דצמבר ,2015כסלו תשע"ו ,גיליון 176 בטבע של דורון ניסים עמ' 9 מכתבים תוכן עניינים דורון עושה ניסים חולצה רטובה 11% רוח צעירה בשצף קצף לוקחים נשימה החזון של הזקן מתן תורה ביקור הבאבא בובה ייו ישמח וגו' GENבלוטן 9 13 14 15 16 18 20 23 24 26 29 מדורים מכתבים דבר עורכת מהמתרחש בחבל אם אתם בסביבה ציפור החודש מדור כלכלי עשב ים בעיה בשיטה -יניב גולן תשבץ 2 3 4 30 31 31 32 35 36 נוער באר אורה יצא לפעילות "המרוץ עם השק הכתום" וילדי היישוב חילקו בכל הבתים את התיק הכתום להפרדת פסולת ביתית. "קצה המדבר", ירחון המועצה האזורית חבל אילות. מופץ חינם בישובי האזור עורכת :גל נקדימון עריכה גרפית :סטודיו יטבתה כתובת המערכת :מ.א .חבל אילות88805 . [email protected] אין המערכת אחראית לתוכן המודעות משתתפים :יעל איזנשטט-רוזן ,מיכל ברק -מאור ,שרי ברקן ,יניב גולן ,נורית גורן ,חנן גינת ,ליאור דפני ,יורם הופמן, שירלי חכם יפרח ,שני טאוב-שפיגל ,איתי סופן ,קרן ספיר ,אינה רבקין ,איתי שני צילום שער :דורון ניסים 2קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 תוכנית אב לחקלאות קראתי בעיון את מאמרו של יניב גולן על הוועדה לשטחים פתוחים בחבל אילות .לא זה המקו ם להרחיב על המתח בין שימור לפ�י תוח ,ובין חקלאות לשמורות טבע .אבל ראוי לציין כי בתמ"א ( 35תכנית המתאר הארצית העוסקת בשטחים פתוחים) המטרות המוי צהרות של התוכנית הן "לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה ,תוך שמירה על השטחים הפתוחי ם ועל עתודות הקרקע לד�ו רות הבאים" .באותה תוכנית ,שטחי חקלאות מוגדרים כחלק מהתכנית לשטחים פתוחים, יחד עם יערות וחורש טבעי ,שמורות טבע, גנים לאומיים ,פארקים ,נחלים וחופי ים. אצלנו ,במקביל לעבודת הוועדה ,מכין מרכז מדע ים המלח והערבה תוכנית אב לחקי לאות .במספרים כלליים ומקורבים אנחנו צריכים רזרבה של לפחות עוד כ60,000- דונם לשטחים חקלאיים ,בהתאמה לתוכנית האב של המועצה .הדריש ה היא לפי 100נ�ח לות ב 10-קיבוצים – 80דונם לנחלה ועוד כ 20,000-דונם לקיבוצים שכבר הוגדלו נ�חלותיהם (יטבתה וקטורה ) וכן לחקלאות פ�ר טית (ע'רנדל ,יהל ועוד) .מתוך זה כבר הוקצו פחות מ 40,000-דונם. לפי אותה תוכנית אב ,שמדריכ ה את הוו�ע דה לשטחים פתוחים ,צריך להבטיח גם את הקרקעות המתאימות לחקלאות .אני מציע למליאת המועצה לאשר רק תוכנית לשטחים פתוחים ,כזאת שתבטיח את הרזרבה לשטחי החקלאות. בהשקעות עתק ,תוכנית האב למים הולכת וקורמת עור וגידים .לאט מידי ,מאוחר מידי, אבל בטווח נראה לעין תוכפל כמות המים העומדת לרשות החקלאים .אנחנו חייבים לעצמנו ,למען קיומנו ,להקצות את השטחים הנדרשים לשימוש הולם במים. דובי קדישאי ,יטבתה פרסם עכשי "ו דבר ערבות הדדית כולנו זוכרים את השיטפון של ה25- באוקטובר כמשהו מרגש ,קצת מפחיד אבל מקסים למראה .לא פחות מקסים היה לראות ולחוות איך כולם התגייסו לעזור אחד לשני באותו ערב .בדיוק הייתי על אוטובוס המועצה של רבע לשתיי ם בד�ר כו חזרה מאילת .צביקה היה הנהג שלנו, והביטחון שלו ,יחד עם חוש ההומור ,הפכו את החוויה לנעימה .באותו האוטובוס נסעו גם שישה ילדים שחזרו מיום לימודים בקבוצת המחוננים ,וכן מספר מבוגרים מהישובים השונים .חלק מהילדים נלחצו כי חששו שיאחרו לחזור ,אלא שאז שלפה רגינה (קטורה) שקית של מקופלת וחיי לקה לכולם ,והאווירה השתנתה לחלוטין והחיוך חזר לפנים של כולם. לקח לנ ו שלוש שעות להגיע מאילת לק�י בוץ סמר ,אך כשהגענו לסמר נאמר לנו שהכביש סגור ויהיה עלינו להמתין לפי תיחתו .השעה כבר הייתה ארבע ושלושים וכולם היו רעבים .הסמרניקים -לא רק שאיפשרו לנו להשתמש בשירותים ,אלא אף הזמינו אותנו לארוחה בחדר האוכל. היציאה מהאוטובוס ,האוכל הטעים שהוגש וקבלת הפנים החמה לה זכינו עודדו את רוחנו ,ואני רוצה להודות ,בשם כול הנוסי עים ,גם לצביקה ,הנהג ששמר על מצב רוח טוב גם בשעות הקשות ,וגם לחברי קיבוץ סמר על קבלת הפנים החמה ביום הקשה והרטוב הזה. אביגיל מוריס ,קטורה החבל ברשת אתר האינטרנט האזורי ב"קצה המ להזמנת פרסום ופרטים: [email protected] מתעדכן מדי יום www.eilot.org.il תזמון זה הכל (?) קוראים יקרים העיתון שאתם אוחזים בידיכם ,הוא יותר מגזין בזו הפעם ,מאשר עיתון .באופן חד-פעמי אוחדו גיליונות נובמבר-דצמבר לגיליון אחד ,עבה ומגוון. עיתו ן המועצה האזורית חבל אילות מיועד -בראש ובראש�ו נה -להעניק מידע ,עניי ן ובידור לכם -תושבי האזור .ב�א זורים מספר ברחבי הארץ ,בעיקר כאל ה המאופיינים ב�ה תיישבות כפרית ומפוזרת כשלנו ,יוצא עיתון אזורי בתקופות שונות -פעם בחודש ,חודשיים ואפילו אחת לרבעון .נשאלת השאלה -האם נכון הדבר גם לאזורנו? האם תעדיפו לקבל עיתון עב כרס פעם בחודשיים -כזה שיספיק לחודשיים? /דבר העורכת כמובן ,לתדירות כזו יש גם חסרונות ,ובראשם העיתוי של חלק מהכתבות ,בעיקר אלה שהן תלויות זמן .טענה זו ,של "פג תוקף", טובה גם לעיתון היוצא פעם בחודש ,אחרי הכל ,אם היינו בוחרים לסקר את גל הטרור בגיליון דצמבר ועד תחילת ינואר יפרוץ (כמובן) השלום ,או -חלילה -מלחמה כוללת ,הרי שהעיתון יהיה רלוונטי כ ...ובכן ,כחדשות יום אתמול. עוד נושא חשוב שוודאי יבוא על פתרונו עד צאת הגיליון ,הוא נושא הטבת המס לחבל אילות ,שדינו להיחרץ עד ה ,1.12-אך מה נעשה ,ועל העיתון לרדת לדפוס כשבוע לפני כן ,על מנת שיהיה בידיכם בתחילת החודש? אז סקירה מכובדת של קורותיה של אותה הטבה ידועה יש ,גם כמה מלים מראש המועצה ,אבל הכרעה -אין .לא בגיליון 176של "קצה המדבר". מי שאל אתכם? אני ,אבל אתם כמעט אף פעם לא עונים. בשיחת מסדרון דווקא יש לכם מה לומר ,בתור לקופ ה של מ�ז נון יטבתה יש הצעות וגם ביקורות ,שלא לדבר על הביקור שלי בחדר האוכל של קיבו ץ Xשהעניק לי ארוחת ערב +שלוש ה�צ עות למדורים חדשים ,שני רעיונות לכתבה וכמה הערות על מזג האוויר והכל . On the house אבל מכאן ועד לשליחת מייל ,או חלילה -מכתב? אז מי שחושבים שיעדיפו חוברת עבה שתספיק לפחות לשלוש שבתות +כמה ישיבות על האסלה +קפה של אחה"צ מול הרי לשם השוואה ,גיליון ממוצע של "קצה המדבר" כולל 24עמודים .אדום -שיגידו -אני! וגם מי שלא. בגיליון ז ה 36עמודים .זו חוברת עשירה בכתבות ,מדורים ,תמ�ו אם יש לכם מה לומר בנושא זה ובנושאים אחרים ,אתם מוזמנים נות מהווי החבל ואירועים מהזמן האחרון. לשלוח את דעתכם ל[email protected] : סוף סוף זה קורה: חנות "בוטיק בערבה" נפתחה בקיבוץ לוטן בגדי חברות מעצבים נוחים ,יפים ומיוחדים, למגוון מידות וגילאים פתוח בימי רביעי 10:00-12:00 | 16:00-18:00 בקיבוץ לוטן (ליד האקו כיף) במקום גם פינת קפה ומשחקים לילדים ימים ושעות נוספים ניתן לתאם בשמחה 052-4858176רינת ביום רביעי 9.12סגור *ניתן לשלם גם באשראי בחנוכה: מכירה חגיגית יום שבת5.12 , 11:00-14:00 הנחות לרגל החג! מתחדשת כל הזמן ...ומחכה לכן רינת קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 3 2015 מהמתרחש בחבל הכניסה מסביב זה זמן מה שהאולם האזורי סובל מפיצול אישיות קל -מחודש ומהודר ונהנה מפי תיחה חגיגית ותערוכות מרשימות מצד אחד ,וסובל מצינורות חשופים בפנים ומי ראה כללי של אתר שיפוצים בחוץ ,מהצד השני .מסתבר שכמו בכל פרויקט שיפוצים, גם כאן יש יותר בלתי צפוי מצפוי ,דרישות בטיחות ,חגים ,אסתטיקה מול פרקטיקה והרבה רצון טוב .מכיוון שמדובר בפרויקט גדול מאד ,גם הבעיות בהתאם. לרצון טוב יש מחיר ובמקרה הזה ,מדובר בזמן .השאיפה היא להעמיד מבנה גם נעים לעין ומרשים וגם מאפשר קיום מופעים, תערוכות ומפגשים ברמה גבוהה ובסביבה נעימה .מנכ" ל המועצה ,זהר מיכאלי ,ה�ס ביר את מהלך העבודה: “העבודה מחולקת לשניים :החלק האחד הוא בניית הלובי-גלריה -קירות ותקרות, מערכות חשמל ,תקשורת ,זכוכיות ,וילונות ואנחנו נתקלים בקושי שחלקו סובייקטיבי, להשלים את החלק הפנימי ,כי יש כל מיני דרישות ,בעיקר של כב"א (כיבוי אש)". מה הבעיה? “תקרת המקום היא תקרת בד לא רגילה, עם אקוסטיקה מיוחדת .אנחנו משאירים אותה פתוחה עד שנסיים עם כל דרישות כב"א ,כמו ספרינקלרים ,כי יהי ה מאד מ�ו רכב ומסובך לסגור אותה ואז לפתוח שוב. התלבטנו מא ד האם לחכות עד שהעב�ו דות יסתיימו ורק אז להתחיל לקיים פעיי לות בתוך הלובי גלריה והחלטנו שהמצב מאפשר פעילות .אמנם ,כרגע המקום קצת פחות אסטתי ,אבל בהחלט אפשר לקיים בו פעילויות ולהציג תערוכות". מה החלק השני של העבודה? “הפיתוח מסביב למבנה ,שהחל מאוחר מהמתוכנן ,בין השאר בגלל החגים ,ואנחנו מקווים מאד שעד סוף השנה הוא יסתיים ואז גם הכניסה לאולם ולמועצה תשתדרג משמעותית .ונקווה שגם העבודות בתוך הלובי יסתיימו באותו המועד ,ונקבל מבנה שיכול לשרת את התושבים ברמה אחרת ממה שהתרגלנו עד היום". באיזו מתכונת פועל המבנה בינתיים? “היות והפיתוח בעצ ם חוסם את הכניסה הר�א שית -גם למועצה וגם למבנה ,והיות ורצינו להמשיך לקיים פעילויות ,מצאנו דרך להתי גבר על הבעיה -באמצעות כניסה אחורית, דרך מגרש החנייה האחורי של המועצה". איך מיידעים את הציבור? “בשער הגדול שסוגר בשעות הערב את הכניסה הראשית הרגיל ה של המועצה ו�ר חבת האולם ,תלינו שלט גדול מאד שעליו כתו ב שהכניסה מסביב .בנוסף ,בכל הו�ד עות המתנ"ס על הפעילויות המתקיימות במקום ,מצוין שהכניסה מאחור. אנחנו יודעים שזה לא הכי נוח בעולם ,אבל הפעילות התרבותית מאד חשובה ואנחנו לא רוצים להפסיק אותה; גם אנחנו וגם התושבים מעדיפים שזה יהיה קצת פחות נוח ,אבל שזה יהיה". גל נקדימון חתן “אות הנגב" השר להגנת הסביבה בא לסביבה ב 20-באוקטובר התקיים טקס הענקת “אות הנגב לאיכות הסביבה" ,באוניברסיטת בן- גוריון בנגב .בין מקבלי האות היה גם א�מ נון גרינברג מקיבוץ יטבתה ,שזכה בכבוד על שום חלקו הרב בקידום וניהול המחקר החקלאי בנגב. האות מוענק כבר שבע שנים על ידי המשי רד להגנת הסביבה ,עמותת נגב בר-קיימא, עיריית באר-שבע ואוניברסיטת בן-גוריון. זהו אות הוקרה הניתן ל"גופים ,ארגונים, מוסדות ובודדים ע ל פעילות מיוחדת ,מ�ת מידה ופורצת דרך בתחום איכות הסביבה בנגב" (מתוך ההזמנה לטקס). אחד האותות המוענקים באירוע הוא “אות מפעל חיי ם ע"ש יהודה ארד" ,שהוענק ל�ג רינברג לאור פעילותו העניפה ,שכללה את ניהול המו"פ האזורי ,הפרויקט השיתופי עם הכפרים הירדנים ותרומתו הרבה לענף התמרים ,כל זאת ,תוך שמירה על הסביבה, קידום מחקרים ,הפחתת שימוש בחומרי הדברה והגנה על ערכי הטבע. השר החדש להגנת הסביבה -אבי גבאי ,ביקר בחודש שעבר במועצה .הוא ערך סיור ב�ש מורת עברונה ובעמק ססגון ,אכל צהריים בשחרות ,וסיים בפגישה במועצה עם הבכירים הרלוונטיים .מנהל מחוז דרום במשרד להגנ"ס ,מר גיא סמט ,הצטרף אליו לסיור. בפגישה במועצה עלו בעיקר הנושאים של טיפול בפסולת אורגנית -הקמת מתקן קצה גזיפיקציה שיטפל בפרש בעלי החיים ,גזעי התמרים והפסולת הביתית האורגנית .בנוסף, עודכן השר בהקמת ועדת שטחים פתוחים במועצה. לשמחת הנוגעים בדבר ,השר החדש היה מעודכן בנושאים הרלוונטים ,תכליתי ומעוניין בקידום האזור דרך הנושאים הסביבתיים. אבי גבאי ,ממפלגת כולנו ,החל את דרכו באגף התקציבים במשרד האוצר ,לאחר מכן עבר לחברת בזק עד שכיהן כמנכ"ל בזק .כיום הוא מכהן כשר להגנת הסביבה ,והוא שר שאינו חבר כנסת ,דבר שאמור לפנות זמן לעיסוק בענייני המשרד. שירלי חכם-יפרח 4קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 מהמתרחש בחבל מטיילים בשביל מאז שנת 2006אנו יוצאים פעמיים בשנה לשלושה ימים של הליכה ב"שביל ישי ראל" ,לזכרו של אלעד דן בן קיבוץ אילות ,שנהרג במלחמת לבנון השנייה. ביום חמיש י ה 15.10-יצאו ארבעה אוטוב�ו סים ועליהם 180מטיילים מהמועצה אזורית חבל אילות לשלושה ימים של הליכה מהמוי נפורט עד פסגת המירון ,סה“כ 48ק“מ של הנאה וסיפוק ,בפרויקט קהילתי וחינוכי. הודות לאנשי המנהלה ,הרפואה ,לנהי גים ,למדריכים ,לעוזרים וכמובן המי טיילים ,נהנינו מאווירה נהדרת ומפרגון. כולנו נפגשים בשביל הבא שממשיך מהי דישון למורדות נחל עמוד ב14-16.4.16- קרן ספיר מדברי המטייל ביום חמישי ,עוד לפני זריחת השמש ,יצאי נו ל"שביל ישראל ."+לאחר נסיעה ארוכה ומייגעת הגענו לנקודת היציאה הראשוי נה והתחלנו מסע בן שלושה ימים .לאורך המסלול הנוף היה מקסים והירוק מסביב מרהיב ושונה מהנוף אותו אנו מכירים. הדרך בחלקה היתה מאתגרת ,אבל היופי שנשקף מהתצפיות הרבות היה שווה את הכל .במהלך שלושת הימים נפגשנו עם אנשים שונים -חלקם מוכרים וחלקם לא. למדנו הרבה על עצמנו ועל הסובבים אותנו. האווירה הייתה כמו תמיד כייפית ומהנה. אנו רוצים להודות לקרן על ההזדמנו ת שנ�י תנה לנו להיות שותפים במסע זה ,מחכים לשביל הבא! איתי סופן ,כיתה י"א ,קיבוץ גרופית אֹלהינּו שרּו ָּב ֲע ָר ָבה ְמ ִס ָּלה ֵל ֵ קֹוראַּ :ב ִּמ ְד ָּבר ַּפּנּו ֶּד ֶרְך יְ הוָ ה ,יַ ְּ ׁ קֹול ֵ אלא שבימינו ,שלא כבימי ישעיהו ,זכור לטוב, הקול אולי נשאר לקרוא במדבר ,אך המסיי לה מונחת במקום אחר ,ובמקום להרחיב את כביש הערבה שופכים מיליונים על תכניות לרכבת וסלילת כבישים לא נחוצים. גם בתחומים רבים אחרים – בריאות למשל, מחקר ופיתוח חקלאי ,יצירת מקומו ת עב�ו דה נוספים ,מתקני ספורט ,תקשורת מהירה – רשימה ארוכה של תחומים בהם הערבה ותושביה מקופחים לעומת הפריפריה היותר קרובה ,שלא להזכיר את תושבי המרכז. איך הגענו עד הלום ומה ניתן לעשות על מנת לשנות לטובה את המצב – לשם כך הוקמה בכנסת שדולה לקידום הערבה ,ביוזמת ראשי המועצות -אודי גת מחבל אילות ואייל בלום מערבה תיכונה. יום שלישי ,השלושה עשר באוקטובר ירשם כנראה בדברי הימים כאחד הימים הקשים במלחמתנו בטרור הפלשתינאי ,אשר זרע מוות ופחד מוות בירושלים ובערים אחרות ,אך אף על פי כן ,ואולי דווקא בגלל הנסיבות ,לא בוטל הכנס של תושבי הערבה וחבל אילות עם ראשי השדולה לקידום הערבה – חברי הכנסת מיקי לוי ואיציק שמולי מהמחנה הציוני ,ועם עוד שבעה עשר חברי כנסת ,כול ל חבר הכ�נ סת מטעם ישראל ביתנו – וחבר טוב של חבל אילות – עודד פורר ,וכן יושב ראש האופוז�י ציה יצחק הרצוג ,והח"כים עומר ברלב ,איתן ברושי ,חיים ילין ומירב מיכאלי. הכנס נפת ח בעשר וחצי בבוקר באולם “ירו�ש לים" במשכן הכנסת. ראשון הדוברים היה דווקא שר החקלאות, אורי אריאל ,אשר הכריז כי בעקבות פניות ודיונים שקידמנו בנושא ,יחל בימים אלה לפי עול מתווה להלוואות בערבות מדינה עבור חקלאים ....זו בשורה של ממש ואני מברך על המהלך החשוב והנחוץ הזה. משה גפני ,יושב ראש ועדת הכספי ם של הכ�נ סת ,דיבר על ההחלטה לביטול מס המעסיקים השנוא ,ואמ ר כי בקרוב מאד יועבר החוק ה�מ בטל אותו ,לשמחת כל החקלאים. עודד פורר הזכיר לנו שבשביל להשיג תקי ציבים מהפוליטיקאים בירושלים ,צריך לדבר בשפה שהם מבינים ולא להיות בחורים נחמי דים ,כי בס ך הכל ,גם אם ימלאו את כל תב�י עותינו ,עדיין מדובר בסכומים קטנים יחסית, ולסיום קמה אחת הנציגו ת וטענה כי ניתן ל�ה חליף את כל גידולי הירקות בערבה על ידי גידול של מריחואנה רפואית ,אם נקבל אישוי רים מהפוליטיקאים... וכ ך הוצאנו הרבה קיטור וקיבלנו מעט הב�ט חות ,יאמר לטובת המבטיחים ...ואז התפזרנו בתקווה ששוועתנו אכן תישמע ,ורק אלון שמי אמר בשקט בשקט“ :על מה יתלונן מי שיש לו כל מה שהוא צריך?" יורם הופמן קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 5 2015 מהמתרחש בחבל איפה הייתם כשהכל קרה? לפני מספר חודשים נוסף ריבוע לאתר האינטרנט של המועצה“ :איפה הייתם כשהכל קרה? חבל-אילות -מסע בזמן - סיפור מקומי. מהו “סיפור מקומי"? סיפור מקומי הוא פלטפורמה שיתופית, המאפשרת לספר סיפורו של מקום או ארי גון ,באמצעות רצף כרונולוגי של אירועים המסודרים על גבי ציר זמן .זהו למעשה סוג של רשת חברתית המאפשרת לכל אחד ואחת מאתנו לשתף את הגולשים בחוויות מהאירועים השונים שהתרחשו באזור ,מזי ווית אישית ואותנטית. מי שהקליק על הריבוע הגיע אל ציר זמן המחול ק לשנים .הציר מתחיל ב 1948-ו�מ גיע עד ימינו .ניתן לנוע לאורכו של הציר, קדימה ואחורה ,בעזרת ריבוע בעל שני חיי צים לבנים. כך למשל ,אם תעצרו ב 1950-תראו סרטון מימי הקמת חוות הגדנ"ע בבאר-אורה וב 1958-תראו את בן גוריון מבקר בחוות הגדנ"ע. ב 1977-תוכלו לקרוא כתבה מעלון המו�עצה ,המספרת על חנוכת בית העם. ב 1986-נחנך האגם המלאכותי בתמנע. ב 2001-התקיים אירוע אזורי לציון 50 שנות התיישבות בערבה .הייתם? השי תתפתם? ב -2007התקיים פסטיבל כדורים פורחים בפארק תמנע .זוכרים? זה היה הראשון? וב 2015-תמצאו סרטון קצר ממופע להקת המחול הייצוגית “סופה". יש עו ד המון אירועים שהתרחשו כאן ב�ח בל-אילות .את חלקם ודאי צילמת ם בתמ�ו נות ואף בוידאו .מרביתם לא הגיעו לארכיון המועצה ואם לא תכניסו אתם את התמונות והסרטים שלכם עם ההתבוננות האישית שלכם ,סביר להניח שהמידע הארכיוני ש�נ עביר לילדינו יהיה הרבה מסמכי נייר (כי זה מה שארכיון אוגר בבסיס פעולתו). אתם יכולים להשתתף בסיפורי האזור שלנו .ניתן בקלות רבה להעלות סרטים קצי רים ותמונות ולהכניס אותם בעצמכם לציר הזמן .אם חשוב לכם מה יהיה כאן מחר ואיך יזכרו את העבר וההווה ,צרפו גם אתם כמה תמונות. הסרטים והתמונות שתעלו לא יעלו מיידית, אלא לאחר כ 24-שעות .אפשר וכדאי גם להוסיף התייחסות אישית כתובה לתמונות קיימות. האם אתם יודעים מתי נפתח בסיס עובדה? חפשו על ציר הזמן. נורית גורן ,ארכיון המועצה הספורטאים שלנו ביום רביע י 18.11.15התקיים טקס ה�ע נקת מלגות לספורטאים מצטיינים בחבל אילות ,בנוכחות ראש המועצה ,אודי גת ומנהל תחום הספורט במועצה ,אורן אלמוג. זו השנה הראשונה בחבל בה חולקו מלגות מסוג זה והמעמד אכן היה מרגש .בטקס נשאו דברים אודי גת ואורן אלמוג אודות החשיבות הגבוהה של הספורט התחרותי בחבל אילות, בענפים קבוצתיים ובענפים יחידניים כאחד. הספורטאים הצעירים זכו לשבחים רבים על הישגיהם והם מצידם סיפרו כל אחד ולו במעט על הענף בו הם מתחרים ועל ההישגים המצויינים אשר בזכותם הוענקה להם המלגה. ואלה הספורטאים המצטיינים שלנו: אנדר ס קוגן ,כדוריד ,סגל נבחרת .עידן א�פ סיימון ,טריאתלון ,מקום שלישי באליפות ישראל +מענק על הוצאה משמעותית .גל קדם ,כדוריד ,סגל נבחרת .יועד בן נתן ,שיט, סגל נבחרת ,מקום שביעי באליפות ישראל +מענק על הוצאה משמעותית .משי ג'קסון, שיט ,מקום שני באליפות ישראל +מענק על הוצאה משמעותית .אוראל בוהדנה ,החלקה 6קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 על קרח ,מקום ראשון באליפות ישראל .רז גל ,כדוריד ,סגל נבחרת .אדר מורג ,רכיבה על סוסים ,מקום שני באליפות ישראל .בן בראון ,גלישה ,מקום ראשון באליפות ישראל לילדים. שני טאוב-שפיגל מהמתרחש בחבל גם למבוגרים מגיע בשלהי אוקטובר ,הגיעו "זקני השבט" ,להלן בני 35+למסיבה שאורגנה במיוחד לקהלשבדרך כלל לא פוקד את הפאבים הקיבוציים גם בגלל השעות המאוחרות בהן הפאביםפעילים וגם בגלל הקהל הצעיר השוהה בהם. מסיבת שנות ה 80-התקיימה בפאב הגדול של קיבוץ קטורה ונהנתה מקהל רב ,שלא הפסיק לרקוד ,גם כשהחלו הצעירים להי גיע .אלה מצידם התיישבו בחוץ וחיכו זמן רב שהבליינים יעצרו לקחת אוויר D.J .רוני רוט ( AKAהכירופרקט) שלף מהבוידעם שירים למיטיבי לכת של העשור המדובר ולמעלה משלוש שעות נהנינו מבילוי שלא מגיע לעי תים קרובות .