‫הצופיות והתקדשותה של ירושלים באסלאם‬ ‫מימי בית אומיה עד כיבושי צלאח אלדין‬ ‫דותן הלוי‬ ‫תוכן‬ ‫מבוא ‪3............................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫התקדשותה של ירושלים באסלאם ‪4..................... ................................ ................................‬‬ ‫מעורבות בית אומיה ‪4.................................... ................................ ................................‬‬ ‫מקורות הידע ‪4............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫ספרות שבחי ירושלים ‪5.................................. ................................ ................................‬‬ ‫חסידות וירושלים ‪8............ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫חסידים וספרות "שבחי ירושלים" ‪8.................... ................................ ................................‬‬ ‫החסידים כקולטי השפעות ‪8............................. ................................ ................................‬‬ ‫קדושת ירושלים מתוך עקרון קדושת מקומות ‪01.................................. ................................‬‬ ‫היסוד המשמר ‪01............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫קצה תהליך ‪01.............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מבקרים ועולי רגל ‪03..................................... ................................ ................................‬‬ ‫תחליף לחשיבות פוליטית ‪04........................... ................................ ................................‬‬ ‫סיכום ‪01......................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪01................ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"גילוי הלוט מתארע לעתים קרובות לצופים המתאמצים להשיגו‪,‬‬ ‫ולפיכך הם תופסים את אמיתות המציאות שאיש מלבדם אינו תופס‬ ‫אותן‪".‬‬ ‫(אבן ח'לדון )‬ ‫מבוא‬ ‫חיבור זה עוסק בראשית ימיה של הצופיות‪ ,‬ימים בהם שימשו מחפשי הדרך המיסטית כקולטנים‬ ‫רגישים בתוך עולם עמוס השפעות עבור התפיסה הדתי ת החדשה שהתפתחה במחוזות ביזנטיון‬ ‫ופרס ותקרא לימים דת האסלאם‪ .‬מוקד העיסוק יהיה אפוא ירושלים‪ ,‬התקדשותה של העיר לאסלאם‬ ‫תבחן בחיבור זה כמגמה פוליטית ודתית של ח'ליפי בית אומיה‪ .‬הדגש יינתן על החסידות‪ ,‬הצפה‬ ‫באותה עת בעיסה דתית ותרבותית חסרת צורה אשר עתידה להתמצק במאות הבאות לכדי משנה‬ ‫סדורה של אמונות וערכים‪ ,‬וקדושתה של ירושלים בתוכה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טענתי המרכזית בחיבור זה היא כי קהילת החסידים בעיר הייתה ליסוד אשר פיתח את רעיון‬ ‫קדושת ירושלים באסלאם ושימר אותו מימי ח'ליפות בית אומיה ועד לכיבושי צלאח אלדין בסוף‬ ‫המאה ה‪ .01-‬כאשר בתווך‪ ,‬כמעין חלון הצצה לתהליך זה‪ ,‬פורס מו בתחילת המאה ה‪ 00-‬חיבורי‬ ‫"שבחי ירושלים"‪ ,‬ממנו נלמד כי למעשה הביאה הצופיות לבסוף ל התמסדות רעיון קדושת ירושלים‬ ‫באסלאם‪ .‬במקביל שימשה תקופה זו כתקופה פורמטיבית עבור הרעיון הצופי עצמו במהלכה זה‬ ‫התמסד והתגבש לזרם רוח ני וחברתי בולט בדת האסלאם‪ .‬בתהליך זה לקחו חלק לא רק הצופים של‬ ‫ירושלים אלא גם צופים בכל עולם האסלאם אשר מצאו סיבות לקדש את ירושלים כאתר עלייה לרגל‬ ‫והנגישו את רעיון קדושתה לעולם האסלאם האורתודוקסי המתפתח‪.‬‬ ‫היריעה קצרה מלהציג כאן סקירה מעמיקה אודות הפעילות הצופית בירושלים בתקופה‬ ‫האמורה ועל כן טענתי תוצג לרוב דרך חיבור מסקנות סופיות הנשענות על מקורות משניים‪ .‬במהלך‬ ‫העבודה יוצגו המושגים העיקריים מתורגמים לעברית כאשר המונח המקורי בערבית יופיע בסוגריים‪,‬‬ ‫שמות יופיעו בתעתיק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בכתבי את המונח "חסידים" אני מבקש להשתמש בטרמינולוגיה בה משתמש ש‪ .‬ד‪ .‬גויטיין בפנותו אל מחפשי‬ ‫הדרך המיסטית בראשיתו של האסלאם‪ ,‬אשר יקראו בהמשך צופים‪ .‬מונח זה מקביל לצורך החיבור ל‪-‬זהאד‪,‬‬ ‫בדיל‪ ,‬סגפנים‪ -‬כפי שמכנה אותם לבנה כפרי או ‪ Spirtual wayfarers‬כפי שמכנה אותם אפרת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫התקדשותה של ירושלים באסלאם‬ ‫מעורבות בית אומיה‬ ‫בחפשנו אחר מקור קדושתה של ירושלים עבור דת האסלאם‪ ,‬נמצא כי באו החוקרים לכדי מסקנה‬ ‫משותפת אודות ידה של שושלת בית אומיה בדבר‪ .‬כשליטי עולם האסלאם ביקשו ח'ליפי בית אומיה‬ ‫לבסס את קדושתה ומרכזיותה של ירושלים עבור דתם החדשה על ידי חידוש מסגד אלאקצא‪ ,‬בניית‬ ‫כיפת הסלע ודרך הפצת מסורות בדבר חשיבותה הדתית של העיר‪ 2.‬עם התבססות שושלת בית‬ ‫אומיה בדמשק נשאה כבר העיר ירושלים בחובה מסורת מקודשת בת מעל אלף שנים עבור היהודים‬ ‫והנוצרים‪ .‬מסורת זו השפיעה באופן ישיר על האוכלוסייה הערבית והמשוערבת תחת ח'ליפות בית‬ ‫אומיה במישור הדתי והפוליטי ועל כן ביקשו אלה לאסלם את אותה מסורת כצעד לחיזוק רלוונטיות‬ ‫שלטונם‪.‬‬ ‫בנקודה זו נחלקו החוקרים השונים אודות מהות אותו "אסלום"‪ ,‬גישתו הקלאסית של‬ ‫גולדציהר‪ ,‬אשר שואבת מתוך ההיסטוריוגרפיה המוסלמית ושעדיין מקובלת כגישה היסטורית‬ ‫בספרים רבים‪ ,‬רואה בהקמת כיפת הסלע על ידי הח'ליף עבד אלמלכ אבן מרואן אקט פוליטי אשר‬ ‫נועד ליצור מוקד מקודש חלופי למכה נוכח מרד עבדאללה בן אלזוביר בחיג'אז‪ 3.