‫הידברות‬ ‫עונג שבת‬ ‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬ ‫העלון מוקדש לרפוא"ש שלמה בן צפורה | פרנסה טובה לאהרון‬ ‫בן רג'ינה מלכה | פרנסה טובה לאהרון רפאל בן רות‬ ‫זיווג הגון מיכל בת רות להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫פרשת וארא | גליון ‪ | 180‬כ"ו טבת תשע"ה‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫זמן כניסת ויציאת שבת‬ ‫אתר הידברות החדש‬ ‫‪www.hidabroot.org‬‬ ‫כניסת‬ ‫השבת‬ ‫ירושלים ‪16:23‬‬ ‫תל אביב ‪16:38‬‬ ‫חיפה ‪16:29‬‬ ‫באר שבע ‪16:41‬‬ ‫צאת מוצ”ש‬ ‫השבת ר”ת‬ ‫‪17:38‬‬ ‫‪17:39‬‬ ‫‪17:37‬‬ ‫‪17:40‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫‪18:12‬‬ ‫‪18:12‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬ ‫בחסות‬ ‫יקבי ירושלים‬ ‫הבחירה בידך‬ ‫אפילו פרעה היה בעל בחירה אם לשחרר את בני ישראל או להשאירם עבדים במצרים‪.‬‬ ‫ומה זה אומר על כח הבחירה שלנו?‬ ‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬ ‫ע‬ ‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬ ‫וד בטרם בא עשרת המכות‪ ,‬מודיע הקב"ה למשה כי‬ ‫הוא יקשה את לב פרעה שלא ישלח את בני ישראל‪,‬‬ ‫ורק לאחר מכות קשות שיבואו על מצרים‪ ,‬ייכנע פרעה‪.‬‬ ‫אך יש להבין‪ ,‬אם הקב"ה הקשה את לבו ‪ -‬על מה נענש פרעה‪,‬‬ ‫והלא באותה שעה כלל לא היה בעל בחירה בסירובו לשלוח את‬ ‫עם ישראל?‬ ‫אולם פרעה רשע היה וחסר מצפון‪ ,‬ולפיכך העביד‬ ‫עם שלם בפרך כדי לגדל את עצמו ולבנות ערי פאר‬ ‫באמצעות עבודה קשה של אחרים מבלי שיבחרו בכך‬ ‫ומבלי שיקבלו תשלום עבור עמלם‪ .‬ולכן גם כאשר‬ ‫החל לקבל מכות‪ ,‬בחר מתוך רוע לבו שלא לשחרר‬ ‫את עם ישראל‪ ,‬גם בלי שה׳ יכביד את לבו כלל‪ ,‬אלא‬ ‫בבחירה עצמית‪ .‬ולפיכך במכות הראשונות לא כתוב‬ ‫ויחזק ה׳ את לב פרעה‪ ,‬אלא‪" :‬וַ ּיֶ ֱחזַ ק לֵ ב ַּפרְ עֹה וְ ֹלא‬ ‫ָׁש ַמע ֲאלֵ ֶהם"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מבחירתו החופשית‪ .‬רק לאחר‬ ‫שקיבל כמה מכות קשות‪ ,‬כבר לא היה בעל בחירה‪,‬‬ ‫אלא כף המאזניים נטה בלבו בהכרח לשחרר את עם‬ ‫ישראל מתוך כפיית המכות שקיבל‪ .‬נמצא שאם היה משחררם לא‬ ‫היה הדבר נעשה בבחירה אלא בכפייה‪ .‬ולפיכך הכביד את ה׳ את‬ ‫לב פרעה כנגד המכות שקיבל‪ ,‬כדי לתת איזון לכפייה מהמכות‪,‬‬ ‫וכך שבו כפות המאזניים להיות מאוזנות בלב פרעה והוא חזר‬ ‫להיות בעל בחירה‪ ,‬וכששוב בחר שלא לשחררם‪ ,‬קיבל עוד מכה‬ ‫נוספת מכאן והכבדת לב מכאן‪ ,‬כדי שיישאר תמיד בבחירה‪ ,‬עד‬ ‫שבמכת בכורות פחד על חייו ושחרר את בני ישראל‪.‬‬ ‫ומכאן יש ללמוד שאין מצב בעולם שבו האדם כפוי מלמעלה‬ ‫שאל את הרב‬ ‫לעשות מצוה או עבירה‪ ,‬אלא הכל נתון לבחירתו העצמית‪ .‬ואם‬ ‫חש כי הנה מוכרח הוא לעשות עבירה‪ ,‬יידע שאין הדבר נכון‪ ,‬אלא‬ ‫רק דמיון היצר הוא שמטעה אותו לחשוב כך‪ .‬כי הנה כל אדם‬ ‫מושגח בהשגחה פרטית שיהיה תמיד במצב של בחירה מאוזנת‪,‬‬ ‫ובידו להכריע אם יבחר בטוב או חלילה להיפך‪.‬‬ ‫והסיבה לכך פשוטה‪ :‬הרי מטרת הבורא בבריאה להיטיב לכל‬ ‫אדם בהתאם לעמידתו בניסיונות העולם‪ ,‬כמו שהדבר מובא‬ ‫במשנה במסכת אבות‪ :‬״העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם‬ ‫הבא‪ .‬התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין״‪.‬‬ ‫ולפיכך ״הכל בידי שמים‪ ,‬חוץ מיראת שמים״‪ .‬והלא‬ ‫יראת שמים חשובה יותר מפרנסה‪ ,‬יופי ושאר ענייני‬ ‫החומר בעולם הזה‪ ,‬ומדוע דווקא את החשוב מכל‬ ‫הוציא הקב״ה מידו ונתן לאדם לבחור? התשובה היא‪,‬‬ ‫שללא בחירה היו הכל כפויים ומאולצים לעשות טוב‬ ‫כפי הרצון האלוקי‪ ,‬וממילא לא היה מגיע שכר לאף‬ ‫אדם‪ ,‬שהרי כולם היו נטולי בחירה‪ ,‬בדומה למכונה‪,‬‬ ‫ולמכונה הרי לא מגיע שכר‪ .‬לכן ברא הקב״ה את‬ ‫האדם בצלם אלוקים‪ ,‬כלומר דומה לאלוקים ביכולת‬ ‫הבחירה שבידו‪ .‬והוא יתברך משגיח עליו שיהיה תמיד‬ ‫במצב של בחירה (אלא אם כן בחר האדם עצמו להיות במצב של‬ ‫אי בחירה‪ ,‬כגון שהכניס עצמו לשימוש בחומרים מסוכנים‪ .‬וגם‬ ‫זה סוג של בחירה מראש להיכנס למסלול שסופו הרס עצמי)‪,‬‬ ‫וכשבוחר בטוב‪ ,‬זוכה לשכר עצום שאינו דומה להנאות העולם‬ ‫הזה‪ .‬שלפי שהחומר בעולם אינו אמיתי במהותו‪ ,‬גם הנאות‬ ‫החומר אינם אלא סוג של דמיון שהאדם מדמה שנהנה‪ .‬אבל‬ ‫העונג הרוחני הנצחי הוא עונג אמיתי אשר עליו נאמר "עין לא‬ ‫ראתה אלוקים זולתך"‪ .‬שבת שלום‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ממלדור חדש‪:‬‬ ‫כי ישראל‬ ‫מל‬ ‫שחיןל או גנב ‪-‬‬ ‫ק ב'‬ ‫המ‬ ‫שירכה למתוק‬ ‫מ‬ ‫דו‬ ‫ב‬ ‫רי‬ ‫אות‬ ‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬ ‫אם אכלתי כזית מאפה ופחות‬ ‫מכשיעור יין‪ ,‬האם צריך להזכיר גם 'על‬ ‫הגפן' בברכת 'על המחיה'?‬ ‫קיימת מחלוקת בראשונים מהו שיעור‬ ‫ברכה אחרונה על שתייה‪ ,‬האם כזית‬ ‫(‪ 27‬גרם) או רביעית (‪ 81‬גרם)‪ ,‬ומרן‬ ‫פסק בשו"ע לברך רק על רביעית‪ ,‬וירא‬ ‫שמיים יקפיד שלא לשתות בבת אחת‬ ‫מעל כזית‪ ,‬כדי לא להיכנס לספק ברכה‬ ‫אחרונה‪ ,‬אל אם שותה רביעית‪ .‬והכלל‬ ‫'ספק ברכות להקל' הוא מחמת חומר‬ ‫האיסור של ברכה לבטלה‪ ,‬ולכן כאשר‬ ‫חייב כבר בברכה אחרונה – על המחיה‬ ‫– יכול להוסיף גם את הספק 'ועל‬ ‫הגפן'‪ ,‬שהרי אין כאן ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫במעמד בנם של מקובלים‬ ‫יצחק בצרי‬ ‫ההרצאות בנושא‪:‬‬ ‫והוא הדין להיפך – אם שתה רביעית‬ ‫יין ואכל כ‪ 20-‬גרם מאפה‪ ,‬יכול לברך‬ ‫על המחיה ועל הגפן‪ ,‬אלא שצריך‬ ‫להקדים את על הגפן שהוא ודאי‪ ,‬לפני‬ ‫על המחיה שהוא ספק‪.‬‬ ‫במהלך הערב תיערך‬ ‫תפילה מיוחדת לברכת הבית‬ ‫ובסוף הערב יקבל הרב קהל לעצה ולברכה‬ ‫המקובל הרב‬ ‫ארגון הידברות‬ ‫מאפשר לכם לקיים‬ ‫ערב שכולו רוחניות‬ ‫בבתיכם‬ ‫‪2‬‬ ‫שליט”א‬ ‫עין הרע‪ ,‬חלומות‪ ,‬שם האדם ועוד‪...‬‬ ‫תשלללוא‬ ‫ם‬ ‫להזמנת שיעור‬ ‫במעמד הרב בצרי חייגו‪:‬‬ ‫‪073-2221333‬‬ ‫‪052-9551561‬‬ ‫היהודי החושב‬ ‫מאת דניאל בלס‬ ‫יוסי שואל‪" :‬שלום‪ .‬ראיתי שכתבת תשובה‬ ‫מדעית לגבי השאלה מי ברא את הבורא‪ ,‬שמסבירה‬ ‫שאלוקים נמצא מחוץ לזמן‪ ,‬ומה שנמצא מחוץ לזמן‬ ‫אין לו התחלה‪ .‬אמרתי את התשובה הזו למספר‬ ‫אנשים‪ ,‬אך הם לא הצליחו להבין ואמרו שהתשובה‬ ‫מסובכת מדי‪ .‬האם יש לך תשובה פשוטה יותר‪ ,‬שכל‬ ‫אדם יוכל להבין?"‬ ‫מדוע חייב להיות בורא?‬ ‫שלום וברכה יוסי‪ ,‬ותודה על שאלתך‪.‬‬ ‫אתה אכן צודק שכדי להבין את התשובה הזו‪,‬‬ ‫צריך להיכנס לנושאים מדעיים כמו מהי זרימת הזמן‬ ‫והמרחב‪ .