לחצו כאן!
ב"ה
מישראל – "מאמינים בני מאמינים" -צריך
ברור הדבר ,שכאשר
יעשה חשבון-צדק בנפשו,
וישפוט את מעמדו ומצבו
בקשר למחשבה ע"ד
הגאולה ,הרי בודאי יבוא
לידי הרהור תשובה...
להיות מונח בפשטות שמשיח צדקנו יכול
לבוא בפועל ברגע זה ממש ,ועד שזהו דבר
המובן ומתקבל בשכל הפשוט ,אפילו בשכל
דנפש הבהמית...
ומכיון שכן ,הרי השאלה היא לאידך גיסא:
מהי הסיבה שהדיבור בסגנון האמור -דיבור
על הגאולה כדבר מציאותי העומד להתרחש
תיכף ומיד -נשמע מוזר ,ומעורר תמהון?! הרי
בודאי שכאו"א מאמין באמונה פשוטה בכל
פרטי ההלכות האמורות לעיל ,אשר ,תוכנם
מכריח באופן ברור ומוחלט שמשיח צדקנו
יכול לבוא בפועל תיכף ומיד ממש!
והמענה לזה -שסיבת התמהון אינה מפני שהענין עצמו תמוה ,ח"ו ,כי אם ,מפני שלא רגילים לחשוב על זה כלל!
אדם שרגיל לעסוק בענינים מסויימים ,ולפתע שומע אודות ענין שאינו שייך אליו -עלול הדבר להשמע כמוזר
ותמוה.
ועד"ז בעניננו:
כאו"א עסוק בעניניו הוא -ענינים כשרים וטובים" ,גלאט-כשר" ,אבל ענינים שאין להם שייכות עם ענין הגאולה,
ובאופן כזה הולך ומתרגל ,עד שהרגל נעשה טבע שני ,ולמטה מזה -טבע סתם.
ובמילא ,כאשר לפתע פתאום "פארט מען אריין" עם ענין הגאולה -הרי מכיון שאינו רגיל לחשוב על זה כלל,
אזי נשמע הדבר מוזר ותמוה ,ועד כדי כך ,שנדמה לו כאילו אין הדבר שייך אליו כלל ,לא בעבר ,לא בהוה ,וגם
לא בעתיד ,ח"ו!
אדרבה :יעשה כאו"א חשבון-צדק בנפשו ,מתי היתה הפעם האחרונה שחשב אודות משיח צדקנו אליבא דנפשי',
"אז אים מיינט מען טאקע" ,שהקב"ה -ע"י משיח צדקנו -יוציא אותו מגלות זו בפועל ממש ,והוא ,ביחד עם משיח
ּבית חיינו
והנה ,ע"פ האמור לעיל ,מובן ,שאצל כאו"א
צדקנו ,ילכו ויבואו לארץ ישראל!...
לא מבקשים מאף א' לתת דין-וחשבון על זה -מתי חשב בפעם האחרונה על הגאולה -למישהו אחר; יכנס בחדר
לפנים מחדר ,במקום שאין איש רואהו ,ושם יעשה חשבון-צדק בנפשו...
וברור הדבר ,שכאשר יעשה חשבון-צדק בנפשו ,וישפוט – "משפטים" -את מעמדו ומצבו בקשר למחשבה ע"ד
שיחות ,אגרות ויומנים
בענינא דיומא
הגאולה ,הרי בודאי יבוא לידי הרהור תשובה...
ואז -יפעל הוא את ענין הגאולה תיכף ומיד " -מיד הן נגאלין" ,מכיון שהרהור תשובה שלו יכריע את עצמו ואת
כל העולם כולו לכף זכות ויגרום לו ולהם תשועה והצלה.
גליון קמח
ובפשטות -שתיכף ומיד ("לא עיכבן אפילו כהרף עין") באים כל בנ"י לארצנו הקדושה ,לירושלים עיר הקודש
ולבית המקדש ,וכאמור ,שם יהיו הסנהדרין שיקדשו את החודש ע"פ הראי' ,ומשה ואהרן עמהם.
וכל ענינים אלו -בפועל ממש ,למטה מעשרה טפחים ,תיכף ומיד ,בעגלא דידן ממש.