‬לעומתו גורס גויטיין‬ ‫כי יש לחפש את מניעיהם של בית אומיה ב"שדה הדת" ולא ב"שדה הפוליטיקה"‪ ,‬ועל כן אמנם קידשו‬ ‫ופארו אלה את ירו שלים אולם לא כתחליף למכה אלא כעיר בעלת קדושה קדומה בפני עצמה לדתות‬ ‫האחרות‪ 4.‬בהנחה וניתן להפריד בתקופה בראשיתית זו של דת האסלאם את המניע הדתי והפוליטי‪,‬‬ ‫משרתת אותנו מחלוקת זו כמשיחה לפי תומה בקביעה כי לכולי עלמא היה על הח'ליפים לבית אומיה‬ ‫ליצור תעמולה דתית פרו‪ -‬ירושלמית עבור צאן מרעיתם‪.‬‬ ‫מקורות הידע‬ ‫מתוך בחינת המקורות המסלימים העוסקים בירושלים במאות השמינית והתשיעית מתגלה יבול‬ ‫יחסית דל‪ .‬חיבור מסלמי בולט העוסק בגיאוגרפיה של ארצות האסלאם הוא כתאב אחסן אלתקאסים‬ ‫פי מעארפת אלאקאלים למחמד בן אחמד שמס אלדין אלמקדסי בן המאה העשירית‪ ,‬מקור העוסק‬ ‫אמנם בעיר ירושלים ותולדותיה‪ ,‬אולם בצמצום‪ .‬תאריח' אלרסל ואלמלכ לאלטברי‪ ,‬אף הוא בן המאה‬ ‫‪ 2‬סקירה מעמיקה אודות דעות החוקרים‪ :‬עמיקם אלעד‪" ,‬מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית‪ ",‬המזרח‬ ‫החדש‪ ,‬כרך מ"ד (‪.)1113‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪I. Goldziher, Muslim studies, trans and ed. S. M. stern, (London: AldineTransaction, 2005),‬‬ ‫‪p.44.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שלמה דב גויטיין‪ ,‬היישוב בארץ ישראל בראשית האסלאם ובתקופה הצלבנית לאור כתבי הגניזה‪( ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫יד בן צבי‪ ,)0881 ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫העשירית מתאר את ההיסטוריה של הח'ליפות עד תחילת המאה השלישית להג'רה‪ 5.‬רוב הספרות‬ ‫ההיסטוריוגרפית בנמצא מאוחרת למאה העשירית‪ ,‬בין אלו חיבורים היסטוריים העוסקים בכיבושי‬ ‫האסלאם וגם בבניין כיפת הסלע כמו אלבדאיה ואלנהאיה פי אלתאריח' לאבן כת'יר בן המאה ה‪.04-‬‬ ‫חיבור מרכזי העוסק בפירוט בתולדות ירושלים הוא אלאנס אל ג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל למג'יר‬ ‫אלדין אלעלי מי (מת ‪ )0510-‬אשר שופך אור על מצבה של העיר בתקופה הצלבנית והממלוכית‪.‬‬ ‫עדיין‪ ,‬גם מתוך חיבורים אלה יש ללמוד היסטוריה באו פן ביקורתי על שום שאופיים מייצג‬ ‫לרוב כתיבת "היסטוריה קדושה" הנסמכת על מסורות (ח'דיתים) הנעשות פחות ופחות מבוססות ככל‬ ‫שמתקרבים אל ימי ערש האסלאם‪ .‬אבקש להסתופף כאן בצילה של הגישה המחקרית המתייחסת אל‬ ‫החיבורים הללו יותר כאל ז'אנר ספרותי (אדב) ולאו דווקא כאל כתיבה היסטורית מדעית‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫הפרטים ההיסטוריים לאשורם יתבהרו דווקא מתוך מדע ביקורת החדית' והתחקות אחר מקורן של‬ ‫המסורות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ספרות שבחי ירושלים‬ ‫על מנת לבחון ב אופן בלתי ישיר את מניעי התקדשותה של ירושלים ניתן לעיין בסוגה ספרותית‬ ‫חדית'ית מובהקת היא "ספרות השבחים" (פאצ'אא'לאת)‪ .‬ז'אנר ספרותי זה עוסק בשבחם של אישים‪,‬‬ ‫מעשים ומקומות שונים בעולם האסלאם ומתבסס על ספרות החדית' המקובלת לשם כך‪ 7.‬שני‬ ‫חיבורים אשר הוקדשו לשבחי ירושלים (פצ'אא'ל בית אלמקדס) ופורסמו במחצית הראשונה של‬ ‫המאה ה‪ ,00-‬כוללים בתוכם מסורות שונות אודות טיבה וקדושתה של העיר ומספקים מקור מהימן‬ ‫להבנת התפתחות קדושתה של ירושלים באסלאם בזמן חיבורם ומזמן המסורות המרכיבות אותם‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שניים מתוך חיבורים אלה הובאו לדפוס והוהדרו על ידי חוקרים ישראליים‪ :‬החיבור – פצ'אא'ל בית‬ ‫אלמקדס ואלח'ליל ופצ'אא'ל אלשאם לאבן אלמרג'א הוצא לאור על ידי עופר לבנה כפרי והחיבור‬ ‫פאצ'אא'ל בית אלמקדס לאלואסטי הוצא לאור על ידי יצחק חסון‪.‬‬ ‫פרסום חיבורים אלה במהלך המאה ה‪ 00-‬בירושלים אומר דרשני‪ ,‬לשם מה נועדו‪ ,‬ועבור מי‬ ‫יועדו? מה הייתה תדמיתה של העיר באותו הזמן עבור עולם האסלאם? מענה חלקי ניתן לשאלות‬ ‫‪ 5‬נקרא גם תאריח' אלאמם ואלמלכ‪.‬‬ ‫‪ 6‬הבהרת גישה זו‪ :‬אורי רובין‪" ,‬כיוון התפילה באסלאם‪ -‬לתולדותיו של מאבק בין פולחני‪ ",‬היסטוריה‪ ,‬גליון ‪1‬‬ ‫(תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪.5-1‬‬ ‫‪ 7‬יצחק חסון‪" ,‬ספרות שבחי ירושלים באסלאם"‪ ,‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת‬ ‫הכיבוש המסלמי‪(,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.43‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Ibn al-Murajja, Fadail Bayt al-maqdis wa-al-khlil wafadail al- sham, ed: Ofer Livne Kafri,‬‬ ‫‪(Shfaram: Almashreq, 1995), p. II.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אלו על ידי עמנואל סיון אשר טען כי חיבורים אלו קדמו למסע הדיכוי האנטי‪ -‬נוצרי של החליף‬ ‫הפאטימי אלחאכם באמר אללה‪ ,‬אשר הביא להריסת חלקים מכנסיית הקבר בשנת ‪ 9.0118‬יצחק‬ ‫חסון טען לסיבה פרוזאית יותר לפיה הצורך ב גיוס כספים על מנת לשפץ את מבנה כיפת הסלע‬ ‫שקרס בשנת ‪ ,0101‬הביא את דרשן מסגד אלאקצא‪ -‬אלואסטי לחבר את קובץ שבחי ירושלים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נימוקים אלו אכן יכולים לבסס טענה חשובה על תפקידם של חיבורים אלו בהתקדשותה של ירושלים‪.