‬אך ניתן להסביר את הנושא גם בצורה‬ ‫פשוטה יותר‪.‬‬ ‫שאל את חברך‪ :‬מנין אנו יודעים שלמשהו חייב‬ ‫להיות בורא? קח לדוגמה כוס מים שמונחת על‬ ‫השולחן‪ ,‬אולי היא קיימת מאז ומתמיד? מה גורם‬ ‫לך לחשוב שיש לכוס הזו יוצר?‬ ‫התשובה לכך היא‪ :‬הכוס הזו מוגבלת‪ .‬יש לה‬ ‫צורה‪ ,‬יש לה גודל ומשקל‪ .‬דבר זה מוכיח שעומדת‬ ‫מאחוריה סיבה‪ ,‬מישהו שקבע שהכוס הזו תהיה‬ ‫בדיוק בצורה הזו ובגודל הזה‪ .‬באותה מידה יכולתי‬ ‫לשאול‪ ,‬מדוע יש ביד שלי חמש אצבעות‪ ,‬ולא שש‬ ‫או ארבע? השאלה עצמה מוכיחה שיש סיבה שיצרה‬ ‫אותי‪ ,‬שקיים גורם שקבע את מספר האצבעות ביד‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫יצאנו למדים‪ ,‬שכל דבר שהוא מוגבל‪ ,‬חייב להיות‬ ‫לו מגביל שיצר אותו‪ ,‬שקבע שהוא יהיה בדיוק כך‬ ‫ולא אחרת‪ .‬אם אפשר לשאול על משהו "מדוע זה‬ ‫כך ולא אחרת" ‪ -‬מוכרח שיש לו בורא‪ .‬מה שמוכיח‬ ‫שלעולם שלנו יש בורא‪ :‬העולם שבו אנו חיים‪ ,‬הוא‬ ‫חומרי ומוגבל‪ ,‬מה שמוכיח שיש בורא שהגדיר את‬ ‫חוקי הטבע של היקום וקבע כיצד יראה עולמנו‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬מדוע אי אפשר לשאול אותה שאלה על‬ ‫אלוקים?‬ ‫התשובה‪ :‬בגלל שלאלוקים אין צורה‪ .‬אם אלוקים‬ ‫היה בעל‪-‬גוף עם ידיים ורגליים‪ ,‬אז הוא היה מוגבל‪,‬‬ ‫ואז היה ניתן לשאול מי יצר אותו‪ ,‬מי הגביל אותו‬ ‫וקבע שיהיו לו דווקא שתי ידיים ושתי רגליים?‬ ‫בדיוק כפי שאנו שואלים מי הגביל אותנו‪ ,‬כך היינו‬ ‫שואלים מי הגביל אותו‪ .‬אלא שלאלוקים אין גוף‪,‬‬ ‫אין לו צורה גודל או כמות‪ ,‬כי הוא אינסופי‪ .‬על כן‬ ‫הוא לא צריך שיהיה לו מגביל שיברא אותו‪ .‬כך אמרו‬ ‫חז"ל על הבורא יתברך‪" :‬הוא מקומו של עולם‪ ,‬ואין‬ ‫העולם מקומו" (בראשית רבה‪ ,‬סח)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל‬ ‫העולם קיים בתוך המציאות של אלוקים‪ .‬אלוקים‬ ‫הוא למעשה המציאות האמיתית‪ ,‬כי הוא הדבר‬ ‫היחיד שאיננו מוגבל‪ ,‬הוא האינסוף האמיתי‪ ,‬וכולנו‬ ‫בעצם נמצאים וחיים בתוך מציאותו‪ .‬בהצלחה!‬ ‫מלכי ישראל‬ ‫מאת הרב משה כהן חייאב‬ ‫כיצד ממליכים מלך?‬ ‫ציוויים על המלך‬ ‫מה ההבדל בין מלכות יהודה למלכות ישראל? מי המלך הרשע ביותר‪ ,‬ומי‬ ‫היה הצדיק ביותר? הקדמה לסדרת המדורים החדשה על מלכי ישראל‬ ‫בהסתמך על הפסוק "זכור ימות עולם‪ ,‬בינו שנות‬ ‫דור ודור" אנו למדים כי עלינו לזכור ולדעת את‬ ‫העבר המפואר והייחודי של האומה הישראלית‪.‬‬ ‫במדור זה נתמקד בעז"ה במלכי ישראל‪ ,‬ודרך‬ ‫דמויותיהם הייחודיות נוכל גם להכיר את התקופות‬ ‫השונות בעם ישראל‪.‬‬ ‫מלך‪ ,‬מלכות‪ ,‬מלוכה‬ ‫חובה לדעת‪ ,‬ש"מלך" הוא אחד מהתפקידים‬ ‫הבכירים בעם ישראל‪ .‬להבדיל ממלכי אומות‬ ‫העולם‪ ,‬מלכי ישראל מצווים לנהוג בדרך ה'‪ ,‬להוות‬ ‫את המודל הנכון לחיים יהודיים‪ ,‬ולפרוש מחיי‬ ‫הוללות‪ ,‬בזבזנות ונהנתנות‪.‬‬ ‫הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרק א'‬ ‫פוסק להלכה‪ ,‬וכן ספר החינוך במצוה תצ"ז כתב‪,‬‬ ‫כי המלכת המלך היא אחת מהמצוות שהצטוו בני‬ ‫ישראל בשעת כניסתם לארץ‪ .‬מצוות מינוי המלך‬ ‫חשובה כל–כך והראיה שאפילו קודמת למצוות‬ ‫מחיית עמלק עם כל חומרתה‪ ,‬שהרי עד שלא ימחה‬ ‫עמלק אין כסאו של הקב"ה שלם‪.‬‬ ‫אף שהעמדת מלך לישראל זוהי מצוה‪ ,‬בפעם‬ ‫הראשונה שביקשו בני ישראל להמליך מלך כעס‬ ‫עליהם הקב"ה‪ ,‬כמבואר בספר שמואל א'‪ .‬זאת מפני‬ ‫שלא שאלו לקיים את המצוה‪ .‬וכמו שמבואר בדברי‬ ‫חז"ל במסכת סנהדרין‪" :‬זקנים שבדור כהוגן שאלו‪,‬‬ ‫ועמי הארץ קלקלו שנאמר‪ -‬והיינו גם אנחנו ככל‬ ‫הגויים"‪ .‬ואם כן‪ ,‬בקשתם לא היתה לשם שמים אלא‬ ‫מפני שקצו בשמואל הנביא‪.‬‬ ‫אופן המלכת המלך‬ ‫כיצד ממליכים מלך? ראשית‪ ,‬המלך מוכתר‬ ‫לתפקידו ע"י בית דין של שבעים ואחד חכמים‪,‬‬ ‫ועל פי נביא‪ .‬וכמו שמשה רבנו מינה את יהושע עם‬ ‫‪2‬‬ ‫בית דינו וכך מינה שמואל עם בית דינו את שאול‬ ‫ואחריו את דוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעת הכתרת המלך חובה‬ ‫למשחו בשמן‪ .‬בדומה לכהונה‪ ,‬מלכות הינה אחד‬ ‫מהדברים העוברים בירושה‪ ,‬והלימוד הוא מהפסוק‬ ‫שנאמר‪" :‬למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו‬ ‫בקרב ישראל"‪ .‬הרמב"ם אף קובע את ההתנהגות‬ ‫והיחס הראוי כלפי המלך‪" :‬כבוד גדול נוהגים במלך‬ ‫ומשימים לו אימה ויראה בלב כל אדם שנאמר‬ ‫בפסוק ‪" :‬שום תשים עליך מלך" ודרשו חז"ל‪:‬‬ ‫שתהיה אימתו עליך‪ .‬ולכן קבעו חז"ל את הדין "מלך‬ ‫שמחל על כבודו – אין כבודו מחול"!‬ ‫מלך ישראל יכול להיות אך ורק מזרע ישראל‪ .‬דין‬ ‫זה נלמד מהפסוק בדברים (יז‪ ,‬טו)‪" :‬לא תוכל לתת‬ ‫עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא"‪.‬‬ ‫חמדור‬ ‫דש‬ ‫התורה מצווה את המלך בכמה ציוויים שמטרתם‬ ‫שלא יסטה מדרך הישר‪ .‬למשל‪ ,‬אסור למלך להרבות‬ ‫לו סוסים‪ ,‬נשים או כסף וזהב‪ .‬הסיבה לכך היא‪,‬‬ ‫כמו שכותבת התורה "לבלתי רום לבבו" ‪ -‬שלא‬ ‫יחטא בגאווה ובהתנשאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬התורה מצוה‬ ‫את המלך לכתוב ספר תורה שני לעצמו (מלבד‬ ‫ספר התורה שכל אדם מישראל נדרש לכתוב)‪ .‬ספר‬ ‫התורה מהווה שמירה על דרכי המלך ופעולותיו‪,‬‬ ‫על מחשבתו ומוצא פיו‪ .‬ועוד‪ ,‬יש מצווה על המלך‬ ‫לכבד את הכהן הגדול‪ ,‬את חכמי הסנהדרין וחכמי‬ ‫ישראל ולעמוד בפניהם‪ ,‬כיוון שהם מייצגים את‬ ‫תורת ישראל‪.‬‬ ‫ההבדלים בין מלכי ישראל למלכי בית דוד‬ ‫אחרי ‪ 84‬שנות מלוכה‪ ,‬מלכות ישראל השלמה‬ ‫מתפצלת לשתי ממלכות‪ :‬מלכות בית דוד על שני‬ ‫שבטים‪ ,‬יהודה ובנימין‪ .‬מלכות ישראל על עשרת‬ ‫השבטים‪ .‬מלכות יהודה החלה עם רחבעם בן שלמה‬ ‫המלך‪ .‬מלכות ישראל החלה עם ירבעם שמרד‬ ‫בשלמה המלך ועלה למלוכה אחר מות שלמה‪.‬‬ ‫תקופת מלכי בית דוד התקיימה עד חורבן בית‬ ‫המקדש‪ .‬אחרון המלכים – צדקיהו‪ .‬מלכי ישראל‬ ‫הוגלו לפני חורבן הבית עם עשרת השבטים בגלות‬ ‫אשור‪ ,‬ואז הסתיימה תקופתם עם הושע בן אלה‬ ‫שהיה בה המלך האחרון‪.‬‬ ‫מלבד התנהגות המלכים‪ ,‬מצאנו הבדלים בין‬ ‫הממלכות מבחינה הלכתית‪:‬‬ ‫• מלכות בית דוד עוברת בירושה דור אחר דור –‬ ‫מאב לבן‪ .‬לעומת זאת מלכות מלכי ישראל עוברת‬ ‫גם היא מאב לבן‪ ,‬אך יכולה לעבור לאדם אחר‪ ,‬אם‬ ‫המלך האחרון לא הלך בדרכי ה'‪.‬‬ ‫• מלכי בית דוד נמשכים בשמן המשחה וליד‬ ‫מעין שמסמל המשך המלוכה לזרעם אחריהם‪,‬‬ ‫לעומת מלכי ישראל הנמשכים בשמן אפרסמון‪.‬‬ ‫• רק מלכי בית דוד יושבים בעזרה שבבית‬ ‫המקדש‪ .