‫הוועדה להעצמת התעשיות הקלאסיות‬ ‫‪DRAFT‬‬ ‫דו"ח* סיכום המלצות הוועדה להעצמת‬ ‫התעשיות הקלאסיות**‬ ‫‪3.4.2011‬‬ ‫* הדו"ח מהווה פרק המתייחס לתעשיות המסורתיות כחלק מפרויקט חדשנות ‪ – 2010‬מדיניות‬ ‫תעשייתית פעילה למינוף מדע‪ ,‬טכנולוגיה ותרבות החדשנות ליישום יעדי ישראל ‪ – 2028‬חזון‬ ‫ואסטרטגיה כלכלית – חברתית בעולם גלובלי‪.‬‬ ‫* * מסורתיות בהגדרתן הקודמת‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫צמיחת המגזר התעשייתי מהווה מרכיב חשוב ביישום תוכנית ישראל ‪ 2028‬שהציבה חזון לאומי‬ ‫שיביא את מדינת ישראל להיות בין ‪ 15‬המדינות המובילות בעולם במונחי תל"ג לנפש‪ ,‬תוך‬ ‫שיתוף כלל מגזרי האוכלוסייה בעשייה וברווחה‪.‬‬ ‫להלן תאור אבולוציוני המציג את מפת גלי הצמיחה של התעשייה ואת הגזרה בה החליטה‬ ‫הוועדה להעצמת התעשייה הקלאסית להתמקד‪.‬‬ ‫גל ראשון שתחילתו בשנות ה ‪ : 80‬התמקד בתעשייה עילית (‪ ICT‬בעיקרה) בתמיכת השקעות‬ ‫מו"פ של המדען הראשי‪.‬‬ ‫התוצאה‪ :‬יצירת "יש מאין" עם תרומה משמעותית לצמיחה‬ ‫גל שני שהותנע בתחילת שנות ה ‪ :2000‬המדען הראשי זיהה את התעשיות הקלאסיות כקבוצה‬ ‫הראויה להשקעות מו"פ כגורם מאיץ צמיחה (דו"ח מקוב ‪ 2007‬חיזק את ידיו בנושא)‪.‬‬ ‫התוצאה‪ :‬פוטנציאל צמיחה מונע חדשנות החל לבוא לידי ביטוי בתעשיות הקלאסיות‪ ,‬כאשר אלה‬ ‫שידעו לנצל בהצלחה את תקציבי המו"פ היו בדרך כלל הבינוניות ומעלה (מפעלי התעשייה‬ ‫הקיבוצית כקבוצה בולטת)‪ .‬התעשיות הקטנות‪ ,‬המונות פחות מ ‪ 50‬עובדים ומייצגות כ ‪90%‬‬ ‫מתוך כ ‪ 10,000‬מפעלי התעשייה הקלאסית‪ ,‬נעדרו במידה רבה מהמשחק‪.‬‬ ‫גל שלישי שהתחיל את דרכו לפני מספר שנים‪ :‬נמצא עדיין בשלבים של תחילת דרך ומתייחס‬ ‫לתעשיות מתקדמות דוגמת‪Clean Tech , Life Sciences , Nano-Technologies :‬‬ ‫המאמץ העיקרי ופריצת הדרך החשובה (שעדיין לא התממשה) להגיע לשיתוף פעולה סינרגטי‬ ‫בין המחקר האקדמי למו"פ התעשייתי‬ ‫גל רביעי המכוון לשנים הבאות‪ :‬מתייחס לתעשיות הקלאסיות הקטנות ובו החליטה הוועדה‬ ‫להתמקד מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדובר בקבוצת תעשיות המייצגת מגזר משמעותי של כוח העבודה במדינת ישראל‪,‬‬ ‫המהווה צלע כואבת של "כלכלה דואלית" שנותרה מאחור וחלקה הגדול לא יצליח‬ ‫לשרוד בדרך ההתנהלות הנוכחית (מול יבוא מתחרה או מיקור חוץ)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מערכת תעשיות קלאסיות יעילות ואיכותיות מהוות גורם חיוני ב"שרשרת האספקה" של‬ ‫תעשיות העילית המיוצגות בגלים הראשון והשלישי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בתעשיות הקלאסיות הקטנות קיים פוטנציאל מנהיגות אותו אסור להחמיץ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התעשיות הקלאסיות הקטנות מחייבות דרך טיפול שונה לחלוטין מהאוכלוסיות‬ ‫המיוצגות ע"י שלושת הגלים הראשונים‪ .‬לפני שהתעשיות הקטנות תוכלנה לעשות‬ ‫שימוש מושכל ויעיל בתקציבי מו"פ‪ ,‬עליהן להשלים מרכיבי בסיס הכוללים‪ :‬יעילות‬ ‫תפעולית‪ ,‬איכות ביצוע‪ ,‬כישורי שיווק ומכירה ומצוינות ניהולית‪.‬‬ ‫השאלה איך עושים זאת‪ ,‬עמדה במרכז עבודתה של הוועדה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫תקציר‬ ‫הוועדה להעצמת התעשייה הקלאסית הוקמה בפברואר ‪ 2010‬כחלק ממהלך שיישם את תוכנית‬ ‫ישראל ‪ 2028‬שהציבה חזון לאומי שיביא את מדינת ישראל להיות בין ‪ 15‬המדינות המובילות‬ ‫בעולם במונחי תל"ג לנפש‪ ,‬תוך שיתוף כלל מגזרי האוכלוסייה בעשייה וברווחה‪.‬‬ ‫את התשובה לשאלה‪ ...‬מה סיכויי התעשייה הקלאסית הישראלית להצליח בסביבה שהסינים‬ ‫מכתיבים את כללי המשחק שלה‪ ...‬קיבלנו מאלה שעשו זאת ובראשם התעשייה הקיבוצית‪ ,‬המונה‬ ‫כ ‪ 300‬מפעלים‪ ,‬רובם תעשיות קלאסיות‪ ,‬המעסיקות כ ‪ 33‬אלף עובדים‪ ,‬עם נוכחות בפריפריה‬ ‫ומכירות של כ ‪ 40‬מיליארד ‪ ₪‬יותר ממחציתן לייצוא‪.‬‬ ‫נוסחת ההצלחה של התעשייה הקיבוצית‪ ,‬בצד הצלחתן של "תעשיות מופת קלאסיות" דוגמת שטראוס‬ ‫ויישקר היא תוצר של‪ :‬מנהיגות‪ ,‬חזון‪ ,‬התמדה‪ ,‬ארגון ואסטרטגיה החותרת ליצירת מעמד גלובאלי‪.‬‬ ‫אין ספק שניתן לשכפל את ההצלחה ברמה הלאומית‪ ,‬בזכות מנהיגות תעשייתית המהווה דוגמת מופת‬ ‫לערכים של מלאכה‪ ,‬חריצות כפיים‪ ,‬יזמות‪ ,‬מעוף‪ ,‬אומץ‪ ,‬לקיחת אחריות אישית וגאווה מקצועית‪ ,‬אותה‬ ‫פגשנו בכל מקום אליו הגענו‪ :‬במגזר היהודי‪ ,‬הערבי‪ ,‬במרכז הארץ ובפריפריה‪.‬‬ ‫למרות קיומו של פוטנציאל מנהיגות תעשייתי‪ ,‬בצד הכרה ממלכתית המונהגת ע"י משרד התמ"ת‪,‬‬ ‫המהפכה לה אנו שואפים איננה מתממשת בכ ‪ 90%‬ממפעלי התעשייה הקלאסית‪ ,‬המונים פחות‬ ‫מ ‪ 50‬עובדים ‪ -‬מטפורה למכונית עם מנוע פועל אך נטולת תיבת הילוכים‪.‬‬ ‫כדי לאפשר לתעשייה הקלאסית לתרום את חלקה ליעדי ‪ 2028‬מומלץ לממש את המהלכים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬להבטיח את המשכיות "גל המהפכה" הראשון שהונהג על ידי משרד המדען הראשי במגזר‬ ‫התעשיות הקלאסיות‪ ,‬המספק את הבסיס ל"גל מהפיכה" שני שיכלול גם מפעלים קטנים מ ‪50‬‬ ‫עובדים‪ ,‬המהווים את עיקר אוכלוסיית המפעלים הקלאסית‪ ,‬המנותקת ממערכות התמיכה‬ ‫הממשלתיות הקיימות‪ ,‬שאינן מותאמות לטפל בהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬להכיר בחסמים המרכזיים המעכבים את פריצת הדרך במפעלים הקטנים‪:‬‬ ‫‪ ‬חסמים תודעתיים של מנהלים לשינוי הנדרש מהם בדפוסי חשיבה‪.‬‬ ‫‪ ‬העדר תמיכה מערכתית מתאימה לצרכיהם (עסקית‪ ,‬ארגונית‪ ,‬תפעולית‪ ,‬כספית וטכנולוגית)‪.‬‬ ‫‪ ‬פערי גודל ושפה‪ ,‬המקשים על תקשורת של מפעלים קטנים עם גופי תמיכה ממלכתיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לממש את המהלכים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬למנות גורם ממלכתי‪ ,‬שיניע תהליך של אינטגרציה של כלל התוכניות הממשלתיות‬ ‫התואמות את מאפייני המפעלים הקטנים וינחה אותם להיעזר אפקטיבית בגופי התמיכה‬ ‫הקיימים‪.‬‬ ‫‪ ‬לחזק את ולשדרג את פעילות המט"ים והתאחדות תעשייה ומלאכה המקיימים גשר טוב עם‬ ‫המפעלים הקטנים‪.‬‬ ‫‪ ‬לתמוך ברעיון של "חברות מופת" שיובילו שדרוג יעילות ואיכות של קבלני המשנה שלהן‪.‬‬ ‫‪ ‬לתמוך בהקמת "מאגדים" על בסיס ענפי‪ ,‬מגזרי או גיאוגרפי שיובילו ליתרון גודל‪.‬‬ ‫‪ ‬להוציא את הביטוי האומלל ‪ LOW TECH‬מהטרמינולוגיה המקצועית והציבורית כחלק‬ ‫משי פור תדמית והצבת רף צפיות גבוה לתעשיות הקלאסיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬לקדם נושאי תשתית הכוללים‪:‬‬ ‫קידום חינוך מקצועי איכותי‪ ,‬מסלולי הכשרת מנהלים‪ ,‬טיפוח הקשר בין התעשייה לאקדמיה‪,‬‬ ‫תמיכה בקשרי שת"פ בחו"ל וכניסה לתוכנית לאומית לשדרוג איכות בתעשייה הקלאסית‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פרק‬ ‫נושא‬ ‫הרקע להקמת הוועדה ומטרתה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נתוני מוצא‪ ,‬הנחות בסיס ודרך הפעולה שנבחרה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ממצאים ואבחנות‬ ‫סיפורי הצלחה‬ ‫המלצות ברמת התודעה הלאומית‬ ‫המלצות ברמת האסטרטגיה והמדיניות‬ ‫המלצות ברמה האופרטיבית‬ ‫ארגון ההוצאה לפועל של המלצות הוועדה‬ ‫נושאים נוספים‬ ‫סיכום‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נספח‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫נושא‬ ‫רשימת חברי הוועדה להעצמת התעשיות הקלאסיות‬ ‫עקרונות פעולה "דרומה‪-‬צפונה" (כולל עדכון סטאטוס פברואר ‪)2012‬‬ ‫לקחי פיילוט שבוצע במסגרת מגנ"ט לשדרוג קבלני משנה‬ ‫לקחי הצלחת הייצוא החקלאי כמודל חיקוי לתעשיות הקלאסיות‬ ‫עסקים קטנים וזעירים – הצלחות וחסמים מכשילים (!)‬ ‫תמצית לקחים מסיפורי הצלחה בתעשייה הקלאסית‬ ‫פרויקטים של סטודנטים בתעשייה‬ ‫תמריצים כלכליים להשקעה במו"פ‪ ,‬חדשנות ועמידה בתקני איכות‬ ‫במגזר התעשיות הקלאסיות‬ ‫"מאגד צפוני" – מסמך התנעה‬ ‫אינטל ישראל כדוגמת מופת ל"תעשיית עוגן"‬ ‫תמצית תמי כה רב שנתית של המדען הראשי בתעשייה הקלאסית‬ ‫עידוד מו" פ ואימוץ טכנולוגיות חדשות בתעשיות מסורתיות בישראל‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫עמוד‬ ‫עמוד‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .1‬הרקע להקמת הוועדה ומטרתה‬ ‫‪ .1.1‬הוועדה הוקמה בפברואר ‪ 2010‬כחלק ממהלך תעשייתי פרו‪-‬אקטיבי שיישם את‬ ‫תוכנית ישראל ‪ )1( 2028‬שהציבה חזון לאומי שיביא את מדינת ישראל להיות בין ‪15‬‬ ‫המדינות המובילות בעולם במונחי תל"ג לנפש‪ ,‬תוך שיתוף כלל מגזרי האוכלוסייה‬ ‫בעשייה וברווחה‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬הוועדה יצאה לדרכה על בסיס שני מסמכי יסוד נוספים שהתייחסו לתעשייה הקלאסית‪:‬‬ ‫‪ ‬דו"ח וועדת מקוב (‪ )2‬שכלל המלצות לבחינת האמצעים להעצמת הפריפריה‬ ‫והתעשייה המסורתית‪.‬‬ ‫‪ ‬מאמרו של פרופ' שלמה מיטל (‪ )3‬שהציג את העקרונות על פיהם מומלץ לכוון את‬ ‫המודרניזציה של התעשיות המסורתיות במסגרת יעדי ישראל ‪2028‬‬ ‫‪ .1.3‬הוועדה שטווח עבודתה הוגדר עד סוף ‪ ,2010‬הציבה כמטרה‪ ,‬להאיץ את שדרוג‬ ‫התעשיות הקלאסיות‪ ,‬על בסיס הישגי ה"גל הראשון" שהותנע לפני כשמונה שנים‬ ‫ביוזמת המדען הראשי של משרד התמ"ת‪.‬‬ ‫‪ .2‬נתוני מוצא‪ ,‬הנחות בסיס ודרך הפעולה שנבחרה‪.‬‬ ‫‪ .2.1‬נתוני התעשייה הקלאסית והקלאסית מעורבת מציגים את התמונה הבאה‬ ‫(‪ )1‬כ ‪ 10,000‬מפעלים ‪ -‬כ ‪ 92%‬מעסיקים פחות מ ‪ 50‬מועסקים‪ 81% ,‬פחות מ ‪20‬‬ ‫ו‪ 48%‬פחות מ ‪ 5‬מועסקים (‪)5‬‬ ‫(‪ )2‬כ ‪ 200,000‬עובדים המהווים כ ‪ 60%‬מעובדי התעשייה (‪)6‬‬ ‫(‪ )3‬עלות שעת עבודה ‪ -‬כמחצית בהשוואה לתעשייה העילית (‪.)7‬‬ ‫(‪ )4‬תוצר לעובד‪ -‬כמחצית בהשוואה לארצות הברית‪ ,‬שנקבעה כבנצ'מרק (‪.)2‬‬ ‫(‪ )5‬השקעה במו"פ יחסית למכירות – כמחצית בהשוואה לארצות הברית (‪)2‬‬ ‫‪ .2.2‬המשמעות ברמה הלאומית‬ ‫(‪ )1‬אובדן פוטנציאל צמיחה המיוצג כמותית ע"י התעשיות הקלאסיות שעשו זאת‪.‬‬ ‫(‪ )2‬איום מוחשי על עשרות אלפי מקומות תעסוקה בגין אובדן כושר תחרות‪.‬‬ ‫(‪ )3‬פגיעה במרקם החברתי‪ ,‬תוצאה של כלכלה דואלית המשקפת פערים חברתיים‬ ‫שיחריפו עם הזמן‪ ,‬במיוחד בפריפריה‪ ,‬כתוצאה מסגירת מפעלים שינסו לקיים כושר‬ ‫תחרות על בסיס עלויות שכר נמוכות‪.‬‬ ‫(‪ )4‬פגיעה במרקם התעשייתי והתעשייה העילית בראשו‪ ,‬בגין העדר תשתית איכותית‬ ‫ויעילה של קבלני משנה ואובדן ידע הכרוך בהעברה לא מאוזנת של קבלנות משנה‬ ‫לחו"ל‪.‬‬ ‫(‪ )5‬רגי שות יתר של המשק והחברה לתנודתיות המאפיינת את התעשייה העילית‪,‬‬ ‫כתוצאה מתלות היתר שלה בארצות הברית (‪ )3‬וריכוז גדול של פעילותה בענפי‬ ‫ה‪.ICT-‬‬ ‫(‪ )6‬שחיקת החינוך המקצועי האיכותי הפוגעת ביכולת התעשייה‪ ,‬הקלאסית והעילית‬ ‫כאחת‪ ,‬למצות את מלוא הפוטנציאל שלה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .2.3‬החזון שעמד בבסיס היציאה לדרך‬ ‫ניתן להנהיג את התעשייה הקלאסית לסיפור הצלחה לאומי‪ ,‬שישכפל את סיפורי‬ ‫ההצלחה של החקלאות והתעשייה הביטחונית‪ ,‬בהם נוצר יש מאין בקנה מידה עולמי‪,‬‬ ‫כתוצאה מצרוף של‪ :‬תודעת צורך‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬ידע‪ ,‬כישרון‪ ,‬נחישות‪ ,‬גאוות עשייה‬ ‫ואורך נשימה בתמיכה ממלכתית‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬דרך פעולה שנבחרה‬ ‫‪ 2.4.1‬גובשה וועדה שחבריה הורכבו ממגוון של תחומי דעת וניסיון חיים (נספח א')‬ ‫‪ 2.4.2‬עם היציאה לדרך‪ ,‬גיבשנו את התובנה האסטרטגית שהעצמת התעשייה‬ ‫הקלאסית מותנית באסטרטגיית בידול המכוונת ליצירת יתרונות תחרותיים‬ ‫שיתבססו על איכות וחדשנות ולא על עלות שכר נמוכה‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3‬אופרטיבית החלטנו להתמקד בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬לשמש קטליזאטור שיניע אינטגרציה של יוזמות קיימות‪.‬‬ ‫(‪ )2‬לנתח סיפורי הצלחה לצורך הבנה ושיכפול‪.‬‬ ‫(‪ )3‬לקבע תמיכה ממלכתית יציבה‪.‬‬ ‫(‪ )4‬לעודד מסלולי סיוע למנהלים‪.‬‬ ‫(‪ )5‬לשפר תדמית שתמצב את התעשייה הקלאסית במקום המכובד לו היא ראויה‪.‬‬ ‫(‪ )6‬לתת עדיפות למפעלים הקטנים ומטה המונים פחות מ ‪ 50‬עובדים‪ ,‬בזכות‬ ‫משקלם הכמותי המכריע ומשום שבהם מתמקד עיקר הפער אותו נדרש לצמצם‪.‬‬ ‫(‪ )7‬ליצור קשרי שיתוף פעולה בחו"ל‪.