‫שיטות דיאטה להרזיה‬ ‫בטוחה‬ ‫יוסף תומר‬ ‫ת"ז‪756829210‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫ויטמינים ‪2................................................................................................‬‬ ‫ויטמינים מסיסים במים‪3 ................................................‬‬ ‫ויטמינים מקבוצת – ‪3......................................................................... B‬‬ ‫ויטמין ‪ - B1‬תיאמין ‪3.............................................................................‬‬ ‫מחלת ברי‪-‬ברי ‪4..................................................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ - B2‬ריבופלאבין ‪4........................................................................‬‬ ‫אריבופלאווינוזה ‪5.................................................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – B3‬ניאצין‪ /‬חומצה ניקוטינית ‪5......................................................‬‬ ‫פלאגרה ‪6...........................................................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – B5‬חומצה פנטותנית ‪6...............................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – B6‬פירידוקסין ‪7........................................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – B12‬קובאלאמין ‪8......................................................................‬‬ ‫אמניה מגלובלסטיות ‪8...........................................................................‬‬ ‫חומצה פולית ‪01..................................................................................‬‬ ‫הקשר בין חומצה פולית (פולצין) לבין ויטמין ‪00................................... B-12‬‬ ‫ביוטין‪01.............................................................................................‬‬ ‫תהליכי ספיגת הויטמינים‪01 ...........................................‬‬ ‫ויטמין ‪- C‬חומצה אסקורבית ‪05............................................ Ascorbic Acid‬‬ ‫צפדינה ‪06............................................................................... Scurvy‬‬ ‫ויטמינים המסיסים בשומנים ‪08 .......................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – A‬רטינול‪ /‬קארוטין ‪08.................................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – D‬ארקאלציול‪ /‬קאלציאול ‪11........................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – E‬טוקופרול ‪13..........................................................................‬‬ ‫ויטמין ‪ – K‬פילוכינון‪ /‬מנאכינון ‪15..............................................................‬‬ ‫מינרלים ‪22...............................................................................................‬‬ ‫חלוקת המנרלים ‪18..............................................................................‬‬ ‫ספיגת המינרלים ‪31..............................................................................‬‬ ‫חסר במינרלים ‪43.....................................................................................‬‬ ‫מנגן ‪34..............................................................................................‬‬ ‫ברזל ‪34.............................................................................................‬‬ ‫כרום ‪34..............................................................................................‬‬ ‫יוד‪34.................................................................................................‬‬ ‫אבץ‪34...............................................................................................‬‬ ‫סידן ‪35..............................................................................................‬‬ ‫אשלגן ‪35............................................................................................‬‬ ‫נתרן ‪35..............................................................................................‬‬ ‫הפרעות בחילוף חומרים של מתכות ‪43........................................................‬‬ ‫רדיקאלים חופשיים ‪43...............................................................................‬‬ ‫טיפול ‪41.............................................................................................‬‬ ‫ויטמינים‬ ‫המילה ויטמין הוטבע ע"י מדען בשם פונק ‪ )0101( Funk‬והיא נגזרת משתי מילים‬ ‫‪ vita‬שפירושו חיים ומילה השניה ‪ amine‬שזו קבוצת אטומים המכילה חנקן‪.‬‬ ‫ב‪ 0106 -‬נתגלה בתמצית מימית של נבט חיטה ויטמין המסיס במים‪ ,‬שכונה ‪. B‬‬ ‫ארבע שנים מאוחר יותר התברר שויטמן זה מתחלק לשני חומרים האחד הגורם‬ ‫למחלת בריברי והא כונה כ‪( B0 -‬תיאמין) יותר מאוחר והחומר השני האחראי על‬ ‫גדילה‪ .‬בתחילה כינו את הויטמינים לפי ה‪ A B C -‬אך במרוצת השנים עם גילוי‬ ‫המבנה המולקולרי של הויטמינים ניתנו להם שמות הנגזרים מהמבנה שלהם‪.‬‬ ‫קבוצה נוספת של חומרים שנוהגים לקושרם לויטמינים הם הפרו‪-‬ויטמינים אילו הם‬ ‫חומרים שאינם ויטמינים אך נהפכים לויטמינים בגופנו‪ ,‬כגון‪ :‬קרוטין‪ β -‬הנהפך‬ ‫לרטינול וטריפטואן הנהפך לחומצה ניקוטינית‪.B3 -‬‬ ‫את הויטמינים מחלקים לשתי קבוצות זו המסיסה במים וזו המסיסה בשומן‪.‬‬ ‫הקבוצה הראשונה כוללת תשעה ויטמינים ובשניה ארבעה סה"כ שלושה עשר‬ ‫ויטמינים‪ .‬ישנם חומרים נוספים הנקראים "דמויי‪ -‬ויטמינים" ‪ vitamin like‬כגון‪ :‬כולין‬ ‫חומר מוצא לייצור פוספוליפידים ואציטיל כולין (נירו טרנסמיטור בסינפסות‬ ‫כולינרגיות)‪ ,‬אינוזיטול וקארניטין המשתתף במטבוליזם של שומנים בגוף‬ ‫(הקארניטין משמש כויטמין בחרקים)‪ .‬מידת חיוניותם של חומרים אילו נתונה בספק‬ ‫ובמחלוקת‪.‬‬ ‫במבנה המולקולרי של חלק מהויטמינים ישנן קבוצות הרגישות לתנאי אכסון‪,‬‬ ‫בישול והסביבה (חומציות)‪ .‬חלק מהויטמינים נוטים להתחמצן באויר ובמשך הזמן‬ ‫מאבדים מחיוניתם‪ .‬התנאי הטוב היותר להספקה שוטפת וחיונית של ויטמינים לגוף‬ ‫הוא ע"י מזון טרי ואורגני‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪14‬‬ ‫ויטמינים מסיסים במים‬ ‫לקבוצה זו משתיכים הויטמינים‪ :‬תיאמין‪ ,‬ריבופלאבין‪ ,‬נאצין‪ ,‬פרידוקסין‪ ,‬חומצה‬ ‫פולית‪ ,‬קובלאמין‪ ,‬ביוטין‪ ,‬חומצה פאנטותנית וחומצה אסקורבית‪ ,‬סה"כ ‪ 1‬במספר‪.‬‬ ‫תכונות משותפות‬ ‫‪ .0‬כולם נמסים במים‪ .‬בתהליך בישול עוברים למי התבשיל וחלקם מתפרקים‬ ‫בחום ובאור‪.‬‬ ‫‪ .1‬קואנזימים ‪.‬‬ ‫‪ .3‬אינם נאגרים בגוף ולכן הגוף זקוק לאספקה שוטפת של חומרים אילו‬ ‫‪ .4‬מופרשים בשתן‪.‬‬ ‫‪ .5‬קליטתם ופליטתם מתרחשת ע"פ סוג המזון‪ ,‬כמות הויטמינים במזון וצורכי‬ ‫הגוף‪ .‬אין סכנת אגירת יתר‪.‬‬ ‫‪ .6‬מקור כל הויטמינים מהצומח או מבע"ח הניזונים מבצומח חוץ מויטמין‬ ‫קובלאמין‪ B12 -‬שמקורו רק מהחי‪.‬‬ ‫ויטמינים מקבוצת – ‪B‬‬ ‫ויטמיני ה‪ B -‬משתיכים לקבוצה המסיסה במים ומשמשים כקואנזימים‪ .‬ויטמינים‬ ‫אילו אינם נאגרים בגוף ומופרשים בשתן ולכן יש חשיבות רבה לאספקה שוטפת‪.‬‬ ‫במזון ויטמיני ה‪ B-‬קשורים לחלבונים כקואנזימים ולכן בתהליך עיכול‪ ,‬תחילה הם‬ ‫מופרדים מהחלבונים ונספגים דרך תאי האפיתל שבמעי הדק באמצעות נשאים‪,‬‬ ‫ומשם לדם אל הכבד ודרכו לכל רקמות הגוף‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ - B1‬תיאמין‬ ‫משמש‪ :‬בשרשרת בהפקת ‪ , ATP‬מטבוליזם של פחמימות‪ ,‬יצור אציטילכולין‪,‬‬ ‫משמש כנירוטרנסמיטור‪.‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬תיאמין נימצא באורז מלא וחיטה מלאה‪ ,‬בעיקר גריסי פנינה‪ ,‬קטניות‬ ‫בעיקר עדשים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬אפונה יבשה‪ ,‬שמרים‪ ,‬גרעינים ואברים‬ ‫פנימיים‪ ,‬שן ארי‪ ,‬אצות ים‪ ,‬מיסו‪ ,‬בצל‪ ,‬דלעת‪ ,‬נבטי חיטה‪ ,‬תרד‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪14‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬סוכר‪ ,‬אנטיביוטיקה‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬גלולות נגד‬ ‫הריון‪ ,‬תרופות סולפה צדפות לא מבושלות‪ ,‬טראומה פזית ונפשית‪.‬‬ ‫חוסר‪ :‬נגרמת מחלת הברי‪-‬ברי‪.‬‬ ‫מחלת ברי‪-‬ברי‬ ‫זוהי מחלה שהגיע לממדי מגפה בשנות השבעים של המאה – ‪ .01‬באותה תקופה‬ ‫החלו להשתמש בטחנות אורז המונעות בכוח הקיטור שביכולתן ללטש את האורז‬ ‫בצורה מוחלטת ולהסיר גם אתה קליפה הפנימית של האורז‪ .‬מטבע הדברים מחלה‬ ‫זו נפוצה בקרב עמי המזרח שתפריטם העיקרי מבוסס על אורז‪ .‬מחלה זו איבדה‬ ‫את חשיבותה בעקבות שגשוג הכלכלי ואיתו שינוי בתפריט‪ ,‬והכנסת קטניות‬ ‫לתפריט המזון‪.‬‬ ‫ניתן להבחין במחלה זו גם אצל תינוקות מתחת לגיל שישה חודשים היונקים חלב‬ ‫אם העני בתיאמין‪ .‬מחלה זו היחידה העוברת לתינוק מחלב אם‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫תחושת כובד ברגליים‪ ,‬קושי בהליכה‪ ,‬החלשות רפלקסי אכילס וברכיים‪ ,‬ירידה‬ ‫בתחושת שרירי השוק‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬פלפיטציות‪ .‬בהחמרה של המחלה עלול להוצר‬ ‫שיתוקים ואובדן מסת שריר‪ .‬היפרטרופיה של חדר ימין ‪ ,‬לחץ דם נמוך‪ ,‬קושי‬ ‫בנשימה וציאנוזיס כתוצאה מאי ספיקת לב‪ .‬בצקות בגוף ואף במוח כתוצאה‬ ‫מפגיעה בכבד‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ - B2‬ריבופלאבין‬ ‫משמש‪ :‬כקואנזים בתהליכי חמצון חיזור‪ ,‬חמצון חומצות אמינו‪ ,‬הפקת ‪ . ATP‬יצירת‬ ‫נוגדנים ותאי דם אדומים‪ .‬מניעת השפעת חומרים מסרטנים‪.‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬ריבופלאבין נימצא בגרעיני תבואה‪ ,‬קמח ומוצריו‪ ,‬קפה‪ ,‬שמרים‪,‬‬ ‫אברים פני מיים‪ ,‬עוף‪ ,‬דגים‪ ,‬בקר ובצים‪ ,‬פטריות‪ ,‬אצות ים‪ ,‬סובין‪ ,‬ערמונים‪ ,‬שקדים‪,‬‬ ‫אפונה סינית (מאש)‪ ,‬קטניות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪14‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬סוכר‪ ,‬אנטיביוטיקה‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬גלולות נגד‬ ‫הריון וטבק‪.‬‬ ‫גורמי הרס הם‪ :‬אור‪ ,‬סביבה חומצית‪.‬‬ ‫ויטמין זה עמיד בחום‪.‬‬ ‫אריבופלאווינוזה‬ ‫תסמונת זו מלווה בד"כ עם מצבי תת‪-‬תזונה אחרים ובעיקר פלאגרה (חוסר ‪-B3‬‬ ‫ניאצין)‪ .‬מחלה זו מצויה בעיקר בקרב שכבות עניות בכל רחבי העולם‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫כאבי עיניים צורבים‪ ,‬פוטופוביה‪ ,‬דמעת‪ ,‬ראיה מעורפלת קטרקט‪ ,‬דלקת של‬ ‫הלחמית‪ ,‬דלקת העפעפיים והדבקותם ‪ .‬כאבים צורבים בשפתיים‪ .‬פה ולשון‪ ,‬בעיקר‬ ‫באכילה‪ .‬הפצעים בפה מופעים בעיקר בזוית השפתיים‪ .‬השפתיים מאדימות‬ ‫ומתנפחות‪ .‬לעתים הלשון נסדקת וצבעו הופך לארגמן‪ .‬דלקת של העור בעיקר‬ ‫באזורי קמטים ובאזורים משופעים בבלוטות חלב‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ – B3‬ניאצין‪ /‬חומצה ניקוטינית‬ ‫משמש כקואנזים בתהליכי חמצון חיזור‪ ,‬הפקת ‪ ,ATP‬משתתף ביצור חומצות שומן‪.‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬במיוחד דגן מלא‪ ,‬עלים ירוקים בעיקר פטרוזיליה‪ ,‬קטניות במיוחד‬ ‫פולי סויה‪ ,‬גרעינים‪ :‬שומשום‪ ,‬דלעת‪ ,‬חמניות‪ ,‬תירס‪ .‬פטריות‪ ,‬ערמונים‪.‬‬ ‫הגוף מסוגל ליצור ויטמין זה מחומצת אמינו טריפטופאן אך דרוש ויטמין‬ ‫‪B6‬‬ ‫פירידוקסין‪ .‬מ"ג של ניאצין = ‪ 61‬מ"ג טריפטופאן‪.‬‬ ‫בעודף מוריד רמת כולסטרול וטריגליצרידים‪ .‬הרחבת כלי דם ותחושת חום‪ ,‬גרד‪,‬‬ ‫הפרעות עיכול‪ ,‬היפרגליקמיה‪ ,‬עליה בריכוז החומצה אורית‪.‬‬ ‫בחוסר‪ :‬גורם לפלאגרה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪14‬‬ ‫פלאגרה‬ ‫פרוש מילה זו באיטלקית היא "עור עבה"‪ .‬מחלה זו נפוצה בקרב אוכלוסיות‬ ‫הניזונות בעיקר מתירס‪ .‬התירס מכיל ניאצין אך אינו זמין די הצורך‪ ,‬עם זאת מכיל‬ ‫ריכוז גבוה של חומצת אמינו (אחד החומצות האמינו הבסיסיות מתוך ‪ )1‬לויצין‬ ‫המפריע לניצול מטבולי של ניאצין‪ .‬מחלה זו מחמירה בקיץ ובחורף עוצמתה יורדת‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫התסמינים מגוונים מאוד ע"פ רוב מתחיל בהפרעות בלתי ברורות כגון‪ :‬נדודי שינה‪,‬‬ ‫חוסר תאבון‪ ,‬חולשה‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ירידה בכושר ריכוז והזיכרון‪ ,‬כאבי בטן‪,‬‬ ‫צריבה בלשון ובפה‪.‬‬ ‫התפרצות המחלה‪ :‬דלקת עור בעיקר בחלקים החשופים לשמש‪ .‬עם הזמן הדלקת‬ ‫הופכת לדלקת אטרופית‪ .‬דלקת הלשון והפה המתבטא בנפיחות‪ ,‬כאבים צורבים‬ ‫ואודם בשוליים ובקצה‪ ,‬כיבים בלשון המכוסים קרום אפור ועבה‪ .‬הנגעים מתפשטים‬ ‫ללוע‪ ,‬חך‪ ,‬שפתיים ושאר מערכת העיכול‪.‬‬ ‫הפרעות נפשיות ועצביות המתבטאות בעוויתות‪ ,‬טירוף הדעת‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ – B5‬חומצה פנטותנית‬ ‫משמש כקואנזים בתהליכים רבים במטבוליזם של חומצות שומן‪ ,‬חומצות אמינו‬ ‫ופחמימות‪.‬‬ ‫הפקת ‪.ATP‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬במיוחד דגן מלא‪ ,‬קטניות במיוחד פולי סויה‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬חלמון ביצה‪,‬‬ ‫פטריות מבושלות‪ ,‬נבטי חיטה‪ ,‬פרי הסמבוק (לא מבושל)‪ ,‬אספסת‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬סוכר‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬מזון מעושן‪ ,‬מזון לא טרי‪,‬‬ ‫קוטלי חרקים‪.‬‬ ‫בחוסר‪ :‬שמו של ויטמין זה בא מהמילה היונית "פאנטותן"‪ ,‬כלומר "נמצא בכל‬ ‫הצדדים"‪ ,‬בשל העובדה שהוא שכיח בכל המזונות וקשה להגיעה לחוסר בויטמין זה‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪14‬‬ ‫ואף קשה ליצור חסר בתנאי מעבדה‪ .‬בניסוי שנערך על מתנדבים שניזונו ממזון דל‬ ‫בחומצה פאנטותינית ובנוסף קיבלו אנטאגוניסת (אומגא מתיל חומצה פאנטותינית)‬ ‫פתחו את התסמינים הבאים‪ :‬עקצוצים בגפיים‪ ,‬ירידה בתאבון ועצבנות‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ – B6‬פירידוקסין‬ ‫משמש כקואנזים‬ ‫בתהליכי דקרבוקסילציה (הוצאת קבוצה הקארבוקסילית‬ ‫‪ -COOH‬ממולקולה כלשהי) וטראנסאמינציה (העברת קבוצת אמינו ‪-NH2‬‬ ‫מתרכובת אחת לאחרת) בעיקר בחומצות‪ -‬אמינו‪ .‬מניעת השפעת חומרים‬ ‫מסרטנים‪.‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬דגן מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪ ,‬קטניות‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שמרים‪ ,‬איברים פנימיים‪,‬‬ ‫עוף‪ ,‬דגים‪ ,‬בצים‪ ,‬שמן תירס‪ ,‬כרב‪ ,‬שזיפים‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬גלולות נגד הריון על בסיס אסטרוגן‪ ,‬תרופות‬ ‫(קורטיזון‪ ,‬קודאין‪ ,‬איזוניאזיד‪ ,‬ציקלוסרין‪ ,‬פניצילאמין)‪ ,‬קפה‪ ,‬סוכר‪ ,‬טבק‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬ ‫מזונות מעובדים‪ ,‬תזונה עתירת חלבונים היוצרת אנמיה‪ ,‬הזדקנות‪ ,‬חומרי הדברה‬ ‫המכילים הידרוזין או צבע מאכל צהוב המכיל את החומר‪ .‬בהריון עלול להיווצר‬ ‫חוסר‪.‬‬ ‫בחוסר ‪ :‬אין תסמונת מוגדרת המשויכת לחוסר פירידוקסין‪ ,‬אך ניתן לעורר בתנאי‬ ‫מעבדה חוסר ‪ ,B 6‬ע"י תזונה דלת פירידוקסין ומתן אנטאגוניסט דסאוקסי‬ ‫פירידוקסין‪ .‬עם זאת בשנים ‪ 0151-3‬פרצה בארה"ב מעין מגפה של חוסר‬ ‫פירידוקסין בקרב תינוקות שניזונו מאבקת חלב שעבר סטריליזציה בטמפ' גבוהה‪.‬‬ ‫התסמינים רגישות יתר במערכת העצבים והתכווצויות‪ ,‬דלקת עור (זיבת חלב)‬ ‫באזור העיניים‪ ,‬האף והפה‪ .‬נפיחות בשפתיים כבחוסר ‪ B 1‬דלקת של הלשון והפה‬ ‫כדוגמת פלאגרה‪ .‬חוסר תאבון‪ ,‬הקאות‪ ,‬דלקת רב עצבית‪ ,‬נמנמת ורדמת‪ .‬סימנים‬ ‫אילה אופייניים בחוסר ויטמינים אחרים‪.‬‬ ‫עליה ברמת הומוציסטאין בדם‪.‬‬ ‫בעודף‪ :‬במינונים של מספר גרמים ליום עלול לפגוע במערכת העצבים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪14‬‬ ‫ויטמין ‪ – B12‬קובאלאמין‬ ‫בשנת ‪ 0148‬הצליחו מדענים לבודד פיגמנט אדום מהכבד שסימונו הכימי ‪:‬‬ ‫‪ C63H88 CON14 O14 P‬ואותו כינו כ‪ -‬ויטמין ‪ .B01‬חומר זה התגלה בנסיון‬ ‫למציאת תרופה כנגד אנמיה ממאירה‪ .