? יש לך דבר תורה

‫נא לשמור קדושת הגיליון – טעון גניזה – אין לטלטל בשבת‬
‫בס"ד‪ ,‬שנת תשע"ז‪ 5777 ,‬לבריאת העולם‪.‬‬
‫יש לך דבר תורה?‬
‫פרשת השבוע‪ּ :‬בֹא‬
‫גיליון מס'‪ ,(301) 15 :‬הוליווד‪ ,‬פלורידה‪.‬‬
‫שמות פרק יג‪ ,‬ח‪-‬טז‪:‬‬
‫מענייני הפרשה‪:‬‬
‫אתי ִמ ִמּ ְצ ָריִם‪ .‬ט‪ .‬וְ הָ יָה לְ ‪ ‬לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָד‪‬‬
‫"ח‪ .‬וְ ִהגּ ְַד ָתּ לְ בִ נְ‪ ‬בַּ יּוֹם הַ הוּא לֵאמֹר‪ :‬בַּ עֲבוּר זֶה עָ ָשׂה ה' לִ י‪ ,‬בְּ צֵ ִ‬
‫וּלְ זִ כָּ רוֹן בֵּ ין עֵ ינֶי‪ ,‬לְ מַ עַ ן ִתּ ְהיֶה תּו ַֹרת ה' בְּ ִפי‪ :‬כִּ י בְּ יָד חֲ ז ָָקה הו ִֹצאֲ ‪ ‬ה' ִמ ִמּ ְצ ָריִם‪ .‬י‪ .‬וְ ָשׁמַ ְר ָתּ אֶ ת‪-‬הַ חֻ ָקּה‬
‫הַ זֹּאת לְ מוֹעֲדָ הּ ִמיָּ ִמים י ִָמימָ ה‪...‬יד‪ .‬וְ הָ יָה כִּ י‪-‬יִ ְשׁאָלְ ‪ ‬בִ נְ ‪ ‬מָ חָ ר לֵאמֹר מַ ה‪-‬זֹּאת‪ :‬וְ אָמַ ְר ָתּ אֵ לָיו‪--‬בְּ ֹחזֶק יָד‬
‫הוֹצִ יאָנוּ ה' ִמ ִמּצְ ַריִ ם‪ִ ,‬מבֵּ ית עֲבָ ִדים‪...‬טז‪ .‬וְ הָ יָה לְ אוֹת עַ ל‪-‬י ְָדכָה‪ ,‬וּלְ טו ָֹטפֹת בֵּ ין עֵ ינֶי‪ :‬כִּ י בְּ חֹזֶ ק יָד הו ִֹציאָנוּ ה'‬
‫ִמ ִמּ ְצ ָריִם‪".‬‬
‫המפרשים‪:‬‬
‫רש"י‪:‬‬
‫ח‪ .‬בַּ עֲבוּר זֶה‪ -‬בעבור שאקיים מצוותיו‪ ,‬כגון‬
‫פסח מצה ומרור הללו; עָ ָשׂה ה' לִ י ‪ -‬רמז‬
‫תשובה לבן רשע לומר‪ ,‬עשה ה' לי ולא לך‪,‬‬
‫שאלו היית שם לא היית כדאי ליגאל;‬
‫ט‪ .‬וְ הָ יָה לְ ‪ ‬לְ אוֹת ‪ -‬יציאת מצרים תהיה לך‬
‫לאות; עַל‪-‬י ְָד‪ ‬וּלְ זִ כָּרוֹן בֵּ ין עֵ ינֶי‪ - ‬שתכתוב‬
‫פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע; עַל‪-‬י ְָד‪‬‬
‫ יד שמאל‪ ,‬לפיכך י ְָדכָה מלא בפרשה שניה‬‫)פסוק טז( לדרוש בה‪ ,‬יד שהיא כהה;‬
‫יד‪ .‬כִּ י‪-‬יִ ְשׁאָלְ ‪ ‬בִ נְ‪ ‬מָ חָ ר ‪ -‬יש מחר שהוא‬
‫עכשיו‪ ,‬ויש מחר שהוא לאחר זמן‪ ,‬כגון זה וכגון‬
‫ֹאמרוּ בְ נֵיכֶם לְ בָ נֵינוּ לֵאמֹר"‪,‬‬
‫)יהושע כב‪ ,‬כד(‪" :‬מָ חָ ר י ְ‬
‫דבני גד ובני ראובן )מכילתא(; מַ ה‪-‬זֹּאת ‪ -‬זה‬
‫תינוק טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם‬
‫ושואל "מה זאת"‪ .‬ובמקום אחר הוא אומר‬
‫)דברים ו‪ ,‬כ(‪" :‬מָ ה הָ עֵ דֹת וְ הַ חֻ ִקּים וְ הַ ִמּ ְשׁפָּ ִטים"‬
‫וגו'‪ ,‬הרי זאת שאלת בן חכם‪ .‬דברה תורה כנגד‬
‫ארבעה בנים‪ :‬רשע‪ ,‬ושאינו יודע לשאול‪,‬‬
‫והשואל דרך סתומה והשואל דרך חכמה;‬
‫טז‪ .‬וּלְ טו ָֹטפֹת בֵּ ין עֵ ינֶי‪ - ‬תפילין‪ ,‬ועל שם שהם‬
