‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫המאשימה‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד בריז'יט ויטלי מפרקליטות מחוז ירושלי )פלילי(‬ ‫נגד‬ ‫הנאש‬ ‫ישראל אברמוב‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד אורי ב נת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫>‬ ‫החלטה‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכ הענייני‬ ‫הנושא‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פיסקה‪/‬אות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1 12‬‬ ‫‪13 83‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ב‪1.‬‬ ‫כתב האישו‬ ‫‪14 15‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ב‪2.‬‬ ‫הליכי המעצר‬ ‫‪16 37‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ב‪3.‬‬ ‫ההליכי בתיק העיקרי‬ ‫‪38 78‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ב‪ 1.3.‬תשובת הנאש לכתב האישו‬ ‫ודיוני מקדמיי לפני קביעת ההוכחות‬ ‫ב‪ 2.3.‬נאו הפתיחה של ב"כ המאשימה‬ ‫ב‪ 3.3.‬שמיעת העדי בישיבת ההוכחות‬ ‫‪38 45‬‬ ‫‪46 48‬‬ ‫‪49 78‬‬ ‫כללי‬ ‫רקע משפטי‬ ‫ב‪ 1.3.3.‬העד אושרי‬ ‫ב‪ 2.3.3.‬העד יוסי‬ ‫ב‪ 3.3.3.‬העד תמיר‬ ‫ב‪ 4.3.3.‬העד אלו חבר‬ ‫ב‪4.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪70‬‬ ‫הודעת המאשימה על חזרה מ‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫האישו‬ ‫‪79 81‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הכרעת הדי‬ ‫‪82 83‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תמצית טענות הנאש בבקשתו‬ ‫‪84 92‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תמצית תגובת המדינה‬ ‫‪93 102‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ב‪5.‬‬ ‫‪ 1‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הטיעוני בעל פה בפניי‬ ‫‪103 116‬‬ ‫דיו‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪117 134‬‬ ‫סעי) ‪ 80‬לחוק העונשי‬ ‫ו‪1.‬‬ ‫סעי) ‪ 80‬בהקשרו במסגרת חוק‬ ‫העונשי‬ ‫ו‪2.‬‬ ‫ההסכמה בדבר תחולתו של סעי)‬ ‫ט‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪117 122‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 80‬על המקרה שבפניי‬ ‫‪123 124‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ו‪3.‬‬ ‫סעי) ‪ – 80‬המטרות והרציונל‬ ‫‪125 131‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ו‪4.‬‬ ‫השיקולי להפעלת הסמכות –‬ ‫מעמדה של הערכאה הדיונית‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪132 134‬‬ ‫‪10‬‬ ‫המשפט העברי‬ ‫"לא היה יסוד לאשמה"‬ ‫‪135 153‬‬ ‫‪154 203‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ח‪ 1.‬המבחני הנורמטיביי‬ ‫‪154 158‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ח‪ 2.‬יישו למקרה שבפניי‬ ‫‪159 186‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ח‪ .3.‬משמעות החלטות המעצר‬ ‫‪187 195‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ח‪ 4.‬שיקולי נוספי‬ ‫‪196 203‬‬ ‫‪16‬‬ ‫"נסיבות אחרות המצדיקות זאת"‬ ‫‪204 217‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ט‪ .1.‬המבחני הנורמטיביי‬ ‫‪204 210‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ט‪ .2.‬היישו לפרשה שבפניי‬ ‫‪211 217‬‬ ‫‪19‬‬ ‫סכומי הפיצוי‬ ‫‪218 223‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪224 227‬‬ ‫‪21‬‬ ‫יא‪ .‬סיכו‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ 2‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫א‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בפניי בקשה של הנאש ‪ ,‬כי בית המשפט יפסוק הוצאות להגנת הנאש ‪ ,‬בהתא לסעי‪80 $‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לחוק העונשי ‪ ,‬התשל"ז'‪) 1977‬להל – "החוק"‪" ,‬סעי‪ ,"80 $‬בהתאמה(‪ ,‬וזאת לאחר‬ ‫שזיכיתי את הנאש ‪ ,‬בהכרעת די ‪ ,‬שניתנה ביו יז תמוז תשע"ד )‪.(15.7.2014‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫על פי פירוט שער ב"כ הנאש ‪ ,‬עו"ד אורי ב נת ‪ ,‬הסכו המבוקש כולל שלושה מרכיבי ‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שכר טרחה בגי הליכי תיק המעצר – ‪;0 29,357‬‬ ‫שכר טרחה בגי ההליכי בתיק העיקרי – ‪;0 11,467‬‬ ‫פיצוי בגי ימי המעצר – ‪.0 20,048‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כמו כ ‪ ,‬מבוקש פיצוי בגי ימי מעצר הבית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ב"כ המדינה‪ ,‬עו"ד בריגי'ט ויטאלי‪ ,‬שייצגה את המאשימה בהליכי העיקריי וג בבקשה‬ ‫זו‪ ,‬סבורה כי אי בסיס לבקשה זו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בתיק זה‪ ,‬הוגשה בקשה בכתב‪ ,‬ארוכה‪ ,‬ביו ‪ ,17.8.14‬על ידי הסנגור המלומד‪ ,‬עו"ד ב נת ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בהחלטתי‪ ,‬מיו ‪ ,25.8.14‬הצעתי לצדדי לנהל משא ומת ולהגיע להסכמה‪ ,‬ורק א לא‬ ‫יגיעו להסכמה‪ ,‬קבעתי מועד לתשובת המדינה‪ ,‬בכתב‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ב"כ המדינה‪ ,‬עו"ד ויטאלי בריז'ט‪ ,‬הגיבה בכתב‪ ,‬ביו ‪.2.10.14‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫התקיי דיו ‪ ,‬ביו ‪.13.11.14‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫בסיו הדיו ‪ ,‬איפשרתי לב"כ הצדדי להגיש השלמת טיעו ופסיקה‪.