מאת :משה שמר „·¯†Í¯ÂÚ‰ לקוראינו היקרים שלום רב, ושוב אנחנו נפגשים ,הפעם מוקדש הגיליון לארבעה נושאים חשובים ומרכזיים במורשת יהדות דמשק במאה העשרים: הראשון -השנה נציין 75שנה להקמת תנועת "החלוץ" הצעיר .ותנועת "החלוץ" היתה מנוף עיקרי להתעוררות הציונות ביהדות דמשק .שעד להקמת התנועות החלוציות היתה שקועה בשמרנות דתית וקהילתית ללא כל מאמץ ורצון לשנות משהו באורח החיים. השני – "מבצע ה 1000 -להעלאת ילדי סוריה לארץ ישראל" .רעיון גאוני אולטימטיבי להתעוררות מהשאננות על ידי העלאת הילדים תחילה -ללא ההורים -בהכרח יקומו וילכו אחרי ילדיהם .תוך כדי כך אנו מאירים הפעם זרקור על הקליטה במושבים ובמשק הפועלות. השלישי -הקדשנו מקום נרחב בתחומים למורשת חג הפסח בקרב יהדות דמשק ,כמו :ההכנות השונות ,ברמה הקהילתית והמשפחתית ,הבישולים של מאכלים ומטעמים לחג. והרביעי -אנו מתחילים במדור קבוע בו הננו כותבים על אישים ודמויות שאורח חייהם ופועלם הם חלק ממורשתנו. הפעם שתי דמויות :הרב חכם יוסף דנה זצ"ל הלוא הוא "חכם דנה" בפי העם ועל פעילותו הססגונית והנועזת של יעקב סעד ע"ה שאותה נביא -מפאת אורכה בשני חלקים. והערה כללית חשובה -.שמתם בוודאי לב שהעריכה הלשונית של כתב העת איננה אחידה ואיננה מלוטשת. הדבר נעשה כדי להיות אותנטיים ונאמנים לכתוב ולכותבים שמביאים את דבריהם על אחריותם. ולסיום ,לכם ולכל בית ישראל ,חג פסח כשר ושמח. שלמי תודות יבואו על התודה והברכה מר יהושע קלש ,יו"ר הארגון ,חברי ועדת מורשת וחברי המערכת על האמון הרב ,התמיכה וההערכה להם אני זוכה מהם. לצורי שמר ,על העזרה הרבה שמושיט לנו ככל שיידרש בנושאי טיפול הקבצים והכנת תמונות ואיורים. לרות שמר ,שעברה על כל המתכונים העירה ותיקנה את הדרוש תיקון. לגב' שרה שמאי ,בעלת הסבלנות והסובלנות וההשקעה שהיא מקדישה לענייני ההקלדה וריכוז המערכת והמזכירות. לכל הכותבים ולאלה שעזרו באסוף החומר והתמונות. לצוות ארכיון ההגנה ע"ש אליהו גולומב מתל-אביב -בראשותו של מר שרגא פלד ולמר נתן סער מיד טבנקין באפעל. תודה מיוחדת לצייר אברהם שהם )שמי( שגם הפעם תרם לנו מיצירותיו )עמוד השער ובעלי המקצועות בעמוד (51 הגורמים לקוראינו הנאה והתרגשות מרובים. ואחרונים חביבים ,צוות ההפקה של "עיצובים" מאור יהודה ,תודות לאייל דרור ,שי רוטנברג ורויטל סלם. בהוקרה ,הערכה והכרת תודה משה שמר ,העורך Moshe Shemer, Editor in chief. ¥ „·¯†˙ίÚÓ‰ חילופי גברי בראשות ועדת מורשת של יהדות דמשק .לאחר שעמד בראשה שנים רבות פרש השגריר משה ששון ובמקומו בחרה האסיפה הכללית של הארגון את חברנו אליהו חסון לראשות הועדה. ברכות מערכת "מכאן ומשאם" ליוצא ,לבריאות טובה ואריכות ימים .ולנכנס ,הצלחה וסיפוק מעבודה חשובה זו. השגריר ששון ,היה ממייסדי כתב עת זה ומתומכיו וממעודדיו בצעדיו הראשונים -דברים שלא נשכח לו לעולם. אנו מעוניינים להרחיב את המערכת שלנו ומבקשים לצרף אלינו כותבים ,מגיהים ,מראינים ובעלי תפקידי מערכת אחרים .נשמח מאוד אם המעוניינים יפנו אלינו בפקס .03-6880027 יוצאי דמשק בארץ ובתפוצות אשר יש להם חומר כלשהו על האנשים הבאים :אברהן עבאס ,מנחם לוזיה ,שלם )קאמל( מואס ,יאיר חילו ,אליהו )שורבה( כהן ,מוסה יאבו ,בני משפחת קוסטיקה ,בני משפחת אלפיה ,בני משפחת טראב מסלתון ,משה ממרוד ועוד רבים וטובים אחרים שלא הזכרנו כאן. מתבקשים ליצור קשר עמנו על מנת שנוכל לתאם קיום ראיונות או קבלת חומר. ושוב אנו חוזרים על נושאים שעליהם אנו מבקשים לכתוב בכתב העת שלנו :תרומתם של בני דמשק לענייני "ההגנה" ו"הפלמ"ח" .ה"מוסתערבים" בדמשק .על מערכות החינוך בדמשק במאה השנים האחרונות" אליאנס, תלמודי תורה ,בתי הספר העבריים לבנים ,לבנות ,המקצועות היחודיים ליהודי דמשק. לאחר שכמעט מיצינו את כל צורות הקליטה בהתיישבות העובדת )קבוצים ,מושבים ומשקי הפועלות( נשמח מאוד לקבל כתבות על קליטתם של משפחות בעירם :את הקורות אותם בחינוך ,בתעסוקה ,בהתערות בקהילה ובחיים הציבוריים וכו'. µ נושאיםמרכזיים ˙¯¯ÂÚ˙‰Ï†ÛÂÓΆ˙ÂȈÂÏÁ‰†˙ÂÚÂ˙‰ ˜˘Ó„·†˙ÂÂȈ‰ ¢¯ÈÚˆ‰†ıÂÏÁ‰¢†˙ÚÂ˙φ‰˘†∑µ מבואלפעילותהציוניתבדמשקביןהשנים1918-1946 מאת :משה וינברג*( מלחמת העולם הראשונה היוותה נקודת מפנה בתולדות יהודי דמשק .המלחמה חוללה תמורות מדיניות ,חברתיות וכלכליות אשר נודעו להן השפעות מכריעות על גורלה של קהילת דמשק ,הן במישור היחסים עם החברה הערבית הסורית הסובבת והן במישור החברתי הפנים-יהודי. התמוטטות האימפריה העות'מאנית ,והעמקת חדירתן של בריטניה וצרפת במזרח התיכון כתוצאה ממהלכי המלחמה ,הביאו להאצת התהליך של גיבושה וצמיחתה של המדינה הלאומית הסורית )מעוז.(18 - 58 :1974 , תהליך זה היה מלווה מאבקים פוליטיים סוערים ועקובים מדם ,הן במישור היחסים בין סוריה לצרפת -עד קבלת *(מתוך"יומנושלשלמהקוסטיקה"מאתמשהוינברג, בהוצאתידטבנקיןהמכוןלחקרהתנועההציוניתוהחלוצית בארצותהמזרחוהוצאתהקיבוץהמאוחדתשמ"טעמודים - .12 - 21באדיבות יד טבנקין רמת אפעל. **(מפאתקוצרהיריעה,לאהבאנואתפירוטההערות והמבואותלפרקזהשהן53במספר.המעוניניםיוכלו למצוא אותן בספר הנ"ל עמודים .22 - 25 המספריםהזעיריםמוריםעלמספרההערהאוהמבואה. ∂ עצמאותה של סוריה ב 17 -באפריל - 1946והן במישור היחסים הפנימי ,הבין עדתי )שמעוני.(1977 , לתמורה המרכזית הזאת בתולדות סוריה המודרנית נודעה השפעה מרחיקת לכת על גורלם של יהודי סוריה ולבנון במחצית הראשונה של המאה העשרים .צמיחתה והתגבשותה של המדינה הלאומית הסורית חלו במקביל לצמיחתו ולהתפתחותו של המפעל הציוני .התנועה הלאומית הסורית ,אשר עיינה את התנועה הציונית ,תמכה בפועל במאבקם של ערביי ארץ-ישראל בציונות וכך הביאו ,תוך דור אחד ,לחיסול חיי הקהילות בסוריה ובלבנון .במישור החברתי הפנים-יהודי ,המיטה המלחמה אסון על חיי הקהילה בדמשק שמנתה כ 17,000 -יהודים1 עם תחילתה .הטורקים ,לצורך קיום המאמץ המלחמתי, הטילו חובת גיוס על הגברים היהודים .מעטים השתחררו תמורת תשלום כופר ,רבים נחטפו מבתיהם או בהולכם ברחוב .משפחות רבות נהרסו .מאות יתומים ואלמנות התגוללו ברחובות כשהם סובלים חרפת רעב .נשים יהודיות התאסלמו 2בעטיה של המלחמה נוצר המפגש בין גולי ארץ-ישראל ,שגורשו על-ידי השלטונות העות'מאניים -ביניהם ממנהיגי היישוב בארץ ואנשי הרוח שלה :מאיר דיזנגוף ,דוד ילין ,יוסף ריבלין ,אלברט ענתבי, אברהם שפירא ,אברהם אלמליח ועוד )דיזינגוף ,תרצ"א (96 - 107לבין בני קהילת דמשק ,מפגש שחולל מהפכה בחיי הקהילה ושינה את עולמה הרוחני בכך שהעמיד את עניין התחיה הלאומית בארץ-ישראל בראש סדר ההתעניינות היהודית. החינוך העברי בדמשק שהחל ב 1910 -קבל תנופה רבה עם בואם של מגורשי ארץ-ישראל לדמשק - ,עת נפתח בית הספר העברי - 3תנופה רבה .ועד החינוך הארצישראלי ניאות לקחת תחת חסותו את חינוך ילדי דמשק ,ובשיתוף פעולה עם ועד הקהילה פתחו המורים הגולים שני בתי-ספר יסודיים לבנים ,בית-ספר לבנות ושני גני ילדים 4.בראש המערכת החינוכית העברית עמד יהודה בורלא .כ1,200 - תלמידים ותלמידות פקדו את בתי-הספר העבריים. על תוצאות העבודה החינוכית מעיד יהודה בורלא" :במשך שנתיים ימים ...הגיע הדבר לידי כך שהילדים כולם דיברו עברית ביניהם ,ובשנה השלישית והרביעית היתה כבר תכנית ביה"ס מתאימה בכל לתכנית ביה"ס העברי בא"י. מן המחזור הראשון שגמר את ביה"ס לבנים ולבנות )עשרים במספר( נתקבלו תלמידים ותלמידות לגימנסיה בתל-אביב ,ולביהמ"ד למורים ...יש להדגיש :חיבה מיוחדת לעברית ולתנועה הלאומית היתה מפעמת בלב ילדי גולה אלה עם התקשרות נפשית חזקה אל השפה העברית ואל הערכין הלאומיים". )הערה 4לעיל ,עמ' .(176 בנוסף לפעילות החינוכית בין כותלי ביה"ס ,יזם המורה הארצישראלי בצלאל בצראווי ,בשנת ,1919את הרחבתן של תנועות הנוער "מכבי" ו"מכבי הצעיר" .מגמתו היתה לרכז בתוכן את מרבית הילדים והנוער שבקהילה ולטפח בהם את אהבת ארץ-ישראל באמצעות הפעילויות שהן קיימו :מתן שיעורי ערב בעברית ,הרצאות, חגיגות ,טיולים ,פעילויות ספורט ,הקמת תזמורת ותלבושת אחידה בצבעי תכלת-לבן )מנחם.(299 - 301 :1983 , כ 600 -חברים וחברות לקחו חלק בפעילויות התנועה5. השפעתה של התנועה היתה רבה מאוד בגיטו היהודי: "גדודי 'המכבי הצעיר' היו מסודרים בטוב טעם ,ובעברם ברחובות העיר במשטר וסדר מלובשים בתלבושתם היפה ,המיוחדת להם ,עם תזמורתם בראש והשירה העברית בפיהם -היו למופת ולסמל6". פריחתם של בתי-הספר העבריים בדמשק ארכה חמש שנים בלבד .בשנת ,1923הוחלט לסגור ,מטעמי קיצוץ בתקציב החינוך שעמד לרשות ועד החינוך הארצישראלי, את מוסדות החינוך בדמשק7. החזקת בתי הספר העבריים בכוחות הקהילה עצמה היתה מעבר ליכולתה .משמעות הדבר :הרס התשתית החינוכית הציונית .בית הספר "אליאנס" ,אשר ניהל מאבק מתמיד על נפש הילד היהודי ,קלט רק מספר קטן של ילדים ביחס לצרכים; נערים רבים פשוט נפלטו לרחוב ,ובמקום ללמוד שוטטו באפס מעשה והחלו לעבוד בתנאי ניצול. יהודה בורלא התריע נגד ההחלטה באומרו" :סגירת בתי-הספר תהיה מפלה מדינית שאין לתארה במלים למי שאינו מצוי במקום ...זו תהיה גם מפלה מוסרית שלא תותיר שום השפעה ציונית בכל סוריה וארם נהריים... בתי הספר עם מאות התלמידים ומאות המשפחות שמסביבם קולטים את הרעיון הציוני ושאיפותיו ,האין בכך קידוש השם הציוני ,כשעוברים 120חברי "המכבי הצעיר" עם תלבושת אחידה ברחובות דמשק ובפיהם שירה עברית? האין זו קריאה חיה כלפי פנים ומופת לכוחותינו כלפי חוץ? ואלה הם רק ניצנים שפירותיהם נקצור בעוד מספר שנים8". עם סגירת בתי-הספר העבריים והחזרת אחרוני המורים ארצה ,פקד משבר קשה את הפעילות הציונית .הנוער נותר בלא יד מכוונת .אמנם תנועות הנוער "מכבי" ו"מכבי צעיר" ניסו להמשיך בפעילותן .אולם מחוסר הדרכה מהארץ ,הלך ופחת היקף פעילותן ומספר חבריהן. בנוסף למשבר הרוחני פקד את יהודי סוריה משבר כלכלי קשה .בשנת 1925פרצה באוטונומיה הדרוזית בג'בל אל-דרוז מרידה מקומית אשר הפכה להתקוממות לאומית; רק כעבור שנתיים ,בקיץ ,1927שככה המרידה לאחר שהצרפתים הרעישו את דמשק. התערערות השקט והביטחון מנעה מהרוכלים היהודים לקיים את מסחרם וביחד עם משבר בשוק הנחושת העולמי, כשרבים מבני הקהילה מצאו בריקוע מתכת זו את פרנסתם ,גרמו להתהוות אבטלה עמוקה ומצוקה אמיתית .המשבר הכלכלי הקשה הביא לגל הגירה ולהפחתת מספר היהודים בקהילה לכ7,000 - בראשית שנות ה9.30 - הנוער היהודי ,חניך בתי-הספר העבריים ,ניסה להמשיך בכוחות עצמו בפעילות הציונית .בשנת 1926הקימו כ- 20נערים ונערות ,יוצאי תנועת "המכבי" ,תנועה חדשה בשם "הצבי" 10.אך מחוסר גיבוי מצד ועד הקהילה והעדר קשרים עם הארץ ,פסקה הפעילות כעבור זמן קצר. בשנת 1929התחולל מפנה בפעילות הציונית בקהילת דמשק עם ייסוד תנועת “החלוץ" בה .משנה זו ,ועד לשנת ,1945 התרכזה מרבית הפעילות הציונית בדמשק בתנועת "החלוץ". ייחודה של תנועת "החלוץ" נבע ממטרות פעילותה ,שכן היא חינכה ועודדה את חבריה להגשים בפועל את רעיון העלייה ארצה ,ובהתמדתה של פעילות זו -להוציא הפסקות קצרות -לאורך כל התקופה. הקמתה ותחילת פעילותה של תנועת "החלוץ" בדמשק. בשנת ,1929היו קשורות בנסיונות לממש את רעיון יישוב ∑ החורן בשנות ה 1120 -ובמאמצים אשר נעשו באותן שנים להעלאתם של חלוצים מרוסיה דרך פרס ,עיראק וסוריה אל ארץ-ישראל. בסוף שנת 1928הגיע יהודה קופלביץ לדמשק ,מתוך כוונה להקים בה את תנועת "החלוץ" ,דוגמת "החלוץ" הרוסי ,אשר חניכיה יישבו את החורן .הוא מצא בה קבוצת נערים הכמהה לדבר ארץ-ישראל זה שש שנים, מאז נסגרו בתי-הספר העבריים .בהרצאות ובשיחות הוא סיפר להם על תנועת "החלוץ" העולמי ועל פעילותה בעשר שנות קיומה .הוא תיאר את הנעשה בארץ ואת אורח החיים בקיבוץ .כשנשאל כיצד אפשר להגשים את העלייה לארץ ,הסביר את הצורך בהקמת תנועת "החלוץ" שתכשיר את חבריה להתיישבות12. בעשרה בטבת תרפ"ט ,הונח היסוד להקמת תנועת "החלוץ" בדמשק על-ידי חמישה עשר מחניכי תנועת "מכבי" 13,אשר החלו מכינים את עצמם לקראת עלייתם ארצה ,הכשרתם בה וחזרתם אל אדמות החורן" .מגמת הקבוצה היתה להכשיר את עצמה במינימום של זמן ולהגשים את השליחות אשר הונחה ביסוד התנועה ואשר היתה משאת נפשם של החברים :הקמת נקודה קיבוצית באדמות הברון בחורן14". חודשים אחדים לאחר הקמת התנועה ,בל"ג בעומר תרפ"ט ,העפילה ארצה הקבוצה הראשונה של שישה חלוצים מדמשק ,אשר כונתה בפי חברי "החלוץ" בסוריה בשם "העליה הראשונה" .הששה היו :אברהם עבאס, יעקה סעד ,אברהם דניאל ,קאמל מואס ,יצחק )קואייס( יופה ושמעון חדיד )ברזילי( .הם הגיעו לכפר-גלעדי. חברי תנועת "החלוץ" )הבוגר( /באדיבותו של גדי אשל ∏ על ראשית דרכו של "החלוץ" בדמשק דיווח מנחם לוזיה למרכז התאחדות הספרדים בירושלים ..." :זה חמישה חודשים שהתארגנה קבוצה חלוצית ע"פ היוזמה של הח' קופלביץ .עד עכשיו היינו רחוקים מהרעיון החלוצי ,למרות שקרובים אנחנו אל מולדתנו ברוח ,גם מנחם לוזיה ,דמשק 1933 - במרחק .תמיד שמענו שעולות קבוצות חלוצים מארבע כנפות הארץ להשתתף בבניין הארץ בכוחם ובדמם ,ורובם ככולם מיהודי אשכנז, ואנחנו מה? במה ייגרע חלקנו? האין בתוכנו בחורים בעלי מרץ ואידאל שיכולים להיות בונים טובים בן שאר הבונים את הארץ? יש ויש! ...די היה שדרך אגב בא לדמשק הח' קופלביץ והשפיע עלינו בנאומים אחדים לארגן קבוצת חלוצים בדמשק ,הנה עכשיו התארגנו 15איש לקבוצה כולנו חברי המכבי ותלמידי בית הספר העברי .עמדהלפנינו שאלת הכשרה :איפה נכשיר את עצמנו בתור חקלאים? מצאנו לנכון לעלות לארץ ,להיכנס למשקים של הקיבוץ וללמוד את החקלאות במשך שנתיים ,גם בזה עזר לנו הח' קופלביץ למצוא בשבילנו מקומות לעבודה .חצי הקבוצה יצא כבר לעבודה לכפר-גלעדי והחצי השני יוצא לתל-יוסף או אפשר למשק אחר16"... בראשית דרכם סברו מייסדי "החלוץ" בדמשק ,שמסגרת תנועתם צריכה להישאר מצומצמת ,אולם בהשפעת ברל כצנלסון 17,אשר ליווה את תנועת "החלוץ" בסוריה מראשיתה וסייע לה ,שוכנעו החברים בדמשק שיש להרחיב את פעילותה בכל שכבות הנוער .אז הוחלט לצרף גם נערות לשורות התנועה .היתה זאת החלטה מהפכנית באותם ימים ,אשר נתקלה בהתנגדות עזה מצד ההורים. ההחלטה בדבר הרחבת התנועה הצריכה מציאת מקום מפגש לקיומן של הפעולות אשר נערכו עד כה בבתי חברים או בשדות מחוץ לעיר .לשם כך שכרו החברים בכספם בית עזוב בן שני חדרים והכשירו אותו במו ידיהם להיות מועדון "החלוץ"18. חינוך הנוער בתנועת "החלוץ" בדמשק לעלייה לארץ-ישראל ולהתיישבות בה ,נעשה ברוח ארץ-ישראל העובדת .לימוד השפה העברית היה הבסיס אשר עליו הושתתה כל הפעילות החינוכית 19,שכללה ערבי שירה עברית ,ריקודי עם ,חגיגת חגי ישראל בצוותא ,מסיבות עונג שבת עם קריאה ודיקלום ,שמיעת הרצאות ,שמירת קשר עם הנעשה בארץ על-ידי קריאת עיתונים דוגמת "דבר"" ,במעלה", טיולים משותפים ואף מחנות קיץ להכשרה ,הן מבחינה רעיונית והן לעבודה. במרוצת החודשים הראשונים לפעולת "החלוץ" הצטרפו לשורותיו כ100 - חברים וחברות ,שחולקו לחמש כיתות ואשר תוכנית פעולתם כללה" :פעמיים בשבוע לימוד השפה העברית, הקראות והרצאות ,פעמיים ספורט כדי לפתח את הגוף אחר יום עבודה קשה ,בשבת שיחה כללית ,הרצאה, טיולים וכו'20". בחודש מאי ,1930הוחלט בתנועה ,על אף התנגדות ההורים ,על אירגון עלייתה מדמשק של קבוצת חלוצים שנייה ,בת שישה עשר חברים ,אשר אמורה היתה להיקלט בשלושה מקומות בארץ .בקרב חברי "החלוץ" כונתה זו בשם "העלייה השנייה"21". הרחבת היקף התנועה ,אשר יסדה בשנת 1931סניפים בחלב ובביירות ,וכל קשת הפעילות החינוכית שקוימה בה ,נעשו על-ידי חברי "החלוץ" הדמשקאים .אולם לא היה בכוחם להרים את המשא לבדם .הורגש צורך דחוף בבואו של שליח מארץ-ישראל .המגעים אשר קוימו למן ייסוד "החלוץ" עם ההנהלה הציונית ,הועד הפועל של ההסתדרות והקיבוץ המאוחד 22,הביאו בתחילת שנת 1932 לבואם לדמשק של הזוג יוסף וטהורה לוי מקיבוץ נען23. ערב יציאתם לשליחות ,העריכה הסוכנות היהודית את מצב ההתפתחות של תנועת "החלוץ" בדמשק כמשביע רצון" :החלוץ בדמשק מתפתח יפה.. .1דאגה ללימוד השפה העברית. .2מאמצים למשוך את הנוער המתבולל ע"י שיעורי ספורט. .3הכשרת הנוער במקצוע והרמת דרגת חייו. .4הפעולה לעזרה הדדית ,יסוד קופת חולים. .5עלייה לא"י ...הוקמה לשכה לסידור עבודה ,הדאגה היא לחברי החלוץ והנוער העובד24"... עם בואם של יוסף וטהורה לוי לדמשק ,הוחלט להעמיק את פעילות התנועה בקרב הנוער העובד אשר עבד בתנאים מחפירים של ניצול בתעשיית ריקוע הנחושת ובבתי-החרושת לייצור סיגריות וגרביים. כעבור חודשים אחדים של פעילות חינוכית בקרב הנוער כבר היה ביכולתם של השליחים לדווח לועדת הקשר בנען..." :חצרנו ,אשר לפני שנה או פחות מזה היתה רחבת ידיים ,צרה כיום מהכיל אותנו .גם בהחלוץ הצעיר חלה התקדמות ענקית הן בכמות והן באיכות ,והורגשה בזמן האחרון תסיסה להנהלה עצמית ...נבחר ועד להחלוץ הצעיר ובו שבעה חברים ,אשר מעתה תתנהל העבודה אחר הצהריים בכוחות עצמם25"... אחת הפעולות הראשונות אשר הטביעו את רישומן על חניכי התנועה בתקופת שליחותם של הזוג לוי היתה היציאה למחנה הראשון של "החלוץ" בכפר דומה ) 15ק"מ מדמשק( ,בימי חול המועד פסח26. לא כל אנשי הקהילה היהודית בדמשק קיבלו בעין יפה וברוח אוהדת את פעילותה הברוכה של התנועה .