‫במ‪ ‰‬ללומ„י ‪˙‰‬ור‪ - ‰‬מו„יעין עילי˙‬
‫דין לא יקדים‬
‫נר שבת וחנוכה יחד‬
‫הדלק"נ בזמננו‬
‫שער הציון‬
‫פר' בהעלתך – בענייני נר שבת‬
‫ברכה על הדלק"נ‬
‫נר יפה‬
‫בס"ד ערב ש"ק י"א סיון תשע"ו‬
‫בדין לא יקדים בנר שבת‬
‫הרב יהודה לליב סגלל‬
‫בשבת כ"ג ע"ב לגבי הדלק"נ שבת‪ ,‬ובלבד שלא יקדים ולא יאחר‪ .‬ופרש"י שלא‬
‫יקדים דלא מינכרא שהיא של שבת וכ"כ הר"ן‪ .‬ובשו"ע סי' רס"ג ס"ד נפסק‪,‬‬
‫לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד‬
‫שבת‪ ,‬וגם לא יאחר‪ .‬ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת‬
‫מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו השבת מיד אי"ז הקדמה‪ ,‬ובלבד שיהא מפלג‬
‫המנחה ולמעלה וכו' וברמ"א אם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול יכבנו ויחזור‬
‫וידליקנו לצורך שבת‪ .‬עכ"ל‪ .‬ונבאר בעז"ה ב' עניינים בזה‪ .‬א' האם דין זה דלא‬
‫יקדים הוא לעיכובא שבהקדים לא קיים כלל תקנת נר שבת‪ ,‬או רק לכתחילה‪.‬‬
‫ב' מה נחשב הקדמה‪ .‬ויש לציין דלכאו' לשיטת הכל בו )שמובא בב"י‪ ,‬ובמ"ב‬
‫סקמ"ד( דס"ל דל"מ תנאי בהדלקת הנר "שאין לך קבלה גדולה מזו"‪ ,‬והיינו‬
‫דל"ש הדלקת נר שבת בלי לקבל שבת‪ .‬א"כ פשוט דל"ש להדליק מבע"י כ"ז‬
‫שאינו יכול לקבל אז שבת‪] .‬ותלוי בהבנת דברי הכל בו‪ ,‬עי' בזה דברים נפלאים‬
‫בביאור הגר"א ס"י ואכמ"ל[‪.‬‬
‫והנה בתוס' כה‪ :‬ד"ה חובה‪ ,‬פשטות דבריהם שדינא דלא יקדים הוא לעיכובא‪.‬‬
‫וכך הבינו דרך החיים עולת שבת וריעב"ץ בסידורו והגר"ז בדברי תוס'‪ .‬אמנם‬
‫בחי' הגרע"א על שו"ע כתב דדינא דלא יקדים הוא לכתחילה בלבד‪ .‬ועי"ש איך‬
‫שדוחק בכוונת תוס'‪ .‬ועי' פרי יצחק )ח"ב סי' ח' ד"ה ומכל( שהביא ראיה לדברי‬
‫הגרע"א‪ .‬ויל"ע בדברי הגרע"א מדברי המהר"ח או"ז שמפורש בדבריו דדין לא‬
‫יקדים הוא לעיכובא‪ .‬וז"ל בדרשות סי' ח'‪ ,‬וכן הדלקת נר בשבת אין להדליקו‬
‫מבע"י גדול כדאמר ובלבד שלא יקדים‪ .‬ואם הדליק צריך לכבותה ולהדליק‬
‫לצורך שבת ולא קיים המצוה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫והנה הבה"ל כתב דמסתבר טעמי' דהגרע"א‪ ,‬דנראה דלא יקדים הוי דומיא‬
‫דלא יאחר דהוי רק לכתחילה‪ .‬ונראה בעז"ה לומר בישוב דעת הדה"ח ודעימיה‪,‬‬
‫די"ל דדינא דלא יאחר גם הוא לעיכובא הוא‪ ,‬דהנה הר"ן ]י‪ :‬מדפי הרי"ף[ פירש‬
‫בהא דדביתהו דרב יוסף דהות מאחרה ומדלקה‪ ,‬שהיתה מדלקת בזמן תוספת‬
‫שבת‪ ,‬שהיתה סבורה שאין דין תוספת שבת לגבי הדלקת הנר שהוא כתחילת‬
‫שביתה ועל זה אמר לה רב יוסף שיש דין תוספת גם לגבי הדלקת הנר עי"ש‪.‬‬
‫ולפ"ז יש לפרש שגם מה שכתוב בבריתא ולא יאחר הפי' הוא שלא להדליק‬
‫בזמן התוספת‪ .‬ולפי"ז ברור שדינא דלא יאחר הוא לעיכובא‪ ,‬ונתישבה היטב‬
‫שיטת הדה"ח‪] .‬אמנם לשי' הרמב"ם והטור שאין דין תוספת שבת‪ ,‬ע"כ צריך‬
‫לפרש דינא דלא יאחר כדברי המשנ"ב בסקט"ז או כמ"ש בפרי יצחק ס"ו משום‬
‫כבוד שבת[‪ .‬ובעיקר דברי המשנ"ב‪ ,‬שנקט כהגרע"א דההקדמה אינה מעכבת‪.‬‬
‫ומאידך כתב בשם עו"ש שקודם פלג לא יצא‪ ,‬צ"ע‪ ,‬דלכאו' מזכה שטרא לבי תרי‪,‬‬
‫שברע"א משמע דאפי' קודם פלג יצא‪ ,‬וכ"ה להדיא באלף למגן על מט"א )תר"י(‬
‫בשם רע"א‪ ,‬שהרי להרע"א כל עיקר דין לא יקדים הוא לכתחילה גרידא‪ .‬משא"כ‬
‫העו"ש שכתב דבהדליק קודם פלג לא יצא הוציא זאת מדינא דלא יקדים וצ"ע‪.‬‬
‫ויש להעיר הערה למעשה‪ ,‬דהנה הבה"ל כתב שאם נבוא להחמיר כהדה"ח תהא‬
‫ברכתו הראשונה לבטלה‪ .‬ויש להעיר שהרי יכול להדליק נר נוסף בלי ברכה‬
‫ומבלי לכבות את הנר הקודם‪ .‬שבזה יוצא לכו"ע‪ ,‬דלפי הגרע"א יוצא בנר ראשון‬
‫שהדליק‪ ,‬ולפי הדה"ח שלא יוצא יד"ח בנר הא' א"כ כעת בנר זה הוא מקיים את‬
‫מצות נר שבת‪ .‬ואף שיש כבר נר מ"מ מקיים המצוה במה שעושה כאן עכשיו‬
‫תוספת אור )עפ"י המבו' ברמ"א בס"ח וגם השו"ע מודה בנידו"ד ואכמ"ל בזה(‪.‬‬
‫וצ"ל דהמשנ"ב מדבר בכה"ג שאין לו אפשרות להדליק נר נוסף‪ ,‬אבל אה"נ אם‬
‫יכול להדליק נר נוסף יוצא יד"ח כולם‪.‬‬
‫בדין שלא יכשל‬
‫כ' בשו"ע )רס"ג ח'( שגם בחור צריך להדליק בברכה‪ .‬דענין "שלום בית" היינו‬
‫שלא יכשל בעץ ואבן‪ .‬אמנם ברמב"ם )סוף הל' חנוכה( כתב נר ביתו קודם משום‬
‫שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו‪ .‬גדול השלום‬
‫שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ולפי"ז נראה שאם נמצא לבדו לא יתחייב להדליק‪.‬‬
‫גליון‬
‫שפ"ח‬
‫הדלקת נרות שבת בזמננו‬