‬‬ ‫ב"כ המבקש הגיש זאת‪ ,‬ביו ‪.11.12.14‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫המדינה לא הגישה השלמת פסיקה‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫ב"כ המבקש ביקש‪ ,‬ביו ‪ ,11.2.15‬כי את החלטה על פי החומר שבתיק‪ ,‬בהיעדר תגובת‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫‪ 3‬מתו ‪55‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.11‬‬ ‫המדינה א‪ $‬לא הגיבה על הודעה זו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫משכ ‪ ,‬נסללה הדר למת החלטה בתיק‪ ,‬על פי החומר שהוגש‪ ,‬ועל פי הטענות שהועלו בעל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פה‪ ,‬בדיו הנ"ל‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫רקע משפטי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫כדי להבי את הבקשה‪ ,‬יש צור להתייחס לכל הדיוני‬ ‫השוני ‪ ,‬בעניינו של המבקש )הנאש (‪.‬‬ ‫ב‪1.‬‬ ‫שהיו בתיק זה‪ ,‬בבתי המשפט‬ ‫כתב האישו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫כתב אישו מקורי הוגש לבית המשפט‪ ,‬ביו ‪.27.11.13‬‬ ‫הוא תוק פע ראשונה‪ ,‬ביו ‪.4.12.13‬‬ ‫התיקו האחרו ‪ ,‬שעל בסיסו התנהל המשפט‪ ,‬הינו מיו ‪.23.12.13‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫וזה נוסח כתב האישו המתוק ‪ ,‬מיו ‪:23.12.13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ 4‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 5‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫לנוחיות הקורא‪ ,‬אתייחס למוזכרי בכתב האישו בשמ ‪" :‬אושרי"‪" ,‬יוסי" ו"תמיר"‪ .‬כ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ג התייחסו אליה השופטי האחרי שדנו בפרשה מזוויות שונות‪ ,‬כפי שיובא להל ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‪2.‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הליכי המעצר‬ ‫על פי הנהלי המקובלי ‪ ,‬יש הפרדה מוחלטת בי השופט הד בתיק העיקרי )אנוכי( לבי‬ ‫השופט‪/‬ת הד בבקשה למעצר עד תו ההליכי ‪.‬‬ ‫לכ ‪ ,‬רק במהל הבקשה שבפניי‪ ,‬לפיצויי לפי סעי‪ ,80 $‬נחשפתי להליכי בעניי המעצר‪.‬‬ ‫לטענת המדינה‪ ,‬יש חשיבות להליכי אלה‪ ,‬ובעניי זה עוד ארחיב )ראה‪ ,‬להל ‪ ,‬פרק ח‪,3.‬‬ ‫פיסקאות ‪.(187'195‬‬ ‫מכל מקו ‪ ,‬במסגרת פרק הרקע‪ ,‬אציג הליכי אלה‪.‬‬ ‫‪ 6‬מתו ‪55‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫הבקשה לפיצויי מתייחסת לא רק להליכי מעצר בבית משפט מחוזי‪ ,‬אלא ג ל"מעצר‬ ‫‪1‬‬ ‫הימי "‪ ,‬שנדו בבית משפט השלו ‪ ,‬בפני כב' השופט שמואל הרבסט‪ ,‬והערר שהוגש עליו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לעניי המעצר בבית משפט השלו ‪ ,‬לא קיבלתי את החומר מב"כ הצדדי ‪ ,‬הלי הלי‬ ‫בנפרד‪ .‬על כ ‪ ,‬ראיתי לנכו ‪ ,‬להביא את תמצית הדברי ‪ ,‬כפי שסוכמו על ידי כב' השופט ד"ר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יור דנציגר‪ ,‬שופט בית המשפט העליו ‪ ,‬בסקירתו בבש"פ ‪) 8311/13‬שעוד אתייחס אליו‬ ‫בהמש (‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כ מתוארי הליכי המעצר‪ ,‬בבית משפט השלו ‪ ,‬ובערר שהוגש לבית המשפט המחוזי‪,‬‬ ‫בפיסקאות ‪ ,2'4‬בהחלטה בבש"פ הנ"ל‪:‬‬ ‫"תמצית הליכי המעצר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫העורר נעצר כשבוע ימי‬ ‫לאחר מעצר‬ ‫של אושרי ויוסי‪ .‬בעניינו של‬ ‫העורר ]הנאש שבפניי – מ' ד'[ התקיימו שלושה דיוני בבית משפט השלו‬ ‫בירושלי – בימי ‪ 21.11.2013 ,18.11.2013‬ו ‪ .24.11.2013‬בתו הדיו שהתקיי‬ ‫ביו ‪ 18.11.2013‬הארי‪ ,‬בית משפט השלו ‪ ,‬לבקשת המאשימה )המשיבה(‪ ,‬את‬ ‫מעצרו של העורר לצורכי חקירה בשלושה ימי עד ליו ‪ .21.11.2013‬בתו הדיו‬ ‫שהתקיי ביו ‪ 21.11.2013‬הארי‪ ,‬בית משפט השלו ‪ ,‬לבקשת המאשימה‪ ,‬את‬ ‫מעצרו של העורר בשנית לצורכי חקירה עד ליו ‪ .24.11.2013‬יוער כי בהחלטה‬ ‫מיו ‪ 21.11.2013‬ציי בית המשפט כי החקירה בעניינו של העורר אינה יכולה‬ ‫להימש‪ ,‬ללא הגבלה‪ ,‬וכי עד לדיו הבא צריכה להיות התפתחות משמעותית‪ .‬ביו‬ ‫‪ 24.11.2013‬הוגשה הצהרת תובע מטע המאשימה‪ ,‬ובתו הדיו שהתקיי‬ ‫באותו היו הארי‪ ,‬בית משפט השלו – בהתא לבקשת המאשימה לפי סעי)‬ ‫‪)17‬ד( לחוק המעצרי – את מעצרו של העורר בחמישה ימי נוספי עד ליו‬ ‫‪ 28.11.2013‬לצור‪ ,‬הכנת כתב אישו והגשתו‪ .‬בית משפט השלו התרש כי‬ ‫קיי 'עוג ראייתי לכאורי' להוכחת העבירות המיוחסות לעורר על פי אמת המידה‬ ‫שנקבעה בסוגיה זו בפסיקת בית משפט זה‪ ,‬ומצא כי קיימת עילת מעצר בהינת‬ ‫טיב העבירה בה חשוד העורר )סחר בס מסוג 'קוקאי ' במשקל של כ ‪ 100‬גר (‪,‬‬ ‫בהיותו אסיר ברישיו שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי‪.