האמת ניתנת להיאמר ,שפעילות "החלוץ" נתקלה בניכור ,בחוסר אהדה והבנה מצד ועד הקהילה וההורים ,ובהתנכלויות מצד חוגים שונים בקרב הקהילה ,אשר לא בחלו אף בשימוש באלימות ובהלשנה לשלטונות כדי לשבש את פעילות התנועה. שליח מזכירות הקיבוץ המאוחד דיווח בשנת 1933על מצבה העגום של הנערה חברת תנועת "החלוץ"" :מצבה של הנערה הוא קשה מזה של הנער .אין מרשים לה לבוא לבית ההסתדרות .לשם היא באה כמעט בגניבה ,אסור לה לאחר ולא ,היא עלולה לספוג מלקות מהאב ואפילו מידי האח ,ולו גם צעיר ממנה; אחדות מהן התאוננו בפנינו וביקשו עצה כיצד לעלות לארץ .לברוח מהבית הן פוחדות, הוריהן אומרים להן :מוטב שתתאסלמנה מאשר לעלות לארץ ולעבוד שם ,ובדמשק עובדות הן בבתי-חרושת הערביים לטבק ולנחושת או תופרות בבתי מלאכה ערביים, מעלות השחר ועד בוא השמש ,ללא שכר מתאים 27"...אין ספק ,שהפעילות בקרב תנועת "החלוץ" היתה קרן אור במלוא מובן המלה לאותו נוער עובד ,אשר בקושי הרוויח את פת לחמו בתנאי השפלה מצד מעסיקים ערבים ויהודים. חודשים אחדים לאחר תחילת עבודתם של יוסף וטהורה לוי ,הוחלט להעלות לראשונה לארץ גם בנות .היתה זאת החלטה מהפכנית בקרב הקהילה היהודית בדמשק .לחברי π התנועה ולזוג השליחים היה ברור ,שעליית הבנות לא תעבור ללא תגובה שתזעזע את הקהילה ותערום קשיים על המשך פעילות התנועה .על כן הוחלט ,שלפני מועד עליית הבנות יחזרו יוסף וטהורה לוי ארצה. בי"א בתשרי תרצ"ב ) (1932עלתה לארץ-ישראל קבוצה של חמישה מחברי התנועה ,ביניהם שתי חברות :ערה מנקי 28ורחל גנזיה 29.עלייתן אכן זעזעה את הקהילה, הביאה למאסרים בקרב "החלוץ" ,אך הם לא נכנעו והפרשה שככה(*. עם חזרתו ארצה של זוג השליחים הראשון ,נשארה התנועה שוב ללא מדריך מהארץ ,אולם בוגרי התנועה נשאו בעול קיומה ,והפעילות החינוכית לא פסקה. שליח מזכירות הקיבוץ המאוחד דיווח בשנת 1933על מצבה של התנועה" :בעוברך ברחוב היהודים הצר בערב, ובשמעך פתאום שמחת נעורים ,שירה עברית עם רקיעה ברגליים המזכירה את ההורה הארצישראלית -דע לך שהינך על-יד בית ההסתדרות ,חצר גדולה ומרווחה ,חדרים גבוהים וגדולים מוארים חשמל .רוח אחרת נושבת כאן ,ההיפך מזה שראינו במועדונים של אגודות בני העשירים )אמיקל ,הכוכב(; בחורים מזרחיים לבושי חולצה רוסית רקומה ודוברים עברית במבטא הערבי -מי זרע את הגרעין כאן ,ידי מי טיפלו בנערים הללו ,איך הוקמה ההסתדרות הזאת ,הנקראת החלוץ והנוער-העובד המונה כ 100-חבר וחברה?" 3 0 אולם לאחר תקופה של עלייה ופריחה בפעילות תנועת "החלוץ" ,שנמשכה ארבע שנים ,חלה ירידה בממדי התנועה ובהיקף פעילותה .היו לכך סיבות אחדות: א .בין השנים 1932 - 35עלו מדמשק כ 2,500-יהודים31, ביניהם היו מאות נערים ונערות חניכי התנועה ,וגם כאלה שהיו יכולים להימנות על שורותיה .בעטיו של גל הגירה זה 32התדלדל מאגר הנוער אשר הזין את שורות התנועה. ב .מאבקי הכוח ביישוב בין תנועת הפועלים לבין התנועה הרוויזיונסטית לא פסחו על קהילת דמשק ,ואותן שיטות של אלימות ושינאת אחים יובאו לדמשק .כתוצאה מכך הושחת בשנת 1934הציוד במועדון תנועת "החלוץ", ומאבקי הכוח על נפשו של הנוער היהודי בדמשק הגיעו לידיעת המשטרה33. ג .התנגדות מצד גורמים שונים בקהילה 34ויחס השלטונות הסוריים ,הביאו אף הם לירידה בהיקף הפעילות. *(ראהעלנושאזהביתרפירוטבגליוןמס'2עמ'31-35 ∞± אליהו אפשטיין ,שליח הסוכנות היהודית לענייני מודיעין מדיני ,נהג לשלוח גם הערכות מצב על הנעשה בקרב הקהילות היהודיות שבסוריה ולבנון" :אחרי תקופה של עלייה ופריחה של התנועה החלוצית בדמשק -שהיתה למקור של אירגון וחינוך של עשרות צעירים וצעירות מהנוער הדמשקאי -הגיעו ימים קשים של ירידה והתפוררות במחנה35"... )בין הסיבות שמנה אליהו אפשטיין למצבו הקשה של "החלוץ" בדמשק היו :עליית החברים הפעילים ארצה מבלי להשאיר משמרת חדשה במקומם" והמאבקים עם תנועת בית"ר על נפשו של הנוער הנותר מחוץ לכל מסגרת ארגונית. בשנת 1936עלה ארצה המדריך אליהו כהן )שורבה( שריכז את מרבית הפעילות בתנועה ,ויאיר חילו )סובחי חילו( קיבל את התפקיד. התגברות הלאומנות הסורית ,התובעת עצמאות מצרפת, הביאה בשנת 1936לחתימת ההסכם הפראנקו-סורי על ידי ראש ממשלת צרפת, ליאון בלום .פרוץ המרד הערבי באותה שנה ,בואו של המופתי לדמשק והתגברות התעמולה הנאצית בעיר, השפיעו ישירות על מצבם של יהודי דמשק והביאו להגברת הסולידריות היהודית ונכונות לקבל את הרעיון הציוני גם בקרב חוגים שהתנגדו לו קודם לכן. יאיר חילו ומשה לוזיה חיברו מחזה ,שעסק בתופעת האנטישמיות בגרמניה ,עם מסר ברור בכיוון של מציאת פתרון לבעיית היהודים בארץ-ישראל36. ההצגה ,שהועלתה בפני הציבור היהודי בדמשק ,עוררה הד רב וועד הקהילה הבטיח את עזרתו להמשך קיומה ופעילותה של התנועה. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה כתב מנחם לוזיה על מצבו של הנוער בדמשק" :אין לנוער שום עתיד .התנועה החלוצית היחידה המתקיימת והמגשימה היא "החלוץ" בדמשק .אמנם לבטים רבים עברו על התנועה במשך 10שנות קיומה ,והיא רכשה סוף סוף לצידה את אהדת ועד הקהילה .מדי פעם צצות תנועות כפטריות ,אך הן עוברות מהעולם .הפעילים בתנועות אלה נכנסים בד"כ לשורות החלוץ37". עם התמוטטותה המהירה של צרפת בפני גרמניה ב- ,1940נכנסה סוריה לתחום השפעתן של גרמניה ואיטליה. מהלך זה גרם לניתוק הקשר עם היישוב בארץ ולהפסקת פעילותה של תנועת "החלוץ" בדמשק ,עד לשחרור סוריה חברי תנועת "החלוץ הצעיר" – דמשק / .באדיבותו של גדי אשל ,המסומנת בעיגול ,היא אימו ערה ,כיום בקיבוץ נען ולבנון בחודש יוני ,1941עת התאפשר חידוש הקשר עם הקהילות היהודיות בארצות אלו. עם השחרור הוחל במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בהכנות לשליחת שליחים ,לחידוש הפעילות הציונית ואירגונה37 .א בחודש ספטמבר .1941ערב תקופת החגים, יצא אליהו כהן ,חבר קיבוץ חולתה ,לארגן מחדש את הפעילות בתנועת "החלוץ" שבדמשק. מצב הקהילה ,כפי שהתגלתה לעיניו ,לא השתנה בהשוואה למצב ששרר בה ערב הניתוק .מספר היהודים בה נשאר יציב ,כ 6,000 -נפש 38.גם מצבה החומרי לא השתנה: כידוע לכם ,קהילת דמשק דלה והעשירים בה נער יספרם. רובם מתפרנסים מעבודות מסחר זעיר ,רוכלות ,סוחרים בחפצים ישנים ,מצחצוח נעליים וכו' .עלוב ביותר הוא מצבם של בעלי המקצוע ...ורבים בה נתמכים ע"י מוסדות הצדקה39". עקב דעיכת פעילות "החלוץ" בסוף שנות השלושים, והניתוק מהארץ בימי שלטון וישי בסוריה ,פשטו אדישות וריחוק בקרב הנוער בדמשק לכל הנעשה בארץ .היה צורך להתחיל את הפעילות הציונית מבראשית. מהמכתבים ששיגר אליהו כהן אל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית ניתן ללמוד על הנעשה בקהילה ועל הפעילות הציונית בה" :תיכף לאחר החגים השגנו מקום והתחלנו בהרשמת חברים לתנועה ...במשך 10הימים הראשונים נרשמו כ 85 -חברים וחברות ...מספר הפעילים או יודעי העברית קטן מדי ...התחלתי בשיעורי ערב לעברית ולערבית ,ופעמיים בשבוע מתנהלות שיחות בשאלות היהדות והארץ ...יש קשיים רבים ונוער רב אינו רוצה לשמוע מהארץ ,לא מתוך איזה שינאה למפעלנו ,אלא פשוט מאוד ,הוא אינו רואה כל צורך בה למצבו הפרטי, ולכן ברור ששאלת עמנו אינה עומדת אצלו על הפרק. המצב שנוצר בעיראק לפני כמה חודשים וכל הפרעות ביהודים )פרעות רשיד עאלי אלכיליאני ביוני (1941אינו משמש דוגמא או איזה דחיפה לפקיחת עיני היהדות כאן... לעת עתה ברור דבר אחד ,שדה פעולה רחב מונח לפנינו... היה טוב ורצוי להגדיל את השפעתנו והסברתנו כאן ,זה אומר להשתדל להכניס מורים לבית-ספר "אליאנס" שמתחנכים בו כיום כ 1,000 - 1,200 -נער ונערה .צריך להחדיר את השפה העברית בין הנוער וללמדו לפחות את ההיסטוריה של עמנו .כל זה יכול להזין קצת את הקרקע בנפש הנוער להדרכה לקראת פעולה ועליה חלוצית40"... חודשים אחדים לאחר תיאור זה של הבעיות שהוא ניצב בפניהן ,כבר היה באפשרותו לדווח על התקדמותו בפעילות התנועה" :מדי ערב נרשמים חברים חדשים לשיעורים ללימוד השפה ואין באפשרותי לקלוט אותם ...בקרב חלק מהחברים מתחילה התסיסה לעלות ארצה .התחלנו לארגן קבוצה ואעבוד אתה באופן מיוחד ונעבור על כמה נושאים הקשורים לעתידם בארץ 41"...אולם חרף התיאור המעודד ±± של חידוש פעילותה של תנועת "החלוץ" ,האמת ניתנת להיאמר ,שלא זאת היתה התמונה הכוללת לתיאור מצבו של מרבית הנוער היהודי בדמשק .תנועת "החלוץ" ותנועת "המכבי" ,שאף היא חידשה את פעילותה ,הקיפו רק חלק קטן מקרב הנוער 42.רובו חי ללא כל יד מכוונת ,כשהוא טרוד בבעיות מלחמת הקיום היום-יומית .ישראל אילנאה שליח הסוכנות ,אשר פעל בסוריה בשנים ,1942 - 43 שלח תזכירים עגומים על מצב הנוער בדמשק43 . לגורמים הנוגעים בארץ היה ברור ,שללא תוספת שליחים, לא ניתן יהיה להגדיל את שורות התנועה ולהרחיב את הפעילות הציונית .המפנה בא במחצית השנייה של שנת 1943ובחודשים הראשונים של שנת ,1944עת החלו להגיע לקהילות בסוריה ובלבנון מספר שליחים מהארץ, במסגרת המאמץ החינוכי המרוכז שעשה היישוב ,כדי להרחיב ולהעמיק את הפעילות הציוני44 באביב שנת 1944הגיעו מנשה בביוף 45ורבקה קוזבינר46 לדמשק ,לפעול יחד עם אליהו כהן במטרה להרחיב את מסגרת התנועה ,שתקיף את מרבית הנוער הדמשקאי שכ 1,300-מבניו למדו בבית-הספר "אליאנס". הנהלת בית הספר "אליאנס" ,בו לימדו השניים עברית, התנגדה לפעילותה של תנועת "החלוץ" ולרעיונות שלמענם היא חינכה .על מנת לעקוף קושי זה ,הציעו השניים להנהלה להקים תנועת צופים .הצעתם התקבלה ,ובמסווה של פעילות צופית הוחדרו רעיונות "החלוץ". גולות הכותרת של פעילותם הציונית בקרב הנוער היו: קיום חגיגות "חג הביכורים" 47בחצר בית הספר "אליאנס" בשנת ;1944הסמינר ל 40-מדריכים מקומיים ,שנערך בקיץ של אותה שנה בכפר הדרוזי אירנה ,שבמורדות החרמון 48ושליחת עשרות חניכים למחנות הכשרה בארץ,49 תוך כוונה שבתום לימודיהם כאן הם ישובו לדמשק ויעסקו בהדרכה. עזיבתה של רבקה כשדן )קוזבינר( לביירות מסמלת את סיום הפעילות הציונית בתנועת "החלוץ" בדמשק .היא כותבת "באוגוסט 1945התחלנו להיות מבוקשים מאוד על ידי המשטרה המקומית בדמשק .וגם לבולשת הבריטית נודע על פעילותינו ...בסופו של דבר שלאחר שרוב ילדי דמשק וחלק גדול מילדי חלב הועברו לארץ ...התברר שלא נוכל להמשיך יותר בפעולה בדמשק". לפעילותה של תנועת "החלוץ" בדמשק במשך כל שש-עשרה שנות קיומה נודעה השפעה מרחיקה לכת על גורלה של הקהילה ,שכן חרף המציאות בה היא פעלה מחסור במדריכים מהארץ ,מחסור באמצעים חומריים,התנכלות מצד השלטונות ,ובמחצית הראשונה לפעילותה גם ניכור ,חוסר אהדה והבנה מצד פרנסי הקהילה וחלק מהציבוריות היהודית -היא זכתה לראות בהגשמת הרעיון שלמענו היא חינכה :חיסול מרבית גלות סוריה ועלייתה ארצה עוד לפני קום המדינה. ˜˘Ó„†¨¢ÏÚÂÙ‰¢†˙¯‚ÒÓ·†Ë¯ÂÙÒ†˙ÂÏÈÚن̂†‰˙Èȉ חבריקבוצת"הפועל"דמשקתר"צ).(1930ניתנהלנוברשותוהאדיבהשלהחברזאכימכללתי)המסומן בעיגול(,כיוםהואיצחקשמר)כהן(אישחולון. נשמחלקבלכתבהמלאהומורחבת,עלפעילותמועדוןזהוהתחרויותשהואערךעםקבוצותספורטמקומיות, כמו":ברדה"דמשקואחרות. ≤± נושאיםמרכזיים ‰Â¢†‰Ù˙¢†˙ÈÂȈ†‰ˆÂÏÁ†˙ȯÂÒ‰†‰¯Ú‰ מאת :רחל ג'נז'יה )וג'ים( השנה - 1930ברחוב היהודי פשטה השמועה שקבוצת חברים לקחו על עצמם ללמד את השפה העברית .עצם הידיעה שלומדים עברית עוררה סקרנות ומשכה אליה עשרות מבני הנוער .למבוגרים ברחוב היהודי היה מעשה זה לזרא .אני כשלעצמי נמשכתי אחרי לימודים אלה, אולם הקושי בהליכה ללימודי השפה התבטא בזה שההורים התנגדו ובפרט כשהמדובר בזה שצריכים בשעת השיעור להמצא יחד עם בחורים ,אבל באמתלות שונות ובסיפורי בדים כלפי ההורים הצלחנו להגיע ערב ערב לשיעורים אשר מטרתם היתה הקמת התנועה .ובפרט שהקמת התנועה נעשתה בגלוי ולא במחתרת, והדברים התבטאו בנגישות ההורים ובמבט חשדני מצד הרחוב היהודי אשר לא הבין לרוחנו ולא תיאר לו שאנו קומץ קטן זה ,עלולים להיות חיל החלוץ בראש מחנה דמשק ,ואני זוכרת כיצד אני וחברותי היינו מתלבשות בלבוש הססגוני היפה והמרעיש ,וכיצד בין יום זנחנו מעלינו אותם עדי עדיים והמרנו אותם בלבוש הפשוט והדל ,וזו היתה החולצה הכחולה והחצאית הכחולה. היה זה בשבילנו מעין סמל לאחדות ,לחינוך ולגיבוש גם יחד .וזה קסם גם לבאים אחרינו .בתחילת דרכנו היינו מתי מעט ובעיקר נערות בודדות בין עשרות רבות של חברים ,אולם תופעה זו חיזקה אותנו להמשיך בדרכנו ונעשה חריש עמוק בין הנערות ברחוב היהודי עד שהחלו להתלכד סביבנו עוד ועוד .והיה זה מבחן ראשון בחיי התנועה ובחיי הנערה היהודית בדמשק. כאשר הוחלט לצאת למחנה ל 2 -ימים ,התעוררו ספקות האם תצאנה הבנות ל 2 -ימים מחוץ לבית ,ומה יגידו ההורים ובפרט כשהלינה תהיה עם החברים .ורק אז ניטשה מערכה של שכנוע עם ההורים שיתנו את הסכמתם, אולם כח הרצון והמעש הביא לידי כך שרק בודדות הצליחו במשימה .המחנה כשהוא לעצמו היה חוויה חשובה *(מתוך"המעורר"במהליהדותהספרדיתולבניעדות המזרח,אדרתשט"ושהוקדשל25-שנהלתנועת "החלוץ"בסוריה וחינוכית מאד ,וזה גיבש יותר את כולם לקראת הבאות ולקראת הסתערות על הרחוב היהודי. לאחר תקופה של התגבשות חינוכית ורעיונית הגיעו אלינו שני מדריכים ,חבר וחברה מהארץ "מהקיבוץ המאוחד". זה היה קרן אור וקריאה מהמחנה החלוצי בארץ ישראל. זו היתה שליחות ממדרגה ראשונה לגולה הזקוקה לדעתי, היתה זו פעולה חינוכית בקרב החברים ,עצם הרעיון להעלות אותם ארצה בדרכים לא דרכים. לשם כך החלו שיחות על התנועה הקיבוצית בארץ ,על חיי חברה משותפים ועל הקומונה העברית .לנו ,הבנות היו שיחות אלה מלאות ענין והתלהבות. לכן נדרש מאתנו סודיות גמורה לבל, חלילה ,יוודע הדבר ברבים ולהורים בפרט ,שזה עלול היה להביא לידי איסור יציאתנו מפתח הבית .ואני נזכרת כאשר הגיעו ימי "המכביה" הראשונה בארץ ,עת התכוננו לנסוע ל"מכביה" על מנת להשאר בארץ ואני הייתי אז בין אלה שהתכוננו למפעל זה ,אולם ממש ברגע האחרון התחרטו הורים עת נודע להם שעלולות אנו להשאר בארץ ורק חברה אחת הצליחה לנסוע ארצה .כמה קנאו אז בה ,היינו רוצות להיות אתה יחד ,אולם מקרה זה הגביר בנו את המרץ והרצון לפעול בקדחנות ,לעלות ורק לעלות להעפיל ולהגשים .והיום המקווה לא איחר לבוא .אבל אחר הכל הלב לא היה שקט .האם נעזוב את הבית? האם נעזוב את ההורים לנפשם? והאם נהיה עד כדי כך אכזרים? אולם ההחלטה נחושה והרצון היה עז לעלות ויהי מה. אנחנו נשמש דוגמא ומופת לבאות אחרינו. נקבע היום המקווה ,מקום המפגש ושעת האפס .היתה זו תקופה של נדודי שינה וקדחת של נסיעה ,היה זה ליל בלהות .הלילה הלך והתמשך ובכל הזדמנות שההורים לא שמו לב אלי לבשתי מספר שמלות בזו אחר זו ועוד ועוד ,ועוד חצאית ועוד חפץ שימושי שהיה צורך בו ואלה היו כל מטלטלינו ,כל מה שהיה עלינו .הבוקר בא ואני כדרכי התלבשתי ויצאתי כאילו לעבודה .השתדלתי לכבוש את התרגשותי ולא גיליתי סימני עצבנות מיוחדים .וכך ≥± במקום לעבודה הלכתי למקום המפגש .שם חיכתה מכונית וגם החברה השניה )ערה נביהה מנאי מ.ש (.וכך נסענו עד גבולות הארץ ,עד הכפר הערבי "דר ממס" ושם החלפנו את בגדינו בבגדי חלוצות ,לבל יכירנו איש וכך המשכנו ברגל עד כפר גלעדי .זו היתה שמחה שמלאה את הלב למדרך כף רגלנו על אדמת המולדת, על היציאה מחיי גולה לחיי חופש ודרור .ועל הכל על כי זכינו אני וחברתי להיות בין פורצי נתיבות ולשמש נקודת מוקד לבאות ולבאים אחרינו. זה כשלעצמו היה מבצע מאין כמוהו בחיי הגולה ,בארצות המזרח ,אשר השאננות ונזיד העדשים הם-הם לחם חוקם ואשר מקל הנדודים להם לזרא. ולמרות שהגענו למחוז חפצנו היינו חרדות לשלום הבית. מה תהיה תגובתם ומה עלול להתרחש עם היוודע להם דבר בריחתנו .ואמנם את אשר יגורנו בא .חברי המרכז בדמשק הושמו בבית-הסוהר ,כאחראים למעשה בריחתנו. הרחוב היהודי הפך למרקחה ,מעשה עליתנו ארצה היכה גלים וזה המריץ רבים אשר הלכו בעקבותינו ואנו כאן בארץ תרגמנו את פרי חינוכנו לשפת המעשה ,נקלטנו בקבוץ ונהנינו מחמה של הארץ ומהרומן החלוצי שהיה אז, עת מצלצלת באזני עתה מנגינת השיר "אל יבנה הגליל, מי יבנה הגליל ,וההד עונה :אנחנו נבנה הגליל ,אנחנו בני הנוער שזכינו לכך .ואותם בני הנוער שיבואו אחרינו. ביום בהיר אחד נודע לנו שההורים מחפשים אותנו .הם הגיעו ארצה ועושים מאמצים למצוא אותנו .וכאן היתה תופעה מוזרה המקרה הפך לרודפים ונרדפים .הורים חיפשו ואותנו הבריחו ממחבוא אחד למשנהו עד שהוחלט להפגישנו עם ההורים ,אולם לא ציפינו לתופעה לבבית ואבהית כאחד .וכך היה .ההורים השלימו עם התופעה המוזרה להם והשלימו עם העובדה ,יחד עם זאת החליטו להשתקע בארץ. החברה מעדות המזרח בארץ לא הכזיבה את שיתופה בבנין הארץ ובבנין חברת העובדים .שותפה היתה לברית חלוצית בתוך מעמד הפועלים ואף לא נפקד מקומה בשטח ההגנה והעפלה גם יחד .היא שיתפה את עצמה בכל מבצע חלוצי למן חומה ומכגדל ועד הקמת הפלמ"ח. גאה אני על כך שכברת דרך זו עשיתי תוך הכרה ומסירות למען הקמת מדינתנו הצעירה ,וגאה אני על כך שאנו היינו ראש גשר להמונים שהלכו אחרינו .אנחנו היינו כובשי החומה ומנפציה למרות הרדיפות שהיו לנו מתוך השכבות האמידות שהיו בדמשק ,ולאחרונה גאה אני שהדור שלנו זכה להגשמה מלאה של עם במולדתו ובבניו שהלכו והולכים באותם נירים אשר אנו בעצם ידינו חרשנו אותם .