אם לשפוט על סמך הבאים - מקרוב ומרחוק -אז יש ביקוש בקרב הקהל המבוגר יותר ,ולאור ההצלחה ,הוחלט לקיים מסיבה כל שלושה חודשים. די.ג׳יי .יוני רוט בפעולה כחץ מקשת! חנוכה בפורים ,כנראה בשלהי נובמבר ,בסופשבוע שטוף שמש ,התקיימה תחרות מיוחדת במינה בפארק תמנע - "קשתי המלך שלמה" .התחרות התקיימה על ידי מועדון "קשתות המאה ה( "21-החבר באיגוד קשתי ישראל .כן ,יש דבר כזה )...ובשיתוף עם המועצה האזורית חבל אילות ופארק תמנע. התחרות ,שהוגדרה כ " -ירי שדה מדברי" ,הצליחה למשוך לאזורנו קשתים מהארץ ומהעולם, בגילאים שונים ,כולל נוער ,שהתארחו ביישוביי הסביבה ובאילת השכנה .סוגי קשתות שונים ומטווחים הכירו לנו מושגי ם חדשים כמו ריקרב ,קומפאונד ,קשת עירומה ,קשת אינסטינקט�י בית ולונגבואו ומאות מתושבי הסביבה ומאילת הגיעו לצפות בתחרויות וגם להתנסות בעצמם בירי מודרך ,וכמובן ליהנות מכל מה שיש לפארק להציע -שיט באגם ,טיולים ,רכיבה על אופניים ועוד. עוד חדשות מפארק תמנע -כחלק מעי בודות הפיתוח המתבצעות במקום ,הולך ונבנה מרכז המבקרים בכניסה לפארק. המרכז -מבנה של 500מ' רבוע -הוא פרויקט משותף לקק"ל JNF ,ארה"ב, משרד התיירות ותמנע ,ועלותו עומדת ע ל 14מיליון שקל .במקום יוכלו המ�ב קרים לקבל אינפורמציה בדרך ידידותית יותר .חגית גל מספרת על פרויקט מסובך, שאורך כשבע שנים -מתכנון ועד ביצוע. " היום אנחנו עדיין עובדים על שלב הפיי תוח ומאמיני ם שבמרץ תהיה הפתיחה ה�ר שמית .ישנם כבר השלטים על הקירות... ולמרות השיטפון ,הבנייה במרכז ממשיכה להתבצע כרגיל". צילום :חגית גל קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 7 2015 מהמתרחש בחבל מאוסטרליה לערבה בסוף אוקטובר ,התארחו עו"ד סטוארט וקרוליין סילברט ונציגי קק"ל במרכז מחקר ואנרגיה מתחדשת אילות .במסגרת עבודתו כעו"ד ,ניהל מר סילברט עיזבונות של חברי הקהילה היהודית באוסטרליה לעתים ,במקרים בהם העיזבונות יועדולקק"ל ,הוא הוסמך לבחור בפרויקטים בשם המצווים. התרומה מעיזבון בלומנטל לאודיטוריום החד ש במרכז ,התאפשרה הודות למר ס�י לברט ,שזהו ביקורו הראשון בערבה ,במהי לכו התקיים גם טקס הסרת לוט וחניכת האודיטוריום. סוג של מסיבת כובע יום זכויות הילד ביום חמישי ,19.11 ,התקיימה מסיבה קצת שונה ,גם היא בפאב של קיבוץ קטורה .השם שניתן לאירוע היה "סוג של מסיבת כובע" מכיוון שכל הכנסות הערב נתרמו לעמותת "אנוש", אבל הסיפור מתחיל לפני למעלה משנתיים ,כשמיכאל דבאווי ,בן משק קטורה ,נכנס לשירות הקבע שלו .מנהג (מבורך לכל הדעות) הוא ,שהנכנסים בשערי צבא הקבע ,עושים שימוש במענק הכניסה לטובת החבר'ה .ארגן מיכאל מסיבה והכנסותיה נתרמו לעמותת "אילן". והפעם? "עמדתי לפני שחרור" ,מספר מיכאל "והיה לי ברור שמסיבת השחרור תהיה גם משהו בסגנון המסיבה הקודמת .רתמתי את החבר'ה לעניין -קציני המטה שלי היו יובל מוזניק על הפאב ,סיון מוזניק על הפרסום ,רפאל לוי על ההסעדה ,שי רמוס על המתחם ואיליי האריס על המוסיקה (כולם בני מש ק קטורה .ג.נ) .כל אחד גיבש תוכנית ,קיבל אישור ת�כ נית ותקציב ,קיבל את כרטיסי האשראי שלי לעבוד איתם ,ועד שהשתחררתי לפני שבועיים הכל כבר היה סגור ,פחות או יותר". איך נבחרה המטרה הטובה? "סיוון קיבלה את המשימה לבחור צדקה ראויה; היא הציעה את העמותה בתור אופציה ראשונה ואני זרמתי עם זה". כמה כסף גוייס בסופו של הערב? "דמי הכניסה היו 15ש"ח ומי שרצה ,שם יותר .עושה רושם שמרבית האנשים תרמו יותר, כי נאספו כ 9,000-ש"ח .חשוב לציין שחברי וועדת מסורת של קיבוץ קטורה התחייבו מראש שהם יכפילו כל שקל שהכנסנו באירוע ,אז בעצם מדובר על קרוב ל 18,000-ש"ח"... ומה קיבל את פני הבאים? "הגיעו קרוב ל 300-איש שחגגו כשש שעות .מתחם המסיבה כלל את הפאב עם הבר והמוסיקה .בר השתייה הנוסף בחוץ נפתח ,היה אוכל -סושי ,ברביקיו ,צ'יפס טרי (שטוגן במטבח חדר האוכל בזמן אמת והוסע לפאב!) .למתחם הפא ב נוספה תאורה ממחסן ה�ת רבות על העצים ,נוספה מערכת הגברה בחוץ וכגימיק נוסף -היתה הגרלה של בקבוק וויסקי בין באי המסיבה". גל נקדימון ביום שישי 20.11.15צוין בביה"ס היסודי "מעלה שחרות" יום זכויות הילד הבינלאומי. תלמידי שכבות א-ג׳ נהנו מפעילות במתקנים מתנפחים באולם הספורט ופעילויות ספורי טיביות וכיפיות .תלמידי השכבות ד׳-ו׳ נהנו מפעילויות משחקי "אבירי השולחן העגול" – פעילות פנטזיה ומשימות ,הכנת סושי ,דיונים פתוחים בכיתות על זכויות הילד ועוד… הפעילות נערכה בהובלת מח׳ גיל יסוד של אגף החינוך בראשות עינב ארובס ,והריכוז החברתי בביה"ס ,שעליו אמונה מיכל בדיל. ליאור דפני 8קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 צילום :שירלי מור שבע השנים הטובות דורון ניסים ,מנהל מחוז אילת מטעם רשות הטבע והגנים ,עוזב את תפקידו ,אבל לא אותנו .הוא יוצא מהמשרד וחוזר לשטח ,על מנת לטפל בנזקי חקלאות בשלוש מועצות אזוריות -תמר ,ערבה תיכונה וחבל אילות .מסיכום שנותיו בתפקיד ,אפשר ללמוד על הסביבה וגם קצת על עצמינו דורון אוהב את חבל אילות .הדבר ניכר בכל מילה שיוצאת מפיו ,בתמונות שהוא מצלם ובעיקר בעבודה שלו .הוא מחובר למקום, לאדמה ,לנוף ולאנשים ושמח לחזור לשטח במסגרת תפקידו החדש .אחרי קרוב לשבע שנים ,בהן חלש על מחוז אילת ,שכולל את כל תחומי המועצה האזורית חבל אילות והעיר אילת ,הוא מעביר את השרביט למנהל מחוז דרום (כלק משינוי השיטה ברט"ג) ומבשר שאמנם יהיה לו משרד, אבל הוא מתכוון להיות בעיקר בשטח. “המאבקים הסביבתיים הם מאד מקומיים ,אנשים מתעסקים בחצר האחורית שלהם ושם הם מוכנים לתת פייט שחבל על הזמן" (דורון ניסים) איך הגעת לניהול מחוז אילת? “אני עובד ברשות הטבע והגנים מאז 1980 ובמש ך 20שנה הייתי פקח בבקעת הי�ר דן (שם גם התגוררתי) ואחר כך הייתי עוד שמונה שנים סגן מנהל מחוז יו"ש. באוקטוב ר 2008מנכ"ל רשות הטבע וה�ג נים בזמנו -אלי אמיתי -ביקש ממני לנהל את מחוז אילת .עברתי לאילת בסוף 2008 והשתקעתי בה ,ואין לי שום כוונה לחזור צפונה". מה יהיה התפקיד החדש שלך? “פקח נזקי חקלאות -ברט"ג יש בכל מחוז פקח נזקי חקלאות ואני הפקח שיהיה בעי רבה .התפקיד יכסה שלוש מועצות אזוריות חבל אילות ,תמר וערבה תיכונה .מדוברבנזקים של חיות בר בלבד ובכל הנושא של סניטציה ,פסולת חקלאית ותרבות חקלאית באופן כללי -גזם ,ניילונים ,טיפול בפסוי לת הזאת .מיחזור ,פינוי". מה גילית כאן כשנכנסת לתפקיד לפני שבע שנים? “זו הית ה חוויה מדהימה ,כי בעצם הר�ג שתי שחזרתי אחורה 30שנה ,למקום מאד נאיבי ,לארץ בראשית ,למשהו שבאמת הזכיר לי את תחילת שנות ה 80-בבקעת הירדן -אזור עם קיבוצים אמיתיים ,מעט חקלאות והרבה שטח פתוח .הנוף והטי בע פה הם מאד דומיננטיים .יש כאן א�נ שים טובים ,נעימים ,סימפטיים מאד ביחס לארץ ישראל ,ככה אני תופס את חבל אילות .גם אותם גורמים שעבדתי מולם, כמו מרכזי המשקים ,החקלאים ,התושבים וכמובן בעלי תפקידים כמו אודי גת ,יוני פרג'ון ,אבי רמות ,דובי קדישאי ,דוב י ג�ו לדמן ,חגית גל ,אמנון שמעוני וכל האנשים הטובים שבדרך -טל גולדמן ,יפתח הופמן, יניב גולן ,דני מולכו והרשימה עוד ארוכה; את כל אלה אני מאד מעריך .כשאתה חי בתוך הסביבה הזאת ,אתה לא מודע לזה שאנשים סביבך הם טובים ,כי אתה רגיל לזה ,זה נראה לך סטנדרטי". הנאים השכנים בעיניך? איך אתה תופס את גישת תושבי החבל לנושאי סביבה? “בעניינים של סביבה ושמירת טבע ,יש אוזן כרויה משמעותית מאד במועצה האזורית ותודעת הסביבה של התושבים היא מאד גבוהה ,אבל גם מאד מעניינת ,כי כל אחד מתעסק עם חלקת אלוהים הקטנה שלו - קיבוץ סמר מתעסק עם חולות סמר ועמק ססגון ,החבר'ה מיטבתה ניהלו מאבק נגד המאגר על חולות יטבתה ,שירלי מלוטן, מתעניינת -בין היתר -בדיונה שקרובה לביתה .המאבקים הסביבתיים הם מאד מקומיים ,אנשים מתעסקים בחצר האחורית שלהם ושם הם מוכנים לתת פייט שחבל על הזמן .ראיתי את יפתח הופמן ודובי הלמן נאבקים נגד הקיבוץ עצמו ,ובסופו של דבר קיבלו את דעתם .אודי גת עשה מהלך מדהים ,כשבסופו של דבר הוא קיבל את דעת התושבים .גם המאבק שהתנהל על חולות סמר במשך השנים היה מקומי מאד, אבל אנשים הצליחו -בין השאר בגלל הניקיון ,היופי שלהם והנאיביות -לקחת אירועים לוקאליים ולהפוך אותם לארציים. לעומת זאת ,על פרויקטים ברמה הארצית, כמו הרכב ת לאילת ,שזה הפרויקט הכי פ�ו געני שאמור לעבור בנגב -אתה לא שומע כמעט מאף אחד ,וכמעט לא מתעסקים עם זה .הענייני ם המקומיים מהווים את הבר�י קדות -זה מאד מעניין וזה גם מאפיין את חבל אילות". על אילו הישגים אתה יכול להצביע בתו קופת העבודה שלך? “קודם כל ,המהלך האחרון שלנו בחולות סמר -רכיש ת שטחי הכרייה מהקבלן וק�י דום השטחים לשמורת טבע -זו מבחינתי ממש גולת הכותרת של הפעילות שלי כאן; זה אירוע שיש לו השלכות לגבי שמירת טבע בישראל בכלל ,כי זו פעם ראשונה שקונים שטחים בכסף של המדינה .זה לא כל כך פשוט -צריך אישורים של מנהל מקרקעי ישראל ,משרד התשתיות ,וכאן גם ביצענו רכישה וגם הגענו להסכמה עם המשרדים ומבחינתי זה ממ ש אירוע הי�ס טורי -להציל 500דונם של דיונות. עוד התקיימה ההכרז ה על השמורות ה�ח דשות ובראשן -צוקי שיירות ,חולות סמר, קצב חיון (בין כביש 40לכביש ,90שכוללת את נחל חיון) ועברונה ,שהוכרזה בינואר .2015היא היתה בקנה הרבה מאד שנים ויצא שהאירוע של הנפט כנראה קידם את התכנית לאישור שלה. בשנ ת 2010הקמנו בחי-בר מרפאה שמ�ט פלת בכ 300-בעלי חיים פצועים בשנה .יש במקום צוות בעל הכשרה לטיפול בבעלי חיים ,אבל אין וטרינר קבוע ואנחנו מש�ת משים בוטרינרים מקומיים ,וגם וטרינר של הרשות -ד"ר רוני קינג -מגיע בתדירות גבוהה מהמרכז. במהלך השנים גם העלינו את החשיבות הרבה של יצירת קשרים עם הקהילה ויש לנו קשר מצוין עם היישובים ,עם המועצה האזורית ,עם גופי הסביבה .יש פה שיתוף פעולה וכוונות טובות של כל הצדדים". אומרים עליו ש... רציתי לשמוע מהאנשים שדורון עבד מולם, אבל בלתי אפשרי היה לפנות לכולם ,אז הסתפקתי בשלושה ,כל אחד מכיוון אחר. ראש המועצה ,אודי גת ,חושב שדורון אוהב ושומר טבע ממדרגה ראשונה מחד, אבל גם מרגיש שהטבע נועד לאנשים מאידך“ .הוא איש נעים ,איש של דיאלוגים, של פשרות וסדרי עדיפויות ולכן -עם כל זה שהוא נציג הטבע ,היה אפשר לעבוד איתו ומולו". איך היית מתאר את עבודתו? “דורון נמצא בשטח ומכיר אותו מצוין המשך בעמוד הבא קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 9 2015 המשך מהעמוד הקודם ויודע לחבר בין כל הגורמים הרלוונטיים ולכן היווה כתובת אמינה וחרוצה .בהתי נהלותו הוא מאד מקצועי ,איכותי ,ענייני, לא נלחץ גם במצבי משבר ,איש שקול. בתקופה של כלובי הדגים ,היה מתח מול הרט"ג ,אבל היום יש שת"פ ,הבנה ודיאלוג ועובדים ביחד .לא תמיד בלי חילוקי דעות, אבל עובדים ביחד". אילו הישגים משמעותיים זכורים לך? “יש את ההכרזה על שמורות הטבעה הנ�ו ספות ,ובנוסף ,אני חושב שהוא עזר למסד את המחוז כגוף משמעותי בנושאי הסביבה באזור הדרום ,ככתובת -גם מבחינה ארגוי נית פנימית וגם מבחינת הארגון כלפי חוץ. כמובן ,יש גם הנושא של חולות סמר; זה פרויקט משותף שעסקנו בו. אני מאח ל לו הרבה הצלחה והנאה בת�פ קידו החדש ומצפה להמשך שיתוף הפעולה איתו". אסף אדמון ,מנהל המחלקה לאיכות סביבה במועצה ,נכנס לפקיד ו כשנה אחרי שד�ו רון החל את זה שלו“ .מאז כניסתי לתפקיד וההיכרות עימו ,תמיד עבדנו יחד בשיתוף פעולה והבנה הדדית" ,הוא מספר. “שיא עבודתנו המשותפת היה במהלך המאמץ למניעת הכרייה בחולות סמר, דורון גילה גמישות רבה ביחס לתפקידו וסייע רבות במהלכים שביצענו אז". גם אסף מדגיש את יכולתו של דורון להגיע להסכמות“ :דורון הוא אדם נוח לעבודה, שקדן ונראה שלוקח בחשבון את מכלול השיקולים ,ובניגוד לסטיגמה שנוצרה לאי רגונים ירוקים כמו רט"ג ,ניתן תמיד להגיע איתו לעמק השווה". מה עוד מייחד אותו בעיניך? “עבודתו משתלבת עם כישרון הצילום המדהים שלו והתמונות שהוא מצלם כמו נשזרות בתהליכי העבודה באופן מפתיע אך עקבי". ביקשתי מיניב גולן לכתוב על דורון ועי בודתו .יניב ,שטובת הסביבה בדמו ,שזר את האירועים והבעיות עמן התמודד דורון בקורות הסביבה של חבל אילות בשנים האחרונות ,את המאבקים ,הדילמות והגי מישות לה נדרש במסגרת התפקיד הרגיש והחשוב בו החזיק: "דורון ניסים הוא איש יקר ,נדיב ,אוהב טבע אמיתי וצלם אמן של נופי המדבר. הוא איש נעים הליכות וללא ספק הפך את המחוז נגיש לציבור ,כפי שלא היה בעבר. עם זאת ,כמייצג נאמן של הרט"ג ,הוא נאלץ להתמודד עם הדואליות שמאפיינת את הגוף הזה ,שאמור להגן על הטבע - אך כחלק מן הממסד .דורון ניווט את דרכו בין הסכמים בעייתיים עם גופים שלטוניים אחרים ,אשר להם אינטרסים הפוכים . “אנחנו חושבים שאנחנו חיים במרחב מאד גדול ,אבל בעצם הערבה קטנה .כל שטח שאתה עושה עליו משהו ,זה שטח טבעי, שנגרע מהנוף הטבעי" (דורון ניסים) בשנים האחרונות עמדו אנשי הרשות באי זור אילת מול צונאמי של פיתוח במרחב הרגיש שתחת אחריותם .הלחצים האדירים נבעו בחלקם מתהליכים היסטוריים גלובי ליים ,אבל גם מהיסטריה מקומית .ובתווך עומדים הפקחים שאינם יודעים את נפשם: הטבע האהוב נמצא באחריותם ,אבל הם גם נציגי הרשות -כלומר המדינה .הממשל חייב פתרונות ,וכיצד ייצאו נגדו? במהלך הזמן בו פעל דורון בערבה איתרע מזלו לראות איך נחתכים הרי אילת בתוואי הגבול עם מצרים (בקרוב גם עם ירדן), הוקם שדה תעופה בינלאומי שחוס ם למ�ע שה את צדה הישראלי של הערבה ,שמורת עברונה הוצפה בנפט וחוסלה מניפת הסחף של נחל רחם. ברמת המקומית נקלעה רט"ג לשלושה מאבקים ציבוריים שבמרכזם ההתיישבות בחבל אילות :חולות סמר ,מאגר יטבתה והמלון בעמק ססגון .גם בהם הצטיירה הרשות כמין המלט מיוסר והפכפך ,שאינו מסוגל ליישב את הסתירה שבין אהבתו לטבע ,לבין מחויבותו לממסד ולהסכמי העבר. בשלושת המקרים נכנעה הרשות ללחצם של קיבוצי האזור ,ורק בדיעבד נתברר לה גודל השגיאה .אז כבר היה קשה לתקן - וכאשר פרצו המאבקים ,רט"ג מצאה את עצמה מסונדלת היטב .היא פעלה כאותו בעל חיים דו-ראשי בשם “דחוף-ומשוך" מהספר דוקטור דוליטל; בימים מסוימים הלכה בכיוון אחד ובאחרים בכיוון ההפוך. בממוצע מעט מאוד תנועה -ולא תמיד בכיוון שמירת הטבע .בכל המקרים האלו הוטל תפקיד כבד מדי על פעילי הסביבה תושבי האזור. הראשון ,הגדול והחשוב מבין המאבקים שנזכרו – ההגנה על צפון בקעת תמנע, עמק ססגון – הוא זה שבו תנועת ה"דחוף ומשוך" של הרשות היתה הכאוטית ביותר ונזקיה הקשים ביותר. כעת ,עם שינוי התפקיד ,נות ר לאחל לד�ו רון הצלחה ,סיפוק ואושר ,ושנזכה כולנו לראות התקדמות משמעותית בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בערבה הדרומית". כמעט כל מי שדיברתי איתו על דורון ,הזי כיר את הצילומים המרהיבים שלו (שאחד מהם מעטר את שער העיתון הזה) .דורון הוא צלם בחסד ולא מעט תמונות שמסתוי בבות ברחבי החבל ,נושאות את שמו. דורון ,מתי התחלת לצלם? “אני מצלם בערך שלושה עשורים באופן רציני .התחלתי לצלם בעקבות חשיפה לספר צילום של שי גינות שנקרא “לגעת באור" .הספר כל כך הרשים אותי שפשוט מכרתי את כל הציוד שהיה לי ,קניתי ציוד חד ש ומקצועי ,ותמונה תמונה ,ניסיתי ל�ה שיג את אותן תוצאות ולמדתי לפסל באור. צילום זה בעצם פיסול באור". למדת את התחום באופן מסודר? “לא .אוטודידקט". אתה מגדיר את זה כתחביב? “אני לא מגדיר .יש כאלה שקוראים לי צלם אומן ,אבל אין כזה דבר; אני מצייר עם המצלמה". איך אתה משלב את הצילום עם העבודה שלך? “השילוב מתבקש ,כי העולם שלנו הוא עולם של דימויים וזה מה שתופס אותנו - יותר הדימוי מהאות הכתובה .אני משלב את זה בכל התחומים ,בעיקר בצילום טבע. השילוב של שמירת טבע יחד עם צילום טבע זה דבר שאני ממנף בדרכים שונות, בין השאר על ידי תערוכות צילום באילת ושיפוט בתחרויות צילום ארציות". כשהתכנית יוצאת מהמגירה המאבק בקרבו של דורון ,בין האהבה לטבע ,להכרה בהכרח שבפיתוח ,ניכר 10קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 היטב. דורון ,מה דעתך על הפיתוח בערבה הדו רומית? “אני יכול להגיד שהגעתי לכאן בסוף ,20088לערבה מאד נאיבית ,והיום אנ�ח נו נמצאים בתנופת פיתוח ששישים שנה לא עברה על האזור הזה ,וזו תהיה ערבה אחרת לגמרי ,מתמנע ועד אילת .בח�ל קו הוא יהיה שטח אורבני ,זו לא הערבה שאנחנו מכירים ושגדלנו בה ,כי יש הבדל עצום בין שטח אורבני לחקלאי .מטעי התמרים משתלבים בנוף בצורה טבעית ונכונה ,כי התמר משתלב -גם בעין וגם בלב .אני לא בוכה על חלב שנשפך ,אני מציין מציאות והיא השתנתה בשבע השי נים שאני פה .אנחנ ו בעיצומם של הת�ה ליכים ויש עוד דברים רבים לפנינו". “בערך בשנת ,2011 -תמונת המצב ה�כ ללית השתנתה בערבה שלנו ,עם גל פיתוח גדול ,שהתחיל עם הקמת הגבול המערי בי עם מצריים ואחריו קרה מקרה מדהים, כשהתחילו להקים את שדה התעופה .זה מדהים ,כ י לא היתה סיבה מיוחדת ל�ה קים אותו; היתה תכנית מגירה ,ויום אחד פשוט עשו את זה .שדה התעופה הזה הוא אירוע דרמטי בחיים ,בטבע ובנוף .הוא לא רק שדה תעופה -יש לו גם סוללות הגנה בצד המערבי של הכביש ,שאמורות להסיט את השיטפונות של נחל רחם ושל נחל ניי מרה -שדה התעופה מוקם במניפת סחף גדולה וסוללות ההטיה אמורות להטות את הנחלים -רחם לצד הדרומי ונימרה לצד הצפוני". אז שדה התעופה רע בעיניך? “מבחינת הטבע והנוף ,ברור שהוא לא טוב .יחד עם זאת ,אני לא מתכחש לכך שזו ההסכמה שהגיעו אליה עם גופי הסביבה, לפני 20שנה -שדה התעופה היה אמור לקום בתוך עברונה ועל דקלי הדום ,ב- .95התקיים פה מאבק ענק להצלת דקלי הדום ,שהצליח להזיז את שדה התעופה ,וזו הצלחה ענקית .אם זה היה מוקם בעברוי נה -זו היתה קטסטרופה ,כי בעברונה יש 300צבאים ,הריכוז הגדול ביותר בעולם של צבאי נגב .אבל בראי הזמן ,ההצלחות מקבלות מימד אחד .כל זמן שזה נשאר תכנית מגירה ,אז יופי ,אב ל ברגע שמק�י מים את השדה ,זה משנה את התמונה .אז זו היתה הצלחה וזו עדיין הצלחה ופתאום בא שר תחבורה רציני ,יש כסף ומקימים שדה .יש לאירוע הזה משמעות מאד גדולה לערבה הדרומית ,כי הוא חוסם את הערבה למעבר של בעלי חיים .בעצם ,נשאר לנו מסדרון של 70מ' בין שדה התעופה לגבול עם ירדן ,שבו צבאים יוכלו לעבור מצפון לדרום". אם כך ,המיקום הנוכחי של שדה התעופה הוא הרע במיעוטו ,גם בשטחים הנרחבים של חבל אילות?... “אנחנו חושבים שאנחנו חיים במרחב מאד גדול ,אבל בעצם הערבה קטנה .כל שטח שאתה עושה עליו משהו ,זה שטח טבעי, שנגרע מהנוף הטבעי .עוד שנה יהיה שם מגדל בגובה של 40מ' וכבר לא יראו את תבנית הנוף ,את הרי אדום .זו תהיה ממש עיר ,זה לא דומה לקיבוץ אליפז ,או סמר, שהחתימה הנופית שלהם נמוכה מאד -זו עיר שתהיה מוארת ,והעבודה מתבצעת בקצב מהיר מאד". “דורון נאלץ להתמודד עם הדואליות שמאפיינת את הגוף הזה ,שאמור להגן על הטבע -אך כחלק מן הממסד" (יניב גולן) משברים? “היו שניים עיקריים -אחד מהם היה קריי סת הגדר של צבי השיטים ,שנמצאת מול החי-בר -בשיטפונות של אוקטובר 2012 מרץ .2013תיקנו את הגדר בצורה מאדמשמעותית ,אבל מבחינתי זה היה אירוע לא טוב ,אפילו מחדל שלנו ,כי לא הצלחנו לסגור את הגדרות בזמן .