‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫ניתנה ביו ‪ 31‬יולי ‪2014‬‬ ‫‪ .1‬ח מענית עיתונאי‬ ‫‪ .2‬גלובס פבלישר עתונות )‪ (1983‬בע"מ‬ ‫‪ .3‬נציבות שוויו ההזדמנויות בעבודה‬ ‫‪ .4‬איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית‬ ‫ולנפגעי תקיפה מינית בישראל‪ ,‬ע"ר‬ ‫‪ .5‬שדולת הנשי בישראל‬ ‫המבקשי‬ ‫)המבקשת ‪ 3‬מתייצבת בהליכי‬ ‫כ"ידיד בית משפט"(‬ ‫‬ ‫‪ .1‬אלמונית‬ ‫‪ .2‬חברה פלונית‬ ‫המשיבות‬ ‫)המשיבה ‪ 1‬המערערת בע"ע ‪,133591213‬‬ ‫המשיבה בע"ע ‪(161961213‬‬ ‫)המשיבה ‪ 2‬המשיבה בע"ע ‪,133591213‬‬ ‫המערערת בע"ע ‪(161961213‬‬ ‫בפני‪ :‬הנשיא יגאל פליטמ‪ ,‬סגנית הנשיא ורדה וירטליבנה‪ ,‬השופט איל איטח‬ ‫נציג ציבור )עובדי( ראוב בוימל‪ ,‬נציג ציבור )מעסיקי( אמנו גדעו‬ ‫בש המבקשי ‪ – 12‬עו"ד אוריי אשכולי ועו"ד סשה פטקי‬ ‫בש המבקשת ‪ – 3‬עו"ד שרו אברה וייס ועו"ד בריהא אבו קאעוד‬ ‫בש המבקשת ‪ – 4‬עו"ד ליאת קליי‬ ‫בש המבקשת ‪ – 5‬עו"ד דנה נאור מנדאל ועו"ד גילי פטר‬ ‫בש המשיבה ‪ – 1‬עו"ד קר בר יהודה ועו"ד יפעת בלפר‬ ‫בש המשיבה ‪ – 2‬עו"ד אורלי ג'רבי‪ ,‬עו"ד חיה ארמ ועו"ד מיכל הברפלד‬ ‫החלטה‬ ‫השופט איל איטח‬ ‫‪ .1‬לפנינו בקשת המשיבה ‪ 2‬להותיר את שמה חסוי בהליכי הערעור שבכותרת וכ‬ ‫לקיי את הדיו בערעורי בדלתיי סגורות‪ ,‬ומנגד – בקשת המבקשי להתיר‬ ‫את פרסו שמה של המשיבה ‪.2‬‬ ‫‪ .2‬וזה הילוכה של ההחלטה‪ :‬תחילה נסקור את השתלשלות הענייני הכללית ה‬ ‫בבית הדי האזורי וה בבית די זה; לאחר מכ נפרט את השתלשלות הענייני‬ ‫ואת טענות הצדדי הרלוונטיות לסוגיה הנקודתית המונחת לפתחנו; בהמש‬ ‫נפרוש את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית; ונסיי בהכרעה בבקשות שלפנינו‪.‬‬ ‫‪ 1‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫הרקע לבקשה‬ ‫‪ .3‬בבית הדי האזורי בתל‪#‬אביב‪#‬יפו נדונה תביעת המשיבה ‪) 1‬להל‪ :‬העובדת( נגד‬ ‫העלית )היי‪#‬טק(‬ ‫המשיבה ‪ – 2‬חברה ישראלית הפועלת בתחו הטכנולוגיה ִ‬ ‫ומעסיקה כ – ‪ 2,200‬עובדי באר( ובעול )להל‪ :‬החברה(‪ .‬התביעה‪ ,‬ששיעורה‬ ‫הכולל עלה על ‪ 780,000‬ש"ח‪ ,‬סבה בעיקרה על טענות העובדת להטרדה מינית‬ ‫ולהתנכלות מצד אחד מחברי הצוות שבו עבדה‪ ,‬להטרדה מינית מצד ראש הצוות‪,‬‬ ‫להתנכלות של החברה כלפיה‪ ,‬ולהפרה של החברה את החיקוקי הבאי‪ :‬החוק‬ ‫למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח – ‪) 1998‬להל‪ :‬החוק למניעת הטרדה מינית(‪,‬‬ ‫והתקנות מכוחו‪ ,‬וחוק שוויו ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ"ח – ‪) 1988‬להל‪ :‬חוק‬ ‫השוויו(‪.‬‬ ‫בית הדי האזורי קיבל את התביעה בחלקה‪ ,‬כפי שיפורט בהמש )השופט אור‬ ‫שגב ונציגי הציבור גב' אסתר וייס ומר שמואל אשכולי; ס"ע ‪ ;18564#09#10‬פסק‬ ‫די מיו ‪ ;5.11.13‬להל‪ :‬פסק הדי(‪.‬‬ ‫‪ .4‬אלה עיקרי העובדות הדרושות לענייננו‪ ,‬כפי שנקבעו בפסק הדי‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫העובדת הועסקה בחברה בתפקיד מהנדסת בקרת איכות‪ ,‬החל מחודש‬ ‫אוגוסט ‪ .2006‬החל מחודש פברואר ‪ 2009‬עברה העובדת לעבוד בצוות‬ ‫המורכב מגברי בלבד )להל‪ :‬הצוות(‪ .‬לטענתה‪ ,‬החל ממועד קבלתה לצוות‪,‬‬ ‫החל אחד החברי בו )להל‪ :‬א'( להטריד אותה מינית ולהתנכל לה‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫א' החמיא לה באופ החורג מהמקובל; סיפר בנוכחותה בדיחות גסות; תיאר‬ ‫בנוכחותה תיאורי מיניי בוטי; סיפר בנוכחותה על חוויותיו המיניות;‬ ‫ופנה אליה בכינויי‪ ,‬כגו "ילדה"‪" ,‬ילדונת" ו"ברבי"‪ .‬עוד טענה העובדת‪ ,‬כי‬ ‫בחלק מהשיחות שהתנהלו בצוות ועסקו בחוויותיה המיניות של הנוכחי‬ ‫)מלבדה(‪ ,‬השתת‪ 1‬באופ פעיל ג ראש הצוות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ביו ‪ 17.9.09‬התנהלה שיחת משוב חצי‪#‬שנתית בי העובדת ובי ראש‬ ‫הצוות‪ ,‬שבמסגרתה העלתה העובדת טענות באשר להתנהגותו של א'‬ ‫ולהתבטאויותיו‪ .‬הצדדי נחלקו בשאלה א במסגרת טענות אלה עלה כי‬ ‫מדובר בתכני מיניי )כגרסת העובדת(‪ ,‬א לאו )כגרסת החברה(‪ .‬בעקבות‬ ‫שיחת המשוב פנתה נציגת משאבי האנוש של הקבוצה‪) 1‬להל‪ :‬הנציגה(‬ ‫‪1‬‬ ‫הצוות כפו‪ 1‬ל"קבוצה" הכוללת מספר צוותי‪.‬‬ ‫‪ 2‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫לעובדת וזימנה אותה לשיחה‪ .‬ג כא נחלקו הצדדי בשאלה א בשיחה‬ ‫עלה המונח "הטרדה מינית" במפורש על ידי העובדת‪ ,‬א לאו‪ .‬מכל מקו‪,‬‬ ‫החברה טענה כי מנהלת משאבי האנוש בחברה והאחראית מטעמה למניעת‬ ‫הטרדה מינית )להל‪ :‬האחראית(‪ ,‬עודכנה בתוכ השיחה שהתקיימה בי‬ ‫העובדת ובי הנציגה‪ .‬בהנחיית האחראית שוחחה הנציגה ע העובדת‬ ‫בשנית‪ ,‬ושאלה אותה במפורש א ברצונה להגיש תלונה על הטרדה מינית‪.‬‬ ‫לא היתה מחלוקת כי העובדת השיבה על כ בשלילה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫החברה טענה כי לאור תשובת העובדת‪ ,‬ההתייחסות לתלונותיה היתה כאל‬ ‫עניי המצרי בירור במישור של יחסי העבודה בתו הצוות‪ ,‬ובהתא לכ‬ ‫נמש הטיפול בתלונות על ידי הנציגה ועל ידי ראש הקבוצה‪ ,‬ואלה ערכו‬ ‫בירור ע א' וע יתר חברי הצוות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בסיומו של הבירור הוצע לעובדת להוסי‪ 1‬ולעבוד באותו הצוות א לעבור‬ ‫לחדר אחר‪ ,‬או לעבור לעבוד בצוות אחר באותה הקבוצה‪ .‬העובדת סירבה‬ ‫להצעות אלה‪ ,‬ובהמש‪ ,‬בחודש נובמבר ‪ ,2009‬הודיעה על התפטרותה‪ .‬בכתב‬ ‫התביעה הסבירה כי התפטרה בשל טיפולה הלקוי של החברה בתלונותיה‬ ‫ומשלא ראתה עתיד מקצועי בחברה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫בסמו לאחר התפטרותה פנתה העובדת לחברה וביקשה לברר א החברה‬ ‫ממלאת אחר החובות המוטלות עליה כמעסיקה‪ ,‬מכוח החוק למניעת‬ ‫הטרדה מינית‪ .‬בהמש הגישה לאחראית תלונה נגד א' בגי הטרדה מינית‬ ‫והתנכלות‪ .‬תלונה נוספת בגי התנכלות הגישה העובדת נגד ראש הקבוצה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בדו"ח מסכ מטע החברה‪ ,‬שבמסגרתו נבדקו תלונות העובדת שהוגשו‬ ‫לאחר התפטרותה‪ ,‬נקבע כי מרבית האירועי שפורטו בתלונותיה אכ‬ ‫התרחשו‪ ,‬אלא שה הוצאו מהקשר‪ .‬עוד נקבע כי מסכת האירועי‬ ‫מלמדת על חוסר רגישות‪ ,‬א אינה עולה כדי הטרדה מינית‪ .‬סמנכ"ל משאבי‬ ‫אנוש בחברה החליט לאמ( את מסקנות הדו"ח המסכ ואת המלצותיו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בהמש לכ‪ ,‬במסגרת חילופי מכתבי בי הצדדי לתביעה‪ ,‬ביקשה‬ ‫העובדת לשוב לעבוד בחברה‪ ,‬במשרה מסוימת בצוות אחר‪ .‬בקשתה נדחתה‬ ‫בנימוק שאי תק למשרה זו‪.‬‬ ‫‪ 3‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫הגשת התביעה בבית הדי האזורי‬ ‫‪ .5‬לאחר שנדחתה בקשתה לשוב ולעבוד בחברה‪ ,‬הגישה העובדת בבית הדי האזורי‬ ‫את תביעתה‪ֶ ,‬שבה עתרה לחיוב החברה בפיצויי בגי הפרת חובות המעסיק‬ ‫הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬בגי הפרת חוק השוויו‪ ,‬מכוח פקודת‬ ‫הנזיקי ]נוסח חדש[‪ ,‬ובגי נזקי שוני שנגרמו לה‪ ,‬לטענתה‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מהאירועי שפורטו על ידה ועקב התפטרותה‪ ,‬ובה פגיעה באופק המקצועי‬ ‫ועגמת נפש‪ .‬את מעשי ההטרדה המינית ייחסה העובדת לא' ולראש הצוות ואת‬ ‫מעשי ההתנכלות ייחסה לא' ולחברה‪ .‬התביעה הופנתה נגד החברה בלבד ולא נגד‬ ‫א' או מי מעובדי החברה‪ .‬כשנדרשה העובדת לעניי זה השיבה כי "בשלב הזה"‪,‬‬ ‫את עיקר הנזקי שנגרמו לה היא מייחסת לחברה )דיו מיו ‪ 5.12.11‬בפני נשיא‬ ‫בית הדי האזורי )כתוארו אז(‪ ,‬השופט מיכאל שפיצר(‪.‬‬ ‫‪ .6‬בכתב הגנתה חזרה החברה על ממצאי הדו"ח המסכ ומסקנותיו‪ ,‬והדגישה‪,‬‬ ‫בתמצית‪ ,‬כי עניינה של העובדת טופל על ידה כנדרש על פי די‪ ,‬בתו לב‪ ,‬בסבירות‬ ‫וברגישות‪ .‬עוד הדגישה כי בשלב הראשו שבו התלוננה העובדת על חבריה לצוות‪,‬‬ ‫טר התפטרותה‪ ,‬נראה היה שמקור התלונות ביחסי עכורי בי חברי הצוות‪,‬‬ ‫וא‪ 1‬העובדת עצמה השיבה בשלילה לשאלה א תלונותיה ה על הטרדה מינית‪.‬‬ ‫עוד נטע כי הרוש הוא שתחילה ניסתה העובדת להתקד מקצועית בחברה‪,‬‬ ‫ומשכשלה – יצאו הדברי משליטה והתגלגלו לתובענה שהגישה‪.‬‬ ‫פסק דינו של בית הדי האזורי‬ ‫‪ .7‬לאחר שסקר את עיקרי העובדות הדרושות לעניי ועמד על המסגרת הנורמטיבית‬ ‫הרלוונטית‪ ,‬פנה בית הדי האזורי להכרעה בשאלות שעמדו לפניו‪ .‬בית הדי קיבל‬ ‫את גרסת העובדת שלפיה הוטרדה מינית על ידי א'‪ .‬וכלשו בית הדי קמא –‬ ‫"‪ ...‬טענה התובעת כי בחדר בו שהתה ע יתר חברי הצוות התנהלו‬ ‫'שיחות גברי'‪ .‬לטענתה‪ ,‬כפעמיי בשבוע הגיע לחדר ראש הצוות והחל‬ ‫בשיחות חולי‪ ,‬אשר חלק עסקו בבגידות ובשאלה אי‪ ,‬נשי צריכות‬ ‫להיראות‪ .‬כמו כ‪ ,‬חלקו הגברי ביניה מחוויותיה המיניות ע נשי‪.‬‬ ‫סיפורי אלו נשאו גוו מיני בוטה במיוחד‪ ...‬התובעת הביעה את חוסר‬ ‫הסכמתה להתנהגותו של ]א'[‪ ,‬ה באמירות מפורשות וה בעת‬ ‫התקיימות של שיחות בענייני מיניי‪ ,‬כאשר בחרה לשי אוזניות על‬ ‫אוזניה או קמה ועזבה את החדר‪.‬‬ ‫ממכלול העדויות שהוצגו בפנינו‪ ,‬לרבות גרסתה של הנתבעת לאירועי‬ ‫המתוארי עולה כי למעשה אי מחלוקת בי הצדדי בדבר מרבית‬ ‫‪ 4‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫האירועי שתוארו על ידי התובעת‪ .‬המחלוקת בי הצדדי נוגעת לשאלה‬ ‫הא האמירות כוונו לתובעת וכ הקשר ומשמעות‪...‬‬ ‫דפוס התנהגות של הכפפת עובד להערות מיניות וביטויי גסי כחלק‬ ‫ובמסגרת של יחסי עבודה היא התנהגות שיש בה כדי ליצור סביבת‬ ‫עבודה בלתי הולמת ובלתי ראויה‪...‬‬ ‫‪ ...‬העובדה ש]א'[ ניסה לשוות לדבריו נופ‪ ,‬של צחוק ובדיחות אינה‬ ‫מפחיתה מחומרת‪ ,‬והיות הטרדה מינית כמשמעותה בחוק‪...‬‬ ‫כללו של דבר‪ ,‬אנו קובעי כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה כי‬ ‫הוטרדה מינית על ידי ]א'[‪".‬‬ ‫‪ .8‬עוד קבע בית הדי האזורי כי החברה לא מילאה אחר חובותיה למניעת הטרדה‬ ‫מינית והתנכלות ולטיפול בה‪ ,‬כנדרש בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות‬ ‫מכוחו‪ .‬כ‪ ,‬נקבע‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי התקנו‪ 2‬נתלה ליד חדר צדדי‪ ,‬שרק עובדי‬ ‫המגיעי אליו במיוחד יכולי לראותו; כי הקוד האתי שצור‪ 1‬לחוזי העבודה‬ ‫בחברה אינו מהווה תקנו לפי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית ואינו עומד‬ ‫בדרישותיו; כי הטיפול בתלונת העובדת היה לקוי ושלא על פי הדי; כי החברה‬ ‫לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהל בירור תלונתה; וכי החברה לא פעלה‬ ‫להגנת העובדת‪ .‬מפאת חשיבות הדברי‪ ,‬נביא כלשונ‪:‬‬ ‫"שוכנענו כי נציגי הנתבעת התנכלו לתובעת ופגעו בתנאי עבודתה‪ ,‬באופ‬ ‫אשר הוביל להתפטרותה מעבודתה‪ ... .‬עיו בתמלילי השיחות‪ ...