משיחת ש"פ משפטים ה'תשמ"ו
בשעות הצהרים התפרסם ב 770שיצאה הוראה מכ"ק אד"ש
להביא מחר את כל הילדים ל 770ביחד עם קופות צדקה בידיהם
למחרת ,אחרי קריה"ת החל כ"ק אד"ש לחלק לילדים מטבעות ניקלע'ס
כ"ק אד"ש נתן את הניקל לידי הילד ,והילד היה צריך לשימו בקופה
יו"ל לחיזוק ההתקשרות
לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
ועש"ק פ' משפטים ,ה'תשע"ז
מאה וארבע־עשרה שנה להולדת כ"ק אדמו"ר
יוצא־לאור על־ידי
יומן מימי ז"ך שבט-ג' אדר ה'תשמ"ז -כקביעות ימים אלו
יום ה' ,ז"ך שבט
כשיצא כ"ק אד"ש לקרה"ת אמרה אשה א' לכ"ק אד"ש
שהיום האפשערניש של בנה ,כ"ק אד"ש בירכה שיהי' לה
הרבה נחת וכן אמר לה שתתן צדקה לזכות בנה.
לאחר קריה"ת לפני שנכנס לחדרו ,אמרה ילדה א' לכ"ק
אד"ש :שלום ,ואד"ש שאלה האם יש לה סידור וענתה
שכן ,כ"ק אד"ש הראה תנועה חיובית בידו הק' ונכנס
לחדרו.
בשעה 2:40נסע כ"ק אד"ש לאוהל .לפני שנכנס לרכב
הביאה ילדה הנ"ל קופת צדקה וסידור ,וכ"ק אד"ש
והתלמידים־השלוחים
ישיבות תומכי־תמימים ליובאוויטש באה"ק
שאלה :האם זה שלך? והיא ענתה כן.
בשעה 7:15חזר כ"ק אד"ש מהאוהל.
המשך בעמוד הבא >>>
להצטרפות לרשימת תפוצה:
[email protected]
להקדשות+972-7-95742151 :
>>> המשך מעמוד קודם
ּבית חיינו
לכלה אחרי החופה ושידע שלא מקדשים בדולר אלא בטבעת
יום ו' ,כ"ח שבט
בחלוקת הצדקה בבוקר הילדה הנ"ל עמדה עם קופת צדקה וכ"ק
את הדו"ח מאתמול בלילה( .מה"מלוה מלכה" של גמ"ח "שומר
אד"ש הכניס מטבע לתוך קופת הצדקה.
במשך היום הוחלפה הלוסטרא בזאל בלוסטרא מפוארת.
ש"ק פרשת משפטים ,כ"ט שבט
אד"ש ענה לו :שיאריך ימים על ממלכתו.
כשעבר אב ובנו כ"ק אד"ש שאל את האב האם לבנו יש כבר סדור
אחר שיחה ראשונה הורה לר' יצחק קוגן לומר לחיים.
שיחה שניה – דובר במשך כל השיחה אודות כבוד הרבנות
ותוקף הרבנים ושמוחה על זה שבשבת פרשת יתרו לא קראו
ש"פ משפטים ה'תשמ"ט
לאחד הרבנים דהשכונה לעליה לתורה – לעשרת הדיברות( .קראו
אז להרב ירוסלבסקי מנה"ח) ,ושהגבאים צריכים לבקש מחילה
מהרבנים וכו' וכו' ,היה אריכות דברים ומילים חריפות.
התעוררות והוספה
גם אצל המשפיעים
אחר השאלות ברש"י דיבר שיפרסמו בכל מקום ומקום את
ועוד נקודה -הקשורה
גם לאחדותם של ישראל -
בנוגע לאסיפה כזו ,שאולי
לא שמו לב אודותה,
שצריכה להביא להוספה
בעניני תורה ויהדות גם
אצל המשפיעים:
המכתב הכללי בנוגע לבתי חב"ד.
