מקראה באזרחות יא` – יב` תשע"ב

‫מקראה באזרחות יא' – יב'‬
‫תשע"ב‬
‫"נופי גולן"‬
‫מיקוד לקראת‬
‫בחינת הבגרות‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבנה בחינת הבגרות באזרחות ‪3................................................‬‬
‫צורת תשאול ‪3..........................................................................‬‬
‫הכרזת העצמאות ותוכנית החלוקה של האו"ם‪7.............................‬‬
‫לאום ומדינת לאום‪77...................................................................‬‬
‫מדינת ישראל גישות שונות‪02.......................................................‬‬
‫מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית‪02..........................................‬‬
‫הרעיון הדמוקרטי ‪02...................................................................‬‬
‫המדינה הדמוקרטית הגדרות וגישות‪32.........................................‬‬
‫עקרון שלטון העם‪32....................................................................‬‬
‫עקרון הפלורליזם ‪33....................................................................‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב ‪23.................................................................‬‬
‫זכויות אדם ואזרח‪ ,‬זכויות חברתיות‪24...........................................‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון ‪42.............................................................‬‬
‫עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית‪43.......................................‬‬
‫היסודות החוקתיים בישראל‪40......................................................‬‬
‫הרשות המחוקקת‪72....................................................................‬‬
‫הרשות המבצעת‪74.....................................................................‬‬
‫הרשות השופטת‪77.....................................................................‬‬
‫השסע הדתי‪27...........................................................................‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪1‬‬
‫החוברת מתבססת על‪:‬‬
‫ספרי הלימוד‪:‬‬
‫"להיות אזרחים בישראל‪ ,‬מדינה יהודית ודמוקרטית"‪ ,‬הוצאת מעלות‪.‬‬
‫"יוצאים לדרך אזרחית‪ ,‬ישראל ‪ -‬חברה‪ ,‬מדינה ואזרחיה"‪ ,‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט‪:‬‬
‫"תמיד אזרחות" ‪http://citizenship.cet.ac.il‬‬
‫אתר האזרחות של סיגל וייס ‪https://sites.google.com/site/ezrahutgroup/Home‬‬
‫"‪http://eteacher.co.il/vod/default.asp "eTeacher‬‬
‫למידה פורייה ומהנה‬
‫רינה‪ ,‬ליאורה‪ ,‬אברהם ועירית ‪ -‬צוות אזרחות יא' ‪ -‬יב' תשע"ב‬
‫לשימוש פנימי בלבד‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪2‬‬
‫מבנה הבגרות באזרחות – ‪ 2‬יחידות לימוד‬
‫פרק א'‪:‬‬
‫שאלות אירוע דו צדדי‪:‬‬
‫יש לבחור ‪ 1‬מתוך ‪ 2‬שאלות (‪ 11‬נקודות לשאלה)‪.‬‬
‫פרק ב'‪:‬‬
‫שאלות ידע‪:‬‬
‫יש לבחור ‪ 3‬מתוך ‪ 5‬שאלות ידע פשוטות (‪ 9‬נקודות לשאלה)‪.‬‬
‫יש לבחור ‪ 1‬מתוך ‪ 2‬שאלות ידע מורכבות (כולל‪ :‬השוואה בין שני נושאים וכו' ‪ 13 -‬נקודות‬
‫לשאלה)‪.‬‬
‫סה"כ בפרק זה‪ ,‬יש לענות על ‪ 1‬שאלות‪.‬‬
‫פרק ג'‬
‫קטע לא מוכר (אנסין)‪.‬‬
‫בפרק זה יינתנו שני קטעי אנסין‪ .‬אנחנו‪ ,‬המגזר היהודי‪ ,‬מתייחסים לאשכול א' בלבד‪.‬‬
‫האנסין עוסק במדינה היהודית‪ ,‬בהשקפות ובגישות לאופייה של מדינת ישראל‪ ,‬וכן בשסע הדתי‪.‬‬
‫יש לענות על ‪ 2‬מתוך ‪ 3‬שאלות (‪ 12‬נקודות לשאלה)‪.‬‬
‫פרק ד'‬
‫שאלות אירוע וטיעון‪:‬‬
‫בפרק זה יהיו שלוש שאלות אירוע ושאלת עמדה ‪ /‬טיעון אחת‪ .‬אין חובה לענות על שאלת‬
‫העמדה‪ /‬טיעון‪ 11( .‬נקודות לשאלה)‪.‬‬
‫צורת תשאול‪ :‬מילות ההוראה המקובלות‬
‫רוב השאלות כתובות במבנה של ציין‪ ,‬הצג והסבר‪.‬‬
‫ציין ‪ -‬יש לזהות את המושג עליו נשאלתם מתוך הטקסט‪ :‬גישה‪ ,‬זכות‪ ,‬עקרון‪ ,‬מדיניות‪,‬‬
‫(זיהוי המושג)‪.‬‬
‫הצג ‪ -‬יש לפרט את הידוע לכם על המושג עליו נשאלתם בהתאם לחומר הלימוד‬
‫ובהתאם לדרישות השאלה (הגדרת המושג במילים שלכם)‪.‬‬
‫הסבר ‪-‬בחלק זה עליכם להבהיר את הקשר ‪ /‬החיבור בין האירוע בקטע לבין המושג‪.‬‬
‫תשובה מלאה לחלק זה מורכבת משני חלקים ‪ :‬ביסוס‪ ,‬וקישור‪.‬‬
‫ביסוס‪ :‬בקטע מסופר על‪...‬יש לספר את הקטע הרלוונטי במילים שלכם‪ .‬מומלץ‬
‫גם להוסיף ציטוט‪.‬‬
‫קישור ‪ :‬מכאן הבנתי ש‪(....‬יש לחזור ולרשום את ה"הצג" ) ולכן מדובר ב‪(....‬יש‬
‫לרשום את ה"ציין")‪.‬‬
‫ראו בתוך החוברת‪ ,‬בשאלות ובתשובות לדוגמה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪3‬‬
‫שאלת עמדה‪ :‬זוהי שאלה בה הנכם נדרשים להציג את עמדתכם בדרך של כתיבת טיעון‪.‬‬
‫ההוראות כפי שהן כתובות בשאלה‪:‬‬
‫הבע את עמדתך בעניין זה‪.‬‬
‫הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך‪ ,‬ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות‪.‬‬
‫בכתיבתך הקפד על הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתך בעניין באופן ברור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם אתה מבסס את טענתך על מושגים וידע‬
‫מלימודי האזרחות‪.‬‬
‫עליכם לענות על שאלת עמדה בשני חלקים‪:‬‬
‫טענה‪ :‬הטענה חיבת להתבסס על הסוגיה השנויה במחלוקת שמופיעה בשאלה‪,‬‬
‫תוך ציון אם הינכם תומכים או מתנגדים לכתוב בשאלה‪.‬‬
‫נימוקים‪ :‬נימוקים שבאמצעותם הינכם מבססים את עמדתכם‪.‬‬
‫יש לכתוב שני נימוקים נפרדים ושונים‪,‬‬
‫בכל נימוק יש להציג מושג באזרחות‪ ,‬ולקשר בין המושג לבין הטענה‪.‬‬
‫דוגמה לשאלת עמדה ‪ /‬טיעון ותשובה‬
‫במדינת ישראל מתנהל דיון ציבורי בעניין גובה התקציב המיועד לקצבאות ילדים‪ :‬יש התומכים‬
‫בהגדלת התקציב ואחרים טוענים שיש לצמצם אותו‪.‬‬
‫הביעו את עמדתכם בעניין זה‪ .‬הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים‬
‫מתחום האזרחות‪.‬‬
‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבסס את טענתך על מונחים וידע מלימודי‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫תשובה אפשרית‪:‬‬
‫טענה‪ :‬לדעתי‪ ,‬יש צורך בהגדלת התקציב של קצבאות הילדים‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫‪ .1‬בהסתמך על הגישה הסוציאל – דמוקרטית‪ ,‬הדוגלת בשוויון ובמדיניות של צמצום פערים‬
‫בחברה‪ ,‬יש לתת למשפחות מרובות ילדים עזרה מהמדינה ע"י הגדלת קצבאות הילדים‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדלת קצבאות הילדים‪ ,‬יאפשר למשפחות מרובות ילדים רמת חיים נאותה‪ ,‬ובכך תמומש‬
‫זכות חברתית זו‪ ,‬הזכות לרמת חיים נאותה‪.‬‬
‫תשובה אפשרית נוספת‪:‬‬
‫טענה‪ :‬אני תומך בצמצום התקציב של קצבאות הילדים‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫‪ .1‬בהסתמך על הגישה הליברלית‪ ,‬התומכת בעקרון החירות ובמימוש עצמי ללא התערבות‬
‫המדינה‪ ,‬המדינה אינה אמורה לתמוך במשפחות מרובות ילדים‪.‬‬
‫‪ .2‬במתן הקצבאות המדינה מעבירה את הדגש מאחריות אישית של היחיד לאחריות המדינה‬
‫לגורלו‪ ,‬ובכך מגדילה המדינה את תלותו של היחיד בה ומפחיתה את אחריותו לגורלו ולגורל‬
‫משפחתו‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪4‬‬
‫שאלות ממקדות‪:‬‬
‫בבחינת הבגרות יש שאלות (בפרקים‪ :‬הראשון השלישי והרביעי)‪ ,‬שבהן צריך לזהות מושגים‬
‫ה"מסתתרים" בקטע‪.‬‬
‫הטבלה הבאה‪ ,‬תעזור לכם להתמקד ולהבין‪ ,‬מה הכוונה אם שואלים אתכם על‪...‬‬
‫אם שואלים אותי על‪.....‬‬
‫הכוונה היא ל‪.....‬‬
‫אם שואלים אותי מה הם הנימוקים‪/‬‬
‫הצידוקים‪ /‬הלגיטימיות במגילת‬
‫העצמאות‬
‫הכוונה לנימוק היסטורי‪ ,‬נימוק מוסרי (השואה)‪ ,‬נימוק‬
‫משפטי בינלאומי (הכרזת בלפור‪ ,‬הצהרת האו"ם)‪.‬‬
‫אם שואלים אותי איזה תנאי‪ /‬מאפיין‬
‫למדינה ריבונית‬
‫הכוונה לאחד מ‪ 2-‬תנאים (שטח‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬שלטון‪,‬‬
‫ריבונות ‪ /‬עצמאות)‪.‬‬
‫אם שואלים אותי איזה סוג לאומיות‬
‫הכוונה ללאומיות אתנית מול לאומיות פוליטית‪.‬‬
‫אם שואלים אותי איזה סוג מדינת לאום‬
‫הכוונה למדינת לאום אתנית או למדינת לאום פוליטית‪.‬‬
‫אם שואלים מהן הגישות למדינה‬
‫ישראל כמדינה יהודית‬
‫הכוונה לאחת מ‪ 4 -‬הגישות (מדינת התורה‪ ,‬מדינה דתית‬
‫לאומית‪ ,‬מדינת לאום יהודית תרבותית‪ ,‬מדינת העם‬
‫היהודי‪ ,‬מדינת היהודים‪ ,‬מדינת כלל אזרחיה)‪.‬‬
‫אם שואלים אותי על מאפיין של מדינת‬
‫ישראל כמדינה יהודית‬
‫הכוונה היא לסמלים מוסדות וחוקים‪.‬‬
‫אם שואלים אותי איזה חוק מעיד על‬
‫היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית‬
‫הכוונה היא ל ארבעה חוקים דתיים‪-‬יהודיים (חוק חג‬
‫המצות‪ ,‬חוק גידול חזיר‪ ,‬חוק בתי דין רבניים‪ ,‬וחוק שעות‬
‫עבודה ומנוחה)‪ .‬זה יכול להיות גם אחד משלושה חוקיים‬
‫לאומיים‪-‬יהודיים (חוק השבות‪ ,‬או חוק יסוד מקרקעי‬
‫ישראל וחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם)‪ .‬זה יכול‬
‫להיות גם אחד משלושה חוקים הקשורים למורשת‬
‫היהודית (חוק רשות השידור‪ ,‬חוק יסודות המשפט וחוק‬
‫חינוך ממלכתי)‪.‬‬
‫אם שואלים אותי איזה מובן‪ /‬היבט של‬
‫הדמוקרטיה‬
‫הכוונה לדמוקרטיה במובן הפורמאלי ("הקנקן" המובן‬
‫הצר) או דמוקרטיה במובן המהותי‪"( ,‬מה שיש בתוך‬
‫הקנקן" המובן הרחב)‪.‬‬
‫אם שואלים אותי על גישות למדינה‬
‫הדמוקרטית ‪ /‬גישות כלכליות‬
‫חברתיות‬
‫הכוונה היא לגישה הליברלית או לגישה הסוציאל‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪5‬‬
‫אם שואלים אותי על עקרון דמוקרטי‬
‫הכוונה לשלטון העם‪ ,‬שלטון החוק‪ ,‬זכויות אדם ואזרח‬
‫וקבוצה‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬פלורליזם (סובלנות והסכמיות)‪,‬‬
‫הגבלת השלטון‪ .‬אפשרות גם לעקרון החירות ועקרון‬
‫השוויון‪.‬‬
‫אם שואלים אותי על זכות‬
‫הכוונה לאחת מ‪ 4 -‬זכויות האדם והאזרח‪ ,‬קיצור‬
‫"כח החשק" (כבוד‪ ,‬חיים וביטחון ושלמות הגוף‪ ,‬הליך‬
‫משפטי הוגן‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬קניין)‪.‬‬
‫אם שואלים על סוג זכות‬
‫הכוונה היא לזכויות טבעיות‪ ,‬או לזכויות חברתיות‪.‬‬
‫אם שואלים אותי על מדיניות‬
‫הכוונה לאחת משלוש‪ :‬אפליה פסולה‪ ,‬הבחנה‪ ,‬או העדפה‬
‫מתקנת‪.‬‬
‫אם שואלים אותי איזה מובן‪ /‬היבט של‬
‫שלטון החוק‬
‫הכוונה או לשלטון החוק במובן הפורמאלי או לשלטון‬
‫החוק במובן המהותי (כאשר תוכן החוק אינו סותר את‬
‫זכויות האדם והאזרח)‪.‬‬
‫אם שואלים אותי מהם תפקידי הכנסת‬
‫הכוונה לאחד מ‪ 2 -‬התפקידים הבאים‪ :‬רשות מחוקקת‪,‬‬
‫רשות מכוננת‪ ,‬מפקחת ומגבילה‪ ,‬בוחרת נשיא ומבקר‬
‫המדינה‪.‬‬
‫אם שואלים אותי על סוג משפט‬
‫הכוונה למשפט חוקתי‪ ,‬משפט פלילי (המדינה נגד אדם)‪,‬‬
‫משפט אזרחי (אדם נגד אדם וחברה נגד חברה)‪.‬‬
‫אם שואלים אותי מהם שני הסוגים של‬
‫הכוונה לבתי דין מיוחדים ולבתי משפט רגילים בכוללים‬
‫‪ 3‬ערכאות (רמות)‪ :‬שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון היושב גם כבג"צ‪.‬‬
‫אם שואלים אותי מהם ההבדלים‬
‫המרכזיים בין החלטה ‪( 727‬תוכנית‬
‫החלוקה של האו"ם) לבין הכרזת‬
‫העצמאות‬
‫הכוונה להגדרת הגבולות השונה בין החלטה ‪( 181‬תכנית‬
‫החלוקה) לבין הכרזת העצמאות וכן בהתייחסות‬
‫לירושלים‪.‬‬
‫אם שואלים אותי על ‪ 0‬נקודות הדמיון‬
‫בין ההכרזה להחלטה ‪( 727‬לתוכנית‬
‫החלוקה של האו"ם) ) לבין הכרזת‬
‫העצמאות‬
‫הכוונה היא‪ :‬יחס מרכזי לזכויות אדם ואזרח ‪ ,‬והקמת‬
‫מוסד מחוקק בכל מדינה הנבחר בבחירות חשאיות‪.‬‬
‫מערכת השפיטה‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪6‬‬
‫הכרזת העצמאות‬
‫ההכרזה על מדינת ישראל ניתנה ביום שישי ‪ ,‬ה' באייר תש"ח (‪.)11.5.1918‬‬
‫הרקע להכרזה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫החלטת עצרת האומות המאוחדות‪ ,‬החלטה ‪ :)29.11.1912( 181‬בהחלטה‬
‫נקבע סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל וכן הצעה לחלוקת הארץ לשתי מדינות‪:‬‬
‫מדינה יהודית ומדינה ערבית‪ ,‬אזור ירושלים יהיה שטח בין לאומי‪ ,‬ובין המדינות‬
‫יהיה שיתוף כלכלי‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות‪ :‬חלקה הראשון של המלחמה החל מיד לאחר הכרזת האו"ם‬
‫על תוכנית החלוקה ב‪ ,29.11.1912-‬בהתקפה של ערביי ישראל על יישובים‬
‫יהודיים ועל הדרכים‪ .‬לאחר הכרזת העצמאות הצטרפו למלחמה מדינות ערב‬
‫השכנות ( חלקה השני של המלחמה ) מתוך כוונה למנוע הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות‬
‫‪1‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬
‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים‬
‫הנצחי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה‬
‫ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה;‬
‫ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגנים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם‬
‫העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן‬
‫על עצמו‪ ,‬מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בשנת תרנ"ז (‪ )1892‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית‬
‫תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1912‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪,‬‬
‫אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות‬
‫העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה‪,‬‬
‫הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על‪-‬ידי‬
‫חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק‬
‫לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו‬
‫להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪,‬‬
‫חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות‬
‫השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו‬
‫את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬
‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1912‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים‬
‫מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את‬
‫מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬
‫‪ 10‬זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬
‫הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות‬
‫המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬
‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי ‪ ,1918‬ועד‬
‫להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה‬
‫‪ 12‬המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ - 1918‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית‪,‬‬
‫ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא‬
‫בשם ישראל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל‬
‫תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי‬
‫ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין;‬
‫תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל‬
‫הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא‬
‫מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת‬
‫העצרת מיום ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1912‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ‪-‬ישראל‬
‫בשלמותה‪.‬‬
‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל‬
‫‪ 11‬לתוך משפחת העמים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪ -‬לבני העם הערבי תושבי מדינת‬
‫ישראל לש מור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות‬
‫מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה‬
‫ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ‬
‫משותף לקדמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬
‫‪ 12‬אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה‬
‫הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת‬
‫המדינה הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר‬
‫תש"ח‪ 11 ,‬במאי ‪.1918‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪8‬‬
‫‪19‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון דניאל אוסטר‪ ,‬מרדכי בנטוב‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬אליהו ברלין‪ ,‬פריץ ברנשטיין‪ ,‬הרב וולף גולד‪,‬‬
‫מאיר גרבובסקי‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ ,‬ד"ר אברהם גרנובסקי‪ ,‬אליהו דובקין‪ ,‬מאיר וילנר‪-‬קובנר‪ ,‬זרח‬
‫ורהפטיג‪ ,‬הרצל ורדי‪ ,‬רחל כהן‪ ,‬הרב קלמן כהנא‪ ,‬סעדיה כובאשי‪ ,‬הרב יצחק מאיר לוין‪ ,‬מאיר דוד‬
‫לוינשטיין‪ ,‬צבי לוריא‪ ,‬גולדה מאירסון‪ ,‬נחום ניר‪ ,‬צבי סגל‪ ,‬הרב יהודה ליב הכהן פישמן‪ ,‬דוד צבי‬
‫פנקס‪ ,‬אהרן ציזלינג משה קולודני‪ ,‬אליעזר קפלן‪ ,‬אברהם קצנלסון‪ ,‬פליכס רוזנבליט‪ ,‬דוד רמז‪ ,‬ברל‬
‫רפטור‪ ,‬מרדכי שטנר‪ ,‬בן‪-‬ציון שטרנברג‪ ,‬בכור שיטרית‪ ,‬משה שפירא‪ ,‬משה שרתוק‪.‬‬
‫תוכנה של המגילה ‪ /‬ההכרזה‬
‫הכרזת העצמאות מחולקת לשלושה חלקים‪:‬‬
‫החלק הראשון‪ ,‬החלק ההיסטורי‪ ,‬העבר (פסקאות ‪: )7-72‬‬
‫חלק זה מתאר מאורעות היסטוריים חשובים בעברו של העם היהודי‪ ,‬ואת הקשר ההיסטורי‬
‫בין עם ישראל לארץ ישראל‪ .‬חלק זה מבסס גם את הנימוקים ‪ /‬הלגיטימציה להקמת מדינת‬
‫ישראל כמדינה העם היהודי‪.‬‬
‫הנימוקים המצדיקים את הקמתה של מדינת ישראל לפי חלק זה‪ ,‬הם‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫הקשר הקדום של עם ישראל לארץ בתקופת התנ"ך‪,‬‬
‫והיווצרותו של ספר הספרים הנצחי‪ ,‬התנ"ך‪ ,‬בא"י‪.‬‬
‫בכל שנות הגלות‪ ,‬לא חדל העם היהודי לשמור על קשר‬
‫עם ארץ ישראל ולקוות לחזור אליה‪.‬‬
‫השיבה ההמונית של היהודים לארץ בדורות האחרונים‪.‬‬
‫הקונגרס הציוני הראשון שכינס הרצל‪.‬‬
‫‪ .4‬השואה הוכיחה שהעם היהודי זקוק למולדת ‪ ,‬ומחובתם של‬
‫העמים הנאורים לדאוג לכך‪.‬‬
‫‪ .4‬במלחמת העולם השנייה תרם העם היהודי את חלקו במאבק‬
‫נגד כוחות הרשע על ידי שירות בצבא בנות הברית‬
‫ובעזרה של הישוב העברי בארץ‪.‬‬
‫נימוק היסטורי‬
‫נימוק מוסרי‬
‫‪ .7‬הצהרת בלפור‪ ,‬בה הבריטים הכירו בזכותם של היהודים‬
‫להקים בית לאומי בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬החלטת האו"ם מיום ה‪( 29.11.1912 -‬כ"ט בנובמבר)‪ ,‬המכירה‬
‫בזכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל – החלטה ‪.181‬‬
‫ובינלאומי‬
‫‪ .3‬זכותו של העם היהודי‪ ,‬ככל עם אחר למדינה ריבונית‪.‬‬
‫נימוק טבעי‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫נימוק משפטי‬
‫‪9‬‬
‫חלק שני‪ ,‬ההווה‪ .‬החלק המעשי‪ ,‬הביצועי‪( .‬פסקאות ‪: )77-70‬‬
‫בחלק זה הוחלט על הקמת המדינה‪ ,‬ניתן שם למדינה‪ ,‬הוחלט על מוסדות המדינה ונתנה‬
‫מחויבות לכתיבת חוקה‪.‬‬
‫הקמת המדינה‪" -‬אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל"‪.‬‬
‫קביעת שמה‪" -‬היא מדינת ישראל"‪.‬‬
‫קביעת מוסדותיה‪" -‬תפעל מועצת העם כמועצה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת העם‪,‬‬
‫יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪".‬‬
‫תאריך הקמתה‪" -‬אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ‪ ,‬ו' אייר‬
‫תש"ח ‪ 15 ,‬במאי ‪."1918‬‬
‫הבטחה לקיום חוקה למדינה‪" -‬בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת‪.‬‬
‫חלק שלישי‪ ,‬העתיד‪(.‬פסקאות ‪:)73-73‬‬
‫החלק ההצהרתי‪ ,‬העוסק בעתיד המדינה‪ .‬בחלק זה כתובים העקרונות של המדינה‬
‫ומאפייניה‪ ,‬והם ‪ :‬מדינה יהודית ומדינה בעלת אופי דמוקרטי ‪.‬‬
‫פסקה ‪ :73‬מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬ויש לה מספר עקרונות יסוד‪:‬‬
‫‪ .7‬מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית‪.‬‬
‫‪ .0‬מדינת ישראל תהיה מבוססת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬מדינת ישראל תפתח את הארץ לטובת כל יושביה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪,‬‬
‫גזע ומין‪.‬‬
‫‪ .4‬מדינת ישראל תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪.‬‬
‫‪ .4‬מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬
‫‪ .7‬מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬
‫בהכרזה לא מוזכרת המילה דמוקרטיה‪ ,‬אך הגישה בהכרזה מבטאת ערכים דמוקרטיים‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪10‬‬
‫פסקאות ‪72-77‬‬
‫בחלק זה מופיעות פניות לארבעה גופים שונים‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫האומות המאוחדות‪ ,‬בבקשה לקבל את עם ישראל אל משפחת העמים ולסייע לו לבנות את‬
‫מדינתו‪.‬‬
‫ערביי ארץ ישראל‪ ,‬בבקשה לשמור על השלום ולקחת חלק בבניין המדינה על בסיס אזרחות‬
‫מלאה‪.‬‬
‫המדינות השכנות‪ ,‬בקריאה לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם היהודי העצמאי בארצו‪.‬‬
‫העם היהודי בתפוצות‪ ,‬בקריאה לעלות למדינת ישראל ולתרום לה‪.‬‬
‫פסקה ‪" :72‬צור ישראל"‪ :‬הכוונה לאלוקים‪ ,‬או כוח עליון שמאחד את היהודים‪.‬‬
‫הביטוי "צור ישראל" הוא נוסחת פשרה שאושרה על מנת לאפשר לקבוצות השונות‬
‫הקיימות בישראל לחיות בשיתוף פעולה‪ .‬בן גוריון הציע ביטוי זה על מנת למנוע חילוקי‬
‫דעות שהיו בין קבוצות יהודיות חילוניות לקבוצות דתיות‪ ,‬ולכן עלתה נוסחה זו כפשרה‪.‬‬
‫פסקה ‪ :73‬החתימות‪ 32 ,‬החתומים על מגילת העצמאות היו חברי מועצת העם‪.‬‬
‫כיצד מתייחסת ההכרזה למיעוטים‬
‫‪ .1‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין‪.‬‬
‫‪ .2‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪.‬‬
‫‪ .3‬תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬
‫‪ .1‬פנייה לערביי ישראל‪ ,‬לשמור על השלום וליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות‬
‫מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬המגילה מדגישה כי הכניסה והעלייה למדינת ישראל תהייה אך ורק‬
‫ליהודים הנמצאים בתפוצות‪.‬‬
‫שימו ‪‬‬
‫‪ .7‬הקמת מדינה מחייבת ארבעה יסודות והם‪ :‬שטח‪ ,‬אוכלוסיה‪ ,‬שלטון ומוסדותיו‪ ,‬ועצמאות‪ .‬כל‬
‫היסודות הוכרזו במגילה‪.‬‬
‫‪ .0‬ביטויים בהכרזה ליסוד היהודי‪:‬‬
‫‪ ‬הדגשת הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארץ ישראל והתייחסות לארץ ישראל כמולדת‬
‫העם היהודי‪.‬‬
‫‪ ‬התייחסות לאירועים מרכזיים מההיסטוריה של העם היהודי ולקשיים שאיתם התמודדו‬
‫כדי לשוב למולדת‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת התנועה הציונית‪ ,‬העליות וההתיישבות‪ ,‬ושואת העם היהודי‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה פתוחה לעליה יהודית‪ .‬יש פנייה ליהודי התפוצות לעלות ולפתח את הארץ‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪11‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שם המדינה "ישראל"‪ ,‬כשמו של יעקוב אבינו‪.‬‬
‫קשר לתרבות ולמורשת היהודית‪" ,‬מושתת על יסודות החירות והצדק לאור חזונם של‬
‫נביאי ישראל"‪.‬‬
‫‪ .3‬ביטויים בהכרזה ליסוד הדמוקרטי‪:‬‬
‫‪ ‬התחייבות להקמת מוסדות שלטון נפרדים‪ .‬הפרדת רשויות‪ ,‬כנהוג במדינות דמוקרטיות‪.‬‬
‫‪ ‬מחויבות לקיום בחירות‪" ,‬האספה המכוננת הנבחרת"‪.‬‬
‫‪ ‬מחויבות לכתיבת חוקה‪.‬‬
‫‪ ‬מחויבות לעקרונות מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬
‫‪ ‬מחויבות לערכי החירות והשוויון‪.‬‬
‫‪ ‬פנייה לערביי ישראל לקחת חלק בפיתוח הארץ על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד‬
‫נציגות מתאימה במוסדות המדינה‪.‬‬
‫תוכנית חלוקה ואיחוד כלכלי – החלטה ‪ 727‬של האו"ם‪:‬‬
‫כ"ט בנובמבר ‪7327‬‬
‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1912‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות את החלטה ‪ 181‬בדבר עתיד שטחי א"י‬
‫המערבית (‪ )Palestine‬ואוכלוסייתם‪ .‬ההחלטה קובעת כי בשטחים אלה יקומו שתי מדינות‬
‫לשתי קבוצות האוכלוסייה‪ :‬מדינה יהודית ומדינה ערבית‪ ,‬והמשטר שיונהג בהן יהיה משטר‬
‫דמוקרטי‪ .‬התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב‪ 29-‬בנובמבר ‪1912‬‬
‫וקיבלה את השם הרשמי‪" :‬החלטה מספר ‪ 181‬של העצרת הכללית של האו"ם"‪ .‬בישראל היא‬
‫מכונה לעתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר"‪ .‬התוכנית לא יושמה במלואה בסופו של דבר‪,‬‬
‫אולם קבלתה סללה את הדרך לסיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫החלטת האו"ם התבססה על שתי הנחות יסוד‪:‬‬
‫‪ .1‬ליהודים ולערבים זיקה מוצדקת לשטחי א"י‪.‬‬
‫‪ .2‬שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת בשל העוינות ביניהם‪.‬‬
‫בהחלטה יש מספר סעיפים מרכזיים הקובעים‪:‬‬
‫‪ .1‬תאריך סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות לאום עצמאיות על פי תוכנית גבולות‬
‫החלוקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבריטים אמורים להבטיח כי השטח הנמצא בטריטוריה של המדינה‬
‫היהודית‪ ,‬יפונה בהקדם על מנת לאפשר עליה יהודית‪.‬‬
‫‪ .2‬הצעדים שינקטו בארץ עד למסירת השלטון באופן מלא לשני הצדדים‪.‬‬
‫השלטון יימסר בהדרגה ובליווי של הבריטים ושל הוועדה שתקום מטעם האו"ם‬
‫במטרה לפקח ולהדריך את ראשי השלטון במדינות החדשות‪ .‬סעיף זה מתייחס‬
‫לשורה של צעדים שכל מדינה מחוייבת לבצע‪:‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪12‬‬
‫‪ ‬בחירות דמוקרטיות לאסיפה המכוננת‪ ,‬לפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬כתיבת חוקה ע"י האסיפה המכוננת‪.‬‬
‫‪ ‬תוקם וועדה כלכלית משותפת לשתי המדינות במטרה להקים איחוד כלכלי‪.‬‬
‫‪ .3‬על הממשלה הזמנית של שתי המדינות למסור הצהרה לאו"ם שתכלול מספר סעיפים‪:‬‬
‫‪ ‬התנאים שבהצהרה יחשבו לחוקה ולא ניתן יהיה לסתור אותם‪.‬‬
‫‪ ‬בשתי המדינות יונהג משטר דמוקרטי‪ :‬חופש דת‪ ,‬שמירה על המקומות הקדושים של‬
‫כל הדתות‪ ,‬שמירה על ערך החירות והשוויון וכן שמירה על זכויות המיעוט‪.‬‬
‫‪ .1‬חלוקת שטחי א"י בין שני העמים‪ ,‬תתבצע תוך כדי הבטחת שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות‬
‫שיתבטא בהקמתה של מועצה כלכלית משותפת‪ .‬מכאן גם שמה המלא של החלטה ‪,181‬‬
‫"תוכנית חלוקה ואיחוד כלכלי"‪.‬‬
‫מדוע לא התממשה תוכנית החלוקה?‬
‫ההנהגה הערבית הודיעה לפני הדיון באו"ם כי לא תקבל את תכנית החלוקה‪ .‬הישוב הערבי הגיב‬
‫בהתנגדות אלימה מייד למחרת קבלת ההחלטה באו"ם וכך החלה למעשה מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫מצב המלחמה לא אפשר לממש את תוכנית החלוקה‪ .‬אולם ההנהגה היהודית שהסכימה‬
‫לתוכנית‪ ,‬החלה לממש באופן חד צדדי את ההחלטה במקביל למלחמה‪ .‬כאשר עמדו הבריטים‬
‫לעזוב את הארץ‪ ,‬קבלה הנהגת הישוב היהודי החלטה להכריז על הקמת המדינה היהודית‪,‬‬
‫מדינת ישראל‪ .‬בהכרזה זו מימש היישוב היהודי את החלטת האו"ם בדבר הקמת מדינת לאום‬
‫יהודית ריבונית‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל משקפת את רוח הדברים שבהחלטת האו"ם‪:‬‬
‫היא מממשת את כוונת האו"ם להכיר בריבונות יהודית על חלק משטחי א"י‪.‬‬
‫היא מתייחסת לאופייה הרצוי של המדינה שתקום‪ ,‬מדינה בעלת משטר דמוקרטי‪ ,‬בהלימה‬
‫לעקרונות שנקבעו בהחלטה ‪ .‬ומתחייבת לכינון חוקה דמוקרטית‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בתוכנית החלוקה מוקדש פרק שלם לעניין הגבולות‪ ,‬תוך פירוט מלא של היישובים‬
‫ונקודות הציון המגדירים את שטחן של שתי המדינות העתידות לקום בשטחי א"י המערבית‪.‬‬
‫גבולות אלה או אחרים‪ ,‬אינם מוגדרים בהכרזת העצמאות‪.‬‬
‫הקו הירוק ‪ -‬עם תום המלחמה נחתמו הסכמי שביתת נשק (‪ )1919‬בין מדינת ישראל לשכנותיה‪.‬‬
‫מדינה ערבית שאמורה הייתה לקום‪ ,‬לא קמה‪ .‬הגבול בין מדינת ישראל לשכנותיה‪ ,‬שורטט‬
‫בירוק‪ ,‬ולכן זכה לכינוי "הקו הירוק"‪ ,‬גבול זה היה שונה מהגבול שפורט בהחלטת החלוקה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪13‬‬
‫השוואה בין תוכנית החלוקה‪ ,‬החלטה ‪ 727‬של האו"ם‪,‬‬
‫לבין הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬
‫קריטריונים‬
‫תוכנית חלוקה ואיחוד כלכלי‬
‫החלטה ‪727‬‬
‫סוג המדינה‬
‫בהחלטה מצויין כי שתי המדינות תהיינה‬
‫מדינות לאום‪.‬‬
‫יש לגיטימציה לעליה יהודית חופשית למדינה‪.‬‬
‫בהתאם לכך בהכרזה נקבע כי המדינה תהיה‬
‫מדינה יהודית = מדינת לאום‪.‬‬
‫בהתאם לכך נקבע בהכרזה כי המדינה תהייה‬
‫פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות‪.‬‬
