‫ב"ה‬
‫מישראל – "מאמינים בני מאמינים" ‪ -‬צריך‬
‫ברור הדבר‪ ,‬שכאשר‬
‫יעשה חשבון‪-‬צדק בנפשו‪,‬‬
‫וישפוט את מעמדו ומצבו‬
‫בקשר למחשבה ע"ד‬
‫הגאולה‪ ,‬הרי בודאי יבוא‬
‫לידי הרהור תשובה‪...‬‬
‫להיות מונח בפשטות שמשיח צדקנו יכול‬
‫לבוא בפועל ברגע זה ממש‪ ,‬ועד שזהו דבר‬
‫המובן ומתקבל בשכל הפשוט‪ ,‬אפילו בשכל‬
‫דנפש הבהמית‪...‬‬
‫ומכיון שכן‪ ,‬הרי השאלה היא לאידך גיסא‪:‬‬
‫מהי הסיבה שהדיבור בסגנון האמור ‪ -‬דיבור‬
‫על הגאולה כדבר מציאותי העומד להתרחש‬
‫תיכף ומיד ‪ -‬נשמע מוזר‪ ,‬ומעורר תמהון?! הרי‬
‫בודאי שכאו"א מאמין באמונה פשוטה בכל‬
‫פרטי ההלכות האמורות לעיל‪ ,‬אשר‪ ,‬תוכנם‬
‫מכריח באופן ברור ומוחלט שמשיח צדקנו‬
‫יכול לבוא בפועל תיכף ומיד ממש!‬
‫והמענה לזה ‪ -‬שסיבת התמהון אינה מפני שהענין עצמו תמוה‪ ,‬ח"ו‪ ,‬כי אם‪ ,‬מפני שלא רגילים לחשוב על זה כלל!‬
‫אדם שרגיל לעסוק בענינים מסויימים‪ ,‬ולפתע שומע אודות ענין שאינו שייך אליו ‪ -‬עלול הדבר להשמע כמוזר‬
‫ותמוה‪.‬‬
‫ועד"ז בעניננו‪:‬‬
‫כאו"א עסוק בעניניו הוא ‪ -‬ענינים כשרים וטובים‪" ,‬גלאט‪-‬כשר"‪ ,‬אבל ענינים שאין להם שייכות עם ענין הגאולה‪,‬‬
‫ובאופן כזה הולך ומתרגל‪ ,‬עד שהרגל נעשה טבע שני‪ ,‬ולמטה מזה ‪ -‬טבע סתם‪.‬‬
‫ובמילא‪ ,‬כאשר לפתע פתאום "פארט מען אריין" עם ענין הגאולה ‪ -‬הרי מכיון שאינו רגיל לחשוב על זה כלל‪,‬‬
‫אזי נשמע הדבר מוזר ותמוה‪ ,‬ועד כדי כך‪ ,‬שנדמה לו כאילו אין הדבר שייך אליו כלל‪ ,‬לא בעבר‪ ,‬לא בהוה‪ ,‬וגם‬
‫לא בעתיד‪ ,‬ח"ו!‬
‫אדרבה‪ :‬יעשה כאו"א חשבון‪-‬צדק בנפשו‪ ,‬מתי היתה הפעם האחרונה שחשב אודות משיח צדקנו אליבא דנפשי'‪,‬‬
‫"אז אים מיינט מען טאקע"‪ ,‬שהקב"ה ‪ -‬ע"י משיח צדקנו ‪ -‬יוציא אותו מגלות זו בפועל ממש‪ ,‬והוא‪ ,‬ביחד עם משיח‬
‫ּבית חיינו‬
‫והנה‪ ,‬ע"פ האמור לעיל‪ ,‬מובן‪ ,‬שאצל כאו"א‬
‫צדקנו‪ ,‬ילכו ויבואו לארץ ישראל!‪...‬‬
‫לא מבקשים מאף א' לתת דין‪-‬וחשבון על זה ‪ -‬מתי חשב בפעם האחרונה על הגאולה ‪ -‬למישהו אחר; יכנס בחדר‬
‫לפנים מחדר‪ ,‬במקום שאין איש רואהו‪ ,‬ושם יעשה חשבון‪-‬צדק בנפשו‪...‬‬
‫וברור הדבר‪ ,‬שכאשר יעשה חשבון‪-‬צדק בנפשו‪ ,‬וישפוט – "משפטים" ‪ -‬את מעמדו ומצבו בקשר למחשבה ע"ד‬
‫שיחות‪ ,‬אגרות ויומנים‬
‫בענינא דיומא‬
‫הגאולה‪ ,‬הרי בודאי יבוא לידי הרהור תשובה‪...‬‬
‫ואז ‪ -‬יפעל הוא את ענין הגאולה תיכף ומיד ‪" -‬מיד הן נגאלין"‪ ,‬מכיון שהרהור תשובה שלו יכריע את עצמו ואת‬
‫כל העולם כולו לכף זכות ויגרום לו ולהם תשועה והצלה‪.‬‬
‫גליון קמח‬
‫ובפשטות ‪ -‬שתיכף ומיד ("לא עיכבן אפילו כהרף עין") באים כל בנ"י לארצנו הקדושה‪ ,‬לירושלים עיר הקודש‬
‫ולבית המקדש‪ ,‬וכאמור‪ ,‬שם יהיו הסנהדרין שיקדשו את החודש ע"פ הראי'‪ ,‬ומשה ואהרן עמהם‪.‬‬
‫וכל ענינים אלו ‪ -‬בפועל ממש‪ ,‬למטה מעשרה טפחים‪ ,‬תיכף ומיד‪ ,‬בעגלא דידן ממש‪.‬‬
‫משיחת ש"פ משפטים ה'תשמ"ו‬
‫בשעות הצהרים התפרסם ב‪ 770‬שיצאה הוראה מכ"ק אד"ש‬
‫להביא מחר את כל הילדים ל‪ 770‬ביחד עם קופות צדקה בידיהם‬