הפקנו לקחים, בנינו גדר חדשה ויציבה ,ובכל שיטפון יש לנו צוות שנמצא בכוננות של תיקון הגדר. באירוע הזה נעלמו לנו כ 40-צבאים ,מתוך .555חלקם נטרפו וחלקם פשוט יצאו הח�ו צה. אירוע שני היה אסון הנפט בעברונה ,שזה אירוע דרמטי מאד ,שסוקר בצורה מקיפה. חוץ משני אלה ,לא היו משברים נוספים". מה מצפה לנו במסגרת השינוי ברט"ג? “נכון לעכשיו ,התקינה בערבה הדרומית קטנה בצורה משמעותית מכל מחוז אחר בארצנו ,וזה אומר שמעט מאד אנשים שהם עובדי המחוז מתמודדים עם הפיתוח האדיר הזה בשטח מאד גדול ,ובעיניי הם גיבורים. זו גם -בין היתר -הסיבה לשינוי הארגוני שאנחנו עוברים פה בימים אלה ,במסגרי תו מחוז דרום מקבל לאחריותו את מחוז אילת שהופך להיות מרחב .יש למחוז דרום מטה יותר גדול שיושב בבאר-שבע ואנשים רבים יותר שיכולים להתמודד עם העבודה הרבה שיש פה .השינוי אמור לתת מענה יותר טוב לאתגרים שאנחנו ניצבים לפי ניהם -הגדלת הנחלות החקלאיות ,רכבת לאילת ,הקמת גדר הגבול המזרחי .אני מאד מקווה ומאמין שהשינוי הזה יעשה טוב ,בעיקר בגלל שאני יודע כמה היה קשה לנו ,בכוחות המצומצמים שלנו. מנהל מחוז דרום -גלעד ,מקבל מרחב במצב טוב מאד ,ומה שיש לו לעשות ,זה בעיקר לשמור על שיתופי הפעולה הטוי בים ,להעצים אותם ולתת מענ ה מקצ�ו עי לכל נושאי הפיתוח השונים ,שכוללים בעיקר את הנושא החקלא י ולטפל בעו�ב דים שנמצאים כאן ,וכמובן לקדם שמורות טבע נוספות בערבה". אתה מצטער שאתה עוזב? “לא .אני חושב ששבע שנים זו תקופה יפה וממצה -גם ברמה האישית ,אני מיציתי את הנושא הניהולי .מאד חשוב לי לחזור לעבודת השטח ,לאדמה ,ולכן זה מה שאני עושה -חוזר לעבודה שקשורה לחקלאים, לאדמות ,לחיות בר ,ליצירת שיתופי פעולה עם כל מועצה ובין המועצות .זה בעצם תפי קיד שמגשר בין החקלאים ,לחיות הבר". גל נקדימון קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 11 2015 12קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 תרבות הנגב /יניב גולן כן ,האינדינגב! אלף איש רוקדים מול ה"אתיוביט אורקסטרה" וענן אבק מתאבך אל על .מלא גיטרות מנסרות, כינורות וצ'לים וחצוצרות .ניסים קלדרון מדבר על מאיר אריאל .תום יער על הפרשות .החולצה לא מתייבשת, כי אנחנו לא בערבה .כמעט בלי דיבורים על המצב (אבל ערפדי הרגטיים שרים“ :זה ייגמר כמו בבוסניה") ובכן ,האמת היא שאני לא מקבל הרבה תגובות על הדי ברים שמופיעים במדור .כמוי ני ,אתם בוודאי עסוקים בעי נייניכם הקוסמו-כנימתיים. סבבה .כיוון שכך ,חשבתי שאכתוב בלי לתכנן ולחשבן יותר מדי :כי ככה יותר כיף, וכי זה מגביר את הסיכוי שמישהו יגיד משהו אט-אֹול (כמו בפעם ההיא שחבר ותיק התעצבן בגלל שהסברתי כאן את ההיגיון שבלהשתין בשיי חים ולא בשירותים -כדי לחסוך מים ואנרגיה ,וגם להעשיר את אדמת הערבה ימי ויסלר ודידה פלד“ ,ערפדי הרגטיים" .מטפחות מוכתמות בדם בקצת חומר אורגני). אז מה בא לי עכשיו? המממ....אה ,נכון ,אינד�י כשאני צריך ,אף פעם לא יותר ממה שאני נגב! אוי ,זה היה כל כך כיף (אם נניח לרגע צריך" -ככה זה מתחיל ,ומידרדר בהמשך. את הטרחה הכרוכה בהקמתו של מאהל קיי גדג' המקסים ובלחסן המנוח נולדו בתלמי בוצי ,ענייני מזון ,סידור רכב ורשימות הסעה .אליהו ,מושב בנגב הצפוני ,והם חברים של קצת קשה לחזור לשגרה בשעה שהמוח נאבק מייסדי האינדינגב). לשקם איכשהו את רמות הדופמין ,לאחר ליי יש חיים מצפון ליהל 90 :הופעות ביומיים וחצי ,הרצאות ואפילו צחוקים" .בוא תשמע לות טרופי שינה ואינספור הופעות. את תום יער" ,אמרתי לנער שלי" ,בחורה אם היה למדינה קצת שכל, שמנה שמדברת על הפרשות ,מה יכול להיות רע?" בתוכניה של הפסטיבל ,שהיא עניין היו דואגים לממן הופעות מרתק כשלעצמו ,מציגים אותה כ"מופע סטי כמו ה"אתיוביט" וכמו זו של נדאפ שלא מחפש פאנצ'ים מתחת לרצפה". גילי יאלו ,שהקפיץ את כולם אתה מבין ,היא אפילו לא חייבת פאנצ'ים. מקורי בצהריי השבת ,עם חומר הילד עשה בשכל וחתך לפני שתום סיפרה ומסורתי .יוצאי אתיופיה מהווים שהיא ממש לא מבינה מה החבר שלה עושה איתה (כי הוא הרבה מעל הרמה שלה) ,ואיזו רק 2אחוזים מהאוכלוסייה, מערכת יחסים עקומה ומשעממת יש להם, אבל שליש מהקטינים הכלואים ואיך הוא שטף אותה בצינור כשהיא הקיאה בישראל הם בני העדה מצד אחד ("ככה זה כשמזמינים למשרד סושי מרחוב סלמה") וירתה סילון דק ועכור מהקי תשמעו ,הנגב המערבי זה לא כמו הערבה .צה השני .היינו איזה 300איש ,בבמת "הח�י קודם כל ,הם עוד לא הצליחו להתגבר על פושית" הקטנה ,וצחקנו. הבעיה של הדיונות .יש שם עוד די הרבה חולות .דבר שני ,הלילה צונן ולח .אחרי אחת אין מצב לאורגיה ההופעות הרטבתי קצת את הטי-שירט ,כדי להתרענן ,אבל ובניגוד למדבר שלנו ,שם השל"תניקים שלי הופיעו גם כן .גאווה .איתי זה פאקינג לא מתייבש ,ונהיה לך קר ,אבל מר והחבר'ה של ההודנא אפרוביט אורקסטי מה ,תלך עכשיו עד למאהל באמצע ההופעה רה (שניגנו אצלנו ב"פסטיבל שקיעה" במרס) הרימו מופע חד-פעמי עם "אלמיטּו" ,שלושה ההיסטורית של אביב גדג'? (דיגרסיה :בן גרעין שלי הביא לי מתנה את מוזיקאים אתיופיים ששרו וניגנו על כלים "ילדים של מהגרים" ,הדיסק האחרון והמעוי אפריקאים .בסך הכ ל 15איש על הבמה .ב�ה לה של גדג' .אם לא טעמתם קודם משהו משל משך עלו רקדנים בלבוש מסורתי -וענן של "אלג'יר" ,אולי עכשיו הזמן לסגור את הפינה .אבק היתמר מרגליהם של אלף צופים .מוזיי אפשר להתחיל ישר מהסוף ולשים ביוטיוב קה אתיופית זה כל כך כיף! את "בתוך הצינורות" מהופעה בבארבי ,רוק אם רק היה למדינה הזאת קצת שכל ,קצת לפנים עם סקציית מיתרים .גבריאל בלחסן שכל ,היו דואגים לממן -ובגדול -הופי ז"ל ,מכניס אתכם לתוך הראש שלו וגורם עות כמו ה"אתיוביט" האלה וכמו זו של גילי גם לכם לרצות קצת למות" .אני מעשן רק יאלו ,שהקפיץ את כולם בצהריי השבת ,עם חומר מקורי ומסורתי .יוצאי אתיופיה מהווים רק שני אחוי זים מהאוכלוסייה ,אבל שליש מהקטינים העצורים בישראל הם בני העדה ובכלא הצבאי יש להם רוב .אגב ,גילי יאלו הופיע בחבל אילות כמה פעי מים (לאחרונה עם "זבולון דאב סיסטם") ,ובסיגד האחרון אירחנו גם את "אקסום" מנתי ניה ,שנתנו מופע שיא בסוף האינדינגב ,מלווים בשלושת המפיקים הבולטים בתחום הרגאיי :חיים לרוז הוותיק, קותימאן וסאבו .ריספקט. עוד קשורים לערבה חברי הרכב של יוצאי סמר בשם "הטורבנים" ,שהם -ככתוב בתוי כנייה "טריו גאראז'-אתני מטונף וירושלמי". שתי גיטרות חשמליות ותופים ,שרים ומפציי צים ככה שאין שום צורך בבאס. מלא הרכבים עם שמות מוזרים ,ומוזיקה רועשת בד"כ :המפשעות ,ועדת חריגים ,בוי תימזוג ("הגרייטפול-דד הישראליים") ,קין והב ל , 90210אביב מארק והמוות ("ב�ק רוב מאוד יקראו לזה רק ‘המוות'" ,הוא אומר) ,ו"תעני אסתר" .עוד שם מוזר שייך ל"ערפדי הרגטיים" ,עם ימי ויסלר (הבן של פוצ'ו" ,הבילויים") שמנגן שם על בנג'ו .הוא והחבר'ה עושים קאנטרי אמריקאי מתוחכם, שרים בשלושה קולות מתקתקים" :זה ייגמר כמו בבוסניה" .ויש להם גם שיר שנקרא" :אין מצב לאורגיה" .החצוצרנית מעולה .ימי צוחק עלינו ואומר" :אז עכשיו יום שבת וכל אחד מכם כבר מבין שהפעם זה לא יקרה" .נו ,המפגש הגוי רלי ,ההתגלות ,הסטוץ. ואז ,בבמה הקטנה ,פרופ' ניסים קלדרון מרצה על מאיר אריאל .ממשמרות לששת הימים ,הבריחה מהסטיגמה של הצנחן המי זמר אל השליחות בדטרויט ,דילן וההיפים ("הבעיה איתם שהם לא קמים בבוקר לעבוי דה" ,אמר מאיר) ,ניתוח מעמיק של "ארול". "תראו כמה 'ארול' קרוב ל'אריאל'" ,אמר קלדרון ,רק אות קטנה אחת חסרה... השוטרים היו עייפים משבוע נוראי של סכיי נאות רצחנית ,מחודש בלא מפכ"ל ,שנה של ניצבים חרמנים מתעופפים .הם לא טרחו לבדוק מה בדיוק החבר'ה מגלגלים ונראו מיותרים כמו צמיד אחרי הפסטיבל. קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 13 2015 הטבה? = עלייה + הפגנה + שביתה הטבת המס -כן? לא? כמה? למי מגיע? מה קרה אז ומה קורה עכשיו? כל התשובות ,כמעט ,מלבד החשובה ביותר לידע כללי ההפגנה בצומת קטורה (צילום :סער צברי) במהלך חודש נובמבר ,סערו ורגשו מסדרונות המועצה האזורית חבל אילות ,ולא רק .בכ30- מועצות נוספות התנהל שיח מודאג ,שנושאו - הטבת המס ליישובים .הפור יפול לאחר רדת גיליון זה לדפוס ,ולכן המאמר שלהלן מציע סקירה מפורטת וברורה של תולדותיה של אותה הטבה והמאבקים שהתנהלו בימי ם הא�ח רונים ,אך לא את השורה התחתונה .נכון להיום ( )22.11עדיין אין החלטה ,אך המעורבים בעניין שומרים על אופטימיות ומאמינים שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. בסופו של דבר ,ההטבה המדוברת ,החלה על מס ההכנסה שלנו ,נוגעת לכולנו ,גם לאלה החברים בקיבוצים שיתופיים ,אך המעורבות של תושבי החבל במאבק כמעט ולא הורגשה .אולי בגלל חוסר מודעות ,או חוסר עניין ואולי בגלל חוסר זמן ,אבל הפעילות שפורסמה בפייסבוק של המועצה ,בחדרי האוכל ובמיילים היישוביים, זכתה למעט מאד היענות .בריאיון עם אודי גת, מסתבר שהמצב היה דומה גם ברשויות אחרות. אודי ,השנה היתה הרגשה שהגענו קרוב מדי לקו האדום מבחינת אישור ההטבה -זה נכון? למה זה קרה? "זה נכון .המדינה לא פעלה נכון והכוונ ה לה�ת נהלות ,ראש הממשלה ,רשות המסים וכל הגוי פים הרלוונטיים". מי לקחו חלק במאבק על ההטבה? "בעיקר ראשי רשויות שצפויות להיפגע .יש כאלה שיורדים להם קצת אחוזים ,יש כאלה שיורדים להם הרבה .יש כאלה שמבטלים להם את התקרה לגמרי ויש גם רשויו ת שייפגעו מ�ה מהלך של קביעת קריטריונים שיגדירו -אחת ולתמיד -מי זכאי להטבת המס". יש דמות ספציפית שקידמה את המאבק? "יו"ר וועדת הכספים גפני (משה גפני ,ח"כ מטעם יהדו ת התורה .ג.נ) ,הוא הוביל את המ�ה לך לאישור המתווה". בשבועות האחרונים נקטה המועצה מספר מהלכים -השבתה ,הפגנה ,עלייה לירושלים 14קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 מי החליט עליהם האם הם היו אפקטיביים,לדעתך? "על המהלכים הללו החליטו ראשי הרשויות המעורבות -כשלושים במספר .יש מטה של כל ראשי הרשויות ,יש קבוצת ווטסאפ שחופרת כל הזמן ,ואנחנו נפגשים ,מתייעצים בכנסת ,לפני ואחרי וועדת הכספים. אני חושב שהם הי ו יעילים למדי .מעצם הנו�כ חות של המאבק בתקשורת וההמצאות על סדר יומה של וועדת הכספים -משרד האוצר ,ואפיי לו ראש הממשלה ,הבינו שהם חייבים להתעסק עם זה ולתת תשובות". אבל אף אח ד לא הרגיש שהשבתנו את המ�ו עצה שלנו... "זה היה אפקטיבי בעיקר כלפי חוץ ,לא כלפי פנים .מה זה עושה ברמה הלאומית -השבתה של כמה עשרות רשויות בבת אחת". עד כמה הרגשת שת״פ מצד התושבים? "לא היתה השתתפות רצינית ואני מאוכזב מכך שלא הצלחנו לגייס הרבה אנשים להפגנה בירושלים; כשזה הגיע לרגע האמת ,הייתי די מאוכזב". יכול להיות שזה נובע מהאופי של החבל, שמורכב בעיקר מקיבוצים שיתופיים והתוו שבים לא מרגישים את המסים ישירות? "אני לא חושב ,כי שמעתי שגם ראש העיר טבריה היה מאוכזב מההיענות וגם ראש העיר צפת .בסופו של דבר ,גם בבאר-אורה לא גייסו הרבה אנשים וזה לא יישוב שיתופי .אבל האכי זבה שלי היא כללית מתושבי חבל אילות שלא נענו ,ללא קשר לאחרים". אתה מרוצה מהתוצאה? "היא עוד לא סופית ,כי עוד לא הצביעו ,אבל אם מה שאנחנו חושבי ם שיקרה -יקרה ,אז א�נ חנו מרוצים .יהיו סדר וחוק ,שהוא לתמיד". האם נעבור את אותו הסיפור שוב בשנה הבאה? "לא ,גם אם תתחלף הממשלה". גל נקדימון להלן תקציר בנושא הטבות מס ,כולל עדכון מלשכת ראש המועצה. מהי הטב ת מס? זוהי הנחה על תשלום מס הכ�נ סה (כרגע בחבל אילות = ,)11%מתוך מה ש�מ חויב לשלם הנישום (קרי ,איש פרטי ,או קיבוץ שהינו מקבץ של אנשים) במס הכנסה .כידוע, ככל שהשכר וההכנסה של xעולה ,כך הוא מחויב ביותר אחוזי מס .ע"פ מודל זה ,יש גבול עליון לזכאות הנ"ל ,שהיום עומדת על כ180- אלש"ח בשנה .במילים אחרות ,עד סכום הכנסה שנתי זה ,זכאים הנחה של ,11%ומעל סכום זה תשלום המס מלא .המשמעות בפועל למשפחה של זוג שכירים המשתכרים סביב 8-10אלש"ח בחודש כל אחד = אי תשלום מס של כ2000- ש״ח בחודש .כסף פנוי למשפחה בסכום זה!!! בשנת 2003בוטלו הטבות המס לחבל אילות, ביחד ע ם ביטול הטבות לעשרות רשויות במד�י נה .כל זאת ,במסגרת קיצוצי תקציב של ביבי (אז שר האוצר) .נשארו הטבות רק לישובים שבאותו יום נתון של קיצוץ היו וקיבלו 13% הטבה ומעלה. בשנת ,2005במהלך פוליטי ,הצלחנו חמש רשויות בלבד ,להעביר חוק בכנסת להחזרת ההטבה .כל רשות (חבל אילות ,ערבה תיכוי נה ,ערד ,בית שאן ,חצור הגלילית) הייתה אז "משוייכת" כביכול למפלגה אחרת ,וכך הצלחנו לחוקק חוק זה בכנסת. למחרת האישור ,תקפו בבג"צ החלטה זו של הכנסת .למה? משום שאין קריטריון מאחד את כל חמש הרשויות .מי תקף בבג"צ? כל מי שהופסק לו ב + 2003-כל מי שחשב שמגיע לו גם ולא קיבל . בג"צ (רשות שופטת) ,כבר בשנת ,2005קבע שאומנ ם אינו רוצה להתערב בהחלטות ה�ר שות המחוקקת (כך מלמדים אותנו גם בשיעורי האזרחות) ,אבל יאלץ לעשות זאת אם המדיי נה לא תחוקק חוק מסודר ,אחיד ,שקוף ובעל קריטריונים ברורים. המדינה ,גם הרשות המחוקקת וגם המבצעת, שאינה מעוניינת בהחלטה מעין זו של הרשות השופטת ,ניסתה ,בתקופות שונות ,לעשות, כאילו היא מקדמת חקיקה ,א ך מסיבות פול�י טיות ואחרות התהליך לא צלח. במהלך עשר השנים האחרונות ,התקיימו ששה דיונים בבית המשפט הגבוה לצדק ,אולם כל פעם מחדש ,המדינה טענה שהיא בדרך .ביני תיים ,הכנסת נפלה ,הממשלה נפלה וכך הלאה.. כל פעם הובא תירוץ אחר וחדש ,והיא (המדינה) לא הצליחה להשלים את מהלך החקיקה. לבג"צ נמאס ,ובמסגרת הארכה האחרונה שניתנה ,קבע שהתאריך האחרון להטבה הוא ,30.11.2015ואם עד אז לא יקרה דבר ,מבחינה חקיקתית ,אזי ,חמש ת הישובים שהוכנסו ב�ת פיסתו שלא כדין ,יוצאו ממעגל מקבלי ההטי בות .בג"צ גם קבע ,שייתכן מאד שאם לא תהיה חקיקה ,הוא יחליט לבטל את כל הטבות המס לכולם. זה השלב בו אנו נמצאים .אם לא תהיה חקיקה עד ה ,30.11.2015-אזי ,החל מחודש דצמבר 2015לא נהיה זכאים להטבות מס .משמעות עצומה לכל תושב ותושב ,בין אם הוא חבר אגודה ובין אם לאו. ישנה הצעת חוק הכוללת קריטריונים ברורים, שוויוניים ושקופים (פירוט בהמשך) ,שהוכנה וגובשה ע"י בועז סופר (עבד בזמנו ברשות המיסים ,והיום הינו אדם פרטי) .הצעתו אומי צה ע"י חבר הכנסת גפני ,יו"ר ועדת הכספים (מתווה גפני). אחרי מאב ק קשה וארוך של השבועות הא�ח רונים (המצטרף לשנים ארוכות של מאמצים), הצלחנו לשכנע את כל חברי ועדת הכספים של הכנסת מכל המפלגות – שזו ההצעה הכי טובה שיש ,בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לעבור גם בכנסת וגם את מבחן הבג"צ .כל חברי ועדת הכספים תומכים. כדי שהנושא יעלה לועדת הכספים ,נדרשת הסכמת ראש הממשלה (לא מבחינת החוק, שאינו דורש זאת ,אלא מבחינת התנהלותו של יו"ר הועדה). מטרת ההפגנה האחרונה שהתקיימה היתה הסכמת הבאת המתווה ע"י ראש הממשלה לוועדת הכספים ,ומשם לשלוש קריאות בכנסת. במידה שכך יקרה – יהיה חוק מסודר לתמיד!!! מהו המתווה? המתווה המוצע כולל שלושה קריטריונים .כל קריטריון מקבל ניקוד .לפי מספר הנקודות שהישוב צבר ,נקבע אם הוא זכאי להטבת מס או לא ,ואם כן -כמה (שלושה מדרגים) .הניקוד הוא ישובי ולא מועצתי: .1מרחק ממרכז הארץ – אנו עם הכי הרבה ניקוד. .2מרחק מהגבול – עד 9ק"מ מהגבול מק�ב לים ניקוד .מי שמעל טווח זה מהגבול אינו זכאי לניקוד בסעיף זה. מצב סוציו אקונומי -אין נתונים ישוביים והמי דד הוא מועצתי .במדד של 1-10אנו .5כלומר, יש ניקוד. אז ,מה יוצא? אם יאושר המתווה המוצע ע"י ועדת הכספים ויחוקק חוק (כל זאת עד סוף נובמבר) ,אזי ,הטבת המס תהיה בחבל אילות כדלקמן (בלי התחייבות סופית וע"פ הטיוטה הקיימת כרגע) :רוב ישובי חבל אילות – הטבה של 12%הנחה עד תקרת שכר של 240אלש"ח בשנה .חלק קטן מהישובים( (בגלל מרחק מ�ה גבול) -הטבה של 9%עד תקרת שכר של כ 180-אלש"ח בשנה. אודי גת המצב ,נכון ליום ג' :24.11 ,ועדת הכספים קיבלה החלטה פה אחד ואישרה את מתווה המס שהגיש ח"כ גפני ,יו"ר ועדת הכספים .המתווה שאושר בוועדה ,עדיין צריך לעבור את מליאת הכנסת בשבוע הבא. לרגע אורחים הם מסיימים שירות צבאי או לאומי ונמצאים על פרשת דרכים ,הכל פתוח בפניהם .רגע מרגש ,מסעיר אבל גם מפחיד .כשכל האפשרויות פתוחות ,איך בוחרים? זה מספר שנים שברחבי הארץ מתקיימות תכניות לצעירים אחרי צבא שמשלבות עבודה מועדפת עם חוויה ש ל קבוצה ול�י מודים ,וגם אצלנו בחבל מתקיימות בקיי בוצים השונים כמה תכניות .ביהל פועלת מזה שש שנים תכנית "בית מדרש בדרך" שהייתה למעשה הראשונה מבין תכניות העבודה המועדפת בארץ ,וכיום פועלת במקביל לה גם תכנית עירונית בירושלים ("בדרך הירושלמית") .בקטורה פועלת זו השנה השלישית תכנית "עמל ורוח" ,ובי גרופית החלה השנה לפעו ל קבוצת עב�ו דה עברית .אמנם ,לכל תכנית מאפיינים ייחודיים משלה ,אך המשותף -צעירים בגילאים דומים שהגיעו כאורחים לרגע לערבה הדרומית -הוביל אותנו ,רכזי התכניות ,ליזום שיתופי פעולה. אורלי ,ב ת 21מבאר שבע ,עובדת במ�פ על אלגטק ומשתתפת בתכנית "עמל ורוח" בקטורה .היא מספרת שאחרי הצבא היא חיפשה מקום לעבודה מועדפת" .היה לי ברור שאני רוצה מקום שיש בו משמעות נוספת ושיחשוף אותי למקומות והתנסויות חדשות .חשבתי המון איפה אני רואה את עצמי ,והחלטתי שהערבה זה המקום, כאשר לנוף המדברי המלא בשקט ושלי ווה ולמרחק מהערים הגדולות יש חלק משמעותי בעניין" .לעומתה משה ,בן 22 מפרדס חנה ,הגיע לתכנית "בית מדרש בדרך" ביהל כמעט במקרה ,דרך ידיעה שהועברה בפייסבוק .הוא חשש מההגעה ליהל כי דמיין את הקיבוץ כמו בתמונות ישנות " -אפרורי ,כשכל המבנים ישנים או שבורים" ,אבל כשהגיע מצא קיבוץ יפה ומטופח" :כמו כפר נופש כמעט ,ובנוסף הנוף המדהים שיש בכל מקום והמעיין שנמצא חמישה מטרים מחוץ לקיבוץ רק הוסיפו לעניין .פה אתה מחובר לטבע ,אתה נהנה מהשקט בלילה .אתה צופה בכוכבים ומסתכל על כל היופי הזה שיש כאן ,עד שזה לפעמים קצת קשה לחזור לרעש שיש באזורים עירוניים". אורלי מרגישה שהתכנית עונה על הציפיות שלה ומאפשרת לה ,לצד עבודה קשה ,לחי וות חוויה משמעותית" .התוכנית מדהימה וגורמת לי להרגיש שאני עושה למען עצמי משהו משמעותי ומפתח .לימודי ההעשרה נוגעים בסוגיו ת מאוד שונות ומגוונות ו�ב שאלות גדולות שבחיי היום יום אנחנו נוי טים לא לחשוב עליהן ולא להתעמק בהן". גם משה מרוצה מהחיי ם ביהל " -כל הת�ו שבים מאוד ידידותיים וזה באמת מרגיש שאתה חלק מהקהילה" .את העבודה הקשה והמאתגרת בבית האריזה הוא צולח בזכות חבריו לקבוצה " -אם אתה עם האנשים הנכונים אתה נהנה גם מהעבודה". בסוף אוקטובר קיימנו טיול לשלוש הקי בוצות בהדרכתו של ערן לוין ,מר מדבר. הטיול ,כמו פעילויות וסיורים נוספים שאי נחנו עורכים במשותף ,התאפשר בזכות סיועם של זהר מיכאלי וכל מחלקת התחי בורה של המועצה. מיכל ברק -מאור קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 15 2015 נחל שחרות מנקז את הבקעה (צילום :רמי חרובי) גשם -הטוב והרע השיח הסביבתי הולך ומתגבר מדי סופה -מדענים שולפים תחזיות אפוקליפטיות ,נביאי זעם חוזרים ומסבירים למה כדור הארץ משתגע (בגדול -כי אנחנו שיגענו אותו) ובינתיים אנחנו נשטפים -שבוע אחד בערימות חול ,שבוע אחרי בנחלי מים הסערה של סוף אוקטובר סיפקה לנו מזג אוויר נעים ,רוב הזמן -טמפרטורות נוחות וגשמים עזים ,מה שאפשר טיולים באתרי מים חדשים וישנים והעניק מראות מרהיבים .יחד עם כל אלה ,עוצמת הגשמים גרמה נזקים חסרי תקדים ,בעיקר בפארק תמנע ,שקיבל את מלוא העוצמה של נחל נחושתן .