‫הרב זיו שצ'לקה‬
‫כדי להשכיל ולהבין את פרטי הדינים של הדלקת נרות שבת בזמננו ראשית כל‬
‫יש להקדים שמצות נר שבת מתחלקת לב' חלוקות וכדלהלן‪:‬‬
‫הדלקת נרות במקום האכילה –בגמ' שבת )כה‪ (:‬איתא שהדלקת נר שבת חובה‬
‫ופירש רש"י וז"ל כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין‬
‫יממא עכ"ל ומבואר שהסיבה שתקנו חז"ל להדליק נרות שבת היתה כדי שיהיה‬
‫אור בסעודת שבת ולא יאכלו בחושך ויצטערו והתקשו פוסקי זמננו שהיום שיש‬
‫אור חשמל ואין הנרות משמשים להאיר כלל לכאורה אין אנו מקיימים את תקנת‬
‫חז"ל ועוד שנכנסים לחשש ברכה לבטלה אולם למעשה דעת הפוסקים שגם‬
‫בזמננו אפשר לברך על הדלקת הנרות והראייה מדברי השו"ע )רסג‪-‬ט( שכתב‬
‫וז"ל המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר אם אין הנרות ארוכות שדולקות‬
‫עד הלילה הוי ברכה לבטלה וכתב המ"ב )ס"ק מ'( וז"ל משמע דאם אוכל בבית‪,‬‬
‫אף שאין דולקות עד הלילה סגי‪ ,‬ולא הוי ברכה לבטלה שאף שעדיין יום יש לו‬
‫הנאה ושמחה בשעת אכילה מן הנרות עכ"ל וחזינן מכאן שמי שאוכל סעודת‬
‫שבת מבעוד יום לאור השמש יכול להדליק נרות בברכה ואעפ"י שאין הנרות‬
‫משמשים להאיר כלל )כן מוכח בשו"ת מהרי"ל נ"ג שהוא מקור הדברים( כיון‬
‫שבהדלקת הנרות יש כבוד שבת וממילא ה"ה שאפשר להדליק נרות בחדר מואר‬
‫באור חשמל‪.‬‬
‫והנה אעפ"י שאפשר לברך על הנרות גם בחדר מואר כתבו הפוסקים שראוי‬
‫מאוד שבנוסף לנרות תדליק האשה גם את אור החשמל במקום האכילה כיוון‬
‫שבכך מקיימים את מצוות הדלקת נר שבת כהלכתה )ונ"ל פשוט שעל כגון זה‬
‫בדיוק נאמרה הבטחת הגמ' )שבת כג‪ (:‬הרגיל בנר הווין ליה בנים ת"ח כדמוכח‬
‫למעיין בסוגיא שם(‪.‬‬
‫הדלקת נרות שלא יכשל – כתב השו"ע )רסג‪-‬ו( וז"ל בחורים ההולכים ללמוד חוץ‬
‫לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו וכתב המ"ב )ס"ק ל'( וז"ל‬
‫דהדלקת נר חובה משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן וצריך להיות הנרות‬
‫ארוכים שידלקו עד שיבואו לביתם בלילה ובלאו הכי הוי ברכה לבטלה עכ"ל‪.‬‬
‫ולמדנו מדבריו שמי שנמצא במקום חשוך יכול להדליק נר שבת בברכה כיון‬
‫שהנר מועיל לו שלא יכשל וכו' אולם בזמננו שהחדרים אינם חשוכים כיון‬
‫שנכנס אור החשמל מהחדרים הסמוכים או דרך החלון הסכמת הפוסקים שאי‬
‫אפשר לברך על ההדלקה כיון שגם בלא הנרות לא יכשל בעץ ואבן‪.‬‬
‫העולה מהדברים עד עתה שאפשר לברך על הדלקת נר שבת רק אם מדליקים‬
‫במקום האכילה או בחדר חשוך לגמרי ועפ"י זה נבוא לבאר כמה נדונים‬
‫השכיחים במציאות זמננו וכדלהלן )ומפאת קוצר היריעה הבאתי רק את עיקרי‬
‫דברי הפוסקים בלא ציון המקורות ובכל מקרה יש לשאול חכם(‪:‬‬
‫הדלקת נרות בבתי מלון ‪ -‬בבתי מלון עפ"י רוב לא מרשים להדליק בחדרים‬
‫ומייחדים מקום שבו יוכלו הנשים להדליק והנה אם זה בחדר האוכל אפשר‬
‫להדליק ולברך )ואפילו שיש שם נשים רבות שמדליקות( אולם אם מקום‬
‫ההדלקה אינו בחדר האוכל אלא בדלפק הקבלה וכדו' אי אפשר לברך שם‬
‫בשום פנים ואופן כיון שאינו מקום אכילה ואינו מקום חשוך וכנ"ל וכבר העירו‬
‫ספרי זמננו שרבה המכשלה בזה‪.‬‬
‫הדלקת יולדת בבית חולים – יולדת הנמצאת בבית חולים אם אפשר תדליק‬
‫בחדר האוכל ואם אינה יכולה להדליק שם אזי אם בעלה מדליק נרות בביתם‬
‫הרי היא יוצאת בהדלקתו ואינה צריכה להדליק בעצמה ואם בעלה מתארח‬
‫במקום אחר הוא צריך להשתתף בפרוטה כמבואר בשו"ע )רסג‪-‬ז( ולכאורה נראה‬
‫שגם בכה"ג אינה צריכה להדליק כיוון שע"י השתתפותו בפרוטה יש לה חלק‬
‫בהדלקת נר שבת ובכך סגי כמבואר בבאוה"ל )רסג ד"ה בחורים( אלא שלמעשה‬
‫ראיתי שדעת פוסקי זמננו שבכה"ג אינה יוצאת בהדלקתו ותעשה שאלת חכם‪.‬‬
‫וה"ה בבעל שאינו נמצא בביתו שאם אשתו מדליקה נרות בביתם אינו צריך‬
‫קה‬
‫מדליקה‬
‫ללהדליק בעצמו )אם חדרו אינו חשוך לגמרי( ואם אשתו אינה‬
‫ב ב י ת ם צריך להשתתף בפרוטה במקום שנמצא‪.‬‬
‫המשך בעמ' ‪4‬‬
‫לע"נ הר"ר משה בן הר"ר פנחס הלוי ז"ל נלב"ע י"ז בסיון‬
‫המשך בעמ' ‪4‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫ברכה על הדלקת נר שבת‬
‫נר שבת ונר חנוכה באותו נר‬
‫הלוי‬
‫הרב צפניה ערוסי ל‬
‫המנהג הפשוט בקהילות ישראל שמברכים על הדלקת הנר‪ ,‬אולם בימים‬
‫מקדם בימות הגאונים והראשונים נראה שלא היה הדבר פשוט שמברכים‪.‬‬
‫וכדוגמא בימות הגאונים היו שעוררו על מקור הברכה ושאלו לרב שרירא‬
‫גאון ורב האיי גאון‪ :‬שאלתם עיקר ברכה להדליק נר של שבת מנהגא או‬
