‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫בפני‬
‫כב' השופט יוס" אלרו!‪ ,‬נשיא ]אב"ד[‬
‫כב' השופטת דיאנה סלע‬
‫כב' השופט ד"ר מנח' רניאל‬
‫חמד זינאתי‬
‫המבקש‬
‫נגד‬
‫המשיבה‬
‫מדינת ישראל‬
‫החלטה‬
‫‪.1‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ביו ‪ 14.6.07‬נמצאה גופת המנוח יוס עלי‪ ,‬לאחר שמותו נגר בחניקה‪ .‬באוקטובר ‪ 2007‬נעצרו‬
‫כאמל עוויד‪ ,‬סאלח בדווי והמבקש‪ ,‬חאמד זינאתי‪ .‬ביו ‪ 13.11.07‬הוגש כנגד עוויד והמבקש כתב‬
‫אישו בגי' קשירת קשר לביצוע ופשע ורציחתו של המנוח‪ .‬נגד בדווי הוגש כתב אישו נפרד‪ .‬שני‬
‫הנאשמי כפרו בהאשמות‪.‬‬
‫לאחר שמיעת ראיות וטיעוני ‪ ,‬ביו ‪ 15.2.09‬הרשענו את עוויד והמבקש בעבירות שיוחסו לה‬
‫בכתב האישו ‪ ,‬וגזרנו עליה את עונש החובה של מאסר עול ‪ .‬ביו ‪ 21.12.09‬הורשע ג בדווי‬
‫ברציחתו של המנוח‪ .‬על הכרעת הדי' הוגש ערעור לבית המשפט העליו'‪ ,‬וביו ‪ 9.11.11‬התקבל‬
‫הערעור והמבקש זוכה מהעבירות בה' הורשע‪.‬‬
‫ערעורו של עוויד על הרשעתו נדחה‪ .‬בשל כ ‪ ,‬הגיש המבקש בקשה לפי סעי ‪ 80‬לחוק העונשי'‬
‫התשל"ז – ‪) 1977‬להל'‪ :‬החוק( לפסוק לו את הסכו המירבי על פי הדי' בגי' הוצאות הגנתו ו‪1,475 .‬‬
‫ימי מאסרו‪.‬‬
‫‪ 1‬מתו ‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.2‬‬
‫מסגרת הדיו!‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫קראנו ושמענו את טיעוני ב"כ המבקש‪ ,‬ומתוכ עולה שכאשר מתקבל ערעור על הרשעה‪ ,‬והנאש‬
‫מזוכה בערכאת הערעור‪ ,‬ממילא הוא זכאי לפיצוי לפי סעי ‪ 80‬לחוק‪ .‬זה אינו הדי'‪ .‬הדי' הוא שרק‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בהתקיי התנאי הנקובי בסעי ‪ 80‬לחוק יזכה נאש שזוכה לפיצוי‪ ,‬ולא בכל פע שנאש‬
‫מזוכה‪ .‬מלבד החובה לכבד את הכרעת המחוקק‪ ,‬אביא את דברי השופט ג'וברא' בע"פ ‪1442/12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫יצחק בוסי נ' מדינת ישראל )נית' ביו ‪:(26.2.13‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫"המחוקקי לא הכירו במסגרת סעי ‪ 80‬לחוק העונשי בעקרו של‬
‫‪10‬‬
‫"אחריות ללא אש "‪ ,‬ולא זוכה בפיצוי באופ קטיגורי כל מי שנפגע‬
‫‪11‬‬
‫כתוצאה מפעולת הרשות ללא עוול בכפו"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫וכ' דברי השופט דנציגר בע"פ ‪ 1986/11‬פלוני נ' מדינת ישראל )נית' ‪:(12.3.13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫"לא כל נאש שזוכה בדי זכאי לפיצוי בגי פגיעה בשמו הטוב שכ‬
‫‪16‬‬
‫שזוכה במשפטו היה זכאי באופ‬
‫‪17‬‬
‫א‬
‫זה היה המבח כל נאש‬
‫תיאורטי לפיצוי"‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ההסדר התחיקתי‪ ,‬לפיו לא כל מי שזוכה במשפט פלילי זכאי לפיצויי ‪ ,‬מוצדק בי' היתר‪ ,‬במניעת‬
‫"אפקט מצנ'" על העמדה לדי'‪ ,‬שיהפו את כלל ההעמדה לדי' מ"סיכוי סביר להרשעה"‪ ,‬ל"בטחו'‬
‫מלא בהרשעה"‪ .‬על בית המשפט בדונו בפיצוי לפי סעי ‪ 80‬לחוק להכריע בשאלה הא מתקיימי‬