‫למחרת‪ ,‬אחרי קריה"ת החל כ"ק אד"ש לחלק לילדים מטבעות ניקלע'ס‬
‫כ"ק אד"ש נתן את הניקל לידי הילד‪ ,‬והילד היה צריך לשימו בקופה‬
‫יו"ל לחיזוק ההתקשרות‬
‫לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫ועש"ק פ' משפטים‪ ,‬ה'תשע"ז‬
‫מאה וארבע־עשרה שנה להולדת כ"ק אדמו"ר‬
‫יוצא־לאור על־ידי‬
‫יומן מימי ז"ך שבט‪-‬ג' אדר ה'תשמ"ז ‪ -‬כקביעות ימים אלו‬
‫יום ה'‪ ,‬ז"ך שבט‬
‫כשיצא כ"ק אד"ש לקרה"ת אמרה אשה א' לכ"ק אד"ש‬
‫שהיום האפשערניש של בנה‪ ,‬כ"ק אד"ש בירכה שיהי' לה‬
‫הרבה נחת וכן אמר לה שתתן צדקה לזכות בנה‪.‬‬
‫לאחר קריה"ת לפני שנכנס לחדרו‪ ,‬אמרה ילדה א' לכ"ק‬
‫אד"ש‪ :‬שלום‪ ,‬ואד"ש שאלה האם יש לה סידור וענתה‬
‫שכן‪ ,‬כ"ק אד"ש הראה תנועה חיובית בידו הק' ונכנס‬
‫לחדרו‪.‬‬
‫בשעה ‪ 2:40‬נסע כ"ק אד"ש לאוהל‪ .‬לפני שנכנס לרכב‬
‫הביאה ילדה הנ"ל קופת צדקה וסידור‪ ,‬וכ"ק אד"ש‬
‫והתלמידים־השלוחים‬
‫ישיבות תומכי־תמימים ליובאוויטש באה"ק‬
‫שאלה‪ :‬האם זה שלך? והיא ענתה כן‪.‬‬
‫בשעה ‪ 7:15‬חזר כ"ק אד"ש מהאוהל‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא >>>‬
‫להצטרפות לרשימת תפוצה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להקדשות‪+972-7-95742151 :‬‬
‫>>> המשך מעמוד קודם‬
‫ּבית חיינו‬
‫לכלה אחרי החופה ושידע שלא מקדשים בדולר אלא בטבעת‬
‫יום ו'‪ ,‬כ"ח שבט‬
‫בחלוקת הצדקה בבוקר הילדה הנ"ל עמדה עם קופת צדקה וכ"ק‬
‫את הדו"ח מאתמול בלילה‪( .‬מה"מלוה מלכה" של גמ"ח "שומר‬
‫אד"ש הכניס מטבע לתוך קופת הצדקה‪.‬‬
‫במשך היום הוחלפה הלוסטרא בזאל בלוסטרא מפוארת‪.‬‬
‫ש"ק פרשת משפטים‪ ,‬כ"ט שבט‬
‫אד"ש ענה לו‪ :‬שיאריך ימים על ממלכתו‪.‬‬
‫כשעבר אב ובנו כ"ק אד"ש שאל את האב האם לבנו יש כבר סדור‬
‫אחר שיחה ראשונה הורה לר' יצחק קוגן לומר לחיים‪.‬‬
‫שיחה שניה – דובר במשך כל השיחה אודות כבוד הרבנות‬
‫ותוקף הרבנים ושמוחה על זה שבשבת פרשת יתרו לא קראו‬
‫ש"פ משפטים ה'תשמ"ט‬
‫לאחד הרבנים דהשכונה לעליה לתורה – לעשרת הדיברות‪( .‬קראו‬
‫אז להרב ירוסלבסקי מנה"ח)‪ ,‬ושהגבאים צריכים לבקש מחילה‬
‫מהרבנים וכו' וכו'‪ ,‬היה אריכות דברים ומילים חריפות‪.‬‬
‫התעוררות והוספה‬
‫גם אצל המשפיעים‬
‫אחר השאלות ברש"י דיבר שיפרסמו בכל מקום ומקום את‬
‫ועוד נקודה ‪ -‬הקשורה‬
‫גם לאחדותם של ישראל ‪-‬‬
‫בנוגע לאסיפה כזו‪ ,‬שאולי‬
‫לא שמו לב אודותה‪,‬‬
‫שצריכה להביא להוספה‬
‫בעניני תורה ויהדות גם‬
‫אצל המשפיעים‪:‬‬
‫המכתב הכללי בנוגע לבתי חב"ד‪.‬‬
‫חלוקת משקה‪ .‬אחרון הלוקחים הי' ר' גולדמן‬
‫מהגמ"ח‪ ,‬הוא לקח בקבוק עבור המסיבה לטובת‬
‫הגמ"ח‪ ,‬כ"ק אד"ש הורה לו לחבוש שטריימל‬
‫ולומר דבר תורה (כבכל שנה)‪ .‬הנ"ל סיפר סיפור‬
‫מרגישים‬
‫שהם‬
‫כשם‬
‫שידיעותיהם כו' בהוה‬
‫אינם בשלימות‪ ,‬וצריכים‬
‫עוד‬
‫ולהוסיף‬
‫להתחזק‬
‫יותר‪ ,‬ובשביל זה נתאספו‬
‫כו' ‪ -‬צריכה להיות תנועה‬
‫זו גם אצל המשפיעים‪,‬‬
‫שגם הם ירגישו את הצורך‬
‫להוסיף ולהתעלות "מחיל‬
‫אל חיל" בכל עניני תורה‬
‫ויהדות‪ ,‬שכן‪ ,‬ככל שתגדל‬