אולם עם העליה ההמונית ובעיקר מארצות המזרח. *(ראה"עלייתהבנותהראשונותלארץ-ישראל""מכאן ומשאם"גליוןמס',2עמודים.34,35 ±¥ רחל ג'ניז'יה )וג'ים( -ברשותה האדיבה של עודדה יערי. נושאיםמרכזיים ÌÈÁ‡†˙ψ‰†ÔÚÓÏ ®™ÂÏÈÁ†¯È‡È†ԉΆ‰Èχ†Ï˘†Ì¯ÂÙÈÒ†ÈÙ≠ÏÚ פעילותםשלחבריתנועת"החלוץ"בדמשקלאהצטמצמהרקבארגוןעלייתבניהלארץ.לימים התרחבהפעילותזובהגשתעזרהליהודיםמארצותאחרות,שרצואףהםלעלותלארץ-ישראל.אליהו כהן,שהיהאחדמפעיליהתנועהבדמשק,מספרעלאחתמפרשיותהעליההעלומות,שהואויאיר חילוהיומעורביםבה. וכך סיפר :זכורני ,בערבו של יום אחד נכנס למועדון התנועה עלם גבה-קומה ,שלא הכרתיו .לאחר שהחלפנו מלים מספר הבנתי ,שהנו מארץ-ישראל מקיבוץ תל-עמל .שמחתי לפגוש בצעיר ,כי תמיד עורר בי המפגש עם אנשים מהארץ התרגשות גדולה .חשתי במבטיו הסוקרים והבוחנים של האורח .לאחר שיחה קצרה עימי הבין הלז ,שאני אחד ממדריכי התנועה ופתח מיד בסיפורו" :ליד קמישלי נתפסו עשרה יהודים שניסו להבריח את הגבול מעירק ולעלות לארץ-ישראל. ניתן להצילם!!" -אמר ולא הוסיף. יחד עם חברי יאיר חילו ,שאף הוא היה פעיל בתנועה, עלינו לרכבת בדרכנו לקמישלי ותפסנו לנו מקום בפינת הקרון .ניסיתי לתת תנומה לעיני ,אך טלטולי הרכבת הפריעוני. הדקות עברו בעצלתיים .אשה כפריה ישבה עם שלושת ילדיה בעברו השני של הספסל ופטפטה בקול ,כשבכיו של האחד וצחקוקו של האחר מוסיפים להרמונית הצלילים של הרכבת הנוסעת. Ú·¯‡†ÌÂÏ˘·†¯Â·ÚÏ ·„Ú·¯‡†Ï˘†˙Â˜È ÌÂÏ˘·†˙‡ˆÏ†˙Â¯Ë˘Ó גדולה ,שסניפים לה בדמשק וקמישלי תשמש כיסוי מתאים לשהותי באיזור .מיהרתי למשרדי החברה והצעתי את מועמדותי ,ולאחר שקיבלתי את הטופס המתאים מילאתי את הפרטים באדישות מעושה. ידעתי ,שעלי למהר ולפעול .קמישלי קרובה היתה הן לגבול התורכי והן לגבול העירקי ,ולכן הקפידו השלטונות בבדיקת תעודות ושאלו למעשיו של כל עובר ושב באזור .ואני -מעולם לא ביקרתי בה ולא הכרתי בה איש .כל אלה לא מנעו מבעדי להסתכן ולהגיש עזרה ליהודים במצוקה .ידעתי,שעלילתכנןכלפרט וכלתג,כיחקירתהבולשתקפדניתומדודקתהיא באזור.ואיןזוסתםבולשת,אלאכפולהומכופלת- האחת סורית ,השניה צרפתית ,השלישית תורכית והרביעיתאנגלית ,ואבוי לי אם יתנו עיניהם בדרכוני ויוודע להם ,חלילה ,ששהיתי תקופת מה בארץ-ישראל. עלה רעיון במוחי ,שעבודה בחברת תבואה צרפתית *(מתוךהספר"יהדותסוריה"עלייתילדיםחלקב' בהוצאתביה"סוייצמןרחובות,תשמ"בעמ'125-132 הוצאתי כריך מן התיק שבידי ונגסתי בו, כשלפתע נכנסו לקרון אנשי המשמר התורכי .הם שאלו לתעודותי .הגשתי להם את טופס התעסוקה אשר בידי, כשעל פני נסוכה הבעת תמיהה ובלבי פנימה חרדה גדולה. אנשי המשמר הפכו את הטופס מלפנים ומאחור .אינני יודע אם ירדו לפרטי פרטיו והבינוהו לכל דקדוקיו ,אך שמה של החברה הצרפתית ,אשר התנוסס בראש הטופס, די היה בו כדי להסיר את חדשותיהם ולשחררני .ואכן, טופס זה הצילני מתפיסה )מעצר( .ביאיר חברי ,לעומת זאת ,שהיה בעל חנות למזכרות בדמשק ,והתלווה אלי כסוחר נוסע ,ערכו חיפוש מדוקדק מכף רגל ועד ראש... הגענו לקמישלי .בסמטאותיה הצרות על המדרכות שכבו אנשים כשהם רועדים .ידעתי ,כי חולי קדחת הם .סימניה של מחלה זו היו ידועים לי היטב ,ועוררו בי זכרונות נוגים של נופים אחרים ,אהובים -נופיה של ארץ-ישראל ,שבניה ±µ עובדים את אדמתה והקדחת מכה בהם .עמדה בפנינו הבעיה כיצד לאתר את היהודים שבמקום ואת השליח הישראלי ,בן ירושלים ואיש "הפלמ"ח" יצחק שוויקי, ששהה שם בתפקיד תחת מסוה של מורה. שאלנו עובר אורח שנקרה בדרכינו על מקום לינה או פונדק וזה הובילנו לבית מלון ששמו "ניו-יורק" .ציפיות מתוקות למיטה חמה ולכוס קהוה מהביל היו לנו בשומענו שם זה .אולם משהגענו לספק בית ספק חורבה ,נמוגו והתפוגגו כל אותם חלומות .עם זאת שמחנו ,כי הגענו לקמישלי ועתה נוכל לפעול מקרוב למען הצלת היהודים שנאסרו. ˜Á„†ÔÓʉ†‰·Â¯Ó†‰Î‡ÏÓ‰ עם בוקר העירונו קרני השמש שחדרו מבעד לחלון הסדוק .מיהרנו לקום .ידענו שרבה המלאכה לפנינו. חששנו לשאול ולחקור יתר על המידה למקום מגוריהם של היהודים .הפנו אותנו לאיזה שוק קטן .שרכנו דרכנו בסימטאות ,כשאנו מחפשים סימן היכר כלשהו, שיהיה בו כדי לעזור לנו למצוא מבוקשנו. בעודנו סוקרים את הבתים הדלים נמוכי הקומה צדה עיננו בפתח השוק מגן דוד ואותיות עבריות מתחתיו " -בענ"ו". מיד הבנתי משמעותן של אותיות אלו והגיתין בקול" :בעזרת השם נעשה ונצליח". χ¯˘È†˙·‰‡†˙Ú‚Ó†ÔÎȉ†„Ú נכנסנו ללא היסוס .ידענו שבקרב אחינו בני-ישראל אנו .איש בעל סבר פנים טובות שאל למבוקשנו .לאחר הסבר קצר הפנה אותנו לעבר בית-הכנסת .באחד הכוכים, בחדר דמוי מערה שחלקו מתחת לאדמה ,לאור נרות ישב צעיר וסביבו דרדקים )ילדים צעירים( ולימד עברית. המומים ונדהמים עמדנו לנוכח אותה תמונה -בחללו של כוך מערה כזה נשמעים צלילים בעברית. חדרי ליבי התמלאו שמחה וגאווה :עד היכן מגעת אהבת ישראל?! -יושב לו שליח פלמחניק מירושלים ומלמד עברית במקום שכוח אל זה. ˘≠†¢È„ÂÒ‰†˜˘¢·†„ÈÈˈ‰Ï†ÂÁÎ ˘È˘˜·‰ משהבחין בנו ,רמזנו לו לצאת החוצה .הצגנו את עצמנו בפניו ומיד ביקשנו לדעת פרטים נוספים על קבוצת היהודים העירקים שנתפסה" .הקבוצה נתפסה בכפר סמוך לגבול ,לא הרחק מקמישלי" -אמר " -ניתן להצילם, אך צריך סכום נכבד של כסף" .הבנו ,כי שגינו שלא לקחנו עמנו כסף ,כי הרי הבקשיש והשוחד עזרו לנו לא ∂± אחת להשיג את מטרותינו בעתות צרה :לקבל תעודה, לשחרר אסירים מבית-כלא ,להבריח גבולות וכדומה. ידענו ,שעלינו למהר ולפעול. יצחק יצא בכוון הגבול לבדוק ולמצוא דרך כיצד לשחרר את קבוצת היהודים ,ואלו יאיר ואני חיפשנו מוצא להשגת כסף .החלטנו לגשת אל ראש הקהילה ,ששמענו שהוא יהודי טוב ,ולבקש את עזרתו" .אינך מכיר אותי" -פניתי לראש הקהילה " -באתי בקשר להצלת נפשות ...אני זקוק לחמש מאות לירות .אני צריך אותם מיד ובמזומנים .אתן לך פתק ותוכל לקבלם מחר בדמשק בכל בנק שתרצה". ראש הקהילה לא היסס ,הוציא חמש מאות לירות ,סכום שהיה עתק באותם ימים ,ומסרו לנו בו במקום. הוא נתן בנו את אמונו וסמך על דברתנו ,כי הכסף יוחזר, וכי המטרה שלשמה אנו מבקשים סכום זה ,אכן מטרה נעלה וראויה היא .היה זה ביטוי נוסף לאהבת ישראל במקום נידח זה. בינתיים חזר יצחק לקמישלי ובידו מידע מפורט יותר בדבר אפשרות שחרורה של קבוצת היהודים מעירק .ידענו ,שלא נוכל להסתפק בהוצאת הקבוצה מן המאסר, אלא יש לשדל את מקבלי השוחד שיעבירום את הגבול ,את נהר הפרת, תמורת אותו סכום כסף ,כי אחרת נעמוד בפני בעיה מחודשת. יצחק יצא לחדש את קשריו עם המבריחים ולהבטיח שתמורת אותו סכום כסף ידאגו לכך שקבוצת היהודים תעבור את הגבול .ואלו יאיר ,נסע, אותה עת לדמשק על-מנת לדאוג למקום מסתור בהגיע בני הקבוצה לשם ועל-מנת לפעול להעברתם הבטוחה משם לארץ-ישראל. שהיתי בקמישלי ימים מספר .חיכיתי לשובו של יצחק, כדי לדעת אם הכל בסדר .בינתיים התענינתי בחיי הקהילה היהודית וביליתי עמם את השבת .ביקרתי בבית-הכנסת והוזמנתי לעלות לתורה .עם תום התפילה ניגש אלי אחד הסוחרים והזמינני להתלוות אליו ולהתארח בביתו .בהכנסי לבית נדהמתי למראה עיני :מרצפות לא היו בבית ,כתחליף שימש משטח של חול .תמהתי -הן מצבו הכספי של האיש מאפשר לו לחיות אחרת ...בסעודת השבת ישבו ליד השולחן הגברים בלבד ואכלו כולם מקערה אחת. הנשים לא ישבו עמנו ,רק הגישו אותה עת .את ארוחתן אכלו בפינת החדר לאחר שסיימנו אנו. עם צאת השבת הלכתי לבית הקפה שם ישבו פקידי חברת התבואה הצרפתית לא רציתי לעורר חשד .חשוב היה לי ,שיראוני מסתובב בחברתם של פקידי החברה שעבדו במקום. אך בזה לא תמה פרשת מסעי לקמישלי .בעוד קבוצת היהודים מעירק עושה דרכה למקום מבטחים ,עמדה בפני שאלת הדרך חזרה .כמקובל אצלנו בנסיעות איננו חוזרים באותה דרך בה הגענו למקום .בחרתי לחצות את הפרת ולשוב דרך המדבר הסורי .עליתי על אוטו משא של ארמני ,שהוביל חיטה ונסע באותו כיוון. ˘ÆÆÆÈÏÈ˘Î‰†ËÚÓΆȯȂ҉†È„‰ȉ†ÈÓ בהגיענו לנקודת הביקורת שליד הפרת עצרה אותנו המשטרה לחקירה שגרתית .כששאל הקצין לפשר מעשי באזור ,סיפרתי כמובן שאני פקיד בחברת התבואה הצרפתית ,אך מאחר שיש קדחת באזור ואני קדחתי כבר פעם ,פקד הרופא שאחזור לדמשק .השיחה עשתה את הרושם הדרוש .אולם מהשציץ בתעודת הזהות שלי ונוכח ששמי אליהו ,חלה תפנית בחקירתי ,שקודם לכן היתה ענינית ושוטפת ,והוא דרש מהג'נדרם )השוטר( שעמד לידו ,שיערוך חיפוש מדוקדק וקפדני בחפצי ובי. נזכרתי ,שבאחד מכיסי מצוי פתק העלול לסבכני ולהסגירני .ובעוד הקצין בודק את חפצי ואת תעודותי ,מיהרתי להכניס את היד לכיסי ולהוציא את הפתק. מוללתי אותו בין אצבעותי והרימותי ידי לבדיקה ,על מנת להסיח את דעתו של הקצין מאצבעותי המסתירות את הפתק .פי החל שופע טענות וטרוניות: למה ומדוע זוכה אני לטיפול כה מביש, הרי פקיד אני בחברת התבואה הצרפתית?! הפרשה בפרוטרוט .עדיין ישנם דברים שהשתיקה יפה להם .עברו ימים ,דרוך וחרד ומחכה לסימן הייתי .והנה, באחד הלילות ,נשמעו דפיקות עמומות בשער ביתנו. התעוררתי בבהלה ובמהירות רצתי לעבר הכניסה ,כי חששתי שמא יתעוררו בני משפחתי והשכנים .ירדתי במדרגות המובילות לחצר ובזהירות רבה פתחתי את השער .לנגד עיני התגלתה תמונה מוזרה -קבוצת אנשים, שבגדיהם הלבנים בוהקים בחשכת הליל ,עומדת דוממת ולידם חמורים עמוסים קני-סוף. "שלום עליך!" -הפטיר אחד מהם.מיד הבינותי מי הם הבאים .שמחת אין קץ הציפה את לבי ,אך ידעתי שהזמן דוחק והמלאכה מרובה .בשקט הורדתי אותם אחד אחד למרתף ביתנו ,כי חלילה לי ,אם יוודע דבר בואם אפילו בשכונה .נזהרנו לא להשמיע קול ורחש .אסור היה לנו להעיר את בני ביתי או את השכנים, כי הרי הצלחת מבצע ההצלה תלויה בסודיותו המוחלטת. לרגע התבוננתי בקבוצת היהודים המסתתרת במרתף הבית :פניהם מאובקים מן הדרך ,עייפות ניכרת בכולם ,אך בעיניהם שמחה של ממש, אושר ,כי ידעו ששלב נוסף מאחוריהם והנה ,הנה מטרתם עומדת להגשם. למחרת ,החליפו בגדיהם והמשיכו בדרכם מדמשק לארץ-ישראל ,כשהמה מצטרפים לקבוצת ילדים ,שאף היא עלתה לארץ .בדרך לא דרך עשתה שיירה זו דרכה לארץ-ישראל. אין לך זכות לערוך אצלי חיפוש -טענתי בתוקף -הן פקיד אני כמוך ואוכל לתבוע אותך לדין. הקצין נרתע קצת ,הרגיש אי נוחות והחל להתנצל .הוא הזמינני למכוניתו ,העבירני את הפרת ועל ספל קפה בצידו השני של הנהר החל לתנות צרותיו כי רבים היהודים הבורחים מתחת ידיו ומבריחים את הגבול .וכשהוא נתקבל בשם יהודי הוא מחפש ...לחצנו ידיים והוא ברכני לשלום. הרגשתי הקלה .ידעתי שעברתי מכשול נוסף ,ואחרון. הגעתי לדמשק ובזה תם חלקי בפרשיה עלומה זו. ¯·„†ÛÂÒ אותה עת כבר הספיק יאיר חילו ,שנסע בדחיפות מקמישלי לדמשק להכשיר את הקרקע לעלייתה הממשית של קבוצת היהודים העירקיים לארץ-ישראל. בציפיה חיכיתי לבואה של הקבוצה -סיפר יאיר על המשך פעולת ההצלה -לא ידעתי מתי ולהיכן יגיעו ,כי שחרורם מהמעצר והעברתם מקמישלי לדמשק נעשו בחשאי ובהסתר ואף היום לא ניתן לספר את פרטי פורים בדמשק ,1932 -בחצר בית הספר העברי ∑± אישיםודמויותשאורחחייהםופועלם– הםחלקממורשתנו ±π±≥†≠†≤∞∞µ†®Ìȉ¯·‡†Â·‡†˜ßÊ©†Ï¢Ê†„ÚÒ†·˜ÚÈ ·È·‡≠Ï˙·†ıÂÏÁ†˜˘Ó„·†ıÂÏÁ סיפוריושליעקבסעד,אישתל-אביב,ילידדמשק,הםסיפוריםשלחלוץנועזרבפעלים,ומעשים עלנעוריובדמשק,בחרותובארץ-ישראלובגרותובישראל.הסיפוריםמתאריםארועיםמפעילותו כחלוץ,מסתערב,פעילהגנהועליהבדמשק.ופעילקליטה,חינוך,סעדורווחהאישיתוחברתית,בישראל. מאת :ד"ר אברהם סעד וציטוטים מפי יעקב סעד*( -חלק ראשון**( ¯˜˜˘Ó„·†˙¯Á·Â†˙„ÏȆ≠†Ú יעקב סעד נולד בשנת 1913לאברהם ורחל סעד ברובע היהודי בדמשק .בן זקונים למשפחה -דתית מסורתית מרובת ילדים )אחריו נולדה עוד אחות אחת( .אחיו ואחיותיו הגדולים יותר עמלו בסיוע לאב המשפחה לפרנסת הבית שהייתה דלה. בגלל המצב הכלכלי והעוני במשפחה ,לימודיו הפורמאליים של יעקב הסתכמו בשלוש שנים ,שלאחריהן נאלץ להצטרף למעגל המפרנסים .כמו כל משפחות הרובע היהודי היתה גם משפחתו ,מסורתית ואחד ממרכזי הקשר עם חברים ושכנים היה כמובן בית הכנסת. הגרעין האירגוני שנתן מפנה לפעילויות השונות של צעירי דמשק היה "החלוץ" שבמסגרתו החלו להתגבש חיי חברה ,קשר עם ארץ ישראל ,פרקי ציונות ומאוחר יותר פעילות ביטחונית וארגון עליה ארצה .יעקב היה ממייסדי "החלוץ" בדמשק ומפעיליו המרכזיים. *(עפ"יטקסטיםהמופיעיםכציטוטיםמפיושליעקבסעד עצמו,נלקחומחוברתשריכזוערךד"ראריהכהן,עלפעילותו שליעקבסעד,החוברתהינהאוסףשלשיחות,הקלטות, וכתוביםאחריםשסיפקיעקבסעדעצמו.החוברתבהוצאת המשפחהתשס"ה. **(מפאתקוצרהיריעהמלכלולכלסיפוריובגיליוןאחדשל כתבהעתשלנו-אנונפרסםאתהחלקהשניבגליוןהבא. ∏± ‰ÈÏÚφ˙ÂΉ‰Â†˜˘Ó„·†¢ıÂÏÁ‰¢·†˙ÂÏÈÚÙ‰ מועדון "החלוץ" בדמשק שקק פעילות המשותפת לבנים ולבנות ,שירה בעברית ,ספורט מגוון שהיה כרוך בלבישת "בגדי התעמלות" קצרים וחושפניים ) -תארו לעצמכם בנות יהודיות צעירות לבושות בבגד התעמלות קצר מנסות כוחן על גבי המתח והמקבילים נוכח פניהם הלוהטות של הצעירים החברים במועדון ,אז בדמשק של ראשית המאה ה.(!20- ז'ק סעד הצעיר ,בדמשק המחסור של באי המועדון הביא לכך שתנועת החלוץ אספה כסף ממספר חברים ,קנו בד פשוט ותפרו חליפות ספורט לחברים ,מבלי להיכנס לחובות .בנוסף ,בכדי לחזק את התנועה ,התחלנו בשעורי ערב לעברית כי היו הרבה נערים שלא בקרו בבית ספר מחוסר אמצעים של ההורים לשכר לימוד. "יום אחד הופיע אצלנו בדמשק יהודי מארץ-ישראל ששמו היה יהודה קופילביץ .לימים שינה שמו לאלמוג. קופילביץ היה ממייסדי "החלוץ" ברוסיה מחבורתו של יוסף טרומפלדור. ישבנו עמו קבוצה של 14חברים ב"מכבי" ,תוך כדי שיחתנו הוא אמר לנו" :אתם יודעים שאתם יכולים להציל את ארץ-ישראל כולה .אתם הרי סורים ואתם היחידים שיכולים לגאול את האדמות שרכש הברון רוטשילד ברמת הגולן". מאוד התלהבנו .הוא התחיל לשיר לנו" :מולדתי ארץ כנען... ותקוותי אדמת חורן - "...המילים האלה "נכנסו לנו לעצמות". החלטנו שאנחנו ,ארבעה-עשר בחורים ,נצא ליישב את אדמות החורן .בכל "מכבי" אז היו כ 50 -איש .שמרנו זאת בסוד כי לא רצינו שיקראו לנו "חוראנים" מפני שבעיני הדמשקאים הייתה זו בושה להיות חוראני .הוא נחשב לאדם פשוט שעובד בעבודות הכי "שחורות" ,ישן ברחוב ואוכל לחם וזיתים .אם יש לו עבודה הוא עובד ואם לא יושב בשמש ומחכה .מעמדו היה נחות מפאלח. ביום ו' בטבת תרפ"ט ישבנו החברים בביתו של אחד מאיתנו. דיברנו בלחש כדי שבני הבית לא ישמעו .נשבענו שם לשמור סוד ואמונים לארץ-ישראל .אחד החברים הוציא חבל מכיסו וכולנו אחזנו בו .נשבענו לעלות לארץ ,לעסוק בעבודה חקלאית ולפעול לייסודו של ישוב יהודי בחוראן .גזרנו את החבל כדי È„ÚÏ‚†¯Ùη†ÌÈ¢‡¯‰†ÌÈ„Úˆ‰Â†‰ÈÏÚ‰ בעניין הבריאות עשינו ממש היסטוריה :הועד החליט להקים קופת-חולים .פנינו אל ד"ר וחיד וסיכמנו איתו על התחייבות חודשית קבועה לבטוח של כל החברים .הנה כך ,בראשית המאה העשרים ,יסדנו קופת-חולים כשלד"ר וחיד שילמנו מחיר אחיד שהעברנו אליו מדי חודש בחודשו. לסמל ש"ככה יבתרו גופתו של מי שיפר שבועתו". אני זוכר שבתחילת 1928אמר לנו קופילביץ' שהוא חוזר לארץ ומשם ישלח לנו מכתבים. קיבלנו ממנו מכתב ובו ביקש שנשלח שישה בחורים לקיבוץ כפר-גלעדי שהיה קרוב לגבול של סוריה ולבנון .מכיוון שהרוב רצו להיות בין הראשונים החלטנו להטיל גורל .התכנסנו בבית הקברות הנוצרי בא"תל ושם בין המצבות והצלבים הטלנו אל תוך כובע כעשרים פתקים, על שישה מהם נכתבה מילת הקסם - "ארץ-ישראל" .לשמחתי הייתי בין אלה שזכו. היו שם המנוח אברהם עבאס ,יצחק יפה, שמעון חדיד ,סלים מוואס ועוד בחור שחזר לדמשק והיגר לאמריקה .לא היה ברור לנו מדוע קופילביץ ביקש שנגיע דווקא לכפר-גלעדי .במכתבו הבא הוא הסביר לנו שאנחנו צריכים לקבל "הכשרה" כדי להיות חקלאים ובשלב שלאחר מכן נתחיל לפעול בכיוון של התיישבות בחוראן". "זמן קצר לאחר שיחותינו עם "האיש מארץ-ישראל" התחלנו ,באופן חשאי ומבלי שיידעו הורינו על כוונתנו, בהכנות למעבר אל כפר-גלעדי .לבשנו כמה שיותר בגדים ונטלנו עימנו ככל שיכולנו -תחתונים ,גופיות ,חולצות וכד' והתכוונו לנסוע אל העיר קונייטרה .התאספנו באלמרג'ה, היא הכיכר המרכזית בדמשק .הבחין בנו דוד לוזיה שהיה אחד מחברי ועד הקהילה .שאל אותנו" :מה אתם עושים פה ילדים? ...אתם בורחים לארץ-ישראל? ...אני תיכף קורא למשטרה שתבוא לתפוס אתכם" .מאוד פחדנו ועל כן החלטנו להתפזר ולהיפגש במקום אחר .ידענו מסיפורים שבאזורי הגבולות "מסתובב" הרוכל היהודי הדמשקאי אבו-איברהים עבאס )שהיה ממשפחתו של אברהם עבאס מדמשק שלימים היה חבר כנסת( .הוא היה )דיאעג'י מ.ש(. מוכר לכפריים סבונים ,חוטים ,מחטים ודברים שאנשים נצטרכו להם .הוא הכיר את הדרכים והאנשים החשובים שבכל מקום .אז היה נהוג מסחר חליפין וכשחזר לדמשק היה אבו-איברהים עמוס בביצים ,תרנגולות ,גבינה פירות וירקות .הוא הסכים לעזור לנו. סיכמנו עימו כי נפגוש אותו בקונייטרה .פגשנו אותו והוא הובילנו רגלית אל הכפר הדרוזי עין-קיניה שלמרגלות החרמון .הוא הפגיש אותנו עם ראש הכפר .השייח' פרחאן קיבל אותנו בסבר פנים ,הכין לנו ארוחה טובה ואמר: "תשכבו לישון פה ובחצות יקחו אתכם ל"תח'שיבה". הכפריים קראו לכפר-גלעדי בשם זה משום שהמתיישבים בנו בתחילה צריף עץ שנראה היה למרחוק .