חוברת הבחירה - התיכון שליד האוניברסיטה

‫בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה‬
‫מערך מקצועות הלימוד‬
‫בחטיבה העליונה‪:‬‬
‫חובה‪ ,‬בחירה ואתגר‬
‫תשע"ח – תש"פ‬
‫(מחזור פ"ב)‬
‫תוכן עניינים‬
‫חובות הלמידה וההיבחנות לזכאות לתעודת בגרות ‪3.......................................... ................................‬‬
‫מקצועות החובה שההערכה עליהם בית ספרית בלבד ‪4 ........................ ................................ ................................‬‬
‫התכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית‪-‬קהילתית ‪4 .................................. ................................‬‬
‫התכנית החברתית‪-‬חינוכית‪ :‬כישורי חיים ‪5 ....................................... ................................ ................................‬‬
‫מקצועות החובה ‪6...................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫תכניות הלימודים במקצועות החובה ‪7 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫לשון והבעה ‪7 ............. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫אזרחות ‪7 .................. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫ספרות ‪8 .................... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫היסטוריה ‪9 ............... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫תנ"ך ‪11 ..................... ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫חינוך גופני ‪12 ............ ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫אשכול מדעי הטבע הבסיסיים ‪12 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫השכלה כללית ‪13 ........................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מתמטיקה ‪18 ............. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מתמטיקה ‪ 3 -‬יח"ל ‪18 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מתמטיקה ‪ 4 -‬יח"ל ‪18 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מתמטיקה ‪ 5 -‬יח"ל ‪19 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מתמטיקה אתגר ‪19 .................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫אנגלית ‪20 .................. ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫מקצועות הבחירה ‪21 .................................................. ................................ ................................‬‬
‫תכניות הלימוד במדעי הרוח והחברה ‪25 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫פילוסופיה ‪ 5‬יח"ל ‪25 ................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ספרות ‪ 5 -‬יח"ל (‪ 3‬יחידות הבחירה) ‪26 ......................................... ................................ ................................‬‬
‫מחשבת ישראל ‪ 5 -‬יח"ל ‪27 ......................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫היסטוריה ‪ 5 -‬יח"ל (‪ 3‬יחידות הבחירה) ‪27 .................................... ................................ ................................‬‬
‫תנ"ך ‪ 5 -‬יח"ל (‪ 3‬יחידות הבחירה) ‪29 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫גיאוגרפיה – ‪ 5‬יח"ל ‪29 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫תכניות הלימוד במדעי הטבע ‪31 ....................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ביולוגיה ‪ 5 -‬יח"ל ‪31 ................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫פיסיקה ‪ 5 -‬יח"ל ‪33 .................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫כימיה ‪ 5 -‬יח"ל ‪34 ...................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫תכניות הלימוד במדעים מדויקים ‪36 ................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מדעי המחשב ‪ 5 -‬יח"ל ‪36 ............................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫רובוטיקה (בקרת מכונות) ‪ 5 -‬יח"ל ‪38 ........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫עתודה ומנהיגות מדעית טכנולוגית ‪38 ........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫תכניות הלימוד בשפות ‪40 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫ערבית ‪ 5 -‬יח"ל ‪40 ...................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫צרפתית ‪ 5 -‬יח"ל ‪40 .................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫תכניות הלימוד באמנויות ‪42 ............................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫תיאטרון ‪ 5‬יח"ל ‪42 .................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫אמנות ‪ 5‬יח"ל ‪43 ....................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫עבודת גמר ‪ 5 -‬יח"ל או ‪ 450‬שעות ‪44 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫לימודים על – אזוריים ‪46 ............................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫אקדמיה בתיכון ‪46 ..................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫לימודים במסגרת האוניברסיטה ‪47 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫לימודי העשרה ללא קרדיטציה ‪48 .................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫דיפלומטיה בזירה הבינלאומית ‪48 ................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫בניית הרובוט‪ -‬פרוייקט ‪48 ............... ................................ ................................ ................................ FIRST‬‬
‫תכנון בית ספרי‪ -‬תב"ס ‪49 ........................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪2‬‬
‫מערך הלימודים נבנה על‪-‬פי דרישות משרד החינוך והאוניברסיטאות וכן על‪-‬פי‬
‫מדיניות בית הספר‪ ,‬השואפת להעניק השכלה רחבה ומעמיקה במגוון תחומי למידה‪.‬‬
‫היקפי הלימוד נמדדים ביחידות לימוד (יח"ל)‪ .‬יחידת לימוד כוללת כ ‪ 3 -‬שעות לימוד‬
‫שבועיות (ש"ש) במשך שנת לימודים אחת‪.‬‬
‫חובות הלמידה וההיבחנות לזכאות לתעודת בגרות‬
‫יש לצבור ‪ 21‬יחידות לימוד לפחות בצירוף של מקצועות חובה ובחירה‪ .‬מקצועות‬
‫החובה כוללים עשר יח"ל של מקצועות ליבה‪ ,‬ועוד ‪ 3-5‬יח"ל במתימטיקה ו‪ 5-3 -‬יח"ל‬
‫באנגלית (חשוב לדעת כי חלק מן המוסדות להשכלה גבוהה בארץ מקבלים ללימודים‬
‫רק נבחנים שתעודתם כוללת אנגלית בהיקף של ‪ 4‬יח"ל לפחות)‬
‫מקצועות החובה‪:‬‬
‫תנ"ך ‪ 2‬יח"ל‬
‫היסטוריה ‪ 2‬יח"ל‬
‫אזרחות ‪ 2‬יח"ל‬
‫ספרות ‪ 2‬יח"ל‬
‫לשון והבעה ‪ 2‬יח"ל‬
‫מקצועות הבחירה‪:‬‬
‫מקצוע אחד לפחות בן ‪ 5‬יח"ל‬
‫מקצוע הבחירה יכול להיות מורכב משתי יחידות חובה ושלוש יחידות בחירה‪ ,‬או‬
‫להכיל חמש יחידות בחירה הנלמדות כמיקשה אחת‪.‬‬
‫בכל מקצוע שמתקיימת בו הערכה חיצונית – למעט אנגלית ומתמטיקה – תתקיים‬
‫בחינה חיצונית אחת‪ .‬ציון הבחינה ישוקלל עם הציון הבית ספרי על ידי משרד החינוך‪,‬‬
‫ויופיע בתעודת הבגרות‪.‬‬
‫במתמטיקה מתקיימות שתי בחינות חיצוניות בכל רמות הלמידה (‪ 4 ,3‬ו‪ 5-‬יח"ל)‪.‬‬
‫לתלמידי מתימטיקה בהיקף ‪ 3‬יח"ל ניתנת גם הערכה בית ספרית‪ ,‬המשתקללת עם‬
‫ציון הבחינה‪.‬‬
‫באנגלית מתקיימות שתי בחינות חיצוניות ברמת ‪ 4‬ו‪ 5-‬יח"ל‪ ,‬וכן בחינה חיצונית בעל‬
‫פה‪.‬‬
‫הבחינות תתקיימנה ב ‪ 3‬מועדים‪ :‬מועד הקיץ בסוף כיתה ה'‪ ,‬מועד החורף במחצית‬
‫כיתה ו' ומועד הקיץ בסוף כיתה ו'‪.‬‬
‫תלמידים המוכרים ע"י האגף למחוננים ומצטיינים זכאים להיבחן בכמה מקצועות‬
‫כבר בכיתה ד'‪ .‬בבית ספרנו אפשרות זו מתממשת כעת במסגרת לימודי מתמטיקה‬
‫בקבוצת האתגר‪.‬‬
‫תעודת הבגרות מוענקת במדינת ישראל לכל בוגר חטיבה עליונה או נבחן חיצוני שעמד‬
‫בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות‪ ,‬כפי שהוגדרו על ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הנושאים הנלמדים במקצועות חובה ובחירה הכוללים בחינות חיצוניות יתחלקו כך‪:‬‬
‫‪ .1‬נושאי חובה‪ ,‬בהיקף של כ‪ 70%-‬מחומר הלימוד‪ ,‬שיוערכו בבחינת בגרות‬
‫חיצונית‬
‫‪ .2‬נושאי בחירה‪ ,‬בהיקף של כ‪ 30% -‬מחומר הלימוד‪ ,‬שיוערכו על ידי מורי בית‬
‫הספר‬
‫מקצועות החובה שההערכה עליהם בית ספרית בלבד‬
‫א‪ .‬יש ללמוד מקצוע אחד מתוך אשכול מדעי הטבע הבסיסיים בהיקף של ‪ 3‬שעות‬
‫שבועיות במשך שנה אחת‪ .‬המקצועות באשכול הם‪ :‬מבוא לביולוגיה‪ ,‬מבוא לפיזיקה‬
‫ומבוא לכימיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם יבחר התלמיד להרחיב בשניים מתוך ארבעת המקצועות‪ :‬פיזיקה‪ ,‬כימיה‪,‬‬
‫ביולוגיה ומדעי המחשב‪ ,‬הוא יהיה פטור מלימוד המקצועות שבסעיף א'‪ .‬תלמידי‬
‫תכנית הנשיא ותלמידי תכנית אלפא הכותבים עבודת מחקר בביולוגיה יהיו פטורים‬
‫אף הם מלימוד מקצועות אלה‪.‬‬
‫תלמידי ביולוגיה ‪ 5‬יח"ל חייבים בלימוד מבוא לכימיה‪ ,‬אלא אם הם לומדים גם‬
‫כימיה ‪ 5‬יח"ל‪ .‬למען הסר ספק‪ -‬תלמידי ביולוגיה הלומדים גם מדעי המחשב או‬
‫פיזיקה ילמדו את המבוא לכימיה‪ ,‬למרות שהם לומדים שני מקצועות מדעיים בהיקף‬
‫של ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש ללמוד בהיקף של ‪ 60‬שעות שנתיות קורסים בהשכלה כללית‪ ,‬מתוך אשכול‬
‫מדעי החברה והרוח‪ .‬לקראת שנה"ל תשע"ח יבחרו התלמידים קורס אחד‪ ,‬מתוך‬
‫המבחר המפורט להלן‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש ללמוד חינוך גופני בהיקף של ‪ 60‬שעות לימוד מדי שנה במשך ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬יש להשתתף באופן פעיל בתכנית הלימודים התלת‪-‬שנתית להתפתחות אישית‬
‫ולמעורבות חברתית קהילתית ולעמוד בדרישות המצוינות בה‪.‬‬
‫הציונים הבית ספריים של המקצועות שפורטו בסעיפים א'‪-‬ה'‪ -‬ייכללו בתעודת‬
‫הבגרות‪ ,‬והם תנאי לזכאות‪.‬‬
‫התכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית‪-‬קהילתית‬
‫תכנית זו מופעלת במהלך שלוש שנים ועמידה בה היא תנאי לזכאות לתעודת בגרות‪.‬‬
‫התכנית משלבת התנסות בתרומה לקהילה באופן אישי וקבוצתי עם כתיבת סיכום‬
‫המתאר את התהליך שעבר התלמיד מראשית ההתנסות ועד סופה‪.‬‬
‫נושאים‬
‫כיתה ד'‪:‬‬
‫אני‬
‫והקהילה‬
‫דגשים‬
‫להיות אזרח המודע לעצמו‪ ,‬מפעיל‬
‫שיקולי דעת ערכיים בבחירותיו‪ ,‬פעיל‬
‫ומעורב בקהילה‬
‫דרישות התכנית‬
‫‪ 60‬שעות התנסות מעשית פרטנית‬
‫בתרומה לקהילה‪ ,‬ו‪ 30-‬שעות‬
‫התנסות מעשית‬
‫קבוצתית (פרויקט) עד תום‬
‫‪4‬‬
‫כיתה ה'‪:‬‬
‫אני‬
‫והחברה‬
‫הישראלית‬
‫כיתה ו'‪:‬‬
‫אני ומדינת‬
‫ישראל‬
‫להיות אדם המודע לזהותו האישית‪,‬‬
‫מנהל ומכוון את עצמו‪ ,‬מפתח‬
‫שייכות קהילתית על ידי‬
‫מעורבות והשפעה בקהילה‬
‫ובחברה הישראלית‬
‫להיות בוגר המכיר ומכבד את תרבות‬
‫עמו ואת תרבות זולתו‪ ,‬הנכון לשרת‬
‫שירות משמעותי צבאי‪ ,‬לאומי‬
‫ואזרחי‪ ,‬לנהל חיי אזרחות פעילה‬
‫ויצרנית‪ ,‬לזהות צרכים בחברה וליזום‬
‫מענים‪.‬‬
‫חופשת הקיץ‬
‫השלמת משימות כיתה י'‪,‬‬
‫‪ 30‬שעות התנסות מעשית פרטנית‬
‫ו‪ 30-‬שעות התנסות מעשית‬
‫קבוצתית עד תום‬
‫חופשת הקיץ‬
‫השלמת משימות השנים הקודמות‬
‫ו‪ 30-‬שעות התנסות קבוצתית‪.‬‬
‫(התנסות פרטנית היא רשות בלבד)‬
‫לתלמידים הפעילים בתנועות נוער ובארגוני התנדבות (לדוגמא‪ -‬מגן דוד אדום)‬
‫תיחשב הפעילות בהם כהתנסות בתרומה לקהילה‪.‬‬
‫קיימת אפשרות לשלב את המעורבות החברתית‪-‬קהילתית בפעילויות ההעשרה‬
‫שאין בהן קרדיטציה אקדמית‪:‬דיפלומטיה בזירה הבינלאומית‪ ,‬בניית הרובוט‬
‫והתכנון הבית ספרי‬
‫תעודת הצטיינות בתחום החברתי תוענק לתלמידים שיעמדו בתנאים הבאים‪:‬‬
‫יתנסו בתרומה אישית לקהילה בהיקף של ‪ 30‬שעות מעבר לשעות החובה בכתה ה'‬
‫ו‪ 60-‬שעות של התנסות אישית בכתה ו'‪ ,‬וכן יכתבו סיכום מורחב של פעילותם‪.‬‬
‫התכנית החברתית‪-‬חינוכית‪ :‬כישורי חיים‬
‫במהלך שעות החינוך נדונים בשכבות ד'‪ ,‬ה' ו‪-‬ו' מספר נושאים‪ ,‬בהנחיית המחנך‬
‫ובשיתוף גורמים חיצוניים כמו רופאים‪ ,‬מומחים מארגונים שונים ומרצים‪.‬‬
‫‪ .1‬זוגיות ומיניות‪ :‬תהליכי יצירת זוגיות וחברות‪ ,‬זהות מינית‪ ,‬שימוש באמצעי‬
‫מניעה‪ ,‬פגיעות מיניות‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרט והקבוצה‪ :‬זהות אישית‪ ,‬אחריות חברתית‪ ,‬שימוש נכון בטלפון חכם‬
‫וברשתות חברתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬טיפוח החירות מהתמכרויות‪ :‬שימוש בסמים וצריכת אלכוהול‪ .‬דיון‬
‫בהשפעותיהם ובנזקיהם‪.‬‬
‫‪ .4‬נהיגה זהירה‬
‫‪ .5‬הכנה לשירות בצה"ל‬
‫‪5‬‬
‫מקצועות החובה‬
‫מערך הלימודים במקצועות החובה‪ :‬מספר שעות שבועיות בכל שכבה‬
‫המקצוע‬
‫תנ"ך‬
‫קורס מתוך אשכול מדעי החברה‬
‫והרוח (השכלה כללית)‬
‫לשון והבעה‬
‫ספרות‬
‫היסטוריה‬
‫אזרחות‬
‫אנגלית‬
‫אנגלית‬
‫אנגלית‬
‫אנגלית אתגר‬
‫מתמטיקה‬
‫מתמטיקה‬
‫מתמטיקה‬
‫מתמטיקה‬
‫מתמטיקה אתגר‬
‫קורס מתוך אשכול מדעי טבע‬
‫הבסיסים‬
‫חינוך גופני‬
‫של"ח‬
‫חינוך‬
‫סך הכול‬
‫שכבה ד'‬
‫שכבה ה'‬
‫‪3‬‬
‫‪--‬‬
‫שכבה ו'‬
‫‪4‬‬
‫‪--‬‬
‫יח"ל‬
‫‪2‬‬
‫הערכה פנימית‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪--‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪+5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 3‬במסלול‬
‫המהיר‬
‫‪ 3‬במסלול‬
‫הרגיל‬
‫‪4‬‬
‫‪+5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5+1‬‬
‫‪5+1‬‬