‬‬ ‫על החלטת בית משפט השלו מיו ‪ 24.11.2013‬הגיש העורר ערר לבית‬ ‫‪.3‬‬ ‫המשפט המחוזי‪ ,‬במסגרתו טע כי ימי המעצר הנוספי שנועדו לשמש כ'מעצר‬ ‫גישור' משמשי הלכה למעשה לצור‪ ,‬המש‪ ,‬פעולות החקירה‪ ,‬וזאת בניגוד לדי ‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי )השופטת נ' ב אור( קיבל את הערר וקבע כי יש יסוד לטענת‬ ‫בא כוח העורר כי פעולות החקירה המהותיות נמשכות וכי למעשה מנוצלת תקופת‬ ‫'מעצר הגישור' לביצוע של פעולות חקירה על א) הגשתה של הצהרת תובע‪ .‬נקבע‬ ‫‪ 7‬מתו ‪55‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫כי לא לכ‪ ,‬נועדה עילת המעצר הקבועה בסעי) ‪)17‬ד( לחוק המעצרי ‪ ,‬וכי אי‬ ‫‪1‬‬ ‫לעשות שימוש בעילה זו על מנת 'להשיג' ימי חקירה נוספי שלא ניתנו על ידי‬ ‫בית המשפט במסגרת בקשות קודמות להארכת המעצר‪ ,‬ובמיוחד מקו בו בית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המשפט התרש כי החקירה אינה מתקדמת כראוי‪ .‬נקבע כי ככל שסברה‬ ‫המשטרה שהחלטת בית משפט השלו מיו ‪ 21.11.2013‬בטעות יסודה‪ ,‬וכי היה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מקו לאפשר לה למצות את החקירה תו‪ ,‬כדי המש‪ ,‬מעצרו של העורר‪ ,‬אזי היה‬ ‫עליה להגיש ערר ולא להגיש בקשה לפי סעי) ‪)17‬ד( לחוק המעצרי ‪ .‬בית המשפט‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הדגיש כי אומנ לא מ הנמנע שבפרק הזמ שנית לתביעה בהתא לסעי) ‪)17‬ד(‬ ‫לחוק המעצרי ‪ ,‬יורה פרקליט על השלמת החקירה בעניי זה או אחר‪ ,‬וכי פעולה‬ ‫כזו אינה עומדת בסתירה להצהרת התובע בדבר הגשת כתב האישו ‪ ,‬אול יש‬ ‫להבדיל בי השלמת חקירה כזו לבי המש‪ ,‬פעולות חקירה שלא בוצעו במסגרת‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הזמ שנקצב לה ‪.‬‬ ‫לנוכח האמור לעיל הורה בית המשפט המחוזי על שחרור העורר למעצר בית‬ ‫בתנאי מגבילי ‪ .‬בשולי הדברי הבהיר בית המשפט המחוזי כי ככל שיוגש כתב‬ ‫אישו נגד העורר‪ ,‬אי באמור לעיל כדי למנוע מהמאשימה מלבקש את מעצרו עד‬ ‫תו ההליכי נגדו‪ .‬בית המשפט המחוזי עיכב‪ ,‬לבקשת המאשימה‪ ,‬את ביצוע‬ ‫החלטתו למש‪ 24 ,‬שעות )עד ליו ‪ ,(27.11.2013‬על מנת לאפשר למאשימה להגיש‬ ‫בקשת רשות לערור לבית משפט זה‪.‬‬ ‫עוד באותו היו – ‪ – 26.11.2013‬הגישה המאשימה כתב אישו נגד‬ ‫‪.4‬‬ ‫העורר לבית המשפט המחוזי‪ .‬בד בבד ע הגשת כתב האישו הגישה המאשימה‬ ‫ג בקשה למעצר עד תו ההליכי המשפטיי בטענה שקיימות נגד העורר‬ ‫ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית ובטענה שאי בנמצא חלופת מעצר‬ ‫שתאיי את מסוכנותו של העורר‪ .‬עוד באותו היו התקיי דיו בבקשה זו לפני‬ ‫המותב בבית המשפט המחוזי שד בערר שהגיש העורר )השופטת נ' ב אור(‪ .‬בית‬ ‫המשפט ציי בהחלטתו כי המשטרה והמאשימה ניצלו את הזמ להגשת כתב‬ ‫אישו חל) הגשת בקשת רשות לערור‪ ,‬וכי ג א בנסיבות אלה התנהלות‬ ‫המשטרה והמאשימה ראויה לביקורת‪ ,‬הרי שאי בכ‪ ,‬כדי להורות על שחרורו של‬ ‫העורר לאלתר בטר תידו בקשת המעצר עד תו ההליכי ‪ .‬צוי כי העורר היה‬ ‫עצור על יסוד החלטות חוקיות והובא לפני בית המשפט כשהוא עצור על יסוד‬ ‫החלטה המעכבת את ביצוע הוראת השחרור‪ ,‬ומשכ‪ ,‬עצ העובדה שהמאשימה‬ ‫ניצלה את הזמ להגשת כתב אישו אינה מצדיקה כשלעצמה את שחרורו‪ .‬בית‬ ‫המשפט קבע את המש‪ ,‬הדיו בשאלת קיומ של ראיות לכאורה ליו ‪4.12.2013‬‬ ‫והורה על המש‪ ,‬מעצרו של העורר עד למועד זה"‪.‬‬ ‫‪ 8‬מתו ‪55‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.19‬‬ ‫כאמור בסיפא של הקטע הקוד ‪ ,‬הבקשה לעצור את הנאש עד תו ההליכי ‪ ,‬בעקבות‬ ‫‪1‬‬ ‫הגשת כתב האישו הנ"ל )שצוטט במלואו בפיסקה ‪ ,15‬בפרק ב‪ ,1.‬לעיל(‪ ,‬הובאה בפני בית‬ ‫המשפט המחוזי בירושלי ‪ ,‬ובה דנה חברתי‪ ,‬כב' השופטת נאוה ב אור‪ ,‬ששמעה את טיעוני‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א טבת תשע"ד‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הצדדי ‪ ,‬לאור ישיבה ארוכה‪ ,‬במסגרת תיק מ"ת ‪ ,51346'11'13‬ביו‬ ‫)‪.(4.12.13‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫בהחלטה מפורטת‪ ,‬מיו ב טבת תשע"ד )‪ ,(5.12.13‬קבעה כב' השופטת ב אור כי ההכרעה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בשאלת המעצר עד תו ההליכי תלויה בסוגיית קיו ראיות לכאורה‪ ,‬שכ אי חולק כי יש‬ ‫עילת מעצר‪ ,‬לאור העבירה )סחר בכ'‪ 100‬גר קוקאי (‪ ,‬ובהתחשב בעברו של המשיב‬ ‫)הנאש (‪ ,‬אשר ריצה מאסרי מצטברי כדי ‪ 13‬שנה‪ ,‬כולל בעבירות סמי ‪ ,‬והוא שוחרר‬ ‫כשבועיי לפני יו האירוע‪ ,‬לאחר מאסר ב ‪ 26‬חודש‪ ,‬בגי עבירות סמי ‪ ,‬והסטטוס שלו‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫היה אז "אסיר ברישיו "‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫כב' השופטת נאוה ב אור קבעה‪ ,‬כי מערכת הראיות מתבססת על האזנות סתר בי אושרי‬ ‫לבי יוסי ובי אושרי לבי המשיב‪ ,‬על דוחות עיקוב‪ ,‬ועל השוואת הגירסאות של המשיב ושל‬ ‫אושרי‪ ,‬כפי שנמסרו למשטרה‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫לעניי האזנת הסתר‪ ,‬קובעת השופטת‪ ,‬כי היו שיחות שמה נית להסיק ברמה הלכאורית‬ ‫הנדרשת כי אושרי ויוסי תכננו להיפגש ע המשיב בבאר שבע‪ ,‬כדי "לקחת דברי "‪,‬‬ ‫"בגדי "‪ ,‬שיינתנו ב"קרדיט"‪ .