‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫לרגל יום ירושלים תשע"ג‪2013 ,‬‬ ‫הודעה לעיתונות‬ ‫אוכלוסייה סוף ‪2011‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬מנתה אוכלוסיית ירושלים ‪ 804,400‬תושבים‪ .‬מתוכם‪ (64%) 511,400 :‬יהודים ואחרים )שאינם‬ ‫▪‬ ‫ערבים( ו‪ (36%) 293,000-‬ערבים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫משנת ‪ 1967‬אוכלוסיית ירושלים שילשה עצמה‪ ,‬מנתה ‪ 266,300‬בשנת ‪ 1967‬וגדלה ל‪ 804,400-‬בשנת ‪.2011‬‬ ‫האוכלוסייה היהודית גדלה ב‪ 159%-‬והאוכלוסייה הערבית גדלה ב‪.327%-‬‬ ‫▪‬ ‫התפלגות האוכלוסייה לפי דת‪ 499,400 :‬יהודים )‪ 281,100 ,(62%‬מוסלמים )‪ 14,700 ,(35%‬נוצרים )‪ (2%‬מהם‬ ‫כ‪ 12,000-‬נוצרים ערבים‪ 9,000 ,‬ללא סיווג דת )‪.(1%‬‬ ‫פריסה גיאוגרפית של האוכלוסייה‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬התגוררו ‪ 486,800‬תושבים )יהודים וערבים( באזורים שנוספו לירושלים בשנת ‪ ,1967‬והם היוו ‪61%‬‬ ‫מכלל תושבי ירושלים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בשכונות שנבנו באזורים שנוספו לירושלים בשנת ‪ 1967‬התגוררו בשנת ‪ 196,400 - 2011‬יהודים )ואחרים לא‬ ‫ערבים( )‪ ,(40%‬ו‪ 290,200-‬ערבים )‪.(60%‬‬ ‫▪‬ ‫‪ 38%‬מכלל האוכלוסייה היהודית )והאחרת שאינה ערבית( בעיר התגוררה בשנת ‪ 2011‬בשכונות שנבנו באזורים‬ ‫שנוספו לירושלים בשנת ‪ 99% .1967‬מכלל האוכלוסייה הערבית התגוררה בשנת ‪ 2011‬באזורים שנוספו‬ ‫לירושלים בשנת ‪.1967‬‬ ‫▪‬ ‫השכונות היהודיות הגדולות בעיר הן‪ :‬רמות אלון )‪ ,(41,400‬פסגת זאב )‪ 36,800‬תושבים(‪ ,‬וגילה )‪.(27,800‬‬ ‫גיל חציוני‬ ‫הגיל שמחצית מהאוכלוסייה צעירה ממנו והמחצית האחרת מבוגרת ממנו‪:‬‬ ‫▪‬ ‫סה"כ אוכלוסייה בירושלים‪24 :‬‬ ‫▪‬ ‫האוכלוסייה היהודית‪26 :‬‬ ‫▪‬ ‫האוכלוסייה הערבית‪20 :‬‬ ‫בשכונות היהודיות בהן מרבית האוכלוסייה היא מסורתית‪ ,‬חילונית ודתית‪:‬‬ ‫▪‬ ‫הגיל החציוני הנמוך ביותר‪ :‬גבעת המטוס )‪ ,(23‬הר חומה )‪ ,(23‬וגבעת מרדכי )‪.(24‬‬ ‫▪‬ ‫הגיל החציוני הגבוה ביותר‪ :‬קריית וולפסון )‪ ,(62‬טלביה )‪ (47‬ותלפיות )‪.(44‬‬ ‫בשכונות בהן מרבית האוכלוסייה היא חרדית‪:‬‬ ‫▪‬ ‫הגיל החציוני הנמוך ביותר‪ :‬רמות אלון )צפון ומרכז( )‪ ,(15‬קריית קמיניץ שבנווה יעקב )‪ ,(16‬רוממה‪ (16) ,‬מאה‬ ‫שערים ובתי אונגרין )‪.(16‬‬ ‫▪‬ ‫הגיל החציוני הגבוה ביותר‪ :‬שערי חסד )‪ ,(28‬כנסת ובתי ברויידא )‪ (24‬והר נוף )‪.(24‬‬ ‫בשכונות בהן מרבית האוכלוסייה ערבית‬ ‫▪‬ ‫הגיל החציוני הנמוך ביותר‪ :‬מחנה הפליטים שועפאט )‪ ,(16‬ענאתא החדשה וג'בל מוכבר )‪ (17‬וצור באהר‬ ‫ועיסאוויה )‪..(18‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫הגיל החציוני הגבוה ביותר‪ :‬הרובע הנוצרי )‪ ,(31‬הרובע הארמני ובאב א זהרה‪-‬מסעודיה )‪ ,(29‬ואדי ג'וז ושייח‬ ‫ג'ראח )‪.(23‬‬ ‫צעירים בני ‪:34-20‬‬ ‫▪‬ ‫שכונות בהן האחוז הגבוה ביותר של צעירים מכלל אוכלוסיית השכונה‪ :‬הגבעה הצרפתית )‪ ,(45%‬מרכז העיר‬ ‫)‪) (41%‬בעיקר ברחובות בן יהודה‪ ,‬המלך ג'ורג ושלומציון(‪ ,‬נחלאות )‪) (38%‬בעיקר אזור רחוב המדרגות ונחלת‬ ‫ציון( ורחביה‪ ,‬ללא קריית וולפסון )‪.(33%‬‬ ‫▪‬ ‫שכונות בהן האחוז הנמוך ביותר של צעירים מכלל אוכלוסיית השכונה‪ :‬קריית קמיניץ שבנווה יעקב )‪ ,(13%‬רמת‬ ‫בית הכרם )‪ ,(12%‬קריית וולפסון )‪ (14%‬ורמת שלמה )‪.(14%‬‬ ‫הגירה ‪2011‬‬ ‫▪‬ ‫עברו אל ירושלים ‪ 10,400‬תושבים חדשים ועזבו אותה ‪ 17,800‬מתושביה‪ .‬מאזן ההגירה היה שלילי ועמד על‬ ‫‪.-7,400‬‬ ‫▪‬ ‫היישובים אליהם עברו לגור מספר גדול ביותר מהעוזבים את ירושלים היו‪ :‬בית שמש )‪ ,(1,850‬תל אביב )‪,(1,500‬‬ ‫ביתר עלית )‪ (900‬וגבעת זאב )‪.(850‬‬ ‫▪‬ ‫היישובים מהם עברו לגור בירושלים המספר הגדול ביותר של מהגרים היו‪ :‬בני ברק )‪ ,(660‬תל אביב )‪ ,(600‬בית‬ ‫שמש )‪ (550‬ומעלה אדומים )‪.(470‬‬ ‫▪‬ ‫כתוצאה ממאזן ההגירה שלילי בשנת ‪ 2011‬נגרעו מירושלים ‪ 14.1‬תושבים לכל אלף תושבים יהודים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בולט חלקם של בני ‪ 34-20‬בין העוברים לגור בירושלים וגם בין העוזבים אותה‪ ,‬והם היוו ‪ 51%‬מהעוברים אל‬ ‫ירושלים‪ ,‬ו‪ 47%-‬מהעוזבים אותה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מתוך כלל היהודים בני ‪ 20-34‬שעברו לגור בירושלים‪ ,‬בולט חלקם של צעירים מהמגזר הכללי )לא חרדי( והם היוו‬ ‫‪ (4,000) 74%‬לעומת ‪ (1,430) 26%‬מהמגזר החרדי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הנתונים מראים כי קיימת ירידה במאזן ההגירה השלילי של בני ‪ 34-20‬מהמגזר הכללי לעומת עלייה במאזן הגירה‬ ‫השלילי של צעירים מהמגזר החרדי בגילאים אלה‪ .