בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 ניתנה ביו 31יולי 2014 .1ח מענית עיתונאי .2גלובס פבלישר עתונות ) (1983בע"מ .3נציבות שוויו ההזדמנויות בעבודה .4איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל ,ע"ר .5שדולת הנשי בישראל המבקשי )המבקשת 3מתייצבת בהליכי כ"ידיד בית משפט"( .1אלמונית .2חברה פלונית המשיבות )המשיבה 1המערערת בע"ע ,133591213 המשיבה בע"ע (161961213 )המשיבה 2המשיבה בע"ע ,133591213 המערערת בע"ע (161961213 בפני :הנשיא יגאל פליטמ ,סגנית הנשיא ורדה וירטליבנה ,השופט איל איטח נציג ציבור )עובדי( ראוב בוימל ,נציג ציבור )מעסיקי( אמנו גדעו בש המבקשי – 12עו"ד אוריי אשכולי ועו"ד סשה פטקי בש המבקשת – 3עו"ד שרו אברה וייס ועו"ד בריהא אבו קאעוד בש המבקשת – 4עו"ד ליאת קליי בש המבקשת – 5עו"ד דנה נאור מנדאל ועו"ד גילי פטר בש המשיבה – 1עו"ד קר בר יהודה ועו"ד יפעת בלפר בש המשיבה – 2עו"ד אורלי ג'רבי ,עו"ד חיה ארמ ועו"ד מיכל הברפלד החלטה השופט איל איטח .1לפנינו בקשת המשיבה 2להותיר את שמה חסוי בהליכי הערעור שבכותרת וכ לקיי את הדיו בערעורי בדלתיי סגורות ,ומנגד – בקשת המבקשי להתיר את פרסו שמה של המשיבה .2 .2וזה הילוכה של ההחלטה :תחילה נסקור את השתלשלות הענייני הכללית ה בבית הדי האזורי וה בבית די זה; לאחר מכ נפרט את השתלשלות הענייני ואת טענות הצדדי הרלוונטיות לסוגיה הנקודתית המונחת לפתחנו; בהמש נפרוש את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית; ונסיי בהכרעה בבקשות שלפנינו. 1מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 הרקע לבקשה .3בבית הדי האזורי בתל#אביב#יפו נדונה תביעת המשיבה ) 1להל :העובדת( נגד העלית )היי#טק( המשיבה – 2חברה ישראלית הפועלת בתחו הטכנולוגיה ִ ומעסיקה כ – 2,200עובדי באר( ובעול )להל :החברה( .התביעה ,ששיעורה הכולל עלה על 780,000ש"ח ,סבה בעיקרה על טענות העובדת להטרדה מינית ולהתנכלות מצד אחד מחברי הצוות שבו עבדה ,להטרדה מינית מצד ראש הצוות, להתנכלות של החברה כלפיה ,ולהפרה של החברה את החיקוקי הבאי :החוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ"ח – ) 1998להל :החוק למניעת הטרדה מינית(, והתקנות מכוחו ,וחוק שוויו ההזדמנויות בעבודה ,התשמ"ח – ) 1988להל :חוק השוויו(. בית הדי האזורי קיבל את התביעה בחלקה ,כפי שיפורט בהמש )השופט אור שגב ונציגי הציבור גב' אסתר וייס ומר שמואל אשכולי; ס"ע ;18564#09#10פסק די מיו ;5.11.13להל :פסק הדי(. .4אלה עיקרי העובדות הדרושות לענייננו ,כפי שנקבעו בפסק הדי: א. העובדת הועסקה בחברה בתפקיד מהנדסת בקרת איכות ,החל מחודש אוגוסט .2006החל מחודש פברואר 2009עברה העובדת לעבוד בצוות המורכב מגברי בלבד )להל :הצוות( .לטענתה ,החל ממועד קבלתה לצוות, החל אחד החברי בו )להל :א'( להטריד אותה מינית ולהתנכל לה .לדבריה, א' החמיא לה באופ החורג מהמקובל; סיפר בנוכחותה בדיחות גסות; תיאר בנוכחותה תיאורי מיניי בוטי; סיפר בנוכחותה על חוויותיו המיניות; ופנה אליה בכינויי ,כגו "ילדה"" ,ילדונת" ו"ברבי" .עוד טענה העובדת ,כי בחלק מהשיחות שהתנהלו בצוות ועסקו בחוויותיה המיניות של הנוכחי )מלבדה( ,השתת 1באופ פעיל ג ראש הצוות. ב. ביו 17.9.09התנהלה שיחת משוב חצי#שנתית בי העובדת ובי ראש הצוות ,שבמסגרתה העלתה העובדת טענות באשר להתנהגותו של א' ולהתבטאויותיו .הצדדי נחלקו בשאלה א במסגרת טענות אלה עלה כי מדובר בתכני מיניי )כגרסת העובדת( ,א לאו )כגרסת החברה( .בעקבות שיחת המשוב פנתה נציגת משאבי האנוש של הקבוצה) 1להל :הנציגה( 1 הצוות כפו 1ל"קבוצה" הכוללת מספר צוותי. 2מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 לעובדת וזימנה אותה לשיחה .ג כא נחלקו הצדדי בשאלה א בשיחה עלה המונח "הטרדה מינית" במפורש על ידי העובדת ,א לאו .מכל מקו, החברה טענה כי מנהלת משאבי האנוש בחברה והאחראית מטעמה למניעת הטרדה מינית )להל :האחראית( ,עודכנה בתוכ השיחה שהתקיימה בי העובדת ובי הנציגה .בהנחיית האחראית שוחחה הנציגה ע העובדת בשנית ,ושאלה אותה במפורש א ברצונה להגיש תלונה על הטרדה מינית. לא היתה מחלוקת כי העובדת השיבה על כ בשלילה. ג. החברה טענה כי לאור תשובת העובדת ,ההתייחסות לתלונותיה היתה כאל עניי המצרי בירור במישור של יחסי העבודה בתו הצוות ,ובהתא לכ נמש הטיפול בתלונות על ידי הנציגה ועל ידי ראש הקבוצה ,ואלה ערכו בירור ע א' וע יתר חברי הצוות. ד. בסיומו של הבירור הוצע לעובדת להוסי 1ולעבוד באותו הצוות א לעבור לחדר אחר ,או לעבור לעבוד בצוות אחר באותה הקבוצה .העובדת סירבה להצעות אלה ,ובהמש ,בחודש נובמבר ,2009הודיעה על התפטרותה .בכתב התביעה הסבירה כי התפטרה בשל טיפולה הלקוי של החברה בתלונותיה ומשלא ראתה עתיד מקצועי בחברה. ה. בסמו לאחר התפטרותה פנתה העובדת לחברה וביקשה לברר א החברה ממלאת אחר החובות המוטלות עליה כמעסיקה ,מכוח החוק למניעת הטרדה מינית .בהמש הגישה לאחראית תלונה נגד א' בגי הטרדה מינית והתנכלות .תלונה נוספת בגי התנכלות הגישה העובדת נגד ראש הקבוצה. ו. בדו"ח מסכ מטע החברה ,שבמסגרתו נבדקו תלונות העובדת שהוגשו לאחר התפטרותה ,נקבע כי מרבית האירועי שפורטו בתלונותיה אכ התרחשו ,אלא שה הוצאו מהקשר .עוד נקבע כי מסכת האירועי מלמדת על חוסר רגישות ,א אינה עולה כדי הטרדה מינית .סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה החליט לאמ( את מסקנות הדו"ח המסכ ואת המלצותיו. ז. בהמש לכ ,במסגרת חילופי מכתבי בי הצדדי לתביעה ,ביקשה העובדת לשוב לעבוד בחברה ,במשרה מסוימת בצוות אחר .בקשתה נדחתה בנימוק שאי תק למשרה זו. 3מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 הגשת התביעה בבית הדי האזורי .5לאחר שנדחתה בקשתה לשוב ולעבוד בחברה ,הגישה העובדת בבית הדי האזורי את תביעתהֶ ,שבה עתרה לחיוב החברה בפיצויי בגי הפרת חובות המעסיק הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית ,בגי הפרת חוק השוויו ,מכוח פקודת הנזיקי ]נוסח חדש[ ,ובגי נזקי שוני שנגרמו לה ,לטענתה ,כתוצאה מהאירועי שפורטו על ידה ועקב התפטרותה ,ובה פגיעה באופק המקצועי ועגמת נפש .את מעשי ההטרדה המינית ייחסה העובדת לא' ולראש הצוות ואת מעשי ההתנכלות ייחסה לא' ולחברה .התביעה הופנתה נגד החברה בלבד ולא נגד א' או מי מעובדי החברה .כשנדרשה העובדת לעניי זה השיבה כי "בשלב הזה", את עיקר הנזקי שנגרמו לה היא מייחסת לחברה )דיו מיו 5.12.11בפני נשיא בית הדי האזורי )כתוארו אז( ,השופט מיכאל שפיצר(. .6בכתב הגנתה חזרה החברה על ממצאי הדו"ח המסכ ומסקנותיו ,והדגישה, בתמצית ,כי עניינה של העובדת טופל על ידה כנדרש על פי די ,בתו לב ,בסבירות וברגישות .עוד הדגישה כי בשלב הראשו שבו התלוננה העובדת על חבריה לצוות, טר התפטרותה ,נראה היה שמקור התלונות ביחסי עכורי בי חברי הצוות, וא 1העובדת עצמה השיבה בשלילה לשאלה א תלונותיה ה על הטרדה מינית. עוד נטע כי הרוש הוא שתחילה ניסתה העובדת להתקד מקצועית בחברה, ומשכשלה – יצאו הדברי משליטה והתגלגלו לתובענה שהגישה. פסק דינו של בית הדי האזורי .7לאחר שסקר את עיקרי העובדות הדרושות לעניי ועמד על המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית ,פנה בית הדי האזורי להכרעה בשאלות שעמדו לפניו .בית הדי קיבל את גרסת העובדת שלפיה הוטרדה מינית על ידי א' .וכלשו בית הדי קמא – " ...טענה התובעת כי בחדר בו שהתה ע יתר חברי הצוות התנהלו 'שיחות גברי' .לטענתה ,כפעמיי בשבוע הגיע לחדר ראש הצוות והחל בשיחות חולי ,אשר חלק עסקו בבגידות ובשאלה אי ,נשי צריכות להיראות .כמו כ ,חלקו הגברי ביניה מחוויותיה המיניות ע נשי. סיפורי אלו נשאו גוו מיני בוטה במיוחד ...התובעת הביעה את חוסר הסכמתה להתנהגותו של ]א'[ ,ה באמירות מפורשות וה בעת התקיימות של שיחות בענייני מיניי ,כאשר בחרה לשי אוזניות על אוזניה או קמה ועזבה את החדר. ממכלול העדויות שהוצגו בפנינו ,לרבות גרסתה של הנתבעת לאירועי המתוארי עולה כי למעשה אי מחלוקת בי הצדדי בדבר מרבית 4מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 האירועי שתוארו על ידי התובעת .המחלוקת בי הצדדי נוגעת לשאלה הא האמירות כוונו לתובעת וכ הקשר ומשמעות... דפוס התנהגות של הכפפת עובד להערות מיניות וביטויי גסי כחלק ובמסגרת של יחסי עבודה היא התנהגות שיש בה כדי ליצור סביבת עבודה בלתי הולמת ובלתי ראויה... ...העובדה ש]א'[ ניסה לשוות לדבריו נופ ,של צחוק ובדיחות אינה מפחיתה מחומרת ,והיות הטרדה מינית כמשמעותה בחוק... כללו של דבר ,אנו קובעי כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה כי הוטרדה מינית על ידי ]א'[". .8עוד קבע בית הדי האזורי כי החברה לא מילאה אחר חובותיה למניעת הטרדה מינית והתנכלות ולטיפול בה ,כנדרש בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות מכוחו .כ ,נקבע ,בי היתר ,כי התקנו 2נתלה ליד חדר צדדי ,שרק עובדי המגיעי אליו במיוחד יכולי לראותו; כי הקוד האתי שצור 1לחוזי העבודה בחברה אינו מהווה תקנו לפי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית ואינו עומד בדרישותיו; כי הטיפול בתלונת העובדת היה לקוי ושלא על פי הדי; כי החברה לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהל בירור תלונתה; וכי החברה לא פעלה להגנת העובדת .מפאת חשיבות הדברי ,נביא כלשונ: "שוכנענו כי נציגי הנתבעת התנכלו לתובעת ופגעו בתנאי עבודתה ,באופ אשר הוביל להתפטרותה מעבודתה ... .עיו בתמלילי השיחות ...חוש/ התנהלות בלתי תקינה של נציגי הנתבעת ,אשר דחקו ולחצו על התובעת להסכי לפתרו אותו הציעו ,וזאת מבלי שטובתה עומדת לנגד עיניה ומבלי שגילו כל רגישות למצב בו היא הייתה עקב תלונתה... דומה כי היוצרות התהפכו אצל הנתבעת .