1. No category

‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫לפני כב' השופטת נורית אחיטוב‪ ,‬אב"ד‬
‫כב' השופטת מרי דיסקי‬
‫כב' השופט רענ ב יוס‬
‫מדינת ישראל‬
‫המאשימה‬
‫על ידי ב"כ עוה"ד י‪ .‬קורצברג וא‪ .‬גלע‪$‬‬
‫נגד‬
‫הנאשמי‬
‫‪.1‬‬
‫זלמ שלמה ניאמציק )עציר( – הובא באמצעות שב"ס‬
‫ע"י ב"כ עו"ד ר‪ .‬דרחי‬
‫‪.2‬‬
‫מרדכי יאיר חסי )עציר( – הובא באמצעות שב"ס‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד י‪ .‬שפטל ור‪ .‬דרחי‬
‫‪.3‬‬
‫אופיר ניאמצ'יק )אסיר( – הובא באמצעות שב"ס‬
‫ע"י ב"כ עו"ד ת‪ .‬סננס‬
‫‪.4‬‬
‫יצחק זרבי – התייצב‬
‫ע"י ב"כ עו"ד מ‪ .‬סוחמי‬
‫>‪<#2#‬‬
‫הכרעת די‬
‫על פי הסיפא לסעי* ‪ 182‬לחוק סדר הדי‪ +‬הפלילי )נוסח משולב( התשמ"ב – ‪) 1982‬להל‪" :+‬חסד"פ"(‬
‫נודיע‪ ,‬כי מצאנו לזכות את ארבעת הנאשמי‪ $‬בדינ‪ $‬מכל האישומי‪ $‬והעבירות המיוחסי‪ $‬לה‪.$‬‬
‫הזיכוי הוא מחמת אי דיות הראיות להרשעת‪ $‬בדי‪.+‬‬
‫השופט ר' ב יוס ‪:‬‬
‫‪ .1‬כתב האישו – המקורי והמתוק ‪:‬‬
‫ביו‪ 26.03.2012 $‬הוגש נגד הנאשמי‪ $‬כתב אישו‪ $‬המחזיק שני אישומי‪ ,$‬שהעבירה המרכזית בשניה‪$‬‬
‫היא עבירת רצח בכוונה תחילה על פי סעי* ‪) 300‬א()‪ (2‬לחוק העונשי‪ ,+‬התשל"ז – ‪) 1977‬להל‪" :+‬חוק‬
‫העונשי "(‪.‬‬
‫‪ .2‬האישו הראשו ‪:‬‬
‫האישו‪ $‬הראשו‪ +‬מיוחס לכל ארבעת הנאשמי‪ .$‬האישו‪ $‬השני מיוחס לנאש‪ 1 $‬בלבד‪.‬‬
‫אישו‪ $‬ראשו‪:+‬‬
‫‪ .3‬על פי עובדותיו של האישו‪ $‬הראשו‪ ,+‬ביו‪ ,09.10.2011 $‬בסמו לשעה ‪ ,15:36‬ארבעת הנאשמי‪ $‬ושני‬
‫אחרי‪ $‬שזהות‪ $‬אינה ידועה‪ ,‬רצחו את המנוח אבי דוד )להל‪" :+‬המנוח" או "אבי דוד"(‪ ,‬עת ששהה‬
‫‪ 1‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫במסעדת "בשרי‪ $‬גריל ישראלי" ברח' רוטשילד ‪ 45‬בבת י‪) $‬להל‪" :+‬המסעדה"(‪ ,‬בחמש יריות אקדח‬
‫שגרמו למותו בו במקו‪.$‬‬
‫‪ .4‬במועד שאינו ידוע‪ ,‬כ כתב האישו‪ ,$‬לפני יו‪ ,05.10.11 $‬קשרו הנאשמי‪ $‬קשר ע‪ $‬אחרי‪) $‬להל‪:+‬‬
‫"הקושרי האחרי "( שזהות‪ $‬אינה ידועה‪ ,‬לרצוח את המנוח‪ .‬תכנית הקשר הייתה להביא את המנוח‬
‫באמתלת שווא לפגישה במסעדה‪ ,‬ש‪ $‬ימתינו לו שניי‪ $‬מהקושרי‪ $‬ויירו בו למוות‪.‬‬
‫‪ .5‬לצור הקשר הצטיידו ששת הקושרי‪ $‬באופנוע גנוב שמספרו ‪ ,17 878 60‬עליו הורכבה לוחית רישוי‬
‫חלקית הנושאת את הספרות ‪) 17653‬להל‪" :+‬האופנוע"( ובאקדח גנוב מסוג "גלוק" שמספרו ‪CYY645‬‬
‫)להל‪" :+‬האקדח"(‪.‬‬
‫כ‪ +‬הצטיידו הקושרי‪ $‬בארבעה טלפוני‪ $‬ניידי‪ ,(Pre-Paid) $‬טלפוני‪ $‬שאינ‪ $‬רשומי‪ $‬על ש‪ $‬איש‬
‫)להל‪" :+‬טוקמני " או "טוקמ " או "טלפו " או "טלפו מבצעי"(‪:‬‬
‫א‪ .‬טלפו‪ +‬שמספרו ‪) 052 3498313‬להל‪" :+‬טלפו ‪.("1‬‬
‫ב‪ .‬טלפו‪ +‬שמספרו ‪) 052 3471994‬להל‪" :+‬טלפו ‪.("2‬‬
‫ג‪ .‬טלפו‪ +‬שמספרו ‪) 052 3474087‬להל‪" :+‬טלפו ‪.("3‬‬
‫ד‪ .‬טלפו‪ +‬שמספרו ‪) 052 3498314‬להל‪" :+‬טלפו ‪.("4‬‬
‫על פי סעי* ‪ 3‬לעובדות כתב האישו‪" ,$‬טלפוני אלה נרכשו כול ביו ‪ 12.08.11‬מאותה חנות בתל‬
‫אביב"‪ .‬על פי התכנו‪ ,+‬הקושרי‪ $‬ישוחחו ביניה‪ $‬בנושא הקשר רק באמצעות הטלפוני‪ $‬המבצעיי‪ $‬הללו‬
‫ובאופ‪ +‬בו האוחז בטלפו‪ 1 +‬ישוחח רק ע‪ $‬נאש‪ 4 $‬שאחז בטלפו‪ ,2 +‬ואילו האוחזי‪ $‬בטלפוני‪ 3 $‬ו ‪4‬‬
‫ישוחחו ביניה‪ $‬רק באמצעות טוקמני‪ $‬אלה‪.‬‬
‫בכ ‪ ,‬על פי כתב האישו‪ ,$‬ביקשו הקושרי‪ $‬לעמוד בקשר איש ע‪ $‬רעהו מבלי שנית‪ +‬יהיה לאתר אות‪$‬‬
‫בדיעבד כמחזיקי‪ $‬בה‪ ,$‬או לקשור בי‪ +‬שני זוגות הטלפוני‪.$‬‬
‫‪.6‬‬
‫בשעות הבוקר של יו‪ 05.10.11 $‬הגיע נאש‪ 4 $‬לאזור המסעדה ושוחח באמצעות טלפו‪ 2 +‬בנושא‬
‫הקשר ע‪ $‬נאש‪ ,3 $‬או אחד הקושרי‪ $‬האחרי‪ ,$‬שאחז בטלפו‪ .1 +‬בו ביו‪ $‬בשעות הערב שוחחו נאש‪2 $‬‬
‫והמנוח מספר פעמי‪ $‬בי‪ +‬השעות ‪ 16:29‬ל ‪ 19:36‬ובמקביל שוחחו ביניה‪ $‬ג‪ $‬הקושרי‪ $‬שאחזו‬
‫בטלפוני‪ 3 $‬ו ‪.4‬‬
‫ביו‪ 09.10.11 $‬או בסמו לכ ‪ ,‬קבעו הנאשמי‪ $‬ע‪ $‬המנוח כי יגיע לפגישה במסעדה ע‪ $‬נאש‪.2 $‬‬
‫‪.7‬‬
‫בשעה ‪ 13:21‬שהו נאשמי‪ 2 $‬ו ‪ 3‬סמו למסעדה ונאש‪ 2 $‬שוחח טלפונית ע‪ $‬המנוח‪ .‬בסמו לשעה‬
‫‪ 2‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫‪ 13:30‬הגיעו נאשמי‪ 2 $‬ו ‪ 3‬למגרש בקבוקי‪ $‬ברחוב אורט ישראל בבת י‪) $‬להל‪" :+‬מגרש הבקבוקי "(‬
‫או בסמו אליו‪ ,‬ש‪ $‬שהה באותה עת ג‪ $‬נאש‪ ,1 $‬ובו ג‪ $‬היה טלפו‪.3 +‬‬
‫בשעה ‪ 14:18‬שוחח נאש‪ 2 $‬שוב ע‪ $‬המנוח‪.‬‬
‫‪ .8‬בשעה ‪ 15:11‬ביו‪ 09.10.11 $‬הגיעו נאשמי‪ 1 3 $‬למסעדה ברכב מאזדה ‪) 6‬להל‪" :+‬הרכב"( בו נהג‬
‫נאש‪ .3 $‬בהגיע‪ $‬למסעדה החזיקו נאשמי‪ $‬אלו בטלפוני‪ $‬השייכי‪ $‬לה‪ $‬וכ‪ +‬בטלפו‪.1 +‬‬
‫נאש‪ ,1 $‬כ כתב האישו‪ ,$‬החזיק בידיו ג‪ $‬את אחד משני הטלפוני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬ובאותה שעה היו בזירה שני‬
‫הקושרי‪ $‬האחרי‪ ,$‬רכובי‪ $‬על האופנוע‪ ,‬חבושי קסדות וברשות‪ $‬האקדח והטלפו‪ +‬האחר של הזוג ‪ 3‬ו‬
‫‪.4‬‬
‫א* נאש‪ 4 $‬היה בזירה והחזיק בטלפו‪.2 +‬‬
‫משהגיעו נאשמי‪ 1 3 $‬למסעדה‪ ,‬יצאו נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬מהרכב כאשר נאש‪ 1 $‬נושא את הטלפו‪+‬‬
‫‪.9‬‬
‫השיי לנאש‪ .3 $‬נאש‪ 3 $‬נותר ברכב‪.‬‬
‫בשעה ‪ 15:18‬או בסמו לכ הגיע המנוח למסעדה‪ ,‬הצטר* לשולחנו של נאש‪ ,2 $‬שולח‪ +‬שגבל לשביל‬
‫בצדה המערבי של הזירה )להל‪" :+‬השביל"(‪.‬‬
‫סמו לכ התקשר נאש‪ 4 $‬שהיה בקרבת המסעדה אל הטלפו‪ +‬של נאש‪ ,3 $‬ושוחח ע‪ $‬נאש‪.1 $‬‬
‫‪.10‬‬
‫בשעה ‪ 15:22‬נכנס נאש‪ 3 $‬למסעדה‪ ,‬ופגש את נאש‪ 1 $‬בחדר השירותי‪ $‬וכעבור זמ‪ +‬קצר חזר אל‬
‫הרכב‪ .‬נאש‪ 1 $‬יצא מחדר השירותי‪ $‬והתיישב מחו‪ 2‬למסעדה ליד שולח‪ +‬המרוחק מספר שולחנות‬
‫ממקו‪ $‬מושב‪ $‬של נאש‪ 2 $‬והמנוח‪ .‬כל אותה עת היו הקושרי‪ $‬האחרי‪ $‬ע‪ $‬האופנוע צפונית למסעדה‬
‫ועל המשכו של השביל המוביל אליה‪.‬‬
‫‪ .11‬בשעה ‪ 15:25‬נוצר באמצעות טלפוני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬קשר בי‪ +‬נאש‪ 1 $‬והקושרי‪ $‬האחרי‪ $‬לצור תיאו‪$‬‬
‫ביצוע הרצח‪.‬‬
‫‪ .12‬סמו לשעה ‪ 15:36‬התקרב אחד מהקושרי‪ $‬האחרי‪ ,$‬מצויד באקדח‪ ,‬על השביל המוביל אל‬
‫השולח‪ +‬בו ישבו המנוח ונאש‪ ,2 $‬כשנאש‪ 1 $‬מדווח על כ באמצעות הטלפו‪ +‬המבצעי שברשותו‪.‬‬
‫במטרה להרחיק את נאש‪ 2 $‬מהמנוח‪ ,‬קרא לו נאש‪ 1 $‬אליו ומסר לו את הטלפו‪ +‬המבצעי‪.‬‬
‫נאש‪ 2 $‬התרחק מהשולח‪ +‬בו שהה המנוח‪ ,‬השי‪ $‬עצמו כמי שקיבל שיחת טלפו‪ ,+‬ואז התקרב הקושר‬
‫נושא האקדח אל השולח‪ +‬לידו ישב המנוח וירה בו חמש יריות שגרמו למותו בו במקו‪.$‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫‪ .13‬מיד לאחר הרצח נמלטו נאשמי‪ 1 3 $‬להוד השרו‪ +‬ברכב‪ ,‬תו שעמדו בקשר ע‪ $‬נאש‪ 4 $‬שנותר‬
‫בזירה וזאת באמצעות הטלפוני‪ 1 $‬ו ‪ .2‬הקושרי‪ $‬האחרי‪ $‬נמלטו מהזירה על גבי האופנוע‪ ,‬אותו נטשו‬
‫ע‪ $‬האקדח סמו לרחוב ויצמ‪ ,38 +‬הנמצא בקרבת ביתו של נאש‪ 4 $‬ונעלמו‪.‬‬
‫‪ .14‬במעשיה‪ $‬אלה קשרו הנאשמי‪ $‬קשר לרצוח את המנוח‪ ,‬החזיקו בנשק גנוב ללא רשות על פי די‪+‬‬
‫וגרמו למות המנוח בכוונה תחילה – עבירות על פי סעיפי‪)300 $‬א()‪) 499 ,(2‬א()‪ (1‬ו ‪)144‬א( לחוק‬
‫העונשי‪.+‬‬
‫‪.15‬‬
‫האישו השני‪:‬‬
‫באישו‪ $‬זה‪ ,‬המיוחס לנאש‪ 1 $‬בלבד‪ ,‬כאמור‪ ,‬הואש‪ $‬הוא בקשירת קשר ע‪ $‬אחרי‪ $‬לרצוח את המנוח‬
‫יצחק גפ‪) +‬להל‪" :+‬המנוח" או "גפ "(‪ ,‬בהחזקת אקדח בלא רשות על פי די‪ +‬ובגרימת מותו של המנוח‬
‫בכוונה תחילה – עבירות על פי סעיפי‪)300 $‬א()‪)499 ,(2‬א()‪ (1‬ו ‪)144‬א( לחוק העונשי‪.+‬‬
‫על פי עובדותיו של אישו‪ $‬זה‪ ,‬במועד בלתי ידוע לפני יו‪ ,19.12.11 $‬קשר נאש‪ 1 $‬ע‪ $‬אחרי‪ $‬קשר‬
‫לרצוח את המנוח על דר של קביעת פגישה עמו בתחנת הדלק "פז" שליד בית החולי‪" $‬וולפסו‪"+‬‬
‫בחולו‪) +‬להל‪" :+‬תחנת הדלק"( ובשעת הפגישה על פי התכנית יגיע מתנקש ויירה במנוח למוות‪.‬‬
‫תכנית הקשר יצאה אל הפועל‪ ,‬וביו‪ 19.12.11 $‬בסמו לשעה ‪ ,17:45‬בעת שישבו נאש‪ 1 $‬והמנוח ליד‬
‫שולח‪ +‬בתחנת הדלק‪ ,‬הגיעו שני קושרי‪ $‬שזהות‪ $‬אינה ידועה‪ ,‬רכובי‪ $‬על אופנוע‪ ,‬על ראשיה‪ $‬קסדות‪.‬‬
‫אחד מה‪ $‬ירד מהאופנוע‪ ,‬ירה מספר כדורי‪ $‬בגופו של המנוח ובכ הביא למותו סמו לאחר הירי‪.‬‬
‫במסגרת הקשר ולש‪ $‬קידומו‪ ,‬הצטיידו הקושרי‪ $‬באקדח ‪ 9‬מ"מ ובשני אופנועי‪ $‬מסוג לא ידוע‪.‬‬
‫הנאש‪ 1 $‬קבע ע‪ $‬המנוח כי יפגשו בתחנת הדלק‪ ,‬ולצור כ שוחח עמו מספר פעמי‪ $‬ביו‪ $‬הרצח‪.‬‬
‫לאחר השיחה האחרונה בי‪ +‬נאש‪ 1 $‬למנוח‪ ,‬יצא נאש‪ 1 $‬כשהוא רכוב על אופנוע נהוג בידי קושר אחר‬
‫שזהותו לא ידועה‪ ,‬לפגישה בתחנת הדלק‪ .‬בהגיעו למקו‪ $‬סמו לשעה ‪ ,17:33‬ירד הנאש‪ $‬מ‪ +‬האופנוע‬
‫שנהגו המתי‪ +‬ע‪ $‬האופנוע בקרבת מקו‪ $‬בתחו‪ $‬תחנת הדלק‪.‬‬
‫בסמו לשעה ‪ 17:39‬הגיע המנוח ע‪ $‬רכבו אותו נהג לתחנת הדלק‪ .‬הוא ונאש‪ 1 $‬התיישבו ליד שולח‪+‬‬
‫מחו‪ 2‬לחנות "‪ "Yellow‬שבתחו‪ $‬התחנה‪ ,‬ובשעה ‪ ,17:45‬כאמור‪ ,‬הגיעו הקושרי‪ $‬הנוספי‪ $‬רכובי‪ $‬על‬
‫גבי האופנוע‪ ,‬אחד מה‪ $‬ירד ממנו וירה במנוח‪ ,‬עת נאש‪ 1 $‬נמלט לאופנוע שעמו הגיע לתחנת הדלק‪.‬‬
‫שני האופנועי‪ $‬נמלטו מ‪ +‬הזירה‪ ,‬האחד אחרי השני‪ ,‬מותירי‪ $‬את המנוח מתבוסס בדמו‪.‬‬
‫‪ .16‬ביו‪ 17.01.2013 $‬הוגש "כתב אישו‪ $‬מתוק‪ +‬בשנית" )ראו פרוט' התיקו‪ +‬מיו‪ ,(06.01.13 $‬ובו‪ ,‬לבד‬
‫משינוי ברשימת עדי התביעה‪ ,‬שינוי בפירוט העובדות בסעי* ‪ 3‬לעובדות האישו‪ $‬הראשו‪ ,+‬ממנו נמחק‬
‫המשפט "טלפוני אלה נרכשו כול ביו ‪ 12.08.11‬מאותה חנות בתל אביב"‪.‬‬
‫‪ 4‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪.17‬‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫תשובת הנאשמי לאישומי ‪:‬‬
‫על פי הוראת סעי* ‪)152‬א( לחסד"פ‪ ,‬רשאי נאש‪ $‬שלא להשיב לעובדות כתב האישו‪ $‬ולכ עשויות‬
‫להיות תוצאות )סעי* ‪)152‬ב( לחסד"פ(‪ .‬הרבה ישיבות )‪ 12‬במספר( קיי‪ $‬המותב‪ ,‬בי‪ +‬המועדי‪01.04.12 $‬‬
‫ועד פתיחת המשפט בנאו‪ $‬הפתיחה של התובע בישיבת יו‪ .28.01.13 $‬באות‪ +‬ישיבות‪ ,‬לבד מענייני‪$‬‬
‫פרוצדוראליי‪ $‬של מינוי סנגור וענייני‪ $‬דומי‪ ,$‬הועלו על ידי הסנגורי‪ $‬טענות בעניי‪ +‬קבלת חומר‬
‫חקירה על פי סעי* ‪ 74‬לחסד"פ וכ‪ +‬טענות מקדמיות על פי סעיפי‪ 85 ,149 $‬ו ‪ 86‬לחסד"פ ואחרות‪ ,‬אשר‬
‫הבהירו לבית המשפט היטב את מסגרת הדיו‪ +‬ואת עמדת הנאשמי‪ $‬ביחס לאישומי‪ $‬המוטחי‪ $‬נגד‪.$‬‬
‫הנאשמי‪ $‬כול‪ $‬הכחישו את המיוחס לה‪ ,$‬דהיינו מעורבות כלשהי בעבירות המיוחסות לה‪$‬‬
‫וברציחת‪ $‬של שני המנוחי‪.$‬‬
‫בישיבת יו‪ 19.09.12 $‬מסרו הסנגורי‪ $‬כול‪ $‬כפירה כללית‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫מהל המשפט‪ ,‬הסכמות ההגנה להגשת ראיות התביעה‪ ,‬חקירת‪ $‬של העדי‪ $‬על ידי ההגנה‬
‫וסיכומיה‪ $‬של הצדדי‪ ,$‬העמידו גדרות ברורי‪ $‬למחלוקות שהציבו הצדדי‪ $‬בפני בית המשפט‪ .‬לא‬
‫הייתה מחלוקת באשר לסיבת מות‪ $‬של המנוחי‪ $‬ולקשר הסיבתי‪ ,‬העובדתי והמשפטי שבי‪ +‬הירי‬
‫לעבר‪ $‬לבי‪ +‬מות‪ .$‬מוסכ‪ $‬היה על הכל כי הרצח במסעדה נגר‪ $‬באופ‪ +‬ישיר על ידי אד‪ $‬שהגיע ע‪$‬‬
‫אופנוע בשלב מסוי‪ $‬אל השביל המערבי למסעדה כאשר נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬במקו‪ $‬ונאש‪ 3 $‬ברכב הסמו ‪.‬‬
‫א* באשר ליציאת‪ $‬של נאשמי‪ 1 3 $‬מהזירה ע‪ $‬הרכב להוד השרו‪ +‬הייתה הסכמה‪ .‬לאישו‪ $‬השני‬
‫הוסכ‪ $‬שרוכב אופנוע אלמוני ירה ופגע במנוח איציק גפ‪ ,+‬כאשר נאש‪ 1 $‬מסב עמו ליד השולח‪ +‬בתחנת‬
‫הדלק‪.‬‬
‫א* באשר למרב הראיות לא הייתה מחלוקת ואלו הוגשו בעיקר‪ +‬בהסכמה‪ ,‬כאמור‪ .‬בעיקר מכווני‪$‬‬
‫הדברי‪ ,$‬לצילומי מצלמות האבטחה‪ ,‬ה‪ +‬מהמסעדה‪ ,‬קירור עדי והבניי‪ +‬ברח' רגבה ‪ 4‬וה‪ +‬מתחנת הדלק‬
‫לאישו‪ $‬השני‪ .‬כ ג‪ $‬איכוני‪ $‬ומחקרי תקשורת אשר הוגשו על ידי מומחי התביעה‪ ,‬נציגי חברות‬
‫הסלולר למיניה‪ .+‬אמרות הנאשמי‪ $‬כול‪ +‬ואמרות עדי‪ $‬שהוגשו בהסכמה‪.‬‬
‫גרסת‪ $‬של הנאשמי‪ 1 3 $‬לאישו‪ $‬הראשו‪ +‬הייתה אפוא‪ ,‬כי נכחו במסעדה או ברכב שחנה לידו באופ‪+‬‬
‫תמי‪ $‬ומקרי עובר לרצח אבי דוד ולא הייתה לה‪ $‬כל ידיעה על כ ‪ ,‬ומשאירע‪ ,‬להפתעת‪ ,$‬נסו על נפש‪$‬‬
‫מ‪ +‬המקו‪.$‬‬
‫נאש‪ 4 $‬גרס כי כלל לא היה באזור המסעדה‪ ,‬אלא בביתו או במקומות סמוכי‪ $‬למסעדה‪ ,‬כאשר אי‪ +‬לו‬
‫כל ידיעה באשר לרצח‪.‬‬
‫כול‪ $‬מסכימי‪ $‬לממצאי מחקרי התקשורת והאיכוני‪ $‬שהציגה המדינה בראיותיה‪ ,‬שאי‪ +‬בה‪,$‬‬
‫לעמדת‪ $‬של הנאשמי‪ ,$‬כדי להפליל‪ .$‬כ ג‪ $‬למראה הנראה בסרטי מצלמות האבטחה שהציגה‬
‫התביעה‪ ,‬א‪ $‬כי פרשנות‪ $‬לתמונות שונה‪.‬‬
‫כ הדבר א* באשר לעמדתו של נאש‪ 1 $‬ביחס לאישו‪ $‬השני בו הוא מואש‪.$‬‬
‫‪ 5‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫סרטי מצלמות תחנת הדלק ואול‪ $‬האירועי‪ $‬הסמו הוגשו בהסכמתו‪ ,‬הוא היה בתחנת הדלק בעת‬
‫האירוע‪ ,‬ישב סמו לנרצח אותו פגש על פי המוסכ‪ $‬ביניה‪ ,$‬א כפי שהמנוח הופתע מהירי‪ ,‬א* הוא‬
‫הופתע ולכ‪ +‬נמלט מהמקו‪ $‬על נפשו‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫משכ ה‪ +‬גדרי המחלוקת‪ ,‬אי‪ +‬כל צור לפרט בהכרעת הדי‪ +‬הנוכחית‪ ,‬מעשה רוכל‪ ,‬את ראיות‬
‫התביעה אחת לאחת )מטעמה הוגשו מעל ‪ 220‬מוצגי‪ ($‬והושמעו ‪ 37‬עדי‪ $‬או את ראיות ההגנה ועדיה‬
‫וההתייחסויות לראיות ולעדויות יהיו ככל שידרשו לשזירת הכרעת הדי‪.+‬‬
‫‪.20‬‬
‫עמדת המאשימה וראיותיה לשיטתה לאישו ראשו ‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫להוכחת הקשר שבי‪ +‬העובדות המוסכמות‪ ,‬רציחתו של המנוח ביריות אקדח על ידי אופנוע‪ +‬אלמוני‬
‫במסעדה לבי‪ +‬הנאשמי‪ ,$‬הציגה המדינה את סרטי מצלמות האבטחה של המסעדה‪ ,‬של עסק סמו לה‬
‫"קירור עדי" ושל בניי‪ +‬ברחוב רגבה ‪ .4‬בסרטי‪ $‬נראי‪ $‬נאשמי‪ 1 3 $‬מגיעי‪ $‬ברכב אל המסעדה‪ ,‬נראות‬
‫תנועותיה‪ $‬במסעדה‪ ,‬נראית הגעת המנוח ורגע אירוע הירי )א‪ $‬כי לא הירי עצמו והפגיעה במנוח(‪,‬‬
‫ונראית הימלטות הנאשמי‪ 1 3 $‬מהמקו‪ $‬ברכב‪.$‬‬
‫צילומי‪ $‬אלה משלבת התביעה ע‪ $‬ראיותיה בעניי‪ +‬פלטי שיחות הטלפוני‪ $‬והאיכוני‪ $‬של הטלפוני‪$‬‬
‫המוכרי‪ $‬והרשומי‪ $‬של הנאשמי‪ ,$‬של הטוקמני‪ $‬וטלפוני‪ $‬נוספי‪.$‬‬
‫כ‪ +‬מבקשת המדינה להסתמ על מציאת‪ $‬של האופנוע והאקדח שנעשה בה‪ $‬שימוש ברצח‪ ,‬בשילוב‬
‫עדויות עדי ראיה על התנהלות רוכבי האופנוע‪.‬‬
‫ראיות אלה‪ ,‬לעמדת התביעה‪ ,‬בהינת‪ +‬נוכחות הנאשמי‪ $‬במקו‪ $‬יוצרת חזקה עובדתית‪ ,‬על פיה‬
‫נוכחות‪ $‬במסעדה ובזירה בכלל לא הייתה מקרית ותמימה ובהכרח היא קושרת אות‪ $‬לרצח‪ ,‬אלא א‪$‬‬
‫יסתרו את החזקה‪.‬‬
‫בשל כ שהנאשמי‪ $‬נמנעו מלמסור גרסה בחקירת‪ $‬וכבשו עדות‪ ,$‬ובשל שקרי הנאשמי‪ $‬בעדות‪$‬‬
‫בבית המשפט‪ ,‬יש לקבוע‪ ,‬לעמדת המדינה‪ ,‬כי נכשלו לסתור את ראיות התביעה וכשלו מלהרי‪ $‬הנטל‬
‫הראייתי שהועבר אליה‪.$‬‬
‫‪ .21‬סרטי צילומי האבטחה בעיני התביעה‪:‬‬
‫התביעה יוצאת מההנחה המוכחת והמוסכמת על ידי הנאשמי‪ 1 $‬ו ‪ ,2‬כי היו מודעי‪ $‬לכ שבמסעדה‬
‫פעלו מצלמות‪ .‬כ אמר נאש‪ 1 $‬בעמ' ‪ 521‬ש' ‪ 8 9‬לפרוט' "אני יודע שיש מצלמות‪...‬יש מסעדה היו‬
‫בלי מצלמות" וכ אישר ג‪ $‬נאש‪ 2 $‬בעדותו )עמ' ‪ 685‬ש' ‪ 25 28‬לפרוט'(‪.‬‬
‫משכ ‪ ,‬לעמדת התביעה‪ ,‬יש לבחו‪ +‬התנהגות‪ $‬המצולמת בספקנות הראויה‪.‬‬
‫כהערה לסדר יצוי‪ ,+‬כי הזמני‪ $‬הרשומי‪ $‬בהכרעת הדי‪ +‬בהתייחס לסרט הצילו‪ ,$‬ה‪ $‬המועדי‪$‬‬
‫במציאות ובכל מקו‪ $‬בו מצוינת שעת הסרט‪ ,‬הדבר יאמר במפורש‪ .‬ההבדל בי‪ +‬שני השעוני‪ 33 $‬דקות‪,‬‬
‫כמוסכ‪ $‬על הצדדי‪.$‬‬
‫‪ 6‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫בשעה ‪ 15:12‬הגיעו נאשמי‪ 1 3 $‬למסעדה ברכב הנהוג על ידי נאש‪ .3 $‬נאש‪ 2 $‬ירד ראשו‪ +‬מהרכב‬
‫ואחריו נאש‪ 1 $‬כשהוא משוחח בטלפו‪) +‬לא הייתה מחלוקת שהיה זה הטלפו‪ +‬המוכר של נאש‪.(3 $‬‬
‫נאש‪ 3 $‬החנה את הרכב על המדרכה שמול המסעדה‪ ,‬כשקדמת הרכב פונה מערבה – כיוו‪ +‬הנסיעה‬
‫ברחוב רוטשילד הסמו ‪.‬‬
‫בשעה ‪ 15:13‬נכנס נאש‪ 2 $‬למסעדה‪ ,‬בדר עצר לבר לשלו‪ $‬את יושבי אחד השולחנות ליד הכניסה‬
‫אליה‪ ,‬בה‪ $‬ניס‪ +‬סולימנוב‪ ,‬מבעלי המסעדה‪ ,‬ואחר כ פנה מערבה ברחבה החיצונית של המסעדה בה‬
‫היו שתי שורות של שולחנות‪ ,‬אל עבר אחד משני השולחנות המערביי‪ ,$‬הדרומי שבה‪ ,$‬הסמו לשביל‬
‫ממנו הגיע מאוחר יותר היורה‪ .‬סולימנוב תחילה ואחר כ נאש‪ 1 $‬הצטרפו לזמ‪ +‬קצר לנאש‪ 2 $‬ש‪.$‬‬
‫התביעה מדגישה‪ ,‬כי מרב השולחנות ברחבה היו פנויי‪ $‬אותה שעה וא* הפנתה לעדותו של המלצר‬
‫איברהי‪ $‬קומעי שאמר "לא היה א אחד בחו‪ -‬יושב" )ת‪ ,177/‬עמ' ‪ 1‬ש' ‪ .(10‬ולהסכמתו של נאש‪2 $‬‬
‫)עמ' ‪ 761‬ש' ‪ 24 31‬לפרוט'(‪ ,‬שכ היה‪.‬‬
‫התביעה מצאה בכ שהנאש‪ 2 $‬בחר לשבת דווקא באחד השולחנות המערביי‪ $‬הקרובי‪ $‬לשביל וכ‪+‬‬
‫לבחירתו לשבת ברחבת המסעדה ולא בתוכה‪ ,‬בהינת‪ +‬טענתו כי חשש לחייו‪ ,‬ראיות מפלילות לחובתו‬
‫)יאמר כבר כא‪ ,+‬כי אחד מהסבריו של נאש‪ 2 $‬בעדותו בבית המשפט‪ ,‬עמ' ‪ 688‬ש' ‪ 29 32‬לפרוטוקול‪ ,‬כי‬
‫זה היה רצונו של המנוח‪ ,‬כנראה בסרט הצילו‪ $‬בו נראה המנוח מונע מנאש‪ 2 $‬להיכנס למסעדה ומפנה‬
‫אותו החוצה לה(‪.‬‬
‫בסמו לשעה ‪ 15:15‬נכנס נאש‪ 2 $‬לשירותי המסעדה וביוצאו מש‪ ,$‬נכנס לשירותי‪ $‬נאש‪ 1 $‬וסולימנוב‪,‬‬
‫ושני הנאשמי‪ $‬שוחחו ביניה‪ ,$‬בדר לש‪.$‬‬
‫נאש‪ 1 $‬נכנס לשירותי‪ $‬ונאש‪ 2 $‬נכנס שוב אחריו‪ ,‬יצא ונכנס שוב‪ .‬על מה שוחחו ביניה‪ $‬בדר‬
‫ובשירותי‪ $‬לא יכלו לזכור בעדות‪ $‬בבית המשפט )נאש‪ 1 $‬עמ' ‪ 597‬ש' ‪ 47‬לפרוט'; נאש‪ 2 $‬עמ' ‪ 688‬ש'‬
‫‪ 11‬לפרוט'(‪.‬‬
‫עמדת התביעה היא‪ ,‬כי "ה נדרשו לתיאומי אחרוני טר הגעתו של המנוח למסעדה" )עמ' ‪66‬‬
‫פסקה ‪ 257‬לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫בסמו לשעה ‪ 15:20‬יצא נאש‪ 2 $‬מהמסעדה והניח טלפו‪ +‬על שולח‪ +‬שליד הכניסה למסעדה‪ ,‬שולח‪+‬‬
‫שמאוחר יותר יישב לידו לאור כל האירוע נאש‪ .1 $‬עובדה זאת רואה המאשימה כראיה נסיבתית‬
‫מצטברת ומפלילה כנגד נאש‪ 2 $‬המעידה על תכנו‪ +‬מוקד‪ .$‬הפקרתו את הטלפו‪ +‬שלו בידי אחרי‪ $‬מבלי‬
‫שיבקש מה‪ $‬לשמור עליו‪.‬‬
‫בשעה ‪ 15:17‬הגיע המנוח למסעדה ברכב הנהוג על ידי חברו תמיר אברה‪.$‬‬
‫המנוח התיישב ליד השולח‪ +‬יחד ע‪ $‬נאש‪ ,2 $‬עובדה שלא הייתה במחלוקת ומוסכמת על ידי נאש‪,2 $‬‬
‫א* שאי‪ +‬שולח‪ +‬זה נצפה על ידי מצלמות האבטחה‪.‬‬
‫עובדה זאת מאושרת ג‪ $‬בעדותו של המלצר קומעי )ת‪ 177/‬עמ' ‪ 1‬ש' ‪ 8 9‬וג‪ $‬חוו"ד מז"פ ת‪ 101/‬ו ת‪104/‬‬
‫בדבר מציאת ד‪.‬נ‪.‬א של נאש‪ 2 $‬והמנוח על פרטי‪ $‬שנלקחו מהשולח‪ +‬וצילו‪ $‬תמונה ‪.(22‬‬
‫‪ 7‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫עובר למועד הגעתו של המנוח‪ ,‬התקשר נאש‪ 4 $‬מהטלפו‪ +‬המוכר שלו אל הטלפו‪ +‬המוכר של נאש‪,3 $‬‬
‫שהיה ברשות נאש‪ 1 $‬והשניי‪ $‬שוחחו – לעמדת המדינה אי‪ +‬שיחה זו סותרת את רעיו‪ +‬הקשר על פיו‬
‫משוחחי‪ $‬הנאשמי‪ $‬רק בטלפוני‪ $‬מבצעיי‪ ,$‬ובכלל אפשר ששיחה זו מקורה בטעות בהתנהלותו של‬
‫נאש‪ 4 $‬במסגרת הקשר‪.‬‬
‫בשעה ‪ ,15:22‬כאשר נאש‪ 2 $‬יושב ע‪ $‬המנוח ונאש‪ 1 $‬עדיי‪ +‬בשירותי‪ $‬של המסעדה‪ ,‬נראה נאש‪3 $‬‬
‫עוזב את מקומו ברכב ונכנס לשירותי המסעדה‪ .‬לעמדת המדינה‪ ,‬עובדה זו מוכיחה כי ידע שטר‪ $‬הגיעה‬
‫העת באותה שעה למלט את נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬מ‪ +‬המסעדה – לדבריו של נאש‪ 3 $‬בעדותו‪ ,‬עשה כ‪ +‬כי הניח‬
‫שאחרי‪ $‬ישמרו על הרכב וכי נזקק ללכת לשירותי‪ .$‬התביעה לומדת מהתנהגות נאש‪ 3 $‬כי "אופיר לא‬
‫אמור היה למנוע הטמנת מטע חבלה ברכב אלא למלט את השניי מהמסעדה כשיתעורר הצור‪ /‬בכ‪"/‬‬
‫)סיכומי התביעה עמ' ‪ 70‬פסקה ‪.(273‬‬
‫בשעה ‪ 15:24‬נראה נאש‪ 1 $‬יוצא מחדר השירותי‪ ,$‬רוכ‪ +‬ומצי‪ 2‬מבעד לחלו‪ +‬המסעדה לכיוו‪ +‬מערב‬
‫ויוצא ממנה ומתיישב ליד השולח‪ +‬הקרוב לפתח המסעדה מצד מערב‪ .‬אי‪ +‬הוא יושב‪ ,‬כ ברור ממראה‬
‫המצלמה‪ ,‬בגפו – ולכ א* מסכימה התביעה‪.‬‬
‫לישיבתו ש‪ – $‬מציינת התביעה בסיכומיה "בחירתו של שלומי לשבת מחו‪ -‬למסעדה ולא בתוכה‬
‫מלמדת כי אותה שעה הוא לא חשש לחייו באופ עליו העיד בבית המשפט"‪.‬‬
‫‪ .22‬עיקר חשיבות‪ $‬של תוצרי מצלמות האבטחה של המסעדה‪ ,‬ה‪ +‬לגישת המדינה וה‪ +‬לגישת ההגנה‪,‬‬
‫היא בנראה במצלמות האבטחה באשר להתנהגותו של נאש‪ ,1 $‬ביושבו אל השולח‪ +‬בי‪ +‬בשעות ‪15:25‬‬
‫עד ‪ ,15:36‬דקת הרצח‪ .‬התנהגותו של נאש‪ 1 $‬והאפשרות לראות פרטיה בסרט בהיבט שימושו במכשיר‬
‫טלפו‪ +‬עובר לאות‪ +‬דקות‪ ,‬בשילוב מחקרי התקשורת של הטלפוני‪ $‬המבצעיי‪ ,$‬היא לב לבו‪ ,‬הבריח‬
‫התיכו‪ +‬של התיק ועליה יקו‪ $‬ויפול דבר‪ .‬אזכיר‪ ,‬כי בסעי* ‪ 9‬לעובדות כתב האישו‪ $‬נטע‪" +‬בשעה ‪15:25‬‬
‫נוצר באמצעות הטלפוני המבצעיי ‪ 3‬ו ‪ 4‬הקשר בי נאש ‪ 1‬והקושרי האחרי ‪ ,‬וזאת כדי לתא‬
‫את ביצוע הרצח"‪ .‬ראו ג‪ $‬סעי* ‪ 10‬לכתב האישו‪.$‬‬
‫לעמדת התביעה‪ ,‬באות‪ +‬עשר דקות ניהל נאש‪ 1 $‬באמצעות טלפו‪ 4 +‬אותו החזיק‪ ,‬שתי שיחות ממושכות‬
