1 ‫אחריות חברתית‬ ‫אחריות חברתית מהי?‬ ‫ההיבטים החברתיים והסביבתיים של הארגון‪ ,‬מנהליו‪ ,‬עובדיו‪ ,‬מוצריו ושירותיו כלפי כל מחזיקי‬ ‫העניין‪.‬‬ ‫האחריות החברתית ברפאל מתבטאת כיום בסדרת תחומים‪:‬‬ ‫• ניהול הגנת הסביבה ופיתוח בר קיימא‬ ‫• בטיחות וגהות‬ ‫• סביבת העבודה הפיזית‬ ‫• זכויות עובדים ואדם‬ ‫• אחריות חברתית בשרשרת האספקה‬ ‫• ממשל תאגידי‬ ‫• אתיקה‬ ‫• השקעה בקהילה‬ ‫‪2‬‬ ‫אחריות חברתית למה?‬ ‫האחריות החברתית משולבת במטרות רפאל מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫• לעובדי רפאל ולמועמדים לקליטה‪ ,‬כציבור עובדים מוביל ואיכותי חשוב לעבוד בחברה מובילה‬ ‫בנושא האחריות החברתית‪.‬‬ ‫•‬ ‫האחריות החברתית מתגבשת בעולם כדרישה הכרחית במישורים של‪:‬‬ ‫ חוקים‪.‬‬‫ חוזי לקוחות‪.‬‬‫ תקנים‪.‬‬‫‪ -‬ציפיות של החברה והקהילה‬ ‫•‬ ‫למוניטין שלנו‪ ,‬דווקא כחברה העוסקת במערכות נשק ובעלת תדמית של סיכון לסביבתה חשוב‬ ‫שנוביל בנושא האחריות החברתית‪.‬‬ ‫•‬ ‫כחברה שנמצאת בחיכוך מתמיד עם הרשויות המוניציפאליות שמסביבה התופסים אותה כמגבילה את‬ ‫יכולת הפיתוח המוניציפאלי והכנסות ממיסים‪ ,‬חשוב שנמצא ערוץ יחסים חיובי ומקביל שבו אנו‬ ‫נותנים ערך מוסף חשוב למנהיגות המוניציפאלית ולתושבי הקהילות השכנות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מדדים חיצוניים מקובלים‬ ‫היעד שלקחנו על עצמנו הוא להימנות על החברות המובילות בישראל בנושא האחריות החברתית וזאת‬ ‫למרות האילוצים כחברה ממשלתית וביטחונית‪.‬‬ ‫ציון בדרוג "מעלה"‬ ‫ארגון מעלה הוא הארגון המוביל בישראל בקביעת הסטנדרטים והמדידה בנושא‪.‬‬ ‫במשך השנים האחרונות הצלחנו להשתלב בפעילות מעלה וזאת למרות עלות ההשתתפות‬ ‫הגבוהה‪ ,‬בה נמנענו מלהימנות עם דירקטוריון הארגון‪.‬‬ ‫הצלחנו לשכנע את הארגון למדוד ולדרג גם חברות ממשלתיות ואף זכינו בשנת ‪ 2006‬במקום‬ ‫הראשון מבין החברות הממשלתיות‪.‬‬ ‫אנו שומרים על מקומינו ברובד העליון וב‪ 2008 -‬קיבלנו דרוג פלטינה (הגבוה ביותר)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬זכתה רפאל בפעם השנייה ברציפות בדרוג פלטינה‪.‬‬ ‫אות "מעלה"‬ ‫בשנת ‪ 2009‬הוענק לרפאל "אות מעלה"‪ ,‬אות מעלה הוענק ל ‪ 15‬חברות נבחרות אשר פרסמו דיווח‬ ‫חברתי‪-‬סביבתי בשנת ‪.2008‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תקנים‬ ‫• תקן ישראלי ‪ 10000‬הינו תקן לנושא האחריות החברתית וקבענו לעצמנו יעד לעמוד בתקן זה‬ ‫במהלך ‪.2010‬‬ ‫• תקן ‪ ISO 14001‬לאיכות הסביבה שבו אנו עומדים מזה מס' שנים – משנת ‪.2002‬‬ ‫• תקן ‪ 9301‬לתעבורה שבו אנו עומדים מ ‪.3/2009‬‬ ‫• תקן ישראלי ‪ 18001‬לבטיחות וגהות שלגביו אושרנו כבר בשנת ‪.2003‬‬ ‫תחרויות‬ ‫• תחרויות ארץ ישראל היפה וזכיות במרב כוכבי היופי ובמגני הזהב‪.‬‬ ‫• השתתפות בתוכנית עובד ישראל (במעריב) וזכייה גם במקומות הראשונים (גם השנה עובד שלנו‬ ‫קיבל עובד מצטיין ארצי)‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תמיכה בקהילה‬ ‫•‬ ‫תמיכה בקהילה הינה הרובד ההיסטורי הראשון ואחד הבסיסים במסגרת האחריות‬ ‫החברתית ונתפס בין החשובים לציבור העובדים המוביל שלנו ולקהילה המוניציפאלית שמסביבנו‪.‬‬ ‫•‬ ‫כחברה ממשלתית אנו מוגבלים ביכולתנו לתרום תרומות כספיות‪ ,‬למעשה זיהינו שני נושאים‬ ‫עיקריים המאפשרים הוצאות כספיות בנושא‪:‬‬ ‫ תרומות לצורכי שיווק האמורות לשפר את יכולת השיווק וקבלת הזמנות של רפאל‪.‬‬‫ תרומות שיסייעו לשימור ולקליטת כ"א איכותי תוך הגדלת הגאווה וההזדהות של העובדים‬‫עם רפאל‪.‬‬ ‫•‬ ‫לאור האילוצים הנ"ל‪ ,‬מתוך מטרה להגביר את הגאווה וההזדהות של העובדים עם רפאל ותוך הבנה‬ ‫שלעובדי רפאל הכלולים בעשירונים העליונים ולמרות עומס העבודה המוטל עליהם‪ ,‬חשוב לתרום‬ ‫לקהילה ונדרשת יד מכוונת שתאפשר להם לעסוק בהתנדבות נטו תוך קבלת הסיפוק שבנתינה ‪-‬‬ ‫"המוטו" שלנו הוא עידוד התנדבות והכוונתה במידת האפשר ותמיכה בפעילות המתנדבים ברמה‬ ‫תקציבית סבירה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אסטרטגיית "ההכוונה" של הפעילויות בקהילה שבהן משתתפת רפאל ועובדיה משלבת בין תחומי‬ ‫ההתנדבות שבהן מעוניינת הנהלת החברה ובין רצון העובדים תוך תאום על פי הנדרש עם נציגיהם‬ ‫ועם הרשויות המוניציפאליות כאשר "המוטו" המוביל הוא תמיכה משמעותית בקהילה במימדים‬ ‫איכותיים וכמותיים כאשר הכיוונים העיקריים הם‪:‬‬ ‫מדעים וטכנולוגיה‬ ‫ טיפוח שכבת התלמידים המובילה בנושאים אלו ובעתיד אף קליטתם כבוגרים לרפאל‪.