השיטפון הציף אתרי תיירות ולינה ,שטחי לוגיסטיקה ועבודה ויצר אגם חדש ,גדול והרבה פחות אטרקטיבי מזה הקיים. מנהלת הפארק ,חגית גל ,קיצרה טיול בחו"ל וחזר ה למראות הקשים ולהרס שהשאיר א�ח ריו השיטפון. "נראה שהשבר ענן שעבר פה ,פשוט התביית על תמנע" ,היא אומרת בצער" .זקני הכפר אומרים שלא ראו כאן כזה שיטפון לפחות חמישים שנה .אני עצמי אף פעם לא ראיתי שיטפון כזה בחמש-עשרה השנים שאני כאן". את לא היית כאן בימי הגשם... "אני הייתי בחו"ל ,בסיור פארקים ובכנס בשיקאגו בענייני עבודה ,והקדמתי א ת ה�ח זרה שלי לארץ בגלל האירועים הללו .התעי דכנתי מרחוק וזה היה הכי קשה -לא להיות כאן כשזה קורה .הגעתי לפה ביום שלישי, .27.10מייד אחרי שנחתי בשדה התעופה, אספתי את כל הצוות שהיה ממש מרוסק מהאירועים ,ישבנו עם גיא מרקמן (מנכ"ל החברה הכלכלית) ואמרתי להם -תוך שבוע אנחנו עומדים על הרגליים .הם הסתכלו עליי והתחילו לגחך ,אבל לא היתה לנו ברירה". מה ראית כשהגעת לכאן? "אחרי השיחה עם הצוות נסעתי לבד בפארק ובכיתי כל הדרך .זה כאב לאדמה וזה כאב לי .ראיתי את הפציעה של הקרקע ,את העי צים שנגדעו ,את הסחף של הנחל שמשאיר שרידים של גבעות עם עצים מתים בדרך והכל שחור מהבוץ; זה היה מחזה קשה .את מסתכלת וחושבת -איך את מתמודדת עם המשבר הזה ועושה את זה הכי מהר והכי טוב שאת יכולה". מה הנזקים לפארק? "הנזקי ם הם רבים וכואבים -יש עצים ש�נ גדעו שאי אפשר להחזיר וי ש דברים שה�ל כו בשיטפון שאי אפשר לשחזר .רק בסוכות סיימנו פרויקט שעלה 200,000ש"ח -סידור מתחם הקמפינג והמתחם הזה התמלא ב- 100,000קוב של מים ,נוצר לנו אגם חדש ומה שיישאר זה מטר וחצי של בוץ שצריך לפנות .אין לי מושג מה נגלה אחרי שהאגם הזה יתייבש .חצר המשק כולה ,שבה נמצא כל הציוד של הפארק ,התמלאה בשניים וחצי מט ר מים ,כל המכולות היו במים ,כולל ה�מ זדה ,אפילו בורג לא נשאר לנו". איך מתקנים את הנזקים? "התחלנו לנסות ולשאוב א ת המים ,שזה ת�ה ליך לא קל ,ויש פשוט יותר מדי מים .רשות הניקוז לקחה על עצמה לעזור לנו במציאת פתרון של הניקו ז באזור האגם החדש שנ�ו צר .אבל שתי משאבות שמוציאות 1,400קוב לשעה ,מתוך אגם של 100,000קוב היו כמו כוסות רוח למת .במשך שלושה ימים שאבנו את המים וכאילו לא קרה כלום .שאבנו קצת מהאגם החדש שנוצר ואנחנו מחכים שיתאדו המים .נכון לעכשיו ,האידוי הוא בקצב טוב ויש הרבה ימי שמש. את הנזקים שנוצרו לכבישים ,שחלקם ממש נשברו ולא אפשרו נסיעה ,תיקנו כלים של רשות הניקוז וקק"ל שהתגייסו לעזרה .בשטח שמול עמודי שלמה ,הצטברו אבנים וסלעים שהיה צריך לפנות ,וכמובן שיש את אובדן הציוד הרב והנזקים לסככות ולמבנים". למה הייתם בלחץ לתקן הכל מהר? "קודם כל ,״יוגה ערבה״ עמד בפתח .בנוסף, באותו שבוע היה לנו אירוע של אלף איש, וגם בתי ספר שעמדו להגיע .האירוע המרכזי של "יוגה ערבה" מתקיים תמיד מול עמודי שלמה -מאות אנשים שעומדים בשטח החלק ומתרגלים יוגה ,ועכשיו השטח לא אפשר אימון במקום ,בגלל כל האבנים והסחף. עכשיו זו העונה בפארק תמנע ,ורוב הזמן מזג האוויר הוא המתאים ביותר לטיולים ואירועים במקום ,אז אנחנו חייבים להמשיך ולתפקד". ומה הלאה?... "יחד עם הנזקים לסביבה ,לאתר ,לציוד ,ויחד עם העובדה שלפארק יש ביטוח של נזקי טבע ,יש גם השתתפות עצמית די גבוהה ואנחנו ממשיכים לעבוד .אנחנו נתחדש וגם הפארק .אחרי השיטפון ,הכל נראה בתולי יותר ,פראי .בראשיתי". גל נקדימון תמנע ,אזור האגם (צילום :חגית גל) 16קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 תמנע ,מתחם הקאמפינג שהוצף (צילום :חגית גל) מלחת עברונה (צילום :דורון ניסים) הצד המדעי מסתבר שלא בכדי נגרמו נזקים חריגים לסביבה .גם ההסבר המדעי מראה לנו שמדובר באירוע גשמים חריג באזורנו .חנן גינת ואינה ריבקין הכינו מצגת מושקעת ,מלווה בגרפים ,מפות וכמובן תמונות. המצגת מסבירה באופן ברו ר את אירוע הגשם והשיטפונות שהת�ר חש בערבה הדרומית ובנגב הדרומי ,בתאריכים ,25-26.10.15להלן תמצית ההסבר: מקור האירועים ותיאורם: אירוע הגשמים החריג שפקד את דרום הארץ ובמיוחד את הערבה הדרומית ביום א' ה ,26.10.15 -היה שילוב של זרם סילון ברום ואפיק ים סוף פעיל בקרקע. זרם הסילון הם רוחות אשר נושבות בגובה של כ 10-ק"מ ,בקצה הטרופוספירה .מיקומו של זר ם הסילון משתנה עם עונות השנה ו�ב עונות המעבר הסילון הסוב-טרופי עובר מעל אזורנו. כאשר נוצר מצב של זרם סילון המוביל לאזורנו לחות טרופית עם אוויר קר יחסית המגיע מצפון בשילוב עם אפיק ים סוף בקרקע המביא אוויר חם מדרום ,נוצר מפל טמפרטורה שלילי חזק (הטמפ' יורדת עם הגובה) ובמפגש עם הלחות המשוונית שמגיעה עם זרם הסילון נוצרים ,מקומית ,עננים מפותחים אשר גרמו לברד ולכמויות המשקעים הגבוהות. תאור סינופטי ( 25.10.15ראה תמונה) אפיק מים סוף מעל אזורנו גורם למזג אוויר חם מהרגיל .שקע עמוק מעל כרתים ומזרח הים השחור גורמים למזג אוויר סוער . סופת גשמים 25-26אוקטובר ( 2015שקופית )6 מפה המתארת את המשקעים והזרימות שהתפתחו בערבה הדרומית: המספרים מציינים גשם במג"ז (מד גשם זעיר) .כל הנחלים באזור זרמו חוץ משחמון ושלמה .נחל חיון זרם עד שקיעה ב ,26.10-הקינט זרם בבוקר 27.10והפארן עד 28.10 סיכום ארוע הגשם בערבה דרומית ונגב דרומי: א .באזור שבין נאות סמדר ועד עברונה ירדו בין 25ל 60-מ"מ גשם!!! נכון להזכיר שממוצע המשקעים הרב שנתי הוא 25מ"מ. ב .תחילת הגשם בשעה 14.00בגשם בעוצמה חריגה .רישום בתמנע מלמד על 2.5מ"מ בדקה!! ענן שחור וצפוף מאוד של גשם שלווה בסופות רעמים וברקים עבר והמטיר גשם זה. ג .כל הנחלים באזור זרמו .לא זרמו הנחלים שלמה ,רודד ונטפים ליד אילת. ד .בנחל רחם היה שיטפון חזק שנמשך כ 10-שעות ואף חסם את כביש הערבה .לשמחתנו רק מעט נפט הגיע לים .רוב הנפט כוסה בשכבות של חול וחלוקים וכך נמנעה סחיפתו לים. ה .בערבה תיכונה היה אירוע גשם גדול ומשמעותי בעיקר ביום חמישי .29.10 ו .בערבה תיכונה שיא הגשם היה בצפית – 43מ"מ .ברוב המג"זים לאורך כביש 90נמדדה כמות של 20–15מ"מ. (שקופית )21בנחל רחם :עץ שיטה יבש – תזכורת ל 15-שנות יובש ( )1995-2009ועצי שיטה ירוקים ובמצב מצוין – בזכות הגשמים הרבים בשנים האחרונות חנן גינת ואינה רבקין *תודה לד"ר בני שלמון על המידע מהערבה הדרומית. קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 17 2015 ממתגת יוגה לאירוע האחרון של "יוגה ערבה" הגיעו קרוב לאלף איש ,שזה רבע מסך תושבי חבל אילות .המשתתפים התפרשו בעשרות נקודות לאורך כביש 90וכביש - 40בערבה התיכונה והדרומית ותרגלו יוגה במשך שלושה ימים של מידבר 108ברכות לשמש מול עמודי שלמה מי שביקר ביישובי הערבה התיכונה וחבל אילות במהלך סוף השבוע של ה,5-7.11- ראה במקומות רבים עשרות אנשים ,רובם לבושים לבן ,מתרגלים יוגה אל מול הרי אדום ויוצרים מחזה ייחודי לאזור .האירוע ההמוני, שכבר מהווה חלק בלתי נפרד מלוח השנה האזורי ,הח ל רק לפני שש שנים; על ההת�ח לה מספר עוטסב מאשרם במדבר ,שהיה אחד מההוגים והיוזמים של הפרויקט. "לפני כשבע שנים ,נכחתי בכנס תיירנים שהתקיים במועצה האזורית חבל אילות. אודי גת אמר אז שהיעד שלו זה למתג את חבל אילות -בין השאר -כמקום אלטר�נ טיבי ,ניו-אייג'י ,מרכז של אנרגיה מתחדשת ועוד .גם שמול דיבר ואמר שהוא רוצה לאחד תיירותית את הערבה התיכונה והדרומית .עם המסרים האלה יצאתי מהכנס ,נסעתי הביתה ובערך באזור גרופית בא לי הרעיון -יוגה במדבר .הלכתי עם הרעיו ן הזה לאמנון ש�מ עוני שהיה אז מנכ"ל החברה הכלכלית ,ובהי משך חברתי לרוני פרידמן -אושיית יוגה תל-אביבית שהשלימה את התמונה מבחינת קשרים עם עולם היוגה ,עם ארגון מורי היוגה וכן הלאה .גם רינת רוזנברג מערבה תיכונה זרמה יפה עם הרעיון ,והציעה לצרף להפקה מישהו מהערבה התיכונה ,שיסייע לרתום את התושבי ם באזור ,כי שם יש יותר גופים פ�ר טיים וקשה לרתום את כולם בבת אחת ,כמו שקורה כשפונים לקיבוץ ,למשל .רינת הציי עה לקחת פרוייקטור מקומי -יאיר לדרמן, איש צוקים ,ועד היום ארבעתנו מרכזים את האירוע -יאיר ושרדהה (גם מהאשרם) מטי 18קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 פלים בהארחה ,רוני ביוגה ואני בלוגיסטיקה הקמות ,כספים ,רשויות ,אישורים וכו'".מה היה בהתחלה? "'יוגה ערבה' הראשון התקיים בעשרים יישוי בים בערך ,היו כמה מאות ספורות של מ�ש תתפים -בין 300ל .400-מבחינה כלכלית הוא היה הפסדי ,אבל היה מובן מראש שבהי תחלה זה מה שיקרה .מבחינת היענות הוא היה די מוצלח ,בשביל פעם ראשונה .מאז, הגיעו יותר ויותר אנשים והשנה כבר עמד מספר המשתתפים ע ל ,900אבל מספר ה�ל נים באזור היה מעט גבוה יותר ,כי היו כאלה שהגיעו עם בני זוג וילדים שהתארחו ,אבל לא תרגלו". "זה עסק טוב לתיירנים ,לבעלי העסקים ,ליוגים ולמועצות; זה אירוע חיובי ,שממתג את האזור ומשתלם לכולם" (עוטסב ,אשרם במדבר) האם האירוע רווחי והאם זו בכל ל ה�מ טרה שלו ,או שהוא צריך רק לכסות את ההוצאות? "בס ך הכל ,האירוע מאוזן ומשתלם לכל הג�ו רמים המעורבים והערך שלו לא נמדד רק בכסף -המטרה של היוגים היא כנס יוגה מיוח ד וייחודי שיתפרש על כל המדבר .ה�מ טרות של המועצות המעורבות הן למתג את האזור ולעודד תיירות אזורית ולתמוך בה. יוצא שז ה עסק טוב לתיירנים ,לבעלי ה�ע סקים ,ליוגים ולמועצות; זה אירוע חיובי, שממתג את האזור ומשתלם לכולם". אילו גופים שותפים לאירוע? "קרן מיראז' ,שמעניקה תמיכה בדרך כלל לשלוש שנים ,העניקה ל'יוגה ערבה' תמיכה במשך ארבע שנים ,ביחד עם שתי המועי צות האזוריות .באיזשהו שלב נוספו תקצ�י בים מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד התיירות שהבינו את הפוטנציאל .זה קרה כשדובי גולדמן נכנס לתמונה( ,כמנ"כ"ל ה�ח ברה הכלכלית) -הוא ליווה את המיזם ונתן לו רוח גבית והוא זה שחיבר את המשרדים הממשלתיים .מתוך אידיאולוגיה ,אנחנ ו מ�ק פידים לא להכניס גופים מסחריים". הגיעו אנשים מהאזור? "יש מעט מאד תושבי חבל אילות שמשתתפים ביוגה ערבה ,בקושי עשרה מכל החבל ,וזה כולל את דריה מקיבוץ לוטן ,שמדריכה באירוע מאז השנה הראשונה". היית רוצה שיגיעו יותר? "בטח". יש משתתפים קבועים שחוזרים במשך השנים? "בהחלט ויותר מזה -יש משתפים קבועים שחוזרים כל שנה ויש קבוצות שמתארגנות ובאות לכאן עם אותו מורה ספציפי .בזכות 'יוגה בערבה' הקימו במואה מרכז יוגה טיי בטית שפועל שלושה ימים בשבוע כל השנה ומגיעים לשם אורחים שהתאהבו במדב ר ו�ב רעיון של יוגה במדבר". מגיעים גם מחו"ל? "זו הפעם השנייה שעשינו קמפיין גם בחו"ל ובכל פעם שאנחנו מתקרבים להצלחה ,יש פיגועים ומלחמות -בשנה שעברה זה היה צוק איתן ועכשיו גל הטרור הנוכחי ,ממש לפני יוגה ערבה .למרות הכל ,הצלחנו ל�ה ביא השנה 25איש מחו"ל ,בעיקר מרוסיה וצרפת .אנחנו מאמינים שעם הפתיחה של נמל התעופה מול תמנע והכניסה של חברת התעופה ריינאייר לשוק עם הטיסות המוזלות שלה לעובדה ' -יוגה ערבה' לא רק שייפתח לחו"ל ,אלא יוכל להתקיים יותר מפעם בשנה. כשהמרכיב של הטיסה לא נהיה פרמטר בעל משקל כלכלי ומעמסה של זמן ,אז סדנאות יוגה בערבה יותר טובות פי כמה ממה שיכול להציע השוק האירופאי ,וזה גם יכול להביא הרבה יותר תיירות לאזור". איפה לנו כל המשתתפים? "בבתי הארחה שונים -גם קיבוציים וגם חאנים ,בתי מלון ,צימרים -בכל מקום בו התקיימה פעילות -מקיבוץ אילות בדרום, דרך אליפז ,תמנע ,ע'רנדל ,נאות-סמדר, שיטים (אשרם במדבר) ,ועד צופר ,חצבה, צוקים ,פארן וכן הלאה ,סך הכל בארבעים ושניים מקומות בערבה". מי העביר את הסדנאות של היוגה? "היו הרבה מורים ,מהטובים בארץ ובעולם כמו דודי מלכה ,מורה בחסד שלוקח חלקבאירוע מאז השנה הראשונה; יש ל ו 40מק�ו מות בכל סדנה והם התמלאו בארבע השעות הראשונות של מכירת הכרטיסים .היתה גם ענת צחור ,ומחו"ל הגיעו גם מורה גרמניה סבינה ,שני מורים אמריקאים ידועים מאדוד"ר בהדורי שלסדנא שלו נרש ם אפילו ש�ג ריר הודו בישראל". מה היו התגובות? "אנשים עפים ע ל האירוע הזה .יש כמה ע�ש רות תודות במיילים וכמובן בעל-פה .זה אירוע מאד מושקע ועם הרבה מחשבה - אנחנו גם דואגים לאוכל טבעוני ,הכי קרוב שאפשר לתפריט יוגי". תיירות בלבן בחבל אילות התקיימו סדנאות במסגרת "יוגה ערבה" בכמה מוקדים ,שבהם גם לנו המשתתפים -במלון באילות ,חדרי האירוח בקיבוצים ,קמפינג בתמנע וצימרים בע'רנדל הכל מהכל .בתמנע התקיים האירוע המריכזי כמו תמיד ,מאז השנה הראשונה ,ולעומת זאת ,בחוות ע'רנדל אירח ו לראשונה את ה�מ שתתפים .נפגשתי עם קרן ודני כהן ,שסיפי רו על חוויה מוצלחת לכל המעורבים ,שגם כאן מביאה לשיתופי פעולה נוספים .לקרן קשר אישי עמוק לכל נושא היוגה -היא מתרגלת כב ר שנים רבות 13 ,מתוכן כמ�ו רה בכירה ,אחרי שלמדה במשכן לאשטנגה יוגה בתל-אביב במשך שלוש שנים .בשלוש השנים האחרונות היא מעבירה שיעורים בע'רנדל ולפני כן ביהל .במהלך "יוגה ערבה" היא דווקא לא לקחה חלק בשיעורים -לא כמורה ולא כמתרגלת ,אלא היתה עסוקה עד מעל לראש באירוח המשתתפים בחווה - חלקם בצימרים ששישה מהם עומדים בנויים ומוכנים לאירוח וחלקם במרכז המבקרים. בע'רנדל העבירה המורה ענת שפיגלר סדי נאות ל 23-מתלמידיה הוותיקים שהגיעו יחד איתה מתל-אביב. איך התרחש החיבור ל"יוגה ערבה"? "כבר בשנים קודמות הציעו לנו לקחת חלק באירוע ,אבל עדיין לא היה לנו איפה להלין משתתפים .גם כשהבנייה התקדמה ,הרגשנו שהמקום לא היה בשל בשביל לארח אירוע כזה; לא היה אפילו המבנה המרכזי של החי ווה .השנה הרגשנו יותר בנוח עם המצב של המקום שכבר מוכן לאירוח וזה יצא לפועל". איך מכניסים 23אנשים +מורה לשישה צימרים? "הכנסנו לצימרים עוד מיטות; יש שישה צ�י מרים -שניים משפחתיים ,שבהם ישנו שישה אנשים ,ובזוגיים ישנו ארבעה ,ושאר המשי תתפים ישנו במרכ ז המבקרים ,שבו גם ה�ת קיימו הפעילויות". היה ביקוש להשתתפות מהאזור? "היו אנשים מהאזור שרצו לבוא ,אבל לא לכל האירוע ,אלא לסדנאות בודדות ,או רק ליום אחד .שאלו אותי כמה וכמה אנשים אם אפשר להגיע לשיעור אחד ,או ליום אחד ומבחינת הארגון של האירוע כולו זה לא היה אפשרי, לא רק אצלנו". "האנשים עזבו בחיבוקים ונשיקות אחרי שפשוט התאהבו במקום .ענת שפיגלר אהבה מאד את מרחב המקום ויהיו לנו שיתופי פעולה איתה בהמשך בעקבות האירוע" (קרן ודני כהן, חוות ע'רנדל) קיבלתם תגובות מהאורחים? "היה לנו סופשבוע מדהים! האנשים עזבו בחיבוקים ונשיקות ,אחרי שפשוט התאהבו במקום .ענת שפיגלר אהבה מאד את מרחב המקום ויהיו לנו שיתופי פעולה איתה בהמי שך בעקבות האירוע .מקרב המתרגלים יש גם כאלה שכבר הזמינו צימרים לסופי-שבוע". פארק תמנע אירח ,גם הוא ,סדנאות יוגה ואת האירוע המרכזי המתקיים כל שנה מול עמודי שלמה .השנה ,עמד צוות הפארק בפני אתגר משמעותי ,כאשר האזור הוצף בשיי טפונות שהתרחשו שבוע לפני 'יוגה ערבה', ושטח התרגול מול עמודי שלמה הפך טרשי ברובו ,אבל המעמד מחייב ,ובבוא יום ,הגיעו כשישים איש לשלושה ימי יוגה בפארק ויצאו מרוצים. חגית גל ,מנכ"לית פארק תמנע ,עדיין מ�ת מודדת עם נזקי השיטפונות ,אבל כבר מתפי עלת את הפארק ומספרת שבמקום התארחו המשתתפים שתרגלו סדנאות במהלך הימים וכמובן לקחו חלק באירוע המרכזי -הקרוי " 108ברכות" ,שהתקיים ביום שישי בערב. האורחים ,כולל המדריכים ,לנו בקמפינג בשטח ,בוילה-קמפ ובחדרים. "אני חושבת ש'יוגה ערבה' ישים גם את תמנע וגם א ת האזור כולו על המפה העולמית ב�ת חום -אנחנו הולכים להפוך את הפסטיבל הזה לבינלאומי ".אומרת חגית" .אפשר להי תייחס לזה כחלק מתהליך המיתוג של חבל אילות והערבה בכלל". גם את חושבת שהרווח לאזור מהאירוע לא נמדד דווקא בכסף? "הסדנאות מאד מדויקות ואינטימיות ,משהו כמו 20איש בסדנה ,אז יש פה עניין של עלות-תועלת .אנחנו גם מביאים מדריכים מחו"ל .רווח כספי הוא לא השיקול במקרה הזה ,יותר תועלת שיווקית ומיתוגית". למה ,לדעתך ,לא באו אנשים מהאזור? "אני חושבת שלמקומיים זה פחו ת אטרקט�י בי .אני אישית מאד אוהבת את האירוע הזה. זה אחד האירועים שהכי מתאימים לתמנע, לאווירה ולמדבר ,אבל למי שחי כאן זה פחות מושך -לשלם בשביל לבוא למקום מוכר וקי רוב לבית". תגובות? "קיבלנו מכתבים מדהימים .כל אחד ששהה פה נפעם מהפארק ,מהאירוע ,מהיחס ,וזה היה נורא כיף לקבל את התגובות האלה". גל נקדימון תרגול עם ענת צחור תרגול עם רפאל עמנואל באשראם במדבר קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 19 2015 בן גוריון היה מבסוט החצר האחורית של באר אורה הישנה הפכה בחצי השנה האחרונה למפעל ציוני התיישבותי מפואר בדמות מכינה קדם צבאית שקמה על חורבות בסיס הגדנ"ע המיתולוגי .הקוקו והסרפן עדיין כאן ועוד לא נס ליחו של המפעל ההתיישבותי בנגב רק לפני חצי שנה עוד היו שם חול ותלי אבנים ,הוכחה כואבת להשמדה המאסיי בית של פיסת ההיסטורי ה ששכנה ב�מ קום הזה עד לפני שלושים שנה .פתאום, ביום בהיר אחד ,קמה שם שכונת קרוונים, כשפיסת דשא מעטרת כל אחד מהמבנים. השטח יושר ,שבילי אבנים סומנו ,מערכת מים זורמי ם הופעלה ,האורות נדלקו ולע�י ננו נגלתה תפאורה שהחייתה בצבעים את התמונו ת שתיעדו את התקופה ההיא ב�ש חור-לבן .הבחורות ההן מהימים ההם ,אלו עם הקוקו והסרפן ,עמדו שם עם הטורייה, מעמיסות מריצות ,עודרות במרץ ,מנגבות אגלי זיעה ממצחן הלוהט ומנופפות לשי לום .שמונ ה עשר חניכים לפני צבא (ש�נ בחרו מתוך 500מועמדים) הגיעו עד קצה המדבר הישראלי ,בעיצומו של העידן הכי דיגיטלי שנראה פה ,כדי ליישב את ה�ע רבה ולהחזיר עטרה ליושנה" .אם זו לא התיישבות לשמה ,אז אני לא יודע מה כן", מחייך בגאוו ה שמעון ביטון ,ראש המכ�י נה ,שהצליח להאיץ שישים שנה קדימה ולהפוך את החורבה הבוכייה שהייתה שם לפני רגע למקום שוקק חיים והתרגשות, וכל זה בפחות משישה חודשים. מכינה קדם-צבאית היא מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למסיימי תיכון לקראת הגיוס ,שמטרותיה הכנת החניכים לשירות מלא בצה"ל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית .המכינ ה שמה דגש על חש�י בות השירות הצבאי ומעודדת את החניי כים לשירות קרבי .המכינות מכשירות את חניכיהן למנהיגות ,דמוקרטיה ,תרומה לקהילה ,גיבוש זהות ערכית ורעיונית, ציונות ,יהדות ,פילוסופיה ,מעורבות חבי רתית ועוד .בנ י הנוער המצטרפים למכ�י נה דוחים את שירותם ומתגייסים לצה"ל כשנה מאוחר מבני גילם( .מתוך ויקיפדיה). "אם עד לפני עשרים שנ ה היה הגרעין הת�ו רני בישראל ,המוביל בשיעור המתגייסים לצה"ל וליחידות קרביות ,אחרי רצח רבין הייתה התעוררות אידיאולוגית גם בקרב הזרמים החילוניים שבאוכלוסיה" ,מפרש שמעון ,היזם וראש המכינה בבאר אורה. כחלק משילובם בנוף הקהילתי המקומי בבאר אורה ,נרתמומשפחות בישוב לפרויקט משפחות מאמצות ואימצו חניך מהמכינה "בספטמבר 1998החלו לפעול במקביל ארבע מכינות חילוניות לתקופה ניסיונית של חצי שנה .הראשונה שבהן " -מכינת נחשון" ,שנוסדה בניל"י ,עברה מספר מקומות וכיום מחזיקה שלושה קמפוסים: במצודת יואב ,בשובל ובשדרות" .מכינת מיצר" ,בקיבוץ מיצר ברמת הגולן" ,מכינת רבין" שקמה בנעמן ליד עכו וכיום נמצאת במכללת אורנים ליד טבעון ו"מכינת גליל עליון" ,שקמה במעין ברוך וכיום בעלת קמפוס נוסף בכפר הנשיא .מאז מספרן של המכינות בארץ רק הולך וגדל .