` ב2 פיסיקה

‫‪- 1-‬‬
‫מדור בחינות ומערכת שעות‬
‫היחידה לפיזיקה‬
‫‪616016106/‬‬
‫‪00:00-61:00‬‬
‫פיסיקה ‪2‬ב'‬
‫לתלמידי הנדסה כימית‪ ,‬תעו"נ‪ ,‬בניין ותכנה‬
‫מועד א'‬
‫ד"ר בראונשטיין דורון‪ ,‬ד"ר קרויטר מיכאל‪.‬‬
‫תשע''ג סמסטר ב'‬
‫חומר עזר –‬
‫דפי נוסחאות מצורפים לשאלון‪ ,‬מחשב כיס‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לענות על ‪( 4‬ארבע) שאלות‪ .‬משקל כל שאלה ‪ 22‬נקודות‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לכתוב בכתב יד ברור ומסודר‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לפרט כל שלב בחישובים‪.‬‬
‫השאלון מכיל ‪ 0‬דפים (כולל דף זה)‪.‬‬
‫בהצלחה !‬
‫========================================‬
‫‪- 2‬‬‫שאלה ‪ 22( 1‬נקודות)‬
‫מוט דק באורך‬
‫‪y‬‬
‫מונח לאורך ציר ה ‪ x -‬כך שקצהו‬
‫השמאלי מתלכד עם ראשית הצירים‪ .‬המוט נושא מטען‬
‫חשמלי כללי‪ Q ,‬המפולג לאורכו בצפיפות אורכית לא‬
‫‪d‬‬
‫אחידה המשתנה עם המרחק לאורך המוט לפי‪:‬‬
‫‪ ,   x    x‬כאשר ‪   0‬הוא פרמטר חיובי‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪A  d , 0 ‬‬
‫א‪ .‬הביעו את ‪ ‬באמצעות ‪ Q‬ויתר הפרמטרים‬
‫הרלוונטיים (‪ 5‬נקודות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בנקודה ‪( A  d , 0 ‬ראו איור מצורף) (‪ 60‬נקודות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה ‪ 60( A  d , 0 ‬נקודות)‪.‬‬
‫שאלה ‪ 22( 2‬נקודות)‬
‫גליל מלא שרדיוסו ‪ d‬העשוי מחומר מבודד נושא מטען חשמלי בצפיפות‬
‫נפחית לא אחידה המשתנה עם המרחק מציר הגליל‪ , r ,‬בהתאם לפונקציה‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬
‫‪r2 ‬‬
‫‪.  (r )  0 1  2 ‬‬
‫‪ d ‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בכל אזורי המרחב (‪ 0‬נקודות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הפרש הפוטנציאלים בין נקודה הנמצאת במרחק ‪ 3d‬מציר‬
‫הגליל ונקודה הנמצאת במרחק ‪ 2d‬מצירו (‪ 0‬נקודות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לכדור קטן שמסתו ‪ m‬הנושא מטען חיובי ‪ Q‬ניתנת מהירות ‪0‬‬
‫בנקודה ‪ , r  3d‬בכיוון המאונך לפני הגליל‪ .‬לאיזה מרחק מינימאלי‬
‫מפני הגליל יגיע הכדור ? (‪ 7‬נקודות)‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪- 3-‬‬
‫שאלה ‪ 22( 3‬נקודות)‬
‫‪z‬‬
‫המרווח בין לוחותיו המוליכים של קבל טבלות מקבילות ממולא בחומר‬
