‫‪øáãîá‬‬ ‫‪à"òùú'ä 554‬‬ ‫"כל המקודש מחברו חרב מחברו"‬ ‫‪'õéáåðî ìàåé áøä‬‬ ‫הקדמה‬ ‫הימים שבין פסח לעצרת קובעים שם לעצמם מכוחה של מצוות עשה שבתורה "וספרתם לכם‪...‬שבע‬ ‫שבתות תמימות"‪) .‬ויקרא‪ ,‬אמור כ"ג‪ ,‬ט"ו(‪ .‬ועל כן נקראים הם ימי הספירה או ימי העומר‪ .‬אם נשאל‬ ‫אנשים שאינם מחובשי ביהמ"ד מה המשמעות שנושא עימו הביטוי עומר או ימי העומר קרוב לוודאי‬ ‫שהאסוציאציות היחידות יהיו של‪ :‬זמן‪ ,‬זיכרון‪ ,‬תקופת אבל או ימים האסורים בשמחה‪.‬‬ ‫א"כ‪ ,‬ימי העומר נתפסים כימים שבינתיים ‪-‬כימי החולין הימים שבין שתי מועדי השמחה בין חירות‬ ‫גשמית לחירות הרוחנית וביניהם מוצאי שבת ארוך המצריך שמירה ותחינה להצלה מפח יקוש‪ ,‬מדבר‬ ‫ומקטב ונדמה שבתודעת הציבור הרחב‪ ,‬נחקקו ימים אלו כימי צער אף יותר מימי בין המצרים‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬לאמיתם של דברים כל דרדק יודע שבמקרא אין זכר למבט של צער או סכנה בימים אלו להיפך‪,‬‬ ‫ימים אלו ימים מיוחדים הם‪ ,‬בהם מתעטרים ישראל במצוות הספירה מחג הקציר עד ליום החמישים‬ ‫שהוא חג הביכורים הוא גם חג מתן תורה ‪.‬ועוד במהלך כל הדורות כתרו – כתרי שמחה ומלכות נצח‬ ‫וכו' לימים אלו והגדיל הרמב"ן אביהם של ישראל וכלל הכל באומרו "יקדש השמיני כשמיני של חג‬ ‫והימים הספורים בנתיים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום מתן תורה" ]רמב"ן ויקרא‬ ‫אמור כג‪-‬לו[‬ ‫ננסה לעמוד על אופיים ומהותם של כ"א משתי המאורעות מות ‪ 24‬אלף תלמידי ר"ע וההכנה למתן‬ ‫תורה‪ .‬נציין שתי תכונות הבולטות באישיותו של ר"ע המהוות גם אבן יסוד בבית מדרשו‪ .‬הראשונה‬ ‫מיקומם המרכזי של הרעות האחווה והאחריות ההדדית בתורתו שכן עוד בהיותו רועי צאן אנו‬ ‫מוצאים את ר"ע כואב ולוחם את כבודם של חבריו "תן לי ת"ח ואנשכהו כחמור" ונבאר תוס' שם את‬ ‫סיבת הדבר שנראה לר"ע שהנהגות ת"ח מעליבים ומבזים את עמי הארצות‪].‬פסחים מט ע"ב[ ובהמשך‬ ‫לאחר שמכח אהבתו ]כתובות סב ע"ב[ הגדולה לאשתו הוא מתדבק ומתקשר לתורה מעמיד הוא את‬ ‫"ואהבת לרעך כמוך" ככלל גדול בתורה ומסתבר שכלל זה מהווה בריח מרכזי עליו מושתת ביהמ"ד שלו‬ ‫ואכן אנו מוציאים אותו לא רק כנאה דורש אלא גם כנאה מקיים כשנכנס לבקר את החולה ויצא ודרש‬ ‫כל שאין מבקר את החולה כאילו שופך דמים ]נדרים מ ע"א[‪.‬‬ ‫והיסוד השני הוא הראיה החודרת המתבוננת על התרחשות המאורעות לא בצורתם השטחית כי אם‬ ‫בניסיון לעמוד על מקור הדברים זוהי התכונה העולה מהשוני בתגובה בין רבי עקיבא לחבריו בראותם‬ ‫את חורבנה של ירושלים )מכות כ"ד( ומכוח המבט הזה מגיע רבי עקיבא לציפיית גאולה ולאחר מכן‬ ‫לזיהוי של סיכוי לפקידה אלוקית ואילו חבריו בבתי המדרש השכנים לו חלוקים עליו באומרם "יעלו‬ ‫עשבים בלחייך ובן דוד אינו בא"‪.‬‬ ‫יש לציין ששני יסודות אלו מתחברים ומשלימים כדברי התנחומא )פרשת ניצבים( "וכן אתה מוצא‬ ‫שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת שנאמר "בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה' יבואו בני‬ ‫ישראל המה ובית יהודה יחדיו כשהן אגודין מקבלין פני שכינה"‪.‬‬ ‫מהות ההכנה לתורה‬ ‫המאורע השני אותו אנו רוצים לברר זהו העיתוי בו מתרחש האסון הזה של מות התלמידים שהוא זמן‬ ‫ההכנה לקבלת התורה‪.‬‬ ‫עבודת ההכנה לקבלת תורה דורשת התכוננות של טהרה כמו שנאמר "היו נכונים שלושת ימים אל‬ ‫תגשו אל אשה" ]שמות י"ט ט"ו[ ומלבד זה מותנה המעמד בעמידה של כל ישראל יחדיו ואמירה של‬ ‫"כאיש אחד בלב אחד" ורק מתוך כך ניתן לומר נעשה ונשמע‪ .‬חשיבותה של ההכנה למתן תורה‬ ‫מובלטת אולי בכך שאנו מציינים את מתן תורה בסוף הספירה דהיינו החג מצויין לא ע"י תאריך אלא‬ ‫ע"י התקדמות בספירת ‪ 50‬יום ללמדנו שאין יום זה יכול לבוא בפני עצמו אלא רק כשיא כפסגה של ‪50‬‬ ‫הימים שלפניו‪ .