1 ספר תיקון הברית על שמירת ותיקון פגם הברית דיניו ומנהגיו עניני תיקון הברית חלק כ אור הזוהר * 420תשרי תשע"ד מפעל הזוהר העולמי בנשיאות כ"ק אדמו"ר מהאלמין שליט"א מחבר למעלה מאלף ספרים טל0527651911 : גדולי הצדיקים אומרים ללמוד זוהר הקדוש האדמו"ר מהאלמין מפתח ותוכן הענינים על תיקון פגם הברית הדברים הבאים כאן הם תמצית מכל הספרים שהבאנו בספר "תיקון הברית" על מעלת וגודל קדושת הברית רובם ככולם הם מקור הסעיפים הבאים מש"ס בבלי וירושלמי, זוהר הקדוש ,כתבי האריז"ל ,רבי חיים וויטאל, ספרי הבעל שם טוב הקדוש ,קב הישר ,שבט מוסר ,ראשית חכמה ,זרע קודש ,יסוד יוסף ,יסוד ושורש העבודה ,עבודת הקודש להחיד"א ,בן איש חי ,ועוד. ציינתי כאן בקיצור נמרץ ובקצת מראה מקומות לראות מקור מקומן טהור וכדי שלא לנטות מדרך קצרה ,העתקנו הרבה דברים בהערה מתחת לקו ,ובדרך זה בנקל לעיין באלו הסעיפים ולרשום בזכרון לעשותם .וסידרנים לפי ענינים. וידוי שירגיל ם ה בווידוי עצמו דבר יום ביומו ובליל והתודו. חסד לגדל לעשות יתום בתוך ביתו ויתנהג עמו כמו עם בנו. הרבה בעלי מצות ם ת עד שיתחמם בה ח ובזריזו ת בכ שיעשה המצו ח ת לפס ת המצו ויזיע ובפרט בעשיי ונשיאת ב"מ כו.' סנד ק יהדר ט להיות סנדק שימולו ילדים על ברכיו ובפר ק אצל עניים. ת סנד להיו סעודה שלא שיתקן עצמו בתיקון נטילת ידים. לאכול שיורי פירורי המוציא. א תיקון גדול. סוד ברכת המזון הו א יפרר פרורים. ם בגאוה ובוז ול ה אוכלי יבז ה יח תשוב חצות להיות ם ש וא ת לאונן ולקונן על חורבן בית המקד לעשו ה אחר כ לאו יעש ך יט. ד בחצות לילה מי שסיפק בידו נזהר לעמו יח( רבינו יונה ,קב הישר ,שבט מוסר ,ראשית חכמה. יט( עיין בפתחי חיים על השערי ציון שכתב לומר על כל פנים תיקון חצות בליל ב' וה' או על כל פנים פעם אחת בשבוע ע"ש וכן כתב בליקוטי אמרים באגרת התשובה )פרק י'( .בספר אור לשמים )פרשת תרומה( כתב ב' או ג' פעמים בשבוע עכ"פ ע"ש ,ובספר עבודת ישראל )פרשת וירא( כתב ספר תורה להיות ך ברי ת ספר תורה נזהר לומר בשעת הוצא שמיה וכו.' על כל פנים פעם אחת בחודש עיין שם ,ובמדרש פנחס כתב הזהיר לנו כמה פעמים לומר תיקון רחל כו' ואם אין פנאי כל כך יאמר על כל פנים על נהרות בבל וזכור ובהיכלך ואם לאו יאמר על כל פנים בהיכלך וכל זה אפילו קודם השינה אם הוא אחר חצות לילה צריך לומר עיין שם. ◇ 2אור הזוהר 420 יהדר ש ל חוד ם בכ ל כל פני ה ע להיות עולה לתור ת בקול. ת הברכו ךא ם אחת ולבר פע שלא ת ם בכוונ ם ית 'בכל יו מסירת הנפש על קידוש הש ל נדרי. םכ ה שמוציאין קוד ש תיקון בספר תור י לסמוך לומר ה ה בברכת תקע בשופר] .