1. No category

‫‬
‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫הפקולטה למדעי הרו ‬
‫ח‬
‫לארכיאולוגיה‬
‫‬
‫המכון‬
‫הרשות‬
‫לפיתוח ירושלים‬
‫‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ו‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪,‬‬
‫אורית פלג‪-‬ברקת‪ ,‬דורון בן–עמי‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכאולוגיה‪,‬‬
‫הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ב בחשון תשע"ג‪ 18 ,‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪7‬‬
‫בפתח הקובץ‬
‫‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג‪-‬ברקת ודורון בן–עמי‬
‫חפירות במרחב ירושלים בשנת תשע"ב (‪ )2012-2011‬‬
‫דורון בן–עמי‬
‫‪9‬‬
‫‬
‫‪25‬‬
‫‬
‫עבודות השימור והפיתוח שבוצעו בשנת ‪ 2012‬בעיר דוד‪,‬‬
‫בעופל ולאורך ערוץ הטירופויון‬
‫שחר פוני‬
‫ירושלים ושפלת יהודה בתקופות הקדומות‬
‫‪35‬‬
‫יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה הביניימית למרגלות‬
‫ח'רבת אל–עאליה (רמת בית שמש) — היבטים חומריים ותיאורטיים‬
‫‬
‫יצחק פז‬
‫‪*7‬‬
‫בית חווה מתקופת הברונזה ביניימית—ב"ת ‪ 2‬בנווה שלום‬
‫‬
‫דן בנימין סטורצ'ן‬
‫‪50‬‬
‫‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א — חדרי פולחן ודגמי מקדשים‬
‫יוסף גרפינקל וסער גנור‬
‫‪66‬‬
‫‬
‫הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית‬
‫הלל גבע‬
‫חידושים באפיגרפיה ובגליפטיקה‬
‫‪83‬‬
‫אשור בירושלים — עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫אריאל וינדרבוים‬
‫‪1 05‬‬
‫לפשרו של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי‬
‫‬
‫שלמה נאה‬
‫‪110‬‬
‫חרותת שבה שמו של טריאנוס במערה בח'רבת ערק ח'לא מצפון לבית–גוברין‬
‫‬
‫בועז זיסו‪ ,‬בועז לנגפורד‪ ,‬אבנר אקר ואסתר אשל‬
‫ירושלים לאחר הכיבוש המוסלמי — תגליות חדשות‬
‫‪125‬‬
‫ייצור כלי עצם מן התקופה המוסלמית הקדומה בחפירות חניון גבעתי‬
‫‬
‫אריאל שתיל‬
‫‪136‬‬
‫חידושים בויה דולורוזה — חפירות וסקר בהוספיס האוסטרי ובקרבת קשת "אקה הומו"‬
‫‬
‫שועה קיסילביץ ורועי גרינוולד‬
‫‪1 49‬‬
‫שוקי התקופה הצלבנית לאור ממצאים חדשים בעיר העתיקה בירושלים‬
‫יחיאל זלינגר ומיכאל ארליך‬
‫‪1 61‬‬
‫‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר — לקחים מתודולוגיים‬
‫ריכב (בוני) רובין‬
‫חפירה ומחקר בהרודיון‬
‫‪181‬‬
‫חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון‬
‫‬
‫יעקב קלמן‪ ,‬רחל צ'אצ'י‪ ,‬אורן גוטפלד ורועי פורת‬
‫‪194‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובות הלועזיות‬
‫‬
‫אבנר אקר‬
‫‪199‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובת הארמית‬
‫אסתר אשל‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫‪83‬‬
‫אשור בירושלים — עדויות גליפטיות חדשות להשפעה‬
‫האשורית על ירושלים‬
‫אריאל וינדרבוים‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫האחוריות או כשהוא כורע‪ .‬הספינקס המופיע על‬
‫החפירות במרכז המבקרים של עיר דוד החלו בשנת‬
‫‪ 2005‬והתמקדו בחלקה העליון של עיר דוד (מזר ‪ .)2009‬חותמות אלו חובש לעתים קרובות את הכובע המאוחד‬
‫של מצרים העליונה והתחתונה או את דיסק השמש‪.‬‬
‫בשלהי שנת ‪ ,2007‬לאחר עונת החפירות השנייה‪,‬‬
‫הוחלט להסיר את המגדל הצפוני בשטח ‪ G‬של חפירות לעתים מלווים את הספינקס מוטיבים מצריים‪ ,‬דוגמת‬
‫יגאל שילה מטעמי בטיחות ובעונת ‪ 2008‬נחפרו‬
‫חרפושית מכונפת‪ ,‬נחשי אוריאוס וסימנים של הכתב‬
‫ההירוגליפי‪ .‬מכיוון שחותם הספינקס מחפירות עיר‬
‫השפכים שמתחת למגדל‪ .‬השפכים כללו ממצא עשיר‬
‫דוד אינו כולל מוטיבים מצריים ואינו עשוי בסגנון‬
‫ביותר ועל כן הוחלט שכל החומר משטח זה יעבור‬
‫סינון רטוב‪ .‬החלטה הזו הניבה תוצאות מרשימות ולבד המצרי כדוגמת החותמות הפניקיים‪ ,‬לא ניתן לסווגו‬
‫מהממצא הקרמי העשיר‪ ,‬נתגלו צלמיות‪ ,‬ראשי–חצים‬
‫כחותם פניקי‪.‬‬
‫ובנוסף ‪ 66‬בולות נושאות כתב‪ ,‬שכללו את שמות בעלי הספינקס מוכר לנו גם מהגליפטיקה האשורית‪ ,‬והוא‬
‫החותמות‪ 26 ,‬חותמות ובולות איקוניים ועוד מספר רב מופיע לעתים קרובות‪ ,‬הן על גבי חותמות הגליל והן על‬
‫של שברי בולות שמצב השתמרותן אינו מאפשר שיוכן גבי חותמות הטביעה (הרבורדט ‪ .)116 :1992‬במקרים‬
‫לאחת משתי הקבוצות הללו‪ .‬בקרב החותמות והבולות רבים מופיע במקומו של הספינקס הלמסו‪ ,‬שהוא יצור‬
‫כלאיים אשר ראשו כשל גבר מזוקן‪ .‬הספינקס או‬
‫האיקוניים ישנם מספר פריטים שהדגמים המופיעים‬
‫עליהם מצביעים על השפעה אשורית‪ .‬במאמר זה‬
‫הלמסו מופיע בחותמות גליל בעיקר בסצנות של מאבק‪.‬‬
‫אסקור את הממצא ואצביע על השלכותיו בנוגע‬
‫בחותמות הטביעה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא מופיע במרכז‬
‫להבנתנו את ההשפעה האשורית על ירושלים בפרט‬
‫החותם לבדו‪ ,‬או עם מוטיב נלווה‪ ,‬כדוגמת צלב קטן‪,‬‬
‫ויהודה בכלל בשלהי ימי הבית הראשון‪.‬‬
‫‪ .1‬חותם מגולף בדגם ספינקס (איור ‪)1‬‬
‫חותם אליפטי (‪ 0.9x1.45x1.8‬ס"מ) עשוי אבן גיר‬
‫שחורה‪ ,‬בעל בסיס שטוח עליו מגולפת דמות ספינקס‪/‬‬
‫למסו‪ .‬גב החותם הוא בעל רכס מרכזי המקנה לחותם‬
‫חתך משולש והוא מעוטר בדגם קווים מקושתים‪.‬‬
‫החותם נתגלה בשפך אדמה ואבנים המתוארך למאה‬
‫ה–ו' לפנה"ס‪.‬‬
‫מרבית החותמות מתקופת הברזל המתארים ספינקס‬
‫הם פניקיים‪ 1.‬הספינקס מופיע בחותמות הפניקיים‬
‫כשהוא ניצב על ארבע רגליו‪ ,‬כשהוא יושב על רגליו‬
‫‪ 1‬חותם מגולף בדגם ספינקס (באדיבות א' מזר)‬
‫‪84‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫קנקן‪ ,‬סהר הירח ולפעמים דג‪ .‬חותמות טביעה מסוג זה‬
‫נתגלו בעיקר בליבו של תחום השלטון האשורי‪ ,‬אך גם‬
‫בבבל‪ ,‬במערב אירן ובמחוזות המערביים של האימפריה‪.‬‬
‫ניתן לחלק את חותמות הטביעה הללו לשתי קבוצות‬
‫עיקריות — האחת עשויה בסגנון קדוח והשנייה‬
‫בסגנון מעוצב‪ .‬בחינת תפוצתם של החותמות משני‬
‫הסגנונות מראה כי הסגנון הקדוח מופיע באשור‬
‫‪2‬‬
‫ובבבל אך גם בפניקיה‪ ,‬דרום–אנטוליה וארץ ישראל‪,‬‬
‫ואילו החותמות בסגנון המעוצב מצויים בעיקר במרכז‬
‫האשורי — בערים אשור‪ ,‬נמרוד ונינווה‪ ,‬אף כי דוגמאות‬
‫אחדות נמצאו גם באתרים במערב אירן‪.‬‬
‫החותם מעיר דוד עשוי בסגנון מעוצב ולכן יש לחפש‬
‫לו הקבלות באשור עצמה‪ .‬הרבורדט פרסמה מספר‬
‫פריטים של חותמות מאשור‪ ,‬נמרוד‪ ,‬בבל ובארד–אי–‬
‫באל שבאירן המתארים ספינקס (‪ ,116 :1992‬הערה‬
‫‪ ,)386‬אך רובם עשויים בסגנון הקדוח‪ .‬ראויה לציון‬
‫מיוחד היא טביעת חותם על גבי לוח חרס ניאו–אשורי‪,‬‬
‫המתוארך לסוף המאה ה–ז' לפנה"ס‪ ,‬שנמצא בעיר‬
‫אשור (יקוב–רוסט ‪ :2000‬מס' ‪ 3.)a27‬טביעה זו נטבעה‬
‫על–ידי חותם מגולף בסגנון המעוצב‪ ,‬בדומה לחותם‬
‫מעיר דוד‪ .‬הדמיון הרב בין טביעה זו לחותם מעיר דוד‬
‫משתקף לא רק בנושא ובסגנון המשותפים‪ ,‬אלא גם‬
‫בפרטים קטנים יותר‪ ,‬דוגמת הצורה האליפטית של‬
‫החותם והאופן שבו עוצב ראשו של הספינקס‪/‬למסו‪.‬‬
‫נדירותו של הדגם על החותמות בסגנון המעוצב‬
‫והדמיון הרב בין החותם מעיר דוד והטביעה מאשור‬
‫מצביעים על כך שיש לשייך את שניהם לאחד ממרכזי‬
‫‪4‬‬
‫הייצור האשוריים ולאותו פרק זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬טביעה משולשת של חותם מגולף בדגם כוכב‬
‫(איור ‪)2‬‬
‫טביעה משולשת של חותם בקוטר של ‪ 1‬ס"מ המגולף‬
‫בדגם כוכב על גבי בולה מטרה רוסה מקומית (‪1.6x2.4‬‬
‫ס"מ)‪ .‬קרני הכוכב מסתיימות בנקודה עשויה במקדח‬
‫ובין כל שתי קרניים מופיעה קרן מקווקוות‪ .‬מרכז‬
‫הכוכב עשוי אף הוא במקדח‪ .‬הבולה נתגלתה בשפך‬
‫אדמה ואבנים המתוארך למאה ה–ו' לפנה"ס‪.‬‬
‫מרבית החותמות וטביעות החותם המציגים כוכב‬
‫‪ 2‬טביעה משולשת של חותם מגולף בדגם כוכב (באדיבות א' מזר)‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫‪85‬‬
‫גבי הבולה מעיר דוד (דוגמאות מהמוזיאון הבריטי‪:‬‬
‫כדגם בודד מקורם באשור‪ .‬ישנן גרסאות רבות לדגם‬
‫הכוכב והוא לעתים מופיע ככוכב גדול ומורכב‪ ,‬ולעתים קולון ‪ :2001‬לוח ‪ XX: 254−252‬ומשכם‪ :‬פרקר ‪:1949‬‬
‫מס' ‪ 6.)6‬סדרה של חותמות טביעה המציגים את‬
‫עשוי בחריטה פשוטה‪ .‬חלק מהחותמות האשוריים‬
‫גדולים בקוטרם מהחותם שטבע את הבולה מעיר דוד דמותה של אשתר ניצבת במרכז כוכב הדומה לכוכב‬
‫שעל הבולה הנידונה מקורה באזור אשור (הרבורדט‬
‫ומציגים כוכב מורכב יותר (הרבורדט ‪ :1992‬לוח ‪:11‬‬
‫‪ .)2-1‬החותמות הפשוטים יותר‪ ,‬הם גם הקטנים יותר ‪ :1992‬לוח ‪ ;9 :15 ;24 :14 ;9 ,7 :1‬יקוב–רוסט ‪:1997‬‬
‫מס' ‪ 7.)201 ,199‬יש לציין כי ישנן דוגמאות בהן‬
‫בקוטרם‪ ,‬וקרובים יותר לחותם שטבע את הטביעות‬
‫שעל הבולה מעיר דוד (הרבורדט ‪ :1992‬לוח ‪ .)9-8 :11‬מופיעה דמות אחרת במקומה של האלה אשתר‬
‫ולעתים מופיעים אלים זכרים המתוארים באותה‬
‫חותמות מטיפוס זה נתגלו לא רק באזור הליבה של‬
‫צורה (ראו למשל‪ :‬מיטשל וסירייט ‪ :2008‬מס' ‪.)13‬‬
‫אשור אלא גם בפריפריה המסופוטמית‪ ,‬כמו למשל‬
‫חותמות מקבוצה זו אשר ככל הנראה מתארים את‬
‫בתל חלף (הרודה ‪ :1962‬לוח ‪ )63 :27‬ובשושן (אמייה‬
‫האלה אשתר או מקבילה מקומית שלה נמצאו גם‬
‫‪ :1972‬מס' ‪ .)2178‬יש לציין גם חותם‪ ,‬דומה מאוד‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ונידונו בהרחבה על–ידי אורנן (‪.)2001‬‬
‫לחותם שטבע את הבולה מעיר דוד‪ ,‬מהאוסף של‬
‫חותמות אלו מתוארכים לסוף תקופת הברזל ומעידים‬
‫המכון המקראי של אוניברסיטת פרייבורג בשוויץ‪,‬‬
‫על ההשפעה האשורית על הגליפטיקה המקומית (אף‬
‫אשר מקורו במסופוטמיה (קיל–לוי ‪ :1991‬מס' ‪.)162‬‬
‫כי לא בהכרח היהודאית)‪ .‬בעת הזו ניכרת גם השפעה‬
‫דוגמאות אלו מצביעות על מקורו המסופוטמי של‬
‫אשורית על הפולחן המקומי‪ ,‬שמפגין סובלנות כלפי‬
‫החותם שטבע את הבולה הנידונה‪.‬‬
‫פולחן גרמי השמיים‪ ,‬שבמסגרתו נוצרו חותמות הכוכב‬
‫חותמות אשוריים מגולפים עם דגם הכוכב התפשטו‬
‫גם אל המערב ודוגמאות שלהם נתגלו באללח' (ביוקנן למיניהם (קיל ואולינגר ‪.)323-316 ,295-294 :1998‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ייחודה היחסי של הטביעה הנידונה מצביעה‬