חלוקת משקה .אחרון הלוקחים הי' ר' גולדמן
מהגמ"ח ,הוא לקח בקבוק עבור המסיבה לטובת
הגמ"ח ,כ"ק אד"ש הורה לו לחבוש שטריימל
ולומר דבר תורה (כבכל שנה) .הנ"ל סיפר סיפור
מרגישים
שהם
כשם
שידיעותיהם כו' בהוה
אינם בשלימות ,וצריכים
עוד
ולהוסיף
להתחזק
יותר ,ובשביל זה נתאספו
כו' -צריכה להיות תנועה
זו גם אצל המשפיעים,
שגם הם ירגישו את הצורך
להוסיף ולהתעלות "מחיל
אל חיל" בכל עניני תורה
ויהדות ,שכן ,ככל שתגדל
מעלתם ושלימותם כו',
יכולים וצריכים להוסיף
עוד יותר ,עד להוספה
שבאין-ערוך.
על רבי נחום מטשרנוביל שהגיע פעם לעיר ואמר
לחסיד שלו שלא יתראה אצלו עד שיביא לו 2000
רובל ,וזה היה סכום עצום בשבילו ,וכך החסיד
הסתובב בצער כמה שבועות ולא ידע מהיכן ישיג
את הכסף .יום אחד הגיע לעיר גדוד צבא ושכחו
אצלו קופה מלאה בכסף ,והביא את הכסף לרבי
נחום ,אמר לו רבי נחום ראיתי שנגזרה עליך
עשירות ,אבל היית צריך לבקש זאת ,ופעלתי
שתבקש זאת באמת .בגומרו לספר את הסיפור
וקופת צדקה .הנ"ל ענה לא ,כ"ק אד"ש נתן לו דולר נוסף ואמר
לבנו שהדולר הזה יהי' השטר הראשון שיתן בקופה.
לפני תפלת מנחה נכנסו 4חתנים לקבל את הסידור (כנהוג) ,כ"ק
אד"ש יצא עם הסידור ושאל מי מתחתן קודם ונתן לו את הסידור
ובירכם בברכה הרגילה.
בשעות הצהרים התפרסם ב 770שיצאה הוראה מכ"ק אד"ש
להביא מחר את כל הילדים ל 770ביחד עם קופות צדקה בידיהם.
כשעבר ר' משה
וובר שאלו אד"ש
האם לזוגתו
(שנמצאת בבית
רפואה) יש קופת
צדקה פרטית.
ענה :שבירושלים
היה לה ,וכאן לא.
וכ"ק אד"ש אמר:
"איך רעדט זיך
אויס די הארץ
אויף דעם"
התכונן הר' גולדמן ללכת למקומו ,כ"ק אד"ש הזכירו לקחת את
הבקבוק שהיה מונח על השולחן .והחל כ"ק אד"ש לספר את
ובפרט כשנמצאים בסוף
זמן הגלות ,ומתכוננים
לגאולה האמיתית והשלימה
ע"י משיח צדקנו תיכף
ומיד ,שאז יקויים היעוד
"לבוא בנקרת הצורים
ובסעיפי הסלעים מפני
פחד ה' והדר גאונו וגו'"
(כמובא בתניא ,ביחד עם
עוד כו"כ פסוקים ע"ד
אופן הגילוי דלעתיד לבוא)
– צ"ל רגש מעין זה גם
בסוף זמן הגלות ,שעי"ז
יתעוררו (גם המשפיעים)
להוסיף ביתר שאת וביתר
עוז בכל עניני תורה
ויהדות.
שבת") -
בין העוברים א' מחסידי גור שביקש ברכה לאדמו"ר מגור .כ"ק
בשעה 1:30נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות.
טעמו וראו
(בחיוך) .כשעבר הרב גאלדמן ,אמר לו כ"ק אד"ש שיכניס לו
הסיפור ולתקנו ובגומרו לספר אמר (לכיוונו של גולדמן) שבאם יש
לו טענות ונפגע מכך אזי מבקש מחילה וסליחה וכפרה ואמרו כל
העם אמן (כל הקהל ענו אמן) .התחיל לנגן והריקותי לכם.
שיחה – ביאור ברש"י וזהר.
אח"ז דיבר שוב אודות פרסום מכתב הכללי גם של הילדים וכו'
והזכיר ע"ד הכנות למבצע פורים.
הורה לנגן ביחד שיבנה .אחר ברכה אחרונה נתן לר' ב .יוניק יין
מכוסו (כנראה עבור הרש"ג).
ההתוועדות הסתיימה בשעה – 6:30בצאת השבת .התפללו מנחה
ואח"ז מעריב וכ"ק אד"ש עלה לחדרו דרך המדריגות.
