‫בערבות הנגב תש"ח ‪1948‬‬ ‫האחים המוסלמים‪ ,‬ולוחמים פלשתיניים בלתי סדירים‪ ,‬ורק לחימה עזה של הכוחות המגינים מהגדוד‬ ‫השלישי‪ ,‬הדפה את הכוח המצרי באבידות כבדות‪.‬‬ ‫בשעות הערב תגבר המג"ד אסף שמחוני את המוצב‪ ,‬לאחר שהעריך‪ ,‬כי התקפה נוספת תבוא‬ ‫ביום שלמחרת‪ .‬ואכן‪ ,‬בשעות הבוקר של ה‪ 9 -‬בחודש‪ ,‬שוב הותקפו התילים על ידי כוח משוריין מצרי‬ ‫סדיר‪ ,‬והחיילים המצרים‪ ,‬שרבים מהם נפגעו מהאש המדוייקת שנורתה עליהם‪ ,‬נפוצו לכל עבר‬ ‫וסרבו להמשיך בהתקפה‪ .‬ב‪ 10 -‬בבוקר שוב נערכה התקפת נגד נוספת בסיוע אש מקלעים ומרגמות‬ ‫וגם זו נהדפה‪ ,‬ומשלב זה העביר הפיקוד המצרי את האחריות לכיבוש התילים לידיה של חטיבה ‪4‬‬ ‫של המתנדבים הפלשתיניים והערביים‪ ,‬שהייתה פרוסה מגזרת בית ג'יברין עד לעיראק אל מנשיה‪,‬‬ ‫ולאחר כשלונותיה לכבוש את התילים‪ ,‬נקטה בשיטות התשה והטרדה של הכוח הישראלי באמצעות‬ ‫הפעלת מרגמות‪ ,‬וירי צלפים‪.‬‬ ‫תגובת חזית דרום להתקפות אלה באה ב‪ 16 -‬לספטמבר עם כיבוש תל אל חסי השולט על‬ ‫סביבתו‪ ,‬בידי פלוגה ב' של הגדוד הראשון בפיקוד סיקו‪ ,‬והכיבוש של התל‪ ,‬הרביעי בסדרה‪ ,‬אפשר‬ ‫שליטה מלאה על כביש פאלוג'ה באר שבע עד בית קמה‪ .‬תפיסתו ש תא שטח חיוני זה‪ ,‬יחד עם‬ ‫הפעלה רציפה של מנחת המטוסים אבק‪ 1-‬ברוחמה‪ ,‬עוררה את הצד המצרי לפעולה שמטרתה‬ ‫למנוע את ישראל מהעברת אספקה ומזון לישוביי הנגב הנצורים‪ ,‬ולסכל את כוונותיה להשתמש בתא‬ ‫השטח שממזרח לכביש באר שבע פאלוג'ה‪ ,‬כמקפצה לניתוק המערך המצרי מבית ג'יברין והר‬ ‫חברון‪.‬‬ ‫‪ 13‬ימים חלפו כאשר חטיבת יפתח מבססת את אחיזתה בארבעת התילים השולטים על הגזרה‬ ‫המזרחית והצפון מזרחית של גוש ישוביי הנגב הנצור‪ ,‬כדי שיהוו בסיס מוצק ונקודת יציאה‬ ‫לאופנסיבה הגדולה העומדת לפתחה‪.‬‬ ‫ב‪ 29 -‬לספטמבר‪ ,‬כשבועיים לפני תחילת מבצע יואב‪ ,‬הגיע יומו של קרב המבחן הגדול‪ ,‬במערכה‬ ‫על ביר מוחייז וחירבת מוחייז‪ ,‬הידועים בשמם העברי משלטי תל מאחז וגם חירבת מאחז‪.‬‬ ‫מוות בערבות הנגב‬ ‫בשעות אחר הצהריים של ה‪ 29 -‬בספטמבר פתח הגדוד השלישי בפיקוד גידי אילת את הקרב על‬ ‫חירבת מאחז‪ .‬תוך פחות משעה היה התל‪ ,‬בנקודת גובה ‪ 344‬מ'‪ ,‬בידי המחלקה שכבשה אותה‪,‬‬ ‫ומיד נערכה להגנה כנגד התקפת נגד אפשרית‪ .