‫‪5+1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪27-31‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬‫‪2‬‬
‫‪28-31‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬‫‪2‬‬
‫‪19-25‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 4‬במחצית א‬
‫בלבד‬
‫הערכה פנימית‬
‫הערכה פנימית‬
‫הערכה פנימית‬
‫‪17-20‬‬
‫‪6‬‬
‫תכניות הלימודים במקצועות החובה‬
‫לשון והבעה‬
‫כיתות ד'‬
‫לשון‪:‬‬
‫הפועל‪ ,‬השם‪ ,‬תחביר‪ ,‬שם המספר‪ ,‬ונטיית מילות יחס‪.‬‬
‫הבעה והבנה‪:‬‬
‫ניתוח טקסטים עיוניים‪ ,‬כתיבת חיבור טיעון‬
‫נושאים אלה מהווים ‪ 30%‬מחומר הלימוד בשתי יחידות החובה‪.‬‬
‫הציון יינתן על סמך מבחנים‪ ,‬תרגילים ודרכי הערכה נוספות‪.‬‬
‫כיתות ה'‬
‫לשון‪:‬‬
‫תחביר מורחב‪ ,‬שם המספר ומילות יחס‪.‬‬
‫הבעה והבנה‪:‬‬
‫ניתוח טקסטים עיוניים‪ ,‬סיכום ממזג (סקירה ממזגת)‪.‬‬
‫נושאים אלה מהווים ‪ 70%‬מחומר הלימוד בשתי יחידות החובה‪.‬‬
‫התלמידים ייבחנו על החומר בבחינת בגרות חיצונית‪.‬‬
‫אזרחות‬
‫תכנית הלימודים באזרחות בחטיבה העליונה בבית הספר הינה תכנית בית ספרית‪,‬‬
‫השייכת על ידי משרד החינוך לתכניות "חלוצים בהערכה"‪.‬‬
‫התכנית נלמדת במהלך שלוש שנות החטיבה העליונה‪.‬‬
‫הוראת המקצוע נעשית באמצעות למידה פעילה‪ ,‬מוכוונת הבנה ומעורבות רגשית‪-‬‬
‫ערכית‪ ,‬הנובעת מאופיו הייחודי של מקצוע האזרחות‪ ,‬כמקצוע הקושר מציאות‬
‫אקטואלית משתנה עם עקרונות ודילמות המלווים את האנושות משחר קיומה‪ .‬לימוד‬
‫המושג האזרחי נעשה בדרך אינדוקטיבית של גילוי עצמי ‪ -‬חשיפת העקרונות מתוך‬
‫לימוד המציאות האקטואלית‪ ,‬ולאור שאלות רלוונטיות הקשורות בעולמו הערכי‪,‬‬
‫הזהותי והרגשי של התלמיד‪ .‬התלמיד מעורב הן ביצירת ידע‪ ,‬והן בהעברתו לאחרים‪.‬‬
‫בצד אלו ניתן דגש על מיומנויות חקר שונות‪ ,‬ובכללן יכולות עיון וניתוח טקסטים‬
‫ושאילת שאלות‪ ,‬וכן על כישורי למידה מגוונים‪ ,‬כעבודה בקבוצות‪ ,‬ושימוש ברפלקציה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫נושאי הלימוד‪ :‬יש להדגיש כי על אף אופן וסדר הוראה שונה‪ ,‬תואמים תכני הלימוד‬
‫את תכני הלימוד של תכנית הלימודים הממשלתית‪.‬‬
‫‪ ‬יחידה ‪ :1‬האם מדינת ישראל דואגת לאזרחיה? המחויבות ההדדית בין‬
‫האזרח למדינה‪ ,‬גבולות מחויבות זו‪ ,‬חיוניות המעורבות האזרחית וחשיבות‬
‫הביקורת האזרחית בכדי להבטיח את דאגת המדינה לאזרחיה‪ .‬חשיבותה‬
‫ותפקידה של המדינה כמסגרת חברתית‪ ,‬חשיבות הרעיון הדמוקרטי כמסגרת‬
‫פוליטית שבמרכזה האדם וטובתו‪ ,‬והגישות השונות ביחס לתפקיד המדינה‬
‫הדמוקרטית בתחומי החברה והכלכלה‪.‬‬
‫‪ ‬יחידה ‪ :2‬האם אתה יותר ישראלי או יותר יהודי‪/‬ערבי‪/‬פלסטיני? הזהויות‬
‫השונות של אזרחי מדינת ישראל והשלכותיהן על יחס הקבוצות השונות‬
‫למדינה ועל גיוונה ושיסועה‪-‬ליכודה של החברה האזרחית הישראלית‪ .‬דגש‬
‫מיוחד יינתן להקשר הישראלי‪-‬פלסטיני ולהשפעתו על החברה הישראלית‪.‬‬
‫‪ ‬יחידה ‪ :3‬כיצד מתנהלת הדמוקרטיה הישראלית בשעת משבר ובשעת‬
‫שגרה? שעת משבר כשעת מבחן לחברה דמוקרטית‪ ,‬הקשיים שמזמן מצב‬
‫משברי לחברה ולמשטר דמוקרטיים‪ ,‬אופן התנהלות המשטר הדמוקרטי‬
‫באמצעות מנגנונים המבטיחים את הגבלת כוחו של השלטון והתנהלות החברה‬
‫בהיבטי חוסן חברתי‪ ,‬הסכמיות וסולידריות‪ .‬זאת בצד הבטחת חירויות היחיד‪,‬‬
‫בדגש על חופש הביטוי‪.‬‬
‫‪ ‬יחידה ‪ :4‬האם התקשורת במדינת ישראל ממלאת את תפקידה? תפקידיה‬
‫ומאפייניה של התקשורת בעולם המודרני בכלל ותפקידה הקריטי בהתנהלות‬
‫חברה ומדינה דמוקרטית בפרט‪ ,‬בדגש על הגבלת השלטון‪ .‬חשיבות ריבוי‬
‫הדעות בתקשורת‪ ,‬עצמאותה והדרכים לצרוך תקשורת באופן ביקורתי‪.‬‬
‫‪ ‬יחידה ‪ :5‬האם מדינת ישראל היא יותר יהודית או יותר דמוקרטית? אופייה‬
‫המורכב של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬תפיסות שונות באשר‬
‫ליחס האפשרי בין תפיסות העולם היהודית והדמוקרטית וביטוין בגישות‬
‫למדינת ישראל‪ ,‬ובמאפייניה‪ .‬יחס המדינה למיעוטים לאומיים‪ ,‬מדיניות‬
‫ההגירה שהיא מאמצת‪ ,‬יחס מדינת ישראל לקבוצות מיעוט לאומי בקרבה‬
‫מדיניות ההגירה שלה כלפי בני מיעוטים לאומיים המבקשים להגר אליה‪.‬‬
‫השוואה ליחסן של מדינות אחרות לסוגיות אלו‪ .‬האתגר שמהוות קבוצות‬
‫מיעוט קיצוניות על אופייה ושלומה של מדינת הלאום המודרנית‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‬
‫של התלמידים כוללות בחינות‪ ,‬מטלות חקר‪ ,‬הוראת עמיתים ועמידה במטלת‬
‫מעורבות אזרחית‪.‬‬
‫נבדקת האפשרות לשלב את כיתת התגבור בתכנית "חלוצים בהערכה"‪.‬‬
‫ספרות‬
‫כיתות ד' – הלמידה מתרכזת בעיקר בשירים וסיפורים מתוך תכנית הלימודים‬
‫לבגרות‪ .‬התלמידים לומדים שירים עבריים מן המחצית הראשונה והשנייה של המאה‬
‫‪8‬‬
‫העשרים וכן מבחר סיפורים קצרים עבריים מן המאה העשרים (כולל סיפורי עגנון)‬
‫וסיפורים מתורגמים‪ .‬כמו כן יילמד בשנה זו מחזה קלאסי או מודרני על פי בחירת‬
‫המורה‪.‬‬
‫כיתות ה' – בהמשך לנעשה בכיתות ד' נלמדים טקסטים נוספים להשלמת החומר‬
‫עבור בחינת הבגרות הפנימית המתקיימת בהיקף של יחידה לימוד אחת‪ .‬הבחינה‬
‫מתקיימת בסיום השנה‪ .‬בשנה זו נלמדים שירי ביאליק‪ ,‬שירים מתוך שירת ימי‬
‫הביניים‪ ,‬וכן נלמד רומן מתורגם או עברי על פי בחירת המורה‪ .‬לקראת כתיבת עבודת‬
‫החקר בשנה הבאה מושם דגש ניכר בשנה זו על עבודה צוותית ומטלות חקר‬
‫מצומצמות‪.‬‬
‫כיתות ו' – בשנה זו כותבים התלמידים עבודת חקר בהיקף של יחידת לימוד אחת‪.‬‬
‫עבודת החקר נעשית בזוגות ועל פי הנחייה צמודה של המורה‪ ,‬ובמסגרתה בוחרים‬
‫התלמידים בעצמם את הנושא ואת הטקסטים שאותם יחקרו‪ ,‬על פי נושא כללי‬
‫המוגדר על ידי צוות המורים (בשנים האחרונות הנושאים היו‪ :‬זהות‪ ,‬אהבה‪ ,‬משפחה‬
‫והתבגרות)‪ .‬התלמידים בשנה זו מתנסים בלימוד ובחקר ברמה הגבוהה ביותר‬
‫ולוקחים אחריות אישית על תהליך הלמידה שלהם במסגרת התמקדותם בנושא‬
‫הספרותי אותו בחרו לעבודתם‪ .‬עם הגשת עבודת החקר מסתיימים לימודי שתי‬
‫יחידות החובה‪.‬‬
‫קבוצת התגבור נגשת בסוף כיתה ו' לבחינת הבגרות הרגילה‪.‬‬
‫היסטוריה‬
‫שתי יחידות החובה בהיסטוריה כוללות מבחר נושאים בהיסטוריה אירופית‬
‫והיסטוריה של עם ישראל במאות התשע עשרה והעשרים‪.‬‬
‫תכנית הלימודים בכתה ד' מתמקדת במאה התשע עשרה בהיווצרות המבנה המעמדי‬
‫של חברה מתועשת‪ ,‬בהתפתחות המדעים‪ ,‬בחילון‪ ,‬בדמוקרטיזציה‪ ,‬בעליית הליברליזם‬
‫והסוציאליזם‪ ,‬בהתגבשות לאומית ובאימפריאליזם האירופי‪.‬‬
‫כן עוסקת התכנית בהשלכות תהליכים אלה על קהילות ישראל במערב אירופה‬
‫ומרכזה‪ ,‬במזרח אירופה ובארצות האסלאם‪ :‬באמנסיפציה‪ ,‬בחילון‪ ,‬בהיווצרות‬
‫זרמים דתיים חדשים‪ ,‬בהקמת תנועות פוליטיות ובלאומיות היהודית‪ -‬הציונות‬
‫לגווניה‪.‬‬
‫הנושא החותם את לימודי ההיסטוריה בכתה ד' הוא מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫תכנית הלימודים בכתה ה' מתמקדת בשנים ‪ 1918-1945‬ועוסקת בהיווצרות המשטר‬
‫הטוטליטארי הקומוניסטי בברית המועצות‪ ,‬בהקמת רפובליקת וימאר בגרמניה‬
‫ובתהליכים הכלכליים‪ ,‬הפוליטיים והתרבותיים שעברו עליה עד התמוטטותה‪ ,‬בעליית‬
‫הנאציזם‪ ,‬במשטר הנאצי ובמדיניות הפנים והחוץ שלו עד פרוץ מלחמת העולם‬
‫השניה‪.‬‬
‫כן עוסקת התכנית בתהליכים מרכזיים במלחמת העולם השניה ובשואה‪ :‬בשלבי‬
‫רדיפת יהודי פולין ומערב אירופה‪ ,‬בהשלכות הפלישה לברית המועצות על גורל‬
‫היהודים בה‪ ,‬בהתגבשות הפתרון הסופי וביצועו; בכניסת העולם לעידן הגרעיני‪.‬‬
‫הנושא החותם את לימודי ההיסטוריה בכתה ה' הוא המלחמה הקרה‪.‬‬
‫תכנית הלימודים בכתה ו' מתמקדת בשנים ‪ 1945-1980‬ועוסקת בהיווצרות הישוב‬
‫העברי בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי‪ ,‬בדגש על התרבות העברית‪ .‬כן‬
‫‪9‬‬
‫עוסקת התכנית בדה קולוניזציה‪ ,‬במאבקו של הישוב העברי לעצמאות‪ ,‬במלחמת‬
‫העצמאות ובהקמת מדינת ישראל‪ .‬התכנית כוללת עיסוק בהיווצרותה של החברה‬
‫הישראלית כתוצאה מגלי עליה‪ ,‬את מאפייניה הכלכליים והחברתיים‪ ,‬את יחסי הרוב‬
‫היהודי עם המיעוט הערבי עד שנות השישים ואת המעבר ממדיניות של כור היתוך‬
‫למדיניות רב תרבותית‪ .‬בתחום מדיניות החוץ עוסקת התכנית ביחסי ישראל ומצרים‬
‫מאז מלחמת העצמאות ועד חתימת הסכם השלום‪.‬‬
‫ההערכה בשתי יחידות החובה היא בית ספרית‪ -‬הציון הסופי של התלמיד נקבע על ידי‬
‫שקלול הישגיו מראשית כתה ד' ועד מחצית כתה ו' בכתיבת תרגילים ובחינות ובהצגת‬
‫נושאים בעל פה בפני הכתה‪.‬‬
‫נבדקת האפשרות לשלב את כיתת התגבור בתכנית "חלוצים בהערכה"‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תנ"ך‬
‫התנ"ך הוא ספר הספרים והוא אחד מיסודותיה של תרבות המערב‪ ,‬של תפיסתה את‬
‫האדם ומקומו בעולם‪ .‬התנ"ך הוא גם הספר שמספר את סיפורו של עם ישראל‬
‫ומהווה את התשתית התרבותית של חיינו הלאומיים ושל לשוננו‪ .‬חוקיו‪ ,‬סיפוריו‪,‬‬
‫לבטיו וגווניו ממשיכים להעסיק אותנו ולעצב את חיינו בהווה‪.‬‬
‫בסוף מסלול הלימודים של המגמה‪ ,‬התלמיד יהיה מסוגל לקרוא בתנ"ך בצורה‬
‫עצמאית‪ ,‬לפרש ולדרוש אותו בכוחות עצמו ולהיות מיומן בכל הכלים המחקריים‬
‫המשמשים את חוקר המקרא בימינו‪ :‬מדרשי חז"ל‪ ,‬פרשנות ימי הביניים‪ ,‬ביקורת‬
‫המקרא המודרנית‪ ,‬המחקר הארכיאולוגי והספרותי של ארץ ישראל והמזרח הקדום‪,‬‬
‫המחקר הפילולוגי וכן מדרשי האמנות מכל הדורות‪ .‬תלמידי המגמה יפגשו מרצים‬
‫אורחים ויצאו לסיורים באתרים ארכיאולוגיים ובמוזיאונים ברחבי הארץ על מנת‬
‫להעמיק את לימודם ולקשר בין הטקסט לשטח עצמו‪.‬‬
‫העבודה המעמיקה עם הטקסט המקראי מסגלת לתלמידים את היכולת לקרוא בצורה‬
‫ביקורתית כל טקסט ולהתמודד בצורה מעמיקה ומתוחכמת עם כל רעיון או תפיסת‬
‫עולם שיבואו איתה במגע בעתיד‪.‬‬
‫הלימוד מתחלק ללימודי החובה (‪ 2‬יחידות לימוד) ולימודי ההרחבה (‪ 3‬יחידות לימוד)‬
‫כאשר תלמידי המגמה ילמדו את לימודי החובה בכיתות הלימוד הרגילות‪.‬‬
‫במסגרת לימודי החובה ילמדו הנושאים הבאים‪:‬‬
‫ספר בראשית כמבוא לתנ"ך‪ ,‬המתאר הן את הזיקה למזרח הקדום והן את‬
‫‪‬‬
‫הפולמוס החריף עמו‪ .‬זהו גם הספר "המשפחתי" מכולם שלא מפסיק לעסוק ביחסים‬
‫המשפחתיים המעסיקים את האנושות מאז ומתמיד‪.‬‬
‫תקופת המלוכה מימי שלמה ועד חורבן ירושלים והתגובות אליו‪ :‬תקופה‬
‫‪‬‬
‫סוערת שבה התנ"ך מתאר את ניוונן המוסרי והדתי של ממלכות ישראל ויהודה אך גם‬
‫את המאבק חסר הפשרות של נביאי ישראל לעצירת התהליך הזה ולהקמת חברת‬
‫מופת‪.‬‬
‫החוק המקראי והתפתחותו‪ ,‬תוך השוואתו ועמידה על ייחודו ביחס לקובצי‬
‫‪‬‬
‫חוק של עמים אחרים במזרח הקדום‬
‫ספרות החוכמה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בספרי קהלת ואיוב ותשובותיה‬
‫‪‬‬
‫הייחודיות לשאלות העמוקות המעסיקות כל אדם‪.‬‬
‫הציון על שתי יחידות החובה מורכב משני חלקים‪ 30% :‬ממנו ניתנים על ידי המורה‬
‫המלמד במחצית כתה ה' על סמך המרכיבים הבאים‪ :‬הציון במבחן בקיאות‪ ,‬הציון על‬
‫הגשת הצעת חקר‪ ,‬הציון על הגשת עבודת החקר וכן על העבודה השוטפת‪ ,‬כלומר על‬
‫תהליך החקר הנלווה לכל אלה‪.‬‬
‫‪ 70%‬מהציון ניתנים בסוף כתה ו' על סמך הבחינה החיצונית של משרד החינוך‪ ,‬ציוני‬
‫עבודות‪ ,‬מבחנים ועבודה שוטפת על לימוד יתר נושאי החובה לבחינת בגרות חיצונית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חינוך גופני‬
‫שיעור החינוך הגופני נלמדים בקבוצות של בנים ובקבוצות של בנות‪ .‬בכתה ד' לומדים‬
‫כל הבנים וכל הבנות תכנית אחידה‪ ,‬ובכיתות ה'‪-‬ו' יש בחירה בין פעילויות שונות‪.‬‬
‫תכנית הלימודים לבנות‬
‫כיתות ד'‬
‫בשנה זו יילמדו הבסיס לפיתוח כושר גופני והקניית מושגים בסיסיים‪ :‬עקרונות‬
‫החימום (הכנה לפעילות גופנית)‪ ,‬התעמלות קרקע ומכשירים‪ ,‬משחקי ספורט ועבודה‬
‫אישית בחדר הכושר‪.‬‬
‫כיתות ה' וו'‬
‫פיתוח סבולת לב‪-‬ריאה‪ ,‬סבולת שרירי חלק גוף עליון בדגש על בטן וידיים‪ ,‬עבודה עם‬
‫דלגיות‪ ,‬מבחן זריזות עם קונוסים ועבודה בחדר הכושר‪.‬‬
‫לימוד‪ ,‬פיתוח והעמקה של מקצוע אחד על‪-‬פי בחירת התלמידות‪ :‬אירובי ועיצוב הגוף‪,‬‬
‫מחול ותנועה‪ ,‬כדורסל‪ ,‬כדורגל‪ ,‬כדורעף וחדר כושר‪.‬‬
‫בכיתה ו' תיעשה הכנה למבחני הבגרות המעשיים והעיוניים‪.‬‬
‫תכנית הלימודים לבנים‬
‫כיתות ד'‬
‫בשנה זו יפותחו מרכיבי הכושר הגופני בדגש על חיזוק שרירים כנגד משקל גוף‪,‬‬
‫והתלמידים יתאמנו בריצות קצרות וארוכות‪.‬‬
‫כיתות ה'‬
‫בשנה זו יעסקו התלמידים בכושר גופני וכן בריצות ארוכות; כן תהיה העמקה של‬
‫מקצוע בחירה עפ"י דרישת התלמידים‪ :‬כדורגל‪ /‬כדורסל‪ /‬כדורעף‪.‬‬
‫כיתות ו'‬
‫הכנה למבחן הבגרות המעשי והעיוני‪ .‬מתן כלים לבניית תכנית אימונים אישית‬
‫שתעזור לקראת הגיוס לצה"ל ולאורח‪-‬חיים בריא‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‬
‫הערכת התלמידים תתבסס על הישגים (‪ )40%‬וכן על נוכחות סדירה‪ ,‬הבאת תלבושת‬
‫ומוטיבציה (‪.)60%‬‬
‫אשכול מדעי הטבע הבסיסיים‬
‫מבוא לכימיה ללומדים ביולוגיה בהיקף של ‪ 5‬יח"ל וביולוגיה אתגר‬
‫בקורס נושאים הרלוונטיים לתלמידי הביולוגיה‪ :‬חמצון‪ -‬חיזור‪ ,‬חומצות‪-‬בסיסים‪,‬‬
‫ריכוז תמיסות‪ ,‬מבנה מולקולות ביולוגיות‪ .‬ההערכה בקורס תיעשה באמצעות בחינות‬
‫ועבודת חקר‪.‬‬
‫מבוא לכימיה‪" -‬כימיה בצלחת"‪ :‬פתוח לכל תלמידי השכבה‬
‫‪12‬‬
‫בקורס נעסוק בתכנים כימיים הקשורים למזון שאנחנו מבשלים ואוכלים‪ .‬ההערכה‬
‫בקורס תיעשה באמצעות מבחן פנימי ופרזנטציה לכיתה‪.‬‬
‫מבוא לביולוגיה‪ :‬פתוח לכל תלמידי השכבה‬
‫במבוא ילמד אחד מהנושאים הבאים‪:‬‬
‫מבוא לביולוגיה של גוף האדם‬
‫פרקים נבחרים בביולוגיה‪ :‬בקורס זה יילמד שילוב של שניים מתוך ארבעה הנושאים‬
‫הבאים‪ :‬מיקרואורגניזמים‪ ,‬בדגש על מחקרים פורצי דרך; התנהגות בעלי חיים;‬
