‫חינוך התיישבותי‬ ‫הקשר בין סגנון הורות לבין‬ ‫דימוי עצמי בקרב מתבגרים‬ ‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‬ ‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה‬ ‫מגישה ‪ :‬עידן שילנסקי‬ ‫ת‪.‬ז‪861432313 .‬‬ ‫מנחה‪ :‬גב' אורלי דניאל‬ ‫מרץ ‪4162‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫הקדמה אישית‪3.......................................................................‬‬ ‫מבוא ……………………………‪4...……...…........…...............‬‬ ‫החלק התיאורטי – סקירת ספרות‪5..............................................‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬סגנון הורות ‪1-9...............................‬‬ ‫‪- 6.6‬פירוט של מספר דפוסי הורות‪1-7...............................................‬‬ ‫‪-6.4‬מקורות השפעה על דפוס הורות‪7............................................‬‬ ‫‪ -6.8‬התיאוריה הפסיכו‪-‬סוציאלית של אריקסון‪7-9.............................‬‬ ‫פרק שני – משתנה תלוי‪-‬דימוי עצמי‪61-68...............................................‬‬ ‫‪-4.6‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪61-66....................................................‬‬ ‫‪-4.4‬השפעת הדימוי העצמי על קיומנו‪66..........................................‬‬ ‫‪-4.8‬גורמים המשפיעים על הדימוי העצמי‪66-64....................................‬‬ ‫‪-4.2‬דימוי עצמי על פי תאוריות שונות‪64-68.........................................‬‬ ‫‪ -4.2‬הערכה עצמית‪68..................................................................‬‬ ‫פרק שלישי ‪ -‬פרק מקשר‪62.............................................................‬‬ ‫סיכום החלק התיאורטי …………………………‪62.....................‬‬ ‫החלק המחקרי – מחקר שדה‪61..................................................‬‬ ‫מבוא למחקר שדה………………………‪67-41...............……….......‬‬ ‫הצגה וניתוח ממצאים…‪46-42....................………………………….‬‬ ‫דיון סיכום ומסקנות ……………………………‪42-41............……..‬‬ ‫רפלקציה‪47-43....................................................................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪49...............................................................................‬‬ ‫נספחים‪33..............................................................................‬‬ ‫שאלון ‪86......................................................................................‬‬ ‫טבלת עיבוד שאלונים‪84-82..................................................................‬‬ ‫הצעת המחקר המאושרת‪82-81.............................................................‬‬ ‫הקדמה‬ ‫מבוא‬ ‫חוקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה מצאו שישנם דפוסי הורות שונים המגדירים את אופייה של‬ ‫המשפחה ‪ .‬הבולטים מבניהם הם ‪ :‬דפוס סמכותי‪ ,‬דפוס דמוקרטי‪ ,‬דפוס שתלטני‪ ,‬מתירני ודפוס‬ ‫הורות דוחה‪.‬‬ ‫בעבודה זו אעסוק בקשר שבין דפוסי ההורות השונים לדימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫בחירתי בנושא זה נבעה מסקרנותי הרבה לדעת האם אופן התנהלותם של ההורים כלפי ילדיהם‬ ‫משפיעה על הדרך בה המתבגרים רואים את עצמם‪ ,‬האם לסגנונות ההורות השונים ישנה השפעה‬ ‫שונה על המתבגר בנושא הערכה עצמית או שמא כולם ישפיעו עליו באותה צורה‪.‬‬ ‫עבודתי בנויה משני חלקים‪ :‬הראשון הוא החלק התיאורטי אשר יעסוק בנושא הנדון ויציג‬ ‫תאוריות שונות ופרטים על המשתנה הבלתי תלוי‪-‬דפוס ההורות ועל המשתנה התלוי‪ -‬הדימוי‬ ‫העצמי הלקוחים מתוך ספרים מאמרים באינטרנט וכתבי עת‪.‬‬ ‫חלק זה מורכב משלושה פרטים כאשר הפרק הראשון יעסוק במשתנה הבלתי תלוי‪ -‬בדפוס‬ ‫ההורות‪ ,‬הפרק השני יעסוק במשתנה התלוי שכן הוא הדימוי העצמי והפרק השלישי ישמש כפרק‬ ‫מקשר בו יוצג מאמר על הקשר בין דפוסי ההורות והשפעתם על התפתחותם הרגשית‬ ‫והקוגניטיבית של ילדים שכתבה ד"ר רותי הרפז‪.‬‬ ‫החלק השני של העבודה – הינו החלק המעשי שבו אנסה להוכיח את השערתי לפיה קיים קשר בין‬ ‫דפוסי ההורות השונים לבין הדימוי העצמי של בני הנוער‪.‬‬ ‫חלק זה יבוצע ע"י חלוקת שאלונים לאוכלוסיית המתבגרים בין גילאי ‪ .62-63‬על ידי שאלון זה‬ ‫אבדוק את השפעת סגנון ההורות על הדימוי העצמי של המתבגרים הנבדקים‪.‬‬ ‫כולי תקווה שקוראי העבודה ימצאו אותה מעניינת ומסקרנת ושהממצאים יתרמו להתנהלות‬ ‫נכונה מצד ההורים ואופן התייחסותם ופעולתם יתרמו להעלאת הדימוי העצמי בקרב המתבגרים‪.‬‬ ‫החלק התיאורטי‪-‬‬ ‫סקירת ספרות‬ ‫פרק א'‪-‬משתנה בלתי תלוי‪-‬סגנון הורות‬ ‫הורות נחשבת על ידי רבים כאחד מביטויי המימוש העצמי של האדם‪ .‬אף אנשים שאינם חיים‬ ‫במסגרת זוגית פורמלית ואף זוגות בני אותו המין מחפשים את הדרך המתאימה להיות הורים‪.‬‬ ‫בכל אחד משלבי התפתחותם של הילדים עומדים ההורים בפני אתגרים שונים‪ ,‬אולם ישנם רבים‬ ‫החשים שהורות לילדים מתבגרים היא משימה קשה במיוחד ‪.‬‬ ‫‪.6.6‬בספרות מקובל להבחין בין ארבעה סגנונות הורות‪ ,‬שבאים לידי ביטוי במאפייני הסמכות‬ ‫שהם מפעילים כלפי המתבגרים‪:‬‬ ‫סגנון הורות סמכותי‪ -‬סגנון המבוסס על קבלת המתבגר תוך פיקוח הדוק עליו‪ .‬סגנון זה הוא גם‬‫דרשני וגם נענה לצורכי האוטונומיה של המתבגרים‪ .‬ההורים מציבים סטנדרטים ברורים‬ ‫להתנהגות המתבגר‪ ,‬והם אסרטיביים אך לא חודרניים או מגבילים‪ .‬יש להם קני מידה וציפיות‬ ‫והם מצליחים להעבירן בצורה ברורה למתבגר‪ .‬הם נמנעים ממאבקי כוח לא הכרחיים ונמנעים‬ ‫מלקבל את התנהגותו הבלתי רציונלית של המתבגר כעלבון אישי‪ .‬הורים כאלה מנסים להדריך‬ ‫את המתבגר אך נמנעים מלהגן עליו הגנת‪-‬יתר מתוצאות התנהגותו‪ .‬הסגנון ההורי הסמכותי כולל‬ ‫את המרכיבים הבאים‪ :‬מתן חום‪ ,‬קביעת כללים ותמיכה באוטונומיה של המתבגר‪ .‬המשמעת‬ ‫יותר תומכת ופחות מענישה‪ .‬סגנון ההורות הסמכותי הוא סגנון ההורות המעודד אוטונומיה‬ ‫ואינדיווידואציה‪.‬‬ ‫סגנון הורות דמוקרטי‪ -‬הורים בעלי מודעות לחוקים‪ ,‬סדר יום קבוע‪ ,‬בעלי ערכים ‪,‬השכלה‪,‬‬‫חוכמה ‪,‬המלמדים את הילד להגיע לעצמאות תוך כדי שמירה על הכללים‪ ,‬תוך כדי התנסות‬ ‫מבוקרת‪ ,‬תוך כדי לימוד מה טוב ומה רע‪.‬ההורים הדמוקרטים מודעים לצורך לשוחח עם הילדים‪,‬‬ ‫לשאול לרגשותיהם‪ ,‬ומה הם חושבים על הדברים‪ ,‬נותנים להם להביע ולהחליט ‪,‬תוך כדי הכוונה‬ ‫להחלטה הנכונה בשיטות של שכנוע ומשא ומתן‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סגנון הורות שתלטני‪ -‬סגנון זה מבוסס בעיקר על פיקוח הדוק במתבגר ומעט על קבלתו‪.‬‬‫ההורים מבססים את סמכותם על דרשנות ומתן הוראות אך אינם נענים באותה מידה לצורכי‬ ‫המתבגר‪ .‬המתבגר נדרש לציית ולהיענות להורה בשל הסטטוס שלו כהורה‪ ,‬ואילו ההורים מצפים‬ ‫כי הוראותיהם ימולאו מבלי שיחושו חייבים למתן הסבר‪ .‬התרומה של המתבגרים לקביעת‬ ‫החוקים היא מעטה והפיקוח עליהם הוא רב‪ .‬במחקרים נמצא כי מתבגרים שמדווחים על‬ ‫חודרנות ופיקוח הדוק מאוד‪ ,‬מבטאים סימפטומים של מצוקה‪ ,‬דיכאון ובעיות התנהגות במידה‬ ‫רבה יותר ממתבגרים שחווים סגנון הורות סמכותי הכולל יחסים חמים‪.‬‬ ‫סגנון הורות מתירני‪ -‬בסגנון הורות זה ההורים נענים במידה רבה מאוד לצורכי המתבגרים‬‫וממעטים להציב בפניהם דרישות‪ .