מנגנוני רגולציה בהשכלה הגבוהה בישראל ומדיניות חברתית – לאן? ד"ר ניצה דוידוביץ המרכז האוניברסיטאי אריאל רציונל העדר קו ברור ואחיד בנוגע לגישה כלפי ההשכלה הגבוהה הובילה למחקר הנוכחי ,שעוסק בסוגיה המצויה בלב הוויכוח הציבורי בתחום ההשכלה הגבוהה :האם ובאיזו מידה לפקח? האם ובאיזו מידה יש לתת לכוחות השוק לפעול? האם אפשר לשמור על מצוינות אקדמית במקביל לקיומה של נגישות חברתית? מהו המחיר של כל החלטה כזו? מהי המדיניות הראויה ביותר? המחקר נערך בון ליר ,בנושא רגולציה בחינוך ( )2009/2010והוא מבוסס על סקירה היסטורית ,נתונים סטטיסטיים ,ניתוח מסמכים וראיונות עם קובעי מדיניות של מערכת החינוך בכלל ,ושל מערכת ההשכלה הגבוהה בפרט. ננסה לבחון :יתרונות וחסרונות של הפעלת מנגנוני רגולציה בהשכלה הגבוהה בישראל ,לעומת אימוץ מדיניות "שוק אקדמי חופשי" .דוגמאות מהעולם .תסריטים אפשריים למדיניות הרגולציה בישראל בכלל ,ולמדיניות החברתית בפרט. קשר בין שינויים דמוגרפיים ,חוקתיים ,טכנולוגיים ,תרבותיים ,פוליטיים וכלכליים לרגולציה ולמדיניות חברתית מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה בשנים האחרונות שינוי מהפכני. השינויים שהתחוללו בתחום זה נוגעים להיבטים שונים בקיומה של ההשכלה הגבוהה בישראל: עלייה חדה במספר הסטודנטים ( 8%גידול בממוצע בשנות ה)90- הקמתם של מוסדות הרשאים להעניק תארים, שינויי חקיקה, שינויי הסדרה ומדיניות, שינויים במדיניות הכללית של יעדיו של מוסד אקדמי. כל אלה השתנו מקצה לקצה (מכח הרגולטור?) תוך שהם מביאים עימם שורה של וויכוחים ציבוריים נוקבים ,שעיקרם: מצוינות אקדמית ומחקרית מול הנגישות להשכלה הגבוהה בפריפריה הגאוגרפית והחברתית :לציבור החרדי ,למיעוט הערבי ,לבני העדה האתיופית ועוד. סטודנטים לתואר ראשון לפי סוג מוסד סה"כ מס' מוחלטים באלפים אוניברס' קמפוס ראשי % תשע"ב 186,770 36 שנה מסלולים אקדמ' באחרי' אוניבר' % 64% מכללות אקדמיות % (בלי או"פ) מכללות להכשרת מורים % ( 48%במכללות האקדמית 11% ,במכללות להכשרת מורים ו5%- במכללות באחריות אקדמית של אוני') תשע"א 183,160 36 5.0 48 12 תש"ע 177.92 37.5 5.0 46.8 10.7 תשס"ט (הרוב – במכללות)2009 . 171.60 38.9 5.1 45.0 11.0 תשס"ח 167.87 39.8 5.1 42.4 12.6 תשס"ה 155.90 44.8 5.5 35.3 14.4 תש"ס 126.80 52.7 5.7 26.3 15.2 תשנ"ה 86.32 72.8 4.5 10.9 11.7 תש"ן 55.25 85.5 - 6.4 8.6 בשנת תשע"א ההשכלה הגבוהה בישראל מקיפה 67מוסדות 7אוניברסיטאות מחקר ,האוניברסיטה הפתוחה, 36מכללות אקדמיות מהן 21מתוקצבות ע"י ות"ת ו 15-מכללות פרטיות 23מכללות להכשרת עובדי הוראה מכלול -בשנת תשס"ט מעל ל 50% -מתלמידים לתואר ראשון בישראל לומדים במכללות. בתשע"א – 64%מהסטודנטים לומדים במכללות ו- 36%באוניברסיטאות טרנספורמציות של "המשימה" האקדמית תפקיד האוניברסיטה: לייצר ידע לשמר ידע להנחיל ידע הרכשת השכלה? הרכשת מקצוע? האקדמיה בישראל בשירות החברה למרות ההיסטוריה הקצרה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ,היא עברה תמורות ערכיות שבאו לידי ביטוי בשינוי יעדיהם המוצהרים של המוסדות להשכלה גבוהה. ההיסטוריה של החינוך הגבוה בישראל ,היא בבחינת זעיר אנפין של מגמות עולמיות. האקדמיה שהחלה דרכה עוד בטרם נוסדה המדינה ,עברה תהפוכות רבות :מהנחלת השכלה גבוהה לשמה להנחלתו של מקצוע; מראיית ההשכלה כמטרה לראיית ההשכלה כאמצעי; מעֵ רך של לימוד לשמו ,הרחבת הדעת וערך החקר והגילוי ללימודים טכנולוגיים ומדע שימושי-יישומי; מלימוד בעל ערך של מצוינות – ללימוד שהערך הבולט בו הוא שוויון לכול. קפיטליזם אקדמי? המצב השתנה עם הנהגת תוכניות לימוד לתואר שני ,מינוי פרופסורים והקצאת תקציבי מחקר למרצים במכללות המשך המתח והחרפת המאבק על תקציבים האם מרצה במכללה יכול להסתפק בהוראה בלבד ללא מחקר? פברואר – 2010הות"ת ומשרד האוצר הגדילו ב 270 -מיליון ש"ח את התקציב מהשנה שעברה" .