‫הלכתא ואי הלכתא היכא כתיבה בתלמוד‪ .‬תשובות הגאונים‪ ,‬מו' סי' פב‪,‬‬
‫אוצה"ג שבת כה ע"ב‪ .‬וכך ניכר שהיו חלוקים למעשה ובסדור רב סעדיה‬
‫גאון עמ' קט כתב‪" :‬ורובינו מברכים עליו להדליק נר השבת"‪ ,‬משמע שעדין‬
‫יש הנמנעים מלברך‪ .‬ואף בימות הראשונים ידועה מחלוקת ר"ת ורבי'‬
‫משולם אם לברך ראה בס' הישר סי' תרך ובתוס' שבת ד"ה חובה‪ .‬ואכן‬
‫ברמב"ם ברפ"ה משבת הרגיש מזה וכ'‪" :‬וחייב לברך קודם הדלקה ברוך ‪...‬‬
‫להדליק נר של שבת‪ ,‬כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי‬
‫סופרים"‪ .‬וכבר ידוע חומרת דברי הרמב"ם שכתב ברפ"א מברכות‪" :‬ונוסח‬
‫כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום‪ ,‬ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על‬
‫אחת מהם ולא לגרוע ממנה‪ ,‬וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות‬
‫אינו אלא טועה"‪ .‬ואם המשנה טועה כ"ש וק"ו הממציא ברכה מדיליה‪.‬‬
‫וביסוד המחלוקת אם לברך על נ"ש שהרי לא מצינו מפורש ברכה כנ"ח‪,‬‬
‫ויתירא מזו שהרי אין מברכים על מים אחרונים חובה כי היא משום סכנה‪.‬‬
‫ונ"ש תקנתו משום של"ב ושלא יכשל בעץ ואבן א"כ אין מקום לברכה‪.‬‬
‫וביותר מלשון הרמב"ם בפ"ה שבת שכ'‪ :‬וא' אנשים וא' נשים חייבין להיות‬
‫בבתיהן נר דלוק בשבת"‪ .‬ומשלא כתב שמצוה להדליק כלשון הברכה‪,‬‬
‫משמע שהתוצאה היא שיהא נר דלוק היא המצוה‪ .‬ולא איכפת לן היאך‬
‫העיקר שמואר המקום וטוב לשימוש‪ .‬והן אמת כי יש מהראשונים שציינו‬
‫מקור להאיי ברכה מהירושלמי‪ ,‬אולם למעשה אינו בירושלמי לפננו‪ .‬וכבר‬
‫עמדו ע"כ‪ .‬ואף תמהו להגאון שציין להאיי ירושלמי ואינו בפננו‪ ,‬עיין דמשק‬
‫אליעזר‪ .‬ומה גם שיש להתפלא וכי מהגאונים או הרמב"ם נעלם ירושלמי‬
‫זה‪ ,‬ואכן ראה למאירי שבת כה ע"ב שם‪ ,‬וז"ל‪ :‬וכתבו הגאונים שמאחר שכן‬
‫מברכים עליה להדליק נר של שבת כשאר מצות שמדברי סופרים"‪ .‬והן הן‬
‫בעצם סברת הרמב"ם הנ"ל‪.‬‬
‫אולם תוך כדי דיבור‪ ,‬אי אפשי שלא לגעת במקצת בשאלת חכמי זמננו‬
‫כיום שיש לנו תאורת חשמל וכיו"ב מה מקום לברך על הנר הרי זה בבחינת‬
‫שרגא בטיהרא "ולילה כיום יאיר" ומאי מהני‪ .‬ובפרט שרבים וטובים סוברים‬
‫שיד"ח בחשמל‪ .‬והיו שהשיבו שע"ע תוספת אורה הוא מברך כמ"ש הרמ"א‬
‫סי' רסג סעי' ח ע"פ מהרי"ל‪ ,‬אולם זה אולי מתורץ למנהג אשכנז‪ ,‬אבל לבני‬
‫ספרד דסמכי אתכא דמרן והרי מרן שם פסק שלא לברך על תוספת אורה‬
‫ויש בכך משום ברכה לבטלה‪ .‬ואף רבים מחכמי אשכנז כתבו שאין בנר‬
‫כיום מול האור החזק של החשמל שיש בו כדי תוספת כלל‪ .‬לכן רבים הציעו‬
‫שידליק את הנר ויברך תחילה עליו ויתכוין על אור החשמל ואח"כ ידליק‬
‫את אור החשמל‪ .‬וגם בכך פקפקו שהרי סוכ"ס לשון הרמב"ם נר דלוק ואם‬
‫העיקר זה החשמל היאך נברך על נר שאין לו שום משמעות ואפי' אינו‬
‫הכשר מצוה‪ .‬והיו שתירצו שעדין אנו מברכים ע"ע שמחת האכילה בפני‬
‫הנרות והיא גופא עצ"ע מנין יסוד זה נמצא בראשונים‪.‬‬
‫הן אמת כי רבים מהפוסקים סברו כהאגרות משה ועוד שהתקנה היתה רק‬
‫בשמן ופתילה ולא בחשמל‪ .‬אולם ישאל השואל היא גופא מנלן והרי בזמן‬
‫חז"ל לא היה מצוי החשמל ומנלן שאם יהא תאורה אחרת ברבות הדורות‬
‫שלא יאמרו שהוא בכלל עונג שבת או כבוד שבת וכיו"ב‪ .‬ונראה לישב‬
‫הדברים ע"פ דברי מגיד מישרים להב"י ששם כתב שחובת הדלקת בוצינא‬
‫בשבת זה לאפוקי מאותם קראים הכופרים בתורה שבע"פ‪ ,‬בגדר לא תבערו‬
‫אש‪ .‬ונראה שהדבר נרמז בדברי רבינו הרמב"ם למעין שהרי כתב כאמור‬
‫שיהא נר דלוק ולא כתב שידליק את הנר‪ ,‬ובפרט שהרמב"ם לכאורה חידש‬
‫להלכה שבשאר דברים הבאים מחמת עונג שבת אם אין לו כבר קיי"ל כר"ע‬
‫עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות‪ ,‬עכ"ז בענין הדלקת הנר צריך לשאול‬
‫על הפתחים‪ ,‬ולא מצינו זאת במפורש בגמ' שיש לשאול על הפתחים כי‬
‫אם בנר חנוכה‪ ,‬אלא בהכרח שיש דבר השווה ביניהם והיא פרסומי נסא‪,‬‬
‫כאן לפרסם את הנס כנגד היונים שבאו לבטל את התורה בגזירותיהם וכאן‬
‫לפרסם כנגד הכופרים בתושב"ע‪ .‬ובזה יובן למה דוקא יש מקום לתקנת‬
‫חז"ל להדליק בנר עם פתילה ולא אחרת כדי לפרסם נגדם ובשיטתם שיש‬
‫בכך איסור לא תבערו אפי' לדידם‪.‬‬
‫ונזכה ויתקיימו בנו דברי חז"ל )דב"ר ראה פר' ד(‪ :‬כי אם שמור תשמרון‬
‫אמר בר קפרא‪ :‬הנפש והתורה נמשלה בנר‪ .‬הנפש דכתיב )משלי כ(‪ :‬נר ה'‬
‫נשמת אדם והתורה דכתיב )משלי ו'(‪ :‬כי נר מצוה ותורה אור‪ .‬אמר הקב"ה‬