‬הם אינם דורשים התנהגות בוגרת‪ ,‬מאפשרים למתבגרים ויסות‬ ‫עצמי ונמנעים מעימותים‪ .‬לעתים קרובות סגנון הורות זה נובע מקושי ומהימנעות של ההורים‬ ‫לעמוד במשימותיהם ההוריות‪ ,‬כגון התמודדות עם קונפליקטים‪ .‬המתבגרים במשפחות כאלה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪http://cafe.themarker.com/post/2370706/‬‬ ‫נוטים להיראות כבעלי ביטחון עצמי‪ .‬בקרב מתבגרים אלה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של שימוש‬ ‫באלכוהול ובסמים‪.‬‬ ‫סגנון הורות דוחה‪ -‬הורים המאמצים לעצמם סגנון זה מזניחים למעשה את המתבגרים‪ .‬הם‬‫אינם מציגים דרישות בפני המתבגר אך בו בזמן גם אינם נענים לצרכיו‪ .‬ההורים אינם קובעים‬ ‫כללי התנהגות ולא מפקחים על מילואם‪ ,‬המתבגרים החווים סגנון זה הם הפגיעים ביותר לבעיות‬ ‫התנהגות‪ ,‬לשימוש באלכוהול ובסמים‪ ,‬לעבריינות‪ ,‬לדימוי עצמי נמוך ולבעיות זהות‪.‬‬ ‫סגנון הורות אפקטיבי הוא סגנון המצליח להגיע לאיזון בין האינדיווידואליות של ההורה ובין‬ ‫הקשר עם המתבגר שכולל כבוד כלפיו וכלפיי עמדתו‪ .‬איזון זה יבוא לידי ביטוי בהגדלת החופש‬ ‫הניתן למתבגר על חשבון הפיקוח עליו‪ .‬סגנון הורות בא לידי ביטוי בנוכחות הורית שאותה חש‬ ‫ואליה מתייחס המתבגר‪ .‬חסך בנוכחות הורית עלול להיות הרסני מבחינת המתבגר‪ .‬פגיעה‬ ‫בנוכחות ההורית מתרחשת כאשר ההורה מאבד את קולו האישי או כאשר המתבגר מתמודד עם‬ ‫דמות שנוכחת כאינדיבידואל אך לא כמי שממלאת את התפקיד ההורי‪ .‬המתבגרים ככלל זקוקים‬ ‫‪2‬‬ ‫לגבולות דווקא משום שהם עוברים שינויים פיזיים‪ ,‬רגשיים וחברתיים בתקופה קצרה יחסית‬ ‫‪.6.4‬סגנון הורות הוא הדרך המאפיינת את ההתנהגות ההורית שלנו‪ .‬נשאלת השאלה מה הופך את‬ ‫סגנון ההורות שלנו לכפי שהוא? ניתן להצביע על שלושה כיוונים המשפיעים על התפתחות סגנון‬ ‫ההורות‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬סגנון ההורות שלנו מושפע ממי שאנחנו ‪ -‬מסך כל ההיסטוריה שלנו‪ ,‬החוויות‪ ,‬הייצוגים‪,‬‬ ‫המחשבות והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו‪ .‬השני‪ ,‬ההורות שלנו מושפעת גם‬ ‫מייחודיות ומאיכות הקשר שלנו עם ילדנו והשפעתו עלינו‪ .‬והשלישי‪ ,‬ההורות שלנו מושפעת‬ ‫מהמערכת הסביבתית האקולוגית‪-‬תרבותית שבה אנו חיים‪ :‬הציפיות מאתנו כהורים‪ ,‬הנורמות‬ ‫‪.‬המקובלות ועוד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .6.8.‬חוקרים רבים שעסקו באישיות האדם הדגישו את השפעת הקשר שבין ההורים לילד‬ ‫בתקופות שונות בחייו על התפתחותו של הילד ועל המוטיבציה שלו לשאוף ולהגיע להישגים‬ ‫בתחומים שונים מבין החוקרים נעסוק באריקסון‪:‬‬ ‫אריקסון הדגיש בתאוריה הפסיכו סוציאלית שפיתח את חשיבות הקשר ההדדי שבין הפרט‬ ‫לסביבתו ואת השפעתו על התפתחות האדם‪ .‬לטענת אריקסון האדם מתפתח פסיכולוגית גם‬ ‫בבגרותו כל עוד נמשכים יחסי הגומלין בינו לבין הסביבה‪ .‬התאוריה שלו מורכבת משמונה שלבים‬ ‫שבכל אחד מהם נלמדת תכונה או נטייה להתנהגות מסוימת‪ .‬אם הדבר לא נרכש בשלב המתאים‬ ‫האדם יתקשה לרכוש אותו מאוחר יותר‪ .‬כל שלב מאופיין במשבר או קונפליקט שהוא חלק חיובי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8548‬מ‪.‬טוראל ‪-‬הורות סמכות ומתבגרים‬ ‫‪http://www.doctors.co.il/ar/10800/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94+%D7%9E%D7%99%D7%9F+%‬‬ ‫‪ D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%AA%D7%9D+q00+‬מערכת דוקטורס‬ ‫ובלתי נפרד בהתפתחות ‪ .‬התמודדות אתו עשויה להביא לבנייה וצמיחה אישיותית אם‬ ‫הקונפליקט או המשבר יפתרו כראוי‪.‬‬ ‫שלב אמון לעומת חשד (גילאים‪ -)3-6‬בשנה הראשונה של חייו התינוק תלוי בהוריו‪ .‬היחס שלהם‬ ‫כלפיו משפיע על רכישת אמון בסיסי שהוא היכולת לתפוס את העולם כמקום בטוח ויציב שטוב‬ ‫לחיות בו‪ ,‬ואת בני האדם כאנשים שאפשר לבטוח בהם‪ .‬יחס חם ויציב מצד האם מתבטא‬ ‫בהתייחסותה לצורכי התינוק ובדאגה למחסורו יוצרים אצלו אמון בה‪ .‬האמון באם מוכלל לשאר‬ ‫האנשים לעצמו ולעולם‪ .‬בצורה כזאת תתפתח אצל התינוק תחושה שהוא יכול לבטוח גם בעצמו‪-‬‬ ‫דבר החשוב להמשך חייו‪ .‬לעומת זאת כשהאם דוחה את תינוקה ואינה קשובה לצרכיו היא לא‬ ‫יוצרת סביבה בטוחה שניתנת לחיזוי ולכן התינוק מפתח אי אמון או חשד כלפי העולם וכלפי בני‬ ‫האדם בכלל מה שיגרום לו לחוסר ביטחון‪.‬‬ ‫ככל שהתינוק יחווה יותר חוויות חיוביות וככל שהוריו יהיו קשובים לצרכיו כך הוא ירכוש יותר‬ ‫אמון בסיסי כלפי סביבתו‪ .‬תינוק שצלח את השלב הזה יגדל לאדם שמעז לטפח תקוות מעצמו‬ ‫ומאחרים ומסוגל לייצר קשר קרוב ואינטימי‪.‬‬ ‫שלב אוטונומיה לעומת בושה(גילאים ‪ -)2-3‬בשנים אלו הילד מתפתח מוטורית ושכלית והוא‬ ‫פחות תלוי בהורים‪ .‬בשלב זה הילד שואף לאוטונומיה בתחומים שונים‪ .‬ככל שהוריו יעודדו אותו‬ ‫לבצע דברים באופן עצמאי וישבחו אותו על הצלחותיו עולה הסיכוי שבעתיד הוא יאמין ביכולות‬ ‫שלו ורמת המוטיבציה שלו להשיג הישגים גבוהים בתחומים שונים תגדל‪.‬‬ ‫שלב יוזמה לעומת אשמה(גילאים ‪ -)4-1‬בשלב זה הילד מגלה סקרנות רבה כלפי העולם סביבו‪.‬‬ ‫כשההורים מעודדים את יוזמתו של הילד הם גורמים לו להמשיך ולהיות אדם סקרן פתוח‬ ‫לסביבה ויוזם רעיונות ופעולות‪ .‬כשההורים מטילים מגבלות רבות מדיי על הילד או עונשים‬ ‫כבדים על יוזמותיו הם עלולים לגרום להתפתחות של מצפון נוקשה מדיי שיעורר רגשות אשם‬ ‫אצל הילד‪.‬‬ ‫שלב חריצות לעומת נחיתות(גילאים ‪-)1-62‬זהו שלב שבו הילד עובר למסגרת בית ספרית‬ ‫שמעמידה דרישות שהילד חייב לעמוד בהן והמעגל החברתי שלו הולך וגדל‪ .‬בית הספר מטיל על‬ ‫הילד מימות אינטלקטואליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬רגשיות גופניות‪ .‬כשהילד עושה את המוטל עליו ועומד‬ ‫בהצלחה במשימות הוא מקבל הכרה‪ ,‬הוקרה והקשבה מהוריו ‪.‬הערכה העצמית שלו עולה כמו גם‬ ‫הביטחון ביכולתו לשלוט במיומנויות שונות‪ .‬הרגשה זו מדרבנת אותו להמשיך להשקיע מאמצים‬ ‫כדי להגיע להישגים גבוהים ולבצע משימות בהצלחה‪ .‬אם הילד מרבה להיכשל ואינו זוכה להכרה‬ ‫והקשבה מהסביבה הוא מפתח תחושת נחיתות וכישלון והמוטיבציה שלו להצלחה יורדת‪.‬‬ ‫שלב זהות לעומת טשטוש זהות(גיל תקופת ההתבגרות)‪ -‬בגיל ההתבגרות המשימה העיקרית של‬ ‫המתבגר היא לפתח זהות אישית‪ .‬ילדים מזדהים עם הדמויות המשמעותיות בחייהם ומפנימים‬ ‫את ערכיהן‪ ,‬דעותיהן‪ ,‬והתנהגותן‪ .‬לכן עם תחילת ההתבגרות עליהם לבחון את התכונות שספג‬ ‫לנסות להבין מה מתאים לו ומה לא ולבנות זהות מגובשת‪ .‬כשאומרים זהות מתכוננים ליכולת‬ ‫הפרט לקבל את תכונותיו כוחותיו וחולשותיו לקבלם ולהחליט כיצד הוא יטפל בהן יחד עם‬ ‫דעותיו השקפת עולמו וזהותו המינית‪ .‬את הזהות יש "לחפש" ולכן מתבגרים רבים מתרחקים‬ ‫מהוריהם ומחפשים אחר קבוצת הגיל‪ ,‬כלומר החברים‪ ,‬בין היתר כדי לענות על השאלה "מי‬ ‫אני?"‪ .‬התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה בחברים שנותנים לו משוב על הופעתו תכונותיו‬ ‫והתנהגותו אך לא רק בהם‪ .‬הזהות מתגבשת גם ע"י התנסויות שונות שהמתבגר חווה כשהוא‬ ‫נוטל על עצמו תפקידים שונים‪ .‬החברה מעניקה למתבגר תקופת מורטוריום בה היא מאפשרת‬ ‫למתבגר לעשות טעויות ולבדוק את עצמו בתחומים שונים ומגוונים‪ .‬בשלב זה המתבגרים‬ ‫מחפשים אחר אוטונומיה אך הפעם הם מתקרבים להשתחררות מכבלי הוריהם מבחינה פיזית‪-‬‬ ‫מעשית ונפשית‪ .‬העצמאות מאפשרת מתבגרים לעשות דברים בעצמם וכך ללמוד על עצמם‪.