לפני שנכנס לחדרו עמד הרב נחום שי' קורנווייסר (ראש ישיבת
חידושי הרי"ם בת"א) ואמר לכ"ק אד"ש שהוא נוסע לאה"ק,
כ"ק אד"ש אמר לו שיהי' בשעטומ"צ ושתהי' עלי' גם ברוחניות,
והוסיף הרי בקדושה אין סוף וכמה שנמצאים במצב טוב ונעלה
מפי השמועה – שבעת שהורה להדפיס את
המכתבים הכלליים הורה כ"ק אד"ש גם להדפיס
סידורים חדשים.
יום ב' ,א' אדר – בדר"ח אדר
בבוקר נתלו מודעות בפתח 770על הסדרים
בחלוקת הצדקה ,בתחלה יגשו הילדים הקטנים
ואחריהם ילדות "בית רבקה" ואחרי"ז ילדי "אהלי
תורה" וב 12:30אמהות עם ילדיהם.
אחרי קריה"ת החל לחלק לילדים מטבעות
ניקלע'ס (באותו מקום של חלוקת הדולרים
הקבועה שע"י המעלית) ,נתן את הניקל לידי הילד,
והילד היה צריך לשימו בקופה .זה החל מהשעה
10:25ונמשכה ללא הפסקה עד .1:15
הילדים עלו מהפתח הראשי של 770ועברו דרך ג"ע התחתון .כל
הילדים עברו עם קופות צדקה בידיהם וכ"ק אד"ש נתן מטבע של
5סענט לכ"א בידו ע"מ שישים בקופה .כ"ק אד"ש חייך להרבה
ילדים.
התור נמשך לאורך כל רחוב איסטערן פארקווי (עד ברוקלין) .בין
העוברים היה ילד אחד שהכניס את המטבע לכיס ,כ"ק אד"ש קרא
לו ונתן לו עוד מטבע שיכניס לקופה.
אשה א' שאמרה שיש לבנה היום אויפשערניש ,כ"ק אד"ש
בירכה ,ואחרי"ז אמר לר' מ .הארליג שיגיד לה שבר"ח לא נוהגים
להסתפר.
בשעה 3:35נכנס כ"ק אד"ש למנחה.
בשעה 6:25נכנס כ"ק א"ש לתפילת מעריב כשהגארטל בידיו
ואחרי רגע הסתובב לימינו (לעבר הקהל) ועודד את השירה בידיו
הק'.
כ"ק אדמו"ר בחלוקת המטבעות לילדים
תמיד אפשר להתעלות ,והרי נאמר ילכו מחיל אל חיל .הנ"ל ביקש
ברכה עבור האדמו"ר מגור שליט"א ,וכ"ק אד"ש ענה לו" :יאריך
ימים על ממלכתו"( .כל הנ"ל הי' באידיש).
יום א' ,ל' שבט – אדר"ח אדר
חלוקת הדולרים ארכה כשעה בערך.
כשעבר ר' משה וובר שאלו אד"ש האם לזוגתו (שנמצאת בבית
2
רפואה) יש קופת צדקה פרטית .ענה :שבירושלים היה לה ,וכאן
לא .כ"ק אד"ש" :איך רעדט זיך אויס די הארץ אויף דעם" (הרי
דיברתי עם כל הלב על זה) .וכ"ק אד"ש נתן לו דולר עבור אשתו.
בין העוברים חתן א' שכ"ק אד"ש נתך לו עוד דולר והוסיף שיתן
>>>
אם כך הוא מצב הדברים -מה פעלו ,איפוא,
במשך שלושים ושלש השנים שמדברים אודות ענין זה?!...
ּבית חיינו
מניין נובעת ,איפוא" ,שאננות" כזו אצל בנ"י -הרי האשמה בזה תלוי' ב"ראשיכם"" ,ואשמם בראשיכם"" .שהי' להם למחות ולכוון אותם
לדרך הישרה" (פרש"י דברים א ,יג) ,ובלשון הידוע -הדג מסריח מראשו:
זה כבר משך זמן ארוך ביותר ש"מרעישים" בכל הזדמנות "דאלאי גלות" ,היינו ,שבנ"י אינם יכולים לסבול עוד את מצב הגלות ,וכטענת
הנביא" :עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת"...
