‫מנגנוני רגולציה בהשכלה הגבוהה בישראל ומדיניות‬ ‫חברתית – לאן?‬ ‫ד"ר ניצה דוידוביץ‬ ‫המרכז האוניברסיטאי אריאל‬ ‫רציונל‬ ‫‪ ‬העדר קו ברור ואחיד בנוגע לגישה כלפי ההשכלה הגבוהה הובילה למחקר‬ ‫הנוכחי‪ ,‬שעוסק בסוגיה המצויה בלב הוויכוח הציבורי בתחום ההשכלה‬ ‫הגבוהה‪ :‬האם ובאיזו מידה לפקח? האם ובאיזו מידה יש לתת לכוחות‬ ‫השוק לפעול? האם אפשר לשמור על מצוינות אקדמית במקביל לקיומה של‬ ‫נגישות חברתית? מהו המחיר של כל החלטה כזו? מהי המדיניות הראויה‬ ‫ביותר?‬ ‫‪ ‬המחקר נערך בון ליר‪ ,‬בנושא רגולציה בחינוך (‪ )2009/2010‬והוא מבוסס‬ ‫על סקירה היסטורית‪ ,‬נתונים סטטיסטיים‪ ,‬ניתוח מסמכים וראיונות עם‬ ‫קובעי מדיניות של מערכת החינוך בכלל‪ ,‬ושל מערכת ההשכלה הגבוהה‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫‪ ‬ננסה לבחון‪ :‬יתרונות וחסרונות של הפעלת מנגנוני רגולציה בהשכלה‬ ‫הגבוהה בישראל‪ ,‬לעומת אימוץ מדיניות "שוק אקדמי חופשי"‪ .‬דוגמאות‬ ‫מהעולם‪ .‬תסריטים אפשריים למדיניות הרגולציה בישראל בכלל‪ ,‬ולמדיניות‬ ‫החברתית בפרט‪.‬‬ ‫קשר בין שינויים דמוגרפיים‪ ,‬חוקתיים‪ ,‬טכנולוגיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים‬ ‫וכלכליים לרגולציה ולמדיניות חברתית‬ ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה בשנים האחרונות שינוי מהפכני‪.‬‬ ‫השינויים שהתחוללו בתחום זה נוגעים להיבטים שונים בקיומה של ההשכלה‬ ‫הגבוהה בישראל‪:‬‬ ‫עלייה חדה במספר הסטודנטים‬ ‫(‪ 8%‬גידול בממוצע בשנות ה‪)90-‬‬ ‫הקמתם של מוסדות הרשאים להעניק תארים‪,‬‬ ‫שינויי חקיקה‪,‬‬ ‫שינויי הסדרה ומדיניות‪,‬‬ ‫שינויים במדיניות הכללית של יעדיו של מוסד אקדמי‪.‬‬ ‫כל אלה השתנו מקצה לקצה (מכח הרגולטור?) תוך שהם מביאים עימם שורה של וויכוחים‬ ‫ציבוריים נוקבים‪ ,‬שעיקרם‪:‬‬ ‫מצוינות‬ ‫אקדמית ומחקרית מול‬ ‫הנגישות‬ ‫להשכלה הגבוהה‬ ‫בפריפריה הגאוגרפית והחברתית‪ :‬לציבור החרדי‪ ,‬למיעוט הערבי‪ ,‬לבני העדה האתיופית ועוד‪.‬‬ ‫סטודנטים לתואר ראשון לפי סוג מוסד‬ ‫סה"כ‬ ‫מס' מוחלטים‬ ‫באלפים‬ ‫אוניברס' קמפוס‬ ‫ראשי ‪%‬‬ ‫תשע"ב‬ ‫‪186,770‬‬ ‫‪36‬‬ ‫שנה‬ ‫מסלולים‬ ‫אקדמ' באחרי'‬ ‫אוניבר' ‪%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫מכללות‬ ‫אקדמיות ‪%‬‬ ‫(בלי או"פ)‬ ‫מכללות להכשרת מורים ‪%‬‬ ‫(‪ 48%‬במכללות האקדמית‪ 11% ,‬במכללות להכשרת מורים ו‪5%-‬‬ ‫במכללות באחריות אקדמית של אוני')‬ ‫תשע"א‬ ‫‪183,160‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תש"ע‬ ‫‪177.92‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪46.8‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫תשס"ט (הרוב‬ ‫– במכללות‪)2009 .‬‬ ‫‪171.60‬‬ ‫‪38.9‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪45.0‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫תשס"ח‬ ‫‪167.87‬‬ ‫‪39.8‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪42.4‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫תשס"ה‬ ‫‪155.90‬‬ ‫‪44.8‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪35.3‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫תש"ס‬ ‫‪126.80‬‬ ‫‪52.7‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪26.3‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫תשנ"ה‬ ‫‪86.32‬‬ ‫‪72.8‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫תש"ן‬ ‫‪55.25‬‬ ‫‪85.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫בשנת תשע"א ההשכלה הגבוהה בישראל‬ ‫מקיפה ‪ 67‬מוסדות‬ ‫‪ 7‬אוניברסיטאות מחקר‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫‪ 36‬מכללות אקדמיות מהן ‪ 21‬מתוקצבות‬ ‫ע"י ות"ת ו‪ 15-‬מכללות פרטיות‬ ‫‪ 23‬מכללות להכשרת עובדי הוראה‬ ‫מכלול ‪ -‬בשנת תשס"ט מעל ל‪ 50% -‬מתלמידים לתואר‬ ‫ראשון בישראל לומדים במכללות‪.‬‬ ‫בתשע"א – ‪ 64%‬מהסטודנטים לומדים במכללות ו‪-‬‬ ‫‪ 36%‬באוניברסיטאות‬ ‫טרנספורמציות של "המשימה" האקדמית‬ ‫תפקיד האוניברסיטה‪:‬‬ ‫לייצר ידע‬ ‫לשמר ידע‬ ‫להנחיל ידע‬ ‫הרכשת השכלה?