‬ויטמין זה מיוצר ע"י חידקים בלבד‪.‬‬ ‫משמש‪ :‬חיוני ליצירת תאי דם אדומים‪ ,‬שומר על תאבון בריא‪ ,‬מסיע לספיגת‬ ‫הברזל‪ ,‬משמש קואנזים בתהליכי הייצור של חומצות אמינו וחומצות שומן‪ ,‬ובעקיפין‬ ‫דרך חיזור החומצה הפולית גם בייצור של חומצות הגרעין‪ .‬בהעדרו נפגע‬ ‫הליפופרוטאין מיילין במעטפת תאי העצבים‪.‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬איברים פנימיים ובעיקר כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬אצות‪.‬‬ ‫ויטמין התעשייתי מכונה ציאנוקובאלמין בשל מולקולת הציאניד המצויה בו‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬גלולות נגד הריון על בסיס אסטרוגן‪ ,‬תרופות‬ ‫(קורטיזון‪ ,‬קודאין‪ ,‬איזוניאזיד‪ ,‬ציקלוסרין‪ ,‬פניצילאמין)‪ ,‬קפה‪ ,‬סוכר‪ ,‬טבק‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬ ‫מזונות מעובדים‪ ,‬תזונה עתירת חלבונים היוצרת אנמיה‪ ,‬הזדקנות‪ ,‬חומרי הדברה‬ ‫המכילים הידרוזין או צבע מאכל צהוב המכיל את החומר‪ .‬בהריון עלול להיווצר‬ ‫חוסר‪.‬‬ ‫בחוסר‪ :‬אנמיה מגאלובלאסטית (מאקרוציטית)‪ ,‬התנוונות רירית הקיבה‪ ,‬הפרעות‬ ‫נירולוגיות (חוסר תחושה או דגדוג‪ ,‬עיפות‪ ,‬קשיי דיבור והליכה‪ ,‬אובדן תאבון‪,‬‬ ‫החזרים איטיים)‪ ,‬בלבול (חוסר התמצאות‪ ,‬עצבנות‪ ,‬אובדן זיכרון‪ ,‬הזיות עד טירוף‬ ‫הדעת)‪.‬‬ ‫אמניה מגלובלסטיות‬ ‫אנמיה המאופיינת הענקות של כל התאים המתרבים והפרעה בסינתזה של ה‬ ‫‪ .DNA‬מחלה זו מלווה בשינוץ יתר (היפרסגמנטציה) של גרעיני הליקוציטים‬ ‫הפולימורפונוקלארים ובטסיות ענקיות‪.‬‬ ‫אטיולוגיה סיביו רבות ומגוונות לאנמיה זו‪.‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫חוסר במזון מן החי‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪14‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫חוסר בחידקים היוצרים ויטמין ‪B01‬‬ ‫‪ .III‬אלכוהוליזם‬ ‫‪ .IV‬חוסר גורם הפנימי כתוצאה מכריתת קיבה‪ ,‬כריתת מעיים‪ ,‬מחלה של רירית‬ ‫הקיבה‬ ‫‪.V‬‬ ‫מחלות מעיים וקיבה‬ ‫‪ .VI‬נוגדנים נגד הגורם הפנימי ו‪/‬או נגד רירית הקיבה‬ ‫‪ .VII‬תרופות המפריעות לספיגה‬ ‫‪ .VIII‬פרזיטים‬ ‫‪ .IX‬ריבוי חיידקיי מעיים הצורכים ויטמין ‪B01‬‬ ‫‪.X‬‬ ‫אי ספיקת לבלב (חוסר בי‪-‬קרבונט וטרפסין הדרושים לספיגה‪ ,‬כזכור‬ ‫הויטמין נספג בסביבה בסיסית)‬ ‫‪ .XI‬חוסר אנזימטי בשלבי מטבוליזם השונים של הויטמין‬ ‫‪ .XII‬קשירת יתר לטרנסקובלמינים בנסיוב או חוסר של טרנסקובלמינים‬ ‫‪ .XIII‬דרישת יתר לויטמין ‪ B01‬והפרשה מוגברת‬ ‫‪ .XIV‬חוסר חומצה פולית (חוסר מזון טרי ובלתי מבושל‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬מחלות מעי‬ ‫הדק‪ ,‬תרופות וכו') והפרשה מוגברת של חומצה פולית‬ ‫‪ .XV‬הפרעות בסינתזה של ‪( DNA‬תרופות ציטוטוקסיות‪ ,‬חומרים כימים שונים‬ ‫תפוצה‬ ‫אנמיה מגלובלסטית מחוסר קובאלאמין שכיחה אצל טבעונים‪ .‬אנמיה מגלובלסטית‬ ‫מחוסר חומצה פולית שכיחה אצל נשים בהריון‪.‬‬ ‫פתולוגיה‬ ‫התאים האדומים במוח העצם ממשיכים ליצור ‪ DNA‬באיטיות‪ .‬מתקבלים תאים‬ ‫גדולים המכונים מגלובלסטים ולהם כמות גדולה מהרגיל של ‪ DNA‬וללא שינוי‬ ‫ביצור ה‪ ,RNA -‬מכאן יוצא שהציטופלזמה של תאים אילו עשירה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪14‬‬ ‫שינויים אילו אינם נחלת תאי דם האדומים בלבד‪ ,‬גם תאי דם הלבנים עוברים‬ ‫שינויים כתוצאה מהפרעת סינתזת ה‪ DNA -‬ובעיקר המטמיילוציטים הענקיים ואת‬ ‫ריבוי השינוץ של גרעיני הפולימורפונוקליארים‪ .‬במח העצם נהרסים חלק מהתאים‬ ‫הפגומים ולכן נבחין בנסיוב בעליה קלה של בילורובין ועליה בדהידרוגנזה הלקטית‬ ‫(‪ .)LDH‬בעיה נוספת היא בניצול ההמוגלובין ולכן חלה הצטברותה במוח העצם‪.‬‬ ‫השינויים אינם ברקמה המיצרת תאי דם (המטופוייטית) בלבד אלא בכל התאים‬ ‫שמכפלים את עצמם‪ .‬כתוצאה מהכפלה מואצת נבחין באטרופיה בתאי האפיתל‬ ‫בלשון‪ ,‬קיבה ומעיים‪ .‬שינויים אילו ברירית המעי מקשה על קליטת הקובאלאמין‬ ‫והחומצה הפולית שממילה חסר בגוף‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫התלונה שבעטיו פונים החולי הם תלונות של אנמיה (חולשה‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬עיפות‪,‬‬ ‫תחושת קור בגפיים‪ ,‬דפיקות לב מואצות‪ ,‬כאבי ראש המוקלים בשכיבה ועילפון)‪.‬‬ ‫תלונות נוספות הן תלונות נירולוגיות ונפשיות ("השיגעון המגלובלסטי")‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫הטיפול כולל הזרקת הויטמין ו‪ /‬או חומצה פולית‪.‬‬ ‫חומצה פולית‬ ‫ויטמין זה מכונה במספר שמות‪:‬‬ ‫ויטמין ‪ M‬מהמלה ‪monkey‬‬ ‫מאחר ובשנות ה‪ 41 -‬של המאה הזאת הצליחו‬ ‫חוקרים אמריקאים לעורר סוג של אנמיה עם תופעות נוספות אצל קופים שנבעה‬ ‫ממחסור תזונתי‪ .‬הם הצליחו לרפא את המחלה ע"י הוספה של תרכיז כבד או‬ ‫שמרים‪.‬‬ ‫ויטמין‬ ‫‪ BC‬מהמילה ‪ .chick‬נימצא כי אפרוחים זקוקים לחומר המצוי בכבד‬ ‫ובשמרים למניעת אנמיה ופיגור בגדילה‪ .‬החוקרים לא ידעו מהו החומר ולכן כינו‬ ‫אותו כויטמין מקבוצת ה‪.B-‬‬ ‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪14‬‬ ‫חומצה פולית השם נגזר מהמילה הלטינית ‪ folium‬שמשמעותה היא עלה‪.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 41 -‬נערכו ניסוים על חולדות‪ ,‬נבדקו השפעת חיידקי המעיים על‬ ‫הביוסינטזה של ויטמינים‪ .‬החולדות הנבדקות קיבלו מינונים גבוהים של‬ ‫אנטיביוטיקה מקובצת הסולפא‪ .‬החולדות טופלו בעזרת תכשיר שהוכן מעלי תרד‪.‬‬ ‫פולאצין בשנת ‪ 0146‬הסתבר כי כל החומרים הנ"ל אינם אלא חומר אחד ובשנת‬ ‫‪ 0148‬הצליחו החוקרים להגדיר את מבנהו המולקולרי ואף לסנתזו בצורה כימית‬ ‫סינתטית‪.‬‬ ‫משמש‪ :‬כקואנזים בריאקציות שבהן עובר אטום פחמן אחד מתרכובת אחת‬ ‫למשנהו (יצור חומצות גרעין וחומצות אמינו‪ :‬אדנין‪ ,‬גואנין‪ ,‬תימין)‪ .‬הגנה בפני סרטן‬ ‫צואר הרחם‪ .‬מניעת מומי לידה‪.‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬שמרים‪ ,‬קטניות‪ ,‬אגוזים‪ ,‬עלים ירוקים‪ ,‬כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬דגים ומוצרי‬ ‫חלב‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬מתח‪ ,‬גלולות למניעת הריון‪,‬‬ ‫תרופות שונות‪ ,‬מחסור בויטמין ‪ ,B12 ,C‬שלשולים המלווים מחלות זיהומיות‪,‬‬ ‫מחלות מעיים עם תת‪ -‬ספיגה‪ .‬מרבית ויטמין זה נהרס בעת הבישול (חימום‬ ‫בתנאים חומציים)‪.‬‬ ‫בחוסר ‪ :‬אנמיה מגאלובלסטית‪ ,‬וחוסר בתאי דם לבנים וטסיות‪ .‬הפרעות נפשיות‬ ‫ואצל נשים בהריון יתכן מום מולד מסוג ‪ . neural tube defects‬למרות שמום זה‬ ‫תורשתי בעיקרו אך הוא בעל זיקה סביבתי שהבוטל שבהם הוא חוסר בחומצה‬ ‫פולית‪ .‬ויטמינים נוספים המשפעים הם‪ :‬חוסר ‪ .C ,B2 ,B12 , Zn‬עודף של אבץ‬ ‫וויטמין ‪.A‬‬ ‫עליה ברמת הומוציסטאין בדם‪.‬‬ ‫הקשר בין חומצה פולית (פולצין) לבין ויטמין ‪B-12‬‬ ‫אחד המרכיבים של ה‪ DNA -‬הוא בסיס חנקני תימידין‪ ,‬ליצורו נדרשים שני‬ ‫ויטמינים הנ"ל‪ .‬בתהליך יצור זה משתנה מבנהו של הפוליצין ועל מנת להחזיר‬ ‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪14‬‬ ‫אותה למבנה הפעיל שלה יש צורך בויטמין קובלאמין‪ .‬פעולה נוספת בהם משתפים‬ ‫פעולה שני הויטמינים יחד הוא בהעברת הפוליצין לתוך תאי מוח העצם ולכן‬ ‫בהעדרותו יורדת אגירת הפוליצין והתאים מגיבים כבחוסר‪.‬‬ ‫ביוטין‬ ‫במחקרים שערכה חוקרת אנגליה בשנת ‪ 0117‬נימצא כי אכילת כמויות גדולות של‬ ‫חלבון ביצה למבושלת (לחולדות) יוצרת תסמינים שהם בצקות ברגליים‪ ,‬נשירת‬ ‫שיער‪ ,‬דלקת קשקשים של עור‪ ,‬שיתוקים וירידה במשקל (באמצע שנות הארבעים‬ ‫גילו החוקרים כי חומר זה הוא חלבון הקרוי אווידין)‪.‬‬ ‫לאחר ניסויים נמצא כי מתן תמצית מכבד ושמרים מרפא את התסמינים ולכן‬ ‫הוחלט לכנות ויטמין זה (המנטרל את ההשפעה הרעילה של חלבון הביצה) בשם‬ ‫ויטמין ‪ H‬מהמילה הגרמנית ‪ haut‬שפרושו עור‪.