‫ע‪ $‬טלפו‪ 3 +‬אשר הוחזק על ידי היורי‪.$‬‬
‫ראשונה שיחה בת ‪ 100‬שניות אשר ראשיתה בשעה ‪ 15:57:34) 15:25:34‬שעו‪ +‬סרט(‪ .‬לאחר סיומה בשעה‬
‫‪ ,15:27:14‬בחלו* כדקה‪ ,‬החלה בשעה ‪ 16:01:21) 15:28:21‬שעו‪ +‬סרט( השיחה השנייה‪ ,‬בת ‪ 507‬שניות‪,‬‬
‫שיחה שהסתיימה בדקת הרצח‪.15:36 ,‬‬
‫שיחות אלה‪ ,‬יש לומר בשלב זה‪ ,‬להבנתו של הקורא‪ ,‬ה‪ +‬תוצר של מחקרי התקשורת של הטלפוני‪ 3 $‬ו ‪4‬‬
‫ה לסיכומי התביעה( מה‪ $‬עולה‪ ,‬כי בשעה ‪ 15:25:34‬יצאה שיחה בת ‪ 100‬שניות עד לשעה‬
‫)נספחי‪ $‬ב' ֹ‬
‫‪ 15:27:14‬מטוקמ‪ 3 +‬לטוקמ‪ 4 +‬ובשעה ‪ 15:28:21‬מחייג טוקמ‪ 4 +‬אל טוקמ‪ 3 +‬ונמשכת ביניה‪ +‬שיחה בת‬
‫‪ 507‬שניות עד ‪.15:36:45‬‬
‫‪.23‬‬
‫השיחה הראשונה – שיחת ‪ 100‬השניות – על פי סרט המצלמה‪:‬‬
‫‪ 8‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫בסיכומיה )עמ' ‪ 91‬פסקה ‪ (365‬מסכימה המדינה שמרבית הזמ‪ +‬מאות‪ 100 +‬שניות ישב נאש‪ 1 $‬בחברת‬
‫אחרי‪ $‬ומסכימה היא א* לכ "ששלומי קיי את שיחות הטלפו רק כשהיה לבדו"‪ .‬למרות זאת‬
‫טוענת המאשימה שנאש‪ 1 $‬נראה בסרט בשלב מסוי‪ $‬בשעה ‪) 15:26:44‬שעו‪ +‬מצלמה ‪(15:59:44‬‬
‫"‪...‬הוא נראה מצמיד דבר מה לאוזנו" )פסקה ‪ 366‬עמ' ‪ 91‬לסיכומי‪ ,($‬הא ותו לא‪.‬‬
‫השיחה השנייה – שיחת ‪ 507‬השניות – על פי סרט המצלמה‪:‬‬
‫‪.24‬‬
‫על פי המצוי‪ +‬לעיל‪ ,‬בשעה ‪ 15:28:21‬החלה שיחת ‪ 507‬השניות מטלפו‪ 4 +‬לטלפו‪ ,3 +‬מנאש‪ 1 $‬לקושרי‪$‬‬
‫על האופנוע )ראו סיכומי התביעה מפסקה ‪ ,320‬עמ' ‪ ,80‬ובעיקר מפסקה ‪ 326‬עמ' ‪.(82‬‬
‫לעמדת התביעה‪ ,‬נאש‪ 1 $‬נראה במצלמות האבטחה בשעה ‪) 16:01:45‬שעו‪ +‬סרט(‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בשעה‬
‫‪" 15:28:45‬מרי דבר מה מהשולח ‪ ,‬מצמידו לאוזנו הימנית‪ ,‬ואז שב ומוריד אותו‪) "...‬פסקה ‪327‬‬
‫לסיכומי‪ $‬עמ' ‪ .(82‬לא מצאתי בסיכומי התביעה הסבר להפרש בי‪ 24 +‬השניות בי‪ +‬מחקר התקשורת‪,‬‬
‫למה שהיא סבורה שנראה בסרט כשלב החיוג הפותח את שיחת ‪ 507‬השניות‪ ,‬לבי‪ +‬הנראה בסרט‬
‫המצלמה‪.‬‬
‫התביעה א* מסכימה שנאש‪ 1 $‬אינו נראה במצלמות האבטחה מחזיק ומשוחח בטלפו‪ 4 +‬במש ‪507‬‬
‫השניות המדוברות ומסכימה‪ ,‬כי במש אותו זמ‪ ,+‬התחבק נאש‪ 1 $‬ע‪ $‬המנוח‪ ,‬כי התקרבו לשולחנו‬
‫אנשי‪ $‬והתיישבו לידו‪ ,‬כי שוחח באמצעות הטלפו‪ +‬המוכר שלו ועל כ‪ ,+‬לשיטתה‪ ,‬שיחת ‪ 507‬השניות לא‬
‫הייתה שיחה רצופה‪ ,‬אלא שטלפו‪) 4 +‬ומקבילו טלפו‪ (3 +‬החזיקו "קו פתוח" שנעשה בו שימוש מדי פע‪$‬‬
‫ללא צור בחיוג‪.‬‬
‫‪ .25‬נאמנה לגישתה זאת‪ ,‬מפנה התביעה לסרט האבטחה עוד ארבע פעמי‪:$‬‬
‫א‪ .‬משעה ‪ 15:33:09‬עד ‪ – 15:33:22‬שיחה בת ‪ 13‬שניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬משעה ‪ 15:34:53‬עד ‪ – 15:34:56‬שיחה בת ‪ 3‬שניות‪.‬‬
‫ג‪ .‬משעה ‪ 15:35:10‬עד ‪ – 15:35:15‬שיחה בת ‪ 5‬שניות‪.‬‬
‫ד‪ .‬משעה ‪ 15:36:37‬עד ‪ – 15:37:06‬שיחה בת ‪ 29‬שניות‪.‬‬
‫‪ .26‬התביעה ערה לקושי הניצב בפניה‪ ,‬לפיו‪ ,‬במקו‪ $‬שתי שיחות טלפו‪ +‬ממושכות על פי פלטי‬
‫טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ ,4‬סרט המצלמה מראה רק‪ ,‬לשיטתה בשתי השיחות‪ ,‬שיחות קצרצרות הנמדדות בשניות‬
‫בודדות או עשרות שניות )במקרה אחד(‪ ,‬ולכ‪ +‬היא מציגה פתרו‪ +‬והוא תיאוריית "הקו הפתוח" )פסקה‬
‫‪ 362‬עמ' ‪ 90‬לסיכומי‪ .($‬לתיאוריה זו אי‪ +‬מציגה התביעה שמ‪ 2‬ראיה ואי‪ +‬היא א* טוענת שכ ‪.‬‬
‫התביעה מצביעה על העובדה‪ ,‬כי השיחה האחרונה שהתקיימה בי‪ +‬שני הטוקמני‪ $‬הסתיימה‬
‫‪.27‬‬
‫בשעה ‪ ,15:36‬היא שעת הרצח‪ ,‬כראיה ניצחת לקשר בי‪ +‬הרצח לבי‪ +‬טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ ,4‬וזאת בשי‪ $‬לב‬
‫לעובדה ששני מכשירי‪ $‬אלו לא שוחחו יותר ע‪ $‬איש כלל וכלל לאחר שיחה אחרונה זו‪.‬‬
‫‪ 9‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪.28‬‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫נסיבות נוספות הנלמדות מסרטי האבטחה‪:‬‬
‫התביעה מבקשת ללמוד מסרטי האבטחה של המסעדה‪" ,‬קירור עדי" והבניי‪ +‬ברחוב רגבה ‪ – 4‬נקודות‬
‫נוספות שיש לה‪ +‬משקל להכרעת הדי‪ ,+‬לעמדתה‪:‬‬
‫א‪ .‬העובדה שהמנוח הגיע למסעדה מכיוו‪ +‬מערב בנסיעה על רחוב רוטשילד – המלמדת כי‬
‫הקושרי‪ $‬לא יכלו לעקוב אחריו‪.‬‬
‫ב‪ .‬שבסרטי האבטחה לא נראה אופנוע המתנקשי‪ $‬ולכ‪ +‬יש להסיק‪ ,‬כי הגיע מכיוו‪ +‬השביל‬
‫והשכונה שמצפו‪ ,+‬דר רחוב ויצמ‪.+‬‬
‫ג‪ .‬שהאופנוע לא נראה על רחוב רוטשילד ולכ‪ +‬הקושרי‪ $‬לא יכלו לדעת ללא תיאו‪ $‬טלפוני‬
‫את מקו‪ $‬מושבו של המנוח במסעדה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬את ההתנקשות עצמה אי‪ +‬מתעדות המצלמות – א את התנהגות והתנהלות חלק‬
‫‪.29‬‬
‫מהאנשי‪ $‬אשר שוהי‪ $‬במסעדה היא מתעדת‪.‬‬
‫התביעה מפנה לכ שבניגוד לעדותו של נאש‪ 1 $‬בפני בית המשפט )עמ' ‪ 520‬ש' ‪ 8 24‬לפרוט' ועמ' ‪615‬‬
‫‪ 616‬לפרוט'( הוא לא הרי‪ $‬כלל את ראשו בעת שהתרחשה ההתנקשות אלא "התרומ מכסאו מבלי‬
‫להביט כלל לכיוו הירי" ונמלט לרכב )שעה ‪ 16:09:21‬סרט האבטחה‪ ,‬שעה ‪ 15:37:21‬במציאות(‪ ,‬וכ‪+‬‬
‫שבניגוד לאחרי‪ ,$‬שנראי‪ $‬בסרט משתטחי‪ $‬ארצה‪ ,‬נאש‪ 1 $‬באופ‪ +‬קר ומחושב נטל בשתי ידיו‬
‫הטלפוני‪ $‬מעל השולח‪ +‬ונמלט אל הרכב )פסקה ‪ 317‬עמ' ‪ 80‬לסיכומי‪.($‬‬
‫מחקרי תקשורת ואיכוני‪ – $‬טוקמני‪:1 4 $‬‬
‫‪.30‬‬
‫בהיעדר ראיות ישירות לקשר שבי‪ +‬המתנקשי‪ $‬במנוח אשר הגיעו‪ ,‬ועל כ אי‪ +‬מחלוקת‪ ,‬על האופנוע‬
‫מצפו‪ +‬מערב למקו‪ $‬מושבו של המנוח ובי‪ +‬מי מהנאשמי‪ ,$‬מבקשת התביעה להשתית ראיותיה‪ ,‬לקשר‬
‫זה‪ ,‬על שני עמודי היסוד לראיותיה – מצלמות האבטחה אליה‪ +‬התייחסתי לעיל‪ ,‬ומחקרי התקשורת‬
‫והאיכוני‪ $‬שהציגה לטוקמני‪.1 4 $‬‬
‫בצדק פתחה התביעה את סיכומיה בנושא זה )עמ' ‪ 42‬פסקה ‪ (163‬בעדותו של עד התביעה פקד‬
‫‪.31‬‬
‫שוור‪) 2‬עמ' ‪ 445 ,415‬לפרוטוקול( שהעיד כי העברייני‪" $‬מחליפי כל הזמ טלפוני " וכי בתיקנו "יש‬
‫ארבעה טלפוני שה טוקמני ‪ ,‬טוקמ כדי שלא יזהו אותו‪ ,‬כדי שקשה יהיה לעמוד אחרי מי‬
‫שמחזיק בו"‪.‬‬
‫הנאשמי‪ $‬כול‪ ,$‬עדי תביעה ועדי הגנה רבי‪ $‬אחריו החזיקו אחר דברי‪ $‬אלה והסכימו עמ‪.$‬‬
‫נאש‪ 1 $‬אישר זאת )עמ' ‪ 572 573 ,506‬לפרוט'(‪ ,‬בי‪ +‬היתר אמר "אני לא אתייפיי עכשיו‪ .‬טוקמ נועד‬
‫לכל מיני דברי ‪ .‬עכשיו הייתי מתעסק בגביית צ'קי ‪ ,‬ניכיו צ'קי ‪ ,‬לפעמי היו נאמרי דברי שלא‬
‫‪ 10‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫צריכי להיאמר‪ ,‬פחדתי מהאזנות‪...‬אתה משתמש בטוקמ ולא בטלפו האישי לא יודעי את המספר‪.‬‬
‫אתה משתמש בו כמה שיחות וזורק אותו‪) "...‬עמ' ‪ 505 506‬לפרוט'(‪.‬‬
‫נאש‪ 2 $‬אישר הדברי‪ $‬בעדותו‪ ,‬בי‪ +‬היתר באומרו "שיחות שהייתי יכול להפליל את עצמי דר‪/‬‬
‫הטלפו ‪...‬אז לא הייתי מדבר בטלפו האישי שלי" )עמ' ‪ 743‬ש' ‪ 25 26‬לפרוט'(‪.‬‬
‫כ אישרו א* נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ 4‬ולמעשה הגנת‪ $‬הייתה מבוססת בעיקרה על עובדה זאת‪ ,‬בטענ‪ $‬כי עשו‬
‫שימוש בטוקמני‪ $‬לביצוע עבירות התפרצות – עיסוק‪ .$‬נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ 4‬א* הודו לעדות‪ ,$‬על סמ חומר‬
‫החקירה שנגלה לה‪ $‬לאחר הגשת כתב האישו‪ ,$‬כי ה‪ $‬אכ‪ +‬החזיקו עובר למועדי‪ $‬הרלוונטיי‪ $‬לכתב‬
‫האישו‪ $‬בטוקמני‪ 1 $‬ו ‪) 2‬ראו פסקאות ‪ 174 ,173‬וסיכומי התביעה עמ' ‪ .(44 45‬החקירה גילתה וההגנה‬
‫הסכימה‪ ,‬שעל סמ השוואת הטלפוני‪ $‬המוכרי‪ $‬של נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ 4‬ע‪ $‬טוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬ואיכוניה‪,$‬‬
‫נאש‪ 3 $‬החזיק‪ ,‬כנטע‪ +‬בכתב האישו‪ ,$‬בטוקמ‪ ,1 +‬ונאש‪ 4 $‬בטוקמ‪.2 +‬‬
‫‪.32‬‬
‫הטוקמני‪ $‬מהווי‪ $‬רשת סגורה‪:‬‬
‫התביעה הצביעה על "מאפייני המלמדי כי טלפוני אלה אכ קשורי אחד בשני" )סיכומי התביעה‬
‫פסקה ‪ ,179‬עמ' ‪.(46‬‬
‫א‪ .‬כל ארבעת הטוקמני‪ $‬פעלו במש ארבעה ימי‪ $‬בלבד‪ ,‬מיו‪ 05.10.11 $‬ועד יו‪ $‬הרצח‪,‬‬
‫‪.09.10.11‬‬
‫ב‪ .‬כל ארבעת הטלפוני‪ $‬אוכנו באות‪ $‬ימי‪ $‬באות‪ $‬אתרי‪.$‬‬
‫ג‪ .‬טלפוני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬שוחחו ביניה‪ $‬וכ‪ +‬ע‪ $‬צדדי‪ $‬שלישיי‪.$‬‬
‫ד‪ .‬טלפוני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬שוחחו רק ביניה‪.$‬‬
‫ה‪ .‬בכל אחד משני זוגות הטלפוני‪ 1 – $‬ו ‪ 3 ,2‬ו ‪ ,4‬מצוי טלפו‪ +‬אחד השיי לסדרה המתחיל‬
‫בספרות ‪) 349‬טוקמ‪ 1 +‬וטוקמ‪ ,(4 +‬וטלפו‪ +‬אחר השיי לסדרה המתחילה בספרות ‪347‬‬
‫)טוקמ‪ 2 +‬וטוקמ‪.(3 +‬‬
‫על פי ת‪ ,13/‬אמרתו של תמיר אודיז מחנות "מישקה סימי‪ "$‬המשווקת טוקמני‪$‬‬
‫)שהוגשה בהסכמה(‪ ,‬כל אחת מהסדרות מונה ‪ 10,000‬מספרי‪ $‬ולא נית‪ +‬לדעת כמה‬
‫מפיצי‪ $‬עסקו במכירת כרטיסי סי‪ $‬אלה‪.‬‬
‫ו‪ .‬מספרו של טוקמ‪) 1 +‬בשימושו של נאש‪ ,(3 $‬עוקב למספרו של טוקמ‪ .4 +‬מספריה‪$‬‬
‫מסתיימי‪ $‬בספרות ‪ 313‬ו ‪ .314‬בהקשר זה מפנה התביעה לעובדה שא* מספרי‬
‫הטלפוני‪ $‬המוכרי‪ $‬של נאש‪ 1 $‬ונאש‪) 3 $‬שה‪ $‬אחי‪ ($‬ה‪ $‬מספרי‪ $‬עוקבי‪.$‬‬
‫‪ .33‬על סמ מאפייני‪ $‬אלה טוענת התביעה בסיכומיה )פסקה ‪ 187‬עמ' ‪ 48‬לסיכומי‪ ($‬כדלקמ‪:+‬‬
‫"בהינת העובדה שטלפוני ‪ 1‬ו ‪ 4‬הינ בעלי מספר עוקב‪ ,‬וה משוחחי ע טלפוני ‪ 2‬ו ‪3‬‬
‫)בהתאמה(‪ ,‬השייכי לסדרה אחת‪ ,‬ובהינת דפוס פעולת העברייני הדומה )שיחות במש‪ /‬ארבעה‬
‫‪ 11‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ימי ובאתרי דומי ( ונוכחות בזירת הרצח בעת שזה התרחש‪ ,‬כל אלה הופכי הסבירות לקשר בי‬
‫זוגות הטלפו לוודאות של ממש‪ .‬כפי שנראה בהמש‪ ,/‬ביו הרצח התנהלו האוחזי בטלפוני הללו‬
‫בתיאו מלא ע התנהלות של הנאשמי והמתנקשי ‪ :‬כששלומי‪ ,‬מוטי ואופיר היו במגרש‪ ,‬היה‬
‫ש ג האוחז בטלפו ‪ ,(087) 3‬וכשהגיעו השלושה למסעדה‪ ,‬אוכנו ש ג "טוקמני ‪ 3‬ו ‪,"4‬‬
‫כשהטלפו ‪ 3‬היה נייד )כמו המתנקש על האופנוע( וטלפו ‪ 4‬היה סטטי )כשלומי שישב במסעדה(‪.‬‬
‫בנוס ‪ ,‬התקיי בי הטלפוני קשר בדקות שלפני הרצח‪ ,‬היא הדקה שבה הסתיימה א השיחה‬
‫בטלפו בו החזיק שלומי )ואותו העביר שניות ספורות קוד לכ למוטי("‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫עוד מצביעה המאשימה על דפוס הפעולה של טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬על כ שהתקיימו ביניה‪ $‬שיחות רק‬
‫בימי‪ 05.10.11 $‬ו ‪ 09.10.11 .09.10.11‬הוא יו‪ $‬הרצח ופעולת‪ $‬של הטלפוני‪ $‬הייתה‪ ,‬לעמדת‬
‫המאשימה‪ ,‬קשורה במנוח‪ ,‬כפי שתואר לעיל‪.‬‬
‫ביו‪ ,05.10.11 $‬היו‪ $‬הנוס* היחיד שהטלפוני‪ $‬הללו היו פעילי‪ ,$‬נמצא ג‪ $‬כ‪ +‬קשר למנוח – שעה‬
‫שהמנוח אוכ‪ +‬ביו‪ $‬זה באתר וולפסו‪ +‬סנטר ת"א‪ ,‬הגיעו לש‪ $‬ג‪ $‬נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬והאוחזי‪ $‬בטוקמני‪3 $‬‬
‫ו ‪.4‬‬
‫לעמדת המאשימה‪" ,‬התקבצות זו של שלומי‪ ,‬מוטי והאוחזי בטוקמני ‪ 3‬ו ‪ 4‬לא נראית מקרית על‬
‫פניה‪ ,‬ועל הנאשמי היה להסבירה‪) "...‬עמ' ‪ 49‬פסקה ‪ 193‬לסיכומי המאשימה(‪ ,‬ויש ללמוד ממנה כי‬
‫כל הארבעה עקבו אחר המנוח וניסו לפגוש אותו‪.‬‬
‫משכ מבקשת המדינה להסיק "בנסיבות אלה‪ ,‬ובנותנינו דעתנו לכ‪ /‬שטוקמני ‪ 3‬ו ‪ 4‬שוחחו בינ ובי‬
‫עצמ רק בשני ימי ‪ ,‬ובשניה ה אוכנו בסביבתו של המנוח יחד ע שלומי ומוטי‪ ,‬הרי שאי ספק‬
‫כי לא במקרה התקבצו "טוקמני ‪ 3‬ו ‪ "4‬יחד ע שלומי ומוטי אל אותו אתר בו אוכ ג המנוח‪ ,‬הג‬
‫שכל אחד מה היה קוד לכ במקו אחר‪ .‬אי זו יד המקרה שמיד לאחר שהתפזרו כול חדלו‬
‫האוחזי בטוקמני ‪ 3‬ו ‪ 4‬מלשוחח עד יו הרצח עצמו"‪.‬‬
‫‪ .35‬טוקמני‪ 1 $‬ו ‪:2‬‬
‫כנאמר‪ ,‬עמוד השדרה של ראיות התביעה‪ ,‬הראיות בלעדיה‪ +‬אי‪ +‬תקומה להוכחת אשמת הנאשמי‪$‬‬
‫במעשה‪ ,‬הוא החיבור הראייתי הנסיבתי שבי‪ +‬תוצרי מצלמות האבטחה למחקרי התקשורת והאיכו‪ +‬של‬
‫טלפוני‪ 1 $‬עד ‪.4‬‬
‫אי‪ +‬התביעה טוענת‪ ,‬כי עובר למועד שהייתו של המנוח במסעדה ועד רגע מותו‪ ,‬נעשה שימוש כלשהו‬
‫בטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ ,2‬ובוודאי לא ע‪ $‬אחד מהטלפוני‪ 3 $‬ו ‪ ,4‬ולכ‪ +‬ערכה הראייתי של סוגיה זו אינו‬
‫משמעותי‪ .‬בשעה ‪ ,15:52‬כ ‪ 16‬דקות לאחר הרצח‪ ,‬לאחר שנאשמי‪ 1 3 $‬היו בדרכ‪ $‬להוד השרו‪,+‬‬
‫התקשר טלפו‪ 1 +‬שהיה ברשות נאש‪ 3 $‬לטוקמ‪ ,2 +‬שהחזיק בו נאש‪ .4 $‬אחר כ שוחחו ביניה‪ $‬טלפוני‪$‬‬
‫‪ 12‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫אלה כעשר פעמי‪ $‬עד השעה ‪ .17:03‬התביעה מבקשת להסיק כי שיחות אלו נסובו על הרצח‪ ,‬עובדה‬
‫שא* נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ 4‬מסכימי‪ $‬לה באמר‪ ,$‬כי נאש‪ 3 $‬סיפר לנאש‪ 4 $‬על שהתרחש במסעדה‪.‬‬
‫המדינה עותרת )פסקה ‪ 457‬עמ' ‪ 114‬לסיכומיה( כי יקבע שהשיחות שקוימו אחרי הרצח בי‪ +‬טוקמני‪1 $‬‬
‫ו ‪ 2‬נסבו סביב הרצח‪ ,‬א לא הסבירה מה חשיבות יש לכ להכרעה במחלוקות שבפני בית המשפט‬
‫בתיק זה‪ ,‬למעט בקשתה להצביע על אי אמינות גרסת הנאשמי‪ .$‬נראה שכ ג‪ $‬הדיו‪ +‬בשאלה הא‪$‬‬
‫העביר נאש‪ 4 $‬את הטוקמ‪ +‬שבהחזקתו לבקשתו של נאש‪ 3 $‬לאמ‪ 5‬של חברתו‪ ,‬כדי שתעבירו לבתה‬
‫)עה‪ 15/‬לי בר‪" ,‬לילוש"(‪.‬‬
‫‪ .36‬טוקמני‪ 3 $‬ו ‪:4‬‬
‫עיקר הוא‪ ,‬כאמור‪" ,‬התנהגות‪ "$‬הטלפונית והאיכונית של טוקמני‪ 3 $‬ו ‪.4‬‬
‫על פי ת‪ – 76/‬חוות דעתו של מומחה התביעה‪ ,‬רוני אברהמי מטע‪ $‬חברת "סלקו‪ ,"$‬איכוני הטלפו‪+‬‬
‫המונפקי‪ $‬על ידי החברה מתייחסי‪ $‬לסקטור שבו מתחילה השיחה‪.‬‬
‫טוקמ‪ ,4 +‬הטוקמ‪ +‬שלגרסת התביעה הוחזק על ידי נאש‪ ,1 $‬היה על פי איכונו באתר "משכנות פז"‬
‫המכסה את המסעדה החל משעה ‪ ,14:02‬ומש‪ $‬לא זז והיה נייח‪.‬‬
‫טוקמ‪ ,3 +‬עובר לתחילת השיחה האחרונה‪ ,‬שהחלה בשעה ‪ ,15:28:21‬אוכ‪ +‬בסקטור ‪ 4‬של אותו אתר ולא‬
‫בסקטור ‪ ,2‬המכסה את המסעדה‪.‬‬
‫עולה אפוא שלגרסת התביעה‪ ,‬שנתקלה בקשיי‪ $‬בשל אי התאמת הנראה בסרטי האבטחה של המסעדה‬
‫בי‪ +‬דיבורו הנראה של נאש‪ 1 $‬בטלפו‪ ,+‬לבי‪ +‬תחילת‪ +‬וקיומ‪ +‬של שיחות הטלפו‪ +‬בנות ‪ 100‬השניות ו ‪507‬‬
‫השניות‪ ,‬מצטרפות ועולות תמיהות נוספות שהתביעה ערה לה‪:+‬‬
‫א‪ .‬א‪ $‬היורי‪ $‬החזיקו בטוקמ‪ 3 +‬עובר לירי‪ ,‬מדוע בשיחה האחרונה בת ‪ 507‬השניות‬
‫הטוקמ‪ +‬מאוכ‪ +‬בסקטור שאינו מכסה את המסעדה?‬
‫ב‪ .‬אי יתכ‪ +‬שנאש‪ ,1 $‬המחזיק‪ ,‬לשיטת המדינה‪ ,‬בטוקמ‪ ,4 +‬מגיע למסעדה על פי סרט‬
‫האבטחה של המסעדה בשעה ‪ 15:11‬דקות‪ ,‬והוא עצמו מאוכ‪ +‬במקו‪ $‬עבודתו במגרש‬
‫הבקבוקי‪ ,$‬א הטוקמ‪ +‬במסעדה‪ ,‬על פי ממצאי האיכו‪ +‬שבת‪ ,76/‬עוד קוד‪ $‬לכ‪ ,+‬כבר‬
‫בשעה ‪.14:02‬‬
‫המדינה מסבירה תמיהות אלה בהשיבה לשאלה הראשונה‪ ,‬כי עסקינ‪ +‬בטלפו‪ +‬נייד ולכ‪+‬‬
‫בהחלט אפשרי שהמחזיק בטוקמ‪ 3 +‬היורה‪ ,‬נע איתו מסקטור ‪ ,4‬ש‪ $‬הוא נמצא‬
‫בתחילת השיחה‪ ,‬לסקטור ‪ 2‬המכסה את המסעדה‪.‬‬
‫לשאלה השנייה משיבה המדינה‪ ,‬כי אותה ניידות טלפונית איפשרה העברת טוקמ‪4 +‬‬
‫לנאש‪ 1 $‬בהתחשב בכ שהמרחק בי‪ +‬מגרש הבקבוקי‪ $‬למסעדה אינו רב‪.‬‬
‫השאלה שיש לדו‪ +‬בה בהקשר זה היא הא‪ $‬תשובות המדינה לקושיות מעוגנות בראיות‪ ,‬או שמא ה‪+‬‬
‫השערות בלבד‪.‬‬
‫‪ 13‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪.37‬‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫מי ידע על פגישת נאש‪ 2 $‬והמנוח במסעדה והא‪ $‬אפשר שנעקב?‬
‫נסיבה נוספת שמבקשת המדינה לצר* לפסיפס הראייתי המוביל להרשעת הנאשמי‪ $‬היא טענתה‪ ,‬כי‬
‫לבד מהנאשמי‪ $‬לא ידע איש על פגישת המנוח ע‪ $‬נאש‪ 2 $‬במסעדה‪.‬‬
‫לעמדת המדינה‪ ,‬עסקינ‪ +‬ברצח מתוכנ‪ +‬ומוקפד ביותר‪ .‬איתור מדויק של מקו‪ $‬ישיבת המנוח‪ ,‬בחירת‬
‫השביל שיוביל את המתנקשי‪ $‬אליו ודרכי המילוט מ‪ +‬המקו‪ ,$‬מלמדי‪ $‬על כ שאי‪ +‬עסקינ‪ +‬ברצח‬
‫שקר‪ $‬עור וגידי‪ $‬באופ‪ +‬ספונטני )פסקה ‪ 221‬עמ' ‪ 56‬לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫התביעה הציגה את גרסת‪ $‬של אלמנת המנוח‪ ,‬לימור דוד )עמ' ‪ 140‬ש' ‪ 7‬לפרוט'(‪ ,‬שלא ידעה על תכניותיו‬
‫ביו‪ $‬הרצח; יהודה עמר‪ ,‬עד תביעה שהעיד‪ ,‬כי שוחח ע‪ $‬המנוח ביו‪ $‬המקרה והלה לא סיפר לו על‬
‫הפגישה )ת‪ ,176/‬ש' ‪ ;(6 12‬מיכאל סריקוב )ת‪ ;(183/‬ראוב‪ +‬עבדו )עמ' ‪ 140‬ש' ‪ 7‬לפרוט'(; תמיר אברה‪,$‬‬
‫מי שנהג את המנוח אל המסעדה )תמליל נ‪ 36/‬עמ' ‪ ;(8‬אבי מחלב )עמ' ‪ 144‬ש' ‪ 30 31‬לפרוט'( ועוד‬
‫אחרי‪ – $‬כול‪ $‬העידו שהמנוח לא גילה לה‪ $‬דבר פגישתו ע‪ $‬המנוח או על מיקומה‪.‬‬
‫‪ .38‬התביעה באותו הקשר ג‪ $‬מצביעה על ראיות מפיה‪ $‬של העדי‪ $‬יהודה עמר )עמ' ‪ 101‬ש' ‪26 27‬‬
‫לפרוט'(‪ ,‬לימור דוד האלמנה )ת‪ 217/‬עמ' ‪ 2‬ש' ‪ ,(29 33‬ראוב‪ +‬עבדו‪ ,‬דודו של המנוח )עמ' ‪ 142‬מש' ‪30‬‬
‫לפרוט'(‪ ,‬כי המנוח לא עשה שימוש בטלפו‪ +‬טוקמ‪ ,+‬או בטלפו‪ +‬אחר מהטלפו‪ +‬המוכר שלו כראיה לכ ‪,‬‬
‫שביו‪ $‬הרצח לא עשה המנוח שימוש בטלפו‪ +‬חסוי‪ ,‬ולכ‪ +‬אי‪ +‬חשש ממשי שמא‪ +‬דהוא‪ ,‬לבד מהנאשמי‪,$‬‬
‫יכול היה לדעת על הפגישה במסעדה ולכ‪ +‬להציב לו מארב ולפגוע בו‪.‬‬
‫‪ .39‬כ‪ +‬סבורה המאשימה‪ ,‬כי אי‪ +‬אפשרות שהמתנקשי‪ ,$‬ללא קשר ע‪ $‬הנאשמי‪ ,$‬עקבו מיוזמת‪$‬‬
‫אחר המנוח‪ ,‬או כי ראו את מקו‪ $‬ישיבת‪ $‬בעובר‪ $‬ברחוב רוטשילד‪.‬‬
‫למסקנה זאת מגיעה המדינה מכמה סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬כנראה במצלמות האבטחה המנוח הגיע למסעדה ממערב בנסיעה על רחוב רוטשילד‪.‬‬
‫עד התביעה נתי בכר )עמ' ‪ 130‬ש' ‪ 6‬לפרוט'( העיד‪ ,‬כי הבחי‪ +‬באופנוע מגיע מרחוב קדושי‬
‫לוצק‪ ,‬הנמצא בכיוו‪ +‬הנגדי לרחוב רוטשילד )וכ‪ +‬ת‪ 180/‬ש' ‪ ,6 8‬תמליל חקירתו נ‪7/‬‬
‫עמ' ‪.(2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫צפייה במצלמות האבטחה אינה מראה אופנוע דומה לאופנוע הרצח שעובר ברחוב‬
‫רוטשילד )עדות החוקר‪ ,‬רוברט ברטהול‪ ,2‬עמ' ‪ 262‬ש' ‪ 8 27‬לפרוט'‪ ,‬ת‪ ,84/‬תמונות‬
‫האופנוע ת‪.(95/‬‬
‫המתנקשי‪:$‬‬
‫‪ 14‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫על פי עדות נתי בכר‪ ,‬בסמו לשעה ‪ 14:30‬או ‪ 15:00‬הבחי‪ +‬באופנוע המתנקשי‪ $‬ברחוב ויצמ‪ +‬מכיוו‪+‬‬
‫רחוב קדושי לוצק לכיוו‪ +‬רחוב רוטשילד – מקו‪ $‬המסעדה‪ ,‬ולאחר פחות מדקה הבחי‪ +‬בו חוזר ולכ‪ +‬יש‪,‬‬
‫לעמדת התביעה‪ ,‬להסיק‪ ,‬כי חל* זמ‪ +‬קצר ביותר מרגע שהבחי‪ +‬באופנוע ועד שנאמר לו שנשמע ירי‪.‬‬
‫העד חביב ממ‪) +‬עד עוי‪ +‬לתביעה( הבחי‪ +‬מחלונו בשני רוכבי‪ $‬ע‪ $‬קסדות ומאוחר יותר ראה אות‪$‬‬
‫הולכי‪ $‬רגלית בסמטאות‪ ,‬בי‪ +‬היתר לכיוו‪ +‬המסעדה ולאחר כמה שניות שמע יריות )ת‪ .(171/‬אמרתו של‬
‫העד הוגשה ללא הקלטתה ותשאולו שנמש זמ‪ +‬רב מאחר וזאת נעלמה‪ .‬התביעה מבקשת כי שאריות‬
‫עדותו באמרתו ת‪ 171/‬תתקבל כראיה על פי סעי* ‪10‬א' לפקודת הראיות )נוסח חדש( התשל"א – ‪1971‬‬
‫)להל‪" :+‬פקודת הראיות"( וכ נעשה‪ .‬בנסיבות‪ ,‬יש הצדקה לכ ‪ ,‬גרסתו בחקירה משתלבת היטב בראיות‬
‫תביעה אחרות שהוצגו‪.‬‬
‫חיי‪ $‬בוגטקי‪ +‬הבחי‪ +‬מחלו‪ +‬דירתו‪ ,‬ממנו הביט לאחר ששמע כארבע יריות והבחי‪ +‬באד‪ $‬חבוש בקסדה‬
‫שחורה של אופנוע‪ ,+‬כשיד ימינו פשוטה קדימה‪ .‬במקביל שמע ירייה וראה את האיש מסתובב ור‪ 2‬לעבר‬
‫השכונה מצפו‪ +‬למסעדה )עדותו עמ' ‪ 67 ,62‬ו ‪ 82‬לפרוט'(‪.‬‬
‫העד ראה את היורה בפינת השביל ליד המסעדה ואחר כ חוזר על עקביו לשכונה הצפונית לה‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬בסיכומיה‪ ,‬ביקשה להעדי* את גרסתו של העד בבית המשפט ובאחת מאמרותיו )ת‪174/‬‬
‫שהוגשה להוכחת אמירת הדברי‪ $‬ולא לתוכנה(‪ ,‬על דברי‪ $‬שאמר לשוטר טלפונית )נ‪ ,(1/‬ש‪ $‬אמר שראה‬
‫"גבר על אופנוע שחור ע קסדה שחורה יורה לכיוו המסעדה‪...‬וממשי‪ /‬לכיוו המצבה" )במורד רחוב‬
‫רוטשילד – ר‪.‬ב‪.‬י( וכ נעשה לאור‪ ,‬השתלבות עדותו זו ע‪ $‬יתר הראיות באשר לכיוו‪ +‬הגעתו של אופנוע‬
‫היורי‪ $‬אל המסעדה – עובדה שא* נאש‪ ,1 $‬כ עולה מעדותו‪ ,‬מסכי‪ $‬לה‪ .‬נאש‪ 2 $‬אישר בחקירתו‬
‫הנגדית בעמ' ‪ 616‬ש' ‪ 10 11‬לפרוט' כי "ראיתי אותו מכיוו מערב מהצד הימני שלי‪ ."...‬הדברי‪ $‬א*‬
‫מתיישבי‪ $‬ע‪ $‬עדותו וחוות דעתו של מומחה התביעה‪ ,‬מומחה מז"פ יואב וולני‪) 2‬ת‪ 104/‬ופרוט' עדותו‪,‬‬
‫עמ' ‪ 146 147‬לפרוט'(‪.‬‬
‫ראיות אלה א* משתלבות בעדויותיה‪ $‬של העדי‪ $‬יהודה מזרחי )עמ' ‪ 83 84‬לפרוט'( שראה את האופנוע‬
‫לאחר ההתנקשות ברחוב רגבה מס' ‪ ,15‬ע‪ $‬עדות קובי בוזגלו )שא* הוא היה עוי‪ +‬לתביעה(‪ ,‬שאמרותיו‬
‫בחקירה תתקבלנה כראיות לתוכנ‪ +‬על פי סעי* ‪10‬א' לפקודת הראיות‪) ,‬בדבריו ב ת‪ 191/‬ת‪ 192/‬ו‬
‫ת‪ (137/‬וע‪ $‬מקו‪ $‬הימצאו של האופנוע והאקדח בסמו אליו‪ ,‬בחצר בית הספר שבשכונה הצפונית‬
‫למסעדה‪.‬‬
‫‪ .41‬התנהלות הנאשמי‪ $‬לאחר הרצח‪:‬‬
‫פרק נכבד בסיכומיה מייחסת התביעה לעובדה שנאשמי‪ 1 3 $‬הפסיקו לעשות שימוש בטלפוני‪$‬‬
‫האישיי‪ $‬שלה‪ $‬לאחר הרצח ומבקשת לראות בכ ראיה נוספת‪ ,‬משמעותית ביותר‪ ,‬המסבכת את‬
‫הנאשמי‪.$‬‬
‫באשר לנאש‪ ,1 $‬למעט שלוש שיחות שהוציא ליוסי קסטרו בדר בנסיעת‪ $‬לביתו בהוד השרו‪ +‬ובאשר‬
