בית הדין הארצי לעבודה החלטה

‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫ניתנה ביו ‪ 31‬יולי ‪2014‬‬
‫‪ .1‬ח מענית עיתונאי‬
‫‪ .2‬גלובס פבלישר עתונות )‪ (1983‬בע"מ‬
‫‪ .3‬נציבות שוויו ההזדמנויות בעבודה‬
‫‪ .4‬איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית‬
‫ולנפגעי תקיפה מינית בישראל‪ ,‬ע"ר‬
‫‪ .5‬שדולת הנשי בישראל‬
‫המבקשי‬
‫)המבקשת ‪ 3‬מתייצבת בהליכי‬
‫כ"ידיד בית משפט"(‬
‫‬
‫‪ .1‬אלמונית‬
‫‪ .2‬חברה פלונית‬
‫המשיבות‬
‫)המשיבה ‪ 1‬המערערת בע"ע ‪,133591213‬‬
‫המשיבה בע"ע ‪(161961213‬‬
‫)המשיבה ‪ 2‬המשיבה בע"ע ‪,133591213‬‬
‫המערערת בע"ע ‪(161961213‬‬
‫בפני‪ :‬הנשיא יגאל פליטמ‪ ,‬סגנית הנשיא ורדה וירטליבנה‪ ,‬השופט איל איטח‬
‫נציג ציבור )עובדי( ראוב בוימל‪ ,‬נציג ציבור )מעסיקי( אמנו גדעו‬
‫בש המבקשי ‪ – 12‬עו"ד אוריי אשכולי ועו"ד סשה פטקי‬
‫בש המבקשת ‪ – 3‬עו"ד שרו אברה וייס ועו"ד בריהא אבו קאעוד‬
‫בש המבקשת ‪ – 4‬עו"ד ליאת קליי‬
‫בש המבקשת ‪ – 5‬עו"ד דנה נאור מנדאל ועו"ד גילי פטר‬
‫בש המשיבה ‪ – 1‬עו"ד קר בר יהודה ועו"ד יפעת בלפר‬
‫בש המשיבה ‪ – 2‬עו"ד אורלי ג'רבי‪ ,‬עו"ד חיה ארמ ועו"ד מיכל הברפלד‬
‫החלטה‬
‫השופט איל איטח‬
‫‪ .1‬לפנינו בקשת המשיבה ‪ 2‬להותיר את שמה חסוי בהליכי הערעור שבכותרת וכ‬
‫לקיי את הדיו בערעורי בדלתיי סגורות‪ ,‬ומנגד – בקשת המבקשי להתיר‬
‫את פרסו שמה של המשיבה ‪.2‬‬
‫‪ .2‬וזה הילוכה של ההחלטה‪ :‬תחילה נסקור את השתלשלות הענייני הכללית ה‬
‫בבית הדי האזורי וה בבית די זה; לאחר מכ נפרט את השתלשלות הענייני‬
‫ואת טענות הצדדי הרלוונטיות לסוגיה הנקודתית המונחת לפתחנו; בהמש‬
‫נפרוש את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית; ונסיי בהכרעה בבקשות שלפנינו‪.‬‬
‫‪ 1‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫הרקע לבקשה‬
‫‪ .3‬בבית הדי האזורי בתל‪#‬אביב‪#‬יפו נדונה תביעת המשיבה ‪) 1‬להל‪ :‬העובדת( נגד‬
‫העלית )היי‪#‬טק(‬
‫המשיבה ‪ – 2‬חברה ישראלית הפועלת בתחו הטכנולוגיה ִ‬
‫ומעסיקה כ – ‪ 2,200‬עובדי באר( ובעול )להל‪ :‬החברה(‪ .‬התביעה‪ ,‬ששיעורה‬
‫הכולל עלה על ‪ 780,000‬ש"ח‪ ,‬סבה בעיקרה על טענות העובדת להטרדה מינית‬
‫ולהתנכלות מצד אחד מחברי הצוות שבו עבדה‪ ,‬להטרדה מינית מצד ראש הצוות‪,‬‬
‫להתנכלות של החברה כלפיה‪ ,‬ולהפרה של החברה את החיקוקי הבאי‪ :‬החוק‬
‫למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח – ‪) 1998‬להל‪ :‬החוק למניעת הטרדה מינית(‪,‬‬
‫והתקנות מכוחו‪ ,‬וחוק שוויו ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ"ח – ‪) 1988‬להל‪ :‬חוק‬
‫השוויו(‪.‬‬
‫בית הדי האזורי קיבל את התביעה בחלקה‪ ,‬כפי שיפורט בהמש )השופט אור‬
‫שגב ונציגי הציבור גב' אסתר וייס ומר שמואל אשכולי; ס"ע ‪ ;18564#09#10‬פסק‬
‫די מיו ‪ ;5.11.13‬להל‪ :‬פסק הדי(‪.‬‬
‫‪ .4‬אלה עיקרי העובדות הדרושות לענייננו‪ ,‬כפי שנקבעו בפסק הדי‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫העובדת הועסקה בחברה בתפקיד מהנדסת בקרת איכות‪ ,‬החל מחודש‬
‫אוגוסט ‪ .2006‬החל מחודש פברואר ‪ 2009‬עברה העובדת לעבוד בצוות‬
‫המורכב מגברי בלבד )להל‪ :‬הצוות(‪ .‬לטענתה‪ ,‬החל ממועד קבלתה לצוות‪,‬‬
‫החל אחד החברי בו )להל‪ :‬א'( להטריד אותה מינית ולהתנכל לה‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫א' החמיא לה באופ החורג מהמקובל; סיפר בנוכחותה בדיחות גסות; תיאר‬
‫בנוכחותה תיאורי מיניי בוטי; סיפר בנוכחותה על חוויותיו המיניות;‬
‫ופנה אליה בכינויי‪ ,‬כגו "ילדה"‪" ,‬ילדונת" ו"ברבי"‪ .‬עוד טענה העובדת‪ ,‬כי‬
‫בחלק מהשיחות שהתנהלו בצוות ועסקו בחוויותיה המיניות של הנוכחי‬
‫)מלבדה(‪ ,‬השתת‪ 1‬באופ פעיל ג ראש הצוות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ביו ‪ 17.9.09‬התנהלה שיחת משוב חצי‪#‬שנתית בי העובדת ובי ראש‬
‫הצוות‪ ,‬שבמסגרתה העלתה העובדת טענות באשר להתנהגותו של א'‬
‫ולהתבטאויותיו‪ .‬הצדדי נחלקו בשאלה א במסגרת טענות אלה עלה כי‬
‫מדובר בתכני מיניי )כגרסת העובדת(‪ ,‬א לאו )כגרסת החברה(‪ .‬בעקבות‬
‫שיחת המשוב פנתה נציגת משאבי האנוש של הקבוצה‪) 1‬להל‪ :‬הנציגה(‬
‫‪1‬‬
‫הצוות כפו‪ 1‬ל"קבוצה" הכוללת מספר צוותי‪.‬‬
‫‪ 2‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫לעובדת וזימנה אותה לשיחה‪ .‬ג כא נחלקו הצדדי בשאלה א בשיחה‬
‫עלה המונח "הטרדה מינית" במפורש על ידי העובדת‪ ,‬א לאו‪ .‬מכל מקו‪,‬‬
‫החברה טענה כי מנהלת משאבי האנוש בחברה והאחראית מטעמה למניעת‬
‫הטרדה מינית )להל‪ :‬האחראית(‪ ,‬עודכנה בתוכ השיחה שהתקיימה בי‬
‫העובדת ובי הנציגה‪ .‬בהנחיית האחראית שוחחה הנציגה ע העובדת‬
‫בשנית‪ ,‬ושאלה אותה במפורש א ברצונה להגיש תלונה על הטרדה מינית‪.‬‬
‫לא היתה מחלוקת כי העובדת השיבה על כ בשלילה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫החברה טענה כי לאור תשובת העובדת‪ ,‬ההתייחסות לתלונותיה היתה כאל‬
‫עניי המצרי בירור במישור של יחסי העבודה בתו הצוות‪ ,‬ובהתא לכ‬
‫נמש הטיפול בתלונות על ידי הנציגה ועל ידי ראש הקבוצה‪ ,‬ואלה ערכו‬
‫בירור ע א' וע יתר חברי הצוות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בסיומו של הבירור הוצע לעובדת להוסי‪ 1‬ולעבוד באותו הצוות א לעבור‬
‫לחדר אחר‪ ,‬או לעבור לעבוד בצוות אחר באותה הקבוצה‪ .‬העובדת סירבה‬
‫להצעות אלה‪ ,‬ובהמש‪ ,‬בחודש נובמבר ‪ ,2009‬הודיעה על התפטרותה‪ .‬בכתב‬
‫התביעה הסבירה כי התפטרה בשל טיפולה הלקוי של החברה בתלונותיה‬
‫ומשלא ראתה עתיד מקצועי בחברה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫בסמו לאחר התפטרותה פנתה העובדת לחברה וביקשה לברר א החברה‬
‫ממלאת אחר החובות המוטלות עליה כמעסיקה‪ ,‬מכוח החוק למניעת‬
‫הטרדה מינית‪ .‬בהמש הגישה לאחראית תלונה נגד א' בגי הטרדה מינית‬
‫והתנכלות‪ .‬תלונה נוספת בגי התנכלות הגישה העובדת נגד ראש הקבוצה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בדו"ח מסכ מטע החברה‪ ,‬שבמסגרתו נבדקו תלונות העובדת שהוגשו‬
‫לאחר התפטרותה‪ ,‬נקבע כי מרבית האירועי שפורטו בתלונותיה אכ‬
‫התרחשו‪ ,‬אלא שה הוצאו מהקשר‪ .‬עוד נקבע כי מסכת האירועי‬
‫מלמדת על חוסר רגישות‪ ,‬א אינה עולה כדי הטרדה מינית‪ .‬סמנכ"ל משאבי‬
‫אנוש בחברה החליט לאמ( את מסקנות הדו"ח המסכ ואת המלצותיו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בהמש לכ‪ ,‬במסגרת חילופי מכתבי בי הצדדי לתביעה‪ ,‬ביקשה‬
‫העובדת לשוב לעבוד בחברה‪ ,‬במשרה מסוימת בצוות אחר‪ .‬בקשתה נדחתה‬
‫בנימוק שאי תק למשרה זו‪.‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫הגשת התביעה בבית הדי האזורי‬
‫‪ .5‬לאחר שנדחתה בקשתה לשוב ולעבוד בחברה‪ ,‬הגישה העובדת בבית הדי האזורי‬
‫את תביעתה‪ֶ ,‬שבה עתרה לחיוב החברה בפיצויי בגי הפרת חובות המעסיק‬
‫הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬בגי הפרת חוק השוויו‪ ,‬מכוח פקודת‬
‫הנזיקי ]נוסח חדש[‪ ,‬ובגי נזקי שוני שנגרמו לה‪ ,‬לטענתה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהאירועי שפורטו על ידה ועקב התפטרותה‪ ,‬ובה פגיעה באופק המקצועי‬
‫ועגמת נפש‪ .‬את מעשי ההטרדה המינית ייחסה העובדת לא' ולראש הצוות ואת‬
‫מעשי ההתנכלות ייחסה לא' ולחברה‪ .‬התביעה הופנתה נגד החברה בלבד ולא נגד‬
‫א' או מי מעובדי החברה‪ .‬כשנדרשה העובדת לעניי זה השיבה כי "בשלב הזה"‪,‬‬
‫את עיקר הנזקי שנגרמו לה היא מייחסת לחברה )דיו מיו ‪ 5.12.11‬בפני נשיא‬
‫בית הדי האזורי )כתוארו אז(‪ ,‬השופט מיכאל שפיצר(‪.‬‬
‫‪ .6‬בכתב הגנתה חזרה החברה על ממצאי הדו"ח המסכ ומסקנותיו‪ ,‬והדגישה‪,‬‬
‫בתמצית‪ ,‬כי עניינה של העובדת טופל על ידה כנדרש על פי די‪ ,‬בתו לב‪ ,‬בסבירות‬
‫וברגישות‪ .‬עוד הדגישה כי בשלב הראשו שבו התלוננה העובדת על חבריה לצוות‪,‬‬
‫טר התפטרותה‪ ,‬נראה היה שמקור התלונות ביחסי עכורי בי חברי הצוות‪,‬‬
‫וא‪ 1‬העובדת עצמה השיבה בשלילה לשאלה א תלונותיה ה על הטרדה מינית‪.‬‬
‫עוד נטע כי הרוש הוא שתחילה ניסתה העובדת להתקד מקצועית בחברה‪,‬‬
‫ומשכשלה – יצאו הדברי משליטה והתגלגלו לתובענה שהגישה‪.‬‬
‫פסק דינו של בית הדי האזורי‬
‫‪ .7‬לאחר שסקר את עיקרי העובדות הדרושות לעניי ועמד על המסגרת הנורמטיבית‬
‫הרלוונטית‪ ,‬פנה בית הדי האזורי להכרעה בשאלות שעמדו לפניו‪ .‬בית הדי קיבל‬
‫את גרסת העובדת שלפיה הוטרדה מינית על ידי א'‪ .‬וכלשו בית הדי קמא –‬
‫"‪ ...‬טענה התובעת כי בחדר בו שהתה ע יתר חברי הצוות התנהלו‬
‫'שיחות גברי'‪ .‬לטענתה‪ ,‬כפעמיי בשבוע הגיע לחדר ראש הצוות והחל‬
‫בשיחות חולי‪ ,‬אשר חלק עסקו בבגידות ובשאלה אי‪ ,‬נשי צריכות‬
‫להיראות‪ .‬כמו כ‪ ,‬חלקו הגברי ביניה מחוויותיה המיניות ע נשי‪.‬‬
‫סיפורי אלו נשאו גוו מיני בוטה במיוחד‪ ...‬התובעת הביעה את חוסר‬
‫הסכמתה להתנהגותו של ]א'[‪ ,‬ה באמירות מפורשות וה בעת‬
‫התקיימות של שיחות בענייני מיניי‪ ,‬כאשר בחרה לשי אוזניות על‬
‫אוזניה או קמה ועזבה את החדר‪.‬‬
‫ממכלול העדויות שהוצגו בפנינו‪ ,‬לרבות גרסתה של הנתבעת לאירועי‬
‫המתוארי עולה כי למעשה אי מחלוקת בי הצדדי בדבר מרבית‬
‫‪ 4‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫האירועי שתוארו על ידי התובעת‪ .‬המחלוקת בי הצדדי נוגעת לשאלה‬
‫הא האמירות כוונו לתובעת וכ הקשר ומשמעות‪...‬‬
‫דפוס התנהגות של הכפפת עובד להערות מיניות וביטויי גסי כחלק‬
‫ובמסגרת של יחסי עבודה היא התנהגות שיש בה כדי ליצור סביבת‬
‫עבודה בלתי הולמת ובלתי ראויה‪...‬‬
‫‪ ...‬העובדה ש]א'[ ניסה לשוות לדבריו נופ‪ ,‬של צחוק ובדיחות אינה‬
‫מפחיתה מחומרת‪ ,‬והיות הטרדה מינית כמשמעותה בחוק‪...‬‬
‫כללו של דבר‪ ,‬אנו קובעי כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה כי‬
‫הוטרדה מינית על ידי ]א'[‪".‬‬
‫‪ .8‬עוד קבע בית הדי האזורי כי החברה לא מילאה אחר חובותיה למניעת הטרדה‬
‫מינית והתנכלות ולטיפול בה‪ ,‬כנדרש בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות‬
‫מכוחו‪ .‬כ‪ ,‬נקבע‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי התקנו‪ 2‬נתלה ליד חדר צדדי‪ ,‬שרק עובדי‬
‫המגיעי אליו במיוחד יכולי לראותו; כי הקוד האתי שצור‪ 1‬לחוזי העבודה‬
‫בחברה אינו מהווה תקנו לפי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית ואינו עומד‬
‫בדרישותיו; כי הטיפול בתלונת העובדת היה לקוי ושלא על פי הדי; כי החברה‬
‫לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהל בירור תלונתה; וכי החברה לא פעלה‬
‫להגנת העובדת‪ .‬מפאת חשיבות הדברי‪ ,‬נביא כלשונ‪:‬‬
‫"שוכנענו כי נציגי הנתבעת התנכלו לתובעת ופגעו בתנאי עבודתה‪ ,‬באופ‬
