‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬ ‫אזרחיים‬ ‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬ ‫לפני‪ :‬סג הנשיאה יצחק ענבר‪ ,‬השופטת יהודית שבח‪ ,‬השופט שאול שוחט‬ ‫ר' מ '‬ ‫המערער‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד עדנה אשכנזי ופרחיה משה‬ ‫נגד‬ ‫ה משיבי!‬ ‫‪ .1‬פ' מ ' )קטי (‬ ‫‪ .2‬ע' מ ' )קטי (‬ ‫באמצעות אמ האפוט' הטבעית ל' מ'‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד עדי רוזנבלו וישראל מרק‬ ‫פסק די‬ ‫השופט שאול שוחט ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב )כב' הש' תמר סנונית‬ ‫פורר בתמ"ש ‪ ,(30334"05"11‬מיו ‪) 31.7.2013‬להל(‪" :‬פסק הדי "; "פסק דינו של בית‬ ‫משפט קמא"(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בפסק הדי( חויב המערער במזונות המשיבי ‪ ,‬ילדיו הקטיני ‪ ,‬ילידי ‪ 28.3.2005‬ו"‬ ‫‪) 20.2.2007‬בהתאמה(‪ ,‬כדי הסכומי הבאי ‪:‬‬ ‫א‪ + 1350 .‬לחודש לכל אחד מה ‪.‬‬ ‫ב‪ + 900 .‬לחודש השתתפות במדור לכל אחד מה ‪.‬‬ ‫סה"כ ‪ + 4,500‬לחודש לשניה ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מחצית מעלות צהרוני "בכפו& להצגת קבלות ולאחר שהא! מיצתה את כל ההנחות‬ ‫המגיעות לה"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מחצית קייטנות "בכפו& להצגת קבלות ולאחר שהא! מיצתה את כל ההנחות המגיעות‬ ‫לה"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינ( מכוסות על ידי הביטוח הרפואי בו מבוטחי‬ ‫הקטיני ‪.‬‬ ‫החיוב‪ ,‬על כל רכיביו‪ ,‬מיו פסק הדי(‪ .‬עד למועד פסק הדי( תחול ההחלטה למזונות זמניי‬ ‫מיו ‪ .24.8.11‬ניתנו הוראות שונות בנוגע לחיוב; הצמדה; דר העברת התשלו ; תו‬ ‫התשלו וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪ 1‬מתו ‪6‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬ ‫אזרחיים‬ ‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫את פסק הדי( ביסס בית משפט קמא על הנתוני הבאי ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הכנסת המערער "לכל הפחות" – ‪ + 7700‬נטו לחודש וכי "מצבו הכלכלי‪ ...‬הינו טוב‬ ‫בהרבה משהציג" )ההדגשה במקור ש' ש'(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכנסת הא – פוטנציאל השתכרות של ‪ + 4,900‬נטו לחודש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צרכי הקטיני – הג שבית משפט קמא בח( את "רכיבי כתב התביעה" )סעיפי ‪68"81‬‬ ‫לפסק הדי((‪ ,‬אות לא ראה כמופרזי )למעט רכיבי הביגוד‪ ,‬ההנעלה והמזו((‪ ,‬לא ראה‬ ‫לנכו( לקבוע את שיעור ‪ ,‬למעט רכיב הדיור – שכר דירה – אותו העמיד על ‪ 40%‬משכר‬ ‫דירה של ‪ + 1,800 " + 4,500‬לחודש )ס' ‪ 83"91‬לפסק הדי(( ורכיב הצהרוני בעלות של‬ ‫‪ + 2,080‬לשני הקטיני )סעי‪ 75 1‬לפסק הדי((‪.