כיום ,ביחד איתנו ,יש בארץ מעל 50מכינות קדם צבאיות -חילוניות ודתיות". התיישבות ועבודה עברית מהם ההבדלים בין מכינה קדם-צבאית לשנת שירות? שמעון" :בשונה משנת שירות ,במהלכה עיקר העבוד ה של החניכים היא התנ�ד בותית כלפי חוץ ,המכינות הקדם צבאיות מכוונות פנימה ,למען החניך .במהלך 20קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 השנה ,עיקר העשייה שלהם יתמקד בלי מידה ,חשיפה והיכרות עם כל מיני סוגי אוכלוסיות ,תרבויות ופעילויות התנדבוי תיות ,אבל גם ההתנדבות היא חלק מאותו תהליך של כיוון הפוקוס פנימה .המכינות, ככלל ,הן דומות ושונות -הן דומות בזה שהן מתעסקות בתכנים של פיתוח מנהיגות והעצמה ,הכרות וחשיפה .ושונות ,כי לכל מכינה יש הייחודיות והצבע שלה ,בעיקר בין החילוניות". מה הייחודיות של המכינה בבאר אורה ביחס ליתר המכינות החילוניות בארץ? "יש ,למשל ,מכינות שעוסקות בדמוקרטיה, או בטבע וסביבה .הייחודיות שלנו היא מדבר וקיימות .בחלק הדומה אנחנו עסוי קים בזהות יהודית והיכרות עם תרבויות שונות בארץ ,החל מדתיים ,חילוניים, מוסלמים ,דרוזים ,בדואים ,וכלה בצורות התיישבות שונות ,מחוות בודדים וקיבוצים וע ד ערים כמו יפו ,צפת ,ירושלים ,ואז�ו רים כמו רמת הגולן ועוטף עזה .החניכים נחשפים למקומות האלה באמצעות טיולים ומפגשים עם דמויות מובילות מהאזורים הללו .בתכנית הייחודית שלנו קיים שיתוף פעולה עם המו"פ האזורי והמרכז לאנרגיה מתחדשת בקטורה .ד"ר חנן גינת ,ביחד עם פיני אלון ,בנו תכנית שמשלבת בתוכה לימודים ,סביבה ,דמוגרפיה ,גיאוגרפיה, אנתרופולוגיה ועוד .נוספו אליהם מרצים נוספים בתחומים שונים כמו בנג'י גרובר בזהות היהודית ,דני מדלסי -מחנך ומרצה בתיכון רבין ובאוניברסיטה ,בתכני דמוקי רטיה ,אזרחות ,תהליכי גלובליזציה וכו'. מה שמיוחד פה הוא שאנחנו לוקחים את השטח בו אנו חיים וממנפים אותו .בזמן בניית התוכנית הלימודית ,היה לנו ברור שהיא תהיה בשיתוף אנשים מהאזור ,וזה יתרון -שיש כאן מספיק אנשים מקצועיים קרובים שנהנים לתרום ממרצם ואנחנו נהנים מעושר של מרצים איכותיים .כמובן שהסגל של המכינה משולב גם בלימודים". מה אופי הלימודים? "אופן הלימודים במכינה שונה מלימודים אקדמאים בזה שזה לא מקום הישגי .אין פה מבחנים ותעודות ,אלא חשיפה והעשרה בשיעורים המתנהלים בחברותא תוך שיי מוש בטכניקה ייחודית שנקראת DEBATE אומנות השכנוע .תכנית שמריץ דני מדילסי גם בתיכון רבין באילת". אילו פעילויות ותוכניות מתקיימות במסו גרת המכינה? יום אחד בשבוע מקדישים חניכי המכינה להתנדבות ,תוך השתלבות במסגרות ייחוי דיות באיל ת ובחבל אילות כמו רשות שמ�ו רות הטבע ,עבודה עם ילדים בגני ם ופע�ו טונים ,עבודה עם קשישים ,כשבנוסף הם נרתמים כקבוצה לגיוסים עבור פרויקטים בקיבוצים השונים. מתחילת השנה הם הספיקו להתגייס לפי רויקט בקיבוץ אילות ובחוות "ערנדל", כאשר מה שמנחה אותם הן האמונה והתי מיכה בהתיישבות ובעבודה העברית. כחלק משילובם בנוף הקהילתי -המקוי מי בבאר אורה ,נרתמו משפחות בישוב לפרויקט משפחות מאמצות ואימצו חניך מהמכינה .המשפחות מוזמנות לאירועים במכינה והחניכים מצידם יכולים ללכת למשפחות במהלך השבוע ,ביום מרוכז קבוע ,ועל פי איכות הקשר שיבנה ביניהם. בניגוד לכל המכינות בארץ שנמצאות בתוך ישובים חיים ונושמים ,אנחנו חיים לבד. היתרונות ברורים אבל יש חסרונות של ניתוק יוזמ ה מקומית נוספת של מנהלי המכ�י נה עם גופים מקומיים היא החיבור עם יחידת החילוץ המדברי "אילת – אילות", שהתנדבו להכשיר את החניכים לחילוצים בשטח ,מה שהתגלה כיעיל ביותר במהלך החודש האחרון ,בחילו ץ בו השתתפו ב�ה צלחה חניכי המכינה .יחידת לו"טר אילת, בהנהגתו של סגן אלוף ,תומר ביצר ,מפקד היחידה ,אימצה אף היא את חניכי המכינה והחלה לקיים עבורם הרצאות ולערוך להם הכרות עם מסגרות צבאיות לצד פעילויות משותפות אחרות". יש גם חסרונות? "תוכנית הלימודים היא ללא ספק הל�י בה של המכינה אבל המהות והלב שלנו זה השהיה במקום הזה ,בהתחדשות ,בהי תיישבות ובחיבור החברתי -גאוגרפי. כל השאר זה ערך מוסף" ,מבהיר שמעון. "בניגוד לכל המכינות בארץ שנמצאות בתוך ישובים חיים ונושמים ,אנחנו חיים לבד .היתרונות ברורים ,אבל יש חסרונות של ניתוק .זו קבוצ ה סגורה ואין להם ע�ר בוב עם עוד אנשים ברמה החברתית .זה מיוחד ומאתגר ואנחנו והם מאוד אוהבים את זה ורואים בזה יתרון .יש משהו חלוצי והתיישבותי וזו אחת הסיבות שרצינו את הפרויקט כאן". איך מתנהלים החיים במכינה ובמה זה מקדם אותם לקראת הצבא? "אופי החיים במכינה מבוסס על ניהול עצמי ,כשהחניכים אחראים על כל דבר שקורה במכינה .הם מחולקים לוועדות, לכל ועדה יש יו"ר שנבחר על ידי חברי הוועדה ונושאים שהיא מטפלת בהם ,ואיש התנדבות במסיק הזיתים בערנדל (צילום :בן מור) צוות שמלווה אותה ,והם נפגשים למליאה אחת לשבועיים בנוכחות אנשי הצוות. במטבח ,החניכים אחראים על התפריט ,על הקניות ,הבישול ,הפינוי וכל השאר .בידם להחליט איך לעשו ת את זה ,ואם תהיה ת�ו רנות -אז איך היא תתבצע .הרעיון של ניהול עצמי בא לידי ביטוי -לא רק כסיי סמה אלא הלכה למעשה ,כשאיש הצוות צמוד אליהם .יאמר לזכותם שהם כל כך איכותיים ,בוגרים ,אחראיים ,ערכיים ומי סורים שמאוד קל ללוות אותם בחלק הזה. במהלך השנה הם יוצאים מכאן לגיבושים ומינויים בצבא וכולם מאותרים ליחידות מובחרות .המכינה הקדם צבאית אמוי רה להכין אותם לשירות צבאי משמעותי ובהמשך למעורבות חברתית תורמת .אני חנו מקווים שכאן אנחנו מצליחים ליצור את העניין והרצון להיות מעורבים ולקחת אחריות .מבחינת ההכנה לצבא -הדבר מתחיל מעצם החוויה הראשונה של מגורים מחוץ לבית .מספר השבתות שהם נשאי רים כאן דומה לשבתות של חייל בגולני. להישאר שבת ,לחיות כקבוצת נערים מגוי בשת ,ללא הורים ,להתנהל בניהול עצמי, יש התמודדויות חברתיות ,לימודיות ועוד. אנחנו מזמנים להם אתגרים סביב השעון. זה סוג של סיר לחץ שהוא לא קל ,אבל הוא מייצר תבשיל טוב". מיתולוגיה המכינה הקדם צבאית הוקמה ,למעשה, ע ל חורבותיו של בסיס הגדנ"ע המית�ו לוגי "ביר הינדיס" שהקימו דוד בן גוי ריון ומפקד הגדנ"ע השני ,אל"מ עקיבא עצמון ,ב ,1950-כחלק מהגשמת החזון ההתיישבותי במדבר" .ביר הינדיס" " -באר החושך" בשמו הערבי -המקורי ,היה ישוב ערבי מנדטורי בעל באר מים עתיק ה שז�י כתה אותו בשמו .במהלך מבצע "ערבה" לסלילת הדרך לאילת ב 1949-התמקם ב"ביר הינדיס" מחנה עבודה של חיל ההני דסה ובמקום נקדחה באר שהייתה למקור המים הראשון של העיר אילת .כשאל"מ עקיבא עצמון וראש הממשלה ,דאז ,דוד בן גוריון החליטו להקים שם את בסיס הגדנ"ע הראשון ,הם שינו את שמו ל"באר המשך בעמוד הבא המשך בעמוד הבא קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 21 2015 המשך מהעמוד הקודם אורה" כהיפוך משמעות של שמו המקורי. גדנ"עים רבים ירדו אליו וזכו להכיר את הנגב והערבה ,בדיוק כפי שחלם בן גוריון. במקום פעלה מערכת חינוכית בה קיבלו בני הנוער את ערכי הציונות ,אהבת הארץ והכנה לשירות הצבאי .בסיס הגדנ"ע הראשון בבאר אורה הפך ברבות השנים לסמל לאומי בקרב דורות רבים של תלי מידים שעברו כאן במהלך שנות פעילותו הרבות ,עד שנסגר בתחילת שנות ה.90- סיפור הריסתו של המקום הפך להיסטוריה מתמשכת ושנויה במחלוקת בין המועצה האזורי ת חבל -אילות למנהל מקר�ק עי ישראל ,בדבר ההריסה המתבקשת של גגות האזבסט אל מול מה שנעשה בפועל מחיקת המקום עד עפר כולל העציםשננטעו במקום והחורש הטבעי שנוצר בו עקב הקירבה למקור מי התהום שבבאר הישנה. אני לא מרגיש שאנחנו מכינה בת חצי שנה ,אלא מכינה בת שבעים שנה ,כאילו שנשארנו פה משנות החמישים עם הפסקה קטנה באמצע. "המקום הזה הוא פיסת היסטוריה יקרה להרבה מאוד אנשים" ,מספרת שרית גורן, מנהלת המכינה הפועלת לצידו של שמעון, "והיא מונצחת בשמות ובכתובות של אבנים על ההרים מסביב .באינטרנט אפילו רואים סרטון של בן גוריון מסתובב בהרים מסביב ומצטלם ליד סמל הגדנ"ע שממוקם פה על ההר ממול .יש במקום הזה הרבה היסי טוריה ,ולכן כל מה שקורה עכשיו מרגש מאוד את כל האנשים המבוגרים שעברו פה .בוגרי ומייסדי הגדנ"ע התראיינו בתי כנית רדיו לא מזמן ודיברו על באר אורה המתחדשת בהתרגשות רבה .הם מגיעים לבקר פה עם המשפחות שלהם ,מסתובבים על הגבעות ומספרים לקרוביהם על הימים הבלתי נשכחים שחוו כאן. "החלק המדהים באמת הוא ,שאתה מרגיש שאתה חלק ממשהו מאוד גדול" ,מוסיף שמעון" .זה מקום של כל כך הרבה אנשים; כיף לבנות את זה ולהרגיש שאתה ממשיך 22קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 שושלת .אני לא מרגיש שאנחנו מכינה בת חצי שנה ,אלא מכינה בת שבעים שנה, כאילו שנשארנו פה משנות החמישים עם הפסקה קטנה באמצע .ככה מרגישים גם המבוגרים שמעורבים בהקמה המתחדשת של המקום .מבחינתנו ,אנחנו נקראנו לדגל על ידי הזקן ,ואנחנו חלק מממשיכי הדרך שלו". 18מתוך 500 איך נולד הרעיון להקים מחדש את המכיו נה ואיך אתה השתלבת בו? שמעון" :אני בא מתחום החינוך ועסקתי בזה שנים ,ניהלתי פנימיות בעבר .אני מ�א מין בחינוך אבל תמיד היה חסר לי החלק ההתיישבותי -חלוצי באזור שלנו .חיפשתי משהו שיגרום לי סיפו ק ויתחבר לאני מ�א מין שלי ומכיוון שלא היה בנמצא ידעתי שאצטרך ליצור את זה .לפני שנתיים בערך, שמעתי מראש המועצה ,אודי גת וממנכ"ל המועצה זהר מיכאלי על הרעיון של הקמת מכינה קדם צבאית ,ובפגישה שיזמתי איתם מיד הבנו שזה חלום משותף שלנו .הרעיון היה מאתגר גם אידיאולוגית וגם מקצועית והחלטנו שהולכים על זה .במהלך שנה וחצי עבדתי בהתנדבות -הפגישות ,הכנת הרקע ,כתיבת התוכניות ,הבירוקרטיה מול משרד הביטחון ומשרד החינוך .היה צריך לבנות יש מאין .במשרד הביטחון לא משחררים אישורים להקמת מכינות כל כך בקלות .גם זוהר וגם אודי עבדו מאוד קשה סביב הקטע הזה ,יש המון קצוות לקשור יחד -ממערכת ביוב ומים ועד למגורים". איך התבצעה ההקמה הלכה למעשה? "בינואר שעבר קבלנו את האישור ואז התחיל המרתון של ההקמה והגיוס של החבר'ה ".ממשיך שמעון" .בין ינואר לסי פטמבר נכנסנו למיון וגיוס חניכים ,קבלה, השלמה של התוכנית החינוכית ,גיוס צוות, מדריכים ,הצטיידות ,מגורים ועוד .בתחיי לת יולי ,שרית גורן הצטרפה בתור מנהלת המכינה ,ובהמשך קלטנו עוד שני מדריכים שהשלימו את הפאזל של הצוות הגרעיני של המכינה .בתהליך הזה נטלו חלק המון אנשים במועצה שהשקיעו ועבדו למען ההקמה המרתונית שלנו .ביניהם גם מירב עפרוני ,יוני פרג'ון ממחלקת הנדסה שניי צח על כל הבניה ,יובל מהתחבורה ,ציון מהרכש ,בינה מהביטחון ,דורון מהתבי רואה ,ועוד רבים שעבדו ימים כלילות ,כדי שהמקום יהיה מוכן בספטמבר .המתנ"ס, בהנהלת שושי אורון ,מפעיל את המכינה עד שהעמותה הרלוונטית תהיה מוכנה לפעולה. תהליך מיון החניכים לכשעצמו היה מאתי גר ומפתיע ,כי מרגע שניתן האישור לה�ק מת המכינה כבר היו רשומים כ 500-ילדים למיונים ,ושם עצרנו כי ידענו שלא נוכל לעמוד ביותר מכך. מתוכם הצלחנו לבודד כ 50-מועמדים, רק כי זו הכמות שאפשר היה להכניס לאוטובוס .הבאנו אותם לפה -לכלום בעצם ,להרבה חול ודמיון .עשינו יום עיון שהמשיך בראיונות אישיים ומשם בחרנו את הקבוצה הראשונה". מה חיפשתם באנשים? שרית" :חיפשנו בעיקר מוטיבציה ,בגרות, את ההתרגשות שמניעה גם אותנו בהקמה, בראשוניות ,חלוציות ובמדבר .יכולות ו�נ תונים גבוהים היו לכולם ,והיו שם הרבה שהיו מתאימים .נאלצנו לבחור רק 18מהם תשע בנות ותשעה בנים".שמעון " :את הכמות קובעים במשרד הביי טחון ,ובשנה הבאה אנחנו מקווים שכבר נוכל לקלוט בין 25ל 30-נערים ,ויכול להיות שגם נצרף עוד חבר'ה בודדים מחו"ל שרוצים להגיע לתוכנית .הסטטוס של המכינה כרגע נמצא תחת הקטגוריה של מכינה בהקמה .לפי הנוהל ,משרד הביטחון נותן שנתיי ם של עמידה בסטנד�ר טים חינוכיים ופיזיים ,ורק אז אפשר להתי קבל כמכינה מן המניין והכל מתחיל להיות מתוקצב .עד אז כל העלויות עלינו ,משמע להשיג לבד את החסויות". איך מתקצבים וממנים פרויקט כזה גדול? שמעון" :למזלנו ,אחד הדברים היפים באי זור שלנו ,זו התמיכה של הישובים סביבנו החבר'ה של באר אורה שלקחו על עצמםאת פרויקט משפחות מאמצות ,קיבוץ סמר שתרם לנו דשא ,קיבוץ נווה חריף שתרם סכום כסף ,חבורת המרצים שמסתובבת פה שהם אנשי חינוך מדהימים ובעלי ידע עצום ,ומלבדם י ש גם אנשים פרטיים ש�ה תחברו אלינו ,פשוט כי הם אוהבים את הרעיון ,כמו ערן סדן מסמר שמגיע ועוזר ותורם מזמנו האישי .כאן המקום לפנות לכל מי שמעוניין -אנו זקוקים כרגע לכל עזרה אפשרית ,מתרומת חומרים ועד תרוי מה של כסף .אנחנו פתוחים להכל ולכולם וזה גם חלק מהקטע של המדבר ,יש בו משהו מזמין ,אז כל מי שרוצה לתרום ,לתת או סתם להיות חלק -מוזמן ברצון". כנגד כל הסיכויים ,אחרי שישה חודשים בלבד מאז שהרעיון החל לקרום עור וגיי דים ,המכינה הקדם צבאית הדרומית ביותר בארץ נפתחה כמתוכנן ובתנאים הראויים, ביום הראשון של חודש ספטמבר. מאז ,למרות העובדה שהם פועלים בזמן מדבר ,החזון נכנס להאצה וכל החלקים מסתדרים במקומם הנכון" .עבור החניכים שידעו שהם מגיעים לכאן ומתחילים לבנות מאפס ,זה היה כמו סוג של תרגיל בדמיון מודרך .כנראה שבגיל 18הרבה יותר קל לזרום עם חלומות" ,מספר שמעון כשחיוך של ניצחון על פניו" .קיבלנו הקצאה של שמונה קרוונים מהחטיבה להתיישבות ,ביי ניהם מבנים למטבח ,מועדון ,כיתת לימוד, חדרי מגורים לצוות ,ועוד ארבעה מבני מגורים ,שבכל אחד מהם יש שני חדרים של שניים-שלושה חניכים וסלון משותף באמצע .מבחינת תנאים פיסיים התנאים פה הם מאוד גבוהים .יש מכינות עם עשרה אנשים בחדר ומקלחת משותפ ת אחת .ב�ק דמת כל קרוון החניכים שתלו דשא ,בנו שבילי אבנים בשטח המכינה ,גירפו ,עדרו, ועדיין ממשיכים לעבוד על הפיתוח של המקום. אחד הדברים שכרגע מאוד מעסיקים אותנו זה לגייס עזרה לגידור ההיקפי של המכינה". מה החזון שלכם להמשך דרכה של המכינה? שרית" :קודם כל ,להגי דיל את כמות המשתתפים בכל שנה .כמו כן ,אנחי נו רוצים לפעול לשחזור חלק מהמבנים שהיו כאן בגדנ"ע ,כמו באר המים ,כיכ ר נוח ,הבריכה ,החייאת ה�צ מחייה והחורשה המיתולוגית של שרידי האיקליפטוסים שנותר ו כאן והקמת המ�ו זיאון להנצחת מורשת הגדנ"ע שבקרוב חוגג 75שנה". שמעון" :יש משהו מאוד עוצמתי במכינות הקדם-צבאיות והוא ברור לכולם -שיש משהו גדול יותר ממך בדבר הזה .אצלנו, מעבר לתחושה הכללית הזו ,יש את התוי ספת העוצמתית של המדבר .יש פה טבע מדהים וגדול סביבך וזה בהחלט שם אותך בפרופורציות .עבור החניכים שמגיעים לפה מכל רחבי הארץ -זו תחושה מאוד חזקה .זה אזור אחר לגמרי ממ ה שהם מכ�י רים .הם נוסעים שעות באוטובוס וחוצים מדבר ,ובסופו מגיעים למקום שכוח אל שנקרא בית ,לשנה הקרובה .זו חוויה כל כך לא דיגיטלית ואינסטנט כמו הרבה מהי דברים שיש היום ,בעיקר לדור הצעיר. מצאתי פה ערימה של חברה על הדשא עם גיטרה וזה כיף גדול לראות שהדור הזה מתרגש מזה ,מתחבר לזה ורוצה את זה .וכשאתה שואל את עצמך איפה הימים ההם? אז הם פה .עשו לנו אחלה תפאורה למסע בזמן. ברוח הזאת היינו רוצים לראות את החי זון שלנו -להחזיר את עטרת המפעל ההתיישבותי ליושנה .לראות קבוצות של נערים שיגיעו לכאן לחוויה של יום יומיים מבתי ספר בארץ ובחו"ל ,מתכנית ‘תגלית' ועוד .היינו שמחים להעניק את המתנה הזו לעוד חבר'ה .אם בן גוריון מסתכל עלינו מלמעלה הוא בטח מתרגש!" רותם ג'קסון ה ע א ש אני מזמינה אתכם אל הקליניקה החדשה שממוקמת בקיבוץ יהל ניתן לפנות לקבלת ייעוץ ,אבחון ,הדרכה וטיפול בתחומים הבאים: קליניקה לריפוי בעיסוק בילדים ריפוי בעיסוק הוא תהליך של התנסות ולמידה שממנו נפתחת דלת לתחושת הצלחה ומימוש אמיתי. בשבילי ,המתנה הכי גדולה היא לעזור לילד להביא לידי ביטוי את האיכויות הייחודיות שלו ,תוך קפיצה אל מעבר לקשיים איתם הוא מתמודד. גס מ ץ קפיצת גדילה קשיים בוויסות תחושתי קשיי קשב וריכוז ,מוסמכת לטפל בגישת ,cog-fun שיטה קוגניטיבית-תפקודית לילדים עם ADHD/ADD הכנה לכיתה א׳ קשיים בתפקוד היום יומי ובעצמאות קשיים במוטוריקה עדינה קשיים במוטוריקה הגסה קשיים גרפו-מוטוריים קשיי כתיבה חולשה בחגורת הכתפיים קשיי התארגנות קשיים חברתיים מוכרת על ידי משרד הבריאות כמטפלת מוסמכת בילדים בספקטרום האוטיסטי ובוגרת קורס D.I.R ח כ צרו קשר... שמי אביטל ויזל ,ואני מרפאה בעיסוק התפתחותית ,מאבחנת ומטפלת בטיפולים פרטניים וקבוצתיים ,מדריכה הורים ,מרפאות בעיסוק וצוותים חינוכיים .בוגרת תואר שני בריפוי בעיסוק ,Msc. OT בעלת נסיון במסגרות טיפוליות מגוונות :מכונים להתפתחות הילד, קופות חולים ,גני שפה ותקשורת ובקליניקה פרטית. 054-7972688 [email protected] ניתנים החזרים כספיים מקופות החולים בעבור טיפולים ואבחונים קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 23 2015 אשכולות איש מוני מושונוב הגיע לקצה המדבר ויש לו מה לומר על החינוך ועל החינוכית ,על תכניות ריאליטי ועל תרבות בכלל והאם יהיה איחוד של “זהו זה!"? דומה שמוני מושונוב תמיד היה לנו על המסך ולו רק בגלל המעמד המיתולוגי של זהו זה, אבל באמתחתו יש גם את “קצרים"“ ,היהודים באים"“ ,בטיפול"“ ,שרגא בישגדא" ועוד סדי רות טלוויזיה .בקולנו ע ובתיאטרון הוא מ�ח זיק ברזומה של למעלה מ 40-שנה ,שכולל עשרות סרטים והצגות ,מופעי בידור שהעי לה במשך שנים עם שלמה בראבא ,הנחייה של פסטיגלים ,גיחות לקולנוע הבינלאומי ועמוד ב IMDB-שכל שחקן ישראלי היה רוצה .את הדרך הארוכה הזו הו א החל בל�ה קת הנח"ל ,ובגיל 64הוא לא מפסיק לעבוד. אלינו הוא הגיע לערב יחיד שהוא מעלה, ישר מצילומים במודיעין לתכנית “היהודים באים" ,מכהן גם כ"שרגא ביש-גדא" וחולם להיות זמר רוקנ'רול כשיגדל. בניגוד להתפרצויות האגו המככבות במדוי רי הרכילות ,בחסות כוכבנים לרגע ,מושונוב מנהל שיחה בגובה העיניים ,עם אפס אגו ואפס גינוני כוכבות .השפה גבוהה ,השיח מאתגר ולי אין אלא לשמוח שהוא עדיין משמש כדמות חינוכית גם לדור של הבן שלי ולא רק שלי. לפני שהוא נפגש עם הקהל של חבל אילות, הוא מספר קצת על הערב ,בו הוא מופיע בתפקיד עצמו: “זה ערב מיוחד שאני עושה בשני ם האחר�ו נות -מפגש במהלכו אני לומד להכיר יותר את הקהל". לא הקהל אמור להכיר אותך? “בדיוק ההפך .בדרך כלל ,כשאתה מציג הצגה ,אתה לא רואה את הקהל ,הכל חשוך באולם ,אתה בא רק שעה וחצי לפני ההצגה, עולה ומופיע. נכון שבעקבות המפגש ,הקהל גם מכיר אותי ,אבל אני באמת נהנה מהאפשרות הזו לשבת עם אנשים ,כמו פעם .לא לבוא ,לעישות עבודה וללכת .את הערב הזה אני מקיים בדרך כלל בספריות ברחבי הארץ; אני בא למקום הרבה לפני הזמן ,רואה את המקום, יושב ורואה את האנשים .זה בלתי אמצעי וגם לא מתוכנן ברמה של טקסט מדויק ,אלא יותר בכיוון של שיחה". מנין הרעיון למפגשים? “ההתחלה היתה בהרצאות שהעברתי על נושא אמנות ,ע ד שהבנתי שזה פחות מ�ע ניין את הקהל ,שיותר רוצה לשמוע סיפורים מאחורי הקלעים של המקצוע .הערב מתפתח לפי הקהל והמקום". מה ידוע לך על הקהל באזור שלנו ,לפני שפגשת אותו? “אני זוכר שהופעתי פה לפני הרבה שנים, באיזה מקום בחוץ ,יחד עם בראבא ,באחד המופעים המשותפים שלנו ,ואחר כך גם עם ההצגה “גוג ומגוג" ,והתרשמתי שמימד הזמן פה הוא אחר מאשר במרכז .זה זמן מידבר 24קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 והוא נותן את הקצב ,הוא איטי יותר .