‬בשנת ‪ 2011‬מאזן ההגירה של צעירים מהמגזר הכללי היה‬ ‫‪ ,-1,100‬בהשוואה ל‪ -1,370-‬בשנת ‪ 2010‬ו‪ -1,940-‬בשנת ‪ .2009‬מאזן ההגירה של בני ‪ 34-20‬מהמגזר החרדי‬ ‫בשנת ‪ 2011‬היה ‪ ,-1,660‬בהשוואה ל‪ -1,300-‬בשנת ‪ 2010‬ו‪ -1,290-‬בשנת ‪.2009‬‬ ‫▪‬ ‫אחוז בני ‪ 65‬ומעלה מקרב העוברים אל ירושלים ומקרב העוזבים אותה עמד על כ‪.4%-‬‬ ‫ילודה ופריון ‪2011‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬שיעור הפריון )מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במהלך חייה( של יהודים בירושלים היה גבוה‬ ‫במקצת מזה של הערבים ועמד על ‪ 4.2‬בקרב היהודים לעומת ‪ 3.6‬בקרב הערבים‪ .‬שיעור הפריון בקרב הנשים‬ ‫היהודיות נמצא במגמת עלייה ואילו שיעור הפריון בקרב הנשים הערביות נמצא במגמת ירידה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בעשור האחרון )‪ (2011-2001‬שיעור הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים עלה בעוד בקרב האוכלוסייה‬ ‫הערבית ירד‪ .‬מגמת השינוי בשיעור הפריון בירושלים דומה לזו שבישראל‪.‬‬ ‫שיעור פריון כולל‬ ‫שנה‬ ‫▪‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים )ואחרים לא ערבים(‬ ‫ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬נולדו לתושבי ירושלים כ‪ 22,200-‬תינוקות‪ :‬מתוכם כ‪ (63%) 14,100-‬תינוקות נולדו לנשים‬ ‫יהודיות וכ‪ (35%) 7,900-‬תינוקות נולדו לנשים מוסלמיות‪.‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 2‬מתוך ‪11‬‬ ‫עלייה‬ ‫השתקעות ראשונה של עולים מאז ‪1967‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬בחרו ‪ 2,300‬עולים להשתקע בירושלים )השתקעות ראשונה( והם היוו ‪ 14%‬מכלל העולים החדשים‬ ‫לישראל‪ .‬בתל אביב השתקעו באותה שנה ‪ 900‬עולים שהיוו ‪ 5%‬מכלל העולים לישראל‪ ,‬ובחיפה השתקעו ‪1,110‬‬ ‫עולים‪ 7% ,‬מכלל העולים לישראל‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ארצות המוצא העיקריות של העולים שבחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל בשנת ‪ 2011‬היו ארצות‬ ‫הברית ‪ 800 -‬עולים )‪ 35%‬מכלל העולים שהגיעו לירושלים(‪ ,‬צרפת ‪ 440 -‬עולים )‪ ,(19%‬רוסיה ‪ 400 -‬עולים‬ ‫)‪ (17%‬ובריטניה ‪ 170 -‬עולים )‪.(7%‬‬ ‫▪‬ ‫השנים בהם הגיע מספר העולים הגדול ביותר היו ‪ (14,400) 1991 ,(13,600) 1990‬ו‪.(7,500) 1992-‬‬ ‫▪‬ ‫מאז שנת ‪ 2002‬משתקעים בירושלים כ‪ 2,000-2,500-‬עולים מדי שנה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מאז שנת ‪ 2000‬עולה בהתמדה שיעור העולים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1999‬עמד אחוז זה על ‪ ,6%‬הוא עלה ל‪ 12%-‬בשנת ‪ ,2005‬ובשנת ‪ 2011‬עמד על ‪ .14%‬שיעור העולים )‪(14%‬‬ ‫שבחרו לגור בירושלים בשנת ‪ 2011‬גבוה בהשוואה לתל אביב )‪ (5%‬ולחיפה )‪.(7%‬‬ ‫עולים המתגוררים בירושלים‬ ‫▪‬ ‫עולים שעלו בשנים ‪ ,1999-1990‬ברובם מחבר העמים‪ ,‬מהווים אחוז גבוה מהאוכלוסייה בשכונות‪ :‬פסגת זאב‬ ‫)שיעורם מכלל האוכלוסייה היהודית בפסגת זאב צפון הוא כ‪ ,(23%-‬נווה יעקב )כ‪ ,(14%-‬פסגת זאב מזרח‪ ,‬קרית‬ ‫יובל )דרום(‪ ,‬הגבעה הצרפתית ותלפיות‪-‬מזרח )כ‪ 13%-‬בכל אחת מהן(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫עולים שעלו בין השנים ‪ ,2011-2000‬בעיקר מארה"ב ומדינות המערב‪ ,‬מהווים אחוז גבוה מהאוכלוסייה בטלביה‬ ‫)‪ ,(15%‬מרכז העיר )‪ (13%‬ורחביה )‪.(13%‬‬ ‫משפחות חד הוריות‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬התגוררו בירושלים ‪ 8,100‬משפחות חד הוריות‪ ,‬להן כ‪ 14,400-‬ילדים מתחת לגיל ‪ ,18‬שהיוו ‪5%‬‬ ‫מכלל הילדים בעיר‪ .‬שיעור זה היה נמוך מזה שבישראל בה ‪ 9%‬מהילדים חיו במשפחות חד‪-‬הוריות‪ .‬בתל אביב‬ ‫ובחיפה שיעור הילדים במשפחות חד‪-‬הוריות היה גבוה במיוחד ועמד על ‪ 17%‬ו‪ 15%-‬בהתאמה‪ .‬בירושלים שיעור‬ ‫המשפחות החד‪-‬הוריות המשתייכות למשקי בית של רווקים עמד על ‪ ,21%‬שיעור זה נמוך מעט מישראל )‪(23%‬‬ ‫ונמוך בהרבה מזה שבתל אביב )‪ .(40%‬שיעור המשפחות החד‪-‬הוריות המשתייכות למשקי בית של רווקים‬ ‫ביישובי סובב ירושלים עמד על ‪ 26%‬במבשרת ציון‪ 16% ,‬במעלה אדומים‪ 13% ,‬בבית שמש‪.‬‬ ‫מערכת החינוך בירושלים תשע"ג ‪2012/2013‬‬ ‫▪‬ ‫ייחודה של ירושלים הוא במגוון האנושי‪-‬תרבותי שלה‪ ,‬וכפועל יוצא מערכת החינוך שלה מגוונת‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מערכת החינוך בירושלים היא הגדולה והמורכבת בישראל‪ .