במ‰ ללומ„י ‰˙ור‰
במ ‰ללומ„י ˙‰ור - ‰מו„יעין עילי˙ דין לא יקדים נר שבת וחנוכה יחד הדלק"נ בזמננו שער הציון פר' בהעלתך – בענייני נר שבת ברכה על הדלק"נ נר יפה בס"ד ערב ש"ק י"א סיון תשע"ו בדין לא יקדים בנר שבת הרב יהודה לליב סגלל בשבת כ"ג ע"ב לגבי הדלק"נ שבת ,ובלבד שלא יקדים ולא יאחר .ופרש"י שלא יקדים דלא מינכרא שהיא של שבת וכ"כ הר"ן .ובשו"ע סי' רס"ג ס"ד נפסק, לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת ,וגם לא יאחר .ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו השבת מיד אי"ז הקדמה ,ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה וכו' וברמ"א אם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת .עכ"ל .ונבאר בעז"ה ב' עניינים בזה .א' האם דין זה דלא יקדים הוא לעיכובא שבהקדים לא קיים כלל תקנת נר שבת ,או רק לכתחילה. ב' מה נחשב הקדמה .ויש לציין דלכאו' לשיטת הכל בו )שמובא בב"י ,ובמ"ב סקמ"ד( דס"ל דל"מ תנאי בהדלקת הנר "שאין לך קבלה גדולה מזו" ,והיינו דל"ש הדלקת נר שבת בלי לקבל שבת .א"כ פשוט דל"ש להדליק מבע"י כ"ז שאינו יכול לקבל אז שבת] .ותלוי בהבנת דברי הכל בו ,עי' בזה דברים נפלאים בביאור הגר"א ס"י ואכמ"ל[. והנה בתוס' כה :ד"ה חובה ,פשטות דבריהם שדינא דלא יקדים הוא לעיכובא. וכך הבינו דרך החיים עולת שבת וריעב"ץ בסידורו והגר"ז בדברי תוס' .אמנם בחי' הגרע"א על שו"ע כתב דדינא דלא יקדים הוא לכתחילה בלבד .ועי"ש איך שדוחק בכוונת תוס' .ועי' פרי יצחק )ח"ב סי' ח' ד"ה ומכל( שהביא ראיה לדברי הגרע"א .ויל"ע בדברי הגרע"א מדברי המהר"ח או"ז שמפורש בדבריו דדין לא יקדים הוא לעיכובא .וז"ל בדרשות סי' ח' ,וכן הדלקת נר בשבת אין להדליקו מבע"י גדול כדאמר ובלבד שלא יקדים .ואם הדליק צריך לכבותה ולהדליק לצורך שבת ולא קיים המצוה ,עכ"ל. והנה הבה"ל כתב דמסתבר טעמי' דהגרע"א ,דנראה דלא יקדים הוי דומיא דלא יאחר דהוי רק לכתחילה .ונראה בעז"ה לומר בישוב דעת הדה"ח ודעימיה, די"ל דדינא דלא יאחר גם הוא לעיכובא הוא ,דהנה הר"ן ]י :מדפי הרי"ף[ פירש בהא דדביתהו דרב יוסף דהות מאחרה ומדלקה ,שהיתה מדלקת בזמן תוספת שבת ,שהיתה סבורה שאין דין תוספת שבת לגבי הדלקת הנר שהוא כתחילת שביתה ועל זה אמר לה רב יוסף שיש דין תוספת גם לגבי הדלקת הנר עי"ש. ולפ"ז יש לפרש שגם מה שכתוב בבריתא ולא יאחר הפי' הוא שלא להדליק בזמן התוספת .ולפי"ז ברור שדינא דלא יאחר הוא לעיכובא ,ונתישבה היטב שיטת הדה"ח] .אמנם לשי' הרמב"ם והטור שאין דין תוספת שבת ,ע"כ צריך לפרש דינא דלא יאחר כדברי המשנ"ב בסקט"ז או כמ"ש בפרי יצחק ס"ו משום כבוד שבת[ .ובעיקר דברי המשנ"ב ,שנקט כהגרע"א דההקדמה אינה מעכבת. ומאידך כתב בשם עו"ש שקודם פלג לא יצא ,צ"ע ,דלכאו' מזכה שטרא לבי תרי, שברע"א משמע דאפי' קודם פלג יצא ,וכ"ה להדיא באלף למגן על מט"א )תר"י( בשם רע"א ,שהרי להרע"א כל עיקר דין לא יקדים הוא לכתחילה גרידא .משא"כ העו"ש שכתב דבהדליק קודם פלג לא יצא הוציא זאת מדינא דלא יקדים וצ"ע. ויש להעיר הערה למעשה ,דהנה הבה"ל כתב שאם נבוא להחמיר כהדה"ח תהא ברכתו הראשונה לבטלה .ויש להעיר שהרי יכול להדליק נר נוסף בלי ברכה ומבלי לכבות את הנר הקודם .שבזה יוצא לכו"ע ,דלפי הגרע"א יוצא בנר ראשון שהדליק ,ולפי הדה"ח שלא יוצא יד"ח בנר הא' א"כ כעת בנר זה הוא מקיים את מצות נר שבת .ואף שיש כבר נר מ"מ מקיים המצוה במה שעושה כאן עכשיו תוספת אור )עפ"י המבו' ברמ"א בס"ח וגם השו"ע מודה בנידו"ד ואכמ"ל בזה(. וצ"ל דהמשנ"ב מדבר בכה"ג שאין לו אפשרות להדליק נר נוסף ,אבל אה"נ אם יכול להדליק נר נוסף יוצא יד"ח כולם. בדין שלא יכשל כ' בשו"ע )רס"ג ח'( שגם בחור צריך להדליק בברכה .דענין "שלום בית" היינו שלא יכשל בעץ ואבן .אמנם ברמב"ם )סוף הל' חנוכה( כתב נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו .גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה וכו' .