אנו רואים חשיבות רבה בחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה ובתרומתה לכלכלה ולחברה"... יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב ,פרופ' טרכטנברג ,אמר כי "תקציב שנה"ל תש"ע הינו תקציב מעבר מבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה שבונה בימים אלה תכנית מרכזית לטווח ארוך .התכנית חייבת להביא בשורה חדשה ולחזק את מצוינות המחקר ואיכות ההוראה". מה בין חופש אקדמי הבא לידי ביטוי ב"שוק" אקדמי חופשי -לרגולציה בהשכלה הגבוהה? משנות ה 80-של המאה ה ,20-אנו עדים להתפשטותו ולהתרחבותו של תהליך הגלובליזציה בעולם .התהליך מביא מונחים של תחרות ,מסחור ,כוחות שוק, שוק חופשי ...בעבר הייתה ההשכלה הגבוהה מוגנת מפני תהליכים כלכליים שעברו על החברה .האקדמיה היתה מקום משכנם של חירות המחשבה וחופש המחקר .כיום ההיגיון הקפיטליסטי מאיים לכרסם באיכותה ,כשעיקרון התועלתנות הוא השולט. גם בישראל החלו מתרחשים תהליכים בתחילת שנות ה ,90-אולי בהעדר אימוץ מדיניות אחידה וברורה על ידי הגורמים האמונים על כך. תופעת הקפיטליזם האקדמי מציבה במרכז מערכת השיקולים של מוסדות ההשכלה את ההיבט של רווח והפסד .ההחלטות בנושאים אקדמיים מבוססות על היבטים של שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה ,מסחור הידע ,איתור משקיעים ,קליטת יזמים ,יעילות ניהולית ושינוי התרבות האקדמית מערכת ההשכלה הגבוהה נענית לצרכי הזמן – מדיניות? רגולציה וגלובליזציה -מדיניות ציבורית משתנה רגולציה – קובץ חוקים ותקנות המסדירים יחסי חליפין של שירותים בחברה. המונח רגולציה עשוי להתפרש :כהסדרה ,פיקוח ,וויסות ,התערבות או התקנה של פעילות מסוימת. קיומה של רגולציה שלטונית מבטא מעורבות של השלטון בפעילות מסוימת, כשמדינות נבדלות זו מזו בהיקף ,בעיצוב וביישום של מדיניות ההסדרה. הרגולציה מקורה בתיאוריה כלכלית שמטרתה להגן על האינטרס הציבורי. ארה"ב אימצה לראשונה את הרגולציה השלטונית ,כשהפעילה שימוש במנגנונים אדמיניסטרטיביים לפיקוח על השוק החופשי. ארה"ב ,שחרטה על דגלה את עקרון כוחות השוק ,ראתה צורך כבר בתחילת המאה ה ,20-בפיקוח על השווקים במטרה: לייצב את כוחות השוק, לפקח על המחירים להציב תנאי סף לכניסה לשווקים. רגולציה וגלובליזציה -מדיניות ציבורית משתנה מטרותיה של הרגולציה כיום: להגן על האינטרס הציבורי, לשמור מפני סיכונים, למנוע ניצול של קבוצות חלשות בחברה. הגלובליזציה -תהליך חברתי-כלכלי ,שחולל מהפכה אידיאולוגית ופרדיגמאטית בעולם. משנות ה 60-של המאה ה 20-חלה ירידת כוחה של מדינת הרווחה .גישה זו ,שתמכה במעורבות ממשלתית ובפיקוח על השווקים פינתה את מקומה ל"יד נעלמה" להכתיב את המציאות הכלכלית. ככול שחדרה הגלובליזציה יותר ויותר למחוזותינו ,התפשט עיקרון התחרותיות שהביא לליברליזציה ולהפרטה של השווקים. רגולציה וגלובליזציה -מדיניות ציבורית משתנה המאפיין החשוב של הניאו ליברליזם הוא ההפרטה גם בשירותים החברתיים. ההפרטה מצריכה התמודדות עם סוגיות חדשות בשאלות של רגולציה .