‬‬ ‫כך גם טען עמנואל סיוון כי המאבק הפוליטי בצלבנים על ידי מלחמת קודש הוא שהעלה את קרנה של‬ ‫ירושלים מבחינה דתית‪ ,‬אגב שימוש בספרות שבחי ירושלים אשר כבר הייתה בנמצא‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עופר לבנה‬ ‫כפרי מ פקפק ביכולת למצוא אירוע היסטורי ספציפי שהביא לפרסום החיבורים ומעלה סברה כי מעין‬ ‫לוקאל פטריוטיזם (חב אלוטן) הביא את אבן אלמרג'א ואת אלואסטי לכך‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תהא סיבת פרסום חיבורי "שבחי ירושלים" אשר תהא‪ ,‬אלו כזכור הופצו כחיבורים רק‬ ‫בתחילת המאה ה‪ ,00-‬ברם‪ ,‬התחקות אחר מקור המסורות המופיעות בהן מעלה כי רעיון קדושת‬ ‫ירושלים באסלאם נטוע הרחק במאה השמינית‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כמו כל סוגה המורכבת ממסורות‪ ,‬גם כאן עשו‬ ‫המחברים שימוש באלו שהיו שגורות בזמנם‪ .‬על מנת להבין אל נכון את ראשית התקדשותה של‬ ‫ירושלים באסלאם יש לבדוק את טיב אותן מסורות וליתר דיוק את טיבם של המוסרים בשרשראות‬ ‫המסירה (אסנאד)‪ .‬מהלך שכזה יאפשר לשחזר את אופים של החפצים ביקרה של ירושלים ואת‬ ‫התקופות המרכזיות בהן הם פעלו‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬היכולת והצורך לעשות שימוש חוזר במאה ה‪ 00-‬במסורות עתיקות על ידי‬ ‫הבאתן על הכתב במספר חיבורים בפרק זמן דומה מעיד על חשיבותה של ירושלים לאסלאם במאות‬ ‫הראשונות לקיומו‪ .‬מחד‪ ,‬נראה כי לא זכתה העיר למעמד מרכזי בתודעה המוסלמית הכללית בזמן‬ ‫פרסום החיבורים‪ ,‬מאידך עצם פרסומם מצטייר כניסיון כנה "לעורר" את קדושתה של העיר מחדש על‬ ‫ידי ליבוי גחלת בוערת כשלהי אשר נשמרה בעיר ובעולם האסלאם מאז התקופה האומיית‪ 14.‬אך מהי‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Emanuel Sivan, "The Beginning of Fadail al Quds Literature," Israel Oriental Studied,Vol I‬‬ ‫‪,p.269.‬‬ ‫‪ 10‬חסון‪ ,‬ספרות‪ ,‬עמ' ‪ .51‬על רעידת האדמה (זלזלה) אשר פקדה את הארץ באותם ימים ראה‪ :‬מג'יר אלדין אל‬ ‫חנבלי‪ ,‬אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל‪( ,‬מנשורת אלמטבעה אלחידריה פי אלנחף אלאשרק‪,)0818 ,‬‬ ‫עמ' ‪.314‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עמנואל סיון‪" ,‬קדושת ירושלים באסלאם‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת‬ ‫הכיבוש המסלמי‪ (,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.40‬‬ ‫‪12‬‬ ‫עופר לבנה כפרי‪" ,‬על קדמותם של חיבורים המוקדשים לירושלים בספרות הערבית‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,44‬עמ'‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לבנה כפרי‪ ,‬על קדמותן‪ ,‬עמ' ‪ .14-15‬אלעד‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪14‬אלעד‪ ,‬עמ' ‪ .11‬וראה גם‪ :‬סיון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אותה גחלת? בדברי הבאים אבקש לטעון כי מחפשי בדרך המסטית‪ -‬החסידים (זהאד‪ ,‬אבדאל)‬ ‫בירושלים ומחוצה לה‪ ,‬אשר מהם התפתח הזרם הצופי באסלאם‪ ,‬הם ששימרו את קדושתה של‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חסידות וירושלים‬ ‫חסידים וספרות "שבחי ירושלים"‬ ‫בחינת שרשראות המסירה של מסורות רבות ב חיבורי "שבחי ירושלים" אל מול יומנים ביוגרפים‬ ‫מעלה נקודות מעניינו ת אודות זהותם של מפיצי המסורות בהתקדשותה של ירושלים ולהצמחת‬ ‫ראשיתו של הזרם הסופי בירושלים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מסתבר כי רבים מהשמות המוזכרים באותן שרשראות‬ ‫המסירה הם חסידים אשר ידועים בקרב קהל העיר בתכונותיהם הסגפניות ועל כן מוגדרים ככאלה‬ ‫במילונים ביוגרפים‪ .‬הבחנה זו הובאה לראשונה על ידי גוייטין ובחינה מדוקדקת של לבנה כפרי‬ ‫במסורות "שבחי ירושלים" לאבן אלמרג'א מחזקת טענה זו ביתר שאת‪ .‬כפרי אף הציע כי אותם‬ ‫חסידים מהווים את היסוד החשוב ביותר להתגבשות רעיון קדושתה של ירושלים באסלאם‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫התאמה זו אינה רק שמית כי אם רעיונית‪ -‬דתית‪ .‬לבנה כפרי מצביע על מאפיינים זהאדיים‬ ‫ואפילו צופיי ם מובהקים המתבטאים במסורות על ירושלים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רבים מאותם חסידים‬ ‫מזוהים כפונקציונרים בממשל וכבני זמנם של האומיים‪ .‬בניהם‪ :‬מושלים‪ ,‬שופטים‪ ,‬כרוניקאים‪ ,‬בנאים‬ ‫ולוחמים‪ 17.‬משמע‪ ,‬בחלוף ‪ 311‬שנה צפה ועולה בספרות שבחי ירושלים אותה תעמולה אומיית עליה‬ ‫חלקו גולדציהר וגוייטין‪ ,‬אלא שכעת מוארת מחלוקת זו באור חדש‪ .‬בהתברר ה"כלים" בהם נעזרו‬ ‫האומיים‪ ,‬ניתן לומר כי גם אם המניע האומיי נבע מתוך תפיסה פוליטית טהורה‪ ,‬אנו מוצאים בקרב‬ ‫המאמינים עצמם כמיהה דתית אותנטית אל העיר המתבטאת במסורות הללו ושהופצה על ידי אותם‬ ‫חסידים‪ .‬השאיפה המשותפת של האומיים מחד והחסידים מאידך להאדיר את שמה של ירושלים‬ ‫בקדושה הייתה היסוד לשיתוף הפעולה התמוה בין מניפי דגל הסגפנות והצניעות ובין השלטון‬ ‫האומיי‪.‬‬ ‫החסידים כקולטי השפעות‬ ‫על מנת להבין אל נכון את פועלם של החסידים בירושלים בתקופה האומיית יש לעמוד ראשית על‬ ‫מצב התפתחותה של דת האסלאם באותו הזמן‪ .‬במאמרו טוען משה שרון טענה לא קלה לעיכול לפיה‬ ‫האסלאם פותח למעשה על ידי ח'ליפי בית אומיה כמסגרת אידיאולוגית חדשה שנועדה לאחד תחת‬ ‫כיפה דתית את העם הערבי אשר הלך ונפוץ מחצי האי ערב כתוצאה משערוב ארוך שנים אל תוך‬ ‫‪ 15‬על פי שרה סבירי‪ ,‬הזהאד התקיים במקביל ולא כשלב מקדים לצופיות עצמה‪ .