‬ ‫הרכשת מקצוע?‬ ‫האקדמיה בישראל בשירות החברה‬ ‫למרות ההיסטוריה הקצרה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל‪ ,‬היא עברה תמורות‬ ‫ערכיות שבאו לידי ביטוי בשינוי יעדיהם המוצהרים של המוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫ההיסטוריה של החינוך הגבוה בישראל‪ ,‬היא בבחינת זעיר אנפין של מגמות עולמיות‪.‬‬ ‫האקדמיה שהחלה דרכה עוד בטרם נוסדה המדינה‪ ,‬עברה תהפוכות רבות‪ :‬מהנחלת‬ ‫השכלה גבוהה לשמה ‪ ‬להנחלתו של מקצוע; מראיית ההשכלה כמטרה ‪ ‬לראיית‬ ‫ההשכלה כאמצעי; מעֵ רך של לימוד לשמו‪ ,‬הרחבת הדעת וערך החקר והגילוי ‪‬‬ ‫ללימודים טכנולוגיים ומדע שימושי‪-‬יישומי; מלימוד בעל ערך של מצוינות – ללימוד‬ ‫שהערך הבולט בו הוא שוויון לכול‪.‬‬ ‫קפיטליזם אקדמי?‬ ‫המצב השתנה עם הנהגת תוכניות לימוד לתואר שני‪ ,‬מינוי‬ ‫פרופסורים והקצאת תקציבי מחקר למרצים במכללות‬ ‫המשך המתח‬ ‫והחרפת‬ ‫המאבק על‬ ‫תקציבים‬ ‫האם מרצה במכללה יכול להסתפק בהוראה בלבד ללא מחקר?‬ ‫פברואר ‪ – 2010‬הות"ת ומשרד האוצר הגדילו ב‪ 270 -‬מיליון ש"ח את התקציב‬ ‫מהשנה שעברה‪" .‬אנו רואים חשיבות רבה בחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה‬ ‫ובתרומתה לכלכלה ולחברה"‪...‬‬ ‫יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב‪ ,‬פרופ' טרכטנברג‪ ,‬אמר כי "תקציב שנה"ל תש"ע‬ ‫הינו תקציב מעבר מבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה שבונה בימים אלה‬ ‫תכנית מרכזית לטווח ארוך‪ .‬התכנית חייבת להביא בשורה חדשה ולחזק את‬ ‫מצוינות המחקר ואיכות ההוראה"‪.‬‬ ‫מה בין חופש אקדמי הבא לידי ביטוי ב"שוק" אקדמי‬ ‫חופשי ‪ -‬לרגולציה בהשכלה הגבוהה?‬ ‫משנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ ,20-‬אנו עדים להתפשטותו ולהתרחבותו של תהליך‬ ‫הגלובליזציה בעולם‪ .‬התהליך מביא מונחים של תחרות‪ ,‬מסחור‪ ,‬כוחות שוק‪,‬‬ ‫שוק חופשי‪ ...‬בעבר הייתה ההשכלה הגבוהה מוגנת מפני תהליכים כלכליים‬ ‫שעברו על החברה‪ .‬האקדמיה היתה מקום משכנם של חירות המחשבה וחופש‬ ‫המחקר‪ .‬כיום ההיגיון הקפיטליסטי מאיים לכרסם באיכותה‪ ,‬כשעיקרון‬ ‫התועלתנות הוא השולט‪.‬‬ ‫גם בישראל החלו מתרחשים תהליכים בתחילת שנות ה‪ ,90-‬אולי בהעדר‬ ‫אימוץ מדיניות אחידה וברורה על ידי הגורמים האמונים על כך‪.‬‬ ‫תופעת הקפיטליזם האקדמי מציבה במרכז מערכת השיקולים של מוסדות‬ ‫ההשכלה את ההיבט של רווח והפסד‪ .‬ההחלטות בנושאים אקדמיים מבוססות‬ ‫על היבטים של שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה‪ ,‬מסחור הידע‪ ,‬איתור‬ ‫משקיעים‪ ,‬קליטת יזמים‪ ,‬יעילות ניהולית ושינוי התרבות האקדמית‬ ‫מערכת ההשכלה הגבוהה נענית לצרכי הזמן – מדיניות?‬ ‫רגולציה וגלובליזציה‪ -‬מדיניות ציבורית משתנה‬ ‫רגולציה – קובץ חוקים ותקנות המסדירים יחסי חליפין של שירותים בחברה‪.‬‬ ‫המונח רגולציה עשוי להתפרש‪ :‬כהסדרה‪ ,‬פיקוח‪ ,‬וויסות‪ ,‬התערבות או התקנה של‬ ‫פעילות מסוימת‪.‬‬ ‫קיומה של רגולציה שלטונית מבטא מעורבות של השלטון בפעילות מסוימת‪,‬‬ ‫כשמדינות נבדלות זו מזו בהיקף‪ ,‬בעיצוב וביישום של מדיניות ההסדרה‪.‬‬ ‫הרגולציה מקורה בתיאוריה כלכלית שמטרתה להגן על האינטרס הציבורי‪.‬‬ ‫ארה"ב אימצה לראשונה את הרגולציה השלטונית‪ ,‬כשהפעילה שימוש במנגנונים‬ ‫אדמיניסטרטיביים לפיקוח על השוק החופשי‪.‬‬ ‫ארה"ב‪ ,‬שחרטה על דגלה את עקרון כוחות השוק‪ ,‬ראתה צורך כבר בתחילת המאה‬ ‫ה‪ ,20-‬בפיקוח על השווקים במטרה‪:‬‬ ‫‪‬לייצב את כוחות השוק‪,‬‬ ‫‪‬לפקח על המחירים‬ ‫‪‬להציב תנאי סף לכניסה לשווקים‪.‬‬ ‫רגולציה וגלובליזציה ‪ -‬מדיניות ציבורית משתנה‬ ‫מטרותיה של הרגולציה כיום‪:‬‬ ‫‪‬להגן על האינטרס הציבורי‪,‬‬ ‫‪‬לשמור מפני סיכונים‪,‬‬ ‫‪‬למנוע ניצול של קבוצות חלשות בחברה‪.‬‬ ‫‪‬הגלובליזציה ‪ -‬תהליך חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬שחולל מהפכה אידיאולוגית ופרדיגמאטית בעולם‪.