‬‬ ‫הצלחותיהם וכישלונותיהם מלמדים אותם על תכונותיהם כישוריהם ודרכי התמודדותם‪ .‬הם‬ ‫מעמידים למבחן את מה שהם חושבים על עצמם ומשנים את דעתם בהתאם למשוב שהם‬ ‫מקבלים ובהתאם להשוואות שהם עורכים ביניהם לבין אחרים‪ .‬אדם שלא גיבש זהות חווה‬ ‫טשטוש זהות‪ -‬בלבול וספק עצמי‪ .‬הוא אינו יודע מי הוא‪ ,‬מה מתאים לו‪ ,‬מה לא מתאים לו‪ ,‬מה‬ ‫רצונותיו ולאן פניו מועדות‪.‬‬ ‫אינטימיות לעומת בדידות(תקופת הבגרות הצעירה)‪ -‬אינטימיות פירושה קשר רגשי קבוע עם‬ ‫אדם אחר שיש בו מחויבות הדורשת לעיתים פשרות משמעותיות‪ .‬קשר אינטימי מוביל ליחסי‬ ‫אהבה‪ ,‬מין‪ ,‬אחריות הדדית וחיי שיתוף‪ .‬התנאי ההכרחי ליצירת קשר אינטימי הוא שלכל אחד‬ ‫מבני הזוג תהיה זהות אישית‪ .‬אדם שזהותו האישית מטושטשת עלול להתקשות ביצירת קשרים‬ ‫אינטימיים‪ .‬מי שהיו לו בעיות בשלבים הקודמים יתקשה ליצור אינטימיות וירגיש בדידות‪.‬‬ ‫פוריות לעומת קיפאון(תקופת הבגרות)‪ -‬לאחר שכל אחד מבני הזוג פיתח אינטימיות השניים‬ ‫בשלים להורות‪ .‬הורות זהו שלב היצירה‪.‬‬ ‫שלמות לעומת ייאוש(גיל תקופת הזקנה)‪ -‬הקונפליקט האופייני לתקופת הזקנה הוא בין הרגשת‬ ‫שלמות לייאוש‪ .‬השלמות מושגת כשאדם משלים עם היותו זקן ועם התקרבותו לסוף הדרך עם‬ ‫‪4‬‬ ‫קבלה עצמית ללא מרירות וחרטה‪ .‬הייאוש מורגש כשאדם חש מרירות ועויינות ושחייו בוזבזו‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה התמקדתי בנושא הבלתי תלוי של עבודתי והוא דפוס הורות‪ .‬הצגתי מספר‬ ‫דפוסי הורות שונים בתור רקע לאחר מכן פירטתי על הגורמים לעיצוב דפוס ההורות ולבסוף‬ ‫הסברתי את השפעת דפוס ההורות על הילדים לפי התיאוריה הפסיכו‪-‬סוציאלית של אריקסון‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫צ' בר‪-‬אל‪ ,‬מ' נוימאיר‪ ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה רכס‪6991 ,‬‬ ‫פרק ב' –משתנה תלוי‪-‬דימוי עצמי‬ ‫‪-4.6‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪-‬‬ ‫דימוי עצמי הינו אוסף של מרכיבים רבים‪ ,‬המשקף את מה שהיחיד יודע‪ ,‬חש‪ ,‬חושב ומכיר לגבי‬ ‫עצמו בזמנים‪ ,‬בסיטואציות ובפעילויות שונות‪ .‬דימוי עצמי הוא הבבואה של האדם את עצמו כפי‬ ‫שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו ומתוך האינטראקציה שלו עם הסביבה‪.‬‬ ‫דרך המפגש והאינטראקציה עם הסביבה‪ ,‬הילד לומד להכיר בתכונותיו ומאפייניו‪ ,‬להעריכם‬ ‫ולשפוט את טיבם ‪.‬בעוד שבגיל צעיר הילד תופס את עצמו כאישיות כוללת ולא כצירוף של חלקים‬ ‫ומרכיבים שונים והוא מגדיר את עצמו במושגים כוללניים‪ ,‬עם גדילתו והתבגרותו‪ ,‬התערותו‬ ‫החברתית וראיית עצמו במסגרות הקבוצתיות השונות מתחיל תהליך‬ ‫של דיפרנציאציה (אבחנה) בדימויו העצמי‪ .‬הילד מתחיל להיות מודע למרכיבים השונים הבאים‬ ‫לידי ביטוי אצלו בתחום החברתי‪ ,‬הלימודי‪ ,‬הגופני וכד'‪.‬‬ ‫ישנה חשיבות רבה מאוד ליחסי הגומלין של הילד עם משפחתו‪ ,‬סביבתו‪ ,‬מוריו וחבריו בהתפתחות‬ ‫הדימוי העצמי שלו‪ .‬הדרך בה האנשים החשובים לו‪ ,‬מגיבים כלפיו מבהירה לו מה הם חושבים‬ ‫עליו‪ ,‬על פעולותיו ומה ערכו בעיניהם‪ .‬תגובות מעודדות‪ ,‬מחזקות וחוויות הצלחה יסייעו לילד‬ ‫בפיתוח דימוי עצמי חיובי‪ ,‬בעוד שתגובות שליליות‪ ,‬כעס‪ ,‬ביקורת‪ ,‬הענשה וכישלונות חוזרים‬ ‫עשויים לפתח אצל הילד דימוי עצמי שלילי‪.‬‬ ‫דימוי עצמי חיובי מתורגם לתחושת ערך עצמי חיובית‪ ,‬שביעות רצון וקבלה עצמית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫דימוי עצמי שלילי פוגע בתחושת הערך העצמי ומתבטא בתחושת חוסר שביעות רצון עצמית‬ ‫ופגיעה בתפקוד‪.‬‬ ‫הדימוי העצמי מתפתח לאורך תקופת הילדות וההתבגרות‪ ,‬אך הוא גמיש וניתן לשינוי בעקבות‬ ‫תהליכים פנימיים וחיצוניים שעובר האדם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫וויליאם פיטס –אחד מהחוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי מצא חמישה חלקים חשובים‬ ‫שמרכיבים את הדימוי העצמי להלן‪:‬‬ ‫‪ .6‬דימוי אישי‪ -‬תפיסת האדם את תכונות אישיותו‪.‬‬ ‫‪ .4‬דימוי גופני‪ -‬תפיסת גופו‪ ,‬בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט‪.‬‬ ‫‪ .8‬דימוי מוסרי‪ -‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות‬ ‫‪ .2‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו תוך מסגרת משפחתית ותפיסתו את יחס‬ ‫המשפחה אליו‪.‬‬ ‫‪ .2‬דימוי חברתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪.‬‬ ‫האדם מאמץ לעצמו הערכה חיובית על עצמו כאשר הישגיו ותכונותיו מוערכים בחברתו ומאמץ‬ ‫הערכה שלילית כאשר הם אינם מוערכים‪.‬‬ ‫פיטס מבדיל בין שני סוגים של דימוי עצמי‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ג' דקל ‪http://www.galiya.co.il/default.aspx?siteid=88&pageid=4179&lang=1‬‬ ‫דימוי ריאלי – תפיסת האדם את עצמו כפי שהוא בהווה‪.‬‬ ‫עם בניית הדימוי העצמי הריאלי שלו‪ ,‬לומד הילד לייחס ערך לתכונות המרכיבות את הדימוי‬ ‫העצמי שלו‪ .‬משחר ילדותו מקנים לו הוריו ערכים‪ .‬הם אומרים לו מהטוב ומה רע‪ ,‬מה כדאי‬ ‫לעשות וממה כדאי להימנע‪ .‬מתוך הערכות אלה לומד הילד מה הדבר הרצוי בחברה‪ ,‬ומאמץ לו‬ ‫דימוי אידיאלי‪.‬‬ ‫דימוי אידיאלי – זהו דימוי שיש לאדם על עצמו‪ ,‬לא כפי שהוא בהווה‪ ,‬אלא כפי שהיה רוצה‬ ‫להיות‪ .‬זוהי הדמות שהאדם שואף אליה‪.‬‬ ‫ישנו פער מסוים בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי‪ .‬פער זה הוא הכוח המניע את הפרט להגשים את‬ ‫שאיפותיו‪ ,‬בתנאי שהן מציאותיות ואינן רחוקות מדי מתכונותיו וכישוריו הממשיים‪.‬‬ ‫העדר פער בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי מביא לקפיאה על השמרים‪ ,‬שכן במקרה זה הפרט‬ ‫חסר אתגרים‪ ,‬אין לו למה לשאוף‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 4.4‬השפעת הדימוי העצמי על קיומנו‪-‬‬ ‫דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעז‪ ,‬להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות‬ ‫העומדות בפניו‪ .‬דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים‪ ,‬מהתכונות‬ ‫ומהמאפיינים העצמיים‪ .‬תחושה כללית של חוסר ערך עצמי מניעה את האדם להססנות‬ ‫בהחלטות‪ ,‬להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ‪ ,‬חשש מכישלון והעדר יוזמה‪.‬‬ ‫לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או לחלופין נלווים רגשות‬ ‫מרדניים ומטען רגשי שלילי‪.‬‬ ‫‪ -4.8‬על הדימוי העצמי משפיעים מספר גורמים‪:‬‬ ‫‪ .6‬תגובות האחרים‪ :‬תגובות הסביבה היא בדרך כלל אובייקטיבית ולכן מלמדות את הילד‬ ‫יותר על עצמו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר מבקשים ממנו עזרה בתחום מסוים‪ ,‬כנראה שזה התחום‬ ‫החזק בו וכך הוא לומד על עצמו מה הם יתרונותיו‪.‬‬ ‫‪ .4‬התנסות‪ :‬התנסויות של הילד בחייו מלמדת אותו על כישרונותיו‪ ,‬נטיותיו‪ ,‬כישוריו‬ ‫וחולשותיו‪ .‬הוא לומד כי בתחומים מסוימים הוא לא מצליח ובתחומים אחרים הוא‬ ‫נהנה‪.‬‬ ‫‪ .8‬השוואות‪ :‬הפסיכולוג החברתי האמריקני ליאון פסטינגר הציע את תיאוריית ההשוואה‬ ‫החברתית ‪ ,‬לפיה האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך בינו לבין חברי‬ ‫קבוצת ההתייחסות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תלמיד שנבחן במתמטיקה משווה את הציון שקיבל לציוני‬ ‫תלמידי ההקבצה שלו ולא לציוני התלמידים בהקבצה נמוכה יותר או גבוהה יותר‪ .