‬משום כך מעמידים חז"ל הכנה זו כתנאי וכן מובא במדרש רבה "אילו היו ישראל חסרים‬ ‫אפילו אדם אחד לא הייתה השכינה נגלית עליהם" ]וכן בפתיחתא דאיכה סימן כ'[ "כיוון שנעשו ישראל‬ ‫כאיש אחד בלד אחד באותה שעה אמר הקב"ה הגיעה השעה שאתן תורה לבני" וזה כמובן מביא אותנו‬ ‫להבנה שהתורה אינה נחלת פרטים אלא ניתנה לכלל ישראל והיכולת לקיימה תלויה לא בפרטים אלא‬ ‫ככלל וביכולתו של הפרט להשתדל בכלל וזה גם נוסח ברכת התורה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן‬ ‫לנו את תורתו‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪8‬‬ ‫][‬ ‫ההכנה הטובה ביותר ‪ -‬המנוחה‬ ‫‪ïøèù æòéìà‬‬ ‫אנו הולכים ומתקרבים לחג מתן תורה‪ ,‬ליום שבו קיבלנו את התורה‪ ,‬ו' בסיון‪ .‬אין ספק שליום קדוש‬ ‫שכזה צריך להתכונן בהתאם‪ .‬נעיין קצת בהכנות שעם ישראל נדרש היה לעשות על פי ציוויו של ה'‬ ‫לקראת המעמד הגדול‪ ,‬וננסה להסיק מכך על ההכנות שהקב"ה רוצה שנעשה אנחנו לפני החג הבעל"ט‬ ‫בפרט ולפני גישתנו לתורה ולחיים בכלל‪.‬‬ ‫עם ישראל הגיע להר סיני בא' בחודש‪ ,‬ששה ימים לפני המעמד עצמו‪ .‬ימים אלה שימשו כהכנה למעמד‪.‬‬ ‫א' סיון‪ .‬עמ"י מגיע להר סיני אחרי היציאה ממצרים‪ ,‬אחרי הליכה מתישה במדבר‪ .‬סוף סוף הוא מגיע‬ ‫למקום בו אמורה להיות ההתגלות האלוהית הגדולה ביותר‪ .‬הציפייה בשיאה‪ .‬ומה הקב"ה עושה ביום‬ ‫הראשון? "ובאחד בשבתא )יום ראשון( לא אמר להו ולא מידי")שבת‪,‬פו‪ .( :‬לא אמר לעם כלום‪ .‬למה??‬ ‫היינו מצפים שלפחות ייתן שיחת פתיחה‪ ,‬שיחת נהלים‪ ,‬שייתן לנו עצות‪/‬ציוויים איך להתארגן למעמד‬ ‫הקדוש והנשגב הזה‪ .‬שנוכל לנצל כל רגע שניתן לנו כדי להוסיף קדושה! הגמרא נותנת טעם לשתיקה‬ ‫"משום חולשא דאורחא" )שם( – רצונו של ה' היה שננוח קצת לפני שכל הבלאגן מתחיל‪ .‬לפני שנעסוק‬ ‫בגמרא זאת‪ ,‬נאמר כי באמת בימים הבאים יש כבר ציוויים להכנות ספציפיות‪ .‬בב' סיוון ה' מצווה‬ ‫"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪ .‬בג' סיוון – הגבלה לא לעלות להר‪ .‬ד' סיוון – פרישה מן‬ ‫האישה לשלושה ימים‪ ,‬עד קבלת התורה‪ .‬אם אשאל אדם מן המניין כמה הכנות היו בסה"כ‪ ,‬אין ספק‬ ‫שתשובתו תהיה שלוש‪ .‬הרב זצ"ל בעין איה )על הגמרא שראינו מקודם( טוען כי היו ארבע הכנות‪,‬‬ ‫כאשר ההכנה הראשונה הייתה ביום הראשון‪ ,‬הלא היא השתיקה הרועמת של הקב"ה‪ ,‬והיא שורש כל‬ ‫ההכנות‪ .‬ננסה להבין בעזרת דבריו של הרב מדוע השתיקה היא כה חשובה ואפילו הכרחית כדי לקבל‬ ‫את התורה בצורה הנכונה ביותר‪ .‬הרב פותח באמירה כללית ‪" -‬הקדושה העליונה היא הבעת החיים‬ ‫השלמים‪ ,‬בכל מילואם" )שם(‪ .‬מהי אותה קדושה עליונה? ישנם שני סוגי קדושות‪ ,‬מסביר הרב במקום‬ ‫אחר‪ .‬קדושה תחתונה וקדושה עליונה‪ .‬הקדושה התחתונה מבטאת כוח רוחני גדול שאין לו ביטויים‬ ‫בטבע‪ .‬משמעותה התכנסות לבתי המדרש והתעסקות בלימוד הקודש בלבד‪ .‬קדושה זו הייתה נכונה‬ ‫בשעתה בגלות‪ ,‬שבה "כל מה שמוסיף העולם יישוב מוסיף השכל חורבן" )חובת הלבבות(‪ .‬כשיהודים‬ ‫ניסו להתנער מהחוק ש "מאז שנחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה"‬ ‫)ברכות ח‪ (.‬המבטא הסתגרות רוחנית בתקופת הגלות‪ ,‬לדוגמא בתקופת ההשכלה‪ ,‬הם הושפעו ונהרסו‬ ‫כי לא היה שם קודש‪ .‬לעומת זאת כשאנו חוזרים לארצנו הקדושה מופיעה הקדושה העליונה‪ ,‬המקיפה‬ ‫את כל מערכות החיים של הפרט ובמיוחד של הכלל‪ .‬רק כאן אנו יכולים להקים צבא קדוש‪ ,‬כלכלה‬ ‫קדושה‪ ,‬חקלאות קדושה‪ .‬הטבע לא מתנגד לקודש כפי שנראה כלפי חוץ‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬הוא ביטוי של‬ ‫הקודש‪ ,‬כפי שהרב אומר )מאמרי הראיה‪ ,‬נאדר בקודש( ‪" -‬הגיע הזמן )זמן חזרת ישראל לארצו( לפרסם‬ ‫בעולם שהקודש‪ ,‬האידיאליות העליונה‪...‬הוא יונק מהחול‪...‬ואז יבוא התור בעולם‪ ,‬שרוח הקודש‬ ‫ושאיפת הקודש יהיו הגורמים האדירים לבניין העולם ושכלולו‪ ."...‬אם כן‪ ,‬כאשר אנו חיים בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬תורתנו מופיעה כקדושה העליונה‪ ,‬לא מזלזלת בחיים אלא ההיפך‪ ,‬מחפשת איך להופיע בכל‬ ‫פרט ופרט‪ ,‬בכל מקום‪" ,‬היא הבעת החיים השלמים בכל מילואם"‪.