עכ"ל. ולפי"ז נראה שאם נמצא לבדו לא יתחייב להדליק. גליון שפ"ח הדלקת נרות שבת בזמננו הרב זיו שצ'לקה כדי להשכיל ולהבין את פרטי הדינים של הדלקת נרות שבת בזמננו ראשית כל יש להקדים שמצות נר שבת מתחלקת לב' חלוקות וכדלהלן: הדלקת נרות במקום האכילה –בגמ' שבת )כה (:איתא שהדלקת נר שבת חובה ופירש רש"י וז"ל כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא עכ"ל ומבואר שהסיבה שתקנו חז"ל להדליק נרות שבת היתה כדי שיהיה אור בסעודת שבת ולא יאכלו בחושך ויצטערו והתקשו פוסקי זמננו שהיום שיש אור חשמל ואין הנרות משמשים להאיר כלל לכאורה אין אנו מקיימים את תקנת חז"ל ועוד שנכנסים לחשש ברכה לבטלה אולם למעשה דעת הפוסקים שגם בזמננו אפשר לברך על הדלקת הנרות והראייה מדברי השו"ע )רסג-ט( שכתב וז"ל המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה וכתב המ"ב )ס"ק מ'( וז"ל משמע דאם אוכל בבית, אף שאין דולקות עד הלילה סגי ,ולא הוי ברכה לבטלה שאף שעדיין יום יש לו הנאה ושמחה בשעת אכילה מן הנרות עכ"ל וחזינן מכאן שמי שאוכל סעודת שבת מבעוד יום לאור השמש יכול להדליק נרות בברכה ואעפ"י שאין הנרות משמשים להאיר כלל )כן מוכח בשו"ת מהרי"ל נ"ג שהוא מקור הדברים( כיון שבהדלקת הנרות יש כבוד שבת וממילא ה"ה שאפשר להדליק נרות בחדר מואר באור חשמל. והנה אעפ"י שאפשר לברך על הנרות גם בחדר מואר כתבו הפוסקים שראוי מאוד שבנוסף לנרות תדליק האשה גם את אור החשמל במקום האכילה כיוון שבכך מקיימים את מצוות הדלקת נר שבת כהלכתה )ונ"ל פשוט שעל כגון זה בדיוק נאמרה הבטחת הגמ' )שבת כג (:הרגיל בנר הווין ליה בנים ת"ח כדמוכח למעיין בסוגיא שם(. הדלקת נרות שלא יכשל – כתב השו"ע )רסג-ו( וז"ל בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו וכתב המ"ב )ס"ק ל'( וז"ל דהדלקת נר חובה משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן וצריך להיות הנרות ארוכים שידלקו עד שיבואו לביתם בלילה ובלאו הכי הוי ברכה לבטלה עכ"ל. ולמדנו מדבריו שמי שנמצא במקום חשוך יכול להדליק נר שבת בברכה כיון שהנר מועיל לו שלא יכשל וכו' אולם בזמננו שהחדרים אינם חשוכים כיון שנכנס אור החשמל מהחדרים הסמוכים או דרך החלון הסכמת הפוסקים שאי אפשר לברך על ההדלקה כיון שגם בלא הנרות לא יכשל בעץ ואבן. העולה מהדברים עד עתה שאפשר לברך על הדלקת נר שבת רק אם מדליקים במקום האכילה או בחדר חשוך לגמרי ועפ"י זה נבוא לבאר כמה נדונים השכיחים במציאות זמננו וכדלהלן )ומפאת קוצר היריעה הבאתי רק את עיקרי דברי הפוסקים בלא ציון המקורות ובכל מקרה יש לשאול חכם(: הדלקת נרות בבתי מלון -בבתי מלון עפ"י רוב לא מרשים להדליק בחדרים ומייחדים מקום שבו יוכלו הנשים להדליק והנה אם זה בחדר האוכל אפשר להדליק ולברך )ואפילו שיש שם נשים רבות שמדליקות( אולם אם מקום ההדלקה אינו בחדר האוכל אלא בדלפק הקבלה וכדו' אי אפשר לברך שם בשום פנים ואופן כיון שאינו מקום אכילה ואינו מקום חשוך וכנ"ל וכבר העירו ספרי זמננו שרבה המכשלה בזה. הדלקת יולדת בבית חולים – יולדת הנמצאת בבית חולים אם אפשר תדליק בחדר האוכל ואם אינה יכולה להדליק שם אזי אם בעלה מדליק נרות בביתם הרי היא יוצאת בהדלקתו ואינה צריכה להדליק בעצמה ואם בעלה מתארח במקום אחר הוא צריך להשתתף בפרוטה כמבואר בשו"ע )רסג-ז( ולכאורה נראה שגם בכה"ג אינה צריכה להדליק כיוון שע"י השתתפותו בפרוטה יש לה חלק בהדלקת נר שבת ובכך סגי כמבואר בבאוה"ל )רסג ד"ה בחורים( אלא שלמעשה ראיתי שדעת פוסקי זמננו שבכה"ג אינה יוצאת בהדלקתו ותעשה שאלת חכם. וה"ה בבעל שאינו נמצא בביתו שאם אשתו מדליקה נרות בביתם אינו צריך קה מדליקה ללהדליק בעצמו )אם חדרו אינו חשוך לגמרי( ואם אשתו אינה ב ב י ת ם צריך להשתתף בפרוטה במקום שנמצא. המשך בעמ' 4 לע"נ הר"ר משה בן הר"ר פנחס הלוי ז"ל נלב"ע י"ז בסיון המשך בעמ' 4 ת.נ.צ.ב.ה. ברכה על הדלקת נר שבת נר שבת ונר חנוכה באותו נר הלוי הרב צפניה ערוסי ל המנהג הפשוט בקהילות ישראל שמברכים על הדלקת הנר ,אולם בימים מקדם בימות הגאונים והראשונים נראה שלא היה הדבר פשוט שמברכים. וכדוגמא בימות הגאונים היו שעוררו על מקור הברכה ושאלו לרב שרירא גאון ורב האיי גאון :שאלתם עיקר ברכה להדליק נר של שבת מנהגא או הלכתא ואי הלכתא היכא כתיבה בתלמוד .