה בהיבט המקצועי – תוצאות והישגי‬
‫בתיקי‪ ,‬ניתוח עבודת הסניגורי בתיקי‪ ,‬דוחות הבודקי מאפייני של לקוחות הסניגוריה ועוד‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2014‬פותח דוח הוצאות חדש‪ ,‬המאחד נתוני ה‪ #‬מהמערכת הממוחשבת של הסניגוריה הציבורית וה‪#‬‬
‫ממערכת המרכבה‪ .‬הדוח החדש מאפשר בחינה מדויקת יותר של ההוצאות ונות‪ #‬למנהלי ולמאשרי שכר‬
‫הטרחה את מירב הנתוני הנחוצי לה לצור‪ %‬קבלת החלטות‪.‬‬
‫פיתוח ואפיו המערכת הממוחשבת בסניגוריה הציבורית‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2008‬החליטה הנהלת משרד המשפטי‪ ,‬בשיתו ע הסניגוריה הציבורית‪ ,‬על פיתוח תוכנה‬
‫ייעודית חדשה לניהול תהליכי העבודה בסניגוריה הציבורית‪ .‬מדובר בהחלטה חשובה לאור העובדה שהתוכנה‬
‫הנוכחית מיושנת מאוד ומוגבלת באפשרויות לספק מענה לצרכי המשתני של הסניגוריה הציבורית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2009‬נכתב מסמ‪ %‬אפיו‪ #‬לתוכנה‪ .‬במהל‪ %‬השנה החולפת‪ ,‬לאחר הפסקה ממושכת של כשנתיי‪ ,‬החל שלב‬
‫האפיו‪ #‬המפורט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬הרחיב אג מערכות המידע את צוות הפיתוח הייעודי לתוכנה במטרה לסיי את פיתוח התוכנה‬
‫עד סו הרבעו‪ #‬הראשו‪ #‬של שנת ‪ .2015‬במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬הוחלפה המאפיינת הראשית של הפרויקט‪ ,‬דבר‬
‫שגר לעיכוב משמעותי בלוחות הזמני והסיט את תארי‪ %‬היעד לקבלת התוכנה לתחילת המחצית השנייה של‬
‫שנת ‪.2016‬‬
‫הסניגוריה הציבורית מגויסת לצור‪ %‬השלמת האפיו‪ #‬המפורט וכמעט מדי שבוע מתנהלות ישיבות אפיו‪#‬‬
‫בהשתתפות בכירי מצוות עורכי הדי‪ #‬ומהסגל המנהלי מכל המחוזות‪ ,‬במטרה לאפיי‪ #‬תוכנה המבנה‬
‫ומאחידה את תהליכי העבודה מחד גיסא‪ ,‬ואשר שמה דגש על חווית המשתמש מאיד‪ %‬גיסא‪ .‬העבודה על אפיו‪#‬‬
‫התוכנה מול אג מערכות מידע מרוכזת על ידי מנהל המרכז לשירותי ניהול בסניגוריה הארצית‪ ,‬והיא‬
‫מפוקחת על ידי ועדת היגוי מורחבת המורכבת מהסניגור הארצי ומהסניגורי המחוזיי‪.‬‬
‫לאור העבודה המאומצת על התוכנה החדשה‪ ,‬בשלב זה לא נערכי שינויי או פיתוחי משמעותיי במערכת‬
‫הקיימת‪.‬‬
‫מערכת ניהול תיקי "ללא נייר"‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2011‬אופיינה מערכת דוקנסטר תיקי לקוחות‪ ,‬אשר תוכננה להעביר את הסניגוריה הציבורית‬
‫לעבודה ב"תיק ללא נייר"‪ .‬במחצית שנת ‪ 2012‬החל במחוז חיפה פיילוט של "תיק ללא נייר"‪ ,‬באמצעות מערכת‬
‫הדוקסנטר‪ .‬בשל תקלות שונות‪ ,‬ובעיקר בעיית איטיות בפעולת התוכנה‪ ,‬חלפה חצי שנה עד שהמערכת נקלטה‬
‫בהצלחה‪ .‬לאור הצלחת הפיילוט במחוז חיפה‪ ,‬התרחבה הטמעת המערכת למחוזות דרו‪ ,‬נצרת וירושלי‬
‫ובתחילת שנת ‪ 2015‬הוטמעה ג במחוזות תלאביב‪ ,‬מרכז ובסניגוריה הארצית‪ .‬כיו‪ ,‬כל תיקי הסניגוריה‬
‫באר‪ 0‬נסרקי לדוקסנטר‪ ,‬ועובדי המחוזות משתמשי בתוכנה באופ‪ #‬יומיומי‪.‬‬
‫בארבע השני האחרונות מתוכנ‪ #‬ממשק בי‪ #‬מערכת המיחשוב של הסניגוריה הציבורית לבי‪ #‬מערכת "נט‬
‫המשפט" של הנהלת בתי המשפט‪ .‬לממשק המתוכנ‪ #‬שני שלבי‪ :‬בשלב הראשו‪ #‬הממשק ישתול באופ‪#‬‬
‫‪109‬‬
‫אוטומטי את הסניגוריה הציבורית כגור מסייע בכל התיקי בה היא מייצגת‪ ,‬ועובדי הסניגוריה יוכלו‬
‫לצפות בתיקי הללו באמצעות אתר האינטרנט של "נטהמשפט"‪ .‬בשלב השני‪ ,‬בכפו להסכמות ע הנהלת‬
‫בתי המשפט‪ ,‬נית‪ #‬יהיה להעביר באמצעות הממשק מסמכי בי‪ #‬המערכות‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬העבודה על ממשק חיוני זה טר החלה בשל תכנית העבודה של הנהלת בתי המשפט‪ .‬עד להקמת‬
‫הממשק‪ ,‬תמשי‪ %‬הסניגוריה הציבורית לעבוד מול מערכת "נטהמשפט" באמצעות היתרי עיו‪.#‬‬
‫‪110‬‬
‫‪ .5‬פעילות הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי די חיצוניי‬
‫‪ 5.1‬עבודה במיקור חו‪+‬‬
‫הסניגוריה הציבורית פועלת על פי חוק בשיטה של מיקור חו‪ .0‬לסניגוריה הציבורית צוות מצומצ יחסית של‬
‫סניגורי "פנימיי" עובדי מדינה )כיו כ‪ (110‬וצוות חיצוני רחב של סניגורי "חיצוניי" הפועלי‬
‫ממשרדיה הפרטיי מטע הסניגוריה הציבורית )כיו כ‪.(860‬‬
‫שיטה זו מקובלת במספר מדינות בארצותהברית‪ ,‬והיא נחשבת בספרות המקצועית לאחת השיטות‬
‫המוצלחות להבטחת איכות ויעילות‪.‬‬
‫ואכ‪ ,#‬לעבודה בשיטה זו בסניגוריה הציבורית יתרונות רבי ומוכחי‪ ,‬ובראש‪ :‬גמישות באופני העסקה‬
‫המאפשרת התייעלות מירבית; אימחויבות לקשר מתמש‪ ;%‬אפשרות לפיזור העבודה ולמניעת עומס ושחיקה;‬
‫העסקת מגוו‪ #‬רב של סניגורי המתמחי בענפי שוני של המשפט הפלילי‪ ,‬דוברי שפות זרות ובעלי נגישות‬
‫למוקדי רלוונטיי )בתי משפט‪ ,‬תחנות משטרה ומתקני כליאה( בכל רחבי האר‪ ;0‬פתרו‪ #‬בעיות של ניגוד‬
‫ענייני; פוטנציאל לגיוס עורכי די‪ #‬מ‪ #‬השורה הראשונה; מעורבות רבה של הקהילה המשפטית הרחבה‬
‫בעבודת הסניגוריה; הדגשת האופי העצמאי והבלתי תלוי בממסד; ועוד‪.‬‬
‫מטבע הדברי‪ ,‬לשיטת עבודה זו כשהיא מופעלת בסניגוריה הציבורית ג נקודות תורפה‪ ,‬ובראש‪ #‬הקושי‬
‫המובנה בפיקוח והתלות הגבוהה בהיצע המקומי של עורכי הדי‪ .#‬ההתמודדות ע נקודות תורפה אלו וניהול‬
‫הסיכוני המתחייב מה‪ #‬מתבצעי על ידי הצוות הפנימי באמצעות עבודת הפיקוח וההכשרות המקצועיות‪,‬‬
‫כמתואר בפרקי ‪ 2.1‬ו‪.2.4‬‬
‫מיקור החו‪ 0‬של הסניגוריה הציבורית נועד למלא את הפונקציה המרכזית של הארגו‪ .#‬אי‪ #‬המדובר במיקור‬
‫חו‪ 0‬של שירותי פריפריאליי‪ ,‬כגו‪ :#‬דואר‪ ,‬הסעות‪ ,‬ניקיו‪ #‬וכד'‪ ,‬אלא בליבת הפעילות‪ .‬עוד יצוי‪ #‬כי חוק‬
‫הסניגוריה הציבורית קובע במפורש שיטת עבודה זו כשיטה מרכזית ואת חובתה של הסניגוריה הציבורית‬
‫לפקח על רמת המקצועית של הפועלי מטעמה‪.‬‬
‫תפיסת ההפעלה של הסניגוריה הציבורית מול ספקיה החיצוניי אינה התפיסה הרווחת בחלק מ‪ #‬הגופי‬
‫המפעילי שיטת מיקור חו‪ ,0‬הנוהגי לעיתי בשיטה של "שגר ושכח"‪ .‬החוק קובע מפורשות כי ייפוי הכוח‬
‫לייצוג הלקוח בתיק הסניגוריה הציבורית נית‪ #‬לסניגור המחוזי או הארצי‪ ,‬והוא ממנה את עור‪ %‬הדי‪ #‬החיצוני‪,‬‬
‫כשלוחו‪ ,‬לביצוע המשימה‪ .‬תיק הסניגוריה אינו עובר בזאת לאחריותו המלאה של עור‪ %‬הדי‪ #‬החיצוני‪ ,‬אלא‬