‬אני בוחר להתייחס אליו כשלב‬ ‫מקדים בהתאם להגדרת הזהאד המקובלת‪ .‬ראה‪ :‬שרה סבירי‪ ,‬הצופים‪ :‬אנתולוגיה‪(,‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ ,)1118 ,‬עמ' ‪.10‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ראה‪ :‬גויטיין‪ ,‬היישוב‪ .‬וגם‪ :‬עפר לבנה כפרי‪" ,‬קדושת ירושלים באסלאם לפי ספרות שבחי ירושלים‪ ",‬עבודה‬ ‫לשם קבלת תואר דוקטור‪(,‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,)0885 ,‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪ 17‬לבנה כפרי‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.31-33‬‬ ‫‪8‬‬ ‫האימפריה הביזנטית‪ .‬אל מול הבירה הפוליטית בחרו האומיים כבירת הדת החדשה את ירושלים על‬ ‫שום היותה עיר בעלת מסורת קדושה עתיקת יומין‪ .‬מרכז קדושתה אשר נקבע בכיפת הסלע נועד‬ ‫להחליף את זהות המקום ההיסטורי בו עמד המקדש היהודי (בית אל מקדס) ולהתחרות תחרות‬ ‫גלויה אל מול הנוצרים בעיר אשר מרכזם הרוחני היה בכנסיית הקבר‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫גם אם לא נקבל טענה זו במלואה‪ ,‬עדיין יש לראות בדת האסלאם של תקופת בית אומיה‬ ‫כתפיסה רוחנית ואידיאולוגית נזילה‪ ,‬בלתי מגובשת ורגישה להשפעות‪ .‬בהיבט זה ניתן לראות‬ ‫בחסידים אשר תרו רעיונית ופיזית אחר היסודות הרוחניים של אותה דת חדשה‪ ,‬כצינורות דרכן נכנסו‬ ‫השפעות מקומיות שונות אל הדת‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫השפעות אלו מתבטאות במסורות אשר נוצרו‪ ,‬הופצו ולעיתים‬ ‫הועלו על הכתב על ידי אותם חסידים‪ ,‬ואשר מיצבו אותם לימים כדור שלישי או רביעי לנביא (תאבע‬ ‫או תאבע‪-‬תאביעי) בראשיתה של רשימת אסנאד‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שנים רבות לאחר הכיבושים המסלמים נותרה ירושלים עיר בעלת נוף אנושי ותרבותי נוצרי‪,‬‬ ‫עולמה של הנזירות הנוצרית ניכר היטב בתיאורם של החסידים הראשונים‪ ,‬ואכן ניתן למצוא עדויות‬ ‫היסטוריות ברורות על מפגשים בין נזירים נוצריים לבין סגפנים מסלמים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫השפעה ברורה של אלה‬ ‫על אלה ניכרת מ תוכן המסורות המופיעות בשבחי ירושלים‪ .‬ראשית‪ ,‬אופן תיאור מעשיהם של‬ ‫החסידים מעלה דמיון לסוגה הספרותית ההגיוגרפית הנוצרית בת אותה התקופה‪ .‬שנית‪ ,‬פרקטיקות‬ ‫הסגפנות עצמן‪ :‬עוני‪ ,‬התבודדות‪ ,‬בכי‪ ,‬תפילה בלתי פוסקת‪ ,‬לבישת בגד גס או שוטטות המתוארות‬ ‫בספרות "שבחי ירושלים" מאפיינות במידה רבה את מנהגי הנזירים באלשאם‪ ,‬פלסטין וירושלים‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫הימצאותו של חומר מדרשי ותורני (ישראליאת) רב בין המסורות מעיד על השראה אמונית‬ ‫ורוחנית גם מתוך המקורות היהודיים והמפגש עם עולי רגל יהודיים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫השפעה אפשרית נוספת‬ ‫הייתה למתאסלמים יהודים ונוצרים אשר המשיכו לשמר את מסורות אבותיהם במסגרת הדת‬ ‫‪ 18‬משה שרון‪" ,‬ערי ישראל תחת שלטון האסלאם‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,41‬עמ' ‪ .88‬ראה גם‪ :‬גויטיין‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪19‬‬ ‫דפנה אפרת‪" ,‬הפצת הצופיות וחותם האסלאם בארץ ישראל בימי הביניים‪ ",‬זמנים‪ ,‬כרך ‪ ,)1115( 81‬עמ'‬ ‫‪.01‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מה שמחזק את אמינותן על פי תזת שכט‪ .‬בענין זה ראה‪ :‬אלעד‪ ,‬עמ' ‪ .10‬לבנה כפרי‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪ .31‬לבנה‬ ‫כפרי‪ ,‬על קדמותן‪ .‬מאיר יעקב קיסטר‪" ,‬הערה על קדמותן של מסורות שבחי ירושלים‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪,‬‬ ‫סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת הכיבוש המסלמי‪(,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪Ephrat, Dafna. Spiritual Wayfarers, Leaders in Piety, (London: Harvard university Press, 21‬‬ ‫‪2008), pp. 24-25.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עופר לבנה כפרי‪" ,‬על ירושלים באסלאם הקדום‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,50‬עמ' ‪ .45‬קשה להתעלם מהדמיון בין‬ ‫המונח המציין בנזירות הביזנטית מנזר מתבודדים‪ -‬לאורה‪ -‬שמשמעותו‪ :‬שביל (על שום השבילים המקשרים בין‬ ‫תאי ההתבודדות) לבין המונח הצופי טריקה‪ .‬לענין הלאורה ראה‪ :‬יזהר הירשפלד‪ ,‬המדבר של העיר הקדושה‪,‬‬ ‫(ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)1111 ,‬עמ' ‪.81‬‬ ‫‪ 23‬גויטיין‪ ,‬עמ' ‪ .31‬חסון‪ ,‬ספרות‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬ ‫‪9‬‬ ‫החדשה והפיצו בה את סיפורי התנ"ך והמדרשים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫בהיבט זה‪ ,‬קדושתה של ירושלים הושפעה גם‬ ‫מקדושתה הכללית של אלשאם כמקום משכנם ומושא הגירתם של הנביאים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ככלל‪ ,‬היה בכוחו של‬ ‫המפגש הבין‪ -‬דתי בעיר כדי לקבע את מעמדה כעיר קדושה ובעלת מעלות רוחניות מיוחדות עבור‬ ‫החסידים בירושלים בפרט ועבור דת האסלאם המתגבשת בכלל‪.‬‬ ‫קדושת ירושלים מתוך עקרון קדושת מקומות‬ ‫עקרונות הבאים לידי ביטוי בספרות "שבחי ירושלים" אשר מקורן באלשאם ובעיקר בירושלים‬ ‫כעקרונות זהאדים‪ ,‬לא רק שקבעו את מעמדה של ירוש לים עבור דת האסלאם אלא גם בטאו ויצקו‬ ‫יסודות חשובים בהתפתחותה של הצופיות בהמשך‪ .