עלון להורדה שלום לעם
ת מהשטח תמונו תמונות נוער ישראל לום לעם ל מפעילות ש מתחברים לתורה ויהדות 762 ם ע שלום ל ישראל לנוער גילה ב' רמת שרת שביל להאיר את הנשמה ב יצאנו לבקר במדרשות שבגילה ב' וברמת שרת ,היה מרתק! סניף 'שלום לעם' בגילה ב' | פועל בימי א' -ג' ,ה' 20:00 - 22:00 - בבית הכנסת 'משכן משה' רח' האנפה 2גילה ב' בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים052-7680295 : סניף 'שלום לעם' ברמת שרת | פועל בימי ב' -ד' 21:00 - 22:00 - בבית הכנסת 'זכות אבות' רח' פרץ ברנשטין 3ירושלים. בואו להצטרף לפעילות המדרשה! לפרטים050-4122855 : מרכז "שלום לעם" שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il כישלון מוצלח במדור מבט לחיים פרשת וארא א' שבט תשע"ז 28בינואר 2017 קידוש השם (ב') כל אחת ממדינות העולם שולחת שגרירים למדינות אחרות .השגריר הוא אזרח מדינתו וצריך כמובן לציית לחוקיה ,אך מעבר לכך מוטלת עליו חובה כללית לפעול למען שמה הטוב של מדינתו, ולחיזוק הקשר בינה לבין המדינה המארחת .וכיון שהשגריר הוא נציג המדינה ,לכל מעשה שלו יש משמעות גדולה יותר מזו של אדם יו פרטי ,ויש לו השפעה על מעמדה סף ר זנ יק וכבודה של המדינה כולה. לחיות בשליחות דיפלומטית באופן דומה ,כל יהודי הוא מעין "שגריר" של הקב"ה בעולם .חלק ממצוות "קידוש השם" היא לדאוג שגם אחרים יכירו את הקב"ה ויתייחסו אליו כקדוש ומרומם ועם ישראל והאנושות כולה יכבדו את הקב"ה ויקיימו את מצוותיו ,וכך העולם יגיע לתיקונו .גם ה"קדיש" שאנו אומרים כמה פעמים ביום ,הוא תפילה ששמו של הקב"ה "יתגדל ויתקדש" בעולם. הקב"ה מתפאר בך חלק זה של המצווה נוגע בעיקר לאנשים שמייצגים בסביבתם במידה זו או אחרת את התורה ואת הקב"ה :יהודי הנמצא בין גויים ,שומר מצוות הנמצא בין אנשים שאינם כאלה ,וכל מי שהוא תלמיד חכם או בן תורה .אדם כזה צריך להקפיד במיוחד על דרך יש לי מושג ארץ ,על יושר ועל דיבור והתנהגות בנחת ובמאור פנים .כאשר הוא נוהג כך ,הוא מקדש את השם וגורם לכך שאנשים יכבדו את הקב"ה ואת תורתו ,וירצו גם הם ללכת בדרך זו ,ועליו נאמר (ישעיהו מט ,ג)" :יִ ְׂש ָר ֵאל ֲא ֶׁשר ְּבָך ֶא ְת ָּפ ָאר". לנקות את הבגדים לעומתו ,אדם שלמד תורה אך אינו ישר או אינו נוהג בדרך ארץ, מחלל בכך את שם ה' ,וגורם לאנשים לומר" :פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלים מעשיו וכמה מכוערים דרכיו" .כדוגמה לדבר אמרו חכמים ,שתלמיד חכם שיש כתם על בגדו ,נענש על כך באופן חמור ,כי הוא משניא את התורה על הבריות. ככל שמעלתו של האדם גדולה יותר ,עליו להקפיד יותר שכל מעשיו יהיו מתוקנים ולהתרחק מכל דבר שיש בו גנאי ופחיתות, כמו בטלה ,אכילה מופרזת וכדומה .על אדם כזה להתרחק אפילו מחשד של התנהגות לא נאותה. ויתור על אבן טובה רבי שמעון בן שטח היה מגדולי חכמי ישראל בתקופת החשמונאים .פעם באו תלמידיו ואמרו לו בשמחה" :רבי ,מעתה אינך צריך עוד לטרוח בפרנסתך!" שאל אותם" :וכל כך למה?" אמרו לו" :קנינו עבורך חמור מישמעאלי אחד ,וכעת מצאנו שבצווארו של החמור תלויה אבן טובה" .שאל אותם ר' שמעון: "האם בעל החמור ידע על כך?" אמרו לו" :לא" .אמר להם" :לכו והחזירו לו את האבן" .שאלו התלמידים" :והלא לפי ההלכה אין חייבים להחזיר אבדה לגוי (שהרי גם הגוי אינו חייב להחזיר אבדה ליהודי)?" אמר להם" :רוצה אני לנהוג לפנים משורת הדין כדי שהישמעאלי יברך את א-להי ישראל ,ודבר זה חשוב לי מכל הממון שבעולם". כישלון מוצלח מבאט ל החיים כשהפלאפון צלצל בפעם השלישית ,הוא הבין שאין לו ברירה והוא חייב להרים. השיחה הייתה קצרה ועניינית ,הפקידה הודיעה לו בצורה חד משמעית ,כי אם עוד פעם אחת יחזור לו צ'ק הם יאלצו להגביל את החשבון שלו בבנק" :לא ייתכן שאתה נותן שוב ושוב לאנשים צ'קים שאין להם שום כיסוי!" קבעה הפקידה נחרצות .אבי הסכים עם כל מילה ,אך מה הוא יכול לעשות? וכי הוא העלה את מחיר השכירות? הוא קבע את שכר המינימום הנמוך? הוא הרי עובד קשה מאד כדי לפרנס את ילדיו ,ומה לעשות שבסוף החודש לא נשאר כסף לשכירות, לחשבונות המים החשמל והגז ,ואפילו לא לוועד בית. איתי גלבוע באותו לילה התיישב אבי כבכל יום על העיתון החינמי כמובן ,ועקב אחרי מודעות ה'דרושים' כשלפתע הוא הבחין במודעה קטנה שתפסה את עינו" :אם אתה פעלתן ובעל כושר שכנוע ,ויש לך ביטחון עצמי, תפנה עוד היום למספר שלפניך" .