‫התפתחות‪ ,‬רביה והגנה בצמחים; אבולוציה ‪ -‬כאן ועכשיו‪ .‬ההערכה בקורס תיעשה‬
‫באמצעות תרגילים ובחינות‪.‬‬
‫מבוא לפיזיקה‪ -‬מסע במסתרי האור והחושך‪ :‬פתוח לכל תלמידי השכבה‬
‫הקורס יעסוק בנושאים שונים של תורת האור‪ ,‬תוך דגש יישומי כדוגמת‬
‫מאפייני ראייה טלסקופים‪ ,‬מצלמות‪ ,‬צבעים ועוד‪ .‬ההערכה בקורס תיעשה באמצעות‬
‫תרגילים ובחינות‪.‬‬
‫השכלה כללית‬
‫תקשורת המונים‪ :‬יצירה וצרכנות ביקורתית‬
‫המורה‪ :‬אמיתי מור‬
‫במסגרת השיעור נלמד מיומנויות יצירה עיתונאית (כתיבה‪ ,‬צילום וידאו וסטילס‬
‫בסמארטפון‪ ,‬רדיו*)‪ ,‬וצרכנות תקשורת ביקורתית‪ .‬המטרה היא להעניק למשתתפים‬
‫כלים להבנה רחבה ועמוקה של המציאות מבעד למניפולציות שנעשות עליה באמצעי‬
‫התקשורת‪ .‬הלמידה תשלב עיון בחומר תיאורטי‪ ,‬ניתוח של מוצרים תקשורתיים‬
‫עכשוויים‪ ,‬ותרגול יצירה עיתונאית במסגרות כגון עיתון בית ספרי (אינטרנטי‬
‫ומודפס)‪ ,‬מגזין וידאו (צילום בסמארטפונים‪ ,‬העלאה ליוטיוב) ותכניות רדיו* (*אם‬
‫יתאפשר במערכת הרדיו של בית הספר)‪.‬‬
‫דרכי ההוראה‪:‬‬
‫קריאת חומר ביבליוגרפי ודיון בכתה‪ ,‬הכשרה ליצירה עתונאית‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫תהליך רכישת הידע והיכולת להגיע לתובנות בנושא ייבדקו במגוון דרכים‪ :‬בחנים‪,‬‬
‫מבחנים‪ ,‬תרגילי מעשיים בכתיבה וביצירה עיתונאית‪ ,‬חיבורי תגובה לתוצרים‬
‫עיתונאיים והעברת סדנה לקבוצה‪.‬‬
‫בעיית הרוע‬
‫המורה‪ :‬עפרה ליבוביץ‬
‫‪13‬‬
‫מדוע קיומו של הרע הוא בעייתי? לכך ניתן לתת כמה תשובות‪ ,‬מעולמות שונים‪:‬‬
‫בעולם הקיומי האישי – רוב בני האדם אינם רוצים לסבול‪ .‬הכאב‪ ,‬הסבל והצער הן‬
‫תחושות קשות המעיבות על חיי האדם‪ .‬בעולם הדתי הסבל והרוע מעוררים שאלה על‬
‫אלוהים‪ :‬אם אלוהים הוא טוב וכל־יכול‪ ,‬כיצד יתכן שיש רע בעולם? – האם אחת‪ ,‬או‬
‫שתי ההנחות שהנחנו כלפי האל חייבת להתבטל לנוכח קיומו של הרע בעולם? (כלומר‬
‫האם האל איננו טוב ו‪/‬או איננו כל־יכול? אם כך‪ ,‬מה "אלוהי" בו?)‬
‫הנושא מעורר שאלות נוספות כגון מה מקור הרע בעולם? מדוע יש באדם רוע? מהו‬
‫המפתח להתמודד עם הרע והרוע? מהו הטוב בעולם ובאדם? כיצד נתפסים הטוב‬
‫והרע העולמי והאנושי בסיפורים העתיקים אודות מעשי האלוהים והאדם? כיצד‬
‫יכולה תמונת עולם מורכבת של הטוב והרע להשפיע על אופן פעולתו המוסרית של‬
‫האדם? האם האדם חופשי לבחור בטוב או ברע?‬
‫דרכי ההוראה‪:‬‬
‫קריאת חומר ביבליוגרפי ודיון בכתה‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫מבחנים‪ ,‬בחנים‪ ,‬דיבייט ועבודות‬
‫גוף – טקסט – תנועה‬
‫המורה‪ :‬נחם בייטנר‬
‫מטרתו של קורס זה היא לבחון כיצד מוגדר הגוף ובאיזה אופן הוא מיוצג‪ :‬ביצירות‬
‫ספרות מסוגות שונות ומתקופות שונות‪ ,‬העוסקות בגוף ובתנועה‪ ,‬וביצירות מחול‬
‫ידועות‪ .‬במקביל נקרא מאמרים של תיאורטיקנים שעוסקים בגוף ובייצוגים שונים‬
‫שלו בספרות ובאמנות‪.‬‬
‫במהלך השנה נבחן טקסטים של שירה‪ ,‬סיפורת וקטעי רומאנים‪ ,‬שעוסקים בגוף‬
‫בדרכים שונות‪ .‬בצד הטקסטים‪ ,‬נצפה ביצירות מחול של יוצרים גדולים מהמאה ה‪20-‬‬
‫מכל העולם‪ .‬ננסה לבחון כיצד משקפות היצירות את תפיסת הגוף‪ ,‬והאם הן יכולות‬
‫להשפיע על שינוי בתפיסתם של בני אדם את הגוף‪.‬‬
‫נדון בשאלות כגון‪ :‬באיזה אופן מספרת התנועה סיפור או מבטאת רעיון? האם ייצוגי‬
‫הגוף מקטינים אותו או שמא מעלים אותו לדרגת חשיבות גבוהה‪ ,‬מכובדת? האם ניתן‬
‫ללמוד על תפיסת הגוף בחברה מתוך ייצוג הגוף ביצירה הספרותית או החזותית?‬
‫באיזה אופן הגוף הוא כלי ביצירה? האם הגוף הוא אובייקט או סובייקט? האם הגוף‬
‫מייצר סיפור? עד כמה הטקסט הוא חושפני? עד כמה יצירת המחול היא חושפנית? מה‬
‫בין טקסט ותנועה לבין תיאטרון?‬
‫ננסה להגדיר מיהו קורא‪/‬צופה ביקורתי‪ :‬האם היצירה גרמה לי להזדהּות או אולי‬
‫לדחייה? האם התרגשתי‪ ,‬אפילו לרגע‪ ,‬מהיצירה? אילו מוטיבים גופניים זיהיתי‬
‫ביצירה והאם הם הכרחיים לה? האם זוהי יצירה שנועדה לזעזע? לבקר? לעורר‬
‫חמלה?‬
‫ננסה לתהות האם יש קשר בין יצירות שונות‪ ,‬האם הן "מתכתבות" אחת עם השנייה‬
‫או ניזונות מאותם המוטיבים‪.‬‬
‫דרכי ההוראה‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫צפיה וקריאה‪ ,‬דיון במליאת הכתה ובצוותים‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫תרגילי השוואה בין יצירות שונות לאורך השנה; עבודת סיכום על יצירה שלא‬
‫נלמדה‪ .‬בעבודה תידרש התייחסות למרכיבים ספרותיים‪ ,‬אמנותיים‪ ,‬יצירתיים‬
‫וכמובן גופניים שהוזכרו במהלך הקורס‪.‬‬
‫חילוניות‬
‫המורה‪ :‬נדב חרובי‬
‫רובנו נולדנו לעולם החילוני‪ ,‬ינקנו את ערכיו וצמחנו איתם‪ ,‬ייתכן ומעולם לא עצרנו‬
‫להרהר במה המשמעות של להיות חילוני ויהודי‪-‬חילוני עד שנתקלנו לראשונה‬
‫בתפיסה דתית מנוגדת‪ .‬בקלות רבה מדי אנחנו נקלעים להגדיר את עצמנו בשיטת‬
‫ה"לא" – לא שומרים שבת‪ ,‬לא הולכים לבית כנסת‪ ,‬לא ולא ולא‪ .‬הקורס ינסה לענות‬
‫על השאלה מה כן‪ .‬במהלך הקורס נברר לעומק את תפיסות העולם החילוניות ונעזר‬
‫בהן מאוחר יותר כדי לעמת אותן עם תפיסות עולם דתיות ולנקוט עמדה על הסוגיות‬
‫העכשוויות שמעסיקות את החברה הישראלית‪.‬‬
‫מטרות הקורס‬
‫התלמידים יבינו שיש מגוון זהויות חילוניות היונקות כולן מן המעבר לתפיסה‬
‫האנתרופוצנטרית‬
‫התלמידים יבינו את מהות הקונפליקט בין הזהות הדתית לזהות החילונית וכיצד‬
‫הזהויות הללו חיות זו לצד זו ברמה האישית וברמה הלאומית‬
‫התלמידים יבינו את סוגיות המפתח האקטואליות ביחסי דתיים‪-‬חילונים בחברה‬
‫הישראלית‬
‫התלמידים יישמו בהצלחה עקרונות פילוסופיים ותיאורטיים שלמדו בבואם לדון‬
‫בסוגיות אקטואליות של יחסי דתיים וחילוניים במדינת ישראל‬
‫התלמידים יכתבו נייר עמדה על סוגיה אקטואלית ביחסי דתיים חילוניים בחברה‬
‫הישראלית‬
‫דרכי ההוראה‪:‬‬
‫מפגש עם מרצים‪-‬אורחים ודמויות מעניינות הרלבנטיות לנושא‬
‫קריאת טקסטים פילוסופיים בחברותות‬
‫כתיבת נייר עמדה והצגתו לכיתה‬
‫צפייה בסרטים ויצירות אומנות וניתוחן‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫תרגילים בכתב‬
‫הגשת נייר עמדה בנושא יחסי דתיים‪-‬חילונים בישראל בהווה‬
‫השתתפות בשיעור ובדיונים‬
‫פילוסופיה מערבית דרך טקסטים וקולנוע‬
‫המורה‪ :‬דניאלה לשם‬
‫קורס זה הינו קורס מבוא‪ ,‬הפותח צוהר לפילוסופיה המערבית דרך קריאת טקסטים‪,‬‬
‫צפייה בסרטים ו"עשייה" פילוסופית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫במהלך השנה ננסה להבין מהי פילוסופיה ומהם היסודות והכללים לעשייה‬
‫פילוסופית‪ .‬נעלה לדיון שאלות כמו – האם המציאות שלי היא המציאות האמיתית?‬
‫האם ואיך ניתן לקבוע כי משהו הוא אמת ודאית ובלתי ניתנת להפרכה? האם קיים‬
‫רצון חופשי? האם הטוב הוא מוחלט או שהוא דבר יחסי?‬
‫לא נחפש את התשובות הנכונות‪ ,‬כי בדרך כלל גם לא נמצא אותן‪ ,‬אלא ננסה לבחון‬
‫אותן בעצמנו (באמצעות המחשבה וההיגיון שלנו)‪ .‬נקרא מה אחרים אמרו אודותיהן‪,‬‬
‫ונצפה בסרטים הנוגעים גם הם בסוגיות אלה ובדומות להן‪.‬‬
‫באמצעות דיונים כיתתיים נפתח את החשיבה הביקורתית ונלמד להציג נימוקים‬
‫וטעונים תקפים‪.‬‬
‫תנאים הכרחיים‪ ,‬אם כן‪ ,‬להשתתפות בקורס הינם‪ :‬חשיבה עצמאית‪ ,‬סבלנות‬
‫וסובלנות‪ ,‬נכונות לשיתוף פעולה בדיונים כיתתיים‪ ,‬והרצון לחקור ולשאול על העולם‬
‫סביבנו ולא לקבל דבר כמובן מאליו‪.‬‬
‫דרכי ההוראה‪:‬‬
‫קריאה ודיון במליאת הכתה ובצוותים‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫תרגילים‪ :‬בתום כל נושא שיילמד יקבלו התלמידים משימה קצרה להגשה‪.‬‬
‫עבודה מסכמת‪ :‬לקראת אמצע השנה יתבקשו התלמידים לבחור בסרט המעלה סוגיה‬
‫או שאלה פילוסופית שטרם דנו בה‪ .‬עבודת המחקר תיעשה ביחידים או בקבוצות‬
‫קטנות‪ ,‬ותכלול ניתוח של הסרט והתייחסות לחומר תיאורטי פילוסופי רלוונטי‪.‬‬
‫לתלמידים שיגישו עבודות טובות במיוחד‪ ,‬תינתן האפשרות להציגן בפני הכיתה‪.‬‬
‫הארי פוטר ותורת הספרות‬
‫המורה‪ :‬ליאורה חיימסון‬
‫קורס זה הוא קורס מבוא באסתטיקה‪ ,‬ענף הפילוסופיה העוסק באמנויות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫זהו קורס העוסק בשבעת ספרי הארי פוטר‪ ,‬שהם‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מהטובים בספרים שנכתבו‬
‫אי פעם‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא להפגיש את אלה מאיתנו‪ ,‬אשר שבים וקוראים את הספרים עד‬
‫כדי שליטה מוחלטת בהם‪ ,‬עם עצמם ועם מניעיהם‪.‬‬
‫נלמד על מקום הספרות אל מול העולם בתוכו היא נכתבת‪ .‬נלמד על תפקידי המספר‪,‬‬
‫ננסה להבין את תפקיד הדמות הראשית ותפקידי דמויות המשנה‪ .‬נבחן את הרקע‬
‫להתרחשויות ונעקוב אחרי מהלך העלילה הראשית ועלילות המשנה‪ .‬נתבונן‬
‫במוטיבים חוזרים ובקשרים עם טקסטים אחרים‪ .‬ננסה לנסח את תפיסת העולם‬
‫המובעת היצירה‪.‬‬
‫מידת השליטה בחומרים ועצמת הדחף לבטאה יקבעו את המבנה הדידקטי של‬
‫הקורס‪ .‬קבוצה פעלתנית ושמחה לחלוק תשפיע על מבנה השיעור‪.‬‬
‫אני עדיין מתלבטת סביב שאלת ה"עוגן" של השיעור‪ :‬האם בכל שיעור ידון ספר אחד‪,‬‬
‫על כל היבטיו שצויינו למעלה‪ ,‬או שבכל שיעור ידון היבט (ספרות‪-‬עולם‪ ,‬מספר‪,‬‬
‫דמויות וכו') על פי שבעת הספרים‪ .‬יתכן שנחליט ביחד‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מלבד שליטה משמעותית בספרי הסדרה נדרשים הלומדים למשמעת עצמית‬
‫וסובלנות לדברי זולתם‪ ,‬כי המורה קצת מקגונוגל‪.‬‬
‫דרכי ההוראה‪:‬‬
‫דיון במליאת הכתה והוראת עמיתים בצוותים‬
‫‪16‬‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫כתיבת משימות קצרות ומשימת סיכום מורחבת‪.‬‬
‫התבגרות וחניכה ביצירות ספרות ובקולנוע‬
‫המורה‪ :‬ליאורה גרוסמן‬
‫לתלמידי תכנית התגבור ולתלמידי כיתות אחרות המתעניינים בנושא‬
‫בקורס נקרא ונדון ביצירות ספרות העוסקות בתהליכי התבגרות ונצפה בסרטי קולנוע‬
‫המשיקים לנושא‪.‬‬
‫נתייחס לדילמות ולקונפליקטים של המתבגרים עם עצמם ‪ ,‬עם קבוצת ההשתייכות‬
‫שלהם ועם דמויות סמכות‪ -‬הורים‪ ,‬בית הספר ‪ ,‬ואחרות ‪ .‬נדון בדרכי התמודדות של‬
‫היחיד המצוי בתהליך של צמיחה ושינוי‪ .‬נעסוק בנושאים כמו‪ :‬מעבר‪ -‬מאין ולאן‪,‬‬
‫תהליכי פרידה‪ ,‬שייכות וייחוד‪ ,‬גמול ומחיר לעצמאות‪ ,‬התאהבות וזהות מינית‪.‬‬
‫דרכי ההוראה‬
‫קריאה וצפייה מונחית‬
‫‪‬‬
‫כתיבת עיונית של דוחות צפייה‬
‫‪‬‬
‫כתיבה יצירתית בעקבות קריאה וצפייה‪ ,‬שיתוף ומשוב‬
‫‪‬‬
‫*עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות והצגת תוצרים במליאה‬
‫‪‬‬
‫דרכי הערכה‬
‫מעורבות ותרומה לדיון המשותף‬
‫‪‬‬
‫תרגילי כתיבה וכתיבה יוצרת כתגובה לטקסט או סרט‬
‫‪‬‬
‫ניתוח והתמודדות עם יצירה שלא נלמדה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫מתמטיקה‬
‫היקפי הלימוד במתימטיקה הם ‪,4 ,3‬ו‪ 5 -‬יח"ל ולימודי אתגר‪.‬‬
‫התלמידים מתבקשים לבחור את היקף יחידות הלימוד בו הם מעוניינים‪ ,‬על פי עניינם‬
‫ויכולותיהם‪.‬‬
‫שיבוצם לקבוצות הלימוד יקבע הן על פי בחירתם והן על פי הישגיהם‪ ,‬כפי שישתקפו‬
‫בתעודת סוף שנת הלימודים‪.‬‬
‫מתמטיקה ‪ 3 -‬יח"ל‬
‫נושאי הלימוד‬
‫‪ ‬אלגברה – משוואות ומערכות משוואות‪ ,‬טכניקות אלגבריות ובעיות מילוליות‪,‬‬
‫חזקות‪ ,‬סדרות חשבוניות והנדסיות‪.‬‬
‫‪ ‬קריאת מידע מגרפים ובנייתם מבעיות "מציאותיות"‬
‫‪ ‬גיאומטריה אנליטית – נקודות וקטעים‪ ,‬ישר ומעגל‪.‬‬
‫‪ ‬טריגונומטריה – הגדרת הפונקציות‪ ,‬יישומים במישור ובמרחב דרך צורות‬
‫המתפרקות למשולשים ישרי‪-‬זווית‪.‬‬
‫‪ ‬סטטיסטיקה תיאורית והסתברות‬
‫‪ ‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – משיק‪ ,‬ניגזרות של פונקציות פולינום‪ ,‬סכום‪,‬‬
‫הפרש ומכפלה‪ ,‬בעיות קיצון‪ .‬אינטגרלים של פולינומים וחישובי שטחים‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‬
‫בכיתה ד' התלמידים מקבלים ציון בהערכה פנימית בית‪-‬ספרית במשקל ‪25%‬‬
‫מהציון הסופי‪.‬‬
‫בכיתה ה' נבחנים חלק מהתלמידים בשני שאלוני בגרות‪ ,‬שמשקל אחד מהם ‪35%‬‬
‫ומשקל השני ‪ 40%‬מהציון הסופי‪.‬‬
‫יש תלמידים הנבחנים בכיתה ה' בשאלון אחד‪ ,‬ובכיתה ו' בשאלון השני‪.‬‬
‫מתמטיקה ‪ 4 -‬יח"ל‬
‫נושאי הלימוד‬
‫‪ ‬אלגברה – משוואות ואי‪-‬שיוויונות ומערכות משוואות‪ ,‬טכניקות אלגבריות‬
‫ובעיות מילוליות‪ ,‬חזקות‪ ,‬שורשים ולוגריתמים‪ ,‬סדרות חשבוניות‪ ,‬הנדסיות‬
‫וכלליות‪.‬‬
‫‪ ‬גיאומטריה אנליטית – נקודות וקטעים‪ ,‬ישרים ומעגל‪.‬‬
‫‪ ‬הסתברות קלאסית‪.‬‬
‫‪ ‬גיאומטריה – מצולעים‪ ,‬מעגל‪ ,‬מקומות גיאומטריים‪ ,‬דימיון‪.‬‬
‫‪ ‬טריגונומטריה ‪ -‬הפונקציות הטריגונומטריות‪ ,‬הקשרים ביניהן‪ ,‬פתרון משוואות‬
‫בסיסיות‪ .‬זהויות‪ .‬שימושים במישור ובמרחב‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ ‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – משיק‪ ,‬נגזרות של פונקציות‪ ,‬סכום‪ ,‬הפרש‬
‫ומכפלה ומנה‪ .‬בעיות קיצון‪ .‬אינטגרלים וחישובי שטחים‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‬
‫בכיתה ה' נבחנים התלמידים בשאלון בגרות שמשקלו ‪ 35%‬ובכתה ו' בשאלון‬
‫שמשקלו ‪.65%‬‬
‫מתמטיקה ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫נושאי הלימוד‬
‫‪ ‬אלגברה – משוואות ואי‪-‬שיוויונות ומערכות משוואות‪ ,‬טכניקות אלגבריות‬
‫ובעיות מילוליות‪ ,‬חזקות‪ ,‬שורשים ולוגריתמים‪ ,‬סדרות חשבוניות‪ ,‬הנדסיות‬
‫וכלליות‪.‬‬
‫‪ ‬גיאומטריה – מצולעים‪ ,‬מעגל‪ ,‬מקומות גיאומטריים‪ ,‬דימיון‪.‬‬
‫‪ ‬הסתברות קלאסית‪.‬‬
‫‪ ‬טריגונומטריה ‪ -‬הפונקציות הטריגונומטריות‪ ,‬הקשרים ביניהן‪ ,‬פתרון משוואות‪,‬‬
‫זהויות‪ .‬שימושים במישור ובמרחב‪.‬‬
‫‪ ‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – משיק‪ ,‬נגזרות של פונקציות‪ ,‬סכום‪ ,‬הפרש‬
‫ומכפלה ומנה‪ .‬בעיות קיצון‪ .‬אינטגרלים וחישובי שטחים‪.‬‬
