‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫למפיצים חדשים! קבלו במתנה ספר לבחירתכם‪ ,‬מתוך מארז ספרי הרב זמיר כהן‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לע"נ שלום בן רובינה רבקה | לבריאות וכל הישועות מרים‬
‫בת רחל | לזיווג הגון נועה בת שווקאט שולמית | לע"נ מרסדס‬
‫בת סולטנה | לע"נ מרגלית בת עוואד וזהרה | לרפואה שלמה חיה‬
‫אביגיל בת טלי להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫פרשת תצווה | גליון ‪ | 235‬י"א אדר א' תשע"ו‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫ירושלים ‪16:53‬‬
‫תל אביב ‪17:09‬‬
‫חיפה ‪17:00‬‬
‫באר שבע ‪17:11‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪18:05‬‬
‫‪18:07‬‬
‫‪18:06‬‬
‫‪18:08‬‬
‫‪18:45‬‬
‫‪18:43‬‬
‫‪18:43‬‬
‫‪18:46‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫מי יקום במקום קודשו?‬
‫קל לנו לעשות מעשה טוב באופן חד פעמי‪ ,‬אך מדוע קשה להתמיד בכך?‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫א‬
‫נו נמצאים בעיצומן של פרשיות בניית המשכן‪ .‬והנה‬
‫תמוה הדבר שכאשר הורה הקב״ה למשה רבנו שיבקש‬
‫מישראל לתת תרומת זהב וכסף ושאר חומרים יקרים‪,‬‬
‫אמר לו‪ּ" :‬דַ ּבֵ ר ֶאל ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪ ,‬וְ יִ ְקחּו לִ י ְּת ָ‬
‫רּומה" (שמות כה‪ ,‬ב)‪ ,‬ולא‬
‫הורה לו לפנות אליהם בלשון ציווי‪ .‬ואילו בפרשתנו‪ ,‬כאשר ביקש‬
‫ַאּתה ְּת ַצּוֶ ה ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‬
‫עניין פעוט כמו שמן זית‪ ,‬אמר לו‪" :‬וְ ָ‬
‫וְ יִ ְקחּו ֵאלֶ יָך ֶׁש ֶמן זַ יִ ת זָ ְך"‪.‬‬
‫אלא שיש ללמוד משוני זה‪ ,‬יסוד גדול בנפש האדם‪.‬‬
‫קל לאדם לתת מעצמו באופן חד‪-‬פעמי‪ ,‬אבל מאד קשה‬
‫להתמיד במעשה טוב לאורך זמן‪ .‬לפיכך‪ ,‬למלאכת בניית‬
‫המשכן – שהייתה חד פעמית‪ ,‬די היה בפניה קלה וכבר‬
‫כולם העניקו מרכושם היקר בשמחה‪ .‬מה שאין כן כאן‪,‬‬
‫כאשר נדרשו לתת שמן זית באופן קבוע‪ ,‬הרי שללא ציווי‬
‫חד וברור להתמיד בכך‪ ,‬היו עלולים להתרפות עם הזמן‪,‬‬
‫ולהפסיק לתת‪.‬‬
‫יסוד זה נכון בכל דבר בעבודת ה׳‪ .‬הרבה יותר קל לבן‬
‫תורה לקבל על עצמו באופן חד פעמי שלא לדבר דיבורים בטלים‬
‫בסדרי הלימוד של יום שלם‪ ,‬מלקבל על עצמו שכך יהיה שעה‬
‫אחת בלבד‪ ,‬אך בכל יום‪ .‬כך גם יותר קל למתחזק לקבל על עצמו‬
‫שמירת שבת אחת במלואה‪ ,‬מאשר לקבל על עצמו קבלה שאותה‬
‫ישמור באופן קבוע‪.‬‬
‫אולם גדולתו של האדם נמדדת בקבלות קבועות‪ ,‬ככתוב "מי‬
‫יעלה בהר ה׳ ומי יקום במקום קדשו"‪ ,‬לא די בלעלות – אלא גם‬
‫להישאר שם לאורך זמן‪.‬‬
‫הנה למשל‪ ,‬אמרו חז"ל כי "האדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו"‬
‫(עירובין סה ע״א)‪ .‬וביאר שם רבנו יוסף חיים זצ"ל (בספרו 'בן‬
‫שאל את הרב‬
‫יהוידע')‪ ,‬שהמילים כוס כיס וכעס‪ ,‬פותחות כולן באות כ׳‬
‫ומסתיימות באות ס'‪ ,‬שיחד משמעותן כיסוי‪ ,‬כמו "בכסה ליום‬
‫חגנו"‪ .‬וביאור הדבר הוא‪ ,‬ששלושת אלה מגלים את הטמון‬
‫ומכוסה בלב האדם‪ .‬בכוסו – תחת השפעת היין‪ ,‬האדם מגלה‬
‫בפיו את סודותיו הכמוסים; בכעסו – מגלה וחושף את מידותיו‬
‫אם טובות הן או רעות; ובכיסו ‪ -‬מגלה את זוית הסתכלותו על‬
‫העולם על פי החשוב בעיניו להשקיע בו את ממונו‪ ,‬ואם יודע הוא‬
‫שהעולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא‪.‬‬
‫והנה כל אדם מבקש לשלוט בעצמו והצליח בקבלה‬
‫שקיבל על עצמו‪ .‬אך כיצד יוכל לעמוד בכך בקביעות‪,‬‬
‫להתמיד בקבלתו בבחינת ומי יקום במקום קדשו? הנה‬
‫שתי עצות‪:‬‬
‫א‪ .‬בקריאת שמע אנו אומרים "אשר אנכי מצוך‬
‫היום על לבבך"‪ .‬רמז לנו במילה 'היום' לומר‪ ,‬כי כאשר‬
‫האדם רואה את התורה והמצוות כאילו עליו לקיימם‬
‫רק היום בלבד – הרי שיקיימם כראוי‪ .‬כך בכל יום על‬
‫האדם לחשוב כי הנה היום אקיים את המצוות כהלכה‪,‬‬
‫מבלי לחשוב על הימים הבאים כלל‪ ,‬והרי רק היום זה‬
‫לא קשה‪ .‬וכך יעשה בכל יום‪ ,‬ויצליח‪ .‬ומכאן יעבור לקבלה קבועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יתבונן‪ :‬מה לוקח האדם אתו לעולם האמת? רק תורה‬
‫ומצוות ומעשים טובים‪ .‬המקום שאנו חיים בו נקרא 'עולם'‪,‬‬
‫מלשון העלם‪ .‬הוא מעלים באמצעות החומריות שבו את האמת‬
‫הרוחנית‪ .‬ולכן האדם חי בעולם בתחושה שכאילו הוא יחיה כאן‬
‫לעד ולנצח נצחים‪ ,‬וממילא משקיע את עיקר זמנו בצבירת רכוש‪,‬‬
‫מבלי להפנים כי אמנם עליו להכין לעצמו את הבסיס הנדרש‬
‫לחייו כדי לחיות כאן בעולם‪ ,‬אולם עיקר מטרתו העולם הזה הוא‬
‫להכין צידה לדרך עבור העולם הבא‪ .‬בכוחה של התבוננות במטרה‬
‫זו – להביאו להתמיד בעשיית הישר והטוב‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫בכלעיעתים לתורה‬
‫ת שתחפוץ‬
‫חובפיוה וקבורה‬
‫ם אחד‬
‫‪7‬‬
‫מ‬
‫תח ובריאות‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫כמה פגישות צריך כדי לדעת אם‬
‫בן הזוג מתאים לי?‬
‫בכל אדם יש מעלות וחסרונות‪ .‬בחור‬
‫או בחורה היוצאים לשידוכים מכינים‬
‫לעצמם רשימת דרישות אידיאליות‬
‫לבן או בת הזוג‪ ,‬ולאחר הפגישה‬
‫מנסים לראות אם זה תואם את‬
‫הציפיות‪ .‬לא נכון למשוך את העניין‬
‫זמן רב‪ ,‬ואלו דברים שבין אדם לחברו‬
‫שהם קשים למחילה‪ ,‬וככל שמושכים‬
‫את העניין יותר‪ ,‬הפגיעה גדולה יותר‪.‬‬
‫רציתי לדעת‪ :‬האם מותר לשטוף‬
‫כלים אחרי סעודה שלישית?‬
‫השבת נועדה לאכילה‪ ,‬שתיה ולימוד‬
‫תורה‪ ,‬ולכן אסור להכין משבת ליום‬
‫חול גם דברים שמותר לעשותם‬
‫בשבת‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אסור לרחוץ‬
‫כלים אחרי סעודה שלישית על אף‬
‫שמותר לעשות זאת אחרי סעודה‬
‫ראשונה ושניה‪.‬‬
‫עושים מנוי חודשי‬
‫ונהנים מלחודש ראשון חינם!‬
‫חייגו‪:‬‬
‫לא התחייבות‬
‫‪073-222-1-250‬‬
‫‪ZAMIR CO‬‬
‫‪HE‬‬
‫‪N‬‬
‫מיר כהן‬
‫ראש‬
‫ז בת "היכל מאיר"‬
‫ישי‬
‫שכונת את‬
‫רוג ביתר עלית‬
‫רב‬
‫'נזר כהן' ועוד‬
‫מח"ס שו"ת‬
‫‪ 5‬ביתר עלית‬
‫רח' חתם סופר‬
‫בס"ד‪.‬‬
‫"‪ir‬‬
‫‪h Of "Heic‬‬
‫‪hal Me‬‬
‫‪Rosh Yesh‬‬
‫‪iva‬‬
‫‪Etr‬‬
‫‪Rabbi of the‬‬
‫‪og neighborho‬‬
‫‪Author Re‬‬
‫‪od‬‬
‫‪sponsa "N‬‬
‫‪ezer Cohen‬‬
‫‪Hatam Sofer‬‬
‫‪" book‬‬
‫‪St. 5 Betar‬‬
‫‪Eilit‬‬
‫כ"א שבט תשע"ו‬
‫מלצה‬
‫ה‬
‫ומי"‪ ,‬אשר יזמו‬
‫כת של "מאורות הדף הי וכרכום יחדיו‬
‫פעילות המבור‬
‫בור לימוד יומי‪ ,‬והדפיסוםהלכה‪ ,‬מבוארים‬
‫המליץ על ה‬
‫הנני בזה ל יסודות תורתנו הקדו' ע יומית של משנה ותלמוד וצמו לימוד תורה‬
‫יום‬
‫את‬
‫וכל לקבוע לע‬
‫לקבץ חודשיים‪ ,‬שבתוכם חלוקהופן שכל יהודי י‬
‫בספרים‬
‫באופן נפלא‪ ,‬בא‬
‫ומוסברים היטב שם "ותן חלקנו"‪.‬‬
‫כל יהודי בבואו‬