אם פעם הרגולציה הייתה על הפעילות הכלכלית מתוך רצון להגן על הציבור (להבטיח תחרות ופעילות כלכלית- מסחרית שלא תפגע באינטרס הציבורי של מזון ותרופות) ,עתה מדובר על הפרטה של שירותים חברתיים שבעבר סופקו על ידי המדינה. השינוי :לאחר שנים רבות של ביטחון מלא בכוחות השוק ובכוחה של ה"יד הנעלמה" שתנווט את הכלכלה והחברה ,חודר המושג "מדינת רגולציה חדשה" ,כביטוי למדיניות הציבורית החדשה של מדינות כמו ארה"ב ,בריטניה ומדינות אירופאיות נוספות. יש הטוענים על תהליך רגולציה בתוך מדינה שאינה רגולטיבית בהגדרתה. מדינת הרגולציה היא מדינת הלאום המשופרת ,זו שויתרה על מדיניות בירוקרטיות ועיקרון ה( "Welfareism"-מדינת הרווחה) לטובת פיקוח ציבורי. רגולציה וגלובליזציה -מדיניות ציבורית משתנה יש הרואים בגלובליזציה את הבסיס לשינויים במדיניות ההשכלה הגבוהה המתרחשים במדינות רבות ברחבי העולם :היא שהפיצה את הקפיטליזם והפכה אותו לאידיאולוגיה שניתן להחיל אותה על כל תחומי החיים .כתוצאה מכך החל ייבוא של מושגים מתחום הכלכלה הקפיטליסטית גם אל האקדמיה. השפעות אלו ,בהופכן את הידע לסוג של "סחורה" ,הגבירו את התחרות והנגישות ,ויצרו את הצורך להבטיח את איכות תוצרי המערכת ,להגן על מעמדה של ההשכלה ולהימנע מפני "אינפלציה" של תארים. מהם מנגנוני הפיקוח של ההשכלה הגבוהה בישראל ? כיצד הם פועלים? טרם הוכרז על הקמת מדינת ישראל הוקמו שלושה מוסדות של השכלה גבוהה בישראל :האוני' העברית והטכניון ( )1925ומכון ויצמן (.)1934 הקמתם הייתה ביטוי לחשיבות ההשכלה לגבי המדינה שבדרך" :מדינת ישראל חייבת להציג לעצמה למטרה :להקנות לכל הדור הצעיר ,בלא יוצא מן הכלל ,אם הוריו אמידים או עניים ,יוצאי אירופה או יוצאי אסיה ואפריקה ,חינוך יסודי ,תיכון וגבוה -זאת אומרת לתת לכל נער ונערה בישראל חינוך אקדמאי"(...בן גוריון ,בתוך :מיכאלי.)2008 , הסדרה עצמית מפוקחת ההתערבות הממשלתית בעניינה של האקדמיה נמנעה ע"י חקיקת המל"ג ( .)3 ,1958החוק הסדיר את הקמת המל"ג ,כמוסד הממלכתי לענייניי השכלה גבוהה במדינה. מטרת המל"ג :להפריד בין הממשלה לבין הניהול העצמי של מוסדות ההשכלה הגבוהה. בין תפקידי המל"ג :מתן הכרה אקדמית .בדיקת תכניות לימוד .הקצאת כספי הציבור מתקציב המדינה לכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה. ממחצית שנות ה( 70-לאחר הקמתן של כל האוניברסיטאות) הצטרף לפעילות המל"ג גוף נוסף הות"ת ,הפועלת כזרועה ביצועית של המל"ג ,באחריות על חלוקת התקציבים בהתאםלקריטריונים הנקבעים על ידי המועצה .פעילות המל"ג והות"ת יצרה מערכת רגולטיבית ציבורית שאפשרה לאוניברסיטאות להתנהל בצורה עצמאית ,תוך שהן מפוקחות על ידי מוסדות המדינה. במקביל לפיקוח מבחוץ ,נהנו האוניברסיטאות מפיקוח עצמי .באותן שנים הייתה המל"ג "שומר הסף" של האקדמיה ,תוך שהיא מסדירה את הכניסה לתחום ההשכלה הגבוהה ,את מבנה השוק וארגונו ואת התקצוב לו זכה המוסד .גופים אלה נשאו באחריות האדמיניסטרטיבית של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל .מדיניות זו ,המכונה "משטר מדיניות אחיד" הגיעה לקיצה בתחילת שנות ה 90-עם הרפורמה בהשכלה הגבוהה של שנות ה.90- שנות ה90- בסוף שנות ה 80-החלו מתרחשים תהליכים כלכליים ,חברתיים ,פוליטיים ודמוגרפיים ,שהובילו לשינוי תפיסתי בכל הנוגע לשירותיים ציבוריים. השינוי: .1הכנסת מאשרה (החלטה )1994 ,3694את הרחבת מספר המוסדות הרשאים להעניק תארים אקדמיים. .2הותרה פעילות של מוסדות אקדמיים חוץ-תקציביים ופתיחתן של שלוחות אוניברסיטות מחו"ל בישראל. .3ב 1995-נחקק תיקון מספר 10לחוק ההשכלה הגבוהה שקבע כי מכללות תהינה רשאיות גם כן להעניק תארים אקדמיים תוך שהן מהוות חלק ממערכת ההשכלה הגבוהה .