תשובות הגאונים ,מו' סי' פב, אוצה"ג שבת כה ע"ב .וכך ניכר שהיו חלוקים למעשה ובסדור רב סעדיה גאון עמ' קט כתב" :ורובינו מברכים עליו להדליק נר השבת" ,משמע שעדין יש הנמנעים מלברך .ואף בימות הראשונים ידועה מחלוקת ר"ת ורבי' משולם אם לברך ראה בס' הישר סי' תרך ובתוס' שבת ד"ה חובה .ואכן ברמב"ם ברפ"ה משבת הרגיש מזה וכ'" :וחייב לברך קודם הדלקה ברוך ... להדליק נר של שבת ,כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים" .וכבר ידוע חומרת דברי הרמב"ם שכתב ברפ"א מברכות" :ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום ,ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה ,וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה" .ואם המשנה טועה כ"ש וק"ו הממציא ברכה מדיליה. וביסוד המחלוקת אם לברך על נ"ש שהרי לא מצינו מפורש ברכה כנ"ח, ויתירא מזו שהרי אין מברכים על מים אחרונים חובה כי היא משום סכנה. ונ"ש תקנתו משום של"ב ושלא יכשל בעץ ואבן א"כ אין מקום לברכה. וביותר מלשון הרמב"ם בפ"ה שבת שכ' :וא' אנשים וא' נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת" .ומשלא כתב שמצוה להדליק כלשון הברכה, משמע שהתוצאה היא שיהא נר דלוק היא המצוה .ולא איכפת לן היאך העיקר שמואר המקום וטוב לשימוש .והן אמת כי יש מהראשונים שציינו מקור להאיי ברכה מהירושלמי ,אולם למעשה אינו בירושלמי לפננו .וכבר עמדו ע"כ .ואף תמהו להגאון שציין להאיי ירושלמי ואינו בפננו ,עיין דמשק אליעזר .ומה גם שיש להתפלא וכי מהגאונים או הרמב"ם נעלם ירושלמי זה ,ואכן ראה למאירי שבת כה ע"ב שם ,וז"ל :וכתבו הגאונים שמאחר שכן מברכים עליה להדליק נר של שבת כשאר מצות שמדברי סופרים" .והן הן בעצם סברת הרמב"ם הנ"ל. אולם תוך כדי דיבור ,אי אפשי שלא לגעת במקצת בשאלת חכמי זמננו כיום שיש לנו תאורת חשמל וכיו"ב מה מקום לברך על הנר הרי זה בבחינת שרגא בטיהרא "ולילה כיום יאיר" ומאי מהני .ובפרט שרבים וטובים סוברים שיד"ח בחשמל .והיו שהשיבו שע"ע תוספת אורה הוא מברך כמ"ש הרמ"א סי' רסג סעי' ח ע"פ מהרי"ל ,אולם זה אולי מתורץ למנהג אשכנז ,אבל לבני ספרד דסמכי אתכא דמרן והרי מרן שם פסק שלא לברך על תוספת אורה ויש בכך משום ברכה לבטלה .ואף רבים מחכמי אשכנז כתבו שאין בנר כיום מול האור החזק של החשמל שיש בו כדי תוספת כלל .לכן רבים הציעו שידליק את הנר ויברך תחילה עליו ויתכוין על אור החשמל ואח"כ ידליק את אור החשמל .וגם בכך פקפקו שהרי סוכ"ס לשון הרמב"ם נר דלוק ואם העיקר זה החשמל היאך נברך על נר שאין לו שום משמעות ואפי' אינו הכשר מצוה .והיו שתירצו שעדין אנו מברכים ע"ע שמחת האכילה בפני הנרות והיא גופא עצ"ע מנין יסוד זה נמצא בראשונים. הן אמת כי רבים מהפוסקים סברו כהאגרות משה ועוד שהתקנה היתה רק בשמן ופתילה ולא בחשמל .אולם ישאל השואל היא גופא מנלן והרי בזמן חז"ל לא היה מצוי החשמל ומנלן שאם יהא תאורה אחרת ברבות הדורות שלא יאמרו שהוא בכלל עונג שבת או כבוד שבת וכיו"ב .ונראה לישב הדברים ע"פ דברי מגיד מישרים להב"י ששם כתב שחובת הדלקת בוצינא בשבת זה לאפוקי מאותם קראים הכופרים בתורה שבע"פ ,בגדר לא תבערו אש .ונראה שהדבר נרמז בדברי רבינו הרמב"ם למעין שהרי כתב כאמור שיהא נר דלוק ולא כתב שידליק את הנר ,ובפרט שהרמב"ם לכאורה חידש להלכה שבשאר דברים הבאים מחמת עונג שבת אם אין לו כבר קיי"ל כר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ,עכ"ז בענין הדלקת הנר צריך לשאול על הפתחים ,ולא מצינו זאת במפורש בגמ' שיש לשאול על הפתחים כי אם בנר חנוכה ,אלא בהכרח שיש דבר השווה ביניהם והיא פרסומי נסא, כאן לפרסם את הנס כנגד היונים שבאו לבטל את התורה בגזירותיהם וכאן לפרסם כנגד הכופרים בתושב"ע .ובזה יובן למה דוקא יש מקום לתקנת חז"ל להדליק בנר עם פתילה ולא אחרת כדי לפרסם נגדם ובשיטתם שיש בכך איסור לא תבערו אפי' לדידם. ונזכה ויתקיימו בנו דברי חז"ל )דב"ר ראה פר' ד( :כי אם שמור תשמרון אמר בר קפרא :הנפש והתורה נמשלה בנר .