‬‬‫ הגדלת שיעור מסיימי הבגרויות במתמטיקה‪ ,‬פיסיקה ומחשבים במרב הנקודות‪.‬‬‫ שימוש בפתרונות טכנולוגיים לסיוע למוגבלים‪.‬‬‫ריכוז גיאוגרפי‬ ‫ריכוז המאמץ באזור הגיאוגרפי של המכונים ומגורי העובדים תוך עדיפות לאזורים סוציו‬ ‫אקונומיים נמוכים (עכו‪ ,‬קריית ים‪ ,‬קריית אתא)‪.‬‬ ‫סיוע לקהילה במצוקה‬ ‫ תרומות עובדים (תרומות לביה"ח‪ ,‬קמחא דפסחא)‪.‬‬‫‪ -‬אימוץ מוסדות לטיפול כולל‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫התפלגות התמיכה בפועל‬ ‫• כאמור ההתנדבות בפועל היא שילוב של הכוונה הראשונית מצד החברה ורצון המתנדבים ונציגיהם‪,‬‬ ‫נכונות מוסדות הקהילה ויכולתם לקבל התנדבות וכמובן "דרישות המנהיגות המוניציפאלית"‪.‬‬ ‫• רוב המתנדבים מצביעים על סדר עדיפות כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬עזרה לחלשים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מיצוי עצמי בהתנדבות (למשל התנדבות למשטרת התנועה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עידוד טכנולוגיה ומדעים לחזקים‪.‬‬ ‫שיטת התמיכה בקהילה‬ ‫לאחר לקחים של מס' שנים לימוד מהנעשה במפעלים אחרים‪ ,‬סקרים וראיונות אנו מבססים את‬ ‫התמיכה בקהילה על הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫• ניהול פרויקטי‪.‬‬ ‫• ועדות היגוי ושיתוף בין פרויקטים‪.‬‬ ‫• טיפול הוליסטי (מטריצי) בכל פעילות‪.‬‬ ‫• אימוץ פעילויות ‪/‬מוסדות ברמת מבנה ארגוני רפאלי (אימוץ ע"י יחידות)‪.‬‬ ‫• ההתנדבות ברובה ע"ח שעות העובד‪.‬‬ ‫• שמירה על מסגרת הוצאות סבירה‪.‬‬ ‫• ניצול הזדמנויות ובחינת בקשות של העובדים להתנדב‪.‬‬ ‫• תמיכה אישית למתנדבים‪.‬‬ ‫• חיפוש שילוב עם גופים נוספים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מדידת הפעילות הקהילתית‬ ‫מעבר לציון מעלה ועמידה בתקנים אנו מתרכזים בשלב זה במדדים הבאים‪:‬‬ ‫• היקף ההתנדבות‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מס' מתנדבים‬ ‫(‪ )2‬כמות שעות ההתנדבות‬ ‫(‪ )3‬תקציב‬ ‫•‬ ‫מס' הנהנים בקהילה (ללא התייחסות להיקף ולאיכות המתן)‬ ‫•‬ ‫נושאים מיוחדים ‪-‬הצגת נושאים ופעילויות מיוחדות מעבר לשגרה כמו‪:‬‬ ‫ פרס עובד ישראל וקבלת הפרס מידי הנשיא‬‫ הנחיית תלמידים לתחרות רובוטיקה‬‫ שיפור איכות המפעלים בצפון‬‫המטרה היא לשמור על גידול מתמיד בכל הפרמטרים ועמידה בהיקף התקציב שהוקצה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תמרוץ הפעילות‬ ‫•‬ ‫אנו נדרשים לשמר שיווי משקל עדין בין התנדבות שהינה עניין אישי לבין עידוד התנדבות‪,‬‬ ‫והכוונתה שהוא עניין לארגון‪.‬‬ ‫• אנו נדרשים לחפש האיזון הנכון בנקודות הבאות‪:‬‬ ‫(‪ )1‬שעות התנדבות מול שעות בתשלום‪.‬‬ ‫(‪ )2‬נוחות ההיסעים ואמצעים אחרים הנדרשים למתנדבים‪.‬‬ ‫)‪ (3‬הערכה למובילים‪.‬‬ ‫)‪ (4‬תמיכת מנהלים‪.‬‬ ‫)‪ (5‬רמת תקציב סבירה לפעילות‪.‬‬ ‫•‬ ‫אחד האמצעים הוא יצירת מדדים ופעילות יחידתיות בכדי לאפשר ‪ B.M‬בין היחידות וכמובן‬ ‫דיוני הנהלה ודירקטוריון בנושא‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫השקעה בקהילה‬ ‫תשס"ט‪-‬תש"ע מתאפיינת בריבוי פרויקטים והעמקת הקשר בין חטיבות‪/‬יחידות ברפאל לבין הקהילה‪.‬‬ ‫רפאל מסייעת בלמעלה מ‪ 30 -‬פרויקטים שונים המשלבים בין ידע טכנולוגי‪-‬מדעי לסיוע הוליסטי הניתן לכל‬ ‫המרכזים עימם מצויה חברת רפאל בקשרי קהילה‪.‬‬ ‫הפעילות הינה על פי ארבעה עקרונות מנחים‪:‬‬ ‫•עידוד החינוך המדעי‪-‬טכנולוגי‬ ‫•קידום אוכלוסיות הזקוקות לחיזוק‬ ‫•בנייה והתקנת אביזרי עזר לבעלי מוגבלויות‬ ‫•משואה לתקומה‪ -‬הנחלת זיכרון השואה "לעולם לא עוד"‬ ‫הפעילות מתבצעת ע"י מתנדבים‪ ,‬ראשי פרויקטים בקהילה ובאמצעות צוות היגוי של רפאל בקהילה‬ ‫שחברים בו נציגים מיחידות רפאל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פרויקטים מדעיים‪-‬טכנולוגיים‬ ‫‪12‬‬ ‫פרויקטים מדעיים‪-‬טכנולוגיים‬ ‫פרחי רפאל‪ -‬שיעורי העשרה לתלמידים בכיתות ז'‪-‬יב' במקצוע המתמטיקה במטרה לעודדם לפנות‬ ‫למגמות ריאליות‪ -‬מדעיות‪ .‬הפרויקט מיועד לסייע לתלמידים להבין ולהאמין כי השתלבות עתידית‬ ‫בחברות כדוגמת רפאל או בתעשיית ההיי‪-‬טק הינה חלום בר השגה‪ .