‬ככל‬ ‫שהילד גדל‪ ,‬הוא מרבה לערוך השוואות בינו לבין חבריו‪ ,‬ועל בסיס השוואות אלה הוא‬ ‫בונה במידה רבה את הדימוי העצמי שלו‪ .‬לדוגמא‪ :‬ילד שמקבל ‪ 31‬במבחן בחשבון‪ ,‬זוכה‬ ‫‪6‬‬ ‫צ' בר‪-‬אל‪ ,‬מ' נוימאיר "מפגשים עם הפסיכולוגיה"‪ ,‬רכס ‪6991‬‬ ‫לשבחים מהוריו‪ ,‬אך כאשר הוא משווה את הציון שלו לציוני חבריו‪ ,‬שרובם קיבלו ‪,91‬‬ ‫הוא נוכח לדעת שבניגוד למה שאמרו לו הוריו הוא רחוק מלהצטיין בחשבון‪.‬‬ ‫‪ .2‬התבוננות בעצמו מנקודת מבטם של אחרים‪ :‬הסוציולוג והפסיכולוג החברתי‪ ,‬הרברט‬ ‫מיד‪ ,‬טען כי הדימוי העצמי בכל גיל הוא תוצר של יחסי גומלין שבין פרט ובין סביבתו‪,‬‬ ‫ושל יכולת האדם להתבונן בעצמו מנקודת מבטם של אחרים‪ .‬האחרים משמשים לילד‬ ‫מראה שדרכה הוא רואה את עצמו‪ .‬יכולת זו הולכת ומתחזקת בגיל ההתבגרות‪ .‬משום כך‬ ‫מעסיקה את המתבגרים מאוד השאלה מה אחרים חושבים עליהם‪ .‬ככל שילדים גדלים‪,‬‬ ‫הם מתארים את עצמם בפירוט רב יותר ומתייחסים יותר להיבטים באישיותם ובעולמם‪.‬‬ ‫הדימוי העצמי בגיל בית ספר נעשה מפורט יותר‪ ,‬מופשט ומורכב‪ :‬כלולים בו יותר פרטים‬ ‫ודקויות‪ ,‬ישנן יותר הכללות‪ ,‬דימוי גופני‪ ,‬אישי‪ ,‬חברתי ומשפחתי‪ .‬עדיין אין התייחסות‬ ‫לצד המוסרי‪ .‬הוא מתפתח בשלב מאוחר יותר‪ .‬על פי תיאוריה של פיאז'ה‪ ,‬המתבגרים‬ ‫נמצאים בשיא החשיבה האנושית‪ .‬חשיבתם מופשטת וחוש הביקורת שלהם מפותח‬ ‫ביותר‪ .‬הם ביקורתיים לא רק כלפי הזולת‪ ,‬אלא גם כלפי עצמם‪ .‬בנוסף ישנו גם נופך‬ ‫מוסרי בביקורת העצמית של המתבגרים‪ .‬הפרט בגיל הזה מסוגל כבר לשפוט את רמת‬ ‫מוסריותו במצבים שונים‪ ,‬ומקיש מהם על הצד המוסרי שבאישיותו‪.‬‬ ‫‪ -4.2‬דימוי עצמי על פי תאוריות שונות‪-‬‬ ‫על פי התיאוריה של ויליאם פיטס‪:‬‬ ‫הדימוי העצמי מורכב ומתגבש על ידי תפיסתו של הפרט לגבי עצמו במספר תחומים‪ .‬ויליאם פיטס‬ ‫מצא כי הדימוי העצמי מורכב מחמישה חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .6‬דימוי גופני‪ -‬כיצד האדם תופס את גופו‪ ,‬מראהו החיצוני ובריאותו‬ ‫‪ .4‬דימוי חברתי‪ -‬כיצד האדם תופס את עצמו ביחס לזולת תוך יחסי הגומלין החברתיים‬ ‫‪ .8‬דימוי משפחתי‪ -‬כיצד האדם תופס את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ואת יחס‬ ‫המשפחה כלפיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬דימוי מוסרי‪ -‬כיצד האדם תופס את מוסריותו והתנהגותו על פי הנורמות המקובלות‬ ‫בחברה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .2‬דימוי אישי‪ -‬כיצד האדם תופס את ערכיו כאדם בעל תכונות חיוביות ושליליות‪.‬‬ ‫על פי התיאוריה של צ'ארלס קולי‪:‬‬ ‫על פי תאוריה זו הדימוי העצמי מתפתח בעקבות הערכותיהם‪ ,‬דעותיהם ותגובותיהם של אנשים‬ ‫מסביב‪ .‬הדמויות המשפיעות ביותר נמצאות במעגל החשוב ביותר המקיף ומלווה את הפרט‬ ‫במהלך חייו‪ .‬צ'ארלס קולי היה מראשוני הסוציולוגים‪ ,‬שניסו להסביר את הקשר עם הסביבה‬ ‫והאינטראקציה החברתית כבסיס ליצירת הדימויים העצמיים שלנו על‪-‬פי התאוריה שלו‪ ,‬זהות‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בר‪-‬אל צ'‪ ,‬נוימאיר מ' "מפגשים עם הפסיכולוגיה" מפגש שני‪ ,‬רכס ‪6991‬‬ ‫האדם אינה דבר נתון‪ ,‬מולד או נרכש‪ ,‬אלא מתפתח בתהליך הדרגתי תוך כדי מגענו עם סביבתנו‪.‬‬ ‫מגעים אלו‪ ,‬כפופים לאינטרפרטציות ייחודיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאופן שבו אנו מפרשים את יחסה של‬ ‫הסביבה אלינו‪ .‬פרשנות זו הופכת להיות חלק בלתי‪-‬נפרד מדימויינו העצמיים‪ ,‬ומהווה את הבסיס‬ ‫למושג ה"עצמי" המתפתח שלנו‪ .‬על‪-‬פי קולי‪ ,‬מדובר בתהליך תלת‪-‬שלבי‪:‬‬ ‫‪ .6‬אנו קולטים את האופן בו אחרים מתייחסים להתנהגותנו‬ ‫‪ .4‬אנו מפרשים את שיפוטם של האחרים כלפינו‬ ‫‪ .8‬אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לדעתם של האחרים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬טוען קולי‪ ,‬התהליך כולו הוא ניסיון ליצירת "עצמי שבמראה"‪ ,‬שאינו אלא דימוי מוכלל‬ ‫של האופן בו אנו נתפשים על ידי בני‪-‬אדם אחרים‪ .‬על פי קולי‪ ,‬העצמי‪-‬שבמראה אינו האופן בו אנו‬ ‫‪8‬‬ ‫נתפשים על ידי אחרים‪ ,‬אלא האופן שבו אנו מדמיינים את עצמנו נתפשים‪.‬‬ ‫‪ -4.2‬הערכה עצמית‪-‬‬ ‫הערכה עצמית היא בטחונו של אדם בנפשו וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪ ,‬היא חווית ההכרה של‬ ‫האדם כי הוא מתאים לחיים ודרישותיהם‪ .‬הערכה עצמית זהו הביטחון ביכולתנו לחשוב‪,‬‬ ‫ביכולתנו להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים ‪ ,‬ביטחון בזכותנו להצלחה ‪ ,‬תחושה שיש‬ ‫לנו ערך ושאנו רשאים להגשים את ערכינו וליהנות מפרי מאמצינו‪.‬‬ ‫ההערכה העצמית היא כוח מניע‪ .‬היא משפיעה על קיומנו‪ :‬על אופן פעילותנו בעבודה‪ ,‬על אופי‬ ‫קשרינו עם אנשים‪ ,‬על סיכוי התקדמותנו בחיים‪ ,‬על סיכויי הצלחותינו והישגינו ובתחום האישי‪-‬‬ ‫על רמת אופי יחסנו עם שותפים לחיים עם ילדנו וחברנו ועל רמת האושר האישי אותו אנו‬ ‫משיגים‪.‬‬ ‫ההערכה העצמית מקיימת את החיים ומקדמת אותם‪.‬‬ ‫ככל שהערכתנו העצמית גבוהה יותר אנו נחושים לבטא את עצמנו ואת תחושת העושר הפנימי‬ ‫שלנו אנו פתוחים יותר וסומכים על עצמינו‪ .‬ככל שההערכה העצמית נמוכה יותר אנו מפקפקים‬ ‫במחשבותינו וחוששים מביקורת‪.‬‬ ‫הערכה עצמית מתבטאת בארשת פנים‪ ,‬באופן דיבור ובסגנון תנועה המעידים על שלמותו של אדם‬ ‫עם חייו‪ ,‬מתבטאת בנינוחות שאדם חש כשמקבל מחמאה או ביטוי הערכה בפתיחותו וסקרנותו‬ ‫של אדם לדברים חדשים וכן במראהו החיצוני של האדם‪ .‬היא תורמת לרציונליות‪ ,‬ריאליזם‪,‬‬ ‫אינטואיטיביות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬גמישות‪ ,‬יכולת עמידה בשינויים‪ ,‬נכונות להודות בטעויות‬ ‫‪9‬‬ ‫ולתקנן וכן‪ ,‬לטוב לב ונכונות לשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬פרק זה עסק במשתנה התלוי בעבודתי והוא הדימוי העצמי‪ .‬תחילה הסברתי מהו הדימוי‬ ‫העצמי ופירטתי את מרכיביו‪ ,‬לאחר מכן פירטתי על השפעת הדימוי העצמי על החיים של כל אדם‬ ‫ועל מה משפיע על הדימוי העצמי‪ .‬בהמשך הצגתי את הדימוי העצמי על פי תאוריות שונות ולבסוף‬ ‫הסברתי מהי הערכה עצמית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ http://clickit.ort.org.il/files/txt/911680382/357015973.htm‬קרניאל דרורי ח'‬ ‫‪9‬‬ ‫ברנדן נ' "הערכה עצמית" הוצאת כרטא ‪6991‬‬ ‫פרק ג'‪ -‬פרק מקשר‪ -‬הקשר בין דפוס הורות לדימוי עצמי בקרב מתבגרים‬ ‫בפרק זה אציג מחקר שנערך ע"י ד"ר באר בקרב ‪ 2938‬מתבגרים ביוטה שבארצות הברית ‪ ,‬בו‬ ‫בדקו את ההשפעה של סגנון ההורות על צריכה של משקאות אלכוהול בשיעורים גבוהים (שתיית‬ ‫בולמוס – חמש מנות משקה או יותר בתוך פרק זמן קצר)‪.‬‬ ‫נבדקו ההשפעות של ארבעה סגנונות הורות‪ :‬סמכותי‪ ,‬רודני‪ ,‬מתירני וזונח‪.‬‬ ‫הורות סמכותית – מתייחסת לרמה גבוהה של משמעת‪ ,‬השגחה ואחריות ורמה גבוהה של תמיכה‬ ‫וחום‪.‬‬ ‫הורות רודנית – מתייחסת לרמה גבוהה של שליטה אך רמה נמוכה של חום ותמיכה‪.‬‬ ‫הורות מתירנית – רמה גבוהה של חום ותמיכה אך רמה נמוכה של אחריות‪.‬‬ ‫הורות מזניחה – רמה נמוכה של תמיכה‪ ,‬חום ואחריות‪.‬‬ ‫במחקר נמצא שמתבגרים להורים סמכותיים‪ ,‬שתו פחות שתיית בולמוס בהשוואה למתבגרים‬ ‫שהוריהם מתאפיינים בסגנון הורות אחר‪ ,‬וכן הם היו פחות בסיכון להתחבר למי שצורכים‬ ‫משקאות אלכוהול‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא שדתיות קשורה קשר שלילי לצריכת משקאות אלכוהול‬ ‫בשיעורים גבוהים‪.