‫בהחלטה נקבע כי המשטר בשתי המדינות‬
‫יהיה דמוקרטי‪.‬‬
‫בהתאם לכך נקבע בהכרזה כי אופייה של‬
‫המדינה יהיה יהודי והודגשו בה מאפיינים של‬
‫משטר דמוקרטי‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת האו"ם מובטח בהכרזה לקיים‬
‫בחירות דמוקרטיות למוסדות השלטון השונים‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬הבטחה לקיים הפרדת רשויות‪.‬‬
‫אפשרות‬
‫לעלייה‬
‫יהודית‬
‫אופי‬
‫המשטר‬
‫רשויות‬
‫שלטון‬
‫‪.1‬כל מדינה תקיים‪ ,‬בחירות לאסיפה מכוננת‪.‬‬
‫‪.2‬בכל מדינה יבחר מוסד מחוקק‪.‬‬
‫‪.3‬תבחר ממשלה זמנית במקום מועצת‬
‫הממשלה הזמנית בבחירות כלליות‬
‫וחשאיות‪.‬‬
‫כל מדינה תעבד קונסטיטוציה (חוקה)‬
‫דמוקרטית למדינתה‪.‬‬
‫זכויות אדם‬
‫אזרח‬
‫זכויות שוות ללא אפליה בעניינים אזרחיים‪,‬‬
‫מדיניים‪ ,‬כלכליים ודתיים‪.‬‬
‫חירויות יסוד כגון‪ :‬חופש הדת‪ ,‬שפה‪ ,‬חינוך‬
‫ומצפון‪.‬‬
‫הזכות של כל מיעוט לקיים את בתי הספר שלו‬
‫ולחנך בשפתו‪.‬‬
‫חוקה‬
‫זכויות‬
‫המיעוט‬
‫ההחלטה קבעה כי בין המדינות יהיה שיתוף‬
‫שיתוף‪-‬‬
‫פעולה כלכלי פעולה כלכלי‪:‬‬
‫מטבע משותף‪,‬רכבות‪ ,‬נמלים‪ ,‬כבישים‬
‫משותפים‪ ,‬ופיתוח כלכלי משותף‪.‬‬
‫מקומות קדושים ‪,‬בנינים ומקומות דתיים‬
‫התייחסות‬
‫יישמרו‪ .‬לא תורשה שום פעולה שתוכל באיזה‬
‫למקומות‬
‫שהוא אופן לפגום בצביונם המקודש‪.‬‬
‫הקדושים‬
‫חלקה השני של ההחלטה עוסק בפירוט מלא‬
‫גבולות‬
‫גבולות המדינות‪.‬‬
‫בהחלטה נקבע כי העיר ירושלים תוקם כגוף‬
‫ירושלים‬
‫נפרד תחת משטר בינלאומי מיוחד והיא תנוהל‬
‫ע"י האו"ם‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬
‫בהתאם לכך ישנה הבטחה בהכרזה לחקיקת‬
‫חוקה ע"י האסיפה המכוננת ‪" -‬בהתאם לחוקה‬
‫שתיקבע על‪-‬ידי האסיפה המכוננת הנבחרת"‪.‬‬
‫בהתאם לכך הובטח בהכרזת העצמאות קיום‬
‫שוויון מדיני וחברתי ללא הבדל דת גזע ומין‪.‬‬
‫הובטחו חירויות שונות‪ ,‬כחופש מצפון‪ ,‬דת‪ ,‬לשון‬
‫וחינוך‪.‬‬
‫בהתאם לכך ההכרזה מבטיחה זכות לחופש‬
‫דת‪,‬לשון חינוך ותרבות‪.‬‬
‫והקמת נציגות מתאימה בכל מוסדות השלטון על‬
‫בסיס אזרחות מלאה ושווה‪.‬‬
‫בהתאם להחלטה בהכרזה יש התייחסות לאיחוד‬
‫הכלכלי ולצורך בשיתוף פעולה ובקידום האחדות‬
‫הכלכלית‪ ,‬אך אין פירוט כיצד שיתוף הפעולה‬
‫הכלכלי יתבצע‪.‬‬
‫בהתאם לכך בהכרזה ישנה התחייבות לשמירה‬
‫על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬
‫בניגוד להחלטה בהכרזה אין התייחסות לגבולות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫בניגוד להחלטה בהכרזה אין התייחסות לעיר‬
‫ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫נקודות הדמיון‪ :‬בשני המסמכים מדובר על מדינות לאום‪ ,‬המחויבות בבחירות דמוקרטיות ‪,‬‬
‫חקיקת חוקה ‪ ,‬בחירת רשויות שלטון והפרדת רשויות‪ ,‬שמירה על מקומות קדושים ושמירה על‬
‫זכויות אדם אזרח ומיעוט‪ .‬כלומר מדובר במדינות בעלות אופי דמוקרטי‪ .‬בהכרזה מוזכרת גם‬
‫האחדות הכלכלית בהתאם להחלטת האו"ם‪.‬‬
‫נקודות השוני‪ :‬גבולות‪ ,‬ירושלים ואיחוד כלכלי משותף (מוזכר בהכרזה‪ ,‬אך לא מפורט)‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות ותוכנית החלוקה‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬
‫הציגו נקודת דמיון אחת ונקודת שוני אחת בין התוכן של הכרזת העצמאות לבין התוכן של‬
‫תוכנית החלוקה (החלטה ‪ 181‬של האו"ם)‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫נקודות דמיון‪:‬‬
‫א‪ .‬בשני המסמכים מצוין כי המדינות יכוננו חוקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשני המסמכים מובטחות זכויות המיעוטים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשני המסמכים המשטר יהיה דמוקרטי‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשני המסמכים מדובר במדינות לאום‪.‬‬
‫ה‪ .‬בשני המסמכים יש התחייבות לשמירה על המקומות הקדושים‪.‬‬
‫נקודות שוני‪:‬‬
‫א‪ .‬גבולות – תוכנית החלוקה מגדירה את גבולות המדינה‪.‬‬
‫בהכרזת העצמאות אין התייחסות לגבולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירושלים – בתוכנית החלוקה ירושלים תתקיים תחת שלטון בינלאומי בחסות האו"ם‪.‬‬
‫בהכרזת העצמאות אין התייחסות לעיר ירושלים‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות ותוכנית החלוקה ‪ -‬שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הציגו שלושה נימוקים להקמתה של מדינת ישראל על פי המבוא להכרזת העצמאות‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו את ההוראות המעשיות שנקבעו בהכרזה על הקמת המדינה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו את הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית על פי ההכרזה‪.‬‬
‫בססו את תשובתכם על הכתוב בהכרזה‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו שלושה נימוקים לחשיבותה של ההכרזה‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו את חלקיה של ההכרזה והסבירו את תוכנו של כל חלק‪.‬‬
‫‪ .1‬ההכרזה כוללת קריאות אל ארבעה גורמים‪ :‬ציינו את ארבעת הגורמים ואת תוכן הפניות אליהם‪.‬‬
‫‪" .2‬בהכרזת עצמאות מצוינת הכרתם של גופים בין לאומיים בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית"‪.‬‬
‫הציגו הוכחות לכך מן ההכרזה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪15‬‬
‫‪ .8‬ציינו את עקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל על פי ההכרזה‪.‬‬
‫‪ .9‬הסבירו מהו מעמדם של המיעוטים החיים במדינת ישראל לפי ההכרזה‪ .‬נמקו על סמך ההכרזה‪.‬‬
‫‪ .11‬בג"ץ הורה לממשלה לשקול מינוי חבר ערבי נוסף למועצת מקרקעי ישראל‪ .‬המועצה היא הגוף הקובע‬
‫את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו אדמות המדינה והיא המפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי‬
‫ישראל ומאשרת את תקציבו‪ .‬שופטי בג"ץ קבעו עוד שיש לעודד קבלת ערבים רבים יותר לשירות‬
‫הציבורי‪ /‬הממלכתי‪ .‬קביעה זו מתייחסת לעובדה שבני המיעוט הערבי מהווים ‪ 21%‬מאוכלוסיית‬
‫המדינה‪ ,‬אך שיעור המו עסקים מקרבם בשירות הציבורי קטן יחסית לשיעורם באוכלוסייה‪.‬‬
‫ציינו והציגו את עמדת מייסדי המדינה בשאלת היחס למיעוטים כפי שהיא באה לידי ביטוי במגילת‬
‫העצמאות‪.‬‬
‫הסבירו האם עמדה זו תואמת את החלטת שופטי בג"ץ בעניין כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .11‬הציגו מהם "גבולות החלוקה" והסבירו מדוע אין התייחסות לגבולות אלו בהכרזת העצמאות‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪16‬‬
‫לאום ומדינות לאום‬
‫בהכרזת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינת העם היהודי‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫מדינת לאום יהודית‪.‬‬
‫יסודות למדינה ריבונית‬
‫מדינה ריבונית היא יחידה ארגונית בה מתקיימים ארבעה תנאים‪ ,‬שכל אחד מהם הוא תנאי‬
‫הכרחי לקיומה‪ ,‬אך לא תנאי מספיק‪.‬‬
‫טריטוריה – שטח מדינה בגבולות מוגדרים‪ ,‬כולל ים ואויר‪ .‬טריטוריה של מדינה לא חייבת‬
‫להיות רצופה ויכולה לכלול למשל איים שונים‪.‬‬
‫אוכלוסייה – אוכלוסיית המדינה מורכבת ברובה מציבור אזרחים בעלי זכויות וחובות אזרחיות‬
‫ופוליטיות‪ ,‬וממיעוט קטן של תושבים שאינם אזרחיה‪ .‬כל מדינה קובעת בחוקיה מי זכאי‬
‫לקבל אזרחות‪ ,‬ומה הזכויות והחובות החברתיות והפוליטיות של האזרחים‪.‬‬
‫שלטון – גוף השולט על הטריטוריה והאוכלוסייה באמצעות מוסדותיו‪.‬‬
‫עצמאות – (ריבונות) המדינה חופשית לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה‪ ,‬ללא התערבות‬
‫מדינה אחרת‪ .‬לגודל השטח או האוכלוסייה אין השפעה על הריבונות‪ ,‬למשל‪ ,‬מדינת‬
‫הוותיקן שוכנת בלב העיר רומא והיא מדינה ריבונית לכל דבר‪.‬‬
‫ארבעת היסודות הנ"ל‪ ,‬הם התנאים הבסיסיים אך לא מספיקים להיווצרותה של מדינה‪.‬‬
‫לאחר שנוצרו תנאים אלה‪ ,‬יש צורך גם ב ‪:‬‬
‫הכרה בין לאומית‪ ,‬הכרה הנותנת תוקף חוקי לקיומה של המדינה‪.‬‬
‫הכרה בין לאומית היא הסכמה של מדינות אחרות להקמתה של מדינה ולהכרה בה כמדינה‬
‫ריבונית‪ .‬משמעות ההכרה היא שהמדינות מכבדות את ריבונותה של המדינה החדשה‬
‫ומצפות ממנה לנהוג כך לגביהן‪ .‬לרוב‪ ,‬ההכרה הבין לאומית באה לידי ביטוי בפועל‬
‫באמצעות החלטה של המדינות הוותיקות החברות באו"ם‪ ,‬להסכים להקמתה של מדינה‬
‫חדשה ולהכיר בה‪.‬‬
‫לאום וקבוצה אתנית‬
‫מה שמבדיל בין קבוצה אתנית ללאום זו השאיפה להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬
‫(הגדרה עצמית‪ :‬מושג שמשמעותו מתן אפשרות לעם או לאוכלוסייה מקומית להחליט באופן‬
‫חופשי ובלא התערבות חיצונית על אופי השלטון הרצוי להם ועל האופן שבו הוא יתממש‪).‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪17‬‬
‫קבוצה אתנית‪ :‬קבוצה שלכל חבריה יש מספר יסודות משותפים‪ ,‬שאינם פרי בחירה‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬
‫הסטורה‪ ,‬שפה‪ ,‬דת‪ ,‬מוצא‪ ,‬מנהגים‪ ,‬תרבות‪(.‬השד מת)‪ ...‬זהו מכנה משותף אליו חברי‬
‫הקבוצה נולדים‪ .‬קבוצה זו אינה שואפת להגדרה עצמית‪( .‬למשל הצ'רקסים והדרוזים בישראל)‪.‬‬
‫לאום‪ :‬קבוצה השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪ ,‬בזיקה (קשר) לטריטוריה‬
‫מסוימת‪ .‬לקבוצת הלאום יש מכנה משותף שמאחד ומייחד אותו מהקבוצות האחרות‪ .‬המכנה‬
‫המשותף יכול להיות מכנה שאינו פרי בחירה‪ ,‬לאום אתני‪ .‬והמכנה יכול להיות מכנה נבחר‬
‫כאידיאולוגיה וערכים‪ ,‬לאום פוליטי‪.‬‬
‫קבוצה אתנית ‪ +‬שאיפה להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית = לאום‬
‫לאומיות אתנית ופוליטית‬
‫לאומיות אתנית‪ :‬כאשר התגבשות הלאום והגדרת זהותו מתבססות על יסודות שאינם ניתנים‬
‫לבחירה‪ ,‬כמו היסטוריה‪ ,‬שפה ומוצא משותף‪.‬‬
‫לאומיות פוליטית‪ :‬כאשר התגבשות הלאום והגדרת זהותו מתבססות על יסודות הניתנים‬
‫לבחירה‪ ,‬כמו ערכים ואידיאולוגיה‪ ,‬ופחות על יסודות אתניים‪.‬‬
‫סוגים שונים של מדינות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדינת לאום הומוגנית‪ :‬מדינה הכוללת לאום אחד‪ ,‬או שהמיעוט הקיים בה הוא זעיר‬
‫מבחינה מספרית‪ .‬למשל‪ :‬יפן או פורטוגל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדינת לאום הכוללת רוב לאומי אחד וקבוצת מיעוט אחת או יותר‪( :‬הדגם הנפוץ)‪.‬‬
‫למשל‪ :‬איטליה שיש בה רוב לאומי איטלקי ומיעוט לאומי אוסטרי‪ ,‬קנדה שיש בה רוב קנדי‬
‫אנגלי ומיעוט קנדי צרפתי‪ ,‬בריטניה שיש בה רוב אנגלי ומיעוט אירי‪ ,‬וולשי וסקוטי‪ ,‬וישראל‬
‫שיש בה רוב יהודי ומיעוטים ערבים ודרוזים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדינה דו לאומית‪ :‬מדינה דו לאומית‪ :‬שייכת לשני לאומים שונים‪ .‬למשל‪ :‬בלגיה שיש בה‬
‫וולונים דוברי צרפתית ופלמים דוברי הולנדית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדינה רב לאומית‪ :‬שייכת למספר רב של עמים‪ .‬למשל‪ :‬שוויץ שיש בה מספר לאומיים‬
‫החיים בקנטונים עצמאיים (מחוזות אוטונומיים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדינת כלל אזרחיה‪ :‬מדינת דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה‪ ,‬ואינה מזוהה עם לאום‬
‫מסוים‪ .‬המכנה המשותף של האזרחים הוא ההזדהות הפוליטית עם המדינה ועם ערכיה‬
‫הדמוקרטיים‪ .‬במדינה זו אין חשיבות להשתייכות האתנית של האזרח‪ ,‬היא שייכת לכל‬
‫אזרחיה באופן שווה ללא קשר למוצאם‪ .‬המדינה לא מעדיפה או מקדמת קבוצה אתנית‬
‫מסוימת‪ .‬בדר"כ מדינת מהגרים כארה"ב ואוסטרליה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪18‬‬
‫לאום ומדינת לאום‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬
‫שאלת ידע מורכבת‪:‬‬
‫הציגו מהי לאומיות אתנית‪ .‬הסבירו כיצד סוג זה של לאומיות בא לידי ביטוי בהכרזת העצמאות‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫הצג‪ :‬לאומיות אתנית היא כאשר קבוצת אנשים שיש לה מאפיינים שיוכיים שאינם ניתנים לבחירה‬
‫כמוצא ודת‪ ,‬השואפת למדינה ריבונית‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בהכרזת העצמאות יש מספר ביטויים המצביעים על לאומיות אתנית‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪ ‬בהכרזה נאמר כי המדינה תהייה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות‪ .‬משמעות הדבר‬
‫היא שמדינת ישראל קמה למען העם היהודי‪.‬‬
‫‪ ‬ההכרזה מדברת על זכותו הטבעית של העם היהודי למדינה‪ ,‬ופונה ליהודי התפוצות‬
‫לעלות ולהתיישב בארץ‪.‬‬
‫‪ ‬שם המדינה‪" ,‬ישראל" כשם יעקוב אבינו‪.‬‬
‫לאום ומדינת לאום – שאלות בגרות‬
‫‪ .7‬הסבירו את ההבדל בין מדינת כלל אזרחיה לבין מדינת לאום והציגו דוגמה לכל אחת מהן‪.‬‬
‫‪ .0‬הסבירו את המונחים קבוצה אתנית ולאום ואת ההבדלים ביניהם‪.‬‬
‫‪ .3‬ציינו והציגו את ארבעת התנאים לקיומה של מדינה ריבונית‪.‬‬
‫‪ .2‬ציינו והציגו מהי לאומיות אתנית והדגימו שתי מדינות שהתגבשו על בסיס לאומיות אתנית‪.‬‬
‫‪ .4‬מתחת לקרקעית הים‪ ,‬סמוך לאחד מחופי הארץ‪ ,‬התגלה מאגר גדול של גז טבעי‪ .‬חברה‬
‫אירופאית החלה בהכנות לקידוח כדי להפיק גז במקום‪ .‬בתגובה הודיע משרד התשתיות שמאחר‬
‫והמאגר נמצא בתחומי מדינת ישראל‪ ,‬הזכות לקדוח במקום ולהפיק גז מהמאגר תינתן לחברה‬
‫ישראלית ולא לחברה מחו"ל‪.‬‬
‫ציינו והציגו תנאי אחד לקיום מדינה‪ ,‬שבא לידי ביטוי בהודעה של משרד התשתיות‪.‬‬
‫הסבירו כיצד התנאי שהצגתם בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .4‬בעשור האחרון התנהל מאבק בסרביה בין הרוב הסרבי ששולט במדינה‪ ,‬שהוא נוצרי ודובר‬
‫סרבית‪ ,‬לבין תושבי חבל קוסובו‪ ,‬שמרביתם מוסלמים דוברי השפה האלבנית‪ .‬תושבי קוסובו‬
‫הכריזו על הקמת מדינה עצמאית כדי לממש את הלאומיות שלהם‪ .‬שלטונות סרביה הודיעו שהם‬
‫מתנגדים להקמת המדינה בקוסובו בטענה שמעשה זה יערער את היציבות באזור‪ .‬לכן הם‬
‫מציעים לתושבי קוסובו להסתפק באוטונומיה‪ ,‬שתאפשר להם לנהל את ענייני החבל באופן‬
‫עצמאי‪.‬‬
‫ציינו והציגו איזו סוג של לאומיות מבטא המאבק לעצמאותה של קוסובו‪.‬‬
‫הסבירו תשובותיכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪19‬‬
‫מדינת ישראל‪ :‬גישות שונות‬
‫בהכרזת העצמאות נאמר‪" :‬אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫בחברה הישראלית יש גישות שונות למשמעות "מדינה יהודית"‪ .‬כול אחת מהגישות מבקשת להגדיר‬
‫את אופייה של המדינה‪ ,‬באופן התואם את הערכים של תומכי הגישה‪.‬‬
‫את הגישות השונות ניתן להציג על גבי רצף‪ .‬בקצה אחד תהיה גישת מדינת התורה – מדינת הלכה‪.‬‬
‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית דתית בלבד‪ .‬בקצה השני תהיה הגישה של‬
‫מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬
‫הגישות עוסקות בנושאים‪ :‬דמוקרטיה‪ ,‬יהדות וציונות בהקשר לאופי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫תרשים רצף הגישות‪:‬‬
‫מדינת‬
‫מדינה‬
‫מדינת‬
‫מדינת‬
‫מדינת‬
‫מדינת‬
‫התורה‬
‫דתית‬
‫לאום‬
‫העם‬
‫היהודים‬
‫כל‬
‫לאומית‬
‫יהודית‬
‫היהודי‬
‫אזרחיה‬
‫תרבותית‬
‫מדינה יהודית‬
‫מדינה ציונית‬
‫מדינה דמוקרטית‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪20‬‬
‫הגישות השונות‪:‬‬
‫‪ .7‬מדינה יהודית – מדינת התורה‬
‫גישה זו מזוהה עם היהדות החרדית‪ ,‬שרוצה שהמדינה תהיה יהודית דתית‪ ,‬תקום כחלק‬
‫מתהליך הגאולה המשיחי (תהליך שבו המשיח מגיע ומוביל את היהודים מהגולה לארץ ישראל)‪,‬‬
‫ותפעל על פי חוקי התורה‪ .‬אזרחיה היהודים של מדינה זו יחיו על פי מצוות התורה ויקיימו את כל‬
‫מצוות התורה‪ .‬ההנהגה השולטת במדינה תהיה הנהגה דתית שתוסמך לתפקידה על פי כללי‬
‫ההלכה‪( .‬הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג)‪.‬‬
‫רוב הציבור החרדי המאמין בגישה זו לא מקבל את הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫מכיוון שהמדינה הוקמה על ידי התנועה הציונית ולא על ידי המשיח וחוקיה הם לא החוקים של‬
‫ההלכה היהודית‪ .‬על פי תפיסתם‪ ,‬העם היהודי צריך לחכות למשיח בגולה ואסור לו לקחת את‬
‫גורלו בידו ולשאוף לעצמאות‪.‬‬
‫בקרב הציבור החרדי יש קבוצות שונות‪ .‬חלקן מכירות במדינת ישראל‪ ,‬משתתפות בחיים‬
‫הפוליטיים‪ ,‬ומנסות לקרב את מדינת ישראל לרוח ההלכה על ידי חקיקת חוקים‪ .‬יש מיעוט של‬
‫קבוצות קיצוניות‪ ,‬כמו העדה החרדית‪ ,‬נטורי קרתא וחסידי סאטמר שאינן מכירות כלל במדינת‬
‫ישראל‪ .‬זוהי גישה יהודית‪ ,‬לא ציונית ולא דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .0‬מדינה יהודית – מדינה דתית לאומית‬
‫גם על פי גישה זו (שבה מחזיקים הדתיים הלאומיים) המדינה היהודית צריכה להיות מדינת‬
‫התורה‪ .‬ההבדל הוא‪ ,‬שבגישה זו מדובר בשאיפה אידיאלית‪ .‬על פי גישה זו מדינת ישראל היא‬
‫ראשית הגאולה‪ ,‬כלומר‪ :‬הקמת המדינה היא מעשה דתי‪ ,‬צעד ראשון לקראת גאולה משיחית‪.‬‬
‫על פי גישה זו בחיים הציבוריים של המדינה היהודית יש מקום מרכזי להלכה היהודית‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫שמירת שבת בציבור‪ ,‬שמירת כשרות במוסדות ציבוריים ובצבא‪ ,‬וכן נישואין וגירושין על פי חוקי‬
‫ההלכה‪ .‬על פי התומכים בגישה זו חשוב שהחוקים והפסיקות במדינה יתבססו על המשפט‬
‫העברי‪ .‬גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .3‬מדינה יהודית – מדינת לאום יהודית תרבותית‪.‬‬
‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינה יהודית היא מדינה ציונית‪ ,‬המתבססת על המסורת‪ ,‬התרבותית ומהמורשת‬
‫היהודית‪ .‬ניתן לאמר שמדינת ישראל היא מדינה חילונית השואפת להנחיל את ערכי היהדות‪.‬‬
‫בין התומכים בגישה זו אין הסכמה על השאלה על פי אילו ערכים יהודיים יתחנכו הדורות הבאים‪.‬‬
‫כל אחד בוחר מהמסורת‪ ,‬הדת‪ ,‬ההיסטוריה והמורשת היהודית את הערכים‪ ,‬המנהגים והמסורות‬
‫המקובלים עליו‪ .‬גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .2‬מדינה יהודית – מדינת העם היהודי‪.‬‬
‫גישה זו מדגישה שמדינת ישראל היא מדינתם של כל היהודים‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬על פי התומכים‬
‫בגישה זו‪ ,‬מהווה מוקד שאיתו מזדהים מבחינה לאומית ורגשית היהודים החיים בתפוצות‪.‬‬
‫המדינה מטפחת מערכת קשרים עם יהודי התפוצות‪ .‬העובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם‬
‫היהודי באה לידי ביטוי בסמלים‪ ,‬במוסדות יהודיים ובחקיקה ייחודית‪ ,‬לדוגמה חוק השבות‪.‬‬
‫גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪21‬‬
‫‪ .4‬מדינה יהודית – מדינת היהודים‬
‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינה יהודית היא מדינה ציונית‪ .‬התומכים בגישה זו מדגישים את חשיבות הרוב‬
‫היהודי במדינה שישלוט בה‪ .‬חוק השבות‪ ,‬המאפשר לכל יהודי לעלות לישראל‪ ,‬יסייע להבטחת‬
‫רוב יהודי ושלטון יהודי בארץ‪ .‬גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .4‬מדינת ישראל – מדינת כלל אזרחיה‬
‫גישה זו לא מעוניינת לראות במדינת ישראל מדינה יהודית או ציונית‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬מדינת‬
‫ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה‪ ,‬מדינה שהזהות הלאומית בה היא‬
‫זהות פוליטית ישראלית‪ ,‬וערכיה – דמוקרטיים‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬המדינה לא תהיה מדינת לאום‬
‫יהודית‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא תהיה מזוהה עם הלאום היהודי בלבד‪.‬‬
‫בין התומכים בגישה זו יש יהודים וערבים שחושבים שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כלל‬
‫אזרחיה‪ ,‬שתכיר בייחודיות התרבותית של שתי קבוצות הלאום – יהודים וערבים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬חוקי המדינה והמערכת המשפטית יהיו משותפים לכלל האזרחים‪ ,‬אבל מערכות‬
‫החינוך יהיו נפרדות וכל לאום יכול ללמד את המורשת המיוחדת שלו‪.‬‬
‫זוהי גישה דמוקרטית‪ ,‬לא יהודית ולא ציונית‪.‬‬
‫מדינת ישראל גישות שונות‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬
‫קראו את הקטע וענו על השאלות‪:‬‬
‫תוכנית ההתנתקות‬
‫תוכנית ההתנתקות מעוררת ויכוח ציבורי‪ .‬באחד הדיונים התבטא חבר כנסת ואמר ‪" :‬לא ייתכן‬
‫שנמסור חבל ארץ ששייך לארץ ישראל השלמה‪ ,‬נחלת אבות השייכת לנו עוד מימי התנ"ך‪ .‬ארץ‬
‫הקודש היא הארץ שבה קבורים אבותינו‪ ,‬שעליה נלחמו בחירוף נפש‪ .‬כל אדם במדינת ישראל‬
‫צריך להרגיש בימים אלה פגיעה בשורשים העמוקים ביותר של העם היהודי‪ .‬אני רואה את‬
‫ההתנגדות להתנתקות כקיום מצווה דתית‪".‬‬
‫חבר כנסת אחר‪ ,‬תקף אותו ואמר‪ " :‬כישראלים‪ ,‬צריכים לעמוד לנגד עינינו ערכים משותפים כמו‬
‫שמירה על הדמוקרטיה וכינון שלום עם שכנינו‪ .‬מזמן כבר לא מאחדים אותנו סממנים דתיים או‬
‫לאומיים‪ .‬יש לשאוף לחיזוק הישראליות – זו שאינה מזוהה עם קבוצה זו או אחרת‪ ,‬זו שיוצרת‬
‫שוויון בין כולם"‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי הרצוי של מדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בקטע בדבריו‬
‫של חבר הכנסת הראשון‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי הרצוי של מדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בקטע בדבריו‬
‫של חבר הכנסת השני‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪22‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ציון‪ :‬מדינה דתית לאומית‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬מדינה דתית שבה יש להלכה מקום מרכזי במסגרת החיים הציבוריים‪ .‬הדבר מתבטא‬
‫בשילוב של חוקי התורה והמשפט העברי בחוקי המדינה ומנהגיה‪.‬‬
‫הסבר על פי הטקסט‪ :‬בקטע מסופר כי חבר הכנסת הראשון מתנגד לתוכנית ההתנתקות‪ ,‬מזדהה‬
‫עם ערכיה היהודיים של המדינה‪ ,‬ורואה בשמירה על א"י השלמה‪ ,‬מצווה דתית‪" .‬לא ייתכן‬
‫שנמסור חבל ארץ ששייך לארץ ישראל השלמה‪ ...‬אני רואה את ההתנגדות להתנתקות כקיום‬
‫מצווה דתית"‪ .‬מכאן ניתן להבין כי חבר הכנסת הנ"ל‪ ,‬תומך בגישה של מדינה דתית לאומית‪.‬‬
‫גישה המבקשת להנחיל את ההלכה והמצוות הדתיות בציבור‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציון‪ :‬מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬מדינה חילונית המזוהה עם כל האזרחים ולא עם קבוצה אתנית מסוימת‪ .‬מדינה דמוקרטית‬
‫המחויבת לשוויון זכויות מלא לכל אזרחיה‪.‬‬
‫הסבר על פי הטקסט‪ :‬בקטע מסופר כי חבר הכנסת השני‪ ,‬מתנגד לזיהוי של המדינה עם דת או‬
‫עם לאום מסוים‪ ,‬ומדגיש את חשיבות השוויון והערכים המשותפים לכלל האזרחים‪" .‬כישראלים‬
‫צריכים לעמוד לנגד עינינו ערכים משותפים כמו שמירה על הדמוקרטיה וכינון שלום עם שכנינו‪.‬‬
‫מזמן כבר לא מאחדים אותנו סממנים דתיים או לאומיים‪ .‬יש לשאוף לחיזוק הישראליות – זו‬
‫שאינה מזוהה עם קבוצה זו או אחרת‪ ,‬זו שיוצרת שוויון בין כולם"‪ .‬מכאן ניתן להבין כי חבר כנסת‬
‫זה‪ ,‬תומך בגישת מדינת ישראל מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬
‫מדינת ישראל גישות שונות – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הציגו שתי תפיסות שונות ליחסי דת ומדינה כפי שהן באות לידי ביטוי בשתי גישות שונות לאופייה‬
‫של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו מאפיין אחד דומה ומאפיין אחד שונה לגישות מדינת התורה ומדינה דתית לאומית‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו מאפיין אחד ייחודי של הגישה ‪" :‬מדינת ישראל – מדינת כל אזרחיה‪".‬‬
‫הציגו מאפיין אחד המשותף לגישה זו ולחלק מהגישות האחרות בנוגע לאופייה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬
‫"תפיסתי בנוגע למדינה יהודית ודמוקרטית שמה דגש על קיומו של רוב יהודי שעבורו התנ"ך הוא נר‬
‫לרגליו‪ .‬התנ"ך הוא ספר הספרים ועל ברכיו יש לחנך כל עולל‪ .‬במדינה כזו יש לשפוט על פי המשפט‬
‫העברי כל אדם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אינני פוסל מתן שוויון זכויות לקבוצות הלא יהודיות במדינה‪ ,‬ומוכן לאפשר להן ליהנות מכל‬
‫אחת מהזכויות המייחדות אותן‪ .‬למרות קיומן של קבוצות אלו במדינה לא אתן יד לחיסול המדינה‬
‫כיהודית‪".‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה של הכותב לאופייה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה של מדינת ישראל שכותב הקטע שולל‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪23‬‬
‫מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית‬
‫מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית מתבטאים בסמלים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬חוקים והסדר הסטאטוס קוו‪.‬‬
‫א‪ .‬סמלי המדינה – ביטוי למדינה יהודית‬
‫סמלי המדינה מייצגים את ערכי המדינה ועוזרים באיחוד אזרחי המדינה‪ .‬הסמלים מייצגים את‬
‫המדינה ומבטאים את ריבונותה‪ .‬סמלי מדינת ישראל מקורם במורשת היהודית‪.‬‬
‫‪ .7‬הדגל‬
‫הדגל של התנועה הציונית נקבע כדגל ישראל‪ .‬צבעי הדגל – תכלת ולבן‪ ,‬נקבעו על פי צבעי‬
‫הטלית‪ .‬אלו הם גם צבעי בגדיו של הכוהן הגדול על פי התנ"ך‪ .‬הלבן מסמל קדושה וטוהרה‪ .‬מגן‬
‫הדוד הוא סמל יהודי מסורתי‪ ,‬המופיע בספרים של הקהילות היהודיות מאז המאה ה‪.11 -‬‬
‫‪ .0‬סמל המדינה – מנורה וענפי זית‬
‫מנורת בית המקדש‪ ,‬כפי שהיא מופיעה על שער טיטוס ברומא‪ ,‬נקבעה כסמל המדינה‪ .‬המנורה‬
‫הייתה אחד מכלי הקודש במשכן והעם שמר עליה במסעו במדבר ובמלחמות בארץ ישראל‪.‬‬
‫המנורה שימשה בעבודת הקודש בשני בתי המקדש‪ ,‬עד שנפלה לידי טיטוס עם כיבוש ארץ‬
‫ישראל וחורבן בית שני‪ .‬מאז החלה המנורה לסמל את התקווה והכמיהה לבניית בית המקדש‬
‫בשלישית‪ .‬לכן נבחרה המנורה לסמל את עצמאות עם ישראל היושב במדינת ישראל המודרנית‪.‬‬
‫‪ .3‬ההמנון – התקווה‪.‬‬
‫"הַ תִּ קְ ו ָה" הוא המנונה הלאומי של מדינת ישראל‪ ,‬ובעבר המנונה של התנועה הציונית‪ .‬במקור‬
‫נקרא השיר "תקוותינו" והוא נכתב ע"י נפתלי הרץ אימבר בשנת ‪ ,1828‬עת ביקר אימבר בארץ‬
‫ישראל‪ .‬הלחן לקוח משיר עם רומני‪.‬‬
‫התקווה‪ ,‬מבטאת את הכמיהה לציון והרצון במדינה ריבונית בארץ ישראל‪ .‬במהלך השנים היו‬
‫שערערו על מעמדו של השיר כהמנון הלאומי והציעו אפשרויות אחרות במקומו‪ .‬הנימוקים לערעור‬
‫היו‪ :‬המילים אינן לקוחות מהתנ"ך‪ ,‬המחבר הוא משורר אלמוני ולא מכובד ועדיף לבחור במשורר‬
‫בעל מעמד יותר לאומי כמו ביאליק‪ ,‬הלחן מועתק ממספר מקורות ואינו ישראלי מקורי‪ ,‬וההמנון‬
‫לא מייצג את אזרחי ישראל שאינם יהודים‪.‬‬
‫אחת ההצעות‪ ,‬בשנת ‪ ,1918‬להמנון אחר שיחליף את "התקווה" היה השיר "ירושלים של זהב"‬
‫של נעמי שמר‪ .‬בשנת ‪ 1998‬עלתה בכנסת הצעה להוסיף בתים להמנון שייצגו גם את המיעוטים‬
‫במדינת ישראל‪ .‬הצעות אלה לא התקבלו‪ ,‬ו"התקווה" עוגן בחוק בשנת ‪ 2111‬כהמנון הרשמי של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫הרחבה בנושא ההמנון‪:‬‬
‫הצורך בהמנון לאומי‪ ,‬התפתח במאות ה‪ ,18-19 -‬ע"י קבוצות לאום שונות כאמצעי לחיזוק‬
‫ולטיפוח הרגש הלאומי‪ .‬ההמנון הפך לחלק מסמלי המדינה הריבונית‪ .‬ההמנון הוא שיר שיש‬
‫סביבו הסכמה רחבה ‪ ,‬שיר המאפשר לקבוצת הלאום להזדהות עם תוכנו ולהתגבש באמצעותו‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬עבר ההמנון מספר גלגולים‪ .‬שירו של אימבר‪" ,‬תקוותינו"‪ ,‬הפך לשיר הלאומי של‬
‫התנועה הציונית ונוצר מנהג לסיים כל קונגרס ציוני בשירת "תקוותינו"‪.‬‬
‫בטקס הכרזת העצמאות הושרה ה"תקווה" ולמעשה התקבל השיר כהמנון של מדינת ישראל‬
‫למרות שלא זכה להכרה רשמית בחוק‪(.‬בניגוד לדגל ולסמל המדינה שהתקבלו בחוק רשמי)‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪24‬‬
‫בשנת ‪ 1983‬נדחתה הצעת חוק להפוך את "התקווה" להמנון הרשמי של מדינת ישראל‪ .‬שנים‬
‫רבות נמנעה כנסת ישראל מלהכריז חוקית על "התקווה" כהמנון המדינה‪ ,‬מתוך התחשבות‬
‫במיעוטים הלא‪-‬יהודיים עבורם "נפש יהודי הומייה" היא אמירה מנוכרת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬נכתב ב"חוק הכנסת" כי טקס ישיבת הפתיחה של הכנסת יינעל בשירת "התקווה"‪.‬‬
‫כך מצאה "התקווה" את דרכה אל חוקי מדינת ישראל בדרך אגב‪.‬‬
‫רק בשנת ‪ 2111‬הועבר תיקון ל"חוק הדגל‪ ,‬הסמל והמנון המדינה"‪ ,‬המגדיר את "התקווה" כהמנון‬
‫הרשמי והקבוע של מדינת ישראל (‪ 121‬שנים לאחר כתיבתו!)‪.‬‬
‫הדילמה סביב ההמנון‪ :‬כסמל לאומי‪ ,‬ההמנון אמור ללכד את אזרחי המדינה ולבטא את הערכים‬
‫והמאפיינים המשותפים וליצור תחושה של גאווה לאומית לכול האזרחים‪ .‬מדינת ישראל היא‬
‫המסגרת היחידה שבה העם היהודי יכול לממש את זכותו להגדרה עצמית ולכן ההמנון במקרה זה‬
