‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון‪-‬כרמל(‬ ‫מדידות איכות אוויר בקציר‬ ‫‪27.06.10-17.10.10‬‬ ‫תמונה ‪ .1‬תצפית על מחצבת ורד מכיוון ניידת ניטור האוויר בקציר‬ ‫צילום‪ :‬לינס אוזן‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫לבקשת ראש מועצת קציר‪-‬חריש‪ ,‬מר נסים דהן‪ ,‬הציב איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל( ניידת‬ ‫ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהום האוויר מכיוון מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוקם צפון מזרחית‬ ‫למחצבה‪ ,‬עם גזרה פתוחה לכיוון המחצבה )תמונה ‪ .(1‬נקבעה תקופת המדידה לעונת הקיץ‪ ,‬למשך ארבעה‬ ‫חודשים‪ ,‬מתאריך ‪ 27.06.10‬עד לתאריך ‪.17.10.10‬‬ ‫תמונה ‪ :2‬תצ"א של האזור‬ ‫מקור‪google earth :‬‬ ‫ניידת ניטור האוויר כוללת תורן מטאורולוגי למדידת כיוון ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנקן‬ ‫)‪ ,(NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית )‪ ,( SO2‬מכשיר מדידת אבק )‪ (PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת‬ ‫פחמן חד חמצני )‪ .(CO‬כל מכשירי ניטור הגזים מאושרים ע"י ה‪ ,EPA -‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיים‬ ‫מאושרים ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי ניטור הגזים‪ .‬טיפול תחזוקתי‬ ‫לתחנה בוצע בהתאם לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלים בארץ‪ .‬נתוני הניטור הרציף‬ ‫)ממוצע ‪ 5‬דקות( פורסמו בזמן אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪.www.igudhadera.co.il :‬‬ ‫תמונה ‪ .3‬ניידת ניטור האוויר‬ ‫‪-2-‬‬ ‫‪ .1.1‬המזהמים הנמדדים בניידת ניטור האוויר‬ ‫חלקיקים ‪ - PM‬החלקיקים הם הצורה הנראית ביותר של זיהום אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על משך‬ ‫שהותו באוויר ועל מידת קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקים קטנים יותר‪ ,‬הם חודרים עמוק יותר‬ ‫למערכת הנשימה ופוגעים בה‪ .‬סכנה נוספת הטמונה בהם היא בחומרים כימיים מזיקים הספוחים אליהם‪.‬‬ ‫אופן התפלגות חלקיקים ביחס לקוטר אירודינמי ‪:‬‬ ‫•‬ ‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרון‬ ‫•‬ ‫אבק כללי מרחף ‪ 45 : TSP‬מקרון ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקים נשימים ‪ 10 : PM10‬מקרון ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים ‪ 2.5 : PM2.5‬מקרון ומטה‬ ‫תחמוצות חנקן ‪ - NOx‬קבוצת תרכובות גזיות של חנקן וחמצן ביחסים שונים‪ ,‬בינם חנקן דו חמצני‪ ,‬גז‬ ‫חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪ ,‬בעל צבע חום אדמדם‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית‬ ‫תחמוצות חנקן הנמדדים בסביבה מקורם מתהליך בעירה )כגון בתא הבעירה של מנועי רכב(‪ ,‬כאשר החנקן‬ ‫מתחמצן עם הדלק‪ .‬כמות תחמוצות החנקן תלויה בתנאי הבעירה‪ -‬טמפרטורה‪ ,‬לחץ‪ ,‬ריכוז החמצן ומשך‬ ‫הבעירה‪.‬‬ ‫פחמן חד חמצני ‪ -CO‬פחמן חד חמצני נוצר כתוצאה משריפה בלתי מושלמת של חומר המכיל פחמן‪ ,‬כגון‬ ‫בשריפה המתרחשת במנועים של בעירה פנימית‪ .‬מרבית הפחמן החד חמצני באטמוספרה הוא מעשה ידי‬ ‫אדם )מקור אנתרופוגני(‪ ,‬כאשר אחוז ניכר ממנו נוצר דווקא מכלי רכב‪ .