‫לאדם הזה‪ :‬נרי בידך ונרך בידי‪ ,‬נרי בידך ‪ -‬זו התורה ונרך בידי ‪ -‬זו הנפש‪,‬‬
‫אם שמרת את נרי ‪ -‬אני משמר את נרך‪ ,‬ואם כבית את נרי ‪ -‬אני‬
‫מכבה את נרך מנין דכתיב רק השמר לך ושמר נפשך מאד הוי‬
‫כי אם שמור תשמרון‪.‬‬
‫הרב חיים יצחק ויזלל‬
‫במשנה בשבת דף כ' ע"ב מבואר שיש שמנים ופתילות מסויימים שפסולים‬
‫להדלקת נר שבת‪ ,‬ומתבאר שם בדף כ"א שפסול השמנים מפני שאין‬
‫נמשכים אחר הפתילה ופסול הפתילות מפני שהאור מסכסכת בהם‪ ,‬והטעם‬
‫שזה סיבה לא להדליק בהם נשנו בראשונים ב' ביאורים‪ ,‬א'‪ ,‬שכיון שאינו‬
‫דולק יפה יבוא להטות את הנר‪ ,‬ב'‪ ,‬שמחמת שאור הנר יהא חלש יהא חשוך‬
‫ויצא מביתו‪.‬‬
‫ולכאו' ילה"ק קושיה עצומה על הפירוש השני‪ ,‬דהנה שם בדף כ"א ישנו מ"ד‬
‫שבשמנים ופתילות אלו אין מדליקים גם בחנוכה בין ביום חול ובין בשבת‪,‬‬
‫ומבואר שם ששיטה זו סוברת שמכיון שמותר להשתמש לאורה לכך אסור‬
‫בשבת‪] ,‬ועיי"ש הטעם לאיסור ביום חול[‪ ,‬ולכאורה בשלמא לטעם ששמא‬
‫יטה את הנר‪ ,‬אז ממה שאסור בשבת מוכח שמותר להשתמש לאורה כיון‬
‫שיש לחשוש שמא יטה את הנר וכמו שפירש"י שם‪ ,‬ואולם לפי הפירוש‬
‫דשמא יניחו ויצא‪ ,‬א"כ מה הטעם אינו כשר להדלקת נר חנוכה בשבת‪ ,‬הרי‬
‫יש לו מלבד זה נר שבת‪ ,‬והנר שבת דולק בשמן ופתילה כשרים ומחמת נר‬
‫זה לא יצא מביתו‪.‬‬
‫והיה נראה שמוכרח בזה שלמ"ד שמותר להשתמש לאורה יכול להדליק‬
‫נר חנוכה ונר שבת באותו נר‪ ,‬ולמ"ד שאסור להשתמש לאורה אינו יכול‪,‬‬
‫שאם אסור אינו יכול מכיון שבנר שבת מצוה להשתמש ובנר חנוכה אסור‬
‫להשתמש‪ ,‬אבל אם מותר יכול לקיים כך את שתי המצוות‪ ,‬כיון שהמצות‬
‫השתמשות בנר שבת אינו סתירה למצות נר חנוכה‪.‬‬
‫וכונת הגמ' שממה שאין מדליקים נרות חנוכה בשבת בשמנים ופתילות‬
‫הפסולים לנרות שבת מוכח שמותר להשתמש לאורה‪ ,‬היינו שישנו חשש‬
‫שידליק נר שבת ונר חנוכה באותו הנר‪ ,‬והנר יחלש ויצא‪ ,‬אבל אילו היה אסור‬
‫להשתמש לאורה היה מותר להדליק בהם מכיון שבלא"ה אינו יכול להדליק‬
‫ביחד עימם את הנר שבת‪] ,‬וצ"ל שהדין המבואר לקמן שם כג‪ :‬דנר שבת‬
‫ונר חנוכה נר שבת עדיף משום שלום ביתו‪ ,‬הוא רק למאי דקיי"ל דנר חנוכה‬
‫אסור להשתמש לאורה[‪ ,‬וצריך להוסיף שיכול להדליק בנר אחד רק במקום‬
‫שכשר לשתי מצוות אלו‪ ,‬והיינו בפתח החלון‪ ,‬דבפתח חצירו לא יועיל לנר‬
‫שבת‪ ,‬ועל שולחנו בביתו לא יועיל לנר חנוכה אלא כי אם בשעת הסכנה‪.‬‬
‫ובעיקר הדברים מוכרחים לומר חידוש‪ ,‬שאפילו אם אין לו שמן כשר‬
‫ופתילה כשרה אסור לו להדליק בפסולים בשבת‪ ,‬הגם שאילו לא ידליק‬
‫כלל ישנו חשש גדול יותר שיצא מביתו‪ ,‬ומשום שגזירת חז"ל קיימת גם‬
‫כשבאופן מסויים אין את הסיבה לגזירה‪ ,‬דאם לא נאמר הכרח זה‪ ,‬למה‬
‫צריך לגזור שגם לא ידליק נר חנוכה בשמנים ופתילות אלו‪ ,‬הרי ממנ"פ‪,‬‬
‫אם מלבד מה שיש לו שמן ופתילה פסולים יש לו גם שמן ופתילה כשרים‪,‬‬
‫צריך להדליק בהם נר שבת‪ ,‬ואת הנר חנוכה או שידליק בפסולים או שהנר‬
‫שבת יהא גם עבור הנר חנוכה‪ ,‬ואם אין לו כשרים אז הרי מותר לו לא רק‬
‫להדליק בהם נר חנוכה אלא מותר לו אפילו להדליק בהם נר שבת‪ ,‬וע"כ רק‬
‫אם נאמר שאסור להדליק בהם גם באופן שאין לו כשרים‪ ,‬שאז יש צד לומר‬
‫שיש לגזור שגם בנרות חנוכה לא ידליק בהם‪ ,‬שמא ישתמש בנר חנוכה‬
‫המודלק בשמן ופתילה פסולים גם בעבור הנר שבת‪.‬‬
‫ואמנם עוד יש לברר בזה‪ ,‬דהנה לכאורה כל מה שיכול להדליק נ"ש ונ"ח‬
‫באותו נר זה דווקא באופן שאין לו אפשרות אלא רק להדליק נר אחד‪,‬‬
‫שאילו יש לו אפשרות להדליק ב' נרות אינו יכול לעשות כן ומכיון שאין‬
‫עושים מצוות חבילות חבילות כמבואר בברכות מט‪ .‬בפסחים קב‪ :‬ובסוטה‬
‫ח‪ ,.‬ורק באופן שיש לו רק נר אחד מותר‪ ,‬מכיון שבאופן שאי אפשר אחרת‬
‫אין חיסרון של אין עושים מחב"ח כמבואר בפסחים שם‪ ,‬וא"כ יש לפקפק‬
‫ביישוב הנ"ל על דברי הרמב"ם‪ ,‬שהרי אינו מסתבר שיגזרו על אופן לא שכיח‬
‫כזה שיש לו רק נר אחד‪.‬‬
‫אולם אכן יש לדון האם באופן של קיום שתי המצוות אלו בנר אחד ישנו‬
‫לכלל של אין עושים מחב"ח‪ ,‬דהנה בטעם שאין עושים מחב"ח‪ ,‬רש"י ותוס'‬
‫בסוטה שם והרשב"ם בפסחים שם ביארו שלא יהא נראה עליו המצוות‬
‫כמשא שממהר לפרוק מעליו על ידי שעושהו בבת אחת‪ ,‬והתוס' במו"ק דף‬
‫ח' ע"ב ביאר שאם יעשה שתי המצוות בבת אחת לא יהא ליבו פנוי לכוון‬
‫לכל מצוה ומצוה בפני עצמו‪.‬‬