הנפש דכתיב )משלי כ( :נר ה' נשמת אדם והתורה דכתיב )משלי ו'( :כי נר מצוה ותורה אור .אמר הקב"ה לאדם הזה :נרי בידך ונרך בידי ,נרי בידך -זו התורה ונרך בידי -זו הנפש, אם שמרת את נרי -אני משמר את נרך ,ואם כבית את נרי -אני מכבה את נרך מנין דכתיב רק השמר לך ושמר נפשך מאד הוי כי אם שמור תשמרון. הרב חיים יצחק ויזלל במשנה בשבת דף כ' ע"ב מבואר שיש שמנים ופתילות מסויימים שפסולים להדלקת נר שבת ,ומתבאר שם בדף כ"א שפסול השמנים מפני שאין נמשכים אחר הפתילה ופסול הפתילות מפני שהאור מסכסכת בהם ,והטעם שזה סיבה לא להדליק בהם נשנו בראשונים ב' ביאורים ,א' ,שכיון שאינו דולק יפה יבוא להטות את הנר ,ב' ,שמחמת שאור הנר יהא חלש יהא חשוך ויצא מביתו. ולכאו' ילה"ק קושיה עצומה על הפירוש השני ,דהנה שם בדף כ"א ישנו מ"ד שבשמנים ופתילות אלו אין מדליקים גם בחנוכה בין ביום חול ובין בשבת, ומבואר שם ששיטה זו סוברת שמכיון שמותר להשתמש לאורה לכך אסור בשבת] ,ועיי"ש הטעם לאיסור ביום חול[ ,ולכאורה בשלמא לטעם ששמא יטה את הנר ,אז ממה שאסור בשבת מוכח שמותר להשתמש לאורה כיון שיש לחשוש שמא יטה את הנר וכמו שפירש"י שם ,ואולם לפי הפירוש דשמא יניחו ויצא ,א"כ מה הטעם אינו כשר להדלקת נר חנוכה בשבת ,הרי יש לו מלבד זה נר שבת ,והנר שבת דולק בשמן ופתילה כשרים ומחמת נר זה לא יצא מביתו. והיה נראה שמוכרח בזה שלמ"ד שמותר להשתמש לאורה יכול להדליק נר חנוכה ונר שבת באותו נר ,ולמ"ד שאסור להשתמש לאורה אינו יכול, שאם אסור אינו יכול מכיון שבנר שבת מצוה להשתמש ובנר חנוכה אסור להשתמש ,אבל אם מותר יכול לקיים כך את שתי המצוות ,כיון שהמצות השתמשות בנר שבת אינו סתירה למצות נר חנוכה. וכונת הגמ' שממה שאין מדליקים נרות חנוכה בשבת בשמנים ופתילות הפסולים לנרות שבת מוכח שמותר להשתמש לאורה ,היינו שישנו חשש שידליק נר שבת ונר חנוכה באותו הנר ,והנר יחלש ויצא ,אבל אילו היה אסור להשתמש לאורה היה מותר להדליק בהם מכיון שבלא"ה אינו יכול להדליק ביחד עימם את הנר שבת] ,וצ"ל שהדין המבואר לקמן שם כג :דנר שבת ונר חנוכה נר שבת עדיף משום שלום ביתו ,הוא רק למאי דקיי"ל דנר חנוכה אסור להשתמש לאורה[ ,וצריך להוסיף שיכול להדליק בנר אחד רק במקום שכשר לשתי מצוות אלו ,והיינו בפתח החלון ,דבפתח חצירו לא יועיל לנר שבת ,ועל שולחנו בביתו לא יועיל לנר חנוכה אלא כי אם בשעת הסכנה. ובעיקר הדברים מוכרחים לומר חידוש ,שאפילו אם אין לו שמן כשר ופתילה כשרה אסור לו להדליק בפסולים בשבת ,הגם שאילו לא ידליק כלל ישנו חשש גדול יותר שיצא מביתו ,ומשום שגזירת חז"ל קיימת גם כשבאופן מסויים אין את הסיבה לגזירה ,דאם לא נאמר הכרח זה ,למה צריך לגזור שגם לא ידליק נר חנוכה בשמנים ופתילות אלו ,הרי ממנ"פ, אם מלבד מה שיש לו שמן ופתילה פסולים יש לו גם שמן ופתילה כשרים, צריך להדליק בהם נר שבת ,ואת הנר חנוכה או שידליק בפסולים או שהנר שבת יהא גם עבור הנר חנוכה ,ואם אין לו כשרים אז הרי מותר לו לא רק להדליק בהם נר חנוכה אלא מותר לו אפילו להדליק בהם נר שבת ,וע"כ רק אם נאמר שאסור להדליק בהם גם באופן שאין לו כשרים ,שאז יש צד לומר שיש לגזור שגם בנרות חנוכה לא ידליק בהם ,שמא ישתמש בנר חנוכה המודלק בשמן ופתילה פסולים גם בעבור הנר שבת. ואמנם עוד יש לברר בזה ,דהנה לכאורה כל מה שיכול להדליק נ"ש ונ"ח באותו נר זה דווקא באופן שאין לו אפשרות אלא רק להדליק נר אחד, שאילו יש לו אפשרות להדליק ב' נרות אינו יכול לעשות כן ומכיון שאין עושים מצוות חבילות חבילות כמבואר בברכות מט .בפסחים קב :ובסוטה ח ,.