‫שקבועו הדיאלקטרי היחסי משתנה עם המרחק בין הלוחות בהתאם‬
‫‪2d‬‬
‫לפונקציה‬
‫‪zd‬‬
‫‪.r ‬‬
‫‪ d‬הוא המרווח בין הלוחות המוליכים הממוקמים ב ‪ z  0‬ו‪z  d -‬‬
‫שטח‬
‫‪zd‬‬
‫‪A‬‬
‫‪‬‬
‫‪ V0‬‬
‫הלוחות הוא ‪ A‬והפרש פוטנציאלים קבוע ‪ V0‬שורר‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫‪z0‬‬
‫נתונים‪.  0 , A, d ,V0 :‬‬
‫‪2d‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪zd‬‬
‫א‪ .‬חשבו את השדה החשמלי ‪( E  z ‬גודל וכיוון) כפונקציה של המרחק ‪ z‬מן הלוח התחתון‬
‫(‪ 61‬נקודות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את קיבול הקבל (‪ 7‬נקודות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את צפיפות המטען על לוחות הקבל (‪ 1‬נקודות)‪.‬‬
‫שאלה ‪ 22( 4‬נקודות)‬
‫גליל מלא ישר וארוך (אינסופי באורכו ) מונח לאורך ציר ה ‪ z -‬ונושא זרם חשמלי כללי ‪ , I 0‬המכוון מעלה‬
‫כמתואר באיור שמשמאל‪ .‬צפיפות הזרם אינה אחידה אלא משתנה עם המרחק מציר האורך של‬
‫הגליל‪ , r ,‬לפי ‪:‬‬
‫‪ 2 I   r 2 ‬‬
‫‪ 02 1     kˆ 0  r  a‬‬
‫‪, j  r     a   a  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ra‬‬
‫‪0‬‬
‫כאשר ‪ a‬הוא רדיוס בגליל‪ .‬נתונים‪a, I 0 :‬‬
‫א‪.‬‬
‫הראו כי הזרם הכללי הזורם בכל שטח החתך של הגליל הוא ‪ 0( I 0‬נקודות)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשבו את ווקטור השדה המגנטי‪( B ,‬גודל וכיוון) בתחום ‪ 60( 0  r  a‬נקודות)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חשבו את ווקטור השדה המגנטי‪( B ,‬גודל וכיוון) בתחום ‪ 1( r  a‬נקודות)‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪j r‬‬
‫‪- 4-‬‬
‫שאלה ‪ 22( 2‬נקודות)‬
‫תיל מוליך אשר התנגדותו ליחידת אורך היא ‪ r‬מכופף לצורת חצי מעגל‬
‫שרדיוסו ‪ . R‬בנוסף ‪ 1‬מוליכים ישרים (מאותו חומר) מחוברים למרכז‬
‫‪Q‬‬
‫חצי המעגל‪ ,‬כמתואר באיור שלהלן‪ .‬המוליך ‪ OP‬קבוע למקומו ואילו‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪R‬‬
‫‪O‬‬
‫המוליך ‪ QO‬מחובר אל מרכז המעגל בציר כך שקצהו ‪ Q‬יכול להחליק‬
‫חופשית על פני הקשת המעגלית‪ ,‬תוך יצירת מגע חשמלי עימו‪ .‬בזמן‬
‫‪ t  0‬מונח המוליך ‪ OQ‬על‬
‫‪P‬‬
‫‪ )   0 ( OP‬ומתחיל לנוע בתאוצה‬
‫זוויתית קבועה ‪ . ‬במרחב שורר שדה מגנטי אחיד ‪ , B‬המאונך למישור האיור במגמה החוצה ‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪. B, R, r ,‬‬