‫ב‬
‫אום‬
‫קר‬
‫מידי יום‪ ,‬ו‬
‫לות הראשונות ששואלים ובושה יבואו‬
‫לא‪ ,‬א) מובא שאחת השא לתורה?" והלא כמה עלבוןלה‪ ,‬וכמה כבוד‬
‫ובגמ' (שבתדין של מעלה‪" :‬קבעת עתים פוף ומושפל ולהשיב בשלי שעה ולהשיב‬
‫מאושר באותה‬
‫הנאלץ לעמוד כ‬
‫לפני בית‬
‫מח ו‬
‫דם‬
‫ח"ו באותה העת לא לאדם אשר יזכה לעמוד שבלימוד תורת ה'‪.‬‬
‫ואו‬
‫ומו לקחת חלק‬
‫וגדולה ושכר יבכה מידי יום בי‬
‫ליוזמה נפלאה‬
‫בחיוב‪ ,‬כי אכן ז‬
‫בכל דרך‬
‫טרף ללימוד יומי זה‪ ,‬ולסייע בכל אתר ואתר‪.‬‬
‫יעשו כל יהודי‬
‫הצ‬
‫אשר על כן מצוה רבה ל ומהם יראו וכן‬
‫ממקור הברכות‬
‫מון והן במעשה‪,‬‬
‫זו הן במ‬
‫רה הקדו' מידי יום‪ ,‬יתברכו חת מכל יוצאי‬
‫שכל המצטרפים ללימוד התו נהורא מעליא‪ ,‬ויזכו לרוות נתך‪ ,‬ודבק לבנו‬
‫תנה ו‬
‫תור‬
‫צון‬
‫ויהי ר רב טובה וברכה‪ ,‬בריאות איצון בהתחננם "ותן חלקנו ב ולברכה‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫לות לבם לטובה‬
‫פע‬
‫לר‬
‫בשלציהם‪ ,‬ותתקבל תפילתם למילוי כל משא‬
‫חד עם תפילתם‬
‫ח‬
‫במצוותיך"‪ ,‬י‬
‫מאת‪ :‬שלמה תומר‬
‫בברכת התורה‬
‫זמיר כהן‬
‫עיתים לתורה בכל עת שתחפוץ‬
‫"ותן חלקנו" מעניק לכל אדם את היכולת לקבוע עיתים לתורה בכל זמן ובכל מקום שנוח לו ‪-‬‬
‫בבוקר לפני העבודה‪ ,‬בהפסקת צהריים או בהמתנה לרכבת‬
‫מאת‪ :‬שלמה תומר‬
‫ע‬
‫ל הפסוק בישעיהו‪" :‬אני השם בעתה‬
‫אחישנה' אומרים חז"ל כי הגאולה יכולה‬
‫לבוא ב'עתה' – כלומר בזמן ובתאריך‬
‫הקבוע לה מששת ימי בראשית ‪ -‬או שהיא יכולה‬
‫לבוא בבחינת 'אחישנה' – קודם הזמן הקבוע‪ ,‬כמו‬
‫שבני ישראל נגאלו ממצרים לאחר ‪ 210‬שנים במקום‬
‫‪ 400‬השנים שנקבעו להם‪ .‬הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫נהג לומר ש'בעתה' רומז גם על התנאי לבא המשיח‬
‫מוקדם יותר‪" :‬בעתה‪ ,‬פירושו של דבר קבענו עיתים‬
‫לתורה‪...‬אז אם בעתה – אחישנה!"‬
‫כדי לקדם קביעת עיתים לתורה‪ ,‬הוקם מיזם 'ותן‬
‫חלקנו'‪ .‬פרויקט אדיר זה מאפשר לכל יהודי באשר‬
‫הוא‪ ,‬מאברכים ובני ישיבות ועד אנשים העובדים‬
‫לפרנסתם‪ ,‬לקבוע עתים לתורה‪ ,‬בכל מקום ובכל‬
‫זמן‪' .‬ותן חלקנו' הוא סדרה של ספרים ללימוד יומי‪,‬‬
‫מעשיר ומעמיק אשר אורך כ‪ 5-‬דקות ביום‪ .‬ניתן‬
‫ללמוד בו בכל מקום‪ :‬בספה בסלון‪ ,‬בבית הכנסת‪,‬‬
‫באוטובוס‪ ,‬בנסיעה ברכבת‪ ,‬בבית קפה‪ ,‬באירוע‬
‫מסוים ועוד‪.‬‬
‫'ותן חלקנו' בהוצאת 'מאורות הדף היומי' הוא‬
‫המענה ללימוד התורה עבור אנשים אשר מבקשים‬
‫ללמוד תורה אך מרגישים שאין להם זמן לכך‪ .‬הספר‬
‫מחולק לימים‪ ,‬כאשר לימוד התורה של כל יום כולל‬
‫משנה‪ ,‬גמרא והלכה באופן תמציתי ונגיש המאפשר‬
‫ללמוד בו לבד ולקבוע "עתים לתורה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬הספר‬
‫מכיל תוכן אקטואלי ורלוונטי לתקופתנו‪.‬‬
‫הספר‪ ,‬אשר בואר באופן מיוחד ויוצא מן הכלל על‬
‫ידי קבוצת תלמידי חכמים ורבנים חשובים‪ ,‬מעניק‬
‫לקת שלום הבית‬
‫מח של הידברות‬
‫אחרי הלידה‬
‫כל הבית השתנה‪...‬‬
‫האם אנחנו‬
‫באמת מתאימים?‬
‫בנוסף ללימוד היומי של משנה‪ ,‬גמרא והלכה‪ ,‬גם‬
‫שני דברי תורה קצרים לשולחן שבת בתוספת פרשת‬
‫השבוע עם פירוש רש"י ותרגום אונקלוס‪.‬‬
‫לימוד הגמרא בספר הוא לימוד מגוון ומקיף‬
‫החושף את הלומד לצדדים רבים של הסוגיה‪ .‬לימוד‬
‫הגמרא אף מלווה בלימוד מוסר‪ ,‬כאשר בעזרת הערות‬
‫ומפרשים מוסבר הפשט של הגמרא בדרך מוסרית‪ .‬כל‬
‫זה כתוב בשפה בהירה ומובנת‪.‬‬
‫לימוד ההלכה בספר מתייחס להלכות אקטואליות‬
‫הקשורות לאותה התקופה‪ ,‬כך‪ ,‬בשנת השמיטה‬
‫נלמדות הלכות שמיטה‪ ,‬בזמני החגים נלמדות הלכות‬
‫החגים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬היתרון המובהק של הספר בלימוד‬
‫ההלכות הוא היותו תמציתי‪ ,‬קצר וקולע‪.‬‬
‫סיפר אחד הלומדים הקבועים בספרי 'ותו חלקנו'‪:‬‬
‫"ותן חלקנו גרם לי לשנות הרבה דפוסי חיים‪ ,‬הוא‬
‫קירב אותי בהרבה יותר מלימוד תורה‪ .‬זה שותף‬
‫לחיים אשר מעניק ‪ 5-10‬דקות ביום לנשמה‪ .‬כשאני‬
‫קורא את הלימוד היומי בבוקר זה נותן לי הרגשה‬
‫שהתחלתי את היום עם חיוך‪ ,‬הספקתי משהו וצברתי‬
‫עוד כוח תורני וידיעה בתורה‪ ,‬עשיתי נחת רוח לאבא‬
‫שבשמיים"‪.‬‬
‫לומד אחר סיפר הלימוד בספר מעניק לו כיוון‬
‫בצמתים שונים במהלך החיים‪" :‬בהרבה צמתים‬
‫בחיים שלי הלימוד היומי נתן לי רעיון לגבי מה שקרה‬
‫איתי באותה תקופה‪ ,‬והלימוד הזה מעניק לי השראה‬
‫לכל החלטה לחיים"‪.‬‬
‫הספרים בסדרה כבשו את הציבור הכללי‪ ,‬ואנשים‬
‫ידועים רבים נמנים על לומדי 'ותן וחלקנו'‪ :‬ביניהם‬
‫השר לשעבר יעקב נאמן‪ ,‬הזמר יהורם גאון‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הזמר והשחקן המפורסם‪ ,‬גולן אזולאי מספר על‬
‫מנחי שלום בית מנוסים‬
‫יעניקו הנחיה לזוגות‬
‫בנושאים שונים‪:‬‬
‫תקשורת זוגית‪ ,‬נישואים שניים‪,‬‬
‫הדרכה זוגית לבעלי תשובה‪,‬‬
‫מערכת היחסים עם הורי בני הזוג‪,‬‬
‫גישור על פערים בין בני הזוג על רקע דתי ועוד‪...‬‬
‫'ותן חלקנו'‪" :‬לפני המופע‪ ,‬אחרי ההצגה‪ ,‬בין החזרות‬
‫והנסיעות‪ ,‬אני מחפש כמה דקות ללימוד יומי לנשמה‪.‬‬
‫מדובר בספר ייחודי ונוח ללימוד עצמי‬
‫שמחבר אותי לאור התורה‪ ,‬ולשמחה שבלימוד"‪.‬‬
‫איש העסקים‪ ,‬עמוס כהן לומד גם הוא בקביעות‬
‫מתוך 'ותן חלקנו'‪" :‬אני לומד בספר לפעמים בין‬
‫ישיבות‪ ,‬לפעמים אני הולך לכנס משעמם אז אני לומד‬
‫שם‪ .‬פעם בשבוע אני נוסע ברכבת‪ ,‬ואני לוקח אותו‬
‫איתי‪ ,‬מה שהופך את הנסיעה לכיפית ומשמעותית‪.‬‬
‫גם בשבתות יש אפשרות לסגור את השבוע עם‬
‫הספר‪ ,‬כך שאתה יכול לחזור על מה שלמדת במהלך‬
‫השבוע וגם ללמוד את הפרשה עם רש"י"‪.‬‬
‫גם השחקן עודד מנשה משבח את הספרים‪" :‬אני‬
‫באמת אוהב דברים מתומצתים‪ .‬זכיתי לקבל את‬
‫הספר הזה‪ ,‬ולקחתי אותו לכל מיני מקומות‪ .‬פשוט‬
‫פעם ביום יש לי ‪ 5‬דקות ביום שמסדרות לי את‬
‫היום ליום אחר עם מוסר השכל‪ ,‬פותחות לי את הלב‬
‫ונותנות לי השראה‪ .‬אני לומד מיד לאחר התפילה‬
‫בבוקר‪ ,‬פותח את הספר ולומד זמן קצר מאוד דברים‬
‫מרגשים עם מוסר השכל"‪.‬‬
‫"זו כמו סוכריה שפותחת לך טוב את היום"‪,‬‬
‫מסכם עודד מנשה‪ ,‬בהביעו תחושה לה שותפים רבים‬
‫מלומדי 'ותן חלקנו' ‪.‬‬
‫הספרים בסדרה מחולקים מידי חודש לבתי‬
‫המנויים בעלות של ‪ 39‬שקלים לחודש‪ ,‬ללא הגבלה‬
‫והתחייבות‪ .‬הלימוד הידידותי והמעשיר ממנו תהנו‬
‫עולה לכם בסך הכל קצת יותר משקל ליום‪...‬‬
‫בכדי להתנסות ולקבל ספר חינם‬
‫ניתן להתקשר ל‪073-2221250 :‬‬
‫שלום‬
‫בית‬
‫תאמו פגישה באזור מגוריכם‪:‬‬
‫‪073-222-1-310‬‬
‫דיסקרטיות מובטחת‬
‫לאור הפניות הרבות‪,‬‬
‫דרושים יועצים‬
‫מוסמכים נוספים‬
‫למחלקת‬
‫שלום בית!‬
‫עוסק ומצליח בתחום?‬