‫אשר הוביל להתפטרותה מעבודתה‪ ... .‬עיו בתמלילי השיחות‪ ...‬חוש‪/‬‬
‫התנהלות בלתי תקינה של נציגי הנתבעת‪ ,‬אשר דחקו ולחצו על התובעת‬
‫להסכי לפתרו אותו הציעו‪ ,‬וזאת מבלי שטובתה עומדת לנגד עיניה‬
‫ומבלי שגילו כל רגישות למצב בו היא הייתה עקב תלונתה‪...‬‬
‫דומה כי היוצרות התהפכו אצל הנתבעת‪ .‬המטריד הוצג בפני התובעת כמי‬
‫שנפגע ממנה עד עמקי נשמתו‪ ,‬וכי קיי חשש שתלונתה תגרור תלונות‬
‫פוטנציאליות נוספות של הטרדה מינית‪ .‬מצב זה‪ ,‬בו קורב ההטרדה‬
‫המינית הופ‪ ,‬להיות התוק‪ ,/‬אינו מקובל עלינו‪ .‬מ הראוי היה‪ ,‬כי‬
‫הנתבעת תפעל במשנה מר‪ 0‬להטמעת התנהגות נקיה מהטרדה מינית‬
‫בהיררכיה הארגונית‪ ,‬ובמקביל תפעל להפנמת נהלי ברורי ונגישי של‬
‫תלונות בדבר הטרדה מינית בפני האחראית שמונתה לכ‪.,‬‬
‫אלא‪ ,‬שבעקבות תלונתה של התובעת‪ ,‬נוצר מצב אבסורדי‪ ,‬בו הכל‬
‫חוששי ל]א'[ שנפגע מאוד מהטענות שיוחסו לו ומהאווירה שזה עשוי‬
‫להשרות על יתר הגברי במעגלי העבודה הקרובי לתובעת‪ ,‬ואילו‬
‫התובעת‪ ,‬שנאלצה לעבוד בסביבה מטרידה‪ ,‬ולעיתי מבזה‪ ,‬הוצגה‬
‫כמחוללת צרות‪.‬‬
‫הפתרו שנמצא ע"י הנתבעת‪ ,‬לפיו התובעת תועבר לחדר אחר או לצוות‬
‫אחר‪ ,‬בעקבות תלונותיה‪ ,‬עולה‪ ,‬לדידנו‪ ,‬כדי פגיעה בתובעת‪ ,‬כל זאת‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫הכוונה היא לתקנו הקבוע בסעי‪)7 1‬ב( לחוק למניעת הטרדה מינית‪.‬‬
‫‪ 5‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫בשעה שהמטריד עצמו ממשי‪ ,‬להיות בסביבתו הרגילה ולמעשה לא‬
‫נדרש לקחת אחריות על מעשיו‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל‪ ,‬שוכנענו כי נציגי הנתבעת אכ התנכלו לתובעת בעקבות‬
‫תלונתה על הטרדה מינית כמשמעו בחוק הטרדה מינית‪ ,‬ופגעו בתנאי‬
‫עבודתה‪ ,‬פגיעה שהינה אסורה מכוח חוק שוויו הזדמנויות‪...‬‬
‫בניסיונה של הנתבעת למצוא פתרו ראוי אשר יאפשר עבודה תקינה‬
‫בצוות‪ ,‬העדיפה הנתבעת למקד את התייחסותה ב'בעייתיות' שגרמה‬
‫תלונתה של התובעת ובחשש של יתר חברי הצוות מתביעות‬
‫פוטנציאליות‪.‬‬
‫כ‪ ,,‬העדיפה הנתבעת את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי'‬
‫בשורותיה‪ ,‬תו‪ ,‬התמקדות במצבו של המטריד חל‪ /‬מצבה של התובעת‪,‬‬
‫ויצירת מצג לפיו התובעת היא זו אשר גרמה למצב בו היא נמצאת‪ ,‬והיא זו‬
‫אשר צריכה להתמודד ע תוצאות תלונתה‪.‬‬
‫בסופו של יו‪ ,‬לאור הלח‪ 0‬אשר הופעל על התובעת להסכי להעברתה‬
‫לחדר אחר ומשחשה כי הנתבעת מפנה אצבע מאשימה כלפיה וכי‬
‫ציפיותיה ה כי התובעת תישא באחריות לתלונתה‪ ,‬התפטרה התובעת‬
‫מעבודתה‪".‬‬
‫‪ .9‬מנגד‪ ,‬דחה בית הדי האזורי את טענות העובדת להטרדה מינית מצד ראש הצוות‬
‫ואת טענותיה להתנכלות מצד א'‪ .‬כ נדחתה התביעה לפיצוי בגי הפרת חוק‬
‫השוויו‪ ,‬בנימוק ש"מדובר בעוולות חלופיות‪ ,‬ואי מקו לחייב את המעסיק‬
‫בפיצויי כפל מכוח שני החיקוקי כאחד‪ ,‬באשר המדובר במסכת עובדתית זהה"‪.‬‬
‫עוד נדחו תביעת העובדת לפיצוי בגי אפליה באי קבלתה לעבודה בחברה לאחר‬
‫פיטוריה‪ ,‬תביעתה לסעדי נוספי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתביעה‬
‫לפיצוי בגי נזקי בפועל – אבד ‪ 13‬ימי חופשה‪ ,‬פגיעה בשמה הטוב‪ ,‬אבד הזכות‬
‫למימוש אופציות‪ ,‬פגיעה בזכויות הביטוח הלאומי‪ ,‬פגיעה בהתפתחותה‬
‫המקצועית ועגמת נפש‪.‬‬
‫‪ .10‬נוכח מכלול קביעותיו חייב בית הדי האזורי את החברה לפצות את העובדת‬
‫בשיעור של ‪ 30,000‬ש"ח בגי ההטרדה המינית‪ ,‬ובשיעור של ‪ 20,000‬ש"ח בגי‬
‫ההתנכלות‪ .‬החברה חויבה בתשלו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של‬
‫‪ 15,000‬ש"ח‪.‬‬
‫הערעורי בבית הדי הארצי‬
‫‪ .11‬ה העובדת וה החברה הגישו‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ ,‬ערעור על פסק הדי‪ .‬בהחלטה‬
‫מיו ‪ 2.9.14‬אוחד הדיו בשני הערעורי‪ ,‬הלא ה ההליכי שבכותרת‪ .‬החברה‬
‫מבקשת לבטל את הקביעות בפסק הדי‪ ,‬שלפיה הפרה את חובותיה מכוח החוק‬
‫‪ 6‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו מכוחו‪ ,‬ונציגיה התנכלו לעובדת‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬שגה בית הדי האזורי בקבעו כלפיה ר‪ 1‬גבוה מדי של חובות‪ ,‬שעה‬
‫שטיפלה בעניינה של העובדת בתו לב‪ ,‬בסבירות וברגישות‪ .‬העובדת ִמ ִצדה‬
‫מערערת על הסכומי הנמוכי שבה חויבה החברה‪ ,‬חר‪ 1‬קביעותיו הנחרצות‬
‫של בית הדי קמא באשר לליקויי בהתנהלותה‪ .‬עוד מערערת היא על הימנעותו‬
‫של בית הדי קמא לפסוק לה פיצויי בגי רכיבי תביעה נוספי‪ ,‬ובכלל זה טוענת‬
‫נגד קביעתו שלפיה לא נית לחייב מעסיק‪ ,‬מכוח סעי‪)7 1‬ג( לחוק למניעת הטרדה‬
‫מינית‪ ,‬ה בפיצוי מכוח חוק זה וה בפיצוי מכוח חוק השוויו‪ .‬חלק נוס‪ 1‬בערעור‬
‫העובדת מתייחס לקביעה שלפיה לא הוטרדה מינית על ידי ראש הצוות‪.‬‬
‫שאלת פומביות הדיו ופרסו ש החברה בבית הדי האזורי‬
‫‪ .12‬בד בבד ע הגשת תביעתה‪ ,‬הגישה העובדת בקשה במעמד צד אחד למת צו‬
‫האוסר את פרסו שמה וכל פרט מזהה אודותיה‪ .‬בהמש לכ נית צו המורה על‬
‫איסור פרסו שמה של העובדת ושמה של החברה )השופטת )כתוארה אז( אפרת‬
‫לקסר; החלטה מיו ‪ .(7.11.10‬על מסמ ההחלטה נכתב ברקע "דלתיי סגורות"‪,‬‬
‫א בגו‪ 1‬ההחלטה לא נרשמה כל התייחסות נוספת לעניי פומביות הדיו‪ ,‬למעט‬
‫איסור פרסו שמות הצדדי כאמור‪.‬‬
‫החברה הגישה בקשה להבהרת ההחלטה‪ ,‬שבמסגרתה ביקשה כי בית הדי יורה‬
‫על קיו הדיו בהלי בדלתיי סגורות‪ ,‬על כל המשתמע מכ‪ ,‬אול לאחר מכ‬
‫חזרה בה מבקשתה‪ ,‬וזו אכ נמחקה‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬הדיוני בבית הדי האזורי התקיימו בדלתיי סגורות )כ עולה מהכיתוב‬
‫ברקע פרוטוקולי הדיוני(‪ ,‬וברקע כלל ההחלטות בתיק‪ ,‬למעט פסק הדי‪ ,‬נכתבו‬
‫המילי "בדלתיי סגורות"‪ .‬פסק הדי עצמו‪ ,‬כ עולה מעיו במערכת "נט‬
‫המשפט"‪ ,‬הוא ברמת חיסיו של "פתוח לציבור"‪ ,‬ובסעי‪ 1‬האחרו שבו נקבע כ‪:‬‬
‫"אנו מורי על פרסומו ]של[ פסק הדי‪ ,‬בכפו‪ 1‬להשארת פרטיה של כל‬
‫המעורבי בפרשה‪ ,‬ללא יוצא מ הכלל‪ ,‬חסויי"‪.‬‬
‫‪ .13‬ביו ‪ ,6.11.13‬למחרת מת פסק הדי‪ ,‬הגישה המבקשת ‪ – 2‬המוציאה לאור של‬
‫העיתו הכלכלי "גלובס" )להל בהתאמה‪ :‬גלובס והעיתו( – בקשה‪ֶ ,‬שבה עתרה‬
‫לפרסו ש החברה )להל‪ :‬בקשת גלובס(‪ ,‬תו שציינה כי אי בכוונתה לפרס‬
‫את שמותיה של האנשי המעורבי בעניי‪ .‬בהחלטת בית הדי האזורי מיו‬
‫‪ 7‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫‪ 10.11.13‬נקצב מועד להגשת התגובות לבקשה מצד העובדת והחברה‪ .‬ביו‬
‫‪ 14.11.13‬הגישה המבקשת ‪ ,3‬נציבות שוויו ההזדמנויות בעבודה )להל‪:‬‬
‫הנציבות(‪ ,‬בקשה להצטר‪ 1‬לבקשת גלובס כ"ידיד בית משפט" ולאפשר לה להגיש‬
‫עמדתה בעניי‪ .‬העמדה עצמה צורפה לבקשה‪ ,‬ובפתחה צוי כי היא מוגשת‬
‫"מאחורי מס הבערות‪ ,‬ללא כל ידיעה על זהות הצדדי"‪ .‬ביו ‪ 24.11.13‬ביקשו‬
‫המבקשת ‪ ,4‬העמותה "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה‬
‫מינית בישראל" )להל‪ :‬העמותה(‪ ,‬והמבקשת ‪ ,5‬שדולת הנשי בישראל )להל‪:‬‬
‫השדולה(‪ ,‬להצטר‪ 1‬לבקשת גלובס‪ .‬ביו ‪ 25.11.13‬הודיעה א‪ 1‬העובדת על‬
‫תמיכתה בבקשת גלובס לפרסו ש החברה‪ ,‬תו הותרת פרטיה שלה חסויי‪ .‬כ‬
‫הביעה תמיכה בעמדות שהציגו המבקשות ‪ .3#5‬החברה הביעה התנגדות לבקשת‬
‫גלובס‪.‬‬
‫‪ .14‬בהחלטה מיו ‪ ,31.12.13‬לאחר קבלת עמדות הצדדי‪ ,‬על רקע הגשת הערעורי‬
‫דנ ונוכח החלטת בית הדי הארצי מיו ‪ 10.12.13‬בעניי פומביות הדיו‪ ,‬כפי‬
‫שיפורט להל‪ ,‬קבע בית הדי האזורי כי "מ הראוי‪ ,‬כי כל עוד בית הדי הארצי‬
‫לא אמר את דברו בבקשה שהוגשה לפניו‪ ,‬לא תתקבל החלטה בבית די זה בנוגע‬
‫להסרת החיסיו"‪ .‬בהמש קבע בית הדי האזורי כי בדעתו "להמתי עד להכרעתו‬
‫של בית הדי הארצי‪ ,‬בטר תינת החלטה" בבקשת גלובס‪.‬‬
‫שאלת פומביות הדיו ופרסו ש החברה בבית הדי הארצי‬
‫בקשת החברה לאסור פרסו שמה‬
‫‪ .15‬בד בבד ע הגשת הערעור מטעמה‪ ,‬הגישה החברה "בקשה למת צו איסור פרסו‬
‫וקיו דיו בדלתיי סגורות" )להל‪ :‬בקשת החברה(‪ .‬החברה ציינה כי פסק הדי‬
‫פורס תו הותרת שמה ושמות יתר המעורבי חסויי‪ ,‬וביקשה להותיר את‬
‫איסור הפרסו בעינו‪ ,‬במיוחד נוכח הגשת הערעור מטעמה‪ .‬עוד ביקשה כי שמות‬
‫המעורבי יוזכרו בראשי תיבות שמותיה בלבד‪.‬‬
‫‪ .16‬בהחלטתי מיו ‪ 10.12.13‬הוריתי‪" ,‬כסעד ארעי עד למת החלטה אחרת"‪ ,‬על קיו‬
‫הדיו בדלתיי סגורות ועל איסור פרסו שמות הצדדי להלי‪.‬‬
‫‪ 8‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫בקשת המבקשי להתיר את פרסו ש החברה‬
‫‪ .17‬ביו ‪ 15.1.14‬הגישו גלובס והמבקש ‪ – 1‬מר ח מענית‪ ,‬כתב העיתו )גלובס ומר‬
‫מענית ייקראו להל יחד‪ :‬גלובס(‪ ,‬בקשה לביטול החלטתי מיו ‪10.12.13‬‬
‫ולפרסו ש החברה )להל‪ :‬הבקשה לפרסו הש(‪ .‬נקבע מועד לדיו בבקשה‬
‫לפרסו הש‪ ,‬והחברה והעובדת נדרשו להגיש תשובותיה לבקשה‪.‬‬
‫‪ .18‬ביו ‪ 20.1.14‬הגישה הנציבות בקשתה להצטר‪ 1‬להלי כ"ידיד בית משפט" בכל‬
‫הנוגע לבקשה לפרסו הש‪ ,‬וכ הגישה עמדתה לגופ של דברי‪ .‬בהחלטה‬
‫מאותו היו נקבע כי "בשלב זה ועד למת החלטה אחרת לאחר שמיעת הצדדי –‬
‫עמדת הנציבות מתקבלת והיא רשאית להתייצב לדיו‪ ."...‬להשלמת התמונה יצוי‬
‫כי בהחלטה מיו ‪ 22.5.14‬נעתרתי לבקשת הנציבות‪ ,‬והוריתי על צירופה להליכי‬
‫הערעור כ"ידיד בית משפט"‪ ,‬כמפורט באותה ההחלטה‪ ,‬וכ בהחלטה מיו‬
‫‪.12.6.14‬‬
‫‪ .19‬ביו ‪ 27.1.14‬הגישו העמותה והשדולה בקשה להצטר‪ 1‬לבקשה לפרסו הש‪.‬‬
‫הדיו בבקשה‬
‫‪ .20‬ביו ‪ 9.2.14‬התקיי דיו בבקשה לפרסו הש במעמד באי כוח של המבקשי‪,‬‬
‫החברה והעובדת‪ .‬ככלל‪ ,‬עמד כל אחד מהמתייצבי לדיו על עמדותיו כפי שהוגשו‬
‫עד לאותו המועד‪ ,‬ועיקר הדיו היה בשאלת עיתוי הפרסו – הא בשלב שבו‬
‫מתנהלי הליכי הערעור‪ ,‬או שמא לאחר מת פסק הדי בערעורי‪ .‬כ עמדו‬
‫הצדדי על האבחנה בי אחריות על פי החוק למניעת הטרדה מינית המהווה‬
‫אחריות "טכנית" ובי אחריות שמקורה במעשי ההטרדה המינית עצמ‪ .‬באשר‬
‫לקיו הדיו בדלתיי סגורות – באי כוח של המבקשי ‪ 1#2‬והעובדת ציינו כי‬
‫אינ מתנגדי לכ‪.‬‬
‫‪ .21‬בהחלטת בית הדי בתו הדיו נקבע‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי –‬
‫"בשלב זה ההחלטה על קיו הדיו בערעור בדלתיי סגורות‪ ,‬בעינה‬
‫עומדת‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬איני רואה כל מניעה לפרס‪ ,‬בכפו‪ /‬לכ‪ ,‬ששמות‬
‫הצדדי ויתר שמות המעורבי בפרשה – כאמור בסעי‪ 147 /‬לפסק הדי‬
‫מושא הערעור – לא יפורסמו‪ ,‬את קיו הדיו בבקשה להתיר את פרסו‬
‫ש המעסיק וכ את הטיעוני שנשמעו‪".‬‬
‫‪ 9‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫‪ .22‬בהחלטה מיו ‪ 23.2.14‬הוריתי כי המש הדיו בבקשה לפרסו הש ייער לפני‬