‫א‪ .‬חשבו את ההתנגדות של המוליך המורכב מהקטע ‪ OPQO‬כפונקציה של הזווית ‪‬‬
‫(‪ 1‬נקודות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את שטף של השדה המגנטי דרך המשטח התחום על ידי הקטעים ‪OPQO‬‬
‫כפונקציה של הזוית ‪ 7( ‬נקודות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הכא"מ המושרה בלולאה ‪ OPQ‬כפונקציה של הזמן (‪ 1‬נקודות)‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את הזרם המושרה בלולאה ‪ OPQ‬כפונקציה של הזמן (‪ 1‬נקודות)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הדרכה‪ :‬שטח גזרת מעגל‪ . A  R 2  :‬כמו כן‪.   0  0t   t 2 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫בהצלחה!!!‬
‫‪- 5-‬‬
‫דף נוסחאות לקורס פיסיקה ‪2‬‬
‫קבוע חשמלי‬
‫חדירות הריק‬
‫‪K=1/4πε0 =9 109 N  m/C2‬‬
‫‪ 0  8.85 1012 C 2 / N  m2‬‬
‫‪q1q2‬‬
‫‪rˆ21‬‬
‫‪r212‬‬
‫חוק קולון‬
‫כוח הפועל על מטען‬
‫נקודתי‬
‫חוק אוהם‬
‫‪F21  K‬‬
‫התנגדות התיל‬
‫‪F  qE‬‬
‫‪q‬‬
‫ˆ‪r‬‬
‫‪r2‬‬
‫שדה של מטען נקודתי‬
‫‪dq‬‬
‫ˆ‪r‬‬
‫‪r2‬‬
‫חישוב שדה חשמלי‬
‫צפיפות מטען‬
‫זרם חשמלי רגעי‬
‫חיבור נגדים בטור‬
‫‪EK‬‬
‫‪‬‬
‫‪K‬‬
‫‪dq‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V  IR‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R   Ri‬‬
‫‪i‬‬
‫חיבור נגדים במקביל‬
‫‪E‬‬
‫‪1 / R  1 / Ri‬‬
‫‪i‬‬
‫‪all ch arg e‬‬
‫‪dq‬‬
‫‪dq‬‬
‫‪dq‬‬
‫‪, ‬‬
‫‪, ‬‬
‫‪dl‬‬
‫‪dA‬‬
‫‪dV‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ e   E  nˆ dA‬‬
‫תלות התנגדות המוליך‬
‫בטמפרטורה‬
‫צפיפות הזרם‬
‫‪A‬‬
‫)) ‪R(T )  R(T0 )(1   (T  T0‬‬
‫‪I   j  dA , j  dI / dA‬‬
‫שטף שדה חשמלי‬
‫חוק גאוס‬
‫עבודת השדה‬
‫החשמלי‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ E  nˆ dA  Q‬‬
‫‪encl‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪W A B  q( B   A )  q  E  dl‬‬
‫‪A‬‬
‫‪V   B   A    E  dl‬‬
‫(נקודת ייחוס באינסוף)‬
‫פוטנציאל של מטען‬
‫נקודתי‬
‫(הספק קבוע)‬
‫הספק הזרם החשמלי‬
‫‪P  VI  I 2 R  V 2 R  dW dt‬‬
‫‪A‬‬
‫‪W‬‬
‫‪UB U A‬‬
‫‪  A B‬‬
‫‪q‬‬
‫‪q‬‬
‫פוטנציאל חשמלי‬
‫עבודת הזרם החשמלי‬
‫‪W  VIt‬‬
‫‪S‬‬
‫‪B‬‬
‫הפרש פוטנציאלים‬
‫חוק אוהם דיפרנציאלי‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪j  E  E / ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪(r )    E  dl‬‬
‫‪‬‬
‫‪  Kq / r‬‬