‫מבטא את העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית‪ .‬ההמנון הישראלי‪ ,‬הוא דוגמה להתנגשות‬
‫בין הרצון לבטא לאומיות אתנית‪ ,‬לבין הרצון לבטא לאומיות פוליטית אזרחית‪ ,‬שתאפשר גם‬
‫לקבוצות המיעוט להזדהות‪.‬‬
‫הדילמה סביב ההמנון‪ ,‬הובילה למספר הצעות לשינוי מילות השיר‪ ,‬למשל‪ :‬לשנות את השורה‬
‫"נפש יהודי הומייה" ל"נפש אדם" או ל"נפש ישראלי"‪ .‬ובמקום המילים "עין לציון" לשנות ל"עין‬
‫לשלום"‪ .‬אחרים הציעו להחליף בשיר שיתאים לכלל האוכלוסייה של מדינת ישראל‪ ,‬והדתיים‬
‫הציעו להחליף את ה"תקווה" ב"שיר המעלות"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוסדות המדינה – ביטוי למדינה יהודית‪( .‬ירד במיקוד)‬
‫ג‪ .‬החקיקה במדינת ישראל – ביטוי למדינה יהודית‬
‫מאז הקמת המדינה‪ ,‬הכנסת מחוקקת חוקים שחלקם מבטאים את אופייה היהודי של מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ישנן ‪ 3‬קבוצות חוקים המבטאים את אופייה היהודי של המדינה‪ ( :‬דתי לאומי תרבותי )‬
‫‪ .7‬חוקים שיש בהם ביטוי לדת היהודית‪:‬‬
‫א‪ .‬חוק בתי הדין הרבנים‪ ,‬מערכת שיפוט דתית הפועלת על פי ההלכה‪ .‬סמכות בלעדית לדון‬
‫בענייניי אישות (נישואין וגירושין)‪ ,‬כמו כן יכולים לפסוק בכל נושא אליו פונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוק איסור גידול חזיר‪ ,‬חוק האוסר על גידול חזירים בארץ‪ ,‬למעט אזורים בהם מרוכזת‬
‫אוכלוסייה לא יהודית וכן גופי מחקר‪ .‬החזיר נתפס ביהדות כחיה טמאה ולכן אסור אפילו לגדל‬
‫אותה כחיית מחמד‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוק חג המצות‪ ,‬בשבעת ימי הפסח אסור למכור ולהציג חמץ ע"י יהודים‪ .‬לא מדובר על המרחב‬
‫הפרטי אלא על הציבורי‪.‬‬
‫ד‪ .‬חוק שעות העבודה והמנוחה‪ ,‬יום המנוחה נקבע ע"י המדינה‪ .‬השבת הוא יום המנוחה של‬
‫היהודים‪ .‬ליהודי אסור לעבוד בשבת‪ ,‬אלא אם כן העבודה חיונית ויש אישור מיוחד‪( .‬שישי‪ ,‬יום‬
‫מנוחה למוסלמים וראשון יום מנוחה לנוצרים)‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪25‬‬
‫‪ .0‬חוקים שיש בהם קשר ללאום היהודי‪:‬‬
‫א‪ .‬חוק השבות‪ ,‬לכל יהודי ישנה הזכות לעלות באופן אוטומטי לישראל ולקבל אזרחות ישראלית‪.‬‬
‫החוק מממש את המטרה שלשמה קמה המדינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוק יסוד מקרקעי ישראל‪ ,‬החוק קובע כי קרקעות המדינה שייכות ללאום היהודי (מעל ‪ 91%‬הן‬
‫אדמות מדינה)‪ .‬הקרקעות אינן למכירה‪ .‬ניתן לחכור את האדמות‪ .‬המטרה היא שאזרחי המדינה‬
‫לא יתפתו למכור את האדמה לגורמים שאינם יהודים המנסים להשתלט על השטח‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוק מעמד ההסתדרות הציונית‪ ,‬חוק המדגיש את שיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית לממשלת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם‪ ,‬המדינה צריכה להעמיד לדין את הנאצים ועוזריהם‪ .‬המדינה‬
‫חייבת זאת לניצולים‪.‬‬
‫‪ .3‬חוקים שיש בהם ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית‪:‬‬
‫א‪ .‬חוק רשות השידור‪ ,‬מטרת השידור הציבורי לחזק את הקשר בין אזרחי ישראל למורשת‬
‫היהודית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוק יסודות המשפט (‪ ,)1981‬כאשר יש בעיה משפטית (לקונה = חסר) בחקיקה‪ ,‬פונים למקורות‬
‫היהודיים‪ :‬למורשת היהודית ולתנ"ך‪ ,‬וזאת בתנאי שזה לא עומד בסתירה לעקרונות הדמוקרטיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוק חינוך ממלכתי‪ ,‬מדגיש את חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסדר הסטטוס קוו – ביטוי למדינה יהודית (ירד במיקוד)‬
‫ההשלכות של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית על האזרחים הערבים בישראל‬
‫העובדה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי משמעותה שהיא המדינה של כל היהודים‪ ,‬גם‬
‫אלה שאינם אזרחי ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬אזרחי ישראל הערבים חשים לפעמים שזוהי לא מדינתם‪ .‬הם‬
‫רואים בחוק השבות חוק המפלה את היהודים לטובה‪ .‬הערבים לא מרגישים אזרחים שווים‪ ,‬משום‬
‫שיש מוסדות לאומיים המיוחדים לאזרחים היהודים‪ ,‬כמו הסוכנות היהודית‪ .‬מדינת ישראל נותנת‬
‫תקציבים לחינוך היהודי בתפוצות‪ ,‬ויהודי התפוצות תורמים כסף רק לאזרחים היהודים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫למטרת קליטת עלייה‪ .‬כל הגורמים הללו מגבירים את תחושת אי השוויון שחשים האזרחים‬
‫הערבים‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪26‬‬
‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ ,‬שאלות ותשובות לדוגמה‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבירו כיצד חוק רשות השידור מבטא את העובדה שמדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בחוק נקבע‪ ,‬שמטרת רשות השידור היא לחזק את הקשר בין אזרחי המדינה למורשת ולתרבות‬
‫היהודית‪ .‬כלומר‪ ,‬החוק מקדם את הרעיון כי במדינת ישראל חייבת להיות זיקה למורשת‬
‫ולתרבות היהודית שהם למעשה חלק מהמאפיינים האתניים של הלאום היהודי‪.‬‬
‫‪ .0‬דוגמה לשאלת טיעון ותשובה בנושא סמלי המדינה היהודית‬
‫במדינת ישראל מתנהל דיון ציבורי לגבי אופיים של סמלי המדינה (דגל‪ ,‬המנון וכד')‪ .‬יש הטוענים‬
‫שיש צורך לשנות את סמלי המדינה כך שישקפו את הערכים והתרבות של כל אזרחי מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬ויש הטוענים כי יש צורך להשאיר את הסמלים הנהוגים היום‪ ,‬שנשענים על המורשת‪,‬‬
‫הדת והתרבות היהודית‪.‬‬
‫הבע עמדתך בעניין זה‪ .‬הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך ומתבססים על מונחים שלמדת‬
‫באזרחות‪.‬‬
‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבסס את טענתך על מונחים וידע מלימודי‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫תשובה אפשרית‪:‬‬
‫טענה‪ :‬לדעתי יש צורך שסמלי מדינת ישראל יישארו סמלים המשקפים את התרבות‪ ,‬הדת‬
‫והמורשת היהודית‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדינת ישראל היא מדינת הלאום (העם) היהודי‪ .‬אמנם חי בה מיעוט לאומי נוסף‪ ,‬אבל‬
‫המדינה הוכרזה במגילת העצמאות כ"מדינה יהודית" לכן ראוי שסמלי המדינה יילקחו‬
‫מהמורשת היהודית‪ ,‬וישקפו את ערכי העם היהודי‪.‬‬
‫‪ .2‬במדינת ישראל יש רוב יהודי ולכן ראוי שהמדינה תשמור על הזהות הלאומית והדתית של‬
‫רוב אזרחיה ותשקף זהות זו בסמליה‪.‬‬
‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הציגו שלושה חוקים המבטאים גישות שונות למדינה היהודית‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪ .2‬יש הרואים בסמלים ובחוקים היהודיים של המדינה מצב של אפליה פסולה‪ .‬לעומתם‪ ,‬אחרים‬
‫רואים בכך מדיניות של הבחנה‪ .‬הסבירו קביעה זו על שני חלקיה‪.‬‬
‫‪ .3‬ציינו אחד מסמלי מדינת ישראל והסבירו כיצד הוא מבטא את היותה של ישראל מדינה יהודית‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪27‬‬
‫הרעיון הדמוקרטי‬
‫הרעיון הדמוקרטי מדבר על השקפת עולם חדשה‪ ,‬בה האדם הוא הערך המרכזי וכל ההסדרים‬
‫החברתיים מטרתם היא להגן על זכויותיו ועל חייו של האדם‪ .‬השקפת עולם זו‪ ,‬שהאדם במרכז‪,‬‬
‫התפתחה במאות ה‪ ,12-18 -‬והיא מעמידה את האדם כאלטרנטיבה לעליונות האל‪ .‬עד לתקופה‬
‫זו עמד האל בראש הפירמידה וכל חייו של האדם נועדו לשרת את האל‪ .‬תנועת ההשכלה הניחה‬
‫את היסוד לתפיסה חדשה שבה האדם עומד במרכז‪.‬‬
‫"האדם במרכז"‬
‫משמעות התפיסה היא שהאדם הוא יצור חופשי בעל זכויות טבעיות‪( .‬הזכות לחיים‪ ,‬חירות‪,‬‬
‫שוויון וקניין)‪ .‬האדם נתפס כיצור תבוני היכול לשלוט בחייו ולנהל אותם בעצמו‪ .‬על פי תפיסה זו‪,‬‬
‫האדם הוא יצור בעל תבונה‪ ,‬רציונאלי (הגיוני)‪ ,‬מוסרי ועצמאי‪ .‬אדם כזה יכול להחליט החלטות‬
‫הנוגעות לחייו בעצמו‪ ,‬ויכול גם להשפיע על השלטון במדינתו כך שיגן על זכויותיו‪ ,‬חייו ורכושו‪.‬‬
‫הביטוי הטוב ביותר לתבונה של האדם הוא השתתפות בתהליך דמוקרטי של קבלת ההחלטות‬
‫במדינה‪.‬‬
‫"האמנה החברתית"‬
‫(ירד במיקוד)‬
‫שתי משמעויות עיקריות למושג דמוקרטיה‬
‫דמוקרטיה כצורת ממשל ודמוקרטיה כערך‪ ,‬השקפת עולם ודרך חיים‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬מקור‬
‫הסמכות של השלטון הוא העם‪ ,‬כלומר‪ ,‬העם הוא הריבון במדינה והוא המעניק לשלטון את‬
‫הלגיטימציה לשלוט‪.‬‬
‫דמוקרטיה כצורת ממשל ‪ /‬דמוקרטיה פורמאלית‪( :‬מצומצמת) זוהי דמוקרטיה ששמה דגש על‬
‫"כללי המשחק"‪ ,‬על האופן‪/‬הצורה בהם מתנהלת המדינה הדמוקרטית‪ ,‬תוך דגש על מוסדות‬
‫ונהלים‪ .‬העקרונות הדמוקרטים המנחים את רשויות השלטון בדמוקרטיה זו הם‪ :‬חילופי שלטון‬
‫בבחירות חופשיות ודמוקרטיות‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬שלטון החוק וכן זכויות כמו‪:‬‬
‫חופש ביטוי‪ ,‬שוויון בפני החוק וחופש התארגנות‪.‬‬
‫דמוקרטיה כערך‪ ,‬כהשקפת עולם וכאורח חיים‪ /‬דמוקרטיה מהותית‪( :‬רחבה יותר) היא‬
‫דמוקרטיה המתייחסת לתוכן ולא רק לצורה‪ .‬היא מעמידה את האדם במרכז ומתבססת על עקרון‬
‫זכויות האדם‪ .‬בדמוקרטיה זו מתקיימים העקרונות שמתקיימים בדמוקרטיה הפורמאלית‪ ,‬ובנוסף‬
‫מתקיימים עקרונות כמו פלורליזם‪ ,‬סובלנות‪ ,‬זכויות אדם וזכויות מיעוטים‪ .‬הדמוקרטיה מיושמת‬
‫כאן גם במובן המהותי ולא רק במובן הרשמי‪ .‬כלומר‪ ,‬השלטון דואג שבנוסף להתנהלות‬
‫הדמוקרטית‪ ,‬יושם דגש על הערכים המהותיים של הדמוקרטיה במדינה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪28‬‬
‫מובני הדמוקרטיה‬
‫דמוקרטיה כצורת ממשל‬
‫המובן הצר של דמוקרטיה‪ ,‬דמוקרטיה‬
‫פורמאלית ("הקנקן")‪.‬‬
‫דגש על מוסדות ונהלים‪.‬‬
‫מקור הסמכות של השלטון הוא העם‪ ,‬העם הוא‬
‫הריבון‪.‬‬
‫שומרת על ערכים ועקרונות הכרחיים בלבד‪:‬‬
‫‪ ‬שלטון העם (בחירות חופשיות)‪.‬‬
‫‪ ‬הכרעת הרוב‪.‬‬
‫‪ ‬הפרדת רשויות‪.‬‬
‫‪ ‬שלטון החוק‪.‬‬
‫‪ ‬שוויון פורמאלי (בעיקר בפני החוק)‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫דמוקרטיה כערך‪ ,‬כהשקפת עולם‬
‫המובן הרחב של הדמוקרטיה‪ ,‬דמוקרטיה‬
‫מהותית ("מה שיש בתוך הקנקן")‪.‬‬
‫דמוקרטיה כצורת ממשל‬
‫‪+‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת ערכים שבמרכזה עומד האדם‪:‬‬
‫הזכויות הטבעיות של האדם ‪ -‬חיים‪ ,‬חירות‪,‬‬
‫שוויון וקניין‪.‬‬
‫כבוד האדם‪.‬‬
‫פלורליזם וסובלנות‪.‬‬
‫זכויות קבוצה ומיעוטים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫המדינה הדמוקרטית הגדרות וגישות‬
‫‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי לדמוקרטיה הגדרות שונות‪ .‬המדינות הדמוקרטיות מיישמות בצורה שונה את‬
‫העקרונות הדמוקרטיים אך בכולן יש הסכמה לגבי עקרונות משותפים כשלטון העם‪ ,‬הפרדת‬
‫רשויות‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬זכויות האדם והאזרח ושלטון החוק‪.‬‬
‫המתח שבין החירות לשוויון‬
‫ערכי החירות והשוויון הם ערכים מרכזיים העומדים בבסיס הדמוקרטיה‪ .‬מצד אחד יש להבטיח‬
‫לאדם את הזכות לחירות‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לאפשר לאדם לנהל את חייו ולממש את עצמו ללא הפרעה‬
‫כל עוד הוא לא פוגע בזולת‪ .‬מצד שני יש להבטיח לכל אדם את הזכות לשוויון‪ .‬כלומר‪ ,‬על‬
‫המדינה לדאוג לכל אחד מאזרחיה לתנאי קיום בסיסיים‪ ,‬שיאפשרו לו לממש את עצמו ללא‬
‫הפרעה ולממש את זכותו לשוויון הזדמנויות‪ ,‬כלומר‪ ,‬את זכותו לחירות‪.‬‬
‫לחירות ולשוויון יש שתי משמעויות‪:‬‬
‫‪ ‬משמעות פוליטית‪ :‬חופש בתחום הפוליטי‪ ,‬למשל‪ :‬בחירות חופשיות וחופש הביטוי‪ .‬שוויון‬
‫בתחום הפוליטי‪ ,‬פירושו זכות שווה לכל אזרח במדינתו לבחור ולהיבחר וכן שוויון בפני החוק‪.‬‬
‫‪ ‬משמעות חברתית כלכלית‪ :‬חופש בתחום החברתי‪ -‬כלכלי‪ ,‬פירושו יוזמות כלכליות וצבירת‬
‫רכוש‪ .‬שוויון בתחום החברתי – כלכלי פירושו שהמדינה צריכה לדאוג באופן שווה לרווחתם‬
‫הכלכלית – חברתית של כלל האזרחים‪.‬‬
‫בין ערכים אלו יש מתח מתמיד משום שעל מנת שהמדינה תוכל לדאוג לשוויון בין אזרחיה עליה‬
‫לפגוע במידה מסוימת בחירות של קבוצות מסוימות בחברה‪ .‬לדוגמה‪ :‬על מנת לדאוג לשוויון‬
‫ולצמצום פערים בחברה‪ ,‬המדינה נאלצת לפגוע בחירות ע"י גביית מיסים‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪29‬‬
‫גישות כלכליות – חברתיות למדינה דמוקרטית‬
‫הצורך לבחור בין החירות לשוויון יצר מודלים שונים של מדינות‪ .‬שני המודלים המרכזיים הם‬
‫דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה סוציאל ‪ -‬דמוקרטית‪.‬‬
‫גישה ליברלית ‪ -‬על פי גישה זו לחירותו של הפרט יש חשיבות עליונה (הפרט = האדם במרכז)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬תפקידו העיקרי של השלטון במדינה הדוגלת בגישה זו הוא להגן על חירות הפרט גם אם‬
‫השוויון החברתי – כלכלי יפגע‪ .‬יש לאפשר לפרט מימוש עצמי גדול ככל האפשר‪ .‬גישה זו‪ ,‬יוצאת‬
‫מתוך נקודת הנחה‪ ,‬שאם השלטון לא יתערב בתחומי הכלכלה והחברה במדינה‪ ,‬תיווצר במדינה‬
‫תחרות חופשית שתביא למימוש מרבי של הפוטנציאל הטמון בכל פרט‪ .‬על פי הגישה‬
‫הליברלית‪ ,‬השוויון חשוב בתחום הפוליטי (שוויון במובן הפורמאלי)‪ ,‬אך שוויון בתחום‬
‫הכלכלי‪ -‬חברתי אינו נתפס כמשהו שהמדינה צריכה להתערב על מנת להשיגו‪ .‬הליברלים אינם‬
‫מוכנים לפגוע בחירויות הפרט כדי לצמצם פערים חברתיים ולקדם את שוויון ההזדמנויות בין‬
‫הפרטים במדינה‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬אנשים שהמדינה דואגת לשמור על רמת החיים שלהם‬
‫מבחינה כלכלית יהפכו לתלותיים ולא עצמאיים‪ .‬לכן‪ ,‬התערבות המדינה היא מינימאלית‪ ,‬ונועדה‬
‫לספק את תנאי הקיום הבסיסיים ביותר למי שאינו מסוגל להשיגם בעצמו‪ ,‬על מנת לשמור על‬
‫כבוד האדם‪ .‬דוגמה למדינה ליברלית השומרת בקנאות על חירות הפרט היא ארצות הברית‪.‬‬
‫גישה סוציאל דמוקרטית ‪ -‬על פי גישה זו לחברה יש אחריות על כל הפרטים המשתייכים אליה‬
‫(החברה במרכז)‪ .‬לשוויון בין הפרטים בתחום הכלכלי‪ -‬חברתי נודעת חשיבות רבה‪ .‬לכן יש‬
‫שאיפה להשפיע לא רק על התחום הפוליטי‪ ,‬אלא גם על התחום הכלכלי‪ -‬חברתי‪ .‬חשוב שיהיו‬
‫חירות ושוויון בכל התחומים‪ .‬השוויון על פי גישה זו מתבטא לא רק ביחס שווה לכל האזרחים‪,‬‬
‫אלא במאמץ ממשי לצמצם פערים חברתיים וכלכליים (שוויון מהותי ולא רק פורמאלי)‪ .‬גישה זו‬
‫יוצאת מתוך נקודת הנחה כי נחיתות כלכלית ‪ -‬חברתית גורמת לאזרחים לחוש אדישות פוליטית‬
‫וחוסר אמונה לגבי יכולתם להשפיע על החיים הפוליטיים‪ .‬בחברה כזו אוכלוסיות חלשות יהיו‬
‫נתונות ללחץ ויהפכו לנתינים צייתנים‪ ,‬חסרי מחשבה עצמאית‪ ,‬והדמוקרטיה תתרוקן ממשמעות‪.‬‬
‫הסוציאל ‪ -‬דמוקרטים מודעים לעובדה שאי אפשר להשיג את השוויון הכלכלי‪ -‬חברתי בלי לפגוע‬
‫בחירות במידה מסוימת‪ ,‬אך הם מוכנים לעשות זאת על מנת לצמצם את הפערים במדינה‪.‬‬
‫הסוציאל ‪ -‬דמוקרטים לא מסתפקים במימוש השוויון בצורה רשמית‪ ,‬אלא מעוניינים להשקיע‬
‫כספים באוכלוסיות חלשות ולקדם אותן‪ ,‬במחיר של גביית מיסים רבים יותר ופגיעה בזכות הקניין‬
‫של האזרחים‪ .‬דוגמה למדינה סוציאל – דמוקרטית היא נורבגיה‪ .‬בנורבגיה‪ ,‬ההתערבות‬
‫הממשלתית בכלכלה גדולה מאד והמיסים הם מהגבוהים בעולם‪.‬‬
‫השוני בין הגישות מתבטא בדגש על החירות‪ ,‬השוויון ומידת המעורבות של המדינה‪ .‬הגישה‬
‫הליברלית שמה דגש על הפרט‪ ,‬על החירות ועל המימוש העצמי של הפרט‪ ,‬לעומתה הגישה‬
‫הסוציאל ‪ -‬דמוקרטית שמה דגש על כלל החברה ועל השוויון‪.‬‬
‫המשותף לגישות ‪ -‬שתיהן מסכימות שחשוב לשמור על זכויות הפרט ושצריך להיות שיווין‬
‫פורמאלי ‪ -‬פוליטי‪ ,‬כלומר‪ :‬חופש ביטוי‪ ,‬חופש התאגדות והחופש לבחור ולהיבחר‪ ,‬ותומכות‬
‫במיצוי הפוטנציאל הטמון בכל פרט בחברה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪30‬‬
‫טבלת השוואה בין הגישות השונות‬
‫קריטריון‬
‫דמוקרטיה ליברלית‬
‫סוציאל ‪ -‬דמוקרטית‬
‫ערך עליון‬
‫שוויון כלכלי ‪ -‬חברתי‬
‫עדיף על עקרון החירות‪.‬‬
‫חירות‪ .‬הגנה על החירות גם‬
‫אם עקרון השוויון יפגע‪.‬‬
‫רמת התערבות‬
‫השלטון‬
‫מקסימאלית‪ .‬בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫מינימאלית‪ .‬בתחום הפוליטי בלבד‪.‬‬
‫מטרה‬
‫צמצום פערים על מנת למנוע אדישות מימוש עצמי ותחרות חופשית שתוביל‬
‫לניצול הפוטנציאל של הפרט‪.‬‬
‫פוליטית‪.‬‬
‫דגש‬
‫הקולקטיב ‪( -‬החברה) במרכז‪.‬‬
‫הפרט במרכז ‪ -‬מימוש עצמי‪.‬‬
‫דוגמה למדינה‬
‫נורבגיה‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫ארה"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במציאות כיום‪ ,‬אין מדינה שמממשת באופן מלא את הגישות הנ"ל‪ .‬גישות אלו נמצאות משני‬
‫צדיו של קו הרצף והמדינות הדמוקרטיות השונות נעות על קו הרצף ונבדלות זו מזו במדיניות‬
‫הכלכלית חברתית בה הן נוקטות בסוגיות שונות ובתקופות שונות‪ .‬למעשה ניתן לומר כי גם‬
‫המדינות הדוגלות בגישה הליברלית הן מדינות רווחה במובן מסויים‪.‬‬
‫את עיקר המחלוקת בין שתי הגישות היא ניתן למקד בשאלת מתן הזכויות החברתיות‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫‪ ‬האם הזכויות החברתיות מממשות את הזכויות הטבעיות ולכן חובת המדינה לתת אותן?‬
‫‪ ‬מתי ובאיזו מידה יש לתת זכויות חברתיות?‬
‫לכל מדינה גישה והשקפה שונה (פלורליזם מחשבתי)‪ ,‬לכן כל מדינה בוחרת מתי ובאיזו‬
‫מידה לתת את הזכויות החברתיות בהתאם לגישה בה היא דוגלת‪.‬‬
‫הרעיון הדמוקרטי‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫קראו את הקטע וענו על השאלות‬
‫אני חוזר עכשיו מהפגנה למען צדק חברתי‪ .‬לדעתי‪ ,‬המשמעות של צדק חברתי צריכה לבוא לידי‬
‫ביטוי במחויבות של מדינת ישראל לרווחת כל תושביה ולצמצום הפערים בין השכבות החזקות‬
‫לשכבות החלשות באוכלוסייה‪ .‬אני חושב שעל המדינה מוטלת האחריות לחלוקת משאבים הוגנת‬
‫בין כל האזרחים החיים בה‪ .‬כמו כן עליה להקצות תקציבים רבים יותר לחינוך‪ ,‬לתרבות‪,‬‬
‫לתעסוקה ולשיפור תשתיות התחבורה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪31‬‬
‫פעילות המפלגות בכנסת אינה פותרת את הבעיות החברתיות‪ ,‬ואינה נותנת מענה לצרכים של‬
‫השכבות החלשות בחברה‪ .‬המאבק האמתי לשינוי המדיניות מנוהל בידי עמותות וארגונים‬
‫חברתיים שונים ברחבי המדינה‪ .‬ארגונים אלה פועלים בדרכים שונות לתת מענה לבעיות‬
‫החברתיות‪ .‬כך למשל‪ ,‬יש עמותה שמחלקת מזון לנזקקים‪ .‬עמותות אחרות מספקות תמיכה‬
‫לקשישים או סיוע במתן שיעורי עזר לתלמידים‪.‬‬
‫אני סבור שדמוקרטיה ראויה היא משטר הדואג לשמירה על זכויות האדם ורואה בהן ערך עליון‪.‬‬
‫לא ניתֵ ן למאבק הצודק שלנו לרדת מסדר היום‪ .‬המאבק חייב להמשיך ולהצליח למען העתיד‬
‫שלנו ושל ילדינו‪ .‬באמצאות הדאגה לצרכיו של הפרט תיסלל הדרך להגשמת הצדק החברתי‬
‫שכולנו מצפים לו‪.‬‬
‫(מעובד על פי האתר "התחברות‪)21.9.2111 .‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה החברתית כלכלית‪ ,‬שהמדינה צריכה לפעול על פיה לדעת כותב‬
‫המאמר‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו באיזה מובן של הדמוקרטיה עוסקת הסוגיה המופיעה בקטע‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ציון‪ :‬גישה סוציאל – דמוקרטית‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬גישה חברתית – כלכלית הרואה את החברה (הקולקטיב) במרכז ומדגישה את ערך‬
‫השוויון‪ .‬המטרה העיקרית של גישה זו היא צמצום פערים בחברה כדי למנוע אדישות פוליטית‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר כי כותב המאמר טוען שהמשמעות של צדק חברתי היא מחויבות המדינה‬
‫לצמצום פערים וחלוקת משאבים הוגנת בין התושבים החיים בה‪.. " .‬במחויבות ‪ ..‬לרווחת כל‬
‫תושביה לצמצום הפערים ‪..‬ולחלוקת משאבים הוגנת בין כל האזרחים החיים בה"‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן‬
‫להבין שהכותב דוגל בגישה הסוציאל – דמוקרטית שמטרתה העיקרית היא צמצום הפערים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציון ‪ :‬דמוקרטיה מהותית‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬דמוקרטיה מהותית היא השקפת עולם הרואה את האדם במרכז‪ .‬מובן זה של‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬מדגיש את זכויות האדם ומימושן ואת עקרון הפלורליזם‪ .‬יש צורך לממש ערכים אלו‬
‫באופן מהותי ולא רק במובן הפורמאלי‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על השאיפה לצדק חברתי ועל כך שדמוקרטיה ראויה היא זו השומרת על‬
‫זכויות האדם ורואה בהן ערך עליון‪ " .‬דמוקרטיה ראויה היא משטר הדואג לשמירה על זכויות‬
‫האדם ורואה בהן ערך עליון"‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן להבין מכך כי הקטע עוסק במובן המהותי של‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬מובן המדגיש את מימוש זכויות האדם‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪32‬‬
‫הרעיון הדמוקרטי – שאלות בגרות‬
‫‪" .1‬הדמוקרטיות שונות זו מזו אך בבסיסם של כל המשטרים הדמוקרטיים עומדים כמה ערכים‬
‫ועקרונות משותפים"‪ .‬ציינו שלושה ערכים או עקרונות המשותפים לכל המשטרים הדמוקרטיים‪.‬‬
‫הסבירו את ההבדל בין הדמוקרטיה כצורת ממשל לבין הדמוקרטיה כערך וכהשקפת עולם‪.‬‬
‫‪" .2‬דמוקרטיה היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬אוסף של כללים מוסכמים‪ ,‬של ערכם משותפים ושל מוסדות שלטוניים‬
‫הפועלים ומבוססים על הסכמת הנשלטים‪ .‬אבל ‪ -‬לא רק‪.‬‬
‫לא הייתי רוצה לחיות במדינה המקדשת את המנגנון ולא רואה בו תכלית למימוש הערכים‬
‫והזכויות של הפרט‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את המשמעות הדמוקרטית (דמוקרטיה כצורת ממשל ‪ /‬דמוקרטיה כערך)‬
‫שבה תומך הכותב‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫‪ .3‬ארגון בין‪-‬לאומי ערך כנס בענייני חינוך ודמוקרטיה‪ .‬אחד הדוברים בכנס קרא למדינות‬
‫העשירות בעולם לתרום כסף למפעלים חינוכיים במדינות שהפכו לדמוקרטיות רק לאחרונה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬זכויות האדם והאזרח אינן זוכות במדינות אלה למעמד הראוי מפני שבעבר לא היו‬
‫דמוקרטיות‪ ,‬לכן הוא מבקש שהעולם יסייע באמצעות חינוך להנחיל את החשיבות של שמירה‬
‫על זכויות אדם ואזרח‪.‬‬
‫ציינו והציגו את המובן של הדמוקרטיה שבא לידי ביטוי בבקשתו של הדובר‪.‬‬
‫הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫‪ .1‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו ‪.‬‬
‫" התערבות השלטון בחיי הכלכלה תגרום להפרעות בפעולתו של מנגנון השוק החופשי‪ .‬את‬
‫החיים ה כלכליים יש לבסס על חירות הפרט‪ .‬התחרות בין הפרטים בתחום הכלכלי תגרום לכך‬
‫שכל יחיד ימצה את הפוטנציאל שבו‪ .‬התערבות מצד המדינה כדי לסייע לחלשים בחברה תגרום‬
‫לכך שלא יהיה תמריץ להתאמץ‪ .‬החלשים יתרגלו להיות תלויים במדינה ומצבם אף יחמיר‪.‬‬
‫התערבות המדינה בחיי החברה והאזרח צריכה להיות מצומצמת ככל האפשר‪".‬‬
‫ציינו והציגו את הגישה הדמוקרטית המוצגת בקטע‪ .‬הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו ניגוד אחד בין ערך השוויון לבין ערך החירות‪ .‬הציגו מאפיין משותף אחד לשני הערכים‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו מהי דמוקרטיה כהשקפת עולם‪ .‬הסבירו כיצד ערך השוויון בא לידי ביטוי בדמוקרטיה‬
‫כהשקפת עולם‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪33‬‬
‫עקרון שלטון העם‬
‫שלטון העם הוא אחד העקרונות המרכזיים בדמוקרטיה וההכרחיים לקיומה‪ .‬עקרון זה קובע כי‬
‫העם הוא הריבון‪/‬השליט במדינה ומקור כל הסמכות‪ .‬כלומר‪ ,‬העם קובע את גורלו‪ .‬עקרון זה בה‬
‫מהרעיון של "האמנה החברתית"‪ ,‬שלפיה המדינה קמה על ידי העם ולמען העם‪.‬‬
‫מה משמעות המילה "עם" בעקרון שלטון העם?‬
‫נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הגדיר את הדמוקרטיה כ"שלטון העם‪ ,‬על ידי העם‪ ,‬למען העם"‪.‬‬
‫מי הוא ה"עם" הזה?‬
‫במדינה הדמוקרטית המודרנית אין הכוונה לעם כדוגמת העם היהודי‪ .‬הכוונה במונח שלטון העם‬
‫היא לעם שהוא סך כל האזרחים החיים במדינה‪ ,‬השונים זה מזה במינם‪ ,‬בדעותיהם‪ ,‬בהשקפת‬
‫עולמם ודתם‪ .‬העם כולל גם את קבוצות הרוב וגם את המיעוט‪.‬‬
‫האם כל העם‪ ,‬כל האזרחים‪ ,‬שולטים במדינה?‬
‫האם יש אפשרות שכל העם ישתתף בניהול המדינה ובקבלת ההחלטות?‬
‫בעבר‪ ,‬במאה ב‪ 5-‬לפנה"ס התקיימה באתונה דמוקרטיה ישירה‪ .‬דמוקרטיה זו פעלה על פי‬
‫העיקרון שהמדינה והשלטון הם של כל האזרחים והעם הוא מקור כל הסמכות במדינה‪ .‬לכן‪ ,‬כל‬
‫האזרחים היו שותפים לקבלת ההחלטות באופן ישיר‪ ,‬והיו בעלי זכות הצבעה בכל החלטה‬
‫פוליטית‪ .‬לאזרחים בדמוקרטיה האתונאית נחשבו רק גברים בני ‪ 18‬ומעלה‪ ,‬שאינם עבדים‪.‬‬
‫כיום אין אפשרות לכונן דמוקרטיה ישירה‪ ,‬לכן האזרחים מעבירים את הסמכות שלהם לנציגים‬
‫שהם בוחרים בבחירות‪ .‬דמוקרטיה זו נקראת דמוקרטיה ייצוגית‪ ,‬או דמוקרטיה עקיפה‪.‬‬
‫מדוע לא ניתן לקיים היום דמוקרטיה ישירה?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.5‬‬
‫גודלה העצום של האוכלוסייה במדינות השונות לא מאפשר מבחינה טכנית לכנס את כל‬
‫האזרחים כדי לקיים דיונים ולקבל החלטות‪.‬‬
‫כמות הידע והמידע הנחוצים לצורך קבלת החלטות היא עצומה‪ .‬רוב הציבור לא יכול ולא רוצה‬
‫לעסוק כל הזמן ברכישת הידע הזה‪.‬‬
‫האזרחים עסוקים בפרנסה ולימודים‪ ,‬ואין להם את היכולת לפנות זמן לעסוק בהחלטות פוליטיות‬
‫רבות‪.‬‬
‫מורכבות הבעיות שהמדינה המודרנית צריכה להתמודד איתן מצריכה הכשרה‪ ,‬מיומנות‬
‫ומקצועיות‪ .‬הציבור הרחב חסר את הכישורים הנדרשים לכך‪.‬‬
‫כדי לקבל החלטות יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית במדינה‪ ,‬ורוב האזרחים לא מכירים‬
‫אותה מספיק טוב‪.‬‬
‫מימוש עקרון שלטון העם‬
‫עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות‪ ,‬במשאל עם ובהשתתפות הפוליטית של‬
‫האזרחים‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪34‬‬
‫בחירות דמוקרטיות‬
‫הבחירות הן הכרחיות לקיומו של משטר דמוקרטי אמיתי המאפשר חילופי שלטון מסודרים‪.‬‬
‫הבחירות הן חלק מעקרון שלטון העם וכן כלי חשוב בהגבלת השלטון‪ .‬הנבחרים תלויים בתמיכת‬
‫הבוחרים ונתונים לפיקוח ולביקורת ציבורית‪.‬‬
‫בבחירות דמוקרטיות באים לידי ביטוי מספר עקרונות חשובים ביותר במשטר הדמוקרטי‪:‬‬
‫ריבונות העם‪ :‬לכל אזרח יש את הזכות לבחור את נציגיו לשלטון או לקחת מהנציגים את השלטון‪.‬‬
‫עקרון שלטון העם‪ :‬הבחירות מבטיחות את השתתפות האזרחים והשפעתם על השלטון‪.‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון‪ :‬בחירות בפרקי זמן קבועים וידועים מראש מאפשרים החלפה של השלטון‬
‫ובכך מגבילים אותו‪.‬‬
‫עקרון ההסכמיות‪ :‬מעצם הקיום של בחירות‪ ,‬ישנה למעשה הסכמה על "כללי משחק" של‬
‫הדמוקרטיה ‪.‬‬
‫עקרון הפלורליזם‪ :‬ריבוי מפלגות מבטא את ריבוי הדעות בעם‪.‬‬
‫חופש ההתאגדות‪ :‬כל קבוצת אזרחים יכולה להתאגד ולהתמודד בבחירות‪.‬‬
‫חופש ביטוי‪ :‬כל קבוצה או מפלגה מקבלת את הזכות לבטא את העמדות שלה ולנסות לשכנע את‬
‫הציבור בצדקת דרכה‪.‬‬
‫את הבחירות ניתן לממש באמצעות צורות ממשל דמוקרטיות שונות‪ :‬ממשל פרלמנטארי‪,‬‬
‫ממשל נשיאותי וממשל מעורב‪ .‬הממשל המעורב הוא שולי באופן יחסי ונמצא בצרפת‪ ,‬לכן‬
‫אתייחס רק לשניים הראשונים‪.‬‬
‫ממשל פרלמנטארי‪ :‬מאפיין את רוב המדינות הדמוקרטיות‪ .‬העם בוחר את הנציגים שלו‬
‫לפרלמנט‪ ,‬שהוא בית הנבחרים והרשות המחוקקת‪ .‬העם בוחר את המפלגות ונציגי המפלגות‬
‫יושבים בפרלמנט‪ .‬העם לא בוחר את הממשלה‪ .‬מתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה‪ ,‬הרשות‬
‫המבצעת‪ ,‬הזקוקה לתמיכה של רוב חברי הפרלמנט ומכהנת מכוח הרוב והאמון שיש לה‬
‫בפרלמנט‪ .‬הפרלמנט יכול להביע אי אמון בממשלה ובכך להפיל אותה ולהביא לבחירות חדשות‪.‬‬
‫(הממשלה היא חלק מהפרלמנט)‪.‬‬
‫העם‬
‫העם בוחר נציגים‬
‫הפרלמנט‬
‫ממשלה‬
‫לפרלמנט‬
‫(רשות מחוקקת)‬
‫(רשות מבצעת)‬
‫המפלגה החזקה בפרלמנט‪,‬‬
‫מרכיבה את הממשלה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪35‬‬
‫ממשל נשיאותי‪ :‬כמו בארצות הברית‪ .‬העם בוחר את הנשיא ובמקביל בוחר העם בנציגים‬
‫לקונגרס‪ ,‬הרשות המחוקקת‪ .‬הנשיא עומד בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת‪ .‬הנשיא לא‬
‫זקוק לאמון הפרלמנט ‪ -‬הקונגרס‪ .‬הנשיא ממנה את שריו שלא מקרב חברי הקונגרס וצריך‬
‫לקבל אישור של הסנאט למינוי השרים‪ .‬לקונגרס יש סמכויות רבות המגבילות את כוחו של‬
‫הנשיא‪ .‬הקונגרס האמריקני מורכב משני בתים – בית הנבחרים המייצג את המדינות על פי גודל‬
‫אוכלוסייתן‪ ,‬והסנאט שבו יש שני נציגים לכל מדינה מהמדינות המרכיבות את ארצות הברית‪.‬‬