‬‬ ‫מתבגרים להורים מתירניים היו בסיכון גבוה פי שלוש לשתיית בולמוס בהשוואה למתבגרים של‬ ‫הורים סמכותיים‪ .‬מתבגרים להורים רודניים היו בסיכון גבוה פי שניים לשתייה כבדה‪.‬‬ ‫לא נמצאו הבדלים בין המתבגרים על פי סגנונות ההורות בשיעורי ההתנסות באלכוהול‪ ,‬בעוד‬ ‫נמצאו הבדלים ניכרים בשיעורי שתיית הבולמוס‪ ,‬המסוכנת יותר‪.‬‬ ‫מחקר זה מתקשר לעבודתי בכך שהוא עוסק בהשפעת ההורים על ילדיהם‪ .‬הנושא הנבדק במחקר‬ ‫זה הוא הקשר שבין סגנון ההורות להרגלי השתייה של המתבגרים בעוד נושא המחקר שלי עוסק‬ ‫בקשר שבין סגנון הורות לדימוי עצמי‪ .‬בשני הנושאים ניתן לראות את השפעת ההורים על‬ ‫ילדיהם‪.‬‬ ‫לאחר ניתוח המשתנים והשלמת החלק המקשר אוכל לעבור למחקר המעשי בו אמצא את הקשר‬ ‫–אם קיים‪ -‬בין סגנון הורות לדימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה הצגתי מחקר אשר מתקשר לנושא עבודתי בכך שהוא מתאר את ההשפעה של‬ ‫ההורים על ילדיהם‪ .‬פירטתי על המחקר ‪ ,‬הצגתי את דרך ביצועו וכן את התוצאות שלו‪ .‬לבסוף‬ ‫הסברתי את הדרך בה מתקשר המחקר לנושא עבודתי‪.‬‬ ‫סיכום החלק התיאורטי‬ ‫בחלק זה נכללו שלושת הפרקים המהווים רקע למחקר השדה‪.‬‬ ‫בפרק הראשון הוצג המשתנה הבלתי תלוי על העבודה – סגנון ההורות‪ .‬סגנון ההורות מבטא את‬ ‫הדרך בה בוחרים ההורים על מנת לחנך את ילדיהם לפי ערכים מסוימים‪.‬‬ ‫גיל ההתבגרות יוצר מתחים בין ההורים למתבגרים שכן ההורים מנסים לחנך ולשמור על ילדיהם‬ ‫בעוד הם דורשים אוטונומיה ועצמאות‪.‬‬ ‫בפרק זה הצגתי סוגים שונים של דפוסי הורות‪ ,‬איך נבחר סוג הורות וכיצד הקשר עם ההורים‬ ‫משפיע על הילדים‪.‬‬ ‫בפרק השני הוצג המשתנה התלוי שהוא הדימוי העצמי‪ .‬הדימוי העצמי כולל בתוכו את כל‬ ‫היכולות התכונות ההישגים והכישלונות של הפרט ומהווה את הדרך בה הפרט רואה את עצמו‪.‬‬ ‫הדימוי העצמי נרכש במהלך החיים ומשתנה בעקבות דעות תגובות והערכות של הסביבה הקרובה‬ ‫של הפרט‪.‬‬ ‫בפרק זה הצגתי את מרכיבי הדימוי העצמי על פי ויליאם פיטס‪ ,‬מה משפיע על הדימוי העצמי‬ ‫ואיך הוא משפיע עלינו ‪ ,‬הצגתי תאוריות שקשורות בדימוי העצמי האחת של קולי –"האני‬ ‫במראה" לפיה כל סוכני החברות שלנו משמשים לנו כמראה והשנייה היא התאוריה של ויליאם‬ ‫פיטס בה הוא מונה חמישה מרכיבים מרכזיים של הדימוי העצמי של האדם ‪ ,‬בנוסף פירטתי על‬ ‫הערכה עצמית‪.‬‬ ‫בפרק השלישי הצגתי מחקר שהדגיש את השפעת סגנון ההורות על המתבגר מה שתורם לאישור‬ ‫השערתי בנוגע להשפעת סגנון ההורות על הדימוי העצמי‪.‬‬ ‫כעת אעבור לחלק המעשי בו אבדוק את השערותיי בנוגע לנושא העבודה‪.‬‬ ‫החלק המחקרי‪-‬‬ ‫מחקר השדה‬ ‫מבוא למחקר השדה‪:‬‬ ‫הגדרות נומינליות ואופרטיביות‪-‬‬ ‫בחלק התיאורטי ערכתי סקירה כרקע לעבודת השטח ולמחקר השדה המעניקה היבטים‬ ‫תיאורטיים להשערת המחקר בחלק המחקרי אבדוק את האופן בו דפוס ההורות משפיע על‬ ‫הדימוי העצמי של המתבגרים‪.‬‬ ‫שאלת המחקר של עבדותי היא – האם יש קשר בין דפוסי הורות לבין דימוי עצמי בקרב‬ ‫מתבגרים‪ .‬מכאן נגזרות השערות המחקר הבאות –‬ ‫‪ .6‬יימצא קשר בין דפוסי ההורות לבין הדימוי העצמי של המתבגר‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתבגרים שהוריהם סמכותיים יהיו בעלי דימוי עצמי נמוך בעוד שמתבגרים שהוריהם‬ ‫דמוקרטים יהיו בעלי דימוי עצמי גבוה‪.‬‬ ‫בהתאם לכך המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי הוא דפוס ההורות (סמכותי‪/‬דמוקרטי) והמשתנה‬ ‫התלוי הוא הדימוי העצמי(נמוך‪/‬גבוה)‬ ‫לצורך בדיקת משתנים אלו יש להעניק להם הגדרות נומינליות (מילוניות) והגדרות אופרטיביות ‪:‬‬ ‫הגדרה נומינלית למשתנה הבלתי תלוי– דפוס הורות ‪ :‬דפוס ההורות מתחלק לשני דפוסים‪ -‬דפוס‬ ‫הורות סמכותי ‪ -‬הורים אלו מנסים תמיד להיות בשליטה ולהפעיל את השליטה על ילדיהם‪ .‬הם‬ ‫קובעים כללים נוקשים כדי לשמור על הסדר והארגון בבית לרוב ללא ביטויים של חום ואהבה‪,‬‬ ‫ודפוס הורות דמוקרטי‪ -‬הורים בעלי מודעות לחוקים‪ ,‬סדר יום קבוע‪ ,‬בעלי ערכים ‪,‬השכלה‪,‬‬ ‫חוכמה ‪,‬המלמדים את הילד להגיע לעצמאות תוך כדי שמירה על הכללים‪ ,‬תוך כדי התנסות‬ ‫מבוקרת‪ ,‬תוך כדי לימוד מה טוב ומה רע‪.‬ההורים הדמוקרטים מודעים לצורך לשוחח עם הילדים‪,‬‬ ‫לשאול לרגשותיהם‪ ,‬ומה הם חושבים על הדברים‪ ,‬נותנים להם להביע ולהחליט ‪,‬תוך כדי הכוונה‬ ‫להחלטה הנכונה בשיטות של שכנוע ומשא ומתן‪.‬‬ ‫הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי – דפוס הורות ‪ :‬משתנה זה ייבדק ע"י תשאול מתבגרים‬ ‫לגביי אופן התייחסות ההורים כלפיהם‪ .‬האם הם יותר סמכותיים או דמוקרטיים‪.‬‬ ‫הגדרה נומינלית למשתנה התלוי – דימוי עצמי‪ :‬הדימוי העצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות‬ ‫והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן‪ .‬ישנו דימוי ריאלי שהוא תפיסת האדם את עצמו‬ ‫כפי שהוא בהווה ודימוי אידיאלי שהוא הדימוי של האדם כפי שהיה רוצה להיות‪.‬‬ ‫הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי – לדימוי העצמי חמישה היבטים‪ :‬דימוי אישי‪ -‬תפיסת האדם‬ ‫את תכונות אישיותו‪ ,‬דימוי גופני‪ -‬תפיסת גופו‪ ,‬בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט‪ ,‬דימוי‬ ‫מוסרי‪-‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות‪ ,‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת האדם את‬ ‫עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו ודימוי חברתי‪ -‬תפיסת האדם‬ ‫את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪ .‬באמצעות שאלון עמדות יבדקו מרכיבי‬ ‫הדימוי העצמי‪ :‬רגשי‪ ,‬קוגניטיבי ‪ ,‬והתנהגותי‪:.‬‬ ‫המרכיב הקוגניטיבי יתבטא בקיומם של מחשבות ‪,‬דעות ואמונות שיש לפרט על נושא הדימוי‬ ‫העצמי‬ ‫המרכיב הרגשי יתבטא ברגשות הנלווים לדימוי העצמי של הפרט‬ ‫המרכיב ההתנהגותי יתבטא בנכונותו של הפרט להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית‪ ,‬כלפי הדימוי‬ ‫העצמי‬ ‫אוכלוסיית מחקר מדגם –‬ ‫במחקר זה ייבדקו ‪ 21‬מתבגרים ‪-‬בנים ובנות בגילאי ‪ 62-63‬בני ישובים הלומדים בכיתה עיונית‪:‬‬ ‫‪ 41‬מתבגרים להם הורים סמכותיים וכ‪ 41-‬להם הורים דמוקרטיים‪.‬‬ ‫כלי המחקר –‬ ‫כלי המחקר הוא שאלון סגור ‪ -‬סדרת שאלות שתוכנן‪ ,‬ניסוחן וסדר הצגתן קבוע במדויק מראש‪.‬‬ ‫מקומה של שאלה בשאלון‪ ,‬או עצם הצגתה‪ ,‬עשוי להיות תלוי בתשובה לשאלה אחרת ועדיין‬ ‫תכנית סדר השאלות קבוע מראש‪.‬‬ ‫לשאלון מספר יתרונות להלן‪:‬‬ ‫‪ .6‬ניתן לכלול אוכלוסייה רחבה יחסית במדגם‬ ‫‪ .4‬סיכום הנתונים והניתוח שלהם ‪ ,‬מהירים‪.‬‬ ‫‪ .8‬קל להשוות בין תשובות נבדקים‬ ‫‪ .2‬חסכוני בזמן ובכסף‬ ‫‪ .2‬בעל מהימנות שיחזור גבוהה‬ ‫‪ .1‬בעל מהימנות בין אישית גבוהה ‪ ,‬לאישיות החוקר אין השפעה על הנחקרים‪.‬‬ ‫למרות יתרונותיו קיימים גם חסרונות בשימוש בשאלון הסגור להלן‪:‬‬ ‫‪ .6‬אפשרויות מוגבלות למבחר התשובות שמציע החוקר‪ ,‬לא תמיד יבחר הנחקר את התשובה‬ ‫המבטאת כהלכה את עמדתו‪.‬‬ ‫‪ .4‬קשה לוודא כי המשיב דובר אמת‬ ‫‪ .8‬קשה להבין באיזו מידה תשובותיו משקפות את התנהגותו בפועל‬ ‫‪ .2‬החוקר יקבל תשובות לפי שאלת המחקר וההגדרות שהוא קבע לשם מדידת משתנים‪.‬‬ ‫לשאלון הסגור יותר יתרונות מחסרונות ולכן זהו כלי אידיאלי לביצוע המחקר‪.‬‬ ‫מקרא לשאלון‪-‬‬ ‫שאלון זה בנוי מ‪ 41 -‬שאלות‪ ,‬כאשר הוא מחולק ל‪ 8-‬חלקים ‪:‬‬ ‫החלק הראשון – בחלק זה שאלה העוסקת במשתנה הרקע (מין)‪.