הוא לא היסס וחייג למספר הרשום ,על הקו היה יהודי מחו"ל שהזדהה בשם אמיר .הוא תחקר אותו לעומק ולאחר שהבין שמדובר בבחור שמוכן לעבוד סיפר לו על היוזמה שלו" :שלוש שנים עבדתי על פטנט ייחודי" ,סיפר אמיר בחשיבות" ,וממש לאחרונה הצלחתי לסיים אותו בצורה יוצאת דופן .מדובר במטרייה חדשה חזקה במיוחד ,שאינה נכנעת בפני שום רוח ,היא מורכבת מבד יקר בציפוי ניילון דק ואיכותי ,וגם הברזלים שמסביב מורכבים מברזל חזק וסיליקון גמיש במיוחד .המטרייה החדשה אמורה להיות הפתרון המושלם לכל אותם אנשים שמחליפים מטריות מספר פעמים בחודשי החורף הגשומים ,ותוחלת החיים שלה עומדת על קרוב לעשר שנים" .בהמשך הוא סיפר לו ,כי כל מי שרכש את המטרייה המדוברת היה מרוצה עד העננים ,והסביר כי החיסרון היחיד במוצר הוא העלות היקרה יחסית של כל מטרייה ,ולכן יש צורך לשכנע אנשים לשלם עבורה מחיר יקר מהממוצע. אבי התלהב מהרעיון ,הוא היה חזק בלעשות רוח מכל דבר ,ועל המקום הציע את עצמו כמשווק הבלעדי של המטריות בישראל .הם סיכמו להיות בקשר ביום המחרת .הלילה הארוך עבר על אבי במחשבות ותוכניות מגוונות שעלו וירדו בזה אחר זה ,עד שהחליט על היעד הנכון מבחינתו :הוא ישכור אולם גדול ומפואר ,לשם יביא אלפי מטריות ויודיע כי זה היום הראשון וגם האחרון בו ניתן לזכות במטרייה הייחודית תמורת מחיר הוגן .הוא שוחח על כך עם אמיר שפחות התלהב מהרעיון והעדיף לשווק את המטריות דרך החנויות הגדולות הקיימות ,אך אבי שכנע אותו שאם הוא רוצה לשמור על הייחודיות שלו הוא יהיה חייב גם לשווק אותן בדרך ייחודית .אמיר השתכנע לבסוף ואבי יצא לפעולה. "נלחמים עד הטיפה האחרונה" ,הכריזו מודעות ענק שבישרו על הדבר הבא של החורף :מטרייה ייחודית שצוחקת על הגשם כל הדרך אל הבית" .יום שלישי הבא הוא היום הראשון והאחרון להגשמת החלום -חוזרים הביתה יבשים גם בלי מעיל" נכתב במודעות ,כשברקע תמונה מרשימה של המטרייה החדשה הצבועה בתכלת, מזכירה את השמים התכולים והרגועים .מלווה בתקווה גדולה הכין אבי את האולם ועשה את כל הפעולות להוציא את האנשים מהבתים ולהחזיר אותם אל הרחוב עם המטרייה החדשה .אלא שהנפילה הראשונה שלו הגיעה דווקא מכיוון החזאים: "סערה שלא הייתה כמותה צפויה בשבוע הקרוב" ,הם בישרו לכל מי שרק רצה לשמוע ולהאמין להם ,הם דיברו על סערה איומה המשתוללת פעם בעשר שנים. אבי קיווה לטוב ושכנע את עצמו ,שבשורת המטריות שלו תהיה חזקה גם מהסערה הצפויה ולא תזיק ליום המכירות שעליו עמל שעות רבות כל כך. היום הגדול התקרב ואתו הסערה האכזרית שהפתיעה גם את החזאים הוותיקים ביותר .שיטפונות ענק השתלטו על הרחובות ,עצים נעקרו והאנשים הסתגרו בבתיהם .בצהרי יום שלישי עמד אבי באולם מואר מלא במטריות וצפה על רחוב ריק מאנשים .אף מבקר לא נכנס לאולם ,היחיד שהשתכנע לעזוב את הבית החמים ולהיסחב לאולם היה אבי בעצמו ,מלבדו לא נראה איש באופק הגשום והמעורפל. שעתיים נוספות עברו ולפתע הבחין אבי בהולך רגל שמתקרב באיטיות לאולם, כשבידו האחת הוא מגן על צעיפו הרטוב שלא יעוף מהרוחות החזקות וביד השנייה הוא מחזיק מטרייה שבורה שידעה ימים טובים יותר .אבי שמח לקראתו ,הוא הושיב אותו על הכיסא שלפניו ,והגיש לו כוס קפה רותח כדי להירגע מהדרך הקשה .המבקר הראשון והאחרון באולם לקח לעצמו מטרייה חדשה וכששמע את מחירה התנצל שאין לו עליו אפילו שקל אחד .אבי נכנס לדילמה ,אמנם הוא לא הגיע לכאן לחלק מטריות ,אבל מצד שני איך הוא יכול לשחרר את האיש בגשם הנורא הזה ללא מטרייה .לאחר הרהור קצר הוא החליט שאת שלו הוא כבר הפסיד ,זה בכל מקרה הולך להיות היום הראשון והאחרון שלו בתחום ,והוא בישר לאיש שהוא מעניק לו בשמחה מטרייה חדשה כצידה לדרך .האיש הודה לו בכל לבו ויצא מהאולם ,אבי ליווה אותו החוצה ,הוא הכניס את ידו לכיס כדי להתחמם ונתקל במצלמה שהכין לעצמו מבעוד מועד למטרות טובות יותר .הוא הוציא את המצלמה וצילם את הרחוב שמלבד אדם אחד לא נראה בו איש" .