ולאחרי כל זה ,כאשר נגש יהודי ל"חסיד חב"ד" ,ושואל אותו :מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות ,ורוצים
טעמו וראו
"משיח נאו"
ש"פ משפטים ה'תשמ"ט
-גם אני (טוען הנ"ל) יהודי חרדי המתפלל ג"פ בכל יום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" ,ומאמין בביאת המשיח ,ואעפ"כ ,לא שמעתי
הצעה-בקשה חדשה
מעולם שישנו ענין להרעיש ולצעוק שלא יכולים לסבול עוד את הגלות ,וא"כ ,מדוע אתם -החב"ד'ניקים -מרעישים וצועקים על ענין זה?
בהמשך לזה -באה
הצעה-בקשה חדשה ,על
מנת לפרסם בכל מקום
ומקום:
מניין המקור בתורה להנהגה כזו? -מתבלבל אותו "חב"ד'ניק" למשמע "שאלה" זו ,ונשאר לעמוד בפה פעור ,ללא מענה בפיו!...
יהודי הנ"ל יודע שאותו "חב"ד'ניק" הי' בכמה התוועדויות [שלשה התוועדויות ,ג"פ שלשה התוועדויות ,ויותר כו'] שבהם מדברים אודות
ענין הנ"ל -שבנ"י צריכים להרעיש ולצעוק שאינם יכולים לסבול עוד את ענין הגלות וכו' ,ולכן ,כאשר מציע את שאלתו בפני ה"חב"ד'ניק",
מכיון שנכנסים לשבוע
(החל
תרומה
דפרשת
מהקריאה במנחת שבת),
תצוה,
פרשת
ולאח"ז
שבפרשיות אלו נתבארו
כל פרטי הציוויים דמעשה
המשכן ,כלי המשכן ,בגדי
כהונה וכו' -כדאי ונכון
ביותר שנוסף על לימוד
חלק מהפרשה בכל יום
(עם פירוש רש"י) בשיעורי
חת"ת ,יוסיפו וילמדו גם
מפירושי חז"ל בתושבע"פ
ופירוש
מאמר
(עכ"פ
אחד על פסוק אחד) ,כפי
שנלקטו כבר בספרים (ואין
צורך לחפש בספרים),
"כשולחן הערוך ומוכן
לאכול לפני האדם".
ואותו "חב"ד'ניק" מתבלבל ואינו יודע מה להשיב -הרי פירוש הדברים שאין לו מה להשיב ,ומדוע -מכיון שגם הוא סבור שזוהי "שאלה
טובה" ,ויתירה מזו -בעצם אין כל שאלה בדבר ,וד"ל ...ובלשון חז"ל" :מדאשתיק – אודויי אודי לי'"!
פגישתו עם יהודי הנ"ל היתה בהשגחה פרטית כדי שיפעל עליו להיות במצב של תקווה וצפי' תמידית לגאולה העתידה ,באופן שלא יוכל
לנוח ולשקוט כו'; ולפועל -הנה לא זו בלבד שאינו פועל עליו מאומה ,הרי אדרבה :יהודי הנ"ל נוכח לדעת שגם הוא (ה"חב"ד'ניק") אינו
יודע מהו המקור בתורה להנהגה זו ,והראי' -שאין לו מה להשיב!
היתכן שלאחרי שדובר פעמים רבות כל כך אודות ענין זה -ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה לשמע "שאלה" כזו?!
אם כך הוא מצב הדברים -מה פעלו ,איפוא ,במשך שלושים ושלש השנים שמדברים אודות ענין זה?!...
אלא מאי -הסיבה לכך היא -השאננות והאדישות האוכלת כל חלקה טובה .
משיחת ש"פ משפטים ה'תשד"מ
ההסתלקות הו"ע של ירידה שיכולה לגרום ח"ו חלישות
בההתקשרות ויש צורך בנתינת עצות לחיזוק ההתקשרות
ומה טוב -לתרגם (עכ"פ
חלק מפירושים אלו) גם
בלשון עם ועם ,כדי שיהי'
"כשולחן הערוך ומוכן
לאכול לפני האדם" -גם
עבור אלו שלעת-עתה
אינם יודעים ללמוד אלא
בלשון עם ועם.
ונשאלת השאלה :למה עשה ה' ככה?
מהי הכוונה בירידה זו?