‬הלימוד מתבצע ע"י מתנדב‬ ‫מרפאל במסגרת קבוצתית אחת לשבוע במשך שעתיים‪.‬‬ ‫נשים מובילות קידמה‪ -‬פרויקט אשר מטרתו לעודד ולכוון בנות ללימודי מדעים וטכנולוגיה וזאת‬ ‫באמצעות הפגשתן עם נשים מדעניות מרפאל וסיורי חשיפה במפעל להכרת נושאים מדעיים שונים‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט עוברות הבנות מס' מוקדים בליווי המדעניות החל ממעבדות ועד לשדות ניסויים‪.‬‬ ‫הפרויקט הינו למשך שנת לימודים אחת ומתחדש מדי שנה‪.‬‬ ‫מצטיינים‪ -‬ליווי והנחיית תלמידים מצטיינים בפרויקט מדעי‪-‬טכנולוגי במהלך שנת לימודים עד‬ ‫להתמודדות בתחרות ארצית בשנת ‪ 2009/10‬הוחלט על ליווי קבוצת תלמידים מצטיינים לבניית‬ ‫דגמים טכנולוגיים שישמשו את תלמידי ביה"ס ובמעבדות הטכנולוגיות‪.‬‬ ‫רובוטיקה‪ -‬תחרות ‪ ,first‬ליווי והנחיית התלמידים במסגרת תחרות הרובוטיקה העולמית על ידי‬ ‫מחלקת מכניקת מערכות לחימה במינהל הגנה‪ .‬הליווי כולל הרצאות בתחום והעשרה‪ ,‬עד לבנייה‬ ‫וייצור רובוט והכנה לתחרות ארצית‪ .‬הפרויקט הינו למשך כ‪ 5 -‬חודשים‪ ,‬עד לתחרות הארצית אשר‬ ‫מתקיימת בחודש מרץ בהיכל נוקיה תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פרויקטים מדעיים‪-‬טכנולוגיים (המשך)‬ ‫יואל ‪ -2‬תוכנית העשרה וסיוע של חטיבת מנור וטכנולוגיות ברפאל לחטיבת הביניים "יונתן" של‬ ‫ביה"ס מקיף אורט ק‪.‬מוצקין‪ .‬במסגרת הפרויקט דנו הילדים בשנים ‪ 2008/9‬בסוגיה של פגיעת‬ ‫אסטרואיד בכדור הארץ והדרכים למנוע זאת‪ .‬במהלך השנה התלמידים פיתוחו טיל שיסיט ממסלולו‬ ‫כל אסטרואיד אשר ינוע לעבר כדור הארץ ויאיים עליו‪ .‬הטיל נקרא "יואל ‪ "1‬ובתום תכנונו בנו‬ ‫התלמידים‪ ,‬בעזרת המהנדסים מרפאל‪ ,‬אב טיפוס לדגם עתידי ומנהרות תת קרקעיות למקרה של‬ ‫פגיעה‪-‬עיר מקלט‪ .‬שיאו של הפרויקט היה ירי הרקטה ברצועת חוף הים של רפאל‪ ,‬הצגת עבודות החקר‬ ‫על ידי התלמידים ופאנל מומחים בנושא‪ ,‬בנוסף התקיימו הרצאות העשרה‪ ,‬ביקורים במתקני רפאל‬ ‫ומעבדותיה‪ .‬בשנת הלימודים תש"ע הותנע פרויקט "יואל ‪ "2‬למשך שנתיים בנושא טיפול בעצירת‬ ‫ליבת כדור הארץ‪.‬‬ ‫למידה מתוקשבת‪ -‬קורס מבוא למדעי המחשב לתלמידי חטיבות הביניים‪ .‬המטרה להניעם לעבודת‬ ‫חקר ולמידה עצמית על ידי למידה מתוקשבת בתחום תוכן של מדעי המחשב‪ .‬הקורס מתקיים כחלק‬ ‫אינטגראלי מתוכנית הלימודים בבית הספר וכן עבודה מהבית בתמיכת מתנדבת רפאל‪ .‬הפרויקט כולל‬ ‫‪ 30‬תלמידי כיתות ח' משתי חטיבות הביניים‪ .‬הפרויקט מתקיים זו השנה הרביעית בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פרויקטים מדעיים‪-‬טכנולוגיים (המשך)‬ ‫אוקיאנוגרפיה‪ -‬קרית החינוך עכו משמשת כפיילוט ארצי למגמת מדעי ים‪ -‬אוקיאנוגרפיה‪ .‬במגמה‬ ‫ילמדו תלמידים מצטיינים משכבת ט' משתי חטיבות הביניים המיועדים ללמוד במגמת‬ ‫אוקיאנוגרפיה בחטיבה עליונה‪ -‬מגמה מדעית הנדסית‪ .‬במסגרת תוכנית הלימודים ילמדו‬ ‫התלמידים‪ -‬מחשבים‪ ,‬אלקטרוניקה ומדעי הים‪ .‬החל מכיתה י' עד אמצע כיתה י"א‪ ,‬כל צוות‬ ‫תלמידים יידרש לפתח מוצר‪/‬דגם הקשור ללימודי הים ולהציגו כפרויקט של ‪ 5‬יחידות לימוד‪.‬‬ ‫התלמידים יעסקו בפרויקט זה במהלך שנה וחצי‪ .‬מתנדבי רפאל ילוו את מורה המגמה ע"י מומחה‬ ‫רפאל בתחום ואת התלמידים במהלך פיתוח מוצר‪/‬דגם הקשור ללימודי הים‪ .‬כמו כן המתנדבים‬ ‫יהיו שותפים לגיבוש ובניית פרויקט הדגל המשותף לקרית החינוך ולרפאל‪ .‬בימים אלו מתגבשת‬ ‫תוכנית עבודה לפרויקט זה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פרויקטים מדעיים‪-‬טכנולוגיים (המשך)‬ ‫עידוד החינוך הטכנולוגי‪ 23 -‬יישובים בקו העימות‪-‬‬ ‫רפאל תורמת לעידוד החינוך הטכנולוגי ביישובי קו העימות בארץ‪ .‬הפעילות החלה בשנת ‪ 1986‬לאחר שהתברר‬ ‫כי בני הנוער ביישובי הפיתוח בצפון נמנעים מלבחור במגמות טכנולוגיות במהלך לימודיהם וכתוצאה מכך‬ ‫נסגרות מגמות אלה בבית הספר התיכוניים באזור‪ .‬פעילות חינוכית זו פועלת ב‪ 3 -‬יישובים הכוללים ‪ 31‬בתי‬ ‫ספר‪ .‬מדי שנה מעניקה רפאל פרס לתלמיד מצטיין במגמה טכנולוגית מכל בית ספר אשר מצטיין גם ביושר אישי‬ ‫והתנהגות למופת‪ .‬גובה המלגה הינו ‪.₪ 3,000‬‬ ‫בימים אלו שונתה שיטת הבחירה והקריטריונים על פיהם פועלים כיום‪:‬‬ ‫המלגה תינתן בשני שלבים‪ .‬חצי מלגה בסוף כיתה ט'‪ /‬תחילת כיתה י' (עם פניית התלמיד לכיתה מדעית‬ ‫טכנולוגית) ובסוף כיתה יב' (במידה והתמיד בלימודיו) יקבל את החצי השני‪ .