‫נותר באחריות הסניגוריה הציבורית‪ ,‬אשר רשאית בכל שלב להעבירו לטיפולו של עור‪ %‬די‪ #‬אחר‪ .‬הסמכות‬
‫לקבלת ההחלטות המקצועיות ביחס לתיק נותרת כולה בידי הסניגוריה הציבורית‪ .‬לסניגור המחוזי או הארצי‬
‫אחריות אישית‪ ,‬מכוח הוראות החוק‪ ,‬לייצוג המשפטי הנית‪ #‬בתיק‪ .‬בשל כ‪ ,%‬הסניגוריה הציבורית נותנת‪,‬‬
‫באופ‪ #‬שוט‪ ,‬לעור‪ %‬הדי‪ #‬המייצג מטעמה לא רק הנחיות מקצועיות כלליות‪ ,‬אלא‪ ,‬במקרי המתאימי‪ ,‬ג‬
‫הנחיות פרטניות באשר לאופ‪ #‬הטיפול בתיק הספציפי‪ .‬חלק מהפעולות המשפטיות בתיק לא מתבצעות מבלי‬
‫שנית‪ #‬לה‪ #‬אישור מפורש מאת הגור המוסמ‪ %‬בסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫עובדי הסניגוריה הציבורית ה אלה שמאשרי בפועל כל תשלו ותשלו בגי‪ #‬כל פעולה שבוצעה על ידי עור‪%‬‬
‫הדי‪ #‬החיצוני‪ .‬הסניגוריה מצלמת במשרדי התביעה את חומר הראיות עבור עור‪ %‬הדי‪ #‬שמונה ומעבירה אותו‬
‫אליו‪ .‬הסניגוריה הציבורית מאשרת לגופה כל הוצאת הגנה נדרשת‪ ,‬ומשלמת במישרי‪ #‬למומחי השוני את‬
‫שכר‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫לש המחשת מעורבותה הישירה של הסניגוריה הציבורית בשירות שנית‪ #‬על ידי הספקי החיצוניי ללקוחות‬
‫הקצה‪ ,‬נציי‪ #‬כדוגמה את פעילותה השגרתית של מחלקת המעצרי‪ :‬עובדי הסניגוריה הציבורית ה שמקבלי‬
‫בכל שעות היממה את הפניות הדחופות מתחנות המשטרה השונות או מבתי המשפט‪ .‬ה שמזעיקי את עורכי‬
‫הדי‪ #‬החיצוניי המשמשי ככונני או כתורני ומודיעי לה לאלו תחנת משטרה‪ ,‬מתק‪ #‬כליאה או אול‬
‫דיוני עליה להגיע באופ‪ #‬מיידי‪ ,‬כדי לייצג אד שנעצר זה מקרוב‪ .‬ע סיו הייצוג באותו יו‪ ,‬על עור‪ %‬הדי‪#‬‬
‫החיצוני לדווח‪ ,‬ללא דיחוי‪ ,‬למשרדי הסניגוריה הציבורית על תוצאות הדיו‪ ,#‬ולקבל הוראות באשר להמש‪%‬‬
‫הייצוג‪ .‬עור‪ %‬הדי‪ #‬הפנימי המפקח על התיק במחלקת המעצרי‪ ,‬מנחה את הסניגור המייצג בכל תיק ותיק‪,‬‬
‫תו‪ %‬שהוא נמצא בקשר ישיר עמו לאור‪ %‬כל שעות היממה בנוגע לסוגיות‪ ,‬כגו‪ :#‬השתתפות פתולוג מטע‬
‫ההגנה בנתיחות שלאחר המוות במכו‪ #‬הלאומי לרפואה משפטית; הגשת תלונות למח"ש בגי‪ #‬אלימות שוטרי‬
‫שעצרו וחקרו את החשוד; עריכת מסדרי זיהוי‪ ,‬שחזורי ועימותי; הגשת בקשות‪ ,‬עררי ועיוני חוזרי‬
‫לבתי המשפט; והתנהלות מול אמצעי התקשורת‪.‬‬
‫כדי להעניק הנחיה מקצועית מספקת ולוודא מת‪ #‬שירות מקצועי באיכות גבוהה ללקוחות הסניגוריה‪,‬‬
‫ולהבטיח תפעול יעיל של מער‪ %‬עורכי הדי‪ #‬החיצוניי‪ ,‬לרבות ניהול לוגיסטי מיטבי ובקרה כספית על הוצאות‬
‫הארגו‪ ,#‬נדרשת הסניגוריה להתאי את הצוות הפנימי שלה להיק הצרכי והמשימות העומדי לפתחה‪.‬‬
‫במהל‪ %‬השני‪ ,‬ובשל גודלו המצומצ של הצוות הפנימי‪ ,‬נאלצה הסניגוריה להסתפק בהעסקת מספר מוגבל‬
‫של עורכי די‪ #‬חיצוניי‪ ,‬שעליו היא מסוגלת לפקח באופ‪ #‬אפקטיבי באמצעי העומדי לרשותה‪ .‬תוספת של‬
‫כוח אד למער‪ %‬הפיקוח הפנימי תאפשר העסקת מספר גבוה יותר של ספקי‪ ,‬ריענו‪ #‬מתמיד של השורות‬
‫והפחתת עומס העבודה על עורכי הדי‪ #‬הפנימיי והחיצוניי לשיעור המיטבי‪.‬‬
‫‪ 5.2‬דרכי העסקה ותשלו‬
‫בשני האחרונות מועסקי הסניגורי החיצוניי בחמש דרכי עיקריות‪:‬‬
‫במינוי מתיק לתיק‪ ,‬כשהתשלו נעשה בהתא לתערי המפורט בתקנות הסניגוריה הציבורית )שכר‬
‫•‬
‫טרחה לסניגורי ציבוריי(‪ ,‬התשנ"ו‪) 1996‬להל‪" :#‬תקנות שכר הטרחה"(‪ ,‬על פי פעולות משפטיות‪.‬‬
‫היק‪ ,‬התשלומי בשנת ‪ 2014‬לעורכי הדי שהועסקו בדר" זו היה ‪.0 130,546,634‬‬
‫בתורנות בבית המשפט‪ ,‬כשהתשלו הוא לפי שעות התורנות ו‪/‬או שעות הכוננות שבוצעו‪ ,‬והכל בהתא‬
‫•‬
‫לתערי המפורט בתקנות שכר הטרחה‪ .‬בדר‪ %‬זו נעשה שימוש רק לצור‪ %‬ייצוג בהליכי מעצר בבתי משפט‬
‫השלו‪.‬‬
‫היק‪ ,‬התשלומי בשנת ‪ 2014‬לעורכי הדי שהועסקו בדר" זו היה ‪.0 14,026,150‬‬
‫•‬
‫במסגרת חוזה העסקה מיוחד‪ ,‬הקובע מראש ייצוג במספר תיקי מוגדר לתקופה‪ ,‬כשהתשלו הוא‬
‫קבוע לכל תיק ותיק ומשול כמקדמה ב‪ 12‬תשלומי חודשיי שווי )"חוזי ריטיינר"(‪ .‬צורת העסקה‬
‫זו משמשת לייצוג בתיקי פליליי המוגשי על ידי לשכות התביעה של משטרת ישראל לבתי משפט‬
‫השלו‪ ,‬וכ‪ #‬לייצוג מאושפזי בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות מחוזיות בבתי החולי‪.‬‬
‫היק‪ ,‬התשלומי בשנת ‪ 2014‬לעורכי הדי שהועסקו בדר" זו היה ‪.0 23,846,889‬‬
‫‪112‬‬
‫הייצוג במסגרת "חוזי הריטיינר" מחייב ג זהירות ראויה‪ .‬החשש הוא ששיטת תשלו זו‪ ,‬הקובעת‬
‫תשלו אחיד עבור הטיפול בתיק‪ ,‬תפגע באיכות הייצוג‪ .‬הסניגוריה הציבורית מודעת לחשש זה‬
‫ומתמודדת עמו על ידי הפניית התיקי המתאימי לטיפול במסגרת זו ופיקוח ובקרה על עורכי הדי‪.#‬‬
‫הטבלה שלהל‪ #‬מתארת את חלוקת תיקי ה"ריטיינר" במבט רב שנתי‪ ,‬בפילוח לפי מחוזות‪:‬‬
‫תרשי ט"ו‪ .‬חלוקת תיקי "ריטיינר"– בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬מבט רב שנתי‬
‫תל‬
‫אביב‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪*2012‬‬
‫‪**2013‬‬
‫‪**2014‬‬
‫‪3,430‬‬
‫‪3,305‬‬
‫‪3,323‬‬
‫‪3,280‬‬
‫‪3,320‬‬
‫‪2,509‬‬
‫‪4,265‬‬
‫‪4,135‬‬
‫‪4,200‬‬
‫‪2,400‬‬
‫מרכז‬
‫ירושלי‬
‫‪1,850‬‬
‫‪750‬‬
‫‪750‬‬
‫‪1,398‬‬
‫‪1,554‬‬
‫‪1,797‬‬
‫‪1,235‬‬
‫‪1,771‬‬
‫‪1,306‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪1,250‬‬
‫דרו‬
‫‪1,200‬‬
‫‪1,230‬‬
‫‪1,250‬‬
‫‪594‬‬
‫‪665‬‬
‫‪571‬‬
‫‪2,637‬‬
‫‪2,228‬‬
‫‪2,050‬‬
‫‪1,480‬‬
‫חיפה‬
‫‪750‬‬
‫‪750‬‬
‫‪1,660‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,397‬‬
‫‪1,608‬‬
‫‪2,006‬‬
‫‪1,875‬‬
‫‪2,135‬‬
‫‪2,135‬‬
‫צפו‬
‫‪600‬‬
‫‪600‬‬
‫‪927‬‬
‫‪910‬‬
‫‪600‬‬
‫‪650‬‬
‫‪1,125‬‬
‫‪905‬‬
‫‪1,012‬‬
‫‪990‬‬
‫‪6,730‬‬
‫‪6,635‬‬
‫‪8,549‬‬
‫‪7,838‬‬
‫‪7,779‬‬
‫‪6,573‬‬
‫סה"כ‬
‫‪10,105 10,497 10,449 11,804‬‬
‫* בשנת ‪ 2012‬נחתמו חוזי ה"ריטיינר" עד ליו ‪ ,31.1.2013‬ועל כ‪ #‬מדובר בנתוני ל‪ 13‬חודשי‪.‬‬
‫** החל משנת ‪ 2013‬נחתמו חוזי ה"ריטיינר" לתקופה של שנה מתחילת חודש פברואר ועד לסו חודש ינואר בשנה‬
‫העוקבת‪ .‬הנתו‪ #‬מתייחס למספר התיקי בתקופת החוזה‪ ,‬ולא רק לתיקי בשנה הקלנדרית‪.‬‬