נתבאר לעיל ש"זרע בהמה" קאי על נשמות דבי"ע (רוב הנשמות בדורותינו) שאין בהם דעת -שזהו"ע של ירידה.
ומהמעלות שבזה( :א)
בנוגע לכללות ההוראה
"לחיות" עם התורה ,לחיות
עם הזמן ,פרשת השבוע –
שעי"ז שמוסיפים גם פירוש
מתושבע"פ ,ה"ז חודר
יותר בשכל האדם ,באופן
"כשולחן
ד"משפטים",
הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם"( ,ב) ועוד ועיקר -
שההוספה בלימוד עניני
המשכן ומקדש ממהרת
ומזרזת עוד יותר את בנין
ביהמ"ק השלישי -לא רק
"אני מעלה עליהם כאילו
הם עוסקין בבנין הבית",
אלא בנין הבית בפועל
ממש.
ולא עוד אלא שגם "זרע אדם" שקאי על נשמות דאצילות שיש בהם דעת הו"ע של ירידה ,כי :גם אצילות הוא עולם ,מלשון העלם ,ולכן,
גם הדעת שיש להם באלקות אינו אלא הכרה ע"פ שכל בלבד ,ולא הכרת העצם (למעלה מהשגה).
[וזהו החילוק שבין "אדם" ל"מאד" ,שאותיותיהם שוות ,אלא שצירופם שונה ,ש"אדם" מורה על השכל והדעת ,ו"מאד" מורה על העדר
המדידה והגבלה דשכל ודעת].
ונשאלת השאלה :מה זאת עשה הוי' לנו -אפילו ביחס לירידה דנשמות דאצילות ,ועאכו"כ ביחס לירידה דנשמות דבי"ע?
ועד"ז בנוגע להירידה שמצד ההסתלקות:
בא' מאגרות הקודש שכתב אדמו"ר האמצעי לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ,מבאר כמה עצות לחיזוק ההתקשרות ,שכן ,ההסתלקות הו"ע
של ירידה שיכולה לגרום ח"ו חלישות בההתקשרות ,ויש צורך בנתינת עצות לחיזוק ההתקשרות.
וגם כאן נשאלת השאלה :למה עשה ה' ככה? מהי הכוונה בירידה זו?
ונקודת הענין בזה -כמבואר בהמשך ההילולא – שכוונת הירידה היא בשביל שעי"ז יפעלו הענין ד"אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין",
שקאי על אור הסוכ"ע שמאיר בכל העולמות בשוה ,ועד להמשכת האור שאינו שייך כלל לעולמות (גם לא באופן דסובב כל עלמין),
כמשנת"ל דיוק הלשון "עיקר שכינה" ,שקאי לא רק על השכינה כמו שהיא לגבי אצילות (מלכות דאצילות כפי שנעשית כתר ועתיק לבריאה,
או אפילו כמו שהיא באצילות) ,וגם לא רק כמו שהיא לגבי אוא"ס ,היינו הקו ,ואפילו לא כמו שהיא לגבי האור שלפני הצמצום ,גילוי האור
לעצמו השייך להעולמות ,אלא "עיקר שכינה" ,העיקר והפנימיות דהשכינה ,שזהו גילוי העצמות -שנעשה בתחתונים דוקא.
משיחת ש"פ משפטים ה'תיש"א
>>>
היום י"ל (מוגה ע"י כ"ק אד"ש) ההוראות מהתוועדות ש"פ
משפטים ע"ד השתדלות שכל ילדי ישראל שי' יעשו בית תורה,
תפילה וגמ"ח (בלה"ק).
יום ג' ,ב' אדר
בשעה 3:25נסע כ"ק אד"ש לאוהל וחזר בשעה .7:00
יום ד' ,ג' אדר
בבוקר ,בחלקו צדקה לילדים איחל מז"ט לר' לייבל זאיאנץ מברזיל
(מחתן את בנו בשבוע הבא).
בחלוקת הצדקה לפני תפילת מנחה שאל כל ילד האם יש לו קופת
צדקה וא' שענה שלא ,הורה לו כ"ק אד"ש שיביא מחר.