‫מעלתם ושלימותם כו'‪,‬‬
‫יכולים וצריכים להוסיף‬
‫עוד יותר‪ ,‬עד להוספה‬
‫שבאין‪-‬ערוך‪.‬‬
‫על רבי נחום מטשרנוביל שהגיע פעם לעיר ואמר‬
‫לחסיד שלו שלא יתראה אצלו עד שיביא לו ‪2000‬‬
‫רובל‪ ,‬וזה היה סכום עצום בשבילו‪ ,‬וכך החסיד‬
‫הסתובב בצער כמה שבועות ולא ידע מהיכן ישיג‬
‫את הכסף‪ .‬יום אחד הגיע לעיר גדוד צבא ושכחו‬
‫אצלו קופה מלאה בכסף‪ ,‬והביא את הכסף לרבי‬
‫נחום‪ ,‬אמר לו רבי נחום ראיתי שנגזרה עליך‬
‫עשירות‪ ,‬אבל היית צריך לבקש זאת‪ ,‬ופעלתי‬
‫שתבקש זאת באמת‪ .‬בגומרו לספר את הסיפור‬
‫וקופת צדקה‪ .‬הנ"ל ענה לא‪ ,‬כ"ק אד"ש נתן לו דולר נוסף ואמר‬
‫לבנו שהדולר הזה יהי' השטר הראשון שיתן בקופה‪.‬‬
‫לפני תפלת מנחה נכנסו ‪ 4‬חתנים לקבל את הסידור (כנהוג)‪ ,‬כ"ק‬
‫אד"ש יצא עם הסידור ושאל מי מתחתן קודם ונתן לו את הסידור‬
‫ובירכם בברכה הרגילה‪.‬‬
‫בשעות הצהרים התפרסם ב‪ 770‬שיצאה הוראה מכ"ק אד"ש‬
‫להביא מחר את כל הילדים ל‪ 770‬ביחד עם קופות צדקה בידיהם‪.‬‬
‫כשעבר ר' משה‬
‫וובר שאלו אד"ש‬
‫האם לזוגתו‬
‫(שנמצאת בבית‬
‫רפואה) יש קופת‬
‫צדקה פרטית‪.‬‬
‫ענה‪ :‬שבירושלים‬
‫היה לה‪ ,‬וכאן לא‪.‬‬
‫וכ"ק אד"ש אמר‪:‬‬
‫"איך רעדט זיך‬
‫אויס די הארץ‬
‫אויף דעם"‬
‫התכונן הר' גולדמן ללכת למקומו‪ ,‬כ"ק אד"ש הזכירו לקחת את‬
‫הבקבוק שהיה מונח על השולחן‪ .‬והחל כ"ק אד"ש לספר את‬
‫ובפרט כשנמצאים בסוף‬
‫זמן הגלות‪ ,‬ומתכוננים‬
‫לגאולה האמיתית והשלימה‬
‫ע"י משיח צדקנו תיכף‬
‫ומיד‪ ,‬שאז יקויים היעוד‬
‫"לבוא בנקרת הצורים‬
‫ובסעיפי הסלעים מפני‬
‫פחד ה' והדר גאונו וגו'"‬
‫(כמובא בתניא‪ ,‬ביחד עם‬
‫עוד כו"כ פסוקים ע"ד‬
‫אופן הגילוי דלעתיד לבוא)‬
‫– צ"ל רגש מעין זה גם‬
‫בסוף זמן הגלות‪ ,‬שעי"ז‬
‫יתעוררו (גם המשפיעים)‬
‫להוסיף ביתר שאת וביתר‬
‫עוז בכל עניני תורה‬
‫ויהדות‪.‬‬
‫שבת") ‪-‬‬
‫בין העוברים א' מחסידי גור שביקש ברכה לאדמו"ר מגור‪ .‬כ"ק‬
‫בשעה ‪ 1:30‬נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות‪.‬‬
‫טעמו וראו‬
‫(בחיוך)‪ .‬כשעבר הרב גאלדמן‪ ,‬אמר לו כ"ק אד"ש שיכניס לו‬
‫הסיפור ולתקנו ובגומרו לספר אמר (לכיוונו של גולדמן) שבאם יש‬
‫לו טענות ונפגע מכך אזי מבקש מחילה וסליחה וכפרה ואמרו כל‬
‫העם אמן (כל הקהל ענו אמן)‪ .‬התחיל לנגן והריקותי לכם‪.‬‬
‫שיחה – ביאור ברש"י וזהר‪.‬‬
‫אח"ז דיבר שוב אודות פרסום מכתב הכללי גם של הילדים וכו'‬
‫והזכיר ע"ד הכנות למבצע פורים‪.‬‬
‫הורה לנגן ביחד שיבנה‪ .‬אחר ברכה אחרונה נתן לר' ב‪ .‬יוניק יין‬
‫מכוסו (כנראה עבור הרש"ג)‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה בשעה ‪ – 6:30‬בצאת השבת‪ .‬התפללו מנחה‬
‫ואח"ז מעריב וכ"ק אד"ש עלה לחדרו דרך המדריגות‪.‬‬
‫לפני שנכנס לחדרו עמד הרב נחום שי' קורנווייסר (ראש ישיבת‬
‫חידושי הרי"ם בת"א) ואמר לכ"ק אד"ש שהוא נוסע לאה"ק‪,‬‬
‫כ"ק אד"ש אמר לו שיהי' בשעטומ"צ ושתהי' עלי' גם ברוחניות‪,‬‬
‫והוסיף הרי בקדושה אין סוף וכמה שנמצאים במצב טוב ונעלה‬
‫מפי השמועה – שבעת שהורה להדפיס את‬