אשלח את התמונה לאמיר" ,הוא חשב לעצמו" :הוא כבר יראה לבד מה היה לנו פה" ,ניסה להתנחם. לאחר מספר שעות עקרות של המתנה נעל אבי את האולם וחזר הביתה שבור ומתוסכל .הוא התיישב על הספה ,הכניס את היד לכיס וגילה שהמצלמה נעלמה. הוא לא הבין מה קורה לו .השמים פשוט החליטו ליפול עליו היום" .זו וודאי נקמה על המלחמה שהכרזתי נגדם "...הרהר לעצמו בחצי חיוך ,כשהוא עצוב ומושפל. צלצול צורמני העיר אותו בשש בבוקר לאחר שינה עמוקה ביותר .שבע שיחות שלא נענו ,נרשם על צג הפלאפון ,הוא מיהר לחזור למספר העלום שממנו חיפשו אותו בשעה כה מוקדמת .על הקו היה עיתונאי של אחד היומונים החזקים בארץ. הוא סיפר לאבי שמצא את המצלמה שלו ליד אולם המכירות" .מצאתי שם תמונה מוצלחת ביותר של הסערה מיום אתמול ,והכנסתי אותה כתמונת שער בעיתון", הוא התנצל בפני אבי שלא הספיק לעדכן אותו קודם לכן למרות שחיזר אחריו שוב ושוב .אבי נכנס להלם .בדיוק את התמונה הזאת הוא החליט לפרסם?! אלא שבשעות הקרובות כבר לא היה לו זמן לחשוב ,מאות אנשים התקשרו לשאול היכן ניתן להשיג את המטרייה המפורסמת ,התמונה הייחודית של האיש עם המטרייה הכחולה מבוסס בגשם הסוער ברחוב השומם תחת הכותרת "מערכה של איש אחד בטבע הסוער" ,עשתה את שלה ,אנשים התפלאו מעוצמתה של המטרייה שעמדה זקופה מול הרוחות העזות בחוץ ,ובסופו של יום נאלץ אבי להתקשר לאמיר ולהזמין אצלו מלאי חדש של מטריות" .המטרייה הראשונה והאחרונה נחטפה היום בתוך מספר שעות" ,הוא בישר לו בסיפוק ,כשהוא משלים לעצמו את חצי החיוך שחסר לו מאתמול... *** לעולם אין לדעת מהיכן תצמח ההצלחה .העיקר הוא לא להרים ידיים ולנסות עד כמה שאפשר ,לפעמים דווקא מתוך נקודת החולשה בוקעת ההצלחה ומשם היא יכולה רק לעלות ולהתרומם אף למקומות בלתי צפויים .אם תחפש עמוק בתוך הכישלון את נקודת התורפה ,תמצא שם את ההצלחה! לפעמים, צריך לראות את התמונה המלאה. (מתוך מדור 'סיפור צעיר') ַמטְ ּבֵ ַע ֶׁשל זְכּות סיפור צעיר ָהיָ ה זֶ ה ְּבכִ ּנּוס ְמיֻ ָחד ֶׁשּנֶ ֱע ַרְך ַעל יְ ֵדי ַּתלְ ִמ ָידיו ֶׁשל סֹופר" ַעל "ח ַתם ֵ דּוע ַּבּכִ ּנּוי ַה ֲ סֹופרַ ,הּיָ ַ ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ֵ ּנֹוד ִעיםֵ .הם ִה ְתּכַ ּנְ סּו יַ ְח ָּדו ְּב ַמ ָּט ָרה ֵׁשם ְס ָפ ָריו ַה ָ לְ ִה ְת ַחּזֵ ק לְ ַא ַחר ְּפ ִט ַירת ַר ָּבם ַהּגָ דֹולֶׁ ,שּנִ ְפ ַטר ִּב ְׁשנַ ת ת"ר. ּומ ַּׁש ְמנָ ּה ֶׁשל יַ ֲהדּות הּונְ גַ ְריָ ה, יָ ְׁשבּו ָׁשם ִמ ָּסלְ ָּתּה ִ אׁשי יְ ִׁשיבֹותַּ ,תלְ ִמ ֵידי ֲחכָ ִמים ַר ָּבנִ יםַּ ,דּיָ נִ יםָ ,ר ֵ אׁשי ְק ִהּלֹותּ ,כְ ֶׁש ַה ְמכַ ּנֶ ה ַה ְמ ֻׁש ָּתף לְ כֻ ּלָ ם הּוא וְ ָר ֵ סֹופר"ֵ .הם "ח ַתם ֵ יֹותם ַּתלְ ִמ ָידיו ֶּב ָע ָבר ֶׁשל ַה ֲ ֱה ָ חּומים זֶ ה ָּבזֶ ה ,לָ ֵצאת ְמ ֻחּזָ ִקים ִּב ְּקׁשּו לִ ְמצֹא ַּתנְ ִ גּוריו לְ ַה ְמ ִׁשיְך רּוחםִ ,איׁש ִאיׁש לִ ְמקֹום ְמ ָ ְּב ָ יהם ַה ְּברּוכֹותְּ ,ב ַד ְרּכֹו ֶׁשל ַר ָּבם. ּלֹות ֶ ִּב ְפ ֻע ֵ "ח ַתם ְּברֹאׁש ַה ְמ ֻס ִּבים יָ ַׁשב ְּבנֹו ַהּגָ דֹול ֶׁשל ַה ֲ דּוע ַּבּכִ ּנּוי סֹופרַ ,הּיָ ַ מּואל ִּבנְ יָ ִמין ֵ סֹופר"ַ ,ר ִּבי ְׁש ֵ ֵ ּגֹודדּו ַּתלְ ִמ ָידיו ַהּוָ ִת ִיקים סֹופר"ְ ,ס ִביבֹו ִה ְת ְ ַה"ּכְ ַתב ֵ ּוב ְּקׁשּו לְ ַה ֲעלֹות זִ כְ רֹונֹות ִמּיָ ִמים ָע ָברּו, ֶׁשל ָא ִביו ִ ּתֹורתֹו ֶׁשל ָה ָאב ֶׁש ֵאינֶ ּנּו ,וְ לִ לְ מֹד לְ ִה ְת ַּב ֵּׂשם ִמ ִּד ְב ֵרי ָ גֹותיו ַה ְמיֻ ָחדֹות ְּבכָ ל ִענְ יְ נֵ י ַה ַחּיִ ים. ְמ ַעט ֵמ ַהנְ ָה ָ ְּבתֹוְך ּכְ ֵדי ַהּכִ ּנּוס ִהכְ ִריז ֶּבן ָה ַרב זִ כְ רֹונֹו לִ ְב ָרכָ הּ ,כִ י ִּב ְרצֹונֹו לְ ַׁש ֵּתף ֶאת ַהּנֹוכְ ִחים ּולְ ַה ְראֹות לָ ֶהם ֵח ֶפץ יְ ַקר ֵע ֶרְך ֶׁשאֹותֹו ִק ֵּבל יְ ֻר ָּׁשה ֵמ ָא ִביוְּ .