ורק באופן שיש לו רק נר אחד מותר ,מכיון שבאופן שאי אפשר אחרת אין חיסרון של אין עושים מחב"ח כמבואר בפסחים שם ,וא"כ יש לפקפק ביישוב הנ"ל על דברי הרמב"ם ,שהרי אינו מסתבר שיגזרו על אופן לא שכיח כזה שיש לו רק נר אחד. אולם אכן יש לדון האם באופן של קיום שתי המצוות אלו בנר אחד ישנו לכלל של אין עושים מחב"ח ,דהנה בטעם שאין עושים מחב"ח ,רש"י ותוס' בסוטה שם והרשב"ם בפסחים שם ביארו שלא יהא נראה עליו המצוות כמשא שממהר לפרוק מעליו על ידי שעושהו בבת אחת ,והתוס' במו"ק דף ח' ע"ב ביאר שאם יעשה שתי המצוות בבת אחת לא יהא ליבו פנוי לכוון לכל מצוה ומצוה בפני עצמו. ולכאורה אילו הטעם הוא משום שאינו יכול לכוון אין באופן דנן חיסרון זה, כיון שבנר חנוכה המצוה היא המעשה דקיי"ל הדלקה עושה מצוה ,ונ"ש המצוה היא התוצאה שיהא לו אור בשבת ,וא"כ אין קיום המצוה נעשה באותו זמן ,ואזי על המצות נ"ח יכול לכוון לשם מצוה בשעת ההדלקה ,ועל הנ"ש יכול לכוון לשם מצוה אחר שנכנסה השבת והנר מאיר לפניו ,אולם אם הטעם הוא משום שנראה כמשאוי ,יש בזה חיסרון של חבילות חבילות, שהרי הגם שגדרי מצוות אלו חלוקים ,מ"מ סוף סוף כיון שבא לעשותו במעשה אחד נראה הדבר כמשאוי ,אולם יל"ד שהגם שהקיום מצוה של נ"ש הינו בשבת מ"מ צריך לכוון בשעת עשיית המצוה. 2 לחברותא התקשר עכשיו9141217 : שער הציון שער הציון טעם נר שבת חיוב האשה בשבת )כה (:ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה מאי ותזנח משלום נפשי אמר רבי אבהו זו הדלקת נר בשבת .פירש"י שלא היה לו ממה להדליק ,ובמקום שאין נר אין שלום ,שהולך ונכשל ואוכל באפילה) .כהגהת הב"ח(. ולעיל )כג (:לגבי עני ,אמר רבא פשיטא לי נר שבת ונר חנוכה ,נר שבת עדיף משום שלום ביתו .ופירש"י דהוא עפ"י דרשה זו ותזנח משלום נפשי "שבני ביתו מצטערין לישב בחשך" .והמרדכי )רצד( כ' משום שלום ביתו -שלא יכשל בעץ או באבן. ועי' פי' הר"ח )לד (.וידעת כי שלום אהלך וגו' ואין שלום אלא באור שנא' וירא אלקים את האור כי טוב .וכעי"ז בפי' רבינו פרחיה שם כי שלום אהלך -ואין שלום אלא מאור ,דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ,וכתיב דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. וטעם אחר מצאנו בפסיק"ז )בשלח( בפס' ולחם בבקר לשבוע ,מלמד שאין שביעה אלא במראית העין וכו' ,וכן ארז"ל לא יאכל אדם תבשילו אלא לאור הנר ,כדי שישבע ,הסומין אוכלין ולא שביעין ,ומי שאוכלין בלילי שבתות בלא הנר בחשך ידמו ,כי אין אוכלין לשבוע נפשם .ועוד שמא יפול זבוב במאכל או שום דבר איסור ואין רואהו ,לפיכך אמרו רז"ל הדלקת נר בשבת מצוה ,שיתענג בשבת במאכל ובמשתה) .וע"ע לק' בגדרי העונג(. תנן בשבת )לא (:שנשים נענשות על שאינן זהירות בהדלק"נ .וכ' הרמב"ם )פ"ה ה"ג( שנשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית )והעתיקו השו"ע(. ועוד הביאו המפר' שהוא תיקון לאשה על שכבתה נרו של עולם ,כדאי' במדרש )ב"ר יז,ח .תנחו' מצורע יז( מנין שחייב אדם להיות זריז ומזורז בהדלקת הנר, שנאמר וקראת לשבת עונג ,זו הדלקת הנר ,ולמה נמסרו לאשה ,אמר הקב"ה היא כבתה נרו של עולם ,דכתיב נר אלקים נשמת אדם ,לפיכך תשמור מצות נר) .וכעי"ז בירוש' שבת פ"ב ה"ו(. ומ"מ יש מצוה גם על האיש ,כמבו' בתוס' )כג (:שכשהאיש והאשה היו רגילים בנר זכו לשני בנים ת"ח ,משא"כ בעובדא שרק האשה היתה רגילה זכו לבן אחד ת"ח .ובהע' הגריש"א כ' שהבעל יהדר בנר ע"י סידור והכנת הנרות .אכן בגמ' )קיט (.אי' רב הונא מדליק שרגי ,ומבואר שגם האיש מדליק] .והיינו תוספת נרות ,ועי' בביאור הל' )רסג ד"ה שתי( שבכל תוספת נרות יש תוספת אורה ויש בו יותר שלום בית ושמחה יתירה ונחשב מגוף המצוה .וכ' בהע' הגריש"א )כה(: דאף כשיש אור חשמל ,נהנה מתוספת האורה[. שמן זית ושעוה בנר שבת בשבת )כג (.אריב"ל כל השמנים כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר .ומבואר בגמ' דמעלתו משום שהוא צלול ומאיר .וכ' התוס' דכ"ז לענין נר חנוכה ,אבל לנר שבת פשיטא דשמן זית מצוה מן המובחר לפי שנמשך אחר הפתילה טפי מכולהו .ומבואר דאיכא ב' מעלות בשמן זית ,א' דצליל נהוריה .ב' שנמשך אחר הפתילה טפי משאר שמנים. הרמב"ם )פ"ה הי"א( והטור )רסד ג-ו( לא הזכירו מעלה בשמן זית .אך בשו"ע )רסד,ו( פסק דמ"מ שמן זית מצוה מן המובחר .והבאה"ג ציין מקורו מהתוס' הנ"ל .וכ' במ"ב סקכ"ג שבנר שלנו ]שקורין סטרין[ שצלול בודאי יותר מן השעוה ואינו רגיל להטות בו אפילו בחול זה עדיף מנר שעוה ואולי אף מכל השמנים דהרי בודאי לא אתי להטות .