‬‬ ‫החלק השני‪ -‬בחלק זה שאלות ‪ 6-61‬העוסקות במשתנה הבלתי תלוי ‪ ,‬דפוסי הורות ‪.‬‬ ‫לדוגמה ‪ :‬שאלה מס' ‪" – 4‬הוריי מכבדים אותי ומתייחסים ברצינות לדעותיי‪".‬‬ ‫שאלות אלו בודקות את סוג דפוס ההורות של הורי המתבגר ‪ .‬שאלות אלו עושות הבחנה בין דפוס‬ ‫הורות סמכותי לדפוס הורות דמוקרטי‪ .‬הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪( 6-2‬ע"פ‬ ‫סולם ליקהרט) ‪ -6 :‬לא מסכים כלל ‪ -4 ,‬לא מסכים ‪ -8 ,‬מסכים ‪ -2 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪6-4‬‬ ‫מצביעים על דפוס הורות סמכותי‪ ,‬ואילו ערכים ‪ 8-2‬מצביעים על דפוס הורות דמוקרטי‪ .‬בחלק זה‬ ‫‪ 61‬שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 61-21‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪61-42‬‬ ‫יצביע על נחקר שהוריו סמכותיים בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע ‪ 41-21‬יצביע על נחקר‬ ‫שהוריו דמוקרטיים‪ .‬חלק זה בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ .8,2,1,9,61‬בשאלות אלו ניקוד‬ ‫הערכים מתהפך כלומר ‪ . 6=2 ,4=8, 8=4 ,2=6‬שאלות אלו בודקות את מהימנות תשובות‬ ‫הנחקרים‪ ,‬אחידות התשובות ועקביות הנחקר‪.‬‬ ‫החלק השלישי – בחלק זה שאלות ‪ 66-41‬העוסקות במשתנה התלוי‪ ,‬דימוי עצמי‪ .‬לצורך בדיקת‬ ‫משתנה זה הענקתי ‪ 2‬היבטים ‪:‬‬ ‫שאלות ‪ 66,61,69‬עוסקות במרכיב האישי‪( -‬למשל שאלה ‪ :61‬אני מרגיש שנכשלתי כשאני לא‬ ‫עומד בציפיות ממני)‬ ‫שאלות ‪64,68‬עוסקות במרכיב הגופני ‪(-‬למשל שאלה ‪ :64‬אני אוהב את הגוף שלי)‬ ‫שאלה ‪ 67‬עוסקת במרכיב המוסרי‪( -‬אני צוחק על אנשים השונים ממני)‬ ‫שאלה ‪ 41‬עוסקת במרכיב המשפחתי –( אני מרגיש חלק מהמשפחה שלי)‬ ‫הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ‪( 6-2‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -6 :‬לא מסכים כלל ‪ -4 ,‬לא‬ ‫מסכים‪ -8 ,‬מסכים ‪ -2 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 6-4‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים‬ ‫דימוי עצמי נמוך‪ ,‬ואילו ערכים ‪ 8-2‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים דימוי עצמי‬ ‫גבוה ‪.‬בחלק זה ‪ 61‬שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ‪ ,61-21‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע‬ ‫בין ‪ 61-42‬מצביע על שכיחות נמוכה של המשתנה – דימוי עצמי נמוך‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע‬ ‫התשובות הנע בין ‪ 41-21‬מצביע על שכיחות גבוהה של המשתנה – דימוי עצמי גבוה‬ ‫השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ .68,62,61,67‬בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך כלומר‬ ‫‪ . 6=2 ,4=8, 8=4 ,2=6‬שאלות אלו בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬אחידות התשובות‬ ‫ועקביות הנחקר‪.‬‬ ‫מהלך המחקר –‬ ‫מהלך המחקר חשוב לצורך היכולת לשחזר את המחקר באותו אופן שוב ושוב כפי שבוצע‬ ‫לראשונה‪ ,‬דבר המעלה את מהימנות המחקר‪.‬‬ ‫המחקר בעבודתי יבוצע ע"י חלוקת שאלונים לבני נוער מכיתות י'‪-‬יב' בבית ספר "עמי אסף"‬ ‫במהלך יום הלימודים במשך כשבוע‪.‬‬ ‫לנבדקים יוסבר כי השאלון הוא אנונימי ועליהם לענות עליו באופן אישי‪ .‬עוד יוסבר לנבדקים‬ ‫שמטרת השאלון היא לעבודת חקר הנעשית במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה‬ ‫בלבד‪ ,‬ולכן לא יעשה בשאלון שימוש למטרות נוספות‪.‬‬ ‫משך הזמן שיעמוד לרשות הנבדקים על מנת לענות על השאלון הוא כ‪ 62-41 -‬דקות ‪ ,‬כאשר תוצג‬ ‫בפניהם הזכות המלאה שברשותם להפסיק את מתן התשובות לשאלון בכל רגע נתון ‪.‬‬ ‫ממצאים‬ ‫טבלה מס' ‪-6‬טבלה זו מרכזת את ההבדלים של הדימוי העצמי בקרב מתבגרים להורים‬ ‫סמכותיים לבין מתבגרים להורים דמוקרטיים‪.‬‬ ‫היבט אישי‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫חיובי בקרב‬ ‫מתבגרים‬ ‫להורים‬ ‫סמכותיים‬ ‫היבט גופני‬ ‫‪%61‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪4=N‬‬ ‫‪N=0‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪611%‬‬ ‫שלילי בקרב‬ ‫מתבגרים‬ ‫‪N=18‬‬ ‫היבט מוסרי‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪2%-‬‬ ‫‪67=N‬‬ ‫‪41=N‬‬ ‫‪31%-‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫חיובי בקרב‬ ‫מתבגרים‬ ‫להורים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫‪61=N‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪2=N‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪6=N‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪61%‬‬‫‪4=N‬‬ ‫‪61=N‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪8=N‬‬ ‫להורים‬ ‫סמכותיים‬ ‫שלילי בקרב‬ ‫מתבגרים‬ ‫להורים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫היבט חברתי‬ ‫היבט משפחתי‬ ‫סה"כ‬ ‫‪69=N‬‬ ‫‪61=N‬‬ ‫‪63=N‬‬ ‫– ‪12%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪611%‬‬ ‫– ‪91%‬‬ ‫‪68=N‬‬ ‫‪69=N‬‬ ‫‪69=N‬‬ ‫‪41=N‬‬ ‫‪63=N‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪7=N‬‬ ‫‪2%-‬‬ ‫‪6=N‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪6=N‬‬ ‫‪1%-‬‬ ‫‪1=N‬‬ ‫מטבלה מספר ‪ 6‬ניתן ללמוד כי קיימים הבדלים בין מתבגרים להורים סמכותיים לבין מתבגרים‬ ‫להורים דמוקרטיים בדימוי העצמי שלהם – חיובי ושלילי‪.‬‬ ‫לפי טבלה זו ניתן לראות כי בקרב מתבגרים להורים סמכותיים הדימוי העצמי לרוב שלילי לעומת‬ ‫מתבגרים להורים דמוקרטיים שבקרבם הדימוי העצמי לרוב חיובי‪.‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪4=N‬‬ ‫גרף מס' ‪ – 6‬ההבדלים של הדימוי העצמי בין מתבגרים להורים סמכותיים לבין מתבגרים להורים‬ ‫דמוקרטיים‪.‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫דימוי עצמי חיובי בקרב‬ ‫מתבגרים להורים‬ ‫סמכותיים‬ ‫‪80%‬‬ ‫דימוי עצמי שלילי בקרב‬ ‫מתבגרים להורים‬ ‫סמכותיים‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫דימוי עצמי חיובי בקרב‬ ‫מתבגרים להורים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫דימוי עצמי שלילי בקרב‬ ‫מתבגרים להורים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫הגרף מתאר את הנתונים בטבלה מספר ‪ -6‬ניתן לראות כי בקרב המתבגרים להורים סמכותיים‬ ‫הדימוי העצמי הוא לרוב שלילי בהיבטים‪ :‬האישי‪ ,‬הגופני‪ ,‬והחברתי והוא חיובי בהיבט המוסרי ‪.‬‬ ‫בהיבט המשפחתי ישנה הקבלה בין הדימוי החיובי שלילי‪ .‬בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים‬ ‫ניתן להבחין שהדימוי בשלל ההיבטים הוא חיובי‪ -‬ההיבט האישי‪ ,‬גופני‪ ,‬מוסרי‪ ,‬חברתי ומשפחתי‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ -2‬טבלה זו מרכזת את הנתונים שהתקבלו בקרב אוכלוסיית המתבגרים להורים‬ ‫סמכותיים‪.‬‬ ‫היבט אישי‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫חיובי בקרב‬ ‫מתבגרים‬ ‫להורים‬ ‫סמכותיים‬ ‫היבט גופני‬ ‫היבט מוסרי‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪%61‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪4=N‬‬ ‫‪N=0‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫שלילי בקרב‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪611%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫מתבגרים‬ ‫להורים‬ ‫סמכותיים‬ ‫‪N=18‬‬ ‫‪41=N‬‬ ‫‪8=N‬‬ ‫היבט חברתי‬ ‫‪2%-‬‬ ‫היבט משפחתי‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪6=N‬‬ ‫‪67=N‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪61%‬‬‫‪4=N‬‬ ‫‪61=N‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪69=N‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪61=N‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪63=N‬‬ ‫טבלה מספר ‪ 4‬להן מייצגת את אוכלוסיית המחקר הראשונה שנבדקה במחקר שביצעתי והיא‬ ‫המתבגרים להורים סמכותיים‪ .