ד ָמ ָמה ָש ְֹר ָרה ַּב ָּק ָהל ְּב ֵעת ֶׁש ֵּת ֵאר ֶאת ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ַהיְ ָק ָרה ֶׁש ִּב ְרׁשּותֹוֻ ,מ ְחזֶ ֶקת ִהיא לִ ִיח ָידה ָּבעֹולָ ם ,וְ ִהיא ָה ָע ְב ָרה ְּב ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ּדֹור ַא ַחר ּדֹור ִמימֹות "ּׁש ְקלֵ י ַהּק ֶֹדׁש"ֶׁ ,שּנִ ְמ ְסרּו טֹוענִ ים ּכִ י ַמ ְט ֵּב ַע זֹו ִהיא ִמ ִ יֹוד ֵעי ָּד ָבר ֲ נֹוחְ . ַּביִ ת ֵׁשנִ י וְ ַעד לְ ָא ִביו ַה ָּמ ַ לִ ֵידי ַהּכ ֲֹהנִ ים ְּב ֵבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש ָה ִראׁשֹון. אֹותּהּ ,ולְ ַמ ֵּׁשׁש ָּבּה. הּוא ִּב ֵּקׁש ֵמ ַהּנֹוכְ ִחים לְ ַה ֲע ִב ָירּה ִאיׁש לְ ֵר ֵעהּוֶׁ ,שּכֻ ּלָ ם יּוכְ לּו לִ ְר ָ ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ָה ָע ְב ָרה ִמּיָ ד לְ יָ דּ ,כָ ל ֶא ָחד ִמ ֵּׁשׁש וְ נָ גַ עָּ ,ב ַחן וְ ִה ְס ַּתּכֵ ל ַּב ַּמ ְט ֵּב ַע ַהּנְ ִד ָירהֹ ,לא ְּבכָ ל יֹום מּואל ִּבנְ יָ ִמין ֵה ִס ַיח ֶאת ַּד ְעּתֹו רֹואים ַמ ְט ֵּב ַע ֶׁשּכָ זֹוֶ .מ ֶׁשְך ָׁש ָעה ֲא ֻרּכָ ה ָה ָע ְב ָרה ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ,וְ ַר ִּבי ְׁש ֵ ִ ּסֹוב ִבים. ִמ ֶּמּנָ ה וְ ִה ְמ ִׁשיְך ִּב ְד ָב ָריו ִעם ַה ְ קֹומּהַ .ר ַחׁש ָע ַבר ּוב ֵּקׁש לָ ַד ַעת ֵהיכָ ן ַה ַּמ ְט ֵּב ַעִ ,הּגִ ַיע ַהּזְ ַמן ֶׁש ָּתׁשּוב לִ ְמ ָ ּכַ ֲעבֹר זְ ַמן ִה ְתנַ ֵער לְ ֶפ ַתע ִ אֹותּה, ַּב ָּק ָהלָ ,ה ַרב ְמ ַב ֵּקׁש ֶאת ַה ַּמ ְט ֵּב ַעּ .כָ ל ֶא ָחד ִח ֵּפשֹ ַעל ֻׁשלְ ָחנֹוְ ,מנַ ֶּסה לְ ִהּזָ כֵ ר לְ ִמי ֶה ֱע ִביר ָ אֹותּה ָה ֲא ָד ָמה. אּולָ ם ִאיׁש ֹלא יָ ַדע ֵהיכָ ן ִהיאַ ,ה ַּמ ְט ֵּב ַע נֶ ֶעלְ ָמה ּכְ ִאּלּו ָּבלְ ָעה ָ מּותּה. מּואל ִּבנְ יָ ִמין נִ ְר ָאה נִ ְס ָערַ ,ה ַּמ ְט ֵּב ַע ָהיְ ָתה יְ ָק ָרה לְ לִ ּבֹו ,הּוא ֵס ֵרב לְ ַה ְׁשלִ ים ִעם ֵה ָעלְ ָ ַר ִּבי ְׁש ֵ ּוב ִק ְפלֵ י ַה ְּבגָ ִדים ,אּולַ י ִּת ָּמ ֵצא ְּב ָטעּות, יסיו ְ יטב ְּבכִ ָ "אּנָ א"ִ ,ה ְפ ִציר ַּבּנֹוכְ ִחים" ,יְ ַח ֵּפׂש ּכָ ל ֶא ָחד ֵה ֵ ָ אֹותּה ֵאי ִמי ְּב ָטעּות לְ ַא ְרנָ קֹו". ֶׁש ָּמא ִהכְ נִ יס ָ נֹות ָרה נֶ ְעלֶ ֶמת. ּוב ְּק ָפלִ יםַ ,אְך לַ ָּׁשוְ אַ ,ה ַּמ ְט ֵּב ַע ְ יסים ַ ּכֻ ּלָ ם ִמ ֲהרּו לְ ַפ ְׁש ֵּפׁש ַּבּכִ ִ טּוחים ֶׁש ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ֹלא נִ כְ נְ ָסה ְּב ָטעּות לְ כִ יסֹו ֶׁשל ִאיׁש, וְ ָאז ִה ִּצ ַיע ַא ַחד ַהּנֹוכְ ִחים ּכִ י ּכְ ֵדי לִ ְהיֹות ְּב ִ טּוחים ּכִ י ָאכֵ ן ִח ְּפשֹּו ַא ַחר ּיֹוׁשב לְ יָ דֹוַ ,רק ּכָ ְך יּוכְ לּו לִ ְהיֹות ְּב ִ יְ ַפ ְׁש ֵּפׁש ּכָ ל ֶא ָחד ְּבכִ יסֹו ֶׁשל ַה ֵ יֹוד ַע ,אּולַ י ִהיא ִּת ָּמ ֵצא. יסֹודּיּותִ ,מי ֵ ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ִּב ִ ּובקֹול סֹופר" ְ "ח ַתם ֵ רֹומם ֶא ָחד ִמּזִ ְקנֵ י ַּתלְ ִמ ָידיו ֶׁשל ַה ֲ ּכֻ ּלָ ם נָ טּו לְ ַה ְסּכִ ים לַ ַה ָּצ ָעהֶ ,אּלָ א ֶׁש ָאז ִה ְת ֵ ִמ ְת ַחּנֵ ן ִּב ֵּקׁש לְ ַה ְמ ִּתין לְ ָפחֹות עֹוד ֶע ֶׂשר ַּדּקֹות ְּב ֶט ֶרם יְ ַב ְּצעּו ֶאת ַה ִחּפּושֵֹ ,עינַ יִ ם ְּת ֵמהֹות נִ ְתלּו ּדֹוחים ֶאת ְּד ָב ָריו. ְּבאֹותֹו יָ ִׁשיׁש ,וְ ִאם ֹלא ִמ ְּפ ַאת ּכְ בֹודֹו ָס ִביר לְ ַהּנִ ַיח ֶׁש ָהיּו ִ רֹומם ַּב ֵּׁשנִ ית: ֶע ֶׂשר ַּדּקֹות ָחלְ פּו ,וְ ָה ִאיׁש ִה ְת ֵ "אּנָ אְּ ,ב ַב ָּק ָׁשה ִמּכֶ ם ,עֹוד ֶע ֶׂשר ַּדּקֹות!" ָ סֹופר" ִה ְׁש ִּתיק ֶאת ַה ָּק ָהל ּומ ָּׁשםַ ,אְך ַה"ּכְ ַתב ֵ ַר ַחׁש לַ ַחׁש ָע ַבר ַּב ָּק ָהל ,נִ ְׁש ְמעּו ְר ִטינֹות ִמּפֹה ִ נֹוספֹות. הֹורה לְ ַה ְמ ִּתין ֶע ֶׂשר ַּדּקֹות ָ וְ ָ יֹותר ֹלא ֲא ַב ֵּקׁשַ ,אְך ָאּנָ אֶ ,ע ֶׂשר ַּדּקֹות "ּב ַב ָּק ָׁשה ִמּכֶ םֵ , יׁשיתְ : רֹומם ַּב ְּׁשלִ ִ ֵאּלּו ָע ְברּו ,וְ ַהּזָ ֵקן ִה ְת ֵ נֹוספֹות". ָ הֹורה סֹופר" ֶׁש ִה ְרּגִ ַיע ֶאת ַהּנֹוכְ ִחים וְ ָ ׁשּוב נִ ְׁש ְמעּו לְ ִחיׁשֹות ְּור ִטינֹות ,וְ ׁשּוב ָהיָ ה זֶ ה ַה"ּכְ ַתב ֵ לְ ַה ְמ ִּתין. אתי "מ ָצ ִ מּואל ִּבנְ יָ ִמיןְּ ,בשֹו ָֹרה ְּב ִפיוָ : ַּדּקֹות ִמ ְס ָּפר ָחלְ פּו ,וְ ֶאל ָהאּולָ ם נִ כְ נַ ס ְמ ַׁש ְּמׁשֹו ֶׁשל ַר ִּבי ְׁש ֵ ֶאת ַה ַּמ ְט ֵּב ַע"ְּ .בתֹוְך ּכְ ֵדי נִ עּור ַה ַּמּפֹות ַּבחּוץ נָ ְפלָ ה ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ִעם ְׁש ֵא ִרּיֹות ָהאֹכֶ ל ַא ְר ָצהָ .