מכללה ,על פי נוסח החוק ,היא "מוסד להשכלה גבוהה שאינו אוניברסיטה והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת או יותר מיחידותיו או שניתנה לו תעודת היתר" (תיקון מס' .)1995 ,10 שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה בשלושה תחומים: התגוונות שבאה לידי ביטוי בהכפלה פי 3של מספר המכללות ציבוריות ,שזכאיות למימון אך לא לצרכי מחקר (בהשוואה לשנות ה.)80- הפרטה שנוצרה ע"י ההרשאה שקיבלו מוסדות פרטיים להעניק תארים אקדמיים כשהם כפופים למל"ג ,אך אינם נתמכים על ידה. אינטרנציונליזציה שבאה לידי ביטוי בכניסתן של שלוחות אוניברסיטאות זרות לישראל ואישורן להעניק תארים אקדמיים. שנות ה90- עד שנת ( 1998תיקון 11לחוק ההשכלה הגבוהה) פעלו אותן שלוחות ללא פיקוח מקומי. התוצאה :החלטות אלו סימלו שינוי פרדיגמאטי במדיניות ההסדרה שהייתה נהוגה עד לאותה תקופה בישראל ,שינוי שהוביל לפריחתם של מוסדות להשכלה גבוהה ולגידול ניכר במספר הסטודנטים )בעוד שבסוף שנות ה 80-שיעור הסטודנטים לתואר ראשון מבני 29-20עמד על כ ,8%בשנה"ל תשס"ד עמד על .14%בסה"כ כבשו את ספסלי המוסדות להשכלה גבוהה ב 2004-כ 150-אלף סטודנטים לתואר ראשון למעט באוניברסיטה הפתוחה ,ומספרם של אלה במכללות האקדמיות הגיע לארבע חמישיות מזה באוניברסיטאות). הגידול במספר הסטודנטים במכללות האקדמיות בלט במקצועות בעלי ערך בשוק העבודה. תהליכים אלה הואצו עם אישור המל"ג לפתוח לימודי תואר שני מחקרי במכללות .החל מ- 2009מספר הסטודנטים בישראל עומד על כ ,245,000-כש 64%-מתוכם תלמידי מכללות. מדובר ביחסים בין שלושה אלמנטים :רשויות המדינה ,הממסד האקדמי והשוק. בתום העשור הראשון של המאה ה ,21-סוגיית המדיניות מקבלת משנה חשיבות, כשהמאבק על עתיד ההשכלה הגבוהה ,עיקרו אידיאולוגי :החלת כוחות השוק על החיים האקדמיים או שימור מנגנוני הרגולציה הקיימים. שאלת מדיניות ,שמכתיבה את תמהיל היחסים בין כוחות השוק לרשויות המדינה. מדיניות השכלה גבוהה – דגמים בעולם מדובר בהשתקפות של מגמה כלל עולמיות -מספיקציה גלובאלית של ההשכלה הגבוהה. עם הנגישות עלה הצורך בפיקוח על המערכת. ברמת המדיניות ,נדרשת המדינה להכריע בשני היבטים מרכזים :מידת הנגישות ומקור המימון. נגישות גבוהה מרחיבה את מספר הסטודנטים ,אך מעצימה את הנטל הכלכלי על המדינה. המדינה :בדילמה של מסחור מוסדות ההשכלה הגבוהה ע"י פתיחת השוק לכניסתם של מוסדות פרטיים. הסכנה :איכות משתנה בין המוסדות כמו בארה"ב :אוניברסיטאות פרטיות ומכללות ציבוריות .הנגישות אמנם גבוהה אך ישנם הבדלים של ממש באיכות מוסדות הלימוד ותוצריו. מרבית המדינות בעולם המערבי נוטות להסכים עם דרישת הנגישות ,כשהן פותחות את השוק לתחרות בהשכלה הגבוהה ואולם ,המרקטיזציה והפרטיבזציה מתרחשות במקביל להחלת פיקוח. מידת הפיקוח משתנה ,כשיש מדינות בהן כלל המוסדות להשכלה גבוהה מפוקחים ע"י המדינה ואילו במדינות אחרות ישנם במקביל למוסדות המפוקחים ,מוסדות בניהול פרטי. סוג הפיקוח :הערכה עצמית של המוסדות עצמם ,אקרדיזציה ,דו"ח ציבורי ,ועדה מבקרת או חוֹות דעת בין-לאומיות. מדיניות השכלה גבוהה – דגמים בעולם מקור המימון -דגמים: .1האוניברסיטה מופעלת וממומנת ע"י הממשלה ושכר הלימוד מאוד נמוך או לא קיים כלל .