‫מותב בדר של טיעוני בכתב‪ ,‬על פי תקנה ‪ 103‬לתקנות בית הדי לעבודה )סדרי‬
‫די(‪ ,‬תשנ"ב‪ ,1991#‬וקצבתי מועדי להגשת השלמות טיעו‪.‬‬
‫טענות הצדדי‬
‫טענות גלובס‬
‫‪ .23‬גלובס הסבירה‪ ,‬כרקע לבקשתה‪ ,‬כי פרסמה את פסק הדי באתר האינטרנט שלה‪,‬‬
‫ללא פרטי מזהי וכי הפרסו עורר תגוביות )טוקבקי( רבות ו"מחול שדי"‬
‫באשר לזהות החברה‪ .‬גלובס התייחסה בטענותיה למספר ענייני‪ ,‬המצדיקי‪,‬‬
‫לדידה‪ ,‬את פרסו ש החברה בנסיבות העניי‪:‬‬
‫* קביעות בית הדי האזורי‪ :‬נקבע כי החברה לא מילאה אחר חובותיה‬
‫כמעסיקה ולא פעלה להג על העובדת;‬
‫* מעמדה של החברה‪ :‬מדובר בחברה מובילה ומרכזית במשק הישראלי‬
‫ולעובדה זו השלכות ה על ההרתעה וה על העניי לציבור;‬
‫* מהות העניי‪ :‬נושא פסק הדי כשלעצמו – הטרדות מיניות בעבודה – מצדיק‬
‫היעתרות לבקשה;‬
‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬פרסו ש החברה יוכל לעודד קורבנות‬
‫נוספי להטרדה מינית‪ ,‬ייתכ א‪ 1‬שבחברה עצמה‪ ,‬לאזור אומ( ולפעול בעניי;‬
‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬בפרסו הש‪ ,‬בניגוד לחיובה הכספי של החברה‪ ,‬יהיה כדי‬
‫לסייע בהגברת ההרתעה והאכיפה בכל הנוגע להטרדות מיניות במקו‬
‫העבודה‪ ,‬ויהיה בו כדי להעביר מסר‪ ,‬שלפיו מעשה של הטרדה מינית הוא כה‬
‫חמור ואפילו חברה בינלאומית גדולה כמו החברה דנ "אינה חסינה מפני‬
‫פרסומו";‬
‫* עניי לציבור‪ :‬מעמדה הר של החברה מגביר את "האפקט המחנ" של פסק‬
‫הדי‪ .‬ייתכ שאילו היה מדובר בחברה "חלשה" ולא מודעת‪ ,‬היה שמה‬
‫מתפרס‪ ,‬וא ייאסר פרסו שמה של החברה דנ‪ ,‬שהיא "בעלת אמצעי‬
‫מצליחה"‪ ,‬זהו "מסר קשה";‬
‫* המניע לפרסו‪ :‬הבקשה לפרס את ש החברה אינה נובעת מסקרנות בלבד‪,‬‬
‫אלא נועדה לשרת את האינטרס הציבורי כפי שפורט;‬
‫‪ 10‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫* הנזק לחברה‪ :‬פסיקת בתי הדי באשר להגנה על צנעת הפרט של המתלוננת‬
‫והנילו‪ ,‬אינה חלה על החברה‪ ,‬והחברה לא הציגה אינטרסי העשויי להיפגע‬
‫כתוצאה מפרסו שמה‪ .‬גלובס פירטה מספר ענייני משפטיי מהעת‬
‫האחרונה‪ ,‬שבה גברו עקרו פומביות הדיו וזכות הציבור לדעת על אינטרסי‬
‫חשובי אחרי‪ ,‬וציינה כי מבחינת הנזק הפוטנציאלי הנטע‪ ,‬לא זו בלבד שאי‬
‫עניינה של החברה שונה מאות הענייני‪ ,‬אלא שהוא ְפח‪6‬ת‪#‬ער בהרבה‪.‬‬
‫גלובס תהתה כיצד ייתכ כיו נזק לחברה בגיוס עובדי או מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫שעה שהמקרה הנדו אירע לפני שני;‬
‫* האיזו הראוי‪ :‬זכות הציבור לדעת גוברת על כל זכות אמורפית של החברה‬
‫הנתמכת באינטרסי כלכליי ומסחריי‪ ,‬ודאי כאלה שנטענו בשפה רפה ולא‬
‫נתמכו בתצהיר‪ .‬בנסיבות העניי גוברת הזכות לפרס את ש החברה‪.‬‬
‫‪ .24‬באשר לעיתוי הפרסו ציינה גלובס כי על פי פסיקת בית הדי הארצי‪ ,‬האיזו‬
‫הנכו בי זכויות הצדדי הוא איסור פרסו בתקופה שבה מתנהל המשפט‪,‬‬
‫והיתר פרסו לאחר מת פסק הדי‪ ,‬שעה שיש קביעות של בית הדי האזורי‪.‬‬
‫גלובס ציינה כי היא ערה לקושי בעיתוי הפרסו‪ ,‬אלא שלדידה המסר שבפסק‬
‫הדי ללא פרסו ש החברה‪ ,‬הוא פחות משמעותי‪.‬‬
‫‪ .25‬כ הרחיבה גלובס באשר לזכות העמידה שלה‪ ,‬המבוססת על עמידתה בנעלי‬
‫הציבור‪ ,‬שלו הזכות לדעת‪ .‬לדבריה‪ ,‬על פי הפסיקה‪ ,‬בענייני שבה הוחלט על‬
‫סגירת הדלתות‪ ,‬ועיתונאי מבקש פתיחת‪ ,‬אזי הופ הוא לצד בהלי המיוחד של‬
‫פתיחת הדלתות‪ ,‬שהוא "הלי נלווה" להלי העיקרי‪.‬‬
‫טענות הנציבות‬
‫‪ .26‬הנציבות הדגישה כי השאלות שמעוררת הבקשה לפרסו הש ה מהותיות‬
‫לשאלות השוויו ונוגעות לתחו מומחיותה‪ .‬א‪ 1‬הנציבות סבורה כי יש להתיר את‬
‫פרסו ש החברה כבר עתה‪ .‬את יתדותיה תמכה באלה‪:‬‬
‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬אמנ תופעת ההטרדה המינית במקו‬
‫העבודה היא תופעה נרחבת‪ ,‬א סמויה מעי הציבור‪ ,‬מאחר שרבי‬
‫מהמוטרדי נמנעי מהגשת תלונה‪ .‬לכ ישנה חשיבות רבה בהגברת המודעות‬
‫הציבורית לעניי ובעידוד להגיש תלונות‪ .‬פרסו ש החברה יסייע בהגשמת‬
‫מטרות אלה;‬
‫‪ 11‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬פרסו ש החברה ימלא אינטרס ציבורי חשוב בכ‬
‫שיעודד מעסיקי לערו "בדק בית" ולמלא בקפדנות אחר חובותיה על פי‬
‫די‪ .‬הנציבות ציינה כי משרד הכלכלה החל לפרס שמות של מעסיקי‬
‫שהושת עליה קנס מינהלי‪ ,‬וכי הרעיו שעומד מאחורי פרסו זה הוא שחלק‬
‫מההרתעה הוא ג הוצאת הש החוצה‪ .‬עוד נטע כי אי פרסו שמו של‬
‫מעסיק שכשל במילוי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬עלול להפו‬
‫הוראות אלה לאות מתה;‬
‫* האיזו הראוי‪ :‬אי כל הצדקה לאפשר למעסיק שהפר חובותיו כלפי עובדיו‪,‬‬
‫ליהנות מהגנה על שמו הטוב‪.‬‬
‫‪ .27‬באשר לעיתוי הפרסו ציינה הנציבות כי על פי פסיקת בית הדי הארצי בסוגיית‬
‫פרסו ש מעסיק בנסיבות דומות‪ ,‬בשלב שלאחר מת פסק הדי‪ ,‬יש להטות את‬
‫הכ‪ 1‬לטובת פרסו הש‪ .‬עוד ציינה הנציבות בהקשר זה‪ ,‬כי "ההרתעה הציבורית‬
‫תלויה באורכו של ההלי‪ .‬א פסק הדי בערעור יקח שני‪ ,‬אז המשמעות של‬
‫ההרתעה הציבורית היא פחותה‪] ...‬ש[מבחינה ציבורית‪ ,‬ככל שהפרסו סמו‬
‫לפסק הדי‪ ,‬האפקט הרתעתי גדול יותר"‪.‬‬
‫טענות העמותה והשדולה‬
‫‪ .28‬א‪ 1‬העמותה והשדולה תומכות בבקשה לפרסו הש‪ ,‬תו הדגשה כי הבקשה‬
‫מתייחסת לפרסו ש החברה ולא לפרסו ש המטריד‪ .‬טענותיה נסמכות על‬
‫הטעמי הבאי‪:‬‬
‫* קביעות בית הדי האזורי‪ :‬פסק הדי של בית הדי האזורי הוא "תקדימי‬
‫וחשוב" ו"חריג בי פסקי הדי הניתני בתביעות מכוח החוק למניעת הטרדה‬
‫מינית"‪ .‬אי כל הצדקה לאסור פרסו שמה של חברה שנמצא כי הפרה‬
‫חובותיה הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית ובתקנות מכוחו;‬
‫* מהות העניי‪ :‬במלאכת האיזו יש לשקול את חומרת התופעה של הטרדה‬
‫מינית בעבודה ואת החשיבות היתרה שבפרסו ש החברה‪ .‬התופעה של‬
‫הטרדה מינית בעבודה היא "מכת מדינה"‪ ,‬שיש להילח בה;‬
‫* עמדת העובדת‪ :‬מלשו סעי‪10 1‬א לחוק השוויו למדי על העדפת עניינו של‬
‫תובע‪/‬מתלונ בבקשה לסגירת דלתיי‪ ,‬להבדיל מנילו‪/‬נאש‪ .‬לפיכ‪ ,‬כאשר‬
‫‪ 12‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫המתלוננת תומכת בפרסו‪ ,‬וזה המצב בעניי דנ‪ ,‬ככלל‪ ,‬על בית הדי להיעתר‬
‫לכ;‬
‫* הנזק לחברה‪ :‬אי דומה האינטרס שבהגנה על אד פרטי לזה של חברה;‬
‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬א תידחה הבקשה‪ ,‬המסר יהיה מת הגנה מיוחדת‬
‫למעסיק וזהו מסר בעייתי‪ .‬מקרי רבי של הטרדה מינית‪ ,‬שפעמי רבות‬
‫נלווית לה ג התנכלות‪ ,‬אינ מדווחי‪ ,‬ומעסיקי רבי מפרי את הוראות‬
‫החוק למניעת הטרדה מינית‪ .‬המעסיקי ה "סוכני השינוי" החשובי ביותר‬
‫במיגור תופעות אלה וביכולת לעצב את האופ שבו מגיבה סביבת העבודה‬
‫למקרי הטרדה‪ .‬פיצוי כספי של הנפגעת המסוימת הוא חשוב‪ ,‬א אי די בו‪.‬‬
‫למימוש האינטרס הציבורי של עידוד חברות לטפל בהטרדות באופ הול‬
‫דרוש כלי נוס‪ 1‬והוא פרסו ש החברה;‬
‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬במעשי הטרדה מינית יש פעמי רבות עניי‬
‫של חזרתיות‪ .‬ייתכ שהחברה כשלה בטיפול בענייני אלה יותר מפע אחת‪,‬‬
‫ולפיכ יש חשיבות רבה לפרסו ש החברה‪ ,‬שכ "עשויי לצו‪ 1‬מקרי‬
‫דומי"‪ .‬בפרסו הש יש כדי לעודד עובדי נוספי בחברה לדווח על‬
‫הטרדות מיניות שחוו;‬
‫* השוואה לעבירות מי‪ :‬למרות הפגיעה הנגרמת לאד פרטי ששמו נחש‪1‬‬
‫בהקשרי מסוג זה‪ ,‬הצדיקה הפסיקה במקרי מסוימי פרסו שמ של‬
‫חשודי או נאשמי בעבירות מי‪ ,‬על רקע ייחוד של עבירות אלה;‬
‫* האיזו הראוי‪ :‬יש לאז בי אינטרס החברה לשמירה על פרטיותה ולהגנה על‬
‫המוניטי שלה ובי זכות הציבור לדעת וחשיבות הדיווח על הפרות החוק‬
‫למניעת הטרדה מינית‪ .‬במקרה זה גובר אינטרס הציבור‪.‬‬
‫‪ .29‬באשר לעיתוי הפרסו נטע כי תכלית איסור הפרסו בהליכי על פי החוק‬
‫למניעת הטרדה מינית‪ ,‬כפי שפורשה בפסיקת בית הדי הארצי‪ ,‬היא להג על‬
‫הצדדי להלי בעודו מתנהל ובטר נקבעו העובדות על ידי בית הדי‪ ,‬וכי תכלית‬
‫זו אינה מתקיימת שעה שכבר נית פסק די ונקבעו ממצאי עובדתיי על ידי‬
‫בית הדי המוסמ‪ .‬העמותה והשדולה מציינות כי העובדה שהליכי הערעור‬
‫תלויי ועומדי‪ ,‬אי בה כדי לעכב את פרסו ש החברה‪ ,‬וככל שירחק מועד‬
‫פרסו הש‪ ,‬ייפגע האינטרס הציבורי‪.‬‬
‫‪ 13‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫טענות העובדת‬
‫‪ .30‬העובדת מצדדת בבקשה לפרסו הש מנימוקי אלה‪:‬‬
‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬פרסו ש החברה‪ ,‬בניגוד לחיוב הכספי שהוטל עליה‬
‫בפסק הדי‪ ,‬יחייב אותה לשאת באחריות למחדליה ולאמ( דפוסי העסקה‬
‫שוני‪ .‬העובדת מציינת כי א‪ 1‬שהחוק למניעת הטרדה מינית נחקק לפני כ‪15#‬‬
‫שנה‪ ,‬הרי שתחו "אחריות המעסיקי" הוא "דל ולוקה בחסר"‪ ,‬וכי פרסו‬
‫ש החברה יהווה "צעד נוס‪ 1‬בקידו השיח על אחריות המעסיקי"‪ ,‬בעיקר‬
‫נוכח זהות החברה דנ כחברה מובילה ומשפיעה בחברה הישראלית ולאור‬
‫אופייה הציבורי של החברה;‬
‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬ייתכ שקיימות עובדות נוספות בחברה‬
‫שנפגעו ואינ מודעות לזכויותיה וא‪ 1‬מבחינה זו יש להיעתר לבקשה לפרסו‬
‫הש;‬
‫* משקל נגד‪ :‬פרסו ש החברה יהווה מענה לתחושותיה הפנימיות של נפגעות‬
‫הטרדה מינית‪ ,‬לרבות בושה‪ ,‬אשמה והסתרה;‬
‫* הגברת המודעות‪ :‬בהתנהלותה של החברה ובהעדפתה לשמור על "שקט‬
‫תעשייתי" על פני בירור הול של העניי‪ ,‬יש מ הרצו להשתיק ולהסתיר את‬
‫התופעה של הטרדות מיניות בכלל ואת התלונות המסוימות של העובדת‬
‫בפרט; פרסו זהות החברה והטלת אחריות פומבית עליה‪ ,‬יהוו מענה שינפ(‬
‫את "קשר השתיקה וניסיונות הטיוח" של מעסיקי רבי;‬
‫* הנזק לחברה‪ :‬זכותו של תאגיד לפרטיות מצומצמת מזכותו לפרטיות של אד‬
‫פרטי‪ .‬בהקשר זה הפנתה העובדת לסעי‪ 3 1‬לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א –‬
‫‪) 1981‬להל‪ :‬חוק הגנת הפרטיות(‪ ,‬שהוציא תאגידי מתחולתו‪.‬‬
‫‪ .31‬באשר לעיתוי הפרסו ציינה העובדת‪ ,‬כי "האיזו שבי זכות הציבור לדעת לבי‬
‫זכותה של ]החברה[ אינו אותו האיזו שהיה על בית הדי לערו ערב מת פסק‬
‫הדי"‪ ,‬אז עמדה לחברה "חזקת החפות"‪ .‬לדבריה‪ ,‬א‪ 1‬א היה סיכוי לערעור‬
‫החברה‪ ,‬לא היה בכ כדי להצדיק את אי פרסו שמה כבר עתה‪ .‬העובדת הדגישה‬
‫כי מקור איסור הפרסו בתיק הוא בבקשה שהגישה היא עצמה ולא החברה‪ ,‬וכי‬
‫עיתוי בקשת החברה לאיסור פרסו בערעור – כשהגיע הרגע "שהיא נאלצת להבי‬
‫‪ 14‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫שהמחדלי שלה לא עולי בקנה אחד ע החוק" – אינו מקרי‪ .‬עוד ציינה כי ככל‬
‫שיחלו‪ 1‬הזמ הרלוונטיות של הפרסו תל ותרד‪.‬‬
‫‪ .32‬באשר למעמד הנציבות‪ ,‬העמותה והשדולה ציינה העובדת כי השאלות‬
