,14.01.15כ"ג בטבת ,תשע"ה עולא עוידא (שפה וספרות ערבית) ,המטאפורה :אופייה בשירה הערבית הקלאסית .בהנחיית ד"ר עלי חוסיין תקציר: המטאפורה בשירה הערבית הקלאסית עולא עוידא (שפה וספרות ערבית) מחקרים אחדים בחנו את המטאפורה בשירה הערבית על סמך תיאוריות מערביות שונות .ואולם ,חלק מהמונחים של חקר המטאפורה בספרות המערבית מופיע בצורה זו או אחרת כבר בספרי הרטוריקה הערבית הקלאסית ,בעיקר המונחים שבהם דן עבד אל-קאהר אל-ג'ורג'אני בשני ספריו דלאיל אל-אעג'אז (הוכחות האעג'אז ,עליונות הקוראן) ואסראר אל-באלאע'ה (סודות הרטוריקה) .כך ,למשל ,תיאוריית ההחלפה מבוססת על החלפת מילה אמיתית במילה אלגורית ,והיא הוכרה ברטוריקה הערבית כ'העברה' וכ'החלפה' או 'הפיכת דבר לדבר אחר' לפי מונחי אל-ג'ורג'אני .גם המושג 'תיאוריית האינטראקציה' ,אשר לפיו המשמעות המטאפורית מתגשמת דרך האינטראקציה שבין ה( Vehicle-משאיל את תכונותיו) וה( Tenor-שואל את תכונות ה- –Vehicleשני חלקי המטאפורה) נכלל במונח 'טענה מטאפורית' ,שהוטבע על ידי אל-ג'ורג'אני; בתיאוריית ההקשר ,המייחסת את המטאפורה לשני הקשרים שונים ,ההקשר הוא המגדיר את המשמעות המטאפורית .עבד אל-קאהר אל-ג'רג'אני הצביע על חשיבות ההקשר לפני המבקרים המערביים וביטא אותה באמצעות תיאוריית ההבנייה (תיאוריית אל-נזם). ריבוי המחקרים המטאפוריים לפי שיטות ותיאוריות שונות הביא להתרחבות המטאפורה כמושג בביקורת הערבית. השאלה שעולה היא באיזו תיאוריה עלינו להיעזר כדי לחקור את המטאפורה בשירה הערבית? האם לאמץ את המטאפורה הכוללת למעלה מ 30 -סוגים שונים שהוגדרו על ידי הרטוריקנים והמבקרים הערבים הקדומים? האם נחקור אותה לפי כמה תיאוריות מערביות? או האם ניתן לשלב בין התיאוריה הערבית והמערבית כדי להגדיר את המטאפורה כמושג? התיאוריות המודרניות לא פותרות את הסוגיות שעלו במחקר הרטורי הערבי הקדום ,והן לא מהוות חלופה לתיאוריות הקדומות אלא שלוחה שלהן .מהות התיאוריות המערביות מוכרת בביקורת הערבית הקדומה ,אך למרות זאת התזות שהן הביאו עימן כללו מגמות רבות שמועילות לנו בגיבוש מחקר המטאפורה הערבית .יש צורך להגדיר תיאוריה ביקורתית של מטאפורה בפרט ושל רטוריקה ערבית בכלל .הגדרת התיאוריה הביקורתית של הרטוריקה הערבית עשויה לתרום לפתרון הבעיות העומדות בפנינו בחקר אמנויות הרטוריקה הערבית ,ביניהן המטאפורה. לפיכך ,אני מציעה לכלול את הנושאים שלהלן בחקר המטאפורה: הסתפקות בשלושה סוגים עיקריים :מטאפורה מפורשת (הפיכת דבר לדבר אחר) ,מטאפורה עקיפה (אזכור דבר מתוך דבר אחר) ומטאפורה ייצוגית. הפגנת פתיחות כלפי מחקרים ושיטות מודרניות כדי לבסס ולפתח את הרטוריקה הערבית. מציאת המכנים המשותפים בין התיאוריה הערבית והתיאוריה המערבית על מטאפורה ,ובניית שיטה כוללת לחקר מטאפורה מבחינה ספרותית ואמנותית. מחקר זה מציג שיטה מקיפה ,המסתמכת על התפיסה המערבית של המטאפורה ,וגם על התפיסה הערבית הקלאסית ,שנועדה לנתח את הביטוי המטאפורי ולהציג את תפקידו בעיצוב המשמעות בטקסט הספרותי .שיטה זו מבוססת על התייחסות למשמעות מטאפורית בכמה רמות :אינטראקציה ,מבנה לשוני ,מבנה דקדוקי והקשר .לשם כך בחרתי בשירי בשאר בן ב ְֻרד (בערך – 96 168להג'רה המוסלמית 785 – 715 /לספה"נ) כדוגמה ליישומה שלשיטה זו. שירתו של בשאר בן ב ְֻרד עשירה באלמנטים רטוריים ,במיוחד מטאפורות .בחלק מהמטאפורות ,בשאר הסתמך על מטאפורות קלאסיות שהופיעו בשירה שקדמה לתקופתו :השירה הטרום אסלאמית ,שנקראת השירה הג'אהלית ,והשירה האסלאמית בתקופה האומיית (המאה השביעית לספירה) .ואילו בחלק אחר ,בשאר יצר בהשפעה מהתרבות המודרנית שרווחה בתקופתו ,דהיינו, התרבות העבאסית .בשאר אף פעל בשתי התקופות :האומיית ( )750750 -662 /132 -41והעבאסית ( -750 /656 -132 ,)12501258ונחשב הן למשורר הראשון במשוררים המודרניים הן לאחרון המשוררים הקלאסיים .שירתו ,הודות לכך ,כוללת מאפיינים קלאסיים וגם מודרניים.
© Copyright 2024