‬‬ ‫ב‪ 0141 -‬גילו החוקרים שאותו חומר המנטרל את הרעלן החלבון הביצה זהה‬ ‫לחומר המעודד את צמיחת השמרים ומצוי בחלמון הביצה והוא כונה בשם ביוטין‪.‬‬ ‫משמש‪ :‬כקואנזים בריאקציות שבהן עובר קבוצות קארבוקסיליות מתרכובת‬ ‫לתרכובת במטבוליזם של חומצות השומן והפחמימות {‪ co2‬ניקשר לביוטין‬ ‫(קארבוקסיביוטין) שבאנזים <==> מולקולה הקולטת ‪.}co2‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬מקור הביוטין הוא מהמזון וחדיקי המעיים‪ .‬שמרים‪ ,‬עגבניה‪ ,‬תרד‪,‬‬ ‫בננה‪ ,‬קטניות‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר בקר עוף‪ ,‬כבש‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון ביצים‪ ,‬ומוצרי חלב‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬תרופות (תכשרי סולפא)‪ ,‬חלבון‬ ‫ביצה בלתי מבושלת‪ .‬ויטמין ‪ C‬וקבוצות של ויטמיני ‪ B‬מעודדים ספיגת ויטמין‬ ‫ביוטין‪.‬‬ ‫בחוסר‪ :‬דלקות עור‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬נדודי שינה‪ ,‬אנמיה‪.‬‬ ‫תהליכי ספיגת הויטמינים‬ ‫מנגנוני הספיגה של הויטמינים המסיסים בשומן זהים לספיגת השומנים‪ ,‬ואילו‬ ‫מנגנוני הספיגה של הויטמינים המסיסים במים (כאמור כל ויטמיני ה‪ )B-‬לא כולם‬ ‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪14‬‬ ‫ידועים‪ ,‬והידועים נבדלים אחד מהשני‪ .‬כל הויטמינים למעט ‪ B12‬נספגים במעי הריק‬ ‫ובחלקו העליון של המעי העקום‪.‬‬ ‫ספיגת הויטמין תיאמין מותנה בנוכחות יוני נתרן (בדומה לגלוקוז)‪.‬‬ ‫ספיגת ויטמין הקובאלאמין תלוי בסיוע של הגורם התוכי (‪ )intrinsic factor‬הנוצר‬ ‫בקיבה‪ ,‬שהוא גליקופרוטאין ע"ש קסטל המופרש בקיבה ונהרס ע"י אנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫ויטמין זה נספג בחלק המרוחק של מעי הדק‪ .‬ספיגתו נמשכת כ‪ 3-‬שעות לעומת‬ ‫ויטמינים אחרים מקבוצת ‪ B‬הנספגים תוך דקות ספורות‪ .‬הספיגה לגוף היא ‪31-71‬‬ ‫אחוז בלבד (בהזרקה כל החומר נספג)‪ .‬יחוד נוסף של ויטמין זה הוא באורך‬ ‫אחסונו בגוף המגיע ל‪ 3-5 -‬שנים לעומת האחרים שמסיסים במים ומופרשים תוך‬ ‫מספר ימים‪.‬‬ ‫תהליך הספיגה בן ‪ 5‬שלבים‪:‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫שחרור הויטמין מחלבון המקור‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫התקשרות לגורם הפנימי שהוא גליקופרוטאין שמופרש בקיבה ובנוסף‬ ‫ל"קובלופילינים" הנמצאים ברוק ובנוזל הקיבה‪.‬‬ ‫‪.III‬‬ ‫יצירת תרכובת עם סידן ומעבר לקולטן במעי הדק בסביבה בסיסית‪.‬‬ ‫‪.IV‬‬ ‫חדירת רירית המעיים המשחררת את הויטמין ‪ B01‬מהתרכובת ונספג לדם‪.‬‬ ‫‪.V‬‬ ‫העברה לחלבון נשא הקרוי טראנסקובאלאמין ‪ ,II‬המעביר אותו בזרם הדם‪.‬‬ ‫המאגר העיקרי של קובאלאמין מצוי בכבד ומופרש במיץ מרה ובשתן‪.‬‬ ‫ויטמין חומצה פולית נספג דרך מעי הדק ומובל ע"י נשאים חלבוניים בזרם הדם‬ ‫לכבד‪ .‬בכבד הויטמין עובר שינוי במבנהו הכימי ומשם למוח העצמות הפועלים על‬ ‫רקמה ההומוטופויטית להבשלת תאי הדם האדומים‪.‬‬ ‫הויטמינים המרכיבים קואנזימים בחילוף חומרים בגוף‬ ‫הויטמין‬ ‫הקואנזים‬ ‫התפקיד‬ ‫תיאמין ‪B1‬‬ ‫תיאמין‪-‬פירופוספט (קוקארב –‬ ‫העברת קבוצות אלדהידיות‬ ‫אוקסילאזה‪ ,‬טראנסקטולאזה)‬ ‫(תמורות של חומצות‪ -‬קטו)‬ ‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪14‬‬ ‫ריבופלאבין‬ ‫‪B2‬‬ ‫פלאווין‪ -‬אדנין‪ -‬מונונוקליוטיד‬ ‫הובלת מימן ואלקטרונים‬ ‫(‪ ,)FMN‬פלאווין‪-‬‬ ‫אדנין‪ -‬דינוקליוטיד (‪)FAD‬‬ ‫ניאצין ‪B3‬‬ ‫ניקוטינאמיד‪ -‬אדנין‪-‬‬ ‫דהידרוגינציה של‬ ‫דינוקליוטיד (‪ ,)NAD‬די‪-‬‬ ‫סובסטראטים‬ ‫נוקליוטיד‪ -‬פוספאט (‪)NADP‬‬ ‫פרידוקסין ‪B6‬‬ ‫פירידוקסל‪-‬פוספט‬ ‫דקרבוקסילאציה של‬ ‫(דקרבוקסילאזות של חומצות‬ ‫חומצות אמינו‪,‬‬ ‫אמינו‪ ,‬דאמינזות‪,‬‬ ‫טראנסאמינציות ותפקודים‬ ‫טראנסאמינזות וראצמאזות)‬ ‫אחרים במשק החומצות‬ ‫אמינו‪ ,‬במיוחד במשק‬ ‫הטריפטופאן‬ ‫פולאצין‬ ‫טטראהידרו‪ -‬פולאצין ונגזרו‬ ‫ביוסינתזה של חומרים‬ ‫(חומצה‬ ‫מורכבים כמו פורינים‪ ,‬ע"י‬ ‫פולית)‬ ‫החדרת תרכובות בעלות‬ ‫אטום פחמן אחד‬ ‫קובאלאמין‬ ‫אנזימי קובאלאמין‬ ‫איזומריזאציה‪,‬‬ ‫טראנסמתילאציה‬ ‫‪B12‬‬ ‫טראנסאצטילאציה‪ ,‬חמצון‬ ‫קואנזים ‪A‬‬ ‫של חומצות שומן‪ ,‬פירובט‬ ‫חומצה‬ ‫וקטולוטאראט‪ ,‬סינתזה‬ ‫פאטונית ‪B5‬‬ ‫שלחומצות שומן‪ ,‬ציטרט‬ ‫וכולסטרול‬ ‫ביוטין‬ ‫קרבאוקסיביוטין‬ ‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪14‬‬ ‫קרבאוקסילאציות‬ ‫ויטמין ‪- C‬חומצה אסקורבית ‪Ascorbic Acid‬‬ ‫אחת המחלות שהיוו סכנה לחיי יורדי הים היתה מחלת הצפדינה‪ .‬לא רק הימאים‬ ‫היו שסבלו ממחלה זו ושילמו בקורבנות בנפש‪ ,‬כל חורף גבה הצפדינה קורבנות‬ ‫מקרב תושבי אירופה עד המאה ה‪ 08 -‬שהחלו לגדל תפ"א‪ .‬מחקרים המשמעותיים‬ ‫החלו בתחילת המאה – ‪ 11‬ובשנת ‪ 0117‬עורר שני מדענים הולסט ‪ hlost‬ופראליך‬ ‫‪ frolich‬צפדינה בשפננונים‪ .‬הפריצה המשמעותית במחקר אודות הצפדינה היתה‬ ‫בשנת ‪ 0131‬כאשר קבוצת חוקרים מארה"ב קינג ווו ‪ waugh‬הצליחו לבודד את‬ ‫החומר הפעיל מלימונים‪ .‬זמן מה לאחר מכן הצליחו חוקרים שווצרים רייכשטיין‬ ‫‪ reichstein‬לייצר חומר זה במעבדה וכינוהו בשם ויטמין ‪ C‬או חומצה אסקורבית‬ ‫כלומר החומצה המרפא את מחלת ה‪ skorbut -‬הלא היא הצפדינה‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ C‬נראה כאבקה לבנה המסיסה במים‪ .‬ניתן לראות ע"פ הנוסחה שהיא בנויה‬ ‫מפחמימה המתחמצנת לחומצה דהידרו‪ -‬אסקורבית ע"י מלחי ברזל תלת ערכיים‪,‬‬ ‫כינון‪ ,‬דיכלורפנול‪-‬אינדופנול וכחול‪ -‬מתילן‪.‬‬ ‫בסביבה חומצית החומצה האסקורבית יצבה יותר בפני התחמצנות מאשר בסביבה‬ ‫בסיסית‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪14‬‬ ‫מרבית היונקים מייצרים את החומצה האסקורבית בגופם בכבד וברקמות‪ ,‬אך גוף‬ ‫האדם אינו מסוגל לסנתז חומר זה בגופו והוא תלוי אפוא בהספקה במזונו בעיקר‬ ‫מהצומח (הצמחים מסוגלים ליצר לבד את החומצה האסקורבית)‪.‬‬ ‫משמש‪ :‬אנטי אוקסידנט לכול תהליכי ההידרוקסילציה (הוספת ‪ )OH‬וניטרול‬ ‫רדיקאלים חופשיים‪ ,‬שיפור ספיגת הברזל במעי‪ ,‬ניטרול יצור של ניטרוזמין (חומר‬ ‫הנוצר בקיבה מחומרים שבמזון‪ .‬חומר זה ידוע כמסרטן)‪ ,‬משתתף ביצור ההורמון‬ ‫נירוטרנסמיטור נוראדרנלין (נוראפינפרין)‪ .‬ריכוז גבוה ביותר של ויטמין זה ניתן‬ ‫למצוא בריקמת קליפת האדרנל‪ .‬יצור של רקמת חיבור בעיקר קולגן ולכן במחסור‬ ‫של חומצה אסקורבית יתפתח דימום פנימי‪.‬‬ ‫מקורו במזון ‪ :‬פירות וירקות‪ :‬פרי הדר‪ ,‬פלפל אדום וירוק‪ ,‬גויבה‪ ,‬כרוב וכרובית‪,‬‬ ‫עגבניות‪ ,‬תות שדה‪ ,‬תפו"א‪ ,‬אננס ועוד‪.‬‬ ‫מן החי‪ :‬בעיקר כבד‪.‬‬ ‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬הויטמין נספג בקלות במעי הדק ונאגר בכל רקמות‬ ‫הגוף‪ .‬סביבה חומצית עוזרת לספיגתו מהמעי למחזור הדם‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬שלשולים‪ ,‬תרופות משלשלות‪ ,‬ירידה בהפרשת‬ ‫חומצות קיבה‪ .‬אלכוהול‪.‬‬ ‫בחוסר‪ :‬מחלת הצפדינה‪ ,‬ירידה ברמת הברזל‪ ,‬עיפות‪.‬‬ ‫בעודף‪ :‬אבנים בכליות‪ ,‬דימום בקיבה אך נדיר‪.‬‬ ‫צפדינה ‪Scurvy‬‬ ‫מחלה זו נגרמת כתוצאה ממחסור בויטמין ‪ C‬חומצה אסקורבית‪ .‬מחלה זו הוזכרה‬ ‫כבר במאה החמישית לפנה"ס ע"י היפוקרטס הנחשב לאבי הרפואה היונית‪ .‬הוא‬ ‫תיאר מחלה שהתפשטה למגפה בקרב חיילים שסימניה זהים לצפדינה‪ .‬במאה ה‪-‬‬ ‫‪ 08‬חדר לתפריט עמי אירופה התפו"א שהובא מדרום אמריקה במאה ה‪ 07 -‬ומאז‬ ‫הצפדינה הפכה ממגפה שהיתה פורצת בעיקר בחורף (חוסר בפירות וירקות)‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪14‬‬ ‫מחלה זו היתה נחלת אנשים החיים בקבוצות סגורות כמו חיילים‪ ,‬ימאים‪ ,‬אסירים‬ ‫או אנשים הנמצאים בתנאי בידוד כמו משלחות לקוטב או תנאי מצור‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫הרגשה כללית רעה וחולשה‪ ,‬כאבים בכל הגוף‪ ,‬דימומים תת עוריים‪ ,‬התנפחות‬ ‫חניכיים ודימומים מהם‪ ,‬הגלדת פצעים איטית‪ ,‬קשיי נשימה ואנמיה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪14‬‬ ‫ויטמינים המסיסים בשומנים‬ ‫לקובצה זו משתייכים ארבעה ויטמינים והם‪ D, E, ,A :‬ו ‪ .K‬בגלל מבנה המולקולרי‬ ‫שלהם ויטמינים אילו הם המסיסים בשומנים‪ .