צריף בערבית זה "תח'שיבה" .השייח' לא התלהב מכוונתו להגיע אל הקיבוץ מכיוון שבאזור לא אהבו את החלוצים האלה. בחצות המוכתר צירף אלינו לליווי את בנו ובן-דודו שרכבו לפנינו חמושים .הצעידה הייתה קשה מאוד .לא היינו רגילים לנוע בהרים וללכת בבוץ ,באבנים ....לפנות בוקר, ±π הגענו לחאמרה ,שהיהודים של כפר-גלעדי עיבדו .ראינו יהודי שחרש את האדמה .התברר לנו שהוא המוכתר של כפר-גלעדי -נחום הורוביץ .ניגשנו וסיפרנו לו שאנחנו יהודים מסוריה וכי מבקשים אנו להגיע לכפר-גלעדי. שאל" :מי הביא אתכם?" -אמרנו לו .קראנו לשני הדרוזים והתחלנו ללכת לכיוון כפר-גלעדי .בדרך אמר הורוביץ לשני המלווים שלנו שאין להם מה לדאוג ,החברים בקיבוץ אנשים טובים והם יקבלו אותנו בחמימות .הוכנסנו אל חדר האוכל שם וקיבלנו ארוחת בוקר. עוד בהיותנו בדמשק חששנו ופחדנו מאוד מהערבים. כשהיינו במסגרת "החלוץ" בדמשק היה לנו מדריך, שליח ,בשם יוסף לוי מקיבוץ נען .קרוב לוודאי שהוא היה גם איש "ההגנה" .בהנחייתו התחלתי עוסק בענייני נשק .החברים היו נותנים לי כסף והייתי הולך למקומות מאוד מסוכנים ,בודק אקדחים למכירה ומביא אותם. קניתי לו אקדח "מאוזר" ,ליצחק יפה קניתי "פרבלום" עם קת ולמנחם לוזיה קניתי אקדח איטלקי .הכל היה לצרכי הגנה ,אם על עצמנו מפחד שודדים בדרכים ואם כדי להעבירם לארץ-ישראל. בשנת ,1934-5קיבלתי הודעה שמבקשים אותי בוועד הפועל של ההסתדרות .כשבאתי אליהם הבנתי שהם קיבלו ידיעה כי ישנם סוחרים בלבנון המוכנים למכור נשק ליהודים .אחרי שקיבלתי את המידע מהאנשים בוועד הפועל של ההסתדרות נפגשתי אישית עם אליהו גולומב שהיה מראשי "ההגנה" וההסתדרות ועל שמו יש הרבה מקומות בארץ וגם בתל-אביב )שכונת "יד-אליה" וארכיון "ההגנה" שבשדרות רוטשילד( .נתבקשתי לנסוע לנמל ביירות ,להציג עצמי כשליח ההסתדרות ולבדוק את הנשק .נסעתי ונפגשתי עם הסוחרים האלה בביירות. ˙¯˙ÁÓ·†˙ÂÓÈ˘Ó ˜˘Ó„·†‰‚‰†ÈÈÈÚ·†˙ÂÏÈÚÙ‰ ראיתי את כלי הנשק -מכונות יריה ,רובים ,כדורים .הכל היה עוד חדש בארגזים ושמור בגריז וכדאי היה לרכשם בכל מחיר .מיד שלחתי הודעה מוצפנת לגולומב" :השעורים והחיטים טובים מאוד" .הכוונה הייתה להודיע לו בפשטות שהסחורה טובה והיא חדשה ישר מבית החרושת" .לי לא היה כסף ולדאבוני נתברר לי מאוחר יותר כי להסתדרות ולסוכנות היהודית לא היה כסף וכך החמצנו את ההזדמנות לביצוע הרכישה החשובה הזו. הוזמנתי לוועד הפועל של ההסתדרות .בחדרו של אליהו גולומב ,ראיתי קבוצה נכבדה של אנשים ידועים ביישוב. אליהו גולומב עצמו ,ישראל גלילי ,יהודה ארזי ,אברהם עבאס שהיה חבר הוועד הפועל והוא זה שלמעשה המליץ עלי לפעילות זו וציין בפני בכירי "ההגנה" כי אני אחד מן המייסדים הראשונים של "החלוץ" הסורי וביצעתי את המשימה לבדיקת הנשק בביירות .היו שם עוד כמה אנשים שלא הכרתי .שאל אותי גולומב" :מה תעשה אם תיתפס שם? אמרתי" :בסך הכל עם רימון אחד נחסל את עצמנו ונמית יחד איתנו הרבה מהאויב" .הוא צחק אך החליט כי אני אשתתף בקורס המיוחד לאנשי המודיעין והחבלה שאמור היה להתקיים ביערות הכרמל ,לא רחוק משכונת "אחוזה" .נתבקשתי גם להמליץ על אנשים נוספים לקורס המיועד .המלצתי על מספר חברים אשר בזמנו יסדנו איתם את "החלוץ" בדמשק .מאוחר יותר התברר לי כי אלה גויסו זה מכבר לשורות ה"הגנה" ע"י ישראל גלילי .ביקשתי דחייה קצרה כי במועד זה נולד בני שלמה והייתי מחוייב להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. היינו בקורס כעשרה איש .רובנו היו דמשקאים .אני ,יצחק יופה ,שלמה סאלח ,שלם מוואס ויוסף קוסטיקה .לכולנו היו דרכונים סוריים .לא היו חלאבים ,כמה תימנים הצטרפו לקורס כעבור זמן מה .היה גם קצין אנגלי אחד שהיה קבוצת המסתערבים הראשונה שנשלחה לדמשק בשנת 1940בימי שלטון וישי .עומדים מימין לשמאל :שלמה צאלח ,יוסף קוסטיקה ,שלם )כאמל( מואס .יושבים :יצחק )קואייס( יופה וז'ק סעד. ∞≤ המפקד או משהו כזה .במהלך הקורס קיבלתי חמש לירות עבור המשפחה .למען האמת אשתי קיבלה את הכסף .בתקופה זו היא הייתה בהריון עם הילד השלישי. התקווה וביום שלמחרת הייתי לוקח אותם למשרדי הסוכנות כדי שיקבלו שם עזרה מסוימת או הפנייה לאחד ממוסדות "עליית הנוער". לימדו אותנו איך צריך להחזיק אקדח ואיך לירות ולקלוע למטרה ,למדנו לזרוק רימונים .אז לא היו לנו רימונים עם נצרה אלא כאלה שצריך היה לשפשף אותם לפני הזריקה. הייתי בחור אמיץ .אני זוכר שהיפחדתי את כולם באימון של זריקת הרימונים .אחרי השפשוף המתנתי כמה שניות וכולם שם נבהלו כהוגן .הייתי די מוצלח בעניינים האלה. אני זוכר שבתקופת "מהומות הדמים" בין השנים 1938 1936ובתקופת מלחמת השחרור כשהערבים התקיפואת היהודים ,היו רבים מיהודי סוריה שסבלו יותר מהאחרים מפני שרובם היו עניים והתגוררו בשכירות בבתי ערבים ביפו ובחלק שבין יפו לתל-אביב .הם נקראו אז "פליטי המאורעות" והיה צריך לשכן אותם בבתי הכנסת ובכל מיני מקומות .עזרתי לשכן כמה פליטים בכפר הערבי ג'מוסין )גבעת עמל מאוחר יותר( שתושביו ברחו ממנו. מאחורי שיכון "בבלי" של היום .אני זוכר במיוחד את משפחת היב כהן שנכנסה לאחד הבתים הנטושים והיום, אחרי יותר מחמישים שנה ,הממונה על נכסי הנפקדים רוצה שהם יצאו משם בטענה כי הם כאילו פלשו לשם. אני יודע שהם קיבלו בזמנו הוראה מהוועדה לעדות המזרח שהייתה בוועד הפועל של ההתסדרות והיו חברים בה כמה אנשים מפורסמים כמו השר לשעבר ישראל ישעיהו ואחד ניצני וגם אברהם עבאס שהיו מכוונים את האנשים והיו אומרים "אתה תשב פה ואתה תשב שם .ירחם השם, עד' שתמצא לך מקום אחר" -ככה זה היה אז. עוד במהלך הקורס ,שהתקיים בשנת ,1939 -קיבלתי פקודה לצאת מיד לדמשק ולהכין את הקרקע לשאר האנשים .עוד פעם הייתי חלוץ אבל בכיוון ההפוך .למרות שחייתי כבר כמה שנים בארץ טרם קיבלתי תעודת אזרח ארץ-ישראלי ועדיין היה ברשותי דרכון סורי. )המשך פרק זה בגליון הבא(. È·†ÌÈÏÂÚ‰†ÔÚÓφ˙ÂÏÈÚÙ†˙·„˙‰ ·È·‡≠Ï˙·†„ÚÒ†ÍÂÈÁ†‰¯ÊÚ†≠†‰„Ú‰ כיפתחתפתחאתידךלווהעבטתעביטנודימחסרו אשריחסרלו)דבריםט"ו,ז'( העולים מדמשק שהגיעו ארצה השתייכו לשכבה סוציו-אקונומית נמוכה .רבים מהעולים היו מעוטי השכלה, חסרי מיומנות מקצועית אך עם מוטיבציה גבוהה לבסס את חייהם ואת משפחותיהם בארץ .חבלי ההסתגלות היו קשים מנשוא ונדרש היה להגיש להם סיוע ניכר כדי להביאם למצב שיוכלו לעמוד בכוחות עצמם בנטל הכלכלי לפרנס את משפחתם בכבוד. באמצע שנות הארבעים ,כשהתחילה עליית הנוער הדמשקאי וחלק מהם הגיע גם לתל-אביב ,הייתי מיוזמתי עוזר להם להתקבל למוסדות של "עליית הנוער" .היו פונים אלי רק דמשקאים"... אני רוצה לציין כמה -מאנשינו הדמשקאים -שהלכו לקיבוצים ופעלו רבות למען העולים .כמו מנחם לוזיה מאפיקים ,אליהו כהן וחברים נוספים מחולתא ,גמליאל בעבור מאשדות-יעקב איחוד .לעיתים הייתה מגיעה קבוצת נערים שהסוכנות ,מפאת השעה המאוחרת ,לא הייתה יכולה לטפל בהם .היינו בדרך כלל מלינים אותם אצלי או בביתו של ציון אלפייה שהתגורר מול שכונת המסתערב אבו איברהים )הלוא הוא ז'ק סעד( בלבוש הולם את התפקיד -דמשק .1940 ˜˘Ó„†ÈÏÂÚφ˙È˯ن‰„·چ˙Î˘Ï†È˙Èȉ "בכל התקופה בה עשיתי לביתי ,לא חדלתי מלפעול למען בני עדתי הדמשקאים .אני דמשקאי ואני רוצה שהיהודי שבא מדמשק חסר כל ,יקבל עזרה .השמועה על עזרתי לעולים עברה מפה לאוזן והעולים עצמם היו כבר מוצאים את הדרך אלי .היינו כמה דמשקאים שפעלנו יחד למען העולים אצל המוסדות השונים ובמיוחד במשרדי הסוכנות היהודית ובוועד הפועל של ההסתדרות". עובדאדמתוישבעלחם)משליי"ב,י"א,משליכ"ח,י"ט( עולי דמשק הגיעו ארצה בתקופה ,שהמצב הכלכלי היה קשה וחוסר עבודה אפיין את המשק .יעקב סעד הגיע כפועל ניקיון לעבודה ב"חמת" ,מפעל לייצור ברזים ולאחר שנים של עבודה מסורה הגיע למעמד של מנהל מחלקה ומאוחר יותר ריכז וטיפל בכל הבעיות הטכניות של מוצרי החברה. "בתקופת עבודתי ב"חמת" הגעתי למעמד כזה שיכולתי לנצלו למען העולים הדמשקאים שהגיעו ארצה טיפין טיפין .הגעתי עם ההנהלה להסכם שכל אדם שיגיע אליהם בשמי יתקבל לעבודה". באחד הימים בהיותי בחדר האוכל הגיע אלי בחור ממשפחת קצין וסיפר לי שהוא הגיע למחלקת כח-אדם ב"חמת" ≤± ואמר שנשלח ע"י יעקב סעד מיד קיבלו אותו לעבודה. מיד הבהרתי לו נקודה חשובה" :דע לך דבר אחד ,אתה באת בשמי להיות פה .אם תהיה טוב -תתקדם מאוד בעבודה .אם לא תהיה טוב -יעיפו אותך אפילו שתגיד לא רק "סעד" אלא עשרים פעם "סעד". בתקופה שפיטרו פועלים ב"חמת" הבאתי דמשקאי שהיה בעל משפחה גדולה והיה מוכר זיתים בשוק .לא הייתה לו יותר פרנסה .הזמנתי אותו ל"חמת" .נכנסתי איתו למשרד ואמרתי שהוא דמשקאי .אמרו לי ,מר סעד, אנחנו מפטרים עכשיו ואתה רוצה שנקבל אחד חדש? אמרתי להם" :אני לא יודע איך ,אבל צריך למצוא עבודה פה" .מצאו לו עבודה ובסופו של דבר הכל הסתדר. ˙‚ÏÓ‰†ÏÚÙÓ†˙ÏÈÁ˙††≠†ÍÂÈÁ ולימדתםאתםאתבניכם)דבריםי"א,י"ט( התפישה של יעקב סעד על חשיבות החינוך לבניהם של יוצאי דמשק היא מפליאה ,לאור העובדה שהחינוך הפורמאלי שלו עצמו היה בן שלוש שנים בלבד .השכל הישר שהנחה אותו בכיוון זה גרם לכך שמאמצים ומשאבים רבים הופנו למען העמקת החינוך בקרב בני יוצאי דמשק .התוצאה ראויה להערצה ,במיוחד כשמסתכלים על הישגיהם של רבים מבני הקהילה ברבדי החברה בארץ. בהיותנו ב"חלוץ"" ,בדמשק ,התחלנו בשעורי ערב לעברית כי היו נערים שלא ביקרו בבית ספר מחוסר אמצעים של ההורים .בארץ ,באופן דומה ,היה צורך לדאוג לחינוכם של ילדים ממשפחות מעוטות אמצעים .בהתחלה באה אישה אחת וביקשה עזרה לילדים שלה .היא טענה שהילדים שלה עלולים לעזוב את לימודיהם .ביום אחר הלכתי לשוק ומכרה אמרה לי" :דחילק ,הבת שלי רוצה ללמוד ואין לי כסף לתת לה .אמרתי לה" :תשלחי אותה שתלמד .אלהים גדול .יהיה כסף .אפילו אם את צריכה להיכנס לבוץ ,העיקר שהבת שלך תלמד" .הגיעו אלי בקשות מהורים רבים .אז לא נתנו עזרה ללימודים אלא רק לעניים ולמסכנים כ"מתן בסתר" .ראינו שילדים רבים מבני העדה מבקשים להמשיך בלימודיהם ,אבל לא הייתה להוריהם יכולת כספית .החלטתי שנחלק מלגות .הקמנו קרן ,כל אחד מאיתנו תרם כפי יכולתו. אני תרמתי משכורת של חודש .כך הצטבר לנו סכום. הסתבר לנו שהקרן קטנה מדי על כן התחלנו לפעול לאיתור תורמים .ערכנו נשפי חנוכה" - ,חאפלות" - לדמשקאים .הנשים שלנו היו אופות עוגות וממתקים, מכינות מאכלים שונים כמו סמבוסק ,קובה ,בורקס, ביצים קשות ,שכרנו אמנים ,הדפסנו כרטיסי הגרלה, "מכרנו" הדלקת נרות של חנוכה ובסופו של דבר יצאנו ברווח נאה שחולק כמלגות לתלמידים. אני זוכר ששכרנו את "גן הוואי" היה גן אירועים מעבר לירקון .עשינו זאת מספר פעמים .שילמנו לבעל המקום ≤≤ עשינו הכל לבד -מכרנו כרטיסים לאנשים ,יצרנו קשרעם אמנים ידועים ,למשל ,הזמר אריס סאן הופיע אצלנו בהתנדבות .שכרנו את דודו טופז ואחרים .הכנו כיבוד לאורחים וכל מי שרצה לאכול מהמטעמים שהנשים הכינו בבית .החברים היו מושיבים את האנשים ,מגישים, ומטפלים בכל .לאט לאט גדלה הקרן. אברהם עבאס ,היה אחד מחברינו הטובים עוד מתקופת "החלוץ" בסוריה ,היה בשבילנו סמל של אדם מיוחד שמקורו מ"חארת אל-יאהוד" שבדמשק ונבחר לכנסת. בשנות החמישים ,כשנה לאחר פטירתו ישבנו כמה חברים ציון אלפיה ,שהיה המוכתר של שכונת התקווה ,אני,יוסף קוסטיקה ,שלם מואס ,אברהם פתיחה וגם מצליח שטח -החלטנו להקים קרן לבנית בית תרבות על שמו. אחד מחברינו נתן לנו תרומה כספית גדולה מאוד .הוא חשב שנבנה בכסף הזה בנין ע"ש אברהם עבאס .בתחילה לא חשבנו על סיוע כספי לבני העדה ,לבסוף החלטנו להרפות מרעיון בנית בית תרבות ולהעניק מלגות לימודים. זה היה דחוף יותר" - .אנחנו רוצים שהילדים שלנו יתקדמו ...שילמדו ולא יהיו רק פועלים שחורים ...לכן זה דחוף יותר מאשר הקמת בית התרבות" ...הקרן צמחה במסגרת "אגודת בית תרבות ע"ש ח"כ אברהם עבאס ז"ל" ושימשה אח"כ לחלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים. המשכנו בפעילות שלנו לאיסוף תרומות והגענו גם ליהודי ארגנטינה ולמקומות נוספים .בכספים שצברנו יכולנו, במשך כ -ארבעים שנה ,לעזור לתלמידים בתיכון ולסטודנטים שהתקשו במימון שכר הלימוד או ברכישת ציוד או בכלכלה ובדברים כאלה. לחינוך אז היה ערך חשוב ביישוב .לא הייתה אז בושה להיות עני .הבושה הייתה בבורות .הפשטות הייתה אז נחלת הכלל .לא הייתה "בעיה" לילדינו ללכת אל בית-הספר כשהם לבושים במכנסיים מטולאים ,הבגד עצמו ,כולל הטלאים ,היו נקיים ללא רבב. ידעתי על הקושי הזה של מימון הלימודים באופן אישי. לי היו שישה ילדים וכולם הלכו ללמוד .מזלי הוא שכל ילדי היו תלמידים טובים .כשאני חושב על כך נראה לי כי אני ורעייתי עדה השלמנו את השכלתנו שלנו באמצעות הקפדה על חינוכם והשכלתם של הילדים .יחד איתם שיננו את "שירת הים" ,את "שירת דבורה" ואת "קינת דוד" .יחד איתם למדנו לדעת את הארץ ,חשבון -לוח הכפל ושברים. הקפדנו להגיע לכל אסיפות ההורים אפילו אם היה זה לאחר יום עבודה מפרך .האמת היא שהיינו חוזרים שבעי רצון מדיווחי המורים אך הסתרנו חיוכנו שבזוית הפה שמא יחושו הילדים שמלאה סאת השכלתם וזהו ,הכל בסדר ואין צורך להתאמץ יותר .היינו מוכיחים אותם קלות אודות איחור פה ושם ,על הערה שנרשמה לנו בעניין כתב "לא-יפה" או מחברת לא נקייה וכד'. אישיםודמויותשאורחחייהםופועלם–הםחלקממורשתנו Ï¢ˆÊ†‰„†ÛÒÂȆÌÎÁ ˙¯±∏∏π†≠†±π∑¥†„¢Ï˘˙†≠†Ë¢Ó ‡·‰ÙÈÁ·†Ô·ω†‰È¯Â҆Ȅ‰Ȇ˙Ïȉ˜†·¯Â†˜˘Ó„†„¢ ‡˙ÈÓÓÚ‰†˙¢¯„‰†ÔÓ הרבחכםיוסףיהודהדנהזצ"ל,היהרבבדמשקואבביתהדיןהגדול.דמותרבניתססגוניתומנהיג בעלשעורקומה,דרשןמהולל,מטיףופוסק,מורהומחנךאישמעשומלאכהואישרוח,ובעל קשרים-מקובלבפניהשלטונותהסוריים. הכותב :פרופ' יוסף דנה ,נכד הרב "חכם דנה" )כך קראו לו בדמשק( התפרסם באופן מיוחד בשלושה תחומין :בדרשנות עממית שמשכה אליו אנשים ונשים ,בהקפדה על אכיפת פסקי דין של בי"ד צדק שבראשו הוא עמד ,ובשתדלנות אצל מנהיגים ערבים למען בני קהילתו. נולד בשנת תרמ"ט 1890 -בדמשק ,חוטר למשפחה ספרדית של תלמידי חכמים שגזעה בספרד ונופה נוטה לאמסטרדם שבהולנד -לשם הגיעו חלק מגולי ספרד בשנת ,1542לדמשק שבסוריה ,לביירות בלבנון ולאלכסנדריה במצרים. הרב נימנה על דמויות המופת של העולם הרבני .הוא הדריך את בני קהילתו בתורה ובדרך ארץ ,שימש כמנהיג רוחני, כרב וכפוסק והשתתף עימם בצערם ובשימחתם ,באבלם ובחגם .ידע בתבונתו העמוקה להזדהות עם קהל מאזיניו. עוד בהיותו צעיר הפך להיות הדרשן של הקהילה .ובכל שבת אחרי הצהרים באו לשמוע אותו .בבית הכנסת "אל אחד מאבות המשפחה היה ר' חיים אבן דנה די בריטון ששימש כרב כמ"צ דק"ק ספרדים באמסטרדם לפני כשלוש מאות שנה. חייו ופועלו של הרב חכם יוסף יהודה דנה הם חלק חשוב במורשת יהדות דמשק " -שאם" ובישראל "כאן". הרב חכם יוסף דנה שימש מוסד שלם בפני עצמו .הוא היה בין האחרונים בשלשלת רבני קהילת דמשק ,שעליה נמנו רבנים מפורסמים :הרב מוהרח"ו הוא ר' חיים ויטל, תלמידו של האר"י ,הרב ישראל נג'ארה ,הרב שמואל אלבז )הוא המכונה אבוחצירה( ,הרב שלמה סוכרי ,הרב אלפנדרי ,הרב אלשיך ,הרב ענתבי ,הרב נתנאל חבובא ועוד רבנים מפורסמים אחרים. אחד הבולטים ביניהם היה ר' יצחק ב"ר משה אבולעאפיה בעל "פני יצחק" .מידי הרב אבולעאפיה זכה לקבל את הסמיכה לרבנות .ובמשך ארבעים שנה הרביץ ברבים תורה .ושימש כאב בית דין ,לאחר מכן עם עלותו ארצה ב 1946 -שימש כרבם של יוצאי סוריה והלבנון בחיפה. ≥≤ פרנג'" .בעת "המשמרה" היה מתיישב במקומו בכותל המזרח ונושא את דרשתו שכללה פרשנות והלכה, מתובלים בפרפראות ובסיפורי האבות וחכמי האומה. הוא שזר בדבריו סיפורים מושכים ומרתקים הנסמכים על מקורות היהדות ,ובשל העניין הרב שהיה בהם היו צובאים רבים על בית הכנסת ל"משמרה" ,ובמיוחד נשות הקהילה שקבעו שעת מיפגש בבית הכנסת כדי לשמוע את חכם דנה. עם מעברו לעיר חיפה המשיך במנהג זה .אצל רבים בציבור יהודי דמשק ואחרים אצור בזיכרון מה שקלטו ב"משמרה" שבכל שבת ושבת .שחקני כדורגל רבים בחיפה נהגו לבוא לבית הכנסת לשמוע את ה"משמרה" ולהתחזק מדברי הרב לפני מישחק הליגה ,בבחינת "לא מזיק" והיו שותים בצמא את דבריו יחד עם כל הנוכחים. ≤¥ הדרשה אצלו היתה משהו חי ומושך .אני זוכר כיצד התלוויתי אליו לתפילת שחרית "וותיקין" ולאורך הדרך קרא בינו לבינו את תפילת חנה ,כשהוא מעלה או מוריד את קולו רגע בתור מספר ורגע כמחקה את חנה ,שואל, עונה ,משיב. הוא תפס את תפקיד הרב במשמעותו הדתית והחברתית הרחבה .הוא היה חלק אינטגרלי מהקהילה ואין פלא בכך :הוא ליווה את בני הקהילה -הלכה למעשה - מהברית ,דרך "לבישת" התפילין ועד הנישואין .הוא זכה לעתים להשיא גם בני דור שני של אותה משפחה. נוסף על בקיאותו בהלכה הוא היה גם מקובל נסתר, ורבים פנו אליו בעת מצוקה נפשית. בצרופי אותיות ושמות קודש היה כותב קמיע מתאים, שגרם לרוגע נפשי אצל המבקש אותו .הרב עסק גם בגימטריות בעזרתם הציג פירושים מענינים לפסוקי התורה ,שהבקיאים בחכמת הנסתר היו מתענגים עליהם. סמוך להקמת המדינה עלה ארצה ובחר בחיפה להתישבות קבע ,שם היתה כבר קהילה והיא העמידה אותו בראשה. כאן פנו אליו בשאלות הלכתיות מכל חלקי הארץ. במשך כל ימי חייו עסק הרב במלאכה בצד עבודתו ועיסוקיו הרבניים ודחה הצעות לשמש ברבנות בלבד .