‬בראש ובראשונה עקרון "קדושת המקום" אשר‬ ‫אפשר את הלגיטימציה לקיים את עבודת האל במקום בעל מסורת של קדושה‪ .‬כיסודות הנגזרים‬ ‫מתוך העיקרון הזה ניתן להצביע על רעיון ‪ 41‬הצדיקים המתחלפים (אבדאל) השואב מן הנזירות‬ ‫הנוצרית ומעקרון ל"ו הצדיקים היהודי‪ ,‬רעיון התשובה אשר נלמדת מן הנביאים הקדמונים ומבוצעת‬ ‫בירושלים ובעיקר בשער התשובה בהר הבית‪ ,‬רעיון הצום והצדקה אשר מקבלים משמעות מיוחדת‬ ‫בירושלים או אכילת חלאל מאדמת ארץ הקודש המתקשר לדיני המצוות התלויות בארץ והתעלותה‬ ‫של הנפש בירושלים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫יסוד חשוב נוסף העולה מתוך מסורות "שבחי ירושלים" הוא היותה של ירושלים מקודשת בקדושת‬ ‫ערי ספר (רבאט)‪ .‬ערים אלו היו על פי המסורת מוקדי החזית בהתפשטות הכיבושים הערביים‪,‬‬ ‫אכלסו צבא ולו חמים ושימשו כמוצבים קדמיים עבור האימפריה המוסלמית‪ .‬קדושתן של ערים אלו‬ ‫נבעה מתוקף מלחמת המצווה שנתקיימה בהן ולוחמי הקודש שאכלסו אותה‪ .‬על שום כך היוו ערים‬ ‫אלו מוקד משיכה עבור חסידים אשר ביקשו להביא את אדיקותם לשיאה ולחרף את נפשותיהם‬ ‫בקרב‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫בתקופה האומיית ערי הספר במרחב אלשאם ומחוצה לו היו למעשה ערי החוף שהרי‬ ‫החזית מול הביזנטים בשלב זה הייתה גם החזית הימית‪ .‬כך נעשתה לדוגמא העיר אשקלון לעיר‬ ‫בעלת חשיבות דתי ת המופיעה במסורות רבות יחד עם קזוין בפרס ואלכסנדריה במצרים‪.‬‬ ‫ערים אלו נעשו למושא עלייה לרגל והמונח רבאט נעשה‪ ,‬אפוא‪ ,‬לשם נרדף לעבודת האל‬ ‫ומופיע פעמים רבות כפועל בבנין שלישי בצורה ראבט‪-‬רבאט לצד הפעולה המקבילה ג'אהד‪-‬ג'האד‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫קיסטר‪ ,‬הערה‪ ,‬עמ ‪.11‬‬ ‫‪ 25‬שמס אלדין אלמקדסי‪ ,‬אחסן אלתקאסים פי מעארפת אלאקאלים‪( ,‬ליידן‪ :‬בריל‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.010-011‬‬ ‫‪26‬‬ ‫לבנה כפרי‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪ .53-88‬גויטיין‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪27‬‬ ‫אפרת‪ ,‬הפצת‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬ ‫‪ 28‬עופר לבנה כפרי‪" ,‬ירושלים וקדושת ערי הספר המסלמיות‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,84‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪28‬‬ ‫קדושתן של ערי הספר נידונה במסורות שונות אל מול הערים המקודשות בקדושה מסורתית‪ ,‬כדוגמת‬ ‫ג'דה אל מול מכה או אשקלון אל מול ירושלים‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫פולמוס מסורתי זה הביא לנדידת קדושת ערי הספר‬ ‫גם למרחב הגיאוגרפי הקרוב‪ ,‬כך נתקדשו למשל גם רמלה וירושלים בקדושת ערי ספר‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בהמשך‬ ‫לאותו תהליך לשוני‪ ,‬התגלגל המונח רבאט גם לתיאור מנזר צופי‪ .‬משיכתם של החסידים אל ערי‬ ‫הספר שירתה את השלטון האומיי שנזקק ללוחמים בחזית‪ ,‬מה שהביאו לעודד את הפצתן של‬ ‫מסורות שבחי הרבאט ובתוכן גם את ירושלים‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אופים הנוודי (סיאחה‪ ,‬ספר) של החסידים ואופן הפצתם את המסורות הביא לכך‬ ‫שמרכזיותה וחשיבותה של ירושלים חרגה מגבולות אלשאם ונעשתה ליסוד פולמוסי עבור האסלאם‬ ‫האורתודוקסי ולאבן שואבת עבור האסלאם הצופי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫כיסוד פולמוסי‪ -‬התחרתה ירושלים בקדושתה‬ ‫של מכה‪ ,‬הד למחלוקת זו ניתן למצוא במסורות הדנות בהשוואת חשיבותן של שתי הערים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫כאבן‬ ‫שואבת – שמשה ירושלים כמוקד רוחני וכאתר עלייה לרגל אל מול המרכז האורתודוקסי במכה או‬ ‫כתחנה בדרך אליה‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מתח זה מגלם למעשה במידה רבה את המחלוקת החסידית – אורתודוקסית‬ ‫הבסיסית של ראשית התגבשות הצופיות‪ .‬עמנואל סיוון מציע כי עבור ירושלים הייתה מחולקת זו‬ ‫גורלית משום ששלילת המסורות החסידיות באופן כללי הובילו גם לשלילת קדושתה של ירושלים עד‬ ‫ימיו של צלאח אלדין‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪29‬‬ ‫סיון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪ .80‬לבנה כפרי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.18-81‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הראיה לכך היא הופעתן של מסורות אלה בחיבורי שבחי ירושלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראה למשל‪ :‬אלמקדסי‪ ,‬עמ' ‪010‬‬ ‫על אלשאם‪" -‬ואלרבאטאת אלפאצ'לה"‪ ,‬ושימוש מודרני לאותו הפסוק אצל אלקרצ'אוי הביטוי‪" :‬פלסטין‪-‬ארצ'‬ ‫אלרבאט"‪ ,‬ראה יוסף אלקרצ'אוי‪" ,‬אלקדס פי אעתקאד אלמסלמין" כפי שמופיע ב‪-‬‬ ‫‪http://www.qaradawi.net/articles/86-2009-12-12-10-35-10/4920-2011-08-07-10-14-55.html‬‬ ‫(נבדק לאחרונה ב‪.)088881100-‬‬ ‫‪31‬‬ ‫סיון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬ ‫‪ 32‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.81 ,55‬‬ ‫‪ 33‬ראה בענין זה‪ :‬מאיר יעקב קיסטר‪'" ,‬אל תצאו אלא לשלושה מסגדים' ‪:‬עיון במסורת קדומה‪ ",‬בתוך מיכאל‬ ‫לקר (עורך) מחקרים בהתהוות האסלאם‪( ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת מאגנס‪ ,‬תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪ .001-030‬וגם‪ :‬חסון‪,‬‬ ‫ספרות‪ ,‬עמ' ‪.53‬‬ ‫‪34‬‬ ‫כך מתואר צלאח בן יוסף אבו שעיב אלמקנע בן המאה ה‪ 8-‬אשר היה לובש את בגדי האחראם בירושלים‬ ‫בדרכו למכה‪ .