‬כאשר נושמים פחמן חד חמצני‪,‬‬ ‫הוא חודר ישירות לדם ומביא להפחתת כמות החמצן בגוף‪ ,‬עקב אפיניות גבוהה להמוגלובין שבדם‪.‬‬ ‫גופרית דו חמצנית ‪ - SO2‬סוגי דלק שונים מכילים כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת‬ ‫הגופרית לאטמוספרה בצורת תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה עם החמצן שבאוויר‬ ‫ויוצרת את תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חריף ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזים שונים גורמת‬ ‫לכאבי ראש‪ ,‬הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכן לפגיעה ביבולים‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫‪-3-‬‬ ‫‪ .1.2‬תקני איכות אוויר‬ ‫תקן איכות אוויר נקבע לפי סוג הזיהום‪ ,‬ריכוז המזהם וזמן החשיפה לזיהום‪.‬‬ ‫תקן ארצי‪ -‬תקן התקף בכל הארץ‪.‬‬ ‫טבלה ‪ .1‬תקנות למניעת מפגעים )איכות אויר(‪ ,‬התשנ"ב‪1992-‬‬ ‫מזהם‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫סימון‬ ‫ריכוז‬ ‫*‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪ 382‬חל"ב‬ ‫‪ 191‬חל"ב‬ ‫‪SO2‬‬ ‫פרק זמן‬ ‫מדידה‬ ‫חצי שעה‬ ‫חצי שעה‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫חצי שעה‬ ‫‪1‬‬ ‫סוג תקן‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫סטטיסטי‬ ‫ארצי‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫מס' פעמים‬ ‫בשנה שניתן‬ ‫לעבור את‬ ‫התקן בכל אתר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪ 107‬חל"ב‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪52,493‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫חל"ב‬ ‫‪0‬‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪ 9,624‬חל"ב ‪ 8‬שעות‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫חצי שעה‬ ‫‪ 500‬חל"ב‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫‪ 298‬חל"ב‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תקן יעד‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫‪65‬‬ ‫חלקיקים נשימים‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫עדינים‬ ‫‪0‬‬ ‫מוחלט ארצי‬ ‫‪ 24‬שעות‬ ‫‪150‬‬ ‫חלקיקים נשימים‬ ‫‪PM10‬‬ ‫מק"ג‪/‬מ"ק‬ ‫* חל"ב‪ -‬חלקיק פר ביליון )לרוב מדובר ביחס ניפחי(‪ .‬יחידות לועזיות ‪part per billion –ppb‬‬ ‫מק"ג‪/‬מ"ק‪ -‬מיקרו‪ -‬גרם משקל פר מטר קוב נפח‪.‬‬ ‫‪1‬ק"ת ‪ ,5435‬התשנ"ב )‪ ,( 16.4.1992‬ע"מ ‪972‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .1.3‬מחצבת ורד‬ ‫פעילות האיגוד בפיקוח על המחצבה כוללת ביקורי פתע‪ ,‬דיגום אבק שוקע‪ ,‬מעקב אחר בדיקות האבק סביב‬ ‫המחצבה המבוצעות ע"י מעבדה מוסמכת כפי המחוייב מהמפעל במסגרת רישיון העסק‪ .‬האיגוד נמצא‬ ‫בקשר ישיר עם מנהלי המחצבה ונותן את חוות דעתו לעניין איכות המדידות הסביבתיות ומידת יעילות‬ ‫מערכות ההרטבה למוא"ז מנשה ‪.‬‬ ‫זיהום אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהום חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהום הינו כתלות בפעילות המחצבה ובתנאים‬ ‫המטאורולוגיים – טמפרטורה ולחות יחסית )מידת היובש( מהירות הרוח )סחיפת והרחפת החלקיקים(‬ ‫וכיוון הרוח )לאזורים מיושבים(‪.