‫ארבעה בתים קרויין טוטפת‪) :‬המילה( טַ ט‬
‫בְּ כַ ְתפִּ י )במקום הנקרא כתפי‪ ,‬משמעו( שתים‪) ,‬ואילו‬
‫המילה( פַּ ת בְּ אַפְ ִרי ִקי )מקום‪ ,‬משמעו( שתים‬
‫)סנהדרין ד(‪;...‬‬
‫רמב"ן‪:‬‬
‫ט‪ .‬וְ הָ יָה לְ ‪ ‬לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָד‪ ‬וּלְ זִ כָּ רוֹן בֵּ ין עֵ ינֶי‪ ,‬לְ מַ עַן‬
‫ִתּ ְהיֶה תּו ַֹרת ה' בְּ ִפי‪ – ‬שיעורו‪ :‬והיה לך לאות על‪-‬‬
‫ידך ולזיכרון בין עיניך כי ביד חזקה הוציאך ה'‬
‫ממצרים למען תהיה תורת ה' בפיך‪ .‬ופירושו שתכתוב‬
‫על‪-‬ידך ועל בין‪-‬עיניך יציאת מצרים‪ ,‬ותזכור אותה‬
‫תמיד‪ ,‬למען שתהיה תורת ה' בפיך לשמור מצוותיו‬
‫ותורותיו‪ ,‬כי הוא אדוניך הפודך מבית עבדים;‬
‫טז‪.....‬ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות‪ :‬הנה‬
‫מעת היות עבודה זרה בעולם מימי אנוש החלו הדעות‬
‫להשתבש באמונה‪ ,‬מהם כופרים בעיקר ואומרים כי‬
‫ֹאמרוּ לוֹא‪-‬הוּא" )ירמיה ה‪,‬‬
‫העולם קדמון‪" ,‬כִּ חֲ שׁוּ בַּ ה' ַויּ ְ‬
‫אָמרוּ‪,‬‬
‫יב(‪ ,‬ומהם מכחשים בידיעתו הפרטים אמרו "וְ ְ‬
‫אֵ יכָה יָדַ ע‪-‬אֵ ל; וְ יֵשׁ דֵּ עָ ה בְ עֶ לְ יוֹן" )תהלים עג‪ ,‬יא(‪ ,‬ומהם‬
‫שיודו בידיעה ומכחשים בהשגחה ויעשו אדם כדגי‬
‫הים שלא ישגיח האל בהם ואין עימם עונש או שכר‪,‬‬
‫אָרץ" )יחזקאל ח‪ ,‬יב(‪ .‬וכאשר‬
‫ו"א ְֹמ ִרים‪...‬עָ זַב ה' אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬
‫ירצה האלוהים בעדה או ביחיד ויעשה עימם מופת‬
‫בשינוי מנהגו של עולם וטבעו‪ ,‬יתברר לכל בטול‬
‫הדעות האלה כולם‪ ,‬כי המופת הנפלא מורה שיש‬
‫לעולם אלוה ְמחַ ְדּשו‪ ,‬ויודע ומשגיח ויכול‪ .‬וכאשר‬
‫יהיה המופת ההוא נגזר תחלה מפי נביא יתברר ממנו‬
‫עוד אמיתת הנבואה‪ ,‬כי ידבר אלוהים את האדם‬
‫ויגלה סודו אל עבדיו הנביאים‪ ,‬ותתקיים עם זה‬
‫התורה כולה;‬
‫מרגליות מרבותינו שבסוריא ]רבי יהודה דוויק הכהן‪ .‬מנחת יהודה עמ' קמג[‪:‬‬
‫"וְ ָשׁמַ ְר ָתּ אֶ ת‪-‬הַ חֻ ָקּה הַ זֹּאת לְ מוֹעֲדָ הּ ִמיָּ ִמים י ִָמימָ ה – כוונתי לרמוז על‪-‬פי מה שאמרו רבותינו ז"ל‪" ,‬שוב‬
‫יום אחד לפני מיתתך" )אבות ב‪ ,‬י( ומי יודע כמה חיי‪ ,‬ומשני אין‪ ,‬הכי נמי‪ ,‬ישוב היום שמא ימות למחר‪,‬‬
‫ונמצא כל ימיו בתשובה‪ .‬ואמרו על רב שמימיו לא נסתכל חוץ לארבע אמותיו‪ ,‬כלומר שלא נסתכל חוץ‬