‫המכתבים הכלליים הורה כ"ק אד"ש גם להדפיס‬
‫סידורים חדשים‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬א' אדר – בדר"ח אדר‬
‫בבוקר נתלו מודעות בפתח ‪ 770‬על הסדרים‬
‫בחלוקת הצדקה‪ ,‬בתחלה יגשו הילדים הקטנים‬
‫ואחריהם ילדות "בית רבקה" ואחרי"ז ילדי "אהלי‬
‫תורה" וב‪ 12:30‬אמהות עם ילדיהם‪.‬‬
‫אחרי קריה"ת החל לחלק לילדים מטבעות‬
‫ניקלע'ס (באותו מקום של חלוקת הדולרים‬
‫הקבועה שע"י המעלית)‪ ,‬נתן את הניקל לידי הילד‪,‬‬
‫והילד היה צריך לשימו בקופה‪ .‬זה החל מהשעה‬
‫‪ 10:25‬ונמשכה ללא הפסקה עד ‪.1:15‬‬
‫הילדים עלו מהפתח הראשי של ‪ 770‬ועברו דרך ג"ע התחתון‪ .‬כל‬
‫הילדים עברו עם קופות צדקה בידיהם וכ"ק אד"ש נתן מטבע של‬
‫‪ 5‬סענט לכ"א בידו ע"מ שישים בקופה‪ .‬כ"ק אד"ש חייך להרבה‬
‫ילדים‪.‬‬
‫התור נמשך לאורך כל רחוב איסטערן פארקווי (עד ברוקלין)‪ .‬בין‬
‫העוברים היה ילד אחד שהכניס את המטבע לכיס‪ ,‬כ"ק אד"ש קרא‬
‫לו ונתן לו עוד מטבע שיכניס לקופה‪.‬‬
‫אשה א' שאמרה שיש לבנה היום אויפשערניש‪ ,‬כ"ק אד"ש‬
‫בירכה‪ ,‬ואחרי"ז אמר לר' מ‪ .‬הארליג שיגיד לה שבר"ח לא נוהגים‬
‫להסתפר‪.‬‬
‫בשעה ‪ 3:35‬נכנס כ"ק אד"ש למנחה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 6:25‬נכנס כ"ק א"ש לתפילת מעריב כשהגארטל בידיו‬
‫ואחרי רגע הסתובב לימינו (לעבר הקהל) ועודד את השירה בידיו‬
‫הק'‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר בחלוקת המטבעות לילדים‬
‫תמיד אפשר להתעלות‪ ,‬והרי נאמר ילכו מחיל אל חיל‪ .‬הנ"ל ביקש‬
‫ברכה עבור האדמו"ר מגור שליט"א‪ ,‬וכ"ק אד"ש ענה לו‪" :‬יאריך‬
‫ימים על ממלכתו"‪( .‬כל הנ"ל הי' באידיש)‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬ל' שבט – אדר"ח אדר‬
‫חלוקת הדולרים ארכה כשעה בערך‪.‬‬
‫כשעבר ר' משה וובר שאלו אד"ש האם לזוגתו (שנמצאת בבית‬
‫‪2‬‬
‫רפואה) יש קופת צדקה פרטית‪ .‬ענה‪ :‬שבירושלים היה לה‪ ,‬וכאן‬
‫לא‪ .‬כ"ק אד"ש‪" :‬איך רעדט זיך אויס די הארץ אויף דעם" (הרי‬
‫דיברתי עם כל הלב על זה)‪ .‬וכ"ק אד"ש נתן לו דולר עבור אשתו‪.‬‬
‫בין העוברים חתן א' שכ"ק אד"ש נתך לו עוד דולר והוסיף שיתן‬
‫>>>‬
‫אם כך הוא מצב הדברים ‪ -‬מה פעלו‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫במשך שלושים ושלש השנים שמדברים אודות ענין זה?!‪...‬‬
‫ּבית חיינו‬
‫מניין נובעת‪ ,‬איפוא‪" ,‬שאננות" כזו אצל בנ"י ‪ -‬הרי האשמה בזה תלוי' ב"ראשיכם"‪" ,‬ואשמם בראשיכם"‪" .‬שהי' להם למחות ולכוון אותם‬
‫לדרך הישרה" (פרש"י דברים א‪ ,‬יג)‪ ,‬ובלשון הידוע ‪ -‬הדג מסריח מראשו‪:‬‬
‫זה כבר משך זמן ארוך ביותר ש"מרעישים" בכל הזדמנות "דאלאי גלות"‪ ,‬היינו‪ ,‬שבנ"י אינם יכולים לסבול עוד את מצב הגלות‪ ,‬וכטענת‬
‫הנביא‪" :‬עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת"‪...‬‬
‫ולאחרי כל זה‪ ,‬כאשר נגש יהודי ל"חסיד חב"ד"‪ ,‬ושואל אותו‪ :‬מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות‪ ,‬ורוצים‬
‫טעמו וראו‬
‫"משיח נאו"‬
‫ש"פ משפטים ה'תשמ"ט‬