3
ּבית חיינו
צריכה להיות שמירת הזמן ,כל רגע צריך להיות מנוצל בלימוד התורה,
כי כל רגע שאינו מנצל ללימוד התורה ,אינו קיים במציאות כלל
בעלי עסק -עיקר עבודתם הוא בקיום המצוות ,ומכיון שהיחוד בקיום המצוות אינו "יחוד גמור" ,אלא בבחי' מרכבה בלבד ,הרי ישנה
המצוה בפני עצמה ומקיים המצוה בפני עצמו ,ולכן שייך שיהי' גם מציאות הזמן בפני עצמו ,מלבד העבודה שצריכה להיות באותו זמן;
אלא ,שאם לא עבד עבודתו באותו זמן ,לא נוצל הזמן כדבעי.
משא"כ יושבי אוהל -עבודתם היא בלימוד התורה ,שהוא באופן של "יחוד גמור ברצון העליון ולא מרכבה לבד" ,דהיינו שהזמן והתורה
טעמו וראו
ש"פ משפטים ה'תשמ"ט
הם דבר אחד ,ולכן ,אם ישנו משך זמן שבו אינו לומד -הרי זמן זה אינו במציאות כלל.
ואם הדברים אמורים ביושבי אוהל בכלל ,דהיינו גם אלו שהי' להם בעבר שייכות לעניני העולם (ובמילא גם עתה רישומו ניכר) ,אלא שעתה
נדבה לבם לעסוק בלימוד התורה ,ואעפ"כ אומרים להם שמכיון שעתה אין עסקם במשא ומתן [כולל גם "משא ומתן" המבואר בדא"ח
החיות עם התורה
צ"ל מתוך שמחה דוקא
דרושי פרשת וישב ,דהיינו שלוקחים כסף וזהב ועושים מהם אהבה ויראה] ,הרי כל מציאות הזמן שלהם אינה אלא תורה -הרי מכ"ש בנוגע
לאלו שמעולם לא היתה להם שייכות לעניני העולם ,דהיינו תלמידי הישיבה ,שאצלם בודאי כן הוא.
ועפ"ז תומתק גם שייכותה
של ההוראה "לחיות" עם
משפטים)
(בפ'
התורה
להזמן (בשנה זו) שבו
קורין פרשה זו בתורה -
שבת מברכים חודש אדר
שתוכנו וענינו "החודש
אשר נהפך גו' לשמחה",
(קטן),
פורים
שמחת
שמחה שלמעלה ממדידה
והגבלה (למעלה משמחת
כל המועדים) ,שחודרת
בענינים גשמיים; ועד"ז
"טוב לב משתה תמיד"
"אורח
וחותם
שבסיום
חיים" -שענין זה נתבאר
מגילה
הלכות
בסיום
(ופורים) ,ובפרטיות יותר,
בדיני פורים קטן ,י"ד וט"ו
אדר ראשון (ששייך ביותר
בשנה זו ,שנת העיבור) -
ששייכותה של הוראה זו
לזמן של שמחה מדגישה
עוד יותר שהחיות עם
התורה צ"ל מתוך שמחה
דוקא ,עד לשמחה בענינים
גשמיים כפשוטם ,כשם
שהחיות עם התורה חודרת
גם בחיים גשמיים כפשוטם
ממש.
ובפרטיות יותר :אם כן הוא בנוגע לתלמידי ישיבה סתם ,אפילו תלמידי הישיבות שבהם לומדים רק גליא דתורה ,שענינה בירורים ,והיא
קשורה עם עניני העולם ,וגם היחוד שבה אינו בגלוי כל-כך ,ואעפ"כ אומרים שכל מציאות הזמן שלהם היא תורה -הרי מכ"ש בנוגע
לתלמידי הישיבות שבהם לומדים גם חסידות (וגם בשעה שלומד נגלה דתורה ,צ"ל ניכר עליו שזהו בחור השייך ללימוד החסידות),
שבפנימיות התורה היחוד הוא בגלוי ,הרי ודאי שכן הוא ,שכל מציאות הזמן שלהם אינה אלא תורה.
ובנוגע לפועל:
צריכה להיות שמירת הזמן ,כל רגע צריך להיות מנוצל בלימוד התורה ,כי כל רגע שאינו מנצל ללימוד התורה ,אינו קיים במציאות כלל.
בנוגע לשמירת סדרי הישיבה -הרי זה דבר הפשוט ,והמדובר הוא גם בנוגע לזמנים שהם ,לכאורה ,אינם תחת בעלות הישיבה ,הנה גם
זמנים אלו יש לנצל ללימוד התורה.