‬בשל זיקתם לשומנים הם נקשרים‬ ‫אלהם‪ ,‬לשומנים בתהליכי העיכול ועד אגירתם בגוף‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ – A‬רטינול‪ /‬קארוטין‬ ‫מקור השם של ויטמין זה נגזר מהמילה הלועזית‬ ‫‪ retina‬כלומר רשתית‪.‬‬ ‫הרשתית של העין מכילה נגזרות של רטינול שהן החומצה הרטינואית (רטינול‬ ‫הקשור לחומצות שומן) והרטינאל (רטינאל קשור לחלבון בשם אופסין‪ opsin-‬יחדו‬ ‫יוצרים תצמיד בשם רודופסין ‪ )rhodopsin‬בתאם‪.‬‬ ‫הרטינול אינו מצוי בצמחים אלא קבוצת חומרים אורגניים המכונים הקרוטינואידים‬ ‫‪ .carutenoids‬שמם נגזר מהמילה קרוטין שזהו החומר הכתום שבגזר ‪carrot‬‬ ‫הקרוטינואידים‬ ‫מורכבים משרשרת ארוכה של אטומי פחמן הקשורים לאטומי‬ ‫מימן‪ ,‬ומכילים מספר רב של קשרים כפולים ובודדים לסירוגין‪ .‬הקרוטינואידים הם‬ ‫פרו‪ -‬ויטמינים‪ ,‬כלומר משמשים כחומר מוצא ליצור הויטמין ובגוף החי נהפכם‬ ‫לרטינול‪ .‬הקרוטינואידים המוכר ביותר הוא ה‪ -‬בתא‪ -‬קרוטן‬ ‫‪β carotene‬‬ ‫המורכב משתי יחידות חוזרות של רטינול ‪ C4OH56‬המתפרקות בפיצול הידרוליטי‬ ‫בעזרת אנזים הקארוטינזה‪ /‬דיאוקסיגנאזה הנמצא במעי הדק‪ ,‬לשתי מולקולות‬ ‫של רטינול ‪ 1.6‬מקרוגרם של בתא קארוטין שווה ל‪ 1.3 -‬מקרוגרם רטינול השווה‬ ‫ליחידה בינ"ל ‪.‬‬ ‫‪C4OH56 + 2H2O 2C20H29OH‬‬ ‫במערכת העיכול ונספגות לדם יחד עם השונים ונאגרים בכבד (‪ .)11%‬מאגר‬ ‫הרטינול בכבד מספיק לכ‪ 6 -‬חודשים‪.‬‬ ‫משמש‪ :‬הכרחי לראית לילה‪ ,‬תהליכי גדילה בעצמות ומערכת העצבים‪ ,‬תחזוקת‬ ‫ממברנות ויצובן‪ ,‬התמיינות תאים‪ ,‬אנטי‪-‬אוקסידנט‪ ,‬חיזוק מערכת החיסונית בפני‬ ‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪14‬‬ ‫גורמים מזהמים‪ .‬הגנה בפני סוגי סרטן‪ :‬שד‪ ,‬ריאות‪ ,‬כליות ושלפוחית השתן‪ .‬בטא‪-‬‬ ‫קארוטן מגן בפני סרטן הריאות‪ ,‬השד‪ ,‬מעי הגס‪ ,‬שלפוחית השתן‪ ,‬פה ולוע‪.‬‬ ‫במבוגרים הבטא‪-‬קארוטן מחזק את מערכת החיסונית‪ .‬השפעות נוספות‪ :‬שיפור‬ ‫מבנה שכבת האנדותל בכלי הדם ומניעת טרשת עורקים ואוטם בשריר הלב‪.‬‬ ‫מניעת ירוד ‪.cataract‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬מקור הרטינול הוא מן החי‪ :‬כבד בעיקר דגים ‪ ,‬כליות‪ ,‬שומן חלב‬ ‫וחלמון ביצה‪.‬‬ ‫מקור הקארוטין הוא מן הצומח‪ :‬כל פירות והירקות שצבעם כתום‪ /‬צהוב כגון‪ :‬גזר‪,‬‬ ‫דלעת‪ ,‬מלון‪ ,‬בטטה‪ ,‬ומשמש‪ .‬בחלק מהצמחים הקארוטין נימצא ביחד עם כלורופיל‬ ‫ולכן צבעו ישתנה לירוק עז‪ ,‬כגון‪ :‬חסה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד ועוד‪.‬‬ ‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬ככל שהמזון מרוסק יותר בקליטה טובה יותר‪.‬‬ ‫הויטמין נקלט טוב יותר ממזון מבושל‪ .‬המצאות ויטמין ‪ E‬טוקופרול‪ .‬ככל שהמזון‬ ‫שמן יותר גוברת הקליטה‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬חוסר ויטמין ‪ .E‬חוסר מלחי מרה‪ .‬שחמת הכבד‪.‬‬ ‫נתוחים לקיצור מעי הדק‪ .‬מחלת הסוכרת?‬ ‫בחוסר ‪ :‬הסימן הראשון אצל האדם הינו ירידה בכושר ראית הלילה (עיוורון לילה‬ ‫‪ )nyctalopia‬ועליה בזמן הסתגלות הראיה במעבר ממקום מואר מאוד למקום‬ ‫עמוד ‪ 49‬מתוך ‪14‬‬ ‫אפל‪ .‬קרון אור החודרת לעין חולפת את שכבות העין עד הגיעה אל הרשתית‬ ‫‪ retina‬ונבלע ע"י הרודופסין וגורם להפרדת תצמיד הרודופסין (רטינאל קשור‬ ‫לחלבון בשם אופסין‪ .)opsin-‬עקב התרחשויות אלה מועברים גירויים חשמלאים‬ ‫מהרשתית (הרשתית מכילה שני סוגי תאי חישה הרגישים לאור והם המוטיטים‪-‬‬ ‫‪ rodes‬והחריטים‪ .cones -‬תאי חשה מסוג המוטיטים חשובים בשל רגישותם‬ ‫לעור‪ ,‬בעיקר באור חלש‪ .‬החריטים משמשים לראית צבעים‪ .‬הרודופסין נמצא‬ ‫במוטיטים ומורכב מאופסין שבמוטיטים מכונה הסקופוטוסין‪ scotopsin -‬ומריטינול‪.‬‬ ‫הרטינול עובר חיזור לויטמין ‪ .A‬כאמור הסקופוטוסין יחד עם ויטמין ‪ A‬יוצרים מחדש‬ ‫את התצמיד רודופסין)‪.‬‬ ‫פגיעה ביצוב ממברנות התאים ולכן פגיעה בממברנות עור והרירית‪ :‬התייבשות‬ ‫והתקרנות של תאי אפיתל שבעור ובריריות ==> זיהומים‪ ,‬עיוורון‪.‬‬ ‫פגיעה בגדילת עצמות (גם הגולגולת) אך מוחות הגולגולת ממשיכות לגדול וכך‬ ‫נוצר עליהן לחץ הפוגע בהתפתחותן‪.‬‬ ‫לויטמין ‪ A‬תכונה אנטי‪-‬אוקסידנטית ונוגד זיהומים‪.‬‬ ‫בעודף‪ :‬פצעים בזווית הפה‪ ,‬שפתיים יבשות ומקושקשות‪ ,‬התעבות העצמות (אצל‬ ‫תינוקות)‪ ,‬כאבי גפיים‪ ,‬נשירת שער‪ ,‬עייפות‪ ,‬נטיה להתעלפות‪ ,‬בחילות והקאות‪,‬‬ ‫כאבי ראש מעלית לחץ התוך גולגולתי‪ .‬צריכה מוגברת של בתא‪ -‬קרוטן איננה‬ ‫מזיקה אך גורמת לגוון עור כתום צהבהב הנובע מהצטברותו בתאי שומן התת‬ ‫עורי‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ – D‬ארקאלציול‪ /‬קאלציאול‬ ‫ויטמין ‪ D‬נגזר מכולסטרול (פרו ויטמין) המצוי בעור האדם ובהשפעת קרני אור‬ ‫אולטרה סגוליות (אורך גל של ‪ 151‬עד ‪ 303‬מילימיקרון) החודרות לעור לעומק של‬ ‫‪ 0.1 – 1.0‬מ"מ הופך מארגוסטרול או מ‪ 7 -‬דהידרו‪-‬כולסטרול לויטמין ‪ .D‬ידועים‬ ‫שמונה חומרים הנגזרים מכולסטרול ומסוגלים למנוע את מחלת הרככת‪ .‬מבין‬ ‫שמונת הנגזרות‪ ,‬החשובים בתזונת האדם הם שניים בלבד ומכונים כ‪D2 -‬‬ ‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪14‬‬ ‫ארקאלציול‪ercalciol‬‬ ‫מיוצר בצמחים‪ ,‬חיידקים ופטריות‪ .‬ויטמין‪-‬‬ ‫‪ D3‬קאלציאול‬ ‫‪ calciol‬המיוצר בבע"ח‪.‬‬ ‫משמש‪ :‬חומר מוצא (פרו‪-‬הורמון) ליצירת הורמון קאלציטריול‪ .‬הורמון זה הורמון זה‬ ‫מופרש מהכליה מגביר את קליטת הסידן והזרחן במעיים ‪ ,‬מגביר הוצאת סידן‬ ‫וזרחן מתוך העצם‪ ,‬ומונע הפרשת סידן וזרחן מהכליות‪ .‬בעקבות כל הפעולות הנ"ל‬ ‫נגרמת עלית ריכוז יוני הסידן והזרחן בדם ושמירת רמתם של יונים אילו בדם‪.‬‬ ‫משתתף בתהליכי התמינות תאים‪ :‬תאי אפיתל במעי‪ ,‬תאי מסוימים במוח‪ ,‬בעצם‬ ‫(בעת תהליכי בניה והרס)‪ ,‬תאי לימפה ועוד‪.‬‬ ‫ספיגת הויטמין במעי‪ :‬כאמור ויטמין זה משתייך לקבוצת הויטמינים המסיסים‬ ‫בשומנים ולכן בתור שכזה הוא מתעכל ונספג עם יתר השומנים ללימפה‪ .‬לספיגתו‬ ‫במעיים דרוש מיצי מרה‪ .‬מהלימפה הוא עובר לדם ומתקשר לחלבון קושר ויטמין‬ ‫‪D‬‬ ‫ומשם לכבד ושם הוא מאוכסן לא ליפני שעובר הידרו‪-‬אוקסילציה באטום ‪ 15‬וכך‬ ‫מתקבל ‪ .15)OH(D3‬מהכבד הוא עובר לכליות בעזרת חלבון קושר ויטמין ‪ .D‬בכליות‬ ‫עובר ה‪ 15)OH(D3 -‬הידרו‪-‬אוקסילציה נוספת ובסופו של תהליך נוצר ההורמון‬ ‫הפעיל קאלציטריול ‪ .0α 15)OH(1D3‬מהכליות עובר ההורמון אל אתרי ההשפעה‬ ‫שהם מעי‪ ,‬כליות ועצמות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪14‬‬ ‫מזון‬ ‫כולסטרול‬ ‫(מזון‪,‬יצור בכבד)‬ ‫קרני אור‬ ‫ארגוסטרול או‬ ‫אולטרה סגול‬ ‫‪ 7‬דהידו‪-‬כולסטרול‬ ‫ויטמין‬ ‫‪D3‬‬ ‫‪CALCIOL‬‬ ‫(פרו‪-‬ויטמין ‪)D3‬‬ ‫קאלציטריול‬ ‫בכליה‬ ‫‪25)OH(D3‬‬ ‫‪4α 25)OH(2D3‬‬ ‫ההורמון הפעיל‬ ‫מקורו במזון‪ :‬כבד‪ ,‬בעיקר כבד דגים‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬שומן מחלב ומוצריו‪.‬‬ ‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬מלחי מרה‪.‬‬ ‫בחוסר‪ :‬מחלת רככת העצמות אצל הילדים ובמבוגרים לאוסטיאומאלאציה‬ ‫‪ osteomalacia‬שהינה התרככות העצם כתוצאה מהתגברות הוצאת הסידן מתוך‬ ‫העצם לשמירת רכוז הסידן בנסיוב הדם‪.‬‬ ‫אצל תינוקות איחור בקיעת שיני החלב פגיעה באיכות השיניים‪ .‬בעת בקיעת‬ ‫שיניים הקבועות אין היוצרות זגוגית בעובי תקין והיא לוקה בחריצים וגומות‪.‬‬ ‫בעודף‪ :‬היפרויטמינוזה של ויטמין ‪ D‬עלול להיות מסוכן ואף קטלני ולגרום למוות‪.‬‬ ‫צריכה מוגברת של ויטמין ‪ D‬יגרום להוצאה מסיבית של סידן וזרחן מהעצמות‬ ‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪14‬‬ ‫למחזור הדם ‪ hypercalcemia-‬והשקעתם בצורת –סידן זרחתי (חומר לא מסיס)‬ ‫באזורים שונים בגוף כגון‪ :‬עורקים = טרשת עורקים‪ ,‬קיבה‪ ,‬כליות‪ ,‬לב וסמפונות‪.‬‬ ‫סימני הרעלה‪ :‬שלשולים‪ ,‬בחילות‪ ,‬ירידה במשקל‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ – E‬טוקופרול‬ ‫בשנת ‪ 0113‬נתגלה ויטמין זה בקליפורניה שבארה"ב ע"י שני מדענים ‪ Evans‬ו‪-‬‬ ‫‪ .Bishop‬מדענים אילו גילו שחולדות אינן מתרבות (הנקבות מפילות והזכרים‬ ‫מתעקרים) כתוצאה מתזונה הכוללת בתפריט‪ :‬עמילן‪ ,‬קאזאין‪ ,‬חמאה ושמרים‪ .