על אף ידיעותיו התורניות המופלגות והמקיפות ועמדתו הנישאה בקרב בני עדתו הוא עמד על דעתו שלא להתפרנס מהרבנות ,ומאוד נזהר שלא לעשותה "קרדום לחפור בה". הוא נהג כך על אף היותו רב יהודי סוריה והלבנון בחיפה. לא היה מיפגש בינו לבין אנשים אחרים ,שנהרו אליו ,שלא העמיד בו את דברי התורה במרכז .תמיד ניסה להדליק את הניצוץ שהאמין שנמצא בלב כל יהודי. הרב הינו אחת הדמויות המופלאות האחרונות בשרשרת מפוארת של רבני דמשק .ספרו "זה כתב יד"י" ,שמחבר כתבה זו -נכדו פרופ' יוסף דנה -הכינו לדפוס, משקף מעט מאישיותו הקורנת והשופעת שהתבטאה בדרשות הקבועות ,בכל יום שבת ב"משמרה" .הן כללו שיחות בפרשת השבוע ,אגדות חז"ל והלכות, בדרשות לנפטרים ולהבדיל בשמחות השונות. כל זאת נוסף לשעורים שונים אחרים ולדרשות מיוחדות בשבת שובה ,בשבת הגדול ובהזדמנויות אחרות .הוא הצטיין בדרשותיו העממיות שהיה בהן למשוך את לב שומעיו .הוא ידע לסגל את דרשותיו לקהל מאזיניו ולכבוש את ליבם. קצרה היריעה לספר את המיגוון הרחב של פעילותו. אגדות רבות נפוצו על הרב עוד בחייו ובמיוחד על כוחו וסגולותיו המיוחדות. אחת מהן מספרת כי בעיירה זחלה שבלבנון לעג -איש לא יהודי ,בעל מפעל יי"ש -לו ולתפילותיו בעת התפילה. הרב לא הגיב בזמן התפילה ,אך אחריה השיב לו בדברים בוטים .האיש כעס על הרב וכיוון אליו את רובהו ,אלא שהרובה לא ירה .הרב פנה לדרכו ,ועדים מספרים שעוד באותו לילה עלה המפעל באש. במהלך הכנת הספר נתגלה לי דבר קיומו של ראיון אישי מוקלט נדיר ,שנעשה עם הרב לפני עשרות שנים על ידי פרופ' אמנון שילוח וד"ר נסים לאטי ,מיודעינו ובני קהילתנו. כותב שורות אלה ימצא את הדרך לתמלל ,לתרגם ולהוציא לאור חומר יקר ערך -זה - ,הנמצא בקלטת זאת והכולל פרטים חשובים על ההווי ,האגדות ,המשפחות וחיי החברה ,הדת והקהילה שלנו הדמשקאים ,וזאת עם פרופ' שילוח בכבודו ובעצמו. את דרשותיו כתב הרב בכתב יד זעיר ובסגנון "חצי קולמוס" )נצ-אלם( רהוט שרק מיטיבי קריאה היו מסוגלים לפענחו) .ראה עמוד (24 חכם דנה היה פעיל מאוד למען בני העדה בדמשק ולא חשש לבוא בדרישות כלפי השלטונות להגנה על האינטרסים שלהם .אביא כאן חוויה שהונצחה לשמחתנו על ידי פרופ' שילוח שהקליט אותה בעצמו וחילץ ממנו שעתיים מרתקות של הקלטה שהוא שימר והנציח .הקלטת ,רובה עברית מתובלת בערבית. פרופ' אמנון שילוח מבקש מהרב "סיפור קטן מהחיים" מעבר לאמירה הכוללת של עזרה לקהילה :היו לך בוודאי עימותים עם השלטונות? הרב שמע וסיפר" :קרה פעם אחת מקרה עם הבוואלסה )כוחות המשטרה( .היה אחד ששמו אניס אפנדי להבד, שוטר .החנות של אבו חמו לחאם היתה נקודת משטרה לפני שלקח אותה אמורה .בנקודת המשטרה היו 10 - 15שוטרים ,חיילים וקצין וסגן קצין .היו גם השוטרים של שכונת אלח'ראב. עם התקרב חג שימחת תורה היו מכינים צעירי הקהילה את עצמם להצגה הגדולה של ההקפות .בין השאר היה נוהג שהם היו מתחפשים בבגדי ערבים ,נוטלים חרבות ומגינים בידיהם ומתאמנים למופע של "מלחמת חרבות" פנים אל פנים ,מלחמה שתרשים את הקהילה שצבאו משני צידי הדרך ושתרשים במיוחד את הבחורות הרווקות היפות" .הקרב" היה מלווה בשאגות מלחמה ובניתורים אקרובטיים זריזים ובקפיצות לקול השתאות הקהל ,וכל זאת ,בל נשכח ,לכבוד התורה. באותה שנה החליטה המשטרה להשבית את השימחה ונימנו וגמרו שלא לאפשר ליהודי דמשק לקיים את השימחה הצפוייה .מצב הרוח של בני הקהילה היה בשפל המדרגה בשל ביטול האירוע. עוד לפני שהתפללו בבתי הכנסת כבר שם חכם דנה את פעמיו אל שר המשטרה בכבודו ובעצמו ,והיתה לו סיבה טובה לכך .שר המשטרה היה יוסף אפנדי סיופי .הרב הסכים לדבר אך ורק עם השר .כשנכנס אליו אמר לו חכם דנה ישירות" :מנהגנו כל שנה לעשות שמחת תורה בחרבות וברמחים .יוצאים הבחורים ,וגם הערבים רואים. אין בינינו בוגדים .לא צפויה סכנה .אני עצמי אהיה ערב, ואם חס וחלילה תהיה סכנה ,אני אהיה ערב לכך .מה כבודו אומר?" ≤µ מערת אלישע )מערת אליהו הנביא בבית הכנסת בג'ובר דמשק(הפמליה הגיעה לשכונת היהודים ועצרה לפני משטרת לחכם דנה היו מהלכים אצל שר המשטרה ,שכן השר COURTESYהאיזור ,ממשיך הרב בדבריו כלפי מפקד משטרת האיזור: זכה להיות נימול על ידי חכם דנה עצמו ,והיתה לשר BY ROBERT LYONS / WORLD MONUMENTS FUND גאווה מיוחדת על כך ,כמו אצל אנשים רבים שזכו להיות הבאתי פקודה ממי שגדול ממך בדרגה. נימולים על ידו .שר המשטרה רחש כבוד גדול לרב .הוא פנה אליו במקום ושאל אותו" :מי מנע אותך"? ענה הרב :והוא מסיים" :באותה שמחת תורה קיימנו חמישה ושלושים תהלוכות ,בן פורת יוסף". "פלוני אלמוני ושוטרי המקוף. השר ניגש לטלפון ופקד לתוך השפופרת אל תמנעו את היהודים ,כיוון שנשתווינו אני והרב. השמועה התפשטה והגיעה חיש מהר לשכונה היהודית. ובאופן ספונטני התארגנה קבוצה ובראשם יוסף לוז ויחזקאל לאטי ,שבאה לקבל את פני הרב בשימחה ובשירה אבו אסלאן ,נחנה ע'למאנכ, אבו אסלאן )כינוי חיבה והערצה של הרב( ,אנחנו נעריך אבו אסלאן ,נחנה ח'רפאנכ אבו אסלאן ,אנחנו כמו כבשים בין ידיך אבו אסלאן ,יא כרמאלק אבו אסלאן ,לך יאה כבוד ויקר אבו אסלאן ,דבח ח'רפאנכ אבו אסלאן אתה יכול לשחוט את כבשיך )אנחנו כמו כבשים בין ידיך( אבו אסלאן יא אפנדינה אבו אסלאן ,אתה הנכבד שלנו אהבת ארץ ישראל מביאה אותו לעלות ארצה בשנת 1946ומאז הוא שכן כבוד בעיר חיפה בתוך קהילה גדולה ותוססת של יהודים שעלו מסוריה ומלבנון. הוא שירת את קהילתו משך דור שלם .לא היתה משפחה דמשקאית שלא הכירה אותו .הוא הוכר גם על ידי בני קהילות אחרות ,שקיבלו עליהם את פסיקתו. על אף מעמדו הרם בקרב בני עדתו ברח הרב מפני הכבוד ,הפרסום והגאווה .דאגתו הראשונה לבני עדתו היתה -כיצד לשרתם ולקרבם לתורה .ענייניו האישייםלא העסיקוהו כלל .סירב לקבל על עצמו תפקיד שהוצע לו על ידי "הרבנות הראשית" ,והסתפק בתפקיד רב יהודי סוריה והלבנון בחיפה. חכם דנה נפטר ערב ראש חודש אלול תשנ"ח )(1978 בחיפה עם הצגת גליונות הדפוס של ספרו .יהי רצון שתהא דרכו נר לרגלנו. שיח רבנים בחיפה משמאל לימין :הרב חכם יוסף דנה ,הרב יהושע קניאל )רבה הראשי של חיפה( ע"ה .ויבל"א הרב רוזנטל ∂≤ ÆÆÆÆ˘†ÌȯÙÒÓ ‡Ò‡†Ì‰¯·‡†∫˙‡Ó ȯ·Á†¯˙Ȇ̉ȯÁ‡Â†„Â·Î†Ï˘†‰ÂÂÁÓΆ¨ÂȯÁ‡ ƉˆÂ·˜‰ ‡Ï†‰ÓÈÓÁ†˙„·ÂÎÓ†˙È‚È‚Á†ÌÈÙ†˙Ï·˜†Ô· Æ˙È˙¯‚˘ ÌÚ†„ÁȆÌÈ„·ÂÎÓ‰†Ìχ·†ÌÈÓÊÂÓ‰†Â·˘È ¯ÈËډ†ÔÈÒÂÓȆȯ·„†ÂÙÈÏÁ‰†ÂȈÚÂȆÌÚ†‡È˘‰ ‡È˘‰†Ï˘†Â˙¯ÈÁ·†Ï‚¯Ï†‰Ê†ÏÚ†‰Ê†˙Âί· Æ˙È˘ÙÂÁ‰†‰È¯ÂÒ†Ï˘†Ô¢‡¯‰†‰‡È˘Ï È„Â‰È†Ï˘†Ì·ˆÓ†Ô·ÂÓΆ‰ÏÚ†Ì˙ÁÈ˘†È„ΆÍÂ˙ ˜˘Ó„·Â†ÏÏη†‰È¯ÂÒ·†˙ÂȄ‰ȉ†˙ÂÏȉ˜‰ ˙‡†‡È˘‰†ÈÙ·†Ë¯ÈÙ†·¯‰†„·ΆÆ˯ٷ ‰Ù˜˙·†˙ÂÏȉ˜‰†Ï˘†˙¢˜‰†Ì‰È˙¯˜ „ÓÚ†ÌÈÈÂÈÚ†˙ÂÚ¯Ù†Ï˘†‰Â¯Á‡‰ Æ·ˆÓ‰†˙Ϙ‰Ï†˙ÒÓÂÓ†˙ÂÙȘ˙· „·Άχ†‡È˘‰†‰Ù†˘‚ÙÓ‰†ÌÂÈÒ†˙‡¯˜Ï ̉È˙ˆ¯†‰Ó†¯ÂÊÚφÏÂÎȆ‡Â‰†‰Ó·†Âχ˘Â†·¯‰ ÆÂÓӆ̉È˙¢˜·Â ¯·„†˜¯†‡È˘‰Ó†˘˜È·†Æ‰ÂÂڷ†˙ÂÚȈ·†·¯‰Â ‰È¯ÂÒ·†‰ÚÂ˙‰†˘ÙÂÁ†ÌÈÈÂÈÚ·†˙ÂϘ‰†≠†„Á‡ ˙‡†¯ÈÎÊωӆ҉˘†Ô·ÂÓΩ†Ï¢ÂÁφÆÏÏη Ʈχ¯˘È≠ı¯‡ ≤∑ ÈÏ˙‡Â˜Ï‡†È¯˜Â˘†¯Á·†¯˘‡Î˘†¨ÌȯÙÒÓ ·¯‰†ÌÎÁ†˘˜È·†±π¥∂†˙˘·†‰È¯ÂÒ†‡È˘Ï ÏÚ†Âί·Ï†È„ΆÂÓÚ†˘‚ىφ‰„†ÛÒÂÈ ÆÂ˙¯ÈÁ· ÌÎÁ‰†·¯‰†Ï˘†≠†Â„ÓÚÓ†ÂÚӢ†˙Âȉ ˜ÂÁ¯ÓφÂڄ†Âȉ†˙ÂÓÒ¯ÂÙÓ‰†ÔÓ†≠†‰„†ÛÒÂÈ Ï˘†Â˙ÚÈ„È·†Ì‚†Âȉ†≠†‰Ï†‰ˆÂÁÓ†‰È¯ÂÒ· ¯Á·˘†ÈÏ˙‡Â˜†Ï‡†˜·†È¯˜Â˘†¨˘„Á‰†‡È˘‰ ƉȯÂÒ†Ï˘†Ô¢‡¯‰†‰‡È˘Ï†±π¥∂†≠·† ‡Â·Ï†‰˘˜·Ï††·ÂÈÁ·†‰Ú†ÒÒȉ†‡Ï†‡Â‰ ‡Â·Ï†‰„†ÛÒÂȆÌÎÁ†·¯‰†˙‡†ÔÈÓʉ†Âί·Ï Æ¢‚ÙÏ ÌÈ„·ÂÎÓ†ÌÈ·¯†Ï˘†‰Ë˜†‰ˆÂ·˜†Ô‚¯È‡†·¯‰ Æ˘‚¯Ó‰Â†„·ÂÎÓ‰†Ú¯ȇ‰†˙‡¯˜Ï†Ì˘‡¯·†‡ˆÈ ‰„·ÎφۯˆÏ†·¯‰†È·¯Â˜Ó†ÂÚȈ‰†¨ÍΆ˙Âȉ „Úˆ‰†¨˙„ÁÂÈÓ†˙˘Â·Ï˙·†˘Â·Ï†Ì„‡©†¢Ò‡Â˜¢ ͯ‡†Ï˜Ó†Â„ȷ†ÌÈ„·ÂÎӆ̄‡†Â‡†‰ˆÂ·˜†ÈÙÏ Â„È˜Ù˙˘†¨ÛÒΆÈÚ˜ȯ·†‰ÙˆӆÂÈÓ·†„ÁÂÈÓ Ì‰ÈÙφ„ڈ·†ÌÈ„·ÂÎÓφͯ„†˙ÂÙφ‰È‰ ‡È‰†ÈÓ†ÚÈ„ÂÓ†ÌÎωӷ†ÂϘӷ†‰˜ÊÂÁ·†Ú˜Â¯Â ̇·†ÏÚ†ÊȯÎÓ†ÂȯÂÁ‡Ó†˙Îω˘†‰„·Ή Ʈ̉ÈÙ†ÈÏ·˜Ó†ÈÙ· ˙‡†˙˙φÁÈË·‰Â†‰˘˜·Ï†„ÈÓ†‰Ú†‡È˘‰ ¯·„·†ÌÈڂ‰†˙ÂÂËÏ˘Ï†˙ÂÓȇ˙Ó‰†˙‡¯Â‰‰ Æ˙‡¯‡·ßÁÂÓφ‰¯Ë˘ÓÏ Ô·˘†ÈÏ˙‡Â˜†‡È˘Ï†Ú„¢Ά¨‰„ÂÚȉ†‰Ú˘Ï ¨Ï·Â˜Ó‰Ó†‚¯Á†¨ÂÂÓ¯‡Ï†·¯˜˙Ó†·¯‰†„·Π˙‡†Ï·˜Ï†Âӈڷ†„·η†Â˙‡¯˜Ï†‰ˆÂÁ‰†‡ˆÈ Æ·¯‰†È٠͇†¨·¯†ÔÓʆ‰Î¯‡†‡Ï†‡È˘‰†˙ÁË·‰†ÌÂȘ ˙ÂÏÚφ˜ÈÙ҉†¯‰ÈÓ†‰„†ÛÒÂȆÌÎÁ†·¯‰ ÍÈ˘Ó‰Â†‰·†ÈÁ†Ì˘Â†‰ÙÈÁφ¯˘È‰†Ï‡¯˘È≠ı¯‡Ï Â˙ÏÈÚÙ†ÏÚ†ÛÒ·†¨‰Î‡ÏÓ·†˜ÂÒÚφÂί„Î ÆÔ¯Á‡‰†ÂÓÂȆ„Ú†˙ȯ·Ȉ‰Â†˙ÈÁ¯‰†¨˙È·¯‰ ÛÒÂȆÌÎÁ†·¯‰†ÂȯÁ‡†¨Ô¢‡¯†Íω†¢Ò‡Â˜¢‰ ‡È˘‰†Æ˙ÁÏ˘Ó‰†È¯·Á†¯˙ȆÏΆ̉ȯÁ‡Â†‰„ Â˙‡¯·†„ÈÓ†·¯‰Â†·¯‰†Ï˘†ÂÈÙ†˙‡†ÏÈ·˜‰ ‡È˘‰†˙ÂÓÁ†˙Âί··†Â˙‡†Í¯È·†‡È˘‰†˙‡ ‡È˘‰Â†®ÂÈÙÏ©†Ô¢‡¯†ÒΉφ·¯‰†˙‡†ÔÈÓʉ העליה מדמשק והקליטה הראשונית סיפוריםקטניםמעשיםגדולים ±π¥µ†‰È¯Â҆ȄÏȆ˙‡Ïډφ¢±∞∞∞†≠‰†Úˆ·Ó¢ ¯‰ÈÏÚφ˙„‚˙‰‰†˙ˆÈ¯Ùφȇ‚†ÔÂÈÚ מבואלפעילותהציוניתבדמשקביןהשנים1918-1946 פרק"מיומנושלשלמהקוסטיקה"בעריכתושלמשהוינברג*( שינוייםמדינייםהתחוללובאזור,דהיינו:תהליךקבלת העצמאותבסוריה,תוךהתגברותהלאומנותהערבית אשרתמכהבמאבקםשלערבייארץישראל;הכרתם שלמעצביהמדיניותבבריטניה,שעצםקיומהכמעצמה מותנהבהמשךהשפעתהבמזרח-התיכון,והשפעהזאת מותניתביחסיםטוביםעםהערבים-כלאלהלאנעלמו מעיניהםשלהשליחיםאשרטיפלובאירגוןההעפלה מסוריה. מהמכתביםאשרשלחיאניאבידבלשאולאביגורעולה, שהואחיבתחושהשיהודיסוריהאינםמודעיםלחומרת מצבםולסכנההנשקפתלעצםקיומם,ומאידךגיסא- בארץאיןעושיםדילהצלתם":בארץמבורכתזאת מצאתייהודיםרביםהמעריכיםאתרכושםבמיליונים, במספריםאגדתיים,ואוזנםסתומהכלפירעיוננו.ידם קמוצהולבםסגורומסוגר...התהוםהיאעמוקה,וקשה לילתארלעצמיבאיזהאופניםודרכיםנוכללעבורעל *(פרק"ההעפלהבשנת"1945מתוךהספר"מיומנושל שלמהקוסטיקה"בעריכתושלמשהוינברגבהוצאותיד טבנקין,המכוןלחקרהתנועההציוניתוהחלוציתבארצות המזרח.הוצאותהקיבוץהמאוחד/תשמ"ט.באדיבותיד טבנקיןרמת-אפעל. **( המספרים הזעירים מורים על מספר ההערה או המובאהבספרהנ"ל. ∏≤ פניה;באיזהאמצעיםנוכללהעמידםנוכחאמתזו,שיש בעודזמןלהתחיללהעביראתמרביתרכושםלארצנו, כיאולייאחרואתהמועדהנכוןונצטרךשובלשלםביוקר רב.הרילמודיניסיוןאנחנו,ולאעשינוכלוםגםאנו היודעיםטוב:שהתורלחורבןהואעכשיושלהם...ייתכן שמחויביםאנולחפשדרכיםשונותומגוונותלהגיעלבני אחינואלה,לקרבאותםלמציאותחיינו,לחזורלפניהם לאפעםולאפעמייםעלהסכנההגדולההמרחפתמעל ראשיהםכאן,בגולה"43. מפעלההעפלה,אשרהתנהלמגבולותסוריהארצה.לא נעלםמעיניהםשלהבריטיםמאזראשיתו44.ידיעותיהם והערכותיהםהיומדויקותביותר.משגברהזרםבמרוצת חודשיהקיץשלשנת.1944הםנערכובהתאםכדי לעצוראותו.בסתיו1944הגבירחילהספרהעבר-ירדני אתסיוריולאורךהגבולותוקבעאתבסיסיועל-ידחניתה, אילון,דרדרה,דןודפנה 45.בתחילת1945יצאוקציני הבולשתהבריטיתלסוריהולבנון.כדילתאםעםהשלטונות המקומייםאתמלחמתםבהעפלה46. יאניאבידבעמדעלהיערכותםלמלחמהבהעפלה והתריעעלהמצבהחדששנוצר:הולךונוסףגורםחדש שמגביראתהצורךלמהר.שותפינוהאנגלים,אלהשהיו עסוקיםעדעכשיובצידהנאציםבמזרח,נשארובלי עבודהומתחיליםלהקדישאתזמנםומרצםלחיפושי יהודיםוהמצבנעשהמסובךיותרויותר...לפיהאינפורמציה שאניקיבלתי,מסתדרתהבולשתלאורךכלהגבולות, החללהקדישאתזמנהומרצהלחיפושייהודיםוהמצב נעשהמסובךיותרויותר... לפיהאינפורמציהשאניקיבלתי,מסתדרתהבולשת לאורךכלהגבולות,החלמעיראקוגמורבצמחוחניתה, כדילשמורנגדהעברתיהודים,ובטוחשהתופעההזו היאתופעהרבתכוונותרעות.קרובלוודאישהםמתכוונים לריצתיהודיםהמוניתבגבולות,ומועדהבריחהידועלהם במידה יותר בטוחה מאשר לנו בעצמנו"4 7 . אולםחרףהקשיים,התנהלבמרוצתשנת"1945מבצע עלייתהאלף" 48אשרהינואחדמציוניהדרךבתולדות ההעפלהלארץבכללובתולדותההעפלהמסוריה,בפרט. במסגרת מיבצע מופלא זה הועלו ארצה כ1,300 - ילדים 4 9 .אשר נקלטו במושבים ובקיבוצים. ראשיתושלמיבצעזהלוותהבקשייםרביםובחוסר נכונותמצדמפעל"עלייתהנוער"-המוסדאשרבאופן טבעיהיהאמוןומופקדעלקליטתילדים-להירתם לקליטתםשלילדיסוריה.טראומתקליטתילדי טהראן היא ,כנראה ,ההסבר לחוסר ההתלהבותולחששותשגילוראשימפעל "עלייתהנוער"כלפימיבצעזה.אולם בשלההערכהשהזמןאוזל,התגבשה בתחילת1945ההכרהבקרבפעילי "המוסד" בסוריה ובארץ ,שיש להעלותאתילדיסוריהארצה.יאני אבידבחתרודחףללאלאותלבצע אתהעלאתהילדים.בארץ,באשאול אביגורבדברים50עםהנסבייט,ראש מפעל"עלייתהנוער".אלאשהנסבייט ניאותלקלוטרקמספריםקטניםשלילדים ביחסלציפיותולשאיפותשלאנשי“המוסד",וגםזאת תוךהעמדתתנאיקבלהבלתימציאותייםלנסיבותאותם זמנים":מתברר,שהנסבייטמוכןקודםכללמילויהחברה בשפיים)חסרותנערותוהדברמכבידומהרס(ורקאח"כ מוכןלדברעלחברהנוספת.אשרלילדים)מדוברבבני (12-13הואנפעםמהמספר.100מוכןלחשוברקעל ניסיוןב20-ילדבמשךהחודשייםהקרוביםע"משייבדקו מראשבדיקהרפואיתיסודיתוכמוכןיעמדובמבחן מוקדםרציניבשארהבחינות"51. התחושהשבמפעל"עלייתהנוער"האנשיםאינםמבינים אתהמצבבסוריהלאשורוושאיןזמןלפעולעל-פינהלים הנכוניםאולילזמניםכתיקונם,הביאהאתיאניאבידב לכפות,פשוטוכמשמעו,אתהבאתהילדיםארצה,כדי שכאןיימצאולהםפתרונותקליטהבלתישגרתיים,על בקשות"המוסד"מיאניאבידב":ביחסלילדיםאלתעשה מעשהפזיזבשליחתם.מנסיוןהעברהיולנוצרותמחוסר סידורהילדיםכאן.מוטבשהםיחכועדשיבשילהעניין מאשרלהסתובבבסימטאותהערים"52,ענהיאני":כאן יושביםעשרותילדיםומחכים,מחכיםבקוצררוחלגאולתם, אךאינירשאילשלוחאותם.אינירשאילהתחילבפעולה, כיעדייןלאשלחתםליאישוררשמי...ידידי.מוזרמאוד לקרואאתהמליםהאלה,כיאתהנמצאבתוךמעגל הקסמים.אתהיודעכיהגיעההשעהלמעשיםתכופים. האםבאמתאתהמאמיןשהחייםפהיסתדרולפיהמועד שלכם שם? ...הגיעה השעה לפעולות תקיפות .אין להתמהמה ,כי ייתכן שנאחר את המועד5 3 . בסוףחודשאפריל1945שוגראליאניהאישורהמיוחל לשליחתמאתייםילדיםבמשךשלושהחודשים.על-פי תנאיהקבלהשלמפעל"עלייתהנוער":בדיקותרפואיות, הסכמהבכתבשלההורים,ילדיםבגיל,12-14נוער בגיל,15-16חלוקהשווהביןהמינים)שבהמספרהנערות לאירדמתחתל(40%-ורמתהשכלהמינימלית54.אולם תוךפחותמשבועהסתבר,שגםבקשרלביצועושל הסכםזההתעוררוקשיים...":לאחרשהודעתילךעל משלוחמאתייםבמשךשלושהחודשים,הובררלישיש עודקשייםמצדהנס.כיבדעתוהיה,כנראה,לקולטם טיפיןטיפיןבמשךהשבועשעברקיבלנו150אשר עודכולםנמצאיםבמחנהמעברועוברים בדיקהרפואיתומקוויםכיהיום,אחרי ביקורושלהנסבמחנה,נוכללהתחיל לפזרם.איננובטוחיםכינמנעסקנדל מצדהנס,כיהואיודעבסךהכלעל 30וימצא.150ביחסלהמשך,אנו רואיםהכרחלהפסיקאתהמשלוחים לפחותלימיםמספרועדהודעהחדשה מאיתנו,עדשיפזרוויעכלואת150 הראשונים.ישלנוהרושםשהכוליהיה בסדר.אךיחדעםזאת,באםתמשיכו לשלוחבליהודעהשלנו,יכוללהיווצרמצב שלחוסראפשרותבליעהאוהקאה...מצדנונעשההכל שתוכלולהמשיךמיד,אבלעליךלחכותלהודעה"55. משהוחלהמיבצע,חרףהעיכוביםוההיסוסים,משלוח הילדיםלארץלאפסק.הילדיםעצמםהועלולארץבעיקר באמצעות המכוניות הצבאיות של 200החיילים הארצישראלים 56אשרחנובסוריהוטרםפונוממנה. הילדים,לאחרשניתנההסכמתהוריהם,רוכזובנקודות איסוףמוסכמות.ישוזההיהבבוסתניהפרי57,אשרהקיפו אתדמשק,ובמסווהטיולצופיםהםהגיעולמקוםלפנות ערב; ויש שזה היה בבית-הקברות המוסלמי. משאיות צבאיות ,הנהוגות ,כאמור ,בידי החיילים הארצישראלים,הגיעולמקומותהאיסוףבאמתלהשהן מסיעותחייליםלבילויבשעותהערב.לפיכך,פרקהזמן שעמדלרשותהנסיעהאלגבולותהארץובחזרההיה קצר.וכך,בעודהחייליםהבריטיםבילובביירותאו בדמשק,המשאיותהסיעואתהילדיםסמוךאלהגבול. כאןחיכואנשיחולייתהפלמ"חבנקודותמפגשמוסכמות, ≤π והילדים 58החלוללכתברגלאלאחדממשקיהצפון. זרםעשרותהילדיםאשרהחלולהגיעהחלבחודשאפריל )1945מ.ש,(.ומספרםהלךוגדלעדל(59)562-באמצע חודשיוני,1945הצריךהיערכותבלתישגרתיתבהיקפה לקליטתםביישוב.ראשוןהיישוביםלקליטתםהיהנהלל, בונקלטו40ילדים60.שאולאביגורבאבדבריםעםי' קורן,מזכירועדהאירגוניםוהמושבים,ואיתוסוכםעל חלוקתקבוצתהילדיםב10-מושביםברחביהארץ61. הקיבוציםאשרסירבובתחילהלקלוטאתהילדים,ניאותו אףהםלקלוטקבוצותשלילדים. מיבצע"עלייתהאלף"נמשךכלשנת1945ותחילת .1946היהזהמיבצעאשרבו"המוסד"כפהאתדעתו עלמפעל"עלייתהנוער",הןבהחלטהעלהבאתמספר כהגדולשלילדיםארצהוהןבקצבהבאתהילדים,וזאת, מתוךראייההיסטוריתנכונהעלהצפוילאותםילדים אםלאיזדרזובהעלאתם.בהקשרזהראוילהביאכלשונם אתדבריושלהנסבייטמה,24.10.45-אשרנאמרו לדודנמריונמסרולשאולאביגור":פגשתיהיום אתהנסבייט.הואפנהאליבמליםאלו: אנימבקשסליחהממך.כששאלתי באיזהעניין,ענהלי:אנימודהומתוודה שאנושגינוואתםצדקתם.אמרתם לנו שיגיעו זמנים שלא תוכלו להעביר ,ובאמת צדקתם ,ומה ששייךלענייןהחומרהאנושי,כל חששותינובענייןזההתבדו.החומר הוא מצויין .באם אפשרי רק תמשיכו" 62.במקביללעלייתהילדים המשיכהלזרוםבקצבגוברוהולךעלייתם שלשאריהודיסוריה. בשנת1945הגיעו,כאמור,ממדיההעפלהמסוריה לשיאם.אםביןהחודשיםאפריל1942עדלדצמבר 1944עלו1,000מעפילים63באמצעות"המוסד",הרי שבכלאחדמחודשיהאביבוהקיץשלשנת,1945הגיעו מאותמעפילים.בחודשמרץ106-מעפילים;64בחודש אפריל65;354-בחודשמאי66;400-בחודשיוני- 813מעפילים":החודשהכפלנואתהשיאהקודםוהגענו לממדיםראוייםלשמם.אםהעלייהתימשךבקצבכזה. הרילארחוקההשעהשלחיסולהגיטאותבסוריה"67. כאמור,תהליךקבלתהעצמאותבסוריה,אשרהיהמלווה בהתגברותהלאומנותהערבית,הביאלתמורותמפליגות במצבה של ההעפלה ,מחד גיסא -תהליך זה גרם להתגברותזרםההעפלהארצה,אךמאידךגיסא-בשל האיבהלציונות,הביאתהליךזהבראשיתשנת1946 לדעיכתההעפלההמאורגנתמסוריהבאמצעות"המוסד". התגברותהאיבהלציונותולאירגוןההעפלהבאהלידי ביטויבעיתונות,אשרקראהלנקוטבאמצעיםכדילהפסיק ∞≥ אתזרםההעפלהארצה,ובהתכנסויותפוליטיותשדנו בדרכיםלהילחםבהעפלה. התרוקנותהגיטאותוהשכונותהיהודיותלאנעלמהמעיני השלטונות ,וכן לא נעלמו מהם המושכים בחוטים והמארגניםאתהעפלה.הקרקעהחלהבוערתמתחת לרגליהשליחיםוהפעיליםהמקומיים,והקשייםבחציית הגבולהלכווגברו.