‫התנאי הנקובי בסעי הנ"ל – א לא היה יסוד לאשמה‪ ,‬או שבית המשפט ראה נסיבות אחרות‬
‫המצדיקות זאת‪ .‬יש להמנע מהרחבת פרשנות התנאי כ שהתוצאה המעשית תהיה שכל נאש‬
‫שזוכה יזכה לפיצוי‪ .‬זו לא היתה כוונת המחוקק‪.‬‬
‫‪ 2‬מתו ‪11‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫‪.3‬‬
‫לא היה יסוד להאשמה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫השאלה א לא היה יסוד להאשמה אמנ נבחנת כעת‪ ,‬לאחר פסק הדי' בערעור שזיכה את המבקש‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אבל בחינתה צריכה להיעשות מתו נקודת המבט של מועד העמדת המבקש לדי'‪ ,‬ולא בראיית‬
‫הדברי בדיעבד‪ .‬כדברי השופט עמית בע"פ ‪ 5097/10‬גל )אשר( בוגני' נ' מדינת ישראל‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫"המבח הנדרש לקיומה של העילה הראשונה שמכוחה נית להפעיל‬
‫‪7‬‬
‫‪ 80‬לחוק העונשי ‪ ...‬הוא מבח "התובע הסביר "ו"הסיכוי‬
‫‪8‬‬
‫הסביר להרשעה‪ .‬בהתא לאמת מידה זו יש לבחו באופ אובייקטיבי‬
‫‪9‬‬
‫הא לנוכח התשתית הראייתית שהיתה מונחת בפני התביעה היה‬
‫‪10‬‬
‫את סעי‬
‫תובע סביר וזהיר מגיע למסקנה שיש מקו‬
‫להגשת כתב אישו ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הקריטריו המנחה כא הוא" סיכוי סביר להרשעה"‪ .‬הנה כי כ ‪ ,‬על‬
‫‪12‬‬
‫מנת להיכנס לקטגוריה של העילה הראשונה המצדיקה פיצוי והחזר‬
‫‪13‬‬
‫הוצאות‪ ,‬יש צור להוכיח כי כתב האישו הוגש מבלי שהיה לו‬
‫‪14‬‬
‫בסיס כלשהו‪ ,‬או שהיסוד להאשמה היה רעוע ביותר‪ .‬מדובר איפוא‬
‫‪15‬‬
‫בסיטואציות חריגות של זדו ‪ ,‬חוסר תו לב‪ ,‬רשלנות חמורה ביותר‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫או אי סבירות מהותית ובולטת‪".‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫וראה ג ‪ :‬ע"פ ‪ 1524/93‬מיכאלשוילי נ' מדינת ישראל פ"ד מח )‪ ;650 (2‬ע"פ ‪ 7826/96‬רייש נ' מדינת‬
‫ישראל פ"ד נא )‪ ;481 (1‬ע"פ ‪ 4466/98‬ראמי דבש נ' מדינת ישראל פ"ד נו )‪ ;73 (3‬רע"פ ‪6402/12‬‬
‫עאדל אלוחידי נ' מדינת ישראל‪ .‬במקרה חריג‪ ,‬שבו במהל ניהול המשפט חלה התפתחות חריגה‬
‫המשמיטה את היסוד מתחת לאשמה‪ ,‬אפשר אולי לבחו' את הדברי ג בשלב זה )אבל ראה פסיקה‬
‫הפוכה בע"פ ‪ 2366/03‬עסא" עסא" נ' מדינת ישראל(‪.‬‬
‫במקרה שלפנינו לא חלה כל התפתחות חריגה במהל ניהול המשפט‪ ,‬והראיות שהובאו ה' אלה שהיו‬
‫בידי המאשימה בעת החלטתה על העמדה לדי'‪ .‬ודוק‪ :‬למרות שלפעמי נאמר בפסקי הדי' העוסקי‬
‫בנושא )לרבות בפ"ד בוגני הנ"ל( שהעילה היא "אי' יסוד לאשמה"‪ ,‬העילה נקובה בסעי ‪ 80‬לחוק‬
‫העונשי' "לא היה יסוד להאשמה"‪ .‬המונח "האשמה" שונה מהמונח "אשמה"‪" .‬אשמה" נקבעת‬
‫בסופו של ההלי ‪" .‬האשמה" נעשית בתחילתו של ההלי ‪.‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪11‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫קוד להגשת כתב האישו ‪ ,‬היו בידי המאשימה ראיות מספיקות לכאורה להאשמתו של המבקש‬
‫‪1‬‬