‬‬ ‫העייפות הינה כח שכל אחד מאיתנו מכיר מקרוב‪ ,‬ויודע שכאשר היא ישנה התפקוד בחיים המעשיים‬ ‫לוקה בחסר‪ .‬הרב מסביר בפסקה בה אנו מעיינים שכתוצאה ישירה מהקשר האדוק בין הטבע לקודש‪,‬‬ ‫בין החיים המעשיים לקודש‪ ,‬העייפות "מפריעה את ההתפשטות הטהורה‪ ,‬שהמחשבות הרמות‬ ‫בקדושתן אינן יכולות להתרחב בשלטונם המלא על הנפש העייפה"‪ .‬כעת ברור למה ה' לא דיבר איתנו‬ ‫ביום הראשון‪ .‬אם ה' היה מדבר איתנו כבר ביום הראשון‪ ,‬היה מצטייר שהתורה האלוהית‪ ,‬שהיא‬ ‫הקדושה העליונה יכולה לחול על נפש עייפה וחלשה‪ .‬לכן מוטב היה שננוח יום אחד לפני המשך‬ ‫ההכנות "עד אשר ישוב הכח לעייף‪ ,‬והחלש יוכל לומר גיבור אני‪ ,‬ויחוש את גבורתו‪ ,‬גבורת הגוויה‬ ‫והבשר אשר עליהם תכונן גבורת הרוח והנשמה העליונה‪ ,‬את כסא כבודה‪ ".‬יוצא שההכנה החשובה על‬ ‫מנת שנוכל להיות נשמות של קדושה עליונה היא ההכנה הראשונה‪ ,‬בה אנו מכינים את עצמנו להיות‬ ‫כלים ראויים לקדושה‪ .‬נכון להיום‪ ,‬כשאנו זוכים להיות דור שמכין עצמו ליום קבלת התורה מתוך‬ ‫ישיבה בא"י‪ ,‬מוטלת עלינו החובה להיות כלים בריאים‪ ,‬כלים הראויים לקדושה העליונה‪ ,‬בפרט ובכלל‪.‬‬ ‫בפרט – אל לנו לצייר את עצמנו לומדים תורה מתוך ִמ ְס ְכּנוּת‪ ,‬מתוך גוף חלש ותשוש‪ .‬בדורנו אנו‬ ‫מחויבים יותר מתמיד לקבל תורה מתוך גבורה‪ ,‬כפי שהרב אומר )אורות התחייה לג'( "גדולה היא‬ ‫תביעתנו הרוחנית‪ ,‬גוף בריא אנו צריכים‪ ,‬התעסקנו הרבה בנפשיות‪ ,‬שכחנו את קדושת הגוף‪ ,‬שכחנו‬ ‫שיש לנו בשר קודש לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש‪ ".‬הדבר נכון גם לגבי הכלל – אנו מחויבים‬ ‫להפוך את הקדושה לנושא המרכזי‪ ,‬אך בארץ ישראל זה מחייב שלא רק בית המדרש יהיה קדוש אלא‬ ‫גם שאר המפעלים – ההתיישבות‪ ,‬החקלאות‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬התרבות‪.‬‬ ‫סכנה גדולה טמונה בדברים אלו‪ ,‬שכן אפשר לפרש זאת כנתינת דגש על הגוף‪ ,‬דבר שיכול להוביל‬ ‫לזניחת הלימוד השכלי הרוחני‪ .‬הבנה זאת הינה טעות! הקודש הוא הוא נשמת המציאות! לולא הקודש‪,‬‬ ‫אין גוף‪ ,‬אין מציאות‪ .‬המצב עליו דיברנו הוא גוף שמשמש ככלי לביטוי הקדושה בחיים‪ .‬כלומר לאחר‬ ‫יניקת הקדושה‪ ,‬הגוף יכול וחייב להיות ביטוי לקודש‪.‬‬ ‫נאחל לעצמנו שנצליח להתכונן ליום מתן תורה בפרט ולחיים המעשיים בכלל כראוי ומתוך כך נזכה‬ ‫לחיים של קדושה עליונה בארץ ישראל‪" ,‬ויהיו ישוב השכל וישוב העולם הולכים בהדדיות גמורה‪ ,‬ויהיה‬ ‫כבוד ה' לעולם וישמח ה' במעשיו" )מאמרי הראייה‪ ,‬נאדר בקודש(‪.‬‬ ‫][‬ ‫מדווחים מהשטח‬ ‫‪ïéøôìä ìàøä‬‬ ‫ש‪ :‬פיני מה אתה עושה בימים אלו בצבא?‬ ‫ת‪ :‬אנחנו תופסים קו בגזרת חולות בגבול מצרים‪ ,‬אוטוטו עוברים לאימון ברה"ג – קצרין‬ ‫כבוד!‬ ‫ש‪ :‬מה הכי חסר לך מהישיבה ולאילו שיעורים אתה הכי‬ ‫מתגעגע?‬ ‫שם‪ :‬פינחס )פיני(‬ ‫ת‪ :‬אני מתגעגע לחבר'ה‪ ,‬לאווירה והאברכים והשיעורים‬ ‫משפחה‪ :‬ביטון‬ ‫שהכי חסרים לי הם עבודת ה' של הרב שי ושפת אמת של‬ ‫שיעור‪ :‬ג'‬ ‫הרב לסקר‪.‬‬ ‫מ‪.‬א‪6021324 :‬‬ ‫ש‪ :‬איך אתה מסתדר מבחינת לימוד בצבא? ויש לך‬ ‫חברותא צעיר של‪:‬‬ ‫חברותות?‬ ‫אלון עזרן )ו'(‪.‬‬ ‫ת‪ :‬מסתדר מצוין‪,‬יש לי חברותא עם מישהו ממרכז )בעיקר‬ ‫משניות(‪ .‬עכשיו יש הרבה זמן פנוי אז אני משתדל ללמוד‬ ‫חברותא בוגר של‪:...‬‬ ‫קצת מהכול‪ ,‬קצת חסר לי סדר עיון ‬ ‫אלעד גורן )ד"ש(‪.‬‬ ‫ש‪ :‬ספר איזה סיפור או חוויה שעברת בצבא‪..‬‬ ‫פז"מ‪ :‬עוד מעט‬ ‫ת‪ :‬פעם אחת כשהיינו בסיור הוקפצנו לגזרה שכנה )תימן(‬ ‫)שבועיים( שנה‪.‬‬ ‫כדי לעצור מסתננים‪ .‬עצרנו ‪ 8‬מסתננים )מסודן ואריתריאה(‬ ‫עד מתי?‪ :‬אוג' ‪11‬‬ ‫נתנו להם מים וטיפלנו בהם‪ .‬שמרנו עליהם עד שהגיעה‬ ‫)למען האמת יולי(‪.‬‬ ‫טיולית ולקחה אותם משם‪.‬‬ ‫כינוי בצבא‪ :‬מש"ק‬ ‫ולסיום טיפ קטן לשיעור ב'‪...