‫אתה מוזמן לפנות אלינו!‬
‫פרשה חסידית‬
‫מאת הרב ישעי'ה וינד‬
‫הבגד הבוגד‬
‫הלבוש בהשקפה יהודית‪ :‬למה אנחנו מתלבשים בבגדים?‬
‫האם הבגד מגלה או מכסה?‬
‫כולנו לבושים בבגדים‪ ,‬אין אדם שאינו לבוש‪ .‬אך‬
‫האם שאלתם פעם את עצמכם מה מטרת הבגדים?‬
‫הם אכן מחממים‪ ,‬אך האם רק זו מטרתם?‬
‫התייחסות ארוכה ומפורטת אנו רואים בפרשת‬
‫השבוע לבגדים שלובשים אהרן הכהן ובניו‪ .‬בפירוט‬
‫רב מפרט בורא עולם למשה רבנו‪ ,‬מה בדיוק ילבש‬
‫הכהן הגדול‪ ,‬מה ילבשו הכוהנים הרגילים‪ ,‬איך ייראו‬
‫הבגדים‪ ,‬מאלו חומרים יהיו עשויים ‪ -‬דברים שנראים‬
‫בעיננו ממש לא חשובים‪.‬‬
‫אך מכאן נוכל להבין את החשיבות שמייחסת‬
‫התורה לצורת לבושו של האדם‪ .‬השפעה עצומה‬
‫משפיע הבגד על לובשו‪ ,‬עד כדי כך שכתוב בגמרא‬
‫שרק בזמן שהכהן לבוש בבגדים יש לו דין של כהן‬
‫והוא יכול להקריב קרבנות ולעשות את כל שאר‬
‫העבודות בתוך בית המקדש‪ ,‬אבל בזמן שאינו לבוש‬
‫בבגדים אין לו דין כהן‪ .‬כי קדושתו המיוחדת של הכהן‬
‫תלויה בבגדים‪ .‬חשיבות מיוחדת ייחסו החסידים‬
‫לצורת הלבוש‪ .‬אמנם פנימיות האדם היא היא עיקר‬
‫חשיבותו‪ ,‬אך לבגדיו יש בהחלט השפעה על האדם‪,‬‬
‫מכאן ההקפדה בחצרות החסידים לגווניו השונים על‬
‫הבגדים המיוחדים‪ ,‬כל חצר עם הבגדים המיוחדים‬
‫שהיו לובשים אבותיהם לפני מאות שנים‪ ,‬ללא שום‬
‫שינוי בצורה ובסגנון‪ .‬מי שבקי בכך יכול לזהות כל‬
‫חסיד לפי צורת הלבוש שלו‪ .‬לפעמים ההבדלים ממש‬
‫מינוריים‪ ,‬אך קיימים‪.‬‬
‫על הפסוק (במדבר כ"ג ט') 'הן עם לבדד ישכון ובגוים‬
‫לא יתחשב'‪ ,‬מסבירים חז"ל שעם ישראל מובדל‬
‫משאר אומות העולם במאכלם‪ ,‬בלבושם‪ ,‬בגופם‪,‬‬
‫ואפילו פתחי הדלתות שונות‪ ,‬דלתו של בית יהודי‬
‫על סדר היום‬
‫ניכר במזוזה שעליו ומבדיל אותו משאר הבתים‬
‫מסביבו‪ .‬נשאלת השאלה הוותיקה‪ :‬בשביל מה כל‬
‫ההבדלות האלה‪ ,‬למה להיות שונים כ"כ מהגויים‬
‫שסביבנו‪ ,‬האם זה לא מביא יותר אנטישמיות וצרות‬
‫לעם ישראל?‬
‫מסביר המהר"ל שהצורך בכל ההרחקות האלו הוא‬
‫שכאשר עם ישראל נמצא בין אומות העולם הם גם‬
‫תחת שליטתם‪ ,‬אבל כשעם ישראל מתרחק מהם אז‬
‫הוא יוצא מרשותם‪ .‬וממשיל את הדבר לאש ומים‪,‬‬
‫שהגויים נמשלו למים כפי שכותב דוד המלך בתהלים‬
‫'הצילני ממים רבים מיד בני נכר'‪ .‬עם ישראל נמשל‬
‫לאש כפי שכתוב 'מימינו אש דת למו' שהתורה ועם‬
‫ישראל נמשלו לאש‪ .‬דבר מעניין יש בטבע האש‬
‫והמים‪ ,‬כאשר המים והאש רחוקים זה מזה‪ ,‬חום‬
‫האש מייבש לאט לאט את המים‪ ,‬עד שנגמרים המים‬
‫ולא נשאר בהם כלום‪ .‬אבל אם האש תתקרב יותר‬
‫מדאי ותתערב עם המים‪ ,‬המים יכבו את האש‪.‬‬
‫כך גם עם ישראל מול הגויים‪ .‬אם אנחנו רוצים‬
‫לצאת מהגלות אנו צריכים להתרחק ולהיבדל לגמרי‬
‫מהגויים‪ ,‬כדי שלא תהיה להם שליטה עלינו‪ ,‬שאם‬
‫נתקרב אליהם יותר מדאי הם ייבשו ויכלו אותנו‬
‫לגמרי‪ ,‬ח"ו‪.‬‬
‫כך מסופר על גאון ישראל רבי עקיבא איגר זי"ע‬
‫שהגיע פעם לעיר וורשה בפולין‪ ,‬את פניו המוני בני‬
‫העיר‪ ,‬ביניהם כאלה שהיו מלובשים בבגדים מודרניים‬
‫ומתקדמים ממש כמו הגויים‪ ,‬דבר שלא היה מקובל‬
‫כלל בימים ההם‪ .‬נענה ואמר הגאון כידוע בני ישראל‬
‫נמשלו לאש ואילו הגויים נמשלו למים‪ ,‬בעצם מים‬
‫חזקים מן האש כי המים מכבים את האש‪ ,‬אבל זה‬
‫נכון רק כששום דבר אינו מפריד ביניהם‪ ,‬אבל אם‬
‫המים בתוך סיר והאש מתחת לסיר‪ ,‬כך שהסיר‬
‫חוצצת ומבדילה ביניהם‪ ,‬אז האש מנצחת את המים‬
‫ומרתיחה אותם‪ ,‬והמים אינם מצננים את האש‪.‬‬
‫שרק ההפרש בין מים לאש הוא הגורם לניצחון האש‬
‫על המים‪ .‬כך גם רק אם יש מרחק בין עם ישראל‬
‫לאומות העולם אז גובר כוחו של עם ישראל‪.‬‬
‫ידוע היה האדמו"ר רב מנחם מנדל מרימנוב‬
‫זי"ע בהחדרת ענין שימור הלבוש‪ .‬בתקופתו היו‬
‫יהודים ששינו מהלבוש היהודי המסורתי‪ ,‬ורצו‬
‫להידמות לגויים‪ .‬הנה דוגמא קטנה לחשיבותם של‬
‫דברים שנראים לכאורה לעיננו זוטרים‪ :‬צד הסגירה‬
‫והכפתורים של הבגד‪ .‬בבגדי היהודים היו הבגדים‬
‫נסגרים כאשר צד ימין נסגר על צד שמאל‪ ,‬ואילו‬
‫בבגדי הגויים היו הבגדים נסגרים צד שמאל על צד‬
‫ימין‪ .‬האדמו"ר היה מתריע על כך רבות‪ ,‬כי ידוע‬
‫שצד ימין מרמז על חסדים ואילו צד שמאל מרמז‬
‫על דינים‪ ,‬כאשר יהודים משנים ומכפתרים את‬
‫הבגד כדרך הגויים מצד שמאל על צד ימין‪ ,‬בכך הם‬
‫מגבירים על עצמם את צד הדינים ומרחיקים מעצמם‬
‫את מידת החסד‪ .‬לבוש האדם נקרא גם 'מדים'‪ .‬מסביר‬
‫המלבי"ם בפירושו לתנ"ך שכמו שהבגדים הם הלבוש‬
‫החיצוני לגוף‪ ,‬כך גם לנפש האדם ישנו לבוש‪ ,‬שהם‬
‫'מידות' האדם‪ .‬שניהם מלשון 'מד'‪ .‬כשם שאדם ניכר‬
‫לפי המידות שלו‪ ,‬כך גם ניכר האדם לפי המדים‬
‫והבגדים שלו‪ ,‬הבגד מראה ומגלה את מעלת תכונותיו‬
‫של האדם‪ .‬כמו כן הוא מראה ומגלה את חסרונותיו‬
‫של האדם‪ .‬בכך הצטיינו אבותינו במצרים שלא שינו‬
‫את לבושם ולא הלכו בבגדים בסגנון הרחוב המצרי‬
‫אשר הראו את מידותיהם המושחתות‪.‬‬
‫האדם יכול גם לרמות אחרים עם הבגדים‪ ,‬אם‬
‫אדם עני פשוט ילבש בגדים של אדם חשוב כולם‬
‫יכבדו אותו כי הוא ייראה כמו עשיר‪ .‬לכן הבגדים‬
‫נקראים כך ‪ -‬מלשון בגידה‪ ,‬שכן אדם יכול לבגוד‬
‫ולשקר לאחרים דרך בגדיו‪.‬‬
‫"היפנוזה" לאור ההלכה‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר להשתמש ב"היפנוזה" לצרכי‬
‫ריפוי או לצרכים אחרים‪ ,‬או שיש בכך משום‬
‫"כישוף" ?‬
‫***‬
‫בשו"ת 'מים ההלכה' הביא בשם ספר 'למעלה מן‬
‫החושים' שמסביר מהי "היפנוזה"‪.‬‬
‫ההגדרה חשובה לצורך הקביעה ההלכתית‪.‬‬
‫ההיפנוזה היא מצב תרדמתי ("היפנוס" ביוונית‬
‫שינה)‪ .‬כשהיא קלה ניתן להביא את הנבדק לידי‬
‫שיתוק העפעפיים או הגפיים לחוסר תחושה‪,‬‬
‫ואף לידי אי יכולת להניע חלקי גוף שונים‪ .‬ואם‬
‫ההיפנוזה עמוקה יותר‪ ,‬ניתן להביא את המטופל‬
‫לזכרון משופר או לשכחה חלקית‪ ,‬שינויים באישיות‬
‫והחזרה אחורה לתקופת הילדות‪ .‬כמו"כ יש אפשרות‬
‫לשדר הוראות ביצוע אשר יבוצעו באופן מושלם‬
‫ומדוייק‪.‬‬
‫ניתן להביא את האדם לידי היפנוזה על ידי ריכוז‬
‫מבט או תשומת לב במשך זמן מה לנקודה אחת‪.‬‬
‫למרות המחקרים הרבים אין עדיין תיאוריה מדעית‬
‫המסבירה כראוי את טיבה של ההיפנוזה‪ ,‬אף כי ברור‬
‫שקיים קשר למערכת העצבים‪.‬‬
‫הפוסקים נשאלו בדורות הקודמים אם אין‬
‫בהיפנוט מדרכי הכישוף‪ ,‬בשו"ת בנין ציון (סימן ס"ז)‬
‫דן בשאלה האם מותר להתרפא על ידי היפנוזה‪,‬‬
‫(הוא קורא לכך "מגנטיזם" כמקובל בדורו)‪.‬‬
‫ואף המלבי"ם מזכיר את תופעת "המגנטיזם"‬
‫בפירושו לדברים (פרק י"ב פס' ג') באומרו "וגם‬
‫בזמננו יתחדשו עניינים כאלה‪ ...‬על ידי מלאכת‬
‫המגנטיזמוס"‪.‬‬
‫בשו"ת בני ציון (שם) מתוארת פעולת ההיפנוזה‬