ועי' בדברות משה שבת )ח"א עמ' תסט( שפשוט שנרות שלנו עדיפי אף משמן זית ,ומש"כ בלשון "אולי" הוא לאו דוקא, שהרי בסי' ער"ה סק"ד מבואר שמותר לקרוא לאור נר שעוה משא"כ לפני נר דשמן זית. ועי' בעולת שבת ובא"ר בשם ספר חסידים מעשה באחד שהאריך ימים הרבה ולא מצאו לו שום זכות רק שהדליק בשבת בשמן זית .אכן יעוי' בס' חסידים )ער"ב( שכתוב בתוספת לשון "ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בע"ש אלא בשמן זית". ובסידור ר"ש מגרמייזא ]חסידי אשכנז[ כ' על המשנה ר' טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד" ,הוא יפה למאור דגמר ממנורה" .אך מ"מ שמן זית שלנו שאינו כתית ואינו כשר למנורה ממילא אינו יפה למאור כמנורה וא"כ אין לו מעלה מצד זה. והחיד"א במחזיק ברכה )רסד,ב( כ' טעם ע"ד הרמז שיש להזהר בשמן זית כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית) .ואכתי יל"ע אם עדיף על המעלה העצמית שבנר שעוה שיש בו עדיפות מדינא יותר משמן זית כנ"ל(. חיוב נר שבת וגדרו תנן בשבת )לא (:על ג' עבירות נשים וכו' על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר .וכ' התוס' )כה (:דמכאן פשיטא דחובה היא .והיא חיוב מד"ס )רמב"ם פ"ה ה"א(. ואי' בגמ' שבת כה :הדלקת נר בשבת חובה .ופירש"י ,כבוד שבת הוא ,שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא .וכ"ד היראים )תכט( שכ' ויען אמרו נביאים "וכבדתו מעשות דרכיך" ,אמרו חכמים וצוו להדליק נר בשבת לכבוד שבת .וכ"מ בסמ"ג )ע' ל( שכ' עיקר ציוויה מפי הנביאים שציוו לכבד את השבת ,והדלקת נר נאה הוא עיקר הכבוד .ועי' או"ז )ח"ב יא( דנוסח הברכה הוא להדליק נר לכבוד שבת) ,וכ"ה בלקט יושר( .ועי' מור וקציעה רסג. אך התוס' )ד"ה חובה( כ' "הדלקת נר היא חובה של מצות עונג שבת" ,וכ"ד המאירי ורבינו פרחיה והריא"ז )כדלק'( והאר"ח ואבודרהם. וברמב"ם נראה סתירה בזה ,שבפ"ה )ה"א( כ' שהדלקת הנר בכלל עונג שבת, ואילו בפ"ל )ה"ה( כלל נר דלוק עם שלחן ערוך ומטה מוצעת "שכל אלו לכבוד שבת הן" .ותי' הגרי"ז )מובא בכתבי הגר"ח סט' שבת כג( דבאמת יש בחיוב הדלקה שני דינים ,הא' משום עונג שבת שיהיה נר דולק ושייך רק בשבת עצמה ,והב' דין הדלקה משום כבוד שבת לתקן צרכיו מבעוד יום) .וכן נקט במנחת שלמה ח"ב נח ,וע"ע בקונ' חנוכה ומגילה סי' א( .והערוה"ש )רסג,ב( יישב שבמקום שאוכלים הוא כבוד שבת ,ובשאר חדרים הוה מעונג שבת שלא יכשל בהליכתו שם .ועי' פמ"ג רסג,ד. נר לעונג שבת דעת התוס' )הנ"ל( שהדלקת נר היא חובה של מצות עונג שבת .ועיש"ע )בד"ה הדלקת( "דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג" .וכ"ד המאירי )כה(: "שהיא ראש לכל עונג שאין עונג בלא אורה" .וכן בפסקי הריא"ז -הדלקת נר בשבת חובה היא שיתענג לאור הנר ולא ישב בחושך וידום. וכ"כ רבינו פרחיה )כ ,(.נאמר וקראת לשבת עונג לפיכך חייבים אנו להנהיג עצמינו בשבת בכל מיני תענוג ,ולפי שהיושב בחשיכה נחשב כמת דכתיב במחשכים הושיבני כמתי עולם ,חייבים אנו להדליק מיום ששי נר לכבוד שבת, והוא דולק והולך ומאיר לנו בכל לילו כדי להוסיף במצות עונג. וכך מבואר בתנחומא )פר' נח א( וקראת לשבת עונג זו הדלקת הנר בשבת, וא"ת לישב בחשך אין זה עונג שאין יורדי גיהנם נדונין אלא בחשך .ומבואר מהמדרש דאינו רק טעם לתקנה דרבנן ,אלא מתקיימת בזה מצות עונג שבת מדברי קבלה .ועי' פמ"ג )רסד מ"ז א( שאסור להדליק בשמן של ערלה וכדו', דלא שייך בזה מצות לאו להנות נתנו ,כיון דעיקר המצוה משום עונג היא. וכ' הצל"ח )שבת מה (.דאע"פ שכיבוי נר הוא מלאכה שאצל"ג ,מ"מ בליל שבת כשיש רק נר אחד ,יש בכיבוי איסור תורה משום ביטול מצות הדלקת הנר בשבת שהוא מן התורה שעיקר עונג שבת הוא שלום ביתו ואם אין שלום אין כלום. החיד"א )חומת אנך בהעלותך( הביא מדרש פליאה בפס' זכרנו את הדגה ,מכאן שמדליקין נרות בשבת .והביא לפרשו דבתלונת ישראל מוכרח דלא סגי בכך שטעמו במן כל טעם שרצו ,משום שצריך מראית עין כדי לשבוע .ומזה תשכיל דצריך להדליק נר בשבת דכתיב וקראת לשבת עונג וישבע עינו ע"י ראיית מאכלי השבת. בהעלתך את הנרות 3 בשבת )כ (:אמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא ,וכך נפסק בהל' הדלקת נר שבת ברמב"ם ובשו"ע )רסד( .