‫•‬
‫במסגרת חוזה העסקה מיוחד‪ ,‬הקובע תשלו עבור יו עבודה בבית המשפט‪ ,‬ש אמור הסניגור לקלוט‬
‫לטיפולו את כל הנאשמי שהוזמנו לאותו יו לעריכת "דיו‪ #‬מקדמי" בכתב האישו שהוגש נגד‪.‬‬
‫התשלו הוא חודשי‪ ,‬עבור מספר "ימי ההקראות" שביצע הסניגור בחודש שחל‪ .‬בדר‪ %‬העסקה זו‬
‫מטופלי רק כתבי אישו שהוגשו על ידי לשכות התביעה המשטרתיות לבתי משפט השלו‪ ,‬ואשר נדוני‬
‫בפני שופט מוקד‪.‬‬
‫שכר של עורכי הדי‪ #‬משול לפי מספר ימי ההקראות בה הופיעו ולא לפי מספר התיקי הפליליי‬
‫בה ייצגו‪ .‬התשלו בגי‪ #‬יו ההקראות כולל ג שכר בגי‪ #‬דיוני ההמש‪ %‬בכל התיקי שנקלטו‪ ,‬למעט‬
‫דיוני הוכחות‪ .‬עלות הייצוג הממוצעת בתיק שנקלט ביו הקראות היא כמחצית מעלות של תיק המטופל‬
‫על ידי ריטיינר המועסק בהסכ מיוחד‪ ,‬וכשליש מעלות של תיק המטופל על ידי סניגור חיצוני המקבל‬
‫תשלו על פי התערי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬הועסקו על ידי הסניגוריה הציבורית‪ ,‬לש ייצוג בימי הקראות במחוזות תלאביב‪ ,‬מרכז‪,‬‬
‫ירושלי‪ ,‬חיפה ודרו‪ ,‬במסגרת חוזי מיוחדי‪ 98 ,‬סניגורי ציבוריי חיצוניי‪.‬‬
‫היק‪ ,‬התשלומי בשנת ‪ 2014‬לעורכי הדי שהועסקו בדר" זו היה ‪.0 5,738,537‬‬
‫‪113‬‬
‫מכסת התיקי בה נית‪ #‬הייצוג בדר‪ %‬זו נקבעת לקראת כל שנה בהתא למגמות המסתמנות לגבי מספר‬
‫התיקי שתגיש המשטרה בכל מחוז‪ ,‬וכ‪ #‬בהתחשב במספר התיקי שצפויי להיות מובאי לדיו‪ #‬מקדמי‬
‫במסגרת ימי הקראות בפני שופט מוקד‪.‬‬
‫•‬
‫במסגרת חוזה העסקה מיוחד‪ ,‬על פי שעות עבודה‪ ,‬כאשר התערי לשעה ומספר שעות העבודה לתקופה‬
‫נקבעו מראש‪ .‬צורת העסקה זו משמשת לייצוג בתיקי גדולי ומורכבי‪ ,‬בה נדרשות מאות שעות הכנה‬
‫ואשר התעריפי המפורטי בתקנות אינ יכולי להוות תמורה הולמת למאמ‪ 0‬המושקע‪ .‬כ‪ #‬נעשה‬
‫שימוש בצורת העסקה זו למשימות נוספות אשר תקנות שכר הטרחה לא נותנות לה‪ #‬מענה ראוי‪,‬‬
‫וההתקשרות בחוזה שעתי יעילה יותר‪ .‬התערי לשעה נקבע בהתא לוותק המקצועי של עור‪ %‬הדי‪ #‬אשר‬
‫נבחר למשימה זו‪.‬‬
‫היק‪ ,‬התשלומי בשנת ‪ 2014‬לעורכי הדי שהועסקו בדר" זו היה ‪.0 2,137,000‬‬
‫‪ 5.3‬הרכבת רשימת הסניגורי הציבוריי‬
‫סעי ‪ 12‬לחוק הסניגוריה הציבורית מטיל על הסניגור המחוזי חובה לערו‪ %‬רשימה של עורכי הדי‪ #‬הכשירי‬
‫לשמש סניגורי ציבוריי‪ .‬הסניגור המחוזי רשאי שלא לכלול עור‪ %‬די‪ #‬ברשימה האמורה‪ ,‬או להוציאו ממנה‪,‬‬
‫א שוכנע שהדבר דרוש להבטחת ייצוג הול לנאשמי‪ .‬הסניגור המחוזי ממנה סניגורי ציבוריי מתו‪%‬‬
‫הרשימה‪ ,‬אול רשאי הוא למנות עור‪ %‬די‪ #‬שאינו כלול ברשימה א זה הסכי לכ‪.%‬‬
‫הלי‪ %‬הבחירה של הסניגורי הציבוריי ואופ‪ #‬מינוי לייצוג בתיקי הסניגוריה מפורטי בהרחבה בהנחיות‬
‫הסניגור הארצי‪ .‬ההנחיות צורפו כנספחי לדוח השנתי לשנת ‪ 2006‬ופורסמו באתר האינטרנט של הסניגוריה‬
‫הציבורית )להרחבה על הלי" המינוי של סניגור לייצוג בתיק‪ ,‬ר' ג פרק ‪ 5.5‬בנושא "מינוי סניגורי וחלוקת‬
‫העבודה ביניה"(‪.‬‬
‫על החלטת הסניגור המחוזי שלא לכלול עור‪ %‬די‪ #‬ברשימה או להוציאו ממנה‪ ,‬רשאי עור‪ %‬הדי‪ #‬להגיש ערר‬
‫לוועדת ערר סטטוטורית‪ ,‬שבראשה עומד שופט בדימוס )כיו השופטת )בדימוס( ד"ר עדנה קפל‪#‬הגלר(‬
‫וחברי בה נציג לשכת עורכי הדי‪ #‬והסניגור הציבורי הארצי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1999‬הגישה הסניגורית הציבורית המחוזית במחוז תל אביבמרכז עתירה לבג"‪ 0‬כנגד החלטת ועדת‬
‫הערר לחייב את הסניגוריה לקבל לרשימת עורכי הדי‪ #‬הפועלי מטעמה את עו"ד קרמזי‪) #‬בג"‪4495/99 0‬‬
‫הסניגוריה הציבורית המחוזית )תלאביב והמרכז( נ' ועדת הערר לפי סעי‪)12 ,‬ד( לחוק הסניגוריה‬
‫הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪ 1995‬ועו"ד ד קרמזי )להל‪" :#‬בג"‪ 0‬קרמזי‪ .("#‬באותו עניי‪ #‬ביקשה הסניגורית המחוזית‬
‫שלא לקבל לרשימת הסניגורי הציבוריי עור‪ %‬די‪ #‬בשל שורה של הרשעות בבית הדי‪ #‬המשמעתי של הלשכה‬
‫שעמדו לחובתו‪ .‬ועדת הערר הפכה את החלטת הסניגורית המחוזית )בניגוד לדעתו של הסניגור הארצי(‪ ,‬ואילו‬
‫בג"‪ 0‬השיב את ההחלטה על כנה‪ ,‬תו‪ %‬אימו‪ 0‬עמדת הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫במסגרת ההחלטה בבג"‪ 0‬קרמזי‪ ,#‬עמד השופט מ' חשי‪ #‬על חשיבות הגישה הרואה בהבטחת ייצוג הול את‬
‫עקרו‪ #‬העל המנחה את עריכת הרשימה ועל הצור‪ %‬החיוני להגביל את מספר עורכי הדי‪ #‬עמ עובדת הסניגוריה‬
‫בוזמנית‪ ,‬וזאת משיקולי של ניהול אחראי ואפקטיבי תו‪ %‬אפשרות לקיי מערכת של פיקוח נאות‪.‬‬
‫עוד התייחס השופט חשי‪ #‬לכלל "הכשירי ביותר" המנחה את הסניגוריה הציבורית בקבלת עור‪ %‬די‪ #‬לרשימה‪,‬‬
‫וציי‪ #‬כי הוא מסכי לדברי הבאי שנאמרו על ידי יו"ר ועדת הערר‪:‬‬
‫‪114‬‬
‫"אי לי ספק בדבר זכותה של הסניגוריה הציבורית להעסיק את עורכי הדי‬
‫הטובי ביותר מבי עורכי הדי המוכני לפעול במסגרתה‪ ,‬בי דר" קבע ובי מפע‬
‫לפע במשפטי שוני או מסוג מסויי‪ .‬לדעתי‪ ,‬הסניגוריה הציבורית עלפי‬
‫טיבה‪ ,‬מהותה ובעיקר עלפי תפקידיה ושליחותה‪ ,‬לא יועדה לספק עבודה לעורכי‬
‫די המעונייני בתעסוקה אלא לייצג נאמנה את ציבור הנזקקי לשירותיה‪,‬‬
‫המורכב מהחלכאי והנדכאי חסרי האמצעי שהגיעו לספסלי החשודי‬
‫והנאשמי בבתי המשפט‪ ,‬ולטעמי ראוי להרחיב את שליחותה ג לייצוג החשודי‬
‫מעת מעצר עלידי המשטרה‪ .‬ציבור זה זכאי לייצוג הול‪ ,‬נאות וטוב עלידי‬
‫הטובי שבעורכי הדי הניתני להשגה עלידי הסניגור הציבורי והסניגורי‬
‫המחוזיי בדיוק כפי שכל נאש שממונו בידו‪ ,‬זכאי לייצוג הטוב ביותר שבהישג‬
‫ידו‪ .‬לא רק זאת‪ ,‬אלא טובת הציבור ואיזו הכוחות הראוי למתדייני בבתי המשפט‬
‫מחייב שמעמדה של הסניגוריה הציבורית יהיה כמעמדה של פרקליטות המדינה‬
‫ושל הסניגורי המחוזיי כשל פרקליטי המחוז‪ .‬אלה כאלה זכאי לכ" שטובי‬
‫הפרקליטי והסניגורי יתנו את שירותיה המשפטיי לשולחיה‪ ,‬הראשוני –‬
‫‪74‬‬
‫למדינה והאחרוני – לנאשמי"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬לא הוגשו עררי‪.‬‬
‫‪ 5.4‬התחלופה ברשימת הסניגורי הציבוריי‬
‫עבודת הסניגוריה הציבורית מתחלקת בכל שנה בי‪ #‬מאות עורכי די‪ .#‬הנתוני שלהל‪ #‬ממחישי את השינויי‬