‬הם‬ ‫הצליחו לתקן את העקרות ע"י הוספת שמנים צמחיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 0136‬הצליח ‪ Evans‬לבודד את החומר משמן נבט חיטה וכונה בשם "נוגד‬ ‫עקרות" וביוונית טוקופרול‪ .‬טוקו = ילד‪ ,‬פרול = ללדת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 0138‬הצליח חוקר אחר משוויץ בשם ‪ Karrer‬לסנתז טוקופרול‪ -‬אלפא‬ ‫הנחשב לחומר העיקרי הקרוי ויטמין ‪.E‬‬ ‫כיום ידועים מספר חומרים טוקופרולים המשתייכים לויטמין ‪ ,E‬העיקריים הם‪β ,α :‬‬ ‫‪ γ ,‬ו‪ .δ-‬חומרים אילה הינם נגזרות של הכרומן‪ .‬המבדיל בינם הוא מיקום קבוצת‬ ‫המתיל (‪.)CH3‬‬ ‫ב‪ α -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R2 ,R1 -‬וב‪.R3 -‬‬ ‫ב‪ β -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R1 -‬וב‪ R3 -‬ו‪ H-‬ב‪.R2 -‬‬ ‫ב‪ γ -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R2 ,R3 -‬ו‪ H-‬ב‪.R1 -‬‬ ‫ב‪ δ -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R3 -‬ו‪ H-‬ב‪.R2 ,R1 -‬‬ ‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪14‬‬ ‫משמש‪ :‬הפעולה העיקרית של הטוקופרול היא בפעולת האנטיאוקסידנטי שלו כנגד‬ ‫הרדיקאלים החופשיים הפוגעים בכל חלקי הגוף וגורמים למחלות לב‪ ,‬סרטן ועוד‬ ‫(ראה פרק רדיקאלים חופשיים)‪ .‬הוא האנטיאוקסידנט היעיל ביותר הנימצא‬ ‫בשיכבה השומנית בממברנות התאים‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ E‬מסייע במניעת חמצון חומצות השומן הבלתי רוויות ולכן מינון המומלץ‬ ‫משתנה בהתאם לצריכת חומצות השומן הבלתי רוויות בתפריט היומית‪.‬‬ ‫ספיגת הויטמין במעי‪ :‬הויטמין נספג במעי בעזרת מלחי מרה‪ .‬ביממה נקלטים ‪5-‬‬ ‫‪ 01‬מ"ג טוקופרול‪ 51% α. -‬מהטוקופרול מופרש בצואה‪.‬‬ ‫מקורו במזון‪ : :‬מקור ויטמין זה הוא מהצומח בעיקר ומקורו מהחי דל מאוד‪ ,‬ואף‬ ‫בכבד שנוכחנו בריכוזי ויטמינים גבוהים בד"כ ריכוז ויטמין ‪ E‬דל ביותר‪ .‬שמנים‬ ‫צמחיים ובריכוז גבוה יותר בשמנים הבלתי מזוקקים‪ .‬בטטות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬בוטנים‪,‬‬ ‫שקדים‪ ,‬אגוזי פקאן‪ ,‬נבט חיטה‪.‬‬ ‫סוג המזון‬ ‫חמאה‬ ‫מרגרינה‬ ‫שמן זית מזוקק‬ ‫שמן בוטנים‬ ‫שמן חמניות‬ ‫שמן חריע‬ ‫שמן כותנה‬ ‫שמן נבט חיטה‬ ‫שמן סויה‬ ‫שמן קוקוס‬ ‫שמן תירס מזוקק‬ ‫ריכוז טוקופרול ‪ α‬במ"ג ‪011 /‬‬ ‫גרם‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪00.6-1.8‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪05.6‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪063‬‬ ‫‪01.1‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪08.7‬‬ ‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬מלחי מרה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪14‬‬ ‫בחוסר‪ :‬עליה ברגישות תאי דם אדומים לחומצה דיאלורית ועליה בהפרשת‬ ‫הקריאטין בשתן (בעיקר אצל פגים ותינוקות שמלאי הטוקופרול דל ביותר)‪.‬‬ ‫פגיעה בהתפתחות מע' העצבים בעת התפתחות וגדילה אצל תינוקות וילדים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬חשוב ליטול ויטמין ‪ C‬יחד עם ויטמין ‪ E‬מפני שבתהליך חיזור הרדיקאלים‬ ‫החופשיים ויטמין ‪ E‬מתחמצן וויטמין ‪ C‬מחזר אותו‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ – K‬פילוכינון‪ /‬מנאכינון‬ ‫בניסויים שנערכו באפרוחים שניזונו ממזון חסר שומן בדנמרק ע"י החוקר דאם‬ ‫‪dam‬‬ ‫בתחילת שנות השלושים התגלה כי האפרוחים סבלו משטפי דם כתוצאה מחוסר‬ ‫קרישת דם‪ .‬דאם ניסה לרפא בעיה זו ע"י מתן כמויות קטנות של ירקות עליים‪.‬‬ ‫התוצאה היתה ריפוי של תופעת הדמם הפנימי‪ .‬דאם כינה ויטמין זה בשם ‪ K‬מה‬ ‫מילה הגרמנית ‪(koagulation‬קרישה)‪.‬‬ ‫מספר שנים מאוחר יותר הצליח דאם יחד עם חוקר נוסף בשם קארר ‪ ,karrer‬לבודד‬ ‫את החומר‪ /‬הויטמין מעלי אספסת‪ .‬בוזמנית התגלה חומר נוסף הדומה לויטמין‬ ‫‪K‬‬ ‫שמקורו בקמח דגים שנרקב‪ .‬שני החומרים נגזרות של חומר בשם נאפתוכינון‬ ‫‪ .naphtoquinone‬החומר שהופק מהעלים כונה ‪ k0‬פוליכינון (פטיל‪-‬מנאכינון) ולחומר‬ ‫שנמצא בקמח דגים רקוב ונוצר ע"י חיידקים (החיידקים מסוגלים ליצור תרכובות‬ ‫אחדות הפועלות כויטמין ‪ )K‬כונה ‪ k2‬מולטי‪-‬פרניל‪-‬מנאכינונים‪ .‬במקום המסומן‬ ‫כ‪R-‬‬ ‫הן כוללות שרשרות צדדיות בלתי רוויות בעלות מספר שונה של יחידות איזופרן‪.‬‬ ‫ישנם תרכובות נוספות הקרובות לויטמין ‪ K‬ונקראים אוביכינונים אך אילו חסרי‬ ‫טבעת הנאפתוכינון ובמקום טבעת זו ישנה טבעת דומה‪ ,‬כינון‪ ,‬שאליה קשורה‬ ‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪14‬‬ ‫שרשרת צדדית‪ .‬קבוצת האוביכינונים חשובה במערכת החימצונים הביולוגים ואינה‬ ‫פועלת כפוליכינון ומנאכינון‪.‬‬ ‫חומר נוסף בעל תכונות של ויטמין ‪ K‬המיוצר באופן סינתטי ומסיס במים נקרא‬ ‫מנאדיון (‪ – 1‬מתיל‪ - 4 ,0 -‬נאפתוכינון)‪ .‬יתרונו של חומר זה נובע מהיותו מסיס‬ ‫במים ולכן ספיגתו וקליטתו מהירה יותר מויטמין ‪ K‬המקורי‪.‬‬ ‫משמש‪ :‬ויטמין ‪ K‬דרוש ליצירת חלבון משפעל ‪ activation‬הקרוי פרותרובין‬ ‫‪ .prothrombin‬פרותרובין נוצר בכבד‪.‬‬ ‫תהליך הקרישה מאופיין במספר שלבים הבנויים בצורת קסקדה‪ ,‬השלב הסופי של‬ ‫תהליך הקרישה הוא יצירת רשת פיברין‪ .‬רשת זו נוצרת מחומר אב‪ ,‬חלבון המכונה‬ ‫פיברינוגן‪ .‬הפיברינוגן הופך לפיברין כאשר פועל עליו גורם הנקרא תרומבין‬ ‫‪ .thrombin‬התרומבין נוצר כתוצאה מפעילות תרומבופלסטין ‪ thromboplastin‬על‬ ‫חומר הנוצר בכבד ומצוי בפלסמה ונקרא פרותרומבין ‪ .prothrombin‬ליצירת‬ ‫פרותרומבין דרוש נוכחות ויטמין ‪.K‬‬ ‫תרומבופלסטין‬ ‫פרותרומבין ============> תרומבין‬ ‫גורם מיצב‬ ‫פיברינוגן ========= > פיברין ===================> פיברין יציב‬ ‫* חץ מקווקו = שינוי‬ ‫* חץ מלא = השפעה‬ ‫תפקיד נוסף של ויטמין ‪ K‬הוא הפעלת חלבונים ואנזימים הפעילים בעצמות‬ ‫ובכליות‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪14‬‬ ‫ספיגת הויטמין במעי‪ :‬כאמור ישנם שני סוגים של ויטמין ‪ K‬מהמזון ומחיידקי‬ ‫המעיים‪ .‬שני החומרים נספגים כמרבית הויטמינים במעיים הדקים וקליטתם דרושה‬ ‫מלחי מרה (כמרבית הויטמינים המסיסים בשומן) כך שבמחלות הגורמות לחסימת‬ ‫דרכי מרה תתהוה גם אוויטמינוזה של ויטמין ‪.K‬‬ ‫מקורו במזון‪ :‬מקור ויטמין ‪ k0‬מן הצומח בעיקר עליים הירוקים; ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬כרוב‬ ‫וחסה‪.‬‬ ‫את ויטמין ‪ k1‬ניתן למצוא במעיים ששם הוא מיוצר וכן בכבד בקר וחמאה‪ .‬חלב‬ ‫פרות וביצים דלים מאוד בויטמין ‪.k0‬‬ ‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬מלחי מרה‪.‬‬ ‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬אנטיביוטיקה‪ ,‬תכשירי סולפא וחסימת דרכי מרה‪.‬‬ ‫בחוסר‪ :‬דימומים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪14‬‬ ‫מינרלים‬ ‫חלוקת המנרלים‬ ‫נהוג לחלק את המינרלים לשלוש קבוצות ע"פ צריכתם היומית המומלצת‪ :‬א) צריכה‬ ‫יומית מומלצת ‪ 011‬מ"ג< ב) צריכה מומלצת יומית ‪ 0-011‬מ"ג = יסודות קורט‬ ‫(‪ )trace elements‬ג) צריכה יומית מומלצת קטן מ‪ 0 -‬מ"ג = יסודות אולטרה קורט‬ ‫(‪.)ultra- trace elements‬‬ ‫מהקבוצה הראשונה‬ ‫המינרלים סידן‪ ,‬זרחן ומגנזיום משמשים לבניה‪ .‬המינרלים נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬כלור‪ ,‬זרחן‬ ‫וגפרית משמשים לשמירת מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים ורמת החומציות ‪.pH -‬‬ ‫המינרלים נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬מגנזיום וסידן משמשים חיוניים לפעילות תקינה של תאי‬ ‫העצבים והשרירים‪ .‬המינרלים סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬גפרית ומגנזיום משמשים‬ ‫לתהליכים אנזימתים מגוונים‪.‬‬ ‫מהקבוצה השניה והשלישית‬ ‫המינרלים כרום‪ ,‬יוד‪ ,‬מנגן וברזל משמשים לפעילות אנזימתית או הורמונלית‬ ‫הקשורה למערכות מטבוליות‪ .