המקום מכתיב את צורת ההתנהגות ואפשר להגיד שיש חתך מאד ברור של אנשים שחיים פה, שלוקחים יותר את הזמן". יוצא לך לבקר באזור שלנו? “לא הרבה ,פעם הייתי בא יותר .גם באילת אני לא מסתובב הרבה .אני זוכר תקופות שהייתי מבקר בסביבה ,יחד עם חבורת טיילים ,שאני כבר לא מטייל איתה ,בעיקר כי אני עסוק ,וכשיש לי זמן פנוי ,אני משתדל לבלות עם המשפחה". המזל של שרגא בתו ר אמא שסולדת מהטלוויזיה ,אבל השל�י מה עם רוע הגזירה ,אני שמחה לדעת שקיים ערוץ 23של החינוכית .לצד הידיעה שהילד מקבל גם ערך מוסף מהבהייה במסך ,קיימת האפשרות להצטרף אליו לצפייה בתכניות קאלט משנות ה 70-וה 80-שמשודרות בלופ בלת י נלאה ,ויותר מכל מעידה על ערכן הע�ו בדה שגם בשחור-לבן הן מרתקות את הדור הצעיר .אבל הטלוויזיה החינוכית ביצעה קפיצ ה עצומה קדימה בשנים האחרונות ,ח�י דשה פניה ,ריעננה את לוח השידורי ם ושי�ל בה תכנים ייחודיים ,כמו “החפרנים"“ ,חיות במה"“ ,אומרים שהיה פה"“ ,העיפרון הכי מחודד" ,תכניות מקוריות נוספות וכמובן - “שרגא בישגדא" ,בכיכובו של מוני מושונוב. מה אתה אומר על הקאמבק של החינוכית? “זה כיף! אחרי שנים ארוכות בהן ייבשו את הטלוויזיה החינוכית -הן מבחינה תקציבית והן מבחינה הפקתית -נכנס מנהל חדש, קרא את המפה ,בדק אילו הפקות אפשר לתת לאנשים מבחוץ והכל קרם עור וגידים במהירות ,ובשנה אחת החינוכית חזרה להיות מאד פופולארית. במדינתנו אנחנו חווים התרחקות גם ממה שנקרא ערכים וגם מעצמנו ,וזה כיף לראות שיש מקום שבו -אם אתה עושה ברצינות עבודה שהיא לא ‘רייטינגית' ,ולא פונה רק לצד הבידורי אלא לאינטליגנציה ,מסתבר שיש לה הרבה קהל .כנראה שמה שמחליטים לפעמים כל קברניטי הטלוויזיה לגבי תכניות עם פוטנציאל לרייטינג -זו טעות ,ודווקא תכניות כאלה ,שבאות מהצד ,שהן בעצם תכי ניות נישה ,מצליחות למשוך את הצופים. עם זאת ,אני לא יודע כמה זמן זה יארך ,כי המדינה הזאת מוזרה מאד"... איך נולד “שרגא"? “שרגא בישגדא היא תכנית מקרית לחלוטין. אני ישבתי עם מפיקה על משהו אחר והיא אמרה שיש מכרז על איז ו תכנית ואני א�מ רתי ששווה לי לשבת ולהגיש הצעה רק אם יש לזה תוכן חינוכי .ישבנו יחד ,הגשנו את ההצעה לשרגא ,היא התקבלה ואנחנו ה�ת חייבנו -ל 28-תכניות .היום אנחנו כבר ע�ו מדים על 130תכניות והוזמנו שוב עוד ".28 יש נוסחה להצלחה של תכנית עם מסר חינוכי ,ששואפת להעביר ידע יח ד עם ב�י דור? “אין נוסחה בדוקה ,יש שאיפות וניסיונות. זו תכנית שיושבים לראות ילדים וגם הורים וזה בעיניי סימן להישגיות .אחר י אחת ה�ת כניות הראשונות ,שמעתי ילד אומר לאמא שלו -את יודעת שמיכלאנג'לו זה לא רק צב נינג'ה? פה הבנתי שאנחנו בכיוון נכון, שהתכנית תפתח לילדים את הראש וזה ממש גרם לגאווה". למה ,בעצם ,הטלוויזיה צריכה גם ללמד? “אנחנו שוכחים לתת לילדים שלנו (ואני עושה כאן הכללה) ידע .מערכות החינו ך מ�נ סות וקשה להן ,הן עסוקות בהישגים וציונים. אני מדבר על ידע שילווה אותך כל החיים ולא שייך ישירות למקצוע שתבחר ,לתע�ו דה שלך ,לציונים .אם תמצא את עצמך יום אחד עם איש תרבות ממקום אחר ,שיהיה לך חומר לסמול-טוק .שתוכל לדבר איתו על עוד משהו חוץ מכדורגל .לדעתי ,יש מושגים שכל בן אדם בר דעת שחי במאה הזאת ,חייב לפחות לדעת שהם קיימים". נוסף על טלוויזיה ,עשית הכל -קולנוע, תיאטרון ,פסטיגל ,הרצאות ועכשיו מפ�ג שים עם קהל... “לא הייתי אומר שעשיתי הכל -לא הייתי זמר אופרה ולא הייתי קוסם .והכי חשוב - עוד לא הייתי זמר רוקנרול". אתה רוצה להיות? “אני יודע שיש לי את זה .אני לא יודע מתי זה יפרוץ ומי יגלה אותי". חשבת פעם לעסוק בתחום אחר (חוץ מרוו קנרול)? “במסגרת העבודה שלי אני מתעסק בתח�ו מים שלא התעסקתי לפני כן -אני מביים בתיאטרון וזה דבר שלא עשיתי לפני כן ,אני רוצה לביים גם קולנוע ,ואני מקווה שאצליח. לעסוק במקצוע אחר לגמרי? לא". עיין ערך תרבות ממה אתה נהנה יותר בתחום המשחק? “תלוי באילו חומרים אתה עוסק; שנים רבות נהגתי לומר שתיאטרון הוא הבסיס והוא החשוב ביותר מבחינה אומנותית וערכית, אבל במשך השנים ,לאור כל מיני סיבות - שאחת מהן היא גם הזילות של התיאטרונים והקהל והצורך של כולם להתפרנס מזה ואז מתחילים לעשות דברים שהם לא ערכיים גם בתיאטרון -הדברים השתנו. היום אני יכול להגיד בפה מלא שהדבר שאני הכ י הכי נהנה ממנו ,זה לעשות סרטים ו�ט לוויזיה .למשל ,עכשיו אני בא מצילומים של “היהודים באים" וזו פשוט חוויה לצלם את התוכנית .זאת סאטירה שמאד חסרה בארץ וטוב שעושים אותה". אני מאד שמחה לשמוע שתהיה עוד עונה! “גם אני! בגלל הבעיות של רשות השידור היו גם לנו כל כך הרבה בעיו ת עד שהתו�כ נית יצאה ,אבל רשות השידור היא הבית של הדב ר הזה .בכלל ,אני חושב שזה אחד ה�ת פקידים של ערוץ ציבורי -לספק את מגוון הדעות והסגנונות". אתה עובד ,בעצם ,מאז הצבא .היום בא כל זב חוטם ,מקבל 15דקות תהילה והוא מפורסם. “כן ,אבל הזמנים השתנו .אני גם לא יודע כמה זמן זה מחזיק ,הפרסום המהיר הזה. אני לא מרגיש שאני בעבודה זהה עם אלה שעובדים בריאליטי .הם עובדים בלהצטלם וממנפים את זה .זה סיפור אחר. ברור שבידור זה לא רק תיאטרון ,אלא גם סטנד-אפ ,טלוויזיה ,קולנוע ועוד ,אבל אני לא אוהב תכניות ריאליטי .כשאתה עושה משהו פיקטיבי על המסך -ערב של מערכ�ו נים ,או דרמה ,או סרט טלוויזיוני -אז אתה והקהל יודעים שזה כאילו ,שזה לא באמת, ובאים האנשים בריאליטי ועושים כאילו זה באמת ,וזה מפריע לי". סוג הבידור הזה נתפס בעיניך כתרבות? “השתנו הרבה דברים בתפיסה העקרונית של ‘מ ה זה תרבות' בארץ .אנחנו משכ�ת בים את ההיסטוריה כל פעם מחדש (*כאן מסתבר שמוני הוא גם נביא -הראיון עימו התקיים לפני שראש הממשלה העביר את האחריות על השואה מהיטלר למופתי .ג.נ), משנים את התרבות בעקבות שיקולים פוליי טיים ,בה בשעה שתרבות צריכה להיות משהו א-פוליטי ,המדינה -צריך שיהיה לה אינטי רס לתמוך בתרבות". מה היא תרבות? “למשל ,מפעלי תרבות ,כמו ספריות ,תזמ�ו רות פילהרמוניות וקלאסיות ,רביעיות נגי נים ,תיאטרונים -כל אלה שנתמכים על ידי המדינה .פעם בארץ לא היתה נשאלת בכלל השאלה -מ י צריך לתקצב? הקצבה למו�ס דות תרבות צריכה להיות ,ומוסדות תרבות צריכים לפעול שלא על מנת להיות רווחיים; כך במדינה מתוקנת ונורמאלית ,שלא עברה תהליכי הפרטה במשך השנים .פעם, תיאטרון לא היה צריך לממן את התקציב שלו מההצגות שהוא מציג". כלומר -התיאטרון לא היה צריך להצדיק את הקיום שלו כלכלית ,אלא ערכי ת ו�ת רבותית? “כן ,ולכן הוא היה מתוקצב על ידי המדינה. עם השנים -המדינה הפחיתה את התקציב ואז התיאטרון נאלץ לעשות הצגו ת פופול�א ריות ,כדי להסתמך על הכנסה עצמית ולהיות מסחרי .אנשים לא מבינים את הדקות של הדבר ,אבל השתנה פה משהו -כמו שלא מתקצבים עוד דברים בארץ הזאת ,אז התי קציב לתרבות ירד וירד וגם התרבות נהייתה פופולארית ופופוליסטית". כוונתך?.. “אני ,למשל ,לא הייתי מתגאה בזה שאני לא מכיר את צ'כוב .לא שכל בן אדם צריך להכיר את צ'כוב ,אבל הייתי מרגיש לא נוח .ומה עם שייקספיר ומה עם כל האחרים? זו היתה אמירה בעייתית ,אבל היא (שרת התרבות) תלמד את מה שהיא צריכה לעשות והיא תבין שכדי להצליח במשרד יש צורך לא בדברים פופוליסטים ,אלא גם במעשים והיא נראית לי אחת שיודעת לעשות דברים". אתה אופטימי... “אני לא טיפוס אופטימ י מטבעי ,אבל בה�ב נה שלי את תהליך קבלת ההחלטות -צריך למצוא דרך לדבר ולשתף .לא כל שר תרבות או חינוך (בעבר המשרד היה ‘משרד החינוך והתרבות') ,היה לפני כן איש חינוך ודווקא אנשי תרבות שהחזיקו בתפקיד -אני לא בטוח שהם היו שרים טובים במיוחד". מירי רגב מדברת גם על תרבות לפריפריה. זה גם פופוליסטי? “תראי ,זה נשמע טוב לאוזן ,אבל אנחנו מאז ומתמיד עשינו אומנות בפריפריה ואין תיאטרון שפועל בתל-אביב ,שלא הופיע מחוץ לעיר .לא רק בשביל להביא את ההצגות לכל הארץ ,אלא גם כי כל הפרנסה של התיאטרונים מגיעה מיציאה למקומות אחרים". היה שר חינוך ותרבות שהיה טוב לתרבות, לדעתך? “אני זוכר ששר החינוך הטוב ביותר ,לי באופן אישי ,היה זבולון המר .הוא היה גם הממונה על הטלויזיה החינוכית והיתה לו שם לשכה ובתור שר הוא לא התערב אף פעם בתוכן ואיפשר חופש ביטוי .דווקא כשבאו ממשלות אחרות ,היה פחות חופש ...המר היה פתוח למגוון של תכנים וסמך על האנשים שעבדו במשרד שלו ,כי היתה באמת אמונה במחני כים ובתפקידם ובאמת צמחו תכניות טובות. אפילו ‘זהו זה' התחילה בתקופת זבולון המר, בשנת ".1978 יהיה קאמבק של “זהו זה"? “אולי יהיה איחוד .מדברים על זה ואני מקווה שהדבר יקרה .מדובר בפרויקט רציני ,כי זה לא מופע קיים שצריך לשחזר אותו ,כמו של כוורת,למשל .פה אנחנו צריכים להיכנס לאי רכיונים ,להיזכר ,כי אלה מערכונים שעשינו רק פעם אחת; לא חזרנו עליהם .בנוסף ,צריך לעשות גם דברים חדשים". גל נקדימון שרגא (צילום :יח"צ חינוכית) קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 25 2015 היקב האורגני הכי דרומי בארץ למה הרכיבו שיראז על שרדונה? למה שותים ,אבל לא משתכרים? איך הליקר לא מתקלקל? מדוע לענבי קברנה ומרלו קשה לגדול במדבר? ואיך קרה שלשמואל רוזה ,מנהל יקב נאות-סמדר ,יש שם של יין? "המעשה הכי נועז בתחום החקלאי בנאות- סמדר ,היה הקמת היקב" ,אומר שמואל רוזה ,חבר נאות סמדר כב ר 25שנה ,ש�ה צטרף לקיבוץ שנתיים לאחר הקמתו .בין תחביביו של שמואל -אחראי על הדיר, עוסק בחקלאות ,בנה את הבית הניסויי, אחראי על הפונדק ,סדר ן עבודה ,יינן ו�מ נהל היקב ,וגם דיילת המכירות ומנקה את השירותים של המקום. בגלל החום הכבד בעונות החמות ,אנחנו בוצרים כחודשיים לפני הצפון; הענבים מאד מתוקים בגלל הקרינה והחום והיינות מתאפיינים באחוזי אלכוהול גבוהים יחסית ביקרתי ביקב נאות סמדר בכמה הזדמנויות מייד לאחר הבציר ושוב כחודש מאוחריותר .בפעם הראשונה ,המה המקום מפי עילות -מכונה גדולה השמיעה רעש ש�מ כונות גדולות משמיעות ,ארגזים מלאים בענבים בשלים להתפקע ניצבו בערימות גבוהות ורוקנו בזה אחר זה לתוך המכונה, שמצידה האחד הוציאה מה שנראה בעיניי כפסולת צמחים וממקו ם אחר יצאו ע�נ בים מעוכים ומיץ אדמדם .בעודי מצלמת ושואלת שאלות ,לקח שמואל כוס ,מילא בה מעט מהמיץ הכהה ונתן לי לשתות. לגימה אחת וכבר הייתי מוכנה להקיף בריצה את כל הקיבוץ .פעמיים .בקיץ. משהו בטבעיות ובפראיות של הטעם ,יחד עם העובדה שמדובר בנוזל מתוק מאד, התנפל על הבלוטות ושיחרר ממני הבעה מופתעת למדי .לא זה מה שציפיתי מהי ערימה המעוכה והלא אטרקטיבית שמולי. ההמולה במקום נמשכה כמה שעות -מרוי קנים ארגזי ענבים למכונה ,ממיינים את התוצרים ,מרוקנים דליים על גבי דליים לתו ך מיכלי ענק ,מפנים את הארגזים הר�י קים ,מביאים חדשים וחוזר חלילה. הביקור השני היה יותר שקט ,לווה בהסבי רים מפורטים על תהליך הכנת היין וכמובן בטעימות .בנוסף על ההיסטוריה של היקב, הפקת המוצרים השונים שלו וגידול ענבים. "כמו כל דבר שהתחיל בנאות סמדר ,גם היקב בא מתשוקה של רעיון של איש אחד -אורי גלברט .נטענו כרם ברגע שצץ ה�ר עיון ,ב ,1998-ועבר זמן עד שהוא הניב את הענבים הרצויים .העבודה התבצעה בהתי חלה במבנה של מיון הביצים בלול הישן. כשהיה ברור שרוצים לעשות משהו יותר מקצועי עם היין ,קובי גינוסר ז"ל תכנן והקים את המבנה הנוכחי -ב ,2003-ש�מ 26קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 שמואל בודק את התוצרת (צילומים :גל נקדימון) שלב גם בנייה בבוץ ומקורר על ידי מגדל צינון". פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא מייצר יין? "תמיד היתה לי משיכה לכיוון -הייתי קשור להפקת מוצרי מזון מהטבע ,כמו דבש ,שמן זית ,גבינות וגם יין .גם היה לי רקע מדעי -תואר ראשון בחקלאות ותואר שני במיקרוביולוגיה ,אז ביקב ,הרקע האקדמי מתממש באיזשהו אופן ומאד עזר לי עם כל המושגים של תסיסה וחומציות, שמרים ,התהליכים הביוכימיים ביין וכן הלאה". והכשרה בתחום היין? "בארץ לומדים ייננות בכמה מקומות ,אבל לא למדתי בצורה פורמאלית את התחום. ביקרת י ביקבים בארץ ובחו"ל ,עשיתי ק�ו רסים קצרים בעיקר של טעימות ,ולאורך שנים ליווה אותנו איש המקצוע הטוב ביותר בתחום בארץ -ארקדי פפיקיאן. ממנו אפשר היה ללמוד הרבה ,כמובן .הוא ליווה אותנו מקצועית מאז ההקמה ועד לפני כשנה .אני עצמי מלווה את היקב מאז שהוקם בשנת ".2001 מתי הבנתם שלענף י ש פוטנציאל ל�ה צליח? "ממש בהתחלה .לא היה ידע בנמצא על גידול כרמי יין באזורים מדבריים כמו שלנו (אולי רק באוסטרליה) ,כך שהיה מדובר בהימור מבחינתנו -אילו זנים לגדל .בכרם הראשון שנטענו היה עינב מוסקט ניסיוני, שהיה בינגו! -הצלחה מדויקת .כבר בשנה הראשונה הכנו יין מוסקט וזכינו במדליית זהב בתחרות חובבים .אז הבנתי שהמוסקט פה יכול לתת יין באיכות יוצאת דופן". אי ך מגדלים כרם ענבים משגשג במ�ד בר? "בגלל שאנחנו שוכנים בגובה של 400 מ' מעל פני הים ,מספיק קר בחורף כדי לאפשר גידול ,אבל בגלל החום הכבד בעונות החמות ,אנחנו בוצרים כחודשיים לפני הצפון; הענבים מאד מתוקים בגלל הקרינה והחום והיינות מתאפיינים באחוזי אלכוהול גבוהים יחסית .בכל העולם נהוג לחשוף את האשכולות לשמש כדי שייאגרו סוכר ופה אנחנו עושים ניסיון ראשון מסוי גו בעולם ,של הצללת הענבים באמצעות רשתות כדי לגרום להבשלה יותר איטית שחשובה לאיכות הענבים וזה מאד יוצא דופן ופורץ דרך .הבציר המוקדם פה הוא עובדה ,אבל לא תמיד יתרון .השמש שלנו כמו שהיא קשה לבני אדם ,היא קשה גםלפרי ומתחת לרשתות יותר נעים .זו השנה הראשונה שניסינו ,אז עוד אין תוצאות חד-משמעיות". יין להרכבה יש עוד מאפיינים שייחודיים רק לכרם שלכם? "כיוון שכל החקלאות בנאות סמדר היא אורגנית ,כך גם הכרמים -ללא ריסוסים ודישונים כימיים -הדישון הו א בקומפ�ו סט שאנחנו מייצרים ואז היין הוא אורגני. התסיסה נעשית על ידי שמרי בר -אנחנו לא מחטאים את התירוש ולא קוני ם ש�מ רים תעשייתיים ,אלא משתמשים בשמרי הבר שנמצאים באופן טבעי על הקליפות וזה מאד נדיר .גילינו שהשמרים שהתפתחו כאן באופן טבע י מאד מאד חזקים ועמ�י דים לאלכוהול בגלל התנאים של המדבר. הניסיון הזה נחשב לסיכון ,ובניגוד לעצת המומחה ,כבר שש שנים שאנחנ ו מש�ת משים בהם .אין חומרים משמרים וגם לא חומרי צבע ,טע ם וריח; היין הוא מאד ר�א שוני וטהור וגם תהליך הסינון מאד עדין, עם מעט משקעים". אילו עוד זני ענבים ננטעו ואילו יינות מופקים מהם? "נטענו שרדונה ,שהיום כבר אין לנו ,כי הזן לא מתאים למדבר .בדרך כלל שרדונה הוא יין לבן יבש וככזה הוא לא היה איכותי, אבל עשינו ממנו יין קינוח ,זה היה סוג של אלתור -ייצרנו יין שנקרא "סמדר", מיוחד ,יוצא דופן ,שבאמת קיבל מדליה. אבל לא היה מקום לעוד יין קינוח (יש לנו את המוסקט שמש) אז ויתרנו לגמרי על הזן. סוביניון לבן -עוד זן ענבים שנטענו ,היה ההפתעה הגדולה ביותר ,כי זה זן של אזוי רים קרים .פה במדבר -הענבים נראים מצוין ,והיין שמופק מהם מאד מאד שונה מאשר שאר יינות הסוביניון בצפון הארץ ובעולם בכלל ,וכאן באזור יש לו קהל לקוחות קבוע .הטעמים שלו יותר טרופיים והוא מאד מעניין; כמעט אי אפשר לזהות שזה אותו זן כמו בצפון. נטענו גם ענבי קברנה ,מרלו ושיראז - לקברנה ולמרלו מא ד קשה לגדול במ�ד בר ,בגלל תנאי החום הקיצוניים .הענבים לא הבשילו באופן אחיד ובאותו הזמן ,אז חלק מהאשכולות אנחנו מפנים להפקת מיץ ענבים ,שזה מוצר מצוין ומהאשכולות הטובים יותר מכינים יין. היום יש לנו מוסקט ,סוביניון ושיראז .אלה הזנים שאנחנו רואים אותם כמתאימים במיוחד לאזור המדברי ,התייצבנו על הזי נים האלה ואנחנו שמחים איתם .השיראז שלנו מצוין! זה זן אדום ,שנותן לנו פה ענב שנראה נהדר ויין טוב .את ענבי השיראז הרכבנו על השרדונה". הרכבנו?... "נטענו בשלב שני -על הגפנים הקיימים של השרדונה (שהחלטנו שאינו מתאים) הרכבנו גפנים של ענבי שיראז וה ם ש�ג שגו". בעצם ,רוב התהליך ההתחלתי הוא בכלל ניסוי וטעיה... "זה נכון ,אבל לומדים הרבה תוך כדי התקדמות ,ועם הזמן יש יותר הצלחות מטעויות .למשל ,בשנים האחרונות אני חנו עושים ניסיונות של שילוב יין אדום מתוק עם צמחי תבלין ובושם ,וכיום יש לנו תוצר שהולך לצאת בשנה הקרובה ,של יין אדום מתוק מענבי קברנה ושיראז ,עם 22 צמחי תבלין ובושם מהגן ומהמדבר -כמו כוכב ריחני ופרעושית גלונית ,ומגן התי בלינים שלנו לקחנו מרווה ,אזוב ,קורנית, נענע ופרחי יסמין וצמחים נוספים .זה דבר ייחודי ,שגם איכשהו מספר את הסיפור של נאות סמדר ע ל שיתופי פעולה ,כי גן ה�ת בלינים מיועד בכלל לקוסמטיקה הטבעית. את הרעיון קיבלתי מביקור ביקב באיטליה, שם טעמתי יין שבדיוק יצא אחרי שמונה שנות ניסיון -יין אדום מתוק ,עם חמישה סוגי תבלין -לבנדר ,צמח הקארי ושלושה נוספים וכך התחלנו לעשות ניסיונות". כמה אנשים עובדים בתחום בנוסף לך? "בעונת הבציר אני מקבל עזרה מסידור העבודה לפי הצורך ,בדרך כלל שלושה אנשים .הבציר מתבצע על ידי כל הקהילה באופן ידני והעזרה של הילדים והנוער היא קריטית .אנחנו חייבים לבצור עד שמונה- תשע בבוקר ,כדי שלא יהיה חם מדי לע�נ בים ולאנשים". יין משתזף ספר על תהליך הפקת היינות "מייד לאחר הבציר ,הענבים מוכנסים לקירור ליממה במקרר שביקב .למחרת מועכים אותם ,מפרידים את השידרות ואז -יינות לבנים ומתוקים נסחטים מייד ועוברים למיכלי תסיסה .יינות אדומים לא נסחטים ,אלא עוברים למיכלי הסחיטה עם הקליפות .שלוש פעמים ביום מערבבים את הקליפות עם המיץ כדי להוציא את הצבע ,ורק אחרי שלושה שבועות סוחטים אותם .אחרי סחיטת האדומים ,המיץ מו�כ נס לחביות עץ אלון צרפתי (שהוא האיכותי ביותר ,ממ ש המרצדס של החביות) לש�נ תיים לפחות ,ורק אז מתבצעים סינון וביי קבוק .היינות הלבנים והמתוקים מגיעים לבקבוקים תוך שנה ,אחרי סינון והצללה". מה התפוקה של היקב ומי הצרכנים? "אנחנו מפיקים כ 10,000-בקבוקים בשנה ,של כל הזנים ביחד .בקהילה ,בנאות סמדר ,שותים אחוז מכובד מהכמות -בכל יום שישי אני מביא לחדר האוכל לפחות 15ליטר של יין ,ואם זה בחג כמו פסח, או סוכות ,או אם חוגגים לידה ומקבלים את האמ א והתינוק בשובם מבית הח�ו לים -אז הכמות גדלה .מדובר בכ1,500- ליטר בשנה ,שזה יותר מ 2,000-בקבוקים, אבל זה לא הרבה לנפש( .היין לא מובא בבקבוקים ,אלא במיכלי זכוכית גדולים, הקרויים דימיג'אנים) .אין אצלנו ,בנאות סמדר ,תרבות של שתיה לשוכרה ,יש כלל לא כתוב שאנחנו לא משתכרים. למדנו גם לנצל את הייחודיות של המקום -את המוסקט המתוק הרגיל לוקחים ושמים בדימיג'אנים ,אותם מעמידים במרפסת של היקב לחצי שנה ואז היין משתזף יש לנו קהל של לקוחות קבועים -גם מהאזור וגם מהצפון .תיירים שמגיעים לסיור בקיבוץ מסיימים ביקב ,טועמים ולי פעמים גם קונים ,ויש תיירים שמגיעים רק ליקב ,וכמובן שהיין נמכר בפונדק שלנו". המשך בעמוד 29 מבט מלמעלה -ארגזי ענבים ,מכונה שעושה רעש ומיכלים קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 27 2015 מועצה אזורית חבל אילות אגף החינוך -מציגים: מפגשי העשרה בנושאי חינוך אגף החינוך מזמין אתכם לסדרת מפגשי העשרה מגוונים בנושאי חינוך .