‫שחלו בתו‪ %‬רשימת עורכי הדי‪ ,#‬בכל מחוז ומחוז‪ ,‬במהל‪ %‬השני‪ .‬באופ‪ #‬כללי‪ ,‬נית‪ #‬לומר כי לאור‪ %‬השני חלו‬
‫שינויי משמעותיי ברשימת הסניגורי הציבוריי הפעילי‪ .‬מטבע הדברי‪ ,‬ולאור הגידול בהיקפי‬
‫הפעילות‪ ,‬מספר עורכי הדי‪ #‬גדל ע השני‪ .‬לצד גידול זה‪ ,‬קיימת תחלופה באחוזי ניכרי מצד אחד‪ ,‬ומצד‬
‫שני‪ ,‬נשמרת יציבות המאפשרת צבירת ניסיו‪ #‬והתמקצעות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬עבדו ע הסניגוריה הציבורית ‪ 968‬עורכי די פעילי‪*.‬‬
‫תרשי ט"ז‪ .‬מספר עורכי הדי‪ #‬הפעילי* – בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬מבט רב שנתי‬
‫מחוז‪/‬שנה‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫תלאביב‬
‫‪329‬‬
‫‪326‬‬
‫‪336‬‬
‫‪368‬‬
‫‪388‬‬
‫‪395‬‬
‫‪406‬‬
‫‪400‬‬
‫‪406‬‬
‫‪311‬‬
‫מרכז‬
‫‪324‬‬
‫‪ 74‬בג"‪ 4495/99 0‬הסניגוריה הציבורית המחוזית )תלאביב והמרכז( נ' ועדת הערר לפי סעי‪)12 ,‬ד( לחוק הסניגוריה‬
‫הציבורית‪ ,‬התשנ"ו‪ 1995‬ועו"ד ד קרמזי‪ ,‬פ"ד נג)‪.(1999) 634633 ,625 (5‬‬
‫‪115‬‬
‫ירושלי‬
‫‪119‬‬
‫‪112‬‬
‫‪114‬‬
‫‪107‬‬
‫‪108‬‬
‫‪138‬‬
‫‪149‬‬
‫‪153‬‬
‫‪149‬‬
‫‪163‬‬
‫דרו‬
‫‪149‬‬
‫‪149‬‬
‫‪153‬‬
‫‪189‬‬
‫‪199‬‬
‫‪208‬‬
‫‪198‬‬
‫‪197‬‬
‫‪211‬‬
‫‪206‬‬
‫חיפה‬
‫‪125‬‬
‫‪119‬‬
‫‪121‬‬
‫‪132‬‬
‫‪123‬‬
‫‪139‬‬
‫‪158‬‬
‫‪167‬‬
‫‪173‬‬
‫‪169‬‬
‫צפו‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫‪85‬‬
‫‪83‬‬
‫‪81‬‬
‫‪97‬‬
‫‪99‬‬
‫‪113‬‬
‫‪115‬‬
‫‪123‬‬
‫ארצית‬
‫‪207‬‬
‫‪209‬‬
‫‪213‬‬
‫‪194‬‬
‫‪193‬‬
‫‪191‬‬
‫‪189‬‬
‫‪188‬‬
‫‪195‬‬
‫‪186‬‬
‫* המונח "סניגור פעיל" מתייחס לכל עור‪ %‬די‪ #‬שקיבל בשנה קלנדרית מסוימת לפחות מינוי אחד מטע הסניגוריה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫ברשימת הסניגורי החיצוניי העובדי ע מחוזות הסניגוריה הציבורית קיימת תחלופה מתמדת‪ .‬שיעור‬
‫התחלופה ברמה הארצית עמד בשנת ‪ 2014‬על ‪ :11.36%‬מבי‪ 968 #‬עורכי די‪ #‬פעילי בשנה זו‪ 110 ,‬עורכי די‪ #‬לא‬
‫עבדו ע הסניגוריה הציבורית בשנה הקודמת‪.‬‬
‫תרשי י"ז‪ .‬התחלופה ברשימת הסניגורי הציבוריי )באחוזי( – בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬מבט רב שנתי‬
‫מחוז‬
‫עבדו ב‪2010‬‬
‫ולא ב‪2009‬‬
‫עבדו ב‪2011‬‬
‫ולא ב‪2010‬‬
‫עבדו ב‪2012‬‬
‫ולא ב‪2011‬‬
‫עבדו ב‪2013‬‬
‫ולא ב‪2012‬‬
‫עבדו ב‪2014‬‬
‫ולא ב‪2013‬‬
‫ת"אמרכז‬
‫‪12.9%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪14%‬‬
‫ירושלי‬
‫‪30.4%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪18%‬‬
‫דרו‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪12%‬‬
‫חיפה‬
‫‪20.1%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪12%‬‬
‫צפו‬
‫‪22.7%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪15%‬‬
‫ארצית‬
‫‪33.5%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪ 5.5‬מינוי סניגורי וחלוקת העבודה ביניה‬
‫הסניגוריה הציבורית שמה דגש מיוחד על מינוי סניגורי מתאימי לייצוג בהליכי השוני‪ .‬למעשה‪ ,‬אחת‬
‫המטרות המרכזיות של הקמת הסניגוריה הייתה יצירת גו שירכז את החלטות המינוי מתו‪ %‬תפיסה של‬
‫הצור‪ %‬בהבטחת איכות הייצוג ובשקילת שיקולי רחבי המביאי בחשבו‪ #‬את תמונת המינויי בכללותה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬להבדיל משיטת מינוי אדהוק על ידי בתי המשפט אשר הייתה נהוגה לפני הקמת הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫הניסיו‪ #‬מלמד כי מינוי הסניגור המתאי לייצוג בהלי‪ %‬הוא אכ‪ #‬נדב‪ %‬קריטי בהבטחת איכות הייצוג‪ .‬על כ‪,#‬‬
‫תהלי‪ %‬המינוי אינו טכני‪ ,‬והוא מושפע מגורמי רבי ושוני‪ .‬בשל מורכבותה‪ ,‬מצריכה מלאכת המינוי הפעלת‬
‫שיקול דעת בזהירות‪ ,‬במיומנות ובהסתמ‪ %‬על ניסיו‪ .#‬לפיכ‪ ,%‬הוקמו במחוזות הסניגוריה הציבורית מחלקות‬
‫‪116‬‬
‫מינויי שתפקיד‪ #‬לסייע לסניגורי המחוזיי בתפקיד מינוי הסניגורי לתיקי‪ .‬המינוי מבוצע במטרה ליצור‬
‫התאמה מירבית בי‪ #‬אפיוני הסניגור הציבורי לאפיוני התיק והלקוח‪ .‬ככלל‪ ,‬בעת מינוי סניגור ציבורי לתיק‬
‫תינת‪ #‬עדיפות למינויו של עור‪ %‬הדי‪ #‬שביכולתו לתת את הייצוג הטוב ביותר האפשרי ללקוח‪ .‬במסגרת זאת‪,‬‬
‫ניתנת עדיפות לייצוג המשכי של הלקוח על ידי אותו סניגור‪ ,‬ליצירת יחסי אמו‪ #‬בי‪ #‬הסניגור לבי‪ #‬הלקוח‬
‫ולמניעת ניגוד ענייני בעבודתו של עור‪ %‬הדי‪ .#‬מינוי עורכי הדי‪ #‬הנכללי ברשימת הסניגורי הציבוריי‬
‫נעשה תו‪ %‬התחשבות ברצונ של עורכי הדי‪ ,#‬בהעדפותיה האישיות‪ ,‬בזמינות ובמידת העומס המוטל‬
‫עליה‪ .‬כל זאת‪ ,‬תו‪ %‬שמירה על כללי המינהל התקי‪ #‬ועל חלוקה שוויונית‪ ,‬ככל הנית‪ ,#‬בתו‪ %‬קבוצת עורכי הדי‪#‬‬
‫השווי בכישוריה ובהתאמת לתיקי‪ .‬בנוס‪ ,‬החלוקה והתיאו של עבודת הסניגורי הציבוריי‬
‫מתבצעי תו‪ %‬מת‪ #‬משקל ממשי לשיקולי של יעילות וחיסכו‪.#‬‬
‫עקרונות אלה מעוגני בנוהל מפורט של הסניגור הארצי בנושא מינוי סניגורי בתיקי הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫נוהל זה מסדיר את הלי‪ %‬המינויי של סניגורי ציבוריי לייצוג לקוחות הסניגוריה הציבורית ומבנה את‬
‫שיקול דעתו של עור‪ %‬הדי‪ #‬הממנה‪ .‬בנוהל א ניתני דגשי ספציפיי לגבי מינויי שיש לה מאפייני‬
‫מיוחדי )למשל‪ ,‬מינוי סניגור מהצוות הפנימי‪ ,‬הליכי המתנהלי בפני בית המשפט העליו‪ ,#‬תיקי‬
‫המתנהלי בבית המשפט המחוזי‪ ,‬תיקי נוער‪ ,‬הליכי מעצר‪ ,‬ערעורי‪ ,‬הליכי שחרור מוקד ממאסר‪ ,‬ועדות‬
‫פסיכיאטריות(‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬הנוהל מפורס באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית‪.‬‬
‫בשני התרשימי שלהל‪ #‬תוצג החלוקה הפנימית של כמות המינויי בי‪ #‬עורכי הדי‪ ,#‬וכ‪ #‬החלוקה הפנימית של‬
‫שכר הטרחה‪.‬‬
‫תרשי י"ח‪ .‬חלוקת המינויי בי‪ #‬עורכי הדי‪ #‬הפעילי – בחת‪ %‬ארצי‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫המינויי‬
‫עוה"ד‬
‫בטווח‬
‫טווח‬
‫באחוזי‬
‫‪050‬‬
‫‪449‬‬
‫‪46.4%‬‬
‫‪51100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪10.3%‬‬
‫‪101200‬‬