ולומר בכוונ לכוון בתפל להסתכל עוד תיקון הברית תשרי תשע"ד ת ה ולקרו בעיניו בשעה שעולה לתור בלחש עם הקורא. צדקה להרבות ה לעניים. ת צדק בנתינ צוואה לצוות ם ם שכיבה ד' מזמורים הראשוני קוד שבהתהלים. ל ל לילה קריאת שמע של האר"י ז" בכ כנדפס בשערי ציון. א ת שמע ול ה או קריא ך דברי תור ה מתו בליל יפסיק בדיבור חול. שמירת שבת להרבות שיהא נזהר ב שבת. ת בער בהדלקת נרו ל לשמור שבת כהלכתו ולענגו בכ מיני תענוגי ם כ. משניות התורה )אם הוא בר הכי(. ט בסד ר טהרות( )ובפר לימוד להעתיק להיות ל מחק לישראל עניני סדר לימוד כ ה ת בשנ המשניו לימוד לכבד ולאהוב לומדי תורה. ת שמים. לגדל בניו לתלמוד תורה ולהדריכם בירא ש להעתיק מאור הזוהר על זה אם י רזי דאורייתא. תפלה להתפלל להיות מן ל ה קפיטי תיקון גדול ,לטבול תיכף ולומר עשר ם באותו היום ואלו הן :טז ,לב ,מא, תהלי מב ,נט ,עז ,צ ,קה ,קלז ,קן. לענות אמן בכל כחו] בכל כוונתו.[ כ( ראה באריכות בתחילת פרשת בראשית ,מזוהר הקדוש ומספרי תלמידי בעל שם טוב זי"ע. כא( עיין בהקדמת מעשי אורג על המשניות ועיין עוד בראשית חכמה )שער הקדושה פרק י"ז( ובשער התשובה )שם פרק ב'( ובזוהר הקדוש רות )אות י"ב( ובאגרת התשובה שבספר ליקוטי אמרים )סוף פרק ח'( ובשאלות ותשובות מהרש"ם )ח"א סימן ח"ן( עיין שם ואין כאן מקומו להאריך. כב( עיין ספר מקדש מעט ,ואחד המתיקונים הגדולים הוא להוכיח ולמחות על המדברים בשעת התפילה ,וכל המזכה את הרבים זוכה לבנים צדיקים) ,משנה ברורה הלכות שבת(. כג( כד( וזה עיקר כוונתינו בפרשת קריאת שמע שאנו אומרים בכל יום :א-ל מלך נאמן ,וזו הכוונה :א-ל מלך נאמן -לשלם גדול ,להתענות שובבי"ם ובשנה. ביום ה' ת מפרש תפילין להיות נזהר במצות תפילין שיהיו כשרים למהדרין א בדעיבד ,ולהזהיר אחרים שהתפילין ול כג ל המצ ם ע לא יהיו חס ושלו ל ל מוט ח .וחיוב גדו ל גודל על כל אחד מישראל לעורר את חבירו ע ענין השכר והעונש כד וחיוב הערבות תוכחה ב ומחאה ,יראת שמים ואהבת שמים ,כמו שכתו ל נשמע את האלוקים ירא )קהלת י"ב" (סוף דבר הכ ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". לאהוב ם ולרדוף שלום. שלו ענוה תפלותיו בבכי וצעקה. ת ל בי א א העשרה ראשונים לב הכנסת להתפלל. ט ם ובפר ת מזמורי תהלי רגיל באמיר בימי השובבי"ם. ב ת בער ה להתענו א ז ה לתיקון חט עוד סגול שב"ק ,ובשבת קודש יאמר תהלים] .לומר ת קודם התפלה בלי הפסק- . ם בשב ל ספר תהלי כ ב בשם אליהו ע מה שכת עיין בספר בנין יהוש זכור לטוב[. ת ד סודו וללמו ם כא. ל יו ח"י פרקים משניות בכ ה א יעשו לו לוי ם מותו לבניו של קוד אחר מטתו. תהלי ם תיקון תורה ללמוד ק או"ר זרו"ע לצדי"ק וגו.' ם פסו ל יו בכ ם שכיבה משניות או אגדה. קוד לקרות לישן גאולה לתפלה. ם תמיד. ת ולהסתכל בה נזהר במצות ציצי שינת לילה ללמוד לומר ת שמע. ד דקריא היחו ט בימי ם ובפר םש היהי רצון הנפד בסידורי ב ם עיין בדברי קדשו של ש"ב באוה השובבי ישראל )פרשת ויחי([. ציצית להיות ת כב. ת הכנס ידבר בבי לבחור לעסוק ע ה וכאשר ישמ ולאחוז במדת הענו ק וימחול. שמחרפין אותו ישתו ת הכנסת כלה. במצו שכר ועונש .ואחר כך אומרים )דברים יא ,יג -כא(" ,והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי" -השכר" .השמרו לכם וגו'" - העונש רחמנא ליצלן ,ואחר כך מסיים" :וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם וגו' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך ,למען ירבו ימיכם") ,עיין רש"י(] .ועיין בבעל הטורים על הפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך" )שם פסוק כ'(, וסמיך ליה "למען ירבו ימיכם" ,שעל ידי המזוזה לא יבוא המשחית אל בתיכם )עיין מנחות דף ל"ב עמוד ב'( וסמוך ליה "אם שמור תשמרון" על שם ה' שומרך ,ה' צלך על יד ימינך )תהלים קכא ,ה .מנחות דף ל"ג עמוד ב'([. השכר של הנחת תפילין כהלכתה למען ירבו ימיכם -מאן בעי חיי? גדולה מצות תפילין ,שכל המניחן ]על מקומן[ מאריך ימים, ◇ 3אור הזוהר 420 תיקון הברית ת כמו שאמרו ם כשר שמ להוריד דמעות על אד ל במסכת שב חז" ת )דף ק"ה( דהוא תיקון לעון קרי כ ה. יזהר מעוברת גם ת"ת. א זה. ם לשוב ולתקן חט שמונת ימי חנוכה מסוגלי ה כפי ערכו עוד תיקון ליתן בכל ערב שבת צדק ת בלי איחור כלל. ת תיכף ביום המחר להתענו ל ב על התורה וע א היוש הגון דוק לעני העבודה ומואס בעניני עולם הזה. יתענ ה ם ת ה' שני ם להתענו ת נעורי לשוב באמת על חטא ל ערב ראש חודש עד המולד. בכ ל ם א' בשבוע ,וליתן צדקה בכ רצופים יו ל שישי ערב שבת קודש ולהיות ניעור כל לי א זוהר ה גמר ה תנ"ך משנ ד באותו ליל וללמו שנאמר ה' עליהם יחיו ,אותם שנושאים עליהם שם ה' בתפילין יחיו )גמרא ורש"י ומנחות מ"ד ע"ב( הלכה מבוררת בשו"ע ואחרונים ,ש"כל התפילין של ראש" צריך להיות למעלה מתחילת צמיחת השערות של המצח. א .מקום הנחת תפלה של ראש ,מהתחלת עיקרי השער ממצחו ,עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס) .שלחן ערוך אורח חיים סימן כז סעיף ט( ב .ורבים נכשלים באיסור זה ,ועיקר התפילין מונח על המצח ועוברים על איסור דאורייתא ,דכל התפילין צריכין להיות במקום שיש קרחה ,דהיינו שיהיה אפילו קצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער .אכן אין להשגיח למי שיש לו שערות ארוכות ששוכבים עד חצי המצח להניח שם התפילין ,כי התחלת מקום התפילין צריך להיות מהתחלת עיקרי השער שבפדחת מלמעלה .ויותר טוב להניח קצת למעלה משיעור זה ,דהא מקום יש בראש להניח שתי תפילין ,כדי שלא ישמט למטה על המצח ,וכל המניחן על המצח הוא מנהג קראים ולא עשה המצוה. ג .וכל בעל נפש יזהיר לחביריו וילמדם שלא יכשלו בזה ,כדי שלא יהיו חס ושלום בכלל פושעי ישראל בגופן ,דזהו קרקפתא דלא מנח תפילין ,וגם הברכה הוי לבטלה ,דתפילין שמונחין שלא במקומן הוי כמונחין בכיסן) .משנה ברורה בשולחן ערוך שם סעיף קטן לג( הערה :גם הקשר מאחורי הראש ,צריך להיות במקום הראוי, ואם לאו ,אין יוצאים מצות תפילין ,וליתר פרטי הדינים ,עיין היטיב בשולחן ערוך אורח חיים )סימן כז סעיף י ,ובמשנה ברורה, ובשערי תשובה שם(. ד" .אחד הניח תפילין של ראש והיה למטה מהשערות על המצח ,ואמרתי לו שצריך לחזור ולהניחם כראוי ,ולקרות עוד הפעם קריאת שמע" .וכתב בסידורו "דעת קדושים" בכל קיבוץ לתפלה יש לייחד איש אחד משגיח על זה ,שלא יצא משהו מעיקרי השער) .אשל אברהם להגאון הצדיק מבוטשאטש, מהדורא קמא סימן כז( ה .מי ששערותיו גדילין על המצח בעיגול ,צריך לזהר בזויות התיתורא דלמטה ,שיהיו מונחין במקום עיקרי השערות, שהרי ריבוע דתפילין הוא הלכה למשה מסיני ,ואם כן צריך כל התפילין להיות במקום החיוב) .מסגרת השלחן על קיצור שולחן ערוך סימן י' סעיף ג'(. ו .איש זקן שנשרו שערות ראשו וכן הקרח ,אף על פי שאין להם עתה שער בראשם ,יניחו התפילין במקום שהיה בו שער מקודם) .כף החיים סימן כז בשם הבן איש חי וספר חיים ושלום שם( ז .הן בעון עינינו הרואות כי הרבה נכשלין בזה ,ומניחין התפילין ממש על מצחן ,אף שלפעמים מוחין בהם הרואים והוא נותנן למעלה ,לא הועילו בזה ,שחוזרין ונופלין ,ה' הטוב תשרי תשע"ד ך ם עין יעקב שולחן-ערו ראשית חכמה תיקוני ל ת קריאת-שמע של האריז"ל בכ ה ולקרו יורה-דע ל ם הנ" ס בשערי ציון ,ואחר הה 'שני ה הנדפ ליל ם ת ושובבי" ח וסוכו ך להתענות בה"ב אחר פס צרי ם ל ערב ראש חודש והפסקה של שני ימי ת"ת וכ ד ה דהיינו ללמו ם לתור ע עתי בחודש אלול ולקבו א תיקון לנשמה וזוהר ם תנ"ך משניות שהו בכל יו ת ה וקריא ב קודם השינ ושולחן ערוך ועין יעק ם ה לטבול ט 'פעמי ך במקו ל האריז"ל וליל שמע ש ה ה מן המקו כדי לקבל עליו קדושה וטהר ה והבן. העליונ לימוד לימוד תהלים מועיל לתיקון הברית. ם בעולם אפילו ש שום אד שלא לביי ת טוב לתיקון פגם הברית. סדר טהרו בינו לבין עצמו וכל שכן ברבים. יכפר בעדם ,וראוי ליראי ה' ולחושבי שמו לעמוד בפרץ וליקח התפילין ולקצר הקשר ,באופן שיהיו מונחין במקומן) .חסד לאלפים סעיף קטן ז'(. ]והוא נותנן למעלה כו' - ,כוונתו :דאפילו על זה הזמן מעט, שהוא למעלה ,אינו נחשב שהוא במקומו הנכון ,דכיון דנופל אחר כך ,מוכח ,שבשעה שהיה למעלה לא היה מהודק[. ]הערה :הרצועות של ימינו אלה נמתחין ביותר ,על כן צריך ליזהר מאד ,ביחוד לאחר שמסתפרים ,שהתפילין לא ירדו למטה ממקום צמיחת השערות ,ובאם כן צריך להקטן את קשר הרצועה[. ונסיים בדברי הרא"ש )בהלכות קטנות הלכות תפילין סימן כ"ז(: )בהלכות קטנות הלכות תפילין סימן כ"ז( ,וז"ל" :שנו חכמים :ליום הדין ,אם היה זהיר במצות תפילין כף זכות מכרעת ,ואם פשע בהם כף חובה מכרעת ,שאין לך גדול בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין ,שהוקשה כל התורה כולה לתפילין ,שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך ,לכן צריך כל אדם ליזהר במצות תפילין". כה( קיצור שלחן ערוך )סימן קצ"ה בשם זוהר הקדוש אחרי עיי"ש(, ואפשר לומר דהיינו שאמרו חז"ל במסכת שבת )דף נה (:אמר ר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר נודי ספרת אתה ,שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך] .פירוש "את מקומות נדודי מנית אתה ה' ,שים את דמעתי באוצרך הרי הם ספורים עמך"[. ובזוהר הקדוש )ח"ב( פירוש על הפסוק "נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאודך הלא בספרתך" .אמר רבי יוסי למדנו כל השערים ננעלו ונסגרו ,ושערי דמעות לא ננעלו ,ואין דמעה אלא מתוך צער ועצבון ,וכל אותן הממונים על שערים ההם כולם משברים הרי קרח ומנעולי ברזל ומכניסים אותן הדמעות ,ותפלה זו נכנסת לפני המלך הקדוש ובכן מדרגה הידועה יש לה צער מן העצבון והצרה של איש ההוא ,כמו שכתוב )ישעי' מ"ג( בכל צרתם לו צר וגו' .והאיש ההוא עם תפלה ההיא עם הדמעות אינה חוזרת ריקם .והקב"ה מרחם עליו .אשרי חלקו של איש ההוא שמוריד דמעות לפני הקב"ה בתפלתו. וזהו מה שאמרו כל המוריד דמעות על אדם כשר שמת הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו ולכאורה צריך לדקדק מה תועלת בזה שסופרן ולמה זה )ועיין בחידושי אגדות מהרש"א שם וברי"ף שעמדו בזה( ,ולהנ"ל יש לומר בפשוט כיון שהדמעות אלו הם תיקון לעון קרי לכן סופרן כדי שתכפר בכל טפה דמע על כל טפה קרי שיצא ממנו לבטלה ויהיו אלו כנגד אלו ,והוא רחום יכפר עון בית ישראל במהרה בימינו אמן כן יהי רצון. ◇ 4אור הזוהר 420 תיקון להזהר תיקון הברית תיקון ם על שולחנו. ל לעניי ל להאכי גדו ט ם בכוונה ובפר ך אות ל הברכות לבר בכ א תיקון גדול. בברכת המזון שהו הבכי ה א מתיקוני הברית לכן בכל יום יבכ הו וידאג בדמעות לתקן זאת. יזהר ם ם אחרוני ם אחרונים ושלא יפסיק בין מי במי לברכת המזון. יטרח ם אליו ישוב. ם אליו יתברך וחטאי ילמד פושעי ד ם צ' אמנים ד' קדושות יו" ל יו ישלים בכ ה וישמחם. בהכנסת חתן וכל ת צדי"ק. ת ר" ם ק' ברכו קדישי הקדוש פרשת מקץ(. )ועיין בזוה ר א ל כחו לאפרושי מאיסור ת ה' בכ קנא לקנאות א ת נקי מחט וקל וחומר בעצמו להיו ק ביוצרו. וידב ישתדל יזהר ישתדל א ל חט ת מצות כפי כחו ויתרחק מכ להרבו ת רובו זכיות. אולי יזכה להיו לרוץ לדבר מצוה. לעולם ת ק מתחבולו שיהיה תוכו כברו ויתרח ומרמות. ט א על ישראל כלל ופר ילמוד סנגורי ם זכות. ק לישראל וילמד עליה ויצדי ם ת שאין מקבלין פני שכינה ,וה יזהר מד 'כתו ר"ת חשמ"ל :חנפים ,שקרנים ,מספרי לשון הרע ,לצנים. יזהר ת ת שנקראו או בשמירת ימים טובים להיו ל עון פגם הברית. לתקן ע ת קודש ]כי ת במוצאי שב יזהר בסעודה רביעי ם ך עליו השלו ד המל הסעודה זו כנגד דו ת ל אדם הראשון וסימן ברית ר" שתיקן הקרי ש בסעודה רביעית יזהר תמיד[. יטרח ת ד סעוד ם השישי לכבו ת רגליו ביו ויכת שבת. שלא עוד מתיקון יהיה רע עין. ש הברית בשבת כשמברכין החוד ש ש חוד כשיאמר מי שעשה נסים כו' רא ה ה יום ובאיז ת המולד באיז פלוני וכו' יזכור שע ה כן. ה חלק יהי שעה ובעאיז יקב ע ה מטבורו. ע בידו למט יזהר מלהגי ירבה בתורה ויטריח מחו לחדש ם עצמו הן עם אחרים. ם לתורה הן ע עתי ם חידושי ה תמיד. בתור כו( עיין פתחי עולם )סימן רמ"ט( ועיין במעבר יבק )שפ"צ פרק י"ב) וכן כתב בספר דברי יחזקאל )פרשת שמות( בשם הרב הקדוש תשרי תשע"ד ק וכמו א הפס ל להתפלל תפלתו כסדר בל גדו א להפך הצינורות. ם של שכתבו המקובלי לטבול ם ל ראשו במקו הע ל בשרו ואפר מקל להניח שק ע ם קבלת תשובה. ת תענית לש בקבל ת תפילין. הנח ירגיל לומר פרקי שירה. א ניגע לרי"ק. למשמש בתפילין בלמען ל ם חבורי חסידי לישב באחדות באהבה ע עצמו לטבול במקוה. ה' תיקון גדול. תיקון ם ם במי גדול לטבול תיכף באותו יו קרים דוקא. ם ל לתיקון פג ם מועי השתטחות על קברי צדיקי ה ל לזכות לתשוב ם מסוג ת ג הברי ת כן ת וברוחניו ת בגשמיו ת ולהנצל מכל צרו באמ ם הקדושים) .עיין באלף המגן סימן תקפ"ט.( כתבו בספרי שינ ה ד אם מנד א זה. א תיקון לחט בסוכה הו ת ם הברי ה מעיניו בזה מתקן פג שינ ה א ער וילמוד תור ה שהו א רע ,על ידי מ שנקר שנקרא טוב. להתענות ת הוא זמן התיקון ת בשב ה שחל להיו ראש השנ ה כו. א תיקון חטא ז ת קודש הו בערב שב א של חט פט( הידו ע כז. ת בימים שבין המצרים העת לתקן הברי קודש) .כן כתב בספר זר ע קודש פרשת דברים עיין שם(. ה ע דיהי ם סדר מצור ה במשלי ה לקרות בתור צ( יעל לו לכפרה ולתיקון גדול) .כן כתב בספר פדה את אברהם הובא בספר א"ח תכ"ח(. ף כי צא (תיקון לעון גדול הוצאת זרע לבטלה א ת בלי ה פעמים למאו ה וכמ ה עבירה זו כמ עש ה ג' ה והתחרט לפני ה' ,יתענ מספר אחר שבכ ם ועוד ג' ת רצופי הפסקות של ב' ימים וב 'לילו ה ם כל ימי חייו יהיה בתשוב ימים נפרדים ,ובכל יו ש ה וטהרת הגוף בטבילה והנפ ושברון לב בחרט ת ד בשמירה יתירה בקדוש בתורה ,ויזהר מאו א אפילו לידי הרהור ולא ישים ידו הברית שלא יב ה וידאג ם יבכ ל יו לעולם מתחת טבורו ולמטה ,ובכ ת ה בתורה ובמצו ויאנח ובתנאי שיוסף שקיד ה ם ותפל א על כול ה שהי ם וצדק ם טובי ובמעשי א לבו נשבר בקרבו ואז טוב לו ד יה ה ותמי בכוונ סלה ומובטח שהוא בן עול ט ם הבא) .בספ ר עי ר מקל מצוה קפ(. ה ל שישי ללמוד כל הליל ת נעור כל לי צב( להיו ם עד הבוקר הוא תיקון גדול ונפלא לפג הברית) .כתבי האריז"ל ושא ר ספרי המקובלים(. מהר"ם מטשערנאבל זלה"ה עיין שם. כז( ישמח משה לראש השנה )אות ו' עיין שם(.
© Copyright 2024