‫שבמחלוקת ה בעלות "חשיבות ציבורית מ המעלה הראשונה שיש בה עניי‬
‫לגופי ציבוריי וחברתיי"‪.‬‬
‫טענות החברה‬
‫‪ .33‬החברה ִמ ִצדה הביעה התנגדות נחרצת לבקשה לפרסו שמה‪ .‬לדבריה‪ ,‬בית הדי‬
‫האזורי איז כראוי בי האינטרסי השוני בקבעו כי פסק הדי יפורס מצד‬
‫אחד‪ ,‬תו השמטת שמות בעלי הדי‪ ,‬מצד שני‪ .‬כ ציינה החברה כי בהליכי הטרדה‬
‫מינית‪ ,‬פומביות הדיו היא היוצא מ הכלל‪ ,‬וזאת בשל רגישות המיוחדת של כל‬
‫הנוגעי בדבר‪ ,‬וכי המבקשי אינ מצביעי על אינטרס ציבורי לגיטימי וממשי‬
‫בחשיפת שמה‪ ,‬ודאי לא כזה שיש בו כדי לגבור על האינטרס הישיר והממשי שלה‬
‫והפגיעה הצפויה בה א ייחש‪ 1‬שמה‪ .‬בעמדתה התייחסה החברה לאלה‪:‬‬
‫* הנזק לחברה הזכות לש טוב ולשמירה על המוניטי‪ :‬היעתרות לבקשה‬
‫לפרסו הש תפגע בש הטוב של החברה‪ ,‬שמהווה "ספינת דגל של החברה‬
‫הישראלית" מש כ‪ 20#‬שנה‪ ,‬ותגרו נזק כבד לה ולעובדיה‪ ,‬כל זאת בשל‬
‫התנהלות של עובד יחיד‪ .‬לדבריה‪ ,‬עקרו השוויו חרות על דגלה ויש רוב נשי‬
‫בהנהלתה הבכירה‪ ,‬ופרסו הש עלול ליצור רוש שגוי ומוטעה‪ ,‬באשר ליחס‬
‫שהיא נותנת לנשי ובאשר לאופ שבו היא מטפלת בהטרדות מיניות‪ ,‬ובכ‬
‫עלול להיפגע קשות‪ ,‬ובאופ בלתי מידתי ובלתי הפי‪ ,‬שמה הטוב והמוניטי‬
‫העסקי‪#‬מסחרי שלה‪ .‬לדברי החברה‪ ,‬ג א יתקבל ערעורה ותוצאותיו‬
‫יתפרסמו‪ ,‬לא יהיה בכ כדי למנוע את הפגיעה הקשה בתדמיתה‪ ,‬ומאחר‬
‫שפסק הדי אינו חלוט‪ ,‬פרסו שמה עשוי לפגוע בה קשות‪ ,‬בפרט א בסופו של‬
‫יו לא ייוותרו הקביעות שבו על כנ‪ .‬החברה מוסיפה כי הנזק הוא ג ביכולת‬
‫לקלוט עובדי איכותיי‪ ,‬ומדובר ב"נזק שעלול להיות עצו‪ ,‬בלתי‬
‫פרופורציונלי" בשלב זה‪ .‬טענה נוספת מפי החברה בהקשר זה היא כי יש לית‬
‫משקל מיוחד לאינטרס הציבורי שבהוראת סעי‪)10 1‬ג( לחוק השוויו – הגנה‬
‫על עניינ של בעלי הדי;‬
‫‪ 15‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫* פגיעה במעורבי ובעובדי‪ :‬כתוצאה מהפגיעה בשמה הטוב ובמוניטי‪ ,‬יינזקו‬
‫אלפי עובדי החברה‪ .‬כ עלול פרסו הש להוביל לחשיפת זהות של‬
‫המעורבי בפרשה דנ ולהכתמת שמ;‬
‫* חומרת המעשי המיוחסי לחברה‪ :‬לדברי החברה‪ ,‬א נכונה טענת הנציבות‪,‬‬
‫כאילו הפגיעה בחברה אינה כה קשה משו שמיוחס לה א פג "טכני"‪ ,‬הרי‬
‫יש בכ כדי לאסור את הפרסו דווקא‪ .‬ועוד טענה בהקשר זה כי בעוד שסעי‪1‬‬
‫‪7‬ג לחוק למניעת הטרדה מינית מתייחס לפג פרוצדוראלי‪ ,‬הרי שהכת‬
‫המוטל על החברה הוא כבד מאוד‪ .‬החברה ציינה עוד כי ההגנה על מעסיק‬
‫חשובה יותר ורחבה יותר מאשר ההגנה על הנילו‪ ,‬מאחר שמעשיו של המעסיק‬
‫אינ זהי למעשיו של הנילו ומדובר בהטלת אחריות חריגה‪ .‬לטענתה‪" ,‬מרגע‬
‫שיפורס ש החברה לפני הכרעה בערעור‪ ,‬הרי שיישאר שמה של החברה‬
‫לדיראו עול‪ ...‬וטיהור לאחר הערעור‪ ,‬לא יביא להעלמת][ של ידיעות‬
‫קודמות";‬
‫* הרתעת מעסיקי‪ :‬החברה ציינה כי א‪ 1‬שאינה מסכימה ע כל ממצאי פסק‬
‫הדי‪ ,‬הרי שהיא מתייחסת אליה ברצינות "וא‪ 1‬הפיקה את הלקחי‬
‫הנדרשי עוד בשלב ניתוח האירוע עצמו"‪ ,‬ג מבלי שפורס שמה‪ .‬לטענתה‪,‬‬
‫לא הוכח שלפרסו ש המעסיק יש ער מוס‪ 1‬בהרתעה מפני הטרדה מינית‬
‫ולכ אי כל יסוד לטענה כי דווקא פרסו שמה‪ ,‬להבדיל מפרסו פסק הדי‪,‬‬
‫ישרת ער ציבורי כלשהו‪ .‬החברה סבורה כי בכ שהתנהל הלי בבית הדי‬
‫האזורי‪ ,‬נית פסק הדי ופורס כפי שפורס‪" ,‬הושגה כבר ההרתעה ההולמת‬
‫והראויה";‬
‫* עידוד קורבנות נוספי להתלונ‪ :‬עוד צוי כי בניגוד לנטע בעמדות המבקשי‪,‬‬
‫פרסו שמה עלול לגרו לקורבנות הטרדה מינית לוותר על הגשת תלונה‪,‬‬
‫מחשש לחשיפת זהות;‬
‫* האיזו הראוי‪ :‬החברה סבורה כי פרסו המקרה ללא ציו שמה ושמות‬
‫המעורבי‪ ,‬כפי שנקבע בפסק הדי‪ ,‬מאז את האינטרסי השוני בצורה‬
‫הולמת;‬
‫* אינטרס המבקשי‪ :‬החברה טוענת כי האינטרסי שעליה מצביעי‬
‫המבקשי – "זכות הציבור לדעת"‪ ,‬עידוד קורבנות נוספי לפעול נגד הטרדות‬
‫‪ 16‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫מיניות‪ ,‬הגברת ההרתעה והאכיפה וכ )לגבי גלובס( "מחול שדי" בדמות "‪100‬‬
‫תגובות" – אינ מצדיקי היעתרות לבקשה‪ ,‬שכ לא הוצגה תשתית עובדתית‪,‬‬
‫ולו לכאורית‪ ,‬לתמיכה בטענותיה‪ .‬לדברי החברה‪ ,‬המבקשי לא פירטו‬
‫בבירור מדוע דווקא פרסו שמה יביא להגשמת האינטרסי האמורי‪.‬‬
‫החברה סבורה כי האינטרס בפרסו שמה‪ ,‬לפחות מצדה של גלובס‪ ,‬הוא‬
‫מסחרי‪ .‬לדבריה‪ ,‬אי בטענות המבקשי בדבר היותה של תופעת ההטרדות‬
‫המיניות מכת מדינה כדי להצדיק היענות לבקשה‪ ,‬שעה שמדובר במקרה יחיד‬
‫וחריג בחברה‪ ,‬הפועלת מזה ‪ 20‬שנה‪ .‬ועוד נטע כי גלובס נמנעת מלפרט מדוע‬
‫אי פרסו ש החברה יפגע בציבור קוראיה ומהו האינטרס הציבורי הלגיטימי‬
‫והממשי של ציבור זה בחשיפת שמה;‬
‫* התועלת לציבור‪ :‬החברה טוענת כי בהתא להלכה הפסוקה‪ ,‬י‪6‬תר הפרסו רק‬
‫א יוכח כי טמונה בו תועלת הגוברת במידה ניכרת על הנזק הצפוי לשמו הטוב‬
‫של הנפגע מהפרסו‪ ,‬ובעניי דנ לא הוכח כ‪ .‬לדבריה‪ ,‬חשיפת שמה לא תית‬
‫לציבור מידע שיש בו כדי להזהיר את הציבור ולחנכו‪ ,‬שכ מידע זה נמצא‬
‫בפסק הדי כפי שפורס;‬
‫* מהות ההלי‪ :,‬החברה טוענת כי המבקשי מקדשי את החשיבות הציבורית‬
‫שבחשיפת שמה‪ ,‬אול באותה הנשימה מתעלמי מההיבטי המהותיי‬
‫התומכי באיסור פרסו שמה‪ ,‬ובה מהותו של ההלי כהלי למניעת‬
‫הטרדה מינית‪ ,‬שבו יש להעדי‪ 1‬את האינטרס הציבורי בדבר מת הגנה לבעלי‬
‫הדי על פני האינטרס הציבורי של פומביות הדיו‪ ,‬ולהטות את הכ‪ 1‬לטובת‬
‫סגירת הדלתיי ואיסור הפרסו‪ .‬לדידה‪ ,‬כלל זה חל א‪ 1‬לאחר מת פסק‬
‫הדי;‬
‫* השוואה לעבירות מי‪ :‬החברה טוענת כי אי להקיש לענייננו בדר של קל‬
‫וחומר מפרסו שמות חשודי בעבירות מי;‬
‫* סיכויי הערעור‪ :‬הערעור מתמקד במסקנות משפטיות ולא בממצאי‬
‫עובדתיי ועל כ "קיי סיכוי טוב" שהערעור שהגישה החברה "יתקבל‬
‫במלואו ולכל הפחות בחלקו"‪ .‬א‪ 1‬העובדת הגישה ערעור על קביעות רבות‬
‫בפסק הדי והדבר מעיד על כי א‪ 1‬היא סבורה שפסק הדי שגוי;‬
‫‪ 17‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫* מאז הנזקי‪ :‬הנזק שעשוי להיגר לחברה‪ ,‬לעובדיה ולמעורבי בפרשה‪,‬‬
‫עולה על הנזק העלו שעלול להיגר לקוראי גלובס ולציבור בכלל‪.‬‬
‫‪ .34‬באשר לעיתוי הפרסו טוענת החברה כי לא הובאה כל אסמכתא לחשיפת ש‬
‫החברה בשלב הערעור‪ .‬לדבריה‪ ,‬הנטייה לסגור דלתיי בהליכי שעניינ הטרדה‬
‫מינית חלה א‪ 1‬לאחר מת פסק הדי‪ .‬ההלכה שאליה הפנתה העובדת‪ ,‬שלפיה יש‬
‫להתיר הפרסו לאחר מת פסק הדי‪" ,‬איננה מתייחסת לשאלת תוקפו של צו‬
‫איסור הפרסו במצב בו הוגש ערעור על פסק הדי"‪ ,‬והרציונל של ההלכה‬
‫הפסוקה "חל בוודאי ג ביחס להלי הערעור"‪ .‬הוסיפה החברה וטענה כי פסקי‬
‫הדי שעליה נסמכה העובדת‪ ,‬אינ קובעי שלאחר מת פסק הדי יבוטל צו‬
‫איסור הפרסו שנית‪ ,‬ודאי לא מקו שבו הוגש ערעור‪ ,‬אלא לכל היותר קובעי‬
‫כי לאחר מת פסק הדי נית להגיש בקשה מתאימה להסרת צו איסור הפרסו‪.‬‬
‫עוד ציינה החברה בהקשר זה‪ ,‬כי לא ברורה חשיבות הפרסו בשלב זה‪ ,‬שעה‬
‫שחלפו כ‪ 4#‬שני ממועד האירועי הרלוונטיי‪.‬‬
‫‪ .35‬באשר למעמד המבקשי‪ :‬החברה טענה כי למבקשי אי כל מעמד בנוגע‬
‫לפרסו ההלי‪ ,‬משאינ עומדי בתנאי שנקבעו בפסיקה לעניי זה‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫גלובס הסתמכה בטענותיה על פסקי די מהתחו הפלילי‪ ,‬והכללי בעניינ‬
‫שוני מהכללי בהלי דנ; לנציבות אי סמכות להתערב בהלי משנדחו טענות‬
‫העובדת לאפליה בעבודה‪ ,‬מה עוד שהחברה פועלת בעצמה ממועד הקמתה‬
‫לקידו ער השוויו; מטעמי אלה א‪ 1‬לעמותה ולשדולה אי כל סמכות‬
‫להתערב בהלי‪ ,‬וא‪ 1‬א מדובר ב"מכת מדינה"‪ ,‬אי מקו להקריב את זכויות‬
‫החברה‪ ,‬שעה שהמקרה דנ הוא יחיד וחריג לגביה ושעה שבפסק הדי אי ולו רמז‬
‫לכ שהחברה פועלת כביכול להסתרת מקרי נוספי של הטרדה מינית‪ ,‬והיא‬
‫אינה עושה כ‪ .‬החברה משלימה בעניי זה כי טענת העמותה והשדולה‪ ,‬בדבר‬
‫עידוד עובדי נוספי המועסקי בחברה לדווח על הטרדות מיניות שחוו‪ ,‬היא‬
‫מקוממת‪ ,‬משוללת יסוד ויש לדחותה‪.‬‬
‫השאלה שבמחלוקת‬
‫‪ .36‬כאמור‪ ,‬בהחלטתי מיו ‪ 10.12.13‬הוריתי‪" ,‬כסעד ארעי עד למת החלטה אחרת"‪,‬‬
‫על קיו הדיו בדלתיי סגורות ועל איסור פרסו שמות הצדדי להלי‪ .‬בהינת‬
‫הצו הארעי מיו ‪ ,10.12.13‬השאלה הנתונה להכרעתנו היא זו‪ :‬הא‪ ,‬כדעת‬
‫‪ 18‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫המבקשי והעובדת‪ ,‬יש הצדקה להתיר את פרסו ש החברה‪ ,‬בשלב שבו‬
‫הערכאה המוסמכת קבעה ממצאי שבעובדה ובמשפט‪ ,‬הג שממצאי אלה‬
‫טר הפכו חלוטי; או שמא‪ ,‬כעמדת החברה‪ ,‬יש להותיר את הצו הארעי על כנו‪,‬‬
‫עד למת פסק הדי בערעורי – או‪#‬אז תיבח שאלת הפרסו מחדש‪ ,‬בהתא‬
‫לנסיבות שתהיינה באותו המועד‪.‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית‬
‫‪ .37‬מטיב של סוגיות ממי הסוגיה שבפנינו‪ ,‬שה מערבות בתוכ שאלות כבדות‬
‫משקל‪ ,‬שהתשובה לה פעמי רבות מורכבת‪ ,‬ומצריכה עריכת איזו בי‬
‫אינטרסי‪ ,‬זכויות וערכי שוני‪ ,‬כל אחד מה בעל מעמד משלו‪ .‬בסוגיה‬
‫המסוימת שלפנינו מתנגשי באופ חזיתי עקרו פומביות הדיו והאינטרסי‬
‫השזורי בתוכו‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬וזכותה של החברה להגנה על שמה הטוב ועל‬
‫המוניטי שלה‪ ,‬מאיד גיסא‪ .‬להל נעמוד על אינטרסי אלה‪ ,‬ובהמש נכריע מהו‬
‫האיזו הראוי ביניה בנסיבות המקרה דנ‪.‬‬
‫פומביות הדיו – כללי‬
‫‪ .38‬עקרו פומביות הדיו הוא מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית‪ ,‬ומעוג בסעי‪1‬‬
‫‪ 3‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה ובסעי‪)68 1‬א( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ד‪#‬‬
‫‪ ,1984‬החל בבית הדי לעבודה מכוח סעי‪ 39 1‬לחוק בית הדי לעבודה‪ ,‬התשכ"ט‪#‬‬
‫‪ .1969‬היטיב לתארו שופט בית המשפט העליו )בדימוס( מישאל חשי‪:3‬‬
‫"עקרוהעל‪ ,‬העיקרו הפורש אברתכנפיו על כל סוגיית הפרסו‪ ,‬הוא‬
‫עקרו פומביות הדיו המשפטי‪ .‬בימי שמכבר ישבו הזקני לדי בשער‬
‫העיר‪ ,‬וכמותו של השער הקדו כ ה בתיהמשפט בימינו שדלתותיה‬
‫פתוחות לרווחה לפני המבקשי לבוא בה‪ .‬ניהולו של משפט‪ ,‬של כל‬
‫משפט – למעט חריגי – נעשה בפומבי‪ ,‬ופרסו ברבי של הנעשה‬
‫והנשמע באול ביתהמשפט אינו אלא נגזרת מאותה פומביות‪ .‬בכפיפות‬
‫לשיקולי קיבולת זכאי כל אד להיות נוכח לעת דיו באול ביתהמשפט‪,‬‬
‫ופרסו הנעשה על מה שהתרחש באול ביתהמשפט כמו מרחיב הוא‬
‫את האול ג למי שלא נכח בגופו לעת הדיו‪...‬‬
‫בעשותו במלאכת השיפוט‪ ,‬לעול יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית‬
‫זכוכית או בחלו ראווה הנשק‪ /‬אל הרחוב; כל עוברושב רשאי להתבונ‬
‫לש ְ‪5‬ח‪ 3‬ולהשתבח בו‪ .‬בתרגומ של ערכי‬