‬‬ ‫יבשים‪.‬‬ ‫א‪ .‬לבוא מגובשים‬ ‫ב‪ .‬לקבוע חברותות‬ ‫ג‪ .‬לעבוד על המידות – אני מאמין שדברו איתכם על זה בישיבה אבל בצבא ממש צריך את‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ד"ש לכל הרבנים האברכים ותלמידי הישיבה‪...‬‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫משפחה‬ ‫בייקר‬ ‫שם‬ ‫דב‬ ‫‪2‬‬ ‫בראכין‬ ‫יגאל‬ ‫‪3‬‬ ‫גורן‬ ‫אלעד‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫גטסוף‬ ‫דיין‬ ‫דרומר‬ ‫ולנר‬ ‫חכים‬ ‫מזרחי‬ ‫מריז'אן‬ ‫פרג'י‬ ‫קצב‬ ‫קרוב‬ ‫רם‬ ‫שליסל‬ ‫שרוני‬ ‫אביב‬ ‫נאור‬ ‫אליסף‬ ‫רועי‬ ‫בניה‬ ‫אופיר‬ ‫אריאל‬ ‫מנחם‬ ‫יוסף‬ ‫לביא‬ ‫אור‬ ‫שי‬ ‫נעם‬ ‫יום חול‬ ‫חג‬ ‫שבת‬ ‫‪1‬‬ ‫הערות‬ ‫תוצאה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫][‬ ‫ניקוד‪:‬‬ ‫יום חול – ‪2‬‬ ‫שבת – ‪3‬‬ ‫חג – ‪3‬‬ ‫תנועת ההשכלה‬ ‫‪äáéùéä øâåá -øèëù øéîà‬‬ ‫בטור זה נכתב בעבר על כמה וכמה תנועות רעיוניות שיצאו מהגדר של כרם בית‬ ‫ישראל ונוהלו עמם מאבקים קשים בסוגיות אמוניות ברומו של עולם כמו למשל הקראים‪,‬‬ ‫השומרונים‪ ,‬תנועת הכנענים וכו'‪ .‬ללא ספק אחת התנועות הזכורות מאוד לשלילה כיום אצל‬ ‫שלומי אמוני ישראל היא תנועת ההשכלה שצמחה בגרמניה לפני ‪ 250‬שנה והוגיה הראשונים באו‬ ‫אמנם עם כוונות טובות‪ ,‬אולם ממשיכיהם וממשיכי ממשיכיהם הורידו דורות של יהודים לאבדון‪.‬‬ ‫תנועת ההשכלה שהתחילה בברלין תפסה בהדרגה מקום בהרבה מקהילות ישראל והביאה עמה‬ ‫תוצאות רוחניות קשות שהותירו וגם היום ממשיכות להותיר צלקות‪ .‬מי שיעיין בספרי השקפה של‬ ‫גדולי ישראל מאז החלה התפשטות "ההשכלה" יראה מייד את ההתנגדות העזה אליה וימצא לא‬ ‫מעט פעמים ביטויים כמו "ההשכלה הארורה" וכד' )עיין ב"מכתבים ומאמרים" של הרב שך‬ ‫זצ"ל‪" ,‬קריינא דאגרתא" של הסטייפלר זצ"ל ו"קובץ מאמרים" של הרב אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד(‬ ‫על מה המהומה? ומה היה שורש הבעיה בגישתו של מנדלסון ועמיתיו שהיו מניצני תנועת‬ ‫ההשכלה והיו יר"ש ושומרי תורה ומצוות ופעלו עם כוונות טובות שלטווח ארוך התברר ששיטתם‬ ‫היא בבחינת "כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים"? על זאת יכתב להלן‪.‬‬ ‫הרקע לתנועת ההשכלה‬ ‫תנועת ההשכלה היהודית לא קמה בחלל ריק אלא היא הייתה חלק מתנועת ההשכלה הכללית‬ ‫שתפסה תאוצה אצל פילוסופים אירופאים במאה ה‪ 18‬למניינם‪ .‬תנועת ההשכלה האירופאית ידועה‬ ‫בכינויה "תנועת הנאורות" והוגיה טענו שצרכים לתת קרדיט גדול לאדם והישגיו ולנסות למצוא‬ ‫לכל דבר תשובה אך ורק בכח השכל והחשיבו מאוד את הטלת הספק בכל המוסכמות הישנות‪ .‬חלק‬ ‫מהוגי הנאורות היו אנשים מאמינים שהדגישו את האמונה בבורא עולם דרך השכל )דאיזם( וחלק‬ ‫היו כופרים מוחלטים )אתאיזם(‪ .‬תנועה זו הייתה קטליזטור למהפכות שהגיעו בהמשך ושינו את‬ ‫הסדר הפוליטי והרעיוני הקודם באירופה )הדברים נאמרו בקיצור ותנועת הנאורות היא נושא‬ ‫שדורש טור בפני עצמו ואכמ"ל רק נכתבו הדברים שמסבירים את הרקע לתנועת ההשכלה‬ ‫היהודית(‪ .‬רעיונות הוגי ה"נאורות" לא נעלמו מעיני היהודים והיו מהם שאימצו את הרעיון‬ ‫שהיהודים צרכים להתחדש ולהשתכלל ולבוא ביותר מגע עם האוכלוסיה הסובבת‪.‬‬ ‫ה"משכילים" הראשונים והשקפתם‬ ‫יש לזכור שראשוני המשכילים היו שומרי תורה ומצוות ברובם הגדול ומגמת ההשתלבות שלהם‬ ‫לא כללה רעיון של התבוללות ומחיקת הזהות היהודית אלא לצאת ממנטליות ה"גטו" כלשונם‬ ‫ולהיפתח יותר לעולם הרחב‪ .‬מי שידוע כאבי תנועת ההשכלה היהודית הוא משה מנדלסון שבגיל‬ ‫‪ 14‬הגיע לברלין בעקבות רבו ר' דוד פרנקל בעל "קורבן העדה" על התלמוד הירושלמי שכיהן כרב‬ ‫קהילת ברלין‪ .‬מנדלסון נכנס לברלין דרך 'שער רוזנטל' שהיה מיועד "ליהודים ובהמות" ותוך שנים‬ ‫מספר הוא נהיה לאחד מהפילוסופים הידועים בגרמניה‪ .