המטריד הוצג בפני התובעת כמי שנפגע ממנה עד עמקי נשמתו ,וכי קיי חשש שתלונתה תגרור תלונות פוטנציאליות נוספות של הטרדה מינית .מצב זה ,בו קורב ההטרדה המינית הופ ,להיות התוק ,/אינו מקובל עלינו .מ הראוי היה ,כי הנתבעת תפעל במשנה מר 0להטמעת התנהגות נקיה מהטרדה מינית בהיררכיה הארגונית ,ובמקביל תפעל להפנמת נהלי ברורי ונגישי של תלונות בדבר הטרדה מינית בפני האחראית שמונתה לכ., אלא ,שבעקבות תלונתה של התובעת ,נוצר מצב אבסורדי ,בו הכל חוששי ל]א'[ שנפגע מאוד מהטענות שיוחסו לו ומהאווירה שזה עשוי להשרות על יתר הגברי במעגלי העבודה הקרובי לתובעת ,ואילו התובעת ,שנאלצה לעבוד בסביבה מטרידה ,ולעיתי מבזה ,הוצגה כמחוללת צרות. הפתרו שנמצא ע"י הנתבעת ,לפיו התובעת תועבר לחדר אחר או לצוות אחר ,בעקבות תלונותיה ,עולה ,לדידנו ,כדי פגיעה בתובעת ,כל זאת, 2 הכוונה היא לתקנו הקבוע בסעי)7 1ב( לחוק למניעת הטרדה מינית. 5מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 בשעה שהמטריד עצמו ממשי ,להיות בסביבתו הרגילה ולמעשה לא נדרש לקחת אחריות על מעשיו. מכל האמור לעיל ,שוכנענו כי נציגי הנתבעת אכ התנכלו לתובעת בעקבות תלונתה על הטרדה מינית כמשמעו בחוק הטרדה מינית ,ופגעו בתנאי עבודתה ,פגיעה שהינה אסורה מכוח חוק שוויו הזדמנויות... בניסיונה של הנתבעת למצוא פתרו ראוי אשר יאפשר עבודה תקינה בצוות ,העדיפה הנתבעת למקד את התייחסותה ב'בעייתיות' שגרמה תלונתה של התובעת ובחשש של יתר חברי הצוות מתביעות פוטנציאליות. כ ,,העדיפה הנתבעת את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה ,תו ,התמקדות במצבו של המטריד חל /מצבה של התובעת, ויצירת מצג לפיו התובעת היא זו אשר גרמה למצב בו היא נמצאת ,והיא זו אשר צריכה להתמודד ע תוצאות תלונתה. בסופו של יו ,לאור הלח 0אשר הופעל על התובעת להסכי להעברתה לחדר אחר ומשחשה כי הנתבעת מפנה אצבע מאשימה כלפיה וכי ציפיותיה ה כי התובעת תישא באחריות לתלונתה ,התפטרה התובעת מעבודתה". .9מנגד ,דחה בית הדי האזורי את טענות העובדת להטרדה מינית מצד ראש הצוות ואת טענותיה להתנכלות מצד א' .כ נדחתה התביעה לפיצוי בגי הפרת חוק השוויו ,בנימוק ש"מדובר בעוולות חלופיות ,ואי מקו לחייב את המעסיק בפיצויי כפל מכוח שני החיקוקי כאחד ,באשר המדובר במסכת עובדתית זהה". עוד נדחו תביעת העובדת לפיצוי בגי אפליה באי קבלתה לעבודה בחברה לאחר פיטוריה ,תביעתה לסעדי נוספי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתביעה לפיצוי בגי נזקי בפועל – אבד 13ימי חופשה ,פגיעה בשמה הטוב ,אבד הזכות למימוש אופציות ,פגיעה בזכויות הביטוח הלאומי ,פגיעה בהתפתחותה המקצועית ועגמת נפש. .10נוכח מכלול קביעותיו חייב בית הדי האזורי את החברה לפצות את העובדת בשיעור של 30,000ש"ח בגי ההטרדה המינית ,ובשיעור של 20,000ש"ח בגי ההתנכלות .החברה חויבה בתשלו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15,000ש"ח. הערעורי בבית הדי הארצי .11ה העובדת וה החברה הגישו ,כל אחת בנפרד ,ערעור על פסק הדי .בהחלטה מיו 2.9.14אוחד הדיו בשני הערעורי ,הלא ה ההליכי שבכותרת .החברה מבקשת לבטל את הקביעות בפסק הדי ,שלפיה הפרה את חובותיה מכוח החוק 6מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו מכוחו ,ונציגיה התנכלו לעובדת. לדבריה ,שגה בית הדי האזורי בקבעו כלפיה ר 1גבוה מדי של חובות ,שעה שטיפלה בעניינה של העובדת בתו לב ,בסבירות וברגישות .העובדת ִמ ִצדה מערערת על הסכומי הנמוכי שבה חויבה החברה ,חר 1קביעותיו הנחרצות של בית הדי קמא באשר לליקויי בהתנהלותה .עוד מערערת היא על הימנעותו של בית הדי קמא לפסוק לה פיצויי בגי רכיבי תביעה נוספי ,ובכלל זה טוענת נגד קביעתו שלפיה לא נית לחייב מעסיק ,מכוח סעי)7 1ג( לחוק למניעת הטרדה מינית ,ה בפיצוי מכוח חוק זה וה בפיצוי מכוח חוק השוויו .חלק נוס 1בערעור העובדת מתייחס לקביעה שלפיה לא הוטרדה מינית על ידי ראש הצוות. שאלת פומביות הדיו ופרסו ש החברה בבית הדי האזורי .12בד בבד ע הגשת תביעתה ,הגישה העובדת בקשה במעמד צד אחד למת צו האוסר את פרסו שמה וכל פרט מזהה אודותיה .בהמש לכ נית צו המורה על איסור פרסו שמה של העובדת ושמה של החברה )השופטת )כתוארה אז( אפרת לקסר; החלטה מיו .(7.11.10על מסמ ההחלטה נכתב ברקע "דלתיי סגורות", א בגו 1ההחלטה לא נרשמה כל התייחסות נוספת לעניי פומביות הדיו ,למעט איסור פרסו שמות הצדדי כאמור. החברה הגישה בקשה להבהרת ההחלטה ,שבמסגרתה ביקשה כי בית הדי יורה על קיו הדיו בהלי בדלתיי סגורות ,על כל המשתמע מכ ,אול לאחר מכ חזרה בה מבקשתה ,וזו אכ נמחקה. בפועל ,הדיוני בבית הדי האזורי התקיימו בדלתיי סגורות )כ עולה מהכיתוב ברקע פרוטוקולי הדיוני( ,וברקע כלל ההחלטות בתיק ,למעט פסק הדי ,נכתבו המילי "בדלתיי סגורות" .פסק הדי עצמו ,כ עולה מעיו במערכת "נט המשפט" ,הוא ברמת חיסיו של "פתוח לציבור" ,ובסעי 1האחרו שבו נקבע כ: "אנו מורי על פרסומו ]של[ פסק הדי ,בכפו 1להשארת פרטיה של כל המעורבי בפרשה ,ללא יוצא מ הכלל ,חסויי". .13ביו ,6.11.13למחרת מת פסק הדי ,הגישה המבקשת – 2המוציאה לאור של העיתו הכלכלי "גלובס" )להל בהתאמה :גלובס והעיתו( – בקשהֶ ,שבה עתרה לפרסו ש החברה )להל :בקשת גלובס( ,תו שציינה כי אי בכוונתה לפרס את שמותיה של האנשי המעורבי בעניי .בהחלטת בית הדי האזורי מיו 7מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 10.11.13נקצב מועד להגשת התגובות לבקשה מצד העובדת והחברה .ביו 14.11.13הגישה המבקשת ,3נציבות שוויו ההזדמנויות בעבודה )להל: הנציבות( ,בקשה להצטר 1לבקשת גלובס כ"ידיד בית משפט" ולאפשר לה להגיש עמדתה בעניי .העמדה עצמה צורפה לבקשה ,ובפתחה צוי כי היא מוגשת "מאחורי מס הבערות ,ללא כל ידיעה על זהות הצדדי" .ביו 24.11.13ביקשו המבקשת ,4העמותה "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל" )להל :העמותה( ,והמבקשת ,5שדולת הנשי בישראל )להל: השדולה( ,להצטר 1לבקשת גלובס .ביו 25.11.13הודיעה א 1העובדת על תמיכתה בבקשת גלובס לפרסו ש החברה ,תו הותרת פרטיה שלה חסויי .כ הביעה תמיכה בעמדות שהציגו המבקשות .3#5החברה הביעה התנגדות לבקשת גלובס. .14בהחלטה מיו ,31.12.13לאחר קבלת עמדות הצדדי ,על רקע הגשת הערעורי דנ ונוכח החלטת בית הדי הארצי מיו 10.12.13בעניי פומביות הדיו ,כפי שיפורט להל ,קבע בית הדי האזורי כי "מ הראוי ,כי כל עוד בית הדי הארצי לא אמר את דברו בבקשה שהוגשה לפניו ,לא תתקבל החלטה בבית די זה בנוגע להסרת החיסיו" .בהמש קבע בית הדי האזורי כי בדעתו "להמתי עד להכרעתו של בית הדי הארצי ,בטר תינת החלטה" בבקשת גלובס. שאלת פומביות הדיו ופרסו ש החברה בבית הדי הארצי בקשת החברה לאסור פרסו שמה .15בד בבד ע הגשת הערעור מטעמה ,הגישה החברה "בקשה למת צו איסור פרסו וקיו דיו בדלתיי סגורות" )להל :בקשת החברה( .החברה ציינה כי פסק הדי פורס תו הותרת שמה ושמות יתר המעורבי חסויי ,וביקשה להותיר את איסור הפרסו בעינו ,במיוחד נוכח הגשת הערעור מטעמה .עוד ביקשה כי שמות המעורבי יוזכרו בראשי תיבות שמותיה בלבד. .16בהחלטתי מיו 10.12.13הוריתי" ,כסעד ארעי עד למת החלטה אחרת" ,על קיו הדיו בדלתיי סגורות ועל איסור פרסו שמות הצדדי להלי. 8מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 בקשת המבקשי להתיר את פרסו ש החברה .17ביו 15.1.14הגישו גלובס והמבקש – 1מר ח מענית ,כתב העיתו )גלובס ומר מענית ייקראו להל יחד :גלובס( ,בקשה לביטול החלטתי מיו 10.12.13 ולפרסו ש החברה )להל :הבקשה לפרסו הש( .נקבע מועד לדיו בבקשה לפרסו הש ,והחברה והעובדת נדרשו להגיש תשובותיה לבקשה. .18ביו 20.1.14הגישה הנציבות בקשתה להצטר 1להלי כ"ידיד בית משפט" בכל הנוגע לבקשה לפרסו הש ,וכ הגישה עמדתה לגופ של דברי .בהחלטה מאותו היו נקבע כי "בשלב זה ועד למת החלטה אחרת לאחר שמיעת הצדדי – עמדת הנציבות מתקבלת והיא רשאית להתייצב לדיו ."...להשלמת התמונה יצוי כי בהחלטה מיו 22.5.14נעתרתי לבקשת הנציבות ,והוריתי על צירופה להליכי הערעור כ"ידיד בית משפט" ,כמפורט באותה ההחלטה ,וכ בהחלטה מיו .12.6.14 .19ביו 27.1.14הגישו העמותה והשדולה בקשה להצטר 1לבקשה לפרסו הש. הדיו בבקשה .20ביו 9.2.14התקיי דיו בבקשה לפרסו הש במעמד באי כוח של המבקשי, החברה והעובדת .ככלל ,עמד כל אחד מהמתייצבי לדיו על עמדותיו כפי שהוגשו עד לאותו המועד ,ועיקר הדיו היה בשאלת עיתוי הפרסו – הא בשלב שבו מתנהלי הליכי הערעור ,או שמא לאחר מת פסק הדי בערעורי .כ עמדו הצדדי על האבחנה בי אחריות על פי החוק למניעת הטרדה מינית המהווה אחריות "טכנית" ובי אחריות שמקורה במעשי ההטרדה המינית עצמ .באשר לקיו הדיו בדלתיי סגורות – באי כוח של המבקשי 1#2והעובדת ציינו כי אינ מתנגדי לכ. .21בהחלטת בית הדי בתו הדיו נקבע ,בי היתר ,כי – "בשלב זה ההחלטה על קיו הדיו בערעור בדלתיי סגורות ,בעינה עומדת .יחד ע זאת ,איני רואה כל מניעה לפרס ,בכפו /לכ ,ששמות הצדדי ויתר שמות המעורבי בפרשה – כאמור בסעי 147 /לפסק הדי מושא הערעור – לא יפורסמו ,את קיו הדיו בבקשה להתיר את פרסו ש המעסיק וכ את הטיעוני שנשמעו". 9מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 .22בהחלטה מיו 23.2.14הוריתי כי המש הדיו בבקשה לפרסו הש ייער לפני מותב בדר של טיעוני בכתב ,על פי תקנה 103לתקנות בית הדי לעבודה )סדרי די( ,תשנ"ב ,1991#וקצבתי מועדי להגשת השלמות טיעו. טענות הצדדי טענות גלובס .23גלובס הסבירה ,כרקע לבקשתה ,כי פרסמה את פסק הדי באתר האינטרנט שלה, ללא פרטי מזהי וכי הפרסו עורר תגוביות )טוקבקי( רבות ו"מחול שדי" באשר לזהות החברה .