‫על ידי השואל המתאר כי יעשה שינוי גדול בחולה‬
‫עד ש"נהפך לאיש אחר" והשואל מהסס אם רשאי‬
‫להשתמש בדרך רפואית זו הנראית לו בלתי טבעית‬
‫וז"ל‪" :‬ויש לדאוג שחס ושלום יש בזה פעולות‬
‫כוחות הטומאה‪ ,‬אשר כל שומר ירחק מהם"‪.‬‬
‫יש שהסבירו כי כל מעשי ההיפנוזה הם הבל וכזב‬
‫ואין זו אלא פעולה דמיונית של הנבדק‪ ,‬ומדענים‬
‫אחרים טענו‪ ,‬שאכן יש ממש בהיפנוזה והיא‬
‫מיוסדת על תהליכים טבעיים אך מהותם נסתרת‪.‬‬
‫לבסוף הוא פוסק שם‪ ,‬כי אין לחשוש שמא יש‬
‫בהיפנוזה משום כישוף‪ ,‬שהרי השו"ע יורה דעה‬
‫(סימן קנ"ה) פסק שמותר להתרפא על ידי לחש‪,‬‬
‫בתנאי שאין מזכירים באותו לחש שם של עבודה‬
‫זרה‪ ,‬והרי בלחש ודאי אין מבוא לטבע שיפעל על‬
‫החולה‪ ,‬ואף על פי כן אין חוששין שמא מרפא על‬
‫ידי כוחות הטומאה‪ ,‬אלא תלינן שיש הרבה ענייני‬
‫טבע שנעלמו עדיין ממנו‪ ,‬ולמה נחוש יותר בענין‬
‫מגנטיזם‪ ,‬למרות שהעוסקים בו מאמינים שנעשה‬
‫על ידי הטבע ולא על ידי פעולות רוחניות‪.‬‬
‫דבריו אלה דומים לדברי הרשב"א בתשובותיו‬
‫(ח"א סימן תי"ג)‪ ,‬העוסק בעניין המנחשים והמכשפים‪,‬‬
‫ומביא שם את דעת הרמב"ם הקובע‪" :‬כל מה‬
‫שיגזרהו העיון הטבעי הוא מותר‪ ,‬וזולתו אסור"‪.‬‬
‫והוסיף שם בעל שו"ת בנין ציון‪" :‬אף שעדיין לא‬
‫באו (המדענים) עד המקור לידע העניין על בוריו‪...‬‬
‫אין לתמוה על זה‪ ,‬שגם בשאר עניינים‪ ,‬אחר כל‬
‫החקירות אשר חקרו‪ ,‬לא ידעו מגודל פעולת‬
‫הטבע כטיפה מן הים‪ ,‬ולכן אין אתנו לאסור שינויי‬
‫הטבע רק מה שאסרה התורה כגון כישוף ונחוש‪.‬‬
‫ובסיכום דבריו הוא אומר "ולכן לעניות דעתי מותר‬
‫להתרפאות על ידי מאגנטיזם אפילו חולה שאין בו‬
‫סכנה ויקבל עזרו מקודש"‪.‬‬
‫סיכום ההלכה‪ :‬מותר להשתמש בהיפנוזה לצרכי‬
‫האדם‪ ,‬כגון לצורך ריפוי או לצורך אחר המסייע לו‪,‬‬
‫ואין בכך ענין של כישוף‪.‬‬
‫להזמנת הרצאות של הרב בתחומים שונים‪073-2221290 :‬‬
‫הרב שי עמר‪ ,‬מורה צדק ורב ומרצה בהידברות‬
‫לשאלות נוספות‪054-8448909 :‬‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬עינב חניה ואתי שמיר‬
‫‪3‬‬
‫סיפורים מהחיים‬
‫חיים ולדר‬
‫חופה וקבורה ביום אחד‬
‫עו"ד יהודי הולנדי נתקל בבעיה סבוכה‪ .‬יהודי שבתו עומדת להינשא לגוי מבקש לגייר‬
‫אותו‪ .‬הבקשה כמובן נדחית נחרצות‪ ,‬אך כאן‪ ,‬עולה בדעתו של העו"ד לבדוק האם החתן‬
‫הגוי הוא אכן גוי‪ .‬כאן מתחיל מרוץ המשתרע על פני כמה דורות ומה שמתגלה בסוף‪ ,‬הוא‬
‫שני סיפורים המתנגשים ביניהם בעוצמה‪ ,‬ומותירים את הקורא פעור‪-‬פה לנוכח המציאות‬
‫העולה על כל דמיון‬
‫א‬
‫נ י‬
‫משער שרבים‬
‫מהקוראים לא מעלים על‬
‫דעתם שיש בהולנד יהודים חרדיים‪ .‬אבל האמת‬
‫היא‪ ,‬שיש בהולנד קהילה חרדית יפה‪ ,‬גם אם לא‬
‫גדולה מאד‪ .‬אני למשל הולנדי חרדי דור שמיני‪.‬‬
‫עוד משהו על עצמי‪ :‬אני שוחט‪ ,‬מוהל ו‪...‬עורך‬
‫דין‪ .‬יש פתגם הולנדי ידוע‪ ,‬האומר שכשאין מי‬
‫שיעשה משהו‪ ,‬מישהו צריך לעשות אותו‪ .‬אני‬
‫מתכוון כמובן לשוחט ולמוהל לא לתפקיד עורך‬
‫הדין‪ ,‬ובהולנדית זה נשמע הרבה יותר טוב‪.‬‬
‫הסיפור שאני רוצה לספר אירע לפני מספר‬
‫שנים‪.‬‬
‫אל הנהלת הקהילה הגיע מקרה של בחורה‬
‫יהודיה‪ ,‬שביקשה להינשא לאזרח הולנדי גוי‪.‬‬
‫מקרים כאלה למרבה הצער נפוצים מאד‬
‫באירופה‪ ,‬ובעיקר בהולנד בה ההתבוללות גדולה‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫(במאמר מוסגר‪ ,‬הסיבה לכך היא דווקא משום‬
‫שהגויים שם אינם שונאי ישראל כמו בכל אירופה‬
‫– נקודה למחשבה לגבי השאלה אם כל כך נורא‬
‫שהגויים שונאים אותנו‪.)...‬‬
‫כמובן שההלכה אינה מתירה לגייר לצרכי‬
‫נישואין‪ ,‬אך בעבר אמר לי אחד מגדולי הדור כי‬
‫בהולנד כל אדם עלול להיות חשוד ביהדות‪ ,‬דווקא‬
‫בשל ההתבוללות הגדולה שהיתה שם‪.‬‬
‫מי שפנה אלינו‪ ,‬היה אביה של הבחורה שמאד‬
‫הצטער על כך שבתו הולכת להינשא לגוי‪ .‬רציתי‬
‫לומר לו‪" :‬מה לך מתלונן אם חינכת אותה בדרך‬
‫כל כך רחוקה עד כמעט בלתי מודעת ליהדותה"‪,‬‬
‫אבל כמובן ששמרתי מחשבות אלה לעצמי‪.‬‬
‫***‬
‫לפני שאענה לו תשובה שלילית (שהפירוש לזה‬
‫הוא לשלוח אותם לחתונה אזרחית‪ ,‬כי בתו לא‬
‫הייתה מוותרת בכל מקרה) אמרתי לו‪ ,‬שאולי יביא‬
‫פרטים על הוריו של הבחור‪ ,‬אולי הם יהודים בלי‬
‫נופש מיוחד לציבור החרדי‬
‫לאור הביקוש הרב‪ ,‬הוספנו עוד שבת!‬
‫במלון‬
‫בכפר‬
‫ציפורי‬
‫קיבוץ חפץ חיים‬
‫ידיעתם‪.‬‬
‫"ביררתי זאת"‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬
‫"מדובר בגויים לכל דבר ועניין"‪.‬‬
‫"תביא לי בכל זאת את שמות הוריו וגם של‬
‫הסבים מצד האם"‪.‬‬
‫הוא חזר אלי למחרת והביא לי את השמות‪.‬‬
‫לזכותה של הקהילה היהודית בהולנד ייאמר‪,‬‬
‫שהיא מאד מסודרת וכל מי שהיה יהודי נרשם בה‬
‫בדרך זו או אחרת‪ .‬התקשרתי למשרדי הקהילה‪.‬‬
‫הם בדקו חזור ובדוק והשיבו לי‪ ,‬כי למרבה הצער‬
‫השמות אינם מופיעים כיהודים‪.‬‬
‫התקשרתי אליו והודעתי לו כי לצערי‪ ,‬אכן הוא‬
‫צדק והם אינם יהודים‪.‬‬
‫שמעתי אותו ממלמל מילים של אכזבה וצער‬
‫ולפתע אמרתי לו‪" :‬אולי יש לך שמות של הסבתא‬
‫רבא מצד האם"‪.‬‬
‫"תן לי לברר"‪ ,‬אמר‪" ,‬למרות שהעניין בכלל לא‬
‫נעים לי"‪.‬‬
‫עליכם להבין שאם בישיבת "חברון" או "פוניבז"‬
‫לא נהוג לשאול על ההורים של הסבתא רבא‪ ,‬על‬
‫אחת כמה וכמה בהולנד שעל פי נימוסי המקום‪,‬‬
‫אתה לא שואל שום דבר שנכנס לפרטיות של‬
‫מישהו‪.‬‬
‫אבל הוא ניתק וחזר לאחר יום‪ ,‬ומסר לי את‬
‫השם של הסבתא רבא‪.‬‬
‫התקשרתי לוועד הקהילה‪ .‬הם אמרו שזה ייקח‬
‫קצת זמן‪ ,‬מפני שהשמות נמצאים בארכיון סגור‬
‫ומאד ייתכן ונפלו שיבושים‪ ,‬לכן הם רוצים כמה‬
‫שיותר פרטים והם יחזרו אלינו‪.‬‬
‫הם חזרו לאחר יומיים (החתונה היתה צריכה‬
‫להיערך בעוד ארבעה ימים)‪ .‬הבשורות לא היו‬
‫טובות‪" .‬אין את השם בפנקסי הקהילה"‪.‬‬
‫שבת קודש פר' כי תשא‬
‫י"ז‪-‬י"ח אדר א' (‪)26-27/2/16‬‬
‫הרב‬
‫אהרן מרגלית‬
‫הרב‬
‫מאיר שוורץ‬
‫התקשרתי לאביה‬
‫של הבחורה ואמרתי לו את התוצאות‪" .‬מה אני‬
‫אעשה"? אמר‪ .‬שמעתי בקולו צער גדול‪ .‬הצער הזה‬
‫גרם לי לומר לו את הדברים הבאים‪" :‬אתה יודע‬
‫מה? נסה לבקש עוד דור אחד אחורה‪ ,‬לך תדע‪,‬‬
‫אולי שם נמצא משהו"‪( .‬כבר התחלתי להרגיש‬
‫כמו אברהם אבינו שחיפש עשרה צדיקים‪ .‬אלא‬
‫שאני חיפשתי אחת‪ ,‬שגם היא לא נראתה לי מי‬
‫יודע מה צדיקה‪) ...‬‬
‫הוא נאנח אנחה יהודית מתובלת בפתגם הולנדי‬
‫האומר‪" :‬זו השיחה האחרונה שאנהל איתם אי‬
‫פעם"‪ .‬הוא חזר אלי למחרת עם שם האם של‬
‫האם של האם של אם הבחור‪.‬‬
‫נתתי את השם תוך שאני מתנצל בפני מזכיר‬
‫הקהילה על הנדנוד‪.‬‬
‫למזלי‪ ,‬הפנקסים היה פתוחים מאתמול והוא‬
‫חזר אלי בתוך שעה‪.‬‬