‬‬ ‫‪‬משנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬חלה ירידת כוחה של מדינת הרווחה‪ .‬גישה זו‪ ,‬שתמכה‬ ‫במעורבות ממשלתית ובפיקוח על השווקים פינתה את מקומה ל"יד נעלמה" להכתיב את‬ ‫המציאות הכלכלית‪.‬‬ ‫‪‬ככול שחדרה הגלובליזציה יותר ויותר למחוזותינו‪ ,‬התפשט עיקרון התחרותיות שהביא‬ ‫לליברליזציה ולהפרטה של השווקים‪.‬‬ ‫רגולציה וגלובליזציה ‪ -‬מדיניות ציבורית משתנה‬ ‫המאפיין החשוב של הניאו ליברליזם הוא ההפרטה גם בשירותים החברתיים‪.‬‬ ‫ההפרטה מצריכה התמודדות עם סוגיות חדשות בשאלות של רגולציה‪ .‬אם פעם הרגולציה‬ ‫הייתה על הפעילות הכלכלית מתוך רצון להגן על הציבור (להבטיח תחרות ופעילות כלכלית‪-‬‬ ‫מסחרית שלא תפגע באינטרס הציבורי של מזון ותרופות)‪ ,‬עתה מדובר על הפרטה של‬ ‫שירותים חברתיים שבעבר סופקו על ידי המדינה‪.‬‬ ‫השינוי‪ :‬לאחר שנים רבות של ביטחון מלא בכוחות השוק ובכוחה של ה"יד הנעלמה" שתנווט‬ ‫את הכלכלה והחברה‪ ,‬חודר המושג "מדינת רגולציה חדשה"‪ ,‬כביטוי למדיניות הציבורית‬ ‫החדשה של מדינות כמו ארה"ב‪ ,‬בריטניה ומדינות אירופאיות נוספות‪.‬‬ ‫יש הטוענים על תהליך רגולציה בתוך מדינה שאינה רגולטיבית בהגדרתה‪.‬‬ ‫מדינת הרגולציה היא מדינת הלאום המשופרת‪ ,‬זו שויתרה על מדיניות בירוקרטיות ועיקרון‬ ‫ה‪( "Welfareism"-‬מדינת הרווחה) לטובת פיקוח ציבורי‪.‬‬ ‫רגולציה וגלובליזציה‪ -‬מדיניות ציבורית משתנה‬ ‫יש הרואים בגלובליזציה את הבסיס לשינויים במדיניות ההשכלה הגבוהה‬ ‫המתרחשים במדינות רבות ברחבי העולם‪ :‬היא שהפיצה את הקפיטליזם‬ ‫והפכה אותו לאידיאולוגיה שניתן להחיל אותה על כל תחומי החיים‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך החל ייבוא של מושגים מתחום הכלכלה הקפיטליסטית גם אל האקדמיה‪.‬‬ ‫השפעות אלו‪ ,‬בהופכן את הידע לסוג של "סחורה"‪ ,‬הגבירו את התחרות‬ ‫והנגישות‪ ,‬ויצרו את הצורך להבטיח את איכות תוצרי המערכת‪ ,‬להגן על‬ ‫מעמדה של ההשכלה ולהימנע מפני "אינפלציה" של תארים‪.‬‬ ‫מהם מנגנוני הפיקוח של ההשכלה הגבוהה בישראל ? כיצד הם פועלים?‬ ‫טרם הוכרז על הקמת מדינת ישראל הוקמו שלושה מוסדות של השכלה‬ ‫גבוהה בישראל‪ :‬האוני' העברית והטכניון (‪ )1925‬ומכון ויצמן (‪.)1934‬‬ ‫הקמתם הייתה ביטוי לחשיבות ההשכלה לגבי המדינה שבדרך‪" :‬מדינת‬ ‫ישראל חייבת להציג לעצמה למטרה‪ :‬להקנות לכל הדור הצעיר‪ ,‬בלא יוצא‬ ‫מן הכלל‪ ,‬אם הוריו אמידים או עניים‪ ,‬יוצאי אירופה או יוצאי אסיה‬ ‫ואפריקה‪ ,‬חינוך יסודי‪ ,‬תיכון וגבוה ‪ -‬זאת אומרת לתת לכל נער ונערה‬ ‫בישראל חינוך אקדמאי"‪(...‬בן גוריון‪ ,‬בתוך‪ :‬מיכאלי‪.)2008 ,‬‬ ‫הסדרה עצמית מפוקחת‬ ‫ההתערבות הממשלתית בעניינה של האקדמיה נמנעה ע"י חקיקת המל"ג (‪ .)3 ,1958‬החוק‬ ‫הסדיר את הקמת המל"ג‪ ,‬כמוסד הממלכתי לענייניי השכלה גבוהה במדינה‪.‬‬ ‫מטרת המל"ג‪ :‬להפריד בין הממשלה לבין הניהול העצמי של מוסדות ההשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫בין תפקידי המל"ג‪ :‬מתן הכרה אקדמית‪ .‬בדיקת תכניות לימוד‪ .‬הקצאת כספי הציבור‬ ‫מתקציב המדינה לכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫ממחצית שנות ה‪( 70-‬לאחר הקמתן של כל האוניברסיטאות) הצטרף לפעילות המל"ג גוף נוסף‬ ‫ הות"ת‪ ,‬הפועלת כזרועה ביצועית של המל"ג‪ ,‬באחריות על חלוקת התקציבים בהתאם‬‫לקריטריונים הנקבעים על ידי המועצה‪ .‬פעילות המל"ג והות"ת יצרה מערכת רגולטיבית‬ ‫ציבורית שאפשרה לאוניברסיטאות להתנהל בצורה עצמאית‪ ,‬תוך שהן מפוקחות על ידי‬ ‫מוסדות המדינה‪.‬‬ ‫במקביל לפיקוח מבחוץ‪ ,‬נהנו האוניברסיטאות מפיקוח עצמי‪ .‬באותן שנים הייתה המל"ג "שומר‬ ‫הסף" של האקדמיה‪ ,‬תוך שהיא מסדירה את הכניסה לתחום ההשכלה הגבוהה‪ ,‬את מבנה‬ ‫השוק וארגונו ואת התקצוב לו זכה המוסד‪ .‬גופים אלה נשאו באחריות האדמיניסטרטיבית של‬ ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל‪ .