‬חוש‪/‬‬ ‫התנהלות בלתי תקינה של נציגי הנתבעת‪ ,‬אשר דחקו ולחצו על התובעת‬ ‫להסכי לפתרו אותו הציעו‪ ,‬וזאת מבלי שטובתה עומדת לנגד עיניה‬ ‫ומבלי שגילו כל רגישות למצב בו היא הייתה עקב תלונתה‪...‬‬ ‫דומה כי היוצרות התהפכו אצל הנתבעת‪ .‬המטריד הוצג בפני התובעת כמי‬ ‫שנפגע ממנה עד עמקי נשמתו‪ ,‬וכי קיי חשש שתלונתה תגרור תלונות‬ ‫פוטנציאליות נוספות של הטרדה מינית‪ .‬מצב זה‪ ,‬בו קורב ההטרדה‬ ‫המינית הופ‪ ,‬להיות התוק‪ ,/‬אינו מקובל עלינו‪ .‬מ הראוי היה‪ ,‬כי‬ ‫הנתבעת תפעל במשנה מר‪ 0‬להטמעת התנהגות נקיה מהטרדה מינית‬ ‫בהיררכיה הארגונית‪ ,‬ובמקביל תפעל להפנמת נהלי ברורי ונגישי של‬ ‫תלונות בדבר הטרדה מינית בפני האחראית שמונתה לכ‪.,‬‬ ‫אלא‪ ,‬שבעקבות תלונתה של התובעת‪ ,‬נוצר מצב אבסורדי‪ ,‬בו הכל‬ ‫חוששי ל]א'[ שנפגע מאוד מהטענות שיוחסו לו ומהאווירה שזה עשוי‬ ‫להשרות על יתר הגברי במעגלי העבודה הקרובי לתובעת‪ ,‬ואילו‬ ‫התובעת‪ ,‬שנאלצה לעבוד בסביבה מטרידה‪ ,‬ולעיתי מבזה‪ ,‬הוצגה‬ ‫כמחוללת צרות‪.‬‬ ‫הפתרו שנמצא ע"י הנתבעת‪ ,‬לפיו התובעת תועבר לחדר אחר או לצוות‬ ‫אחר‪ ,‬בעקבות תלונותיה‪ ,‬עולה‪ ,‬לדידנו‪ ,‬כדי פגיעה בתובעת‪ ,‬כל זאת‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הכוונה היא לתקנו הקבוע בסעי‪)7 1‬ב( לחוק למניעת הטרדה מינית‪.‬‬ ‫‪ 5‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫בשעה שהמטריד עצמו ממשי‪ ,‬להיות בסביבתו הרגילה ולמעשה לא‬ ‫נדרש לקחת אחריות על מעשיו‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל‪ ,‬שוכנענו כי נציגי הנתבעת אכ התנכלו לתובעת בעקבות‬ ‫תלונתה על הטרדה מינית כמשמעו בחוק הטרדה מינית‪ ,‬ופגעו בתנאי‬ ‫עבודתה‪ ,‬פגיעה שהינה אסורה מכוח חוק שוויו הזדמנויות‪...‬‬ ‫בניסיונה של הנתבעת למצוא פתרו ראוי אשר יאפשר עבודה תקינה‬ ‫בצוות‪ ,‬העדיפה הנתבעת למקד את התייחסותה ב'בעייתיות' שגרמה‬ ‫תלונתה של התובעת ובחשש של יתר חברי הצוות מתביעות‬ ‫פוטנציאליות‪.‬‬ ‫כ‪ ,,‬העדיפה הנתבעת את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי'‬ ‫בשורותיה‪ ,‬תו‪ ,‬התמקדות במצבו של המטריד חל‪ /‬מצבה של התובעת‪,‬‬ ‫ויצירת מצג לפיו התובעת היא זו אשר גרמה למצב בו היא נמצאת‪ ,‬והיא זו‬ ‫אשר צריכה להתמודד ע תוצאות תלונתה‪.‬‬ ‫בסופו של יו‪ ,‬לאור הלח‪ 0‬אשר הופעל על התובעת להסכי להעברתה‬ ‫לחדר אחר ומשחשה כי הנתבעת מפנה אצבע מאשימה כלפיה וכי‬ ‫ציפיותיה ה כי התובעת תישא באחריות לתלונתה‪ ,‬התפטרה התובעת‬ ‫מעבודתה‪".‬‬ ‫‪ .9‬מנגד‪ ,‬דחה בית הדי האזורי את טענות העובדת להטרדה מינית מצד ראש הצוות‬ ‫ואת טענותיה להתנכלות מצד א'‪ .‬כ נדחתה התביעה לפיצוי בגי הפרת חוק‬ ‫השוויו‪ ,‬בנימוק ש"מדובר בעוולות חלופיות‪ ,‬ואי מקו לחייב את המעסיק‬ ‫בפיצויי כפל מכוח שני החיקוקי כאחד‪ ,‬באשר המדובר במסכת עובדתית זהה"‪.‬‬ ‫עוד נדחו תביעת העובדת לפיצוי בגי אפליה באי קבלתה לעבודה בחברה לאחר‬ ‫פיטוריה‪ ,‬תביעתה לסעדי נוספי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתביעה‬ ‫לפיצוי בגי נזקי בפועל – אבד ‪ 13‬ימי חופשה‪ ,‬פגיעה בשמה הטוב‪ ,‬אבד הזכות‬ ‫למימוש אופציות‪ ,‬פגיעה בזכויות הביטוח הלאומי‪ ,‬פגיעה בהתפתחותה‬ ‫המקצועית ועגמת נפש‪.‬‬ ‫‪ .10‬נוכח מכלול קביעותיו חייב בית הדי האזורי את החברה לפצות את העובדת‬ ‫בשיעור של ‪ 30,000‬ש"ח בגי ההטרדה המינית‪ ,‬ובשיעור של ‪ 20,000‬ש"ח בגי‬ ‫ההתנכלות‪ .‬החברה חויבה בתשלו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של‬ ‫‪ 15,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫הערעורי בבית הדי הארצי‬ ‫‪ .11‬ה העובדת וה החברה הגישו‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ ,‬ערעור על פסק הדי‪ .‬בהחלטה‬ ‫מיו ‪ 2.9.14‬אוחד הדיו בשני הערעורי‪ ,‬הלא ה ההליכי שבכותרת‪ .‬החברה‬ ‫מבקשת לבטל את הקביעות בפסק הדי‪ ,‬שלפיה הפרה את חובותיה מכוח החוק‬ ‫‪ 6‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו מכוחו‪ ,‬ונציגיה התנכלו לעובדת‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬שגה בית הדי האזורי בקבעו כלפיה ר‪ 1‬גבוה מדי של חובות‪ ,‬שעה‬ ‫שטיפלה בעניינה של העובדת בתו לב‪ ,‬בסבירות וברגישות‪ .‬העובדת ִמ ִצדה‬ ‫מערערת על הסכומי הנמוכי שבה חויבה החברה‪ ,‬חר‪ 1‬קביעותיו הנחרצות‬ ‫של בית הדי קמא באשר לליקויי בהתנהלותה‪ .‬עוד מערערת היא על הימנעותו‬ ‫של בית הדי קמא לפסוק לה פיצויי בגי רכיבי תביעה נוספי‪ ,‬ובכלל זה טוענת‬ ‫נגד קביעתו שלפיה לא נית לחייב מעסיק‪ ,‬מכוח סעי‪)7 1‬ג( לחוק למניעת הטרדה‬ ‫מינית‪ ,‬ה בפיצוי מכוח חוק זה וה בפיצוי מכוח חוק השוויו‪ .‬חלק נוס‪ 1‬בערעור‬ ‫העובדת מתייחס לקביעה שלפיה לא הוטרדה מינית על ידי ראש הצוות‪.‬‬ ‫שאלת פומביות הדיו ופרסו ש החברה בבית הדי האזורי‬ ‫‪ .12‬בד בבד ע הגשת תביעתה‪ ,‬הגישה העובדת בקשה במעמד צד אחד למת צו‬ ‫האוסר את פרסו שמה וכל פרט מזהה אודותיה‪ .‬בהמש לכ נית צו המורה על‬ ‫איסור פרסו שמה של העובדת ושמה של החברה )השופטת )כתוארה אז( אפרת‬ ‫לקסר; החלטה מיו ‪ .(7.11.10‬על מסמ ההחלטה נכתב ברקע "דלתיי סגורות"‪,‬‬ ‫א בגו‪ 1‬ההחלטה לא נרשמה כל התייחסות נוספת לעניי פומביות הדיו‪ ,‬למעט‬ ‫איסור פרסו שמות הצדדי כאמור‪.‬‬ ‫החברה הגישה בקשה להבהרת ההחלטה‪ ,‬שבמסגרתה ביקשה כי בית הדי יורה‬ ‫על קיו הדיו בהלי בדלתיי סגורות‪ ,‬על כל המשתמע מכ‪ ,‬אול לאחר מכ‬ ‫חזרה בה מבקשתה‪ ,‬וזו אכ נמחקה‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬הדיוני בבית הדי האזורי התקיימו בדלתיי סגורות )כ עולה מהכיתוב‬ ‫ברקע פרוטוקולי הדיוני(‪ ,‬וברקע כלל ההחלטות בתיק‪ ,‬למעט פסק הדי‪ ,‬נכתבו‬ ‫המילי "בדלתיי סגורות"‪ .‬פסק הדי עצמו‪ ,‬כ עולה מעיו במערכת "נט‬ ‫המשפט"‪ ,‬הוא ברמת חיסיו של "פתוח לציבור"‪ ,‬ובסעי‪ 1‬האחרו שבו נקבע כ‪:‬‬ ‫"אנו מורי על פרסומו ]של[ פסק הדי‪ ,‬בכפו‪ 1‬להשארת פרטיה של כל‬ ‫המעורבי בפרשה‪ ,‬ללא יוצא מ הכלל‪ ,‬חסויי"‪.‬‬ ‫‪ .13‬ביו ‪ ,6.11.13‬למחרת מת פסק הדי‪ ,‬הגישה המבקשת ‪ – 2‬המוציאה לאור של‬ ‫העיתו הכלכלי "גלובס" )להל בהתאמה‪ :‬גלובס והעיתו( – בקשה‪ֶ ,‬שבה עתרה‬ ‫לפרסו ש החברה )להל‪ :‬בקשת גלובס(‪ ,‬תו שציינה כי אי בכוונתה לפרס‬ ‫את שמותיה של האנשי המעורבי בעניי‪ .‬בהחלטת בית הדי האזורי מיו‬ ‫‪ 7‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫‪ 10.11.13‬נקצב מועד להגשת התגובות לבקשה מצד העובדת והחברה‪ .‬ביו‬ ‫‪ 14.11.13‬הגישה המבקשת ‪ ,3‬נציבות שוויו ההזדמנויות בעבודה )להל‪:‬‬ ‫הנציבות(‪ ,‬בקשה להצטר‪ 1‬לבקשת גלובס כ"ידיד בית משפט" ולאפשר לה להגיש‬ ‫עמדתה בעניי‪ .‬העמדה עצמה צורפה לבקשה‪ ,‬ובפתחה צוי כי היא מוגשת‬ ‫"מאחורי מס הבערות‪ ,‬ללא כל ידיעה על זהות הצדדי"‪ .‬ביו ‪ 24.11.13‬ביקשו‬ ‫המבקשת ‪ ,4‬העמותה "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה‬ ‫מינית בישראל" )להל‪ :‬העמותה(‪ ,‬והמבקשת ‪ ,5‬שדולת הנשי בישראל )להל‪:‬‬ ‫השדולה(‪ ,‬להצטר‪ 1‬לבקשת גלובס‪ .‬ביו ‪ 25.11.13‬הודיעה א‪ 1‬העובדת על‬ ‫תמיכתה בבקשת גלובס לפרסו ש החברה‪ ,‬תו הותרת פרטיה שלה חסויי‪ .‬כ‬ ‫הביעה תמיכה בעמדות שהציגו המבקשות ‪ .3#5‬החברה הביעה התנגדות לבקשת‬ ‫גלובס‪.‬‬ ‫‪ .14‬בהחלטה מיו ‪ ,31.12.13‬לאחר קבלת עמדות הצדדי‪ ,‬על רקע הגשת הערעורי‬ ‫דנ ונוכח החלטת בית הדי הארצי מיו ‪ 10.12.13‬בעניי פומביות הדיו‪ ,‬כפי‬ ‫שיפורט להל‪ ,‬קבע בית הדי האזורי כי "מ הראוי‪ ,‬כי כל עוד בית הדי הארצי‬ ‫לא אמר את דברו בבקשה שהוגשה לפניו‪ ,‬לא תתקבל החלטה בבית די זה בנוגע‬ ‫להסרת החיסיו"‪ .‬בהמש קבע בית הדי האזורי כי בדעתו "להמתי עד להכרעתו‬ ‫של בית הדי הארצי‪ ,‬בטר תינת החלטה" בבקשת גלובס‪.‬‬ ‫שאלת פומביות הדיו ופרסו ש החברה בבית הדי הארצי‬ ‫בקשת החברה לאסור פרסו שמה‬ ‫‪ .15‬בד בבד ע הגשת הערעור מטעמה‪ ,‬הגישה החברה "בקשה למת צו איסור פרסו‬ ‫וקיו דיו בדלתיי סגורות" )להל‪ :‬בקשת החברה(‪ .‬החברה ציינה כי פסק הדי‬ ‫פורס תו הותרת שמה ושמות יתר המעורבי חסויי‪ ,‬וביקשה להותיר את‬ ‫איסור הפרסו בעינו‪ ,‬במיוחד נוכח הגשת הערעור מטעמה‪ .‬עוד ביקשה כי שמות‬ ‫המעורבי יוזכרו בראשי תיבות שמותיה בלבד‪.‬‬ ‫‪ .16‬בהחלטתי מיו ‪ 10.12.13‬הוריתי‪" ,‬כסעד ארעי עד למת החלטה אחרת"‪ ,‬על קיו‬ ‫הדיו בדלתיי סגורות ועל איסור פרסו שמות הצדדי להלי‪.‬‬ ‫‪ 8‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫בקשת המבקשי להתיר את פרסו ש החברה‬ ‫‪ .17‬ביו ‪ 15.1.14‬הגישו גלובס והמבקש ‪ – 1‬מר ח מענית‪ ,‬כתב העיתו )גלובס ומר‬ ‫מענית ייקראו להל יחד‪ :‬גלובס(‪ ,‬בקשה לביטול החלטתי מיו ‪10.12.13‬‬ ‫ולפרסו ש החברה )להל‪ :‬הבקשה לפרסו הש(‪ .‬נקבע מועד לדיו בבקשה‬ ‫לפרסו הש‪ ,‬והחברה והעובדת נדרשו להגיש תשובותיה לבקשה‪.‬‬ ‫‪ .18‬ביו ‪ 20.1.14‬הגישה הנציבות בקשתה להצטר‪ 1‬להלי כ"ידיד בית משפט" בכל‬ ‫הנוגע לבקשה לפרסו הש‪ ,‬וכ הגישה עמדתה לגופ של דברי‪ .‬בהחלטה‬ ‫מאותו היו נקבע כי "בשלב זה ועד למת החלטה אחרת לאחר שמיעת הצדדי –‬ ‫עמדת הנציבות מתקבלת והיא רשאית להתייצב לדיו‪ ."...‬להשלמת התמונה יצוי‬ ‫כי בהחלטה מיו ‪ 22.5.14‬נעתרתי לבקשת הנציבות‪ ,‬והוריתי על צירופה להליכי‬ ‫הערעור כ"ידיד בית משפט"‪ ,‬כמפורט באותה ההחלטה‪ ,‬וכ בהחלטה מיו‬ ‫‪.12.6.14‬‬ ‫‪ .19‬ביו ‪ 27.1.14‬הגישו העמותה והשדולה בקשה להצטר‪ 1‬לבקשה לפרסו הש‪.‬‬ ‫הדיו בבקשה‬ ‫‪ .20‬ביו ‪ 9.2.14‬התקיי דיו בבקשה לפרסו הש במעמד באי כוח של המבקשי‪,‬‬ ‫החברה והעובדת‪ .‬ככלל‪ ,‬עמד כל אחד מהמתייצבי לדיו על עמדותיו כפי שהוגשו‬ ‫עד לאותו המועד‪ ,‬ועיקר הדיו היה בשאלת עיתוי הפרסו – הא בשלב שבו‬ ‫מתנהלי הליכי הערעור‪ ,‬או שמא לאחר מת פסק הדי בערעורי‪ .‬כ עמדו‬ ‫הצדדי על האבחנה בי אחריות על פי החוק למניעת הטרדה מינית המהווה‬ ‫אחריות "טכנית" ובי אחריות שמקורה במעשי ההטרדה המינית עצמ‪ .‬באשר‬ ‫לקיו הדיו בדלתיי סגורות – באי כוח של המבקשי ‪ 1#2‬והעובדת ציינו כי‬ ‫אינ מתנגדי לכ‪.‬‬ ‫‪ .21‬בהחלטת בית הדי בתו הדיו נקבע‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי –‬ ‫"בשלב זה ההחלטה על קיו הדיו בערעור בדלתיי סגורות‪ ,‬בעינה‬ ‫עומדת‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬איני רואה כל מניעה לפרס‪ ,‬בכפו‪ /‬לכ‪ ,‬ששמות‬ ‫הצדדי ויתר שמות המעורבי בפרשה – כאמור בסעי‪ 147 /‬לפסק הדי‬ ‫מושא הערעור – לא יפורסמו‪ ,‬את קיו הדיו בבקשה להתיר את פרסו‬ ‫ש המעסיק וכ את הטיעוני שנשמעו‪".‬‬ ‫‪ 9‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫‪ .22‬בהחלטה מיו ‪ 23.2.14‬הוריתי כי המש הדיו בבקשה לפרסו הש ייער לפני‬ ‫מותב בדר של טיעוני בכתב‪ ,‬על פי תקנה ‪ 103‬לתקנות בית הדי לעבודה )סדרי‬ ‫די(‪ ,‬תשנ"ב‪ ,1991#‬וקצבתי מועדי להגשת השלמות טיעו‪.