מנצ`סטר עיון עגונה: - Deborah Charles Publications
עגונה :עיו מנצ'סטר )סיכו המחקר( בס דרה בת חמישה כרכי בשפה1 כר זה הוא תקציר חיבור מספר שפורסמה על ידי קבוצת מחקר העגונה באוניברסיטת,האנגלית : מנצ'סטר Vol.1: Bernard S. Jackson, Agunah: The Manchester Analysis (Agunah Research Unit, vol.1, 2011, based on the Working papers of Yehudah Abel, Nechama Hadari, Shoshana Knol, Bernard S. Jackson and Avishalom Westreich) Vol.2: Yehudah Abel, Confronting ‘Iggun Vol.3: Shoshana Knol, Agunah and Ideology Vol.4: Avishalom Westreich, Talmud-Based Solutions to the Problem of the Agunah Vol.5: Nechama Hadari, The Kosher Get: A Halakhic Story of Divorce עגונה :עיו מנצ'סטר )סיכו המחקר( קבוצת מחקר העגונה עריכה :אבישלו וסטריי על פי ניירות העמדה של חברי קבוצת מחקר העגונה באוניברסיטת מנצ'סטר: יהודה אייבל ,ברנרד ס' ג'קסו ,נחמה הדרי ,אבישלו וסטריי ושושנה קנול. תרגו פרקי :5 ,2 ,1מיכל לוי .פרקי 4 ,3תורגמו על ידי מתרג נוס.% Deborah Charles Publications 2012 Copyright © 2012 Deborah Charles Publications All rights reserved. No portion of this publication may be duplicated in any way without the expressed written consent of the publisher, except in the form of brief excerpts or quotations for the purpose of review. ISBN 978-1-906731-21-2 (hardback) Published and Distributed by: Deborah Charles Publications On behalf of The Agunah Research Unit, University of Manchester E-mail: [email protected] http://www.deborahcharles.co.uk Printed and bound in Great Britain by CPI Antony Rowe, Chippenham and Eastbourne. תוכ הענייני תוכ הענייני V ....................................................................................... הסכמות VIII ........................................................................................... מבוא1 ......................................................................................... .1 מטרות ועקרונות כלליי בנושאי "סמכות" 1 ............................... 1.1 עילות הגירושי ויציבות הנישואי 4 ............................................ 1.2 תפקידי הבעל ובית הדי בסיו הנישואי 8 ................................. 1.3 .2 2.1 2.2 2.3 2.4 תנאי 9 ....................................................................................... אי תנאי בנישואי 9 ................................................................. יסודות ומרכיבי התנאי :עילות הגירושי 17 ................................ הגדרת סרבנות 18 .................................................................... תפקיד הבעל ובית הדי בנישואי על תנאי 21 ............................... חשש מזנות ,פילגשות 27 ........................................................... 2.5 סיכו :הסמכות להשתמש בתנאי 33 ....................................... 2.6 גט פסול 35 ................................................................................... .3 הקדמה 35 ............................................................................... 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 כפיית הגאוני 35 .................................................................... התנגדות רבינו ת 37 ............................................................... פוסקי בתר)גאוניי 39 ........................................................... טיב אי הסכמת הבעל 47 ........................................................... 3.6 3.7 שינויי בעקרו הבסיסי 50 ....................................................... השימוש בכפייה – מסקנות 60 ................................................... הפקעת קידושי63 ........................................................................ הקדמה :הא הפקעה אפשרית בתקופה הבתר)תלמודית? 63 ........ המקרי התלמודיי 64 ............................................................ .4.3 4.4 4.5 הפקעה "מיידית" בתקופה הבתר)תלמודית68 ............................. הפקעה "מאוחרת" בתקופה הבתר)תלמודית 70 .......................... הפקעה להבא או למפרע 73 ....................................................... .4 4.1 4.2 4.6 תפקיד הבעל ובית הדי 75 ........................................................ מסקנות בנוגע להפקעת קידושי 79 ............................................ 4.7 פתרו משולב 82 ........................................................................... .5 פתרו משולב העולה מההיסטוריה של ההלכה 82 ........................ 5.1 הצעות מודרניות לפתרונות משולבי 84 ..................................... 5.2 5.3 5.4 5.5 הצעת מנצ'סטר 87 ................................................................... בסיס הסמכות בהצעת מנצ'סטר 91 ............................................ אסטרטגיה לפתרו גלובלי 93 .................................................... VIII ה ס כ מ ת ה ר ב ש א ר י ש ו ב כ ה , ה ר ב ה ר א ש י ל ח י פ ה ) ב ג י מ ' ( IX ה ס כ מ ת ה ר ב ש ל מ ה ד י כ ו ב ס ק י , ד י י ב י ת ה ד י ה ג ד ו ל ) ב ד י מ ו ס ( ו מ נ ה ל ב עגונה :עיו מנצ'סטר 1 .1 מבוא 1.1 מטרות ועקרונות כלליי בנושאי "סמכות" 1.1.1 חיבור זה מסכ את עיקרי המסקנות של טיוטת הדו"ח הסופי של קבוצת המחקר באוניברסיטת מנצ'סטר 1.מטרת הקבוצה היא למצוא פתרו "כוללני)גלובאלי" לבעיית סרבנות הגט, תו שימת לב מתמדת לבעיית הסמכות ההלכתית ,המעורבת מטבע הדברי בבעייה זו ,ולהתנגדויות שעוררו הצעות קודמות לפתרו הבעייה. 1.1.2 הגישה הכללית שלנו לשאלות הסמכות מבוססת על ההיבטי הבאי: א. בבואנו לקבוע הא עומד לפנינו נושא של עיגו אנו מחויבי ל"חומרת אשת איש" .בר ,חומרת אשת איש במוב זה שהיא מחייבת להביא בחשבו אפילו דעת יחיד לחומרא נראית חידוש מודרני ,שיש לו לכל היותר מעמד של מדרבנ 2.יתר על כ ,מתשובה של ר' משה פיינשטיי )אגרות משה ,אב העזר א, 1 טיוטת הדו"ח נמצאת בכתובת www.mucjs.org/SummaryReport.pdf. הדו"ח ,בהיק .של ספר ,מסכ וכור יחד 20ניירות עבודה )ניתני להורדה בכתובת,(www.manchesterjewishstudies.org/publications : שכתבו חברי קבוצת המחקר בפרק זמ של כחמש שני .הדו"ח עצמו מצוטט בסיכו זה )לצור תיעוד של יותר ולביסוס הטיעוני המובאי כא( על ידי מספר הפרק והסעי 2.15§) .וכדו'( .בציטוט מנייר עבודה מובא מספר העמוד ומספר הסעי ..וכ )§) ARU 7:18 (4.23ראו הערה 4 למטה( מפנה לסעי 4.23 .של נייר עבודה ,7עמוד .18הרמיזות הפנימיות למסמ הנוכחי ה בצורה של סעי) .או ס'( 2.1ולא §.2.1 2 ראו רפאל אשר קובו ,המצוטט ב)§ ,2.7וכ ראו מספר אזכורי בשו"ת יביע אומר )במיוחד אב העזר ו ,ב)ג( .בי השאר ,מזכיר הרב יוס .את דברי הרב יו טוב אלגזי ,שו"ת קדושת יו טוב ט ,טו ,4ושמחת יו טוב ,סימ יא ,מד טור ג'. מבוא 2 עט( 3עולה כי אי צור להתחשב במיעוט קט מאוד של דעות הלכתיות ואפילו בנושאי של ערווה. ב. לפיכ ,משנוצר מצב של עיגו ,אנו הולכי לפי הכלל של רוב פוסקי 4.זו השקפת הזר המרכזי )רוב( כפי שביטאוה הרב עובדיה יוס ,.הרב אלישיב ואחרי 5.ואול בהעדר פתרו למצב של עיגו נית א ,.לפי רוב הפוסקי ,לסמו לקולא על דעת מיעוט ,ואפילו על דעת יחיד 6.ואכ א נקבל את טענות הרב יוס 7,.שלדעתו )א( בכל מחלוקת ,שבה החולקי לא נפגשו פני אל פני עקרו "הרוב" לא חל מדי תורה ,והעני נכנס לגדר ספק ,ו))ב( מאחר ומקובלי על חכמי דברי הרמב" כי הכלל "ספק דאורייתא לחומרא" הוא רק מדרבנ 8,נראה שיש מקו לשקול ,כי כאשר אי כל פתרו אחר ,אפשר לסמו על סמכות מקלה אחת ,אפילו במקרה של 3 נדו בפרק ,2נספח א של הדו"ח ,בעמ' .50)33 4 ג המשמעות המדויקת שלו נתונה בספק :ראו §ARU 7:18 ;2.11 )§.(4.23 5 פסקי די רבניי חלק ד ,עמודה ,166וכפי שהעיר הרב חיי שאנ "אופני לכפיית הגט" תחומי ,יא )תש"( ,עמ' "' :212במקו עגו גדול ,כשאי האשה מסוגלת לשוב ולחיות אתו ,בפרט כעובדא דנ שעבר כבר שמונה שני ,יש לנו לפסוק הלכה )לקולא( א .שאינה כדברי הכל". 6 §§ ,2.15)2.11מצייני בי היתר) :א( הרב יוס .חז חקרי לב מהדורה בתרא ,ב )אב העזר וחוש משפט( ,חוש משפט סימ ד על הלכות הלוואה, סימ ס ע' קפ ,טור ד; )ב( עמדת הרב פיינשטיי בנושא קידושי טעות; )ג( ש" יורה דעה קי)קיא )הסתמכות אפילו על דעת יחיד במקו שבו הבעיה בנישואיה השניי היא מדרבנ( וט"ז ,אב העזר יז ,טו )אפילו כשהבעיה היא מדאורייתא(. 7 ראו יחווה דעת ,כר א "כללי הוראה" ,ע' יט ,א ויביע אומר ,כר ב אורח חיי יב :ג. 8 ראו IV.12§) ARU 7:15הערה ,(111לפי הרב מ .ז .לנדאו בספקות מלכי ,פרק ז' ,הרמב" תומ בעמדה המקלה ג במקו שהספק נובע ממחלוקת בי הפוסקי. עגונה :עיו מנצ'סטר די תורה 9,ובכלל זה ,כפי שאומר הט"ז ,במצבי של 10 "עיגו". ג. במצב של שעת הדחק )מצב קל יותר ממצב חירו של "צור השעה"( מוסכ בדר כלל שנית לנקוט לקולא ,ולהרחיק לכת ביחס למה שנית לעשות בדר כלל ,כדוגמת מת היתר 11 לכתחילה ,למה שאחרת נית היה להתירו רק בדיעבד; הליכה לפי הרוב למרות התנגדות מצד מיעוט גדול; 12וא. לסמו על דעת מיעוט) 13ולפי הט"ז אפילו דעת יחיד( ,אפילו שיש חשש לעבור על איסור תורה .ראויה לציו בהקשר זה את עמדת הרב עובדיה יוס ,.שלפיה א התירו פוסקי קודמי דר פעולה מסוימת להלכה אבל לא למעשה ,נוכל להניח שהסתייגות נובעת מענווה ,ולכ אפשר לסמו על ההיתר אפילו למעשה 14.תהא אשר תהא העמדה כלפי דעת הרב יוס. 15 בימי כתיקונ ,בשעת הדחק אפשר לסמו עליו לקולא. 9 הרב אייבל ב) (15.3.2§) 5:22 ARUמעיר ,שהרב אברה יצחק הכה קוק בפרק העשירי של המבוא לספרו שבת האר 2טוע ,שלפי הפוסקי ,בכל מחלוקת שהחולקי לא נפגשו פני אל פני ,ועקרו הרוב לא חל מדי תורה )לפיו המצב נחשב ספק( ,אלא רק מתקנת חכמי ,אפשר בשעת הדחק לאמ 2דעת יחיד מקילה א .על פי שמדובר בחשש לאיסור תורה. ראו 1.2§) ARU 7:1הערה .(3 10 טז אב העזר ,יז תת סעי .טו ,מביא דברי פוסקי המוכני לסמו על 'פוסק יחיד' לאחר שכלו כל הקיצי ואי דר אחרת לשחרר את העגונה )א כי המדובר בבעל נעדר ולא בבעל סרב גט( .ראו עוד ARU 7:1-2 §.(15.3.4)15.3.1§§) ARU 5:22-23 ,1.4 11 ראו .(6.4.5§) ARU 8:32 12 שו"ת שבות יעקב ,חלק ג ,סימ קי ומקורות אחרי באנציקלופדיה תלמודית ,טור תיז ,הערה .140ראו ARU 7:16 ,(2.2.7§) ARU 5:49 )§ (6.4.5§) ARU 8:23-33 ,(IV.16והמקורות המובאי ש ,בהערה .210 13 ראו עוד .(V.6§) 7:24 ,(1.4§) ARU 7:12 14 יחווה דעת" ,כללי הוראה" ,עמ' טו ,הערה יב .ראו .ARU 18:53 15 הרב יוס .מביא את דברי הרב חיי פלאג'י בשו"ת חקקי לב ,אב העזר, נז; שו"ת אוהל חסיד ,יורה דעה טז; שו"ת יד אהרו ,קסה; הגהות בית יוס ,.יז המצטט את אדמת קודש ,נ ,למעשה )א .על פי שאליבא דהרב 3 מבוא 4 חשוב להגדיר באופ הלכתי את הכוונה בקביעה "משנוצר מצב של עיגו" .לא מצאנו אמירות ברורות בעני זה .נושא זה נדו להל )סעי (2.3 .בהקשר לתנאי שנועדו למנוע עיגו. 1.2 עילות הגירושי ויציבות הנישואי 1.2.1 הטענות ,כי הפתרונות המוצעי לבעיות העיגו יערערו את מוסד הנישואי ,נחלקות לכמה סוגי .קיי חשש מיצירת עילות ליברליות מתירניות יותר לגירושי ,וקיי חשש אחר, מהחלשת הווטו האפקטיבי של הבעל על הגירושי 16.בר ,אי בהכרח קשר בי בעיית העגונות לבי עילות הגירושי 17.כנגד זאת ,אפשר א .לטעו כ: א. האפשרות הסבירה של יצירת מצב של עיגו )"שבויה" ,כלשונו של הרמב"( בנישואי שגוועו היא סכנה גדולה יותר ליציבות הנישואי היהודי מכל פתרו ,מפני שהיא מונעת מנשי להנשא "כדת משה וישראל" וכ מעודדת נישואי חלופיי. ב. לא מתקבל על הדעת לראות בהתחשבות בסבל האישה סכנה ליציבות הנישואי היהודיי ,א הנישואי כבר חדלו מלהתקיי) 18כשבני הזוג נפרדו למעשה ,ואינ רוצי להתפייס(. יוס .בעל אדמת קודש כתב להלכה ולא למעשה(; שדה חמד ,כללי הפוסקי ,טז ,מז. 16 ראו 1.3למטה וכ §§.6.7)6.4 ,1.29)1.28 17 ראו עוד סעי 2.2.1 .למטה ,בהקשר של נישואי על תנאי. 18 כדברי הרב שלמה דיכובסקי בתיק ניאגו נגד ניאגו" :אי אנו עוסקי בהחייאת מתי ואי טע לתת 'הנשמה מלאכותית' לנישואי שגוועו", ראו הרב שלמה דיכובסקי" ,בתי הדי הרבניי ובתי המשפט האזרחיי: הרהורי על תחומי החיכו שביניה בענייני משפחה" ,מאזני משפט ,ד )תשס"ה( ,עמ' .283הצהרה זו צוטטה ג בפסקי די אזרחיי ,ראו דבריו של השופט יהודה גרניט :תמ"ש 94749/00ק' ש' נ' ק' ס' ) .(3.3.2003ראו ג מאמרו של הרב דיכובסקי" :הסכמי ממו קד נישואי" ,תחומי ,כא )תשס"א( ,עמ' .287)286 עגונה :עיו מנצ'סטר 1.2.2 ואכ בספרות ההלכתית אפשר למצוא מגוו רחב של עמדות בנוגע לעילות סבירות לגירושי 19,החל מהמחלוקת בי בית הלל ובי בית שמאי במשנה גיטי ט ,י ,והמש בהבדלי בי אשכנזי לספרדי לאחר תקנת רבנו גרשו .קיימות עילות מבוססות אשמה )בגידה ,התעללות גופנית ונפשית ,בעל שאינו מפרנס( ,עילות אובייקטיביות שאינ מבוססות אשמה )מו גדול ,טרו .הדעת( ,וכ עילות בגי התמוטטות חסרת תקנה של היחסי בי בני הזוג) 20תקופה של פרידה ,וכישלו הנסיונות להשכי שלו בית 21,בדומה להצעתו של הרב ברויד 22,המבוססת על ההנחה ,שהזוגות רשאי לבחור לקבל 19 ראו עוד § ,6.3המביא את עיקרי הדברי של §§,4.53)4.52 ,1.33)1.29 .6.63 ,4.66 20 ראו עוד §§.6.60 ,4.89 ,3.85 21 ראו חיי פאלאג'י שו"ת חיי ושלו כר ב' קיב הטוע עוד שמי שמעכב את הגט יגרו בסופו של דבר לבני הזוג לחטוא .ראו הרב שאר ישוב כה, "כפיית הגט בזמ הזה" ,תחומי ,יא )תש"( ,עמ' .200ראו ג הרב משה פיינשטיי ,איגרות משה ,יורה דעה ,ד:טו. 22 הרב פרופ' ברויד בהסכ התלת)צדדי שלו מאמ 2פרק זמ של חמישה עשר חודשי של פירוד כעילה לגירושי .הבעל מצהיר בהסכ" :יתר על כ אני יודע ,שאשתי הסכימה להנשא לי בתנאי ,שא תרצה להתגרש את לה גט בתו חמישה עשר חודשי מזמ שביקשה את הגט ".הבעל מקבל עליו שלא להעדר מבית המשפחה לתקופה )רצופה( של חמישה עשר חודשי והאישה מסכימה לכ" :ובתנאי ששנינו יחד בבית המשפחה לפחות פע בחמישה עשר חודשי ".פרק זמ זה של חמישה עשר חודשי הוא המרכיב שעל פיו הרב ברויד מגדיר למעשה סרבנות )המביאה להפקעת קידושי ולא לכפיית גט(" :ועוד אני יודע ,שאשתי הסכימה להנשא לי בתנאי ,שא תרצה להתגרש את לה גט בתו חמישה עשר חודשי מאז ביקשה את הגט .אני יודע ,שא אסרב לתת לה גט מכל סיבה שהיא )אפילו סיבה המבוססת על אילו 2שלי( אפר ההסכ שהוא הבסיס לנישואינו ,ואני מסכי ,שקידושינו יחשבו מופקעי בהתבסס על תקנה של קהילתנו ,שלפיה על כל הנישואי להסתיי בגט ,שינת בתו חמישה עשר חודשי ".מכ נובע שבסופו של דבר האישה היא שקובעת א הנישואי התמוטטו "ללא תקנה" .א היא נפרדת ומבעלה ומיד מבקשת גט ,תוכל לקבלו לאחר חמישה עשר חודשי .אי ספק שבית הדי יבקש לנצל את חמישה עשר החודשי להשכי "שלו בית". 5 מבוא 6 23 את הנהוג בקהילה ,שבחרה בנוהל יציאה "ליברלי" שכזה(. עילות סובייקטיביות כגו "שנאה" בתנאי רבי יוסה )ראה סעי 2.1.5 .להל( יכולות להקי .מצבי של אשמה ומצבי אובייקטיבי כאחד .את הטענה מאיס עלי אפשר לטעו במגוו רחב של מצבי בכלל זה אשמה 24,מומי ,המוכרי כעילות עצמאות לגירושי 25,ותחושת דחייה )פשוטה ,אבל ממשית( .יהיו אשר יהיו יחסי ההיסטוריי בי המסורת הבבלית)הגאונית ובי המסורת הירושלמית והגניזה) 26כולל תקדימיה בירושלמי( ,שתיה מאשרות שאישה רשאית לבקש גט בנימוק ,שנישואיה בלתי נסבלי 27.ברור אפוא שמאיס )או מאיסה( עלי 28מקובלת עקרונית כטענה מוצדקת ,ג לשיטת של המתנגדי לכפייה על בסיס עילה זו 29.רק כשעילות )חד 23 הרב ברויד מודע היטב לעובדה ,שגישה זו לעילות הגירושי ,הרחבה יותר מאשר "מאיס עלי" ,לא תהיה מקובלת על כל הקהילות .ראו סעי,6.6 . וראו עוד הערה 34למטה. 24 ראו ,למשל ,החלטת בית הדי הרבני בחיפה ,שהתיר כפיה )א כי לא פיזית( ובלבד שטענת האישה מאיס עלי נתמכת באמתלא )במקרה הנדו: אלימות במשפחה( ,כפי שמתאר הרב שאר ישוב כה " :חובתו של בעל אלי וסרב לשל כתובה ומזונות"Jewish Family Law in the State , of Israel, ed. M.D.A. Freeman (Binghamton: Global Academic Publishing, 2002), pp. 331-348 (Jewish Law Association Studies ,(XIIIבייחוד בעמ' .343נראה שמידת האלימות במקרה זה לא נחשבה כשלעצמה מספקת לכפיה .ראו עוד §§.87 .4.52 , 1.29 25 כ עולה בברור מפסקי די רבניי ,שבה טענות של מאיס עלי מבוססי לעתי על טענות מומי .ראו עוד ARU 16:138אודות פסקי די רבניי .224)6/221 ,196)2/188 ,88)9/265 ,234)3/225 26 מסורת שתחילתה בתנאי בירושלמי )§§ ,(19)3.16המשכה בכתובות שבגניזה )§§ (3.31)3.30ומגיעה עד לפרוש רבותיו של רבותיו של המאירי )§§ .(3.29)3.32ראו ג §.6.27 27 ראו עוד §§.ARU 15:24 ,4.17)4.19§§ ,3.16)3.31 28 על הבסיס האפשרי לטענה כזאת ,ראו עוד §§.4.89)4.85 ,1.30)1.31 29 ראו עוד §§ .4.89 ,1.30אפילו רבינו ת שקל הרחקות במקרי כאלה .ראו סעי 3.3.1 .למטה ,וכ §§.4.53)4.52 עגונה :עיו מנצ'סטר צדדיות( של חוסר אשמה מגיעות לשלב של טריוויאליות 30או משמשות ל"הסתרת" מניעי בלתי כשרי ,בלתי חוקיי או מניעי כמוסי) 31ומכא הדרישה לאמתלא ,(32נוצר קונצנזוס כי נפרצו הגבולות של המקובל בהלכה 33.בר ,נראה ברור ,כי בתו גבולות אלה ה קהילות ספציפיות וה בני הזוג עצמ רשאי לפרט באמצעות תנאי את העילות שתאפשרנה 34 לסיי את הנישואי. 30 ראו עוד §§ .4.66 ,1.33א בני הזוג הסכימו להתגרש ,ולא הושג שלו בית ,אי שו מניעה להתגרש ,תהיינה העילות לגירושי פעוטות ככל שתהיינה; בני זוג בנישואי שגוועו יכולי להסכי להתגרש בלי להיזקק לטענות ולהאשמות מכל צד שהוא. 31 הדוגמה הקלאסית היא שהאישה שבעת נישואיה נותנת עינה באחר, ונזקקת לעילות שונות כתירו) 2משנה נדרי יא ,יב( .הבעל רשאי היה "לתת עינו באחרת" )כשריבוי נשי היה מקובל( ,לפחות לפי רבי עקיבא במשנה גיטי ט ,י ,אול היו קיי חשש שהטענה משמשת עילה פורמלית לגירושי שאינ תלויי אשמה )בי א התמוטטו היחסי לחלוטי ובי לאו(. 32 לעיתי אמתלא מבוררת )ראו עוד §§ (67 ,4.55במקרי של מאיס עלי, לפחות באלו שבה מבוקשת כפיה )ובכמה מקרי כנראה כדי להצדיק חיוב :נראה שרמ"א ,יורה דעה רכח כ ,מקבל אמתלא בתור בסיס לחיוב במקרי של מאיס עלי; ראו עוד § 4.53הערה .(12.2.13§) ARU 5:18 ;811 הדרישה לאמתלא אינה מצויה בספרות הגאוני והראשוני הקדומי שהתירו כפיית גט במקרה של מורדת .לראשונה אנו מוצאי אמתלא בתוספות ובמהר" ,וראו עוד §.6.60 33 ראו עוד §§.6.60 ,4.52 34 ראו עוד § .3.19הרב ברויד בספרו Marriage, Divorce and the )Abandoned Wife in Jewish Law (Hoboken, N.J.: Ktav, 2001 מבחי בי 5מודלי של יציאה מנישואי ,הנובעי מתפיסות שונות של אופי הנישואי או משקפות אות ,וטוע שזוגות רשאי )ואפילו חייבי( לבחור באיזו תבנית של הנישואי ה מעונייני לחיות .בעמ' 86כותב ברויד" :כל זוג לעתיד חייב לבחור את מודל הנישואי שה רוצי לחיות בו יחד ,באמצעות הסכ קד)נישואי ביחס לפורו שבו יפתרו את חילוקי הדעות שביניה ,באמצעות שורה של נורמות הלכתיות ,שתהיינה הבסיס לנישואיה ,או באמצעות שניה ג יחד ".לכ ,ברויד כולל בהסכ התלת)צדדי את ההצהרה הבאה" :שנינו שייכי לקהילה שבה רוב הרבני ובתי הדי מאשרי הפקעה במקרי כאלה ,ואני מקבל 7 מבוא 8 1.3 תפקידי הבעל ובית הדי בסיו הנישואי 1.3.1 על פי די תורה ,הנישואי מסתיימי במוות או במעשה של הבעל :מת גט .אי ה מסתיימי במעשה בית די .א .על פי כ ,כבר מקדמא דנא פיקח בית הדי על תהלי מת הגט, בכדי להבטיח שהנהלי יבוצעו באופ תקי ,וכ )ביחוד אחרי תקנות רבינו גרשו( בכדי להבטיח שהבעל לא ינצל את זכותו למת הגט באופ חד צדדי ובלתי מוצדק. 1.3.2 במקרי של סירוב ,יש לבית די תפקיד אחר ב"סיוע" להשגת הגט שהבעל אינו רוצה לתת .וע זאת ,בשלושת תהליכי הסיוע האמורי בדר כלל – נישואי על תנאי ,כפיה והפקעה, יש צור להבטיח שהבעל ימלא תפקיד ראוי .עני זה נדו למטה בהקשר של שלושת הפתרונות )ויחסי הגומלי ביניה( כביטוי של העקרו הכללי ,לפיו אפילו במקרי אלו יש 35 "שותפות" בי הבעל ובית הדי. שתקנת הקהילה בעני זה מחייבת אותי .בית הדי שתבחר אשתי יקבל אישור שאינו חוזר להפקיע קידושי אלה ,כשיחושו שראוי לעשות כ ונתמלאו התנאי לעיל ".ראו עוד § 6.64שבו נדונות ההשלכות הכרה בהסכ תלת צדדי בקהילות אחרות; § 1.29והערה ) ARU 3 ,82בפסקה: ";("The Present State of the Debate: Rabbi Broyde's Analysis ARU 8:25הערה .156 35 ראו למטה סעיפי 2.4.7)2.4.2על תנאי ,סעי 3.5.5 .על כפיה וסעי4.6.1 . על הפקעה. עגונה :עיו מנצ'סטר 9 .2 2.1 תנאי אי תנאי בנישואי .2.1.1אפשר יהיה להשתמש במה שאנו מכני "תנאי מבטל נישואי" כאמצעי לסיו נישואי בלי גט ,ובלבד שנתגבר על התנגדות המתמצת בקביעה "אי תנאי בנישואי" ,שא .על פי שהיא מופיעה בתלמוד לא הוברר מעמדה ההלכתי. התוספות 36מסבירי את משמעותה בתלמוד כ"אי רגילות להתנות בנישואי" ,כלומר :אינו אלא נוהג התלוי בנסיבות הזמ 37.לאמיתו של דבר ,ספרי ההלכה )הקודקסי( המרכזיי מקבלי נישואי על תנאי לפחות בדיעבד 38.זו 40 עמדת של הקודקסי המרכזיי :יד החזקה 39שולח ערו והלבוש 41.ג מפרשי היד החזקה וג מפרשי השולח ערו אינ אומרי דבר בעני זה ,ומשתמע כי ג ה מסכימי. 42 הרב קוק כותב ,שיעילות נישואי על תנאי "פשוט לדינא", וכ נמסר ,שהרב פיינשטיי הסכי לטיעוניו של הרב ברקובי2 36 כתובות עג ע"א ,ד"ה לא תימא; יבמות קז ע"א ,ד"ה בית שמאי. 37 ראו עוד §.3.13 38 ספרי ההלכה אינ מבחיני כא בי לכתחילה ובי בדיעבד. 39 גירושי י ,יט. 40 אב העזר קמט ,ה. 41 הבו 2והארגמ קמט ,ה. 42 מכתב מיו ג טבת תרפו .נדפס בתחילת ספרו של הרב S.A Abramson, Torey Zahav, New York, 5687ומובא בספרו של אליעזר ברקובי2 תנאי בנישואי ובגט )ירושלי ,מוסד הרב קוק.ARU 18:33 ;68 ,(1967 , הרב קוק מקבלו בעיקרו אבל אינו מסכי לאכפו על ידי תקנה" :בכ"ז לא הסכמנו להנהיג את התיקו למעשה בכל תפוצות ישראל מפני הקלקול שיוכלו לבוא מזה ע"י אלה שאינ בקיאי בהלכות תנאי ובכלל בענייני של גיטי וקדושה". תנאי 10 בתמיכה בתנאי בנישואי 43.