גלובס התייחסה בטענותיה למספר ענייני ,המצדיקי, לדידה ,את פרסו ש החברה בנסיבות העניי: * קביעות בית הדי האזורי :נקבע כי החברה לא מילאה אחר חובותיה כמעסיקה ולא פעלה להג על העובדת; * מעמדה של החברה :מדובר בחברה מובילה ומרכזית במשק הישראלי ולעובדה זו השלכות ה על ההרתעה וה על העניי לציבור; * מהות העניי :נושא פסק הדי כשלעצמו – הטרדות מיניות בעבודה – מצדיק היעתרות לבקשה; * עידוד קורבנות נוספי להתלונ :פרסו ש החברה יוכל לעודד קורבנות נוספי להטרדה מינית ,ייתכ א 1שבחברה עצמה ,לאזור אומ( ולפעול בעניי; * הרתעת מעסיקי :בפרסו הש ,בניגוד לחיובה הכספי של החברה ,יהיה כדי לסייע בהגברת ההרתעה והאכיפה בכל הנוגע להטרדות מיניות במקו העבודה ,ויהיה בו כדי להעביר מסר ,שלפיו מעשה של הטרדה מינית הוא כה חמור ואפילו חברה בינלאומית גדולה כמו החברה דנ "אינה חסינה מפני פרסומו"; * עניי לציבור :מעמדה הר של החברה מגביר את "האפקט המחנ" של פסק הדי .ייתכ שאילו היה מדובר בחברה "חלשה" ולא מודעת ,היה שמה מתפרס ,וא ייאסר פרסו שמה של החברה דנ ,שהיא "בעלת אמצעי מצליחה" ,זהו "מסר קשה"; * המניע לפרסו :הבקשה לפרס את ש החברה אינה נובעת מסקרנות בלבד, אלא נועדה לשרת את האינטרס הציבורי כפי שפורט; 10מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 * הנזק לחברה :פסיקת בתי הדי באשר להגנה על צנעת הפרט של המתלוננת והנילו ,אינה חלה על החברה ,והחברה לא הציגה אינטרסי העשויי להיפגע כתוצאה מפרסו שמה .גלובס פירטה מספר ענייני משפטיי מהעת האחרונה ,שבה גברו עקרו פומביות הדיו וזכות הציבור לדעת על אינטרסי חשובי אחרי ,וציינה כי מבחינת הנזק הפוטנציאלי הנטע ,לא זו בלבד שאי עניינה של החברה שונה מאות הענייני ,אלא שהוא ְפח6ת#ער בהרבה. גלובס תהתה כיצד ייתכ כיו נזק לחברה בגיוס עובדי או מבחינה כלכלית, שעה שהמקרה הנדו אירע לפני שני; * האיזו הראוי :זכות הציבור לדעת גוברת על כל זכות אמורפית של החברה הנתמכת באינטרסי כלכליי ומסחריי ,ודאי כאלה שנטענו בשפה רפה ולא נתמכו בתצהיר .בנסיבות העניי גוברת הזכות לפרס את ש החברה. .24באשר לעיתוי הפרסו ציינה גלובס כי על פי פסיקת בית הדי הארצי ,האיזו הנכו בי זכויות הצדדי הוא איסור פרסו בתקופה שבה מתנהל המשפט, והיתר פרסו לאחר מת פסק הדי ,שעה שיש קביעות של בית הדי האזורי. גלובס ציינה כי היא ערה לקושי בעיתוי הפרסו ,אלא שלדידה המסר שבפסק הדי ללא פרסו ש החברה ,הוא פחות משמעותי. .25כ הרחיבה גלובס באשר לזכות העמידה שלה ,המבוססת על עמידתה בנעלי הציבור ,שלו הזכות לדעת .לדבריה ,על פי הפסיקה ,בענייני שבה הוחלט על סגירת הדלתות ,ועיתונאי מבקש פתיחת ,אזי הופ הוא לצד בהלי המיוחד של פתיחת הדלתות ,שהוא "הלי נלווה" להלי העיקרי. טענות הנציבות .26הנציבות הדגישה כי השאלות שמעוררת הבקשה לפרסו הש ה מהותיות לשאלות השוויו ונוגעות לתחו מומחיותה .א 1הנציבות סבורה כי יש להתיר את פרסו ש החברה כבר עתה .את יתדותיה תמכה באלה: * עידוד קורבנות נוספי להתלונ :אמנ תופעת ההטרדה המינית במקו העבודה היא תופעה נרחבת ,א סמויה מעי הציבור ,מאחר שרבי מהמוטרדי נמנעי מהגשת תלונה .לכ ישנה חשיבות רבה בהגברת המודעות הציבורית לעניי ובעידוד להגיש תלונות .פרסו ש החברה יסייע בהגשמת מטרות אלה; 11מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 * הרתעת מעסיקי :פרסו ש החברה ימלא אינטרס ציבורי חשוב בכ שיעודד מעסיקי לערו "בדק בית" ולמלא בקפדנות אחר חובותיה על פי די .הנציבות ציינה כי משרד הכלכלה החל לפרס שמות של מעסיקי שהושת עליה קנס מינהלי ,וכי הרעיו שעומד מאחורי פרסו זה הוא שחלק מההרתעה הוא ג הוצאת הש החוצה .עוד נטע כי אי פרסו שמו של מעסיק שכשל במילוי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית ,עלול להפו הוראות אלה לאות מתה; * האיזו הראוי :אי כל הצדקה לאפשר למעסיק שהפר חובותיו כלפי עובדיו, ליהנות מהגנה על שמו הטוב. .27באשר לעיתוי הפרסו ציינה הנציבות כי על פי פסיקת בית הדי הארצי בסוגיית פרסו ש מעסיק בנסיבות דומות ,בשלב שלאחר מת פסק הדי ,יש להטות את הכ 1לטובת פרסו הש .עוד ציינה הנציבות בהקשר זה ,כי "ההרתעה הציבורית תלויה באורכו של ההלי .א פסק הדי בערעור יקח שני ,אז המשמעות של ההרתעה הציבורית היא פחותה] ...ש[מבחינה ציבורית ,ככל שהפרסו סמו לפסק הדי ,האפקט הרתעתי גדול יותר". טענות העמותה והשדולה .28א 1העמותה והשדולה תומכות בבקשה לפרסו הש ,תו הדגשה כי הבקשה מתייחסת לפרסו ש החברה ולא לפרסו ש המטריד .טענותיה נסמכות על הטעמי הבאי: * קביעות בית הדי האזורי :פסק הדי של בית הדי האזורי הוא "תקדימי וחשוב" ו"חריג בי פסקי הדי הניתני בתביעות מכוח החוק למניעת הטרדה מינית" .אי כל הצדקה לאסור פרסו שמה של חברה שנמצא כי הפרה חובותיה הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות מכוחו; * מהות העניי :במלאכת האיזו יש לשקול את חומרת התופעה של הטרדה מינית בעבודה ואת החשיבות היתרה שבפרסו ש החברה .התופעה של הטרדה מינית בעבודה היא "מכת מדינה" ,שיש להילח בה; * עמדת העובדת :מלשו סעי10 1א לחוק השוויו למדי על העדפת עניינו של תובע/מתלונ בבקשה לסגירת דלתיי ,להבדיל מנילו/נאש .לפיכ ,כאשר 12מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 המתלוננת תומכת בפרסו ,וזה המצב בעניי דנ ,ככלל ,על בית הדי להיעתר לכ; * הנזק לחברה :אי דומה האינטרס שבהגנה על אד פרטי לזה של חברה; * הרתעת מעסיקי :א תידחה הבקשה ,המסר יהיה מת הגנה מיוחדת למעסיק וזהו מסר בעייתי .מקרי רבי של הטרדה מינית ,שפעמי רבות נלווית לה ג התנכלות ,אינ מדווחי ,ומעסיקי רבי מפרי את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית .המעסיקי ה "סוכני השינוי" החשובי ביותר במיגור תופעות אלה וביכולת לעצב את האופ שבו מגיבה סביבת העבודה למקרי הטרדה .פיצוי כספי של הנפגעת המסוימת הוא חשוב ,א אי די בו. למימוש האינטרס הציבורי של עידוד חברות לטפל בהטרדות באופ הול דרוש כלי נוס 1והוא פרסו ש החברה; * עידוד קורבנות נוספי להתלונ :במעשי הטרדה מינית יש פעמי רבות עניי של חזרתיות .ייתכ שהחברה כשלה בטיפול בענייני אלה יותר מפע אחת, ולפיכ יש חשיבות רבה לפרסו ש החברה ,שכ "עשויי לצו 1מקרי דומי" .בפרסו הש יש כדי לעודד עובדי נוספי בחברה לדווח על הטרדות מיניות שחוו; * השוואה לעבירות מי :למרות הפגיעה הנגרמת לאד פרטי ששמו נחש1 בהקשרי מסוג זה ,הצדיקה הפסיקה במקרי מסוימי פרסו שמ של חשודי או נאשמי בעבירות מי ,על רקע ייחוד של עבירות אלה; * האיזו הראוי :יש לאז בי אינטרס החברה לשמירה על פרטיותה ולהגנה על המוניטי שלה ובי זכות הציבור לדעת וחשיבות הדיווח על הפרות החוק למניעת הטרדה מינית .במקרה זה גובר אינטרס הציבור. .29באשר לעיתוי הפרסו נטע כי תכלית איסור הפרסו בהליכי על פי החוק למניעת הטרדה מינית ,כפי שפורשה בפסיקת בית הדי הארצי ,היא להג על הצדדי להלי בעודו מתנהל ובטר נקבעו העובדות על ידי בית הדי ,וכי תכלית זו אינה מתקיימת שעה שכבר נית פסק די ונקבעו ממצאי עובדתיי על ידי בית הדי המוסמ .העמותה והשדולה מציינות כי העובדה שהליכי הערעור תלויי ועומדי ,אי בה כדי לעכב את פרסו ש החברה ,וככל שירחק מועד פרסו הש ,ייפגע האינטרס הציבורי. 13מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 טענות העובדת .30העובדת מצדדת בבקשה לפרסו הש מנימוקי אלה: * הרתעת מעסיקי :פרסו ש החברה ,בניגוד לחיוב הכספי שהוטל עליה בפסק הדי ,יחייב אותה לשאת באחריות למחדליה ולאמ( דפוסי העסקה שוני .העובדת מציינת כי א 1שהחוק למניעת הטרדה מינית נחקק לפני כ15# שנה ,הרי שתחו "אחריות המעסיקי" הוא "דל ולוקה בחסר" ,וכי פרסו ש החברה יהווה "צעד נוס 1בקידו השיח על אחריות המעסיקי" ,בעיקר נוכח זהות החברה דנ כחברה מובילה ומשפיעה בחברה הישראלית ולאור אופייה הציבורי של החברה; * עידוד קורבנות נוספי להתלונ :ייתכ שקיימות עובדות נוספות בחברה שנפגעו ואינ מודעות לזכויותיה וא 1מבחינה זו יש להיעתר לבקשה לפרסו הש; * משקל נגד :פרסו ש החברה יהווה מענה לתחושותיה הפנימיות של נפגעות הטרדה מינית ,לרבות בושה ,אשמה והסתרה; * הגברת המודעות :בהתנהלותה של החברה ובהעדפתה לשמור על "שקט תעשייתי" על פני בירור הול של העניי ,יש מ הרצו להשתיק ולהסתיר את התופעה של הטרדות מיניות בכלל ואת התלונות המסוימות של העובדת בפרט; פרסו זהות החברה והטלת אחריות פומבית עליה ,יהוו מענה שינפ( את "קשר השתיקה וניסיונות הטיוח" של מעסיקי רבי; * הנזק לחברה :זכותו של תאגיד לפרטיות מצומצמת מזכותו לפרטיות של אד פרטי .בהקשר זה הפנתה העובדת לסעי 3 1לחוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א – ) 1981להל :חוק הגנת הפרטיות( ,שהוציא תאגידי מתחולתו. .31באשר לעיתוי הפרסו ציינה העובדת ,כי "האיזו שבי זכות הציבור לדעת לבי זכותה של ]החברה[ אינו אותו האיזו שהיה על בית הדי לערו ערב מת פסק הדי" ,אז עמדה לחברה "חזקת החפות" .לדבריה ,א 1א היה סיכוי לערעור החברה ,לא היה בכ כדי להצדיק את אי פרסו שמה כבר עתה .העובדת הדגישה כי מקור איסור הפרסו בתיק הוא בבקשה שהגישה היא עצמה ולא החברה ,וכי עיתוי בקשת החברה לאיסור פרסו בערעור – כשהגיע הרגע "שהיא נאלצת להבי 14מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 שהמחדלי שלה לא עולי בקנה אחד ע החוק" – אינו מקרי .עוד ציינה כי ככל שיחלו 1הזמ הרלוונטיות של הפרסו תל ותרד. .32באשר למעמד הנציבות ,העמותה והשדולה ציינה העובדת כי השאלות שבמחלוקת ה בעלות "חשיבות ציבורית מ המעלה הראשונה שיש בה עניי לגופי ציבוריי וחברתיי". טענות החברה .33החברה ִמ ִצדה הביעה התנגדות נחרצת לבקשה לפרסו שמה .