‫ולכאורה אילו הטעם הוא משום שאינו יכול לכוון אין באופן דנן חיסרון זה‪,‬‬
‫כיון שבנר חנוכה המצוה היא המעשה דקיי"ל הדלקה עושה מצוה‪ ,‬ונ"ש‬
‫המצוה היא התוצאה שיהא לו אור בשבת‪ ,‬וא"כ אין קיום המצוה נעשה‬
‫באותו זמן‪ ,‬ואזי על המצות נ"ח יכול לכוון לשם מצוה בשעת ההדלקה‪ ,‬ועל‬
‫הנ"ש יכול לכוון לשם מצוה אחר שנכנסה השבת והנר מאיר לפניו‪ ,‬אולם‬
‫אם הטעם הוא משום שנראה כמשאוי‪ ,‬יש בזה חיסרון של חבילות חבילות‪,‬‬
‫שהרי הגם שגדרי מצוות אלו חלוקים‪ ,‬מ"מ סוף סוף כיון שבא‬
‫לעשותו במעשה אחד נראה הדבר כמשאוי‪ ,‬אולם יל"ד שהגם‬
‫שהקיום מצוה של נ"ש הינו בשבת מ"מ צריך לכוון‬
‫בשעת עשיית המצוה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לחברותא התקשר עכשיו‪9141217 :‬‬
‫שער הציון‬
‫שער הציון‬
‫טעם נר שבת‬
‫חיוב האשה‬
‫בשבת )כה‪ (:‬ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה מאי ותזנח משלום נפשי אמר‬
‫רבי אבהו זו הדלקת נר בשבת‪ .‬פירש"י שלא היה לו ממה להדליק‪ ,‬ובמקום‬
‫שאין נר אין שלום‪ ,‬שהולך ונכשל ואוכל באפילה‪) .‬כהגהת הב"ח(‪.‬‬
‫ולעיל )כג‪ (:‬לגבי עני‪ ,‬אמר רבא פשיטא לי נר שבת ונר חנוכה‪ ,‬נר שבת עדיף‬
‫משום שלום ביתו‪ .‬ופירש"י דהוא עפ"י דרשה זו ותזנח משלום נפשי "שבני‬
‫ביתו מצטערין לישב בחשך"‪ .‬והמרדכי )רצד( כ' משום שלום ביתו ‪ -‬שלא יכשל‬
‫בעץ או באבן‪.‬‬
‫ועי' פי' הר"ח )לד‪ (.‬וידעת כי שלום אהלך וגו' ואין שלום אלא באור שנא' וירא‬
‫אלקים את האור כי טוב‪ .‬וכעי"ז בפי' רבינו פרחיה שם כי שלום אהלך ‪ -‬ואין‬
‫שלום אלא מאור‪ ,‬דכתיב כי נר מצוה ותורה אור‪ ,‬וכתיב דרכיה דרכי נעם וכל‬
‫נתיבותיה שלום‪.‬‬
‫וטעם אחר מצאנו בפסיק"ז )בשלח( בפס' ולחם בבקר לשבוע‪ ,‬מלמד שאין‬
‫שביעה אלא במראית העין וכו'‪ ,‬וכן ארז"ל לא יאכל אדם תבשילו אלא לאור‬
‫הנר‪ ,‬כדי שישבע‪ ,‬הסומין אוכלין ולא שביעין‪ ,‬ומי שאוכלין בלילי שבתות בלא‬
‫הנר בחשך ידמו‪ ,‬כי אין אוכלין לשבוע נפשם‪ .‬ועוד שמא יפול זבוב במאכל או‬
‫שום דבר איסור ואין רואהו‪ ,‬לפיכך אמרו רז"ל הדלקת נר בשבת מצוה‪ ,‬שיתענג‬
‫בשבת במאכל ובמשתה‪) .‬וע"ע לק' בגדרי העונג(‪.‬‬
‫תנן בשבת )לא‪ (:‬שנשים נענשות על שאינן זהירות בהדלק"נ‪ .‬וכ' הרמב"ם )פ"ה‬
‫ה"ג( שנשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן‬
‫העסוקות במלאכת הבית )והעתיקו השו"ע(‪.‬‬
‫ועוד הביאו המפר' שהוא תיקון לאשה על שכבתה נרו של עולם‪ ,‬כדאי' במדרש‬
‫)ב"ר יז‪,‬ח‪ .‬תנחו' מצורע יז( מנין שחייב אדם להיות זריז ומזורז בהדלקת הנר‪,‬‬
‫שנאמר וקראת לשבת עונג‪ ,‬זו הדלקת הנר‪ ,‬ולמה נמסרו לאשה‪ ,‬אמר הקב"ה‬
‫היא כבתה נרו של עולם‪ ,‬דכתיב נר אלקים נשמת אדם‪ ,‬לפיכך תשמור מצות‬
‫נר‪) .‬וכעי"ז בירוש' שבת פ"ב ה"ו(‪.‬‬
‫ומ"מ יש מצוה גם על האיש‪ ,‬כמבו' בתוס' )כג‪ (:‬שכשהאיש והאשה היו רגילים‬
‫בנר זכו לשני בנים ת"ח‪ ,‬משא"כ בעובדא שרק האשה היתה רגילה זכו לבן אחד‬
‫ת"ח‪ .‬ובהע' הגריש"א כ' שהבעל יהדר בנר ע"י סידור והכנת הנרות‪ .‬אכן בגמ'‬
‫)קיט‪ (.‬אי' רב הונא מדליק שרגי‪ ,‬ומבואר שגם האיש מדליק‪] .‬והיינו תוספת‬
‫נרות‪ ,‬ועי' בביאור הל' )רסג ד"ה שתי( שבכל תוספת נרות יש תוספת אורה ויש‬
‫בו יותר שלום בית ושמחה יתירה ונחשב מגוף המצוה‪ .‬וכ' בהע' הגריש"א )כה‪(:‬‬
‫דאף כשיש אור חשמל‪ ,‬נהנה מתוספת האורה[‪.‬‬
‫שמן זית ושעוה בנר שבת‬
‫בשבת )כג‪ (.‬אריב"ל כל השמנים כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר‪ .‬ומבואר‬
‫בגמ' דמעלתו משום שהוא צלול ומאיר‪ .‬וכ' התוס' דכ"ז לענין נר חנוכה‪ ,‬אבל‬
‫לנר שבת פשיטא דשמן זית מצוה מן המובחר לפי שנמשך אחר הפתילה טפי‬
‫מכולהו‪ .‬ומבואר דאיכא ב' מעלות בשמן זית‪ ,‬א' דצליל נהוריה‪ .‬ב' שנמשך אחר‬
‫הפתילה טפי משאר שמנים‪.‬‬
‫הרמב"ם )פ"ה הי"א( והטור )רסד ג‪-‬ו( לא הזכירו מעלה בשמן זית‪ .‬אך בשו"ע‬
‫)רסד‪,‬ו( פסק דמ"מ שמן זית מצוה מן המובחר‪ .‬והבאה"ג ציין מקורו מהתוס'‬
‫הנ"ל‪ .‬וכ' במ"ב סקכ"ג שבנר שלנו ]שקורין סטרין[ שצלול בודאי יותר מן‬
‫השעוה ואינו רגיל להטות בו אפילו בחול זה עדיף מנר שעוה ואולי אף מכל‬
‫השמנים דהרי בודאי לא אתי להטות‪ .‬ועי' בדברות משה שבת )ח"א עמ' תסט(‬
‫שפשוט שנרות שלנו עדיפי אף משמן זית‪ ,‬ומש"כ בלשון "אולי" הוא לאו דוקא‪,‬‬
‫שהרי בסי' ער"ה סק"ד מבואר שמותר לקרוא לאור נר שעוה משא"כ לפני נר‬
‫דשמן זית‪.‬‬
‫ועי' בעולת שבת ובא"ר בשם ספר חסידים מעשה באחד שהאריך ימים הרבה‬