‫‪170‬‬
‫‪17.6%‬‬
‫‪201300‬‬
‫‪115‬‬
‫‪11.9%‬‬
‫‪301400‬‬
‫‪69‬‬
‫‪7.1%‬‬
‫‪401500‬‬
‫‪35‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫מעל ‪500‬‬
‫‪30‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫השוואה רב שנתית‪:‬‬
‫נבדקו ‪ 50‬עורכי הדי‪ #‬שמונו לייצג מטע הסניגוריה הציבורית מספר הפעמי הרב ביותר בשני ‪ 2013‬ו‪.2014‬‬
‫השוואה מעלה כי ‪ 17‬מעורכי הדי‪ #‬שהופיעו ברשימה בשנת ‪ 2014‬לא הופיעו בה בשנת ‪ .2013‬כלומר‪ ,‬המדובר‬
‫בתחלופה של ‪ 34%‬בתו" שנה‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫בנוס לכ‪ ,%‬נבדקו לגבי השני ‪ 2012‬ו‪ 10 ,2014‬עורכי הדי‪ #‬שמונו לייצג מטע הסניגוריה הציבורית מספר‬
‫הפעמי הרב ביותר‪ .‬השוואה בי‪ #‬השני העלתה כי ‪ 5‬מבי‪ #‬עורכי הדי‪ #‬שהיו ברשימה בשנת ‪ 2012‬לא הופיעו‬
‫בה שוב בשנת ‪ .2014‬כלומר‪ ,‬המדובר בתחלופה של ‪ 50%‬בתו" שנתיי‪.‬‬
‫תרשי י"ט‪ .‬חלוקת שכר טרחה בי‪ #‬עורכי הדי‪ #‬הפעילי – בחת‪ %‬ארצי‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫טווח התשלו )ב‪,0‬‬
‫לא כולל מע"מ(‬
‫סה"כ‬
‫עוה"ד‬
‫בטווח‬
‫באחוזי‬
‫‪050,000‬‬
‫‪284‬‬
‫‪32.3%‬‬
‫‪50,001150,000‬‬
‫‪195‬‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪150,001250,000‬‬
‫‪160‬‬
‫‪18.2%‬‬
‫‪250,001350,000‬‬
‫‪106‬‬
‫‪12.0%‬‬
‫‪350,001450,000‬‬
‫‪71‬‬
‫‪8.1%‬‬
‫‪450,001550,000‬‬
‫‪40‬‬
‫‪4.5%‬‬
‫מעל ‪550,000‬‬
‫‪24‬‬
‫‪2.7%‬‬
‫השוואה רב שנתית‪:‬‬
‫נערכה השוואה בי‪ #‬קבוצת ‪ 50‬עורכי הדי‪ #‬בעלי השכר הגבוה ביותר בשנת ‪ 2014‬לאותה קבוצה שקיבלה את‬
‫השכר הגבוה ביותר בשנת ‪ .2013‬ההשוואה העלתה כי ‪ 18‬מעורכי הדי‪ #‬שהופיעו בקבוצה זו בשנת ‪ 2014‬לא‬
‫הופיעו בה בשנת ‪ .2013‬כלומר‪ ,‬המדובר בתחלופה של ‪ 36%‬בתו" שנה‪.‬‬
‫בנוס לכ‪ ,%‬נבדקו ‪ 10‬עורכי הדי‪ #‬לה שולמו בשני ‪ 2014‬ו‪ 2012‬הסכומי הגבוהי ביותר מבי‪ #‬הסניגורי‬
‫הציבוריי‪ .‬השוואה בי‪ #‬השני העלתה כי רק עור‪ %‬די‪ #‬אחד נמצא בשתי הרשימות‪ .‬כלומר‪ ,‬המדובר בתחלופה‬
‫של ‪ 90%‬בתו" שנתיי‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪ .6‬היק‪ ,‬הפעילות‬
‫‪ 6.1‬שיעור הפעילות היחסית‬
‫להערכתנו‪ ,‬הסניגוריה הציבורית מייצגת כ‪ 41%‬מהנאשמי בתיקי הפליליי הנדוני בבתי המשפט‬
‫המחוזיי‪ .‬בנוס‪ ,‬לכ"‪ ,‬מייצגת הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בממוצע ארצי‪ ,‬כ‪ 57%‬מהנאשמי בתיקי הפליליי‬
‫הנדוני בבתי משפט השלו‪ .‬בבתי המשפט לנוער אחוזי הייצוג גבוהי עוד יותר ועומדי על כ‪76%‬‬
‫מהתיקי הפליליי‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ 6.2‬גידול בהליכי חקירה ומעצר‬
‫המונח "הליכי" משמש מדד מרכזי להיק פעילותה של הסניגוריה הציבורית‪ .‬בתוכנת המחשב של הסניגוריה‬
‫הציבורית יירש הלי‪ %‬כהלי‪ %‬נפרד כאשר הוא עונה על מספר מאפייני כדלקמ‪ :#‬ככלל הוא מתייחס לשלב‬
‫שונה של ההלי‪ %‬הפלילי‪ ,‬והוא מתנהל בפני גור‪ ,‬מותב או ערכאה שוני; כשמדובר בהלי‪ %‬בפני בית משפט‪,‬‬
‫הוא מקבל מספור נפרד בהנהלת בתי המשפט‪ ,‬והוא מצרי‪ %‬החלטה שיפוטית הסוגרת את ההלי‪ .%‬יצוי‪ ,#‬כי‬
‫בקשות שונות למיניה‪ ,#‬בעיקר אלו הנדונות במהל‪ %‬התנהלות התיק הפלילי‪ ,‬כגו‪ #‬בקשות לקבלת חומר חקירה‬
‫או בקשות לעיכוב ביצוע גזר די‪ #‬וכיו"ב‪ ,‬אינ‪ #‬נרשמות כהלי‪ %‬נפרד‪.‬‬
‫תרשי כ‪ .‬הליכי חדשי שנפתחו – בחת‪ %‬ארצי‪ ,‬מבט רב שנתי*‬
‫* חלק מהגידול שבי‪ 2010 #‬ל‪ 2011‬הוא גידול רישומי‪ ,‬בשל כ‪ %‬שבעבר לא היו נרשמי בנפרד הליכי חקירה והליכי מעצר‬
‫ימי‪.‬‬
‫מתרשי זה נית‪ #‬ללמוד כי לאור‪ %‬השני היה גידול משמעותי בהיק העבודה של הסניגוריה הציבורית‪ .‬בעבר‬
‫הסיבה העיקרית לגידול זה הייתה הרחבת הזכאות לייצוג על ידי המחוקק ובעקבותיה צמצו התופעה של‬
‫העדר ייצוג שרווחה קוד לכ‪ .#‬בשני האחרונות נית לייחס את עיקר הגידול בפעילות הסניגוריה הציבורית‬
‫לעלייה משמעותית בהליכי חקירה‪ ,‬מעצר ימי ומעצר עד תו הליכי‪ .‬העלייה הניכרת בהליכי אלה‬
‫‪ 75‬ההערכה מבוססת על נתוני שהתקבלו מהנהלת בתי המשפט‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫נובעת בעיקרה מהמגמה של הגברת השימוש בכלי המעצר על ידי רשויות אכיפת החוק )לעניי זה‪ ,‬ר' ג‬
‫פרק ‪ 1.2.1‬בנושא "ריבוי המעצרי בישראל"(‪.‬‬
‫הליכי חקירה ומעצר תופסי כיו כ‪ 60%‬מנפח הפעילות בסניגוריה הציבורית‪ .‬בי‪ #‬השני ‪ 20142011‬חלה‬
‫עלייה של כ‪ 34%‬בהליכי חקירה ומעצר לעומת עלייה של כ‪ 3%‬בלבד לגבי יתר סוגי ההליכי‪ .‬העלייה הניכרת‬
‫בהליכי חקירה ומעצר לעומת היציבות היחסית בשאר ההליכי משתקפת היטב בתרשי כ"א שלהל‪.#‬‬
‫תרשי כ"א‪ .‬הליכי חקירה ומעצר ביחס ליתר ההליכי – בחת‪ %‬ארצי‪ ,‬מבט רב שנתי‬
‫‪ 6.3‬פילוח ההליכי לפי סוג הלי" וסוג בית משפט‬
‫תרשי כ"ב‪ .‬התפלגות ההליכי לפי סוג הלי‪ – %‬בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2013‬‬
‫‪16,098‬‬
‫סוג ההלי"‬
‫תלאביב‬
‫מרכז‬
‫ירושלי‬
‫דרו‬
‫חיפה‬
‫צפו‬
‫חקירה‬
‫‪2,641‬‬
‫‪2,482‬‬
‫‪3,537‬‬
‫‪4,574‬‬
‫‪4,016‬‬
‫‪2,097‬‬
‫‪19,347‬‬
‫מעצר ימי‬
‫‪7,007‬‬
‫‪5,573‬‬
‫‪4,511‬‬
‫‪6,967‬‬
‫‪6,014‬‬
‫‪3,116‬‬
‫‪33,188‬‬
‫‪31,674‬‬
‫עיו חוזר‪ ,‬ערר ובקשת‬
‫רשות ערר על מעצר ימי‬
‫‪548‬‬
‫‪511‬‬
‫‪337‬‬
‫‪506‬‬
‫‪450‬‬
‫‪248‬‬
‫‪2,600‬‬
‫‪2,151‬‬
‫מעצר עד תו ההליכי‬
‫‪2,534‬‬
‫‪2,709‬‬
‫‪1,548‬‬
‫‪3,822‬‬
‫‪2,117‬‬
‫‪1,239‬‬
‫‪13,969‬‬
‫‪13,486‬‬
‫עיו חוזר‪ ,‬ערר ובקשת‬
‫רשות ערר על מעצר עד‬
‫תו ההליכי‬
‫‪545‬‬
‫‪833‬‬
‫‪353‬‬
‫‪777‬‬
‫‪557‬‬
‫‪244‬‬
‫‪3,309‬‬
‫‪2,947‬‬
‫תיק פלילי‬
‫‪6,286‬‬
‫‪8,648‬‬
‫‪4,827‬‬
‫‪8,630‬‬
‫‪4,699‬‬
‫‪3,326‬‬
‫‪1‬‬
‫‪36,417‬‬
‫‪35,605‬‬
‫ערעור‬
‫פלילי‪/‬בר"ע‪/‬דנ"פ‪/‬מ"ח‬
‫‪229‬‬
‫‪233‬‬
‫‪261‬‬
‫‪142‬‬
‫‪131‬‬
‫‪94‬‬
‫‪342‬‬
‫‪1,432‬‬
‫‪1,544‬‬
‫‪120‬‬
‫ארצית‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,371‬‬
‫‪1,232‬‬
‫‪2,339‬‬
‫‪2,144‬‬
‫‪357‬‬
‫‪438‬‬
‫סוג ההלי"‬
‫תלאביב‬
‫מרכז‬
‫ירושלי‬
‫דרו‬
‫חיפה‬
‫צפו‬
‫ועדות פסיכיאטריות‬
‫‪277‬‬
‫‪381‬‬
‫‪102‬‬
‫‪138‬‬
‫‪302‬‬
‫‪171‬‬