‬‬ ‫מעיו( בפסק הדי( עולה שבימ"ש קמא לא ראה צור לכמת במדויק את עלות הצרכי של‬ ‫הקטיני )ג לא להבחי( בי( ההכרחיי לאלה שמעבר לכ ( פשיטא משו שהחליט לחייב‬ ‫את המערער בעלות מינימלית וא‪ 1‬למטה מכ – ‪ + 1,350‬כולל הוצאות החזקת המדור‪ ,‬לכל‬ ‫ילד )סעי‪ 82 1‬לפסק הדי((‪ ,‬בתוספת הוצאות הדיור והמדור‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בכתב הערעור‪ ,‬בעיקרי הטיעו( ובטיעוניו לפנינו קובל המערער על התוצאה הסופית של‬ ‫פסק הדי( המותירה אותו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬חסר כל‪ ,‬ללא כל סכו למחייתו‪ .‬הכיצד?‬ ‫מהכנסה נטו של ‪ + 7,700‬לחודש )קביעה אותה הוא מוכ( לקבל לצור חיובו במזונות‪ ,‬הג‬ ‫שיש לו השגות ג לגביה( הוא צרי לשל שכירות ‪ +‬הוצאות מדור בס של ‪+ 3,450‬‬ ‫לחודש‪ ,‬עבורו ועבור ילדיו הקטיני כשה שוהי עמו‪ ,‬כ שהכנסתו הפנויה לצור תשלו‬ ‫מזונות היא ‪ .+ 4,350‬המזונות בה חויב‪ ,‬בסכו כולל של ‪ ,+ 4,500‬מותירי אותו‬ ‫בתחילת כל חודש ע מינוס של ‪ ,+ 150‬עוד לפני השתתפותו במחצית צהרוני ; מחצית‬ ‫קייטנות; מחצית הוצאות רפואיות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫אכ(‪ ,‬תוצאה קשה ג א תאמר "שמצבו הכלכלי‪ ...‬הינו טוב בהרבה משהוצג )לשו( בית‬ ‫משפט קמא( שהרי ג א מרויח הוא יותר מ"‪ + 7,700‬נטו לחודש עדיי( צרי הוא לזקו‪1‬‬ ‫מהיתרה את ההשתתפות ב"מחציות" הנ"ל ולהותיר לו משהו לקיומו‪.‬‬ ‫תוצאה זו אינה יכולה לעמוד ומחייבת לטעמי את התערבותה של ערכאת הערעור‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫א‪ .‬למקרא פסק הדי( עולה‪ ,‬כי המערער חויב למעשה בצרכי ההכרחיי של שני ילדיו‪,‬‬ ‫לרבות בהוצאות הדיור והמדור‪ ,‬חיוב המוטל עליו באופ( מוחלט כמי שכפו‪ 1‬הוא לדי(‬ ‫האישי "החל עליו" – הדי( העברי – המחייב את האב בתשלו מלוא הצרכי ההכרחיי‬ ‫של ילדיו הקטיני עד גיל ‪) 15‬ראו לעניי( זה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל"אביב‬ ‫‪ 2‬מתו ‪6‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬ ‫אזרחיים‬ ‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬ ‫בעמ"ש ‪ 1180"05"14‬א' א' נ' א' מ'; ‪ ,26.3.2015‬בו הובהרה פסיקתו של בית המשפט העליו(‬ ‫בנושא חיובו של האב במזונות ילדיו בגילאי אלה(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בפרשת א' א' נ' א' מ' הנ"ל נדרש בית המשפט למוחלטות חיובו של האב בצרכי‬ ‫ההכרחיי של ילדיו הקטיני ‪ ,‬חיוב שיש בו כדי להשית עליו מידה יתרה של נשיאה בנטל‪,‬‬ ‫וסקר את הדרכי שהפסיקה נקטה בה( לריכוכו – צמצו אות "צרכי הכרחיי " עד‬ ‫למינימו הבסיסי ההכרחי " ג בהקשר לעלות הוצאות הדיור והמדור " תו בחינת מה‬ ‫שנותר בידיו של האב שהרי "מוחלטותו של החיוב אי משמעותה הותרת האב חסר כל ויש‬ ‫להותיר בידיו מינימו! של קיו! אנושי )לשו בית המשפט בעליו בבג"צ ‪ 10662/04‬חס