‫ומורי ‪ :1988‬מס' ‪ ,)5‬באשקלון (קיל ‪ ,694 :1997‬מס'‬
‫על מקור מסופוטמי וככל הנראה אשורי‪ ,‬שכן הדגם‬
‫‪ )14‬ובתל כיסאן (הכוכב מופיע על גב החותם; קיל‬
‫המופיע עליה היה נפוץ באשור מראשית המאה ה–ז'‬
‫‪ ,296 :1980‬מס' ‪ .)34‬עם זאת‪ ,‬עיגולים הקדוחים‬
‫לפנה"ס‪ .‬שלושת החותמות הנושאים את דגם הכוכב‬
‫בקצות קרניו של הכוכב‪ ,‬דוגמת אלו שמופיעים על‬
‫שנתגלו בארץ ישראל (במגידו‪ ,‬אשקלון ותל כיסאן)‬
‫החותם הנידון‪ ,‬הם נדירים באזורנו ומופיעים רק‬
‫מתוארכים אף הם לאותו פרק הזמן‪ ,‬אף כי החותם‬
‫בחותם שנמצא במגידו (למון ושיפטון ‪ :1939‬לוחות‬
‫מאשקלון היה כנראה בשימוש גם במאה ה–ו' לפנה"ס‪.‬‬
‫‪.)9 :68 ,9 :67‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ניתן לומר כי החותם שטבע את הבולה הנ"ל‬
‫קשה לדעת איזו משמעות ייחסו בני התקופה‬
‫הוא ככל הנראה יבוא מאזור אשור מן המאות ה–ז' או‬
‫לדגם הכוכב המופיע על גבי הבולה מעיר דוד‪ ,‬אך‬
‫ה–ו' לפנה"ס‪.‬‬
‫ייתכן שרמז לכך מצוי בעיגולים הקטנים העשויים‬
‫במקדח בקצות קרניו‪ ,‬שמייחדים אותו (ואת הכוכב‬
‫‪ .3‬טביעה כפולה של חותם מגולף בדגם תפרחת‬
‫שעל החותם ממגידו שהוזכר לעיל) מיתר הכוכבים‬
‫עם "כוכבים" (איור ‪)3‬‬
‫המופיעים בחותמות וטביעות חותם באזורנו; כוכב‬
‫על גבי בולה זו (‪ 1.7x1.5‬ס"מ) העשויה טרה רוסה‬
‫מעוצב באופן דומה מופיע לעתים קרובות יחד עם‬
‫מקומית השתמרו באופן חלקי שתי הטבעות שונות של‬
‫האלה אשתר בדמותה האנושית (שרואר ‪:1987‬‬
‫‪ 5.)276-273‬כך למשל‪ ,‬על גבי חותמות–גליל מהתקופה אותו חותם וביניהן מופיעות טביעות אצבע‪ .‬הבולה‬
‫הניאו–אשורית מופיעה האלה אשתר בדמותה‬
‫נחתמה נחתם על–ידי אותו החותם שטבע את בולות‬
‫האנושית כאשר היא מוקפת בכוכב הדומה לכוכב שעל מס' ‪ 4‬ו–‪ .5‬מן ההטבעה שהשתמרה על שטח גדול יותר‬
‫‪86‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫ניתן לראות כי במרכז הטביעה מופיע כוכב קטן מוקף‬
‫בעיגול‪ .‬מהעיגול מנצים שני "ניצנים" דמויי–טיפה‬
‫וביניהם מופיע כוכב‪ ,‬הדומה לכוכב שבמרכז הטביעה‪.‬‬
‫סביב לדגם השתמרה באופן חלקי מסגרת מעגלית‬
‫מעוטרת בדגם מלבנים‪ .‬על גב הבולה לא השתמרו‬
‫סימנים כלשהם‪ .‬הבולה נמצאה ברובד אדמה המתוארך‬
‫למן סוף המאה ה–ז' ועד לשנת ‪ 587/6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫נמצאה ברובד אדמה המתוארך למן סוף המאה ה–ז'‬
‫ועד לשנת ‪ 587/6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ .5‬טביעת חותם מגולף בדגם תפרחת עם‬
‫"כוכבים" (איור ‪)5‬‬
‫שבר קטן של בולה (‪ 1.4x.2‬ס"מ) עשויה טרה רוסה‬
‫מקומית‪ ,‬עליו השתמרה באופן חלקי ביותר טביעת‬
‫חותם הזהה לזה שחתם את בולות מס' ‪ 3‬ו–‪ .4‬הבולה‬
‫בצבע חום בהיר ומופיעים עליה מספר סדקים‪ .‬על גבי‬
‫‪ .4‬טביעת חותם מגולף בדגם תפרחת עם‬
‫"כוכבים" (איור ‪)4‬‬
‫הבולה השתמר רק חלק קטן מהטביעה‪ ,‬כולל "ניצן"‬
‫אחד דמוי–טיפה המחובר לקטע קטן מהמעגל הפנימי‪,‬‬
‫בולה (‪ 0.8x1.2‬ס"מ) עשויה טרה רוסה מקומית‬
‫כוכב קטן משמאל לניצן וקטע קטן מן המסגרת‬
‫ומפוחמת מעט עליה השתמרה פחות ממחצית‬
‫המקיפה את הדגם‪ .‬על גבי גב הבולה השתמרו סימנים‬
‫הטביעה של חותם הזהה לזה שחתם את בולות מס'‬
‫של טביעת סיבי הפפירוס וכן סימן של הפתיל לרוחבה‬
‫‪ 3‬ו–‪ .5‬מהטביעה השתמר קטע קטן ובו שני "ניצנים"‬
‫של הבולה‪ .‬הבולה נמצאה ברובד אדמה המתוארך למן‬
‫דמויי–טיפה וביניהם כוכב קטן מרובה קרניים‪ .‬כן‬
‫סוף המאה ה–ז' ועד לשנת ‪ 587/6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫השתמר חלק מהמסגרת העגולה המעוטרת בדגם‬
‫מלבנים‪ .‬על גבי גב הבולה השתמרו סימני טביעת סיבי מס' ‪ 5-3‬הן שלוש בולות שנטבעו ככל הנראה באותו‬
‫הפפירוס וכן טביעת הפתיל שהחזיק את הבולה‪ .‬הבולה החותם‪ .‬אף לא אחת מהבולות שימרה את הטביעה‬
‫‪ 3‬טביעה כפולה של חותם מגולף בדגם תפרחת עם‬
‫"כוכבים" (באדיבות א' מזר)‬
‫‪ 4‬טביעת חותם מגולף בדגם תפרחת עם "כוכבים"‬
‫(באדיבות א' מזר)‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫המלאה‪ ,‬אך מאחר והדגם הוא סימטרי‪ ,‬ניתן לשחזר‬
‫את צורתו המלאה‪ .‬לא מוכרת מקבילה זהה לדגם‬
‫המופיע על גבי הבולות הללו‪ ,‬אך החותם שטבע אותן‬
‫משתייך לקבוצה שכיחה של חותמות עגולים בעלי‬
‫חתימה כפולה — בבסיס ובגב החותם (להלן "קבוצת‬
‫החותמות הדו–צדדיים")‪ .‬הטביעה בבסיס כוללת בדרך‬
‫כלל הולך על ארבע כגון כלב‪ ,‬פרה‪ ,‬עז‪ ,‬או ספינקס‬
‫ואילו בגב החותמות מופיע דגם דמוי תפרחת במגוון‬
‫צורות‪ .‬על אף הגיוון במערך הכולל של דגמי התפרחת‪,‬‬
‫משותפים להם כמה מרכיבים שחוזרים על עצמם‪,‬‬
‫כמו מעגלים קונצנטריים במרכז הדגם‪ ,‬עלי–כותרת או‬
‫ניצנים שמנצים ממעגלים אלו ומסגרת היקפית כפולה‪,‬‬
‫אשר במספר מקרים מעוטרת בדגם מלבנים‪ .‬החותם‬
‫שטבע את הבולות מעיר דוד עונה למאפייני הקבוצה‬
‫הזו‪ ,‬אך יש מופיע בו מוטיב הכוכב אשר נעדר מן‬
‫החותמות והטביעות האחרים‪ .‬על אף הבדל זה יש ככל‬
‫הנראה לשייך את הבולות מעיר דוד לקבוצת החותמות‬
‫הדו–צדדיים‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫קבוצת החותמות הדו–צדדיים היא חלק מקבוצה‬
‫גדולה יותר שהוגדרה ע"י ביוקנן ופורסמה ע"י ביוקנן‬
‫ומורי (ביוקנן ומורי ‪ .)52-48 :1988‬ביוקנן הגדיר‬
‫קבוצה זו בשם "הסגנון הניאו–אימפריאלי הפשוט"‬
‫(‪ )Neo-Imperial Common Style‬ותיארך אותה‬
‫לסוף המאה ה–ח' ולמהלך המאה ה–ז' לפנה"ס (ביוקנן‬
‫ומורי ‪ .)48 :1988‬מרבית החותמות והטביעות הקרובות‬
‫לטביעות מעיר דוד באות מאוספים פרטיים (מוזיאון‬
‫האשמוליאן באוקספורד‪ :‬ביוקנן ומורי ‪ :1988‬מס'‬
‫‪( 348 ,347 ,325 ,324‬הפריטים הגיעו משוק העתיקות‬
‫אך נטען כי שניים נקנו בצור ובארסלן–טש); מוזיאון‬
‫ברלין‪ :‬יקוב–רוסט ‪ :1997‬מס' ‪ )359 ,139 ,99‬ורק אחת‬
‫התגלתה בחפירה מדעית בעיר אשור (יקוב–רוסט‬
‫‪ :1997‬מס' ‪.)334‬‬
‫נראה‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהחותם שהטביע את בולות מס' ‪5-3‬‬
‫מעיר דוד שייך לקבוצת החותמות הדו–צדדיים מן‬
‫הסגנון הניאו–אימפריאלי הפשוט ולפיכך יש לתארך‬
‫אותו לסוף המאה ה–ח' ובעיקר למאה ה–ז' לפנה"ס‪.‬‬
‫הקבלות לקבוצה זו נמצאו באשור וכנראה גם הגיעו‬
‫לסוריה‪ .‬קשה לקבוע האם טיפוס זה של חותם הוא‬
‫ממוצא סורי והגיע לאשור ולארץ ישראל או חותם‬
‫אשורי שהגיע לארץ ישראל באמצעות התווך הסורי‪,‬‬
‫אם כי האפשרות השנייה נראית סבירה יותר‪.‬‬
‫‪ .6‬טביעת חותם מגולף בדגם שמש מכונפת (איור ‪)6‬‬
‫‪ 5‬טביעת חותם מגולף בדגם תפרחת עם "כוכבים"‬
‫(באדיבות א' מזר)‬
‫שבר בולה (‪ 1.5x1.5‬ס"מ) עשויה טרה רוסה מקומית‬
‫נושאת טביעה של חותם אליפטי ככל הנראה‪ .‬הבולה‬
‫נשברה בחלקה העליון ובחלקה השמאלי והיא סדוקה‬
‫וניזוקה בחלקה הימני‪ .‬פני השטח של הבולה שחורים‪,‬‬
‫ככל הנראה כתוצאה מחשיפה לאש‪ .‬הדגם המופיע על‬
‫הבולה הוא דיסק שמש מכונף‪ .‬הדיסק עשוי בקידוח‬
‫עדין והכנפיים עשויות מקבוצות של ששה קווים‬
‫אופקיים קצרים המסתיימים בקו אנכי‪ .‬מהכנף הימנית‬
‫שרדו שתי קבוצות ואילו מהכנף השמאלית השתמרה‬
‫באופן חלקי רק הקבוצה הקרובה ביותר אל דיסק‬
‫השמש‪ .‬מתחת לשמש המכונפת ישנה סדרה של קווים‬
‫ישרים המסודרים במעוגל‪ ,‬המציינת את נוצות הזנב‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫על גבי גב הבולה נראים סימני טביעת הפתיל שעבר‬
‫בחלקה העליון לרוחבה‪ .‬הבולה נשברה לאורכו של‬
‫החריץ שהותיר הפתיל‪ .‬לא השתמרו סימני טביעת‬
‫סיבי הפפירוס על גב הבולה וייתכן שהייתה עוד שכבה‬
‫של טין בין הבולה לבין הפפירוס‪ .‬הבולה נמצאה בשפך‬
‫אדמה המתוארך למן סוף המאה ה–ז' ועד לשנת ‪587/6‬‬
‫לפנה"ס‪.‬‬
‫מוטיב דיסק השמש המכונפת מופיע בגליפטיקה‬
‫לראשונה בתקופת הברונזה התיכונה על גבי חותמות‬
‫גליל סוריים‪ .‬בחותמות גליל אלו הדגם אינו מופיע‬
‫רק בסצנות שקשורות באספקטים של אלי שמש‬
‫(טסייה ‪ ,)101-95 :1996‬אלא גם כסמל של פוריות‬
‫ומלכות‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬במחצית השנייה של האלף‬
‫השני‪ ,‬מופיע מוטיב השמש המכונפת גם בגליפטיקה‬
‫המיתנית ובגליפטיקה האשורית‪ ,‬עד להפיכתו לסמל‬
‫יסוד באיקונוגרפיה של התקופה הניאו–אשורית‪.‬‬
‫‪ 6‬טביעת חותם מגולף בדגם שמש מכונפת (באדיבות א' מזר)‬
‫קולון מאמינה כי מוטיב השמש המכונפת נכנס אל‬
‫הרפרטואר של האמנות הניאו–אשורית בעקבות‬
‫ראשית הכיבושים במערב במהלך המאה ה–ט' לפנה"ס‬
‫(קולון ‪ ,)79 :2001‬אז נחשפו האשורים לשימוש הרב‬
‫במוטיב בממלכות הניאו–חיתיות (אשר המשיכו את‬
‫המסורת החיתית האימפריאלית אשר בעצמה הושפעה‬
‫מהאמנות הסורית והמיתנית)‪ .‬על גבי חותמות הגליל‬
‫הניאו–אשוריים מופיע המוטיב מעל עץ מקודש בין‬
‫שתי דמויות ניצבות כחלק מסצנה רחבה יותר‪.‬‬
‫עם הופעת חותמות הטביעה‪ ,‬ברבע האחרון של‬
‫המאה ה–ח' לפנה"ס‪ ,‬היה על האמנים האחראים על‬
‫גילוף חותמות הטביעה להתחשב בשטח המוגבל על‬
‫גבי משטח חותם הטביעה‪ ,‬וכללו בו את העץ בצורתו‬
‫הסכמתית עם שתי דמויות מצדיו ועם השמש המכונפת‬
‫מעליו (ראו‪ :‬הרבורדט ‪ :1992‬לוח ‪ 8.)13‬לעתים אנו‬
‫מוצאים גרסה מצומצמת אף יותר אשר כוללת רק‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫‪89‬‬
‫את השמש המכונפת במרכז חותם הטביעה‪ ,‬בדומה‬
‫הייתה זהות בין האל היהודאי לבין אל השמש‪ 10.‬אורנן‬
‫לבולה שנמצאה בעיר דוד‪ .‬ניתן לחלק את קבוצת‬
‫(‪ )2005‬העלתה רעיון‪ ,‬המשלב במידה מסוימת בין‬
‫חותמות הטביעה המגולפים עם שמש מכונפת כמוטיב שתי הגישות; לטענתה‪ ,‬המוטיב סימל את האלוהות‬
‫יחיד לשלוש תת–קבוצות‪ :‬שמש מכונפת עם כיתוב‪,‬‬
‫העליונה של כל ממלכה וממלכה‪ ,‬ובמקרה של יהודה‬
‫שמש מכונפת עם מוטיב נוסף ושמש מכונפת ללא כל‬
‫סימלה השמש המכונפת את האל היהודאי‪ .‬לדעתי‪,‬‬
‫תוספת‪ .‬ענייננו הוא בעיקר בקבוצה האחרונה‪ ,‬שאליה אין מספיק תימוכין — לא בכתובים ולא בממצא‬
‫משתייכת בולה מס' ‪ .6‬החותמות הדומים ביותר‬
‫הארכיאולוגי — לכך שהמוטיב מסמל את האל היהודאי‬