‬מדיניות זו‪ ,‬המכונה "משטר מדיניות אחיד" הגיעה לקיצה‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬עם הרפורמה בהשכלה הגבוהה של שנות ה‪.90-‬‬ ‫שנות ה‪90-‬‬ ‫בסוף שנות ה‪ 80-‬החלו מתרחשים תהליכים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פוליטיים ודמוגרפיים‪ ,‬שהובילו לשינוי‬ ‫תפיסתי בכל הנוגע לשירותיים ציבוריים‪.‬‬ ‫השינוי‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנסת מאשרה (החלטה ‪ )1994 ,3694‬את הרחבת מספר המוסדות הרשאים להעניק תארים‬ ‫אקדמיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הותרה פעילות של מוסדות אקדמיים חוץ‪-‬תקציביים ופתיחתן של שלוחות אוניברסיטות מחו"ל‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬ב‪ 1995-‬נחקק תיקון מספר ‪ 10‬לחוק ההשכלה הגבוהה שקבע כי מכללות תהינה רשאיות גם כן‬ ‫להעניק תארים אקדמיים תוך שהן מהוות חלק ממערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬מכללה‪ ,‬על פי נוסח‬ ‫החוק‪ ,‬היא "מוסד להשכלה גבוהה שאינו אוניברסיטה והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת‬ ‫או יותר מיחידותיו או שניתנה לו תעודת היתר" (תיקון מס' ‪.)1995 ,10‬‬ ‫שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה בשלושה תחומים‪:‬‬ ‫‪‬התגוונות שבאה לידי ביטוי בהכפלה פי ‪ 3‬של מספר המכללות ציבוריות‪ ,‬שזכאיות למימון אך לא‬ ‫לצרכי מחקר (בהשוואה לשנות ה‪.)80-‬‬ ‫‪‬הפרטה שנוצרה ע"י ההרשאה שקיבלו מוסדות פרטיים להעניק תארים אקדמיים כשהם כפופים‬ ‫למל"ג‪ ,‬אך אינם נתמכים על ידה‪.‬‬ ‫‪‬אינטרנציונליזציה שבאה לידי ביטוי בכניסתן של שלוחות אוניברסיטאות זרות לישראל ואישורן‬ ‫להעניק תארים אקדמיים‪.‬‬ ‫שנות ה‪90-‬‬ ‫עד שנת ‪( 1998‬תיקון ‪ 11‬לחוק ההשכלה הגבוהה) פעלו אותן שלוחות ללא פיקוח מקומי‪.‬‬ ‫התוצאה‪ :‬החלטות אלו סימלו שינוי פרדיגמאטי במדיניות ההסדרה שהייתה נהוגה עד לאותה‬ ‫תקופה בישראל‪ ,‬שינוי שהוביל לפריחתם של מוסדות להשכלה גבוהה ולגידול ניכר במספר‬ ‫הסטודנטים )בעוד שבסוף שנות ה‪ 80-‬שיעור הסטודנטים לתואר ראשון מבני ‪ 29-20‬עמד על כ‪ ,8%‬בשנה"ל‬ ‫תשס"ד עמד על ‪ .14%‬בסה"כ כבשו את ספסלי המוסדות להשכלה גבוהה ב‪ 2004-‬כ‪ 150-‬אלף סטודנטים לתואר‬ ‫ראשון למעט באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ומספרם של אלה במכללות האקדמיות הגיע לארבע חמישיות מזה‬ ‫באוניברסיטאות)‪.‬‬ ‫הגידול במספר הסטודנטים במכללות האקדמיות בלט במקצועות בעלי ערך בשוק העבודה‪.‬‬ ‫תהליכים אלה הואצו עם אישור המל"ג לפתוח לימודי תואר שני מחקרי במכללות‪ .‬החל מ‪-‬‬ ‫‪ 2009‬מספר הסטודנטים בישראל עומד על כ‪ ,245,000-‬כש‪ 64%-‬מתוכם תלמידי מכללות‪.‬‬ ‫מדובר ביחסים בין שלושה אלמנטים‪ :‬רשויות המדינה‪ ,‬הממסד האקדמי והשוק‪.‬‬ ‫בתום העשור הראשון של המאה ה‪ ,21-‬סוגיית המדיניות מקבלת משנה חשיבות‪,‬‬ ‫כשהמאבק על עתיד ההשכלה הגבוהה‪ ,‬עיקרו אידיאולוגי ‪ :‬החלת כוחות השוק על החיים‬ ‫האקדמיים או שימור מנגנוני הרגולציה הקיימים‪.‬‬ ‫שאלת מדיניות‪ ,‬שמכתיבה את תמהיל היחסים בין כוחות השוק לרשויות המדינה‪.‬‬ ‫מדיניות השכלה גבוהה – דגמים בעולם‬ ‫מדובר בהשתקפות של מגמה כלל עולמיות ‪ -‬מספיקציה גלובאלית של ההשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫עם הנגישות עלה הצורך בפיקוח על המערכת‪.‬‬ ‫ברמת המדיניות‪ ,‬נדרשת המדינה להכריע בשני היבטים מרכזים‪ :‬מידת הנגישות ומקור המימון‪.‬‬ ‫נגישות גבוהה מרחיבה את מספר הסטודנטים‪ ,‬אך מעצימה את הנטל הכלכלי על המדינה‪.‬‬ ‫המדינה‪ :‬בדילמה של מסחור מוסדות ההשכלה הגבוהה ע"י פתיחת השוק לכניסתם של מוסדות‬ ‫פרטיים‪.‬‬ ‫הסכנה‪ :‬איכות משתנה בין המוסדות כמו בארה"ב‪ :‬אוניברסיטאות פרטיות ומכללות ציבוריות‪ .‬הנגישות‬ ‫אמנם גבוהה אך ישנם הבדלים של ממש באיכות מוסדות הלימוד ותוצריו‪.‬‬ ‫מרבית המדינות בעולם המערבי נוטות להסכים עם דרישת הנגישות‪ ,‬כשהן פותחות את השוק‬ ‫לתחרות בהשכלה הגבוהה ואולם‪ ,‬המרקטיזציה והפרטיבזציה מתרחשות במקביל להחלת פיקוח‪.