‫ולא מצאו לו שום זכות רק שהדליק בשבת בשמן זית‪ .‬אכן יעוי' בס' חסידים‬
‫)ער"ב( שכתוב בתוספת לשון "ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק‬
‫בחלב בע"ש אלא בשמן זית"‪.‬‬
‫ובסידור ר"ש מגרמייזא ]חסידי אשכנז[ כ' על המשנה ר' טרפון אומר אין‬
‫מדליקין אלא בשמן זית בלבד‪" ,‬הוא יפה למאור דגמר ממנורה"‪ .‬אך מ"מ שמן‬
‫זית שלנו שאינו כתית ואינו כשר למנורה ממילא אינו יפה למאור כמנורה וא"כ‬
‫אין לו מעלה מצד זה‪.‬‬
‫והחיד"א במחזיק ברכה )רסד‪,‬ב( כ' טעם ע"ד הרמז שיש להזהר בשמן זית כדי‬
‫לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית‪) .‬ואכתי יל"ע אם עדיף על‬
‫המעלה העצמית שבנר שעוה שיש בו עדיפות מדינא יותר משמן זית כנ"ל(‪.‬‬
‫חיוב נר שבת וגדרו‬
‫תנן בשבת )לא‪ (:‬על ג' עבירות נשים וכו' על שאינן זהירות בנדה בחלה‬
‫ובהדלקת הנר‪ .‬וכ' התוס' )כה‪ (:‬דמכאן פשיטא דחובה היא‪ .‬והיא חיוב מד"ס‬
‫)רמב"ם פ"ה ה"א(‪.‬‬
‫ואי' בגמ' שבת כה‪ :‬הדלקת נר בשבת חובה‪ .‬ופירש"י‪ ,‬כבוד שבת הוא‪ ,‬שאין‬
‫סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא‪ .‬וכ"ד היראים )תכט( שכ' ויען‬
‫אמרו נביאים "וכבדתו מעשות דרכיך"‪ ,‬אמרו חכמים וצוו להדליק נר בשבת‬
‫לכבוד שבת‪ .‬וכ"מ בסמ"ג )ע' ל( שכ' עיקר ציוויה מפי הנביאים שציוו לכבד את‬
‫השבת‪ ,‬והדלקת נר נאה הוא עיקר הכבוד‪ .‬ועי' או"ז )ח"ב יא( דנוסח הברכה הוא‬
‫להדליק נר לכבוד שבת‪) ,‬וכ"ה בלקט יושר(‪ .‬ועי' מור וקציעה רסג‪.‬‬
‫אך התוס' )ד"ה חובה( כ' "הדלקת נר היא חובה של מצות עונג שבת"‪ ,‬וכ"ד‬
‫המאירי ורבינו פרחיה והריא"ז )כדלק'( והאר"ח ואבודרהם‪.‬‬
‫וברמב"ם נראה סתירה בזה‪ ,‬שבפ"ה )ה"א( כ' שהדלקת הנר בכלל עונג שבת‪,‬‬
‫ואילו בפ"ל )ה"ה( כלל נר דלוק עם שלחן ערוך ומטה מוצעת "שכל אלו לכבוד‬
‫שבת הן"‪ .‬ותי' הגרי"ז )מובא בכתבי הגר"ח סט' שבת כג( דבאמת יש בחיוב‬
‫הדלקה שני דינים‪ ,‬הא' משום עונג שבת שיהיה נר דולק ושייך רק בשבת‬
‫עצמה‪ ,‬והב' דין הדלקה משום כבוד שבת לתקן צרכיו מבעוד יום‪) .‬וכן נקט‬
‫במנחת שלמה ח"ב נח‪ ,‬וע"ע בקונ' חנוכה ומגילה סי' א(‪ .‬והערוה"ש )רסג‪,‬ב(‬
‫יישב שבמקום שאוכלים הוא כבוד שבת‪ ,‬ובשאר חדרים הוה מעונג שבת שלא‬
‫יכשל בהליכתו שם‪ .‬ועי' פמ"ג רסג‪,‬ד‪.‬‬
‫נר לעונג שבת‬
‫דעת התוס' )הנ"ל( שהדלקת נר היא חובה של מצות עונג שבת‪ .‬ועיש"ע )בד"ה‬
‫הדלקת( "דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג"‪ .‬וכ"ד המאירי )כה‪(:‬‬
‫"שהיא ראש לכל עונג שאין עונג בלא אורה"‪ .‬וכן בפסקי הריא"ז ‪ -‬הדלקת נר‬
‫בשבת חובה היא שיתענג לאור הנר ולא ישב בחושך וידום‪.‬‬
‫וכ"כ רבינו פרחיה )כ‪ ,(.‬נאמר וקראת לשבת עונג לפיכך חייבים אנו להנהיג‬
‫עצמינו בשבת בכל מיני תענוג‪ ,‬ולפי שהיושב בחשיכה נחשב כמת דכתיב‬
‫במחשכים הושיבני כמתי עולם‪ ,‬חייבים אנו להדליק מיום ששי נר לכבוד שבת‪,‬‬
‫והוא דולק והולך ומאיר לנו בכל לילו כדי להוסיף במצות עונג‪.‬‬
‫וכך מבואר בתנחומא )פר' נח א( וקראת לשבת עונג זו הדלקת הנר בשבת‪,‬‬
‫וא"ת לישב בחשך אין זה עונג שאין יורדי גיהנם נדונין אלא בחשך‪ .‬ומבואר‬
‫מהמדרש דאינו רק טעם לתקנה דרבנן‪ ,‬אלא מתקיימת בזה מצות עונג שבת‬
‫מדברי קבלה‪ .‬ועי' פמ"ג )רסד מ"ז א( שאסור להדליק בשמן של ערלה וכדו'‪,‬‬
‫דלא שייך בזה מצות לאו להנות נתנו‪ ,‬כיון דעיקר המצוה משום עונג היא‪.‬‬
‫וכ' הצל"ח )שבת מה‪ (.‬דאע"פ שכיבוי נר הוא מלאכה שאצל"ג‪ ,‬מ"מ בליל שבת‬
‫כשיש רק נר אחד‪ ,‬יש בכיבוי איסור תורה משום ביטול מצות הדלקת הנר‬
‫בשבת שהוא מן התורה שעיקר עונג שבת הוא שלום ביתו ואם אין שלום אין‬
‫כלום‪.‬‬
‫החיד"א )חומת אנך בהעלותך( הביא מדרש פליאה בפס' זכרנו את הדגה‪ ,‬מכאן‬
‫שמדליקין נרות בשבת‪ .‬והביא לפרשו דבתלונת ישראל מוכרח דלא סגי‬
‫בכך שטעמו במן כל טעם שרצו‪ ,‬משום שצריך מראית עין כדי‬
‫לשבוע‪ .‬ומזה תשכיל דצריך להדליק נר בשבת דכתיב וקראת‬
‫לשבת עונג וישבע עינו ע"י ראיית מאכלי השבת‪.‬‬
‫בהעלתך את הנרות‬
‫‪3‬‬
‫בשבת )כ‪ (:‬אמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא‪ ,‬וכך נפסק בהל'‬
‫הדלקת נר שבת ברמב"ם ובשו"ע )רסד(‪ .‬וע"ע בגמ' )כח‪ (:‬דמשמע שהוא‬
‫לעיכובא‪ ,‬דמשו"כ נר שאין אפשרות להדליקו ברוב היוצא אינו ראוי להדלקה‪.‬‬
‫וכ' הלבוש המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר כדי שידליק‬