יאניאבידבנאלץבשלהיקיץ1945 לסייםאתשליחותו,ובמקומוהגיעיהושערבינוביץ68, שנאלץאףהוא,כעבורמספרחודשים,במרץ,1946 לחזורארצה. בתקופתפעילותושליהושערבינוביץהתחסלה,למעשה. רשת"המוסד"בסוריהובלבנון,רבקהקוזבינר69ושאולה פינס70חזרוארצהבתחילת.1946השליחיםיוסףושלמה קוסטיקה71נאסרו,ועםשחרורםמהכלאנאלצולחזור ארצה.עקיבאפיינשטייןנאסרבשניתבספטמבר,1945 72הואשוחרר,המשיךבפעילותוונאסרבשלישית73ב- .1946הפעםנחשפהזהותו,והואישבבכלאהסוריעד לשנת.1950הפעיליםהמקומיים,יאירחילוומשהממרוד, נאסרו,שוחררו,ולאחרמכן,משעמדוהסוריםעל זהותםהאמיתיתהםנידונולמוותשלאבפניהם עלפעילותםהציונית. ב8-באוקטובר,1945אירעהלראשונה התנגשותמזויינתבכפר-גלעדי 74בין חילהספרהעבר-ירדנילביןהיישוב. ההתנגשות היתה ביטוי להסלמה במלחמתם של הבריטים בהעפלה היבשתית. "המוסד"עודהמשיךבמאמציולארגןאת ההעפלהמסוריה,אולםבגללהקשייםהמדיניים, הצטמצםהיקףהפעילותואופיהבמרוצתשנת.1946 גרישהשיינקמן75,שליח“המוסד”,יצאמדיפעםלביירות לצורךניהולמו”מעםמבריחיםערבים,אך,למעשה, ניתןלקבועשהמצבאשרשררבשטחההעפלהמסוריה טרםכניסתושל"המוסד"ובראשיתפעילותובה,חזר לקדמותו.יהודיסוריהולבנוןשהבינועתהאתחומרת מצבםהמשיכולהעפילארצה,אולםשליטתהמוסד באירגוןההעפלהשהצטמצמהביותר.ההעפלהבעיקרה חזרהלהתנהלבאמצעותמבריחיםערביםוללאכלקשר ל”מוסד”.יהודיםפנוביוזמתםאלמבריחיםערביים שיבריחואותםאתהגבול. ‰Ï‡Ó†„Á‡†È˙Èȉ ԉΆ‡ÒÂÓ†∫˙‡Ó Ì˙ÏÚى†¢ıÂÏÁ‰¢Â†¢È·ÎÓ¢†˙ÂȈÂÏÁ‰†˙ÂÚÂ˙‰ Ï˘†Ì˙„‚˙‰†Û‡†Ïچȯ·Ú‰†¯Ú‰†·¯˜· ÆÌȯ‰‰ ȇ‚‰†ÔÂÈÚ¯‰†‰ÏÚ†ÌÈÚ·¯‡‰†˙¢†Íωӷ†Ê‡Â ÌÈ„Ïȉ†˙‡†˙Á˜Ï†˙ÂÒφ∫¯˙ÂÈ·†˜È¯·Ó‰Â Ì˙ÂÏډφÌ˙ÁÙ˘Óӆ̇Ȉ‰φÌÈ˘‰ Æχ¯˘È≠ı¯‡Ï ˙‡†‰ÏÈÁ˙†˙Á˜Ï†ÔÂÈÚ¯‰†˙‡†‰‚‰˘†ÈÓ†ÈΆ‰‡¯ ¨‰ÂÓ˘†È·†¨‡Ó‡†Ï˘†¢ÌÈÏÊ‚¢‰†≠†ÌÈ˘‰†ÌÈ„Ïȉ ڄȆ̉ȯ‰†˜ÈÁÓ†¯˙Âȉ†ÏÎφ‰¯˘Ú†ÌÈ˙˘†¨¯˘Ú ‰Ê†‰È‰È†ÈΆ˙ȇ˜˘Ó„‰†Ì‡‰†Ï˘†‰˘Ù†˙‡ Ȅ‰Ȇ˙‡†ÁȯΉÏØ„„ÂÚφȷÈËÓÈËχ‰†Ô¯˙Ù‰ ˙ÎÏφȄΆ̉ȯÂÁ‡Ó†ÏΉ†·ÂÊÚφ̘φ˜˘Ó„ ˘„ÁÓ†„Á‡Ï†̉Èχ†¯·Á˙‰Ï†̉ȄÏȆ˙·˜Ú· Æχ¯˘È†ı¯‡·†¨‰ÁÙ˘Ó‰†ÈÈÁ†˙‡ „ÂÚ†ÂÙÈÒ‰†ÔÂÈÚ¯‰†˙Ó˘‚‰†˙Áψ‰Ï†˙ÓÏ˘‰Ï ‰ÚË·†≠†‰ÁÙ˘Ó†ÏÎÓ†ÌÈ„ÏÈ†È˘†˙Á˜Ï†‰˜¯·‰†≠ ¨ÏÂÎȷΆ¨¯ÂÓ˘È†Ï„‚‰†¢„Á‡‰†ÔÓ†ÌÈÈ˘‰†ÌÈ·ÂË¢˘ È˘†„ˆÓ†Æͯˆ‰†˙Ú·†Âφ¯ÂÊÚȆÂÓÓ†Ô˘‰†ÏÚ ÌÈÏ„‚†¨‰¯Â‡Îφ¨ÌÈ„ÏÈ†È˘Ï†ÌÈÚ‚ڂ‰Â†‰‚‡„‰†≠ ˙‡†Ì‚†ÂˆÏ‡È†‰Ï‡Â†Æ„Á‡†„ÏÈφ¯˘‡Ó†¯˙ÂÈ ˙ÂÏÚφ̘φ¨¯Á‡ӷ†Â‡†Ì„˜ÂÓ·†¨Ìȯ‰‰ Æχ¯˘È≠ı¯‡Ï ÂÁ˜Ï†≠†˙Ó„˜ÂÓ†‰Î‰†‡Ïφ≠†Ú˙ÙÏ˘†˙‰Ӈ‰ ÂڄȆ‡Ï†®Ô˜ÈÁÓ†ÂÚ¯˜†ÂÏȇΩ†ÌÈ„ÏÈ†È˘†Ô‰Ó ‰È˘†‡Ïφ¢Ìȷφ˙ÂÏÈÏ¢†ÂÎÙ‰†Ô‰È˙ÂÏÈφÏΆÁÂÓ Ïچڄȉ†¯ÒÂÁ†ÆÔ‰ÈËÂÚÙφÌÈÚ‚ڂ†‰‚‡„†·Â¯Ó ‡Ïφ˙ڄ†‡Ï†ı¯‡·†Ì˘†Ì˙‡†‰¯Â˜˘†‰Ó ˙‚‡„‰†˙‡†ÂÓȈډ†≠†Æ̉ӆ˙Â¯È˘È†˙ÂÚÈ„È ÆÌÈÚ‚ڂ‰Â Úˆ·Ó†ÏÁ‰†„È˙Ú‰†ÔÙˆ†‰Ó†˙ڄφÈÏ·Ó†ÍΠÛχӆ‰ÏÚÓφÂÏÚ†ÂÙÂÒ·˘†ÌÈ„ÏȆÛχ†˙‡ÏÚ‰ ÏΆ‰ˆ¯‡†ÂÏÚ†ÂÓ˜†Ì‰È¯Á‡Â†ÌÈ„ÏȆ˙‡ӆ˘ÂÏ˘Â Æ̉È˙ÂÁÙ˘Ó†È· ÆÁψÂӆȇ‚†ÔÂÈÚ¯†Ô· ≥± ‰ÁÙ˘Ó†ÆÌÈ„ÏȆ˙·Â¯Ó†‰˙ȉ†˙ȇ˜˘Ó„‰†‰ÁÙ˘Ó‰ ˜ÂÙÈÒφÌÈ„ÏÈφ‰‚‡„‰†Æ‰ÓÁ†˙·‰Â‡†¨‰˜Â„‰ ÏΆÆÌȯ‰‰†‚ÂÊ†Ï˘†Ì‰ÈÈÈÚÓ†˘‡¯·†Âȉ†Ì‰Èίˆ È˙¯˙©†˙È·‰†˙Ò¯Ùφ‚‡Â„†·‡‰†Æ‡Â‰†Â„ȘÙ˙·†„Á‡ Ìȯ„È҉†˙ÂȘ‰†Í¯ÂÚ†˙ÈÙÒΆ‰ÒΉ†®ÚÓ˘Ó ‰˘Ú‰†Ï熉„Ȇ¢‰ÓÈÙ†ÍÏÓ†˙·†„·΢†Ì‡‰Â†ıÂÁ· ¨˙Ï˘·Ó†¨Ì˙‡†˙Ï„‚Ó†¨ÌÈ„ÏȆ˙„ÏÂȆ∫˙È·‰†ÈÓÂÁ˙· ˙¯„ÒÓ†‰˜Ó†¨˙ÏÙËÓØ˙ÎÁÓ†¨˙¯ÙÂ˙†¨˙Ò·ÎÓ ÈÏ˙ÎÓ†‰‡ˆÈ†¯·Î†‡È‰†Ì‡Â†ÆßÂΆßÂΆ˙È·‰†˙‡ ÈÂÂφÌÚ†·Â¯†È¢ÙÚ†Ìȷ¯˜†¯Â˜È·Ï†‰Ê†‰È‰†¨‰˙È· ƉÁÙ˘Ó‰Ó†Â‰˘ÈÓ „ÈÓ˙†ÈÏÎÏΉ†·ˆÓ‰†ÌÚ†¯˘˜†ÏΆ‡Ïφ¨ÌÈ„Ïȉ „Ú†¢ÌÈÏÊ‚¢Î†¨‰·¯†‰„ÈÙ˜·Â†·Ëȉ†ÌÈÏÙÂËÓ†Âȉ ÌÈ·‰†Æ̉†Ì‰È˙ÂÁÂ熆ÌÓˆÚ†ÈÙ·†„ÂÓÚφÂÏÎÂÈ˘ ≠Úˆ˜Ó†„ÂÓÈφ؆‰„·چÈÈÁφÌÈ„ÂÓÈφÈÈÁφÂÎÂÁ ¨„ÂÓÏφÂÎω†‡Ï˘†‰Ï‡Â†Æ„ÓφÔ˘‰†Ô˜ÏÁ†˙·‰Â ˙ÂÎÈÁΆ¨˙È·‰†˙„·ڷ†Ì‡‰†ÌÚ†„ÁȆ¯˜ÈÚ·†Â˜ÒÚ ˙‡†Â„ÓÏȆ‰ÓÓ†¨Ì‡Ï†‰ÈϢΆÌÈÈÁ‰†˙‡Ï˙Ï ˙ÂÓÁÏÓ†ÌÚ†˜·‡‰Ï†ÌÈί„‰Â†˙·¢Á‰†˙·ÏÓ‰ ÆÌÂȘ‰ Ìȯ‰‰†Ï˘†¢Ì‰ÈÈÚ†˙··¢Î†Âȉ†ÌÈ„Ïȉ†ÍΆ‡†ÍÎ ÆÚ¯†ÏΆ̉φ̯‚È˘†‰ÏÈÏÁ ‰˙ȉ†„ÈÓ˙Ó†ʇӆ≠†˜˘Ó„·†˙Ȅ‰ȉ†‰Ïȉ˜‰ ‰È¯Â‚ӆ̘ӷ†‰˜·„†Æ„‡ӆ˙È¯Ó˘†˙È˙„†‰Ïȉ˜ ‰·˘Á†‡Ï†ÌÏÂÚÓ†ÌȷˆÌÈÓʷΆÌÈ˘˜†ÌÈÓÊ· Ɖ·˘Âӆ̘ÓÓ†¯Â˜ÚÏ ÌÈ˘ÂÏ˘‰†˙¢†˙ÏÈÁ˙†Ìȯ˘Ú‰†˙¢†ÛÂÒÓ ˙¯¯ÂÚ˙‰†Ï˘†ÌÈ˘†Âȉ†¨Ìȯ˘Ú‰†‰‡Ó‰†Ï˘ Ï˘†Ì˙Â¯Ó˘·†ÌÈÚ˜·†¯ÂˆÈφ‰ÏÁ‰˘†˙ÈÂȈ ˙·‰‡Â†‰¯Î‰†Ï˘†‰˙ÏÈÁ˙φÂÏȷ‰˘†˜˘Ó„†È„Â‰È ı¯‡‰Ó†Â‡·˘†ÌÈÁÈÏ˘‰†Æ˙˘„Á˙Ó‰†Ï‡¯˘È≠ı¯‡ Ì˙‡†ÚÎ˘Ï†È„Î†„‡ӆ‰˘˜†ÏÂÓÚφÌÈÎȯˆ†Âȉ ¯ÓÂÁ†Ϙ†˙ÈÂȈ†˙ȈÂÏÁ†˙ÂÏÈÚÙ·†Û˙˙˘‰Ï ‰È‰†ÍΆ‡Ï†Æχ¯˘È≠ı¯‡Ï†Ì˙ÂÏډφÌ˙Á˜Ï ƯÚ‰†·¯˜·†·ˆÓ‰ ˙Ó˜‰†‰È‰†˙‡Ê†˙È¯Ó˘†‰„ÓÚ·†Ô¢‡¯‰†Ú˜·‰ העליהמדמשקוהקליטההראשונית "אםגרעיןזרעתבטחעץנטעתלאלמות" ˆÈÏ˘†˙ÂÂȈ‰†˙Ó˘‚‰·†Í¯„†ÈÂÈ ילדותוחינוךראשוניבדמשק,העפלהוקליטהבבאר-טוביה,הכשרהבכפר יהושע,בדגניהב'וכפרויתקיןוהגשמהבניצניעוז מאת:בנימוצרי/ניצניעוז ˆÆȇ‚†˙ÏÈÓ†‰È‡†˙ÂÂÈ Æ˜˘Ó„Ó†‰¯È˜Ú†‰ËÈ·†Ø†˙„ÏÈ כיום,אחרימלאות100שנהלתנועההציוניתמהם58 שניםלמדינה,מתהלכתדעהבציבורשהסמלהזכיראת המילהציונותוהמזכירזאת,נקראבפיהעםנודניקומיושן ושאינוהולםאתרוחהזמן.אניהחלטתילהיותמיושן ולאמודרניולבססאתכתיבתי,זאתעלארבעהנושאים ציונייםשחוויתימאזילדותיבדמשקואשרבעטייםהגעתי למהשהגעתיבהגשמתהערכיםשהוקנוליבמערכות הציונותהמעשית.וגאהלהיותביןיוצריהשלהתופעה הייחודיתהזאת-מדינתישראל.שכלביסוסההיא התנועההציוניתוערכיה. חיינויכלולהמשיךולהתנהלבשגרההזאתלאורךימים. אךלאכךקרא...פתאוםפשטהשמועהשמוריםהגיעו מארץ-ישראלללמדנואתהשפההעברית,ספורטושירה. בראשםככבושנימדריכים:רבקהואמנון-שברבות הימיםאףפגשתיאותםכשהייתיקציןבנח"לבאחד מבסיסיצה"ל. אתילדותיעברתיב"חארתאליהוד"הרובעהיהודי בדמשקעדגיל,12עתעליתילארץבמבצעהגדול להעלאתהילדיםמדמשק. בדמשקישבוהיהודיםמאזדודהמלךועדלסוףהמאה שעברה.כמובכלמקום,ביתהעלמיןשלוהואחלק מההיסטוריהשלו.ואכןמישזכהלבקרבביתהקברות העתיק)הקטן(בדמשקיכולהיהלראותקבריםומצבות של תנאים ורבנים שהיו בה בכל התקופות. בגללקדושתושלהמקוםהיהנהוגליהודיםלבקרבו רקיוםאחדבשנה-ערביוםכיפור. בדמשק,בביתהספר"אליאנס"נהוגהיהיוםלימודים ארוך .השפה השלטת בו היתה -הצרפתית .בתום הלימודים,היינוחייביםלסורלאחדבתיהכנסתשברובע לתפילתמנחהוערביתולקריאתפרקיתהיליםבקולרם, כמעיןמקהלה. ≤≥ האחים,חייםובנימוצרי-דמשק.1945 הםנשלחואלינו,להצילאותנומהגלותולהביאנואל ארצנוהנבנית.כדילכסותעלזהותםבפניהשלטונות הסורייםהםהיותחתמסווהשלמוריםלעבריתולספורט. Æ˘„ÁÓ†‰„ω‰†≠†ÌÈ·˘ÂÓ·†‰ËÈϘ‰ מטרת השליחים היתה לארגן את כל ילדי השכונה לקבוצות נוער במסווה של קבוצות צופים ואט-אט "להבריחם" את הגבול ולהעלותם לארץ-ישראל. ההתרגשותהיתהגדולה,רוחקרהועדינההתפשטה בקרבנו.הרגשנוהרגשהמוזרהשכאילואנונחבטים בחוזקהומאבדיםזהותאחתונולדהבנוזהותחדשה- כאילושהפכנולייצורחדש. המגמה היתה שאחרי ה"אפרוחים" צועדים ההוריםואכן-כךקרא.בתוםפעולהשל שנתיים ,השכונה התרוקנה מילדיה ובית-הספר"אליאנס"עמדבפניסגירה, וכך-טולטלו,ונותקומהוריהםכאלפיים ילדיםשגילםנעבין8-13שנהוהוריהם אטאטהשתרכואחריהםלארץ-ישראל. תחילההחלובארגוןהילדיםובאימונם לקראתניתוקםמהוריהם.לאחרמכן עמדהבפנימוסדותההעפלההמשימהשל הברחתהגבולמפנישלושהכוחותשמירהשמנעו מאתנומעברו"השגתגבול":האחד-כוחותהג'נדרמריה הסוריים.השני-הכוחותהאנגליםששלטואזבמנדט בארץ.והשלישי-הלגיוןהערביבןטיפוחיושלהכח הבריטי.הוסענועדלמרגלותהריהגולןומכאןמתחילה הצעדהבלווימדריכיהפלמ"חוכוחותמקומיים.צעדנו רגליתביןהריםוביןסלעיםבמשךכלהלילה,חלקינו נעזרבכתפיבחוריהפלמ"ח,וחלקינושודלבממתקים שלאנבכהולאנדברעדשעברנואתכלהרמהוהגענו עםעלותהשחרלקבוץאיילת-השחר.הגענובתחילה לנקודהשקראולהדרדרהשישבהשעלשפתאגם החולהומשםבסירותלצדהשנילקיבוץ. בקיבוץנלקחנולמטעהאשכוליותשבתוכוהיוחבויים כמה צריפים ואוהלים ,שם היינו צריכים להתארגן ולהתחפשכילדים"תוצרתהארץ",החלפנואתבגדינו לבגדיצופים,לימדונוכמהשיריםבעברית,נלקחומאתנו הדבריםשיכלולהעידעלארץמוצאינו,נאסרעלינו להוציאהגהבערביתבקולרם.ובצורהזאתעלינועל האוטובוסיםועברנואתנקודתהמשמרהבריטיוהליגיון השנההיתה,1944מלחמתהעולםהשניהבעיצומה.חיינו בציפיה,בפחדובדאגהלפלישתהגרמניםלסוריה.אך בואםשל"הגואלים"המדריכיםמארץ-ישראלהפיחובנו שמחהותקווה.החלהנהירהשלילדיםנוערוצעירים למועדון"החלוץ".לראותאתהשליחיםמארץישראל שראינובהםכמיןיצוריםמהעולםהחיצון,הואארץ ישראל. הערבישהיתהמוצבתבראשפינה.המעברהיהמתוחכם, התחפשנולילדיקיבוץופצחנובשירהעבריתשכאילו פנינוהיולמסעשדאות.לאאלאהאתהקוראיםביתר הפרטיםשעברועלינועדשהגענואלהמשפחותבמושבים שעליית-הנוערבחרהאותםעבורינו,עלינולזכורשעברו כבר,כשבועייםמיוםצאתינומסוריהוהורינועדייןלא קיבלוכלדרישת-שלוםמאתנו. קליטתיבבאר-טוביהאצלדבורהויצחקבן-צדקדומה לסיפורםשלמאותהילדיםשהעפילוכמוניושנקלטואצל רובהמשפחותבמושבים: באר-טוביה,כפר-ורבורג,ביתחנן,עטרותהישנה,עין-ורד, גבעת-חן,כפר-חיים,תל-עדשים,מרחביהועודועוד. במשפחותשאליהןנלקחנוחיינווגדלנוכילדיהםלכל דברוענין.השתדלולמלאאתהחללשנפערמהתנתקותינו מהורינו.דאגולכלצרכינוונזהרומאודשלאנרגישהפליה ביחסלבניהם.לדוגמא:כשמשפחתבן-צדקקנתהלבתם טונימנדולינה,דאגושלייהיוחלילומפוחיתפה שבזכותהכליםהאלהילדיונכדינרדמים לצליליהם. למדונואתהעבריתהצבריתכאשר בהתחלהתיבלנוהבכמהמילותבאידיש עדשהוריםהמאמציםגזרועלעצמם איסור דיבור אידיש בנוכחותינו. הורגלתילאכולרגלקרושהועודעםלימון. כמו-כןהתוודעתילקיטניתמוזרהשקראו להקוסמתשחלילאלנוכילדיהמזרחלבטאאת המילה.והיכןנשמעשדגאוכליםאותועםסוכר?אךאני למדתילאכולזאת.למדתילהקשיבלפרקיחזנותבנוסח אשכנזולהנותמהםולמדתילשתותתהחםגםכשאני לאחולה. נוכחתילדעתשכלניותאדומותצומחותלארקבשדה אלא,אלההםחייליםבריטיםעםכובעיםאדומיםשנזהרנו מהםבעתהאימוניםשלנובקפ"פ. קצרההיריעהמלספרעלאופןקליטתינווחינוכינו.החום שבועטפואותנו"ההוריםהחדשים",בנוסףלאימוצינו הפיזיוגםהיהאימוץערכי-כלאמרנטעובניערכים לאומיים,אנושייםוחינוכיים,חלקמהמלאכההזאתהוטלה עלבתיהספרעלכלמוריושמשימתםהיתהלהפוך אותנול"צברים"לכלדברועניין.העבריתנהגתהמגרוננו כשפתאם. ונשאלאתעצמנומהיכןהיוליולאחריםהכוחות,ותעצומות הנפששאיפשרולנופיזיתוגםנפשיתלהגיעלמהשהגענו, ≥≥ ומהואותוהמעייןעבורינושמדברעליוביאליק,התשובה שעבורינובית-המדרשהישןוהנושןהיואותםהימים שעברנואותםבבאר-טוביהכלאחדבמשפחתוהוא שהשפעתםעלחיינוניכריםבנועדהיום. הענפיםשבקיבוץעמדובתורבסידורהעבודהלבקשנו לעבודעמםכיעדמהרהנוכחובפוטנציאלהרבהטמון בנובכושרובידעבחקלאות.העמידועבורינואתטובי המדריכיםוהמוריםהחלמיונהיגולאחדמעורכי"דבר" וגומרבקדישלוז,בבן-ארציובמשורראמיתי,כאשר הכוונהלהרביץבנותורתהקיבוץ,אךלדאבונםללא התלבטותהחלטתנוהיתה":שאנומגדיריםעצמנוכגרעין מושבי"וכאלההתגייסנולנח"ל.עברנוהכשרהבמסגרת הנח"לבכפר-ויתקיןומשם,תרנואתהארץשהיתהריקה מישובים,ובחרנואתמקוםמושבנו,מולהעירטול-כרם, עלהגבולבמקוםהצרביותרבמדינת-ישראל.עלשום זהקראנולישוב"ניצני-עוז". מאזועדהיום,אניוחברי-שנקלטנואזכילדים-מקיימים משקיםחקלאייםלנוולבנינואחרינואשרגםהםהחליטו: שאםכברלחיותחייהגשמהויצירהאזירקמושב חקלאייספקולהםזאת. ניטולדוגמאאישיתאתאבימשפחתבן-צדקיצחקז"ל אציל הנפש והרוח שנטע בי מוסר עבודה ,ויצק בי כלל-צאןברזלבמובןערכיוציבורישאיפשרוליבנוסף להקמתמשקחקלאיעצמאיהמפרנסבכבודאתבעליו גםליטולחלקבעבודהציבוריתבכלהתחומיםעדדרגת ניהולבדרךישרהואחראית. Æ‰Ó˘‚‰Â†‰¯˘Î‰†Ø†˙¢¯˙˘‰‰ האיכרזורעאתהזרע,משנבטמגדלוומטפחועדשהופך לשתיל,אתהשתילישלהעתיקלשדהעלמנתלהפכו לעץ,כךנהגהבנוהציונותהמעשית;מכלהילדיםש"נבטו במשתלה"במסגרתעלייתהנוערבמושביםבררומהם אתאלההכשריםלהמשךהדרך-להכשרהנוספת במושבכפריהושע. ושובאותוהסיפור,חלוקתינולמשקיהחברים והכנתינולקראתגרעיןהתישבותי.בתום התקופה,הנעריםהללוובראשםכותב רשימה זו אילצו את מוסדות עליית-הנוערלשלחנולקיבוץלשנת הכשרהנוספתעל-מנתשנכירעוד צורתהתישבות,ובבאהיוםלקראת העליהעלהקרקעתהיהלנובחירת צורתההתישבותנקיהמשיקוליםכפיתיים אואחרים,ואכןעברנולדגניהב'להכשרה לשנהאחת.מההופתענו,כשנוכחנושכלמרכזי וכךבמבצעיםכגוןאלההעלולארץאתילדייהדות סוריה,אשררובםככולםנקלטותחילהבהתיישבות העובדת)קיבוציםומושבים(ורביםוטוביםאף התגייסו-בבואהעת-לפלמ"ח,להגנה, ולשרותיהבטחוןלמיניהם. סיפורי,הוא"אחדמניאלף"שלקליטה והגשמה מוצלחים של ילדי סוריה בחברהובכלכלהבישראל. אני מקווה שהוכחתי שציונות איננה מילתגנאיאומילתלצוןאלאזאתהדרך שבנתהובונהאתהמדינה,בנתהובונהאת עם ישראל והיא המסד לגאולת ישראל. בנימוצריו"אביההתיישבות"אברהםהרצפלד,באחדמכינוסיתנועתהמושבים. ≥¥ העליהמדמשקוהקליטההראשונית ‰ÓÂÈÓ†ÌÈÙ„†≠†ı¯‡·†ÌÈ¢‡¯†ÌÈÓÈ ˘‰¯Ú†Ï ˙ÂÏÚÂÙ‰†˜˘Ó†˙„ÒÂÓ·†≠†‰ËÈϘ†Ï˘†‰¯Âˆ†„ÂÚ†ÏÚ ב1943-ארגנהרחלינאיתבן-צביקבוצהשלבנותמסוריהבמטרהלהביאןלארץללמודולהתחנך במוסדותמשקהפועלות.עבורןהיאהצליחהלהשיגרשיונותעלייה)סרטיפיקטים(.אחתמבנות הקבוצההיתהעדינהאנדיבו,והיאמספרתעלימיההראשוניםבמשקהפועלותבפתח-תקוה. עלפיסיפוריהשלעדינהאנדיבו*( ÈÏ·†Ô¢‡¯†‰ÏÈÏ¢†˙‡ȈÓ†˙ÂÓÂÏÁ ‡Æχ¯˘È≠ı¯‡·†¢‡Ó התהפכתימצדאלצד.לאהצלחתילהרדם-.כל-כך רחוקמביתאמאאשרבדמשק... שכבתיעלמזרוןללאמיטה,ועיניפקוחותלרווחה.פחד, ריקנותוגעגועיםמילאואתלבי,והלחשושיםמהמזרון הסמוך הבהירו לי שגם לאחותי קשה להרדם. רעבהאת?-שאלהאחותי.לאעניתי,שתיתיכוסתהמר-והתהפכתילצדיהאחר.זהוליליהראשוןבארץ,לילי הראשוןבמשקהפועלותבפתח-תקוה- הרהרתי... ההתלהבות ,שדבקה בי בדמשק בשומעישאמאאכןמסכימהשאעלה ארצה,נמוגהונעלמה,כאילולאהיתה ברגעיםאלהעלהמזרוןהזר. ·ÆÌÈÚ‚ڂ†˙¯Îʆ∫Ô¢‡¯†¯˜Â קמתיעםבוקר.התכנסנובחדרהאוכל.שםהוסברלנו ÆÌÈÊÂÙ˙†˙Á¯‡Â†Ô¢‡¯†‰„·چÌÂÈ *(מתוךהספר"יהדותסוריה"עלייתילדיםמקראה חלק ב' בהוצאת בית ספר וייצמן רחובות תשמ"ב עמ'150-152 סדרהיום:ארבעשעותנועדולעבודהוארבעשעות ללימודים.חילקואותנולקבוצות.בקבוצהשלילאהיו ליחברותמדמשק.הרגשתהבדידותוהמרחקמהבית הלכהונתעצמה.כשנכנסתילחדריאשרבצריף,נתקלתי במבטןהבוחןשלשתיםזרותשישבובפינה מכונסותבתוךעצמן.שמתיאתהבגדיםבארון. המטפלתנכנסהלחדרכשחיוךעלשפתותיה. היאנתנהקולבים,חילקהסדיניםויצאה.לרגע נטשטשוליהדמויותודמותהשלהמטפלתנתחלפה בדמותהשלאמא-.מראותהסדיניםהמרוקמים במיטתישםרחוק,חיבוקההחםשלאמא,ותמונות שלימיםאחרוניםבדמשקעברובסך.ובמיוחד זו התמונה של אמא היושבת בליואן בחברתהשלרחלינאית,כשזומנסה לשכנעה בחשיבות עלייתנו ארצה, מסבירהומפרטת,שעלייתנותהיה בטוחה וחסרת מכשולים כי הרי סרטיפקטים בידה ,והתוכנית מבטיחה המשך לימודים ועבודה. להפתעתי אמא נאותה ואף הוסיפה ואמרה,שטוביהיהאםאתנסהבנסיונות נוספים.שמחתאיןקץאחזהביבאותםרגעים. האמנםידענושתינו,אמאואנכי,שכהקשהיהיההמרחק הזה,הפרידההלזו?"עדינה!"נשמעקולהשלהמטפלת. נעורותימחלומותיבהקיץ".הזדרזי"עליךלמהרלעבודה", אמרהברכות. עםבוקריצאנו,קבוצהשלבנותמןהארץ,לעבודבפרדס. ≥µ בפעםהראשונהראיתישטחכהגדול,שכולומכוסה עציםיפיםומוריקיםועליהםפירותזהוביםוקורצים. הראוליכיצדלקטוףאתהפריבזהירותמבלילפגוםבו. הריחשלהתפוזהטריעלהבאפיוהשתוקקתימאוד לטעוםמהפרי,אבלכולםעבדובמרץוחששתילהפסיק ולקלףתפוזלעצמי.סוףסוףהגיעההפסקתהבוקר ואזזללתיכמהתפוזיםבזהאחרזה. טעמםערבלחיכי. שעותהעבודההתמשכו והחילותיחשהאתשרירי הכואבים .ידי נשרטו בענפים.אודהעלהאמת, כיכאשרנשמעההקריאה להפסקה לבוא לאכול חשתי הקלה .שוב נזכרתי בדבריהשלאמאשאמרה":טוב, אולי,שיתנסובעבודה,שהריגלגלחוזרבעולםומייודע מהילדיום?" בתיאבוןגדולציפיתילארוחתהצהרייםואפילוחלמתי קבוצתילדיםיוצאיסוריה,במושבבארטוביה.1945 ∂≥ בינילביןעצמי,עלהמרקהחם,המתובלוהחריף,שהגישה אמאועלהפיתותהדקותוהריחניות,שהובאומהמאפיה לארוחתהצהרייםבביתנושבדמשק. אבלכאשרהגענולחדרהאוכל,הוגשו לשולחנותקערותגדולותובהןמרק מהביל.הבנות,שסביבהשולחן, התנפלועלהקערהובתרווד הגדוללקחהכלאחתמהן את מנתה ,כשהגיע תורי מלאתיאתהתרודוראיתיכי המרקדלוחותוכנודל.לקחתי פרוסתלחםמהסלסלהשעל השולחן,נעצתיאתשיניבלחם והבאתיכףמרקגדולהאלפי.אכזבתי היתהגדולה:לאטעםולאריח.הרמתיראשיוראיתיאת פניחברותימדמשק.חשתישגםהןמאוכזבותכמוני. בלילהחליףמלה,כאילוקשרנוקשרבינינו,דחפנוכולנו אתהצלחותמעלפנינו,וסיימנובכךאתארוחתהצהריים. יצאנומחדר-האוכל.אחתהבנותהציעהשנרוץלפרדס ונאכלעודתפוזים,לפנישנכנסלכיתהללמוד,וכךעשינו. חגיםומועדים "כיהנההסתיועברהגשםחלףהלךלו:הניצניםניראובארץעתהזמירהגיע"... ¢‡·†ÁÒÙ†ÚÈ‚‰†·È·‡¢ ˜˘Ó„·†È„‰ȉ†Ú·Â¯·†ÁÒÙ מאת:משהשמרואברהםחסון חגהפסחבדמשקהיהחגמיוחדבמינושדרשפעילות ענפהוגדולהיותרמכלחגאחר.האוירהחגיגית. התכונה פעלתנית .היציאה מעגמומיות החורף לשמחתהאביב.לבלובהעציםוהשמששמתחילה לחמםולהאיראתהרחובותהצרים. אבלמידאחריפוריםכלהשכונההיהודית היתהמתחילהאתההכנותלחגהפסח.אמנם ישנוחודששלםביןפוריםלפסחאךזמןזהלאהיהמספיק דיולכלההכנותוהשבועהאחרוןשלפניהחגהיהלחוץ מאוד בחזקת" ,הזמן קצר והמלאכה מרובה". ההכנותלפסחהתחלקולשניסוגים:הכנתהביתוהמאכלים שנעשועלידיכלמשפחהבנפרדוההכנותשנעשוע"י הקהילה. מתחילתחודשאדר,מתחיליםמוסדותהקהילההיהודית בדמשק,בהכנותיהםהקהילתייםלמימושצרכיחגהפסח הקרבובא,הםהתמקדובשלושהנושאיםעיקריים:דאגה לגידולצאןובקרבתנאיהאבסהמיוחדיםבהקפדהמחשש חמץ,ושחיטהכשרהמיוחדת.רכישתחיטה,טחינתה, הכנתקמחכשרלאפיתמצותדיםלצרכיהעדהואיסוף תרומותלעזרהוסעדלנזקקיםעלידי"מתןבסתר" "תרתימשמע"ואגודותסעדורווחהנוספים).ובעיקר איתור הנזקקים ומידת העזרה שתינתן להם(. Æ¢¯˙Ò·†Ô˙Ӣφ‰Ó¯˙‰‰†ÈÚˆ·Ó חייהיהודיםבדמשקהתנהלוביןחגאחדלשני. כאשרהיהנגמרחגאחדהיומתחיליםלהתכונן לחגהבא.כיהדברהחשובביותרהוא קיוםהמסורתוהמורשתשאפיינהכל חג.כוללכלהמנהגים,התפילות, המאכלים והברכות אחד לשני. חילופיהעונותבסוריההםחדיםובולטים.מידעםתום עונתהחורףמתחילהעונתהאביב.המעברחלבדרךכלל בחודשאדר.ומימיפוריםואילך-אביב.