‬ביאר רש"י (על סוטה מ' ע"ב)‪ ,‬שחלק המקום‬ ‫כבוד לבית דוד להראות שמלכותו שלמה‪.‬‬ ‫פרשה חסידית‬ ‫מאת הרב ישעי'ה וינד‬ ‫גלות הדעת‬ ‫למה דווקא משה רבנו הוא זה שגואל את עם ישראל‪ ,‬ואיך הוא מצליח לנתק‬ ‫אותם מכבלי הגלות?‬ ‫בפרשה זו אנו ממשיכים לקרוא על עם ישראל‬ ‫השרוי בגלות מצרים‪ .‬אנו רגילים לקרוא ולחשוב‬ ‫על הגלות במונחים של צער ושעבוד בעבודות‬ ‫פרך המשברות את הגוף ואת הנפש‪ .‬אך ישנו‬ ‫רובד נוסף ועמוק יותר שהיה בגלות מצרים‪ ,‬והוא‬ ‫הגלות הרוחנית‪' ,‬גלות הדעת' כפי שספרי החסידות‬ ‫מגדירים אותו‪.‬‬ ‫הבה נציץ רגע לסדר יומו של יהודי בגלות מצרים‪.‬‬ ‫במה ראשו עסוק כל היום ואלו מחשבות מסתובבות‬ ‫לו במוח? מטבע הדברים הוא טרוד בנושאים‪ :‬איך‬ ‫שורדים את היום הזה‪ ,‬איך ניצולים מהשוטר‬ ‫המצרי‪ ,‬איך מחביאים אוכל לעוד יום‪ ,‬איך לעבוד‬ ‫בצורה נסבלת‪ ,‬איך להינצל מהמכות האכזריות של‬ ‫המצרים‪ ,‬ועוד אלפי מחשבות מסוג זה המקיפות‬ ‫את העבד היהודי ביום סטנדרטי בגלות מצרים‪ .‬אין‬ ‫להם זמן וראש פנוי לשום מחשבה אחרת‪.‬‬ ‫עצם העיסוק והחשיבה במשך כל היום כולו‬ ‫מסביב לצורכי הגוף הגשמי‪ ,‬מטמטמת את הראש‬ ‫ואת הלב‪ ,‬הראש מונח כל היום בנושאים שבעלי‬ ‫חיים עוסקים בו בדרך כלל‪ ,‬אוכל‪ ,‬שרידות‪ ,‬ושאר‬ ‫על סדר היום‬ ‫מאת הרב שי עמר‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לנשים לשאת על עצמן כלי‬ ‫נשק לצורך חיוני?‬ ‫תשובה‪ :‬נאמר בתורה‪" :‬לא יהיה כלי גבר על‬ ‫אשה‪ ,‬ולא ילבש גבר שמלת אשה" (ויקרא יט)‪ .‬ומכאן‬ ‫אנו למדים שאסור לאיש ללבוש בגד של אשה‪ ,‬וכן‬ ‫אסור לאשה ללבוש בגד של איש‪ .‬ובמסכת נזיר (נט‪).‬‬ ‫שנינו‪" :‬רבי אליעזר בן יעקב אומר‪ :‬מנין שלא תצא‬ ‫אשה בכלי זין (נשק) למלחמה? תלמוד לומר‪' :‬לא‬ ‫יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה'"‪.‬‬ ‫וזו לשון הרמב"ם (ע"ז יב‪ ,‬י)‪" :‬לא תעדה אשה‬ ‫צורכי הגוף‪ .‬במצב שכזה‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬האדם הופך‬ ‫לסוג של חיה (להבדיל)‪.‬‬ ‫פרעה מלך מצרים וצוות יועציו‪ ,‬יודעים את הסוד‬ ‫הזה‪ .‬זוהי מטרתם האמיתית‪ ,‬שלעם ישראל לא יהיה‬ ‫רגע זמן פנוי לחשוב על עצמם ועל מצבם‪ ,‬הגשמי‬ ‫והרוחני‪ .‬לכן הוא מכביד עליהם את העבודה יותר‬ ‫ויותר‪ .‬חלק גדול מהעם אף נמשך לעבודת האלילים‬ ‫של מצרים ומשתחווה להם‪ .‬אט אט יותר ויותר‬ ‫יהודים שוכחים מאלוקי ישראל‪ ,‬שמשגיח בהשגחה‬ ‫פרטנית על יחיד ויחיד‪ ,‬אליו אפשר לפנות בתפילה‬ ‫ובקשה שיגאל אותם מהשעבוד הנורא‪.‬‬ ‫אין לך גלות גדולה מזו‪ .‬זוהי 'גלות הדעת'‪ .‬כל‬ ‫דעתם ושכלם שקוע בזוטות ודברים גשמיים‪ ,‬ואינו‬ ‫מוקדש כלל לדברים נעלים ומרוממים יותר‪.‬‬ ‫כאשר הקב"ה שולח את משה רבנו ע"ה לגאול את‬ ‫עם ישראל חייבים קודם כל להרים להם את הראש‬ ‫מתוך הבוץ בו הם שקועים‪ ,‬שיוכלו להביט קצת‬ ‫מעבר לאופק הצר‪.‬‬ ‫משה רבנו הוא האדם המתאים לכך‪ ,‬בתורה הוא‬ ‫מכונה 'איש האלוקים'‪ ,‬אין כמוהו מי שמחובר לדעת‬ ‫אלוקים‪ ,‬הוא זה שהצליח לעלות ולהיכנס בארבעים‬ ‫ותשעה שערי בינה ודעת‪ .‬הוא מגיע לעם ישראל‬ ‫ומראה להם ניסים ונפלאות; במטה אשר בידו‬ ‫שהופך לנחש‪ ,‬המים הופכים לדם‪ ,‬עשרת המכות‪,‬‬ ‫והוא מספר להם שהוא נשלח ע"י בורא עולם כדי‬ ‫לגאול אותם ממצרים‪ .‬דרך ניסים אלו שהם מעל‬ ‫לדרך הטבע הוא מחזיר להם את האמונה שיש בורא‬ ‫לעולם המנהיג את העולם ואת כל הנבראים החיים‬ ‫עלי אדמות‪.‬‬ ‫אט אט חודרת למוחם ההכרה והאמונה בקב"ה‪,‬‬ ‫הם עולים מדרגה לדרגה ככל שמתרחשים עוד ועוד‬ ‫ניסים‪ ,‬עד שביציאת מצרים הם מסכימים לעזוב את‬ ‫הכל ולצאת עם הנשים והילדים לעבר המדבר‪ ,‬בלי‬ ‫מזון ומים מספיקים לדרך ארוכה שכזו‪ .‬הם סומכים‬ ‫ובוטחים בה' והולכים אחריו באש ובמים‪ .‬כשהם‬ ‫מגיעים לים סוף וקופצים לתוך הים מתוך בטחון‬ ‫מוחלט בבורא עולם‪ ,‬או אז הם כבר מגיעים לדרגה‬ ‫נעלה ביותר‪ ,‬ואף האדם הפשוט ביותר זוכה לדרגת‬ ‫נביא‪ .‬הם זוכים לצאת לגמרי מגלות הדעת שבה היו‬ ‫שרויים שנים רבות כל כך‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬זו עדיין אינה הגאולה המוחלטת‪ ,‬רק‬ ‫בימות המשיח נזכה לכך‪ ,‬כאשר יתקיים הפסוק‬ ‫בישעיה‪" :‬ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים‬ ‫מכסים"‪ .‬אז נזכה לדעה אמיתית בדרגה גבוהה‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬כשאנו נמצאים בגלות‪ ,‬חלק נכבד ועיקרי‬ ‫מהגלות הוא גלות הדעת‪ .‬הדברים לא לגמרי ברורים‬ ‫ומוחלטים אצלנו‪ ,‬הספיקות מנקרים‪ ,‬האמונה אינה‬ ‫זכה וצלולה‪ .‬קשה לנו להבדיל בין האמת המוחלטת‬ ‫לבין מה שדומה לה‪ .‬לפעמים מעשים שנראים‬ ‫כמצוות אינם אלא עבירות‪ .‬גם בקרב האדם המאמין‬ ‫ישנם זמנים מעורפלים‪.‬‬ ‫יהודי שמאמין באמונה מוחלטת בבורא לא יכעס‬ ‫לעולם על שום דבר‪ .‬מה לו לכעוס על חבר שעולל‬ ‫לו כך וכך הרי כל מה שנעשה איתו נקבע מלמעלה‪,‬‬ ‫כמאמר חז"ל "אין אדם נוקף אצבעו למטה עד‬ ‫שמכריזין עליו למעלה"‪.‬‬ ‫האדם המאמין באמת לא ייכשל בניסיונות ביודעו‬ ‫שעין רואה מלמעלה וכל מעשיו בספר נכתבים‪ .‬כך‬ ‫גם כעס על מקרה כלשהו מראה על חוסר אמונה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מקרים אחרים שבאים על האדם לא יגרמו‬ ‫לו לשום עצב ודכדוך כשהוא יודע שהכל נשלח‬ ‫מלמעלה מאב אוהב ורחום‪.‬‬ ‫כלי נשק לאישה‬ ‫עדי (תכשיט) האיש‪ ,‬כגון שתשים בראשה מצנפת‬ ‫או כובע‪ ,‬או שתלבש שריון וכיוצא בו‪ .‬ולא יעדה‬ ‫איש עדי אשה‪ ,‬כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב‬ ‫במקום שאין עושים כן אלא הנשים‪ ,‬הכל כמנהג‬ ‫המדינה‪ .‬ואיש שעדה עדי אשה‪ ,‬ואשה שעדתה‬ ‫עדי איש‪ ,‬חייבים מלקות"‪ .‬וכתב מרן הכסף משנה‪,‬‬ ‫שהרמב"ם פסק הלכה כדעת רבי אליעזר בן יעקב‪,‬‬ ‫משום שאמרו בגמרא (גיטין סז ע"א) "משנת רבי‬ ‫אליעזר בן יעקב קב ונקי"‪ .‬וכן פסקו עוד מרבותינו‬ ‫הראשונים‪ .‬וכן פסקו להלכה הטור והשולחן ערוך‬ ‫(יו"ד קפב‪ ,‬ה) כלשון הרמב"ם שציטטנו‪.‬‬ ‫אולם מבואר בלשון הרמב"ם ובדברי הפוסקים‪,‬‬ ‫שכל דבר שנהגו גם הנשים ללובשו‪ ,‬אף על פי שהוא‬ ‫לבוש של אנשים‪ ,‬אין איסור לנשים ללובשו‪ .‬וכן‬ ‫להיפך‪ ,‬דבר שנהגו הנשים לעשותו‪ ,‬ולאחר מכן נהגו‬ ‫גם האנשים לעשותו‪ ,‬אין בו איסור כלל‪.‬‬ ‫ודוגמה לדבר הוא דין ההסתכלות במראה‪ ,‬שבדברי‬ ‫רבותינו מבואר שאסור לאיש להסתכל במראה כדי‬ ‫להתייפות‪ .‬אולם בזמנינו גם אנשים נוהגים להסתכל‬ ‫במראה‪ ,‬ולפיכך להלכה אין איסור בזה בזמנינו‪ ,‬כיון‬ ‫שהשתנתה המציאות‪ ,‬ואין זה מנהג של נשים בלבד‪.