‬לומדים בה כ‪ 258,800-‬תלמידים )כולל כ‪21,000-‬‬ ‫תלמידים בחינוך הערבי הפרטי(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מספר התלמידים בירושלים גדול יותר מכל אוכלוסיית ראשון לציון המונה ‪ 232,400‬תושבים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫לשם השוואה בשנת תשע"א )‪ (2010/11‬היה מספר התלמידים בירושלים ‪) 238,600‬לא כולל כיתות י"ג‪-‬י"ד(‪ ,‬בתל‬ ‫אביב ‪ ,48,912‬בחיפה ‪ ,38,602‬בראשון לציון ‪ 34,030‬ובפתח תקווה ‪.35,807‬‬ ‫חינוך עברי‬ ‫▪‬ ‫בחינוך העברי לומדים בשנת הלימודים הנוכחית )תשע"ג( ‪ 159,400‬תלמידים ‪ 61,000 -‬תלמידים )‪ (38%‬לומדים‬ ‫בחינוך העברי במנהלה לחינוך ירושלים )מנח"י( ו‪ 98,400-‬תלמידים באגף לחינוך חרדי )מנח"ח( )‪.(62%‬‬ ‫▪‬ ‫כיתות א‪-‬ו‬ ‫▪‬ ‫שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי )ממ'‪+‬ממ"ד( עומד על ‪ 39%‬מאז שנת תשס"ט )‪ ,(2008/9‬זאת אחרי שנים של‬ ‫ירידה‪) .‬שיעור התלמידים במגזר החרדי ‪ .(61%‬בשנת הלימודים תשנ"ח ‪ ,1997/98‬שיעור תלמידי כיתות א‪-‬ו‬ ‫בחינוך הממלכתי והממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬מתוך כלל התלמידים בחינוך העברי‪ ,‬היה ‪ 49%‬ובחינוך החרדי היה ‪.51%‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫בחינוך הממלכתי דתי מספר התלמידים ממשיך לעלות ובתשע"ג מספר התלמידים בכיתות א‪-‬ו בבתי הספר‬ ‫שבפיקוח ממלכתי דתי )‪ (11,460‬היה גבוה מזה שבממלכתי )‪ .(11,270‬מספר התלמידים בחינוך הממלכתי עלה‬ ‫מעט בשנים תשע"ב ותשע"ג אחרי לפחות עשור וחצי של ירידה במספר התלמידים‪.‬‬ ‫תלמידים בכיתות א‪-‬ו‪ ,‬בחינוך הממלכתי והממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬תשנ"ח – תשע"ג‬ ‫חינוך ממלכתי‬ ‫חינוך ממלכתי‪-‬דתי‬ ‫תשנ"ח )‪(1997/98‬‬ ‫‪16,070‬‬ ‫‪10,740‬‬ ‫תשס"ב )‪(2001/02‬‬ ‫‪13,890‬‬ ‫‪9,790‬‬ ‫תשע"א )‪(2010/11‬‬ ‫‪11,020‬‬ ‫‪10,870‬‬ ‫תשע"ב )‪(2011/12‬‬ ‫‪11,130‬‬ ‫‪11,000‬‬ ‫תשע"ג )‪(2012/13‬‬ ‫‪11,270‬‬ ‫‪11,460‬‬ ‫חינוך ערבי‬ ‫▪‬ ‫בחינוך הערבי )לא כולל חינוך פרטי( לומדים בשנת הלימודים תשע"ג ‪ 78,400‬תלמידים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בעשור האחרון )תשס"ג‪-‬תשע"ג( הוכפל מספר התלמידים בחינוך הערבי העירוני והמוכר שאינו רשמי והוא עלה מ‪-‬‬ ‫‪ 39,200‬ל‪.78,400-‬‬ ‫▪‬ ‫מספר התלמידים במערכת החינוך הערבית גדלה בעשור האחרון פי ‪ 2‬בעוד באותה תקופה גדל מספר הילדים‬ ‫)בני ‪ (14-5‬הערבים בירושלים פי ‪ .1.3‬יוצא מכך שקצב הגידול של מספר התלמידים בירושלים גדול יותר מקצב‬ ‫הגידול של מספר הילדים‪ .‬העלייה הניכרת במספר התלמידים מוסברת הן מגידול במספר התלמידים בבתי הספר‬ ‫הציבוריים הרשמיים והן מגידול במספר בתי הספר שהיו פרטיים וקיבלו הכרה ממשרד החינוך והפכו לבתי ספר‬ ‫מוכרים שאינם רשמיים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הישגים בבגרות‬ ‫▪‬ ‫במגזר הערבי בבתי הספר העירוניים )לא כולל בתי ספר במערכת החינוך המוכרת שאינה רשמית והלא‪-‬מוכרת(‬ ‫בשנת הלימודים תשע"א‪ ,‬ניגשו לבחינות התווג'יה )בחינות הבגרות הפלסטיניות הנהוגות במזרח ירושלים( ‪88%‬‬ ‫מתלמידי י"ב‪ 52% ,‬מתלמידי י"ב היו זכאים לתעודה )תווג'יה‪-‬בגרות(‪ .‬בישראל בקרב תלמידי י"ב הלומדים בחינוך‬ ‫הערבי וניגשים לבחינות בגרות ישראליות היה שיעור הזכאות ‪.58%‬‬ ‫הישגים בלימודים – תשע"א‬ ‫▪‬ ‫בשנת תשע"א למדו בבתי הספר בירושלים בכיתות י"ב בחינוך העברי ‪ 6,916‬תלמידים )במגזר החרדי הנתונים‬ ‫מתייחסים רק למוסדות חרדיים שמגישים לבגרות של משרד החינוך(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת תשע"א עלה שיעור הזכאים לבגרות בירושלים במגזר הממלכתי דתי‪ ,‬וירד במגזר הממלכתי‪.‬‬ ‫שיעור הניגשים לבגרות מקרב תלמידי י"ב‬ ‫▪‬ ‫ממלכתי ‪94%‬‬ ‫▪‬ ‫ממלכתי דתי ‪94%‬‬ ‫▪‬ ‫חרדי ‪) 34%‬מקרב תלמידי י"ב בבתי ספר שמגישים לבגרות(‬ ‫שיעור הזכאות לבגרות מקרב הלומדים בכיתות י"ב‪:‬‬ ‫▪‬ ‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בירושלים ‪ .71% -‬שעור הזכאות לתעודת בגרות בפיקוח הממלכתי דתי בירושלים גבוה‬ ‫מבישראל )‪.(69%‬‬ ‫▪‬ ‫בחינוך הממלכתי בירושלים ‪ .60% -‬שעור הזכאות לתעודת בגרות בפיקוח הממלכתי בירושלים נמוך מזה‬ ‫שבישראל )‪.(67%‬‬ ‫▪‬ ‫במגזר החרדי בירושלים ‪ .11% -‬שיעור זכאות דומה לזה שבישראל )‪.(10%‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 4‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בירושלים עלייה משיעור זכאות של ‪ 68%‬בתש"ע ל‪ 71%-‬בתשע"א‪ .‬בחינוך הממלכתי‬ ‫בירושלים נרשמה ירידה בשיעורי הזכאות מ‪ 62%-‬בתש"ע ל‪ 60%-‬בתשע"א‪.