המפגשים מומלצים מאד לאנשי חינוך העובדים בגילאי לידה עד .6מוזמנים הורים ,מורים ,סבים ,אנשי מקצוע בתחום הטיפולי וכל המעוניינים. יום ג׳ 27.10.15 יום ג׳ 10.11.15 יום ג׳ 22.12.15 "על תנועה ומגע" "הפרעות בויסות תחושתי" "חיים תחת השמש" ● ● שולה הרפז ד"ר מישל שפירא שולה הרפז מלמדת שנים רבות בסמינר הקיבוצים, מביאה עמה ניסיון רב וקול יחודי ,גישתה של שולה מעוררת ופותחת מחשבה בנושאי קשר ,מגע ותנועה. מישל שפירא הנה ד"ר לריפוי בעיסוק ,עובדת בבית איזי שפירא ,בית שיקומי ברעננה. במסגרת עבודתה התמחתה בהפרעות ויסות ופיתחה דרכי טיפול יחודיות .מישל שפירא מביאה בהרצאתה גם את סיפורה האישי המרתק. ● יעל בית אב (שחרות) המשפחה הבדואית ,מלאכות מסורתיות ,נשים וחינוך. יעל בית אב עבדה וחיתה תקופות ארוכות עם הבדואים בהר הנגב ומשם היא מביאה לנו את הרוח הבדואית ,את דרך החיים ,את המנהגים ואת התרבות. הכרותה של יעל עם החברה הבדואית מעמיקה מאד ונפרשת בהרצאה צבעונית ויחודית. יום ג׳ 19.1.16 יום ג׳ 2.2.16 יום ג׳ 1.3.16 "הקול ההורי במערכת החינוך" "חשיבות המשחק בגני המשחקים, להתפתחות הילד" "מפגש לימוד ,עיון מחשבה והרגשה לקראת פורים" ● ● אייל ליכטמאייר - מנהל התחנה הפסיכולוגית בחבל אילות יערה בשן חכם אייל ליכטמאייר בעל נסיון רב בעבודה עם ילדים והורים ,כמטפל ,כמעביר סדנאות וכפסיכולוג בית הספר והגנים. הרצאתו של אייל תעסוק במקומו של הקול ההורי שהנו מרכיב מרכזי במערכת החינוך ,בהבנתו של הקול ההורי וכיצד ניתן להבנות עמו במשותף. יערה בשן חכם הנה חוקרת ,יועצת ,מרצה ומתכננת גני משחקים. "משחק היא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם" (מריה מונטסורי). יום ג׳ 12.4.16 יום ג׳ 24.5.16 "חשיבות התזונה לגדילה והתפתחות" "מבט אחר על ספרות ילדים" ● ● בנג'י גרובר ,רב קיבוץ יהל עם בנג'י גרובר ,אוהב טקסטים וטקסים ,נשוחח על סיפור המגילה המתגלגל לו מדור לדור -האם זה סיפור ילדים? מה קורה אם קוראים אותו מהסוף להתחלה? נעיין בסיפור ובחג וננסה לראות מה מותאם לגיל הרך ומה המשמעות של החג לימינו. ● דני קרמן -מאייר, סאטיריקן ,מעצב ,כותב מדריכי נסיעות ומרצה טובה גת (קיבוץ קטורה) חשיבות התזונה לגדילה והתפתחות ,מזונות והרגלי אכילה .תזונה בבית הילדים ובבית המשפחה ,בניית ארוחה ושיתוף הילדים ,הגשת והנגשת המזון. טובה גת הנה מרכזת מגמת תזונה ונטורופתיה במכללת רידמן באילת ואף מרצה בה. דני קרמן אייר כ 350-ספרים ,חלקם הגדול ספרים לילדים ,הוא שיתף ומשתף פעולה כמעט עם כל הסופרים שכותבים לילדים בארץ ,ביניהם :יהודה אטלס ,יורם טהרלב ,נורית זרחי ,אפרים סידון, בנימין תמוז ,נירה הראל ,שלמה אבס ,שלומית כהן אסיף ,יונה טפר ורבים אחרים. לפרטים נוספים יש לפנות לאיילת קוז'יץ בטל׳ ,053-2947909 :או לאוסי לוי בטל׳054-5640032: 28קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 כל המפגשים יתקיימו במועדון גרופית ,בימי ג' בשעה 16:30 המפגשים ללא תשלום הגדרה עצמית במהלך סוף השבוע של ה ,19-21.11-התקיים בקיבוץ לוטן כנס של ארגון )GEN) Global Ecovillage Networkישראל ,שלוטן חבר בו מאז שנת GEN .2002הוא ארגון אקולוגי עולמי ,וקהילת לוטן היתה הגוף הישראלי הראשון שהצטרף אליו -תחת הגג האירופאי .מארק נווה מלוטן -מנהל תכניות בתיירות אקולוגית ,אחראי על סדנאות ,פעילויות ,הדרכות ,בניית תכניות לקבוצות שמגיעות למקום -שהיה בין מובילי המהלך ,שבע רצון מההתקדמות של הארגון בארץ ,של לוטן בתחום האקולוגי ומהעובדה שלכנס המדובר -שהתקיים בתמיכה של משרד להגנת הסביבה והמועצה הגיעו נציגים מ 50-קהילות ופרויקטים בישראל.הנציגים -בגילאים שונים ומיישובים שונים ,מגיעים מכדיתא ,מעלה צביה ,עץ בעיר (קהילה אקולוגית בתל-אביב) ועוד רבים -לנו בחדרי האירוח והיו אמורים לפתוח אוהלים גם בקמפינג בלוטן ,אבל במקום זאת נפתחו האוהלים בין העצים והפסלים שבאקו-כיף ויצרו מחזה משעשע ומעניין כאחד ,והעין התבלבלה בין אוהל למבנה ,או לחיפושית ממוחזרת. מארק ,איך הגעת לתחום האקולוגיה. "למדתי לתואר ראשון באקולוגיה בסידני ולאחר שהגעתי לכאן ,לפני 26 שנים ,עדיין לא עסקתי בענייני הסביבה .לאחר שני קורסים במכון ערבה, שאחד מהם שינה את החיים שלי -הבנתי שיש מקצוע כזה שנקרא חינוך סביבתי ,או חינוך לקיימות .למדתי (מרחוק) לתואר שני בחינוך לקיימות בלונדון ,ובו זמנית נכנסתי יותר לעבודה פה והתחלתי ללמד בקורסים ולפתח תכניות .ענף התיירות האקולוגית כבר היה קיים בקיבוץ ואני הצטרפתי לצוות". איזו משמעות יש לכך שלוטן חבר ב?GEN- "ההצטרפות לארגון נתנה לנו קונטקסט יותר גלובלי של מה שאנחנו מנסים לעשות GEN .אז היה די רדום ,אבל התחלנו לשלוח נציגים לכנסים באירופה ולאט לאט התחילו להכיר אותנו והיתה חשובה להם הנציגות מהארץ .החברות בארגון מאפשרת לנו שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, כול ל מדינות ערב וגם הכרה של גופים רשמיים בארץ .העובדה שאנ�ח נו חלק מתנועה עולמית ,נותנת מוטיבציה ושיתוף פעולה והרבה מאד השראה .בנוסף ,אנחנו באים עם חדשות מהארץ לכנסים הבינ"ל ,וכך הם שומעים על דברים טובים שקורים פה ,במקום כל הדברים הרעים ששומעים בחדשות". למה אתם תחת הארגון האירופאי? " GENאירופה לקח חסות על המזרח התיכון .עם השנים הארגון התפתח ונולד הארגון הבינלאומי ,ובתוכו יש אזורים שונים .אנחנו המשכנו להיות חלק מאירופה .היום יש התחלות ברשות הפלסטינית ,במצרים ,בירדן, אבל זה מאד בקטן .יש גם בתורכיה .למעשה ,אחת השאלות שעסקו בהן באחד הכנסים היתה -האם יהיה GENמזרח תיכון". מה מטרת הכנס בלוטן? "להגדיר אילו נושאים משותפים לנו -הפעילי ם והנציגים מהגופים הש�ו נים .אילו נושאים רוצים להעלות ולטפל ביחד .התחלקנו לצוותי עבודה לפי עניין וקידמנו את הנושאים .הרעיון ,בגדול ,הוא לקדם את האג'נדה של צדק סביבתי-חברתי ולהראות שיש אלטרנטיבה מבחינת אורח חיים. שאלו קהילות חיות ,שנותנות אלטרנטיבה למיינסטרים ,שאפשר לבנות קהילה בת-קיימא בצורה שהיא גם טובה לאנשים וגם לסביבה .האתגר הגדול היום הוא איך לבנות קהילות כאלה ,איך להתמודד עם הבעיות שיש לנו דרך מסגרת של קהילה .אנחנו גם מנסים לעודד השתתפות אז�ו רית על מנת לקדם שיתוף פעולה בנושאים קהילתיים-אקולוגים". גל נקדימון המשך מעמוד 27 היקב נחשב לענף רווחי? "כן .הענף מחזיק את עצמו יפה והוא לא נכשל ,מפסיד ,או נתמך. אנחנו לא מחשבים ימי עבודה -אני עובד ביקב וגם עוזר בפונדק וגם אחראי על המתנדבים וגם עובד בכרם ,ואם את מחשבת אז הוא רווחי .בנוסף ,היקב מהווה חלק מהתשתית של התיירות ושל הביקורים -סיורים של קבוצות בקיבוץ עוברים בבית האומנויות, בגן הירק ,בדיר ומסתיימים ביקב. בשנים האחרונות אנחנו גם מקיימים סמינר של שבוע היכרות עם נאות סמדר דרך הבציר והיין .מגיעים ארבעה עד שישה משתתפים, ה ם ישנים ביעלון ,אוכלים איתנו ומצטרפים לפעילות ,אבל רק ל�ת קופת הבציר". יש ליקב תוצרים נוספים על היין? "יש שימוש לכל התוצרים הנלווים -הקליפות מסחיטת הענבים משמשות להאכלת העזים וגם השידרות של האשכולות וגרעיני הענבים הולכים לתעשיית הקוסמטיקה הטבעית שלנו. למדנו גם לנצל את הייחודיות של המקום -את המוסקט המתוק הרגיל לוקחים ושמים בדימיג'אנים ,אותם מעמידים במרפסת של היקב לחצי שנה ואז היין משתזף ,עובר תהליך של סוג של בישול איטי .זה רעיון שלנו שלא קיים בשום מקום בעולם .התוצר הסופי מזכיר יינות קינוח מהטובים ביותר בעולם. יש לנו ליקרים מפירות -לוקחים פרי ,מערבבים אותו עם סוכר חום אורגני ונותנים לתערובת לתסוס כשלושה חודשים .אחר כך סוחטים את הנוזל מהפרי -יוצא סירופ עם 5%אלכוהול בערך וזה משמש כבסיס לליקר שמחזקים עם אלכוהול ומים (לדילול הסירופ) ובתוצר הסופי י ש 20%אלכוהול .היום אנחנו מכינים ל�י קרים מנקטרינה ,אגס ,שזיף ,משמש ותמרים ומרולה ואולי בקרוב גם מרימונים ותאנים .כעיקרון ,אפשר עם כל פרי". מיין לא כשר ,יוצא ליקר איך הגעתם לליקר? "כמו הרבה דברים טובים ,זה התחיל מניסיונות ומשחק .היתה לנו כמות של תמרים שעמדה -לקחתי ,שמתי להתססה וכשסחטתי יצא סירופ נפלא שהכנו ממנו ליקר תמרים נהדר .הליקרים -מכיוון שאינם מיוצרים מענבים ,הם כשרים .אנשים שבאים ליקב וה�כ שרות חשובה להם -יכולים לטעום מהליקרים ולרכוש .כך בעצם נוצרה המוטיבציה לקדם את הנושא". למה היין לא כשר? "הגישה של הרבנות לגבי יין היא -צריך יהודי שומר שבת ,שיהיה ביקב ויגע ביין ,כלומר שכל מי שנוגע ביין חייב להיות יהודי דתי ואנחנו ,כמובן ,רוצים להכין את היין בעצמינו ,אז אנחנו לא יכולים לקבל הכשר .עם זאת ,יש דתיים ששותים את היין שלנו ,כי קיימת מחלוקת לגבי הקריטריונים הללו ,הנוגעים להכשרת יין .אנחנו כן מכינים מי ץ ענבים כשר ,בעזרת חברים דתיים שבאים לקיבוץ וע�ו זרים להכין אותו". היכן היין שלכם משווק? "יש מספר לא גדול של חנויות אורגניות ששרדו והן משווקות את היין .יש גם כמה מסעדות שמזמינות אותו ,יש לנו לקוחות פרטיים שמזמינים ,אבל עיקר המכירה מתבצע בפונדק וביקב". מה עם תושבי האזור? "אני מרגיש שהיין הוא שלנו ,של האזור ,של המדבר וזה תמיד משמח אותי שמגיעים מהאזור ונהנים מהתוצרת שלנו .כמו שאמרתי,יש לנו גם כמה לקוחות קבועים מהחבל .מי שמגיע ליקב, יכול למלא בקבוקים שמביאים מהבית -ישר מהחבית וזה גם יותר זול וגם טוב אקולוגית .כמובן ,יש לנו מחירים מיוחדים לתושבי האזור". גל נקדימון קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 29 2015 אם את בסביבה /יניב גולן תקופה חשוכה הקטסטרופה הסביבתית הבאה שמתרגשת על הערבה נוגעת לגדר שמוקמת בגבול עם ירדן :בשלב ראשון מאילת בואכה שדה התעופה ,ובהמשך עד ים המלח .הסביבה תמיד נדפקת :כשהכל רגוע ,מפתחים כמו משוגעים ,וכשיש בלגן בונים חומות וקונים נשק "כשאתה דורך למישהו על הראש מצבך אמנם יותר טוב משלו אבל חופשי אתה לא" סביבה זה לא רק לנסות להגן על עוד כמה דונמים של דיונה מדחפורי קק"ל והמינהל; ולא רק עצומות נרגשות בזכות הצלתו של העורב הנובי שחור-הזובי; סביבה זה ג ם ה�מ לחמה שאנחנו שופכים עליה כמויות הזויות של סולר ,שמן מנוע ,בטון ,פלדה ,כסף ,דם וחיי אדם .הטור ייסחף הפעם בסופ ת האל�י מות השנתית ,אל מחוזות האבסורד של הקוי נפליקט -תוך הבטחה שלבסוף נשוב לסוגיה מקומית ,שהיא גם ביטחונית וגם סביבתית. סטריאוטיפים גזעניים אינם סתם זיהום שקשה להיפטר ממנו .הם מתקיימים כדי לאפשר לנו להמשיך לדבר מתוך סערת רגשות על זכותנו למדינה משלנו ,תוך התעלמות נון-שלאנטית מרצונם של השכנים באותו דבר עצמו נתחיל בכמה שאלות פשוטות ,שמשום מה עדיין אין עליהן תשובה :למה אלה שהכי שונאים את הערבים דורשים להתגורר עמם באותו בניין בסילואן? מדוע מי שלא מפסיקים להטיף לנו כמה חשובה אחדו ת העם -מ�פ צלים אותו בפועל? איך זה שדווקא האנשים שמציגים את עצמם כסּופר-ציוניים הם אלה שמקדמים מדינה דו-לאומית? הלאומנות והדתיות והצבאיות הולכות אצלנו ביחד כמו אבוקדו עם מלח ולימון. כאשר השטח שק ט יחסית ,מתמשך בש�ו פי ובנחת אותו תהליך מוכר של השתלטות על אדמות הגדה והקמת ישובים יהודיים על נחלת האבות .לעומת זאת ,אם מתעוררת איזו אינתיפאדה עונתית ,התגובה הציונית ההולמת (מלבד אות ן פעולות דיכוי סיז�י פיות) היא להגביר את קצב הסיפוח -כדי להוכיח ש"הטרור לא ירתיע אותנו מליישב את כל חלקי ארץ ישראל" .אי אפשר לומר שאין כאן ,בתוך מרחץ הדמים המתמשך, איזה יופי לוגי מרתק :והפלסטינים מפסידים בכל מקרה. כאשר הנשיא עבאס נוקט בקו בלתי אלים, הוא נתפס כגוזל חסר נוצות ,לא-פרטנר שאין טעם להתייחס לדרישותיו; ואילו בשעה שפורצת ההתקוממות (במפתיע ,כרגיל) היא כמובן מאששת ומחזקת את הגישה הרווחת 30קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 אצלנו ,לפיה הערבים הם ציבור אלים ור�צ חני מטבעו .העובדה שבני משפחותיהם של תושבי ג'נין וחברון חיים בישראל מזה 70 שנה בשקט כמעט-מופתי (למרות אפליה ממוסדת) ,אינה משנה כנראה .וכאש ר פ�ו קעת לבסוף גם סבלנותם של אזרחי ישראל הערבים ,אנחנו יכולים לקבוע בסיפוק שהם פראים ,בדיוק כמו אחיהם מצדו השני של הקו הירוק. סטריאוטיפים גזעניים שכאלה אינם סתם זיהום שקשה להיפטר ממנו .הם מתקיימים כדי לאפשר לנו להמשיך לדבר מתוך סערת רגשות על זכותנו למדינה עצמאית משלי נו ,תוך התעלמות נון-שלאנטית מרצונם של השכנים באותו דבר עצמו .נו ,איך אפשר להי שוות :שיחכו כמונו 2000שנה ,אחר כך נדבר. חבר שלי מעסיק מדי פעם שניים-שלושה פועלי בניין מאזור חברון .פעם הוא לקח את הצעיר שביניהם לחוף ניצנים .כיוון שהבי חור מעולם לא ראה ים ,הוא עמד המום מול הכחול הגדול ושאל בעברית המיוחדת שלו: "בחייאת אבי ,כמה יש?" -תוך פריסת ידיים משתאה -עד לאן זה מגיע ,הים הזה? לך תסביר כמה גדול הים התיכון למי שלא סיים תיכון וכל חייו מוגבלים לגולאג שבין כביש 90לפאתי כביש ( 6רוב נערי מעל"ש יבקרו עוד לפני גיוסם שלוש פעמים בחו"ל). חותכים את הערבה הקטסטרופה הסביבתית הבאה שמתרגשת על הערבה נוגעת לגדר שמוקמת בגבול עם ירדן :בשלב ראשון מאילת בואכה שדה התי עופה ,ובהמשך בוודאי תגיע לים המלח .עד עתה היה לנו כאן גבול מצ'וקמק שאפשר לעבור אותו בלי להרגיש .ובכל זאת ,באופן פרדוקסלי ,נהנינו משקט בטחוני מבורך (יש לי חבר ירושלמי שאומר שאיפה שיש יותר שוטרים -סימן שיותר מסוכן) .מי זוכר שאי אז בשנות השמונים היתה עמדת "קשת" בכל קיבוץ ,שמרנ ו בלילה עם M-16מקוצר ונ�ד רשה רשות מ"כריש א'" כדי לרדת לשטחים החקלאיים לאחר השקיעה. לפני כשנה פרסם "הארץ " דווקא כתבה ש�ה ציגה את המצב בגבול הערבה כמופקר .ראש המועצה ,אודי גת ,אמר שם דברים נכוחים, בניסיון לשים את העניי ן בהקשר ובפר�ו פורציה המתאימים .גבול ירדן הוא תופעה ייחודית" ,אי ש ל שפיות" ,לדבריו" .נכון ל�י מים אלה ,ירדן היא מדינה שיש לנו שלום איתה ויחד עם צה"ל היא מספקת את השקט הדרוש .השקט לא מתקיים יש מאין ,יש מי שעמל עליו .לכן ,אני מבקש להתייחס לסיפור הזה מכיוון קצת אחר .אני מבין את הבעיה, אבל לא מוכן לייצר בגבול שכזה ,בסיטואציה הנוכחית -גדר חוסמת שלום" .אודי סיפר על היחסים עם הכפר רחמה שמול יטבתה ואמר שהוא סומך על עצמנו שנדע להיערך אם וכאשר. אבל בינתיים הג'יהא ד משתלט על סיני ,בי�ר דן לבדה מיליון פליטים סוריים ,דאעש משי תולל -והפור נפל .בראשית ספטמבר הגיעו רה"מ ושר הביטחון לאילת כדי לציין את תחילת הקמתה של הגדר .אין ספק שהשפעי תו של החיץ על הטבע בערבה תהיה חמורה. המישור שבין הר י אדום במזרח לבין מצ�ו קי הנגב שממערב הוא רצועה דקה ועדינה, שגם ככה נשחקת תחת לחצי הפיתוח .כעת הולכים לבתר אותה לשניים .הגדר תחסום תנועת בעלי חיים בינוניים וגדולים ותבודד אוכלוסיות יונקים שממילא בקושי שורדות כבר היום. בדומה לאותו מלכוד שתוא ר לעיל ,גם ה�ס ביבה תמיד נדפקת :כשהכל רגוע ,מפתחים כמו משוגעים ,וכשיש בלגן בונים חומות וג�ד רות ,קונים נשק .אגב ,מטוס חמקן אחד מדגם F-35iעולה כמעט כמו התקציב השנתי של המשרד להגנת הסביבה .וכבר הזמנ ו 20יח�י דות כאלה ,כמנה ראשונה. [email protected] בקרוב אצלכם .גדר הגבול עם מצרים (צילום :דורון ניסים) חוקרים פטריות עובש דצמבר ציפור החודש החסידה השחורה מליטא “מה עם הציפור שלי?!!!!" – זה בערך הטקסט המופיע לי על מסך הטלפון אחת לחודש... מדי חודש אני מנסה להתאים ציפור לעונה ולייצר סיפור “מעניין ואקי טואלי"“ .מה עם הציפור שלי?" הופיע שוב הטקסט ,לאחר כמה ימים ללא תגובה מכיווני .ואז כמו משום מקום, שלח לי מורי חן את תמונת החסידה המצורפת .היא צולמה על גדת בריכת הביוב ביטבתה ,ולאחר שהגיע הביתה שם לב שיש לה גם טבעות על הרגליים. כשראיתי את התמונה ,תפשו עיני את המלבן האפור המופיע על גבה ומייד זיהיתי אותו כמשדר ,כמו זה שנהגתי להרכיב על העגורים בעמק החולה, הבנתי כי הנה ,יש פה סיפור... החסידות השחורות הן בנות דוד של הלבנות ,ונודדות דרך ישראל פעמיים בשנה ,בדרכן ממזרח אירופה למזרח ודרום אפריקה. ע"פ מספר הטבעת נכנסנו אל מאגר ₪ /איתי שני צילום :מורי חן הנתונים העולמי וזיהינו את הפר ט כ�ח סיד צעיר שנלכד ליד קינו במזרח ליטא באוגוסט 2015 ,והוא כבר בדרכו דרומה לבדו! אך כפי שניתן לראות מהמפה המי מילה ששווה זהב / צורפת ,כאשר הגיע לדרום סיני ,החליט מסיבה כלשהי לחזור צפונה ,ומא ז הש�ת קע בבריכת הביוב ביטבתה. נקווה שימשיך לנדוד ונאחל לו כל טוב... יעל אייזנשטט רוזן מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה מייק אובר לקניות בסופר חל ק א' ובו אספר על חווית הקנייה השב�ו עית לפני המהפך: יום חמישי בערב ,אני חמושה במטבע של 5 ש"ח ,סורקת את מגרש החנייה של הסופר בחיפוש נואש אחר עגלה פנויה ,מתבייתת על זוג מבוגר שפורק את המצרכים אל הרכב ,מתקרבת אליהם בצעדים מהירים, בזוית העין קולטת אישה נוספת מתקדי מת לעברם תוך כדי דיבור קולני בטלפון הנייד ,מאיצה את צעדי -הגעתי ליעד שניות ספורות לפניה ,מתנשפת ומרוצה, זוכה בעגלה הנכספת (וגם בקללה עסיסית שסיננה הקולנית) .מנווטת עם העגלה במי גרש החנייה ,גלגל אחד מסר ב לשתף פע�ו לה ,השני מושך שמאלה בעקשנות של ילדה בת שנתיים ,אני לא מוותרת ונכנסת לסופר מזיעה קלות אך מלאת מוטיבציה .הסופר עמוס בקונים ,בקושי אני מפלסת דרכי אל הירקות והפירות ,מגששת וממששת בח�י פוש אחר ירקות שישרדו יותר מיומיים במקרר ,לוקח ת מה שיש ומתקדמת בז�י גזג תוך מאבק עם העגלה אל המעדניה, גם שם כמובן תור ארוך ,מוצאת את עצמי ממתינה כל כך הרבה זמן עד שאני כבר לא זוכרת מה רציתי לקנות ,לוקחת קצת מכל דבר ,הרי חיכיתי כל כך הרבה זמן .התענוג מתעצם בתור לבשרים ,שם התעורר ויכוח סוער בין הקולנית ממגרש החנייה לבחור צעיר שכנראה נדחף לפניה .אני מתעלמת, מחכה בשקט לתורי ,משחזרת מה רציתי לקנות ,מה אבשל השבוע ...קרקור עולה מכיוון הבטן ,אני רעבה ..ההמתנה הארוי כה עזרה לי לרכוש מבחר בשרים שלא יבייש משפחה בת עשר נפשות לארוחת חג חגיגית ,ממשיכה אל המוצרים הקפואים. מבצעים כמעט על כ ל מוצר ,שעועית יר�ו קה בחברה אחת 30%הנחה ,בשנייה השני ב ,50%-בשלישית מחיר מופחת על אריזה משפחתית ,ברביעית מחיר מל א אך מק�ב לים מפת שולחן מתנה .בעודי מתלבטת בין המבצעים קולטת התקהלות סביב מקרר הדגים ...נותרו מעט מאד דגים .לפני שיי גמרו ,אני מוסיפה אל העגלה ללא היסוס, שיהיה .עם השנים גם העגלות גדלו וגם הצורך שלנו למלא אותן ...ממשיכה אל מוצרי החלב ומשם באופן שיטתי מסיירת בין המעברים וקוטפת שלל מוצרי ם במב�צ עים שונים אל העגלה ,ומתקדמת אל התור לקופה .התור ארוך ,זה הזמן לשחזר מה תכננתי לקנות ,לרוץ להביא מה שלא .תורי מתקרב ...רוצה לסיים עם הקנייה ולהגיע כבר הביתה .במד ף ממול דאודורנטים ב�מ בצע 1+1 ,המבצע האהוב עליי ...לוקחת ארבעה ,שיהיה (זה לא מתקלקל) וממשיכה להמתין לתורי ,ממוקדת .אני לא מתפתה לשוקולדים ,במדף ליד מגלה קפה שחור במבצע אריזת חסכון ( 4חב') ,מוסיפה שתי אריזות לעגלה (נשמר טוב במקפיא). ממשיכה להמתין . ..נו טוב ,אקח כמה ש�ו קולדים בינתיים ,ופחית קולה להוריד את כל המתיקות הזו (מגיע רק בשישייה)... תורי מגיע! לאחר התשלום מפלסת דרכי במגרש החנייה ,מזיעה ,גוררת את העגלה אל הרכב ותוהה איך לעזאזל הוצאתי 1200 ש"ח על קנייה שבועית לארבע נפשות (לא כולל השלמות במכולת במשך השבוע). בחודש הבא ,אספר כיצד נראית קנייה שבועית לאחר המהפך ,מעבר להתנהלות כלכלית נבונה. שלכם באושר ועושר. יעל אייזנשטט רוזן קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 31 2015 מדע במדבר / שירלי חכם יפרח לצאת לשחייה בשדות החודש אספר על צורת חיים שאולי לא שמי עתם עליה ,אבל ניתן לראות אותה במרחק שחייה של כמה מטרים מהחוף .