‬‬ ‫ניתן לחלק את מחצבת ורד לשני סקטורים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שטח המפעל‪ -‬הכולל את כביש הגישה לאתר‬ ‫‪ .2‬שטחי החציבה‪ -‬אזור הטרסות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תמונה ‪ .4‬תצפית על מחצבת ורד דרומית למחצבה‬ ‫בשנת ‪ 2006‬עת רכישת מחצבת ורד ע"י חברת שפיר‪ ,‬התקינה חברת שפיר מערכת הרטבה בשטח מפעל‬ ‫המחצבה אמצעי להפחתת פיזור האבק ממתקני המחצבה‪ .‬כל מערכות המים מתבססות על מים שפירים‬ ‫עם צריכה כוללת של כ‪ 17,000 -‬קוב בחודש‪ .‬בימים אלו ממתינים לאישור משרד הבריאות לשימוש במים‬ ‫מושבים במקום מי רשת‪ .‬בשעות הלילה מתבצעת גריסה בשטח המפעל בלבד ואין כניסה ויציאה של‬ ‫משאיות‪ .‬מערכת ההרטבה כוללת מתזים‪ ,‬ממטרות‪ ,‬תותחי מים ומיכלית נגררת להרטבת דרכי הנסיעה‪.‬‬ ‫קיים נוהל הדממה בו מופסקת פעילות חלקית או כללית של המחצבה בעת רוחות חזקות‪ .‬מדידות רוח‬ ‫מתבצעות על גג משרד הבקרה בכניסה למחצבה‪ .‬תיפעול תוכנית מערכת ההרטבה מתבצעת ידנית בהתאם‬ ‫למסלולי הייצור באותו היום ובתנאים הסביבתיים‪ .‬בחודש נובמבר השנה‪ ,‬החלו בהנעת מערכת ה‪RAM-‬‬ ‫לצמצום פליטות האבק‪ .‬מערכת ה‪ RAM -‬הינה מערכת לריסוס תמיסה אקטיבית אשר גורמת לדיכוי‬ ‫האבק בכל נקודות המעבר והנפילה של החומר הגרוס‪ .‬אופן התאמת מערכת ה‪ RAM -‬לתנאי המחצבה‬ ‫כוללת מדידות אבק בתוך המפעל ועל הגדר במטרה לאמת עמידה ביעדי צמצום האבק‪ ,‬כפי שנקבע עם‬ ‫הספק‪ .‬מדידות אבק סביב המפעל מבוצעות ע"י מעבדה מוסמכת כפי המחוייב המפעל במסגרת רישיון‬ ‫העסק‪.‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫‪ .2‬תוצאות ניטור אוויר‬ ‫‪ 2.1‬תנאים מטאורולוגיים‬ ‫שושנת הרוחות מצביעה על כיוון הרוח ממנו הרוח נושבת‪ .‬לדוגמא‪ ,‬רוח מערבית )המסומנת כ‪ ( W-‬מגדירה‬ ‫רוח הנעה ממערב למזרח‪ .‬סקלת עוצמת הרוח )הנמדדת ביחידות של מטר‪/‬שניה( מעידה על שכיחות הרוח‬ ‫בכיוון הנמדד בחלוקה לפי דרגת עוצמת הרוח‪.‬‬ ‫מהירות הרוח‪ -‬בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בין ‪ 5.3-0.5‬מטר לשניה )תרשים ‪ 1‬טבלה ‪.(2‬‬ ‫מהירות הרוח המרבית נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפון מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת‬ ‫החלקיקים משטח המחצבה אל הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬ ‫כיוון הרוח‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר )רוחות מערביות עד דרום מערביות( הינה‬ ‫כ‪ 45%-‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום )תרשים ‪ 2‬טבלה ‪ (3‬ו‪ 38%-‬בשעות‬ ‫הלילה )תרשים ‪ 3‬טבלה ‪.(4‬‬ ‫איור ‪ .1‬שושנת רוח יממתית מניידת קציר בין התאריכים ‪27.06.10-17.10.10‬‬ ‫כיוון רוח ‪/‬‬ ‫עוצמת רוח‬ ‫‪N‬‬ ‫‪NE‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪SE‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪SW‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪NW‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪.5 .. 2.9‬‬ ‫‪5.35‬‬ ‫‪3.21‬‬ ‫‪.97‬‬ ‫‪3.78‬‬ ‫‪8.63‬‬ ‫‪9.74‬‬ ‫‪14.27‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫‪56.35‬‬ ‫‪2.9 .. 5.3‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪1.04‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪4.16‬‬ ‫‪4.99‬‬ ‫‪14.02‬‬ ‫‪14.37‬‬ ‫‪39.63‬‬ ‫‪5.3 .. 