‫בו‪ ,‬לבחו אותו ולבקר אותו‪ .‬וג ַ‬
‫אלה לשפת המשפט מדברי אנו ג על חופש הביטוי וג על חופש‬
‫התקשורת כנגזר מזכות הציבור לדעת‪ .‬אכ‪ ,‬התקשורת למיניה אינה אלא‬
‫‪3‬‬
‫רע"פ ‪ 5877/99‬יאנוס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נט)‪) 97 (2‬להל‪ :‬עניי יאנוס(‪ ,‬בעמ' ‪.110#111‬‬
‫‪ 19‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫שלוחתו של הציבור‪ .‬מהווה היא מעי מגברשמע ומגברראייה לאירועי‬
‫המתרחשי במקו מסוי ובזמ מסוי‪...‬‬
‫מעשה שיפוט הנעשה בפומבי מבטיח שקיפות מרבית‪ ,‬ושקיפות מבטיחה‬
‫בקרתחוק ובקרתאיכות‪ .‬כ‪ ,‬יוכל הציבור לדעת כי הליכימשפט‬
‫מתנהלי כראוי ובאורח תקי‪ ,‬וכ‪ ,‬יוכל הצדק לא רק להיעשות אלא ג‬
‫להיראות לאור השמש‪ .‬מאות טעמי עצמ נודעת חשיבות נעלה‬
‫בהקשר זה לחופש הביטוי‪ ,‬לזכות הציבור לדעת‪ ,‬לחופש העיתונות‪ ,‬קרא‬
‫ליכולת להביא לידיעת הכלל אירועי שאירעו בבתיהמשפט‪ .‬העיתונות‬
‫משמשת לעניי זה כ'זרועו הארוכה של הציבור'‪ ,...‬והיא מעי מגברשמע‬
‫ומקרבראות לאירועי שהיו בביתהמשפט‪ .‬נוסי‪ /‬כי עקרו פומביות‬
‫הדיו תכליתו העיקרית היא טובת הציבור ושמירה על ערכי הדמוקרטיה‪,‬‬
‫ואול יש שעשויה היא לשרת ג את אינטרס בעליהדי או מי מה‪."...‬‬
‫‪ .39‬שתי זרועות הכרוכות ושלובות זו בזו מסייעות בהגשמת עקרו הפומביות‪ :‬האחת‬
‫היא ניהול המשפט בדלתיי פתוחות‪ ,‬כ שכל החפ( לנכוח בדיו‪ ,‬זכאי לעשות כ‬
‫)כמוב בכפו‪ 1‬לקיומו של מקו פנוי באול‪ ,‬לציות לכללי התנהגות ולבוש וכיו"ב‬
‫מגבלות(; האחרת היא פרסומו ברבי של תוכ ההלי השיפוטי‪ ,‬כיו בעיקר‬
‫בכלי התקשורת השוני‪ .‬תוכ ההלי‪ ,‬כולל את כל פרטי הדיו‪ ,‬לרבות שמותיה‬
‫של בעלי הדי‪ ,‬העדי מטעמ‪ ,‬מומחי שמונו מטע בית המשפט‪ ,‬שמו של‬
‫המותב היושב בדי וכיו"ב‪ .‬הזיקה המובהקת בי שתי הזרועות האמורות באה‬
‫לידי ביטוי בכ שכל אימת שהדיו מתקיי בדלתיי פתוחות‪ ,‬מותר לפרס כל‬
‫פרט בו‪ ,‬אלא א נאסר; ולהיפ – שעה שהדיו מתנהל בדלתיי סגורות‪ ,‬חל‬
‫איסור לפרס כל פרט ממנו‪ ,‬אלא א הותר‪.‬‬
‫‪ .40‬שורשיו של עקרו פומביות הדיו בשיקולי שבמדיניות ציבורית ראויה‪,‬‬
‫והטעמי לו חזרו ונשנו בפסיקה‪ ,‬ואלה העיקריי שבה‪:4‬‬
‫* עקרו הפומביות מהווה הגשמת זכותו של הציבור לקבל מידע על דר פעולת‬
‫של רשויות הציבור ובה הרשות השופטת‪.‬‬
‫* עקרו הפומביות הוא חלק מהאמצעי המרכזיי להבטיח ניהול משפט הוג‬
‫וחסר פניות‪.‬‬
‫* יש בעקרו הפומביות כדי לתרו להגברת אמו הציבור בבתי המשפט‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רע"א ‪ 3614/97‬אבי יצחק‪ ,‬עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ‪ ,‬פ"ד נג)‪) (23.6.98) 45#47 ,26 (1‬להל‪ :‬עניי‬
‫אבי יצחק(; ע"א ‪ 4963/07‬ידיעות אחרונות בע"מ נ' פלוני‪ ,‬והאסמכתאות ש; בג"( ‪ 6126/94‬סנש נ' רשות‬
‫השידור )‪ ;(26.7.1999‬רע"א ‪ 3007/02‬יצחק נ' מוזס )‪.(30.9.2002‬‬
‫‪ 20‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫* עקרו הפומביות נשע א‪ 1‬על זכות הציבור לדעת‪ ,‬במיוחד שעה שמדובר‬
‫בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית – אז‪ ,‬ככלל‪ ,‬גוברת זכותו של הציבור לקבל‬
‫מידע העשוי לסייע לו לכלכל צעדיו ולעצב השקפותיו ודעותיו‪.‬‬
‫‪ .41‬יחד ע זאת‪ ,‬ככל יתר הערכי והעקרונות שבבסיס קיומה של מדינה דמוקרטית‪,‬‬
‫א‪ 1‬עקרו הפומביות אינו עיקרו מוחלט‪ ,‬ולעתי יש להסיגו מפני ערכי נעלי‬
‫לא פחות‪ .‬אול זאת א ורק מכוח הוראת חוק מפורשת‪ ,‬או מכוח צו שיפוטי‪,‬‬
‫שנית על פי חוק‪ .‬כ‪ ,‬בסעי‪)68 1‬ב( לחוק בתי המשפט נקבעה סמכותו של בית‬
‫המשפט לדו בדלתיי סגורות‪ ,‬א ראה בכ צור לש שמירה על ביטחו‬
‫המדינה; מניעת פגיעה ביחסי החו( של המדינה; הגנה על המוסר; הגנה על עניינו‬
‫של קטי או חסר ישע; ועוד‪ .‬ג בסעי‪)68 1‬ה( לחוק בתי המשפט נקבעו מספר‬
‫ענייני שנקודת המוצא בה היא דיו בדלתיי סגורות‪ .‬בנוס‪ ,1‬מכוח סעי‪)70 1‬ד(‬
‫לחוק בתי המשפט‪ ,‬רשאי בית המשפט לאסור על פרסו בקשר לדיוניו‪" ,‬במידה‬
‫שהוא רואה צור בכ לש הגנה על בטחונו של בעל די‪ ,‬עד או אד אחר ששמו‬
‫הוזכר בדיו או לש מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מה‪."...‬‬
‫במקביל‪ ,‬סעי‪70 1‬ג)א( לחוק בתי המשפט קובע כ‪:‬‬
‫"ציווה בית המשפט על איסור פרסו לפי סעי‪)70 /‬ד(‪) ,‬ה( או )ה‪ ,(1‬רשאי‬
‫מי שמעוניי בביטול האיסור‪ ,‬לרבות כלי תקשורת‪ ,‬להגיש לבית המשפט‬
‫שנת את הצו בקשה לביטולו‪"...‬‬
‫‪ .42‬בפסיקת בית המשפט העליו נקבע כי "כאשר מתבקש ביהמ"ש לפגוע בעיקרו‬
‫פומביות הדיו‪ ,‬עליו לבחו שתי שאלות‪ :‬הא מתקיימת עילה העשויה לכאורה‬
‫להוות בסיס לבקשה; והא השיקולי השוני מצדיקי את הפגיעה בעיקרו‬
‫פומביות הדיו‪ ."5‬באיזו בי הערכי המתנגשי‪ ,‬הכלל הוא‪ ,‬כי החריגי לעקרו‬
‫פומביות הדיו יפורשו בדר‪ ,‬הצמצו וכי לעול תיטה הכ‪ /‬אל עבר פתיחת‬
‫הדלתיי והתרת הפרסו‪ .‬כ חזרה הפסיקה ועמדה על עדיפותו של עקרו‬
‫שגדלה מידת חשיבותו הציבורית של העניי שבו מדובר‪ .6‬ועוד‬
‫הפומביות‪ ,‬ככל ֵ‬
‫נקבע כי במסגרת הערכה של עוצמת הפגיעה בעקרו הפומביות‪ ,‬יש להידרש לא‬
‫רק לשאלת החשיבות הציבורית של העניי‪ ,‬אלא א‪ 1‬לפרמטרי נוספי‪ ,‬ובכלל זה‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ע"פ ‪ 11793/05‬חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל )‪.(5.4.2006‬‬
‫עניי אבי יצחק‪ ,‬עמ' ‪ .53#56‬יצוי כי פסק הדי עניינו בתביעת לשו הרע‪ ,‬אול יפי הדברי א‪ 1‬לענייננו‪ ,‬בשינויי‬
‫המחויבי‪.‬‬
‫‪ 21‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫מש ההגבלה‪ .‬היינו‪ ,‬למש איזו תקופה ייאסר הפרסו ומה מידת החשיבות‬
‫שבפרסו מיידי‪.7‬‬
‫פומביות הדיו בהליכי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית‬
‫‪ .43‬סעי‪)10 1‬ג( לחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬קובע את סמכותו הייחודית של בית הדי‬
‫לעבודה לדו בהליכי אזרחיי שעניינ הטרדה מינית‪ ,‬התנכלות ואחריות‬
‫מעסיק במסגרת יחסי עבודה )כפי שמפורט בסעיפי המשנה )א()‪) – (1‬א()‪ (3‬לסעי‪1‬‬
‫‪ ,(10‬ומחיל על הליכי אלה את הוראות סעיפי ‪10 ,10‬א‪ 12 ,‬ו‪ 13#‬לחוק השוויו‪.‬‬
‫סעי‪10 1‬א לחוק השוויו חל‪ ,‬בי היתר‪ ,‬על הליכי בקשר להטרדה מינית ג מכוח‬
‫סעי‪)7 1‬א( לחוק השוויו‪ ,‬האוסר על מעסיק או ממונה מטעמו לפגוע בעובד או‬
‫בדורש עבודה על רקע של הטרדה מינית‪ .‬סעי‪10 1‬א לחוק השוויו קובע כדלקמ‪:‬‬
‫")א( בהלי‪ ,‬לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד העניני המנויי‬
‫בסעי‪)7 /‬א( ]פגיעה על רקע הטרדה מינית – א‪.‬א‪ [.‬או בשל הפליה‬
‫מחמת נטיה מינית כאמור בסעי‪)2 /‬א(‪ ,‬רשאי בית הדי לעבודה‬
‫לדו בדלתיי סגורות; ביקש תובע או מתלונ לדו בדלתיי‬
‫סגורות‪ ,‬ייעתר בית הדי לבקשה‪ ,‬זולת א החליט אחרת מטעמי‬
‫מיוחדי שיירשמו‪.‬‬
‫)ב( החליט בית הדי לעבודה על עריכת דיו בדלתיי סגורות‪ ,‬רשאי‬
‫הוא להרשות לאד או לסוגי בני אד להיות נוכחי בעת הדיו‬
‫בדלתיי סגורות‪ ,‬כולו או מקצתו‪.‬‬
‫לא יפרס אד דבר על דיו שהתנהל בדלתיי סגורות‪ ,‬אלא‬
‫)ג(‬
‫ברשות בית הדי לעבודה‪.‬‬
‫)ד( העובר על הוראות סעי‪ /‬קט )ג(‪ ,‬דינו מאסר ששה חודשי"‪.‬‬
‫‪ .44‬עולה אפוא‪ ,‬כי בהליכי לפי החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬או בהליכי בקשר‬
‫להטרדה מינית לפי סעי‪)7 1‬א( לחוק השוויו )או בשל אפליה מחמת נטייה מינית(‪,‬‬
‫רשאי בית הדי לעבודה לדו בדלתיי סגורות‪ .‬בנקיטתו את המילה "רשאי" שמר‬
‫המחוקק על הכלל בדבר פומביות הדיו‪ ,‬א הותיר אפשרות רחבה יותר מזו‬
‫הקבועה בחוק בתי המשפט‪ ,‬לחרוג מכלל זה ולקיי את הדיו בדלתיי סגורות‪.‬‬
‫בשונה מחוק בתי המשפט‪ ,‬בהליכי אלה בית הדי אינו מוגבל בשיקול דעתו‬
‫בעניי סגירת הדלתיי לשיקולי ספציפיי דווקא‪ .‬כ למשל‪ ,‬כאשר עולה עניי‬
‫של פגיעה בפרטיות‪ ,‬סעי‪10 1‬א לחוק השוויו אינו מציב כתנאי לסגירת הדלתיי‬
‫כי אותה פגיעה בפרטיות תהיה חמורה דווקא‪ ,‬כפי שנדרש בסעי‪)70 1‬ד( לחוק בתי‬
‫‪7‬‬
‫עניי אבי יצחק‪.51#52 ,‬‬
‫‪ 22‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫המשפט‪ .‬מנגד‪ ,‬א תובע או מתלונ מבקש לקיי את הדיו בדלתיי סגורות‪ ,‬חל‬
‫היפו היוצרות‪ :‬הכלל הוא כי יש להיעתר לבקשה ולקיי את הדיו בדלתיי‬
‫סגורות‪ ,‬והחריג הוא שלא להיעתר לבקשה‪ ,‬מטעמי מיוחדי שיירשמו‪ .8‬יודגש‪,‬‬
‫כי היפו היוצרות נעשה רק שעה שהמבקש את הדלתיי הסגורות הוא "תובע או‬
‫מתלונ"‪.‬‬
‫הזכות לש טוב כנגזרת מחוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‬
‫‪ .45‬בטר נפנה לדיו בשאלת האיזו הראוי בי עקרו פומביות הדיו ובי‬
‫האינטרסי המצויי בצד השני של כפות המאזניי‪ ,‬נייחד מספר מילי אודות‬
‫אינטרסי אלה כפי ביטויי בעניי שלפנינו‪.‬‬
‫‪ .46‬נקדי ונציי כי פעמי רבות הער שעליו מבקשי להג בענייני מסוג העניי‬
‫דנ‪ ,‬הוא הזכות לפרטיות‪ .‬ואול‪ ,‬בענייננו הגור המבקש את איסור הפרסו‬
‫הוא תאגיד – החברה‪ ,‬ושאלה לא פשוטה היא א לתאגידי עומדת הזכות‬
‫לפרטיות‪ .‬בענייננו‪ ,‬מאחר שהחברה העמידה את טיעוניה על זכויות אחרות ולא‬
‫על זכותה לפרטיות‪ ,‬רק נציי‪ ,‬מבלי לקבוע מסמרות‪ ,‬כי ישנו קושי מושגי לא‬
‫מבוטל לייחס לתאגידי זכות לפרטיות‪ ,9‬וכי קושי זה גובר כשמדובר בחברות‬
‫ציבוריות‪ .‬מכל מקו שאלה זו טר הוכרעה בפסיקה‪ ,‬ומאחר שהחברה אינה‬
‫טוענת בעניי זה‪ ,‬לא נידרש לכ א‪ 1‬אנו במסגרת החלטה זו‪.‬‬
‫‪ .47‬הזכות לש טוב נדונה לעתי תכופות יחסית בפסיקת בתי המשפט‪ ,‬בהליכי‬
‫משפטיי מסוגי שוני ומגווני‪ ,‬בערכאות השונות‪ ,‬ודובר בה נכבדות‪ .‬אי‬
‫חולק על מעמדה החוקתי ועל ההגנה הנתונה לה בחוק יסוד‪ :‬כבוד האד‬
‫וחירותו‪ .‬כ‪ ,‬נקבע כי –‬
‫"ככלל‪ ,‬ההגנה על שמו הטוב של אד אינה זקוקה לצידוקי חיצוניי‬
‫תועלתניי‪ ,‬והיא מושתתת על ערכו העצמי והפנימי של הש הטוב‪.‬‬
‫'כבוד האד ושמו הטוב חשובי לעתי לאד כחיי עצמ‪ ,‬ה יקרי‬
‫לו לרוב יותר מכל נכס אחר‪ .‬בתודעתנו החברתית תופס שמו הטוב של‬
‫אד מקו מרכזי‪ .‬מקורותינו מצייני‪ ,‬כי 'לשו הרע הורגת'‪ ,‬וכי כל‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫דב"ע )ארצי( נו‪ 3#293/‬פלונית – חברת אלמונית בע"מ‪ ,‬פד"ע לא ‪ ;209‬ע"ע )ארצי( ‪ 120/07‬אזרחי למע מנהל תקי‬
‫וחברתי ומשפטי – פלונית‪) (29.10.07) ,‬להל‪ :‬עניי אומ"‪.(0‬‬
‫ראו בהקשר זה סעי‪ 3 1‬לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬המוציא תאגידי מהמונח "אד"‪ ,‬ביחס לסעיפי רבי באותו‬
‫החוק‪ .‬מנגד‪ ,‬ראו סעי‪)7 1‬א( לחוק יסוד יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪ ,‬הקובע כי "כל אד זכאי לפרטיות ולצנעת‬