‫‪ -‬גם אני (טוען הנ"ל) יהודי חרדי המתפלל ג"פ בכל יום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"‪ ,‬ומאמין בביאת המשיח‪ ,‬ואעפ"כ‪ ,‬לא שמעתי‬
‫הצעה‪-‬בקשה חדשה‬
‫מעולם שישנו ענין להרעיש ולצעוק שלא יכולים לסבול עוד את הגלות‪ ,‬וא"כ‪ ,‬מדוע אתם ‪ -‬החב"ד'ניקים ‪ -‬מרעישים וצועקים על ענין זה?‬
‫בהמשך לזה ‪ -‬באה‬
‫הצעה‪-‬בקשה חדשה‪ ,‬על‬
‫מנת לפרסם בכל מקום‬
‫ומקום‪:‬‬
‫מניין המקור בתורה להנהגה כזו? ‪ -‬מתבלבל אותו "חב"ד'ניק" למשמע "שאלה" זו‪ ,‬ונשאר לעמוד בפה פעור‪ ,‬ללא מענה בפיו!‪...‬‬
‫יהודי הנ"ל יודע שאותו "חב"ד'ניק" הי' בכמה התוועדויות [שלשה התוועדויות‪ ,‬ג"פ שלשה התוועדויות‪ ,‬ויותר כו'] שבהם מדברים אודות‬
‫ענין הנ"ל ‪ -‬שבנ"י צריכים להרעיש ולצעוק שאינם יכולים לסבול עוד את ענין הגלות וכו'‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר מציע את שאלתו בפני ה"חב"ד'ניק"‪,‬‬
‫מכיון שנכנסים לשבוע‬
‫(החל‬
‫תרומה‬
‫דפרשת‬
‫מהקריאה במנחת שבת)‪,‬‬
‫תצוה‪,‬‬
‫פרשת‬
‫ולאח"ז‬
‫שבפרשיות אלו נתבארו‬
‫כל פרטי הציוויים דמעשה‬
‫המשכן‪ ,‬כלי המשכן‪ ,‬בגדי‬
‫כהונה וכו' ‪ -‬כדאי ונכון‬
‫ביותר שנוסף על לימוד‬
‫חלק מהפרשה בכל יום‬
‫(עם פירוש רש"י) בשיעורי‬
‫חת"ת‪ ,‬יוסיפו וילמדו גם‬
‫מפירושי חז"ל בתושבע"פ‬
‫ופירוש‬
‫מאמר‬
‫(עכ"פ‬
‫אחד על פסוק אחד)‪ ,‬כפי‬
‫שנלקטו כבר בספרים (ואין‬
‫צורך לחפש בספרים)‪,‬‬
‫"כשולחן הערוך ומוכן‬
‫לאכול לפני האדם"‪.‬‬
‫ואותו "חב"ד'ניק" מתבלבל ואינו יודע מה להשיב ‪ -‬הרי פירוש הדברים שאין לו מה להשיב‪ ,‬ומדוע ‪ -‬מכיון שגם הוא סבור שזוהי "שאלה‬
‫טובה"‪ ,‬ויתירה מזו ‪ -‬בעצם אין כל שאלה בדבר‪ ,‬וד"ל‪ ...‬ובלשון חז"ל‪" :‬מדאשתיק – אודויי אודי לי'"!‬
‫פגישתו עם יהודי הנ"ל היתה בהשגחה פרטית כדי שיפעל עליו להיות במצב של תקווה וצפי' תמידית לגאולה העתידה‪ ,‬באופן שלא יוכל‬
‫לנוח ולשקוט כו'; ולפועל ‪ -‬הנה לא זו בלבד שאינו פועל עליו מאומה‪ ,‬הרי אדרבה‪ :‬יהודי הנ"ל נוכח לדעת שגם הוא (ה"חב"ד'ניק") אינו‬
‫יודע מהו המקור בתורה להנהגה זו‪ ,‬והראי' ‪ -‬שאין לו מה להשיב!‬
‫היתכן שלאחרי שדובר פעמים רבות כל כך אודות ענין זה ‪ -‬ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה לשמע "שאלה" כזו?!‬
‫אם כך הוא מצב הדברים ‪ -‬מה פעלו‪ ,‬איפוא‪ ,‬במשך שלושים ושלש השנים שמדברים אודות ענין זה?!‪...‬‬
‫אלא מאי ‪ -‬הסיבה לכך היא ‪ -‬השאננות והאדישות האוכלת כל חלקה טובה‪ .‬‬
‫משיחת ש"פ משפטים ה'תשד"מ‬
‫ההסתלקות הו"ע של ירידה שיכולה לגרום ח"ו חלישות‬
‫בההתקשרות ויש צורך בנתינת עצות לחיזוק ההתקשרות‬
‫ומה טוב ‪ -‬לתרגם (עכ"פ‬
‫חלק מפירושים אלו) גם‬
‫בלשון עם ועם‪ ,‬כדי שיהי'‬
‫"כשולחן הערוך ומוכן‬
‫לאכול לפני האדם" ‪ -‬גם‬
‫עבור אלו שלעת‪-‬עתה‬
‫אינם יודעים ללמוד אלא‬
‫בלשון עם ועם‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה‪ :‬למה עשה ה' ככה?‬
‫מהי הכוונה בירידה זו?‬
‫נתבאר לעיל ש"זרע בהמה" קאי על נשמות דבי"ע (רוב הנשמות בדורותינו) שאין בהם דעת ‪ -‬שזהו"ע של ירידה‪.‬‬