‬‬ ‫נתוני כלכלה )עסקים ותעסוקה(‬ ‫תעסוקה ‪2011‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה )עובדים ומי שאינם עובדים אך מחפשים עבודה מכלל בני‬ ‫‪ (+15‬בירושלים על ‪ ,46%‬בהשוואה ל‪ 57%-‬בישראל‪ .‬שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בירושלים נובע בעיקר‬ ‫משיעור השתתפות נמוך בקרב הגברים החרדים ובקרב הנשים הערביות‪ ,‬וכן בשל שיעור גבוה יחסית של בני ‪15-‬‬ ‫‪ 20‬בירושלים שלומדים בבתי הספר‪ ,‬בישיבות או משרתים בצבא‪ ,‬ולכן אינם עובדים וגם לא מחפשים עבודה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים )‪ (50%‬נמוך מזה שבקרב האוכלוסייה‬ ‫היהודית בישראל )‪.(61%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים )‪ (37%‬נמוך מזה שבקרב האוכלוסייה‬ ‫הערבית בישראל )‪.(41%‬‬ ‫תעסוקה לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הגברים בירושלים )‪ (52%‬נמוך מזה שבקרב הגברים בישראל )‪.(62%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הנשים בירושלים )‪ (40%‬נמוך מזה שבקרב הנשים בישראל )‪.(53%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכח העבודה של נשים יהודיות בירושלים )‪ (52%‬גבוה מזה של גברים יהודים )‪,(49%‬‬ ‫בישראל המצב הפוך ושיעור השתתפות של הנשים )‪ (59%‬נמוך מזה של הגברים )‪.(63%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכח העבודה של נשים ערביות בירושלים )‪ (15%‬נמוך מזה של גברים ערבים )‪ .(59%‬גם‬ ‫בישראל שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות )‪ (22%‬נמוך מזה של הגברים )‪.(60%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכח העבודה של נשים ערביות בירושלים )‪ (15%‬נמוך משיעור ההשתתפות של נשים ערביות‬ ‫בישראל )‪.(22%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור השתתפותם בכח העבודה של הגברים הערבים בירושלים היה גבוה מזה של הגברים היהודים בירושלים‬ ‫)‪ 59%‬לעומת ‪ ,(49%‬בישראל שיעור ההשתתפות של הגברים הערבים והיהודים היה דומה )‪ 60%‬ו‪63%-‬‬ ‫בהתאמה(‪.‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה‪ ,‬ממוצע ‪) 2011-2008‬אחוזים(‬ ‫סה"כ‬ ‫יהודים‬ ‫ערבים‬ ‫ישראל‬ ‫‪57‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪46‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪37‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים‪ ,‬ממוצע ‪) 2011-2008‬אחוזים(‬ ‫ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪52‬‬ ‫‪39‬‬ ‫יהודיות‬ ‫‪58‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ערביות‬ ‫‪22‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים‪ ,‬ממוצע ‪) 2011-2008‬אחוזים(‬ ‫סה"כ‬ ‫יהודים‬ ‫ערבים‬ ‫ישראל‬ ‫‪62‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪61‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪52‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪61‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 5‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫מספר המועסקים בירושלים עמד בשנת ‪ 2011‬על ‪ 276,500‬והוא היווה כ‪ 9%-‬מכלל המועסקים בישראל‪ .‬בתל‬ ‫אביב‪ ,‬היה מספר המועסקים גדול מזה שבירושלים‪ 13%) 392,200 -‬מכלל המועסקים בישראל( ובחיפה היו‬ ‫‪ 172,200‬מועסקים )‪ 6%‬מכלל המועסקים בישראל(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪ 48%‬מהמועסקים בעיר עבדו בשירות הציבורי )‪ 33%‬בישראל‪ 28% ,‬בתל אביב(‪ 3% ,‬בבנקאות‪ ,‬ביטוח ופיננסים‬ ‫)‪ 4%‬בישראל‪ 11% ,‬בתל אביב( ו‪ 12%-‬עבדו בשירותים עסקיים )‪ 14%‬בישראל‪ 24% ,‬בתל אביב(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪ 90%‬מהמועסקים תושבי ירושלים עבדו בירושלים‪ ,‬בהשוואה ל‪ 76%-‬מהמועסקים תושבי חיפה שעבדו בעירם‪,‬‬ ‫‪ 64%‬מהמועסקים תושבי תל אביב שעבדו בעירם ובישראל ‪ 48%‬מהמועסקים עבדו ביישוב מגוריהם‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מקרב כלל המועסקים בירושלים ‪ 74%‬היו תושבי ירושלים ורק ‪ 1%‬היו תושבי תל אביב‪ .‬בתל אביב לעומת זאת‬ ‫‪ 34%‬מהמועסקים הם תושבי תל אביב‪ 6% ,‬תושבי ראשון לציון ו‪ 1%-‬תושבי ירושלים‪ .‬בחיפה ‪ 54%‬מהמועסקים‬ ‫היו תושבי חיפה‪.‬‬ ‫השתתפות בכֹח העבודה והשכלה‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬היה שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בירושלים ‪ .46%‬שיעור זה נמוך בהשוואה לשיעור‬ ‫ההשתתפות בכֹח העבודה בישראל )‪ ,(57%‬בחיפה )‪ ,(59%‬ובתל אביב )‪.