‫ברציחתו של המנוח‪ ,‬כדלקמ'‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הודאה ושיחזור של סאלח בדווי שהפליל את עוויד ואת המבקש בביצוע הרצח‪ .‬נדו'‬
‫בהמש במשמעות הדיבוב לגבי ראיה זו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫אימות הודאתו של בדווי בראיות אחרות‪ ,‬ובי' היתר בעדותה של אשת המנוח על יחסיה‬
‫‪7‬‬
‫ע עוויד‪ ,‬על תמונות בה' צולמה ע עוויד‪ ,‬ועל מעשי סחיטה על פי תמונות אלה‪ ,‬מועד‬
‫הרצח‪ ,‬עדותו של עלאדי' עוויד בדבר נסיעת המנוח ומספר דקות אחריו נסיעת בדווי‬
‫ועוויד‪ ,‬ושיחת הטלפו' האחרונה ע עוויד‪ .‬עדותו של בדווי שהרצח תוכנ' בפגישה ע‬
‫עוויד והמבקש בחורשת געתו' חוזקה באישור של עוויד והמבקש על קיו הפגישה‪ ,‬ג‬
‫א לא על תוכנה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גרסאותיו של עוויד שקשר עצמו לרצח והתבטאויותיו הקושרות את הרצח לתמונות‬
‫ורומ' שבינו לבי' אשת המנוח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מעורבותו של המבקש‪ ,‬כעולה מחומר הראיות‪ ,‬בהחזקת תמונות המעידות על הרומ' בי'‬
‫‪17‬‬
‫עוויד לאשת המנוח‪ ,‬סחיטתו של עוויד על רקע הרומ' הזה‪ ,‬וחיפושיו של המבקש אחר‬
‫המנוח יומיי לפני הרצח‪ ,‬למרות שלא היה ביניה קשר קוד ‪ .‬אמנ ‪ ,‬בערעור נקבע‬
‫שאי' הסבר כיצד מעורבותו של המבקש בתיעוד ובסחיטה היא מניע לרצח‪ ,‬אבל בשלב‬
‫העמדה לדי'‪ ,‬אי' צור שהמאשימה תצביע על המניע‪ ,‬ואי' צור א שתדע מה המניע‬
‫לכ שאד רוצח את משנהו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪23‬‬
‫ה‪.‬‬
‫העובדה ששלושת המעורבי לא שוחחו בטלפו' בזמ' ביצוע הרצח לפי גירסת בדווי‪,‬‬
‫בשעות ‪ .21.22.21.40‬בית המשפט שלערעור קבע שזו ראית חיזוק קלושה ביותר‪ ,‬א‬
‫בכלל‪ ,‬שכ' צודק המבקש בטענתו‪ ,‬שפרקי זמ' כאלה ללא שיחות צפויי בשימוש רגיל‬
‫בטלפו'‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫שקריו של המבקש‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 4‬מתו ‪11‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫ז‪.‬‬
‫גירסתו של המבקש‪ ,‬שאינו זוכר במדויק מה עשה באותו ערב שבו התרחש הרצח‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אמנ ‪ ,‬בית המשפט שלערעור קיבל גירסה זו כסבירה‪ ,‬אבל המאשימה היתה רשאית‬
‫להניח בשלב העמדה לדי'‪ ,‬שהמבקש צפוי לזכור מה אירע ‪ 4‬חודשי קוד לחקירתו‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בערבו של אותו יו שבו נפגש בחורשת געתו' )ולא בביתו( ע מי שהיה שות עסקי שלו‬
‫ואד נוס ‪ ,‬והיה מצוי עימו בסכסו ‪ ,‬ושלגביו החזיק בתמונות המתעדות רומ' שלו‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מחו‪ 2‬לנישואי'‪ ,‬ושלגביו נעשו פעולות סחיטה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בנוגע לשקריו של המבקש‪ ,‬נסמכה האשמתו ג על שקריו כראיות חיזוק‪ ,‬ובה ‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.1‬‬