‫לנאש‪ ,2 $‬שהפסיק להוציא שיחות מהסלולרי שלו‪ ,‬א קיבל שיחות דרכו‪.‬‬
‫נאש‪ 3 $‬המשי ‪ ,‬לגרסת התביעה‪ ,‬לעשות שימוש בטוקמ‪) 1 +‬למרות שזה יועד‪ ,‬על פי כתב האישו‪,$‬‬
‫לשיחות רק בקשר לרצח(‪ .‬לעמדת התביעה‪ ,‬כ עשו הנאשמי‪ $‬כדי להימנע מהאזנה משטרתית‪.‬‬
‫‪ 15‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ע‪ $‬זאת מאשרת התביעה בטיעוניה‪ ,‬כי עולה מנספח י' לסיכומיה שביו‪ 11.10.11 $‬שב נאש‪ 1 $‬והשתמש‬
‫בטלפו‪ +‬המוכר שלו‪.‬‬
‫באשר לנאש‪ 2 $‬מבקשת התביעה‪ ,‬לאחר שהיא סוקרת את פלטי שיחות הטלפוני‪ $‬בה‪ $‬עשה נאש‪ $‬זה‬
‫שימוש לאחר הרצח‪ ,‬לקבוע כי "העובדה כי ביו הרצח חדל מוטי לשוחח בטלפו המוכר שלו‪ ,‬והשינוי‬
‫התדיר של מספרי הטלפו בה עשה שימוש‪...‬מלמדי כי הוא פעל באופ החורג מהתנהלותו‬
‫הרגילה‪...‬זאת הוא עשה כדי למנוע מהמשטרה מלהאזי לשיחותיו‪ .‬התנהגות זו – יש בה כדי‬
‫להפלילו‪."...‬‬
‫‪.42‬‬
‫העדות הכבושה – ושקרי הנאשמי‪:$‬‬
‫חלק ניכר מאוד מסיכומי התביעה‪ ,‬כבר מראשית‪ $‬ובהמש סיכומיה בשזירה לכל אורכ‪ ,$‬מקדישה‬
‫התביעה לעובדה‪ ,‬כי הנאשמי‪ $‬לא שיתפו פעולה בחקירת המשטרה ושמרו על זכות השתיקה למעט‬
‫כפירה כללית והטענה‪ ,‬כי לא היו מעורבי‪ $‬במעשי הרצח שיוחסו לה‪.$‬‬
‫משכ ‪ ,‬משמסרו גרסת‪ $‬לראשונה על דוכ‪ +‬העדי‪ ,$‬ביקשה התביעה בהתא‪ $‬לפסיקה הנוהגת‪ ,‬לזקו*‬
‫לחובת‪ $‬את כבישת עדות‪.$‬‬
‫באשר לעדות‪ $‬על דוכ‪ +‬העדי‪ ,$‬ביקשה לראות בעדויות אלה עדויות שקר‪ ,‬שג‪ $‬אות‪ +‬יש לזקו* לחובת‬
‫הנאשמי‪ $‬כראיה נסיבתית המחזקת הראיות כנגד‪.$‬‬
‫התביעה א* ביקשה להבנות להשלמת הפסיפס הראייתי שהציגה‪ ,‬מקו ההגנה שהציגו הנאשמי‪ $‬על‬
‫דוכ‪ +‬העדי‪ $‬בעדויותיה‪ $‬של הנאשמי‪ $‬ובעדויות עדי הגנה‪ ,‬לפיה‪ ,+‬התנהלות‪ $‬בשימוש בטלפוני‪,$‬‬
‫בהחניית הרכב עובר לרצח‪ ,‬בכ שטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬שימשו "כלי עבודה" לביצוע עבירות התפרצות‪.‬‬
‫בשל כ ‪ ,‬בסיכומיה של התביעה הוקדש פרק של‪ $‬ל"התנהלות העבריינית של שלומי ומוטי" )עמ' ‪26‬‬
‫החל מפסקה ‪ 102‬עד עמ' ‪ 40‬פסקה ‪.(153‬‬
‫משפתחה ההגנה הפתח‪ ,‬לא הייתה מניעה שהתביעה תיכנס בו‪ ,‬א זהירות רבה צרי לנהוג בית המשפט‬
‫בבואו להכריע הדי‪ +‬בעבירה זו או אחרת‪ ,‬שמא יושפע מאמירות של התביעה שאי‪ +‬בה‪ +‬ראיה‪ ,‬כנאמר‬
‫בפסקה ‪ 110‬לסיכומי‪) $‬עמ' ‪" (29‬בנסיבות אלה‪ ,‬נרשו בפנינו כי עבריינות אלימה אינה זרה לאורחות‬
‫חייו של שלומי" או מאמירה כנאמר בפסקה ‪) 118‬עמ' ‪ 31‬לסיכומי התביעה( בעניינו של נאש‪2 $‬‬
‫"מהאמור עד כה עולה‪ ,‬כי ה שלומי וה מוטי היו שקועי עד צוואר בביצוע עבירות פליליות וכלכליות‬
‫דומות ובניסיונות להסתיר מרשויות החוק‪ .‬האלימות העולה מהתנהלותו מסבירה א את מעורבות‬
‫בביצוע העבירות נשוא כתב האישו "‪.‬‬
‫בוודאי שלא היה מקו‪ $‬לכתוב בסיכומי התביעה את שנכתב בסעי* ‪..." :133‬קשרי אלה מסבירי את‬
‫יכולתו של מוטי להוציא אל הפועל תכנית רצחנית מתוכננת ומורכבת כמו זו שתוארה באישו‬
‫הראשו "‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫סיכומי המאשימה וראיותיה לשיטתה לאישו‪ $‬השני‪:‬‬
‫‪ 16‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫הרצח נשוא האישו‪ $‬השני התרחש ביו‪ 19.12.11 $‬בשעה ‪ 17:45‬בתחנת הדלק "פז"‪ ,‬סמו לבית החולי‪$‬‬
‫"וולפסו‪ "+‬בחולו‪.+‬‬
‫מפלטי שיחות הטלפו‪ +‬המוכרי‪ $‬של נאש‪ 1 $‬והמנוח )נספח י' לסיכומי התביעה ( עולה‪ ,‬כי השניי‪$‬‬
‫שוחחו שבע פעמי‪ $‬בי‪ +‬השעות ‪ 14:23‬עד ‪ 17:35‬ובה‪ +‬נדברו להיפגש‪ .‬נאש‪ ,1 $‬על פי סרטי האבטחה של‬
‫תחנת הדלק ועדויות נוספות‪ ,‬הגיע למקו‪ $‬ראשו‪ +‬וקנה שתי כוסות קפה )עדות עד תביעה ער‪ +‬בלונדיא‪,+‬‬
‫עמ' ‪ 103 112‬לפרוט'(‪ .‬לעדותו של נאש‪ ,1 $‬ג‪ $‬במקרה זה היה מודע לקיומ‪ +‬של מצלמות אבטחה‬
‫באומרו בעדותו )עמ' ‪ 537‬ש' ‪ 30‬לפרוט'( "זו תחנת דלק‪ ,‬יש תחנת דלק בלי מצלמות?"‪.‬‬
‫התביעה מפנה תשומת הלב לעובדה זו ומבקשת כי התנהלותו של נאש‪ ,1 $‬כפי הנראית במצלמות‬
‫האבטחה‪ ,‬תובא בחשבו‪ +‬לאור זאת‪.‬‬
‫‪ .44‬בשעה ‪ 17:33:52‬הגיע הנאש‪ 1 $‬לתחנת הדלק כאשר הוא רכוב על אופנוע‪ ,‬האופנוע באמצעות נהגו‬
‫המשי בנסיעה עד לאזור היציאה מהתחנה‪ ,‬ש‪ $‬המתי‪ .+‬נאש‪ 1 $‬נראה בסרטי האבטחה ת‪ 119/‬יוצא‬
‫מחנות הנוחות בשעה ‪ 17:37:03‬לאחר שקנה שתי כוסות קפה ופנה למצוא שולח‪ +‬לשבת לידו‪ .‬תחילה‬
‫פנה לשולח‪ +‬המרוחק מכיוו‪ +‬תנועתו‪ ,‬הקרוב לכניסה לתחנת הדלק‪ ,‬ואחר כ חזר וישב ליד השולח‪+‬‬
‫הקרוב יותר ליציאה ממנה‪.‬‬
‫לעמדת התביעה בסיכומיה )פסקה ‪ 522‬עמ' ‪ ,(129‬הנאש‪ $‬בחר בשולח‪ +‬זה בשל היותו קרוב ליציאה מ‪+‬‬
‫התחנה ומ‪ +‬האופנוע שהמתי‪ +‬לו‪.‬‬
‫בסמו לשעה ‪ 17:37‬הגיע המנוח לתחנת הדלק ופגש את נאש‪ .1 $‬נאש‪ 1 $‬נכנס שוב לחנות הנוחות‬
‫ואחר כ השניי‪ $‬ישבו אל השולח‪ +‬בו ישב נאש‪ 1 $‬מלכתחילה‪.‬‬
‫‪ .45‬בשעה ‪ 17:45‬נכנס לתחנת הדלק אופנוע עליו שני רוכבי‪ $‬ולראשיה‪ $‬קסדות‪ ,‬נעמד אחר רכבו של‬
‫המנוח אשר עמד בסמו ‪ ,‬מול המנוח ונאש‪ 1 $‬במרחק קצר‪ ,‬הרוכב )להבדיל מנהג האופנוע( ירד ממנו‬
‫וירה באקדח לעבר המנוח‪.‬‬
‫בטר‪ $‬החל המתנקש לירות‪ ,‬נראה נאש‪ 1 $‬מתרומ‪ $‬מכסאו כאשר קסדת האופנוע שלו בידיו ונמלט‬
‫לעבר האופנוע שהמתי‪ +‬לו‪ .‬לעמדת המדינה‪ ,‬עובדה זאת מוכיחה את מעורבותו ברצח והנאש‪ 1 $‬נכשל‬
‫במסירת הסבר סביר להתנהגותו זו‪.‬‬
‫‪ .46‬המנוח נפגע מהיריות ונפל ארצה‪ ,‬כפי הנראה במצלמות האבטחה‪ .‬נאש‪ 1 $‬ברח אל האופנוע‬
‫ואמר לנהג לגרסתו שיסע‪ ,‬עוד טר‪ $‬ש‪ $‬קסדתו על ראשו‪.‬‬
‫בסרט התיעוד נראי‪ $‬שני האופנועי‪ $‬יוצאי‪ $‬מהתחנה )בסרט שנקלט במצלמות האבטחה של אול‪$‬‬
‫האירועי‪" $‬גאלרי פאלאס" הסמו ( האופנוע הראשו‪ +‬שעליו ישב נאש‪ ,1 $‬נסע שמאלה )דרו‪ $‬מזרחה(‬
‫לעבר אי התנועה הבנוי במקו‪ $‬ואחר כ התיישר כאשר באותה עת מימינו‪ ,‬עבר אותו האופנוע האחר‬
‫של המתנקשי‪.$‬‬
‫‪ 17‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫לטענת התביעה נראה בסרט‪ ,‬כי האופנוע שעליו רכב הנאש‪ ,1 $‬האט את נסיעתו והניח לאופנוע האחר‬
‫לעקפו ואז נסע בעקבותיו‪ .‬נראה בשלב זה שנאש‪ 1 $‬מרי‪ $‬את ידו הימנית‪ .‬לעמדת התביעה הרמת היד‬
‫הינה סימו‪ +‬לנהג שהרכיבו "לנסוע ישר בעקבות המתנקשי "‪ .‬לשיטת המדינה יש להסיק מכ ‪ ,‬כי‬
‫"שלומי והמתנקשי פעלו כצוות בעת הרצח‪ ,‬ולאחריו ה א נמלטו בצוותא חדא" )פסקה ‪ 539‬עמ' ‪132‬‬
‫לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫צילו‪ $‬מצלמות האבטחה באישו‪ $‬זה‪ ,‬להבדיל מאלו שבאישו‪ $‬הראשו‪ ,+‬אינ‪ +‬אילמות לחלוטי‪.+‬‬
‫נשמעי‪ $‬בסרט היטב פיצוצי היריות‪ .‬באופ‪ +‬מובהק נשמעות לאחר תו‪ $‬היריות לעבר המנוח ובעת‬
‫שהאופנועי‪ $‬במנוסה שתי יריות )לש‪ $‬הדיוק‪ :‬מצלמות תחנת הדלק אילמות‪ ,‬א מצלמות אול‪$‬‬
‫האירועי‪ $‬הקליטו ג‪ $‬קול(‪ .‬בסרט‪ ,‬כ מדגישה המדינה‪ ,‬אי‪ +‬רואי‪ $‬ביצוע ירי על ידי מי מרוכבי אופנוע‬
‫המתנקשי‪ ,$‬ולכ‪ +‬מבקשת המדינה לדחות את טענת נאש‪ 1 $‬שהועלתה לראשונה על דוכ‪ +‬העדי‪ ,$‬כי‬
‫הירי היה לעברו )עמ' ‪ 530‬לפרוט'‪ ,‬ש' ‪.(24 27‬‬
‫‪ .48‬ראיות ונסיבות נוספות לאשמתו של נאש‪:1 $‬‬
‫המדינה א* מניחה לפתחו של נאש‪ 1 $‬את העובדה שאי‪ +‬הוא מוכ‪ ,+‬א* על דוכ‪ +‬העדי‪ ,$‬למסור את שמו‬
‫של הנהג שהרכיב אותו והביאו לתחנת הדלק‪ .‬משמעות עדותו של עד זה והימנעות מהעדתו ברורה‪.‬‬
‫‪ .49‬מטע‪ $‬בית המשפט העיד ליאור שוקר‪ ,‬שהיה עד לאירועי‪ $‬בתחנת הדלק‪ .‬עד זה‪ ,‬שהיה ברשימת‬
‫עדי התביעה ולא זומ‪ +‬על ידה להעיד‪ ,‬העיד על כ ששמע ירייה נוספת לאחר היריות במנוח‪ .‬בי‪ +‬דבריו‬
‫אמר שאפשר שהאופנועי‪ $‬נסעו ביציאת‪ $‬מהתחנה אחד אחר רעהו‪ ,‬שאי‪ +‬הוא יודע לא‪ +‬כוו‪ +‬הירי‬
‫המאוחר‪ ,‬א מנגד ג‪ $‬אמר "לא יודע א כיוו על האופנוע השני או הזהירו אותו שלא ייסע אחריו"‪.‬‬
‫‪ .50‬כש‪ $‬שביקשה התביעה בסיכומיה לאישו‪ $‬הראשו‪ ,+‬כ מבקשת היא ג‪ $‬לאישו‪ $‬השני – לזקו*‬
‫לחובתו של נאש‪ 1 $‬את העובדה שנמלט מזירת האירוע מבלי לחזור לזירת האירוע או להזמי‪ +‬משטרה‬
‫או כוחות הצלה )פסקאות ‪ ,559 560‬עמ' ‪ 137‬לסיכומי‪.($‬‬
‫‪ .51‬ראיה נסיבתית כבדת משקל נוספת לחובת הנאש‪ 1 $‬רואה התביעה בדמיו‪ +‬שבי‪ +‬עובדות שני‬
‫האישומי‪ :$‬בשני המקרי‪ $‬נקבעה פגישה ע‪ $‬המנוח מבעוד מועד‪ ,‬במקו‪ $‬ציבורי‪.‬‬
‫בשני המקרי‪ $‬הגיע אופנוע ועליו מתנקש שירה בב‪ +‬השיח לפגישה ובשני המקרי‪ $‬הנאש‪ $‬נמלט מבלי‬
‫להושיט יד לקרב‪ – +‬הדמיו‪ ,+‬לשיטת המדינה‪ ,‬מצדיק קביעה כי בפנינו ראיה מסוג של "שיטת ביצוע‬
‫זהה"‪ ,‬א א* א‪ $‬לא כ ‪ ,‬עסקינ‪ +‬ב"מעשי‪ $‬דומי‪ ."$‬אותו דמיו‪ +‬פועל בשני הכיווני‪ $‬ויש לכ‪ +‬להשליכו‬
‫א* על אחריות‪ $‬של הנאשמי‪ $‬כול‪ ,$‬לאירועי האישו‪ $‬הראשו‪.+‬‬
‫‪ 18‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫‪ .52‬איכוני‪ $‬ופלטי שיחות‪:‬‬
‫ראיה מרכזית נוספת נגד נאש‪ 1 $‬לאישו‪ $‬השני מוצאת התביעה באיכוני‪ $‬ופלטי שיחות של שני‬
‫טלפוני‪ $‬מסוג טוקמ‪ +‬של חברת "פרטנר" טלפו‪ +‬מספר ‪) 054 2087584‬להל‪" :+‬טלפו ‪ ("584‬וטלפו‪054 +‬‬
‫‪) 2089974‬להל‪" :+‬טלפו ‪) ("974‬ראו סיכומי התביעה מפסקה ‪ 524‬עד ‪ ,531‬עמ' ‪ 129 131‬לסיכומיה(‪.‬‬
‫התביעה עותרת לכ שבית המשפט יקבע כראיה נסיבתית משמעותית את העובדה ש"נהגו של נאש ‪1‬‬
‫עמד בקשר טלפוני ע המתנקשי ‪ ,‬לאחר הגעתו של גפ אל התחנה"‪.‬‬
‫ראשית מבקשת התביעה שעובדה זו תקבע א* ללא שהתביעה תצביע על הטלפוני‪ $‬שבה‪ $‬עשו‬
‫הקושרי‪ $‬שימוש וזאת לאור הנראה בצילומי האבטחה‪ ,‬כי המתנקשי‪ $‬ידעו להגיע ישירות אל המנוח‬
‫עובר לירי‪ ,‬זאת יכלו לדעת רק משקיבלו על כ דיווח טלפוני‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬התביעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינה מסתפקת בכ אלא מצביעה על פלטי השיחות והאיכוני‪ $‬של הטוקמני‪$‬‬
‫שצוינו לעיל‪ 584 ,‬ו ‪.974‬‬
‫אמנ‪ ,$‬מציינת התביעה‪ ,‬כי כעולה מ ת‪ ,125/‬לא הצליחה המשטרה א* בדר של בדיקת בעלויות של‬
‫מספרי מנוי הסמוכי‪ $‬לטוקמני‪ $‬אלה‪ ,‬לאתר את זהות האוחזי‪ $‬בה‪ ,$‬א היא מצביעה על כ‬
‫שבראיותיה שהוגשו )נספחי‪ $‬כ"א כ"ב לסיכומי‪ ($‬מוכח‪ ,‬כי שני הטלפוני‪ $‬הללו אוכנו ונרשמו בה‪$‬‬
‫שיחות במועדי‪ $‬קרובי‪ $‬לרצח כדלקמ‪:+‬‬
‫א‪ .‬טוקמ‪ 584 +‬קיי‪ $‬ביו‪ 20.11.11 $‬שיחות ראשונות בירושלי‪.$‬‬
‫ב‪ .‬טוקמ‪ ,584 +‬ביו‪ $‬הרצח‪ ,19.12.11 ,‬הוציא שיחה לטוקמ‪ 974 +‬בשעה ‪ 17:26‬כשהוא‬
‫מאוכ‪ +‬באתר "העמל ‪ 10‬בת י‪ "$‬המכסה את מגרש הבקבוקי‪ ,$‬ש‪ $‬שהה ג‪ $‬נאש‪.1 $‬‬
‫ג‪ .‬בשתי שיחות נוספות בשעה ‪ 17:40‬אוכ‪ +‬באתר "וולפסו‪ +‬שת"פ" המכסה את תחנת‬
‫הדלק אליה הגיע נאש‪.1 $‬‬
‫ד‪ .‬שיחה אחרונה קיי‪ $‬טלפו‪ +‬זה ביו‪.12.03.12 $‬‬
‫ה‪ .‬טוקמ‪ 974 +‬קיי‪ $‬ביו‪ 19.11.11 $‬שיחות ראשונות כשהוא מאוכ‪ +‬בירושלי‪.$‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ביו‪ $‬הרצח קיבל מטוקמ‪ 584 +‬את שלוש השיחות כאשר הוא מאוכ‪ +‬באתר "אד קו‪'2‬‬
‫פינת שד' ירושלי‪ $‬יפו" הסמו לתחנת הדלק‪.‬‬
‫ז‪ .‬ביו‪ 19.01.12 $‬הוציא שיחה נוספת וביו‪ 12.03.12 $‬את שיחתו האחרונה‪.‬‬
‫ח‪ .‬ביו‪ 16.12.11 $‬אוכנו שני הטוקמני‪ $‬בהפרש של דקה באתר "ספורטק דוידוב" הקרוב‬
‫לתחנת הדלק‪ ,‬כאשר שניה‪ $‬שלחו מסרו‪ +‬למספר טלפו‪ +‬זהה – ‪.972547910‬‬
‫לעמדת התביעה‪ ,‬צירו* העובדות המפורטות לעיל מוכיח‪ ,‬כי נהגו של האופנוע עליו רכב נאש‪ 1 $‬ונאש‪$‬‬
‫‪ 1‬עצמו‪ ,‬הגיעו ממגרש הבקבוקי‪ $‬לתחנת הדלק‪ ,‬עובר להגעת‪ $‬למקו‪ $‬של המתנקשי‪ $‬והמנוח‪ .‬צירו*‬
‫עובדות שיוצר ראיה נסיבתית רבת משקל לכ שנאש‪ 1 $‬ביצע את הרצח בצוותא חדא ע‪ $‬האחרי‪.$‬‬
‫‪ 19‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫אמנ‪ $‬התביעה אינה סבורה כי נאש‪ 1 $‬החזיק באחד משני הטוקמני‪" $‬כי הוא לא נראה משוחח באות‬
‫דקות בטלפו "‪ ,‬א לעמדתה "יכול היה לעשות זאת האופנוע שהרכיב אותו‪ ,‬שכ מצלמות האבטחה‬
‫של התחנה לא קלטו אותו במקו הימצאו" )פסקה ‪ 524‬עמ' ‪ 129‬לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫סיכומי ההגנה‪:‬‬
‫בא כוחו של נאש‪ 2 $‬סיכ‪ $‬טיעוני‪ $‬בעל פה בישיבת יו‪ .20.07.14 $‬הסנגורי‪ $‬האחרי‪ $‬הגישו‬
‫סיכומיה‪ $‬בכתב )למעט מסירת הדגשי‪ $‬בעל פה(‪ ,‬שהאחרו‪ +‬שבה‪) $‬סיכומי נאש‪ (1 $‬הוגש ביו‪$‬‬
‫‪.11.08.14‬‬
‫סיכומי טענות ההגנה‪ ,‬כסיכומי התביעה‪ ,‬מושקעי‪ ,$‬מקיפי‪ $‬ותרמו תרומה מכרעת לטיבה ומהותה של‬
‫הכרעת הדי‪.+‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬בחרתי שלא לפרט תוכנ‪ $‬בפרק נפרד בהכרעת הדי‪ +‬כפי שנהגתי בסיכומי התביעה‪ .‬מצאתי‬
‫לראוי לשלב את טיעוני הסנגורי‪ $‬בפרק ה"דיו‪ "+‬בהכרעת הדי‪ ,+‬תו שהנני עושה בסיכומי ההגנה‬
‫שימוש נרחב ועיקרי לקביעותיי למסקנותיי‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫דיו – כללי‪:‬‬
‫הראיות לשני האישומי‪ $‬אינ‪ +‬ראיות ישירות‪ ,‬אלא ראיות נסיבתיות‪ .‬על כ מסכימה התביעה )פסקה ‪85‬‬
‫עמ' ‪ 22‬לסיכומיה(‪ ,‬כ מסכימי‪ $‬כל הנאשמי‪) $‬פסקה ‪ 57‬עמ' ‪ 15‬לסיכומי נאש‪ ;1 $‬פסקה ‪ 22‬עמ' ‪7‬‬
‫לסיכומי נאש‪ ,3 $‬פרק ג' עד עמ' ‪ 3‬לסיכומי נאש‪.(4 $‬‬
‫על הרשעה על יסוד ראיות נסיבתיות נאמר לאחרונה בע"פ ‪ ,8823/12‬דור שבתאי נ' מדינת ישראל‬
‫)‪:(01.07.14‬‬
‫"הראיה הנסיבתית נבדלת מ הראיה הישירה‪ ,‬בכ‪ /‬שהיא "אינה מוכיחה במישרי‬
‫עובדה מ העובדות השנויה במחלוקת‪ ,‬כי א מוכיחה קיומה של נסיבה שעל פיה‬
‫נית להסיק דבר קיומה של העובדה אשר הוכחתה נדרשת" )ע"פ ‪ ,9710/10‬הילל נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬בפסקה ‪ ;(07.11.12) 59‬ע"פ ‪ ,3947/12‬סאלח נ' מדינת ישראל‪ ,‬בפסקה‬
‫‪ ;(21.01.13) 24‬ע"פ ‪ ,9372/03‬פו וייזל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נט)‪(2004) 753 ,745 ,(1‬‬
‫)להל ‪" :‬עניי פו וייזל"((‪ .‬ע זאת‪ ,‬נקבע לא אחת‪ ,‬כי אי בשוני זה כדי למנוע מבית‬
‫המשפט להרשיע נאש על בסיס של ראיות נסיבתיות בלבד‪ ,‬ובמוב זה אי להבחי‬
‫בי כוח הראייתי של ראיות ישירות לבי כוח של ראיות נסיבתיות‪ ,‬להוכחת אשמתו‬
‫של הנאש ‪ .‬הרשעה על פי ראיות נסיבתיות‪ ,‬תתאפשר א א כל אחת מ הראיות‬
‫הנסיבתיות‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬אינה מספיקה לצור‪ /‬הרשעה‪ ,‬ובלבד שמשקל המצטבר של‬
‫הראיות אינו מותיר ספק סביר בדבר אשמתו של הנאש )ע"פ ‪ ,60/12‬עמר נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬בפסקה ‪ ;(07.11.12) 28‬ע"פ ‪ ,5460/12‬רחמי נ' מדינת ישראל‪ ,‬בפסקה ‪32‬‬
‫)‪ .((01.05.13‬לצור‪ /‬הרשעה‪ ,‬יש הכרח כי המסקנה המפלילה תהיה המסקנה‬
‫‪ 20‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ההגיונית היחידה העולה מחומר הראיות‪ ,‬וזאת לאחר בחינת מכלול הראיות‬
‫באספקלריית ניסיו החיי והשכל הישר‪ .‬היה ויעלה בידי הנאש להצביע על גרסה‬
‫עובדתית חלופית‪ ,‬המתיישבת ע הראיות הנסיבתיות שהובאו בפני בית המשפט‪,‬‬
‫יהיה די בכ‪ /‬לש זיכויו של הנאש מהאשמה המיוחסת לו )ע"פ ‪ ,543/79‬נגר נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה)‪ .((1981) 141 ,113 ,(1‬יש להדגיש‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬כי אי די‬
‫בהעלאת הסבר חלופי תיאורטי ודחוק‪ ,‬שאי לו אחיזה ממשית בחומר הראיות‪ ,‬ועל‬
‫הנאש להצביע על "תרחיש חלופי‪...‬מבוסס וסביר דיו" )ע"פ ‪ ,4656/03‬מירופולסקי‬
‫נ' מדינת ישראל‪ ,‬בפסקה ‪.((01.12.2004) 7‬‬
‫בעניי פו וייזל ציינה השופטת א' פרוקצ'יה כי קיי מבח תלת שלבי‪ ,‬אשר אמור‬
‫להנחות את דר‪ /‬הילוכו של בית המשפט‪ ,‬בבואו לבחו את השאלה הא נית להרשיע‬
‫את הנאש ‪ ,‬על יסוד הראיות הנסיבתיות שהובאו בעניינו‪:‬‬
‫"בשלב ראשו נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע א נית‬
‫להשתית עליה ממצא עובדתי; בשלב השני‪ ,‬נבחנת מסכת הראיות כולה‬
‫לצור‪ /‬קביעה הא היא מערבת‪ ,‬לכאורה את הנאש בביצוע העבירה‪,‬‬
‫כאשר הסקת המסקנה המפלילה היא תולדה של הערכה מושכלת של‬
‫הראיות‪ ,‬בהתבסס על ניסיו החיי ועל השכל הישר‪ .‬המסקנה‬
‫המפלילה עשויה להתקבל ג מצירופ של כמה ראיות נסיבתיות אשר‬
‫כל אחת בנפרד אמנ אינה מספיקה לצור‪ /‬הפללה‪ ,‬א‪ /‬משקל המצטבר‬
‫מספיק לצור‪ /‬כ‪ ;/‬בשלב שלישי‪ ,‬מועבר הנטל אל הנאש להציע הסבר‬
‫העשוי לשלול את ההנחה המפלילה העומדת נגדו‪ .‬הסבר חלופי למערכת‬
‫הראיות הנסיבתית‪ ,‬העשוי להותיר ספק סביר באשר להנחה המפלילה‬
‫את הנאש ‪ ,‬די בו כדי לזכותו‪ .‬בית המשפט מניח את התזה המפלילה‬
‫של התביעה מול האנטי תזה של ההגנה ובוח הא מכלול הראיות‬
‫הנסיבתיות שולל מעבר לכל ספק סביר את גרסתו והסברו של הנאש "‬
‫)עניי פו וייזל‪ ,‬בעמ' ‪."(754‬‬
‫עוד נאמר לאחרונה בע"פ ‪ ,2884/12‬אופיר חדידה נ' מדינת ישראל )‪:(18.06.14‬‬
‫"ראיות נסיבתיות הינ נבדלות מראיות ישירות‪ .‬לצור‪ /‬הוכחת הממצא העובדתי‬
‫שמבוקש להוכיח על פי ראיות נסיבתיות‪ ,‬נדרשת חוליה מקשרת‪ ,‬בגדר תהלי‪ /‬של‬
‫הסקנת מסקנות )ראו‪ :‬ע"פ ‪ ,9439/06‬אברה איפרג נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסקה ‪13‬‬
‫)‪ ;10.04.2008‬ע"פ ‪ ,1888/02‬מדינת ישראל נ' מקדאד‪ ,‬פ"ד נו)‪(2002) 227 ,221 (5‬‬
‫)להל ‪" :‬פרשת מקדאד"(; ע"פ ‪ ,6167/99‬ב שלוש נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נד)‪,577 ,(6‬‬
‫‪ .((2003) 586 587‬תנאי לקביעת ממצא מרשיע על בסיס ראיות נסיבתיות הוא כי‬
‫‪ 21‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫אותו תהלי‪ /‬של הסקת מסקנות מוביל למסקנה הגיונית וסבירה אחת בלבד‪,‬‬
‫המפלילה את הנאש ‪.‬‬
‫על בית המשפט לבחו את התרחישי האפשריי בהתא לראיות הנסיבתיות‪,‬‬
‫ולבדוק א נית להצביע על תרחיש מזכה המתיישב א הוא ע חומר הראיות‪.‬‬
‫מציאת תרחיש כזה מחייבת כמוב זיכויו של הנאש ‪ ,‬שכ נמצא שהמסקנה‬
‫המרשיעה שוב אינה המסקנה ההגיונית היחידה‪ .‬ואול ‪ ,‬על תרחיש חלופי זה להיות‬
‫סביר‪ .‬אי די באפשרות תיאורטית ונעדרת כל אחיזה בראיות‪ ,‬אלא נדרש כי התרחיש‬
‫המזכה יהיה הגיוני וריאלי )פרשת מקדאד‪ ,‬עמ' ‪ ;228‬ע"פ ‪ ,1250/07‬אבו סולב נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬פסקה ‪ .((13.12.07) 6‬עיקרו זה מתחייב מתו‪ /‬יסוד "הספק הסביר"‬
‫המנחה את בית המשפט בהלי‪ /‬הפלילי )לעניי דוקטרינת "הספק הסביר" ראו‪ :‬ע"פ‬
‫‪ 347/88‬דמיאניוק נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מז)‪ ;(1993) 644 645 ,221 (4‬ע"פ ‪,7220/05‬‬
‫נימר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסקאות ‪ ;(31.05.07) 26 28‬ע"פ ‪ ,5582/09‬פלוני נ' מדינת‬
‫ה )‪ .((20.10.10‬תרחיש חלופי אינו יכול לעורר "ספק סביר" במסקנות‬
‫ישראל‪ ,‬פסקה ֹ‬
‫העולות מתו‪ /‬מארג של ראיות נסיבתיות‪ ,‬אלא בהיותו בעצמו "סביר"‪ .‬השופט חשי‬
‫ביטא את העיקרו בתמציתיות‪" :‬נאש ייצא רשע בדינו רק א כל חלופות – חו‪-‬‬
‫מהרשעתו – אי בה יסוד של סבירות" )ע"פ ‪ ,6251/94‬ב ארי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד‬
‫מט)‪.((1995) 121 ,45 (3‬‬
‫א מתקיימת מסקנה אפשרית אחרת מתו‪ /‬בחינת הראיות הנסיבתיות‪ ,‬שאי בה כדי‬
‫הפללת הנאש ‪ ,‬ג א מסקנה זו הינה פחות סבירה מהמסקנה המפלילה‪ ,‬א‪ /‬היא‬
‫בכל זאת בגדר הסביר ולא תיאורטי בלבד – די הנאש לצאת זכאי )ע"פ ‪,2132/04‬‬
‫קייס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסקה ‪ 6‬לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה )‪ ;(28.05.07‬ע"פ‬
‫‪ ,4656/03‬מירופולסקי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסקה ‪ ;(01.12.04) 7‬ע"פ ‪ ,11541/05‬פלוני נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬פסקה ‪."((21.08.06) 19‬‬
‫‪ .55‬בתיקנו חשוב להדגיש ההלכה כפי שהובאה בע"פ ‪ ,8757/06‬אמזה דבוייב נ' מדינת ישראל‪ ,‬דיני‪$‬‬
‫עליו‪ ,491 (53) 2008 +‬בעקבות ע"פ ‪ ,524/77‬מזרחי נ' מדינת ישראל פד לב)‪:685 686 ,682 ,(2‬‬
‫"כאשר בראיות נסיבתיות מדובר‪ ,‬צריכות הראיות להביא בדר‪ /‬האלימינציה‬
‫למסקנה האחת של אשמת הנאש ‪ .‬אבל אי זאת אומרת שכל ראיה נסיבתית בפני‬
‫עצמה חייבת להספיק להרשעת הנאש ‪ .‬כל ראיה בפני עצמה חייבת הוכחה מעל‬
‫לספק סביר‪ ,‬א‪ /‬המסקנה הסופית יכולה להתקבל מתו‪ /‬צירופ של כמה ראיות‬
‫נסיבתיות כאלה‪ ,‬שכל אחת מה אינה מספקת בפני עצמה להרשעת הנאש ‪ .‬כדי‬
‫לברר א מסקנת האשמה היא המסקנה מחויבת המציאות‪ ,‬מפעיל בית המשפט את‬
‫מבחני ההיגיו וניסיו החיי הכללי‪ ,‬ולבסו חייב כל ספק סביר לפעול לזכות‬
‫‪ 22‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫הנאש ‪ .‬דברי אלה אינ חדשי ‪ .‬ה הוסברו בספרו הקלסי של ויליאמס על ראיות‬
‫נסיבתיות וממנו הועברו אל הפסיקה שלנו‪ ,‬עוד מימי ע"פ ‪ 38/49‬מוחמד אחמד קנדיל‬
‫ואח' נ' היוע‪ -‬המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד ב ‪ .813‬ועוד יש להעיר שהרשעה המבוססת על‬
‫ראיות נסיבתיות פתוחה לביקורת בדרגת הערעור יותר מאשר הרשעה שיסודה‬