‬איש לא העלה בדעתו שעל התל הזה‪ ,‬בניגוד לשאר‬ ‫התילים אותם כבשו לוחמי יפתח‪ ,‬יתחוללו קרבות מהעזים ביותר במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫מיד עם ההשתלטות‪ ,‬החלו הלוחמים להתחפר ולהתבצר במרץ רב‪ ,‬כשהם ממקמים את‬ ‫המקלעים ומטול הפיאט‪ ,‬בחלקו הצפון מזרחי והמזרחי של התל‪ ,‬בכיון הופעתו המשוערת של האויב‪.‬‬ ‫לא היה שום דבר מיוחד בתל הזה‪ ,‬לא ייחוד היסטורי ידוע‪ ,‬ולא ערך ארכיאולוגי‪ ,‬כמו בתל חסי‬ ‫ותל קונייטרה‪ ,‬רק מספר מבנים עלובים‪ ,‬כשמצפון לתל‪ ,‬מצוייה באר המים ביר מוחייז‪ ,‬כשמו הערבי‬ ‫של המקום‪ .‬פחות משעה אחר כך‪ ,‬נפתחה על המשלט אש חזקה מכיוון וואדי ֶּכלֶך‪ ,‬שהמריצה את‬ ‫הכוח להמשיך כל הלילה בהתחפרות ובהתבצרות לקראת אור הבוקר‪ ,‬ולהתקפת הנגד הצפויה ממנו‬ ‫‪413‬‬ ‫בערבות הנגב תש"ח ‪1948‬‬ ‫על הפלוגה‪ ,‬שאכן לא איחרה לבוא‪ .‬סמוך לשעה ‪ 6‬בבוקר נראה כוח גדול של כפריים חמושים אשר‬ ‫התקדם לתל מכיוון צפון מזרח‪ ,‬ושטף אותו באש רצופה מרובים ומקלעים‪ .‬הכוח של גידי אילת השיב‬ ‫באש מהמרגמה וממקלע הבזה שברשותו‪ ,‬אך לא היה די בכך כדי לפזר את הכפריים שנערכו‬ ‫למרגלות הגבעה מכיוון מזרח‪ ,‬וירו ללא הרף על המגינים‪.‬‬ ‫איור ‪ 137‬חירבת מאחז )ארכיון הפלמ"ח(‬ ‫אחר הצהריים התחדשה ההתקפה של הכפריים והכוח הלא סדיר על התל‪ ,‬והיא תוגברה הפעם‬ ‫במשוריינים ובכוח לוחמים שהגיע‪ ,‬כשהוא רכוב על משאיות‪ .‬המצרים הפעילו מרגמות ‪ 81‬מ"מ ואש‬ ‫מקלעים כבדים על אנשי יפתח המחופרים בראש הגבעה‪ .‬הקשר בין המחלקה בחלק הצפון מזרחי‬ ‫של תל מאחז‪ ,‬לשאר הפלוגה בעמדות מאחז ב' בחלקו המזרחי‪ ,‬נותק‪ ,‬והתחמושת של הבזה אזלה‬ ‫כליל‪ .‬המ"מ נפצע בראשו‪ ,‬סגנו נהרג‪ ,‬ומקלען הבזה נפצע אנושות מאש המרגמות והמקלעים‬ ‫שנורתה על הכוח‪ .‬בחלק המזרחי של התל‪ ,‬בעמדות מאחז ב' הסתער האויב על המוצב‪ ,‬והמ"מ‬ ‫הפצוע הורה למ"כ לארגן את נסיגת המחלקה‪ ,‬כשהיא נושאת עמה בחזרה את המקלע‪ .‬חירבת‬ ‫מאחז נפלה בידי האויב בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫ב‪ 1 -‬לאוקטובר הורה מולה המח"ט לשמחוני להיערך בסיוע ארטילרי של סוללת תותחי ‪ 65‬מ"מ‪,‬‬ ‫ולכבוש בחזרה את הגבעה בכוח של פלוגה א' בפיקודו של חקה‪ .‬הכוח תקף את התל תחת אש‬ ‫כבדה של תותחים ומקלעים‪ ,‬הסתער במעלה הגבעה‪ ,‬והבריח את הכוח המצרי ששמר עליה‪ .