‬‬ ‫מידת הפיקוח משתנה‪ ,‬כשיש מדינות בהן כלל המוסדות להשכלה גבוהה מפוקחים ע"י המדינה‬ ‫ואילו במדינות אחרות ישנם במקביל למוסדות המפוקחים‪ ,‬מוסדות בניהול פרטי‪.‬‬ ‫סוג הפיקוח‪ :‬הערכה עצמית של המוסדות עצמם‪ ,‬אקרדיזציה‪ ,‬דו"ח ציבורי‪ ,‬ועדה מבקרת או חוֹות‬ ‫דעת בין‪-‬לאומיות‪.‬‬ ‫מדיניות השכלה גבוהה – דגמים בעולם‬ ‫מקור המימון ‪ -‬דגמים‪:‬‬ ‫‪ .1‬האוניברסיטה מופעלת וממומנת ע"י הממשלה ושכר הלימוד מאוד נמוך או לא קיים כלל‪ .‬במדינות אלו‬ ‫נתפסת השכלה הגבוהה כזכות המגיעה לכל אזרח‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסטודנטים נדרשים לשלם חלק גדול במימון הלימודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מוסדות פרטיים הפועלים לצד מוסדות ציבוריים‪.‬‬ ‫בארה"ב – מנגנוני הרגולציה הם‪ :‬הליכי הרישום נעשים ברמה המדינית והפיקוח עצמו נעשה ע"י‬ ‫הממשל הפדראלי ומוסדות אקרדיציה פרטיים‪ .‬האקרדציזה הפרטית נעשית ע"י גוף מקצועי וגוף אזורי‬ ‫שממומן ע"י האוניברסיטה וכולל נציגים מכלל המוסדות‪.‬‬ ‫בשוודיה ההשכלה הגבוהה היא ציבורית‪ ,‬אך גם היא ניצבת מול דילמת השוק‪ .‬ההשכלה הגבוהה‬ ‫שהייתה מתוכננת ומבוקרת‪ ,‬הפכה למערכת בעלת חופש פעולה נרחב‪ .‬במחקר שערך ‪)2008( Tolofari‬‬ ‫נמצא‪ ,‬כי בשוודיה הקונצנזוס נוטה להשארת ההשכלה הגבוהה הציבורית‪ ,‬הן באקדמיה והן בקרב מתווי‬ ‫המדיניות‪ .‬השוודים‪ ,‬נרתעים מפני הקשרים בחינוך הגלובאלי כאמצעי להרחבת הייצוא במדינה‪.‬‬ ‫בדרום קוריאה‪ ,‬בעשורים האחרונים התפשטה ההשכלה הגבוהה בפלגים נרחבים של האוכלוסייה‪ .‬בעוד‬ ‫שבשנות ה‪ 70-‬עמד אחוז הסטודנטים על ‪ 7%‬מכלל שכבת הגיל הרלוונטית‪ ,‬כיום למעלה מ‪50%-‬‬ ‫מבוגרי תיכון ממשיכים ללימודים גבוהים‪ ,‬גידול אשר יש הטוענים‪ ,‬שלא הוביל לשיפור באיכותה‪ .‬גם דרום‬ ‫קוריאה ניצבה מול שפע של אתגרים‪ ,‬בשל השינויים שעברו על מערכת ההשכלה הגבוהה‪ :‬כלכליים‪,‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬פוליטיים וחינוכיים‪ .‬ממשלת קוריאה בחרה להתמודד עם הגידול העצום בדרישה להשכלה‬ ‫גבוהה על ידי הסרת הרגולציה ההדוקה מהמערכת והסתמכות רחבה על הסקטור הפרטי‪ .‬בקוריאה כמו‬ ‫בישראל‪ ,‬הוסרה המגבלה שהוטלה על מוסדות פרטיים להעניק תארים‪ ,‬שסימלה את תחילתה‬ ‫הפרטיביזציה של ההשכלה הגבוהה ‪ -‬למעלה מ‪ 95%-‬מהסטודנטים לומדים במוסדות פרטיים‪.‬‬ ‫מדיניות השכלה גבוהה – דגמים בעולם‬ ‫כתוצאה מהשינוי במדיניות הממשל‪:‬‬ ‫הוגברה הנגישות ללימודים גבוהים בצורה מאוד משמעותית ‪ -‬המערכת מסוגלת לקלוט למעלה מ‪80%-‬‬ ‫מבוגרי התיכון‪.‬‬ ‫פריחת המוסדות הפרטיים תרמה לפיתוח הכלכלה הדרום קוריאנית‪.‬‬ ‫מערכת ההשכלה הגבוהה לנסמכת במידה רבה על הסקטור הפרטי‪ .‬אין פיקוח הולם מצד המדינה‪.‬‬ ‫על מנת שמערכת ההשכלה תרוויח מכוחות השוק‪ ,‬יש צורך בפיקוח של המדינה ובהתוויות המבנה‬ ‫ההולם ביותר בעבור פעילות המוסדות‪ ,‬הסטודנטים והפקולטות השונות‪ .‬זהו תנאי הכרחי ליצירת סקטור‬ ‫אקדמי יעיל מחד‪ ,‬ושוויוני מאידך‪.‬‬ ‫סין דגלה בפיקוח נוקשה על מוסדות ההשכלה הגבוהה ובמערכת אליטיסטית מצומצמת‪.‬‬ ‫המדינה הגיבה לאתגרי הגלובליזציה בפתיחה ההשכלה הגבוהה למוסדות פרטיים ולכניסתן של שלוחות‬ ‫זרות‪ .‬החלטה זו הובילה לפריחה עצומה במספר המוסדות‪ ,‬גיוון ודה‪-‬סנטרליזציה‪.‬‬ ‫התוצאה‪ :‬מתח בין הממשל לבין המוסדות הפרטיים כשיש תחושה כי הממשל איבד את יכולת הפיקוח‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫נראה כי גם בעולם ברמת המדיניות אין הבנייה מתואמת לשוק המשתנה‪ .‬מדינות שנהגו באופן‬ ‫מסורתי להנהיג מערכת של השכלה גבוהה מפוקחת היטב‪ ,‬נאלצות לשרטט מדיניות חדשה כדי‬ ‫להתמודד עם הפרטיביזציה והמרקטיזציה שהגיעו למחוזות ההשכלה הגבוהה‪ .‬ישראל אינה שונה‪,‬‬ ‫שכן בסיומו של העשור הראשון של המאה ה‪ ,21-‬גם היא עומדת מול שוקת שבורה‪.‬‬ ‫הבטחת איכות ומערכת ההשכלה הגבוהה‬ ‫רגולציה ‪ -‬קיומם של מנגנוני הערכת והבטחת איכות (‪.)QA‬‬ ‫בעולם פועלים גופים שונים להבטחת איכות ההשכלה הגבוהה‪ .