‬השופטת ערה לכ ‪ ,‬כי יתכ שמדובר בבגדי יד שנייה ולא‬ ‫בסמי ‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫לעניי מחקר התקשורת בי אושרי לבי המשיב‪ ,‬מנתחת השופטת את השיחות שעסקו‬ ‫בתיאומי ביניה ‪ ,‬לעניי היציאה לדר ‪ ,‬ומציינת כי כמות השיחות אינה מתיישבת ע‬ ‫הגירסה כי מדובר בפגישה לצור שתיית קפה‪.‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫מקור ראייתי נוס‪ $‬הוא דוחות העיקוב‪ ,‬שמה עולה שאושרי ויוסי יצאו מבר גיורא והגיעו‬ ‫לבאר שבע בשעה ‪ ,20:45‬ובשעה ‪ 20:50‬ירדו מ הרכב‪ ,‬ופגשו גבר ע "קוקו" – שהוא תמיר‬ ‫הרוש – ואד נוס‪ ,$‬שהוסכ כי הוא המשיב‪ .‬כל הארבעה – נכנסו לרכב‪ .‬לאחר נסיעה‬ ‫קצרה‪ ,‬ירד הגבר ע הקוקו במקו מגוריו‪ ,‬וה המשיכו לנסוע מספר רחובות‪ .‬כעבור שעה‪,‬‬ ‫בשעה ‪ ,21:50‬מצאו אנשי המשטרה את הרכב בכביש ‪ ,40‬ולאחר מכ בכביש ‪ ,38‬ש נעצר‬ ‫הרכב על ידי מחסו משטרתי‪ ,‬כאשר בו היו יוסי ואושרי )הנאש ירד מ הרכב עוד בבאר‬ ‫שבע(‪.‬‬ ‫‪ 9‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫כב' השופטת ב אור מזכירה את גירסות המעורבי ‪:‬‬ ‫יוסי שתק בחקירה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תמיר הכחיש קשר לסמי ‪ ,‬וסיפר שהוא חייב כס‪ $‬למשיב‪ ,‬וביקר אותו‪ ,‬והוא רצה‬ ‫לחזור לביתו‪ .‬במקו לנסוע במונית‪ ,‬הופיעו אושרי ויוסי במכונית שלה ‪ ,‬ואספו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אותו והורידוהו סמו לביתו‪.‬‬ ‫אושרי טע ‪ ,‬בהודעתו הראשונה במשטרה‪ ,‬כי הסמי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בה‬ ‫מדובר ה‬ ‫כדורי‬ ‫שהוא לא קנה‪ ,‬אלא מצא בשקית‪ ,‬בשולי כביש ירושלי 'תל אביב‪ ,‬לפני מחל‪ $‬שער‬ ‫הגיא‪ .‬אושרי אמר בהודעתו הראשונה במשטרה‪ ,‬כי נסע ע יוסי לקריית גת לטיול‬ ‫וחזר‪.‬‬ ‫בהודעה שנייה‪ ,‬שמסר אושרי במשטרה‪ ,‬הוא טע שהסמי שהיו ברכב‪ ,‬נשכחו‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫ברכבו‪ ,‬מזה כשבועיי ‪ ,‬והוא לא ידע מדוע נסעו לבאר שבע‪.‬‬ ‫בהודעה שלישית במשטרה‪ ,‬אישר אושרי שנסע לבאר שבע לבקר את המשיב‪ ,‬כי‬ ‫היה צרי לקנות חומרי בניה ולשתות איתו קפה‪ ,‬והכחיש כל קשר לעיסקת סמי ‪,‬‬ ‫א הודה שהוא משתמש בקוקאי ‪ .‬אושרי חזר על כ שאת חבילת הסמי שהייתה‬ ‫ברכבו מצא בכביש ירושלי 'תל אביב‪ ,‬ושכח אותה באוטו‪ .‬לעניי הקשר ע‬ ‫המשיב‪ ,‬טע אושרי‪ ,‬שאולי יש מישהו שמוכר בגדי ‪ ,‬והוא רצה "על הדר להתעסק‬ ‫בבגדי "‪.‬‬ ‫בהודעה אחרונה שלו במשטרה‪ ,‬שמר אושרי על זכות השתיקה‪ ,‬לאחר ששמע את‬ ‫השיחה שהוקלטה‪.‬‬ ‫לדברי הנאש ‪ ,‬בהודעותיו במשטרה‪ ,‬הוא אישר שנפגש ע אושרי בצומת סורק‪,‬‬ ‫ושוחח איתו מספר פעמי ‪ ,‬והיה מוכ לתת לו בגדי ‪ .‬הנאש סיפר‪ ,‬בעניי הפגישה‬ ‫בבאר שבע בשעה ‪ 20:50‬לער ‪ ,‬כי עמד ע אושרי מחו‪ 5‬לרכב‪ ,‬כרבע שעה‪ ,‬כי‬ ‫הילדי היו בבית‪ ,‬ולכ ‪ ,‬אושרי לא עלה לביתו‪ .‬לדברי הנאש ‪ ,‬הוא שוחח ע‬ ‫אושרי רק פעמיי 'שלוש בטלפו ‪.‬‬ ‫ניתוח הראיות והגירסאות‪ ,‬כפי שנכתב בהחלטת כב' השופטת ב אור‪ ,‬הוא זה‪ :‬אושרי‬ ‫והמשיב נפגעו בצהריי בצומת סורק‪ ,‬וקבעו להיפגש באותו יו בבאר שבע; לא נית הסבר‬ ‫של ממש על ידי אושרי ועל ידי המשיב לגבי הפגישה בערב בבאר שבע; נמצא כעבור שעה ס‬ ‫ומשקל דיגיטלי ברכבו של אושרי‪.‬‬ ‫לכ ‪ ,‬המסקנה‪ ,‬על פניה‪ ,‬היא זו‪" :‬שהס שנמצא הוא אות 'דברי '‪ ,‬ואושרי‪ ,‬שלדבריו‬ ‫אינו עובד וזקוק היה ל'קרדיט'‪ ,‬כדי לקבל את הס על מנת למכור אותו הלאה‪ ,‬ולהחזיר‬ ‫את החוב למשיב" )סעי‪ 18 $‬סיפא להחלטתי הנ"ל של כב' השופטת ב אור(‪.‬‬ ‫‪ 10‬מתו ‪55‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫כב' השופטת ב אור דחתה טענה נוספת של הסנגור‪ ,‬לפיה מעצרו של הנאש בוצע רק ביו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ,18.11.13‬כאשר האירוע של הס ותפיסת האחרי ע הס היה ביו ‪ ,11.11.13‬דבר‬ ‫המוכיח‪ ,‬לטענת הסנגור‪ ,‬כי המשטרה לא ראתה דחיפות במעצרו של הנאש )לעומת‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫האחרי (‪ ,‬ולא ראתה בנאש סיכו ‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המאשימה‪ ,‬כי המעצר של הנאש נעשה לפי קצב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פעולות חקירה בתיק רחב יותר )סעי‪ 19 $‬להחלטה האמורה(‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הנאש הגיש ערר לבית המשפט העליו על החלטת המעצר‪.‬‬ ‫בית המשפט העליו )כב' השופט ד"ר יור דנציגר(‪ ,‬החליט‪ ,‬ביו טז טבת תשע"ד‬ ‫)‪ ,(19.12.13‬בבש"פ ‪ ,8311/13‬לקבל את עמדת הנאש ‪ ,‬באופ חלקי‪ ,‬והחזיר את התיק לבית‬ ‫המשפט המחוזי‪ ,‬כדי שזה יקבע את התנאי המגבילי ‪ ,‬שבכפו‪ $‬אליה ‪ ,‬ישוחרר העורר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שבפניו )הוא הנאש שבפניי(‪ ,‬לחלופת מעצר‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫בית המשפט העליו התייחס להחלטת בית המשפט המחוזי )כב' השופטת ב אור( בעניי‬ ‫הראיות‪ ,‬א הגיע למסקנה אחרת‪ ,‬כפי שיוסבר עתה‪.‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫מבחינה נורמטיבית‪ ,‬מזכיר כב' השופט דנציגר את הפסיקה‪ ,‬לפיה נית לעצור נאש עד תו‬ ‫ההליכי ‪" ,‬ג כאשר כל הראיות נגדו הינ ראיות נסיבתיות‪ ,‬כל עוד הראיות הללו הינ ‪ ,‬על‬ ‫פניה ‪ ,‬בעלות עוצמה‪ ,‬משתלבות זו בזו ויוצרות על פני דברי מסכת ראייתית רצופה של‬ ‫עובדות פליליות שיכולות לבסס הרשעה" )פיסקה ‪ 21‬להחלטתו בבש"פ הנ"ל(‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫בית המשפט העליו מוסי‪ $‬ואומר )פיסקה ‪ 21‬סיפא(‪:‬‬ ‫"ע זאת‪ ,‬נקבע לא אחת כי בשי לב לכ‪ ,‬שמדובר בראיות נסיבתיות לכאורה‪,‬‬ ‫ובשי לב לכ‪ ,‬שמדובר בשלב המעצר והראיות הנסיבתיות הללו טר עברו ב'כור‬ ‫ההיתו‪ ',‬של ההלי‪ ,‬הפלילי‪ ,‬הרי שיש לבחו הא הראיות הנסיבתיות לכאורה‬ ‫הינ בעלות עוצמה כזו המובילה למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכוי סביר‬ ‫להרשעה או שמא קיי הסבר חלופי הגיוני שעשוי להתקבל בסופו של ההלי‪,‬‬ ‫הפלילי‪ .‬לעיתי עשוי בית המשפט להגיע למסקנת ביניי ‪ ,‬לפיה קיימות אומנ‬ ‫מספר ראיות נסיבתיות בעלות משקל ראייתי נגד הנאש אשר קושרות את‬ ‫הנאש לאירוע נשוא כתב האישו ומצטברות לכאורה לכדי תמונה מרשיעה‪,‬‬ ‫אול קיי סימ שאלה בדבר עוצמת המצטברת של הראיות הנסיבתיות או‬ ‫קיימי בה חוסר או חולשה ראייתיי אשר ראויי לבירור בהלי‪ ,‬העיקרי‪.‬‬ ‫במקרי כאלו‪ ,‬על בית המשפט לשקול היטב הא יש הצדקה להורות על מעצרו‬ ‫‪ 11‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫של הנאש עד תו ההליכי או שמא יש להסתפק בשחרורו של הנאש לחלופת‬ ‫‪1‬‬ ‫מעצר"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כב' השופט דנציגר סבור‪ ,‬כי "יישומ של הכללי האמורי לעיל על המקרה דנ מוביל‬ ‫למסקנת ביניי לפיה מכלול הראיות הנסיבתיות אינ מצדיקות בשלב זה להחזיק את‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫העורר במעצר עד תו ההליכי ‪ ,‬ותחת זאת יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר בתנאי‬ ‫מגבילי אשר ייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי" )פיסקה ‪ 22‬להחלטה(‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כב' השופט יור דנציגר מתייחס להחלטת בית המשפט המחוזי‪ ,‬ואומר כי קביעותיה‬ ‫ומסקנותיה של כב' השופטת ב אור "מקובלות עלי ברוב ‪ .‬כבית המשפט המחוזי ג אני‬ ‫סבור כי הראיות הנסיבתיות הקיימות בעניינו של העורר בשלב זה הינ בעלות עוצמה‬ ‫בלתי מבוטלת‪ .‬ע זאת‪ ,‬בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי‪ ,‬סבורני כי תשתית הראיות‬ ‫הנסיבתיות שהונחה בשלב זה לפני בית המשפט לוקה בחוסר ראייתי שלא נית להתעל‬ ‫ממנו‪ .‬חוסר ראייתי זה מצדיק לטעמי את שחרורו של העורר לחלופת מעצר" )פיסקה ‪23‬‬ ‫רישא להחלטה; ההדגשה במקור(‪.‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫מאחר והנושא יכול שתהיה לו רלבנטיות להכרעה בבקשה שבפניי‪ ,‬לפי סעי‪ ,80 $‬ראיתי‬ ‫לנכו להביא‪ ,‬במלואה ובלשונה‪ ,‬את הנמקת בית המשפט העליו לעניי עוצמת הראיות‬ ‫)המש פיסקה ‪ 23‬ופיסקה ‪ 24‬להחלטתו הנ"ל האמורה של שופט בית המשפט העליו ‪ ,‬כב'‬ ‫השופט ד"ר יור דנציגר‪ ,‬בבש"פ ‪ 8311/13‬הנ"ל(‪:‬‬ ‫"אכ ‪ ,‬התמונה המצטיירת ממכלול הראיות הנסיבתיות בעניינו של העורר הינה‬ ‫תמונה הנוטה לכאורה להיות מרשיעה – ריבוי שיחות הטלפו שנערכו בי העורר‬ ‫לבי אושרי באותו היו ; תוכ השיחות בי אושרי ליוסי שקושרות לכאורה את‬ ‫העורר אל אושרי ויוסי; המפגש בצהרי היו בצומת שורק והמפגש הלילי בי‬ ‫העורר לבי אושרי ויוסי‪ ,‬במסגרתו נכנס לרכב של אושרי שבו נמצאה בחלו) שעה‬ ‫חבילת הסמי ; גרסאותיו המשתנות של אושרי בנוגע למקור חבילת הסמי‬ ‫)אשר מבלי לקבוע מסמרות נית לכנות את חלק מעוררות תמיהה(; הכחשותיו‬ ‫וניסיונותיו של העורר להרחיק עצמו מאושרי‪ ,‬אשר עומדי בניגוד לכאורה‬ ‫לתמונה שעולה ממחקר התקשורת ומדוחות העיקוב – כל אלו מהווי עוג ראייתי‬ ‫לכאורי בדבר מעורבותו של העורר בעסקת הסמי ‪ .‬סבורני כי גרסאותיו של‬ ‫העורר לאירועי נשוא כתב האישו – א בוחני אות כשלעצמ ‪ ,‬ועל אחת כמה‬ ‫וכמה א בוחני אות על רקע גרסאותיו המשתנות של אושרי – אינ עולות בשלב‬ ‫זה כדי הסבר הגיוני חלופי שעומד על רגליו שלו )ואדגיש כי איני קובע מסמרות‬ ‫‪ 12‬מתו ‪55‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫וכי מדובר בקביעה שמוגבלת בתוקפה א‪ ,‬ורק ביחס לשלב זה של בחינת קיומ של‬ ‫‪1‬‬ ‫ראיות לכאורה(‪.‬‬ ‫ע זאת‪ ,‬לא נית להתעל מכ‪ ,‬שקשר העי ע רכבו של אושרי נותק למש‪ ,‬פרק‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫זמ של למעלה משעה )מהשעה ‪ 20:50‬בה נצפו אושרי‪ ,‬יוסי‪ ,‬תמיר והעורר‬ ‫נכנסי לרכבו של אושרי‪ ,‬ועד השעה ‪ 22:11‬בה נעצר הרכב‪ ,‬ובו אושרי ויוסי‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫במחסו המשטרתי(‪ ,‬וכי במועד שבו הרכב נעצר במחסו המשטרתי העורר לא‬ ‫היה מצוי בו‪ .