לדבריה ,בית הדי האזורי איז כראוי בי האינטרסי השוני בקבעו כי פסק הדי יפורס מצד אחד ,תו השמטת שמות בעלי הדי ,מצד שני .כ ציינה החברה כי בהליכי הטרדה מינית ,פומביות הדיו היא היוצא מ הכלל ,וזאת בשל רגישות המיוחדת של כל הנוגעי בדבר ,וכי המבקשי אינ מצביעי על אינטרס ציבורי לגיטימי וממשי בחשיפת שמה ,ודאי לא כזה שיש בו כדי לגבור על האינטרס הישיר והממשי שלה והפגיעה הצפויה בה א ייחש 1שמה .בעמדתה התייחסה החברה לאלה: * הנזק לחברה הזכות לש טוב ולשמירה על המוניטי :היעתרות לבקשה לפרסו הש תפגע בש הטוב של החברה ,שמהווה "ספינת דגל של החברה הישראלית" מש כ 20#שנה ,ותגרו נזק כבד לה ולעובדיה ,כל זאת בשל התנהלות של עובד יחיד .לדבריה ,עקרו השוויו חרות על דגלה ויש רוב נשי בהנהלתה הבכירה ,ופרסו הש עלול ליצור רוש שגוי ומוטעה ,באשר ליחס שהיא נותנת לנשי ובאשר לאופ שבו היא מטפלת בהטרדות מיניות ,ובכ עלול להיפגע קשות ,ובאופ בלתי מידתי ובלתי הפי ,שמה הטוב והמוניטי העסקי#מסחרי שלה .לדברי החברה ,ג א יתקבל ערעורה ותוצאותיו יתפרסמו ,לא יהיה בכ כדי למנוע את הפגיעה הקשה בתדמיתה ,ומאחר שפסק הדי אינו חלוט ,פרסו שמה עשוי לפגוע בה קשות ,בפרט א בסופו של יו לא ייוותרו הקביעות שבו על כנ .החברה מוסיפה כי הנזק הוא ג ביכולת לקלוט עובדי איכותיי ,ומדובר ב"נזק שעלול להיות עצו ,בלתי פרופורציונלי" בשלב זה .טענה נוספת מפי החברה בהקשר זה היא כי יש לית משקל מיוחד לאינטרס הציבורי שבהוראת סעי)10 1ג( לחוק השוויו – הגנה על עניינ של בעלי הדי; 15מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 * פגיעה במעורבי ובעובדי :כתוצאה מהפגיעה בשמה הטוב ובמוניטי ,יינזקו אלפי עובדי החברה .כ עלול פרסו הש להוביל לחשיפת זהות של המעורבי בפרשה דנ ולהכתמת שמ; * חומרת המעשי המיוחסי לחברה :לדברי החברה ,א נכונה טענת הנציבות, כאילו הפגיעה בחברה אינה כה קשה משו שמיוחס לה א פג "טכני" ,הרי יש בכ כדי לאסור את הפרסו דווקא .ועוד טענה בהקשר זה כי בעוד שסעי1 7ג לחוק למניעת הטרדה מינית מתייחס לפג פרוצדוראלי ,הרי שהכת המוטל על החברה הוא כבד מאוד .החברה ציינה עוד כי ההגנה על מעסיק חשובה יותר ורחבה יותר מאשר ההגנה על הנילו ,מאחר שמעשיו של המעסיק אינ זהי למעשיו של הנילו ומדובר בהטלת אחריות חריגה .לטענתה" ,מרגע שיפורס ש החברה לפני הכרעה בערעור ,הרי שיישאר שמה של החברה לדיראו עול ...וטיהור לאחר הערעור ,לא יביא להעלמת][ של ידיעות קודמות"; * הרתעת מעסיקי :החברה ציינה כי א 1שאינה מסכימה ע כל ממצאי פסק הדי ,הרי שהיא מתייחסת אליה ברצינות "וא 1הפיקה את הלקחי הנדרשי עוד בשלב ניתוח האירוע עצמו" ,ג מבלי שפורס שמה .לטענתה, לא הוכח שלפרסו ש המעסיק יש ער מוס 1בהרתעה מפני הטרדה מינית ולכ אי כל יסוד לטענה כי דווקא פרסו שמה ,להבדיל מפרסו פסק הדי, ישרת ער ציבורי כלשהו .החברה סבורה כי בכ שהתנהל הלי בבית הדי האזורי ,נית פסק הדי ופורס כפי שפורס" ,הושגה כבר ההרתעה ההולמת והראויה"; * עידוד קורבנות נוספי להתלונ :עוד צוי כי בניגוד לנטע בעמדות המבקשי, פרסו שמה עלול לגרו לקורבנות הטרדה מינית לוותר על הגשת תלונה, מחשש לחשיפת זהות; * האיזו הראוי :החברה סבורה כי פרסו המקרה ללא ציו שמה ושמות המעורבי ,כפי שנקבע בפסק הדי ,מאז את האינטרסי השוני בצורה הולמת; * אינטרס המבקשי :החברה טוענת כי האינטרסי שעליה מצביעי המבקשי – "זכות הציבור לדעת" ,עידוד קורבנות נוספי לפעול נגד הטרדות 16מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 מיניות ,הגברת ההרתעה והאכיפה וכ )לגבי גלובס( "מחול שדי" בדמות "100 תגובות" – אינ מצדיקי היעתרות לבקשה ,שכ לא הוצגה תשתית עובדתית, ולו לכאורית ,לתמיכה בטענותיה .לדברי החברה ,המבקשי לא פירטו בבירור מדוע דווקא פרסו שמה יביא להגשמת האינטרסי האמורי. החברה סבורה כי האינטרס בפרסו שמה ,לפחות מצדה של גלובס ,הוא מסחרי .לדבריה ,אי בטענות המבקשי בדבר היותה של תופעת ההטרדות המיניות מכת מדינה כדי להצדיק היענות לבקשה ,שעה שמדובר במקרה יחיד וחריג בחברה ,הפועלת מזה 20שנה .ועוד נטע כי גלובס נמנעת מלפרט מדוע אי פרסו ש החברה יפגע בציבור קוראיה ומהו האינטרס הציבורי הלגיטימי והממשי של ציבור זה בחשיפת שמה; * התועלת לציבור :החברה טוענת כי בהתא להלכה הפסוקה ,י6תר הפרסו רק א יוכח כי טמונה בו תועלת הגוברת במידה ניכרת על הנזק הצפוי לשמו הטוב של הנפגע מהפרסו ,ובעניי דנ לא הוכח כ .לדבריה ,חשיפת שמה לא תית לציבור מידע שיש בו כדי להזהיר את הציבור ולחנכו ,שכ מידע זה נמצא בפסק הדי כפי שפורס; * מהות ההלי :,החברה טוענת כי המבקשי מקדשי את החשיבות הציבורית שבחשיפת שמה ,אול באותה הנשימה מתעלמי מההיבטי המהותיי התומכי באיסור פרסו שמה ,ובה מהותו של ההלי כהלי למניעת הטרדה מינית ,שבו יש להעדי 1את האינטרס הציבורי בדבר מת הגנה לבעלי הדי על פני האינטרס הציבורי של פומביות הדיו ,ולהטות את הכ 1לטובת סגירת הדלתיי ואיסור הפרסו .לדידה ,כלל זה חל א 1לאחר מת פסק הדי; * השוואה לעבירות מי :החברה טוענת כי אי להקיש לענייננו בדר של קל וחומר מפרסו שמות חשודי בעבירות מי; * סיכויי הערעור :הערעור מתמקד במסקנות משפטיות ולא בממצאי עובדתיי ועל כ "קיי סיכוי טוב" שהערעור שהגישה החברה "יתקבל במלואו ולכל הפחות בחלקו" .א 1העובדת הגישה ערעור על קביעות רבות בפסק הדי והדבר מעיד על כי א 1היא סבורה שפסק הדי שגוי; 17מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 * מאז הנזקי :הנזק שעשוי להיגר לחברה ,לעובדיה ולמעורבי בפרשה, עולה על הנזק העלו שעלול להיגר לקוראי גלובס ולציבור בכלל. .34באשר לעיתוי הפרסו טוענת החברה כי לא הובאה כל אסמכתא לחשיפת ש החברה בשלב הערעור .לדבריה ,הנטייה לסגור דלתיי בהליכי שעניינ הטרדה מינית חלה א 1לאחר מת פסק הדי .ההלכה שאליה הפנתה העובדת ,שלפיה יש להתיר הפרסו לאחר מת פסק הדי" ,איננה מתייחסת לשאלת תוקפו של צו איסור הפרסו במצב בו הוגש ערעור על פסק הדי" ,והרציונל של ההלכה הפסוקה "חל בוודאי ג ביחס להלי הערעור" .הוסיפה החברה וטענה כי פסקי הדי שעליה נסמכה העובדת ,אינ קובעי שלאחר מת פסק הדי יבוטל צו איסור הפרסו שנית ,ודאי לא מקו שבו הוגש ערעור ,אלא לכל היותר קובעי כי לאחר מת פסק הדי נית להגיש בקשה מתאימה להסרת צו איסור הפרסו. עוד ציינה החברה בהקשר זה ,כי לא ברורה חשיבות הפרסו בשלב זה ,שעה שחלפו כ 4#שני ממועד האירועי הרלוונטיי. .35באשר למעמד המבקשי :החברה טענה כי למבקשי אי כל מעמד בנוגע לפרסו ההלי ,משאינ עומדי בתנאי שנקבעו בפסיקה לעניי זה .לדבריה, גלובס הסתמכה בטענותיה על פסקי די מהתחו הפלילי ,והכללי בעניינ שוני מהכללי בהלי דנ; לנציבות אי סמכות להתערב בהלי משנדחו טענות העובדת לאפליה בעבודה ,מה עוד שהחברה פועלת בעצמה ממועד הקמתה לקידו ער השוויו; מטעמי אלה א 1לעמותה ולשדולה אי כל סמכות להתערב בהלי ,וא 1א מדובר ב"מכת מדינה" ,אי מקו להקריב את זכויות החברה ,שעה שהמקרה דנ הוא יחיד וחריג לגביה ושעה שבפסק הדי אי ולו רמז לכ שהחברה פועלת כביכול להסתרת מקרי נוספי של הטרדה מינית ,והיא אינה עושה כ .החברה משלימה בעניי זה כי טענת העמותה והשדולה ,בדבר עידוד עובדי נוספי המועסקי בחברה לדווח על הטרדות מיניות שחוו ,היא מקוממת ,משוללת יסוד ויש לדחותה. השאלה שבמחלוקת .36כאמור ,בהחלטתי מיו 10.12.13הוריתי" ,כסעד ארעי עד למת החלטה אחרת", על קיו הדיו בדלתיי סגורות ועל איסור פרסו שמות הצדדי להלי .בהינת הצו הארעי מיו ,10.12.13השאלה הנתונה להכרעתנו היא זו :הא ,כדעת 18מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 המבקשי והעובדת ,יש הצדקה להתיר את פרסו ש החברה ,בשלב שבו הערכאה המוסמכת קבעה ממצאי שבעובדה ובמשפט ,הג שממצאי אלה טר הפכו חלוטי; או שמא ,כעמדת החברה ,יש להותיר את הצו הארעי על כנו, עד למת פסק הדי בערעורי – או#אז תיבח שאלת הפרסו מחדש ,בהתא לנסיבות שתהיינה באותו המועד. המסגרת הנורמטיבית .37מטיב של סוגיות ממי הסוגיה שבפנינו ,שה מערבות בתוכ שאלות כבדות משקל ,שהתשובה לה פעמי רבות מורכבת ,ומצריכה עריכת איזו בי אינטרסי ,זכויות וערכי שוני ,כל אחד מה בעל מעמד משלו .בסוגיה המסוימת שלפנינו מתנגשי באופ חזיתי עקרו פומביות הדיו והאינטרסי השזורי בתוכו ,מחד גיסא ,וזכותה של החברה להגנה על שמה הטוב ועל המוניטי שלה ,מאיד גיסא .להל נעמוד על אינטרסי אלה ,ובהמש נכריע מהו האיזו הראוי ביניה בנסיבות המקרה דנ. פומביות הדיו – כללי .38עקרו פומביות הדיו הוא מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית ,ומעוג בסעי1 3לחוק יסוד :השפיטה ובסעי)68 1א( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ ,התשמ"ד# ,1984החל בבית הדי לעבודה מכוח סעי 39 1לחוק בית הדי לעבודה ,התשכ"ט# .1969היטיב לתארו שופט בית המשפט העליו )בדימוס( מישאל חשי:3 "עקרוהעל ,העיקרו הפורש אברתכנפיו על כל סוגיית הפרסו ,הוא עקרו פומביות הדיו המשפטי .בימי שמכבר ישבו הזקני לדי בשער העיר ,וכמותו של השער הקדו כ ה בתיהמשפט בימינו שדלתותיה פתוחות לרווחה לפני המבקשי לבוא בה .ניהולו של משפט ,של כל משפט – למעט חריגי – נעשה בפומבי ,ופרסו ברבי של הנעשה והנשמע באול ביתהמשפט אינו אלא נגזרת מאותה פומביות .בכפיפות לשיקולי קיבולת זכאי כל אד להיות נוכח לעת דיו באול ביתהמשפט, ופרסו הנעשה על מה שהתרחש באול ביתהמשפט כמו מרחיב הוא את האול ג למי שלא נכח בגופו לעת הדיו... בעשותו במלאכת השיפוט ,לעול יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית זכוכית או בחלו ראווה הנשק /אל הרחוב; כל עוברושב רשאי להתבונ לש ְ5ח 3ולהשתבח בו .