‬לרוב יתנגדו אותם גופים‬ ‫להגדרתם כמבקרים וכמציבי סטנדרטיים חיצוניים למוסדות האקדמיים‪ ,‬בטענה כי הם רק‬ ‫מאשרים סטנדרטים שהמוסדות והקהילה המקצועית קובעים לעצמם‪ .‬אולם‪ ,‬על אף הסירוב‬ ‫של הקהילה האקדמית בכללותה לקבל מושגים של הפעלת ביקורת הבטחת איכות‪ ,‬הרי‬ ‫שבפועל מדינות רבות מיישמות מודלים אלה הלכה למעשה‪.‬‬ ‫מושג ה‪ QA-‬באקדמיה ‪ -‬שנוי במחלוקת‪ .‬יש הטוענים כי השימוש במושג איכות בהקשר של‬ ‫השכלה גבוהה הוא בבחינת הטעייה שכן נוצר רושם כי מדובר בשיפור איכות השירותים‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬כשמדברים על הבטחת איכות מתכוונים להליך של שליטה ופיקוח על כלל שוק‬ ‫העבודה האקדמי‪ .‬פיקוח זה‪ ,‬מוביל אמנם לעלייה במשמעת העצמית‪ ,‬לשליטה הניהולית‬ ‫ולייעול הפיקוח‪ ,‬אולם מניב התנגדות רבה מצד מושאי הפיקוח‪ .‬יש המכנים התנגדות זו בשם‬ ‫"התנגדות באמצעות התרחקות"‪ ,‬שמתארת מצב בו מושאי הפיקוח מנסים להימנע מדרישות‬ ‫הסמכויות‪.‬‬ ‫הבטחת איכות ומערכת ההשכלה הגבוהה‬ ‫חופש המחקר וההוראה ‪ -‬זכות חוקית במוסד אקדמי‪ .‬הטמעת מנגנוניים של‬ ‫הבטחת איכות באקדמיה‪ ,‬צריכה להיות רגישה מחד לצרכים של החוקרים‪,‬‬ ‫מאידך‪ ,‬להיות נאמנה לצרכי הלקוחות‪ -‬הסטודנטים‪.‬‬ ‫באנגליה הוקם מוסד ארצי המפקח על איכות התוצרים של כלל המוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה‪ .)Quality Assurance Agency( QAA -‬חוקרים בחנו את‬ ‫פעילותו של גוף זה כסוג של רגולציה במערכת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫‪ QAA‬היא בבחינת רגולטר מתווך שיכול‪ ,‬ככזה‪ ,‬לספק הבטחת איכות חיצונית‬ ‫ולהוות גורם מגשר בין הלחצים השונים הקיימים מצד הרגולטר עצמו ומצד‬ ‫המוסדות האקדמיים‪.‬‬ ‫תימוכין נוספים לכוחו של הליך ה‪ QA-‬נמצאו במחקרו של ‪,)2007( Nelson‬‬ ‫שבחן את הבטחת האיכות בקרב מדינות האיחוד האירופי‪ .‬באופן ספציפי‬ ‫התמקד החוקר בתחום של פרמקולוגיה ומצא כי קביעת קריטריוני ליבה של‬ ‫‪ ,QA‬היא תנאי הכרחי ליצירת מצוינות מחקרית‪ .‬עוד עולה כי פיקוח‬ ‫ממשלתי ודיווח שנתי לוועדה בלתי תלויה מחזקים את אלמנט הבטחת‬ ‫האיכות ומעניקה בסופו של יום איכות גבוהה יותר‪.‬‬ ‫מדיניות כלפי השכלה גבוהה ‪ -‬ישראל היום‬ ‫נושא ההשכלה הגבוהה בישראל הוא מושא לחוסר יציבות בשנים האחרונות הבא לידי ביטוי באינספור‬ ‫ועדות ציבוריות‪ ,‬שביתות של הסגל הבכיר‪ ,‬הסגל הזוטר והסטודנטים‪.‬‬ ‫גם בישראל קיים מתח בין הממשל‪ ,‬האוניברסיטאות והמוסדות הפרטיים ‪ -‬בשל העדר מדיניות אחידה‬ ‫וברורה בכל הנוגע לכוחות השוק מול פיקוח ממשלתי‪.‬‬ ‫בעוד ראשי האוניברסיטאות מעוניינים בסיוע ממשלתי שבלעדיו הם יקרסו‪ ,‬במכללות הפרטיות‬ ‫סבורים שהמשבר הנוכחי הוא הזדמנות לגבש מודל חדש שמתבסס יותר על משאבים עצמיים‪.‬‬ ‫בשעה שבאוניברסיטאות בטוחים שהמשבר יגדיל את הביקוש ללימודים מתקדמים‪ ,‬במכללות‬ ‫מסתייגים מתחזיות שכאלה‪...‬פערים אלה בתפיסת העולם‪ ,‬הם עדות להעדר מדיניות אחידה‬ ‫בישראל אשר מחד‪ ,‬מבקשת להצטרף לתהליכי הגלובליזציה ולפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה‪,‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬ממשיכה לעשות איפה ואיפה בין המוסדות השונים‪.‬‬ ‫ביטוי לשאיפה להצטרף לאידיאולוגיית השוק הגלובאלי נמצא במסקנות ועדת מלץ (‪ )2000‬שקבעה כי יש‬ ‫לממש את העקרונות והערכים של העולם הגלובאלי ובראשם עקרון היעילות‪ .‬הוועדה החליטה כי המבנה‬ ‫ודפוסי העבודה הנהוגים באוניברסיטאות‪ ,‬אינם מאפשרים ניצול יעיל של המשאבים הפיסיים העומדים‬ ‫לרשותן‪ .‬הוועדה המליצה על שינוי משמעותי באופן פעולתן המנהלי והאקדמי של האוניברסיטאות‪ .‬באופן‬ ‫מהותי‪ ,‬ההמלצות של הוועדה פירושן הפיכת האוניברסיטאות לתאגידים‪ ,‬המחויבים למסור דו"ח על‬ ‫גירעונות כספיים ועל תפוקה אקדמית‪ .‬החלטה זו‪ ,‬משקפת את התפיסה הבלתי פורמאלית כי יש להחיל‬ ‫את הכלכלה הגלובאלית של ניאו‪-‬ליברליזם על האקדמיה‪ .‬תהליך זה יש הטוענים‪ ,‬מטרתו היא תחילתה‬ ‫של הפרטת האוניברסיטאות‪.