ה ֲא ֵב ָדה הּוׁש ָבה. ְ מֹופת יֵ ׁש ּכָ אןַ ,ה ֲא ִמינּו ֵעינַ יִ ם נִ ְתלּו ַּב ַּתלְ ִמיד ַהּיָ ִׁשיׁש ֶׁש ִה ְׁש ָהה ֶאת ַה ִחּפּושֹ ,וְ הּוא ִה ְס ִּבירֹ" :לא ֵ לִ י ֶׁשֹּלא יָ ַד ְע ִּתי ֵהיכָ ן ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ,וְ זֹאת ִהיא ַה ִּס ָּבה ֶׁשּכָ ל ּכָ ְך ָח ַׁש ְׁש ִּתי ֵמ ַה ִחּפּוׂש"ְּ .בתֹוְך ּכְ ֵדי ּכָ ְך "אף לִ י אֹוב ֶדתַ . הֹוציא ִמ ָּׁשם לְ ַת ְד ֵה ַמת ַהּנֹוכְ ִחים ַמ ְט ֵּב ַע זֵ ָהה לְ זֹו ָה ֶ ִּפ ְׁש ֵּפׁש ַהּיָ ִׁשיׁש ְּבכִ יסֹו וְ ִ מּואל ִּבנְ יָ ִמין בֹותיְּ .ב ָׁש ָעה ֶׁש ָר ִא ִיתי ֶאת ִש ְֹמ ָחתֹו ֶׁשל ַר ִּבי ְׁש ֵ ָהיְ ָתה ַמ ְט ֵּב ַע ֶׁשּכָ זֹו ,יְ ֻר ָּׁשה ֵמ ֲאבֹות ֲא ַ הֹוריד ֵמ ֶע ְרּכָ ּה ֶׁשל ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ָה ִראׁשֹונָ ה ְּב ֵעינֵ י ַּב ַּמ ְט ֵּב ַע ֶׁש ִּב ְרׁשּותֹוֹ ,לא ָא ַמ ְר ִּתי ָּד ָברֹ ,לא ָח ַפ ְצ ִּתי לְ ִ אֹותּה ַמ ָּט ָרה ּכְ ֵדי אֹותּה לְ ָ אתי ָ יסיַ ,על ַאף ֶׁש ֵה ֵב ִ ַה ָּק ָהלָׁ ,ש ַת ְק ִּתי וְ ִה ְׁש ַא ְר ִּתי ֶאת ַה ַּמ ְט ֵּב ַע ְּבכִ ִ קֹורה ִאּלּו ֻּב ַּצע ַה ִחּפּושֹ ַּב ַּמ ְתּכֹנֶ ת ֶׁש ֻה ְּצ ָעה, לְ ַׁש ֵּתף ָּבּה ֶאת ַהּנֹוכְ ִחיםַּ .ת ֲארּו לְ ַע ְצ ְמכֶ ם ֶמה ָהיָ ה ֶ יסי. אֹותּה ְּב ִדּיּוק ְּבכִ ִ ֹאתי ָ יׁשהּו ַמ ֲא ִמין לִ י ּכִ י ַאף לִ י ָהיְ ָתה ַמ ְט ֵּב ַע ְּב ִדּיּוק ּכָ זֹוֶׁ ,שּנָ ָש ִ ַה ִאם ָהיָ ה ִמ ֶ נֹופל ֲח ָׁשד ַעל ָא ָדם ֶׁשּכָ מֹונִ י ּכִ י "חּלּול ַה ֵּׁשם" ֶׁש ָהיָ ה נִ גְ ָרםּ ,כַ ֲא ֶׁשר ָהיָ ה ֵ ֵאין ַט ַעם לְ ַה ֲא ִריְך ְּב ִ ָׁשלַ ח ֶאת יָ דֹו ְּב ַמ ְט ֵּב ַע ֹלא לֹו .לָ כֵ ן ִּב ַּק ְׁש ִּתי לִ ְדחֹות ֶאת ַה ִחּפּושֹּ ,ולְ ַה ְמ ִּתין אּולַ י ִּת ָּמ ֵצא ַה ַּמ ְט ֵּב ַע, ֹאתי ְּת ִפּלָ ה ֶׁשּנֶ ֶענְ ָתה ,וְ ַה ַּמ ְט ֵּב ַע נִ ְמ ְצ ָאה". ֵּבינְ ַתיִ ם נָ ָש ִ ּבֹותי ,לִ ּמּוד ּגָ דֹול יֵ ׁש רֹומם ִמ ְּמקֹומֹו ,וְ ָא ַמר"ַ :ר ַ מּואל ִּבנְ יָ ִמין ִה ְת ֵ ִה ְת ַרּגְ ׁשּות נִ ּכְ ָרה ַּב ָּק ָהלַ .ר ִּבי ְׁש ֵ ּכָ אן ְּב ִד ְב ֵרי ֲחכָ ִמים ֶׁש ִחּיְ בּו "לָ דּון ֶאת ּכָ ל ָה ָא ָדם לְ כַ ף זְ כּות"ִ .מ ִּסּפּור זֶ ה נּוכַ ל לְ ָה ִבין ַעד ּכַ ָּמה חֹוט ִאים ָהיִ ינּו ָצ ִריְך לְ ַה ְר ִחיק לֶ כֶ ת ְּבלִ ּמּוד זְ כּותֲ .ה ֵרי ִאּלּולֵ א נִ ְמ ְצ ָאה ָה ֲא ֵב ָדה ָס ִביר לְ ַהּנִ ַיח ּכִ י ְ ְּב ַה ָּטלַ ת ַא ְׁש ָמה ַעל ָא ָדם נְ ִקי ּכַ ַּפיִ םִ ,איׁש ֹלא ָהיָ ה ַמ ֲעלֶ ה ַעל ַּד ְעּתֹו ּכִ י ַמ ְט ֵּב ַע זֵ ָהה לְ זֹו ָהיְ ָתה ּוב ַח ְס ֵּדי ָׁש ַמיִ ם נִ ְמנַ ע ֵמ ִא ָּתנּו ָעוֹן זֶ הִ .אּלּו ֹלא ִה ְת ַא ַּס ְפנּו ּכָ אן ּובפ ַֹעלֵ ,אּלּו ָהיּו ָה ֻע ְבּדֹותְ , ְּבכִ יסֹוְ , ַהּיֹום ֶאּלָ א לְ צ ֶֹרְך לִ ּמּוד זֶ הַּ ,דּיֵ ינּו!" *** "הוֵ י ָּדן ֶאת ּכָ ל ָה ָא ָדם לְ כַ ף זְ כּות". ָק ֶׁשה ְמאֹד לְ יַ ֵּׂשם ְּב ַחּיֵ י ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ֶאת ַמה ֶּׁש ָא ְמרּו ֱ יבה ַע ִּת ֵיקי פּוסי ֲח ִׁש ָ ּומ ֲא ָמץ לְ ִׁשּנּוי ְּד ֵ ּכְ ג ֶֹדל ַהּק ִֹׁשי ְּב ִענְ יָ ן זֶ ה ּכָ ְך ִמן ָה ָראּוי לְ ַה ְק ִּדיׁש ַמ ֲח ָׁש ָבה ַ יֹומיןּ ,ולְ ַאּלֵ ץ ֶאת ַע ְצ ֵמנּו לְ ַח ֵּפשֹ נְ ֻקּדֹות ֶׁשל זְ כּות ֵא ֶצל זּולָ ֵתנּוַ .מ ֲא ָמץ ֶׁשּכָ זֶ ה סֹופֹו לְ ַה ְצלִ ַיח ִ לּוטין. ּולְ ָה ִאיר ֶאת ַחּיֵ ינּו ַה ֶח ְב ָר ִתּיִ ים ְּבאֹור ׁשֹונֶ ה לַ ֲח ִ מציל אמיתי סיפור לשבת כשג'סטין הציץ בעינית הדלת ,וראה כי ריילי עומד מצידה השני ,הוא נאנח ופתח אותה בהשלמה .הוא ידע היטב שהוא מגיע לבקש טובה נוספת ,והוא גם ידע שהוא יצטרך למלא אותה בשלמות .ריילי נכנס ,טפח על שכמו של ג'סטין בשמחה ,והתיישב על הספה ללא גינונים מיותרים. "אפשר קפה בבקשה!" ,אמר ריילי. ג'סטין ,בצעד של השלמה צעד לכיוון המטבח והכין שתי כוסות קפה .הוא התיישב מול ריילי וענה לשאלות ה'מה נשמע' הנימוסיות .