בתרגומ של ערכי בו ,לבחו אותו ולבקר אותו .וג ַ אלה לשפת המשפט מדברי אנו ג על חופש הביטוי וג על חופש התקשורת כנגזר מזכות הציבור לדעת .אכ ,התקשורת למיניה אינה אלא 3 רע"פ 5877/99יאנוס נ' מדינת ישראל ,פ"ד נט)) 97 (2להל :עניי יאנוס( ,בעמ' .110#111 19מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 שלוחתו של הציבור .מהווה היא מעי מגברשמע ומגברראייה לאירועי המתרחשי במקו מסוי ובזמ מסוי... מעשה שיפוט הנעשה בפומבי מבטיח שקיפות מרבית ,ושקיפות מבטיחה בקרתחוק ובקרתאיכות .כ ,יוכל הציבור לדעת כי הליכימשפט מתנהלי כראוי ובאורח תקי ,וכ ,יוכל הצדק לא רק להיעשות אלא ג להיראות לאור השמש .מאות טעמי עצמ נודעת חשיבות נעלה בהקשר זה לחופש הביטוי ,לזכות הציבור לדעת ,לחופש העיתונות ,קרא ליכולת להביא לידיעת הכלל אירועי שאירעו בבתיהמשפט .העיתונות משמשת לעניי זה כ'זרועו הארוכה של הציבור' ,...והיא מעי מגברשמע ומקרבראות לאירועי שהיו בביתהמשפט .נוסי /כי עקרו פומביות הדיו תכליתו העיקרית היא טובת הציבור ושמירה על ערכי הדמוקרטיה, ואול יש שעשויה היא לשרת ג את אינטרס בעליהדי או מי מה."... .39שתי זרועות הכרוכות ושלובות זו בזו מסייעות בהגשמת עקרו הפומביות :האחת היא ניהול המשפט בדלתיי פתוחות ,כ שכל החפ( לנכוח בדיו ,זכאי לעשות כ )כמוב בכפו 1לקיומו של מקו פנוי באול ,לציות לכללי התנהגות ולבוש וכיו"ב מגבלות(; האחרת היא פרסומו ברבי של תוכ ההלי השיפוטי ,כיו בעיקר בכלי התקשורת השוני .תוכ ההלי ,כולל את כל פרטי הדיו ,לרבות שמותיה של בעלי הדי ,העדי מטעמ ,מומחי שמונו מטע בית המשפט ,שמו של המותב היושב בדי וכיו"ב .הזיקה המובהקת בי שתי הזרועות האמורות באה לידי ביטוי בכ שכל אימת שהדיו מתקיי בדלתיי פתוחות ,מותר לפרס כל פרט בו ,אלא א נאסר; ולהיפ – שעה שהדיו מתנהל בדלתיי סגורות ,חל איסור לפרס כל פרט ממנו ,אלא א הותר. .40שורשיו של עקרו פומביות הדיו בשיקולי שבמדיניות ציבורית ראויה, והטעמי לו חזרו ונשנו בפסיקה ,ואלה העיקריי שבה:4 * עקרו הפומביות מהווה הגשמת זכותו של הציבור לקבל מידע על דר פעולת של רשויות הציבור ובה הרשות השופטת. * עקרו הפומביות הוא חלק מהאמצעי המרכזיי להבטיח ניהול משפט הוג וחסר פניות. * יש בעקרו הפומביות כדי לתרו להגברת אמו הציבור בבתי המשפט. 4 רע"א 3614/97אבי יצחק ,עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ,פ"ד נג)) (23.6.98) 45#47 ,26 (1להל :עניי אבי יצחק(; ע"א 4963/07ידיעות אחרונות בע"מ נ' פלוני ,והאסמכתאות ש; בג"( 6126/94סנש נ' רשות השידור ) ;(26.7.1999רע"א 3007/02יצחק נ' מוזס ).(30.9.2002 20מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 * עקרו הפומביות נשע א 1על זכות הציבור לדעת ,במיוחד שעה שמדובר בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית – אז ,ככלל ,גוברת זכותו של הציבור לקבל מידע העשוי לסייע לו לכלכל צעדיו ולעצב השקפותיו ודעותיו. .41יחד ע זאת ,ככל יתר הערכי והעקרונות שבבסיס קיומה של מדינה דמוקרטית, א 1עקרו הפומביות אינו עיקרו מוחלט ,ולעתי יש להסיגו מפני ערכי נעלי לא פחות .אול זאת א ורק מכוח הוראת חוק מפורשת ,או מכוח צו שיפוטי, שנית על פי חוק .כ ,בסעי)68 1ב( לחוק בתי המשפט נקבעה סמכותו של בית המשפט לדו בדלתיי סגורות ,א ראה בכ צור לש שמירה על ביטחו המדינה; מניעת פגיעה ביחסי החו( של המדינה; הגנה על המוסר; הגנה על עניינו של קטי או חסר ישע; ועוד .ג בסעי)68 1ה( לחוק בתי המשפט נקבעו מספר ענייני שנקודת המוצא בה היא דיו בדלתיי סגורות .בנוס ,1מכוח סעי)70 1ד( לחוק בתי המשפט ,רשאי בית המשפט לאסור על פרסו בקשר לדיוניו" ,במידה שהוא רואה צור בכ לש הגנה על בטחונו של בעל די ,עד או אד אחר ששמו הוזכר בדיו או לש מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מה."... במקביל ,סעי70 1ג)א( לחוק בתי המשפט קובע כ: "ציווה בית המשפט על איסור פרסו לפי סעי)70 /ד() ,ה( או )ה ,(1רשאי מי שמעוניי בביטול האיסור ,לרבות כלי תקשורת ,להגיש לבית המשפט שנת את הצו בקשה לביטולו"... .42בפסיקת בית המשפט העליו נקבע כי "כאשר מתבקש ביהמ"ש לפגוע בעיקרו פומביות הדיו ,עליו לבחו שתי שאלות :הא מתקיימת עילה העשויה לכאורה להוות בסיס לבקשה; והא השיקולי השוני מצדיקי את הפגיעה בעיקרו פומביות הדיו ."5באיזו בי הערכי המתנגשי ,הכלל הוא ,כי החריגי לעקרו פומביות הדיו יפורשו בדר ,הצמצו וכי לעול תיטה הכ /אל עבר פתיחת הדלתיי והתרת הפרסו .כ חזרה הפסיקה ועמדה על עדיפותו של עקרו שגדלה מידת חשיבותו הציבורית של העניי שבו מדובר .6ועוד הפומביות ,ככל ֵ נקבע כי במסגרת הערכה של עוצמת הפגיעה בעקרו הפומביות ,יש להידרש לא רק לשאלת החשיבות הציבורית של העניי ,אלא א 1לפרמטרי נוספי ,ובכלל זה 5 6 ע"פ 11793/05חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל ).(5.4.2006 עניי אבי יצחק ,עמ' .53#56יצוי כי פסק הדי עניינו בתביעת לשו הרע ,אול יפי הדברי א 1לענייננו ,בשינויי המחויבי. 21מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 מש ההגבלה .היינו ,למש איזו תקופה ייאסר הפרסו ומה מידת החשיבות שבפרסו מיידי.7 פומביות הדיו בהליכי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית .43סעי)10 1ג( לחוק למניעת הטרדה מינית ,קובע את סמכותו הייחודית של בית הדי לעבודה לדו בהליכי אזרחיי שעניינ הטרדה מינית ,התנכלות ואחריות מעסיק במסגרת יחסי עבודה )כפי שמפורט בסעיפי המשנה )א()) – (1א() (3לסעי1 ,(10ומחיל על הליכי אלה את הוראות סעיפי 10 ,10א 12 ,ו 13#לחוק השוויו. סעי10 1א לחוק השוויו חל ,בי היתר ,על הליכי בקשר להטרדה מינית ג מכוח סעי)7 1א( לחוק השוויו ,האוסר על מעסיק או ממונה מטעמו לפגוע בעובד או בדורש עבודה על רקע של הטרדה מינית .סעי10 1א לחוק השוויו קובע כדלקמ: ")א( בהלי ,לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד העניני המנויי בסעי)7 /א( ]פגיעה על רקע הטרדה מינית – א.א [.או בשל הפליה מחמת נטיה מינית כאמור בסעי)2 /א( ,רשאי בית הדי לעבודה לדו בדלתיי סגורות; ביקש תובע או מתלונ לדו בדלתיי סגורות ,ייעתר בית הדי לבקשה ,זולת א החליט אחרת מטעמי מיוחדי שיירשמו. )ב( החליט בית הדי לעבודה על עריכת דיו בדלתיי סגורות ,רשאי הוא להרשות לאד או לסוגי בני אד להיות נוכחי בעת הדיו בדלתיי סגורות ,כולו או מקצתו. לא יפרס אד דבר על דיו שהתנהל בדלתיי סגורות ,אלא )ג( ברשות בית הדי לעבודה. )ד( העובר על הוראות סעי /קט )ג( ,דינו מאסר ששה חודשי". .44עולה אפוא ,כי בהליכי לפי החוק למניעת הטרדה מינית ,או בהליכי בקשר להטרדה מינית לפי סעי)7 1א( לחוק השוויו )או בשל אפליה מחמת נטייה מינית(, רשאי בית הדי לעבודה לדו בדלתיי סגורות .בנקיטתו את המילה "רשאי" שמר המחוקק על הכלל בדבר פומביות הדיו ,א הותיר אפשרות רחבה יותר מזו הקבועה בחוק בתי המשפט ,לחרוג מכלל זה ולקיי את הדיו בדלתיי סגורות. בשונה מחוק בתי המשפט ,בהליכי אלה בית הדי אינו מוגבל בשיקול דעתו בעניי סגירת הדלתיי לשיקולי ספציפיי דווקא .כ למשל ,כאשר עולה עניי של פגיעה בפרטיות ,סעי10 1א לחוק השוויו אינו מציב כתנאי לסגירת הדלתיי כי אותה פגיעה בפרטיות תהיה חמורה דווקא ,כפי שנדרש בסעי)70 1ד( לחוק בתי 7 עניי אבי יצחק.51#52 , 22מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 המשפט .מנגד ,א תובע או מתלונ מבקש לקיי את הדיו בדלתיי סגורות ,חל היפו היוצרות :הכלל הוא כי יש להיעתר לבקשה ולקיי את הדיו בדלתיי סגורות ,והחריג הוא שלא להיעתר לבקשה ,מטעמי מיוחדי שיירשמו .8יודגש, כי היפו היוצרות נעשה רק שעה שהמבקש את הדלתיי הסגורות הוא "תובע או מתלונ". הזכות לש טוב כנגזרת מחוק יסוד :כבוד האד וחירותו .45בטר נפנה לדיו בשאלת האיזו הראוי בי עקרו פומביות הדיו ובי האינטרסי המצויי בצד השני של כפות המאזניי ,נייחד מספר מילי אודות אינטרסי אלה כפי ביטויי בעניי שלפנינו. .46נקדי ונציי כי פעמי רבות הער שעליו מבקשי להג בענייני מסוג העניי דנ ,הוא הזכות לפרטיות .ואול ,בענייננו הגור המבקש את איסור הפרסו הוא תאגיד – החברה ,ושאלה לא פשוטה היא א לתאגידי עומדת הזכות לפרטיות .בענייננו ,מאחר שהחברה העמידה את טיעוניה על זכויות אחרות ולא על זכותה לפרטיות ,רק נציי ,מבלי לקבוע מסמרות ,כי ישנו קושי מושגי לא מבוטל לייחס לתאגידי זכות לפרטיות ,9וכי קושי זה גובר כשמדובר בחברות ציבוריות .מכל מקו שאלה זו טר הוכרעה בפסיקה ,ומאחר שהחברה אינה טוענת בעניי זה ,לא נידרש לכ א 1אנו במסגרת החלטה זו. .47הזכות לש טוב נדונה לעתי תכופות יחסית בפסיקת בתי המשפט ,בהליכי משפטיי מסוגי שוני ומגווני ,בערכאות השונות ,ודובר בה נכבדות .אי חולק על מעמדה החוקתי ועל ההגנה הנתונה לה בחוק יסוד :כבוד האד וחירותו .כ ,נקבע כי – "ככלל ,ההגנה על שמו הטוב של אד אינה זקוקה לצידוקי חיצוניי תועלתניי ,והיא מושתתת על ערכו העצמי והפנימי של הש הטוב. 'כבוד האד ושמו הטוב חשובי לעתי לאד כחיי עצמ ,ה יקרי לו לרוב יותר מכל נכס אחר .בתודעתנו החברתית תופס שמו הטוב של אד מקו מרכזי .מקורותינו מצייני ,כי 'לשו הרע הורגת' ,וכי כל 8 9 דב"ע )ארצי( נו 3#293/פלונית – חברת אלמונית בע"מ ,פד"ע לא ;209ע"ע )ארצי( 120/07אזרחי למע מנהל תקי וחברתי ומשפטי – פלונית) (29.10.07) ,להל :עניי אומ".(0 ראו בהקשר זה סעי 3 1לחוק הגנת הפרטיות ,המוציא תאגידי מהמונח "אד" ,ביחס לסעיפי רבי באותו החוק .מנגד ,ראו סעי)7 1א( לחוק יסוד יסוד :כבוד האד וחירותו ,הקובע כי "כל אד זכאי לפרטיות ולצנעת חייו" ,מבלי להגדיר את המילה "אד" .