‫‪ ‬וקטורים – גיאומטריים ואלגבריים והשילוב ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬מספרים מרוכבים‪.‬‬
‫‪ ‬גיאומטריה אנליטית – נקודות וקטעים‪ ,‬ישר‪ ,‬מעגל‪ ,‬פרבולה‪ ,‬אליפסה‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‬
‫בכיתה ה' נבחנים התלמידים בשאלון בגרות שמשקלו ‪ 60%‬ובכתה ו' בשאלון‬
‫שמשקלו ‪.40%‬‬
‫מתמטיקה אתגר‬
‫תכנית זו היא בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‪ ,‬ובה נלמדת התכנית לבגרות בתוספת העמקה‬
‫והרחבה‪.‬‬
‫צוות מורי המתמטיקה בשיתוף צוות חוקרים מן החוג למתמטיקה באוניברסיטה‬
‫העברית גיבש תכנית תלת שנתית לתכנית האתגר מתוך מגמה לקבל הכרה עבורה גם‬
‫בנקודות זכות אקדמיות‪.‬‬
‫התכנית מיועדת לתלמידים מצטיינים במתמטיקה ובעלי עניין מיוחד במדעים‬
‫המדויקים‪ ,‬ומוכנות ללימוד עצמי ועבודה מאומצת‪ .‬תלמידים חדשים יוכלו להצטרף‬
‫לתכנית על סמך בחינת המיון הכללית ליחידות ויהיו חייבים בהשלמת החומר שנלמד‬
‫‪19‬‬
‫בקבוצת האתגר בשנים הקודמות תלמידים שלמדו בתכנית האתגר יוכלו להמשיך‬
‫במסלול אם ציונם ‪ 85‬ומעלה‪.‬‬
‫תכנית הלימוד היא בבסיסה התכנית ל‪ 5 -‬יח"ל (המופיעה בסעיף הקודם)‪.‬‬
‫הלימודים יהיו בהעמקה‪ ,‬בהרחבה ובהעשרה וגם בהאצה‪ .‬כמו כן התלמידים‬
‫משתתפים בתחרויות ובאולימפיאדות במתמטיקה במסגרות אקדמיות שונות‪.‬‬
‫בכיתה ו' יוצע לתלמידים במסגרת בית הספר הקורס האקדמי "מתמטיקה‬
‫דיסקרטית" של האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‬
‫בכיתה ד' נבחנים התלמידים בשאלון בגרות שמשקלו ‪ 60%‬ובכתה ה' בשאלון‬
‫שמשקלו ‪.40%‬‬
‫אנגלית‬
‫יתקיימו שני מסלולי למידה‪:‬‬
‫א‪ .‬אנגלית בהיקף ‪ 5‬יח"ל‬
‫בכתה ד' עוסקים התלמידים במהלך חודשיים בפרוייקט‪ ,‬המשלב קריאה וכתיבה‬
‫בנושא הנבחר על ידי המורים מדי שנה‪.‬‬
‫בשאר חודשי הלימוד בכתה ד' וכן במהלך כתה ה' כותבים התלמידים תלקיט‪-‬‬
‫תרגילים מגוונים על יצירות ספרותיות הנלמדות בכתה‪ .‬הציון על התלקיט‪ ,‬הניתן על‬
‫ידי המורה‪ ,‬הוא חלק מהציון הסופי באנגלית‪.‬‬
‫בסוף כתה ה' ניגשים התלמידים גם לבחינה חיצונית העוסקת בהבנת הנקרא והנשמע‪.‬‬
‫גם הציון עליה הוא חלק מהציון הסופי‪.‬‬
‫בכתה ו' כותבים התלמידים עבודת מחקר‪ ,‬שהציון עליה ניתן על ידי המורה‪ ,‬וכן‬
‫נבחנים עליה בעל פה על ידי בוחן חיצוני‪ .‬בסוף כתה ו' ניגשים התלמידים לבחינה‬
‫חיצונית הכוללת הבנת הנקרא וכתיבת חיבור‪.‬‬
‫לימודי האנגלית מבוססים על קריאת יצירות ספרותיות‪ ,‬על פיתוח יכולת הביטוי בעל‬
‫פה ועל שמיעה של מגוון חומרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אנגלית אתגר‬
‫הלימוד מיועד לתלמידים שרמת האנגלית שלהם היא ברמת שפת‪-‬אם‪ .‬יתקבלו‬
‫לקבוצה תלמידים שיעברו בהצלחה מבחן ממיין‪.‬‬
‫במסגרת הקבוצה ילמדו קריאה‪ ,‬כתיבה ודיבור‪ .‬השיעורים יתבססו על ספרות אנגלית‬
‫מקורית‪ ,‬כולל מחזה‪ ,‬רומן ‪,‬סיפורים קצרים ושירה‪.‬‬
‫התלמידים יתנסו בכתיבה אישית (שירה וסיפורים)‪ ,‬בכתיבת מכתבים (רשמיים‬
‫ובלתי‪-‬רשמיים)‪ ,‬בניסוח מכתב תלונה או בקשה‪ ,‬ובכתיבת מאמר‪-‬דעה‪ .‬בתוך כך‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫התלמידים יכירו כללי דקדוק ואוצר מילים מתחומים שונים‪ ,‬יתרגלו ניסוח טקסטים‬
‫קצרים וארוכים באנגלית‪ ,‬וכן ילמדו איך לסכם ולתמצת‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יושם דגש על‬
‫דיבור שוטף‪ ,‬כולל הצגות בפני קהל‪.debating and public speaking ,‬‬
‫ייחודם של לימודי האתגר באנגלית הוא בכך שיצירות הספרות הנלמדות מבוססות על‬
‫נושא מאחד‪ .‬במסגרתו נחשפים התלמידים למרצים אורחים‪ ,‬לסרטים‪ ,‬לביקור‬
‫במוזיאון ועוד‪.‬‬
‫דרכי הערכה ייכללו‪ ,‬בנוסף למבחנים גם פרויקטים‪ ,‬עבודות‪ ,‬ופרזנטציות של‬
‫הפרויקט בפני הקבוצה‪ ,‬ההורים והמחנכים‪.‬‬
‫לימודי קבוצת האתגר נמשכים שלוש שנים‪ ,‬כמו לימודי האנגלית בשאר הקבוצות‪.‬‬
‫מקצועות הבחירה‬
‫בחטיבה העליונה ניתנת לתלמידים הזדמנות לבחור מקצועות התואמים את‬
‫נטיותיהם‪ ,‬בהם ירחיבו ויעמיקו‪ .‬יש לבחור שני מקצועות בהיקף של ‪ 5‬יח"ל (לא‬
‫כולל אנגלית ומתמטיקה)‪ .‬רוב המקצועות המורחבים יילמדו במסגרת שני גושים‪.‬‬
‫קיימת אפשרות ללמוד מקצוע מורחב שלישי‪ ,‬שיילמד בשעות אחר הצהרים‬
‫המאוחרות או בימי ששי בבוקר‪.‬‬
‫תלמידי קבוצת התגבור יבחרו מקצוע אחד במסגרת גושי הבחירה‪ ,‬ויוכלו לבחור‬
‫מקצוע מורחב נוסף מלימודי אחר הצהריים או מהמקצועות הנלמדים במסגרות על‬
‫אזוריות‪.‬‬
‫הכנה לכתיבת עבודת גמר וליוויה יחלו במחצית השניה של כתה ד'‪ ,‬בסדנא‬
‫שתתקיים בשעות אחר הצהרים‪ .‬אנו ממליצים לתלמידים המתעניינים בנושא‬
‫לימודי כלשהו ורוצים לחקור אותו‪ ,‬להצטרף לסדנא (פרטים נוספים ראו בסעיף‬
‫"עבודות גמר")‪.‬‬
‫מקצועות הבחירה המוצעים לתלמידי מחזור פ"ב הם‪:‬‬
‫ספרות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬גיאוגרפיה אתגר‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬פיסיקה‬
‫אתגר‪ ,‬כימיה‪ ,‬כימיה אתגר‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬ביולוגיה אתגר‪ ,‬אמנות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מדעי‬
‫המחשב‪ ,‬מדעי המחשב אתגר‪ ,‬ערבית‪ ,‬ערבית אתגר‪ ,‬צרפתית ורובוטיקה (מקצוע‬
‫הרובוטיקה נלמד בכיתות ה' ו‪-‬ו')‪.‬‬
‫המקצועות נלמדים בשני גושים‪ :‬כל המקצועות השייכים לאותו גוש נלמדים באותם‬
‫ימים ושעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקצועות מסויימים נלמדים בשעות אחרי הצהרים המאוחרות‬
‫יותר או בימי ששי בבוקר‪ .‬אלה הם מקצועות שמספר הבוחרים בהם קטן יותר‪.‬‬
‫על כל תלמיד לבחור שני מקצועות (פרטים על ההבחנה בין מקצוע בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‬
‫למקצוע ברמת אתגר מפורטים להלן בסעיף "מסלול האתגר")‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לאחר שכל התלמידים יבחרו מקצועות‪ ,‬תיקבע חלוקת המקצועות לגושים‪ :‬זאת על‬
‫פי הצירופים השכיחים ביותר‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם מספר רב יחסית של תלמידים יבחר‬
‫בצירוף של כימיה ואמנות‪ ,‬יוצב מקצוע הכימיה בגוש א' ואילו מקצוע האמנות יוצב‬
‫בגוש ב'‪.‬‬
‫תלמידים שבחרו בצירוף מקצועות שיוכנס לאותו גוש‪ ,‬יצטרכו לבחור פעם נוספת‬
‫בצירוף של שני מקצועות מתוך הגושים שייבנו על פי הצירופים השכיחים‪.‬‬
‫צוות בית הספר ישמח לשוחח עם כל תלמיד ולייעץ לו בבחירת המקצועות כדי להגיע‬
‫לצירוף המקצועות המיטבי‪ .‬לרשות התלמידים וההורים עומדים‪ :‬המורים‬
‫המקצועיים‪ ,‬רכזי המקצועות‪ ,‬המחנכים‪ ,‬היועצת‪ ,‬רכזת השכבה‪ ,‬מנהלי החטיבות‬
‫והרכזת הפדגוגית‬
‫פתיחת קבוצת לימוד מותנית במספר מינימלי של תלמידים‪ ,‬ולכן יכול בית הספר‬
‫להודיע שקבוצת לימוד במקצוע מסויים‪ ,‬בו לא בחרו די תלמידים‪ ,‬לא תיפתח‪.‬‬
‫פעילויות לימודיות נוספות שתתקיימנה בשעות אחר הצהרים (שאינן מעוגנות‬
‫ביחידות לימוד)‪:‬‬
‫מודל האו"ם‪IMUN -‬‬
‫תכנון בית ספרי (תב"ס)‬
‫בניית הרובוט (פרוייקט ‪)FIRST‬‬
‫תהליך הרישום‪:‬‬
‫הבחירה בשני המקצועות המורחבים‪ ,‬בהיקף הלימודים במתמטיקה‪ ,‬במבוא למדעים‬
‫ובהשכלה כללית יעשו באופן ממוחשב באמצעות אתר ביה"ס‪.‬‬
‫שיקולים בבחירת הרכב מקצועות הבחירה‪:‬‬
‫‪ ‬עניין‪ :‬רצוי לבחור מקצוע שמעניין אותך ושייתן לך סיפוק והנאה מהלימודים‪.‬‬
‫‪ ‬התאמה ליכולת‪ :‬מומלץ לבחור מקצוע שביכולתך לעמוד בדרישות הכרוכות בו‪.‬‬
‫‪ ‬איזון בעומס הלימודים‪ :‬מומלץ לקחת בחשבון פעילויות נוספות ותחביבים‬
‫שלך‪ ,‬באופן שהעול הכולל לא יהיה כבד מדי‪.‬‬
‫‪ ‬איזון בין תחומי דעת‪ :‬אנו ממליצים לאזן בחירתך בין תחומי עניין שונים‪.‬‬
‫רוב המקצועות האקדמיים שתלמד‪/‬י בבגרותך יתאפיינו בהתמחות צרה‪ ,‬וזוהי כמעט‬
‫ההזדמנות האחרונה לרכוש השכלה רחבה באופן שיטתי ומעמיק‪.‬‬
‫כדי להגיע לבחירה אחראית ושקולה‪ ,‬אנו מציעים לך ולהורים להתייעץ עם צוות בית‬
‫הספר‪.:‬‬
‫תלמידים אשר ירצו לשנות מקצוע בחירה אחרי שהלימודים יחלו‪ ,‬יוכלו לעשות זאת‬
‫בתנאי שהדבר לא יפגע בקבוצה אותה הם עוזבים מבחינת מספר התלמידים ובתנאי‬
‫שיש מקום בכיתת הלימוד אליה הם מעוניינים להצטרף‪ .‬על התלמידים לעמוד‬
‫בדרישות הקבלה לכיתה זו ולהשלים את החומר שנלמד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫כל שינוי בבחירה במהלך שנת הלימודים מחייב אישור ההורים‪ ,‬רכז‪/‬ת המקצוע‬
‫ומנהלת החטיבה העליונה‪.‬‬
‫תשלום‪:‬‬
‫מקצועות בחירה שיילמדו בשעות אחר הצהרים יחויבו בתשלום‪ .‬בשנת תשע"ז היה‬
‫התשלום ‪ ₪ 375‬לשעה שנתית‪ ,‬וגובה התשלום בשנת תשע"ח ייקבע בראשית שנת‬
‫הלימודים‪ .‬ניתן לקבל הנחה בתשלום בפניה למאירה מזרחי‪ ,‬במזכירות‪.‬‬
‫קבוצות האתגר המוצעות לבחירה בחטיבה העליונה מציעות הרחבה והעמקה של‬
‫הלמידה‪ ,‬מעבר לדרישות בחינות הבגרות‪ ,‬ובקבוצות מסויימות‪ -‬האצה‪ .‬הלמידה‬
‫בקבוצות האתגר היא פעילה ומבוססת על עצמאות הלומד‪.‬‬
‫מטרות‬
‫פיתוח‪ ,‬העמקה והרחבה של ידיעות ומיומנויות‬
‫א‪.‬‬
‫פיתוח היכולת ללימוד עצמי ולחקר‬
‫ב‪.‬‬
‫פיתוח מודעות ואחריות הלומד לתהליך למידתו‬
‫ג‪.‬‬
‫עידוד הסקרנות האינטלקטואלית‪ ,‬המחשבה והיצירה‬
‫ד‪.‬‬
‫פיתוח היכולת לקשור בין תחומי לימוד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מסלולי הלימוד‬
‫קבוצות האתגר מציעות מסלולי למידה שונים‪:‬‬
‫‪ ‬סיום ההיבחנות בבחינות הבגרות בסוף כיתה ה' בקבוצת מתימטיקה אתגר‬
‫‪ ‬סיום ההיבחנות בבחינות הבגרות בסוף כיתה ו' תוך תגבור‪ ,‬העמקה‪ ,‬העשרה‬
‫וחקר על ידי מורי המקצוע ועל ידי חוקרים מן האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫אוכלוסיית יעד‬
‫קבוצות האתגר מיועדות לתלמידים מחוננים ומצטיינים המעוניינים להרחיב‬
‫ולהעשיר את לימודיהם‪.‬‬
‫לחלק מקבוצות האתגר תנאי קבלה (מפורט על פי מקצועות הלימוד)‪.‬‬
‫מבחינת מבנה תעודת הבגרות נחשבים מקצועות האתגר כמקצועות הרחבה מן‬
‫המנין‪.‬‬
‫מבנה מקצועות הבחירה‬
‫‪23‬‬
‫מבנה‬
‫הבחירה‬
‫אמנות‬
‫שעות ב‪ -‬ד'‬
‫שעות ב‪ -‬ה'‬
‫שעות ב‪ -‬ו'‬
‫מקצועות ההיקף הכולל (יח"ל)‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ביולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ביולוגיה אתגר‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫גיאוגרפיה אתגר‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪--‬‬
‫היסטוריה‬
‫‪( 5‬כולל שתי יחידות ‪4‬‬
‫החובה)‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫_‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫כימיה אתגר‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫מדעי המחשב‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫מדעי המחשב אתגר‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫מתמטיקה‬
‫‪+5‬‬
‫‪5+1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ספרות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ערבית‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫ערבית אתגר‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫פילוסופיה‬
‫‪5‬‬
‫‪5-6‬‬
‫‪5-6‬‬
‫‪--‬‬
‫פיסיקה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫פיסיקה אתגר‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫צרפתית‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫רובוטיקה‬
‫‪( 5‬כולל עבודת גמר)‬
‫‪--‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫תיאטרון‬
‫‪+ 4‬‬
‫‪5‬‬
‫שעת‬
‫חזרות‬
‫‪( 5‬כולל שתי יחידות ‪3‬‬
‫החובה)‬
‫כימיה‬
‫תנ"ך‬
‫מחוץ לגושי הבחירה‪-‬‬
‫ההיקף הכולל‬
‫(יח"ל)‬
‫דיפלומטיה בינלאומית ‪ IMUN‬ללא קרדיטציה‬
‫אתגר‬
‫‪ 5‬או ‪ 450‬שעות‬
‫עבודת גמר‬
‫שעות‬
‫ד'‬
‫‪ 2 +5 1‬שעות חזרות ‪ 4 +3‬שעות חזרות‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ -‬שעות ב‪ -‬ה'‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שעות ב‪ -‬ו'‬
‫בניית רובוט (פרוייקט ‪ )FIRST‬ללא קרדיטציה‬
‫תכנית בית ספרית (תב"ס)‬
‫תלמידי ספרות בהיקף ‪ 5‬יח"ל לומדים במסגרת קבוצת הבחירה את כל ‪ 5‬היחידות‪ .‬תלמידי תנ"ך‬
‫והיסטוריה בהיקף ‪ 5‬יח"ל לומדים את שתי יחידות החובה במסגרת כתת האם‪ ,‬ואילו את שלוש‬
‫היחידות הנוספות‪ ,‬במסגרת קבוצת הבחירה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫תכניות הלימוד במדעי הרוח והחברה‬
‫פילוסופיה ‪ 5‬יח"ל‬
‫בשנת ‪ 399‬לפנה"ס הוצא להורג באתונה אדם ושמו סוקרטס‪ .‬הוא הואשם בכפירה‬
‫באלים ובקלקול בני הנוער‪ .‬ניתן לומר שכתב ההאשמה לא היה רק נגד סוקרטס‬
‫האיש אלא נגד הפילוסופיה בכלל‪ ,‬באשר הפילוסופיה מערערת על המוסכמות‬
‫המקודשות של החברה ומתאימה במיוחד לבני הנוער המחפשים ובוחנים את‬
‫אמונותיהם וערכיהם כחלק מתהליך ההתבגרות וההתעצבות‪ .‬במאה העשרים טען‬
‫אלבר קאמי שיש רק שאלה אחת מהותית והיא שאלת ההתאבדות או במילים‬
‫אחרות‪ :‬שאלת משמעות החיים‪ ,‬ואכן ניתן לומר שהפילוסופיה עוסקת בשאלות‬
‫המהותיות והמשמעותיות ביותר בחיי האדם‪.‬‬
‫במסגרת המגמה נעסוק במבחר נושאים הנמצאים בחזית העיסוק הפילוסופי‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ ‬פילוסופיה של המוסר – מהו מוסר? האם עלי להיות מוסרי? כיצד ניתן להכריע‬
‫בדילמה מוסרית? האם יש מוסר מוחלט?‬
‫‪ ‬תורת ההכרה – מה ניתן לדעת על העולם? האם יש דבר בו לא ניתן להטיל ספק?‬
‫מהי ידיעה ומהי אמת? האם יש התאמה בין התחושות לבין העולם כשלעצמו?‬
‫‪ ‬שאלת משמעות החיים ובחינת תשובות אפשריות שונות לשאלה‪.‬‬
‫‪ ‬פילוסופיה של הדת – האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים? האם ניתן‬
‫להצדיק מבחינה רציונלית אמונה ללא הוכחה?‬