‫(העם בוחר בנשיא והנשיא ממנה את השרים =רשות מבצעת‪ .‬והעם בוחר בקונגרס =רשות‬
‫מחוקקת)‪.‬‬
‫העם‬
‫העם בוחר בנשיא‬
‫העם בוחר בנציגים‬
‫לקונגרס‬
‫נשיא‬
‫הנשיא ממנה‬
‫הקונגרס‬
‫את השרים‬
‫בית‬
‫הנבחרים‬
‫רשות מבצעת‬
‫הסנט‬
‫טבלת השוואה בין ממשל פרלמנטארי לממשל נשיאותי‬
‫קריטריונים‬
‫להשוואה‬
‫ממשל פרלמנטארי‬
‫(רוב המדינות הדמוקרטיות)‬
‫ממשל נשיאותי‬
‫(ארצות הברית)‬
‫רשות מבצעת‬
‫הממשלה‪ ,‬נבחרת ע"י הפרלמנט‪.‬‬
‫הנשיא‪ ,‬נבחר ע"י העם‪.‬‬
‫רשות מחוקקת‬
‫הפרלמנט (בישראל‪ ,‬הכנסת)‪.‬‬
‫נבחר ע"י העם‪.‬‬
‫הקונגרס‪ .‬נבחר ע"י העם‪.‬‬
‫אחריות הרשות‬
‫המבצעת‬
‫כלפי הפרלמנט‪ .‬הממשלה‬
‫מכהנת מתוקף רוב ואמון‬
‫הפרלמנט‪.‬‬
‫כלפי העם‪ .‬הנשיא תלוי האמון‬
‫הציבור‪.‬‬
‫יחסי רשות‬
‫מחוקקת‬
‫ורשות‬
‫מבצעת‬
‫הממשלה תלויה באמון‬
‫הפרלמנט‪ .‬אי‪-‬אמון‬
‫בממשלה מביא להפלתה‬
‫ולבחירת ממשלה חדשה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬גם בסמכות‬
‫ראש הממשלה לפזר את‬
‫הפרלמנט ולהכריז על‬
‫בחירות חדשות‪.‬‬
‫אין תלות אך יש מגבלות‬
‫במסגרת האיזונים‬
‫והבלמים הקיימים בין‬
‫רשויות השלטון השונות‬
‫(הפרדת רשויות)‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪36‬‬
‫משאל עם (ירד במיקוד)‬
‫ההשתתפות הפוליטית של האזרחים‬
‫בדמוקרטיה המודרנית‪ ,‬דמוקרטיה ייצוגית‪ ,‬עקיפה‪ ,‬יש חשיבות רבה להשתתפות הפוליטית של‬
‫האזרחים‪ .‬ההשתתפות של האזרחים בחיים הפוליטיים חשובה מכיוון שמקבלי ההחלטות במדינה‬
‫הם קבוצה קטנה ומצומצמת מתוך כלל אזרחי המדינה‪ ,‬ולכן שלטון העם וריבונות העם עלולים‬
‫להיפגע אם כלל הציבור יישאר אדיש ולא מעורב בחיים הפוליטיים‪.‬‬
‫יש דרגות שונות להשתתפות זו‪:‬‬
‫הרובד ה א – פוליטי‪ :‬בכל מדינה דמוקרטית יש גם ציבור אזרחים אשר אינו מתעניין ואינו‬
‫משתתף בחיים הפוליטיים‪ .‬גודלו של ציבור זה משתנה ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה‪.‬‬
‫משתתפים במערכת הבחירות‪ :‬בוחרים בבחירות הכלליות‪ .‬בבחירות אלה נקבע מי יעמוד בראש‬
‫רשויות השלטון‪ .‬אחוז המשתתפים בהצבעה נע בדרך כלל בין ‪ 51%‬ל – ‪ 81%‬מאזרחי המדינה‪,‬‬
‫ולרובם זו ההשתתפות היחידה בחיים הפוליטיים‪.‬‬
‫משתתפים פעילים במערכת הבחירות‪ :‬אזרחים אלה מתעניינים במערכת הפוליטית‪ .‬הם צרכני‬
‫חדשות ואקטואליה‪ ,‬מקפידים לעקוב אחרי דבריהם ומעשיהם של פוליטיקאים ואחר פרשנויות של‬
‫המערכת הפוליטית‪.‬‬
‫משתתפים השתתפות פעילה בחיים הפוליטיים‪ :‬קבוצה מצומצמת של אזרחים‪ ,‬שנוסף‬
‫להתעניינותם והשתתפותם בבחירות‪ ,‬הם גם חברים במפלגות ובארגונים פוליטיים שונים‪ .‬הם‬
‫משתתפים בכינוסים‪ ,‬בעצרות ובהפגנות תמיכה בשלטון או בהפגנות מחאה נגד השלטון‪ .‬כל זאת‬
‫בניסיון להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות המתבצע על ידי נציגי העם ברשויות השלטון‪.‬‬
‫בעלי תפקידים המשתתפים בחיים הפוליטיים‪ :‬אלה הם בעלי תפקידים (אליטות) שמידת‬
‫התעניינותם ומעורבותם בחיים הפוליטיים רבה‪ ,‬והם משפיעים על מקבלי ההחלטות‪ .‬שכבה‬
‫מצומצמת זו כוללת בעלי תפקידים בכירים בתחום הכלכלי כמו תעשיינים ועסקני איגודים‬
‫מקצועיים‪ .‬פקידים בכירים ברשויות השלטון ואנשי תקשורת‪.‬‬
‫ראשי השלטון הנבחרים‪ :‬מקבלי ההחלטות‪ ,‬בעלי התפקידים הפוליטיים הבכירים‪ ,‬ראשי השלטון‬
‫הנבחרים‪ .‬אלה הם נציגי העם‪ :‬חברי פרלמנט‪ ,‬שרי ממשלה וכן שכבה מצומצמת של בעלי‬
‫העוצמה הפוליטית במדינה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪37‬‬
‫ההשתתפות הפוליטית של האזרחים – פירמידה‬
‫ראשי השלטון‬
‫הנבחרים‬
‫ב‬
‫בעלי התפקידים (אליטות)‬
‫המשפיעים על מקבלי‬
‫ההחלטות‬
‫משתתפים השתתפות פעילה בחיים‬
‫הפוליטיים‬
‫משתתפים פעילים במערכת הבחירות‬
‫המשתתפים במערכת הבחירות‬
‫הרובד ה א – פוליטי‬
‫‪‬‬
‫ככל שמתקדמים מבסיס הפירמידה לקודקודה גדלה מידת המעורבות וההשפעה של‬
‫האזרחים‪ ,‬אך מספרם קטן‪.‬‬
‫ככל שגדל אחוז "הנושרים" אשר נמנעים מלהשתתף בחיים הפוליטיים אפילו במדרגה‬
‫הראשונה‪ ,‬לגיטימיות ויציבות הדמוקרטיה מתערערות‪.‬‬
‫עקרון שלטון העם‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫הכנסת היא בית הנבחרים של ישראל‪.‬‬
‫חוק יסוד הכנסת קובע כי כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת וכן‬
‫כי כל אזרח ישראלי בן עשרים ואחת שנה ומעלה זכאי להיבחר לכנסת‪.‬‬
‫חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי הבא לידי ביטוי בקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את סוג הממשל הייצוגי הבא לידי ביטוי בקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪38‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ציון‪ :‬עקרון שלטון העם‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬עקרון הקובע כי העם הוא הריבון‪/‬השליט במדינה ומקור כל הסמכות‪ .‬כלומר‪ ,‬העם‬
‫קובע את גורלו‪ ,‬והמדינה קמה על ידי העם ולמען העם‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬אזרחי המדינה בוחרים את הנציגים לשלטון ומעצם הבחירה הם מהווים את מקור‬
‫הסמכות וקובעים את גורלם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציון‪ :‬ממשל פרלמנטארי‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬העם בוחר את נציגיו לפרלמנט‪ .‬מתוך הפרלמנט נבחרת ממשלה הזקוקה לתמיכה של‬
‫רוב חברי הפרלמנט ומכהנת מכוח הרוב והאמון שיש לה בפרלמנט‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר‬
‫בממשל פרלמנטארי שבו הממשלה מכהנת מכוח הרוב והאמון שיש לה בפרלמנט (בכנסת)‪.‬‬
‫עקרון שלטון העם – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הציגו שני מאפיינים של המדינה המודרנית שבגללם הונהגה דמוקרטיה עקיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו ממשל פרלמנטארי וממשל נשיאותי‪ .‬הסבירו כיצד בא לידי ביטוי עקרון שלטון‬
‫העם בשני סוגי ממשל אלה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו מדוע אדישות פוליטית היא אחת מאויבי הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו את עקרון שלטון העם והסבירו את חשיבותו לקיום המשטר הדמוקרטי‪.‬‬
‫עקרון הפלורליזם‬
‫עקרון הפלורליזם הינו עקרון חשוב בדמוקרטיה המהותית‪ .‬ההגדרה המילונית של המילה‬
‫פלורליזם באנגלית נובעת מהשורש ‪ plural‬שמשמעותו "יותר מאחד"‪ .‬פלורליזם פירושו הכרה‬
‫בזכות קיומן של מגוון הדעות וההשקפות‪ ,‬הרצונות והצרכים השונים בחברה‪ ,‬והכרה בזכותן של‬
‫הקבוצות לבטא את שונותן ע"י התארגנות במסגרות שונות כדי לפעול למען מימוש הצרכים‬
‫והזהויות שלהן תוך שמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים‪.‬‬
‫להגדרת המושג פלורליזם‪ ,‬שלושה חלקים‪:‬‬
‫בחלק הראשון מוכרת הזכות לקיים את השונות (מיעוטים‪ ,‬קבוצות אינטרסים‪ ,‬דעות פוליטיות‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫בחלק השני מוכרת זכותן של הקבוצות לבטא את השונות (להתארגן במפלגות ובמסגרות שונות)‪.‬‬
‫בחלק השלישי מוכרת זכותן של הקבוצות לפעול כדי לממש את האינטרסים (למחות‪ ,‬לשבות‪,‬‬
‫להפגין‪ ,‬לקדם אינטרסים של המפלגה לקראת בחירות ועוד)‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪39‬‬
‫הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים‪:‬‬
‫בתחום הכלכלי – בארגונים שונים ובאיגודי עובדים רבים‪ ,‬על בסיס אינטרסים משותפים‪.‬‬
‫בתחום החברתי – ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מטרות משלו בתחום העשייה החברתית‪.‬‬
‫למשל‪" :‬ויצ"ו"‪" ,‬נעמת" ו"יד שרה"‪.‬‬
‫בתחום התרבותי חינוכי – ריבוי ארגונים חינוכיים ובתי ספר שונים‪ ,‬כבית ספר למוזיקה‬
‫ולאומנות‪.‬‬
‫פלורליזם פוליטי – מפלגות רבות‪.‬‬
‫חשיבות הפלורליזם בדמוקרטיה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפלורליזם מכיר בזכות של בני אדם וקבוצות להיות שונים אחד מהשני‪.‬‬
‫פלורליזם מאפשר לאזרחים לקחת חלק פעיל בחיים הפוליטיים ולממש את עקרון שלטון העם‪.‬‬
‫הפלורליזם נותן לגיטימציה למאבקי כוח בין מפלגות וארגונים בעלי אינטרסים שונים‪.‬‬
‫הפלורליזם מפזר את הכוח בחברה ויוצר איזון בין רשויות השלטון השונות ובין ארגונים בעלי‬
‫אינטרסים שונים‪.‬‬
‫הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין הקבוצות השונות בחברה‪.‬‬
‫פלורליזם אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית ללא הסכמיות וסובלנות‪.‬‬
‫הפלורליזם אינו ערך מוחלט‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא ניתן להגבלה‪ .‬לא ניתן לממש באופן מלא את הייחודיות‬
‫והשונות של כל הקבוצות‪ ,‬משום שמימוש מלא פירושו אנרכיה‪ .‬כדי שכל הקבוצות יוכלו לחיות‬
‫במדינה ללא אנרכיה‪ ,‬הן חייבות להסכים ביניהן על נושאים מרכזיים‪ ,‬כצורת המשטר‪ ,‬כללי‬
‫המשחק הפוליטי והנורמות בחברה‪.‬‬
‫הסכמיות‬
‫הסכמיות היא הסכמה רחבה במדינה על נושאים מסוימים‪ .‬על מנת שהקבוצות השונות תוכלנה‬
‫לחיות יחד למרות חילוקי הדעות ביניהן באותה מדינה‪ ,‬הן חייבות להגיע להסכמה רחבה ככל‬
‫האפשר על נושאים מרכזיים‪ ,‬כמו למשל‪ :‬צורת המשטר‪ ,‬כללי המשחק הפוליטי והערכים‬
‫המרכזים בחברה‪ .‬ככל שההסכמה רחבה יותר בנושאים אלו‪ ,‬נוצרת חברה יציבה יותר‪.‬‬
‫ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים (כללי משחק) המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים‬
‫ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות‪ .‬למשל‪ ,‬הסכם הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬
‫ההסכמיות באה לידי ביטוי בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכמה על גבולות המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסכמה על צורת המשטר‪ .‬תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .3‬הסכמה וקבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי‪.‬‬
‫סובלנות‬
‫הפלורליזם אינו יכול להתקיים ללא סובלנות‪ .‬עקרון הסובלנות משמעו נכונות לקבל‪" ,‬לסבול"‬
‫ולהכיר בחופש הביטוי של השונים בדעותיהם‪ ,‬במראם‪ ,‬באמונתם‪ ,‬במינם‪ ,‬גם ובעיקר אם הם‬
‫מנוגדים לעמדת הרוב‪.‬‬
‫הסובלנות היא הכרה בכבודו של האדם ובחירותו להיות שונה מהאחרים‪ ,‬להאמין‪ ,‬לחשוב ולנהוג‬
‫על פי דרכו‪ .‬בחברה סובלנית אנשים מכבדים גם את מי ששונה מהם במראהו‪ ,‬באמונותיו‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪40‬‬
‫ובמעשיו‪ ,‬והשלטון מאפשר לאזרחים יוצאי דופן להתבטא ולנסות להשפיע על המדינה‪.‬‬
‫סובלנות מקורה במילה "סבל"‪ ,‬שפירושה לסבול ולהתענות‪ .‬אין הכוונה לסבול אלימות פיסית‬
‫אלא לסבול דעות‪ ,‬אמונות והשקפות עולם‪ ,‬המעוררות התנגדות ואי‪-‬נוחות‪ .‬כלומר‪ :‬חיים בחברה‬
‫דמוקרטית פלורליסטית כרוכים גם באי‪-‬נוחות לפרטים בחברה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אדם חילוני צריך לדעת‬
‫שחיים בצוותא עם דתיים גורמים לעתים אי‪-‬נוחות שצריך לסבול אותה‪ .‬האדם הדתי צריך לדעת‬
‫כי לעתים נגרמת אי‪-‬נוחות מחיים בצוותא עם חילונים‪ .‬משמעות הסובלנות היא לדעת לסבול‬
‫ולקבל את אי‪ -‬הנוחות ולחיות עמה‪.‬‬
‫הסובלנות היא עיקרון חשוב בדמוקרטיה מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה כמו החירות‪ ,‬חופש הביטוי‪,‬‬
‫וחופש ההתארגנות‪.‬‬
‫‪ .2‬סובלנות פוליטית מאפשרת חשיפה של כל האזרחים להרבה דעות לפני שיחליטו מה דעתם‪.‬‬
‫‪ .3‬סובלנות פוליטית נותנת מקום גם לקבוצות שנמצאות באופוזיציה‪.‬‬
‫‪ .1‬הסובלנות תורמת ליציבות החברה‪ ,‬משום שהיא מאפשרת לנהל ויכוח ללא אלימות ופחד‪.‬‬
‫עקרון הפלורליזם‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫בבריטניה הוקם בית ספר ייחודי‪ ,‬שתכנית הלימודים בו מדגישה את החינוך החברתי יותר‬
‫מהישגים בלימודים‪ .‬משרד החינוך הבריטי הוציא צו סגירה לבית הספר בטענה שתוכנית‬
‫הלימודים בו חורגת מתוכנית הלימודים האחידה הנהוגה במדינה‪ .‬הנהלת בית הספר פנתה לבית‬
‫המשפט בבקשה לבטל את הצו‪ .‬השופט נענה לבקשה והתיר את המשך פעילותו של בית הספר‪.‬‬
‫ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שעליו התבסס השופט בפסיקתו‪.‬‬
‫הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ציון‪ :‬עקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬עקרון הפלורליזם פירושו הכרה בזכות קיומן של מגוון הדעות וההשקפות‪ ,‬הרצונות‬
‫והצרכים השונים בחברה‪ ,‬והכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את שונותן ע"י התארגנות במסגרות‬
‫שונות כדי לפעול למען מימוש הצרכים והזהויות שלהן תוך שמירה על כללי המשחק‬
‫הדמוקרטיים‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על בית ספר ייחודי שנתן דגש על החינוך החברתי ופחות על ההישגים‬
‫הלימודיים‪ .‬כלומר בית הספר נתן מענה לצרכים של תלמידים מסויימים ובכך בא לידי ביטוי‬
‫הפלורליזם בחינוך‪.‬‬
‫עקרון הפלורליזם – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הסבירו את עיקרון הפלורליזם והציגו שני הסברים לחשיבותו בדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .2‬ציינו והציגו שלושה תחומים שבהם בא הפלורליזם לידי ביטוי‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו את עקרון הסובלנות והציגו שני הסברים לחשיבותו בדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .5‬הסבירו את הקשר בין מידת ההסכמיות בחברה לבין רמת היציבות של המשטר‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪41‬‬
‫‪ . 1‬שאלת טקסט‬
‫קראו את הקטע וענו על השאלות‪:‬‬
‫הדמוקרטיה מורכבת מקבוצות שונות ומגוונות‪ .‬לכל קבוצה ייחוד משלה‪ .‬כל קבוצה מכילה‬
‫בתוכה הן ערכים אוניברסליים והן ערכים פרטיקולריים (ייחודיים) כגון‪ :‬מורשת‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪.‬‬
‫מעצם טבעה הדמוקרטיה היא סובלנית ומאפשרת חיים יחד של קבוצות השונות זו מזו כגון‪:‬‬
‫חילוניים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חרדים‪ ,‬ערבים וכדומה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדמוקרטיה היא אורח חיים באמצעותו‬
‫מתאפשר שגשוגו של הקולקטיב ולכידותו‪ ,‬על אף מגוון השונויות שבתוכו‪ .‬הדמוקרטיה מונעת ע"י‬
‫פשרה וקונצנזוס‪.‬‬
‫מגוון הקבוצות הקיים בדמוקרטיה הישראלית גורם למחלוקות קשות המאיימות על היציבות‬
‫והלכידות החברתית ‪ ,‬לדוגמה הקושי ליצור דיאלוג בין יהודים וערבים בישראל‪ .‬קושי זה נובע מאי‬
‫נכונותם של חלק מערבים‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬להכיר במדינת ישראל כמקום שבו העם היהודי מממש‬
‫את זכותו להגדרה עצמית‪.‬‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה הכין הצעה לחוקה שכותרתה "יהודית ודמוקרטית המעניקה שיוויון‬
‫זכויות לכל אזרחיה"‪ .‬הצעת החוקה שואבת את השראתה מהכרזת העצמאות‪ .‬באחד הסעיפים‬
‫של הצעת החוקה נאמר "שהמדינה תנהג בשיוויון כלפי כל אזרחיה בישראל ותבטיח את‬
‫מעמדם של המיעוטים בה"‪ .‬מטרת החוקה להגיע להסכמה על יסוד פשרה‪ ,‬למרות השונות‪ ,‬בין‬
‫כל הקבוצות בחברה הישראלית ובכלל זה המיעוט הערבי‪.‬‬
‫(מעובד עפ"י עיתון הארץ‪ ,‬מרץ ‪)2112‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את עקרון הפלורליזם‪ .‬הסבירו כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בדברי הכותב‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את עקרון הסכמיות‪ .‬הסבירו כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בדבריו של הכותב‪.‬‬
‫ג‪ .‬הציגו את הזכות לשוויון‪ .‬כיצד מתייחסת הכרזת העצמאות לשוויון כפי שנזכר בקטע‪.‬‬
‫ד‪ .‬עמודו על ההבדלים בין דמוקרטיה פורמאלית ודמוקרטיה מהותית‪ .‬עם מי מהשתיים "מזדהה"‬
‫הכותב‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪42‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב‬
‫עקרון הכרעת הרוב משמעו כי בדמוקרטיה ההכרעות מתקבלות על פי רצון רוב התומכים בהחלטה‬
‫תוך כדי שמירת זכויותיו הבסיסיות של המיעוט‪ .‬המיעוט כפוף להחלטה כאילו התקבלה ע"י כלל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי למימוש הדמוקרטיה‪ ,‬אך אינו תנאי מספיק‪ .‬יש‬
‫קשר בין עקרון הכרעת הרוב לעקרונות הדמוקרטים האחרים‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב קשור לעקרונות הדמוקרטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬עקרון שלטון העם ‪ -‬ע"פ עקרון שלטון העם יש לבצע את רצון העם כולו‪ .‬בפועל שלטון העם‬
‫בדמוקרטיה משמעו שלטון הרוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקרון הפלורליזם ‪ -‬העם אינו גוף אחד בעל רצון אחד‪ ,‬אלא גוף פלורליסטי המורכב מקבוצות‬
‫ופרטים בעלי רצונות שונים‪ .‬מכיוון שלא ניתן לרצות את כל העם‪ ,‬יש לפחות לנסות לרצות את‬
‫רובו‪.‬‬
‫ג‪ .‬עקרון ההסכמיות ‪ -‬עקרון הכרעת הרוב הוא אחד מאותם כללי משחק דמוקרטיים עליהם צריכים‬
‫להסכים הרוב והמיעוט כאחד‪ .‬דמוקרטיה יציבה בה הסכמה רחבה ככל האפשר‪ ,‬כלומר שרוב‬
‫הציבור מסכים על כללי המשחק והערכים המרכזיים‪.‬‬
‫חשיבות הכרעת הרוב בדמוקרטיה‬
‫עקרון הכרעת הרוב הוא "תנאי הכרחי" לקיום המדינה הדמוקרטית‪:‬‬
‫‪ ‬החלטת הרוב קרובה יותר להחלטת כלל העם‪ .‬מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך האזרחים‬
‫(עקרון שלטון העם)‪ .‬בשל כך סביר להניח שתהייה שביעות רצון מהחלטת הרוב‪.‬‬
‫‪ ‬הכרעת הרוב מאפשרת קבלת החלטות בדרכי שלום ומבטיחה יציבות שלטונית ללא הפיכות‬
‫אלימות‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה שונה מעקרון הכרעת רוב במשטרים שאינם דמוקרטיים בכך שהוא‬
‫קובע שההחלטות שיתקבלו לא יפגעו בזכויות המיעוט לעצב את חייו ואת השקפת עולמו כרצונו‪ .‬הרוב‬
‫חייב לאפשר למיעוט להאמין ולפעול על פי השקפתו ועל פי האינטרסים שלו‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אין לקבל‬
‫הכרעת רוב הפוגעת במיעוט הדתי או האתני ומונעת ממנו לקיים את מנהגיו‪.‬‬
‫כאשר הרוב מבטל את זכויות המיעוט‪ ,‬למשל את חופש הביטוי או ההפגנה שלו‪ ,‬הוא פועל בדרך של‬
‫עריצות הרוב‪ ,‬והמיעוט כבר לא חייב לציית לו‪.‬‬
‫במדינה דמוקרטית אין בדרך כלל רוב קבוע‪ ,‬אלא רוב תלוי נושא ותלוי זמן‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרכב הרוב‬
‫מתחלף על פי הנושא‪ .‬רוב שאינו מתחלף לא היה מאפשר חילופי שלטון‪ .‬כאשר אין רוב ומיעוט‬
‫קבועים‪ ,‬כל הקבוצות מחזיקות בתקווה ליטול ביום מן הימים חלק בשלטון‪ .‬לכן המיעוט מסכים לקבל‬
‫את החלטת הרוב‪ .‬הוא מודע לכך שכאשר יהיה הוא הרוב בהחלטה מסוימת‪ ,‬המיעוט באותה החלטה‬
‫יסכים גם כן לקבל את החלטתו‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי לקיום הדמוקרטיה אך לא מספיק‪ .‬עיקרון הכרעת הרוב בא לידי‬
‫ביטוי בבחירות הכלליות‪ ,‬אך גם בכל מוסד ומוסד במדינה‪ .‬גם בכנסת מתנהלות הצבעות על פי עקרון‬
‫הכרעת הרוב‪ .‬עקרון הכרעת הרוב לבדו אינו מצביע על קיום מדינה דמוקרטית‪ .‬הרבה שליטים לא‬
‫דמוקרטים כהיטלר בגרמניה‪ ,‬מוסוליני באיטליה ונאצר במצרים‪ ,‬נהנו בתקופות מסוימות מתמיכת רוב‬
‫העם‪ ,‬ואין לומר שהם היו שליטים דמוקרטיים‪ .‬בצד עקרון הכרעת הרוב חייבים להתקיים העקרונות‬
‫האחרים הנחוצים לדמוקרטיה‪ ,‬כלומר‪ :‬עקרונות של דמוקרטיה מהותית‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪43‬‬
‫דרכי הביטוי של עקרון הכרעת הרוב‬
‫עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בדרכים אחדות‪ :‬באופן שבו מוכרעות בחירות דמוקרטיות‪,‬‬
‫בהצבעות בפרלמנט‪ ,‬בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה‪ ,‬בפסיקת בתי המשפט‪ ,‬ובכל ארגון‬
‫ומוסד במדינה המתנהל ע"פ הכללים הדמוקרטיים‪.‬‬
‫יש שיטות שונות לקביעת רוב‪:‬‬
‫רוב רגיל ‪ -‬פירושו קבלת החלטות במספר הקולות הרב ביותר של האנשים שמשתתפים‬
‫בהכרעה‪ .‬לדוגמה‪ :‬בהצבעה נכחו ‪ 11‬איש‪ .‬מועמד א' קיבל ‪ 15‬קולות‪ ,‬מועמד ב' קיבל ‪13‬‬
‫קולות ומועמד ג' קיבל ‪ 12‬קולות‪ .‬מועמד א' נבחר (למרות שמרבית המצביעים – ‪ 12.5%‬לא‬
‫הצביעו בעדו)‪.‬‬
‫רוב מוחלט ‪ -‬פירושו קבלת החלטה ביותר מ ‪ 51% -‬מכלל קולות המצביעים‪.)51%11( .‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בחירת נשיא המדינה‪ -‬על מנת שנשיא יבחר בישראל‪ 11 ,‬ח"כ לפחות מתוך ה‪121-‬‬
‫צריכים לתמוך במועמדותו‪ .‬כלומר‪ ,‬יותר מ‪ 51%‬מכלל הבוחרים‪.‬‬
‫רוב מיוחס – פירושו קבלת החלטה ברוב גבוה במיוחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬על מנת להעביר את נשיא‬
‫המדינה בישראל מתפקידו‪ 81 ,‬ח"כ לפחות צריכים לתמוך בהצעה‪ ,‬שהם ‪ 25%‬מכלל חברי‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫במדינה דמוקרטית במזרח אירופה התקבלה החלטה ע"י הממשלה המכהנת‪ ,‬לאסור על‬
‫מיעוטים אתניים במדינה לשבות או להפגין במשך חמש שנים‪ .‬מטרת ההחלטה הייתה לחזק את‬
‫בטחון התושבים ואת יציבות המערכת הכלכלית במדינה‪ .‬ראש הממשלה אמר‪ ,‬כי החלטה זו‬
‫מקובלת על רו ב התושבים אשר הצביעו עבור הפרלמנט‪.‬‬
‫נציגי קבוצות המיעוט התלבטו כיצד להגיב על ההחלטה‪ .‬הם התכנסו לישיבת חירום וקיימו‬
‫הצבעה בה הוחלט ברוב של ‪ 15‬נציגים מתוך ‪ 111‬נציגים שהשתתפו בישיבה‪ ,‬להפגין ולהשבית‬
‫את המשק‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הסכנה הקשורה לעקרון הכרעת הרוב שבאה לישי ביטוי בהחלטת הממשלה‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את סוג הרוב שבו התקבלה ההחלטה של קבוצת המיעוט‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ציון‪ :‬עריצות הרוב‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬כאשר הרוב מבטל את זכויות המיעוט‪ ,‬למשל את חופש הביטוי או ההפגנה שלו‪ ,‬הוא‬
‫פועל בדרך של עריצות הרוב‪ ,‬והמיעוט כבר לא חייב לציית לו‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר כי הממשלה קיבלה החלטה אשר פוגעת בזכויות המיעוטים במדינה‪.‬‬
‫"החלטה ‪ ..‬לאסור על מיעוטים אתניים במדינה לשבות או להפגין במשך חמש שנים"‪.‬‬
‫הממשלה מכהנת מכוח הרוב שיש לה בפרלמנט‪ ,‬אך ברגע והחלטות הממשלה פוגעות‬
‫ומבטלות את זכויות המיעוט מדובר בעריצות הרוב‪ ,‬והמיעוט אינו חייב לציית להחלטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציון‪ :‬רוב מוחלט‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬הרוב קרוב יותר לסה"כ המצביעים‪ .‬רוב מוחלט הוא כאשר ההכרעה מתקבלת ברוב‬
‫הגדול מ ‪ 51%‬מכלל המצביעים‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬ההחלטה של נציגי המיעוטים התקבלה ברוב של ‪ 15‬מתוך ‪ .111‬כלומר‪ ,‬ברוב שהוא‬
‫יותר מ ‪ 51%‬מכלל המצביעים‪ .‬לכן מדובר ברוב מוחלט‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪44‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הציגו שלוש סיבות לחשיבותו של עקרון הכרעת הרוב במשטר דמוקרטי‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו את ההבדל בין הכרעת רוב לגיטימית להכרעת רוב שאינה לגיטימית במדינה‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו את עקרון הכרעת הרוב‪ .‬הסבירו מדוע הוא מבטא את עקרון ההסכמיות‪.‬‬
‫‪ .1‬בסניף של תנועת נוער ביישוב יהודי בארץ הציע רכז הסניף להורי החניכים לשלב במסגרת‬
‫פעילויות הקיץ סדנה ׂששָ מה דגש על ערכי היהדות ‪ .‬סדנה זו כוללת בין היתר לימוד פרשת‬
‫השבוע‪ ,‬לימוד תורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬טיול לכותל המערבי וקיום תפילה בו‪ .‬ההצעה הועלתה לדיון‬
‫במפגש עם הורי החניכים בסניף התנועה‪.‬‬
‫חלק מן ההורים שהשתתפו בדיון התנגדו לסדנה‪ ,‬משום שיש בה תכנים הסותרים את אורח‬
‫חייהם והשקפת עולמם‪ .‬הם טענו כי אינם מוכנים לחשוף את ילדיהם לתכנים אלה‪ ,‬וכי אם‬
‫תופעל הסדנה‪ ,‬עלולה הזכות שלהם להיפגע‪ .‬בסופו של דבר הסדנה אושרה לאחר שיותר‬
‫ממחצית ההורים הצביעו בעדה‪.‬‬
‫ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי באופן קבלת ההחלטה להפעיל את הסדנה‪.‬‬
‫הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪45‬‬
‫זכויות אדם ואזרח‬
‫זכויות אדם ואזרח הן "הלב" של עקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫רעיון זכויות האדם והאזרח התפתח במאות ה ‪ ,18 -12‬בתקופת ההשכלה‪ .‬עקרון השמירה על‬
‫זכויות האדם והאזרח בא מתוקף האמנה החברתית וערך היות האדם במרכז‪ ,‬והן תנאי לקיום‬
‫דמוקרטיה מהותית‪ .‬חובת המדינה להגן על זכויות האדם והאזרח ולממשן ככל האפשר‪ ,‬וזאת‬
‫כל עוד הדבר אינו פוגע במימוש זכויותיהם של פרטים אחרים ובאינטרסים ציבוריים של‬
‫המדינה‪ .‬מלבד זכויות‪ ,‬לכל אדם ואזרח יש גם חובות‪ ,‬שיפורטו בהמשך‪.‬‬
‫הזכויות מתחלקות לארבעה סוגים‪ :‬זכויות אדם טבעיות‪ ,‬זכויות אזרח‪ ,‬זכויות חברתיות וזכויות‬
‫מיעוטים‪.‬‬
‫זכויות טבעיות‬
‫זכויות האדם נגזרות מתפיסת האדם המודרנית‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬בני האדם נולדו שווים ועם‬
‫היוולדם הם מקבלים "סל" של זכויות המבטיחות זכויות בסיסיות של חיים וביטחון‪ ,‬חירות‪,‬‬
‫רכוש‪ ,‬שוויון‪ ,‬הליך משפטי הוגן וכבוד‪ .‬זכויות האדם שייכות לאדם מעצם היותו אדם‪ .‬זהו‬
‫עקרון כלל עולמי‪ ,‬אין הוא תלוי בחברה או במדינה זו או אחרת‪ .‬זכויות האדם נגזרות מטבע‬
‫האדם‪ .‬הן אינן מוענקות ע"י השלטון‪ ,‬אינן תלויות בשלטון‪ ,‬והשלטון אינו רשאי ליטול אותן מן‬
‫הפרט באופן שרירותי‪ .‬הן מכונות טבעיות כיוון שהן מובנות מעליהן ומקובלות על הכול‪.‬‬
‫לקבוצה זו משתייכות הזכויות‪ :‬כבוד‪ ,‬חיים וביטחון‪ ,‬הליך משפטי הוגן‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬קניין‪.‬‬
‫(כח החש"ק)‬
‫‪ .7‬הזכות לחיים ולביטחון (שלמות הגוף)‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להגנה ע"י המדינה מפני פגיעה פיזית או נפשית‬
‫זוהי הזכות הראשונה‪ ,‬הבסיסית ביותר ותנאי ליתר הזכויות‪ .‬כל אדם זכאי להגנה על חייו מפני‬
‫כל פגיעה‪ .‬כל אדם זכאי להגנה על שלמות גופו ונפשו‪ ,‬לחיות ללא פחד מפני פגיעה פיזית או‬
‫השפלה‪ .‬חובת המדינה להגן על חייו ובטחונו של האדם ולשם כך פועלת המדינה באמצעות‬
‫חקיקה ומוסדות ביטחון כצבא ומשטרה‪.‬‬
‫‪ .0‬הזכות לחירות‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של כל אדם לעשות כרצונו כל עוד כל עוד שאינו פועל באופן ה מנוגד לחוק‪.‬‬
‫זכות זו נובעת מהכרה שבני האדם הם יצורים עצמאיים‪ ,‬בעלי שכל ותבונה‪ .‬לכן בני האדם‬
‫יכולים לנהל את חייהם על פי ראות עיניהם כל עוד הדברים נעשים על פי חוק ואין פגיעה‬
‫באחר‪ .‬הזכות לחירות היא זכות כללית המאגדת בתוכה חירויות רבות‪:‬‬
‫חופש המחשבה והדעה ‪ -‬הזכות של אדם לגבש את דעתו‪ ,‬להחזיק בדעות‪ ,‬השקפת עולם וכד'‪.‬‬
‫לא ניתן לפגוע בזכות זו כל עוד היא נשארת במחשבתו של אדם‪.‬‬
‫חופש הביטוי ‪ -‬היכולת של האדם לבטא את דעתו‪ .‬לשכנע באמצעות מילים‪ .‬לדון בדעות‬
‫השונות‪ ,‬ולהילחם עבור דעותיו‪ .‬ללא חופש הביטוי‪ ,‬יהיה ביטוי לדעה אחת בלבד = דיקטטורה‪.‬‬
‫בני אדם שונים זה מזה בהשקפותיהם‪ ,‬אמונותיהם‪ ,‬דעותיהם וטעמם‪ .‬לכל אדם‪ ,‬יש צורך לבטא‬
‫את עצמו ולהביע את דעותיו ורגשותיו בדרכים רבות ומגוונות‪ .‬אדם יכול להביע את עצמו בשיחה‪,‬‬
‫במכתב‪ ,‬בצורת לבוש מיוחדת‪ ,‬ביצירה אמנותית ‪ -‬שיר‪ ,‬ציור‪ ,‬פסל‪ ,‬או אפילו במדבקה על שמשת‬
‫מכוניתו ועוד‪ .‬הביטוי‪ ,‬על צורותיו השונות‪ ,‬נועד להעברת מידע בין אדם אחד לאחר‪ .‬כמו כן‬
‫בעזרת ביטוי הדעות ניתן להשפיע על המציאות בה אנו חיים‪ ,‬להעביר מסרים‪ ,‬לבקר את המצב‬
‫הקיים ולפתור בעיות באמצעות מילים ולא באמצעות כוח ‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪46‬‬
‫מזכות זו נגזרות זכויות נוספות כמו‪ :‬חופש ההפגנה‪ ,‬חופש המחאה‪ ,‬חופש השביתה‪ ,‬חופש‬
‫האסיפה‪ ,‬חופש היצירה‪ ,‬חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת‪.‬‬
‫חופש המידע ‪ -‬זכותו של כל אדם להיות חשוף למידע שיאפשר לו גיבוש דעה ונקיטת עמדה‬
‫בכל עניין‪ .‬זכות זו היא תנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי‪ .‬מדובר ב"שקיפות" הפעילות‬
‫של מוסדות ציבור‪.‬‬
‫חופש ההתאגדות ‪ -‬לכל אדם הזכות להתארגן ולהתאגד לכל מטרה‪ ,‬אלא אם כן זוהי‬
‫התארגנות שרצונה לפגוע בחברה‪ .‬חופש זה מקיף התארגנויות כמו‪ :‬מפלגה‪ ,‬תנועה פוליטית‪,‬‬
‫עמותה‪ ,‬איגוד כלכלי ועוד‪.‬‬
‫חופש התנועה ‪ -‬הזכות של אדם לנוע ממקום למקום וממדינה למדינה בכל זמן שירצה ומבלי‬
‫שיגבילו אותו‪.‬‬
‫חירות המצפון ‪ -‬זכותו של כל אדם לאמץ לו ערכים מוסריים ולנהוג לפיהם‪ .‬זכותו של אדם‬