‬‬ ‫(‪ )8‬הוועדה החליטה להתמקד בהמלצות הניתנות להתנעה ללא שינויי חקיקה‪ ,‬למרות‬ ‫שלמרכיבי חקיקה (דוגמת נספח ח') עשויה להיות השפעה מסדר ראשון‪.‬‬ ‫(‪ )9‬הוועדה קיימה סדרה של פגישות חודשיות ששילבו פרקים לימודיים בהם נחשפנו‬ ‫לתובנות ולקחים מתחום התעשיה הקלאסית ופרקים של החלפת דעות והתווית‬ ‫דרך‪ ,‬כולל ביקורים במפעלים המייצגים את אוכלוסיית היעד ‪.‬‬ ‫‪ .3‬ממצאים ואבחנות‬ ‫‪ 3.1‬נוכחנו שקיימת הכרה במשרד התמ"ת‪ ,‬של השר והכפופים לו‪ ,‬מלווה ברצון לסייע‬ ‫לקידום התעשיות הקלאסיות‪ ,‬מתוך הכרה בחשיבותן והפוטנציאל הטמון בהן‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬למרות הרצון מ"למעלה" התוצאות בשטח מאכזבות כתוצאה מהמחסומים הבאים‪:‬‬ ‫‪ 3.2.1‬מחסום מ"למעלה"‬ ‫אגפי התמ"ת האמורים לסייע לתעשייה‪ ,‬אינם מותאמים לתמיכה הנדרשת‬ ‫לאוכלוסיית היעד אליה אנחנו מכוונים ‪ -‬תוצאה של טיפול מפוצל (במקום מערכתי)‬ ‫ובירוקרטיה שארגונים קטנים נרתעים ממנה‪.‬‬ ‫‪ 3.2.2‬מחסום הגודל‬ ‫מעבר לקושי של מפעלים קטנים וזעירים לקבל סיוע ממלכתי המכוון לצמיחה‬ ‫ו"מסה תת קריטית" המונעת ייצוא‪ ,‬הם נתקלים בקשיי קיום יומיים כתוצאה‬ ‫מחסמים בירוקראטיים‪ ,‬מחנק אשראי לפעילות שוטפת וקושי בקבלת הלוואות‬ ‫לשדרוג ציוד ותהליכים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪" 3.2.3‬מחסום הגנוטיפ"‬ ‫"מחסום הגנוטיפ" מזוהה כבעיה הדומיננטית והחריפה מכולן‪ ,‬משום שמחייב שינו‬ ‫של דפוסי חשיבה וניהול‪ ,‬של מנהלים בוגרים‪ ,‬שבנוסף לרתיעתם הטבעית משינוי‪,‬‬ ‫חוששים לסכן מפעל חיים‪" .‬מחסום הגנוטיפ" מייצג בעיה אנושית שאינה גורעת כהוא‬ ‫זה מההערכה לה ראויים יזמי וחלוצי התעשייה הקלאסית ‪ -‬מנהיגות מופת לה אנו‬ ‫נזקקים כדי להנהיג את התפנית הבאה‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬תחומים בהם זיהינו פעילויות המכוונות "לבנות את הגשר" לתעשיות הקלאסיות‬ ‫‪ 3.3.1‬מדען ראשי‬ ‫נוכחנו במדיניות נמרצת ‪ -‬חוצת ארגון‪ ,‬בגיבויו האישי של המדען הראשי והובלה‬ ‫יצירתית וראויה להערכה של אנשיו (שביטויה הכמותי משנת ‪ 2006‬עומד על מענקים‬ ‫בגובה של כ ‪ 450‬מש"ח לכ ‪ 430‬פרויקטים – פירוט בנספח יא')‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫היוזמות הניבו סיפורי הצלחה וסיפקו לקחים‪ ,‬ששימשו בסיס טוב לעבודת הוועדה‪.‬‬ ‫‪ 3.3.2‬מרכז ההשקעות‬ ‫הוועדה התרשמה מגישה עניינית וממוקדת במפעלים קטנים‪ ,‬עם כוונה לראות בסוכנות‬ ‫לעסקים קטנים ובינוניים גורם המשווק את מרכז ההשקעות על בסיס מפעלי‪ ,‬במקביל‬ ‫לממונה על פיתוח הנגב והגליל‪ ,‬כגורם משווק על בסיס גיאוגראפי‬ ‫‪ 3.3.3‬מכון הייצוא‬ ‫מתוכננת פגישה עם מנהל מכון הייצוא‪.‬‬ ‫‪ 3.3.4‬הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‬ ‫עד כה פעלו במשרד התמ"ת מספר תוכניות סיוע לעסקים קטנים ללא תאום ביניהם‬ ‫וללא ראיה מערכתית‪-‬הוליסטית‪ .‬ב ‪ 2010‬הוקמה הסוכנות לעסקים קטנים מלווה‬ ‫בהגדרת ייעוד רחבה שתכוון לעסקים בינוניים ומטה‪ ,‬בתפיסת עולם ששמה דגש על‬ ‫אבחון מערכתי המציע תוכנית אינטגרטיבית הבנויה ממספר תוכניות סיוע בהתאם‬ ‫לאבחון‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫הגישה נכונה‪ ,‬התשתית והפוטנציאל קיימים‪ ,‬אבל לא ניתן עדיין לבחינה משום‬ ‫שנמצאת עדיין בשלב התארגנות‪.‬‬ ‫‪ 3.3.5‬התאחדות התעשיינים‬ ‫מתוכננת פגישה עם יו"ר התאחדות התעשיינים‬ ‫‪ 3.3.6‬איגוד לשכות המסחר‬ ‫האיגוד מרכז תחת כנפיו את ענפי המסחר והשירותים המייצגים נתח משמעותי בתוצר‬ ‫העסקי (‪)4‬‬ ‫קהל היעד של האיגוד חופף במידה רבה את מאפייני קהל היעד שלנו במונחים של‬ ‫גודל‪ ,‬צפיות ומחסומים שיש לגשר ולכן רלוונטי למסרים המרכזיים של הוועדה‬ ‫‪ 3.3.7‬התאחדות המלאכה והתעשייה‬ ‫ההתאחדות מייצגת חלק מהותי מקהל היעד שלנו המורכב ממפעלים קטנים וזעירים‬ ‫ומגדירה את תפקידה כדלקמן‪ ..." .‬תפקיד ההתאחדות לייצג את חבריה בפני מוסדות‬ ‫ציבוריים‪ ,‬כלכליים וממלכתיים‪ ,‬להאדיר את תדמיתם ולפעול לפיתוח התעשייה הקלה‬ ‫והעסקים הקטנים"‪ ...‬ציתות מתוך אתר ההתאחדות‬ ‫‪http://www.aci.org.il/htmls/page_529.aspx?c0=13383&bsp=749‬‬ ‫‪7‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫התרשמות הוועדה‪ :‬בעלי המפעלים הקטנים והזעירים נאלצים להתמודד עם‬ ‫קשיים‪ ,‬הנראים למתבונן מהצד כבלתי הוגנים‪ ,‬משום שמנצלים חולשה‪ ,‬ובלתי‬ ‫הגיוניים‪ ,‬משום שמחמיצים את פוטנציאל הצמיחה המיוצג ע"י מנהיגותם של בעלי‬ ‫המפעלים הקטנים והזעירים (הסיפור בנספח ה' ממחיש את הנאמר)‪.‬‬ ‫‪ 3.3.8‬פארקים תעשייתיים‪ ,‬אזורי תעשייה וחברות כלכליות‬ ‫קיימים עשרות ארגונים שכאלה המהווים מטרייה משמעותית של מגוון תעשיות‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫מנהלי הארגונים ממוקדים בחיזור אחרי מפעלים חדשים וסיוע בהקמתם‪ ,‬כאשר‬ ‫השדרוג של מי שנמצאים תחת כנפיהם אינו מוגדר כחלק מהצפיות ותשומת הלב‬ ‫שלהם‬ ‫‪ 3.3.9‬מרכזים לטיפוח יזמות (מט"ים)‪.‬‬ ‫מתחילת שנות ה ‪ 90‬הוקמו כ ‪ 25‬מט"ים בעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות‪,‬‬ ‫כבסיס ליצירת מקומות תעסוקה חדשים ומאז עברו בהם אלפי יזמים ועסקים בתחומי‬ ‫התעשיה‪ ,‬המסחר והשירותים‪.‬‬ ‫עיקר המאמץ מתמקד בחניכה אישית ובמתן סיוע כספי לא גדול‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫למרות הפוטנציאל‪ ,‬נשחק מעמדם של המט"ים‪ ,‬כתוצאה מצמצום תקציבי של מי‬ ‫שתמכו בהם בעבר‪ ,‬דוגמת הסוכנות ומשרד הקליטה‪ .‬שמענו הערכות סותרות על‬ ‫ביצועי המט"ים‪ ,‬אליהם לא נוכל להתייחס‪ ,‬בהיעדר תהליך מסודר ואובייקטיבי של‬ ‫הפקת לקחים‪.‬‬ ‫‪ 3.3.10‬תוכנית "ניצוץ"‬ ‫תוכנית בת יותר מעשר שנים‪ ,‬עם השתתפות של מאות תעשיות קלאסיות‪ ,‬שהתמקדה‬ ‫בחניכה לחדשנות בתחומי טכנולוגיה ועיצוב תעשייתי‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫התוכנית הרחיבה את פעילותה גם לעסקים מתחומי המסחר והשירותים וככתובת מנווטת‬ ‫לספקטרום רחב יותר של גורמי צמיחה‪.‬‬ ‫התרשמות הוועדה‪:‬‬ ‫קיימת תשתית איכותית עם ניסיון מצטבר טוב וממוקד באוכלוסיית היעד שלנו‪.‬‬ ‫"ניצוץ" מוערך ע"י הוועדה כ"ילד עם פוטנציאל שהוזנח עי הוריו"‪.‬‬ ‫‪ 3.3.11‬התעשייה הקיבוצית‬ ‫התעשייה הקיבוצית מהווה דוגמה מאלפת לסיפור הצלחה לאומי המהווה הוכחה‬ ‫חותכת לפוטנציאל הקיים בתעשיות הקלאסיות כאשר הן מונהגות כהלכה‪( .‬התעשייה‬ ‫הקיבוצית מונה כ ‪ 300‬מפעלים רובם תעשיות קלאסיות המעסיקות כ ‪ 33‬אלף עובדים‪ ,‬עם‬ ‫נוכחות בפריפריה ומכירות של כ ‪ 40‬מיליארד ‪ ₪‬יותר ממחציתן לייצוא) אי אפשר שלא‬ ‫לזהות את המכנה המשותף של הצלחת התעשייה הקיבוצית עם גורמי ההצלחה‬ ‫ההיסטוריים של החקלאות ותעשיות הביטחון שהוגדרו בסעיף ‪2‬ג'‬ ‫‪" 3.3.12‬דרומה‪-‬צפונה"‬ ‫יזמה פרטית שהחלה לפני פחות מ ‪ 3‬שנים בשיתוף הסוכנות ותורמים מחו"ל התומכת‬ ‫בהלוואות למפעלים קטנים בפריפריה‪ ,‬מלוות בתהליך המכוון לשינוי הגנוטיפ הארגוני‬ ‫(פרטים בנספח ב')‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫הפעילות מונה כ ‪ 200‬מפעלים בפריפריה עם הערכה טובה אותה לא ניתן עדיין לבסס‬ ‫בנתונים כמותיים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ 3.3.13‬פרויקטים משותפים לתעשייה ולאקדמיה‬ ‫בוצע פיילוט מוצלח שתמציתו בנספח ז'‪ .‬בעקבותיו הורחבה ההתנסות לארבעה‬ ‫מוסדות אקדמיים וכ‪ 20 -‬מפעלים‪ .‬בהנחה שהפיילוט המורחב יבסס את ההצלחה‪ ,‬יוכל‬ ‫הכלי שיפותח להוות חלק מ"ארגז כלים" שיסייע למפעלים בינוניים ומעלה‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיפורי הצלחה‬ ‫במהלך עבודת הועדה נערכו ביקורים במגוון של מפעלים מהתעשייה הקלאסית בהם נלמדו‬ ‫סיפורי הצלחה‪ ,‬לקחים והמלצות‪ ,‬שהיוו בסיס חשוב להמלצות הוועדה (תמצית בנספח ו')‬ ‫‪ .5‬המלצות ברמת התודעה הלאומית‬ ‫‪ .5.1‬חשוב להטמיע בתודעת הציבור וקובעי המדיניות‪ ,‬את חשיבות הנכסים הכלכליים‬ ‫והחברתיים הגלומים בתעשייה הקלאסית ואת תרומתם הפוטנציאלית להרחבת‬ ‫מעגל של תעסוקה איכותית בכלל רובדי האוכלוסייה ובמיוחד בפריפריה‪.‬‬ ‫‪ .5.2‬להכיר בערכים החברתיים של מלאכה וחריצות כפיים‪ ,‬יזמות‪ ,‬מעוף‪ ,‬אומץ ולקיחת‬ ‫אחריות אישית‪ ,‬אמונה ביכולות אישיות וגאווה מקצועית המאפיינים את התעשיות‬ ‫הקלאסיות ‪ -‬הדברים נאמרים מתוך הערכה וכבוד לאנשים שפגשנו ‪.‬‬ ‫‪ .5.3‬על רקע התקוות שתולים בתעשייה העילית‪ ,‬חשוב להפנים את חשיבותה של תעשייה‬ ‫קלאסית איכותית ויעילה‪ ,‬כמשענת חיונית לתעשייה עילית מצליחה‪.‬‬ ‫‪ .6‬המלצות ברמת האסטרטגיה והמדיניות‬ ‫‪ 6.1‬להתמקד בשדרוג תעשיות קלאסיות המבססות את הצלחתן על בידול הנשען על‬ ‫חדשנות משולבת באיכות‪ ,‬הנבחנת בשווקי ייצוא או כתחליף ליבוא איכותי‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬כמדיניות‪ ,‬אין לעודד תעשיות המבססות את צמיחתן על עלות עבודה נמוכה משום‬ ‫שהן נותנות לגיטימציה לפערי שכר עם השלכות חברתיות גרועות‪ ,‬בצד סיכויי‬ ‫שרידות נמוכים‪.‬‬ ‫‪ 6.3‬בהקשר לשני הסעיפים הקודמים‪ ,‬הוועדה מחזקת את ידי המדען הראשי ותומכת‬ ‫נמרצות במדיניות המעודדת מו"פ ואימוץ טכנולוגיות חדשות בתעשיות‬ ‫המסורתיות (פירוט בנספח יב')‬ ‫‪ 6.4‬להתייחס לתעשיות הקלאסיות הקטנות והזעירות כאל נכס צמיחה הראוי לתשומת‬ ‫לב שאינה נופלת בערכיותה מ ‪ START UPS‬המיוצגים ע"י תעשיות העילית‪.‬‬ ‫‪ 6.5‬למקד מאמץ לאומי פרו‪-‬אקטיבי שיוביל את התעשיות הקלאסיות לנוכחות בשווקי‬ ‫ייצוא ‪ -‬לרובן אין את ה"מסה הקריטית" לעשות זאת בכוחות עצמן‪.‬‬ ‫‪ 6.6‬להחזיר את החינוך המקצועי האיכותי לסדר העדיפות הלאומי שבלעדיו לא‬ ‫תתבסס שום תעשייה מצליחה ‪ -‬עילית וקלאסית כאחת‪.‬‬ ‫‪ 6.7‬הוועדה רואה באיגוד לשכות המסחר (‪ )4‬גורם הפועל בסביבה זהה ומטרות‬ ‫דומות לשלנו‪ .‬אי לכך יש הגיון אסטרטגי לשילוב כוחות בין איגוד לשכות המסחר‬ ‫והתאחדות התעשיינים‪ ,‬כדי לזכות בתשומת הלב הפוליטית –ציבורית הראויה‪.‬‬ ‫‪ 6.8‬מומלץ ליצור מנגנוני תמרוץ כלכליים למו"פ וחדשנות מוכוונים לתעשיות‬ ‫הקלאסיות‪ ,‬בצורת תמריצי מס לפעילות חדשנית‪ ,‬יצירת מדיניות תעסוקה‬ ‫ושמירה על חוקי העבודה שיעודדו מפעלים ותעשיות להשתמש בטכנולוגיות‬ ‫מתקדמות במקום בכוח עבודה זול‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .7‬המלצות ברמת האופרטיבית‬ ‫‪ .7.1‬אינטגרציה של מערכות תמיכה קיימות‬ ‫‪ 7.1.1‬אוכלוסיית היעד שלנו מתמקדת במפעלים קטנים מ ‪ 50‬עובדים‪ ,‬בהם קיים‬ ‫פוטנציאל צמיחה‪ ,‬שמימושו מחייב "שינוי גנוטיפ" החל מתרבות ניהולית ומפת‬ ‫דרכים אסטרטגית וכלה בחדשנות המתורגמת לייצור יעיל ואיכותי הנתמך על ידי שיווק‬ ‫אפקטיבי‪.‬‬ ‫ביצוע טרנספורמציה שכזו מחייב טיפול מערכתי עם ראייה כוללת של צרכי העסק‬ ‫ואפשרות מעקב אחריו‪ ,‬תוך שילוב של חונכות איכותית להנהלת המפעל‪ ,‬מדידה‬ ‫והשוואה לעסקים דומים‪ ,‬גיבוש אסטרטגיה (עסקית וטכנולוגית)‪ ,‬בניית מפת דרכים‪,‬‬ ‫מימוש החלטות והטמעתן‪.‬‬ ‫לא מצאנו אף גוף ממלכתי המטפל מערכתית בקהל היעד‪ .‬נוכחנו בתופעה הפוכה‬ ‫המתאפיינות באוסף של גורמים‪ ,‬שמתוך הרגל‪ ,‬חוסר הבנה או חשש "לדרוך על‬ ‫אצבעות" פועלים בצורה מפוצלת נטולת ראייה כוללת‪.‬‬ ‫בניגוד לתעשיות הבינוניות ומעלה‪ ,‬שיש בכוחן להסתדר עם מערכות התמיכה‬ ‫המפוצלות‪ ,‬את קהל היעד שלנו הן מרתיעות ובצדק (!)‬ ‫‪ 7.1.2‬מרכיבי הפיתרון המומלץ‬ ‫(‪ )1‬למנות אינטגרטור‪ ,‬שישמש גורם יוזם‪ ,‬מאבחן ומנתב ( ‪ ) ROUTER‬שמבחן‬ ‫הצלחתו בבניית תכניות משולבות לשדרוג המפעלים הקטנים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬האינטגרטור יפעל במקביל (לא כגורם טורי) לפיתוח מערכת קשרים ישירה‬ ‫בין מפעלי התעשייה הקלאסית (שאינם זקוקים לסיוע של אינטגרטור) לבין‬ ‫גופי התמיכה הממלכתיים (דוגמת מדען ראשי ומרכז ההשקעות)‪.‬‬ ‫(‪ )3‬על האינטגרטור לבנות את עצמו כ"זרוע שיווקית" של גופי התמיכה‬ ‫הממלכתיים‪ ,‬שאינם מגיעים לקהל היעד שלנו כתוצאה מפערי גודל‪ ,‬שפה‬ ‫ותרבות‪ ,‬ולבחון את הצלחתו ביכולתם של המסתייעים על ידו לזכות‬ ‫בתמיכת הוועדות המקצועיות של אותם גופים (אין לאפשר לאינטגרטור לנהל‬ ‫תקציב עצמאי שיתנגש בתכניו לתקציבים הנמצאים בגופי התמיכה)‬ ‫(‪ )4‬האינטגרטור יניע את המסגרות המייצגות את המפעלים הקטנים (דוגמת‪:‬‬ ‫מט"ים‪ ,‬פארקים תעשייתיים‪ ,‬תוכנית "ניצוץ"‪ ,‬אזורי תעשייה‪ ,‬חברות כלכליות‪,‬‬ ‫דרומה‪-‬צפונה והתאחדות מלאכה ותעשייה) כצינור להעברת מידע וכאמצעי‬ ‫לזיהוי המפעלים בהם כדאי להשקיע את מאמץ השדרוג‪.