במדינות אלו נתפסת השכלה הגבוהה כזכות המגיעה לכל אזרח. .2הסטודנטים נדרשים לשלם חלק גדול במימון הלימודים. .3מוסדות פרטיים הפועלים לצד מוסדות ציבוריים. בארה"ב – מנגנוני הרגולציה הם :הליכי הרישום נעשים ברמה המדינית והפיקוח עצמו נעשה ע"י הממשל הפדראלי ומוסדות אקרדיציה פרטיים .האקרדציזה הפרטית נעשית ע"י גוף מקצועי וגוף אזורי שממומן ע"י האוניברסיטה וכולל נציגים מכלל המוסדות. בשוודיה ההשכלה הגבוהה היא ציבורית ,אך גם היא ניצבת מול דילמת השוק .ההשכלה הגבוהה שהייתה מתוכננת ומבוקרת ,הפכה למערכת בעלת חופש פעולה נרחב .במחקר שערך )2008( Tolofari נמצא ,כי בשוודיה הקונצנזוס נוטה להשארת ההשכלה הגבוהה הציבורית ,הן באקדמיה והן בקרב מתווי המדיניות .השוודים ,נרתעים מפני הקשרים בחינוך הגלובאלי כאמצעי להרחבת הייצוא במדינה. בדרום קוריאה ,בעשורים האחרונים התפשטה ההשכלה הגבוהה בפלגים נרחבים של האוכלוסייה .בעוד שבשנות ה 70-עמד אחוז הסטודנטים על 7%מכלל שכבת הגיל הרלוונטית ,כיום למעלה מ50%- מבוגרי תיכון ממשיכים ללימודים גבוהים ,גידול אשר יש הטוענים ,שלא הוביל לשיפור באיכותה .גם דרום קוריאה ניצבה מול שפע של אתגרים ,בשל השינויים שעברו על מערכת ההשכלה הגבוהה :כלכליים, חברתיים ,פוליטיים וחינוכיים .ממשלת קוריאה בחרה להתמודד עם הגידול העצום בדרישה להשכלה גבוהה על ידי הסרת הרגולציה ההדוקה מהמערכת והסתמכות רחבה על הסקטור הפרטי .בקוריאה כמו בישראל ,הוסרה המגבלה שהוטלה על מוסדות פרטיים להעניק תארים ,שסימלה את תחילתה הפרטיביזציה של ההשכלה הגבוהה -למעלה מ 95%-מהסטודנטים לומדים במוסדות פרטיים. מדיניות השכלה גבוהה – דגמים בעולם כתוצאה מהשינוי במדיניות הממשל: הוגברה הנגישות ללימודים גבוהים בצורה מאוד משמעותית -המערכת מסוגלת לקלוט למעלה מ80%- מבוגרי התיכון. פריחת המוסדות הפרטיים תרמה לפיתוח הכלכלה הדרום קוריאנית. מערכת ההשכלה הגבוהה לנסמכת במידה רבה על הסקטור הפרטי .אין פיקוח הולם מצד המדינה. על מנת שמערכת ההשכלה תרוויח מכוחות השוק ,יש צורך בפיקוח של המדינה ובהתוויות המבנה ההולם ביותר בעבור פעילות המוסדות ,הסטודנטים והפקולטות השונות .זהו תנאי הכרחי ליצירת סקטור אקדמי יעיל מחד ,ושוויוני מאידך. סין דגלה בפיקוח נוקשה על מוסדות ההשכלה הגבוהה ובמערכת אליטיסטית מצומצמת. המדינה הגיבה לאתגרי הגלובליזציה בפתיחה ההשכלה הגבוהה למוסדות פרטיים ולכניסתן של שלוחות זרות .החלטה זו הובילה לפריחה עצומה במספר המוסדות ,גיוון ודה-סנטרליזציה. התוצאה :מתח בין הממשל לבין המוסדות הפרטיים כשיש תחושה כי הממשל איבד את יכולת הפיקוח שלו. נראה כי גם בעולם ברמת המדיניות אין הבנייה מתואמת לשוק המשתנה .מדינות שנהגו באופן מסורתי להנהיג מערכת של השכלה גבוהה מפוקחת היטב ,נאלצות לשרטט מדיניות חדשה כדי להתמודד עם הפרטיביזציה והמרקטיזציה שהגיעו למחוזות ההשכלה הגבוהה .ישראל אינה שונה, שכן בסיומו של העשור הראשון של המאה ה ,21-גם היא עומדת מול שוקת שבורה. הבטחת איכות ומערכת ההשכלה הגבוהה רגולציה -קיומם של מנגנוני הערכת והבטחת איכות (.)QA בעולם פועלים גופים שונים להבטחת איכות ההשכלה הגבוהה .לרוב יתנגדו אותם גופים להגדרתם כמבקרים וכמציבי סטנדרטיים חיצוניים למוסדות האקדמיים ,בטענה כי הם רק מאשרים סטנדרטים שהמוסדות והקהילה המקצועית קובעים לעצמם .אולם ,על אף הסירוב של הקהילה האקדמית בכללותה לקבל מושגים של הפעלת ביקורת הבטחת איכות ,הרי שבפועל מדינות רבות מיישמות מודלים אלה הלכה למעשה. מושג ה QA-באקדמיה -שנוי במחלוקת .