‬עם‬ ‫אור ראשון שוב היה התל בידי חטיבת יפתח‪ .‬התקפת נגד שנייה של המצרים נערכה כבר באותו יום‪,‬‬ ‫כאשר המצרים מרכזים כוח שריון של זחלים ומשוריינים‪ ,‬ומטווחים את התל באש מרגמות כבדה‪,‬‬ ‫שבחיפוייה התקדם כוח סדיר למחצה כ‪ 150 -‬כפריים‪ ,‬שלוחמי יפתח פיזרוהו באש פגזי מרגמה ‪52‬‬ ‫מ"מ ומקלעי בזה‪ ,‬שגרמה למנוסת הכוח התוקף‪ ,‬כשהוא משאיר אחריו כתריסר הרוגים‪.‬‬ ‫עם אור ראשון של ה‪ 2 -‬באוקטובר ‪ ,1948‬שוב נראו ריכוזי כוחות מצריים הנערכים להתקפת‬ ‫הנגד‪ ,‬השלישית על חירבת מאחז‪ ,‬וזו תוגברה הפעם בכוח שיריון חזק‪ ,‬שתפס עמדות ירי מרחוק‬ ‫על התל‪ ,‬כריכוך וחיפוי למתקפה נגד שלישית‪ ,‬שבה נטלו חלק מאות כפריים‪ ,‬שטפסו כ‪ 150 -‬מטר‬ ‫על המדרון התלול של התל‪ ,‬והסתערו על עמדות המגינים‪ .‬בשלב זה הפעיל המ"מ את הבזה‬ ‫‪414‬‬ ‫בערבות הנגב תש"ח ‪1948‬‬ ‫שקצרה באספסוף המזויין שנמלט על נפשו‪ .‬על אחד מהמשוריינים המצרים שהתקרב נורה טיל‬ ‫פיאט‪ ,‬והמצרים בחרו לסגת מהמקום‪ .‬כוח של ‪ 9‬נושאי מקלעי ברן מצריים שהתקרב לגבעה הונס‬ ‫לאחר שאש תותחים מכיוון מערב נורתה לעברו‪.‬‬ ‫המגינים‪ ,‬עייפים עד מוות‪ ,‬המשיכו להתחפר ולהתבצר‪ ,‬וחרף עייפותם בלמו עוד שתי התקפות‬ ‫נגד‪ ,‬הרביעית והחמישית‪ ,‬שנערכו בשעות אחר הצהריים והלילה של אותה יממה‪ .‬בסיומו של אותו‬ ‫יום קרב מתיש‪ ,‬היו למחלקה המגינה ‪ 5‬פצועים‪ ,‬והם המשיכו להתחפר‪ ,‬ביודעם‪ ,‬שהתקפת נגד‬ ‫מצרית‪ ,‬תבוא גם תבוא‪.‬‬ ‫בבוקר ה‪ 3 -‬באוקטובר ‪ ,1948‬התחדשו הצליפות ואש ההטרדה של המקלעים והמרגמות‬ ‫המצריים‪ ,‬אבל בצהריים‪ ,‬כשהעייפות הכריעה את הכוח‪ ,‬נפתחה התקפה נוספת שלוותה באש‬ ‫תותחים צפופה‪ ,‬כאשר הלוחמים המותשים אינם נמצאים בעמדותיהם‪ ,‬כדי לבלום את השיריון‬ ‫המצרי שעלה על השוחות‪ ,‬כשבעקבותיו מאות כפריים‪ ,‬המתקדמים מאחורי מסך של רימוני עשן‪.‬‬ ‫שוב חזר והתרחש‪ ,‬בדומה לקרב כוריכור‪ ,‬האירוע הטרגי שבו נאלץ כוח בנסיבות של התקפת‬ ‫מצח של כוח אויב עדיף‪ ,‬לסגת בחיפוי עצמי‪ ,‬ולנטוש פצועים‪ .‬הכוח השאיר מאחוריו ‪ 3‬פצועים ושני‬ ‫חללים‪ ,‬שנפלו לידיהם של המרצחים הערביים צמאי הדם והנקמה‪ ,‬בהתקפת הנגד השישית שלהם‪.‬‬ ‫מולה כהן המח"ט הורה לפתוח בהתקפת נגד מיידית כבר בשעת אחר הצהריים‪ ,‬כדי לכבוש מחדש‬ ‫את התל העקוב מדם‪ .