‬‬ ‫(‪ )5‬האינטגרטור יעודד הקמת מאגדים (אזוריים או סקטוריאליים) שיהיו מוכנים‬ ‫ליטול על עצמם תפקיד של אינטגרטורים שיקדמו את התעשיות הנמצאות‬ ‫תחת כנפיהם‪ .‬כפועל יוצא ‪ -‬הותנע פיילוט של "מאגד צפוני" שעקרונותיו ודרך‬ ‫פעולתו בנספח ט'‬ ‫(‪ )6‬האינטגרטור יפתח כלי אבחון ומשוב שימדדו את הצלחתה ואיכותה של‬ ‫הפעילות לאורך זמן‪ ,‬לצורך שיפור מתמיד‪.‬‬ ‫(‪ )7‬תאור התהליכים בתרשימים מצורפים‬ ‫(‪ )8‬הערה‪ :‬מינוי אינטגרטור נדרש היכן שלא מתקיימת פונקציה שכזו‪ .‬לא רק‬ ‫שאין לתת לשום גורם בלעדיות בנושא (שתעצור יוזמות ותהפוך צוואר‬ ‫בקבוק) יש לעודד ריבוי אינטגרטורים המשרתים קהלי יעד שונים עלפי‬ ‫הצרכים הספציפיים שלהם (דוגמת‪ :‬הנהלת התעשייה הקיבוצית‪ ,‬דרומה‬ ‫צפונה‪ ,‬מאגדים או כל יוזמה אחרת‪ ,‬פרטית‪ ,‬ציבורית או ממלכתית)‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫מט"ים‬ ‫סיועים‬ ‫גורמימט"‬ ‫פרטיים או‬ ‫ציבוריים אחרים‬ ‫איג‪ .‬לשכות‬ ‫המסחר‬ ‫מוסדות פיננסיים‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫נוספים‬ ‫התאחדות‬ ‫התעשיינים‬ ‫מוסדות אקדמיים‬ ‫משרד התמ"ת‬ ‫על זרועותיו‬ ‫גורמי סיוע‬ ‫אינטגרטור‬ ‫הפועל כיוזם‪ ,‬מאבחן ומנתב‬ ‫מפעלים שאין בכוחם להגיע‬ ‫ללא עזרה לגורמי הסיוע‬ ‫מערכת קשרים מקבילה‬ ‫היכן שמסתדרים ללא‬ ‫עזרת האינטגרטור‬ ‫'מאגדים' אזוריים או סקטוריאליים כגורמים תומכים ומגשרים‬ ‫גופים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫אחריםים‬ ‫מט"‬ ‫התאחדות‬ ‫המלאכה‬ ‫מט"ים‬ ‫והתעשייה‬ ‫מט"‬ ‫יםים‬ ‫מט"‬ ‫פארקים‬ ‫תעשייתיים‬ ‫מפעלי תעשייה קלאסית‬ ‫עם דגש על מפעלים המונים פחות מ ‪ 50‬עובדים‬ ‫משוב והפקת‬ ‫לקחים‬ ‫זיהוי פוטנציאל‬ ‫צמיחה‬ ‫אבחון אסטרטגי והצעות שינוי‬ ‫כלים ליישום האסטרטגיה‬ ‫פיתוח מוצרים‬ ‫ותהליכי ייצור‬ ‫פיתוח תשתית‬ ‫פיסית‪,‬ארגונית‬ ‫ותרבותית‪.‬‬ ‫מרכיבים תמיכה‬ ‫אחרים‬ ‫דוגמת "ניצוץ"‬ ‫פיתוח עסקי‬ ‫שווקים‪ ,‬שת"פים‪,‬‬ ‫מיזוגים ורכישות‬ ‫קבלת סיוע‬ ‫מגורמים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫גיוס הון‬ ‫ומשאבים‬ ‫הדרכה‬ ‫כולל שת"פ עם‬ ‫האקדמיה‬ ‫תפוקות צמיחה‪ :‬מכירות‪ ,‬ייצוא‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מוצרים ושווקים חדשים‬ ‫תפקיד האינטגרטור במפעל הזקוק לאבחון‬ ‫‪00‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .7.2‬חיזוק והעצמה של מערכות תמיכה קיימות‬ ‫הוועדה זכתה להיפגש עם אוכלוסייה מגוונת ואיכותית של פעילויות‪ ,‬ארגונים ומנהלים‪,‬‬ ‫המזדהים עם הפוטנציאל הקיים בתעשייה הקלאסית והתרשמה שקיימת תשתית טובה‬ ‫אותה ניתן להעצים בהשקעה קטנה יחסית‪:‬‬ ‫‪ 7.2.1‬הוועדה ממליצה לחזק תקציבית ולהעלות את רף הצפיות מגופי התמיכה‬ ‫הפועלים כיום מול המפעלים הקטנים דוגמת‪ :‬התאחדות התעשייה והמלאכה‪,‬‬ ‫מט"ים ותוכנית "ניצוץ" המהווים "גשר" עליו יש להתבסס בזכות הניסיון שצברו‪.‬‬ ‫יש לאפשר לגופים אלה לפתח התמחויות פנימיות‪ ,‬לסייע להם להרחיב את‬ ‫תמיכתם המקצועית לעסקים מורכבים‪ ,‬לתת בידיהם את חופש הפעולה ליוזמות‬ ‫מקומיות של מהלכים לא שגרתיים‪ ,‬ולהגדיר מחדש את הצפיות מהמנהלים‬ ‫העומדים בראשם‪ ,‬כולל השקעה מתאימה בהדרכתם‪.‬‬ ‫‪ 7.2.2‬הוועדה רואה בתוכנית "ניצוץ" (ניהול יצירתיות וצמיחה) פלטפורמה איכותית‬ ‫שנכון לנצל כהלכה את הפוטנציאל שבה‪ .‬מומלץ לשמר את המותג "ניצוץ"‬ ‫ולהרחיב את תחום היריעה של התוכנית לאחריות מערכתית כוללת (שאינה‬ ‫מתמקדת בחדשנות מוצרים בלבד)‪.‬‬ ‫‪ 7.2.3‬הוועדה מחזקת את ידי התאחדות המלאכה והתעשייה וממליצה להקשיב‬ ‫למצוקות שהיא משדרת בשם התעשיות הקטנות והזעירות (נספח ה')‪.‬‬ ‫‪ 7.2.4‬לחונכים ויועצים איכותיים תפקיד חשוב‪ ,‬שבצד מחמאות שמענו גם ביקורות נוקבות‬ ‫מאוד על חונכים ויועצים‪ ,‬שבצד חוסר התועלת או הנזק שגרמו‪ ,‬הוציאו שם רע לתוכנית‬ ‫ששלחה אותם‪ .‬הוועדה ממליצה למסד תהליכי משוב שיסננו חונכים ויועצים שאינם‬ ‫עומדים ברמה‪.‬‬ ‫‪ 7.2.5‬הוועדה מברכת את פעילות מתימו"פ בתחום התעשיות הקלאסיות וממליצה‪:‬‬ ‫להעצים את קשרי שיתוף הפעולה התעשייתי בחו"ל במטרה לפתוח את התעשייה‬ ‫הקלאסית ללמידה ושינוי ולהניע את פוטנציאל הייצוא שלה‪.‬‬ ‫להרחיב את שיתוף הפעולה האקדמי עם מוסדות בחו"ל על רקע ההנחה שהתמודדות‬ ‫עם "מחסום הגנוטיפ" היא בעיה אנושית חוצת גבולות‪.‬‬ ‫להעצים את היוזמה 'מכינה למו"פ' בראייה רחבה יותר (שהמו"פ רק חלק ממנה)‬ ‫להעצים את הפוטנציאל הסינרגטי שבין תעשיות העילית לתעשיות הקלאסיות במטרה‬ ‫למנף את כושר התחרות של שתיהן‪.‬‬ ‫‪ 7.2.6‬הוועדה ממליצה להקים תחום ייעודי לתעשיות הקלאסיות במשרד המדען‬ ‫הראשי‪ ,‬כדי לבסס ולהעצים את מה שנבנה לאורך תקופה של כשמונה שנים וכדי לתת‬ ‫ביטוי מעשי להמלצה ‪.6.3‬‬ ‫‪" 7.2.7‬דרומה‪-‬צפונה" מהווה דוגמה המייצגת תפיסה של אינטגרטור מוכוון‬ ‫מפעלים קטנים ודוגמה טובה של שיתוף פעולה בין יוזמה פרטית וציבורית‪ ,‬אותה‬ ‫ראוי להרחיב לשאר אזורי הארץ (בו אינה פועלת משום שכוונה מראש לפריפריה)‪.‬‬ ‫‪ 7.2.8‬מומלץ להמשיך ולהעצים את הפרויקטים המשותפים לאקדמיה ולתעשייה‬ ‫‪ 7.2.9‬הוועדה מחזקת את הגישה ההוליסטית המוצגת על ידי הסוכנות לעסקים‬ ‫קטנים ובינוניים ואת חשיבותה של הסוכנות כגורם שישתלב במימוש ההמלצות‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫‪ 7.2.10‬מומלץ להמשיך את הפטור מתמלוגים לתעשיות הקלאסיות‪ .‬הכלי הוכיח את‬ ‫עצמו כמסיר מכשולי כניסה ולכן חשוב להמשיך בו במינון נכון‪.‬‬ ‫‪02‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .7.3‬רשפ"ת (הרשות לפיתוח שיתוף פעולה תעשייתי)‬ ‫לרשפ" ת יש פוטנציאל תרומה גבוה להעצמת התעשיות הקלאסיות הקטנות‪:‬‬ ‫‪ 7.3.1‬כגורם הפותח את דלת הייצוא לתעשיות קלאסיות באמצעות קשר קבלנות‬ ‫משנה עם תעשיות עולמיות מובילות‪.‬‬ ‫‪ 7.3.2‬כגורם היכול לסייע בשדרוג תעשיות קלאסיות ע"י זיכוי 'רכש גומלין' לתעשיות‬ ‫שיתרמו לשדרוג רמתם של קבלני המשנה שיבחרו לעבוד איתם‪.‬‬ ‫‪ .7.4‬ייצוא‬ ‫‪ 7.4.1‬קהל היעד שלנו נטול "מסה קריטית" נדרשת כדי לקיים נוכחות ראויה‬ ‫בשווקי ייצוא‪ .‬מומלץ לעודד ולתמוך בשיתופי פעולה ובהקמת גופי שיווק ענפיים‬ ‫שייפרצו את מחסום הגודל (דוגמה מתחום החקלאות – בנספח ד')‬ ‫‪ 7.4.2‬במקביל‪ ,‬כחלק מפריצת "מחסום הגנוטיפ" יש להשקיע בבניית תפיסת עולם של‬ ‫אסטרטגיית שיתוף פעולה‪ ,‬שתסייע לאוכלוסיית היעד שלנו בשווקי ייצוא‪ ,‬כולל‬ ‫התמודדות מול מכרזים גדולים‪ ,‬דוגמת ההזדמנויות הקיימות ברשפ"ת‪.‬‬ ‫‪ .7.5‬חינוך מקצועי‬ ‫‪ 7.5.1‬חינוך מקצועי איכותי‪ ,‬המוציא משורותיו הנדסאים‪ ,‬טכנאים ואמנים (בגרמניה‬ ‫מכנים אותם "מייסטרים") ברמה מקצועית גבוהה‪ ,‬מהווה תשתית חיונית לקיום‬ ‫תעשייה איתנה‪.‬‬ ‫החינוך המקצועי האיכותי לו זכינו בעבר‪ ,‬הידרדר לשפל במהלך שני העשורים‬ ‫האחרונים‪ ,‬למצב בו לא נותר בית ספר מקצועי איכותי אחד במערכת החינוך‪ .‬מיסוך‬ ‫הבעיה שנוצר כתוצאה מתרומת העלייה מברית המועצות‪ ,‬שהביאה איתה שפע של‬ ‫בעלי מקצוע איכותיים הסתיים ומותיר אותנו בפני שוקת שבורה‪ ,‬המסכנת את‬ ‫התעשייה הקלאסית והעילית כאחת (!)‬ ‫‪ 7.5.2‬מומלץ להתייח ס לנושא כאל תוכנית חרום לאומית שמרכיביה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מיצוב האופציה לחינוך מקצועי איכותי כמסלול שווה ערך בחשיבותו‬ ‫וערכיותו לחינוך העיוני (המצב כיום שהחינוך המקצועי ה"מדורדר" הפך‬ ‫ברירת מחדל למי שנכשלו במסלול העיוני)‬ ‫(‪ )2‬הקמת בתי ספר מקצועיים אזוריים הכוללים‪ :‬תשתית מעבדות מתקדמת‪,‬‬ ‫תמיכת האקדמיות ההנדסיות בתוכניות הלימודים (דוגמת הטכניון מול בסמ"ת‬ ‫ההיסטורית)‪ ,‬שילוב עם בתי הספר המקצועיים של צה"ל (דוגמת בית הספר‬ ‫הטכני של חיל האוויר) קשר עם התאחדות התעשיינים (כערוץ תומך בהכשרת‬ ‫מבוגרים)‪.‬‬ ‫(‪ )3‬בתי הספר יקיימו את האופציה ללומדים בהם לקבל תעודת בגרות איכותית‬ ‫שתקנה למצטיינים שבהם עדיפות בכניסה ללימודים אקדמיים בפקולטות‬ ‫הנדסיות‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .7.6‬שיפור תדמית‬ ‫‪ 7.6.1‬התעשיות הקלאסיות נקלעו לצומת דרכים מסוכנת המשלבת‪ :‬תדמית נמוכה‬ ‫שקיבלה את הכינוי ‪ LOW TECH‬לצד ה ‪ HIGH TECH‬הנוצץ והיוקרתי (ולפעמים גם‬ ‫היהיר) מלווה בתחושת רפיון וחוסר אונים מול ענקי המזרח‪ .‬צרוף קטלני שאם לא‬ ‫נעקור את שורשיו‪ ,‬יהפוך במהירות לנבואה שתגשים את עצמה‪.‬‬ ‫לשאלה מה לעשות‪ ?...‬לא צריך ללכת רחוק‪ ...‬התעשייה הקיבוצית מהווה סמן ימני‬ ‫להצלחתן של תעשיות קלאסיות כאשר הן מונהגות בנחישות‪ ,‬כישרון וגאווה מקצועית‪.‬‬ ‫‪ 7.6.2‬יש להסיר את המושג ‪ LOW TECH‬מסדר היום הציבורי‪ ,‬הפוליטי והמקצועי‬ ‫משום הנזק התדמיתי שהוא גורם‪.‬‬ ‫מומלץ לאמץ את הביטוי "תעשיות קלאסיות" מהנימוקים הבאים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הכנס המשותף להתאחדות התעשיינים והמדען הראשי שהתקיים ב ‪1.7.10‬‬ ‫בברכת שר התמ"ת ויו"ר התאחדות התעשיינים‪ ,‬תחת השם "חדשנות בתעשייה‬ ‫הקלאסית" יצר תקדים שהתקבל בברכה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬המושג קלאסי לעולם אינו מתיישן ‪ -‬רק משתבח עם הזמן‪.‬‬ ‫(‪ )3‬במסגרת מעמדה המיוחד של ישראל ב ‪ EURICA‬כדאי להציע לשותפים לאמץ‬ ‫את המושג "תעשיות קלאסיות" ולהפוך אותו למטבע לשון בינלאומית (סביר שיענו‬ ‫בחיוב משום שהמושג קלאסיקה בא מבית ספרם)‬ ‫‪ 7.6.3‬את הכנס "חדשנות בתעשייה הקלאסית" מומלץ להפוך לאירוע שנתי קבוע‬ ‫משום תרומתו לתדמית הציבורית‪ ,‬להעברת ידע ולחיזוק ידיהם של מי שמאמינים‬ ‫בפוטנציאל הקיים בתעשייה חשובה זו‪.‬‬ ‫‪ 7.6.4‬יש לרתום את מנהיגות תעשיות העילית לתמיכה בתעשיות הקלאסיות‬ ‫מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬תעשיה קלאסית יעילה ואיכותית‪ ,‬מהווה מרכיב חיוני בשרשרת האספקה של‬ ‫תעשיות העילית‪.‬‬ ‫(‪ )2‬הכרה אסטרטגית שהמשך תופעת הכלכלה הדואלית‪ ,‬על השלכותיה החברתיות‬ ‫והכלכליות הקשות‪ ,‬תכה בסופו של יום גם בתעשיות העילית‪.‬‬ ‫‪ 7.6.5‬הוועדה מחזקת את ידי המדען הראשי על החלטתו להוסיף בשנת ‪ 2011‬את‬ ‫שתי התוכניות הבאות‪:‬‬ ‫(‪" )1‬מסורטק" המעודדת שת"פ בין תעשיות קלאסיות לתעשייה העילית‪.‬‬ ‫(‪ )2‬אטרקטיביות קבלני משנה המכוונת לצמצום פערים טכנולוגיים של קבלני משנה‬ ‫התומכים בתעשייה העילית‪.‬‬ ‫‪ .7.7‬למידה ויצירת ידע חדש‬ ‫"מהפיכת הגל השני" אותה אנו מנסים להתניע‪ ,‬מחייבת פריצת דרך הכוללת חדשנות‬ ‫בדפוסי חשיבה והתנהלות‪ ,‬שאם רוצים שיתממשו במהירות ובמינימום כשלים יש‬ ‫להשקיע בלמידה‪:‬‬ ‫‪ 7.7.1‬מומלץ לעודד כל יוזמה‪ ,‬פרטית או ציבורית‪ ,‬כולל קורסים אקדמיים‪,‬‬ ‫המכוונים להכשיר ולחנוך מנהלים להתמודד עם "מחסום הגנוטיפ"‪ .‬מדובר בנושא‬ ‫מורכב שדרך הטיפול בו חייבת להיות מגוונת ומותאמת לקהלי יעד שונים‪.‬‬ ‫‪ 7.7.2‬בהנחה שהבעיה ומאפייניה המרכזיים אינה ייחודית לנו‪ ,‬מומלץ לעודד שיתוף‬ ‫פעולה בינלאומי לצורך למידה משותפת‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ 7.7.4‬הוועדה מביעה את אכזבתה מהעובדה שלא זכתה לראות שום סיכום‬ ‫אובייקטיבי של הפקת לקחים ‪ -‬מתודה חיונית בכל תהליך הפורץ לתחומים חדשים‪.‬‬ ‫אין לקבל את הטענה הנשמעת של חוסר משאבים‪.‬‬ ‫יש לייעד מראש‪ ,‬לצורך הפקת לקחים‪ ,‬אחוז מתאים מכל מסלול השקעה‪ ,‬גם אם‬ ‫יבוא על חשבון תוספת משימות (!)‪.‬‬ ‫‪ 7.7.5‬למצב את "פורום מנהלים לחדשנות" בטכניון כנקודת מפגש מובילה לצורך‬ ‫לימוד לקחים בתחומי החדשנות וההתחדשות הארגונית של התעשייה הקלאסית‪.‬‬ ‫‪ 7.7.6‬עידוד מפגשים ורשתות מידע של אוכלוסיות עם אינטרס משותף‬ ‫‪ .7.8‬איכות ומצוינות‬ ‫מימוש אסטרטגיית בידול של חדשנות הנשענת על איכות מחייב טיפול מערכתי‬ ‫בשדרוג איכות ומצוינות‪ .‬הנושא חשוב לכול תעשייה‪ ,‬אבל חשוב שבעתיים בתעשייה‬ ‫הקלאסית וכולל את ההמלצות הבאות‪:‬‬ ‫‪ 7.8.1‬קידום תו מצוינות לאומי בתעשייה שיתבסס על אוסף קריטריוני איכות‬ ‫המוכרים ע"י קהילת האיכות הבינלאומית‪ .‬הזוכים בתו יזכו להעדפה במכרזים‬ ‫ממשלתיים ומענקי סיוע של המדען הראשי ורשות ההשקעות‪.