‫לבולה שבידינו מגיעים בעיקר מאשור‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצאו ולכן אני סבור כי פראר צדקה בטענתה שמוטיב השמש‬
‫כאלו גם באתרים בעמוק (מאייר ‪ :2008‬מס' ‪,)539‬‬
‫המכונפת הוא מעל הכול סמל של ריבונות ושלטון‬
‫וגם במגידו (למון ושיפטון ‪ :1939‬לוח ‪ ,)3 :73‬שומרון‬
‫ממלכתי‪ .‬זו הייתה משמעותו במידה רבה באשור‬
‫(קרופוט ואחרים ‪ :1957‬לוח ‪ )28 :15‬וגזר (אורנן‬
‫עצמה‪ ,‬ואין הדבר עומד בסתירה עם הטענה שבמקביל‬
‫תשנ"ח‪ :‬מס' ‪ )81‬שבארץ ישראל‪ .‬ישנו דמיון רב בין‬
‫שימש המוטיב כסמלו של אשור או של אל השמש‪.‬‬
‫השמש המכונפת שמתוארת על גבי הבולה שלנו לבין‬
‫תפיסתו כסמל של ריבונות מסבירה את שימושו‬
‫אלו שמופיעות על גבי חותמות גליל ניאו–אשוריים‬
‫בגליפטיקה המשרתת את מנהל הממלכה‪.‬‬
‫המכונים אצל קולון כבעלי ‪ Multipatite horizontal -‬בחינה של הופעת מוטיב השמש המכונפת על גבי‬
‫'‪ 'bundles‬והם מתוארכים בדרך כלל למאה ה–ח'‬
‫בולות וטביעות על מכתבים (מיטשל וסירייט ‪:2008‬‬
‫לפנה"ס (קולון ‪ .)81 :2001‬לא ניתן לקבוע האם החותם מס' ‪ )179 ,169 ,168 ,98 ,90 ,73 ,60 ,34‬מעלה‬
‫שטבע את בולה מס' ‪ 6‬יובא מאשור או שהיה חותם‬
‫שהמוטיב נפוץ לכל אורך המאה ה–ז' לפנה"ס‪ ,‬עד‬
‫מקומי‪ ,‬אשר הושפע מחותמות אשוריים‪ .‬תאריכו של‬
‫לנפילת אשור‪ .‬אם ניקח בחשבון גם את טביעות‬
‫חותם זה‪ ,‬על סמך המקבילות‪ ,‬הוא המאות ה–ח'‪-‬ז'‬
‫'למלך' ומקבילות נוספות‪ ,‬שהוזכרו לעיל‪ ,‬הרי שניתן‬
‫לפנה"ס‪.‬‬
‫לתארך את החותם שטבע את הבולה הנידונה למאות‬
‫אמנם שלוש הדוגמאות המקבילות שנתגלו בארץ–‬
‫ה–ח'‪-‬ז' לפנה"ס‪.‬‬
‫ישראל אינן מיהודה‪ 9,‬אך יש להזכיר בהקשר זה את‬
‫טביעות השמש המכונפת המופיעות ביהודה על קנקני ‪ .7‬חותם מעוטר במקטר בין שני סוגדים ומתחת‬
‫'למלך'‪ .‬ברצוני להציע שהדמיון לטביעות 'למלך' עשוי הכיתוב‪" :‬שלמת" (איור ‪)7‬‬
‫חותם אליפטי (‪ 1x1.7x2.1‬ס"מ) לא מפולש מאבן‬
‫להעיד שבעל החותם היה אדם הקשור למלוכה או‬
‫שחורה (כנראה סרפנטין) מעוטר בגילוף רדוד ורחב‬
‫למנהל ביהודה‪ .‬בכדי לבחון הצעה זו‪ ,‬עלינו לבדוק‬
‫תחילה מהי משמעותו של מוטיב השמש המכונפת‪ .‬כפי ובחריטה בסגנון סכמתי‪ .‬הדגם המתואר על החותם‬
‫שהזכרנו‪ ,‬מוטיב השמש המכונפת עבר מספר גלגולים כולל שני אנשים עומדים משני צדיו של מקטר או‬
‫מרגע שחצה את גבולות מצרים ועד שהגיע אל ממלכת מזבח שגובהו כמחצית גובה האנשים‪ .‬חלקו התחתון‬
‫מתואר כגליל מוארך ועבה‪ ,‬בחלקו העליון קו אופקי‬
‫אשור ודרכה אל ממלכות ישראל ויהודה‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה מה הייתה משמעותו של המוטיב בעבור אנשי קצר ומעליו מופיע סהר‪ .‬הדמות מימין לבושה‬
‫בגד ארוך וגלילי בעל שוליים תחתונים מתרחבים‬
‫ישראל ויהודה‪ .‬לדעת פראר (‪ )293 :1990‬מוטיב זה‬
‫המכסים את כפות הרגליים‪ .‬ידיה צרות וארוכות והן‬
‫שימש מעל הכול סמל של מלכות ובמידה מסוימת גם‬
‫מושטות קדימה ומעט למעלה‪ ,‬בתנוחת סגידה אל‬
‫סמלה של הבירוקרטיה המשרתת את המלך‪ .‬חוקרים‬
‫מול המקטר‪ .‬הדמות מזוקנת וחובשת כובע עגול בעל‬
‫אחרים קושרים את המוטיב עם אלוהות שמשית‬
‫ובהקשר של ממלכת יהודה אף מניחים כי בשלב כלשהו שוליים רחבים‪ .‬הדמות משמאל ניצבת מעל קו אופקי‬
‫‪90‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫ולבושה בבגד דומה‪ .‬ידיה מושטות לפנים כלפי המקטר‬
‫ובקצותיהן שני קווים אנכיים קצרים הפונים כלפי‬
‫מעלה‪ .‬גם דמות זו מזוקנת‪ ,‬אך קשה לקבוע האם היא‬
‫חובשת כובע כרעותה‪ .‬מעל הסצנה מופיע סהר הפונה‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬גדול מזה המתואר מעל המקטר‪ .‬מתחת‬
‫לסצנה מופיע הכיתוב ש‪.‬ל‪.‬מ‪.‬ת‪ .‬האזור שבו נחרת השם‬
‫שחוק במיוחד‪ ,‬עד כדי כך שאזור זה משופע ביחס‬
‫לשאר משטח החתימה‪ .‬יתכן והדבר נובע מניסיון‬
‫לטשטש שם קודם שהיה במקום‪ ,‬או פגם שהיה בחלק‬
‫זה של החותם‪ .‬החותם נמצא בשפך אדמה המתוארך‬
‫למאה ה–ו' לפנה"ס‪.‬‬
‫חותמות המגולפים עם שתי דמויות משני צדיו של‬
‫סמל כלשהו מוכרים בעיקר מאוספים‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫מופיעות דמויות משני צדיו של סהר וכוכב (גלינג‬
‫‪ :1941‬מס' ‪ ,82‬עם הכתובת "מנחמת אשת גדמלך‪/‬‬
‫פדמלך")‪ ,‬דמויות משני צדיו של כוכב (אביגד ‪:1989‬‬
‫מס' ‪ ,17‬עם הכתובת "אמץ")‪ ,‬משני צדיו של סהר‬
‫‪ 7‬חותם מעוטר במקטר בין שני סוגדים ומתחת הכיתוב‪:‬‬
‫"שלמת" (באדיבות א' מזר)‬
‫(בורדרוי ‪ :1986‬מס' ‪ ,102‬עם הכתובת "לעי‪ ;"...‬למר‬
‫‪ :1990‬מס' ‪ ,3‬עם הכתובת "שכר") ומשני צדיו של עץ‬
‫סכמתי (אורנן תשנ"ח‪ :‬מס' ‪ ,219‬עם הכתובת "לכמ‪;"...‬‬
‫למר ‪ :1983‬מס' ‪ ,12‬עם הכתובת "אחיחי")‪ .‬חותמות‬
‫מגולפים עם שתי דמויות משני צדיו של מקטר‬
‫(המזוהה לחילופין כמזבח‪ ,‬כן או שולחן מנחות) ללא‬
‫סמל כלשהו מעליו נתגלו בשומרון (קרופוט ואחרים‬
‫‪ :1957‬לוח ‪ ,21 :15‬עם הכתובת "כמ‪ )"...‬ובגזר (טביעה‬
‫על תעודה‪ ,‬מקליסטר ‪ :1912‬כרך ‪ ,I ,23‬איור ‪ ,4‬ללא‬
‫כתובת)‪ .‬דוגמאות נוספות מוכרות באוספים (בורדרוי‬
‫ולמר ‪ :1976‬מס' ‪ ,24‬עם הכתובת "לילא"; הסטרין‬
‫ודייגי–מנדלס תשל"ח‪ :‬מס' ‪ ,97‬עם הכתובת "לעזרא";‬
‫בורדרוי ‪ :1986‬מס' ‪ ,97‬עם הכתובת "לאחלכן"; ונסן‬
‫‪ ,13 ,606 :1903‬עם הכתובת "לאחא")‪ .‬חותמות דומים‬
‫עם מוטיב סהר או קרני פר מעל המקטר (המזוהה‬
‫לחילופין ככן או שולחן מנחות) נתגלו בחצבה (כהן‬
‫וישראל תשנ"ה‪ ,98 :‬עם הכתובת "למשכת בן וחזם")‪.‬‬
‫באוספים מצויות דוגמאות נוספות (דירינגר ‪ :1934‬מס'‬
‫‪ ,74‬עם הכתובת "אמץ הספר"; אביגד ‪ :1978‬מס' ‪ ,5‬עם‬
‫הכתובת "לחכם") חותמות אחרונים אלו הם ההקבלות‬
‫הקרובות ביותר לחותם מעיר דוד‪.‬‬
‫הסצנה בה מתוארים אדם סוגד או שני אנשים‬
‫סוגדים מול סמל אלוהות או מקטר נכללת על–ידי‬
‫אורנן בקטגוריה של החותמות המקומיים המושפעים‬
‫מהגליפטיקה המסופוטמית (‪ .)68 :1993‬אישוש‬
‫לקביעה זו ניתן למצוא בהקבלות ממסופוטמיה‬
‫לקבוצה זו‪ ,‬אשר מתוארכות לטווח שבין אמצע המאה‬
‫ה–ח' לבין המחצית השנייה של המאה ה–ז' לפנה"ס‪,‬‬
‫דוגמת חותם מחורסאבאד (לוד ואלטמן ‪ :1938‬לוח‬
‫‪ )121 :58‬המתוארך לאמצע המאה ה–ח' לפנה"ס‪ ,‬שתי‬
‫טביעות על תעודות מנינווה (הרבורדט ‪ :1992‬לוח‬
‫‪ )19 :13‬וטביעה אחת מנמרוד (הרבורדט ‪ :1992‬לוח‬
‫‪ ,)18 :13‬המתוארכות שלושתן לאמצע המאה ה–ז'‬
‫לפנה"ס‪ .‬בארץ ישראל נמצאו מספר חותמות וטביעות‬
‫המשתייכים לקבוצה זו ומקבעים את הטווח הידוע של‬
‫הופעת החותמות של הקבוצה המדוברת בארץ; חותם‬
‫שנתגלה ב"בית השנהבים" בשומרון (קרופוט ואחרים‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫‪ :1957‬לוח ‪ )21 :15‬מתוארך לפני חורבן שומרון בשנת‬
‫‪ 722‬לפנה"ס וטביעה על תעודה מגזר (מקליסטר ‪:1912‬‬
‫כרך ‪ ,I :23‬ציור ‪ )4‬מתוארכת לשנת ‪ 649‬לפנה"ס‪.‬‬
‫ניתן אפוא‪ ,‬על סמך ההקבלות מהארץ וממסופוטמיה‪,‬‬
‫שהוזכרו לעיל‪ ,‬לתארך חותמות אלו למאות ח'‪-‬ז'‬
‫לפנה"ס‪.‬‬
‫את התיאור המופיע על החותמות הכולל חפץ המזוהה‬
‫כמקטר‪ ,‬כן‪ ,‬מזבח או שולחן מנחות בין שתי דמויות‬
‫של סוגדים ניתן לפרש כתיאור של הסכם אשר נעשה‬
‫בחסות האלים‪ ,‬זאת על סמך הופעה של תיאורים‬
‫דומים קדומים יותר במספר אבני–גבול בבליות מהאלף‬
‫הראשון‪ 11,‬או בתיאורים שונים של כריתת ברית‬
‫מהמרחב הסורי‪ ,‬למשל מאוגרית (יון ‪ :1991‬איור ‪)15a‬‬
‫ומאבלה (וייס ‪ .)298-296 :1985‬לדעת קיל‪ ,‬חותמות‬
‫אשר מציגים סהר על גבי המקטר‪ ,‬בדומה לחותם מעיר‬
‫דוד‪ ,‬מציגים את אל הירח כעד להסכם (‪.)161 :1994‬‬
‫על אף שהחותמות היחידים אשר נתגלו בחפירה מדעית‬
‫באזורנו מקורם בארץ ישראל‪ ,‬ואף לא אחד נתגלה עד‬
‫כה בתחום מואב‪ 12,‬רבות ממקבילותיו של חותם מס'‬
‫‪ 7‬מסווגות כמואביות בגלל השמות המופיעים עליהן‬
‫וצורת כתיבתם‪ .‬כך למשל בחותם משומרון שהוזכר‬
‫לעיל שרדו האותיות "כ" ו–"מ"‪ ,‬שניתן להשלימן‬
‫ל"כמש"‪ ,‬אלוהי מואב‪ .‬על גבי החותם הנידון מעיר דוד‬
‫ה–"ת" היא ארמית (השפעה ארמית על עבר הירדן ניתן‬
‫לראות רק לאחר המאה ה–ח' לפנה"ס) ואילו ה–"מ" היא‬
‫עבר–ירדנית טיפוסית‪ .‬בנוסף יש לציין את העדר "ל"‬
‫השייכות‪ ,‬המופיעה באופן עקבי בחותמות העבריים‬
‫‪13‬‬
‫ובמידה פחותה בחותמות מעבר הירדן‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫עיגול קטן וידה השמאלית‪ ,‬המתוארת כקו אלכסוני‬
‫היוצא מתחת לראשה של הדמות‪ ,‬מונפת מעלה וימינה‪.‬‬
‫היד הימנית מושטת לכיוון הדגם הקשות‪ .‬הקו מימין‬
‫לקשת איננו ברור וניתן לזהות רק קו החרות כלפי‬
‫מעלה ושמאלה‪ .‬בחלק העליון של הטביעה ניתן לראות‬
‫שני קווים אופקיים קצרים אשר ככל הנראה שמשו‬
‫לתיאור כנפה הימנית של שמש מכונפת אשר לא‬
‫שרדה‪ .‬הבולה נמצאה ברובד אדמה המתוארך למן סוף‬
‫המאה ה–ז' ועד לשנת ‪ 587/6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫הסצנה של שתי דמויות משני צדי עץ מקודש מופיעה‬
‫לעתים קרובות בתבליטי הקיר של מלכי אשור‪ ,‬למשל‬
‫באלו המעטרים את חדר ‪ I‬בארמון הצפון–מערבי‪,‬‬
‫מימיו של אשורנצרפל ה–‪ ,II‬ובחדר הכס (חדר ‪)B‬‬
‫באותו הארמון בקיר שמאחורי הכס (תבליט ‪,)B23‬‬
‫כלומר במיקום הבולט ביותר בחדר (מרחב ‪,63 :1975‬‬
‫ציור ‪ .)3‬סצנה זו‪ ,‬שהייתה פופולארית גם בתקופתם‬
‫של שלמנאסר ה–‪ III‬וסרגון (מד'לום ‪ ;1964‬מלוואן‬
‫ודיוויס ‪ ,)51 :1970‬מתארת לדעת החוקרים את‬
‫"הפריית התמר" הטקסית הממחישה את הדאגה לעץ‪,‬‬
‫המייצג את החיים בכלל ואת פריון האדמה בפרט‬
‫(פורטר ‪ .)1993‬בחלק ניכר מן התבליטים מופיעים‬
‫מצדי העץ אפכלו‪ ,‬בעלי גוף אדם מכונף וראשי‬
‫נשרים‪ .‬במקרים אחדים מחליף המלך את האפכלו‬
‫בטקס הפריית התמר (למשל בתבליט ‪ B23‬בארמון‬
‫אשורנצירפל ‪ .)II‬תיאור זה מייצג את הקשר בין העץ‪,‬‬
‫‪ .8‬טביעת חותם מגולף בדגם עץ סכמתי בין שני‬
‫סוגדים(?) (איור ‪)8‬‬
‫שבר בולה (‪ 1.2x1.4‬ס"מ) עשויה טרה רוסה מקומית‬
‫נושאת טביעה של חותם דמוי–חרפושית‪ .‬הבולה‬
‫שחוקה והדגם המופיע בטביעה עשוי בסגנון קווי‬
‫וסכמתי‪ .‬במרכזו של הדגם עץ קטן בתוך קשת ומשני‬