‬כמו כ ‪ ,‬לא נית להתעל מכ‪ ,‬שאי כל ראיה ישירה‪ ,‬כגו ‪ :‬טביעת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אצבע או ראיית דנ"א‪ ,‬שקושרת את העורר לחבילת הסמי ‪ .‬סבורני כי מדובר‬ ‫בחוסר ראייתי שיש לבררו במסגרת ההלי‪ ,‬העיקרי‪ ,‬ושלא נית להתעל ממנו‬ ‫בשלב זה בבואו של בית המשפט לדו בשאלת מעצרו עד תו ההליכי של העורר‪.‬‬ ‫המסקנה מהאמור לעיל הינה כי מחד קיימות בשלב זה מספר ראיות נסיבתיות‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בעלות עוצמה בלתי מבוטלת נגד העורר הקושרות אותו לעסקת הסמי ‪ ,‬ומאיד‪,‬‬ ‫ישנו חוסר ראייתי בשלב זה שראוי לבירור בהלי‪ ,‬העיקרי ושמשלי‪ ,‬על שאלת‬ ‫עוצמת המצטברת של הראיות הנסיבתיות‪ .‬סבורני כי במצב דברי זה לא נית‬ ‫לשלול בשלב זה תרחישי אלטרנטיביי אשר מתיישבי לכאורה ע חפותו של‬ ‫העורר ככל שהדברי נוגעי לכתב האישו דנ ‪ .‬בנקודה זו אעיר כי איני סבור‬ ‫שראוי בשלב זה לפרט תרחישי אלטרנטיביי ופוטנציאליי אלו‪ ,‬וראוי שאלו‬ ‫יועלו במסגרת ההלי‪ ,‬העיקרי ללא הכוונה מראש ]בעניי זה אני נוטה לגישת‬ ‫השופט א' גרוניס בפסקה ‪ 4‬בבש"פ ‪ 1800/08‬ניס נ' מדינת ישראל )‪ ;(2008‬לגישה‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שונה ראו פסקה ‪ 9‬להחלטת השופטת מ' נאור בבש"פ ‪ 3168/09‬מדינת ישראל נ'‬ ‫בריוטי )‪.[(2009‬‬ ‫המסקנה האופרטיבית מכל האמור לעיל הינה כי לנוכח התשתית הראייתית‬ ‫בעניינו של העורר בשלב זה אי הצדקה להחזיקו במעצר עד תו ההליכי ‪ ,‬ותחת‬ ‫זאת יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר בתנאי מגבילי אשר ייקבעו על ידי‬ ‫בית המשפט המחוזי"‪.‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫לשלמות התמונה אזכיר‪ ,‬כי בית המשפט העליו לא קיבל טענות אחרות של הסנגור‪ ,‬שא‪$‬‬ ‫ה הועלו בפניי‪ ,‬לעניי מועד המעצר והתנהלות המשטרה והפרקליטות בשלבי השוני של‬ ‫ההליכי בבית משפט שלו ובבית המשפט המחוזי‪.‬‬ ‫וכ נאמר בפיסקה ‪ 25‬להחלטת בית המשפט העליו הנ"ל‪:‬‬ ‫"בשולי הדברי אציי כי לא שוכנעתי מטענותיו של העורר בדבר המשקל שיש‬ ‫לייחס לשיהוי במעצרו‪ ,‬ככל שהדבר נוגע להלי‪ ,‬שלפני‪ .‬קביעותיו של בית‬ ‫המשפט המחוזי בנקודה זו‪ ...‬מקובלות עלי במלוא ‪ .‬ע זאת‪ ,‬מוב כי אי בכ‪ ,‬כדי‬ ‫‪ 13‬מתו ‪55‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫לפגוע בטענות אפשריות שיכול העורר להעלות במסגרת ההלי‪ ,‬העיקרי בנוגע‬ ‫‪1‬‬ ‫להשפעתו של שיהוי זה על התשתית הראייתית הנסיבתית בעניינו‪ .‬ועוד בשולי‬ ‫הדברי ‪ ,‬אציי כי לא שוכנעתי מטענת העורר כי נפל פג היורד לשורשו של עניי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בהתנהלות המשיבה‪ ,‬עת הגישה כתב אישו נגד העורר בזמ שזה המתי‬ ‫לשחרורו‪ ,‬שעוכב על ידי בית המשפט המחוזי לנוכח הצהרת המדינה כי היא‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שוקלת הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה‪ .‬קביעותיו של בית המשפט‬ ‫המחוזי בנקודה זו ‪ ...‬מקובלות עלי במלוא ‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ניסיונו של בא כוח העורר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫להסתמ‪ ,‬בנקודה זו על החלטתי בבש"פ ‪ 8015/09‬קוניו) נ' מדינת ישראל )‪(2009‬‬ ‫)להל ‪ :‬עניי קוניו)( אינה משכנעת‪ ,‬מ הטע הפשוט כי אי הנדו דומה לראיה‪.‬‬ ‫בשי לב לכ‪ ,‬שטיעונו של בא כוח העורר בדבר הדמיו בי המקרה דנ לעניי‬ ‫קוניו) היה ממילא לאקוני‪ ,‬איני סבור שיש צור‪ ,‬לפרט מעבר לכ‪.",‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫התוצאה האופרטיבית של ההלי בבית המשפט העליו ‪ ,‬הייתה זו )פיסקה ‪ 26‬להחלטה(‪:‬‬ ‫"אשר על כ ‪ ,‬די הערר להתקבל בחלקו‪ ,‬במוב זה שהדיו בעניינו של העורר יוחזר‬ ‫לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את התנאי המגבילי שבכפו) לה‬ ‫ישוחרר העורר לחלופת מעצר"‪.‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫בעקבות החלטתו האמורה של בית המשפט העליו התקיי דיו בבית המשפט המחוזי‪ ,‬בפני‬ ‫כב' השופטת נאוה ב אור‪ ,‬ביו כג טבת תשע"ד )‪ ,(26.12.13‬בתיק מ"ת ‪,51346'11'13‬‬ ‫שבסיומו נקבע‪ ,‬לאור משקל הס ‪ ,‬עברו הפלילי המכביד של הנאש והעובדה שהמעשי ‪,‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬בוצעו זמ קצר לאחר שחרורו מ הכלא‪ ,‬כשהוא במעמד של אסיר ברישיו ‪ ,‬כי כל‬ ‫אלה מחייבי את בחינת תנאי השחרור באמצעות שירות המבח ‪ .‬על כ ‪ ,‬ניתנה הוראה‬ ‫לשירות המבח להכי תסקיר מעצר‪.‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫לאחר הגשת תסקיר המעצר )שלא הובא בפניי(‪ ,‬החליט כב' השופט כרמי מוסק‪ ,‬ביו יא‬ ‫שבט תשע"ד )‪ ,(12.1.14‬בעקבות התסקיר‪ ,‬להורות על שחרורו של הנאש למעצר בית מלא‬ ‫בביתה של בת זוגו‪ ,‬בפיקוח איזוק אלקטרוני‪ ,‬ובפיקוח אחיו וגיסו‪ ,‬חתימה של ארבעת‬ ‫)הנאש ‪ ,‬בת הזוג‪ ,‬האח והגיס( על ערבות בס ‪ ,0 50,000‬וכ הפקדה של הנאש בס‬ ‫‪ 0 15,000‬במזומ ‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬אכ ‪ ,‬שוחרר הנאש לאותה חלופת מעצר‪ ,‬על פי החלטת כב' השופט מוסק‪.