ללא הגדרה יש לפנות להגדרה הקבועה בפקודת הפרשנות ]נוסח חדש[, שלפיה " 'אד' – לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אד ,בי שה מואגדי ובי שאינ מואגדי". התייחסות נוספת לשאלה זו ראו בספרו של מ' בירנהק" ,מרחב פרטי – הזכות לפרטיות בי משפט לטכנולוגיה, )תשע"א( ,בעמ' .126#132 23מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 המלבי פני חבריו ברבי 'כאילו שופ ,דמי' ...בתרבות המודרנית נתפס שמו הטוב של אד כזכות יסוד ,ובישראל מוגנת זכות זו באמצעות חוק יסוד :כבוד האד וחירותו"10. על ההצדקות לזכות לש טוב עמדה השופטת פרוקצ'יה בפרשת ב גביר ,11תו שהיא מדגישה את הקשר ההדוק שבי שמו הטוב של אד ובי זכותו לכבוד. הצדקה נוספת של זכות זו נובעת מכ ששמו הטוב של אד נתפס כחלק מקניינו, וצידוק נוס ,1שבבסיסו אינטרס ציבורי ,עוסק בחשיבות ההגנה על כבודו של אד ועל שמו ,המשפיעה על "פניה של החברה כולה" 12ואשר בהעדרה משליכה האווירה ה"מורעלת" הנוצרת "על אופייה של החברה כולה" .13בעניי רינת נאמר עוד ,כי "פגיעה בשמו הטוב ]של אד[ פוגעת במעמד שיוחד לו בקהילה" ,כי הזכות לש טוב היא ענ" 1בע( ...כבוד האד" ,וכי "החירות היא סוד אושרו של האד ...והש הטוב הוא חלק מעושרו – נכס מקניינו". זכותו של תאגיד לש טוב .48מופעי שכיחי של הזכות לש טוב נית למצוא בהליכי מכוח חוק איסור לשו הרע ,תשכ"ה ,1965#ובהליכי פליליי שוני ,אלא שה על פי רוב בהקשר של אנשי בשר וד ,להבדיל מתאגידי .ע זאת ,נית למצוא פסקי די העוסקי, ג א באופ עקי ,1בשאלת זכויותיה )וחובותיה( של תאגידי ,בהקשרי שלרוב מיוחדי ל"אד" בשר וד .כזהו למשל פסק הדי בעניי חברת נמלי ישראל 14שבמסגרתו ד בית המשפט העליו בענישת תאגידי ובמסגרת זו הטעי: "התאגיד הוא אובייקט לזכויות וחובות ובעל קיו נורמטיבי עצמאי... הרשעת תאגיד עלולה במקרי מסוימי לפגוע במוניטי העסקי שרכש ,דבר שעלולות להיות לו השלכות על עתידו העסקי .ככלל ,במישור האזרחי ,הזכות לש טוב עומדת לתאגיד כש שעומדת היא לאד בשר וד ,והפגיעה בה עלולה להביא ,בשינויי המתחייבי ,לגיבושה של עילת תביעה ...במישור הפלילי ,הרשעה בפלילי כשלעצמה עלולה להסב נזק לתאגיד .בפגיעה בשמו הטוב של התאגיד יש למצער בכוח ואולי ג בפועל כדי לפגוע ברצונ של אחרי להתקשר עמו ,כגו עובדי ,לקוחות ובעלי עניי ...בפסיקת בית משפט זה נקבע בעבר ,כי 10 11 12 13 14 עניי אבי יצחק ,בעמ' 48לפסק הדי .ראו ג ע"א 8345/08עו"ד עופר ב נת נ' מוחמד בכרי )) (27.7.11להל :עניי בכרי(; ע"א 6871/99משה רינת נ' משה רו ,פ"ד נו)) (21.4.02) 72 (4להל :עניי רינת(. רע"א 10520/03ב גביר נ' דנקנר ).(12.11.06 דנ"א 7325/95ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס ,פ"ד נב).(1998) 75 ,1 (3 עניי בכרי ,בסעי 21 1לפסק דינו של השופט י' דנציגר. רע"פ 8487/11חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסי בע"מ נ' מדינת ישראל ,המשרד להגנת הסביבה ).(23.10.12 24מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 כש שנושא תאגיד באחריות הפלילית ,ראוי עקרונית כי יעמדו לו אות הגנות שהחוק מקנה לאד בשר וד) "...ההדגשה הוספה – א.א.(. ובעניי מודיעי 15נקבע בהקשר לתורת האורגני ,כי תורה זו – "אינה מבוססת על תפיסה פורמאלית טכנית .היא יונקת חיותה מתפיסה של מדיניות משפטית ,לפיה התאגיד הוא אובייקט לזכויות ולחובות )במוב הרחב( כמו אד בשר וד .התאגיד אינו יצור מלאכותי .אכ ,א התאגיד הוא מלאכותי ,כי אז ג הבעלות והזכות והחוזה ושאר המושגי והמוסדות המשפטיי ה מלאכותיי .אמת הדבר ,קיי שוני מהותי בי תאגיד לבאד )בשר וד( .לתאגיד אי קיו טבעי .לבאד יש קיו טבעי .אי תאגיד ללא משפט ,א ,אי משפט ללא בניאד .ב האד הוא תנאי למשפט ,והמשפט הוא תנאי לתאגיד .לשוני מהותי זה השלכה ג בתחומי המשפט .א ,מכא לא נובע כי אד הוא 'ריאלי' ותאגיד הוא 'מלאכותי' .מכא רק נובע כי בי השניי ישנ הבדלי מהותיי וחשובי .חר /הבדלי אלה ,ה התאגיד וה ב האד פועלי בעול המשפט .עול זה הוא עול נורמאטיבי .נושאי הזכויות בו ה הגופי המשפטיי )האישיות המשפטית( .לעניי כושרה של תופעה להיות נושא לזכויות ולחובות אי כל הבדל בי תאגיד לבאד .זה כזה מוכר בעול המשפט כאישיות משפטית .זה כזה הוא 'ריאלי' ,עד כמה שהמשפט הוא ריאלי ,וזה כזה הוא 'מלאכותי' עד כמה שהמשפט הוא מלאכותי .זה כזה הוא 'אד' להבדיל מבאד במוב הנורמאטיבי .אכ ,הריאליות או המלאכותיות נבחנות ביחס לתכונות אנושיות ולקיו אנושי .בהקשר זה הבחנות אלה ה רלוואנטיות ותקפות .אי ה רלוואנטיות ואי ה תקפות ביחס לקיו הנורמאטיבי .קיו זה הוא ריאלי ומלאכותי בעת ובעונה אחת .לתאגיד קיו נורמאטיבי ,והוא 'אד' בעול הנורמאטיבי". )ההדגשה הוספה – א.א.(. .49א 1שהדברי נכתבו בהקשרי של הליכי פליליי ,ועל א 1השוני המהותי בי הליכי פליליי ובי הליכי אזרחיי ,יפי ה א 1לעניי האזרחי שלפנינו. והעולה מה הוא כי א 1לתאגיד זכות לש טוב. הגנה על המוניטי .50מונח נוס 1המתייחס לשמו הטוב של אד ,לרבות תאגידי ,הוא המונח "מוניטי" ,המתייחס בעיקר לתדמיתו של אד בעיני אחרי ,תדמית הנקבעת לאור הדר שבה הוא מתנהל .בעניי מסוי שהובא לפתחו של בית המשפט העליו 16נאמר כי: "הגדרתו המדויקת של המושג מוניטי אינה פשוטה והיא נדונה באריכות בספרות ובפסיקה .נפסק כי מוניטי הוא 'תדמיתו החיובית של המוצר 15 16 ע"פ 3027/90חברת מודיעי בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל ) ,(8.8.91פ"ד מה).364 (4 ע"א Genreral Mills Inc 945/06נ' משובח תעשיות מזו בע"מ ) ,(1.10.09בסעי 8 1לפסק הדי. 25מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 בעיני הציבור ,אשר הודות לה קיי שוק של לקוחות בכוח ,אשר מעונייני ברכישתו' .".... בית המשפט הבחי בי שני סוגי של מוניטי .האחד "קשור למוניטי של היצר )או של גור רלוונטי אחר .(...בסוג זה של מוניטי תדמיתו החיובית של היצר בעיני הציבור מקרינה על מכלול המוצרי המיוצרי על ידו ויוצרת את המוניטי שלה" .הסוג האחר של מוניטי "קשור למוצר עצמו ,ג א היצר אינו מוכר לציבור או אינו זוכה לתדמית חיובית בעיני הציבור .מוניטי זה נוצר בעקבות הש הטוב שהמוצר קונה לעצמו בקרב הצרכני."... .51במקרה שלפנינו נראה כי עיקר המוניטי של החברה הוא מהסוג הראשו ,א כי לא מ הנמנע שישנ מוצרי מסוימי המיוצרי על ידי החברה ,הזוכי למוניטי לכשעצמ .בי כה ובי כה ,ברי כי מוניטי של תאגיד מהווה אינטרס בר הגנה.17 .52בנוס ,1נראה שלא יהא חולק על כי פגיעה בשמה הטוב של חברה ובמוניטי שלה, עשויה לגרו לפגיעה בקניינה ,וא 1מבחינה זו נראה כי נתונה לה הגנתו של חוק# יסוד :כבוד האד וחירותו.18 הקלו המיוחד הכרו ,בייחוס עוולות על רקע הטרדה מינית .53נבקש להדגיש בסיו פרק זה ,כי ייחוס של עוולה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית לאד ,בדומה לעבירות מי )הג שבעוצמה פחותה( ,כרו בהטלת קלו מיוחד .אי מדובר בהכרח במונח המשפטי "קלו" ,העשוי למנוע מאד ,שנקבע לגביו כי דבק קלו במעשיו ,להתמנות )וא 1להתמודד( למשרות ציבוריות מסוימות .19הכוונה היא לקלו במוב הפשוט והבסיסי ביותר של מונח זה ,על תוצאותיו הקשות .היינו ,כת מוסרי#ערכי הדבק באד ,הפוגע בשמו הטוב ומרתיע אחרי מלכרו בו את שמ ועניינ ,על כל הנובע מכ – הימנעות מלהימצא בקרבתו ,מלהיות מזוהי עמו ,מלפעול באופ שיקנה לו טובה כלשהי וכיו"ב. 17 18 19 ראו בעניי זה ההגנות בחוק עוולות מסחריות ,התשנ"ט – ,1999ועוולת "גניבת עי" הקבועה בסעי 59 1לפקודת הנזיקי ]נוסח חדש[. סעי 3 1לחוק יסוד :כבוד האד וחירותו ,הקובע כי "אי פוגעי בקנינו של אד". בג"( 5699/07פלונית )א'( נ' היוע 0המשפטי לממשלה.(26.2.2008) , 26מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 התוצאות הקשות הנובעות מייחוס "כותרת" של ביצוע עבירת מי או עוולת מי, ולו כזו שנמצאת בר 1חומרה נמו יחסית ,לאד כלשהו ,לרבות תאגיד ,מחייבות שימוש מושכל וזהיר ביותר בהטלת "כותרת" שכזו. סיכו ביניי .54עד כה עמדנו על מעמדו הר של עקרו פומביות הדיו ועל תכליותיו ,וכ עמדנו על הזכויות של החברה ,העשויות להיפגע א יפורס שמה ,ועל מעמד .יודגש יצוי כי לש עריכת האיזו בי כלל הערכי המתנגשי ,אי צור להצביע על הגנה מכוח חוק יסוד דווקא ,אלא שמעמד הנורמטיבי של זכויות החברה הוא גור מרכזי שיש לקחתו בחשבו בביצוע האיזו האמור.20 מלאכת האיזו בהליכי שעניינ הטרדה מינית .55כאמור ,סוגיית פומביות הדיו עולה לעתי תכופות בהקשרי שוני ,כל הקשר ומאפייניו המיוחדי ,כל נושא ותכליותיו המיוחדות ,כל הלי ונסיבותיו הקונקרטיות .בכל הנוגע להליכי שעניינ הטרדה מינית ,הכלל שנקבע בפסיקת בית הדי הארצי הוא כי הדיו בה יתקיי בדלתיי סגורות ,תו הענקת שיקול דעת לבית הדי לאפשר את פתיחת במקרי מתאימי .על התכלית העומדת בבסיס כלל זה עמדה השופטת )כתוארה אז( נילי ארד ,בפרשת אומ":210 "התכלית הרעיונית של סייג איסור הפרסו בהוראות חוק אלה מעוגנת במטרתו המוצהרת של המחוקק להג על כל המעורבי בעבירות 22של הטרדה מינית ,מתלונני ותובעי ,חשודי ,נאשמי ונתבעי ' ...מפני פגיעה קשה בצנעת הפרט העלולה להיגר לה כתוצאה מניהול ההלי, המשפטי בעקבות חשיפת פרטי אינטימיי ביותר של חייה' ...כאשר לבד מ הפגיעה בצנעת הפרט הנגרמת בגי אותה חשיפה ,עלול פרסו ברבי של פרטי אלה ,להרתיע אחרי כמות ובה מתלונני ועדי אחרי מלהעיד במשפט) ."...ההדגשה שלי – א.א.(. ואכ ,לא היתה מחלוקת בי הצדדי על כ שהדיו ,לרבות בערעור ,צרי להתנהל בדלתיי סגורות .