‫חוקי קירכהוף‬
‫‪ I  0 ,  ε   IR‬‬
‫המתח בין שתי נקודות ‪A‬‬
‫ו‪B-‬‬
‫‪VAB   IR   ‬‬
‫‪V‬‬
‫טעינת הקבל‬
‫‪dq q‬‬
‫‪ ,‬‬
‫‪dt C‬‬
‫‪R‬‬
‫‪- 6-‬‬
‫‪dq‬‬
‫‪r‬‬
‫חישוב פוטנציאל‬
‫שדה חשמלי‬
‫ופוטנציאל‬
‫עקרון סופרפוזיציה‬
‫לשדה ולפוטנציאל‬
‫קיבול‬
‫‪‬‬
‫‪K‬‬
‫‪‬‬
‫‪all charge‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪, Ey  ‬‬
‫‪, Ez  ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪q  C (1  e t / RC‬‬
‫‪Ex  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪Er    r , E  ‬‬
‫קבוע מגנטי‬
‫‪E   Ei ,    i‬‬
‫חוק אמפר‬
‫‪C  Q /   Q / V‬‬
‫קיבול קבל לוחות‬
‫‪C   0 r A / d‬‬
‫חיבור קבלים בטור‬
‫‪1/ C  1/ Ci‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪B‬‬
‫‪  dl  0  i‬‬
‫‪l‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T m‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ 0  4  10 7‬‬
‫חוק ביו‪-‬סבר‬
‫‪0 I dl  r‬‬
‫‪4  r 3‬‬
‫‪μ0 i (sin  ) dl‬‬
‫‪B   dB ‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪4π ‬‬
‫‪B   dB ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪C   Ci‬‬
‫חיבור קבלים במקביל‬
‫כוח על מטען בשדה‬
‫מגנטי‬
‫‪i‬‬
‫אנרגית קבל טעון‬
‫‪U  (1/ 2)CV 2  Q2 /(2C )  (1/ 2)QV‬‬
‫‪F  q[v  B] ,‬‬
‫‪F  qvB sin ‬‬
‫אנרגית מוליך טעון‬
‫‪U  (1/ 2)Q‬‬
‫כוח על תיל נושא זרם‬
‫בשדה מגנטי‬
‫‪F  iB sin ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫]‪dF  i[dl  B‬‬
‫אנרגית מבודד טעון‬
‫‪U  (1/ 2)   dV‬‬
‫מומנט סיבובי על מסגרת‬
‫‪τ  iAB sin   B sin ‬‬
‫אנרגית השדה‬
‫החשמלי‬
‫‪U  ( 0 r / 2)  E 2 dV‬‬
‫מומנט מגנטי‬
‫‪  iA‬‬
‫שטף השדה המגנטי‬
‫‪V‬‬
‫‪ B   B  dA‬‬
‫כא"מ מושרה‬
‫‪dB‬‬
‫‪dt‬‬
‫כא"מ מושרה עצמית‬
‫‪di‬‬
‫‪dt‬‬
‫האנרגיה האגורה‬
‫במשרן‬
‫‪  N‬‬
‫‪  L‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪2‬‬
‫‪U‬‬
‫שדה מגנטי של תיל אינסופי‬
‫) ‪B  0i /( 2r‬‬
‫הכוח ליחידת אורך בין שני‬
‫תיילים ארוכים מקבילים‬
‫‪F  0 i1i2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪l 2 d‬‬
‫השראות‬
‫אנרגיה השדה המגנטי‬
‫‪B‬‬
‫‪i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ B dV‬‬
‫‪V‬‬
‫‪LN‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪U‬‬
- 7-
‫א‬2 ‫נוסחאות נוספות לפיסיקה‬
‫אלקטרוסטטיקה‬
‫ומגנטוסטטיקה‬