‬‬ ‫סטאטוס‪ :‬ההמלצה קיבלה את ברכתם של מנכ"ל מכון התקנים והאיגוד הישראלי‬ ‫לאיכות‪ ,‬עם כוונה להתניע את עבודת המטה הנדרשת מול משרד התמ"ת‪.‬‬ ‫‪ 7.8.2‬עידוד "חברות מופת" שתנהגנה את קבלני המשנה שלהן לאיכות ומצוינות‪.‬‬ ‫מדובר במהלך המביא תועלת לשני הצדדים (יצרני המטוסים‪ ,‬המכוניות והמזון‪,‬‬ ‫עושים זאת כצורך קיומי – משום שמי שלא עושה זאת צפוי ל"אירוע רמדיה")‪.‬‬ ‫סטאטוס‪:‬‬ ‫(‪ )1‬במסגרת תוכנית מגנ"ט נעשה פיילוט מוצלח וראוי לשכפול‪ ,‬של שדרוג קבלני‬ ‫‪ OEM‬שתמציתו בנספח ג'‬ ‫(‪ )2‬מכון התקנים והאיגוד הישראלי לאיכות מקדמים את המהלך שהתחיל לפני‬ ‫יותר משנתיים וקיבל העצמה בעקבות פעילות הוועדה‪.‬‬ ‫(‪ )3‬עד כה הצטרפו לקבוצת "חברות המופת" (בסדר כרונולוגי)‪ :‬רפאל‪ ,‬אלביט‬ ‫מערכות‪ ,‬קבוצת שטראוס‪ ,INTEL ,Philips Health Care ,‬כימיקלים‬ ‫לישראל‪ ,‬תעשייה אווירית‪ ,Applied Materials ,‬קבוצת בינת‪,‬‬ ‫‪IBM ,KLA Tencor ,HP INDIGO,MOTOROLA ,ORBOTECH‬‬ ‫(‪ )4‬דוגמת מנהיגות של "חברת מופת" מהווה ‪ INTEL‬הראויה לשמש מופת לדרך‬ ‫עבודתה בנושא (נספח י')‬ ‫‪ .8‬ארגון ההוצאה לפועל של המלצות הוועדה‬ ‫תנאי להצלחה במימוש ההמלצות מותנה בארגון נכון שיכלול‪:‬‬ ‫‪ 8.1‬הגדרת יעדי צמיחה שאפתניים (ברי מדידה)‬ ‫‪ 8.2‬מינוי מיידי של צ'מפיון אנרגטי‪ ,‬עם גיבוי ממלכתי ראוי‪ ,‬שיתרגם את ההמלצות‬ ‫לתוכנית עבודה רב‪-‬שנתית‪ ,‬כולל תקציב‪ ,‬וילווה את ביצועה‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .9‬נושאים נוספים‬ ‫בחלק מהנושאים נגענו קלות או שלא נגענו מחוסר זמן או העדר כישורים לטפל בהם‪.‬‬ ‫‪ .9.1‬המגזר החקלאי – עניין אותנו משתי סיבות‪ :‬משום שמקיים מישורי חפיפה‬ ‫אינטנסיביים עם התעשיות הקלאסיות בתחומי המזון והתמיכה בחקלאי‪ ,‬ומשום שהוא‬ ‫מהווה דוגמה מוצלחת של התארגנות משקים קטנים ליתרון תחרותי בשווקי ייצוא‪.‬‬ ‫מחוסר זמן לא נכנסו לנושא‪ .‬ד"ר אהוד גלב הציג נייר עמדה בנושא‪ ,‬שתמציתו בנספח ד'‬ ‫‪ .9.2‬תעשיית התיירות ‪ -‬לא נגענו בנושא מחוסר זמן והרצון להתמקד‪.‬‬ ‫‪ .9.3‬מגזרי המסחר והשירותים – למרות שלא עמד על סדר היום שלנו‪ ,‬גילינו תוך כדי‬ ‫תנועה‪ ,‬שיש חפיפה גדולה מאוד בין קהל היעד שלנו לבין המסה העיקרית של חברות‬ ‫המסחר והשירותים‪ .‬שתי האוכלוסיות מתמודדות עם אותם מחסומים וחייבות לעבור‬ ‫תהליכי "שינוי גנוטיפ" דומים כדי לבסס הצלחה איכותית‪ .‬מכאן ההמלצה שאת המשך‬ ‫הטיפול בנושא העצמת התעשיות הקלאסיות נכון לשלב מתודית עם מגזר המסחר‬ ‫והשירותים (כולל פוטנציאל הייצוא הקיים בו)‬ ‫‪ .9.4‬סיוע לתהליך ההעצמה באמצעות תמריצים כלכליים‪ .‬כנגזר מסעיף ‪2‬ד(‪ )4‬לא עסקנו‬ ‫בנושא‪ .‬פרופ' דן פלד הציג נייר עמדה בנושא‪ ,‬שתמציתו בנספח י'‬ ‫‪.10‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪ 10.1‬הוועדה נחשפה לנכסים תעשייתיים ולפוטנציאל אנושי מרתק‪ ,‬שבהינתן‬ ‫מנהיגות‪ ,‬סביבה תומכת והתארגנות ראויה‪ ,‬יוביל את המהפכה התעשייתית‪,‬‬ ‫החברתית וה כלכלית הנמצאת בליבת החזון של ישראל ‪2028‬‬ ‫‪ 10.2‬עיקר ההתארגנות חייבת להתמקד באינטגרציה והעצמתן של מערכות תמיכה‬ ‫קיימות (נטולות מסה קריטית ופועלות בחוסר לכידות ותיאום)‪ .‬אינטגרציה שכזו‬ ‫אינה בחזקת ‪ NICE TO HAVE‬אלא מהווה גורם שבלעדיו לא תושג המטרה‪.‬‬ ‫‪ 10.3‬ליבת הבעיה מתמקדת בשני ממדים הבאים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬בצורך לשנות במהירות גנוטיפ של אוכלוסייה גדולה‪ ,‬מבלי להמתין שחוקי‬ ‫האבולוציה הדרוויניסטית (או החלפת דור נוסח משה רבנו) יעשו את שלהן‪,‬‬ ‫משום שהמפולת עלולה להיות בלתי הפיכה (!)‬ ‫(‪ )2‬בהתרת ה"קשר הגורדי" המורכב ממערכת חסמים (של תקנות‪ ,‬חוקים‬ ‫ובירוקרטיה) המונעת מעסקים‪ ,‬הקטנים וזעירים למצות את עצמם‪ ,‬לתרום‬ ‫לצמיחה ולהפוך ביום מן הימים לגדולים‪.‬‬ ‫‪ 10.4‬לוועדה אין ספק שקיום מערך של תעשיות קלאסיות מוכוונות איכות וחדשנות‪,‬‬ ‫מהווה נכס שהעדרו פוגע ביכולת הצמיחה וההתבססות של תעשיות העילית‬ ‫‪ 10.5‬למרות שהוועדה נמנעה מלהיכנס לנושאים הכרוכים בשינוי חקיקה‪ ,‬יש‬ ‫קונצנזוס בוועדה‪ ,‬שטיפול במועד חיוב המע"מ ומחנק האשראי בו נתונים‬ ‫מפעלים קטנים מחייב טיפול דחוף‪ ,‬משום השפעתו ההרסנית‪.‬‬ ‫‪ 10.6‬מומלץ ללמוד ולאמץ לקחים מהנעשה בנושא במדינות אחרות (דוגמת תמריצים‬ ‫כלכליים בנספח ח')‬ ‫‪ 10.7‬הוועדה מבקשת להודות על ההזדמנות שניתנה לה להיחשף לאנשים איכותיים‬ ‫ועשייה מרתקת ולכל מי שתרם את חלקו לעבודתה‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫‪06‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח א' – רשימת חברי הוועדה להעצמת התעשיות המסורתיות‪ /‬קלאסיות‬ ‫משה אלעד ‪ -‬מתאם תוכניות מחקר‪ ,‬מוסד שמואל נאמן‬ ‫ד"ר איריס ארבל ‪ -‬מנהלת מרכז הידע לחדשנות בטכניון‪.‬‬ ‫פרופ' מרים ארז – ראש מרכז הידע לחדשנות‪ ,‬הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול‪ ,‬הטכניון‪.‬‬ ‫ד"ר ניר בן אהרון – מחקר‪ ,‬הוראה וייעוץ בניהול חדשנות ויצירתיות‪ ,‬רכז תוכנית ניצוץ לשעבר‪.‬‬ ‫יערה בן נחום ‪ -‬מרכזת הפעילויות הוירטואליות‪ ,‬מרכז הידע לחדשנות‪ ,‬הטכניון‪.‬‬ ‫ד"ר אהוד גלב ‪ -‬המרכז למחקר בכלכלה חקלאית‬ ‫ג'וליה זהר – מבעלי מפעל טחינה אל ארז בנצרת‪.‬‬ ‫פרופ' שלמה מיטל – עמית מחקר בכיר‪ ,‬מוסד נאמן‪ ,‬טכניון‬ ‫דיוויד מירון ‪-‬ופנר – מנכ"ל נציבות המדע והטכנולוגיה ישראל ‪-‬ארה"ב ‪USISTC‬‬ ‫ד"ר גלעד פורטונה – חוקר בכיר במוסד נאמן‪ ,‬מנהל פרויקט המשך חזון ישראל ‪ 2028‬ופרויקט‬ ‫מדיניות החדשנות‪ ,‬סמנכ"ל בטבע לשעבר‪.‬‬ ‫פרופ' דן פלד ‪ -‬חוקר בכיר במוסד נאמן‪ ,‬החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫דליה פת – יועצת ארגונית עם התמחות בתעשייה הקיבוצית‪.‬‬ ‫אמיר רוגל – מוביל חדשנות שיטתית וטכנולוג בכיר ב ‪ INTEL‬העולמית לשעבר‪.‬‬ ‫יוסי רן – ניהול חברות היי‪-‬טק‪ ,‬יו"ר דירקטוריונים בתעשיות מסורתיות‪ ,‬יזם‪ ,‬יועץ אסטרטגי‬ ‫למדען הראשי‪.‬‬ ‫גיורא שלגי ‪ -‬יועץ ארגוני‪ ,‬מנכ"ל רפאל לשעבר ויו"ר הוועדה‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ב' – עקרונות פעולת "דרומה‪-‬צפונה"‬ ‫סיכום פגישה עם מנכ"ל דרומה‪-‬צפונה (‪ - 5.5.10‬גיורא ברן)‬ ‫תמצית על החברה ודרך פעולתה‬ ‫‪ .10.1‬חברה פרטית לתועלת הציבור‪ ,‬שהוקמה ע"י איתן ורטהיימר (המשמש כיו"ר החברה)‬ ‫בשותפות עם הסוכנות היהודית ותרומות יהודי צפון אמריקה וקנדה‪ ,‬במטרה להוביל‬ ‫תהליכים שיחזקו את אזורי הגליל והנגב‪.‬‬ ‫‪ .10.2‬לחברה קרן של ‪ 50-55‬מליון ‪ ₪‬הממנפת הלוואות בהיקף כולל של כ ‪ 250‬מליון ‪₪‬‬ ‫‪ .10.3‬ההלוואות (עד ‪ 2‬מליון ‪ ) ₪‬ניתנות ע"י בנק מסחרי (מזרחי‪-‬טפחות)‪ ,‬בתנאים נוחים‬ ‫(הכוללים סבסוד ריבית‪ ,‬פריסה ל‪ 5 -‬שנים ומתן ערבות של החברה על ‪ 60-70%‬מסכום‬ ‫ההלוואה)‪.‬‬ ‫‪ .10.4‬ההלוואות ניתנות לכל מטרה המקדמת את המפעל‪ :‬ציוד‪ ,‬מוצרים‪ ,‬הון חוזר‪ ,‬תהליכים‪ ,‬שיווק‬ ‫ופיתוח עסקי‪.‬‬ ‫‪ .10.5‬הפער הגדול (בס"ג של ‪ 80%‬מהמפעלים) נמצא בתחום של תרבות ותהליכי ניהול‬ ‫כשחלק גדול מהמנהלים אינו מוכן להכיר בעובדה שיש לו בעיה בנושא‪ ,‬או שאינו יכול‪/‬רוצה‬ ‫להרים את הראש מעל השוטף‪.‬‬ ‫‪ .10.6‬עד כה פנו לקרנות (צפון ודרום) כ‪ 700 -‬מועמדים‪ ,‬שמתוכם נותרו ‪ 500‬לאחר מיון ראשון‬ ‫ומתוכם אושרו כ‪ 170 -‬עסקים לאחר מיון יסודי‪ ,‬שכלל מבחן של יועצים פיננסיים מהתחום‬ ‫הבנקאי (ניסיון טוב בנושא)‪ .‬על הפרק כ‪ 100 -‬מפעלים נוספים בשלבי מיון‪.‬‬ ‫‪ .10.7‬התוכנית רצה בשטח קצת יותר משנתיים‪ .‬רוב המפעלים המשתתפים בה הם מפעלים‬ ‫קטנים‪ ,‬חלקם הגדול משפחתיים‪ ,‬עם ‪ 20‬עד ‪ 50‬עובדים ומכירות שנתיות נמוכות מ ‪ 10‬מליון‬ ‫‪ ,₪‬רובם קבלני משנה שעיקר המאמץ הניהולי שלהם מוכוון הישרדות‪.‬‬ ‫‪ .10.8‬כל משתתף שקיבל מימון מהקרן חייב להגיש דוח מבוקר אחת לשנה‪.‬‬ ‫‪ .10.9‬התוכנית מעמידה לרשות המשתתפים את "ארגז הכלים" הבא (מעבר לייעוץ הראשוני‬ ‫המוביל לתוכנית העסקית המתנה את ההלוואה)‪:‬‬ ‫(‪ )1‬ייעוץ מקצועי – יועצים איכותיים ומסובסדים המלווים כל מפעל עלפי צרכיו‪.‬‬ ‫(‪" )2‬אקדמי" – בית ספר למנהלים‪ ,‬המספק קורס של ‪ 8‬ימים ‪ 6 X‬שעות‪ ,‬הכולל מרכיב אקדמי‬ ‫והרצאות העשרה של תעשיינים ואנשי עסקים (יעבירו את ניהול התוכנית ל"ללהב" לאחר‬ ‫שהתאכזבו מהמרכז הבין תחומי)‪.‬‬ ‫(‪ )3‬מסתייעים בחברת ‪ SIT‬המתמחה בפיתוח שיטות תומכות חדשנות‪.‬‬ ‫(‪ )4‬מספקים ‪ MENTORING‬ע"י מתנדבי ‪( Israeli Venture Network - IVN‬רובם מגיעים‬ ‫מתחום ההיי טק עם המון רצון טוב‪ ,‬מלווה בקושי לקיים שפה משותפת בגין פערי תרבות‬ ‫ותקשורת עם אנשי התעשייה המסורתית)‪.‬‬ ‫(‪ )5‬מקיימים שלושה כנסים בשנה‪ ,‬אליהם מוזמנים כל מי שקיבלו הלוואה‪ ,‬במטרה ליצור‬ ‫"רשת" להיכרויות‪ ,‬תמיכה הדדית והחלפת מידע (נוכחו לדעת‪ ,‬בדומה להתנסות ששמענו‬ ‫מפי מרק שטרנהיים שמדובר בכלי טוב וחשוב‪ ,‬הגורם גם לעקשנים להיפתח)‬ ‫(‪ )6‬תמיכה בפיתוח כלי שיווק למי שמאובחן כבעל אסטרטגיה שיווקית משכנעת‪..‬‬ ‫סטאטוס ‪ -‬פברואר ‪2012‬‬ ‫כ ‪ 270‬מפעלים‪ ,‬כולם בפריפרייה‪ ,‬המונים כ ‪ 9500‬עובדים‪ ,‬מייצרים מחזור שנתי של כ ‪4‬‬ ‫מיליארד ‪ ₪‬כ ‪ 1/3‬ממנו לייצוא‪ ,‬צמיחה שנתית של כ ‪ 8%‬במחזור‪ ,‬כ ‪ 7%‬בייצוא וכ ‪ 6%‬בעובדים‬ ‫(הפרשי הצמיחה בין המחזור לכמות העובדים מצביעים על מגמה בריאה של התייעלות)‬ ‫‪08‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ג' – לקחי פיילוט שבוצע במסגרת תוכנית מגנ"ט לשדרוג קבלני משנה‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(הנושא הוצג בפני הוועדה שלנו ב ‪ 12.4.10‬ע"י מוביל הפיילוט מרק שטרנהיים)‬ ‫תיאור היוזמה‬ ‫מקור היוזמה של דן וילנסקי (מנכ"ל אפלייד מטריאלס ישראל לשעבר) לשדרוג הביצועים‬ ‫התפעוליים של קבלני משנה הפועלים מול תעשיות מובילות‪ ,‬כדי שאלה תעדפנה ייצור‬ ‫מקומי על פני מיקור חו"ל ואובדן הידע הכרוך בו‪ .‬שדרוג הביצועים תפעוליים התבסס על‬ ‫אימוץ מערכות ‪ ERP‬שהותאמו ספציפית לכול מפעל וצרכיו‪.‬‬ ‫לקחים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬זמן מחזור מלא משלב ההתנעה עד להקמה והטמעה של אפליקציה ראשונה‬ ‫(שנקבעה עפ"י סדר העדיפות של המפעל) נמשך כשלוש שנים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬המפעלים שהשתתפו בתוכנית הוסיפו השקעה משמעותית נוספת מעבר לחלק‬ ‫שהיו מחויבים לו (בהיקף של ‪ 34%‬מתוך השקעה של ‪ 425‬אלף ‪ ₪‬שאושרה ע"י‬ ‫המדען הראשי) כשנוכחו בתרומה המיידית של השלב הראשון‪.‬‬ ‫(‪ )3‬מרכיב חשוב בהסרת מחסומי הכניסה לתהליך‪ ,‬מותנה בגידול ההזמנות‬ ‫שתתקבלנה בעקבות השדרוג‪.‬‬ ‫(‪ )4‬מפגשים של משתתפי הפיילוט הוכיחו את חשיבותם להפקת לקחים משותפת‪,‬‬ ‫למרות שההתחלה הייתה קשה‪ ,‬כתוצאה מחשדנות וסגירות‪.‬‬ ‫מדגם תוצאות בטבלה‬ ‫מצורפת*‬ ‫הישגים כמותיים מייצגים‪.‬‬ ‫טבלת ערכי שיפור של מדדים תפעוליים‬ ‫ערך שיפור‬ ‫מדד‬ ‫חברה‪E-‬‬ ‫חברה‪D-‬‬ ‫חברה‪C-‬‬ ‫חברה‪B-‬‬ ‫שיפור תנובת יצור ‪SMT‬‬ ‫כוללת‬ ‫‪80-92%‬‬ ‫‪91-98%‬‬ ‫שיפור תנובה ראשונית‬ ‫) ‪(FPY‬‬ ‫‪58-82%‬‬ ‫‪80-92%‬‬ ‫שיפור תנובה בתחנה )‪(ICT‬‬ ‫הגדלת סבבי מלאי‬ ‫צמצום מלאים עודפים ומתים‬ ‫שקיפות נתונים לוגיסטית‬ ‫ללקוח‬ ‫‪Slide 3‬‬ ‫‪70-88%‬‬ ‫‪65-85%‬‬ ‫‪2.87‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪1210‬‬ ‫‪2818‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪Per‬‬ ‫‪request‬‬ ‫‪NoYe‬‬ ‫‪s‬‬ ‫צמצום תקלות שמתגלות אצל‬ ‫הלקוח‬ ‫קיצור משך ( ימים) ‪:‬‬ ‫מהזמנה עד דיווח חוסרים‬ ‫* מהזמנה עד משלוח‬ ‫חברה‪A-‬‬ ‫‪16  14‬‬ ‫עמידה (‬ ‫*)ביעד‬ ‫‪30%‬‬ ‫אילטם – איגוד משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות במערכות משולבות עתירות ידע (ע"ר)‬ ‫* הוועדה הביעה את הערכתה למנהיגותו של מרק שטרנהיים שהנהיג את הפיילוט‪ ,‬לאילן פלד‬ ‫מנהל מגנ"ט שתמך בה ומשה סלם מנכ"ל אילטם שסייע בניהול התוכנית מול משרד המדע"ר‪.‬‬ ‫‪09‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ד' ‪ -‬לקחי הצלחת הייצוא החקלאי כמודל חיקוי לתעשיות הקלאסיות‬ ‫תעשיית “החקלאות‪/‬התיישבות" בישראל נסקה מספקית מזון מקומית ליצואנית המשולבת‬ ‫בחזית של מוצרי חדשנות ויישום ידע‪ .