אישור לכ קיי ג ממספר הפוסקי שהציעו להנהיג נישואי על תנאי )ראה הערה 72 למטה( ,וכ א יש ספק כלשהוא בעניי ,יש לפחות "ספק שקול" בתמיכה בנישואי על תנאי. ואכ ,נראה שכמעט כל הפוסקי )חו 2מהרב יוס .רוזי, ה"רוגצ'ובר"( מסכימי שנישואי על תנאי יעילי .המחלוקת בעניי זה אינה אלא על יישו הדבר בפועל. בקצה האחר ,הרוגצ'ובר בצפנת פענח ,מפרש את "אי תנאי בנישואי" כ"לא מהני )=לא מועיל( תנאי כלל וזה ר"ל )=רוצה לומר( אי תנאי בנישואי" .ב) 1930פורס קוב 2שו"ת רב השפעה בש אי תנאי בנישואי ,והוא כוו נגד הצעות קודמות שהציעו רבני צרפת )ולאחר מכ רבני קונסטנטינופול( לנישואי על תנאי 44.ואול יש סיבה לפקפק בעוצמתה המדויקת של ההתנגדות לעקרו של נישואי על תנאי אפילו בקוב 2אי תנאי בנישואי עצמו 45.ולאמיתו של דבר בהצהרה הפומבית של הרבנות ברוסיה ובפולי באי תנאי בנישואי )בי היתר חתו עליה הרב חיי עוזר גרודזיסקי עצמו (46ה קיבלו שאפילו התנאי הצרפתי ,א .על פי שאי להשתמש בו, 43 ראו ARU 18:37לראיה שהרב משה פיינשטיי תמ תיאורטית בעמדת הרב ברקובי.2 44 ראו עוד §§ .3.6)3.2לסקירה מפורטת של הרקע ההיסטורי של אי תנאי בנישואי ושל תשובות ברקובי 2לטענות המועלות בספר ראו ;ARU 4 .ARU 18:4-38 45 ראו ,למשל ,הערתו של הרב דנישבסקי )אי תנאי בנישואי ,עמ' ,(35 המציי רק את הספר שלטי גיבורי בש הריא"ז כאסמכתא לשלול את התועלת של ביאה על תנאי .ראו עוד ש ,עמ' ,43ש מופיע ,כי לפי גילוי הדעת של רבנות רוסיה ופולי ,אישה הנישאת שוב על יסוד התנאי הצרפתי )שהוא בלתי מקובל לחלוטי ונדחה( נחשבת נואפת רק על פי מיעוט הפוסקי .יתר על כ ,רוב ההתנגדויות לתנאי הצרפתי לא היו הלכתיות, וא .מוכח ,כי כול ,ובכלל זה ההתנגדויות ההלכתיות ,אינ חלות על סוג התנאי שהציעו ברקובי 2ואחרי .ראו עוד §§.3.8)3.7 46 על התנגדותו לנישואי על תנאי ראו §§.3.9)3.8 עגונה :עיו מנצ'סטר יפתור את הבעיה )לפחות עשוי לפתור אותה( לפי רוב 47 הפוסקי. 2.1.3חולשתו העיקרית של התנאי הצרפתי היתה שלא נית בו כל תפקיד לבית די .התנאי הסמי את המדינה לסיי נישואי א ורק במעשה של רשויותיה )על ידי גירושי אזרחיי( ,ולכל היותר בנימוק שהבעל לא נת גט )בלי להתחשב בשאלה א בית הדי מצא שזכותה של האישה לקבל גט בתנאי המקרה א לאו(. מעשה הרשויות יוכל להתבצע בכל מקרה שהאישה יזמה גירושי אזרחיי בניגוד לדעת בעלה .עקב כ נחשב התנאי הצרפתי סכנה ליציבות מוסד הנישואי היהודי ,מאחר שהוא מאפשר גירושי על פי דרישת אחד מבני הזוג. ג הרב אליעזר ברקובי 2בספרו תנאי בנישואי ובגט תמ בנישואי על תנאי ,והוא מבחי בו בי תנאי מקובל לתנאי 47 על עני זה העירו ג רבי צבי גרטנר ורבי בצלאל קרלינסקי" ,אי תנאי בנישואי" ,ישורו ח )תשס"א( ,עמ' ) 717)678חלק א( ,ישורו ט )תשס"א(, עמ' ) 710)669חלק ב( ,ישורו י )תשס"ב( ,עמ' ) 750)711חלק ג( .בישורו ט, עמ' 694הערה ) 68ביחס ל'אי תנאי בנישואי'( ,הוער ,שהיה הבדל מפתיע בי העמדה כלפי התנאי הצרפתי כפי שהיא מובעת במכתביה האישיי של הרב דוד קרלינר ,הרב חיי עוזר גרודזינסקי ואחרי ,והעמדה שהביעו במחאת הפומבית )כלומר ,המחאה הפומבית של רבנות רוסיה ופולי(. בתכתובת האישית ה הצהירו ,שאישה העוזבת את בעלה בלי גט בהסתמכה על התנאי הצרפתי היא אשת איש שזנתה )נואפת( בלא כל ספק, וילדיה מבעלה השני ה ממזרי גמורי .במחאת הפומבית אינ אומרי אלא ,שלפי ההלכה ,הנובעת מבדיקה מעמיקה של הדי כפי שהוא, "על פי כמה פוסקי )=אפילו לא רוב הפוסקי( היא אשת איש גמורה והבני שיוולדו לה מבעלה השני יהיו אסורי לעול לבוא בקהל" .על אמירה זו חוזרי ג בהמש" :האשה שתנשא בלא גט על פי תנאי זה תהיה ספק אשת איש והבני פסולי לבוא בקהל לכל הדעות באי חולק" )כלומר :א מדאורייתא כממזרי ודאיי ,או מדרבנ כספק ממזרי(. מכל מקו ,משתמע מדיו זה שהתנאי הצרפתי יכול לפתור את בעיית העיגו )לפחות יהיה אפשר להשתמש בו( לפי רוב הפוסקי בהתבסס על נקודת מבט הלכתית מדוקדקת ,בהתעל משיקולי מדיניות ,אתיקה ומעשה. 11 תנאי 12 בלתי מקובל בכל הנוגע למעורבות בית הדי .המאפייני המיוחדי של הצעת ברקובי 2ה 48:א( שלא כמו ההצעות הצרפתיות הוא ביסס את הפעלת התנאי על החלטת בית די, ו)ב( הוא הגביל עצמו לסירוב גט מצד הבעל למרות הוראה או בקשה לתת גט 49.יתר על כ ,לפי המודל של ברקובי ,2הבעל נדרש לתת גט ,ובדר כלל נות ,ורק במקרי הנדירי שהוא 50 מסרב לדרישת בית די לתת גט ,יסתיימו הנישואי בלא גט. תכופות מועמד חיבורו של ברקובי 2בצל אי תנאי בנישואי שקד לו ,אבל החיבור הצליח לגייס תמיכת גדולי בעלי ההשפעה 51.בכלל זה הסכמת הרב י"י וינברג )ותמיכה בעל פה להלכה של הרב משה פיינשטיי( ,א כי אחר כ נטע )והוכחש( שהרב פיינשטיי הסיר את תמיכתו .במבוא שלו לתנאי בנישואי ובגט ,הרב ויינברג מפרט את העמדה השוללת של אי תנאי בנישואי ,המיוסדת כולה על שלטי הגיבורי בש ריא"ז. 2.1.4 אחת מנקודות המחלוקת 52בי אי תנאי בנישואי ובי ניתוחו של הרב ברקובי 2היא הא שיי לדיו זה התנאי )המקובל 48 ברקובי ,2תנאי בנישואי ובגט ,עמ' קס"ו אינו מציע נוסח מדויק לתנאי שכזה ,אול הוא העלה כמה הצעות לאופ בו נית לתלות את הנישואי במניעת עיגו האישה. 49 ברקובי 2איננו מגביל את התנאי המוצע שלו למקרי שהתלמוד אומר בה "כופי" )אנו כופי אותו לגרש( או "יוציא" )חייב לגרש( אבל מביא את כל המקרי ש"מ הראוי" בה ,כלשונו ,לעשות כ )אפשר לנסח זאת ג כלנהוג "כהוג"( .בכ נראה שהוא מתכוו למקרי שבית די מכיר בחובה מוסרית של הבעל לתת גט )נוכל להגדיר זאת חיוב בדיני שמיי(, לעומת מקרי שבה הבעל צודק אבל מתבקש לפעול במידת חסידות מעבר לחובה המוסרית. 50 ראו עוד ) ,ARU 4:12 (§IXבנוגע לברקובי) 2הערה 42לעיל(.58)57 , 51 ראו עוד § .3.10בכלל זה עמדתו של הרב מנח מנדל כשר בתחילה .ראו ג § 3.5על ההסכמות למעלות לשלמה. 52 ראו עוד §§3.36)3.34 עגונה :עיו מנצ'סטר בדר כלל( של מהר"י ברונה ביחס לאח מומר 53.יש הבדל עובדתי ברור ,בי התנאי המפקיע למפרע נישואי שכבר נסתיימו עקב מות הבעל )כמו במקרה של אח מומר ,בו כוונת התנאי היא למנוע עיגו אישה ליב מומר (54ובי תנאי המסיי נישואי ,שלא נסתיימו במיתת הבעל .אלו שנטו לעמדתו של הרב שמואל ב דוד הלוי בנחלת שבעה כב ח טועני ,כי רק התנאי המפקיע למפרע נישואי שכבר נסתיימו עקב מות הבעל הוא תנאי תק ..ואול ברקובי 2מעיר ,שנחלת שבעה אינו עוסק אלא בנדרי ובמומי המוזכרי בגמרא )כתובות עב ע"ב – עד ע"א( ,שהימצאות היא תנאי מבטל קידושי ,ויוצרת מצב של בעילת זנות רטרואקטיבית )למפרע(, ודוחה את האבחנה הבסיסית בי בעל מת ,שאינו חושש מהאפשרות שנישואיו יחשבו בעילת זנות ,ובעל חי שיתקומ נגד אפשרות זו .יתר כל כ ,ברקובי 2סובר שנישואי שהסתיימו בתנאי מקובל אינ יוצרי למעשה מצב של בעילת זנות למפרע 55,ולכ אפשר להפקיע למפרע ה במקרה של אח )יב( מומר וה לפי התנאי של ברקובי .2ג הרב קוק דחה כל הבחנה עקרונית בי תנאי אח מומר לתנאי אחר ,וטוע שהיא 56 אינה אלא העדר מומחיות. 2.1.5 דוגמאות של תנאי מבטלי נישואי מצויי בשפע בתולדות ההלכה ,א כי לעניינו חשוב משקל הדוגמטי .בירושלמי נאמר ,שרבי יוסה הכיר בתקפות תנאי )שנשתמר בחלקו( ,וכ אפשר לכל אחד מבני הזוג ליזו גירושי מטע של "שנאה", אבל לא ברור ,א תנאי זה מרחיב את היק .העילות המאפשרות גירושי ,או שימש בעיקר כדי להסדיר את 53 רמ"א אב העזר קנ"ז :ד. 54 בהמש הורחב התנאי ליב נעדר :ראו §.3.38 55 ראו עוד §.3.59 56 ראו עוד § 3.37והערה 42למעלה. 13 תנאי 14 התוצאות הכלכליות של צורה זו של גירושי 57.תנאי אחר המובא בירושלמי מסדיר את התוצאות הכלכליות של הגירושי" :אי הדא פלונית תסבי )צ"ל :תסני( להדי פלוני בעלה ולא תיצבי בשור פותיה )צ"ל :בשותפותיה( תהוי נסבה פלגות פר" ]א פלונית זו תשנא את פלוני בעלה ,ולא תחפו2 בשותפותו )כלומר :להיות נשואה לו( ,תהיה נוטלת מחצית הכתובה[ 58.ג א נכתבו סעיפי אלה בעיקר מטעמי כלכליי ,יתכ שה שיפרו את עמדותיה של בני הזוג ביחס לעילות הגירושי .א .על פי שכבר פורש בתוספתא ,שתנאי, הנוגדי די תורה אינ תקפי אלא א כ ה תנאי ממו, הורחבה הגדרת לכלול ג חובת עונה 59,והרחבה זו היא הד למסורת אר)2ישראלית ייחודית ,שהיתה יותר "שוויונית" מהמסורת הבבלית ,וג העניקה לבני הזוג יותר מקו לשיקול 60 הדעת בשינוי התוצאות ההלכתיות הרגילות של הנישואי. רשב"א קיבל את התנאי" :דילמא בשנתקדשה על תנאי שיגרשנה לזמ ידוע דהשתא קיימא בדידה לאיגרושי" )"א אגרש ]עד מועד מסוי[ הרי את מקודשת לי ...אבל א לא אגרש ]עד לזמ ההוא[ הרי את אינ מקודשת לי"( 61ואפשר 57 ירושלמי ,כתובות ה ,י ,ל ע"ב" :אמר רבי יוסה אילי דכתבי אי שנא אי שנאת תניי ממו ותניי קיי" .ראו עוד §.3.17 58 ירושלמי ,כתובות ז ,ו ,לא ע"ג .ראו עוד §§.3.19)3.18 59 תוספתא קידושי ג :ז)ח .ראו עוד §.3.20 60 ראו עוד § ,3.21בהתייחס למאמרו של Y. Margalit, "On the Dispositive Foundations of the Obligation of Spousal Conjugal Relations", Jewish Law Association Studies XVIII, The Bar-Ilan Conference Volume, ed. J. Fleishman (Liverpool: Debora: ;Charles Publication, 2008), 164-83הנ"ל" ,חופש חוזי" בדיני המשפחה – בי תלמוד בבלי ובי תלמוד ירושלמי ,מחקרי משפט ,כה ג )תש"ע( ,עמ' .844)803 61 חידושי הרשב"א פד ע"א; ראו ) ARU 4:28 (§IX.70ראו ג ARU 4:29- ) 30 (§§IX.73-76לשימוש של ברקובי 2במקור זה .דבריו של הרב אייבל ב) ARU 5:37הערה ,121מבוססי על נדרי כט ע"א)ל ע"ב ,שאי לקדש לתקופה מוגבלת )בהתייחס למקרה שבו הצהרת הנישואי היתה ,למשל עגונה :עיו מנצ'סטר לראות בקבלתו הד לאותה מסורת .בכל מקרה לא ברור מבחינה היסטורית כיצד יכלו תנאי ירושלמי אלה להיאכ,. א סרב הבעל לתת גט 62.חשובה יותר לעניי שלפנינו היא העובדה שמורי ההוראה של רבותיו של המאירי הבינו שתנאי רבי יוסה מצדיק כפיית גט ,מאחר שטענו שההסתמכות על תנאי כזה היא שהצדיקה כפיה על פי הגאוני 63.יש למעשה עדות שראבי"ה ראה כתובות ובה סעיפי כאלה 64.א .על פי 65 שרוב הראשוני ,סבורי שרבי יוסה מדבר בעניני ממו, עמדת רבותיו של רבותיו של המאירי יוצרת ספק בכל הנוגע לפירוש תנאו של רבי יוסה ,א כי יתכ שמוריו של המאירי כשלעצמ לא תמכו בכפייה 66.ואשר למעמד תנאי זה ,אי חולק עליו בתלמוד הבבלי ,ויתכ )בהתחשב בהתנגדותו של "את אשתי רק לשבוע הבא"( .הדברי עולי בקנה אחד ע פסקו של רשב"א ,שבו הגבלת זמ הנישואי אינה כלולה בנוסח הקידושי אלא בתנאי שנספח לה והמתנה את הנישואי במת גט במועד כלשהוא בעתיד. 62 ראו עוד §.3.22 63 רבי מנח המאירי בית הבחירה על כתובות )עור :א .סופר ,ירושלי, (1968פרק ה עמ' רסט)רע "ורבותי העידו על רבותיה שפירשו במה שחדשו הגאוני בדי זה שסמכו על מה שאמרו בתלמוד המערב בסוגייא זו ,הילי דכתבי אי שנאי אי שנאית תנאי ממו הוא וקיי ,כלומר שכל שה מתני שא הוא שונאה יגרש ה בכתבתה וה בתוספת כתבה ,וכ א היא שונאתו שיזקק הוא לגרשה א בכל הכתבה א בקצת פחיתה, הכל קיי כפי מה שהתנו .וכתבו על זה שמה שחדשו הגאוני הוא מפני שהיו רגילי לכתוב בכתבותיה אי שנאי אי שנאית ...ומאחר שנתפשט המנהג קבעוהו לעשותו א .בזמ שלא נכתב ]בכתובה[ כאילו נכתב" .ראו עוד §.3.23 64 ראבי"ה משפטי כתובה תתקיט )ע' שט( "ואני ראיתי כתובה שהובאה מאר 2ישראל והיה הכל כתוב בתוכה .ודי מורדת וג מורד ושאר ענייני כתובה מפורשת ב]מסכת[ כתובות ".ראו עוד §.3.27 65 ראו עוד § .3.25עמדת משקפת אולי שלילת כפייה במקרה של מורדת. 66 ראו עוד §.3.28 15 תנאי 16 רבינו ת לאמצעי שנקטו הגאוני( 67שחל עליו כללו של הרמ"א בנוגע להלכה כבתראי 68.מבחינת רבותיו של רבותיו של המאירי די היה במסורת האר 2ישראלית לתת לגיטימציה למה שה ראו ככפיה בלתי לגיטימית )בהשפעת עמדת רבינו ת( ,והדבר מציב ג בפני הפוסקי של ימינו את השאלה הא אי לכל הפחות ספק שכפיה יכולה עדיי להתקיי 69 כשהיא נסמכת על תנאי בחוזה הנישואי. 2.1.6 עצ הדבר שראבי"ה נסמ מבחינה הלכתית על סעי .גירושי אר 2ישראלי ,הנמצא ה בירושלמי )כפי שמעיד המאירי( וה בכתובה מאר 2ישראל ,שראבי"ה ראה בעצמו 70,מלמדת שיש לכלול בשיח ההלכתי את הכתובות מימי הביניי ,שנתגלו בגניזה הקהירית במאה ה) .19יתר על כ ,נוסח כתובות אלו איננו שגרתי ביחס להלי הגירושי הממשי )על פ /פי בית דינה( :הדעות חלוקות בשאלה הא גט כלל היה נצר ,וא כ 71 – הא יכול היה בית הדי לכפותו במקרה הצור. 67 א רבינו ת לא היה מודע לתנאי רבי יוסה בירושלמי ,או לשימוש בסעי. הכתובה ,שראבי"ה היה עד לו. 68 רמ"א ,שולח ערו ,חוש משפט סימ כה :סעי .ב" :כל מקו שדברי הראשוני כתובי על ספר וה מפורסמי ,והפוסקי האחרוני חולקי עליה ,כמו שלפעמי הפוסקי חולקי על הגאוני ,הולכי אחר האחרוני ,דהלכה כבתראי מאביי ורבא ואיל )מהרי"ק שורש פ"ד( .אבל א נמצא לפעמי תשובת גאו ולא עלה זכרונו על ספר ,ונמצאו אחרי ]מאוחרי[ חולקי עליו ,אי צריכי לפסוק כדברי האחרוני ,שאפשר שלא ידעו דברי הגאו ,ואי הוי שמיע להו הוי הדרי בהו) .מהרי"ק שורש צ"ו/צ"ד( )=ואילו שמעו ]על תשובת הגאו[ היו חוזרי בה( ".ראו עוד §§.2.29)2.28 69 ראו עוד §.3.29 70 ראו הערה 64לעיל. 71 ראו עוד § 3.31על כתב יד הספריה הלאומית JNUL Heb.4 577/4 no. ,98מופיע אצל פרידמM.A. Friedman, Jewish Marriage in : Palestine: A Cairo Geniza Study (Tel Aviv: University of TelAviv and New York: Jewish Theological Seminary of America, עגונה :עיו מנצ'סטר 2.1.7 לאור הנטע לעיל ,אל לנו לראות ב"אי תנאי בנישואי" מחסו בפני שיקולי לקיי נישואי על תנאי בכל צורה שהיא .שא לא כ ,קשה יהיה להסביר את מספר הרב של ההצעות במאה העשרי לקיי נישואי על תנאי ה לפני וה 72 אחרי פרסו "אי תנאי בנישואי". 2.2 יסודות ומרכיבי התנאי :עילות הגירושי .2.2.1היו שהתנגדו לשימוש בתנאי מבטלי נישואי לפתרו בעיית העיגו בטענה של חשש ליציבות הנישואי 73.היבט אחד של .1980), II.41 44-45וראו ג ,TS 24.68מופיע אצל פרידמ ,שII.54- , .56על משמעות על פ בית דינה ראו עוד §.3.79 72 הצעותיה של הרב פיפאנו ,הרב הנקי ,הרב עוזיאל והרב ברויד נדוני בסעי 2.4 .למטה; לרשימה מלאה ראו § .6.40הרב אייבל ב) ARU 18:79- 91מביא רשימה של 12פוסקי "שיקבלו את האפשרות המעשית של נישואי על תנאי בתור פתרו לטרגדיית העיגו" ,אבל לא כול הציעו הצעות ממשיות .הרשימה פותחת בהצעות מצרפת )הרב חז( ומקונסטנטינופול )מס' 1ו) (2שהציעו דיו על נישואי על תנאי ,ובתמיכת הרב אליהו איב גיגי מאלג'יר בהצעת קונסטנטינופול )מס' ,(3וכוללת את הרב משה שוחט שהציע לערו דיו על תנאי בנישואי )מס' (8והרב דוד הכה סקלי )מאורא ,אלג'ריה( מחבר שו"ת קרית חנה דוד ב ,קנה)קנח )תרצ"ו( .לפי אברה ח' פריימ סדר קידושי ונישואי )ירושלי :מוסד הרב קוק ,תשכ"ד( ,שצג ,פסקא יג ,הציע הרב סקלי נישואי על תנאי בהתבסס על תנאי מהר"י ברונה )מס' .(9חות את הרשימה הרב ברקובי2 ובעמדתו תומ הרב ויינברג. 73 ראו עוד §§ .6.4 ,1.31)1.29ברכיהו ליפשי" 2על מסורת ,על סמכות ועל דר ההנמקה" ,תחומי כח )תשס"ח( ,עמ' ,83)82מציי את דברי הרב ויינברג בנוגע לנישואי על תנאי )במבוא שלו לספרו של ברקובי ,(2לפיה מצבה של המשפחה היהודית עכשיו )מבחינת גילוי עריות ,חשש ממזרות וכדו'( גרוע הרבה יותר מהמצב העלול להיווצר כתוצאה מפתרונות אלה .לאמיתו של דבר ,בהקשר זה דחה ברקובי 2את ההנחה שבבסיס הטענות ,שמובע בה חשש ליציבות הנישואי )תנאי בנישואי ובגט ,עמ' " :(71)68ובמה שנוגע לתכונה המוסרית והדתית של חיי אישות הלא היא תלויה בחינו ובמצפו המוסרי והדתי של איש ואשתו בהשפעת הסביבה ותנאי החיי. על יסוד הפסיכולוגיא האנושית נדמה לי שתנאי בקדושי לא יגרו הפרת הקשרי בי איש ואשתו ואפי' לא במדה כל שהוא .התנהגותו של האד בעסקי המי ואישות איננה נקבעת או מושפעת מסיבות רחוקות כל כ כמו 17 תנאי 18 חשש זה הוא ההנחה שתנאי מבטלי נישואי תומכי למעשה בגירושי חד צדדיי ללא טענת אשמה ,שיתבצעו לבקשת האישה .אבל אי בהכרח קשר בי בעיית העיגו ועילות הגירושי .א האישה מוגדרת מסורבת גט רק לאחר שבית הדי החליט שהיא זכאית לגט ובעלה מסרב לציית להחלטה, העילות לגירושי אינ משתנות .אלו בדיוק העילות ,שהביאו את בית הדי לקבוע א האישה זכאית לגט א לאו .עילות אלו יכולות להיות מפורשות בתנאי בנוסח שלא יאפשר גירושי חד צדדיי ללא אשמה )ובכ התנאי מעצימי ה את תפקיד הבעל וה את תפקיד האישה ,על ידי שמאפשרי לה לפרט מראש היבט מכריע זה של סיו נישואי( ,או שהתנאי יכול לתלות את המש הנישואי בהסכמתו הנמשכת 74 של בית הדי המצויי. 2.3 הגדרת סרבנות 2.3.1 בעיית העיגו מתעוררת בשלושה מצבי מובחני ,המוגדרי כ: א. האישה ה"צנועה" המצייתת להלכה וסובלת בעגינותה לזמ בלתי נסבל )ואולי לעול(. ב. האישה "שאיננה צנועה )פרוצה(" העוברת על איסור ביצירת קשר זוגי חדש בלי שקיבלה גט ,והיא אפוא נואפת ועלולה ללדת ממזרי. האפשרות של ביטול הקדושי לפי תנאי מסוי .ואדרבה אני אומר עצ ]קיו[ התנאי ידגיש בעיני האשה והבעל את החיוב הדתי והמוסרי המוטל על שניה שינהלו את חייה בצוותא ויתנהגו זה לגבי זה לפי חוקי המוסר של היהדות". 74 הרב עוזיאל )§ (3.44אומר ,שרש"י מסכי ש"כל המקדש" פועל על פי העקרו של "בתנאי שאי החכמי מוחי נגד הנישואי" )מקביל ל"על מנת שירצה ]או שלא ימחה[ אבא"; ראו עוד הערה 97למטה( .ראו ARU 12:29-30הערה .140על השקפת רש"י )ופירוש אחר לה( ,ראו ARU 11:7 והערה .39 עגונה :עיו מנצ'סטר ג. האישה ה"נסחטת" הנכנעת לתנאי סחיטה )לעיתי בלא ידיעת בית הדי( כדי לקבל גט .אפילו תוכל "לקנות" את חירותה וכ לחדול להיות עגונה ,הדבר עשוי להיות כרו בעיכובי בלתי נסבלי ובלח ,2ואי צור לומר ג בבעיות 76 מוסריות 75ובחילול הש אפשריי. ביחס ל)א ו)ב הגדרת הסרבנות אחת היא .בדומה לשאלת עילת הגירושי המדויקת ,אנו טועני ,שאישה תהיה מוגדרת עגונה א לא קיבלה גט בתו שני עשר חודשי מאז שבית הדי לכל הפחות המלי 2שהבעל יתנו לה )בהנחה שבית הדי אינו עוסק יותר משני עשר חודשי בניסיו להשכי שלו בית( 77.בהעדר דיו הלכתי של ממש בנושא זה יש לפרט ג עני זה מראש בהסכ בי בני הזוג .בהגדרת עגונות תיכללנה נשי ,שנכנעו לתנאי סחיטה כדי לקבל את הגט )א כי כא אפשר לתק את המצב בביטול תנאי כאלה ,והחזרת כספי ששולמו בכלל זה( .אנו טועני ,ששקיפות בנוגע להגדרת סרבנות חשובה כשקיפות בנוגע לעילות גירושי 78.מומל2 אפוא ביותר שבני הזוג ידונו מראש בנושא ע יועציה ההלכתיי וישלבו את המסקנה בתנאי. 2.3.2 ההצעה הפרטנית ביותר עד היו בנוגע להגדרת סירוב היא הצעתו של הרב פיפאנו 79.עיקרה הוא שהתנאי יהיה תק) .בי היתר(" :א יהיה האופ שיהיה בינינו די ודברי ותתבע אותי לדי לפני בית די צדק ויחייבו אותי בית הדי באיזה דבר ולא אובה ולא אשמע לקבל עלי את הדי או אברח ולא 75 לטענת חלות "כופי על מידת סדו" ראו §.1.25 76 ראו עוד §§.6.9 ,1.16 77 א .על פי שהבעל ביטל גט להבא או הרשאה .ראו סעי.3.6.6 . 78 ראו עוד §§.37)34 ,7.29 79 שו"ת נושא האפוד ,תשובה לד ,נכתבה בסו .אדר א תרפ"ד ,אבל התפרסמה מאוחר יותר ,בסו .ספרו אבני האפוד ב ,סופיה תרפ"ח ) .(1927/1928ראו פריימ )הערה 72לעיל( ,שצ"א .ראו עוד 2.4.3למטה; §.ARU 18:79-85 ,ARU 13:12-15 ;3.49 19 תנאי 20 יהיה נודע מקו תחנותי אזי לא יהיו הקידושי חלי ויהיו בטלי מעיקרא ולא תצטר לגט ".נראה שכוונת הביטוי "ויחייבו אותי בית הדי באיזה דבר" לכלול ג מקרה בו בית הדי יקבע שמוטלת על הבעל מצווה לתת גט )א לא א. המלצה( .התוצאה של סירוב לתת גט תהיה הפעלת תנאי מבטל נישואי ולא כפיה )אשר ברור כי לא נית יהיה להשתמש בה במקרי כאלה(. 2.3.3 מי שסבורי ,שהמהרשד" התיר לבעל להציב תנאי )כלכליי ואחרי( למת גט 80יתנגדו להגדיר את בעל "הנסחטת" סרב )למרות עמדותיה הסותרות של רשב"ש, תשב" 812ורשב"א .(82ואול אי בתשובת המהרשד" היתר לבעל להתנות תנאי בלי גבול שכ: א .יש דייני ,המפרשי את התנאי שהמהרשד" אישר בדר מצמצמת ,כמכווני לתנאי סבירי או מוצדקי, 83 ונוגעי לאישה ולא לאחרי )כגו הילדי(. ב .יתר על כ ,יש הדוחי את עמדת המהרשד" ,ושוללי לחלוטי את זכותו של הבעל להתנות תנאי כלשה, ודרישות מוצדקות בכלל זה 84.הרב בס מציי ,כי הרב יצחק אלחנ ספקטור דחה את דרישת הבעל ,שאשתו תעזוב את העיר ,מאחר שזה "תנאי קשה ...כמו גלות". 80 שו"ת מהרשד" ,אב העזר מא .עמדתו של המהרשד" מובאת בתמצית בבאר היטב לשולח ערו אב העזר קנ"ד ,א. 81 החוט המשולש ,ד ,טור א ,סימ ו אות ב)ג .עמדות אלו נדונו בפירוט במאמרו של הרב דוד בס" ,הצבת תנאי על ידי בעל המחויב בגט", תחומי ,כה )תשס"ה( ,עמ' .162)149 82 א .הוא חלק על מהרשד"; ראו בס ,לעיל הערה קודמת. 83 בס )הערה 81לעיל( ,עמ' .162הרב שלמה דיכובסקי" ,בעל המתנה את מת הגט בביטול חיוביו הקודמי" ,תחומי ,כו )תשס"ו( ,עמ' .159)156 84 בס )הערה ,81לעיל( עמ' ,161 ,157מביא פסקי די של בית הדי הרבני, המתעלמי מדברי מהרשד" .ראו ג דיכובסקי ,הערה ,83לעיל. עגונה :עיו מנצ'סטר ג. הוא סוקר פסקי די בבתי הדי הרבני באר 85,2ומציע כי 86 ה אינ נובעי מפירוש שונה של דברי המהרשד", אלא מעוררי שאלה שעניינה "החלק החמישי של שולח ערו" ,המחייב לפרש את הפוסקי ברוח של צדק והגינות. לבסו ,.אי להוציא את תשובת המהרשד" מהקשרה הספציפי – חשש של שימוש לא ראוי בחליצה למטרות 87 אישיות. ככלל ,אפשר לראות בעמדת מהרשד" לכל היותר חומרה לא מחייבת ,המבטאת דעת מיעוט מבוטל .משנוצר מצב של עיגו אי להתחשב בעמדה זו )סעי 1.2 .לעיל(. 2.4 תפקיד הבעל ובית הדי בנישואי על תנאי 2.4.1 חשוב לשקול את תפקידיה של הבעל ובית הדי בסיו נישואי על תנאי .אנו נתקלי בערכי מנוגדי :מצד אחד יש צור בפיקוח של בית הדי כדי למנוע שהשיטה תנוצל לרעה )חשש זה הוא שהניע את ההתנגדות להצעה הצרפתית( .מצד 88 אחר יש חשש כבד לשלול מהבעל את תפקידו במת הגט לאור הנאמר בדברי כד ,א)ג )לפי כתובי אלו רק הבעל יכול 85 ראו עוד § 1.27הערה 78אודות ,1)059024273)21ש מובאי דברי הרב שלו משאש )שד בתיק זה( ,המפרט את נימוקיו במאמרו" :ספק כפיה בגט" ,תחומי ,כג )תשס"ג( ,עמ' ;1)21)022290027 ;124)120תיק סא.82/ במאמר מאת סוז ווייס )עומד להתפרס( מתועדי פסקי די של בתי הדי הרבניי בישראל ,המתעלמי מדברי מהרשד" ,מפרשי אות באופ מצמצ או דוחי אות לחלוטי )ראו § 1.27הערה .