‫"השם נמצא"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬מדובר בזוג שנחשף‬
‫על ידי הנאצים כיהודים וככל הנראה נהרגו‬
‫בשואה‪ .‬ככל הנראה ילדיהם מנעו מהדורות‬
‫הבאים את הידיעה על יהדותם כפי שעשו יהודים‬
‫רבים למרבה הצער‪ .‬אבל זה שהם שכחו‪ ,‬זה לא‬
‫מוציא אותם מכלל יהודים‪.‬‬
‫"אתה אומר‪ ,‬שהאמא של האמא של האמא וכו'‬
‫היא יהודייה"?‬
‫"במאה אחוז‪ .‬בדקתי זאת‪ .‬כל צאצאיה נישאו‬
‫לגויים‪ ,‬אבל הילדה שלה והילדה של הילדה שלה‬
‫וככה הלאה‪ ,‬יהודיות לכל דבר ועניין"‪.‬‬
‫מיהרתי לספר זאת לאב וקשה לי לתאר‪ ,‬איזו‬
‫שאגת שמחה הוא השמיע‪" .‬אני לא מאמין"‪ ,‬הוא‬
‫אמר‪" ,‬יומיים לפני נישואי בתי לקבל כזו בשורה"‪.‬‬
‫חוויה יהודית מרגשת‬
‫נופש יהודי מרגש וחוויתי ברמה גבוהה‪,‬‬
‫בהשתתפות רבנים ומרצים‬
‫מכאן תחזרו הביתה רעננים ומחוזקים!‬
‫‪073-222-13-14‬‬
‫סאפ‬
‫כל התכנים המעניינים והמחזקים‪ ,‬בעדכון אחד מדי יום‪,‬‬
‫הידברות בווט‬
‫ם‬
‫ינ‬
‫הרשמה בח‬
‫הישר לווטסאפ שלך‪.‬‬
‫מלכי ישראל‬
‫מאת הרב משה כהן חייאב‬
‫להצטרפות הוסיפו את המספר ‪ 052-9551611‬לאנשי הקשר‪ ,‬ושלחו אלינו הודעת ווטסאפ או סמס עם המילה "הצטרפות"‪.‬‬
‫הוא סיפר זאת להורי חתנו לעתיד וגם הם‬
‫התרגשו מאד‪ .‬הם היו הולנדים טובים‪ ,‬שלא ממש‬
‫הם נטלו גלולות רעל ורשמו בפתק כי ממילא נגזר‬
‫שינה להם הדת של בנם או של מי שהיא נישאת‬
‫עליהם למות‪ ,‬כפי שקרה ל‪ 90%‬מתושבי הולנד‪,‬‬
‫לו‪ .‬היה חשוב להם שכולם יהיו מרוצים‪ ,‬ובכל זאת‬
‫ואין הם רוצים שעל מצפונם יהיה אבדן חייהם של‬
‫הידיעה שהם בעצם יהודים עתיקים‪ ,‬עשתה להם‬
‫מיטיביהם ואנשי חסדיהם ולכן הם מבקשים לפנות‬
‫משהו‪.‬‬
‫את גופתם‪ ,‬לפני שהנאצים יעשו את החיפוש‪.‬‬
‫הם ביקשו לראות זאת במו עיניהם‪.‬‬
‫למחרת גילתה אותם השכנה ללא רוח חיים‪.‬‬
‫הזמנו את כולם למשרדי הקהילה ושם הראו‬
‫במהירות פינו את הגופות וקברו אותן בבית‬
‫לחתן ולהוריו‪ ,‬את השם המפורש של הסבתא‬
‫הקברות באמסטרדם‪ .‬שעות מאוחר יותר הגיעו‬
‫רבא רבא ובעלה‪ ,‬שהיו יהודים לכל דבר ומצאו את‬
‫אנשי הגסטאפו וכמובן‪ ,‬שלא מצאו דבר"‪.‬‬
‫מותם בשואה‪ .‬היה גם תיעוד שתי דורות למעלה‪,‬‬
‫היא ידעה להגיד בדיוק באיזה בית קברות הם‬
‫שהם היו יהודים שומרי תורה ומצוות ממש‪.‬‬
‫נטמנו‪ .‬מדובר היה בבית קברות נוצרי‪ .‬מזכיר‬
‫"מעניין היכן הם קבורים"‪ ,‬אמרה לפתע אמא של‬
‫הוועד היהודי עשה כמה טלפונים וקיבל את‬
‫החתן‪.‬‬
‫המיקום המדוייק ולאחר ששוחח עם אם החתן‬
‫"בדקתי זאת מיד"‪ ,‬אמר המזכיר‪" .‬לפי הרישומים‬
‫על משמעות הדבר של יהודי הנקבר בבית קברות‬
‫שלנו‪ ,‬היא אינה קבורה בבית קברות‬
‫נוצרי‪ ,‬היא ביקשה לעשות מה שניתן‬
‫יהודי‪ .‬אבל יש לי את‬
‫על מנת להעביר את‬
‫הכתובת שהם גרו בה‬
‫עצמותיהם לבית קברות‬
‫ואם תמצאו שם מישהו‬
‫יהודי‪ .‬כאן עשה המזכיר‬
‫זקן מאד‪ ,‬אולי יידע‬
‫שימוש בקשריו לאפשר‬
‫משהו"‪.‬‬
‫העברה של הגופות‪,‬‬
‫היתה‬
‫הכתובת‬
‫עניין לא פשוט בהולנד‪,‬‬
‫אתר שידוכים לדתיים‬
‫באמסטרדם‪ ,‬לא רחוק‬
‫ובעצם בכל מקום‬
‫עד כה נישאו דרכנו כ‪ 300-‬זוגות!‬
‫הקהילה‪,‬‬
‫ממשרדי‬
‫אחר‪ ,‬וההיתר ניתן לו‬
‫החלטנו ללכת שם יחד‬
‫בתוך שלושה ימים‪.‬‬
‫מאגר איכותי ‪ 20,000 -‬מנויים‬
‫לבדוק‪ .‬למרות הלחץ‬
‫בדיוק ביום החתונה‪.‬‬
‫של החתונה הדבר הזה‬
‫יצאנו לשם כמה‬
‫בער בנשמתם‪ ,‬בעיקר‬
‫אנשי חבר'ה קדישא‪,‬‬
‫‪www.7brachot.co.il‬‬
‫בנשמתה של אם החתן‬
‫חפרנו את הקבר ומצאנו‬
‫שגילתה זה עתה‪ ,‬שהיא‬
‫את שרידי הגופות‪ .‬אם‬
‫יהודייה‪.‬‬
‫היה לנו צל של ספק הרי‬
‫***‬
‫שעל ידה של האישה‪,‬‬
‫הגענו לשם ברכב בתוך רבע שעה‪,‬‬
‫מצאנו טבעת זהב עליה חרוט השם חנה‬
‫בהיותינו אזרחי המקום‪ .‬ביקשנו להיפגש עם‬
‫ושמו של בעלה שמואל‪.‬‬
‫אנשים מעל גיל תשעים ומהר מאד הובילו אותנו‬
‫כמה שעות לפני החופה התנהל טקס הקבורה‬
‫לזקנה בת תשעים ושבע‪ ,‬שגרה בוודאות בבניין‬
‫בבית הקברות היהודי בטקס קצר אך מרגש ביותר‪,‬‬
‫סמוך בזמן השואה‪.‬‬
‫ומיד לאחר מכן מיהרנו אל החופה‪.‬‬
‫נכנסנו לביתה‪ .‬היא היתה אישה אצילה והדורת‬
‫אני הייתי זה שקידש את השניים‪ ,‬ניהלתי את‬
‫פנים‪ ,‬ומלבד קושי גדול בראייה‪ ,‬היא נראתה צלולה‬
‫החופה ובהגיע השעה הוציא החתן את הטבעת‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫מכיסו‪.‬‬
‫אמרנו לה את השמות והיא אמרה‪" :‬בודאי שאני‬
‫הייתה זו הטבעת שנמסרה לו בבוקרו של אותו‬
‫מכירה‪ ,‬הם היו שכנים שלנו‪ ,‬אנשים זקנים וטובים‪.‬‬
‫היום‪ .‬העדות הטובה ביותר ליהדותו‪ .‬בהסכמת‬
‫הייתי בערך בת שלושים כאשר הם התחבאו בבית‬
‫הכלה כמובן‪ ,‬הוא העניק לה את הגדולה שבמתנות‪,‬‬
‫אחד‪ .‬השכנים‪ ,‬כולם ידעו ושתקו עד שהדבר הודלף‬
‫מזכרת יחידה מסבתו שנהרגה בגלל היותה יהודייה‪.‬‬
‫לנאצים‪ .‬הגיע איש גסטאפו שאל שאלות ומדבריו‬
‫חודש לאחר מכן היינו גם בטקס הקמת המצבה‪.‬‬
‫ניכר היה‪ ,‬שהם יודעים בדיוק אצל מי מסתתרים‬
‫חדשיים לאחר מכן מלתי את החתן‪ ,‬שלא ידע על‬
‫היהודים ואם עד מחר הם לא יוסגרו‪ ,‬הם יהרגו גם‬
‫יהדותו עד חתונתו‪.‬‬
‫את אלה שהסתירו אותם"‪.‬‬
‫‪...‬ושנה וחצי לאחר מכן מלתי את הבן הבכור‬
‫"אני לא אשכח את הפחד השקט‪ .‬גם הזוג היהודי‬
‫של הזוג הזה‪ ...‬ומבחינתי היתה זו סגירת מעגל –‬
‫וגם השכנים הגויים היו אנשים אצילי נפש וקשורים‬
‫חזרתו של ענף יהודי שלם – לכור מחצבתו‪.‬‬
‫זה לזה במשך שנים רבות‪ ,‬הם אפילו לא יכלו לדבר‬
‫***‬
‫על זה כי כל דיבור היה כרוך באי–נעימות וסוג‬
‫תודה לר' חיים לורשטיין‪ ,‬שוחט‪ ,‬מוהל ועו"ד‬
‫של בגידה‪ .‬אבל שניהם ידעו היטב‪ ,‬כי או שרק זוג‬
‫שפגשתי בהולנד‪ ,‬על הסיפור הבלתי יאומן‪.‬‬
‫היהודים ימות או שארבעתם‪.‬‬
‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬
‫מחריד‪.‬‬
‫באופן‬
‫הבעיה‬
‫הזוג היהודי פתר להם את‬
‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬
‫שבע ברכות‬
‫השירות בחינם לחלוטין‬
‫ב‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫נ‬
‫שיפיע!ם‬
‫יש בך את הכח להש‬
‫הזמיני ע‬
‫רבים‪,‬תפילה וחיזוק לביתך‬
‫הרצאות בנושאים מגוונ‬
‫הפר‬
‫שת חלה‪ ,‬סעודות אמנים‪,‬‬
‫ערבי ראש חודש‪ ,‬שמחה ור‬
‫יקו‬
‫דים‬
‫ב‬
‫תפילה והודיה‬
‫דוד נמלט‬
‫מירושלים‬
‫דוד המלך נמלט מירושלים מפני‬
‫בנו אבשלום ‪ -‬ומזמר תשבחות‬
‫להשם בעת מנוסתו‬
‫אחרי השכינה בצער‬
‫הנושאים את ארון‪-‬ה' היו סבורים שאין זה‬
‫מכבוד של ארון‪-‬ה' שישאר בירושלים כשדוד‬
‫המלך איננו שם‪ .‬הם מחליטים להוריד את‬
‫ארון‪-‬ה' אל דוד וממתינים שכל העם שהצטרף‬
‫אל דוד יעברו לעבר המדבר בעוד שדוד ואנשיו‬
‫עברו לנחל קדרון‪.‬‬
‫כשדוד רואה את ארון‪-‬ה' הוא מורה לצדוק‬