‫העיתוי שבו צולמו תמונות עוויד ע אשת המנוח על ידי חוקר פרטי מטעמו של‬
‫המבקש‪ .‬המבקש ניסה להרחיק את מועד צילו התמונות מהרצח‪ ,‬בגירסתו שהתמונות‬
‫צולמו חצי שנה לפני הרצח‪ ,‬בעוד ה' צולמו חודש לפני הרצח‪ .‬בית המשפט לערעור קבע‬
‫שזהו שקר משמעותי‪ ,‬אבל הוא נוגע לשולי הפרשה‪ ,‬מאחר שאינו מצביע על זיקה בי'‬
‫הסחיטה לרצח‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪.2‬‬
‫מועד פנייתו של המבקש לאשת המנוח בעניי' תמונות אלו‪ .‬המבקש ניסה להרחיק את‬
‫מועד הפנייה מהרצח‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.3‬‬
‫המבקש טע' שבמועד הרצח היה בנתק מעוויד‪ ,‬כנגד ראיות מהימנות שנפגש עימו ביו‬
‫הרצח‪ ,‬וג ארבעה ימי לפני כ'‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫טענת המבקש שרכבו היה במוס ביו הרצח‪ ,‬ולכ' לא יכל להגיע לביתו לאחר הרצח‪,‬‬
‫כאשר בדווי ועוויד נטלו את כלי הרכב האחרי ‪ .‬הוכח שהטיפולי במוס היו לפני‬
‫ואחרי יו הרצח‪ .‬בית המשפט שלערעור מצא שזהו "אי דיוק" הנובע ממרחק הזמ' בי'‬
‫הרצח לחקירה‪ ,‬ואינו שקר של ממש‪ .‬המאשימה היתה רשאית להניח בעת ההעמדה‬
‫לדי'‪ ,‬שבית המשפט עשוי לראות בגירסה שנסתרה באשר לפרט חשוב בגירסתו של‬
‫המבקש ‪ .‬שקר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 5‬מתו ‪11‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫הודאתו של בדווי נתקבלה כמהימנה‪ ,‬בחלקה‪ ,‬ג על ידי בית משפט זה וג על ידי בית המשפט‬
‫‪1‬‬
‫העליו' בשבתו בערעור‪ .‬כ קבע בית המשפט העלי' בערעור‪ ,‬בי' היתר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫"באשר לטענת המערערי כי הודעתו של בדוי לא הייתה חופשית‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ומרצו ‪ ,‬לאחר שבחנתי את התיעוד שנותר מדיבובו של בדוי‪ ,‬לא‬
‫‪5‬‬
‫מצאתי מקו לפסול את הדיבוב מטע זה"‪"...‬אי ספק‪ ,‬כי פעולת‬
‫‪6‬‬
‫הדיבוב הטילה דופי במהמינות הודעתו של בדוי‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬לאור‬
‫‪7‬‬
‫הפירוט הרב של הודעתו במשטרה‪ ,‬מעבר לפירוט העולה משיחתו‬
‫‪8‬‬
‫שמצא בית המשפט קמא‬
‫‪9‬‬
‫ע‬
‫המדובב‪ ,‬ולאור החיזוקי‬
‫הנוספי‬
‫למהימנות העדות )ובראש הידיעה אודות שיחת הטלפו שהתקיימה‬
‫‪10‬‬
‫שהו יחד לפני‬
‫‪11‬‬
‫ואחרי זמ הרצח(‪ ,‬לא ק חשש של ממש באשר למהימנות הראיה‬
‫‪12‬‬
‫)מנקודת מבטו של בדוי(‪ .‬לפיכ ‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬למ הראוי לקבל את‬
‫‪13‬‬
‫הראיה‪ ,‬תו התחשבות במחדלי החקירה בבחינת משקלה"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בי עוויד למנוח בערב הרצח והעובדה כי השניי‬
‫בית המשפט שלערעור קבע שנפל פג במשקל הודאתו של בדווי‪ ,‬עקב דר הדיבוב‪ ,‬אבל זהו פג‬
‫במשקל הראיה ולא בקבילותה‪ .‬פג זה במשקלה של ההודאה הצרי ראיות חזקות יותר כסיוע‬
‫להודאתו של בדווי‪ ,‬שהיו קיימות כלפי עוויד אבל לא היו קיימות‪ ,‬לפי קביעת בית המשפט לערעור‪,‬‬
‫כלפי המבקש במידה מספקת‪ ,‬ולכ' הוא זוכה‪.‬‬