‫לארבע אמותיו שיש לו בקבר‪ ,‬אלא בכל יום ויום ובכל עת ובכל שעה ובכל רגע תמיד המות לא יזוז מנגד‬
‫עיניו‪ ,‬וזהו "וְ ָשׁמַ ְר ָתּ אֶ ת‪-‬הַ חֻ ָקּה הַ זֹּאת לְ מוֹעֲדָ הּ" כוונתו לרמוז החוקה הזאת זה חוק ולא יעבור‪ .‬כתיב‬
‫אָרץ "‪" ,‬וְ אֵ ין ִמיָּ ִדי מַ צִּ יל"‪ .‬כתיב‪,‬‬
‫"חוקה חקק גזירה גזר‪ ,‬אשר הוא מועד לכל" הֲ ‪‬א‪-‬צָ בָ א לֶאֱ נוֹשׁ ֲעלֵי ֶ‬
‫" ִמיָּ ִמים ָי ִמימָ ה" לרמוז על‪-‬דרך מה שפרשו ז"ל "וְ יוֹם הַ מָּ וֶת ִמיּוֹם ִהוָּלְ דוֹ" – משעת הלידה קרוב הוא ליום‬
‫המות‪ ,‬כלומר מימים‪ -‬בכל יום ויום‪ ,‬מימים ראשונים – מיום הולדו‪ .‬ימימה – תמיד יהיה שומר המועד‬
‫לנגד עיניו לא יסיח דעתו ממנה‪ ,‬לא יזוז מנגד עיניו‪ ,‬ואז יהיו כל ימיו בתשובה‪ ,‬כי לא ידע האדם את מועדו‬
‫"וְ אֵ ין ִשׁלְ טוֹן בְּ יוֹם הַ מָּ וֶת"‪ ,‬היום כאן‪ ,‬ומחר בקבר‪ ,‬אשר ברגע קטן פתאום‪ ,‬יבוא השוד והדבר‪" ,‬הֲ תָ עִ יף‬
‫‪‬הים"‪." .‬‬
‫עֵ ינֶי‪ ‬בּוֹ וְ אֵ ינֶנּוּ"‪" ,‬כִּ י‪-‬ל ַָקח אֹתוֹ אֱ ִ‬
‫נא לשמור קדושת הגיליון – טעון גניזה – אין לטלטל בשבת‬
‫מרכבות ארגמן ] הרב מאיר אליהו שליט"א‪ ,‬פירוש על התורה‪ .‬פרשת בא‪ ,‬והמשכיל יעיין שם עוד[‪:‬‬
‫"לְ מַ עַ ן ִתּ ְהיֶה תּו ַֹרת ה' בְּ ִפי‪ -‬למען אותיות נעלם‪ ,‬שאם נעלם מהעולם וטןמן עצמו באהלה של תורה‪ ,‬יזכה‬
‫שתהיה תורת ה' בפיו )ע' שו"ת מרכבות ארגמן ח"א יו"ד‪ ,‬סימן כ‪ ,‬אות יד‪ ,‬סעיף שישי( "‪.‬‬
‫תורת משה ]החתם סופר‪ ,‬על התורה‪ ,‬על הפרשה[‪:‬‬
‫" וְ הָ יָה לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָדכָ ה‪ ,‬וּלְ טו ָֹטפֹת בֵּ ין עֵ ינֶי‪ – ‬י"ל אות התפילין יש להסביר בשני דברים או דוגמת אחד‬
‫אוהב לחבירו‪ ,‬שמצד גודל אהבה רוצה שיהיה לו אות ממנו לעולם לנגד עיניו או בהיפוך מצד חולשת אהבה‬
‫צריך דבר שיעורר אהבתו לזכרו ובאמת אז היו ישראל משוקעים בטומאה והיו צריכים התעוררות כדי‬
‫לזכור אהבת השם יתברך וזה שאמר "וְ הָ יָה לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָדכָה" כדרשינן יד כהה ומדרגה פחותה ושע"י אות‬
‫זה נתעורר "לְ מַ עַ ן ִתּ ְהיֶה תּו ַֹרת ה' בְּ ִפי‪ "‬והטעם כי בחוזק יד שלא היו ראויים לכך כמו שבארנו כמה‬
‫פעמים‪ ,‬כי הקב"ה כל יכול רק מצדינו שלא היינו ראויים לכך נקרא " ֹחזֶק יָד"‪ ,‬לכן "בְּ ֹחזֶק יָד הוֹצִ יאָנוּ ה'‬
‫ִמ ִמּצְ ַריִ ם" וזה גופא ראוי לעורר בנו אהבת ה' איך רבה חסד ה' שאע"פ שהיינו במדרגה פחותה כזו עשה ה'‬