‬מנדלסון טען שהיהודים צרכים לשמור‬ ‫בתוקף על זהותם אך מאידך הם צריכים להיפתח לחברה הסובבת לרכוש השכלה כללית ולהיות‬ ‫יצרניים ותורמים לחברה‪ .‬מנדלסון חיבר תרגום על התורה לגרמנית באותיות עבריות וקרא לו‬ ‫"הביאור" וזה היה כחלק ממגמה להיפתח לחברה הגרמנית הסובבת ולהאדיר את הגרמנית על פני‬ ‫היידיש שהייתה שגורה בפי יהודי גרמניה ובעיניי הגרמנים נחשבה לדיאלקט נחות של השפה‬ ‫הגרמנית )הסופר הגרמני המפורסם גיתה שחי באותה תקופה אמר על השפה שהיא "לא נעימה‬ ‫וצורמת לאוזן"(‪ .‬בהשקפות אלו גם אחזו שאר משכילי אותה תקופה כמו ר' נפתלי הרץ וויזל ויצחק‬ ‫סטנוב ששמרו תורה ומצוות אך טענו שעם זאת צריכים ללמוד חוכמות חיצוניות ולחזור לעברית‬ ‫הגבוהה של התנ"ך ולגרמנית גבוהה‪ .‬לעומת זאת כבר אז היה אפשר לזהות את הסכנה הרוחנית‬ ‫בדמותם של משכילים בוטים יותר כמו דוד פרידלנדר ושלמה מיימון שפרקו עול‪.‬‬ ‫הדור השני להשכלה‬ ‫כאמור בדור הראשון של תנועת ההשכלה )אמצע המאה ה‪ 18‬למניינם( היו רוב אנשי המפתח‬ ‫בתנועה שומרי תורה ומצוות שרצו לשפר את חיי היהודים ואת הלמדנות היהודית‪ ,‬אך הדור השני‬ ‫כבר הלך כמה צעדים קדימה ומשאיפה לתוספת בלימודים כלליים והקפדה על שפה גבוהה אנשי‬ ‫דור זה הלכו בעקבות המשכילים הקיצוניים וחלק פרשו מחיי תורה ומצוות לחלוטין‪ ,‬חלק התנצרו‬ ‫][‬ ‫וביניהם רוב צאצאיו של מנדלסון ששמר תו"מ עד יומו האחרון‪ ,‬וחלק הקימו את התנועה‬ ‫הרפורמית ‪ -‬רצו "לתאם" בין תורת ישראל לתרבות הסובבת בכך שמחקו את מה שלא התאים להם‬ ‫כ"תרבותי"‪ .‬הם זנחו כל קשר לארץ ישראל והציפייה לשיבה לציון וראו בעצמם "גרמנים בני דת‬ ‫משה"‪ .‬הדור הזה – בניגוד למנדלסון שהיה צריך להיכנס לברלין משער ל"יהודים ובהמות" – חיו‬ ‫באותה עת שניתן ליהודים שיוויון זכויות מלא ולכן ניפוץ חומות ההפרדה והסנוור מהחברה‬ ‫הסובבת היה מפתה פי כמה‪.‬‬ ‫תגובת גדולי ישראל לתנועת ההשכלה‬ ‫כמו שנאמר לעיל תנועת ההשכלה והשלכותיה עוררו זעם והתנגדות אצל גדולי ישראל בכל מקום‬ ‫אליו הגיעה‪ ,‬כאשר במזרח אירופה החצרות החסידיות ועולם הישיבות הליטאי היוו בלמים‬ ‫שהצליחו לפחות באופן חלקי‪ .‬כך היה גם בקהילות צפון אפריקה והמזרח התיכון לשם הגיעה‬ ‫ההשכלה בעקבות בוא הבריטים והצרפתים לאיזור‪ ,‬גדולי ישראל שם עשו מאמצים לעמוד בפרץ‪.‬‬ ‫כבר בראשיתה של ההשכלה כשרוב דובריה עוד שמרו מצוות הם עוררו אי נחת וביקורת‪ .‬רבה של‬ ‫פרנקפורט דמיין ר' פנחס הורוביץ בעל ה"הפלאה" אמר לקהילתו את דברי ביקורתו על ה"ביאור"‬ ‫של מנדלסון‪ .‬החת"ם סופר היה ממתנגדיו של מנדלסון והורה בצוואתו לא לקרוא בספריו‪.‬‬ ‫ר' נפתלי הרץ וויזל עורר את התנגדותו של ה"נודע ביהודה" בעקבות קונטרסו "דברי שלום ואמת"‬ ‫בו הוא מתח ביקורת על חוסר בלימודי חול בקרב היהודים‪ .‬אולם עיקר הכעס היה על התוצאות‬ ‫של ההשכלה כמו שראינו שהתפתח יותר בדור השני בו הדברים הגיעו לפריקת עול במימדים‬ ‫מדאיגים‪ .‬גדולי ישראל ידעו אומנם שכונותיהם של אישים כמו משה מנדלסון ור' נפתלי הרץ וויזל‬ ‫היו טובות אך הם לא היו מרוצים מחוסר ראייתם למרחוק ועל השפעת ה"מדרון החלקלק"‬ ‫שדבריהם יכולים ליצור ושאכן יצרו‪ .‬רש"ר הירש זצ"ל שהביא דור לאחר מנדלסון את הבשורה של‬ ‫"תורה עם דרך ארץ" בטהרתה העריך את ר' נפתלי הרץ וויזל וכך גם את מנדלסון אך טען שטעותו‬ ‫הטראגית הייתה שהוא ועמיתיו הדגישו יותר את לימוד התנ"ך על פני הגמרא וההלכה ושהזהות‬ ‫היהודית צריכה להתכופף ו"לנסות להסתדר" עם התרבות השלטת וכך השילוב של קשיי הנחיתות‬ ‫ביחד עם הזנחת לימוד הגמרא לעומק והעדפת לימוד חיצוני יותר של התנ"ך מבחינה "שירית‬ ‫וספרותית" הביא לתוצאות העגומות בהמשך שאותם בהצלחה חלקית הצליח רש"ר הירש לתקן‬ ‫)עיין איגרות צפון איגרת י"ח(‪ .‬ביקורת דומה הייתה לרב זצ"ל בספרו "אדר היקר" שטען‬ ‫שהמשכילים העלו רעיונות טובים לשיפור והתחדשות בעם ישראל‪ ,‬אלא שהם פספסו בגלל שהם‬ ‫לא עשו את ההבדלה הנדרשת בין הקודש לחול שנותנת את האיזון הבריא ביניהם ולא נותנת‬ ‫להגיע למצב של היפוך היוצרות בין העיקר לטפל ובין "האוכל לתבלין"‪ ,‬כמו שאכן קרה למשכילים‬ ‫שהחלו להעריך את התרבות הכללית יותר מאשר את תרבותנו )המשכילים ככלל שמו בצל את‬ ‫לימוד הגמרא והקיצוניים שבהם לגלגו עליו מאוד‪ .