‫‪ ‬נושאים נוספים‪ :‬פילוסופיה של המדע‪ ,‬פילוסופיה פוליטית‪ ,‬מודרניזם ופוסט‪-‬‬
‫מודרניזם ועוד (יתכנו שינויים ברשימת הנושאים)‪.‬‬
‫דרך הלימוד במגמה משלבת בין קריאה וניתוח של טקסטים פילוסופיים קלאסיים‬
‫מהעת העתיקה (אפלטון אריסטו ועוד) ועד העת החדשה (דיקרט‪ ,‬קאנט ניטשה ועוד)‬
‫לבין דיונים בכיתה וחשיבה ביקורתית‪ .‬הלימודים במגמה כוללים כתיבת עבודת חקר‬
‫על נושא לפי בחירת התלמיד‪.‬‬
‫תכנית הלימודים מתפרסת על פני שנתיים והיא יכולה להיות דו גילאית‪.‬‬
‫חמש יחידות הלימוד לבגרות תחולקנה באופן הבא‪:‬‬
‫בשנה הראשונה יילמדו יחידות ‪ 1-2‬ובסופה תתקיים בחינה על שתי יחידות אלה‪.‬‬
‫בשנה השנייה יילמדו יחידות ‪ ,3-4‬ובמהלכה יכתבו התלמידים עבודת גמר אשר‬
‫תהווה את היחידה החמישית‪ .‬בסוף שנה זו תתקיים בחינה על היחידה השלישית‪,‬‬
‫ואילו היחידה הרביעית תוערך בהערכה חלופית‪.‬‬
‫יחידות ‪ 3-1‬יהוו ‪ 70%‬מציון הבגרות הסופי‪ .‬יחידות ‪ 4-5‬יהוו ‪ 30%‬מציון הבגרות‬
‫הסופי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ספרות ‪ 5 -‬יח"ל (‪ 3‬יחידות הבחירה)‬
‫התכנית נלמדת בכיתות ד' – ו'‪ ,‬ומפגישה את הלומדים עם מגוון זרמים‪ ,‬תקופות‬
‫וז'אנרים ספרותיים‪ .‬התכנית מאפשרת למידה מעמיקה ומרחיבה של טקסטים‬
‫ספרותיים‪ ,‬תוך הרחבת הלימוד לתחומי הדעת הנושקים ליצירות שיילמדו‪ :‬מדע‬
‫הספרות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬אמנות פלסטית‪ ,‬קולנוע ועוד‪ .‬במסגרת‬
‫זו מושם דגש על קריאת ספרות יפה‪ ,‬ונבנית מסגרת לשיחה וללימוד משותפים‪.‬‬
‫מטרות הלימוד‬
‫התכנית תטפח בתלמידים עניין בקריאת ספרות יפה כהתנסות מהנה‪ ,‬מעשירה‬
‫ורלוונטית‪ .‬היא תחתור להעשיר את ידיעותיהם ולפתח את יכולותיהם כקוראים בעלי‬
‫מיומנויות ספרותיות ואסוציאציות תרבותיות נרחבות‪ .‬השיעורים יכללו התוודעות‬
‫ליצירות ספרות והגות של יוצרי מופת‪ ,‬לתחנות מרכזיות בספרות העברית והכללית‬
‫ולסוגים ספרותיים מרכזיים‪.‬‬
‫תכנים ודרכי העבודה‬
‫בכיתה ד' ילמדו התלמידים חומרים מתוך תכנית שתי יחידות החובה (בעיקר מסוגות‬
‫הסיפור הקצר והשירה)‪ ,‬ובמקביל יתכוננו לכתיבת עבודה אישית במסגרת היחידה‬
‫השלישית‪ .‬עבודה זו מונחית על ידי המורה ומבוססת על תכנים הנלמדים בכיתה‪ ,‬אך‬
‫מאפשרת לתלמידים מרחב של התנסות אישית בבחירת נושאה ובביצועה‪.‬‬
‫בכיתה ה' ישלימו התלמידים את לימודיהם במסגרת שתי יחידות החובה ויסיימו את‬
‫כתיבת העבודה האישית במסגרת היחידה השלישית‪ .‬במסגרת יחידות החובה נלמדים‬
‫בשנה זו שירי ביאליק‪ ,‬שירת ימי הביניים‪ ,‬רומן עברי או מתורגם וכן מחזה קלאסי‬
‫ומחזה מודרני‪ .‬הלמידה וההיבחנות במסגרת ‪ 2‬יחידות החובה ייעשו על פי תכנית‬
‫הלימודים החדשה‪ ,‬כאשר על ‪ 70‬אחוז מן החומר ייבחנו התלמידים בבגרות חיצונית‬
‫ועל ‪ 30‬האחוזים הנוספים יוערכו על ידי המורה‪.‬‬
‫בכיתה ו' יילמדו שתי יחידות ההרחבה‪ :‬האחת עוסקת בהיכרות עם יצירות מופת‬
‫ממיטב הספרות העולמית‪ ,‬והשנייה בנושא הנבחר על ידי המורה מתוך האפשרויות‬
‫המוגדרות בתכנית הלימודים‪ .‬במסגרת הלימודים בשתי היחידות האלה ימשיכו‬
‫התלמידים להרחיב את תחום ידיעותיהם ויתנסו בלימוד ובניתוח של יצירות ממגוון‬
‫סוגות ותקופות‪ .‬על ‪ 2‬יחידות אלה ייבחנו התלמידים בסיום השנה בבגרות חיצונית‪,‬‬
‫ובכך ישלימו את מערך ‪ 5‬היחידות המרכיבות את לימודי הספרות במגמת ההרחבה‪.‬‬
‫כיתת התגבור תלמד ספרות בהיקף של ‪ 2‬יחידות לימוד‪ ,‬על פי תכנית הלימודים של‬
‫משרד החינוך‪ 70 :‬אחוזים מחומר הלימוד יוערכו בבחינת בגרות חיצונית ו‪30% -‬‬
‫מחומר הלימוד יוערכו על ידי המורה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מחשבת ישראל ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫תכנית הלימודים‬
‫כיתה ד'‬
‫בלימודי מחשבת ישראל נברר את עמדותינו שלנו ונלמד התייחסויות שונות של הוגים‬
‫לשאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬מהי נפש? האם ובמה שונה האדם מהחי? מהן התכונות הטובות ומהו אדם‬
‫אידאלי? מהי הדרך להפוך לאדם אידאלי?‬
‫‪ ‬במהלך הלימודים בכיתה ד' נבחן תשובות אפשריות לשאלות אלה בעיקר דרך‬
‫הגותו של הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ ‬מה זאת אהבה? האם שנאה היא באמת ההפך מאהבה? מי במרכז ביחסי‬
‫האהבה? האם "אהבה שאינה תלויה בדבר" בהכרח טובה? האם יש קשר בין‬
‫אהבת אדם לאהבת הטוב?‬
‫בעזרת המפגש עם תשובות שונות שניתנו לשאלות אלה ואחרות לאורך הדורות וגם‬
‫באמצעות הדיון בכיתה יוכל כל תלמיד לברר‪ ,‬לזקק ולהרחיב את עמדתו האישית‪.‬‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫בכיתות הגבוהות נמשיך בלימוד נרחב ומעמיק של ההגות היהודית ונמשיך לבחון גם‬
‫את הקשר שלה להגות הכללית בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬משבר האמונה בעת החדשה ‪ -‬בעקבות "מות האלהים"‬
‫‪ ‬בעיית הרע‪ :‬אם יש אלוהים‪ ,‬והוא טוב וכל יכול ‪ ,‬מדוע יש כל‪-‬כך הרבה רע‬
‫בעולם?‬
‫‪ ‬תפיסות שונות של האל‬
‫‪ ‬מחשבת חז"ל‬
‫‪ ‬במהלך הלימודים ישולבו ימי סיור‪.‬‬
‫היסטוריה ‪ 5 -‬יח"ל (‪ 3‬יחידות הבחירה)‬
‫תכנית הלימודים בשלוש יחידות ההרחבה מתמקדת בתקופות מעצבות ומשפיעות על‬
‫התהליכים וההתפתחויות המאפיינים את תקופתנו אנו‪ ,‬ומאפשרת למידה מעמיקה‬
‫ומרחיבה בנושאים היסטוריים שונים ובשילוב היבטים בין‪-‬תחומיים‪ .‬לימודי‬
‫ההרחבה בהיסטוריה מאפשרים מחקר והתמודדות עם אירועים מרכזיים‪ ,‬לימוד‬
‫מעמיק אודות דמויות מפתח בתקופתן ובחינת משמעותן של התפתחויות היסטוריות‬
‫מגוונות‪ .‬הספרות‪ ,‬האמנות‪ ,‬הפילוסופיה וההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את‬
‫התקופה מתכנסים תחת הלימוד ההיסטורי והופכים לנושאי לימוד‪ ,‬מתוך גישה‬
‫הרואה את הידע ההיסטורי וההבנה הצומחת ממנו כניזונה גם מן הנושאים הבין‪-‬‬
‫תחומיים המעשירים אותו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מטרות הלימוד‬
‫‪ ‬לימוד ההיסטוריה כתולדות התרבות האנושית תוך שילוב מרכיבים מתחומי‬
‫דעת אחרים‪ ,‬כמו אמנות‪ ,‬ספרות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬תיאטרון וקולנוע‪.‬‬
‫‪ ‬הכרת תקופות מעצבות בהיסטוריה של הזמן המודרני‪.‬‬
‫‪ ‬הכרת דרכי חקירה היסטוריות מגוונות‪ ,‬ובאמצעותן התמודדות עם חשיבה‬
‫היסטורית‪.‬‬
‫דרכי ההוראה‬
‫למידת חקר ביחידים‪ ,‬בזוגות או בקבוצות קטנות‪ ,‬הוראת עמיתים‪ ,‬חקירת מגוון‬
‫מקורות היסטוריים ראשוניים ומשניים‪ ,‬הכרת מקורות מתחומי ידע נוספים‬
‫המשמשים בסיס למחקר היסטורי‪ ,‬כתיבה עיונית‪ ,‬למידה משולבת מחשב‪ ,‬ביטוי‬
‫יצירתי וחוויתי‪ ,‬התנסות בשילוב עולמות ידע בין‪-‬תחומיים בלימודי ההיסטוריה‪.‬‬
‫דרישות התכנית‬
‫עניין בהיסטוריה‪ ,‬נכונות להשקעה‪ ,‬חשיבה יצירתית‪ ,‬העמקה בלמידה עצמית‪,‬‬
‫ויכולת כתיבה והבעה‪.‬‬
‫כיתה‬
‫יח"ל‬
‫תוכן‬
‫ד'‬
‫‪1‬‬
‫בחירה‬
‫תולדות ארצות הברית ממלחמת האזרחים ועד כניסתה‬
‫למלחמת העולם ה‪ )1968 - 1860 ( 2-‬מושם דגש על התפתחותה‬
‫הייחודית של ארצות הברית בתקופה הנלמדת‪ ,‬מבחינה‬
‫חברתית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬כלכלית ותרבותית‪ ,‬ועל התהליכים‬
‫ההיסטוריים שהובילו להפיכתה של ארצות הברית למעצמה‪.‬‬
‫ה'‬
‫‪2‬‬
‫בחירה‬
‫תהליכי היווצרותה של חברת ההמונים המודרנית‪- 1870 ,‬‬
‫‪( 1930‬השלמה והרחבה לפרק הנלמד בכיתה ד')‪ :.‬דיון במתח‬
‫בין רציונליזם לבין אי רציונליות בתרבות האירופית במאה‬
‫תשע עשרה; ערכי הבורגנות ועוצמתה הכלכלית והפוליטית;‬
‫המאבק הפמיניסטי לגווניו‪ ,‬תוך התייחסות לספרות‬
‫פמיניסטית; הגותם פורצת הדרך של גוסטב לה בון ופרויד על‬
‫נפש הפרט וההמון; התפתחות החינוך הפורמלי והבלתי‬
‫פורמלי‪ ,‬בזיקה להגות חינוכית מודרנית; המתח בין מודרניזם‬
‫באמנות לבין הופעת תרבות ההמונים; תופעת הניכור; מאפייני‬
‫הציונות כתנועת המונים‪ :‬אוטופיות ציוניות וגלי הגירה לארץ‬
‫ישראל; השפעת מלחמת העולם הראשונה על הופעת‬
‫הקומוניזם והפשיזם‪.‬‬
‫במסגרת לימודי הבחירה יכתבו התלמידים עבודת חקר בסוגיה הקשורה להיסטוריה‬
‫של ארצות הברית‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תנ"ך ‪ 5 -‬יח"ל (‪ 3‬יחידות הבחירה)‬
‫‪ ‬היחידה השלישית תבחן את נושא המנהיגות בתנ"ך דרך דמויותיהם של משה‬
‫ודוד‪ .‬נעמיק לחקור בשתי דמויות אלו ונבחן מודלים שונים של מנהיגות בתנ"ך‪,‬‬
‫תוך קישור נושאי הלימוד לסוגיות עכשוויות‪ .‬התלמידים ילמדו את יחידה זו‬
‫במהלך כיתה ד' ויבחנו עליה בבחינה פנימית בכיתה ד'‪.‬‬
‫‪ ‬היחידה הרביעית מעמיקה בחמש המגילות ובה נשווה את המגילות מבחינה‬
‫סגנונית ורעיונית למקורות אחרים במקרא ובמזרח הקדום‪ .‬נתאהב עם שיר‬
‫השירים‪ ,‬נתרגש עם רות‪ ,‬נבכה עם איכה‪ ,‬נחשוב עם קהלת ונצחק עם אסתר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נקרא פרקים נבחרים מספר דניאל ונכיר את בעיות הקיום היהודי בגולה‬
‫דרך עיניו של החכם העומד מול שליטי עולם ויכול לכל התלאות‪ .‬התלמידים‬
‫ילמדו את יחידה זו במהלך כיתה ה' ויבחנו עליה בבחינה חיצונית בסוף כיתה‬
‫ה'‪.‬‬
‫‪ ‬היחידה החמישית היא יחידה ייחודית הנבנית כל פעם על ידי מורה מומחה אחר‬
‫הנבחר ללמד אותה‪ .‬נושאים שנלמדו ביחידה זו במהלך השנים הם‪ :‬עקדת יצחק‪,‬‬
‫על שלל הפרשנות המדרשית לדורותיה והשתקפותה ביצירות אומנות; נשים‬
‫וגברים בספר שופטים לאור הפרשנות במדרש ובאומנות; נשים במקרא ועוד‪.‬‬
‫התלמידים ילמדו את יחידה זו במהלך כיתה ו' ויוערכו בה באמצעות משימה‬
‫שאינה מבחן‪.‬‬
‫גיאוגרפיה – ‪ 5‬יח"ל‬
‫"רואים עולם" אינה רק תכנית טלוויזיה‪ .‬בשיעורי הגיאוגרפיה ניצור מפגש רלוונטי‬
‫ואקטואלי עם הסביבה הקרובה והרחוקה‪ .‬התלמידים יעסקו במגוון רחב של תחומים‬
‫גיאוגרפיים‪ ,‬בהיבטים שונים‪ :‬חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬פוליטיים ואחרים‪ .‬נבחן את‬
‫המציאות בכלים גיאוגרפיים עדכניים‪ ,‬מפות‪ ,‬אתרי אינטרנט‪ ,‬סרטים‪ ,‬סיורים ועוד‪.‬‬
‫מקצוע הגיאוגרפיה עובר שינויים של ממש בשנים האחרונות‪ .‬בהוראת‬
‫המקצוע אנו מבקשים לחשוף את התלמידים למגוון מושגים ומיומנויות להבנת‬
‫התופעות המרחביות בעולם‪ ,‬מתוך מטרה לעסוק בחומר אקטואלי ורלוונטי‬
‫לתלמידים‪.‬‬
‫יתקיימו ‪ 2‬מסלולי למידה‪:‬‬
‫א‪ .‬גיאוגרפיה בהיקף ‪ 5‬יח"ל‬
‫תכנית הלימודים‪:‬‬
‫בכיתה ד'‪ :‬לימודי מבוא בתחומי גיאוגרפיה של האדם בדגש על רלוונטיות‬
‫ואקטואליה‪ .‬נלמד על מדינות העולם המתפתח ומדינות העולם המפותח תוך שימת‬
‫דגש על הפערים ביניהן‪.‬‬
‫בכיתה ה'‪ :‬נעסוק בנושאי תכנון ופיתוח מרחבי‪ .‬בשנה זו יעבדו התלמידים בצורה‬
‫עצמאית תוך הנחייה של המורה ויבדקו סוגיות שונות הקשורות לנושאי תכנון עירוני‪.‬‬
‫בסיום השנה יוצגו התוצרים המהווים ‪ 40%‬מחובות הלמידה במקצוע‪.‬‬
‫בכיתה ו'‪ :‬הנושאים עימם נתמודד בלימודי הגיאוגרפיה של ישראל יתקשרו לדמותה‬
‫החברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬יישובית ומדינית של ישראל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫בלימודי המזרח התיכון נדון בין השאר בהיבטים גיאופוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים‪,‬‬
‫מדיניים ואחרים‪.‬‬
‫"‪ :”UNSEEN‬חבל ארץ שלא נלמד‪ .‬יחידה הדורשת ניתוח והכרת חבל ארץ חדש תוך‬
‫כדי הפקת מידע ממפות ונתונים גיאוגרפים נוספים‪ .‬בשנה זו ייבחנו התלמידים‬
‫בבחינה חיצונית (‪.)60%‬‬
‫ב‪ .‬גיאוגרפיה אתגר‪ :‬אדם‪ ,‬חברה ותכנון המרחב‬
‫מספר התלמידים מוגבל ל‪ 20-‬בגלל אופייה המיוחד של למידת החקר במקצוע זה‬
‫היכן אנו חיים? איך אנחנו משפיעים על סביבתנו? האם להיות אזרח טוב‪ ,‬משמעותו‬
‫גם לדאוג למראה העתידי של המרחב בו אנחנו חיים? אלו רק חלק מהשאלות בהם‬
‫ניתקל במהלך הלמידה‪ .‬כדי להתמודד עם שאלות ערכיות אלו ואחרות נשלב לימוד‬
‫פרונטאלי עם מגוון אמצעי המחשה‪ ,‬הכוללים יציאה מהכיתה אל השטח‪ .‬הסיורים‬
‫יאפשרו לנו לבחון לעומק את המפגש בין האדם לסובב ולראות תהליכים במהלך‬
‫התהוותם‪ .‬המרחב הישראלי מביא להעצמה ולחידוד של המפגש בין האדם לסובב‪,‬‬
‫וישמש לנו דוגמא להבנת תופעות כלל עולמיות‪ .‬ירושלים הופכת "למעבדה" בה ניתן‬
‫לבדוק תהליכים רבים ותופעות רבות‪ ,‬המבטאים את הקשר בין האדם למרחב בו הוא‬
‫חי‪.‬‬
‫תחום הלמידה שייך ללימודי הגיאוגרפיה‪ ,‬אך שיטת הלמידה תעמיד במרכז את‬
‫ההתנסות האישית של התלמיד והמפגש הישיר עם תהליכים ותופעות גיאוגרפיות‬
‫באמצעות סיורים‪ ,‬סדנאות‪ ,‬צפייה בסרטים‪ ,‬שימוש באינטרנט כמקור מידע ועוד‬
‫אמצעים מגוונים‪.‬‬
‫בכיתה ד' – "מעבדה עירונית" יחידה ייחודית בנושאי תכנון ופיתוח בהדגמה על‬
‫ירושלים‪ :‬ירושלים‪ -‬גיאוגרפיה של עיר רב גונית‪ .‬יחידה זו מהווה שילוב של עבודת‬
‫חקר‪ ,‬סיורים והכרות של התלמיד הירושלמי עם הגיאוגרפיה של העיר בראשית‬
‫המאה ה‪ .21 -‬היחידה מהווה יחידת בגרות חלופית בגיאוגרפיה ומותאמת באופן‬
‫מיוחד לתלמיד הירושלמי‪.‬‬
‫מטרות יחידה זו‪ :‬לימוד וביסוס את ידיעותיו של התלמיד במגוון נושאים מתוך‬
‫סוגיות עכשוויות המתרחשות בעיר ירושלים‪ ,‬יישום כלי מחקר ושיטות מחקר‪ ,‬שינוי‬
‫סביבת ההוראה לפתוחה ומגוונת יותר ויצירת חוויה לימודית סביב העיסוק‬
‫בגיאוגרפיה של ירושלים‪ .‬אנו מאמינים כי תהליך למידה אותנטית סביב בעיות‬
‫המוכרות לתלמיד מחיי עירו‪/‬סביבתו יובילו לעיסוק מעמיק בסוגיות עירוניות‪.‬‬
‫במהלך הלימוד והחקר יצאו התלמידים ל‪ 8-6-‬סיורים בעיר‪ ,‬יפגשו עם מומחים‪,‬‬
‫יבקרו במכוני מחקר ויערכו ראיונות‪ ,‬תצפיות וסקרים בנושאים שיבחרו‪.‬‬
‫שיאה של היחידה בסיור לימודי בו יוצגו התוצרים ע"י התלמידים‪ .‬ציון יחידה זו‬
‫יהווה ‪ 40%‬מהציון הסופי‪.‬‬
‫בכיתה ה' – נושאי ארץ ישראל (בשילוב סיורים) והמזרח התיכון‪ .‬במהלך השנה יצאו‬