‬בתחילת שנת הלימודים יישלחו‬ ‫מכתבים לבתי הספר בו הם נדרשים להמליץ על שני תלמידים אשר יגישו את מועמדותם לקבלת המלגה ע"פ‬ ‫הקריטריונים שיוצגו להם‪ .‬תתקיים ועדה ברפאל אליה ייגשו התלמידים ויציגו את מועמדותם‪.‬‬ ‫במהלך השנה מתנדבי רפאל יעבירו הרצאות העשרה ויהיו בקשר רציף עם ביה"ס והמועמדים‪ ,‬מתנדבי רפאל‬ ‫צוותו לאזורים כאשר בכל אזור מס' ביה"ס‪ .‬הועדה תיבחר ‪ 20‬תלמידים אשר יזכו במלגה גדולה יותר מהסכום‬ ‫הנהוג עד כה (ובהתאמה אל מול הקיים היום)‪ .‬בנוסף‪ ,‬יקבל התלמיד תעודה המורה על כך שאם יפנה ללימודים‬ ‫גבוהים (בתחומי המדע והטכנולוגיה) יקבל שכר לימוד חלקי מרפאל‪ ,‬ע"פ הקריטריונים הנהוגים בחברה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פרויקטים לאוכלוסיות הזקוקות לחיזוק‬ ‫‪17‬‬ ‫פרויקטים לאוכלוסיות הזקוקות לחיזוק‬ ‫אחים בוגרים‪ -‬חיפה‪ -‬אגודת "אחים בוגרים" בחיפה הינה אגודה התנדבותית אשר פעיליה משמשים‬ ‫"אחים בוגרים" לבנים‪/‬בנות שאחד מהוריהם נפטר‪ ,‬נפקד או אינו מתפקד כהורה‪.‬‬ ‫המתנדבים משמשים מודל בתחום ההורה החסר עבור הילד ומפיקים סיפוק רב מההפריה ההדדית בניהם‪.‬‬ ‫התאמת ה"זיווג" של האח‪/‬ות הבוגרים לאח‪/‬ות נעשית ע"י עובדת סוציאלית של האגודה‪.‬‬ ‫הפעילות המומלצת הינה על בסיס שבועי במשך שעתיים וכוללת את כל סוגי הפעילויות שבין ההורה לילד‪.‬‬ ‫מקלט לנשים מוכות‪ -‬חיפה‪ -‬במקלט שוהות נשים עם ילדיהם לאחר שנאלצו לעזוב את בתיהן בשל‬ ‫אלימות אותה ספגו מני זוגים‪ .‬עובדי מטכ"ם מלווים את המקלט בפעילות התנדבותית ענפה‬ ‫ופועלים לשיפור תנאי המחייה של הנשים וילדיהם‪ .‬היחידה מתמקדת בתחומי העשרה חברתית‪,‬‬ ‫תרבותית ולימודית‪ .‬מתנדבי מטכ"ם היו שותפים לשיפוץ נרחב של מבנה המקלט לרווחת ונוחות‬ ‫הנשים והילדים השוהים במקום‪.‬‬ ‫בית הנמלה‪ -‬ק‪.‬אתא‪ -‬עזרה בלימודים ותמיכה כללית בנערות מתבגרות שנקלעו למשבר גיל‬ ‫ההתבגרות ולקשיים שהביאו אותן לירידה בתפקודן בתא המשפחתי‪ ,‬בבית הספר ובסביבתם החברתית‪.‬‬ ‫הפעילות מתבצעת על ישי מתנדב‪/‬ת מרפאל במסגרת יחידנית או קבוצתית אחת לשבוע במשך שעתיים‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬מתקיימת הדרכת מחשוב שבועית לכל בנות המועדון בכיתת המחשבים שהוקמה לצורך כך על‬ ‫ידי רפאל‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פרויקטים לאוכלוסיות הזקוקות לחיזוק (המשך)‬ ‫כפר הנוער נירים‪ -‬בוסתן הגליל‪ -‬מסגרת חינוכית ערכית הרואה עצמה מחויבת ליצירת תהליכים‬ ‫חינוכיים משמעותיים אשר יביאו בני נוער בסיכון‪ ,‬משכבות חברתית וכלכליות שונות‪ ,‬לקבלת‬ ‫ונטילת אחריות ומחויבות חברתית‪ ,‬לאימות ערכים הומאניים‪ ,‬ציוניים ויהודיים‪ ,‬לפיתוח עצמי‬ ‫בתחומי עניין אישיים‪ ,‬להישגים לימודיים ברמת תעודת בגרות ולשרות משמעותי בצה"ל‪ .‬המסגרת‬ ‫מיועדת לקידום וטיפוח נוער בסיכון המצויים על סף או לאחר נשירה ממסגרות חברתיות חינוכיות‬ ‫פורמאליות‪,‬על ידי קבוצת אנשי חינוך וצבא מנוסים‪ .‬הכפר מאומץ על ידיד מחלקת תוכנה‪ ,‬חטיבת‬ ‫טילים ולוחמת רשת שהקימה כיתת מחשבים בכפר ויוזמת חוג תכנות לתלמידים ומפתחת את‬ ‫הפעילות הקהילתית במקום‪.‬‬ ‫בית שבתי לוי‪ -‬חיפה‪ -‬בית שבתי לוי פועל כמסגרת שירותים לתינוקות וילדים בגיל הרך ומפעיל‪:‬‬ ‫פנימייה ומרכז חירום לתינוקות מגיל ימים אחדים ולילדים עד גיל שבע שנים‪ ,‬פנימייה שיקומית‬ ‫לאמהות שכשלו וזקוקות להזדמנות נוספת‪ ,‬משפחות אומנות‪ ,‬היחידה לשלום הילד מסגרת לטיפול‬ ‫בתינוקות וילדים צעירים בסיכון‪ .‬במסגרת האימוץ של מש"ם נהנים ילדי הבית ממסיבות בחגים‪,‬‬ ‫פעילויות מגוונות במהלך השנה‪ ,‬תחזוקה שוטפת של המקום וכו'‪.‬‬ ‫כפר אהבה‪ -‬הכפר הינו מערכת טיפולית וחינוכית לילדים ונוער בסיכון‪ .‬חניכי הכפר חיים‬ ‫במשפחתונים כשצמודה אליהם משפחה המגדלת אותם ומשמשת מודל של בית ומשפחה תקינים‪.‬‬ ‫החטיבה חונכת את הכפר באימוץ המשפחתונים על ידי עובדים המתנדבים מידי שבוע‪ ,‬ארגון‬ ‫והשתתפות בפעילויות ייחודיות‪ ,‬מתן כרטיסים לילדים וכו'‪ .‬הכפר מאומץ ע"י יחידת מיט"ל מזה‬ ‫שלוש שנים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרויקטים לאוכלוסיות הזקוקות לחיזוק (המשך)‬ ‫מרכז איסוף‪ -‬רפאל‪ -‬ברפאל מוסד והוקם מרכז לאיסוף תרומות‪.