‫הכהן להחזירו חזרה לירושלים היות ואין זה‬
‫כבוד‪-‬ה' שהארון יהיה מיטלטל בדרכים‪ .‬דוד‬
‫חס על כבוד‪-‬ה' יותר מכבודו כמלך שנמשח‬
‫ע"י ה'! דוד מקבל עליו את הדין באהבה‪-‬‬
‫הׁשבַ נִ י וְ ִהרְ ַאנִ י אֹתֹו‬
‫"אם ֶא ְמ ָצא ֵחן ּבְ ֵעינֵ י‪-‬ה' וֶ ִ‬
‫ִ‬
‫ֹאמר ֹלא ָח ַפ ְצ ִּתי ּבָ ְך ִהנְ נִ י‬
‫וְ ֶאת נָ וֵ הּו‪ .‬וְ ִאם ּכֹה י ַ‬
‫אׁשר טֹוב ּבְ ֵעינָ יו"‪ .‬צדוק ואביתר‬
‫עׂשה ּלִ י ּכַ ֶ‬
‫יַ ֶ‬
‫מקיימים את דברי דוד ומשיבים את הארון‬
‫חזרה לירושלים בליווי שני בניהם אחימעץ בן‬
‫צדוק ויהונתן בן אביתר‪ ,‬כציווי המלך לכבודו‬
‫של ארון‪-‬ה'‪ .‬דוד מסכם איתם שהוא מחכה‬
‫לתשובתם שכשיגיעו לירושלים יודיעוהו מה‬
‫מתרחש שם‪.‬‬
‫רואה טוב בכל צרה‬
‫דוד המלך היה בשפל המצב הן בגלל אובדן‬
‫מלכותו והן בגופו "וְ דָ וִ ד עֹלֶ ה בְ ַמעלֵ ה ַהּזֵ ִיתים‬
‫עֹלֶ ה ּובֹוכֶ ה וְ רֹאׁש לֹו ָחפּוי וְ הּוא הֹלֵ ְך יָ ֵחף וְ כָ ל‬
‫אׁשר ִאּתֹו‪ָ ,‬חפּו ִאיׁש רֹאׁשֹו וְ ָעלּו ָעֹלה‬
‫ָה ָעם ֶ‬
‫ּובָ כֹה"‪ .‬בחז"ל מובא שדוד הצטרע שישה‬
‫חודשים והיה כהדיוט‪ .‬ויש שמבארים שהלך‬
‫יחף כדי להסתגף ולכפר על עוונו‪ .‬עוד מבארים‬
‫חז"ל שבעת הזו בבריחתו מאבשלום‪ ,‬דוד‬
‫"מזְ מֹור לְ דָ וִ ד‬
‫מחבר את מזמור ג' בתהילים‪ִ :‬‬
‫ּבְ בָ רְ חֹו ִמ ְּפנֵ י ַאבְ ָׁשלֹום ּבְ נֹו" דוד לא מקונן בבכי‬
‫אלא מזמר שירות ותשבחות ל‪-‬ה' ואומר‬
‫כשם שיעקב ברח ומשה ברח כך גם הוא‪ .‬הוא‬
‫רואה זאת כשבח שהוא עלה לדרגתם שהרי‬
‫מבריחתם יצאה להם ישועה והצלה‪.‬‬
‫הפר עצתו וקלקל מחשבתו‬
‫לדוד נודע שאחיתופל שהיה יועצו האישי‬
‫ואיש סודו התחבר עם אבשלום המורד ויחד‬
‫הם נגדו‪ .‬היות ואחיתופל ידע את סודותיו‬
‫של דוד‪ ,‬דוד מתפלל ל‪-‬ה' שיסכל את עצת‬
‫אחיתופל‪ .‬דוד מתפלל על כך במזמור תהילים‬
‫נ"ה‪.‬‬
‫מה יעץ אחיתופל? בפעם הבאה‪...‬‬
‫משה כהן חייאב הוא מרצה בכיר אודות מלכי ישראל‬
‫עם מיטב מרצות הידברות‬
‫ענת בן ארי | חגית שירה | שושנה מלול | רויטל צדוק‬
‫קרן כהן | שרה מסיקה | סימה רייבי | אסתר לימור‬
‫סמדר מורג | אוריין רייס | מירב קורסיה | אסתר בן אבו‬
‫חייגי והזמיני ערב ללא תשלום!‬
‫‪073-222-1290‬‬
‫סיפורי צדיקים‬
‫פרקי אבות לילדים מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫ַׁש ָּבת‬
‫ַׁשת ַמ ַא ְכ ֵלי ַה ּ‬
‫ְק ֻד ּ‬
‫"הלֹא ֵת ְד ִעי‪,‬‬
‫אלי ֶאל ָה ַר ָּבנִ ית וְ ִה ְס ִּביר ָל ּה‪ֲ :‬‬
‫ְל ַא ַחר ַה ְּסעוּ ָדה‪ָּ ,‬פנָה ַה ַּב ָּבא ָס ִ‬
‫ַׁש ָּבת ְּב ַת ְכ ִלית! לֹא ָיכ ְֹל ִּתי ִל ְטעֹם ִמן ָהא ֶֹכל‪,‬‬
‫ירת ַה ּ‬
‫ׁש ִמ ַ‬
‫ֵש ְל ַה ְק ִּפיד ַעל ְ‬
‫ִּכי יׁ‬
‫ירים‪...‬‬
‫ַא ֲח ֵרי ֶׁש ָר ַמ ְז ְּת ְל ַא ַחת ַה ְּמָׁש ְרתוֹת ְל ָה ִזיז ֶאת ַה ִּס ִ‬
‫ַה ְק ָּפדָ תֹו ֶׁשל ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י ַעל ְקדֻ ַּׁשת ַה ַּמ ֲאכָ לִ ים‪,‬‬
‫צּומה וְ נֹורָ ָאה‪ֹ .‬לא רַ ק ִמ ַּצד ּכַ ְׁשרּות ַה ַּמ ֲאכָ לִ ים‪,‬‬
‫ָהיְ ָתה ֲע ָ‬
‫ֶאּלָ א ּגַ ם ִמ ַּצד ּדֶ רֶ ְך ֲע ִׂשּיָ ָתם וְ א ֶֹפן ַה ִּטּפּול ּבָ ֶהם‪.‬‬
‫ַאחר ֶׁש ָהרַ ּבָ נִ ית‬
‫ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ַהּבָ א ֵארַ ע ּבְ ֶערֶ ב ַׁשּבָ ת‪ ,‬לְ ַ‬
‫ּכְ בָ ר ִהדְ לִ ָיקה נֵ רֹות ַׁשּבָ ת‪ָ .‬הרַ ּבָ נִ ית ִהּבִ ָיטה ּבַ ִּסירִ ים‬
‫מּוטב‬
‫ֶׁש ַעל ַהּגַ ז‪ּ ,‬ולְ ֶפ ַתע ָחלְ ָפה ּבָ ּה ַמ ֲח ָׁשבָ ה‪ּ ,‬כִ י ָ‬
‫ַאחר‪.‬‬
‫ֶׁש ַה ִּסירִ ים יֻ ּנְ חּו ּבְ ָמקֹום ֵ‬
‫ִמּכֵ יוָ ן ֶׁשּכְ בָ ר ִקּבְ לָ ה ָעלֶ ָיה ֶאת‬
‫ַה ַּׁשּבָ ת‪ֹ ,‬לא‬
‫ַאחת‬
‫ָע ְׂש ָתה זֹאת ָהרַ ּבָ נִ ית ּבְ ַע ְצ ָמּה‪ֶ ,‬אּלָ א רָ ְמזָ ה לְ ַ‬
‫אֹותּה ָׁש ָעה‪ ,‬לַ ֲעׂשֹות‬
‫ַה ְּמ ָׁשרְ תֹות ַהּגֹויֹות ֶׁש ָּׁשהּו ּבַ ּבַ יִ ת ּבְ ָ‬
‫קֹומּה‪ּ .‬דְ בַ ר ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ֹלא נֶ ְעלַ ם ֵמ ֵעינָ יו ֶׁשל‬
‫זֹאת ּבִ ְמ ָ‬
‫אּומה‪.‬‬
‫ָאמר ְמ ָ‬
‫ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י‪ ,‬אּולָ ם‪ ,‬הּוא ָׁש ַתק וְ ֹלא ַ‬
‫ּבְ אֹותֹו לֵ יל ַׁשּבָ ת‪ֹ ,‬לא נָ גַ ע ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י ּבָ אֹכֶ ל ֶׁש ֻהּגַ ׁש‬
‫ּבְ ַצּלַ ְחּתֹו‪ .‬הּוא ָט ַעם ִמן ַה ַחּלֹות וְ ַה ָּסלָ ִטים‪ ,‬אּולָ ם‬
‫ּבָ אֹכֶ ל ֶׁשּבֻ ַּׁשל לִ כְ בֹוד ַׁשּבָ ת – ֹלא נָ גַ ע!‬
‫ּדּוע ֵאינְ ָך אֹוכֵ ל?" ָּת ְמ ָהה ָהרַ ּבָ נִ ית‪ַ .‬הּבַ ּבָ א ָסאלִ י‬
‫"מ ַ‬
‫ַ‬
‫נֹוצר ּבְ לִ ּבֹו‬
‫אּומה‪ .‬נִ ּכָ ר ָהיָ ה‪ּ ,‬כִ י הּוא ֵ‬
‫ָאמר ְמ ָ‬
‫ָׁש ַתק וְ ֹלא ַ‬
‫סֹוד ְמ ֻסּיָ ם‪.‬‬
‫ַאחר ַה ְּסעּודָ ה‪ָּ ,‬פנָ ה ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י ֶאל ָהרַ ּבָ נִ ית‬
‫לְ ַ‬
‫"הֹלא ֵתדְ ִעי‪ּ ,‬כִ י יֵ ׁש לְ ַה ְק ִּפיד ַעל ְׁש ִמירַ ת‬
‫וְ ִה ְסּבִ יר לָ ּה‪ֲ :‬‬
‫ַאחרֵ י‬
‫ַה ַּׁשּבָ ת ּבְ ַתכְ לִ ית! ֹלא יָ כֹלְ ִּתי לִ ְטעֹם ִמן ָהאֹכֶ ל‪ֲ ,‬‬
‫ַאחת ַה ְּמ ָׁשרְ תֹות לְ ָהזִ יז ֶאת ַה ִּסירִ ים‪ָ ...‬אּנָ א‪,‬‬
‫ֶׁשרָ ַמזְ ְּת לְ ַ‬
‫ַאחר ַהדְ לָ ַקת ַהּנֵ רֹות‪ַ ,‬על ַאף‬
‫ִה ָּמנְ ִעי ּגַ ם ִמּלִ רְ מֹז לְ גֹוי לְ ַ‬
‫ֶׁש ֶא ְפ ָׁשר לִ ְמצֹא לְ כָ ְך ֶה ֵּתר ּבַ ֲהלָ כָ ה!"‬
‫***‬
‫רּוח ָקדְ ׁשֹו ֶׁשל ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י‬
‫ּדֹומה ְמלַ ֵּמד ַעל ַ‬
‫ַמ ֲע ֶׂשה ֶ‬
‫ּבְ ִענְ יָ נִ ים ֵאּלּו‪.‬‬
‫ָהיָ ה זֶ ה ּכַ ֲא ֶׁשר ּבְ בָ ְקרֹו ֶׁשל יֹום ַה ַּׁשּבָ ת‪ֵ ,‬עת ֻהּגַ ׁש‬
‫ַּתבְ ִׁשיל ַה ַח ִּמין לַ ֻּׁשלְ ָחן‪ָ ,‬מ ַׁשְך ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י ֶאת יָ דֹו ִמן‬
‫"אינִ י אֹוכֵ ל ַמ ֲאכָ לִ ים ֶׁשּנַ ֲעׂשּו‬
‫ַה ַּצּלַ ַחת‪ ,‬וְ ֹלא נָ גַ ע ּבָ אֹכֶ ל‪ֵ .‬‬
‫ָאמר‪.‬‬
‫ַעל יְ דֵ י ִחּלּול ַׁשּבָ ת!" ַ‬
‫"חּלּול ַׁשּבָ ת?!" ָּת ְמ ָהה ָהרַ ּבָ נִ ית‪" ,‬וַ ֲהֹלא ֲאנִ י ֵהכַ נְ ִּתי‬
‫ִ‬
‫ֶאת ָהאֹכֶ ל!"‬
‫"האֹכֶ ל‬
‫ֶאּלָ א ֶׁש ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י ָהיָ ה נֶ ֱחרָ ץ ּבְ דַ ְעּתֹו‪ָ .‬‬
‫נַ ֲע ָׂשה ַעל יְ דֵ י ִחּלּול ַׁשּבָ ת‪ ,‬וְ ֹלא אֹכַ ל ִמ ֶּמּנּו!"‬
‫ַאחת ַה ְּׁשכֵ נֹות‪,‬‬
‫מֹוצ ֵאי ַׁשּבָ ת ִה ְתּגַ ּלָ ה ַהּסֹוד‪ַ .‬‬
‫ּבְ ָ‬
‫ידֹות ָיה ֶׁשל ָהרַ ּבָ נִ ית‪ ,‬נִ כְ נְ ָסה ֶאל ַהּבַ יִ ת וְ ִס ְּפרָ ה‪:‬‬
‫ִמידִ ֶ‬
‫"א ְתמֹול ּבַ ּלַ יְ לָ ה נִ כְ נַ ְס ִּתי לַ ִּמ ְטּבָ ח‪ ,‬וְ ַׂש ְמ ִּתי לֵ ב ּכִ י‬
‫ֶ‬
‫ַתבְ ִׁשיל ַה ַח ִּמין ֶׁשּלָ ְך ֵאינֹו ָׁשחּום ּדַ ּיֹו‪ִ .‬מּׁשּום ּכָ ְך ֵהזַ זְ ִּתי‬
‫ֶאת ַה ִּסיר וְ ִהּנַ ְח ִּתי אֹותֹו ַעל ָה ֵאׁש ַמ ָּמׁש!"‬