‫בראיות ישירות שנקבעו על פי התרשמות הערכאה הראשונה ממהימנות העדי ‪ ,‬כי‬
‫ככל שעברו הראיות הנסיבתיות את מבח ההיגיו וניסיו החיי ‪ ,‬יכולה דרגת‬
‫הערעור לעקוב אחרי ההנמקה של הערכאה הראשונה‪ .‬א‪ /‬כנגד דרכי בקורת אלה‬
‫הפתוחות לפני ההגנה‪ ,‬קיימת יכולתו של בית המשפט של ערעור לבחו את הראיות‬
‫מחדש על מנת לגלות‪ ,‬א ההיגיו וניסיו החיי‬
‫הראשונה על פי הנסיבות שהוכחו לפניה"‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫הצדיקו את מסקנות הערכאה‬
‫לאור כללי‪ $‬אלה ואחרי‪ $‬אליה‪ $‬אתייחס במקומ‪ ,$‬אפנה לבחו‪ +‬תחילה את ראיות התביעה‬
‫לאישו‪ $‬הראשו‪:+‬‬
‫‪ .57‬מצלמות האבטחה‪:‬‬
‫ראיות אלה יש לבחו‪ ,+‬לעמדתי‪ ,‬תחת מטריית מספר עובדות יסוד שאינ‪ +‬במחלוקת בי‪ +‬הצדדי‪ ,$‬א יש‬
‫לה‪ +‬משקל משמעותי על קביעת העובדות הנראות בצילומי‪ $‬והמסקנות הנובעות מה‪.+‬‬
‫עובדת יסוד אחת היא‪ :‬העובדה שהתמונות הנשקפות מסרטי האבטחה ה‪ +‬תמונות שאינ‪ +‬מדברות‪,‬‬
‫עסקינ‪ +‬בצילו‪ $‬של סרט איל‪ ,$‬אי‪ +‬לשמוע שיחות בי‪ +‬המשוחחי‪ $‬ביניה‪ ,$‬אי‪ +‬לשמוע אמירות‬
‫הנאמרות אל הטלפוני‪ $‬או קולות היוצאי‪ $‬ועולי‪ $‬מ‪ +‬המכשירי‪.$‬‬
‫עובדת יסוד נוספת אשר התביעה מפנה אליה‪ ,‬הינה העובדה שהנאשמי‪ ,$‬וצוי‪ +‬כי ה‪ $‬מסכימי‪ $‬לכ ‪,‬‬
‫מודעי‪ $‬לעובדת היות‪ $‬מצולמי‪.$‬‬
‫העובדה החשובה מכל היא שעסקינ‪ +‬בצילו‪ $‬במצלמות אבטחה ברמה שאינה גבוהה‪ .‬התמונות אינ‪+‬‬
‫ברורות וחד משמעיות‪ ,‬צרי שוב ושוב להביט בסרט ואי‪ +‬ביטחו‪ +‬מלא שהתמונה ברורה‪ .‬הבחנות בי‪+‬‬
‫הושטת יד לפה או לאוז‪ +‬לא תמיד ברורות‪ ,‬המראה מטושטש למדי ומחייב קביעת עובדות בזהירות‬
‫מרבית‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬עולה תמיהה על פניה‪ ,‬מדוע הנאשמי‪ ,$‬בהיות‪ $‬מודעי‪ $‬לצילו‪ ,$‬נוהגי‪ ,$‬כ נראה בוודאות‬
‫מהצילומי‪ ,$‬באופ‪ +‬טבעי ללא ניסיונות הסתרה של מעשיה‪ .$‬נית‪ +‬היה לצפות כי נאש‪ 1 $‬ישב אל‬
‫השולח‪ +‬הנצפה על ידי מצלמה באופ‪ +‬שתנועותיו אינ‪ +‬נצפות במצלמה‪ ,‬א לא כ הוא נוהג‪ .‬נית‪ +‬היה‬
‫לצפות שהנאש‪ 1 $‬יבחר לשבת בשולח‪ +‬הרחוק מ‪ +‬המצלמה‪ ,‬בשורה הקרובה לרחוב רוטשילד‪ ,‬א לא‬
‫כ הוא נוהג‪ .‬יכול היה הנאש‪ 1 $‬בא‪ $‬היה מבקש שלא יבחינו שהוא מדבר במכשיר טלפו‪ ,+‬להתכופ*‬
‫קדימה בדברו ובכ להסתיר את מעשיו מעיני המצלמה‪ ,‬א אי‪ +‬הוא נוהג כ ‪.‬‬
‫‪ 23‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ישיבתו של נאש‪ 1 $‬אל השולח‪ +‬לידו הוא יושב‪ ,‬איננה כשגבו מופנה אל המצלמה באופ‪ +‬חד משמעי‪,‬‬
‫אלא בהסבה מעט ימינה כ שידו האוחזת בטלפו‪ +‬אינה מוסתרת‪ .‬ממילא יכול היה נאש‪ 1 $‬בדברו‬
‫בטלפו‪ +‬לעמוד ולהתרחק מעט מהשולח‪ +‬ואז )ראה התנהגות נאש‪ 2 $‬עובר לשיחתו ע‪ $‬יוסי מלכה‪,‬‬
‫לדבריו(‪ ,‬מעשיו לא יקלטו במצלמה‪.‬‬
‫‪ .58‬התביעה מבקשת לראות כעובדה מפלילה את העובדה שנאש‪ 3 $‬נוהג את נאשמי‪ 1 $‬ו ‪2‬‬
‫למסעדה‪ .‬מכ מבקשת המדינה ללמוד‪ ,‬כי הנאשמי‪ $‬הכינו עצמ‪ $‬למילוט‪ $‬מ‪ +‬הזירה – ההגנה הוכיחה‬
‫בעדויות נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬ובמסמכי‪ ,$‬כי נאשמי‪ $‬אלו היו פסולי נהיגה )נ‪ ,72/‬נ‪ ,74/‬נ‪ 75/‬ובעדויותיה‪– $‬‬
‫פרוט' עמ' ‪ 497‬ש' ‪ ,10 15‬עמ' ‪ 663‬ש' ‪.(4 23‬‬
‫משכ עובדת הגעת הנאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬למסעדה בהסעתו של נאש‪ ,3 $‬איבדה את ערכה המפליל לכל‬
‫השלושה‪.‬‬
‫העובדה שדווקא נאש‪ ,3 $‬שנשא את טוקמ‪ ,1 +‬נהג את הנאשמי‪ ,$‬אפשר שהיא מקרית בלבד‪ .‬ממילא‬
‫בהינת‪ +‬שטוקמ‪ 1 +‬כלל לא דיבר ע‪ $‬טוקמ‪ 4 +‬במהל אירועי אישו‪ $‬ראשו‪ ,+‬לא ברור הצור שהנהג של‬
‫נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬יחזיק טוקמ‪ +‬כלל‪ ,‬כדי לקד‪ $‬את ביצוע הרצח‪.‬‬
‫‪ .59‬בפסקה ‪ 244‬בעמ' ‪ 63‬לסיכומיה‪ ,‬התביעה מצביעה על אופ‪ +‬החניית הרכב על ידי נאש‪ .3 $‬החניה‬
‫על המדרכה כאשר קדמת הרכב פונה מערבה לעבר רחוב רוטשילד‪.‬‬
‫אפשר שעובדה זו מלמדת אמנ‪ ,$‬שחניה בדר זאת היא על מנת לאפשר מנוסה מהירה‪ ,‬א בהינת‪+‬‬
‫גרסת הנאשמי‪ ,$‬כי זאת דרכ‪ $‬בהתנהלות‪ ,$‬במידה ומא‪ +‬דהוא יבקש לפגוע בה‪ ,$‬אי‪ +‬נסיבה זאת‬
‫מלמדת על קשר לרצח דווקא )ראו עדויות וראיות הנאשמי‪ $‬כי הוזהרו על ידי המשטרה מפני פגיעה‬
‫בה‪ ,$‬בי‪ +‬היתר לפני האירוע(‪.‬‬
‫רכבו של המנוח חנה על רחוב רוטשילד עצמו לכיוו‪ +‬מערב‪ ,‬בדר מסוכנת יותר‪ ,‬כ ג‪ $‬רכבי‪ $‬אחרי‪$‬‬
‫כמו שני רכבי‪ $‬מסחריי‪ $‬שחנו זה אחר זה ליד רכב הנאשמי‪ $‬ובאותה צורה‪ ,‬וממילא מחזה נפו‪2‬‬
‫במחוזותינו שנהגי‪ $‬חוני‪ $‬רכביה‪ $‬באופני‪ $‬שוני‪ .$‬עובדות אלה מעקרות את אופ‪ +‬החניית הרכב‬
‫מפליליותו‪.‬‬
‫‪ .60‬נאש‪ 2 $‬בחר לשבת ע‪ $‬המנוח‪ ,‬כ נלמד מסרטי האבטחה‪ ,‬באחד משני השולחנות המערביי‪$‬‬
‫שמחו‪ 2‬למסעדה‪ .‬עובדה זו יכולה הייתה‪ ,‬כעמדת התביעה‪ ,‬לשמש כראיה מפלילה‪ ,‬לולא נראה בסרט‬
‫)שעה ‪ (15:52:00‬שהמנוח מנע מנאש‪ 2 $‬להיכנס למסעדה והפנהו לשולח‪ +‬ברחבה )ראו עדות נאש‪2 $‬‬
‫לעניי‪ +‬זה – עמ' ‪ 688‬ש' ‪ 27 32‬לפרוט'(‪ .‬כ סביר יותר היה‪ ,‬בא‪ $‬נאש‪ 2 $‬היה מודע לניסיו‪ +‬ההתנקשות‬
‫ולמקו‪ $‬ממנו יגיע המתנקש‪ ,‬כי יבחר בשולח‪ +‬הצפו‪ +‬מערבי ברחבה ולא בדרו‪ $‬מערבי בו בחר‪ ,‬שולח‪+‬‬
‫המרוחק יותר מהאחר – מהיורה‪ .‬כ סביר יותר היה שיבחר להושיב את המנוח בכיסא שאינו צופה‬
‫כיוו‪ +‬הגעת המתנקש‪ ,‬כעולה מחוות הדעת ועדות וולני‪ ,2‬מומחה התביעה )ת‪ (104/‬לפיה‪ ,‬נפגע המנוח‬
‫בחלק הקדמי של גופו‪.‬‬
‫‪ 24‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫לבד מכ ‪ ,‬בראיות התביעה הקושרות את השולח‪ +‬לנאש‪ 2 $‬ולמנוח‪ ,‬ראיה כי עישנו סיגריות וכ נֹהג‪$‬‬
‫של מעשני‪ ,$‬בשל הדי‪ ,+‬לשבת בחלק הפתוח של המסעדות )ת‪ ,101/‬ת‪ 104/‬תמונה ‪.(22‬‬
‫ההגנה מצביעה על כ ובצדק שעצ‪ $‬העובדה המוכחת בסרט‪ ,‬שנאש‪ 2 $‬מבקש להיכנס למסעדה ולשבת‬
‫בה ע‪ $‬המנוח‪ ,‬משמיטה את הקרקע מתחת לטענת התביעה‪ ,‬כי הנאשמי‪ ,$‬כדי לאפשר את הרצח‪ ,‬בחרו‬
‫בכוונת מכוו‪ +‬לשבת ברחבת המסעדה‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫ראייה נסיבתית נוספת שהתביעה מבקשת להסתמ עליה הינה העובדה שנאש‪ ,2 $‬ביוצאו‬
‫מהשירותי‪ ,$‬הניח את מכשיר הטלפו‪ +‬שלו על השולח‪ +‬שמאוחר יותר‪ ,‬התיישב עליו נאש‪.1 $‬‬
‫ההגנה הציגה ראיות רבות ללמד שזו הייתה התנהלותו הרגילה של נאש‪ ,2 $‬ומשכ ‪ ,‬חד משמעיותה‬
‫כראיה לחובתו נעלמת‪ .‬באות‪ +‬ראיות‪ :‬עדויות הנאש‪) 2 $‬עמ' ‪ 460‬לפרוט'(‪ ,‬עדות עו"ד סוחמי )עמ' ‪1082‬‬
‫ש' ‪ 17 19‬לפרוט'(‪ ,‬עדות מאור עזרא )עמ' ‪ 955‬ש' ‪ 28 30‬לפרוט'(‪ ,‬עדות המאבטח נדב חוה )עמ' ‪ 947‬ש'‬
‫‪ 20 25‬לפרוט'( ואחרות‪.‬‬
‫יתרה מכ ‪ ,‬הוכח שזאת דרכ‪ $‬של אחרי‪ ,$‬לבד מהנאשמי‪ – $‬ראו עדות עו"ד סוחמי )עמ' ‪ 1083‬ש' ‪28‬‬
‫‪ (30‬ואחרי‪ .$‬ממילא‪ ,‬בהינת‪ +‬שהתביעה לא טענה בראיותיה שנאש‪ 2 $‬אחז בטוקמ‪ ,+‬ובהיעדר מחלוקת‬
‫שהטלפו‪ +‬שהניח היה הטלפו‪ +‬האישי של נאש‪ ,2 $‬אינה ברורה הרבותא במעשה‪.‬‬
‫‪ .62‬כאמור‪ ,‬ראתה התביעה בעזיבת נאש‪ 3 $‬את הרכב וכניסתו לשירותי‪ $‬לזמ‪ +‬קצר )כשתי דקות(‬
‫כנסיבה מפלילה נוספת‪.‬‬
‫על כ יאמר שנראה בסרט שנאש‪ ,3 $‬אכ‪ +‬נכנס לשירותי‪ ,$‬אי‪ +‬ראיה כי "הסתודד" ש‪ $‬ע‪ $‬נאש‪ 1 $‬או‬
‫מא‪ +‬דהוא אחר‪ ,‬והידיעה השיפוטית שא* המל נזקק לפעמי‪ $‬לבית הכיסא‪ ,‬מטילה ספק ממשי‬
‫באפשרות לייחס לדבר משמעות שלילית‪.‬‬
‫א* הטיעו‪ +‬כי יציאתו של נאש‪ 3 $‬לשירותי‪ $‬מחבלת בטענת ההגנה‪ ,‬כי הנאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬נזהרו על חייה‪$‬‬
‫– אי‪ +‬בה ממש‪.‬‬
‫‪ .63‬כשיצא נאש‪ 1 $‬מהשירותי‪ $‬הוא נראה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מתכופ* ומביט אל רחבת המסעדה מערבה‪.‬‬
‫בהינת‪ +‬שנאש‪ 1 $‬היה ער לקיו‪ $‬המצלמות ובהינת‪ +‬שמיד אחר כ יצא את דלת המסעדה והתיישב‬
‫בחו‪ – 2‬קשה להבי‪ +‬מדוע רואה בכ המדינה עובדה מפלילה‪.‬‬
‫‪.64‬‬
‫התביעה מבקשת ללמוד מסקנות מכ שברגע הירי הנאש‪..." 1 $‬כאד‬
‫מחושב וקר רוח‬
‫התרומ ‪ ,‬נטל הטלפוני מעל השולח בשתי ידיו ואז נמלט‪) "...‬פסקה ‪ 317‬עמ' ‪ 80‬לפרוט'(‪.‬‬
‫קביעה זאת‪ ,‬כ טוענת ההגנה והנני מסכי‪ $‬עמה‪ ,‬היא תוצאה של בחינה סובייקטיבית של הסרט‪.‬‬
‫אנשי‪ $‬שוני‪ $‬הגיבו במסעדה לאירוע באופ‪ +‬שונה‪ .‬קימה ממקו‪ $‬המושב ובריחה מהמקו‪ ,$‬א* תו‬
‫לקיחת דברי‪ $‬שעל השולח‪ ,+‬הינה התנהגות אפשרית וטבעית שאי‪ +‬לפרשה באופ‪ +‬חד משמעי כהתנהגות‬
‫‪ 25‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫מפלילה‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬בראיית האירוע במשקפיי‪ $‬אחרי‪ ,$‬שבהנחה שנאש‪ 1 $‬ידע שעומד להתבצע ירי‬
‫שאינו מיועד אליו‪ ,‬התנהגותו הטבעית הייתה להמשי ולשבת בכיסאו ורק אחר כ להגיב – לא נית‪+‬‬
‫ללמוד דבר‪ ,‬לא מהתנהגות כזאת ולא אחרת‪ ,‬שאיננה קיצונית ויוצאת דופ‪ ,+‬בנסיבות מעי‪ +‬אלה‪ ,‬דבר‪.‬‬
‫באשר לקביעה של התביעה כי הנאש‪ ,1 $‬בקומו מהשולח‪ ,+‬הרי‪ $‬טלפוני‪ $‬דווקא‪ ,‬אומַ ר שהדבר איננו‬
‫נראה באופ‪ +‬ברור מסרט הצילו‪ ,$‬וממילא ספק א‪ $‬יש רבותא בכ ביודענו כי ברשות נאש‪ ,1 $‬היו‬
‫באותו מעמד הטלפו‪ +‬האישי שלו ושל אחיו‪ ,‬נאש‪.3 $‬‬
‫‪ .65‬צפייה בצילומי סרטי האבטחה תעלה תהייה שיש בה להפחית החשד כנגד הנאשמי‪ .$‬בהינת‪+‬‬
‫הטענה ל"רשת הסגורה" של הטלפוני‪ $‬וההסכמה שלא יעשו שימוש בטלפוני‪ $‬אישיי‪ $‬עובר לרצח‪ ,‬אי‬
‫מוסברת התקשרות נאש‪ 4 $‬לטלפו‪ +‬של נאש‪ 3 $‬ברגעי‪ $‬הקריטיי‪ .$‬הסבר התביעה לכ הוא שנאש‪4 $‬‬
‫טעה בהתנהלותו‪ ,‬הסבר אפשרי א אינו מסיר את העננה מעל הראיות בהתחשב בכ שעסקינ‪ +‬בשיחה‬
‫ארוכה משתי דקות‪ ,‬שנאש‪ ,1 $‬שהשיב לשיחה באות‪ $‬רגעי‪ ,$‬סביר היה שינתק השיחה מיידית‪ ,‬לו היה‬
‫באות‪ $‬רגעי‪ $‬פועל למע‪ +‬הרצח‪.‬‬
‫‪ .66‬תהייה אחרת קשה מקודמתה‪ ,‬היא השאלה כיצד נית‪ +‬להסביר את העובדה שכשנאש‪ 1 $‬יוצא‬
‫מהשירותי‪ ,$‬כאשר המנוח כבר מסב אל השולח‪ +‬ע‪ $‬נאש‪ ,2 $‬וביודעו שעתה עליו לתזמ‪ +‬את הרצח‪,‬‬
‫להזמי‪ +‬המתנקשי‪ ,$‬להדריכ‪ $‬ולהכוינ‪ ,$‬בוחר נאש‪ 1 $‬לשבת ליד שולח‪ +‬שלידו אנשי‪ $‬אחרי‪ .$‬אות‪$‬‬
‫אחרי‪ $‬ישבו במקו‪ $‬פרקי זמ‪ +‬ניכרי‪ $‬וא* התביעה הסבירה את השיחות המקוטעות בי‪ +‬טוקמני‪ 3 $‬ו‬
‫‪ 4‬לגישתה‪ ,‬בי‪ +‬היתר ובעיקר‪ ,‬בנוכחות אחרי‪ $‬במקו‪ .$‬תהייה זו לא מצאתי לה תשובה הולמת והיא‬
‫יוצרת קושי ניכר לגרסה המפלילה בכללותה‪.‬‬
‫‪ .67‬כנאמר בפירוט עמדת המאשימה‪ ,‬יש לחזור ולומר שוב כי עמוד השדרה של הקונספציה‬
‫התביעתית וראיותיה בתיק זה‪ ,‬הוא ההתרחשויות הטלפוניות בטוקמני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬בעשר הדקות שבה‪+‬‬
‫מתקיימות השיחות של ‪ 100‬השניות ו ‪ 507‬השניות שבי‪ +‬טוקמני‪ $‬אלה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 15:25:34‬יצאה שיחה‪ ,‬כ על פי מחקרי התקשורת שהגישה התביעה‪ ,‬מטלפו‪) 3 +‬המוחזק על ידי‬
‫אחד היורי‪ ($‬אל נאש‪ ,1 $‬שהחזיק את טלפו‪ .4 +‬א‪ $‬אכ‪ +‬כ הדבר ובהינת‪ +‬שבשעה ‪ 15:25:36‬התקבלה‬
‫השיחה המחויגת בטלפו‪ ,4 +‬מצופה היה שנאש‪ 1 $‬יענה לשיחה‪ ,‬יפתח הטלפו‪ ,+‬ילח‪ 2‬על כפתור ה ‪,SEND‬‬
‫א אי‪ +‬הדבר נראה במצלמות האבטחה‪ ,‬וא* התביעה אינה טוענת זאת‪ .‬א מעבר לכ ‪ ,‬שניות ארוכות‬
‫במש אות‪ 100 +‬שניות נאש‪ ,1 $‬כ על פי הנראה במצלמה‪ ,‬נותר ליד השולח‪ +‬לבדו‪ ,‬א אינו מדבר‬
‫בטלפו‪ ,+‬נכנס למסעדה ללא הטלפו‪ +‬ויוצא ממנה‪ .‬יצוי‪ ,+‬שא* בדו"ח השוטר יוחאי דניאל‪ ,‬ת‪ ,223/‬שבח‪+‬‬
‫את סרטי ההקלטה‪ ,‬אי‪ +‬הוא מציי‪ +‬שראה את נאש‪ 1 $‬מדבר בטלפו‪.+‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬עמדת התביעה היא שעל פי הנראה בסרט‪ ,‬נאש‪..." 1 $‬נראה מצמיד דבר מה לאוזנו‪"...‬‬
‫)פסקה ‪ 366‬עמ' ‪ 91‬לסיכומי התביעה( רק בשעה ‪ ,15:26:244‬למעלה מ ‪ 70‬שניות אחר השמע צלצול‬
‫‪ 26‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫הטוקמ‪ +‬לכאורה‪ .‬א* בהתעל‪ $‬מכ שעל פי הראיות שהוצגו בפנינו על ידי מומחי התביעה צריכה‬
‫הייתה השיחה לעבור למענה קולי )סעי* ‪ 10‬ל ת‪ – 76/‬מומחה חברת "סלקו‪ ,("$‬הרי העובדה שנאש‪1 $‬‬
‫אינו משיב לשיחת טוקמ‪ 3 +‬מלמדת‪ ,‬אולי א* באופ‪ +‬חד משמעי‪ ,‬שהוא לא החזיק בטלפו‪ .+‬מסקנה זו‬
‫לבדה ממוטטת לכאורה כבניי‪ +‬קלפי‪ $‬את טיעוני המאשימה‪.‬‬
‫מסקנה זו‪ ,‬כטענת בא כוחו של נאש‪ ,2 $‬מובילה בהכרח למסקנה שהאד‪ $‬שענה ג‪ $‬לשיחת ‪ 507‬השניות‬
‫שהחלה כדקה אחר כ ‪ ,‬אינו נאש‪.1 $‬‬
‫המצלמות‪ ,‬כ נטע‪ +‬על ידי ההגנה ואכ‪ +‬כ הדברי‪ ,$‬אינ‪ +‬מראות שבפסק הזמ‪ +‬שבי‪ +‬שתי השיחות מא‪+‬‬
‫דהוא מוסר לנאש‪ 1 $‬טלפו‪ ,+‬או שהוא מקבל הטלפו‪ +‬בדר אחרת‪ .‬אי אפשר להגזי‪ $‬בעוצמת העננה‬
‫שמטיל קושי זה על ראיות התביעה המבוססות‪ ,‬כאמור‪ ,‬על כ שהרצח תוכנ‪ ,+‬תוא‪ ,$‬תוזמ‪ +‬ובוצע‬
‫באמצעות זוג הטוקמני‪ 3 – $‬ו ‪.4‬‬
‫‪.68‬‬
‫בשעה ‪ 15:28:21‬החלה שיחת ‪ 507‬השניות‪ .‬המתקשר הוא המחזיק בטלפו‪ – 4 +‬נאש‪ ,1 $‬לשיטת‬
‫התביעה‪ .‬אלא‪ ,‬שא* התביעה עצמה בסיכומיה אינה טוענת שבשנייה זו נאש‪ 1 $‬עושה‪ ,‬על פי הנראה‬
‫בסרט האבטחה‪ ,‬פעולה המאשרת את הצפוי שיעשה‪ .‬התביעה עצמה טוענת שרק בשעה ‪ 15:28:45‬נראה‬
‫הנאש‪" 3 $‬מרי דבר מה מהשולח ‪ ,‬מצמידו לאוזנו הימנית ואז שב ומוריד אותו" )פסקה ‪ 327‬עמ' ‪82‬‬
‫לסיכומי התביעה( – אי הדבר אפשרי? כיצד נית‪ +‬לומר דברי‪ $‬אלה בד בבד ע‪ $‬טיעו‪ +‬שנאש‪ 1 $‬הוא זה‬
‫שהחזיק בטלפו‪ – 4 +‬אי‪ +‬בסיכומי התביעה תשובה לקושי ניכר זה‪ .‬עובר לשניות שבה‪ +‬אמור נאש‪1 $‬‬
‫לחייג את שיחת ‪ 507‬השניות הוא נראה בסרט‪ ,‬כ בפירוש‪ ,‬עושה דברי‪ $‬אחרי‪ – $‬מרי‪ $‬את ידו הימנית‬
‫הפשוטה קדימה‪.‬‬
‫א* טענת התביעה‪ ,‬כי בשעה ‪ 15:28:45‬נאש‪ 1 $‬עושה שימוש בטלפו‪ – +‬מסופקת‪ .‬אי‪ +‬הדברי‪ $‬נראי‪$‬‬
‫בבירור בסרט האבטחה‪ ,‬אפשר בהחלט שטענת ההגנה‪ ,‬שנאש‪ ,1 $‬בשלב זה‪ ,‬אוכל‪ ,‬היא הנכונה – איכות‬
‫הסרט איננה מאפשרת לקבל את גרסת התביעה כגרסה עובדתית חד משמעית‪.‬‬
‫‪ .69‬התביעה הייתה ערה לקושי‪ ,‬על פיו‪ ,‬נאש‪ 1 $‬אינו נראה במצלמות האבטחה משוחח בטלפו‪+‬‬
‫במרבית הזמ‪ +‬של שיחת ‪ 507‬השניות‪ .‬הסברה לכ הוא הטענה‪ ,‬כי שיחת ‪ 507‬השניות לא הייתה שיחה‬
‫רצופה‪ ,‬אלא שיחה שבה קו הטלפו‪ +‬היה פתוח ומדי פע‪ – $‬כחמש פעמי‪ ,$‬למספר שניות בדר כלל‬
‫)למעט פע‪ $‬אחת – ‪ 29‬שניות(‪ ,‬שוחח הנאש‪ $‬בטלפו‪ 4 +‬ע‪ $‬המתנקש בטלפו‪ .3 +‬טענה זו היא טענה‪ ,‬אינה‬
‫עובדה מוכחת‪ .‬מדובר בהשערה בלבד והשערה אינה יכולה לבוא במקו‪ $‬ראיה ולמלא את החסר בתצר*‬
‫הראיות‪.‬‬
‫השיחה השנייה שהמדינה מוצאת שקיי‪ $‬נאש‪ 1 $‬במסגרת תאוריית הקו הפתוח‪ ,‬מתרחשת למש ‪13‬‬
‫שניות‪ ,‬משעה ‪ ,15:33:09‬כארבע דקות אחרי שהחלה שיחת ‪ 507‬השניות‪ .‬הנאש‪ 1 $‬אכ‪ +‬נראה בסרטי‬
‫האבטחה מחזיק טלפו‪ +‬ומצמידו לאזנו‪ ,‬ולגרסתו בעדותו‪ ,‬ניסה אז להשיג את חברו של נאש‪ ,2 $‬יוסי‬
‫מלכה בטלפו‪ ,+‬לבקשתו של נאש‪) 2 $‬עמ' ‪ 519‬ש' ‪ 25‬לפרוט'(‪ .‬ניסיו‪ +‬שהופסק בהגעתו של המלצר‬
‫לשולחנו להגשת ארוחתו‪ ,‬כפי הנראה בסרט‪.‬‬
‫‪ 27‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫אי‪ +‬סיבה לדחות את גרסתו של נאש‪ 1 $‬בנקודה זו‪ ,‬גרסה המאומתת בסרטי האבטחה‪.‬‬
‫‪.70‬‬
‫בשעה ‪ ,15:34:53‬לעמדת התביעה‪ ,‬מנהל הנאש‪ $‬שיחה בת ‪ 2 3‬שניות – כ נראה בסרט האבטחה‬
‫– הנאש‪ 1 $‬לא זכר מה הייתה טיבה של אותה שיחה – התביעה טוענת שברגע זה אמר לרוצחי‪ $‬מילי‪$‬‬
‫קצרות כגו‪" +‬הוא כא‪ "+‬או "עוד מעט" )פסקה ‪ 347‬עמ' ‪ 87‬לסיכומי התביעה(; טענת ההגנה שעסקינ‪+‬‬
‫בהשערה גרידא נכונה היא‪ ,‬בזכרנו שאי‪ +‬בפני בית המשפט את תוכ‪ +‬השיחות‪.‬‬
‫‪.71‬‬
‫לעמדת התביעה‪ ,‬בשעה ‪ 15:35:10‬שוחח הנאש‪ $‬שוב‪ ,‬כ על פי סרטי הצילו‪ ,$‬בטלפו‪ ,+‬למש‬
‫חמש שניות‪ .‬אפשר שכ ‪ ,‬א אי‪ +‬לקבוע זאת בביטחו‪ – +‬הצילו‪ $‬אינו מספיק ברור כדי לקבוע שכ היה‪.‬‬
‫גרסת ההגנה לנראה בסרט באות‪ +‬שניות הוא שהנאש‪ 1 $‬מכניס דבר אוכל לפיו‪ ,‬מסדר את כיפתו או‬
‫מנגב את זיעת מצחו – לפחות מחמת הספק הסביר‪ ,‬יש לאמ‪ 2‬את עמדת ההגנה‪.‬‬
‫‪ .72‬בשעה ‪ 15:36:37‬החלה השיחה החמישית‪ ,‬שיחה בת ‪ 29‬שניות‪ ,‬במהלכה בוצע הרצח )שעה‬
‫‪ .(15:36:21‬לעמדת נאש‪ 1 $‬ונאש‪ ,2 $‬באותו שלב התקשר נאש‪ 1 $‬בטלפו‪ +‬האישי של נאש‪ 2 $‬אל יוסי‬
‫מלכה‪ .‬לגרסת נאש‪ 2 $‬שגובתה בעדותו של יוסי מלכה‪) ,‬עדות מצולמת בווידאו קונפרנס ממעצרו‬
‫ברומניה של יוסי מלכה(‪ ,‬ביקש נאש‪ 2 $‬ליצור קשר בינו לבי‪ +‬המנוח‪ ,‬לבקשתו של המנוח‪ ,‬לניהול‬
‫עסקי‪ $‬ברומניה‪.‬‬
‫על פי מצלמות האבטחה‪ ,‬נראה אכ‪ +‬נאש‪ 2 $‬לוקח את הטלפו‪ +‬מנאש‪ 1 $‬וצועד לכיוו‪ +‬המנוח‪ .‬לגרסת‬
‫נאש‪ ,2 $‬כדי לשאלו מתי הוא מבקש להיפגש ע‪ $‬מלכה )עדות נאש‪ ,2 $‬עמ' ‪ 691‬מש' ‪ 31‬לפרוט'(‪ ,‬ואחר‬
‫כ ומיד כעבור שניות קצרות פונה ממנו והלאה לכיוו‪ +‬רחוב רוטשילד )דרומה – בכיוו‪ +‬ההפו למקו‪$‬‬
‫מושב המנוח(‪ .‬לעמדת התביעה‪ ,‬מסירת הטלפו‪ +‬מנאש‪ 1 $‬לנאש‪ 2$‬הייתה כדי להרחיק את האחרו‪+‬‬
‫משולח‪ +‬המנוח בטר‪ $‬הירי‪ ,‬שהתרחש מיד אחר כ ‪ ,‬כדי להציל את חייו‪ .‬בנסיבות שתוארו עד כא‪+‬‬
‫באשר לשיחת ‪ 507‬השניות‪ ,‬השיחות הקצרות בלבד שנוהלו‪ ,‬אישור יוסי מלכה לגרסת נאש‪ 2 $‬וגרסת‬
‫נאש‪ 1 $‬התומכת בה‪ ,‬א* שמתעורר חשד כנגד נאש‪ 2 $‬בקומו משולחנו של המנוח עובר לירי‪ ,‬חשד זה‬
‫נשאר בגדר חשד בלבד שאי‪ +‬לו הוכחה ואינו מתגבש לידי ראיה‪.‬‬
‫יש לשי‪ $‬אל לב‪ ,‬בעת שהנאש‪ 1 $‬מסר לנאש‪ 2 $‬את הטלפו‪ +‬והרחיקו מהיורי‪ ,$‬נשאר נאש‪ 1 $‬לשבת‬
‫בכיסאו ולאכול‪ ,‬ללא שיעי* מבט אל היורה הצפוי‪.‬‬
‫‪.73‬‬
‫פלטי התקשורת והאיכוני‪:$‬‬
‫בשל העובדה שהחקירה לא הצליחה לשי‪ $‬את ידה על הקושרי‪ $‬האחרי‪ ,$‬רוכבי האופנוע‪ ,‬בה‪ $‬היורה‬
‫אל המנוח‪ ,‬ובהיעדר ראיות ישירות לקשר בי‪ +‬מעשה הרצח לנאשמי‪ ,$‬ראיות התביעה הנסיבתיות‬
‫מושתתות על תוצרי מצלמות האבטחה אשר מלמדות‪ ,‬כי נאשמי‪ ,1 3 $‬שהו במסעדה עובר לרצח או‬
‫בקרבתה המיידית‪ .‬אי‪ +‬הצילומי‪ $‬מראי‪ $‬מעשי‪ $‬שעושי‪ $‬הנאשמי‪ $‬לביצוע העבירה ובשל כ נוצר‬
‫‪ 28‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫הצור לקשר‪ $‬למעשה בדר שתלמד כי קוד‪ $‬לרצח או למצער במהלכו‪ ,‬הנאשמי‪ $‬קשרו קשר לביצועו‬
‫ע‪ $‬רוכבי האופנוע‪.‬‬
‫חוט מקשר זה מצאה החקירה‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתב האישו‪ $‬בארבעת מכשירי הטלפו‪– +‬‬
‫הטוקמני‪.1 4 $‬‬
‫על פי סעיפי‪ 9 11 $‬לכתב האישו‪ ,$‬הרצח תוא‪ ,$‬הונחה ובוצע באמצעות הקשר בי‪ +‬טלפוני‪ 3 $‬ו ‪,4‬‬
‫שאחד מה‪ $‬נישא על ידי נאש‪ 1 $‬והאחר בידי אחד מרוכבי האופנוע‪ .‬טלפוני‪ 1 $‬ו ‪ ,2‬כ על פי סעי* ‪11‬‬
‫לכתב האישו‪ ,$‬שימשו לקשר בי‪ +‬נאשמי‪ 1 3 $‬ונאש‪ 4 $‬לאחר הרצח‪.‬‬
‫‪.74‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬ועל כ אי‪ +‬מחלוקת כ נדמה‪ ,‬בי‪ +‬הצדדי‪ ,$‬ראיות מצלמות האבטחה שה‪+‬‬
‫אילמות וניטראליות משמיעות קול ונצבעות בצבע על ידי תוצרי פלטי התקשורת של הטוקמני‪$‬‬
‫ואיכונ‪ ,$‬והללו מתפקדי‪ $‬כראיות העיקריות שהמדינה מבקשת לקשור בי‪ +‬הנאשמי‪ $‬לרצח‪.‬‬
‫נאמר פלטי התקשורת של הטלפוני‪ $‬וממצאי איכונ‪ ,$‬וזאת בשל כ שאי‪ +‬בידי המדינה להציג‬
‫בראיותיה את תוכנ‪ +‬של השיחות‪ .‬עובדה אחרונה זו יש לה משקל רב לבחינת הראיות בשל כ שמטבע‬
‫הדברי‪ ,$‬תוכ‪ +‬הנאמר בשיחות הוא שיכול היה ללמד חפות או אשמה באופ‪ +‬ברור‪.‬‬
‫‪ .75‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬לא הייתה מחלוקת – נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ 4‬הודו בכ ‪ ,‬שה‪ $‬החזיקו את הטלפוני‪1 $‬‬
‫ו ‪ .2‬א שאלת אחריות‪ $‬ושותפות‪ $‬של נאשמי‪ $‬אלה ברצח נסמכת בעיקר על קביעת אחריותו של‬
‫נאש‪ ,1 $‬שעל פי טענת התביעה בסיכומיה‪ ,‬החזיק בטוקמ‪.4 +‬‬
‫‪ .76‬טוקמ‪ 4 +‬לא נתפס ברשותו של איש‪ ,‬ג‪ $‬לא ברשותו של נאש‪ ,1 $‬ובשל כ נדרשה המדינה‬
‫לראיות נסיבתיות כדי להוכיח את העובדה שהוא הוחזק על ידו עובר לרצח‪ .‬כ נדרשה המדינה לראיות‬
‫נסיבתיות כדי להוכיח שטוקמ‪ 3 +‬הוחזק על ידי אחד היורי‪ .$‬הראיות הנסיבתיות חייבות להראות‬
‫שעובר לרצח‪ ,‬שני השותפי‪ $‬הללו לקשר החזיקו את שני הטלפוני‪ $‬הנטעני‪ ,$‬אחרת אי‪ +‬תקומה‬
‫לראיות – בשל כ כפי שהוסבר – לא הוכח הקשר בי‪ +‬היורי‪ $‬לנאשמי‪.$‬‬
‫הראיות הטלפוניות ה‪ +‬ראיות משני סוגי‪ :$‬האחד – פלטי התקשורת המלמדי‪ $‬מתי ולכמה זמ‪ +‬נוצרה‬
‫שיחה ולאיזה טלפו‪ .+‬איכוני הטלפוני‪ $‬מלמדי‪ $‬מהיכ‪ +‬גיאוגרפית יצאה השיחה או נקלטה‪ ,‬אלא‬
‫שהאיכוני‪ $‬מגלי‪ $‬את מקו‪ $‬המשוחח באופ‪ +‬מוגבל על פי אתרי‪ $‬המחולקי‪ $‬לסקטורי‪) $‬ת‪ – 76/‬עדות‬
‫המומחה מטע‪ $‬חברת "סלקו‪ "$‬אברהמי(‪.‬‬
‫הסקטורי‪ $‬מכסי‪ $‬שטחי‪ $‬נרחבי‪ ,$‬סקטור ‪ 2‬המכסה את המסעדה כולל‪ ,‬על פי חוות הדעת והמפה‬
‫המצורפת לה‪ ,‬שורת רחובות נכבדה "מכסה בבת י את אזור הרחובות‪ :‬שד' העצמאות‪ ,‬רוטשילד‪,‬‬