ועלכן,אחד משמותהחגהוא"חגהאביב". ∫‰Ïȉ˜‰†È¢Ú†Â˘Ú˘†ÁÒÙφ˙ÂΉ‰ לאמרפיםממניהזכרונותוהחויותשהיו ליכילדבלכתילצדושלאבי)יצחק שמר-כהן,הלואהוא-זאכימכללתי- שהיהפעילקהילתי-חברתיבכללובין שאר פעילותו עסק באיסוף תרומות במסגרת"מתןבסתר".הפעילותבלטהביחוד בימיחגפוריםבהםהסתובבנוביןקהלהחוגגים:במסיבות, בתהלוכות,במדורות)"תשעילה"לשריפתבובותהמן- "בג'ורתהמן"(עלמנתלהתרימם.הכספיםשנאספו,היו מוקדשיםלעזרהלנזקקיםלמימושצרכיהםלחוגאתהחג וכןלמענקיםל"הכנסתכלה"וכו'. תמידהתרשמתימ"הכליהמיוחדלאיסוףהתרומות,שהיה ∑≥ מעשהידיושלאבא,אמןנחושת)נאאש(.זהומגש נחושתעגול)צנייה(מעוטרבעטוריכסףונחושתאופייניים. אליומחוברשלטמאונך)-ארמא(מעוטרגםהואבאותם עיטוריכסףונחושתובמרכזובאותיותקידושלבנה עבריות "מתן בסתר" עשויות מכסף וכאשר ,כילד, הקשיתיושאלתילפרושמיליםאלה,נעניתיבהסבר מקיףומפורטעלמטרותההתרמהוייעודה)ואוליואולי היתהזותחילתהשלמודעותלפעילותחברתיתקהילתית, שנזרעהבי,בהיותיילד,עמהצמחתיואניממשיךבה עדעצםהימיםהאלה(. Æ˙ˆӉ†˙Ή המצותשליהודידמשקהיומיוחדותושונותמאלהשאנו מורגליםאליהם"כאן"בארץ,הןבטעמןוהןבצורתן. כל משפחה היתה מזמינה מבעוד מועד את הכמות שהיא זקוקה לה ובשבוע שבועיים האחרוניםלפניהחגהייתיכוללראותאתהמצעד שלנושאיהמצותהעגולותחומות-צהובותמהמאפיה לבתים .מי בעצמו בעזרת בני משפחתו והרוב בעזרת"שליחים"שזכול"חלואן"-דמימשלוח נדיבים מאת המזמין שהושאר להם במאפיהבעתהזמנתמנתהמצות המשפחתית. היהחישובממוצעכללקהילתי, של קילו וחצי מצות לכל נפש ועפ"י חישוב זה היו מכינים את החיטים-עלפימספראנשיהקהילה- לשנההנתונה-כיבגללההעפלהאוכלוסייתהרובע היתהפוחתתומשתנהמשנהלשנה.לאחרונהבשנות התשעיםשלהמאההקודמתכשהיוברובעהיהודיכ- 4,000נפש.היואופיםכ-ששטוןמצות. יצוייןכיהמאפיהבדמשקהיתהאופהמצהגםלצרכיהם שליהודילבנון. )ראהכתבהמיוחדתעלתהליךהכנתהמצותעמוד(41 ˙ÂÏÈÚÙφ˙È˙Ïȉ˜‰†˙ÂÏÈÚÙ‰†ÔÓ Æ˙È˙ÁÙ˘Ó‰ וכברלמחרתחגפורים-ללאהפוגהומנוחהכלשהם מעבודותההכנהוההשתתפותבחגיגותהכלליותוהפרטיות מתחילותהכנותקדחתניותלחגהפסח. מבוקרעדלילה,הכלרוחשוהומה:בבתים,בחצרות, ∏≥ כאמורלעיל,רעשוהמולהמכלעברובכלפינה.בעלי מקצועותמיוחדים)ראהלהלן(מכריזיםבקולמסולסל עלשירותםוישמימהםשהיהמוסיףלסלסוליקריאותיו גםפעמון.מוכריהפירותוהירקותעלהחמורוהחלבן יחדעםהעיזיםשלו-כיחלבקנוישירותמעטיניהעזים שהיוהולכיםיחדעםהחלבן.בקיצור":שמחהרבה, שמחהרבה,אביבהגיעפסחבא". ∫Ì˙¯˘Î‰Â†ÌÈÏΉ†˙Ή זהומוצרדק,שטוחועגולבקוטרשלכ50-ס"מ)!( בערך,טעיםלאכילה,יבשב"נגיסותרועשות")ביארמש( וגםבבישולימצהשונים. ברחובותובשווקים-אחריככלותהכל"הזמןקצר והמלאכותמרובות":נקיוןהביתותכולתו,נקיוןהחצר והכשרתהמטבח)ראהתיאורהמטבחב"מכאןומשאם" גליוןמס'2עמוד(45הוצאתהכליםוהסכו"מהמיוחדים לחגהפסחממקוםאחסונם)מאזהחגבשנהשעברה( והכנתם-הכשרתםלחג.תכנוןצרכיהביגודוההנעלה לכלבניהמשפחה)תפירהידניתלבנותוקניהלבנים( וקדחתהקניותשלמצרכיהמזון-היחודייםלכלימיהחג. לכלמשפחהיהודית)ללאקשרעםמצבההכלכלי( היומערכותכליםוסכו"ממיוחדיםלשימושבלעדי בימיהפסח.עםתוםהחג,היומנקיםאותם, אורזיםאותםומאחסניםאותם-אחרכבוד- במקוםקבועומיוחדבמרתף)ה"אבו"(שהיה המזווה המשפחתי .ולקראת החג הקרב ובא מוציאיםאותםממקוםאיחסונםומכיניםאותם לשימוש ולמלא תפקידם לחג. סירי הנחושת וכלי הנחושת האחרים,קומקוםהקפהוכו'זכו לטיפולםשלבעלימקצועמיוחדים. ה"מבאייד" -המלבין) ,ראה ציור בעמוד(51אשרהיהבאומצפהאתכלי הנחושתבציפוידקמאודשלאבץמבריק)כךמדישנה בשנה(.ציפויזההיה,גםעניןשלניקוימושלםלהכשרת הכליוגםליופיו).ראהציוריושלהצייראברהםשהם )שמי(עמוד(51 והסתובב ברובע עוד בעל מקצוע עונתי אחד והוא ה"מנאג'ד"-המרפד),ראהציורעמוד(51שיחודוהיה בכךשהואחידש-למעשהאתמילויהצמרשלכלי המיטה,השמיכותוהכריותעלמנתלארזםולאחסנם בימיהקיץ. והיהגם",אלמג'אלך"-משחיזהסכינים),ראהציור בעמוד(51שהיהעוברועלגבוהמכשירהמיוחדלהשחזה וכמוהאחריםמכריזבקולעלנוכחותו.עקרותהבית היויוצאותאליווסכיניהןבידיהןכדילהשחיזם.בכך משיגיםשלושמטרות:ההשחזהמסירהכלחששחמץ, הסכיןנקיהוגםמושחזתונוחיותרלעבודבהבהכנות הבישולהמרובות. ®‰˘Â‚„†ßÙ©†¯ÙÒ‰ ובלנשכחאתהספרים)ראהציורבעמוד(51שבימים אלה ידיהם מלאות עבודה לספר ולגלח את הבנים והגבריםתספורותחגיגיות).נשיםנהגולטפלבשערן בעצמן-בבית-ולאהלכולמספרות(. נצייןכיהספרהואבעלהמקצועהיחידימביןהנ"לשהיה נייחוכליוקבועיםבמקומםבמספרתווכיכלהאחרים היוניידיםונשאואתמכשיריהם-שהיוגםכבדיםוגם מגושמים-עלכתפיהםונתנואתהשרותבחצר הביתאובסמוךאליוברחוב. ·∫‰Ïډ†„Â‚È ומהגדולההיתההשמחהכאשרנפלהבחלקם-של הילדים-הזכותשיקנולהםבגדאונעלייםחדשים.עד כדיכךשמרובשמחהכאשרכברהיובחנותהנעליים שאףעלפישהנעלהיתהגדולהאוקטנהעלמידתרגלו, היההילדמניעבראשושאכןזהמתאיםלווזהבכלללא לוחץ...גםאםזהלחץובלבדשיקנולונעליםחדשות. שחסוחלילהלאיחמיץאתהקניה. גםקדחתהקניותתופסתלהמקוםנכבדבהכנותלחג הפסח.החלמקנייתטלה,עגל,אועופראייליםועופות, קנייתבדים,ביגודוהנעלה)כאמורלעיל(ועדלאחרוןפרטי מצרכיהמזוןהדרושיםלכבודהחג.כמובןכלמשפחה ויכולתההכלכלית)וכאמורלעתיםגםמעברלזה(.אלה שעסקובגידולטלה,אועופראיילים,ועופותעשוזאת כמובן,בצורהמבוקרת)לרובבחצרהבית(מיוםהוולדם ועדשחיטתם.תוךדאגהקפדניתשיואבסו"באוכלכשר" )כיחלילהמהאכילםשעורהאוכלדברחמץאחר(.הבנוי מחיטהועשבטרישזהרקעתהצמחעםתחילתהאביב. לפעמים,משפחהאחתאושתימשפחותהיוקונות במשותףכבשאחדאוטלהאחד.בדרךכללהילדים היואלהשטיפלובהםוהאכילואותם.בערבהחג השוחט היה שוחט .הנשים הכינו מהבשר את המטעמיםובעיקרשמרועלהזרועלקערתליל הסדר. קנייתפירותוירקותנעשתהעלפירובמרוכלים שעברו ברובע )בדרך כלל היו אלה מיומניםומוכריםשאפשרלסמוך עליהם(אואצלהירקןהיהודי)לפי מיטבזכרוניהיושנייםכאלה(מעט מאודפנולשווקיםמחמתהחמץ. ¯∫ʯ‡†˙˘ÈÎ ענייניביגודוהנעלההםפולחןבפניעצמו.יותר משהיופולחןהיוובעיהרציניתשדרשהפתרוןכלל משפחתי ,בהיותה נוגסת חלק נכבד מתקציב המשפחה,יהיהמצבההכלכליאשריהיה.אחרי ככלות הכל מדובר -בדרך כלל - במשפחותגדולותמרובותילדים. לפתרון מצוקה זו נהגו בנוהג המקובלשלהעברתבגדיםוגם נעלייםמןהגדוליםלקטניםמהם. כךיצאשכאשרהיהצורךממשי ברכישתביגודאונעלייםחדשים היומרוכזיםבערביחגפסחאוראש השנה)אלתטעולאבשניהם(.לפיכךהילדיםהגדולים במשפחה-יצאונשכריםמהסדרזה-בעודהקטנים היו חייבים להסתפק במה שנותר מהגדולים מהם. ˙ÂȘ‰ אוליאנצלהזדמנותזאתלהזכירנוהג)לאודווקאקשור לחג(שלאפגשתיבשוםמקוםושהיהנהוגבמספרות ברובעהיהודיבדמשקוהואמתןשרותיספרותעלבסיס שלתשלוםחדשי)מעיןמנוי(שתמורתו,הלקוחיכולהיה, להכנסמתישיחפוץולקבלשרותיתספורתוגילוחללא הגבלה. לשמלותלחגמעשהידיאימןכיזאתלדעת,שכלאם ובתלמדווידעואתמלאכותהתפירה,הסריגה,האריגה והריקמה.ובכלמלאכותאלהסיפקוהמשפחותאת צרכיהןבעצמן-.האמהותבעזרתןהפעילהשלבנותיהן. האורז-אחדממרכיביהמזוןהעיקרייםבחגהפסח.לאחר קנייתהכמותהנדרשתלמשפחהמתחילההכנתועלידי בירורידניקפדנישלהגרגיריםאחדאחדשחסוחלילה לאיסתנן"גוףזר",דברחמץ,אוקטניהשאינםאורז ויפגמובכשרותו.חלקמהכמותהיוטוחניםעדדק)כמו קמחסולת(להכנתהקובתרז ביוםבהירושמשאביביתמחממתיכולתהלראותבחצר הביתיושבותהנשיםעלדרגש,עלברכיהן"צנייה"מגש נחושתשבתוכוגרגריםובוררותאותןכדבעי-אחדאחד -תוך כדי שיחת רכילות טיפוסית או שירה. הכנתהתבליניםהכשריםלפסחהיתהפרקנכבדומיוחד בהכנות לחג -והיו מעשה ידיהן של הנשים. חלקןשלהבנותהיהשפירקצתיותר.כיהןהיוזוכות בשוקקנואתהגרגירים:פלפלאנגלישחור,בהאר,ציפורן, אנייודעשלילדים"הזוכים"היתהזואמנםשמחהגדולה, אבל,לאמאהדמשקאיתהיהזהמצבשלעצבגדולכי זההוכיחאתחוסריכולתההכלכליתלספקאתכלצרכי ילדיה. ∫ÌÈÈÏ·˙‰†˙Ή ≥π אךטבעיהדברשבהכנסךלאחתהחצרותב"חארתאל יהוד"בימיההכנותלחגובאותויוםללאתכנוןמוקדם ממשבמקרה,יושבותשתיםשלושנשיםבחצרוטוחנות בקצב את תבליניהן תוך כדי שירה .בנוסף לצלילי ה"האואנים"הערביםלאוזןוהריחותהחריפיםהנודפים מעצם הטחינה -מגרים את האף -חוויה חוויה. ÏÂ˘È·‰ אביהמשפחההיהעורךאתכלהקניות לפי תכנונה של האם .ומלאכת הבישולהיתהעלהאםובנותיה. כלהכבודההזאתלאחרשהיאמטופלתבנקיוןמרבי. מאוחסנתכנדרשעדלבואהחג. מלאכתהבישוללחגהפסחהיתה קשה במיוחד :להכין מטעמים ותבשיליםחגיגייםלשנילילותסדר רצופים.וקשההמלאכהשבעתייםאם החגהראשוןנופלבסוףשבועונוסףללילותהסדר נוסףעודשבת. אבלהכלהתקבלונעשהבשמחה,ברצוןובאהבהרבים. מספרימיםלפניהחגמגיעתורהכנתהחרוסת.הישרו צימוקיםשחוריםבמים,בישלואותםוהכינומהםאת החרוסת.העבודההיתהקשהכיהיתהכרוכהבסילוק הגרעיניםמכלצימוקוצימוקוקילוףהזגים)הקליפות( מכלאחד. החרוסתשימשהלמשךכלהחגגםכממרחעלהמצה. אתמיבישולהצימוקיםסיננו,מולאובבקבוקיםושימשו משקהלארבעהכוסותשללילהסדרלאלהשלארצו אולאיכלולשתותייןולילדים).מחליפוהיום"כאן" בארץהואהתירוששאנוקוניםלילדינו(. ∞¥ והיהגםהלארנז'-גםכןממתקהעשוימקליפותפרי הדר-החושחש.אותוהכינובאותואופןהכנהושימש לאותהמטרה. וככלשקרבהחגמתחיליםבהכנותלבישול.לאהיו מתכוניםכתובים,לאהתלבטועלכמויות)הכלהובא "עלאח'יר"(ללאכמהגרםמלחוללאכמהתבלינים. הכלהיהספונטניואינטואיטיבי-כאילומולד- והכלזרםבטבעיותכילמעשהמלאכתהבישול וכלמלאכותהביתהאחרותהיועוברותמאם לבתמדורלדור. כל אלה עוברים בדיקה וברור קפדניים.לאחרמכןהבוטנים, השקדיםעובריםקליה,אתאגוזי המלךמקלפיםואתפוליהקפה קולים וטוחנים .ואת הצימוקים מבשלים. ∫˙Ò¯Á‰†˙Ή בימיתשריהיובדמשקפירותהדומיםלפומלותגדולות בשםכבאד)ובהעדראתרוגיםהשתמשובהם(.לפירות אלההיתהקליפהבשרניתמרה.אותההיומשריםבמים ומחליפיםאותםכליוםעדשהמרירותנעלמה.סוחטים ומבשליםאותםעםסוכר.מאחסניםאת"הקליפות המסוכרות"בצנצנותואוטמיםאותםהיטבושומריםעד לחגהפסח.ממתקזהמהווהכיבוד-מסורתיבזמן "הזיארה"אצלקרוביםוחבריםביוםהחגאחריהתפילה בביתהכנסת. שלאיקלהדברבעיניכם-רכישתפיצוחיםופולי קפהגםכןהיוומבצעבפניעצמו)שלאכמו "כאן"אנוכברמורגליםלקנותהכלמוכן,קלוי, מקולף,טחוןומוכןלאכילה"שאם"היהכמובן אחרתכפישיובהרלהלן(.מהרוכשים?בוטנים בקליפתם,שקדיםבקליפתםושקדיםקלופים,אגוזי מלךבקליפתם,אגוזיבונדוק,גרעינידלעתלבנים ופוליקפה.כמו-כןקנוצימוקיםשחוריםלהכנת חרוסת. ¯®˙Ò¯ÁÏ©†ÌȘÂÓȈ†¨¢ÌÈÁˆÈÙ¢†˙˘ÈÎ ∫‰Ù˜†ÈÏÂÙ מקלותקינמון,ג'וזתאטיב,וגבישימלחגדולים.הללו היוקודםכלעובריםברורקפדני"מחששחמץ"ואחר-כך טוחניםאותםב"-אלהאואן"זהומכתשנחושתיצוקה ועלינחושתכבדים.לכלכלישכזההיתהצורהשונה וגודלשונהוכדרךהטבעיוצאשכלאחדמיצרצליל שונהבזמןהטחינה. ¢ßʯ‡Ï‰¢Â†„‡·Î¢‰†˜Â˙Ó†„·ÈΆ˙Ή מהבישלוומהאכלובחגהפסחעלכךבמדור"מאכלים ומטעמים מבית אמא" המורחב) .עמודים (45-50 חגיםומועדים ‡˙¯Èȷ†˜˘Ó„†È„‰Èφ˙ˆӉ†˙ÈÈÙ עפ"יראיוןעםמצליחלוז*( ראייןוערך:משהשמר ‡‰ÈÁËφ‰˙Ή†‰ËÈÁ‰†˙˘Èί†Æ אתהחיטההיושוקליםביחידותשל"אלמד"זהוכלי פחשתכולתוהמלאהשוותערךל22-ק"גחיטים. מכניסיםלשקיםמיוחדים,נקייםומביאיםאותםלמחסן מיוחדבמתחם"כיתאבאלג'דיד"שםהיתה-בקרבת מקום-גםטחנתהקמח. המאפיהששימשהלאפייתמצותהיתהברחבהשל"תלת אלפרן".בכלשנהלקראתפתיחתההיומכיניםומכשירים אותה-תרתימשמע-למטרהזו. כדילהפעילולהשתמשבתנורשעמדללאשימושמאז השנה שעברה -צריך להכשירו באופן מיוחד: ·‰ËÈÁ‰†¯Â¯·†Æ „‰ÈÙ‡Ó‰†˙¯˘Î‰†Æ כחודשייםלפניהחגמתחיליםלפנותלאיכריהכפרים ספקיהחיטההמוכריםכמהימניםושישלהםקשרקבוע רבשניםעםמוסדותהקהילההיהודית.איכריםאלהנהגולשמורליהודיםאתהחיטהמעתהקציר,בהשגחה קפדניתעדלקראתחגהפסח. תורה")כיתאבאלג'דיד(.היאשימשהלטחינתהחיטה לקמחכשרעבורהכנתהמצותבלבד.טחנהזוהיתה בפעולהמלאהבמשךכחודשאחדבשנהולאחרמכן, יסגרואותה,עדלשנההבאה. מספרנשים)בשניםהאחרונותעשוזאתבדואיות(שישבו מסביבלמגשגדול)סנייה(בקוטרשלמעלמטראחד. באמצעות שמים ערמה גדולה של חיטה ,כל אישה מושכתמעטגרגיריםלכווןשלהובוררתמהםאבנים, גרגיריםזרים.החיטההנקיהנאספתשובלשקנקישנלקח אחר-כךלמחסןמיוחדב"אלכיתאב". משהובאההחיטההמבוררת/הנקיהלמחסן"אלכיתאב" קייםאיסורחמורביותרלהוציאמשםולוחופןאחדשלא למטרתטחינתהקמחואפייתמצותישירותמשםלטחנה. קבלןאפייתהמצותהיהמתחייבבשבועהכילאיתן להוציאולוגרגיראחד-ואפילויהיהזהחו"חלמטרות רפואיותומתחייבלהובילאתהחיטהמןהמחסןלטחנה בתואיקבוע.ולכלזההיהצריךלקבועשומרמיוחד שיקפיד"קלהכבחמורה". ‚ÁÓ˜‰†˙Á蠮 לטחינתהקמחהיתהטחנהמיוחדתבביתהספר"תלמוד *(מצליחלוז,היה-יחדעםאביו-מקבלניעשייתהמצות בדמשק.הואעצמוהיהגםמנהלעבודהבמאפיה היודוחפיםלתוךהתנור3-4טוןקרשיעץ.מעלים אותםבאש,ליצירתחוםרבלחימוםהתנור)כלאבניו(, אחדהרבניםהיהבאעםהסכיןהמיוחדתלחיתוךהבצק, נותןמכהחזקהב"אבןהכניסה"לתנור-שהיאחמה מאוד.אםכתוצאהממכהזויצאוניצוצות-התנורכשר. ומוכןלקבלאתהבצקלאפייתהמצות.אםלאיצאו ניצוצותממכהזו,ישצורךלהמשיךולחמםאתאבני התנור-ולחזורעלהפעולההזאתעדשיצאוניצוצות. )מספריםשמשריפתכמותכזאתגדולהשלעצים,היה ¥± יוצאמארובותהמאפיהעשןשחורסמיך.הנשיםבסביבה היוצועקות"שחוארתוליאלכאסיל")).השחרתםליאת הכביסה(. שני"שממשיךלרדדולפתוחאתהבצקלעוד8ס"מ. ממנובצקהמצהעוברל"שלישי"שפותחלעוד8ס"מ וממנול"רביעי"שמרדדופותחאתהבצקעדלקוטר הדרוש .כ 50 -ס"מ בערך ומעבירו הלאה. לבאשדף-זוהיהתחנההאחרונהשלהבצקלפניהתנור. תפקידול"הנדס"אתככרהבצק,לוודאשהיאעגולה כיאותוקצותיהיפיםוצורתהנאה. ˙ˆӉ†˙Ή†Æ‰ כלבוקרלפניתחילתהעבודה,היוכלהנוכחיםחייבים לעמודולברךעלהחלה).לוקחיםכדורבצקקטןמברכים וזורקיםאותולתוךהאש(.שריםשירהמעלותומזמורים אחריםולאחרמכןפוניםלעבודתם. כלאחדמ"בעליהתפקידים"תופסאתמקומו)בשני טורים(כאשרלפניכלאחדלוחשישומערוךבידו. "בעליהתפקידים"היו: פועלמיוחדממונהעלהבאתהקמחממקוםאחסונו המרוחקמהמאפיה.כיכללברזלהואשחייבתלהיות הפרדהמוחלטת-במרחקניכר-ביןאחסנתהקמח הכשרלביןהמאפיהעצמה. בדרךכללה"ראייס"מוציאכ20-25-ככרותמצה בבתאחת. ÈÏÏÎ "העג'אן"מ-וחאכףובכךקוראלאחדהפועליםלהגיש לו"שיעור"קמח,אותוהואשופךלתוך"לאגאן"שהוא קערהמיוחדתללישתהבצק. יצוייןכיכלתהליךאפייתהמצותממסירתה"שיעור" ל"עג'אן"ועדלהגיעולפתחהתנורלידיה"ראייס"חייב להיות מהיר ויימשך לא יותר מח"י ) (18דקות. )"שיעור"הואמנתקמחשוותערךל1,250-גרםליצירת 12מצותעגולותשוותמשקל(. עלכןמוצעלקוראיםתהליךזה,שכדילחושאתאוירת העבודהבמאפיהלקרואאתכלהקטעבמהירותללא פיסוקוניקוד. אחריובאהאישעםהמים"מעביאלמאי".אלההם מיםמיוחדים"שלנו"הואמביאכמותקבועהומדוייקת הדרושהל"שיעור"אחדשלקמח.הכמותהנמדדתבכלי מפחועודשניחופניידיים)קלהוזוריין(שופךאתהמים לתוך"הלאגאן"ומתחילהלישתהבצק. מ"העג'אן"עוברהבצקל"גילגאל"שחובטבוודופק אותועםמוטמיוחדמעץשקצהומצופהבמתכתאל חלדמיוחדתשנקראת"תותייה".פעולהזונעשיתכדי לוודאשלאנשארבבצקכלבועתאוירולוהזעירהביותר. מ"הגילגאל" עוברת תערובת הבצק ל"אל מטואה" שמתחילללושאתהבצקבידיו. ממנועוברהבצקל"חשואה"שמתחיללרדדאתהבצק עדדוקומעבירול"אלמאטע"שחותךאותול12-צורות עגולותשוותומדויקותשמהםמייצרים12ככרותמצה, לכלמנתהבצק).שהתחילהכזכורמ1250-גרםקמח(. מ"אלמאטע"עובריםהככרותהללול"כאסירים"לפתיחת הבצקעםהמערוכים).השובאק(. ה"כאסירהראשון"פותחאתהככרעםהמערוךלעיגול ראשוןשקוטרוכ20-ס"מ.ממנועוברהבצקל"כאסיר ≤¥ ממנועוברהככרישרל"ראייס"שבעזרתהמרדה)הראחא( מכניסאתעגולהבצקלתוךהתנורלאפיה.בראשיתהוא שםאותול4-5-דקותלידהאשהחמהולאחרמכן הואמעביראותולפינהבצדימיןשלהתנורהחם)ללא אש(למשךכ15-דקותנוספות. אחריגמראפייתכלמחזוראחדשל"שיעור"קמח.מנקים אתכלמסלולהעבודהנקיוןיסודיומקפידיםשלאנשאר מהמחזור הקודם ולו חתיכת בצק הקטנטנה ביותר. במשךכלהיוםחייביםהעובדים"בעליהתפקידים"וכל הבאיםבשעריהמאפיהלנקותאתידיהםולעשותאת ציפורניהם)לנקותולגזוז(. עלכלהתהליךממחסןהחיטהועדלמדפיהמוצרהמוגמר שומריםבדרךכללשנירבנים,שדואגיםשהכליתנהל כשורהוכהלכה-תרתימשמע.דיוקבכמויותהקמח, בכמויותהמים,נקיוןקוהייצורמכלפירורבצק)ולו הקטן ביותר( עמידה בלוח הזמנים הקפדני .ובעיקר הקפדהעלהנקיוןהכללישלהקמח,המיםהכליםוהנקיון האישישלהעובדים. העובדיםשכאמוריושביםבשניטוריםבמאפיהעוסקים במלאכתםבמיומנות,במסירותובדייקנות-ללאהסחת הדעת-תוךכדישירהקיצביתשלשיריםומזמורים ובאוירהחגיגית. לבסוףיצוייןשמאפייתהמצותבדמשקסיפקהמצותגם ליהודיביירות. חגיםומועדים "מהנשתנההלילההזהמכלהלילות" ¯„Ò‰†ÏÈÏ אכן,שונההחגוהלילההזהמכלהחגיםוהלילות.שכןכדילקיימוכהלכתו,נדרשיםמשאביםרבים והכנותמרובותשכולםמנותביםלקיומםשלשנילילותהסדר,המהויםאתמרכזיותושלהחג.זאת ועוד,שכנהוגבעדותישראל"שאם"בגולהחוגגיםאתלילהסדרפעמיים. מאת:משהשמרואברהםחסון ולכן",אולי"לאהיואצלם"שאם"הויכוחיםהנהוגים "כאן"אצלנו"-אצלמינחוגהשנהאתלילהסדראצל הורייאואצלהוריך?""שאם"בדמשק,נהגולהיותערב אחדאצלמשפחהאחתובערבהשניאצלהמשפחה האחרת...וזההמתכוןשבחגהזהבאהלידיביטויאחדותה שלהמשפחההמורחבתבכלהמובניםהמשפחתיים, החברתיים)עזרההדדית(והדתיים.כיזהוהשבוע-האחד מביןחמישיםושניםהשבועותבשנהשבונפגשתהמשפחהכולהויחדיוחוגגיםאתהחג. ··˙È ·˙ÒΉ†˙È כלההכנותהושלמו,המאכליםמוכנים,בניהמשפחה רחוציםולבושיםבגדיחג"ומתכונניםללכתלביתהכנסת. לאלפנישאבאהכיןאתהשולחןוערךאת"הקערה" כהלכה.תוךשהואשרומזמראתנוסחתסדרהחומרים על"הקערה"זרועחסהבימין,ביצהכרפסבשמאל, מרורבמרכז,מצהמלמעלהוחזרתלמטה).ישכמובן ששמו חסה( .הבית מוכן פוסעים לבית הכנסת. ˙È··†·Â˘Â אחריהתפילהשביםהביתה.החדרמוארבאורגדול יותרמבכלימותהשנה)עדכמהשהדברכמובןאפשרי( כילאלכולםהיהחשמל.ומישלאהיהלוחשמלהיה מאיראתהחדרבמנורותנפטאובמנורותלוקסנוספות המיוחדותבאורן.ניגשיםל"זקןהנוכחים")אבא,אוסבא אוסבארבא(ונושקיםאתידוומקבליםאתברכותיו, כלאחדלפייחוליו. אוירתקודשוחגיגיותשוריםבכלהבית.