הוא חיכה כבר לבקשה ,ואכן לא היה צריך להמתין זמן רב" :תשמע" ,אמר ריילי ,לאחר רגע של שתיקה" :אני צריך הלוואה אריק סגל דחופה ,יש לי בעיה של תזרים מזומנים כרגע בעסק" .ג'סטין ידע שעסק מכירת האופנועים המשומשים של ריילי תמיד היה בבעיה של תזרים מזומנים, שכן ריילי מעולם לא היה מסודר ,והאופנועים המשומשים שלו עשו תמיד בעיות .הוא השתהה בתשובה ולבסוף אמר רק" :כמה?" "עשרת אלפים פאונד ,ואני מחזיר לך אותם בתוך שלושה ,ארבעה ,מקסימום שישה חדשים "...השיב ריילי ,ג'סטין ידע שששת החודשים עשויים להפוך בקלות ל 6-שנים והוא אמר" :תשמע ריילי ,גם לי יש מצוקת מזומנים ,אולי תיקח קצת פחות?!" ריילי הביט בג'סטין במבט מאשים ואמר" :כשהצלתי לך את החיים באפגניסטן ,לא חשבתי בכלל על כסף ,לא על עשרת אלפי פאונד ,וגם לא על 50סנט" .ג'סטין נאנח .הוא ידע שאין לו מה להשיב ,כשהוא וריילי היו בחורים צעירים ,הם שירתו בכוחות הצבא הבריטי במלחמה בכוחות הטאליבן באפגניסטן .השנים חלקו אוהל משותף ,ביחד עם מפקד הכוח – ג'רמי ינקו .באחד הימים ,תקף בהפתעה כוח גדול של אנשי טאליבן את המחנה ,והיחידה הושמדה כמעט כליל .ג'סטין לא זכר הרבה מאותו לילה נורא ,חוץ מהאוהל העולה בלהבות ,ובמעומעם שמישהו גורר אותו אל מחוץ לאוהל כשהוא מכוסה בכוויות. שבועיים לאחר מכן ,כשהתעורר במיטת שדה בבית החולים ,נאמר לו שחבריו מתו כולם בהתקפה ,שגופתו של מפקד הכוח ג'רמי הושחתה עד לבלי הכר ,ושרק הוא וחברו ריילי ניצלו מהתופת הנוראה .ריילי סיפר לו כי הוא גרר אותו ברגע האחרון כשהוא מסכן את נפשו בכניסה אל תוך האוהל האפוף בלהבות ,וג'סטין חש הכרת תודה עזה לחברו שהציל את חייו .באותו מעמד הם החליט כי יקיימו מידי שנה טקס קטן ואישי בבית הקברות שם נטמנה גופתו של מפקדם האהוב ג'רמי ינקו. אלא שמלבד הטקס הקטן והחברות שהועמקה ,גילה ג'סטין את הצדדים הפחות יפים של הקשר העז .ריילי התגלה כאדם נצלן ,שלא חדל לבקש טובות מחברו ג'סטין כשהוא מזכיר לו ללא בושה את הצלת חייו. בפעם הראשונה שביקש ריילי 100פאונד ,ג'סטין הלווה לו בשמחה, אך כעבור מספר שבועות ,הגיע ריילי שוב ודרש מג'סטין לעשות עבורו עבודה שהוטלה עליו במסגרת לימודיו באוניברסיטה .זו הייתה עבודה קשה ומפרכת ,אבל ג'סטין זכר שהוא חב לריילי את חייו וביצע את מה שהוטל עליו בשלמות .בפעם אחרת ,הוא רכש מכונית קטנה לריילי ,קנה מתנות לחמיו וחמותו ,טס אתו לטיול על חשבונו ,ונענה כמעט תמיד לכל גחמותיו .כשהיה מנסה לומר כי הדבר קשה עבורו היה ריילי פותח במשפט המנצח" :כשהיינו באפגניסטן ,תחת אש צולבת ,ואוהל בוער באש יכולתי גם כן לומר שזה קשה לי!" .אחרי המשפט הזה לא יכל ג'סטין לומר כלום ,והוא תמיד היה ממלא את משאלותיו של מצילו הנצלן... גם הפעם גייס ג'סטין 10,000פאונד עבור חברו והזכיר לו כי עליהם להיפגש כמידי שנה ,בעוד כשבוע ליד קברו של ג'רמי ינקו ,המפקד שאיבד את חייו באותה פעולה .ריילי השיב כי הוא זוכר היטב את התאריך והוסיף כי הוא מבקש דבר מה נוסף" :מה אתה צריך עוד כסף?" שאל ג'סטין בייאוש" .לא" ,אמר ריילי" :משהו הרבה יותר גדול .אני צריך שתתרום כליה עבור אחי כריסטי שסובל ממחלת כליות קשה .אם לא הייתי מרגיש שהצלתי לך את החיים לא הייתי מעז לבקש ממך דבר כזה" .ג'סטין חשב שריילי הגזים לחלוטין .הוא אמנם הציל לו את החיים, אך הוא כבר הודה לו על כך שוב ושוב .ריילי שזיהה את הכעס בפניו של ג'סטין ,משך בכתפיו ורק אמר" :אתה לא חייב לתרום ,אבל אם כך אני לא אגיע יותר לטקס הקבוע שלנו ,ואני גם מבקש שהקשר בינינו ייפסק. אם בן אדם שהצלתי לו את החיים לא מסוגל לתרום עבורי כליה ,פעולה שלא מסכנת לו כלל את החיים ,אני מעדיף לוותר על כל החברות" .ג'סטין חרק את שיניו ואמר בקול נמוך" :בסדר ,בסדר ,אתרום לאחיך כליה!". שבוע חלף ,והשניים הגיעו לבית הקברות אל מול מצבתו של המפקד האהוב ג'רמי ינקו .הם הופתעו לגלות שם אדם נוסף ,מבוגר בעל פנים מצולקות מעשרות כוויות .הם התבוננו בו היטב ולאחר רגע צעק ג'סטין: "ג'רמי זה אתה? המפקד? היינו בטוחים שנשרפת!" ג'רמי התבונן בהם בפנים עצובות וסיפר" :לאחר הפעולה הקשה בה מתו כמעט כל חיילי, הרגשתי אשמה כה כבדה והחלטתי לנטוש את הצבא ,את המולדת, ולנסוע לארץ אחרת .