‫הגיבורי ‪ ,‬ויצמ ‪ ,‬נגבה‪ ,‬משה כה ‪ ,‬שלמה ב יוס ‪ ,‬דניאל‪ ,‬מגיע עד לרחוב ירושלי ולרחובות‬
‫מסביבתו" וכ‪ +‬רחובות צפונית ודרומית לה‪) $‬ראו המפה(‪ .‬המשמעות הראייתית לעובדה זו היא‪ ,‬שא*‬
‫‪ 29‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫א‪ $‬נמצא שטלפו‪ 4 +‬או טלפו‪ 3 +‬מאוכני‪ $‬באתר ובסקטור שבו נמצאת המסעדה – אי‪ +‬בכ ראיה חד‬
‫משמעית שהוא אכ‪ +‬נמצא ש‪ .$‬נקודת המוצא היא אפוא שעסקינ‪ +‬בראיה מוגבלת מאוד שיש מאוד‬
‫להיזהר לעשות בה שימוש וכשיעשה‪ ,‬יעשה בזהירות הראויה‪.‬‬
‫‪.77‬‬
‫פלטי התקשורת של טוקמ‪ 4 +‬מלמדי‪ ,$‬כי טלפו‪ +‬זה אוכ‪ +‬ביו‪ $‬הרצח באתר "משכנות פז"‪ ,‬אתר‬
‫המסעדה‪ ,‬החל מהשעה ‪ .14:02‬באותה עת נאש‪ 1 $‬אוכ‪ +‬ושהה במגרש הבקבוקי‪ $‬המכוסה על ידי אתר‬
‫"סונול קוממיות" בבת י‪ .$‬משמעות עובדות אלה היא שנאש‪ 1 $‬לא החזיק בטוקמ‪ 4 +‬בשעה ‪.14:02‬‬
‫לאור עובדה זו הייתה התביעה צריכה להציג לבית המשפט ראיות להוכחת אופ‪ ,+‬הזמ‪ +‬ובאיזו דר‬
‫קיבל נאש‪ 1 $‬את טוקמ‪ 4 +‬לידיו מרגע הגיעו למסעדה‪ ,‬או למצער‪ ,‬מרגע תחילתה של שיחת ‪100‬‬
‫השניות‪ .‬טוענת התביעה )סיכומיה פסקה ‪ 370‬עמ' ‪ ,(92‬כי מאחר ומדובר בטלפו‪ +‬נייד יכול היה הטלפו‪+‬‬
‫לעבור מיד ליד לאור המרחק הקצר שבי‪ +‬מגרש הבקבוקי‪ $‬למסעדה – טיעו‪ +‬זה‪ ,‬כמוב‪ ,+‬מבטא השערה‬
‫– א לא באה לו ראיה‪.‬‬
‫הקושי מתגבר לאור העובדה שטוקמ‪ ,3 +‬שהוחזק‪ ,‬לעמדת התביעה‪ ,‬על ידי המתנקש‪ ,‬אוכ‪ +‬דווקא באתר‬
‫שבו שהה נאש‪ 1 $‬טר‪ $‬הגיעו למסעדה‪ ,‬ונשאלת השאלה שאי‪ +‬לה מענה‪ ,‬לצור מה החליפו הקושרי‪$‬‬
‫והנאשמי‪ $‬בי‪ +‬הטלפוני‪?$‬‬
‫‪ .78‬קושי משמעותי נוס* לתיאוריה שמציגה התביעה עולה מכ שטוקמ‪ ,3 +‬שהוחזק על ידי היורי‪,$‬‬
‫אוכ‪ +‬בעת קיו‪ $‬שיחת ‪ 507‬השניות‪ ,‬בסקטור מספר ‪ 4‬של אתר "משכנות פז"‪.‬‬
‫סקטור מספר ‪ ,4‬על פי חוות הדעת ת‪76/‬א' של מומחה התביעה מאת "סלקו‪ ,"$‬אברהמי‪ ,‬אינו מכסה‬
‫את המסעדה )סעי* ‪ 13‬ל ת‪ .(76/‬קושי זה מתחזק בשל כ שאיש מעדי התביעה‪ ,‬אשר ראה את היורי‪,$‬‬
‫לא העיד כי הבחי‪ +‬שה‪ $‬אוחזי‪ $‬במכשיר טלפו‪ .+‬העד חביב ממ‪ +‬בחקירתו המשטרתית )ת‪ 171/‬שהוגשה‬
‫בהסכמה(‪ ,‬אמר לשאלת החוקר‪ ,‬ברחל בת הקטנה‪:‬‬
‫"ש‪ .‬הא ראית מישהו מה מדבר בטלפו סלולרי?‬
‫ת‪ .‬לא‪...‬‬
‫ש‪ .‬כמה זמ לאחר שהל‪ /‬השמ לכיוו המסעדה‪...‬היו יריות?‬
‫ת‪ .‬שניות‪.‬‬
‫ש‪ .‬הא החזיקו משהו ביד? תיק? שקית?‬
‫ת‪ .‬שו דבר‪ ,‬רק קסדה על הראש‪."...‬‬
‫‪ .79‬התביעה מבקשת להתגבר על קושי קרדינאלי זה בשניי‪ ;$‬האחד‪ :‬טוענת התביעה כי כנאמר‬
‫בחוות הדעת ת‪ ,76/‬ציו‪ +‬הסקטור בחוות הדעת מתייחס לתחילת השיחה ומאחר והשיחה נמשכה ‪507‬‬
‫שניות‪ ,‬היה בידי המתנקשי‪ $‬די זמ‪ +‬להגיע למסעדה )פסקה ‪ 369‬עמ' ‪ 92‬לסיכומי התביעה(; השני‪ :‬טענה‬
‫‪ 30‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫על פיה רוכב אופנוע יכול לשוחח בטלפו‪ +‬נייד באופ‪ +‬שבו לא יחזיקו בידו‪ ,‬הכנסת מכשיר בי‪ +‬הקסדה‬
‫לאוז‪ +‬או דיבור בעזרת דיבורית )ת‪ ,86/‬ת‪.(87/‬‬
‫הקושי בתשובותיה של המדינה ברור‪ .‬היא מציגה אפשרויות המתיישבות ע‪ $‬גישתה‪ ,‬אפשרויות‬
‫תיאורטיות וספקולטיביות – עסקינ‪ +‬בהשערה ולא בראיה‪ .‬אפשר ש‪ ...‬יכול להיות‪ ...‬אינה ראיה ואינה‬
‫מלמדת דבר‪.‬‬
‫תשובת המדינה לקושי העולה מתחילת שיחת ‪ 507‬השניות בסקטור שאינו מכסה את המסעדה‪ ,‬מתנגש‬
‫חזיתית א* ע‪ $‬כתב האישו‪ $‬הקובע בסעי* ‪ 8‬לו בהאי לישנה‪" :‬בשעה ‪ 15:22‬נכנס נאש ‪2‬‬
‫למסעדה‪...‬כל אותה עת היו הקושרי האחרי ע האופנוע צפונית למסעדה על המשכו של השביל‬
‫המוביל אליה"‪ .‬שיחת ‪ 507‬השניות החלה‪ ,‬כזכור‪ ,‬בשעה ‪ ,15:28:21‬כלומר‪ ,‬של‪ 9‬אכ‪ +‬היורי‪ $‬היו‬
‫מחזיקי‪ $‬בטלפו‪ 3 +‬תו שה‪ $‬ממתיני‪ $‬כל העת בשביל בואכה המסעדה‪ ,‬חייבי‪ $‬היו להיקלט בסקטור‬
‫המסעדה – ולא היא‪.‬‬
‫אמנ‪ $‬בראשית שיחת ‪ 100‬השניות‪ ,‬בשעה ‪ 15:25:34‬אוכ‪ +‬טוקמ‪ 3 +‬בסקטור המסעדה‪ ,‬א אי‪ +‬בכ‬
‫לסייע כי אי‪ +‬זה המועד הקובע ובנוס* אי‪ +‬ראיות כי הקושרי‪ ,$‬לאחר שהתמקמו‪ ,‬שבו על עקבותיה‪,$‬‬
‫הלכו וחזרו ולצור מה?‬
‫‪ .80‬תמה נוס* עולה מעצ‪ $‬העובדה שאינה במחלוקת‪ ,‬שטוקמ‪ 3 +‬שבידי המתנקשי‪ $‬מתקשר לטוקמ‪+‬‬
‫‪ 4‬שבידי נאש‪ ,1 $‬כנטע‪ – +‬סדר הדברי‪ $‬והגיונ‪ $‬מחייב שהמדווח‪ ,‬טוקמ‪ ,4 +‬הוא שייצור קשר אל‬
‫הטלפו‪ +‬האחר וידריכו‪ .‬לא נמצאת בסיכומי התביעה תשובה לתמיהה זו‪.‬‬
‫‪ .81‬בצר לה‪ ,‬התביעה כ נראה‪ ,‬בשל הקשיי‪ $‬המתוארי‪ $‬לעיל בתזה‪ ,‬לפיה‪ ,‬נאש‪ 1 $‬החזיק בטוקמ‪+‬‬
‫‪ 4‬והיורי‪ $‬בטוקמ‪ ,3 +‬היא מציעה בסיכומיה אופציה אחרת‪ ,‬ולפיה; יש ראיות לביצוע הרצח על ידי‬
‫הנאשמי‪ ,$‬תו שנאש‪ 1 $‬עושה שימוש בטלפו‪" +‬עלו‪ "$‬ולכ‪ +‬ש"אי כל חשיבות לזה‪4‬ת הטלפו בו עשה‬
‫שלומי שימוש" )פסקה ‪ 322‬עמ' ‪ 81‬לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫טיעו‪ +‬זה דינו דחייה על הס*‪ .‬הטיעו‪ +‬סותר את הנטע‪ +‬בכתב האישו‪ .$‬יתרה מכ ‪ ,‬א* א‪ $‬דיבר נאש‪1 $‬‬
‫בטלפו‪ +‬עלו‪ ,$‬אי‪ +‬לדעת ע‪ $‬מי דיבר ועל מה דיבר‪ ,‬ואי‪ +‬בטיעו‪ +‬זה של התביעה כל ממש‪ .‬מעבר לכ ‪,‬‬
‫טיעו‪ +‬זה חותר מתחת לבסיס טיעוניה של התביעה בכללות‪ $‬ואינו מותיר מה‪ $‬שריד‪.‬‬
‫‪ .82‬קושי נוס*‪ ,‬לשיטת התביעה‪ ,‬עולה מהעובדה שעל פי ת‪ – 73/‬פלט התקשורת של הטלפו‪ +‬האישי‬
‫של נאש‪ 1 $‬שמספרו ‪ 052 6000821‬עולה‪ ,‬שתו כדי שיחת ‪ 507‬השניות המתנהלת לכאורה על ידי נאש‪$‬‬
‫‪ 1‬בטוקמ‪ ,4 +‬הוא מקבל שיחה בטלפו‪ +‬האישי שלו מאד‪ $‬בש‪ $‬מישל יעקובי – חברו )התביעה מסכימה‬
‫לכ – פסקה ‪ 332‬עמ' ‪ 83‬לסיכומיה(‪ .‬שיחה זו נמשכת ‪ 33‬שניות‪ .‬הייתכ‪ ?+‬תו כדי תיאו‪ $‬הרצח הנאש‪$‬‬
‫‪ 1‬מנהל שיחה סתמית ואינו מפסיקה מיד‪ .‬הרי לשיטת התביעה הושאר טוקמ‪ 4 +‬בקו פתוח – כדי לנהל‬
‫ממנו הרצח‪ ,‬כל שניה חשובה!‬
‫‪ 31‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪.83‬‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ההגנה מעלה סוגיה נוספת שאי‪ +‬לה מענה‪ .‬עסקינ‪ +‬ברצח מתוכנ‪ +‬ומוקפד‪ .‬נאשמי‪ 3 $‬ו ‪4‬‬
‫מצטיידי‪ $‬בטוקמני‪ ,$‬נאש‪ 4 $‬עושה כ‪ +‬רק כדי לדווח‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬אחרי הרצח על הנעשה בזירה – מדוע‪,‬‬
‫א‪ $‬כ‪ ,+‬נאש‪ 2 $‬אינו מצטייד בטוקמ‪ +‬במסגרת הרשת הסגורה‪.‬‬
‫לו כ היה עושה‪ ,‬לא היה צור שיקבל מנאש‪ 1 $‬את טוקמ‪ 4 +‬תו כדי שיחת ‪ 507‬השניות‪ .‬הדבר בולט‬
‫בעיקר לאור העובדה שבסרטי האבטחה נראה שנאש‪ 1 $‬מוסר לנאש‪ 2 $‬טלפו‪ +‬והאחרו‪ +‬מדבר עמו‪.‬‬
‫הנאשמי‪ $‬הרי מודעי‪ ,$‬ג‪ $‬לדעת התביעה‪ ,‬כי התנהלות‪ $‬מצולמת‪.‬‬
‫העובדה שנאש‪ 2 $‬משוחח ע‪ $‬יוסי מלכה מהטלפו‪ +‬שלו שקיבל מנאש‪ ,1 $‬מוכחת על ידי ההגנה‬
‫באמצעות פלטי התקשורת של טלפו‪ +‬זה‪ ,‬ובעדותו של יוסי מלכה‪ .‬נאש‪ 2 $‬שוחח ע‪ $‬מלכה בשעה‬
‫‪ 15:29:15‬ולצור זה הגיע לשולחנו של נאש‪ ,1 $‬כדי לעשות שימוש בטלפו‪ +‬זה )יאמר במאמר מוסגר‪,‬‬
‫שא* העובדה שנאש‪ ,2 $‬שבע דקות לפני הרצח העומד להתבצע משוחח ע‪ $‬יוסי מלכה‪ ,‬אומרת דרשני(‪.‬‬
‫מאוחר יותר ביקש נאש‪ ,2 $‬לגרסת נאש‪ 2 $‬ונאש‪ ,1 $‬מנאש‪ 1 $‬להשיג לו שוב את יוסי מלכה‪ .‬וגרסה‬
‫זאת‪ ,‬אינה נסתרת‪ ,‬כאמור‪ ,‬על ידי התביעה ואפשרית על פי מחקרי התקשורת של הטלפו‪ +‬של נאש‪.2 $‬‬
‫)אמנ‪ $‬אי‪ +‬רישו‪ $‬בפלט התקשורת א הוסבר על ידי מומחה חברת "פרטנר"‪ ,‬כי רישו‪ $‬שיחה מתחיל‬
‫רק ממועד המענה לה ובמערכת נרשמי‪ $‬רק נתוני שיחה שהתבצעו בפועל ת‪.(78/‬‬
‫תוכ‪ +‬השיחות של נאש‪ 2 $‬ע‪ $‬יוסי מלכה מאושר במקביל על ידי איכונו של הטלפו‪ +‬של יוסי מלכה‬
‫המאוכ‪ +‬בסביבות המסעדה בשעה ‪ ,16:38‬המועד שאליו הוזמ‪ +‬על פי השיחות‪ ,‬לבקשתו של המנוח‪.‬‬
‫צפייה בסרט האבטחה של המסעדה‪ ,‬על כ שעובר לשעה ‪ 15:35:37‬נאש‪ 1 $‬מביט בטלפו‪ +‬ומנסה לחייג‬
‫בו ליוסי מלכה‪ ,‬מאשרת גרסת הנאשמי‪ $‬ותואמת אותה )עמ' ‪ 520‬ש' ‪ 22 23‬לפרוט'(‪ .‬במקביל‪ ,‬נאש‪2 $‬‬
‫ק‪ $‬וניגש לנאש‪ 1 $‬ליטול את הטלפו‪ +‬שלו‪ ,‬ואי‪ +‬הוא מתרחק מהמקו‪ $‬ישירות אלא פונה תחילה לכיוו‪+‬‬
‫המנוח ורק אחר כ ש‪ $‬פעמיו דרומה )עובדות שא* נאש‪ 2 $‬בעדותו טוע‪ +‬לה‪ – $‬עמ' ‪ 691‬לפרוט'(‪.‬‬
‫‪.84‬בכתב האישו‪ $‬המקורי נטע‪ +‬על ידי המדינה כי טוקמני‪" 1 4 $‬נרכשו כול ביו ‪ 12.08.11‬באותה‬
‫חנות בתל אביב" )בוסס על דו"ח של רס"מ גלעד רוזנברג – נ‪ .(39/‬עובדה זו הוסרה מכתב האישו‪$‬‬
‫המתוק‪ +‬בשנית – ובכ התרופ* הקשר בי‪ +‬ארבעת הטוקמני‪ .$‬בעקבות התיקו‪ +‬לא הובאו ראיות על ידי‬
‫התביעה היכ‪ +‬נרכשו הטוקמני‪ $‬ומתי‪ ,‬ובכ לא הוכח כי נרכשו כחטיבה אחת )רפ"ק ניר שוור‪ ,2‬ר' צוות‬
‫החקירה – עמ' ‪ 392 ,391‬ו ‪ 447‬לפרוט' ועדות אדי דורפמ‪ – +‬עמ' ‪ 204‬לפרוט'(‪.‬‬
‫המדינה מייחסת חשיבות רבה בסיכומיה ומקשרת בי‪ +‬הטוקמני‪ ,$‬בי‪ +‬היתר‪ ,‬בשל כ שמספרי שניי‪$‬‬
‫מה‪ $‬עוקבי‪ $‬וה‪ $‬בני אות‪ +‬שתי סדרות‪.‬‬
‫בעקבות תיקו‪ +‬כתב האישו‪ $‬ואי הצגת ראיות מטע‪ $‬התביעה‪ ,‬באשר לפיזור מכירת טוקמני‪,$‬‬
‫המשמעות של אות‪ +‬שתי תכונות – איבדה הרבה מערכה‪ .‬המחדל החקירתי של היעדר ההתחקות על‬
‫מקורותיה‪ $‬של הטוקמני‪ $‬הפחית עוד המשמעות הראייתית שבדבר‪.‬‬
‫‪ 32‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ממילא יש טע‪ $‬בטענת ההגנה – של‪ 9‬רצו הנאשמי‪ $‬להסתיר את ה"קשר" המצוי‪ +‬בי‪ +‬הטוקמני‪ ,$‬היו‬
‫מקפידי‪ $‬לרכוש טוקמני‪ $‬מסדרות שונות ושאינ‪ $‬עוקבי‪ $‬לצור המשימה‪ ,‬ומנגד‪ ,‬א‪ $‬היה אכ‪ +‬קשר‬
‫בי‪ +‬הטוקמני‪ ,$‬סביר להניח שמספרי כול‪ $‬היו עוקבי‪ $‬וכול‪ $‬היו מאותה סדרה‪.‬‬
‫‪ .85‬ההגנה מפנה לקושי הקיי‪ $‬בגרסת התביעה בכ שלמרות שהטוקמני‪ $‬ששימשו כרשת טלפוני‪$‬‬
‫סגורה‪ ,‬אחת מאבני היסוד לאישו‪ ,$‬אי‪ +‬בנמצא כל שיחה המתנהלת בי‪ +‬זוג הטלפוני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬לזוג ‪ 3‬ו ‪.4‬‬
‫ראש צוות החקירה‪ ,‬רפ"ק ניר שוור‪ ,2‬לא ידע להסביר התנהלות זו )עמ' ‪ 415‬מש' ‪ 12‬לפרוט'(‪.‬‬
‫בנוס*‪ ,‬קיימת שוֹנ‪9‬ת ניכרת בהתנהלות שני זוגות הטוקמני‪ ,$‬בשעות השימוש בה‪ ,$‬בימי השימוש בה‪,$‬‬
‫באתרי‪ $‬בה‪ $‬ה‪ $‬שוהי‪ $‬ובעיקר‪ ,‬וזאת הנקודה המרכזית‪ ,‬בדר השימוש בה‪.$‬‬
‫בעוד טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬משוחחי‪ $‬רק זה ע‪ $‬זה ורק בימי‪ 05.10.11 $‬ו ‪) 09.10.11‬יו‪ $‬הרצח(‪ ,‬טוקמני‪1 $‬‬
‫ו ‪ 2‬משוחחי‪ $‬ביו‪) 05.10.11 $‬בשעות שונות מאלה שמשוחחי‪ $‬ביניה‪ $‬טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬ובאתרי‪$‬‬
‫שוני‪ 06.10.11 ,($‬ו ‪ – 09.10.11‬ימי ‪ 07.10.11‬ו ‪ – 08.10.11‬היו ערב יו‪ $‬הכיפורי‪ $‬ויו‪ $‬הכיפורי‪.$‬‬
‫א* ביו‪ 09.10.11 $‬השימוש בזוגות הטלפוני‪ $‬נעשה במועדי‪ $‬שוני‪ $‬לחלוטי‪ +‬ובאתרי‪ $‬שוני‪– $‬‬
‫טלפוני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬לא הופעלו עובר לשעות הרצח עד ל ‪ 16‬דקות לאחריו‪ ,‬ובהמש עד שעות הערב של אותו‬
‫יו‪.$‬‬
‫ביו‪ $‬הרצח אוכנו טלפוני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬במקומות שוני‪ $‬באזור המרכז‪ ,‬בי‪ +‬היתר במקומות שבה‪ ,$‬על פי‬
‫גרסת נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ ,4‬עסקו בעבירות רכוש‪ .‬עיקר הוא שטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ ,2‬אלה שנרכשו‪ ,‬לגרסת התביעה‪,‬‬
‫לצור הרצח‪ ,‬שוחחו ע‪ $‬נמעני‪ $‬שוני‪ ,$‬צדדי‪ $‬שלישיי‪ ,$‬ולא ניהלו ביניה‪ $‬רשת סגורה‪.‬‬
‫טוקמ‪ 1 +‬שבו החזיק נאש‪ ,3 $‬ניהל שיחות רבות ע‪ $‬שלושה נמעני‪ $‬נוספי‪ $‬לנאש‪ ,4 $‬וטוקמ‪ 2 +‬ניהל‬
‫שיחות רבות ע‪ $‬ארבעה נמעני‪ $‬לבד מנאש‪ .3 $‬עובדה זו מעקרת במידה רבה את טענת התביעה‪,‬‬
‫שארבעת הטוקמני‪ $‬יצרו רשת סגורה שקוימה לצור הרצח בלבד‪.‬‬
‫מבלי לקבוע מסמרות בשאלה הא‪ $‬טוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬פעלו ברשת של פורצי‪ $‬כטענת נאשמי‪ 3 $‬ו ‪,4‬‬
‫שהציגו ראיות רבות שמחזקות אפשרות זאת כעדויות רו‪ +‬ב‪ +‬אנג'ל‪ ,‬חנ‪ +‬אברמוב )נ‪ ,(47/‬ויקטור חיו‪+‬‬
‫ואחרי‪ ,$‬א‪ $‬לאו‪ ,‬שאלה שאי‪ +‬לה חשיבות להכרעה בתיקנו‪ ,‬אפשר ונית‪ +‬לקבוע שטענת המדינה‪,‬‬
‫שטלפוני‪ $‬אלו פעלו בשירות ביצוע הרצח ולצרכיו בלבד‪ ,‬אינה מחזיקה מי‪ $‬ובוודאי אינה מוכחת‬
‫כראיה נסיבתית שנית‪ +‬לעשות בה שימוש לתצר* הראיות הנזקק להרשעת הנאשמי‪.$‬‬
‫ע‪ $‬זאת יש לומר‪ ,‬שא* המדינה סברה שטלפוני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬שימשו לתכלית שאינה קשורה לרצח‪ ,‬כפי שעולה‬
‫ממוצג ההגנה נ‪ 39/‬ומחקירות שבוצעו בעקבותיו )מוצגי ההגנה נ‪ ,58/‬נ‪ (59/‬וכי התברר שבמועדי‪$‬‬
‫סמוכי‪ $‬לרצח ובאתרי‪ $‬נשוא הדיו‪ +‬בתיקנו‪ ,‬נעשה שימוש בטוקמני‪ $‬נוספי‪ $‬השייכי‪ $‬לסדרת‬
‫הטלפוני‪ $‬שמספרה מתחיל בספרות ‪ ,347‬כ שהייחודיות שהתביעה ביקשה לייחס לאות‪ +‬סדרות‪ ,‬אינה‬
‫כה ייחודית‪.‬‬
‫ייאמר‪ ,‬שאי‪ +‬מקריות ממשית בעובדה זו האחרונה‪ ,‬משו‪ $‬שמטבע הדברי‪ $‬כל סדרה מכילה ‪10,000‬‬
‫מספרי‪ ,$‬כ שההיגיו‪ +‬מלמד שבתקופת זמ‪ +‬מסוימת ובמרחק גיאוגרפי מסוי‪ ,$‬יירכשו טלפוני‪ $‬מאות‪+‬‬
‫‪ 33‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫סדרות‪ .‬יתרה מכ ‪ ,‬הטוע‪ +‬שההיגיו‪ +‬המובא לעיל אינו נכו‪ ,+‬נדרש להוכיח זאת – נטל שללא ספק‬
‫המאשימה הייתה צריכה לשאת בו‪ ,‬אתגר שלא עמדה בו‪.‬‬
‫התביעה‪ ,‬בסיכומיה )פסקאות ‪ 200 205‬עמ' ‪ 50 52‬לסיכומיה(‪ ,‬מסכימה‪ ,‬בעקבות ראיות ההגנה‪ ,‬כ‬
‫עולה‪ ,‬שטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬שימשו ג‪ $‬כרשת פורצי‪ ,$‬ונשאלת מאליה שאלה‪ ,‬הא‪ $‬ברצח כה מתוכנ‪+‬‬
‫וממודר‪ ,‬היעלה על הדעת ששותפי‪ $‬לו ישתמשו ברשת הסגורה שיוחדה לרצח למטרה אחרת ובאופ‪+‬‬
‫כה אינטנסיבי?‬
‫‪.86‬‬
‫א* התפקיד שיועד‪ ,‬על פי הקשר הפלילי הנטע‪ +‬לטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬מעלה תהיות באשר לצור בה‪$‬‬
‫כלל בביצוע הרצח‪ .‬טוקמ‪ 2+‬י‪9‬עד והוחזק לשימוש על ידי נאש‪ ,3 $‬שתפקידו אליבא דהתביעה במילוט‬
‫הנאשמי‪ 1 3 $‬מהזירה‪ .‬מאחר והוא המתי‪ +‬ברכב וע‪ $‬הרצח נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬ברחו אליו והרכב נמלט‪,‬‬
‫לצור מה היה זקוק הוא לטוקמ‪ ?+‬בטוקמ‪ 1 +‬לא נעשה שימוש עובר לרצח‪ ,‬א* לשיטת המדינה‪ ,‬אלא‬
‫רק ‪ 16‬דקות לאחריו כאשר הנאשמי‪ $‬היו בדרכ‪ $‬לבית קסטרו בהוד השרו‪.+‬‬
‫אותו שימוש היה בשיחה של נאש‪ 3 $‬לנאש‪ ,4 $‬אחרי הרצח‪ ,‬כאמור‪ ,‬ומה הייתה יכולה אותה שיחה‬
‫להועיל לביצוע הרצח‪ ,‬לא ברור‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬טוקמ‪ 2 +‬בידיו של נאש‪ 4 $‬אמנ‪ $‬אוכ‪ +‬באתר המכסה את המסעדה )"משכנות פז"(‪ ,‬א אי‪+‬‬
‫ראיה שהיה במסעדה דווקא ולא בביתו‪ ,‬שא* הוא מצוי באותו אתר‪ ,‬או במקו‪ $‬אחר בסביבה‪.‬‬
‫טענת המאשימה‪ ,‬כי נאש‪ 4 $‬שימש כתצפית‪ ,+‬הינה טענה בלבד שאי‪ +‬לה כל הוכחה בנסיבות אלה‪,‬‬
‫וממילא לא הובהר על ידה על מה היה עליו לצפות לאחר ביצוע הרצח‪ ,‬תצפית שתועיל במשהו למבצעי‬
‫הרצח‪.‬‬
‫א* שעת השיחה וכיוונה תמוהי‪ .$‬א‪ $‬היה צור בדיווח של נאש‪ 4 $‬לשלושת חבריו‪ ,‬הגיוני שזה יעשה‬
‫מיד לאחר הימלטות‪ $‬וסביר שנאש‪ 4 $‬ייזוֹ‪ $‬אותה ולא נאש‪ .3 $‬כ‪ +‬צודקת ההגנה בטענתה‪ ,‬שעל פי‬
‫התפקיד שי‪9‬עד לטוקמ‪ ,2 +‬לעמוד מרכב המילוט בקשר ע‪ $‬נאש‪ ,4 $‬מדוע היה צור להסתכ‪ +‬בשימוש‬
‫בטוקמ‪ +‬נוס*‪ ,‬הרי נאש‪ 1 $‬נמלט לרכב‪ ,‬לעמדת התביעה‪ ,‬כאשר עמו טוקמ‪ 4 +‬שבו נית‪ +‬היה לעשות‬
‫שימוש לאותה מטרה‪.‬‬
‫‪ .87‬סעיפי‪ 1 $‬ו ‪ 4‬לכתב האישו‪ $‬מייחסי‪ $‬לנאשמי‪ $‬פעילויות המלמדות על התגבשות הקשר לפגוע‬
‫במנוח לפני יו‪.05.10.11 $‬‬
‫ביו‪ ,05.10.11 $‬על פי פלטי השיחות והאיכוני‪ ,$‬שהה נאש‪ 4 $‬באתר המכסה את המסעדה ודיבר‬
‫בטלפו‪ 2 +‬מש‪ $‬ע‪ $‬נאש‪ ,3 $‬או קושר אחר שאחז בטלפו‪ .1 +‬בשעות הערב של אותו יו‪ $‬שוחחו המנוח‬
‫ונאש‪ 2 $‬מספר פעמי‪) $‬בטלפוני‪ $‬אחרי‪ ,($‬ובמקביל בזמ‪ +‬שוחחו ביניה‪ $‬ג‪ $‬הקושרי‪ $‬שאחזו‬
‫בטלפוני‪ 3 $‬ו ‪.4‬‬
‫בהגיענו לשלב הנוכחי של הכרעת הדי‪ ,+‬על פניו ברור שעסקינ‪ +‬בשלוש התרחשויות – שהקשר שביניה‪+‬‬
‫לא ברור כלל ותרומת‪ $‬לאישו‪ $‬עוד פחות מכ ‪.‬‬
‫‪ 34‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ביודענו שאיכו‪ +‬טלפו‪ +‬מסוי‪ ,$‬באתר מסוי‪ ,$‬איננה מצביעה במדויק ובאופ‪ +‬מספק על מקומו‬
‫הגיאוגרפי‪ ,‬וביודענו שנאש‪ 4 $‬מתגורר באתר המכוסה על ידי המסעדה וביודענו שהאוחזי‪ $‬בטלפוני‪$‬‬
‫‪ 3‬ו ‪ 4‬אינ‪ $‬נאש‪ 2 $‬או נאש‪ ,1 $‬על פי המנוסח בכתב האישו‪ ,$‬לא ברור כלל מדוע עובדות אלו צוינו‬
‫בכתב האישו‪ .$‬תמיהה זו אינה מוסברת‪ ,‬א* בשלב הנוכחי שלאחר הצגת הראיות‪.‬‬
‫אמנ‪ $‬נכו‪ ,+‬נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ ,2‬אוחזי טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬והמנוח‪ ,‬אוכנו בסמו לשעה ‪ 19:30‬בערב יו‪$‬‬
‫‪ ,05.10.11‬כול‪ $‬באתר אחד‪ ,‬אתר "וולפסו‪ ,"+‬א אתר זה‪ ,‬על פי חוות דעתה של התביעה‪ ,‬ת‪ ,76/‬סעיפי‪$‬‬
‫‪ ,21 23‬ככל אתר‪ ,‬מכסה‪ :‬שטח גיאוגרפי נרחב‪" :‬מכסה באזור חולו מכיוו רחוב הלוחמי את מחל‬
‫וולפסו כולל דר‪ /‬יגאל אלו ואת מזרח שכונת גבעת התמרי יפו ד' והרחובות בסביבה"‪.‬‬
‫העובדה שטענת נאש‪ 1 $‬שגובתה בעדותו ובהסכ‪ $‬שכירות שהציג )עמ' ‪ 498 500‬לפרוט' ו נ‪ ,(66/‬שיש לו‬
‫נכס שהיה בשיפו‪ 2‬הממוק‪ $‬באותו אתר ושיש לו חברי‪ $‬באזור‪ ,‬לא נסתרה‪ ,‬ובכ נפגע משקל ראיה זו‪.‬‬
‫יש לשי‪ $‬אל לב‪ ,‬שבכתב האישו‪ $‬ובראיות התביעה וטיעוניה דלעיל – נפקד מקומ‪ $‬של נאשמי‪ 3 $‬ו ‪,4‬‬
‫השותפי‪ $‬לקשר ולרצח‪ ,‬וטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬מהמפגש הנטע‪ +‬בשעות הערב – עובדה המטילה צל נוס* על‬
‫תקפות הקשר שבי‪ +‬העובדות שצוינו באשר להתרחשות ביו‪ 05.10.11 $‬לבי‪ +‬הרצח‪.‬‬
‫יש לומר‪ ,‬יש רגליי‪ $‬לטענת ההגנה‪ ,‬שהעובדה שא* המדינה אינה טוענת שמי מהנאשמי‪ $‬החזיק ביו‪$‬‬
‫‪ 05.10.11‬באחד מהטוקמני‪ 3 $‬או ‪ ,4‬מחלישה את טענתה‪ ,‬כי מי מה‪ $‬עשה כ‪ +‬ביו‪.09.10.11 $‬‬
‫‪ .88‬התביעה‪ ,‬בסיכומיה )פסקה ‪ 356‬עמ' ‪ ,(88‬עמדה על כ שטוקמני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬נדמו בדקת הרצח ולא‬
‫שבו לפעול‪ .‬עובדה זו‪ ,‬עובדה מחשידה היא‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬ועשויה להוות ראיה נסיבתית לכ שטוקמני‪3 $‬‬
‫ו ‪ 4‬נטלו חלק ברצח המנוח‪.‬‬
‫בהתעל‪ $‬מהשאלה העיקרית שבה על בית המשפט להכריע‪ ,‬הא‪ $‬מי מהנאשמי‪ $‬היה זה שעשה שימוש‬
‫באחד משני המכשירי‪ $‬הללו‪ ,‬יש להעיר מספר נקודות שמפחיתות מהמשקל הראייתי של נסיבה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬אמנ‪ $‬הטלפוני‪ $‬הללו הפסיקו לדבר בשעה ‪ ,15:36:48‬א הרצח התרחש בשעה‬
‫‪ ,15:36:21‬כלומר‪ ,‬הטלפוני‪ $‬המשיכו לדבר ג‪ $‬אחרי הרצח‪ ,‬הלא סביר יותר‬
‫שמעורבות‪ $‬ברצח תצביע על כ שהפסיקו לדבר בה‪ $‬מעט קוד‪ $‬לביצועו?‬
‫ב‪ .‬א‪ $‬אכ‪ ,+‬כשיטת התביעה‪ ,‬השניות האחרונות בה‪ +‬פעל טוקמ‪ 4 +‬היו לצור הזזתו של‬
‫נאש‪ 2 $‬מקרבתו של המנוח‪ ,‬הלא סביר יותר שהטלפו‪ +‬יפסיק לפעול בשלב זה‪ ,‬טר‪$‬‬
‫הרצח‪ ,‬כאשר נאש‪ 2 $‬ק‪ $‬ממקו‪ $‬מושבו ליד המנוח?‬
‫ג‪ .‬צודקת ההגנה בטיעונה שהייחודיות שמוצאת התביעה‪ ,‬בעובדה שטוקמני‪ 3 $‬ו ‪4‬‬
‫הפסיקו לשוחח בדקת הרצח קיימת‪ ,‬בי‪ +‬היתר‪ ,‬בשל כ שהחקירה כוונה כ ‪.‬‬
‫החקירה לא בדקה את אופ‪ +‬הפעולה של כלל הטלפוני‪ $‬שפעלו בסמו לזירה ובסמו‬
‫למועד הרצח‪ ,‬אלא מספר מצומצ‪ $‬בלבד‪ ,‬ולכ‪ +‬מטושטש מעט האפקט הראייתי של‬
‫הטענה‪.‬‬
‫‪ 35‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ד‪ .‬ההגנה א* מצביעה על כ שלאחר הרצח‪ ,‬על פי ת‪ ,62/‬התקשרו טלפוני‪ $‬שוני‪ $‬אל‬
‫טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ ,4‬א‪ $‬כי לא נענו וניסיו‪ +‬ההגנה לדלות תשובות בקשר לניסיונות אלו‬
‫בחקירת העד רוזנברג )עמ' ‪ 301 302‬לפרוט'( לא נשאו פרי‪.‬‬
‫ה‪ .‬מאחר והקושרי‪ $‬אשר החזיקו בטוקמ‪ ,3 +‬לתרחיש התביעה‪ ,‬נטשו את האקדח ואת‬
‫אופנוע הרצח בסמו למקו‪ $‬התרחשותו בסמו זה לזה‪ ,‬מדוע לא עשו כ‪ +‬ג‪ $‬ביחס‬
‫לטוקמ‪ ,3 +‬שסיי‪ $‬את תפקידו‪ ,‬כפי שסביר היה שיעשו‪ ,‬במידה והחזיקו בו‪.‬‬
‫‪ .89‬היעדרו של מניע‪:‬‬
‫לאיש מהנאשמי‪ $‬לא היה מניע לרצוח את המנוח‪ .‬התביעה לא הציגה ולו שמ‪ 2‬ראיה לקיומו‪ .‬עסקינ‪+‬‬
‫בחקירה בפרשת רצח ויש להניח‪ ,‬כי החקירה עשתה מאמצי‪ $‬רבי‪ $‬בכיוו‪ +‬זה והעלתה חרס‪.‬‬
‫לית מא‪ +‬דפליג שהיעדרו של מניע‪ ,‬בעיקר בעבירות חמורות‪ ,‬בוודאי בעבירת רצח‪ ,‬מטיל סימ‪ +‬שאלה על‬
‫אשמת‪ $‬של הנאשמי‪ $‬בתיקנו‪ .‬אי‪ +‬אד‪ $‬ק‪ $‬על אחיו להרגו סת‪ $‬כ ללא סיבה ולו טריוויאלית‪.‬‬
‫מניע אמנ‪ $‬אינו רכיב מרכיביה של עבירה פלילית ולצור גיבושה‪ ,‬אי‪ +‬חובה להוכיחו "המניע לעבירה‬
‫או לכוונה אינו מעלה ואינו מוריד לעניי האחראיות הפלילית והוא א אי הוראה אחרת מפורשת"‬