‫לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו‪ .‬למשל‪ :‬אדם פציפיסט‪.‬‬
‫חופש דת ‪ -‬החופש של הפרט להשתייך לכל מסגרת דתית‪ ,‬להאמין בכל דת ולקיים את‬
‫פולחנה כרצונו בלי לפגוע באחרים ואין להתערב בבחירה הדתית שלו‪.‬‬
‫חופש מדת ‪ -‬החופש של הפרט להחליט שאין הוא מאמין באמונה דתית כלשהי ואין הוא רוצה‬
‫להשתייך לקבוצה דתית כלשהי וזכותו שלא יפגעו זכויותיו האחרות בשל העובדה שהוא אדם‬
‫לא מאמין‪.‬‬
‫חופש העיסוק ‪ -‬כל אדם זכאי בכפוף לחוק‪ ,‬לבחירה חופשית של עבודתו‪ ,‬עיסוקו‪ ,‬מקצועו‬
‫ומשלח ידו והוא זכאי לתנאי עבודה צודקים והוגנים לשם הבטחת צרכי קיומו והגשמתו‬
‫העצמית‪.‬‬
‫‪ .3‬הזכות לקניין‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש פרטי‪ ,‬לשמור עליו וליהנות ממנו ללא חשש‬
‫שיילקח ללא הסכמתו‪.‬‬
‫אין לעשות שימוש בקניינו של אדם ללא רשותו‪ .‬קניין יכול להיות חומרי (פיסי ‪ /‬מוחשי) שכולל‬
‫את כל הדברים המוחשיים שנרכשו ע"י עבודה‪ ,‬שכירה‪ ,‬החזקה‪ ,‬ירושה או מתנה כמו‪:‬‬
‫קרקעות‪ ,‬בתים‪ ,‬כסף‪ ,‬מניות‪ ,‬קרנות ועוד; או קניין רוחני (יצירות עליהן יש זכויות יוצרים)‪.‬‬
‫מדובר בזכות בלתי מוחשית המוגדרת כזכות למנוע מאדם אחר לקחת את פרי עמלו הרעיוני‬
‫והביצועי של יוצר אחר‪ .‬למשל‪ :‬המצאות הרשומות כפטנט‪ ,‬גילוים מדעיים‪ ,‬תוכנות מחשב וכל‬
‫היצירות האמנותיות לסוגיהן‪ :‬ציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬כוריאוגרפיה‪ ,‬ספרות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬תיאטרון‪,‬‬
‫קולנוע‪ ,‬צילום‪ ,‬פרסום ועוד‪ .‬קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי‪.‬‬
‫‪ .2‬הזכות לשוויון‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם ליהנות מיחס זהה כמו לכל אדם אחר‪.‬‬
‫כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים והם בעלי זכויות שוות‪ .‬הזכות לשוויון פירושה שהמדינה‬
‫מתייחסת לכל אדם בצורה שווה‪ ,‬ללא הבדל דת גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬מין‪ ,‬שפה‪ ,‬נטייה מינית‪ ,‬השקפת‬
‫עולם והשקפה פוליטית‪.‬‬
‫לשוויון שני מובנים‪ :‬שוויון פורמאלי ושוויון מהותי‪.‬‬
‫שוויון פורמאלי ‪ :‬מתן יחס שווה לפרטים בהתעלם מההבדלים הטבעיים ביניהם‪.‬‬
‫שוויון מהותי‪ :‬הפעלת יחס שונה לפרטים בהתחשב בהבדלים ביניהם‪ .‬הסיבה לכך נעוצה‬
‫בעובדה כי בפועל בני האדם אינם זהים זה לזה אלא קיימים ביניהם הבדלים טבעיים וצרכים‬
‫שונים שלעתים דווקא הפעלת יחס זהה לגביהם תגרום להפרת השוויון ולא להגשמתו‪.‬‬
‫הבחנה והעדפה מתקנת מבטאות את השוויון המהותי‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪47‬‬
‫יש שלוש חריגות מהזכות לשוויון ‪ :‬אפליה פסולה הבחנה והעדפה מתקנת‪.‬‬
‫אפליה פסולה ‪ -‬התייחסות שונה‪ ,‬לא שווה‪ ,‬לבני האדם בעלי תכונות וצרכים דומים מסיבה‬
‫שאינה מוצדקת‪ ,‬או מתן יחס שונה לשונים כאשר השוני ביניהם אינו רלוונטי לנושא‬
‫ההתייחסות‪.‬‬
‫אפליה פסולה אינה לגיטימית‪.‬‬
‫הבחנה ‪ -‬למרות ההכרה כי בני אדם הם שווים בפני החוק‪ ,‬הם אינם זהים זה לזה‪ .‬לכל‬
‫אדם יש הצרכים הייחודיים לו‪ .‬לעיתים החוק מתייחס בצורה שונה לאנשים מסוימים מאחר‬
‫ויש להם צרכים שונים ומיוחדים‪ .‬במקרים כאלה נוקטת המדינה ‪ /‬החברה במדיניות של‬
‫הבחנה‪ ,‬שהיא אפליה לגיטימית ומוצדקת‪ ,‬שנועדה לקדם שוויון הזדמנויות‪ .‬למשל‪ :‬הקלות‬
‫בבחינות ללקויי למידה‪ ,‬יחס שונה לנכים ועוד‪.‬‬
‫העדפה מתקנת ‪ -‬מדיניות ממשלתית שנותנת יחס מועדף לקבוצה שקופחה בעבר ע"י‬
‫המדינה מבחינה כלכלית או חברתית‪ ,‬במטרה לצמצם את הפער בין הקבוצה לבין יתר‬
‫האוכלוסייה‪ .‬ההתייחסות המועדפת מוגבלת בזמן‪ .‬מטרתה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים‬
‫בחברה ושינוי יחסה של החברה לקבוצה המקופחת‪ .‬למשל‪ :‬הקלות בתנאי הקבלה למוסדות‬
‫להשכלה גבוהה לקבוצות מצוקה‪ ,‬שריון מקומות במפלגות לנשים‪/‬מיעוטים‪/‬עולים‪.‬‬
‫טיעונים בעד העדפה מתקנת‪:‬‬
‫‪ ‬מצמצת את הפער בין הקבוצות המקופחות לשאר האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ ‬משנה את הסטריאוטיפים שגרמו לקיפוח‪.‬‬
‫טיעונים נגד העדפה מתקנת‪:‬‬
‫‪ ‬יוצרת אפליה פסולה‪ .‬שריון מקומות לבני הקבוצה המקופחת עלול לפגוע בסיכויים‬
‫של טובים וראויים להתקבל לאותם מקומות‪.‬‬
‫‪ ‬העדפה מתקנת עלולה להקטין את הרצון של בני הקבוצה המקופחת להתאמץ‬
‫ולהשקיע כדי להגיע להישגים‪.‬‬
‫‪ .4‬הזכות להליך משפטי הוגן‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של כל אדם הנמצא בהליך משפטי שזכויותיו הטבעיות לא ייפגעו מעבר למה‬
‫שנדרש לצורך החקירה והמשפט‪.‬‬
‫זכות זו מבטיחה שהפגיעה בזכויותיו של אדם החשוד בביצוע עבירה תהיה מוצדקת ותתבצע‬
‫על פי המגבלות הקבועות בחוק‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪ ‬אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית משפט‪.‬‬
‫‪ ‬זכותו של אדם להגנה משפטית‪ ,‬ייצוג משפטי הולם‪ .‬אם האדם אינו יכול להעסיק עורך‬
‫דין‪ ,‬על המדינה לספק לו‪.‬‬
‫‪ ‬אין לעצור אדם לתקופה העולה על ‪ 21‬שעות ללא הארכת מעצרו ע"י שופט‪.‬‬
‫‪ ‬זכותו של אדם למשפט פומבי‪ ,‬בדלתיים פתוחות‪.‬‬
‫‪ ‬אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שהוכחה אשמתו‪.‬‬
‫‪ ‬אין להעניש אדם ללא משפט‪.‬‬
‫‪ ‬זכותו של חשוד שמשפטו יתנהל בפני שופטים בלתי תלויים‪ ,‬ניטראליים ואובייקטיביים‪.‬‬
‫‪ ‬זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם‬
‫‪ ‬זכותו לערער על פסק הדין או על גזר הדין‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪48‬‬
‫‪ .4‬הזכות לכבוד‬
‫הגדרה‪ :‬הזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב‪.‬‬
‫זכות זו מגנה על האדם מפני פגיעות שאינן קשורות לזכויות האדם האחרות כמו הזכות‬
‫לחיים וביטחון‪ .‬קשה להגן על זכות זו מכיוון שהיא סובייקטיבית וקשה למדוד עלבון ופגיעה‬
‫בכבוד‪ .‬מה שנחשב פוגע מאד על ידי אנשים מסוימים‪ ,‬אינו פוגע כמעט בכלל באנשים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מהזכות לכבוד נגזרות הזכויות הבאות‪:‬‬
‫הזכות לפרטיות ‪ -‬בחיי אדם ישנם נושאים שצריכים להישאר מחוץ לתחומם של אנשים‬
‫אחרים‪ ,‬אלא אם הוא מסכים לחלוק אותם‪ .‬האדם זקוק לפרטיות על מנת לחיות חיים של‬
‫מימוש עצמי‪ .‬קשה לאדם להתפתח בצורה עצמאית אם הוא נתון לביקורת כל הזמן‪ .‬זכות זו‬
‫יכולה להיפגע על ידי חדירה פיזית לגופו או לביתו של אדם‪ ,‬פרסום מידע על חייו הפרטיים‪,‬‬
‫פרסום שמו או תמונתו של אדם‪ ,‬או איסוף מידע על האדם באמצעים שונים כגון האזנות‬
‫סתר‪.‬‬
‫הזכות לשם טוב ‪ -‬כל אדם זכאי ששמו לא יוכפש ולא ייפגע על ידי פרסום מידע שקרי‪.‬‬
‫אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו ובדימוי הציבורי של האדם ללא סיבה‪.‬‬
‫פגיעה בשמו הטוב של האדם מתבססת על מידע שקרי‪ ,‬ופגיעה בפרטיות על מידע‬
‫אמתי‪.‬‬
‫התנגשות בין זכויות‬
‫זכויות האדם הן זכויות טבעיות השייכות לאדם באשר הוא אדם‪ .‬הן אינן מוענקות לאדם ע"י‬
‫השלטון ואינן ניתנות לביטול‪ .‬אולם‪ ,‬זכויות האדם אינן מוחלטות ולעיתים יש להגבילן כדי להגן‬
‫על זכויות אחרות או על ערכים אחרים של החברה‪.‬‬
‫הנימוק להגבלת הזכויות‪ :‬במציאות הזכויות מתנגשות בינן לבין עצמן או בינן לבין אינטרסים‬
‫ציבוריים אחרים‪ .‬כל ניסיון לממש את הזכויות באופן מוחלט נדון לכישלון מראש‪ ,‬ו‪/‬או יהווה‬
‫מרשם לאובדן חברתי ומדיני‪ .‬למשל‪ ,‬אם הזכות לחירות תהא מוחלטת לא ניתן יהיה לקיים צבא‬
‫שכן הוא מגביל חירות‪ .‬התוצאה‪ -‬אובדן המדינה‪ .‬למרות שהשלטון אינו רשאי ליטול אותן‪ ,‬לעתים‬
‫אין מנוס ויש להגביל או לצמצם את היקפן של הזכויות‪.‬‬
‫מיקרים שבהם ניתן להגביל את הזכויות‪:‬‬
‫פגיעה בטובת הפרט ‪ -‬התנגשות בין זכות אחת לזכות אחרת‪ .‬בדרך כלל מדובר בהתנגשות בין‬
‫שני פרטים‪ ,‬שנקלעו למצב בו זכויותיהם מתנגשות‪ .‬או בפרט יחיד בו רצונו לממש זכות אחת שלו‬
‫מתנגשת עם אחרת‪ ,‬ואז מתעוררת השאלה האם ומתי על המדינה להתערב כדי לשמור על הפרט‬
‫מפני עצמו‪ .‬לדוגמה‪ :‬התאבדות‪ ,‬המתות חסד‪ ,‬התמכרות לסמים או לאלכוהול וכדומה‪.‬‬
‫פגיעה בטובת הציבור ‪ -‬כאשר זכות מתנגשת ביעדים או באינטרסים חיוניים של המדינה‪ .‬כמו‬
‫למשל‪ :‬בטחון המדינה‪ ,‬שלום הציבור‪ ,‬המשטר הדמוקרטי (בישראל גם אופייה היהודי)‪ ,‬שלטון‬
‫החוק‪ ,‬או כל מדיניות שלטונית שנועדה לתכלית ראויה‪ .‬דוגמה להתנגשות‪ :‬פרסום פריסת מתקנים‬
‫סודיים של צה"ל בשם חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת‪.‬‬
‫כדי לפתור את בעיית ההתנגשות בין הזכויות יש לעשות שקלול ואיזון בין הזכויות‪ ,‬כלומר‪ :‬יש‬
‫להעמיד זו מול זו את חומרת הפגיעה בזכות אחת מול חומרת הפגיעה בזכות אחרת‪ ,‬או ביעדיה‬
‫האחרים של המדינה‪ ,‬ולשקול מהו הפתרון המאפשר הגנה מרבית על שתי הזכויות‪ ,‬תוך פגיעה‬
‫מעטה ככל האפשר בכל אחת מהן‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪49‬‬
‫חובות האדם כאדם‬
‫להבטיח את מימוש הזכויות של האחר‪ ,‬להימנע מפגיעה בזכויות של האחר‪ ,‬לגלות סובלנות‬
‫כלפי האחר ולכבד את עמדותיו‪ .‬על האדם לפעול כאשר הוא רואה פגיעה בזכויות של אדם אחר‪.‬‬
‫זכויות אזרח (זכויות פוליטיות)‬
‫הן חלק מן הזכויות הטבעיות והן מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח במדינתו‪ .‬זכויות האזרח‪,‬‬
‫מאפשרות לאזרח לממש את עקרון שלטון העם‪ .‬המדינה חייבת לתת זכויות אלו לכל אזרח‪ ,‬בנוסף‬
‫לזכויות האדם שלו‪ .‬זהו תנאי הכרחי לקיום הדמוקרטיה‪.‬‬
‫יש ארבע זכויות יסוד פוליטיות ‪:‬‬
‫‪ .1‬הזכות לבחור ‪ -‬זכותו של כל אזרח לבטא את עמדותיו הפוליטיות ע"י קביעת הרכב השלטון‪.‬‬
‫‪ .2‬הזכות להיבחר ‪ -‬זכותו של כל אזרח להשפיע על הנעשה במדינתו במסגרת תפקיד באחד‬
‫ממוסדות השלטון‪.‬‬
‫‪ .3‬חופש ההתארגנות ‪ -‬זכותו של כל אזרח להתחבר ולהתארגן עם קבוצה‪ ,‬ובמסגרתה להשפיע‬
‫ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים‪.‬‬
‫‪ .1‬הזכות לבקר את השלטון ‪ -‬זכותו של כל אזרח לבטא את דעתו על אופן התנהלות השלטון‪.‬‬
‫חובות האדם כאזרח‬
‫חובות האדם כאזרח מתחלקות לשתיים‪ :‬חובות מתוקף חוק ‪ -‬לציית לחוקי המדינה כתשלום‬
‫מיסים שירות צבאי (במדינות בהן השירות הצבאי הוא חובה) ונאמנות למדינה‪.‬‬
‫חובות מוסריות ‪ /‬מצפוניות ‪ -‬מימש זכותו האזרחית להשתתף בעיצוב החיים הציבוריים‬
‫במדינה‪ .‬לבחור ולהיבחר‪ ,‬לבקר את רשויות השלטון ולהתריע על עוולות הנגרמות לפרט או‬
‫לקבוצה‪.‬‬
‫הקשר הרצוי בין זכויות לחובות‬
‫אין לחפש סימטריה בין זכויות אדם בסיסיות‪ ,‬המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬לבין חובות‬
‫המוטלות על בני האדם מכוח החוק‪ .‬אדם שאינו ממלא חובה מכוח החוק הוא עבריין ועל כן צריך‬
‫להיענש ע"פ העונש המקובל בחוק‪ .‬אין לפגוע בזכויותיו של אותו עבריין‪ ,‬באותן זכויות‪ ,‬שאין להן‬
‫קשר לעבירה הנדונה‪ .‬לדוגמה‪ :‬יגאל אמיר שרצח את רה"מ נענש ע"פ עונש הקבוע בחוק‪ ,‬מאסר‬
‫עולם‪ ,‬אולם זכויותיו לקניין ולהקמת משפחה‪ ,‬לא נשללו‪.‬‬
‫ההגנה על זכויות האדם והאזרח‬
‫למרות החשיבות הרבה של זכויות האדם והאזרח‪ ,‬לא כל המדינות מגנות עליהן‪ ,‬וגם במדינות‬
‫דמוקרטיות יש לפעמים פגיעה חמורה בזכויות‪ .‬הדרכים בהן ניתן לשמור ולהגן על הזכויות‪ ,‬הן‪:‬‬
‫אמנות בינלאומיות‪ :‬לאחר מלחמת העולם השנייה גבר הצורך בהכרה בין לאומית בזכויות האדם‪.‬‬
‫מאז התפרסמו הכרזות רבות בנושא זכויות האדם‪ ,‬הידועה בהן היא "ההכרזה לכל באי עולם בדבר‬
‫זכויות האדם" שהאו"ם פרסם ב – ‪.11.12.1918‬‬
‫חוקי המדינה‪ :‬ההגנה היעילה ביותר על הזכויות היא באמצעות חוקי המדינה ומערכת בתי המשפט‪.‬‬
‫ארגונים חברתיים‪ :‬ארגונים הנאבקים למען זכויות אדם‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪50‬‬
‫זכויות חברתיות‬
‫זכויות חברתיות וכלכליות אותן מעניקה המדינה הדמוקרטית לאזרחיה והן נובעות מהתפיסה‬
‫החברתית הרואה חשיבות בהענקת שירותים בסיסיים לכלל האוכלוסייה בתחומי הרווחה‪,‬‬
‫השיכון‪ ,‬הבריאות והחינוך‪ .‬הן ניתנות לשינוי או ביטול בהתאמה למדיניות החברתית של השלטון‬
‫במדינה‪ .‬לגבי אף אחת מהן לא נקבע מינימום או מקסימום של שירותים שהמדינה צריכה לתת‪,‬‬
‫לכל מדינה יש זכות להפעיל שיקול דעת בהקצאת שירותים אלה‪ .‬הן נגזרות מערך כבוד האדם‬
‫לפיו‪ ,‬לכל אדם נדרשת "רמת חיים בסיסית" כדי לחיות כאדם חופשי‪ ,‬המסוגל לחשוב ולקבל‬
‫החלטות רציונאליות‪ ,‬להעריך או לבקר את השלטון‪ .‬הזכויות החברתיות הן פועל יוצא של הגישה‬
‫הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪.‬‬
‫הזכויות החברתיות כוללות את הזכויות הבאות‪:‬‬
‫‪ . 7‬הזכות לרמת חיים‬
‫אחד מהדברים הבסיסיים במדינת רווחה הוא הזכות של כל אזרח לחיות ברמת חיים סבירה‬
‫ואנושית‪ .‬רמת חיים זו היא תנאי לקיומו של אדם חופשי המסוגל לחשוב בהיגיון‪.‬‬
‫אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו ‪ :‬ע"י מתן קצבאות לנזקקים‪ ,‬השלמת הכנסה‪ ,‬קצבת‬
‫נכות ומתן סובסידיות למוצרים חיוניים‪.‬‬
‫‪ . 0‬הזכות לדיור‬
‫כל אזרח זכאי למגורים נאותים‪ .‬אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו‪ :‬מענקים‪,‬‬
‫משכנתאות‪ ,‬הלוואות בתנאים נוחים ודיור ציבורי לחסרי בית‪.‬‬
‫‪ .3‬הזכות לטיפול רפואי‬
‫לכל אדם הזכות לחיות בגוף בריא ושלם‪ .‬אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו‪ :‬ביטוח‬
‫בריאות ממלכתי המאפשר לכולם טיפול רפואי‪.‬‬
‫‪ .2‬זכויות עובדים ותנאי העסקה‬
‫זכות של כל אזרח לעבודה ולתנאי עבודה הוגנים כיום עבודה מוגבל בשעות עבודה‪ ,‬יום‬
‫מנוחה שבועי‪ ,‬קביעת שכר מינימום‪ ,‬מתן תנאי עבודה סבירים‪ ,‬שכר שווה עבור עבודה שווה‪,‬‬
‫הגנה מפני אבטלה‪ ,‬זכות השביתה ועוד‪ .‬אמצעי הסיוע הממשלתי בהגנה על הזכות לעבודה‪:‬‬
‫חקיקה הכוללת זכויות ספציפיות רבות כחוק פיצוי פיטורין או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‬
‫ופיקוח על אכיפת החוקים‪.‬‬
‫‪ .4‬הזכות לחינוך‬
‫לכל הילדים במדינה יש זכות לקבל השכלה כדי שיוכלו לרכוש מידע וכן מיומנויות‬
‫אישיות וחברתיות שיאפשרו להם לספק את צרכיהם בעתיד ולהיות אזרחים עצמאיים‪.‬‬
‫אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו‪ :‬ע"י חקיקה כחוק חינוך חובה חינם המאפשר גם‬
‫למיעוטי יכולת לרכוש השכלה וחוק זכויות התלמיד‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪51‬‬
‫טבלה המסכמת את ההבדלים בין הזכויות החברתיות לזכויות הטבעיות‬
‫זכויות טבעיות‬
‫קריטריון להשוואה‬
‫מוענקות‪/‬לא מוענקות הזכויות הטבעיות‬
‫אינן מוענקות אלא שייכות לכל‬
‫אדם מעצם היותו אדם‪.‬‬
‫זכויות חברתיות‬
‫הזכויות החברתיות מוענקות על ידי‬
‫המדינה ליחיד כאזרח במדינתו‪.‬‬
‫מחויבות המדינה‬
‫במימושן‬
‫כל מדינה מחויבת להגן על‬
‫הזכויות הטבעיות ולממשן‪.‬‬
‫הן זכויות שהמדינה רשאית להחליט אם‬
‫להעניק אותן‪ ,‬לשנות אותן ואף לבטלן‪,‬‬
‫בהתאם להשקפתה הכלכלית חברתית‪.‬‬
‫מטרות הזכויות‬
‫להגן על ערך כבוד האדם‬
‫וחירותו‬
‫‪.7‬למימוש ערך כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫‪ .0‬להגן על השוויון ולצמצם פערים‪.‬‬
‫‪ .3‬לספק רמת רווחה והשכלה הנדרשות‬
‫להשתתפות אזרחית פעילה‪.‬‬
‫זכויות מיעוט ‪ -‬זכויות קבוצה (ירד במיקוד)‬
‫עקרון זכויות האדם והאזרח‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫אישה נכה‪ ,‬המתגוררת בקומה העליונה‪ ,‬בבניין ללא מעלית התקינה מעלון (מתקן מיוחד‬
‫להעלאת כסא גלגלים)‪ .‬מתקן זה מאפשר לה להגיע לקומת מגוריה ולהיכנס לדירתה באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬כמו כל דייר אחר בבניין‪.‬‬
‫השכנים של הדיירת הנכה דרשו ממנה לפרק את המעלון‪ ,‬בטענה שהוא מכער את חדר‬
‫המדרגות ‪ ,‬ומוריד את מחירי הדירות שלהם‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את זכות שביקשה הדיירת הנכה לממש באמצעות התקנת המעלון‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה דרשו השכנים מהדיירת לפרק את המעלון‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ציון‪ :‬הזכות לשוויון‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬זכותו של אדם ליהנות מיחס זהה כמו לכל אדם אחר‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על אישה נכה‪ ,‬שהתקינה מעלון על מנת שתוכל להגיע לדירתה באופן‬
‫עצמאי כמו כל דייר אחר בבניין‪ .‬כלומר‪ ,‬האישה מבקשת את הזכות לשוויון‪ .‬מאחר והמעלון‬
‫מאפשר לה להתנהל ולהגיע לדירתה באופן עצמאי בדומה לשאר הדיירים בבניין‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין‪ :‬הזכות לקניין‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש פרטי‪ ,‬לשמור עליו וליהנות ממנו ללא חשש‬
‫שיילקח ללא הסכמתו‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬לטענת הדיירים המעלון מכער את הבניין ומוריד את ערך הנכס שלהם‪ .‬כלומר המעלון‬
‫פוגע בזכות הקניין של הדיירים‪ ,‬הן מבחינת חזות המבנה והן מבחינת הערך הכספי‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪52‬‬
‫עקרון זכויות האדם והאזרח – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬תלמיד י"ב פנה ללשכת הגיוס וטען שכאדם שוחר שלום אין הוא מעוניין להתגייס לצבא כובש‬
‫המשיג את מטרותיו בדרכי לוחמה‪ .‬תשובת הצבא אליו הייתה שככל בן ‪ 18‬אחר גם הוא‬
‫מחויב בגיוס על פי חוק‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה פנה התלמיד ללשכת הגיוס‪.‬‬
‫הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שעליו התבסס הצבא בתשובתו‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫‪ .2‬ציינו והציגו מדיניות היוצרת אי שוויון בין פרטים בחברה‪ ,‬אך היא דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו הבדל אחד בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לשם טוב‪ .‬ומאפיין דומה לשתי הזכויות‪.‬‬
‫‪ .1‬בסמוך לתחנה מרכזית של אוטובוסים הוצבו אנטנות סלולאריות‪ .‬מיקרוביולוג טוען שהנהגים‬
‫והנוסעים חשופים לקרינה מסוכנת ביותר ובעלת השלכות בלתי הפיכות על מצב בריאותם‪.‬‬
‫דובר נציגי החברות הסלולאריות שולל את דברי המיקרו ביולוג וטוען שמיקום האנטנות ייקבע‬
‫אך ורק על פי שיקול דעתן של החברות הסלולאריות ואין לאיש זכות להתערב בכך‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה טוען המיקרוביולוג‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה טוען דובר נציגי החברות הסלולאריות‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫‪ .5‬לחלק מתושבי שדרות נמאס מהבטחות הממשלה ומערכת הביטחון למגן את בתיהם כנגד‬
‫פגיעת הקסאמים והם החליטו להוסיף לביתם חדר ממוגן מבלי לחכות על פי הנדרש לאישור‬
‫מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪" .‬אין זמן" הם אומרים "החדר מקנה לנו ביטחון גם אם‬
‫בגלל בנייתו הפכנו לעבריינים"‪.‬‬
‫ציינו והציגו את הזכות שבשמה החליטו אותם תושבי שדרות להוסיף לביתם חדר ביטחון‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫‪ .1‬במדינה מסוימת‪ ,‬הממשלה נותנת מענקים כספיים לקבלנים הבונים בנייני מגורים להשכרה‪.‬‬
‫אחד התנאים לקבלת מענקים אלו הוא שהקבלנים ישכירו אחוז מסוים מהדירות תמורת‬
‫תשלום סמלי‪ ,‬לאנשים שאינם יכולים לשלם את דמי השכירות המקובלים‪.‬‬
‫ציינו והציגו את סוג הזכות שהממשלה מבקשת לממש באמצעות התנאי שהעמידה לקבלנים‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪53‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון‬
‫אחד העקרונות החשובים במשטר דמוקרטי הוא עיקרון הגבלת כוחו של השלטון‪ ,‬המרכז בידיו‬
‫עוצמה רבה‪ .‬המטרה בהגבלת השלטון היא למנוע עריצות ושרירותיות של רשויות השלטון‪.‬‬
‫השלטון עלול לקבל החלטות שיפגעו באזרחים‪ ,‬בקבוצות מיעוט (=עריצות הרוב) ואף יבטלו את‬
‫הדמוקרטיה‪.‬‬
‫הסיבות להגבלת כוחו של השלטון‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להגן על המשטר הדמוקרטי ועל זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‪.‬‬
‫רשויות השלטון מרכזות בידיהן עוצמה רבה‪:‬‬
‫שליטה במשאבים כלכליים‪ :‬הממשלה שולטת על קרקעות‪ ,‬אוצרות טבע‪ ,‬לרשותה עומד‬
‫תקציב המדינה באמצעותו היא מוציאה לפועל את מדיניותה‪ .‬כמו כן הממשלה מתערבת‬
‫בחיי הכלכלה והחברה בתחומים רבים כמו רווחה‪ ,‬חינוך ועוד‪.‬‬
‫שליטה במשאבים אנושיים‪ :‬לרשות הממשלה עומד כוח אדם הן במשרדי הממשלה והן‬
‫במנהל הציבורי (אנשי צבא‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬מומחים בתחומים שונים ועוד)‪ .‬בעלי תפקידים אלה‬
‫הם מומחים בתחומם והמקצועיות שלהם מקנה להם עמדת כוח ועדיפות מול רשויות שלטון‬
‫אחרות‪.‬‬
‫שליטה על מקורות המידע‪ :‬לממשלה יש שליטה על מקורות מידע הנוגעים לתחומי חוץ‪,‬‬
‫ביטחון‪ ,‬פנים והיא מספקת מידע עבור גופים אחרים כמו הרשות המחוקקת ואמצעי‬
‫התקשורת‪.‬‬
‫שליטה על מנגנוני אכיפה‪ :‬לרשות הממשלה עומדים מנגנוני אכיפה כמו משטרה וצבא‬
‫שהם גופים בעלי כוח רב‪.‬‬
‫העובדה שהשלטון מרכז בידיו כוח רב כל כך מעוררת את החשש כי הוא עלול לנצל אותו לרעה למען‬
‫טובתו האישית על חשבון טובת הציבור ולנהוג בשרירותיות שתסכן או תפגע בערכי הדמוקרטיה‪,‬‬
‫בזכויות האדם האזרח והמיעוט ובשלטון החוק‪.‬‬
‫‪ .0‬לייעל את פעילות השלטון‬
‫פיקוח‪ ,‬בקרה‪ ,‬חובת דיווח שלטונית ושקיפות‪ ,‬גורמים לשלטון להתנהל באופן איכותי ויעיל‬
‫יותר‪ ,‬שכן ללא אלה‪ ,‬יש חשש שהשלטון יפעל באופן לא מקצועי‪ ,‬מושחת‪ ,‬בזבזני ובלתי יעיל‪,‬‬
‫עד כדי סכנה להמשך תפקודו של השלטון כאחראי על אכיפת הסדר החברתי ואספקת‬
‫שירותים ציבוריים המבטיחים את מימוש זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‪.‬‬
‫אמצעים להגבלת כוחו של השלטון‪:‬‬
‫כל מדינה דמוקרטית עושה שימוש בהגבלת כוחו של השלטון כחלק מהתפיסה הדמוקרטית‪.‬‬
‫אמצעים להגבלת כוחו של השלטון‬
‫הפרדת רשויות‬
‫בחירות וחילופי שלטון‬
‫חוקה‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת‬
‫ביקורת מוסדית‬
‫פורמאלית‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫ביקורת בלתי‬
‫פורמאלית‬
‫‪54‬‬
‫‪ .7‬הפרדת רשויות (ירד במיקוד)‬
‫‪ .0‬בחירות דמוקרטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הבחירות מאפשרות חילופי שלטון ומהוות כלי חשוב להגבלת השלטון‪ .‬הנבחרים תלויים‬
‫בתמיכת הבוחרים ונתונים לפיקוח ולביקורת ציבורית‪ .‬הבחירות הן הליך פורמאלי‪ ,‬אלא‬
‫שבהליך זה באים לידי ביטוי העקרונות והרעיונות המרכזיים ביותר בדמוקרטיה‪:‬‬
‫עיקרון שלטון העם – האזרחים הם הבוחרים את נציגי השלטון או שוללים מהם את הסמכות‬
‫לשלוט‪( .‬ריבונות העם)‪.‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון – משך הכהונה של השלטון מוגבל לפרקי זמן קבועים‪.‬‬
‫השתתפות פוליטית של האזרחים‪ -‬תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה‪.‬‬
‫עקרון ההסכמיות – הבחירות מבטאות את ההסכמה על כללי המשחק המקובלים במשטר‬
‫דמוקרטי‪.‬‬
‫עקרון הפלורליזם – בא לידי ביטוי בקיומן של מפלגות המייצגות עמדות ודעות שונות‪.‬‬
‫חופש ההתאגדות – בא לביטוי בזכותם של האזרחים להתאגד כמפלגה ולהתמודד‬
‫בבחירות‪.‬‬
‫חופש הביטוי – לכל קבוצה ומפלגה יש זכות לבטא את רעיונותיה ולשכנע את קהל‬
‫הבוחרים‪.‬‬
‫על מנת שהבחירות יהיו דמוקרטיות הן חייבות להיות‪( :‬כח משה)‬
‫‪ ‬כלליות‪ :‬כל אזרחי המדינה רשאים להשתתף בהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשאיות‪ :‬ההצבעה היא אישית וחשאית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחזוריות‪ :‬מתקיימות בפרקי זמן הקבועים בחוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שוויוניות‪ :‬לכל אזרח יש קול אחד שווה לקולות האחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התמודדות חופשיות‪ :‬קיימת תחרות בין שני מתמודדים או יותר ובין שתי מפלגות‪ ,‬או יותר‪.‬‬
‫התהליך נותן ביטוי לחירויות יסוד כמו חופש הביטוי‪ ,‬חופש העיתונות‪ ,‬חופש ההתאגדות‪.‬‬
‫הבחירות מבטאות את שתי זכויות האזרח‪ :‬הזכות לבחור והזכות להיבחר‪ .‬זכויות אלה‬
‫חשובות ביותר ועל מנת להבטיח אותן‪ ,‬יש צורך בשמירה על השוויון והחירות בבחירות‬
‫דמוקרטיות‪.‬‬
‫עקרון השוויון בא לביטוי‪:‬‬
‫‪ ‬בשוויון בין כל הקולות‪ ,‬כל קול שווה למשנהו‪.‬‬
‫‪ ‬כולם שווים בזכות להיבחר‪.‬‬
‫‪ ‬מתן הזדמנות שווה לכל מפלגה בחלוקת תקציבים ובזמן שידור באמצעי התקשורת‪.‬‬
‫עקרון החירות בא לביטוי‪:‬‬
‫‪ ‬בחירותו של כל אזרח לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫‪ ‬בחופש ההתארגנות במפלגות‪.‬‬
‫‪ ‬בחופש ביטוי בתעמולת הבחירות‪.‬‬
‫‪ ‬בחשאיות הבחירות המבטיחה את חופש הבחירה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪55‬‬
‫שיטות שונות של בחירות‬
‫קיימים דגמים שונים של בחירות במדינות הדמוקרטיות השונות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל מדינה דמוקרטית‬
‫מחליטה על השיטה הנכונה ביותר עבורה‪.‬‬
‫ניתן לאפיין את השיטות השונות של הבחירות על פי שלושה מרכיבים‪ :‬הנבחרים‪ ,‬חלוקת אזורי‬
‫הבחירה‪ ,‬חלוקת המנדטים‪.‬‬
‫הנבחרים‬
‫חלוקה לאזורי בחירה‬
‫חלוקת המנדטים‬
‫במי בוחרים?‬
‫מה מוגדר אזור בחירה?‬
‫איך מחולקים הקולות?‬
‫בחירה אישית בחירה רשימתית‬
‫המצביעים‬
‫המצביעים‬
‫בוחרים ברשימת‬
‫בוחרים‬
‫במועמד מסוים מועמדים‪,‬‬
‫במפלגה‪.‬‬
‫אותו הם‬
‫התחרות בין‬
‫מעדיפים‪.‬‬
‫המפלגות היא על‬
‫התחרות היא‬
‫רקע אידיאולוגי‪.‬‬
‫אישית‪.‬‬
‫שיטה ארצית‬
‫כל המדינה‬
‫נחשבת לאזור‬
‫בחירה אחד‪.‬‬
‫שיטה אזורית השיטה היחסית השיטה הרובית‬
‫מספר המושבים הנציגים‬
‫המדינה‬
‫בפרלמנט נקבע שנכנסים‬
‫מחולקת‬
‫לפרלמנט הם‬
‫למספר אזורים יחסית לאחוז‬
‫הקולות שקבלה המועמד או‬
‫ומכל אזור‬
‫המפלגה‬
‫כל מפלגה‬
‫נבחר נציג‬
‫שזכתה ברוב‬
‫מסה"כ קולות‬
‫לפרלמנט‪.‬‬
‫הקולות באזור‬
‫המצביעים‪.‬‬
‫הבחירה‪.‬‬
‫שיטות הבחירה השונות הן למעשה צירופים שונים של המרכיבים הנ"ל‪ .‬כל מדינה בוחרת בשיטה‬
‫המתאימה לה‪:‬‬
‫השיטה‬
‫ארצית‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫רשימתית *‬
‫יתרונות‬
‫‪‬‬
‫המפלגות מיוצגות בפרלמנט‬
‫בהתאם לתמיכת הציבור בהן‪.‬‬
‫השיטה משקפת את העמדות של‬
‫הציבור‪.‬‬
‫המחלוקות הפוליטיות הן‬
‫אידיאולוגיות ולא אישיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יוצרת קשר הדוק ומחויבות בין‬
‫הנבחרים והבוחרים באזורי‬
‫הבחירה השונים‪.‬‬
‫הבעיות המיוחדות לכל אזור באות‬
‫לידי ביטוי בצורה גלויה וברורה‪.‬‬
‫מספר המפלגות בבית הנבחרים‬
‫קטן והדבר מחזק את יציבות‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אזורית‪ ,‬רובית‪,‬‬
‫אישית **‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫חסרונות‬
‫‪‬‬
‫אין קשר אישי ואין מחוייבות‬
‫אישית בין הבוחרים לנבחרים‪.‬‬
‫אין ייצוג לאזורים השונים ולכן אין‬
‫גם התייחסות לבעיות הספציפיות‬
‫שלהם‪.‬‬
‫השיטה מעודדת ריבוי מפלגות‬
‫בפרלמנט ומקשה על יצירת‬
‫ממשלת קואליציה יציבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קולות רבים מתבזבזים וקולות‬
‫המיעוט אינם זוכים לייצוג‪.‬‬
‫מפלגות קטנות‪ ,‬המייצגות מיעוט‪,‬‬
‫אינן נכנסות לבית הנבחרים‪.‬‬
‫השיטה עלולה לעודד פיצול פנימי‬
‫במדינה בין האזורים השונים‬
‫וליצור הדגשת יתר לנושאים‬
‫האזוריים ולא הלאומיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪56‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫* בשיטת הבחירות היחסית נוצרות מפלגות רבות‪ .‬על מנת לאזן בין הרצון לאפשר ייצוג למגוון‬
‫הדעות באוכלוסייה לבין הרצון להבטיח את היעילות ויכולת התפקוד של השלטון‪ ,‬נקבע "אחוז‬
‫חסימה"‪ .‬זהו אמצעי להגביל את מספר המפלגות בבית הנבחרים‪ .‬כל מדינה קובעת מהו‬
‫האחוז המינימאלי שעל מפלגה לקבל על מנת להיכנס לפרלמנט‪ .‬אם המפלגה אינה מגיעה לאחוז‬
‫החסימה‪ ,‬נציגיה אינם נכנסים לבית הנבחרים‪.‬‬
‫(בישראל קיים ריבוי של מפלגות קטנות לא רק בגלל אחוז החסימה הנמוך יחסית ‪ ,2%‬אלא גם‬
‫כי הדבר מייצג את המבנה החברתי המפוצל ומרובה השסעים של החברה הישראלית)‪.‬‬
‫** בשיטת הבחירות הרובית מבחינים בין שתי שיטות להשגת רוב‪ :‬רוב פשוט ורוב מוחלט‪.‬‬
‫רוב פשוט‪ :‬הארץ מחולקת למספר אזורי בחירה‪ ,‬לפי מספר המושבים בפרלמנט‪ .‬לכל אזור יש‬
‫נציג אחד‪ ,‬אשר זכה ברוב הקולות באזור הבחירה שלו‪ .‬כלומר‪ ,‬בשיטה זו הייצוג בפרלמנט אינו‬
‫משקף בהכרח את קולות הבוחרים והייצוג נקבע על פי התוצאות בכל אזור בנפרד ולא על פי סך‬