‬מטבלה זו ניתן לראות ש‪ 61%-‬מכלל המתבגרים הללו הם בעלי‬ ‫דימוי עצמי חיובי לעומת ‪ 91%-‬מתבגרים שהם בעלי דימוי עצמי שלילי‪.‬‬ ‫גרף מס' ‪ – 2‬נתוני המתבגרים להורים סמכותיים על פי היבטי הדימוי העצמי‬ ‫מתבגרים להורים סמכותיים‬ ‫‪100%‬‬ ‫היבט אישי‬ ‫‪80%‬‬ ‫היבט גופני‬ ‫‪60%‬‬ ‫היבט מוסרי‬ ‫‪40%‬‬ ‫היבט חברתי‬ ‫היבט משפחתי‬ ‫‪20%‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪0%‬‬ ‫דימוי עצמי חיובי‬ ‫בקרב מתבגרים‬ ‫להורים סמכותיים‬ ‫דימוי עצמי שלילי‬ ‫בקרב מתבגרים‬ ‫להורים סמכותיים‬ ‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה ‪ - 4‬ניתן לראות כי ההיבטים ‪ :‬האישי‪ ,‬הגופני והחברתי‬ ‫לוקחים חלק גדול בדימוי עצמי שלילי בקרב מתבגרים להורים סמכותיים‪ .‬בעוד שההיבטים‪:‬‬ ‫המוסרי והמשפחתי לוקחים חלק גדול בדימוי עצמי חיובי בקרב המתבגרים הללו‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ -3‬טבלה זו מרכזת את הנתונים שהתקבלו בקרב אוכלוסיית המתבגרים להורים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫חיובי בקרב‬ ‫מתבגרים‬ ‫להורים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫היבט אישי‬ ‫היבט גופני‬ ‫היבט מוסרי‬ ‫היבט חברתי‬ ‫היבט משפחתי‬ ‫סה"כ‬ ‫‪31%-‬‬ ‫– ‪12%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪611%‬‬ ‫– ‪91%‬‬ ‫‪68=N‬‬ ‫‪69=N‬‬ ‫‪69=N‬‬ ‫‪41=N‬‬ ‫‪63=N‬‬ ‫‪61=N‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫שלילי בקרב‬ ‫מתבגרים‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪2%-‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%-‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫להורים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫‪2=N‬‬ ‫‪7=N‬‬ ‫‪6=N‬‬ ‫‪6=N‬‬ ‫‪1=N‬‬ ‫‪4=N‬‬ ‫טבלה מספר ‪ 8‬להלן מייצגת את אוכלוסיית המחקר השנייה שנבדקה במחקר שביצעתי והיא‬ ‫המתבגרים להורים דמוקרטיים‪ .‬טבלה זו משקפת כי ‪ 91%‬מכלל המתבגרים ההלו הם בעלי דימוי‬ ‫עצמי חיובי לעומת ‪ 61%‬בעלי דימוי עצמי שלילי‪.‬‬ ‫גרף מספר ‪ -3‬נתוני המתבגרים להורים דמוקרטיים ע"פ היבטי הדימוי העצמי‬ ‫מתבגרים להורים דמוקרטיים‬ ‫‪100%‬‬ ‫היבט אישי‬ ‫‪80%‬‬ ‫היבט גופני‬ ‫‪60%‬‬ ‫היבט מוסרי‬ ‫‪40%‬‬ ‫היבט חברתי‬ ‫היבט משפחתי‬ ‫‪20%‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪0%‬‬ ‫דימוי עצמי חיובי‬ ‫בקרב מתבגרים‬ ‫להורים דמוקרטיים‬ ‫דימוי עצמי שלילי‬ ‫בקרב מתבגרים‬ ‫להורים דמוקרטיים‬ ‫הגרף מתאר את הנתונים מטבלה ‪ -8‬ניתן לראות כי בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים כל‬ ‫היבטי הדימוי העצמי‪ :‬אישי‪ ,‬גופני‪ ,‬מוסרי‪ ,‬חברתי ומשפחתי לוקחים חלק בדימוי העצמי חיובי ‪.‬‬ ‫ניתן להבחין שלרוב המתבגרים הללו יש דימוי עצמי נמוך יחסית בהיבט הגופני‪.‬‬ ‫דיון סיכום והסקת מסקנות‬ ‫במסגרת העבודה ערכתי מחקר הבודק את ההבדל בדימוי העצמי‪ -‬חיובי או שלילי בין מתבגרים‬ ‫להם הורים דמוקרטיים לבין מתבגרים להם הורים סמכותיים‪.‬‬ ‫שאלת המחקר שלי היא‪ ,‬האם יש קשר בין דפוס ההורות‪ -‬סמכותי או דמוקרטי לבין הדימוי‬ ‫העצמי‪ -‬חיובי או שלילי‪.‬‬ ‫לשאלת המחקר שלי שתי השערות‪:‬‬ ‫‪ .6‬דפוס ההורות ימצא כמשפיע על דימוי עצמי חיובי או שלילי בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬בקרב המתבגרים להורים סמכותיים הדימוי העצמי יימצא שלילי לעומת המתבגרים להורים‬ ‫דמוקרטיים שבקרבם הדימוי העצמי יימצא חיובי‪.‬‬ ‫בכדי לגלות אם השערותיי נכונות או שמא הן שגויות השתמשתי בכלי מחקר של שאלון סגור‪.‬‬ ‫השאלון הסגור מאפשר לכלול אוכלוסייה רחבה יחסית אשר תשתתף במחקר ובכך להיימן את‬ ‫התוצאות‪ ,‬סיכום הנתונים וניתוח מהיר ‪ ,‬השוואה קלה בין תשובות הנבדקים‪ ,‬בנוסף לכך הוא‬ ‫חסכוני בזמן ובכסף ולחוקר כלל אין השפעה על תשובות הנחקרים‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר הראו שבקרב המתבגרים להורים סמכותיים אחוז הדימוי העצמי השלילי היה‬ ‫גבוה מאשר הדימוי העצמי השלילי בקרב מתבגרים להורים דמוקרטיים‪ 91% -‬בקרב המתבגרים‬ ‫להורים סמכותיים לעומת ‪ 61%‬בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים‪.‬‬ ‫לעומת זאת בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים אחוז הדימוי העצמי החיובי היה גבוה מאשר‬ ‫הדימוי העצמי החיובי בקרב המתבגרים להורים סמכותיים‪ 91% -‬בקרב המתבגרים להורים‬ ‫דמוקרטיים לעומת ‪ 61%‬בקרב המתבגרים להורים סמכותיים‪.‬‬ ‫בנוסף ‪ ,‬נמצא שהדימוי העצמי השלילי בקרב רוב המתבגרים להורים סמכותיים בא לידיי ביטוי‬ ‫בהיבט האישי הגופני והחברתי של הדימוי העצמי‪ ,‬בעוד שהדימוי העצמי החיובי בא לידי ביטוי‬ ‫בהיבט המוסרי והמשפחתי של הדימוי העצמי ‪ .‬הדימוי העצמי החיובי אצל רוב המתבגרים‬ ‫להורים דמוקרטיים בא לידי ביטוי בכל ההיבטים של הדימוי העצמי מלבד ההיבט הגופני‬ ‫שמבטא דימוי עצמי שלילי בקרב רוב המתבגרים להורים דמוקרטיים‪.‬‬ ‫הממצאים שהתקבלו בחלק המחקרי תומכים בתיאוריות השונות שהוצגו בחלק התיאורטי וכן‬ ‫בתוצאות המחקר שהצגתי בחלק המקשר של העבודה‪ .‬לפי התיאוריות הקשורות לדפוסי ההורות‬ ‫נמצא כי אכן ישנה השפעה של דפוסי ההורות השונים על הילד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬התאוריה הפסיכו‪-‬‬ ‫סוציאלית של אריקסון מדברת על השפעתם של ההורים בכל שלב ושלב בחייו של הילד באמצעות‬ ‫דפוס היחס שלהם כלפיו‪ .‬בתוצאות המחקר של הפרק המקשר נמצא כי אכן ישנו קשר בין דפוס‬ ‫ההורות להרגליי שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב מתבגרים‪ .‬הממצאים שהתקבלו מהמחקר‬ ‫שערכתי הראו גם הם שאכן ישנה השפעה של דפוס ההורות על הילדים בתחומים שונים‪ -‬במקרה‬ ‫הזה על הדימוי העצמי שלהם‪.‬‬ ‫הממצאים והמחקר שערכתי בנוסף לחלק התיאורטי מאמתים את השערותיי שהועלו בתחילתה‬ ‫של העבודה‪ .‬נוכחתי לדעת שלדפוסי ההורות השונים ישנה השפעה על הדימוי העצמי של‬ ‫המתבגרים‪ .‬בקרב המתבגרים להורים סמכותיים הדימוי העצמי נמצא לרוב שלילי בעוד שבקרב‬ ‫המתבגרים להורים דמוקרטיים הדימוי העצמי נמצא לרוב חיובי ‪.‬‬ ‫אף על פי שהשערותיי אוששו למחקר שערכתי נלוו כמה מגבלות‪ :‬המחקר נעשה באזור מסוים‬ ‫בארץ‪-‬דרום השרון‪ -‬ולא כלל מתבגרים מאזורים שונים ‪,‬הוא נערך בקרב ‪ 21‬מתבגרים ומתבגרות‬ ‫בלבד‪ ,‬דבר שהגביל את כמות הנחקרים ולא ייצג את האוכלוסייה כולה‪.‬‬ ‫המחקר שבצעתי בדבר הקשר בין דפוסי ההורות לדימוי העצמי מעמיק את הידע הקיים על‬ ‫השפעת ההורים על ילדיהם לטובה או לרעה ‪-‬מדגיש את החשיבות הרבה של היחס של ההורים‬ ‫לילדיהם ועוזר להבין איזה דפוס הורות הוא זה שיגרום לילד להתפתח ולהפוך לאדם בעל דימוי‬ ‫עצמי חיובי ככל הניתן‪ -‬דבר שיעזור לו לחיות את חייו בצורה המלאה ביותר‪ .‬בנוסף לכך נוכחתי‬ ‫לדעת שדפוס ההורות משפיע בעיקר על ההיבט האישי‪ ,‬הגופני והחברתי וההיבט המוסרי‬ ‫והמשפחתי הם ככל הנראה ערכים שנרכשים במהלך החיים ולאו דווקא מושפעים מדפוס‬ ‫ההורות‪.