(78 86 המהרשד" משמש כא עילת המחלוקת בי בית הדי ובי בית המשפט האזרחי :בית הדי מקבל את טענת הבעל ,כי זכותו לדרוש שכל ההיבטי הממוניי של הגירושי יידונו על פי די תורה .ראו בס )הערה 81לעיל( עמ' ;160)159פנחס שיפמ" ,ההלכה היהודית במציאות משתנה :מה מעכב את מעוכבות הגט?" עלי משפט ,ו ) ,(2007עמ' .37)36 87 בס )הערה 81לעיל( ,עמ' .152)151 88 ראו .ARU 17:133-136, 163-164, 169 21 22 תנאי לנקוט פעולה שתסיי את הנישואי( .אול כיצד נית לאז בי שתי דרישות מנוגדות אלה? ככל שינת לבעל תפקיד ספציפי יותר כמחולל סיו נישואי ,כ יצטמצ תפקידו של בית הדי ,ויהיה "הצהרתי" יותר :בית הדי מכריז על מה שכבר ארע ,כלומר על כ שהנישואי הגיעו אל קיצ בעקבות מילוי התנאי .ככל שיעורפל תפקידו של הבעל כ יישאר מקו רב יותר לשיקול דעתו של בית הדי ,ותפקידו יוגדר "מהותי" )קונסטיטוטיבי( יותר ,ולמעשה יסתיימו הנישואי במעשה בית הדי עצמו. 2.4.2 ההבחנה בצורתה הקיצונית מוליכה למסקנות מרחיקות לכת: המודל ה"הצהרתי" מייתר לחלוטי את תפקיד בית הדי )א כי למעשה לא מתקבל על הדעת שאישה תורשה להנשא שוב בלא הצהרה כזו(; לפי המודל ה"מהותי" תפקיד התנאי )ומכא תפקיד הבעל( מיותר לחלוטי ,משו שקיי כא סוג של הפקעה )ובנסיבות שבה לא נית להפקיע בדר כלל(. ואול אי צור לנקוט באחד מהמודלי הקיצוניי :אפשר לנסח תנאי מבטלי נישואי באופ שיצור שותפות בי הבעל ובית הדי ,שבה מעשה בית די לא יהיה הפעולה הקונסטיטוטיבית של ההפקעה ,אלא חלק הכרחי של התנאי, שמכוחו מסתיימי הנישואי. 2.4.3 אפשר להדגי את הניתוח )המופשט במקצת( שלעיל באזכור כמה הצעות שהעלו כמה בעלי סמכות הלכתית במאה ה)20 )א כי אי ה מדייקי תמיד בדבריה בענייני אלה( .הרב פיפאנו ,שאת הגדרתו לסירוב )כחלק מהתנאי( הבאנו לעיל )סעי ,(2.3.2 .ניסח גירסא תקיפה של המודל ההצהרתי .ואכ על פי הרב פיפאנו על החת להצהיר מתחת לחופה ,שא לא יתמלאו התנאי "הקידושי יהיו בטלי ולא יהיו חלי כלל ולא תצטר גט ממני ולא ]תזדקקי ל[חליצה ומעות הקידושי יהיו ]רק[ מתנה וכל הבעילות שאבעל אות יהיו על דעת זה" )כלומר על יסוד ההבנה שיעשו בכפו .לתנאי( .אי מוזכר כא מעשה בית די .בר ,ציינו לעיל שהגדרת הרב פיפאנו כוללת את "ותתבע אותי לדי לפני בדה" 2ויחייבו אותי ב"ד באיזה דבר" .ברור שמעשה בית די זה הוא חלק חיוני של התנאי, שמכוחו מסתיימי הנישואי ,ובאופ זה קיי כא מודל עגונה :עיו מנצ'סטר "השותפות" .אי הרב פיפאנו קובע שיש צור בעוד מעשה בית די – הצהרה שהתמלא התנאי על כל מרכיביו )החלטת בית הדי הקוד בכלל זה( ,אבל נית להניח ,שהצהרה נוספת שכזו תידרש למעשה. 2.4.4 בקצה השני נמצאת הצעת רבי יעקב משה טולידנו ,על פיה יותנה תנאי בכל טקס קידושי לפיו הנישואי יהיו תלויי בהסכמה הנמשכת של בית הדי המקומי .א בית הדי נוכח לדעת ,שהבעל לא נהג בהגינות )"כדי וכשורה"( ע אשתו, הוא יכול להפקיע קידושי למפרע 89.הצעה זו מעניקה בבירור לבית הדי את מירב שיקול הדעת ,בלי שהיא מפרשת את עילות הגירושי או את התנהגות הבעל המפעילות את התנאי )חו 2מהאמירה שלא נהג "כדי וכשורה"( .החת מצהיר, שהוא נושא אישה על דעת רבני הקהילה בזמנו ,וכ נוצר שווה ער מודרני )אבל כא – מפורש( ל"אדעתא דרבנ מקדש". ההגדרה "לא כשורה" להתנהגות הבעל דומה מאוד ל"שלא כהוג" התלמודי .ואכ ,זהו תנאי להפקעה למפרע ,שמתבצעת במעשה שיפוטי)קונסטיטוטיבי של בית הדי .תפקיד התנאי הוא בעיקר להעניק לבית הדי את הסמכות לפעול בש בני הזוג .בדומה לכ ,הציע הרב מנח הכה ריזיקו .תנאי שתלה את הנישואי בהמש הסכמה מצד בית די הגדול בירושלי, וכ הסמי את בית הדי להפקיע קידושי למפרע במקרי של 90 עיגו ,שלא נמצא בה פיתרו אחר. 89 שו"ת י הגדול )קהיר ,תרצ"א( סימ עד; פריימ )הערה 72לעיל( ,שצ"א, סעי .ח; ראו עוד ,ARU 18:55-56המציי שניסוח התשובה הזאת מבהיר ,שאי כוונה לנישואי על תנאי אלא להפקעת בית די. 90 שו"ת שערי שמי ,ניו יורק ,תרצ"ז ,אב העזר מב ,כפי שהובא בספרו של פריימ )הערה 72לעיל( ,שצ"ד .ראו עוד §.ARU 18:56 ;5.56 23 תנאי 24 2.4.5 הצעת רבי יוס .אליהו הנקי מ)) 911925פרושי איברא ה: כה( 92משלבת את הגט ע סוג של נישואי על תנאי 93.הבעיות הנדונות כא עולות בכל שלב .התנאי הנספח לגט מפרש, שיכנס לתוק .בי היתר א" :יעג אותה מש שלש שני ה באונס ה ברצו ,והבית די של ירושלי ,שיובאו לפניו הטענות ,יכיר שהדברי כני" .וכ התנאי מופעל על ידי מעשה )או מחדל( של הבעל שמוציא אל הפועל גט שהוא עצמו מרצונו החופשי הסמי מראש את כתיבתו ,ואשר הושל ונמסר 94.תפקיד בית הדי )הנזכר( הוא להצהיר שהתמלאו התנאי להוצאת הגט אל הפועל .מודל ה"שותפות" כא ברור. אול הרב הנקי ביקש לשלב את הגט ע תנאי בנישואי – א לא בהתבסס על תנאי בכתובה אלא בהתבסס על תקנת הקהל )שלכתחילה תחולתה תהיה 50שנה( ,ובתנאי "שכל הקידושי הנעשי על ידי רב בישראל ה על תנאי שבא יזדמנו ענייני עיגו ,המפורטי לעיל ,והגט להבא ]=שנכתב בשעת הנישואי[ לא יהא קיי או יתבטל מצד הדי 95,אז 91 ואול אד מינ 2טוע שהצעתו של הרב הנקי פורסמה ב 1928ונמשכה )ראו ב)1937 אפשטיי( לואי מחלוקת )עקב חזרה .(http://seforim.blogspot.co.il/search/label/Adam&20Mintzאי לנו אלא לתהות הא הצעת הרב פיפאנו היתה ידועה לרב הנקי כשהסתלק מהצעתו )א כי יתכ שסבר שהצעתו של הרב פיפאנו בדומה להצעתו שלו לא היתה מעשית לאחר פרסו אי תנאי בנישואי( .ראו ג R. Mintz, "The First Heter Agunah in America", JOFA Journal VI/4 ) ,(5767וראו עוד על הצעת הרב הנקי ARU 6:4 (§3.1), ARU 18:88- .91 92 ראו עוד §§.6.42 ,6.37 ,3.48)3.45 93 על האופי המדויק של שילוב זה ראו סעי 5.2.2 .למטה. 94 על עניי הברירה ראו §.7.34 95 נראה שדברי אלה אמורי בתוצאות של כישלו )טכני( של הגט על תנאי. בר ,הדברי מעוררי את השאלה ,הא אפשר ליצור פתרו ע "רשת ביטחו" בדמות "תנאי תקפות" ,האומר שא תנאי )או הליכי( אחרי )שיש בה ממש( אינ מביאי לסיו הלכתי תק .של קידושי ,יוב שהצדדי )או :בני הזוג( לא התכוונו כלל לקידושי .נראה שזו כוונת סעי. עגונה :עיו מנצ'סטר יתבטלו הקידושי מלמפרע" .ראוי לתת את הדעת לכ שהרב הנקי נקט כא ה לשו תנאי וה לשו הפקעה .ואול נראה, שכוונתו היתה ,שהתקנה תיצור למעשה תנאי בית די וכ יוכפפו כל נישואי לתנאי מבטל נישואי .אי הוא מזכיר כא כל תפקיד לבית הדי ,ומכ נוכל להסיק שתפקיד בית הדי בשלב זה הוא הצהרתי .מאחר שהפעלת התנאי ,בדומה לכניסת הגט לתוק ,.מחייבת פעולות או מחדלי של הבעל )"בא יזדמנו ענייני עיגו ,המפורטי לעיל"( ,נוכל לראות ג בדבריו ביטוי למודל "השותפות". 2.4.6 בתרצ"ה ) (1935הציע הרב ב)ציו מאיר חי עוזיאל 96להתנות את הנישואי בהסכמה נמשכת של בית הדי המקומי ובית הדי של הרבנות הראשית בירושלי שיוסמכו להפקיע קידושי למפרע במקרי של עיגו .למרות ניסוח זה ,ברור מאיגרת ששלח לאחר מכ לרב זווי שכוונתו היתה רק לנישואי על תנאי ולא להפקעת בית די 97.נראה שהוא העדי. נישואי על תנאי בכפו .לרצו בית הדי ,על יסוד ההשקפה שאפשר לראות תנאי זה כתנאי המקד את מדרגת הרוחנית של הנישואי ,בכ שמבטל את החשש מפני הכרזה על ההסכ התלת)צדדי של הרב ברויד" :יתר על כ א יראו שהסכ זה אינו אפקטיבי מבחינת ההלכה בכל זמ שהוא ,לא היינו מתקדשי כלל ".ראו סעי 5.24 .למטה. 96 שו"ת משפטי עוזיאל ,אב העזר מה)מו .על פי פריימ )הערה 72לעיל(, שצ"א)שצ"ב ,סעי .ט ,סימ מה פורס לראשונה בהמאור )אייר תרצ"ה(, וגרר תגובות של הרבני שי .י .זוי ,ישראל קרק ,והרב אליעזר יהודה ולדינברג .מענה לתגובות אלה נית בסימ מו .לדיו בתגובות אלו ראו §§ ,6.44 ,3.44)3.42וראו ג .ARU 12:6-30 97 ראו ,ARU 12:17 §XXXXIש נטע כי במשפטי עוזיאל אב העזר מו טע הרב עוזיאל ,שיסוד הצעות היה ההסבר המופיע בראשוני לפיו "כל המקדש אדעתא דרבנ מקדש" משמעו הרחבה של התנאי "על מנת שירצה אבא" .ראו § ARU 12:16 ,3.81הערה ,ARU 12:22-23 (Q.3 Q.5) ,65 ) LXVIII) ARU 12:29 ,ARU 12:26 (Q.2, LVוהערה ARU ,(140 20:3-4הערה .2 25 תנאי 26 הנישואי כבעילת זנות למפרע 98.הנוסח שהמלי 2עליו" :הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדמו"י עד שלא ימחו בחיי ואחרי מותי בי"ד שבעיר זו בהסכמת בית די המחוז או המדינה ובהחלטת מועצת ונשיאי הרבנות הראשית של כנסת ישראל בירושלי ומסיבה מוכחת של עיגו 99".משמעות הדבר היא שהאירוסי נכנסי לתוק .בכפו .לכ שבית הדי לא יתנגד לעול לנישואי .מצב זה משק .את עמדת הרב עוזיאל שתנאי ,המעניק שיקול דעת כזה לבית הדי )או לכל גו. חיצוני אחר( וכ שולל אותו מבני הזוג ,מונע מצב של בעילת זנות למפרע 100.מצב זה אינו תוא איפה את מודל ה"שותפות") 101א כי עני הזנות אינו בהכרח תלוי בו :ראו בסעי .הבא( .ראוי אולי לציי שהרב עוזיאל הציע את הצעותיו לאחר פרסו אי תנאי בנישואי; ואכ בתשובתו לרב זוי, שהזכיר את אי תנאי בנישואי ,הוא טוע ,שדרכי פעולה 102 מותרות אחרות )שלא נדחו ולא נאסרו( לא נסגרו בפנינו. כא אי התנאי יכול להיכנס לתוק .בטר קבע בית די )כפי הנראה בית הדי המקומי ,הנתמ בידי בית הדי המחוזי ובית הדי של הרבנות הראשית( שלאישה טענה משכנעת ,לפיה בעלה עיג אותה. 98 ראו ).ARU 12:15 (§XXXVI 99 ראו R. Shlomo Riskin, "Hafka'at Kiddushin: Towards Solving the .Aguna Problem in Our Time", Tradition 36/4 (2002), 27fהרב ריסקי מעיר שאת ההצעה דחו רוב הסמכויות ההלכתיות של הדור. 100 ראו 2.5.2והערה 106למטה. 101 ואכ ,הרב עוזיאל מבחי בברור בי נישואי על תנאי ,שסיומ מסור בידי בית די ,ונישואי על תנאי שסיומ מסור בידי בני הזוג .לשיטתו הנישואי שסיומ נתו בידי בני הזוג קרובי קרבה יתירה לשותפות עסקית ,שעל פרוקה יכול להחליט כל אחד מהשותפי א אינו שבע רצו ממנה .ראו עוד §.3.43 102 ראו ) .ARU 12:8 (§IIIיתר על כ ,בתשובה לטענה שעמדה זו אינה משקפת יותר משיפור קט וזניח של תנאי צרפת וקונסטנטינופול ,השיב הרב עוזיאל ,שידוע היטב שבעול התורה יכול ההבדל הפעוט ביותר לשנות את הפסק מפטור לחיוב ומאיסור להיתר .ראו ).ARU 12:9 (§IV עגונה :עיו מנצ'סטר 2.4.7 יש שיטענו שתפקיד הבעל בכל "שותפות" ע בית הדי בתהלי סיו הנישואי )סעי 2.4.2 .לעיל( בולט דיו בהסכמתו לתנאי ,ולכ בית הדי לבדו יופקד על מילוי התנאי .אנו טועני ,שרצוי שתפקיד הבעל בתהלי יפורט מראש לצור השקיפות )סעי 2.3.1 .לעיל( .ומכל מקו ,הצעתנו )סעי5.3.3 . להל( משלבת את שתי החלופות. 2.5 חשש מזנות ,פילגשות 2.5.1 התנגדות רבת השפעה לתנאי מבטל נישואי התעוררה בשל החשש מהפיכה רטרואקטיבית של היחסי לזנות .א .על פי שאי חשש שהילדי ייחשבו ממזרי ,כפי שנטע לעיתי )והורגש לעיתי קרובות יותר( ,עדיי קיימת סכנה ,שידבק בה כת רוחני 103.אבל הדעות חלוקות בשאלה הא זנות אכ נובעת מהפעלת תנאי מבטלי נישואי .יש הסבורי שהתוצאה היא מעמד של פילגש 104.יתר על כ ,לפי הברייתא ביבמות סא ע"ב 105רבי אליעזר סובר ,שרווק ,שקיי יחסי אישות ע רווקה ,הופכה לזונה רק א היחסי קוימו שלא לש אישות ,ובבירור אי זה המקרה הנדו כא. 2.5.2 כמה פוסקי בני זמננו טועני ,שאי בעילת זנות נוצרת למפרע על ידי הפעלת תנאי מבטל נישואי .הרב עוזיאל תומ בעמדה שאי בעיה של זנות כאשר היחסי התנהלו בתור קידושי ונישואי ,אפילו הופקעו מכוח תנאי ,ובלבד שההפקעה היתה מעשה בית די 106,וזאת על בסיס הגמרא 103 ראו ARU 18:61ש מובאת דעת בית הלל במשנה גיטי עט ע"ב וגמרא ורש"י ש .ג הרב פיפאנו עוסק בנושא :ראו ).ARU 13:15 (§59 104 ראו סעי 2.5.5 .למטה. 105 ראו עוד §§.3.53)3.52 106 ראו §§ .58 ,3.56ראו עוד .ARU 12:12 §(c)(ii)XXVIIIראוי לציי את טענת הרב עוזיאל בעני דברי רש"י לברכות כ"ז ע"א ד"ה "שממאני את הקטנה" אודות נישואי קטנה שלאחר מכ מסרבת להמשי להיות נשואה: ה במקרה זה וה במקרה של מי שנישא בתנאי שהנישואי לא ימשכו אי 27 תנאי 28 עצמה )יבמות קז ע"א( הנתמכת בתוספות בגיטי פא ע"ב ד"ה "בית שמאי" 107.הוא מוסי .שבכל מקו שהגמרא אומרת שהחכמי עשו בעילתו בעילת זנות אי ה מדברי אלא במקרי שבה הקידושי נעשו בביאה תחילה .החכמי תיקנו שהמעשה האחד של הקידושי ייחשב בעילת זנות ,כדי שלא יגרו קידושי .לעיקרו אי קשר אפוא לביאות שאחרי הקידושי 108.רק נדמה שהביאות שלאחר הקידושי ה בעילת זנות 109.אפילו הבעילה עצמה שקידש אותה בה )א אכ עשה זאת( 110נותרת מותר או א .מצווה בכל האמור בזוג שהתקדש בדר זו .החכמי הגדירו אותו בעילת זנות כדי לא לגרו קידושי ,אבל לא כדי להאשי את בני הזוג בבעילת זנות .הרב עוזיאל מוכיח 111שה התוספות 112וה הרמב" 113מסכימי לכ .ג הרב ברקובי 2טוע נגד החלת זנות למפרע ,ומדגיש שהתנאי המוצע שלו יביא לנישואי שהאישה בעיקרו תוכל לצאת מה רק בגט ,ורק במיעוט קט של מקרי תהיה בעילת זנות למפרע ,מאחר שהיחסי נקשרו והתקיימו לש קידושי ונישואי .הדבר עלול להיות מבי לזוג ,משו שאחרי יראו רטרואקטיבית בחייה המשותפי "חיי בחטא" ,ואול האמת היא שלא הייתה בעילת זנות. 107 ראו עוד ).ARU 12:12 (§XXVII 108 ראו עוד §.3.58 109 ראו עוד ).ARU 12:12 (§XXXIV 110 ועליה אומר התלמוד שכדי להפקיע את הקידושי "שויוה רבנ לבעילתו בעילת זנות" )עשו אות לבעילת זנות(. 111 ראו עוד ).ARU 12:14-15 (§XXXIV 112 שיטה מקובצת לכתובות ג ע"א בסו .הקטע השני הפותח ב"עוד כתב". 113 שו"ת רמב" מהד' מקיצי נרדמי )פריימ( ,ירושלי תרצד ,קס"ז )מובא ב)§ .(3.58התשובה מופיעה ג במהדורת בלאו )ירושלי :מקיצי נרדמי, תשמו( ,סימ שנ"ו .זו אחת מהתשובות לחכמי לוניל .כול נכתבו בעברית )א כי הרמב" הכתיב כמה מה לתלמידיו( .אי כא שאלה של תרגו בלתי מהימ. עגונה :עיו מנצ'סטר הפקעה 114.לשיטתו יחול מצב זה ג א מילוי התנאי יהיה תלוי בבני הזוג ולא בבית הדי ,מאחר שהזוג חי ביחד מרצונו על בסיס קידושי ונישואי ,א כי היו אלה קידושי על תנאי )ושוב ,למעשה :לש אישות; ולכא שייכי ג נישואי אזרחיי(. 2.5.3 בכל מקרה יש הסברי חלופיי לכלל "אי אד עושה בעילתו בעילת זנות" ,ולפיה לא נוצרת בעילת זנות למפרע .על פי הסבר אחד הזוג יהסס להנשא בנישואי על תנאי )וכ לא יתכוונו ממש להנשא כ( מטע ,שג טר כניסת התנאי לתוק .תערער הידיעה שנישואיה עשויי להסתיי מכוח תנאי את ביטחונ בבלעדיות יחסיה 115.הסבר אחר )נפו2 יותר( הוא שג א היו נחושי בכוונת בעת הקידושי, שהנישואי יהיו על תנאי ,בכל הנוגע ליחסי אישות קיימת ההנחה ,שה יבטלו את התנאי במשתמע מחשש שיחסי האישות שלה יחשבו זנות" .אי אד עושה בעילתו בעילת זנות" משמעו אפוא הוא שאי אד מקיי יחסי אישות ,אשר עלולי לאחר כ להיות מוגדרי זנות 116.ואול יש מחלוקת א יחסי אישות במסגרת הנישואי יוצרי הנחה של ביטול 114 ראו §,ARU 4:16-17 (§§IX.26-29) ,ARU 4:27-28 (§IX.68) ,3.59 ) .ARU 4:14-28 (§§IX20-69הוא טוע ,למשל ,שהחשש מיחסי אישות שנאסרו למפרע שיי רק במקרי שהוזכרו בתלמוד )כתובות ע"ב ע"א) כתובות ע"ד ע"א( ובשולח ערו )אב העזר לח ,לה( ,שבה התנאי עוסק רק במעמד של האישה בהווה .למשל :כשהחת קידש את הכלה בתנאי שאי לה נדרי – החת יודע ,שבכל רגע עלול להתברר שהיא הטעתה אותו והוא הול שולל ,כ שנישואיו למעשה יהיו בלתי קיימי .א התגלו הנדרי לאחר הביאה יוגדרו יחסי האישות יחסי מחו 2לנישואי ,או: ביאת זנות .כדי להימנע מאפשרות זאת ,א לא גילה שיש עליה נדרי בי הקידושי לנישואי )פרק זמ של שני עשר חודש בימי התלמוד( וא .על פי כ נישא לה בלי לחזור על התנאי ,הרי שוויתר על התנאי ,וכ הקידושי מקבלי תוק .למפרע ובלא תנאי ,ומעשה הביאה נחשב קידושי מוחלטי בלא תנאי .ראו ).ARU 4:16 (IX.25 115 ראו עוד §.ARU 17:119-20 ,3.54 116 ראו עוד §.1.37 29 תנאי 30 118 התנאי 117.זאת לא רק משו שהתנאי הוא לתועלת האישה, ואי מניחי שהיא תוותר עליו 119,וא .בעלה אינו רשאי לוותר על התנאי באופ חד צדדי ובניגוד לרצונה 120.מעבר לכ ,אי לשכוח כי שלטי הגיבורי 121דיבר בנדרי ובמומי )כבתלמוד( שבה התנאי יוצר בוודאות זנות רטרואקטיבית כתוצר לוואי של הפקעת הקידושי .אול במקרי שמזכיר ברקובי2 בהצעתו )שהיחסי לא יהפכו בה רטרואקטיבית ליחסי אסורי( ,שלטי גיבורי היה מסכי ,כי אי חשש שיתבטל התנאי בעת יחסי אישות .יתר על כ ,ההנחה תתבטל )למרות שלטי גיבורי( בחזרה ברורה על התנאי )בפני עדי( בחופה, בייחוד ובביאה )לפחות בזו הראשונה( 122,במיוחד כשהיא 117 ראו עוד §.3.65 118 השווה ברקובי) 2הערה 42לעיל( 37 ,המביא דברי שו"ת מעיל צדקה סימ א :ראו עוד ARU 8:10-11 (§2.6.3), ARU 13:14 (§58), ARU 18:11- )).12, 16 ARU 4:20 (§IX40(ii 119 א הכלל "אי אד עושה בעילתו בעילת זנות'' אכ חל על אישה ראו בחיי שלו ב סימ פא; ) ARU 5:42-43 (§21,2.6.11.3ראו ג אנציקלופדיה תלמודית ,א תקנט)תקס. 120 כפי שכותב ברקובי) 2הערה 42לעיל( ,לז ,קידושי בלא תנאי לא יתבצעו בלי הסכמתה .השווה ).ARU 8:10-11 (§2.6.3 121 דעה זו מובאת בש רבינו ישעיה אהרו ז"ל מטראני )ריא"ז 1300 ,לער(. ראו עוד §.ARU 18:17 ,ARU 7:23 (§V.3) ,ARU 4:21 (§IX.42) ,3.64 ברקובי) 2הערה 42לעיל( מתאר כ את עמדת שלטי הגיבורי )בש ריא"ז(" :אמנ השלטי גבורי לבדו חולק על די זה" ,וכ משק .את הדעה שאנו מקבלי דעת יחיד לחומרא .ראו עוד ARU 4:20-23 ) .(§§IX.41-49בניגוד לכ עומדי תוספות הרא"ש ,רי" .ורמב". למקורות ודיו ראו עוד ),ARU 18:17 ,ARU 4:21-23 (§IX.43-49 ברקובי) 2הערה 42לעיל( .62 ,45 ,ראו ג איתמר ורהפטיג "תנאי בקידושי ונישואי" ,משפטי ,א )תשכ"ח( ,206 ,הערה ,28לפיו מאירי על כתובות ע"ג עא מביא דעה הדומה לדעת ריא"ז בש גאוני ספרד ודוחה דעה זו. 122 ראו עוד § .ARU 4:20 (§IX.40(i)) ,3.66יש לציי את הטענה בשו"ת תרומת הדש ,סו .סימ רכג ,ובחת" סופר )ש ,ד"ה "ואמנ"( ,שכיו שעורכי קידושי ע נישואי ,אי סיבה לחשוב שהצדדי מתכווני שהתנאי בקידושי יבוטל בנישואי. עגונה :עיו מנצ'סטר מלווה בשבועה בש הש "על דעת רבי" שלא לנטוש לעול את התנאי )ראה סעי 2.5.4 .למטה( .למעשה ,החת" סופר רואה בחזרה זו חומרא יתרה על הדרישות הבסיסיות של ההלכה 123.טענה זו מתחזקת על ידי תנאי הכולל הודעה, 124 שיחסי אישות לא יבטלו את התנאי. 2.5.4 השיקולי לעיל אינ מגני על התנאי מפני ביטול ברור וחד משמעי .כדי להתמודד ע אפשרות זו )ועוד יותר כדי להימנע מפני ביטול במשתמע( הוצעו בזמננו כמה הצעות הכוללות שימוש בשבועה )שלעיתי אי לבטלה( 125.כ ,רבי עקיבא אייגר הציע )בהקשר של תנאי מהר"י ברונה( ,שבני הזוג לא יוותרו לעול על התנאי בכל ביאה עתידית 126.הרב הנקי הציע בנוס .לכ ,שבית הדי יטיל חר על הבעל והאישה "שלא יכוונו ולא יתרצו לקדושי בהביאות" 127.אמצעי אלו אולי לא יהיו יעילי מחו 2לקהילה דתית ,וזו אחת הסיבות לתמו בפתרונות שוני לקהילות שונות. 2.5.5 אי ספק שהבעיה של ביטול במשתמע בשל החשש מזנות רטרואקטיבית לא תתעורר א יותנה התנאי כ שיחול רק 123 ברקובי) 2הערה 42למעלה( ,53)52 ,48 ,המצטט את שו"ת חת" סופר כר ד )אב העזר ב( ,סימ סח ,ד"ה "ואני" .ראו מוניק זיסקינד גולדברג ודיאנה וילה ,זעקת דלות :פתרונות הלכתיי לבעיית העגונות בזמננו )ירושלי :מכו שכטר למדעי היהדות ,תשס"ו( ,עמ' 145הערה ARU .260 ).4:19-20 (§§IX.37-39 124 ההסכ תלת צדדי של הרב ברויד כולל" :אפילו יחסי אישות ביננו לא יבטלו תוק .תנאי זה". 125 ראו עוד § 3.67לרב פיפאנו ) ,(ARU 13:14 §58וש ,השימוש בשבועה לתמו בהתחייבות הכלולה בכתובות של יהודי ספרד באימפריה העותומאנית לתת גט להימנע מייבו; § 3.68להצעות של הרב טולידנו והרב ברוידא .על ההצעות האחרונות ראו סעי 4.2.6 .והערות 365 ,361 להל. 126 פתחי תשובה אב העזר קנז ,סימ ד סעי .ט מביא דברי רבי עקיבא אייגר צג; ). ARU 18:57-58 ,ARU 4:20-21 (§IX.41 127 פרושי איברא ה ,כה .ראו עוד §.3.69 31 תנאי 32 בעתיד 128.יש לציי ,כי א .על פי שמניחי בדר כלל שהפעלת תנאי מבטל נישואי שווה לביטול רטרואקטיבי של הקידושי 129,הפקעת קידושי איננה בהכרח הפקעה רטרואקטיבית 130,וא .התנאי שבכתובות הגניזה הקהירית כוונתו היתה לסיי את הנישואי מכא ולהבא ולא להפקיע אות רטרואקטיבית 131.לאור כל זאת ,יתכ אולי להעלות על הדעת תנאי שיקבע מפורשות שלא יכנס לתוק .אלא מעת החלתו ולהבא. ואשר לדעה ,שכשיכנס התנאי לתוק .יחול פיחות רטרואקטיבי במעמד היחסי ויהיו לא זנות אלא פילגשות, שלפי הרמב" הותרה רק למלכי 132,אנו מוצאי פוסקי אחרי המתירי פילגשות ,כ שהאיסור הוא עני של ספק )והרמב" עצמו סבור ,שכל ספק איסור דאורייתא הוא איסור מדרבנ בלבד( .וכ ,ג א הראשוני היו חלוקי שווה בשווה בשאלת היתר פילגשות לאד רגיל ,הרי השאלה במקרה של נישואי על תנאי היא של ספק )משו שמחצית מהפוסקי מתירי פילגשות ומחצית אוסרי פילגשות( 128 ראו עוד § 3.51והערה 353למטה ,על הצעת הרב ברויד .הצעתו תוכל לפתור את בעייתה של אישה ה"צנועה" אבל לא בעייתה של ה"לא צנועה". ראו עוד §.6.2 129 ראו עוד §.3.77 130 ראו עוד §§ ;5.27)5.13תוספות )לפי כמה דעות מאוחרות :ראו עוד §(5.22 מצייני נסיבות שבה הפקעה במקרה של גט מבוטל היא רק לעתיד .ואכ שמואל אטלס )הערה 314למטה( טוע באריכות ,שהפקעה לעול אינה למפרע ממש )ראו עוד §.(5.25 131 ראו עוד §.3.79 132 לפי רדב"ז תשובה ד רכה ,ראה הרמב" בפילגשות רק איסור דרבנ. ואול ראו § 3.55על טענת ר' יוס .דוד זינצהיי בשו"ת בית נפתלי )ברוקלי ניו יורק ,תשס"ו( ,סימ מה חלק א ,ד"ה "ועוד יש לומר" ,רעו, טור ב ,בהקשר של נישואי על תנאי של חת שאחיו מומר או נעדר ,כי המצב עדיי יכול להיות ספק בהתחשב בכ שהסתפקו בזמ הנישואי א יתמלא התנאי אי פע .הרב זינצהיי היה מחבר הספר יד דוד ,וראש ה"סנהדרי" שכינס נפוליאו בפאריס. עגונה :עיו מנצ'סטר איסור דרבנ )דהיינו :ספק באשר לאפשרות לאיסור דאורייתא בתנאי בנישואי העתיד להתברר כפילגשות( ,וספק דרבנ לקולא 133.כמו כ ,נטע ,כי הרמב" עצמו היה מתיר פילגשות רטרואקטיבית ,שנוצרה עקב קידושי שהופקעו 134 מפאת תנאי שהופר. 2.6 סיכו :הסמכות להשתמש בתנאי 2.6.1 מסקנתנו לעיל )סעי (2.1.1 .היא כי על פי רוב הפוסקי התנאי תקפי לפחות בדיעבד בלי קשר לכל פיתרו אחר, ובלבד שה התוכ וה הצורה של התנאי ממלאי בקפדנות את דרישות ההלכה 135.