‫בית המשפט לערעור הערי את משקל הראיות נגד המבקש אחרת מאשר העריכה הערכאה הדיונית‪,‬‬
‫ומאשר העריכה ב"כ המאשימה‪ .‬הערכה שונה של משקל הראיות אינה שומטת את הבסיס להעמדת‬
‫המבקש לדי' על פי הראיות הלכאוריות‪ ,‬שנית' היה להערי את משקל' בדרכי שונות‪.‬‬
‫נציי'‪ ,‬כי על פי ראיות לכאוריות אלו נעצר המבקש עד תו ההליכי ‪ ,‬והורשע המבקש פה אחד על‬
‫ידי בית המשפט המחוזי‪ .‬כשבוחני את שיקול הדעת של ב"כ המאשימה בשלב העמדת המבקש‬
‫לדי'‪ ,‬המסקנה היא שהיה יסוד להאשמתו של המבקש‪ ,‬כפי שאושר ה' על ידי ההחלטה על מעצרו‬
‫וה' בהרשעתו בערכאה הדיונית‪ ,‬ולמעשה כפי שעולה ג בפסק הדי' בערעור‪.‬‬
‫על כ'‪ ,‬די' הבקשה לפי העילה הראשונה בסעי ‪ 80‬לחוק העונשי' להידחות‪.‬‬
‫‪ 6‬מתו ‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.4‬‬
‫נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בניגוד לעילה הראשונה בסעי ‪ 80‬לחוק העונשי'‪ ,‬שהיא "מתוחמת צרה ודווקנית ביותר"‪ ,‬העילה‬
‫השניה היא רקמה פתוחה המתאימה עצמה לנסיבות העני'‪ .‬על פי פסקי הדי' המנחי )ע"פ ‪7826/99‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫רייש נ' מדינת ישראל פ"ד נא )‪ ;481 (1‬ע"פ ‪ 4466/98‬דבש נ' מדינת ישראל פ"ד נו )‪ (73 (3‬יש לשקול‬
‫בגדר העילה השניה שיקולי מ‪ 3 .‬קבוצות‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫א‪ .‬נסיבות הנוגעות להלי המשפטי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ב‪ .‬טיב זיכויו של המבקש‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ג‪ .‬נסיבות אישיות של הנאש שזוכה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫נתחיל מקבוצת השיקולי השניה‪ .‬אנו דוחי את טענת ב"כ המבקש‪ ,‬כי המבקש זוכה זיכוי מוחלט‪,‬‬
‫בניגוד לאמירתו המפורשת של בית המשפט העליו' בעמ' ‪ 32‬לפסק דינו‪ ,‬כי מאחר שלא נמצאו ראיות‬
‫חיזוק בעלות עוצמה של ממש למעורבותו של המבקש ברצח‪ ,‬בשילוב ע דרישת החיזוק החמורה‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫במיוחד הנדרשת עקב הפגמי בהודעתו של בדוי‪ ,‬מעורבותו של המבקש ברצח "לא הוכחה מעבר‬
‫‪16‬‬
‫לספק סביר"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לכ'‪ ,‬כפי שנאמר בעמ' ‪ 33‬לפסק הדי'‪ ,‬זוכה המבקש מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב‬
‫האישו ‪ .‬על כ'‪ ,‬אי' בקבוצת השיקולי השניה נימוק המצדיק פיצוי למבקש לפי העילה השניה‪.‬‬
‫ועתה לקבוצת השיקולי הראשונה – נסיבות הנוגעות להלי המשפטי‪.‬‬
‫בית המשפט לערעור קבע שמתמליל הדיבוב עולה חשד ממשי שגורמי החקירה סייעו בגיבוש גרסה‬
‫שלמה המפלילה את שלושת החשודי שהיו ברשות ‪ ,‬וחשד זה יכול להוביל‪ ,‬במקרי חריגי ‪,‬‬
‫לפסילתה של הראיה כולה )עמ' ‪ 23‬לפסק הדי'(‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כפי שצוטט לעיל‪ ,‬ההודעה לא נפסלה‪,‬‬
‫ולא ק חשש ממשי למהימנות הראיה‪ ,‬אלא נוצר צור בראיות חזקות יותר לחיזוקה‪.‬‬