‬‬ ‫טענות הצדדי‬ ‫טענות גלובס‬ ‫‪ .23‬גלובס הסבירה‪ ,‬כרקע לבקשתה‪ ,‬כי פרסמה את פסק הדי באתר האינטרנט שלה‪,‬‬ ‫ללא פרטי מזהי וכי הפרסו עורר תגוביות )טוקבקי( רבות ו"מחול שדי"‬ ‫באשר לזהות החברה‪ .‬גלובס התייחסה בטענותיה למספר ענייני‪ ,‬המצדיקי‪,‬‬ ‫לדידה‪ ,‬את פרסו ש החברה בנסיבות העניי‪:‬‬ ‫* קביעות בית הדי האזורי‪ :‬נקבע כי החברה לא מילאה אחר חובותיה‬ ‫כמעסיקה ולא פעלה להג על העובדת;‬ ‫* מעמדה של החברה‪ :‬מדובר בחברה מובילה ומרכזית במשק הישראלי‬ ‫ולעובדה זו השלכות ה על ההרתעה וה על העניי לציבור;‬ ‫* מהות העניי‪ :‬נושא פסק הדי כשלעצמו – הטרדות מיניות בעבודה – מצדיק‬ ‫היעתרות לבקשה;‬ ‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬פרסו ש החברה יוכל לעודד קורבנות‬ ‫נוספי להטרדה מינית‪ ,‬ייתכ א‪ 1‬שבחברה עצמה‪ ,‬לאזור אומ( ולפעול בעניי;‬ ‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬בפרסו הש‪ ,‬בניגוד לחיובה הכספי של החברה‪ ,‬יהיה כדי‬ ‫לסייע בהגברת ההרתעה והאכיפה בכל הנוגע להטרדות מיניות במקו‬ ‫העבודה‪ ,‬ויהיה בו כדי להעביר מסר‪ ,‬שלפיו מעשה של הטרדה מינית הוא כה‬ ‫חמור ואפילו חברה בינלאומית גדולה כמו החברה דנ "אינה חסינה מפני‬ ‫פרסומו";‬ ‫* עניי לציבור‪ :‬מעמדה הר של החברה מגביר את "האפקט המחנ" של פסק‬ ‫הדי‪ .‬ייתכ שאילו היה מדובר בחברה "חלשה" ולא מודעת‪ ,‬היה שמה‬ ‫מתפרס‪ ,‬וא ייאסר פרסו שמה של החברה דנ‪ ,‬שהיא "בעלת אמצעי‬ ‫מצליחה"‪ ,‬זהו "מסר קשה";‬ ‫* המניע לפרסו‪ :‬הבקשה לפרס את ש החברה אינה נובעת מסקרנות בלבד‪,‬‬ ‫אלא נועדה לשרת את האינטרס הציבורי כפי שפורט;‬ ‫‪ 10‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫* הנזק לחברה‪ :‬פסיקת בתי הדי באשר להגנה על צנעת הפרט של המתלוננת‬ ‫והנילו‪ ,‬אינה חלה על החברה‪ ,‬והחברה לא הציגה אינטרסי העשויי להיפגע‬ ‫כתוצאה מפרסו שמה‪ .‬גלובס פירטה מספר ענייני משפטיי מהעת‬ ‫האחרונה‪ ,‬שבה גברו עקרו פומביות הדיו וזכות הציבור לדעת על אינטרסי‬ ‫חשובי אחרי‪ ,‬וציינה כי מבחינת הנזק הפוטנציאלי הנטע‪ ,‬לא זו בלבד שאי‬ ‫עניינה של החברה שונה מאות הענייני‪ ,‬אלא שהוא ְפח‪6‬ת‪#‬ער בהרבה‪.‬‬ ‫גלובס תהתה כיצד ייתכ כיו נזק לחברה בגיוס עובדי או מבחינה כלכלית‪,‬‬ ‫שעה שהמקרה הנדו אירע לפני שני;‬ ‫* האיזו הראוי‪ :‬זכות הציבור לדעת גוברת על כל זכות אמורפית של החברה‬ ‫הנתמכת באינטרסי כלכליי ומסחריי‪ ,‬ודאי כאלה שנטענו בשפה רפה ולא‬ ‫נתמכו בתצהיר‪ .‬בנסיבות העניי גוברת הזכות לפרס את ש החברה‪.‬‬ ‫‪ .24‬באשר לעיתוי הפרסו ציינה גלובס כי על פי פסיקת בית הדי הארצי‪ ,‬האיזו‬ ‫הנכו בי זכויות הצדדי הוא איסור פרסו בתקופה שבה מתנהל המשפט‪,‬‬ ‫והיתר פרסו לאחר מת פסק הדי‪ ,‬שעה שיש קביעות של בית הדי האזורי‪.‬‬ ‫גלובס ציינה כי היא ערה לקושי בעיתוי הפרסו‪ ,‬אלא שלדידה המסר שבפסק‬ ‫הדי ללא פרסו ש החברה‪ ,‬הוא פחות משמעותי‪.‬‬ ‫‪ .25‬כ הרחיבה גלובס באשר לזכות העמידה שלה‪ ,‬המבוססת על עמידתה בנעלי‬ ‫הציבור‪ ,‬שלו הזכות לדעת‪ .‬לדבריה‪ ,‬על פי הפסיקה‪ ,‬בענייני שבה הוחלט על‬ ‫סגירת הדלתות‪ ,‬ועיתונאי מבקש פתיחת‪ ,‬אזי הופ הוא לצד בהלי המיוחד של‬ ‫פתיחת הדלתות‪ ,‬שהוא "הלי נלווה" להלי העיקרי‪.‬‬ ‫טענות הנציבות‬ ‫‪ .26‬הנציבות הדגישה כי השאלות שמעוררת הבקשה לפרסו הש ה מהותיות‬ ‫לשאלות השוויו ונוגעות לתחו מומחיותה‪ .‬א‪ 1‬הנציבות סבורה כי יש להתיר את‬ ‫פרסו ש החברה כבר עתה‪ .‬את יתדותיה תמכה באלה‪:‬‬ ‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬אמנ תופעת ההטרדה המינית במקו‬ ‫העבודה היא תופעה נרחבת‪ ,‬א סמויה מעי הציבור‪ ,‬מאחר שרבי‬ ‫מהמוטרדי נמנעי מהגשת תלונה‪ .‬לכ ישנה חשיבות רבה בהגברת המודעות‬ ‫הציבורית לעניי ובעידוד להגיש תלונות‪ .‬פרסו ש החברה יסייע בהגשמת‬ ‫מטרות אלה;‬ ‫‪ 11‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬פרסו ש החברה ימלא אינטרס ציבורי חשוב בכ‬ ‫שיעודד מעסיקי לערו "בדק בית" ולמלא בקפדנות אחר חובותיה על פי‬ ‫די‪ .‬הנציבות ציינה כי משרד הכלכלה החל לפרס שמות של מעסיקי‬ ‫שהושת עליה קנס מינהלי‪ ,‬וכי הרעיו שעומד מאחורי פרסו זה הוא שחלק‬ ‫מההרתעה הוא ג הוצאת הש החוצה‪ .‬עוד נטע כי אי פרסו שמו של‬ ‫מעסיק שכשל במילוי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬עלול להפו‬ ‫הוראות אלה לאות מתה;‬ ‫* האיזו הראוי‪ :‬אי כל הצדקה לאפשר למעסיק שהפר חובותיו כלפי עובדיו‪,‬‬ ‫ליהנות מהגנה על שמו הטוב‪.‬‬ ‫‪ .27‬באשר לעיתוי הפרסו ציינה הנציבות כי על פי פסיקת בית הדי הארצי בסוגיית‬ ‫פרסו ש מעסיק בנסיבות דומות‪ ,‬בשלב שלאחר מת פסק הדי‪ ,‬יש להטות את‬ ‫הכ‪ 1‬לטובת פרסו הש‪ .‬עוד ציינה הנציבות בהקשר זה‪ ,‬כי "ההרתעה הציבורית‬ ‫תלויה באורכו של ההלי‪ .‬א פסק הדי בערעור יקח שני‪ ,‬אז המשמעות של‬ ‫ההרתעה הציבורית היא פחותה‪] ...‬ש[מבחינה ציבורית‪ ,‬ככל שהפרסו סמו‬ ‫לפסק הדי‪ ,‬האפקט הרתעתי גדול יותר"‪.‬‬ ‫טענות העמותה והשדולה‬ ‫‪ .28‬א‪ 1‬העמותה והשדולה תומכות בבקשה לפרסו הש‪ ,‬תו הדגשה כי הבקשה‬ ‫מתייחסת לפרסו ש החברה ולא לפרסו ש המטריד‪ .‬טענותיה נסמכות על‬ ‫הטעמי הבאי‪:‬‬ ‫* קביעות בית הדי האזורי‪ :‬פסק הדי של בית הדי האזורי הוא "תקדימי‬ ‫וחשוב" ו"חריג בי פסקי הדי הניתני בתביעות מכוח החוק למניעת הטרדה‬ ‫מינית"‪ .‬אי כל הצדקה לאסור פרסו שמה של חברה שנמצא כי הפרה‬ ‫חובותיה הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות מכוחו;‬ ‫* מהות העניי‪ :‬במלאכת האיזו יש לשקול את חומרת התופעה של הטרדה‬ ‫מינית בעבודה ואת החשיבות היתרה שבפרסו ש החברה‪ .‬התופעה של‬ ‫הטרדה מינית בעבודה היא "מכת מדינה"‪ ,‬שיש להילח בה;‬ ‫* עמדת העובדת‪ :‬מלשו סעי‪10 1‬א לחוק השוויו למדי על העדפת עניינו של‬ ‫תובע‪/‬מתלונ בבקשה לסגירת דלתיי‪ ,‬להבדיל מנילו‪/‬נאש‪ .‬לפיכ‪ ,‬כאשר‬ ‫‪ 12‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫המתלוננת תומכת בפרסו‪ ,‬וזה המצב בעניי דנ‪ ,‬ככלל‪ ,‬על בית הדי להיעתר‬ ‫לכ;‬ ‫* הנזק לחברה‪ :‬אי דומה האינטרס שבהגנה על אד פרטי לזה של חברה;‬ ‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬א תידחה הבקשה‪ ,‬המסר יהיה מת הגנה מיוחדת‬ ‫למעסיק וזהו מסר בעייתי‪ .‬מקרי רבי של הטרדה מינית‪ ,‬שפעמי רבות‬ ‫נלווית לה ג התנכלות‪ ,‬אינ מדווחי‪ ,‬ומעסיקי רבי מפרי את הוראות‬ ‫החוק למניעת הטרדה מינית‪ .‬המעסיקי ה "סוכני השינוי" החשובי ביותר‬ ‫במיגור תופעות אלה וביכולת לעצב את האופ שבו מגיבה סביבת העבודה‬ ‫למקרי הטרדה‪ .‬פיצוי כספי של הנפגעת המסוימת הוא חשוב‪ ,‬א אי די בו‪.‬‬ ‫למימוש האינטרס הציבורי של עידוד חברות לטפל בהטרדות באופ הול‬ ‫דרוש כלי נוס‪ 1‬והוא פרסו ש החברה;‬ ‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬במעשי הטרדה מינית יש פעמי רבות עניי‬ ‫של חזרתיות‪ .‬ייתכ שהחברה כשלה בטיפול בענייני אלה יותר מפע אחת‪,‬‬ ‫ולפיכ יש חשיבות רבה לפרסו ש החברה‪ ,‬שכ "עשויי לצו‪ 1‬מקרי‬ ‫דומי"‪ .‬בפרסו הש יש כדי לעודד עובדי נוספי בחברה לדווח על‬ ‫הטרדות מיניות שחוו;‬ ‫* השוואה לעבירות מי‪ :‬למרות הפגיעה הנגרמת לאד פרטי ששמו נחש‪1‬‬ ‫בהקשרי מסוג זה‪ ,‬הצדיקה הפסיקה במקרי מסוימי פרסו שמ של‬ ‫חשודי או נאשמי בעבירות מי‪ ,‬על רקע ייחוד של עבירות אלה;‬ ‫* האיזו הראוי‪ :‬יש לאז בי אינטרס החברה לשמירה על פרטיותה ולהגנה על‬ ‫המוניטי שלה ובי זכות הציבור לדעת וחשיבות הדיווח על הפרות החוק‬ ‫למניעת הטרדה מינית‪ .‬במקרה זה גובר אינטרס הציבור‪.‬‬ ‫‪ .29‬באשר לעיתוי הפרסו נטע כי תכלית איסור הפרסו בהליכי על פי החוק‬ ‫למניעת הטרדה מינית‪ ,‬כפי שפורשה בפסיקת בית הדי הארצי‪ ,‬היא להג על‬ ‫הצדדי להלי בעודו מתנהל ובטר נקבעו העובדות על ידי בית הדי‪ ,‬וכי תכלית‬ ‫זו אינה מתקיימת שעה שכבר נית פסק די ונקבעו ממצאי עובדתיי על ידי‬ ‫בית הדי המוסמ‪ .‬העמותה והשדולה מציינות כי העובדה שהליכי הערעור‬ ‫תלויי ועומדי‪ ,‬אי בה כדי לעכב את פרסו ש החברה‪ ,‬וככל שירחק מועד‬ ‫פרסו הש‪ ,‬ייפגע האינטרס הציבורי‪.‬‬ ‫‪ 13‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫טענות העובדת‬ ‫‪ .30‬העובדת מצדדת בבקשה לפרסו הש מנימוקי אלה‪:‬‬ ‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬פרסו ש החברה‪ ,‬בניגוד לחיוב הכספי שהוטל עליה‬ ‫בפסק הדי‪ ,‬יחייב אותה לשאת באחריות למחדליה ולאמ( דפוסי העסקה‬ ‫שוני‪ .‬העובדת מציינת כי א‪ 1‬שהחוק למניעת הטרדה מינית נחקק לפני כ‪15#‬‬ ‫שנה‪ ,‬הרי שתחו "אחריות המעסיקי" הוא "דל ולוקה בחסר"‪ ,‬וכי פרסו‬ ‫ש החברה יהווה "צעד נוס‪ 1‬בקידו השיח על אחריות המעסיקי"‪ ,‬בעיקר‬ ‫נוכח זהות החברה דנ כחברה מובילה ומשפיעה בחברה הישראלית ולאור‬ ‫אופייה הציבורי של החברה;‬ ‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬ייתכ שקיימות עובדות נוספות בחברה‬ ‫שנפגעו ואינ מודעות לזכויותיה וא‪ 1‬מבחינה זו יש להיעתר לבקשה לפרסו‬ ‫הש;‬ ‫* משקל נגד‪ :‬פרסו ש החברה יהווה מענה לתחושותיה הפנימיות של נפגעות‬ ‫הטרדה מינית‪ ,‬לרבות בושה‪ ,‬אשמה והסתרה;‬ ‫* הגברת המודעות‪ :‬בהתנהלותה של החברה ובהעדפתה לשמור על "שקט‬ ‫תעשייתי" על פני בירור הול של העניי‪ ,‬יש מ הרצו להשתיק ולהסתיר את‬ ‫התופעה של הטרדות מיניות בכלל ואת התלונות המסוימות של העובדת‬ ‫בפרט; פרסו זהות החברה והטלת אחריות פומבית עליה‪ ,‬יהוו מענה שינפ(‬ ‫את "קשר השתיקה וניסיונות הטיוח" של מעסיקי רבי;‬ ‫* הנזק לחברה‪ :‬זכותו של תאגיד לפרטיות מצומצמת מזכותו לפרטיות של אד‬ ‫פרטי‪ .‬בהקשר זה הפנתה העובדת לסעי‪ 3 1‬לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א –‬ ‫‪) 1981‬להל‪ :‬חוק הגנת הפרטיות(‪ ,‬שהוציא תאגידי מתחולתו‪.‬‬ ‫‪ .31‬באשר לעיתוי הפרסו ציינה העובדת‪ ,‬כי "האיזו שבי זכות הציבור לדעת לבי‬ ‫זכותה של ]החברה[ אינו אותו האיזו שהיה על בית הדי לערו ערב מת פסק‬ ‫הדי"‪ ,‬אז עמדה לחברה "חזקת החפות"‪ .‬לדבריה‪ ,‬א‪ 1‬א היה סיכוי לערעור‬ ‫החברה‪ ,‬לא היה בכ כדי להצדיק את אי פרסו שמה כבר עתה‪ .‬העובדת הדגישה‬ ‫כי מקור איסור הפרסו בתיק הוא בבקשה שהגישה היא עצמה ולא החברה‪ ,‬וכי‬ ‫עיתוי בקשת החברה לאיסור פרסו בערעור – כשהגיע הרגע "שהיא נאלצת להבי‬ ‫‪ 14‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫שהמחדלי שלה לא עולי בקנה אחד ע החוק" – אינו מקרי‪ .‬עוד ציינה כי ככל‬ ‫שיחלו‪ 1‬הזמ הרלוונטיות של הפרסו תל ותרד‪.‬‬ ‫‪ .32‬באשר למעמד הנציבות‪ ,‬העמותה והשדולה ציינה העובדת כי השאלות‬ ‫שבמחלוקת ה בעלות "חשיבות ציבורית מ המעלה הראשונה שיש בה עניי‬ ‫לגופי ציבוריי וחברתיי"‪.