‬‬ ‫ר' עדת קוברסקי (‪ ,)1991‬ועדת מלץ (‪ ,)1996‬וועדת וינוגרד (‪ ,)2001‬ועדת שוחט (‪.)2006‬‬ ‫מדיניות כלפי השכלה גבוהה‪ -‬ישראל היום‬ ‫למרות החלטות הועדה‪ ,‬אנו מצויים במדיניות של הסדרה הבאה לידי ביטוי בהבדלים בתקצוב‬ ‫בין מוסדות‪ 60% :‬מהתקציב מועבר לאוניברסיטאות ו‪ 40%-‬למכללות‪ .‬עם זאת‪ ,‬על החלוקה‬ ‫הבלתי שוויוניות‪ ,‬תקציבן של האוניברסיטאות ירד מאז החלה ההפרטה‪ ,‬משום שהן נאלצות‬ ‫לחלוק בו עם המוסדות המתוקצבים‪ .‬ההפרדה בין מוסדות אוניברסיטאיים לבין המכללות‪ ,‬היא‬ ‫מדיניות המכונה "הפרדה לשם הפרטה" שהחלה עם קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה‪,‬‬ ‫פגיעה תנאי העסקתם של המרצים ובמחקר‪ .‬המכללות‪ ,‬ציבוריות ופרטיות‪ ,‬אפשרו להגדיל את‬ ‫מספר הסטודנטים תוך כדי הקטנת ההוצאה הממשלתית להשכלה הגבוהה בהשוואה לזו‬ ‫שהייתה נדרשת לקליטתם באוניברסיטאות; ובדומה‪ ,‬תנאי ההעסקה הנחותים של המרצים‬ ‫במכללות אפשרו להגדיל את הסגל האקדמי במקביל להקטנת עלותו‪ ,‬בין השאר על ידי הקטנת‬ ‫רכיב המחקר‪.‬‬ ‫ההפרטה שאמורה הייתה להיוותר בתחום של המכללות‪ ,‬חלה גם באוניברסיטאות שמצאו‬ ‫עצמן מסתגלות להיגיון העסקי‪ .‬כך למשל החלו הפרדות בין תוכניות מתוקצבות לתוכניות בלתי‬ ‫מתוקצבות שדורשות שכר לימוד גבוהה יותר‪ ,‬התאמת תכני לימוד ותנאי לימוד לדרישות‬ ‫הסטודנט ("הלקוח")‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬מונחי השוק לא חדרו רק לריצוי הלקוח אלא גם אל תוך התחום המחקרי‪ :‬תחומי ידע‬ ‫בעלי ביקוש רב יותר קיבלו מענקי מחקר גבוהים ואילו תחומים אחרים נעלמו או הקטנו מאוד‪.‬‬ ‫חלה הפרדה בין מורים מן החוץ לבין הסגל הבכיר‪ .‬היה זה עוד אימוץ של היגיון השוק אשר‬ ‫אפשר העסקה זולה של מרצים‪ ,‬אולם בו בעת הקטין את משקל המחקר באקדמיה‪ .‬ודעת‬ ‫שוחט תמכה ביצירת הבדלי שכר בין מרצים כאשר היא עודדה "תגמול דיפרנציאלי" כפונקציה‬ ‫של ההישגים‪.‬‬ ‫מדיניות כלפי השכלה גבוהה ‪ -‬ישראל היום‬ ‫נראה כי אימוץ הליך הגלובליזציה והחלתו על האקדמיה‪ ,‬הוא בבחינת השקפה אידיאולוגיית‬ ‫המכתיבה את פרדיגמת המדיניות וגישת ההסדרה המקובלת‪.‬‬ ‫הבעיה בישראל היא בהעדר התווית קו ברור המגיע מן הרגולטר‪.‬‬ ‫פרופ' ניומן‪ ,‬נשיא המכללה למנהל‪" :‬אוניברסיטה היא כמו בנק‪ "..‬ועל המל"ג לפעול בדומה‬ ‫למפקח על הבנקים או על שוק הביטוח‪ .‬עליה לקבוע קריטריונים‪ ,‬המגדירים מהי‬ ‫אוניברסיטה‪ ,‬וכל מוסד שיענה לקריטריונים האלה יזכה בתואר אוניברסיטה‪ .‬כל חברה שעונה‬ ‫על התנאים של המפקח על הבנקים נקראת בנק‪...‬המצב הנוכחי במגזר שלנו הוא כמו שהיו‬ ‫נותנים רק לבנקים הקיימים לפעול ולא נותנים רישיון לשום בנק חדש לעבוד‪ .‬מאידך‪ ,‬עמיתיו‬ ‫מן האוניברסיטאות הרואים בהפרטה כסופה של האקדמיה‪.‬‬ ‫אחרים טוענים כי אקדמיה היא גוף אנטי‪-‬דמוקרטי‪ .‬כמו צבא‪ .‬במקום שבו היעילות חיונית‪,‬‬ ‫אין מקום לדמוקרטיה‪ .‬אם רק המספרים מדברים‪ ,‬אין מקום למצוינות‪ .‬הטענה של המתנגדים‬ ‫להפרטה היא כי החלת המדיניות הכלכלית על האקדמיה היא מכה מתמשכת‪ ,‬שבר זוחל‪,‬‬ ‫שקשה לתפוס אותו בנקודת זמן אחת‪ ,‬ולכן כה קשה להיאבק בו‪ .‬המכה הזאת מתבטאת‬ ‫בחנק תקציבי‪ :‬הכיתות גדלות‪ ,‬המעבדות מתיישנות‪ ,‬התקנים נעלמים‪.‬‬ ‫ממשלות עשויות לנקוט במספר אסטרטגיות לניהול ההשכלה הגבוהה בעולם הגלובאלי‪:‬‬ ‫פיקוח ובקרה ממשלתיים בצורה של התקנת תקנות מחמירות‪ ,‬הפעלת מנגנוני פיקוח נרחבים‬ ‫ושליטה תקציבית וכן אפשרות שנייה היא נקיטה בדה‪-‬רגולציה של מוסדות הלימוד‪ ,‬האצלת‬ ‫הסמכויות למערכת ההשכלה הגבוהה תוך פיקוח מרחוק‪ .‬זוהי מדיניות של פיקוח עצמי‬ ‫כאשר הממשלה מתווה את המדיניות הרחבה להתנהלותן‪.‬‬ ‫מדיניות כלפי השכלה גבוהה ‪ -‬ישראל היום‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬אין אימוץ רשמי של מדינות אחת מובהקת אלא מדיניות שהיא בבחינת "אחיזה במקל‬ ‫בשני קצוות"‪ :‬הפרטה ומסחור של ההשכלה ע"י ההרשאה להעניק תארים של מוסדות פרטיים – יחד עם‬ ‫תקציב מפלה בין אוניברסיטאות למכללות על אף שמבחינת כוחות השוק ‪ -‬הסטודנטים אמרו את דברם!