נ'‬ ‫המוסד לביטוח לאומי; ‪ ,(28.3.2012‬ג! כשאי בידו לשל! חוב פסוק במועדו לרבות חוב‬ ‫מזונות )רע"א ‪ 4905/98‬גמזו נ' ישעיהו; פ"ד נה)‪ ."360 (3‬בבחינת 'נאה דורש נאה מקיי '‬ ‫מצאנו את בית המשפט העליו( מפחית מזונות שנפסקו לקטינה בת ארבע "כדי לשלול‬ ‫אפשרות תאורטית ומעשית שהאב יישאר ללא אמצעי! לכיסוי צרכי מחייתו" )ע"א‬ ‫‪ 5989/92‬דה נ' דה )‪ ;(22.5.1994‬מפחית מזונות לקטיני בגילאי ‪ 5‬ו"‪ 8‬שני משו שסכו‬ ‫המזונות שהושת על האב לא הותיר לו די לצרכיו הוא )רע"א ‪ 6765/95‬קרמר נ' קרמר‬ ‫)‪ ;(24.3.1996‬מאשר פסק די( של בית המשפט המחוזי י" אשר בח(‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬את‬ ‫הסכומי שנותרו בידי האב לאור פסק הדי( שחייב אותו במזונות‪ ,‬לעומת הסכו שנותר‬ ‫בידי הא ‪ ,‬לרבות המזונות שנפסקו‪ ,‬והורה על הפחתת החיוב של האב כדי להותיר בידו‬ ‫סכו הגו( יותר לכיסוי צרכיו לאחר שביצע "איזו כולל של הכנסת המשפחה מכל‬ ‫המקורות" )בע"מ ‪ 5750/03‬אוחנה נ' אוחנה; ‪ ;(8.6.2005‬מפחית סכו מזונות בו חויב אב‪,‬‬ ‫תו הבהרה שיש להתחשב ג בצרכי שלו למדור ולמשק בית עצמאי משלו ובלבד שיעמוד‬ ‫בחובתו לספק את צרכי ילדיו באופ( סביר )בע"מ ‪ 2433/94‬צינובוי נ' צינובוי‪;(2.10.2005 ,‬‬ ‫דוחה אמנ בקשת רשות ערעור של אב להפחית את המזונות בה חויב מעבר להפחתה בה‬ ‫זכה בבית המשפט המחוזי‪ ,‬א מאשר את המהל בו נקט בית המשפט המחוזי להפחית את‬ ‫גובה המזונות "באופ בו ישופר ולו במעט מצבו של המבקש‪ ...‬בלא שתפגע בצורה‬ ‫משמעותית יכולתה של המשיבה לספק את צרכי הילדי!" )בע"מ ‪ 1715/07‬פלוני נ'‬ ‫פלונית; ‪.(26.8.2007‬‬ ‫מוחלטותו של החיוב כדי הצרכי ההכרחיי ‪ ,‬אינה‪ ,‬אפוא‪ ,‬כה מוחלטת ונית( לרככה )א‬ ‫לא לבטלה( על דר האיזו( באות מקרי בה לא נותרי בידי האב‪ ,‬לאחר פסיקת‬ ‫המזונות‪ ,‬משאבי מספיקי לצרכיו‪ ,‬באופ( שבו ייבחנו "זה לצד זה‪ ,‬הכנסותיה! של האב‬ ‫והא! כדי להסיק מהי חלוקה סבירה‪ ,‬אשר יש בה כדי להבטיח צרכיה! של הקטיני!‬ ‫ולהשאיר ג! בידי ההורי! אמצעי! כספיי! לצור‪ .‬כיסוי צרכיה! ה!" )דברי בית המשפט‬ ‫בע"א ‪ 756/77‬חטב נ' חטב‪ ,‬פ"ד לב)‪ 470 (2‬שצוטטו בהסכמה בע"א ‪ 591/81‬פורטוגז נ'‬ ‫פורטוגז‪ ,‬פ"ד לו)‪ ,449 (3‬בה הועמדה השאלה על מכונה "קיו! נכו של אותה הבאה בחשבו‬ ‫את הכנסות שני הצדדי! היתה צריכה להתבצע על ידי בירור עובדתי של השאלה‪ ,‬כמה‬ ‫‪ 3‬מתו ‪6‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬ ‫אזרחיים‬ ‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬ ‫יישאר בידי כל אחד מהצדדי! אחרי תשלו! המזונות שנפסקו‪ ,‬ולאור זאת צרי‪ .‬היה‬ ‫לפסוק את סכו! המזונות"‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫א‪ .‬בכתב התביעה הועמדו צרכי המשיבי )ללא הבחנה בי( הכרחיי למעבר לכ ( על ס‬ ‫של ‪ + 1,700‬לכל אחד בתוספת הוצאות מדור של ‪ + 180‬לכל אחד‪ .