7.6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.09‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪1.02‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫‪7.6 .. 10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫< ‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪5.97‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪1.46‬‬ ‫‪3.96‬‬ ‫‪12.97‬‬ ‫‪14.81‬‬ ‫‪28.53‬‬ ‫‪25.04‬‬ ‫‪96.99‬‬ ‫איור ‪ .2‬שושנת רוח לשעות היום מניידת קציר בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בין השעות ‪08:00‬‬ ‫בבוקר ועד ‪ 18:00‬בערב‬ ‫כיוון רוח ‪/‬‬ ‫עוצמת רוח‬ ‫‪N‬‬ ‫‪NE‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪SE‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪SW‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪NW‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪.5 .. 2.9‬‬ ‫‪2.35‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪4.71‬‬ ‫‪7.96‬‬ ‫‪6.83‬‬ ‫‪23.67‬‬ ‫‪2.9 .. 5.3‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.06‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.09‬‬ ‫‪1.45‬‬ ‫‪9.91‬‬ ‫‪33.98‬‬ ‫‪27.63‬‬ ‫‪73.95‬‬ ‫‪5.3 .. 7.6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.07‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪2.14‬‬ ‫‪-7-‬‬ ‫‪7.6 .. 10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫< ‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪2.97‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪2.13‬‬ ‫‪15.33‬‬ ‫‪42.58‬‬ ‫‪35.18‬‬ ‫‪99.76‬‬ ‫איור ‪ .3‬שושנת רוח לשעות הלילה מניידת קציר בין התאריכים ‪ 27.06.10-17.10.10‬בין השעות ‪18:00‬‬ ‫בערב ועד ‪ 08:00‬בבוקר למחרת‬ ‫כיוון רוח ‪/‬‬ ‫עוצמת רוח‬ ‫‪N‬‬ ‫‪NE‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪SE‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪SW‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪NW‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪.5 .. 2.9‬‬ ‫‪5.05‬‬ ‫‪3.96‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫‪4.66‬‬ ‫‪13.23‬‬ ‫‪13.94‬‬ ‫‪17.94‬‬ ‫‪13.20‬‬ ‫‪72.96‬‬ ‫‪2.9 .. 5.3‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪1.17‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪8.05‬‬ ‫‪4.79‬‬ ‫‪1.84‬‬ ‫‪5.33‬‬ ‫‪22.05‬‬ ‫‪5.3 .. 7.6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.91‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫‪7.6 .. 10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫< ‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪5.33‬‬ ‫‪5.13‬‬ ‫‪1.69‬‬ ‫‪4.83‬‬ ‫‪21.80‬‬ ‫‪18.83‬‬ ‫‪19.78‬‬ ‫‪18.54‬‬ ‫‪95.93‬‬ ‫‪ 2.2‬מדידות זיהום אוויר‬ ‫חלקיקים ‪ -‬מדידת חלקיקים נשימים עדינים )‪ (PM2.5‬בוצעה בין התאריכים ‪ .27.06.10-31.08.10‬נמדדו‬ ‫ערכים נמוכים מסף תקן היעד‪ .‬מדידת חלקיקים נשימים )‪ (PM10‬בוצעה בין התאריכים ‪01.09.10-‬‬ ‫‪ .17.10.10‬נמדדו ערכים נמוכים מסף התקן‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.1‬‬ ‫תחמוצות חנקן‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.2‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.3‬‬ ‫פחמן חד חמצני‪ -‬ערכי מדידה מתחת לסף התקנים‪ .