אנו מניחי ,שהתנאי מעניק תפקיד לבית די בניגוד לתנאי רבני צרפת ,שהחיבור "אי תנאי בנישואי" מכוו נגדו .אפשר להתמודד ע ההתנגדות לנישואי על תנאי על בסיס מעמד דעות מיעוט בתחו זה של 136 ההלכה )סעי (1.2 .או על סמ הסתמכות על שעת הדחק. ואול עדי .לשלב תנאי ע פתרונות אחרי בדרכי שייצרו 137 ספק ספיקא. 2.6.2 יש שמשתמע מדבריה ,שאי כלל צור בתנאי מפורש .כבר ב)) 1933זמ רב טר החלו הדיוני על היק .קידושי טעות( העיר הרב משה שוחט בעניי בעייתנו "דודאי הוי זאת אומדנא דמוכח דאדעתא דהכי לא קידשה עצמה" )=במקרה זה קיימת הנחה ודאית ]אומדנא דמוכח[ שהאישה לא התקדשה על דעת 133 ראו ) ARU 5:27 (§47.21 no. 4על שו"ת בית נפתלי סימ מה ,חלק א ד"ה "ובאמת לא" וסימ המתחיל "ואפילו" .ראו עוד §.3.37 134 נודע ביהודה אב העזר ,כז )בסו (.טוע ,שהרמב" אוסר על הדיוט לקיי יחסי פילגשות א יחסי האישות ע הבעל ה יחסי פילגשות בלבד ,אבל א האישה תקודש בקידושי על תנאי ,ג א הופר התנאי והקידושי הופקעו רטרואקטיבית ,הרמב" מסכי כי אי איסור. 135 סעי .2.1.2)2.1.1 .ראו ג §§.7.7 ,6.47 136 ראו עוד §§.6.22 ,2.41)2.38 137 ראו עוד למטה ,סעי.5.4 . 33 תנאי 34 כ ]על דעת האפשרות שתתעג[( ,וטע ,שאפשר להפקיע קידושי למפרע אפילו א לא הותנה תנאי מפורש 138.בדומה לכ טע פרופסור פלדבלו שיש אומדנא דמוכח ,לפחות בכל 139 הנוגע לנשי לא דתיות ,ביחס להיבט הקניי של הקידושי. נראה שיש בסיס תיאורטי לרעיונות אלה .ההלכה מכירה בקיומ של תנאי סמויי )או :תנאי מכללא( ,שכ "אדעתא דהכי לא קידשה עצמה" ,וההפקעה עצמה מוצדקת בכמה מקורות תלמודיי על בסיס "כל המקדש אדעתא דרבנ מקדש" 140.על יסוד התוספות ור' משה פיינשטיי ,ד"ר וסטריי מציע לראות באומדנא זו )ש"אדעתא דהכי לא קידשה עצמה"( מכשיר אפשרי לסיו נישואי בגלל מו או התנהגות ,שהתפתחו רק לאחר הנישואי 141.בר ,לא ברור א עיגו יכול להחשב אומדנא שכזו. 138 ספר שו"ת אהל משה )ירושלי תרצ"ג( ,סימ ב'; פריימ )הערה 72לעיל(, 393פיסקה .12ואול על פי דעה זאת ,לא תיתכ כלל בעיה של עגינות, וע זאת עולה מהתלמוד ,שתיתכ עגינות שאי אפשר להתירה עקב ,למשל, "מי שאי לה סו ,".כאשר אי עדות קבילה על מותו של הבעל .הרב שוחט אינו עוסק בבעיה זו. 139 מאיר שמחה פלדבלו" ,בעית עגונות וממזרי" ,דיני ישראל ,יט )תשנז) תשנ"ח( ,עמ' רט)רי"א. 140 ראו עוד §§.5.33 ,3.71 141 ראו עוד §§.ARU 10 ,3.75)3.73 עגונה :עיו מנצ'סטר 35 .3 3.1 גט פסול הקדמה בעוד שכפייה במובנה הקלאסי – כפייה פיזית – אינה יכולה לשמש כפתרו כוללני לבעית הסירוב מכמה טעמי )ג פנימיי וג חיצוניי( ,ההיסטוריה של הנושא מטילה אור משמעותי על נושאי שאולי יהיו רלוונטיי לפתרו גלובלי, ועל ידי כ מקדמת את הניתוח ההלכתי באופ כללי. 3.2 כפיית הגאוני 3.2.1 כשאנו דני בשיטת הגאוני התומכת בכפיית גט במורדת מאיס עלי ,וההתייחסות הקלאסית לנושא מצד רב שרירא גאו 142,אנו נתקלי בכמה שאלות ,ביניה סוג)י( הכפייה שהיו מוכני להפעיל .מקובל לפרש את דברי שרירא" ,וכופי אותו וכותב לה גט לאלתר" ,כמתייחסי לכפייה פיזית 143,א ג זו כלל לא בטוח שתצליח .אמנ ,במקורות הגאוני ,ישנ רמזי לשימוש בצעדי אחרי .רב יהודאי גאו מזכיר 142 תשובות הגאוני ,שערי צדק ,ח"ד ,ד:טו .ראו S. Riskin, Women and Jewish Divorce: the Rebellious Wife, the Agunah and the Right of Women to Initiate Divorce in Jewish Law (Hoboken, N.J.: Ktav, 1989), 56-59; G. Libson in N.S. Hecht, B.S. Jackson, S.M., Passamaneck, D. Piattelli and A.M. Rabello An Introduction to the History and Sources of Jewish Law (Oxford: Clarendon Press, )” .1996), 235-238 (“The taqqanah of the Rebellious Wifeראו עוד §.ARU 15:8-9 ,4.18 143 ראו משנה גיטי ט ,ח )פח ב(" :גט מעושה ,בישראל כשר ,ובעובדי כוכבי פסול .ובעובדי כוכבי ]כשר א[ חובטי אותו ואומרי לו' :עשה מה שישראל אומרי ל'" .ראו עוד §.4.20 גט פסול 36 שימוש בחר כנגד הבעל 144.בעל הלכות גדולות ומקורות נוספי מנסחי את תקנת הגאוני בלשו רבי )ויהבינ, נותני ,וכתבי( ,ניסוח המרמז על האפשרות שהגט הופעל על ידי מעשה בית די ,ולא על ידי הבעל 145.בנוס ,.רא"ש מפרש להדיא את תקנת הגאוני מטע הפקעה )"והסכימה דעת להפקיע הקידושי"( ,ואולי הושפע מכ שמורו ,המהר", ציטט את הדברי בלשו רבי 146.דבר זה )כמו הפירוש האלטרנטיבי לתקנת הגאוני ,מאת מוריו של מוריו של המאירי (147מראה את הקשרי ההיסטוריי והרעיוניי שבי "פתרונות" כפייה ,הפקעה ותנאי. 3.2.2 שאלת הסמכות לתקנת הגאוני שנויה ג היא במחלוקת .רב שרירא גאו טוע מפורשות ,שהתלמוד הבבלי הוא זה שהציע כפייה אחרי המתנה של י"ב חדשי – 148גישה שאומצה ג על ידי הרמב" )בהתייחס לכפיית הגט( 149,אבל נשללה על ידי 144 ראו ריסקי )הע' ,142לעיל( ,עמ' 47ואיל .ראו עוד § 4.21על התנגדות רבינו ת לחר כזה .ראו ג מה שהזכיר ר' הנקי בפירושי איברא עמ' 116סע' כו חר הקדמוני שבעל לא יעג את אשתו. 145 לפי בעל הלכות גדולות ,הלכות כתובות ,לו" ,ויהבינ לה גיטא אלתר" .כמו כ בתשובות הגאוני )מהדרות הרכבי( ,עא" :ובתר גמרא תקינו רבנ דאפילו מאי דתפיסא מהפקינ ליה מינה ,ויהבינ לה גיטא לאלתר"; תשובת הגאוני )גאוני קדמוני( ,צא .על ניסוח ר' שמואל ב עלי ,ראו להל ,סעי .3.6.3 .תשובה אנונימית מהמאה ה) 13משתמשת בבטוי, "וכתבי לה גט לאלתר" :ריסקי )הע' ,142למעלה( ,ע' 52ואיל .ראו עוד §.4.21 146 שו"ת הרא"ש מג ,ח )מ ע"ב( .מ .שפירא" ,גרושי בגי מאיסה" ,דיני ישראל ב )תשל"א( ,עמ' ,153)117בעמ' ,142)140מציי שמהר" בצעירותו שלל כפייה במקרי של מאיס עלי ,אבל לאחר מכ שינה דעתו והתירה .ראו עוד §.4.22 147 לעיל ,סעי.2.1.5 . 148 ראו הע' ,142למעלה ו)§.4.18 149 הרמב" מסכי לכפייה ורואה בה די התלמוד ,א אי זהות גמורה בי הרמב" לבי הגאוני; ראו הלכות אישות יד ,ח .ראו עוד §§.42)40 ,4.32 עגונה :עיו מנצ'סטר 37 אחרי ,כולל רמב" ורשב"א 150.חידוש הגאוני )שהביעו אותו בלשו תקנה( ,לפי רב שרירא ,כלל ביטול תקופת ההמתנה ושימור זכויותיה של מורדת מאיס עלי לחלק מכתובתה .רב שרירא מבאר זאת על רקע מצב ה"חירו", כשהוא מתאר "תוצאות הרסניות" כתוצאה ממצב בו "בנות ישראל הולכות ונתלות בגוי ליטול לה גיטי באונס מבעליה" 151.הראשוני נוקטי בגישות שונות ,כגו שמדובר בהוראה שעה או צור שעה) 152אול רמב" מכחיש שזו היתה תקנה זמנית בלבד ,(153טיעו שרבינו ת מתעל ממנו .אחרי התייחסו לתקנת הגאוני כאל מנהג ,שרבינו ת סבר שהוא איננו לגיטימי 154.רא"ש קיבל שמנהג כזה אפשר שיהיה כשר, בפרט במקרה של סירוב ,והוא מייע" :2וא דעתו ]של הבעל[ לעגנה ,ראוי הוא שתסמו על מנהגכ בעת הזאת ,לכופו לית 155 גט לזמ". 3.3 התנגדות רבינו ת 3.3.1 בסופו של דבר ,שיטת רבינו ת המנוגדת לתקנת הגאוני, התקבלה .למעשה יש שני קטעי סותרי בספר הישר: אחד מה שולל כפייה בעקרו ,שכ: 156 כפייה לבעל לא אשכח בכולה שמעתא. 157 150 ראו עוד §.4.31 151 ראו עוד §§.27 ,4.18 152 ראו להל § 4.27מספר המאור לר' זרחיה הלוי וכ ברא"ש. 153 מלחמות על הרי" ,.כתובות כז א ,מובא על ידי ריסקי )הע' ,142למעלה(, .112ראו ג להל §.4.27 154 ראו ) ARU 2:29-30 (§3.5.2על רבינו ת ,רמב" )רק בקשר להסדר ממו( ,ורא"ש ,ולהל §.4.32 155 תשובות מג ,ח; ריסקי )הע' ,142למעלה( ,126 ,וראו עוד §§.32 ,4.26)4.24 156 ראו עוד §§.4.38)4.33 גט פסול 38 אמנ ,באותה התשובה כתב: שאנו שנינו בתלמוד שאי כופי ]גט[ עד תריסר ירחי 158 שתא ,וה ]הגאוני[ הקדימו טר די כפיית גט. קשה ליישב שתי אמרות אלו 159,וכנראה שיש להבי את הסתירה על רקע הטקסט המשובש של ספר הישר ,שכמו שהוא לפנינו הוא פרי עמל של כמה מחברי – כולל רבינו ת עצמו ,שחזר כמה פעמי ותיק ושיפר אותו 160.שו"ת מהריב"ל ג:יג כותב ,שאפילו רבינו ת עצמו נהג בתחלה לפי מנהג הגאוני 161,ור' עובדיה יוס .מצטט את זה כהוכחה שרבינו ת שינה את דעתו ,בכדי להחמיר יותר 162.על א. שראשוני מאוחרי יותר הבינו בדעת רבינו ת שהוא שולל כפייה לגמרי ,דעתו האמיתית לגבי תקנת הגאוני צריכה להישאר בגדר ספק 163.למעשה ,דעתו הבסיסית לגבי מאיס עלי כעילה לגירושי ג היא אינה ברורה :עצ זה שהמלי 2על הרחקות לגבי בעל סרב מראה שהוא קיבל שמאיס עלי היא 157 ספר הישר לרבינו ת ,מהדורת ש .פ .רוזנטל )ניו יורק :הוצאת מנורה, תשי"ט( ,והוא דפוס צילו ממהדורת ברלי )איטצקאווסקי ,תרנ"ח( סימ כד ,עמ' 39ואיל .ראו עוד קטעי מספר הישר המצוטטי ב)§ .4.34כ ג בתוספות ,כתובות סג ע"ב ,ד"ה אבל ,בש רבנו ת" :דבכל השמועה ]בתלמוד[ אינו מזכיר כפיית הבעל אלא כפיית האשה". 158 ספר הישר ,ש .וראו עוד §.4.33 159 ראו עוד § ,4.35ש נדו פתרו אפשרי ,לפיו רבינו ת פירש מורדת בעינא ליה ומצערנא ליה באופ אחר מהמקובל. 160 ראו עוד § ,4.37שמצטט את י .תא)שמע" ,ת ,יעקב ב מאיר" ,בתו האנציקלופדיה יודאיקה )ירושלי :כתר ,(1973 ,כר טו ,טור .781 161 אמנ זה סותר את שני המאמרי ,וא .את גישת רבינו ת למנהג בהקשר זה.4.32§ : 162 יביע אומר ג אב העזר יט ,טו :ראו ) .ARU 6:11-12 (§6.6ראו עוד §.4.36 163 ראו עוד §§.68 ,4.37 עגונה :עיו מנצ'סטר עילה מוצדקת לגירושי ,לפחות במקרה שיש אמתלא; 164זה שהמלי 2במקו אחר שבעל שלא רצה לגרש את אשתו )אפילו אחרי שאיבדה את כתובתה ונשארה עגונה י"ב חדש ללא תמיכה( יעגנה לעול ,כנראה לעונש 165,מורה לכיוו ההפו. דעה זו האחרונה לא התקבלה :בי הדעות שנוקטות כשיטת רבינו ת ,ישנ דעות חשובות התומכות בחיוב בגט במקרי 166 של מאיס עלי ,כשהבעל מסרב לתת גט. 3.4 פוסקי בתר)גאוניי 3.4.1 ראשוני אשכנזי קדומי ,כולל רבינו גרשו מאור הגולה, רש"י ורשב" פירשו את המסקנה הסופית של הסוגיא התלמודית )כתובות סג ב( כמאפשרת כפייה )אחרי י"ב חדש( במקרה של מורדת מאיס עלי ,דהיינו :אשה שעזבה את בעלה מטע "מיאוס" 167.למעשה ,אלו שקדמו לרבינו ת נטו באופ כללי לטובת גירושי חד צדדיי לאשה שטענה מאיס עלי, כדוגמת ראב" 168,רי" 169.ורשב" 170.ביחוד מעניי פירוש 164 ראו ר' שמואל גרטנר ,כפייה בגט )ירושלי ,תשנ"ח( ,קיח ,א ,עמ' .478ראו עוד §§.4.53)4.52 165 ראו דברי ריסקי )הע' ,142למעלה( ,105 ,וג §.4.35 166 ראו עוד § ,4.39שמביא דברי רמ"א ,יורה דעה רכח ,כ )בסו ;(.ש" ,יו"ד רכח ,כ ,ס"ק נו; נודע ביהודה קמא יו"ד סימ סח ,ד"ה וכל; ר' עובדיה יוס ,.יביע אומר ,ג ,אב העזר יח ,יג; אנציקלופדיה תלמודית ו ,טור תכב, בהערה ) 968מאירי בש "קצת מחכמי הדורות"(. 167 ראו אלימל וסטריי "עלייתה ושחיקתה של עילת המורדת" שנתו המשפט העברי כא )התש"ס( 123 ,והלאה .במובני רבי ,רש"י המשי את פירושי מגנצא שממשיכה לרוב את מסורות רבינו גרשו ותלמידיו: ראו ישראל מ' תא)שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד )ירושלי :מאגנס, תש"ס( ,א.56)35 , 168 ר' אליעזר בר נת )נולד ,1090מגנצא( .ראו ריסקי )הע' ,142למעלה(92 , ואיל. 169 רי" ,.כתובות כו ב – כז א" :אבל האידנא בבי דינא דמתיבתא הכי דייני במורדת :כד אתיא ואמרה" :לא בעינה ליה להאי גברא ניתיב לי גיטא, 39 גט פסול 40 רש"י ,המפרש את כל ההיסטוריה של הלכת המורדת ,היינו: החל מהצעדי הממוניי שתקנו התנאי נגד המורדת, כמורה על נתינת גט 171.אפשר שהגירסא השונה של דברי אמימר בכתובות סג ב לפי כת"י לנינגרד)פירקובי") 2כייפינ ליה"( 172משקפת פירוש זה ,מה שמעצי עוד יותר את דברי 173 רש"י" :נות לה גט". יהיב לה גיטא לאלתר" .ברור הוא שהרי" .מעלה אפשרות כפייה במקרי כאלו .הקטע מסתיי" :ולדברי הכל ,כל מא דכייפינ ליה לאפוקי ]כל מי שכופי אותו להוציא את האשה[ בי מעיקר דינא כדתנ 'אלו שכופי אות להוציא' ומאי דדמו להו ]=מומי גופניי בולטי[ בי מעיקר דתקנתא, אי מיתה לה איתתה מקמי דתיפוק מיניה דבעל בגט ,בעלה ירית לה ,דלא מיפקע ירושה דבעל אלא בגירושי גמורי ,וכ הלכתא". 170 ראו ריסקי )הע' ,142למעלה( .93 ,על הראשוני הקדומי שנוקטי כשיטת הגאוני בקשר לכפייה ,ראו ג הספרות המובאת ב) .ARU 9:1-2 171 לדיו מקי .ראו §§ ,4.11)16ו) .ARU 9רש"י מבי את עמדת רבותינו שבתוספתא באופ דומה לניסוח היותר מפורש בירושלמי :היא שוברת כתובתה ויוצאה ,וכנראה מבי ג את עמדת אמימר )לפי הגירסא המקובלת( וג את המסקנה הסופית בסוגיא כמאפשרות כפייה .יחוס דעה זו לרש"י מקובל על הרבה פרשני ,ראשוני )סמ"ג ,לאוי פא; ריטב"א, סג ב ,ד"ה היכי דמי מורדת; הגהות מיימוניות; אישות יד ,ו( ,אחרוני )פני יהושע ,סג ב ,סו .ד"ה בתוספות בד"ה אבל( ,כמו ג חוקרי :ראו על כ אבישלו וסטריי "'ומעול לא עלתה על דעת חכמי התלמוד כפייה זו לעול' – על כפיית גט בהלכת המורדת במשנה ובתלמוד" ,מחקרי משפט, כה )תש"ע( ,עמ' ;214 ,591)563גרוסמ )הע' ,167למעלה( .242 ,ראו עוד §.4.16)4.10 172 דקדוקי סופרי השל – תלמוד בבלי ע שינויי נוסחאות ,מסכת כתובות, עור ר' משה הרשלר )ירושלי :מכו התלמוד הישראלי השל (1977 :ב, .88ראו אלימל וסטריי" ,עלייתה ושחיקתה של עילת המורדת" ,שנתו המשפט העברי כא ) .126 ,(2000)1998בטקסט המקובל כתוב" :אמר אמימר ...אבל אמרה 'מאיס עלי' לא כייפינ לה .מר זוטרא אמר :כייפינ לה" .בכת"י לנינגרד פירקובי 2בדעת אמימר כתוב "כייפינ ליה" .ראו עוד §.4.7 173 על המשמעות הדוגמטית של שנוי זה ,ראו עוד §.4.76 עגונה :עיו מנצ'סטר 3.4.2 הרמב" )שבתי די בני זמנינו נוקטי בעניי זה (174כנראה התייחס להקרבה הממונית של מורדת מאיס עלי )בהסכמתה להפסיד את כתובתה( כהוכחה מספיקה לכנותה ולעוצמת רגשותיה ,בכ שאיננה יכולה יותר לסבול את הנישואי. 175 לפיכ ,טוע הרמב" ,אי להתייחס אליה כאל שבויה, אלא "כופי אותו להוציא לשעתו" ,אמנ בתנאי ממוניי פחות שוויוניי משל הגאוני 176.הרמב" מבסס זאת על הבנתו שלו של מאמר אמימר )לפי הנוסח המקובל( 177 שבתלמוד. 3.4.3 למרות שרא"ש מבקר דעה זו בחריפות 178,משו שסבר שמורדת מאיס עלי עלולה להיות מונעת מכ שהיא "נותנת עיניה באחר" ,וג על ידי רשב"א 179,שיטת הרמב" לא 174 ראו ,ARU 16:191-192המצטט את פד"ר .6/325)353 175 הלכות אישות יד ,ח .ראו עוד §.4.40 176 בהקשר בו הדברי נדוני )ראו הלכות אישות יד ,יג( ,דבריו ש ,יד, )"ואמרו הגאוני שיש לה בבבל מנהגות אחרות במורדת ,ולא פשטו אות המנהגות ברוב ישראל ורבי וגדולי חולקי עליה ברוב המקומות"( כנראה מתייחסי להסדרי ממו .להגדרת הקריטריו של "פשטו" כשהוא מיוש אפילו על גזירות חז"ל ,ראו משנה תורה להרמב" ,ממרי ב ,ו .ריסקי )הע' ,142למעלה( ,91 ,מסיק ,שהתוצאה הסופית של ביטול תקנת הגאוני מצד אחד ,ופירוש דברי התלמוד על פי אמימר במתייחסי לגירושי בכפייה מצד שני ,למעשה משווי בי עמדות הבעל והאשה" :א הבעל חש שאשתו מאוסה עליו הוא יכול לגרשה אפילו בניגוד לרצונה ,אבל חייב לשל לה את דמי כתובתה הכתובי בשטר .א היא חשה שהוא מאוס עליה ,היא יכולה להתגרש בניגוד לרצונו ,אבל אינה מקבלת כתובה כלל ".ראו עוד §.4.41 177 ריסקי )הע' ,142למעלה( ,91 ,מציי שמקרה של ר' זביד בסוגיא התלמודית ודרישת הסבוראי שלאחר מכ לעיכוב של שני עשר חדש מתייחס ,לפי הרמב" ,רק לאשה שטוענת "בעינא ליה ומצערנא ליה" ]אני מעוניינת בו ,א מבקשת לצער אותו[ .ראו עוד §.4.42 178 שו"ת הרא"ש מג ,ח .ראו עוד §.4.43 179 שו"ת הרשב"א ,תקעב ,תקעג ,מהדורת בני ברק ,1948 ,חלק א' ,עמ' .215 ראו עוד §.4.43 41 גט פסול 42 נעלמה .רא"ש עצמו מעיד שזקני קורדובה בתחילת המאה ה) 14עדיי נקטו כשיטת הרמב" 180,וכשהגיעו לאלג'יר אחרי גזירות קנ"א ) ,(1391ריב"ש 181ורשב") 1822שנקטו כשיטת רבינו ת( נפגשו בכמה קהלות שנהגו לפי דעת הרמב". במחצית השניה של המאה ה) 14אנו שומעי על קהילה מקומית בספרד שהתקינה שכל פסיקותיה יהיו לפי שיטת הרמב" ,כולל אלו בה מעורבת אישה מורדת 183.והמשמעותי מכל ,רשב" 2בתשובה ב ,ח פסק שיש לכפות גט ,ועונה לאלו שלא הסכימו שלדור אז היה לו את הכוח לכפות ,בי היתר, במילי אלו" :ואלו הות דידהו ]א היתה ]הבת[ שלה[ לא הוו אמרי הכי"; וכ" :והדיי הכופה לחזור לבעלה א מרדה כדי הישמעאלי מנדי אותו" 184.שני דורות לאחר מכ ,נכד רשב" ,2ר' אברה אב טוואה ,ידע על מנהגי מקומיי באלג'יר שעדיי נקטו כשיטת רמב" 185.אפילו רמ"א באב העזר עז ,ג ,מזכיר ,ללא ביקורת ,מקומות שנוהגי כפייה 180 ראו וסטריי )לעיל ,הע' .305 ,(167 181 Yuval Sinai, “Coercion of a Get as a Solution for the Problem of Agunah”, The Manchester Conference Volume, ed. L. Moscovitz (Deborah Charles Publications, 2009; Jewish Law Association ) ,Studies XXהמביא את מנהג תלמסא כמו שתועד בתשובות ריב"ש )סו .תשובה קד(. 182 ראו Elimelech Westreich, “Historical Landmarks in the Tradition of Moroccan Jewish Family Law: The Case of Levirate Marriages”, Studies in Mediaeval Halakhah in Honor of Stephen M. Passamaneck, ed. A. Gray and B.S. Jackson (Liverpool: Deborah Charles Publications, 2007; Jewish Law Association .Studies XVII), 304-05 183 ראו § ,4.47וסטריי )לעיל ,הע' .216 ,(167 184 ראו עוד ;ARU 12:5 (§VIII); ARU 18:74הרב דוד בס" ,על גירושי ועגינות לפי נקודת מבט אורטודוקסית" ,נית להורדה בכתובת: http://www.snunit.k12.il/seder/agunot/view.html 185 ראו וסטריי )לעיל ,הע' .217 ,(167ראו עוד להל.3.4.4§ , עגונה :עיו מנצ'סטר 43 במקרה של מאיס עלי 186.לפיכ ישנו ספק באשר למידת הדומיננטיות של דעת רבינו ת ,בי בזמנו 187בי לאחר מכ. במונחי גיאוגרפיי ,עד לתקופת רבינו ת )כפי מה שכתב 188 הוא עצמו( המנהג לכפות גט כנראה התפשט עד לפריס. ובתוספות ,כתובות סג ע"ב ,ד"ה אבל ,אנו מוצאי תשובה שיטתית לטיעוני המופני נגד אלו שמפעילי כפייה במקרי של מורדת מאיס עלי – למעט הטיעו שאי אנו מוצאי אזכור של כפייה בטקסט של התלמוד עצמו 189.א הגרסא השונה של שיטת אמימר היתה זמינה לבעלי התוספות ,הרי שהיה מה להשיב על טיעו זה .למעשה, רשב"א 190מציג גרסא מעי זו שמופיעה בכת"י לנינגרד פירקובי ,2כשטוע )נגד כפייה( ,כי לפי דעת הרמב" אמימר היה צרי לומר" :כייפינ ליה". 192 3.4.4 ר' אברה אב טוואה טוע 191על בסיס תשובת רשב",2 שזה האחרו למעשה מסכי לגמרי ע פסק הרא"ש )שו"ת הרא"ש ,מג ,ו( שא בית די – אפילו במקו שאי ש המנהג ללכת אחרי רמב" בנידו כפיית גט במקרה של מורדת – 186 ראו עוד §.ARU 5:18-19 (§12.2.13) ;4.47 187 ראו ריסקי )לעיל ,הע' 176 ,108 (142הע' ,25ביחס לכ שרבינו ת שלל "סמכות לחוקק פתרונות אחרי אחרי תקופת האמוראי של רבינא ור' אשי" ,בהקשר של מורדת. 188 ספר הישר ,כד" :ואשר כתבו רבותינו שבפריש :והננו מסכימי על ידיכ לכל אשר תעשו להכריח את האיש בכל צידי הכרחות שתוכלו להכריחו ולכופו עד שיאמר 'רוצה אני' ,ג זה לא ישר בעיני ,ואולי משגה הוא בידי, שהרי זה לא מצינו שכופי אותו להוציא ,כדפסק לעיל ר"ח ,וכיו שאומר כ בשלהי גיטי גט המעושה בישראל כדי כשר ,שלא כדי פסול ופוסל"... אבל ר' יוס .ביביע אומר ג ,אב העזר יח ,ח ,מביא שרבינו חננאל כנראה סבור שאפשר לכפות .ראו עוד §.4.45 189 ראו נספח ב )לפרק ,(4של ה) ,Draft Final Reportעמ' ,139)136ו)§.4.45 190 ראו § 4.80ו) ARU 9:2הע' .11 191 חוט המשולש ,הטור השלישי סי' לה ,ד .יא ע"ב טור א ,ד"ה ומכל מקו. 192 א ,ד; ב ,סט; קפ .ראו עוד ) ,ARU 6:11-12 (§6.7וש ,הערה .39 גט פסול 44 סמ על הרמב" וכפה גט במקרה של מאיס עלי ,על א .שבית הדי לא התנהגו נכו ,יש לאפשר לאשה ,על סמ הגט, להתחת )לכתחילה ,אול על סמ גט ,שאינו כשר אלא בדיעבד( .למעשה ,יש הבדל בי רא"ש לרשב" :2רא"ש אומר, שהוא היה מקבל ,בדיעבד ,גט מעושה במקרה של מאיס עלי. פירוש הדבר ללא ספק ,שהיה מתיר לגרושה להתחת שוב לכתחילה .רשב" ,2אמנ ,מחמיר יותר ,ואינו מתיר לה להתחת שוב לכתחילה 193,ומסכי רק לומר ,שא היא התחתנה שוב איננה צריכה להתגרש מבעלה 194.ישנה עמדה, אותה מזכיר הרב עובדיה יוס ,.שא ר' יוס .קארו היה רואה את כל שו"ת תשב" ,2מעבר לחלק א ,והיה מוצא בו פסקי שמתנגדי לפסקיו בשלח ערו ,היה חוזר בו בפסקיו לטובת רשב" ,2אפילו א זה היה מצרי שיפסוק לקולא ולא לחומרא ,ואפילו בגיטי וקידושי 195.לפיכ יש לנו לטעו שא מר היה רואה את תשובות ב ,סט ,ו)ב ,קפ ,של התשב"2 וטיעוניו של אב טוואה ,היה מקבל את שיטת הרא"ש – ופסקו הסופי של רשב" – 2לפיו א .על פי אי אפשר לכפות גט במקרה של מאיס עלי ,א כפו גט מותר לאשה להנשא 193 נקודה זו ,לפיה הוא חולק על הרא"ש ולא מפרש אותו ,מובהרת על ידי ר' אברה ' טוואה בחוט המשולש )נדפס בסו .שו"ת תשב" (2הטור השלישי סימ לה ,יא ע"ב טור ב ,שורות ,44)42דפוס צילו של דפוס למברג ,1891 תל אביב ,חש"ד. 194 גולדברג ווילה )הע' ,123למעלה( מצטטי את התשב" 2ב ,רנו" :מ"מ זה ]שלילת פסק רמב"[ הוא לכתחלה ,אבל א נעשה מעשה ]היינו :גט בכפייה במקרה של מאיס עלי[ במקומות שנוהגי על פי ספריו ז"ל כתב הרא"ש ז"ל ,שאי מחזירי הדבר .ואני אומר דהיינו א נשאת שלא תצא אבל להתירה לינשא לכתחלה הדבר קשה .ונראה לי לדו להלכה שהדי שווה בכל המקומות :שלא תנשא וא נשאת שלא תצא ".ראו עוד ARU ).6:11 (§6.7 195 שו"ת יביע אומר י ,חוש משפט א ,ד"ה תשובה. עגונה :עיו מנצ'סטר שנית 196.עולה מכ ,שגט המעושה באישה הטוענת מאיס עלי כשר בדיעבד .לטיעו זה תוצאה אפשרית נוספת .מכיו שבשעת הדחק אפשר לנו להתנהג לכתחילה אפילו במקרי שבזמני רגילי אינ כשרי אלא בדיעבד ,אזי א בעיית העיגו שבזמנינו היא שעת הדחק 197,אפשר לנו לכפות גט 198 כשיטת הרמב" ,אפילו לכתחילה. 3.4.5 נית להזכיר כמה מתשובות האחרוני שנכתבו אחרי פרסו השלח ערו ,למרות שש שלל את דעת הרמב" )שלח ערו, אב העזר עב ,ב( 199,כתומכי בכפייה במקרה של מאיס עלי 200.למעשה ,פוסקי בתקופה המודרנית א .ה תומכי בכ ,לפעמי בהבאת מקורות חדשי .הרב הרצוג 201מביא תשובת כתב יד מר' ישעיה מטראני )סו .המאה ה) (13שהוא 196 ראו עוד § 4.51בנוגע לא"ה עט ,סו .ד"ה ומה שכתב וכ היא ,ובשימת לב לדעה המנוגדת של רמ"א; ) .ARU 6:12 (§6.7ראו ג §§,4.82 ,4.79)4.78 .6.58 197 הדבר נראה סביר למדיי .ראו § 2.38על ר' שלמה אצב ,מעלות לשלמה, סימ ב ,ור' עובדיה יוס ,.יביע אומר ג ,אב העזר יח ,יג .