וע"ע בגמ' )כח (:דמשמע שהוא לעיכובא ,דמשו"כ נר שאין אפשרות להדליקו ברוב היוצא אינו ראוי להדלקה. וכ' הלבוש המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר כדי שידליק ויהא הלהב עולה יפה מיד כשיסלק ידו כמו שהיה הענין בהדלקת המנורה. ומצאנו ב' טעמים ,בשאילתות )תצוה סג( כ' שאם לא ידליק כך חוששים שמא לא תאחז האש כראוי ויכבה הנר ולא יוכל לאכול סעודת שבת. אך עי' בתו"כ )אמור( עה"פ "להעלות נר תמיד" שתהא שלהבת עולה מאליה. )כמובא ברש"י פר' תצוה ובהעלתך( וכ' הר"ש והראב"ד "כלומר להדליקה יפה כשגמרה שלהבת שלה לעלות ,והיינו כדעולא דאמר צריך שידליק ברוב היוצא". ועוד פירשו שם שהדין שתהא עולה מאליה הוא שצריך שתדלק יפה )כהשאי' הנ"ל( ,אך הפירוש הראשון הוא שצריך שידליק יפה .ומבואר שהוא חסרון במעשה ההדלקה ,שכאשר עוזב באמצע ההדלקה ומשאיר את האש שתתגבר מעצמה לא נעשתה ההדלקה באופן גמור .ועי' בגור"א )תצוה( שבאופן זה נחשב כאילו מעצמה נדלקה ,מחמת שמצד המדליק היתה עלולה לכבות וא"כ לא מתייחס מעשה ההדלקה למדליק .ונ' דשורש הפלוג' היא בז"ג אם יש מצוה במעשה ההדלקה ,דנח' הראשונים אם מברכים על הדלקת נרות שבת ,כמובא במרדכי )שבת רצד( שדעת רבינו משולם שאין לברך משום שההדלקה היא רק הכשר מצוה ,ועיקר המצוה היא בשעת אכילה .ודעת ר"י ור"ת בתוס' )כה ,(:שמברכים ,כלומר שבעצם ההדלקה מתקיים כבוד שבת וזו עיקר המצוה. דרושים חברותות לזמן קיץ ערב אחה"צ בוקר נושא מוצ"ש מקום סיכום דף היומי בהבנה המפקיד בעיון בבא קמא גמ' טוש"ע הל' מילה טוש"ע ונו"כ הלכות שבת מסכת תענית גמרא לימוד קל פתוח מסכת מדות בעיון סיכום דף היומי בהבנה דף היומי גמ' מכות ,הכנה לשיעור פתוח גמ' אליבא דהלכתא הל' שבת טור ב"י הלכות תפילה גמרא דף היומי חזרה יו"ד עם בעל תשובה עם הבנה גמיש תניא מחפש שיעור דף היומי פתוח לקביעת חברותא 9141217 24שעות ביממה שעה טלפון סלבודקא 8:00 רכז אזור ח"ח 9-10 052-7646600 קמ"ח שעה 050-4107533 גמיש 11-12:30 052-7667735 בני הישיבות -ברכפלד 10-1 050-4131204 עטרת שלמה 9-1 054-8476169 כולל בהלל ושמאי 052-7679319 קמ"ח/שד"ח 10-12:30 054-4869150 ברכפלד 9-10 054-8407402 שד"ח 8:30-8:45 052-7697413 אהל יוסף מאיר 7:30-8:30הודעה 052-7643513 אהל מנחם 2:00 רכז חזון דוד 4-7 054-8420932 עדיף בית אבא 050-4123974 פתוח 054-8435808 זכרון משה 5-7 9744391 זכרון מאיר 4-6:30 053-3141790 קמ"ח 4-5 053-3163311 ברכפלד 9-10 054-8407402 מאור חיים 10:30-11:30 050-4172430 זכרון מאיר מ9 054-8400433 היכל יצחק 8:45-9:15 053-3191207 קצות החושן להתק' אחרי 8בערב 054-8403424 משובב נתיבות פעם בשבוע 052-7117176 תחילת יה"נ ר"ע רשב"י בסביבות 052-7122273 19:00 עדיף שדי חמד 054-8456965 לקביעת חברותא התקשר עכשיו 9141217 :והשאר הודעתך מענה אישי בשעות הערב 9:45-10:30 בטל' – 052-7127797רכז חברותות המשך מעמ' :1 בדין לא יקדים בנר שבת ונראה דבאמת אין כאן מחלוקת כלל ,שבאמת לא נתבאר כלל בגמ' אמאי יהיה נר ביתו קודם משום שלום ביתו לתקנת קידוש ונר חנוכה .אטו משום שיחסר לו בעונג שבת ידחה תקנת קידוש ונר חנוכה .גם קשה איך יתכן לומר שהמרדכי הוציא מגמ' זו שענין שלום בית הוא מיסוד תקנת ההדלקה שהרי לא נזכר כאן אלא שזה ענין חשוב שנמצא בנר שבת ולכך יש קדימה לנר שבת על נר חנוכה. ומכ"ז היה נראה שכוונת הגמ' בדף כ"ג בדין קדימת נר שבת לנר חנוכה היא לכו"ע כדברי הרמב"ם שזה מצד מעלת השלום) .וא"כ מי שנמצא לבדו יקנה מהמעות נר חנוכה וכן אמרו גדולי ההוראה( .רק דכיון שמוכח בגמ' בדף כ"ה: שיש ב' דינים בנר שבת ,דהיינו שמלבד החובה של נר לסעודה יש דין הדלקה נוסף )וכמש"ש בתוד"ה הדלקת עי"ש( .לזה פירש המרדכי שדין זה שצריך שיהיה אור בבית יסודו משום שלא יכשל שהרי מצינו בגמ' בדף כ"ג שענין זה קיים בנר שבת) .וכן מבואר ענין זה בגמ' כ"ה ב' ותזנח משלום נפשי עי"ש ברש"י( .ואין כאן פלוגתא כלל. ועי' בהלכות קטנות למהר"י חגיז )ח"ב קפ"א( שנסתפק איך הדין ביום חול של חנוכה אם עדיף שלום ביתו על נר חנוכה ,ויסוד ספיקו הוא כפי מה שביאר שם שבנר שבת יש גם שלום ביתו עי"ש .