‬ראה‪ :‬אפרת‪ ,‬הפצת‪ ,‬עמ' ‪.01‬‬ ‫‪ 35‬עמנואל סיוון‪" ,‬קדושת ירושלים באסלאם בתקופת מסעי הצלב‪ ",‬בתוך יהושע פראוור וחגי בן שמאי (עורכים)‪,‬‬ ‫ספר ירושלים‪ :‬התקופה הצלבנית והאיובית‪( ,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,‬תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬ ‫‪00‬‬ ‫היסוד המשמר‬ ‫קצה תהליך‬ ‫נמצאנו למדים איפוא‪ ,‬כי מן העבר האחד‪ -‬יש לייחס חשיבות רבה למקומם של החסידים‬ ‫בהתקדשותה של ירושלים ומן העבר השני היה בכוחה של ירושלים לגבש עקרונות חשובים בתפיסה‬ ‫החסידית עצמה‪ .‬כפי שראינו אותה תקופה פורמטיבית הייתה תקופת השלטון האומיי אשר החכימו‬ ‫לנצל את קרבתם של החסידים לירושלים על מנת לקבע את מעמדה הפוליטי והדתי‪ .‬אולם לא לעולם‬ ‫חוסן‪ ,‬עם העברת הח'ליפות תחת בית עבאס לבגדאד‪ ,‬חזרה ירושלים לאלמוניותה ונעשתה לנחלה‬ ‫נשכחת עבור עולם האסלאם אשר התפתח במחוזות אחרים ורחוקים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫כה חסרת חשיבות הייתה‬ ‫ירושלים במאות ה‪ 01-00-‬עד כי אפילו הכיבוש הצלבני נתקבל באדישות בקרב העולם המסלמי‪.‬‬ ‫האירוע המשמעותי שהעלה את ירושלים חזרה על מפת האסלאם היו כיבושיו של צלאח אדין‪ ,‬אשר‬ ‫נסך בעיר נופך של מלחמת מצווה והניף את חשיבותה של העיר באופן יחסי עד ימי השלטון‬ ‫הממלוכי‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫בשנים שבתווך נשמרה גחלת קדושתה של העיר על ידי שני גורמים‪ :‬הראשון‪ -‬תושבי‬ ‫אלשאם‪ ,‬עבורם היוותה העיר מאז ומתמיד מוקד מקודש ומתוכם יצאו מחבריהם של חיבורי "שבחי‬ ‫ירושלים" בתחילת המאה ה‪ .00-‬השני‪ -‬הזרם הצופי המתגבש בתוך ירושלים ומחוצה לה‪ ,‬אשר‬ ‫המשיכו לשנות את מסורות "שבחי ירושלים" ולראות בעיר כמוקד קדוש גם בשעה שמרכזיותו‬ ‫הפוליטית זניחה‪ .‬במהלך מאות אלו התפתח הזרם הצופי והשתנה על בסיס העקרונות הרוחניים‬ ‫אשר הותוו בימי החסידים הסגפנים‪ ,‬תוך כדי פולמוס מתמיד עם האורתודוקסיה המוסלמית ודרך‬ ‫גיבוש מערכות חברתיות אשר סייעו בהטמעת הצופיות בקרב המאמינים‪.‬‬ ‫עם תום כיבושו את ירושלים בנה צלאח אלדין מעון לצופים במקום בו הייתה הפטריארכיה הלטינית‬ ‫הצלבנית היא הח'אנקה אלצאלחיה‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫אקט סימבולי זה מהווה עבור דיונינו סגירתם של שני קצוות‪:‬‬ ‫האחד‪ -‬חזרתה וביסוסה של ירושלים במקום מרכזי עבור עולם האסלאם‪ ,‬השני‪ -‬התמסדותה של‬ ‫הצופיות וחיבורה לשלטון‪ .‬זהו קצה תהליך משותף בו אני מבקש לטעון כי הנוכחות בירושלים גופא‬ ‫של הצופיות המתפתחת מילאה מקום חשוב בשמירה על אותה גחלת של קדושת ירושלים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫גויטיין‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬ ‫‪37‬‬ ‫סיוון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.181-188‬‬ ‫‪ 38‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.001‬‬ ‫‪02‬‬ ‫מבקרים ועולי רגל‬ ‫עדות לנכחותם של חסידים בירושלים במאה הראשונה והשנייה לאסלאם ניתן‪ ,‬כפי שנאמר‪ ,‬למצוא‬ ‫על ידי הצלבת שמות המופיעים בשרשראות המסירה של מסורות "שבחי ירושלים" עם שמות‬ ‫הפונקציונרים האומיים מתוך ספרות המילונים הביוגרפיים‪ .‬נוסף על כך מתארים מג'יר אלדין‬ ‫ואלמקדסי את נוכחותם של חסידים המלמדים מסורות‪ ,‬מצטטים קראן ומתפללים תפילות לילה‬ ‫בכיפת הסלע ומסגד אלאקצה‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫בין אלו מוזכרים במסורות ובספרות ההיסטוריוגרפית כמה דמויות‬ ‫מפתח אשר ביססו סביבן קהילות מאמינים מקומיות‪ .‬כך מתוארים החליף האומיי עמר בן עבד אלעזיז‬ ‫אשר היה ידוע בסגפנותו ואדיקותו (מת‪ ,)111 -‬הסגפן הירושלמי אבו דר אל ג'עפרי אשר נאבק‬ ‫בערכי השלטון האומיי (מת‪ ,)154 -‬או עבדאללה בן אבו זכריה הסגפן אשר גזר על עצמו שתיקה‬ ‫וחיים במזבלות של ירושלים (מת בשנת ‪.)138‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מג'יר אלדין מונה שורה ארוכה של אעיאן מדורות‬ ‫התאבעין המבקרים בירושלים בתקופה האומיית והעבאסית‪ .‬אליהם הוא משייך עלמאא וזהאד‬ ‫ממקומות שונים בעולם‪ ,‬בניהם אברהים בן אדהם (מת בשנת ‪ )183‬לו מיוחסות יכולות נסיות‪ ,‬ודו‬ ‫אלנון‪ -‬המיסטיקן המצרי הנודע (מת בשנת ‪ )811‬אשר ביקר בירושלים ושנה בה מסורות‪ .‬מתוארים‬ ‫גם סגפנים ומיסטיקנים מסביבת אלשאם אשר הקפידו להגיע לירושלים כמו אבו דר יזיד שישב‬ ‫באילת (מת ‪ )814‬או אבן עבאד אלארסופי שישב בארסוף‪ -‬אפולוניה‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫מתוך תיאורים אלה מצטיירת ירושלים כמרכז רוחני אשר מושך אליו מיסטיקנים מרחבי עולם‬ ‫האסלאם מחד‪ ,‬ומאידך מקיים קהילות אדוקות וסגפניות מקומיות‪ ,‬אשר משלבות את ערכי הדת עם‬ ‫פטריוטיזם מקומי‪ .‬אולם במקרים מסוימים התאחדו שני מאפיינים אלה לתנועת חסידות המונית‬ ‫בירושלים‪ ,‬כך ארע תחת הנהגתו של המטיף והתיאולוג עביד אללה מחמד בן כראם (מת‪.)811 -‬‬ ‫תנועה זו‪ -‬הכראמיה‪ ,‬אשר פרחה בטראנס‪-‬אוקסאניה‪ ,‬חורסאן וירושלים במאה התשיעית‪ ,‬דגלה‬ ‫בערכי סגפנות‪ ,‬עוני והסתמכות על האל (תוכל) ונעשתה לפופולארית מאוד הודות לכוח הסחיפה‬ ‫האדיר של מנהיגה בכל מקום אליו הגיע‪ .