‬‬ ‫עד כה נאספו התרומות באופן חד פעמי ו"במבצעים מיוחדים" ועלה הצורך להקים מקום מאורגן‬ ‫שיאסוף תרומות לאורך כל השנה‪.‬‬ ‫עובדי רפאל נקראים לתרום פריטים שונים כגון‪ :‬צעצועים‪ ,‬קלטות‪ ,‬משחקי מחשב‪ ,‬ספרים‪,‬‬ ‫אנציקלופדיות וכו'‪ .‬כאשר נאספים מספיק פריטים במרכז‪ ,‬הם מועברים לחלוקה על פי הדרישות‬ ‫המגיעות מהמרכזים השונים‪.‬‬ ‫כיתת לימוד עברית לעובדי קבלן ברפאל‪ -‬רפאל הצטרפה לתוכנית להקניית השפה העברית‬ ‫ולהשלמת השכלה תוך חיזוק והעצמה תעסוקתית לעובדים שהם עולים חדשים אשר נקלטו כעובדי‬ ‫קבלן לרפאל‪ .‬התלמידים הינם ממדינות רבות ומתרבויות שונות‪ ,‬אשר עובדים בחברות המספקות‬ ‫שירותים לרפאל‪ .‬לרבים מהם זו ההזדמנות הבלעדית ללמוד את השפה העברית על חשבון העבודה‬ ‫ובמסגרת עבודתם‪ .‬הם גם משתתפים בטיולים רפאליים‪ .‬הלימודים הם חלק מההעצמה האישית‬ ‫שלהם כעובדים אבל גם חיזוק הקשר שלהם עם רפאל כבית וכמקום עבודה ופרנסה‪ .‬בשנת תש"ע‬ ‫חודשו הלימודים זו השנה השלישית ברציפות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫פרויקטים לבעלי מוגבלויות‬ ‫‪21‬‬ ‫פרויקטים לבעלי מוגבלויות‬ ‫בית קסלר‪ -‬קרית חיים‪ -‬מעון לנכים בק‪.‬חיים המיועד לאנשים בעלי נכויות פיזיות בגילאי ‪,20-50‬‬ ‫אשר מעוניינים לצאת מהבית לדרך חיים עצמאית בסביבה תומכת‪ ,‬תוך דגש על יכולות הנכה‬ ‫ואיכות חייו‪ .‬שטח מיפל"ן מאמץ את המעון מזה כ‪ 6 -‬שנים ומסייע במגוון תחומים‪ :‬ייעוץ מקצועי‪,‬‬ ‫ייעוץ ניהולי‪ ,‬אירועים חברתיים‪ ,‬חוגים‪ ,‬הרצאות וכו'‪ ,‬במקום ‪ 80‬דיירים‪.‬‬ ‫מרכז אביטל‪ -‬קיבוץ אפק‪-‬מועדונית הפועלת לאחר שעות הלימודים לאנשים בעלי פיגור קל עד‬ ‫בינוני בגילאים ‪ 6-60‬שנים תושבי הקריות‪ ,‬מטה אשר והסביבה‪ .‬עובד החטיבה מעביר במקום מדי‬ ‫שבוע חוג קראטה לאנשי המקום תוך חיזוק הביטחון העצמי והכושר הגופני‪.‬‬ ‫ביה"ס לחינוך מיוחד ניצנים‪ -‬עכו‪ -‬בית ספר אזורי לחינוך מיוחד בעכו לגילאי ‪ .3-21‬בית הספר‬ ‫מונה שבע כיתות לימוד וכיתת גן‪ .‬התלמידים סובלים מנכויות בינוניות וקשות‪ .‬שטח "תמיכה‬ ‫הנדסית" בחטיבה מאמץ את בית הספר בליווי תלמידים לטיולים וימי כיף‪ ,‬ארגון והשתתפות‬ ‫בטקסים ופעילויות ייחודיות‪ -‬על פי הנדרש‪ ,‬בית הספר מאומץ ע"י השטח מזה כ‪ 5 -‬שנים‪ ,‬במקום ‪7‬‬ ‫תלמידים‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פרויקטים לבעלי מוגבלויות (המשך)‬ ‫בית חינוך רגבים‪ -‬קרית חיים ‪ -‬חטיבה של החינוך המיוחד המונה כ‪ 140 -‬תלמידים בגילאי ‪,12-21‬‬ ‫בעלי קשיים רגשיים‪ ,‬התנהגותיים‪ ,‬לימודיים וליקויי שמיעה רב בעייתיים‪ .‬החטיבה מסייעת במתן‬ ‫ייעוץ ארגוני להנהלת בית הספר ומתן שיעורי עזר לתלמידים ליקויי שמיעה‪ .‬בימים אלו נבחנת‬ ‫האפשרות להעסקת ‪ 3‬תלמידים בעלי לקויות שונות בעבודות שונות ברפאל‪ .‬הנהלת חמח"ן‬ ‫השתתפה ביום התנדבות מרכוז בביה"ס שכלל פעילויות משותפות מגוונות‪.‬‬ ‫בית גנאור‪ -‬קרית אתא‪-‬בית גנאור הינו מרכז טיפולי‪ ,‬שיקומי וחינוכי לאנשים עם נכויות‬ ‫התפתחותיות קשות‪ .‬המרכז מנוהל על ידי אקי"ם חיפה ומעניק שירותי חינוך‪ ,‬בריאות ופנאי‬ ‫לילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים‪ .‬במסגרת האימוץ של מש"ם נהנים ילדי בית גנאור מתשורות במהלך‬ ‫השנה‪ ,‬מסיבות בחגים‪ ,‬תחזוקה שוטפת של המקום וכו'‪.‬‬ ‫צרכים מיוחדים בשיתוף מילב"ת ‪-‬מתנדבי רפאל עוסקים בתכנון‪ ,‬ייצור והתקנת אביזרי עזר‬ ‫המותאמים אישית לאנשים עם מוגבלויות המיועדים להקל ולשפר את תפקודם היומיומי‪.‬‬ ‫הפעילויות מבוצעות בשיתוף פעולה עם מילב"ת‪ .‬נוסף על כך מסייעים עובדי רפאל להנהלות‬ ‫המוסדות לבעלי צרכים מיוחדים בהיבטי ארגון וניהול וכן במתן סיוע פרטני לילדים‪ /‬דיירים‬ ‫במוסדות בהיבטי מיחשוב‪ ,‬הדרכת חוגים וכו' המתנדבים פועלים ב‪ 35 -‬מוסדות‬ ‫‪23‬‬ ‫פרויקטים לבעלי מוגבלויות (המשך)‬ ‫אקולוגיה לקהילה המוגנת ברפאל‪ -‬הפרויקט עוסק במחזור של פסולת אלקטרונית על ידי אנשים‬ ‫בעלי צרכים מיוחדים ועל ידי כך יוצר מקורות תעסוקה ומימון לשיקום אוכלוסיה זאת‪ ,‬תוך‬ ‫העלאת המודעות האקולוגית לשמירה על הסביבה‪ ,‬ומתן פתרון אקולוגי הולם ומאושר על ידי‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬למחזור פסולת אלקטרונית‪ .