‬‬ ‫ומעתה בנדון כלי נשק‪ ,‬אף על פי שבדרך כלל‬ ‫כלי נשק עשויים עבור אנשים יותר מעבור נשים‪,‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬במקום שיש צורך חיוני בדבר‪ ,‬כגון‬ ‫ביישובי הספר וכדומה‪ ,‬שיש חשש של סכנת נפשות‬ ‫מפחד המרצחים המחבלים ששמו להם למטרה‬ ‫להרוג נפשות ולזרוע הרס וחורבן בישראל‪ ,‬מותר‬ ‫גם לנשים להתאמן ולישא נשק להגן על עצמן‬ ‫ועל תלמידי בתי הספר שבהשגחתן‪ ,‬מחשש פעולה‬ ‫זדונית של המחבלים‪ ,‬אשר לא ישאו פנים לזקן ונער‬ ‫לא יחונו‪ .‬שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש‪.‬‬ ‫וכבר כתב רבינו יהודה החסיד בספר חסידים‬ ‫(סימן ר) וזו לשונו‪" :‬עת לעשות לה' הפרו תורתך‪,‬‬ ‫לפיכך אם צרו גויים על עיר מישראל‪ ,‬וכן נשים‬ ‫שהולכות בדרך ויראות פן יפגעו בהן גויים ויאנסו‬ ‫אותן‪ ,‬מותר להן ללכת בבגדי גברים ולחגור עצמן‬ ‫בחרב‪ ,‬כדי שיהיו סבורים הגויים שהם גברים‪ .‬וכן‬ ‫הדין לבחורים שאין להם זקן‪ ,‬שיכולים ללבוש בגדי‬ ‫נשים כדי להינצל מאויבים"‪ .‬וכן פסק בשו"ת תרומת‬ ‫הדשן (סימן קצו)‪.‬‬ ‫וכן פסקו להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫(יחוה דעת ח"ה‪ ,‬נה)‪ ,‬והגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל‬ ‫בשו"ת אגרות משה (ח"ו יו"ד‪ ,‬לה)‪ .‬ועוד מגדולי‬ ‫הפוסקים‪ .‬והביאו סברות נוספות להקל בזה‪.‬‬ ‫ולסיכום‪ :‬מותר למורות ולגננות שביישובי הספר‬ ‫להתאמן ולאחוז בנשק בעת שמירתן על בתי הספר‪,‬‬ ‫ובלבד שיקפידו מאוד על כל כללי הצניעות בעת‬ ‫אימונן‪ ,‬כראוי לבנות ישראל הכשרות‪ ,‬ולא יתייחדו‬ ‫עם גבר זר בשעת האימונים בנשק‪ ,‬על פי מה‬ ‫שמבואר בדברי רבותינו הטור והשולחן ערוך אבן‬ ‫העזר (סימן כב)‪ .‬ותהיה יראת ה' על פניהן‪ .‬והשם‬ ‫יתברך ישמור צאתן ובואן לעד לעולם‪.‬‬ ‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬ ‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפורים מהחיים‬ ‫חיים ולדר‬ ‫חלק ב'‬ ‫מלשין או גנב‬ ‫זה יכול היה לקרות לכל אחד מאיתנו‪ .‬בצורה די תמימה‬ ‫נקלעתי לסיטואציה שבה חשדו בי והאשימו אותי על דברים‬ ‫שכלל לא עשיתי‪ .‬דווקא ברגעים כאלו‪ ,‬היתה חסרה לי חברות‬ ‫אמת של ידיד שהיה יכול להוציא אותי מכל הסבך הזה‪ .‬אך‬ ‫הוא בחר בדרך הקלה‪ ...‬אז מה כדאי להיות‪ :‬מלשין או גנב?‬ ‫תקציר הפרק הקודם‪:‬‬ ‫בתקופה שעליה אני מספר‪,‬‬ ‫התלוננו בחורים רבים בתיכון על‬ ‫"העלמות" חפצים מחדרי הפנימייה‪ .‬הסתבר‬ ‫שבחור כלשהו‪ ,‬פשוט הולך מחדר לחדר‪ ,‬מחפש‬ ‫בארונות ולוקח מתוכם דברים‪ .‬יום אחד‪ ,‬הרגשתי‬ ‫רע באמצע היום‪ ,‬והחלטתי ללכת לפנימייה‪.‬‬ ‫הלכתי במסדרון ואז ראיתי את יוני חברי לכיתה‪.‬‬ ‫הוא הציע לי לדבר אתו בחדרו‪ ,‬וכך עשיתי‪ .‬לפתע‬ ‫נשמעו צעדים‪ ,‬יוני זיהה שמדובר במדריך‪ ,‬ומיד‬ ‫נכנס לארון והסתתר שם‪.‬‬ ‫המדריך נכנס לחדר וגילה אותי לבד‪ .‬הסתבכתי‬ ‫במענה לשאלות שהוא שאל אותי‪ ,‬והוא החל‬ ‫לחשוד בי שנכנסתי לפנימייה בשעת הלימודים‬ ‫כדי לגנוב‪ ,‬ובעצם אני אשם ב'העלמות' של‬ ‫החפצים בשבועות האחרונים‪...‬‬ ‫הצוות החינוכי הזמין את ההורים שלי‪ ,‬ולבסוף‪,‬‬ ‫לאחר שלא היו ראיות נוספות נגדי‪ ,‬הם החזירו‬ ‫אותי ללימודים‪ ,‬תחת אזהרה‪ .‬בינתיים השמועה‬ ‫פרשה לה כנפיים‪ ,‬ובמסדרונות שמעתי ריכולים‬ ‫שאני הוא 'הגנב' שחיפשו אותו כל כך הרבה‪...‬‬ ‫יוני‪ ,‬לרוע המזל‪ ,‬ניגש אלי מיד לאחר שתפסו אותי‬ ‫בחדר‪ ,‬והזהיר אותי שלא אזכיר כלל את העובדה‬ ‫שהוא שהה איתי יחד‪ ,‬ואם אעשה כך הוא ידאג‬ ‫'לסגור איתי חשבון'‪.‬‬ ‫הוא בכלל לא היה מוכן לשמוע על כך שהוא‬ ‫יודה שהיה איתי‪ ,‬ובכך יעזור לי להיפטר מהעננה‬ ‫השחורה שריחפה מעלי‪ .‬לא ידעתי מה לעשות‪,‬‬ ‫האם להלשין על יוני‪ ,‬או להמשיך להיות על תקן‬ ‫'הגנב'‪...‬‬ ‫ב‬ ‫אחד הימים‪ ,‬כשחשתי‬ ‫שאיני יכול יותר באתי ליוני ואמרתי‪:‬‬ ‫"תראה מה עובר עלי‪ ,‬כולם חושדים‬ ‫בי שאני זה לקח דברים‪ .‬רק אתה יכול להוציא‬ ‫אותי מזה אם רק תספר שהיית איתי בחדר שלך‬ ‫והתחבאת בארון‪ .‬אתה חייב לעזור לי"‪.‬‬ ‫"אני לא חייב כלום"‪ ,‬אמר יוני באטימות‪" .‬אל‬ ‫תתבכיין לי עכשיו ותרד ממני"‪.‬‬ ‫"איפה הלב שלך?" שאלתי‪.‬‬ ‫"אומרים שבצד שמאל‪ ,"...‬צחק‪" .‬ואני אגיד לך‬ ‫משהו? אני בכלל לא בטוח שזה לא היית אתה"‪.‬‬ ‫"מה???" צעקתי‪.‬‬ ‫הוא נבהל מהצעקה ואמר‪" :‬לא אמרתי שזה‬ ‫אתה‪ ,‬אבל אין שום הוכחה שזה לא אתה‪ .‬זה מה‬ ‫שאמרתי"‪.‬‬ ‫ושוב הלך‪ .‬ואני ישבתי ובכיתי‪ .‬לא הבנתי איך יש‬ ‫בחורים כאלה בעולם ועוד יותר לא הבנתי איך יש‬ ‫לבחורים שכאלה מעמד כזה חזק בחברה‪.‬‬ ‫ההפסקה הסתיימה‪ ,‬ניגבתי את הדמעות ובאמת‬ ‫לא ידעתי מה אני עושה‪ .‬כולם חושדים בי שאני‬ ‫גנב‪ ,‬והדרך היחידה שלי להפיג את החשד זה להיות‬ ‫מלשין‪ .‬צריך להבין שלמלשין היה מעמד נחות עוד‬ ‫יותר מגנב‪ .‬אולי עד היום יש מקומות שנערים‬ ‫חושבים כך‪( .‬בגילי אז‪ ,‬לא העליתי על דעתי‬ ‫שמקרים כאלה שונים ממקרים רגילים בהם בחור‬ ‫סתם כך מלשין על חברו ללא סיבה)‪.‬‬ ‫באותו יום המחנך לא נכנס לכיתה‪ .‬הוא ביקש‬ ‫מאחד התלמידים להודיע שהוא ייצא לחצי שעה‬ ‫ושבינתיים נלמד לבד בזוגות לקראת המבחן הקרוב‪.‬‬ ‫רוב הבחורים החלו ללמוד ומיעוטם לפטפט‬ ‫ולפתע ניגש אחד הבחורים‪ ,‬דני שמו‪ ,‬לשולחן‬ ‫המורה ודפק עליו‪.‬‬ ‫כולם השתתקו‪.‬‬ ‫"אני רוצה לומר משהו"‪ ,‬אמר‪" .‬במשך שבוע‬ ‫חושדים כאן באיתמר שהוא זה שלקח דברים ואני‬ ‫רוצה לומר לכם שזה שקר וכזב‪ .‬הוא חף מפשע"‪.‬‬ ‫כולם היו בהלם‪ .‬לא ידעו מאיפה זה בכלל בא לו‪.‬‬ ‫"מאיפה אתה יודע?"‪ ,‬נשמע קולו של בחור‬ ‫שהצליח לצאת מההלם‪ .‬אם אתם לא מנחשים –‬ ‫זה היה כמובן יוני‪.‬‬ ‫"אני יודע משום שאיתמר לא היה לבד באותו‬ ‫חדר היה איתו עוד בחור מהכיתה‪ ,‬וברגע שהם‬ ‫שמעו את הצעדים של המדריך‪ ,‬הבחור ההוא‬ ‫התחבא בארון והשאיר את איתמר להתמודד לבד‬ ‫“כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא“‬ ‫(מסכת סנהדרין ד‪,‬ה)‬ ‫בהידברות דואגים לא לאבד אף נפש מישראל‪ ,‬בואו והיו שותפים להצלת חיים‪.‬‬ ‫מחלקת אמ”א‪-‬בהידברות‬ ‫אמא מצילה אותי‪-‬המחלקה להצלת עוברים‬ ‫להתנדבות ותרומת ציוד לאם ולילד ניתן להתקשר או לשלוח מייל‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪[email protected] 052 -955 -15 -91 1 -800 -800 -110‬‬ ‫אמא מ א‬ ‫צילה ותי‬ ‫הידברות ‪ -‬למען החיים‬ ‫עם חשד נורא שהוא הגנב של הישיבה‪.