‬‬ ‫‪ 14‬מתו ‪55‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ב‪3.‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫ההליכי בתיק העיקרי‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‪ 1.3.‬תשובת הנאש לכתב האישו ודיוני מקדמיי לפני קביעת‬ ‫ההוכחות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תשובת הסנגור‪ ,‬עו"ד ב נת )המייצג את הנאש ג בהלי זה(‪ ,‬לכתב האישו )שצוטט‬ ‫במלואו בפיסקה ‪ 15‬לעיל(‪ ,‬ניתנה בדיו בבית המשפט‪ ,‬ביו כח שבט תשע"ד )‪,(29.1.14‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עמ' ‪.6‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬כפר הנאש בסעי‪ 1 $‬לכתב האישו ‪ ,‬לעניי קשירת קשר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לעניי סעי‪ 2 $‬לכתב האישו ‪ ,‬הודה הסנגור כי מרשו‪ ,‬הנאש ‪ ,‬פגש את אושרי באזור שורק‪,‬‬ ‫בצהרי היו ‪ ,‬א הכחיש‪ ,‬מחוסר ידיעה‪ ,‬את הסיפא של סעי‪ 2 $‬לעניי פגישה שבה הנאש‬ ‫לא נטל חלק‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אשר לסעי‪ 3 $‬לכתב האישו ‪ ,‬תשובת הסנגור הינה זו‪ :‬אושרי הגיע לבאר שבע‪ ,‬סמו לביתו‬ ‫של הנאש ‪ ,‬ע אד אחר )שהנאש לא הכיר אותו‪ ,‬ובדיעבד התברר שהוא יוסי שנגלו‪.($‬‬ ‫הנאש וחברו תמיר נכנסו לרכב של אושרי ויוסי‪ .‬ה "הקפיצו" את תמיר לביתו‪ ,‬ומאוחר‬ ‫יותר השניי החזירו את הנאש לביתו‪ .‬עיסקת הסמי מוכחשת מכל וכל‪.‬‬ ‫לגבי סעי‪ 4 $‬לכתב האישו – הוא הוכחש מחוסר ידיעה‪ ,‬שכ עניי זה לא היה בשליטתו של‬ ‫הנאש ‪ ,‬שלא היה כלל בכביש ‪ ,38‬עת נעצרו יוסי ואושרי‪ ,‬ונמצא הס ע המשקל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫באותה ישיבה‪ ,‬נשאלה ב"כ המאשימה על ידי בית המשפט‪ ,‬וענתה‪" :‬אי לי תשובה לשאלה‬ ‫מה הייתה התמורה הכספית ומי העביר כס) למי‪ ,‬א בכלל" )עמ' ‪ ,6‬שורות ‪21'22‬‬ ‫לפרוטוקול הנ"ל(‪.‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬אמר ב"כ הנאש ‪" :‬אני מערי‪ ,‬שבהעדר ידיעה על הכס)‪ ,‬סכומו ומי נת‬ ‫למי‪ ,‬אני אשכנע את בית המשפט בשלב של 'אי להשיב לאשמה'‪ ,‬כי יש לזכות את מרשי‬ ‫מכל וכל" )ש ‪ ,‬שורות ‪.(25'26‬‬ ‫בהמש ‪ ,‬התייחס הסנגור לכ שמדובר בראיות נסיבתיות‪ ,‬הכוללות מעקב‪ ,‬מבלי שא‪ $‬אחד‬ ‫מעדי התביעה ראה העברה של חפ‪ 5‬כלשהו מהנאש לרכב‪.‬‬ ‫הסנגור‪ ,‬עו"ד ב נת ‪ ,‬הדגיש כי כל שיש בידי המשטרה ה הראיות לסעי‪ 4 $‬לכתב האישו ‪,‬‬ ‫שנמצאו סמי ברכב; א ‪ ,‬אי כל ראיה ממי הגיעו הסמי ; ובכל מקרה‪ ,‬אי ראיה כי הס‬ ‫בא מהנאש דווקא‪.‬‬ ‫הסנגור הוסי‪ $‬ואמר‪" :‬בדקו ג טביעות אצבע‪ ,‬ואי " )ש ‪ ,‬שורה ‪.(28‬‬ ‫‪ 15‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫מיד לאחר מכ ‪ ,‬אמר הסנגור‪" :‬מה שכ יש‪ ,‬זה שיחת טלפו ככל הנראה בי השניי ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫להגיע לנאש כדי לקבל דברי ‪/‬בגדי ‪ .‬אלה הראיות בתיק" )ש ‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שרומזי שאמורי‬ ‫שורות ‪.(28'29‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫ב"כ המאשימה הצהירה בסיו הדיו ‪" :‬בקשר לשאלה הא העסקה היא מכירה או מתנה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫או מה הסכו ‪ ,‬אני אשיב בכתב לבית המשפט בתו‪ ,‬שבעה ימי " )עמ' ‪ ,7‬שורות ‪,3'4‬‬ ‫לפרוטוקול הנ"ל(‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מסמ זה לא הוגש על ידי המאשימה; א ‪ ,‬נאמרו דברי‬ ‫בפיסקה ‪.46‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫בעל פה‪ ,‬כפי שיובא להל ‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עדי תביעה‪ ,‬והמאשימה תגיש‪ ,‬בהסכמה‪ ,‬תיק מוצגי ‪ ,‬כאשר ביחס לחלק מהעדי נית‬ ‫לראות את חקירת במשטרה כ"חקירה ראשית"‪ ,‬ולכ ‪ ,‬נית יהיה להתחיל בבית המשפט‬ ‫משלב החקירה הנגדית )עמ' ‪ 8‬לפרוטוקול(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בישיבת יו ‪ ,11.3.14‬הסכימו הצדדי על ייעול הדיו ‪ ,‬במוב זה שהסנגור יוותר על מספר‬ ‫‪.43‬‬ ‫בהמש ‪ ,‬העריכו הצדדי כי יש להקדיש לתיק שני ימי הוכחות – האחד לתביעה והשני‬ ‫להגנה‪ .‬אדגיש‪ ,‬כי הסנגור חזר והצהיר‪ ,‬כי הוא שומר לעצמו את טענת "אי להשיב‬ ‫לאשמה" )עמ' ‪ ,9‬שורות ‪ 2'3‬לפרוטוקול הנ"ל(‪.‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬נקבעו שני ימי שיפוט מלאי ‪ ,‬משעה ‪ 10:00‬עד ‪ ,16:00‬ליו ‪ 20.5.14‬וליו‬ ‫‪) 2.6.14‬החלטה מיו ט אדר ב' תשע"ד )‪.((11.3.14‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫מועדי אלה שונו‪ ,‬עקב הצור שלי להשתת‪ $‬כאחד מחברי הרכב פשעי חמורי ‪ ,‬בתיק‬ ‫שבו ארבעה נאשמי עצורי )בעוד שהנאש בפנינו נמצא במעצר בית‪ ,‬כאמור בפיסקה ‪37‬‬ ‫סיפא לעיל(‪ .‬על כ ‪ ,‬נקבע התיק ליו הוכחות‪ ,‬לתארי ‪.25.6.14‬‬ ‫ב‪ 2.3.‬נאו הפתיחה של ב"כ המאשימה‬ ‫‪.46‬‬ ‫בישיבת ההוכחות הראשונה הנ"ל‪ ,‬ביו כז סיו תשע"ד )‪ ,(25.6.14‬לפני שמיעת העדי ‪ ,‬היה‬ ‫מעי נאו פתיחה של התובעת‪ ,‬עו"ד בריג'יט ויטלי‪.