(65%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים עמד ‪ 61%) 50%‬בקרב האוכלוסייה‬ ‫היהודית בישראל( ובקרב האוכלוסייה הערבית על ‪ 44%) 37%‬בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה עולה עם העלייה בהשכלה‪ .‬במיוחד בולט הפער בשיעור ההשתתפות בכֹח‬ ‫העבודה בין בעלי תעודת בגרות לבין מי שהם בעלי תואר ראשון‪ .‬בירושלים שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה‬ ‫זהה בין בעלי תואר ראשון‪ ,‬שני ושלישי‪ ,‬לעומת ישראל ותל אביב שם שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בכֹח‬ ‫העבודה מאפיין את בעלי התואר הראשון‪ ,‬אחר כך בעלי התואר השני והשלישי‪.‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בישראל‪ ,‬ירושלים ותל אביב לפי תעודה האחרונה‪2011 ,‬‬ ‫תואר‬ ‫ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫תל אביב‬ ‫תעודת בגרות‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫תואר אקדמי ראשון‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫תואר אקדמי שני‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫תואר אקדמי שלישי‬ ‫‪77%‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫השתתפות בכֹח העבודה לפי מידת דתיות )ממוצע ‪(2011-2009‬‬ ‫▪‬ ‫במגזר היהודי שיעור ההשתתפות של בני ‪ 20‬ומעלה בכֹח העבודה בקרב האוכלוסייה הכללית הלא חרדית‬ ‫)חילוניים‪ ,‬מסורתיים ודתיים( בירושלים עמד על ‪ 68%) 65%‬בישראל(‪ .‬לעומתם שיעור ההשתתפות בכֹח‬ ‫העבודה בקרב החרדים עמד על ‪ 51%) 44%‬בישראל(‪.‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה של בני ‪ 20‬ומעלה במגזר היהודי לפי מידת דתיות‪ ,‬ממוצע ‪2011-2009‬‬ ‫אוכלוסייה כללית לא חרדית‬ ‫סה"כ‬ ‫חילוני‪ ,‬לא‬ ‫מסורתי לא כל כך‬ ‫דתי‬ ‫דתי‬ ‫ירושלים‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫סה"כ‬ ‫חרדים‬ ‫מסורתי דתי‬ ‫דתי‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫הנתונים הם עיבוד לסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫במגזר הלא יהודי שיעור ההשתתפות של בני ‪ 20‬ומעלה בכֹח העבודה יורד ככל שמתחזקת מידת הדתיות‪.‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה של בני ‪ 20‬ומעלה במגזר הלא יהודי לפי מידת הדתיות‪ ,‬ממוצע ‪2010-2009‬‬ ‫ירושלים‬ ‫סה"כ‬ ‫לא דתיים‬ ‫לא כל כך דתיים‬ ‫דתיים‬ ‫דתיים מאוד‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 6‬מתוך ‪11‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫הנתונים הם עיבוד לסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫חיים באושר בירושלים‬ ‫להלן נתונים על בני ‪ 20‬ומעלה )ממוצע לשנים ‪ ,(2011-2009‬לפי מידת שביעות הרצון שלהם בתחומי חיים נבחרים‬ ‫שביעות הרצון בירושלים בתחומי חיים נבחרים‪ ,‬ממוצע ‪2011-2009‬‬ ‫מרוצה מאוד‬ ‫מרוצה‬ ‫לא כל כך מרוצה‬ ‫בכלל לא מרוצה‬ ‫שביעות רצון מ‪-‬‬ ‫מקום העבודה‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫ההכנסה‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫המצב הכלכלי‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫החיים‬ ‫הנתונים הם עיבוד לסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫שביעות רצון ממקום העבודה‬ ‫▪‬ ‫‪ 85%‬מתושבי ירושלים היו מרוצים עד מרוצים מאוד ממקום עבודתם‪ ,‬בהשוואה ל‪ 87% -‬בישראל ול‪ 88%-‬בתל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫ביטחון במקום העבודה‬ ‫▪‬ ‫תושבי ירושלים הרגישו ביטחון יחסי במקום עבודתם‪ 57% .‬מהם לא חששו כלל לאבד את מקום העבודה‪ ,‬שיעור‬ ‫הנמוך מישראל )‪ (62%‬וגבוה מעט מזה שבתל אביב )‪.(54%‬‬ ‫שביעות רצון מההכנסה‬ ‫▪‬ ‫‪ 60%‬מתושבי ירושלים היו מרוצים עד מרוצים מאוד מהכנסתם‪ ,‬שיעור הדומה לישראל )‪ (60%‬ולתל אביב‬ ‫)‪.(59%‬‬ ‫שביעות רצון מהמצב הכלכלי‬ ‫▪‬ ‫‪ 63%‬מתושבי ירושלים היו מרוצים עד מרוצים מאוד ממצבם הכלכלי‪ ,‬שיעור הגבוה במקצת מישראל )‪ (59%‬ומתל‬ ‫אביב )‪.(56%‬‬ ‫שביעות רצון מהחיים‬ ‫▪‬ ‫מרבית תושבי ירושלים היו מרוצים מחייהם‪ 91% .‬מהירושלמים ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד מחייהם‪,‬‬ ‫בהשוואה ל‪ 88% -‬בישראל‪ 86% ,‬בתל אביב‪ ,‬ו‪ 81%-‬בחיפה‪.‬‬ ‫מדד האופטימיות‬ ‫▪‬ ‫תושבי ירושלים אופטימיים ביותר לגבי חייהם בעתיד‪ 70% .‬מתושבי העיר העריכו כי חייהם בעתיד יהיו טובים‬ ‫יותר‪ .‬שיעור זה גבוה מהשיעור בישראל )‪ ,(60%‬בתל אביב )‪ (60%‬ובחיפה )‪.(53%‬‬ ‫עסקים במגזר העסקי ‪2011‬‬ ‫)עסקים המשלמים מע"מ(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬פעלו בירושלים כ‪ 35,200-‬עסקים והם היוו כ‪ 7%-‬מכלל העסקים בישראל‪ .