שכ בלעדי סגירת הדלתות ,יהיה זה כמעט בלתי 20 21 22 א' ברק ,פרשנות במשפט – פרשנות חוקתית) ,תשנ"ד( ,עמ' .215#221 ע"ע )ארצי( 120/07אומ" 0אזרחי למע מנהל תקי וחברתי ומשפטי – אלמונית )) (29.10.07להל :עניי אומ",(0 בסעי 18 1לפסק הדי. אמנ בדבריה נקטה השופטת ארד את התיבות "עבירות של הטרדה מינית" ,אול נראה כי הכוונה היא לא לעבירות דווקא ,כי א למעשי הטרדה מינית בכלל ,לרבות עוולות על פי החוק למניעת הטרדה מינית .יוזכר בהקשר זה כי סמכותו העניינית של בית הדי לעבודה על פי חוק זה היא בעוולות האזרחיות בלבד ולא בעבירות הפליליות. 27מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 אפשרי להג על צנעת הפרט של המעורבי בעניי ,אפילו של העובדת )שהיא ה"תובע או מתלונ"(. .56משהדיו מתקיי בדלתיי סגורות ,מתעוררת השאלה מה הפרטי שנית להתיר את פרסומ .שאלה זו כרוכה בהיק" 1ההגנה" שיש לית לצדדי המעורבי ולזכויותיה ובטיבה של הגנה זו ,בידיעה שמחירה הוא פגיעה בעקרו פומביות הדיו .השופטת ארד ציינה כי – "בהפעילו את שיקול הדעת ,א לאסור את הפרסו או להתירו ,יבח בית הדי את האינטרסי הנוגעי לעניי ומשקל ,ויאז ביניה ,בשי לב לנסיבות המקרה הנדו לפניו .זאת ,תו ,שיבח את מהות האינטרס של המבקש את התרת הפרסו והעניי הציבורי בפרסו ,לעומת מהות האינטרס באיסור הפרסו והנזק העלול להיגר לכל אחד מהצדדי."23 בעניי פלונית 24הדגיש הנשיא )כתוארו אז( סטיב אדלר את התכלית של "חינו מעסיקי ועובדי כיצד להתנהג וכהתראה שתמנע אנשי מלהטריד מינית עובדת או עובד" ,כאחת התכליות לעקרו הפומביות בהקשר של מניעת הטרדה מינית .עוד ציי כי יש למצוא פיתרו שיפגע פחות ככל הנית בכל אחת מהזכויות המתנגשות ,וכי הקושי העיקרי נובע מפרסו פרטי ההלי בשלב שבו טר נקבעו העובדות .בפרשת פלונית האמורה קבע הנשיא אדלר כי דיו בתובענה בעניי הטרדה מינית יהיה בדלתיי סגורות עד מת פסק#הדי .ואלה היו נימוקיו: "בכ ,ניתנת הגנה לעובדת )וג למואש בהטרדה( נגד פרסו עובדות שאינ נכונות ,וכ מושגת המטרה שהציבור ידע על פסקידי בנושא הטרדה מינית .עלפי השיטה המוצעת ,הפגיעה בזכות הציבור לדעת מצטמצמת באופ זה מ'פגיעה' מוחלטת של חוסר ידיעה מוחלט לפגיעה יחסית של חוסר הידיעה בתקופת המשפט .פגיעה בציבור עלידי דחיית המידע על המשפט עד לפרסו פסקהדי קטנה בהשוואה לנזק שייגר למתלוננת עלידי הפרסו בעת המשפט .מניעת מידע על העדויות לפני מת פסקהדי תמנע את הדיווחי הסנסציוניי והבלתי מוכחי בכלי התקשורת ,דיווחי שהציבור אינו לומד מה דבר מהותי כלשהו .לעומת זאת ,פרסו פסקהדי הסופי יספק לציבור את מלוא המידע הדרוש כדי לחנ ,אותו ולהשפיע על התנהגותו .כמו כ ,ההגנה המוענקת למתלוננת משמעותית ביותר ,שכ הפגיעה הגדולה בה תתאפשר עלידי פרסו עדויות שאינ נכונות .דיווח בזמ המשפט 'יאותת' לציבור שלא כדאי לאישה להגיש תובענה על הטרדה מינית ,בשל ההשפלה הכרוכה בניהול המשפט ,ואילו דיווח לאחר מת פסקהדי יראה לציבור שלא כדאי להטריד עובדת מינית .אשר להגנה שתינת לעובדת לאחר מת פסק הדי ,רשאית העובדת להגיש בקשה לאסור פרסו שמה ונתוני מזהי 23 24 עניי אומ" ,0בסעי 19 1לפסק הדי. דב"ע )ארצי( נו 3#293/פלונית – חברה אלמונית בע"מ ואח' ,פד"ע לא .(14.10.97) 230 ,209 28מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 בפסקהדי ,וביתהדי יכריע עלפי נסיבות המקרה ,כאשר הכלל יהיה פרסו פסקהדי הסופי .נמצא ,שבאיזו בי האינטרסי התומכי בקיו הדיו כולו בדלתיי פתוחות לבי האינטרסי התומכי בקיו הדיו כולו בדלתיי סגורות יד של האחרוני על העליונה. בסיכו ,הכלל צרי ,להיות ,כי דיו בתובענה בעניי הטרדה מינית יהיה בדלתיי סגורות עד מת פסקהדי) ".הדגשה הוספה – א.א.(. נוסחת האיזו של הנשיא אדלר אומצה בעניי אחר ,25במילי אלה: "האיזו הנכו בי הזכויות המתנגשות כמו ג בי ההסדרי הנורמטיביי השוני החלי על התביעות ההדדיות מושא הדיו הינו איסור פרסו בתקופת ניהול המשפט ,והיתר פרסו ,לאחר מת פסק הדי ,כמוצע על ידי הנשיא אדלר בפרשת פלונית .זאת תו ,מת אפשרות לבית הדי לבחו א קיימת הצדקה לאיסור על הפרסו ג בתו ההלי"., 26 פיתרו זה נבחר ג בהחלטת בית הדי הארצי בעניי פלונית – פלוני . .57יש להדגיש כי בניגוד למצב הדברי בענייננו#אנו ,הרי שבשלושת המקרי הללו, שבה אומצה הנוסחה של הנשיא אדלר ,התמקדה שאלת הפרסו במתלוננת ובנילו ולא בחברה המעסיקה .כמו כ ,החלטות בית די זה בעניי הפרסו ניתנו בשעה שההליכי בבתי הדי האזוריי היו תלויי ועומדי וטר נית בה פסק די סופי .בהמש יהא עלינו להידרש ,א כ ,לשאלה א נוסחת איזו זו יפה א1 בענייננו ,שעה שהגור המבקש את איסור הפרסו ,ושהמבקשי ,מנגד ,עותרי לחשיפת שמו ,הוא תאגיד ,ושעה שעל פסק דינו של בית הדי האזורי הוגשו ערעורי ,ועל כ קביעותיו – ה העובדתיות וה המשפטיות – אינ חלוטות .הא יש באלה כדי לאבח את העניי שלפנינו מהענייני שנדונו בפסיקת בית הדי הארצי עד כה? א כ – באיזה אופ? .58בעניי אומ" 270נדרש בית די זה לשיקולי הרלוונטיי בבואו להכריע בבקשה לאיסור פרסו /להתרת פרסו בענייני שכרוכות בה טענות להטרדה מינית, ובה: * "העניי הציבורי" שבפרסו :28ככל שמעמדו של הנתבע בכיר יותר ,והשפעתו על ענייני ציבור רבה יותר ,תיטה הכ 1להתרת הפרסו; 25 26 27 28 ע"ע )ארצי( 29212#05#12פלוני – אלמונית ).(20.1.13 בש"א )ארצי( 678/06פלונית – פלוני.(18.2.07) , ראו ג ע"ע )ארצי( 212/08ידיעות אחרונות – פלונית.(22.9.08) , לעניי המונחי "עניי ציבורי" ו"דמות ציבורית" ראו עניי רינת. 29מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 * טיבו של המידע שפרסומו מבוקש :יש לבחו א יש במידע "תועלת מיוחדת" – למשל בכ שיגרו לגיבוש דעת של בני הציבור בענייני ציבוריי – או א יש בו כדי להג על הציבור .במסגרת זו יש לבחו שמא מדובר במידע רכילותי גרידא ,או שהרצו לפרסמו נובע ,למשל ,מיצר נק. * מידת הביסוס של המידע :הא המידע עבר בחינתו של גור חיצוני אובייקטיבי ,א לאו. * תוצאת ההליכי שהתנהלו :הא ה מבססי אשמה או ספק? * מאז הנזקי :יש לאמוד את הנזק הצפוי להיגר לציבור כתוצאה מאי פרסו ההלי ,ואת הנזק הצפוי למי מהצדדי המעורבי בהלי כתוצאה מהתרת הפרסו .בהקשר זה יש להזכיר כי באופ טבעי כרו כל הלי משפטי במידה מסוימת של פגיעה ,כפועל יוצא ממימוש עקרו הפומביות .לפיכ ,רק פגיעה שהיא מעבר לפגיעה ה"רגילה" וה"שגרתית" עשויה להצדיק סגירת הדלתיי. * מידת "חזקת החפות" העומדת לנפגע כפועל יוצא ממעמדו בהלי השיפוטי: ככל שמידתה של חזקת החפות העומדת לנפגע גדולה יותר )למשל א הוא בבחינת חשוד בלבד( ,תיטה הכ 1להג עליו יותר. יצוי כי בהליכי שאינ פליליי ,כמו ענייננו אנו ,נית לדבר על "חזקת חפות" של הנתבע במספר דרגות :א .כשההלי שהנתבע צד לו מצוי בבירור בערכאה הראשונה וטר נית פסק הדי; ב .כשנית פסק די בערכאה הדיונית וחל 1המועד להגשת הערעור – ועל כ קביעות פסק הדי הפכו חלוטות; ג. כשנית פסק די בערכאה הדיונית וטר חל 1המועד להגשת הערעור; ד. כשנית פסק די בערכאה הדיונית והוגש ערעור – כא עשויה להיות אבחנה בי ענייני שוני ,הנעוצה בזהות המערער ,בטיב הטענות בערעור ועוד .בנוס 1יש לציי כי נקודת האיזו במקרי שבה כבר נית פסק די תלויה במידה לא מבוטלת בתוצאתו. מגמות חדשות ביחס לאופ הגשמתו של עקרו הפומביות .59א 1שאי חולק על מעמדו הר של עקרו פומביות הדיו ,הרי שעל רקע זמינותו של מידע רב במדיה האלקטרונית ויכולות אחזור המידע ,הולכי וגוברי הקולות הקוראי לשינוי באופ מימושו ,באופ שמחד גיסא יוסי 1למלא את תכליותיו ככל הנית ,ומאיד גיסא ,ימנע פגיעה קשה בזכויות אחרות ,ובראש הזכות 30מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 לפרטיות והזכות לש טוב .בעניי זה יצוי כי בשנת 2011החלו דיוניה של ועדת אנגלרד ,בראשות השופט בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד .29הוועדה מונתה על ידי שר המשפטי ,לנוכח תלונות הולכות ורבות של אזרחי על אודות פגיעה בפרטיות הנגרמת בשל יכולות אחזור המידע במדיה אלקטרונית .מטרתה לבחו את האיזו הראוי בי עקרו פומביות הדיו לעניי הלי פרסו פסקי די ופרוטוקולי של דיוני בבתי המשפט בפורמט אלקטרוני ומת יכולת אחזור מדיה לגביה מחד גיסא ,והגנת הפרטיות במידע מאיד גיסא .30למעשה ,ועדת אנגלרד עוסקת, לראשונה בישראל ,בשאלת ה"זכות להישכח" .במועד חתימת החלטה זו טר סיימה ועדת אנגלרד את מלאכתה. עוד יצוי בהקשר זה ,כי א לאחרונה ניתנה פסיקתו של בית הדי האירופי לצדק במ ְר ֶש ֶתת ) ,31(ECJשחייבה את חברת Googleהמפעילה מנוע חיפוש פופולארי ִ )האינטרנט( ,להיענות במקרי מסוימי לבקשות משתמשי להסרת קישורי )לינקי( למאמרי או לאתרי הכוללי מידע אישי אודותיה .בית הדי ציי כי יש לית למשתמשי יכולת להשפיע על התוצאות העולות במנוע החיפוש ע הקלדת שמותיה. .60בי הפתרונות המוצעי כאיזו הראוי בי הזכויות המתנגשות בסוגיית פרסומ של החלטות שיפוטיות ,שב ועולה זה המצדד בפרסו החלטות ללא ציו שמותיה של בעלי הדי ושל גורמי נוספי הנזכרי בפסק הדי .כ למשל עת מדובר בהחלטות הכוללות התייחסויות למצבו הרפואי של אד; בהחלטות שפרסומ במלוא יפגע בסיכויי השיקו של בעל הדי ועוד.32 כ ראו והשוו בהקשר זה דבריו של שופט בית המשפט העליו אליקי רובינשטיי ,33בהקשר של תובענה לפיצויי בגי נזקי גו:1 "לטעמי נית איפוא ,וא /ראוי ,לפרש את הדיבור 'פגיעה חמורה' באופ המביא בחשבו את כל האמור מעלה ,ועל כ באורח הנוטה לעבר כיבוד הפרטיות .בפרסו הפרשה עצמה בלא הש המלא ,כפלוני )רצוי( או 29 30 אי זו הוועדה הראשונה הדנה בענייני ממי זה .ראו האמור בבש"פ 5759/04תורג'מ נ' מדינת ישראל ,פ"ד נח)(6 .(2004) 668#669 ,658 ראו דו"ח לשנת 2011של הרשות למשפט ,טכנולוגיה ומידע ,הפועלת במשרד המשפטי .