‬עם הגיעו של השיח' מחמד בן כראם לירושלים בשנת ‪815‬‬ ‫לאחר שסולק מחורסאן הוא החל בהפצת תורתו ועד מהרה הגיע קהל מאמיניו ל‪ 11,111-‬איש בעיר‪.‬‬ ‫עדויות להמשך קיום קהילת המאמינים מצויות אצל אלמקדסי המתאר את פעילותה בח'נאקה‬ ‫ובמג'לס הסמוכים לקברו של השיח' על יד שער יריחו (שער האריות של היום) מאה שנה מאוחר‬ ‫‪ 39‬חאתם מחמד מחאמיד‪ ,‬דראסאת פי תאריח' אלקדס אלת'קאפי פי אלעסר אלוסיט‪( ,‬עמאן‪ :‬דאר ורד‬ ‫אלארדניה ללנשר ואלתוזיע‪ ,)1118 ,‬עמ' ‪ .55‬וגם‪ :‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מג'יר אלדין‪ ,‬עמ' ‪ .181-315‬וגם‪ :‬לבנה כפרי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬ ‫‪ 41‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪03‬‬ ‫יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬עם התמסדות הצופיות לא נעשתה תנועה זו לטריקה עצמאית וכנראה התפוגגה‬ ‫במהלך המאה האחת עשרה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מקובל לראות במאות העשירית והאחת עשרה את תקופת התגבשותה של הצופיות‪,‬‬ ‫מדרך חיים ועבודת האל (עבאדה) של יחידים למיסוד קבוצות חסידים סביב דמות השייח' ודרכו‬ ‫הספציפית‪ .‬במהלך תקופה זו מקבלת הצופיות פנים מסטיות ולמדניות יותר‪ ,‬מתבססת על עקרונות‬ ‫אתיקה חברתית ונוטשת אט אט את הסגפנות לטובת חיי קהילה חסידית‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫המייצג המרכזי של‬ ‫תקופה זו באלשאם היה אבן אלג'לאא (מת‪ )808 -‬אשר עבר מבגדד להתיישב ברמלה ונעשה יחד עם‬ ‫המנהיג הסופי הנודע אלג'ניד מבגדד ואבו ע' תמאן אלהירי מנשאפור לדמות בולטת בהגות מיסטית‬ ‫ובהובלת חסידים בדורו‪ .‬אבן אלג'לאא מצוין כאחד מהאבדאל בדו רו ומצוטטות אודותיו וממנו מסורות‬ ‫רבות‪ .‬סביר להניח כי השפעתו של אבן אלג'לאא שאפה מקדושתה של ירושלים ופעלה עליה‪ ,‬אולם‬ ‫הוא לא נזכר כמי שהנהיג קהילה בירושלים‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫תחליף לחשיבות פוליטית‬ ‫המקרה של אבן אלג'לאא‪ ,‬מעלה את הסוגיה כיצד לא בחר זה בירושלים כמקום ישיבתו? שאלה זו‬ ‫היא חלק מקושי גדול יותר אשר יתכן ומבשר את המשך התפתחותה של הצופיות בירושלים‪ .‬אנו‬ ‫מוצאים‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי גם עם התפתחותן של הטריקות במהלך המאה ה‪ 01-‬והתבססותן במרכזים‬ ‫עירוניים ברחבי עולם האסלאם‪ ,‬לא התרחש תהליך דומה בירושלים‪ .‬לא התפתחה בה טריקה‬ ‫מקומית ולא יצא ממנה שייח' אשר ה פיץ טריקה ייחודית במקומות אחרים בעולם‪ .‬ירושלים גם אל תוך‬ ‫המאות הבאות המשיכה להוות מוקד משיכה מקודש‪ ,‬תחנת חובה לכל מחדת' או עאלם אולם לאו‬ ‫דווקא מקור אור לגויים‪ .‬ביקורו של אלעז'אלי בירושלים בתחילת המאה ה‪ 00-‬מייצג במובהק את‬ ‫ירושלים כ"יעד" שכזה‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫ניתוח מניח את הדעת לסוגיה זו יחרוג מיריעת עבודה זו‪ ,‬אולם ניתן אולי למצוא הסבר חלקי בהנחה‬ ‫כי שוליותה הפוליטית של ירושלים לאורך התקופות המוסלמית הביא במישרין גם לאימפוטנטיות‬ ‫בהובלת זרמים דתיים‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בהתמקד בירושלים ניתן לעמוד כאן בדיוק רב על חיבורם המיוחד‬ ‫‪ 42‬שם‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪J. Spencer Trimingham, The Sufi Orders In Islam, (London: Oxford Clarendon Press, 43‬‬ ‫‪ 1971), pp. 9-10.‬וגם אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬ ‫‪ 44‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.38-45‬‬ ‫‪45‬‬ ‫על ביקורו של אלע'זאלי ראה‪ :‬נחמיה לב ציון ואחרים‪ ,‬האסלאם מבוא להיסטוריה של הדת‪ ,‬כרך ב'‪( ,‬תל‬ ‫אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,)0888 ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪ 46‬הסבר זה מבליע הנחה נדושה על הקורולציה בין פוליטיקה ודת באסלאם‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫של הצופים והעיר ירושלים שהיא טענתי המרכזית‪ .‬הגרעין הצופי שנשמר בעיר מימי האומיים ועד‬ ‫המאה ה‪ 00-‬זמן חיבורם של "שבחי ירושלים"‪ ,‬אמנם לא היה חזק ומבוסס דיו על מנת להפיץ את‬ ‫תורתו המיסטית מחוץ לעיר אולם הוא שימר את יסוד קדושתה של העיר‪ ,‬באמצעות שינון ופיתוח‬ ‫מסורות וקליטת המבקרים בירושלים מרחבי עולם האסלאם‪ .‬לא לחינם מופיעים שמותיהם של‬ ‫החסידים בשרשראות המסירה של חיבורי "שבחי ירושלים"‪ ,‬שהרי הם אחראים לחיבור והשתמרות‬ ‫מסורות אלו‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬קהל הצופים שאינם ירושלמים הוא אשר קלט והיווה צינור עבור תכניה של‬ ‫ספרות "שבחי ירושלים" בדרך אל המאמינים המוסלמיים בעולם האסלאם האורתודוקסי אשר לכאורה‬ ‫לא היה להם ולמחוז המרוחק הזה ולו דבר‪.‬‬ ‫יכולתה של הצופיות המתפתחת בין המאות השביעית עד השתים עשרה לשמר יחס של קדושה‬ ‫לאתרים‪ ,‬בני אדם או אירועים מבלי הקשר פוליטי עכשווי אלא על סמך מסורת‪ ,‬היא זו שעשתה אותה‬ ‫למרכזית בשימור קדושתה של ירושלים כאשר המוקד הפוליטי של עולם האסלאם היה כבר במקום‬ ‫אחר‪ .‬כך המשיכו צופים לבקר ולהתגורר בירושלים גם לאחר עליית בית עבאס ולקרב עולי רגל אל‬ ‫ערי הספר הקדושות ואל ירושלים גם כשכבר לא היו אלו ערי ספר‪ 47.