‬כוח שיריון בן שלושה זחל"מים ושני משוריינים‪ ,‬בסיוע מספר סוללות תותחים‪,‬‬ ‫עלה וכבש לעת חשיכה‪ ,‬ובפעם השלישית‪ ,‬את שני חלקיו של משלט מאחז‪.‬‬ ‫בבוקר ה‪ 4 -‬בחודש‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬א' תשרי תש"ט‪ ,‬ראו הלוחמים לזוועתם את סמני ההתעללות‬ ‫הנוראים שהותירו הערבים בחמשת חבריהם לנשק‪ ,‬שנותרו בעת נסיגתם מהמשלט‪ .‬בזעם ובלב‬ ‫דואב אספו את החללים באלונקות‪ ,‬אותן כיסו בשמיכות‪ ,‬כדי לשאתם אל בית הקברות הזמני בגבעה‬ ‫שליד הכפר הוג'‪ .‬מישהו הזכיר‪ ,‬שהיום הוא יומה הראשון של השנה החדשה‪ ,‬ועם העצב בעיניים‬ ‫והלב הדואב‪ ,‬הצטרפו לוחמי יפתח‪ ,‬לתפילות ראש השנה‪ ,‬דתיים וחלוצים‪ ,‬מאמינים וחילונים‪ ,‬מכל‬ ‫ההכשרות והגרעינים‪ ,‬חברים לנשק‪ ,‬יהודים‪ ,‬פליטי שואה שהפכו לפלמ"חניקים מהשורה‪ ,‬אנשי גח"ל‬ ‫ומח"ל – להם הייתה ברכת החג‪" :‬תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה"‪ ,‬קרן אור‪ ,‬ופתח‬ ‫תקווה בימים האפלים ההם של קרבות חירבת מאחז המדממת‪.‬‬ ‫הכיבוש החוזר של התל בידי צה"ל‪ ,‬העביר את המצרים על דעתם‪ ,‬וב‪ 5-‬באוקטובר הופיעו ‪2‬‬ ‫רביעיות מטוסי ספיטפייר בשני גלי התקפה‪ ,‬בניסיון לפגוע בסוללות התותחים שחיפו על המשלט‪,‬‬ ‫ובהתקפה עלו באש מספר כלי רכב במפקדת הגדוד בכפר הוג'‪.‬‬ ‫בחירבת מאחז נאחזו עתה לוחמי הכשרת מעוז הצפונית‪ ,‬שלימים התיישבה ברביבים אשר בנגב‪,‬‬ ‫אליה נקשרה נפשם בעקבות אותה מלחמה‪ .‬לוחמים אלה‪ ,‬היו בעלי נחישות‪ ,‬כוח סבל וכח עמידה‪,‬‬ ‫והם בלמו את כל התקפותיו של האויב‪ ,‬שהאחרונה בהן נערכה ב‪ 6 -‬לאוקטובר‪ ,‬ואותה ניהל מייג'ור‬ ‫ג'נרל מוחמד פאוזי‪ ,‬ושני המייג'ורים גמאל עבד אל נאצר וזכריה מוחי א דין‪ .‬בשלב זה חברו לכוח‬ ‫הלוחם של יפתח על התל‪ ,‬כוחות שיריון ניידים של החטיבה‪ ,‬שתקפו את השיריון המצרי באגפיו‬ ‫והעלו אחדים מכלי רכבו באש‪ .‬הייתה זו התקפת הנגד המצרית השביעית והאחרונה על חירבת‬ ‫מאחז‪ .‬יותר לא קמה רוח במצרים לנסות ולכבוש את המקום‪.