‫צדיה קווים רדודים שמציינים ככל הנראה דמויות‪.‬‬
‫משמאל דמות שגופה מצוין על–ידי קו אנכי‪ ,‬ראשה‬
‫‪ 8‬טביעת חותם מגולף בדגם עץ סכמתי בין שני סוגדים (?)‬
‫(באדיבות א' מזר)‬
‫‪92‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫המסמל את החיים ואת הפריון‪ ,‬לבין המלך המייצג‬
‫יותר בשטחו‪ ,‬נאלצו האמנים לצמצמם את מספר‬
‫את היציבות וכוח השלטון האשורי‪ .‬תיאורים דומים‬
‫הדמויות מצדי העץ לשתיים בלבד (בין אם אלו סוגדים‬
‫קיימים גם באמנות הבבלית‪ ,‬כפי שניתן לראות למשל אנושיים או כוסריכו התומכים בשמש המכונפת)‪.‬‬
‫על גבי חותם מבבל מהמאה ה–י"א לפנה"ס (מת'יוס‬
‫דוגמאות לחותמות טביעה מטיפוס זה המתארות‬
‫‪ :1990‬מס' ‪ )196‬ובתבליט סלע מתקופת שלטונו של‬
‫צמד כוסריכו התומך בשמש מכונפת מעל עץ מקודש‬
‫נבוכדנצאר ה–‪( II‬בורקר–קלאן ‪ ,228 :1982‬מס' ‪.)260‬‬
‫נתגלו בנינוה (מיטשל וסירייט ‪ :2008‬מס' ‪;280 ,279‬‬
‫הרבורדט ‪ :1992‬לוח ‪ ,)8−7 ,2−1 :13‬נמרוד (הרבורדט‬
‫חדר הכס של אותו מלך גם הוא מעוטר בתבליט‬
‫המתאר עצי–תמר מסוגננים הדומים לעצים הסכמתיים ‪ :1992‬לוח ‪ ,)4 :13‬לרסה (הרבורדט ‪ :1992‬לוח ‪)3 :13‬‬
‫שבסצנת הפריית התמר (מרצאן ‪ .)33-32 :1992‬הופעת וסיפר (מיטשל וסירייט ‪ :2008‬מס' ‪ .)445‬טביעות אלו‬
‫השמש המכונפת מעל העץ יוצרת סמל חדש בעל שני‬
‫מתוארכות למאה ה–ח' לפסה"נ והן מגולפות באיכות‬
‫מרכיבים שמהותו נתון במחלוקת‪ .‬יש הרואים בו סמל גבוהה‪.‬‬
‫כללי של ברכה (למברט ‪ ;1985‬אלבנדה ‪ )1994‬ויש‬
‫חותמות טביעה אלו היוו את מקור ההשראה לאמן‬
‫הרואים בו את סמלו של האל אשור עצמו (פרפולה‬
‫שעצב את החותם שטבע את הבולה מעיר דוד‪ .‬מאחר‬
‫‪ .)1993‬יהיה משמעו של הסמל אשר יהיה ברור הוא כי ורוב העצים המתוארים בחותמות מקבוצה זו עשויים‬
‫הוא שימש כסמל מרכזי במכלול הסמלים באשור‪.‬‬
‫בסגנון המעוצב‪ ,‬הם מגולפים בדרך כלל בפירוט‬
‫לדעתי‪ ,‬יש לראות את ראשית הופעתו של מוטיב‬
‫רב‪ .‬על גבי הבולה הנידונה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מופיע עץ‬
‫הסגידה לעץ בגליפטיקה בקבוצת החותמות הסוריים‬
‫סכמתי מאד‪ .‬נראה שניתן לייחס זאת להיותו של‬
‫הקדומים‪ ,‬ובעיקר בקבוצת החותמות של "סדנת חלב" החותם שטבע את הבולה מעיר דוד חיקוי מקומי של‬
‫(קולון ‪ :1981‬מס' ‪ .)21-19 ,15-14 ,2‬סצנה זו של‬
‫החותמות האשוריים‪ 14.‬יש בכך בכדי להצביע על מידת‬
‫ההשתרשות וההטמעה של סצנה זו גם באוכלוסייה‬
‫שתי דמויות סוגדים מצדי עץ מקודש ממשיכה להיות‬
‫נפוצה גם בחותמות המיתניים‪ ,‬הן בחותמות המגולפים שלא יכולה הייתה להרשות לעצמה חותם מגולף‬
‫בסגנון פשוט (פורדה ‪ )139 :1948‬והן באלו המגולפים באיכות גבוהה והדבר מעיד על ההשפעה החזקה של‬
‫התרבות האשורית בירושלים בתקופה זו‪ .‬החותם‬
‫בסגנון מורכב (פורדה ‪ .)146-145 :1948‬רק במאה‬
‫שטבע את הבולה מעיר דוד הוא חיקוי פרובינציאלי‪,‬‬
‫ה–ט' לפנה"ס הופיעה בגליפטיקה של אשור הסצנה‬
‫מעין גרסה מנוונת של החותמות האשוריים‪ .‬תהליך זה‬
‫המלאה הכוללת עץ תמר מסוגנן‪ ,‬שתי דמויות של‬
‫של ניוון ופישוט של הסצנה מצביע לדעתי על תאריך‬
‫סוגדים מצדיו ושמש מכונפת מעליו‪ .‬במאות ה–ח'‪-‬ז'‬
‫מאוחרת במקצת לחותמות האשוריים של המאה ה–ח'‬
‫לפנה"ס מופיעה סצנה זו על גבי חותמות גליל בסגנון‬
‫לפנה"ס‪ ,‬דהיינו במהלך המאה ה–ז' לפנה"ס‪.‬‬
‫המעוצב בתוספת אלמנטים שנעדרו מחותמות הגליל‬
‫המוקדמים יותר‪ .‬כך למשל במקרים רבים נוספות‬
‫‪ .9‬טביעת חותם מגולף בדגם ציפור הפורשת‬
‫דמויות הכוסריכו (בן כלאיים של אדם ושור) אשר‬
‫כנפיה (איור ‪)9‬‬
‫תומכים בשמש המכונפת ובמקרים אחרים מופיעה‬
‫שבר בולה (‪ 0.8x1.3‬ס"מ) עשויה טרה רוסה מקומית‬
‫דמות האפכלו בלבוש הדג‪ ,‬אשר מחווה בידיו לעבר‬
‫העץ‪ ,‬במקום דמות האדם הסוגד או בנוסף לו‪ .‬החל מן ועליה טביעה של חותם אליפטי‪ .‬מן הטביעה השתמר‬
‫רק הצד הימני‪ ,‬בו נראה חלקה האחורי של ציפור‬
‫הרבע האחרון של המאה ה–ח' לפנה"ס הפך השימוש‬
‫הפורשת כנפיה‪ ,‬כולל הזנב‪ ,‬אחת הכנפיים‪ ,‬גוף הציפור‬
‫בחותם הטביעה נפוץ יותר וגם בחותמות מטיפוס זה‬
‫נפוצים תיאורי העץ המקודש בהשפעת חותמות הגליל ורגליה‪ .‬זנב הציפור נראה כמניפה טרפזית עשויה קווים‬
‫בסגנון המעוצב‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאחר וחותם הטביעה מוגבל אופקיים המייצגים את נוצות הזנב‪ .‬קו אנכי חוצה את‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫הזנב לשניים‪ .‬כנף הציפור פרושה והיא יוצאת מגוף‬
‫הציפור כלפי מעלה‪ .‬גוף הכנף מעוטר בדגם עיגולים‬
‫ונוצות קצה הכנף היוצאות מתוארות כקווים קצרים‪.‬‬
‫גוף הציפור אליפטי ומעוטר אף הוא בדגם עיגולים‪.‬‬
‫רגלי הציפור יוצאות מן הגוף כלפי מטה ומתוארות‬
‫בצורה נטורליסטית‪ .‬האות "י" מופיעה בצורה ברורה‬
‫מתחת לזנב ונראה כי יש אות נוספת מעל לזנב‪ ,‬אך‬
‫קשה לזהותה‪ .‬על גב הבולה השתמרו סימני טביעת‬
‫סיבי הפפירוס והפתיל שעבר לרוחבה‪ .‬הבולה נמצאה‬
‫ברובד אדמה המתוארך למן סוף המאה ה–ז' ועד לשנת‬
‫‪ 587/6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫החותם שטבע את הבולה הנידונה שימש גם להטבעת‬
‫בולה נוספת הנמצאת באוסף שלמה מוסאיוף‬
‫(דויטש ‪ ,95−94 :1999‬מס' ‪ .)28‬על גבי הבולה הזו‬
‫השתמרו אותיות נוספות היוצרות ככל הנראה את‬
‫השם "אליהו"‪ .‬טביעה זו תוארכה‪ ,‬על סמך ניתוח‬
‫פליאוגראפי‪ 15,‬למחצית השנייה של המאה ה–ח'‬
‫בקירוב‪ .‬האותיות העבריות מצביעות על כך שהחותם‬
‫שטבע את הבולות הינו תוצר מקומי‪ .‬חיזוק לכך ניתן‬
‫לראות במציאתם בעיר דוד של בולה נוספת וחותם‬
‫‪93‬‬
‫המתארים את אותו הנושא‪ ,‬אך בסגנון סכמתי וקווי‬
‫— הבולה מחפירות שילה (ברנדל ‪)B46 ,61−58 :2000‬‬
‫והחותם מחפירות רייך ושוקרון ליד מעיין הגיחון (רייך‬
‫ושוקרון ‪ .)359−358 :2009‬הבולה מחפירות שילה‬
‫נמצאה ב"בית הבולות" והיא מתוארכת על פי ההקשר‬
‫הארכיאולוגי שבו היא נמצאה למאה ה–ז' לפנה"ס‪.‬‬
‫החותם מחפירות רייך ושוקרון מתוארך למאה ה–ח'‬
‫לפנה"ס‪.‬‬
‫מקור ההשפעה להצגת ציפור בתנוחה זו הוא בתבליטי‬
‫הארמון של מלכי אשור‪ ,‬דוגמת תבליטי הקיר לאורך‬
‫אחד הקירות של חדר ‪ B‬בארמון הצפון–מערבי בנמרוד‪,‬‬
‫מימיו של אשורנצרפל ה–‪( II‬לוחות ‪ ;B11-B3‬מיוזינסקי‬
‫‪ :1981‬לוח ‪ .)2‬על גבי קיר זה מתואר מסע המלחמה‬
‫של המלך ומעל תיאור הקרב מופיעים עופות דורסים‪,‬‬
‫אשר מתוארים בתנוחה דומה לזו של הציפור המופיעה‬
‫על הבולה מעיר דוד‪ .‬תבליט מהארמון המרכזי בנמרוד‬
‫מימיו של תגלת–פלאסר ה–‪ 727−746( III‬לפנה"ס)‬
‫המתאר הרס וביזה‪ ,‬בעקבות המערכה נגד בבל‪ ,‬כולל‬
‫תיאור של לקיחת שני צלמים (ברנט ופלקנר ‪:1962‬‬
‫לוח ‪ .)VII‬הצלם האחד הוא של אל בעל כובע קרניים‬
‫שאוחז בכלי דמוי את חפירה (ככל הנראה מרדוך)‪.‬‬
‫הצלם השני הוא של ציפור גדולת ממדים המזכירה‬
‫בתנוחתה את הציפור על הבולה הנידונה‪ .‬ברנט ופלקנר‬
‫מזהים את הציפור כעיט ומציעים כי צלם זה היה אחד‬
‫מסמליו של האל נינורתה (ברנט ופלקנר ‪.)17 :1962‬‬
‫על אף התיאורים הדומים בתבליטים הניאו–אשורים‬
‫אין אנו מוצאים את מוטיב הציפור בעלת הכנפיים‬
‫הפרושות בגליפטיקה האשורית בת הזמן‪ .‬נראה‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫שיש להבין את הבולה הנידונה ומקבילותיה המקומיות‬
‫כעדות להשפעה של אומנות התבליט האשורית על‬
‫הגליפטיקה המקומית‪.‬‬
‫‪ .10‬טביעת חותם מגולף בדגם האוחז בקשת (איור ‪)10‬‬
‫‪ 9‬טביעת חותם מגולף בדגם ציפור הפורשת כנפיה‬
‫(באדיבות א' מזר)‬
‫שבר בולה (‪ 0.8x1.3‬ס"מ) עשויה טרה רוסה מקומית‬
‫ועליה טביעה של חותם אובלי‪ .‬מן הטביעה השתמרה‬
‫רק המחצית השמאלית‪ ,‬בה נראית דמות מזוקנת הפונה‬
‫ימינה‪ .‬השיער מונח אסוף על העורף והראש גדול ביחס‬
‫‪94‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫לגוף‪ .‬הדמות לבושה בשמלה בסגנון אשורי המגיעה אל‬
‫מתחת לגובה הברכיים ומותירה את כתפה הימנית של‬
‫הדמות חשופה‪ .‬אניצי בד מקשטים את חלקה התחתון‬
‫והעליון של השמלה‪ .‬על מותנה של הדמות‪ ,‬מצד שמאל‪,‬‬
‫תלויה חרב‪ .‬ידה הימנית מונחת‪ ,‬לכאורה על ניצב החרב‪,‬‬
‫אך הניצב אינו מתואר והיד מונחת על המותן‪ .‬בידה‬
‫השמאלית מחזיקה הדמות קשת דרוכה‪ ,‬אשר מיתרה‬
‫פונה לכיוון הדמות‪ .‬הקשת היא בעלת מתאר מעוגל‬
‫וקצותיה הפונים כלפי חוץ‪ .‬היד האוחזת בקשת מונפת‬
‫לפנים (כלפי ימין)‪ .‬על גב הבולה השתמרו סימני טביעת‬
‫סיבי הפפירוס‪ .‬הבולה נמצאה ברובד אדמה המתוארך‬
‫למן סוף המאה ה–ז' ועד לשנת ‪ 587/6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫חותמות הטביעה המציגים דמות האוחזת בקשת‬
‫נחלקים לארבעה טיפוסים; הטיפוס הראשון של‬
‫חותמות מציג את הקשת לרוב כורע על ברך ומכוון‬
‫‪ 10‬טביעת חותם מגולף בדגם האוחז בקשת (באדיבות א'‬
‫מזר)‬
‫את קשתו לעבר בעל–חיים המצוי בצד הימני של‬
‫הטביעה‪ ,‬כחלק מסצנת ציד (מיטשל וסירייט ‪:2008‬‬
‫מס' ‪ .)484 ,470 ,337 ,46‬הטיפוס של חותמות מתאר‬
‫את הקשת המותח את קשתו באופן דומה‪ ,‬אך ללא‬
‫בעל–החיים מולו (מיטשל וסירייט ‪ :2008‬מס' ‪,426 ,40‬‬
‫‪ ;725 ,706 ,678‬אורנן ואחרים ‪ :2008‬איור ‪ .)7‬הטיפוס‬
‫השלישי כולל דמות ניצבת ומושיטה לפנים קשת לא‬
‫מתוחה (מיטשל וסירייט ‪ :2008‬מס' ‪ .)381‬הטיפוס‬
‫הרביעי מיוצג על–ידי שתי בולות הנושאות כתובת "שר‬
‫העיר" שנחתמו באותו חותם (אביגד תשל"ז‪;69−68 :‬‬
‫אביגד תשל"ח; אביגד תשמ"ו‪ ;10 :‬ברקאי תשל"ז;‬
‫אביגד וזאס ‪ :1997‬מס' ‪ .)402‬בולות אלו מתארות שתי‬
‫דמויות מזוקנות הניצבות זו מול זו‪ .‬הדמות משמאל‬
‫גדולה יותר ואוחזת בידה הימנית קשת דרוכה ושלושה‬
‫חצים‪ .‬קצותיה של הקשת מתקפלים כלפי חוץ בדמות‬
‫ראשי ברווזים‪ .‬ידה השמאלית של הדמות נחה על ניצב‬
‫החרב החגורה על מותנה‪ .‬פריט מוארך ומעוגל בקצה‪,‬‬
‫המתואר כחגור על מותני הדמות‪ ,‬הוא ככל הנראה קצה‬
‫של אשפת חצים‪ .‬הדמות לבושה בלבוש ארוך המעוטר‬
‫בחלקו העליון במעוינים ובחלקו התחתון במשבצות‪.‬‬
‫מתחת לדמות זו מופיע כיתוב התחום באליפסה‬
‫דמוית–כרטוש — "שר הער"‪.‬‬
‫שבר הבולה מעיר דוד דומה מאד למחצית השמאלית‬