‬המינרלים אבץ‪ ,‬כרום ומוליבדן משמשים למטבוליזם‬ ‫של חומצות גרעין‪ .‬המינרלים מנגן ‪,‬נחושת וסלניום משמשים כאנטי אוקסידנטים‬ ‫(ראה רדיקאלים חופשיים)‪ .‬המינרלים בור וצורן משמשים למטבוליזם של העצם‪.‬‬ ‫המינרלים בור וצורן משמשים למטבוליזם של גלוקוז‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪14‬‬ ‫טבלת חלוקת המינרלים ע"פ צריכה יומית מומלצת‬ ‫צריכה יומית מומלצת‬ ‫‪ 011‬מ"ג ויותר‬ ‫צריכה מומלצת יומית‬ ‫‪0-011‬‬ ‫מ"ג = יסודות קורט‬ ‫אבץ (‪ )Zn‬מגיל ‪:00‬‬ ‫אשלגן (‪ )K‬מגיל ‪1- :08‬‬ ‫גברים‪ 05 -‬מ"ג‪ ,‬נשים‪01 -‬‬ ‫‪ 3.5‬גר'‬ ‫מ"ג‬ ‫גפרית (‪ )S‬אין מינון מומלץ ברזל (‪ )Fe‬מגיל ‪:08‬‬ ‫‪ 01‬מ"ג‪ ,‬נשים בגיל‬ ‫מאחר ובכול מזון המכיל‬ ‫‪ 05‬מ"ג‬ ‫הפוריות‬ ‫חלבון מכיל גם גפרית‬ ‫זרחן (‪ )P‬מגיל ‪ 08‬ועד ‪ :15‬מנגן (‪ )Mn‬מגיל ‪5-1 :08‬‬ ‫‪ 0.1‬גר'‪ ,‬מעל גיל ‪ 1.8 :15‬מ"ג‬ ‫גר'‬ ‫כלור (‪ )Cl‬מגיל ‪ :08‬לפחות נחושת (‪ )Cu‬מגיל ‪0.5- :08‬‬ ‫‪ 3‬מ"ג‬ ‫‪ 1.75‬גר'‬ ‫פלואור (‪ )F‬מגיל ‪1.7 :08‬‬ ‫מגנזיום (‪ )Mg‬מגיל ‪:08‬‬ ‫מ"ג‬ ‫גברים‪ 351 -‬מ"ג‪ ,‬נשים‪-‬‬ ‫‪ 181‬מ"ג‬ ‫נתרן (‪ )Na‬מגיל ‪1.5- :08‬‬ ‫‪ 1.1‬גר'‬ ‫סידן (‪ )Ca‬מגיל ‪ 08‬ועד‪15‬‬ ‫‪ 0.1 :‬גר'‪ ,‬מעל גיל ‪:15‬‬ ‫‪ 1.8‬גר'‬ ‫צריכה יומית‬ ‫מומלצת קטן מ‪-‬‬ ‫‪ 0‬מ"ג = יסודות‬ ‫אולטרה קורט‬ ‫ארסן‬ ‫בדיל‬ ‫בור‬ ‫ואנאדיום‬ ‫יוד(‪ )I‬מגיל ‪051 :00‬‬ ‫מק"ג‬ ‫כרום(‪ )Cr‬מגיל ‪:7‬‬ ‫‪ 111-51‬מק"ג‬ ‫ליתיום‬ ‫מוליבדן (‪ )Mo‬מגיל‬ ‫‪ 151-75 :00‬מק"ג‬ ‫ניקל‬ ‫סלניום (‪ )Se‬מגיל‬ ‫‪ :08‬גברים‪71 -‬‬ ‫מק"ג‪ ,‬נשים‪55 -‬‬ ‫מק"ג‬ ‫צורן‬ ‫* הקובלט מתקבל לגוף דרך ויטמין ‪– B12‬הקובאלאמין‪ .‬ויטמין זה מתקבל לגוף‬ ‫באופן שלם ולכן אין מינרל זה מצוין בטבלה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪14‬‬ ‫ספיגת המינרלים‬ ‫המינרלים מגעים לגופינו דרך המזון והשתיה ומגעים למעיים כמו כל חומר אחר‬ ‫המגיע בתזונה‪ .‬המינרלים נספגים רובם לדם דרך המעיים הדקים וחלקם הקטן‬ ‫דרך מעי הגס‪ .‬מנגנוני ספיגתם אינה ידועה עד תום‪ .‬ישנם שלושה גורמים‬ ‫המשפעים על רמת המינרלים בגוף‪ :‬א) כמות המינרל במזון ב) רמת ספיגתם‬ ‫במערכת העיכול (בעיקר במעי) ג) רמת הפרשתם מהגוף‪ .‬ישנם מינרלים שיעילות‬ ‫ספיגתם גבוהה ביותר ללא תלות בריכוזם במזון והם‪ :‬פלאור‪ ,‬כלור‪ ,‬יוד‪ ,‬אשלגן‬ ‫ונתרן‪ .‬מנגד מינרלים שספיגתם חלקית ועומדים ביחס ישיר לכמותם הכללית בגוף‪,‬‬ ‫וכך נמנעת הרעלה ממינרלים אילו‪ ,‬והם‪ :‬סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬אבץ ואחרים‪ .‬בין חלק‬ ‫מהמינרלים קיים יחסי שיווי משקל אשר כמות מינרל אחד משפיע על ספיגת מינרל‬ ‫אחר ולהפך‪ .‬נציין אחדים מבין מינרלים אילו‪ :‬זרחן משפיע על סידן ומגנזיום‪ ,‬אבץ‬ ‫ונחושת‪.‬‬ ‫המינרלים המצויים בנוזלי הגוף ומעיים בצורת יונים הם‪ :‬מגנזיום (‪ ,)Mg++‬אבץ‬ ‫)‪ ,)Zn++‬סידן (‪ ,)Ca++‬נתרן (‪ ,)Na+‬אשלגן (‪ ,)K++‬כלור (‪ ,)Cl-‬בי‪-‬קרבונט (‪ ,)HCO3-‬זרחן‬ ‫(‪.)PO4---‬‬ ‫סידן‪ -‬כמות הסידן מהמזון הנספגת לדם נמוכה מאוד ונעה בין ‪ 01%‬עד ‪31%‬‬ ‫בלבד ויורדת עם הגיל‪ .‬גורמים נוספים המשפעים על קליטתו של סידן הם‪ :‬חומציות‬ ‫הקיבה מרביתו נספג לדם בתרסריון בחלקו הסופי (קרוב למעי הדק)‪ .‬ספיגת‬ ‫הסידן לדם היא פעולה בעלת שני שלבים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫העברת יוני הסידן לתוך תאי אפיתל כשהם קשורים לשני חלבונים‬ ‫ספציפיים "חלבון קושר סידן" הנוצר ברירית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מעבר לדם בהעברה אקטיבית (צורכת אנרגיה ‪.)ATP‬‬ ‫שני השלבים הנ"ל יוצאים לפועל בנוכחות הורמון קאלציטריול (נגזר מויטמין ‪.)D‬‬ ‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪14‬‬ ‫ברזל‪ -‬גם הברזל בדומה לסידן ספיגתו לדם נמוכה מריכוזו בדם ונע מ‪ 5% -‬עד‬ ‫‪ . 11%‬ספיגתו לדם תלויה בכמותו במזון ובגוף‪ .‬שני גורמים משפיעים על ספיגתו‬ ‫של הברזל והם‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫תנאים כימים בסביבת הברזל כגון‪ :‬צרופי מזון‪ ,‬סוג המזון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מנגנון המוסת את קליטת הברזל ע"פ הצורך הנמצא ברירית המעיים‪.‬‬ ‫הגוף יכול לספוג את הברזל בצורת יון דו ערכי (‪ ,)Fe++‬אך בהגיעו לתאי האפיתל‬ ‫הופך לתלת ערכי ומתחבר לפריטין ‪ ferritin‬שהינו חלבון אגירה‪ .‬עם ספיגתו לדם‬ ‫נישא הברזל ע"י נשא חלבוני בשם טראנספרין ‪ transferrin‬לכבד‪ ,‬טחול ומוח העצם‪.‬‬ ‫עלית ריכוז הפריטין הקשור לברזל באפיתל המעיים מורידה את ספיגת הברזל‪.‬‬ ‫אזור הקליטה העיקרי של הברזל הוא בתרסריון‪.‬‬ ‫המינרל‬ ‫אבץ‬ ‫‪Zinc‬‬ ‫‪Zn‬‬ ‫תפקיד‬ ‫*סינתזת חלבונים‬ ‫*חיוני לספיגת ויטמינים‬ ‫בעיקר קבוצת ה‪B-‬‬ ‫*אחד ממרכיבי אינסולין‬ ‫מקורות‬ ‫הערות‬ ‫נבט חיטה‪ ,‬סובין‪,‬‬ ‫שמשום‪ ,‬אגוזי קשיו‪,‬‬ ‫אגוזים‪ ,‬בצים‬ ‫שקדים‪ ,‬קמח מלא‬ ‫*כתוספת עם‬ ‫ויטמין ‪B6‬‬ ‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪14‬‬ ‫*אחד ממרכיבי נוזל הזרע‪,‬‬ ‫פעילות הערמונית‬ ‫*תפקוד המוח‬ ‫*בנית הגונדות הנקביות‬ ‫בהתבגרות‬ ‫*שחרור ויטמין‪ A‬מהכבד‬ ‫*מרכיב חיוני לעור‬ ‫*אנטי אוקסידנט‬ ‫*ביחד עם סידן לפעולה‬ ‫מגנזיום‬ ‫‪Magnesiu‬‬ ‫תקינה של שריר הלב‬ ‫‪Mg‬‬ ‫‪ m‬והולכה חשמלית בלב‬ ‫*פעולה תקינה של שרירם‬ ‫*ביחד עם ויטמין ‪ C‬חיוני‬ ‫לשמירת חניכיים‬ ‫*מטבוליזם של מים‬ ‫(בצורה עקיפה)‬ ‫*ביחד עם ויט' ‪B 6‬לאבנים‬ ‫בכליות‬ ‫*משמש כדאודוראנט טבעי‬ ‫*מינרל עיקרי בבנית‬ ‫סידן‬ ‫‪Calcium‬‬ ‫עצמות ושיניים‬ ‫‪Ca‬‬ ‫*תרגום הדחף העצבי‬ ‫לכווץ שריר בעיקר בלב‬ ‫(יחד מגנזיום)‬ ‫*מורד חומציות בקיבה‬ ‫(ליטול בסיום הארוחה)‬ ‫ברזל ‪* Iron‬יון קושר חמצן וכדוריות‬ ‫דם אדומות‬ ‫‪Fe‬‬ ‫*דרוש לבניית מח עצם‬ ‫אורז מלא‪ ,‬זרעי‬ ‫דלעת‬ ‫בכמויות קטנות ברוב‬ ‫הירקות‬ ‫גרעיני דגן (מלא)‪,‬‬ ‫אגוזים‬ ‫סובין‪ ,‬דגים‪ ,‬אצות‬ ‫ים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אצות‬ ‫אוקינוס‪ ,‬ירקות‬ ‫ירוקים‬ ‫שומשום‪ ,‬מוצרי חלב‪,‬‬ ‫שקדים‪ ,‬דולמיט‬ ‫‪Ca‬‬ ‫‪Carbonate‬‬ ‫‪Ca‬‬ ‫‪Phosphate‬‬ ‫‪Ca Gloconat‬‬ ‫‪Ca Chelated‬‬ ‫ביצים‪ ,‬מוצרי בשר‪,‬‬ ‫נבט חיטה‪ ,‬עדשים‪,‬‬ ‫עלים ירוקים‬ ‫לבניית‬ ‫המוגלובין‬ ‫יש צורך‬ ‫בויטמין ‪B01‬‬ ‫וחומצה‬ ‫פולית‬ ‫סויה‪ ,‬קטניות‪ ,‬דגים‪,‬‬ ‫*חיוני לעיכול הברזל‬ ‫נחושת‬ ‫‪Copper‬‬ ‫אברים פנימיים‪,‬‬ ‫וקליטתו בדם‬ ‫*פועל בהדדיות עם חומצה אגוזים‬ ‫פולית בבנית מיאלין‬ ‫כחומר בידוד למערכת‬ ‫העצבים‬ ‫חלמון ביצה‪ ,‬דגן מלא‬ ‫*מרכיב בעצמות או‬ ‫מנגן‬ ‫‪Manganes‬‬ ‫סובין‪ ,‬שיבולת שועל‪,‬‬ ‫כתופסת לחיזוק הקולגן‬ ‫‪e‬‬ ‫כבד‪ ,‬בננה‪ ,‬אננס‪,‬‬ ‫שבו‬ ‫*חומר המאחד את הסידן עלים ירוקים‪,‬‬ ‫עם המגנזיום והזרחן ליצוב קטניות‪,‬‬ ‫אגוזים‬ ‫עצמות‬ ‫*חוסר מנגן גורם לירידת‬ ‫עיכול פחמימות וסוכרים‬ ‫*מרכיב בנירו‪-‬טרנסמיטור‬ ‫מסוג אציטיל ‪-‬כולין‬ ‫אצות ים‪ ,‬דגים‬ ‫*פעילות בלוטת תריס‬ ‫יוד‬ ‫‪Iodine‬‬ ‫ויצור הורמונים של‬ ‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪14‬‬ ‫‪I‬‬ ‫כרום‬ ‫‪Chromiu‬‬ ‫‪m‬‬ ‫זרחן‬ ‫‪Phosphor‬‬ ‫‪P‬‬ ‫אשלגן‬ ‫‪Potasium‬‬ ‫‪K‬‬ ‫הבלוטה‬ ‫* ויסות אסטרוגן‬ ‫*תיאום וויסות יצור‬ ‫האינסולין‬ ‫*בניית עצמות ושיניים‬ ‫*חומר פעיל במולקולות‬ ‫של הורמונים ואנזימים‬ ‫שונים‬ ‫*ויסות יצירת ‪ATP‬‬ ‫*מינרל עיקרי בכל תא‬ ‫*העברת דחף עצבי‬ ‫(משאבת נתרן אשלגן)‬ ‫דגן מלא‪ ,‬שיבולת‬ ‫שועל‪ ,‬שמרי בירה‪,‬‬ ‫שמן תירס לא מזוקק‬ ‫דגן מלא‪ ,‬קטניות‪,‬‬ ‫ביצים‪ ,‬עוף‪ ,‬חלקים‬ ‫פנימיים‪ ,‬מוצרי חלב‪,‬‬ ‫אגוזים‬ ‫מלח ים‪ ,‬פרי הדר‪,‬‬ ‫תפוחי אדמה‪ ,‬מוצרי‬ ‫בשר‪ ,‬אורז‪ ,‬דגן‪,‬‬ ‫ירקות (בעיקר סלרי)‬ ‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪14‬‬ ‫חסר במינרלים‬ ‫מנגן‬ ‫גורמים‪ :‬מזון מתועש‪ ,‬מוצרים מלוטשים‪ ,‬שימוש בתרופות הרגעה‪ ,‬הפרת איזון בין‬ ‫ברזל למנגן (נטילת ברזל)‪.‬‬ ‫מחסור‪ :‬עיכול וחילוף חומרים משובש‪ ,‬עליה ברמת הסוכר‪ ,‬חולשת שרירים‪ ,‬רככת‪,‬‬ ‫התפתחות איטית של הגוף‪ ,‬קרירות מינית עד עקרות‪ ,‬הפרעות במערכת העצבים‪.