‬לבד מכ נתבעו הוצאות‬ ‫הדיור )שכ"ד( ומחצית הוצאות רפואיות‪ ,‬חינוכיות‪/‬לימודיות לרבות צהרוני ‪ ,‬קייטנות‪,‬‬ ‫שיעורי עזר‪ ,‬חוגי ‪ ,‬הוראה מתקנת ועוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בית המשפט‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא הבחי( בי( הצרכי ההכרחיי של הקטיני לאלה שמעבר לכ ‪,‬‬ ‫א החיוב הכולל של ‪ + 1,350‬לחודש‪ ,‬מכוו( בפועל לצרכי ההכרחיי שהוכרו בפסיקה‬ ‫ככאלה‪ ,‬וא‪ 1‬למטה מכ משנכלל בסכו האמור חלקו של כל קטי( בהוצאות המדור‪ .‬דומה‬ ‫שג המערער ובאת כוחו מכירי בכ וכל שמבקשי ה להפחית מהסכו "באופ‬ ‫שיוותרו למערער דמי מחייה בעבורו ובעבורו ילדיו כאשר ה! שוהי! עמו"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אשר להוצאות הדיור )שכ"ד( – עובר למשבר שפקד את התא המשפחתי התגוררו‬ ‫המערער‪ ,‬הא והקטיני בשכירות בעלות של ‪ + 5,200‬לחודש‪ .‬לאחר מכ( עברו הא‬ ‫והקטיני להתגורר בבית סבתה של הא ‪ ,‬לאחר מכ( בבית אמה והחל מיו ‪ 1.6.13‬שכרה‬ ‫הא דיור למגוריה ומגורי הקטיני בעלות של ‪ + 5,400‬לחודש‪ .‬אכ(‪ ,‬הפער בי( עלות הדיור‬ ‫לפני המשבר ולאחריו הינו פער סביר ולא משמעותי "בודאי א! לוקחי! בחשבו ג! את‬ ‫חלו& הזמ " )לשו( בית משפט קמא‪ ,‬בסעי‪ 87 1‬לפסק הדי((‪ ,‬א יש לזכור כי לפני המשבר‬ ‫מדובר היה בעלות אחת ולא בשתיי והג ש"אי מקו! לפסוק את המדור על פי שכר‬ ‫דירה ערטילאי שהאב חפ‪ /‬בו ו)כ(שהצדדי! א& שילמו בפועל סכו! גבוה בהרבה בתקופת‬ ‫נישואיה!" )ס' ‪ 90‬לפסק הדי(( נראה‪ ,‬כי ההפחתה שביצע בית משפט קמא בעלות המדור‬ ‫אינה מספקת‪ .‬המערער שכר דירה בת ‪ 2.5‬חדרי למגוריו ולמגורי הקטיני כשה עמו‬ ‫בעלות של ‪ ,+ 3,150‬בעוד שהא שכרה דירה של ‪ 4.5‬חדרי ומכא( העלות הגבוהה של‬ ‫‪ + 5,400‬לחודש‪ .‬בפרשת א' א' נ' א' מ' הנ"ל הבהיר בית המשפט כי ריכו מוחלטותו של‬ ‫החיוב המוטל על האב לספק את צרכיה ההכרחיי של ילדיו הקטיני על דר של צמצו‬ ‫אות "צרכי הכרחיי " לכדי מינימו ‪ ,‬ייעשה ג בנוגע לדיור והוצאות מדור "שכ ע!‬ ‫הפירוד‪/‬הגירושי נדרשי! שני ההורי! לקורת גג לה! ולילדי! שעה שאלה נמצאי!‬ ‫אצל!‪ ,‬מה ג! שהעלות של הוצאות אלה‪ ,‬הולכת וגדלה ומהווה נתח נכבד מההוצאה‬ ‫הכספית הכוללת"‪ .‬בהקשר זה הוסי‪ 1‬בית המשפט‪ ,‬יש לכוו( בגדר "הצרכי ההכרחיי "‬ ‫"לעלות של מדור בסיסי ממוצע‪ ,‬כזה שיש בו כדי להוות קורת גג מספקת לקטיני!‬ ‫שעניינ! עומד לדיו ‪ .‬כ‪ .‬ג! לגבי הוצאות המדור‪ .‬את עלות! של אלה יש לגזור בהתא!‬ ‫למדור הבסיסי – והכל )דיור והוצאות מדור( ללא כל קשר לעלות השכירות המשולמת‬ ‫בפועל‪ .‬עלות זו תיקח בחשבו את מספר הילדי! הקטיני! לא רק לצור‪ .‬קביעת החלק‬ ‫היחסי מהעלות בו יחויב האב אלא ג! לצור‪ .‬קביעת העלות עצמה"‪.