ראו ג §6.22 198 ראו עוד §ARU 5:17-19 (§§12.2.12-14); ARU 6:10-12 (§§6.4, ;7.8 6.6, 6,7, 6,8); ARU 7:5-6 (§III.15); ARU 7:23 (§V.7); ARU 8:22.24 (§3.5); ARU 9:9-14; ARU:15 3a, 4, 5 199 עני רב יש בתשובת חת סופר )תשובה נט( על סבו ,החת סופר ,בעני זה: ראו §.4.58 200 ראו עוד סיני )הע' ,181למעלה( ,שמציי ,בי השאר ,שמהריט") 2צפת המאה ה) ,(16בתשובות סימ רכט ,כתב ששמע שרבו ר' משה בסודיה פסק לפי הרמב" בנידו מאיס עלי "במקומות הללו דאתריה דהרמב"", ושפוסקי אחרי של זמנו הסכימו לפסק .ראו עוד ר' מסעוד אלפסי, משחא דרבותא א ,אב העזר ,קנד .ר' ברו קלעי ,תשובות מקור ברו )שלוניקי ,המאה ה) ,(16סימ יז ,כתב ,שבמקו שנהגו לכפות במקרה של מאיס עלי ,א חכמי העיר סבורי שטענות האשה אכ צודקות ,ומסיקי שדעת הבעל לעגנה ,ראוי לה לסמו על מנהג .הדי לפסקי אלו נמצאי אפילו במאה ה) 19באר 2ישראל :תשובות מעשה איש ,אב העזר, יא .ראו עוד §.4.45 201 שו"ת היכל יצחק ,אב העזר א ,סימ ב .ראו ).ARU 6:10 (§6.5 45 גט פסול 46 מתארו כמי ש"היה עמוד הוראה גדול ממדרגת של הרמב" והתוספות" 202,והוא מייש ביחס לאלו שאוסרי כפיית גט את תפיסת הרמ"א בנוגע להלכתא כבתראי ,בלא לצטט אותו מפורשות 203.למעשה ,אנו יכולי לטעו שאפשר לייש את זה ג לגבי השלח ערו עצמו .הרב ולדנברג בצי 2אליעזר ד ,כא, מצטט את תוספות רי"ד ,המסכי לדעת ר' שרירא גאו שלפי דינא דגמרא אחרי י"ב חדשי אנו מכריחי את הבעל לגרש אותה ,אבל הסבוראי התקינו שכאשר כפייה נצרכת יש לכפות מיד 204.הרב ולדנברג מצטט ג את הרמ"א ,א"ה עז ,ג, שיש לקבל כפייה במקומות שהמנהג לכפות במקרי של מאיס עלי ,ומציי שלפי רמ"א אפילו במקומות שאי מנהג כזה, במקרה של מאיס עלי הבעל חייב לגרש – שיטה שהיא ,כפי שהוא מציי ,מוסכמת על ש" ונודע ביהודה 205.הוא ממלי2 206 על הסכמה רחבה של כל בתי הדי הרבניי לקבל שיטה זו. באשר לרב עובדיה יוס ,.אי זה ברור א הרב יוס .עצמו מוכ באופ עקרוני לפסוק לטובת כפיית גט כשהאשה טוענת מאיס עלי ,אבל הוא כנראה מוכ לעשות זאת כשיש סיבה נוספת להקל ,כחלק מפתרו מאוחד ,המתבסס על ספקות 207 רבי. 202 בהמש התשובה ,ד"ה ורבינו ישעיה. 203 "וחשוב להעיר שהחולקי על הרמב" אינ מביאי אותו ומוכח שלא ראו אותו ,ואפשר שא ראו אותו היו הרבה מה מודי לו ".ראו עוד §.4.59 204 ראו עוד § 4.60בנוגע למכתבו לר' אלישיב )צי 2אליעזר ה ,כו( ,ש הוא מג על קריאתו לחזור ולהשתמש בכפייה במקרה של מאיס עלי. 205 לציטוטי ראו § 4.39ו) ) .ARU 5:17-18 (§12.2.12ראו ג ריסקי, "הפקעת קידושי" )לעיל ,הערה .7)6 ,(99 206 מצוטט ב)§.4.61 207 ראו עוד §.4.62 עגונה :עיו מנצ'סטר 3.5 טיב אי הסכמת הבעל 3.5.1 כא עלינו לשאול שאלה תיאורטית :איזו קונספציה של בחירה חופשית של הבעל מונחת בבסיס השאלה של כפייה )מותרת או אסורה(? 208פירושו הקלאסי והמצוטט רבות של הרמב" על כופי אותו עד שיאמר רוצה אני 209צרי להרתיע אותנו מיידית מלקבל ,ללא מחשבה נוספת ,תפיסות מערביות חילוניות של אוטונומיה אישית .אנו טועני שהרצו האמיתי המקובל במקורות הלכתיי קלאסיי הוא של חבר נאמ של הקהילה שהפני את ערכי התורה .א התנהגותו מורה שהוא לא הפני ערכי אלו ,כפייה אינה הפרת רצונו ,אלא סוג של חינו. 3.5.2 חשובה למדיי ג השאלה ,מה הוא בדיוק הדבר שהבעל מסכי לו .רבינו ירוח כתב: וכתב מורי הר' אברה ב אשמעאל כי נראה לו, שאשה שאמרה" :לא בעינא ליה ,ית לי גט וכתובה", והוא אומר" :אנא נמי לא בעינא ל ,אבל איני רוצה לית גט" ,מסתברא דאי דני אותה במורדת להפסידה כלו מעיקר כתובה ונדוניא ,אלא מיהו משהינ לה תריסר ירחי אגיטא דילמא הדרי בהו לאחר שנה כופי אותו לגרש והפסידה תוספת וכל מאי דיהיב לה 210 מדיליה. 208 ראו עוד §§.4.92 ,4.3 209 הלכות גירושי ב ,כ" :אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה או לעשות עבירה ,והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו ,אי זה אנוס ממנו; אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה" :ראו עוד .ARU 17:107-111 210 ספר משרי ,נתיב כג ,ח .ר' שאנ" ,אופני לכפייה הגט" ,תחומי יא )תש"( ,עמ' ,213מציי ש שלא מצינו בי הפוסקי מי שחולק ע פסק זה ,אמנ הוא מציי שישנ כאלה שמגבילי את זה למקרי שהאשה איננה אשמה במצב .ראו עוד §.4.62 47 גט פסול 48 יש כא הבדל ברור בי רצו הבעל להתגרש ,ובי רצונו להתקד בתהלי הגירושי .למעשה ,ר' משה פיינשטיי טוע שא הבעל מוכ לגרש את אשתו ,אבל מסרב לתת גט כקל. מיקוח ,אזי אפילו א הוא נאל 2לוותר על מה שרצה להשיג על ידי הגט ,רצונו לגרש מכשיר את הגט :במקרי כאלו ,כותב 211 הרב פיינשטיי" ,נמצא שאי הכפיה על רצו הגירושי". בשאלת רצו הבעל ,אפשר לנתק את החלק שמונע )כדברי הרמב"( על ידי היצר הרע מהרצו הבסיסי ,שהוא "אני לא רוצה אות" .בנוס .לאלו ,הרב שאר ישוב כה הציע )למעשה(, שא בית די הטיל חיוב בגט והבעל מסרב לתת גט זמ רב בכדי לסחוט את האשה ,להתעלל בה וכדו' ,אפשר לכפות אותו 212 לתת גט. 3.5.3 א אנו מתייחסי אל רצו הבעל כחבר נאמ של הקהילה, שהפני ערכי תורניי ,אי אפשר לטעו שאד שרוצה לסחוט כס .או הטבות אחרות מאשתו ,על א .שאיננו מעוניי 213 להיות נשוי לה ,מתנהג כחבר נאמ של הקהילה הדתית. כמו שצוי למעלה )ס' ,(2.3.3העניי נדו טכנית בכל הקשור לאפשרות לצר .תנאי כאלו לנתינת גט ,והוא נוגע לשאלת האופי והמעמד של חומרת אשת איש .אמנ ,העניי חודר מעבר לפרטי טכניי ,ומעלה שאלות מוסריות בסיסיות .א נדו את העני מבחינת "זכויות" ,יש לנו לקחת בחשבו את גישת ההלכה לניצול לרעה של זכויות 214,וכ לכ שבמקרי כאלו בדר כלל הבעל ממרה המלצת בית הדי ,א לא הוראה שמדובר במצווה או אפילו חיוב ,לגרש את אשתו. 211 אגרות משה א"ה ג ,מד .הרב פיינשטיי אומר שזו טענה חזקה .לפחות, אפשר להשתמש בו כספק שאפשר לצר .ע טענות אחרות להקל .ראו עוד §§.4.92 ,4.63 212 הרב שאר)ישוב כה" ,כפיית הגט בזמ הזה" ,תחומי יא )תש"( ,עמ' .201 213 ראו עוד §§.1.20)25 214 כולל יישו כופי על מידת סדו :ראו עוד §§.1.23)25 עגונה :עיו מנצ'סטר 3.5.4 מצבי עיגו ככלל ,ומנהג הסחיטה בפרט ,יוצרי חילול הש בוטה ,סיבה שהיא כשלעצמה בסיס לשנוי בהלכה 215.צודק יהיה להזכיר את מושג חילול הש ,לאור הש הרע שהדבר מביא על ע ישראל ועל התורה עצמה לעיניה של העול הרחב ,שהוא בעל תודעה רחבה וביקורתי מבחינה מוסרית – ובחלקו הגדול הנשי שוות לפני החוק – שבצורה אירונית החוק האלהי 216מנוצל ככלי לדיכוי .היוצא מזה ,שלא רק שצרי לעשות כל מה שנית בתו ההלכה כמו שהיא קבועה היו לתק חילול הש בוטה שכזה ,אלא ג שעצ פירוש ההלכה צרי להיות מושפע משיקולי כאלו. 3.5.5 הבנה זו של טיב אי הסכמת הבעל יש לה השלכות על תפקיד בית הדי כשהוא מפעיל כפייה .בית הדי אינו מפעיל שיקול דעת )"חזק"( עצמאי לגמרי ,בניגוד לדעת הבעל ואשר מתגבר על דעת הבעל .אלא ,תפקידו לוודא שהבעל אכ מתנהג כחבר נאמ של הקהילה התורנית ,ובכ לבטא את רצונותיו "האמתיי" .נית לראות שתפקיד בית הדי הוא להיות משקל נגד לתפקיד הבעל ,ה בתפקידו החינוכי בכל הקשר לבעל וה כמייצג את רצו הקהילה 217,וא .כא "השותפות" 218 היא דוגמא ליחסי בי הצדדי ובי מוסדות הקהילה. 215 ראו ג דברי המגיה על תשובת ר' פיפאנו ,מובא ב) ARU 13:18 (70-77), " :ARU 18:86-87ועוד ,כי עינינו רואות כי האנושיות מתפתחת בכל יו. וא העני החשוב הזה יעלה בידינו לעשות אז לא רק שנמחה את הדמעות המרות של הנשי הצועקות ובוכות האלו כי א ג כ נסתו פיות המדברות גדולות נגד תורתנו הקדושה ,כי כמה וכמה יהודי ואינ יהודי מדברי – ובצדק – 'הזאת היא התורה שאומרי עליה שהיא תורת חיי וצדק ויושר וכו'?' ובכ עלינו להשתדל בכל מאמצי כחנו לשי ק 2לדברי האל ולהעמיד הדת על תלה ,להחזיר עטרת התורה על יושנה ולשי אתה באתו גובה הראוי לה .ואז נקדש ש שמי ברבי ".ראו עוד § ,1.16ש נדונה ,בי השאר ,הערת החזו איש ,בבא קמא ,סימ י סעי .ט. 216 עליו נאמר "דרכיה דרכי נוע וכל נתיבותיה שלו" )משלי ג ,יז(. 217 " :ARU 17:149נישואי הוא חוזה אישי וג נושא בעל עני ציבורי שאפשר ,שבתי די ,בסופו של דבר ,יתערבו בו .חופש אישי חשוב ביותר, 49 גט פסול 50 3.6 שינויי בעקרו הבסיסי 3.6.1 העקרו ההלכתי הבסיסי הוא מאד ברור :אפשר לסיי קידושי רק על ידי מיתת אחד הצדדי או באמצעות נתינת גט מרצו על ידי הבעל .אמנ ,שימוש בכפייה נגד הבעל כבר התקבל בזמ המשנה במקרי מסוימי ,כשההלכה קבעה כי לאשה יש זכות להתגרש 219:באופ כללי ,במקרי של מומי 220 "גדולי" ועבודה הגורמת לריח רע המונעת יחסי אישות; אכ ,המשנה בכתובות ז ,ט ,מציגה רשימה של מקרי בה כופי את הבעל לתת גט" :ואלו שכופי להוציא" ,ועל כ נחלקו הפוסקי הא רשימה זו סגורה 221.א היא לא סגורה, אבל זכותה וחיובה של הקהילה לעצב את החופש הזה ,ומתו דאגה לאחרי ,לשי עליו מגבלות ברורות". 218 ראו ס' ,2.4.7למעלה. 219 בית הדי אינו נחשב ,אמנ ,כמי שיש לו את הכוח לכפות בכל מקרה שהבעל חייב לתת גט .ראו Y. Breitowitz, Between Civil and Religious Law. The Plight of the Agunah in American Society ,(Westport Conn.: Greenwood Press, 1993), 42על ההבדל בי יוציא לכופי .ראו עוד Chaim David Zweibel, “Tragedy Compounded: The Agunah Problem and New York’s Controversial New 'Get Law' ”, in: Women in Chains. A Sourcebook on the Agunah, ed. J.N. Porter (Northvale, N.J. and London: Jason Aronson Inc., ,1994), 154הטוע שאפשר לכפות גירושי רק במקרי יוצאי מ הכלל, בהתא לכתוב בשלח ערו ,אב העזר קנד ,מתי אפשר להשתמש בכפייה פיזית או סוגי אחרי של כפייה. 220 משנה כתובות ז ,א ,נדרי יא ,יב ,כתובות ז ,י)יא ,תלמוד בבלי כתובות עז ע"א )על ערירות וסירוב לפרנס(; שלח ערו ,אב העזר קנד ,א)ב ,ו)ז; ראו עוד Irwin H. Haut, Divorce in Jewish Law and Life (New York: ,Sepher-Hermon Press, 1983), 25ברייטובי) 2הע' ,219למעלה( ;45)42 ריסקי )הע' ,142למעלה( 9 ,ואיל. 221 על השיטה לפיה רשימת הקטגוריות בה מותרת כפייה היא רשימה סגורה ראו M. Chigier “Ruminations over the Agunah Problem”, The ,Jewish Law Annual Vol. 4 (1981), 208-225בעמוד ,213נדפס שוב ב) ) Women in Chainsהע' ,219למעלה( ,עמ' .77על שלח ערו ,אב העזר קנד ומקורות קדומי יותר ראו עוד ARU 2:20הע' .84גישה אחרת נקטה ד .וילה“Case Study Number Two”, Jewish Law Watch , עגונה :עיו מנצ'סטר לא יהיה קשה לטעו שסירוב מול בית הדי ,שכל מטרתו היא לעג את האשה ,הוא עצמו מהווה סוג של התעללות הדומה להתנהגות שכבר הוכרה במקורות בתר)תלמודיי כמי שמקנה לאשה זכות להתגרש 222.נושאי אלו אינ קשורי למחלוקת בי הגאוני ורבינו ת ,העוסקת רק במקרה של מורדת מאיס עלי ,דהיינו אשה שמסרבת לקיי יחסי אישות ע בעלה על רקע של "מיאוס" )ואפילו פה ,כמוב ,אי בעיה בגירושי ע הבעל מסכי( .אול ג א ננקוט בשיטת רבינו ת ,שאלת הכפייה מחייבת לדו על הנושאי הנוספי הבאי: ) ,(Jerusalem: Schechter Institute of Jewish Studies, 2000שאומנ מודה שהחת סופר )אב העזר ,סימ קטז( כתב שאפשר לכפות גירושי רק מתי "שברור למגרש שהכפייה כשרה לכולי עלמא" ,א מזכירה תשובה מאת ר' שאר)ישוב כה" ,כפיית הגט בזמ הזה" ,תחומי יא )תש"(, שמצטט ,בתו הדברי את החזו איש ,אב העזר סט ,כג )"והנה הוראת החת"ס ז"ל א"א לקיימה ,("...ור' יצחק הרצוג )תשובות היכל יצחק ,אב העזר ,ח"א ,סימ א( .אבל החזו איש אינו מזכיר את פסק החת סופר שאליו הוא הסכי :ראו ) .ARU 6:9-10 (6.1למע האמת ,החת סופר )נכדו של החת סופר( מציי )תשובה נט; ראו עוד ARU 18:71הע' (270 שסבו ד רק במחלוקת השוה שאי אפשר להכריע )כגו רא"ש נגד מרדכי( וטע שבמקרי כאלו כפייה תייצר גט שבודאי פסול .אבל ,במקרי שיש רוב ברור )בחכמה ובמני( לטובת כפייה ,אומר החת סופר שהחת סופר יסכי שכפייה מותרת ותיצור גט כשר בודאי .ראו עוד ARU 6:9-10 ) .(§6.1על אחרוני אחרי התומכי בשימוש בכפייה ראו ריסקי )הע' ,142למעלה( ;139 ,ריסקי" ,הפקעת קידושי" )הע' ,99למעלה( 6 ,והלאה, המזכיר בי השאר את ר' חיי פאלאג'י )איזמיר ,המאה ה) ,(19תשובות החיי והשלו ב ,קיב. 222 B.Z. Schereschewsky, “Divorce, In Later Jewish Law”, ,Encyclopedia Judaica (Jerusalem: Keter, 1973), VI. 126-128 מגדיר עילת האשה לגירושי תחת שני כותרות :מומי גופניי והתנהגות הבעל )התעללות נוספה ,לא מבלי מחלוקת ,בתקופה הבתר)תלמודית( .על התעללות כעילה לכפייה ,ראו פסק דינו של ר' שאר)ישוב כה ,תיק ,42/1530תשמ"ב ,פסקי די רבניי טו ,עמ' ;163)145וראו עוד ARU 2:19-20הע' .83 51 גט פסול 52 הגדרה מדויקת מה הוא בדיוק הדבר שאליו הבעל צרי להסכי – סיו נישואיו או שיתו .פעולה בתהלי הגט )ס' ,3.5.2לעיל(; הגדרה מדויקת של מה כלול בכפייה ,ומה נכנס בתו הטווח )המותר( של הרחקות )ס' ,3.6.2להל(; היחס בי גט פסול להפקעה )ס' ,3.6.3להל( והנושא הנלווה של מעמד גט מעושה )ס' ,3.6.4להל(; מעמד הסכמתו של הבעל כשהוא נת אותה מראש בתור הרשאה ,או בגט שנית להבא ,כשהבעל משנה את דעתו לפני שהגט נכנס לתוק) .ס' ,3.6.8)3.6.5להל(. 3.6.2 רבינו ת עצמו ,על א .שהתנגד לכפייה ,הסכי לשימוש בצעדי "פחותי" 223שמטרת להרחיק את העבריי מהקהילה) 224מכא ,המונח הרחקות( ,אפילו )כמו שר' גרטנר מציי (225במקרה של מאיס עלי כשאי )לדעתו( אפילו מצווה לגרש 226.היחס אל הסנקציות של החוק הישראלי משנת 2271995הוא כאל גירסה מודרנית של ההרחקות 228.אבל 223 רב יהודאי גאו הזכיר שימוש בחר נגד הבעל )ראו ריסקי ]לעיל ,הע' 47 ,[142ואיל( ,על א .שהדבר נתפס על ידי רבינו ת כיותר כופה ,ולפיכ פחות מקובל .על שיטתו ראו § 4.21הע' .665 224 כולל נדוי ,שלילת יחסי חברתיי ועסקיי ,ביקור חולי ,שיתו .בבית הכנסת ,מילה וקבורה .ראו עוד §.4.68 225 כפייה בגט )לעיל ,הע' .489)487 ,(164 226 אכ ,דווח לנו שבתי הדי בישראל היו מוכני יותר מבעבר להטיל חיוב בגט במקרה של מאיס עלי ,אמנ מבלי סוג כל שהוא של כפייה. 227 בהתא לחוק בתי הדי הרבניי )קיו פסקי די של גירושי( תשנ"ה – ,1995אפשר למנוע הוצאת דרכו ,לעקל חשבונות בנק ,למנוע מת רשיונות נהיגה; ישנ ג סנקציות בקשר למלוי משרות ציבוריות ,עבודה מקצועית ורשיונות עבודה .לפרטי ,ועל היחס ההלכתי להרחקות ,ראו Y. Kaplan, “Enforcement of Divorce Judgments by Imprisonment: Principles of Jewish Law”, The Jewish Law Annual XV (2004), 57-145 בעמוד 122ואיל. עגונה :עיו מנצ'סטר התנגדות הלכתית אפילו לצעדי אלו התעוררה בישראל לאחרונה ,על בסיס תשובה של מהריב"ל 229,למרות טיעונו של הרב עובדיה יוס .שחומרת מהריב"ל מבוססת על טעות בהבנת הרחקותיו של רבינו ת 230.ישנ דייני ,אמנ, שמוכני להפעיל הרחקות במקרי כאלו :הרב דיכובסקי טוע 231,על בסיס ניתוחו של הרב הרצוג 232,שאפשר להשתמש ג בסנקציות קלות ממוניות או פיזיות ,וזה לא יגרו לגט מעושה ,ושאפשר לעשות זאת אפילו במקרה שאי פסק פורמלי של כפייה .אכ ,לפי כמה דעות ,אפילו היכולת להכניס 228 קפל )הע' ,227למעלה( מציי שההערות הפרשניות המלוות את החוק בכנסת טוענות שההגבלות האזרחיות ה בהתא לרוח ההרחקות של רבינו ת .נראה ברור שהרב עובדיה יוס .מתייחס לצעדי אלו כיישו הרחקותיו של רבינו ת :הוא מזכיר אי חידוש דרכוני בדיונו ביביע אומר ח ,אב העזר כה ,ג)ד .ראו עוד R. Jachter, “Viable Solutions II”, .http://www.tabc.org/koltorah/aguna/aguna59.2.htmהיחס בי ההגבלות להרחקות דרבינו ת נדו יותר באריכות )ויותר בביקורתיות( על ידי קפל ,ש.133)130 , 229 מובא בפתחי תשובה ,א"ה קנד ס"ק ל; ראו עוד §.4.69 230 יביע אומר ח א"ה כה ,ג)ד )תשנ"ה(; ראו עוד §.4.69 231 הרב שלמה דיכובסקי" ,כפיית גט על ידי המלצה לניכוי שליש ממאסר", תחומי א )תש"( ,עמ' ;248על ההגדרה שלו בהתייחס לער האוטונומיה של הבעל ,ראו .ARU 17:152 232 ראו מאמרו של הרב דיכובסקי" ,דרכו של הרב הרצוג בכפית הגט", משואה ליצחק )תשס"ט( ,עמ' 332והלאה. 53 גט פסול 54 למאסר לפי החוק הישראלי 234 אלו. 3.6.3 233 מוצדקת על בסיס הבנות על א .שייתכ כי גט מעושה שלא כדי אינו מספיק לגירושי, הוא יכול לספק בסיס להפקעה .זהו כנראה הניתוח המוצע על 235 ידי הרא"ש ,כשהוא מדבר על כפיית הגאוני: ותקנו שיגרש האיש את אשתו בעל כרחו ,כשהיא אומרת :לא בעינא ליה לגבראי ...וסמכו על זה' :כל המקדש ,אדעתא דרבנ מקדש' ,והסכימה דעת 236 להפקיע הקידושי כשתמרוד האשה על בעלה. במבט ראשו ,דברי הרא"ש נראי עירוב שרירותי של קטגריות ,ניסיו אנכרוניסטי להחיות את תקנת הגאוני למרות התנגדותו העזה של רבינו ת 237.הרי אפשר לטעו ,כי 233 חוק שיפוט בתי די רבניי )נישואי וגירושי( ,תשי"ג) 1953ס' " :6ציווה בית די רבני בפסק)די סופי לכפות איש לתת גט פיטורי לאשתו או לכפות אשה לקבל גט פיטורי מאישה ,רשאי בית משפט מחוזי ,כתו ששי ימי מיו מת הצו ,לפי בקשת היוע 2המשפטי לממשלה ,לכפות במאסר לציית לצו ".חוק בתי די רבניי )קיו פסקי די של גירושי( התשנ"ה),1995 מעניק לבתי הדי הרבניי כוח )מעט יותר מוגבל ,א ללא צור במעורבות היוע 2המשפטי לממשלה( לכפות ישירות במאסר :ראו קפל )הע' ,227 למעלה(.129)126 , 234 ראו יביע אומר ג ,א"ה כ ,לד .לדיו על כפייה )מסורתית( ביחס למושגי עינוי ואוטונומיה אישית ,ראו § 4.70הע' ,882וכ ראו .ARU 17:154-62 235 שו"ת הרא"ש מג ,ח )מ ע"ב( .ראו ג ריסקי )לעיל ,הע' ,125 ,(142ודברי ריסקי עצמו בעמ' ;129ראו עוד §§.4.24)4.22 236 הרב עובדיה יוס" ,.כל המקדש אדעתא דרבנ מקדש ואפקעינהו רבנ לקידושי מיניה" ,תורה שבעל פה ,קא )תשכ"א( ,כותב ,שאפשר להשתמש בכ אפילו בימינו ,כחלק מהבסיס להפקעה .ראו עוד .ARU 18:51 237 ראו ARU 15:6-12, 21-23. M.S. Berger, Rabbinic Authority (New ,York and Oxford: Oxford University Press, 1998), 72הע' 72 מבקש לראות דברי אלו כמי ששייכי "לתחו התיאוריה החוקתית". מצד שני ,הרב ברויד) Marriage ,לעיל ,הע' 160 ,61)60 ,20)19 ,(34הע' ,3 כנראה מקבל שדעת רא"ש נכונה מבחינה היסטורית ,והוא טוע שא עגונה :עיו מנצ'סטר גט הוא מעשה הבעל ,בעוד שהפקעה היא מעשה בית די .בר, ההיסטוריה הקדומה של הנושא )שהרא"ש בודאי היה מודע אליה( לא מבחינה בי שני סוגי הגירושי בצורה כה רדיקלית. ראשית ,רבו של רא"ש ,מהר" מרוטנבורג 238,מביא את תשובת ר' שמואל ב עלי 239,שמשתמש )והוא לא היחיד(240 בלשו רבי" :נותני לה גט לאלתר" ,כשהוא מתאר את כפיית הגאוני .ייתכ שהדבר מורה ,כי בית הדי השתמש בכפייה בצורתה הקיצונית ביותר – כתיבת ונתינת גט על ידי בית די ,ללא שיתו .פעולה מצד הבעל 241.שנית ,יש רובד בתלמוד עצמו המתייחס אל הפקעה לא כאל פעולה של בית הדי ,אלא כדר להכשיר גט פסול )למשל :גט שבוטל על ידי 242 הבעל ,הפסול מדי תורה(. הבעל מסרב לגרש את אשתו וכפייה בלתי אפשרית ,אפשר להפקיע את הנישואי ג מבלי להכריח אותו לתת גט )"אכ ,הגאוני המציאו מנגנו לוודא שהנישואי יסתיימו :זו כנראה הפקעה ,או כפייה לגרש ,אפילו בהעדר אשמה"; ש .(19 ,אמנ ,הרב ברויד אינו מוכ לאמ 2גישה זו למעשה כיו; ראו ש" :20 ,הפקעות כאלו ה חוק שכבר אינו בתוק. בהלכה היהודית המודרנית"; " :61ישנ התנגדויות הלכתיות שכמעט לא נית להתגבר עליה לחזור לכללי הלכה שלא נהגו בצורה נורמטיבית כבר שמונה מאות שנה". 238 על דעת מהר" ראו לעיל ,הע' .146 239 ריסקי )לעיל ,הע' 62 ,(142ואיל ,מצוטט ב)§ .4.21שו"ת מהר" מרוטנבורג סימ תמג" :נותני לה גט מיד" )אמנ במהדורת פראג של תשובה זו פסק זה צוטט משמו של ר' שרירא גאו( .ראו ג מרדכי ע' פרידמ ,רבוי נשי בישראל )תל אביב :מוסד ביאליק 15 ,(1986 ,הע' ;44 גולדברג ווילה )לעיל ,הע' 274 ,(123הע' .570 240 ראו לעיל ,הע' .145 241 ראו עוד § .4.21ראו ג ההצעה ב)§ ,3.79לפיה הניסוחי המיוחדי של חלק מהכתובות שנמצאו בגניזה הקהירית ,המאפשרי גירושי על פ )או על פו( בית דינה ,אפשר שמשקפי פרוצדורה דומה. 242 ראו עוד להל ,ס' .4.2.4)4.2.3מוב ,כי הפקעה שכזו תקפה רק במקרי שישנו גט פסול ,ולא במקרי של פג בקידושי המקוריי .במקרה האחרו הרא"ש בתשובותיו )לה ,ב ,העוסק במקרה בו החת "בנכל ובתרמית פתיה"( ,נוטה כנראה יותר להשתמש בכפיית גט .ראו עוד §.4.23 יש לציי ,כי שתי האסטרטגיות הללו אינ מיושמות במקרה של מאיס עלי. 55 גט פסול 56 3.6.4 ניתוח זה נוגע ישירות להבנתנו בדבר מעמדו של גט מעושה. הרב עובדיה יוס .מציי 243,שאנו מוצאי בתשובות הרא"ש שא בית די כפה במקרה של מאיס עלי ,והאישה נישאה שוב 244 על בסיס גט זה ,היא לא צריכה לצאת מבעלה השני. לטענתו ,גט המעושה שלא כדי ,כשבית די כפו אותו ,אינו 245 פסול אלא מדרבנ לפי הרמב" ,לפחות א כפו בטעות, ומבי"ט ,מהרשד" ,מהראנ"ח ורדב"ז משו כ פוסקי שא אשה נישאת בשנית על בסיס גט כזה איננה צריכה לצאת מבעלה השני 246.וכ ,הנישואי השניי כשרי בדיעבד. רמ"א ,אמנ ,סבור להיפ 247,כ שנישואי המסתיימי בגט כזה ה במצב של ספק )לפחות במקרה שהגט נכפה בטעות מבחינה הלכתית ,ולא כשידעו שאסור לעשות כ( ,ואפשר לצר .ספק זה לספק ספיקא .ודאי שכ הוא בשעת הדחק ,אז נית להתיר לכתחלה מה שמותר בדר כלל רק בדיעבד .אכ, הרב פיינשטיי )אגרות משה א"ה ג ,מד( ואחרי ציינו שאפילו א הגט מעושה שלא כדי ,אפשר להכשיר אותו אפילו מדרבנ ,א האשה פרודה מבעלה )"באינו רוצה בה לאשה או 243 תורה שבעל פה )לעיל ,הע' ,(236צט. 244 ראו עוד § 4.71על יביע אומר ג ,א"ה יט ,כא ,המצטט את רשב" ;2בית יוס .א"ה עז .על שיטת הרא"ש ראו ג לעיל ,ס' .3.4.4 245 כ הרמב" ,למרות שנראה מכמה מקומות בכתבי הרב יוס .שאפילו א כפו שלא כדי בידיעה ,הרמב" פוסל את הגט רק מדרבנ .חשוב לציי שרבינו ת כותב בספר הישר )תחילת סימ כד ,עמ' 40שורות 7)4 במהדורת ירושלי תשל"ב( שלא נית להכריע הא גט שנכפה שלא כדי על ידי בית די פסול מדאורייתא או מדרבנ ,ומשמע מכ שאפילו גט שנכפה שלא כדי בידיעה ,אפשר שהוא כשר מדאורייתא. 246 על מקורות אלו ראו גרטנר ,כפייה בגט )לעיל ,הע' (164סעי ,42 .עמ' )203 ,207הטוע כי לא נית להוכיח זאת ממקורות אלו .הרב עובדיה יוס. כנראה התכוו למימרת האגודת אזוב ,א"ה יט ,פסקה יח ,המעלה טיעו זה )עליו מקשה ר' גרטנר(. 247 רמ"א ,דרכי משה י ,על בית יוס .אב העזר עז. עגונה :עיו מנצ'סטר שיודע שלא תהיה אצלו כאשה"( 248.ר' פיינשטיי מוסי ,.שעל א .שלא נית לסמו על טיעו זה בפני עצמו ,זוהי טענה חזקה שנית לצרפה לטענות אחרות בכדי להתיר את האישה להנשא בשנית .