‫כל הקולות שקיבלה המפלגה במדינה‪ .‬לפעמים דווקא מפלגה שנתמכת על ידי מיעוט של‬
‫מצביעים יכולה לקבל את הרוב בפרלמנט‪ ,‬כי מצביעיה מרוכזים באזורים מסויימים‪.‬‬
‫רוב מוחלט‪ :‬בשונה משיטת הרוב הפשוט‪ ,‬המועמדים בכל אזור צריכים לזכות ברוב מוחלט של‬
‫קולות המצביעים באזורם על מנת להיבחר (כלומר ‪ .)51%11‬אם לא מושג רוב כזה‪ ,‬מתנהל‬
‫סיבוב שני של בחירות בין שני המועמדים הפופולריים ביותר‪.‬‬
‫‪ .3‬חוקה‬
‫חוקה היא אוסף של עקרונות יסוד המגדירים את ערכיה ואת הנורמות הפוליטיות של המדינה‬
‫וכן את הכללים שעל פיהם תתנהל המדינה‪ .‬החוקה במדינה דמוקרטית כוללת שני סוגי‬
‫תכנים שמטרתם להגביל את כוחו של השלטון‪ .‬האחד‪ :‬פירוט של זכויות האדם והאזרח‬
‫ולפעמים גם זכויות מיעוטים‪ .‬והסוג השני‪ :‬סעיפים המגדירים את סמכויות השלטון‪ .‬הגדרות‬
‫מדויקות המאפשרות לגופי השלטון לפעול ולבצע רק את מה שמוגדר להם בחוקה‪.‬‬
‫עליונות החוקה‪ :‬על מנת שהחוקה תשמש כלי יעיל ומשמעותי להגבלת השלטון‪ ,‬עליה להיות‬
‫בעלת מעמד גבוה ומיוחד‪ ,‬ומעל לכלל הרשויות‪ :‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת ושופטת‪ .‬החוקה נמצאת‬
‫מעל חוקים רגילים וקשה להכניס בה שינויים‪ .‬אסור לחוקק חוקים שנוגדים את העקרונות‬
‫וההוראות הקבועים בחוקה‪ .‬אם נחקק חוק כזה‪ ,‬בתי המשפט מבטלים אותו‪.‬‬
‫במדינות שבהן אין חוקה יותר קל לפרלמנט לחוקק חוקים הסותרים את עקרונות‬
‫הדמוקרטיה‪ .‬יש מדינות בהן הרשות המחוקקת‪ ,‬שמחוקקת חוקים רגילים‪ ,‬היא לא זאת‬
‫שחוקקה את החוקה‪ .‬מי שחוקקה את החוקה היא הרשות המכוננת‪ .‬בישראל הפרלמנט‬
‫(הכנסת) אמורה לעשות את שני התפקידים‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים של חוקה‪:‬‬
‫חוקה פורמאלית ‪ -‬חוקה כתובה‪ ,‬שבה כל התכנים שצוינו קודם נמצאים במסמך אחד שיש‬
‫לו מעמד גבוה מבחינה חוקית‪ .‬למשל‪ ,‬חוקת ארצות הברית‪( .‬חוקה נוקשה)‪.‬‬
‫חוקה מטריאלית ‪( -‬מטריאלי =חומרי) מתהווה במשך תקופה ארוכה‪ ,‬מורכבת מחוקים‪,‬‬
‫פסיקות משמעותיות ותקדימיות העוסקות בענייני זכויות אדם ואזרח‪ .‬חוקה כזו איננה מנוסחת‬
‫במסמך אחד‪ ,‬אין לה מעמד על והיא גמישה ומתאימה את עצמה לצורכי הזמן ולמציאות‬
‫המשתנה‪ .‬חוקה מסוג זה מתאימה למדינה שבה התפתחה מסורת דמוקרטית לאורך מאות‬
‫שנים‪ .‬למשל‪ ,‬בריטניה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪57‬‬
‫‪ .2‬מנגנוני פיקוח וביקורת (ירד במיקוד)‬
‫עקרון הגבלת השלטון‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫הסבירו מהו אחוז החסימה ומה מטרתו‪ .‬הציגו חיסרון אחד של השימוש באחוז החסימה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אחוז החסימה הוא אחוז מסויים מכלל הקולות הכשרים‪ .‬רשימה מפלגתית שלא קבלה מספיק‬
‫קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה לא תשתתף בחלוקת המנדטים בפרלמנט‪.‬‬
‫מטרתו של אחוז החסימה היא לצמצם את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט ע"י מניעת‬
‫כניסתן של מפלגות קטנות מאוד‪ ,‬וזאת מתוך מטרה להגביר את יציבות השלטון‪.‬‬
‫חיסרון של השימוש באחוז החסימה‪ ,‬הוא הפגיעה בזכותן לייצוג של קבוצות קטנות‪ ,‬כלומר פגיעה‬
‫בפלורליזם‪.‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הציגו את החשיבות של הגבלת השלטון במדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את חשיבותה של האופוזיציה במשטר דמוקרטי‪.‬‬
‫‪ .3‬קיים ויכוח בשאלת שיטת הבחירות הנכונה לדמוקרטיה הישראלית‪ .‬הציגו יתרון אחד של‬
‫שיטת הבחירות הנהוגה בישראל וחיסרון אחד של שיטה זו‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו את עקרון הגבלת השלטון‪ .‬הסבירו כיצד ההשתתפות הפוליטית של האזרחים מהווה‬
‫מימוש של עקרון זה‪.‬‬
‫‪ .5‬הסבירו את ההבדל בין חוקה פורמאלית לחוקה מטריאלית‪ .‬ציינו יתרון אחד של כל סוג‬
‫חוקה‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בבחירות הדמוקרטיות עקרונות החירות והשוויון‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪58‬‬
‫עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית‬
‫חוק = הוראה שקובעת הרשות המחוקקת ומחייבת את הכלל‪.‬‬
‫החוק הופך עם הזמן לנורמה חברתית מחייבת‪ ,‬ומונע אנרכיה‪.‬‬
‫עקרון שלטון החוק‬
‫מערכת של כללים הקובעים מה מותר ומה אסור‪ .‬במדינה דמוקרטית‪ ,‬הן האזרחים והן רשויות‬
‫השלטון כפופים באופן שווה לחוק שנתקבל על ידי הפרלמנט‪ ,‬שנבחר בבחירות דמוקרטיות‪,‬‬
‫שנחקק בהליך דמוקרטי‪ ,‬שהוא בעל תוכן דמוקרטי וניתן לשינוי באופן דמוקרטי‪ .‬כל זאת על מנת‬
‫להבטיח את שמירת הסדר החברתי ואת זכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫עקרון שלטון החוק מבטא את האמנה החברתית (ההסכמה הכללית) הקיימת בין כלל אזרחי‬
‫המדינה‪ .‬הוא מבטא את ההסכמה בדבר הצורך בקיומה של מסגרת מדינית משותפת המחייבת‬
‫את כולם לפעול על פי הכללים‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק עצמו מבטא את ההסכמה בין האזרחים לשלטון‪.‬‬
‫הסכמה המתבטאת בנכונות רוב האוכלוסייה לציית לחוקים באופן רצוני ולא על ידי כפייה‪.‬‬
‫שלטון החוק במדינה דמוקרטית מבטא עקרונות דמוקרטיים רבים‪:‬‬
‫‪ .1‬עקרון שלטון העם ‪ -‬מקור החוק הוא העם שכן הוא מתקבל באמצעות נציגיו בפרלמנט‪.‬‬
‫‪ .2‬עקרון הכרעת הרוב ‪ -‬החוקים מתקבלים על ידי רוב חברי הפרלמנט‪.‬‬
‫‪ .3‬עקרון הפלורליזם ‪ -‬הליך החקיקה מאפשר לנציגי הקבוצות השונות בפרלמנט להשפיע על‬
‫קבלת החוקים ותוכנם‪.‬‬
‫‪ .1‬עקרון ההסכמיות ‪ -‬החוק הוא ביטוי להסכמה הכללית של כלל האזרחים על כפיפותם‬
‫למסגרת מדינית משותפת המחייבת את כולם לפעול לפי הכללים‪.‬‬
‫‪ .5‬עקרון השמירה על זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט ‪ -‬מטרתו של שלטון החוק במובנו‬
‫המהותי (הסבר בהמשך)‪ ,‬הינו להגן על הזכויות באמצעות חוקים שונים‪.‬‬
‫‪ .1‬עקרון הגבלת השלטון ‪ -‬השלטון כפוף לחוק ואסור לו לעשות דבר אלא אם כן הוא מוסמך‬
‫לכך בחוק‪ .‬הליך החקיקה מאפשר לפרלמנט (בעיקר לאופוזיציה) להשפיע על עצם קבלת‬
‫הצעות החוק ועל תוכנו‪.‬‬
‫במשטרים דמוקרטים‪ ,‬הציות לחוק נעשה בד"כ מתוך הסכמה והבנה עם החוק ועם מטרותיו‪,‬‬
‫לעומת משטרים שאינם דמוקרטים‪ ,‬שם השליטים עומדים מעל החוק והציות לחוק נעשה מתוך‬
‫ציות עיוור (שטיפת מוח) או באמצעות אלימות‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪59‬‬
‫טבלה הממחישה את ההבדלים המרכזיים בין שלטון החוק במדינה דמוקרטית לבין שלטון‬
‫חוק במדינה שאינה דמוקרטית‪:‬‬
‫קריטריון‬
‫מקור החוק‬
‫שלטון חוק במדינה לא דמוקרטית‬
‫שלטון חוק במדינה דמוקרטית‬
‫שליט יחיד‬
‫העם‬
‫באמצעות נציגיו בפרלמנט (הרשות או קבוצת מיעוט שלטת‪,‬‬
‫שלא בהכרח נבחרו בבחירות‬
‫המחוקקת)‪,‬‬
‫דמוקרטיות‪.‬‬
‫שנבחרו בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬
‫כפיפות השלטון‬
‫לחוק‬
‫השוויון בפני‬
‫החוק‬
‫מקור הציות לחוק‬
‫השליט מעל לחוק ואינו מחויב לציית‬
‫השלטון כפוף לחוק ככל אזרח‪.‬‬
‫לחוקיו‪.‬‬
‫תלוי במעמד‪.‬‬
‫כולם שווים בפני החוק‪.‬‬
‫לא בהכרח שכולם שווים בפני החוק‪.‬‬
‫ציות מרצון מתוקף הסכמה והבנה ציות בכפיה‬
‫ע"י שטיפת מוח ואלימות‬
‫עם החוק ומטרותיו‪.‬‬
‫ולא מתוך הסכמה והבנה‪.‬‬
‫החוק אמור לשקף ערכים ועקרונות החוק אינו מחויב לערכים ועקרונות‬
‫דמוקרטיים‬
‫דמוקרטיים‬
‫תוכן החוק‬
‫שלטון החוק במובן הפורמאלי ובמובן המהותי‬
‫לשלטון החוק שני מובנים‪ :‬האחד‪ ,‬פורמאלי‪ ,‬הקובע את הכללים שעל פיהם נחקק החוק ושעל‬
‫פיהם הוא נאכף‪ .‬השני‪ ,‬מהותי‪ ,‬המתייחס לתוכנו של החוק‪ ,‬תוכן ראוי המשקף ערכים דמוקרטים‪.‬‬
‫שלטון החוק במובן הפורמאלי‬
‫עוסק בכללים שעל פיהם נחקק החוק ועל דרך האכיפה‪:‬‬
‫‪ . 1‬החוק נחקק ע"י הפרלמנט‪ ,‬הרשות המחוקקת‪.‬‬
‫‪ . 2‬החוק קובע מה מותר ומה אסור‪ .‬קובע את הזכויות של היחידים ושל השלטון‪.‬‬
‫‪ . 3‬החוק חייב להיות מנוסח באופן ברור‪ ,‬ידוע ומפורסם ברבים‪.‬‬
‫‪ .1‬כולם כפופים לחוק‪ .‬חובת הציות לחוק חלה באופן שווה על כולם‪.‬‬
‫‪ . 5‬החוק אמור להיאכף‪ .‬חוק שאינו נאכף הוא חסר משמעות‪.‬‬
‫שלטון החוק במובן המהותי‬
‫מתייחס לתוכן של החוק ולמידת התאמתו לערכי הדמוקרטיה‪:‬‬
‫‪ . 1‬תוכן החוק חייב להיות ראוי ותואם את עקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .2‬החוק מונע עריצות ומגן על זכויות אדם ואזרח‪.‬‬
‫במשטר דמוקרטי לא מספיק שהחוק יתקבל בהליך תקין‪ .‬החוק עצמו‪ ,‬התוכן שלו‪ ,‬חייב‬
‫להיות ראוי ולהתאים לערכים ולעקרונות הדמוקרטיים‪ .‬למשל‪ ,‬לא ניתן לחוקק חוק שאוסר על‬
‫נכים לבחור‪.‬‬
‫‪( ‬על פי חוק‪ ,‬לאדם הפרטי‪ ,‬כל מה שלא נאמר עליו שאסור בחוק‪ -‬מותר‪ .‬ואילו רשויות‬
‫השלטון מוגבלות‪ ,‬רק מה שכתוב שמותר‪ ,‬מותר‪ ,‬כל השאר‪-‬אסור)‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪60‬‬
‫גבולות הציות לחוק במדינה דמוקרטית‬
‫קיימת הסכמה רחבה בחשיבותו של שלטון החוק בקרב האזרחים במדינות דמוקרטיות‪ .‬החוק‬
‫יוצר סדר ומאפשר לקבל שירותים מהמדינה‪ .‬רק מדינה מסודרת יכולה לספק שירותים כהגנה‪,‬‬
‫תשתיות‪ ,‬חינוך בריאות וכדומה‪ .‬אולם‪ ,‬למרות הסכמה זו‪ ,‬קיימת בכל המדינות הדמוקרטיות‬
‫תופעה של אי ציות לחוק‪ ,‬מצד יחידים‪ ,‬קבוצות או מצד השלטונות‪.‬‬
‫כל הפרת חוק היא עבירה פלילית‪.‬‬
‫עבריינות = אי ציות לחוק‪ ,‬פעולה שנעשית בניגוד לחוק‪.‬‬
‫סוגים שונים של עבריינות פלילית ופקודה בלתי חוקית בעליל (ירדו במיקוד)‬
‫עקרון שלטון החוק‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫בעלי תפקידים מסוימים בשירות המדינה זכאים לרכב צמוד שישמש אותם לצורך מילוי‬
‫תפקידם בלבד‪ .‬ועדת משמעת דנה בעניינו של בעל תפקיד בשירות המדינה‪ ,‬שאפשר‬
‫לאחיו לנהוג ברכב הממשלתי שניתן לו‪ .‬הוועדה קבעה שבעל תפקיד זה פעל בניגוד‬
‫לנהלים ולהוראות המחייבות‪ ,‬ולכן נרשמה נזיפה בתיקו האישי‪.‬‬
‫ציינו והציגו את המובן של שלטון החוק (פורמאלי או מהותי) שבא לידי ביטוי בהחלטת הוועדה‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ציון‪ :‬שלטון החוק במובן הפורמאלי‪.‬‬
‫הצגה‪ :‬שלטון חוק במובן הפורמאלי‪ ,‬עוסק בכללים שעל פיהם נחקק החוק ועל דרך האכיפה‪.‬‬
‫החוק נחקק ע"י הפרלמנט‪ ,‬והוא קובע מה מותר ומה אסור‪ .‬חובת הציות לחוק חלה על כולם‬
‫באופן שווה‪ .‬החוק חייב להיות ידוע ומפורסם ברבים‪ .‬החוק אמור להיאכף‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על בעל תפקיד בשירות המדינה שאפשר לאחיו לנהוג ברכב שקיבל‬
‫במסגרת תפקידו בניגוד לנהלים (בניגוד לחוק)‪ .‬בעל התפקיד פעל בניגוד לכללים שהיו‬
‫ידועים לו ונענש על פי החוק‪ .‬כלומר‪ ,‬במקרה זה המובן של שלטון החוק שבא לידי ביטוי הוא‬
‫המובן הפורמאלי‪.‬‬
‫עקרון שלטון החוק – שאלות בגרות‬
‫‪.1‬ציינו שלושה עקרונות המבטאים את המובן הפורמאלי של שלטון החוק‪ .‬הסבירו מדוע לא די‬
‫בעקרונות אלה לביסוס הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדינת ישראל מחייבת את יצרני הסיגריות להצמיד תווית אזהרה למוצרים שהם משווקים‪.‬‬
‫באזהרה עליהם לכלול פירוט של הנזקים העלולים להיגרם למעשן ולמי שנמצא בסביבתו‪.‬‬
‫המדינה מעוניינת לצמצם את העישון‪ ,‬ולהביא לידיעת כל אדם מהו הסיכון הכרוך בעישון כדי‬
‫שיוכל להחליט על פי שיקול דעתו אם לעשן או לא‪ .‬יצרני סיגריות שלא יפעלו על פי הכללים‬
‫המחייבים ייענשו ויוטלו עליהם קנסות כבדים‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו זכות טבעית (זכות יסוד) שהמדינה מבקשת לממש באמצעות פרסום האזהרה‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שיצרני הסיגריות מחויבים לפעול על פיו‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪61‬‬
‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‬
‫היסודות החוקתיים (קונסטיטוציוניים)‪ ,‬הם מערכת של חוקים וכללים המבטאת את עקרונותיה‬
‫ואת ערכי היסוד של המדינה‪ .‬ברוב המדינות‪ ,‬היסודות החוקתיים של המדינה מעוגנים בחוקה ‪.‬‬
‫במדינת בישראל אין חוקה אולם היסודות החוקתיים מעוגנים בהכרזת העצמאות‪ ,‬בחוקי היסוד‪,‬‬
‫בחוק השבות ובחוק האזרחות‪( .‬חוק השבות וחוק האזרחות‪ ,‬ירדו במיקוד)‬
‫‪‬‬
‫חוק קונסטיטוציוני – חוק עליון‪ ,‬שלאורו בטלים חוקים ותקנות הסותרים אותו‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות‪ :‬קביעת עקרונות היסוד‬
‫האם ההכרזה היא חּוקה ? או חוק? ומה קורה כאשר העקרונות שנקבעו בה עומדים בסתירה‬
‫לחוקים שקיבלה הכנסת‪ ,‬האם מעדיפים אותה או את חוקי הכנסת?‬
‫מאחר ובישראל אין עדיין חּוקה כתובה‪ ,‬יש הרואים בהכרזה העצמאות מעין חּוקה‪.‬‬
‫אסֵ‬
‫אך ההכרזה איננה חוקה‪ ,‬ולּו רק משום שכתוב בה שבעתיד תחובר חוקה על ידי פה מכֹוננֶת‬
‫נבחרת‪ .‬ההכרזה גם איננה חוק‪ ,‬משום שלא חּוּברה על ידי בית המחוקקים של מדינת ישראל‪,‬‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות היא מסמך המצהיר על עקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל והיא‬
‫מנחה את רשויות השלטון בפעולתן‪ .‬הרשות השופטת‪ ,‬הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות‬
‫המבצעת (הממשלה) רואות בהכרזת העצמאות מסמך בעל חשיבות ערכית‪.‬‬
‫ההכרזה כמנחה את הרשות השופטת‪:‬‬
‫‪ .1‬בג"צ קול העם נגד שר הפנים (‪ :)1953‬בשנת ‪ 1953‬פרסם עיתון "הארץ" ידיעה שלפיה‬
‫מדינת ישראל עומדת לשלוח ‪ 211‬אלף חיילים לרשותה של ארצות הברית אם תתפתח‬
‫מלחמה בין ארה"ב לברית המועצות‪ .‬הידיעה הייתה משוללת יסוד‪ ,‬והממשלה הכחישה‬
‫אותה‪ .‬אולם‪ ,‬על בסיס ידיעה זו פרסם העיתון הקומוניסטי "קול העם" מאמר ביקורת‬
‫חריף‪ .‬במאמר נכתב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שהממשלה מחרחרת מלחמה "ומספסרת בדם הנוער‬
‫הישראלי"‪ .‬שר הפנים‪ ,‬ישראל רוקח‪ ,‬החליט לסגור את "קול העם" לעשרה ימים וזאת‬
‫מתוך שימוש בסמכותו לפי פקודת העיתונות "להפסיק את פעולתו של עיתון אם התפרסם‬
‫בו דבר העלול לסכן את שלום הציבור"‪ .‬העיתון עתר לבג"ץ בטענה שנפגע חופש הביטוי‪.‬‬
‫השופט‪ ,‬שמעון אגרנט‪ ,‬קיבל את עתירת העיתון בהתבססו על מגילת העצמאות‪ ,‬ובפסק‬
‫דין ארוך ומנומק ביסס את חופש הביטוי כזכות עילאית במשפט החוקתי בישראל‪.‬‬
‫"הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות ובפרט בדבר השתתת המדינה על יסודות החירות‬
‫והבטחת חופש המצפון ‪ -‬פירושם‪ ,‬כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש‪ .‬אמנם‪ ,‬ההכרזה‬
‫אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים‬
‫או ביטולם‪ ,‬אך במידה שהיא מבטאת את חזון העם ואת האני המאמין שלו… מחובתנו‬
‫לשים את ליבנו לדברים שהוצהרו בה‪ ,‬בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי‬
‫המדינה…" בפסיקה זאת קבע בית המשפט שההכרזה אינה מהווה חוקה אלא מסמך‬
‫הצהרתי המבטא את חזון העם ואת עיקרי אמונתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהחלטת בית המשפט‬
‫נאמר כי "מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה בשעה שאנו באים לפרש ולתת‬
‫מובן לחוקי המדינה "‪ .‬מכאן אנו למדים שכאשר אין חוק ברור שחוקקה הכנסת‪ ,‬או‬
‫כאשר אפשר לפרש את החוק באופנים שונים‪ ,‬יעדיף בית המשפט את הפירוש‬
‫המתיישב עם העקרונות שנקבעו בהכרזת העצמאות ‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪62‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬מבג"צ "קול העם" משתמע כי בעיני בית המשפט מגילת העצמאות‪ ,‬המבטאת‬
‫את ה "אני מאמין "של העם ואת "חזון העם"‪ ,‬אך איננה חוק‪ .‬משמעות הדבר היא שהכנסת‬
‫רשאית לחוקק חוקים המנוגדים לעקרונות המצויים בהכרזה‪ ,‬ואם הכנסת חוקקה חוק‬
‫כזה ‪ -‬תוקפו המשפטי עדיף על פני הכתוב בהכרזה‪ .‬המקרה מספר ‪ 2‬הוא דוגמה לכך‪:‬‬
‫‪ .2‬בג"צ רוגוז'ינסקי נגד מדינת ישראל(‪ :)1921‬שני זוגות יהודים‪ ,‬חברי קיבוצים של השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬אזרחי המדינה ותושביה‪ ,‬סירבו מטעמי דת ומצפון להינשא על‪-‬פי חוק שיפוט בתי‪-‬‬
‫דין רבניים‪ .‬בעתירתם התבססו על הכרזת העצמאות‪.‬‬
‫פסיקת בג"צ‪ :‬כאשר קיימת הוראה מפורשת של חוק יש לפעול על‪-‬פיה גם אם איננה‬
‫מתאימה לעקרונות שבהכרזת העצמאות‪.‬‬
‫‪ .3‬בג"צ שקדיאל נגד שר הדתות (‪ :)1982‬גב' לאה שקדיאל עתה לבג"צ משום ששר הדתות‬
‫סירב לאשר את חברותה במועצה הדתית בירוחם הבוחרת את רב העיר‪ .‬בית המשפט‬
‫קבע שהנימוק לפסילה הוא עצם היותה אישה‪ ,‬ובפסיקתו הסתמך על עיקרון יסוד של‬
‫מערכת המשפט בישראל‪ ,‬לפיו אסורה הפליה מטעמי מין‪ ,‬תוך התייחסות להכרזת‬
‫העצמאות‪" :‬על הצורך להבטיח שוויון בישראל אנו למדים ממקורות שונים‪ .‬הראשון‬
‫שבהם הוא הכרזת העצמאות‪ ,‬הקובעת כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי‬
‫ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪".‬‬
‫‪ .1‬בג"צ אליס מילר נגד שר הביטחון (‪ :)1991‬החיילת אליס מילר עתרה לבג"צ נגד משרד‬
‫הביטחון וטענה כי החלטת הצבא למנוע ממנה להשתתף בקורס טייס היא החלטה‬
‫המנוגדת לעקרון השוויון המופיע בהכרזת העצמאות‪ .‬בג"צ קיבל את הטענה וחייב את‬
‫משרד הביטחון לשתף אותה בקורס טייס‪.‬‬
‫ההכרזה כמנחה את הרשות המחוקקת‪:‬‬
‫הכנסת אימצה את העקרונות המופיעים בהכרזה בחוקים שונים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק השבות (‪ :)1951‬חוק שקובע כי לכל יהודי באשר הוא‪ ,‬הזכות לעלות למדינת ישראל‬
‫ולחיות בה‪ .‬חוק זה תואם את הכתוב בהכרזת העצמאות‪ ,‬כי מדינת ישראל קמה כדי‬
‫לשמש מקום לכל היהודים בעולם‪ ,‬וכי מטרתה לעודד עליה לארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק השמירה על המקומות הקדושים (‪ :)1912‬חוק הקובע כי המקומות הקדושים יהיו‬
‫שמורים מפני כל חילול ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה אליהם או ברגשות‬
‫המאמינים‪.‬‬
‫‪ .3‬חוק יסודות המשפט (‪ :)1981‬חוק הקובע כי בכל שאלה משפטית שאין לה תשובה‬
‫בחקיקה הכתובה‪ ,‬יכריע בית המשפט לאור עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של‬
‫מורשת ישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (‪ :)1992‬קובע כי זכויות היסוד של האדם בישראל יכובדו‬
‫ברוח העקרונות של הכרזת העצמאות‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪63‬‬
‫ההכרזה כמנחה את הרשות המבצעת‪:‬‬
‫אם אין חוק מפורש של הכנסת הסותר הנחיה ‪ /‬נורמה המופיעה בהכרזת העצמאות‪ ,‬הרשות‬
‫המבצעת חייבת לפעול על‪-‬פי עקרונות היסוד שבהכרזת העצמאות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לסיכום‪ :‬להכרזת העצמאות יש מעמד של מסמך יסוד המנחה את בתי המשפט ואת רשויות‬
‫השלטון השונות‪ .‬מסמך המבטא את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫חוקי יסוד‬
‫חוק יסוד הוא חוק השונה מחוק רגיל במעמד‪ ,‬בתוכן ובצורה‪.‬‬
‫א‪ .‬במעמד‪ :‬חוקי יסוד אמורים לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה‪ .‬מעמד העל שלהם‬
‫נוצר באמצעות שני דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬שריון סעיפי החוק‪ :‬השריון נועד להבטיח שיהיה אפשר לשנות את החוק רק ברוב מוחלט‬
‫של חברי הכנסת (רוב של ‪ 11‬חברי כנסת‪ ,‬יותר מחצי) או ברוב מיוחס (רוב גדול יותר‪,‬‬
‫למשל ‪ ) 25%‬של חברי הכנסת‪ ,‬ולא ברוב רגיל בכנסת‪ ,‬כמו שנהוג בחוק רגיל‪ .‬מטרת השינוי‬
‫לחזק את מעמד חוק היסוד ולמנוע מרוב מזדמן בכנסת להכניס בו שינויים‪ .‬כל חוקי היסוד‬
‫אמורים להיות משוריינים‪ ,‬אך יש חוקי יסוד שאינם משוריינים‪ ( .‬למעשה רוב חוקי היסוד אינם‬
‫משוריינים אבל תוכנם מהווה הוראות נורמטיביות לבתי המשפט ולרשות המחוקקת)‪.‬‬
‫‪ .2‬פסקת הגבלה‪ :‬פסקה זו מקנה לחוק מעמד על‪ ,‬ומטרתה להגן על הערכים בחוק מפני פגיעה‬
‫של הרשות המחוקקת‪ .‬פסקה זו מונעת את האפשרות לחוקק חוקים הסותרים את הערכים‬
‫והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד‪ .‬למשל‪ ,‬ב"חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו" וב"חוק‬
‫יסוד‪ :‬חופש העיסוק" יש פסקאות הגבלה‪ .‬בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נאמר שאסור לפגוע‬
‫בחוק זה‪ ,‬אלא אם מדובר בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬נועד למטרה ראויה‪,‬‬
‫והפגיעה שלו בחוק היסוד היא הפגיעה המינימאלית ההכרחית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתוכן‪ :‬חוקי היסוד הם בעלי תוכן חוקתי ‪ -‬עוסקים בנושאים שבהם עוסקת חוקה‪ ,‬מערכת‬
‫היחסים בין מוסדות השלטון לבין עצמם ובין מוסדות השלטון לבין האזרחים‪ ,‬זכויות האדם‬
‫והאזרח‪ .‬חוקי היסוד מבטאים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫הם אינם מכילים פירוט של מותר ואסור‪ ,‬או עשה ואל תעשה כחוק רגיל‪ ,‬אלא רק הנחיות‬
‫בסיסיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬בצורה‪ :‬בכותרת של חוק יסוד מופיעות המילים‪" :‬חוק יסוד"‪ .‬החוק מנוסח במילים כלליות‪,‬‬
‫והפירוט שלו ייכתב בחוקים רגילים‪ .‬שנת החקיקה לא תיכתב‪ ,‬כדי להדגיש שאין משמעות לזמן‬
‫בו נחקק החוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך השנים מאז "החלטת הררי" (‪ ,)1951‬החלטת שיזם חבר הכנסת יזהר הררי‪ ,‬אשר‬
‫קובעת כי הכנסת הראשונה לא תחוקק חוקה למדינת ישראל‪ ,‬וכי החוקה תיכתב בפרקים‪,‬‬
‫הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו‪ ,‬לבסוף‪ ,‬לכלל חוקת המדינה‪ ,‬חוקקה הכנסת ‪ 11‬חוקי יסוד‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪64‬‬
‫טבלת חוקי היסוד‬
‫תוכן החוק‬
‫שם החוק‬
‫מעמדו‬
‫חוק יסוד הכנסת החוק אינו מגדיר את סמכויות הכנסת‪ ,‬אך קובע שהיא בית‬
‫(‪)1958‬‬
‫הנבחרים ‪ /‬המחוקקים של המדינה ושמקום מושבה בירושלים‪.‬‬
‫משוריין חלקית‪.‬‬
‫בנוסף עוסק החוק בשיטת הבחירות בישראל ובחסינות חברי‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫חוק יסוד‬
‫החוק בא להבטיח שקרקעות המדינה‪ ,‬המהוות כ‪ 91%-‬מכלל‬
‫מקרקעי ישראל‬
‫הקרקעות במדינה‪ ,‬יישארו רכוש הלאום‪ .‬החוק אוסר על מכירת‬
‫(‪)1911‬‬
‫קרקעות שבבעלות המדינה‪ ,‬למעט סוגי מקרקעין או עסקאות‬
‫משוריין חלקית‪.‬‬
‫שנקבעו לעניין זה בחוק‪.‬‬
‫חוק יסוד נשיא‬
‫חוק המסדיר בפירוט את מעמדו של נשיא המדינה‪ ,‬את דרך‬
‫המדינה (‪)1911‬‬
‫בחירתו (על‪-‬ידי הכנסת)‪ ,‬את כישוריו וסמכויותיו ואת נוהלי‬
‫עבודתו‪.‬‬
‫חוק יסוד‬
‫החוק המקורי התקבל ב‪ 1918‬ושונה מספר פעמים בעקבות‬
‫הממשלה‬
‫שינוי שיטת הבחירות בישראל‪ .‬החוק בגרסתו החדשה ביטל את‬
‫(‪)2111‬‬
‫הבחירה הישירה של ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬וחזר‪ ,‬פחות או יותר‪,‬‬
‫לחוק יסוד הממשלה המקורי משנת ‪ .1918‬שני שינויים‬
‫אינו משוריין‪ .‬אך‬
‫אין בכוחן של‬
‫תקנות לשעת‬
‫חירום לשנות אותו‪.‬‬
‫החוק משוריין‬
‫באופן מלא‪.‬‬
‫מהותיים‪ ,‬בהשוואה עם החוק הישן‪ ,‬הם שהצעה לאי‪-‬אמון‬
‫לממשלה צריכה לעבור ברוב של ‪ 11‬חברי כנסת לפחות בכדי‬
‫להתקבל ולא ברוב רגיל‪ ,‬ושעכשיו ראש‪-‬שממשלה יכול לקרוא‬
‫לפיזור הכנסת‪.‬‬
‫חוק יסוד משק‬
‫החוק קובע את המסגרת לחוקי התקציב ואת הסמכות לעשות‬
‫המדינה (‪)1925‬‬
‫עסקאות בנכסי המדינה‪ ,‬בהדפסת שטרי כסף ובטביעת‬
‫מטבעות‪ .‬כמו כן קובע החוק שמשק המדינה עומד לביקורת‬
‫אינו משוריין‪.‬‬
‫מבקר המדינה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪65‬‬
‫חוק יסוד הצבא‬
‫החוק קובע את כפיפות הצבא לממשלה‪ ,‬מעמדו של הראש‬
‫(‪)1921‬‬
‫המטה הכללי (הרמטכ"ל) וכפיפותו לשר הביטחון והוראות‬
‫אחרות‪ .‬החוק קובע עוד‪ ,‬כי צה"ל הוא צבאה של המדינה ודן בין‬
‫אינו משוריין‪.‬‬
‫היתר בחובת השירות והגיוס‪ ,‬וכן בהוראות הצבא ופקודותיו‪.‬‬
‫חוק יסוד‬
‫מטרת החוק היא לעגן בחוק את ירושלים כבירת ישראל‪,‬‬
‫ירושלים בירת‬
‫להבטיח את שלמותה ואת אחדותה ולרכז את מקום מושבם של‬
‫ישראל (‪)1981‬‬
‫מוסדות ממלכתיים‪ .‬החוק עוסק במקומות הקדושים‪ ,‬מבטיח‬
‫את זכויות בני כל הדתות ומצהיר על מדיניות‪ ,‬שלפיה יינתנו‬
‫בחוק המקורי לא‬
‫היו סעיפים‬
‫משוריינים‪ .‬בשנת‬
‫‪ ,2111‬שוריינו חלק‬
‫מהסעיפים‪.‬‬
‫לירושלים עדיפויות מיוחדות לפיתוחה‪.‬‬
‫חוק יסוד‬
‫החוק עוסק בסמכות השפיטה‪ ,‬במוסדות השפיטה‪ ,‬בעקרון האי‪-‬‬
‫השפיטה‬
‫תלות בענייני שפיטה‪ ,‬בפומביות הדיון‪ ,‬במינוי שופטים‬
‫(‪)1981‬‬
‫ובסמכויות בית‪-‬המשפט העליון‪,‬‬
‫חוק יסוד מבקר‬
‫החוק עוסק בסמכויות‪ ,‬בתפקידים ובחובות של מבקר המדינה‬
‫המדינה (‪)1988‬‬
‫בביקורת על גופים ממשלתיים וכנציב תלונות הציבור‪ ,‬בדרך‬
‫בחירתו ובתקציב משרדו‪ .‬החוק קובע‪ ,‬שמבקר המדינה אחראי‬
‫אינו משוריין‪ .‬אין‬
‫בכוחן של תקנות‬
‫לשעת חירום‬
‫לשנות אותו‪.‬‬
‫אינו משוריין‪.‬‬
‫אך ורק בפני הכנסת‪.‬‬
‫חוק יסוד חופש‬
‫העיסוק‬
‫(נוסח לראשונה‬
‫בשנת ‪.1992‬‬
‫ב‪ ,1991‬הוחלף‬
‫בנוסח חדש)‪.‬‬
‫קובע שזכותו של כל אזרח או תושב לעסוק בכל עיסוק‪ ,‬מקצוע‬
‫או משלח יד אלא אם "חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל‪,‬‬
‫שנועד לתכלית ראויה" קבע אחרת‪ .‬בחוק כלולה הוראה בדבר‬
‫חוק משוריין‪ ,‬כולל‬
‫פסקת הגבלה‪.‬‬
‫יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת‪-‬חירום‪.‬‬
‫אין לשנות את החוק אלא בהצבעה של רוב חברי הכנסת‪.‬‬
‫מטרת החוק להגן על כבוד האדם וחירותו‪ .‬החוק מכריז על כך‬
‫חוק יסוד כבוד‬
‫האדם וחירותו‬
‫שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על הכרה בערך‬
‫(נוסח לראשונה‬
‫האדם‪ ,‬בקדושת חייו‪ ,‬ובהיותו בן חורין‪ .‬בחוק כלולה הוראה‬
‫בשנת ‪.1992‬‬
‫בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת‪-‬‬
‫ב‪ ,1991‬הוחלף‬
‫חירום‪ ,‬חוץ מאשר במקרים חריגים‪ .‬חוק יסוד זה עוצב‪ ,‬נתפס‬
‫בנוסח חדש)‪.‬‬
‫והוכרז כמסמך מכונן‪ ,‬אשר קובע את כבוד האדם כערך‬
‫החוק אינו משוריין‪,‬‬
‫אך כולל‬
‫פסקת הגבלה‪.‬‬
‫היסוד המרכזי של החברה הישראלית ושיטת משפטה‪ ,‬וגוזר‬
‫מערך זה את זכויות האדם בישראל‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪66‬‬
‫פירוט התחומים שבהם עוסקים חוקי היסוד‪:‬‬
‫חוקי יסוד העוסקים‬
‫במוסדות השלטון‬
‫חוק יסוד נשיא המדינה‬
‫חוקי יסוד הנותנים ביטוי‬
‫לאופי היהודי של המדינה‬
‫חוק יסוד ירושלים בירת ישראל‬
‫חוקים העוסקים‬
‫בזכויות האדם והאזרח‬
‫חוק יסוד חופש העיסוק‬
‫חוק יסוד הכנסת‬
‫חוק יסוד מקרקעי ישראל‬
‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‬
‫חוק יסוד הממשלה‬
‫חוק יסוד השפיטה‬
‫חוק יסוד השפיטה‬
‫חוק יסוד חופש העיסוק‬
‫חוק יסוד מבקר המדינה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‬
‫חוק יסוד משק המדינה‬
‫חוק יסוד הצבא‬
‫‪‬‬
‫פסקת הגבלה נמצאת בחוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם‪.‬‬
‫לפסקת ההגבלה יש שתי השלכות חשובות‪:‬‬
‫א‪ .‬פסיקת ההגבלה מקנה לחוקי היסוד מעמד על במטרה להגן על כל הערכים והעקרונות שבהם‬
‫מפני חקיקה של חוקים הסותרים ופוגעים בערכים ובעקרונות שבחוקי היסוד‪ .‬כמו כן‬
‫מאפשרת הפסקה לבית המשפט‪ ,‬לפסול חוקים שחוקקה הכנסת‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסקת ההגבלה מעגנת את העיקרון‪ ,‬שלפיו כל הזכויות הן יחסיות ועל כן ניתן להגבילן במצבים‬
‫מסוימים‪ .‬אלמלא הפסקה היה אפשר להסיק שהזכויות הן מוחלטות ולכן לא ניתן להגבילן‬
‫בשום מקרה‪ .‬פסקת ההגבלה קובעת באילו תנאים ניתן להגביל את הזכויות המובטחות בחוק‬
‫היסוד‪ .‬התנאים בהם ניתן לפגוע בחוק יסוד הם ארבע תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוקיות ‪ -‬הפגיעה בזכות נעשית בחוק או על פי חוק מכוח הסמכה מפורשת‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל‪(.‬מדינה יהודית ודמוקרטית המכירה בערך‬
‫האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן חורין)‪.‬‬
‫‪ .3‬החוק נועד לתכלית ראויה‪( .‬גביית מיסים היא פגיעה מובהקת בקניינו של האדם‪ ,‬אך היא‬
‫נועדה לתכלית ראויה מאחר והמסים משמשים למימון כל הפעולות והשירותים הנכללים‬
‫בתקציב המדינה למען כלל הציבור)‪.‬‬
‫‪ .1‬הפגיעה בזכויות היא במידה שאינה עולה על הנדרש‪( .‬מידתיות‪ ,‬יש לבדוק שהפגיעה‬
‫נעשתה במידה המינימאלית ההכרחית להשגת התכלית הראויה)‪.‬‬
‫פסקת ההגבלה מאפשרת לבתי המשפט לפקח על הכנסת ועל הממשלה ‪ ,‬ובכך תורמת‬
‫להגבלת השלטון‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪67‬‬
‫מהפכה חוקתית‪ ,‬כן או לא ?‬
‫שני חוקי היסוד‪ :‬חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו מעגנים לראשונה את הערכים של מדינת‬