ומתאים לדברינו הנ"ל שטעם קדימת נ"ש לנ"ח הוא לא טעם גוף מצות ההדלקה. נושאי הגליונות הקרובים בס"ד שלח -התעטפות בטלית קרח -ביאת מקדש חוקת -טעמי המצוות ד"ת ]עד 700מילים[ יתקבלו בצירוף שם מלא וטל' עד יום שלישי בערב בדוא"ל[email protected] : בכת"י ,עד יום א' בתיבה שע"י אוצה"ס בית יוסף ,בצירוף הוצ' הקלדה ] 10ש' לעמוד[ נר יפה הרב עזרא סופר איתא בפסיקתא זוטא פר' בהעלותך עה"פ "יאירו שבעת הנרות" .אמר הקב"ה, הבא שמן זית זך שלא יהו צריכין חיזוק ותיקון בכל שעה ,אלא כיון שהדליקו יהו מאירין והולכין .מיכן אמרו רבותינו בהדלקת נר שבת שצריך פתילה נאה ושמן נאה כמו ששנו חכמים במסכת שבת בפרק במה מדליקין. ומבואר דענין הנוי בנר שבת הוא שידלק היטב באופן שיהא מאיר והולך .וכך משמע בביאור הגר"א על מה שכ' להל' בטוש"ע סי' רסג לעשות נר יפה ,וציין הגר"א לשבת כג ע"א דאיירי שם בשמן יפה ,ולפי"ז יופי הנר הוא בתיקונו שידלק באופן המעולה .ולכן הנוי הוא בפתילה ובשמן שיהיו באופן שידלק היטב. אמנם ודאי דאיכא גם דין נר יפה בעצמותו ,מצד דין הידור מצוה כמו בכל המצוות שיש להתנאות משום זה אלי ואנוהו .ולפי"ז פשיטא שאף הכלי שבו השמן צריך להיות נאה ,ויהיה נקי ולא מאוס] .ויתכן דהוא בכלל דברי הטור והשו"ע "נר יפה" שהרי נר בלשון התורה וחז"ל הוא הבזיך המחזיק את השמן והפתילה[. אך יש לעיין אם בפמוטים שעליהם מונחות הכוסיות ,ג"כ יש דין שיהיו נאים ]מלבד המעלה מצד כבוד שבת[ .דהענין המיוחד לנר לא שייך בהם מכיון שאינם מסייעים בהבערת האש ,וגם ואנוהו לכאו' לא שייך כיון שאינם גוף החפצא דמצוה. והנה כ' בקונטרס סוד הדלקת נר חנוכה לר"י סגי נהור בן הראב"ד ,וז"ל ,דע כי ט"ו כלים ראויים לנ"ח וכל הקודם קודם מהם משובח משום זה אלי ואנוהו... וכל כלי מאלו הנזכרים שאינו יכול לעמוד מאליו אלא שצריך לסומכו בדבר אחר אינו ראוי לנ"ח ולא לנר שבת שמברכין עליו ,שכל נר שאנו מברכין עליו צריך שיהיה כלי ,והכלי שאיננו יכול לעמוד על שוליו אינו ראוי להדלקה ,עכ"ל. ולפי"ד מכיון שרוב כוסיות שלנו אינן יכולות לעמוד בפני עצמן ,ע"כ שגם הפמוטים הם חלק מכלי הנר ,וא"כ הפמוט הוא ממש חפצא דמצוה ובהידור בו מתקיים דין הידור מצוה. ולשי' דשייך הידור מצוה גם שלא בגוף המצוה] ,דבר אברהם ח"ב כה ג' בד' רש"י ,והר"ב בביכורים פ"ג מ"י[ ,א"ש דבכל אופן שייך הידור בפמוטים שמשמשים לנר ,וכעין מ"ש בשבת קלג :לגבי ס"ת שכורכו בשיראין נאים ,אך יש לדחות דחלק ממצות ס"ת הוא לכסותו משום כבוד התורה ולכן חשיב מעיקר המצוה .וכעי"ז כ' בחי' הגרי"ז בנזיר .ועי' אגרו"מ או"ח ח"א קפז. המשך מעמ' :1 הדלקת נרות שבת בזמננו זוג שמתארח לסעודת ליל שבת ואח"כ חוזר לביתו יש לו ג' אפשרויות כיצד להדליק בברכה וכדלהלן: יכולים להדליק נרות במקום שמתארחים וישאירו את אור החשמל דלוק בביתם. יכולים להדליק בביתם נרות שבת וגם את אור החשמל ביחד ולברך )לפי הסכמת רוב הפוסקים שבכה"ג אפשר לברך(. יכולים להדליק נרות שבת בביתם )כגון שחל יו"ט בע"ש וא"א להדליק את החשמל( וכשיחזרו לביתם יטלו ידיהם ויאכלו פת לאור הנרות ובכה"ג אפשר לברך כיון שאוכלים סעודת שבת לאור הנרות וכמשנ"ת )דרור יקרא עמ' שלח בשם הגריש"א זצ"ל אולם בשבות יצחק עמ' י"א כתב שדעת הגריש"א זצ"ל שאי אפשר לברך בכה"ג כיוון שיצאו כבר יד"ח סעודת שבת בסעודה הראשונה( אולם אכילת מזונות ופירות לכאורה לא תועיל שהרי כל ההיתר להדליק בחדר מואר הוא משום כבוד סעודת השבת כמו שכתב רש"י ובאכילת מזונות ופירות אינו מקיים מצות סעודת שבת אלא שלמעשה ראיתי בשו"ת תשוה"נ )ח"ב-קנד( שכתב ששמע בזמנו מבחור שהחזו"א זצ"ל הורה לו שידליק נרות בחדר שישן ויברך וכשחוזר בלילה לחדרו יאכל מזונות וחזינן שדעתו שגם אכילת מזונות נחשבת לכבוד שבת וכן דעת עוד פוסקים רבים שאין צריך לאכול דוקא פת. לקבלת הגליון בדוא"ל בקביעות בכל ערש"ק ,יש לשלוח בקשה לכתובת: [email protected] הקופה שגדולי הדור סומכים וממליצים עליה תורמים לעניי העיר ורואים ישועות להנצחות ופרסום בגליון: 052-7678393
© Copyright 2024