‬המעוניין יוכל לראות את דבריו של שלמה‬ ‫מיימון בביוגרפיה שלו "חיי שלמה מיימון" שם כתב דברים נוראיים ושרא ליה מריה(‪.‬‬ ‫מה האלטרנטיבה?‬ ‫כמו שראינו‪ ,‬תנועת ההשכלה גרמה לשבר גדול באמונת ישראל הטהורה והיו שבגלל השפעתה‬ ‫המזיקה החליטו לשמור על חומות בצורות ולא לבוא איתה כלל במגע‪ .‬לעומתם קמו גדולים‬ ‫אחרים כמו רש"ר הירש והרב אליהו בן אמוזג ובדורות מאוחרים יותר רבינו הגדול הראי"ה והרב‬ ‫סולוביצ'יק )כל אלו זכר צדיקים לברכה וכך עוד רבים אחרים שלא הוזכרו כאן( שטענו שאפשר‬ ‫להתברך מחוכמת העמים בבחינת "חוכמה בגויים תאמין" אך להיות מודעים היטב לסיפא "תורה‬ ‫בגויים אל תאמין"‪ .‬לא להיות בגישה של "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" אלא להיות יהודים‬ ‫נאמנים בכל מאודינו ומתוך כך גם לאמץ מהמיטב שבחוכמות הגויים בבקרה הראויה‪ ,‬מבלי‬ ‫להסתנוור באופן אוטומטי ממה שרואים בחוץ בבחינת "הדשא של השכן תמיד ירוק יותר" )בהקשר‬ ‫זה מומלץ מאוד לעיין במאמרי הראי"ה בנאום של הרב בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים(‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה להרבות בתורתנו הקדושה בטהרה ויקוים בנו הפסוק "יפת אלוקים ליפת וישכון‬ ‫באוהלי שם" בצורתו הטהורה ובלי טשטוש בין יפיפותו של לבין אוהלי שם כן יהי רצון!‬ ‫][‬ ‫משהו קטן וטוב‬ ‫או דברים קטנים עושים הרבה‪.‬‬ ‫ברכיה גוטמן‬ ‫בהיותי בהתחלת תפקידי כמש"ק יהדות של גדס"ר גבעתי )גדוד הסיור של חטיבת גבעתי(‪ ,‬תחום האחריות‬ ‫שלי – מעבר לתחום הדת ביחידה – היה לדאוג בעיקר להרמת הרוח של החיילים הלוחמים והלא לוחמים‬ ‫שביחידה‪.‬‬ ‫כחלק מתחום אחריות זה‪ ,‬לוויתי תרפ"ל )תרגיל פלוגה( של אחת מפלוגות המסלול של היחידה מחזור‪ -‬נוב'‬ ‫‪.08‬‬ ‫התרפ"ל התקיים באזור הדרום הרחוק‪.‬‬ ‫כל אותו השבוע היה רצוף מסעות קשים לפלוגה‪ ,‬והתרפ"ל שהגיע בסופו היווה נקודת שבירה "נוחה"‪.‬‬ ‫ישנתי בלילה בשטח באותו המקום שבו התקיים התרפ"ל‪ .‬החיילים הגיעו לפנות בוקר לאותו מקום אחרי‬ ‫מסע של כמה עשרות קילומטרים‪.‬‬ ‫על הבוקר החיילים התארגנו לקראת התרגיל היבש )תרגיל ללא אש חיה(‪.‬‬ ‫החיילים סיימו את התרגיל היבש‪ ,‬והחלו להתכונן לתרגיל הרטוב שהיה בשת"פ עם צוות לוחמים של‬ ‫הפלס"ר )פלוגת הסיור של היחידה(‪.‬‬ ‫בין התרגיל היבש לרטוב הגיע המג"ד לדבר מול החיילים‪ ,‬אחריו דיבר מולם מפקד ההכשרות של היחידה‪.‬‬ ‫לאורך כל התרגיל הייתי מצוות למפקד ההכשרות‪ ,‬ואמרתי לו שאני רוצה לדבר עם החיילים ולחזק את‬ ‫רוחם‪ ,‬אך הוא דחה אותי בטענה שזה לא שייך כרגע‪ .‬עמדתי על כך שהגעתי להיות עם החיילים בתרגיל הזה‬ ‫לא לחינם ואני חייב לעשות משהו בשבילם‪ .‬הבאתי איתי סוכריות טופי‪ ,‬ועל כל סוכרייה שמתי פתק קטן‬ ‫שבו כתוב "בהצלחה רבה"‪.‬‬ ‫החלטתי לחלק לכל חייל סוכריית טופי לפני התחלת התרגיל הרטוב‪ ,‬כשכל החיילים מוכנים כבר לתרגיל‪,‬‬ ‫שכובים על הקרקע ומוכנים לפקודה‪ .‬תוך כדי שאני מחלק לכל חייל סוכריית טופי‪ ,‬הרבה מהחיילים החלו‬ ‫צועקים לכיוון שלי "ברכיה‪ ,‬תביא לנו סוכרייה מה אנחנו לא לוחמים"? וחלקם אפילו קפצו לכיווני כדי‬ ‫שאביא להם סוכרייה‪ .‬חשבתי לעצמי‪ ,‬מה יש להם? אף פעם לא קיבלו סוכריה שככה הם מתנפלים על זה?‬ ‫מאוחר יותר הבנתי שזה לא כמו שחשבתי‪ ,‬ושיש לזה משמעות יותר עמוקה‪.‬‬ ‫קצת יותר מחצי שנה אחר‪-‬כך פגשתי כמה מהחיילים שהיו באותה פלוגה‪ ,‬שהספיקו לצאת למ"כים ולחזור‬ ‫ליחידה‪ .‬החיילים האלה בהתחלה לא זכרו אותי‪ ,‬אבל אחרי שהחלפנו כמה מילים הם נזכרו מי אני‬ ‫ובסוכריות שחילקתי להם באותו תרפ"ל‪.‬‬ ‫הם אמרו לי שכמה שזה נראה קטן ושולי‪ ,‬כולה סוכריית טופי‪ ,‬זה נתן המון כוח לסיים את אותו התרגיל‬ ‫בהצלחה רבה ובהרגשה טובה שלמישהו אכפת מכל אחד‪ .