‬‬ ‫דני ניצל את מימד ההפתעה והמשיך‬ ‫"הבחור הזה‪ ,‬במקום להיות הגון וישר‬ ‫ובמקום לגלות חברות אמיתית ולהודות‬ ‫במשהו קל (התחבאות בארון בזמן הסדר)‬ ‫פשוט מסרב להודות בדבר‪ ,‬ואיתמר‬ ‫באצילותו‪ ,‬סובל מחשד נורא רק בגלל‬ ‫שאינו רוצה להלשין על החבר שלו שכולכם‬ ‫מבינים כמה הוא רחוק מהתואר "חבר"‪.‬‬ ‫"אתה יודע מי זה?" שאל בחור נוסף‪.‬‬ ‫"אני יודע‪ ,‬אבל אני מעדיף שהוא יודה‬ ‫לכולם בעצמו‪ .‬אם לא יעשה זאת‪ ,‬אעשה זאת‬ ‫אני"‪.‬‬ ‫דממה בכיתה‪ .‬כל הבחורים מסתכלים זה על‬ ‫זה‪ .‬ודני החל לספור‪" :‬שלוש‪ ,‬שתיים אחד‪"...‬‬ ‫"‪...‬זה אני" נשמע קולו של יוני‪.‬‬ ‫"וואו!"‪ ,‬פלטו כולם‪.‬‬ ‫"ואתה דני תשלם על המלשנות שלך"‪.‬‬ ‫"אתה זה שגילית"‪ ,‬אמר דני‪" .‬וחוץ מזה מלשנות‬ ‫זה רק לצוות לא לבחורים‪ .‬אני רוצה שתעמוד‬ ‫מול כולם ותסביר למה לא תלך למחנך ולמדריך‬ ‫ותוציא את איתמר מהתסבוכת"‪.‬‬ ‫בכיתה החל ויכוח בין יוני‪ ,‬שטען שהוא לא צריך‬ ‫לסבול בגלל שאני נתפסתי‪ ,‬לבין רוב הבחורים‬ ‫שאמרו שהמקרה הזה הוא שונה לגמרי‪ ,‬כי אני‬ ‫הסתבכתי במשהו שהוא הרבה יותר מלהיות בחדר‬ ‫באמצע הסדר במקום בבית המדרש‪ ,‬בסופו של דיון‬ ‫אמרו כל הבחורים ליוני שהוא צריך ללכת למדריך‬ ‫ולהודות שנוכח בחדרו כדי לנקות אותי מחשד‪ ,‬ובכל‬ ‫מקרה כמה בחורים אמרו שהם הולכים להפיץ את‬ ‫הדבר בישיבה כדי לנקות אותי מחשד (וזה לא נקרא‬ ‫להלשין כי זה לא לצוות‪ )...‬וכשיוני הבין שאם לא‬ ‫ילך להודות הוא גם יצא גרוע בעיני הבחורים וגם‬ ‫בסופו של דבר הצוות ידע‪ ,‬קם ועזב את הכיתה‪ ,‬הלך‬ ‫למדריך וסיפר לו את כל הסיפור‪.‬‬ ‫המדריך נכנס לאחר שעה לכיתה‪ ,‬התנצל בפני‬ ‫עמוקות‪ ,‬אמר שהוא ואנשי הצוות החינוכי ממש‬ ‫מצטערים שחשדו בבחור ישר והגון‪ ,‬ובמיוחד ציין‬ ‫את העובדה שסבלתי כל כך מבלי למסור את שמו‬ ‫של הבחור שהתחבא‪.‬‬ ‫עם זאת ציין את העובדה שהצוות החינוכי לא‬ ‫היה יכול בחיים לנחש שאחד מחברי החדר היה‬ ‫בתוך הארון‪" .‬אנחנו עושים כמיטב יכולתנו אך אין‬ ‫אנו נביאים"‪ ,‬הסביר‪.‬‬ ‫הוא הרחיב קצת על נושא ההלשנה‪" :‬אני מציע‬ ‫לכם בחורים לדעת את ההבדל בין הלשנה לבין‬ ‫מסירת מידע שיכול להציל בחור‪ ,‬הן רוחנית והן‬ ‫גשמית‪ .‬אינכם יודעים כמה עוולות נעשות בכל‬ ‫העולם על ידי בחורים כלפי חבריהם‪ ,‬ואף אחד אינו‬ ‫יכול לעזור כי הם מפחדים להיקרא "מלשינים"‪.‬‬ ‫תהיו חכמים‪ .‬תבינו שלפעמים "לא להלשין" זה‬ ‫להיות רע לב‪ ,‬זה להזיק לזולת"‪.‬‬ ‫ויצא‪.‬‬ ‫בהפסקה כולם נגשו אלי‪ ,‬וביקשו סליחה על‬ ‫שחשדו בי לשווא ועל השבועות הקשים שעברו‬ ‫עלי‪ ,‬השמועה עברה מיידית מפה לאוזן בכל המוסד‪,‬‬ ‫וכל הבחורים שהסתכלו עלי בעין שלילית וחשדו‬ ‫שאני הייתי הגנב באו וביקשו סליחה‪ .‬והיה עוד‬ ‫משהו שאמרו כמה מהם‪" :‬אתה בחור שאפשר‬ ‫לסמוך עליו‪ .‬אנחנו בחיים לא היינו שותקים"‪.‬‬ ‫ועדיין נותרה אצלי תעלומה‪.‬‬ ‫למחרת ניגשתי לדני ושאלתי אותו‪ :‬איך ידעת?‬ ‫דני אמר "נכון שלפני השיעור בו דפקתי על‬ ‫השולחן וסיפרתי הכל באת לבקש מיוני שיודה‬ ‫שהיה איתך בחדר כדי להוריד ממך את האשמה?‬ ‫זוכר אמרתי‪.‬‬ ‫"אז אני התחבאתי מטר לידכם מאחורי המעילים‪.‬‬ ‫שמעתי הכל"‪.‬‬ ‫"ולמה עשית את זה?"‬ ‫"כי אני היחיד מכל הבחורים בישיבה שידעתי‬ ‫מהתחלה שאתה לא לקחת כלום‪ .‬אני היחיד‬ ‫שהאמנתי לך כשסיפרת שהיה איתך מישהו בחדר‬ ‫ולכן ידעתי מראש שבאיזשהו שלב אתה תיגש אל‬ ‫הבחור ההוא (שעדיין לא ידעתי מי הוא) ותבקש‬ ‫ממנו שיודה‪ .‬עקבתי במשך שבוע אחריך עד שעליתי‬ ‫על השיחה שלכם‪.‬‬ ‫"אבל מדוע האמנת בי כל כך?"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬אנחנו‬ ‫לא כאלה קרובים שאתה יכול לדעת עלי דבר כזה"‪.‬‬ ‫"אני רוצה לומר משהו"‪,‬‬ ‫אמר‪" .‬במשך שבוע‬ ‫חושדים כאן באיתמר‬ ‫שהוא זה שלקח דברים‬ ‫ואני רוצה לומר לכם‬ ‫שזה שקר וכזב‪ .‬הוא חף‬ ‫מפשע"‬ ‫"קודם כל כל לא צריך להיות קרוב אליך כדי‬ ‫לדעת שאתה בחור ישר וגון"‪ ,‬אמר דני‪" .‬אבל יש‬ ‫עוד סיבה שגרמה לי לדעת שלא אתה לקחת דברים‬ ‫של אחרים"‪.‬‬ ‫"איך ידעת?"‬ ‫דני לקח נשימה‪" .‬כי אני‪ .‬אני זה שגנבתי‪ .‬לא נעים‬ ‫לי לספר לך אבל אני עשיתי את זה‪ .‬לא יודע למה‪.‬‬ ‫משהו פסיכולוגי כזה‪ .‬ויום אחד סיפרתי להוריי‬ ‫ומאז אני הולך לטיפול ושם מסבירים לי כמה זה‬ ‫חמור וכמה זה יכול להזיק לי לעתיד‪ .‬הפסקתי לקחת‬ ‫דברים‪ .‬ואז אתה הסתבכת‪ .‬למרות שכבר הפסקתי‪,‬‬ ‫ידעתי שחושדים בך במה שהיה בי‪ .‬לא יכולתי‬ ‫לראות שמישהו משלם על מה שאני עשיתי‪ .‬הבטתי‬ ‫בו נרעש‪" .‬למה אתה מספר לי את זה?"‪ ,‬אמרתי‪,‬‬ ‫"אתה לא פוחד ש‪"....‬‬ ‫"שתספר אה?" צחק דני "אני מדבר עם המנהיג‬ ‫החדש של המחזור‪ ...‬כולם אומרים את זה‪ ...‬הבחור‬ ‫הכי נאמן שנפגשתי אתו בחיים‪ ...‬במשך כמה‬ ‫שבועות חשדו בך שאתה לוקח דברים ואתה יכולת‬ ‫להציל עצמך בדיבור קטנטן‪...‬שאני אפחד שתספר‬ ‫למישהו???‬ ‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬ ‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬ ‫הליכות שבת‬ ‫מאת הרב אופיר מלכא‬ ‫הנאה ממעשה‬ ‫שבת (ב')‬ ‫קניה ונופש במקומות הפתוחים בשבת‬ ‫האם יש איסור לקנות בימות החול בחנות‬ ‫המחללת שבת?‬ ‫לפי ההלכה‪ ,‬אין איסור לקנות שם בימות‬ ‫החול‪ ,‬כיון שלא מסייע בזה לאיסור הנעשה‬ ‫בשבת‪ ,‬שהרי בעל הבית יפתח את החנות‬ ‫בכל מקרה‪ .‬אולם מי שכבוד שבת נוגע ללבו‬ ‫לא יקנה בחנות זו‪ .‬וכבר גדרו גדולי ישראל‬ ‫שאין ללכת למקומות הפתוחים בשבת‪,‬‬ ‫שהרי אין לסייע למי שרומס את השבת‬ ‫הקדושה‪ .‬ואחר שכך תקנו גדולי ישראל יש‬ ‫בזה שלא הולך מצוה של "ועשית ככל אשר‬ ‫יורוך"‪ ,‬ולמי שהולך יש בו איסור של "לא‬ ‫תסור מן הדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל"‪.‬‬ ‫ובשעת הדחק‪ ,‬כגון אם נמצא באמצע‬ ‫הדרך וזקוק למלא דלק‪ ,‬יכול להיכנס לתחנת‬ ‫הדלק אף אם היא פתוחה בשבת‪ .‬אולם‬ ‫כאמור אם יש אפשרות אחרת בודאי אין‬ ‫להיכנס לשם‪.‬‬ ‫והוא הדין בכל בריכות השחייה ומקומות‬ ‫הנופש הפתוחים בשבת‪ ,‬מכיוון שיש בריכות‬ ‫הסגורות בשבת יש ללכת אליהם משום כבוד‬ ‫השבת‪ ,‬ובפרט שאם כל ציבור היראים יעשו‬ ‫כך‪ ,‬מסתבר מאוד שחלק מאותן בריכות‬ ‫יסגרו את שעריהן בשבת‪.‬‬ ‫וכל המתחזקים והמשתדלים בדבר יזכו‬ ‫לבנים גדולי ישראל (עפ"י המשנ"ב בסימן רנ"ו‬ ‫ס"ק ב')‪ ,‬וכדאית היא השבת הקדושה שנוותר‬ ‫מתענוגינו עבור כבודה‪ ,‬ובלי שום ספק‬ ‫שהשבת שהיא "מקור הברכה" תשלח את‬ ‫ברכתה למתחזקים בדבר זה‪.‬‬ ‫נסיעה ברכב שתודלק בשבת‬ ‫האם מותר לנסוע ביום חול ברכב‬ ‫שתודלק בשבת?