הרב דיכובסקי טוע א .הוא שבמקרי רבי גט מעושה כשר לפחות בדיעבד 249.בבסיס הטיעוני האלו נית לזהות את שרידי השיטה שהסוגי השוני של גירושי ,א על ידי מעשה הבעל )גט( או על ידי בית די )הפקעה( ,משלימי אחד את השני ,ובנסיבות המתאימות בית הדי יכול להכשיר גט שבמקרי אחרי היה פסול. 3.6.5 טיעו בעייתי פחות מתייחס למצב שהבעל הסכי לגט בעבר, וכבר העביר את הגט ,אלא שתלה את כניסתו לתוק. בתנאי 250,או שחת על הרשאה בה הוא ממנה את בית הדי כשליחי בעתיד )אחרי ביצוע התנאי שהוסכמו( 251.הדיו כא הוא רק עיתוי הסמכת הבעל והיכולת שלו למשו הסכמתו אחרי שניתנה .כמו שנטע למעלה בנוגע לנישואי על תנאי )ס' ,(2.5.3)2.5.2ישנ דרכי לשמר תנאי אלו נגד ביטול עתידי )מרומז או מפורש( .מה שחשוב בהקשר הנוכחי הוא שההכרה שהתנאי עדיי כשר )ולפיכ הסכמת הבעל לגט, אפילו שניתנה בעבר ,עדיי בתוק (.אינה מעוררת בעיה של 248 במצב זה הבעל אינו מפסיד כלו ,וא .מרוויח מהגירושי )שכ הוא פטור משאר וכסות ,ומותר לו להתחת שוב ,למרות חר דרבינו גרשו(. 249 "דר השיפוט הראויה בבתי הדי הרבניי" ,תחומי כח )תשס"ח(.21 , 250 ראו לעיל ,ס' ,2.4.5על הצעת הר' הנקי ,ו)§§.3.48)3.45 251 על הצעת ר' ברויד ,ראו “Review Essay: An Unsuccessful Defense of the Beit Din of Rabbi Emanuel Rackman: The Tears of the Oppressed by Aviad Hacohen”, The Edah Journal 4 (5765), 21 ,28בהע' ,54)51וש ,עמ' ;(http://www.edah.org) 22)21ויותר באריכות ב) M. Broyde, “A Proposed Tripartite Agreement to Solve the Agunah Problem: A Solution Without Any Innovation”, Jewish Law Association Studies, XX, The Manchester Conference Volume, ed. L. Moscovitz (Deborah Charles .Publications, 2010), pp. 1-15ראו עוד §§.3.85)3.84 57 גט פסול 58 כפייה 252.אכ ,המקרה התלמודי הקרוב ביותר למקרה זה, כשהבעל מבטל גט שמסר לשליח לפני שהלה העביר הגט 253 לאשה ,נידו במונחי של הפקעה. 3.6.6 הבעיות הטמונות בביטול מרומז של ההרשאה )שהיא עצמה תלויה בתנאי( או של גט לאחר זמ ,ה ביסודו של דבר אות בעיות כמו ביטול נישואי על תנאי ,שנידונו למעלה 254.אמנ בהקשר הנוכחי נטע שאפשר לפתור את הבעיה על ידי הכרזה מראש של הבעל )ג בהסכ וג ברקע של גט להבא הנית כחלק מהסכ זה( שאשתו תהיה נאמנת א היא תטע שלעול לא התפייסו 255.יתירה מזאת ,ראינו ,שכמה הצעות בנות ימינו כוללי שימוש בשבועה )לפעמי ,שלא ניתנת להתרה( 256.כנגד ביטול מפורש ,החת יכול להישבע על דעת רבי שהוא לעול לא יבטל את ההרשאה )א על ידי ביאה או בדרכי אחרות( 257,אול אפילו דר זו אינה מספקת רשת 252 לדיו מקי .בנושא זה ,עקרונות וניסוח ,ראו עוד את ניתוחו של ר' אייבל ב) ,ARU 18:57-67הטוע ,בעמ' ,58שגט על תנאי עדי .על הרשאה בגלל בעיות אפשריות בעתיד לזהות את העדי במקרה של הרשאה; ותומ, בעמ' 65ואיל ,בהצעתו של ברקובי) 2הע' ,42למעלה( ,73 ,שאפשר לפתור את בעיית גט מוקד וגט יש על ידי כתיבה בגט שתארי הגירושי עצמו נדחה בהסכמת של בני הזוג; ותשובתו ,בעמ' 67ואיל ,על התנגדות אפשרית מטע ברירה. 253 גיטי לג א )להל ,ס' ;(4.2.3ראו עוד §§.5.14)16 254 ראו ס' 2.5.2למעלה; §§.ARU 18:57-58 ;6.36)6.35 ,3.69)3.63 255 ראו מגיד משנה ,גרושי ט ,כה ,המצטט את חידושי הרמב" לגיטי כו ע"ב. 256 ראו לעיל ,ס' .2.5.3על שימוש בצעדי אפשריי להכריח את קיו השבועה ,ראו §.7.26 257 הצעת ר' ברויד למנוע ביטול ,במאמר מנצ'סטר )לעיל ,הע' ,(251כוללת: )א( "הודעת הבעל שהוא לעול לא יבטל הסכמתו לתנאי המתואר בהסכ המצור .והוא מעניק לאשתו את היכולת לאמור זאת"; )ב( "כל איש החות על הסכ זה ואחר כ מנסה לבטל השליחות שלא בפני אשתו יחזק את העילה להפקעה )הגט בסופו של דבר ינת בכל מקרה(" ,ומעיר ברויד ש"זה בדיוק המקרה שהגמרא )גיטי לג ע"א ויבמות צ ע"ב( מתירה בו הפקעה בפירוש" .אול הדבר לא עוזר במקרה שהביטול הוא "בפני עגונה :עיו מנצ'סטר בטחו מושלמת :א לאחר מכ הבעל אומר לאשתו או לשני אנשי בפירוש שהוא מבטל את הגט או ההרשאה ,הוא מוסי. לכ שאשתו עגונה ג שבועה לבטלה .לפיכ יש מ הצור להוסי .מקרה כזה אל הגדרת המונח סירוב ,שיכול לגרור 258 הפקעה. 3.6.7 שני הפתרונות השוני נבדלי בכ שבהרשאה )א היא ניתנה בשטר הכולל את הפרטי השוני של פתרו כוללני( יש את הבעיה שהבעל אינו אומר בפה ומצווה ישירות לסופר ,לעדי ולשליח לפעול 259,בעוד שבגט לאחר זמ יש את הבעיה של גט מוקד /גט יש 260.שתי הבעיות ,אמנ ,ניתנות לפתרו הלכתי ,בפרט א לוקחי בחשבו את ההיתר להשתמש בדעות מקלות בכדי להתיר עיגו ,והאפשרות הסבירה שהמצב של היו יוכר כשעת הדחק .בר ,ההרשאה ,סובלת מבעיה הפרקטית ,שככל שמתאר הזמ לפני שהיא מיושמת ,קשה יותר למצוא אנשי המכירי את כתב יד של העדי )א לא שנאמ 2את השיטה שאי צור בהרשאה שחתומה מלכתחילה בבית די(. 3.6.8 למעשה ,אי סיבה משמעותית להעדי .הרשאה או גט על תנאי .יחד ע זאת ,שני גורמי ממריצי אותנו להעדי .את המודל של הרב הנקי 261של גט להבא משימוש בהרשאה של אשתו" ,ראו ג ) ;ARU 20:5ג( אד דתי יהסס לבטל את ההרשאה מפחד שהנישואי עדיי יסתיימו לא על ידי גט אלא באופ שיוצר בעילת זנות )אול הוא מציי שבאגרות משה א"ה א ,קמז ,מופיעה גישה אחרת(; )ד( "א הבעל מבטל שליחותו להרשאת גט ,אז לאשתו יש עילה לטעו שרימו אותה והקידושי ה קידושי טעות ,א זו היתה דעתו בשעת הנישואי". 258 ראו לעיל ,הע' ;77להל ,ס' )5.3.2ג(. 259 ראו עוד .ARU 18:58 260 ראו עוד § 7.23ו) .ARU 18:64-66גט יש מותר רק בדיעבד )אבל אז הוא נעשה מותר לכתחילה בשעת הדחק( .יתירה מזאת ,ישנ כאלה שהציעו שאפשר לפתור את כל הבעיה על ידי כתיבה בגט שתארי הגירושי נדחה בהסכמה הדדית של בני הזוג. 261 ראו לעיל ,הע' .250 59 גט פסול 60 הר' ברויד ,למרות הבעיות הפסיכולוגיות והאידיאולוגיות של נתינת )או הפקדת( גט אמיתי בזמ הנישואי 262.ראשית, התלמוד כבר ד בבעיה של שנוי דעת הבעל לפני מסירת הגט במקרה שיש שליח :וזה מה שמוביל למחלוקות הקלאסיות בעניי הפקעה 263.אכ ,א הגט מבוטל ,הוא עדיי גט כל דהו, אבל א ההרשאה מבוטלת הגט שנכתב אחרי ביטול כזה יכול להיות שהוא לא יהיה כשר אפילו לגט כל דהו .שנית ,העובדה שגט להבא נית )ואנו טועני שרצוי( לתת אותו מידו של הבעל לאשה מצמצמת את הפער )בהשוואה להרשאה( בי המודל ההלכתי המקורי של נתינת גט ,וכמו כ כוללת מעשה חיובי מצדו של הבעל. 3.7 השימוש בכפייה – מסקנות 3.7.1 הקו העיקרי של הדיו בנוגע לכפייה קשור למקרה של מורדת מאיס עלי ,אול אל לנו להתעל מכ שכפייה לא היתה ועדיי אינה בעייתית במקרי אחרי )ס' .(3.6.1השאלה הא רשימת המקרי בה כפייה אפשרית היא רשימה סגורה או לא רלוונטית לקטגוריה של "משנוצר מצב של עיגו" )ס' ,(2.1שאז אפשר להקל בהעדר פתרו למצב העיגו לפי רוב הפוסקי .לפיכ אולי יהיה אפשרי להתייחס לסירוב מול בית די ,כמי שכשלעצמו מצדיק כפייה ,בפרט במקרי בה )כלשו הרא"ש( "דעתו ]של הבעל[ לעגנה" )ס' .(3.2.2סירוב כזה מול בית די כולל גבר שרוצה לסחוט רווחי ממוניי או אחרי מאשתו ,על א .שאיננו מעוניי לחיות אתה חיי אישות )ס' .(3.5.3לכפייה בהתא לכ יש ג תפקיד חינוכי ,לדאוג 262 הבהרת הטע לכ ,תהיה ,כמוב ,חלק מ הייעו 2ההלכתי שאנו ממליצי לפני כל נישואי :ראו §.7.36 263 ראו עוד §§ .15)14 ,5.9ר' ברויד עצמו הפנה לתקדי התלמודי )לעיל ,הע' ,(257אבל המקרה ביבמות צ ע"ב )וגיטי לג ע"א( הוא בוודאי קרוב יותר לגט להבא מאשר להרשאה :בראשו הבעל עצמו מוציא לפועל את הגט באופ מלא. עגונה :עיו מנצ'סטר לכ שאכ הבעל מתנהג כחבר נאמ של הקהילה הדתית ,ובכ נות ביטוי לרצונותיו "האמתיי" )ס' .(3.5.5 3.7.2 בכל הקשור לשימוש בכפייה במקרה של מורדת מאיס עלי, טיעו הסמכות אינו נטול בעיות כמו שנחשב בדר כלל .יש שטחי בולטי של ספק ,במקרי רבי כתוצאה מיישו עמדתו של רמ"א ביחס לכלל הלכתא כבתראי 264,ביחס ל))א( פירוש דברי התלמוד )ס' ) ,(3.4.2)3.4.1ב( מה עשו הגאוני ועל מי הסתמכו )ס' ) ,(3.2.2)3.2.1ג( דעת רבינו ת )ס' (3.3.1 והיק .קבלת דעתו בדורות שלאחריו )ס' ,(3.4.5 ,3.4.3ו))ד( סמכות פסק השלח ערו )ס' .(3.4.4)3.4.3דעות אלו מצאו הד אצל פוסקי בני זמננו )ס' .(3.4.5אפשר לצר .טיעוני של הלכתא כבתראי ומכח ספק ספיקא לכללי המתייחסי לסמכות בשעת הדחק ,כ שנית יהיה להתגבר על העכבות המורגשות אצל הדייני מפני )א( החלה למעשה של מה שהוא רק להלכה או )ב( אימו 2לכתחילה של מה שאפשרי רק בדיעבד 265.הדבר מוביל למסקנה שבשעת הדחק אפשר להתיר כפייה )וכמוב ,ג ,נישואי שניי( ,במקרה של מאיס עלי, אפילו לכתחילה 266.הרב עובדיה יוס .משתמש בזה כהצדקה חלקית לחזור לתקנת הגאוני 267,והרב ולדנברג ,שבדר כלל מתנגד לכפייה ,מסכי ,בהקשר הנוכחי ,בהסתמ על דעת חוט המשולש ,שכפייה מותרת א השעה צריכה לכ" ,דאי לדיי אלא מה שעיניו רואות" 268.הרב הרצוג בהיכל יצחק א"ה א ,ב ,א .הוא טוע שיש לחזור לכפייה במקרי של מאיס עלי. 264 ראו עוד §§.4.80)82 265 ראו עוד §§.4.84)4.83 ,2.41)2.38 266 ראו עוד ).ARU 6:12 (§6.7); ARU 8:35-36 (§6.6 and nn. 225-36 267 ראו יביע אומר ג ,א"ה יח ,יג. 268 צי 2אליעזר ד ,כא .ראו עוד §§ ARU 7:24 ;4.60)61הע' .166 61 62 גט פסול 3.7.3 מעמדו של גט מעושה דורש א .הוא התייחסות ,בפרט בשעת הדחק ,בזכות עצמו ובצירו .הפקעה .רא"ש מרחיק לכת כל כ ,שהוא אפילו מתיר נישואי שניי לכתחילה כשהנישואי הראשוני הסתיימו על ידי גט מעושה במקרה של מאיס עלי, אפילו במקומות בה המנהג איננו כשיטת רמב" )ס' .(3.4.4 בכ הרא"ש משמש כדוגמא לגישה פלורליסטית לשוני בדרכי הפסק ,הרלוונטית מאד למצב כיו .אמנ ,אנחנו לא ממליצי על חזרה אל כפייה מסורתית כפתרו לבעית הסירוב :מבלי להתייחס לשאר ההיבטי ,המצב המשפטי בגולה פוסל זאת כפתרו גלובלי .חשובה יותר ,לצור הדרוש כיו ,היא העובדה שאפשר להשתמש בגט מעושה בצירו. הפקעה בכדי להענות לשיטה ,שהפקעה ,כשאי חסרו בקידושי המקוריי ,חייבת להתלוות אל גט כל דהו )לעיל ,ס' .(3.7.4)3.7.3שיטה זו נתמכת על ידי הרא"ש ג בהתייחסותו לכפיית הגאוני וג בתשובה למעשה ,וכ על ידי פוסקי בני זמננו )ס' .(3.6.4)3.6.3 3.7.4 הטיעו בפסקה הקודמת מתחזק יותר כאשר הכפייה מוגבלת לעתוי הסכמת הבעל ,כפי שקורה כשהבעל נות מרצו גט )מראש( או הרשאה לגט ,ולאחר מכ מבקש לשנות את דעתו. "כפייה" כזאת מהווה אי הרשאה של הבעל לחזור בו מהסכמתו הראשונית ,בפרט כשהוא התחייב על ידי שבועה שלא לעשות זאת )ס' .(3.6.8)3.6.5 עגונה :עיו מנצ'סטר 63 .4 הפקעת קידושי 4.1 הקדמה :הא הפקעה אפשרית בתקופה הבתר) 269 תלמודית? 4.1.1 אפשרות הפקעת הקידושי מזעזעת את אושיות הממסד הרבני :מכל האפשרויות של גירושי ,היא כנראה נוגדת בצורה החזקה ביותר את העיקרו המקראי ,ובעקבותיו – התלמודי, הבסיסי שנישואי בטלי על ידי מיתה או על ידי גט )וזה האחרו נתפס כדורש פעולה מרצו של הבעל( .אול בתלמוד מופיעי חמישה מקרי של הפקעת קידושי .הדבר גורר קשת של עמדות: א .רק לחכמי התלמוד היה את הכוח להפקיע :אחרי רבינא ורב אשי אי לא .אחד רשות לעשות זאת; ב .הרשב"א )תשובות א ,אל .קפה( מצוטט רבות כמי שאומר שהפקעה אפשרית כיו רק במקרי המפורשי בתלמוד )או 270 במילי אחרות :הרשימה התלמודית היא רשימה סגורה(; ג .הפקעה אפשרית ואיננה מוגבלת לרשימה התלמודית ,אבל 271 צריכה צירו .של גט כל דהו. 269 ראו עוד §§.5.53)5.43 270 ראו גולדברג ווילה )לעיל ,הע' " :362 ,(239היכא דאמור אמור; היכא דלא אמור מנפשי ]מעצמנו[ לא אמרינ"; ראו עוד § 5.34לטיעו הנגדי של ברקובי ,2המבוסס על סקירה מקיפה של תשובות הרשב"א )בפרט תשובה א ,תקנא(; ) .ARU 6.22 (§8.4על מקרי של שימוש בהפקעה כשעד אחד בלבד העיד על מיתת הבעל ראו §.5.45 271 ראו למשל ,ר' אליעזר ברקובי 2ב)§ .5.46ודאי הוא ג כי ישנו ויכוח ה על הנסיבות שאפשר להשתמש בהפקעה וה בשאלה לאיזה בית די מותר להשתמש בה. הפקעת קידושי 64 יש לבדוק את הטיעוני השוני ה על רקע ניתוח המקרי התלמודי וה על רקע ניתוח המנהג הבתר)תלמודי .ניתוח זה מראה כדלקמ: ד .נית לחלק את חמשת המקרי התלמודיי לשתי קבוצות, שאנו מכני אות הפקעה "מיידית" והפקעה "מאוחרת": הראשונה מתייחסת לחסרו בקידושי המקוריי ואיננה מצריכה גט כלל; השניה מתייחסת לחסרונות בתהלי הגירושי )ס' ,4.2למטה(; ה .אנו מוצאי אכ בתקופות בתר)תלמודיות מקרי חדשי של הפקעה "מיידית" )ללא גט כלל( מכוח תקנת הקהל .תקנות אלו הוסיפו תנאי חדשי לקידושי כשרי ,שבהעדר ציות לה התוצאה היא הפקעת הקידושי )ס' ,4.3למטה(; ו .יש מקרה אחד של הפקעה "מאוחרת" )ללא גט( בתקופה הבתר)תלמודית ,כתוצאה מ"גזירות אושטריי" במאה החמש)עשרה .אול מקרה זה שונה מכיו שההפקעה היתה בהסכמת הבעל )ס' ,4.4.1למטה( ,ובנסיבות שגט לא היה רלוונטי. נושאי אלו נידונות בפרק זה ,במטרה לענות על השאלות הבאות: ז .הא נית כיו ליצור מקרה נוס .של כפייה "מיידית" )ללא גט כלל( ,שעשוי לעזור לעגונות ,וא כ ,באיזה אופ ובאלו אמצעי? ח .הא נית כיו ליצור מקרה נוס .של הפקעה "מאוחרת" )בהוספת גט כל דהו( ,שעשוי לעזור לעגונות ,וא כ ,באיזה אופ ובאלו אמצעי? 4.2 המקרי התלמודיי 4.2.1 יש שני מקרי של הפקעה "מיידית" בתלמוד .הראשו ארע בנרש )"עובדא דנרש"( :יתומה קטנה היתה נשואה )מדרבנ( עגונה :עיו מנצ'סטר לגבר שביקש לשאת אותה )מדאורייתא( לאחר שהפכה לבוגרת ,אבל אד שני "חט ".אותה וקידש אותה 272.רב ברונא ורב חננאל תלמידי רב פסקו שהקידושי השניי בטלי ושתוכל לחזור לבעלה הראשו ללא גט .לפי ביאורו של רב אשי ,ג א השני קידש אותה לפני שבעלה הראשו נשא אותה לאישה ,קידושיו ,אפילו שה כשרי על פי די תורה, הופקעו על ידי חכמי )"אפקעינהו רבנ לקידושי מיניה"(, מטע "הוא עשה שלא כהוג ,לפיכ עשו בו שלא כהוג". המקרה השני הוא מקרה של "קידושי בכפייה" ,בו אד הכריח את האשה )"תליוה"( ולאחר מכ נתנה הסכמתה )המספיקה מבחינה פורמלית( 273.קידושי צריכי את הסכמת האשה בכדי להיות תקפי ,וא .א הסכמה זו התקבלה על ידי שימוש בכח ,הקידושי ,פורמלית ,חלי .אלא שג כא מעשה הבעל נתפס כ"לא כהוג" .לפיכ ,חז"ל בטלו ג במקרה זה את הקידושי .בשני המקרי ,ההפקעה הוכרזה אומנ מעט לאחר הקידושי ,אבל חלה )למפרע( מרגע עריכת ,בשל הבעייתיות שהיתה בהלי הקידושי; 274מקרי אלו של הפקעה "מיידית" שוני ממקרי של הפקעה "מאוחרת" בכ שאי צרי להכשיר גט פסול :זו היא הפקעה "טהורה". 4.2.2 רש"י ותוספות מספקי הסברי שוני להפקעה למפרע בשני מקרי אלו 275.רש"י 276סבור ,שבשני המקרי כוח החכמי 272 יבמות קי ע"א ,וראו עוד § .5.58הסכמת האשה אינה נזכרת ,אבל מ הסת היא הסכימה ,לפחות אחרי שנחטפה )א לא כ הנישואי לא היו תקפי ולא היה צור בהפקעה( :ראו ר" ,לח ע"א בדפי הרי") .דפוס וילנא(; ריטב"א יבמות קי ע"א ,ד"ה הוא ,והשוו רמב" ,ש ,ד"ה רב אשי. 273 בבא בתרא מח ע"ב ,וראו עוד §.ARU 11:2 ,5.30 274 ישנו דיו הא בתי די מאוחרי יותר ,הפועלי במקרי שכאלו, מפקיעי את הנישואי למפרע או רק מכריזי שלא היו כא נישואי כשרי מעול :ראו §§.5.9 ,5.58 275 ראו עוד § ,5.31ו) .ARU 11:7, ARU 18:41 276 יבמות קיא ע"א ד"ה וקא אפקעינהו. 65 הפקעת קידושי 66 להתערב בקידושי ,שה חוזה פרטי בי שני צדדי ,המקבל תוק .לפי די תורה ,נובע מהנוסח שאומר החת ,שהקידושי יהיו תקפי "כדת משה )תורה שבכתב ותורה שבעל פה( וישראל )תקנות חז"ל(" .כיו שהוא תולה את הקידושי בהסכמת הסמכות הרבנית ,מוב הדבר שהוא רוצה שאלו יחולו רק א החכמי מסכימי .תוספות עומדי על קושי בפירוש רש"י ,והוא שבשני המקרי החת לא קידש הרי ברצו חכמי .אדרבה ,התנהגותו היתה בניגוד לרצונ ,וא כ ,כיצד נית להניח שהוא מעוניי שהקידושי יהיו תלויי בהסכמת החכמי? מה עוד ,שהתלמוד לא מזכיר במקרי אלו את ההנחה ש"כל דמקדש אדעתא דרבנ מקדש" ,בניגוד להפקעה מאוחרת .לפיכ מבארי תוספות ,שבמקרי כאלו התורה נתנה כוח לחכמי לעקור דבר מ התורה )על ידי הפקרת הטבעת ,פסילת שטר הקידושי ,או בהכרזה שביאתו 277 ביאת זנות ,בהתא למעשה הקידושי(. 4.2.3 שלשת המקרי )בארבע סוגיות( של הפקעה "מאוחרת" מניחי כול שהיו נישואי כשרי ותקיני ,ודני בגט שנכתב ונמסר )במקרה אחד לשליח ,ובשני המקרי האחרי לאשה עצמה( ,ומסיבה כלשהי נפסל .ביבמות צ ע"ב ובגיטי לג ע"א 278,הבעל שולח שליח למסור גט לאשתו ,ואז ,מבלי ידיעת האשה או השליח ,מבטל את הגט או השליחות )כפי שיכול לעשות מעיקר הדי( ,לפני שהגט מגיע לידי האישה .לפי די תורה הגט פסול .אול מכיוו שהאשה סבורה שהגט כשר, והיא עלולה להנשא בשנית מבלי לדעת על הביטול ,רב גמליאל הזק תיק שהבעל לא יבטל את הגט במצב שכזה. צאצאי רב גמליאל נחלקו בשאלת מעמד הגט כשהבעל מבטל את הגט בניגוד לתקנה .לפי רבי ,א ביטל את הגט בפני שני 277 ראו תוספות ,בבא בתרא מח ע"ב ד"ה תינח. 278 ראו עוד §§ ,ARU 11:3, 4-5, 9 ;5.14)16והויכוח בי הרב ש' ריסקי, "הפקעת קידושי" )לעיל ,הע' ,11 ,9 ,(99לבי Rabbi Jeremy Wieder, “Hafka’at Kiddushin: A Rebuttal”, Tradition 36/4 (2002), 38; S. .Riskin, “Response”, Tradition 36/4 (2002), 45 עגונה :עיו מנצ'סטר אנשי לפחות 279,הגט מבוטל ,ואשתו אינה מגורשת )א .על פי שפעל בניגוד לתקנת רב גמליאל ,ולא מסר על הביטול לאשה או לשליח( .אול לפי רב שמעו ב גמליאל הגט אינו פסול והאשה מגורשת .לטענתו ,א לא נאמר כ תהיה שחיקה במעמד בית הדי" :שא כ מה כוח בית די יפה" 280.לפי פשטות של דברי ,חכמי מכשירי את הגט ואינ מפקיעי את הנישואי בצורה אקטיבית )ובהתא לכ רב חסדא ביסס את ההלכה על כוח של החכמי לעקור דבר מ התורה( .שיטה זו נמצאת כנראה ג בירושלמי 281,הד רק בביטול הגט והכשרתו על ידי החכמי 282.לאחר מכ ,אמנ, רבה מפרש את פסקו של רב שמעו ב גמליאל כתוצאה מהמבנה המיוחד של הנישואי היהודיי ,בה סמכות ההפקעה מבוססת על הסכ ראשוני של הצדדי 283,לפיו הקידושי תלויי בהסכמת חכמי" :כל דמקדש אדעתא דרבנ מקדש" .בכתובות ג ע"א 284נדו מקרה בו הבעל נת גט 279 לפי א"ה קמא ,ס ,הביטול תק .א הכריז על כ לפני אשתו ,השליח או שני אנשי אחרי. 280 טע הדברי הוא הסמכות הטבועה )אינהרנטית( המיוחסת לתקנות התנאי .א הגט בטל ,תקנת רב גמליאל היתה הופכת לחסרת משמעות. 281 ירושלמי גיטי ד ,א ,מה ע"ג; לדיו ראו ;ARU 11:5, ARU 18:43-44 אריה אדרעי" ,כוח בית די ודיני נישואי וגירושי" ,שנתו המשפט העברי ) 21תשנ"ח)תש"ס( 34 ,הע' .121למעשה ,הירושלמי מזכיר את שיטות רבי ורב שמעו ב גמליאל ,אבל נוטה כנראה לשיטת רב שמעו ב גמליאל .על היחס של העור התלמודי לנושא זה ראו §.5.10 282 ראו ג אנציקלופדיה תלמודית ב עמ' 138הע' ,22המצטט את השיטה מקובצת בש "ויש מפרשי" .עמדה זו מתאימה לשיטת רב חסדא בבבלי במחלוקותו ע רבה :ראו יבמות פט ע"א)צ ע"ב .בר ,יש לשי לב לכ שבמקרי מסויימי ג רבה מסכי לעקירה אקטיבית – ראו אנציקלופדיה תלמודית כה טורי תרלד)לז )למעלה( ובפרט בהערות 205 ו).230 283 אי זה ההסבר היחידי ,ויש שאינ מפרשי את מקור סמכות ההפקעה כמושתת על ההסכ בי בני הזוג :ראו ARU 9:7הע' .30 284 ראו עוד §.ARU 18:41-42 ,5.17 67 הפקעת קידושי 68 על תנאי שיחול "א לא אבוא מכא ועד ]יו מסויי[" .הבעל לא חזר בתו הזמ שנקבע בגלל אונס .לפי די תורה הגט בטל, שכ הוא עשה כל מה שביכולתו בכדי לחזור בזמ )ולבטל את הגט( ,והכשלו אינו אשמתו .אול רבא ,לפי מסורת אחת בבבלי ,טוע שלא נית לקבל את טענת האונס ,והאישה מגורשת .המקרה השלישי של הפקעה "מאוחרת" הוא המקרה הנדו בגיטי עג ע"א ,בשכיב מרע שגירש את אשתו ואז החלי וביקש לחזור בו )לפי די תורה "א עמד חוזר", דהיינו :הגט בטל ,מכיו שנית על תנאי – שאמנ לא נאמר בפירוש אול היה ברור לכל – שהבעל ימות( .רבה ורבא 285 טועני שהגירושי תקפי ,על א .שהבעל החלי וחזר בו. 4.2.4 התפיסה שיש סוג של הפקעה שהיא למעשה תיקו של בעיה בגט שרדה אצל הראשוני 286.ר"י הלב מפרש את ההפקעה בכתובות ג ע"א כ" :ורבנ בתקנת העמידו כשרות מ התורה" ,דהיינו :חז"ל תקנו שהגט יהיה כשר מדאורייתא. משו כ ,כשנית גט ע פסול חיצוני ,חז"ל השתמשו בסמכות בכדי להכשיר את הגט ,ולהביא לסיומ של הנישואי 287.יחד ע זאת ,ההצדקה בתלמוד במקרי אלו היא בטענת "כל דמקדש אדעתא דרבנ מקדש" .היישו של עקרו זה בהקשר לכל חמשת מקרי ההפקעה בתלמוד )לדעת פרשני רבי( משמש את ברקובי 2לטעו ,שג בהפקעה "מיידית" וג בהפקעה "מאוחרת" ,הסמכות להפקיע נובעת מ"כל דמקדש". .4.3 הפקעה "מיידית" בתקופה הבתר)תלמודית 4.3.1 הטענה שהפקעה אפשרית כיו רק במקרי המפורשי בתלמוד אינה לוקחת בחשבו מקרי בתר)תלמודיי של 285 ראו גיטי עג ע"א ,ורש"י ש ד"ה גזירה ,וראו עוד ב)§.5.18 286 ראו עוד §§.6.87 ,5.22)5.21 287 ראו עוד §)7.9ג( ARU 18:38 ,ולהל ,ס' .4.4 עגונה :עיו מנצ'סטר הפקעה "מיידית" העולי מתקנות קהל בימי הביניי ,שנועדו להתמודד ע מקרי בה הקידושי חסרי דרישות נוספות )מתקנת חכמי( ,כגו הסכמת ההורי ,כתיבת כתובה בו זמנית ,צירו .מני וכדומה 288.אמנ ,המגבלות שהוטלו על הפקעה במקרי אלו לא היו מוחלטות .ה דרשו כי ההפקעה תהיה מפורשת בתקנה 289.ועל א .שהריב"ש מסיי )אחרי סקירה ארוכה של המקורות הנותני תוק .לסמכות הנמשכת לתק תקנות שכאלו( שהוא יכול לתמו בהצעת תקנה רק להלכה ולא למעשה ,הוא מצביע בבירור שאישור למעשה 290 אפשרי בהסכמת כל חכמי הגלילות. 4.3.2 ע זאת ,ישנ פוסקי בני זמנינו השוללי אפשרות של הפקעה "מיידית" אפילו במקרה שקיימת תקנה המאפשרת זאת ,על בסיס כמה תשובות הקובעות שאי להשתמש 292 בהפקעה הלכה למעשה 291.נגד זה טוע הרב עובדיה יוס,. 288 ראו רשב"א בתשובה א ,אל .רו ,נדונה ב) ) ,ARU 2:42-43 (§4.3.2ראו ג המקורות המובאי בשתי ההערות הבאות. 289 שו"ת הרא"ש לה ,א ,נדו ב) ) ;ARU 2:41-42 (§4.3.1שו"ת הרשב"א א, תקנא ,נדו ב) ).ARU 2:43-44 (§4.3.3 290 ראו שו"ת הריב"ש שצט ,נדו ב) ).ARU 2:44-47 (§4.3.4 291 הרב דוד לאו" ,הפקעת קידושי למפרע בימינו" ,תחומי ,יז )תשנ"ז()251 , ;257הרב אוריאל לביא" ,הא נית להפקיע קידושי של סרב גט?", תחומי ,כז )תשס"ז( ,310)304 ,המתנגד אומנ יותר להפקעה מאוחרת, אול שולל למעשה ג הפקעה מיידית ,על בסיס רמ"א ושיקולי אחרי. לדעות מנוגדות ראו ברכיהו ליפשי" ,2אפקעינהו רבנ לקידושי מיניהו", מפירות הכר )יבנה :ישיבת כר ביבנה.324)317 ,(2004 , 292 ב"כל המקדש" )לעיל ,הע' :236ראו עוד ,(ARU 18:52-53המצטט את תשובת רשב"א המובאת בבית יוס) .