‬אני אישית לקחתי את אותה הברקה שהייתה לי‬ ‫אז וניסיתי לממש את בעוד מצבים כשכל הזמן יש בי את המחשבה ואת ההרגשה‪ ,‬שדברים קטנים עושים‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫‪ìàåîñ éùé áøä‬‬ ‫בדפק"שים הבאים נעסוק בע"ה בדיני תפילת הדרך‪.‬‬ ‫המקור לתפילה נמצא בגמ' בברכות ]כט‪ [.‬כאחד מההדרכות שנותן אליהו לרב יהודה " וכשאתה יוצא לדרך ‪-‬‬ ‫המלך בקונך וצא‪".‬‬ ‫נוסח התפילה‬ ‫הגמ' מביאה את נוסח התפילה‪ ,‬ובעיון במספר מקומות מתברר שיש שינויים רבים בין הנוסח המקורי‬ ‫המופיע בגמ' לבין הנוסחים השונים‪ ,‬וכנראה שהתיחסו לתפילת הדרך כתפילה ולא כברכה ובתפילה ניתן‬ ‫להוסיף‪ .‬לכן גם כיום אם אדם רוצה להוסיף בתפילה שיצילנו מתאונות דרכים וכד' הרשות בידו‪ .‬אולם יש‬ ‫שכתבו שכל בקשות ההצלה כלולות בכלל הבקשה "תצילנו מכל מיני פורעניות" ולכן לא רצוי לשנות‬ ‫מהנוסחים המופיעים בפוסקים‪.‬‬ ‫בגמ' נאמר עוד שיש להגיד את התפילה בלשון רבים שמתוך כך שמתפלל על הרבים תפילתו נשמעת יותר‪.‬‬ ‫והביא במ"ב בשם ספר הקנה שאת הבקשה "ותתנני לחן" יאמר בלשון יחיד‪.‬‬ ‫נפקא מינה נוספת לשאלה האם תפילת הדרך היא תפילה או ברכה האם בנסיעה של כמה אנשים עדיף‬ ‫שאחד יגיד את התפילה ויוציא אחרים י"ח או שכל אחד מהנוסעים יגיד בעצמו?‬ ‫][‬ ‫לגבי תפילה נפסק שאם אדם בקי בתפילה עליו להתפלל לבדו ולא לצאת י"ח בתפילת החזן משום שתפילה‬ ‫היא בקשת רחמים וצריך כ"א לבקש רחמים על עצמו‪.‬‬ ‫למעשה כתבו הפוסקים שיש להתיחס לתה"ד כברכה לכן אחד יכול להוציא את חבירו‪.‬‬ ‫אמירתה תוך כדי נסיעה‬ ‫בגמ' נחלקו ר' חסדא ור' ששת האם צריך לעמוד בזמן אמירת התפילה‪ .‬הגמ' מספרת על ר' ששת שאע"פ‬ ‫שלדעתו לא צריך לעמוד‪ ,‬בכל אופן עמד בתפילה והסביר זאת באומרו "מהיות טוב אל תקרא רע"‪.‬‬ ‫התוס' הביא מחלוקת פוסקים כיצד לפסוק הלכה למעשה ובשו"ע פסק "ואם אפשר יעמוד מלילך‬ ‫כשיאמרנה‪ ,‬ואם היה רוכב אין צריך לירד‪".‬‬ ‫במ"ב פסק שאם עיכוב עמידתו יטרידו מותר לומר במהלך או במיושב וכן יושב בעגלה שא"צ לירד אלא‬ ‫להעמיד הסוסים אם אפשר לו‪ :‬לכן למעשה אם ניתן ללא סכנה לעמוד בצד הדרך ולהגיד תפילת הדרך עדיף‬ ‫שיעשה כך ‪.‬‬ ‫מספר נסיעות ביום‬ ‫בד"כ יש להגיד תפילת הדרך פעם אחד ביום‪ .‬וכך פוסק השו"ע‪ " :‬אין לומר אותה אלא פעם אחת ביום‪ ,‬אפי'‬ ‫אם ינוח בעיר באמצע היום‪ ,‬אבל אם דעתו ללון בעיר ואחר כך נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב‬ ‫לביתו‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת‪.‬‬ ‫נחלקו הראשונים מה דינו של אדם שנוסע ברציפות במשך כמה ימים ועושה עצירות למנוחה‪ .‬שלוש דעות‬ ‫נאמרו במקרה זה ‪ :‬א‪ .‬יש להגיד את התפילה פעם אחת בכל יום של נסיעה‪ .‬ב‪ .‬אם לן במקום קבע עליו‬ ‫להגיד עם ברכה כשממשיך בדרכו אבל אם לן לא במקום ישוב יגיד ללא ברכה‪ .‬ג‪ .‬דעת שו"ע הרב רק ביום‬ ‫הראשון יגיד עם ברכה ובשאר הימים יגיד ללא ברכה‬ ‫המ"ב פסק כדעה האמצעית‪.‬‬ ‫"כל המקודש מחברו חרב מחברו"‪ -‬המשך‬ ‫‪'õéáåðî ìàåé áøä‬‬ ‫א"כ נתחוורו ונתחברו לנו הדברים‪ .‬בית מדרשו של ר"ע –מיוחד הוא בציפיית גאולה וע"כ נדרש‬ ‫לבחינה מיוחדת של התאגדות‪ ,‬והזמן מיוחד בצפיית מתן תורה וע"כ נדרש גם הוא לבחינה מיוחדת‬ ‫של התאחדות‪ ,‬וזה משפט הכותרת של מאמרינו –"כל המקדש מחברו חרב מחברו"‪ .‬ניתן היה‬ ‫להבין קריאה זו של הרמב"ן כתדהמה כיצד קורה שדווקא היקר יותר מזולזל יותר‪ .‬אבל נראה שלא‬ ‫רק פליאה יש בדברי הרמב"ן אלא גם הבנה עמוקה של הנהגת העולם כגודל המקום והשעה כך גם‬ ‫גודל ההחמצה והחורבן וכן הוא בימי העומר כגדול שמחת הזמן וחשיבות ההבנה של כאיש אחד‬ ‫ומרכזיות היסוד הזה בחינוכם של תלמידי ר"ע גודל החורבן של מות אלפי תלמידים אלו דווקא‬ ‫!