‫כל‪-‬כך טובות עמנו ובזה יתרבה אהביתנו בה'‪.".‬‬
‫גמרא ]שבת מט‪ ,‬א; קל‪ ,‬א(‪ .‬בתרגום חופשי מארמית‪ .‬ראה שם‪ ,‬ומהדורת שוטנשטיין – 'בכל דרכיך'‪ ,‬הוצ' ארטסקרול[‪:‬‬
‫"אמר ר' ינאי‪ :‬תפילין צריכין גוף נקי‪ ,‬כאלישע "בעל כנפים"‪ .‬מאי היא )מה הכוונה "גוף נקי(? אביי אמר‪:‬‬
‫שלא יפיח בהן‪ .‬רבא אמר‪ :‬שלא יישן בהן )רש"י‪ :‬שמא יפיח או יראה קרי(‪ .‬ולמה קוראים לו )אלישע( "בעל‬
‫כנפים"? שפעם אחת‪ ,‬גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל‪ ,‬שכל המניח תפילין‪ ,‬ינקרו את מוחו‪,‬‬
‫והיה אלישע מניחם ויוצא לשוק‪ .‬ראהו קסדור )שוטר רומי( אחד רץ )אלישע( מפניו ורץ )השוטר( אחריו‪ .‬וכיון‬
‫שהגיע אצלו‪ ,‬נטלן )אלישע( מראשו ואחזן בידו‪ .‬אמר לו )השוטר(‪ :‬מה זה בידך? אמר לו )אלישע(‪ :‬כנפי יונה‪.‬‬
‫פשט את ידו ונמצאו כנפי יונה)!( לפיכך קורין אותו אלישע "בעל כנפים"‪ .‬ומה שונה כנפי יונה )שבהן נעשה לו‬
‫כֶּסף" וגו'‪,‬‬
‫הנס( משאר עופות? משום שנמשלה כנסת ישראל ליונה‪ ,‬שנאמר‪) :‬תהלים סח‪ ,‬יד( "כַּ נְ פֵ י יוֹנָה נ ְֶחפָּ ה בַ ֶ‬
‫מה יונה כנפיה מגינות עליה‪ ,‬אף ישראל מצות מגינות עליהן"‪.‬‬
‫]וראה כיצד יסיר תפילין כששכח ושימש עמהם‪ ,‬וכן שינת ארעי עמם‪ :‬סוכה כו‪ ,‬א;האם מותר להתפלל כשתפילין בידו סוכה מא‪,‬ב[‬
‫רבינו בחיי ] על הפרשה‪ .‬וכדאי למשכיל לעיין שם עוד‪:[.‬‬
‫"טז‪ .‬וְ הָ יָה לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָדכָ ה‪ .‬על דרך הפשט תוספת הה"א לרמוז על חמישה בתים שבתפילין‪ :‬של ראש‬
‫ארבעה בתים‪ ,‬ושל יד בית אחד; ודע כי תפילין של יד נקראו אות‪ ,‬שנאמר "וְ הָ יָה לְ ‪ ‬לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָד‪,"‬‬
‫ותפילין של ראש נקראו זכרון שנאמר "וּלְ זִ כָּרוֹן בֵּ ין עֵ ינֶי‪ ,"‬וידוע כי הדבר הנעשה לאות מזכירים אותו‬
‫תמיד‪ ,‬ואם‪-‬כן האות הוא סבת הזכרון‪ ,‬וע"כ אמרו רז"ל )מנחות לו‪ (:‬כשהוא מניח – מניח של יד ואח"כ של‬
‫ראש‪ ,‬ולכך אמר הכתוב וְ הָ יָה לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָדכָ ה‪ ,‬הקדים תחילה תפילין של יד‪ ,‬ואח"כ וּלְ טו ָֹטפֹת בֵּ ין עֵ ינֶי‪,‬‬
‫וכשהוא חולץ תפיליו חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד‪...‬‬
‫וצריך אתה לדעת כי תפילין של יד ושל ראש שתי מצות‪ ,‬ושתיהן מענין אחד‪ ,‬והראיה שהן שתי מצות‪ ,‬מה‬