ומה שזמנים אלו נמסרו לרשותו ,ויש לו בעלות עליהם – הרי בעלות זו מתבטאת בכך שבזמנים הפנויים מסדרי הישיבה יכול הוא לבחור
בעצמו ללמוד מה שלבו חפץ :חלק זה בתורה או חלק זה בתורה ,אבל בנוגע לעצם ענין הלימוד ,הרי גם אז עליו ללמוד.
ואפילו באותם זמנים שצריך לאכול ,לישון ,לטייל וכדומה – הרי גם כשעוסק בדברים המוכרחים ,צריך להיות ניכר עליו עול התורה,
ובאופן שאינו שייך לענינים אחרים.
וכמדובר לעיל בהמאמר ,שבשעה שעבד משועבד לאדון אחד ,לא שייך שיעבוד אדון אחר ,וכן הוא בנוגע לתלמידי הישיבה ,שצריכים
להיות משועבדים לגמרי לתורה ,ובמילא לא שייך כלל שיתעסקו בענינים אחרים ,וכאשר עוסקים בדברים המוכרחים ,הרי זה צריך להיות
באופן המבואר בחסידות ,שעבד ,גם בשעה שישן ,ניכר עליו שהוא עבד ,ואימת רבו עליו.
וכאשר ההנהגה היא באופן זה -אזי נרגש אצלו שכל המציאות דיום ולילה היא מקרא ומשנה ,דהיינו שכל מציאות הזמן שלמטה היא
מציאות הרוחנית שלמעלה.
אלא ,שעתה הרי זה רק בהשגת השכל ובהרגש הלב ,אבל עי"ז זוכים שלעתיד לבוא יראו זאת גם בעיני בשר" ,ונגלה כבוד הוי' וראו כל
בשר יחדיו" -דהיינו שיראו גם בעיני בשר " -כי פי הוי' דיבר".
משיחת ש"פ משפטים ה'תשי"ז
מגיד דבריו ליעקב
במשך שנים רבות ,היה נוהג הרב יוסף וואלדמאן ע"ה ,תושב שכונת קראון
הייטס ,לשאול את כ"ק אדמו"ר בקביעות ,מידי יום שישי ,על איזה פירש"י
יתעכב כ"ק אדמו"ר בהתוועדות השבת.
לזכות
החתן הת' שניאור זלמן הלוי
שיחי' ברוד
והכלה דבורה לאה שתחי'
קנטור
לרגל בואם בקשרי השידוכין
בשעטו"מ
נדפס ע"י ולזכות הוריהם
הרה"ת ישראל הלוי ורעייתו
שיחיו ברוד
הרה"ת יוסף חיים וזוגתו
שיחיו קנטור
שליח כ"ק אדמו"ר והרב
הראשי למדינת תאילנד
לפנינו פתק ובו מענה כ"ק אדמו"ר מערש"ק משפטים בסוף שנות הכ"ף
(תשכ"ז או תשכ"ט) ,על איזה פירש"י יתעכב כ"ק אדמו"ר בהתוועדות השבת.
רש"י הא' דפסוק (כב ,כד) וראה פרש"י בפרשתינו (כא ,ל) בפ' שלפני' (כ ,כב) ויקרא (ב ,יד) מסעי (לו ,ד)
הביאור נדפס בלקו"ש חלק י"א ,שיחת משפטים ב'.
*
לפנינו פתק נוסף ,מערש"ק פ' משפטים ה'תשמ"ה ,ובו
מענה על איזה פירש"י יתעכב כ"ק אדמו"ר בהתוועדות
השבת.
פענוח הכתי"ק:
בל"נ כג ,לא :עד הנהר פרת היפך פירש"י בשלח טו טו
דאדום ומואב לא עליהם הולכים
4
וידוע מפרש"י לך דהנ"ל בכלל וכאן הוא בכלל ונחלת
הארץ כפשוטו* היינו שבע שכבשו (פירש"י) פ' תבוא – ולא תירצו רש"י* .משא"כ זח"א ,קע ,א
הביאור נדפס בספר תו"מ התוועדויות ה'תשמ"ה חלק שני ,עמ' 1258ואילך.
נא לשמור על קדושת הגיליון
© Copyright 2024