‬חזית זאת מאפשרת יצוא מוצרים פיזיים‪ ,‬מוצרי ביניים‪,‬‬ ‫תשומות עילית‪ ,‬שירותים ויזמות לרבות מודלים לתכנון ופיתוח כפרי ‪ -‬כולם עם ערך מוסף גבוה‬ ‫תוך שת"פ בינלאומי נרחב‪ .‬מערכות החקלאות מאורגנות‪ ,‬ממוסדות ומשולבות עם יצרנים‪,‬‬ ‫משווקים‪ ,‬שירותים‪ ,‬חינוך‪ ,‬מחקר‪ ,‬פיתוח כפרי‪ ,‬מדיניות ממשלתית ומסורת ארוכת שנים‪.‬‬ ‫המערכת החקלאית ליצוא שתוארה לעיל‪ ,‬מאפשרת להשיא רווח גם ביחידות ייצור קטנות‪,‬‬ ‫בתנאי ייצור אובייקטיביים קשים‪ ,‬המושפעים בנוסף ממרחק פיזי מהלקוח הסופי‪ ,‬מאילוצי‬ ‫הובלה‪ ,‬חיי מדף קצרים‪ ,‬עונתיות ותחרות מול יצרנים מקומיים‪.‬‬ ‫לקחי הצלחת הייצוא החקלאי‪:‬‬ ‫א‪ .‬תפיסת עולם מוצקה וארוכת שנים הרואה באסטרטגיית שיתוף פעולה גורם מכריע (כולל‬ ‫נכונות להשקיע בתשתיות ייצור משותפות‪ ,‬דוגמת בית אריזה אזורי משותף כחלק משרשרת‬ ‫הייצור והיצוא)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לכידות מקצועית‪ ,‬חברתית ואזורית התומכת בחבריה (לא נותנים לחלשים ליפול כדי‬ ‫לשמר עוצמה קבוצתית) המאפשרת לקיים לובי פוליטי חזק כלפי הממסד לרבות ארגוני‬ ‫החקלאים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הון אנושי המתבטא באוכלוסייה ערכית‪ ,‬איכותית‪ ,‬מחויבת ונחושה בדרכה (חקלאים לא‬ ‫חותרים לאקזיט כי אם לבניית בית לדורות)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יוזמה‪ ,‬כושר ארגון ו"קריאת מפת הביקוש"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יצירת יתרון תחרותי מבוסס ידע וחדשנות מוכוונת לקוחות‪ ,‬תוך שילוב ופיתוח שירותי‬ ‫תעשיות תומכות (דוגמת תעשיית ההשקיה שהתאימה את עצמה לצרכי הערבה דרך המו"פ‬ ‫האזורי)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הקפדה על איכות בכל שרשרת היצור ‪ -‬מהיצרן לצרכן הסופי;‬ ‫ז‪ .‬קשר הדוק בין מחקר אקדמי לצרכי החקלאים (דוגמת מו"פ ערבה בשיתוף שירותי הדרכה‬ ‫של משרד החקלאות ומכון וולקני דגן)‪.‬‬ ‫ח‪ .‬גאוות עשייה הנתמכת באהדה ציבורית ותמיכה ממלכתית (באמצעות משרד החקלאות‪,‬‬ ‫מכון היצוא‪ ,‬הסוכנות‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫יש אפיונים וצורות שונות של התארגנות חקלאית ליצוא שהתפתחו לאורך הזמן – להמחשה נבחרה‬ ‫הדוגמה המייצגת הבאה‪ :‬ב ‪ 1991‬החליטו מספר חקלאים באזור הערבה‪ ,‬לנצל את יתרונם האזורי‬ ‫היחסי להשאת הכנסתם על ידי יצוא עצמאי‪ .‬הם התארגנו והקימו חברה עצמאית ליצוא חקלאי‬ ‫(‪ )Arava Export Growers‬כשכל משק חבר מייצר עצמאית ומייצאים במשותף דרך החברה‬ ‫המשותפת‪ .‬הייצוא התמחה בירקות‪ ,‬תבלינים‪ ,‬ענבי מאכל ומוצרים אורגנים "מחוץ לעונה"‪ .‬כחלק‬ ‫מההתארגנות חברת היצוא הקימה בנוסף שלוש חברות בנות בהולנד‪ ,‬ארה"ב ואנגליה‪.‬‬ ‫ניתן לראות פירוט פרטי המהלך ב‪.http://www.arv.co.il/emall/shopHome.asp?sc=1912 :‬‬ ‫אימוץ לקחים רלוונטיים מענף החקלאות‪ ,‬לתחום התעשיות הקלאסיות הקטנות‪ ,‬יאפשר‬ ‫להרחיב את מעגל הצלחתן בשווקי הייצוא ובהתמודדות על מכרזים גדולים בשוק המקומי‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ראה‪http://www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/2724317222.pdf :‬‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬ד"ר אהוד גלב‬ ‫‪21‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ה' ‪ -‬עסקים קטנים וזעירים – הצלחות וחסמים מכשילים (!)‬ ‫הפרק הראשון מציג סיפור הצלחה של מפעל זעיר שסוכם בהמשך לביקור שהתקיים במפעל ב‬ ‫‪ 16.9.10‬בהשתתפות מרכז החדשנות בטכניון ונציגי התאחדות התעשייה והמלאכה בצפון‪.‬‬ ‫הפרק השני מציג את הקשיים והחסמים איתם צריכים להתמודד מפעלים קטנים שתומצתו‬ ‫מתוך דבריו של רונן סבג (האחראי על פיתוח ארגוני וגיוס משאבים בהתאחדות) ‪.‬‬ ‫הדיסוננס הצורם בין סיפור ההצלחה שבדוגמה לבין הצורך להתמודד עם חסמי סביבה‬ ‫דורסניים (במונחים של מפעל זעיר) מחדד את גודל ההחמצה (אפשר רק לדמיין לאן ניתן היה‬ ‫להגיע אילו מנהלים עם כישורי יוזמה ומנהיגות דוגמת רינה בסיפור שלפנינו‪ ,‬היו משקיעים את‬ ‫האנרגיה שלהם בצמיחה‪ ,‬במקום במלחמת הישרדות)‬ ‫‪ .1‬סיפור אישי ‪ :‬הסיפור של ריאו עיבוד שבבי ( אזור תעשייה קריית ביאליק )‬ ‫ריאו עיבוד שבבי הוקם ומנוהל ע"י רינה בן‪-‬שמעון‪ .‬המפעל נמצא באזור התעשייה של קריית‬ ‫ביאליק‪ ,‬ומעסיק ארבעה עובדים‪ .‬זהו המפעל היחיד בתחום העיבוד השבבי שהוקם ומנוהל על‬ ‫ידי אישה מראשיתו‪ ,‬עובדה המתחברת היטב לאישיות ולאופטימיות יוצאת הדופן של בן‪-‬שמעון‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫בן‪-‬שמעון עבדה בעבר במפעל עיבוד שבבי גדול יחסית (שהעסיק כ‪ 12-‬עובדים) במגוון תפקידי‬ ‫אדמיניסטרציה וניהול‪ .‬בשנת ‪ 2007‬פשט המפעל את הרגל‪.‬‬ ‫ב‪ 01.01.2008-‬ייסדה בן‪-‬שמעון את "ריאו עיבוד שבבי" על סמך הידע שצברה‪ .‬העובד הראשון‬ ‫היה אביה שעבד שנים ארוכות כחרט בסולתם והמכונות הראשונות נרכשו במזומן‪ .‬בזכות‬ ‫הקשרים הטובים‪ ,‬הידע והמוניטין האישי שצברה במקום עבודתה הקודם הצליחה רינה‬ ‫להתקשר עם מספר חברות‪ ,‬בראשן ‪ ,ADT‬ולסיים את שנת ‪ 2008‬באיזון‪.‬‬ ‫ההסתמכות על מזומן בלבד לביצוע השקעות נבעה מניסיונה של בן‪-‬שמעון בחברה הקודמת‬ ‫שפשטה את הרגל‪ ,‬ומפני שלא ידעה האם אכן תיכנס עבודה שתכסה על העלויות‪ .‬ואמנם‪ ,‬שנת‬ ‫‪ 2009‬הייתה קשה מאוד‪ ,‬ובן‪-‬שמעון טוענת כי אילו הייתה מחויבת בהחזר הלוואות לא הייתה‬ ‫מצליחה לשרוד אותה‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה יש התאוששות‪ ,‬כשרוב העבודה מושגת ע"י קשרים אישיים והמוניטין שבן‪-‬‬ ‫שמעון רכשה בכל הנוגע לאיכות המוצר והאיכות ("יעבדו אצלי גם כל הלילה כדי להוציא הזמנה‬ ‫בזמן")‪ .‬מגבלות על יכולתה לקבל הלוואות מונעות ממנה לרכוש מכונות שיאפשרו הגדלה מיידית‬ ‫של סל המוצרים‪.‬‬ ‫מגבלה מרכזית נוספת היא תקני האיכות‪" :‬לריאו" אין כיום אישורי ‪ ,ISO‬ולכן אינה יכולה לעבוד‬ ‫ישירות עם לקוחות גדולים כמו רפאל‪ ,‬אלא רק דרך קבלני משנה מורשים‪ .‬נוצר מצב אבסורדי בו‬ ‫המוצר יוצא ישירות מריאו לרפאל‪ ,‬אך קבלן המשנה "גוזר קופון" של ‪ 25%‬מהעלות‪.‬‬ ‫אתגרים מרכזיים בפניהם עומד המפעל‬ ‫א‪ .‬השגת תקני ‪ :ISO‬ההכנה לתקנים דורשת השקעה כספית‪ ,‬בעייתית כרגע בגלל מגבלות‬ ‫אשראי ומשום שהמפעל בגלל קוטנו‪ ,‬לא יכול להיעזר בתוכניות התמיכה הממשלתיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניהול תזרים המזומנים‪ :‬באורח פרדוכסלי‪ ,‬מרגע שנכנסו הזמנות והמחזור גדל נוצרה בעיה‬ ‫של ניהול תזרים המזומנים‪ ,‬בעיקר בגלל נושא המע"מ‪ :‬עסקים מחויבים לשלם ‪ 16%‬מע"מ‬ ‫למדינה עד ה‪ 15-‬לחודש בו בוצעה העסקה‪ .‬זאת למרות שהתשלום על ביצוע העבודה‬ ‫מתקבל בפועל רק ‪ 3-4‬חודשים לאחר מכן‪ .‬התוצאה‪ :‬במקרה של גידול חד ופתאומי‬ ‫במכירות עסקים עלולים להיקלע לחובות עד כדי חדלות פירעון‪ .‬בן‪-‬שמעון מציינת כי דווקא‬ ‫הגידול בהזמנות כמעט והביא לסגירת המפעל מסיבה זו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אשראי מהבנקים‪ :‬הבנקים מערימים קשיים אינסופיים על עסקים קטנים המבקשים‬ ‫הלוואות‪ ,‬מה שמביא להסתמכות בעיקר על מזומן לצורך ביצוע השקעות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .2‬בהמשך הביקור השלים רונן סבג את התייחסויותיו הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬התוכניות הממשלתיות אינן מותאמות – חד משמעית לטפל במפעלים קטנים‪ ,‬למשל ‪:‬‬ ‫‪ .a‬תוכנית העוסקת בבקרת איכות‪/‬שיפור איכות‪ – ...‬פונה למפעלים בין ‪ 500 – 25‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ .b‬תוכנית ניצוץ – מתייחסת לעסקים מסדר גודל של ‪ 10‬עובדים לפחות‬ ‫‪ .c‬ייעוץ לעיצוב תעשייתי – מעל ‪ 10‬עובדים‬ ‫‪ .d‬מגנ"ט – לא רלוונטית כנ"ל מגנטון‬ ‫‪ .e‬קרנות המימון – לא רלוונטיות כמעט למעט חריגים‪.‬‬ ‫‪ .f‬חונכות מ‪.‬ט‪.‬י – עליה איננו מוכנים יותר להמליץ בעקבות תגובות גרועות מהשטח‪.‬‬ ‫הכשל הוא יסודי ‪ -‬התוכניות כיום אינן מתאימות לטיפול בתעשייה הקלאסית הקטנה‬ ‫גרוע מכך‪ ,‬הן אינן עונות לצרכיה האמיתיים (!) ‪.‬‬ ‫יש לבנות תוכניות ייעודיות למאסה הגדולה והמכריעה של מפעלים עד ‪ 10‬עובדים‪.‬‬ ‫פועל יוצא מכך הוא שאנו לא חושפים את המפעלים לתוכניות קיימות כדי שלא לייצר ציפיות‬ ‫ותקוות שיגררו תסכול וכעס כלפינו‪.‬‬ ‫מע"מ ‪ -‬השיטה המסחרית הנהוגה כיום כופה על תעשיין קטן לשלם סכומים משמעותיים‬ ‫מכיסו הפרטי‪ ,‬קודם שהוא זוכה לקבל את עלות המע"מ מלקוחותיו‪ .‬השיטה המסחרית‬ ‫מייצרת סכנה אמיתית לקיומו של המפעל הקטן‪.‬‬ ‫אל מול ההלוואות שבעל המפעל הקטן מעניק למדינה‪ ,‬הוא נאלץ להתמודד עם מצוקת‬ ‫אשראי שמקורה בקושי לעבור את סף הזכאות לאשראי בנקאי וחוץ בנקאי (כולל הקרן‬ ‫לעסקים בערבות מדינה) אגב‪ ,‬עפ"י נתוני בנק ישראל (‪ )2005‬עלות האשראי לעסק קטן‬ ‫גבוהה פי ‪ 2.8‬בהשוואה לעסק גדול‪.‬‬ ‫הפרדוקס – הזדמנות לצמיחה של מפעל קטן‪ ,‬הופכת לאיום המסכן את קיומו (!) משום‬ ‫החשיפה הכספית הכרוכה בהרחבה ותוספת עובדים (שאת משכורותיהם יקבלו בזמן)‪.‬‬ ‫מדובר בעוול מתמשך‪ ,‬הגורם לתסיסה וכעס כלפי השלטון‪,‬‬ ‫שכל עוד יתקיים יהווה מכשול לצמיחה הנמצאת בהישג יד‪.‬‬ ‫נכתב ע"י ‪ :‬יערה בן נחום ורונן סבג‬ ‫‪22‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ו' – תמצית לקחים מסיפורי הצלחה בתעשייה הקלאסית‬ ‫במהלך עבודת הועדה נערכו ביקורים במגוון מפעלים מהתעשייה הקלאסית (פירוט בהמשך)‪.‬‬ ‫בהם זוהו סיפורי הצלחה‪ .‬להלן הנושאים המרכזיים שעלו בביקורים וריכוז ההמלצות‪ ,‬שמימושן‬ ‫במינון הרלוונטי לכל מפעל‪ ,‬עשוי להוביל להעצמת צמיחה והצלחה נוספת‪.‬‬ ‫נושא‪ /‬צורך שעלה‬ ‫בביקור‬ ‫פירוט‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫יעדים אופרטיביים‬ ‫ פיתוח סדנאות לניהול‬‫חדשנות המיועדות‬ ‫למנהלים בכירים‬ ‫מחויבות של המנכ"ל היא‬ ‫בתעשייה הקלסית‪,‬‬ ‫תנאי הכרחי להכנסת שינויים‬ ‫בניית תוכניות להכשרת במטרה לבנות מנהיגות‬ ‫תפיסות ופרקטיקות וחדשנות‪ .‬בחלק גדול‬ ‫מנהלים בתעשיות‬ ‫ניהוליות חוסמות‬ ‫שתוביל את מהפך‬ ‫מהמפעלים יש התעסקות‬ ‫הקלאסיות‬ ‫שינוי והתחדשות‬ ‫החדשנות בתעשייה זו‬ ‫בשוטף בלבד‪ ,‬וחסר ידע‬ ‫ חשיפת מנהלים‬‫בתהליכי ניהול לרבות ניהול‬ ‫לסיפורי הצלחה שיתנו‬ ‫והטמעת חדשנות‬ ‫תמריץ לשינוי‬ ‫איכות מהווה תנאי‬ ‫מקדים לחדשנות‬ ‫במפעלים רבים יש צורך‬ ‫להגיע לרמות איכות‬ ‫מספקות כדי להרחיב‬ ‫שווקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬איכות ומיקוד‬ ‫עסקי כתפיסה אסטרטגית‬ ‫מפצים לעיתים על העדר‬ ‫חדשנות טכנולוגית‪ ,‬לפחות‬ ‫בטווח הבינוני‪.‬‬ ‫קיים מחסור חמור‬ ‫מפעלים אשר מעוניינים‬ ‫בידע לגבי תוכניות בקבלת סיוע מתקשים‬ ‫הסיוע השונות‬ ‫לעשות זאת בגלל מחסור‬ ‫הקיימות(ממשלתיות בידע ותפיסה (נכונה‬ ‫ופרטיות)‪ ,‬וקושי‬ ‫בחלקה) כי הפניה מלווה‬ ‫בנגישות אליהן‬ ‫בבירוקרטיה רבה‬ ‫יש להציע תוכניות‬ ‫תמיכה מתאימות‬ ‫לשיפור האיכות‬ ‫והמצוינות לצד עידוד‬ ‫החדשנות‬ ‫שיפור החשיפה‬ ‫והנגישות של תוכניות‬ ‫ממשלתיות ואחרות‬ ‫ הרחבה והתאמת‬‫תוכניות עידוד האיכות‬ ‫הקיימות גם לעסקים‬ ‫קטנים (‪ 5‬עובדים)‬ ‫ הדרכת סוכני השטח‬‫הבאים במגע עם‬ ‫המפעלים באשר‬ ‫לתוכניות (מנהלי‬ ‫פארקים תעשייתיים‪,‬‬ ‫התאחדות בעלי‬ ‫המלאכה וכו')‬ ‫ הקמת פורום משותף‬‫למיישמי מדיניות ונציגי‬ ‫המפעלים (התאחדות‬ ‫בעלי המלאכה‪ ,‬מנהלי‬ ‫פארקים אזורים)‬ ‫שיווק ופרסום מתאים‬‫של התוכניות‬ ‫הממשלתיות‬ ‫ הצבת גורם ממשלתי‬‫אחד לטיפול בכלל‬ ‫הפניות‬ ‫‪23‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נושא‪ /‬צורך שעלה‬ ‫בביקור‬ ‫פירוט‬ ‫מפעלים קטנים מהווים את‬ ‫עיקר התעשיה הקלאסית‪,‬‬ ‫אך הרוב המכריע של‬ ‫תוכניות הסיוע‬ ‫תוכניות הסיוע והשדרוג‬ ‫הממשלתיות אינן‬ ‫הממשלתיות מיועדות‬ ‫מתאימות למפעלים‬ ‫למפעלים בינוניים ומעלה‪.‬‬ ‫קטנים‬ ‫הדבר מונע התפתחות‬ ‫וצמיחה‪ ,‬בעיקר בנושאים כמו‬ ‫איכות ומיכון היצור‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫גיבוש תוכניות סיוע‬ ‫המותאמות לעסקים‬ ‫קטנים‪ ,‬בעיקר בתחום‬ ‫המימון והאיכות‬ ‫יעדים אופרטיביים‬ ‫ הרחבת תכולת‬‫תוכניות קיימות‬ ‫למפעלים קטנים‬ ‫ גיבוש תוכניות העונות‬‫על הצרכים הספציפיים‬ ‫ פרסום התוכניות‬‫באמצעות סוכני השטח‬ ‫ובדרכים אחרות‬ ‫ תוכנית של מנטורים‬‫מותאמת לתעשיה זו‬ ‫ תמרוץ יצואנים‬‫מובילים להתבסס על‬ ‫קבלני משנה מקומיים‪.