‬פירוט ניתן בסעיף ‪.2.2.4‬‬ ‫אורעי זיהום אוויר‪ -‬נמדד ארוע בודד בתאריך ‪ 09.10.10‬עקב זיהום אוויר מתחנת הכוח אורות רבין‪ .‬נמדדו‬ ‫ערכים מתחת לסף התקנים‪.‬‬ ‫טבלה ‪ .2‬סיכום ריכוזי זיהום אוויר מרביים‬ ‫תקופת מדידה‬ ‫‪28.06.10-31.07.10‬‬ ‫‪01.08.10-31.08.10‬‬ ‫‪01.09.10-30.09.10‬‬ ‫‪01.10.10-17.10.10‬‬ ‫תקן ארצי‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫‪35‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪382‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫‪88‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪500‬‬ ‫מקרא‪* :‬חלקיקים נשימים עדינים ‪ +‬חלקיקים נשימים‬ ‫איור ‪4‬‬ ‫‪-9-‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫)חל"מ(‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪52‬‬ ‫חלקיקים‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫*‪33‬‬ ‫*‪31‬‬ ‫‪60+‬‬ ‫‪48+‬‬ ‫‪65* 150+‬‬ ‫‪ 2.2.1‬חלקיקים‬ ‫מדידות זיהום אוויר של חלקיקים חולקו לשתי תקופות‪ .‬בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.07.10‬נמדדו‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים )חלקיקים בקוטר אירודינמי של ‪ 2.5‬מיקרון ומטה(‪ .‬ובין התאריכים‬ ‫‪ 01.08.10-17.10.10‬נמדדו חלקיקים נשימים )חלקיקים בקוטר אירודינמי של ‪ 10‬מיקרון ומטה(‪.‬‬ ‫טבלה ‪ .3‬נתוני מדידת חלקיקים בניידת ניטור אוויר קציר‬ ‫תקופת מדידה‬ ‫‪28.06.10-31.07.10‬‬ ‫‪01.08.10-31.08.10‬‬ ‫‪01.09.10-30.09.10‬‬ ‫‪01.10.10-17.10.10‬‬ ‫תקן ארצי‬ ‫חלקיקים נשימים‬ ‫עדינים‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫‪33‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‬‫‬‫*‪65‬‬ ‫חלקיקים נשימים‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫‬‫‬‫‪60‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪150‬‬ ‫זמינות‬ ‫)‪(%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪#67%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫*תקן יעד ‪ #‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬ ‫‪ 2.2.1.1‬מדידות חלקיקים עדינים נשימים ‪PM 2.5‬‬ ‫בין התאריכים ‪ 27.06.10-31.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקים נשימים עדינים )מקוטר אווירודינמי של‬ ‫‪ 2.5‬מיקרומטר ומטה( באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקים נשימים‬ ‫עדינים גם בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה )תמונה ‪ .(4‬השוואת נתוני מדידות חלקיקים נשימים‬ ‫עדינים בין תחנות ניטור אלו מראה ערכים זהים בין תחנות הניטור )תרשים ‪ 4-5‬וטבלה ‪.