‬העמותה אחראית על איסוף ציוד אלקטרוני‬ ‫( כגון מחשבים ישנים‪ ,‬כרטיסים אלקטרונים‪ ,‬בקרים‪ ,‬מרכזיות‪ ,‬ציוד תקשורת ועוד) והבאתו‬ ‫לעמותות המעסיקות אנשים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬לימוד כיצד לפרק את הציוד‪ ,‬מחזור כל רכיב‬ ‫לתחומות ומתן תשלום לאנשים את שכר עבודתם‪ .‬חברת רפאל קיבלה אישור בטחון ארצי לביצוע‬ ‫גריסת החומר הסודי על ידי חברת האקולוגיה‪ .‬בפרויקט משולבים דיירי בית קסלר המבצעים את‬ ‫הפירוק של הפסולת האלקטרונית בתוך מתקן רפאל‪.‬‬ ‫נגישות עיר כרמל‪ -‬הנגשת מבני ציבור בעיר כרמל לאחר ביצוע סקר מעמיק‪ ,‬תכנון השיפורים‬ ‫וסיוע בהשגת תקציב מהמשרדים הממשלתיים‪ .‬משותף למתנדבי רפאל‪ ,‬משרד אדריכלות והרשות‬ ‫המקומית‪ .‬הפרויקט נתקל בקשיי התקדמות עקב שינויים ארגוניים בעיר (דלית אל כרמל ועוספיה‬ ‫במקום עיר כרמל)‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫כללי‬ ‫‪25‬‬ ‫כללי‬ ‫מטכ"ם סיוע מחשובי רוחבי‪ -‬יחידת מטכ"ם מעניקה מעטפת שלמה בפעילות רפאל בקהילה‬ ‫באמצעות תרומות מחשוב מלא ואחזקתו המלאה במשך השנה במרכזי הפעילות בהם מתנדבים‬ ‫עובדי רפאל‪ .‬עובדי מטכ"ם מתנדבים בקהילה בכל תחומי הפעילות ובכל הפרויקטים אשר מובלים‬ ‫על ידי רפאל והמפוזרים גיאוגרפית באזור חיפה‪ ,‬קריות ועכו‪ .‬התמיכה מבטאת בתמיכה טכנית‬ ‫וסיוע מחשובי רב‪ .‬עובדי מטכ"ם מכינים מחשבים לתרומה כולל תשתית מלאה לתמיכה‪ ,‬כמו כן‬ ‫עוסקים בהסבת ציוד אשר אינו פעיל יותר וגיוס תרומות מחברות חיצוניות לשיפור איכות‬ ‫המחשבים‪ .‬השנה התמקדה תרומת עובדי מטכ"ם בבניית חדר מחשבים בביה"ס רודמן בק‪.‬ים‪,‬‬ ‫בעמותת אחים בוגרים בחיפה ובכפר הנוער נירים בבוסתן הגליל‪.‬‬ ‫משואה לתקומה‪ -‬יוזמה חדשה הכוללת סדרת פעילויות שנתית הכוללת סדנאות וסיורים במוזיאון‬ ‫לוחמי הגטאות‪ ,‬קיום מפגשים תקופתיים‪ ,‬אימוץ ניצולי שואה‪ ,‬טכס חטיבתי כיום הזיכרון לשואה‬ ‫ולגבורה והוצאת משלחת למסע זיכרון בפולין‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫כללי (המשך)‬ ‫משטרת התנועה‪-‬יחידת מתנדבי רפאל במשטרת התנועה פועלת ככלי רכב סמויים של החברה ונותנת‬ ‫מענה התרעתי ואכיפתי לעבירות אשר גורמות לתאונות דרכים קשות באזור‪ .‬היחידה פועלת במתכונת‬ ‫יומית ובמבצעים ממוקדים על פי דרישת המשטרה‪ ,‬תוך מתן דגש על מניעת תאונות‪ ,‬ולמעשה‬ ‫משמשת ככוח הרתעתי בדרכים‪ .‬היחידה היא ייחודית בארץ‪.‬‬ ‫חלוקת מנות קמחא דפסחא‪ -‬מדי שנה נרתמים עובדי רפאל למבצע עזרה לנזקקים לקראת חג הפסח‪.‬‬ ‫עובדי רפאל נרתמים לתרום באופן חד פעמי לטובת המשימה ומאפשרים בתרומתם זאת לרכוש מנות‬ ‫מזון לנזקקים לקראת החג‪ .‬כמות המנות נקבעת על פי כמות התרומות של העובדים מדי שנה‪.‬‬ ‫החלוקה מתבצעת על פי דרישת מנהלי בתי הספר והמוסדות עימה מצויה רפאל בקשרי קהילה במשך‬ ‫כל השנה‪ .‬בחלק מהערים מתנדבים עובדי רפאל לחלוקת המנות באופן אישי לבתי הנזקקים‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מדידת קשרי קהילה בשנת ‪2009/2010‬‬ ‫פרויקטים מדעיים‪-‬טכנולוגיים‬ ‫שם הפרויקט‬ ‫מס' מתנדבים‬ ‫שעות התנדבות לשנה‬ ‫מס' נהנים בקהילה‬ ‫פרחי רפאל‪ -‬קרית ים (חמח"ן)‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ 1960‬שעות‬ ‫‪ 300‬תלמידים‬ ‫פרחי רפאל‪ -‬עכו (חט"ל)‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מצטיינים ק‪.‬ביאליק (חט"ל)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 100‬שעות‬ ‫‪30‬‬ ‫רובוטיקה‪ -‬קרית ים (חמח"ן)‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ 1,000‬שעות‬ ‫‪ 25‬תלמידים‬ ‫רובוטיקה‪ -‬עכו (חט"ל)‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נשים מובילות קידמה‪ -‬ק‪.‬ים (חמח"ן)‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 50‬שעות‬ ‫‪ 24‬תלמידות‬ ‫נשים מובילות קידמה‪ -‬עכו (חט"ל)‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 500‬שעות‬ ‫‪ 40‬תלמידות‬ ‫נשים מובילות קידמה‪ -‬ק‪ .‬מוצקין (מנו"ר)‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 200‬שעות‬ ‫‪ 28‬תלמידות‬ ‫יואל ‪ - 2‬ק‪.