‬‬ ‫ הכללת יצוא עקיף‬‫קבלנות משנה מקנה גישה‬ ‫בקריטריונים למתן‬ ‫לשווקים בחו"ל וללקוחות‬ ‫הטבות שונות למפעלים‬ ‫שלא ניתן היה להגיע אליהם‬ ‫קטנים‪.‬‬ ‫באופן ישיר; יש "זליגה" של הכרה ממשלתית‬ ‫קבלנות משנה עבור‬ ‫ יצירת תוכניות לשדרוג‬‫ידע מתקדם מהקבלן הראשי בחשיבות בניית‬ ‫מפעלים מובילים‬ ‫מפעלים קטנים כך‬ ‫"פירמידת יצור" שלמה‬ ‫לקבלן המשנה‪ ,‬ושידרגו;‬ ‫הינה בסיס לצמיחה‬ ‫שיענו על צרכי היצואנים‬ ‫הקטנת הצורך בבניית מערכי המתבססת על יצרנים‬ ‫בריאה ולהתחדשות‬ ‫המובילים‬ ‫מקומיים‬ ‫שיווק ופרסום יקרים‬ ‫ לגייס את תעשיית‬‫במוצרים קמעוניים‪ .‬חסרון‪:‬‬ ‫העלית המשתמשת‬ ‫שולי הרווח עפ"ר קטנים‬ ‫בקבלני משנה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מהתעשייה הקלסית‪,‬‬ ‫לחנוך את קבלני‬ ‫המשנה שלה בידע‬ ‫והדרכה‬ ‫קיים מחסור חריף‬ ‫בכוח אדם מקצועי‬ ‫סגירת מוסדות להכשרה‬ ‫מקצועית גרמה למחסור‬ ‫חמור בעובדים מקצועיים‪,‬‬ ‫בעיקר בפריפריה‪ .‬כיום‬ ‫מפעלים נדרשים להכשרות‬ ‫ארוכות ויקרות על חשבונם‬ ‫ונאלצים להלחם על כל עובד‬ ‫הקמת מסלולים‬ ‫מתאימים להכשרה‬ ‫מקצועית ועידוד פניה‬ ‫אליהם‬ ‫ להתאים תוכניות מו"פ‬‫קשר עם האקדמיה שמנוהל‬ ‫התאמת תוכניות‬ ‫משותף (דוגמת מגנ"ט)‬ ‫כראוי יכול להקנות יתרון‬ ‫קשר עם האקדמיה‬ ‫אסטרטגי‪-‬טכנולוגי רב ערך להעברת ידע‬ ‫לתעשיה הקלאסית‬ ‫וגישה לידע מתקדם‬ ‫למפעל‪ .‬עם זאת‪ ,‬קשר כזה מהאקדמיה לתעשייה‬ ‫ לפתח תוכניות‬‫מקנים יתרון אך‬ ‫הקלאסית והטמעתו גם שיאפשרו ישום ידע‬ ‫דורש יכולות מתקדמות‬ ‫בעייתיים למימוש‬ ‫במפעלים נעדרי מו"פ מתקדם במפעלים בהם‬ ‫יחסית מהמפעל עצמו‬ ‫אין מחלקות פיתוח‪.‬‬ ‫לתהליך הפיתוח ובעיקר‬ ‫‪24‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נושא‪ /‬צורך שעלה‬ ‫בביקור‬ ‫פירוט‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫יעדים אופרטיביים‬ ‫להטמעתו‪ ,‬ולכן מחוץ‬ ‫ליכולותיהם של רוב המכריע‬ ‫של המפעלים בתעשייה‬ ‫הקלאסית‬ ‫קשיי מימון מונעים‬ ‫פיתוח וחדשנות‬ ‫בתעשייה הקלאסית‬ ‫בכלל ובעסקים‬ ‫קטנים בפרט‬ ‫מפעלים רבים‪ ,‬בעיקר‬ ‫קטנים‪ ,‬מתקשים לקחת את‬ ‫הסיכון שבהשקעה בחדשנות‬ ‫ובשדרוג היצור על חשבון‬ ‫הרווח העתידי‪ .‬מקורות‬ ‫המימון המקובלים (ובהם‬ ‫הבנקים) מערימים קשיים‬ ‫רבים ביותר במתן אשראי‪.‬‬ ‫המפעלים בהם נראתה‬ ‫חדשנות משמעותית היו אלו‬ ‫בהם לבעלים יש "כיס עמוק"‬ ‫לספיגה של הפסדים בטווח‬ ‫הקצר‪ ,‬או אלו שהצליחו‬ ‫להשיג ניתנו תנאי מימון‬ ‫נוחים בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫פיתוח מסלולי מימון‬ ‫מתאימים לעסקים‬ ‫ ראה נספח י'‬‫קטנים ולהחדרת‬ ‫(תמריצים כלכליים‬ ‫טכנולוגיות לתעשייה‬ ‫להשקעה במו"פ‪,‬‬ ‫המסורתית‪ ,‬כך שרמת חדשנות ועמידה בתקני‬ ‫הסיכון הטכנולוגי תאוזן איכות במגזר התעשיות‬ ‫ע"י רמת הסיכון‬ ‫הקלאסיות)‬ ‫הפיננסי‬ ‫התעשייה הקיבוצית היא‬ ‫דוגמא לספור הצלחה שניתן‬ ‫התארגנות אזורית‪/‬‬ ‫ללמוד ולאמץ‪.‬‬ ‫עידוד יצירה של‬ ‫מגזרית מסייעת‬ ‫מפעלים קטנים שביקרנו‬ ‫קלאסטרים מגזרים‬ ‫מאוד בהתגברות על‬ ‫במגזר זה (ראה להבות‪ ,‬אבן‬ ‫חסמים‬ ‫קיסר) גדלו והפכו לספור‬ ‫הצלחה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ הקמת מאגדים על‬‫בסיס ענפי או גיאוגראפי‬ ‫במטרה לבנות מנהיגות‬ ‫מקצועית אשר תסייע‬ ‫לחברות בהתמודדות‬ ‫עם מחסומים‬ ‫פסיכולוגיים וממסדיים‬ ‫המפעלים בהם נערכו סיורים‪( :‬לפי סדר א"ב)‬ ‫אבן קיסר (קיבוץ שדות‪-‬ים)‪ :‬יצור משטחי עבודה וחיפויים מקוורץ מעובד‪ .‬בבעלות קיבוץ‬ ‫שדות ים (‪ )73.3%‬קרן טנא (‪( )26.7%‬מתוכננת הנפקה בארה"ב בסוף ‪ ,)2010‬מעסיק כ‪-‬‬ ‫‪ 500‬עובדים‪.‬‬ ‫אלקטוגליל בע"מ (אזה"ת קרית שמונה)‪ :‬הרכבת מעגלים אלקטרוניים‪ .‬בבעלות פרטית‬ ‫(קבוצת זריחה)‪ ,‬מעסיק כ‪ 90-‬עובדים‪.‬‬ ‫בינות טופז‪-‬בלובשטיין ‪ -‬עבודות מתכת בע"מ (אזה"ת קרית‪-‬שמונה)‪ :‬עבודות מתכת‪.‬‬ ‫בבעלות פרטית‪ ,‬מעסיק כ‪ 70-‬עובדים‪.‬‬ ‫גלובל רוטו שקע (‪ )1983‬בע"מ (פארק התעשיה קיסריה)‪ :‬אריזות גמישות למזון‪ .‬בבעלות‬ ‫משפחת פלדמן (מקסיקו)‪ ,‬מעסיק ‪ 90‬עובדים‪.‬‬ ‫טרופיקל דגיל תעשיות קוסמטיקה בע"מ (אזה"ת קרית‪-‬שמונה)‪ :‬יצור מוצרי קוסמטיקה‬ ‫וטואלטיקה למותגים פרטיים‪ .‬בבעלות פרטית‪ ,‬מעסיק כ‪ 200-‬עובדים‪.‬‬ ‫להבות יצור ומיגון (‪ )1995‬בע"מ (קיבוץ להבות הבשן)‪ :‬תכנון ויצור מערכות מתקדמות למיגון‬ ‫מאש‪ .‬בבעלות קיבוץ להבות הבשן‪ ,‬מעסיק כ‪ 100-‬עובדים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪ .7‬מצפה פלסטיק (‪( )MCP‬קיבוץ המעפיל)‪ :‬אריזות פלסטיק לארוחות מוכנות‪ .‬בבעלות קיבוץ‬ ‫המעפיל (‪ )50%‬ותעשיות גזית (‪ ,)50%‬מעסיק כ‪ 150-‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ .8‬מתפרות ליאור בע"מ (אזה"ת דורה‪ ,‬שלומי)‪ :‬מוצרי מיגון אישיים‪ ,‬בעיקר למערכת הביטחון‪.‬‬ ‫בבעלות פרטית‪ ,‬מעסיק כ‪ 60-‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ .9‬מתפרת סלטקס ‪ 1980‬בע"מ (אזה"ת קרית‪-‬שמונה)‪ :‬מדים למערכת הביטחון‪ .‬בבעלות‬ ‫פרטית‪ ,‬מעסיק כ‪ 50-‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ .10‬סטאר גלאס בע"מ (אזה"ת סכנין)‪ :‬יצור כל סוגי הזכוכית לבניין‪ .‬בבעלות חמודי אבו‪-‬יונס‪,‬‬ ‫מעסיק כ‪ 60-‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ .11‬צאג – ‪.‬‬ ‫‪ .12‬ריאו עיבוד שבבי (אזה"ת קרית ביאליק)‪ :‬עיבוד שבבי‪ .‬בבעלות פרטית‪ ,‬מעסיק ‪ 4‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ .13‬שמעוני מיכאל מפעלי מתכת בע"מ (מושב עבדון)‪ :‬מוצרי מתכת‪ .‬בבעלות פרטית‪ ,‬מעסיק כ‪-‬‬ ‫‪ 40‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ .14‬תדיראן סוללות בע"מ (אזה"ת קרית‪-‬שמונה)‪ :‬הרכבת סוללות‪ ,‬שלוחה של המפעל המרכזי‬ ‫ברחובות‪ .‬בבעלות ‪( Saft Batteries‬צרפת)‪ ,‬מעסיק כ‪ 30-‬עובדות‪.‬‬ ‫‪ .15‬תעשיות אחים סאינה ש‪.‬ר‪ 1989 .‬בע"מ (אזה"ת קרית‪-‬שמונה)‪ :‬עבודות מתכת‪ .‬בבעלות‬ ‫פרטית‪ ,‬מעסיק כ‪ 60-‬עובדים‪.‬‬ ‫פירוט התקצירים ‪ -‬ראה‪http://innonet.technion.ac.il/pg/groups/2838/case-studies :‬‬ ‫נכתב ע"י ‪ :‬פרופ' מיה ארז‪ ,‬ד"ר איריס ארבל ויערה בן נחום‬ ‫‪26‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ז' – פרויקטים של סטודנטים בתעשייה‬ ‫משרד המדען הראשי בשיתוף הות"ת ומשרד האוצר תומכים בתוכנית לשת"פ עם מוסדות‬ ‫אקדמיים לביצוע פרויקטי גמר של סטודנטים שנה ד' בהנדסה בנושא "חדשנות עיסקית‬ ‫וטכנולוגית"‪ .‬תוכנית זו מהווה מסלול תמיכה רשמי לתמיכה בתעשייה המסורתית ומנוהלת‬ ‫על ידי מרכז הידע לחדשנות בטכניון‪ .‬ההחלטה על הקמת מסלול זה התקבלה בעקבות פרויקט‬ ‫נסיוני שנערך בטכניון בשנת ‪ 2009‬בהצלחה רבה‪ ,‬בארבעה מפעלים בתעשייה הקלאסית‪.‬‬ ‫פרויקטי הגמר מיושמים במפעלים והופכים לכלי עבודה שוטפים בהנחיית הסגל האקדמי והנהלת‬ ‫המפעל‪.‬‬ ‫במהלך שנת תשע"א (‪ )2010-2011‬ייקחו חלק בפרויקט ‪ 4‬מוסדות אקדמיים (הטכניון‪ ,‬אונ' תל‬ ‫אביב‪ ,‬אונ' בן גוריון ואורט בראודה)‪ .‬הפרויקט ינוהל על ידי מרכז הידע לחדשנות בטכניון‬ ‫בהובלתם של פרופ' מרים ארז‪ ,‬פרופ' עוזי דה‪-‬האן וד"ר איריס ארבל וילווה על ידי היועץ‬ ‫האסטרטגי של משרד המדען הראשי במשרד התמ"ת‪ ,‬מר יוסי רן‪.‬‬ ‫הערך המוסף של הפרויקט לסטודנטים‪:‬‬ ‫חושף את הסטודנטים לתעשייה המסורת ית ומציב בפניהם אתגרים להכנסת חדשנות בתעשייה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫מחדד את החשיבות של שימוש בגישה אינטגרטיבית לניתוח תהליכים ארגוניים‪ ,‬מעבר להיבט‬ ‫הטכנולוגי‪.‬‬ ‫הערך המוסף של הפרויקט לחברות‪:‬‬ ‫ מייצר שינוי חשיבה בתוך החברה‪ :‬פתיחות לשמוע גורם חיצוני ובלתי תלוי‪ ,‬מאפשר חדירת‬‫רעיונות נוספים ומונע קיבעון מחשבתי‬ ‫ פרויקטים כאלה משמשים מנוף לשנוי ולהכנסת חדשנות לאותם ארגונים שאין להם משאבי‬‫זמן‪ ,‬תקציב או כח‪-‬אדם לחשיבה מחוץ לשוטף‪.‬‬ ‫מהלך הפרויקט‪:‬‬ ‫ החברות נבחרות בשיתוף היועץ האסטרטגי של המדען הראשי‪ ,‬ומנהל בכיר בחברה ממונה‬‫כמנחה מהתעשייה‪.‬‬ ‫ במחצית הראשונה של השנה‪ ,‬הצוותים מבצעים ההערכה אסטרטגית ומגישים דו"ח ביניים הכולל‬‫תוכנית ומתכונת לפרויקט לאישור אצל המנחים האקדמיים והאחראי על הפרויקט בשטח ‪.‬‬ ‫ במחצית השנייה של השנה‪ ,‬הצוותים מקבלים הדרכה אינטנסיבית מהמנחים האקדמיים‬‫ומקיימים פגישות עם החברה סביב אבני הדרך בכדי להציע תוכנית ליישום‪.‬‬ ‫תוצרי הפרויקט הניסיוני‪:‬‬ ‫הצוותים עבדו על הפתרונות שהוצעו בתוכנית שאושרה ובנו דרכי פעולה להשגת הפתרון תוך‬ ‫קבלת הנחייה מקצועית‪ .‬הפתרון שהתקבל היה‪:‬‬ ‫‪ ‬בר ביצוע ומקובל על החברה‬ ‫‪ ‬השפיע על קידום תהליכי חדשנות בחברה ועל ביצועיה‬ ‫‪ ‬בהתאם לסטנדרט האקדמי ועם ערך הנדסי‬ ‫‪ ‬הווה הזדמנות לשינוי ארגוני‪ :‬ישפר ביצועים‪ ,‬יתמוך בחדשנות‬ ‫ויאפשר צמיחה‪.‬‬ ‫‪ ‬שנה את מצב הכרה של הארגון (‪) state of mind‬‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬פרופ' מיה ארז‪ ,‬ד"ר איריס ארבל‬ ‫‪27‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ח' ‪ -‬תמריצים כלכליים להשקעה במו"פ‪ ,‬חדשנות ועמידה בתקני איכות במגזר התעשיות הקלאסיות‬ ‫‪ .1‬רקע‪ :‬מגזר התעשיות הקלאסיות בישראל מורכב ממספר גדול של מפעלים קטנים‪ ,‬שחלקם‬ ‫הדומיננטי מעסיק פחות מ‪ 10-‬עובדים‪ .‬הנהלות מפעלים בסדרי גודל כאלה שקועות בדרך‬ ‫כלל עד צוואר בבעיות קיום שוטפות‪ .‬גם אם קיימת מודעות ליתרונות הטמונים‬ ‫בחדשנות‪ ,‬אין להנהלות אלה משאבי כוח אדם וזמן לאיתור והשתתפות בתכניות סיוע‬ ‫ממשלתיות עתירות בירוקרטיה‪ ,‬הגשת בקשות למימון‪ ,‬והמתנה לאישור לא‪-‬וודאי של‬ ‫הסיוע‪ .‬לפיכך ראוי לשקול הקמת אפיק סיוע נגיש ופשוט לסבסוד ההשקעה בחדשנות‪.‬‬ ‫גם צעדי מדיניות אחרים‪ ,‬כגון הקפדה על דיני עבודה‪ ,‬שכר מינימום ומדיניות תעסוקה‬ ‫והכשרה‪ ,‬מקטינים את האטרקטיביות של הסתמכות על כח אדם זול ולא מיומן‪ ,‬ובכך‬ ‫יכולים לתרום לשדרוג התעשיות הקלאסיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההצדקה לאפיק סבסוד נוסף לחדשנות ומו"פ‪:‬‬ ‫‪ ‬להשקעות במו"פ‪ ,‬חדשנות ועמידה בתקני איכות יש השלכות כלכליות מעבר לרווח‬ ‫המיידי למפעל המשקיע‪ ,‬בצורת‪" :‬זליגת ידע" בין מפעלים ועסקים‪ ,‬שיפור כושר היצור‬ ‫ומוניטין היצוא של התעשיה הישראלית‪ ,‬הגדלת מקורות תעסוקה והקטנת פערי הכלכלה‬ ‫הדואלית‪.‬‬ ‫‪ ‬הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ותקני איכות בענפי התעשיה הקלאסית יסייעו למינוף‬ ‫הצלחת ענפי ההיי‪-‬טק במגזרים שהיקף הפעילות והתעסוקה בהם גדולים בהרבה מאלה‬ ‫של תעשיות העילית‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיוע ישיר וסיוע תשתיתי‪ :‬בעקבות ההשפעות החיצוניות החיוביות הנובעות מחדשנות ומו"פ‬ ‫פועלות הממשלות במדינות המפותחות בערוצים שונים לסיוע לפעילויות אלה‪ .‬התכניות‬ ‫נחלקות לשני סוגים‪:‬‬ ‫‪ ‬סיוע מוכוון ישיר‪ ,‬לפרויקטים ספציפיים המאושרים מראש‪( ,‬דוגמת מענקי המו"פ של‬ ‫המדע"ר בישראל‪ ,‬חממות טכנולוגיות‪ ,‬ותכניות חונכות שונות לעסקים)‪.‬‬ ‫‪ ‬תמיכה תשתיתית וסבסוד‪ .‬בקבוצה זו כלולות פעולות לפיתוח מקורות מימון למו"פ‪,‬‬ ‫(כגון קרנות הון סיכון)‪ ,‬יצירת מאגר של כח אדם מיקצועי‪ ,‬ותמריצים כלכליים לפעילויות‬ ‫שהממשלה רוצה לעודד‪ .‬הסיוע איננו ישיר במובן שהממשל איננו ממיין ומאשר מראש‬ ‫כיצד הסקטור העסקי ישתמש בתוצרי התכניות‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיבסוד ישיר ועקיף למו"פ וחדשנות‪:‬‬ ‫‪ ‬סבסוד ישיר הוא חלק מהסיוע המכוון‪ ,‬במסגרתו המדינה בוחרת פרוייקטים שהיא‬ ‫מוצאת לנכון לסבסד לפי קריטריונים ידועים‪ .‬הסבסוד הישיר מתבטא באישור מראש‬ ‫למימון חלקי או מלא של הפרוייקט‪ ,‬כנגד אבני דרך מוסכמות ובהתאם לתקציב שאושר‪.‬‬ ‫‪ ‬סבסוד עקיף עובד בדרך כלל דרך מערכת המס‪ ,‬ומספק הקלות מס שונות להוצאות‬ ‫והשקעה בפעילויות מו"פ‪ .‬ההקלות הנפוצות ביותר במסגרת זו כוללות ניכוי ההוצאה‬ ‫למו"פ מההכנסה החייבת במס חברות‪ ,‬וזיכוי מס בגובה שעור קבוע מההוצאה למו"פ‬ ‫מעבר לבסיס מסויים‪ .