‬‬ ‫טענות החברה‬ ‫‪ .33‬החברה ִמ ִצדה הביעה התנגדות נחרצת לבקשה לפרסו שמה‪ .‬לדבריה‪ ,‬בית הדי‬ ‫האזורי איז כראוי בי האינטרסי השוני בקבעו כי פסק הדי יפורס מצד‬ ‫אחד‪ ,‬תו השמטת שמות בעלי הדי‪ ,‬מצד שני‪ .‬כ ציינה החברה כי בהליכי הטרדה‬ ‫מינית‪ ,‬פומביות הדיו היא היוצא מ הכלל‪ ,‬וזאת בשל רגישות המיוחדת של כל‬ ‫הנוגעי בדבר‪ ,‬וכי המבקשי אינ מצביעי על אינטרס ציבורי לגיטימי וממשי‬ ‫בחשיפת שמה‪ ,‬ודאי לא כזה שיש בו כדי לגבור על האינטרס הישיר והממשי שלה‬ ‫והפגיעה הצפויה בה א ייחש‪ 1‬שמה‪ .‬בעמדתה התייחסה החברה לאלה‪:‬‬ ‫* הנזק לחברה הזכות לש טוב ולשמירה על המוניטי‪ :‬היעתרות לבקשה‬ ‫לפרסו הש תפגע בש הטוב של החברה‪ ,‬שמהווה "ספינת דגל של החברה‬ ‫הישראלית" מש כ‪ 20#‬שנה‪ ,‬ותגרו נזק כבד לה ולעובדיה‪ ,‬כל זאת בשל‬ ‫התנהלות של עובד יחיד‪ .‬לדבריה‪ ,‬עקרו השוויו חרות על דגלה ויש רוב נשי‬ ‫בהנהלתה הבכירה‪ ,‬ופרסו הש עלול ליצור רוש שגוי ומוטעה‪ ,‬באשר ליחס‬ ‫שהיא נותנת לנשי ובאשר לאופ שבו היא מטפלת בהטרדות מיניות‪ ,‬ובכ‬ ‫עלול להיפגע קשות‪ ,‬ובאופ בלתי מידתי ובלתי הפי‪ ,‬שמה הטוב והמוניטי‬ ‫העסקי‪#‬מסחרי שלה‪ .‬לדברי החברה‪ ,‬ג א יתקבל ערעורה ותוצאותיו‬ ‫יתפרסמו‪ ,‬לא יהיה בכ כדי למנוע את הפגיעה הקשה בתדמיתה‪ ,‬ומאחר‬ ‫שפסק הדי אינו חלוט‪ ,‬פרסו שמה עשוי לפגוע בה קשות‪ ,‬בפרט א בסופו של‬ ‫יו לא ייוותרו הקביעות שבו על כנ‪ .‬החברה מוסיפה כי הנזק הוא ג ביכולת‬ ‫לקלוט עובדי איכותיי‪ ,‬ומדובר ב"נזק שעלול להיות עצו‪ ,‬בלתי‬ ‫פרופורציונלי" בשלב זה‪ .‬טענה נוספת מפי החברה בהקשר זה היא כי יש לית‬ ‫משקל מיוחד לאינטרס הציבורי שבהוראת סעי‪)10 1‬ג( לחוק השוויו – הגנה‬ ‫על עניינ של בעלי הדי;‬ ‫‪ 15‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫* פגיעה במעורבי ובעובדי‪ :‬כתוצאה מהפגיעה בשמה הטוב ובמוניטי‪ ,‬יינזקו‬ ‫אלפי עובדי החברה‪ .‬כ עלול פרסו הש להוביל לחשיפת זהות של‬ ‫המעורבי בפרשה דנ ולהכתמת שמ;‬ ‫* חומרת המעשי המיוחסי לחברה‪ :‬לדברי החברה‪ ,‬א נכונה טענת הנציבות‪,‬‬ ‫כאילו הפגיעה בחברה אינה כה קשה משו שמיוחס לה א פג "טכני"‪ ,‬הרי‬ ‫יש בכ כדי לאסור את הפרסו דווקא‪ .‬ועוד טענה בהקשר זה כי בעוד שסעי‪1‬‬ ‫‪7‬ג לחוק למניעת הטרדה מינית מתייחס לפג פרוצדוראלי‪ ,‬הרי שהכת‬ ‫המוטל על החברה הוא כבד מאוד‪ .‬החברה ציינה עוד כי ההגנה על מעסיק‬ ‫חשובה יותר ורחבה יותר מאשר ההגנה על הנילו‪ ,‬מאחר שמעשיו של המעסיק‬ ‫אינ זהי למעשיו של הנילו ומדובר בהטלת אחריות חריגה‪ .‬לטענתה‪" ,‬מרגע‬ ‫שיפורס ש החברה לפני הכרעה בערעור‪ ,‬הרי שיישאר שמה של החברה‬ ‫לדיראו עול‪ ...‬וטיהור לאחר הערעור‪ ,‬לא יביא להעלמת][ של ידיעות‬ ‫קודמות";‬ ‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬החברה ציינה כי א‪ 1‬שאינה מסכימה ע כל ממצאי פסק‬ ‫הדי‪ ,‬הרי שהיא מתייחסת אליה ברצינות "וא‪ 1‬הפיקה את הלקחי‬ ‫הנדרשי עוד בשלב ניתוח האירוע עצמו"‪ ,‬ג מבלי שפורס שמה‪ .‬לטענתה‪,‬‬ ‫לא הוכח שלפרסו ש המעסיק יש ער מוס‪ 1‬בהרתעה מפני הטרדה מינית‬ ‫ולכ אי כל יסוד לטענה כי דווקא פרסו שמה‪ ,‬להבדיל מפרסו פסק הדי‪,‬‬ ‫ישרת ער ציבורי כלשהו‪ .‬החברה סבורה כי בכ שהתנהל הלי בבית הדי‬ ‫האזורי‪ ,‬נית פסק הדי ופורס כפי שפורס‪" ,‬הושגה כבר ההרתעה ההולמת‬ ‫והראויה";‬ ‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬עוד צוי כי בניגוד לנטע בעמדות המבקשי‪,‬‬ ‫פרסו שמה עלול לגרו לקורבנות הטרדה מינית לוותר על הגשת תלונה‪,‬‬ ‫מחשש לחשיפת זהות;‬ ‫* האיזו הראוי‪ :‬החברה סבורה כי פרסו המקרה ללא ציו שמה ושמות‬ ‫המעורבי‪ ,‬כפי שנקבע בפסק הדי‪ ,‬מאז את האינטרסי השוני בצורה‬ ‫הולמת;‬ ‫* אינטרס המבקשי‪ :‬החברה טוענת כי האינטרסי שעליה מצביעי‬ ‫המבקשי – "זכות הציבור לדעת"‪ ,‬עידוד קורבנות נוספי לפעול נגד הטרדות‬ ‫‪ 16‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫מיניות‪ ,‬הגברת ההרתעה והאכיפה וכ )לגבי גלובס( "מחול שדי" בדמות "‪100‬‬ ‫תגובות" – אינ מצדיקי היעתרות לבקשה‪ ,‬שכ לא הוצגה תשתית עובדתית‪,‬‬ ‫ולו לכאורית‪ ,‬לתמיכה בטענותיה‪ .‬לדברי החברה‪ ,‬המבקשי לא פירטו‬ ‫בבירור מדוע דווקא פרסו שמה יביא להגשמת האינטרסי האמורי‪.‬‬ ‫החברה סבורה כי האינטרס בפרסו שמה‪ ,‬לפחות מצדה של גלובס‪ ,‬הוא‬ ‫מסחרי‪ .‬לדבריה‪ ,‬אי בטענות המבקשי בדבר היותה של תופעת ההטרדות‬ ‫המיניות מכת מדינה כדי להצדיק היענות לבקשה‪ ,‬שעה שמדובר במקרה יחיד‬ ‫וחריג בחברה‪ ,‬הפועלת מזה ‪ 20‬שנה‪ .‬ועוד נטע כי גלובס נמנעת מלפרט מדוע‬ ‫אי פרסו ש החברה יפגע בציבור קוראיה ומהו האינטרס הציבורי הלגיטימי‬ ‫והממשי של ציבור זה בחשיפת שמה;‬ ‫* התועלת לציבור‪ :‬החברה טוענת כי בהתא להלכה הפסוקה‪ ,‬י‪6‬תר הפרסו רק‬ ‫א יוכח כי טמונה בו תועלת הגוברת במידה ניכרת על הנזק הצפוי לשמו הטוב‬ ‫של הנפגע מהפרסו‪ ,‬ובעניי דנ לא הוכח כ‪ .‬לדבריה‪ ,‬חשיפת שמה לא תית‬ ‫לציבור מידע שיש בו כדי להזהיר את הציבור ולחנכו‪ ,‬שכ מידע זה נמצא‬ ‫בפסק הדי כפי שפורס;‬ ‫* מהות ההלי‪ :,‬החברה טוענת כי המבקשי מקדשי את החשיבות הציבורית‬ ‫שבחשיפת שמה‪ ,‬אול באותה הנשימה מתעלמי מההיבטי המהותיי‬ ‫התומכי באיסור פרסו שמה‪ ,‬ובה מהותו של ההלי כהלי למניעת‬ ‫הטרדה מינית‪ ,‬שבו יש להעדי‪ 1‬את האינטרס הציבורי בדבר מת הגנה לבעלי‬ ‫הדי על פני האינטרס הציבורי של פומביות הדיו‪ ,‬ולהטות את הכ‪ 1‬לטובת‬ ‫סגירת הדלתיי ואיסור הפרסו‪ .‬לדידה‪ ,‬כלל זה חל א‪ 1‬לאחר מת פסק‬ ‫הדי;‬ ‫* השוואה לעבירות מי‪ :‬החברה טוענת כי אי להקיש לענייננו בדר של קל‬ ‫וחומר מפרסו שמות חשודי בעבירות מי;‬ ‫* סיכויי הערעור‪ :‬הערעור מתמקד במסקנות משפטיות ולא בממצאי‬ ‫עובדתיי ועל כ "קיי סיכוי טוב" שהערעור שהגישה החברה "יתקבל‬ ‫במלואו ולכל הפחות בחלקו"‪ .‬א‪ 1‬העובדת הגישה ערעור על קביעות רבות‬ ‫בפסק הדי והדבר מעיד על כי א‪ 1‬היא סבורה שפסק הדי שגוי;‬ ‫‪ 17‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫* מאז הנזקי‪ :‬הנזק שעשוי להיגר לחברה‪ ,‬לעובדיה ולמעורבי בפרשה‪,‬‬ ‫עולה על הנזק העלו שעלול להיגר לקוראי גלובס ולציבור בכלל‪.‬‬ ‫‪ .34‬באשר לעיתוי הפרסו טוענת החברה כי לא הובאה כל אסמכתא לחשיפת ש‬ ‫החברה בשלב הערעור‪ .‬לדבריה‪ ,‬הנטייה לסגור דלתיי בהליכי שעניינ הטרדה‬ ‫מינית חלה א‪ 1‬לאחר מת פסק הדי‪ .‬ההלכה שאליה הפנתה העובדת‪ ,‬שלפיה יש‬ ‫להתיר הפרסו לאחר מת פסק הדי‪" ,‬איננה מתייחסת לשאלת תוקפו של צו‬ ‫איסור הפרסו במצב בו הוגש ערעור על פסק הדי"‪ ,‬והרציונל של ההלכה‬ ‫הפסוקה "חל בוודאי ג ביחס להלי הערעור"‪ .‬הוסיפה החברה וטענה כי פסקי‬ ‫הדי שעליה נסמכה העובדת‪ ,‬אינ קובעי שלאחר מת פסק הדי יבוטל צו‬ ‫איסור הפרסו שנית‪ ,‬ודאי לא מקו שבו הוגש ערעור‪ ,‬אלא לכל היותר קובעי‬ ‫כי לאחר מת פסק הדי נית להגיש בקשה מתאימה להסרת צו איסור הפרסו‪.‬‬ ‫עוד ציינה החברה בהקשר זה‪ ,‬כי לא ברורה חשיבות הפרסו בשלב זה‪ ,‬שעה‬ ‫שחלפו כ‪ 4#‬שני ממועד האירועי הרלוונטיי‪.‬‬ ‫‪ .35‬באשר למעמד המבקשי‪ :‬החברה טענה כי למבקשי אי כל מעמד בנוגע‬ ‫לפרסו ההלי‪ ,‬משאינ עומדי בתנאי שנקבעו בפסיקה לעניי זה‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫גלובס הסתמכה בטענותיה על פסקי די מהתחו הפלילי‪ ,‬והכללי בעניינ‬ ‫שוני מהכללי בהלי דנ; לנציבות אי סמכות להתערב בהלי משנדחו טענות‬ ‫העובדת לאפליה בעבודה‪ ,‬מה עוד שהחברה פועלת בעצמה ממועד הקמתה‬ ‫לקידו ער השוויו; מטעמי אלה א‪ 1‬לעמותה ולשדולה אי כל סמכות‬ ‫להתערב בהלי‪ ,‬וא‪ 1‬א מדובר ב"מכת מדינה"‪ ,‬אי מקו להקריב את זכויות‬ ‫החברה‪ ,‬שעה שהמקרה דנ הוא יחיד וחריג לגביה ושעה שבפסק הדי אי ולו רמז‬ ‫לכ שהחברה פועלת כביכול להסתרת מקרי נוספי של הטרדה מינית‪ ,‬והיא‬ ‫אינה עושה כ‪ .‬החברה משלימה בעניי זה כי טענת העמותה והשדולה‪ ,‬בדבר‬ ‫עידוד עובדי נוספי המועסקי בחברה לדווח על הטרדות מיניות שחוו‪ ,‬היא‬ ‫מקוממת‪ ,‬משוללת יסוד ויש לדחותה‪.‬‬ ‫השאלה שבמחלוקת‬ ‫‪ .36‬כאמור‪ ,‬בהחלטתי מיו ‪ 10.12.13‬הוריתי‪" ,‬כסעד ארעי עד למת החלטה אחרת"‪,‬‬ ‫על קיו הדיו בדלתיי סגורות ועל איסור פרסו שמות הצדדי להלי‪ .‬בהינת‬ ‫הצו הארעי מיו ‪ ,10.12.13‬השאלה הנתונה להכרעתנו היא זו‪ :‬הא‪ ,‬כדעת‬ ‫‪ 18‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫המבקשי והעובדת‪ ,‬יש הצדקה להתיר את פרסו ש החברה‪ ,‬בשלב שבו‬ ‫הערכאה המוסמכת קבעה ממצאי שבעובדה ובמשפט‪ ,‬הג שממצאי אלה‬ ‫טר הפכו חלוטי; או שמא‪ ,‬כעמדת החברה‪ ,‬יש להותיר את הצו הארעי על כנו‪,‬‬ ‫עד למת פסק הדי בערעורי – או‪#‬אז תיבח שאלת הפרסו מחדש‪ ,‬בהתא‬ ‫לנסיבות שתהיינה באותו המועד‪.‬‬ ‫המסגרת הנורמטיבית‬ ‫‪ .37‬מטיב של סוגיות ממי הסוגיה שבפנינו‪ ,‬שה מערבות בתוכ שאלות כבדות‬ ‫משקל‪ ,‬שהתשובה לה פעמי רבות מורכבת‪ ,‬ומצריכה עריכת איזו בי‬ ‫אינטרסי‪ ,‬זכויות וערכי שוני‪ ,‬כל אחד מה בעל מעמד משלו‪ .‬בסוגיה‬ ‫המסוימת שלפנינו מתנגשי באופ חזיתי עקרו פומביות הדיו והאינטרסי‬ ‫השזורי בתוכו‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬וזכותה של החברה להגנה על שמה הטוב ועל‬ ‫המוניטי שלה‪ ,‬מאיד גיסא‪ .‬להל נעמוד על אינטרסי אלה‪ ,‬ובהמש נכריע מהו‬ ‫האיזו הראוי ביניה בנסיבות המקרה דנ‪.‬‬ ‫פומביות הדיו – כללי‬ ‫‪ .38‬עקרו פומביות הדיו הוא מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית‪ ,‬ומעוג בסעי‪1‬‬ ‫‪ 3‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה ובסעי‪)68 1‬א( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ד‪#‬‬ ‫‪ ,1984‬החל בבית הדי לעבודה מכוח סעי‪ 39 1‬לחוק בית הדי לעבודה‪ ,‬התשכ"ט‪#‬‬ ‫‪ .1969‬היטיב לתארו שופט בית המשפט העליו )בדימוס( מישאל חשי‪:3‬‬ ‫"עקרוהעל‪ ,‬העיקרו הפורש אברתכנפיו על כל סוגיית הפרסו‪ ,‬הוא‬ ‫עקרו פומביות הדיו המשפטי‪ .‬בימי שמכבר ישבו הזקני לדי בשער‬ ‫העיר‪ ,‬וכמותו של השער הקדו כ ה בתיהמשפט בימינו שדלתותיה‬ ‫פתוחות לרווחה לפני המבקשי לבוא בה‪ .‬ניהולו של משפט‪ ,‬של כל‬ ‫משפט – למעט חריגי – נעשה בפומבי‪ ,‬ופרסו ברבי של הנעשה‬ ‫והנשמע באול ביתהמשפט אינו אלא נגזרת מאותה פומביות‪ .‬בכפיפות‬ ‫לשיקולי קיבולת זכאי כל אד להיות נוכח לעת דיו באול ביתהמשפט‪,‬‬ ‫ופרסו הנעשה על מה שהתרחש באול ביתהמשפט כמו מרחיב הוא‬ ‫את האול ג למי שלא נכח בגופו לעת הדיו‪...‬‬ ‫בעשותו במלאכת השיפוט‪ ,‬לעול יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית‬ ‫זכוכית או בחלו ראווה הנשק‪ /‬אל הרחוב; כל עוברושב רשאי להתבונ‬ ‫לש ְ‪5‬ח‪ 3‬ולהשתבח בו‪ .‬בתרגומ של ערכי‬ ‫בו‪ ,‬לבחו אותו ולבקר אותו‪ .‬וג ַ‬ ‫אלה לשפת המשפט מדברי אנו ג על חופש הביטוי וג על חופש‬ ‫התקשורת כנגזר מזכות הציבור לדעת‪ .