‬ ‫מותר‪ ,‬כיון שההנאה היא לא בשבת‪,‬‬ ‫וכן אין צריך להמתין בכדי שיעשו (סימן‬ ‫שי"ח ס"א)‪ ,‬אולם באופנים מסוימים‪ ,‬כגון‬ ‫כשמתדלקים באופן קבוע בשבת יש להחמיר‬ ‫בזה (כתב סופר הובא בכף החיים ס"ק י"ב) משום‬ ‫מסייע ומחזיק ידי עוברי עבירה (כגון רכב‬ ‫משפחתי שאחד מבני הבית נוסע בו בשבת‪,‬‬ ‫או רכב של עבודה וכדו')‪.‬‬ ‫לרכישת הספר "הליכות שבת" של הרב אופיר‬ ‫מלכא חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬ ‫בס”ד‬ ‫מתי בפעם האחרונה בדקתם את המזוזות בבית ?‬ ‫עדיין משתמש בתפילין שקיבלת לבר מצווה ?‬ ‫הידברות משיקה שירות חדש ומהפכני‬ ‫בדי קת תפי לין ו מזו זות – אצל כם ב בית !!‬ ‫ע”י סופר סת"ם‬ ‫מטעם הידברות‪ ,‬באישור ובפיקוח הרב זמיר כהן‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ולתיאום חייגו‪:‬‬ ‫‪073-222-1-250‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פאר הדור סיפורים ממסכת חייו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬ ‫מתוך הספר 'פאר הדור'‪ ,‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬ ‫ִמי יְ ַׁש ֵּלם ֶאת ְסכּום ַה ִּפּצּוי?‬ ‫את ַחּיָ ב ַּב ִּדין? ְּת ַׁש ֵּלם!"‬ ‫"מה ֶא ֱע ֶׂשה?"‪" .‬יָ ָצ ָ‬ ‫אתי ַחּיָ ב ַּב ִּדין"‪ִ ,‬ס ֵּפר ְּב ֵׁש ֶפל קֹול‪ָ ,‬‬ ‫"ּכבֹוד ָה ַרב‪ ,‬יָ ָצ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ּמּוסר ֶׁשל‬ ‫וּד ָמעֹות זָ ְלגּו ֵמ ֵעינָ יו‪ִּ .‬ד ְב ֵרי ַה ָ‬ ‫"א ָבל ֵאין ִלי!" נָ ְפלּו ָּפנָ יו ֶׁשל ר' יִ ְׂש ָר ֵאל ְ‬ ‫ָא ַמר לֹו ָה ַרב‪ֲ .‬‬ ‫יקה ָׂש ְר ָרה ַּב ֶח ֶדר‬ ‫ָה ַרב יָ ְרדּו ְלע ֶֹמק ִלּבֹו‪ְׁ .‬ש ִת ָ‬ ‫קּופה ְמ ֻסּיֶ ֶמת ָהיּו ּכַ ָּמה ִעּתֹונִ ים ּדָ ִתּיִ ים‪ֶׁ ,‬ש ֵה ִציקּו‬ ‫ּבִ ְת ָ‬ ‫לָ רַ ב וְ לִ בְ נֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ּבְ כַ ָּתבֹות ִׁש ְקרִ ּיֹות ּובְ ֵתאּורִ ים‬ ‫ְׁשלִ ילִ ּיִ ים‪ּ .‬בְ נֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ֶׁשל ָהרַ ב יָ דְ עּו‪ּ ,‬כִ י ִאם יִ ְתּבְ עּו‬ ‫הֹוצַאת‬ ‫ֶאת עֹורְ כֵ י ָה ִעּתֹונִ ים ַהּלָ לּו ּבְ בֵ ית ַה ִּמ ְׁש ָּפט ַעל ָ‬ ‫ֵׁשם רַ ע‪ ,‬יִ זְ ּכּו לְ ֹלא ּכָ ל ָס ֵפק‪ .‬אּולָ ם ָהרַ ב ָמנַ ע זֹאת‬ ‫"אין לָ לֶ כֶ ת לְ בֵ ית ִמ ְׁש ָּפט ֶאזְ רָ ִחי‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו ִמ ְתנַ ֵהל‬ ‫ֵמ ֶהם‪ֵ .‬‬ ‫ַעל ִּפי ּדִ ין ּתֹורַ ת מ ֶֹׁשה!" ָּפ ַסק ּבְ נֶ ְחרָ צּות‪ַ ,‬על ַאף‬ ‫יׁשי‪.‬‬ ‫ֶׁש ַהּדָ בָ ר נָ גַ ע לִ כְ בֹודֹו ָה ִא ִ‬ ‫ַאחת ָׁש ָהה ֶא ָחד ֵמעֹורְ כֵ י ָה ִעּתֹונִ ים ַהּלָ לּו‪ ,‬ר'‬ ‫ַּפ ַעם ַ‬ ‫בּועיִ ם‪ּ .‬בִ זְ ַמן זֶ ה‬ ‫יִ ְׂשרָ ֵאל ְׁשמֹו‪ּ ,‬בְ חּוץ לָ ָארֶ ץ ּבְ ֶמ ֶׁשְך ְׁש ַ‬ ‫ִה ְת ַּפרְ ְס ָמה ּבְ ִעּתֹונֹו ּכַ ָּתבָ ה ּפֹוגַ ַעת ְמאֹוד ּבָ רַ ב ּובִ בְ נֵ י‬ ‫ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו‪.‬‬ ‫ֶא ָחד ִמּבְ נֵ י ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֹלא ָהיָ ה מּוכָ ן לָ ֵׂשאת זֹאת עֹוד‪,‬‬ ‫וְ הּוא ָהלַ ְך ַעל ּדַ ַעת ַע ְצמֹו לְ בֵ ית ַה ִּמ ְׁש ָּפט‪ ,‬וְ ָתבַ ע ֶאת‬ ‫בֹוּה ְמאֹוד‪ּ .‬בֵ ית ַה ִּמ ְׁש ָּפט ִעּיֵ ן‬ ‫ָה ִעּתֹון וְ עֹורְ כֹו ּבִ ְסכּום ּגָ ַ‬ ‫"מ ֲערֶ כֶ ת ָה ִעּתֹון ְּת ַׁשּלֵ ם לִ בְ נֵ י‬ ‫ּבַ ּנְ תּונִ ים ָּופ ַסק לְ ַאלְ ַּתר‪ַ :‬‬ ‫ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֶאת ְמלֹוא ְסכּום ַה ְּתבִ ָיעה!"‬ ‫ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ ,‬עֹורֵ ְך ָה ִעּתֹון‪ֹ ,‬לא יָ דַ ע ֶאת נַ ְפׁשֹו‪ .‬הּוא‬ ‫ָאׁשם ּבְ ִפרְ סּום ַהּכַ ָּתבָ ה‪ ,‬אּולָ ם ּבֵ ית‬ ‫ָאמנָ ם ֹלא ָהיָ ה ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ַה ִּמ ְׁש ָּפט ֹלא ִה ְת ַח ֵּׁשב ּבְ כָ ְך‪ .‬הּוא ֹלא יָ דַ ע ֵמַאיִ ן יְ גַ ּיֵ ס ֶאת‬ ‫"קרְ יַ ת מ ֶֹׁשה"‪,‬‬ ‫ַה ְּסכּום ָהַאּדִ יר‪ּ .‬בַ ַּצר לֹו‪ָּ ,‬פ ַסע לִ ְׁשכּונַ ת ִ‬ ‫וְ ָעלָ ה ֶאל‪ּ ...‬בֵ יתֹו ֶׁשל ָהרַ ב‪.‬‬ ‫"מה‬ ‫אתי ַחּיָ ב ּבַ ּדִ ין"‪ִ ,‬ס ֵּפר ּבְ ֵׁש ֶפל קֹול‪ָ ,‬‬ ‫"ּכְ בֹוד ָהרַ ב‪ ,‬יָ ָצ ִ‬ ‫ֶא ֱע ֶׂשה?"‬ ‫"אבָ ל ֵאין‬ ‫ָאמר לֹו ָהרַ ב‪ֲ .‬‬ ‫את ַחּיָ ב ּבַ ּדִ ין? ְּת ַׁשּלֵ ם!" ַ‬ ‫"יָ ָצ ָ‬ ‫לִ י!" נָ ְפלּו ָּפנָ יו ֶׁשל ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ָ" .‬אז ָמה?" ּגָ ַער ּבֹו‬ ‫יּותָך‪ֶׁ ,‬שֹּלא יִ כְ ְּתבּו ּבָ ִעּתֹון ֶׁשּלְ ָך לָ ׁשֹון‬ ‫ַאחרָ ְ‬ ‫ָהרַ ב‪" ,‬זֹו ְ‬ ‫ַאּתה יֹודֵ ַע ֵאיזֹו ְּפגִ ָיעה ּבַ ֲהלָ כָ ה יֵ ׁש‬ ‫ָהרָ ע! וְ חּוץ ִמּזֶ ה‪ָ ,‬‬ ‫ּכֹותבִ ים לָ ׁשֹון ָהרַ ע ַעל רַ ּבָ נִ ים? ָּת ֵאר לְ ָך‪ֶׁ ,‬שּיֵ ׁש‬ ‫ּבְ כָ ְך ֶׁש ְ‬ ‫ֲאנָ ִׁשים ֶׁשּיַ ְפ ִסיקּו לָ לֶ כֶ ת לָ רַ ּבָ נִ ים‪ּ ,‬בִ גְ לַ ל ַהּכַ ָּתבֹות ַהּלָ לּו‪,‬‬ ‫ה' יִ ְׁשמֹר וְ יַ ִּציל!"‬ ‫ּמּוסר ֶׁשל‬ ‫ּדְ ָמעֹות זָ לְ גּו ֵמ ֵעינָ יו ֶׁשל ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ּ .‬דִ בְ רֵ י ַה ָ‬ ‫ָהרַ ב יָ רְ דּו לְ ע ֶֹמק לִ ּבֹו‪ְׁ .‬ש ִת ָיקה ָׂשרְ רָ ה ּבַ ֶחדֶ ר‪.‬‬ ‫ּולְ ֶפ ַתע ֵארַ ע ַהּדָ בָ ר‪ָ .‬הרַ ב ָּפ ַתח ֶאת ְמגֵ רַ ת ֻׁשלְ ָחנֹו‪,‬‬ ‫יׁשי ֶׁשּלֹו‪,‬‬ ‫הֹוציא ִמ ָּׁשם ֶאת ִּפנְ ַקס ַה ַה ְמ ָחאֹות ָה ִא ִ‬ ‫ִ‬ ‫רֹוׁשם לְ ָך ּכָ אן ֶאת ְמלֹוא ְסכּום‬ ‫ָאמר‪" :‬ר' יִ ְׂשרָ ֵאל‪ֲ ,‬אנִ י ֵ‬ ‫וְ ַ‬ ‫ַה ְּתבִ ָיעה‪ּ ,‬ובִ לְ בַ ד‪ֶׁ ,‬שַאף ֶא ָחד ִמּבְ נֵ י ִמ ְׁש ַּפ ְח ִּתי ֹלא יֵ דַ ע‬ ‫ּות ַׁשּלֵ ם ַהּכֹל‬ ‫אֹותּה‪ְ ,‬‬ ‫ַעל ּכָ ְך‪ַ .‬קח ֶאת ַה ַה ְמ ָחָאה‪ְּ ,‬פרֹט ָ‬ ‫ּבִ ְמזֻ ָּמן"‪ .‬ר' יִ ְׂשרָ ֵאל ָהיָ ה ָהמּום‪ .‬הּוא נָ ַטל ֶאת ַה ַה ְמ ָחָאה‬ ‫רֹועדֹות‪ ,‬יָ ָצא ִמן ַהּבַ יִ ת‪ ,‬וְ ֵה ֵחל לְ ָמרֵ ר ּבִ בְ כִ י ּכְ יֶ לֶ ד‬ ‫ּבְ יָ דַ יִ ם ֲ‬ ‫ָק ָטן‪ְ .‬מיֻ ָּתר לְ ַצּיֵ ן‪ֶׁ ,‬ש ֵּמאֹותֹו ַהּיֹום ֹלא נִ כְ ְּתבּו ּבְ ִעּתֹונֹו‬ ‫ַאחר‪.‬‬ ‫ּדִ בְ רֵ י לָ ׁשֹון ָהרַ ע‪ֹ ,‬לא ַעל ָהרַ ב‪ ,‬וְ ֹלא ַעל ׁשּום רַ ב ֵ‬ ‫חידה בריבוע‬ ‫מה בפרשה?‬ ‫מכות מצרים‬ ‫ּבַ ָּפרָ ָׁשה ֶׁשּלָ נּו ַה ָּקדֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא ִמ ְתּגַ ּלֶ ה לְ מ ֶֹׁשה רַ ּבֵ נּו‪,‬‬ ‫הֹוציא ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ִמ ִּמ ְצרַ יִ ם‪ .‬מ ֶֹׁשה ְמדַ ּבֵ ר‬ ‫ַּומבְ ִט ַיח לֹו לְ ִ‬ ‫ִעם ָה ַעם‪ַ ,‬אְך ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ֲעיֵ ִפים ֵמ ָה ֲעבֹודָ ה ַה ָּק ָׁשה‪ ,‬וְ ֵאינָ ם‬ ‫חֹוׁשׁש ֶׁשֹּלא יַ ְצלִ ַיח ּבַ ְּׁשלִ יחּות‪ ,‬וַ ה'‬ ‫ַמ ְק ִׁשיבִ ים לֹו‪ּ .