להתחיל את החיים מחדש .לא הייתי מסוגל לשאת את פני למשפחות החיילים .נעלמתי ושמחתי שהצבא חשב שהגופה שהושחתה מהאש שייכת לי .גם כעת לא חזרתי אלא לכמה ימים לכמה סידורים דחופים הקשורים במותו של אבי שהלך לעולמו בשבוע שעבר "...הוא נשם עמוקות והמשיך" :להפתעתי שמעתי ששניים מחיילי ג'סטין וריילי ,מקיימים מדי שנה טקס ליד 'מצבתי' והחלטתי להופיע בפניכם כדי לגלות לכם את האמת "...ואילו השניים הביטו בו בהלם מוחלט. "דבר אחד מנחם אותי!" ,המשיך המפקד לספר" :שהצלחתי להציל לך את החיים ג'סטין ,נכנסתי לאוהל הבוער ומשכתי אותך החוצה .לפחות אתה ניצלת ,היחיד .זו גם הסיבה שכל הפנים שלי מצולקות מכוויות". ג'סטין הביט בו כלא מאמין" :אתה הצלת אותי? חשבתי שזה היה ריילי!!!" המפקד נשף בבוז" :ריילי? הוא ברח מיד כשהחלה ההתקפה, הוא לא נשאר להילחם ,הוא תמיד התחמק מכל מטלה .זה החייל מוג הלב ביותר שפגשתי בימי חיי .אני לא מעוניין כלל לדבר אתו!" ,הוא סובב את גבו לריילי והחל לפסוע בדרכו החוצה מהמקום .גם ג'סטין סובב את גבו לריילי ,ופנה לדרכו ללא גינונים מיותרים" .אילו הייתי יכול להעביר את כל רגשי תודתי לאדם שבאמת הציל את חיי ,הייתי עושה זאת עכשיו "....חשב ופסע החוצה מבית הקברות ,מותיר מאחוריו את ריילי ההמום... *** בפרשת השבוע אנו לומדים על מכת צפרדע .הצפרדעים הופיעו אצל המצרים בכל מקום ,במיטות ,באוכל ,בחדרי המגורים ,וגם בתנורים .חז"ל מספרים כי הצפרדעים מסרו את נפשן וקפצו לתוך האש ,ומהן אנו לומדים את כוחה של מסירות נפש למען מצווה .כשאדם מוסר נפשו למען מצווה ,שכרו גדול הרבה יותר ולמצווה שקיים ישנו ערך רב בשמיים... סיפור כפול במשך שלוש שנים עבד אורי ככותב באחד מעלוני השבת המפורסמים ,ושנתיים לאחר שעזב את מערכת העלון החליט לגזור לעצמו רווח נאה :הוא לקח את הסיפורים אותם כתב כמעט מדי שבוע ,ערך אותם מחדש ושינה במקצת את סגנון הסיפור ,והוציא אותם לאור בספר שבו קיבץ את כל הסיפורים יחדיו. לאחר שיצא הספר התקשר מנשה -עורך העלון לאורי ושאל אותו" :אמור לי אורי ,הרי ידעת שהמערכת משלמת עבור הסיפורים, ושהם רכוש המערכת? כיצד אתה מוציא לאור ספר של סיפורים ששייכים לנו?" "תראה ,אני ניסיתי לתפוס אותך בטלפון ואתה לא ענית לי "...גמגם אורי בטלפון" .וחוץ מזה, אני ערכתי את הסיפורים מחדש .אלו לא שאלה מס' 430 הסיפורים שנערכו על ידכם בעלון ,אלא אלו שאני כתבתי ואני גם שיניתי אותם .וחוץ מזה, גם לא חתמתי על שום מסמך מחייב שכתוב בו שכל הזכויות שמורות למערכת העלון "...הוא היה נשמע מגוחך .אבל מנשה היה נחרץ" :תראה אנחנו מדברים כאן על עניין של זכויות יוצרים ,אין ספק שאתה כתבת את הסיפורים .אבל אנחנו שילמנו לך על הכתיבה ,לא כדי שתוציא אותם לאור ,אלא כדי שנוכל להשתמש בהם בהווה ובעתיד .אתה ידעת בוודאות שאנחנו נשתמש בסיפורים הללו ,ושהתשלום הוא על דעת כך שהסיפורים יהיו שייכים למערכת"... "כן ,אבל אני שיניתי אותם "...התפתל אורי בטלפון .מה דעתכם? האם אורי צריך להחזיר למערכת העלון את הכסף שקיבל עבור הסיפורים? והאם היה מותר לו לעשות זאת? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ"ב וסמ"ע סעיף קטן מ"ה ובש"ך סעיף קטן ל"ה .בדין' :להשתמש במוצר חכמה של השני' 'פתחי תשובה' סימן קנ"ח סעיף קטן א' .והאם הסוגיה שלנו קשורה לדין של 'כיצד הלה עושה סחורה בפרו של חברו' סימן ש"ז סעיף ה'. בית המדרש תשובה לשאלה "המחיר קובע" (שאלה מס' )428 תקציר השאלה השבועית :דודי הלך לסופרמרקט כדי לקנות יין לברית המילה של בנו ,ונדהם לגלות יין שמחירו בדרך כלל ₪ 60לבקבוק ,במחיר ₪ 22לבקבוק. כשהגיע לקופה הסבירה לו הקופאית שזה טעות אך מחובתה למכור לו את זה במחיר הרשום לפי החוק ,לאחר בירור קצר נודע שזו הייתה טעות של אחד הפועלים ,כעת השאלה :האם מותר לדודי לקחת את היין במחיר המוטבע רק בגלל החוק למרות שבעל הבית אינו רוצה? והאם הפועל יהיה חייב לשלם על הנזק שגרם על ידי טעותו? תשובה בהרחבה :החוק אכן קובע שיש למכור כל מוצר לפי המחיר הרשום עליו גם אם המוכר טעה ,אך האם יש לזה תוקף הלכתי? בהלכה (שלחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ט סעיף