‫ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומכירים באופן מובהק בזכויות אדם שונות‪( .‬דמוקרטיה במובן‬
‫המהותי)‪ .‬גם יתר חוקי היסוד עוסקים ברעיונות דמוקרטים‪ ,‬אולם הם מתייחסים להיבט‬
‫הפורמאלי של הדמוקרטיה‪.‬‬
‫קיים דיון בשאלה האם שני חוקי היסוד‪ :‬חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו‪ ,‬מייצגים את‬
‫"המהפכה החוקתית"‪ .‬כלומר‪ ,‬האם לראשונה החלו חוקי היסוד בישראל לקבל אופי של חוקה?‬
‫הדעות אינן אחידות‪ ,‬אך כולם מסכימים שחשוב לעגן את זכויות האדם והאזרח בחוקי יסוד‪,‬‬
‫כדי להגביל את כוחו של המחוקק לחוקק חוקים הפוגעים בזכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫נימוקים בעד הטענה כי הייתה "מהפכה חוקתית"‪:‬‬
‫אהרון ברק‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון (‪ ,)1995-2111‬טבע את המונח "מהפכה חוקתית"‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬שני חוקים אלה הביאו לישראל מהפכה חוקתית ושינוי בתפיסה המשפטית‪ .‬זאת מכיוון‬
‫שאם בית המשפט יכול לפסול חוקים המנוגדים לחוקי היסוד האלה‪ ,‬זה אומר שחוקי היסוד‬
‫מתפקדים כמו חוקה‪ ,‬למרות שבישראל אין חוקה פורמאלית‪ .‬לפי ברק‪ ,‬הכנסת‪ ,‬כשחוקקה את‬
‫שני חוקי היסוד‪ ,‬פעלה כרשות מכוננת‪.‬‬
‫הנימוקים לכך הם‪:‬‬
‫‪ .1‬שני חוקי היסוד הנ"ל‪ ,‬עוסקים לראשונה בדמוקרטיה במובן המהותי‪ ,‬כלומר‪ ,‬עוסקים‬
‫ישירות בהגנה על זכויות האדם‪ .‬בעוד שיתר חוקי היסוד‪ ,‬עוסקים במובן הפורמאלי של‬
‫הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .2‬לראשונה בישראל נחקקו חוקים בעלי סעיף הגבלה‪ ,‬המגביל את תוכן החקיקה הסותרת‬
‫חוקים אלה ומאפשר בקרה שיפוטית של בית המשפט‪ .‬פסקת ההגבלה אם כך‪ ,‬הופכת‬
‫את זכויות האדם לערכים שיש להם מעמד חוקתי גבוה ועדיף על עקרונות אחרים של‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪ .3‬הזכויות נכתבו ונחקקו והן מחייבות את הכנסת עצמה‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש לזכויות מעמד שהוא‬
‫יותר חזק ממעמדה של הכנסת‪.‬‬
‫נימוקים נגד הטענה כי הייתה "מהפכה חוקתית"‪:‬‬
‫השופט משה לנדוי‪( ,‬נשיא בית המשפט העליון ‪ ,)1981-1982‬התנגד לדעתו של אהרון ברק‪.‬‬
‫לנדוי טען שהכנסת לא יכולה להיות רשות מכוננת‪ ,‬מאחר ואין שום תקנון שמסמיך אותה לכך‪.‬‬
‫נימוקים נוספים נגד‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו משוריין‪ ,‬ולכן הוא לא דומה לחוקה נוקשה‪ ,‬כך שניתן‬
‫לשנות אותו בחוק יסוד אחר ללא צורך ברוב מיוחד‪.‬‬
‫‪ .2‬זכויות רבות‪ ,‬כזכות לחופש דת וחופש הביטוי‪ ,‬אינן באות לידי ביטוי בחוקי היסוד‪ ,‬כך‬
‫שהבעיות ה"אמיתיות" המטרידות את המדינה לא נפתרו‪.‬‬
‫‪ .3‬סעיפי ההגבלה צומצמו ע"י סעיפים אחרים בחוקים‪ .‬למשל‪ :‬בסעיף ‪ 2‬של חוק יסוד חופש‬
‫העיסוק נקבע כי מטרת החוק היא לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה‬
‫יהודית ודמוקרטית‪ .‬מכאן‪ ,‬כל חוק המגביל עיסוק בשם הדת היהודית ניתן להצדיקו כבעל‬
‫מטרה ראויה‪.‬‬
‫‪ .1‬בממשל פרלמנטארי כפי שקיים בישראל‪ ,‬לרשות המבצעת יש רוב בפרלמנט‪ ,‬המאפשר‬
‫למרות השריון‪ ,‬שינוי פשוט של חוקי היסוד‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪68‬‬
‫‪ .5‬חוקי יסוד אלה הם התפתחות חשובה במערכת המשפט של ישראל‪ ,‬אולם לא מדובר‬
‫במהפכה‪ .‬גם לאחר חקיקתם אין למדינת ישראל חוקה‪.‬‬
‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬
‫זוג יהודים סרב להינשא על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים מטעמי דת ומצפון‪ .‬בני הזוג עתרו‬
‫לבג"צ בבקשה שיכיר בסירובם בהסתמכם על הכרזת העצמאות‪ .‬בג"צ דחה את העתירה‬
‫ופסיקתו אמר‪" :‬כאשר קיימת הוראה מפורשת של חוק יש לפעול על‪-‬פיה גם אם איננה מתאימה‬
‫לעקרונות שבהכרזת העצמאות"‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו על איזה עיקרון המופיע בהכרזת העצמאות הסתמכו בני הזוג בפנייתם‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שהנחה את בג"צ בדחיית העתירה‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪:‬‬
‫ציון‪ :‬הזוג שסרב להינשא הסתמך בפנייתו על עקרון זכויות האדם‪ ,‬שממנו נגזרים החופש מדת‬
‫וחופש המצפון‪.‬‬
‫הצגת המושג‪ :‬החופש מדת‪ ,‬הוא חלק מהזכות הכללית לחירות‪ ,‬ועל פיו לכל אדם יש את החופש‬
‫שלא לפעול על פי מנהגים דתיים‪ .‬חופש המצפון‪ ,‬גם הוא חלק מהזכות הכללית לחירות‪ ,‬והוא‬
‫זכותו של כל אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ערכית ומוסרית ולפעול על פיה‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בהכרזת העצמאות נכתב‪" :‬מדינת ישראל ‪ ...‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל‬
‫אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪ .‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪ ".‬כלומר ‪ ,‬הזוג‬
‫הסתמך על עקרון זכויות האדם כחופש דת ומצפון‪ ,‬כשהוא מסרב להינשא בבית דין רבני‪.‬‬
‫ב‪:‬‬
‫ציון‪ :‬עקרון שלטון החוק‪.‬‬
‫הצג המושג‪ :‬במדינה דמוקרטית‪ ,‬האזרחים ורשויות השלטון כפופים באופן שווה לחוק שנתקבל‬
‫על ידי הפרלמנט‪ ,‬שנבחר בבחירות דמוקרטיות‪ ,‬שנחקק בהליך דמוקרטי‪ ,‬שהוא בעל תוכן‬
‫דמוקרטי וניתן לשינוי באופן דמוקרטי‪ .‬כל זאת על מנת להבטיח את שמירת הסדר החברתי ואת‬
‫זכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר כי בג"צ דחה את העתירה מאחר וקיים חוק שיפוט בתי דין רבניים‪( ,‬החוק‬
‫מחייב נישואים בין בני זוג יהודיים על פי ההלכה היהודית)‪ .‬במקרה בו יש חוק הסותר את‬
‫עקרונות הכרזת העצמאות‪ ,‬יש לפעול על פי החוק ולכן מדובר בעקרון שלטון החוק‪.‬‬
‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬ציינו שני חוקי יסוד המדגישים את אופייה היהודי של מדינת ישראל ושני חוקי יסוד‬
‫המדגישים את אופייה הדמוקרטי‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו את מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות‪.‬‬
‫‪ .3‬ציינו והציגו שני הבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪69‬‬
‫‪ .1‬הסבירו מדוע כינה השופט אהרון ברק את חקיקת חוקי היסוד "מהפכה חוקתית" וציינו נימוק‬
‫אחד של החולקים על דעתו‪.‬‬
‫‪ .5‬ציינו שלוש זכויות אדם המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬והציגו את פסקת ההגבלה‬
‫בחוק זה‪.‬‬
‫‪ .1‬הביאו מהכרזת העצמאות שני ביטויים של מחויבות לאופי דמוקרטי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫הסבירו כיצד "חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק" מחזקים את המעמד‬
‫המשפטי של הכרזת העצמאות‪.‬‬
‫הרשות המחוקקת ‪ -‬הכנסת‬
‫הכנסת הוא בית הנבחרים של מדינת ישראל‪ .‬בכנסת ‪ 121‬חברים‪ ,‬כמספרם של חברי הכנסת‬
‫הגדולה‪ ,‬שהייתה המוסד העליון של הישוב היהודי בתקופת בית שני‪.‬‬
‫הכנסת מורכבת מנציגי העם שנבחרו בבחירות דמוקרטיות‪ .‬חברי הכנסת הם נציגי הציבור‬
‫ותפקידם לייצג את האינטרסים והרצונות של הבוחרים ולהבטיח שרשויות השלטון לא יפגעו בהם‬
‫ובכך באה לידי ביטוי ריבונות העם ששולט באמצעות הנציגים שבחר‪ .‬הכנסת משקפת גם את‬
‫מגוון הדעות והקבוצות במדינה ובכך בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫חוק יסוד הכנסת קובע כי לכנסת יש עליונות על שתי הרשויות האחרות‪ ,‬הרשות המבצעת‬
‫והרשות השופטת‪ .‬עליונות זו מוקנית לה מתוקף סמכותה כרשות מכוננת וכרשות מחוקקת (ראו‬
‫בהמשך‪ ,‬תפקידי הכנסת)‪.‬‬
‫עליונות הכנסת באה לידי ביטוי בדברים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת (הפרלמנט) היא הרשות היחידה הנבחרת על ידי העם‪ .‬העם‪ ,‬שהוא הריבון במדינה‬
‫הדמוקרטית מעניק את סמכות השלטון לנציגיו הנבחרים‪.‬‬
‫‪ ‬הממשלה צומחת מתוך הכנסת (הפרלמנט)‪.‬‬
‫‪ ‬הממשלה זקוקה לאמון חברי הכנסת (הפרלמנט) כדי להתקיים‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסת (הפרלמנט) יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון ולבחור במקומה בממשלה‬
‫אחרת‪ .‬הצבעת אי אמון בממשלה לא חייבת לגרור פיזור של הכנסת‪ ,‬אלא רק הקמת ממשלה‬
‫חדשה‪.‬‬
‫מבנה הכנסת‬
‫הכנסת מונה ‪ 121‬חברים‪ ,‬נציגים של כל המפלגות שהשתתפו בבחירות ועברו את אחוז‬
‫החסימה‪ .‬אחוז החסימה‪ ,‬שהוא כיום ‪ 2%‬מכלל קולות הבוחרים‪ ,‬מהווה מחסום בפני מפלגות‬
‫קטנות מדי להיכנס לכנסת‪.‬‬
‫קבוצת הנציגים של כל מפלגה בכנסת נקראת סיעה‪ .‬קבוצת חברי כנסת יכולה לפרוש מהסיעה‬
‫רק אם יש בה שליש מחברי הסיעה המקורית‪ ,‬כפי שקרה בכנסת האחרונה (הכנסת ה‪,)18 -‬‬
‫כששר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬פרש ממפלגת העבודה‪ .‬והקים סיעה חדשה‬
‫תחת השם "עצמאות"‪ ,‬יחד עם שליש מחברי סיעת העבודה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪70‬‬
‫הסיעות התומכות בהרכבת הממשלה ומשתתפות בה הן סיעות הקואליציה‪ ,‬והן מייצגות את רוב‬
‫חברי הכנסת‪ .‬הסיעות שאינן תומכות בממשלה הן סיעות האופוזיציה‪ ,‬וחבריהן הם מיעוט‬
‫בכנסת‪ .‬תפקיד האופוזיציה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוא להבטיח את עקרון הגבלת השלטון‪.‬‬
‫מליאת הכנסת‪ :‬המליאה היא אספת כל חברי הכנסת באולם הישיבות של הכנסת‪ .‬במליאה‬
‫נערכים דיונים כהצעות לסדר היום‪ ,‬שאילתות‪ ,‬הצעות חוק וכדומה‪ .‬את הישיבה במליאה מנהלים‬
‫יו"ר הכנסת‪ ,‬שנבחר ע"י חברי הכנסת בהצבעה גלויה‪ ,‬וסגניו‪ .‬החוק לא קובע מהו מספר‬
‫המינימום של חברי הכנסת הצריכים לקחת חלק בישיבות המליאה ומהו מספר המינימום הנדרש‬
‫בהצבעה לאישור חוקים רגילים והחלטות‪.‬‬
‫תפקידי הכנסת והעיקרון הדמוקרטי המתבטא בתפקיד‪:‬‬
‫תפקידי הכנסת‬
‫העיקרון הדמוקרטי המתבטא בתפקיד‬
‫הכנסת כרשות מכוננת‪ :‬הכנסת מופקדת על‬
‫הכנת חוקה למדינת ישראל‪ .‬הכנסת עושה‬
‫זאת באמצעות חקיקת חוקי יסוד המרכיבים‬
‫את החוקה העתידית‪.‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון‪ ,‬עקרון זכויות האדם‬
‫והאזרח ועקרון שלטון החוק‪.‬‬
‫הכנסת כרשות מחוקקת‪ :‬הכנסת מוסמכת‬
‫לחוקק חוקים במדינה‪.‬‬
‫עקרון שלטון החוק‪ ,‬עקרון הגבלת השלטון‬
‫והפרדת רשויות‪.‬‬
‫הכנסת כבית הנבחרים‪ :‬הכנסת היא בית‬
‫הנבחרים של מדינת ישראל‪ .‬היא מייצגת‬
‫את האזרחים ואת הקבוצות השונות‬
‫החברה הישראלית‪.‬‬
‫עקרון שלטון העם ועקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫הכנסת ממנה‪ ,‬מפקחת ומבקרת את‬
‫הממשלה‪ .‬הממשלה "יוצאת" מהכנסת‪.‬‬
‫הכנסת מקבלת מידע מהממשלה‪ ,‬נותנת‬
‫בה אמון ועשויה להביע בה אי אמון‪,‬‬
‫מפקחת על פעולותיה ומבקרת אותן‪.‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון והפרדת הרשויות‪.‬‬
‫הכנסת בוחרת בנשיא המדינה‪ ,‬ביו"ר‬
‫הכנסת ובמבקר המדינה‪.‬‬
‫עקרון שלטון העם ועקרון הגבלת השלטון‪.‬‬
‫מעמד חברי הכנסת‪ :‬עיקרון החסינות‬
‫לחברי הכנסת יש זכויות והגבלות‪ .‬הזכויות הן‪ :‬חסינות‪ ,‬קבלת פרסומי הממשלה ושרותי טלפון‬
‫ודואר בחינם‪ .‬ההגבלות הן‪ :‬איסור עבודה בשכר בנוסף לעבודתם בכנסת ואיסור על שימוש‬
‫בתואר "חבר כנסת" בכל מה שאינו קשור בתפקידם כחברי כנסת‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪71‬‬
‫חסינות חברי הכנסת‪:‬‬
‫לחברי הכנסת יש חסינות‪ ,‬המעניקה להם הגנה מיוחדת‪ .‬היא מאפשרת להם למלא את תפקידם‬
‫ללא חשש שיעמידו אותם לדין ומגינה עליהם מפני הטרדות‪ .‬עיקרון החסינות נובע מההנחה‪,‬‬
‫שכדי שחבר כנסת‪ ,‬במיוחד חבר כנסת מהאופוזיציה‪ ,‬יוכל למלא את תפקידו כנציג העם ולפקח‬
‫על רשויות השלטון‪ ,‬צריך למנוע מיריבים פוליטיים וגורמים ברשות המבצעת לפגוע בעבודתו‪.‬‬
‫עיקרון החסינות מקובל בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם‪ ,‬אך יש ויכוח בשאלת היקף החסינות‪,‬‬
‫תהליך הסרת החסינות ומי מבצע את תהליך הסרת החסינות‪ .‬החסינות‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬מנוגדת‬
‫לעיקרון השוויון בפני החוק‪.‬‬
‫סוגי חסינות‪:‬‬
‫לחברי הכנסת שני סוגי חסינות‪ :‬חסינות עניינית הנקראת גם חסינות מהותית או מקצועית‪,‬‬
‫וחסינות אישית‪ ,‬הנקראת גם חסינות דיונית – פרוצדוראלית‪.‬‬
‫חסינות עניינית‪ :‬תפקידה להגן על חבר הכנסת ולתת לו פטור מאחריות פלילית או אזרחית על‬
‫מעשים שעשה או דברים שאמר בתוקף תפקידו‪ ,‬למען תפקידו ובעת מילוי תפקידו‪ .‬זו חסינות‬
‫שאי אפשר להסיר‪ .‬למשל‪ :‬חבר כנסת שהעביר ביקורת חריפה על ראש הממשלה וקרא לו נוכל‪,‬‬
‫לא ניתן להעמידו לדין על הוצאת דיבה או לשון הרע‪ ,‬גם לאחר שסיים את תפקידו‪ .‬חסינות זו‬
‫חלה על דברים שנאמרו ‪ /‬נעשו בכנסת‪ ,‬בעת מילוי תפקידו‪ ,‬וגם מחוץ לכנסת‪ ,‬למען מילוי‬
‫תפקידו‪.‬‬
‫יש חשש שחברי הכנסת ינצלו חסינות חשובה זו לרעה ויטענו שכל מה שאמרו ועשו היה למען‬
‫מילוי תפקידם‪ .‬לכן‪ ,‬בשנת ‪ ,2112‬נקבעה הסתייגות והוגבלה החסינות העניינית של חברי‬
‫הכנסת‪ .‬בתיקון לחוק החסינות נקבע‪ ,‬שהחסינות לא תחול על מעשים או התבטאות של חבר‬
‫הכנסת‪ ,‬שאינם חד פעמיים במקרים הבאים‪ :‬שלילת האופי היהודי ו‪/‬או הדמוקרטי של המדינה‪,‬‬
‫הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין או פעילות טרור נגד מדינת ישראל ונגד אזרחיה בארץ‬
‫ובחו"ל‪.‬‬
‫חסינות אישית‪ ,‬דיונית ‪ -‬פרוצדוראלית‪ :‬חסינות זו מוענקת לחבר הכנסת בזמן כהונתו כחבר‬
‫כנסת‪ .‬חסינות זו מעניקה הגנה רחבה לחברי הכנסת מפני מעצר‪ ,‬הליכים משפטיים‪ ,‬חיפוש גופני‬
‫והחרמת מסמכים‪ .‬החסינות מגנה על חברי הכנסת שביצעו עברה שלא למען מילוי תפקידם או‬
‫בזמן מילוי תפקידם‪ .‬למשל‪ :‬קבלת שוחד‪ ,‬גניבה וכדומה‪ .‬היא נקראת חסינות דיונית‪ ,‬מכיוון שעל‬
‫חבר הכנסת לבקש אותה מהכנסת בנוגע להאשמה מסויימת שהוא עומד בפניה‪ ,‬ועל הכנסת לדון‬
‫בבקשתו‪ .‬כל ניצול לרעה של החסינות האישית‪ ,‬צריך להיות מטופל בבתי המשפט‪ ,‬ולכן אפשר‬
‫להסיר חסינות זו‪ .‬החסינות האישית אינה נהוגה בכל המדינות הדמוקרטיות‪ .‬יש עליה ביקורת‬
‫רבה כי היא מעניקה העדפה לחברי הכנסת ופוגעת בשוויון‪ .‬החל מיולי ‪ 2115‬אין לחברי הכנסת‬
‫חסינות אישית אוטומטית בפני משפט פלילי‪ ,‬הם יכולים לבקש שהכנסת תקבע להם חסינות כזו‬
‫לגבי האשמה מסויימת שהם עומדים בפניה‪ .‬הכנסת צריכה לדון בבקשה ולהחליט האם להעניק‬
‫לחבר הכנסת את החסינות‪ .‬יש הטוענים שאין זה ראוי שהכנסת עצמה דנה באפשרות להעניק‬
‫את החסינות לחבריה‪ ,‬וכי יש בכך פגיעה בהפרדת הרשויות‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬החסינות האישית נועדה להגן על פעילות הכנסת ולא על חבר הכנסת עצמו‪ .‬זאת‬
‫מתוך נקודת הנחה כי חבר הכנסת אמור לתפקד כראוי‪ ,‬מבלי להיות חשוף להאשמות שווא‬
‫שונות‪ ,‬תלונות ללא בסיס שעלולים להגיש נגדו מתנגדיו הפוליטיים‪ ,‬ובכך להביא לשיבוש עבודת‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪72‬‬
‫ההבדלים בין חסינות מהותית ‪ -‬עניינית לחסינות אישית ‪-‬דיונית‪:‬‬
‫קריטריונים‬
‫חסינות עניינית (מהותית‪-‬מקצועית)‬
‫חסינות אישית (דיונית‪-‬פרוצדוראלית)‬
‫תקפותה של‬
‫החסינות‬
‫החסינות העניינית תקפה‪ ,‬לגבי‬
‫מעשים שנעשו מתוקף התפקיד‪,‬‬
‫במהלך הכהונה וגם לאחר תום‬
‫תקופת כהונתו של הח"כ‪.‬‬
‫החסינות האישית ‪ /‬הדיונית ‪-‬‬
‫פרוצדורלית מתחילה עם היבחרו של‬
‫חבר הכנסת ומסתיימת עם יציאתו‬
‫מהכנסת‪.‬‬
‫ניתנת להסרה‬
‫או לא?‬
‫את החסינות העניינית אי אפשר‬
‫להסיר‪.‬‬
‫משנת ‪ ,2112‬היא לא מוחלטת‪,‬‬
‫ואינה חלה על מעשה או התבטאות‬
‫של חבר כנסת‪ ,‬שאינם חד‪-‬פעמיים‪,‬‬
‫שיש בהם כדי לשלול את אופייה‬
‫היהודי ו‪/‬או הדמוקרטי של המדינה‪,‬‬
‫שיש בהם הסתה לגזענות או תמיכה‬
‫במאבק מזוין או טרור נגד המדינה‪.‬‬
‫החל מיולי ‪ - 2115‬החסינות האישית‬
‫אינה אוטומטית בדיון פלילי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ניתן להגיש נגד חבר כנסת כתב‬
‫אישום בהליך רגיל‪ ,‬ככל אזרח אחר‪.‬‬
‫(לחבר הכנסת נתונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הרשות‬
‫לבקש לקבוע לו חסינות לגבי האשמה‬
‫שבכתב האישום התלוי נגדו‪).‬‬
‫הרשות המחוקקת‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬
‫חבר כנסת קרא מעל בימת הכנסת קטעים מתוך מסמך מסווג (סודי) של צה"ל‪ ,‬שהוכן לקראת‬
‫המשא ומתן בין ישראל לסוריה‪ ,‬בשל התנגדותו למדיניות הממשלה‪ .‬בעקבות זאת הוגשה עתירה‬
‫לבג"צ‪ ,‬אשר ביקשה להורות לכנסת להסיר את חסינותו של חבר הכנסת‪ .‬העתירה נדחתה‪.‬‬
‫בפסק הדין נאמר כי "העבירה של גילוי סודות רשמיים נעברה כחלק אינטגרלי (בלתי נפרד)‬
‫מהפעילות הלגיטימית של נאום מעל דוכן הכנסת המנמק את עמדת מפלגתו של חבר הכנסת‬
‫להצעת אי‪-‬האמון שהוגשה על ידה‪". . .‬‬
‫ציינו והציגו את סוג החסינות עליו הצביע בג"צ בפסיקתו‪.‬‬
‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ציון ‪ :‬חסינות עניינית (מהותית‪ /‬מקצועית)‪.‬‬
‫הצגת המושג‪ :‬חסינות מגנה על חבר כנסת מפני מעצר והעמדה לדין‪ .‬חסינות עניינית משמעה‬
‫שחבר כנסת לא נושא באחריות פלילית או אזרחית על מעשים שעשה או דברים שאמר הקשורים‬
‫למילוי תפקידו‪ ,‬בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו‪ .‬החוק אינו מאפשר לעצור חבר כנסת‬
‫ולהעמיד אותו לדין על עבירות שעבר במסגרת מילוי תפקידו‪ .‬חסינות זו תקפה גם לאחר סיום‬
‫כהונתו של חבר הכנסת (על מעשים שעשה בתקופת הכהונה)‪ .‬חסינות זו אינה ניתנת להסרה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪73‬‬
‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר‪ ,‬כי בפסק הדין אמרו שופטי בג"צ ש"העבירה של גילוי סודות רשמיים‬
‫נעברה כחלק אינטגרלי (בלתי נפרד) מהפעילות הלגיטימית של נאום מעל דוכן הכנסת המנמק‬
‫את עמדת מפלגתו להצעת אי‪-‬האמון שהוגשה על ידה‪ ".‬כלומר‪ ,‬ניתן להבין כי נעברה עבירה‪ ,‬אך‬
‫היא נעשתה במסגרת תפקידו של חבר הכנסת‪ ,‬כאיש אופוזיציה‪ ,‬המבקש לבקר את פעולות‬
‫הממשלה‪ .‬לכן מדובר בחסינות עניינית‪ ,‬המאפשרת לחבר הכנסת לעבור על החוק אם הוא מוצא‬
‫שהעבירה עוזרת לו למלא את תפקידו‪ ,‬כנציג הציבור וכמפקח ומבקר את פעולות הממשלה‪,‬‬
‫בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫הרשות המחוקקת ‪ -‬שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬ציינו והציגו שני עקרונות דמוקרטיים המתבטאים בתפקידה של הכנסת כבית הנבחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את חסינות חברי הכנסת‪ .‬ציינו והציגו שתי סיבות להענקתה‪.‬‬
‫‪ .3‬ציינו והציגו שני הבדלים בין חסינות עניינית לבין חסינות אישית‪.‬‬
‫‪ .1‬מדוע נקראת החסינות האישית גם חסינות דיונית פרוצדוראלית? במה מתבטאת‬
‫חסינות זו?‬
‫‪ .5‬הציגו את חשיבותו של עיקרון החסינות‪ ,‬והסבירו מדוע יש הטוענים כי עיקרון זה אינו‬
‫דמוקרטי‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו הבדל אחד בין תפקידה של הכנסת בישראל כרשות מכוננת לתפקידה כרשות‬
‫מחוקקת‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את עקרון שלטון העם‪ .‬הסבירו כיצד מתממש עקרון זה באמצעות אחד‬
‫מתפקידיה של הכנסת‪.‬‬
‫‪ .8‬שאלת עמדה‪ :‬בשנים האחרונות הוגבלה חסינותם של חברי הכנסת‪ .‬חברי הכנסת‬
‫טוענים שללא חסינותם לא יוכלו לתפקד‪ .‬הביעו את עמדתכם בעניין זה‪.‬‬
‫הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות‪ .‬בכתיבתכם‬
‫הקפידו על הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טיעון‪ :‬הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנמקה‪ :‬הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים ועל ידע‬
‫מלימודי האזרחות‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪74‬‬
‫הרשות המבצעת – הממשלה‬
‫חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה‪ .‬תפקיד הממשלה הוא‬
‫להוציא לפועל את ההחלטות שהתקבלו בכנסת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הממשלה היא רשות עצמאית‬
‫הקובעת מדיניות ומקבלת החלטות בתחומי החיים השונים‪.‬‬
‫לרשות המבצעת‪ ,‬הממשלה‪ ,‬יש שני דרגים ‪ /‬מרכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הדרג הנבחר‪ ,‬כולל את‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה ‪ :‬ראש הממשלה והשרים הפועלים כיחידה אחת‪ .‬הממשלה קובעת מדיניות‬
‫ומתנהלת על פי החלטות הכנסת‪.‬‬
‫‪ ‬השרים ‪ :‬כל אחד מהשרים ממונה על תחום מסוים ומנהל את משרדו באופן עצמאי‪.‬‬
‫השרים אחראים על כל פעולות המשרד‪.‬‬
‫‪ .2‬הדרג הפקידותי מנהלי – הבירוקרטיה (אלו הם עובדי ציבור ולא נבחרי ציבור)‪ :‬מנכ"לי‬
‫המשרדים והפקידים המפעילים את המשרדים‪ .‬הם מבצעים את החלטות השרים ומעבירים‬
‫לשרים מידע על התנהלות המשרד‪ .‬הדרג המנהלי כולל את הפקידים הבכירים במשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬כמנכ"לי משרדי הממשלה‪ ,‬מנהלי אגפים ומחלקות במשרדי הממשלה ומומחים‬
‫בענייני המשרד בו הם פועלים‪ .‬הדרג המנהלי הבכיר עוסק בניהול שוטף של ענייני המדינה‬
‫בהתאם למדיניות שנקבעה ע"י הממשלה ושריה‪ .‬תפקידו העיקרי‪ ,‬ליישם בפועל את מדיניות‬
‫הממשלה והשר הממונה‪ .‬עוצמתו של גוף זה רבה‪ ,‬מאחר והוא מחזיק בעמדות ובתפקידים‬
‫בעלי יכולת השפעה וכל אזרחי המדינה נזקקים לשירותיו‪ ,‬כמו כן‪ ,‬הדרג המנהלי מייעץ וממליץ‬
‫לשרים כיצד לנהוג‪ ,‬ומשפיע על גיבוש המדיניות במשרד בו הוא פועל בשל המומחיות שלו‬
‫בנושא מסוים‪.‬‬
‫לצד הדרג הבירוקראטי הבכיר פועל הדרג הבירוקראטי הזוטר – העוסק בביצוע ההחלטות ולא‬
‫במתן הצעות‪.‬‬
‫בניגוד לראש הממשלה והשרים‪ ,‬הפקידים הבכירים הם דרג קבוע שאינו מתחלף עם‬
‫הבחירות‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬
‫ליועץ המשפטי לממשלה סמכות רחבה‪ ,‬עצמאות רבה ותפקיד חשוב בהגנה על הדמוקרטיה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מתמנה ע"י הממשלה‪ ,‬יש לו כישורים משפטיים ומשרדו שייך למשרד‬
‫המשפטים‪.‬‬
‫תפקידי היועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬
‫‪ ‬אחראי לחוקיות פעילות הממשלה‪ :‬היועץ המשפטי דואג שפעולות הממשלה יבוצעו‬
‫בהתאם לחוק‪ .‬הממשלה מקבלת את המלצות היועץ המשפטי למרות שהוא אינו מוסמך‬
‫להורות לה כיצד לפעול‪ ,‬זאת מאחר והממשלה מודעת לעובדה כי היא נתונה לביקורת‬
‫ציבורית ומשפטית‪ ,‬עובדה המונעת מהממשלה לנהוג בשרירותיות ולנצל את כוחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משמש כפרקליט הממשלה‪ :‬היועץ מפעיל שיקול דעת מקצועי ומשפטי‪ .‬הוא מייעץ‬
‫לממשלה בעניינים משפטיים‪ ,‬מייצג את הממשלה בתביעות בבג"צ ומייצג את המדינה‬
‫בתביעות אזרחיות ומנהליות בבתי המשפט‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪75‬‬
‫‪‬‬
‫משמש כראש התביעה הפלילית‪ :‬היועץ המשפטי מופקד על התביעה הפלילית במדינה‪.‬‬
‫בסמכותו להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית נגד אישי ציבור כראש ממשלה‪ ,‬נשיא‬
‫המדינה חברי כנסת ושופטים על עבירות שביצעו במהלך כהונתם‪ .‬הוא מוסמך גם‬
‫להחליט שלא להעמיד אדם לדין בשל חוסר עניין לציבור‪ .‬בתפקיד זה‪ ,‬היועץ המשפטי‬
‫מגביל ומרסן את הממשלה ע"י‪:‬‬
‫ מניעת העמדה לדין של מתנגדי הממשלה ללא סיבה מוצדקת‪.‬‬‫ הגשת כתבי אישום על עבריינות שלטונית‪.‬‬‫‪ -‬מניעת שחיתות כדי להגן על זכויות האדם‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בהכנת הצעת חוק‪ :‬היועץ המשפטי לממשלה מייעץ לממשלה כיצד להגן על זכויות‬
‫האדם בהצעת חוק ממשלתית‪ .‬בתפקיד זה מגביל היועץ את הממשלה בכך שהוא מגן‬
‫על זכויות האדם מפני פגיעה של הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪ ‬מגן על האינטרס הציבורי‪ :‬במסגרת תפקידיו‪ ,‬מגן היועץ המשפטי לממשלה על האינטרס‬
‫הציבורי מפני פגיעה אפשרית מצד רשויות השלטון‪.‬‬
‫הפיקוח על היועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬
‫הפיקוח על היועץ המשפטי לממשלה אינו מוגדר בחוק‪ ,‬אולם בפועל קיים פיקוח מצד רשויות‬
‫השלטון‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה ממנה את היועץ המשפטי ויכולה גם לפטר אותו לפי שיקול דעתה‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסת מפקחת על היועץ המשפטי בכך שהיא מזמינה אותו לוועדות הכנסת להסביר את‬
‫עמדותיו‪ .‬כמו כן מועלות הצעות היועץ לעיתים להצעות סדר היום ולשאילתות‪.‬‬
‫‪ ‬החלטות היועץ נדונות בבג"צ כאשר מוגשות עתירות כנגד החלטותיו‪ .‬בכך נתון היועץ‬
‫לביקורת ולפיקוח של המערכת המשפטית‪.‬‬
‫‪ ‬החלטות היועץ מתפרסמות באמצעות כלי התקשורת ובכך הן עולות לדיון ציבורי‪ .‬עובדה‬
‫המהווה ביקורת ציבורית עליו‪.‬‬
‫הרשות המבצעת ‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫הציגו שני עקרונות דמוקרטים הבאים לידי ביטוי בפעולותיו השונות של היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫עקרון שלטון החוק‪ ,‬בא לידי ביטוי בסיוע של היועץ המשפטי בהכנת חוקים שישמרו על האינטרס‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון‪ ,‬בא לידי ביטוי בהמלצותיו להעמיד לדין ח"כ הנחשד בפלילים‪.‬‬
‫הרשות המבצעת – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬הסבירו את כפל התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה העלול לגרום לניגוד עניינים‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו שני תפקידים של היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו שתי דרכים שבאמצעותן מפקחות רשויות השלטון על היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו שניים מתפקידי הדרג המנהלי והסבירו את מקור עוצמתו‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪76‬‬
‫הרשות השופטת‬
‫הרשות השופטת היא המגן של שלטון החוק במדינה‪ .‬בתי המשפט פותרים את הסכסוכים‪,‬‬
‫מבקרים את פעולות השלטון ושומרים על זכויות האדם והאזרח‪ .‬כולם שווים בפני החוק‪ ,‬וכל‬
‫האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק‪.‬‬
‫סוגי המשפט בישראל‪:‬‬
‫במדינת ישראל מבחינים בשלושה סוגי משפט‪:‬‬
‫‪ .1‬משפט חוקתי‪ ,‬קונסטיטוציוני‪ :‬המשפט החוקתי הוא הבסיס שעליו מושתתת מערכת‬
‫המשפט והוא מבטא את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬את זכויות‬
‫האדם והאזרח במדינה ואת מערכת הכללים שמסדירה את היחסים בין רשויות השלטון‪.‬‬
‫בדר"כ חוקים וכללים של המשפט החוקתי הם חלק מהחוקה במדינה‪ .‬מאחר ולמדינת ישראל‬
‫אין חוקה‪ ,‬כל חוקי היסוד הם חלק מהמשפט החוקתי‪ ,‬וכן גם חוק השבות‪ ,‬חוק האזרחות וחוק‬
‫בתי הדין הרבניים‪ .‬כאשר רשויות השלטון פוגעות באחד מעקרונות היסוד של מדינת ישראל‪,‬‬
‫בית המשפט פוסק על פי המשפט החוקתי‪.‬‬
‫על בסיס המשפט החוקתי נבנו המשפט הפלילי והמשפט האזרחי‪.‬‬
‫‪ .2‬משפט פלילי‪ :‬במשפט פלילי‪ ,‬המדינה תובעת לדין אדם או קבוצה שאשר לטענת התביעה‬
‫עשו מעשה בניגוד לחוק ולכן הם צפויים לעונש עפ"י חוק‪ .‬התביעה נעשית באמצעות היועץ‬
‫המשפטי‪ ,‬פרקליטות המדינה והמשטרה‪ .‬מתוך כוונה לייצג את האינטרס הציבורי ולשמור על‬
‫ביטחונם ושלומם של כלל התושבים במדינה‪.‬‬
‫העבירות המובאות בפני בית המשפט מתחלקות לשלושה סוגים‪ ,‬על פי העונש הנגזר‪:‬‬
‫‪ ‬חטא‪ ,‬עברה שהעונש עליה הוא מאסר עד חודש בתוספת קנס‪ ,‬או קנס עד סכום מסוים‬
‫שנקבע בחוק ללא מאסר‪.‬‬
‫‪ ‬עוון‪ ,‬עבירה שהעונש עליה הוא מאסר של חודש עד שלוש שנים וקנס‪ ,‬או קנס עד סכום‬
‫שנקבע בחוק ללא מאסר‪.‬‬
‫‪ ‬פשע‪ ,‬עברה שהעונש עליה הוא מאסר משלוש שנים עד מאסר עולם בתוספת קנס‪ ,‬או‬
‫קנס עד סכום מסוים שנקבע בחוק ללא מאסר‪.‬‬
‫‪ .3‬משפט אזרחי‪ :‬משפט אזרחי עוסק ביחסים המשפטיים בין אדם לחברו‪ ,‬ובזכויות והחובות‬
‫של כל אחד מהם המעוגנות בדרך של הסכם‪ ,‬חוזה‪ ,‬או חוק‪ .‬למשל‪ ,‬מוכר וקונה שחותמים‬
‫חוזה‪ ,‬הסגת גבול בין שכנים‪ ,‬ענייני ירושה‪ ,‬דיני משפחה וכדומה‪.‬‬
‫במשפט אזרחי בדרך כלל התובע והנתבע הם אזרחים או חברות פרטיות ומוסדות לא‬
‫ממשלתיים‪ .‬לעיתים גם המדינה יכולה להיות נתבעת או תובעת‪.‬‬
‫במשפט אזרחי אין עונש‪ .‬המפסיד במשפט חייב להחזיר לתובע נכס או חוב‪ ,‬לשלם לו פיצויים‬
‫על נזק או לקיים את החוזה שחתם עליו‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪77‬‬
‫מבנה מערכת בתי המשפט בישראל‪:‬‬
‫יש שתי מערכות משפט במדינה‪:‬‬
‫‪ ‬מערכת של בתי משפט רגילים‪ :‬בית משפט השלום‪ ,‬המחוזי והעליון‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת בתי משפט מיוחדים‪ :‬אלו הם בתי משפט שיש להם סמכות שיפוטית מוגבלת‪,‬‬
‫לדון רק בעניינים מסויימים‪ ,‬למשל‪ :‬בתי משפט צבאיים הדנים בעבירות של חיילים‬