‫התלמידים ל‪ 2-3‬סיורים לימודיים בארץ‪.‬‬
‫"‪ :”UNSEEN‬חבל ארץ שלא נלמד‪ .‬יחידה הדורשת ניתוח והכרת חבל ארץ חדש תוך‬
‫כדי הפקת מידע ממפות ונתונים גיאוגרפים נוספים‪.‬‬
‫בסוף השנה יבחנו התלמידים בבחינה חיצונית שמשקלה ‪ 60%‬מכלל הציון במקצוע‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫תכניות הלימוד במדעי הטבע‬
‫ביולוגיה ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫לימוד הביולוגיה מקנה ללומד ידע על עצמו כאדם ועל היצורים האחרים שבסביבתו‪.‬‬
‫לימוד זה כרוך בהבנת יחסי הגומלין שבין היצורים לבין עצמם ובינם לבין סביבתם‬
‫ובהבנת מקומו של האדם במערכת יחסים זו‪.‬‬
‫ההתקדמות וההישגים הגדולים בביולוגיה במחצית השנייה של המאה ה‪ 20-‬ובתחילת‬
‫המאה ה‪ ,21-‬כגון חקר המוח‪ ,‬חקר הגנום האנושי והגנומים של יצורים אחרים‪,‬‬
‫היכולת לבצע התערבות בתהליכים ביולוגיים (כגון שיבוט והנדסה גנטית)‪ ,‬וגם הבנת‬
‫ההשפעה של האדם על מגוון המינים בטבע – כל אלה מעוררים שאלות מוסריות‪,‬‬
‫התנהגותיות וחברתיות נכבדות‪ ,‬שכל אזרח ייחשף אליהן במאה ה‪ .21-‬לפיכך‪ ,‬על‬
‫האוריינות הביולוגית להיות חלק בלתי נפרד מהשכלתו של כל אדם בעת הזאת‪.‬‬
‫עיסוק בתהליכי החקר ובהבנתם עשוי לתרום לפיתוח מיומנויות חשיבה אשר יוכלו‬
‫להועיל לתלמיד בהתמודדותו עם בעיות בחיי יום יום‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנת האופן שבו נבנה‬
‫ומתפתח ידע מדעי תציג לתלמיד את האופי הזמני והלא‪-‬מוחלט של המדע‪ .‬הבנת דרכי‬
‫עבודתם של חוקרים תסייע בהפנמת היכולות והמגבלות של המדע בכלל ושל‬
‫הביולוגיה בפרט‪.‬‬
‫יתקיימו ‪ 2‬מסלולי למידה‪:‬‬
‫א‪ .‬ביולוגיה בהיקף ‪ 5‬יח"ל‬
‫מסלול זה מיועד לתלמידים המבקשים להרחיב ולהעמיק את השכלתם בתחום‬
‫הביולוגיה‪ .‬תכנית הלימודים מגוונת וכוללת לימודים עיוניים ועבודה מעשית‪.‬‬
‫הלימוד לאורך כיתות ד' ה' ו‪-‬ו'‪ ,‬יכלול מעבדות‪ ,‬חלקן מעבדות חקר‪ ,‬וסיור לימודי‬
‫וילווה בצפייה בסרטים לימודיים‪ ,‬באנימציות ובפעילויות ממוחשבות‪.‬‬
‫למסלול זה יתקבלו תלמידים שציונם בביולוגיה בכיתה ג' הוא מ‪ 80-‬ומעלה‪.‬‬
‫תלמידים הבוחרים במסלול זה חייבים ללמוד כימיה (מבוא או מגמה) בכיתה ד'‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביולוגיה אתגר‬
‫מסלול זה מיועד לקבוצה נבחרת של תלמידים מצטיינים ומתעניינים במיוחד‬
‫בביולוגיה‪ ,‬אשר מוכנים ומעוניינים במעורבות גבוהה בלימוד המקצוע‪.‬‬
‫התלמידים יזכו להעמקה‪ ,‬הרחבה והעשרה בלימוד המקצוע‪ .‬הלימוד ישולב‬
‫בפעילויות העמקה והעשרה בנוסף לפעילויות המתקיימות בכיתה המורחבת‪ :‬פעילות‬
‫המעבדה תחל כבר בכיתה ד'‪ ,‬ויערך תגבור שעות מעבדה‪ ,‬לרבות מעבדות חקר בתכנון‬
‫עצמאי של התלמידים‪ .‬התלמידים יתנסו בקריאה ביקורתית של מאמרים מדעיים‪,‬‬
‫צפייה בסרטים לימודיים‪ ,‬סיורים ותגבור פעילויות ממוחשבות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬תלמידי כיתת האתגר יחשפו להרצאות מפי חוקרים מהאוניברסיטה העברית‬
‫בתחומים שונים של מדעי החיים‪.‬‬
‫בחלק המעשי של התכנית יבצעו התלמידים עבודת חקר מרחבת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יופנו המעוניינים בכך למסלול נוסף של עבודת גמר בביולוגיה בהיקף של ‪5‬‬
‫יח"ל נוספות‪.‬‬
‫למסלול זה יתקבלו תלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ללימוד ביולוגיה‪ ,‬בעלי ציון ‪90‬‬
‫לפחות‪ ,‬על פי המלצת המורה ועל בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫תלמידים הבוחרים במסלול זה חייבים ללמוד כימיה (מבוא או מגמה) בכיתה ד'‪.‬‬
‫תכנים ודרישות לימודיות‬
‫החלק העיוני‬
‫א‪.‬‬
‫נושאי החובה‪ :‬מבוא לביולוגיה של האדם; התא – מבנה ופעילות; אקולוגיה‪.‬‬
‫נושאי העמקה‪ :‬ילמד נושא אחד משלושת הנושאים הבאים‪:‬‬
‫בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית‬
‫‪‬‬
‫ביולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי‪ :‬מחד‪-‬תאיים ליונקים‬
‫‪‬‬
‫חיידקים ונגיפים בגוף האדם‬
‫‪‬‬
‫ב‪ .‬החלק המעשי‬
‫מעבדה ‪ "+‬ביוחקר"‪:‬‬
‫מעבדות חקר – חלק מנושאי הלימוד העיוניים ילוו במעבדות‪ ,‬שבמהלכן יילמדו‬
‫עקרונות תכנון ניסויים בביולוגיה‪ ,‬ביצועם‪ ,‬וניתוחם תוך למידת דרכי הטיפול‬
‫בנתונים כמותיים‪.‬‬
‫"ביוחקר" – במסגרת זו יהיה על כל תלמיד לבצע עבודת חקר‪ ,‬בה תחקר לעומק‬
‫שאלת חקר אחת בנושא שיבחר מתחומים שונים בביולוגיה‪ ,‬וכן להשתתף בסיור‬
‫לימודי בשדה עליו יגיש דו"ח סיור‪.‬‬
‫כיתת האתגר‪ :‬התלמידים יבצעו מעבדות חקר שאת חלקן יתכננו בעצמם‪ .‬עבודת‬
‫הביוחקר תעשה תוך התמקדות במחקר עצמאי של התלמיד‪ .‬במהלך העבודה יחקרו‬
‫התלמידים לפחות ‪ 2‬שאלות חקר‪ .‬התלמידים יצאו לסיור לימודי בשדה עליו יוגש‬
‫דו"ח סיור‪.‬‬
‫בחינות הבגרות (מועדי הבחינה וחלקי הבחינה כפופים להנחיות ושינויים מטעם‬
‫הפיקוח על הביולוגיה)‪:‬‬
‫חלק עיוני‪ :‬בחינה חיצונית עיונית שתכלול את כל הנושאים העיוניים שנלמדו‪ ,‬ונתוח‬
‫מחקר‪ .‬הבחינה העיונית מוערכת בהערכה חיצונית (משקלה ‪.)55%‬‬
‫חלק מעשי‪:‬‬
‫בחינה חיצונית מעשית במעבדת חקר‪ .‬בחינת המעבדה מוערכת בהערכה חיצונית‬
‫(משקלה ‪.)15%‬‬
‫עבודת הביוחקר ‪+‬סיור‪ .‬הערכה בית ספרית (משקלה ‪.)30%‬‬
‫‪32‬‬
‫פיסיקה ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫בכל יום ובכל שעה אנו עומדים אל מול עולם מורכב‪ ,‬יפה וחידתי‪ ,‬שבו אדם וטבע‬
‫משפיעים זה על זה ושותפים במחול מתמיד של תנועה ושינוי‪ .‬בעוד שמקצועות‬
‫ההומניסטיקה שמו נר לרגליהם להבין את מקומו של האדם‪ ,‬ממקדים המקצועות‬
‫המדעיים את תשומת ליבם בטבע ובהתנהלותו‪.‬‬
‫מבין המקצועות המדעיים הפיסיקה היא המסד‪ ,‬בהיותה חוקרת את התהליכים‬
‫הבסיסיים ואת חוקי הטבע‪ .‬הפיסיקאי מתבונן בעולם‪ ,‬מנסה לזהות דפוסים ולהסיק‬
‫מתוכם את הכללים‪ .‬בשאיפתו לחדות של הבנה‪ ,‬אין הוא מסתפק במילים לתיאור‬
‫התופעות‪ ,‬אלא משתמש בייצוגים נוספים – גראפיים ומתמטיים‪ .‬שיטותיו לחקר‬
‫הטבע מגוונות‪ ,‬וכוללות תצפיות‪ ,‬ניסויים וכללים קשיחים של היסק‪ ,‬בצד מקום של‬
‫כבוד לאינטואיציה ויצירתיות מחשבתית‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫‪ ‬פרקי מכניקה (תנועה‪ ,‬כוחות‪ ,‬חוקי שימור‪ ,‬כבידה)‬
‫‪ ‬פרקי חשמל ומגנטיות (אלקטרוסטטיקה‪ ,‬מעגלי זרם ישר‪ ,‬מגנטיות‪ ,‬השראה‬
‫אלקטרומגנטית)‬
‫‪ ‬היסטוריה ופילוסופיה של המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ ‬קרינה וחומר‬
‫דרכי ההוראה‬
‫‪ ‬התנסות מקיפה בעבודה מעבדתית‬
‫‪ ‬שימוש בכלים מתמטיים וממוחשבים‬
‫‪ ‬פתרון סוגיות פיסיקליות באופן אנליטי ובאופן נומרי‬
‫‪ ‬הצגת טכנולוגיות המבוססות על חוקי הטבע הנלמדים‬
‫יתקיימו שני מסלולי למידה‪:‬‬
‫פיסיקה בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‬
‫מסלול זה מיועד למעוניינים להרחיב את לימודיהם בפיסיקה‪ .‬הלימוד בכיתה ד'‬
‫יכלול פרקי מכניקה במסלול לקראת הבגרות‪ .‬הלימוד יורחב וישולב בפעילויות‬
‫נוספות‪ ,‬לרבות מעבדות חקר‪.‬‬
‫תנאי קבלה‬
‫לימודי מתמטיקה ברמה של ‪ 4‬יח"ל‪ 5 ,‬יח"ל או אתגר‪.‬‬
‫פיסיקה אתגר‬
‫במסגרת קבוצת האתגר נרחיב את השימוש בכלים מתמטיים וממוחשבים‪ ,‬נלמד‬
‫פרקים נוספים ונעמיק את עבודת המעבדה‪ .‬הבוחרים להשתלב בקבוצת האתגר‬
‫‪33‬‬
‫נדרשים למחויבות‪ ,‬ליכולות גבוהות ולהשקעת מאמץ‪ .‬תנאי להמשך הלימוד בקבוצת‬
‫האתגר‪ :‬ציון שנתי של ‪ 80‬לפחות‪ ,‬והמלצת המורה‪.‬‬
‫תנאי קבלה‬
‫לימודי מתמטיקה ברמה של ‪ 4‬יח"ל‪ 5 ,‬יח"ל או אתגר‪.‬‬
‫ציון סף ‪ 80‬ומעלה בפיסיקה ‪/‬מדעים בסוף כיתה ג'‪ .‬לתלמידים אשר לא למדו פיזיקה‬
‫אתגר בכיתה ג' ‪-‬יתקיים גם ראיון אישי עם רכז המקצוע לאישור קבלתם‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‪ :‬בסוף כתה ו' יעמדו תלמידי הפיסיקה בבחינה חיצונית בכתב (‪,)70%‬‬
‫וכן יכתבו פרוייקט‪ ,‬שיוערך על ידי המורים (‪.)30%‬‬
‫כימיה ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫הכימיה עוסקת בשינויים המתרחשים בחומרים בגופנו ובסביבתנו‪ ,‬ובקשר בין מבנה‬
‫החומר לתכונותיו‪ .‬הכימאי מרכיב את משקפי הקסם ומסתכל אל תוך החומר‪ ,‬ולומד‬
‫את כללי ההתנהגות של העולם המיקרוסקופי‪ ,‬וכיצד הם באים לידי ביטוי בעולמנו‬
‫המאקרוסקופי – כיצד תגובות מסוימות גורמות להיווצרות חלודה‪ ,‬פירוק מזון‪,‬‬
‫הפעלת סוללה או פיצוץ גרעיני‪ .‬השפה הכימית היא השפה המדעית בה משתמשים‬
‫מהנדסים‪ ,‬רופאים‪ ,‬מדענים וחוקרים בתחומים מגוונים‪.‬‬
‫לימודי הכימיה בבית הספר כוללים פרקים בכימיה כללית‪ ,‬אנליטית‪ ,‬פיסיקלית‬
‫ואורגנית‪ .‬במטרה להקניית ידע כימי רחב וכלים לחשיבה מדעית‪-‬כימית‪ ,‬תוך‬
‫התמודדות עם טקסטים מדעיים (אוריינות כימית) ומיומנויות ביצוע במעבדה‪ ,‬תוך‬
‫הכרת עקרונות הכימיה הלכה למעשה‪ ,‬פיתוח כישורי חקר‪ ,‬עבודה בצוות‪ ,‬והגברת‬
‫הסקרנות והעניין בכימיה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד‬
‫‪ ‬מושגי יסוד‬
‫‪ ‬מבנה האטום והטבלה המחזורית‬
‫‪ ‬הקשר הכימי‬
‫‪ ‬היבטים כמותיים בתגובות כימיות‬
‫‪ ‬תרכובות הפחמן במזון‪ :‬פחמימות‪ ,‬חלבונים ושומנים‬
‫‪ ‬תגובות חמצון חיזור בחומרים מתכתיים ומול קולרים‬
‫‪ ‬תגובות חומצה‪-‬בסיס‬
‫‪ ‬אנרגיה כימית‬
‫‪ ‬קינטיקה ושיווי משקל כימי‬
‫‪ ‬תרמודינמיקה‬
‫‪ ‬פולימרים סינתטיים‬
‫‪ ‬כימיה אורגנית‬
‫‪ ‬יחידת מעבדת החקר‬
‫‪34‬‬
‫‪‬‬
‫אוריינות כימית‪ :‬עבודה על מאמרים מדעיים‬
‫דרכי הוראה‬
‫שילוב הוראה פרונטאלית עם מגוון של אמצעי המחשה‪ :‬מודלים מולקולריים‪,‬‬
‫סרטונים‪ ,‬מפות ודיאגרמות‪ ,‬סימולציות מחשב‪ ,‬ניסויים מאשרים וניסויי חקר‬
‫במעבדת בית‪-‬הספר ובמעבדות בלמונטה באוניברסיטה‪ ,‬הרצאות של מרצים אורחים‬
‫מהאוניברסיטה ומהתעשייה וכן סיורים מודרכים‪.‬‬
‫יתקיימו שני מסלולי למידה‪:‬‬
‫א‪ .‬כימיה בהיקף ‪ 5‬יח"ל‬
‫התכנית מיועדת להרחיב את השכלתם של התלמידים בתחום הכימיה תוך לימוד‬
‫תיאורטי ומעשי‪ ,‬מיסודות הכימיה‪ .‬במהלך הניסויים התלמידים מתמודדים בפועל‬
‫עם העקרונות התיאורטיים שלמדו בשיעורי הכימיה ובאופן זה‪ ,‬הניסוי במעבדה‬
‫ממחיש את הנלמד‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫על ‪ 70%‬מנושאי הלימוד ייבחנו התלמידים בבחינות בגרות חיצוניות‪:‬‬
‫‪ 55%‬מהציון ינתן על בחינה בכתב בסוף כתה ה'‪.‬‬
‫‪ 15%‬מהציון ינתן על בחינה בעל פה על מעבדת החקר‪ ,‬בסוף כתה ו'‪.‬‬
‫על ‪ 30%‬מנושאי הלימוד ייבחנו התלמידים באמצעות בחינות פנימיות‪ ,‬משימות‬
‫אוריינות מתוקשבות‪ ,‬ניתוח מאמרים מדעיים וניסויי חקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬כימיה אתגר‬
‫תכנית זו מיועדת לתלמידים סקרנים ומעורבים המעוניינים ללמוד בהיקף רחב‬
‫ומעמיק יותר מזה הנדרש לבחינת הבגרות‪ .‬במסלול זה יושם דגש על החקר – הן‬
‫במעבדות בית הספר והן בשילוב במעבדות בלמונטה‪ ,‬באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫התלמידים יוזמנו להרצאות ולסיורים בנושאים מגוונים‪.‬‬
‫התלמידים ייבחנו בבחינת הבגרות בכתב בסוף כיתה ה' וייבחנו בבחינת בגרות בעל‪-‬‬
‫פה‪ ,‬על מעבדת החקר‪ ,‬בסוף כיתה ו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫תכניות הלימוד במדעים מדויקים‬
‫מדעי המחשב ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫מגמת מדעי המחשב מכשירה את בוגריה לאתגרים של המאה ה‪ ,21-‬וביניהם כניסה‬
‫לעולם הסייבר‪.‬‬
‫במהלך הלימודים נכיר את המבנה של מערכות ממוחשבות‪ ,‬נרכוש כלים לניתוח‪,‬‬
‫תכנון ויישום פתרונות לבעיות‪ ,‬ונלמד את העקרונות המנחים עיצוב ותכנון מערכות‬
‫תוכנה‪.‬‬
‫הלימודים יתמקדו בפיתוח מיומנויות חשיבה‪ ,‬תכנון‪ ,‬ניתוח ויישום של אלגוריתמים‬
‫ותוכניות מחשב בנושאים מגוונים‪.‬‬
‫התלמידים יתנסו הן בעבודה פרטנית והן בעבודה בצוותים‪ .‬כחלק מתוכנית הלימודים‬
‫יכין כל תלמיד פרויקט אישי ויבחן עליו‪.‬‬
‫הלימודים מהווים פתח לעולם האקדמי‪ ,‬לשירות הצבאי ולשוק העבודה‪.‬‬
‫מדעי המחשב עוסקים בשלשה סוגים של מורכבויות‪:‬‬
‫מורכבות חישובית‪ :‬חיפוש פתרונות לבעיות אלגוריתמיות ‪ -‬אלגוריתמים‪ ,‬או לחלופין‬
‫הוכחת אי‪-‬קיום פתרונות לבעיות אלה; ניתוח הסיבוכיות של בעיות אלגוריתמיות‬
‫וחיפוש הפתרונות היעילים יותר‪.‬‬
‫מורכבות תיאורטית או מערכתית‪ :‬ניתוח ותכנון של מערכות תכנה גדולות ומורכבות‪,‬‬
‫שהן באופן טיפוסי‪ ,‬בו‪ -‬זמנית‪ ,‬מבוזרות ותגובתיות‪ .‬כך אפוא‪ ,‬כשם שלימודי‬
‫הפיזיקה‪ ,‬הכימיה והביולוגיה מאפשרים לבוגרי התיכון להבין את העולם הפיזי שבו‬
‫הם חיים‪ ,‬על לימודי מדעי המחשב לאפשר לבוגרי התיכון להבין את ההתפתחויות‬
‫המדעיות המרכזיות המשולבות בהתפתחויות הטכנולוגיות המרשימות של זמננו‪.‬‬
‫לפיכך יש לשלב בתכניות הלימודים גם את הפן המדעי של התחום‬
‫מטרת התכנית ועקרונותיה‪:‬‬
‫מטרת התכנית היא ללמד מושגי יסוד של מדעי המחשב וכן עקרונות המבנה של‬
‫מערכות ממוחשבות‪ .‬התכנית מקנה ללומדים יכולת חשיבה אלגוריתמית ‪,‬מיומנויות‬
‫לניתוח ופתרון אלגוריתמי של בעיות‪ ,‬ומושגי יסוד בתכנון מערכות ממוחשבות‬
‫עקרונות היסוד של התכנית הם‪:‬‬
‫שילוב בין התאורטי‪-‬מושגי לבין המעשי‪-‬התנסותי באמצעות גישה דו‪-‬מסלולית‬
‫שמלמדת יסודות מושגיים ומלווה לימוד זה בהמחשה (למשל מימוש האלגוריתם‬
‫כתכנית בשפת תכנות והרצתה במחשב‬
‫אנו מציעים שני מסלולי בחירה‪ :‬מסלול בהיקף של ‪ 5‬יחידות לימוד‪ ,‬ומסלול אתגר‪,‬‬
‫הכולל הרחבה והעמקה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫א‪.‬‬
‫מסלול בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‪:‬‬
‫מסלול זה מיועד לתלמידים המעוניינים לנצל את לימודיהם בתיכון לחשיפה‬
‫בתחום מדעי המחשב‪ .‬תכנית הלימוד מפורטת לעיל ותכלול הרחבה והעמקה‪ .‬הלימוד‬