‬ ‫אנו עדים לשינוי פרדיגמאטי בתפיסת החינוך בישראל בכלל‪ ,‬ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט –‬ ‫ממערכת שחרתה על דגלה את ערכי השוויון והנגישות לכל – מערכת הרואה בחינוך מנוף חברתי –‬ ‫למערכת החורטת על דגלה את טובת הפרט‪ ,‬את ערכי התחרות והקפיטליזם‪ .‬הולך ומבשיל שינוי‬ ‫תודעתי לקראת הפרטת מערכת החינוך הציבורי‪ .‬שינוי זה כאמור עדיין לא התרחש‪ ,‬שכן ישנם‬ ‫צדדים המושכים לשני הכיוונים‪.‬‬ ‫פרשת דרכים ‪-‬תרחישים אפשריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬התמדה ‪ -‬נמשיך במדיניות "שב ואל תעשה"‪ ,‬כשהמחקר באוניברסיטאות הולך ומצטמצם ומספר‬ ‫הסטודנטים במכללות הולך וגדל‪ .‬כך נקבל בעוד עשור או שניים נגישות גבוהה ואיכות נמוכה‪ .‬זוהי תהיה‬ ‫התוצאה אם תמשך המגמה הנוכחית‪ ,‬שבה אין התוויה של מדיניות ואין פיקוח אחיד ומובנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תפיסת ההשכלה כאמצעי לשיפור המעמד החברתי והכלכלי‪ ,‬ובטווח הארוך כהשקעה כלכלית‬ ‫כדאית במישור הציבורי‪ .‬השקפה זו מאמצת את הנגישות ואת האיכות‪ .‬הגשמה של ידע זו עשויה‬ ‫להתגשם ע"י אימוץ עיקרון השוויון ופתיחת השוק לתחרות באוניברסיטאות ובמכללות‪ ,‬תוך תקצוב שווה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬ליצור מנגנון פיקוח והבטחת איכות שידרוש מכלל המוסדות האקדמיים עמידה בסטנדרטים‬ ‫גבוהים של איכות‪ .‬כיום‪ ,‬לא ניתן ואף לא רצוי לחזור אחורנית בזמן ולהשיב את ההשכלה הגבוהה‬ ‫ל"מגדל השן"‪.‬‬ ‫את הנעשה אין להשיב‪ .‬עלינו להיות ערים לתהפוכות שעברו על העולם מאז החלה הפרטת‬ ‫ההשכלה‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך ברציונליזציה של המערכת‪ ,‬אימוץ גישת השוק יחד עם בניית בלמים מובנים‬ ‫בתוך מערכת הפיקוח‪.‬‬ ‫השכלה גבוהה – כיוונים‪....‬‬ ‫האם נדרשת פרדיגמה חדשה לחינוך הגבוה בישראל?‬ ‫עמי וולנסקי וניסן לימור‪2008 ,‬‬ ‫כלכלת ההשכלה הגבוהה‪ :‬לקראת עיצוב מחדש של 'המודל‬ ‫הישראלי" (תכנית ה‪2006 ,(EHE-‬‬ ‫מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם "פורום ספיר"‪.‬‬ ‫מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק‪ ,‬מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד‬ ‫עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים‪ .‬למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת‬ ‫ההשכלה הגבוהה‪ ,‬ועל כן הדיון הציבורי בשאלה‪" :‬איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר‪.‬‬ ‫לראשונה‪ :‬ועדה תבדוק כישורי הוראת המרצים – שינוי מגמה?‬ ‫האם קיימת מדיניות ביחס שבין המחקר‪ ,‬ההוראה והשירות‬ ‫לציבור? פברואר ‪2012‬‬ ‫האם ומתי תקום אוניברסיטה פרטית בישראל?‬ ‫"דו"ח ועדת אניטה שפירא" –‬ ‫דו"ח ועדת המשנה לבדיקת מכללת אשקלון‬ ‫הוגש לפרופ' אמנון רובנישטיין ‪ -‬שר החינוך התרבות והספורט‬ ‫‪ 4‬ביוני ‪1996‬‬ ‫דו"ח ועדת אניטה שפירא‬ ‫השכלה גבוהה ומדיניות חברתית – הנחות יסוד (אילן גור זאב ז"ל)‪....‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההשכלה הגבוהה הציבורית תורמת להגברת המוביליות החברתית ולהורדת‬ ‫רמת אי השוויון החברה‬ ‫ההשכלה הגבוהה מועילה לחברה בכללה ולא רק ליחידים‪ .‬תועלת זו דורשת‬ ‫מימון ציבורי‬ ‫ההשכלה הגבוהה הציבורית חיונית להבטחת דיון ציבורי חופשי‬ ‫ההשכלה הגבוהה הציבורית היא חלק מחוזה חברתי בין דורי‪ ,‬אשר בו המבוגר‬ ‫משקיע בקידום הדור הצעיר‪ ,‬שיתמוך בעתיד קיומו‪.‬‬ ‫בקרב על התקציב – מוסדות ציבוריים‪ ,‬המציעים תכניות לימוד דומות‪ ,‬צריכים‬ ‫לזכות למימון ציבורי דומה‬ ‫‪ ‬השכלה אינה סחורה‪ ,‬ואין לראות את הסטודנטים כצרכנים בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬השכלה גבוהה אינה מתמצה בהכשרה מקצועית‬ ‫‪ ‬האקדמיה היא קהילה אחת‪ ,‬אשר מורכבת מדיסציפלינות שונות‬ ‫ומפעילויות שונות של הוראה ומחקר‬