יש הטוענים כי השימוש במושג איכות בהקשר של השכלה גבוהה הוא בבחינת הטעייה שכן נוצר רושם כי מדובר בשיפור איכות השירותים. בפועל ,כשמדברים על הבטחת איכות מתכוונים להליך של שליטה ופיקוח על כלל שוק העבודה האקדמי .פיקוח זה ,מוביל אמנם לעלייה במשמעת העצמית ,לשליטה הניהולית ולייעול הפיקוח ,אולם מניב התנגדות רבה מצד מושאי הפיקוח .יש המכנים התנגדות זו בשם "התנגדות באמצעות התרחקות" ,שמתארת מצב בו מושאי הפיקוח מנסים להימנע מדרישות הסמכויות. הבטחת איכות ומערכת ההשכלה הגבוהה חופש המחקר וההוראה -זכות חוקית במוסד אקדמי .הטמעת מנגנוניים של הבטחת איכות באקדמיה ,צריכה להיות רגישה מחד לצרכים של החוקרים, מאידך ,להיות נאמנה לצרכי הלקוחות -הסטודנטים. באנגליה הוקם מוסד ארצי המפקח על איכות התוצרים של כלל המוסדות להשכלה גבוהה .)Quality Assurance Agency( QAA -חוקרים בחנו את פעילותו של גוף זה כסוג של רגולציה במערכת ההשכלה הגבוהה. QAAהיא בבחינת רגולטר מתווך שיכול ,ככזה ,לספק הבטחת איכות חיצונית ולהוות גורם מגשר בין הלחצים השונים הקיימים מצד הרגולטר עצמו ומצד המוסדות האקדמיים. תימוכין נוספים לכוחו של הליך ה QA-נמצאו במחקרו של ,)2007( Nelson שבחן את הבטחת האיכות בקרב מדינות האיחוד האירופי .באופן ספציפי התמקד החוקר בתחום של פרמקולוגיה ומצא כי קביעת קריטריוני ליבה של ,QAהיא תנאי הכרחי ליצירת מצוינות מחקרית .עוד עולה כי פיקוח ממשלתי ודיווח שנתי לוועדה בלתי תלויה מחזקים את אלמנט הבטחת האיכות ומעניקה בסופו של יום איכות גבוהה יותר. מדיניות כלפי השכלה גבוהה -ישראל היום נושא ההשכלה הגבוהה בישראל הוא מושא לחוסר יציבות בשנים האחרונות הבא לידי ביטוי באינספור ועדות ציבוריות ,שביתות של הסגל הבכיר ,הסגל הזוטר והסטודנטים. גם בישראל קיים מתח בין הממשל ,האוניברסיטאות והמוסדות הפרטיים -בשל העדר מדיניות אחידה וברורה בכל הנוגע לכוחות השוק מול פיקוח ממשלתי. בעוד ראשי האוניברסיטאות מעוניינים בסיוע ממשלתי שבלעדיו הם יקרסו ,במכללות הפרטיות סבורים שהמשבר הנוכחי הוא הזדמנות לגבש מודל חדש שמתבסס יותר על משאבים עצמיים. בשעה שבאוניברסיטאות בטוחים שהמשבר יגדיל את הביקוש ללימודים מתקדמים ,במכללות מסתייגים מתחזיות שכאלה...פערים אלה בתפיסת העולם ,הם עדות להעדר מדיניות אחידה בישראל אשר מחד ,מבקשת להצטרף לתהליכי הגלובליזציה ולפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה, ומאידך ,ממשיכה לעשות איפה ואיפה בין המוסדות השונים. ביטוי לשאיפה להצטרף לאידיאולוגיית השוק הגלובאלי נמצא במסקנות ועדת מלץ ( )2000שקבעה כי יש לממש את העקרונות והערכים של העולם הגלובאלי ובראשם עקרון היעילות .הוועדה החליטה כי המבנה ודפוסי העבודה הנהוגים באוניברסיטאות ,אינם מאפשרים ניצול יעיל של המשאבים הפיסיים העומדים לרשותן .הוועדה המליצה על שינוי משמעותי באופן פעולתן המנהלי והאקדמי של האוניברסיטאות .באופן מהותי ,ההמלצות של הוועדה פירושן הפיכת האוניברסיטאות לתאגידים ,המחויבים למסור דו"ח על גירעונות כספיים ועל תפוקה אקדמית .החלטה זו ,משקפת את התפיסה הבלתי פורמאלית כי יש להחיל את הכלכלה הגלובאלית של ניאו-ליברליזם על האקדמיה .תהליך זה יש הטוענים ,מטרתו היא תחילתה של הפרטת האוניברסיטאות. ר' עדת קוברסקי ( ,)1991ועדת מלץ ( ,)1996וועדת וינוגרד ( ,)2001ועדת שוחט (.)2006 מדיניות כלפי השכלה גבוהה -ישראל היום למרות החלטות הועדה ,אנו מצויים במדיניות של הסדרה הבאה לידי ביטוי בהבדלים בתקצוב בין מוסדות 60% :מהתקציב מועבר לאוניברסיטאות ו 40%-למכללות .