divE   /  0

divB  0

 
divA  A x x  A y y  A z z    A
  A
A y ˆ  A x A z
i  
rotA   z 

z   z
x
 y
grad   ˆi


rotB   0 j
 ˆ  ˆ 
j
k
 
x
y
z
 2 

rotE  0
ˆ  A y A x

 j  
y
  x

A ‫דיברגנץ של שדה‬

A ‫רוטור של שדה‬
ˆ  
k    A

‫גרדיאנט של פוטנציאל‬

‫לפלסיאן של‬
 2  2  2


x 2 y 2 z 2
rˆ 
rˆ 
 ‫פוטנציאל‬
xiˆ  yjˆ  zkˆ
rˆ ‫ווקטור יחידה‬
‫במערכת כדורית‬
x 2  y2  z2
xˆi  yˆj
rˆ ‫ווקטור יחידה‬
‫במערכת גלילית‬
x 2  y2

 

D   0 E  P   r 0 E
‫ווקטור העתקה חשמלית‬
P  (r  1)0 E  0 E
)‫ווקטור הקיטוב (חומרים לינאריים‬
  P , free  D
free ‫ והחופשי‬ ‫צפיפות המטען הקשור‬
)‫(במעבר מתווך דיאלקטרי לשדה אפס‬




B  0 H  0 M   r 0 H
‫השראה מגנטית‬



M  ( r  1) H  ( r  1) B /  r  0
‫מגנוט‬
   
M 
V
‫מגנוט‬
‫אינטגרלים נפוצים‬
a
2
dx
x
xdx
dx
1
x

C ,
 a2  x2  C ,
 arctg  C ,  2
2 3/ 2
2
2
2
2
2
2
a
a
(a  x )
x
a a x
a x
- 8-
,
 (a
2
xdx
1
1
dx

 C ,  e ax dx  e ax  C , 
 ln x  C
2 3/ 2
2
2
a
x
x )
a x

dx
a2  x2
V ‫נפח‬
dV ‫אלמנט נפח‬
A ‫שטח‬
dA ‫אלמנט שטח‬
V  4R 3 / 3
r
x n1
 C; (n  1)
n 1
 ln x  a 2  x 2  C ,  x n dx 
‫כדור‬
A  4R 2
‫נפח הכדור‬
dr
dV  4r 2 dr
r

dr
dV  2r dr
r
2r
‫גליל‬

‫נפח הגליל‬

r
d
:‫בכיוון רדיאלי‬
dA  2πr d
V  r 2 
r

:‫שפה חיצונית‬
:‫בכיוון הציר‬
A  2R
d
dV  r d
2
A  R 2 :‫בסיס‬
‫מעגל‬
  2r
A  R 2
‫היקף המעגל‬
r
dr
dA  2πr dr
r
‫‪- 9-‬‬
‫מכניקה‬
‫מהירות ותאוצה‬
‫( ‪ = r‬מיקום)‬
‫‪dr‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪, a‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫עבודה‬
‫‪W   F  dl‬‬
‫‪1‬‬
‫‪P  dW / dt  F  v‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r  r0   v dt‬‬
‫הספק‬
‫‪v  v0   a dt‬‬
‫אנרגיה קינטית‬
‫החוק השני של ניוטון‬
‫‪F  ma‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית‬
‫כובדית‬
‫‪E p  mgh‬‬
‫כוח חיכוך קינטי‬
‫‪f k  k N‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית‬
‫אלסטית (קפיץ)‬
‫‪ES  kx 2 / 2‬‬
‫כוח חיכוך סטטי‬
‫‪f s  f s max  s N‬‬
‫אנרגיה מכנית‬
‫כוללת‬
‫‪E  EK  E p  ES‬‬
‫חוק הוק‬
‫‪ = kx‬קפיץ ‪F‬‬
‫שינוי באנרגיה‬
‫התחלתית‪ - E‬סופית‪E = E‬‬
‫מיקום‬
‫‪t0‬‬
‫‪EK  m 2 / 2‬‬
‫‪t‬‬
‫מהירות‬
‫‪t0‬‬
‫(כוח קפיץ)‬
‫כוח הכובד‬
‫‪W  mg‬‬
‫עבודה כוללת‬
‫חיצוניים ‪W = Wfk + W F‬‬
‫מהירות קווית וזוויתית‬
‫‪  R‬‬
‫משוואת עבודה‪-‬‬
‫אנרגיה‬
‫‪W  E‬‬
‫מהירות זוויתית‬
‫‪  2 f  2 / T‬‬
‫תנועה הרמונית פשוטה‬
‫(תנועה מעגלית קצובה)‬
‫זמן מחזור‬
‫‪T  2 R /   1/ f‬‬
‫משוואת‬
‫התנועה‬
‫) ‪x(t )  A cos(t  ‬‬
‫תאוצה מרכזית‬
‫‪aR   2 / R   2 R  4 2 f 2 R‬‬
‫משוואת‬
‫המהירות‬
‫) ‪ (t )   A sin(t  ‬‬
‫(צנטריפטלית)‬
‫משוואת‬
‫התאוצה‬
‫) ‪a(t )   2 Acos(ωt+‬‬
‫מהירות‬
‫קווית‬
‫‪   A2  x2‬‬
‫מהירות‬
‫זוויתית‬
‫‪  k m ,  g l‬‬