‬‬ ‫‪ 4‬מתו ‪6‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬ ‫אזרחיים‬ ‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫בנסיבות המקרה לפנינו אמלי‪ 5‬לחבריי לקבוע את עלות המדור הבסיסי לכדי ‪+ 3,400‬‬ ‫ולגזור את חיובו של האב‪ ,‬כמקובל‪ ,‬לכדי ‪ 40%‬ממנו – ס של ‪ + 1,360‬לחודש‪ ,‬ולבטל את‬ ‫חיובו של המערער בעלות הצהרוני )בהקשר זה קיימת מחלוקת בי( הצדדי בנוגע לעבודה‬ ‫רציפה של הא ‪ .‬בית משפט קמא ייחס לה פוטנציאל השתכרות כ שאי( להחיל מצב בו‬ ‫הא אינה עובדת והמערערי בצהרוני ‪ ,‬שעה שאי( ידו של האב משגת לשאת בעלות זו(‬ ‫ומחצית הקייטנה‪.‬‬ ‫לא למותר לציי( בהקשר זה כי רמת החיי שקיי התא המשפחתי שלפנינו התקיימה לא‬ ‫מעט בזכות עבודתה של הא או עזרת אמה )סעיפי ‪ 80 ,73‬לפסק הדי((‪ ,‬והג שאי( בכ‬ ‫כדי להפחית מחובתו של האב בסיפוק הצרכי ההכרחיי של ילדיו הקטיני יש בכ כדי‬ ‫ללמד שלא היה בידיו‪ ,‬ג לפני המשבר‪ ,‬לספק לה את הצרכי שמעבר לכ וה נזקקו‬ ‫לעזרה חיצונית לסיפוק ‪.‬‬ ‫סו& דבר‬ ‫‪.9‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫הערעור מתקבל‪.‬‬ ‫בסעי‪)94 1‬א( לפסק הדי( במקו "מדור )‪ 1 900‬לקטי (" יבוא "‪ ;"1 680‬במקו‬ ‫"‪ "1 2,250‬יבוא "‪ ;"1 2,030‬במקו "‪ "1 4,500‬יבוא "‪."1 4,060‬‬ ‫החיוב במחצית הצהרוני בסעי‪)94 1‬ב( לפסק הדי( יבוטל‪.‬‬ ‫החיוב במחצית הקייטנות בסעי‪)94 1‬ג( לפסק הדי( יבוטל‪.‬‬ ‫מועד תחילת החיוב – מיו מת( פסק דינו של בית משפט קמא כשעד למועד זה‬ ‫תחול ההחלטה למזונות זמניי – הכל כאמור בסעי‪ 93 1‬לפסק הדי(‪ .‬ע זה‪ ,‬ככל‬ ‫ששיל האב כספי בגי( מחצית הצהרוני ומחצית הקייטנות לתקופת החיוב‬ ‫מיו מת( פסק דינו של בית משפט קמא לא יהא זכאי להשבה‪ .‬ככל שלא שיל‬ ‫יבוטל חיובו‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫חיובו של האב בתשלו הוצאות כאמור בסעי‪ 94 1‬לפסק הדי( מבוטל‪ .‬כנגד זאת‬ ‫לא תחויב הא בהוצאות הערעור‪.‬‬ ‫העירבו( יוחזר למערער באמצעות באת כוחו‪.‬‬ ‫שאול שוחט‪ ,‬שופט‬ ‫‪ 5‬מתו ‪6‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬ ‫אזרחיים‬ ‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬ ‫סג הנשיאה יצחק ענבר ‪:‬‬ ‫אני מסכי ‪.‬‬ ‫יצחק ענבר‪ ,‬סג"נ‬ ‫אב"ד‬ ‫השופטת יהודית שבח ‪:‬‬ ‫אני מסכימה לתוצאה ש אליה הגיע חברי השופט שוחט ‪.‬‬ ‫יהודית שבח‪ ,‬שופטת‬ ‫הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ש' שוחט ‪.‬‬ ‫ה מזכירות תמציא העתק פסק הדי לצדדי! ‪.‬‬ ‫נית( היו ‪ ,‬ו' ניס( תשע"ה ‪ 26 ,‬מר‪ , 2015 5‬בהעדר הצדדי ‪.‬‬ ‫יצחק ענבר‪ ,‬סג"נ‬ ‫אב"ד‬ ‫יהודית שבח‪ ,‬שופטת‬ ‫החלטה‬ ‫‪01/04/2015‬‬ ‫תיק ‪32632-10-13‬‬ ‫שו' שאול שוחט‬ ‫מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה‬ ‫)בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים‬ ‫אחרים(‪.‬‬ ‫‪ 6‬מתו ‪6‬‬ ‫שאול שוחט‪ ,‬שופט‬