ו') נפסק ,ש'דינא דמלכותא דינא' ,וחובה להישמע לחוקי המלכות, אולם הלכה זו נאמרה רק בחוקים כאלו המביאים תועלת למלך עצמו ,לממשל ,או לבני המדינה כולה( ,לשאר החוקים יש להישמע מצד המוסריות וכדי לא לגרום חלילה לחילול השם ,אולם עדיין יש מקום לדון מהצד ההלכתי) ,ולפי זה ,היה מקום לומר ,שגם החוק הזה שנועד למנוע ממוכרים נוכלים לרמות את לקוחותיהם בהצגת מחירים מוטעים ומטעים על המוצרים שנמצאים בחנות ,כשאחר כך מגיעים לקופה והמחיר משתנה ולפעמים גם לא שמים לב לכך ,ולכן יתכן שיש כאן תוקף הלכתי שונה ,שהרי הוא מביא תועלת לכלל הציבור ,וההלכה תחייב לנהוג על פי זה. אלא שכאן ,כיוון שכל אחד מבין שהמחיר הוא טעות ,וההלכה היא (שלחן ערוך 'חושן משפט' סימן ר"ז סעיף י') שמחילה בטעות אינה מחילה ,אי אפשר לחייב את המוכר למכור את היין במחיר המוזל ,כי הוא לא התכוון למכור אותו אף לרגע במחיר הרשום, וזו הייתה רק טעות ,וכיון שכך ,על אף החוק היבש ,לא יהיה ניתן לחייב את המוכר להשלים עם המחיר המוזל שהודבק על היין רק בטעות ,כי על פי ההלכה זה 'מקח טעות' והמכירה בטלה. ולכן ,לקוח שרואה על מוצר מחיר לא סביר ,חייב להודיע זאת לבעלי המקום כדי שלא ייגרם להם הפסד מצד אנשים שינצלו את החוק לטובתם ,והוא מקיים בכך מצוות השבת אבדה ,ובוודאי שאסור לו לדרוש מהם למכור לו את זה בזול כי כך אומר החוק. פועל שהזיק בטעות האם חייב לשלם על ההיזק? במקרה שהטעות לא נודעה ,ואחד הלקוחות קנה את המוצר במחיר הזול ,האם הפועל שהדביק בטעות את המדבקה הלא נכונה חייב לשלם לבעלי החנות את ההפרש ,כיוון שבטעותו הוא גרם לו להפסד? כדי לדעת מה דינו של הפועל יש לבדוק אם הנזק שגרם נחשב ל'גרמא' (נזק עקיף) או ל'גרמי' (נזק ישיר) כי מזיק חייב לשלם רק אם הוא הזיק ב'גרמי' ,דהיינו ,שהנזק היה ישיר ,מיידי וודאי ,אבל אם זה היה רק 'גרמא' ,כלומר ,שהנזק נעשה רק בעקיפין או שלא היה ברור שהנזק אכן יקרה ,המזיק פטור מלשלם ,אלא שיש פעמים שראוי שהוא ישלם כדי לצאת ידי שמים. ולכן ,אם החנות נמצאת במקום שהקונים שם אינם מתחשבים עם כללי ההלכה אלא עם חוקי המדינה ,על הפועל לשלם לבעלי החנות את הפרש המחיר ,כיוון שהנזק הוא ודאי ,אולם אם הלקוחות הנם שומרי הלכה וחלק מהם בוודאי לא יקחו לעצמם כסף האסור להם על פי ההלכה ,או אז הפועל יהיה פטור מלשלם ,כיוון שהוא לא גרם נזק ודאי ,שהרי ייתכן שיימצא אותו אדם שלא ידרוש את הכסף לעצמו ובעל הבית לא יצא נפסד ,אלא שאם הוא רוצה לצאת ידי שמים ,עליו לפצות את בעלי החנות ולשלם לו את הפרש המחיר. יש לציין ,שאין לפטור את הפועל משום שהיה 'שוגג' ,כיוון שהיה עליו לשמור שלא תקרה לו טעות חמורה כזאת ,שעל זה הוא מונה ,והוא נחשב למזיד ,על כך שלא בדק היטב מה הוא מדביק. בסיפור שלנו היה אסור לדודי לקחת את המוצר שמוטבע עליו מחיר לא נכון היות שזה נוגד את רצונו של בעל הבית שלא רוצה למכור את המוצר במחיר הזה ,וגם חובה עליו ליידע את בעל הבית על הטעות מדיני משיב אבדה .אולם אם החנות נמצאת במקום שהלקוחות שם לא מתחשבים בהלכה ,מותר לדודי לקחת את היין לעצמו ,כיוון שהבעלים בוודאי מוחלים על הטעות הזו ,היות שהם יודעים שאין סיכוי שמישהו יחזיר להם את המוצר ,כי הרי כך קובע החוק ,וכיוון שהם מוחלים לגמרי ,יהיה מותר לדודי לקחת את היין במחיר הזול .אך אם גם שומרי הלכה מבקרים בחנות ,והם לא יעשו נגד רצונו של בעל הבית ונגד ההלכה ,אז בעל הבית לא באמת מחל על זה, והמחילה היא רק בטעות ,ואסור לדודי לקחת את המוצר לעצמו. לגבי הפועל זה גם יהיה תלוי באופי של מבקרי החנות ,אך בצורה הפוכה ,שאם הלקוחות הם שומרי חוק ולא הלכה ,כך שהנזק הוא ודאי כי אין שום סיכוי שמישהו יחזיר את הטעות ,הפועל חייב לשלם לבעלים את הפרש המחיר ,אולם במקום שיש סיכוי שיחזירו לבעלים את כספו ,אז הנזק הוא לא ודאי והפועל פטור מלשלם. לסיכום אם לחנות מגיעים רק אנשים שאינם שומרים את כללי ההלכה אלא את חוקי המדינה, לדודי יהיה מותר לקחת את היין במחיר הזול ,והפועל יצטרך לשלם עליו לבעלים, ואם מבקרים בחנות גם אנשים שומרי הלכה ,לדודי אסור לקחת את היין ,וגם אם הוא כבר הלך משם ,הפועל פטור מלשלם.
© Copyright 2024