‫שאינם מעכבות זו את זו כלולב ומיניו עם האתרוג‪ ,‬וכן אמרו רז"ל )מנחות לח‪ (:‬תפילין של ראש אינה מעכבת‬
‫של יד ושל יש אינה מעכבת של ראש‪ ,‬הרי לך שהרשות בידך להניח איזו מהן שיש לו‪ ,‬ולפי ששתיהן רומזות‬
‫ענין אחד‪ ,‬אמרו רז"ל‪ ,‬כשהוא מניח שתיהן ביחד‪ ,‬שאין לשוח ביניהם והוא שאמר )סוטה מד‪ – (:‬שח בין‬
‫תפילה לתפילה עברה היא בידו וחוזרין עליה מעורכי המלחמה"‪.‬‬
‫הלכה בפרשה ]לרבי אליעזר בוטון‪ ,‬הוליוד פלורידה[‪:‬‬
‫כתוב בפרשה )שמות יג‪ ,‬ט(‪" :‬וְ הָ ָיה לְ ‪ ‬לְ אוֹת עַל‪-‬י ְָד‪ ,‬וּלְ זִ כָּ רוֹן בֵּ ין עֵ ינֶי‪ ,‬לְ מַ עַ ן ִתּ ְהיֶה תּו ַֹרת ה' בְּ ִפי‪ ‬וגו' "‪ .‬למדו‬
‫מכאן חז"ל‪ :‬א‪ .‬הנשים פטורות מן התפילין‪ ,‬דכתיב "לְ מַ עַ ן ִתּ ְהיֶה תּו ַֹרת ה' בְּ ִפי‪ ,"‬מי שהוא חייב בתלמוד‬
‫תורה‪ ,‬יצאו הנשים שפטורות מתלמוד תורה‪) .‬מכילתא(‪ .‬ב‪ .‬כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות‪ ,‬דכתיב‬
‫"לְ מַ עַ ן ִתּ ְהיֶה תּו ַֹרת ה' בְּ ִפי‪ ,"‬הוקשה כל‪-‬התורה לתפילין‪ ,‬מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא ונשים‬
‫פטורות ‪ -‬אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות‪) .‬קידושין לה‪ ,‬א(‪ .‬וטעם הפטור‪ ,‬כתבו הראשונים )עי' כל‬
‫בו‪ ,‬סי' עג( משום שהנשים אין זמנן ברשותן‪ ,‬כי משועבדות הן לבעליהן‪ ,‬ולכן גזירת הכתוב כי נשים פטורות‬
‫ממצוות עשה שהזמן גרמא‪ .‬ואמנם אשה שיש לה פנאי‪ ,‬ורוצה להחמיר על עצמה ולקיים מצות עשה‬
‫שהזמן גרמא‪ ,‬מותרת להחמיר‪ ,‬ואין בחומרתה משום בל תוסיף‪ .‬ובלבד שלא תברך על על המצוה‪ ,‬כי איך‬
‫תברך "אשר קדשנו במצוותיו וצונו" וה' לא צוה?! ]הכרעת ההלכה בבית יוסף )סי' יז וסי' תקפט(‪] .‬אולם חשוב‬
‫להבהיר כי אסור לאשה להתעטף בציצית או להניח תפילין‪ ,‬משום "‪‬א ‪-‬יִ ְהיֶה כְ לִי ‪-‬גֶבֶ ר עַ ל ‪ִ -‬א ָשּׁה"‬
‫שתרגם יונתן בן עוזיאל שם‪" :‬לא יהיה גוליין דציצית ותפילין דאינון תיקוני גבר על איתא"[‪.‬‬
‫ועיין‪ :‬עירובין צו‪ ,‬א; אם לילה זמן תפילין הוא; מנחות לו‪ ,‬ב‪ ,‬מדוע אין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים‪ ,‬ומעשה רב‬
‫אשי שהניח תפילין בלילה; וכן ראה שו"ע‪ ,‬או"ח‪ ,‬סימן ל‪ ,‬ב‪ ,‬וכן לא‪ ,‬א; ומנין שהקב"ה מניח תפילין? ראה ברכות ו‪ ,‬א וכן‬
‫שבת שלום‪.‬‬
‫ז‪ ,‬א; האם מותר לצפות התפילין בזהב? ראה מגילה כד‪ ,‬ב[‪.‬‬
‫)דברים כב‪,‬‬
‫ה(‪ ,‬וכמו‬