‫הליכי לפי חוק שחרור‬
‫עלתנאי ממאסר‬
‫‪305‬‬
‫‪502‬‬
‫‪352‬‬
‫‪711‬‬
‫‪201‬‬
‫‪239‬‬
‫טיפול בעברייני מי‬
‫‪99‬‬
‫‪62‬‬
‫‪48‬‬
‫‪82‬‬
‫‪55‬‬
‫‪35‬‬
‫‪381‬‬
‫שימוע‬
‫‪62‬‬
‫‪72‬‬
‫‪56‬‬
‫‪67‬‬
‫‪60‬‬
‫‪94‬‬
‫‪411‬‬
‫ארצית‬
‫‪29‬‬
‫הליכי אחרי‬
‫‪276‬‬
‫‪236‬‬
‫‪53‬‬
‫‪289‬‬
‫‪92‬‬
‫‪67‬‬
‫‪46‬‬
‫‪1,059‬‬
‫‪805‬‬
‫סה"כ‬
‫‪20,809‬‬
‫‪22,242‬‬
‫‪15,985‬‬
‫‪26,705‬‬
‫‪18,694‬‬
‫‪10,970‬‬
‫‪418‬‬
‫‪115,823‬‬
‫‪108,481‬‬
‫תרשי כ"ג‪ .‬התפלגות ההליכי לפי סוג הלי‪ %‬ולפי סוג בית משפט – בחת‪ %‬ארצי‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫שלו‬
‫שלו‬
‫נוער‬
‫בית משפט‬
‫חקירה****‬
‫‪115‬‬
‫‪11‬‬
‫‪19,221‬‬
‫מעצר ימי‬
‫‪30,075‬‬
‫‪3,003‬‬
‫‪110‬‬
‫‪33,188‬‬
‫‪55‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2,282‬‬
‫‪221‬‬
‫‪16‬‬
‫‪19‬‬
‫‪2,600‬‬
‫מעצר עד תו ההליכי‬
‫‪11,044‬‬
‫‪901‬‬
‫‪1,051‬‬
‫‪158‬‬
‫‪24‬‬
‫‪791‬‬
‫‪13,969‬‬
‫עיו חוזר‪ ,‬ערר ובקשת‬
‫רשות ערר על מעצר עד‬
‫תו ההליכי‬
‫‪1,390‬‬
‫‪202‬‬
‫‪1,362‬‬
‫‪143‬‬
‫‪124‬‬
‫‪88‬‬
‫‪3,309‬‬
‫תיק פלילי‬
‫‪26,435‬‬
‫‪4,694‬‬
‫‪1,228‬‬
‫‪201‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3,858‬‬
‫‪36,417‬‬
‫ערעור‬
‫פלילי‪/‬בר"ע‪/‬דנ"פ‪/‬מ"ח‬
‫‪960‬‬
‫‪115‬‬
‫‪355‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1,432‬‬
‫ועדות פסיכיאטריות**‬
‫‪12‬‬
‫‪1,359‬‬
‫‪1,371‬‬
‫הליכי לפי חוק שחרור‬
‫עלתנאי ממאסר***‬
‫‪32‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2,306‬‬
‫‪2,339‬‬
‫‪220‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪381‬‬
‫‪379‬‬
‫‪411‬‬
‫‪13‬‬
‫‪64‬‬
‫‪465‬‬
‫‪1,059‬‬
‫‪855‬‬
‫‪592‬‬
‫‪28,601‬‬
‫‪115,823‬‬
‫סוג הלי"‬
‫עיו חוזר‪ ,‬ערר ובקשת‬
‫רשות ערר על מעצר ימי‬
‫מחוזי‬
‫טיפול בעברייני מי‬
‫‪144‬‬
‫‪3‬‬
‫שימוע*****‬
‫‪25‬‬
‫‪7‬‬
‫הליכי אחרי*‬
‫‪237‬‬
‫‪76‬‬
‫‪204‬‬
‫‪69,520‬‬
‫‪8,904‬‬
‫‪7,351‬‬
‫סה"כ‬
‫מחוזי‬
‫נוער‬
‫עליו‬
‫‪8‬‬
‫אחר*‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫‪19,347‬‬
‫* במסגרת בית משפט "אחר" נמצאי בית משפט לתעבורה‪ ,‬בית משפט מקומי‪ ,‬בית משפט מינהלי ובית משפט אזורי‬
‫לעבודה‪ ,‬וכ‪ #‬הליכי בפני ועדות‪ ,‬במשטרה או בפרקליטות‪.‬‬
‫** בפני ועדות פסיכיאטריות מחוזיות‪.‬‬
‫*** בפני ועדות שחרורי‪.‬‬
‫**** הלי‪ %‬המתנהל בתחנות המשטרה‪.‬‬
‫***** הלי‪ %‬המתנהל בתביעה‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫תרשי כ"ד‪ .‬התפלגות תיקי פליליי לפי סוג בית משפט – בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫בית‬
‫משפט‬
‫תלאביב*‬
‫מרכז*‬
‫ירושלי‬
‫דרו‬
‫חיפה‬
‫צפו‬
‫שלו‬
‫‪4,685‬‬
‫‪6,905‬‬
‫‪3,183‬‬
‫‪6,665‬‬
‫‪2,888‬‬
‫‪2,109‬‬
‫‪26,435‬‬
‫שלו‬
‫נוער‬
‫‪777‬‬
‫‪956‬‬
‫‪678‬‬
‫‪1,089‬‬
‫‪695‬‬
‫‪499‬‬
‫‪4,694‬‬
‫‪4,758‬‬
‫מחוזי‬
‫‪179‬‬
‫‪166‬‬
‫‪248‬‬
‫‪293‬‬
‫‪165‬‬
‫‪176‬‬
‫‪1,228‬‬
‫‪1,257‬‬
‫‪14‬‬
‫‪24‬‬
‫‪82‬‬
‫‪41‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪201‬‬
‫‪203‬‬
‫‪516‬‬
‫‪549‬‬
‫‪574‬‬
‫‪537‬‬
‫‪861‬‬
‫‪517‬‬
‫‪3,554‬‬
‫‪3,223‬‬
‫‪107‬‬
‫‪47‬‬
‫‪58‬‬
‫‪282‬‬
‫‪300‬‬
‫אחר‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪23‬‬
‫‪36‬‬
‫סה"כ‬
‫‪6,286‬‬
‫‪8,648‬‬
‫‪4,827‬‬
‫‪8,630‬‬
‫‪36,417‬‬
‫‪35,605‬‬
‫מחוזי‬
‫נוער‬
‫תעבורה‬
‫ענייני‬
‫מקומיי‬
‫ארצית‬
‫‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2013‬‬
‫‪25,828‬‬
‫‪70‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4,699‬‬
‫‪3,326‬‬
‫‪1‬‬
‫* בחודש ינואר ‪ 2014‬טר פוצל מחוז תל אביבמרכז‪ .‬ההליכי שנפתחו בחודש זה חולקו על פי היחס בי‪ #‬המחוזות בשאר‬
‫החודשי‪.‬‬
‫‪ 6.4‬פילוח הליכי לפי עילות מינוי‬
‫תרשי כ"ה‪ .‬התפלגות הליכי לפי עילות מינוי – בחת‪ %‬מחוזות‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫עילת מינוי‬
‫נאש בבית המשפט‬
‫המחוזי בעבירה שעונשה‬
‫‪ 10‬שנות מאסר ומעלה‬
‫)‪)15‬א( לחסד"פ(‬
‫נאש שמונה לו סניגור‬
‫לאור הודעת התביעה על‬
‫כוונתה להטיל עונש‬
‫מאסר )‪15‬א)ג( לחסד"פ(‬
‫נאש מחוסר אמצעי‬
‫המואש בעבירה‬
‫שעונשה ‪ 5‬שנות מאסר‬
‫ומעלה )‪)18‬א()‪((4‬‬
‫תלאביב‬
‫מרכז‬
‫ירושלי‬
‫דרו‬
‫חיפה‬
‫צפו‬
‫ארצית‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2013‬‬
‫‪164‬‬
‫‪165‬‬
‫‪117‬‬
‫‪139‬‬
‫‪128‬‬
‫‪172‬‬
‫‪302‬‬
‫‪1,187‬‬
‫‪1,190‬‬
‫‪4,300‬‬
‫‪4,366‬‬
‫‪2,742‬‬
‫‪4,575‬‬
‫‪3,490‬‬
‫‪2,198‬‬
‫‪2‬‬
‫‪21,673‬‬
‫‪21,823‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪21‬‬
‫נאש מחוסר אמצעי‬
‫שבית המשפט מינה לו‬
‫סניגור )‪)15‬ג( לחסד"פ(‬
‫‪2‬‬
‫נאש עוור‪ ,‬חרש או איל‬
‫)‪)15‬א( לחסד"פ(‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪122‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עילת מינוי‬
‫תלאביב‬
‫מרכז‬
‫ירושלי‬
‫דרו‬
‫חיפה‬
‫צפו‬
‫ארצית‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2013‬‬
‫נאש‪ ,‬חשוד או עצור‬
‫שיש חשש שהוא חולה‬
‫נפש או לקוי בשכלו‬
‫)‪)15‬א( לחסד"פ ‪ +‬חוק‬
‫טיפול בחולי נפש(‬
‫‪1,063‬‬
‫‪839‬‬
‫‪14‬‬
‫‪471‬‬
‫‪411‬‬
‫‪114‬‬
‫‪2,912‬‬
‫‪2,283‬‬
‫נאש או עצור שהוא‬
‫קטי הנשפט בבית‬
‫משפט לנוער‬
‫‪1,330‬‬
‫‪1,752‬‬
‫‪2,730‬‬
‫‪1,954‬‬
‫‪1,395‬‬
‫‪1,115‬‬
‫‪10,276‬‬
‫‪10,153‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫נאש קטי שבית‬
‫המשפט מינה לו סניגור‬
‫)‪)18‬ב( לחוק הנוער(‬
‫‪42‬‬
‫‪52‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪35‬‬
‫‪41‬‬
‫‪251‬‬
‫‪152‬‬
‫נאש שבית המשפט‬
‫מינה לו סניגור משו‬
‫שאינו יכול לנהל את‬
‫המשפט )‪)18‬ב((‬
‫‪276‬‬
‫‪447‬‬
‫‪312‬‬
‫‪601‬‬
‫‪560‬‬
‫‪462‬‬
‫‪2,664‬‬
‫‪2,996‬‬
‫נאש המוזמ לדיו‬
‫מקדמי )‪)18‬א()‪((16‬‬
‫‪1,131‬‬
‫‪3,231‬‬
‫‪981‬‬
‫‪2,821‬‬
‫‪123‬‬
‫‪8,287‬‬
‫‪7,184‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫נאש שהוגשה בעניינו‬
‫בקשה למעצר עד תו‬
‫ההליכי )‪ 21‬לחוק‬
‫המעצרי(‬
‫‪2,446‬‬
‫‪2,694‬‬
‫‪1,509‬‬