‫)סעי* ‪ 16‬לחוק העונשי‪" ,(+‬אול שאלת האחריות הפלילית לחוד‪ ,‬והשאלה הראייתית לחוד‪ .‬פשיטא‪,‬‬
‫כי א קיימות ראיות כי הנאש ביצע את מעשה העבירה‪ ,‬אי כל משמעות לעניי הרשעתו לקיו או‬
‫היעדר מניע‪.......‬אול ככל שמדובר במניע כראייה לאשמה‪ ,‬או אז יכול שתהיה השלכה לקיומו‪ ,‬או‬
‫להיעדרו‪ ,‬כחוליה במסכת הראיות הכוללת‪ ,‬שיש בה להשפיע על הערכת משקל ‪ .‬לפיכ‪ ,/‬איני רואה‬
‫להבחי בי מניע מוכח‪ ,‬או היעדרו של מניע מוכח‪ ,‬לבי כל ראיה נסיבתית אחרת‪ ,‬שעה שנבחנות‬
‫הראיות הנסיבתיות כול כמכלול‪ .‬יש וקיומו של מניע‪ ,‬יהווה נדב‪ /‬נוס לראיות הנסיבתיות האחרות‪,‬‬
‫ויחזק את המשתמע מה ‪ .‬והיפוכ של דברי ‪ .‬היעדר מניע יכול שיכרס ביתר הראיות הנסיבתיות‪,‬‬
‫ויפחית ממשקל המצטבר" )ע"פ ‪ ,3177/91‬חייאב נ' מדינת ישראל‪.((26.10.1992) ,‬‬
‫‪ .90‬התביעה מצביעה על כ שלבד מהנאשמי‪ $‬לא ידע איש על פגישתו הצפויה של המנוח ע‪ $‬נאש‪$‬‬
‫‪ .2‬עובדה זו נזקפת‪ ,‬על כ‪ ,+‬לחובת הנאשמי‪ .$‬נאש‪ 2 $‬לא הכחיש כי זומנה ישיבה בינו לבי‪ +‬המנוח‬
‫במסעדה‪ .‬עדי תביעה‪ ,‬כפי שפורט‪ ,‬העידו על כ ‪ ,‬שהמנוח ביו‪ $‬האירוע לא עשה שימוש בטלפו‪ +‬לא מוכר‬
‫שלו )טוקמ‪ (+‬ולכ‪ +‬לא נית‪ +‬להצביע על שיחות בלתי מתועדות שביצע‪.‬‬
‫ראיות אלה מטבע‪ +‬הינ‪ +‬ראיות מוגבלות בהיות‪ +‬שליליות‪ ,‬מאחר שיש בה‪ +‬להצביע רק על האי‪ +‬ולא על‬
‫היש‪ .‬רק אות‪ $‬שהועדו על ידי המדינה לא ידעו על פגישותיו הצפויות של המנוח‪ ,‬או לא ידעו למי סיפר‬
‫על כוונתו להיפגש ע‪ $‬נאש‪ .2 $‬אחרי‪ $‬שאפשר שידעו לא הועדו ולא נית‪ +‬היה להעיד‪.$‬‬
‫ואכ‪ ,+‬האפשרות שאלמוני‪ $‬ידעו על המפגש עולה מכ שהמנוח‪ ,‬על פי עדות נהגו‪ ,‬תמיר אברה‪ ,$‬נפגש‬
‫ביו‪ $‬המקרה בפתח תקווה ובתל אביב ע‪ $‬אנשי‪ $‬שזהות‪ $‬אינה ידועה )נ‪ .(36/‬הדוד ראוב‪ +‬עבדו סיפר‪,‬‬
‫כי ראה את המנוח בקפה ע‪ $‬עוד אנשי‪) $‬עמ' ‪ 143‬ש' ‪ 9‬לפרוט'(‪ .‬אבי מחלב מסר באמרתו ת‪) 181/‬גיליו‪+‬‬
‫‪ 1‬ש' ‪ (14 17‬כי ראה את המנוח יושב בבית קפה ע‪ $‬לפחות שלושה אנשי‪ $‬שלא הכיר‪.‬‬
‫‪ 36‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ההגנה‪ ,‬בסיכומיה )עמ' ‪ 189‬לסיכומי ב"כ נאש‪ (1 $‬הצביעה על ראיות נוספות לכ שהמנוח‪ ,‬לפני‬
‫הפגישה במסעדה‪ ,‬נפגש ודיבר ע‪ $‬אנשי‪ $‬רבי‪ $‬טלפונית‪ ,‬כ שהטענה שאיש לא ידע על כוונתו להיפגש‬
‫ע‪ $‬נאש‪ 2 $‬לפחות מסופקת מאוד‪.‬‬
‫באשר לאפשרות שהמנוח החזיק טלפו‪ +‬נוס*‪ ,‬הרי במוצג ת‪ 82/‬אותו הגישה התביעה יש ראיה הפוכה‪,‬‬
‫ולפיו‪ ,‬היה למנוח טלפו‪ +‬נוס* שהמשטרה ידעה על קיומו – ‪ – 050 2466708‬העד אביאל ווהל אישר‬
‫האפשרות שהמנוח עשה שימוש בטוקמ‪) +‬עמ' ‪ 174‬ש' ‪ 20 22‬לפרוט'(‪ ,‬ועוד אחרי‪ .$‬בהינת‪ +‬הנוהַ ג של‬
‫עברייני‪ $‬לקיי‪ $‬שיחות ע‪ $‬אחרי‪ $‬כאשר ה‪ $‬אינ‪ $‬מחזיקי‪ $‬טלפוני‪ $‬בקרבת‪ $‬המיַדית‪ ,‬נוהַ ג שהוכח‬
‫על ידי ההגנה‪ ,‬א* לעובדה שעל גופתו של המנוח או בקרבת מקו‪ $‬מושבו במסעדה לא נמצא טלפו‪ ,+‬אי‪+‬‬
‫כל משמעות ראייתית‪.‬‬
‫א* הטלפו‪ +‬האישי של המנוח שהוחזק על ידי תמיר אברה‪ $‬ברכב שהמתי‪ +‬למנוח לא נתפס ש‪ ,$‬אלא‬
‫מידי אשת המנוח )נ‪.(28/‬‬
‫‪.91‬‬
‫כאמור‪ ,‬משקל רב ומכריע בסיכומיה מקדישה המדינה לעובדה שהנאשמי‪ $‬שמרו על זכות‬
‫השתיקה בחקירת‪ ,$‬א‪ $‬באופ‪ +‬מוחלט וא‪ $‬באופ‪ +‬חלקי‪ ,‬ובשל כ כבשו את גרסת‪ $‬וזו הושמעה על‬
‫יד‪ $‬לראשונה בעמד‪ $‬על דוכ‪ +‬העדי‪ $‬בבית המשפט‪.‬‬
‫כ ג‪ $‬עסקה המדינה הרבה בשקרי הנאשמי‪ $‬בתחומי‪ $‬רבי‪ $‬ושוני‪ ,$‬לטעמה‪ ,‬כגו‪ +‬מתי וא‪ $‬מיגנו‬
‫עצמ‪ $‬ואת רכביה‪ ,$‬בא‪ $‬אכ‪ +‬חששו לחייה‪ ,$‬עיסוקיה‪ $‬העברייניי‪ ,$‬קשריה‪ $‬ע‪ $‬עברייני‪" $‬ידועני‪"$‬‬
‫ועיסוק‪ $‬של נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ 4‬בעבירות רכוש כאלה ואחרות‪.‬‬
‫לעניי‪ +‬שתיקת חשודי‪ $‬ונאשמי‪ $‬בחקירה נאמר בע"פ ‪ ,8813/12‬דור שבתאי נ' מדינת ישראל‬
‫)‪:(01.07.14‬‬
‫"הלכה מושרשת היא כי שתיקתו של נאש בחקירתו במשטרה עשויה לשמש כראיה‬
‫המחזקת את ראיות התביעה נגדו‪ .‬בסיסה של הלכה זו נעו‪ -‬בהבנה‪ ,‬לפיה על דר‪/‬‬
‫הכלל‪ ,‬בחירתו של נחקר לשתוק במהל‪ /‬החקירה אינה מתיישבת ע חפותו‪ ,‬שכ אד‬
‫שהוא ח מפשע ירצה למסור את גרסתו‪ ,‬על מנת להפיג את ענ החשדות הפליליי‬
‫העומד מעל לראשו‪ .‬לפיכ‪ ,/‬לצד הזכות המוקנית לכל נאש למלא את פיו מי במהל‪/‬‬
‫החקירה‪ ,‬נקבע בפסיקה‪ ,‬כי נית להסיק משתיקתו של הנאש כי יש לו מה להסתיר‪,‬‬
‫ובהיעדר טעמי סבירי ואמיני באשר להחלטה לשמור על זכות השתיקה‪ ,‬תהווה‬
‫שתיקתו של נאש משו ראיה המחזקת את יתר הראיות "הפוזיטיביות" הקיימות‬
‫נגדו‪ ,‬ובכלל זה מדובר ג בחיזוק לראיות הנסיבתיות הפועלות לחובתו )ע"פ ‪,1787/08‬‬
‫אריש נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסקה כ"ז )‪ ;(25.11.2008‬ע"פ ‪ ,3834/10‬והבה נ' מדינת‬
‫ישראל‪ .((06.03.2013 ,‬יפי ‪ ,‬לעניי זה‪ ,‬דברי השופט ע' ארבל‪ ,‬בע"פ ‪,3452/11‬‬
‫שאלתיאל נ' מדינת ישראל‪ ,‬בפסקה ‪:(08.07.2013) 36‬‬
‫‪ 37‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫"שתיקת נאש בחקירה‪ ,‬ואי מת גרסה כלל‪ ,‬כאשר בסופו של יו‬
‫קיימות נגדו ראיות הקושרות אותו לעבירה בה הואש ‪ ,‬בנסיבות‬
‫המעלות חשש להתנהגות טקטית וללא הסבר המעלה ספק סביר‪ ,‬עשויה‬
‫להוות חיזוק ונדב‪ /‬נוס במכלול ראיות התביעה נגד הנאש ‪ .‬יש לזכור‬
‫כי א שהשתיקה אינה מהווה ראיה עצמאית‪ ,‬יש בה כדי להשלי‪ /‬על‬
‫מהימנות השותק‪ ,‬והיא א מהווה ראיה המחזקת את ה"יש הראייתי"‬
‫)קדמי‪ .(308 307 ,‬כ‪ ,/‬נאש אשר שתק בחקירתו ובחר למסור גרסה‬
‫בבית משפט‪ ,‬שתיקתו בחקירה עלולה להיות לו לרוע‪ -‬ולחזק את ראיות‬
‫התביעה נגדו )למשל‪ ,‬דברי כב' השופטת ט' שטרסברג כה בע"פ‬
‫‪ ,230/84‬חג'בי נ' מדינת ישראל פ"ד ל"ט)‪ .((1985) 789 ,785 ,(1‬התנהגות‬
‫זו אינה משקפת חפות‪ ,‬אלא להיפ‪ :/‬סירוב נאש לשת פעולה בהליכי‬
‫חקירה שבכוח לתרו להוכחת חפותו עשוי לשק התנהגות מפלילה‬
‫)עניי כה ‪ ,‬דברי כב' השופטת א' חיות בפסקה ‪ ;12‬ע"פ ‪ ,6167/99‬ב‬
‫שלוש נ' מדינת ישראל )‪ (01.09.03‬פסקה ‪ ,12‬להל ‪" :‬עניי ב שלוש("‪.‬‬
‫בע"פ ‪ ,9141/10‬אברה סטואר נ' מדינת ישראל )‪ (28.04.14‬נאמר‪:‬‬
‫"הכלל בדבר הער‪ /‬הראייתי שיש לייחס לשתיקת הנאש במשפט מבטא את האיזו‬
‫הנדרש בי אינטרס חשיפת האמת בהלי‪ /‬הפלילי‪ ,‬לבי ההגנה על זכויות הנאש‬
‫מפני הפללה עצמית‪ .‬לשתיקת הנאש נית משקל ראייתי כחיזוק למשקל ראיות‬
‫התביעה וכסיוע במקו שהוא נדרש‪ .‬ע זאת‪ ,‬השתיקה אינה יכולה לתפוס את מקומ‬
‫של ראיות התביעה הבסיסיות הנדרשות לצור‪ /‬הפללת הנאש ]‪[...‬‬
‫אי די בהסבר סתמי לשתיקה‪ ,‬והוא אינו יכול להיות נעו‪ -‬ברצו להימנע מהפללה‬
‫עצמית )ע"פ ‪ ,1497/92‬מדינת ישראל נ' צוברי‪ ,‬פ"ד מז)‪ .(202 203 ,177 ,(4‬עצת עור‪/‬‬
‫די להימנע ממסירת עדות לא נתקבלה כהסבר סביר לשתיקה )עניי ב גל‪ ,‬עמ' ‪4‬‬
‫‪) "(153‬עניי קייס‪ ,‬פס' ‪ 37‬ו ‪ 40‬לחוות דעתה של השופטת פרוקצ'יה )ההדגשות‬
‫הוספו – א"ר((‪.‬‬
‫יפי לעניי זה דבריו של חברי השופט עמית‪:‬‬
‫"אלא שהמערערי מילאו פיה מי ושמרו על זכות השתיקה‬
‫בחקירותיה ‪ ,‬ג לאחר שנפגשו ע עור‪ /‬דינ ‪ .‬א שאי השתיקה‬
‫מהווה ראיה עצמאית‪ .‬יש בה כדי להשלי‪ /‬על מהימנות השותק‪ ,‬והיא א‬
‫מהווה ראיה המחזקת את ה'יש הראייתי' )יעקב קדמי על הראיות חלק‬
‫שני ‪ .((2009) 307 308‬כ‪ ,/‬נאש ‪ ,‬אשר שתק בחקירתו ובחר למסור‬
‫גרסה בבית משפט‪ ,‬שתיקתו בחקירה עלולה להיות לו לרוע‪ -‬ולחזק את‬
‫ראיות התביעה נגדו‪ .‬וכדברי השופטת שטרסברג כה בע"פ ‪,230/84‬‬
‫חג'בי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד ל"ט)‪:(1985) 789 ,785 ,(1‬‬
‫‪ 38‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫'אול מששתק במקו שנתבקש הסבר‪ ,‬אי שתיקתו זו עולה בקנה אחד‬
‫ע ציפיותיו שיאמינו לו‪ ,‬כאשר יעלה את גרסתו לראשונה בשלב של‬
‫עדויות הגנה‪ .‬כאשר נאש טוע לחפות מוחלטת‪ ,‬והוא מעומת על ידי‬
‫חוקריו במשטרה ע חומר המעיד על מעורבותו בפשע‪ ,‬כיצד יצפה‬
‫שיאמינו לו‪ ,‬א נמנע מלפקוח עיני חוקריו כשמטיחי ה‬
‫העובדות‪.'...‬‬
‫בפניו את‬
‫‪ .29‬כ‪ /‬ג בענייננו‪ .‬המערערי שתקו בחקירותיה ומסרו את גרסת‬
‫לראשונה רק בבית המשפט‪ ,‬ואקדי ואומר כי גרסת הכבושה מהווה‬
‫עלבו לשכל הישר" )ע"פ ‪ ,11068/08‬מדינת ישראל נ' סנקר‪ ,‬פסק ‪28 29‬‬
‫)‪) 2010‬להל ‪" :‬עניי סנקר"((‪.‬‬
‫עוד ראו לעניי שתיקה – אמנ ש שתיקת נאשמי במשפט – ע"פ ‪ ,7637/05‬יוס‬
‫נ' מדינת ישראל )‪ ,(2007‬פסקה ‪ 13‬לחוות דעתי‪ ,‬לרבות באשר למשמעות השתיקה‬
‫במשפט העברי‪.‬‬
‫נזכיר‪ ,‬כי המערער לא הסביר מדוע לא אישר את היכרותו ע טפליצקי‪ ,‬פרט פשוט‬
‫לכאורה שאי בו כשלעצמו כביכול כדי לסב‪ /‬בעבירות‪ ,‬וזאת חר הטחות חוזרות‬
‫ונשנות מצד חוקריו בנושא )למשל‪ ,‬ת‪8/‬א'‪ ,‬עמ' ‪ .(6 7‬אעיר‪ ,‬כי אי בדברי אלה‬
‫לחלוק כל עיקר על זכותו של המערער לשתוק בחקירותיו‪ ,‬ואול בנסיבות יש לכ‪/‬‬
‫מחיר מסוי ‪:‬‬
‫"אכ ‪ ,‬עומדת לו לחשוד זכות שתיקה מוחלטת בשלב החקירה וזכות‬
‫בחירת קו ההגנה במהל‪ /‬הדיו במשפטו; ואי הדעת סובלת שעשיית‬
‫שימוש בזכות השתיקה או בזכות בחירתו של קו ההגנה‪ ,‬יהיו לו –‬
‫כשלעצמ – לרוע‪ .-‬בר ‪ ,‬לעשיית שימוש בזכות השתיקה על ידי חשוד‬
‫ישנו 'מחיר' טבעי מ ההיבט הראייתי‪ .‬חשוד הבוחר בשתיקה גור לכ‪,/‬‬
‫שהראיות העומדות לחובתו נותרות ללא 'משקל שכנגד'; ובכ‪ /‬מתחזק‪,‬‬
‫מטבע הדברי ‪ ,‬כוח הלכאורי של אות ראיות והדבר יכביד עליו כאשר‬
‫יעלה את גרסתו בעדותו במהל‪ /‬הדיו ‪ .‬הוא הדי בכבישת גרסה מצדו של‬
‫נאש עד לאחר סיו פרשת התביעה‪ ,‬מטעמי הנעוצי בבחירת קו‬
‫הגנה" )ע"פ ‪ ,5730/96‬גרציאני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פס' ‪)5‬ד( לחוות דעתו‬
‫של השופט קדמי )‪."((2007‬‬
‫‪ .92‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬בפרשת ע"פ ‪ ,9141/10‬סטואר‪ ,‬הקדי‪ $‬בית המשפט העליו‪ +‬לפרוט ההלכה המפורטת‬
‫לעיל סייג )ראה פסקה ק' לחוות דעתו של כב' השופט רובינשטיי‪" (+‬ראשית‪ ,‬המערער שמר כמעט באופ‬
‫עקבי על שתיקתו בחקירותיו במשטרה‪...‬ובהיעדר הסבר סביר‪ ,‬פרט להסתמכות על עצת עור‪ /‬די ‪,‬‬
‫הדבר מהווה חיזוק לראיות נגדו‪."...‬‬
‫‪ 39‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫הנאשמי‪ 2 ,1 $‬ו ‪ 3‬בתיקנו נימקו את שתיקת‪ $‬בעצת‪ $‬של באי כוח‪ ,$‬כ העיד נאש‪" 1 $‬אני נעצרתי‬
‫בתיק רצח‪ ,‬פע ראשונה אני נעצר בתיק רצח‪ ,‬תיק כבד ביותר‪ .‬נעצרתי ע מוטי‪ ,‬מוטי בחיי לא‬
‫דיבר בחקירות‪ ,‬ג לא בתור עד‪ .‬עו"ד דרחי שאני סומ‪ /‬עליו בעיניי עצומות‪ ... ,‬אמרתי לו שיש לי מה‬
‫להגיד ומה לתת והוא אמר לי‪ ,‬לא‪ ,‬אתה לא מדבר‪) "...‬עמ' ‪ 545 ,544‬לפרוט'(‪.‬‬
‫נאש‪ 2 $‬העיד‪ ,‬כי "השתיקה בחקירה היא סוג של מנטליות אצלו אותה אימ‪ -‬עוד בראשית דרכו על פי‬
‫עצת עור‪ /‬דינו וא כעד אי הוא משת פעולה" )עמ' ‪ ,667‬עמ' ‪ 881‬לפרוט'(‪.‬‬
‫נאש‪ 3 $‬השיב לסנגורו כשנשאל "אתה ודרחי אמרת לי‪."...‬‬
‫‪ .93‬אי‪ +‬בתיקנו צור להכביר מילי‪ $‬בסוגיה זו מהסיבה הפשוטה‪ ,‬ולפיה‪ ,‬אי‪ +‬לסוגיית שתיקת‬
‫הנאשמי‪ $‬בתיקנו כל השפעה על המארג הראייתי‪.‬‬
‫נאמר שוב ושוב‪ ,‬א* בפסיקה שצוטטה לעיל‪ ,‬שלניצול זכות השתיקה על ידי נאש‪ ,$‬אפילו אי‪ +‬לו הסבר‬
‫מתקבל על הדעת‪ ,‬לשתיקה‪ ,‬זו יכולה להיות חיזוק ל"יש הראייתי"‪ ,‬א לא לבוא במקומו‪.‬‬
‫נאמר בפרשת סטואר במובא לעיל "‪...‬א שאי השתיקה מהווה ראיה עצמאית‪ ."...‬נאמר "השתיקה‬
‫אינה יכולה לתפוס את מקומ של ראיות התביעה הבסיסיות הנדרשות לצור‪ /‬הפללת הנאש ‪"...‬‬
‫והדברי‪ $‬ידועי‪.$‬‬
‫‪.94‬‬
‫שקרי הנאשמי‪ $‬בבית המשפט‪:‬‬
‫כפי שבנושא "כבישת העדות"‪ ,‬הטילה המדינה יהבה לצור הרשעת הנאשמי‪ $‬בראותה ראיה‬
‫משמעותית לחיזוק ראיותיה על "שקריה בבית המשפט" )פסקה ‪ 9‬עמ' ‪ 6‬לסיכומי‪ .($‬כ עשתה‬
‫בפסקה ‪) 146‬עמ' ‪ 37‬לסיכומי‪ ,($‬בדבר טיב המיגו‪ +‬בו עשו הנאשמי‪ 1 $‬ו ‪ ,2‬לטענת‪ .$‬כ בפסקה ‪216‬‬
‫)עמ' ‪ 55‬לסיכומי התביעה(‪ ,‬באשר לקשריו של נאש‪ 2 $‬ע‪ $‬דני שו‪ ,+‬כ בפסקה ‪ 247‬עמ' ‪ 64‬לסיכומי‬
‫המאשימה‪ ,‬לטענת הנאשמי‪ $‬שהגיעו למסעדה באופ‪ +‬תמי‪ .$‬כ א* בעניי‪ +‬עדותו של יוסי מלכה‪ ,‬סביב‬
‫התנהלותו של נאש‪ 1 $‬בשיחת ‪ 507‬השניות ועוד‪.‬‬
‫ההלכה לעניי‪ +‬שקרי נאש‪ $‬בבית משפט )ע"פ ‪ ,161/72‬מוסטפה סרסור נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד כח)‪203 ,(2‬‬
‫)‪ ,((1974‬היא‪ ,‬שכדי שנית‪ +‬יהיה לעשות שימוש בשקרי נאש‪ $‬לצור ראייתי‪ ,‬צרי שהללו יעמדו בתנאי‪$‬‬
‫שוני‪ ,$‬בי‪ +‬היתר‪ ,‬כי השקר יהיה בעניי‪ +‬מהותי ולא בעניי‪ +‬פעוט ער ‪ ,‬ברור וחד משמעי‪ ,‬יוכח מעדות‬
‫עצמאית וכי יעשה בזדו‪ +‬ומתו כוונה להעלי‪ $‬את האמת מפני בית המשפט ולא מתו פחד שיינת‪ +‬נגדו‬
‫פסק די‪ +‬שלא כדי‪.+‬‬
‫לא מצאתי שהתביעה הצליחה להצביע על שקר של מי מהנאשמי‪ $‬שעמד בתנאי‪ $‬אלה‪ ,‬בעיקר בתנאי‬
‫שהשקר יהיה ברור וחד משמעי‪.‬‬
‫גרסאות הנאשמי‪ $‬כול‪ +‬היו מגובות בראיות מקו‪ $‬שאפשר היה‪ ,‬לא עלה מעדות‪ $‬בפנינו‪ ,‬מאופ‪+‬‬
‫התנהלות‪ ,$‬ממבע פניה‪ ,$‬מתנועות גופ‪ $‬ודרכ‪ $‬בתשובות שהשיבו לשאלות שנשאלו‪ ,‬כי ה‪ $‬משקרי‪$‬‬
‫וכי נית‪ +‬לדחות כלא אמינה את גרסת‪ $‬על הס*‪.‬‬
‫‪ 40‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫העיקר בתיקנו שהוא תיק נסיבתי באופ‪ +‬טהור וחד משמעי‪ ,‬היא ההלכה באשר למשקל הראייתי‬
‫שאפשר לייחס על פי הדי‪ +‬לשקרי הנאש‪ $‬במידה וה‪ $‬מוכחי‪.$‬‬
‫נאמר בע"פ ‪ ,836/81‬חיי לביא נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לו)‪:692 ,(3‬‬
‫"וכ ראה מדברי כבוד השופט לנדוי )כתארו אז(‪ ,‬בע"פ ‪ ,426/67‬בעמ' ‪ 483‬שצוטטו‬
‫בהסכמה בע"פ ‪ ,565/77‬בעמ' ‪:695‬‬
‫"הנני גורס שעלינו לנהוג זהירות העמדת ההרשעה א במקצת על כ‪,/‬‬
‫שהנאש נת הסבר אשר נמצא כוזב‪ ,‬פ ניכשל באחד הימי בהרשעת‬
‫אד ח מפשע‪ .‬כבר נאמר אצלנו לא פע שהסבר כוזב עשוי לחזק את‬
‫האימו של בית המשפט במהימנות העדויות מטע התביעה‪ ,‬א‪ /‬אי הוא‬
‫יכול למלא חלל הקיי במערכת התביעה מבחינת כמות ההוכחות –‬
‫ה'יש' הדרוש להרשעה‪ .‬אי זו אלא צורה אחרת של הכלל הידוע שכל‬
‫ספק מתקבל על הדעת חייב להתפרש לזכות הנאש "‪.‬‬
‫באותו עניי שנדו בע"פ ‪ 565/77‬הנ"ל התקבל ערעורו של המערער על הרשעתו‬
‫בעבירה של סיוע לביצוע שוד‪ .‬ההרשעה התבססה על כ‪ /‬שהמערער נראה עושה‬
‫תנועה בראשו ומחיי‪ /‬לכיוו המקו מעבר לרחוב‪ ,‬שבו עמדו שני השודדי ‪ ,‬לפני‬
‫שנכנסו לחנות שבה ביצעו את השוד‪ ,‬ואלה השיבו לו בתנועת ראש ובחיו‪ ./‬לאחר‬
‫השוד נראה המערער נפחד ומזיע ונמלט מהמקו ‪ ,‬בטר הגיעה המשטרה‪ .‬בעדותו‬
‫הכחיש‪ ,‬שהיה לו קשר כלשהו ע מבצעי השוד‪ ,‬ושעשה איזו תנועה שהיא כלפיה ‪,‬‬
‫עדותו נדחתה כבלתי מהימנה‪.‬‬
‫דעת הרוב )מפי כב' השופט י' כה )כתארו אז( וכב' השופט ש' לוי ( הייתה‪ ,‬כי אי‬
‫די בהוכחות אלה כדי להביא למסקנה חד משמעית‪ ,‬שהמערער סייע לשודדי‬
‫בביצוע העבירה‪ ,‬א כי המערער לא נת הסבר לתנועה שעשה לעבר השודדי ‪,‬‬
‫שיכולה הייתה להתיישב ע חפותו מהאשמה שיוחסה לו‪ ,‬כגו ‪ ,‬שהכיר אות‬
‫מקוד וסת בירכ לשלו ‪ .‬הסתלקותו מהמקו יכולה להתיישב ע העובדה‪,‬‬
‫שהיה לו עבר פלילי עשיר‪ ,‬וע רצונו להרחיק מעצמו כל חשד‪ ,‬שיש קשר בינו לבי‬
‫השוד או השודדי ‪ .‬כב' השופט שמגר‪ ,‬בדעת המיעוט‪ ,‬א הוא היה מוכ לקבל‪ ,‬כי‬
‫ג א המערער לא ראה לספר זאת‪ ,‬הרי ייתכ שרק ביר‪ /‬את השודדי בשלו‬
‫והתכחש לכ‪ /‬אחר כ‪ /‬מטעמי טובי שעמו‪) .‬ש ‪ ,‬בעמ' ‪ 698‬מול האות א'(‪ ,‬א‪ /‬הוא‬
‫חלק על דעת הרוב‪ ,‬כי המערער נת הסבר לעצ הימצאו ליד מקו השוד‪ ,‬ומטע זה‬
‫לא הצטר להחלטת לקבל את הערעור‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬שקר של נאש יכול לשמש חיזוק לגרסת התביעה‪ ,‬כשבזו יש ראיה לכאורה‪,‬‬
‫רק כאשר שקר זה "קשור אל העבירה עליה נסב המשפט‪ ,‬ואינו נובע מעילה אחרת‬
‫‪ 41‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫שאינה רלבנטית לצור‪ /‬בחינת האשמה" )מדברי כב' השופט שמגר )כתארו אז(‬
‫בע"פ ‪ 641 ,622 ,543/79‬בעמ' ‪.(141‬‬
‫מסתבר‪ ,‬והדבר לא היה לפני בית המשפט קמא לפני הכרעת הדי ‪ ,‬כי למערער‬
‫הייתה סיבה טובה לבקש להרחיק עצמו מכל חשד לביצוע העבירה‪ ,‬שכ בעת‬
‫ביצועה היה עונש של מאסר על תנאי ל ‪ 18‬חודשי תלוי נגדו‪ ,‬שקריו‪ ,‬בניסיונו‬
‫להתכחש כליל למעשה שביצע‪ ,‬כ‪ /‬ג ניסיונו לחמוק מעיני המשטרה לאול קולנוע‬
‫חשו‪ /‬כשתינוקו בזרועותיו‪ ,‬יכולי להתיישב היטב ע חששו מפני הרשעה על‬
‫המעשה שביצע‪ ,‬ג כשאותו מעשה אינו מלווה כוונה לשלול את ה"עוזי" לצמיתות‬
‫ואיננו מהווה עבירה של ניסיו לשוד‪ ,‬שדי בה כדי לגרו להפעלת עונש המאסר על‬
‫תנאי‪.‬‬
‫ובע"פ ‪ ,2799/98‬אסעד סבאג נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק על ‪ 33 ,(2)99‬נאמר‪:‬‬
‫"דחיית גרסתו של המערער הותירה אותו ללא הסבר מניח את הדעת ביחס לשתי‬
‫שאלות נוספות‪ :‬מה עשה בישראל ביו האירוע‪ ,‬ולמה שיקר למתלונ ביחס למקו‬
‫מגוריו‪ .‬השופט קבע‪ ,‬שגרסת המערער ביחס למטרת נסיעתו ביו האירוע מטול‬
‫כר לחדרה‪ ,‬ומש בחזרה דר‪ /‬נתניה‪ ,‬אינה משקפת התנהגות סבירה‪ ,‬ולפיכ‪ /‬אינה‬
‫ראויה לאמו ‪ .‬כשלעצמי‪ ,‬הייתי נזהר במסקנה כה מרחיקת לכת‪ .‬בחקירתו מסר‬
‫המערער את ש המפעל בחדרה בו עבד‪ ,‬א‪ /‬המשטרה )כפי שציי השופט בהכרעת‬
‫דינו( לא טרחה לבדוק את אמיתות טענתו שבבוקר האירוע ביקר במפעל ושאל ש‬
‫אודות מעבידו‪ ,‬נמצא שזולת התרשמות השופט מאי סבירותה שלגרסת המערער‪,‬‬
‫לא נמצאה בפניו כל ראיה לשלילתה כ"סיפור בדוי"‪ .‬ג בעובדה שהמערער שיקר‬
‫למתלונ ביחס למקו מגוריו‪ ,‬ולא הסביר בחקירה ובעדות מדוע נהג כ‪ ,/‬אי כדי‬
‫להעיד על אשמתו‪ .‬אכ ‪ ,‬כאשר הראיות הנסיבתיות מצביעות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬באורח ברור‬
‫על קיו אשמה‪ ,‬היעדר הסבר מצד הנאש ‪ ,‬או שקריו‪ ,‬שה רלוונטיי לנושא‬
‫העבירה המיוחסת לו‪ ,‬עשויי לחזק את הראיות הנסיבתיות ולתמו‪ /‬בהרשעתו‬
‫)ראו‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ע"פ ‪ ,5152/91‬חליווה נ' מדינת ישראל‪ ,‬תקדי עליו ‪,95(3) 321‬‬
‫פסקה ‪ 15‬לפסק הדי (‪ .‬א‪ /‬כשהראיות הנסיבתיות מצביעות‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬כל קיו‬
‫חשד כבד‪ ,‬אי בכוח של היעדר הסבר מצד הנאש ‪ ,‬או שקריו‪ ,‬כדי למלא את החסר‬
‫בראיות התביעה )ע"פ ‪ ,836/81‬לביא נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לו‪ ,(3) ,692‬בעמ' ‪698‬‬
‫‪ ,699‬והאסמכתאות המובאות ש (‪ .‬די אחרו זה יפה למקרהו של המערער‪,‬‬
‫שהראיות הנסיבתיות מטילות עליו חשד כבד‪ ,‬א‪ /‬אינו מצביעות בבירור על אשמתו"‪.‬‬
‫‪ .95‬מחדלי חקירה‪:‬‬
‫‪ 42‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ההלכה בדבר משמעות‪ $‬ומשקל‪ $‬של מחדלי חקירה בשאלת הרשעת‪ $‬בדי‪ +‬של נאשמי‪ $‬ידועה‪ .‬בע"פ‬
‫‪ ,5386/05‬אלחורטי בילל נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק על ‪ ,(18.05.06) 2372 ,(2)2006‬נאמר‪:‬‬
‫"נאמר לא אחת כי בבסיס חובת החקירה‪ ,‬המוטלת על הרשויות‪ ,‬עומדת החובה‬
‫לפעול לחקר האמת והחובה להביא לדי את האש האמיתי בביצועה של העבירה‪.‬‬
‫חובת הרשויות למיצוי הליכי חקירה כראוי‪ ,‬מהווה ג חלק מזכות הנאש למשפט‬
‫תקי והוג ‪ .‬בהיותו אמצעי לחשיפת האמת‪ ,‬ברוח זו נפסק כהאי לישנא‪" :‬מטרת‬
‫החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד‪ ,‬אלא מציאת ראיות‬
‫לחשיפת האמת‪ ,‬בי א אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של חשוד‪ ,‬ובי א היא‬
‫עשויה להוביל להרשעתו" )ע"פ ‪ ,721/80‬תורג'מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה)‪,466 ,(2‬‬
‫‪ ,472‬השופט – כתארו אז – ברק(‪ .‬לאור זאת‪ ,‬השאלה היא מהי הנפקות והמשמעות‬
‫של מחדלי החקירה‪ .‬מבקש אני להניח כי זהו האתוס של גורמי החקירה‪ .‬א‪ – /‬מבלי‬
‫להטיל דופי – יש צור‪ /‬באמצעי הדרכה ופיקוח תדירי כדי שלא יהא חלילה חשש‬
‫למדרו חלקלק‪ ,‬מתו‪ /‬חולשות אנוש‪ ,‬הרצו לפתור תעלומות פשע עלול לגבור על‬
‫בקשת האמת‪.‬‬
‫במקרי שבה נתגלו מחדלי בחקירת המשטרה‪ ,‬בית המשפט צרי‪ /‬לשאול עצמו‬
‫הא המחדלי האמורי כה חמורי עד שיש לחשוש כי קופחה הגנתו של הנאש ‪,‬‬
‫כיוו שנתקשה להתמודד כראוי ע חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו‬
‫שלו )ע"פ ‪ ,173/88‬מרדכי אסר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מד)‪) 792 ,785 (1‬השופט‬
‫גולדברג(; ע"פ ‪ ,5781/01‬טארק עמאר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח)‪) 688 ,681 (3‬השופט‬
‫ג'וברא (; ע"פ ‪ ,5152/04‬שוריק אגרונוב נ' מדינת ישראל )השופט ג'וברא ((‪ .‬על פי‬
‫אמת מידה זו‪ ,‬על בית המשפט להכריע מה המשקל שיש לתת למחדל לא רק כשהוא‬
‫עומד לעצמו‪ ,‬אלא ג בראיית מכלול הראיות )ע"פ ‪ ,2511/92‬נאיל חטיב נ' מדינת‬
‫ישראל )לא פורס ( )השופט גולדברג((‪ .‬היעדרה של ראיה‪ ,‬שמקורו בחקירת‬
‫המשטרה‪ ,‬ייזק לחובת התביעה בעת שיישקל מכלול ראיותיה‪ ,‬ומאיד‪ /‬גיסא‪ ,‬הוא‬