‬‬ ‫ברזל‬ ‫גורמים‪ :‬חוסר ברזל במזון‪ ,‬חוסר בויטמינים‪ C ,B01 ,B1 :‬חומצה פולית‪ .‬חוסר‬ ‫במינרלים‪ :‬אשלגן‪ ,‬נחושת‪ .‬עודף נטילת מנגן (נדיר)‪.‬‬ ‫מחסור‪ :‬אנמיה עם כל תופעות הלואי שלה‪.‬‬ ‫כרום‬ ‫גורמים‪ :‬אכילת מזונות מלוטשים‪ ,‬אכילת מזונות מחקלאות אינטנסיבית‪.‬‬ ‫מחסור‪ :‬קושי בעיכול פחמימות וירידת רמת האינסולין בדם‪.‬‬ ‫יוד‬ ‫גורמים‪ :‬חוסר יוד במים ובמזון‪.‬‬ ‫מחסור‪ :‬קור בגפיים‪ ,‬שער יבש‪ ,‬השמנה‪ ,‬מטבוליזם ירוד‪ ,‬גויטר‪ ,‬עצבנות‪ ,‬רגישות‬ ‫למחלות‪ ,‬בילדות עלול לגרום לפיגור‪.‬‬ ‫אבץ‬ ‫גורמים‪ :‬נטילת אנטיביוטיקה‪ ,‬תרופות כימותרפיה‪ ,‬תרופות דיורטיקה‪ ,‬גלולות‬ ‫למניעת הריון‪ ,‬חומצה פיטית (מצוי בקליפות של קטניות וסובין‪ .‬הנבטה או השרייה‬ ‫במים מנטרלת את החומצה הפיטית)‪,‬‬ ‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪14‬‬ ‫מחסור‪ :‬אובדן חוש טעם וריח‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬ירידה ביכולת הספיגה של המעיים‪,‬‬ ‫נשירת שער‪ ,‬חוסר התפתחות הגונדות‪ ,‬ירידה במערכת החיסון‪ ,‬דלקת פרקים‪,‬‬ ‫ריפוי נגעי עור איטית‬ ‫סידן‬ ‫גורמים‪ :‬חומצה פיטית‪ ,‬עודפי זרחן‪ ,‬לציטין‪ ,‬חומצה אוקסלית‪ ,‬חוסר ויטמין ‪, D‬‬ ‫מזונות מלוטשים‪ ,‬נקניקים‪ ,‬מזון מטוגן‪ ,‬ממתקים‪ ,‬מזון עתיר שומן‪.‬‬ ‫מחסור‪ :‬ליקוי בקרישה‪ ,‬מינרליזציה לקויה של שיניים ועצמות בילדים‪ ,‬רככת‬ ‫עצמות‪ ,‬במבוגרים אוסטאופורוזיס‪ ,‬ירידה בחדירות במברנות ליוני אשלגן ונתרן‪,‬‬ ‫הפרשת יתר של ‪ , PTH‬שרירים מכווצים‪ ,‬טטניה‪ ,‬ברדיקרדיה‪ ,‬פגיעה בביו סינתזה‬ ‫של חומצות גרעין ==> סרטן‪ ,‬רגישות לכאב‪.‬‬ ‫אשלגן‬ ‫גורמים‪ :‬תרופות משתנות שאינן אוצרות אשלגן כגון‪ :‬פוסיד‪ ,‬שלשולים‪ ,‬קורטיזון‪.‬‬ ‫מחסור‪ :‬הפרעה בלחץ האוסמוטי‪ ,‬טונוס שרירים חלש‪ ,‬עיכול בלתי מושלם‪ ,‬ירידה‬ ‫בפריסטלטיקה‪ ,‬ברדיקארדיה עד דום לב‪ ,‬חולשה כללית‪ ,‬עור יבש‪ ,‬אינסומניה‪,‬‬ ‫עצבנות‪ ,‬ירידה במהירות ההולכה החשמלית בהעברת הדחף החשמלי‪.‬‬ ‫נתרן‬ ‫גורמים‪ :‬כויות‪ ,‬הקאות‪ ,‬שלשולים‪ ,‬הזעה מוגברת‪ ,‬הרעלת מים‪.‬‬ ‫מחסור‪ :‬הפרעה בלחץ האוסמוטי‪ ,‬בחילות הקאות‪ ,‬עויתות בטן‪ ,‬התכווצויות‬ ‫שרירים‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬חולשה כללית‪ ,‬פגיעה בהעברת הדחף החשמלי‪ ,‬הפרעות‬ ‫קצב‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪14‬‬ ‫הפרעות בחילוף חומרים של מתכות‬ ‫יסוד‬ ‫‪Fe‬‬ ‫עודף‬ ‫מחסור‬ ‫אנמיה‬ ‫‪Mn‬‬ ‫פיגור בגדילה‪ ,‬עצירת גדילה‬ ‫בילדים‪ ,‬אובדן שער‪ ,‬דרמטיטיס‪,‬‬ ‫שילשול‪ ,‬ליקוי חיסוני‪ ,‬ליקויים‬ ‫פסיכולוגיים‪ ,‬אטרופיה של איברי‬ ‫רבייה‪ ,‬ליקוי ביצירת הזרע‪ ,‬מומים‬ ‫מלידה‬ ‫אנמיה‪ ,‬פיגור בגדילה‪ ,‬לירוי ביצירת‬ ‫קרטין ופיגמנט בשיער‪ ,‬היפוטרמיה‪,‬‬ ‫שינויים הכרוכים בניוון האלסתין של‬ ‫הוותין (אבי העורקים הבטני)‪,‬‬ ‫תסוגה שיכלית‪ ,‬דמויי צפדינה‬ ‫בשלד‬ ‫דימומים (‪ PT‬מוגבר)‬ ‫‪Co‬‬ ‫‪Mo‬‬ ‫‪Cr‬‬ ‫אנמיה (מחסור בויטמין‬ ‫סרטן של הושט?‬ ‫ליקוי בסבילות לגלוקוז?‬ ‫‪Se‬‬ ‫שריעות הלב‪ ,‬אי ספיקת לב‪ ,‬ניוון‬ ‫שרירים משורטטים‬ ‫‪Ni‬‬ ‫?‬ ‫‪Si‬‬ ‫‪F‬‬ ‫ליקוי מוקדם בגדילת העצם?‬ ‫ליקוי במנה העצם והשיניים?‬ ‫‪Zn‬‬ ‫‪Cu‬‬ ‫‪B 01‬‬ ‫כישלון כבדי‪ ,‬סוכרת‪ ,‬אטרופיה של‬ ‫אשכים‪ ,‬דלקת מפרקים‪ ,‬שריעות‬ ‫הלב‪ ,‬נירופתיה הקפית‪,‬‬ ‫היפרפיגמנטציה‬ ‫תשישות‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חום‪ ,‬בחילות‪,‬‬ ‫הקאות‪ ,‬דלקת הלבלב‪ ,‬מצוקה‬ ‫נשימתית‪ ,‬לייפת ריאתית‬ ‫דלקת הכבד‪ ,‬צמקת‪ ,‬רעד‪ ,‬תסוגה‬ ‫שיכלית‪ ,‬אנמיה המוליטית‪ ,‬ליקוי‬ ‫כלייתי (דמוי תסמונת פאנקוני)‪,‬‬ ‫טבעות קייזר‪-‬פליישר‬ ‫תסמונת דמוית אנצפליטיס‪,‬‬ ‫תסמונת דמוית פרקינסון‪,‬‬ ‫פסיכוזה‪ ,‬פנימוקוניוה‬ ‫שריעות הלב‪ ,‬זפק (גויטר)‬ ‫? היפראוריצמיה‬ ‫אי ספיקת כליות‪ ,‬דרמטיטיס‬ ‫(הקשורה בתעסוקה)‪ ,‬סרטן‬ ‫הריאה‬ ‫אובדן שיער‪ ,‬ציפורניים לקויות‪,‬‬ ‫חוסר יציבות נפשית‪ ,‬ליאות‪ ,‬ריח‬ ‫שום מאוויר הפה‬ ‫דרמטיטיס (הקשורה בתעסוקה)‪,‬‬ ‫קרצינומות של הריאה והאף‪ ,‬נמק‬ ‫הכבד‪ ,‬דלקת ריאות‬ ‫דלקת ריאות‪ ,‬גרגירומה‪ ,‬לייפת‬ ‫כתמים על פני שכבת האמייל של‬ ‫השיניים‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬הקאות‪,‬‬ ‫שילשול‪ ,‬אי ספיקת הלב וכלי דם‪,‬‬ ‫טטניה‬ ‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪14‬‬ ‫רדיקאלים חופשיים‬ ‫הגדרה‬ ‫אטום או קבוצת אטומים בעלי אלקטרון בלתי מקושר (לא יציב מבחינה כימית)‬ ‫פעיל‪.‬‬ ‫מקורם‬ ‫תוצר לואי של תהליכים מטבוליים בגוף החי והצומח‪ .‬בעת מצבי הביניים בתהליך‬ ‫החמצון (החמצן מקבל אלקטרונים מהאטום השני) נוצרים מולקולות או אטומים‬ ‫בלתי יציבים‪ ,‬המכילים אחד או יותר אלקטרונים בלתי זוגיים‪ ,‬כגון‪ :‬חמצן סינגלטי‪,‬‬ ‫‪.H2O2- ,OH‬‬‫בטבע כל חומר שואף להגיע לאיזון ויציבות וכך גם הרדיקאלים החופשיים וכך הם‬ ‫"תוקפים" ו"שודדים" מולקולות אחרות (פחמימות‪ ,‬חלבונים‪ ,‬שומנים ואף ‪)DNA‬‬ ‫לקבלת אלקטרון והגעה ליציבות כימית‪ ,‬כך שהמולקולה ה"נשדדת" הופכת‬ ‫לרדיקאל חופשי הממשיכה לתקוף ולשדוד מולקולות אחרות‪.‬‬ ‫ניתן לתאר את תהליך תקיפת התא ע"י ראדיקאלים חופשיים בתרשים בן ארבעה‬ ‫שלבים‪:‬‬ ‫שלב א‬ ‫אנרגיה ממקור קרינה חודרת לממברנות התא ויוצרת תהליך של התפרקות‬ ‫חלבונים המשחררים רדיקאלים חופשיים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪14‬‬ ‫שלב ב‬ ‫רדיקאלים חופשיים מתנגשים בליזוזומים‪ ,‬פוגעים בממברנות התא‪ ,‬מנקבים אותה‬ ‫וגורמים לשחרור אנזימים הדרוליטיים‪.‬‬ ‫שלב ג‬ ‫אנזימים הידרוליטיים מתפשטים בתא והורסים רכיבים שונים‪ .‬רדיקאליים חופשיים‬ ‫אחרים פוגעים בדופן התא‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪14‬‬ ‫שלב ד‬ ‫סיום תהליך הרס התא‪ .‬מרבית הרכיבים התוך תאיים נהרסו חוץ ממעטה החיצוני‬ ‫של התא‪.‬‬ ‫הנזק למערכות‬ ‫ממברנות התא‪ ,‬החומר השומני‪ :‬זירוז תהליכים קדם אוקסידציה ==> שינויים‬ ‫בחדירות ופגיעה במבררנות ==> חדירת חומרים מזיקים‪.‬‬ ‫נימי הדם שכבת אנדותל‪ :‬פגיעה בממברנות תאי נימי הדם ==> שינויים בחדירות‬ ‫נימי הדם ==> חדירת חומרים מזיקים לזרם הדם ונזק לכל רקמות מערכות הגוף‪.‬‬ ‫‪" :DNA‬גנבת" אלקטרון ==> שינוי צופן הגנטי בזמן ההתחלקות ==> התפתחות‬ ‫תא סרטני‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪14‬‬ ‫נוספים‪ :‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬טרשת עורקים‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬אלרגיות‪ ,‬אסטמה‪,‬‬ ‫דלקת פרקים‪.‬‬ ‫נטרול‬ ‫הטיפול היעיל ביותר נטילת מרכיבים אנטיאוקסידנטים‪.‬‬ ‫האנטיאוקסידנטים בגופינו‬ ‫כאמור הראדיקאלים החופשיים נוצרים בגפינו כחלק מתהליכים טבעיים‬ ‫המתרחשים בו‪ ,‬ולכן הטבע יצר חומרים אנטיאוקסידנטים שינטרלו את‬ ‫הראדיקאלים החופשיים‪ .‬חומרים אילה מצויים בפלסמה ונוהגים לחלקם לשתי‬ ‫קבוצות‪ :‬מסיסים בשומן ומסיסים במים‪.‬‬ ‫מסיסים במים‬ ‫ויטמין ‪ ,C‬בילירובין‪ ,‬גלוטתיון ואוראט‪.‬‬ ‫מסיסים בשמן‬ ‫ויטמין ‪ E‬וקרוטנואידים‪.‬‬ ‫חומצות אמינו‬ ‫חומצות אמינו בעלות תכונה אנטיאוקסידנטית היא ה ציסטאין ( ‪ ) c ys te i n e‬וה‬ ‫מתיונין ( ‪ . ) m ethi o n in e‬חומצות אמינו אילו מכילות גופרית‪ .‬נטילה של‬ ‫קפסולה בת ‪ 511‬מ"ג ליום מכל סוג על קיבה ריקה ( ‪ 31-41‬דקות‬ ‫לפני הארוחה) עם ויטמינים שהוזכרו לעיל‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫מתן חומרים אנטיאוקסידנטים‪ :‬ויטמין ‪, A ,C ,E‬סלניום‪ ,‬אבץ‪ ,‬ציסטאין ‪-‬‬ ‫‪.cysteine‬‬ ‫תזונה‬ ‫‪ ‬לאכול מזונות טריים‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪14‬‬ ‫‪ ‬להרבות באכילת ירקות‪.‬‬ ‫‪ ‬לאכול לפחות שתי פירות ביום‪.‬‬ ‫‪ ‬לא לאכול מזון מטוגן‪.‬‬ ‫‪ ‬להמנע מאכילת פירות וירקות שהודברו‪.‬‬ ‫‪ ‬להמנע מעישון וסביבת מעשנים‪.‬‬ ‫‪ ‬להמנע במידת האפשר משהייה באזורים עם זיהום אויר‪.‬‬ ‫‪ ‬להמנע מחשיפה לשמש‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪14‬‬