‫ויהא הלהב עולה יפה מיד כשיסלק ידו כמו שהיה הענין בהדלקת המנורה‪.‬‬
‫ומצאנו ב' טעמים‪ ,‬בשאילתות )תצוה סג( כ' שאם לא ידליק כך חוששים שמא‬
‫לא תאחז האש כראוי ויכבה הנר ולא יוכל לאכול סעודת שבת‪.‬‬
‫אך עי' בתו"כ )אמור( עה"פ "להעלות נר תמיד" שתהא שלהבת עולה מאליה‪.‬‬
‫)כמובא ברש"י פר' תצוה ובהעלתך( וכ' הר"ש והראב"ד "כלומר להדליקה יפה‬
‫כשגמרה שלהבת שלה לעלות‪ ,‬והיינו כדעולא דאמר צריך שידליק ברוב היוצא"‪.‬‬
‫ועוד פירשו שם שהדין שתהא עולה מאליה הוא שצריך שתדלק יפה )כהשאי'‬
‫הנ"ל(‪ ,‬אך הפירוש הראשון הוא שצריך שידליק יפה‪ .‬ומבואר שהוא חסרון‬
‫במעשה ההדלקה‪ ,‬שכאשר עוזב באמצע ההדלקה ומשאיר את האש שתתגבר‬
‫מעצמה לא נעשתה ההדלקה באופן גמור‪ .‬ועי' בגור"א )תצוה( שבאופן זה‬
‫נחשב כאילו מעצמה נדלקה‪ ,‬מחמת שמצד המדליק היתה עלולה לכבות וא"כ‬
‫לא מתייחס מעשה ההדלקה למדליק‪ .‬ונ' דשורש הפלוג' היא בז"ג אם יש מצוה‬
‫במעשה ההדלקה‪ ,‬דנח' הראשונים אם מברכים על הדלקת נרות שבת‪ ,‬כמובא‬
‫במרדכי )שבת רצד( שדעת רבינו משולם שאין לברך משום שההדלקה‬
‫היא רק הכשר מצוה‪ ,‬ועיקר המצוה היא בשעת אכילה‪ .‬ודעת ר"י‬
‫ור"ת בתוס' )כה‪ ,(:‬שמברכים‪ ,‬כלומר שבעצם ההדלקה‬
‫מתקיים כבוד שבת וזו עיקר המצוה‪.‬‬
‫דרושים חברותות‬
‫לזמן קיץ‬
‫ערב‬
‫אחה"צ‬
‫בוקר‬
‫נושא‬
‫מוצ"ש‬
‫מקום‬
‫סיכום דף היומי בהבנה‬
‫המפקיד בעיון‬
‫בבא קמא‬
‫גמ'‬
‫טוש"ע‬
‫הל' מילה טוש"ע ונו"כ‬
‫הלכות שבת‬
‫מסכת תענית‬
‫גמרא‬
‫לימוד קל פתוח‬
‫מסכת מדות בעיון‬
‫סיכום דף היומי בהבנה‬
‫דף היומי‬
‫גמ' מכות‪ ,‬הכנה לשיעור‬
‫פתוח‬
‫גמ' אליבא דהלכתא‬
‫הל' שבת טור ב"י‬
‫הלכות תפילה‬
‫גמרא‬
‫דף היומי‬
‫חזרה יו"ד‬
‫עם בעל תשובה עם הבנה‬
‫גמיש‬
‫תניא‬
‫מחפש שיעור דף היומי‬
‫פתוח‬
‫לקביעת חברותא‬
‫‪9141217‬‬
‫‪ 24‬שעות ביממה‬
‫שעה‬
‫טלפון‬
‫סלבודקא‬
‫‪8:00‬‬
‫רכז‬
‫אזור ח"ח‬
‫‪9-10‬‬
‫‪052-7646600‬‬
‫קמ"ח‬
‫שעה‬
‫‪050-4107533‬‬
‫גמיש‬
‫‪11-12:30‬‬
‫‪052-7667735‬‬
‫בני הישיבות ‪ -‬ברכפלד‬
‫‪10-1‬‬
‫‪050-4131204‬‬
‫עטרת שלמה‬
‫‪9-1‬‬
‫‪054-8476169‬‬
‫כולל בהלל ושמאי‬
‫‪052-7679319‬‬
‫קמ"ח‪/‬שד"ח‬
‫‪10-12:30‬‬
‫‪054-4869150‬‬
‫ברכפלד‬
‫‪9-10‬‬
‫‪054-8407402‬‬
‫שד"ח‬
‫‪8:30-8:45‬‬
‫‪052-7697413‬‬
‫אהל יוסף מאיר ‪ 7:30-8:30‬הודעה ‪052-7643513‬‬
‫אהל מנחם‬
‫‪2:00‬‬
‫רכז‬
‫חזון דוד‬
‫‪4-7‬‬
‫‪054-8420932‬‬
‫עדיף בית אבא‬
‫‪050-4123974‬‬
‫פתוח‬
‫‪054-8435808‬‬
‫זכרון משה‬
‫‪5-7‬‬
‫‪9744391‬‬
‫זכרון מאיר‬
‫‪4-6:30‬‬
‫‪053-3141790‬‬
‫קמ"ח‬
‫‪4-5‬‬
‫‪053-3163311‬‬
‫ברכפלד‬
‫‪9-10‬‬
‫‪054-8407402‬‬
‫מאור חיים‬
‫‪10:30-11:30‬‬
‫‪050-4172430‬‬
‫זכרון מאיר‬
‫מ‪9‬‬
‫‪054-8400433‬‬
‫היכל יצחק‬
‫‪8:45-9:15‬‬
‫‪053-3191207‬‬
‫קצות החושן להתק' אחרי ‪ 8‬בערב ‪054-8403424‬‬
‫משובב נתיבות‬
‫פעם בשבוע‬
‫‪052-7117176‬‬
‫תחילת יה"נ ר"ע רשב"י בסביבות ‪052-7122273 19:00‬‬
‫עדיף שדי חמד‬
‫‪054-8456965‬‬
‫לקביעת חברותא התקשר עכשיו‪ 9141217 :‬והשאר הודעתך‬
‫מענה אישי בשעות הערב ‪9:45-10:30‬‬
‫בטל' ‪ – 052-7127797‬רכז חברותות‬
‫המשך מעמ' ‪:1‬‬
‫בדין לא יקדים בנר שבת‬
‫ונראה דבאמת אין כאן מחלוקת כלל‪ ,‬שבאמת לא נתבאר כלל בגמ' אמאי יהיה‬
‫נר ביתו קודם משום שלום ביתו לתקנת קידוש ונר חנוכה‪ .‬אטו משום שיחסר‬
‫לו בעונג שבת ידחה תקנת קידוש ונר חנוכה‪ .‬גם קשה איך יתכן לומר שהמרדכי‬
‫הוציא מגמ' זו שענין שלום בית הוא מיסוד תקנת ההדלקה שהרי לא נזכר כאן‬
‫אלא שזה ענין חשוב שנמצא בנר שבת ולכך יש קדימה לנר שבת על נר חנוכה‪.‬‬
‫ומכ"ז היה נראה שכוונת הגמ' בדף כ"ג בדין קדימת נר שבת לנר חנוכה היא‬
‫לכו"ע כדברי הרמב"ם שזה מצד מעלת השלום‪) .‬וא"כ מי שנמצא לבדו יקנה‬
‫מהמעות נר חנוכה וכן אמרו גדולי ההוראה(‪ .‬רק דכיון שמוכח בגמ' בדף כ"ה‪:‬‬
‫שיש ב' דינים בנר שבת‪ ,‬דהיינו שמלבד החובה של נר לסעודה יש דין הדלקה‬
‫נוסף )וכמש"ש בתוד"ה הדלקת עי"ש(‪ .‬לזה פירש המרדכי שדין זה שצריך‬
‫שיהיה אור בבית יסודו משום שלא יכשל שהרי מצינו בגמ' בדף כ"ג שענין‬
‫זה קיים בנר שבת‪) .‬וכן מבואר ענין זה בגמ' כ"ה ב' ותזנח משלום נפשי עי"ש‬
‫ברש"י(‪ .‬ואין כאן פלוגתא כלל‪.‬‬
‫ועי' בהלכות קטנות למהר"י חגיז )ח"ב קפ"א( שנסתפק איך הדין ביום חול‬
‫של חנוכה אם עדיף שלום ביתו על נר חנוכה‪ ,‬ויסוד ספיקו הוא כפי מה‬