בסו .א"ה כח(; ריב"ש )תשובות, שצט(; רשב") 2תשובות ב ,ה(; מהר" אלאשקר )תשובות ,מח( ,וג אחרוני ,כנסת הגדולה )א"ה כח ,הגהות בית יוס .לז( .הרב יוס .מצביע על כ שמהר"א ב שמעו בשו"ת ומצור דבש )א"ה סימ ו( טוע ,יחד ע תומכי רבי ,שנית לסמו למעשה על תקנה הפקעה ,ובית הדי שבאו אחריו אכ סמכו על הפקעה בכמה מקרי. 69 הפקעת קידושי 70 שאי בעיה בהפקעה "מיידית" ,שהרי אפילו רשב"א) 293כמו ג רבי נוספי( מקבל זאת .כ ,א הקדושי לא היו תקיני ,ונעשו בניגוד לתקנת הקהל ,ראשוני רבי מסכימי שהפקעה יעילה אפילו בזמנינו ,על א .שרמ"א כותב שאי לסמו על זה למעשה .א כ ,יש כא )לכל הפחות( ספק. 4.3.3 כיו שכ ,אי זה מופר )על א .שזה נשמע מרחיק לכת( להעלות את האפשרות לשלב ,כחלק מ"פתרו גלובלי" כולל, תקנה הקובעת שבמקרה שלא כלול בכתובה )או במסמ נלווה( תנאי שמבטיח )למעשה( שהנישואי חסיני בפני עיגו, הדבר יגרור הפקעה "מיידית" )בדומה לתקנות הקהל מימי הביניי ,אשר ,בי היתר ,התקינו שעצ נתינת הכתובה היא תנאי בסיסי לקידושי ,והעדרה גורר הפקעה "מיידית"(. 4.4 הפקעה "מאוחרת" בתקופה הבתר)תלמודית 4.4.1 במקורות נזכר מקרה אחד של שימוש בהפקעה בתקופה הבתר)תלמודית במקרה חדש לגמרי )שאיננו דומה לאחד המקרי התלמודי וא .לא להפרת דרישות נוספות בקידושי( .במאה החמש)עשרה באוסטריה התירו גדולי החכמי באותה העת לנשי שנשבו )כתוצאה מ"גזירות אושטריי" (294לחזור לבעליה א זנו מרצו ע שוביה ,או )במקרה שהיו נשואות לכהני( כשנאנסו .הרמ"א בדרכי משה )אב העזר ז ,יג( 295מסביר זאת כ"צור שעה" )שאולי יהיה אפשר להמשי לשמש בו כתקדי למקרי שיש בה צור דומה( .אמנ ,מה שמבדיל בי מקרה זה למקרה של שימוש אפשרי בהפקעה במקרה של סרבנות גט הוא שבמקרה 293 ברקובי) 2לעיל ,הע' (270סבור ,שהרשב"א מתיר הפקעה אפילו במקרי שאינ דומי לאלו שבתלמוד ,בתנאי שהסמכויות המקומיות תקנו תקנה בה נזכרת הפקעה בפירוש ,והבעל התנהג שלא כהוג )ראו עוד §.(5.34 294 מוזכר בשו"ת תרומת הדש ,סימ רמא. 295 ראו ג רמ"א ,אב העזר כח ,כא; ARU 11:14הע' .86ראו עוד §,5.42 בשימת לב להצדקה" :אדעתא דרבנ". עגונה :עיו מנצ'סטר האוסטרי ההפקעה לא היתה נגד רצו הבעל אלא בהסכמת הבעל .מה עוד ,זו שימשה רק בכדי להתיר לנשי לחזור לבעליה ,ואפילו א הדבר כולל בכמה מקרי התרת איסורי תורה ,אי ה חמורי כאיסור אשת איש .כ שבמקו לערער את מוסד הנישואי ,צעד זה של הפקעה תמ בו וחיזק 296 אותו. 4.4.2 בר ,ישנה עדות לכ שהרא"ש לא מנע שימוש בהפקעה "מאוחרת" בתקופה הבתר)תלמודית במקרי שאינ דומי לא לאחד המקרי התלמודיי וג לא כללו הפרה של אחת הדרישות בקידושי .שא לא כ ,הכיצד נית להבי את האופ בו הוא מתאר את תקנת הגאוני במורדת מאיס עלי ,ש הוא מסיק )כמו שכבר צוי ,ס' " :(3.4.3וסמכו על זה' :כל המקדש, אדעתא דרבנ מקדש' ,והסכימה דעת להפקיע הקידושי כשתמרוד האשה על בעלה" 297.על א .שרא"ש עצמו לא תומ בכ 298,הוא כנראה סבור שהגאוני השתמשו בהפקעה הלכה למעשה 299.על א .שאי זה ברור הא נית להתייחס לדברי הרא"ש כעדות היסטורית מדוייקת של תקנת הגאוני ,ולא כהצדקה אנכרוניסטית להלכה מוקדמת )לאור עמדתו המאוחרת של רבינו ת ,ששלל הלכה זו( ,לתשובה שלו יש השלכות חשובות :הרא"ש מצדיק הפקעה הלכה למעשה לפחות במקרי של בדיעבד ,ואי לו ספק שאפשר להשתמש בה )כא – בצירו .ע גט( .הרב עובדיה יוס 300.מדייק דווקא מכא )ומוסי .ג את הרמב" וראשוני אחרי לרא"ש( שאפילו בזמ הזה חכמי כל דור יכולי לתק הפקעת קידושי )אפילו לאחר קידושי ונישואי שנעשו כדי(. 296 ראו עוד § 5.44על תשובת הרב גולדברג לרב ריסקי בנושא זה. 297 שו"ת הרא"ש מג ,ח )מ ע"ב( .ציטוט מלא יותר מופיע לעיל ,ס' .3.6.3 298 ראו עוד §§.4.24)4.23 299 לשאלה הא לפי הרא"ש דרוש לצר .גט )בכפייה( להפקעה ראו §,4.24 .ARU 15:21-22 300 הרב עובדיה יוס) .לעיל ,הע' .101 ,(236ראו עוד .ARU 18:51 71 הפקעת קידושי 72 301 4.4.3 נותר אמנ ויכוח רחב על היק .הסמכות להפקיע קידושי. מצד אחד ,הרב ריסקי 302ופרופסור ליפשי) 3032הסומכי במקצת ג על התקדי האוסטרי( טועני שהפקעה אפשרית ג כשאי גט פסול; 304מצד שני ,הרב זלמ נחמיה גולדברג טוע שהפקעה אינה אפשרית אפילו כשיש גט פסול ,חו2 משלושת המקרי התלמודיי של הפקעה "מאוחרת" ,ולפיכ מסיק שאי לנו תקדי להתיר הפקעה במקרה של סירוב גט בזמ הזה 305.אול לשתי הדעות המנוגדות הללו חסרו משות :.ה מתעלמות מהקשרי ההיסטוריי והמושגיי בי האופני השוני של גירושי ,וכ – חשוב יותר – אינ משכילות לנצל )יש שיאמרו :אינ מכירות את הצור לנצל(306 301 ראו עוד §§.6.78 ,6.75 ,5.45)5.44 ,5.12 302 הרב שלמה ריסקי" ,הפקעת קידושי – פתרו לעגינות" ,תחומי ,כב )תשס"ב( ;209)191 ,הנ"ל" ,כוח ההפקעה מונע עיגו )תגובה לתגובה(", תחומי ,כג )תשס"ג(.164)161 , 303 ברכיהו ליפשי" ,2אפקעינהו רבנ לקידושי מיניהו" ,מפירות הכר )יבנה: ישיבת כר ביבנה ,תשס"ד( ,324)317 ,הנ"ל" ,על מסורת ,על סמכות ועל דר ההנמקה" ,תחומי כח )תשס"ח(.91)82 , 304 יש לציי שר' שמואל ' חלאת )חי 1470לער( טע שהפקעה מאוחרת אפשרית בימיו )ללא גט( כפתרו לעיגו ודעתו התקבלה להלכה בחידושי דיני לרבני ירושלי משנת .1509הרב עובדיה יוס .כותב במאמרו בתורה שבעל פה )תשכ"א( ,103)96ש"אע"פ שאי כ דעת כמה פוסקי ,מכל מקו במקו צור גדול נראה שיש פתח להקל" )דהיינו :בשימוש בהפקעה לפחות כחלק מפתרו( .ראו עוד ARU 18:49, 52הע' 163ו).164 305 הרב זלמ נחמיה גולדברג" ,הפקעת קידושי אינה פתרו לעגינות", תחומי ,כג )תשס"ג( ;160)158 ,הנ"ל" ,אי הפקעת קידושי ללא גט" ,ש, ,168)165המצטט את שו"ת הרשב"א א ,אל .קסב ,כסמ לדעה זו. 306 הרב עובדיה יוס) .לעיל ,הע' ,101 ,(236קטע אחרו ,מציע סיבה נוספת לדרישת גט בהפקעת קידושי :ג לאחר הפקעת הקידושי נותר סטטוס של נישואי דרבנ .עמדה זו מבהירה מדוע הרשב"א עמד על כ שהפקעה לבד אינה מספיקה :גט )ע פסול חיצוני( ,או סיבה אחרת להיתר נישואי שניי ,צריכי להתווס .בכדי להתגבר על אות "נישואי דרבנ" )ראו עוד § .(5.47א .כא ,דרישת גט שכזה מייצגת את המודל הבסיסי של "פתרו משולב". עגונה :עיו מנצ'סטר את האפשרויות הדוגמטיות הנותרות בגדר האפשר על ידי צירו .אופני אלו ,כ שיתאפשר שימוש בהפקעה בצירו .גט פסול 307,אפילו במקרי שוני משלשת המקרי התלמודיי של הפקעה "מאוחרת" )בדיוק בהתא לניתוחו של הרא"ש את הלכת הגאוני(. 4.5 הפקעה להבא או למפרע 4.5.1 צירו .הפקעה ע גט פסול ,שהוא ,כמו שראינו ,מתקשר לשלשת המקרי התלמודיי של "הפקעה מאוחרת" )ס' (4.2.3ואשר בא לידי ביטוי אצל הראשוני )ס' ,(4.2.4מעלה נושא נוס .שיכול באופ פוטנציאלי לעזור לטפל בבעיה של סירוב גט .כ ,א הפקעה פועלת על ידי הכשר גט שאלמלא כ היה פסול ,אזי נובע מכ שההפקעה נעשית להבא ולא למפרע )שהרי גירושי על ידי גט ה מכא ולהבא( .אכ ,ישנ עדויות 308 שהפקעה נתפסה בתחלה באופ זה. 4.5.2 שיטת ר"י הלב )שצוטטה לעיל ,סעי (4.2.4 .מצביעה כנראה על הפקעה שאינה למפרע .תוספות 309מביני א .ה שישנה אפשרות של הפקעה להבא ,ככל הנראה אפילו לשיטת רבי, וזהו חלק מהמקור ממנו מדייק ר' שלמה זלמ אויערב שגט מהרש" לא מועיל להפקעת הקידושי למפרע )לפחות לפי הבנה זו של תוספות( 310.כמו כ ,ישנ ראשוני ,הנזכרי על 307 אי מדובר דווקא בגט מעושה :ראו מאירי ,כתובות ג ע"א ,ד"ה כל שאמרו. 308 ראו עוד §§ ARU 11:6 ;6.86)6.85 ,5.14)169 ,5.7ו) .ARU 15:3-4 309 גיטי לב ע"א ,ד"ה מהו דתימא איגלאי מילתא. 310 ראו עוד §§ 24 ,5.22על הרב אויערב ,הטוע )מהגהות ר' עקיבא איגר למשנה גיטי ד ,ב ,אות לט ,ותוספות גיטי לב ע"א ,ד"ה מהו דתימא(, שהביטול המוסכ על ידי ר' יהודה הנשיא )למשל ,לפי השלח ערו ,א הבעל ביטל בנוכחות אד אחד בלבד שלא היה לא שלוחו ולא אשתו( ,אינו, לפי תוספות ש ,פועל למפרע אלא מרגע שהאשה מקבלת את הגט )בהתא להכרזת בית הדי( ,כדי שלא יווצר מצב של זנות למפרע. 73 74 הפקעת קידושי ידי ריטב"א בשיטה מקובצת 311,הסבורי שכוונת התלמוד היא שחז"ל הפקיעו את הנישואי רק מזמ הגט ולא למפרע 312 מרגע הקידושי ,וזו כנראה ג ההבנה של רבותיו של רש"י. 314 ייתכ שא .רמב" 313וראשוני ואחרוני אחרי סברו כ. 4.5.3 הפקעה למפרע ולהבא ,לכל אחת מה תפקיד מיוחד בחיפוש אחר פתרו גלובלי לבעיית העיגו .כשאשה נשארה "צנועה", ובעייתה היא חוסר היכולת שלה להנשא בשנית ,הפקעה להבא מספיקה ,ויש לה את היתרו שהיא נמנעת לגמרי לדו בשאלה של זנות .מאיד ,כשהאשה נכנסה למערכת יחסי חדשה מבלי לקבל גט מבעלה ,יש צור בהפקעה למפרע בכדי למנוע 315 את שאלת הממזרות. 311 שיטה מקובצת ,כתובות ג ע"א ,ד"ה וכתב הריטב"א ,בש אית דמתרצי: "דכי אמרינ אפקעינהו רבנ לקידושי מיניה לאו ]למפרע[ משעת קידושי אלא השתא משעת מעשה" .הגט המוזכר לאחר מכ בריטב"א" ,אי הקידושי בטלי כי א מכא ואיל ובגט" ,הוא מרכיב הדרוש להפעיל את ההפקעה ,אבל אי הכוונה שחז"ל הכשירו את הגט )בניגוד לדעת ר"י הלב(. 312 שיטת רבותיו של רש"י מוזכרת – ונדחית בתוק – .על ידי רש"י בסוגיות השונות הדנות בהפקעת קידושי .מרש"י משתמע ,שלפי ההבנה )המוטעית( של רבותיו הקידושי בטלי מכא ולהבא ,בניגוד להסבר שלו ,לפיו הקידושי מופקעי למפרע ,ראו רש"י ,כתובות ג ע"א ,ד"ה שויוה" :על כרח צרי אתה לפרש כמו שפירשתי שהקידושי נעקרי מעיקר ולא מכא ולהבא" )כמו שטועני רבותיו(. 313 שיטה מקובצת ,כתובות ג ע"א ,ד"ה וזה לשו הרמב" ז"ל; חידושי הרמב" ,כתובות ג ע"א ,ד"ה שויוה ,המצטט את הרשב" .ראו עוד § ARU 5:68 ;5.22הע' .225 314 ראו עוד § 5.22על חידושי חת סופר ,גיטי לג ע"א ,ד"ה תינח; אוצר מפרשי התלמוד לגיטי לג ע"א ,טור תלו ,ד"ה קמא ,ומקורות אחרי .ראו ג § 5.25ו) ) ,ARU 12:3 (XVIעל טיעונו של שמואל אטלס" ,כל דמקדש אדעתא דרבנ מקדש" ,בתו ספרו :נתיבי במשפט העברי ) New York: ,264)206 ,(American Academy for Jewish Research, 1978שהפקעה לעול אינה למפרע. 315 לפיכ חוסר היכולת של הבעלי )במקרה בו הדברי נעשו בהסכמה( במקרה האוסטרי )ס' (4.4.1לפתור את הבעיה על ידי גט. עגונה :עיו מנצ'סטר 4.5.4 השאלה הא הפקעה נעשית להבא ,כשהיא תוצאה מתנאי התלוי בקידושי נתונה במחלוקת רחבה .הבטוי החריג הנמצא בחלק מכתובות הגניזה הקהירית ,יכול להציע כ .לדוגמא: ואי תסני הדה מליחה להד סעיד בעלה ותבעי למפוק מ ביתיה ,תהווי מאבדה ית כס .כתובתה ולא תהוי נסבה אלא מה דעלת מבית אבהתה בלחוד; ונפקה על 316 פ בית דינה ועל דעתיהו דמארינ רבאנ. בר ,העני רחוק מלהיות ודאי 317.מצד אחד ,בצי 2אליעזר א, כז ,הרב ולדנברג כותב באופ ברור שכאשר תנאי מבטל נישואי ,התוצאה היא ביאת זנות למפרע .אבל ,ר' ברקובי2 318 מתווכח ע הנחה זו. בהעדר תקנה כללית המאפשרת הפקעה להבא )בשל צור השעה( ,הדר הטובה ביותר ליצור הפקעה להבא היא על ידי 319 גט בלתי רגיל )הנית בהרשאה או גט לאחר זמ(. 4.6 תפקיד הבעל ובית הדי 4.6.1 הצעות שהוצעו לאחרונה לנישואי על תנאי משלבות בדר כלל הפקעה למפרע בהפרת התנאי .ה חלוקות ביניה ,אמנ, 316 ,24.68 TSשורות ,5)7אצל פרידמ) Jewish Marriage ,לעיל ,הע' ,(71 ,54.IIעמ' 55והלאה. 317 ראו עוד §§.3.79 ,3.31 318 על תשובתו של ר' ברקובי 2לטיעו זה ראו ARU 4:16-18 (§§IX.25-32), ) ,ARU 6:2 (§2.4המציי שחת סופר ,כר ד )אב העזר ב( סימ סח ,ד רק בתנאו של מהר"י ברונא ,כשאומר שאפילו במקרה של הפקעה אי זנות למפרע ,אול ברקובי) 2לעיל ,הע' ,56)54 ,(42טוע שהחת סופר היה נוקט אותה עמדה ג כלפי תנאו. 319 הסכמו התלת)צדדי של הרב ברויד כולל הרשאה כזאת ,אול הוא איננו מבהיר מספיק )כפי שנעשה במודל של הרב הנקי( ,שביטול הקידושי למפרע נכנס לתוק .רק במקרה שהרשאה כזו נכשלה )תהא הסיבה אשר תהא(. 75 הפקעת קידושי 76 בתנאי שבה התנאי אמור לחול ,ודווקא הבדל זה משק. את האיזו השונה שבי התפקיד הנית לבני הזוג מצד אחד ולבית הדי מצד שני .אול אפילו אלו שרוצי לתת לבית די שיקול דעת "חזק" עושי כ על ידי רצו בני הזוג )שהסכימו לתנאי( ,שבאמצעותו ה מאשרי את סמכות השיפוט של בית הדי לפעול בתנאי כאלו )א לא מעניקי כוח זה( .מצד שני ,אלו המצייני את התנאי בה גירושי יכולי להתממש )על ידי תנאי( מניחי שלצדדי יש את היכולת לתרו להגדרה של המשטר המשפטי שה נשמעי אליו .בר כא ,כמו בשאר מקומות ,אפשר לנו לטעו שיש להתייחס אל הגירושי ,א זה על ידי תנאי ,כפייה או הפקעה ,כאל שותפות בי בני הזוג והסמכות הרבנית 320.דבר זה נכו בוודאי כשהגירושי ה על ידי הכשר של גט ע פסול חיצוני )המקרי של "הפקעה מאוחרת"( 321.יש לציי ג שהמקרי התלמודיי של "הפקעה מיידית" )בה ההסכמה מסופקת( 322 כוללי א .ה מעשה )לא ראוי( מצד הבעל. 4.6.2 לפיכ הציע הרב פיפאנו 323ש"לא יהיו הקדושי חלי ויהיו בטלי מעיקרא ולא תצטר לגט" א )בי היתר( "שיהיה בינינו די ודברי ותתבע אותי לדי לפני בית די הצדק ויחייבו אותי ב"ד באיזה דבר 324,ולא אובה ולא אשמע לקבל עלי את הדי או אברח ולא יהיה נודע מקו תחנותי ".הכרזת החת מתחת לחופה קובעת שא לא יתקיימו התנאי "אזי הקידושי יהיו בטלי ולא יהיו חלי כלל ,ולא תצטר גט ממני 320 ראו עוד ס' 3.5.5 ,2.4למעלה. 321 כתובות ג ע"א ,גיטי לג ע"א ,עז ע"א ,ראו עוד §.5.57 322 ראו עוד §.5.56 323 ראו ס' 2.3.2והע' ,79לעיל .ראו עוד ,ARU 13:12-15, ARU 18:79-85 ו)§§ 3.69)3.63על שאלת ביטול התנאי על ידי ביאה .ראו עוד §§,3.49 .6.41 324 האמרה "ויחייבו אותי באיזה דבר" אפשר שהיא נאמרה במטרה לכלול ג המלצה לגרש ,או לפחות מצווה. עגונה :עיו מנצ'סטר ולא חליצה ,ומעות הקידושי יהיו מתנה וכל הבעילות שאבעל אות יהיו על דעת זה" )דהיינו :על דעת כ שה עוד תלויות בתנאי( .א .על גב שההפקעה כא היא בבירור למפרע ,והיא יוצאת לפועל על ידי מעשי המפורטי בפירוש של סרבנות מצד הבעל )ואשר תפקידו של בית הדי הוא רק לאשר זאת(, אי כא פירוט של העילה לגירושי. 4.6.3 בכל הקשור לנקודה האחרונה ,הצעת הרב ברויד ברורה יותר. כמו ר' חיי פאלאג'י 325,הוא מאמ 2קריטריו של תקופת פירוד :הבעל מקבל על עצמו לא להיעדר מבית המגורי לתקופה )רצופה( של חמשה)עשר חדשי ,והאשה מקבלת "בכפיפות לתנאי ששנינו גרי ביחד בבית מגורינו לפחות פע אחת כל חמישה עשר חדשי" .תקופה זו של חמישה)עשר חדשי כלולה בתו מה שהוא למעשה הגדרתו של הרב ברויד למושג סירוב )שמוביל לא לכפייה אלא להפקעה(: זאת ועוד ,אני מכיר בכ שאשתי הסכימה להנשא לי רק מתו ההבנה שא תרצה להתגרש ממני אני את לה גט תו ט"ו חודש מאז שביקשה את הגט .אני מכיר בכ שא אסרב לתת גט מכל סיבה שהיא )אפילו סיבה המבוססת על אונס שלי( ,אני מסכי שנישואינו יוכרזו כבטלי ומופקעי ,ושכס .הקידושי יהיה מופקר על ידי ב"ד למפרע ,ושכל בעילותינו יהיו נחשבי בעילת זנות ,על פי הכללי של אפקעינהו רבנ לקידושי מיניה ,בהתבסס על תקנת הציבור שכל הנישואי חייבי להסתיי בגט הנית תו ט"ו חודש מבקשת האשה להתגרש. היוצא מהאמור הוא ש"שבר בלתי נית לאיחוי" הוא בסופו של דבר בידיה של הבעל או האשה :א היא עוזבת ומבקשת גט מיד זכותה לקבל גט לאחר חמישה)עשר חדשי .ללא ספק, 325 תשובות החיי והשלו ,ח"ב ,סימ קיב. 77 הפקעת קידושי 78 בית הדי יראה בחמישה)עשר החדשי חלו הזדמנויות לניסיו להשיג שלו בית. 4.6.4 ההבדל בי גירושי על תנאי לבי גירושי על ידי הפקעה )אפילו בצירו .גט כל דהו( אינו תמיד ברור בהצעות שבדקנו 326,אול הוא חשוב בכל הקשור לנושא התפקיד היחסי של הבעל ובית הדי .הבדל זה כולל שתי שאלות :א, בזכות איזו סמכות – של תנאי או של תקנה – אפשר לסיי את הנישואי ללא גט רגיל? ב ,הא לבית הדי יש תפקיד פעיל 327 בהפקעה או שתפקידו אינו אלא הצהרתי )דקלרטיבי(? התפקיד הוא הצהרתי כשבית הדי אינו אלא מכריז )מאשר( שההפקעה כבר התקיימה ,בהתא לתנאי או למצבי שההלכה 328עצמה מפרטת שה מביאי לידי סיו )או מעכבי את יצירת( הנישואי; הוא פעיל כשאי הפקעה עד שבית הדי יחליט על כ 329.אול אפילו במקרה אחרו זה, אפשר לדבר על שותפות בכ שבית הדי מייצג לא רק את טובת הקהילה 330אלא ג מוודא שהבעל מתנהג כמו חבר נאמ של הקהילה התורנית .ברור הוא ,שתוספת גט ,בי א זה לאחר זמ ובי א בהרשאה ,תוסי .ותחזק שותפות זו. 326 הצעותיה של הרבני טולידנו וריזיקוב )ס' ,2.4.4למעלה( ה הקרובות ביותר לגירושי על ידי הפקעה. 327 ראו עוד §§ .6.95 ,6.7 ,5.58כל ארבעת הצירופי של שני המשתני אפשריי באופ תיאורטי :תנאי יכול לגרו לכ שההפקעה תהיה הצהרתית או פעילה )תלוי במידת מה בתוק .שיקול הדעת שהוענק לבית הדי כשנכתב התנאי(; תקנה יכולה א .היא לגרו לכ שההפקעה תהיה הצהרתית או פעילה .הנושא האחרו מתעורר כשמנתחי את מעשה בית הדי בתקופה הבתר)תלמודית ,כשהוא מפקיע קידושי במקרי שה בתו הגבולות של אחד המקרי התלמודיי של הפקעת קידושי .ראו עוד §)5.58ה(. 328 במקרי התלמודיי או במקרי חדשי הנקבעי על ידי תקנה. 329 ראו עוד §§.6.95 ,5.58 330 ראו לעיל ,הע' .217 עגונה :עיו מנצ'סטר 4.7 מסקנות בנוגע להפקעת קידושי 4.7.1 ראינו שמקרי חדשי של "הפקעה מיידית" לא נשללו בתקופה הבתר)תלמודית ,א .על פי שאולי ה דורשי קונצנזוס בכדי ליישמ למעשה .על א .שנושאי של סרבנות אינ מתייחסי לנסיבות ה"מיידיות" של הקידושי המקוריי ,תקנה יכולה לפעול כ שהקידושי המקוריי יהיו תלויי על תוקפו של הסדר מלווה )כפי שקרה בדרישה שתתלווה אל הקידושי כתובה כשרה( 331.כנראה שהרב עובדיה יוס .מוכ במקרי מסויימי של "הפקעה מיידית" לשקול אפשרות של גט מעושה 332.אפשרות כזו יכולה להיות חלק של פתרו כולל על בסיס ספק ספיקא. 4.7.2 לפי רוב הפוסקי ,הפקעה ללא גט אינה אפשרית במקרי של "הפקעה מאוחרת" .בר ,מניתוחו של הרב עובדיה יוס. עולה ,שהכרת גדולי הדור של ימינו בהפקעה למפרע ,אפילו במקרי שלא מתאימי לדוגמאות ההיסטוריות הנמצאות בספרות התלמוד והגאוני ,יעילה דיה ליצור ספק ,אותו אפשר לצר .לספק אחר ,מהותי יותר ,ועל ידי כ ליצור ספק ספיקא. 4.7.3 יחד ע זאת ,אי צור להתעקש על הפקעה בלי גט ,א הפקעה ע גט )כל דהו( אפשרית כיו .הדעה האחרונה נתמכת על ידי דעת מיעוט ,והיא עודנה יכולה לתרו לפתרו כספק )כשנמצא כבר לפחות ספק השקול אחד( .שהרי ,כפי שהוכיח הרב עובדיה יוס:. א .רוב הפוסקי סבורי שדיני רוב אינ תקפי מדאורייתא במחלוקת הפוסקי ,כ שמ התורה נושא השנוי במחלוקת תמיד נחשב לספק ,וכמו כ – ב .עקרו ספיקא דאורייתא לחומרא הוא רק מדרבנ. 331 ראו לעיל ,ס' .4.3.4 ,4.3.1 332 ראו עוד .ARU 18:53-54 79 הפקעת קידושי 80 אכ ,משו כ הט"ז וההולכי אחריו סבורי שבכל מקרה בלתי פתיר של עיגו ,נית להתיר לאשה להנשא בשנית על סמ דעת יחיד ,אפילו במקו שהשאלה היא של דיני תורה. אומנ ,הש" וההולכי אחריו מגבילי פסק מתיר זה למקרי של דרבנ ,שכ: א .הש" סובר שספק דאורייתא לחומרא הוא די די תורה, וכמו כ – ב .לרוב יש תוק .מדאורייתא אפילו במחלוקת הפוסקי. אול הרב עובדיה יוס .הוכיח באריכות ,ששיטת הט"ז בשתי נקודות אלו היא הנכונה להלכה .לכל הפחות ,שיטת הט"ז חזקה דיה בכדי ליצור ספק הראוי להצטר ..בנוס .לכ ,ללא קשר א נוקטי כדעת הט"ז ,הטיעוני דלעיל להקל נכוני בשעת הדחק ,אפילו א ה דעת מיעוט. 4.7.4 טיעוני אלו מקבלי משנה תוק .בזמני חירו .הרב עובדיה יוס .מסיק זאת על ידי צירו .שיטת הרא"ש ואחרי בקשר לתקנת הגאוני 333ע עמדת הרמ"א בנוגע לגזרות 334 אוסטריי. יתירה מכ ,הדבר לא מחייב אותנו להכריז על המצב הנוכחי כצור השעה ,כ שנית לעקור די תורה מתו הוראת שעה, בניגוד להכרה במצב הנוכחי כשעת הדחק ,המאפשרת לסמו על דעות מקילות ,בדוגמת אלו הסבורי שהפקעה כיו איננה עני של עקירת דבר מ התורה )כשיטת רמ"א(. 333 הרב עובדיה יוס .מציי שלפי הרשב"א ,תשובות ו ,עב ,תקנת הגאוני )שרא"ש פירשה כהפקעה למפרע( היתה רק תקנת חירו .מכ מדייק הרב יוס ,.שאפילו לפי הרשב"א ,נית להפקיע קידושי בשעת הצור של ימינו. ראו עוד §§.6.77 ,49 ,47 ,5.34 334 ראו עוד §§.6.77 ,6.74 ,5.44 ,5.43 עגונה :עיו מנצ'סטר א אכ המצב מוגדר כשעת חירו ,אפילו הפקעה להבא )ללא גט( עשויה להיות אפשרית; א הוא )רק( שעת הדחק ,אפשר לשלב את הקולא של הפקעת קידושי בצירו .גט כל דהו ע 335 פתרונות אחרי בכדי להצדיק פתרו לבעיית סרבנות הגט. 335 ראו עוד § .5.48ראו ג §§ARU 6:25-26 (§8.9), ARU ,5.51 ,5.46 ,18:54לטענתו של הרב ברקובי 2לפיה הפקעת קידושי אפשרית בימינו, כשהוא מזכיר ,בי השאר ,את תקנת רבני מצרי של שנת תרס"א. 81 פתרו משולב 82 .5 פתרו משולב 5.1 פתרו משולב העולה מההיסטוריה של ההלכה 5.1.1 במהל הניתוח לעיל נתקלנו בקשרי חשובי בי צורות שונות של סיו נישואי .כא נסכ אות תו שימת לב מיוחדת להשלכה שיש לדברי על אופי הסמכות לסיי נישואי .יש שני סוגי קשרי :האחד הוא הקשר בי הפקעה לבי מת תוק .לגט בלתי תק ,(5.1.2) .והאחר הוא הקשר בי תנאי המביאי לסיו הנישואי לבי מת תוק .לגט בלתי תק.(5.1.3) . 5.1.2 במקרי של "הפקעה מאוחרת" המובאי בגמרא ,נראה שהפירוש הקדו ביותר להפקעה הוא כי הגט שאינו תק) .מ התורה( מקבל למעשה תוק ,.וזאת מבסס רב חסדא על הסמכות הכוללת של החכמי לעקור דברי תורה 336.ואול רבה ,מבסס כא את ההפקעה על ההסכמה המוקדמת בי בני 337 הזוג באמצעות הכלל "כל המקדש אדעתא דרבנ מקדש". על פי פירוש זה של היסוד להפקעה ,שהתקבל כפרוש הדומיננטי משבואר שהביטול הוא למפרע ,הפקעה משלבת רכיבי ה של תנאי וה של גט פסול .יש מחלוקת מסוימת הא יש לראות בתנאי זה ,המכפי .את הקידושי להלכת חכמי )בת זמנינו( ,תנאי סמוי ,הנובע מהעובדה הפשוטה, שבני הזוג נישאי בחסות רבנית ,או תנאי מפורש ,שהוא המשמעות המדויקת של "כדת משה וישראל" בנוסח הקידושי 338.אול נית להתגבר על ההתנגדות לראות 336 ראו לעיל ,סעי ;4.2.3 .הניתוח של רב חסדא כא תוא את הנימוק במקרי של "הפקעה מידית" )באמצעות החרמת הכס .וכדו'( ,ראו לעיל, סעי.4.2.2 . 337 רבה אינו מפרש הפקעה כמת תוק .לגט בלתי תק ,.אול עדיי מניח שההפקעה צפויה בעתיד ,ראו §§.6.91 ,6.18 ,5.33 ,5.16 338 ראו עוד §§.6.92 ,6.88 ,5.56 עגונה :עיו מנצ'סטר ב"אדעתא דרבנ מקדש" תנאי מרומז ,א התנאי ייעשה בסיס מפורש להפקעה .לתנאי מפורש יתרו ג בהבהרה ש"אדעתא דרבנ מקדש" חל ג על הסכמה הנמשכת שמעניק בית הדי בימינו 339.ראינו )לעיל ,סעי (4.4.2 .