‬ברב המכריע של מדינות ה‪ OECD-‬קיימות במקביל תכניות סבסוד‬ ‫ישיר ועקיף של מו"פ‪ ,‬ובשליש מהן שעור הסבסוד העקיף עולה על הסבסוד הישיר‪ .‬כמעט‬ ‫בכולן מותר ניכוי מלא ומיידי של ההוצאה על מו"פ מההכנסה החייבת‪( ,‬להוציא השקעה‬ ‫במבנים)‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬מציעות רב מדינות ה‪ OECD-‬סבסוד מו"פ עקיף באמצעות תמריצי‬ ‫מס שונים‪ .‬שעורי הסבסוד דרך מערכת המס נעים בין כ‪ 30%-‬בקנדה וספרד‪ ,‬לבין‬ ‫שעורים של ‪ 7.5%-20%‬בארה"ב‪ ,‬אירלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קוריאה‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬הולנד ויפן‪ .‬כשני‬ ‫שליש ממדינות ה‪ OECD-‬מציעות זכוי מס יעודי למו"פ‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪‬‬ ‫בישראל קיימת כיום רק ההטבה הבסיסית המינימלית המאפשרת למפעל לנכות את‬ ‫מלוא ההוצאה על מו"פ (לאחר אישור המדע"ר) מההכנסה החייבת במס חברות בשנת‬ ‫ההוצאה‪( ,‬סעיף ‪20‬א' לפקודת מס הכנסה)‪.‬‬ ‫‪ .5‬עיקרי הסיוע המוצע‪:‬‬ ‫‪ ‬התמיכה ניתנת כסבסוד חלקי של ההוצאות על מו"פ‪ ,‬חדשנות‪ ,‬או לצורך עמידה בתקני‬ ‫איכות; למשל‪ ,‬אם קיים זכוי מס של ‪ 20%‬על הוצאה למו"פ וחדשנות‪ ,‬ומפעל הוציא‬ ‫‪ ₪ 300,000‬בשנה מסויימת על פיתוח טכנולוגי לשידרוג שיטת היצור‪ ,‬או לשיפור המוצר‬ ‫כדי לעמוד בתקן איכות בינלאומי מוכר‪ ,‬יזכה לסיוע כמעט אוטומטי בצורת זיכוי מס‬ ‫שיפחית את חבות המס שלו ב‪ .₪ 60,000 -‬אפשר לשמור את הזיכוי לשנים עתידיות אם‬ ‫אין למפעל אפשרות לנצלו בשנה בה התקבל‪.‬‬ ‫‪ ‬התמיכה מוענקת דרך ממשקי מגע קיימים בין המפעל והשלטונות‪ ,‬קרי מערכת המס‪,‬‬ ‫המקבלת מכל עסק דיווחים רבעוניים ושנתיים‪.‬‬ ‫‪ ‬צריך להגדיר מראש‪ ,‬ובמדוייק‪ ,‬אילו סוגי הוצאות יוכרו לצורך קבלת סיוע כזה‪ ,‬ולדרוש‬ ‫תיעוד מסודר ושוטף של הפעילות בגינה מתבקש הזיכוי‪.‬‬ ‫‪ ‬כמובן שאין סבה להציע תמריצי מס להשקעות מו"פ וחדשנות רק למגזר התעשיות‬ ‫הקלאסיות‪ .‬אבל ההליך הפשוט של קבלת ההטבה מתאים במיוחד לעסקים קטנים‪,‬‬ ‫שאינם אמונים על ניהול פרוייקטי מו"פ המקובלים באפיקי תמיכה אחרים המוצעים‬ ‫בישראל דרך מדע"ר התמ"ת‪.‬‬ ‫‪ .6‬יתרונות וחסרונות לסבסוד עקיף באמצעות תמריצי מס‪:‬‬ ‫‪ ‬היתרון העיקרי הוא שיפור הנגישות להטבה לעסקים‪ ,‬בלי אי וודאות לגבי סכויי הזכיה‬ ‫במענק ועל גובהו‪ ,‬בלי הגשת הצעות ותקציבים לאישור מראש‪ ,‬וללא צורך באישור כל‬ ‫צעד לאחר הזכיה‪.‬‬ ‫‪ ‬יתרון מובנה נוסף הוא בכך שהעסקים הם הבוחרים במה להשקיע‪ ,‬ולא ועדת מחקר‬ ‫שבידיה מידע שונה מזה שבידי היזם או מנהל המפעל‪.‬‬ ‫‪ ‬ההטבה אטרקטיבית במיוחד לעסקים הצופים שהפעילות הנתמכת תייצר עבורם הכנסה‬ ‫נוספת‪ ,‬שכן היא ניתנת בצורת זיכוי מס‪.‬‬ ‫‪ ‬אין צורך באישור שנתי של היקף התמיכה במסגרת דיונים מפרכים על תקציב הממשלה‪,‬‬ ‫שכן מדובר בויתור על הכנסה (ממסים) ולא על הוצאה תקציבית‪.‬‬ ‫‪ ‬החסרונות הם שלמדינה אין שליטה מלאה על גובה התמיכות המוענקות במסלול הטבות‬ ‫מס‪ ,‬ואין לה יכולת לעודד בצורה דיפרנציאלית פרויקטים בתחום טכנולוגי מסויים‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשר כמובן להתנות את התמריץ בגודל המפעל‪ ,‬או במיקומו הגיאוגרפי‪.‬‬ ‫‪ .7‬אפיק סיוע נוסף‪ ,‬לא במקום תכניות אחרות‪ :‬לא מדובר כאן על החלפת אפיקי סיוע אחרים‪,‬‬ ‫אלא הצעה לאפיק תמיכה נוסף‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הכרה כי נדרשים אפיקי סיוע שונים לעסקים‬ ‫שונים‪ ,‬ואי אפשר לנבא מראש איזו שיטת עידוד תתאים לאילו עסקים‪.‬‬ ‫‪ .8‬התכנית יכולה לממן את עצמה תוך זמן קצר‪ :‬אומדנים ראשוניים מצביעים על כך שתמיכה‬ ‫מסוג זה תכניס למדינה יותר מעלותה כתוצאה מהשיפור בעסקי המפעלים הנהנים ממנה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא ממחקרים בישראל כי כל שקל סיוע ממשלתי למו"פ מגדיל את המו"פ של‬ ‫החברות בלמעלה מ‪ 2-‬שקלים‪( ,‬כלומר החברה מוציאה מכיסה סכום נוסף למו"פ העולה על‬ ‫המענק שקבלה)‪ .‬ההשפעה בסקטור התעשיות הקלאסיות גבוהה עוד יותר‪ ,‬כיון שתעשיות‬ ‫אלה משקיעות מעט מאד מלכתחילה בפעילויות כאלה‪ .‬הגדלת המו"פ העסקי וההשקעה‬ ‫בחדשנות תעלה את הפריון הכולל במשק‪ ,‬וכך תביא לתוספת פעילות כלכלית החייבת במס‪.‬‬ ‫נכתב ע"י‪ :‬פרופ' דני פלד‬ ‫‪29‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח ט' – "מאגד צפוני" – מסמך התנעה * ‪ -‬עודכן ‪7.1.2011‬‬ ‫‪ .1‬ייעוד‪ :‬להוות קטליזאטור‪ ,‬בעל נוכחות ו"מסה קריטית"‪ ,‬שיתרום לצמיחתם של מפעלי‬ ‫תעשייה קלאסית קטנים** ובעלי פוטנציאל‪ ,‬שסיכוייהם לעשות זאת ללא סיוע חיצוני‬ ‫נמוכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חברי המאגד (בסדר אלפא בתי)‬ ‫גיורא ברן – מנכ"ל "דרומה‪-‬צפונה"‬ ‫סרגי זלוטניק – מנהל מנהלת פארק תעשיות ציפורית‬ ‫ליאור מעיין ‪ -‬מנהל פארק תעשיות משגב‬ ‫דוד סלייפר – מנכ"ל מט"י לב הגליל (סיים את תפקידו)‬ ‫אלון שוורץ – מנהל התאחדות מלאכה ותעשייה חיפה והצפון (סיים את תפקידו)‬ ‫מצטרפים חדשים‪:‬‬ ‫פרופ' אורי מר חיים ‪ -‬ראש המחלקה לביוטכנולוגיה ‪ -‬מיג"ל‬ ‫עמוס רודין – מנהל פארק תעשיות צח"ר‬ ‫‪ .3‬דרך פעולה‬ ‫א‪ .‬הוסכם להריץ פיילוט שיכלול כ ‪ 10‬מפעלים המתאפיינים בפוטנציאל צמיחה‬ ‫ומנהיגות יזמית ואנרגטית‪ ,‬הנזקקים לסיוע חיצוני כדי לממש את שאיפתם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עקרונות ניהול הפיילוט ורשימת משתתפיו יגובשו בשיתוף עם מרכז החדשנות‬ ‫בטכניון (שצבר ניסיון בפיילוט דומה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לאחר שתתגבש תוכנית יעשה מאמץ להשיג מימון לניהול הפיילוט ממשרד‬ ‫התמ"ת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חברי המאגד יקיימו רשת פנימית שתעביר מידע בעל ערך משותף‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אלון שוורץ הסכים להעמיד את משרדו כגורם שירכז את הרשת ואת מפגשי‬ ‫העבודה של המאגד‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ליאור מעיין נטל על עצמו לארגן כנס התנעה בהשתתפות נציגי תמ"ת ונבחרת של‬ ‫נציגי התעשייה אליה אנחנו מכוונים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬המאגד ישאף להניע 'מקבצים' של תעשיות קטנות (עם מכנה משותף מקצועי או‬ ‫גיאוגראפי) במטרה ליצור יתרון גודל לצרכי קנייה יעילה של שירותים‪ ,‬השתתפות‬ ‫במכרזים גדולים‪ ,‬או ייצוא‪.‬‬ ‫* המסמך סוכם ואושר ע"י חברי המאגד‪ ,‬בפגישה שהתקיימה בפארק משגב ב ‪11.10.2010‬‬ ‫** המונח קטנים מתייחס למפעלים עם פחות מ ‪ 50‬עובדים המהווים כ ‪ 90%‬ממפעלי התעשייה הקלאסית‬ ‫‪31‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח י' – אינטל ישראל כדוגמת מופת ל"תעשיית מופת"‬ ‫כוועדה‪ ,‬קיימנו ביקור באינטל‪ ,‬מתוך כוונה לבחון את האפשרות לצרף את החברה לרשימת "תעשיות‬ ‫עוגן" המקיימות מדיניות המסייעת לשדרג את התעשיות הקלאסיות‪ ,‬המופעלות על ידן כקבלניות‬ ‫משנה‪.‬‬ ‫זכינו לראות דוגמה מאלפת הראויה לחיקוי ויישר כוח שמרכיביה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ברמה האסטרטגית ‪ -‬ערכית‬ ‫התמיכה של אינטל בקידום התעשייה הישראלית‪ ,‬מעוגנת כחלק מתפיסת עולם המתייחסת‬ ‫לנושא כפועל יוצא מחתירתה להצטיינות עסקית ולמימוש אחריותה החברתית (נושא המונהג‬ ‫אישית ע"י מנכ"לית החברה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ברמה האופרטיבית מבצעת אינטל ישראל את המהלכים הבאים‬ ‫(‪ )1‬מימוש בפועל של רכש גומלין העולה על מחויבותה לרשפ"ת‪.‬‬ ‫(‪ )2‬פטור מתמלוגים או מגבלות מסחריות‪ ,‬את התעשיות המפתחות עבור אינטל את‬ ‫הציוד הנדרש לה‪.‬‬ ‫(‪ )3‬החברה מפעילה מדיניות‪ ,‬המעודדת קבלני משנה הנמצאים בחו"ל להקים ישויות‬ ‫ישראליות‪.‬‬ ‫(‪ )4‬החברה מעודדת תעשיות קלאסיות להיכנס לרשימת הספקים של אינטל ישראל‬ ‫(ההופכת אותם לספקים של אינטל העולמית)‬ ‫(‪ )5‬החברה מסייעת לקבלני המשנה שלה לעמוד בתקנים רלוונטיים‪.‬‬ ‫(‪ )6‬אינטל מעודדת קבלני משנה להתאגד כדי להתמודד עם משימות המחייבות "מסה‬ ‫קריטית" ושילוב דיסציפלינות (מומש בפועל‪ ,‬בשלב ההקמה של ‪)FAB 28‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אינטל מקדמת שתי יוזמות עליהן מברכת הוועדה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬קידום מודל של "מימון משולש" לשדרוג איכות ויעילות של קבלני משנה‪:‬‬ ‫‪ 1/3 ‬של תעשייה המחויבת ברכש גומלין תשקיע בחניכת ובהשבחת תשתית של‬ ‫קבלני משנה (בתמורה לזיכוי רשפ"ת עם מכפיל ראוי על השקעתה)‬ ‫‪ 1/3 ‬ע"י קבלן המשנה הזוכה לסיוע‬ ‫‪ 1/3 ‬תמיכה של משרד התמ"ת‬ ‫התוצאה – רווח משולש‪:‬‬ ‫‪ ‬קבלן המשנה יזכה להיות ספק מוכר של חברה בינלאומית עם פתח לייצוא‬ ‫‪ ‬התעשייה המסייעת תזכה בקבלן משנה יעיל ואיכותי שיתרום לכושר התחרות שלה‬ ‫‪ ‬המדינה תזכה במינוף כמותי ואיכותי על השקעתה‬ ‫(‪ )2‬מסלול תואר שני במדעי הייצור‪ ,‬בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון (מדובר בתחום בו חסרה‬ ‫הכשרה אקדמית‪ ,‬למרות חשיבותה המרכזית בתעשיות הנשענות על תהליכים ‪ -‬דוגמת‪:‬‬ ‫אינטל‪ ,‬פרמצבטיקה ותעשייה כימית)‬ ‫‪30‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח יא' – תמצית נתוני תמיכה רב שנתית של המדען הראשי בתעשייה הקלאסית‬ ‫(מבוסס על נתונים שהתקבלו ממשרד המדען הראשי)‬ ‫‪1‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫מס' חברות שתוכניותיהם‬ ‫אושרו‬ ‫תעשייה מסורתית ‪ -‬אישורי תוכניות בפריפריה וקו העימות‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪141.5‬‬ ‫‪80.8‬‬ ‫‪50.9‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪118.5‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪45.8‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪72.3‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪38.1‬‬ ‫‪25.1‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪49.4‬‬ ‫‪32.7‬‬ ‫‪20.9‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫מס' חברות שתוכניותיהם‬ ‫אושרו‬ ‫תוכניות תעשיה מסורתית שאושרו לשת"פ בינ"ל‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫מס' חברות שתוכניותיהם‬ ‫אושרו‬ ‫תעשייה מסורתית ‪ -‬חדשנות ומו"פ כולל תהליכים‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪56.7‬‬ ‫‪27.9‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪94.7‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪28.4‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪34.8‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪104.6‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪36.7‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מאגדי מגנ"ט בתחום התעשייה המסורתית‬ ‫‪4‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫מס' חברות שתוכניותיהם‬ ‫אושרו‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪56.6‬‬ ‫‪37.3‬‬ ‫‪25.8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪98.3‬‬ ‫‪55.1‬‬ ‫‪36.8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪44.1‬‬ ‫‪28.3‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫איגודי משתמשים שאושרו ‪ -‬בתחום התעשייה המסורתית‬ ‫‪5‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫מס' חברות שתוכניותיהם‬ ‫אושרו‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מכוני מחקר ‪ -‬אישורי תוכניות בתחום התעשייה המסורתית‬ ‫‪6‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫מס' חברות שתוכניותיהם‬ ‫אושרו‬ ‫‪7=1+2+3+4+5+6‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫מס' חברות שתוכניותיהם‬ ‫אושרו‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪15.4‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סה"כ מענקים שאושרו לתעשייה מסורתית בכל המסלולים‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪331.6‬‬ ‫‪187.9‬‬ ‫‪114.6‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪351‬‬ ‫‪209.1‬‬ ‫‪131.1‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪191.8‬‬ ‫‪113.5‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪194.8‬‬ ‫‪109.5‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪196.9‬‬ ‫‪122.1‬‬ ‫‪71.8‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪81‬‬ ‫בקשות ‪ 2010‬שטרם עלו לדיון ‪ -‬צפי לאישורי מענק בהיקף של כ‪ 70-‬מ'‪ ₪‬עד סוף ‪2010‬‬ ‫‪241.2‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫‪115‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫‪90‬‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫נתוני ‪ 2010‬טרם הושלמו‪ .