‫"ה ֻא ְמנָ ם?!" נֶ ְחרְ דָ ה ָהרַ ּבָ נִ ית‪" ,‬וַ ֲהֹלא זֶ הּו ִחּלּול ַׁשּבָ ת!‬
‫ַ‬
‫ֵהיַאְך ָע ִׂשית זֹאת?!"‬
‫ַה ְּׁשכֵ נָ ה ִה ְתנַ ְּצלָ ה וְ ִה ְתּגַ ְמּגְ ָמה‪ּ ,‬כִ י ֹלא יָ דְ ָעה ֶׁש ַהּדָ בָ ר‬
‫רּוחּה ֶׁשל ָהרַ ּבָ נִ ית ָצ ָפה ּדְ מּותֹו ֶׁשל‬
‫ָאסּור‪ּ ,‬ובְ ֵעינֵ י ָ‬
‫"האֹכֶ ל נַ ֲע ָׂשה‬
‫רּוח ָקדְ ׁשֹו‪ָ :‬‬
‫אֹומר‪ּ ,‬בְ ַ‬
‫ַהּבַ ּבָ א ָסאלִ י‪ָׁ ,‬שב וְ ֵ‬
‫ַעל יְ דֵ י ִחּלּול ַׁשּבָ ת‪ ,‬וְ ֹלא אֹכַ ל ִמ ֶּמּנּו!"‬
‫לרכישת הספר 'סידנא בבא סאלי' לילדים‬
‫בהידברות שופס חייגו‪073-222-12-50 :‬‬
‫חידה בריבוע‬
‫מה בפרשה?‬
‫בגדי הכהנים‬
‫ּבְ ָפרָ ָׁשה זֹו נִ ְמ ָׁשכֹות ַה ַהנְ ָחיֹות לְ גַ ּבֵ י‬
‫ַאהרֹן‬
‫ַה ִּמ ְׁשּכָ ן‪ַ ,‬ה ַּת ְפ ִקידִ ים‪ ,‬וְ ַהּלְ בּוׁש ֶׁשל ֲ‬
‫המ ַש ְמ ִשים ַּב ִמ ְׁשּכָ ן‪ַ .‬על‬
‫ּובָ נָ יו ַהּכ ֲֹהנִ ים‪ְ ,‬‬
‫ַהּכ ֲֹהנִ ים לְ ַהדְ לִ יק ֶאת נֵ ר ַה ָּת ִמיד ּבְ כָ ל‬
‫מֹועד‪ּ .‬כָ ְך ּגַ ם ְמפֹרָ ִטים ּבִ גְ דֵ י‬
‫יֹום‪ּ ,‬בְ א ֶֹהל ֵ‬
‫ַאהרֹן ַהּכ ֵֹהן ַהּגָ דֹול יִ לְ ּבַ ׁש ֵאפֹוד‬
‫ַהּכ ֲֹהנִ ים‪ֲ :‬‬
‫וְ ָעלָ יו ַהח ֶֹשן‪ַ .‬על ַהח ֶֹׁשן יֵ ׁש ֲאבָ נִ ים‪,‬‬
‫ים‪-‬ע ָׂשר ִׁשבְ ֵטי יִ ְׂשרָ ֵאל‪.‬‬
‫ָ‬
‫וַ ֲעלֵ ֶיהן ֵׁשמֹות ְׁשנֵ‬
‫ַאהרֹן‪ֵ ,‬הם‪:‬‬
‫עֹוד ְּפרָ ֵטי לְ בּוש ֶׁשּיִ לְ ּבַ ׁש ֲ‬
‫ְמ ִעיל ֵאפֹוד‪ּ ,‬כְ תֹונֶ ת ַּת ְׁשּבֵ ץ‪ִ ,‬מ ְצנֶ ֶפת‪,‬‬
‫וְ ָעלֶ ָיה ִציץ זָ ָהב‪ּ .‬גַ ם ּבָ נָ יו יִ לְ ּבְ ׁשּו ֻּּכ ָתנֹות‪,‬‬
‫ַאבְ נֵ ִטים ִומגְ ָּבעֹות‪ַ .‬ה ָּפרָ ָׁשה ְמ ָת ֶארֶ ת ֶאת‬
‫יׁשים‬
‫ּלּואים ‪ַ -‬ה ֶּט ֶקס ּבֹו ַמ ְקּדִ ִ‬
‫ֶט ֶקס ַה ִּמ ִ‬
‫ַאהרֹן ּובָ נָ יו לְ ַת ְפ ִקידָ ם ּבַ ִמ ְׁשּכָ ן‪ּ .‬בְ סֹוף‬
‫ֶאת ֲ‬
‫ַה ָּפרָ ָׁשה ְמתָֹאר ַה ִּציוּוי לִ בְ נֹות ִמזְ ּבַ ח‬
‫ְקטֹורֶ ת‪ֶׁ ,‬שיּונַ ח לִ ְפנֵ י ַה ָּפרֹוכֶ ת ֶׁש ַעל ֲארֹון‬
‫ָה ֵעדּות‪.‬‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬מילה הזהה במשמעותה למילים‪ :‬שלם‪ ,‬גמור‪,‬‬
‫אחד מהבגדים שלבשו אהרן הכהן‬
‫ובניו הוא‪ :‬כתונת ___‪.‬‬
‫שלא חסר בו כלום היא‪" :‬ועשית את‪-‬מעיל‬
‫האפוד ____ תכלת"‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .4‬ביטוי בפרשה למלאכת‪-‬מחשבת‪ ,‬עבודת‪-‬אמן‬
‫אחד מהאבנים שהיו בחושן של הכהן הגדול הוא‪:‬‬
‫"לשם ___ ואחלמה"‪.‬‬
‫היא‪ ____ :‬חושב‪.‬‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את התשובה לשאלה‪ :‬למה משמש איל‬
‫המילואים לפי פירוש רש"י? "כי איל מלואים הוא‪ .‬שלמים לשון שלמות שהושלם בכל‪.‬‬
‫מגיד הכתוב שהמלואים שלמים שמשימים ____ למזבח ולעובד העבודה ולבעלים"‬
‫הידעת?!‬
‫כל חוט בבגדי הכהן הגדול המוזכרים‬
‫בפרשה היה מורכב מ‪ 28-‬חוטים!‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫מתח ובריאות‬
‫האם למתח יש השפעה על המצב‬
‫הבריאותי שלנו? רבים חושבים שמתח פוגע‬
‫באיכות החיים שלנו ומסב לנו הרגשה לא‬
‫טובה‪ .‬רבים אינם יודעים שמעבר לפגיעה‬
‫באיכות החיים מתח אף פוגע ממש בבריאות‬
‫שלנו‪ .‬במאמרי הבאים אני מבקש להראות‬
‫מספר דוגמאות להשפעה של המתח על‬
‫המצב הבריאותי‪ .‬אקדים בכך שמתח קשור‬
‫מטבע הדברים למערכת העצבים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫ראוי שנתייחס לאותם חלקים במערכת‬
‫העצבים הקשורים למתח‪.‬‬
‫מערכת העצבים שלנו מחולקת למספר‬
‫מערכות‪ .‬אפתח‪ ,‬כדוגמא‪ ,‬ב"מערכת העצבים‬
‫המוטורית‪ ,‬הרצונית"‪ .‬מערכת עצבים זאת‬
‫אחראית על תנועה של הגוף לאחר מתן‬
‫פקודה לגוף לבצע פעולה‪ .‬קיימת אף מערכת‬
‫עצבים הנקראת "מערכת עצבים אוטונומית"‬
‫האחראית על וויסות פעולות שאינן מכוונות‬
‫באופן מודע‪ .‬כלומר‪ ,‬הפעולות אינן נתונות‬
‫לשליטת התודעה והיא מתפקדת באופן‬
‫עצמאי ללא כל פקודה מאתנו‪ .‬באופן זה‪,‬‬
‫מתבצעות פעולות רבות מאוד בגופנו כגון‬
‫פעימות הלב‪ ,‬הנשימה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬הזעה‬
‫ועוד‪ .‬מערכת זאת מתחלקת לשתי תתי‬
‫מערכות‪ .‬מערכת עצבים פארא סימפתטית‬
‫שמפעילה מערכות שונות בגוף במצבי רוגע‬
‫ושיגרה‪ .‬לעומתה‪ ,‬מערכת עצבים הנכנסת‬
‫לפעילות בעיקר במצבי חרום ולחץ כגון‬
‫בזמן מחלה‪ ,‬מלחמה‪ ,‬מאבק וכדומה‪.‬‬
‫מהן המערכות הפעילות במצבים השונים?‬
‫כעיקרון המערכות הפעילות בזמן מלחמה‬
‫הן מערכות שתפקידן לאפשר לגוף לפעול‬
‫בתנאים קשים שיאפשרו לאדם לשרוד את‬
‫מצב החרום‪ .‬מערכת זאת מעלה לצורך זאת‬
‫את לחץ הדם וקצב הלב כדי להגביר את‬
‫זרימת הדם ובכך להביא דם ומזון לשרירים‬
‫ואל קצוות הגוף‪ ,‬ידיים ורגלים‪ .‬היא מגבירה‬
‫את קצב הנשימה כדי להביא יותר חמצן‬
‫לגוף‪ .‬פעולות אלו כדוגמא מאפשרות לאדם‬
‫להתמודד עם מצבי לחץ כדי שיוכל להגן על‬
‫עצמו או לברוח מהסכנה‪ .‬במצבי חרום אין‬
‫מקום "לבזבז" אנרגיה על מערכת העיכול כי‬
‫היא אינה חשובה בזמן חרום שכן אז לוקח‬
‫הגוף אנרגיה מהמאגרים שלו‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫קבלת מזון חדש ועיכול שלו ימנעו מהגוף‬
‫להפנות את מלא הכוח להישרדות או‬
‫לבריחה‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬מי שחי כל העת בתחושה‬
‫שהוא במצב חרום עלול לסבול מתופעות‬
‫כגון עליה בלחץ דם‪ ,‬הגברת קצב דופק הלב‪,‬‬
‫וקצב הנשימות‪ .‬כל אלו יכולים להביא אותו‬
‫לתחושה של חרדה‪ .‬המתח אף גורם לירידה‬
‫בתפקוד מערכת העיכול‪ ,‬דבר שיכול להביא‬
‫לפיתוח סימפטומים של עצירות‪ ,‬חוסר‬
‫תאבון ועוד‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬
‫מה רע במראה?‬
‫בפרשה זו מגלה לנו הקב"ה חידוש‬
‫מופלא באשר לתפקיד האישה‬
‫ביהדות‪ :‬לא חלילה דמות מבוטלת‪,‬‬
‫המעבירה דרכה רצונות של אנשים‬
‫אחרים מבלי לתת ביטוי לרצונותיה‬
‫שלה‬
‫בנות ישראל‪ ,‬הביאו כחלק מן הנדבה‪ ,‬את מראות‬
‫הנחושת שלהן ומשה ‪ ,‬מואס בהן‪ .‬רק כשאומר לו‬
‫הקב"ה "קבל! שאלה חביבות עלי יותר מן הכל"‪ ,‬הוא‬
‫נעתר לנדבתן‪ .‬אליבא דמשה רבינו‪ ,‬מהווה המראה כלי‬
‫של היצר הרע‪ .‬מדוע?‬
‫מפני שמשה רבינו‪ ,‬היה הוא עצמו מראה‪,‬‬
‫"אספקלריה מאירה"‪ .‬ולפרשנות חז"ל‪ ,‬הכוונה לכך‬
‫שהיה כלי מלוטש כך שהעביר דרכו בנקיות וללא כל‬
‫נגיעה אישית ‪ ,‬את דבר ה' לעם‪ ,‬ממש כפי שמעבירה‬
‫מראה מלוטשת מראה מדויק‪ ,‬מבלי שלה עצמה יהיה‬
‫ביטוי כלשהו‪ .‬לפי הפרשנות הזו‪ ,‬כשהאישה רואה‬
‫במראה את עצמה ומתקשטת מולה‪ ,‬יהיה זה הניגוד‬
‫המוחלט למושג הביטול ולהיפך‪ ,‬תהיה זו ה"ישות"‪,‬‬
‫האנוכיות בהתגלמותה! כיצד אם כן‪ ,‬חביבות המראות‬
‫על הקב"ה יותר מן הכל?! "שבהן העמידו בנות ישראל‬
‫צבאות"‪ .‬נשי ישראל היו מתקשטות מול המראות כדי‬
‫לעורר את בעליהן להמשך חיי המשפחה וזכו בשל כך‪,‬‬