‫חייו"‪ ,‬מבלי להגדיר את המילה "אד"‪ .‬ללא הגדרה יש לפנות להגדרה הקבועה בפקודת הפרשנות ]נוסח חדש[‪,‬‬
‫שלפיה " 'אד' – לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אד‪ ,‬בי שה מואגדי ובי שאינ מואגדי"‪.‬‬
‫התייחסות נוספת לשאלה זו ראו בספרו של מ' בירנהק‪" ,‬מרחב פרטי – הזכות לפרטיות בי משפט לטכנולוגיה‪,‬‬
‫)תשע"א(‪ ,‬בעמ' ‪.126#132‬‬
‫‪ 23‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫המלבי פני חבריו ברבי 'כאילו שופ‪ ,‬דמי' ‪ ...‬בתרבות המודרנית נתפס‬
‫שמו הטוב של אד כזכות יסוד‪ ,‬ובישראל מוגנת זכות זו באמצעות חוק‬
‫יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪"10.‬‬
‫על ההצדקות לזכות לש טוב עמדה השופטת פרוקצ'יה בפרשת ב גביר‪ ,11‬תו‬
‫שהיא מדגישה את הקשר ההדוק שבי שמו הטוב של אד ובי זכותו לכבוד‪.‬‬
‫הצדקה נוספת של זכות זו נובעת מכ ששמו הטוב של אד נתפס כחלק מקניינו‪,‬‬
‫וצידוק נוס‪ ,1‬שבבסיסו אינטרס ציבורי‪ ,‬עוסק בחשיבות ההגנה על כבודו של אד‬
‫ועל שמו‪ ,‬המשפיעה על "פניה של החברה כולה"‪ 12‬ואשר בהעדרה משליכה‬
‫האווירה ה"מורעלת" הנוצרת "על אופייה של החברה כולה"‪ .13‬בעניי רינת נאמר‬
‫עוד‪ ,‬כי "פגיעה בשמו הטוב ]של אד[ פוגעת במעמד שיוחד לו בקהילה"‪ ,‬כי‬
‫הזכות לש טוב היא ענ‪" 1‬בע(‪ ...‬כבוד האד"‪ ,‬וכי "החירות היא סוד אושרו של‬
‫האד‪ ...‬והש הטוב הוא חלק מעושרו – נכס מקניינו"‪.‬‬
‫זכותו של תאגיד לש טוב‬
‫‪ .48‬מופעי שכיחי של הזכות לש טוב נית למצוא בהליכי מכוח חוק איסור לשו‬
‫הרע‪ ,‬תשכ"ה‪ ,1965#‬ובהליכי פליליי שוני‪ ,‬אלא שה על פי רוב בהקשר של‬
‫אנשי בשר וד‪ ,‬להבדיל מתאגידי‪ .‬ע זאת‪ ,‬נית למצוא פסקי די העוסקי‪,‬‬
‫ג א באופ עקי‪ ,1‬בשאלת זכויותיה )וחובותיה( של תאגידי‪ ,‬בהקשרי‬
‫שלרוב מיוחדי ל"אד" בשר וד‪ .‬כזהו למשל פסק הדי בעניי חברת נמלי‬
‫ישראל‪ 14‬שבמסגרתו ד בית המשפט העליו בענישת תאגידי ובמסגרת זו‬
‫הטעי‪:‬‬
‫"התאגיד הוא אובייקט לזכויות וחובות ובעל קיו נורמטיבי עצמאי‪...‬‬
‫הרשעת תאגיד עלולה במקרי מסוימי לפגוע במוניטי העסקי‬
‫שרכש‪ ,‬דבר שעלולות להיות לו השלכות על עתידו העסקי‪ .‬ככלל‪ ,‬במישור‬
‫האזרחי‪ ,‬הזכות לש טוב עומדת לתאגיד כש שעומדת היא לאד בשר‬
‫וד‪ ,‬והפגיעה בה עלולה להביא‪ ,‬בשינויי המתחייבי‪ ,‬לגיבושה של‬
‫עילת תביעה‪ ...‬במישור הפלילי‪ ,‬הרשעה בפלילי כשלעצמה עלולה‬
‫להסב נזק לתאגיד‪ .‬בפגיעה בשמו הטוב של התאגיד יש למצער בכוח‬
‫ואולי ג בפועל כדי לפגוע ברצונ של אחרי להתקשר עמו‪ ,‬כגו‬
‫עובדי‪ ,‬לקוחות ובעלי עניי‪ ...‬בפסיקת בית משפט זה נקבע בעבר‪ ,‬כי‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫עניי אבי יצחק‪ ,‬בעמ' ‪ 48‬לפסק הדי‪ .‬ראו ג ע"א ‪ 8345/08‬עו"ד עופר ב נת נ' מוחמד בכרי )‪) (27.7.11‬להל‪ :‬עניי‬
‫בכרי(; ע"א ‪ 6871/99‬משה רינת נ' משה רו‪ ,‬פ"ד נו)‪) (21.4.02) 72 (4‬להל‪ :‬עניי רינת(‪.‬‬
‫רע"א ‪ 10520/03‬ב גביר נ' דנקנר )‪.(12.11.06‬‬
‫דנ"א ‪ 7325/95‬ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס‪ ,‬פ"ד נב)‪.(1998) 75 ,1 (3‬‬
‫עניי בכרי‪ ,‬בסעי‪ 21 1‬לפסק דינו של השופט י' דנציגר‪.‬‬
‫רע"פ ‪ 8487/11‬חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסי בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה )‪.(23.10.12‬‬
‫‪ 24‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫כש שנושא תאגיד באחריות הפלילית‪ ,‬ראוי עקרונית כי יעמדו לו אות‬
‫הגנות שהחוק מקנה לאד בשר וד‪) "...‬ההדגשה הוספה – א‪.‬א‪.(.‬‬
‫ובעניי מודיעי‪ 15‬נקבע בהקשר לתורת האורגני‪ ,‬כי תורה זו –‬
‫"אינה מבוססת על תפיסה פורמאלית טכנית‪ .‬היא יונקת חיותה מתפיסה‬
‫של מדיניות משפטית‪ ,‬לפיה התאגיד הוא אובייקט לזכויות ולחובות‬
‫)במוב הרחב( כמו אד בשר וד‪ .‬התאגיד אינו יצור מלאכותי‪ .‬אכ‪ ,‬א‬
‫התאגיד הוא מלאכותי‪ ,‬כי אז ג הבעלות והזכות והחוזה ושאר המושגי‬
‫והמוסדות המשפטיי ה מלאכותיי‪ .‬אמת הדבר‪ ,‬קיי שוני מהותי בי‬
‫תאגיד לבאד )בשר וד(‪ .‬לתאגיד אי קיו טבעי‪ .‬לבאד יש קיו‬
‫טבעי‪ .‬אי תאגיד ללא משפט‪ ,‬א‪ ,‬אי משפט ללא בניאד‪ .‬ב האד הוא‬
‫תנאי למשפט‪ ,‬והמשפט הוא תנאי לתאגיד‪ .‬לשוני מהותי זה השלכה ג‬
‫בתחומי המשפט‪ .‬א‪ ,‬מכא לא נובע כי אד הוא 'ריאלי' ותאגיד הוא‬
‫'מלאכותי'‪ .‬מכא רק נובע כי בי השניי ישנ הבדלי מהותיי‬
‫וחשובי‪ .‬חר‪ /‬הבדלי אלה‪ ,‬ה התאגיד וה ב האד פועלי בעול‬
‫המשפט‪ .‬עול זה הוא עול נורמאטיבי‪ .‬נושאי הזכויות בו ה הגופי‬
‫המשפטיי )האישיות המשפטית(‪ .‬לעניי כושרה של תופעה להיות נושא‬
‫לזכויות ולחובות אי כל הבדל בי תאגיד לבאד‪ .‬זה כזה מוכר בעול‬
‫המשפט כאישיות משפטית‪ .‬זה כזה הוא 'ריאלי'‪ ,‬עד כמה שהמשפט הוא‬
‫ריאלי‪ ,‬וזה כזה הוא 'מלאכותי' עד כמה שהמשפט הוא מלאכותי‪ .‬זה כזה‬
‫הוא 'אד' להבדיל מבאד במוב הנורמאטיבי‪ .‬אכ‪ ,‬הריאליות או‬
‫המלאכותיות נבחנות ביחס לתכונות אנושיות ולקיו אנושי‪ .‬בהקשר זה‬
‫הבחנות אלה ה רלוואנטיות ותקפות‪ .‬אי ה רלוואנטיות ואי ה תקפות‬
‫ביחס לקיו הנורמאטיבי‪ .‬קיו זה הוא ריאלי ומלאכותי בעת ובעונה‬
‫אחת‪ .‬לתאגיד קיו נורמאטיבי‪ ,‬והוא 'אד' בעול הנורמאטיבי‪".‬‬
‫)ההדגשה הוספה – א‪.‬א‪.(.‬‬
‫‪ .49‬א‪ 1‬שהדברי נכתבו בהקשרי של הליכי פליליי‪ ,‬ועל א‪ 1‬השוני המהותי בי‬
‫הליכי פליליי ובי הליכי אזרחיי‪ ,‬יפי ה א‪ 1‬לעניי האזרחי שלפנינו‪.‬‬
‫והעולה מה הוא כי א‪ 1‬לתאגיד זכות לש טוב‪.‬‬
‫הגנה על המוניטי‬
‫‪ .50‬מונח נוס‪ 1‬המתייחס לשמו הטוב של אד‪ ,‬לרבות תאגידי‪ ,‬הוא המונח‬
‫"מוניטי"‪ ,‬המתייחס בעיקר לתדמיתו של אד בעיני אחרי‪ ,‬תדמית הנקבעת‬
‫לאור הדר שבה הוא מתנהל‪ .‬בעניי מסוי שהובא לפתחו של בית המשפט‬
‫העליו‪ 16‬נאמר כי‪:‬‬
‫"הגדרתו המדויקת של המושג מוניטי אינה פשוטה והיא נדונה באריכות‬
‫בספרות ובפסיקה‪ .‬נפסק כי מוניטי הוא 'תדמיתו החיובית של המוצר‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫ע"פ ‪ 3027/90‬חברת מודיעי בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל )‪ ,(8.8.91‬פ"ד מה)‪.364 (4‬‬
‫ע"א ‪ Genreral Mills Inc 945/06‬נ' משובח תעשיות מזו בע"מ )‪ ,(1.10.09‬בסעי‪ 8 1‬לפסק הדי‪.‬‬
‫‪ 25‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫בעיני הציבור‪ ,‬אשר הודות לה קיי שוק של לקוחות בכוח‪ ,‬אשר‬
‫מעונייני ברכישתו' ‪."....‬‬
‫בית המשפט הבחי בי שני סוגי של מוניטי‪ .‬האחד "קשור למוניטי של היצר‬
‫)או של גור רלוונטי אחר‪ .(...‬בסוג זה של מוניטי תדמיתו החיובית של היצר‬
‫בעיני הציבור מקרינה על מכלול המוצרי המיוצרי על ידו ויוצרת את המוניטי‬
‫שלה"‪ .‬הסוג האחר של מוניטי "קשור למוצר עצמו‪ ,‬ג א היצר אינו מוכר‬
‫לציבור או אינו זוכה לתדמית חיובית בעיני הציבור‪ .‬מוניטי זה נוצר בעקבות‬
‫הש הטוב שהמוצר קונה לעצמו בקרב הצרכני‪."...‬‬
‫‪ .51‬במקרה שלפנינו נראה כי עיקר המוניטי של החברה הוא מהסוג הראשו‪ ,‬א כי‬
‫לא מ הנמנע שישנ מוצרי מסוימי המיוצרי על ידי החברה‪ ,‬הזוכי‬
‫למוניטי לכשעצמ‪ .‬בי כה ובי כה‪ ,‬ברי כי מוניטי של תאגיד מהווה אינטרס בר‬
‫הגנה‪.17‬‬
‫‪ .52‬בנוס‪ ,1‬נראה שלא יהא חולק על כי פגיעה בשמה הטוב של חברה ובמוניטי שלה‪,‬‬
‫עשויה לגרו לפגיעה בקניינה‪ ,‬וא‪ 1‬מבחינה זו נראה כי נתונה לה הגנתו של חוק‪#‬‬
‫יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪.18‬‬
‫הקלו המיוחד הכרו‪ ,‬בייחוס עוולות על רקע הטרדה מינית‬
‫‪ .53‬נבקש להדגיש בסיו פרק זה‪ ,‬כי ייחוס של עוולה מכוח החוק למניעת הטרדה‬
‫מינית לאד‪ ,‬בדומה לעבירות מי )הג שבעוצמה פחותה(‪ ,‬כרו בהטלת קלו‬
‫מיוחד‪ .‬אי מדובר בהכרח במונח המשפטי "קלו"‪ ,‬העשוי למנוע מאד‪ ,‬שנקבע‬
‫לגביו כי דבק קלו במעשיו‪ ,‬להתמנות )וא‪ 1‬להתמודד( למשרות ציבוריות‬
‫מסוימות‪ .19‬הכוונה היא לקלו במוב הפשוט והבסיסי ביותר של מונח זה‪ ,‬על‬
‫תוצאותיו הקשות‪ .‬היינו‪ ,‬כת מוסרי‪#‬ערכי הדבק באד‪ ,‬הפוגע בשמו הטוב‬
‫ומרתיע אחרי מלכרו בו את שמ ועניינ‪ ,‬על כל הנובע מכ – הימנעות‬
‫מלהימצא בקרבתו‪ ,‬מלהיות מזוהי עמו‪ ,‬מלפעול באופ שיקנה לו טובה כלשהי‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫ראו בעניי זה ההגנות בחוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט – ‪ ,1999‬ועוולת "גניבת עי" הקבועה בסעי‪ 59 1‬לפקודת‬
‫הנזיקי ]נוסח חדש[‪.‬‬
‫סעי‪ 3 1‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪ ,‬הקובע כי "אי פוגעי בקנינו של אד"‪.‬‬
‫בג"( ‪ 5699/07‬פלונית )א'( נ' היוע‪ 0‬המשפטי לממשלה‪.(26.2.2008) ,‬‬
‫‪ 26‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫התוצאות הקשות הנובעות מייחוס "כותרת" של ביצוע עבירת מי או עוולת מי‪,‬‬
‫ולו כזו שנמצאת בר‪ 1‬חומרה נמו יחסית‪ ,‬לאד כלשהו‪ ,‬לרבות תאגיד‪ ,‬מחייבות‬
‫שימוש מושכל וזהיר ביותר בהטלת "כותרת" שכזו‪.‬‬
‫סיכו ביניי‬
‫‪ .54‬עד כה עמדנו על מעמדו הר של עקרו פומביות הדיו ועל תכליותיו‪ ,‬וכ עמדנו על‬
‫הזכויות של החברה‪ ,‬העשויות להיפגע א יפורס שמה‪ ,‬ועל מעמד‪ .‬יודגש יצוי‬
‫כי לש עריכת האיזו בי כלל הערכי המתנגשי‪ ,‬אי צור להצביע על הגנה‬
‫מכוח חוק יסוד דווקא‪ ,‬אלא שמעמד הנורמטיבי של זכויות החברה הוא גור‬
‫מרכזי שיש לקחתו בחשבו בביצוע האיזו האמור‪.20‬‬
‫מלאכת האיזו בהליכי שעניינ הטרדה מינית‬
‫‪ .55‬כאמור‪ ,‬סוגיית פומביות הדיו עולה לעתי תכופות בהקשרי שוני‪ ,‬כל הקשר‬
‫ומאפייניו המיוחדי‪ ,‬כל נושא ותכליותיו המיוחדות‪ ,‬כל הלי ונסיבותיו‬
‫הקונקרטיות‪ .‬בכל הנוגע להליכי שעניינ הטרדה מינית‪ ,‬הכלל שנקבע בפסיקת‬
‫בית הדי הארצי הוא כי הדיו בה יתקיי בדלתיי סגורות‪ ,‬תו הענקת שיקול‬
‫דעת לבית הדי לאפשר את פתיחת במקרי מתאימי‪ .‬על התכלית העומדת‬
‫בבסיס כלל זה עמדה השופטת )כתוארה אז( נילי ארד‪ ,‬בפרשת אומ"‪:210‬‬
‫"התכלית הרעיונית של סייג איסור הפרסו בהוראות חוק אלה מעוגנת‬
‫במטרתו המוצהרת של המחוקק להג על כל המעורבי בעבירות‪ 22‬של‬
‫הטרדה מינית‪ ,‬מתלונני ותובעי‪ ,‬חשודי‪ ,‬נאשמי ונתבעי '‪ ...‬מפני‬
‫פגיעה קשה בצנעת הפרט העלולה להיגר לה כתוצאה מניהול ההלי‪,‬‬
‫המשפטי בעקבות חשיפת פרטי אינטימיי ביותר של חייה'‪ ...‬כאשר‬
‫לבד מ הפגיעה בצנעת הפרט הנגרמת בגי אותה חשיפה‪ ,‬עלול פרסו‬
‫ברבי של פרטי אלה‪ ,‬להרתיע אחרי כמות ובה מתלונני ועדי‬
‫אחרי מלהעיד במשפט‪) ."...‬ההדגשה שלי – א‪.‬א‪.(.‬‬
‫ואכ‪ ,‬לא היתה מחלוקת בי הצדדי על כ שהדיו‪ ,‬לרבות בערעור‪ ,‬צרי‬
‫להתנהל בדלתיי סגורות‪ .‬שכ בלעדי סגירת הדלתות‪ ,‬יהיה זה כמעט בלתי‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫א' ברק‪ ,‬פרשנות במשפט – פרשנות חוקתית‪) ,‬תשנ"ד(‪ ,‬עמ' ‪.215#221‬‬