(7‬‬ ‫תמונה ‪ .5‬מיקום תחנות הניטור ביחס למחצבת ורד‬ ‫מקור‪google earth :‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫טבלה ‪ .4‬השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬ ‫בין ‪28.06.10-31.07.10‬‬ ‫מדד‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫זמינות )‪(%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ברקאי‬ ‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪29‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫איור ‪.5‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫ניידת‬ ‫קציר‬ ‫‪30‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫טבלה ‪ .5‬השוואת נתוני מדידת חלקיקים נשימים עדינים )מק"ג‪/‬מ"ק( בין תחנות ניטור אוויר‬ ‫בין ‪01.08.10-31.08.10‬‬ ‫מדד‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫זמינות )‪(%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ברקאי‬ ‫‪32‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪40‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫איור ‪.6‬‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫ניידת‬ ‫קציר‬ ‫‪31‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪ 2.2.1.2‬מדידות חלקיקים עדינים ‪PM 10‬‬ ‫לאור תוצאות מדידת חלקיקים נשימים עדינים )סעיף ‪ (2.2.1.1‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז מדידת‬ ‫לחלקיקים נשימים )מקוטר אווירודינמי של ‪ 10‬מיקרומטר ומטר( ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור‬ ‫מסוג ‪ .TEOM‬המדידה בוצעה בין התאריכים ‪ 01.09.10-17.10.10‬אנליזה של שושנת זיהום האוויר‪ .‬שושנת‬ ‫זיהום אוויר מצביעה על כיווני הרוח מהם הוסעו החלקיקים שנמדדו‪ .‬סקלת שושנת הזיהום מצביעה על‬ ‫חתך ריכוז זיהום האוויר החלקיקי עבור כל כיוון רוח שנמדד‪ .‬שושנת הזיהום )מראה כי מרבת החלקיקים‬ ‫שנמדדו מגיעים מהגזרה המערבית עד צפון מערבית לקציר‪ .‬גגזרת ההפשעה של מחצבת ורד על הישוב‬ ‫קציר הינה מערבית עד דרום מערבית‪.‬‬ ‫איור ‪ .7‬שושנת זיהום אויר של חלקיקים בין התאריכים ‪01.09.10-17.10.10‬‬ ‫כיוון רוח‪/‬‬ ‫ריכוז חלקיקים‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫‪N‬‬ ‫‪NE‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪SE‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪SW‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪NW‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪10 .. 20‬‬ ‫‪2.88‬‬ ‫‪1.05‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪1.89‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫‪4.08‬‬ ‫‪2.22‬‬ ‫‪14.78‬‬ ‫‪20 .. 30‬‬ ‫‪2.57‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪1.48‬‬ ‫‪2.41‬‬ ‫‪2.74‬‬ ‫‪8.51‬‬ ‫‪7.49‬‬ ‫‪26.55‬‬ ‫‪30 .. 40‬‬ ‫‪.93‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫‪2.04‬‬ ‫‪1.71‬‬ ‫‪4.68‬‬ ‫‪6.61‬‬ ‫‪17.89‬‬ ‫‪- 13 -‬‬ ‫‪40 .. 50‬‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫‪2.93‬‬ ‫‪4.44‬‬ ‫‪10.57‬‬ ‫< ‪50‬‬ ‫‪1.93‬‬ ‫‪1.79‬‬ ‫‪1.31‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪1.27‬‬ ‫‪1.23‬‬ ‫‪4.39‬‬ ‫‪6.71‬‬ ‫‪20.03‬‬ ‫שכיחות )‪(%‬‬ ‫‪9.09‬‬ ‫‪5.19‬‬ ‫‪2.42‬‬ ‫‪5.51‬‬ ‫‪8.18‬‬ ‫‪7.36‬‬ ‫‪24.59‬‬ ‫‪27.47‬‬ ‫‪89.81‬‬ ‫‪ 2.2.2‬תחמוצות חנקן‬ ‫ריכוז הגופרית דו חמצנית היה נמוך לאורך כל תקופת המדידה ‪ .‬נמדד ערך מרבי של ‪ 111‬חל"ב שערכו‬ ‫‪ 0.22%‬מסף התקן‪.