‫יכול לסייע לנאש כשבית המשפט ישקול הא טענותיו מקימות ספק סביר )ע"פ‬
‫‪ ,4384/93‬מליקר נ' מדינת ישראל )לא פורס ( )השופט קדמי(; רע"פ ‪,8713/04‬‬
‫רצהבי נ' מדינת ישראל )טר פורס ( )השופט עדיאל(; ע"פ ‪ ,10735/04‬גולדמ נ'‬
‫מדינת ישראל )טר פורס ( )השופטת נאור((‪ .‬נפקותו של המחדל תלויה בתשתית‬
‫הראייתית שהניחה התביעה ובספקות אות מעורר הנאש ‪ ,‬והשלכותיו תלויות‬
‫בנסיבות של כל עניי ועניי ‪" :‬אכ ‪ ,‬יש נסיבות שבה כרוכה אי עריכת בדיקה או‬
‫רישו הודעה על ידי המשטרה‪ ,‬באבד ראיה חשובה‪ ,‬ולעתי א חיונית‪ ,‬ה‬
‫לתביעה וה להגנה‪ .‬כאשר 'חסרה' ראיה כאמור לתביעה – נזק ה'מחדל החקירתי'‬
‫לחובתה‪ ,‬שעה שנער‪ /‬מאז הראיות ונדונה השאלה הא הרימה התביעה את נטל‬
‫‪ 43‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ההוכחה המוטל עליה‪ .‬ואילו מקו שהעדרה של הראיה 'חסר' להגנה‪ ,‬תוכל זו‬
‫להצביע על ה'מחדל' כשיקול בדבר קיומה של ה'אפשרות' הנטענת על ידה‪ ,‬הכול‬
‫בהתא לנסיבות המיוחדות של העניי הנדו " )עניי מליקר האמור‪ ,‬בפסקה ‪6‬ג‬
‫)ההדגשה במקור(; ראו ג ע"פ ‪ ,4855/02‬מדינת ישראל נ' בורובי‪ '-‬ואח' )המשנה‬
‫לנשיא מצא‪ ,‬השופט לוי והשופט גרוניס( )טר פורס (‪) ,‬פסקה ‪ ;(53‬מהאמור עולה‪,‬‬
‫כי על מחדלי החקירה להימדד בדר‪ /‬כלל במישור הראייתי )עניי מליקר‪ ,‬ש (‪ .‬עוד‬
‫קבעה הפסיקה‪ ,‬כי התביעה אינה חייבת להציג בפני בית המשפט את 'הראיה‬
‫המקסימאלית'‪ ,‬אלא 'על התביעה להוכיח את המוטל עליה כ'ראיה מספקת'‪' ,‬ואי‬
‫נפקא מינה א היה לאל ידה להשיג טובה הימנה' )עניי מליקר‪ ,‬ראה האסמכתאות‬
‫דש ( וג א יכלה התביעה להשיג ראיות טובות יותר‪ ,‬אי הדבר מוביל לזיכוי‬
‫הנאש ‪ ,‬א בראיות שהוצגו יש די להרשעה מעבר לספק סביר‪ .‬כ‪ /‬סיכ את‬
‫הסוגיה בית המשפט בעניי מליקר‪" :‬כישלונו של הגור החוקר באיסו הראיות –‬
‫ואפילו נעשה הדבר במודע – אינו בא במקומה של הראיה שאפשר והייתה מושגת;‬
‫וכוחו מצומצ בהקשר זה‪ ,‬להיעדרה של ראיה תומכת או סותרת ראיה אחרת‪ ,‬שבעל‬
‫די סומ‪ /‬עליה את טענותיו"‪.‬‬
‫הכלל הוא אפוא "שהעדרה של ראיה אשר מקורה במחדלי רשויות החקירה‪...‬יזק לחובת‬
‫התביעה עת ישקל מכלול ראיותיה‪ ,‬מ הצד האחד‪ ,‬ויכולה היא לסייע בידי הנאש עת ישקול‬
‫בית המשפט בא טענותיו מקימות ספק סביר‪ ,‬מ העבר האחר‪ .‬על כ ‪ ,‬אי לקבוע כי מחדל‬
‫בחקירה מוביל‪ ,‬מניה וביה‪ ,‬לזיכוי הנאש ‪ .‬נפקותו של המחדל תלויה בתשתית הראייתית‬
‫הפוזיטיבית הספציפית שהציגה התביעה‪ ,‬מחד‪ ,‬ובספקות הספציפיי אות מעורר הנאש ‪,‬‬
‫מאיד‪ – /‬השלכות המחדל‪ ,‬אפוא‪...‬תלויות "בנסיבות המיוחדות של העניי הנדו ""‪ .‬ע"פ‬
‫‪ ,10735/04‬גולדמ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק ‪) 17‬נבו(‪.2006 ,‬‬
‫ובכ‪ +‬בעניי‪ +‬הנדו‪ +‬אי‪ +‬צור להרחיב בנושא "מחדלי החקירה"‪ ,‬בשל כ שהנני סובר שראיות התביעה‬
‫חלשות מדי‪ ,‬א* מבלי להיזקק לסוגיה זאת‪ .‬א ברור שאיבוד קלטת חקירתו של העד ממ‪ +‬ובני הזוג‬
‫מינאווי הינו מחדל חקירתי ממשי‪ ,‬כ ג‪ $‬אי חקירת עדי ראיה פוטנציאליי‪ ,$‬או מחיקת ההקלטה של‬
‫אריה מקס )ראה מוצגי‪ $‬ת‪171/‬א'‪ ,‬נ‪ 49/‬ופרוטוקול עמ' ‪ – (364 364 ,241‬הינ‪ $‬מחדלי‪ $‬ממשיי‪ ,$‬ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬בהינת‪ +‬ההסכמה של ההגנה כי המתנקשי‪ $‬הגיעו אל המסעדה מצפו‪ +‬מערב אל השביל המוביל אל‬
‫המסעדה – אי‪ +‬נראה שהגנת‪ $‬של הנאשמי‪ $‬נפגעה בשל כ באופ‪ +‬מהותי‪.‬‬
‫יכול ומשקל רב יותר יש לחוסר באיתור כל מצלמות האבטחה שבאזור המסעדה‪ ,‬המצלמה במוקד‬
‫העירוני )ת‪ ,(210/‬המצלמות ברחוב השלושה ‪) 3‬נ‪ ,30/‬ופרוט' עמ' ‪ (288 ,287‬וא* המצלמה ברחוב ויצמ‪2 +‬‬
‫)פרוט' עמ' ‪ 136‬ש' ‪.(18 20‬‬
‫מחדל משמעותי על פניו‪ ,‬נראה המעט מדי שעשתה המשטרה לאיתורו וחקירתו )במידה ואפשר( של מי‬
‫שהותיר שאריות של ה ד‪.‬נ‪.‬א שלו על אופנוע הרצח – ג'ורד‪ +‬אזולאי )עמ' ‪ 432‬ש' ‪ 28 30‬לפרוט'(‪ .‬למרות‬
‫‪ 44‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫שהתבקש והתקבל צו למחקרי תקשורת של הטלפוני‪ $‬של האיש – ראש צוות החקירה לא ידע להשיב‬
‫בחקירתו היכ‪ +‬ה‪ $‬ומדוע לא נמסרו להגנה )עמ' ‪ 432‬לפרוט'(‪ ,‬לא ידע לומר מה הפעולות שנעשו לאיתורו‬
‫ולבחו‪ +‬הא‪ $‬אכ‪ +‬אינו בי‪ +‬החיי‪ ,$‬לרבות אי התעניינות אצל היחידה המטפלת בפרשה‪ .‬מחדל בוודאי‬
‫קיי‪ $‬בכ ‪ ,‬שראיה חשובה ביותר להגנה באשר למחקרי תקשורת הקשורי‪ $‬בטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ ,2‬נ‪ 39/‬לא‬
‫נמסר להגנה והגיע לידיה בטעות‪ ,‬א‪ $‬כי יש לומר‪ ,‬העיקר שנמסר‪.‬‬
‫בנסיבות תיקנו ותוצאותיו‪ ,‬אי‪ +‬צור להכביר מילי‪ $‬בסוגיה זאת‪ ,‬א‪ $‬כי למחדלי החקירה יש משקל‬
‫מה‪.‬‬
‫‪ .96‬סיכו‪ $‬מרק‪ $‬הראיות לאישו‪ $‬הראשו‪:+‬‬
‫בחינת הראיות הנסיבתיות הינה בחינה תלת שלבית‪ :‬בשלב הראשו‪ +‬נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני‬
‫עצמה כדי לקבוע א‪ $‬נית‪ +‬להשתית עליה ממצא עובדתי )ע"פ ‪ ,9372/03‬פו וייזל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פד‬
‫נט)‪.((2004) 753 ,745 ,(1‬‬
‫בחינת כל ראיות התביעה‪ ,‬כול‪ ,+‬מלמדת שלא נמצאה ולא ראיה מרכזית וחשובה אחת שנית‪ +‬לבסס‬
‫עליה ממצא עובדתי המלמד באופ‪ +‬ברור אשמת הנאשמי‪ $‬במיוחס לה‪ – $‬להזכיר‪ ,‬כי יש להוכיח "כל‬
‫ראיה מעל לספק סביר"‪ ,‬ולא די בצירו* ראיות מסופקות )פרשת דבוייב(‪.‬‬
‫מצלמות האבטחה –ה‪ +‬ניטרליות‪ ,‬אינ‪ +‬מגלות כל מעשה המפליל את הנאשמי‪ $‬באופ‪ +‬מובהק‪.‬‬
‫איכוני הטלפו‪ +‬ככלל נעשו לאתרי‪ $‬ולכל היותר לסקטורי‪ $‬שמייצגי‪ ,$‬בעיקר בתחו‪ $‬עירוני‪ ,‬רחובות‬
‫רבי‪ $‬ומאות ואלפי בני אד‪ $‬וטלפוני‪ .$‬איכוני הטלפו‪ +‬של טוקמ‪ 3 +‬מציג נסיבה המתיישבת יותר ע‪$‬‬
‫עובדה שטוקמ‪ +‬זה לא נטל חלק בביצוע העבירה‪ ,‬בשל כ שראשיתה של שיחת ‪ 507‬השניות הייתה‬
‫בסקטור שאינו של המסעדה‪ .‬מחקרי התקשורת של טלפו‪ 4 +‬אינ‪ $‬מראי‪ $‬שבשניות ההתקשרות של‬
‫טוקמ‪ 3 +‬לטוקמ‪ 4 +‬שהחלו את שיחת ‪ 100‬השניות‪ ,‬נאש‪ 1 $‬משיב לטלפו‪ .+‬כ ג‪ $‬מלמדי‪ $‬צילומי‬
‫האבטחה של מצלמה מספר ‪ 6‬במסעדה‪.‬‬
‫התנהגותו של נאש‪ ,1 $‬הנראית בסרטי האבטחה‪ ,‬מלמדת שאי‪ +‬הוא מדבר בטלפו‪ ,4 +‬עובר לשיחת ‪100‬‬
‫השניות‪ ,‬כפי שצפוי היה שיעשה‪.‬‬
‫התנהגותו של נאש‪ 1 $‬הנראית בסרטי האבטחה אינה תואמת את ההתנהגות המצופה ממי שמתזמ‪ +‬את‬
‫הרצח בשיחת ‪ 507‬השניות‪ .‬בחירתו של נאש‪ 2 $‬לשבת ע‪ $‬המנוח בשולח‪ +‬בו ישבו‪ ,‬וצורת הסבת‪$‬‬
‫לשולח‪ ,+‬אינה מצביעה על התנהגות מפלילה יותר מהתנהגות טבעית‪ ,‬או מקרית‪.‬‬
‫אי‪ +‬כל ראיה‪ ,‬להבדיל מהשערה ששהותו של נאש‪ 1 $‬בשירותי‪ ,$‬כאשר ג‪ $‬אחרי‪ $‬ש‪ ,$‬לוותה בשיחה‬
‫ביניה‪ $‬או הסתודדות‪ ,‬כפי שהתביעה מציעה‪.‬‬
‫ישיבתו של נאש‪ 1 $‬אל השולח‪ +‬בו ישב ליד הכניסה למסעדה נראית טבעית‪ ,‬ובוודאי שאינה מצביעה‬
‫באופ‪ +‬מובהק על ידיעתו על הרצח הצפוי‪ .‬התנהגותו ליד השולח‪ +‬בהזמנת האוכל‪ ,‬אכילתו‪ ,‬ישיבתו חלק‬
‫ניכר מהזמ‪ +‬ע‪ $‬אחרי‪ ,$‬שאינ‪ $‬מעורבי‪ ,$‬אינה מהווה נסיבה שנית‪ +‬להשתית עליה ממצא עובדתי‬
‫הקשור לרצח‪.‬‬
‫‪ 45‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫אי‪ +‬ראיות להוכחת הטענה שמתנקשי‪ $‬החזיקו טלפו‪ +‬בכלל‪ ,‬בוודאי לכ שהחזיקו את טלפו‪.3 +‬‬
‫העובדה שטלפו‪ 4 +‬אוכ‪ +‬במסעדה בטר‪ $‬הגיע אליה נאש‪ ,1 $‬כאשר אי‪ +‬ראיה )להבדיל מהשערה( שהוא‬
‫נמסר לו לפני הרצח – אינה מהווה ראיה נסיבתית שנית‪ +‬לומר עליה שהיא מקרבת את התביעה‬
‫להוכחת האשמה‪ .‬ראיות ההגנה כי נאש‪ 2 $‬דיבר ע‪ $‬יוסי מלכה דקות לפני הרצח והתנהגותו של נאש‪$‬‬
‫‪ 2‬לאחר שלקח הטלפו‪ +‬מנאש‪) 1 $‬התקרבותו בתחילה למנוח(‪ ,‬מרחיקות האפשרות שקיבל לידיו את‬
‫טלפו‪.4 +‬‬
‫אי‪ +‬ראיות מספיקות לשכנע שטוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬היו חלק מרשת קשר משותפת ע‪ $‬טוקמני‪ 3 $‬ו ‪ ,4‬להבדיל‬
‫מרשת קשר שונה לחלוטי‪ +‬ששותפי‪ $‬לה היו עברייני רכוש שוני‪ .$‬אי‪ +‬ראיה נסיבתית מספקת כי היה‬
‫צור במילוט נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬מהמסעדה ולכ‪ +‬לא נמצא כל תפקיד לנאש‪ 3 $‬ובוודאי לא לנאש‪4 $‬‬
‫שנוכחותו במסעדה לא הוכחה‪ ,‬להבדיל מנוכחותו באתר "אשכולי פז"‪ ,‬האתר שבו הוא מתגורר ומרב‬
‫פעילותו מתבצעת בו‪.‬‬
‫‪ .97‬הוכחת אשמתו של נאש‪ 3 $‬במיוחס עוד מרוחקת מעבר להוכחת אשמת‪ $‬של נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ .2‬א*‬
‫א‪ $‬היה נקבע שיש די ראיות להרשעת נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬היה קושי להוכיח את מודעותו של נאש‪3 $‬‬
‫למזימה הנטענת שרקמו נאשמי‪ 1 $‬ו ‪.2‬‬
‫אי‪ +‬בהתנהגותו של נאש‪ 3 $‬ביו‪ ,05.10.11 $‬דבר אשר יכול להצביע שהיה מעורב באירועי‪ .$‬יש ראיות‬
‫שנהג הרכב בשל פסלות‪ $‬מלנהוג של נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ .2‬ביו‪ ,09.10.11 $‬יו‪ $‬הרצח‪ ,‬נית‪ +‬היה להוכיח כי‬
‫הודע להיות מוכ‪ +‬לעזיבה מהירה של המסעדה ולא מעבר לכ ‪ .‬לא היה כל קשר עובר לאירוע בי‪+‬‬
‫הטוקמ‪ +‬שהחזיק טוקמ‪ ,1 +‬לטוקמ‪ 3 +‬או לטוקמ‪.4 +‬‬
‫בהעדר ראיה כלשהי לקשר טלפוני או אחר‪ ,‬בי‪ +‬נאש‪ 3 $‬לנאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬או לקושרי‪ $‬עובר להגעת‬
‫המנוח למסעדה‪ ,‬העובדה שיצא לשירותי‪ $‬אחרי הגעת המנוח לזירת הרצח מנתקת האפשרות שידע על‬
‫הרצח הצפוי‪ ,‬ובכל זאת זנח את משמרתו‪.‬‬
‫‪ .98‬כ הדבר וא* במידה קיצונית יותר באשר למעורבותו של נאש‪ 4 $‬ברצח‪ .‬נדמה‪ ,‬כי להוותו עורב‬
‫בעבירת הרצח בשל כ שביתו ומרכז חייו נמצאי‪ $‬באתר חברת סלקו‪ ,$‬המכסה‪ ,‬יחד ע‪ $‬בתי‪$‬‬
‫ואזרחי‪ $‬רבי‪ $‬אחרי‪ ,$‬את המסעדה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לא הוכח כל קשר בעל משמעות ראייתית אמיתית בי‪ +‬טוקמני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬לטוקמני‪ 3 $‬ו ‪ .4‬נאש‪4 $‬‬
‫לא נראה במסעדה או סמו לה במצלמות האבטחה ושיחות הטלפו‪ +‬שקיי‪ $‬באמצעות טוקמ‪ 2 +‬לנאש‪$‬‬
‫‪ 3‬החלו רק לאחר הרצח‪ ,‬כאשר מקומו הפיזי לא הוכח‪ .‬אפילו היה מוכח שנאשמי‪ 1 3 $‬מעורבי‪ $‬היו‬
‫ברצח‪ ,‬האפשרות הסבירה יותר היא שנאש‪ ,3 $‬שיז‪ $‬אליו שיחה ‪ 16‬דקות לאחר הרצח‪ ,‬ביקש ממנו‬
‫הקורה בזירה הקרובה לביתו‪ ,‬לש‪ $‬דיווח‪ ,‬מבלי שידע זהות המעורבי‪ $‬באירוע‪ .‬מדוע לשת*‬
‫ֶ‬
‫פרטי‪ $‬על‬
‫בקשר אד‪ $‬שתפקידו כה זעיר וחסר תועלת לתוצאתו?‬
‫ההלכה הנוהגת לאחריות‪ $‬של מבצעי‪ $‬בצוותא ידועה‪:‬‬
‫‪ 46‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫"מבצע בצוותא הוא מי שנוטל חלק ישיר ומהותי בביצוע העיקרי של העבירה‬
‫ומשתיי‪" /‬למעגל הפנימי" של ביצועה‪...‬תו‪ /‬שהוא מודע לעצ פעילותו בצוותא ע‬
‫האחרי ומקיי את היסוד הנפשי הנדרש בעבירה‪ ,‬והכל תחת ההנחה בדבר קיומ‬
‫של תכנית משותפת ופעולות מקדמיות משותפות כתכנו וחלוקת תפקידי ‪...‬לצור‪/‬‬
‫הרשעת אד כמבצע בצוותא של עבירה‪ ,‬במישור העובדתי לא נדרש כי הלה יבצע‬
‫בעצמו את כל היסודות העובדתיי של העבירה‪ ,‬שכ המבצעי משולי יחדיו למי‬
‫ש"משמשי גו אחד לביצוע המשימה העבריינית"‪ ,‬כאשר לכל אחד מה תפקיד‬
‫מהותי בביצוע‪...‬במישור הנפשי נדרש‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי בכל אחד מהמבצעי בצוותא‬
‫יתקיי היסוד הנפשי של העבירה ומודעות לכ‪ /‬שפועלי‬
‫‪ ,2544/12‬איאד פטאפטה נ' מדינת ישראל )‪.(04.08.14‬‬
‫ה‬
‫בצוותא‪ "...‬ע"פ‬
‫לא הוכח על ידי התביעה תפקיד מועיל לנאש‪ 4 $‬לביצוע הרצח במישור היסוד העובדתי‪ ,‬ולא הוכח‬
‫לגביו בשו‪ $‬דר ליסוד הנפשי‪ ,‬כי היה מודע כלל לתכנית רצח שהוא פועל לביצועה‪ ,‬בוודאי לא היסוד‬
‫הנפשי הדרוש להשתכללות העבירה בה הואש‪.$‬‬
‫כ ג‪ $‬בעניינו של נאש‪ .3 $‬לא שוכנעתי שא* א‪ $‬היה מקו‪ $‬לקבוע‪ ,‬ליסוד העובדתי‪ ,‬שהיה צור למלט‬
‫את נאשמי‪ 1 $‬ו ‪ 2‬מהמסעדה‪ ,‬לא הוכח שהיה מודע לתכנית‪ ,‬שהיה לו היסוד הנפשי לעבירה ולכ שהוא‬
‫פועל בצוותא ע‪ $‬האחרי‪ .$‬אפשר להניח לטובת נאש‪ 3 $‬שא* א‪ $‬הוכ‪ +‬לצור ‪ ,‬כתמיד‪ :‬להיות מוכ‪+‬‬
‫לבריחה מהירה‪ ,‬שלא נאמר לו דבר על הרצח המתוכנ‪.+‬‬
‫משכ ‪ ,‬בחינת הראיות בשלב השני על פי הלכת ע"פ ‪ ,6167/99‬ב שלוש‪ ,‬תוביל כמוב‪ +‬למסקנה מחייבת‬
‫המציאות‪ ,‬שלא קיימת מסכת ראיות לכאורית המערבת את הנאשמי‪ ,$‬כול‪ ,$‬בביצוע העבירה‪.‬‬
‫בע"פ ‪ ,4354/08‬מדינת ישראל נ' רבינובי‪ ,(22.04.10) '-‬בהתייחסו לחלל העלילתי )ראו ג‪ $‬ע"פ ‪,1577/10‬‬
‫שאמי נ' מדינת ישראל )‪ ,((12.09.12‬דימה בית המשפט העליו‪ +‬את תמונת ההרכבה של הראיות‬
‫הנסיבתיות ל"תמונה המורכבת מאבני תמונת ההרכבה הקיימות‪ ,‬א שאינ מלאות ויוכל לומר אני‬
‫רואה בית‪ ,‬אני רואה ע‪ ,-‬אני רואה שמיי ‪ .‬די בכ‪ /‬שבית המשפט הקובע את העובדות‪ ,‬א שלא כל‬
‫רכיביה של תמונת ההרכבה מצויי לנגד עיניו‪ ,‬יהיה מסוגל להרכיב את חלקיה המהותיי של‬
‫התמונה‪ ,‬א שלא את התמונה המלאה לפרטי פרטיה"‪.‬‬
‫בפרפראזה על הנאמר ש‪ ,$‬נית‪ +‬בתיקנו לומר לכל היותר‪:‬‬
‫בתיקנו הנני רואה קיר מט ליפול – אי‪ +‬אני יכול לומר א‪ $‬אני רואה גדר‪ ,‬או כותל של בית או של בית‬
‫כנסת‪ ,‬מסגד או כנסיה‪ .‬אני רואה עלה ואיני יכול לומר א‪ $‬מאחוריו עומד ע‪ ,2‬שיח או ירק‪ .‬אני רואה‬
‫פיסה כחולה ואי‪ +‬ביכולתי לקבוע א‪ $‬עסקינ‪ +‬בשמיי‪ ,$‬בשלולית‪ ,‬אג‪ $‬כנרת או האוקיינוס השקט‪.‬‬
‫לחוסר בדיות הראיות יש להוסי* את היעדר המניע של מי מהנאשמי‪ $‬לפגוע במנוח‪ ,‬וא* מחדלי‬
‫החקירה הבלתי מוסברי‪ ,$‬כפי שנסקרו לעיל‪.‬‬
‫‪ 47‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫‪.99‬עולה ומשתזר אפוא שהתביעה לא הצליחה להציג די ראיות שיהיה בה‪ $‬לשכנע את בית המשפט‪,‬‬
‫מעבר לכל ספק סביר‪ ,‬כנדרש‪ ,‬שהנאשמי‪ $‬או מי מה‪ $‬עברו את העבירות המיוחסות לה‪ $‬ולכ‪ +‬אציע‬
‫לחברותיי למותב לזכות‪ $‬מהעבירות שבאישו‪ $‬הראשו‪ +‬מכל אשמה‪.‬‬
‫‪.100‬‬
‫אישו שני – דיו ‪:‬‬
‫כמפורט לעיל בהכרעת די‪ +‬זאת‪ ,‬בחלק הפוזיטיבי של ראיותיה‪ ,‬מפנה התביעה לשני עמודי תוו ‪ :‬האחד‬
‫– צילומי מצלמות האבטחה של תחנת הדלק ושל אול‪ $‬השמחות "גאלרי פאלאס" הסמו לה; היסוד‬
‫האחר – פלטי תקשורת ואיכוני‪ $‬של שני טלפוני‪ $‬מסוג טוקמ‪ .+‬טוקמ‪ +‬שמספרו מסתיי‪ $‬בספרות ‪584‬‬
‫שהוחזק‪ ,‬לשיטת המדינה‪ ,‬על ידי אחד מרוכבי האופנוע של המתנקשי‪ $‬וטוקמ‪ +‬שמספרו מסתיי‪$‬‬
‫בספרות ‪ ,974‬שמחזיקו היה נהג האופנוע עליו הגיע ונמלט מהזירה נאש‪) 1 $‬להל‪" :+‬הראיות‬
‫הסלולריות"(‪.‬‬
‫בטר‪ $‬תיבחנה הראיות ודיות‪ +‬להרשעת נאש‪ 1 $‬באישו‪ $‬זה‪ ,‬יש לית‪ +‬את הדעת לטענתו ה"מקדמית"‬
‫של סנגורו של נאש‪ 1 $‬במסגרת סיכומיו‪ ,‬לפיה‪ ,‬על בית המשפט להתעל‪ $‬ולא לית‪ +‬כל משקל לראיות‬
‫הסלולריות‪.‬‬
‫טענה ממי‪ +‬זה הינה טענה יוצאת דופ‪ ,+‬ייחודית‪ ,‬על פי ניסיוני‪ ,‬בעיקר בשל כ שבמסגרת סיכומיו‬
‫הסנגור מציג ג‪ $‬עובדות שבית המשפט לא הודע לה‪ +‬ולא הוגשו בפניו בדר המקובלת במסגרת ההלי‬
‫הפלילי‪ ,‬עד שלב הסיכומי‪ .$‬הסנגור מפנה לכתב האישו‪ ,$‬להליכי המעצר בדיו‪ +‬בערכאה הנוכחית‬
‫ובבית המשפט העליו‪ ,+‬לטענותיו המקדמיות בתחילת ההלי בפנינו ותשובת המדינה לה‪ ,+‬ולתשובתה‬
‫לאחר טיעונו של הסנגור לטענת אי‪ +‬להשיב לאשמה על פי סעי* ‪ 158‬לחסד"פ‪.‬‬
‫לעמדת הסנגור‪ ,‬חובה הייתה על התביעה‪ ,‬במסגרת תיאור העובדות בכתב האישו‪ ,$‬על פי‬
‫‪.101‬‬
‫הוראות סעי* ‪ 85‬לחסד"פ – לפרט את הראיות הסלולריות‪ .‬על פי רע"פ ‪ ,5878/04‬נואורה נ' מדינת‬
‫ישראל )‪" :(25.11.07‬ככלל‪ ,‬על כתב האישו לכלול בפרק העובדתי את היסודות העובדתיי המקימי‬
‫את העבירה והרלבנטיי להרשעה‪ ,‬ובכלל זה עובדות המעוגנות בראיות נסיבתיות שמכוח יתבקש‬
‫בית המשפט לקבוע את קיומ של העובדות המהוות את העבירה"‪ .‬כ‪ +‬מפנה הסנגור לתשובת התובע‪,‬‬
‫לטענתו‪ ,‬לפג‪ $‬בכתב האישו‪ ,$‬באשר לאישו‪ $‬הראשו‪ +‬בו אמר התובע "אנחנו מנסי לתת פירוט ככל‬
‫שנית כדי שהנאשמי ידעו מול מה ה צריכי להתמודד‪) "...‬עמ' ‪ 40‬לפרוט'(‪ .‬לטענת התובע ש‪$‬‬
‫לעניי‪ +‬הדמיו‪ +‬בי‪ +‬שני האישומי‪ – $‬שלא כלל טיעו‪ +‬בעניי‪ +‬הראיות הסלולריות לאישו‪ $‬השני )עמ' ‪ 39‬ש'‬
‫‪ 15 18‬לפרוט'( והצהרתו בעמ' ‪ 40‬ש' ‪ 21 22‬של התובע לפרוט' על מהות ראיותיו שלא כללה עניי‪ +‬זה‪.‬‬
‫הסנגור מפנה ג‪ $‬להליכי המעצר בשתי הערכאות‪ ,‬שא* בה‪ +‬לא הציגה התביעה את ראיותיה הסלולריות‬
‫– וכ‪ +‬לטענת "אי‪ +‬להשיב לאשמה" א* ש‪ $‬לא הזכיר התובע ראיות אלה‪ .‬בחקירתו הנגדית את הנאש‪$‬‬
‫הציג התובע לנאש‪ 1 $‬שאלה אחת או שתיי‪ $‬בלבד לעניי‪ +‬זה )עמ' ‪ 646‬לפרוט'( והנאש‪ 1 $‬השיב "קוד‬
‫כל‪ ,‬זו פע ראשונה שאני שומע את הטיעו הזה‪ ."...‬מנגד יש לציי‪ ,+‬כי התובע לא ציר* את ראיותיו‬
‫‪ 48‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫אלה לסיכומי‪ ,$‬אלא הגיש‪ $‬במסגרת הראיות המוסכמות לבית המשפט‪ ,‬כ שלכאורה ההגנה הייתה‬
‫מודעת לקיומ‪ .+‬אלא שטענת ההגנה היא‪ ,‬שהללו הוגשו בי‪ +‬ראיות התביעה בי‪ +‬שלל ראיותיה‪ ,‬שרבות‬
‫מה‪ +‬לא היו רלוונטיות לשאלות השנויות במחלוקת ובכ "החביאה" ראיה זאת מעיני ההגנה‪.‬‬
‫בכ נגר‪ $‬להגנתו של נאש‪ ,1 $‬לגישת הסנגור‪ ,‬נזק אנוש‪ ,‬יצר מיצג מטעה שגר‪ $‬להגנה "להירד‪$‬‬
‫בשמירה" ונמנעה מהנאש‪ $‬ההזדמנות הסבירה להתגונ‪ +‬מפני הראיה‪ .‬הסנגור לא חקר העדי‪ $‬הקשורי‪$‬‬
‫לראיות אלה‪ ,‬כפי שלא חקר בעניי‪ +‬טענות )להבדיל מראיות( שהתובע העלה לראשונה בסיכומיו‪.‬‬
‫מצויי‪ $‬אנו בשלב הכרעת הדי‪ ,+‬אי‪ +‬לתובע‪ ,‬כמוב‪ ,+‬בשלב זה של הדיו‪ +‬אפשרות להשיב‬
‫‪.102‬‬
‫לטיעוני הסנגור‪ ,‬לחלק הטיעו‪ +‬שלו שאינו בפנינו – הקשורי‪ $‬להליכי המעצר )שטיעוניו בעניי‪ +‬זה הועלו‬
‫לראשונה על הכתב בסיכומיו(‪ .‬אפשר שהדר ההולמת ביותר בנסיבות היא לאפשר לתובע להגיב‬
‫לטענות‪ ,‬א‪ $‬במסגרת ישיבה מיוחדת שתקוי‪ $‬לעניי‪ +‬זה בטר‪ $‬השמעת ומת‪ +‬הכרעת הדי‪ ,+‬א‪ $‬בדר‬
‫אחרת‪ ,‬א בחרנו שלא לעשות כ‪ .+‬מעצר‪ $‬של הנאשמי‪ $‬נמש זמ‪ +‬רב‪ ,‬עיכוב המשפט עתה אינו ראוי‪,‬‬
‫והעיקר הוא בכ שמצאתי שאי‪ +‬לראיות הסלולריות כל משקל ולכ‪ ,+‬הדיו‪ +‬בטענה המקדמית מאבד‬
‫ממשמעותו‪.‬‬
‫ע‪ $‬זאת אומר‪ ,‬שא‪ $‬אכ‪ +‬העובדות הנטענות על ידי הסנגור באשר להליכי וטיעוני המעצר )שאינ‪ $‬בפניי(‬
‫נכוני‪ ,$‬ונראה לכאורה שכ הדבר ובהסתייגות שלא נתנה לתביעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אפשרות להגיב לדברי‪ ,$‬על‬
‫פניו ה‪ $‬מצדיקי‪ $‬קביעה שיש בה‪ $‬פגיעה ביכולתו של הנאש‪ 1 $‬להתגונ‪ +‬מפניה‪ .$‬כתב האישו‪ $‬אינו‬
‫מצביע על ראיות סלולריות‪ ,‬כ ג‪ $‬לא טיעוניו השוני‪ $‬של התובע בפנינו בכל אות‪ $‬הליכי‪ $‬אליה‪ $‬באה‬
‫התייחסות לעיל‪.‬‬
‫‪.103‬‬
‫לגופ‪ +‬של הראיות הסלולריות – אי‪ +‬בה‪ +‬ממש‪ ,‬מטעמי‪ $‬שציי‪ +‬בא כוחו של נאש‪:1 $‬‬
‫א‪ .‬אי‪ +‬בראיות שהוצגו בפני בית המשפט‪ ,‬לא בעדויות עדי‪ $‬שנכחו בתחנת הדלק והעידו‬
‫ולא במצלמות האבטחה‪ ,‬כל סימ‪ +‬לכ שמי מרוכבי האופנועי‪ $‬החזיק בטלפו‪ +‬או דיבר‬
‫בו עובר לאירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬פלטי התקשורת שהוצגו ביחס לטוקמני‪ $‬היו לתקופה שבי‪ 01.10.11 +‬ועד ‪– 18.03.12‬‬
‫כ שהמידע שהציגה לגביה‪ $‬המדינה בראיותיה חלקי ביותר‪ .‬לא נית‪ +‬לדעת ע‪ $‬מי‬
‫שוחחו המכשירי‪ $‬הללו לפני ‪ 01.10.11‬ולא ע‪ $‬מי שוחחו אחרי ‪.18.03.12‬‬
‫ג‪ .‬שני הטלפוני‪ $‬היו בקשרי‪ $‬טלפוניי‪ $‬ע‪ $‬מנויי‪ $‬רבי‪ $‬שחלק‪ $‬מזוהי‪ $‬ואיש מה‪ $‬לא‬
‫נחקר על מנת לאתר את זהות‪ $‬של בעלי הטלפוני‪ 584 $‬ו ‪.974‬‬
‫ד‪ .‬יש סבירות נמוכה מאוד‪ ,‬שלביצוע הרצח נעשה שימוש בטלפוני‪ $‬שנית‪ +‬לאתר על נקלה‬
‫את המשתמשי‪ $‬בה‪.$‬‬
‫‪ 49‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ה‪ .‬ביו‪ $‬ומעט לפני שעת הרצח בשעה ‪ ,17:40‬אותר טוקמ‪ 584 +‬באתר "וולפסו‪ +‬שת"פ"‪,‬‬
‫המכסה את תחנת הדלק‪ ,‬כאשר טוקמ‪ 974 +‬מאוכ‪ +‬באתר "אד קו‪ '2‬פינת שד' ירושלי‪$‬‬
‫יפו"‪ ,‬אשר סמו לתחנת הדלק – אי‪ +‬ראיה שבשעת הרצח שניה‪ $‬היו באותו אתר‪.‬‬
‫הקביעה של התביעה שכ היה הינה תפלול ברור שאי‪ +‬לו ראיה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫למדנו כבר בדיו‪ +‬באישו‪ $‬הראשו‪ +‬שאתר מכסה שטח גיאוגרפי נרחב למדי‪ .‬משכ ‪,‬‬
‫קביעה ששני הטלפוני‪ $‬היו חמש דקות לאחר איכונ‪ $‬בתחנת הדלק – הינה קביעה‬
‫ספקולטיבית‪.‬‬
‫א‪ $‬אכ‪ +‬נהגו של הנאש‪ 1 $‬החזיק בטוקמ‪ +‬הנטע‪ ,+‬העובדה שהחקירה לא ניסתה לעלות‬
‫על עקבותיו באמצעות פלטי השיחות – מתמיהה ואומרת דרשני‪ ,‬והוא הדבר לאי‬
‫הניסיו‪ +‬להגיע לזהותו של המתנקש וחברו‪.‬‬
‫מצלמות האבטחה‪:‬‬
‫‪.104‬‬
‫הראיה העיקרית שמציגה התביעה לכ שהנאש‪ ,1 $‬בצוותא ע‪ $‬האחרי‪ ,$‬היה מעורב ברציחתו של‬
‫המנוח היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬תמונות מצלמות האבטחה של תחנת הדלק ושל אול‪" $‬גאלרי פאלאס"‪.‬‬
‫מספר נקודות מפלילות רואה המדינה באות‪ $‬סרטי‪:$‬‬
‫א‪.‬‬
‫בחירתו של השולח‪ +‬לידו ישבו השניי‪ $‬שנעשתה על ידי הנאש‪ ,1 $‬השולח‪ +‬הקרוב‬