‬‬ ‫‪415‬‬ ‫בערבות הנגב תש"ח ‪1948‬‬ ‫קרבות חירבת מאחז היו אירוע מכונן בתולדות מלחמות הערבים ביהודים‪ ,‬שכן אלה היו בגדר‬ ‫מבחן קשה וזיכרון טראומטי הן לעילית הנוער העברי‪ ,‬למנהיגים ומפקדים כאלון‪ ,‬יצחק שדה‪ ,‬רחבעם‬ ‫זאבי‪ ,‬משה דיין‪ ,‬יצחק חופי‪ ,‬ומולה כהן‪ ,‬והן למנהיגות המצרית הבכירה‪ ,‬בראשות גמאל עבד אל‬ ‫נאצר‪ ,‬זכריה מוחי א‪-‬דין‪ ,‬ומחמוד פאוזי‪ ,‬ועבור המנהיגות הזו של ישראל ומצרים‪ ,‬הפכו פחדיה‬ ‫ואימתה של המלחמה לזיכרון משותף‪ ,‬בדברים שאמר גמאל עבד אל נאצר על קרב חירבת מאחז‬ ‫שהתחולל ב‪ 4 -‬באוקטובר ‪" ,1948‬מודה אני כי חשתי פחד‪ ,‬זו הפעם הראשונה בחיי‪ ,‬לא ידעתי את‬ ‫אשר קרה לי‪."...‬‬ ‫בקרבות אלה נשבר כוחם של האחים המוסלמים‪ ,‬והגורם הפלשתינאי בקרבות נעלם סופית‪ .‬כוח‬ ‫השיריון המצרי הובס בלחימת יום פתוחה למרגלות תל מאחז‪ ,‬ותבוסתם בקרב‪ ,‬אותו ניהל מפקד‬ ‫החטיבה המצרית המזרחית‪ ,‬ערערה כליל את המוראל‪ ,‬כמו את בטחונו העצמי של צבא מצרים‬ ‫לקראת הקרבות הבאים‪ .‬המבחן אותו עברה חטיבת יפתח‪ ,‬הכינה את הקרקע לפעולתן של יתר‬ ‫חטיבות צה"ל‪ ,‬האספקה זרמה לשטח דרך שדות התעופה הקרביים ברוחמה ובאורים‪ ,‬ועמדות‬ ‫הפתיחה של הקרבות היו נוחות יותר לכוחות הנערכים של צה"ל‪.‬‬ ‫ביום שבת‪ ,‬ו' תשרי תש"ט‪ ,‬התשעה באוקטובר ‪ ,1948‬יזמו המצרים בתגובה לכשלונותיהם‬ ‫בחירבת מאחז‪ ,‬סדרה של התקפות אוויר לאורך כל החזית‪ ,‬הן על העמדות של חטיבת גבעתי‬ ‫בחטה בכרתיה‪ ,‬נגבה‪ ,‬גת‪ ,‬גלאון‪ ,‬עיבדיס ובית דאראס‪ ,‬והן על מטה חטיבת יפתח‪ ,‬וריכוזי הגדודים‬ ‫השלישי והראשון בכפר הוג'‪ ,‬ובעומק השטח‪ ,‬בגזרת גוש הנגב הדרומי הנצור‪.‬‬ ‫בנות המטה של החטיבה‪ ,‬לילה יוסף )ג'וסטי(‪ ,‬יפה יהודית מזרחי‪ ,‬מרים אוסיה ותמר באומגרט‪,‬‬ ‫היו עסוקות בתום ארוחת הצהריים בתורנות המטבח‪ .‬סירי האלומיניום הנוצצים שהגיעו עם ציוד‬ ‫המטבח במטוסי התובלה‪ ,‬עמדו שטופים ונקיים‪ ,‬מונחים על ספסלי עץ בשמש הצהריים‪ ,‬לצורך‬ ‫ייבושם‪ .‬הטייסים המצריים של זוג מטוסי הספיטפייר‪ ,‬שראו מרחוק את השתקפות קרני השמש על‬ ‫הסירים‪ ,‬כיוונו את אש מקלעיהם‪ ,‬וירו רקטות שפגעו במרכז המטרה הנוצצת‪ .‬הייתה התפוצצות עזה‬ ‫והמטוסים המשיכו בדרכם הלאה‪ ,‬מנופפים בכנפיהם לאות נצחון‪.‬‬ ‫איור ‪ 138‬המטבח וחדר האוכל של הוג' )ארכיון הפלמ"ח(‬ ‫לילה‪ ,‬תמר ומרים מהכשרת עין גב היו מוטלות ללא רוח חיים על האדמה‪ ,‬ויפה יהודית פצועה‪,‬‬ ‫מדממת וגונחת מכאבים עזים ברגלה ובידה השמאלית‪ ,‬מחמת רסיסי הטיל שפגעו בהם לכל אורכם‪.‬‬ ‫‪416‬‬ ‫בערבות הנגב תש"ח ‪1948‬‬ ‫"חובש" "חובש"‪ ,‬נשמעו הקריאות מפי חבריהן של הבנות מהגדוד‪ .