‫של בולות "שר העיר"‪ ,‬אך רמת העיצוב והגילוף של‬
‫החותם אשר טבע את הבולה הנידונה היא בצורה ניכרת‬
‫טובה מזו של בולות "שר העיר"; בעוד שהחותם שטבע‬
‫את בולות שר העיר עשוי בסגנון קווי בחריטה‪ ,‬הרי‬
‫שהחותם שטבע את הבולה הנידונה עשוי בסגנון מעוצב‬
‫והפרטים השונים של הדמות‪ ,‬דוגמת הלבוש בסגנון‬
‫‪18‬‬
‫האשורי‪ ,‬מפורטים ועשויים בצורה מדויקת יותר‪.‬‬
‫אביגד וברקאי מסכימים על מקורה האשורי של‬
‫הסצנה המתוארת על גבי בולות "שר העיר"‪ ,‬אך‬
‫חלוקים בדעותיהם לגבי משמעות הסצנה ותאריכה‪.‬‬
‫אביגד סבור כי הסצנה מתארת מלך האוחז בקשת‪,‬‬
‫כאטריבוט מלכותי ואלוהי ומולו ניצב פקיד מלכותי‬
‫המחווה לעומתו‪ .‬ברקאי מפרש את הסצנה כתיאור‬
‫הענקת סמכויות‪ ,‬בו המלך משמאל מעניק את הקשת‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫‪95‬‬
‫לדמות מימין‪ ,‬כאות להסמכתו כשר העיר‪ .‬אביגד טען‬
‫האשורית המשתקפת בבולה הנידונה מצביעה על‬
‫בצדק שאין תקדים לתיאור אמנותי של מעמד מסוג זה הטמעה עמוקה של התרבות האשורית ביהודה ומתאים‬
‫(אביגד תשל"ח) ותיארך את הבולות לתחילת המאה‬
‫ליחסה לתקופת מלכותו של מנשה בתחילת המאה‬
‫ה–ז' לפנה"ס‪ ,‬ימיו של המלך מנשה (‪ 642−698‬לפנה"ס)‪ ,‬ה–ז' לפנה"ס‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ברור שהחותמות שטבעו את‬
‫‪19‬‬
‫בהם חלה השפעה אשורית על הממשל ביהודה‪.‬‬
‫הבולה הנידונה ואת בולות "שר העיר" לא נוצרו לפני‬
‫כפי שקבע אביגד (תשל"ח)‪ ,‬על אף ההשפעה הברורה‬
‫השליש האחרון של המאה ה–ח' לפנה"ס‪ ,‬שכן הקשת‬
‫של האיקונוגרפיה האשורית על בולות "שר העיר"‪ ,‬אין בעלת ראשי הברווזים המופיעה על הבולות לא הייתה‬
‫ספק שהן נחתמו בחותם מקומי; ראשית‪ ,‬עד עתה לא‬
‫בשימוש אצל האשורים קודם לכן‪.‬‬
‫נתגלה חותם טביעה או בולה החתומה בחותם כזה‬
‫המתארים סצנה מסוג זה מחוץ לגבולותיה של יהודה‪ .11 ,‬טביעת חותם מגולף בדגם שתי דמויות מחוות‬
‫או אף מחוץ לגבולותיה של ירושלים‪ .‬האדם אשר ניצב זו לזו (איור ‪)11‬‬
‫מול המלך‪ ,‬היינו שר העיר‪ ,‬מחווה בידו כאשר כף היד‬
‫בולה בעלת מתאר עגול (‪ 1.1x1.1‬ס"מ) עשויה טרה‬
‫פתוחה כלפי המלך‪ ,‬כפי שנהוג לתאר זאת באומנות‬
‫רוסה מקומית‪ ,‬השבורה בחלקה התחתון הימני‪.‬‬
‫המצרית‪ ,‬הפניקית או הסורית ובניגוד לדרך שעושים‬
‫הטביעה שחוקה מאד וקשה לזהות את פרטיה‪ ,‬אך בכל‬
‫זאת באשור — עם היד פתוחה כלפי מעלה ומופנית‬
‫זאת ניתן לזהות את הסצנה המופיעה בה שנעשתה‬
‫פנימה או לחילופין ביד קפוצה עם אצבע אחת מושטת על–ידי חותם שגולף בסגנון המעוצב‪ .‬הסצנה כוללת‬
‫כלפי האל או המלך (אביגד תשל"ח)‪ .‬שנית‪ ,‬בתיאורים שתי דמויות הניצבות זו מול זו‪ .‬הדמות הימנית חוגרת‬
‫האשוריים יד שמאל היא שמונחת על החרב ולא יד‬
‫חרב למותניה‪ ,‬פונה לשמאל ואוחזת במוט ארוך‪,‬‬
‫ימין‪ ,‬כפי שמתואר בבולות שר העיר ובבולה מעיר דוד‪ .‬שהגיע במקור ככל הנראה עד לגובה כתפיה‪ .‬ייתכן‬
‫גם לבושן של הדמויות אינו אשורי ומזכיר תיאורים‬
‫ועל ראשה כובע‪ .‬בידה השנייה היא מחווה לעבר‬
‫באמנות מאזורנו (אורנן תשנ"ח‪ .)243 :‬גם במקרה‬
‫של הבולה הנידונה‪ ,‬על אף המראה האשורי לכאורה‬
‫של לבושה של הדמות‪ ,‬הוא אינו כזה‪ ,‬שכן לא קיימת‬
‫באומנות האשורית שמלה אשר יורדת עד מחצית‬
‫השוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬ראשה של הדמות על הבולה מעיר דוד‬
‫גדול ביחס לאורך הגוף — תכונה הנפוצה באיקונוגרפיה‬
‫של סוריה וארץ ישראל כאשר הם באים לתאר דמות‬
‫בסגנון אשורי (כך למשל גם בפסלי המלכים ממלטיה‬
‫ומתל–פחרייה) ומנוגדת למערכת הפרופורציות‬
‫הנטורליסטית יותר באמנות האשורית עצמה‪ .‬לאור‬
‫כל זאת‪ ,‬נראה שהבולה מעיר דוד נחתמה בחותם‬
‫שגולף ביהודה תחת אותה השראה של אמנות תבליטי‬
‫הקיר של הארמונות האשוריים‪ ,‬שהובילה לגילופו של‬
‫החותם שטבע את בולות "שר העיר"‪ .‬שני החותמות‬
‫נושאים סצנה דומה המתארת דמות של שליט ומולה‬
‫דמות בדרגה נמוכה יותר וגולפו ככל הנראה בעבור‬
‫‪ 11‬טביעת חותם מגולף בדגם שתי דמויות מחוות זו לזו‬
‫איש בכיר בבירוקרטיה היהודאית בירושלים‪ .‬ההשפעה (באדיבות א' מזר)‬
‫‪96‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הדמות השמאלית‪ .‬הדמות השמאלית שבורה בחלקה‬
‫התחתון‪ .‬בחלקה העליון ניתן לראות רק את תווי‬
‫הפנים בצורה כללית ויד אחת המושטת לפנים כאות‬
‫ברכה כלפי הדמות שמימין‪ .‬על גב הבולה ניתן לראות‬
‫את החריץ שהותיר הפתיל שעבר לרוחבה של הבולה‪,‬‬
‫אך לא נראים סימני הטביעה של סיבי הפפירוס‪ .‬הבולה‬
‫נמצאה ברובד אדמה המתוארך למאה ה–ו' לפנה"ס‪.‬‬
‫אף על פי שתיאור של שתי דמויות פונות זו לזו שכיח‬
‫מאד בחותמות‪ ,‬לא מוכרת דוגמה זהה לבולה הנידונה‪.‬‬
‫באמנות המצרית והפניקית נפוצים התיאורים של‬
‫דמויות אוחזות במוט או שרביט‪ ,‬אך הן אינן חגורות‬
‫בחרב‪ .‬כך למשל‪ ,‬דמות האוחזת במוט מופיעה‬
‫בחותמות טביעה פניקיים‪ ,‬המתוארכים למאות‬
‫ה–ח'‪-‬ז' לפנה"ס (גובל ‪ ,120−119 :1993‬מס' ‪,)57−43‬‬
‫אך ללא דמות הניצבת מולה וללא חרב למתניה‪ 20.‬על‬
‫גבי חותם שנמצא בשכם (רייט ‪ ,41 :1963‬איור ‪)6 :18‬‬
‫מופיעה סצנה דומה לזו המופיעה על גבי הבולה מעיר‬
‫דוד‪ ,‬אך הדמות החגורה בחרב אינה אוחזת במוט‪.‬‬
‫בין שתי הדמויות‪ ,‬שאחת מהן מזוהה כאל‪ ,‬ניצב יתד‬
‫הכתיבה (סמלו של נבו) ומסביב לדמויות מופיעים‬
‫מעוין ושבעת הסבתו ‪ −‬סמלים השכיחים בגליפטיקה‬
‫האשורית‪ .‬נראה כי גם החותם שטבע את הבולה מעיר‬
‫דוד נעשה בהשראה אשורית; דמויות אוחזות במטה‬
‫ארוך מופיעות בשני תבליטים בארמון הצפון–מערבי‬
‫של אשורנצרפל ה–‪ II‬בנמרוד (מיוזינסקי ‪ :1981‬לוח ‪:2‬‬
‫‪ )2−1‬ובתבליט נוסף בחדר הכס של שלמנאסר ה–‪,III‬‬
‫אף הוא בנמרוד (מלוואן ‪ :1966‬איור ‪ .)371d‬ניתן‬
‫ללמוד מתיאור זה כי לא רק המלך האשורי הוצג כדמות‬
‫האוחזת במוט וחגורה בחרב‪ ,‬אלא גם מלכים וסלים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי ההשראה ליצירת החותם‬
‫שטבע את הבולה הנידונה‪ ,‬כמו את הבולה של האוחז‬
‫בקשת שנידונה לעיל‪ ,‬הגיעה מן האמנות האשורית‬
‫המונומנטאלית ולא מן הגליפטיקה האשורית‪ .‬למרות‬
‫שתיאורי המלך האוחז במוט בתבליטי הקיר האשוריים‬
‫הן מהמאה ה–ט' לפנה"ס‪ ,‬הרי שיש לתארך את הבולה‬
‫הנידונה לימים שבהם הייתה ההשפעה האשורית‬
‫ביהודה‪ ,‬כלומר למאה ה–ז' לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ .12‬טביעת חותם מגולף בדגם סין מחרן (איור ‪)12‬‬
‫בולה של חותם בעל מתאר אליפטי (‪ 1.3x1‬ס"מ); עשויה‬
‫טרה רוסה מקומית‪ .‬החלק התחתון והימני של הבולה‬
‫שבור וצבעה שחור כתוצאה מחשיפה לשריפה‪ .‬הטביעה‬
‫נעשתה על–ידי חותם מגולף בסגנון קווי אשר טבע גם‬
‫את בולה מס' ‪ .13‬במרכז הטביעה נראה סהר נתמך‬
‫במרכזו על–ידי מוט‪ ,‬ממנו יוצאים שני קווים אלכסוניים‬
‫הפונים כלפי מטה‪ .‬המוט עצמו מונח על כן שחלקו‬
‫העליון רבוע וצר ואילו חלקו התחתון לא השתמר‪.‬‬
‫משמאלו של הסהר מתואר חלקו העליון של עץ סכמתי‪,‬‬
‫אולי ברוש‪ .‬העץ נראה כעלה מוארך עם מילוי בדגם‬
‫אלכסונים‪ .‬מצדו הימני של הסהר מתואר דגם נוסף‪,‬‬
‫ככל הנראה מעוין‪ .‬על גב הבולה‪ ,‬לרוחבה‪ ,‬נראית בליטה‬
‫מוארכת‪ ,‬המצביעה אולי על רווח בין לוחות עץ אליהם‬
‫חוברה הבולה במקור‪ .‬הבולה נמצאה ברובד אדמה‬
‫המתוארך למחצית הראשונה של המאה ה–ה' לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ .13‬טביעת חותם מגולף בדגם סין מחרן‬
‫(איור ‪)13‬‬
‫שבר בולה של חותם בעל מתאר אליפטי (‪ 1.8x2.3‬ס"מ);‬
‫עשויה טרה רוסה מקומית‪ .‬החלק הימני והתחתון של‬
‫הבולה שבור ורק החלק השמאלי של הסצנה השתמר‪,‬‬
‫אך באופן שחוק‪ .‬הטביעה נעשתה על–ידי חותם מגולף‬
‫בסגנון קווי אשר טבע גם את בולה מס' ‪ .12‬במרכז‬
‫הטביעה נראה סהר נתמך במרכזו על–ידי מוט‪ ,‬ממנו‬
‫‪ 12‬טביעת חותם מגולף בדגם סין מחרן (באדיבות א' מזר)‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫יוצאים שני קווים אלכסוניים הפונים כלפי מטה‪ .‬המוט‬
‫מונח על כן גבוה בעל שני חלקים‪ .‬החלק התחתון‬
‫נחלק לשלושה רגיסטרים ונשען על שתי רגלים ואילו‬
‫החלק העליון צר יותר ונחלק לשני רגיסטרים‪ .‬מימין‬
‫לסהר תיאור סכמתי של עץ דמוי עלה מוארך או נוצה‬
‫עם מילוי בדגם אלכסונים‪ .‬בגב הבולה השתמר החריץ‬
‫שהותיר הפתיל שעבר לאורכה‪ ,‬אך לא נראים סימני‬
‫הטביעה של סיבי הפפירוס‪ .‬הבולה נמצאה ברובד אדמה‬
‫המתוארך למחצית הראשונה של המאה ה–ה' לפנה"ס‪.‬‬
‫מוטיב הסהר על גבי עמוד מזוהה במחקר עם פולחנו‬
‫של אל הירח‪ ,‬סין‪ ,‬מחרן והוא אחד המוטיבים הנפוצים‬
‫ביותר במזרח הקרוב הקדום (ראו דיון מקיף אצל‬
‫קיל ‪ ;202−135 :1994‬קיל ‪ ;1998‬קיל ואולינגר ‪:1998‬‬
‫‪ .)306−296‬המוטיב נפוץ על גבי מונומנטים‪ ,‬חותמות–‬
‫גליל וחותמות טביעה בגליפטיקה ניתן לחלק את‬
‫הופעותיו לשלוש קבוצות עיקריות‪ :‬הקבוצה המזרחית‪,‬‬
‫הקבוצה המערבית והקבוצה של אזור חרן‪ .‬החותם‬
‫שטבע את שתי הבולות מעיר דוד שייך לתת–קבוצה‬
‫בקבוצת החותמות המערבית‪ ,‬הכוללת לצד הסהר‬
‫תיאור של עץ דמוי ברוש‪ .‬דוגמאות לתיאורים מעין‬
‫אלה נמצאו באזורנו בתל אל–נצבא (מק'קאון ‪:1947‬‬
‫לוח ‪ ;51 :54‬אורנן תשנ"ח‪ :‬מס' ‪ ,)56‬תל כיסאן‬
‫(ספיקא ‪ :1973‬לוח ‪ ;VIII :1‬אורנן תשנ"ח‪:‬‬
‫מס' ‪ ;57‬קיל ‪ ,287 :1977‬איור ‪ ,211‬לוח ‪D:‬‬
‫‪ ,)IV‬נחשונים (קיל ‪ ,294 :1977‬מס' ‪;223‬‬
‫אורנן תשנ"ח‪ :‬מס' ‪ )58‬וטווילאן (בנט‬
‫‪ :1969‬לוח ‪ ;b :6‬אורנן תשנ"ח‪ :‬מס' ‪.)59‬‬
‫מקבילות אלו אינן ניתנות לתיארוך על סמך‬
‫ההקשר הארכיאולוגי‪ ,‬למעט זו מטווילאן‪,‬‬
‫שמתוארכת לסוף המאה ה–ט' עד המאה‬
‫ה–ח' לפנה"ס‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחינה של‬
‫תיארוך הקבוצה המערבית בכללה מראה‬
‫כי עיקר ההופעה של חותמות הקבוצה הזו‬
‫הוא בין ‪ 630−730‬לפנה"ס ונראה כי יש‬
‫לתארך את החותם שטבע את שתי הבולות‬
‫הנידונות כאן לתקופה זו‪ ,‬אם כי אין לשלול‬
‫לחלוטין תאריך מוקדם יותר‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫מקדשו של סין בחרן היווה את המוקד הפולחני‬