‫בקורס כרוך בביצוע מטלות במחשב והגשה שוטפת של תרגילים‪.‬‬
‫כיתה ד'‬
‫יסודות מדעי המחשב בסביבת ‪java‬‬
‫כיתה ה'‬
‫עיצוב תוכנה ותכנות מונחה עצמים בסביבת ‪java‬‬
‫כיתה ו'‬
‫פרויקט מעשי באחת מהחלופות הבאות‪ :‬מערכות מידע‪/‬‬
‫תכנות בסביבת האינטרנט‪ /‬ארגון המחשב ותכנותו‬
‫דרישות המקצוע‪ :‬לימודי מתמטיקה בהיקף ‪ 5 - 4‬יח"ל‪.‬‬
‫התכנית אינה דורשת ידע קודם במחשבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסלול האתגר‬
‫מסלול זה מיועד לתלמידים חזקים במתמטיקה ובעלי רקע בתכנות‪ .‬המתעניינים‬
‫במדעים המדויקים ובמתמטיקה השימושית‪ .‬התלמידים ידרשו ללמידה ולעבודה‬
‫עצמית‪ ,‬גם תיאורטית‪ .‬הלימוד בקבוצת האתגר כולל תוכן עדכני‪ ,‬מעבר לנדרש‬
‫לבחינת הבגרות‪.‬‬
‫במהלך שלוש שנות הלימוד יקחו התלמידים חלק במסגרות לימוד מרחיבות‪.‬‬
‫בכיתה ד' ישתתפו התלמידים בפרוייקט חיצוני שיודרך על ידי איש מקצוע בתחום‪.‬‬
‫בכיתה ה'‪ ,‬בנוסף לשעות הלימוד בכתה‪ ,‬יופנו התלמידים שאינם משתתפים במסגרות‬
‫לימוד משלימות (כגון תכנית "אקדמיה ותעשיה" במכון וייצמן או "מגשימים")‬
‫למסגרת העשרה נוספת‪.‬‬
‫תינתן עדיפות בקבלה לקבוצת האתגר לתלמידי מתמטיקה בהיקף ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬
‫ג‪ .‬לימודי סייבר‬
‫מרחב הסייבר הוא המרחב המטפורי הנוצר מחיבור ישויות שונות‪ ,‬מציאותיות‬
‫ווירטואליות‪ ,‬באמצעות מערכות מחשב ומערכות תקשורת‪ .‬למערכות אלו השפעה על‬
‫חיי היום יום של כל אחד מאיתנו‪ ,‬ופגיעה בהן עלולה להפריע למהלך החיים התקין‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ישנה חשיבות ללימוד הגנת כסייבר כמקצוע‪.‬‬
‫מטרת העל של התמחות זו היא להכשיר את התלמיד לתכנות ולחקירה במרחב‬
‫הסייבר‪ ,‬תוך למידה ובחינה של האספקטים השונים המרכיבים מרחב זה‪ :‬קישוריות‪,‬‬
‫מידע‪ ,‬חישוביות וסיבוכיות; כל זאת תוך הקפדה על תכנות מונחה עצמים‬
‫כמתודולוגית עיצוב ופיתוח מובילה ומרכזית‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫חלק מהלימוד‪ -‬בכיתה ובשיעורי הבית‪ -‬יתבסס על עבודה עצמית‪ ,‬עבודת חקר ולימוד‬
‫באמצעות האינטרנט‪ .‬התלמיד ילמד דרכים שונות להשגת ידע לצורך תכנות‪ ,‬פתרון‬
‫בעיות‪ ,‬הבנת הרשת‪ ,‬מחקר תקשורת נתונים‪.‬‬
‫הלימוד במסלול הסייבר מחייב לימודי מדעי המחשב בהיקף של ‪ 5‬יח"ל בקבוצת‬
‫האתגר‪ .‬כן נדרש תלמיד התמחות זו ללמוד מתמטיקה ומקצוע מדעי נוסף (ביולוגיה‪,‬‬
‫כימיה או פיזיקה) בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬
‫היקף השעות (בנוסף ללימודי מדעי המחשב)‪:‬‬
‫כיתה י' ‪ 3 -‬ש"ש‪ ,‬כיתה י"א‪ 4 -‬ש"ש‪ ,‬כיתה י"ב ‪ -8‬ש"ש‪ .‬הלימודים יתקיימו בסופי‬
‫יום ובימי שישי‪.‬‬
‫(יתכנו שינויים בחלוקת השעות בין השכבות השונות)‪.‬‬
‫רובוטיקה (בקרת מכונות) ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫המקצוע נלמד בכיתות ה'‪-‬ו'*‪ .‬התכנית כוללת חלק עיוני (מושגי יסוד בחשמל‬
‫ואלקטרוניקה‪ ,‬אוטומציה‪ ,‬פיקוד חשמלי‪ ,‬מכשור ובקרים מתוכנתים) וחלק מעשי‬
‫(התנסות במערכות שונות של מדידה ובקרה)‪.‬‬
‫לקראת כיתה ו' יתכנן כל זוג תלמידים עבודת גמר בתחום‪ ,‬אותה יבצע במהלך כיתה‬
‫ו'‪ .‬השלמת עבודת הגמר תזכה את התלמיד ב‪ 5 -‬יח"ל (כעבודת גמר צמודה)‪.‬‬
‫דרישות המקצוע‬
‫לימודי מתמטיקה בהיקף של ‪ 4‬יח"ל לפחות‪.‬‬
‫עתודה ומנהיגות מדעית טכנולוגית‬
‫התכנית "עתודה ומנהיגות מדעית‪-‬טכנולוגית" היא תכנית מצוינות יוקרתית ופורצת‬
‫דרך אשר מופעלת על‪-‬ידי המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך‪ ,‬זאת השנה‬
‫השביעית‪ .‬מטרתה ‪ -‬חיזוק החינוך המדעי טכנולוגי בישראל וקידומו אל החזית‬
‫העולמית‪ .‬אחת מהמטרות המרכזיות של המינהל היא לחשוף בפני התלמידים את‬
‫העולם הקסום של המדע והטכנולוגיה‪ ,‬להקנות להם ידע ומיומנויות בתחומים אלה‬
‫ולעודד אותם להשתלב בתעשייה ובתחומי המחקר והפיתוח בישראל‪ .‬מסלול זה סולל‬
‫לתלמידים את הדרך להיות חלק מדור המנהיגות וההובלה העתידי‪.‬‬
‫שאיפת המינהל למדע וטכנולוגיה לכך שהשימוש בטכנולוגיות מתקדמות לא יהיה רק‬
‫נחלתם של מתי מעט‪ ,‬אלא יכוון לאוכלוסיית תלמידים רחבה‪ ,‬משתלבת עם אחד‬
‫היעדים המרכזיים של מערכת החינוך גם במישור החברתי – צמצום הפערים‬
‫החברתיים – כלכליים‪ ,‬וכן עידוד בנות לבחור ולהתמודד עם תחומי לימוד מדעיים‬
‫וטכנולוגיים ברמה גבוהה‪.‬‬
‫לצורך השגת מטרות אלה שוקד המינהל על בניית תכנית למצוינות מדעית‪/‬טכנולוגית‬
‫שתגדיל באופן משמעותי את ההיקף והאיכות של הבוגרים המסיימים את לימודיהם‬
‫בביה"ס עם "תעודת בגרות מדעית – טכנולוגית איכותית" הכוללת מעבר לדרישות‬
‫החובה את צירוף המקצועות הבאים‪:‬‬
‫מתמטיקה ברמה מוגברת – ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫שני מקצועות מדעיים ברמה מוגברת‪ 5 -‬יח"ל‪ -‬מתוך‪ :‬פיסיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬ביולוגיה או‬
‫מדעי המחשב‪ ,‬או אחד מהמקצועות המדעיים הנ"ל ורובוטיקה‪.‬‬
‫בבית ספרנו אין מגמות לימוד ולכן תלמידי תכנית זו יוגדרו על פי צירוף‬
‫מקצועותיהם‪ ,‬כפי שפורט‪.‬‬
‫בית ספרנו בחר להפעיל תכנית ייחודית זו לטיפוח מצוינות הן כמנוף למיצוי‬
‫הפוטנציאל האישי של כל תלמיד‪/‬ה והן כערוץ לטיפוח אזרחים בעלי מחויבות ערכית‬
‫ואחריות חברתית‪.‬‬
‫יתרונות נוספים של התכנית‪:‬‬
‫‪ ‬לבוגרי התכנית מובטח בונוס מיוחד‪ ,‬בנוסף לבונוסים הקיימים כיום‪ ,‬בקבלה‬
‫ל"טכניון"‪.‬‬
‫‪ ‬מוסדות אקדמאיים נוספים בארץ מכירים בימים אלו בתכנית ובוגריה‪,‬‬
‫ומנסחים בונוסים משלהם למועמדים לקבלה בשעריהם‪.‬‬
‫‪ ‬הצטרפות לתכנית מקנה לתלמידים זכות לתמיכה לימודית הכוללת סיוע‬
‫בשיעורים פרטניים‪ ,‬על‪-‬ידי מורי בית הספר‪ ,‬במקצועות המדעיים‬
‫והטכנולוגיים שילמדו בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‪ .‬הסיוע יינתן לכל תלמיד בתכנית על‪-‬‬
‫פי הצורך האינדיבידואלי שלו החל מכיתה י' ועד לבחינת הבגרות‪.‬‬
‫‪ ‬התלמידים יזכו לתכנית העשרה שתכלול פעילויות מדעיות מגוונות בתוך‬
‫ומחוץ לבית הספר‪.‬‬
‫פרטים נוספים על התכנית ניתן לקבל באתר של המינהל למדע וטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/technology/AtudaMadaitT‬‬
‫‪/echnologit‬‬
‫ניתן גם לפנות לרכזת העתודה‪ ,‬אילנה שגיב‪ ,‬בכתובת ‪[email protected]‬‬
‫‪39‬‬
‫תכניות הלימוד בשפות‬
‫ערבית ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫לימוד הערבית מפגיש את התלמידים עם שפתם של העמים הסובבים אותנו ועם‬
‫תרבות עשירה ומגוונת‪.‬‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫ערבית קלאסית‪ :‬התלמידים ילמדו פרקים נבחרים בקוראן וינתחום מבחינה לשונית‬
‫והיסטורית‪ .‬כן יילמדו טקסטים קלאסיים קלים‪,‬המשקפים מאורעות וזרמים‬
‫בהיסטוריה של הערבים והאסלאם‪.‬יודגשו הקשרים שבין העבר להווה‪ ,‬המאפשרים‬
‫להבין טוב יותר את התפתחות הדת והחברה בזמננו‪.‬‬
‫ערבית מודרנית‪ :‬התלמידים יקראו סיפורים מן הספרות המודרנית‪,‬במטרה‬
‫להביאם לקריאה עצמאית של סיפורים קצרים‪ .‬כמו כן יקראו התלמידים קטעים מן‬
‫העיתונות היומית בכיתה ה'‪ ,‬ומאמרי מערכת בכיתה ו'‪.‬‬
‫דקדוק‪ :‬התלמידים ילמדו את מרבית הנושאים החשובים בתורת הצורות‬
‫ובתחביר‪ .‬בוגר מסלול זה יוצא מצויד היטב בידע‪ ,‬המאפשר לו להמשיך בלימודים‬
‫גבוהים המחייבים ידיעה טובה בערבית‪ ,‬כגון‪ :‬שפה וספרות ערבית‪ ,‬לימודי האסלאם‬
‫והמזרח התיכון‪ ,‬בלשנות שמית‪ ,‬לשון עברית‪ ,‬תנ"ך ועוד‪.‬‬
‫יתקיימו שני מסלולי למידה‪:‬‬
‫א‪ .‬ערבית בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‬
‫ב‪ .‬ערבית – אתגר‬
‫(הקבוצה מיועדת לבוגרי כיתת האתגר בחטיבת הביניים)‬
‫תלמידים נוספים יוכלו להתקבל לקבוצה זו בכיתה ד' באישור המורה ובתנאי‬
‫שישלימו את חומר הלימוד‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫התלמידים יעמדו בבחינה חיצונית בכתב בסוף כתה ו'‪ .‬ציון בחינה זו והציון הבית‬
‫ספרי שיינתן לקראתה יהוו יחד ‪ 70%‬מהציון הכללי‪.‬‬
‫התלמידים יעמדו במטלות במהלך שלוש שנות לימודיהם; הציונים על מטלות אלה‪,‬‬
‫והציון על הבחינה בעל פה שתיערך בסוף כתה ו'‪ ,‬ישוקללו ויהוו ‪ 30%‬מהציון הכללי‪.‬‬
‫צרפתית ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫מכתה ד' ועד כתה ו' יילמדו בשיעורי הצרפתית דקדוק‪ ,‬אוצר מילים‪ ,‬ספרות ותרבות‪.‬‬
‫הלימודים כוללים קריאה וכתיבה‪ ,‬דיבור ושמיעה‪ .‬לימודי הספרות כוללים קטעים‬
‫מיצירות פרוזה ושירה‪ ,‬הנקראים ומושמעים בכתה‪.‬‬
‫דרכי ההערכה‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫התלמידים יעמדו בבחינה חיצונית על ‪ 70%‬מהיקף החומר הנלמד בסוף כתה ו'‪.‬‬
‫ההערכה הפנימית על ‪ 30%‬מהיקף החומר תיעשה בסוף כתה ה'‪ ,‬על סמך תרגילים‬
‫ועבודות שנכתבו במהלך כיתות ד' וה'‪.‬‬
‫תלמידים שלא למדו צרפתית בחטיבת הביניים יכולים להצטרף ללימודי הקבוצה‪,‬‬
‫והם יקבלו סיוע פרטני‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫תכניות הלימוד באמנויות‬
‫לא ניתן ללמוד צירוף של מקצועות אמנותיים מורחבים‪ :‬תיאטרון ואמנות‪,‬‬
‫תיאטרון ומוסיקה‪ ,‬אמנות ומוסיקה)‪.‬‬
‫תיאטרון ‪ 5‬יח"ל‬
‫לימודי התיאטרון משלבים בין שלושת ממדי הלמידה‪ :‬ממד הידע‪ ,‬הרגשי‪-‬חווייתי‬
‫והממד ההתנהגותי‪.‬‬
‫ממדים אלה באים לידי ביטוי בחומרי ההוראה‪ ,‬בדרכי ההוראה ובדרכי ההערכה‪.‬‬
‫שיעורי תיאטרון מבוססים על פרויקטים ומשלבים למידת עמיתים‪ ,‬חקר אישי‬
‫וקבוצתי‪ ,‬ביטוי ה"אני הלומד"‪ ,‬על רבדיו הרגשיים‪ ,‬החברתיים והקוגניטיביים‬
‫בכיתה‪.‬‬
‫לימודי התיאטרון הופכים להיות חלק מתהליך חברתי משמעותי של התלמיד בבית‬
‫הספר‪ .‬הם מחייבים תקשורת בינאישית‪ ,‬הקשבה וקבלה של האחר‪ .‬באמצעות השפה‬
‫התאטרונית לומדים התלמידים כלים לביטוי עצמי‪.‬‬
‫עולם המחזה ועולם ההצגה מזמנים פירוק ויצירה של גופי ידע שונים‪ :‬לשוניים‪,‬‬
‫היסטוריים‪ ,‬אמנותיים‪ ,‬פילוסופיים‪ ,‬טכניים ואחרים‪ .‬צפייה בהצגה‪ ,‬לימוד מחזה או‬
‫ההתנסות במימוש של טקסט לבמה‪ ,‬מחייבים הבנה של מהי פרשנות וקבלה של‬
‫זוויות ראיה ואפשרויות ביטוי שונות‪.‬‬
‫כיתה ד'‬
‫חומרי הלמידה כוללים מחזות מסוגים שונים וצפייה בחמש הצגות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד הם‪ :‬שפת התיאטרון‪ ,‬הקהל‪ ,‬הפיכת מחזה להצגה‪ ,‬עבודת השחקן‪,‬‬
‫התיאטרון הישראלי בהקשר חברתי ופוליטי ועוד‪.‬‬
‫דרכי הערכה והבחנות כחלק מתהליך ההוראה‪:‬‬
‫‪ ‬הכנת תלקיט של דו"חות צפייה‬
‫‪ ‬עבודה עיונית ( בסוף מחצית א') העוסקת בעקרונות הריאליזם על בסיס מחזה‬
‫ריאליסטי נוסף שהתלמיד בוחר מתוך רשימת מחזות שאינם נלמדים בכיתה‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה עיונית ומעשית (לקראת סוף מחצית ב') על תיאטרון ישראלי – "החברה‬
‫הישראלית בראי התיאטרון" התלמידים יציגו קטע קצר מתוך המחזה שנבחר‬
‫בעבודה העיונית בקבוצות של ‪ 2-4‬שחקנים במסגרת "ערב תיאטרון ישראלי"‬
‫כיתה ה'‬
‫חומרי הלמידה כוללים קומדיות וטרגדיות וכן דיון ב"פואטיקה" של אריסטו‪ .‬נושאי‬
‫הלימוד כוללים פרקים בהיסטוריה של התיאטרון המערבי ושיטות בימוי שונות‪.‬‬
‫דרכי הערכה והבחנות כחלק מתהליך ההוראה‪:‬‬
‫‪ ‬הכנת תלקיט של דו"חות צפייה‬
‫‪42‬‬
‫‪ ‬מבחן עיוני‬
‫‪ ‬הכנת תיק הצגה "ממחזה להצגה למידה מבוססת פרויקט‪" :‬ערב‬
‫מונולוגים‪/‬דיאלוגים" – הצגת סצנה באמצעות מרכיבי התיאטרון‪.‬‬
‫‪ ‬תרגיל בימוי בקבוצות קטנות‪ .‬מתן פרשנות בימתית מקורית לסצנות מתוך‬
‫מחזה קלאסי‪.‬‬
‫כיתה ו'‬
‫חומרי הלמידה כוללים מחזות בני המאה העשרים וצפיה בשש הצגות‪.‬‬
‫נושאי הלימוד הם הזרם האפי בדרמה ובתיאטרון‪ ,‬זרם האבסורד ועוד‪.‬‬
‫דרכי הערכה והבחנות כחלק מתהליך ההוראה‪:‬‬
‫‪ ‬הכנת תלקיט של דו"חות צפייה‬
‫‪ ‬מבחן עיוני מסכם‬
‫‪ ‬הפקה וכתיבת ספר בימוי‬
‫אמנות ‪ 5‬יח"ל‬
‫מטרת הלימודים במגמת האמנות היא לפתח את יכולת היצירה של התלמידים‪,‬‬
‫להכיר לעומק את שפת האמנות‪ ,‬וכמובן ‪ -‬ליהנות מהמפגש עם עולם האמנות‪.‬‬
‫מבנה המקצוע‬
‫תולדות האמנות ‪ 3 -‬יח"ל ‪ +‬סדנה מעשית ‪ 2 -‬יח"ל‬
‫דרך הלימוד בסדנה המעשית‬
‫‪ ‬תרגילים ועבודה בטכניקות ובחומרים שונים כמו רישום‪ ,‬צבע ותלת ממד‪,‬‬
‫שמפתחות אצל התלמיד מיומנויות ויכולות שיאפשרו לו לבטא את עצמו ולגבש את‬
‫אישיותו כיוצר עצמאי‬
‫‪ ‬ליווי אישי לאורך כל שנות הלימוד עד תערוכת הבגרות והפרויקט האישי‬
‫המסכם‬
‫‪ ‬גיבוש יכולות ההתבוננות וההבנה שנרכשות בשיעור העיוני ליצירה אישית‬
‫עמוקה ומודעת יותר של התלמיד‬
‫דרך הלימוד בשיעור העיוני‬
‫‪ ‬צפייה במצגות‪ ,‬דיונים ועבודות חקר דרכם יוקנו כלים לניתוח יצירות אמנות‬
‫ולהכרות עם המונחים המקצועיים של השיח‪ ,‬שיאפשרו לתלמידים להבין אמנות‬
‫באופן עצמאי‬
‫‪ ‬הכרות עם תקופות‪ ,‬מגמות וזרמים בתולדות האמנות לצד הכרות עם‬
‫ההיסטוריה והפילוסופיה הכרוכות בהם תוך הבנה כי האמנות היא לעולם חלק‬
‫מתרבות שלמה‬
‫‪43‬‬
‫‪ ‬הכרות מעמיקה עם האמנות המודרנית והעכשווית העוסקת בשאלות קיומיות‬
‫עבורנו כאן ועכשיו‬
‫פעילויות מיוחדות‬
‫‪ ‬סיורים בתערוכות במוזיאון ישראל ובמוזיאונים אחרים בארץ‪.‬‬
‫‪ ‬הרצאות של אמנים ואנשי אמנות בנושאים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת תערוכה פעמיים בשנה שתוצג בכניסה לבית הספר‪.‬‬
‫‪ ‬סיור ויצירה בטבע לכל המגמה בו ניצור במשותף יצירות שיתועדו וייתלו ברחבי‬
‫בית הספר‪.‬‬
‫דרכי הערכה‬
‫הגשת עבודות ותרגילים‪ ,‬מבחנים ועבודות חקר‪ ,‬תערוכות‪.‬‬
‫עבודת גמר ‪ 5 -‬יח"ל או ‪ 450‬שעות‬
‫עבודת הגמר היא עבודה עצמית‪ ,‬עיונית או מעשית‪ ,‬שהתלמיד רשאי להגישה למשרד‬
‫החינוך והתרבות בשנת הלימודים האחרונה בבית‪-‬הספר העל‪-‬יסודי‪ ,‬כחלק ממטלות‬