‬עם בוא צלאח אלדין לטהר את‬ ‫העיר מטמאת הצלבנים והחזירה ליוקרתה הפוליטית היה זה אך טבעי להקים על שמו ח'אנקה שהרי‬ ‫כעת התפתח והתמסד הזרם הצופי וכך גם מעמדה של ירושלים באסלאם‪.‬‬ ‫‪ 47‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪05‬‬ ‫סיכום‬ ‫תחת השלטון האיובי‪ ,‬הממלוכי ובעיקר העות'מאני‪ ,‬נתקבעה הצופיות בירושלים ושולבו חסידיה אל‬ ‫תוך הקומפלקסים המפוארים שבנו בה השליטים השונים‪ .‬אולם המאוזוליאומים הממלוכים‬ ‫וההקדשים העות' מאנים המפוארים לא היו אלא סמלי שלטון עבור תושבי המחוז המרוחק‪ .‬למעט‬ ‫מספר "פיקים" בגרף ההיסטורי הירושלמי‪ ,‬נותרה העיר הקדושה בנימנומה כאשר קדושתה נוצלה רק‬ ‫כשהיה לכך תירוץ פוליטי ראוי‪ .‬כך נותרה הצופיות נוכחת אומנם בירושלים‪ ,‬אך משסיימה את‬ ‫תפקידה אי אז בקיבוע מעמדה של ירושלים בדת האסלאם הייתה במאות הבאות לחסרת אופי ייחודי‪.‬‬ ‫‪06‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫אלעד‪ ,‬עמיקם‪" .‬מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית‪ ",‬המזרח החדש‪ ,‬כרך מ"ד ‪.1113‬‬ ‫אפרת‪ ,‬דפנה‪ " .‬הפצת הצופיות וחותם האסלאם בארץ ישראל בימי הביניים‪ ",‬זמנים‪ ,‬כרך ‪.)1115( 81‬‬ ‫גויטיין‪ ,‬שלמה דב‪ .‬היישוב בארץ ישראל בראשית האסלאם ובתקופה הצלבנית לאור כתבי הגניזה‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,0881 ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫הירשפלד‪ ,‬יזהר‪ .‬המדבר של העיר הקדושה‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.1111 ,‬‬ ‫חסון‪ ,‬יצחק‪" .‬ספרות שבחי ירושלים באסלאם‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל‬ ‫תחת הכיבוש המסלמי‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.0811 ,‬‬ ‫לב ציון‪ ,‬נחמיה ואחרים‪ .‬האסלאם‪ :‬מבוא להיסטוריה של הדת‪ .‬כרך ב'‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‪.0888 ,‬‬ ‫לבנה כפרי‪ ,‬עופר‪" .‬על קדמותם של חיבורים המוקדשים לירושלים בספרות הערבית‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך‬ ‫‪.44‬‬ ‫לבנה כפרי‪ ,‬עפר‪" .‬ירושלים וקדושת ערי הספר המסלמיות‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪.84‬‬ ‫לבנה כפרי‪ ,‬עפר‪" .‬על ירושלים באסלאם הקדום‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪.50‬‬ ‫לבנה כפרי‪ ,‬עפר‪" .‬קדושת ירושלים באסלאם לפי ספרות שבחי ירושלים‪ ".‬עבודה לשם קבלת תואר‬ ‫דוקטור‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.0885 ,‬‬ ‫משה שרון‪ " ,‬ערי ישראל תחת שלטון האסלאם‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪( 41‬יולי ‪.)0881‬‬ ‫סבירי‪ ,‬שרה‪ .‬הצופים‪ -‬אנתולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪.1118 ,‬‬ ‫סיוון‪ ,‬עמנואל‪" .‬קדושת ירושלים באסלאם בתקופת מסעי הצלב‪ ",‬בתוך יהושע פראוור וחגי בן שמאי‬ ‫(עורכים)‪ ,‬ספר ירושלים‪ :‬התקופה הצלבנית והאיובית‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,‬תשנ"א‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫סיון‪ .‬עמנואל‪" .‬קדושת ירושלים באסלאם‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל‬ ‫תחת הכיבוש המסלמי‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.0811 ,‬‬ ‫קיסטר‪ ,‬מאיר יעקב‪'" .‬אל תצאו אלא לשלושה מסגדים' ‪:‬עיון במסורת קדומה‪ ",‬בתוך מיכאל לקר‬ ‫(עורך) מחקרים בהתהוות האסלאם‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת מאגנס‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.001-030‬‬ ‫קיסטר‪ ,‬מאיר יעקב‪ " .‬הערה על קדמותן של מסורות שבחי ירושלים‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות‬ ‫בתולדות ארץ ישראל תחת הכיבוש המסלמי‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.0811 ,‬‬ ‫רובין‪ ,‬אורי‪" .‬כיוון התפילה באסלאם‪ -‬לתולדותיו של מאבק בין פולחני‪ ",‬היסטוריה‪ ,‬גליון ‪( 1‬תש"ס)‪,‬‬ ‫עמ' ‪.5-18‬‬ ‫‪Ephrat, Dafna. Spiritual Wayfarers,Leaders in Piety. London: Harvard University‬‬ ‫‪Press, 2008.‬‬ ‫‪Goldziher,I. Muslim studies. Trans and ed. S. M. stern. London: AldineTransaction,‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫‪Ibn al-Murajja, Fadail Bayt al-maqdis wa-al-khlil wafadail al- sham. ed: Ofer Livne‬‬ ‫‪Kafri. Shfaram: Almashreq, 1995.‬‬ ‫‪Sivan, Emanuel. "The Beginning of Fadail al Quds Literature," Israel Oriental‬‬ ‫‪Studied, I.‬‬ ‫‪Trimingham,J. Spencer. The Sufi Orders In Islam. London: Oxford Clarendon Press,‬‬ ‫‪1971.‬‬ ‫אל חנבלי‪ ,‬מג'יר אלדין‪ .‬אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל‪ .‬מנשורת אלמטבעה אלחידריה פי‬ ‫אלנחף אלאשרק‪.0818 ,‬‬ ‫אלמקדסי‪ ,‬שמס אלדין‪ .‬אחסן אלתקאסים פי מעארפת אלאקאלים‪ .‬ליידן‪ :‬בריל‪,0811 ,‬‬ ‫‪08‬‬ ‫אלקרצ'אוי‪ ,‬יוסף‪" .‬אלקדס פי אעתקאד אלמסלמין" כפי שמופיע ב‪-‬‬ ‫‪http://www.qaradawi.net/articles/86 -2009-12-12-10-35-10/4920-2011-08-07-10-14‬‬‫‪( 55.html‬נבדק לאחרונה ב‪)088881100-‬‬ ‫מחמד מחאמיד‪ ,‬חאתם‪ .‬דראסאת פי תאריח' אלקדס אלת'קאפי פי אלעסר אלוסיט‪ .‬עמאן‪ :‬דאר ורד‬ ‫אלארדניה ללנשר ואלתוזיע‪.1118 ,‬‬ ‫‪09‬‬