‫החשוב ביותר של הארמים עוד מראשית התיישבותם‬
‫באזור‪ .‬מעמד זה נשמר גם לאחר הכיבוש האשורי‬
‫והפופולאריות של מקדשו של סין בחרן אף עלתה‬
‫במהלך המאה ה–ט' לפנה"ס‪ ,‬תחת שלטון שלמנאסר‬
‫ה–‪ ,III‬אשר היה אחראי לשיפוצים שנערכו במקדש‪.‬‬
‫עם התפשטותם הטריטוריאלית של האשורים‪,‬‬
‫התפשט גם פולחנו של סין מחרן והסמלים הקשורים‬
‫בפולחנו נעשו נפוצים במדיה שונים של האמנות‪.‬‬
‫העובדה שאסרחדון ביקר במקדש סין בחרן לפני שיצא‬
‫למסעותיו במצרים מצביעה על חשיבותו של המקדש‬
‫ומצביעה על כך שהמלכים האשורים ביקשו את ברכתו‬
‫של סין מחרן לפני כל פעולה משמעותית מערבית‬
‫לפרת (קיל ‪ .)68 :1998‬שיפוצים נוספים של המקדש‬
‫נעשו גם בתקופתם של אשורבניפל (מאה ז' לפנה"ס)‬
‫ושל נבונאיד מלך בבל (מאה ו' לפנה"ס)‪.‬‬
‫‪ 13‬טביעת חותם מגולף בדגם סין מחרן (באדיבות א' מזר)‬
‫‪98‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הפופולאריות והחשיבות של פולחן סין בקרב‬
‫הוא תוצר מקומי בהשראה אשורית‪ .‬שתי טביעות‬
‫האשורים מצביעה על כך שהופעתו על גבי הבולות‬
‫של סמלו של סין מחרן (בולות מס' ‪ )13−12‬מצביעות‬
‫מעיר דוד היא פועל יוצא של השפעה אשורית‪ .‬יש‬
‫על השפעה אשורית עקיפה; פולחן זה ארמי במקורו‪,‬‬
‫לציין כי אין זו הפעם הראשונה שסמלו של סין מחרן‬
‫אך התרבות האשורית היוותה את אחד הגורמים‬
‫נתגלה בתחום ירושלים; בולה נוספת הנושאת את‬
‫האחראים לתפוצתו הרחבה (קיל ואולינגר ‪,)296 :1998‬‬
‫סמלו של סין מחרן נמצאה בחפירות שילה בעיר דוד‬
‫ועל כן נראה כי מציאתן של טביעות אלו בירושלים‬
‫משקפת השפעה אשורית על העיר יותר מאשר ארמית‪.‬‬
‫(ברנדל ‪ )65−63 :2000‬וכך גם חותם גליל שנמצא‬
‫‪21‬‬
‫בחפירות שנעשו לאחרונה בגן הקבר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מכלול הבולות והחותמות מחפירות אילת מזר‬
‫כולל מספר בולות שהן תוצר מקומי‪ .‬בקרב אלו ניתן‬
‫דיון‬
‫לראות פריטים המחקים דגמים מרפרטואר הנושאים‬
‫אוסף החותמות והבולות מחפירות אילת מזר בעיר‬
‫המופיעים בגליפטיקה האשורית (פריטים מס' ‪)9−7‬‬
‫דוד מהווה עדות גליפטית לקיומה של השפעה אשורית ופריטים שאינן מחקים חותמות אשוריים‪ ,‬אך מבטאים‬
‫בירושלים של שלהי תקופת הברזל‪ .‬פריטים אחדים‬
‫השפעה חזקה של האמנות המונומנטאלית האשורית‪,‬‬
‫יוצרו באשור ויובאו לירושלים‪ ,‬בעוד מרבית הפריטים בעיקר תבליטי הקיר בארמונות האשוריים (בולות‬
‫מצביעים על דרגות שונות של השפעה של הגליפטיקה מס' ‪ .)11−10‬בולה מס' ‪ 8‬עשויה בסגנון מקומי פשוט‬
‫והאמנות המונומנטאלית האשורית על הגליפטיקה‬
‫וכוללת תיאור של עץ סכמתי עם שמש מכונפת בין‬
‫המקומית; שני פריטים בקורפוס הם יבוא אשורי —‬
‫שתי דמויות של סוגדים ככל הנראה‪ .‬סצנה זו‪ ,‬על אף‬
‫חותם מס' ‪ 1‬שמתאר ספינקס או למסו בתנוחת כריעה ששורשיה נעוצים בסוריה של תחילת האלף השני‪,‬‬
‫שההקבלות הקרובות ביותר אליו מגיעות מהעיר אשור היא תוצר ברור של השפעה אשורית על הגליפטיקה‬
‫ובולה מס' ‪ 2‬שעליה מופיעה טביעה משולשת של כוכב המקומית‪ .‬חותם מס' ‪ 7‬מציג שני סוגדים משני צדי‬
‫בסגנון אשורי טיפוסי‪ .‬יש להניח שנוסע‪ ,‬סוחר‪ ,‬או‬
‫מקטר עם הכיתוב "שלמת" מתחת לסצנה‪ .‬על אף היותו‬
‫אולי דיפלומט הביא פריטים אלו מאשור לירושלים‪.‬‬
‫של החותם מטיפוס מקומי‪ ,‬מקורה של הקומפוזיציה‬
‫לגבי ארבעה פריטים אחרים באוסף לא היה ניתן‬
‫הוא מסופוטמי‪ ,‬כפי שטוענת אורנן‪ ,‬וכפי שעולה מן‬
‫לקבוע בוודאות האם הם מיובאים או שנעשו ביהודה‬
‫המקבילות האשורית‪ .‬בולה מס' ‪ 9‬גם היא בולה עברית‪,‬‬
‫תחת השפעה אשורית חזקה‪ .‬בקבוצה זו מצויה בולה‬
‫אך העיט המתואר עליה עשוי בסגנון כמעט זהה‬
‫מס' ‪ 6‬הנושאת טביעה של שמש מכונפת‪ .‬אמנם אין אף לעיטים המתוארים על גבי תבליטי הקיר בארמונות‬
‫לא חותם טביעה אשורי אחד אשר דומה לה סגנונית‪,‬‬
‫מלכי אשור‪ .‬בולה מס' ‪ 10‬המתארת דמות של שליט‬
‫אך תיאור דומה של השמש המכונפת על גבי מספר‬
‫מקומי ככל הנראה האוחז בקשת מושטת לפנים מזכירה‬
‫חותמות–גליל אשוריים‪ ,‬אם כי במערך שונה ומורכב‬
‫את תיאוריהם של המלכים האשוריים בתבליטי הקיר‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬מחזק את הנטייה לראות בחותם שטבע אותה‬
‫עם זאת‪ ,‬תיאור מעין זה של המלך האשורי נעדר מן‬
‫אם לא יבוא אשורי של ממש‪ ,‬הרי תוצר מקומי שנעשה הגליפטיקה האשורית ואף זו שמחוצה לה‪ 22.‬בולה‬
‫מס' ‪ 11‬מציגה אדם המחווה כלפי שליט חגור עם חרב‬
‫בהשראה של החותמות האשוריים‪ .‬בולות מס' ‪5−3‬‬
‫למותניו האוחז במוט ארוך‪ .‬גם כאן ההקבלה היחידה‬
‫משתייכות לקבוצת החותמות הדו–צדדיים המיוחסת‬
‫לסצנה זו היא על גבי תבליטי הארמון האשוריים‪.‬‬
‫לסגנון הניאו–אימפריאלי הפשוט המתוארך למאות‬
‫התופעה שבה גילוף חותמות מקבל את השראתו מן‬
‫ה–ח'‪-‬ז' לפנה"ס‪ .‬נראה כי מוצאה של הקבוצה הוא‬
‫האמנות המונומנטאלית ולא מאמנות גליפטית אומרת‬
‫מאשור‪ ,‬אך הכוכבים המופיעים על גבי הבולות מעיר‬
‫דוד מרמזים ככל הנראה כי החותם שטבע את הבולות דרשני‪ .‬ניתן להציע שאמן או אמנים ירושלמיים בסוף‬
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫‪99‬‬
‫המאה ה–ח' או במחצית הראשונה של המאה ה–ז' ביקרו הממצא הנידון במאמר זה מדגים שלוש דרגות שונות‬
‫באשור ונחשפו לאמנות התבליט האשורית (בעיקר‬
‫של השפעה אשורית על ירושלים בשלהי תקופת הברזל‪.‬‬
‫בנמרוד ונינווה)‪ ,‬וממנה שאבו את ההשראה ליצירת‬
‫פריטי היבוא מצביעים על קשר בלתי אמצעי בין אשור‬
‫הדגמים על גבי חותמות ממלכתיים ששימשו בכירים‬
‫לירושלים — אם בדרך של מסחר ואם בדיפלומטיה‪ .‬קשר‬
‫בבירוקרטיה היהודאית שישבו בעיר דוד‪ .‬הדגמים‬
‫כזה מסתבר מעצם היותה של ירושלים עיר הבירה של‬
‫שהופיעו על החותמות הללו מהווים למעשה המצאה של יהודה ובה המרכז השלטוני והמנהלי‪ .‬החותם והבולות‬
‫האמנים הירושלמיים ועל כן ניתן להציע שהייתה קיימת המקומיים אשר מעתיקים או מחקים נושאים המופיעים‬
‫בירושלים סדנה ירושלמית שהתמחתה ביצירת חותמות על גבי חותמות אשוריים מצביעים על רצונה של‬
‫עם מוטיבים הנובעים מהאיקונוגרפיה המונומנטאלית‬
‫האליטה הבירוקרטית המקומית לחקות את התרבות‬
‫האשורית עבור המערכת הבירוקרטית של הארמון‬
‫האשורית‪ ,‬אולי מתוך הערצה של הכוח האשורי‪.‬‬
‫בירושלים‪ .‬הנושאים שנבחרו על–ידי אמני הסדנה‬
‫הפריטים שנעשו בהשראה של האמנות המונומנטאלית‬
‫קשורים לשלטון ולצבא‪ ,‬נושאים אשר מופיעים במגוון‬
‫האשורית וכונו כאן תוצרי הסדנה הירושלמית מצביעים‬
‫רחב על גבי תבליטי הקיר האשוריים וייתכן שהעדפה‬
‫על כך שהבירוקרטיה הירושלמית לא הסתפקה רק‬
‫זו היא שדחפה את האמנים לחפש את ההשראה‬
‫ביבוא מקרי של חותמות אשוריים או באימוץ מוטיבים‬
‫לחותמותיהם דווקא באמנות המונומנטאלית‪.‬‬
‫המופיעים על חותמות אשוריים‪ ,‬אלא אף הפיקה‬
‫לסדנה הירושלמית ניתן לייחס גם את בולות "שר העיר" בעצמה חותמות בעלי נושאים וסגנון אשורי‪ ,‬ייחודיים‬
‫שהוזכרו לעיל ואת החותם "לחגב"‪ ,‬שנמצא בחפירות‬
‫לירושלים‪ .‬מכלול החותמות והבולות מחפירות אילת‬
‫ברחבת הכותל המערבי (אורנן ואחרים ‪ :2008‬איור ‪.)7‬‬
‫מזר בעיר דוד מלמד שהתרבות האשורית של ראשית‬
‫יש לציין שהתופעה של העתקת סצנות דווקא מהאמנות המאה ה–ז'‪ ,‬ואולי אף מעט קודם לכן‪ ,‬הייתה מודל‬
‫המונומנטלית האשורית ולא מהאומנות הגליפטית‬
‫לחיקוי והערצה בעיני אנשי המעמד הגבוה בירושלים‪.‬‬
‫זוהתה לראשונה בידי אורנן שניתחה את הדגם המופיע‬
‫נראה שמדובר כאן בתהליך תרבותי עמוק אשר ניתן‬
‫על חותם זה (אורנן ואחרים ‪ .)123-122 :2008‬בממצא‬
‫להגדירו כאשוריזציה של האליטה הירושלמית‪ ,‬תהליך‬
‫מחפירות אילת מזר מעיר דוד יש משום חיזוק לטענותיה‪ .‬המקביל במידת מה לתהליך ההתייוונות שחל על‬
‫אורנן נזהרה מלטעון כי ישנו קשר ישיר בין האמנות‬
‫האליטה ביהודה במהלך התקופה ההלניסטית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫המונומנטאלית האשורית לחותמות הסדנה הירושלמית‬
‫המכלול הנידון מדגיש את הריבוי היחסי של הממצא‬
‫והציעה כי יתכן והיה גורם מתווך‪ ,‬אולי קערות פניקיות‪,‬‬
‫האשורי בירושלים ביחס למיעוטו באתרים אחרים‬
‫שעוטרו אף הן בתיאורים שנלקחו מאמנות התבליט של‬
‫ביהודה‪ ,‬למעט ברמת–רחל‪ .‬יחס זה מדגים‬
‫ארמונות אשור (אורנן ואחרים ‪ .)123−122 :2008‬עם‬
‫בצורה ברורה את היות ירושלים‪ ,‬בניגוד לשאר ערי‬
‫זאת‪ ,‬לדעתי בולות מס' ‪ 11−10‬מצביעות על כך שאמנות יהודה‪ ,‬מרכז בינלאומי קוסמופוליטי אשר ביקרו בו‬
‫החותמות המקומית ינקה את השראתה ישירות מאמנות סוחרים ודיפלומטים אשורים‪ ,‬ארמים‪ ,‬ערבים ובני‬
‫‪23‬‬
‫עמים אחרים‪.‬‬
‫התבליט האשורית‪ ,‬ללא מתווך‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬יש מקום לטענה כי אין ממש בהפרדה בין הסגנון הפניקי‬
‫לבין הסגנון של ממלכת ישראל בתקופה זו‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬לשם הנוחות יכונה במאמר זה הסגנון המושפע‬
‫מהאיקונוגרפיה המצרית בקונסטלציה לבנטינית בשם‬
‫הסגנון הפניקי‪.‬‬
‫‪ 2‬ראו למשל חותם טביעה מתל מיכל (הרצוג ואחרים ‪:1978‬‬
‫תמונה ‪.)11‬‬
‫‪ 3‬תעודה זו (תעודה מס' ‪ )VAT 8754 ,76‬שייכת לארכיב‬
‫מס' ‪ ,15N‬אשר נמצא בבית פרטי בשכבה מעל הארמון‬
‫החדש של התקופה האשורית התיכונה ומתוארך לא יאוחר‬
‫משנת ‪ 626‬לפנה"ס (דלר ואחרים ‪ .)8−7 :1995‬הלוח‬
‫שימש כתעודה המאשרת העברת עבד לרשותם של שני‬
‫אדונים אשוריים (אשור–באני בנו של אשור‪ ...‬ונבו–רשי–אישי‬
‫בנו של פקה–אנא–איסר)‪ .‬על התעודה עצמה היו ארבע‬
‫טביעות שונות (שתיים לכל אחד מהאדונים)‪ ,‬ביניהן טביעת‬
‫הספינקס‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬החלק המציין את התאריך שעל‬
‫גבי לוח זה חסר ולכן לא ניתן לתארך תעודה זו באופן‬
‫מדויק יותר‪.‬‬
‫‪ 4‬אישוש לטענה זו אפשר למצוא בטביעה נוספת שהגיעה‬
‫מאותו המקום על גבי תעודה מס' ‪ ,VAT 8739‬אשר תוארכה‬
‫לשנת ‪ 613‬לפנה"ס‪ .‬תעודה זו נושאת גם היא טביעה של‬
‫חותם טביעה עם תיאור של ספינקס בסגנון דומה‪ ,‬אך‬
‫נבדלת מן החותם הנידון בכך שהספינקס מתואר עומד‬
‫(דלר ואחרים ‪ :1995‬מס' ‪ ,94‬עמ' ‪ ;73−72 ,9−7‬יקוב–רוסט‬
‫‪ :2000‬מס' ‪.)38‬‬
‫‪ 5‬שרואר אף מעלה את הרעיון כי יש זהות בין דמותה של‬
‫אשתר המוקפת בכוכב‪ ,‬כפי שהיא מופיעה בחותמות‬
‫המדוברים‪ ,‬לבין דמותה של "מלכת השמיים" המקראית‬
‫(שרואר ‪.)276−273 :1987‬‬
‫‪ 6‬קולון לא מזכירה בדוגמאות הללו כי מדובר באשתר‪ ,‬אלא‬
‫מכנה את הדמות המופיעה על גבי חותמות הגליל הללו‬
‫'אלה לוחמת'‪.‬‬
‫‪ 7‬תיאורים דומים מופיעים גם מחוץ למדיום הגליפטי‪ .‬למשל‬
‫על גבי אסטלה מתל ברסיפ (בורקר–קלאן ‪ :1982‬מס'‬
‫‪ ,)252‬על תבליט מתקופת אשורבניפל מנינווה (ריד ‪:1977‬‬
‫לוח ‪ )b:3‬ועל תליון מזינג'רלי (וינטר ‪ :1983‬איור ‪.)503‬‬
‫‪ 8‬דיון בנושא החותמות המתארים עץ מקודש בין שתי‬
‫דמויות ראו בדיון בבולה מס' ‪.8‬‬
‫‪ 9‬במאה ה–ז' הייתה גזר מרכז מנהל אשורי (רייך וברנדל‬
‫‪.)54−41 :1985‬‬
‫‪ 10‬בנושא זה דנו‪ ,‬בין השאר‪ :‬שטהלי (‪ ,)1986‬ינובסקי (‪,)1989‬‬
‫סמית (‪ )124−115 :1990‬וקיל ואולינגר (‪.)277 :1998‬‬
‫‪ 11‬כך לדוגמא אבן הגבול של מרדוך–אפל–אידינ השני‪.‬‬
‫‪ 12‬יש לציין שני חותמות‪ ,‬שאף כי מקורם באוספים‪ ,‬הם‬
‫מיוחסים לאתרים בעבר הירדן‪ .‬האחד הוא חותם "שכר"‬
‫אשר נטען כי נמצא באתר של סלת בעבר בירדן (אגלר‬
‫וקיל ‪ ,276 :2006‬מס' ‪ )5‬ואילו השני הוא חותם "אחיחי"‬
‫שנטען כי מקורו בכרך (אגלר וקיל ‪ ,180 :2006‬מס' ‪.)6‬‬
‫‪ 13‬ברצוני להודות לד"ר חגי משגב על הניתוח הפליאוגראפי‬
‫של הכתובת על גבי החותם הנידון‪.‬‬
‫‪ 14‬זאת על אף שלמעשה ישנן הקבלות לצורה זו של העץ‬
‫בחותמות מסופוטמיים (פרנקפורט ‪ :1939‬לוח ‪.)XXXIII. e‬‬
‫‪ 15‬ניתוח פליאוגראפי של הכתובת נעשה על–ידי ענת מנדל‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫לדבריה‪ ,‬כתובות שמקבילות בכמה מאפיינים מצויות‬
‫בקורפוס של אביגד וזאס (‪ )1997‬וביניהן "לאדניו חלדי" (מס'‬
‫‪" ,)51‬לאיעדה" (מס' ‪" ,)62‬לעזא בן בעלחנן" (מס' ‪)297‬‬
‫ו"לעזא בן חתס" (מס' ‪ )298‬וכן אצל דויטש ולמר (‪:2000‬‬
‫מס' ‪" 18‬לחננאל בן יועזר")‪ .‬האל"ף בכתובת היא בעלת‬
‫שני קווים מקבילים‪ ,‬התחתון ביניהם לא חוצה את הרגל‪,‬‬
‫בדומה לאביגד וזאס ‪" :1997‬לצדק בן מכא [לז]כריהו כהן‬
‫דאר" (מס' ‪" ,)29‬לעזא בן חתס" (מס' ‪ .)298‬גם האל"ף‬
‫שמופיעה בכתבת השילוח דומה‪ .‬הלמ"ד מרובעת וזוויתית‪,‬‬
‫ויוצרת משולש כמעט סגור‪ ,‬כפי שזה אצל אביגד וזאס‬
‫‪" :1997‬לאבגיל אשת עשיהו" (מס' ‪" ,)31‬לאחיו בן שאל"‬
‫(מס' ‪" ,)56‬לעליו" (מס' ‪ — 313‬ההקבלה הקרובה ביותר)‪,‬‬
‫"לעשיו בן יוקם" (מס' ‪" ,)316‬לשלמיהו שרמלך" (מס'‬
‫‪" ,)368‬לשמע בן זכריו" (מס' ‪" ,)371‬לשמע בן יוסתר" (מס'‬
‫‪ .)372‬היו"ד בעלת קו אופקי תחתון העובר מעט את הקו‬
‫העליון‪ .‬להקבלות לעניין הזה‪ ,‬ראו דויטש ולמר ‪ :2000‬מס' ‪7‬‬
‫("ליכליו בן סערי"); אביגד וזאס ‪[" :1997‬למ]יאמן [בן] עפי"‬
‫(מס' ‪" ,)539‬למיר[ב](?) ישמעאל" (מס' ‪" ,)540‬צפן עזריהו"‬
‫(מס' ‪ .)699‬חריגת האות יו"ד מן המסגרת אינה נדירה‪ ,‬כפי‬
‫שניתן לראות אצל אביגד וזאס (‪ :)1997‬מס' ‪,70 ,62 ,41 ,6‬‬
‫‪ .336 ,167 ,95 ,71‬על סמך המקבילות הפליאוגראפיות‬
‫ניתן לתארך את החותם שטבע את הבולה הזו למחצית‬
‫השנייה של המאה ה–ח' לפנה"ס‪.‬‬
‫להפניות נוספות ראו‪ :‬אורנן תשנ"ח‪ ,239 :‬הערה ‪.956‬‬
‫ההבדל הבולט הוא העדרה של הקערה ביד המורמת‬
‫ברוב הדוגמאות המקומיות (בחותם מבית–שאן מופיע‬
‫כלי שונה)‪ .‬כן נוספו בחותמות המקומיים אטריבוטים של‬
‫אלים שונים‪ ,‬דוגמת הסהר של סין מחרן‪ ,‬שאינם מופיעים‬
‫בדוגמאות האשוריות‪ .‬גם הלבוש איננו זהה בחותמות‬
‫האשוריים והמקומיים‪.‬‬
‫גם בבולות "שר העיר" וגם בבולה הנידונה חל בלבול‬
‫בנוגע לצד שבו אמורה החרב להיות חגורה; על פי המקור‬
‫האשורי‪ ,‬כפי שניתן לראות למשל בתבליטי הקיר בארמון‬
‫הצפון–מערבי שבנמרוד (למיוזינסקי ‪ :1981‬לוח ‪,)B-12 :2‬‬
‫המלך האשורי חוגר את חרבו על שמאלו ומניח את ידו‬
‫השמאלית עליה‪ .‬בבולות "שר העיר" מניח המלך את‬
‫ידו הימנית בצורה אלכסונית על ניצב החרב‪ ,‬וגם בבולה‬
‫מעיר דוד מניח המלך את ידו הימנית על ניצב החרב‪,‬‬
‫שכאמור איננו מתואר‪ .‬הקשת בבולה מעיר דוד מוארכת‬
‫ואינה בעלת מתאר משולש‪ .‬בבולות "שר העיר" אין‬
‫תיאור של מיתר הקשת ואילו בבולה שבידינו הוא מתואר‬
‫בצורה ברורה‪ .‬לדמות בבולה מעיר–דוד אין אשפת חצים‬
‫על מותנה‪ .‬השבר בבולה שלנו עובר בדיוק במקום שבו‬
‫נמצאים החצים בבולות "שר העיר" ועל כן לא ניתן לדעת‬
‫אם הם הופיעו גם כאן‪.‬‬
‫על אף שהבולה מגיעה משוק העתיקות טען אביגד (‪:1976‬‬
‫‪ )181‬שנמצאה במכלול שכלל חומר משלהי המאה ה–ז'‪.‬‬
‫ייתכן שהוא מתייחס למכלול הבולות שהגיע לידיו יחד עם‬
‫בולת "שר העיר"‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אביגד אינו שש לתארך את‬
‫הבולה לשלהי המאה ה–ז'‪ ,‬מאחר ואלו הם ימיו של יאשיהו‬
‫מלך יהודה שבתקופתו השליטה האשורית על יהודה נחלשה‬
‫מאד (אביגד תשל"ז‪ .)69 :‬ברקאי מייחס את הבולה למחצית‬
‫השנייה של המאה ה–ח'‪ ,‬אך אינו מנמק את הצעתו‪.‬‬
101
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים‬
‫ להבדיל מדמויות אחרות האוחזות בקשת ומתוארות כחלק‬2
2
.10 '‫ ראו לעיל בדיון בבולה מס‬.‫מסצנות של ציד או קרב‬
‫ סיבה אפשרית נוספת לייחודה של ירושלים ביחס לשאר‬23
‫יהודה נובע אולי מהיחסים המיוחדים ששררו בין בית‬
‫ לזה האשורי (דאלי‬,‫ שישב בירושלים‬,‫המלוכה היהודאי‬
.)2004
1994 ‫אלבנדה‬
P. Albenda, "Assyrian Sacred Trees in the Brooklyn
Museum," Iraq 56 (1994), pp. 123−133.
1972 ‫אמייה‬
P. Amiet, La Glyptique Susienne des origines à l'époque
des Perses achéménides. Cachets, sceaux-cylindres et
empreintes antiques découverts à Susa de 1913 à 1967.
Mémoires de la Délégation Archéologique en Iran 43, Vol.
1: Texte; Vol. 2: Planches, Paris 1972.
1986 ‫בורדרוי‬
P. Bordreuil, Catalogue des sceaux ouest-sémitiques
inscrits de la Bibliothèque Nationale, du Musée du Louvre
et du Musée biblique de Bible et Terre Sainte, Paris 1986.
1976 ‫בורדרוי ולמר‬
P. Bordreuil and A. Lemaire, "Nouveaux sceaux hébreux,
araméens et ammonites," Semitica 26 (1976), pp. 45−63.
1982 ‫בורקר–קלאן‬
J. Börker-Klähn, Altvorderasiatische Bildstelen und
vergleichbare Felsreliefs, Mainz 1982.
1988 ‫ביוקנן ומורי‬
B. Buchanan and P.R.S. Moorey, Catalogue of Ancient
Near Eastern Seals in the Ashmolean Museum III, The
Iron Age Stamp Seals, Oxford 1988.
1969 ‫בנט‬
C.-M. Bennett, "Tawilan (Jordanie)," Revue Biblique 76
(1969), pp. 386−390.
1982 ‫בק‬
P. Beck, "The Drawings from Horvat Teiman (Kuntillet
ʿAjrud)," Tel Aviv 9 (1982), pp. 3−68.
2000 ‫ברנדל‬
B. Brandl, "Bullae with Figurative Decoration," In: D. T.
Ariel (ed.), City of David Excavations Final Report VI
(Qedem 41), Jerusalem 2000, pp. 58−74.
1959 ‫ברנט‬
R.D. Barnett, Les reliefs des palais Assyriens, Paris 1959.
‫ברקאי תשל"ז‬
,)‫ קדמוניות י' (תשל"ז‬,"‫ "בולה שנייה של שר–העיר‬,‫ג' ברקאי‬
.71−69 '‫עמ‬
1993 ‫גובל‬
E. Gubel, "The Iconography of inscribed Phoenician
Seals," In: B. Sass and Ch. Uehlinger (eds.), Studies in the
Iconography of Northwest Semitic Inscribed Seals (OBO
125), Fribourg 1993, pp. 101−129.
1966 ‫ג'יימס‬
F. James, The Iron Age at Beth Shan, A Study of Levels
VI-V, Philadelphia 1966.
‫) אשר‬1203 '‫ מס‬:1997 ‫ להוציא חותם אחד (אביגד וזאס‬2
0
.‫מציג דמות מכונפת האוחזת במוט ומולה דמות נוספת‬
‫חותם זה שונה מהחותם שטבע את הבולה שבידינו ואף‬
.)456 :1997 ‫חשוד כזיוף ולפיכך אינו נידון כאן (אביגד וזאס‬
‫ החותם נמצא בניפוי של מילויים שהכילו חומר רומי–ביזנטי‬21
‫ ברצוני להודות לד"ר יחיאל זלינגר‬.‫והוא טרם פורסם‬
.‫שהתיר לי להזכירו כאן‬
‫ביבליוגרפיה‬
1976 ‫אביגד‬
N. Avigad, "The Governor of the City," Israel Exploration
Journal 26 (1976), pp. 178−182.
‫אביגד תשל"ז‬
.69−68 '‫ עמ‬,)‫ (תשל"ז‬38−39 ‫ קדמוניות‬,"‫ "שר העיר‬,‫נ' אביגד‬
‫אביגד תשל"ח‬
‫"בולה שנייה של‬,‫ ג' ברקאי‬:‫ "תגובות והערות על‬,‫נ' אביגד‬
41 ‫ קדמוניות‬,"71−69 '‫ עמ‬,)‫ י' (תשל"ז‬,‫ קדמוניות‬,"‫שר–העיר‬
.34 '‫ עמ‬,)‫(תשל"ח‬
1978 ‫אביגד‬
N. Avigad, "Gleaning from Unpublished Ancient Seals,"
Bulletin of the American School of Oriental Research 230
(1978), pp. 67−69.
‫אביגד תשמ"ו‬
‫ אודים מוצלים מארכיון‬,‫ בולות עבריות מימי ירמיהו‬,‫נ' אביגד‬
.‫ ירושלים תשמ"ו‬.‫תעודות‬
1997 ‫אביגד וזאס‬
N. Avigad and B. Sass, Corpus of West Semitic Stamp
Seals, Jerusalem 1997.
2006 ‫אגלר וקיל‬
J. Eggler and O. Keel, Corpus der Siegel-Amulette aus
Jordanien (OBO 25), Fribourg 2006.
1993 ‫אורנן‬
T. Ornan, "The Mesopotamian Influence on West Semitic
Inscribed Seals: A Preference for the Depiction of
Mortals," In: B. Sass and Ch. Uehlinger (eds.), Studies in
the Iconography of Northwest Semitic Inscribed Seals
(OBO 125), Fribourg 1993, pp. 52−73.
‫אורנן תשנ"ח‬
‫ "השפעות מסופוטמיות בחותמות מארץ ישראל‬,‫ט' אורנן‬
‫ עבודה לשם קבלת‬,"‫ומעבר הירדן באלף הראשון לפני הספירה‬
.‫ תל–אביב תשנ"ח‬,‫ אוניברסיטת תל–אביב‬,‫תואר דוקטור‬
2001 ‫אורנן‬
T. Ornan, "Ištar as Depicted on Finds from Israel," In: A.
Mazar (ed.), Studies in the Archaeology of the Iron Age in
Israel and Jordan, Sheffield 2001, pp. 235−256.
2005 ‫אורנן‬
T. Ornan, "A Complex System of Religious Symbols," In:
C.E. Suter and Ch. Uehilinger (eds.), Crafts and Images in
Contact, Fribourg 2005, pp. 207− 241.
2008 ‫אורנן ואחרים‬
T. Ornan, Sh. Weksler-Bdolah, Z. Greenhut, B. Sass, and Y.
Goren, "Four Hebrew Seals, One Depicting an AssyrianLike Archer, from the Western Wall Plaza Excavation,
Jerusalem," 'Atiqot 60 (2008), pp. 115−129.
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
und im Alten Testament, Vol. I: Alter Orient, NeukirchenVluyn 1989.
1997 ‫יקוב–רוסט‬
L. Jakob-Rost, Die Stempelsiegel im Vorderasiatischen
Museum, Berlin 1997.
2000 ‫יקוב–רוסט‬
L. Jakob-Rost et al., Neuassyrische Rechtsurkunden II.
Berlin 2000.
‫כהן וישראל תשנ"ה‬
‫ חדשות‬,"1994−1990 ‫ "עין חצבה‬,‫ר' כהן וי' ישראל‬
.102−96 '‫ עמ‬,)‫ארכיאולוגיות ק"ג (תשנ"ה‬
1938 ‫לוד ואלטמן‬
G. Loud and C.B. Altman, Khorsabad, The Citadel and the
Town II, Chicago 1938.
1985 ‫למברט‬
W.G. Lambert, "Trees, Snakes and Gods in Ancient Syria
and Anatolia," Bulletin of the School of Oriental and
African Studies 48 (1985), pp. 435−451.
1939 ‫למון ושיפטון‬
R.S. Lamon and G.M. Shipton, Megiddo I, Seasons of
1925−34, Strata I−IV, Chicago 1939.
1983 ‫למר‬
A. Lemaire, "Nouveaux sceaux nord-ouest sémitiques,"
Semitica 33 (1983), pp. 17−31.
1990 ‫למר‬
A. Lemaire, "Cinq nouveaux sceaux inscrit ouestsemitiques," Studi Epigrafici e Linguistici 7 (1990),
pp. 97−109
2008 ‫מאייר‬
J.-W. Meyer, Die eisenzeitlichen Stempelsiegel aus
dem 'Amuq-Gebiet. Ein Beitrag zur Ikonographie
altorientalischer Siegelbilder (OBO 28), Fribourg 2008.
1964 ‫מד'לום‬
T.A. Madhloom, "More Notes on the Near Eastern Griffin,"
Sumer 20 (1964), pp. 57−61.
1970 ‫מד'לום‬
T.A. Madhloom, The Chronology of Neo-Assyrian Art,
London 1970.
1940 ‫מורטגט‬
A. Moortgat, Vorderasiatische Rollsiegel: Ein Beitrag zur
Geschichte der Steinschneidekunst, Berlin 1940.
2009 ‫מזר‬
E. Mazar, The Palace of King David, Excavation at the
Summit of the City of David, Preliminary Report of
Seasons 2005−2007, Jerusalem 2009.
2010 ‫מזר‬
,"2005-2010 ,‫ "החפירות בראש גבעת עיר דוד ובעופל‬,‫א' מזר‬
.88−80 '‫ עמ‬,)2010( 140 ‫קדמוניות‬
1981 ‫מיוזינסקי‬
J. Meuszy ´nski, Die Rekonstruktion der
Reliefdarstellungen und ihrer Anordnung
im
ַ
Nordwestpalast von Kal hu (Nimrud), Mainz 1981.
˘
2008 ‫מיטשל וסירייט‬
T.C. Mitchell and A. Searight, Catalogue of Western
Asiatic Seals in the British Museum, Stamp seals III:
102
1941 ‫גלינג‬
K. Galling, "Beschriftete Bildsiegel des ersten
Jahrtausends v. Chr., vornehmlich aus Syrien und
Palästina," Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins
64 (1941), pp. 121−202.
2004 ‫דאלי‬
S. Dalley, "Recent Evidence from Assyrian Sources for
Judaean History from Uzziah to Manasseh," Journal for
the Study of the Old Testament 28/4 (2004), pp. 387−401.
1999 ‫דויטש‬
R. Deutsch, Messages from the Past, Hebrew Bullae from
the Time of Isaiah through the Destruction of the First
Temple, Tel-Aviv 1999.
1934 ‫דירינגר‬
D. Diringer, Le iscrizioni antico-ebraiche palestinesi,
Florence 1934.
1995 ‫דלר ואחרים‬
K. Deller et al., "Neo-Assyrian Texts from Assur Private
Archives in the Vorderasiatisches Museum of Berlin,"
State Archives of Assyria Bulletin IX, Padova 1995.
‫הסטרין ודייגי–מנדלס תשל"ח‬
,‫ עבריים‬,‫ חותמות מימי בית ראשון‬,‫ר' הסטרין ומ' דייגי–מנדלס‬
.‫ ירושלים תשל"ח‬,‫ פניקיים וארמיים‬,‫ מואביים‬,‫עמוניים‬
1992 ‫הרבורדט‬
S. Herbordt, Neuassyrische Glyptik des 8.−7. Jh. v. Chr.
unter besonderer Berücksichtigung der Siegelungen auf
Tafeln und Tonverschlüssen, Helsinki 1992.
1962 ‫הרודה‬
B. Hrouda, Tell Halaf IV: Die Kleinfunde aus historischer
Zeit, Berlin 1962.
1978 ‫הרצוג ואחרים‬
Herzog et al., "Tel Michal. A Coastel Site in the Sharon
Plain," Expedition 20/4 (1978), pp. 44−49
1985 ‫וייס‬
H. Weiss (ed.), Ebla to Damascus, Art and Archaeology of
Ancient Syria, Washington D.C. 1985.
1983 ‫וינטר‬
U. Winter, Frau und Gottin (OBO 53), Fribourg and
Göttingen 1983.
1903 ‫ונסן‬
L.H. Vincent, "Notes d'épigraphie palestinienne," Revue
Biblique 12 (1903), pp. 604−612.
1996 ‫טסייה‬
B. Teissier, Egyptian Iconography on Syro-Palestinian
Cylinder Seals of the Middle Bronze Age (OBO.SA 11),
Fribourg and Göttingen 1996.
1963 ‫ידין‬
‫ תורת המלחמה בארצות המקרא לאור הממצאים‬,‫י' ידין‬
.1963 ‫ רמת גן‬,‫הארכיאולוגים‬
1991 ‫יון‬
M. Yon, Arts et industries de la pierre, Ras ShamraOugarit VI, Paris 1991.
1989 ‫ינובסקי‬
B. Janowski, Rettungsgewißheit und Epiphanie des Heils:
Das Motiv der Hilfe Gottes "am Morgen" im Alten Orient
103
‫עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים‬
1993 ‫פרפולה‬
I. Parpola, "The Assyrian Tree of Life: Tracing the Origins
of Jewish Monotheism and Philoso­phy," Journal of NearEastern Studies 52 (1993), pp. 161−208.
1949 ‫פרקר‬
B. Parker, "Cylindrer Seals from Palestine," Iraq 11 (1949),
pp. 1−43.
1955 ‫פרקר‬
B. Parker, "Excavations at Nimrud 1949−1953: Seals and
Impressions," Iraq 17 (1955), pp. 93−125.
1962 ‫פרקר‬
B. Parker, "Seals and Seal Impressions from the Nimrud
Excavations, 1955−58," Iraq 24 (1962), pp. 26−40.
1981 ‫קולון‬
D. Collon, "The Aleppo Workshop," Ugarit-Forschungen
13 (1981), pp. 33−43.
2001 ‫קולון‬
D. Collon, Catalogue of the Western Asiatic Seals in the
British Museum: Cylinder Seals V: Neo-Assyrian and
Neo-Babylonian Periods, London 2001.
1977 ‫קיל‬
O. Keel, Jahwe-Visionen und Siegelkunst, Eine neue
Deutung der Majestätsschilderungen in Jes 6, Ez 1 und
10 und Sach 4, Stuttgart 1977.
1980 ‫קיל‬
O. Keel, "La glyptique", In: J. Briend and J.B. Humbert
(eds.), Tell Keisan (1971-1976): Une cité phénicienne en
Galilée (OBO.SA 1), Fribourg 1980, pp. 257−295.
1994 ‫קיל‬
O. Keel, "Das Mondemblem von Harran auf Stelen und
Siegelamuletten und der Kult der nächt­lichen Gestrine
bei den Aramäern," In: O. Keel (ed.), Studien zu den
Stempelsiegln aus Palästina / Israel IV (OBO 135),
Fribourg and Göttingen 1994, pp. 135−202.
1997 ‫קיל‬
O. Keel, Corpus der Stempelsiegel-Amulette aus
Palästina/Israel, Von den Anfängen bis zur Perserzeit,
Katalog Band I: Von Tell Abu Fara bis Atlit (OBO.SA 13),
Freiburg and Göttingen 1997.
1998 ‫קיל‬
O. Keel, Goddesses and Trees, New Moon and Yahweh,
Ancient Near Eastern Art and the Hebrew Bible, Sheffield
1998.
1998 ‫קיל ואולינגר‬
O. Keel and Ch. Uehlinger, Gods, Goddesses and the
Images of God in Ancient Israel, Minneapolis 1998.
1991 ‫קיל–לוי‬
H. Keel-Leu, Vorderasistische Stempelsiegel, Die
Sammlung des Biblischen Instituts der Uni­versität
Freiburg Schweiz (OBO 110), Fribourg and Göttingen
1991.
1957 ‫קרופוט ואחרים‬
J.W. Crowfoot et al., Samaria-Sebaste III: The Objects
from Samaria, London 1957.
Impressions of Stamp Seals on Cuneiform Tablets, Clay
Bullae, and Jar Handles, Leiden 2008.
1966 ‫מלוואן‬
M. Mallowan, Nimrud and its Remains I, II, London 1966.
1970 ‫מלוואן ודייוויס‬
M. Mallowan and L.G. Davies, Ivories in Assyrian Style,
Ivories from Nimrud (1949−1963) II, London 1970.
1912 ‫מקליסטר‬
R.A.S. Macalister, The Excavations of Gezer 1902−1905
and 1907−1909, vol. I, London 1912.
1947 ‫מק'קאון‬
C.C. MacCown, Tell en-Nasbeh I, Archaeological and
Historical Results, New Haven 1947.
1975 ‫מרחב‬
R. Merhav, "Ceremonial and Everyday Use of the Bucket
in Mesopotamia and Neighbouring Lands," The Israel
Museum News 11 (1975), pp. 67−82.
1990 ‫מרכוס‬
M.I. Marcus, "Centre, Province and Periphery: A New
Paradigm from Iron-Age Iran," Art History 13/2 (1990),
pp. 129−150.
1992 ‫מרצאן‬
J. Marzahn, The Ishtar Gate, The Processional Way, The
New Year Festival of Babylon, (Staatliche Museen zu
Berlin, Vorderasiatisches Museum), Mainz 1992.
1990 ‫מת'יוס‬
D.M. Matthews, Principles of Composition in Near
Eastern Glyptic of the Later Second Mil­lennium B.C.
(OBO.SA 8), Fribourg and Göttingen 1990.
1990 ‫סמית‬
M.S. Smith, The Early History of God: Yahweh and the
Other Deities in Ancient Israel, San Francisco 1990.
1973 ‫ספיקא‬
A. Spycket, "Le culte du dieu-lune à Tell Keisan," Revue
Biblique 80 (1973), pp. 383−395.
1987 ‫פאליי וסובולווסקי‬
S.M. Paley and R.P. Sobolewski, The Reconstruction of
the Relief Representations and their Positions in the
Northwest-Palace at Kalhu (Nimrud) II, Mainz 1987.
1948 ‫פורדה‬
E. Porada, Corpus of Near Eastern Seals in North
American Collections I: The Pierpont Morgan Library,
Washington 1948.
1993 ‫פורטר‬
B. Porter, "Sacred Trees, Date Palms, and the Royal Person
of Ashurbanipal II," Journal of Near-Eastern Studies 52
(1993), pp. 129−139.
1990 ‫פראר‬
D. Parayre, "Les cachets ouest-sémitiques à
travers l'image du disque solaire ailé (perspective
iconographique)," Syria 67 (1990), pp. 270−301.
1939 ‫פרנקפורט‬
H. Frankfort, Cylinder Seals, London 1939.
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
2009 ‫רייך ושוקרון‬
‫ "שני חותמות ושלוש בולות בכתב עברי‬,‫ר' רייך וא' שוקרון‬
'‫ עמ‬,2009 ‫ ירושלים‬,‫ ארץ ישראל כ"ט‬,"‫מעיר דוד בירושלים‬
.362−358
1986 ‫שטהלי‬
H.-P. Stähli, Solare Elemente im Jahweglauben des Alten
Testaments (OBO 66), Fribourg 1985.
1987 ‫שרואר‬
S. Schroer, In Israel gab es Bilder, Nachrichten von
darstellender Kunst im Alten Israel (OBO 74), Fribourg
and Göttingen 1987.
104
1977 ‫ריד‬
J.E. Reade, "Shikaft-i Gulgul: Its Date and Symbolism,"
Iranica Antiqua 12 (1977), pp. 33−44.
1962 ‫רייט‬
G.E. Wright, "Selected Seals from the Excavations at
Balatah (Shechem)," Bulletin of the American School of
Oriental Research 167 (1962), pp. 5−13.
1963 ‫רייט‬
G.E. Wright, "The Fourth Campaign at Balatah
(Shechem)," Bulletin of the American School of Oriental
Research 169 (1963), pp. 1−64.
1985 ‫רייך וברנדל‬
R. Reich and B. Brandl, "Gezer Under Assyrian Rule,"
Palestine Exploration Quarterly 117 (1985), pp. 41−54.
J E R U S A L E M AFTER THE ISLAMIC CONQUEST:
N E W D I S C O VER IES
125
136
149
161
Manufacture of Bone Items from the Early Islamic Period in Givati Parking
Lot Excavations
Ariel Shatil
New Discoveries in the Via Dolorosa – Excavations and
a Survey in the Austrian Hospice and at the Vicinity of the "Ecce Homo" Arch
Shua Kisilevitz and Roie Greenwald
The Market Street of Crusader Jerusalem in Light of
a Recent Archaeological Excavation
Yechiel Zelinger and Michael Ehrlich
Antique Maps of Jerusalem as Sources for its History:
Methodological Lessons
Rehav (Buni) Rubin
N ew finds AT HER OD IU M
181
194
199
New Findings at Herodium by the Ehud Netzer's Expedition
Yakov Kalman, Rachel Chachy, Oren Gutfeld and Roi Porat
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Greek and Latin Inscriptions
Avner Ecker
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Aramaic Inscription
Esther Eshel
CONTENTS
7
9
25
Editorial Introduction
David Amit, Guy D. Stiebel, Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami
Excavations in Jerusalem and its Region, 2011−2012
Doron Ben-Ami
Preservation and Development Works Conducted during 2012 in the
City of David, the Ophel and along the Tyropoeon Valley
Shahar Puni
J E R U S A L E M AND THE JUDAEAN FOOTHILLS:
TH E E A R LY PER IOD S
35
7*
50
66
A Settlement and a Cemetery from the Intermediate Bronze
Age in Ramat Bet Shemesh
Yitzhak Paz
A Settlement from the Intermediate Bronze Age –
Middle Bronze II in Newe Shalom
Dan Benjamin Storchan
Cult in Khirbet Qeiyafa from the Iron Age IIa –
Cult Rooms and Shrine Models
Yosef Garfinkel and Saar Ganor
Remarks on the Archaeology of Jerusalem in the Persian Period
Hillel Geva
N E W S T U D I ES IN EPIGRAPHY AND GLYPTICS
83
105
110
Assur in Jerusalem – New Glyptic Evidence of the Assyrian
Influence on Jerusalem
Ariel Winderbaum
The Seal Found near the Western Wall – A Suggestion
for Its Meaning and Use
Shlomo Naeh
A Graffito Bearing the Name of Trajan in a Cave at Kh. ʾArâk Hâla
North of Bet Guvrin
Boaz Zissu, Boaz Langford, Avner Ecker and Esther Eshel
Israel Antiquities
Authority
Jerusalem Region
The Hebrew University
of Jerusalem
The Faculty of Humanities
Institute of Archaeology
The Jerusalem
Development
Authority
New Studies
in the Archaeology
of Jerusalem
and its Region
Collected Papers
Volume VI
Editors:
David Amit, Guy D. Stiebel
Orit Peleg-Barkat
and Doron Ben-Ami
Jerusalem 2012