עם זאת ,על החלוקה הבלתי שוויוניות ,תקציבן של האוניברסיטאות ירד מאז החלה ההפרטה ,משום שהן נאלצות לחלוק בו עם המוסדות המתוקצבים .ההפרדה בין מוסדות אוניברסיטאיים לבין המכללות ,היא מדיניות המכונה "הפרדה לשם הפרטה" שהחלה עם קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה, פגיעה תנאי העסקתם של המרצים ובמחקר .המכללות ,ציבוריות ופרטיות ,אפשרו להגדיל את מספר הסטודנטים תוך כדי הקטנת ההוצאה הממשלתית להשכלה הגבוהה בהשוואה לזו שהייתה נדרשת לקליטתם באוניברסיטאות; ובדומה ,תנאי ההעסקה הנחותים של המרצים במכללות אפשרו להגדיל את הסגל האקדמי במקביל להקטנת עלותו ,בין השאר על ידי הקטנת רכיב המחקר. ההפרטה שאמורה הייתה להיוותר בתחום של המכללות ,חלה גם באוניברסיטאות שמצאו עצמן מסתגלות להיגיון העסקי .כך למשל החלו הפרדות בין תוכניות מתוקצבות לתוכניות בלתי מתוקצבות שדורשות שכר לימוד גבוהה יותר ,התאמת תכני לימוד ותנאי לימוד לדרישות הסטודנט ("הלקוח"). ואולם ,מונחי השוק לא חדרו רק לריצוי הלקוח אלא גם אל תוך התחום המחקרי :תחומי ידע בעלי ביקוש רב יותר קיבלו מענקי מחקר גבוהים ואילו תחומים אחרים נעלמו או הקטנו מאוד. חלה הפרדה בין מורים מן החוץ לבין הסגל הבכיר .היה זה עוד אימוץ של היגיון השוק אשר אפשר העסקה זולה של מרצים ,אולם בו בעת הקטין את משקל המחקר באקדמיה .ודעת שוחט תמכה ביצירת הבדלי שכר בין מרצים כאשר היא עודדה "תגמול דיפרנציאלי" כפונקציה של ההישגים. מדיניות כלפי השכלה גבוהה -ישראל היום נראה כי אימוץ הליך הגלובליזציה והחלתו על האקדמיה ,הוא בבחינת השקפה אידיאולוגיית המכתיבה את פרדיגמת המדיניות וגישת ההסדרה המקובלת. הבעיה בישראל היא בהעדר התווית קו ברור המגיע מן הרגולטר. פרופ' ניומן ,נשיא המכללה למנהל" :אוניברסיטה היא כמו בנק "..ועל המל"ג לפעול בדומה למפקח על הבנקים או על שוק הביטוח .עליה לקבוע קריטריונים ,המגדירים מהי אוניברסיטה ,וכל מוסד שיענה לקריטריונים האלה יזכה בתואר אוניברסיטה .כל חברה שעונה על התנאים של המפקח על הבנקים נקראת בנק...המצב הנוכחי במגזר שלנו הוא כמו שהיו נותנים רק לבנקים הקיימים לפעול ולא נותנים רישיון לשום בנק חדש לעבוד .מאידך ,עמיתיו מן האוניברסיטאות הרואים בהפרטה כסופה של האקדמיה. אחרים טוענים כי אקדמיה היא גוף אנטי-דמוקרטי .כמו צבא .במקום שבו היעילות חיונית, אין מקום לדמוקרטיה .אם רק המספרים מדברים ,אין מקום למצוינות .הטענה של המתנגדים להפרטה היא כי החלת המדיניות הכלכלית על האקדמיה היא מכה מתמשכת ,שבר זוחל, שקשה לתפוס אותו בנקודת זמן אחת ,ולכן כה קשה להיאבק בו .המכה הזאת מתבטאת בחנק תקציבי :הכיתות גדלות ,המעבדות מתיישנות ,התקנים נעלמים. ממשלות עשויות לנקוט במספר אסטרטגיות לניהול ההשכלה הגבוהה בעולם הגלובאלי: פיקוח ובקרה ממשלתיים בצורה של התקנת תקנות מחמירות ,הפעלת מנגנוני פיקוח נרחבים ושליטה תקציבית וכן אפשרות שנייה היא נקיטה בדה-רגולציה של מוסדות הלימוד ,האצלת הסמכויות למערכת ההשכלה הגבוהה תוך פיקוח מרחוק .