‬אכ‪ ,‬התקשורת למיניה אינה אלא‬ ‫‪3‬‬ ‫רע"פ ‪ 5877/99‬יאנוס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נט)‪) 97 (2‬להל‪ :‬עניי יאנוס(‪ ,‬בעמ' ‪.110#111‬‬ ‫‪ 19‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫שלוחתו של הציבור‪ .‬מהווה היא מעי מגברשמע ומגברראייה לאירועי‬ ‫המתרחשי במקו מסוי ובזמ מסוי‪...‬‬ ‫מעשה שיפוט הנעשה בפומבי מבטיח שקיפות מרבית‪ ,‬ושקיפות מבטיחה‬ ‫בקרתחוק ובקרתאיכות‪ .‬כ‪ ,‬יוכל הציבור לדעת כי הליכימשפט‬ ‫מתנהלי כראוי ובאורח תקי‪ ,‬וכ‪ ,‬יוכל הצדק לא רק להיעשות אלא ג‬ ‫להיראות לאור השמש‪ .‬מאות טעמי עצמ נודעת חשיבות נעלה‬ ‫בהקשר זה לחופש הביטוי‪ ,‬לזכות הציבור לדעת‪ ,‬לחופש העיתונות‪ ,‬קרא‬ ‫ליכולת להביא לידיעת הכלל אירועי שאירעו בבתיהמשפט‪ .‬העיתונות‬ ‫משמשת לעניי זה כ'זרועו הארוכה של הציבור'‪ ,...‬והיא מעי מגברשמע‬ ‫ומקרבראות לאירועי שהיו בביתהמשפט‪ .‬נוסי‪ /‬כי עקרו פומביות‬ ‫הדיו תכליתו העיקרית היא טובת הציבור ושמירה על ערכי הדמוקרטיה‪,‬‬ ‫ואול יש שעשויה היא לשרת ג את אינטרס בעליהדי או מי מה‪."...‬‬ ‫‪ .39‬שתי זרועות הכרוכות ושלובות זו בזו מסייעות בהגשמת עקרו הפומביות‪ :‬האחת‬ ‫היא ניהול המשפט בדלתיי פתוחות‪ ,‬כ שכל החפ( לנכוח בדיו‪ ,‬זכאי לעשות כ‬ ‫)כמוב בכפו‪ 1‬לקיומו של מקו פנוי באול‪ ,‬לציות לכללי התנהגות ולבוש וכיו"ב‬ ‫מגבלות(; האחרת היא פרסומו ברבי של תוכ ההלי השיפוטי‪ ,‬כיו בעיקר‬ ‫בכלי התקשורת השוני‪ .‬תוכ ההלי‪ ,‬כולל את כל פרטי הדיו‪ ,‬לרבות שמותיה‬ ‫של בעלי הדי‪ ,‬העדי מטעמ‪ ,‬מומחי שמונו מטע בית המשפט‪ ,‬שמו של‬ ‫המותב היושב בדי וכיו"ב‪ .‬הזיקה המובהקת בי שתי הזרועות האמורות באה‬ ‫לידי ביטוי בכ שכל אימת שהדיו מתקיי בדלתיי פתוחות‪ ,‬מותר לפרס כל‬ ‫פרט בו‪ ,‬אלא א נאסר; ולהיפ – שעה שהדיו מתנהל בדלתיי סגורות‪ ,‬חל‬ ‫איסור לפרס כל פרט ממנו‪ ,‬אלא א הותר‪.‬‬ ‫‪ .40‬שורשיו של עקרו פומביות הדיו בשיקולי שבמדיניות ציבורית ראויה‪,‬‬ ‫והטעמי לו חזרו ונשנו בפסיקה‪ ,‬ואלה העיקריי שבה‪:4‬‬ ‫* עקרו הפומביות מהווה הגשמת זכותו של הציבור לקבל מידע על דר פעולת‬ ‫של רשויות הציבור ובה הרשות השופטת‪.‬‬ ‫* עקרו הפומביות הוא חלק מהאמצעי המרכזיי להבטיח ניהול משפט הוג‬ ‫וחסר פניות‪.‬‬ ‫* יש בעקרו הפומביות כדי לתרו להגברת אמו הציבור בבתי המשפט‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רע"א ‪ 3614/97‬אבי יצחק‪ ,‬עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ‪ ,‬פ"ד נג)‪) (23.6.98) 45#47 ,26 (1‬להל‪ :‬עניי‬ ‫אבי יצחק(; ע"א ‪ 4963/07‬ידיעות אחרונות בע"מ נ' פלוני‪ ,‬והאסמכתאות ש; בג"( ‪ 6126/94‬סנש נ' רשות‬ ‫השידור )‪ ;(26.7.1999‬רע"א ‪ 3007/02‬יצחק נ' מוזס )‪.(30.9.2002‬‬ ‫‪ 20‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫* עקרו הפומביות נשע א‪ 1‬על זכות הציבור לדעת‪ ,‬במיוחד שעה שמדובר‬ ‫בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית – אז‪ ,‬ככלל‪ ,‬גוברת זכותו של הציבור לקבל‬ ‫מידע העשוי לסייע לו לכלכל צעדיו ולעצב השקפותיו ודעותיו‪.‬‬ ‫‪ .41‬יחד ע זאת‪ ,‬ככל יתר הערכי והעקרונות שבבסיס קיומה של מדינה דמוקרטית‪,‬‬ ‫א‪ 1‬עקרו הפומביות אינו עיקרו מוחלט‪ ,‬ולעתי יש להסיגו מפני ערכי נעלי‬ ‫לא פחות‪ .‬אול זאת א ורק מכוח הוראת חוק מפורשת‪ ,‬או מכוח צו שיפוטי‪,‬‬ ‫שנית על פי חוק‪ .‬כ‪ ,‬בסעי‪)68 1‬ב( לחוק בתי המשפט נקבעה סמכותו של בית‬ ‫המשפט לדו בדלתיי סגורות‪ ,‬א ראה בכ צור לש שמירה על ביטחו‬ ‫המדינה; מניעת פגיעה ביחסי החו( של המדינה; הגנה על המוסר; הגנה על עניינו‬ ‫של קטי או חסר ישע; ועוד‪ .‬ג בסעי‪)68 1‬ה( לחוק בתי המשפט נקבעו מספר‬ ‫ענייני שנקודת המוצא בה היא דיו בדלתיי סגורות‪ .‬בנוס‪ ,1‬מכוח סעי‪)70 1‬ד(‬ ‫לחוק בתי המשפט‪ ,‬רשאי בית המשפט לאסור על פרסו בקשר לדיוניו‪" ,‬במידה‬ ‫שהוא רואה צור בכ לש הגנה על בטחונו של בעל די‪ ,‬עד או אד אחר ששמו‬ ‫הוזכר בדיו או לש מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מה‪."...‬‬ ‫במקביל‪ ,‬סעי‪70 1‬ג)א( לחוק בתי המשפט קובע כ‪:‬‬ ‫"ציווה בית המשפט על איסור פרסו לפי סעי‪)70 /‬ד(‪) ,‬ה( או )ה‪ ,(1‬רשאי‬ ‫מי שמעוניי בביטול האיסור‪ ,‬לרבות כלי תקשורת‪ ,‬להגיש לבית המשפט‬ ‫שנת את הצו בקשה לביטולו‪"...‬‬ ‫‪ .42‬בפסיקת בית המשפט העליו נקבע כי "כאשר מתבקש ביהמ"ש לפגוע בעיקרו‬ ‫פומביות הדיו‪ ,‬עליו לבחו שתי שאלות‪ :‬הא מתקיימת עילה העשויה לכאורה‬ ‫להוות בסיס לבקשה; והא השיקולי השוני מצדיקי את הפגיעה בעיקרו‬ ‫פומביות הדיו‪ ."5‬באיזו בי הערכי המתנגשי‪ ,‬הכלל הוא‪ ,‬כי החריגי לעקרו‬ ‫פומביות הדיו יפורשו בדר‪ ,‬הצמצו וכי לעול תיטה הכ‪ /‬אל עבר פתיחת‬ ‫הדלתיי והתרת הפרסו‪ .‬כ חזרה הפסיקה ועמדה על עדיפותו של עקרו‬ ‫שגדלה מידת חשיבותו הציבורית של העניי שבו מדובר‪ .6‬ועוד‬ ‫הפומביות‪ ,‬ככל ֵ‬ ‫נקבע כי במסגרת הערכה של עוצמת הפגיעה בעקרו הפומביות‪ ,‬יש להידרש לא‬ ‫רק לשאלת החשיבות הציבורית של העניי‪ ,‬אלא א‪ 1‬לפרמטרי נוספי‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ע"פ ‪ 11793/05‬חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל )‪.(5.4.2006‬‬ ‫עניי אבי יצחק‪ ,‬עמ' ‪ .53#56‬יצוי כי פסק הדי עניינו בתביעת לשו הרע‪ ,‬אול יפי הדברי א‪ 1‬לענייננו‪ ,‬בשינויי‬ ‫המחויבי‪.‬‬ ‫‪ 21‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫מש ההגבלה‪ .‬היינו‪ ,‬למש איזו תקופה ייאסר הפרסו ומה מידת החשיבות‬ ‫שבפרסו מיידי‪.7‬‬ ‫פומביות הדיו בהליכי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית‬ ‫‪ .43‬סעי‪)10 1‬ג( לחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬קובע את סמכותו הייחודית של בית הדי‬ ‫לעבודה לדו בהליכי אזרחיי שעניינ הטרדה מינית‪ ,‬התנכלות ואחריות‬ ‫מעסיק במסגרת יחסי עבודה )כפי שמפורט בסעיפי המשנה )א()‪) – (1‬א()‪ (3‬לסעי‪1‬‬ ‫‪ ,(10‬ומחיל על הליכי אלה את הוראות סעיפי ‪10 ,10‬א‪ 12 ,‬ו‪ 13#‬לחוק השוויו‪.‬‬ ‫סעי‪10 1‬א לחוק השוויו חל‪ ,‬בי היתר‪ ,‬על הליכי בקשר להטרדה מינית ג מכוח‬ ‫סעי‪)7 1‬א( לחוק השוויו‪ ,‬האוסר על מעסיק או ממונה מטעמו לפגוע בעובד או‬ ‫בדורש עבודה על רקע של הטרדה מינית‪ .‬סעי‪10 1‬א לחוק השוויו קובע כדלקמ‪:‬‬ ‫")א( בהלי‪ ,‬לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד העניני המנויי‬ ‫בסעי‪)7 /‬א( ]פגיעה על רקע הטרדה מינית – א‪.‬א‪ [.‬או בשל הפליה‬ ‫מחמת נטיה מינית כאמור בסעי‪)2 /‬א(‪ ,‬רשאי בית הדי לעבודה‬ ‫לדו בדלתיי סגורות; ביקש תובע או מתלונ לדו בדלתיי‬ ‫סגורות‪ ,‬ייעתר בית הדי לבקשה‪ ,‬זולת א החליט אחרת מטעמי‬ ‫מיוחדי שיירשמו‪.‬‬ ‫)ב( החליט בית הדי לעבודה על עריכת דיו בדלתיי סגורות‪ ,‬רשאי‬ ‫הוא להרשות לאד או לסוגי בני אד להיות נוכחי בעת הדיו‬ ‫בדלתיי סגורות‪ ,‬כולו או מקצתו‪.‬‬ ‫לא יפרס אד דבר על דיו שהתנהל בדלתיי סגורות‪ ,‬אלא‬ ‫)ג(‬ ‫ברשות בית הדי לעבודה‪.‬‬ ‫)ד( העובר על הוראות סעי‪ /‬קט )ג(‪ ,‬דינו מאסר ששה חודשי"‪.‬‬ ‫‪ .44‬עולה אפוא‪ ,‬כי בהליכי לפי החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬או בהליכי בקשר‬ ‫להטרדה מינית לפי סעי‪)7 1‬א( לחוק השוויו )או בשל אפליה מחמת נטייה מינית(‪,‬‬ ‫רשאי בית הדי לעבודה לדו בדלתיי סגורות‪ .‬בנקיטתו את המילה "רשאי" שמר‬ ‫המחוקק על הכלל בדבר פומביות הדיו‪ ,‬א הותיר אפשרות רחבה יותר מזו‬ ‫הקבועה בחוק בתי המשפט‪ ,‬לחרוג מכלל זה ולקיי את הדיו בדלתיי סגורות‪.‬‬ ‫בשונה מחוק בתי המשפט‪ ,‬בהליכי אלה בית הדי אינו מוגבל בשיקול דעתו‬ ‫בעניי סגירת הדלתיי לשיקולי ספציפיי דווקא‪ .‬כ למשל‪ ,‬כאשר עולה עניי‬ ‫של פגיעה בפרטיות‪ ,‬סעי‪10 1‬א לחוק השוויו אינו מציב כתנאי לסגירת הדלתיי‬ ‫כי אותה פגיעה בפרטיות תהיה חמורה דווקא‪ ,‬כפי שנדרש בסעי‪)70 1‬ד( לחוק בתי‬ ‫‪7‬‬ ‫עניי אבי יצחק‪.51#52 ,‬‬ ‫‪ 22‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫המשפט‪ .‬מנגד‪ ,‬א תובע או מתלונ מבקש לקיי את הדיו בדלתיי סגורות‪ ,‬חל‬ ‫היפו היוצרות‪ :‬הכלל הוא כי יש להיעתר לבקשה ולקיי את הדיו בדלתיי‬ ‫סגורות‪ ,‬והחריג הוא שלא להיעתר לבקשה‪ ,‬מטעמי מיוחדי שיירשמו‪ .8‬יודגש‪,‬‬ ‫כי היפו היוצרות נעשה רק שעה שהמבקש את הדלתיי הסגורות הוא "תובע או‬ ‫מתלונ"‪.‬‬ ‫הזכות לש טוב כנגזרת מחוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‬ ‫‪ .45‬בטר נפנה לדיו בשאלת האיזו הראוי בי עקרו פומביות הדיו ובי‬ ‫האינטרסי המצויי בצד השני של כפות המאזניי‪ ,‬נייחד מספר מילי אודות‬ ‫אינטרסי אלה כפי ביטויי בעניי שלפנינו‪.‬‬ ‫‪ .46‬נקדי ונציי כי פעמי רבות הער שעליו מבקשי להג בענייני מסוג העניי‬ ‫דנ‪ ,‬הוא הזכות לפרטיות‪ .‬ואול‪ ,‬בענייננו הגור המבקש את איסור הפרסו‬ ‫הוא תאגיד – החברה‪ ,‬ושאלה לא פשוטה היא א לתאגידי עומדת הזכות‬ ‫לפרטיות‪ .‬בענייננו‪ ,‬מאחר שהחברה העמידה את טיעוניה על זכויות אחרות ולא‬ ‫על זכותה לפרטיות‪ ,‬רק נציי‪ ,‬מבלי לקבוע מסמרות‪ ,‬כי ישנו קושי מושגי לא‬ ‫מבוטל לייחס לתאגידי זכות לפרטיות‪ ,9‬וכי קושי זה גובר כשמדובר בחברות‬ ‫ציבוריות‪ .‬מכל מקו שאלה זו טר הוכרעה בפסיקה‪ ,‬ומאחר שהחברה אינה‬ ‫טוענת בעניי זה‪ ,‬לא נידרש לכ א‪ 1‬אנו במסגרת החלטה זו‪.‬‬ ‫‪ .47‬הזכות לש טוב נדונה לעתי תכופות יחסית בפסיקת בתי המשפט‪ ,‬בהליכי‬ ‫משפטיי מסוגי שוני ומגווני‪ ,‬בערכאות השונות‪ ,‬ודובר בה נכבדות‪ .‬אי‬ ‫חולק על מעמדה החוקתי ועל ההגנה הנתונה לה בחוק יסוד‪ :‬כבוד האד‬ ‫וחירותו‪ .‬כ‪ ,‬נקבע כי –‬ ‫"ככלל‪ ,‬ההגנה על שמו הטוב של אד אינה זקוקה לצידוקי חיצוניי‬ ‫תועלתניי‪ ,‬והיא מושתתת על ערכו העצמי והפנימי של הש הטוב‪.‬‬ ‫'כבוד האד ושמו הטוב חשובי לעתי לאד כחיי עצמ‪ ,‬ה יקרי‬ ‫לו לרוב יותר מכל נכס אחר‪ .‬בתודעתנו החברתית תופס שמו הטוב של‬ ‫אד מקו מרכזי‪ .‬מקורותינו מצייני‪ ,‬כי 'לשו הרע הורגת'‪ ,‬וכי כל‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫דב"ע )ארצי( נו‪ 3#293/‬פלונית – חברת אלמונית בע"מ‪ ,‬פד"ע לא ‪ ;209‬ע"ע )ארצי( ‪ 120/07‬אזרחי למע מנהל תקי‬ ‫וחברתי ומשפטי – פלונית‪) (29.10.07) ,‬להל‪ :‬עניי אומ"‪.(0‬‬ ‫ראו בהקשר זה סעי‪ 3 1‬לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬המוציא תאגידי מהמונח "אד"‪ ,‬ביחס לסעיפי רבי באותו‬ ‫החוק‪ .‬מנגד‪ ,‬ראו סעי‪)7 1‬א( לחוק יסוד יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪ ,‬הקובע כי "כל אד זכאי לפרטיות ולצנעת‬ ‫חייו"‪ ,‬מבלי להגדיר את המילה "אד"‪ .‬ללא הגדרה יש לפנות להגדרה הקבועה בפקודת הפרשנות ]נוסח חדש[‪,‬‬ ‫שלפיה " 'אד' – לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אד‪ ,‬בי שה מואגדי ובי שאינ מואגדי"‪.