‫‪3,810‬‬
‫‪2,137‬‬
‫‪1,237‬‬
‫‪13,833‬‬
‫‪13,402‬‬
‫עצור מחוסר אמצעי‬
‫)‪)18‬א()‪((7‬‬
‫‪2,422‬‬
‫‪2,783‬‬
‫‪4,358‬‬
‫‪7,439‬‬
‫‪8,458‬‬
‫‪4,076‬‬
‫‪29,536‬‬
‫‪27,480‬‬
‫עצור או חשוד שבית‬
‫משפט מינה לו סניגור‬
‫)‪)15‬ד( לחסד"פ(‬
‫‪4,453‬‬
‫‪3,285‬‬
‫‪1,567‬‬
‫‪2,331‬‬
‫‪392‬‬
‫‪504‬‬
‫‪12,532‬‬
‫‪11,302‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2,161‬‬
‫‪2,021‬‬
‫עילה‬
‫חדשה‬
‫נאש שהוא קטי מתחת‬
‫לגיל ‪ ,16‬הנשפט בבית‬
‫משפט שאינו בית משפט‬
‫לנוער )‪)15‬א( לחסד"פ(‬
‫נאש מכוח ס' ‪)21‬ג(‬
‫לחסד"פ )‪)18‬א()‪((3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪35‬‬
‫עצור שמתקיי דיו‬
‫בעניינו ללא נוכחותו‬
‫)‪)16‬ה( לחוק המעצרי(‬
‫אסיר לפי חוק שחרור‬
‫עלתנאי ממאסר‬
‫‪283‬‬
‫‪434‬‬
‫‪306‬‬
‫‪718‬‬
‫‪176‬‬
‫‪231‬‬
‫אסיר בהפרדה‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪46‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪81‬‬
‫חולה נפש מאושפז‬
‫בכפייה )‪)18‬א()‪((2‬‬
‫‪226‬‬
‫‪308‬‬
‫‪81‬‬
‫‪126‬‬
‫‪211‬‬
‫‪115‬‬
‫‪1,067‬‬
‫‪975‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪34‬‬
‫‪249‬‬
‫‪244‬‬
‫מי שהוגשה לגביו עתירה‬
‫לקבוע שהוא בר הסגרה‬
‫)‪)18‬א()‪((10‬‬
‫‪1‬‬
‫מגבלות על חזרתו של‬
‫עבריי מי לסביבת נפגע‬
‫העבירה )‪)18‬א()‪((13‬‬
‫חוק הגנה על הציבור‬
‫מפני עברייני מי‬
‫)‪)18‬א()‪((14‬‬
‫‪53‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪47‬‬
‫‪49‬‬
‫‪26‬‬
‫‪13‬‬
‫ידיד בית משפט‬
‫‪7‬‬
‫דיו נוס‪ ,‬ומשפט חוזר‬
‫‪1‬‬
‫לוח בלתי חוקי )‪)6‬ג(‬
‫לחוק כליאת לוחמי‬
‫בלתי חוקיי(‬
‫‪123‬‬
‫עילת מינוי‬
‫תלאביב‬
‫מרכז‬
‫ירושלי‬
‫דרו‬
‫חיפה‬
‫צפו‬
‫ארצית‬
‫סה"כ‬
‫‪2014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2013‬‬
‫הליכי נלווי*‬
‫‪2,610‬‬
‫‪1,825‬‬
‫‪1,172‬‬
‫‪1,546‬‬
‫‪1,146‬‬
‫‪651‬‬
‫‪95‬‬
‫‪9,045‬‬
‫‪7,183‬‬
‫סה"כ‬
‫‪20,809‬‬
‫‪22,242‬‬
‫‪15,985‬‬
‫‪26,705‬‬
‫‪18,694‬‬
‫‪10,970‬‬
‫‪418‬‬
‫‪115,823‬‬
‫‪108,481‬‬
‫* הליכי שה נלווי להלי‪ %‬העיקרי בו נקבעה זכאות לפי אחת העילות‪ ,‬כגו‪ :#‬עררי‪ ,‬בקשות לעיו‪ #‬חוזר ובקשות רשות‬
‫ערר‪.‬‬
‫את העילות למינוי סניגור ציבורי מקובל לסווג לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫הראשונה – עילות היוצרות חובת מינוי‪ .‬במקרי אלה בית המשפט אינו רשאי כלל לקיי את המשפט‬
‫כשהנאש לא מיוצג‪ ,‬ואפילו הנאש אינו חופשי לוותר על הייצוג‪.‬‬
‫השנייה – עילות היוצרות זכאות לייצוג‪ ,‬לפי קריטריוני הנקובי בחוק‪ .‬לצור‪ %‬מת‪ #‬הייצוג לא נדרשת‬
‫החלטה שיפוטית ודי בפנייה לסניגוריה הציבורית‪ .‬בית המשפט רשאי לקיי את המשפט ג כשהנאש אינו‬
‫מיוצג‪.‬‬
‫השלישית – עילות היוצרות זכאות לייצוג בתנאי שבית המשפט הורה על מינוי סניגור‪ ,‬על פי שיקול דעתו‪.‬‬
‫במקרי בה בית המשפט לא הורה על מינוי סניגור‪ ,‬הוא רשאי לקיי את המשפט ג כשהנאש אינו מיוצג‪.‬‬
‫תרשי כ"ו‪ .‬התפלגות הליכי לפי סוג עילת מינוי – בחת‪ %‬ארצי‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫מ‪ #‬הנתוני המוצגי בתרשי זה עולה כי הרוב המכריע של המינויי נעשה מכוח כללי נוקשי הקבועי‬
‫בחוק‪ .‬רק כחמישית מכלל המינויי נעשי על סמ‪ %‬עילות המצריכות‪ ,‬לצד קריטריוני הנקובי בחוק‪ ,‬ג‬
‫החלטה שיפוטית‪ .‬בשני האחרונות ניכרת מגמה ברורה של ירידה בכמות היחסית של מינויי התלויי‬
‫בהוראת בית המשפט‪ .‬תרמו לכ‪ %‬במיוחד תיקוני ‪ 48‬ו‪ 49‬לחוק סדר הדי‪ #‬הפלילי‪ ,‬אשר הקנו זכות עצמאית‬
‫לייצוג‪ ,‬כאשר ברוב המקרי נוצרת חובה למינוי סניגור ציבורי‪ .‬מינויי החובה מהווי כיו כמחצית מכלל‬
‫המינויי‪ .‬לעובדה זו משמעות רבה במישור היחסי שבי הסניגוריה הציבורית לבתי המשפט‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫עניי‪ #‬מיוחד יש בפילוח הליכי מסוג "תיק פלילי" )כלומר‪ ,‬מינוי סניגור לאחר הגשת כתב אישו‪ ,‬לצור‪%‬‬
‫בירור האשמה והטיעו‪ #‬לעונש(‪ ,‬לפי סוג עילת המינוי‪ .‬כפי שנית‪ #‬לראות בתרשי שלהל‪ ,#‬למעלה מ‪80%‬‬
‫מהמינויי הנעשי בהלי" זה‪ ,‬שהוא ההלי" הפלילי העיקרי‪ ,‬ה מינויי חובה‪.‬‬
‫תרשי כ"ז‪ .‬התפלגות הליכי מסוג תיק פלילי לפי סוג עילת מינוי – בחת‪ %‬ארצי‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫‪ 6.5‬חלוקת היק‪ ,‬העבודה בי המחוזות‬
‫נפח העבודה המוטל על כל אחד ממחוזות הסניגוריה הציבורית נמדד על פי מספר הפניות המתקבלות בלשכתו‬
‫ועל פי מספר ההליכי בו הוא מייצג‪.‬‬
‫מספרי אלה משתני בהתא למאפייניו הייחודיי של כל מחוז‪ ,‬לרבות הפרישה הגיאוגרפית שלו‪ ,‬מספר‬
‫בתי המשפט המצויי בתחומו‪ ,‬מספר התיקי החמורי בה הוא מטפל‪ ,‬מדיניות הגשת כתבי אישו‪,‬‬
‫ערעורי ובקשות מעצר של גורמי התביעה מול הוא עובד‪ ,‬הרמה הסוציואקונומית של האוכלוסייה באזור‪,‬‬
‫המודעות של שופטיו בדבר חשיבות הייצוג המשפטי ומידת מעורבות של עורכי די‪ #‬מהשוק הפרטי בהגנה על‬
‫נאשמי ועל עצורי‪.‬‬
‫תרשי כ"ח‪ .‬התפלגות הליכי לפי מחוזות‪ ,‬שנת ‪2014‬‬
‫תלאביב‬
‫מספר‬
‫שנת‬
‫‪2014‬‬
‫‪20,809‬‬
‫מרכז‬
‫‪22,242‬‬
‫ירושלי‬
‫‪15,985‬‬
‫דרו‬
‫‪26,705‬‬
‫‪125‬‬
‫חיפה‬
‫‪18,694‬‬
‫צפו‬
‫‪10,970‬‬
‫ארצית‬
‫‪418‬‬
‫סה"כ‬
‫‪115,823‬‬
‫אחוזי‬
‫שנת‬
‫‪2014‬‬
‫מספר‬
‫שנת‬
‫‪18%‬‬
‫‪40,401‬‬
‫‪19%‬‬
‫‬
‫‪14%‬‬
‫‪15,164‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪24,255‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪18,281‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪9,947‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪433‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪108,481‬‬
‫‪2013‬‬
‫אחוזי‬
‫שנת‬
‫‪2013‬‬
‫‪37%‬‬
‫‬
‫‪14%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪126‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ .7‬עלות הפעילות‬
‫הנתוני שלהל‪ #‬מתייחסי לשכר הטרחה המשול לסניגורי הציבוריי החיצוניי ולהוצאות הגנה –‬
‫מרכיבי המתוקצבי בנפרד ומנוהלי על ידי הסניגוריה הציבורית‪ ,‬בהתא לתקנות שכר הטרחה ולחוזי‬
‫העסקה מיוחדי‪.‬‬