ובפרק זה דווקא! ניתן להוסיף נדבך נוסף בהבנת דברי הרמב"ן ‪" :‬שזה לעומת זה עשה אלוקים"‬ ‫שכשם שהזמן מקודש ומסוגל כך הוא גם מסוכן ומקוטרג דהיינו משום התכונה העצמית של‬ ‫הריחוק קיימת יכולת הקירוב‪ .‬עיקרון זה של נוראות המקום והזמן שיש בו תכונות הגודל וכנגד‬ ‫תכונות הקוטן‪ .‬בחינת שורש האמונה ושורש המחלוקת אחד ]כוזרי[ חוזר במקומות רבים ובולט‬ ‫בעניין זמן הגאולה ]הגמ' בסנהדרין צז העוסקת בסימני הגאולה וכן לגבי הושענה ‪ 3‬שעות ועוד[ וכן‬ ‫לגבי זמן ספירת העומר –והרבו לעסוק בכך בספרי החסידות בהקשר לימים אלו וביארו שזמן זה‬ ‫הוא‪" :‬זמן הפיכת השמאל לימין" "והמתקת הדינים לחסד" עיין שפת אמת לפסח תרמג ותרמח‬ ‫ועוד‪.‬וכן כתב הגאון האבני נזר בתורה‪ -‬לשבועות שהמדרגות הגדולות כוללות גם את ההפך שלהם‬ ‫כפי שמצינו שמצוות ייבום נוהגת רק במקום שיש איסור אשת איש והוא שאמר איוב "מי יתן‬ ‫טהור מטמא לא אחד" )איוב יד ד( )נאות הדשא לחג השבועות(‬ ‫מכאן שבית המדרש הזה המתייחד בציפיית הישועה ובתיקון יחס האדם לחבירו‪.‬אינו מצליח לעמוד‬ ‫בגודל הקטרוג והניסיונות ומתוך רצון לאמיתת התורה בדקדקנות מוחלטת רומסים את יסוד‬ ‫ביהמ"ד ע"י "שעיניהם צרה בתורה זה לזה" – ע"פ המדרש קהלת רבה יא‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫יחס של חוסר כבוד הדדי בין תלמידי רבי עקיבא אינו ניתן למחילה אולי בבתי המדרש האחרים‬ ‫שסברי כמאן דאמר "יעלו עשבים בלחייך" ניתן ללמד זכות על חוסר הבנה ושגגה אך לא בבית‬ ‫המדרש הזה המלמד את עומק ההסתכלות ובמרכזיותו האהבה והרעות‪ ,‬ואעפ"כ ברחמיו אין מידת‬ ‫הדין ממהרת להימתח אבל כשמגיעים ימי השמחה שבין פסח לעצרת בהם נעשים ישראל בעלי לב‬ ‫אחד ובבית מדרשו של רבי עקיבא חולה יסוד זה‪ ,‬ובימים אלו שיש בהם גם את סגולת היפוכם אז‬ ‫החיסרון מתעצם הרי שבית המדרש מאבד את סיבת קיומו ואין ראויים תלמידיו לקבלת תורה‬ ‫מחודשת" וכולם מתו בפרק אחד בין פסח לעצרת‪".‬‬ ‫זוהי סיבת הדגשת שם בית מדרש וזוהי גם סיבת זמן הפורענות ודווקא בזמן ההכנה לשמחת תורה‬ ‫עוסקים ישראל באבלות זו שהיא היא ההכנה לתורה‪.‬‬ ‫שנזכה שמתוך החסד הנתינה והאחריות ההדדית שחרוטות ברוחו של צה"ל לזכות גם לקבלת תורה‬ ‫שלימה ביום החמישים לעומר ‪.‬‬ ‫][‬ ‫‪äáéùéá äùòðäî‬‬ ‫לאחר היעדרות ממושכת שנבעה ממניעים ששמורים במערכת )בין‬ ‫הזמנים‪ ,‬חגים עצלות( הדפק"ש חוזר!*** במהלך העדרותינו קרו דברים‬ ‫מספר ‪ ...‬בין היתר ישיבתנו קיימה את יום העצמאות כתיקונו ‪ -‬מה‬ ‫שכלל טיול בנחל חזורי‪" ,‬על האש" כמו ספרדים אמיתיים‪ ,‬חידון תנ"ך‬ ‫בניצוחו של שצ'ופק וקינוח בדיון מרתק*** אבל למרות שיודעים איך‬ ‫ליהנות בישיבתנו‪ ,‬אנחנו לא שוכחים את חיילינו שבחזית‪ ...‬הרב נתי‬ ‫קפץ לביקור הגברת מוטיבציה אצל שיעור ב' הלא צעירים בכלל*** ואם‬ ‫בצבא עסקינן‪ ...‬שיעור ד' )ותיקי הפז"ם הידועים( עברו שיבוץ מילואים‬ ‫ביום רביעי האחרון*** שיעור א' רשמית הפכו להסדרניקים גאים לאחר‬ ‫שחתמו בשבוע האחרון על המסמכים הנדרשים – מזל טוב אתם‬ ‫במרחק נגיעה מהשל"ת הנכסף*** למי שקפץ ישר ל"מה נעשה בישיבה"‬ ‫ולא קרא את שאר הדפק"ש )‪ 90‬אחוז בערך( כדאי לפתוח בעמוד ‪, 5‬‬ ‫למי שעדיין תוהה זו ה‪-‬טבלה האגדית בניצוחו של הראל הלפרין‪,‬‬ ‫בניגוד לשנים קודמות הראל יקירנו מבטיח השנה פרסים מכובדים‬ ‫)לדרמן?!( למובילים*** ישיבתינו הקדושה התמלאה "דרייפיטים"‬ ‫)חולצה מנדפת זיעה(‪ ,‬חולצות פולו וטי‪-‬שירטים עם לוגו הישיבה לאחר‬ ‫הזמנה מוצלחת לצורך יום ירושלים‪ ,‬אך לא לדאוג כל מי שלא הספיק‬ ‫מוזמן לפנות ל‪ ....‬ניחשתם נכון‪ .‬קהתי!*** יום רביעי הקרוב ישיבתינו‬ ‫נוסעת כמידי שנה לבירתנו הקדושה ליום ירושלים‪ ...‬הביקור יכלול‬ ‫ריקודים ממושכים בשמחה אמיתית‪ ,‬שיעורים מרתקים והרגשת‬ ‫רוממות***‬ ‫ילדודס חדשים‪ :‬מזל"ט לרב שי לרגל הכנסת בנו בבריתו של אברהם‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫מזל"ט לעומר קפלן)ה'( להולדת הבת‪.‬‬ ‫מזל"ט לאלעד כהן)ז'( להולדת הבת‪.‬‬ ‫][‬ ‫לע"נ סגן יאיר נבנצל הי"ד‬