‫ומהמעלות שבזה‪( :‬א)‬
‫בנוגע לכללות ההוראה‬
‫"לחיות" עם התורה‪ ,‬לחיות‬
‫עם הזמן‪ ,‬פרשת השבוע –‬
‫שעי"ז שמוסיפים גם פירוש‬
‫מתושבע"פ‪ ,‬ה"ז חודר‬
‫יותר בשכל האדם‪ ,‬באופן‬
‫"כשולחן‬
‫ד"משפטים"‪,‬‬
‫הערוך ומוכן לאכול לפני‬
‫האדם"‪( ,‬ב) ועוד ועיקר ‪-‬‬
‫שההוספה בלימוד עניני‬
‫המשכן ומקדש ממהרת‬
‫ומזרזת עוד יותר את בנין‬
‫ביהמ"ק השלישי ‪ -‬לא רק‬
‫"אני מעלה עליהם כאילו‬
‫הם עוסקין בבנין הבית"‪,‬‬
‫אלא בנין הבית בפועל‬
‫ממש‪.‬‬
‫ולא עוד אלא שגם "זרע אדם" שקאי על נשמות דאצילות שיש בהם דעת הו"ע של ירידה‪ ,‬כי‪ :‬גם אצילות הוא עולם‪ ,‬מלשון העלם‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫גם הדעת שיש להם באלקות אינו אלא הכרה ע"פ שכל בלבד‪ ,‬ולא הכרת העצם (למעלה מהשגה)‪.‬‬
‫[וזהו החילוק שבין "אדם" ל"מאד"‪ ,‬שאותיותיהם שוות‪ ,‬אלא שצירופם שונה‪ ,‬ש"אדם" מורה על השכל והדעת‪ ,‬ו"מאד" מורה על העדר‬
‫המדידה והגבלה דשכל ודעת]‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה‪ :‬מה זאת עשה הוי' לנו ‪ -‬אפילו ביחס לירידה דנשמות דאצילות‪ ,‬ועאכו"כ ביחס לירידה דנשמות דבי"ע?‬
‫ועד"ז בנוגע להירידה שמצד ההסתלקות‪:‬‬
‫בא' מאגרות הקודש שכתב אדמו"ר האמצעי לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן‪ ,‬מבאר כמה עצות לחיזוק ההתקשרות‪ ,‬שכן‪ ,‬ההסתלקות הו"ע‬
‫של ירידה שיכולה לגרום ח"ו חלישות בההתקשרות‪ ,‬ויש צורך בנתינת עצות לחיזוק ההתקשרות‪.‬‬
‫וגם כאן נשאלת השאלה‪ :‬למה עשה ה' ככה? מהי הכוונה בירידה זו?‬
‫ונקודת הענין בזה ‪ -‬כמבואר בהמשך ההילולא – שכוונת הירידה היא בשביל שעי"ז יפעלו הענין ד"אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין"‪,‬‬
‫שקאי על אור הסוכ"ע שמאיר בכל העולמות בשוה‪ ,‬ועד להמשכת האור שאינו שייך כלל לעולמות (גם לא באופן דסובב כל עלמין)‪,‬‬
‫כמשנת"ל דיוק הלשון "עיקר שכינה"‪ ,‬שקאי לא רק על השכינה כמו שהיא לגבי אצילות (מלכות דאצילות כפי שנעשית כתר ועתיק לבריאה‪,‬‬
‫או אפילו כמו שהיא באצילות)‪ ,‬וגם לא רק כמו שהיא לגבי אוא"ס‪ ,‬היינו הקו‪ ,‬ואפילו לא כמו שהיא לגבי האור שלפני הצמצום‪ ,‬גילוי האור‬
‫לעצמו השייך להעולמות‪ ,‬אלא "עיקר שכינה"‪ ,‬העיקר והפנימיות דהשכינה‪ ,‬שזהו גילוי העצמות ‪ -‬שנעשה בתחתונים דוקא‪.‬‬
‫משיחת ש"פ משפטים ה'תיש"א‬
‫>>>‬
‫היום י"ל (מוגה ע"י כ"ק אד"ש) ההוראות מהתוועדות ש"פ‬
‫משפטים ע"ד השתדלות שכל ילדי ישראל שי' יעשו בית תורה‪,‬‬
‫תפילה וגמ"ח (בלה"ק)‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬ב' אדר‬
‫בשעה ‪ 3:25‬נסע כ"ק אד"ש לאוהל וחזר בשעה ‪.7:00‬‬
‫יום ד'‪ ,‬ג' אדר‬
‫בבוקר‪ ,‬בחלקו צדקה לילדים איחל מז"ט לר' לייבל זאיאנץ מברזיל‬
‫(מחתן את בנו בשבוע הבא)‪.‬‬
‫בחלוקת הצדקה לפני תפילת מנחה שאל כל ילד האם יש לו קופת‬
‫צדקה וא' שענה שלא‪ ,‬הורה לו כ"ק אד"ש שיביא מחר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ּבית חיינו‬