‬‬ ‫התייחסות נוספת לשאלה זו ראו בספרו של מ' בירנהק‪" ,‬מרחב פרטי – הזכות לפרטיות בי משפט לטכנולוגיה‪,‬‬ ‫)תשע"א(‪ ,‬בעמ' ‪.126#132‬‬ ‫‪ 23‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫המלבי פני חבריו ברבי 'כאילו שופ‪ ,‬דמי' ‪ ...‬בתרבות המודרנית נתפס‬ ‫שמו הטוב של אד כזכות יסוד‪ ,‬ובישראל מוגנת זכות זו באמצעות חוק‬ ‫יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪"10.‬‬ ‫על ההצדקות לזכות לש טוב עמדה השופטת פרוקצ'יה בפרשת ב גביר‪ ,11‬תו‬ ‫שהיא מדגישה את הקשר ההדוק שבי שמו הטוב של אד ובי זכותו לכבוד‪.‬‬ ‫הצדקה נוספת של זכות זו נובעת מכ ששמו הטוב של אד נתפס כחלק מקניינו‪,‬‬ ‫וצידוק נוס‪ ,1‬שבבסיסו אינטרס ציבורי‪ ,‬עוסק בחשיבות ההגנה על כבודו של אד‬ ‫ועל שמו‪ ,‬המשפיעה על "פניה של החברה כולה"‪ 12‬ואשר בהעדרה משליכה‬ ‫האווירה ה"מורעלת" הנוצרת "על אופייה של החברה כולה"‪ .13‬בעניי רינת נאמר‬ ‫עוד‪ ,‬כי "פגיעה בשמו הטוב ]של אד[ פוגעת במעמד שיוחד לו בקהילה"‪ ,‬כי‬ ‫הזכות לש טוב היא ענ‪" 1‬בע(‪ ...‬כבוד האד"‪ ,‬וכי "החירות היא סוד אושרו של‬ ‫האד‪ ...‬והש הטוב הוא חלק מעושרו – נכס מקניינו"‪.‬‬ ‫זכותו של תאגיד לש טוב‬ ‫‪ .48‬מופעי שכיחי של הזכות לש טוב נית למצוא בהליכי מכוח חוק איסור לשו‬ ‫הרע‪ ,‬תשכ"ה‪ ,1965#‬ובהליכי פליליי שוני‪ ,‬אלא שה על פי רוב בהקשר של‬ ‫אנשי בשר וד‪ ,‬להבדיל מתאגידי‪ .‬ע זאת‪ ,‬נית למצוא פסקי די העוסקי‪,‬‬ ‫ג א באופ עקי‪ ,1‬בשאלת זכויותיה )וחובותיה( של תאגידי‪ ,‬בהקשרי‬ ‫שלרוב מיוחדי ל"אד" בשר וד‪ .‬כזהו למשל פסק הדי בעניי חברת נמלי‬ ‫ישראל‪ 14‬שבמסגרתו ד בית המשפט העליו בענישת תאגידי ובמסגרת זו‬ ‫הטעי‪:‬‬ ‫"התאגיד הוא אובייקט לזכויות וחובות ובעל קיו נורמטיבי עצמאי‪...‬‬ ‫הרשעת תאגיד עלולה במקרי מסוימי לפגוע במוניטי העסקי‬ ‫שרכש‪ ,‬דבר שעלולות להיות לו השלכות על עתידו העסקי‪ .‬ככלל‪ ,‬במישור‬ ‫האזרחי‪ ,‬הזכות לש טוב עומדת לתאגיד כש שעומדת היא לאד בשר‬ ‫וד‪ ,‬והפגיעה בה עלולה להביא‪ ,‬בשינויי המתחייבי‪ ,‬לגיבושה של‬ ‫עילת תביעה‪ ...‬במישור הפלילי‪ ,‬הרשעה בפלילי כשלעצמה עלולה‬ ‫להסב נזק לתאגיד‪ .‬בפגיעה בשמו הטוב של התאגיד יש למצער בכוח‬ ‫ואולי ג בפועל כדי לפגוע ברצונ של אחרי להתקשר עמו‪ ,‬כגו‬ ‫עובדי‪ ,‬לקוחות ובעלי עניי‪ ...‬בפסיקת בית משפט זה נקבע בעבר‪ ,‬כי‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫עניי אבי יצחק‪ ,‬בעמ' ‪ 48‬לפסק הדי‪ .‬ראו ג ע"א ‪ 8345/08‬עו"ד עופר ב נת נ' מוחמד בכרי )‪) (27.7.11‬להל‪ :‬עניי‬ ‫בכרי(; ע"א ‪ 6871/99‬משה רינת נ' משה רו‪ ,‬פ"ד נו)‪) (21.4.02) 72 (4‬להל‪ :‬עניי רינת(‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 10520/03‬ב גביר נ' דנקנר )‪.(12.11.06‬‬ ‫דנ"א ‪ 7325/95‬ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס‪ ,‬פ"ד נב)‪.(1998) 75 ,1 (3‬‬ ‫עניי בכרי‪ ,‬בסעי‪ 21 1‬לפסק דינו של השופט י' דנציגר‪.‬‬ ‫רע"פ ‪ 8487/11‬חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסי בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה )‪.(23.10.12‬‬ ‫‪ 24‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫כש שנושא תאגיד באחריות הפלילית‪ ,‬ראוי עקרונית כי יעמדו לו אות‬ ‫הגנות שהחוק מקנה לאד בשר וד‪) "...‬ההדגשה הוספה – א‪.‬א‪.(.‬‬ ‫ובעניי מודיעי‪ 15‬נקבע בהקשר לתורת האורגני‪ ,‬כי תורה זו –‬ ‫"אינה מבוססת על תפיסה פורמאלית טכנית‪ .‬היא יונקת חיותה מתפיסה‬ ‫של מדיניות משפטית‪ ,‬לפיה התאגיד הוא אובייקט לזכויות ולחובות‬ ‫)במוב הרחב( כמו אד בשר וד‪ .‬התאגיד אינו יצור מלאכותי‪ .‬אכ‪ ,‬א‬ ‫התאגיד הוא מלאכותי‪ ,‬כי אז ג הבעלות והזכות והחוזה ושאר המושגי‬ ‫והמוסדות המשפטיי ה מלאכותיי‪ .‬אמת הדבר‪ ,‬קיי שוני מהותי בי‬ ‫תאגיד לבאד )בשר וד(‪ .‬לתאגיד אי קיו טבעי‪ .‬לבאד יש קיו‬ ‫טבעי‪ .‬אי תאגיד ללא משפט‪ ,‬א‪ ,‬אי משפט ללא בניאד‪ .‬ב האד הוא‬ ‫תנאי למשפט‪ ,‬והמשפט הוא תנאי לתאגיד‪ .‬לשוני מהותי זה השלכה ג‬ ‫בתחומי המשפט‪ .‬א‪ ,‬מכא לא נובע כי אד הוא 'ריאלי' ותאגיד הוא‬ ‫'מלאכותי'‪ .‬מכא רק נובע כי בי השניי ישנ הבדלי מהותיי‬ ‫וחשובי‪ .‬חר‪ /‬הבדלי אלה‪ ,‬ה התאגיד וה ב האד פועלי בעול‬ ‫המשפט‪ .‬עול זה הוא עול נורמאטיבי‪ .‬נושאי הזכויות בו ה הגופי‬ ‫המשפטיי )האישיות המשפטית(‪ .‬לעניי כושרה של תופעה להיות נושא‬ ‫לזכויות ולחובות אי כל הבדל בי תאגיד לבאד‪ .‬זה כזה מוכר בעול‬ ‫המשפט כאישיות משפטית‪ .‬זה כזה הוא 'ריאלי'‪ ,‬עד כמה שהמשפט הוא‬ ‫ריאלי‪ ,‬וזה כזה הוא 'מלאכותי' עד כמה שהמשפט הוא מלאכותי‪ .‬זה כזה‬ ‫הוא 'אד' להבדיל מבאד במוב הנורמאטיבי‪ .‬אכ‪ ,‬הריאליות או‬ ‫המלאכותיות נבחנות ביחס לתכונות אנושיות ולקיו אנושי‪ .‬בהקשר זה‬ ‫הבחנות אלה ה רלוואנטיות ותקפות‪ .‬אי ה רלוואנטיות ואי ה תקפות‬ ‫ביחס לקיו הנורמאטיבי‪ .‬קיו זה הוא ריאלי ומלאכותי בעת ובעונה‬ ‫אחת‪ .‬לתאגיד קיו נורמאטיבי‪ ,‬והוא 'אד' בעול הנורמאטיבי‪".‬‬ ‫)ההדגשה הוספה – א‪.‬א‪.(.‬‬ ‫‪ .49‬א‪ 1‬שהדברי נכתבו בהקשרי של הליכי פליליי‪ ,‬ועל א‪ 1‬השוני המהותי בי‬ ‫הליכי פליליי ובי הליכי אזרחיי‪ ,‬יפי ה א‪ 1‬לעניי האזרחי שלפנינו‪.‬‬ ‫והעולה מה הוא כי א‪ 1‬לתאגיד זכות לש טוב‪.‬‬ ‫הגנה על המוניטי‬ ‫‪ .50‬מונח נוס‪ 1‬המתייחס לשמו הטוב של אד‪ ,‬לרבות תאגידי‪ ,‬הוא המונח‬ ‫"מוניטי"‪ ,‬המתייחס בעיקר לתדמיתו של אד בעיני אחרי‪ ,‬תדמית הנקבעת‬ ‫לאור הדר שבה הוא מתנהל‪ .‬בעניי מסוי שהובא לפתחו של בית המשפט‬ ‫העליו‪ 16‬נאמר כי‪:‬‬ ‫"הגדרתו המדויקת של המושג מוניטי אינה פשוטה והיא נדונה באריכות‬ ‫בספרות ובפסיקה‪ .‬נפסק כי מוניטי הוא 'תדמיתו החיובית של המוצר‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ע"פ ‪ 3027/90‬חברת מודיעי בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל )‪ ,(8.8.91‬פ"ד מה)‪.364 (4‬‬ ‫ע"א ‪ Genreral Mills Inc 945/06‬נ' משובח תעשיות מזו בע"מ )‪ ,(1.10.09‬בסעי‪ 8 1‬לפסק הדי‪.‬‬ ‫‪ 25‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫בעיני הציבור‪ ,‬אשר הודות לה קיי שוק של לקוחות בכוח‪ ,‬אשר‬ ‫מעונייני ברכישתו' ‪."....‬‬ ‫בית המשפט הבחי בי שני סוגי של מוניטי‪ .‬האחד "קשור למוניטי של היצר‬ ‫)או של גור רלוונטי אחר‪ .(...‬בסוג זה של מוניטי תדמיתו החיובית של היצר‬ ‫בעיני הציבור מקרינה על מכלול המוצרי המיוצרי על ידו ויוצרת את המוניטי‬ ‫שלה"‪ .‬הסוג האחר של מוניטי "קשור למוצר עצמו‪ ,‬ג א היצר אינו מוכר‬ ‫לציבור או אינו זוכה לתדמית חיובית בעיני הציבור‪ .‬מוניטי זה נוצר בעקבות‬ ‫הש הטוב שהמוצר קונה לעצמו בקרב הצרכני‪."...‬‬ ‫‪ .51‬במקרה שלפנינו נראה כי עיקר המוניטי של החברה הוא מהסוג הראשו‪ ,‬א כי‬ ‫לא מ הנמנע שישנ מוצרי מסוימי המיוצרי על ידי החברה‪ ,‬הזוכי‬ ‫למוניטי לכשעצמ‪ .‬בי כה ובי כה‪ ,‬ברי כי מוניטי של תאגיד מהווה אינטרס בר‬ ‫הגנה‪.17‬‬ ‫‪ .52‬בנוס‪ ,1‬נראה שלא יהא חולק על כי פגיעה בשמה הטוב של חברה ובמוניטי שלה‪,‬‬ ‫עשויה לגרו לפגיעה בקניינה‪ ,‬וא‪ 1‬מבחינה זו נראה כי נתונה לה הגנתו של חוק‪#‬‬ ‫יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪.18‬‬ ‫הקלו המיוחד הכרו‪ ,‬בייחוס עוולות על רקע הטרדה מינית‬ ‫‪ .53‬נבקש להדגיש בסיו פרק זה‪ ,‬כי ייחוס של עוולה מכוח החוק למניעת הטרדה‬ ‫מינית לאד‪ ,‬בדומה לעבירות מי )הג שבעוצמה פחותה(‪ ,‬כרו בהטלת קלו‬ ‫מיוחד‪ .‬אי מדובר בהכרח במונח המשפטי "קלו"‪ ,‬העשוי למנוע מאד‪ ,‬שנקבע‬ ‫לגביו כי דבק קלו במעשיו‪ ,‬להתמנות )וא‪ 1‬להתמודד( למשרות ציבוריות‬ ‫מסוימות‪ .19‬הכוונה היא לקלו במוב הפשוט והבסיסי ביותר של מונח זה‪ ,‬על‬ ‫תוצאותיו הקשות‪ .‬היינו‪ ,‬כת מוסרי‪#‬ערכי הדבק באד‪ ,‬הפוגע בשמו הטוב‬ ‫ומרתיע אחרי מלכרו בו את שמ ועניינ‪ ,‬על כל הנובע מכ – הימנעות‬ ‫מלהימצא בקרבתו‪ ,‬מלהיות מזוהי עמו‪ ,‬מלפעול באופ שיקנה לו טובה כלשהי‬ ‫וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ראו בעניי זה ההגנות בחוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט – ‪ ,1999‬ועוולת "גניבת עי" הקבועה בסעי‪ 59 1‬לפקודת‬ ‫הנזיקי ]נוסח חדש[‪.‬‬ ‫סעי‪ 3 1‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪ ,‬הקובע כי "אי פוגעי בקנינו של אד"‪.‬‬ ‫בג"( ‪ 5699/07‬פלונית )א'( נ' היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה‪.(26.2.2008) ,‬‬ ‫‪ 26‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫התוצאות הקשות הנובעות מייחוס "כותרת" של ביצוע עבירת מי או עוולת מי‪,‬‬ ‫ולו כזו שנמצאת בר‪ 1‬חומרה נמו יחסית‪ ,‬לאד כלשהו‪ ,‬לרבות תאגיד‪ ,‬מחייבות‬ ‫שימוש מושכל וזהיר ביותר בהטלת "כותרת" שכזו‪.‬‬ ‫סיכו ביניי‬ ‫‪ .54‬עד כה עמדנו על מעמדו הר של עקרו פומביות הדיו ועל תכליותיו‪ ,‬וכ עמדנו על‬ ‫הזכויות של החברה‪ ,‬העשויות להיפגע א יפורס שמה‪ ,‬ועל מעמד‪ .‬יודגש יצוי‬ ‫כי לש עריכת האיזו בי כלל הערכי המתנגשי‪ ,‬אי צור להצביע על הגנה‬ ‫מכוח חוק יסוד דווקא‪ ,‬אלא שמעמד הנורמטיבי של זכויות החברה הוא גור‬ ‫מרכזי שיש לקחתו בחשבו בביצוע האיזו האמור‪.20‬‬ ‫מלאכת האיזו בהליכי שעניינ הטרדה מינית‬ ‫‪ .55‬כאמור‪ ,‬סוגיית פומביות הדיו עולה לעתי תכופות בהקשרי שוני‪ ,‬כל הקשר‬ ‫ומאפייניו המיוחדי‪ ,‬כל נושא ותכליותיו המיוחדות‪ ,‬כל הלי ונסיבותיו‬ ‫הקונקרטיות‪ .‬בכל הנוגע להליכי שעניינ הטרדה מינית‪ ,‬הכלל שנקבע בפסיקת‬ ‫בית הדי הארצי הוא כי הדיו בה יתקיי בדלתיי סגורות‪ ,‬תו הענקת שיקול‬ ‫דעת לבית הדי לאפשר את פתיחת במקרי מתאימי‪ .‬על התכלית העומדת‬ ‫בבסיס כלל זה עמדה השופטת )כתוארה אז( נילי ארד‪ ,‬בפרשת אומ"‪:210‬‬ ‫"התכלית הרעיונית של סייג איסור הפרסו בהוראות חוק אלה מעוגנת‬ ‫במטרתו המוצהרת של המחוקק להג על כל המעורבי בעבירות‪ 22‬של‬ ‫הטרדה מינית‪ ,‬מתלונני ותובעי‪ ,‬חשודי‪ ,‬נאשמי ונתבעי '‪ ...‬מפני‬ ‫פגיעה קשה בצנעת הפרט העלולה להיגר לה כתוצאה מניהול ההלי‪,‬‬ ‫המשפטי בעקבות חשיפת פרטי אינטימיי ביותר של חייה'‪ ...‬כאשר‬ ‫לבד מ הפגיעה בצנעת הפרט הנגרמת בגי אותה חשיפה‪ ,‬עלול פרסו‬ ‫ברבי של פרטי אלה‪ ,‬להרתיע אחרי כמות ובה מתלונני ועדי‬ ‫אחרי מלהעיד במשפט‪) ."...‬ההדגשה שלי – א‪.‬א‪.(.‬‬ ‫ואכ‪ ,‬לא היתה מחלוקת בי הצדדי על כ שהדיו‪ ,‬לרבות בערעור‪ ,‬צרי‬ ‫להתנהל בדלתיי סגורות‪ .‬שכ בלעדי סגירת הדלתות‪ ,‬יהיה זה כמעט בלתי‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫א' ברק‪ ,‬פרשנות במשפט – פרשנות חוקתית‪) ,‬תשנ"ד(‪ ,‬עמ' ‪.215#221‬‬ ‫ע"ע )ארצי( ‪ 120/07‬אומ"‪ 0‬אזרחי למע מנהל תקי וחברתי ומשפטי – אלמונית )‪) (29.10.07‬להל‪ :‬עניי אומ"‪,(0‬‬ ‫בסעי‪ 18 1‬לפסק הדי‪.