‬בתל אביב פעלו ‪66,200‬‬ ‫עסקים )‪ 13%‬מכלל העסקים בישראל( ובחיפה פעלו ‪ 4%) 20,200‬מכלל העסקים בישראל(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬למעלה ממחצית מהעסקים הפעילים בירושלים העסיקו עובדים שכירים )‪ 18,300‬עסקים(‪ ,‬מהם כ‪-‬‬ ‫‪ 67%‬היו עסקים קטנים שהעסיקו בין ‪ 1‬ל‪ 4-‬עובדים שכירים )‪ 12,200‬עסקים(‪.‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 7‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬נפתחו בירושלים ‪ 3,200‬עסקים חדשים‪ ,‬ונסגרו ‪ .2,600‬ההפרש בין מספר הפתיחות למספר‬ ‫הסגירות )השינוי נטו( של העסקים בירושלים היה חיובי ועמד על ‪ +600‬עסקים‪ .‬באותה שנה השינוי בתל‪-‬אביב‬ ‫היה ‪ +2,100‬עסקים חדשים ובחיפה ‪.+300‬‬ ‫פתיחה‪ ,‬סגירה ושינוי נטו של עסקים בירושלים‪2011-2008 ,‬‬ ‫שנה‬ ‫פתיחות‬ ‫סגירות‬ ‫שינוי נטו‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪3,100‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪+600‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪+400‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪2,700‬‬ ‫‪+500‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪2,600‬‬ ‫‪+600‬‬ ‫שינוי נטו של פתיחה וסגירה של עסקים בישראל‪ ,‬בירושלים ובתל אביב‪2011-2008 ,‬‬ ‫שנה‬ ‫ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫תל אביב‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪10,700+‬‬ ‫‪600+‬‬ ‫‪+1,400‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪9,000+‬‬ ‫‪400+‬‬ ‫‪+1,500‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪12,500+‬‬ ‫‪500+‬‬ ‫‪+1,900‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪12,200+‬‬ ‫‪+600‬‬ ‫‪+2,100‬‬ ‫שרידות עסקים‬ ‫▪‬ ‫‪ 52%‬מכלל העסקים שנפתחו בשנת ‪ 2006‬בירושלים המשיכו לפעול עד שנת ‪ ,2011‬שיעור דומה לתל אביב‬ ‫)‪ (53%‬ולממוצע הארצי )‪.(51%‬‬ ‫▪‬ ‫העסקים בעלי שיעור השרידות הגבוה ביותר הם בתחומי החינוך והבריאות והבנקאות והפיננסים‪ .‬כ‪ 72%-‬ו‪66%-‬‬ ‫בהתאמה מהעסקים בתחומים הללו שנפתחו בשנת ‪ 2006‬בירושלים שרדו גם בשנת ‪ .2011‬בתל אביב שרדו כ‪-‬‬ ‫‪ 64%‬מהעסקים בתחומי החינוך והבריאות ו‪ 63%-‬מהעסקים בתחומי הבנקאות והפיננסים‪.‬‬ ‫שרידות עסקים שהוקמו בשנת ‪ 2006‬בישראל‪ ,‬בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪2011-2007 ,‬‬ ‫תל אביב‬ ‫חיפה‬ ‫שנה‬ ‫ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫דתיות וחילוניות‬ ‫יהודים‬ ‫▪‬ ‫להלן נתונים של יהודים בני ‪ 20‬ומעלה )ממוצע לשנים ‪ ,(2011-2009‬לפי מידת הדתיות )כפי שהם מגדירים את‬ ‫עצמם‪ ,‬עיבוד לסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור החרדים )‪ (31%‬והדתיים )‪ (21%‬בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים גבוה באופן משמעותי משיעורם‬ ‫בישראל )‪ 9%‬ו‪ 10%-‬בהתאמה( וכן משיעורם בערים הגדולות שאוכלוסייתן מונה מעל ‪ 200,000‬תושבים‪ .‬בתל‬ ‫אביב‪ ,‬ראשון לציון וחיפה מהווים החרדים ‪ 3%-1%‬מהאוכלוסייה ובאשדוד ‪ .10%‬שיעור הדתיים בערים הגדולות‬ ‫נע בין ‪ 4%‬ל‪.7%-‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 8‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור החילונים )הלא‪-‬דתיים( בירושלים ‪ ,20%‬והוא נמוך בהשוואה לשיעורם של החילונים הלא‪-‬דתיים בישראל‬ ‫ובערים הגדולות‪ 43% -‬בישראל‪ 61% ,‬בתל אביב‪ 55% ,‬בחיפה‪ 47% ,‬בראשון לציון ו‪ 34%-‬באשדוד‪.‬‬ ‫לא יהודים‬ ‫▪‬ ‫האוכלוסייה הלא יהודית בירושלים מגדירה את עצמה יותר דתית מזו שבישראל‪ .‬כך נמצא ששיעור הלא יהודים‬ ‫שהגדירו עצמם כדתיים מאוד בירושלים )‪ (15%‬כפול מזה שבישראל )‪ .(8%‬לעומת זאת שיעור הלא יהודים‬ ‫שהגדירו עצמם כלא דתיים בירושלים )‪ (4%‬נמוך פי ‪ 5‬מזה שבישראל )‪.(21%‬‬ ‫מידת דתיות של האוכלוסייה הלא יהודית )בני ‪ 20‬ומעלה( בישראל ובירושלים‪) 2011-2009 ,‬ממוצע(‬ ‫סה"כ‬ ‫לא דתיים‬ ‫לא כל כך דתיים‬ ‫דתיים‬ ‫דתיים מאוד‬ ‫ירושלים‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫תיירות ‪2012‬‬ ‫▪‬ ‫הפדיון ממלונות תיירות בירושלים היווה ‪ 18%‬מסך הפדיון ממלונות תיירות בישראל‪.‬‬ ‫▪‬ ‫פדיון ממלונות תיירות עמד על ‪ 1,708,674‬אלפי ‪ 91% ,₪‬מהפדיון היה ממלונות במערב העיר‪ .‬הפדיון בתל אביב‬ ‫היה גבוה במעט מזה שבירושלים ועמד על ‪ 1,780,398‬אלפי ‪ ₪‬ובחיפה היה הפדיון בבתי המלון ‪ 247,675‬אלפי‬ ‫‪.