‫שביאר שם שבנר שבת יש גם שלום ביתו עי"ש‪ .‬ומתאים לדברינו‬
‫הנ"ל שטעם קדימת נ"ש לנ"ח הוא לא טעם גוף מצות‬
‫ההדלקה‪.‬‬
‫נושאי הגליונות הקרובים בס"ד‬
‫שלח ‪ -‬התעטפות בטלית‬
‫קרח ‪ -‬ביאת מקדש‬
‫חוקת ‪ -‬טעמי המצוות‬
‫ד"ת ]עד ‪ 700‬מילים[ יתקבלו בצירוף שם מלא וטל'‬
‫עד יום שלישי בערב בדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫בכת"י‪ ,‬עד יום א' בתיבה שע"י אוצה"ס בית יוסף‪ ,‬בצירוף הוצ' הקלדה ]‪ 10‬ש' לעמוד[‬
‫נר יפה‬
‫הרב עזרא סופר‬
‫איתא בפסיקתא זוטא פר' בהעלותך עה"פ "יאירו שבעת הנרות"‪ .‬אמר הקב"ה‪,‬‬
‫הבא שמן זית זך שלא יהו צריכין חיזוק ותיקון בכל שעה‪ ,‬אלא כיון שהדליקו‬
‫יהו מאירין והולכין‪ .‬מיכן אמרו רבותינו בהדלקת נר שבת שצריך פתילה נאה‬
‫ושמן נאה כמו ששנו חכמים במסכת שבת בפרק במה מדליקין‪.‬‬
‫ומבואר דענין הנוי בנר שבת הוא שידלק היטב באופן שיהא מאיר והולך‪ .‬וכך‬
‫משמע בביאור הגר"א על מה שכ' להל' בטוש"ע סי' רסג לעשות נר יפה‪ ,‬וציין‬
‫הגר"א לשבת כג ע"א דאיירי שם בשמן יפה‪ ,‬ולפי"ז יופי הנר הוא בתיקונו‬
‫שידלק באופן המעולה‪ .‬ולכן הנוי הוא בפתילה ובשמן שיהיו באופן שידלק‬
‫היטב‪.‬‬
‫אמנם ודאי דאיכא גם דין נר יפה בעצמותו‪ ,‬מצד דין הידור מצוה כמו בכל‬
‫המצוות שיש להתנאות משום זה אלי ואנוהו‪ .‬ולפי"ז פשיטא שאף הכלי שבו‬
‫השמן צריך להיות נאה‪ ,‬ויהיה נקי ולא מאוס‪] .‬ויתכן דהוא בכלל דברי הטור‬
‫והשו"ע "נר יפה" שהרי נר בלשון התורה וחז"ל הוא הבזיך המחזיק את השמן‬
‫והפתילה[‪.‬‬
‫אך יש לעיין אם בפמוטים שעליהם מונחות הכוסיות‪ ,‬ג"כ יש דין שיהיו נאים‬
‫]מלבד המעלה מצד כבוד שבת[‪ .‬דהענין המיוחד לנר לא שייך בהם מכיון‬
‫שאינם מסייעים בהבערת האש‪ ,‬וגם ואנוהו לכאו' לא שייך כיון שאינם גוף‬
‫החפצא דמצוה‪.‬‬
‫והנה כ' בקונטרס סוד הדלקת נר חנוכה לר"י סגי נהור בן הראב"ד‪ ,‬וז"ל‪ ,‬דע כי‬
‫ט"ו כלים ראויים לנ"ח וכל הקודם קודם מהם משובח משום זה אלי ואנוהו‪...‬‬
‫וכל כלי מאלו הנזכרים שאינו יכול לעמוד מאליו אלא שצריך לסומכו בדבר‬
‫אחר אינו ראוי לנ"ח ולא לנר שבת שמברכין עליו‪ ,‬שכל נר שאנו מברכין עליו‬
‫צריך שיהיה כלי‪ ,‬והכלי שאיננו יכול לעמוד על שוליו אינו ראוי להדלקה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ולפי"ד מכיון שרוב כוסיות שלנו אינן יכולות לעמוד בפני עצמן‪ ,‬ע"כ שגם‬
‫הפמוטים הם חלק מכלי הנר‪ ,‬וא"כ הפמוט הוא ממש חפצא דמצוה ובהידור בו‬
‫מתקיים דין הידור מצוה‪.‬‬
‫ולשי' דשייך הידור מצוה גם שלא בגוף המצוה‪] ,‬דבר אברהם ח"ב כה ג'‬
‫בד' רש"י‪ ,‬והר"ב בביכורים פ"ג מ"י[‪ ,‬א"ש דבכל אופן שייך הידור בפמוטים‬
‫שמשמשים לנר‪ ,‬וכעין מ"ש בשבת קלג‪ :‬לגבי ס"ת שכורכו בשיראין‬
‫נאים‪ ,‬אך יש לדחות דחלק ממצות ס"ת הוא לכסותו משום‬
‫כבוד התורה ולכן חשיב מעיקר המצוה‪ .‬וכעי"ז כ' בחי'‬
‫הגרי"ז בנזיר‪ .‬ועי' אגרו"מ או"ח ח"א קפז‪.‬‬
‫המשך מעמ' ‪:1‬‬
‫הדלקת נרות שבת בזמננו‬
‫זוג שמתארח לסעודת ליל שבת ואח"כ חוזר לביתו יש לו ג' אפשרויות כיצד‬
‫להדליק בברכה וכדלהלן‪:‬‬
‫יכולים להדליק נרות במקום שמתארחים וישאירו את אור החשמל‬
‫‬‫דלוק בביתם‪.‬‬
‫יכולים להדליק בביתם נרות שבת וגם את אור החשמל ביחד ולברך‬
‫‬‫)לפי הסכמת רוב הפוסקים שבכה"ג אפשר לברך(‪.‬‬
‫יכולים להדליק נרות שבת בביתם )כגון שחל יו"ט בע"ש וא"א‬
‫‬‫להדליק את החשמל( וכשיחזרו לביתם יטלו ידיהם ויאכלו פת לאור הנרות‬
‫ובכה"ג אפשר לברך כיון שאוכלים סעודת שבת לאור הנרות וכמשנ"ת )דרור‬
‫יקרא עמ' שלח בשם הגריש"א זצ"ל אולם בשבות יצחק עמ' י"א כתב שדעת‬
‫הגריש"א זצ"ל שאי אפשר לברך בכה"ג כיוון שיצאו כבר יד"ח סעודת שבת‬
‫בסעודה הראשונה( אולם אכילת מזונות ופירות לכאורה לא תועיל שהרי כל‬
‫ההיתר להדליק בחדר מואר הוא משום כבוד סעודת השבת כמו שכתב רש"י‬
‫ובאכילת מזונות ופירות אינו מקיים מצות סעודת שבת אלא שלמעשה ראיתי‬
‫בשו"ת תשוה"נ )ח"ב‪-‬קנד( שכתב ששמע בזמנו מבחור שהחזו"א זצ"ל הורה‬
‫לו שידליק נרות בחדר שישן ויברך וכשחוזר בלילה לחדרו יאכל מזונות‬
‫וחזינן שדעתו שגם אכילת מזונות נחשבת לכבוד שבת וכן דעת עוד‬
‫פוסקים רבים שאין צריך לאכול דוקא פת‪.‬‬
‫לקבלת הגליון בדוא"ל בקביעות‬
‫בכל ערש"ק‪ ,‬יש לשלוח בקשה לכתובת‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הקופה שגדולי הדור סומכים וממליצים עליה‬
‫תורמים לעניי העיר ורואים ישועות‬
‫להנצחות ופרסום‬
‫בגליון‪:‬‬
‫‪052-7678393‬‬