‫‪ 7‬מתו ‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫הבאנו מדברי בית המשפט לערעור בעני' זה‪ ,‬כי בפנינו עמדה השאלה מה היא גירסתו של בדווי‬
‫‪1‬‬
‫בסופו של דבר‪ .‬בית המשפט לערעור אישר את קביעתנו‪ ,‬שגירסתו של בדווי‪ ,‬שלה האמנו באופ'‬
‫חלקי‪ ,‬היא שהמבקש היה שות לרצח‪ .‬בפנינו לא טע' כלל ב"כ המבקש דאז טענות באשר לפגמי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כלשה בדיבוב‪ ,‬שבגלל היה צור בראיות חיזוק נוספות‪ .‬יודגש‪ ,‬כי שני הצדדי לדיו' בפנינו כאחד‬
‫הסכימו כי בעייתיות זו בדיבוב עלתה לראשונה בפני בית המשפט העליו'‪ ,‬ולא עלתה כלל לדיו'‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בפנינו‪ ,‬א לא בסיכומי ב"כ המבקש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אנו דוחי את טענת ב"כ המאשימה‪ ,‬לפיה החוקרי לא שאפו להפליל את המבקש‪ ,‬הנסמכת על כ‬
‫שכעולה מתמליל‪ ,‬הטיחו בבדווי שהמבקש אינו קשור לרצח‪ ,‬אלא רק לתיעוד ולסחיטה‪ .‬בית‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫המשפט שלערעור קבע כקביעה מחייבת שגורמי החקירה סייעו בגיבוש גירסתו של בדווי‪ ,‬ועל פי‬
‫קביעה זו נפעל‪.‬‬
‫פג נוס בחקירה הוא אבד' חומרי חקירה על ידי המאשימה‪ .‬לפי קביעת בית המשפט לערעור‬
‫)בעמ' ‪ ,(26‬אבד תיעוד החלק המשמעותי ביותר של החקירה כולה‪ ,‬במהלכו משנה העד את גירסתו‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫מקצה לקצה‪" .‬זה מצב ברור בו יוצרת המשיבה‪ ,‬במחדלה‪ ,‬קושי ראייתי להוכיח את טענות‬
‫‪18‬‬
‫המערערי ‪ .‬יתר על כ ‪ ,‬הקשרו של הדיבוב והחקירה לפני ואחרי התיעוד האבוד מעלי חשש‬
‫‪19‬‬
‫ממשי כי נפל פג מהותי בהתנהלות של גורמי החקירה‪ ,‬פג אותו המערערי אינ יכולי‬
‫‪20‬‬
‫להוכיח"‪ .‬ב"כ המאשימה שבה והדגישה‪ ,‬ג בדיו' בפנינו‪ ,‬כי "אי המדובר בחלק שהוקלט ואבד"‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫אלא טענה ש"בשל תקלה טכנית החל משעה ‪ 19.58‬כאשר הוחל דיסק ‪ 2‬לדיסק ‪ 3‬לא הייתה‬
‫‪22‬‬
‫הקלטה" )עמ' ‪ 434‬שורות ‪ ,(13.14‬וכי תקלה זו כהגדרתה נגרמה בתו לב‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫שוב‪ ,‬אי' בידינו לקבל את טענת ב"כ המאשימה‪ ,‬כי אי' מדובר באובד' מכוו'‪ ,‬אלא באי תיעוד‬
‫מלכתחילה‪ ,‬עקב שגגה‪ ,‬של חלק מהדיבוב‪ .‬זאת‪ ,‬לאור קביעותיה של ערכאת הערעור‪ .‬בית המשפט‬
‫שלערעור קבע כקביעה עובדתית‪ ,‬שבכ נפל פג מהותי בהתנהלות של גורמי החקירה‪ ,‬ואי' לנו‬
‫אלא לקבל קביעות אלה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫מכל מקו ‪ ,‬למרות פג זה בדיבוב‪ ,‬קיבל ג‬
‫התחשבות במחדלי החקירה בבחינת משקלה‪.‬‬
‫בית המשפט שלערעור את הראיה כקבילה‪ ,‬תו‬
‫‪ 8‬מתו ‪11‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫התוצאה של פגמי אלה בחקירה‪ ,‬לא היתה תוצאה של פסילת ההודאה‪ ,‬אלא "עילה להעלאת עצמת‬
‫‪1‬‬
‫החיזוק הנדרשת להוכחת הראייה המרכזית באופ' משמעותי"‪ ,‬עד כדי צור בראיית סיוע‪ ,‬שבסופו‬
‫של דבר לא נמצאה לגבי המבקש‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לא נמצאו פגמי אחרי בהלי המשפטי‪ ,‬ויש לזכור על המבקש נטל ההוכחה להוכחת העובדות‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫המבססות את בקשתו לפי סעי ‪ 80‬לחוק העונשי'‪ .‬אנו דוחי את הטענה שהמאשימה הטעתה את‬
‫בית המשפט המחוזי כאשר הגישה לבית המשפט את תמליל הדיבוב ולא הפנתה את בית המשפט‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫לאמור בה ‪ .‬לא היה על המאשימה להפנות את בית המשפט לאמור בתמליל הדיבוב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫בית המשפט מעיי' בכל הראיות‪ ,‬לא רק באלה שאליה' מפנה ב"כ המאשימה‪ .‬השאלה שעמדה בפני‬
‫בית המשפט‪ ,‬כאשר ב"כ המבקש לא טע' לשו פג בדיבוב‪ ,‬היתה מה גירסתו של בדווי שהוא עומד‬
‫מאחוריה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫שמענו את עדותו‪ ,‬שבה שתק ולא שתק‪ .‬ראינו את הודעותיו במשטרה‪ ,‬שבה' הרחיב מעבר למה‬
‫שנאמר בדיבוב‪ ,‬וג בית המשפט שלערעור אימ‪ 2‬את הקביעה שזו גירסתו של בדווי שהוא מאמי'‬
‫בה‪.‬‬
‫אנו דוחי את הטענה‪ ,‬כי ב"כ המאשימה נהגה בקו טיעו' לא ראוי בהלי הערעור‪ ,‬כאשר כנגד‬
‫טענות בדבר הדיבוב‪ ,‬טענה שמדובר בשינוי חזית שאי' להידרש לו כלל‪ .‬בית המשפט שלערעור דחה‬
‫את טענת ב"כ המאשימה‪ ,‬אבל אי' להסיק מכ שעל ב"כ המאשימה לטעו' בדר זו או אחרת‪.‬‬
‫המסקנה היא שאכ' נפלו פגמי בהלי הדיבוב ובאי המצאת תיעוד של חלק מהדיבוב‪.‬‬
‫לגבי נסיבותיו האישיות של המבקש‪ ,‬נטע' שהמבקש ישב במעצר ב"אור בלתי נתפס" של למעלה‬
‫מארבע שני ‪ ,‬מיו ‪ 26.10.07‬עד ‪ .9.11.11‬שמו הטוב נפגע‪ .‬התא המשפחתי שלו נפגע‪ ,‬בי' היתר עקב‬
‫העדר ביקורי ואבד' הכנסה שהביא למצוקה כלכלית‪ .‬כמו כ' נגרמו לו נזקי פיזיי ונפשיי ‪.‬‬
‫‪ 9‬מתו ‪11‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫כל נאש שזוכה סובל מפגיעה בחירותו‪ ,‬בשמו הטוב‪ ,‬בהכנסותיו שהפסיד במהל מעצרו‪ ,‬ומנזקי‬
‫‪1‬‬
‫נוספי הנלווי מטבע הדברי למעצר‪ .‬קביעה שלפיה מי שסובל כ ראוי לפיצוי היא קביעה שכל‬
‫נאש שזוכה זכאי לפיצוי‪ .‬כפי שפירטנו בתחילה‪ ,‬זו אינה מצוות המחוקק‪ .‬נזקי אלה מוטלי על‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫הנאש ‪ ,‬וה מבחינת החברה "סיכו' מחושב" )פ"ד רייש הנ"ל‪ ,‬פיסקה ‪ ;6‬פ"ד בוגני'‪ ,‬פיסקה ‪19‬‬
‫לדברי השופט מלצר(‪ .‬מכא'‪ ,‬שהנסיבות המזכות בפיצוי ה' נסיבות חריגות‪ ,‬מעבר לפגיעה שנגרמת‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לכל נאש שזוכה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אשר לאור מעצרו של המבקש נציי'‪ ,‬כי המשפט בבית המשפט המחוזי התנהל בקצב מירבי ככל‬
‫האפשר‪ .‬מספר דיוני בוטלו לבקשת ב"כ המבקש‪ ,‬וכאשר נדונה שאלת שכירת עו"ד נוס עקב מצב‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫בריאותו של ב"כ המבקש‪ ,‬א נשאל המבקש )ע"י השופטת סלע( א יהיה מוכ' לשהות תקופה‬
‫ארוכה יותר במעצר עקב כ ‪ .‬ההלי בבית המשפט העליו' התנהל א הוא בקצב המהיר ביותר‬
‫האפשרי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בנסיבות אלו‪ ,‬אנו דוחי את הטענה שהתקיימו במבקש נסיבות אישיות המצדיקות פיצוי‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫פסיקת הפיצוי‪:‬‬
‫סעי ‪ 80‬לחוק העונשי' נוקט לשו' של רשות לבית המשפט לקבוע פיצוי‪ ,‬בהתקיי העילות הנקובות‬
‫בו‪ .‬כלומר‪ ,‬ג כאשר מתקיימות במבקש העילות לפיצוי לפי סעי ‪ 80‬לחוק‪ ,‬נתו' לבית המשפט‬
‫שיקול דעת נוס ‪.‬‬
‫כמו כ'‪ ,‬נקבעו על פי די' הסכומי המירביי שבה נית' לפצות את המבקש‪ ,‬כאשר הוא זכאי‬
‫לפיצוי לפי סעי ‪ 80‬לחוק העונשי'‪ .‬המבקש תובע בבקשתו את הסכומי המירביי ‪ ,‬אבל שיקול‬
‫הדעת מאפשר לפסוק פחות מהסכומי המירביי ‪.‬‬
‫מצאנו‪ ,‬כי הנימוק היחיד המצדיק פסיקת פיצוי למבקש הוא הפגמי שנפלו בחקירת המבקש‪ ,‬ה'‬
‫בדיבוב וה' באבד' חלק מהתיעוד‪ ,‬אשר א שלא גרמו לפסילת גירסתו של בדווי‪ ,‬גרמו להגדלת‬
‫עוצמת הראיות לחיזוק שנדרשו לה‪ .‬זו פסילה חלקית המצדיקה פיצוי חלקי‪ ,‬ה' בנושא אור הזמ'‬
‫הראוי לפיצוי‪ ,‬וה' בנושא גובה הסכו לפיצוי‪.‬‬
‫‪ 10‬מתו ‪11‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫תפ"ח ‪ 4065 07‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז חיפה פלילי נ' עוויד)עציר( ואח'‬
‫תיק חיצוני‪07\6229 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ב"כ המבקש לא טע' כל טענה באשר לדיבוב ולאובד' התיעוד‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬איננו רואי לנכו'‬
‫לפצות את המבקש על הוצאות הגנתו בבית המשפט המחוזי‪ .‬בבית המשפט העליו' היה המבקש‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית‪ ,‬ולא נשא בהוצאות ההגנה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫כפי שקבענו לעיל‪ ,‬היה יסוד להאשמתו של המבקש‪ .‬יסוד זה חוזק בהחלטה על מעצר עד תו‬
‫ההליכי ‪ ,‬ובהסכמתו של המבקש להארכת מעצרו מעבר ל‪ 9 .‬חודשי ‪ .‬על כ'‪ ,‬איננו סבורי‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫שהמבקש זכאי לפיצוי בגי' התקופה שעד פסק הדי' בבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫על פי שיעורי הפיצויי ומועדיה שנקבעו בפסקי די' קודמי )וראו בי' היתר ע"פ ‪ 8167/12‬פלוני נ'‬
‫מדינת ישראל )לא פורס ‪ .‬נית' ‪ ,(26.8.13‬אנו מחייבי את המאשימה לפצות את המבקש בתשלו‬
‫‪ 50%‬מהסכו המירבי לכל יו מעצר מיו ‪ ,15.2.09‬הוא יו פסק הדי' בבית המשפט המחוזי‪ ,‬ועד‬
‫‪ ,9.11.11‬הוא יו פסק הדי' בבית המשפט העליו'‪ ,‬ושחרורו של המבקש ממעצר‪.‬‬
‫מזכירות בית המשפט תשלח עותק ההחלטה לבאי כח הצדדי'‪.‬‬
‫ניתנה היו ‪ 01 ,‬בספטמבר ‪ ,2013‬בהעדר הצדדי ‪.‬‬
‫י‪ .‬אלרו! נשיא‬
‫]אב"ד[‬
‫ד‪ .‬סלע‪ ,‬שופטת‬
‫ד"ר מנח' רניאל‪ ,‬שופט‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫אתי עטיאס‬
‫‪ 11‬מתו ‪11‬‬