₪‬‬ ‫▪‬ ‫מספר האורחים במלונות בירושלים עמד על ‪ ,1,348,700‬מהם ‪ 68%‬תיירים מחו"ל ו‪ 32%-‬ישראלים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מספר הלינות בבתי המלון בירושלים עמד על ‪ 3,892,000‬והן היוו ‪ 18%‬מהלינות בישראל‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪ 80%‬מהלינות בירושלים הן של תיירים מחו"ל‪ ,‬שיעור גבוה מאוד וזהה לזה שבתל אביב‪ ,‬בהשוואה ל‪44%-‬‬ ‫בישראל ו‪ 53%-‬בחיפה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור לינות התיירים מאמריקה מכלל הלינות של תיירים מחו"ל שהתארחו במלונות היה גבוה במיוחד בירושלים‬ ‫‪ ,47%‬בישראל ‪ ,33%‬בתל אביב ‪ 30%‬ובחיפה ‪.37%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור לינות התיירים מאירופה מכלל הלינות של תיירים מחו"ל שהתארחו במלונות היה ‪ 37%‬בירושלים‪ ,‬בישראל‬ ‫‪ ,50%‬בתל אביב ‪ 53%‬ובחיפה ‪.45%‬‬ ‫▪‬ ‫מספר הלינות הממוצע לאורח בבתי המלון של ירושלים עמד על ‪ 2.9‬לינות‪ .‬ממוצע לינות לאורח מחו"ל עלה ל‪3.4-‬‬ ‫אחרי ‪ 5‬שנים בהן עמד על ‪ .(2011-2007) 3.3‬מספר הלינות לאורח ישראלי עמד על ‪ 1.8‬ולא השתנה מאז שנת‬ ‫‪.2007‬‬ ‫▪‬ ‫מספר הלינות הממוצע לאורח היה גבוה יותר במערב העיר בהשוואה למזרח העיר‪ .‬הפערים גדולים יותר במספר‬ ‫הלינות הממוצע של אורחים מחו"ל )‪ 3.5‬במערב העיר ו‪ 2.9-‬במזרח העיר( לעומת אורחים ישראלים )‪ 1.8‬במערב‬ ‫העיר ו‪ 1.7-‬במזרחה(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מספר הלינות הממוצע לאורח מחו"ל גבוה בירושלים )‪ (3.4‬מבתל אביב )‪ (3.1‬ודומה לזה שבחיפה )‪ .(3.3‬מספר‬ ‫הלינות הממוצע לאורח ישראלי זהה בירושלים )‪ (1.8‬לזה שבתל אביב )‪ (1.8‬וגבוה מזה שבחיפה )‪.(1.6‬‬ ‫דיור ובינוי ‪2012‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הסתיימה בירושלים בנייתן של ‪ 1,760‬יחידות דיור‪ .‬בשנה זו חלה עלייה במספר היחידות שבנייתן‬ ‫הסתיימה לאחר מספר שנים בהן נרשמה ירידה במספר יחידות הדיור שבנייתן הסתיימה מדי שנה‪ .‬בישראל‬ ‫נמשכת מגמת העלייה המתונה בגמר הבנייה של יחידות הדיור זו השנה החמישית‪ ,‬ובשנת ‪ 2012‬הסתיימה בנייתן‬ ‫של ‪ 37,005‬יח"ד‪ .‬יוצא אפוא שגמר הבנייה בירושלים הוא של ‪ 5%‬מיחידות הדיור בישראל‪ ,‬בעוד אוכלוסיית העיר‬ ‫מהווה ‪10%‬מכלל אוכלוסיית ישראל‪.‬‬ ‫▪‬ ‫כרבע )‪ (22%‬מהדירות שבנייתן הסתיימה היו בשכונת הר חומה‪ ,‬כ‪ 12%-‬בבית חנינא ‪ -‬שועפאט‪ ,‬וכ‪ 7%-‬בשכונת‬ ‫בית צפאפה‪.‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 9‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫כמו בישראל‪ ,‬שיעור הדירות הקטנות הנבנות בירושלים קטן‪ .‬דירות בנות ‪ 3-1‬חדרים היוו רק ‪ 7%‬מיחידות הדיור‬ ‫שבנייתן הסתיימה בשנת ‪ 6%) 2012‬בישראל(‪ .‬אך לעומת ישראל‪ ,‬שיעורן של הדירות הבינוניות‪ ,‬בנות ‪ 4‬חדרים‬ ‫גדול ‪ 62% -‬מגמר הבנייה בשנת ‪ 2012‬בירושלים‪ ,‬לעומת ‪ 37%‬בישראל‪ .‬גמר הבנייה של הדירות הגדולות‪ ,‬בנות‬ ‫‪ 5‬חדרים ומעלה נמוך בירושלים ביחס לישראל‪ ,‬והוא עמד על ‪ 31%‬מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה בשנת ‪2012‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬לעומת ‪ 57%‬בישראל‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ברבעון האחרון של שנת ‪) 2012‬אוקטובר‪-‬דצמבר( היה המחיר הממוצע לדירה בת ‪ 3.5-4‬חדרים בירושלים‬ ‫‪ .₪ 1,668,600‬מחיר דירה בת ‪ 3.5-4‬חדרים בירושלים גבוה מהמחיר בישראל )‪ (₪ 1,208,600‬ונמוך מבתל‬ ‫אביב )‪.(₪ 2,414,100‬‬ ‫▪‬ ‫בהשוואת הרבעון הרביעי של שנת ‪ 2012‬המקבילים בשנים ‪ ,2011-2009‬ניכר כי מגמת העלייה במחיר ממוצע‬ ‫לדירה בירושלים התמתנה‪ .‬מעליות מחירים של ‪ 15%‬בין השנים ‪ 2009-10‬ו‪ 7%-‬בין השנים ‪ ,2010-11‬עמדו‬ ‫שיעורי העלייה על ‪ 1%‬בלבד בין השנים ‪ .2011-12‬כמו כן‪ ,‬בדירות בנות ‪ 4-3.5‬חדרים נרשמה ירידה של ‪4%‬‬ ‫במחיר בין הרבעון האחרון של ‪ 2011‬לרבעון המקביל בשנת ‪.2012‬‬ ‫גודל דירות )‪(2012‬‬ ‫▪‬ ‫שטח הדירה הממוצע בירושלים ‪ 80 -‬מ"ר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫שכונות יהודיות‪ :‬שטח הדירה הממוצע הקטן ביותר‪ :‬גבעת המטוס ‪ 33 -‬מ"ר‪ ,‬אזור רח' המדרגות בנחלאות ‪47 -‬‬ ‫מ"ר‪ ,‬אזור רח' בר יוחאי בקטמון ‪ 48 -‬מ"ר‪.‬‬ ‫שטח הדירה הממוצע הגדול ביותר‪ :‬דרך החורש ברמות )‪ 140‬מ"ר(‪ ,‬רמת מוצא ומוצא תחתית )‪ 140‬מ"ר( וימין‬ ‫משה ואבו‪-‬תור )‪ 120‬מ"ר(‪,‬‬ ‫▪‬ ‫שכונות ערביות‪ :‬שטח הדירה הממוצע הקטן ביותר‪ :‬הרובע המוסלמי ‪ 42 -‬מ"ר‪ ,‬הרובע הנוצרי ‪ 45 -‬מ"ר‪ ,‬אזור‬ ‫סילוואן‪ ,‬עיר דוד ‪ 61 -‬מ"ר‪.‬‬ ‫שטח הדירה הממוצע הגדול ביותר‪ :‬בית חנינא )צפון( ‪ 98 -‬מ"ר‪ ,‬כפר עקב ‪ 91 -‬מ"ר וענאתה החדשה – ‪ 88‬מ"ר‪.‬‬ ‫ארנונה )‪(2012‬‬ ‫▪‬ ‫פטור מארנונה‪ :‬האזורים בהם נרשמו אחוזי הפטור )הנחה( הגבוהים ביותר הם ברובם אזורים חרדיים‪.‬‬ ‫האזורים בהם עולה שיעור הפטור על ‪ 50%‬מהחיוב המקורי הם‪ :‬שמואל הנביא )‪ ,(53%‬נווה יעקב ‪ -‬מזרח )‪(51%‬‬ ‫ומאה שערים )‪.(50%‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור הפטור באזורים הערביים נע בין ‪) 17%‬אום טובא( לבין ‪) 41%‬עיסאוויה(‪.‬‬ ‫▪‬ ‫האזורים בהם הפטור הוא הנמוך ביותר הם אזורים במעמד החברתי‪-‬כלכלי גבוה‪ .‬הפטור הנמוך ביותר מבין אזורי‬ ‫המגורים בעיר הוא באזורים ממילא ‪ -‬כפר דוד )‪ ,(5%‬אזור דרך החורש ברמות‪ ,‬פסגת זאב מזרח‪ ,‬מוצא תחתית‬ ‫והר חומה )‪.(11-10%‬‬ ‫▪‬ ‫ניתן להגדיר את שיעור התשלום כאחוז הגבייה מתוך החיוב לאחר פטור‪ .‬שיעורי תשלום נמוכים במיוחד נמצאו‬ ‫בשכונות הערביות‪ ,‬וביניהן ענאתה החדשה )‪ ,(46%‬אום טובא )‪ (48%‬ועיסאוויה )‪ .(55%‬שיעור תשלום נמוך‬ ‫בשכונות יהודיות נמצא בגאולה )‪ ,(56%‬בגבעת המטוס )‪ (63%‬ובבית ישראל )‪ .(67%‬שיעור התשלום הכלל‬ ‫עירוני היה גבוה יחסית‪ ,‬ועמד בשנת ‪ 2012‬על ‪.87%‬‬ ‫השכלה גבוהה – תשע"ב )‪(2011/2012‬‬ ‫▪‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים למדו ‪ 37,700‬סטודנטים‪ ,‬שהיוו ‪ 15%‬מתוך כלל הסטודנטים בישראל‪.‬‬ ‫‪ 20,600‬סטודנטים למדו באוניברסיטה העברית‪ 11,400 ,‬למדו בשבע מכללות אקדמיות ו‪ 5,700-‬למדו בחמש‬ ‫מכללות אקדמיות לחינוך‪.‬‬ ‫השכלה גבוהה – תשע"א )‪(2010/2011‬‬ ‫▪‬ ‫בתשע"א )‪ ,(2010/2011‬למדו בכל המוסדות האקדמיים בירושלים ‪ 36,500‬סטודנטים שהיוו כ‪ 15%-‬מכלל‬ ‫הסטודנטים הלומדים במוסדות האקדמיים בארץ‪.‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 10‬מתוך ‪11‬‬ ‫▪‬ ‫מתוכם‪ ,‬כ‪ 20,400-‬סטודנטים למדו באוניברסיטה העברית והם היוו כ‪ 56%-‬מכלל הסטודנטים בירושלים‪10,800 ,‬‬ ‫מהסטודנטים למדו במכללות האקדמיות )‪ (30%‬ו‪ 5,300-‬נוספים למדו במכללות האקדמיות לחינוך )‪.(14%‬‬ ‫▪‬ ‫התפלגות הסטודנטים לפי תארים מלמדת שמתוך ‪ 36,500‬סטודנטים שלמדו במוסדות האקדמיים בירושלים ‪71%‬‬ ‫למדו לתואר ראשון‪ 22% ,‬למדו לתואר שני‪ 7% ,‬למדו לתואר שלישי ופחות מאחוז למדו לתעודת הוראה‪.‬‬ ‫סטודנטים באוניברסיטה העברית‬ ‫▪‬ ‫בשנת תשע"א )‪ (2010/2011‬למדו באוניברסיטה העברית כ‪ 20,400-‬סטודנטים‪ ,‬מתוכם ‪ 55%‬מהסטודנטים למדו‬ ‫לתואר ראשון‪ 32% ,‬לתואר שני‪ 12% ,‬לתואר שלישי ו‪ 1%-‬ללימודי תעודה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התפלגות הסטודנטים באוניברסיטה העברית לפי פקולטות היא כדלהלן‪ 27% :‬במדעי החברה‪ 23% ,‬במדעי‬ ‫הרוח‪ 20% ,‬במדעי הטבע ובמתמטיקה‪ 16% ,‬ברפואה )כולל מקצועות עזר לרפואה(‪ 8% ,‬בחקלאות‪5% ,‬‬ ‫במשפטים ו‪ 1%-‬בהנדסה ואדריכלות‪.‬‬ ‫הוצאה חודשית לצריכה ‪2011‬‬ ‫▪‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הייתה ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים ‪ 13,100‬ש"ח‪ .‬בישראל עמדה‬ ‫ההוצאה לצריכה על ‪ 14,000‬ש"ח ובתל אביב על ‪ 15,400‬ש"ח‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ממוצע גודל משק בית‪ 3.9 :‬נפשות בירושלים‪ 3.3 ,‬נפשות בישראל ו‪ 2.3-‬נפשות בממוצע בתל אביב‪ .‬ההוצאה‬ ‫החודשית הממוצעת לנפש )סטנדרטית( בירושלים הייתה נמוכה יחסית ‪ 3,300‬ש"ח‪ ,‬בהשוואה ל‪ 4,200-‬ש"ח‬ ‫בישראל ול‪ 6,800-‬ש"ח בתל אביב‪.‬‬ ‫▪‬ ‫שיעור ההוצאה החודשית לצריכה של משק הבית בירושלים‪ ,‬בישראל ובתל אביב דומה‪ ,‬אולם בשל ההבדלים בסך‬ ‫ההכנסה למשק בית ובמיוחד בשל פערים בהכנסה לנפש‪ ,‬ההוצאה הנומינאלית לנפש בכל אחד מתחומי הצריכה‬ ‫העיקריים נמוכה בירושלים במידה ניכרת מזו שבתל אביב ונמוכה גם בהשוואה לישראל כולה‪.‬‬ ‫ההוצאה החודשית לצריכה בישראל‪ ,‬בירושלים ובתל אביב‪2011 ,‬‬ ‫ירושלים‬ ‫ישראל‬ ‫תל אביב‬ ‫הוצאה חודשית ממוצעת למשק בית‬ ‫‪13,100‬‬ ‫‪14,000‬‬ ‫‪15,400‬‬ ‫הוצאה חודשית ממוצעת לנפש סטנדרטית‬ ‫‪3,300‬‬ ‫‪4,200‬‬ ‫‪6,800‬‬ ‫תחומים נבחרים‪:‬‬ ‫‪ %‬ההוצאה מכלל ההוצאה החודשית לצריכה‬ ‫דיור‬ ‫‪28‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מזון‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תחבורה ותקשורת‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חינוך‪ ,‬תרבות ובידור‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל ליום ירושלים תשע"ג‬ ‫עמ' ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