‬גַ ם מ ֶֹׁשה ֵ‬ ‫נֹותן לֹו ּכַ ָּמה אֹותֹות‪ַ :‬ה ַּמ ֶּטה ֶׁשּלֹו יַ ֲהפְֹך לְ נָ ָחׁש‪,‬‬ ‫ְמ ַחּזֵ ק אֹותֹו וְ ֵ‬ ‫ַאהרֹן ּבֵ ן ‪ּ 83‬כְ ֶׁש ֵהם ּבָ ִאים‬ ‫וְ יָ דֹו ֵּת ָה ֵפך לִ ְמצֹרַ ַעת‪ .‬מ ֶֹׁשה ּבֵ ן ‪ 80‬וְ ֲ‬ ‫טּומים‪ֵ .‬הם ִמ ְׁש ַּת ְּמ ִׁשים ּבָ אֹותֹות ֶׁשּנָ ַתן‬ ‫לִ ְפנֵ י ַּפרְ עֹה וְ ַה ַחרְ ִ‬ ‫הֹופְך לְ נָ ָחׁש‪ּ ,‬ובֹולֵ ַע ֶאת ַמּטֹות‬ ‫לָ ֶהם ה' ‪ַ -‬ה ַּמ ֶּטה ֶׁשּלָ ֶהם ֵ‬ ‫טּומים ֶׁש ָה ְפכּו ּגַ ם ֵהם לִ נְ ָח ִׁשים‪.‬‬ ‫ַה ַחרְ ִ‬ ‫עֹומד ּבְ ֵסרּובֹו לְ ַׁשּלֵ ַח ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪ ,‬וְ ָאז ּבָ אֹות ַעל‬ ‫ַּפרְ עֹה ֵ‬ ‫ִמ ְצרַ יִ ם ֶע ֶׂשר ַה ַּמּכֹות‪ּ .‬בְ ָפרָ ַׁשת וָ ֵארָ א ֻמזְ ּכָ רֹות ֵׁשבַ ע ִמּתֹוכָ ן‪:‬‬ ‫ּדָ ם‪ְ ,‬צ ַפרְ ּדֵ ַע‪ּ ,‬כִ נִ ים‪ֲ ,‬ערֹוב (ּבַ ֲעלֵ י ַחּיִ ים ַמּזִ ִיקים)‪ּ ,‬דֶ בֶ ר‪ְׁ ,‬ש ִחין‬ ‫ַאחרֵ י ּכָ ל ַמּכָ ה ַּומּכָ ה חֹוזֵ ר ּבֹו ַּפרְ עֹה‪,‬‬ ‫(מ ֲחלַ ת עֹור) ּובָ רָ ד‪ֲ .‬‬ ‫ַ‬ ‫בּוע‬ ‫ְּומ ָמ ֵאן לְ ַׁש ְחרֵ ר ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪ַ ,‬אְך ַאל ּדְ ָאגָ ה‪ ,‬נְ ַחּכֶ ה לַ ָּׁש ַ‬ ‫ַהּבָ א וְ נִ ְקרָ א ּבַ ָּפרָ ָׁשה ַעל ּדָ בָ ר ּגָ דֹול ֶׁשּגֹורֵ ם לְ ַפרְ עֹה לְ ַׁש ְחרֵ ר‬ ‫ֶאת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל‪...‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לרכישת ספר 'פאר הדור' חייגו להידברות‪:‬‬ ‫‪073-222-12-50‬‬ ‫מאת עוזי קייש‬ ‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ .2‬מי היכה את מצרים במכת כינים? ___‬ ‫‪ .3‬מילה נרדפת בפרשה ל'ערמות'‪.‬‬ ‫‪ .4‬ציין שם נוסף ליאור‪.‬‬ ‫‪ .5‬אחד מארבע לשונות של גאולה‪.‬‬ ‫איזו מכה (לפי רש"י) שקולה כנגד כל המכות?‬ ‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את התשובה לשאלה‪ :‬מה צריך לבדוק מי‬ ‫שנושא אישה לפי פירוש רש"י?‬ ‫הידעת?‬ ‫את המכות הקשורות ליאור היכה אהרון‪,‬‬ ‫כדי שמשה רבנו לא ירגיש כפיות טובה‬ ‫כלפי היאור‪ ,‬שהציל את חייו בילדותו!‬ ‫רק בריאות‬ ‫מאת אליהו שכטר‬ ‫אכלת אותה!‬ ‫המזון משמש אותנו בעיקר כצורך פיזי‪,‬‬ ‫אך גם הרבה מעבר לכך‪ .‬על משמעות‬ ‫האכילה‬ ‫המשיכה‬ ‫למתוק‬ ‫כשאני פוגש אנשים בקליניקה‬ ‫ואני שואל אותם האם הם אוהבים‬ ‫לאכול מתוקים‪ ,‬כמעט כולם‬ ‫משיבים בחיוב‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬ ‫אהבתם למתוק היא מפתח להבנת‬ ‫הבעיה הבריאותית המטרידה‬ ‫אותם‪ ,‬כמו אלרגיות שונות‪ ,‬נזלות‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫כשאנחנו מעיינים מעט בתוך‬ ‫נבכי מערכת חילוף החומרים‬ ‫בגופינו‪ ,‬אנחנו לומדים על עצמנו‬ ‫כמה דברים מעניינים‪ .‬אדם לאחר‬ ‫פעילות פיזית משמעותית כגון‬ ‫ריצה ארוכה של כמה ק"מ או צעידה‬ ‫ארוכה ומהירה ירגיש לרוב הרגשה‬ ‫מדהימה של רוגע‪ ,‬שמחה‪ ,‬ואושר‬ ‫רב‪ .‬דבר מעניין נוסף מתרחש והוא‪,‬‬ ‫שאם יש לו מודעות לבריאות‪ ,‬לרוב‬ ‫הוא יחפש לאחר הפעילות הפיזית‬ ‫אוכל "בריא" כגון‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪,‬‬ ‫תמרים‪ ,‬ופחות יחפש מזון המכיל‬ ‫פחמימות וסוכרים פשוטים כגון‬ ‫עוגה וכדומה‪ .‬מה פשר ההרגשה‬ ‫הזאת? ובכן‪ ,‬בזמן פעילות גופנית‪,‬‬ ‫משחרר המוח הורמונים שונים‬ ‫המשפיעים על מצב הרוח שלנו‬ ‫לטובה ומשרים בנו תחושה‬ ‫של רוגע ונינוחות‪ .‬היותר מוכר‬ ‫מבין הורמונים אלו‪ ,‬הוא הורמון‬ ‫הסרוטונין‪.‬‬ ‫כדי שהגוף יוכל ליצר את הורמון‬ ‫הסרוטונין יש צורך בפחמימות‬ ‫וסוכרים‪ .‬דבר זה מסביר את מצב‬ ‫הרוח שלנו לאחר אכילת פחמימות‬ ‫ומתוקים – רמת ההורמון והפרשתו‬ ‫מהמוח עולה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מובן מדוע‬ ‫אחרי פעילות ‪6‬פיזית‪ ,‬כשמצב רוחנו‬ ‫מרומם‪ ,‬אנחנו מחפשים בעיקר‬ ‫אוכל בריא – ירקות וכדומה ופחות‬ ‫נחפש ג'אנק פוד או מזונות המכילים‬ ‫סוכרים פשוטים‪ .‬זאת‪ ,‬כי ממילא‬ ‫מצב רוחנו טוב‪ ,‬ולכן‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫זקוקים למתוקים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהצורך‬ ‫שלנו במתוקים‪ ,‬הוא כדי להעלות‬ ‫את רמת הסרוטונין ולהביא לשיפור‬ ‫במצב הרוח שלנו‪ .‬במקרים רבים‪,‬‬ ‫הצורך הזה עולה כשמצב הרוח‬ ‫שלנו ירוד או כשאנחנו נמצאים‬ ‫בדיכאון או מתוסכלים‪.‬‬ ‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג‬ ‫ומטפל טבעי‬ ‫הרבה מהחיים שלנו סובבים סביבה‪ ,‬והיא מלווה אותנו‬ ‫מבוקר ועד ערב‪ ,‬שבעה ימים בשבוע‪ .‬יש מאיתנו שאוהבות‬ ‫להתעסק בה יותר ופחות‪ ,‬אך אף אחת מאיתנו לא יכולה‬ ‫להתחמק ממנה – האכילה!‬ ‫ברור‪ ,‬שהאכילה איננה רק ממלאת את הפונקציה של‬ ‫ההזנה שלנו‪ .‬כולנו מייחסות אסוציאציות רבות לאכילה‪,‬‬ ‫כגון של עונג והנאה‪ ,‬אך גם של אתגר והתמודדות‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫הקב"ה תלה את החיות והקיום שלנו בכך שאנו אוכלות‪ ,‬אך‬ ‫אכילה בצורה מופרזת או לא נכונה יכולה גם לפגוע בכוחות‬ ‫ובחיים שלנו‪ .‬האכילה‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא חשובה ביותר‪ ,‬ואף‬ ‫מהווה מקור לחוויית החיים בכיף‪ ,‬ועל כן כדאי להתעמק‬ ‫במשמעותה ובדרך הנכונה להתעסק בה‪.‬‬ ‫חיבור‪ :‬האכילה מבטאת את יכולת החיבור בעולם‪.‬‬ ‫חשבת‪ ,‬למשל‪ ,‬מדוע אין אירוע חברתי או מפגש משמעותי‬ ‫ללא כיבוד‪ ,‬ואפילו יהיה זה 'כיבוד קל'? האכילה גורמת‬ ‫לנשמה ולגוף שלנו להתמיד בחיבור‪ ,‬ולא להיפרד זו מזה‪.‬‬ ‫זהו השורש לכך שהאכילה מהווה כלי גם לחיבור בין אנשים‪.‬‬ ‫ברובד עמוק יותר‪ ,‬האכילה גורמת לחיבורן והתאחדותן‬ ‫של אלמנטים שונים בבריאה‪ .‬כאשר הצמח שותה מים‬ ‫מהאדמה‪ ,‬ויונק ממנה מינרלים‪ ,‬מתכללים המרכיבים‬ ‫ה'דוממים' בבריאה בדרגת הצומח‪ .‬כאשר עשב נאכל על‬ ‫ידי בהמה‪ ,‬ה'צומח' עולה למדרגת ה'חי'‪ ,‬וכאשר כל אלו‬ ‫נאכלים על ידי האדם‪ ,‬הם עולים למדרגת ה'מדבר'‪ .‬כאשר‬ ‫אנו אוכלים כ'יהודים'‪ ,‬עולים ומתכללים כל רבדי הבריאה‬ ‫לדרגה העליונה ביותר של הקיום‪ ,‬ומגיעים לתיקונם‪.‬‬ ‫"את לא נפתחת"‬ ‫עזרת נשים‬ ‫מאת אורה רבקה וינגורט‬ ‫אכילה בקדושה‪ :‬על מנת שתהליך כזה יקרה נדרשים‬ ‫מספר מרכיבים‪ .‬ראשית‪ :‬מה אוכלים‪ .‬האוכל צריך להיות‬ ‫כשר‪ ,‬כלומר‪ :‬מאושר על ידי ריבונו של עולם לצריכה‪.‬‬ ‫מודעות להלכות כשרות נעשית בחיפוש אחר תעודה‬ ‫מתאימה ב'בית קפה' אליו נכנסים‪ ,‬אך גם בפרטי הלכות‬ ‫שכדאי ללמוד ולשנן‪ ,‬והם נוגעים לכל אחת במטבחה‬ ‫האישי‪.