הזמנה מצורפת להלן.

‫‪ ,14.01.15‬כ"ג בטבת‪ ,‬תשע"ה‬
‫עולא עוידא (שפה וספרות ערבית)‪ ,‬המטאפורה‪ :‬אופייה בשירה הערבית הקלאסית‪ .‬בהנחיית ד"ר עלי חוסיין‬
‫תקציר‪:‬‬
‫המטאפורה בשירה הערבית הקלאסית‬
‫עולא עוידא (שפה וספרות ערבית)‬
‫מחקרים אחדים בחנו את המטאפורה בשירה הערבית על סמך תיאוריות מערביות שונות‪ .‬ואולם‪ ,‬חלק מהמונחים של‬
‫חקר המטאפורה בספרות המערבית מופיע בצורה זו או אחרת כבר בספרי הרטוריקה הערבית הקלאסית‪ ,‬בעיקר המונחים שבהם‬
‫דן עבד אל‪-‬קאהר אל‪-‬ג'ורג'אני בשני ספריו דלאיל אל‪-‬אעג'אז (הוכחות האעג'אז‪ ,‬עליונות הקוראן) ואסראר אל‪-‬באלאע'ה‬
‫(סודות הרטוריקה)‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תיאוריית ההחלפה מבוססת על החלפת מילה אמיתית במילה אלגורית ‪,‬והיא הוכרה ברטוריקה‬
‫הערבית כ'העברה' וכ'החלפה' או 'הפיכת דבר לדבר אחר' לפי מונחי אל‪-‬ג'ורג'אני‪ .‬גם המושג 'תיאוריית האינטראקציה'‪ ,‬אשר לפיו‬
‫המשמעות המטאפורית מתגשמת דרך האינטראקציה שבין ה‪( Vehicle-‬משאיל את תכונותיו) וה‪( Tenor-‬שואל את תכונות ה‪-‬‬
‫‪ –Vehicle‬שני חלקי המטאפורה) נכלל במונח 'טענה מטאפורית'‪ ,‬שהוטבע על ידי אל‪-‬ג'ורג'אני; בתיאוריית ההקשר‪ ,‬המייחסת את‬
‫המטאפורה לשני הקשרים שונים‪ ,‬ההקשר הוא המגדיר את המשמעות המטאפורית‪ .‬עבד אל‪-‬קאהר אל‪-‬ג'רג'אני הצביע על חשיבות‬
‫ההקשר לפני המבקרים המערביים וביטא אותה באמצעות תיאוריית ההבנייה (תיאוריית אל‪-‬נזם)‪.‬‬
‫ריבוי המחקרים המטאפוריים לפי שיטות ותיאוריות שונות הביא להתרחבות המטאפורה כמושג בביקורת הערבית‪.‬‬
‫השאלה שעולה היא באיזו תיאוריה עלינו להיעזר כדי לחקור את המטאפורה בשירה הערבית? האם לאמץ את המטאפורה הכוללת‬
‫למעלה מ‪ 30 -‬סוגים שונים שהוגדרו על ידי הרטוריקנים והמבקרים הערבים הקדומים? האם נחקור אותה לפי כמה תיאוריות‬
‫מערביות? או האם ניתן לשלב בין התיאוריה הערבית והמערבית כדי להגדיר את המטאפורה כמושג?‬
‫התיאוריות המודרניות לא פותרות את הסוגיות שעלו במחקר הרטורי הערבי הקדום‪ ,‬והן לא מהוות חלופה לתיאוריות‬
‫הקדומות אלא שלוחה שלהן‪ .‬מהות התיאוריות המערביות מוכרת בביקורת הערבית הקדומה‪ ,‬אך למרות זאת התזות שהן הביאו‬
‫עימן כללו מגמות רבות שמועילות לנו בגיבוש מחקר המטאפורה הערבית‪ .‬יש צורך להגדיר תיאוריה ביקורתית של מטאפורה‬
‫בפרט ושל רטוריקה ערבית בכלל‪ .‬הגדרת התיאוריה הביקורתית של הרטוריקה הערבית עשויה לתרום לפתרון הבעיות העומדות‬
‫בפנינו בחקר אמנויות הרטוריקה הערבית‪ ,‬ביניהן המטאפורה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אני מציעה לכלול את הנושאים שלהלן בחקר המטאפורה‪:‬‬
‫‪ ‬הסתפקות בשלושה סוגים עיקריים‪ :‬מטאפורה מפורשת (הפיכת דבר לדבר אחר)‪ ,‬מטאפורה עקיפה (אזכור דבר מתוך דבר‬
‫אחר) ומטאפורה ייצוגית‪.‬‬
‫‪ ‬הפגנת פתיחות כלפי מחקרים ושיטות מודרניות כדי לבסס ולפתח את הרטוריקה הערבית‪.‬‬
‫‪ ‬מציאת המכנים המשותפים בין התיאוריה הערבית והתיאוריה המערבית על מטאפורה‪ ,‬ובניית שיטה כוללת לחקר מטאפורה‬
‫מבחינה ספרותית ואמנותית‪.‬‬
‫מחקר זה מציג שיטה מקיפה‪ ,‬המסתמכת על התפיסה המערבית של המטאפורה‪ ,‬וגם על התפיסה הערבית הקלאסית‪ ,‬שנועדה לנתח‬
‫את הביטוי המטאפורי ולהציג את תפקידו בעיצוב המשמעות בטקסט הספרותי‪ .‬שיטה זו מבוססת על התייחסות למשמעות‬
‫מטאפורית בכמה רמות‪ :‬אינטראקציה‪ ,‬מבנה לשוני‪ ,‬מבנה דקדוקי והקשר‪ .‬לשם כך בחרתי בשירי בשאר בן ב ְֻרד (בערך ‪– 96‬‬
‫‪ 168‬להג'רה המוסלמית‪ 785 – 715 /‬לספה"נ) כדוגמה ליישומה שלשיטה זו‪.‬‬
‫שירתו של בשאר בן ב ְֻרד עשירה באלמנטים רטוריים‪ ,‬במיוחד מטאפורות‪ .‬בחלק מהמטאפורות‪ ,‬בשאר הסתמך על מטאפורות‬
‫קלאסיות שהופיעו בשירה שקדמה לתקופתו‪ :‬השירה הטרום אסלאמית‪ ,‬שנקראת השירה הג'אהלית‪ ,‬והשירה האסלאמית בתקופה‬
‫האומיית (המאה השביעית לספירה)‪ .‬ואילו בחלק אחר‪ ,‬בשאר יצר בהשפעה מהתרבות המודרנית שרווחה בתקופתו‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫התרבות העבאסית‪ .‬בשאר אף פעל בשתי התקופות‪ :‬האומיית ( ‪ )750750 -662 /132 -41‬והעבאסית ( ‪-750 /656 -132‬‬
‫‪ ,)12501258‬ונחשב הן למשורר הראשון במשוררים המודרניים הן לאחרון המשוררים הקלאסיים‪ .‬שירתו‪ ,‬הודות לכך‪ ,‬כוללת‬
‫מאפיינים קלאסיים וגם מודרניים‪.‬‬