‫לילודה מבורכת‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬מגלה לנו הקב"ה חידוש מופלא באשר לתפקיד‬
‫האישה ביהדות‪ :‬לא חלילה דמות מבוטלת ‪ ,‬המעבירה‬
‫דרכה רצונות של אנשים אחרים מבלי לתת ביטוי‬
‫לרצונותיה שלה‪ .‬דווקא העובדה שהאישה במצרים‪,‬‬
‫יכולה היתה להביט במראה בעצמה וברצונותיה‬
‫ולפעול על פיהם שלא ב"ביטול" לרצון האיש‪( ,‬לחוסר‬
‫רצונו‪ ,‬ליתר דיוק)‪ ,‬היא שהיתה חביבה בעיני הקב"ה‬
‫יותר מן הכל! מה היינו עושים אילו שיקפה האישה‪,‬‬
‫ראה נא בענינו‬
‫הברכה שמזכירה לנו לראות בעוניו‬
‫של הזולת‪ ,‬ולשמור על לב פתוח‬
‫ראיתי פעם הנהגה יפה‪ ,‬ואנו משתדלים ליישמה‬
‫גם עם עצמנו וילדינו‪ .‬בכל פעם ששומעים סירנה‬
‫של אמבולנס‪ ,‬עוצרים לרגע ואומרים פרק תהילים‪.‬‬
‫הסיבה לכך איננה רק הצורך להתפלל על זולתנו‪,‬‬
‫החולה – כפי שאנו מוצאים בברכה הבאה בתפילת‬
‫שמונה עשרה‪" ,‬רפאנו ה' ונרפא"‪ .‬יש תועלת בהנהגה‬
‫זו גם לעצמנו‪ ,‬לדאוג לכך שאנו לא נפתח אדישות‬
‫לצער של השני‪ .‬סירנות יכולות בקלות להיכנס‬
‫ל'רפטואר' הקולות שאוזננו מתרגלת לשמוע‪ ,‬אך‬
‫ייתכן מאוד שלא נקשיב בלבנו לכאב‪ .‬העצירה‬
‫לתפילה‪ ,‬ואי ההסכמה להישחק בשגירה‪ ,‬מאפשרת‬
‫לנו לראות בעוניו של זולתנו‪.‬‬
‫"ראה נא בענינו" זו הפתיחה לברכת הגאולה‪,‬‬
‫הבקשה הרביעית מן הבקשות בתפילת העמידה‪ ,‬וזו‬
‫ההקדמה לבקשה שה' יגאל אותנו מצרותינו‪ .‬מעניין‬
‫לראות‪ ,‬כי גם בגלות מצרים‪ ,‬הפתח לגאולה היה בכך‬
‫שה' ראה בענינו‪ .‬על הפסוק "וירא א‪-‬להים את בני‬
‫ישראל וידע א‪-‬להים" (שמות ב‪ ,‬כב) מפליא רש"י‬
‫לפרש‪" :‬נתן עליהם לב‪ ,‬ולא העלים עיניו"‪ .‬רש"י‬
‫מבאר‪ ,‬שכביכול גם הקב"ה צריך היה לשים לב ולא‬
‫'להתעלם' מן הצער כדי להוציא את בני ישראל‬
‫ממצרים‪ .‬כמובן‪ ,‬שלהתעלמות עד עתה הייתה מטרה‪,‬‬
‫מזווית נשית‬
‫מאת הרבנית ימימה מזרחי‬
‫כמראה‪ ,‬את אזלת היד של בן זוגה במצרים? כיצד‬
‫היינו שורדים אלמלא הנשים ש"נשאן ליבן אותנה‬
‫בחכמה?"‬
‫אחשוורוש הכסיל‪ ,‬מעוניין ליצור דגם נשי של אישה‬
‫"מבוטלת"‪ :‬לא אחת שתדבר שפה שונה מזו של בן‬
‫הזוג שלה‪ ,‬כי אם "להיות כל איש שורר בביתו ומדבר‬
‫כלשון עמו"‪ .‬לדעתו‪ ,‬אישה צריכה להיות נטולת שפה‬
‫משלה‪ ,‬חסרת ביטוי ועליה להשתמש אך ורק בשפה‬
‫של בן הזוג שלה‪ ...‬לעומתו‪ ,‬ה"מלך" הקב"ה‪ ,‬ברא את‬
‫האישה במהות של "עזר כנגדו"‪ ,‬דמות עם כוח נגידות‬
‫ומלכות‪ ,‬אחת שתוכל להביע התנגדות כשהיא רואה‬
‫שיהיה הדבר לעזר‪( .‬מהר"ל)‬
‫כזו היתה אסתר המלכה‪ :‬לכאורה דמות פסיבית‪,‬‬
‫מראה לרצונות של אחרים‪ .‬מרדכי "אומן" ומגדל אותה‪,‬‬
‫היא נלקחת בעל כרחה לארמון‪ ,‬היא עושה את רצון‬
‫מרדכי ו"אינה מגדת"‪ -‬אבל איזו נגידות‪ ,‬איזו מלכות!‬
‫כך‪ ,‬מושיט לה המלך את שרביט הזהב‪ ,‬כך‪ ,‬עומד‬
‫עם שלם בתפילה לאחר שציוותה עליו‪"( ,‬צומו עלי!")‬
‫וכך גם מרדכי ‪ ,‬זה שאינו כורע ומשתחווה‪" ,‬ויעש‬
‫מרדכי ככל אשר ציוותה עליו אסתר"‪ ...‬גם חכמים‪,‬‬
‫שבתחילה אינם רואים לנכון לכתוב את מגילת אסתר‪,‬‬
‫נענים לבסוף לרצונה המנוגד‪" :‬כתבוני לדורות!"‬
‫כוח נשי‪ -‬כן‪ .‬כוחנות נשית ‪ -‬לא‪ .‬במגילה‪ ,‬בולטות‬
‫ושתי וזרש בבוז שהן רוחשות לבני זוגן‪.‬‬
‫לעומתן‪ ,‬כשהיו בנות ישראל אוחזות במראה‪ ,‬הן‬
‫לא ראו בה אך ורק את עצמן‪":‬ונוטלות המראות‪,‬‬
‫וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו‬
‫בדברים"‪( ...‬רש"י‪ ,‬שמות ל"ח‪ ,‬ח') ברצונה‪ ,‬משתקף גם‬
‫רצונו שלו!‬
‫חודשי אדר וניסן‪ ,‬הם זמן של כוח נשי‪ .‬כוחה של‬
‫אסתר המלכה וכוחן של נשים צדקניות שבזכותן‬
‫נגאלנו ובזכותן אנו עתידים להיגאל‪.‬‬
‫תכנים מחזקים של הרבנית ימימה מחכים לך‬
‫(במתנה) באתר 'פרשה ואשה'‬
‫עזרת נשים‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬
‫לשם זיכוך בני ישראל‪.‬‬
‫בלשון דומה משתמש רש"י גם ביחס למשה‬
‫רבינו‪ .‬כאשר הוא יוצא אל אחיו אומר הכתוב‪" :‬וירא‬
‫בסבלותם"‪ ,‬וברש"י‪" :‬נתן עיניו ולבו להיות מצר‬
‫עליהם"‪ .‬אולי רבים ראו איש מצרי מכה איש עברי‪,‬‬
‫אך משה רבינו היה זה שהתבונן ולקח את הדברים אל‬
‫לבו‪ .‬זוהי סגירת מעגל שנפתחת בראשית השקיעה‬
‫של בני ישראל במצרים‪ ,‬בפרשת ויחי‪ ,‬שם מפרש‬
‫רש"י‪" :‬למה פרשה זו סתומה? שנסתמו עיניהם ולבם‬
‫של ישראל מצרת השעבוד"‪.‬‬
‫על מנת שה' יגאל אותנו‪ ,‬אנו מבקשים "ראה נא‬
‫בענינו"‪ .‬אנא ה'‪ ,‬הבט וראה בצרתנו וצערנו‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫אם רוצים אנו שה' יפקח את עיניו‪ ,‬גם עלינו לראות‬
‫בצרת ובצער האנשים שעומדים סביבנו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כאשר עינינו ולבנו סתומים מלהרגיש את הכאב של‬
‫הזולת‪ ,‬אין זה אלא מ'צרת השעבוד'‪ .‬ישנן כל כך הרבה‬
‫צרות‪ ,‬כל כך הרבה מקרים כואבים ומצערים‪ ,‬כיצד‬
‫יכול הלב להמשיך ולהישאר פתוח במצב זה? אם כן‪,‬‬
‫פונים אנו בחזרה לה' שיגאל אותנו מהרה מהצרות‪,‬‬
‫כדי שלא יתקשה עוד לבנו‪ .‬פונים אנו אליך ריבונו של‬
‫עולם בתחינה – "ריבה ריבנו‪ ,‬וגאלנו גאולה שלמה‬
‫למען שמך"‪ ,‬והוא גואל‪.‬‬
‫חדש מאת הרבנית וינגורט! הספרים "כי בא אורך"‪,‬‬
‫"אשרי האיש"‪ .‬ניתן להזמין את הספרים‪:‬‬
‫‪[email protected] ,050-6355672‬‬
‫‪7‬‬
‫עבר לפינה חג פורים‬
‫מרכז הסת"ם‬
‫מ והשנה כולם מהדרים!!‬
‫של הידברות‬
‫הידברות מזמינה אותך לרכוש‬
‫ת אסתר מהודרות !!‬
‫מגילו‬
‫תפילין ומזוזות‬
‫מהודרות מכל הסוגים‬
‫מכון הסת”ם בפיקוח הרה”ג זמיר כהן שליט”א‬
‫תפילין עם אמינות‬
‫תפילין של הידברות‬
‫הגהה קפדנית ע”י מגיה וגם ע”י מחשב – תעודת אחריות מצורפת‬
‫סופרים יראי שמים בעלי הסמכה בתחום‬
‫כתב מהודר ומוקפד עפ”י כל כללי ההלכה‬
‫רמת הידור גבוהה מתוך הקפדה ומקצועיות‬
‫תפירה איכותית של כל יריעות המגילה‬
‫כולל תפירה לתיק המגילה‬
‫רכישת ובדיקת תפילין ומזוזות‬
‫כתיבת ספרי תורה‬
‫מחירים מיוחדים בכל רמות ההידור‬
‫בפיקוח ובהמלצת הרב זמיר כהן‬
‫ר כולל‬
‫המחי מגילה‬
‫ת‬
‫בי מהודר‬
‫‪ .‬‬
‫להזמנות חייגו‪073-222-12-50 :‬‬
‫בואו לחמם את הלב‬
‫באווירה ירושלמית קסומה‬
‫פעיל ת‬
‫םובזמן‬
‫לילדהירצאות‬
‫ה‬
‫שישי‪-‬שבת פרשת ויקהל‪-‬שבת שקלים‬
‫במלון המפואר רמדה ירושלים ווווו‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫| הרב‬
‫הרב זמיר כהן אבנר קוואס‬
‫הרבנית ימימה מזרחי‬
‫הרצאות על זוגיות וחינוך ילדים‬
‫בריכה מקורה ומחוממת‬
‫חדר כושר‬
‫ארוחות גורמה מפוארות‬
‫חדרים מפוארים ומאובזרים‬
‫הנופש יתקיים בין התאריכים‪:‬‬
‫אדר א' ‪4-5/3‬‬
‫כ"ד כ"ה‬
‫מספר המקומות מוגבל!‬
‫לפרטים‬
‫והרשמה‪:‬‬
‫‪073-2221270‬‬
‫‪w w w . h i d a b r o o t . o r g‬‬