‫לפתח היציאה מהתחנה והקרוב לאופנוע המילוט‪ ,‬שולח‪ +‬מואר שהשרה אווירת‬
‫ביטחו‪ +‬בלב המנוח‪.‬‬
‫העובדה שאופנוע המתנקשי‪ $‬נראה בסרט הצילו‪ $‬מגיע ישירות לשולח‪ +‬הנאש‪1 $‬‬
‫ב‪.‬‬
‫והמנוח‪.‬‬
‫העובדה העולה מסרטי האבטחה שנאש‪" 1 $‬נראה‪...‬בבירור מרי את קסדתו מעל‬
‫ג‪.‬‬
‫השולח ומתחיל במנוסה‪ ,‬עוד טר החל המתנקש לירות בגפ " )פסקה ‪ 532‬עמ' ‪131‬‬
‫לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫העובדה שהאופנוע עליו הורכב הנאש‪ ,1 $‬יצא ראשו‪ +‬מהתחנה )על פי הנראה בסרטי‬
‫ד‪.‬‬
‫האבטחה(‪" ,‬האט את נסיעתו תו‪ /‬שהניח לאופנוע המתנקשי לעקו אותו‪ ,‬ואז נסע‬
‫במהירות בעקבותיו" )פסקה ‪ 539‬עמ' ‪ 132‬לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫ה‪ .‬העובדה שלאחר שאופנוע המתנקשי‪ $‬עק* אות‪ ,$‬נראה שלומי מסמ‪ +‬בידו לנהג‬
‫שהרכיבו לנסוע ישר בעקבות המתנקשי‪) $‬פסקה ‪ 539‬עמ' ‪ 132‬לסיכומי התביעה(‪.‬‬
‫בנוס*‪ ,‬מבקשת המדינה לחזק פרשנותה לנראה במצלמות האבטחה ואת הראיות נגד נאש‪$‬‬
‫‪.105‬‬
‫‪ 1‬במספר עובדות ונסיבות נוספות‪:‬‬
‫א‪ .‬עדותו הכבושה והשקרית של נאש‪.1 $‬‬
‫‪ 50‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫ב‪ .‬העובדה שנאש‪ 1 $‬לא זימ‪ +‬את נהג האופנוע עליו הורכב לעדות שעל פי הלכות ע"פ‬
‫‪ ,437/82‬סולומו אבו נ' מדינת ישראל‪ ,‬פד לז)‪ .85 ,(2‬וע"פ ‪ ,728/84‬שמעו חרמו נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬פד מ"א)‪ 617 ,(3‬הקובעות כי "הימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה‪,‬‬
‫אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרו לגילוי האמת‪ ,‬יוצרת הנחה‪ ,‬שדבריו‬
‫היו פועלי לחיזוק הגרסה המפלילה‪ ,‬בה דוגלת התביעה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעשי‪ $‬דומי‪ $‬וא* עדות שיטה – הדמיו‪ +‬בי‪ +‬אירועי שני האישומי‪ $‬כה גבוה עד כדי כ‬
‫שהוא מצביע‪ ,‬ולו כתוספת ראייתית‪ ,‬על אחריות נאש‪ 1 $‬למעשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬העובדה שהפגישה בי‪ +‬המנוח לנאש‪ 1 $‬זומנה בתחנת דלק ולא במקו‪ $‬אחר כמו מגרש‬
‫הבקבוקי‪ – $‬מקו‪ $‬עבודתו של נאש‪ ,1 $‬או בביתו או בבית נאש‪.2 $‬‬
‫ה‪ .‬המדינה א* מבקשת שבית המשפט יקבע כי נהג האופנוע שנהג את אופנועו של הנאש‪$‬‬
‫‪ 1‬היה אחד מחבריו העברייניי‪ $‬ששהה במגרש הבקבוקי‪) $‬פסקה ‪ 512‬עמ' ‪ 127‬לסיכומי‬
‫התביעה(‪.‬‬
‫ו‪ .‬העובדה שנאש‪ 1 $‬הגיע למפגש באופנוע ולא ברכב ממוג‪ +‬וללא שכפ"‪ ,2‬בהינת‪ +‬טענתו‬
‫כי היה מאוי‪ $‬ופחד לחייו ולאור העובדה שהפגישה הייתה במקו‪ $‬ציבורי ופתוח‪.‬‬
‫ז‪ .‬העובדה שנאש‪ 1 $‬נמלט מזירת העבירה‪ ,‬מבלי להמתי‪ +‬למשטרה‪ ,‬מבלי להזעיקה‪ ,‬או‬
‫את כוחות הצלה‪.‬‬
‫‪.106‬‬
‫לית מא‪ +‬דפליג שהנסיבה העיקרית לחשד שמופנה כלפי נאש‪ 1 $‬בתיק זה‪ ,‬היא העובדה‬
‫שבסרט הצילו‪ $‬הוא נראה מתרומ‪ $‬מכיסאו באוחזו בקסדתו בטר‪ $‬החלו היריות לעבר המנוח‪ .‬נסיבה‬
‫זאת אכ‪ +‬מניחה חשד בפני נאש‪ ,1 $‬אלא שההסבר שנת‪ +‬נאש‪ 1 $‬לעובדה זו הינו סביר בהחלט‪.‬‬
‫התרוממות נאש‪ 1 $‬מכסאו החלה אמנ‪ $‬לפני הירי ברזולוציה של חלקי שניות‪ ,‬א אחרי שהאופנוע‬
‫נעצר‪ ,‬ירד ממנו הרוכב וכדברי נאש‪ 1 $‬בעדותו "האופנוע‪ ,‬זה היה טימקס שחור‪ ,‬היו עליו שני רוכבי ‪,‬‬
‫שניה ע קסדות מלאות שחורות‪ ,‬שניה לובשי ארו‪ ,/‬ג הרוכב וג המורכב‪ ,‬שניה היו ע‬
‫כפפות‪...‬בהתחלה הוא נכנס לתחנה וכשהוא נכנס לתחנה‪ ,‬הוא נת מכת גז‪ ,‬אתה שומע את זה ממש‬
‫מהאגזוז בטימקס‪ .‬הייתה משאבה מולנו פנויה והוא לא הל‪ /‬לתדלק במשאבה הפנויה אלא נסע‬
‫ישירות לכיוו שלנו‪...‬אתה רואה אופנוע‪ ,‬חושב שהוא בא לתדלק‪ .‬אתה רואה שהוא לא מגיע למשאבה‪,‬‬
‫נוסע דו‪ /‬אליי‪ /‬יחסית במהירות‪ .‬היה ש מישהו שהוא כמעט דרס אותו‪ ... ,‬לאור כל האזהרות‬
‫שקיבלתי ולכל המצב שאני נמצא בו‪ ,‬במיוחד שהייתי אחרי מקרה כזה‪ ,‬ג אני וג איציק נדרכנו‪,‬‬
‫היינו דרוכי ‪ ...‬בשלב הזה נדלקו לי כל האורות" )עמ' ‪ 528‬ש' ‪ 13 16‬לפרוט'(‪.‬‬
‫עמדת התביעה כזכור היא‪ ,‬שנאש‪ ,1 $‬כפי שאישר‪ ,‬היה מודע לקיומ‪ +‬של המצלמות‪ ,‬וא‪ $‬ידע שהרצח‬
‫עומד להתבצע‪ ,‬נוח היה לו מבחינה ראייתית להמשי לשבת על כסאו‪.‬‬
‫הסברו סביר בהחלט ומגובה בנראה במצלמות האבטחה כפי שנאש‪ 1 $‬מתאר‪ ,‬ספק סביר ממשי‪,‬‬
‫לפחות‪ ,‬מספק הסברו‪ .‬מצביעה ההגנה בצדק על כ שעת שנמלט נאש‪ 1 $‬ממקומו‪ ,‬השאיר את הטלפו‪+‬‬
‫‪ 51‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫האישי שלו על השולח‪ ,+‬א‪ $‬היה מוכ‪ +‬לבריחה נית‪ +‬היה לצפות שיקח עמו את הטלפו‪ – +‬א לא כ נהג‪,‬‬
‫אפשר בהחלט שהדבר נבע מבהלתו ומהפתעתו מהאירוע‪.‬‬
‫בהמש תיאר הנאש‪" 1 $‬כשהמתנקש ירד‪ ,‬ראיתי אותו מי ש את היד בכיס‪ ,‬הוא הוריד הרגל‬
‫מהאופנוע‪ ,‬לא ראיתי את האקדח‪ ,‬אבל בראש אתה עושה ל‪ /‬את הסרט‪...‬בזמ הזה תפסתי את‬
‫הקסדה ורצתי מש ‪) "...‬עמ' ‪ 529‬סיפא ראשית עמ' ‪ 530‬לפרוט'(‪.‬‬
‫הסברו זה של נאש‪ 1 $‬סביר וא* אמי‪ +‬ומקבל את אישורו בצילומי האבטחה‪.‬‬
‫הסברו זה של נאש‪ 1 $‬סביר ואמי‪ +‬ג‪ $‬לאור העובדה שא* המנוח נראה בסרט ק‪ $‬ממקומו טר‪ $‬החל‬
‫הירי‪.‬‬
‫גרסתו של נאש‪ 1 $‬כי משהגיע לאופנוע שעליו רכב צעק לנהג "סע‪ ,‬סע" דברי‪ $‬אלה מאושרי‪ $‬בעדותו‬
‫של עד התביעה ג'סא‪ +‬אל נציאירה )עמ' ‪ 114‬ש' ‪ 25‬לפרוט'(‪ ,‬שעמד סמו למשאבת הדלק הקרובה‬
‫ליציאה מהתחנה‪ ,‬ש‪ $‬המתי‪ +‬האופנוע עליו רכב נאש‪.1 $‬‬
‫‪.107‬‬
‫התביעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מבקשת ללמוד הפללתו של נאש‪ 1 $‬ג‪ $‬מהאופ‪ +‬שבו אופנועו נמלט‬
‫מהתחנה‪ ,‬כאשר אופנוע המתנקשי‪ $‬משיג את אופנועו וכ‪ +‬בשל תנועת ידו‪.‬‬
‫עיו‪ +‬בסרטי הצילו‪ $‬מלמד שאי‪ +‬ללמוד מאלה דבר‪ .‬כלל לא ברור‪ ,‬כטענת התביעה‪ ,‬שהאופנוע של‬
‫הנאש‪ 1 $‬מאפשר לאופנוע האחר לעקו* אותו‪ ,‬כלל לא נית‪ +‬ללמוד דבר מתנועת ידו של הנאש‪ 1 $‬כפי‬
‫שהיא נראית בסרט האבטחה‪ .‬בהינת‪ +‬שאי‪ +‬מחלוקת שבשלב זה ששני האופנועי‪ $‬היו בנסיעה‪ ,‬נשמעו‬
‫בבירור בהקלטה שנקלטה במצלמות אול‪ $‬האירועי‪ ,$‬שתי יריות נוספות‪ ,‬יריות שהנאש‪ 1 $‬טע‪ +‬שנורו‬
‫לעברו‪ .‬כל ניסיו‪ +‬לית‪ +‬הסבר מפליל או אחר לאופ‪ +‬שבו נהג רוכב האופנוע עליו רכב נאש‪ 1 $‬הינו ניסיו‪+‬‬
‫חסר ער ‪ .‬א* ללא ירי‪ ,‬נית‪ +‬היה לפרש את סטייתו של אופנועו של הנאש‪ $‬באופ‪ +‬הנהיגה של רוכבו‪,‬‬
‫ואי‪ +‬זה ברור כלל‪ ,‬מהנראה בסרט‪ ,‬ואי‪ +‬ראיה ממשית אחרת‪ ,‬כי ִאיפשר לאופנוע האחר לעבור אותו‪.‬‬
‫אמנ‪ $‬אי‪ +‬ראיות אובייקטיביות המחזקות את גרסתו של נאש‪ ,1 $‬כי שתי היריות האחרונות נורו‬
‫לעברו‪ ,‬א א* ללא צור בקביעה כזו‪ ,‬הירי עצמו די היה בו כדי להסביר את אופ‪ +‬נהיגתו של נהג‬
‫האופנוע עליו רכב‪.‬‬
‫עדותו של העד מטע‪ $‬בית המשפט‪ ,‬עד התביעה שהמדינה ויתרה עליו‪ ,‬ליאור שוקר‪ ,‬אינה מספיקה כדי‬
‫לקבוע ממצאי‪ $‬המאשרי‪ $‬את גרסת ההגנה בעניי‪ +‬זה‪ ,‬וניסיונה לסמו על דבריו )עמ' ‪ 331‬ש' ‪17 24‬‬
‫לפרוט'( לבד מאמירתו שהיורה הסתובב בעת שירה‪ ,‬הינ‪ $‬בגדר התרשמות העד וחסרי ער ראייתי‪.‬‬
‫נאש‪ 1 $‬לא זימ‪ +‬לעדות את נהג האופנוע עליו רכב‪ .‬נאש‪ 1 $‬א* סירב לגלות את זהותו של‬
‫‪.108‬‬
‫אותו רוכב‪ .‬בצדק טענה התביעה כי עובדה זו פועלת לחובתו על פי הפסיקה הנוהגת‪.‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬הנאש‪ 1 $‬מסר הסבר להימנעותו זו ולא נית‪ +‬לדחות הסבר זה בקש‪ .‬הנאש‪) 1 $‬עמ' ‪580 ,527‬‬
‫לפרוט'( מסביר כי בעול‪ $‬העברייני בו הוא חי יש כללי‪ ,$‬וא‪ $‬יערב את חברו שהסיעו בתיק רצח‪ ,‬הדבר‬
‫עלול להביא‪ ,‬מבחינתו ומבחינת משפחתו‪ ,‬לתוצאות חמורות‪ .‬הסבר זה סביר‪ ,‬אמי‪ ,+‬הגיוני ומתקבל על‬
‫הדעת ומשכ ‪ ,‬אי‪ +‬לית‪ +‬לו משקל ראייתי בתיקנו‪.‬‬
‫נאמר בע"פ ‪ ,11331/03‬קיס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פד נט)‪:453 ,(3‬‬
‫‪ 52‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫"‪...‬אמנ היו מקרי שבה הימנעותו של בעל די מהבאת עד או ממת עדות תרמה‬
‫לערעור גרסתו של אותו בעל די ‪ ,‬א‪ /‬כל מקרה נמדד לפי נסיבותיו הוא‪ ,‬ובוודאי שאי‬
‫די בהימנעות כזו בלבד כדי לערער גרסתו של בעל די "‪.‬‬
‫‪ .109‬בשני האישומי‪ $‬שנאש‪ 1 $‬מואש‪ $‬בה‪ ,$‬אינני רואה לית‪ +‬משקל ולו אפסי לטענת התביעה‪ ,‬שעומדת‬
‫לחובתו העובדה שלא הזעיק למקו‪ $‬הרצח‪ ,‬משטרה או שירותי הצלה‪.‬‬
‫הסברו של נאש‪ 1 $‬ושל הנאשמי‪ 2 $‬ו ‪ 3‬באישו‪ $‬הראשו‪ ,+‬שלא ה‪ $‬האנשי‪ $‬שיזמינו משטרה כאשר‬
‫במקו‪ $‬אנשי‪ $‬רבי‪ $‬נוספי‪ ,$‬מוב‪ +‬וסביר‪ ,‬כ ג‪ $‬בעניי‪ +‬אי הזמנת שירותי הצלה‪ .‬אי‪ +‬מדובר בעבירות‬
‫של הפקרה לפי חוקי התעבורה – אי‪ +‬חובה בדי‪ ,+‬ואכ‪ +‬קשה לצפות מעברייני‪ $‬הנמלטי‪ $‬מזירת אירוע‪,‬‬
‫כי יעשו כ‪ +‬או שאי העשייה תיזק* ברצינות לחובת‪.$‬‬
‫‪ .110‬התביעה ראתה כנסיבה מפלילה את העובדה שהנאש‪ 1 $‬בחר בשולח‪ +‬שבחר למקו‪ $‬מושבו עת המתי‪+‬‬
‫למנוח‪.‬‬
‫בחירה זאת יכול שהייתה מקרית‪ .‬מדובר בבחירה של שולח‪ +‬אחד משניי‪ ,$‬השולח‪ +‬השני בו לא בחר‬
‫נאש‪ ,1 $‬אמנ‪ $‬היה מרוחק יותר מהאופנוע שהמתי‪ +‬לו‪ ,‬א מנגד היה מבודד יותר מיתר אזורי התחנה‬
‫ובחירתו היה בה כדי להקל על היורי‪ $‬שנכנסו מכיוו‪ +‬הכניסה לתחנה‪ .‬אי‪ +‬לייחס לעובדה זאת כל‬
‫משקל ראייתי‪.‬‬
‫‪ .111‬התביעה מפנה לכ שהרוצחי‪ $‬הגיעו ישירות אל המנוח ומכ היא למדה כי מא‪ +‬דהוא הדריכ‪ $‬לש‪.$‬‬
‫א* א‪ $‬כ ‪ ,‬אי‪ +‬די בכ והתביעה צריכה הייתה להוכיח שהנאש‪ ,$‬או מי מטעמו‪ ,‬עשה כ‪ ,+‬ולכ אי‪ +‬שמ‪2‬‬
‫ראיה‪ .‬ומשכ אי‪ +‬בעובדה זו נסיבה המצטרפת לראיות או הנסיבות הפועלות כנגד הנאש‪ – $‬יש לשי‪$‬‬
‫אל לב‪ ,‬מדובר בתחנת דלק הפתוחה צפונה‪ ,‬מזרחה ודרומה – ומי שנכנס אליה כולה פרושה לפניו‪ .‬אי‪+‬‬
‫רבותא בכ שמי שנכנס לתחנה מגיע אל אד‪ $‬היושב בתחנה כשהוא רואה במבט אחד את כל הנמצאי‪$‬‬
‫בה‪.‬‬
‫‪ .112‬א* טענת התביעה שהנאש‪ 1 $‬בחר להיפגש ע‪ $‬המנוח בתחנת דלק ולא במקו‪ $‬אחר‪ ,‬ולהגיע למפגש‬
‫באופנוע ולא ברכב ממוג‪ +‬הינ‪ +‬טענות שניתנו לה‪ +‬תשובות סבירות על ידי הנאש‪ ,1 $‬וא* א‪ $‬לא היה‬
‫עושה כ‪ ,+‬לא היה בה‪ +‬שו‪ $‬נסיבות מפלילות‪.‬‬
‫ההגנה הראתה שהמנוח היה בתל אביב טר‪ $‬הפגישה והנאש‪ $‬במגרש הבקבוקי‪ .$‬נוהג‪ $‬של בני אד‪$‬‬
‫להיפגש באמצע הדר אינה עובדה הטעונה הסבר‪ .‬הסברו של הנאש‪ ,1 $‬שזאת הייתה הסיבה ע‪ $‬חששו‬
‫של המנוח מפשיטות משטרתיות דחופות במגרש הבקבוקי‪ $‬לאור הרקע העברייני של המפגש‪ ,‬א* הוא‬
‫מתקבל על הדעת ועל השכל הישר‪.‬‬
‫באשר להגעה ע‪ $‬אופנוע לא ממוג‪ +‬וללא שכפ"‪ ,2‬הנאש‪ 1 $‬הסביר לשני האישומי‪ ,$‬כי א* כי הוזהרו‬
‫על ידי המשטרה בעבר‪ ,‬כי מבקשי‪ $‬לפגוע בה‪ ,$‬א* א‪ $‬נאש‪ 2 $‬הוכיח כי נהג להיות מאובטח‪ ,‬הרי‬
‫כטבע‪ $‬של בני אד‪ $‬אי‪ +‬ה‪ $‬מקפידי‪ $‬בדבר תמיד‪.‬‬
‫‪ 53‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫א* ההסבר שאופנוע הינו כלי רכב הנע בזריזות בדרכי‪ $‬ופגיעה בו קשה מפגיעה ברכב‪ ,‬הוא הסבר‬
‫מתקבל על הדעת‪.‬‬
‫‪.113‬‬
‫המדינה ביקשה לסמו ההרשעה א* על הדמיו‪ +‬שבי‪ +‬אירועי האישו‪ $‬השני לאישו‪ $‬הראשו‪.+‬‬
‫משלא הוצגו ראיות לאחריותו של נאש‪ 1 $‬לאישו‪ $‬הראשו‪ ,+‬אזי טיעו‪ +‬זה מאבד מתקפותו ממילא‪ .‬ע‪$‬‬
‫זאת יש לומר‪ ,‬שהדמיו‪ +‬בי‪ +‬שני המקרי‪ $‬הוא חלקי מאוד ושטחי למדי‪ .‬בשני המקרי‪ $‬מתנקשי‪ $‬ע‪$‬‬
‫אופנוע פגעו באד‪ $‬שזומ‪ +‬לפגישה ע‪ $‬נאש‪ ,$‬א המיקו‪ $‬שונה‪ ,‬מספר המעורבי‪ $‬שונה‪ .‬במקרה השני‬
‫אי‪ +‬טענה לקיומו של תצפית‪ ,+‬רכישת טלפוני‪ $‬מיוחדי‪ $‬לצור ביצוע הרצח ועוד‪.‬‬
‫מאחר‪ ,‬כאמור‪ ,‬ואי‪ +‬מקרה להשוואה‪ ,‬אי‪ +‬צור להכביר מילי‪ $‬בעניי‪ +‬זה‪.‬‬
‫לטיעוני התביעה בעניי‪ +‬כבישת עדותו של הנאש‪ $‬באה התייחסותי לאישו‪ $‬הראשו‪ +‬ואי‪ +‬צור‬
‫‪.114‬‬
‫לחזור על הדברי‪ ,$‬כ ג‪ $‬בעניי‪ +‬שקרי נאש‪ .$‬ע‪ $‬זאת יש לומר‪ ,‬שלא שוכנעתי‪ ,‬א* לאישו‪ $‬הנוכחי‪ ,‬כי‬
‫הנאש‪ $‬שיקר לבית המשפט בעדותו‪ ,‬תשובותיו היו ישירות ולא מתחמקות‪ ,‬מבע פניו וגופו לא הצביעו‬
‫חד משמעית כי הוא משקר לנו‪.‬‬
‫התביעה‪ ,‬א* לאישו‪ $‬זה‪ ,‬לא הצליחה להציג מניע שהביא את נאש‪1 $‬לפגוע במנוח ובוודאי‬
‫‪.115‬‬
‫לרוצחו‪ .‬לא הוכח קצה קצהו של סכסו בי‪ +‬השניי‪ ,$‬עוינות או סיבה אחרת שהייתה יכולה להביא את‬
‫נאש‪ 1 $‬לרצות במותו של המנוח‪.‬‬
‫‪.116‬‬
‫התוצאה היא כי הנני סובר שא* לאישו‪ $‬זה‪ ,‬אישו‪ $‬שני של כתב האישו‪ ,$‬לא הצליחה‬
‫המאשימה להציג בפנינו די ראיות לשכנענו כי הנאש‪ 1 $‬נטל חלק ברציחתו של המנוח ובשל כ יש‬
‫לזכותו מהעבירות בה‪ +‬הואש‪.$‬‬
‫‪.117‬‬
‫ת‪ $‬ולא נשל‪:$‬‬
‫בטר‪ $‬סיו‪ $‬ולקראתו מצאתי שמחובתי להעלות על הכתב הערות והארות בענייני‪ $‬שאינ‪ $‬קשורי‪$‬‬
‫להכרעת הדי‪ +‬ולתוצאה העובדתית והמשפטית אליה הגעתי‪ ,‬א למרות זאת מחובתי לאמר‪:$‬‬
‫התביעה‪ ,‬בסיכומיה‪ ,‬חרגה במקרי‪ $‬לא מעטי‪ $‬מהמותר וההול‪ $‬על פי הכללי‪ $‬המשפטיי‪ ,$‬דיני‬
‫הראיות וסדר הדי‪ +‬הפלילי הנוהג במקומותינו‪ .‬להבהרת דברי אלה אפנה לדוגמאות מספר‪:‬‬
‫א‪ .‬בעמ' ‪ 125‬לסיכומיה בסיפא לפסקה ‪ – 505‬הביאה התביעה לידיעת בית המשפט ראיה‬
‫שלא הוגשה‪ ,‬בדר לא דר ‪.‬‬
‫‪ 54‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫בפסקה ‪ 110‬עמ' ‪ 29‬כותב התובע על התנהלותו של נאש‪ 1 $‬את הדברי‪ $‬הבאי‪:$‬‬
‫"בנסיבות אלה‪ ,‬נרשו בפנינו כי עבריינות אלימה אינה זרה לאורחות חייו של‬
‫ג‪.‬‬
‫שלומי"‪.‬‬
‫בפסקה ‪ 118‬עמ' ‪..." 31‬האלימות העולה מהתנהלותו מסבירה א את מעורבות‬
‫ד‪.‬‬
‫בביצוע העבירות נשוא כתב האישו "‪.‬‬
‫שלומי נשמע בהאזנת סתר מספר לחברו‪ ,‬איל‪ +‬ב‪ +‬שטרית )העצור כיו‪ $‬בגי‪ +‬חברות‬
‫בארגו‪ +‬פשיעה בדרו‪) ...($‬פסקה ‪.(125‬‬
‫עוד אפנה לאמירות שלא במקומ‪ +‬של התביעה בפסקאות ‪ 134 ,133‬לסיכומיה‪ ,‬ונית‪ +‬להצביע על נוספות‪.‬‬
‫בא כוחו של נאש‪ 1 $‬בסיכומיו‪ ,‬עט על שגיאותיו אלה של ב"כ המדינה כמוצא שלל רב‬
‫‪.118‬‬
‫ובמבוא לסיכומיו )עמ' ‪ (10,11‬ובהמש סיכומיו באופ‪ +‬חוזר ונשנה‪ ,‬הוא יוצא במתקפה חזיתית ואישית‬
‫כנגד התובע‪ ,‬שניהל ההליכי‪ $‬בתיק מטע‪ $‬המדינה כנציג הציבור‪.‬‬
‫בי‪ +‬היתר כותב הסנגור "ג מעציב להיווכח כמה זלזול בסדרי הדי ‪ ,‬בזכויות נאש ‪...‬ובאינטליגנציה‬
‫של הח"מ )עו"ד דרחי – ר‪.‬ב‪.‬י( ‪ ...‬טמוני במהל‪ /‬כה יהיר וזחוח דעת שכזה‪ :‬התובע – מסיבה שאינה‬
‫נהירה כל צרכה – עושה בהלי‪ /‬כרצונו‪ .‬הוא "מצפצ " על כולנו"‪ .‬הסנגור‪ ,‬לאור סיכומיו‪ ,‬חוזר‬
‫ומאשי‪ $‬את התובע אישית ב"אי דיוקי "‪" ,‬הטעיה של ממש" )פסקה ‪ 245‬לסיכומי ב"כ נאש‪,1 $‬‬
‫פסקה ‪ 681‬עמ' ‪ 100‬לסיכומי‪ ,$‬פסקה ‪ 795‬עמ' ‪ ,116‬פסקה ‪ ,802‬פסקה ‪" .(1090 ,1082 ,841‬טקטיקה‬
‫נפסדת" )פסקה ‪" ,(1057 ,933‬מטעה" )פסקה ‪.(976 ,966‬‬
‫קצרה היריעה מלהכיל‪ .‬נצביע באופ‪ +‬מיוחד על אמירות של סנגורו של נאש‪ 1 $‬בפסקאות ‪,1782 ,1780‬‬
‫‪.1622 ,1632 ,1818‬‬
‫סנגורו של נאש‪ 1 $‬אינו מסתפק בגינוי התובע‪ ,‬אלא מוסי* וקורא לבית המשפט יותר מפע‪ $‬אחת לומר‬
‫את דברו "לא נוכל להבליג עוד‪ :‬התובע נסמ‪ /‬על "ראיות" שלא היו ולא נבראו‪ ,‬ובכ‪ /‬הוא למעשה שב‬
‫ומטעה את בית המשפט‪ .‬הילוכו זה של התובע הוא חוליה בשרשרת הטיעוני הפסולי שהולכת‬
‫ומתארכת‪ ,‬וראוי על כ‪ /‬שג בית המשפט יאמר את דברו בעניי זה בקול צלול וברור‪ ,‬ללא חת ומורא"‬
‫)פסקה ‪ 1818‬עמ' ‪ 272‬לסיכומי נאש‪.(1 $‬‬
‫דעתי אינה נוחה מהתנהלות התביעה ומהתנהלות הסנגור כאחד‪ ,‬והנני סמו ובטוח שזאת‬
‫‪.119‬‬
‫ג‪ $‬דעת‪ +‬של חברותיי למותב‪ .‬ע‪ $‬זאת אומר‪ ,‬שא* א‪ $‬נכשל התובע בנקודות מסוימות כמפורט‪ ,‬ברור לי‬
‫שהתובע עשה כמיטב יכולתו את עבודתו על פי אמונתו בחומר שניצב בפניו‪ .‬טעות היא מעשה אנוֹש‪.‬‬
‫התובע הוא נציג המדינה‪ ,‬אינו מייצג את עצמו או לקוח פרטי‪ ,‬אלא את מדינת ישראל ואת המערכת‬
‫התביעתית והמשפטית שלה‪ ,‬פגיעה בכבודו היא פגיעה שאינה הולמת‪ .‬התבטאויותיו של הסנגור הינ‪+‬‬
‫קיצוניות ובמידה רבה א* חסרות אחריות ובוודאי שאינ‪ +‬במקומ‪ +‬ואינ‪ +‬נכונות‪.‬‬
‫עסקינ‪ +‬בתיק רב פרטי‪ $‬ולכ‪ +‬טעויות בה‪ +‬אפשריות ונית‪ +‬ויש להבינ‪.+‬‬
‫‪ 55‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫חבל שבא כוחו של נאש‪ ,1 $‬אשר עמל‪ ,‬ער והכי‪ +‬סיכומי‪ $‬לתפארת וניהל את משפטו של נאש‪,1 $‬‬
‫כיתר באי כח הצדדי‪ ,$‬באופ‪ +‬הראוי להערכה‪ ,‬נכשל בכבודו של חברו למקצוע בצורה כה קשה‪.‬‬
‫משפט זה נוהל על ידי המותב חודשי‪ $‬ארוכי‪ $‬ושני‪ .$‬לכל אורכו התרשמנו כי התובע ניהל אותו‬
‫בהגינות תו שהוא נוהג כבוד בנאשמי‪ $‬ובזכויותיה‪ $‬ואינני מעלה על דעתי את שעו"ד דרחי טוע‪ +‬לו‪,‬‬
‫במודע או שלא במודע‪ ,‬שכוונתו של התובע הייתה לשבש הליכי הצדק והמשפט‪.‬‬
‫רענ ב יוס ‪ ,‬שופט‬
‫השופטת נורית אחיטוב )אב"ד( והשופטת מרי דיסקי ‪:‬‬
‫‪ .1‬אנו מצטרפות לחוות דעתו של חברנו‪ ,‬השופט ב‪ +‬יוס*‪ ,‬על כל חלקיה ומסכימות לתוצאה אליה הגיע‪.‬‬
‫עניינו של כתב האישו‪ $‬בשני מעשי רצח שבוצעו באמצעות ירי‪ .‬בשני המקרי‪ $‬המתנקש היורה הגיע‬
‫לזירת הרצח רכוב על אופנוע בו נהג אחר‪ ,‬כשפניו מוסתרות על ידי קסדה שחבש על ראשו‪ .‬לאחר ביצוע‬
‫הרצח המתנקשי‪ $‬נמלטו מהזירה בלי להשאיר עקבות‪.‬‬
‫הנאשמי‪ $‬מואשמי‪ $‬בקשירת קשר לבצוע הרצח לאחר תיאו‪ $‬ע‪ $‬המתנקשי‪ ,$‬בהחזקת נשק ובגרימת‬
‫מוות בכוונה תחילה‪.‬‬
‫באישו הראשו ‪ ,‬המאשימה מבססת את ראיותיה על חמישה אדני‪ :$‬נוכחות הנאשמי‪ 1 3 $‬בזירת‬
‫הרצח; איתור צמדי טלפוני‪ $‬סלולאריי‪" $‬מבצעיי‪ "$‬בלתי מזוהי‪ $‬ששימשו‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬אמצעי‬
‫תקשורת חיוניי‪ $‬בי‪ +‬הנאשמי‪ $‬לבי‪ +‬המתנקשי‪ $‬לש‪ $‬הוצאת הרצח מ‪ +‬הכוח אל הפועל; צילומי‬
‫מצלמות אבטחה בה‪ $‬נראי‪ $‬הנאשמי‪ $‬נוהגי‪ $‬באופ‪ ,+‬שלשיטת המאשימה‪ ,‬הוא מחשיד; סירוב‪ $‬של‬
‫כל הנאשמי‪ $‬למסור בחקירת‪ $‬גרסה פוזיטיבית באשר למעשיה‪ $‬והצגתה רק במסגרת פרשת ההגנה‪.‬‬
‫בעניינו של נאש‪ ,1 $‬טוענת ג‪ $‬לשיטת פעולה דומה לזו של האישו‪ $‬השני‪.‬‬
‫טיעוני המאשימה גילמו בתוכ‪ $‬הנחות והשערות שלא עוגנו בראיות ולא הוכחו‪ ,‬או שעורערו בראיות‬
‫ההגנה‪ .‬באלו נית‪ +‬למנות את ההנחה‪ ,‬שלנאשמי‪ $‬היה מניע לגרו‪ $‬למות המנוח; שההתנקשות נעשתה‬
‫בדר של מלכודת דווקא; שהתנהגות הנאשמי‪ $‬חריגה באופ‪ +‬המלמד על ידיעה כלשהי בדבר הצפוי‬
‫לקרות; שבמלכודת הנטענת היו מעורבי‪ $‬הנאשמי‪ $‬כול‪ ;$‬שהתקיי‪ $‬קשר בי‪ +‬קבוצת "הטלפוני‪$‬‬
‫המבצעיי‪ ;"$‬שטלפוני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬שימשו לביצוע הרצח; שטלפוני‪ 3 $‬ו ‪ 4‬היו בידי המתנקשי‪ $‬ונאש‪;1 $‬‬
‫ושימוש בטלפוני‪ 1 $‬ו ‪ 2‬בידי נאשמי‪ 3 $‬ו ‪ 4‬לצור ביצוע הרצח‪ ,‬להבדיל מביצוע עבירות אחרות‪.‬‬
‫בנסיבות אלו‪ ,‬וכפי הניתוח הראיתי המפורט של חברנו‪ ,‬אי‪ +‬די בראיות שהובאו‪ ,‬ויש לזכות הנאשמי‪.$‬‬
‫‪ 56‬מתו ‪58‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬
‫באישו השני‪ ,‬המאשימה מבססת את טיעוניה על התנהגותו של נאש‪ 1 $‬ונהג האופנוע שהסיעו‬
‫לפגישה ע‪ $‬המנוח‪ ,‬כפי שתועדו במצלמות האבטחה בתחנת הדלק ובאול‪ $‬השמחות הסמו ‪ .‬מכא‪+‬‬
‫מבקשת ללמוד‪ ,‬כי נאש‪ 1 $‬צפה את הבאות‪ .‬דא עקא‪ ,‬שעל פני הדברי‪ ,$‬פגישתו של הנאש‪ 1 $‬ע‪$‬‬
‫המנוח הייתה ידידותית‪ .‬הסברו‪ ,‬ולפיו‪ ,‬נדר לשמע צליל מנוע האופנוע המתקרב ולכ‪ +‬הגיב במהירות‬
‫מיד ע‪ $‬הגעתו וברח‪ ,‬אינו מופר על פניו ולא נסתר בראיות המאשימה‪ .‬על כ‪ ,+‬אי‪ +‬די במסכת ראיות‬
‫המאשימה כדי להסיק מסקנה מפלילה‪.‬‬
‫לפיכ ‪ ,‬יש לזכות הנאש‪ 1 $‬ג‪ $‬מהאישו‪ $‬השני‪.‬‬
‫‪ .2‬א* אנו ראינו לנכו‪ +‬להביע את מורת רוחנו מהאמירות שהופיעו בסיכומי שני הצדדי‪ ,$‬כפי שציי‪+‬‬
‫חברנו בפסקאות ‪ 117 119‬לחוות דעתו‪.‬‬
‫בעיקר קשי‪ $‬ובוטי‪ $‬בעיננו הביטויי‪ $‬האישיי‪ $‬והפוגעניי‪ $‬שבחר סנגורו של נאש‪ 2 $‬להטיח בתובע‪,‬‬
‫חזור ושנה לכל אור סיכומיו‪ .‬עני‪ +‬אחד הוא לבקר את טיב‪ +‬של הראיות וטיעוניה המשפטיי‪ $‬של‬
‫התביעה‪ ,‬דבר לגיטימי לכשעצמו‪ ,‬ועני‪ +‬אחר הוא לייחס לתובע התנהלות פסולה המונחית מעניי‪ +‬אישי‬
‫בתוצאת ההלי ‪ ,‬דבר שהוא חסר כל שחר ואי‪ +‬לו על מה לסמו ‪.‬‬
‫לפיכ ‪ ,‬מוטב היה לו נבררו הביטויי‪ $‬ביתר קפידה ובזהירות הראויה‪ ,‬תו שמירה על כבוד הדדי של‬
‫העושי‪ $‬במלאכה כמיטב הבנת‪ $‬ויכולת‪ $‬המקצועית‪.‬‬
‫נורית אחיטוב‪ ,‬שופטת‬
‫אב"ד‬
‫מרי דיסקי ‪ ,‬שופטת‬
‫אשר על כ‪ ,+‬כאמור‪ ,‬הנאשמי‪ $‬כול‪ $‬זכאי‪ $‬מכל אשמה בכל העבירות והאישומי‪ $‬בה‪ $‬הואשמו‪.‬‬
‫זכות ערעור תו ‪ 45‬יו‪.$‬‬
‫ניתנה וה‪4‬דעה היו ‪ ,‬ט"ו אלול תשע"ד ‪ 10 ,‬ספטמבר ‪ ,2014‬במעמד הצדדי ‪.‬‬
‫נורית אחיטוב‪ ,‬שופטת‬
‫אב"ד‬
‫מרי דיסקי ‪ ,‬שופטת‬
‫‪ 57‬מתו ‪58‬‬
‫רענ ב יוס ‪ ,‬שופט‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫תפ"ח ‪ 46038 03 12‬מדינת ישראל נ' ניאמציק )עציר( ואח'‬
‫‪ 58‬מתו ‪58‬‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪2014‬‬