יצוי כי ועדת אנגלרד אינה הוועדה הראשונה העוסקת בפגיעה בפרטיות .ראו למשל הוועדה להגנה בפני פגיעה בצנעת הפרט ,ירושלי, תשנ"ז.1977# 31 C-131/12 Google Spain SL V. Agencia Espanola de Proteccion de Datos (AEPD) (13.5.2014). 32 ראו מאמרו של ת' מוסקובי(" ,ההגנה על הפרטיות בפרסומי בתי המשפט – הא ראוי לפרס שמות בפסקי די", משפטי יח .431ז' סגל ,הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת ,עיוני משפט ט .175 ע"א 438/14פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב )הפול( ,סעי 1ז' )החלטה מיו .(6.2.2014 33 31מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 בראשי תיבות ,די ככלל להבטיח את זכויות הציבור לדעת ואת הפומביות". .61עינינו הרואות ,כי בשאלת האיזו הראוי בי עקרו פומביות הדיו ובי ערכי אחרי המתנגשי בו ,לא נאמרה עדיי המילה האחרונה ,ונראה כי הדי – המחוקק ובתי המשפט – יצטר להתאי עצמו למציאות המתפתחת ולאתגרי שהיא מזמנת. מ הכלל אל הפרט .62לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדי ,הגענו לכלל מסקנה כי לעת הזו – קרי ,עד למת החלטה אחרת על ידי המותב שידו בערעורי ,בתו הדיו בערעורי או ע מת פסק הדי בה ,יש להותיר את המצב הקיי על כנו ולא להתיר את פרסו ש החברה .ואלה טעמינו: .63כפי שפורט בהרחבה לעיל ,בהליכי בקשר להטרדה מינית מתנהל ההלי בדלתיי סגורות והכלל הוא שלא יפורסמו לגביו ,אלא אות פרטי שיותר פרסומ .כלל זה מאז בי האינטרסי המגולמי בעקרו פומביות הדיו ובי האינטרסי של כלל המעורבי במחלוקת ושעליה באה להג סגירת הדלתות. בי אות מעורבי נמני בראש ובראשונה "התובע או המתלונ" ,א ג – המטריד הנטע ,כמו ג המעסיק )א אישיותו שונה מזו של המטריד הנטע(. הטע לכ נעו( בקלו המיוחד הכרו בייחוס עוולות על רקע הטרדה מינית .קלו מיוחד זה משמיע את החובה לנהוג משנה זהירות בפרסומי מתו הליכי משפטיי הקשורי לעוולות מסוג זה ,העשויי לפגוע בש הטוב פגיעה שקשה יהיה לתקנה ,קל וחומר בשי לב לקלות הפרסו בימינו כמו ג להיות הפרסו כמעט נִ צחי .לא בכדי בהליכי על רקע של הטרדה מינית ,הסטייה מעקרו פומביות הדיו אפשרית ביתר קלות מאשר בהליכי אחרי .על רקע זה נקבע כי הפרסו ייעשה ,ככלל ובהעדר טעמי לסטות מנוסחת האיזו האמורה ,רק לאחר "מת פסק הדי". בי הטעמי לסטייה מנוסחת האיזו נית למנות ,למשל ,עידוד של מתלונני נוספי להתלונ; עניי מיוחד לציבור; צור בהשגת ראיות על מעשי דומי וכיוצ"ב. 32מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 .64דומה שבמקרה שלפנינו כל הצדדי להלי זה תמימי דעי בכל הנוגע לנוסחת האיזו האמורה והמחלוקת ביניה היא בשאלה הא יש לסטות ממנה בעת הדיו בערעור. .65משנית פסק דינו של בית הדי האזורי ִמשתנה מטבע הדברי נקודת האיזו, ושאלת הפרסו של איזה מהפרטי או של זהות מי מהמעורבי #המתלוננת המטריד או המעסיק #צריכה להיבח מחדש ,בכל מקרה לפי נסיבותיו .אשר לפרסו פרטי המעסיק ,כמבוקש במקרה זה ,יש להבחי בי מספר מצבי: משפסק הדי הפ לחלוט ניטל החשש מההשלכות של פרסו פרטי שאינ מבוססי ,ונשמט בעיקרו של דבר הבסיס להטלת החיסיו על ש המעסיק. במקרי כגו אלה תיטה הכ 1לכיוו של פומביות הדיו ושל פרסו ש המעסיק, אלא א יוכחו שיקולי נגד כבדי משקל ,כגו החשש שפרסו ש המעסיק יוביל לזיהוי פרטי המתלוננת או פגיעה חמורה בפרטיות וכיוצ"ב. משנית פסק די א הוא טר הפ לחלוט יש לבחו הא ישנה הצדקה שלא להתיר את פרסו ש המעסיק .לעניי זה יש להבחי בי מספר מצבי .כ למשל ,א הערעור אינו מופנה כנגד הקביעות בפסק הדי מושא הערעור ,למשל ערעור המופנה כלפי הסעד שנית ,או א אי ממש בטענות כנגד ,הנטייה תהיה להתייחס לשאלת פרסו ש המעסיק באותו האופ שבו נבחנת שאלה זו לאחר שפסק הדי הפ לחלוט. א הערעור מכוו ,בי היתר ,כנגד הקביעות בדבר מעשיו של המעסיק ,הרי שמקו שממצאי אלה מייחסי למעסיק מעשי/מחדלי חמורי ,ואי קביעה כי טענות הערעור אי בה ממש – הנטייה תהיה ,ככלל ,לפעול בדומה לנוסחת האיזו בעת ניהול ההלי לפני הערכאה המבררת ,היינו – שלא להתיר את הפרסו כלל ,או להתיר את הפרסו ללא שמות הצדדי המעורבי .נטיה זו אינה סו 1פסוק ,אלא א בבחינת "השלב הראשו" .בהמש יש לפנות ל"שלב השני" ולבחו קיומ של שיקולי נגדיי ,אשר יהיה בה כדי לשנות את הנטייה הראשונית .בהעדר שיקולי שכאלה נית יהיה ,ככלל ,להסתפק בפרסו פסק הדי ללא פרטי מזהי ,לרבות של המעסיק .במקרה שכזה ,פרסומ של פרטי אלה יִ ַד ֶחה .כ הפגיעה בעיקרו של פומביות הדיו תהיה מינימאלית. 33מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 .66במקרה שלפנינו מכוו ערעור החברה כנגד קביעות בית הדי האזורי ,שלפיה הפרה את חובותיה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו מכוחו, ונציגיה התנכלו לעובדת .על פני הדברי מדובר בקביעות חמורות הנושאות אפשרות ממשית לפגיעה בשמה הטוב של החברה .בשלב זה ,אי נית לקבוע כי אי ממש בערעור החברה .יתרה מזאת ,בערעור החברה מועלות טענות הראויות לבירור ולבחינת ערכאת הערעור .בנסיבות אלה ,עלה בידי החברה לשכנע ,בבחינת "השלב הראשו" ,כי יש להמשי ע חסיו שמה ,לפחות עד למועד הדיו ,במיוחד עת מביאי בחשבו כי הדיו בערעור קבוע למועד קרוב – בראשית חודש נובמבר .2014 .67משעברה החברה את "השלב הראשו" ,יש לבחו הא מתקיימי שיקולי שיצדיקו סטייה מהנטייה הראשונית שבמקרה זה היא להוסי 1ולחסות את ש החברה ושמות יתר המעורבי .כאמור ,כמו במקרה של ההלי לפני הערכאה המבררת ,ג במסגרת הדיו בערעור ,עשויי לקו שיקולי שיצדיקו פרסו מיידי .אמנ ,במועד שכזה שיקולי כגו הצור בהשגת ראיות על מעשי דומי וכיוצ"ב שיקולי ,ככלל ,אינ רלוונטיי עוד .שיקולי נוספי בדבר עידוד של מתלונני נוספי או בדבר עניי מיוחד לציבור – משקל נמו יותר )שא היו בעלי משקל מ הסת היו משפיעי בהלי לפני הערכאה המבררת( ,א כי אינ נעדרי משקל .על הפרק עשויי לעמוד שיקולי נוספי. המבקשי פרשו לפנינו שיקולי שוני שיצדיקו את טענת מדוע אי להסתפק בפרסו פסק הדי של בית הדי האזורי ללא פרטי מזהי ומדוע יש לפרס את ש החברה עוד במהל הדיו בערעורי .אלא שלטעמינו ,בנסיבות העניי אי בשיקולי אלה כדי להצדיק שינוי מהנטייה הראשונית: א .את האינטרסי שעליה מצביעי המבקשי ,נית להגשי באופ כמעט מלא ,א 1מבלי לפרס את ש החברה .כ ,ההיבט הנורמטיבי של פסק הדי האזורי פורס ברבי ,ובכ הושגה ,בי היתר ,המטרה של "חינו" ו"הרתעת" מעסיקי .התועלות העשויות לצמוח מפרסו ש החברה דווקא אינ מרובות או מיוחדות ,ורוב המידע הפוטנציאלי להזהרת הציבור וחינוכו ,מצוי בפסק הדי כפי שפורס .אנו סבורי כי אינטרס הציבור הוא ג שלא להיות שות1 לפרסומי שיותר משיש בה כדי לסייע לציבור לכלכל את צעדיו ואת מעשיו, יש בה כדי לספק יצר רכילותי#מציצני גרידא. 34מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 ב .קביעות בית הדי האזורי כנגד החברה אינ "טכניות" ,אלא מטילות עליה צל כבד .אחריותה אינה א אחריות "שילוחית" למעשי ההטרדה המינית שנקבעו. שמו הטוב של כל מעסיק ,מקומי או רב לאומי ,צפוי להיפגע נוכח קביעות אלה .הנזק לשמה הטוב של החברה ולמוניטי שלה ,דווקא על רקע מעמדה כחברה רב לאומית ,כתוצאה מפרסו שמה כמי שהפרה חובותיה על פי החוק למניעת הטרדה מינית ,עשוי להיות נזק קשה .בניגוד לטענת חלק מהמבקשי, איננו סבורי כי העובדה שהמקרה אירע לפני כמה שני ,יש בה כדי לצמצ נזק זה ,שכ מועד הפרסו הוא הקובע .נכו הוא כי אי דומה האינטרס שבהגנה על אד פרטי לזה של חברה ,אול אי משמעות הדבר כי האינטרס של החברה אינו קיי או אינו בר הגנה. ג .העובדה שהעובדת תומכת בפרסו הש ,אי בה כדי להעלות או להוריד .סעי1 10א לחוק השוויו אמנ מתייחס להעדפת עניינו של תובע/מתלונ ,כטענת הנציבות ,א אי בכ כדי להוביל למסקנה כי ההתחשבות באינטרס של הצדדי האחרי מותנה בעמדת המתלונ או התובע. ד .הטענה כי ייתכ שבחברה עצמה ישנ קורבנות נוספי להטרדה מינית ,היא טענה שלא מצאנו לה ביסוס בראיות .אכ ,פרסו ש החברה – לא כל שכ מקו שנמצאה חייבת בדי – עשויה להקל על מתלוננות לממש את זכות וא1 עשויה להרתיע מעסיקי מפני ביצוע הפרות כגו אלה שלפנינו .פרסו שכזה ג עשוי – כטענת המבקשי – לתת מענה לתחושותיה הפנימיות של נפגעות הטרדה מינית ,לרבות בושה ,אשמה והסתרה .א יתרו זה לא ייפגע א הפרסו יהא לאחר סיו ההתדיינות המשפטית .במיוחד את מביאי בחשבו כי הדיו בערעור קבוע לראשית חודש נובמבר .2014מדובר במועד קרוב ,ובכ מצטמצמת עוד יותר הפגיעה בעקרו של פומביות הדיו או במימוש של תועלות אלה .הנזק מדחייה קצרה של פרסו הממצאי הסופיי אינו מהותי. .68לסיכו ,החלטנו בשלב זה לדחות את הבקשה לפרסו ש החברה ,הג ששוכנענו כי יסודה בשיקולי ציבוריי לגיטימיי וכבדי משקל ,והחלטנו להותיר על כנה את התוצאה הנגזרת מקיומו של הדיו בדלתיי סגורות. 35מתו 36 בית הדי הארצי לעבודה ע"ע 133591213 ע"ע 161961213 .69ויודגש ,החלטתנו מתייחסת לנסיבותיו של מקרה זה ולפרק זמ מוגדר של הדיו בערעורי .כפי שכבר צוי לעיל ,בתו הדיו בערעורי או ע מת פסק הדי בה ,נית יהיה לבחו שוב את שאלת הפרסו. למע הזהירות יובהר כי הדיו בערעורי יתנהל בדלתיי סגורות וכי כל פרסו ממנו אסור אלא א יותר .החלטה זו תפורס במלואה ,ללא שמות העובדת, החברה והמעורבי הנוספי בעניי. סו /דבר .70בקשת המבקשי לפרסו שמה של החברה – נדחית. .71בנסיבות העניי ,ומשמדובר בשאלה עקרונית שטר נדונה בבית די זה – אי צו להוצאות. ניתנה היו ,ד' אב תשע"ד ) 31יולי (2014בהעדר הצדדי ותישלח אליה. יגאל פליטמ, נשיא ,אב"ד ורדה וירטליבנה, סגנית נשיא איל איטח, שופט מר אמנו גדעו, נציג ציבור )מעסיקי( מר ראוב בוימל, נציג ציבור )עובדי( 36מתו 36
© Copyright 2024