זוהי מדיניות של פיקוח עצמי כאשר הממשלה מתווה את המדיניות הרחבה להתנהלותן. מדיניות כלפי השכלה גבוהה -ישראל היום במדינת ישראל ,אין אימוץ רשמי של מדינות אחת מובהקת אלא מדיניות שהיא בבחינת "אחיזה במקל בשני קצוות" :הפרטה ומסחור של ההשכלה ע"י ההרשאה להעניק תארים של מוסדות פרטיים – יחד עם תקציב מפלה בין אוניברסיטאות למכללות על אף שמבחינת כוחות השוק -הסטודנטים אמרו את דברם! אנו עדים לשינוי פרדיגמאטי בתפיסת החינוך בישראל בכלל ,ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט – ממערכת שחרתה על דגלה את ערכי השוויון והנגישות לכל – מערכת הרואה בחינוך מנוף חברתי – למערכת החורטת על דגלה את טובת הפרט ,את ערכי התחרות והקפיטליזם .הולך ומבשיל שינוי תודעתי לקראת הפרטת מערכת החינוך הציבורי .שינוי זה כאמור עדיין לא התרחש ,שכן ישנם צדדים המושכים לשני הכיוונים. פרשת דרכים -תרחישים אפשריים: .1התמדה -נמשיך במדיניות "שב ואל תעשה" ,כשהמחקר באוניברסיטאות הולך ומצטמצם ומספר הסטודנטים במכללות הולך וגדל .כך נקבל בעוד עשור או שניים נגישות גבוהה ואיכות נמוכה .זוהי תהיה התוצאה אם תמשך המגמה הנוכחית ,שבה אין התוויה של מדיניות ואין פיקוח אחיד ומובנה. .2תפיסת ההשכלה כאמצעי לשיפור המעמד החברתי והכלכלי ,ובטווח הארוך כהשקעה כלכלית כדאית במישור הציבורי .השקפה זו מאמצת את הנגישות ואת האיכות .הגשמה של ידע זו עשויה להתגשם ע"י אימוץ עיקרון השוויון ופתיחת השוק לתחרות באוניברסיטאות ובמכללות ,תוך תקצוב שווה. במקביל ,ליצור מנגנון פיקוח והבטחת איכות שידרוש מכלל המוסדות האקדמיים עמידה בסטנדרטים גבוהים של איכות .כיום ,לא ניתן ואף לא רצוי לחזור אחורנית בזמן ולהשיב את ההשכלה הגבוהה ל"מגדל השן". את הנעשה אין להשיב .עלינו להיות ערים לתהפוכות שעברו על העולם מאז החלה הפרטת ההשכלה .לכן ,יש צורך ברציונליזציה של המערכת ,אימוץ גישת השוק יחד עם בניית בלמים מובנים בתוך מערכת הפיקוח. השכלה גבוהה – כיוונים.... האם נדרשת פרדיגמה חדשה לחינוך הגבוה בישראל? עמי וולנסקי וניסן לימור2008 , כלכלת ההשכלה הגבוהה :לקראת עיצוב מחדש של 'המודל הישראלי" (תכנית ה2006 ,(EHE- מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם "פורום ספיר". מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק ,מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים .למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה ,ועל כן הדיון הציבורי בשאלה" :איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. לראשונה :ועדה תבדוק כישורי הוראת המרצים – שינוי מגמה? האם קיימת מדיניות ביחס שבין המחקר ,ההוראה והשירות לציבור? פברואר 2012 האם ומתי תקום אוניברסיטה פרטית בישראל? "דו"ח ועדת אניטה שפירא" – דו"ח ועדת המשנה לבדיקת מכללת אשקלון הוגש לפרופ' אמנון רובנישטיין -שר החינוך התרבות והספורט 4ביוני 1996 דו"ח ועדת אניטה שפירא השכלה גבוהה ומדיניות חברתית – הנחות יסוד (אילן גור זאב ז"ל).... ההשכלה הגבוהה הציבורית תורמת להגברת המוביליות החברתית ולהורדת רמת אי השוויון החברה ההשכלה הגבוהה מועילה לחברה בכללה ולא רק ליחידים .תועלת זו דורשת מימון ציבורי ההשכלה הגבוהה הציבורית חיונית להבטחת דיון ציבורי חופשי ההשכלה הגבוהה הציבורית היא חלק מחוזה חברתי בין דורי ,אשר בו המבוגר משקיע בקידום הדור הצעיר ,שיתמוך בעתיד קיומו. בקרב על התקציב – מוסדות ציבוריים ,המציעים תכניות לימוד דומות ,צריכים לזכות למימון ציבורי דומה השכלה אינה סחורה ,ואין לראות את הסטודנטים כצרכנים בלבד. השכלה גבוהה אינה מתמצה בהכשרה מקצועית האקדמיה היא קהילה אחת ,אשר מורכבת מדיסציפלינות שונות ומפעילויות שונות של הוראה ומחקר
© Copyright 2024