‬ג'יפ שקיפץ ודילג בפראות על‬ ‫מהמורות הדרך‪ ,‬חצה את ככר הכובע הבודד‪ ,‬וחש אל מקום הפגיעה‪ .‬מספר חברות בוכיות עטפו‬ ‫את הבנות בסדינים לבנים שלקחו מאוהליהן‪ ,‬והניחון על האלונקות שהלכו והאדימו‪ .‬את יפה יהודית‬ ‫חבשו בתחבושות אישיות‪ ,‬לאחר שפזרו אבקת סולפה צהבהבה על הפצעים הפתוחים‪ ,‬והרופא‬ ‫הצבאי שהגיע למקום‪ ,‬הזריק לה מורפיום להקלת כאביה‪.‬‬ ‫הייתה זו שבת עצובה‪ ,‬לב גדול ואוהב מהכשרת עין גב‪ ,‬נעקר מגוף החברים‪ ,‬בנות שהיו מלח‬ ‫הארץ ודמויות מופת‪ ,‬הפכו לחלק מפנתיאון המתים של מלחמת העצמאות‪ .‬בלילה הגיע מטוס‬ ‫שהוביל מטען צבאי לקראת הקרבות האמורים להתחולל בשבוע הקרוב‪ .‬את יפה יהודית העלו‬ ‫למטוס כשלימינה הסטן‪ ,‬ממנו סרבה להפרד גם לאחר שהניחו את האלונקה על רצפת המטוס‪,‬‬ ‫בסמוך לשאר פצועי קרבות אותו יום מר‪ .‬מולה המח"ט‪ ,‬גידי המג"ד‪ ,‬גנדי הקמ"ן וקלמן "הזאב" ליוו‬ ‫את הג'יפ אליו הייתה קשורה האלונקה שלה‪ .‬היא חשקה שיניה ולא נתנה לכאבים לשלוט בה‪" .‬חזקו‬ ‫ואמצו‪ ,‬חברים‪ ,‬אני עוד אחזור לכאן במהרה" אמרה להם‪ ,‬לחלוחית עלתה בעיניהם של המפקדים‬ ‫הקשוחים עת נפרדו ממנה‪ .‬כבש המטוס נסגר‪ ,‬והמטוס הגדול הרעים את מנועיו בעוז‪ ,‬ולאחריו‬ ‫התיר את המעצורים והחל לשעוט תחת ענני אבק מסמאים על מסלול העפר‪ ,‬מתרומם לאיטו ושומר‬ ‫גובה נמוך‪ ,‬עד הגיעו אל כפר מנחם‪ ,‬שם הגביה טוס עד לנחיתתו בשדה התעופה לוד‪ .‬אמבולנסים‬ ‫שהוזעקו למקום החישו את הפצועים לבתי החולים תל ליטוינסקי ובילינסון‪.‬‬ ‫איור ‪ 139‬חלקת הקבר הזמנית של לוחמות הגדוד השלישי‪ ,‬מרים אוסיא תמר באומגרט ולילה יוסף ז"ל )ארכיון הפלמ"ח(‬ ‫‪417‬‬ ‫בערבות הנגב תש"ח ‪1948‬‬ ‫בפאתי הכפר הוג' על גבעת הכלניות נערך בלילה טקס הקבורה העצוב של הבנות‪ ,‬חברותיה של‬ ‫יפה יהודית‪ ,‬משמאל קברה של לילה יוסף )ג'וסטי(‪ ,‬במרכז קברה של תמר באומגרט‪ ,‬ומימין קברה‬ ‫של מרים אוסיא‪ .‬שלטי עץ עם שמותיהן נצבו‪ ,‬בחלקה של חללי יפתח שהלכה והתרחבה במהלכם‬ ‫של קרבות יואב וחורב‪.‬‬ ‫ב‪ 11 -‬באוקטובר‪ ,‬ח' תשרי תש"ט שוכפל במכונת סטנסיל עלון הגדודים של יפתח שהיה מעין דף‬ ‫קרבי‪ ,‬שתחילתו תפילת יזכור לנופלים בפרוס השנה החדשה‪ ,‬משאלות לב לנצחון‪ ,‬וברכה לרגל‬ ‫השנה החדשה של הלוחמים בקרב אחיהם בישובי הנגב שארחו אותם‪.