‬‬ ‫כולי תקווה שהמחקר שערכתי במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה יתרום ויקדם ביצוע‬ ‫מחקרים בעלי שאלות חקר דומות לדוגמא‪ ,‬האם קיים קשר בין דפוס ההורות ליצירת מערכת‬ ‫יחסים בריאה עם בן זוג‪ .‬ההשערה של מחקר זה תהיה שאכן קיים קשר בין דפוס ההורות‬ ‫למערכת יחסים בריאה עם בן זוג בקרב מתבגרים‪ .‬השערה זו תתקבל בהסתמך על המידע‬ ‫שהתקבל במחקר שביצעתי‪ ,‬לפיו דפוס ההורות אכן משפיע על הדימוי העצמי‪ -‬כלומר יש משהו‬ ‫ביחס שהילד מקבל מהוריו שמשפיע על אורח חייו ‪ .‬המשתנה התלוי במחקר יהיה מערכת‬ ‫היחסים עם בן הזוג בעוד שדפוס ההורות יהיה המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬במחקר זה המחקר שערכתי‬ ‫יוכל לשמש כפרק מקשר ויהיה ניתן להוכיח בעזרתו שלכל דפוס הורות השפעה אחרת על היבטים‬ ‫שונים בחיים‪.‬‬ ‫רפלקציה‬ ‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬קוגניציה‪-‬‬ ‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬ ‫במסגרת לימודיי במגמת פסיכולוגיה נדרשתי לבחור נושא לעבודת חקר של היחידה החמישית‪.‬‬ ‫בתחילת התהליך לא היה לי ברור מה הנושא שמעניין אותי או שארצה לחקור עליו והתחלתי‬ ‫לחפש נושאים למשל‪ :‬הקשר בין סוגי מוזיקה אהודה לבין הדימוי העצמי‪ -‬חיובי או שלילי ‪,‬אך‬ ‫לאחר עזרה ממורתי החלטתי לבחור בנושא אשר מעניין אותי ובנוסף לכך הוא קשור לתהליך‬ ‫גיבוש הזהות של כל אדם‪ ,‬והוא – הקשר בין דפוס ההורות –סמכותי או דמוקרטי‪ ,‬לבין הדימוי‬ ‫העצמי‪ -‬חיובי או שלילי‪.‬‬ ‫תהליך לימודי‪:‬‬ ‫במהלך העבודה השתמשתי במקורות מידע רבים‪ :‬מאמרים באינטרנט‪ ,‬כתבי עת וספרים‬ ‫הקשורים למשתנים בנושא עבודתי‪ ,‬כמו כן קיבלתי המון עזרה מהספרניות במציאת חומרים‬ ‫רלוונטיים‪ .‬בחלק המקשר של העבודה נתקלתי בקושי כאשר לא מצאתי מחקר המתקשר לנושא‬ ‫עבודתי ‪ ,‬אך לאחר חיפוש מעמיק באינטרנט מצאתי מחקר מתאים‪ .‬את כל מקורות המידע‬ ‫אספתי וצילמתי במכונת הצילום אשר בספרייה בבית הספר‪ .‬לאחר איסוף המקורות בתחומים‪:‬‬ ‫הדימוי העצמי ודפוסי הורות‪ ,‬התחלתי בתהליך של סינון ופסילה של חומרים עקב אי רלוונטיות‬ ‫או שחזרו על מידע ממקורות אחרים‪ .‬כתיבת העבודה הוסיפה לי ידע תיאורטי בנושא הדימוי‬ ‫העצמי עקב קריאה של חומרים שנכתבו ע"י דוקטורים ופסיכולוגיים מכל העולם‪ .‬כתיבת החלק‬ ‫התיאורטי העשירה את הידע שלי בנושאי עבודתי וגיליתי דברים שלא ידעתי עליהם כגון‪ :‬היבטיו‬ ‫השונים של הדימוי העצמי והתיאוריות השונות הקשורות לנושא‪ ,‬מהו ההבדל בין דימוי עצמי‬ ‫להערכה עצמית‪ ,‬סוגי דפוסי ההורות השונים מהותם והשוני הגדול בניהם‪.‬‬ ‫החלק שעניין אותי במיוחד היה סיכום החלק התיאורטי שעזר לאושש את שאלת המחקר שלי‪.‬‬ ‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬ ‫הסוגיות הערכיות‪-‬אתיות שנתקלתי בהן במהלך כתיבת החלק התיאורטי היו מיזוגם של חומרים‬ ‫רלוונטיים לנושא לסיכום אחד‪ .‬חששתי שהמידע שהכנסתי לסיכום לא יתאים לנושא או לא יענה‬ ‫על הקריטריונים הדרושים בחלק זה‪ .‬בנוסף חששתי שאפספס מידע נחוץ לעבודה באחד מן‬ ‫הנושאים שיגרום לבלבול במידה ויקרה‪.‬‬ ‫למדתי על עצמי‪:‬‬ ‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי דברים רבים‪ .‬למדתי שכאשר אני עוסקת בנושא שמעניין‬ ‫אותי ומתקשר לחיי אני עובדת יותר ביעילות ונהנית מהתהליך של כתיבת העבודה‪ .‬בנוסף לכך ‪,‬‬ ‫התנסיתי בתהליך עבודה חדש שלא מוכר לי וגיליתי שאני יכולה לעמוד בדרישות שהעבודה‬ ‫מציבה‪ .‬במהלך כתיבת העבודה למדתי שטוב וכיף להיעזר בחברותיי במידה וקשה ושהן תמיד שם‬ ‫לעזור לי וכמו כן הבנתי שלהורים השפעה רבה מאוד כשזה מגיע לנושא הדימוי העצמי‪ .‬אני‬ ‫מרגישה כי אוכל להשתמש בידע זה שצברתי בעבודה בעתיד‪ ,‬בחיי הפרטיים ‪ ,‬ביום‪-‬יום מכיוון‬ ‫שידע זה מתקשר לנושא מרכזי בחיי‪ ,‬וביום בו אקים משפחה אדע בדיוק איזה דפוס הורות כדאי‬ ‫לי לאמץ בכדי שלילדים שלי יהיה דימוי עצמי חיובי ככל הניתן‪.‬‬ ‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬אסטרטגיה ‪:‬‬ ‫בתהליך כתיבת העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאילת שאלות – במחקר השדה ניסחתי שאלות המתקשרות לנושא עבודתי ולמשתנים‬ ‫בה שארצה לבדוק ‪ .‬תשובה על השאלות הללו עזרה לי במציאת ממצאים שיעזרו לאושש‬ ‫את השערתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השוואה – בכתיבת החלק התיאורטי ביצעתי השוואה בין תיאוריות‪ ,‬גישות והגדרות‬ ‫שונות של חוקרים העוסקות במשתנים בעבודתי ‪ ,‬דימוי עצמי ודפוס הורות‪ .‬בפרק דיון‬ ‫סיכום ומסקנות ערכתי השוואה בין התיאוריות והמחקרים אשר נכללו בסקירת הספרות‬ ‫בחלק התיאורטי לבין הממצאים שהתקבלו בשאלון אשר חילקתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסקה – בפרק הממצאים הסקתי מסקנות העולות מהם והסברתי את משמעותם ‪,‬בפרק‬ ‫דיון ומסקנות הצגתי והסברתי את המשמעות של הממצאים ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נימוק מסוג הסבר – השתמשתי בנימוקים מסוג הסבר בחלק התיאורטי באמצעות‬ ‫מחקרים ותיאוריות שונים‪ .‬לדוגמה במשתנה התלוי בעבודתי‪ -‬הדימוי העצמי ‪ ,‬הצגתי את‬ ‫מרכיביו לפי התיאוריה של וויליאם פיטס ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬המידע בעבודה הוצג בדרכים שונות ומגוונות ‪.‬בחלק‬ ‫התיאורטי הצגתי את המידע בעזרת סיכומים מילוליים של מחקרים תיאוריות ופירושים‬ ‫מילוניים של המשתנים‪ ,‬בשלב הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות מפורטות‬ ‫ובנוסף הוספתי גרפים המתארים את הממצאים ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיזוג‪ -‬בחלק התיאורטי מיזגתי בין טקסטים ממקורות מידע שונים‪ :‬מהאינטרנט‪ ,‬ספרים‬ ‫שונים וכתבי עת בנושאים הרלוונטיים ‪ .‬מיזוג המקורות נתן שלל זוויות של הנושאים‬ ‫הנחקרים ותרם למהימנותה של העבודה‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪-‬‬ ‫‪ .6‬אדר בוניס מתת‪" ,4117 ,‬משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית"‪ ,‬בית ההוצאה לאור של‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ע"מ ‪21-18‬‬ ‫‪ .4‬ברנדן נתנאל‪" ,6991 ,‬הערכה עצמית"‪ ,‬הוצאת כרטא‬ ‫‪ .8‬דקל גלית‪" ,‬דימוי עצמי‪-‬מהו?"‪www.galiya.co.il ,‬‬ ‫‪ .2‬ד"ר הראל ציפי וד"ר נוימאיר מרים‪" ,4161 ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪-‬פסיכולוגיה‬ ‫התפתחותית‪-‬מפגש שני"‪ ,‬הוצאת רכס‬ ‫‪ .2‬ד"ר הרפס רותי‪" ,‬דפוסי הורות והשפעתם על התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדים"‪,‬‬ ‫‪www.hebpsy.net‬‬ ‫‪ .1‬חברה וקהילה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הורות‪café.themarket.com ,‬‬ ‫‪ .7‬טוראל מרים‪" ,‬הורות סמכות ומתבגרים"‪lib.cet.ac.il ,‬‬ ‫‪ .3‬ליה יזרעאלי מעיין‪" ,4111 ,‬השפעת סגנונות הורות על הדימוי העצמי של מתבגרים"‪ ,‬הוצאת‬ ‫לאו באק‪ -‬פנימי‪.‬‬ ‫‪ .9‬מערכת ‪" ,doctors‬איזה מן הורים אתם"‪www.doctors.co.il ,‬‬ ‫‪ .61‬עצמי אני‪ -‬המושג הפסיכולוגי‪shvoong.com ,4117 ,‬‬ ‫‪ .66‬קרניאל דרורי חנה‪" ,‬צרלס ה' קולי –האני במראה"‪clicket.ort.org.il ,‬‬ ‫‪ .64‬רוקס סוניה ושות'‪" ,‬פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬יחידות ‪ ,8,2‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫‪ .68‬רפפורט שושי‪" ,‬דימוי עצמי הורים וילדים"‪www/adabecker.com ,‬‬