‬‬ ‫טבלה ‪ .6‬נתוני מדידת תחמוצות חנקן‬ ‫תקופת מדידה‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫‪88‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‬‫‪500‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪298‬‬ ‫‪28.06.10-31.07.10‬‬ ‫‪01.08.10-31.08.10‬‬ ‫‪01.09.10-30.09.10‬‬ ‫‪01.10.10-17.10.10‬‬ ‫תקן ארצי‬ ‫זמינות‬ ‫)‪(%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪#67%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*מכיוון תחנת הרכבת בתאריך ‪ # 21.02.09‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬ ‫‪ 2.2.3‬גופרית דו חמצנית‬ ‫ריכוז הגופרית דו חמצנית היה נמוך לאורך כל תקופת המדידה ‪ .‬נמדד ערך מרבי של ‪ 47‬חל"ב שערכו‬ ‫‪ 0.12%‬מסף התקן‪.‬‬ ‫טבלה ‪ .7‬רכוזים מרביים של גופרית דו חמצנית‬ ‫תקופת מדידה‬ ‫‪28.06.10-31.07.10‬‬ ‫‪01.08.10-31.08.10‬‬ ‫‪01.09.10-30.09.10‬‬ ‫‪01.10.10-17.10.10‬‬ ‫תקן ארצי‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫‪35‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪382‬‬ ‫גופרית דו חמצנית‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪106‬‬ ‫זמינות‬ ‫)‪(%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫‪#67%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫* ארוע זיהום האוויר מתחנת הכוח חדרה ‪ #‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫‪ 2.2.4‬פחמן חד חמצני‬ ‫ריכוז הפחמן החד חמצני היה נמוך לאורך כל תקופת המדידה ‪ .‬נמדד ערך מרבי של ‪ 2.8‬חל"מ שערכו‬ ‫‪ 0.05%‬מסף התקן‪.‬‬ ‫טבלה ‪ .8‬נתוני מדידת פחמן חד חמצני‬ ‫תקופת מדידה‬ ‫‪28.06.10-31.07.10‬‬ ‫‪01.08.10-31.08.10‬‬ ‫‪01.09.10-30.09.10‬‬ ‫‪01.10.10-17.10.10‬‬ ‫תקן ארצי‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫ממוצע חצי שעתי‬ ‫)חל"מ(‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪52‬‬ ‫פחמן חד חמצני‬ ‫ממוצע ‪ 8‬שעתי‬ ‫)חל"מ(‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫זמינות נתונים‬ ‫)‪(%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪#67%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪ #‬ניתוק ניידת הניטור מהחשמל ע"י תושב קציר‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫‪ .1‬בניידת ניטור אוויר קציר נמדדו ערכי זיהום אוויר נמוכים של תחמוצות חנקן ‪ ,‬גופרית דו חמצנית‬ ‫ופחמן חד חמצני ביחס לתקנים הסביבתיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדידות חלקיקים נשימים עדינים )מקוטר אוירודינמי של ‪ 2.5‬מיקרון ומטה( בניידת ניטור אוויר‬ ‫קציר זהות לריכוז החלקיקים כפי שנמדד בתחנת ניטור אוויר פרדס חנה המרוחקת ממחצבת ורד‬ ‫ומתחנת ניטור אוויר ברקאי המושפעת מתנאי רוחות שונים ‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדידות חלקיקים נשימים )מקוטר אירודינמי של ‪ 10‬מיקו מטר ומטה( בניידת ניטור אוויר קציר‬ ‫מצביעות על ערכים נמוכים‪ .‬ניתן לראות שיוך למקור זיהום הממוקם מערבית עד צפון מערבית‬ ‫ליישוב קציר‪ ,‬ובתוך כך מחצבת ורד‪.‬‬ ‫‪ .4‬התנאים המטאורולוגיים ‪ -‬שכיחות הרוח מכיוון המחצבה לכיוון הישוב קציר )רוחות מערביות עד‬ ‫דרום מערביות( הינה כ‪ 45%-‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬עם שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היום ו‪38%-‬‬ ‫בשעות הלילה‪.‬‬ ‫עיבוד ועריכה‪ :‬לינס אוזן‪ -‬מנהלת אגף אוויר‪ ,‬איגוד ערים לשמירת איכה"ס )שרון‪-‬כרמל(‬ ‫‪- 15 -‬‬