‬‬ ‫עלון הגדודים – יפתח‪ ,‬בחיל יפתח!‬ ‫על קברות חללינו בנגב עומדים דום גדודי יפתח‪.‬‬ ‫הט אוזן מעבר לבכיינו!‬ ‫ושמעת‪:‬‬ ‫רן‪-‬זכרון‪-‬נגון עולה בלאט ‪ /‬ממיתרי‪-‬אלף‪-‬כלי‪-‬הזמר ‪/‬‬ ‫שנשמו ונדמו באהלנו זה הקט ! ‪. . .‬‬ ‫ושוב קודשה אדמת הנגב בקברות אחים ‪ /‬אך מעבר לסף האבל ‪/‬‬ ‫עוד נמצא עוז עלומים במעוננו ‪ /‬מסובים אנו בליל החג עם אנשי הישובים ‪/‬‬ ‫והיה משהו מהמאחד ומלכד את כולנו למחנה לוחם אחד ‪/‬‬ ‫חלפה עלינו שנה הרת משימות ומבצעים ‪/‬‬ ‫ממטולה ועד הנגב פזורות תחנות הקרב של חיינו ‪/‬‬ ‫ולארכה של הדרך נמצאים קברות הנערצים שבלוחמינו ‪/‬‬ ‫אשר נפלו בהגינם על כל משלט וישוב ‪/‬‬ ‫זאת הברית הקדושה ביותר שכרתנו עם ארצנו וחבליה השונים ‪/‬‬ ‫לא שיכורי נצחון אנו ניצבים כאן ‪/‬‬ ‫יודעים היטב מה עוד צפוי לנו ‪/‬‬ ‫ההכרעה טרם נפלה‪ ,‬לכן נתלכד באחוות לוחמים ‪/‬‬ ‫נאגור עוצמה ונדביר את האויב אחת ולתמיד‪.‬‬ ‫תל ליטוינסקי ביתן ‪6‬‬ ‫ככל שהתארכה מלחמת העצמאות ורבו חלליה לדאבה‪ ,‬הבינו באגף כוח אדם של צה"ל כי‬ ‫ההודעות למשפחות אינן צריכות להיעשות על ידי החברים לנשק‪ ,‬מה עוד‪ ,‬שפעמים רבות לא‬ ‫התאפשר לשלח את החיילים מקווי החזית אל העורף האזרחי‪ ,‬שאף הוא סבל מאבדות קשות‪ ,‬ורבע‬ ‫מחללי המלחמה היו אזרחים תמימים שנפגעו מהפצצות‪ ,‬ירי ופעולות טרור רצחניות‪ .‬בדומה לצבא‬ ‫הבריטי‪ ,‬גם בישראל של סתיו ‪ 1948‬הטילו על קצין העיר‪ ,‬ועל בעלי תפקידים בתחומו שהוכשרו‬ ‫לכך‪ ,‬את תפקיד ההודעה למשפחות ולהורים‪.‬‬ ‫כאשר הגיע נציגי הצבא לרחוב עקרון בחיפה כדי להודיע למשפחת מזרחי כי בתם פצועה‪ ,‬מרטה‬ ‫זהרה אמה את שערות ראשה‪ ,‬והכתה על פניה בפרץ בלתי נשלט של בכי מר‪ .‬שליחי הצבא ניסו‬ ‫להרגיעה‪ ,‬ודברו עם מאיר אביה ואחותה הבכורה רבקה‪" .‬שלום לה" אמר הרופא‪" ,‬עליה לעבור‬ ‫ניתוח ברגלה ובידה השמאלית להוצאת הרסיסים ואין סכנה חייה‪ ,‬חזקה ואמיצה היא‪ ,‬ושלוש בנות‬ ‫שהיו איתה נהרגו‪ ,‬אחת מהן היא בתו של שר חשוב בממשלה"‪" .‬איך להגיע לבית החולים ולבקר‬ ‫אותה"‪ ,‬שאל אביה בקול חנוק‪" .‬עליכם לנסוע אל התחנה המרכזית בתל אביב‪ ,‬ומשם באוטובוס‬ ‫מספר ‪ 70‬תגיעו לבית החולים הצבאי מספר ‪ 5‬בתל ליטוינסקי‪ ,‬שם היא מאושפזת במחלקה‬ ‫אורתופדית בביתן ‪."6‬‬ ‫‪418‬‬