‬מוצקין (מנו"ר)‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ 100‬שעות‬ ‫‪ 30‬תלמידים‬ ‫למידה מתוקשבת‪ -‬עכו (חט"ל)‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 200‬שעות‬ ‫‪ 60‬תלמידים‬ ‫אוקיאנוגרפיה‪ -‬עכו (חט"ל) בתכנון‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 100‬שעות‬ ‫‪ 30‬תלמידים‬ ‫אלקטרואופטיקה‪ -‬מגדל העמק (חט"ל)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 100‬שעות‬ ‫‪ 30‬תלמידים‬ ‫עידוד החינוך הטכנולוגי‪ 23 -‬ישובים בקו העימות (חמח"ן)‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ 200‬שעות‬ ‫‪ 230‬תלמידים‪/‬סטודנטים‬ ‫סה"כ השקעה בפרויקטים מדעיים‪ -‬טכנולוגיים‬ ‫‪130‬‬ ‫‪4,510‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מדידת קשרי קהילה בשנת ‪( 2009/2010‬המשך)‬ ‫פרויקטים לאוכלוסיות הזקוקות לחיזוק‬ ‫שם הפרויקט‬ ‫מס' מתנדבים‬ ‫שעות התנדבות‬ ‫לשנה‬ ‫מס' נהנים בקהילה‬ ‫אחים בוגרים‪ -‬חיפה (רוחבי)‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 540‬שעות‬ ‫‪ 20‬בני נוער‬ ‫מקלט לנשים מוכות‪ -‬חיפה (מטכ"ם)‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 100‬שעות‬ ‫‪ 20‬משפחות‬ ‫בית הנמלה ‪ -‬קרית אתא (רוחבי)‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 1,050‬שעות‬ ‫‪ 32‬נערות‬ ‫נירים‪ -‬בוסתן הגליל (חט"ל)‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 400‬שעות‬ ‫‪ 60‬נערים‪/‬נערות‬ ‫בית שבתי לוי‪ -‬חיפה (מש"ם)‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 100‬שעות‬ ‫‪ 30‬ילדים‬ ‫אהבה‪ -‬קרית ביאליק (חט"ל)‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1120‬שעות‬ ‫‪1000‬‬ ‫מרכז איסוף (מש"ם)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 144‬שעות‬ ‫רוחבי‬ ‫כיתת לימוד עברית לעובדי קבלן‪ -‬ברפאל (מש"ם)‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 120‬שעות‬ ‫‪20‬‬ ‫סה"כ השקעה בפרויקטים לאוכלוסיות הזקוקות לחיזוק‬ ‫‪85‬‬ ‫‪3,574‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מדידת קשרי קהילה בשנת ‪( 2009/2010‬המשך)‬ ‫פרויקטים לבעלי מוגבלויות‬ ‫שם הפרויקט‬ ‫מס' מתנדבים‬ ‫שעות התנדבות‬ ‫לשנה‬ ‫מס' נהנים בקהילה‬ ‫בית קסלר‪ -‬קרית חיים (חמח"ן)‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 500‬שעות‬ ‫‪80‬‬ ‫מרכז אביטל‪ -‬קיבוץ אפק (מש"ם)‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 900‬שעות‬ ‫‪ 35‬ילדים‬ ‫ניצנים‪ -‬עכו (חט"ל)‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 315‬שעות‬ ‫‪ 70‬ילדים‬ ‫רגבים‪ -‬קרית חיים (חמח"ן)‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 500‬שעות‬ ‫‪150‬‬ ‫בית גנאור‪ -‬קרית אתא (מש"ם)‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 200‬שעות‬ ‫‪ 50‬ילדים‬ ‫צרכים מיוחדים בשיתוף מילב"ת (רוחבי)‬ ‫‪ 20‬גמלאי רפאל‬ ‫‪ 17,000‬שעות‬ ‫‪ 45‬מוסדות‪/‬ארגונים‬ ‫אקולוגיה לקהילה המוגנת‪ -‬ברפאל (מש"ם)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 30‬שעות‬ ‫‪ 10‬בוגרים‬ ‫נגישות עיר כרמל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 72‬שעות‬ ‫‪-‬‬ ‫ימייה ‪ -‬עכו (מש"ם)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 80‬שעות‬ ‫‪ 15‬ילדים‬ ‫סה"כ השקעה בפרויקטים לבעלי מוגבלויות‬ ‫‪99‬‬ ‫‪19,597‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מדידת קשרי קהילה בשנת ‪( 2009/2010‬המשך)‬ ‫כללי‬ ‫שם הפרויקט‬ ‫מס' מתנדבים‬ ‫שעות התנדבות‬ ‫לשנה‬ ‫מס' נהנים בקהילה‬ ‫מטכ"ם סיוע מחשובי רוחבי‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 900‬שעות‬ ‫‪ 10‬מוסדות‬ ‫משואה לתקומה (חמח"ן) בתכנון‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ 2400‬שעות‬ ‫‪50‬‬ ‫משטרת התנועה (מש"ם)‬ ‫‪140‬‬ ‫‪ 8,000‬שעות‬ ‫מחוז צפון‬ ‫חלוקת מנות קמחא דפסחא‬ ‫‪110‬‬ ‫‪ 550‬שעות‬ ‫‪1000‬‬ ‫צוות היגוי קשרי קהילה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪300‬‬ ‫‪11,850‬‬ ‫סה"כ כללי‬ ‫‪614‬‬ ‫‪39,531‬‬ ‫* בנוסף קיימים מתנדבים נוספים במסגרות כלליות‪ -‬שאינן נמנות עם המסגרות הרפאליות‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מדידת קשרי קהילה בשנת ‪( 2009/2010‬המשך)‬ ‫חלוקה עפ"י חטיבות‬ ‫חטיבה‪/‬מינהל‬ ‫כמות מתנדבים‬ ‫אחוז מהעובדים‬ ‫חט"ל‬ ‫‪168‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫מנו"ר‬ ‫‪69‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫חמח"ן‬ ‫‪196‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫מטכ"מ‬ ‫‪40‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫מש"מ‬ ‫‪96‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫הנהלה‬ ‫‪14‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫המ"מ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גמלאים‬ ‫‪25‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪614‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מדד התקדמות רב שנתי‬ ‫שנת ‪2005‬‬ ‫שנת ‪2006/7‬‬ ‫שנת ‪2008‬‬ ‫שנת ‪2009/10‬‬ ‫מדד‬ ‫מספר הפרויקטים בהם השקענו‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫סה"כ עובדים המעורבים בפרויקטים‬ ‫‪250‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪614‬‬ ‫* אחוז העובדים המעורבים בפרויקטים‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫‪13,000‬‬ ‫‪29,835‬‬ ‫‪39,531‬‬ ‫הוצאות חיצוניות מוערכות (מוצרים‪ ,‬שירותים‬ ‫ועלויות נוספות)‬ ‫‪ 400,000‬ש"ח‬ ‫‪ 400,000‬ש"ח‬ ‫‪ 400,000‬ש"ח‬ ‫‪ 400,000‬ש"ח‬ ‫מלגות עידוד החינוך הטכנולוגי‬ ‫‪ 75,000‬ש"ח‬ ‫‪ 93,000‬ש"ח‬ ‫‪ 93,000‬ש"ח‬ ‫‪ 100,000‬ש"ח‬ ‫תרומת עובדים (קרן תרומות‪+‬קמחא דפסחא)‬ ‫‪ 328,000‬ש"ח‬ ‫‪ 370,112‬ש"ח‬ ‫‪ 608,770‬ש"ח‬ ‫‪ 590,000‬ש"ח‬ ‫סה"כ השקעה ‪ +‬תרומות‬ ‫‪ 803,000‬ש"ח‬ ‫‪ 863,112‬ש"ח‬ ‫‪ 1,101,770‬ש"ח‬ ‫‪ 1,090,000‬ש"ח‬ ‫מספר שעות התנדבות בפרויקטים (מוערך)‬ ‫•בשנים ‪ 2005-2007‬חושב עפ"י ‪ 5000‬עובדים במצבה‪.‬‬ ‫•בשנים ‪ 2008-2010‬חושב עפ"י ‪ 5600‬עובדים במצבה‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫השקעה באיכות סביבה‪ -‬סטטוס‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יישום מדיניות סביבתית ומערכת ניהול הגנת הסביבה לפי תקן ת"י ‪ISO 14000‬‬ ‫צריכה אחראית של חמרים ואנרגיה‪.‬‬ ‫יוזמות לחסכון באנרגיה ומים‪.‬‬ ‫צמצום פליטות לסביבה‪,‬צמצום שפכים‪.‬‬ ‫ניהול הפסולת ומחזור‪.‬‬ ‫בדיקות איכות אויר לכלי הרכב‪-‬אחת לשנה‪.‬‬ ‫תרגול טיפול בתקריות חירום‪.‬‬ ‫שמירה על מגוון המינים בסביבתם הטבעית‪.‬‬ ‫ניקוי חוף הים‪.‬‬ ‫הנחיית ספקים וקבלנים‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫השקעה בסביבת העבודה (היבטים פיזיים)‪ -‬סטטוס‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יישום מדיניות בטיחות ומערך בטיחות על פי ת"י ‪.18001‬‬ ‫הדרכות בטיחות וגיהות‪.‬‬ ‫השקעה מתמשכת בסביבת עבודה בריאה ובטוחה‪.‬‬ ‫ניטור עמדות עבודה‪.‬‬ ‫בדיקות רפואיות לעוסקים בחמרים ותהליכים‪.‬‬ ‫טיפול בתלונות‪ ,‬תחקירים‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫השקעה בסביבת העבודה (היבטי משא"ן)‪ -‬סטטוס‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫השקעה בשימור וטיפוח עובדים‪.‬‬ ‫מערכת גיוס וקליטה אפקטיבית של מצטיינים‪.‬‬ ‫העברת ידע בין דורי‪.‬‬ ‫בניית שדרת ניהול עתידית של צעירים וצעירות‪.‬‬ ‫הטמעת תרבות הקושרת בין תרומה לתמורה‪.‬‬ ‫עידוד למצוינות‪.‬‬ ‫יצירת פתיחות ותקשורת ארגונית‪.‬‬ ‫השקעה מתמשכת ברווחת העובדים‬ ‫ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫יצירה והקפדה על שוויון הזדמנויות‬ ‫מניעת הטרדה מינית‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מגמות עיקריות ל ‪2010‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אחריות חברתית‪ -‬מגמות בתהליכים‬ ‫•‬ ‫הסמכה לת"י ‪10000‬‬ ‫•‬ ‫עדכון הקוד האתי בהתאם לדרישות ‪ OECD‬ואחריות תאגידית‬ ‫•‬ ‫המשך גיוס וטיפוח מתנדבים‪ ,‬ופיתוח ההתנדבות‬ ‫•‬ ‫העמקת הדיאלוג עם הקהילה‬ ‫•‬ ‫הגברת והרחבת ההדרכות למנהלים ועובדים בנושאי אחריות חברתית‬ ‫•‬ ‫דווח חברתי אחת לשנתיים‬ ‫‪38‬‬ ‫אחריות חברתית‪ -‬מגמות בפרויקטים‬ ‫•‬ ‫הרחבה והעמקה של האימוץ החטיבתי‪/‬יחידתי של ערים ומוסדות‪-‬חט"ל‪-‬עכו‪ ,‬חמח"ן‪ -‬קריית‬ ‫ים וקריית חיים‪ ,‬מנו"ר‪-‬קריית מוצקין‪ .‬בחינת ערים נוספות‪-‬קריית ביאליק‪,‬כרמיאל‪ ,‬משגב‪.‬‬ ‫•‬ ‫תמיכה בהרחבת הפרויקט של אקולוגיה לקהילה מוגנת‪.‬‬ ‫•‬ ‫פיתוח האחריות החברתית בשרשרת האספקה‪.‬‬ ‫•‬ ‫שיפור ממצאי בטיחות בדרכים של עובדי רפאל ע"י יישום ת"י ‪ 9301‬ותכנית הכוכבים של‬ ‫הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪.‬‬ ‫•‬ ‫מימוש פרויקט משואה לתקומה‪.‬‬ ‫•‬ ‫העמקת פרויקט עידוד החינוך הטכנולוגי בצפון‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫תודה!!‬