אפקט סניאק דו"ח מסכם -מעבדה 6 מגישים: גאורגיי שולגה 321026254 דניס פרכרסט 317400216 מדריך: אולג אנטונוב אפקט סניאק תוכן עניינים רקע תאורטי: תמונת התאבכות של שני גלים אינטרפרומטר ואפקט סניאק ............................. 3................................................................ ............................... 4.. ................................................................ מטרות ותאור הניסוי: מטרות הניסוי תאור מערכת הניסוי תאור הניסוי ...................... ................................ 5 ................................................................ ................................ ............. 5 ................................................................ ........................ ................................ 6 ................................................................ עיבוד תוצאות הניסוי: חלק :Iמציאת מהירות זוויתית ע"י ניתוח וידאו חלק :IIמציאת מהירות זוויתית בעזרת אוסצילוסקופ חלק :IIIהשוואה בין תוצאות המתקבלות בשתי המדידות מסקנות והצעות לשיפור ................................ ......... 7 ................................ ............................. 9 ................................ ....................... ................................ 11 ................................ 13 ... ................................................................ קוד MATLAB ................ ................................ 14 ................................................................ ביבליוגרפיה ................... ................................ 16 ................................................................ עמוד 2 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק רקע תאורטי תמונת התאבכות של שני גלים: ניתן לתאר חלקיק כגל מישורי המתקדם במרחב באמצעות הפונקציה: Ae ikx כאשר - A :אמפליטודת הגל - k ,וקטור הגל של החלקיק .גל המתקדם מרחק x0צובר פאזה ששיעורה :kx0 תמונה :1פאזת גל המובע באמצעות אקספוננט נתייחס לשני גלים שווי אמפליטודה ושווי פאזה Ψ1 ,ו Ψ2 -הנעים ממקור גלים לעבר נקודה Ψ1 . Pעובר את המרחק x1בדרכו לנקודה ואילו Ψ2עובר את המרחק .x2 הפרש הפאזה בין הגלים בנקודה Pנתון על ידי : x 2 k ( x2 x1 ) כאשר – 𝜆 :אורך הגל .העוצמה , ,בנקודה Pיחסית לריבוע סכום האמפליטודות: ]) 2 A2 2 A2 Cos[k ( x2 x1 2 I 1 2 מכאן שעבור 2n x n :תתקבל תמונת התאבכות בונה .באופן דומה, תתקבל תמונת התאבכות הורסת עבור: 1 2 . 2n x (n ) סה"כ נקבל על המסך תמונת התאבכות של טבעות קונצנטריות. עמוד 3 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק אינטרפרומטר ואפקט סניאק: אפקט סניאק הוא היווצרות הפרש פאזה הנצברת לאורך זרועות של אינטרפרומטר, המסובב סביב צירו .קרן הנכנסת לאינטרפרומטר בנקודה ( Aתמונה )2מתפצלת לשתי קרניים ע"י ,beam splitterהאחת מתקדמת עם כוון השעון והשנייה כנגד כוון השעון. אם האינטרפרומטר לא מסתובב ,הקרניים מגיעות לנקודה Bכעבור זמן: c t כאשר – ρ :רדיוס האינטרפרומטר – c ,מהירות הגל ,במקרה שלנו אור .אם מסובבים את האינטרפרומטר סביב ציר הניצב לו ונמצא במרכזו ,במהירות זוויתית ,הקרן הנעה עם כוון הסיבוב צריכה לעבור מרחק גדול יותר מ πρ -על מנת להגיע לנקודה Bהיות והאינטרפרומטר מסתובב בזווית קטנה במהלך הזמן הדרוש לקרן להשלים מהלך זה. באופן דומה ,הקרן הנעה נגד כוון הסיבוב צריכה לעבור מרחק קטן יותר מ πρ -על מנת להגיע לנקודה . B תמונה :2הפרש הדרכים האופטיות באינטרפרומטר סניאק נסמן ב t+ -את הזמן הדרוש לקרן הנעה עם כוון הסיבוב להגיע לנקודה :B c t c t באותו אופן ,נסמן ב t - -את הזמן הדרוש לקרן הנעה נגד כוון הסיבוב להגיע לנקודה :B c t c t הפרש הזמנים , Δt ,נתון על ידי: 2 2 2 c 2 2 2 c2 2 t t t כאשר במעבר האחרון הנחנו שמהירות משיקית בסיבוב קטנה בהרבה ממהירות האור. 2 2 L c t הפרש הדרכים שעברו הקרניים , ΔL ,נתון על ידי: c 4 A k L הפרש הפאזה , ,נתון על ידי: c כאשר Aהוא שטח האינטרפרומטר. עמוד 4 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק מטרות ותאור הניסוי מטרות הניסוי: הכרות עם אינטרפרומטר סניאק חקירת אפקט סניאק תיאור המערכת הניסוי: עמוד 5 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק תאור הניסוי: תחילה עלינו להרכיב את המערכת כפי שהיא מופיעה ב"-מערכת הניסוי". ניתן לראות כי אור מלייזר נכנס לפינהול .ביציאה ממנו הוא נכנס אל תוך העדשה אשר המוקד שלה נמצא בפינהול.כתוצאה ,ביציאה מהעדשה אנחנו מקבלים בקירוב גל מישורי .גל מישורי זה בהמשך פוגע ב – BEAM SPLITTERומתפצל. קרן אחת מתקדמת אל עבר כניסה אחת של סיב אופטי וקרן שניה אל עבר הכניסה השניה כאשר בדרך הן פוגעות בעשדות אשר מטרתן לרכז את הקרניים אל תוך הסיבים .כיוון שסיב רציף קרן שנכנסה לכניסה ראשונה תצא מהכניסה השניה ,כנ"ל לגבי הקרן השניה .אחרי ששתי קרניים יוצאות מהסיב הן שוב פעם מגיעות ל – BEAM SPLITTERאך הפעם הן מתאחדות ויוצרות תמונת טבעות על המסך .ניתן לראות את המסלול על סכמת "מערכת הניסוי" שצורפה קודם. בשלב הבא אנחנו מקנים למערכת מהירות זויתית התחלתית ונותנים לה להאט. סיבוב זה גורם להפרשי פאזה בין הקרניים ,כפי שתואר ברקע תיאורטי .הפרש זה גורם לתמונת התאבכות להשתנות .טבעות בתמונת ההתאבכות נעות בתנועה מחזורית בכיוון רדיאלי. ממדידה של השתנות תמונת ההתאבכות ניתן לחלץ מהירות זויתית של המערכת במקביל אנחנו ע"י סקופ מודדים את מהירות הזויתית באופן ישיר לבסוף נשווה את התוצאות שהתקבלו. עמוד 6 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק עיבוד תוצאות הניסוי: חלק :Iמציאת מהירות זוויתית ע"י ניתוח וידאו: כחלק ממהלך הניסוי מדדנו עוצמת תמונת התאבכות בפיקסלים המסומנים בתמונה הבאה: הסיבה לבחירת פיקסלים אלו מתוארת בפרק של "הצעות לשיפור". גרף המתאר את העוצמה כפו' של זמן (במקרה שלנו כפו' של פריימים כך שכל פריים הוא 0.04שניות) הוא: עמוד 7 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק בתמונה זו ניתן לראות שישה גרפים כאשר כל צבע מתאר השתנות של עוצמה בפיקסל אחר .ניתן לראות התנהגות זהה בין שלושת הגרפים העליונים ,כנ"ל לגרפים התחתונים .ישנו הפרש פאזה בין שתי הקבוצות כיוון שהגרפים העליונים מתארים את העוצמה בפיקסלים שנמצאים בחלק תחתון של כל טבעת וגרפים תחתונים מתארים את העוצמה בפיקסלים שנמצאים בחלק עליון של כל טבעת ,ולכן ככל שהעוצמה בגרפים העליונים עולה כך העוצמה בגרפים התחתונים יורדת ולהפך .כמו כן ניתן לראות הבדלים בין עוצמה המקסימלית בכל גרף כתוצאת ממיקומו הרדיאלי יחסית למרכז התמונה. כעת נתבונן באחד מהגרפים על מנת לחקור את תכונותיו ובעיקר במטרתינו העיקרית - חילוץ של המהירות הזויתית .בתמונה הבאה מתואר אחד מהגרפים מהתמונה הנ"ל הכולל קירוב פולינומי לכל מקסימום מקומי על מנת להקל על מציאת זמן מחזור וממנו מהירות זוויתית עצמה. מתוך גרף זה מצאנו את זמן מחזור בין כל שתי מקסימה מקומיות סמוכות .כך מצאנו זמן מחזור בכל ~4שניות של מדידה .מתוך זה מצאנו מהירות זוויתית של תנועת ,כאשר הוא מהירות זוויתית ,הוא זמן מחזור ו -הוא טבעות ע"י מספר ליפופים של סיב אופטי .למרות שגלגל המסתובב ,עליו בוצע הפרויקט ,הוא ברדיוס של ~ 0.5מטר ,האור עובר מסלול מלא לאורך כל סיב אופטי ולכן מקיף את הגלגל 10פעמים ואז המהירות הזוויתית מתקבלת עבור מסלול מלא ,מפה בה הפקטור של . עמוד 8 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק לאחר מכן עשינו קירוב לינארי לגרף של מהירות זוויתית שהתקבלה .תוצאות אלה מוצגות בתמונה הבאה: בגלל שציר Xשלנו הוא מדידה שעשינו כל 4שניות ,כדי לקבל מהירות זוויתית כפונקציה .בנוסף לזה של זמן ולא של המדידה ,נציב במשוואה לינארית שיש בגרף מהירות זוויתית בגרף היא ביחידות של סיבובים למדידה ,לכן נכפיל את בפקטור .נקבל נוסחה סופית למהירות זוויתית: חלק :IIמציאת מהירות זוויתית בעזרת אוסצילוסקופ : מצד שני ,מדדנו מהירות זוויתית של גלגל מחוץ למערכת ,כלומר ,ע"י מדידה ישירה בעזרת אוסצילוסקופ .בחלק זה השתמשנו בסרגל עם שנטות עליו ,המחובר לגלגל וגלאי המודד מהירות זוויתית ע"י גילוי נוכחותם או חוסרם של השנטות בתוכו .בעזרת חיבור אוסצילוסקופ לגלאי זה ,קיבלנו קובץ המתאר מתח כפונקציה של זמן: עמוד 9 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק בעזרת קובץ זה ניתן לקבל גרף של מהירות זוויתית ע"י חילוק ב( 488-מספר שנטות במעגל שלם של סרגל) והמרת זמני מחזור המתקבלים (באותה צורה כמו בפרק הקודם) למהירות זוויתית .לקחנו 10זמנים במרבחים שווים אחד מהשני ,מתחילת הגרף עד סופו בגרף הנ"ל ובכל מקום לקחנו זמן מחזור .תוצאות וקירוב לינארי למדידה זו מוזגים בתמונה הבאה: ניתן לראות מתמונה הזו ומתמונה הקודמת שגיאה יחסית גדולה בזמני מחזור וכתוצאה מזה במהירות זוויתית .שגיאה זו נובעת ממדידות של אוסצילוסקופ ומאי -יכולתו לדגום עמוד 10 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק בזמנים קצרים יותר (עבדנו בזמן דגימה הכי קצר שיכולנו ,ועדיין זה לא היה מספיק), וכתוצאה מזה רואים שיש מקסימה שסקופ דגם אחת אחרי שנייה ויש גם מקסימה שהוא דילג עליהם .בכל אופן ,בקירוב לינארי שעשינו אנו מניחים ,דבר ראשון ,שמהירות זוויתית של גלגל יורדת לינארית .דבר שני ,שאי דיוק בדגימה של סקופ הוא אחיד לאורך כל מדידתו כך שבממוצע יחס בין מקסימה שהוא דוגם ושהוא ממדלג עליהם קבוע לאורך כל המדידה. בדומה לפרק קודם נהפוך ציר של מדידות לציר זמן ונקבל נוסחה סופית למהירות זוויתית: חלק :IIIהשוואה בין תוצאות המתקבלות בשתי המדידות: בחלק זה ננסה להשוות בין תוצאות שקיבלנו בחלקים Iו .II-לצורך זה נשתמש בהשוואה של גרפים לינארים ורגרסיה .עלינו להשוות בין פונקציות: עבור תוצאה של חלק ראשון ,ע"י EXCELביצענו רגרסיה על נתונים שהתקבלו .להלן התוצאות: Регрессионная статистика Множественный R 0.989959895 R-квадрат 0.980020594 Нормированный R-квадрат 0.977523169 Стандартная ошибка 0.009780483 Наблюдения 10 Дисперсионный анализ df SS 0.037537313 0.000765263 0.038302576 1 8 9 Стандартная ошибка 0.006681342 0.001076796 Коэффициенты 0.701528452 -0.021330676 Регрессия Остаток Итого Y-пересечение Переменная X 1 ומשמעותה שגרף לינארי תואם ב ~ 98%את הגרף של מהירות זוויתית שקיבלנו. עמוד 11 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק עבור תוצאה של חלק שני ,ע"י EXCELביצענו רגרסיה על נתונים שהתקבלו .להלן התוצאות: Регрессионная статистика Множественный R 0.692919999 R-квадрат 0.480138124 Нормированный R-квадрат 0.41515539 Стандартная ошибка 0.084310943 Наблюдения 10 Дисперсионный анализ df SS 0.052521376 0.05686668 0.109388057 1 8 9 Стандартная ошибка 0.057595339 0.009282329 Коэффициенты 0.708568825 -0.025231384 Регрессия Остаток Итого Y-пересечение Переменная X 1 ומשמעותה שגרף לינארי תואם ב ~ 48%את הגרף של מהירות זוויתית שקיבלנו. בנוסף לרגרסיה נשווה בין מקדמי הנוסחאות שהתקבלו: עבור המקדם החופשי: 𝜂 עבור מקדם לינארי: 𝜂 עמוד 12 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק מסקנות והצעות לשיפור: מסקנות: אור אשר מתקדם במסלול הנע לעברו עובר את המסלול מהר יותר מאשר אור אשר מסלול נע באותו כיוון של האור. ע"י ניתוח תמונת התאבכות שמתקבלת מאור היוצא מאינטרפרומטר סניאק ניתן לקבל מהירות זויתית של המערכת בה נמצא אינטרפרומטר. על בסיס המסקנה הקודמת ישנם הרבה שימושי לתופעה .ישנן הרבה מערכות ניווט הנמצאות על אובייקטים כמו מטוסים צוללות וכו' אשר אופן הפעולה שלהם הוא למדוד את מהירות הזויתית של כדור הארץ ובכך לתת מיקום מדויק של אותו אובייקט. הצעות לשיפור: שיפור רגישות הסוללה .כיוון שנוח מאוד לכוון מערכת כאשר ניתן לראות את הלייזר בברור ומצד שני בזמן צילום הוידאו נדרשת עוצמה מופחתת חשוב שתהיה אפשרות לשנות את עוצמת הלייזר לפי הצורך באופן רציף. יישור הדיסקה שבעזרתה נמדדת מהירות זויתית באופן ישיר .בתוצאות שהתקבלו מהסקופ ניתן היה לראות כי פיקים שנמדדו חלקם היו חדים כפי שמצופה וחלקם היו מרוחים כתוצאה מעקמומיות הדיסקה .כמו כן רצוי להחליף את הדיסקה לדיסקה בעלת מספר שנטות קטנה יותר על מנת לאפשר לסקופ לדגום באופן יעיל יותר. ניתן להוסיף מקטב בין ה – BEAM SPLITTERלמצלמה על מנת לקבל תמונות ברורות יותר. בניתוח התמונות נוח יותר לבחור פיקסלים אשר נמצאים בדיוק במעבר בין הפס בעל התאבכות בונה לבין הפס בעל התאבכות הורסת כיוון שבנקודות אלו חלים שינוים משמעותיים בעוצמת הסיגנל החלפת ה – BEAM SPLITTERלחדש יותר וגדול יותר .בזמן צילום הוידאו התקבלו הפרעות שמקורן מהחזרות שונות .בין היתר הייתה החזרה מאוד חזקה מפגמים על ה – . BEAM SPLITTERובנוסף תמונה שהתקבלה הייתה גדולה מגודלו של ה – . BEAM SPLITTERלכן החלפתו יכולה לייעל את התמונה ותוצאות. יש צורך לעשות מטען לסוללה ו/או לדאוג לסוללה נוספת ע"מ לא להתקע בלי סוללה. עמוד 13 דו"ח מסכם – מעבדה 6 אפקט סניאק :MATLAB קוד % avi to frames path = 'C:\Documents and Settings\LmdL\Desktop\Sagnac2'; mov = aviread(sprintf('%s\\%s',path,'now1')); N = length(mov); for k=1:N fname = sprintf('%s\\Frame%d.tif',path,k); imwrite(mov(k).cdata, fname, 'tif'); end % Load frames FNAMEFMT = 'Frame000%d.bmp'; for i=0:9 IMAGES = imread(sprintf(FNAMEFMT, i)); IMAGES = rgb2gray(IMAGES); fname2 = sprintf('%s\\Grayscale_Frame%d.bmp',path,i); delete(sprintf(FNAMEFMT, i)); imwrite(IMAGES, fname2, 'bmp'); end FNAMEFMT = 'Frame00%d.bmp'; for i=10:99 IMAGES = imread(sprintf(FNAMEFMT, i)); IMAGES = rgb2gray(IMAGES); fname2 = sprintf('%s\\Grayscale_Frame%d.bmp',path,i); delete(sprintf(FNAMEFMT, i)); imwrite(IMAGES, fname2, 'bmp'); end FNAMEFMT = 'Frame0%d.bmp'; for i=100:299 IMAGES = imread(sprintf(FNAMEFMT, i)); IMAGES = rgb2gray(IMAGES); fname2 = sprintf('%s\\Grayscale_Frame%d.bmp',path,i); delete(sprintf(FNAMEFMT, i)); imwrite(IMAGES, fname2, 'bmp'); end FNAMEFMT = 'Frame%d.bmp'; for i=1000:1216 IMAGES = imread(sprintf(FNAMEFMT, i)); IMAGES = rgb2gray(IMAGES); fname2 = sprintf('%s\\Grayscale_Frame%d.bmp',path,i); delete(sprintf(FNAMEFMT, i)); imwrite(IMAGES, fname2, 'bmp'); end mkdir(sprintf('%s\\%s',path,'Grayscale_Frames')); movefile('Grayscale_Frame*.bmp','Grayscale_Frames'); %creating matrix witch represent intensity in 6 different pixels N=1216; FNAMEFMT = 'Grayscale_Frame%d.bmp'; B=zeros(6,N); for L=0:N A = imread(sprintf(FNAMEFMT, L)); B(1,L+1) = A(385,970); B(2,L+1) = A(345,970); B(3,L+1) = A(305,970); B(4,L+1) = A(275,970); 6 דו"ח מסכם – מעבדה 14 עמוד אפקט סניאק B(5,L+1) = A(240,970); B(6,L+1) = A(215,970); end %function which makes polynomial approximation for each local maxima function a_new = average_peak(a,B) space = 30; a_new = zeros(1,length(a)); fit=zeros(length(a),3); x=1:2*space+1; for i=1:length(a), left_lim = a(i)-space; right_lim = a(i)+space; fit(i,:)=polyfit(x,B(left_lim:right_lim),2); end; f=zeros(length(a),length(x)); for i=1:length(a), f(i,:)=fit(i,1)*x.^2+fit(i,2)*x+fit(i,3); end; for i=1:length(a), hold on; plot(x+a(i)-space,f(i,:),'r','LineWidth',3); xlabel('Frames[~sec]'); ylabel('Intensity[a.u.]'); [C,a_new(i)]=max(f(i,:)); a_new(i)=a_new(i)+a(i)-space; end; %calulation of angular momentum from oscilloscope measurement A = xlsread('scope_1.xls'); voltage = A(:,2); time = A(:,1); plot(time(1:300),voltage(1:300));xlabel('time[sec]');ylabel('voltage[V]'); [maximun, index] = findpeaks(voltage); w1 = 2*pi()/(time(index(3))-time(index(2)))/488; length_of_index = length(index); w10 = 2*pi()/488/(0.5*((time(index(length_of_index-3))time(index(length_of_index-4)))+... (time(index(length_of_index-6))-time(index(length_of_index-7))))); w = [w1,0.6318,0.5603,0.5235,0.6153,0.5384,0.5548,0.3937,0.5068,w10]; figure(2) plot(w);xlabel('Measurement number');ylabel('w[circles/sec]'); x = 1:10; coef = polyfit(x,w(1:10),1); f = coef(1)*x + coef(2); hold on; plot(f,'r') %calculation of angular velocity from video frames A = B(1,:); [peak_value,peaks_index] = findpeaks(A,'minpeakdistance',30); disp(peaks_index); peaks_index(11) = 750; peaks_index = sort(peaks_index,'ascend'); plot(A); peaks_index = average_peak(peaks_index,A); 6 דו"ח מסכם – מעבדה 15 עמוד אפקט סניאק disp(peaks_index); distance = zeros(1,length(peaks_index)); for i = 1:length(peaks_index)-1, distance(i) = peaks_index(i+1) - peaks_index(i); end; figure(2) w = 2*pi()./distance; hold on; w=10*w(1:10); plot(w); xlabel('Measurement number[~4 sec]'); ylabel('Angular velocity[circles/sec]'); x = 1:10; coef = polyfit(x,w(1:10),1); f = coef(1)*x + coef(2); hold on; plot(f,'r') ביבליוגרפיה 1. J.W.GOODMAN, “INTRODUCTION TO FOURIER OPTICS” 2. E. HECH, “OPTICS” 3. B.E.A.SALEH, M.C.TEICH, “FUNDAMENTALS OF PHOTONICS ” 4. WIKIPEDIA 6 דו"ח מסכם – מעבדה 16 עמוד
© Copyright 2024