כאשרכולם מסוביםמתחיליםבקריאתההגדה. אחרישהתאספוכלהמשפחהוהמוזמנים,מסביםלשולחן הסדר.הגבריםישוביםלידהשולחןוהנשיםמסביב, מתחיליםב"הגדה". היוגםכאלהשהקפידועל"כולנומסובין".הסבהפירושה השענותהצדהשמאלישלהגוףעלכריתאוכסת.וכך היויושביםנמוךמאודעלמזרון,מכוסהבבדיפה,עליו מפוזריםכריםוכסתות.באמצעשולחןנמוךמאולתר ועליוהיושמיםאתהקערה)ובתוכה:החרוסת,המצה, המרור,הכרפס,הביצהוהחסה(ומסביבהכוסותהיין וההגדותלכלאחדמהמסובין. וכאשרהיומגיעיםל"שולחןעורך"היוקמיםומתיישבים סביב שולחן נורמלי למצוות הסעודה החגיגית. ˜„˘ לאחרשעבר)גםהוא(נקיוןפסחיסודיוהכלהיהמסודר ומוכןלתפילותהחג.היהגםמואריותרמכלימותהשנה, תפילתערביתהיתהחגיגיתבמיוחד.וכןקריאתה"הלל השלם")בלילפסחהואהלילההיחידיבכלהשנהשבו קוראים"הללשלם"עםמנגינהיפהומצברוחמרומם. בלילהסדר,במיוחד,היומקפידיםבכבודםשלהמבוגרים ובעליהבית.בראשהשולחןומנהלהסדרוההגדההיה תמידניתןהכבודל"זקןהנוכחים"לעומתזאתבקידוש אושכיבדואת"בעלהבית""סאחבאלבית"אושכיבדו אותוכראשוןהלוגמיםמכוסהקידוש. קורא ראש השולחן בקול .ממלאים כוסות ביין .כל הנוכחיםגברים,נשיםוטף,עומדיםעלרגליהם,כיסוי ראשחגיגילראשם;לגבריםתרבושאדוםעםגדילשחור, לילדיםכיפותלבנותולראשיהנשיםשביסמשילבןאו צבעוני,רקום)מעשהידיהן(. ≥¥ ıÁ¯Â ÒٯΠקוראשובבקולראשהשולחן.עיניהכלנשואיםבמתח עלמייפולהשנההתפקידשלהבאתכדהמיםוהקערה לנטילתידיים.בדרךכללהיומטיליםמטלהזועלאחת הנערותהצעירות)לקולקינטורםשלהיתר(והיושהטילו זאתעלאחדהנערים).עלפירובהדברנעשהבלי התלהבותיתרה(. לאחרנטילתידיים)ראשונהללאברכה(מחלקיםלכולם עליכרפסשטבלואותובמימלחאובלימוןומברכים ....בוראפריהאדמה". ˘Í¯ÂÚ†ÔÁÏ ˆÔÂÙ ¥¥ כולםמצפיםבקוצררוחלהגיעלכורךה"ליאמהכבירה" בהכורכיםיחדיועלמצעשלעלהחסה,חתיכתמצה, חתיכתמרורוכףחרוסת".מנה"זוהיוצריכיםלדחוף בבתאחתלפהתוךקריאות"חישו""חישו".פעולהזו באהלסמלאתחובתנולהיותלעםאחדומאוחד.למרות הסבל)המרור(השבר)המצה(והמתוק)החרוסת(.בזכות אחדותנונגאלנוממצריםובזכותהאחדותנשובונגאל. ·¯Í בשלבזהעושיםהפסקהמהגדתההגדהופוניםלסעוד לבנומןהמטעמיםוהמאכליםהמיוחדיםללילהסדר. בתוםהארוחההמלאהוהדשנהמוסיפיםעודחתיכת מצה ,חתיכת ביצה ,וחתיכת זרוע כאפיקומן. ברכתהמזון. Ïω הלל,פיוטיםומזמורים,שירהשירים,חדגדיאבארמית. ואחדמייודעבעבריתובערבית.אללההו,אללההולא אילהאללההומןיעלםומןידריאללהרבאלמוג'לי... בקולרםבהתלהבותובקצב. ‰ˆ¯ כאן,יריםלמעלהאתהחלקהקטןשלהמצההמוצנעבין שתיהמצותויתחילובקריאתההגדההאלחמאעניא.... וכךהיועובריםקטעקטע,כלאחדמהמסוביםקורא לפיתורובקטעיםכמו"עבדיםהיינו""...וב"כנגדארבעה בנים"...היומסמניםמיהחכם,מיהרשע,מיהתם,ומי שאינויודעלשאול"...היוכולםעוניםוחוזריםבמקהלה. והשמחהרבה. „È‚Ó מכהבידועלהמצהבאומרווכךחצהמשהאתהים... חותךאתהמצההאמצעיתלשניחלקיםלאשווים)שני שלישושליש(אתהחלקהקטן,יצניעביןשתיהמצות השלמותואתהחלקהגדולישיםבתוךמפיתמשירקומה. צורראותוכמוצרורנוודיםשםאותועלכתפוואומר "ובני ישראל עשו כדבר משה" ,משארותם צרורות בשמלותםעלשכמם".וכולםשואליםאותובמקהלה "מןוייןג'אייה"מהיכןאתה?והואעונה":ממצרים". "ולאויין ראייח"? ולאן אתה הולך? והוא היה עונה: "לירושלים".וכולםהיועונים"כןיהירצון,בעגלהובזמן קריב.והצרורהיהעוברמאחדלשני)לכלהנוכחים( קטניםוגדולים.כלאחדותשובותיושלו.היוגםתשובות היתוליות,הולךלאמריקה,הולךלארץ-ישראלוכו'.לבסוף ראש השולחן לוקח את הצרור ואומר "מנאחוד אל אפיקומןומןחטוענדואחדאמין")ניקחאתהאפיקומן ונשמוראותואצלאחדנאמן(.מנהגגניבתהאפיקומןלא היהנהוגבדמשק. שניהילדיםהקטנים)הנמצאיםבערבזה(יאמרובגאווהרבה ובניגוןמתאיםאתמהנשתנה...וכלהנוכחיםעוניםלהם הלילההזההלילההזה)"...כמובןבעבריתובערבית(.לרגע הזהייחלוחודשיםמאזהחלוללמודבעל-פהאתהקטע. ¢Ì˙¯‡˘Ó¢Â†ıÁÈ ‰˙˘†‰Ó מקדשעלהיין,כולםעונים"אמן"במקומותהמתאימים. בסיומומברכיםאישאתרעהו)גבריםונשים(,בברכות אישיותוברכותהיתוליותשונותלשמחתכולם".כולסינה ואינתהסאלם""סינתאלג'אייהתכוניערוסה""עבאל ענדכםצאבי"וכו'. )כאןהמקוםלצייןכיבדמשקנהוגהיהלקרואאתההגדה למעשהפעמיים-כלקטעבעבריתותרגומולערבית(. ובתוספתמספרפיוטיםומזמורים(. תם סדר פסח כהלכתו ...לשנה הבאה בירושלים... מאכליםומטעמיםמביתאמא Á·ËÓ‰Ó†ÌÈÓÚËÓ†ÌÈ„ÁÂÈÓ†ÌÈÏÎ‡Ó ÆÁÒÙφ¯˘Î†≠ȇ˜˘Ó„‰ מאת:מואיזמכללתיורותשמר "כאן",היוםהבישולהואמקצועהנלמדבבתיספר. לרשותהמבשליםועקרותהביתעומדיםספרותמקצועית, מכשיריחשמלמשוכללים,גז,קרור,הקפאה,אחסון וכו'(.מלאכתהבישולכרוכההיום,בידעמדוקדקשל כמויות,מידותומשקלות-עדכדימספרגרמיםממש. ˆ‡‡˘‡¯Ó†È¢چ≠†‚Á·†˜¯†ÏÏΆͯ„·†‰˘Ú‰†∫Ë ˘®¢·Êφ‡Ï†˘‡¯Ï†È˘Ú˘ÆÆÆ¢†Í¯·Ï†È„Ω†˘·Î†Ï ¯‚®‰˘¯ÈΩ†˘·Î‰†˙·È˜†˙¯¯ˆÂ†˘·Î‰†ÈÏ Æ®‰˘¯ÈÎχ†Ú·˙†¯‡¯ˆ©†≠†Ê¯Â‡·†ÌȇÏÂÓÓ אבלאז"שאם"בדמשק-בימיםשאנועוסקיםבהם- הבישולוהאפיההיואומנותוידעטבעיים.יסודותהמקצוע כמעטמולדים,כחלקשלמלאכתהקיוםשלאםועברו במשפחה בע"פ מאם לבת במשך הדורות. ÌÈ˘†‰Ó„‡†ÈÁÂÙ˙ӆȢچÏ·ӆ∫‰„ÂÚÓ ÛÂچ‡†¯˘·†ÌÚ†„ÁȆÌÈÏ˘Â·Ó†˙ÂϘ†ÌÈ‚ÂËÓ Æ·Ëȉ†ÌÈÏ·Â˙Ó למעןהאוטנטיותיכתבוהמתכוניםבמדורזהללאלשון מקצועיתוללאכמויותמדויקותכיאםרקמרכיבי המתכון ממש כפי שהועברו מהאם לבנותיה. Ï„‚†ÒٯΆ˘‡¯Ó†È¢چÏ·ӆ∫ÒٯΆ˙„ÂÚÓ ¨¯È¯˘†¯˘·†˙Âȷ˜†ÌÚ†Ï˘Â·Ó†˙Âȷ˜φÍÂ˙Á Æ®‰¯È‚ʆ‰·Â˜©†¢Ê¯†˙·Â˜¢Â כאמור,בדמשקלאעמדולרשותעקרותהביתכלי בישול משוכללים ,אלא בישלו על פתיליות ,או על פרימוסים ,או אפילו על אח פחמים עשוי חימר. „ÁÂÈÓ†È˙ÂÚ†ÈÒ˘ÈÏ„†Ï·ӆ‰ʆ∫®‰ÓÈΩ†ÔȉÓÎ ·˙ÂÚψ†¯Â¯ˆ†ÌÚ†ÔȉÓΆÌÈÏ˘·Ó†ÁÒÙ‰†‚ÁφÆÂÈÓ Æ®Û¯‡Î†Ï‡†˙ÚÏ„†˙¯ˆ©†Ê¯Â‡·†‡ÏÂÓÓ†˘·Î בהעדרמתקניקירוראתכלהקניות:ירקות,פירות,בשר ועופות היו צריכים לבצע סמוך מאוד לערב החג. ÆÏÈÚφÔȉÓΉ†ÂÓΆ∫®˙ÂȯËÙ©†¯ËÙ נוסיףעלכךשמרכיביהבישולהיובעיקרירקותהעונה: )כיהריקטניותלמיניהםהםבחזקתחמץ"בליראהובל ימצא"(לאהיו"שאם"ירקותקפואיםאוירקותחממה כךשאנומוצאיםבביתהיהודיבדמשק,ירקותעונתיים שלתחילתהאביב:פולירוק,אפונהירוקה,שעועית ירוקה,תפוחיאדמהחדשים,כרפס,חסה,שוםירוק, פטרוזיליהוכיו"ב. ¯˘·†ÏÈςӆȢډ†Ï·ӆ‰ʆ∫Ò¯‡Ú†Ï‡†„ÂÊ Â˙‡†ÌÈÎ˙ÂÁ†¯˘‡Î˘†¨‰˘˜†‰ˆÈ·†ÛȘӉ†ÔÂÁË ÆÍÈÁφÌÈÚˆ‰‡¯Óφ‰‡†‡Â‰ ‡ÌÈ˘‚ÂÓ‰†ÌÈÈ‚È‚Á†ÌÈÏ·ӆ̉†ÌȯÁ‡Â†‰Ï ·„¯Æ‚Á‰†ÈÓȷ†¯„Ò‰†˙ÂÏÈÏ·†ÏÏÎ†Í ¥µ עגבניותלאהיובעונהזו,אבלעקרותהביתהדמשקאיות ידעולהתכונןבימיהקיץבהכינןרסקעגבניותמשובח מעשהידיהן-שנשמרבצנצנותזכוכיתאטומותבמרתףהביתעדלבואהחג.הנשיםהיומרסקותאתהעגבניות, פורסותאתהרסקבשכבהדקהבתוךתבניותגדולות, אומשטחיעץ,עלגגהביתכדישהנוזליםיתאדובחום השמשויווצרהרסקהמבוקש. המרכיביםהעיקרייםלתבשיליחגהפסחהיו:הרבהבשר הרבהתפוחיאדמה,הרבהאורז,הרבהירקותהעונהוביצים. התבשיליםהיומתובליםהיטבבתבליניםשהוכנובבית. יחדעםזאתהשתמשובהרבהעשביבישולותיבול:שום ירוק,פטרוזיליה,כוסברה,רשאדחלבי),כיהדמשקאי חלפהעונתו(טרגון)טרח'ון(זעתאראח'דאר,עוג'ה)שקדים ירוקיםבקליפתם(חסה,כרפסוכו'. היות וקצרה היריעה -בגליון זה -מלפרט את כל המתכונים לכל מאכלי ומטעמי החג נסתפק הפעם במספרמתכונים-נבחריםאופייניםוקליםלהכנה.אבל לא לפני שנפרט את מטעמי חג הפסח העיקריים: קבבמצו,קובתרזוקובתמצו כללנושלושהמאכליםאופייניםאלהבפרקאחדכי"המילוי"הוא"התדבילה"משותףלשלושתם. ‡¢ÈÂÏÈÓ‰¢†≠†ß‡†˙¯˘Ù "תדבילה"מילויבסיסימשותףלכלהתבשיליםהנ"ל. החומריםהדרושים: בשרטחוןרצוישלעגל.למישמותראולמישאוהביכול להעשרתהטעםלהוסיףלבשרקוביותשלשומןכבש )לייה(. לכלאלהנקראלהלן"הבשרהטחון".בצליבש,צנובר, ∂¥ מלח,פלפלשחוראנגלי)רצויטחוןבטחינהעצמית(. אופןההכנה: של"המילויהבסיסי".חותכיםאתהבשרלקוביותוטוחנים פעםאחת).אםמערבביםומוסיפיםקוביותשומןכבש רצוילערבבםלפניתחילתהטחינה(.להלןנקראלכלזה "הבשרהטחון". במחבתושמןחםמטגניםאתהבצלעדשיהיהשקוף. מוסיפיםאת"הבשרהטחון"מערבביםיחד.כשהבשר מתחיללהיותבצבעחוםאחידמוסיפיםמלחופלפל שחוראנגלי.עדשהבשרמתרכך.כלזהיקראלהלן "המילוי". ‡ÆÌȯ·Âˆ†ÌÚ†¢ÈÂÏÈÓ‰¢†≠†ß·†˙¯˘Ù הרוציםמילויעםצנוברים,מחמממיםמעטשמןבמחבת קטנהמכניסיםאתהצנוברים-תוךכדיערבובם- למחבתלמשך2-3דקותומוסיפיםאותםלמילוי הבסיסיומערבבים. ‡ÈÁÂÙ˙†ÌÚ†¢ÈÂÏÈÓ‰¢†≠†ß‚†˙¯˘Ù ‡„Æ‰Ó למשפחהמרובתילדים,אולמישלאיכול,אולארוצה לצרוךהרבהבשר,ועלמנתלהפוךתבשילזהלארוחה עיקריתומשביעהמוסיפיםל"מילויהבסיסי"תפוחיאדמה. ‡ÌÈÂÁӈφ¢ÈÂÏÈÓ‰¢†≠†ß„†˙¯˘Ù כאשר"המילוי"שבחרנו-אחתמהאפשרויותהנ"ל- מוכן ניגשים להכנת :המאכל הרצוי מבין השלושה. החומריםהדרושים: מצות",המילוי",מים),להשבחתהתבשילאפשרגם למהולהמיםבייןאדוםחצייבש(אומרקצחמסונן, מלח ,שמן ,שומן כבש -לייה )למי שרוצה ויכול(. אופןההכנה: בקערהגדולהאובתבניתרחבהשמיםמיםוקצתמלח, אומרקצח,בכמותגדולה.אומיםמהוליםבייןמכניסים אתהמצותכדילהרטיבאותםלרגעקט)לאלהשרותם לזמןרב(אתהמצותהרטובותמניחיםאחתעלהשניה, מכסיםבמגבתלמשך15-20דקותעדשהןמתרככות מאליהן. לתוךמחבתגדולה)עםמכסה(להכניסתחילהמעטשמן )אוקוביותשלשומןכבש(. Æ®ÁÒÙ†Ï˘†‰ÈÁË©†‰ÈÏÈʯËÙ†·Ë¯†˙Ή רכיבים: פטרוזיליה,אגוזימלך,שוםירוק,מלח, אופןההכנה: רוחציםהיטבאתהפטרוזיליהה"באדונס",קוצציםאותה דקדק,כותשיםאתהאגוזים,מועכיםאתהשוםהירוק, סוחטיםאתהלימוןמוסיפיםמלחמערבביםהיטב. השני"קובתרז": כללי-קובתרזאפשרלהכיןכמטוגנתאוכמבושלת. ‡∫˙‚ÂËÓ†¢Ê¯†˙·Â˜¢†Æ הראשון–"קבבמצו": חותכיםלקוביותשל6ס"מעל6ס"מבערךאפשר להגישחםאוקרבתוספתרוטבפטרוזיליה).טחינהשל פסח(. המילוילצמחוניםהינופשוטוקלהואמורכברקמתפוחי אדמה,בצל,שמן,מלחופלפלשחוראנגלי,עשויים כמפורטלעילבאפשרותב'ואנומקבליםמילוימיוחד לצמחונים. מכניסיםלתוךהמחבתשכבהאחתהמורכבתבדרךכלל משתישורותשלמצות.מפזריםעליהשכבהשלה"המילוי" ושובשכבהשלמצותושובשכבהשל"המילוי"עד לגובההכלי.כאשרהשכבההאחרונה- העליונההיאשלמצותהסוגרתמעלאתכלהמאכל. עליהמפזריםשובמעטשמןאוקוביותשומןכבש. מכסיםבמכסה,שמיםעלאשנמוכהלמשך45דקות עדשעה),תוךמעקבמדיפעםשלאיתייבשאוישרף(. ואזלהפוךאתהכלמהעליוןלמטה.באםרואיםשהתבשיל יבשמדיאפשרלהוסיףמעטמרקצחאומים.ומחזירים לאשלעוד15-20דקות. מקלפיםאתהתפוחיאדמה,חותכיםלקוביותקטנטנות של1ס"מעל1ס"מ.מחממיםשמןבמחבתגדולה ומטגניםעדשהןמתרככותומקבלותקצוותחוםבהיר. מוסיפיםהכלל"מילויהבסיסי"מערבביםהיטבומקבלים מילוילגירסהזו. כאשרישלנואתהמצותהרטובותו"המילוי"אנומתחילים במלאכת ההכנה של "הקבב מצו" הדמשקאי. המרכיבים: אורז)רצויעגול("המילוי"כפישתוארלעיל.מים,מלח, שמן. אופןההכנה: אתהאורז)המבוררהיטב(רוחצים,משריםמעט,מסננים ופורסיםאותולייבושעלסדיןלבןמיוחד)"שרשאף אביאד"(משהתייבשדיו,טוחניםאתהאורזדקדק, מוסיפיםמים,מעטמלחולשיםעדלקבלת"בצק"אחיד. אםהבצקרךמדיאפשרלהוסיףמעטקמחמצהכדי לעבותו.וכדי שהקובה לא תתפרק בעת הטיגון. ·Æקיימתגםגירסהנוספתשלהכנת"הבצק"לקובת רז.מערבביםאורזטחוןעםבשרטחוןביחסשלקילו אורזוחציקילובשרטחון.מוסיפיםמים,מלחולשיםעד לקבלת"בצק"אחידוכו'וכו'. ∑¥ בסירגדול,מרתיחיםמים,כףשמן,וכףמלח.בעוד המיםרותחיםמכניסיםאתהקובותלמשך10דקות. ישלשמורהיטבשלאיתרככוולאיתפוררו.מוציאים, מסנניםושמיםאותםלהתקרר. בהתקרבזמןההגשהמטגניםאותםבשמןעמוקוחם מאודעדלקבלתצבעחוםבהיר.בעתהטיגוןרצויבעזרת קיסםלחוררחורכדילשחרר"קיטור". את "הקובת רז" המטוגנת אפשר לאכול עם רוטב פטרוזיליה)שתוארלעיל(סלטכרפסאוסלטחסה. ‚∫˙Ï˘Â·Ó†¢Ê¯†˙·Â˜¢†Æ אתהקובותהסגורותמוסיפיםלמרקאולחמודאו לתבשילבזמןהרתיחהזמןקצר10-15דקות,לפני גמרהבישול. אםרוציםלצרף"קובהזגירה"ל"חמוד"אפשרלהוסיפם כעשר דקות לפני גמר הבישול -גם ללא טיגון. ∏¥ המרכיבים: קמחמצה,ביצה"המילוי",כפישמתוארלעיל,שמן, מים,מלחופלפלשחור. אופןההכנה: מהקמח,הביצה,המים,והמלחלשיםבצקאחיד).לפעמים אפשרלהוסיףמעטמהאורזהטחון.זהמוסיףלברק ולחוזק(. משמניםידשמאל,יוצריםכדורעגול,לתוכודוחפיםאת אצבעידימיןליצירתקונוס.לתוכומכניסים"מהמילוי" כפישמתוארלעיל. מטגניםבשמןעמוקוחםמאודעדשמתקבלצבעחום יפה. חמוד אופןההכנה: יוצריםקובותקטנותבאחדמהאופניםמטגניםבשמן עמוקוחםומכניסיםלתוךמרקאותבשילהמתבשלעם הרבהרוטב. מורחיםאתכףידשמאלבשמן,יוצריםכדוריםועם אצבעידימיןיוצריםקונוסחלולעםפיהפתוחהדרכה מכניסיםאת"המילוי")שתוארלעיל(וסוגריםהיטבוצרים צורהשלקובה").ביבעצואלטאבה"(. ∫¢ÂˆÓ†˙·Â˜¢†≠†È˘ÈÏ˘‰ מאכלשהיהמוגשולידותוספתאורזלבן-בדרךכלל כלהשנה-כמאכלליוםששיבצהרים.אבלבחגהפסח הוא תופס מקום נכבד בתפריט החג משום הרכבו המשביע. המרכיבים: תפוחיאדמה,ראשכרפסגדול",כאן"בארץמוסיפים גםגבעוליסלריאמריקאי.שום-המדקדקים"מחשש חמץ",ישתמשובשוםירוקבלבד-כילגביהםשוםיבש הואבחזקתחמץ.לימון,מלח. אפשרגםלהוסיף"קובתרז"קטנות).קובהזגירה(אבל ללאטיגון. להגישוחםאוקרבתוספתאורזלבן. מדיאססלא}עליסלק)מנגולד( ממולאים{ המרכיבים: עליסלקגדוליםטריים,בשרטחון,קמחמצה,ביצה, מלח,פלפלאנגלישחור. אופןההכנה: ‚߇†‰Ò¯È לאחרשמסדריםבסיר,מוסיפיםמיץלימון,מיםומלח ומבשליםעלאשבינונית,למשךכשעה. ‚ß·†‰Ò¯È מכיניםכמובגירסהא'-אתהקציצותמצרפיםלגבעולים ומבשליםללאטיגון.ישירותלתוךהמיםהרותחיםוכןהלאה. עתהנשתמשבעליםשהפרדנובזהירות)מהמתכוןהקודם( להכנתעליסלקממולאיםהנקראים"שאם""סלאמלפוף". המרכיבים: עליסלק,אורז,בשרטחון,מיץלימון,מלימוניםטריים, מלחפלפלשחוראנגלי. אופןההכנה: להכניסכלהעליםלקערהגדולה,לשפוךעליהםמים רותחיםלמשךדקהאושתיים,להוציאלשטוףאותם במיםקריםולסנן. להכיןתערובתשלאורזעםבשרטחון,מלחופלפלשחור אנגלי. לוקחיםעלהסלקומניחיםכשהחלקהמבריקשלוכלפי מטה,שמיםמעטמהתערובתומגלגלים.בסירעםמעט שמןמסדריםאת"המגולגלים"בצפיפות)אפשרגםבשתי קומות(מוסיפיםמיםעםמיץלימוןומלחמכסיםעד גובה"המגולגלים". מבשליםעלאשגבוההעדלרתיחה,מנמיכיםאתהאש ומכביםאותהעדשכלהנוזליםנספגים. פולירוקעםקציצותבשר)פול בקוקלה(. מפרידיםבזהירותאתעליהסלקונשאריםעםהגבעולים, )בעליהסלקנשתמשבהכנתה"מלפוףסלא"(מחלקים אתהגבעוליםלשניםאושלושהחלקים.בסירובומים רותחיםומלח,חולטיםאתהגבעוליםהחתוכיםלמשך 2-3דקות.מוציאיםמסנניםומצננים. מכיניםאתתערובתהמלית-כמולקציצות-מבשר טחוןקמחמצה,ביצה,מלחופלפל. כשכלהנ"למוכן-יוצריםמעיןקציצותבאורךגבעולי הסלק. מכיניםקערהעםביצהטרופהוקערהעםקמחמצה. מורחיםמהביצההטרופהעלגבעוליהסלק,שמיםעליהם את הקציצות ולוחצים חזק ,מקמחים מכל הצדדים ומורידיםלתוךהשמןהחםכאשרצדמליתהבשרכלפי מטה.לאחרמספרדקותהופכיםלעוד2-3דקות מוציאיםומסדריםבתוךהסיר. אופןההכנה: מנקיםהיטבאתראשהכרפסמכלקצוותהגבעולים והשורשיםשבו,שוטפיםאותוהיטב)תוךכדיגירודו(. מקלפיםאתתפוחיהאדמה.מפרידיםמהסלריאתהעלים ונשאריםעםהגבעוליםהעבים.מקלפיםאתהשום. מקצציםאתכלהנ"ללקוביותקטנותבגודלשל2ס"מ על2ס"מ.קוצציםאתהשוםלפרוסות.מערבביםאת הכלמוסיפיםמיםעדלגובה5ס"ממעלהירקות)כאן רצוימיםמינרליםמבקבוקאומברזהסינון(מביאים להרתחהומבשליםעלאשבינונית.מוסיפיםמיץלימון, מלח,וממשיכיםבבישוללעוד15-20דקותעדשיתרככו הירקות. סלקממולא"סלאמלפוף". המרכיבים: פולירוקצעיר,בשרעגלאוכבש,בצל,שום)רצויירוק(, ביצה ,קמח מצה ,שמן ,מלח ,פלפל אנגלי שחור. אופןההכנה: א.הקציצות-נטחןאתהבשרפעםאחת,נוסיףאת הבצלשקצצנודקדק,נטרוףמעליהםאתהביצה,נוסיף קמחמצה,נתבלבמלחופלפלונערבבהיטבאתכל התערובתעדשנקבלעיסהאחידה,ממנהנכיןקציצות. נטגןאתהקציצותבשמןחם,ונשיםבצדלהתקרר. ב.הכנתהפול-לסירובומעטשמןמכניסיםאתהשום הירוקהחתוךלחתיכות.מוסיפיםאתהפולהירוקגרגירים ותרמיליםחתוכיםמערבביםומאדיםל3-4-דקות, מוסיפיםמיםרתוחים,מתבליםבמלחופלפלשחוראנגלי וממשיכיםלבשלעלאשקטנהלמשךכ30-דקות. עתהמכניסיםאתהקציצותהמטוגנותומבשליםעוד15 10דקותנוספות.מכביםאתהאשומשאיריםאתהסירסגור. מגישיםעםאורזלבן. ¥π אפונהירוקהעםקציצות )בזיליה(. ‡)†˙ÙÒ†˙¯˘Ùגירסהישראליתשלרותשמר( אופןההכנה: כמוהפולכמתוארלעיל.אולםבמקוםהפולנשתמש באפונהירוקהוצעירה)גםכאןנוכללהשתמשבקליפות התרמילים( אולם במקום שום נשתמש בבצל. מגישיםעםאורזלבן. המרכיבים: ארטישוקיםצעיריםוטריים,בשרטחון)כבשאועגל( ביצה ,קמח מצה ,שמן ,מלח ,פלפל שחור אנגלי. אופןההכנה: מורידיםמהארטישוקיםאתשכבותהעליםוהשערות ונשאריםעם"הלבבות"אותםמשריםבמיםומיץלימון )כדישלאישחירו(.מכיניםאתתערובתהבשרמבשר טחון,קמחמצה,ביצה,בצלקצוץדק,ויוצריםכדורים בקוטרלבהארטישוק. מוציאיםאתלבבותהארטישוקמהמים,מסננים,מיבשים עלמגבתיבשה/נקיה.מחבריםאתכדורהבשר- שהכינונו-בלחיצהמתונהלארטישוק.מקמחיםמכל הצדדים ,ומכניסים לטיגון במחבת בשמן חם. אתהארטישוקים-הממולאים-המטוגניםמכניסים לתוךסירמוסיפיםמיםעדמעללגובהם,מתבליםבמלח ופלפלשחוראנגליומיץלימוןומבשליםעלאשבינונית למשךכ30-45-דקות. פשטידתכמהין)עג'תכימה(. ארטישוקממולאבשר. ∞µ מסדרים את הארטישוקים -הממולאים -מטוגנים בתבניתאפיה.מוסיפיםמיםומיץלימון,מלחופלפל. מכסיםאתהתבניתבניירכסףומכניסיםלאפיהבתוך תנורחםלמשךכחצישעה.לאחרמכןמורידיםאת הניירכסףוממשיכיםלאפותעלחוםבינונילעודכ15- דקותעדשיתקבלצבעחוםבהיר. המרכיבים: כמהין)כימה(,בצל,ביצים,קמחמצה,מלח,פלפלשחור אנגלי. אופןההכנה: קוצציםאתהבצל,וחותכיםאתהכמהין)משתמשים גם מהשאריות שנשארו מעיצוב הכמהין הגדולים למעודה(,מטגניםאתהבצלהקצוץוכשהואמזהיב מוסיפיםאתהכמהיןהחתוכים,מערבבים,מוסיפים מלחופלפלשחור.ממשיכיםלטגןלעודמספרדקות מניחיםבצדלקירור.מעביריםאתהכמהיןוהבצלהמטוגניםלקערהמוסיפים קמחמצה,ביצים,ומערבבים.אתהתערובתמעבירים למחבתגדולהובהמעטשמןומכסים,מטגניםלאטעד שהתערובתמתחילהלהתקשותולהשחים.הופכיםאת כלהפשטידה,ממשיכיםלטגןעודכ8-10-דקות. ושובהופכיםעלצלחתהגשה. שיטהנוספת: במקוםלטגןבמחבת.ניתןלהכניסלתבניתולאפותבתנור בחוםשל180מעלותעדשישחים.
© Copyright 2024