‫צריכה להיות שמירת הזמן‪ ,‬כל רגע צריך להיות מנוצל בלימוד התורה‪,‬‬
‫כי כל רגע שאינו מנצל ללימוד התורה‪ ,‬אינו קיים במציאות כלל‬
‫בעלי עסק ‪ -‬עיקר עבודתם הוא בקיום המצוות‪ ,‬ומכיון שהיחוד בקיום המצוות אינו "יחוד גמור"‪ ,‬אלא בבחי' מרכבה בלבד‪ ,‬הרי ישנה‬
‫המצוה בפני עצמה ומקיים המצוה בפני עצמו‪ ,‬ולכן שייך שיהי' גם מציאות הזמן בפני עצמו‪ ,‬מלבד העבודה שצריכה להיות באותו זמן;‬
‫אלא‪ ,‬שאם לא עבד עבודתו באותו זמן‪ ,‬לא נוצל הזמן כדבעי‪.‬‬
‫משא"כ יושבי אוהל ‪ -‬עבודתם היא בלימוד התורה‪ ,‬שהוא באופן של "יחוד גמור ברצון העליון ולא מרכבה לבד"‪ ,‬דהיינו שהזמן והתורה‬
‫טעמו וראו‬
‫ש"פ משפטים ה'תשמ"ט‬
‫הם דבר אחד‪ ,‬ולכן‪ ,‬אם ישנו משך זמן שבו אינו לומד ‪ -‬הרי זמן זה אינו במציאות כלל‪.‬‬
‫ואם הדברים אמורים ביושבי אוהל בכלל‪ ,‬דהיינו גם אלו שהי' להם בעבר שייכות לעניני העולם (ובמילא גם עתה רישומו ניכר)‪ ,‬אלא שעתה‬
‫נדבה לבם לעסוק בלימוד התורה‪ ,‬ואעפ"כ אומרים להם שמכיון שעתה אין עסקם במשא ומתן [כולל גם "משא ומתן" המבואר בדא"ח‬
‫החיות עם התורה‬
‫צ"ל מתוך שמחה דוקא‬
‫דרושי פרשת וישב‪ ,‬דהיינו שלוקחים כסף וזהב ועושים מהם אהבה ויראה]‪ ,‬הרי כל מציאות הזמן שלהם אינה אלא תורה ‪ -‬הרי מכ"ש בנוגע‬
‫לאלו שמעולם לא היתה להם שייכות לעניני העולם‪ ,‬דהיינו תלמידי הישיבה‪ ,‬שאצלם בודאי כן הוא‪.‬‬
‫ועפ"ז תומתק גם שייכותה‬
‫של ההוראה "לחיות" עם‬
‫משפטים)‬
‫(בפ'‬
‫התורה‬
‫להזמן (בשנה זו) שבו‬
‫קורין פרשה זו בתורה ‪-‬‬
‫שבת מברכים חודש אדר‬
‫שתוכנו וענינו "החודש‬
‫אשר נהפך גו' לשמחה"‪,‬‬
‫(קטן)‪,‬‬
‫פורים‬
‫שמחת‬
‫שמחה שלמעלה ממדידה‬
‫והגבלה (למעלה משמחת‬
‫כל המועדים)‪ ,‬שחודרת‬
‫בענינים גשמיים; ועד"ז‬
‫"טוב לב משתה תמיד"‬
‫"אורח‬
‫וחותם‬
‫שבסיום‬
‫חיים" ‪ -‬שענין זה נתבאר‬
‫מגילה‬
‫הלכות‬
‫בסיום‬
‫(ופורים)‪ ,‬ובפרטיות יותר‪,‬‬
‫בדיני פורים קטן‪ ,‬י"ד וט"ו‬
‫אדר ראשון (ששייך ביותר‬
‫בשנה זו‪ ,‬שנת העיבור) ‪-‬‬
‫ששייכותה של הוראה זו‬
‫לזמן של שמחה מדגישה‬
‫עוד יותר שהחיות עם‬
‫התורה צ"ל מתוך שמחה‬
‫דוקא‪ ,‬עד לשמחה בענינים‬
‫גשמיים כפשוטם‪ ,‬כשם‬
‫שהחיות עם התורה חודרת‬
‫גם בחיים גשמיים כפשוטם‬
‫ממש‪.‬‬
‫ובפרטיות יותר‪ :‬אם כן הוא בנוגע לתלמידי ישיבה סתם‪ ,‬אפילו תלמידי הישיבות שבהם לומדים רק גליא דתורה‪ ,‬שענינה בירורים‪ ,‬והיא‬
‫קשורה עם עניני העולם‪ ,‬וגם היחוד שבה אינו בגלוי כל‪-‬כך‪ ,‬ואעפ"כ אומרים שכל מציאות הזמן שלהם היא תורה ‪ -‬הרי מכ"ש בנוגע‬
‫לתלמידי הישיבות שבהם לומדים גם חסידות (וגם בשעה שלומד נגלה דתורה‪ ,‬צ"ל ניכר עליו שזהו בחור השייך ללימוד החסידות)‪,‬‬
‫שבפנימיות התורה היחוד הוא בגלוי‪ ,‬הרי ודאי שכן הוא‪ ,‬שכל מציאות הזמן שלהם אינה אלא תורה‪.‬‬
‫ובנוגע לפועל‪:‬‬
‫צריכה להיות שמירת הזמן‪ ,‬כל רגע צריך להיות מנוצל בלימוד התורה‪ ,‬כי כל רגע שאינו מנצל ללימוד התורה‪ ,‬אינו קיים במציאות כלל‪.‬‬