‫ע"ע )ארצי( ‪ 120/07‬אומ"‪ 0‬אזרחי למע מנהל תקי וחברתי ומשפטי – אלמונית )‪) (29.10.07‬להל‪ :‬עניי אומ"‪,(0‬‬
‫בסעי‪ 18 1‬לפסק הדי‪.‬‬
‫אמנ בדבריה נקטה השופטת ארד את התיבות "עבירות של הטרדה מינית"‪ ,‬אול נראה כי הכוונה היא לא‬
‫לעבירות דווקא‪ ,‬כי א למעשי הטרדה מינית בכלל‪ ,‬לרבות עוולות על פי החוק למניעת הטרדה מינית‪ .‬יוזכר‬
‫בהקשר זה כי סמכותו העניינית של בית הדי לעבודה על פי חוק זה היא בעוולות האזרחיות בלבד ולא בעבירות‬
‫הפליליות‪.‬‬
‫‪ 27‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫אפשרי להג על צנעת הפרט של המעורבי בעניי‪ ,‬אפילו של העובדת )שהיא‬
‫ה"תובע או מתלונ"(‪.‬‬
‫‪ .56‬משהדיו מתקיי בדלתיי סגורות‪ ,‬מתעוררת השאלה מה הפרטי שנית‬
‫להתיר את פרסומ‪ .‬שאלה זו כרוכה בהיק‪" 1‬ההגנה" שיש לית לצדדי‬
‫המעורבי ולזכויותיה ובטיבה של הגנה זו‪ ,‬בידיעה שמחירה הוא פגיעה בעקרו‬
‫פומביות הדיו‪ .‬השופטת ארד ציינה כי –‬
‫"בהפעילו את שיקול הדעת‪ ,‬א לאסור את הפרסו או להתירו‪ ,‬יבח בית‬
‫הדי את האינטרסי הנוגעי לעניי ומשקל‪ ,‬ויאז ביניה‪ ,‬בשי לב‬
‫לנסיבות המקרה הנדו לפניו‪ .‬זאת‪ ,‬תו‪ ,‬שיבח את מהות האינטרס של‬
‫המבקש את התרת הפרסו והעניי הציבורי בפרסו‪ ,‬לעומת מהות‬
‫האינטרס באיסור הפרסו והנזק העלול להיגר לכל אחד מהצדדי‪."23‬‬
‫בעניי פלונית‪ 24‬הדגיש הנשיא )כתוארו אז( סטיב אדלר את התכלית של "חינו‬
‫מעסיקי ועובדי כיצד להתנהג וכהתראה שתמנע אנשי מלהטריד מינית‬
‫עובדת או עובד"‪ ,‬כאחת התכליות לעקרו הפומביות בהקשר של מניעת הטרדה‬
‫מינית‪ .‬עוד ציי כי יש למצוא פיתרו שיפגע פחות ככל הנית בכל אחת מהזכויות‬
‫המתנגשות‪ ,‬וכי הקושי העיקרי נובע מפרסו פרטי ההלי בשלב שבו טר נקבעו‬
‫העובדות‪ .‬בפרשת פלונית האמורה קבע הנשיא אדלר כי דיו בתובענה בעניי‬
‫הטרדה מינית יהיה בדלתיי סגורות עד מת פסק‪#‬הדי‪ .‬ואלה היו נימוקיו‪:‬‬
‫"בכ‪ ,‬ניתנת הגנה לעובדת )וג למואש בהטרדה( נגד פרסו עובדות‬
‫שאינ נכונות‪ ,‬וכ מושגת המטרה שהציבור ידע על פסקידי בנושא‬
‫הטרדה מינית‪ .‬עלפי השיטה המוצעת‪ ,‬הפגיעה בזכות הציבור לדעת‬
‫מצטמצמת באופ זה מ'פגיעה' מוחלטת של חוסר ידיעה מוחלט לפגיעה‬
‫יחסית של חוסר הידיעה בתקופת המשפט‪ .‬פגיעה בציבור עלידי דחיית‬
‫המידע על המשפט עד לפרסו פסקהדי קטנה בהשוואה לנזק שייגר‬
‫למתלוננת עלידי הפרסו בעת המשפט‪ .‬מניעת מידע על העדויות לפני‬
‫מת פסקהדי תמנע את הדיווחי הסנסציוניי והבלתי מוכחי בכלי‬
‫התקשורת‪ ,‬דיווחי שהציבור אינו לומד מה דבר מהותי כלשהו‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬פרסו פסקהדי הסופי יספק לציבור את מלוא המידע הדרוש כדי‬
‫לחנ‪ ,‬אותו ולהשפיע על התנהגותו‪ .‬כמו כ‪ ,‬ההגנה המוענקת למתלוננת‬
‫משמעותית ביותר‪ ,‬שכ הפגיעה הגדולה בה תתאפשר עלידי פרסו‬
‫עדויות שאינ נכונות‪ .‬דיווח בזמ המשפט 'יאותת' לציבור שלא כדאי‬
‫לאישה להגיש תובענה על הטרדה מינית‪ ,‬בשל ההשפלה הכרוכה בניהול‬
‫המשפט‪ ,‬ואילו דיווח לאחר מת פסקהדי יראה לציבור שלא כדאי‬
‫להטריד עובדת מינית‪ .‬אשר להגנה שתינת לעובדת לאחר מת פסק‬
‫הדי‪ ,‬רשאית העובדת להגיש בקשה לאסור פרסו שמה ונתוני מזהי‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫עניי אומ"‪ ,0‬בסעי‪ 19 1‬לפסק הדי‪.‬‬
‫דב"ע )ארצי( נו‪ 3#293/‬פלונית – חברה אלמונית בע"מ ואח'‪ ,‬פד"ע לא ‪.(14.10.97) 230 ,209‬‬
‫‪ 28‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫בפסקהדי‪ ,‬וביתהדי יכריע עלפי נסיבות המקרה‪ ,‬כאשר הכלל יהיה‬
‫פרסו פסקהדי הסופי‪ .‬נמצא‪ ,‬שבאיזו בי האינטרסי התומכי‬
‫בקיו הדיו כולו בדלתיי פתוחות לבי האינטרסי התומכי בקיו‬
‫הדיו כולו בדלתיי סגורות יד של האחרוני על העליונה‪.‬‬
‫בסיכו‪ ,‬הכלל צרי‪ ,‬להיות‪ ,‬כי דיו בתובענה בעניי הטרדה מינית יהיה‬
‫בדלתיי סגורות עד מת פסקהדי‪) ".‬הדגשה הוספה – א‪.‬א‪.(.‬‬
‫נוסחת האיזו של הנשיא אדלר אומצה בעניי אחר‪ ,25‬במילי אלה‪:‬‬
‫"האיזו הנכו בי הזכויות המתנגשות כמו ג בי ההסדרי‬
‫הנורמטיביי השוני החלי על התביעות ההדדיות מושא הדיו הינו‬
‫איסור פרסו בתקופת ניהול המשפט‪ ,‬והיתר פרסו‪ ,‬לאחר מת פסק‬
‫הדי‪ ,‬כמוצע על ידי הנשיא אדלר בפרשת פלונית‪ .‬זאת תו‪ ,‬מת אפשרות‬
‫לבית הדי לבחו א קיימת הצדקה לאיסור על הפרסו ג בתו‬
‫ההלי‪".,‬‬
‫‪26‬‬
‫פיתרו זה נבחר ג בהחלטת בית הדי הארצי בעניי פלונית – פלוני ‪.‬‬
‫‪ .57‬יש להדגיש כי בניגוד למצב הדברי בענייננו‪#‬אנו‪ ,‬הרי שבשלושת המקרי הללו‪,‬‬
‫שבה אומצה הנוסחה של הנשיא אדלר‪ ,‬התמקדה שאלת הפרסו במתלוננת‬
‫ובנילו ולא בחברה המעסיקה‪ .‬כמו כ‪ ,‬החלטות בית די זה בעניי הפרסו ניתנו‬
‫בשעה שההליכי בבתי הדי האזוריי היו תלויי ועומדי וטר נית בה פסק‬
‫די סופי‪ .‬בהמש יהא עלינו להידרש‪ ,‬א כ‪ ,‬לשאלה א נוסחת איזו זו יפה א‪1‬‬
‫בענייננו‪ ,‬שעה שהגור המבקש את איסור הפרסו‪ ,‬ושהמבקשי‪ ,‬מנגד‪ ,‬עותרי‬
‫לחשיפת שמו‪ ,‬הוא תאגיד‪ ,‬ושעה שעל פסק דינו של בית הדי האזורי הוגשו‬
‫ערעורי‪ ,‬ועל כ קביעותיו – ה העובדתיות וה המשפטיות – אינ חלוטות‪ .‬הא‬
‫יש באלה כדי לאבח את העניי שלפנינו מהענייני שנדונו בפסיקת בית הדי‬
‫הארצי עד כה? א כ – באיזה אופ?‬
‫‪ .58‬בעניי אומ"‪ 270‬נדרש בית די זה לשיקולי הרלוונטיי בבואו להכריע בבקשה‬
‫לאיסור פרסו ‪ /‬להתרת פרסו בענייני שכרוכות בה טענות להטרדה מינית‪,‬‬
‫ובה‪:‬‬
‫* "העניי הציבורי" שבפרסו‪ :28‬ככל שמעמדו של הנתבע בכיר יותר‪ ,‬והשפעתו‬
‫על ענייני ציבור רבה יותר‪ ,‬תיטה הכ‪ 1‬להתרת הפרסו;‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫ע"ע )ארצי( ‪ 29212#05#12‬פלוני – אלמונית )‪.(20.1.13‬‬
‫בש"א )ארצי( ‪ 678/06‬פלונית – פלוני‪.(18.2.07) ,‬‬
‫ראו ג ע"ע )ארצי( ‪ 212/08‬ידיעות אחרונות – פלונית‪.(22.9.08) ,‬‬
‫לעניי המונחי "עניי ציבורי" ו"דמות ציבורית" ראו עניי רינת‪.‬‬
‫‪ 29‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫* טיבו של המידע שפרסומו מבוקש‪ :‬יש לבחו א יש במידע "תועלת מיוחדת"‬
‫– למשל בכ שיגרו לגיבוש דעת של בני הציבור בענייני ציבוריי – או א‬
‫יש בו כדי להג על הציבור‪ .‬במסגרת זו יש לבחו שמא מדובר במידע רכילותי‬
‫גרידא‪ ,‬או שהרצו לפרסמו נובע‪ ,‬למשל‪ ,‬מיצר נק‪.‬‬
‫* מידת הביסוס של המידע‪ :‬הא המידע עבר בחינתו של גור חיצוני‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬א לאו‪.‬‬
‫* תוצאת ההליכי שהתנהלו‪ :‬הא ה מבססי אשמה או ספק?‬
‫* מאז הנזקי‪ :‬יש לאמוד את הנזק הצפוי להיגר לציבור כתוצאה מאי פרסו‬
‫ההלי‪ ,‬ואת הנזק הצפוי למי מהצדדי המעורבי בהלי כתוצאה מהתרת‬
‫הפרסו‪ .‬בהקשר זה יש להזכיר כי באופ טבעי כרו כל הלי משפטי במידה‬
‫מסוימת של פגיעה‪ ,‬כפועל יוצא ממימוש עקרו הפומביות‪ .‬לפיכ‪ ,‬רק פגיעה‬
‫שהיא מעבר לפגיעה ה"רגילה" וה"שגרתית" עשויה להצדיק סגירת הדלתיי‪.‬‬
‫* מידת "חזקת החפות" העומדת לנפגע כפועל יוצא ממעמדו בהלי השיפוטי‪:‬‬
‫ככל שמידתה של חזקת החפות העומדת לנפגע גדולה יותר )למשל א הוא‬
‫בבחינת חשוד בלבד(‪ ,‬תיטה הכ‪ 1‬להג עליו יותר‪.‬‬
‫יצוי כי בהליכי שאינ פליליי‪ ,‬כמו ענייננו אנו‪ ,‬נית לדבר על "חזקת‬
‫חפות" של הנתבע במספר דרגות‪ :‬א‪ .‬כשההלי שהנתבע צד לו מצוי בבירור‬
‫בערכאה הראשונה וטר נית פסק הדי; ב‪ .‬כשנית פסק די בערכאה הדיונית‬
‫וחל‪ 1‬המועד להגשת הערעור – ועל כ קביעות פסק הדי הפכו חלוטות; ג‪.‬‬
‫כשנית פסק די בערכאה הדיונית וטר חל‪ 1‬המועד להגשת הערעור; ד‪.‬‬
‫כשנית פסק די בערכאה הדיונית והוגש ערעור – כא עשויה להיות אבחנה בי‬
‫ענייני שוני‪ ,‬הנעוצה בזהות המערער‪ ,‬בטיב הטענות בערעור ועוד‪ .‬בנוס‪ 1‬יש‬
‫לציי כי נקודת האיזו במקרי שבה כבר נית פסק די תלויה במידה לא‬
‫מבוטלת בתוצאתו‪.‬‬
‫מגמות חדשות ביחס לאופ הגשמתו של עקרו הפומביות‬
‫‪ .59‬א‪ 1‬שאי חולק על מעמדו הר של עקרו פומביות הדיו‪ ,‬הרי שעל רקע זמינותו‬
‫של מידע רב במדיה האלקטרונית ויכולות אחזור המידע‪ ,‬הולכי וגוברי הקולות‬
‫הקוראי לשינוי באופ מימושו‪ ,‬באופ שמחד גיסא יוסי‪ 1‬למלא את תכליותיו‬
‫ככל הנית‪ ,‬ומאיד גיסא‪ ,‬ימנע פגיעה קשה בזכויות אחרות‪ ,‬ובראש הזכות‬
‫‪ 30‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫לפרטיות והזכות לש טוב‪ .‬בעניי זה יצוי כי בשנת ‪ 2011‬החלו דיוניה של ועדת‬
‫אנגלרד‪ ,‬בראשות השופט בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד‪ .29‬הוועדה מונתה על ידי שר‬
‫המשפטי‪ ,‬לנוכח תלונות הולכות ורבות של אזרחי על אודות פגיעה בפרטיות‬
‫הנגרמת בשל יכולות אחזור המידע במדיה אלקטרונית‪ .‬מטרתה לבחו את האיזו‬
‫הראוי בי עקרו פומביות הדיו לעניי הלי פרסו פסקי די ופרוטוקולי של‬
‫דיוני בבתי המשפט בפורמט אלקטרוני ומת יכולת אחזור מדיה לגביה מחד‬
‫גיסא‪ ,‬והגנת הפרטיות במידע מאיד גיסא‪ .30‬למעשה‪ ,‬ועדת אנגלרד עוסקת‪,‬‬
‫לראשונה בישראל‪ ,‬בשאלת ה"זכות להישכח"‪ .‬במועד חתימת החלטה זו טר‬
‫סיימה ועדת אנגלרד את מלאכתה‪.‬‬
‫עוד יצוי בהקשר זה‪ ,‬כי א לאחרונה ניתנה פסיקתו של בית הדי האירופי לצדק‬
‫במ ְר ֶש ֶתת‬
‫)‪ ,31(ECJ‬שחייבה את חברת ‪ Google‬המפעילה מנוע חיפוש פופולארי ִ‬
‫)האינטרנט(‪ ,‬להיענות במקרי מסוימי לבקשות משתמשי להסרת קישורי‬
‫)לינקי( למאמרי או לאתרי הכוללי מידע אישי אודותיה‪ .‬בית הדי ציי כי‬
‫יש לית למשתמשי יכולת להשפיע על התוצאות העולות במנוע החיפוש ע‬
‫הקלדת שמותיה‪.‬‬
‫‪ .60‬בי הפתרונות המוצעי כאיזו הראוי בי הזכויות המתנגשות בסוגיית פרסומ‬
‫של החלטות שיפוטיות‪ ,‬שב ועולה זה המצדד בפרסו החלטות ללא ציו‬
‫שמותיה של בעלי הדי ושל גורמי נוספי הנזכרי בפסק הדי‪ .‬כ למשל עת‬
‫מדובר בהחלטות הכוללות התייחסויות למצבו הרפואי של אד; בהחלטות‬
‫שפרסומ במלוא יפגע בסיכויי השיקו של בעל הדי ועוד‪.32‬‬
‫כ ראו והשוו בהקשר זה דבריו של שופט בית המשפט העליו אליקי‬
‫רובינשטיי‪ ,33‬בהקשר של תובענה לפיצויי בגי נזקי גו‪:1‬‬
‫"לטעמי נית איפוא‪ ,‬וא‪ /‬ראוי‪ ,‬לפרש את הדיבור 'פגיעה חמורה' באופ‬
‫המביא בחשבו את כל האמור מעלה‪ ,‬ועל כ באורח הנוטה לעבר כיבוד‬
‫הפרטיות‪ .‬בפרסו הפרשה עצמה בלא הש המלא‪ ,‬כפלוני )רצוי( או‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫אי זו הוועדה הראשונה הדנה בענייני ממי זה‪ .‬ראו האמור בבש"פ ‪ 5759/04‬תורג'מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח)‪(6‬‬
‫‪.(2004) 668#669 ,658‬‬
‫ראו דו"ח לשנת ‪ 2011‬של הרשות למשפט‪ ,‬טכנולוגיה ומידע‪ ,‬הפועלת במשרד המשפטי‪ .‬יצוי כי ועדת אנגלרד‬
‫אינה הוועדה הראשונה העוסקת בפגיעה בפרטיות‪ .‬ראו למשל הוועדה להגנה בפני פגיעה בצנעת הפרט‪ ,‬ירושלי‪,‬‬
‫תשנ"ז‪.1977#‬‬
‫‪31‬‬