‬בצנרת נמצאים למעלה מ‪ 240-‬מ'‪ ₪‬ביקושים שאמורים להגיע לדיון עם‬ ‫הערכה להיקף של כ‪ 70-‬מ'‪ ₪‬מענק נוספים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬להדגיש‪ ,‬כי לתעשייה המסורתית אושר פטור מחובת החזר תמלוגים לתקופה עד ספטמבר‬ ‫‪( 2013‬הפטור ניתן במסגרת דיון תקציב‪ :‬ב‪ 2009-‬אושר פטור לתקופה של שנתיים ובדיוני התקציב‬ ‫האחרונים ב‪-‬יולי ‪ 2010‬אושרו שנתיים נוספות)‪.‬‬ ‫ב‪ 2011-‬אמורות להתווסף שתי תוכניות חדשות‪ )1( :‬מסורטק‪ :‬שת"פ תעשייה מסורתית עם‬ ‫תעשייה עתירת ידע‪ )2(.‬אטרקטיביות קבלני המשנה‪ :‬צמצום פערים טכנולוגיים של קבלני המשנה‬ ‫בישראל על מנת לשמש יצרנים לתעשיית ההי‪-‬טק‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫נספח יב' ‪ -‬עידוד מו"פ ואימוץ טכנולוגיות חדשות בתעשיות מסורתיות בישראל‬ ‫רקע‬ ‫עם העלייה העולמית בחשיבותם של תחומי התקשורת התוכנה והאינטרנט‪ ,‬המאמץ של המחקר‬ ‫והפיתוח בתחום התעשייה עתירת הידע (בייחוד תחום התוכנה והציוד האלקטרוני) תרם רבות‬ ‫לגידול המרשים בייצוא של תעשייה זו מ‪ 2,278 -‬מיליון ‪ $‬בשנת ‪ 1990‬ל‪ 11,188-‬מיליון ‪ $‬בשנת‬ ‫‪ 2000‬ול‪ 17,920 -‬מיליון ‪ $‬בשנת ‪ .2009‬בהשוואה לענף המסורתית היקף היצוא בשנת ‪1990‬‬ ‫עמד על ‪ 1,492‬מיליון דולר‪ ,‬בשנת ‪ 1,813 2000‬מיליון דולר וב‪ 1,967 2009 -‬מיליון דולר‬ ‫(ראה הערה מס ‪.)1‬‬ ‫בישראל עיקר המו"פ התעשייתי האזרחי מתבצע בסקטור התעשייה העילית וחלקן של התעשיות‬ ‫המסורתיות בעוגת המו"פ קטן בהשוואה למדינות ה‪ .OECD -‬כך למשל בשנת ‪ 2006‬ענף ציוד‬ ‫תקשורת אלקטרוני ביצע ‪ 72%‬מהמו"פ התעשייתי בישראל לעומת ‪ 18%‬בממוצע במדינות ה‪-‬‬ ‫‪ . oecd‬לעומת זאת‪ ,‬בענפי המזון‪ ,‬הכימיה והמתכת בישראל בוצעו בהתאמה ‪ 13% ,0%‬ו ‪2%‬‬ ‫מכלל המו"פ התעשייתי לעומת ‪ 22% ,4%‬ו‪ 3% -‬בממוצע במדינות ה‪ ( oecd -‬ראה הערה ‪.)2‬‬ ‫חלקן הקטן של התעשיות המסורתיות בביצוע מו"פ אינו נובע מגודלם היחסי של הענפים‬ ‫השונים‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שבתעשיות עתירות הידע מושקע במו"פ ‪ 4.2%-16.1%‬מהפדיון בתעשיות‬ ‫המסורתיות משקיעים המפעלים ‪( 0.1%-0.8%‬ראה הערה ‪.)3‬‬ ‫ההשקעה הפחותה במו"פ בענפים המסורתיים בישראל הובילה לתוצאות כלכליות נחותות‬ ‫בהשוואה לענפים המקבילים במשקים המפותחים בחו"ל וכך למשל בשנים ‪ 1995-2000‬בענפים‬ ‫המסורתיים ההשקעה במו"פ כאחוז מהתוצר הענפי התוצר לעובד בישראל עמדה על ‪ 61%‬מהתוצר‬ ‫באותם ענפים‪ ,‬התוצר לעובד ‪ 55% -‬והפריון הכולל – ‪(.43%‬ראה הערה מס' ‪.)4‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬ב‪ 2002-‬בשיאה של תקופת המשבר של תחילת שנת ‪ ,2000‬התגבשה‬ ‫ההכרה בלשכת המדען הראשי שבהרחבת מעגל מבצעי המו"פ אל מעבר לענפי התעשייה‬ ‫עתירת הידע ועידוד המפעלים מהענפים המסורתיים לביצוע מו"פ טמונה תועלת רבה למשק‬ ‫הישראלי וזאת לשם יצירת איזון במשק‪.‬‬ ‫הצעד הראשון לשינוי המצב היה הכרזה על תוכנית לקידום התעשייה המסורתית בלשכת‬ ‫המדען הראשי ופרסום אגרת לתעשייה המסורתית מהמדען הראשי בתמ"ת אל המפעלים‬ ‫מענפי התעשייה המסורתית המעודדת אותם לפנות ולבקש תמיכה במימון הוצאות המו"פ‬ ‫וכוללת שורה של הטבות ייחודיות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרה בתחום כתחום מועדף ומתן מענקי מו"פ בשיעור של ‪. 50%‬‬ ‫מתן ייעוץ פרטני למפעלים ע"י בודק מקצועי לחברות הפונות לראשונה‪.‬‬ ‫דיון נפרד של ועדת המחקר בפרויקטים מהתעשייה המסורתית‪.‬‬ ‫הכרה בהוצאות פיתוח אב טיפוס אחד גם אם ישולב בהמשך בייצור‪.‬‬ ‫חברות שמגישות לראשונה תוכנית מו"פ‪ ,‬הכרה בהוצאות רטרואקטיביות של ‪ 6‬חודשים‬ ‫בגין עובד אקדמאי שנקלט מתעשיית ההי‪-‬טק או מהאקדמיה‪ ,‬לצורך איתור רעיונות‬ ‫והגשת תוכנית מו"פ‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח תבניות שישולבו בהמשך בקו הייצור של החברה‪ ,‬עד להיקף תקציב של‬ ‫‪.₪500,000‬‬ ‫הכרה בהוצאה לרכישת ידע כחלק מתוכנית המו"פ בסכום של עד ‪ 250‬אלף ‪ ₪‬כחלק‬ ‫אינטגרלי מתוכנית העבודה‪.‬‬ ‫מתן אפשרות לאישור תוכנית למו"פ תהליכי ומו"פ למוצרים המיועדים גם לשוק המקומי‪.‬‬ ‫קליטה של תושב חוזר אקדמאי שיועסק בחברה כעובד מו"פ בכיר‪ :‬בכפוף לאישור‬ ‫מיוחד‪ ,‬ניתן להכיר בחריגה מתקרת השכר המקובלת‪.‬‬ ‫חברות מענפי התעשייה המסורתית רשאיות להגיש תוכניות מו"פ במהלך כל השנה‪.‬‬ ‫במהלך השנתיים הראשונות חברות הפונות לראשונה למדען הראשי פטורות מחובת‬ ‫שעון נוכחות אלקטרוני לעובדי המו"פ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬נקבעה הטבה משמעותית נוספת וזאת מעבר להטבות הנזכרות לעיל‪ .‬החברות‬ ‫מהענפים המסורתיים פטורות מחובת החזר התמלוגים בגין תוכניות מו"פ ש שאושרו החל‬ ‫מ‪ 01.09.09-‬ועד ‪.31.12.12‬‬ ‫בשנת ‪ 2007,‬במקביל לתכנית המבוצעת ע"י לשכת המדען הראשי‪ ,‬מונתה ע"י שר התמ"ת ועדה‬ ‫לבחינת האמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית (להלן "ועדת מקוב")‪ .‬ועדת מקוב‬ ‫בה יוצגו כל הגופים הממשלתיים (משרד האוצר‪,‬משרד התמ"ת‪,‬המועצה לכלכלה וחברה‪ ,‬בנק‬ ‫ישראל) המליצה על שורה ארוכה של המלצות אשר מטרתן להגדיל את התוצר לעובד בענפים‬ ‫המסורתיים הישראליים עד כדי ‪ 70%‬מהתוצר לעובד בארה"ב בשנת ‪ 2015‬ועד כדי ‪80%‬‬ ‫מהתוצר לעובד בארה"ב בשנת ‪ . 2025‬התקציב המומלץ ע"י הועדה עמד על ‪ 243.6‬מלש"ח‬ ‫בשנת ‪ 381.8 ,2008‬מלש"ח בשנת ‪ 581 ,2009‬מלש"ח בשנת ‪ 2010‬ו‪ 750 -‬מלש"ח בשנת‬ ‫‪ .2011‬לאחר ארבע שנות הפעלת התכנית תבוצע בחינה של התוצאות ותיקבע המשך הפעילות‬ ‫בתחום‪ .‬דו" ח וועדת מקוב ציין כי נדרשת הקצאת תקציב ייעודית לתעשיות המסורתית ויש‬ ‫להימנע מהסטת משאבים מהענפים המתקדמים לענפים המסורתיים‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫הצעדים שננקטו הביאו לעליית המשאבים המופנים למפעלים מהתעשייה המסורתית לעידוד‬ ‫מחקר ופיתוח תעשייתי‪.‬‬ ‫סה"כ תמיכה תעשייה מסורתית (מיליוני ‪)₪‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫תקציב מבוקש במ' ‪₪‬‬ ‫‪623.1‬‬ ‫‪351‬‬ ‫‪191.8‬‬ ‫‪257‬‬ ‫‪196.9‬‬ ‫תקציב מאושר במ' ‪₪‬‬ ‫‪342.6‬‬ ‫‪209.1‬‬ ‫‪113.5‬‬ ‫‪154.4‬‬ ‫‪122.1‬‬ ‫מענק במ' ‪₪‬‬ ‫‪201.1‬‬ ‫‪131.1‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪91.5‬‬ ‫‪71.8‬‬ ‫מס' פרויקטים שהוגשו‬ ‫‪262‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מס' פרויקטים שאושרו‬ ‫‪220‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מס' חברות שהגישו‬ ‫‪238‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪88‬‬ ‫מס' חברות‬ ‫שתוכניותיהם אושרו‬ ‫‪211‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪81‬‬ ‫ראוי לציין כי למרות הציפיה של כל הנוגעים בדבר כי במקביל לאימוץ המלצות מקוב יתווסף‬ ‫תקציב משמעותי לבסיס תקציב לשכת המדען הראשי‪ ,‬מומנה כל הפעילות המוצגת מתוך‬ ‫תקציבה השוטף של הלשכה תוך הסטת משאבים מענפי התעשייה עתירת הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫למרות העובדה שמדובר בשינוי תרבותי האמור לחול על כלל התעשייה המסורתית וכן שתהליך‬ ‫המו"פ מתאפיין בפרק זמן לא מבוטל מתחילת ההשקעה ועד למיצוי התועלת הכלכלית ממנה‪,‬‬ ‫מעדכון שבוצע ע"י חב' אפלייד אקונומיקס לעבודה שבוצעה על ידה עםפרופ' צבי אקשטיין‪,‬‬ ‫עולים הנתונים הבאים לשנים ‪:2003-2007‬‬ ‫בענפי הפלסטיק והגומי והמתכת החל מהלך חיובי והתוצר עלה בהתאמה מ‪ 58% -‬ל‪ 67% -‬ומ‪-‬‬ ‫‪ 52 %‬ל‪ 55% -‬וזאת במקביל לעלייה בשיעור המו"פ מהתוצר באותם הענפים (מ‪ 52% -‬ל‪-‬‬ ‫‪ 104%‬ומ ‪ 54%‬ל‪ 134% -‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬בענפי המזון‪ ,‬המשקאות הטבק‪ ,‬הלבשה‪ ,‬עץ‪ ,‬רהיטים‪ ,‬דפוס‪ ,‬תכשיטים ומוצרים‬ ‫מינרלים אל‪-‬מתכתיים אנו רואים דשדוש ואף התכווצות בחלק מהפרמטרים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫התעשייה בישראל ביחס לארה"ב ‪ -‬תוצר לעובד‪ ,‬הון לעובד‪ ,‬פריון כולל והוצאות מו"פ‬ ‫השוואת ממוצעים רב שנתיים‪ 2000-1995 :‬לעומת ‪2007-2003‬‬ ‫‪2007-2003 2000-1995 2007-2003 2000-1995 2007-2003 2000-1995 2007-2003 2000-1995 2007-2003 2000-1995‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪PPP‬‬ ‫‪106,475 91,864‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪96,820‬‬ ‫‪96,896‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪73,133‬‬ ‫‪88,983‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪276,436 189,343‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪79,337‬‬ ‫‪83,201‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪91,692‬‬ ‫‪102,715‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪81,964‬‬ ‫‪89,262‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪91,570‬‬ ‫‪100,956‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪105,767 103,689‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪78,619‬‬ ‫‪91,112‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪82,689‬‬ ‫‪89,902‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪145,304 115,195‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪105,767 103,689‬‬ ‫הבעיה במצב הקיים‬ ‫למרות ההצלחות הראשוניות‪ ,‬לא מיצה עדיין תהליך החדרת המו"פ לענפים המסורתיים את‬ ‫מלוא הפוטנציאל בתתי ענפים שונים כדוגמת ‪ :‬הלבשה‪ ,‬הנעלה‪ ,‬רהיטים‪ ,‬מזון‪ ,‬והמוצרים‬ ‫המינרליים האל מתכתיים‪ .‬כפועל יוצא מכך לא נוצר עדיין צבר הון מו"פ משמעותי אשר יוכל‬ ‫לשרת את התעשייה לטווח הזמן הבינוני והארוך (פלסטיקה‪,‬גומי ומתכת)‪.‬‬ ‫לא ניתן להשקיע פחות ממחצית מהמלצות ועדת מקוב ולצפות להגיע להישגים בהתאם למתווה‬ ‫המתוכנן על ידי הועדה‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫הפתרון המוצע‬ ‫לקבל החלטת ממשלה המאמצת תכנית העבודה של‬ ‫ועדת מקוב‬ ‫ומוסיפה תקציב ייעודי‬ ‫בהתאם להמלצות בכדי לממן את הפעילות‪ .‬במקביל‪ ,‬על לשכת המדען הראשי לבחון מגוון‬ ‫צעדים להעלאת רף איכות תוכניות המו"פ בתעשיות מענפי התעשייה המסורתית שכבר התנסו‬ ‫בחדשנות ומו"פ‪.‬‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫‪ 1‬מתוך שנתון סטטיסטי לישראל מס' ‪ 61‬בהוצאת הלמ"ס ‪ – 2010‬לוח ‪16.11‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח ‪ 1989-2008‬בהוצאת הלמ"ס ‪- 2010‬לוח ‪21‬‬ ‫‪ 3‬מתוך סקר מחקר ופיתוח עיסקי ‪ 2007‬בהוצאת הלמ"ס ‪ – 2010‬לוח ‪26‬‬ ‫‪ 4‬מתוך א‪.‬ג‪.‬פ אפלייד אקונומיקס‪ " ,‬הפריון בתעשייה הישראלית ‪ :‬השוואה בינלאומית ואומדנים‬ ‫לתשואה על השקעות הון ומו"פ"‪ ,‬פרופ' צבי אקשטיין ודניאל וסרטל‪ ,2006,‬לוח ‪.1‬‬ ‫נכתב ע"י – לידיה לזנס – סגנית המדען הראשי של משרד התמ"ת‬ ‫‪38‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪ .1‬ישראל ‪ – 2028‬מוסד נאמן ‪2008‬‬ ‫‪http://www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/4201584659.pdf‬‬ ‫‪ .2‬דו"ח הועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית‪-‬‬ ‫ישראל מקוב אוקטובר ‪2007‬‬ ‫‪3. Modernizing Traditional Industries‬‬ ‫‪Prof Shlomo Meital Samuel Neaman Inst. Technion – Israel Jan 2010.‬‬ ‫‪ .4‬שינוי מבנה המשק והאצת הפעילות הכלכלית – איגוד לשכות המסחר מרץ ‪2009‬‬ ‫‪ .5‬למ"ס ‪ ,2010‬מדדי תעשייה ‪ ,2008‬סיכומים שנתיים‪ ,‬לוח ‪ ,16‬נתוני ‪2007‬‬ ‫‪ .6‬למ"ס ‪ ,2010‬שנתון סטטיסטי‪ ,‬לוח ‪ ,20.6‬נתוני ‪2009‬‬ ‫‪ .7‬עיבודים מתוך‪ :‬למ"ס ‪ ,2010‬שנתון סטטיסטי‪ ,‬לוח ‪ ,20.6‬נתוני ‪2009‬‬ ‫*‬ ‫* *‬ ‫‪39‬‬ ‫דו"ח הוועדה להעצמת התעשייה בקלאסית – ‪3.4.2011‬‬