‫במסגרת שירותם הצבאי‪ ,‬בתי משפט לתעבורה הדנים בעבירות תנועה‪ ,‬בתי דין רבניים‪,‬‬
‫בתי משפט לעבודה הדנים בתביעות וסכסוכים בין עובד למעבידו בנושאים של יחסי‬
‫עבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בתי דין מיוחדים לנוער ומשפחה‪.‬‬
‫לכל בית דין כזה יש שתי ערכאות‪ ,‬כך שגם בבתי דין אלו קיימת אפשרות הערעור‪.‬‬
‫מבנה בתי הדין הרגילים‪:‬‬
‫בתי המשפט הרגילים פועלים בשלוש ערכאות (רמות) על מנת להבטיח את הזכות להליך הוגן‪.‬‬
‫אדם שיצא חייב בדין (ההיפך מזכאי) ואינו מסכים עם פסק הדין‪ ,‬זכאי לערער על פסק הדין ועל‬
‫גזר הדין (העונש) שניתן לו בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר ולבקש לשנות זאת‪ .‬לכל ערכאה‬
‫יש סמכויות רחבות יותר מהערכאה שמתחתיה‪.‬‬
‫‪ .7‬בית משפט השלום (ערכאה ראשונה)‪ :‬זוהי הרמה הראשונה של מערכת המשפט‪.‬‬
‫בית משפט השלום מוסמך לדון בעברות של חטא‪ ,‬עוון ופשע עד ‪ 2‬שנות מאסר במשפט פלילי‪,‬‬
‫ובמשפט אזרחי בתביעות עד שני מיליון שקלים‪ .‬בתי משפט השלום פועלים כמעט בכל עיר‬
‫בישראל‪ ,‬ובדרך כלל יושב במשפט שופט אחד‪.‬‬
‫‪ .0‬בית המשפט המחוזי (ערכאה ראשונה ושנייה)‪ :‬בתי משפט מחוזיים נמצאים ב‪ 1-‬ערים‬
‫בישראל‪ :‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נצרת‪ ,‬פתח תקווה ובאר שבע‪.‬‬
‫בסמכותו של בית משפט זה לדון כערכאה ראשונה בעבירות של פשע שעונש המאסר בהן הוא‬
‫מעל ‪ 2‬שנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסמכותו לדון במשפט אזרחי ותביעות של סכום גבוה משני מיליון שקלים‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי משמש גם כערכאה שנייה‪ ,‬כלומר‪ :‬הוא דן בערעורים פליליים ואזרחיים על‬
‫פסקי דין של בית משפט השלום‪ ,‬ויש לו סמכות לבטל ולשנות את החלטות בית משפט השלום‪.‬‬
‫הדיונים בבית המשפט המחוזי מתנהלים בהרכב משתנה בין שופט אחד לשלושה שופטים‪.‬‬
‫‪ .3‬בית המשפט העליון‪ :‬בישראל יש בית משפט עליון אחד ומקום מושבו בירושלים‪.‬‬
‫בבית המשפט העליון יושבים שלושה עד תשעה שופטים בהתאם לחומרת הנושא‪ .‬במקרים חריגים‬
‫מתכנס הרכב של אחד עשר שופטים‪ .‬פסיקתו של בית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט‬
‫הנמוכים ממנו ואת רשויות השלטון האחרות במדינה‪.‬‬
‫לבית המשפט העליון שני תפקידים‪ :‬בית משפט עליון לערעורים פליליים ואזרחיים ובית‬
‫משפט גבוה לצדק‪.‬‬
‫‪ ‬בית משפט עליון לערעורים‪ :‬בית משפט העליון‪ ,‬משמש כערכאה שנייה לערעורים על‬
‫החלטות בית המשפט המחוזי וכערכאה שלישית לערעורים על החלטות של בית משפט‬
‫השלום‪ .‬החלטתו של בית המשפט העליון בערעורים היא סופית ולא ניתן לערער עליה‪.‬‬
‫במקרים מיוחדים ונדירים‪ ,‬אם נתגלו עובדות חדשות או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם‬
‫עיוות דין‪ ,‬ניתן לערער על הפסיקה של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪78‬‬
‫‪‬‬
‫בית משפט גבוה לצדק – בג"צ‪ :‬חוק יסוד השפיטה‪ ,‬מסמיך את בג"צ " לדון בעניינים‬
‫אשר הוא רואה בהם צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית‬
‫משפט אחר או בית דין אחר"‪.‬‬
‫בית המשפט הגבוה לצדק‪ ,‬דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים שבין האזרח‬
‫לרשויות השלטון‪ .‬בג"צ לא פועל ביוזמתו‪ ,‬אלא רק לאחר שפנו אליו‪ .‬פנייה זו מתבצעת‬
‫באמצעות עתירה בכתב‪ .‬הפונה נקרא עותר והרשות שכלפיה מופנית העתירה נקראת‬
‫משיבה‪ .‬שופט בית המשפט העליון מקבל את העתירה בלשכתו‪ ,‬ובמקרים דחופים גם‬
‫בביתו‪ ,‬בשעות שמחוץ לשעות העבודה‪ .‬אם שופט בית המשפט העליון סבור שהעתירה‬
‫אינה מוצדקת‪ ,‬הוא מעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים‪ .‬רק שלושה‬
‫שופטים יכולים לדחות ולא לקבל את העתירה ולהחזירה לעותר‪ .‬במקרה כזה אין‬
‫אפשרות לערעור‪.‬‬
‫תפקיד בג"צ לתת עזרה ותמיכה (סעד) לפונים אליו‪ ,‬פרטים וקבוצות מיעוט אשר נפגעו‬
‫מפעולות שרירותיות של רשויות השלטון‪ ,‬או מאפליה שלא נעשתה על פי חוק‪ .‬פסיקותיו‬
‫של בג"צ‪ ,‬במקרים שונים בהם דן‪ ,‬הפכו עם השנים למעין חקיקה שיפוטית‪ .‬מכיוון שאין‬
‫חוקה וחוקי יסוד המגנים על זכויות האדם בישראל‪ ,‬בג"צ יצר בפסיקותיו מעין מגילת‬
‫זכויות אדם ואזרח אשר לא קבועה בחוק‪ ,‬אלא מורכבת מפסיקות שונות ומנחה את‬
‫רשויות השלטון בפעולותיהן‪ .‬לפסיקה זו אין תוקף של חוק‪ ,‬והיא נעשית בעיקר על ידי‬
‫שופטים בעלי גישה אקטיביסטית‪ .‬גישה שתרמה להכרה בחובה של המדינה להגן על‬
‫זכויות האדם והאזרח שאינן מוגנות בחוק‪.‬‬
‫(אקטיביזם שיפוטי = כאשר בית המשפט מתערב ומבקר את הרשות המחוקקת)‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא העתירה של אליס מילר כנגד משרד הביטחון‪ .‬חיל האוויר דחה את‬
‫בקשתה של מילר לעבור מיונים לקורס טיס בטענה שנשים אינן יכולות להתקבל לקורס‪.‬‬
‫בג"צ קיבל את העתירה בנימוק שהחלטת הצבא אינה שוויונית ומנוגדת לחוק יסוד כבוד‬
‫האדם וחירותו‪ .‬פסיקת בג"צ בנושא זה הפכה לתקדים משפטי ובעקבותיו שונו הנהלים‬
‫בצבא ונפתחו בפני נשים תפקידי לוחמה‪.‬‬
‫בג"צ עוסק בעיקר במשפט חוקתי‪ ,‬ורואה את עצמו הממונה העליון על שמירת עקרונות היסוד של‬
‫מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ושלטון החוק‪.‬‬
‫בג"צ יכול להעביר ביקורת על רשויות השלטון במדינת ישראל ולבדוק אם החלטותיהן תואמות‬
‫את ערכי הדמוקרטיה במובן המהותי‪ ,‬ולא רק במובן הפורמאלי‪ .‬במקרים מסויימים‪ ,‬בג"צ יכול‬
‫לפסול חוקים שהתקבלו בכנסת‪ ,‬אם יש בהם סתירה לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית‪ .‬לכן‬
‫הוא חשוב מאד כמגן על הדמוקרטיה בכלל ועל זכויות האדם בישראל בפרט‪.‬‬
‫ישנו וויכוח על היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על רשויות השלטון והתערבותו‬
‫בפעולותיהן‪.‬‬
‫בג"צ פועל באמצעות צווים נגד רשויות המדינה וכל מי שממלא תפקיד ציבורי‪.‬‬
‫‪ ‬צו שחרור ("הביאס קורפוס"‪ ,‬בלטינית ‪ -‬הבא את הגוף)‪ :‬באמצעות צו זה בית‬
‫המשפט נותן הוראה לשחרר אדם ממעצר או מאסר בלתי חוקי‪( .‬צו זה חל גם על‬
‫חטיפת ילדים בידי הורים או אדם שאושפז בעל כורחו בבית החולים לחולי נפש‪.‬‬
‫‪ ‬צו עשה ‪ /‬צו אל תעשה‪ :‬בג"צ נותן הוראה לרשות לעשות משהו או להימנע מלעשות‬
‫משהו‪.‬‬
‫‪ ‬צו על תנאי‪ :‬אם התרשם השופט כי יש יסוד ממשי בעתירה‪ ,‬הוא רשאי להוציא צו על‬
‫תנאי ‪ -‬צו המורה לרשות השלטונית להתייצב במועד מוגדר בבית המשפט ולהשיב‬
‫לעתירה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪79‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צו מניעה‪ :‬צו המורה לרשות להימנע מעשיית מעשה מסוים עד שיתקיים הדיון לפניו‪.‬‬
‫צו מוחלט‪ :‬כאשר בג"צ מקבל את העתירה ומחייב את הרשות לפעול בהתאם‬
‫להחלטת בית המשפט‪.‬‬
‫צו איסור‪ :‬צו האוסר על בית משפט לדון בעניין מסויים‪( .‬בדר"כ נגד בתי הדין‬
‫המיוחדים(‪.‬‬
‫צו בירור‪ :‬כאשר בית משפט הוציא את פס"ד ולא הקפיד על כל כללי הדיון (הליך) כפי‬
‫שהם קבועים בחוק‪.‬‬
‫צו " מי שמך"‪ :‬צו שמטרתו למנוע או להפסיק את כהונתו של אדם בתפקיד ציבורי‪ ,‬אם‬
‫מינו אותו בניגוד לחוק או בניגוד לכללי הבחירה‪.‬‬
‫הרשות השופטת‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫הציגו את תרומתו של בג"צ לדמוקרטיה הישראלית‪ .‬ציינו שני עקרונות דמוקרטים שעליהם מגן‬
‫בג"צ‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫תרומתו של בג"צ לדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬באה לידי ביטוי‪ ,‬באופן שבו הוא יוצר מעין מגילת‬
‫זכויות ובכך הוא מסייע ליצירת יסודות חוקתיים המנחים את רשויות השלטון ביחסיהן עם‬
‫האזרחים ותושבי המדינה‪.‬‬
‫העקרונות הדמוקרטים הם‪:‬‬
‫‪ .1‬בג"צ מגן על עקרון שלטון החוק בכך שהוא קובע כי רשויות השלטון כפופות לחוק ומרסן‬
‫פעולות לא חוקיות שלהן‪.‬‬
‫‪ .2‬בג"צ מגן על עקרון זכויות האדם האזרח וקבוצות המיעוט‪.‬‬
‫הרשות השופטת– שאלות בגרות‬
‫‪ . 1‬הציגו שני הבדלים בין משפט פלילי למשפט אזרחי‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו שני הבדלים בין בתי משפט רגילים לבתי משפט מיוחדים‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו שניים מתפקידיו של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו שני עקרונות דמוקרטים הבאים לידי ביטוי בעבודתה של הרשות השופטת‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו שני צווים שבסמכותו של בג"צ להוציא‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו את המובן המהותי של שלטון החוק‪ ,‬הסבירו כיצד בג"צ בפעולתו מממש מובן זה‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪80‬‬
‫השסע הדתי‬
‫הגדרה לשסע‪ :‬שסע הוא מצב בו חילוקי דעות וניגודים בין קבוצות יוצרים מתח בין חברי‬
‫הקבוצות‪ ,‬מתח היכול להביא למצב של אי יציבות חברתית‪.‬‬
‫בישראל יש שבעה שסעים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬שסע לאומי‪ ,‬בין הרוב היהודי למיעוט הערבי‪.‬‬
‫‪ . 2‬שסע דתי‪ ,‬בין הדתיים לחילוניים‪.‬‬
‫‪ .3‬שסע עדתי‪ ,‬בין ספרדים לאשכנזים‪.‬‬
‫‪ .1‬שסע אידיאולוגי פוליטי‪ ,‬בין מחנות הימין לשמאל‪.‬‬
‫‪ .5‬שסע מגדרי‪ ,‬פערים בין נשים לגברים‪.‬‬
‫‪ .1‬שסע מעמדי‪ ,‬בין עשירים לעניים‪.‬‬
‫‪ .2‬שסע גיאוגרפי‪ ,‬בין מרכז לפריפריה‪.‬‬
‫בבחינת הבגרות השנה‪ ,‬ניבחן על השסע הדתי‪.‬‬
‫הגדרה לשסע הדתי‪ :‬שסע דתי הוא מעין קו גבול המפריד בין קבוצות שונות בחברה היהודית‬
‫בישראל‪ :‬דתית‪ ,‬מסורתית וחילונית‪ .‬קבוצות שמתח שורר ביניהן בשל השוני ביחסן לדת‪ .‬בכל‬
‫אחת מהקבוצות ניתן למצוא תתי קבוצות והבדלים בהתייחסות לנושאים שונים‪.‬‬
‫הוויכוח בין הקבוצות‪ ,‬נסוב סביב מקומה של הדת בחיים הציבוריים במדינה‪.‬‬
‫בעוד הציבור הדתי מבקש לתת לדת תפקיד מרכזי בעיצוב המרחב הציבורי במדינה‪ ,‬מבקשים‬
‫החילונים להפריד את הדת מהמדינה‪.‬‬
‫החברה היהודית בישראל‪ :‬חברה דתית‪ ,‬מסורתית וחילונית‪.‬‬
‫החברה היהודית בישראל‬
‫החברה הדתית‬
‫אורתודוקסית‬
‫חרדית‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫קונסרבטיבית‬
‫החברה‬
‫החברה‬
‫המסורתית‬
‫החילונית‬
‫רפורמית‬
‫דתית לאומית‬
‫‪81‬‬
‫החברה הדתית‪:‬‬
‫החברה הדתית בישראל נחלקת לשלושה זרמים‪ :‬אורתודוקסי‪ ,‬קונסרבטיבי ורפורמי‪.‬‬
‫הזרם האורתודוקסי‪ :‬הזרם האורתודוקסי מהווה כ‪ 25%-31% -‬מכלל האוכלוסייה היהודית‬
‫במדינה‪ .‬לזרם האורתודוקסי משתייכים רוב היהודים הדתיים החיים בישראל‪ .‬לאורתודוקסים יש‬
‫השפעה על המערכת הפוליטית ועל מוסדות הדת הרשמיים במדינה‪ .‬הזרם האורתודוקסי כולל‬
‫את החברה הדתית לאומית‪ ,‬המכירה בציונות ובדמוקרטיה (גישת "מדינה דתית לאומית") ואת‬
‫החברה החרדית‪ ,‬הלא ציונית ולא דמוקרטית (גישת "מדינת התורה")‪ .‬החברה החרדית‬
‫נחלקת לשתי קבוצות השונות אחת מהשנייה ביחסן למדינת ישראל‪ .‬רוב הציבור החרדי משלים‬
‫עם קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬ומקבל את חוקי המדינה‪ .‬ציבור זה משתתף בבחירות וממלא‬
‫תפקידים ברשויות השלטון‪ .‬כך הציבור החרדי מקדם את האינטרסים שלו במדינה‪ ,‬משפיע על‬
‫חקיקה דתית ועל אופייה של המדינה‪ ,‬בשאיפה להגיע למצב של מדינת הלכה‪ .‬הקבוצה השנייה‬
‫כוללת קבוצות חרדיות קיצוניות שהן מיעוט בחברה החרדית האשכנזית‪ ,‬כמו‪ :‬נטורי קרתא‪ ,‬חסידי‬
‫סאטמר והעדה החרדית‪ .‬קבוצות אלו שוללות את זכות קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬רואות בה‬
‫כפירה‪ ,‬ומאשימות את הציונות בחילול ארץ הקודש ובשואה‪ .‬קבוצות אלה מתבדלות מהחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬ממוסדות המדינה וממערכת המשפט‪ .‬חבריהן אינם משתתפים בבחירות‪ ,‬אינם‬
‫מיוצגים בכנסת והם משתדלים לא להזדקק לשירותי המדינה ואינם לוקחים כספים מהמדינה‪.‬‬
‫הזרם הקונסרבטיבי (היהדות המסורתית ) והזרם הרפורמי (התנועה ליהדות מתקדמת)‪:‬‬
‫הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי הם זרמים שהתפתחו בתפוצות וחלק ניכר מהם מתגורר‬
‫בארה"ב‪ .‬בישראל ישנן קהילות קטנות משני הזרמים המהווים יחד פחות מ אחוז אחד מכלל‬
‫האוכלוסייה היהודית בארץ‪.‬‬
‫האורתודוקסים מתנגדים לקונסרבטיבים ולרפורמים ואינם רואים בהם זרמים לגיטימיים ביהדות‪.‬‬
‫בעזרת כוחם הפוליטי והממסדי‪ ,‬מנסים האורתודוקסים למנוע מזרמים אלה מלהתקיים בישראל‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪82‬‬
‫השוואה בין הזרמים השונים של היהדות הדתית‪:‬‬
‫זרם‬
‫ביהדות‬
‫אורתודוקסים‬
‫קונסרבטיבים‬
‫רפורמים‬
‫קריטריון‬
‫קיום ההלכה ככתבה‬
‫וכלשונה‪.‬‬
‫קיום ההלכה תוך‬
‫התאמתה לחיים‬
‫המודרניים‪.‬‬
‫ההלכה אינה מחייבת את‬
‫הפרט‪.‬‬
‫הלכה‬
‫גיור‬
‫גיור כהלכה‪ ,‬המתגייר‬
‫מחויב להלכה‪ .‬גיור על ידי‬
‫רב אורתודוקסי‪.‬‬
‫גיור כהלכה‪.‬‬
‫גיור על ידי רב רפורמי‪.‬‬
‫אין המתגייר מחויב לקבל‬
‫עליו עול מצוות‪.‬‬
‫נשים‬
‫הפרדה בין גברים ונשים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬אין האישה ממלאת‬
‫תפקידים ציבוריים‪.‬‬
‫שוויון בין גברים‬
‫לנשים בקהילה‪.‬‬
‫נשים יכולות להיות‬
‫מוסמכות לרבנות‬
‫ולהיות שליחות‬
‫ציבור‪.‬‬
‫שוויון בין גברים לנשים‬
‫בקהילה‪ .‬נשים יכולות‬
‫להיות מוסמכות לרבנות‬
‫ולהיות שליחות ציבור‪.‬‬
‫נישואין‬
‫על‪-‬פי ההלכה‪ .‬הגבר‬
‫מקדש את האישה‪.‬‬
‫אינם מחתנים "פסולי‬
‫חיתון"‪ :‬כהן וגרושה‪ ,‬כהן‬
‫וגיורת וממזרים‪.‬‬
‫על פי ההלכה‪ .‬הגבר בני הזוג מקדשים זה את‬
‫זה‪ ,‬הגבר את האישה‬
‫מקדש את האישה‪.‬‬
‫והאישה את הגבר‪ .‬הם‬
‫מאפשרים לעיתים‬
‫רשאים לנסח את כתובתם‪.‬‬
‫נישואין של מי‬
‫שנחשבים "פסולי‬
‫מחתנים "פסולי חיתון"‪.‬‬
‫חיתון"‪.‬‬
‫חקיקה דתית‬
‫מקדמים חקיקה דתית‪.‬‬
‫לדעתם אין לכפות‬
‫על הפרט את מצוות‬
‫הדת ומכאן שאין‬
‫מקום לחקיקה דתית‬
‫שיש בה משום‬
‫כפייה‪.‬‬
‫צריך לקיים חופש דת‪ .‬כל‬
‫פרט רשאי להחליט בעצמו‬
‫מהן המצוות המתאימות‬
‫לו‪ .‬אין מקום לחקיקה‬
‫דתית שמשמעה כפייה‪.‬‬
‫החברה המסורתית‪:‬‬
‫כמחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מגדירה את עצמה כ"מסורתית"‪ .‬המסורתיים מבקשים‬
‫לשמור על המורשת היהודית‪ ,‬מורשת שבה יש לדת חלק נכבד‪ ,‬אולם‪ ,‬להבדיל מהדתי‪ ,‬אין‬
‫המסורתי מחויב לאורח חיים דתי כוללני‪ .‬המסורתיים מקיימים מצוות‪ ,‬מעטות או רבות‪,‬‬
‫כשהמצוות הנפוצות ביותר הן חגים וטקסים‪ ,‬כמו ברית מילה‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬נישואין‪ ,‬צומות‪ ,‬שמירת‬
‫כשרות‪ ,‬תפילה בבית כנסת והדלקת נרות‪ .‬אין דפוס אחד של אדם מסורתי‪.‬‬
‫"מסורתי" הוא כל פרט שאינו דתי (כלומר‪ ,‬אינו מחויב לאורח חיים דתי – הלכתי מלא) אך גם‬
‫אינו חילוני (כלומר‪ ,‬אינו מוותר לחלוטין על המרכיב הדתי בזהותו)‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪83‬‬
‫ככלל‪ ,‬יש הבנה מצד המסורתיים לחקיקה דתית הקשורה לשמירה על שלמותו של העם‬
‫ואחדותו‪ ,‬למשל חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) המחייב כל יהודי המבקש להינשא‬
‫בישראל לעשות זאת עפ"י ההלכה היהודית בלבד‪.‬‬
‫החברה החילונית‪:‬‬
‫הקבוצה המגדירה את עצמה חילונית מהווה כ ‪ 25%-31%‬מהאוכלוסייה היהודית בארץ‪.‬‬
‫קבוצה זו מדגישה את הזהות היהודית המתבססת על מוצא‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תרבות וגורל משותף‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מדגישה את הזהות הלאומית‪ .‬הדת לא מהווה מרכיב בהגדרת הזהות של היהודי‬
‫החילוני‪ .‬החילוניים אינם מהווים מקשה אחת‪ .‬יש חילוניים שמקיימים חלק מן הטקסים הדתיים‬
‫שהפכו לסמלים לאומיים‪ ,‬כגון‪ :‬חגים‪ ,‬נישואין וברית מילה‪ .‬ויש מי שעבורם החילוניות היא‬
‫אידיאולוגיה‪ .‬אלה המבקשים לראות את ישראל כמדינה חילונית‪ ,‬דמוקרטית‪ ,‬ליברלית המטפחת‬
‫תרבות ישראלית חילונית‪ ,‬ללא כל קשר למורשת העבר‪ .‬החברה החילונית מבקשת שתהיה‬
‫הפרדה בין דת למדינה ומתנגדת לחקיקה דתית כלשהי‪.‬‬
‫הגורמים לשסע הדתי בישראל‪:‬‬
‫קיימים מספר גורמים המהווים מוקדי מתיחות ומבליטים את חילוקי הדעות בין הציבור הדתי לבין‬
‫הציבור החילוני בישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ .‬הקבוצות השונות בחברה רוצות שמדינת‬
‫ישראל תשקף את הגישה שבה הם מאמינים ורוצים ביחס של דת ומדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬מיקומה של הדת בחיים הציבוריים במדינה‪ .‬יש קבוצות המבקשות להפריד בין הדת למדינה‬
‫ויש הרוצות לראות בדת חלק אינטגרלי המכתיב אורח חיים מסויים‪.‬‬
‫דרכי הביטוי של השסע הדתי בישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫חקיקה דתית פירושה חוקים‪ ,‬הוראות והסדרים המחייבים את האזרח לשמור על אופי דתי‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬חוק בתי הדין הרבניים בנושא נישואין וגירושין‪ .‬בחוק זה יש משום כפייה מצד המדינה‬
‫של דפוסים דתיים על האזרחים‪ ,‬כולל אזרחים חילוניים‪ .‬הוויכוח בנושא זה מתמקד בשאלת‬
‫אופייה היהודי של מדינת ישראל‪ .‬יש מי שטוען שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה חילונית‪,‬‬
‫שיש להפריד בין הדת למדינה‪ ,‬שחוקי המדינה יהיו חוקים דמוקרטיים‪ ,‬ושההלכה היהודית לא‬
‫תהיה מחייבת את האזרחים‪ .‬אחרים טוענים שההלכה היהודית והמשפט העברי צריכים‬
‫לקבוע את חוקי המדינה ואת אורח החיים של הפרטים במדינה‪.‬‬
‫הציבור החילוני רואה בחוקים דתיים כפייה דתית על אורח חייהם‪ ,‬פגיעה בחופש הדת וחופש‬
‫מדת‪ ,‬וכן בחופש הבחירה‪ .‬בין החוקים האלה במדינת ישראל ניתן למצוא את חוק בתי דין‬
‫רבניים‪ ,‬חוק החמץ וחוק החזיר‪ .‬לדעת הציבור הדתי רק חוקים דתיים מאפשרים להם‬
‫להשתלב בחברה הישראלית ולקיים אורחות חייהם‪ .‬למשל‪ ,‬מטבח כשר בצבא‪ ,‬מאפשר גם‬
‫לצעירים דתיים לשרת‪.‬‬
‫למרות שהעמדה הדתית הקלסית היא בעד חקיקה דתית‪ ,‬יש דתיים התומכים בהפרדת הדת‬
‫מהמדינה ונמנעים מחקיקה דתית‪(.‬בעיקר חרדים קיצוניים)‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪84‬‬
‫‪ .2‬סוגיית השבת‪ ,‬אופייה של השבת ברשות הרבים‪.‬‬
‫על פי תפיסת העולם הדתית השבת מהווה סמל לעם היהודי‪ .‬היא שומרת על ייחודו של עם‬
‫ישראל‪ .‬ביום זה יש לשבות מכל מלאכה ולהקדיש את היום למשפחה‪ ,‬לתפילה וללימוד תורה‪.‬‬
‫הציבור החילוני רואה ביום זה יום מנוחה‪ ,‬המיועד למשפחה‪ ,‬בילוי והנאה‪ ,‬והוא מעוניין‬
‫בבידור ותחבורה שיופעלו למען הציבור ביום זה‪.‬‬
‫בין שתי הקבוצות יש מאבק על אופי השבת המדינה‪ .,‬למשל בנושא תחבורה ציבורית‪,‬‬
‫פתיחת בתי קולנוע ומקומות בידור אחרים וכן מרכזי קניות‪ .‬מצב הגורם להחרפת המחלוקת‬
‫בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬
‫‪ .3‬מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים במדינה‪.‬‬
‫הרבנות האורתודוקסית והציבור הדתי בישראל‪ ,‬אינם מכירים בלגיטימיות של זרמים אלה‬
‫ושוללים את זכותם לשוויון במדינה (למשל‪ ,‬מבחינת תקציבים ומימון)‪ ,‬מאחר ואינם מכירים‬
‫ברבני הזרמים כמוסמכים לרבנות‪ ,‬כרשאים לנהל טקסי דת ולכהן במועצות הדתיות‪ .‬זרמים‬
‫אלה‪ ,‬וחלק מהציבור החילוני‪ ,‬טוענים כי בחברה דמוקרטית יש לכבד גם פלורליזם דתי‪ .‬עיקר‬
‫המחלוקת בין הממסד האורתודוקסי לבין הרפורמים והקונסרבטיבים עוסקת בייצוג במועצות‬
‫הדתיות‪ ,‬בשאלת הגיור ובעריכת טקסי נישואין‪.‬‬
‫‪ .1‬הגדרת "מיהו יהודי" ושאלת הגיור‪.‬‬
‫הדתיים וחלק מהמסורתיים מחייבים את ההגדרה הקיימת כיום בחוק‪ .‬כלומר‪" ,‬יהודי הוא בן‬
‫לאם יהודייה או מי שהתגייר כהלכה"‪ .‬חילוניים רבים אינם מסכימים להגדרה וטוענים שיש בה‬
‫משום כפייה‪ .‬הם טוענים שהגדרה בעניין יהדותו של אדם צריכה להתבסס על הזדהות‬
‫אמיתית עם הלאום היהודי ותרומה למדינה ‪ -‬טענה המדגישה את ההיבט הלאומי של היהדות‬
‫ולא את ההיבט הדתי‪.‬‬
‫ישנה גם מחלוקת בנושא הגיור‪ .‬במדינת ישראל מוכר רק גיור שנעשה על ידי רב אורתודוקסי‪.‬‬
‫יש קבוצות של חילונים‪ ,‬רפורמים וקונסרבטיבים הנאבקים על כך שבמדינה יוכר גם גיור‬
‫רפורמי וקונסרבטיבי‪ .‬מצב זה גורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2115‬התיר בג"צ לאנשים שלמדו לקראת גיור בארץ ע"י רבנים רפורמים‪ ,‬לקבל את האישור‬
‫הסופי לגיורם בחו"ל‪ .‬גיור כזה נקרא "גיור בקפיצה"‪ .‬כך נמנע בג"צ מלשנות את החוק הקובע‬
‫שבמדינה ניתן לגייר רק על פי ההלכה האורתודוקסית‪.‬‬
‫‪ .5‬גיוס בני ישיבות לצה"ל‪.‬‬
‫בחורי ישיבות המצהירים ש"תורתם אומנותם"‪ ,‬דוחים את השירות הצבאי ולרוב משוחררים‬
‫ממנו‪ .‬החילוניים והדתיים הלאומיים רואים באי שירות בצה"ל הימנעות ממילוי החובות של‬
‫אזרחי ישראל במדינה‪ ,‬וחלקם אף רואים בכך הצהרה על התבדלות מהחברה‪ .‬החרדים‬
‫רואים בניסיון לגייס אותם לצבא חוסר התחשבות באורח חייהם וזלזול בערך העליון של לימוד‬
‫תורה‪ .‬החרדים רואים בלימוד התורה אמצעי להגנה על עם ישראל‪ .‬מצב זה גורם להחרפת‬
‫המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬
‫בפברואר השנה (‪ ,)2112‬פסק בג"צ כי חוק טל‪ ,‬החוק שאפשר דחיית גיוס ולמעשה פטור‬
‫משירות צבאי לבחורי ישיבות ש"תורתם אומנותם"‪ ,‬אינו חוקתי ותוקפו יפוג באוגוסט השנה‪.‬‬
‫‪ .1‬התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית‪.‬‬
‫ישנם רבנים הנותנים פסקי הלכה בנושאים הנמצאים במחלוקת פוליטית במדינה‪ .‬פסקי‬
‫ההלכה האלה גורמים לפעמים להתנגשות בין שלטון החוק במדינה לבין ההלכה‪ .‬ישנם רבנים‬
‫שפסקו שאסור לפנות שטחים‪ .‬מצב זה מעורר התנגדות בקרב החילונים הרואים זאת כאיום‬
‫על הדמוקרטיה‪ ,‬וגורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪85‬‬
‫‪ .2‬סוגיית ההתיישבות ביש" ע‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬התחזקה האידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה בקרב חלק‬
‫מהציבור הדתי לאומי‪ .‬ציבור זה אינו מוכן לוותר על ההתיישבות היהודית ביהודה‪ ,‬שומרון‬
‫וחבל עזה‪ .‬דוגמה לכך היא ההתנגדות החריפה לתוכנית ההתנתקות בהובלתו של ראש‬
‫הממשלה דאז‪ ,‬אריאל שרון‪ .‬חלק גדול מהציבור החילוני מוכן לוותר על שטחים מסוימים כדי‬
‫להביא לפתרון של הסכסוך הישראלי פלסטיני‪ .‬ויכוח זה מחריף את המחלוקת בין הציבור‬
‫החילוני לדתי ויוצר חפיפה בין השסע הדתי לשסע הפוליטי‪.‬‬
‫‪ .8‬דרכי ביטוי נוספות‪ :‬הדרת נשים‪ ,‬סמלי מדינת ישראל ועוד‪.‬‬
‫ההשלכות של ביטויי השסע הדתי‪:‬‬
‫השסע הדתי בא לידי ביטוי בעוינות וחשדנות בין יהודים חילונים ליהודים דתיים‪ ,‬המתפתחות‬
‫לעיתים לאלימות פיזית ומילולית ושימוש בסטריאוטיפים שליליים‪ .‬כל צד מרגיש מאוים וחש שכל‬
‫ויתור מצדו גורם להחלשתו‪ .‬יש שימוש נפוץ בבתי המשפט ובמיוחד בג"צ במחלוקות בתחום זה‪.‬‬
‫כאשר לא מקבלים את החלטת בית המשפט‪ ,‬וכאשר לא מצייתים לחוקים דתיים במדינה‪ ,‬יש‬
‫חשש לפגיעה בשלטון החוק בישראל‪.‬‬
‫דרכי התמודדות עם השסע הדתי‪:‬‬
‫ההתמודדות עם השסע הדתי נעשית בדרכים שונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פשרה והסכמיות‪ .‬למשל‪ ,‬הסדר הסטאטוס קוו‪ ,‬הסדר שנחתם בשנת ‪ ,1912‬כדי לפשר בין דתיים‬
‫לחילוניים‪ .‬ההסדר קובע שכל עניין דתי יידון בהסכמה בין הצדדים ללא כפייה‪.‬‬
‫קירוב לבבות‪ ,‬גישור בין דתיים לחילוניים‪ .‬פעולות חינוכיות של קירוב לבבות והכרת האחר‪.‬‬
‫פעולות שהתפתחו בעיקר במערכת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי‪.‬‬
‫עידוד עקרון הפלורליזם הדתי‪ ,‬עקרון שלפיו כל קבוצה מכבדת את השאר‪ ,‬את זכותן להתקיים‬
‫(גם מוסדית)‪ ,‬ולקיים פולחן דתי לפי הבנתן‪ .‬עידוד חופש תרבותי של כל קבוצה לנהוג לפי‬
‫מצפונה‪.‬‬
‫יצירת פתרונות מקומיים ‪ /‬נקודתיים לבעיה ספציפית‪.‬‬
‫חקיקת חוקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השסע בין החילוניים לדתיים עלול לסכן את אחדות העם‪ ,‬גורם להתפתחות סטריאוטיפים‬
‫ודעות קדומות‪ ,‬לחשד ולניכור ואפילו להפרת חוק ממניעים אידיאולוגים‪ .‬הדרך הנכונה‬
‫והלגיטימית להתמודד עם סכנות אלה היא דרך המתינות‪ ,‬הפשרה‪ ,‬ההידברות‪ ,‬החינוך‬
‫וההסדר‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪86‬‬
‫השסע הדתי‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬
‫שאלת עמדה‪:‬‬
‫יש הטוענים כי יש לבטל את החקיקה הדתית בישראל בטענה כי היא פוגעת במשטר הדמוקרטי‬
‫ויש המתנגדים לטענה זו‪.‬‬
‫הביעו את עמדתכם בעניין זה‪ .‬הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם‪ ,‬ומתבססים על מושגים‬
‫מתחום האזרחות‪ .‬בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טיעון‪ :‬הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנמקה‪ :‬הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים ועל ידע מלימודי‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫תשובה אפשרית‪:‬‬
‫טענה‪ :‬לדעתי‪ ,‬יש צורך לשמר את החקיקה הדתית בישראל‪ .‬החקיקה הדתית משקפת את‬
‫התרבות‪ ,‬הדת והמורשת היהודית ומאפשרת לציבור הדתי להשתלב בחברה הישראלית‪.‬‬
‫החקיקה הדתית לדעתי‪ ,‬אינה פוגעת במשטר הדמוקרטי‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדינת ישראל היא מדינת הלאום (העם) היהודי‪ .‬המדינה הוכרזה במגילת העצמאות‬
‫כ"מדינה יהודית" לכן ראוי שחלק מחוקי המדינה יהיו חוקים המשקפים את הערכים היהודיים‬
‫הדתיים‪ ,‬כחוק איסור גידול חזיר‪.‬‬
‫‪ .2‬במדינת ישראל יש רוב יהודי ולכן ראוי שהמדינה תשמור על הזהות הלאומית והדתית של‬
‫רוב אזרחיה ותשקף זאת בחקיקה‪.‬‬
‫השסע הדתי – שאלות בגרות‬
‫‪ .1‬שאלת עמדה‪ :‬יש הטוענים כי חוק טל הוא חוק מבחין ולכן אין לבטלו ויש המתנגדים לטענה‬
‫זו‪ .‬הביעו את עמדתכם בעניין זה‪.‬‬
‫הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות‪ .‬בכתיבתכם‬
‫הקפידו על הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טיעון‪ :‬הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנמקה‪ :‬הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים ועל ידע מלימודי‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫‪ .2‬שאלת טקסט‪:‬‬
‫בנאום בכנסת פנתה ציפי לבני‪ ,‬יו"ר מפלגת קדימה‪ ,‬לנציגי המפלגות החרדיות ואמרה "אתם לא‬
‫תיקחו לנו את היהדות"‪ .‬דבריה נאמרו בתגובה לדבריהם על פיהם "מי שחבר במפלגת קדימה‬
‫(ובכל מפלגה אחרת שאינה מפלגה דתית) לא יכול להיות אדם מאמין"‪ .‬כמו כן‪ ,‬טענו נציגי‬
‫המפלגות החרדיות שהתרבות החילונית היא תרבות חסרת ערכים‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי‬
‫בתכניות כמו "האח הגדול"‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬יש בהתבטאויות כאלה של נציגי החרדים תרומה גדולה להמאסת היהדות על חלק גדול‬
‫מהציבור היהודי בישראל‪ ,‬שהוא ברובו חילוני‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪87‬‬
‫לכן אני סבור שהתגובה הנחרצת של לבני היא הדרך הנכונה‪ .‬לחילונים נמאס התפקיד שהחרדים‬
‫לקחו לעצמם כמי שקובעים מהי יהדות ומהי מדינה יהודית‪ .‬שכן‪ ,‬המדינה היהודית צריכה‬
‫להתבסס על יהדות שהיא לא רק אמונה וקיום מצוות הלכה למעשה‪ ,‬אלא היא גם תרבות‬
‫ומורשת שאינה כפופה לפולחן דתי‪ .‬מקובלת עלי הגישה לפיה במדינה יהודית יש לחייב קיום‬
‫מצוות בציבור תוך הדגשת ערכים דמוקרטיים והומאניים‪ ,‬המתבססת על ההיסטוריה היהודית‬
‫ועל ערכים הומאניים שהם גם אוניברסאליים וגם יהודיים‪.‬‬
‫אין לי ספק שחוקים כגון חוק בתי הדין הרבניים‪ ,‬חוק איסור גידול חזיר וחוק חג המצות‪ ,‬מחריפים‬
‫את המתח בחברה הישראלית על אף חשיבותם הרבה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬
‫המפלגות הציוניות‪ ,‬ובעיקר החילוניות‪ ,‬צריכות להדגיש את המלים "ציונות" ו"יהדות" בשיח‬
‫החברתי והפוליטי במדינה‪ .‬עליהן לחזור ולהסביר‪ ,‬איך דווקא הדרכים שהן מציעות משרתות את‬
‫המשך המפעל הציוני ואת אופייה היהודי של המדינה‪ .‬אני סבור שעליהן לעשות זאת מתוך הבנה‬
‫שאין אויבות גדולות יותר ליהדות ולמדינה היהודית מהמפלגות החרדיות; והדברים האלה צריכים‬
‫להיאמר‪.‬‬
‫(מעובד על פי מאמר בעיתון "הארץ" – ‪)11.2.2111‬‬
‫א‪ .‬הציגו גישה אחת בנוגע לאופייה של מדינת ישראל‪ :‬הגישה "מדינת התורה" או את הגישה‬
‫"מדינת דתית לאומית"‪.‬‬
‫הסבירו את עמדת הכותב ביחס לאחת הגישות שהצגתם‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי‬
‫בקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציגו את החקיקה הדתית כאחד מדרכי הביטוי של השסע הדתי בישראל‪.‬‬
‫הסבירו את עמדת הכותב בנושא זה כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬
‫‪88‬‬