‬‬ ‫שנית‪ :‬כמה‪ ,‬למה‪ ,‬ואיך אוכלים? ההתמודדות עם כמות‬ ‫האוכל‪ ,‬היא אחת ההתמודדויות המורכבות ביותר שלנו‪.‬‬ ‫מעבר לשאלות דיאטניות‪ ,‬יש גם שאלות נפשיות שיכולות‬ ‫לעזור לנו לאכול נכון יותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬התבוננות במצב הרוח‬ ‫שלי בשעה שאני מרגישה צורך לאכול‪ .‬האם עכשיו אני‬ ‫עצבנית ומנסה למלא את הבור השחור בסוכר? המתקה‬ ‫מעין זו איננה נוראה מדי פעם‪ ,‬אך אם היא הופכת להיות‬ ‫דפוס קבוע‪ ,‬כדאי לחפש דרכים אמיתיות יותר לטיפול‬ ‫בדכדוך או בכאב‪ .‬בלבול נוסף שקיים אצל רבות מאיתנו‬ ‫הוא תחושת רעב שמתחלפת בעייפות‪ .‬במקום לפתוח את‬ ‫המקרר בחצות הלילה‪ ,‬אפשר וכדאי פשוט ללכת לישון‪...‬‬ ‫אכילה נכונה אין פירושה דיכוי הרצון לאכול‪ ,‬ואפילו‬ ‫לא בהכרח הקטנת הכמות‪ ,‬אלא הסדרת האכילה‪ .‬ברכה‬ ‫לפני ולאחר הסעודה‪ ,‬קביעת זמנים מוגדרים לאכילה (עם‬ ‫נשנושי ביניים קבועים מראש)‪ ,‬אכילה במתינות מתוך רוגע‬ ‫וכד'‪ ,‬מעידים על כך שאנו שולטות באוכל‪ ,‬ולא חלילה‬ ‫להיפך‪.‬‬ ‫עפ"י ספר יצירה נברא חודש שבט בחוש האכילה‪.‬‬ ‫בעמדנו בשבת מברכים חודש שבט‪ ,‬ובמשך החודש כולו‪,‬‬ ‫כדאי לנו להתבונן קצת במה שאנו אוכלות‪ ,‬כמה וכיצד‪" .‬לֵ ְך‬ ‫ֹלהים ֶאת ַמ ֲע ֶׂשיָך"‬‫ֱאכֹל ּבְ ִׂש ְמ ָחה לַ ְח ֶמָך ‪ּ ...‬כִ י כְ בָ ר רָ ָצה ָה ֱא ִ‬ ‫(קהלת ט‪ ,‬ז)‪ .‬בתיאבון לכולנו!‬ ‫חכמת נשים‬ ‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬ ‫במצבים מסוימים‪ ,‬כדאי להתחבר‬ ‫לנקודה העמוקה המתבטאת בהרגשה‪,‬‬ ‫ולא לסמוך רק על חשבון שכלי קר‬ ‫מיכל‪ ,‬נערה מקסימה בשנות העשרים‪ ,‬נפגשת על‬ ‫מנת למצוא את בחיר לבה ולהקים בית יהודי אמיתי‪ .‬כל‬ ‫המשודכים שאיתם נפגשה‪ ,‬אמרו לה אותו דבר‪" :‬את לא‬ ‫נפתחת"‪ ,‬ואז הקשר הסתיים‪ .‬היא חווה תסכול וקושי ולא‬ ‫מבינה למה כוונתם‪.‬‬ ‫אבחון כפות ידיה גילה את התשובה‪ :‬היא פועלת ממנגנון‬ ‫של הישרדות המנהל את התנהגותה‪ .‬ה'אמונה' המפעילה‬ ‫אותה היא‪" :‬אסור לי להיחשף‪ ,‬אני לא יכולה לבטוח עד‬ ‫הסוף באנשים‪ ,‬רק קצת‪ ."....‬מה שקורה הוא‪ ,‬שמצד אחד‬ ‫היא מאוד רוצה להינשא‪ ,‬ומצד שני היא לא נותנת אמון ולא‬ ‫נפתחת עד הסוף‪ .‬שיקפתי לה מה הם מרגישים בחברתה‬ ‫ואיך הם חווים את החסימה שהיא משדרת על מנת שהיא‬ ‫תבין מה קורה בצד השני‪.‬‬ ‫ההגנות שלה כובלות אותה להתנהגות שכלתנית שאינה‬ ‫מחוברת עם הרגש כלומר‪ ,‬הבעות הרגש שלה אינן תוצאה‬ ‫של רגש אמיתי‪ ,‬אלא תוצאה של בחירה שכלית‪ .‬מכל‬ ‫אדם מצופה‪ ,‬לא כל שכן מאשה‪ ,‬שהבעותיו הרגשיות‬ ‫יהיו אמיתיות‪ ,‬עמוקות ופנימיות‪ ,‬ולא תוצר של החלטה‬ ‫שכלית (רציונליזציה)‪ .‬אישה שאינה מחוברת לרגשותיה‪ ,‬לא‬ ‫מאפשרת לגבר שלה ליצור אתה קירבת אמת‪.‬‬ ‫מרגש לראות כיצד פרשתנו מלמדת נקודה זו בדיוק‪.‬‬ ‫הרעות‪"..‬‬ ‫ָ‬ ‫הקב"ה משיב למשה רבנו על אמירתו‪" :‬למה‬ ‫באיזכור האבות "וארא אל אברהם‪ ,‬אל יצחק ואל יעקב‪."...‬‬ ‫רש"י מפרש‪ ,‬שהאבות לא הרהרו אחר מידות ה' ואילו משה‬ ‫רבינו שואל שאלות‪ ,‬ולכאורה נראה שדרכו של משה אינה‬ ‫מחמיאה לו לעומת דרכם של האבות‪ .‬כיוון שהתורה וגם‬ ‫פירושי רש"י תמציתיים‪ ,‬נוכל להרחיב ולהסביר (עפ"י‬ ‫שיחות הרבי בעריכת רפאל כהן)‪ :‬מעלתם של האבות היא בכך‬ ‫שהורישו את תכונותיהם ומעשיהם והשפיעו על צאצאיהם‬ ‫בכל הדורות (קרי‪ ,‬אנחנו‪ .)..‬כל אחד מהם מייצג עמוד‬ ‫יסוד בנפש‪ :‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת – בהתאמה‪ .‬לכל יהודי‬ ‫יש חלק מתכונות האבות הקדושים ומידותיהם‪ ,‬המסמלים‬ ‫את האמונה הפשוטה בלי שאלות וקבלת המציאות מעל‬ ‫טעם ודעת‪ .‬לעומתם‪ ,‬משה רבנו שואל שאלות‪ .‬חלילה לנו‬ ‫מלהסיק שהוא מהרהר אחרי דבר ה' אלא הוא פשוט רוצה‬ ‫להבין‪ .‬הוא מייצג את החכמה‪ ,‬הלימוד וההבנה השכלית‪ ,‬לכן‬ ‫התורה ניתנת על ידו‪ ,‬כיוון שהיא החכמה האלוקית‪.‬‬ ‫משה רבנו ע"ה מתבקש לשלב את השכל עם המידות‪ ,‬לא‬ ‫לשאול שאלות ולקבל עול באמונה פשוטה‪ ,‬וכך להוריד את‬ ‫החכמה לרובד המציאות ולהשפיע על הזולת‪ .‬הוא מייצג את‬ ‫מידת הביטול בנפש‪ ,‬המשקפת ירידה ממדרגה גבוהה אל‬ ‫המציאות‪ ,‬תנועה מלמעלה למטה‪.‬‬ ‫דוד המלך ע"ה לעומתו‪ ,‬מייצג את התנועה ההפוכה ‪-‬‬ ‫מידת השפלות שהיא תנועה מלמטה למעלה‪ .‬שתי התנועות‬ ‫המנוגדות הן במסגרת האפשרויות של כל יהודי‪ :‬מחד‪,‬‬ ‫להתייגע בלימוד התורה ובפנימיותה ומאידך‪ ,‬להשפיע את‬ ‫הקודש בעולם החול‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכוונה היא לפעול מתוך‬ ‫שילוב מאוזן בין שכל ורגש‪.‬‬ ‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית‬ ‫ומאמנת להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‬ ‫‪7‬‬ ‫סופ"ש של שירה ושמחה עם הידברות‬ ‫בהשתתפות‬ ‫הרב זמיר כהן הרב מאיר שוורץ‬ ‫פרשת בשלח י"א בשבט ‪31/1‬‬ ‫בעיר הקודש במלון המפואר גני ירושלים‬ ‫מיטב ההרצאות בנושאי זוגיות וחינוך ילדים‬ ‫החזן פייטן בנימין דן‬ ‫בריכה מקורה ומחוממת‬ ‫הזדרזו להרשם מס'‬ ‫המקומות מוגבל‬ ‫חוויה קולינרית משובחת‬ ‫חדרים מפוארים ומאובזרים‬ ‫‪073-2221270‬‬ ‫יום חוויה‬ ‫לאשה‬ ‫פתח תקוה‬ ‫העצמה נשית יהודית‬ ‫באולמי הידברות‬ ‫שלישי‪ ,‬כט’ טבת‬ ‫‪20.1.15‬‬ ‫ערב מיוחד‬ ‫לרווקות‬ ‫באולמי הידברות‬ ‫שני‪ ,‬ו’ שבט‬ ‫‪26.1.15‬‬ ‫‪ 09:30-10:00‬קבלת פנים ‪ +‬קפה וכיבוד קל‬ ‫‪ 10:00-11:00‬הרב מאיר שוורץ‬ ‫משמח הלבבות‬ ‫עוצמה נשית בתפילה‬ ‫מ שי לכל‬ ‫ש‬ ‫תתפת‬ ‫‪ 11:00-12:00‬הגב’ רחל בולטון‬ ‫מפתחת שיטת “תעצומות” כלים לשינוי בחיים‪.‬‬ ‫אהבה וכבוד ומה שבניהם‪.‬‬ ‫‪ 12:00-12:10‬הפסקה‬ ‫‪ 12:10-13:00‬הרבנית אסתר טולדנו‬ ‫יועצת זוגית בכירה ומחברת ספרים “בואי כלה” “שבילי החלה”‬ ‫מחמאות ורגשות במשפחה ובזוגיות‬ ‫‪“ 13:00-13:15‬מתחברות” ‪ -‬סודות הבית היהודי‬ ‫‪13:15-13:45‬‬ ‫סיור במחלקות הערוץ ובאולפני הידברות‬ ‫‪ 17:45-18:00‬קבלת פנים ‪ +‬קפה ועוגה‬ ‫‪ 18:00-19:00‬הרב זמיר כהן מקים ערוץ וארגון הידברות‬ ‫זיווג – גורל או בחירה?‬ ‫‪ 19:00-20:15‬הגב’ סיגלית אודנץ מאמנת אישית ומנחת סדנאות‪.‬‬ ‫כח הסליחה – ככלי להתחדשות המציאות‪,‬‬ ‫שחרור העבר ויצירת עתיד טוב יותר‪.‬‬ ‫‪ 20:15-20:30‬הפסקה‬ ‫‪ 20:30-22:30‬ר’ שמעון פרץ סטנדאפיסט‬ ‫במופע חדש‬ ‫‪ 13:45–14:30‬ארוחת צהריים בשרית עשירה ומגוונת‬ ‫‪ 14:30-15:30‬הרב יצחק בצרי מישיבת המקובלים‬ ‫בתפילה מיוחדת‬ ‫‪ 15:30-17:00‬האומנית והזמרת ענבר טביב‬ ‫בהופעה חדשה “בשביל אל החלומות”‪.‬‬ ‫לפרטים ולהרשמה‪073-222-1-300 :‬‬ ‫רח' שנקר ‪ 20‬פתח‪-‬תקוה‬ ‫(סמוך לצומת גהה)‬