‫‪C-131/12 Google Spain SL V. Agencia Espanola de Proteccion de Datos (AEPD) (13.5.2014).‬‬
‫‪32‬‬
‫ראו מאמרו של ת' מוסקובי(‪" ,‬ההגנה על הפרטיות בפרסומי בתי המשפט – הא ראוי לפרס שמות בפסקי די"‪,‬‬
‫משפטי יח ‪ .431‬ז' סגל‪ ,‬הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת‪ ,‬עיוני משפט ט ‪.175‬‬
‫ע"א ‪ 438/14‬פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב )הפול(‪ ,‬סעי‪ 1‬ז' )החלטה מיו ‪.(6.2.2014‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 31‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫בראשי תיבות‪ ,‬די ככלל להבטיח את זכויות הציבור לדעת ואת‬
‫הפומביות‪".‬‬
‫‪ .61‬עינינו הרואות‪ ,‬כי בשאלת האיזו הראוי בי עקרו פומביות הדיו ובי ערכי‬
‫אחרי המתנגשי בו‪ ,‬לא נאמרה עדיי המילה האחרונה‪ ,‬ונראה כי הדי –‬
‫המחוקק ובתי המשפט – יצטר להתאי עצמו למציאות המתפתחת ולאתגרי‬
‫שהיא מזמנת‪.‬‬
‫מ הכלל אל הפרט‬
‫‪ .62‬לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדי‪ ,‬הגענו לכלל מסקנה כי לעת הזו – קרי‪ ,‬עד‬
‫למת החלטה אחרת על ידי המותב שידו בערעורי‪ ,‬בתו הדיו בערעורי או‬
‫ע מת פסק הדי בה‪ ,‬יש להותיר את המצב הקיי על כנו ולא להתיר את‬
‫פרסו ש החברה‪ .‬ואלה טעמינו‪:‬‬
‫‪ .63‬כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬בהליכי בקשר להטרדה מינית מתנהל ההלי‬
‫בדלתיי סגורות והכלל הוא שלא יפורסמו לגביו‪ ,‬אלא אות פרטי שיותר‬
‫פרסומ‪ .‬כלל זה מאז בי האינטרסי המגולמי בעקרו פומביות הדיו ובי‬
‫האינטרסי של כלל המעורבי במחלוקת ושעליה באה להג סגירת הדלתות‪.‬‬
‫בי אות מעורבי נמני בראש ובראשונה "התובע או המתלונ"‪ ,‬א ג –‬
‫המטריד הנטע‪ ,‬כמו ג המעסיק )א אישיותו שונה מזו של המטריד הנטע(‪.‬‬
‫הטע לכ נעו( בקלו המיוחד הכרו בייחוס עוולות על רקע הטרדה מינית‪ .‬קלו‬
‫מיוחד זה משמיע את החובה לנהוג משנה זהירות בפרסומי מתו הליכי‬
‫משפטיי הקשורי לעוולות מסוג זה‪ ,‬העשויי לפגוע בש הטוב פגיעה שקשה‬
‫יהיה לתקנה‪ ,‬קל וחומר בשי לב לקלות הפרסו בימינו כמו ג להיות הפרסו‬
‫כמעט נִ צחי‪ .‬לא בכדי בהליכי על רקע של הטרדה מינית‪ ,‬הסטייה מעקרו‬
‫פומביות הדיו אפשרית ביתר קלות מאשר בהליכי אחרי‪ .‬על רקע זה נקבע כי‬
‫הפרסו ייעשה‪ ,‬ככלל ובהעדר טעמי לסטות מנוסחת האיזו האמורה‪ ,‬רק לאחר‬
‫"מת פסק הדי"‪.‬‬
‫בי הטעמי לסטייה מנוסחת האיזו נית למנות‪ ,‬למשל‪ ,‬עידוד של מתלונני‬
‫נוספי להתלונ; עניי מיוחד לציבור; צור בהשגת ראיות על מעשי דומי‬
‫וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪ 32‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫‪ .64‬דומה שבמקרה שלפנינו כל הצדדי להלי זה תמימי דעי בכל הנוגע לנוסחת‬
‫האיזו האמורה והמחלוקת ביניה היא בשאלה הא יש לסטות ממנה בעת‬
‫הדיו בערעור‪.‬‬
‫‪ .65‬משנית פסק דינו של בית הדי האזורי ִמשתנה מטבע הדברי נקודת האיזו‪,‬‬
‫ושאלת הפרסו של איזה מהפרטי או של זהות מי מהמעורבי ‪ #‬המתלוננת‬
‫המטריד או המעסיק ‪ #‬צריכה להיבח מחדש‪ ,‬בכל מקרה לפי נסיבותיו‪ .‬אשר‬
‫לפרסו פרטי המעסיק‪ ,‬כמבוקש במקרה זה‪ ,‬יש להבחי בי מספר מצבי‪:‬‬
‫משפסק הדי הפ לחלוט ניטל החשש מההשלכות של פרסו פרטי שאינ‬
‫מבוססי‪ ,‬ונשמט בעיקרו של דבר הבסיס להטלת החיסיו על ש המעסיק‪.‬‬
‫במקרי כגו אלה תיטה הכ‪ 1‬לכיוו של פומביות הדיו ושל פרסו ש המעסיק‪,‬‬
‫אלא א יוכחו שיקולי נגד כבדי משקל‪ ,‬כגו החשש שפרסו ש המעסיק יוביל‬
‫לזיהוי פרטי המתלוננת או פגיעה חמורה בפרטיות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫משנית פסק די א הוא טר הפ לחלוט יש לבחו הא ישנה הצדקה שלא‬
‫להתיר את פרסו ש המעסיק‪ .‬לעניי זה יש להבחי בי מספר מצבי‪ .‬כ‬
‫למשל‪ ,‬א הערעור אינו מופנה כנגד הקביעות בפסק הדי מושא הערעור‪ ,‬למשל‬
‫ערעור המופנה כלפי הסעד שנית‪ ,‬או א אי ממש בטענות כנגד‪ ,‬הנטייה תהיה‬
‫להתייחס לשאלת פרסו ש המעסיק באותו האופ שבו נבחנת שאלה זו לאחר‬
‫שפסק הדי הפ לחלוט‪.‬‬
‫א הערעור מכוו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כנגד הקביעות בדבר מעשיו של המעסיק‪ ,‬הרי‬
‫שמקו שממצאי אלה מייחסי למעסיק מעשי‪/‬מחדלי חמורי‪ ,‬ואי קביעה‬
‫כי טענות הערעור אי בה ממש – הנטייה תהיה‪ ,‬ככלל‪ ,‬לפעול בדומה לנוסחת‬
‫האיזו בעת ניהול ההלי לפני הערכאה המבררת‪ ,‬היינו – שלא להתיר את‬
‫הפרסו כלל‪ ,‬או להתיר את הפרסו ללא שמות הצדדי המעורבי‪ .‬נטיה זו‬
‫אינה סו‪ 1‬פסוק‪ ,‬אלא א בבחינת "השלב הראשו"‪ .‬בהמש יש לפנות ל"שלב‬
‫השני" ולבחו קיומ של שיקולי נגדיי‪ ,‬אשר יהיה בה כדי לשנות את הנטייה‬
‫הראשונית‪ .‬בהעדר שיקולי שכאלה נית יהיה‪ ,‬ככלל‪ ,‬להסתפק בפרסו פסק‬
‫הדי ללא פרטי מזהי‪ ,‬לרבות של המעסיק‪ .‬במקרה שכזה‪ ,‬פרסומ של פרטי‬
‫אלה יִ ַד ֶחה‪ .‬כ הפגיעה בעיקרו של פומביות הדיו תהיה מינימאלית‪.‬‬
‫‪ 33‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫‪ .66‬במקרה שלפנינו מכוו ערעור החברה כנגד קביעות בית הדי האזורי‪ ,‬שלפיה‬
‫הפרה את חובותיה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו מכוחו‪,‬‬
‫ונציגיה התנכלו לעובדת‪ .‬על פני הדברי מדובר בקביעות חמורות הנושאות‬
‫אפשרות ממשית לפגיעה בשמה הטוב של החברה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬אי נית לקבוע כי‬
‫אי ממש בערעור החברה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בערעור החברה מועלות טענות הראויות‬
‫לבירור ולבחינת ערכאת הערעור‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬עלה בידי החברה לשכנע‪ ,‬בבחינת‬
‫"השלב הראשו"‪ ,‬כי יש להמשי ע חסיו שמה‪ ,‬לפחות עד למועד הדיו‪ ,‬במיוחד‬
‫עת מביאי בחשבו כי הדיו בערעור קבוע למועד קרוב – בראשית חודש נובמבר‬
‫‪.2014‬‬
‫‪ .67‬משעברה החברה את "השלב הראשו"‪ ,‬יש לבחו הא מתקיימי שיקולי‬
‫שיצדיקו סטייה מהנטייה הראשונית שבמקרה זה היא להוסי‪ 1‬ולחסות את ש‬
‫החברה ושמות יתר המעורבי‪ .‬כאמור‪ ,‬כמו במקרה של ההלי לפני הערכאה‬
‫המבררת‪ ,‬ג במסגרת הדיו בערעור‪ ,‬עשויי לקו שיקולי שיצדיקו פרסו‬
‫מיידי‪ .‬אמנ‪ ,‬במועד שכזה שיקולי כגו הצור בהשגת ראיות על מעשי דומי‬
‫וכיוצ"ב שיקולי‪ ,‬ככלל‪ ,‬אינ רלוונטיי עוד‪ .‬שיקולי נוספי בדבר עידוד של‬
‫מתלונני נוספי או בדבר עניי מיוחד לציבור – משקל נמו יותר )שא היו‬
‫בעלי משקל מ הסת היו משפיעי בהלי לפני הערכאה המבררת(‪ ,‬א כי אינ‬
‫נעדרי משקל‪ .‬על הפרק עשויי לעמוד שיקולי נוספי‪.‬‬
‫המבקשי פרשו לפנינו שיקולי שוני שיצדיקו את טענת מדוע אי להסתפק‬
‫בפרסו פסק הדי של בית הדי האזורי ללא פרטי מזהי ומדוע יש לפרס את‬
‫ש החברה עוד במהל הדיו בערעורי‪ .‬אלא שלטעמינו‪ ,‬בנסיבות העניי אי‬
‫בשיקולי אלה כדי להצדיק שינוי מהנטייה הראשונית‪:‬‬
‫א‪ .‬את האינטרסי שעליה מצביעי המבקשי‪ ,‬נית להגשי באופ כמעט‬
‫מלא‪ ,‬א‪ 1‬מבלי לפרס את ש החברה‪ .‬כ‪ ,‬ההיבט הנורמטיבי של פסק הדי‬
‫האזורי פורס ברבי‪ ,‬ובכ הושגה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬המטרה של "חינו" ו"הרתעת"‬
‫מעסיקי‪ .‬התועלות העשויות לצמוח מפרסו ש החברה דווקא אינ מרובות‬
‫או מיוחדות‪ ,‬ורוב המידע הפוטנציאלי להזהרת הציבור וחינוכו‪ ,‬מצוי בפסק‬
‫הדי כפי שפורס‪ .‬אנו סבורי כי אינטרס הציבור הוא ג שלא להיות שות‪1‬‬
‫לפרסומי שיותר משיש בה כדי לסייע לציבור לכלכל את צעדיו ואת מעשיו‪,‬‬
‫יש בה כדי לספק יצר רכילותי‪#‬מציצני גרידא‪.‬‬
‫‪ 34‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫ב‪ .‬קביעות בית הדי האזורי כנגד החברה אינ "טכניות"‪ ,‬אלא מטילות עליה צל‬
‫כבד‪ .‬אחריותה אינה א אחריות "שילוחית" למעשי ההטרדה המינית שנקבעו‪.‬‬
‫שמו הטוב של כל מעסיק‪ ,‬מקומי או רב לאומי‪ ,‬צפוי להיפגע נוכח קביעות‬
‫אלה‪ .‬הנזק לשמה הטוב של החברה ולמוניטי שלה‪ ,‬דווקא על רקע מעמדה‬
‫כחברה רב לאומית‪ ,‬כתוצאה מפרסו שמה כמי שהפרה חובותיה על פי החוק‬
‫למניעת הטרדה מינית‪ ,‬עשוי להיות נזק קשה‪ .‬בניגוד לטענת חלק מהמבקשי‪,‬‬
‫איננו סבורי כי העובדה שהמקרה אירע לפני כמה שני‪ ,‬יש בה כדי לצמצ‬
‫נזק זה‪ ,‬שכ מועד הפרסו הוא הקובע‪ .‬נכו הוא כי אי דומה האינטרס‬
‫שבהגנה על אד פרטי לזה של חברה‪ ,‬אול אי משמעות הדבר כי האינטרס‬
‫של החברה אינו קיי או אינו בר הגנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬העובדה שהעובדת תומכת בפרסו הש‪ ,‬אי בה כדי להעלות או להוריד‪ .‬סעי‪1‬‬
‫‪10‬א לחוק השוויו אמנ מתייחס להעדפת עניינו של תובע‪/‬מתלונ‪ ,‬כטענת‬
‫הנציבות‪ ,‬א אי בכ כדי להוביל למסקנה כי ההתחשבות באינטרס של‬
‫הצדדי האחרי מותנה בעמדת המתלונ או התובע‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטענה כי ייתכ שבחברה עצמה ישנ קורבנות נוספי להטרדה מינית‪ ,‬היא‬
‫טענה שלא מצאנו לה ביסוס בראיות‪ .‬אכ‪ ,‬פרסו ש החברה – לא כל שכ‬
‫מקו שנמצאה חייבת בדי – עשויה להקל על מתלוננות לממש את זכות וא‪1‬‬
‫עשויה להרתיע מעסיקי מפני ביצוע הפרות כגו אלה שלפנינו‪ .‬פרסו שכזה‬
‫ג עשוי – כטענת המבקשי – לתת מענה לתחושותיה הפנימיות של נפגעות‬
‫הטרדה מינית‪ ,‬לרבות בושה‪ ,‬אשמה והסתרה‪ .‬א יתרו זה לא ייפגע א‬
‫הפרסו יהא לאחר סיו ההתדיינות המשפטית‪ .‬במיוחד את מביאי בחשבו‬
‫כי הדיו בערעור קבוע לראשית חודש נובמבר ‪ .2014‬מדובר במועד קרוב‪ ,‬ובכ‬
‫מצטמצמת עוד יותר הפגיעה בעקרו של פומביות הדיו או במימוש של‬
‫תועלות אלה‪ .‬הנזק מדחייה קצרה של פרסו הממצאי הסופיי אינו מהותי‪.‬‬
‫‪ .68‬לסיכו‪ ,‬החלטנו בשלב זה לדחות את הבקשה לפרסו ש החברה‪ ,‬הג‬
‫ששוכנענו כי יסודה בשיקולי ציבוריי לגיטימיי וכבדי משקל‪ ,‬והחלטנו‬
‫להותיר על כנה את התוצאה הנגזרת מקיומו של הדיו בדלתיי סגורות‪.‬‬
‫‪ 35‬מתו ‪36‬‬
‫בית הדי הארצי לעבודה‬
‫ע"ע ‪133591213‬‬
‫ע"ע ‪161961213‬‬
‫‪ .69‬ויודגש‪ ,‬החלטתנו מתייחסת לנסיבותיו של מקרה זה ולפרק זמ מוגדר של הדיו‬
‫בערעורי‪ .‬כפי שכבר צוי לעיל‪ ,‬בתו הדיו בערעורי או ע מת פסק הדי‬
‫בה‪ ,‬נית יהיה לבחו שוב את שאלת הפרסו‪.‬‬
‫למע הזהירות יובהר כי הדיו בערעורי יתנהל בדלתיי סגורות וכי כל פרסו‬
‫ממנו אסור אלא א יותר‪ .‬החלטה זו תפורס במלואה‪ ,‬ללא שמות העובדת‪,‬‬
‫החברה והמעורבי הנוספי בעניי‪.‬‬
‫סו‪ /‬דבר‬
‫‪ .70‬בקשת המבקשי לפרסו שמה של החברה – נדחית‪.‬‬
‫‪ .71‬בנסיבות העניי‪ ,‬ומשמדובר בשאלה עקרונית שטר נדונה בבית די זה – אי צו‬
‫להוצאות‪.‬‬
‫ניתנה היו‪ ,‬ד' אב תשע"ד )‪ 31‬יולי ‪ (2014‬בהעדר הצדדי ותישלח אליה‪.‬‬
‫יגאל פליטמ‪,‬‬
‫נשיא‪ ,‬אב"ד‬
‫ורדה וירטליבנה‪,‬‬
‫סגנית נשיא‬
‫איל איטח‪,‬‬
‫שופט‬
‫מר אמנו גדעו‪,‬‬
‫נציג ציבור )מעסיקי(‬
‫מר ראוב בוימל‪,‬‬
‫נציג ציבור )עובדי(‬
‫‪ 36‬מתו ‪36‬‬