‬‬ ‫אמנ בדבריה נקטה השופטת ארד את התיבות "עבירות של הטרדה מינית"‪ ,‬אול נראה כי הכוונה היא לא‬ ‫לעבירות דווקא‪ ,‬כי א למעשי הטרדה מינית בכלל‪ ,‬לרבות עוולות על פי החוק למניעת הטרדה מינית‪ .‬יוזכר‬ ‫בהקשר זה כי סמכותו העניינית של בית הדי לעבודה על פי חוק זה היא בעוולות האזרחיות בלבד ולא בעבירות‬ ‫הפליליות‪.‬‬ ‫‪ 27‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫אפשרי להג על צנעת הפרט של המעורבי בעניי‪ ,‬אפילו של העובדת )שהיא‬ ‫ה"תובע או מתלונ"(‪.‬‬ ‫‪ .56‬משהדיו מתקיי בדלתיי סגורות‪ ,‬מתעוררת השאלה מה הפרטי שנית‬ ‫להתיר את פרסומ‪ .‬שאלה זו כרוכה בהיק‪" 1‬ההגנה" שיש לית לצדדי‬ ‫המעורבי ולזכויותיה ובטיבה של הגנה זו‪ ,‬בידיעה שמחירה הוא פגיעה בעקרו‬ ‫פומביות הדיו‪ .‬השופטת ארד ציינה כי –‬ ‫"בהפעילו את שיקול הדעת‪ ,‬א לאסור את הפרסו או להתירו‪ ,‬יבח בית‬ ‫הדי את האינטרסי הנוגעי לעניי ומשקל‪ ,‬ויאז ביניה‪ ,‬בשי לב‬ ‫לנסיבות המקרה הנדו לפניו‪ .‬זאת‪ ,‬תו‪ ,‬שיבח את מהות האינטרס של‬ ‫המבקש את התרת הפרסו והעניי הציבורי בפרסו‪ ,‬לעומת מהות‬ ‫האינטרס באיסור הפרסו והנזק העלול להיגר לכל אחד מהצדדי‪."23‬‬ ‫בעניי פלונית‪ 24‬הדגיש הנשיא )כתוארו אז( סטיב אדלר את התכלית של "חינו‬ ‫מעסיקי ועובדי כיצד להתנהג וכהתראה שתמנע אנשי מלהטריד מינית‬ ‫עובדת או עובד"‪ ,‬כאחת התכליות לעקרו הפומביות בהקשר של מניעת הטרדה‬ ‫מינית‪ .‬עוד ציי כי יש למצוא פיתרו שיפגע פחות ככל הנית בכל אחת מהזכויות‬ ‫המתנגשות‪ ,‬וכי הקושי העיקרי נובע מפרסו פרטי ההלי בשלב שבו טר נקבעו‬ ‫העובדות‪ .‬בפרשת פלונית האמורה קבע הנשיא אדלר כי דיו בתובענה בעניי‬ ‫הטרדה מינית יהיה בדלתיי סגורות עד מת פסק‪#‬הדי‪ .‬ואלה היו נימוקיו‪:‬‬ ‫"בכ‪ ,‬ניתנת הגנה לעובדת )וג למואש בהטרדה( נגד פרסו עובדות‬ ‫שאינ נכונות‪ ,‬וכ מושגת המטרה שהציבור ידע על פסקידי בנושא‬ ‫הטרדה מינית‪ .‬עלפי השיטה המוצעת‪ ,‬הפגיעה בזכות הציבור לדעת‬ ‫מצטמצמת באופ זה מ'פגיעה' מוחלטת של חוסר ידיעה מוחלט לפגיעה‬ ‫יחסית של חוסר הידיעה בתקופת המשפט‪ .‬פגיעה בציבור עלידי דחיית‬ ‫המידע על המשפט עד לפרסו פסקהדי קטנה בהשוואה לנזק שייגר‬ ‫למתלוננת עלידי הפרסו בעת המשפט‪ .‬מניעת מידע על העדויות לפני‬ ‫מת פסקהדי תמנע את הדיווחי הסנסציוניי והבלתי מוכחי בכלי‬ ‫התקשורת‪ ,‬דיווחי שהציבור אינו לומד מה דבר מהותי כלשהו‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬פרסו פסקהדי הסופי יספק לציבור את מלוא המידע הדרוש כדי‬ ‫לחנ‪ ,‬אותו ולהשפיע על התנהגותו‪ .‬כמו כ‪ ,‬ההגנה המוענקת למתלוננת‬ ‫משמעותית ביותר‪ ,‬שכ הפגיעה הגדולה בה תתאפשר עלידי פרסו‬ ‫עדויות שאינ נכונות‪ .‬דיווח בזמ המשפט 'יאותת' לציבור שלא כדאי‬ ‫לאישה להגיש תובענה על הטרדה מינית‪ ,‬בשל ההשפלה הכרוכה בניהול‬ ‫המשפט‪ ,‬ואילו דיווח לאחר מת פסקהדי יראה לציבור שלא כדאי‬ ‫להטריד עובדת מינית‪ .‬אשר להגנה שתינת לעובדת לאחר מת פסק‬ ‫הדי‪ ,‬רשאית העובדת להגיש בקשה לאסור פרסו שמה ונתוני מזהי‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫עניי אומ"‪ ,0‬בסעי‪ 19 1‬לפסק הדי‪.‬‬ ‫דב"ע )ארצי( נו‪ 3#293/‬פלונית – חברה אלמונית בע"מ ואח'‪ ,‬פד"ע לא ‪.(14.10.97) 230 ,209‬‬ ‫‪ 28‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫בפסקהדי‪ ,‬וביתהדי יכריע עלפי נסיבות המקרה‪ ,‬כאשר הכלל יהיה‬ ‫פרסו פסקהדי הסופי‪ .‬נמצא‪ ,‬שבאיזו בי האינטרסי התומכי‬ ‫בקיו הדיו כולו בדלתיי פתוחות לבי האינטרסי התומכי בקיו‬ ‫הדיו כולו בדלתיי סגורות יד של האחרוני על העליונה‪.‬‬ ‫בסיכו‪ ,‬הכלל צרי‪ ,‬להיות‪ ,‬כי דיו בתובענה בעניי הטרדה מינית יהיה‬ ‫בדלתיי סגורות עד מת פסקהדי‪) ".‬הדגשה הוספה – א‪.‬א‪.(.‬‬ ‫נוסחת האיזו של הנשיא אדלר אומצה בעניי אחר‪ ,25‬במילי אלה‪:‬‬ ‫"האיזו הנכו בי הזכויות המתנגשות כמו ג בי ההסדרי‬ ‫הנורמטיביי השוני החלי על התביעות ההדדיות מושא הדיו הינו‬ ‫איסור פרסו בתקופת ניהול המשפט‪ ,‬והיתר פרסו‪ ,‬לאחר מת פסק‬ ‫הדי‪ ,‬כמוצע על ידי הנשיא אדלר בפרשת פלונית‪ .‬זאת תו‪ ,‬מת אפשרות‬ ‫לבית הדי לבחו א קיימת הצדקה לאיסור על הפרסו ג בתו‬ ‫ההלי‪".,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫פיתרו זה נבחר ג בהחלטת בית הדי הארצי בעניי פלונית – פלוני ‪.‬‬ ‫‪ .57‬יש להדגיש כי בניגוד למצב הדברי בענייננו‪#‬אנו‪ ,‬הרי שבשלושת המקרי הללו‪,‬‬ ‫שבה אומצה הנוסחה של הנשיא אדלר‪ ,‬התמקדה שאלת הפרסו במתלוננת‬ ‫ובנילו ולא בחברה המעסיקה‪ .‬כמו כ‪ ,‬החלטות בית די זה בעניי הפרסו ניתנו‬ ‫בשעה שההליכי בבתי הדי האזוריי היו תלויי ועומדי וטר נית בה פסק‬ ‫די סופי‪ .‬בהמש יהא עלינו להידרש‪ ,‬א כ‪ ,‬לשאלה א נוסחת איזו זו יפה א‪1‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬שעה שהגור המבקש את איסור הפרסו‪ ,‬ושהמבקשי‪ ,‬מנגד‪ ,‬עותרי‬ ‫לחשיפת שמו‪ ,‬הוא תאגיד‪ ,‬ושעה שעל פסק דינו של בית הדי האזורי הוגשו‬ ‫ערעורי‪ ,‬ועל כ קביעותיו – ה העובדתיות וה המשפטיות – אינ חלוטות‪ .‬הא‬ ‫יש באלה כדי לאבח את העניי שלפנינו מהענייני שנדונו בפסיקת בית הדי‬ ‫הארצי עד כה? א כ – באיזה אופ?‬ ‫‪ .58‬בעניי אומ"‪ 270‬נדרש בית די זה לשיקולי הרלוונטיי בבואו להכריע בבקשה‬ ‫לאיסור פרסו ‪ /‬להתרת פרסו בענייני שכרוכות בה טענות להטרדה מינית‪,‬‬ ‫ובה‪:‬‬ ‫* "העניי הציבורי" שבפרסו‪ :28‬ככל שמעמדו של הנתבע בכיר יותר‪ ,‬והשפעתו‬ ‫על ענייני ציבור רבה יותר‪ ,‬תיטה הכ‪ 1‬להתרת הפרסו;‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ע"ע )ארצי( ‪ 29212#05#12‬פלוני – אלמונית )‪.(20.1.13‬‬ ‫בש"א )ארצי( ‪ 678/06‬פלונית – פלוני‪.(18.2.07) ,‬‬ ‫ראו ג ע"ע )ארצי( ‪ 212/08‬ידיעות אחרונות – פלונית‪.(22.9.08) ,‬‬ ‫לעניי המונחי "עניי ציבורי" ו"דמות ציבורית" ראו עניי רינת‪.‬‬ ‫‪ 29‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫* טיבו של המידע שפרסומו מבוקש‪ :‬יש לבחו א יש במידע "תועלת מיוחדת"‬ ‫– למשל בכ שיגרו לגיבוש דעת של בני הציבור בענייני ציבוריי – או א‬ ‫יש בו כדי להג על הציבור‪ .‬במסגרת זו יש לבחו שמא מדובר במידע רכילותי‬ ‫גרידא‪ ,‬או שהרצו לפרסמו נובע‪ ,‬למשל‪ ,‬מיצר נק‪.‬‬ ‫* מידת הביסוס של המידע‪ :‬הא המידע עבר בחינתו של גור חיצוני‬ ‫אובייקטיבי‪ ,‬א לאו‪.‬‬ ‫* תוצאת ההליכי שהתנהלו‪ :‬הא ה מבססי אשמה או ספק?‬ ‫* מאז הנזקי‪ :‬יש לאמוד את הנזק הצפוי להיגר לציבור כתוצאה מאי פרסו‬ ‫ההלי‪ ,‬ואת הנזק הצפוי למי מהצדדי המעורבי בהלי כתוצאה מהתרת‬ ‫הפרסו‪ .‬בהקשר זה יש להזכיר כי באופ טבעי כרו כל הלי משפטי במידה‬ ‫מסוימת של פגיעה‪ ,‬כפועל יוצא ממימוש עקרו הפומביות‪ .‬לפיכ‪ ,‬רק פגיעה‬ ‫שהיא מעבר לפגיעה ה"רגילה" וה"שגרתית" עשויה להצדיק סגירת הדלתיי‪.‬‬ ‫* מידת "חזקת החפות" העומדת לנפגע כפועל יוצא ממעמדו בהלי השיפוטי‪:‬‬ ‫ככל שמידתה של חזקת החפות העומדת לנפגע גדולה יותר )למשל א הוא‬ ‫בבחינת חשוד בלבד(‪ ,‬תיטה הכ‪ 1‬להג עליו יותר‪.‬‬ ‫יצוי כי בהליכי שאינ פליליי‪ ,‬כמו ענייננו אנו‪ ,‬נית לדבר על "חזקת‬ ‫חפות" של הנתבע במספר דרגות‪ :‬א‪ .‬כשההלי שהנתבע צד לו מצוי בבירור‬ ‫בערכאה הראשונה וטר נית פסק הדי; ב‪ .‬כשנית פסק די בערכאה הדיונית‬ ‫וחל‪ 1‬המועד להגשת הערעור – ועל כ קביעות פסק הדי הפכו חלוטות; ג‪.‬‬ ‫כשנית פסק די בערכאה הדיונית וטר חל‪ 1‬המועד להגשת הערעור; ד‪.‬‬ ‫כשנית פסק די בערכאה הדיונית והוגש ערעור – כא עשויה להיות אבחנה בי‬ ‫ענייני שוני‪ ,‬הנעוצה בזהות המערער‪ ,‬בטיב הטענות בערעור ועוד‪ .‬בנוס‪ 1‬יש‬ ‫לציי כי נקודת האיזו במקרי שבה כבר נית פסק די תלויה במידה לא‬ ‫מבוטלת בתוצאתו‪.‬‬ ‫מגמות חדשות ביחס לאופ הגשמתו של עקרו הפומביות‬ ‫‪ .59‬א‪ 1‬שאי חולק על מעמדו הר של עקרו פומביות הדיו‪ ,‬הרי שעל רקע זמינותו‬ ‫של מידע רב במדיה האלקטרונית ויכולות אחזור המידע‪ ,‬הולכי וגוברי הקולות‬ ‫הקוראי לשינוי באופ מימושו‪ ,‬באופ שמחד גיסא יוסי‪ 1‬למלא את תכליותיו‬ ‫ככל הנית‪ ,‬ומאיד גיסא‪ ,‬ימנע פגיעה קשה בזכויות אחרות‪ ,‬ובראש הזכות‬ ‫‪ 30‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫לפרטיות והזכות לש טוב‪ .‬בעניי זה יצוי כי בשנת ‪ 2011‬החלו דיוניה של ועדת‬ ‫אנגלרד‪ ,‬בראשות השופט בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד‪ .29‬הוועדה מונתה על ידי שר‬ ‫המשפטי‪ ,‬לנוכח תלונות הולכות ורבות של אזרחי על אודות פגיעה בפרטיות‬ ‫הנגרמת בשל יכולות אחזור המידע במדיה אלקטרונית‪ .‬מטרתה לבחו את האיזו‬ ‫הראוי בי עקרו פומביות הדיו לעניי הלי פרסו פסקי די ופרוטוקולי של‬ ‫דיוני בבתי המשפט בפורמט אלקטרוני ומת יכולת אחזור מדיה לגביה מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬והגנת הפרטיות במידע מאיד גיסא‪ .30‬למעשה‪ ,‬ועדת אנגלרד עוסקת‪,‬‬ ‫לראשונה בישראל‪ ,‬בשאלת ה"זכות להישכח"‪ .‬במועד חתימת החלטה זו טר‬ ‫סיימה ועדת אנגלרד את מלאכתה‪.‬‬ ‫עוד יצוי בהקשר זה‪ ,‬כי א לאחרונה ניתנה פסיקתו של בית הדי האירופי לצדק‬ ‫במ ְר ֶש ֶתת‬ ‫)‪ ,31(ECJ‬שחייבה את חברת ‪ Google‬המפעילה מנוע חיפוש פופולארי ִ‬ ‫)האינטרנט(‪ ,‬להיענות במקרי מסוימי לבקשות משתמשי להסרת קישורי‬ ‫)לינקי( למאמרי או לאתרי הכוללי מידע אישי אודותיה‪ .‬בית הדי ציי כי‬ ‫יש לית למשתמשי יכולת להשפיע על התוצאות העולות במנוע החיפוש ע‬ ‫הקלדת שמותיה‪.‬‬ ‫‪ .60‬בי הפתרונות המוצעי כאיזו הראוי בי הזכויות המתנגשות בסוגיית פרסומ‬ ‫של החלטות שיפוטיות‪ ,‬שב ועולה זה המצדד בפרסו החלטות ללא ציו‬ ‫שמותיה של בעלי הדי ושל גורמי נוספי הנזכרי בפסק הדי‪ .‬כ למשל עת‬ ‫מדובר בהחלטות הכוללות התייחסויות למצבו הרפואי של אד; בהחלטות‬ ‫שפרסומ במלוא יפגע בסיכויי השיקו של בעל הדי ועוד‪.32‬‬ ‫כ ראו והשוו בהקשר זה דבריו של שופט בית המשפט העליו אליקי‬ ‫רובינשטיי‪ ,33‬בהקשר של תובענה לפיצויי בגי נזקי גו‪:1‬‬ ‫"לטעמי נית איפוא‪ ,‬וא‪ /‬ראוי‪ ,‬לפרש את הדיבור 'פגיעה חמורה' באופ‬ ‫המביא בחשבו את כל האמור מעלה‪ ,‬ועל כ באורח הנוטה לעבר כיבוד‬ ‫הפרטיות‪ .‬בפרסו הפרשה עצמה בלא הש המלא‪ ,‬כפלוני )רצוי( או‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אי זו הוועדה הראשונה הדנה בענייני ממי זה‪ .‬ראו האמור בבש"פ ‪ 5759/04‬תורג'מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח)‪(6‬‬ ‫‪.(2004) 668#669 ,658‬‬ ‫ראו דו"ח לשנת ‪ 2011‬של הרשות למשפט‪ ,‬טכנולוגיה ומידע‪ ,‬הפועלת במשרד המשפטי‪ .‬יצוי כי ועדת אנגלרד‬ ‫אינה הוועדה הראשונה העוסקת בפגיעה בפרטיות‪ .‬ראו למשל הוועדה להגנה בפני פגיעה בצנעת הפרט‪ ,‬ירושלי‪,‬‬ ‫תשנ"ז‪.1977#‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪C-131/12 Google Spain SL V. Agencia Espanola de Proteccion de Datos (AEPD) (13.5.2014).‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ראו מאמרו של ת' מוסקובי(‪" ,‬ההגנה על הפרטיות בפרסומי בתי המשפט – הא ראוי לפרס שמות בפסקי די"‪,‬‬ ‫משפטי יח ‪ .431‬ז' סגל‪ ,‬הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת‪ ,‬עיוני משפט ט ‪.175‬‬ ‫ע"א ‪ 438/14‬פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב )הפול(‪ ,‬סעי‪ 1‬ז' )החלטה מיו ‪.(6.2.2014‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 31‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫בראשי תיבות‪ ,‬די ככלל להבטיח את זכויות הציבור לדעת ואת‬ ‫הפומביות‪".‬‬ ‫‪ .61‬עינינו הרואות‪ ,‬כי בשאלת האיזו הראוי בי עקרו פומביות הדיו ובי ערכי‬ ‫אחרי המתנגשי בו‪ ,‬לא נאמרה עדיי המילה האחרונה‪ ,‬ונראה כי הדי –‬ ‫המחוקק ובתי המשפט – יצטר להתאי עצמו למציאות המתפתחת ולאתגרי‬ ‫שהיא מזמנת‪.‬‬ ‫מ הכלל אל הפרט‬ ‫‪ .62‬לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדי‪ ,‬הגענו לכלל מסקנה כי לעת הזו – קרי‪ ,‬עד‬ ‫למת החלטה אחרת על ידי המותב שידו בערעורי‪ ,‬בתו הדיו בערעורי או‬ ‫ע מת פסק הדי בה‪ ,‬יש להותיר את המצב הקיי על כנו ולא להתיר את‬ ‫פרסו ש החברה‪ .‬ואלה טעמינו‪:‬‬ ‫‪ .63‬כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬בהליכי בקשר להטרדה מינית מתנהל ההלי‬ ‫בדלתיי סגורות והכלל הוא שלא יפורסמו לגביו‪ ,‬אלא אות פרטי שיותר‬ ‫פרסומ‪ .‬כלל זה מאז בי האינטרסי המגולמי בעקרו פומביות הדיו ובי‬ ‫האינטרסי של כלל המעורבי במחלוקת ושעליה באה להג סגירת הדלתות‪.‬‬ ‫בי אות מעורבי נמני בראש ובראשונה "התובע או המתלונ"‪ ,‬א ג –‬ ‫המטריד הנטע‪ ,‬כמו ג המעסיק )א אישיותו שונה מזו של המטריד הנטע(‪.‬‬ ‫הטע לכ נעו( בקלו המיוחד הכרו בייחוס עוולות על רקע הטרדה מינית‪ .‬קלו‬ ‫מיוחד זה משמיע את החובה לנהוג משנה זהירות בפרסומי מתו הליכי‬ ‫משפטיי הקשורי לעוולות מסוג זה‪ ,‬העשויי לפגוע בש הטוב פגיעה שקשה‬ ‫יהיה לתקנה‪ ,‬קל וחומר בשי לב לקלות הפרסו בימינו כמו ג להיות הפרסו‬ ‫כמעט נִ צחי‪ .‬לא בכדי בהליכי על רקע של הטרדה מינית‪ ,‬הסטייה מעקרו‬ ‫פומביות הדיו אפשרית ביתר קלות מאשר בהליכי אחרי‪ .‬על רקע זה נקבע כי‬ ‫הפרסו ייעשה‪ ,‬ככלל ובהעדר טעמי לסטות מנוסחת האיזו האמורה‪ ,‬רק לאחר‬ ‫"מת פסק הדי"‪.‬‬ ‫בי הטעמי לסטייה מנוסחת האיזו נית למנות‪ ,‬למשל‪ ,‬עידוד של מתלונני‬ ‫נוספי להתלונ; עניי מיוחד לציבור; צור בהשגת ראיות על מעשי דומי‬ ‫וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪ 32‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫‪ .64‬דומה שבמקרה שלפנינו כל הצדדי להלי זה תמימי דעי בכל הנוגע לנוסחת‬ ‫האיזו האמורה והמחלוקת ביניה היא בשאלה הא יש לסטות ממנה בעת‬ ‫הדיו בערעור‪.‬‬ ‫‪ .65‬משנית פסק דינו של בית הדי האזורי ִמשתנה מטבע הדברי נקודת האיזו‪,‬‬ ‫ושאלת הפרסו של איזה מהפרטי או של זהות מי מהמעורבי ‪ #‬המתלוננת‬ ‫המטריד או המעסיק ‪ #‬צריכה להיבח מחדש‪ ,‬בכל מקרה לפי נסיבותיו‪ .‬אשר‬ ‫לפרסו פרטי המעסיק‪ ,‬כמבוקש במקרה זה‪ ,‬יש להבחי בי מספר מצבי‪:‬‬ ‫משפסק הדי הפ לחלוט ניטל החשש מההשלכות של פרסו פרטי שאינ‬ ‫מבוססי‪ ,‬ונשמט בעיקרו של דבר הבסיס להטלת החיסיו על ש המעסיק‪.‬‬ ‫במקרי כגו אלה תיטה הכ‪ 1‬לכיוו של פומביות הדיו ושל פרסו ש המעסיק‪,‬‬ ‫אלא א יוכחו שיקולי נגד כבדי משקל‪ ,‬כגו החשש שפרסו ש המעסיק יוביל‬ ‫לזיהוי פרטי המתלוננת או פגיעה חמורה בפרטיות וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫משנית פסק די א הוא טר הפ לחלוט יש לבחו הא ישנה הצדקה שלא‬ ‫להתיר את פרסו ש המעסיק‪ .‬לעניי זה יש להבחי בי מספר מצבי‪ .‬כ‬ ‫למשל‪ ,‬א הערעור אינו מופנה כנגד הקביעות בפסק הדי מושא הערעור‪ ,‬למשל‬ ‫ערעור המופנה כלפי הסעד שנית‪ ,‬או א אי ממש בטענות כנגד‪ ,‬הנטייה תהיה‬ ‫להתייחס לשאלת פרסו ש המעסיק באותו האופ שבו נבחנת שאלה זו לאחר‬ ‫שפסק הדי הפ לחלוט‪.‬‬ ‫א הערעור מכוו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כנגד הקביעות בדבר מעשיו של המעסיק‪ ,‬הרי‬ ‫שמקו שממצאי אלה מייחסי למעסיק מעשי‪/‬מחדלי חמורי‪ ,‬ואי קביעה‬ ‫כי טענות הערעור אי בה ממש – הנטייה תהיה‪ ,‬ככלל‪ ,‬לפעול בדומה לנוסחת‬ ‫האיזו בעת ניהול ההלי לפני הערכאה המבררת‪ ,‬היינו – שלא להתיר את‬ ‫הפרסו כלל‪ ,‬או להתיר את הפרסו ללא שמות הצדדי המעורבי‪ .‬נטיה זו‬ ‫אינה סו‪ 1‬פסוק‪ ,‬אלא א בבחינת "השלב הראשו"‪ .‬בהמש יש לפנות ל"שלב‬ ‫השני" ולבחו קיומ של שיקולי נגדיי‪ ,‬אשר יהיה בה כדי לשנות את הנטייה‬ ‫הראשונית‪ .‬בהעדר שיקולי שכאלה נית יהיה‪ ,‬ככלל‪ ,‬להסתפק בפרסו פסק‬ ‫הדי ללא פרטי מזהי‪ ,‬לרבות של המעסיק‪ .‬במקרה שכזה‪ ,‬פרסומ של פרטי‬ ‫אלה יִ ַד ֶחה‪ .‬כ הפגיעה בעיקרו של פומביות הדיו תהיה מינימאלית‪.‬‬ ‫‪ 33‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫‪ .66‬במקרה שלפנינו מכוו ערעור החברה כנגד קביעות בית הדי האזורי‪ ,‬שלפיה‬ ‫הפרה את חובותיה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו מכוחו‪,‬‬ ‫ונציגיה התנכלו לעובדת‪ .‬על פני הדברי מדובר בקביעות חמורות הנושאות‬ ‫אפשרות ממשית לפגיעה בשמה הטוב של החברה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬אי נית לקבוע כי‬ ‫אי ממש בערעור החברה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בערעור החברה מועלות טענות הראויות‬ ‫לבירור ולבחינת ערכאת הערעור‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬עלה בידי החברה לשכנע‪ ,‬בבחינת‬ ‫"השלב הראשו"‪ ,‬כי יש להמשי ע חסיו שמה‪ ,‬לפחות עד למועד הדיו‪ ,‬במיוחד‬ ‫עת מביאי בחשבו כי הדיו בערעור קבוע למועד קרוב – בראשית חודש נובמבר‬ ‫‪.2014‬‬ ‫‪ .67‬משעברה החברה את "השלב הראשו"‪ ,‬יש לבחו הא מתקיימי שיקולי‬ ‫שיצדיקו סטייה מהנטייה הראשונית שבמקרה זה היא להוסי‪ 1‬ולחסות את ש‬ ‫החברה ושמות יתר המעורבי‪ .‬כאמור‪ ,‬כמו במקרה של ההלי לפני הערכאה‬ ‫המבררת‪ ,‬ג במסגרת הדיו בערעור‪ ,‬עשויי לקו שיקולי שיצדיקו פרסו‬ ‫מיידי‪ .‬אמנ‪ ,‬במועד שכזה שיקולי כגו הצור בהשגת ראיות על מעשי דומי‬ ‫וכיוצ"ב שיקולי‪ ,‬ככלל‪ ,‬אינ רלוונטיי עוד‪ .‬שיקולי נוספי בדבר עידוד של‬ ‫מתלונני נוספי או בדבר עניי מיוחד לציבור – משקל נמו יותר )שא היו‬ ‫בעלי משקל מ הסת היו משפיעי בהלי לפני הערכאה המבררת(‪ ,‬א כי אינ‬ ‫נעדרי משקל‪ .‬על הפרק עשויי לעמוד שיקולי נוספי‪.‬‬ ‫המבקשי פרשו לפנינו שיקולי שוני שיצדיקו את טענת מדוע אי להסתפק‬ ‫בפרסו פסק הדי של בית הדי האזורי ללא פרטי מזהי ומדוע יש לפרס את‬ ‫ש החברה עוד במהל הדיו בערעורי‪ .‬אלא שלטעמינו‪ ,‬בנסיבות העניי אי‬ ‫בשיקולי אלה כדי להצדיק שינוי מהנטייה הראשונית‪:‬‬ ‫א‪ .‬את האינטרסי שעליה מצביעי המבקשי‪ ,‬נית להגשי באופ כמעט‬ ‫מלא‪ ,‬א‪ 1‬מבלי לפרס את ש החברה‪ .‬כ‪ ,‬ההיבט הנורמטיבי של פסק הדי‬ ‫האזורי פורס ברבי‪ ,‬ובכ הושגה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬המטרה של "חינו" ו"הרתעת"‬ ‫מעסיקי‪ .‬התועלות העשויות לצמוח מפרסו ש החברה דווקא אינ מרובות‬ ‫או מיוחדות‪ ,‬ורוב המידע הפוטנציאלי להזהרת הציבור וחינוכו‪ ,‬מצוי בפסק‬ ‫הדי כפי שפורס‪ .‬אנו סבורי כי אינטרס הציבור הוא ג שלא להיות שות‪1‬‬ ‫לפרסומי שיותר משיש בה כדי לסייע לציבור לכלכל את צעדיו ואת מעשיו‪,‬‬ ‫יש בה כדי לספק יצר רכילותי‪#‬מציצני גרידא‪.‬‬ ‫‪ 34‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫ב‪ .‬קביעות בית הדי האזורי כנגד החברה אינ "טכניות"‪ ,‬אלא מטילות עליה צל‬ ‫כבד‪ .‬אחריותה אינה א אחריות "שילוחית" למעשי ההטרדה המינית שנקבעו‪.‬‬ ‫שמו הטוב של כל מעסיק‪ ,‬מקומי או רב לאומי‪ ,‬צפוי להיפגע נוכח קביעות‬ ‫אלה‪ .‬הנזק לשמה הטוב של החברה ולמוניטי שלה‪ ,‬דווקא על רקע מעמדה‬ ‫כחברה רב לאומית‪ ,‬כתוצאה מפרסו שמה כמי שהפרה חובותיה על פי החוק‬ ‫למניעת הטרדה מינית‪ ,‬עשוי להיות נזק קשה‪ .‬בניגוד לטענת חלק מהמבקשי‪,‬‬ ‫איננו סבורי כי העובדה שהמקרה אירע לפני כמה שני‪ ,‬יש בה כדי לצמצ‬ ‫נזק זה‪ ,‬שכ מועד הפרסו הוא הקובע‪ .‬נכו הוא כי אי דומה האינטרס‬ ‫שבהגנה על אד פרטי לזה של חברה‪ ,‬אול אי משמעות הדבר כי האינטרס‬ ‫של החברה אינו קיי או אינו בר הגנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העובדה שהעובדת תומכת בפרסו הש‪ ,‬אי בה כדי להעלות או להוריד‪ .‬סעי‪1‬‬ ‫‪10‬א לחוק השוויו אמנ מתייחס להעדפת עניינו של תובע‪/‬מתלונ‪ ,‬כטענת‬ ‫הנציבות‪ ,‬א אי בכ כדי להוביל למסקנה כי ההתחשבות באינטרס של‬ ‫הצדדי האחרי מותנה בעמדת המתלונ או התובע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הטענה כי ייתכ שבחברה עצמה ישנ קורבנות נוספי להטרדה מינית‪ ,‬היא‬ ‫טענה שלא מצאנו לה ביסוס בראיות‪ .‬אכ‪ ,‬פרסו ש החברה – לא כל שכ‬ ‫מקו שנמצאה חייבת בדי – עשויה להקל על מתלוננות לממש את זכות וא‪1‬‬ ‫עשויה להרתיע מעסיקי מפני ביצוע הפרות כגו אלה שלפנינו‪ .‬פרסו שכזה‬ ‫ג עשוי – כטענת המבקשי – לתת מענה לתחושותיה הפנימיות של נפגעות‬ ‫הטרדה מינית‪ ,‬לרבות בושה‪ ,‬אשמה והסתרה‪ .‬א יתרו זה לא ייפגע א‬ ‫הפרסו יהא לאחר סיו ההתדיינות המשפטית‪ .‬במיוחד את מביאי בחשבו‬ ‫כי הדיו בערעור קבוע לראשית חודש נובמבר ‪ .2014‬מדובר במועד קרוב‪ ,‬ובכ‬ ‫מצטמצמת עוד יותר הפגיעה בעקרו של פומביות הדיו או במימוש של‬ ‫תועלות אלה‪ .‬הנזק מדחייה קצרה של פרסו הממצאי הסופיי אינו מהותי‪.‬‬ ‫‪ .68‬לסיכו‪ ,‬החלטנו בשלב זה לדחות את הבקשה לפרסו ש החברה‪ ,‬הג‬ ‫ששוכנענו כי יסודה בשיקולי ציבוריי לגיטימיי וכבדי משקל‪ ,‬והחלטנו‬ ‫להותיר על כנה את התוצאה הנגזרת מקיומו של הדיו בדלתיי סגורות‪.‬‬ ‫‪ 35‬מתו ‪36‬‬ ‫בית הדי הארצי לעבודה‬ ‫ע"ע ‪133591213‬‬ ‫ע"ע ‪161961213‬‬ ‫‪ .69‬ויודגש‪ ,‬החלטתנו מתייחסת לנסיבותיו של מקרה זה ולפרק זמ מוגדר של הדיו‬ ‫בערעורי‪ .‬כפי שכבר צוי לעיל‪ ,‬בתו הדיו בערעורי או ע מת פסק הדי‬ ‫בה‪ ,‬נית יהיה לבחו שוב את שאלת הפרסו‪.‬‬ ‫למע הזהירות יובהר כי הדיו בערעורי יתנהל בדלתיי סגורות וכי כל פרסו‬ ‫ממנו אסור אלא א יותר‪ .‬החלטה זו תפורס במלואה‪ ,‬ללא שמות העובדת‪,‬‬ ‫החברה והמעורבי הנוספי בעניי‪.‬‬ ‫סו‪ /‬דבר‬ ‫‪ .70‬בקשת המבקשי לפרסו שמה של החברה – נדחית‪.‬‬ ‫‪ .71‬בנסיבות העניי‪ ,‬ומשמדובר בשאלה עקרונית שטר נדונה בבית די זה – אי צו‬ ‫להוצאות‪.‬‬ ‫ניתנה היו‪ ,‬ד' אב תשע"ד )‪ 31‬יולי ‪ (2014‬בהעדר הצדדי ותישלח אליה‪.‬‬ ‫יגאל פליטמ‪,‬‬ ‫נשיא‪ ,‬אב"ד‬ ‫ורדה וירטליבנה‪,‬‬ ‫סגנית נשיא‬ ‫איל איטח‪,‬‬ ‫שופט‬ ‫מר אמנו גדעו‪,‬‬ ‫נציג ציבור )מעסיקי(‬ ‫מר ראוב בוימל‪,‬‬ ‫נציג ציבור )עובדי(‬ ‫‪ 36‬מתו ‪36‬‬