צורת החיים הזו לא נחקרה הרבה בישראל ,למרות שהיא קיימת ומפותחת אצלנו במפרץ אילת ובים התיכון -בעומקים של שני מטרים ועד 28 מטרים מתחת לפני הים ,נמצאים שדות נרי חבים של צמחים שנקראים "עשב ים". סקר שנערך בתחילת השנה מצא מאות אלפי מטרים מרובעים של עשב ים לאורך הקרקע הימית בגבולות ישראל -ומעריכים שיחד עם עומקים שלא נסקרו ,ישנם כשני מיליון מטרים מרובעים של שדות עשב ים. עשב הים הוא "מין מפתח" -מין שתורם באופן מיוחד לשימור המערכת האקולוגית סביבו .עשבי הים יוצרים בעצם מערכת אקולוגית ותומכים במערכות אקולוגיות שכנות ,כמו שונית האלמוגים; הם משמשים כסנן ביולוגי שמנקה את המים. לפעמים קל לשכוח עד כמה אנחנו יצורים אורגנים חיים שתלויים בסביבה .כשיושבים מול האינטרנט ומכרסמים צ'יטוס משקית, אין דבר שנראה רלוונטי פחות לחיים שלנו מעשב שנמצא על קרקעית הים במרחק כמה עשרות קילומטרים מדבריים מאיתנו ומהצ'יטוס שלנו. אז זהו ,שלא רק שמרבדי עשב הים הנר�ח בים הם צורת חיים מכובדת משל עצמה ,ולו בגלל זה מעניין לשמר אותה ולחקור אותה, אלא שהם גם מפחיתים את גזי החממה. לעשב הים יכול ת עצומה לקבע פחמן א�ט מוספירי :כ 628-גרם פחמן למ"ר לשנה ,פי 68משטחים דומים של יערות גשם .עשבי ים מכסים רק 8.2%משטח האוקיינוסים העולמי ,אבל הם אחראים על יותר מ68%- מקיבוע הפחמן האטמוספרי בים .לאחרונה נאמד ערכם של שרותי המערכת המיוחסים לעשבי הים בכ– 2,096,188$לקמ"ר לשנה. בכך שעשבי הים צורכים פחמן דו חמצני, הם מורידי ם את החומציות במי הים ,ומ�ג נים על בעלי החיים בעלי השלד -אלמ�ו גים ,חלזונות ,צדפות ,קיפודי ים ואחרים. בנוסף לזה ,הצמחים החביבי ם אך המ�ו נוטוניים למראה הללו ,מגנים על שוניות האלמוגים מחמצון /הלבנה בכך שהם מסננים את הנוטריאנטים שבמים .נוטי ריאנטים הם מילה מסובכ ת לחומרים או�ר גניים שנמצאים במים ,כמו אמוניה ,חנקות וזרחן (ניטראט פוספט ,ואמוניום) שהם תוצרים ידועים של דשן חקלאי המגיע עם השיטפונות ,הזרמות ביוב לים ,ובעבר 32קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 גם הפרשות של דגים מבריכות הדגים .ים סוף נחשב ים "עני" בנוטריאנטים ,ושוניות האלמוגים שלנו אוהבות את הים בלי הרבה נוטריאנטים. עליה בריכוז הנוטריאנטים בים עלולה לגרום פריחות מאסיביות של אצות ,ובכך לפגוע בצורה קשה בשוניות האלמוגים ובצלילות המים .יכולת הספיחה הגבוהה של נוטריאנטים על יד י עשבי הים תו�ר מת לאיכות המים ,ובכך מגינה גם על שוי נית האלמוגים .אבל גם לעשב הים יש את הגבולות שלו .ריכו ז גבוה מאוד של נו�ט ריאנטים פוגע גם בעשב הים ומביא ליריי דה בכמות עשב הים לאורך הזמן. סיכון גבוה לעשבי הים נמצא בהזרמות לים כאשר ישנם שיטפונות ,הנושאים איתם מזהמים כמו דשנים ושמנים ,וגם תעלת הקינט שמזרימה עמה מזהמים שונים. כשיושבים מול האינטרנט ומכרסמים צ'יטוס משקית ,אין דבר שנראה רלוונטי פחות לחיים שלנו מעשב שנמצא על קרקעית הים במרחק כמה עשרות קילומטרים מדבריים מאיתנו ומהצ'יטוס שלנו חובבי הדגיגים ,הסרטנים ,החלזונות ושאר בעלי החיים ,ישמחו לדעת כי מדשאות עשב הים הם מסתור ובית גידול למיני בעלי חיים רבים ,ביניהם צבי ים ,סוסוני ים ,דיונונים ,תמנונים ,סרטנים ,קיפודי ים חלזונות ועוד רבים אחרים .את השלבים הראשונים של החיים מבלים בעלי החיים הצעירים במסתור עשב הים ,ולאחר מכן יוצאים לים הפתוח או לשונית. לא דוגמנית עוד עובדה שתגרום לכ ם להתהפך בשו�כ בכם על הדשא היא ,שעשבי הים פעם חיו בכלל על היבשה .זאת אומרת ,הם באמת התחילו בים ,אבל אז החליטו שמספיק עם הרטוב הזה ועלו ליבשה .ביבשה כמו ביי בשה ,הם פיתחו פרחים ואבקנים וחיו ככל צמח יבשתי חובב מים מתוקים. ואז קרו שלוש קטסטרופות שאילצו אותם לחזור לים .קטסטרופ ה אחת ,היתה ה�ת חממות כדור הארץ לפני עשרות מיליוני שנים .קבוצה של צמחי יבשה -חובבי מים מתוקים כמו כולנו – שהיה להם אב קדמון שחי במים פעם -מצאה את עצמה מוצי פת במי ים מלוחים לאחר התחממות כדור הארץ והמסת הקרחונים .היא בחר ה לה�ס תגל ולחזור לחיות עם המים המלוחים כמו האב הקדמון שלה .דבר דומה קרה עוד פעמיים עם שתי קבוצות צמחים שונות אשר בגלל קטסטרופות אקלימיות מצאו את עצמן שוב חיות במים מלוחים. מפתיע לגלות כי כיום שלוש הקבוצות האלו ,אשר חזרו אל הים המלוח ,מוכרות כקבוצה אחת בעלת שם אחד -ניחשתם נכון -עשבי ים. אם שוניות האלמוגים הם בר רפאלי ,עשבי הים היו עד לא מזמן הומלס שלא עבר מקלחת .כלומר ,לא זוכה לחשיפה על גבי העיתונות ,ביקורי צולננים ושחיינים ,תקי ציבי מחקר נרחבי ם וכו' .רק לפני כש�נ תיים וחצי נערך סוף סוף סקר של שדות עשב הים התת-קרקעיים שנמצאים לאורך מפרץ אילת ,עבור המשרד להגנת הסביבה, וישנן כוונות להקים תחנות ניטור למדידת כמות עשבי הים ולמחקר בהם. מחקרים בעולם מעריכים כי אוכלוסיית עשבי הים הצטמצמה בתקופה האחרונה בכ .30%-אצלנו במפרץ אילת אנחנו לא יודעים אם ירדה כמות עשבי הים ובכמה, כי ,כאמור ,רק לפני שנתיים וחצי התחלנו למדוד. בדו"ח שהוגש למשרד להגנת הסביבה, נסקרו 787,888מ"ר של עשבי ים ,אבל ההערכה היא שכאשר יסקרו עומקים נוי ספים ומיקומים נוספים ,יתגלו כשני מיליון מ"ר של עשב ים .ערכם של שירותי המי ערכת האקולוגית של עשבי ים משטח כזה שווה ל 2-מיליון דולר בשנה. חיידקים = איכות המים מאמר חדש שפורסם על יד י קבוצת ח�ו קרים אשר חקרה את עשב הים ,השתמש בשיטה חדשנית יחסית לניטור עשב הים מחקר החיידקים שעל העלים.כן ,החיידקים האלו מגיעים לכל מקום ,גם לעלים של עשב הים .מפתיע היה לגלות כי לאותה קבוצה של צמחי עשב ים ,היו חיידקים שונים במיקומים שונים .המחי קר התבצע בשלוש נקודות שונות במפרץ אילת (חוף צפוני ,טור ים ,חוף דרומי - קצא"א) .קבוצות החיידקים שעל עלי עשב הים השתנו מנקודה לנקודה .ר ק 10%מ�ה התורה את למסור "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים ..וכל הדרך עד למורה ללי!" כך סיפר הרב בנג'י גרובר לתלמידי כיתות ב' והוריהם בטקס קבלת התורה שנערך בסוף אוקטובר בבית הכנסת ביהל חיידקים נשארים תמיד על עשבי ים ,בשלוש הנקודות האלו. ד"ר גדעון וינטרס ,חוקר עשבי ים במרכז מדע ים המלח והערבה שלוחת ערבה ,היה שותף למחקר" :מכיוון שעשבי ים הם ביתגידול מאוד חשוב וגם אצלנו הם נעלמים בקצב מדאיג -יש עניין בלנטר עשב י ים .רוב שיטות הניטור מבוססות על שיטות של ש�י נויים ומעקב אחר שינויים במבנה "חברה" /אוכלוסיה ,כמה מינים וצמחים למטר מרובע ומשקל למטר מרובע .צריך שיטות מהירות לפני שעשב הים מת .שיכולות למדוד שינויים מהירים". ולשם כך חוקרים את אוכלוסית החיידקים .הדבר הראשון שמשתנה כאשר יש שינוי בסביבה הימית (חומציות ,עכירות ,נויטריאטנים במים) -הוא אוכלוסיית החיידקים .לכן הם מדד (אינדיקטור) טוב לשינוי באיכות המים. אם שוניות האלמוגים הם בר רפאלי ,עשבי הים היו עד לא מזמן הומלס שלא עבר מקלחת .כלומר ,לא זוכה לחשיפה על גבי העיתונות ,ביקורי צולננים ושחיינים ,תקציבי מחקר נרחבים וכו' במחקר שנערך השתמשו בחיידקים עצמם כדי לזהות פגיעה בעשב הים ,על מנת לראות מהר יותר אם ישנה ירידה במרבדי עשב הים. המחקר מצא למעשה שבשלוש נקודות הדיגום השונות היו חיידקים שונים ,וזה מצביע כי איכות המים היא שונה .בהתאמה ,גם גודל העלים והרכב החומרים בעלה שונה מנקודת דיגום אחת לשניה. לדוגמא ,בנקודת החוף הצפוני בה יש יותר עכירות ופחות אור מגיע לצמח ,העלים של הצמח גדולים יותר ויש בהם יותר כלורופילים המשמשים לייצור אנרגיה לצמח דרך קליטת האור (פוטוסינתזה). לפי ד"ר וינטרס ,ישנה חשיבות לעובדה שיש אוכלוסיית חיידקים שונה במקומות שונים ,אך עדיין לא נעשה מספיק מחקר על מנת להבין מהי החשיבות. אפשר לאכול את זה? כמה זמן נמשך המחקר? ד"ר גדעון וינטרס" :המחקר נערך שנה וחצי ,ע"י מספר חוקרים ממדינות שונות ,ובמימון של מרכז מדע ים המלח והערבה וגופים שונים ,ובתמיכה של IUIורט"ג ,והוא חלק ממחקר גדול של מיפוי וניטור במימון המשרד להגנת הסביבה". טעמתי פעם עשב ים מהאקווריום שלך .היה מגעיל .למה זה לא טעים? "עש ב הים הוא מריר -זה מנגנון ההישרדות שלו על מנת שלא י�ט רפו אותו .הוא מפריש חומרים כימיים שמרחיקים את רוב המינים. בתצפיות שלי לא ראיתי שיש סוג של בעלי חיים שאוכלים את עשב הים שבמפרץ ים סוף .אקראית ראיתי חילזון ים או צב ים שאוכלים מעט ממנו .במקומות אחרים בעולם המצב שונה -ישנן אוכלוסיות שלמות באוסטרליה ,צבי ים ,ופרות ים שמכסחות את עשב הים .בים התיכון להקות דגים סאלהסאלה אוכלות עשב ים ,ורק אצלנו -לא ראינו .או שלא חקרנו מספיק או שהיתה אוכלוסיה שאכלה את עשב הים ונכחדה .מרבדי עשב הים במפרץ הם בעצם קילומטרים על קילומטרים של מזון תת ימי שאין מי שאוכל אותו". ---------------------------להמשך קריאה :אי ירוק בים ,בשביל הארץ -נכתב ע"י ד"ר אסף זבולוני ,שי אורון ,ד"ר גדעון וינטרס וד"ר יונתן שקד כמובן שלא רק ללי נמצאת בקצה השרשרת ,גם הילה ותותי -מחנכות כיתות ב' חולקות איתה מעמד זה ובעצם כולנו -הורים ,אנשי חינוך, שכנים וסתם מבוגרים שהילדים הללו פוגשים על השביל ,כולנו בתפקיד המסרנים בשרשרת מסירת התורה. מהי אותה תורה ? לרבים קשה המחשבה שילדים רכים ,בני שמונה בק�י רוב ,חילונים ברובם ,צריכים לקבל את התורה .הרי חלקנו סומכים על תיאוריית המפץ הגדול לא פחות ואולי אף יותר מאמונתנו בבריאת העולם בשבעה ימים .אנחנו מעדיפים שילדינו ילמדו בשיעורי היסטוריה ברוח המערב ע ל אירועים מוכחים ומתועדים ,מה פתאום ללמדם מיתוסים וא�ג דות בדבר מבול ,נחש מדבר וים שנחצה באמצע? אז למה בכלל להעניק את התורה הלאה לדור הצעיר?! כי התורה מלאה בסיפורים ,אגדות ,מיתוסים ,שירה ,אמרות מוסר וחוכמה, היסטוריה ,פילוסופיה ומחשבה .עם חלקם נסכים ועם חלקם נתווכח ,אבל כולם חלק מהתרבות שלנו .במהלך הטקס הזכיר לנו בנג'י את הפסוק ל-הּיֹוםִ ,היא ִׂש ָיח ִתי" (תהילים קיט ,צז) כי מהות הָ-אה ְב ִּתי תֹורָ ֶתָךָּ :כ ַ ַ " מ ָ קבלת התורה אינה פסיביו ת אלא אקטיביות .עם התורה ,כמו עם יתר הק�ו רפוס התרבותי שירשנו מהדורות הקודמים לנו ,עלינו לנהל דיאלוג ,שיחה. כאשר אנחנו מדברים רק עם אנשים שאיתם אנחנו מסכימים ,השיחה לרוב די משעממת ובטח שאינה מאפשרת גדילה וצמיחה; מהות הפלורליזם היא לשמוע קולו ת נוספים מלבד אלו שלנו .לימודי התורה ,כמו כל תחום מל�י מודי הרוח ,מאפשרים לנו להתמודד עם רעיונות -דומים ושונים מאלו שבהם אנחנו מחזיקים -לבחון אותם ,להעמיק בהם ,להסכים או להתנגד להם נחרצות .כך נוצרת תרבות. טקסי קבלת התורה של כיתות ב ' היו הזמנה לדיאלוג בין הורים ,אנשי ח�י נוך ותלמידים וזאת על בסיס לימודי התורה בהם התחילו הילדים זה עתה. לפני הטק ס לימד בנג'י שיעור קצר על ספרי התורה ובסיומו ישבו התלמ�י דים כשספר התורה פרוש בחיקם והוזמנו להציץ לתוכו .בהמשך ,עם הגעת ההורים ,החל טקס קבלת התורה .בשיא הטקס מוזמנים ההורים להעניק באופן אישי ואינטימי את ספר התורה (והמחברת המעוצבת שכל משפחה הכינה לילד או הילדה שלה) ,בליווי כמה מילים אישיות על המשמעות של התורה וההענקה הזו עבורם .בנג'י עורך את הטקס הזה זו השנה השישית והוא מעיד על עצמו שבכל פעם הוא מתרגש מחדש .עבורי זו הייתה השנה הראשונה בה נכחתי בטקסים מתוקף עבודתי במיזם ערבה ,ואני מודה שגם אני מצאתי עצמי נרגשת ברגע השקט בו ניהלו הורים וילדים שיחות אישיות כאשר ספר התורה מועבר מאם לבת ,מאב לבנו. אז לתלמידי כיתות ב' -דרך צלחה ,לימוד מעמיק ,מהנה ומעצים. ולהוריהם -המשיכו לשוחח איתם ,לשאול שאלות ,לאתגר את מחשבתם ובקיצור -למסור להם את התורה. מיכל ברק -מאור קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 33 2015 34קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 מגש הכסף ואנחנו /יניב גולן באיזה אופן התופעות שמתוארות בסדרה “מגש הכסף״ נוגעות לנו? אין מדובר בצד הנוח ,שבו השיטה דופקת אותך ,אלא מהכיוון שבו אנחנו משתתפים בביזה ואחראים לאותן מחלות שתוארו שם באופן כה בהיר ומדכדך? ניתוח אפשרי על ענייני “תנובה״ ,החטיבה להתיישבות והתצורה המקומית של “הון ושלטון״ “מגש הכסף" היא בדיוק כמו מיותר שמנציח את העדפתו של “עמוד האש" ,רק להיפך: המגזר היהודי על פני הערבי)? איך הורסים מדינה ,מרסקים כי הקיבוצים לא יכולים לקבל חברה ומוכרים את החתיי משכנתאות ,ובנייה תקציבית כות לבעלי עניין ,מחובי אין .אי אפשר לבנות מההון רים ומקורבים .הסדרה של העצמי שאין לך ,אז מקמבנים. דורון צברי ואמיר בן-דוד, הרי אלמלא היינו חבורה של בכיכובם של העיתונאי גיא יהודים מפוחדים וחסרי עמוד רולניק ,הכלכלן פרופ׳ ירון שדרה ,כי אז הזדרזנו לתקן זליכה וההיסטוריון פרופ׳ את המערכת -במקו ם להת�ח דני גוטווין ,היא צפיית חובה נן שתעניק לנו שמץ מחסדיה, (שמעתי שגם במעל"ש כבר תמורת שתיקתנו .התרבות הגי מקרינים אותה ,ובצדק). לותית שלנו היא לאכול ענבים בשביל ההמלצה השחוקה הזו אינכם צריכים את “קצה ולא לריב עם השומר .את זה המדבר"; אבל בואו נשאל צברי ושותפיו מבקשים לשנות. באומץ באיזה אופן התופעות אתם בעניין? שמתוארות שם נוגעות לנו. עניין שלישי :הון ושלטון .הבה ואני לא מדבר מהצד הנוח, נדבר גלויות -כאשר מחצית שבו אתה חש שהשיט ה דו�פ כולם רוצים שינוי ,אף אחד לא מוכן לשלם את המחיר(מתוך )changeactivation.comמנציגיי במליאת המועצה הם קת אותך (אכלו לי שתו לי), דרך קבע מרכזי משקים ,ברור אלא מהכיוון הפחות נעים - מדינה פעם אי להקים הסיכוי את למעשה שגוף זה משקף קודם כל אינטרסים כלכי איך אנחנו משתתפים בביזה ואחראים לאותן ונצח הציונות בשם מייצרים, כך פלסטינית. ליים .למה הדבר דומה? לכנסת שבה מחצית מחלות שתוארו שם באופן כה בהיר ומדכדך .ישראל ,מפלצת דו-לאומית בזויה ומכוערת. נלך מהקל אל הכבד“ :תנובה" .באופן אישי וכאן אנחנו נכנסים לתמונה :את מראית מהחברים הם נציגי הפירמות המסחריות אני מחזיק במאית הפרומיל של מניות החבי העין של ההוגנות מקבלת החטיבה על הבולטות במשק :מפלגת “עלית" ,רשימת רה ,וכך כל אחד משותפיי בקיבוץ .המשמעות ידי השלכ ה של עצם מזדמנת בכיוון תו�ש “טבע" ,סיעת “תדיראן". היא שמדי פעם נוחת בחשבון הבנק הקיבוצי בי הנגב והגליל .אבל שימו נא לב -לפי ואז ,כאשר נשמע הגונג והמליאה הופכת שלנו דיווידנד בן מאות אלפי שקלים .אין לי “מגש הכסף" ,ב 2014-קיבלה התנחלות לוועדה מקומית לבניין ערים ,הרי זה כאילו שום בעיה עם רווחים תאגידיים .מי שפיקח אחת (בי ת אל) יותר כסף מאשר כל ייש�ו שנציגי “כימיקלים לישראל" ו״מכתשים ויוזם ,מגיע לו ליהנות מפרי מעשיו ,לא רק בי הנגב והגליל גם יחד .יש שם עוד הרבה אגן" הם שיושבי ם סביב שולחן הוועדה ה�מ משכר עבודתו .הבעיה נעוצה בכך שתנובה סטטיסטיקות כאלה .בזכות ישובים כמו חוזית בב"ש .אמנם ברור שכל חברינ ו הי�ק הי א מונופול .וכשאין שוק חופשי רב מת�ח שלנו ,יכולים הפקידים ב״שער בנימין" לומר רים והמוכשרים הם אנשים ישרים כסרגל, רים -צריכים לקבוע מחיר הוגן .זאת חוכמה קטנה להעלות את מחיר הגבינה בשני אחוי בגאון שהם עוסקים גם בפיתוח הערבה .ואף על פי כן ,ניגוד עניינים אינו דבר דמיוני. כאשר המדיניות האזורית נקבעת קודם כל זים מדי חודש ,ולעלוץ למחשבה שאף אחד אלמלא היינו חבורה של יהודים על ידי אנשי כלכלה -מילייה קטן ודחוס לא שם לב; כי בסוף איזה חרדי מבני ברק מפוחדים וחסרי עמוד שדרה ,כי למדי -יש בהחלט חשש ממצב של “שמור לי מתחרפן ומתחיל את מחאת הקוטג׳ -שגוי המוצרים ,אז הזדרזנו לתקן את המערכת ואשמור לך״ (או ,בגרסה אחרת :אל תפריע ררת עמה לא רק פיקוח על מחיר אלא גם הורדה משמעותית במחיר המטרה -במקום להתחנן שתעניק לי ואני לא אפריע לך) .ההחלטות מתקבלות לנו שמץ מחסדיה ,תמורת לליטר חלב. בדרך כלל פה אחד ,ואם אי פעם התעורר בישראל אזרח כל הקומבינה. עניין שני: ויכוח הוא נותר מתחת לפני השטח .כיוון שתיקתנו .את זה צברי ושותפיו י מע הוא מה יום, מדי כמעט להחליט שהתוודיתי קודם על חטאיי שלי ,דברים צריך -לתקן את החברה באופן רחב ,או מבקשים לשנות .אתם בעניין? דיף אלה צריכים להתקבל כפשוטם :הבעיה היא מול כשעמדתי מקלקוליה. צר רווח להפיק ישראלי אזרח של סיכויו להזכיר, צריך אם בשיטה ,לא באנשים. הדילמה הזו ,העדפתי בעוונותיי את טובת שאינו יהודי לקבל תמיכה כלשהי מהחטיבה יוצרי “מגש הכסף״ מסיימים תמיד בשאלה הקיבוץ השלי ,על פני ערכיי הבסיסיים .למה כוונתי? לקראווילות .החטיבה להתיישבות -קטנים מהסבירות שנתניהו יעשה משהו אל גיבור הפרק“ :א ז מה אתה מציע?״ .ה�צ למען השלום .כספי המסים נלקחים מכלל היא גוף שמטרתו להעביר כמה שיותר האוכלוסייה -אך משמשים לחיזוקה של עתי הצנועה היא שנתחיל להבין שהמרחב יהודים ליהודה ושומרון .את דעתי על מפעל קבוצה אחת בלבד ,הקבוצה החזקה .כשיהודי הציבור י הוא באחריותנו ,והדרך עודנה אר�ו ההתנחלויות כבר הבעתי כאן כמה פעמים .עובר לנגב הוא נחשב חלוץ מהולל ,וכאשר כה .דמוקרטיה זה לא רק בחירות כל ארבע שנים ,אלא בעיקר חברה שבה האזרחים מוי החטיבה אמנם אינה ארגון כוחני ואלים בדואי נשאר בנגב הוא בבחינת מטרד. כמו השב"כ ,אבל נזקיה חמורים יותר :היא מדוע בכל זאת שיתפתי פעולה עם החטיבה דעים למתרחש סביבם ,לומדים את המערכת משתמשת במשאבי הכלל כדי לחסל הלכה ועם קק"ל (הקופה הקטנה שלנו :עוד גוף ומשקיעים מאמץ כדי לתקנה. קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 35 2015 התשבץ החודשי בחודש שעבר ציינו 20שנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון -יצחק רבין ז"ל .לאלה שזוכרים ולאלה שלא - קצת על האדם ,על האירוע ,על ההיסטוריה. ובשביל החיוך -עילם שני-לרנר מקטורה שלח ראשון את הפיתרון הנכון לתשבץ החודש שעבר והוא זוכה בגביע גלידה ,מתנת מזנון יטבתה. פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר" ,ד.נ .חבל אילות ,מועצה אזורית חבל אילות ,או למייל[email protected] : בהצלחה .גל נקדימון מאוזן 1המדינה איתה חתם רבין על הסכם שלום ב1994- 4המשרה האחרונה של רבין ()9,3 7כותרת העצרת של ה)7,2,5,2( 4.11.95- 11האיש ההוא ()4,4 13השיר האחרון ()5,3 15התפקיד הנוסף שהחזיק בממשלה ()6,2 17התאריך הלועזי של הרצח ()7,5 18אוטוביוגרפיה של רבין ()5,4 19שמה הקודם של כיכר רבין ()5,4,4 מאונך 2התפקיד הבכיר ביותר בו שירת בצבא 3החטיבה עליה פיקד רבין במלחמת השחרור 5הוא היה רמטכ"ל המלחמה הזו ()5,3 6הועדה שחקרה את הרצח (קרויה על שם השופט שעמד בראשה) 8התפקיד הרשמי של רבין בחוץ לארץ, בסוף שנות ה60- 9האשה שאיתו 10מנהל לשכת רוה"מ ,הודיע על מותו 12מילות פרידה של נשיא אמריקאי ,שהפכו לסטיקר ()3,4 14החבר והיריב הנצחי ,נשיא לשעבר ()3,5 16הוא חיכה לרבין לפני מלחמת ששת הימים 1 2 נושא: יצחק רבין 3 5 4 6 7 9 8 10 12 11 13 14 16 15 17 18 19 מ ק ל ו ח ח ג פתרון התשבץ הקודם "חיות" ב מ ו ו י ת י ז ק ב א נ ט ו ב ל י מ ו נ ל י ש י ה ע ת ה ש ב ע ת ו ט נ ב 36קצה המדבר | גיליון מס | 176 .דצמבר 2015 ד ט ר מ י ר מ ק ק פ ר פ ר ו נ א ש פ ר י ת ל ו ג י ה ח ר י ת ב ג ו ה ו ל ל ע ת
© Copyright 2024