שהרא"ש החיל פירוש זה בדיוק על תקנות הגאוני ,והתייחס אליה כמי שהפקיעו קידושי אפילו במקרי של טענת "מאיס עלי", ואפילו בגט שנחשב )על ידי רבינו ת ותומכיו( כגט מעושה. וכ ראינו ,שהרב עובדיה יוס .סבור ,שביאור זה תק .א. בימינו340. 5.1.3 מצאנו בי הראשוני גישות הסוברות ,שהשימוש בתנאי מבטלי נישואי לכשלעצמו יכול להעניק תוק .לגט שאיננו תק ..זו השפעת ההשקפה ,המיוחסת לרבותיו של רבותיו של המאירי ,שכפיית הגאוני היתה מבוססת על תנאי רבי יוסה בתלמוד הירושלמי 341.הנוסח המשמש בדבריה מציי בבירור ,שהשימוש הרגיל בסעיפי מסוימי בכתובה )"מפני שהיו רגילי לכתוב בכתובותיה"( מסוגל לבסס מנהג )"ומאחר שנתפשט המנהג"( 342,עד כי נית לסעי .מעמד של תנאי בית די )"קבעוהו לעשותו א .בזמ שלא נכתב כאילו נכתב"( .לפי דעה זו ,הסכ מראש יכול לפתור בעיות 343 מאוחרות של גט מעושה. 339 כגו בהצעות המודרנית הנסקרות ב)§§ .6.46)6.40ראו עוד § ,5.56ובעיקר בהערה .1111 340 ראו לעיל ,סעיפי .4.7.4 ,4.4.2 341 סעי 2.1.5 .לעיל .ראו עוד §§.3.23)3.29 342 ג במקורות אחרי מדובר על הנהוג בתקופת הגאוני בתור מנהג ,ג כשלא היה עוד מקובל .ראו ) ARU 2:29-30 (§§3.5.2לעמדת רבינו ת, רמב" )רק בנוגע להסדרי הממוניי( ורא"ש ,וראו עוד § 4.32על התנגדותו של רבינו ת לסטטוס של מנהגי כאלה. 343 ראו עוד .ARU 15:23 83 פתרו משולב 84 5.1.4 כמה הצעות בעיד המודרני משלבות שתי שיטות פעולה אלו 344.הצעת מנצ'סטר מרחיבה הצעות קודמות ,ומנסה לבססה באופ שיטתי על ספק ספיקא. 5.2 הצעות מודרניות לפתרונות משולבי 5.2.1 ראינו )סעי (2.4.4 .שהצעות הרבני טולידנו וריזיקו. משלבות תנאי והפקעה ,אול רק במוב זה שהסמכות להפקעה מחוזקת בתנאי מפורש בכתובה .באותה עת מעניק השימוש בתנאי מפורש יתרו ,שהוא מאפשר לצדדי לפרט איזה בית די מוסמ להפקיע .בעני זה חלוקי הרב טולידנו והרב ריזיקו :.הרב ריזיקו .מעניק סמכות לבית הדי 345 המקומי ,ואילו הרב טולידנו לבית הדי הגדול בירושלי. 5.2.2 הצעת הרב הנקי ,המובאת בסעי 2.4.5 .לעיל ,מאמצת שילוב ממשי יותר :מצד אחד – גט מעוכב ,שמשמעו גט הנכתב בשעת הנישואי ,אול נכנס לתוק .מאוחר יותר ,בנסיבות מסויימות )וסרבנות בכלל זה( .מצד שני – נישואי ,שקיומ מותנה בתוקפו של הגט המעוכב .כא השילוב הוא חיבור של שתי צורות של ביטול ,המסודרות ברצ .מסוי ,ומניחות כדלקמ: א .ברוב המכריע של המקרי לא יסרב הבעל אלא ימסור גט חדש )ולכ לא יהיה צור באישור בית הדי בירושלי(. ב .כשהבעל מסרב ,עדיי יסתיימו הנישואי בגט כשר )כאשר בית הדי בירושלי צרי לאשר שמולאו תנאי העיכוב(. 344 שיטת הפעולה בסעי 5.1.3 .נבדלת מזו שבסעי ,5.1.2 .ג א סבורי ש"כל דמקדש אדעתא דרבנ מקדש" מעניק מעמד של תנאי מפורש לנוסח דברי החת "כדת משה וישראל" .הטע הוא משו מאחר שסוג התנאי המוצע בסעי 5.1.3 .עוסק במפורש במצבי המאפשרי את ביטול הנישואי. 345 הרב עוזיאל שוקל לשלב בתי די מקומיי ,מחוזיי ומרכזיי ,אול ברור מתשובתו לרב זווי ,שדבריו מכווני רק לנישואי על תנאי ולא להפקעת בית די .ראו עוד §§.6.44 ,3.44)3.42 עגונה :עיו מנצ'סטר ג .הנישואי יופקעו רטרואקטיבית מכוח התנאי רק כאשר )ב( אינו אפשרי. 5.2.3 רבי אליעזר ברקובי 2בספרו תנאי בנישואי ובגט 346מנתח את הטיעוני התומכי לא רק בנישואי על תנאי ,אלא ג בשימוש עכשווי בגט מעוכב ובהפקעה .אומנ ,הניתוח שלו אינו מנוסח כהצעה רשמית ,אול משתמע ממנו ,כפי שאומר הרב אייבל 347,ששלוש גישות אלו יכולות לשמש לא בתור חלופות ,אלא כשלוש גישות משולבות ,היוצרות יחד "ספק משולש" .א למרות כל הטענות וההוכחות עדיי קיי ספק כלשהוא בעניי היעילות ההלכתית של תנאו של הרב ברקובי2 או תנאי דומה לו ,נוכל לסמו על הגט שהוכ מזמ הקידושי. א יתעורר ספק ג ביחס לגט ,הזה נוכל לסמו על שימוש בהפקעה רטרואקטיבית מכוח תקנת הקהילה ,שג לה יש תומכי בקרב כמה מגדולי הפוסקי. 5.2.4 לאחרונה הציע הדיי הרב ברויד "הסכ תלת צדדי" המורכב 348 מתנאי ,הרשאה לגט והפקעה. א .התנאי מצהיר ,שא הבעל נעדר מבית המשפחה חמישה עשר חדשי ברציפות מכל סיבה שהיא ,ואפילו מאונס ,אזי 349 הקידושי והנישואי יופקעו ואינ עוד בתוק.. 346 ראו הערה 42למעלה. 347 ראו עוד §.2.24 348 ראו הערה 251לעיל .הגרסא האחרונה כוללת "תנאי הדדי שהאישה מקבלת ,ומאפשר לה לטעו במקרה שאי התנאי תקפי מבחינת ההלכה ,שנפלה טעות ביצירת הנישואי ".על הבחירה בי גט מעוכב )הרב הנקי( והרשאה ראו סעי 3.68 .לעיל. 349 מנוסח זה משתמעת הפקעה ,המחוזקת בהצהרה נוספת של הבעל שבמקרה של הפקעה" :הטבעת שנתתי ל היא מתנה" .ואול ברור שהכוונה היא לתנאי מבטל נישואי ,המתבצע מעצמו ,ותפקיד בית הדי שייקרא לפסוק בעני זה יהיה הצהרתי בלבד ולא מהותי )קונסטיטוטיבי(. 85 פתרו משולב 86 ב .ההרשאה תיכנס לתוקפה "א יהיה לי צור בגט מסיבה כלשהיא באמצעות כל בית די רבני שאשתי תבחר ,ואפילו א בעת שנפרד אתנגד במפורש לבית הדי הרבני שהיא בחרה". ג .הפקעה היא הפתרו למצב שנוצר לאחר שהפר הבעל את ההסכ להעניק לאשתו גט בתו חמישה עשר חודשי מאז ביקשה גט .במקרה זה הבעל מסכי "שנישואינו יחשבו מופקעי בהתבסס על תקנה של קהילתנו 350,שכל הנישואי חייבי להסתיי בתו חמישה עשר חודשי". ההסכ ככלל מחוזק במה שאנו מכני "תנאי תוק" :".יתר על כ ,א הסכ זה יחשב חסר תוק .מבחינה הלכתית בכל 351 עת שהיא ,לא נחשב כנשואי מלכתחילה". 5.2.5 נית לבחו את היחס בי המרכיבי השוני של ההסכ ה מנקודת השקפה דוגמטית וה מבחינה פונקציונלית .מבחינה פונקציונלית קיימת הציפיה )כמו בהצעת הרב הנקי( ,שעצ קיו ההסכ ייתר את ההיזקקות אפילו לאחד משלושת האמצעי )תנאי מבטל נישואי ,הרשאה והפקעה( ,שכ הבעל יכבד את התחייבותו להיענות בתו חמישה עשר חודשי לבקשת אשתו לתת לה גט ,ויית לה גט רגיל .א הדבר לא יתממש ,תידרש התערבות של בית הדי בכדי להוציא לפועל את שלושת האמצעי הללו .בדומה לרב הנקי ,ג הדיי ברויד מניח ,כי במקרה זה יעדי .בית הדי הרשאה 352על פני שתי האפשרויות האחרות ,ותנאי מבטל נישואי על פני 350 הרב ברויד מדבר כא בבירור על תקנת קהל )מקומית( של צורה חדשה של "הפקעה מאוחרת" .עתה ,הוא מקבל אומנ "שנית לבקר זאת בציו העובדה ,כי קהילה כזאת אינה קיימת במרחב גיאוגרפי" ,אול הנושא )בייחוד בעיד גלובלי זה( הוא מעבר לגבולות גיאוגרפיי .משמעותו היא אימו 2פתרונות המקובלי רק בקהילה מסוימת ולא בכל קהילות ישראל. למעשה ,עמדת הרב ברויד יכולה לתרו לגישה ה"מצטברת" ,שעיקריה מוצגי להל ,סעי ,5.5 .והשוו סעי) 5.3.3 .ו( 351 בעני זה ראו עוד §§.7.31 ,6.37 ,3.84 352 "ועוד יותר הוא מעדי .להעניק גט מראש ,משו שזה מסלק לגמרי את הבעיה של יחסי אישות מחו 2לנישואי". עגונה :עיו מנצ'סטר הפקעה .שתי הברירות ה תוצאה של ההעדפות המשוערות 353 של הבעל ,הרוצה להימנע מבעילת זנות למפרע. 5.26 הפתרו המשולב ,טוע הדיי ברויד ,מעניק יתרונות מבחינה דוגמטית" :גישות אלה משתלבות זו בזו ,כ שהשל גדול יותר מחלקיו ".לא זו בלבד שהפיתרו המשולב הזה מספק את הדרישה שההפקעה "תבוצע רק כשנית סוג כלשהוא של גט"; עצ נוכחות ההפקעה בהסכ מצמצמת את בעיית הביטול של ההרשאה" ,מאחר שהבעל יעדי .ביצוע של גט על תנאי ,כדי 354 להימנע מהפקעה ומבעילת זנות הנובעת ממנה". 5.3 הצעת מנצ'סטר 5.3.1 כל האמור לעיל מביא אותנו לשקול "פתרו משולב" .אי אנו מתכווני בכ לפתרונות שוני בתור חלופות ,אלא פתרו אחד המציג פתרונות אלו כמרכיבי של יחידה אחת ,שכל חלקיה תקפי ופועלי ,ושחל עליה עקרו ספק ספיקא כמכלול 355.הביצוע יהיה בכפו .לאישורי רבניי 356 מתאימי. 5.3.2 א הבעל לא התגרש מאשתו לאחר שני עשר חודשי מאז המלי 2בית הדי לסיי את הנישואי בגט התק .לכל הדעות )שהבעל כתב ומסר לאישה מרצונו החופשי ,א .א בעקבות כפייה שההלכה מתירה בנסיבות מסוימות( ,הנישואי יסתיימו באמצעות כל שלושת התהליכי שלהל: 353 "וע זאת ,א הבעל מתמיד ברצונו לצמצ את האפשרות של בעילת זנות, אי ספק שיעדי .סיו נישואי תקפי על תנאי על פני הפקעה ".נראה לפיכ ,כי הרב ברויד מניח שהתנאי מבטל הנישואי לא יכנס לתוק .אלא בעתיד. 354 על שימוש הדיי ברויד בספק ספיקא ראו להל ,הערה .367 355 נראה שזו ג גישת הדיי ברויד .ראו לעיל ,וראו להל ,הערה .367 356 אלו יתבררו בייעו 2ההלכתי ,שאנו ממליצי עליו לכל הזוגות העומדי להנשא .ראו עוד §§.58)57 ,7.37 87 פתרו משולב 88 א. הפרת התנאי ,שהוכנס לכתובה או נכתב במסמ נפרד ,המתנה את הנישואי באי התנגדות מצד בית הדי לקידושי וגיטי, המוכר בידי גדולי הדור ,ואשר הוק לש כ בירושלי )להל" :בית די ירושלי"(. ב. גט )כל זמ שהוא קיי( שנית בשעת הנישואי ,אבל הוכרז שיהיה בר תוק) .בי היתר( דקה אחת לפני שבית די ירושלי 357 ימשו את הסכמתו לנישואי. ג. הצהרה רשמית של בית די ירושלי כי הנישואי מופקעי שני עשר חודשי לאחר שהמלי 2בית הדי לראשונה לבעל לגרש את אשתו והוא לא עשה כ )בלי להתחשב בטענת ביטול של גט להבא או של הרשאה( ,או שני עשר חודשי לאחר 358 שנעל הבעל או לאחר שנטרפה דעתו וכיוצא בזה. 5.3.3 הלי הביצוע יהיה כדלקמ: א. לפני הקידושי יסכימו בני הזוג ויחתמו על חוזה ,שיכלול את התנאי שבכפו .לה ימומשו ה הנישואי )ב ,להל( וה הגט )ה ,להל( ,ושיוסברו בו תפקידי בית הדי בירושלי ,שישתמש בסמכויות המצוינות למטה. ב. בנוס ,.תתקיי אחת משתי החלופות הבאות: .iבאמצעות תנאי כפול מנוסח כראוי החת יתנה את נוסח הקידושי בתנאי שבית די ירושלי לא יתנגד לעול 359 לקידושיו בי בחייו בי לאחר מותו. בנוס ,.כדי לחזק את סמכות ההפקעה ,הוא יסיי "כדת משה וישראל ,ועל דעת בית די ירושלי"; או – 357 על בעיית ברירה )שהופכת גט זה לספק גט בלבד( בהקשר זה ראו ARU .18:66 358 ראו לעיל ,סעי 4.3.3 .ו)§ ,5.49בכל הנוגע להצעות לסוג התקנה הטובה ביותר להפקעה שכזאת. 359 העדפתו של הרב אייבל. עגונה :עיו מנצ'סטר .iiפרטי כל התנאי הנדרשי יוסברו לכלה ולחת וה יסכימו לה .התנאי יכתבו בכתובה ובאמצעות תנאי כפול מנוסח כראוי החת יכול להתנות את הקידושי במילוי "כל התנאי הכתובי בכתובה ]או במסמ אחר[" .החת יסיי: 360 "כדת משה וישראל ,ועל דעת בית די ירושלי". ג. האישה מאשרת ,שאי היא מתקדשת אלא בתנאי שכל האמור לעיל תק .מבחינה הלכתית וכ לא תעוג .כ היא מאפשרת לבית הדי להצהיר א יופר התנאי ,שהנישואי לא התקיימו מעול 361.לכל הפחות ,האישה מאשרת שהיא מסכימה לתנאי שעליה יוסדו הנישואי. ד. אז ישבע הזוג בש ה' ,שלעול לא יבטלו את התנאי ולא יתקדשו על ידי קידושי ביאה. ה. מיד לאחר הטקס יורה החת לכתוב ולמסור לכלה את הגט על מנת שיכנס לתוק .דקה קוד שיבטלנו ,דקה קוד שתיטר. דעתו ,דקה קוד שימות ,או דקה טר יכריז בית די 362 בירושלי על התנגדותו לנישואי – המוקד מכל אלו. ו. היכ שבית הדי ממלי 2או מורה לתת גט א הבעל אינו נותנו מרצונו החופשי ,ימתי בית הדי לבעל או ינסה לשכנעו לתת 360 בעוד שהאחרוני ביקשו במידה רבה ,שהחת יאמר את כל מילות תנאי "אח מומר" ,הרב פיפאנו )§ (3.49הסכי להסתמ על שילוב של הצהרה בעל פה על קבלת התנאי הכתובי בכתובה .החת אומר" :על פי כל התנאי הכתובי בכתובה שיתקיימו ,הרי את מקודשת לי ....וא לא יתקיימו התנאי"... 361 השווה את התנאי הנאמרי על ידי הכלה ,ולה מסכי החת ,אות כלל הרב ברויד בהסכ" :א אחד מאתנו נעדר מבית המשפחה חמישה עשר חודשי רצופי מכל סיבה שהיא ,ואפילו מחמת אונס ,אזי קידושינו ונישואינו יופקעו ויהיו חסרי תוק ,.ואני מתנה זאת כתנאי לקבלת הצעת הנישואי .התנהגותנו תהיה כהתנהגות בני אד לא נשואי ,החולקי מעו מגורי ...עוד אני מצהירה שלא הייתי מקבלת הצעת נישואי מאיש, ]אילו ידעתי[ שהוא עתיד לבטל את האישור לתת לי גט ,או א מסיבה הלכתית ,כפי שקבע בית די מוסמ ,תחשב תקנת הקהל מחוסרת תוק.". 362 השוו לעיל ,הערה ,357בנודע לבעיית ברירה. 89 פתרו משולב 90 גט במש שני חדש חודשי .א עמד הבעל בסירובו ,יצהיר בית די ירושלי על התנגדותו לנישואי ,וכ יגרו להפרת התנאי ולפירוק הנישואי .כמו כ ,הלי זה יבהיר רטרוספקטיבית ,שהגט בא לידי מימוש דקה לפני כ .בנוס,. בית די ירושלי יכריז שהקידושי מבוטלי על ידי "אפקעינהו" ,על פי התקנה שאימצה קהילה זו. ז. בתור אמצעי זהירות נוס ,.ראוי לשקול שבית הדי יכפה גט )כדלעיל( .דבר זה יוכל להיעשות בתו שני עשר חודשי המתנה .בי א הצליחה הכפייה ובי א לא השיגה את מטרתה ,יוכל בית הדי להצהיר על התנגדותו לנישואי ולהפקיע. מוב ,כי פרטי התנאי והגט המעוכב ה אפשרויות בלבד, וכפופי לחלופות שונות על פי עמדתה ההלכתית של הקהילה. חשוב יותר הוא העיקרו של הפתרו המשולב ,הנובע מהניתוח שהצענו לנושאי הסמכות השוני 363.א יוכל הפתרו המשולב להתקבל ,לא יקשה להסכי על פרטיו. 5.3.4 ההסכ יכלול )או יצור .במסמ שאישרה הקהילה הנוגעת בדבר( פירוט של יסודות הסמכות שלו ,כגו: א. החלת ספק ספיקא על מרכיבי של ההסכ. ב. סמכות להקל משנוצר מצב של עיגו. ג. ההישענות על נסיבות זמננו ,המהווי שעת הדחק, והשיקולי להקל הנגזרי מהגדרה זו. ד. היסודות ההלכתיי של כל מרכיבי ההסכ. 5.3.5 במסגרת ההסכ יצהירו בני הזוג על עמדותיה ,כגו: 363 ראו §§ ,7.10)7.5מסוכמי לעיל ,סעי.5.4 . 364 וכ הגדרת שעת הדחק שכזו בהקשר של עיגו.2.40§ : 364 עגונה :עיו מנצ'סטר א. אנחנו נישאי לאחר ייעו 2מקי .בנוגע למשמעויות ההלכתיות של הקידושי והסיכוני הכרוכי בה ,ולאחר ששקלנו הסדרי נישואי חליפיי. ב. נשבענו על דעת הרבי שיונח ,כי יחסי האישות בינינו ,בלא עדות התומכת בכ אבל בהעדר עדות מנוגדת ,כפופי לתנאי, 365 שעל בסיסו התקדשנו. ג. אנו מסכימי לכ שבמקרה של סירוב ינקטו אמצעי שההלכה מאפשרת ,כגו הרחקות. 5.4 בסיס הסמכות בהצעת מנצ'סטר .5.4.1כמה יסודות של הצעת מנצ'סטר מוצדקי מבחינת ההלכה של ימינו ,בכ שההצעה מחילה דוקטרינות מבוססות המתייחסות לסמכות 366,וביחוד ספק ספיקא 367,הלכתא 365 ההסכ של הרב ברויד מרבה לעסוק בנושא זה .החת והכלה מצהירי יחד שבמקרה שיסתיימו נישואיה מתוק .תנאי" ,תהא התנהגותנו כהתנהגות בני אד לא נשואי החולקי מעו מגורי" .עוד החת מצהיר" :אני מקריא תנאי זה לא רק בעת טקס הנישואי ,אלא ג לפני יחסי האישות בינינו והייחוד ...אני נודר ברבי שלעול לא אסיר תנאי זה מהנישואי ...ואפילו יחסי אישות בינינו לא יבטלו תוק .התנאי". 366 א .על פי שכמה מרעיונות היסוד נתוני במחלוקת )א כ ג לספק ספיקא( כמו ,למשל ,הגדרת עקרו הרוב .ראו לעיל ,סעי.1.1.2 . 367 ראו עוד §§ .6.20)6.18 ,2.24)2.17הצעת מנצ'סטר מתארת ומחילה את עקרו ספק ספקא ביתר פרוט משעושה זאת הרב ברויד ,ביחוד בקבלת דרישת הרב עובדיה יוס ,.שאחד הספקות יהיה שקול )כלומר יחס של .(50)50הרב ברויד מצטט את דברי הש" ביורה דעה רמ"ב ,וכ את "מכתבו לעור – פלורליז הלכתי".Tradition 27 (1993), 108-110 , הרב ברויד מעיר ,כי כשמעריכי פתרונות לבעיית העגונה ,עולי שני יתרונות לשימוש בשיטה משלבת .אחד מיתרונות אלו הוא אפשרות הקונצנזוס ,למרות הדעות הרבות החלוקות ,אבל לא מנוגדות .כשסוקרי כל אחת מחמש הגישות בפני עצמה ,מוצאי שמספר בלתי מבוטל של סמכויות הלכתיות בנות זמננו תומכות בגישה זו או אחרת ,ורוב הפוסקי מתנגדי לה .אול מבחינה תיאורטית ,הסכ כתוב אחד יכול לייצג את 91 פתרו משולב 92 כבתראי )וסייג הרמ"א( 368ושעת הדחק 369.יסודות אחרי, ביניה ראויי לציו הענקת מעמד של תנאי בית די לתנאי מבטלי נישואי 370והכרה בעילות הפקעה חדשות )אפילו ע גט( ,יחייבו תקנה ,והנושא שיעלה הוא למי יש את הסמכות 371 לתק תקנה שכזאת. 5.4.2 בייחוד ,אנו סבורי כדלקמ: א. נישואי שהותנו כראוי 372תקפי כמעט לפי כל הפוסקי וכ 373 א יש ספק בכל הנוגע למעמד הוא לכל הפחות שקול. כל הגישות ,כ שהסמכויות ההלכתיות יווכחו לדעת ,שהפתרו שה תומכות בו נמצא בהסכ ,וכ פוסקי רבי יתנו תוק .להסכ שהתגבש. 368 על פי הרא"ש ,כשהספק הוא דרבנ )ספק דרבנ לקולא( והסמכות הקדומה פוסקת לקולא ,יש לקבל את פסק הסמכות הקודמת יותר למרות עיקרו הלכתא כבתראי )ראו עוד § .(2.30אול הראב"ד חולק על הרא"ש בנקודה זו .ראו ) ,ARU 7:4 (§III.10וש ,הערה .41 369 הרב עובדיה יוס .ואחרי טועני ,שאפשר להשוות את תקופתנו לתקופת הגאוני )ראו עוד § .(4.84לכל הפחות אפשר לטעו ,שהמצב בנוגע לסרבנות היו הוא מצב של שעת הדחק )ראו עוד § .(2.45מאחר שהאפשרויות להקל בשעת הדחק ה רק על בסיס של בחינת כל מקרה לגופו ,ה עשויות לא לעמוד באמת המידה של פתרו "גלובלי כוללני" )ראו עוד § .(2.40בר ,קיימת היכולת להחיל קולות אלה על בסיס "גלובלי כוללני" א יתכנס בית די של גדולי הדור ויסכי לנקוט באמצעי אלו )ראו עוד §.(2.41 370 ראו עוד §§.3.71 ,3.69 371 סעי .קט ו בסעי 5.3.3 .של הצעתנו לעיל מניח ,שבית די מרכזי )בית די ירושלי( יחיל הפקעה ,שתאושר בידי קהילות מסוימות )ובמוב זה אפשר להשוות את הצעתנו להצעת הרב ברויד( ,א .על פי שתוק .תקנה זו לא יהיה גלובלי .רוב הפוסקי ואולי א .כול מכירי בכ שתקנה שתוקפה גלובלי תתאפשר רק בהסכמת גדולי הדור .לא חסרו קריאות לכנס את גדולי הפוסקי )או לפחות להשיג את הסכמת ,ראו § .(2.41ראו עוד §§ .7.61 ,5.52כמעט שאי ספק שכינוס כזה יקבל החלטות על בסיס של רוב .ראו סעי) 1.1.2 .ב(. 372 לעיל ,סעיפי ) 5.3.2א() 5.3.3 ,א)ב(. 373 ראו לעיל ,סעיפי .2.6.1 ,2.1.5. ,2.1.2)2.1.1ראו ג §§.7.7 ,6.47 ,3.86 עגונה :עיו מנצ'סטר ב. המעמד של גט מעוכב )אפילו נטע שבוטל או נחשב לגט 375 מעושה( 374הוא בגדר ספק. ג. ההפקעה 376תחייב תקנה שתתקבל לכל הפחות בידי הסמכות העליונה של הקהילה האמורה ,ואז יהיה לה מעמד של 377 ספק. 5.4.3 א .על פי שכל בית די ,דיי או פוסק יכולי להתמודד ע מקרי פרטיי ,ובית הדי המקומי יכול לנקוט אמצעי חרו לטובת קהילתו 378,נדרשת סמכות גדולה יותר לכל מה שיש לו אופי של "חקיקה" 379.כדי להיות אפקטיבי באופ גלובלי ,על בית הדי להיות בעל סמכות גורפת ,כלומר בית די של גדולי הדור .רק בית די של גדולי הדור המקובל על כל החוגי והזרמי יוכל לתת היתר להנשא בנישואי שניי בלא גט, משו שלהיתר כזה יש תוצאות אפשריות לגבי כל ע ישראל. ואול יש צעדי ביניי תוספתיי שאפשר לנקוט בה ,שה בי פתרו מקומי לפתרו גלובלי מלא ,כפי שאנו טועני בסעי .הבא )המסיי את חיבור זה(. 5.5 אסטרטגיה לפתרו גלובלי 5.5.1 אי להפריד בי התקוות למצוא פתרו גלובלי לסרבנות הגט לבי המחלוקות והשסעי המאפייני את העול היהודי בכלל ,ואת הזר האורתודוכסי בפרט .קשה להתכחש לכ שהנטייה הדומיננטית היו )בתחומי רבי של ההלכה( היא 374 ראו לעיל ,סעיפי ) 5.3.2ב() 5.3.3 ,ה() ,ז(. 375 ראו לעיל ,סעיפי .3.7.4 ,3.7.2 ,3.6.4 376 לעיל ,סעיפי ) 5.3.2ג() 5.3.3 ,ו(. 377 ראו לעיל ,סעיפי .4.72 ,4.71 378 על הסמכות להטיל עונש מוות ,המוענקת במקרי חרו בתפוצות אפילו לדייני שלא הוסמכו ,ראו ,ARU 6:27-28הערה .95 379 למשל ,להתיר לכתחילה באופ גלובלי מה שבדר כלל מותר רק בדיעבד; ראו עוד §.2.39 93 פתרו משולב 94 להחמיר ,והיא משקפת את הדומיננטיות הגוברת והולכת של הקהילה החרדית ה בישראל וה מחוצה לה .א .על פי כ ,יש מרכיב אחד במצב הנוכחי ,הפותח חלו הזדמנויות לשינוי בטווח הזמ הבינוני :התופעה של "ניעות )מוביליות( דתית כלפי מעלה" והטענה "שמספר האנשי שיעברו מקהילה לקהילה במש חייה גבוה בהרבה מבכל תקופה אחרת בעבר" 380.עלינו אפוא לשקול את סיכויי הנישואי של ילדי, הנולדי להורי שנישאו בנישואי שניי ,לאחר שהראשוני בוטלו בהסתמ על פתרונות כאלו שהוצעו כא. 5.5.2 נניח שילדי מנישואי שניי כאלה יבקשו להנשא בקהילה, שאינה מקבלת פתרונות אלו .אי זה מ הנמנע ,שה לא ייחשבו לממזרי ולא יידחו .כש שקבלת העיקרו ספק ספיקא לקולא תלויה בשיקול דעת ואינה חובה ,כ ג דחייתו 381.קהילות המאמצות פתרונות ,שיש לה תוק. מספק ספיקא ,אינ מפירות כל איסור שהוא ,ולכ ילדי הנולדי מנישואי שניי לאחר שהראשוני בוטלו על יסוד קולות כאלה ,אינ ממזרי .דחיית בידי קהילות מחמירות יותר משקפת את רצונ של הקהילות האלה לכפות את חומרותיה על כלל ישראל 382.אול ההלכה מאפשרת דר אמצעית בעניי זה :זהו מצב שדר פעולה מסוימת שנדחית 380 ,ARU 17:144-45בהקשר לדיו בגישתו של הרב ברויד לעניי זה. 381 הפעלת שיקול דעת תלויה למעשה במוסכמות )לעיתי בלתי מפורשות( של הקהילות המסוימות ,בכלל זה השאלה בסמכותו של מי מכירי .ראו עוד §§ .6.24)6.23הפעלת שיקול הדעת יכולה להתרחב לענייני חיוניי ,כגו האבחנה המקובלת כעת )ראו עוד § (1.14בי מה שמותר באופ תיאורטי )להלכה( ומה שהותר למעשה .בהקשר זה ראוי לציי ,שהרב עובדיה יוס. כותב ביחווה דעת א )ירושלי ,תשל"ז( כללי התורה עמ' טו סימ יב: "פוסק שמסיי בתשובתו שכ נראה לי להלכה ולא למעשה ,או שמסיי שכ נראה לי א יסכימו לזה בעלי הוראה ]אחרי[ ,יש לומר שהוא דר ענוה ]בלבד[ ,וסמכינ עליו ג למעשה" ,דהיינו ג א סמכויות אחרות לא הביעו את הסכמת .ראו .ARU 18:53 382 ראו עוד §§.7.29 ,2.47 עגונה :עיו מנצ'סטר לכתחילה מתקבלת בדיעבד 383.קהילות כאלו ,לנוכח הסיכוי להגדיל את מספר חבריה ,עשויות להכיר בפתרו באופ חלקי" :אי אנו עושי כ בעצמנו ,אבל נכיר בכ בדיעבד, כשנעשה על ידי אחרי )אולי א .תו ציונ של אחרי אלו במפורש(" .הכרה זו עשויה לסלול את הדר בהמש לקבלת הפתרו לכתחילה ,ולהתקנת תקנות ,הדרושות בכדי להגיע לפתרו כוללני של ממש. 5.5.3 מוב ,כי כל שיטת פעולה שכזו מחייבת שקיפות מרבית 384.כל זוג השוקל לערו הסכ ,המבוסס על ספק ספיקא ,צרי להיות מודע למעמדו ההלכתי לא רק בתו קהילתו הוא אלא ג בקרב קהילות אחרות ,שילדיה אולי יעברו אליה. אמצעי מעשיי ,שהתווינו בדוח המלא שלנו ,נדרשי על מנת להעניק יעו 2הלכתי ראוי על יסוד המידע השל והמדויק 385 ביותר. 5.5.4 סיכויי תהלי זה אינ נראי היו טובי במיוחד .א החזו שביסוד דו"ח זה דוחה את הדעה ,שקרע בתו כלל ישראל בלתי נמנע הוא .חזו זה מבוסס על ההנחה ,שיש אפשרות לתהלי תוספתי)מצטבר ,בלי לכפות מודל יחיד על קהילות השונות מאוד זו מזו בעמדותיה ,א בעלות מטרה מעשית משותפת :לשמר את האפשרות לניעות )מוביליות( דתית בתו הקהילה ולשמר את אחדות ע ישראל. 383 לשימוש באבחנה זו ראו סעיפי ) 1.1.2ג(,3.7.2 ,3.6.4 ,3.4.4 ,2.6.1 ,2.1.1 , 4.4.2לעיל ,וראו ג §§.ARU 6:11-12 (§6.7) ,7.9 ,4.71 384 ראו עוד §§.7.37)7.34 385 ראו עוד §§.7.60)7.53 95 96 פתרו משולב
© Copyright 2024