‫בנוגע לשמירת סדרי הישיבה ‪ -‬הרי זה דבר הפשוט‪ ,‬והמדובר הוא גם בנוגע לזמנים שהם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אינם תחת בעלות הישיבה‪ ,‬הנה גם‬
‫זמנים אלו יש לנצל ללימוד התורה‪.‬‬
‫ומה שזמנים אלו נמסרו לרשותו‪ ,‬ויש לו בעלות עליהם – הרי בעלות זו מתבטאת בכך שבזמנים הפנויים מסדרי הישיבה יכול הוא לבחור‬
‫בעצמו ללמוד מה שלבו חפץ‪ :‬חלק זה בתורה או חלק זה בתורה‪ ,‬אבל בנוגע לעצם ענין הלימוד‪ ,‬הרי גם אז עליו ללמוד‪.‬‬
‫ואפילו באותם זמנים שצריך לאכול‪ ,‬לישון‪ ,‬לטייל וכדומה – הרי גם כשעוסק בדברים המוכרחים‪ ,‬צריך להיות ניכר עליו עול התורה‪,‬‬
‫ובאופן שאינו שייך לענינים אחרים‪.‬‬
‫וכמדובר לעיל בהמאמר‪ ,‬שבשעה שעבד משועבד לאדון אחד‪ ,‬לא שייך שיעבוד אדון אחר‪ ,‬וכן הוא בנוגע לתלמידי הישיבה‪ ,‬שצריכים‬
‫להיות משועבדים לגמרי לתורה‪ ,‬ובמילא לא שייך כלל שיתעסקו בענינים אחרים‪ ,‬וכאשר עוסקים בדברים המוכרחים‪ ,‬הרי זה צריך להיות‬
‫באופן המבואר בחסידות‪ ,‬שעבד‪ ,‬גם בשעה שישן‪ ,‬ניכר עליו שהוא עבד‪ ,‬ואימת רבו עליו‪.‬‬
‫וכאשר ההנהגה היא באופן זה ‪ -‬אזי נרגש אצלו שכל המציאות דיום ולילה היא מקרא ומשנה‪ ,‬דהיינו שכל מציאות הזמן שלמטה היא‬
‫מציאות הרוחנית שלמעלה‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שעתה הרי זה רק בהשגת השכל ובהרגש הלב‪ ,‬אבל עי"ז זוכים שלעתיד לבוא יראו זאת גם בעיני בשר‪" ,‬ונגלה כבוד הוי' וראו כל‬
‫‬
‫בשר יחדיו" ‪ -‬דהיינו שיראו גם בעיני בשר ‪" -‬כי פי הוי' דיבר"‪.‬‬
‫משיחת ש"פ משפטים ה'תשי"ז‬
‫מגיד דבריו ליעקב‬
‫במשך שנים רבות‪ ,‬היה נוהג הרב יוסף וואלדמאן ע"ה‪ ,‬תושב שכונת קראון‬
‫הייטס‪ ,‬לשאול את כ"ק אדמו"ר בקביעות‪ ,‬מידי יום שישי‪ ,‬על איזה פירש"י‬
‫יתעכב כ"ק אדמו"ר בהתוועדות השבת‪.‬‬
‫לזכות‬
‫החתן הת' שניאור זלמן הלוי‬
‫שיחי' ברוד‬
‫והכלה דבורה לאה שתחי'‬
‫קנטור‬
‫לרגל בואם בקשרי השידוכין‬
‫בשעטו"מ‬
‫נדפס ע"י ולזכות הוריהם‬
‫הרה"ת ישראל הלוי ורעייתו‬
‫שיחיו ברוד‬
‫הרה"ת יוסף חיים וזוגתו‬
‫שיחיו קנטור‬
‫שליח כ"ק אדמו"ר והרב‬
‫הראשי למדינת תאילנד‬
‫לפנינו פתק ובו מענה כ"ק אדמו"ר מערש"ק משפטים בסוף שנות הכ"ף‬
‫(תשכ"ז או תשכ"ט)‪ ,‬על איזה פירש"י יתעכב כ"ק אדמו"ר בהתוועדות השבת‪.‬‬
‫רש"י הא' דפסוק (כב‪ ,‬כד) וראה פרש"י בפרשתינו (כא‪ ,‬ל) בפ' שלפני' (כ‪ ,‬כב) ויקרא (ב‪ ,‬יד) מסעי (לו‪ ,‬ד)‬
‫הביאור נדפס בלקו"ש חלק י"א‪ ,‬שיחת משפטים ב'‪.‬‬
‫*‬
‫לפנינו פתק נוסף‪ ,‬מערש"ק פ' משפטים ה'תשמ"ה‪ ,‬ובו‬
‫מענה על איזה פירש"י יתעכב כ"ק אדמו"ר בהתוועדות‬
‫השבת‪.‬‬
‫פענוח הכתי"ק‪:‬‬
‫בל"נ כג‪ ,‬לא‪ :‬עד הנהר פרת היפך פירש"י בשלח טו טו‬
‫דאדום ומואב לא עליהם הולכים‬
‫‪4‬‬
‫וידוע מפרש"י לך דהנ"ל בכלל וכאן הוא בכלל ונחלת‬
‫הארץ כפשוטו* היינו שבע שכבשו (פירש"י) פ' תבוא – ולא תירצו רש"י‪* .‬משא"כ זח"א‪ ,‬קע‪ ,‬א‬
‫הביאור נדפס בספר תו"מ התוועדויות ה'תשמ"ה חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ 1258‬ואילך‪.‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