‫הנתוני אינ מתייחסי לעלות שכר של עובדי הצוות הפנימי המועסקי בתק‪) #‬עורכי די‪ ,#‬אנשי מנהלה‬
‫ומתמחי( ולא לעלות משרדי הסניגוריה הציבורית במחוזות השוני‪ .‬שני אלה נקבעי ומנוהלי על ידי‬
‫משרד המשפטי‪.‬‬
‫‪ 7.1‬שכר טרחה‪ ,‬הוצאות ועלות להלי"‬
‫* הדיווח על ההוצאות בוצע השנה בהסתמ‪ %‬על דוח ‪ BI‬חדש המשלב נתוני ממערכת המרכבה‪ .‬הדוח החדש‬
‫נות‪ #‬תמונה מדויקת יותר בנוגע לתשלומי לפי הסכמי מיוחדי‪ .‬הדיווח על הוצאות בשני הקודמות עודכ‪#‬‬
‫בהתא‪.‬‬
‫תרשי כ"ט‪ .‬שכר טרחה והוצאות בשני ‪*20142013‬‬
‫סוג התשלו‬
‫הסכו )‪(0‬‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫הסכו )‪(0‬‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫אחוזי‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫אחוזי‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫תשלומי לפי תקנות שכר הטרחה‬
‫עבור ייצוג בתיקי ובתורנויות‬
‫‪144,572,784‬‬
‫‪147,788,664‬‬
‫‪80.22%‬‬
‫‪81.51%‬‬
‫‪23,846,889‬‬
‫‪22,137,864‬‬
‫‪13.23%‬‬
‫תשלומי לעורכי די המועסקי‬
‫בהסכ מיוחד )ריטיינרי‬
‫‪12.2%‬‬
‫חיצוניי(‬
‫תשלומי לעורכי די המועסקי‬
‫בהסכ מיוחד לייצוג בימי הקראות‬
‫‪5,738,537‬‬
‫‪4,851,240‬‬
‫‪3.18%‬‬
‫‪2.68%‬‬
‫תשלומי לעורכי די המועסקי‬
‫לפי שעות‬
‫‪2,137,000‬‬
‫‪2,852,909‬‬
‫‪1.19%‬‬
‫‪1.57%‬‬
‫הוצאות הגנה )שכר עדי מומחי‬
‫וחוקרי פרטיי(‬
‫‪3,929,730‬‬
‫‪3,685,411‬‬
‫‪2.19%‬‬
‫‪2.04%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪180,224,941‬‬
‫‪181,316,088‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪127‬‬
‫תרשי ל‪ .‬שכר טרחה והוצאות )באלפי שקלי(‪ ,‬במבט רב שנתי*‬
‫מהנתוני שלעיל עולה כי הגידול בהוצאות הסניגוריה הציבורית – שנבע בעיקר מהגידול בהיקפי הפעילות‬
‫ומהצמדת שכר הטרחה למדד – נעצר בשנה האחרונה‪.‬‬
‫היק‪ ,‬התשלומי הכולל בגי העסקת עורכי הדי החיצוניי והוצאות הגנה עמד בשנת ‪ 2014‬על כ‪ 180‬מיליו‬
‫‪ .0‬כאשר מחלקי סכו זה במספר ההליכי‪ ,‬עולה כי העלות הממוצעת להלי" בשנת ‪ 2014‬הייתה כ‪1,556‬‬
‫‪ .0‬נתו זה נמצא במגמת ירידה בשני האחרונות‪ .‬א מחשבי את השפעת המדד בתקופה זו‪ ,‬המדובר‬
‫בירידה משמעותית במונחי ריאליי‪.‬‬
‫תרשי ל"א‪ .‬עלות להלי‪ ,%‬במבט רב שנתי*‬
‫‪128‬‬
‫‪ 7.2‬חובת תשלו של זכאי לייצוג‬
‫תקנות הסניגוריה הציבורית )חובת תשלו של זכאי לייצוג( )הוראת שעה(‪ ,‬התשע"ב‪ 2011‬קובעות חובה של‬
‫נאש או מערער שנמצא זכאי לייצוג ומונה לו סניגור מטע הסניגוריה הציבורית לתשלו אגרה‪ ,‬בהתא‬
‫‪76‬‬
‫לסכומי הקבועי בסעי ‪ 1‬לתקנות כמפורט להל‪:#‬‬
‫)‪ (1‬לגבי נאש שכתב האישו נגדו הוגש לבית המשפט המחוזי – ‪ 1,250‬שקלי חדשי;‬
‫)‪ (2‬לגבי נאש שכתב האישו נגדו הוגש לבית משפט אחר – ‪ 313‬שקלי חדשי; וא‬
‫התובע החתו על כתב האישו הוא פרקליט מפרקליטות המדינה – ‪ 625‬שקלי חדשי;‬
‫)‪ (3‬לגבי מערער שעניינו נדו בבית המשפט העליו – ‪ 1,250‬שקלי חדשי;‬
‫)‪ (4‬לגבי מערער שעניינו נדו בבית המשפט המחוזי – ‪ 313‬שקלי חדשי‪.‬‬
‫לצד חובת התשלו נקבע בתקנות כי נית‪ #‬לפטור חייב מתשלו "במקרי חריגי שבה‪ ,‬בהתחשב‬
‫בהכנסותיו‪ ,‬ברכושו ובחובותיו המוכחי של המבקש‪ ,‬או בהתחשב בגילו‪ ,‬במצבו המשפחתי או בבריאותו‪,‬‬
‫אי ביכולתו לשלמו"‪ .‬פטור מלא או חלקי וכ‪ #‬דחייה או פריסה של מועד התשלו יינתנו על פי הנחיות הסניגור‬
‫הציבורי הארצי‪.‬‬
‫תקנה ‪ 4‬לתקנות קובעת כי הסניגוריה הציבורית תעביר למרכז לגביית קנסות ואגרות את גביית של חובות‬
‫בגי‪ #‬התקנות בתו המועד שנקבע לתשלו האגרה‪ .‬העברת הטיפול בגביית חובות למרכז מסייעת לשמירת‬
‫ההפרדה בי‪ #‬הליכי הייצוג לבי‪ #‬הליכי הגבייה‪.‬‬
‫נתוני לשנת ‪2014‬‬
‫במהל‪ %‬שנת ‪ 2014‬עמד הסכו הכולל של חיוב האגרות על ‪ 4 14,732,660‬ב‪ 42,041‬הליכי‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫בעקבות דרישות התשלו הראשונות שולמו על ידי לקוחות הסניגוריה כ‪ ,4 1,500,000‬וחובות בסכו של‬
‫‪ 4 4,389,079‬הועברו לגביית המרכז לגביית קנסות ואגרות‪ .‬מתו‪ %‬הסכו שהועבר לגבייה על ידי המרכז‬
‫לגביית קנסות ואגרות נגבו ‪ 4 1,741,114‬נוספי‪.‬‬
‫ס" הגבייה בשנת ‪ 2014‬עמד על כ‪ 3.2‬מיליו ‪ 0‬לעומת כ‪ 2.7‬מיליו ‪ 0‬בשנת ‪.2013‬‬
‫פטורי והקלות ניתנו על ידי הסניגוריה הציבורית ל‪ 7,130‬לקוחות בסכו כולל של ‪.4 2,326,007‬‬
‫‪ 76‬בהתא לתקנה ‪ 7‬לתקנות‪ ,‬הסכומי מתעדכני בכל ‪ 1‬לינואר לפי שיעור שינוי המדד‪ .‬הסכומי הנקובי נכוני לשנת‬
‫‪.2014‬‬
‫‪ 77‬מתו‪ %‬סכו זה‪ 4 1,504,042 ,‬ה דרישות תשלו שבוטלו עקב מעבר לייצוג פרטי‪ ,‬טעות בדרישת האגרה או המצאת‬
‫שובר נוס לבקשת החייב‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫תרשי ל"ב‪ .‬סיכו נתוני אגרות לשנת ‪2014‬‬
‫‪4 14,732,660‬‬
‫סה"כ דרישות התשלו‬
‫שול במועד‬
‫‪4 1,500,000‬‬
‫פטורי והקלות על ידי הסניגוריה‬
‫‪4 2,329,127‬‬
‫מה פטורי לקטיני‬
‫‪4 739,690‬‬
‫מה פטורי לעצורי ואסירי‬
‫‪4 419,873‬‬
‫הועברו לגביית המרכז לגביית קנסות‬
‫‪4 4,389,079‬‬
‫‪4 1,741,114‬‬
‫מה נגבו על ידי המרכז‬
‫דרישות תשלו לאוכלוסיות שחובותיה אינ מועברי‬
‫למרכז‬
‫‪4 5,682,055‬‬
‫מה עצורי ואסירי‬
‫‪4 4,056,030‬‬
‫מה קטיני‬
‫‪4 1,557,391‬‬
‫‪4 69,534‬‬
‫מה זרי חסרי ת‪.‬ז‪.‬‬
‫ביטול בשל עיכוב בדרישת התשלו‪ ,‬מעבר לייצוג פרטי או‬
‫‪4 1,504,042‬‬
‫טעות‬
‫כפי שעולה מהנתוני שלעיל‪ ,‬כ‪ 40%‬מדרישות התשלו )בסכו כולל של ‪ (4 5,682,055‬מוצאות לאוכלוסיות‬
‫ייחודיות שחובותיה‪ #‬אינ מועברי לגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות ואגרות‪ .‬אוכלוסיות אלו ה‪ #‬בעיקר‬
‫קטיני שהמרכז לא מפעיל אמצעי גבייה כלפיה‪ ,‬ועצורי או אסירי אשר חוב מתגבש רק לאחר שחרור‬
‫ממשמורת ולכ‪ #‬לא נית‪ #‬להעביר את עניינ למרכז לפני שחרור‪.‬‬
‫ביו ‪ 15.6.2015‬החליטה ועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת להארי‪ %‬את תוקפה של הוראת השעה בשנה‬
‫נוספת‪ .‬במהל‪ %‬תקופה זו תיבח‪ #‬האפשרות להפו‪ %‬את הוראת שעה לחקיקת קבע‪ .‬כמו כ‪ ,#‬ייבח‪ #‬הצור‪%‬‬
‫בשינויי באשר לאוכלוסיות הקטיני‪ ,‬העצורי והאסירי‪.‬‬
‫‪130‬‬