‫הזכאות לתעודת בגרות‪.‬‬
‫עבודת הגמר עשויה להיות המשך והעמקה לסוגיה שנלמדה בבית‪-‬הספר‪ ,‬דיון בנושא‬
‫שעורר את סקרנותו של התלמיד ואת רצונו להתמודד עמו‪ ,‬עבודה יצירתית‪-‬אמנותית‬
‫המלווה בדיון עיוני‪ ,‬מוצר או מנגנון‪ ,‬שהתלמיד בנה או המציא‪ ,‬המלווה בדיון עיוני‪.‬‬
‫עבודת גמר בתחום העיוני לא תעסוק רק בהבאת דברי אחרים ותמצותם‪ -‬על התלמיד‬
‫להפגין את יכולת הניתוח העצמית שלו‪.‬‬
‫כל תלמיד הכותב עבודת גמר נעזר במנחה‪ .‬תלמידים שיבחרו לכתוב עבודת גמר יגישו‬
‫את הצעותיהם לאישור משרד החינוך והתרבות עד סוף דצמבר של שנת הלימודים‬
‫בכיתה ה'‪ .‬את העבודה עצמה יגישו למשרד החינוך עד סוף ינואר של שנת הלימודים‬
‫בכיתה ו'‪.‬‬
‫בית הספר ימסור את הצעת המחקר של התלמיד למשרד החינוך וכן את העבודה‪,‬‬
‫לאחר השלמתה‪.‬‬
‫בתעודת הבגרות ייכתב נושא העבודה‪ ,‬היקף הפעילות בשעות לימוד (‪ 5‬יח"ל או ‪450‬‬
‫שעות לימוד) והציון שהתלמיד קיבל‪.‬‬
‫בית הספר יציין את הגשת עבודות הגמר באירוע חגיגי במהלך שנת הלימודים‪.‬‬
‫עבודה לא צמודה‪ -‬עבודת גמר במקום אחד המקצועות המורחבים תזכה את התלמיד‬
‫ב‪ 5 -‬יח"ל‪ .‬תלמיד רשאי לבחור לכתוב עבודת גמר וגם להיבחן בבחינת הבגרות באותו‬
‫מקצוע‪ .‬עבודה זו אינה מלווה בציון שנתי‪ ,‬ויכולה להיכתב במגוון גדול של תחומים‬
‫על פי בחירת התלמיד‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫עבודה צמודה‪ -‬ניתן גם לכתוב עבודת גמר במקצוע מורחב‪ 5 ,‬יח"ל‪ ,‬שבו יש בחינת‬
‫בגרות‪ .‬ציון העבודה יבוא במקום הציון הסופי במקצוע זה‪ .‬על התלמיד יחולו הכללים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬עליו להמשיך וללמוד את המקצוע ולמלא את כל החובות המוטלים במסגרת‬
‫לימוד זה‪ ,‬כולל בחינת מתכונת‪ ,‬ולמעט הבחינה הסופית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציון המינימאלי שנדרש במקצוע בו נכתבת העבודה הוא ‪ ,80‬וזאת הן בסוף שנת‬
‫הלימודים בכיתה ה' והן במחצית השנה בכיתה ו'‪ .‬הציון הניתן במקצוע העבודה‬
‫מהווה "ציון שנתי" וישוקלל עם ציון העבודה ביחס של ‪.1:1‬‬
‫עבודת גמר במדעי הטבע‬
‫ליווי והנחיה בכתיבת עבודות גמר בביולוגיה‪ ,‬כימיה ופיזיקה יינתנו במסגרת תכנית‬
‫אלפא באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫"אלפא" הינה תכנית חדשנית לתלמידים מחוננים בישראל‪ .‬התכנית משלבת מדע‪,‬‬
‫מחקר ופעילות חברתית ומעניקה לתלמידים סביבה אקדמית מעשירה‪ .‬התכנית‬
‫גובשה כדי לענות על צרכים ייחודיים של תלמידים מחוננים‪ ,‬תוך כדי העשרת הידע‬
‫המדעי‪ ,‬חשיפה למחקר מדעי ברמה גבוהה והקניית כישורים הנדרשים למחקר מדעי‬
‫עצמאי‪.‬‬
‫התכנית מזמנת לתלמידות ולתלמידים עבודה עם מומחה מהאקדמיה במעבדות‬
‫התלמידים‬
‫משוכללות ולעסוק במחקר מעמיק על נושא שמעניין אותם‪ .‬איתור‬
‫וקבלתם לתכנית יתבצעו במהלך כיתה ט'‪ .‬התלמידים המתקבלים לתכנית יקבלו‬
‫ליווי והנחייה עד סוף כיתה י"א בתהליך ביצוע עבודות מחקר בהיקף של ‪ 5‬יחידות‬
‫לבגרות בתחומי המדעים המדויקים‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬הרפואה‪ ,‬וההנדסה‪.‬‬
‫לפרטים ניתן לפנות לאורלי מצר כהנא‪ ,‬בכתובת ‪[email protected]‬‬
‫עבודת גמר במדעי הרוח והחברה‬
‫ליווי והנחיה בכתיבת עבודות הגמר יינתנו בסדנא שתתקיים בבית הספר במחצית‬
‫השניה של כתה ד'‪ ,‬במהלך כתה ה' ובמחצית הראשונה של כתה ו'‪ ,‬עד מועד הגשת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫עבודת גמר במתמטיקה‬
‫תלמידים המעוניינים לכתוב עבודת גמר במתימטיקה ישתתפו בחלקים הרלבנטיים‬
‫להם מתוך הסדנא שתתקיים בבית הספר‪ ,‬ויקבלו מהמורה למתימטיקה סיוע באיתור‬
‫מנחה ובכתיבת הצעת החקר‪.‬‬
‫עבודת גמר במוסיקה‬
‫בתחום המוסיקה קיימות שתי אפשרויות לכתיבת עבודת גמר‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודה עיונית ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫בעבודה יעסוק התלמיד בזרם מוסיקלי‪ ,‬בסוג יצירה‪ ,‬בלהקה וכדומה‪ .‬על עבודה זו‬
‫חלים כל הכללים שפורטו לעיל לגבי עבודת גמר עיונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬רסיטל ‪ 5 -‬יח"ל‬
‫‪45‬‬
‫במרכזה של עבודת גמר מסוג זה עומד ביצוע היצירות הנבחרות על ידי התלמיד בכלי‬
‫נגינה או בביצוע קולי‪ .‬מספר היצירות שיבוצעו נקבע על ידי הפיקוח על המוסיקה‪.‬‬
‫בנוסף לביצוע הרסיטל יש להגיש עבודה עיונית קצרה שהיא ניתוח של אחת היצירות‬
‫שינוגנו ברסיטל‪ .‬לפני תחילת העבודה חובה לבדוק אצל מזכירת הבגרויות האם חלו‬
‫שינויים בדרישות מטעם הפיקוח על המוסיקה‪.‬‬
‫חשוב שלימודי המוסיקה יתקיימו בקונסרבטוריון מוכר‪ ,‬ולאחר מספר שנים מספיק‪,‬‬
‫בהתאם לדרישות הפיקוח על המוסיקה‬
‫לימודים על – אזוריים‬
‫מטעם מנח"י מוצעים לימודים על‪-‬אזוריים במבחר מקצועות אשר אינם נלמדים בבתי‬
‫הספר כלל או שנלמדים בהיקף יחידות לימוד מצומצם‪ .‬פרטים על כך ניתן למצוא‬
‫באתר מנח"י‪ .‬לעיתים נשלחת חוברת עם פירוט המקצועות על ידי מנח"י לבוגרי כיתה‬
‫ט' במהלך חופשת הקיץ‪.‬‬
‫מוסיקה בהיקף של ‪ 5‬יח"ל ניתן ללמוד ב"צוללת הצהובה" וכן במסגרת "התיכון שליד‬
‫האקדמיה" הממוקם בשכנות לבית ספרנו‪ ,‬זאת בתנאי שהדבר מתאפשר מבחינת‬
‫מערכת השעות של התלמיד‪ .‬על התלמיד לעמוד בדרישות הקבלה של שני המקומות‪.‬‬
‫ניתן גם ללמוד באופן פרטי ולגשת לרסיטל (כאמור בסעיף "עבודות גמר")‬
‫המעוניינים ללמוד מקצוע בחירה שלישי‪ ,‬במסגרת הלימוד העל אזורית‪ ,‬יוכלו‬
‫לעשות זאת רק באישור הרכזת הפדגוגית‪ ,‬דפנה מוסקוביץ‬
‫אקדמיה בתיכון‬
‫משרד החינוך באמצעות האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים ואגף א' לחינוך על‬
‫יסודי מפעילים תכנית חדשה‪" ,‬אקדמיה בתיכון"‪.‬‬
‫במסגרת התכנית ניתן במקצועות מסוימים להמיר למידה בביה"ס והיבחנות‬
‫בבחינות בגרות בלמידה בקורסים אקדמיים והיבחנות על הנלמד בהם באקדמיה‪.‬‬
‫הקורסים האקדמיים יילמדו במסגרת האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) ויזכו את‬
‫התלמידים בציון בתעודת הבגרות ובקרדיטציה אקדמית לקראת תואר ראשון‪.‬‬
‫המרת הלמידה וההיבחנות בבחינות הבגרות תתאפשר בתחומי הדעת הבאים‪:‬‬
‫(טבלת ההמרות של בחינות הבגרות בקורסים האקדמיים מתפרסמת באתר ביה"ס)‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫עולם הערבים והאסלאם‬
‫כימיה‬
‫פיזיקה‬
‫ביולוגיה‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫מתמטיקה‬
‫מדעי המחשב‬
‫מדעי החברה‬
‫פילוסופיה‬
‫קולנוע‬
‫תקשורת‬
‫תיאטרון‬
‫אמנות‬
‫‪46‬‬
‫שימו לב‪ :‬לא תתאפשר המרה במקצועות הנלמדים בתכנית לימודים בית ספרית‪:‬‬
‫אזרחות‪ ,‬היסטוריה וספרות‪.‬‬
‫התכנית "אקדמיה בתיכון" מיועדת לתלמידים מוכשרים‪ ,‬בעלי מוטיבציה גבוהה‬
‫ללימודים‪ ,‬אשר מסוגלים להתמודד עם חומר לימודי אקדמי‪ ,‬והם בעלי הישגים‬
‫גבוהים בלימודים‪.‬‬
‫התלמידים יונחו בקבוצות פרונטליות או באופן וירטואלי על ידי מנחים של האו"פ‪.‬‬
‫הלימודים במסגרת האו"פ יהיו במקום לימודים בתחום הדעת הרלוונטי בביה"ס‪,‬‬
‫ויזכו את התלמיד בציון בתעודת הבגרות‪ .‬כמו כן התלמידים יוכלו לצבור כבר‬
‫בלימודיהם בתיכון נקודות זכות (נ"ז) לקרדיטציה אקדמית‪.‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫כל תלמיד יחויב ללמוד קורס ראשוני שייקבע את המשך לימודיו בתכנית‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫קורס "אשנב במתמטיקה" לתלמידי מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה ומדעי המחשב‪,‬‬
‫קורס "עולם הכימיה" לתלמידי כימיה וביולוגיה‪ ,‬וקורס "אוריינות אקדמית" (ללא‬
‫צבירת קרדיטציה) לכל שאר התלמידים‪.‬‬
‫המשך הלמידה בתכנית מותנה בקבלת ציון ‪ 80‬בקורסים הנ"ל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בשנה הראשונה ללימודים האקדמיים ימשיך התלמיד במקביל בלימודי‬
‫‪.3‬‬
‫המקצוע במסגרת קבוצת הלימוד של בית הספר‪ .‬סיום מוצלח של שנה"ל הראשונה‬
‫יאפשר לתלמיד‪ ,‬לפי בחירתו‪ ,‬לפרוש מלימודי המקצוע בבית הספר ולהמשיך בלימוד‬
‫באו"פ בלבד‪.‬‬
‫ניתן לבחור המרה גם במקצוע שלא נלמד בבית הספר‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לקבלת מידע נוסף‪ ,‬הגשת מועמדות והרשמה ללימודים‪ ,‬יש לפנות לרכזת התכנית‬
‫בבית הספר‪ ,‬מיכל שפרונץ‪ ,‬בכתובת המייל ‪[email protected]‬‬
‫לימודים במסגרת האוניברסיטה‬
‫קיימת אפשרות לתלמידים ללמוד קורסים בחוגים שונים באוניברסיטה במקצועות‬
‫אותם סיימו ללמוד במסגרת בית הספר‪ ,‬זאת בתנאי שהדבר מתאפשר מבחינת‬
‫מערכת השעות‪ ,‬ובתנאי שהתלמיד עומד בדרישות הקבלה של האוניברסיטה‪.‬‬
‫לפרטים – נא לפנות להנהלה‪.‬‬
‫*בחירה במסגרת לימודים זו יכולה להיות רק בנוסף לבחירת התלמיד במקצוע‬
‫מורחב אחד לפחות בבית הספר עצמו‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫לימודי העשרה ללא קרדיטציה‬
‫דיפלומטיה בזירה הבינלאומית‬
‫תכנית ה‪IMUN-‬‬
‫תכנית זאת מכשירה תלמידים להיות חלק מפרויקט ה‪ MUN-‬העולמי‪ .‬פרוייקט זה‬
‫מדמה את האו"ם ואת דרכי פעולתו‪ ,‬החלטותיו ושפת הדיונים שלו‪ ,‬ומפגיש את‬
‫התלמידים עם ידע כללי הנוגע להתרחשויות השונות בעולם‪.‬‬
‫תחומי הידע אותם לומדים ובהם דנים במסגרת זאת הם פוליטיים‪ ,‬כלכליים‪,‬‬
‫חברתיים ותרבותיים‪ .‬התלמידים המשתתפים בתכנית מקבלים תמונה מעודכנת של‬
‫תחומים אלה בעולם ומרחיבים את השכלתם בתהליכים המתרחשים במקומות שונים‬
‫על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫התלמידים המשתתפים בתכנית זאת לומדים לחקור לבד ובקבוצה‪ ,‬ויש להם‬
‫הזדמנות להציג את תוצאות מחקריהם בפני הקבוצה ולפתח את יכולות הרטוריקה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫התכנית כולה נעשית ומבוצעת על ידי תלמידים‪ ,‬הן בכיתות ד'‪ ,‬שנה שבה הם‬
‫מצטרפים אל התכנית והן בכיתות ה' שנה שבה מדריכים חלק מן התלמידים את‬
‫הקבוצה החדשה‪ ,‬של כיתות ד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מספר תלמידים מכיתות ו' לוקחים חלק‬
‫בפעילות והם מתפקדים כמדריכי העל‪.‬‬
‫הלימודים כוללים פעילות שוטפת פעם בשבוע אחר הצהריים‪ ,‬במשך השנה‪ ,‬ופעילות‬
‫שיא שהיא כנס ה‪ IMUN-‬שמתקיים בירושלים‪ ,‬ובו משתתפים בתי ספר מרחבי העיר‪.‬‬
‫כמו כן יכולים התלמידים להשתתף בכנס ‪ MUN‬נוסף מחוץ לירושלים‪.‬‬
‫הפעילות המשותפת בפרויקט זה מבטלת את המחיצות בין הכיתות השונות ובין‬
‫השכבות ויוצרת מן התלמידים קבוצה מלוכדת‪ ,‬אשר חבריה תומכים האחד בשני ויש‬
‫בה רוח צוות נעימה וחברית‪.‬‬
‫הקבוצה פועלת בצורה התנדבותית‪ ,‬על הפעילות לא ניתנים ציונים‪ ,‬ומתוך מחויבות‬
‫פנימית עמוקה ועניין רב‪.‬‬
‫כדי להתקבל לתכנית על התלמידים המעוניינים בכך לעבור מיון בראשית כיתה ד'‪,‬‬
‫מתוך כוונה לקבל עד ‪ 24‬נציגים מכלל השכבה‪.‬‬
‫בניית הרובוט‪ -‬פרוייקט ‪FIRST‬‬
‫מהות הפרויקט היא בניית רובוט בגודל אנושי שמשתתף בתחרות עולמית‪.‬‬
‫הקבוצה מתחלקת לארבעה צוותים‪ :‬תכנות‪ ,‬שירטוט‪ ,‬בנייה ומדיה ויחסי ציבור‪.‬‬
‫הפרויקט משלב עבודה מקצועית ומפעיל תלמידים בניהול מלא של הקבוצה‪.‬‬
‫בכל שנה אנו נחשפים למשחק חדש בו עלינו לבנות רובוט שיתחרה נגד קבוצות‬
‫אחרות! התחרות נחשבת יוקרתית מאוד בעולם כולו וכיום מעוניינים מוסדות‬
‫אקדמאיים בבוגרי הפרויקט‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫תכנון בית ספרי‪ -‬תב"ס‬
‫אתגר הקיימות מציע לתלמידים המתעניינים בסביבה הזדמנות להיות מעורבים‬
‫באופן פעיל בתכנון המרחב הבית ספרי ולהשפיע עליו‪.‬‬
‫התכנית מיועדת תלמידים המתעניינים באיכות הסביבה ורוצים לתת מקום בחייהם‬
‫ובבית הספר לאדמה‪ ,‬צמחים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬מסורות עתיקות וחכמות‪ ,‬מלאכות יד‬
‫ובעיקר‪ -‬לאנשים אחרים ‪.‬‬
‫האתגר עוסק בחשיבה מחודשת על המרחב‪ ,‬בדגש על למידה והשפעה על המודעות‬
‫האקולוגית‪ -‬חברתית בבית הספר‪ ,‬שיפור טביעת הרגל האקולוגית של המרחב ויצירה‬
‫של מרחבים נעימים ואוירה קהילתית‪.‬‬
‫משתתפי אתגר קיימות עוסקים בתכנון של אזורים בבית הספר מחדש על פי שיטת‬
‫התכנון 'פרמקלצ'ר'‪ .‬שיטת תכנון זו מבוססת על עקרונות הקיימות‪ :‬הרצון להיטיב‬
‫לאדם‪ ,‬לאדמה וליצור מקורות של שפע ‪.‬‬
‫ללימודים באתגר שלושה חלקים‪ -‬קורס תכנון‪ ,‬זמן יישום וסדנת שרטוט‪.‬‬
‫בחלק הראשון של השנה לומדים התלמידים והמורים קורס פרמקלצ'ר הכולל‬
‫מפגשים בבית הספר‪ ,‬סיורים לימודים וימי עבודה‪.‬‬
‫בשלב שני מתכננים בקבוצות קטנות פרויקטים בנושאים המעניינים את הקבוצות‬
‫השונות בתחומים מגוונים‪ :‬אנרגיה נקיה‪ ,‬הפחתת צריכה‪ ,‬שימוש חוזר‪ ,‬מחזור‪,‬‬
‫כלכלה מקומית והוגנת‪ ,‬קהילתיות ועוד ‪.‬‬
‫הרעיונות יכולים לנוע בין מיכלי קומפוסט‪ ,‬כיתות חוץ‪ ,‬מפלי מים בחצרות הפנימיות‪,‬‬
‫מנגנונים אוטומטיים לכיבוי חשמל‪ ,‬תנורי שמש‪ ,‬וחסה בחביות‪ ,‬ועוד כיד הדמיון ועל‬
‫פי עקרונות התכנון הנלמדים‪.‬‬
‫את הפרויקטים מיישמים בימי שיא‪ -‬ימי עבודה שכבתיים‪ ,‬במקומות שונים בבית‬
‫הספר ‪.‬‬
‫בסיום השנה מתקיימת סדנת שרטוט בהדרכת אדריכלים ולאחריה מתמקדים‬
‫בשרטוט רעיונות לביצוע לקראת השנה הבאה על סמך ההתבוננות בשנה החולפת‬
‫ולמידה מהפרויקטים שהצליחו‪.‬‬
‫בשנת תשע"ז תפתחנה שתי קבוצות‪ :‬קבוצת מתחילים וקבוצת ממשיכים‪.‬‬
‫הלימודים והעשייה באתגר מתקיימים בשעות אחר הצהריים‪ ,‬ויש בהם התלהבות של‬
‫עשיה בתחום חשוב ומהותי לחיינו‪.‬‬
‫האתגר הינו אתגר רב גילאי משותף ומשתתפים בו מורים ותלמידים משכבות ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‬
‫ו‪-‬ו ‪.‬‬
‫בכיתות ד' וה' מוכרות השעות באתגר כשעות מחויבות חברתית ובכיתה ו' ניתן לשלב‬
‫את הפעילות באתגר במטלת הביצוע באזרחות‪.‬‬
‫‪49‬‬