‬‬ ‫היא הצהירה כי "מדובר בתיק נסיבתי‪ .‬אי שו ראיה ישירה שמתעדת את הסחר שבוצע‬ ‫לשיטתנו‪ .‬זאת אומרת אנחנו מאמיני שהיה סחר בתו‪ ,‬אותו רכב‪ ...‬אי לנו כל ראיה‬ ‫ישירה שאומרת שבאמת בוצע סחר" )עמ' ‪ ,13‬שורות ‪.(15'18‬‬ ‫‪ 16‬מתו ‪55‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫בהמש דברי הפתיחה‪ ,‬בתשובה לשאלתי‪ ,‬הא אברמוב )הנאש ( הוא המוכר או הקונה‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ענתה ב"כ המדינה כי הנאש הוא המוכר‪ ,‬והיה לו הס קוד )עמ' ‪ ,14‬שורות ‪.(7'11‬‬ ‫בתשובה לשאלה‪ ,‬הא הוא קיבל כס‪ $‬וממי‪ ,‬ענתה ב"כ המאשימה‪" :‬הוא לא קיבל‪ .‬אנחנו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לא ראינו תחלופת הכס)‪ .‬אנחנו לא יודעי א הוא קיבל כס)" )עמ' ‪ ,14‬שורות ‪.(14'15‬‬ ‫כאשר נשאלה ב"כ המאשימה‪ ,‬הא הוא נת את הס במתנה‪ ,‬השיבה כי הוא לא נת את‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫זה במתנה‪ ,‬ונית ללמוד את הדברי מהאזנת הסתר )עמ' ‪ ,14‬שורה ‪.(17‬‬ ‫בהקשר אחר‪ ,‬חזרה ב"כ המאשימה ואישרה‪" :‬אנחנו לא יודעי את הסכומי " )עמ' ‪,17‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שורה ‪ 13‬לפרוטוקול הנ"ל(‪.‬‬ ‫בהמש אותו נאו פתיחה‪ ,‬אישרה התובעת‪ ,‬בתשובה לשאלתי‪ ,‬כי אי טביעות אצבע של‬ ‫הנאש על הס )עמ' ‪ ,15‬שורה ‪.(3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫"נאו " הפתיחה לא היה הצהרה חד'צדדית של התובעת‪ ,‬אלא שולבו בו מספר שאלות שלי‪,‬‬ ‫שחלק העידו‪ ,‬כבר בשלב זה‪ ,‬על הבעייתיות בראיות בתיק זה‪ .‬כדי שלא להפריע לרצ‪$‬‬ ‫ההרצאה בפרק הרקע‪ ,‬לא אביא עתה‪ ,‬א בחלק הדיו אתייחס אליה )ה צוטטו‬ ‫בפיסקאות ‪.(166'177‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫מכל מקו ‪ ,‬ג לאחר הערות או הארות שלי‪ ,‬שהציבו בצורה ברורה את הבעייתיות של‬ ‫הראיות בתיק‪ ,‬לא שינתה ב"כ המדינה את עמדתה‪ ,‬ובעמ' ‪ ,28‬שורה ‪ ,23‬אמרה את הדברי‬ ‫הבאי ‪" :‬טוב‪ ,‬שמעתי‪ ,‬שמעתי את הערות בית המשפט‪ ,‬ואני מבקשת להתחיל בהוכחות"‪.‬‬ ‫מטעמי טכניי נערכה הפסקה‪ ,‬בשל עיסוקי בתיק אחר‪ ,‬ואיפשרתי לב"כ המדינה לבדוק‬ ‫את הנושא‪ ,‬פע נוספת‪ ,‬ע הממוני עליה )עמ' ‪.(29‬‬ ‫לאחר הפסקה של ‪ 20‬דקות‪ ,‬הצהירה ב"כ המדינה‪ ,‬כדלקמ )עמ' ‪ ,29‬שורות ‪:(18'21‬‬ ‫"אדוני‪ ,‬אנחנו נבקש מבית המשפט שישמע את כל העדי ‪ ,‬ובתו פרשת התביעה אדוני‬ ‫יחליט את מה שהוא יחליט‪ .‬אנחנו סבורי שמדובר בתיק אומנ כפי שאמרתי נסיבתי‪,‬‬ ‫אבל נסיבתי חזק‪ ,‬שמוביל למסקנה חד משמעית שיש להרשיע את הנאש ‪ ,‬ואדוני ישמע‬ ‫את העדי "‪.‬‬ ‫לאחר מספר שאלות הבהרות שלי ותשובות ב"כ המדינה‪ ,‬היא נשארה איתנה בדעתה‪ ,‬כי יש‬ ‫לשמוע את הראיות‪ ,‬וזאת ג לאחר שהזכרתי לה כי הסנגור יוכל לטעו טענת "אי מקו‬ ‫להשיב לאשמה" )בפרוטוקול זה נכתב באנגלית‪ – "NO CASE" :‬עמ' ‪ ,32‬שורות ‪ ,(7'13‬וא‪$‬‬ ‫אמרתי‪ ,‬כי "לא מ הנמנע שאני אקבל את טענת ה "‪) "NO CASE‬עמ' ‪ ,32‬שורה ‪.(14‬‬ ‫עמדת ב"כ המאשימה‪ ,‬עו"ד בריג'ט ויטאלי‪ ,‬הייתה זו‪" :‬בסדר‪ ,‬אני מקבלת את הערת בית‬ ‫המשפט‪ ,‬אני מבקשת להתחיל ע העדי " )ש ‪ ,‬שורה ‪.(15‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 17‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ב‪ 3.3.‬שמיעת העדי בישיבת ההוכחות‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪1‬‬ ‫במהל ישיבת יו ‪ ,25.6.14‬לאחר נאו הפתיחה האמור‪ ,‬והסכמה על ויתור על ע"ת ‪ ,4‬מר‬ ‫דוד ארזוא )עמ' ‪ ,(33'34‬העידו ארבעה עדי תביעה‪ :‬אושרי‪ ,‬יוסי‪ ,‬תמיר‪ ,‬ואיש משטרה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מימ"ר תשאול‪ ,‬אלו חבר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב"כ המאשימה הצהירה‪ ,‬כי העד אושרי הגיע להסדר טיעו ‪ ,‬והודה בכתב אישו מתוק ‪,‬‬ ‫בפני כב' השופט משה יועד הכה ‪ ,‬וטר נגזר דינו‪ ,‬כאשר בכתב האישו המתוק לא מוזכר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שמו של הנאש שבפניי‪ ,‬מר אברמוב )עמ' ‪ ,15‬שורות ‪.(15'24‬‬ ‫כנגד העד השני‪ ,‬מר יוסי שנגלו‪ ,$‬הוגש כתב אישו בתיק‪ ,‬שטר החל להתנהל‪ .‬הוא הועמד‬ ‫לדי על סחר סמי ‪ ,‬כקונה; אול ‪ ,‬נגדו הוגש כתב אישו ג בפרשיות אחרות‪ ,‬שאינ‬ ‫קשורות לתיק זה )עמ' ‪ 16‬לפרוטוקול הנ"ל(‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ב‪ 1.3.3.‬העד אושרי‬ ‫‪.51‬‬ ‫העד אושרי )שעדותו החלה בעמ' ‪ (36‬הסביר‪ ,‬כי הוא נמצא בשלב של גמילה מסמי ‪ ,‬וכי‬ ‫הוא משתמש בקוקאי )עמ' ‪ ,(46'47‬הוא מכיר את הנאש מזה כ'‪ 4'5‬שני ‪ .‬הוא עוסק‪ ,‬פה‬ ‫וש ‪ ,‬בקנייה ומכירה של בגדי ‪ ,‬חולצות ומכנסיי ‪ .‬לדבריו‪ ,‬החוקר המשטרתי שאל אותו‬ ‫בעניי זה‪ ,‬והוא הסתכל בפלאפו שלו ומצא ב'‪ WHAT'S UP‬ענייני בגדי )עמ' ‪ 39‬ואיל ( ]ראוי‬ ‫לציי ‪ ,‬כי המדינה לא הביאה את אותו ‪ WHAT'S UP‬של הפלאפו של אושרי‪ ,‬על א‪ $‬שהעד אמר‬ ‫שהדבר נמצא בפלאפו שלו‪ ,‬הנמצא בידי המשטרה – עמ' ‪.[41'42‬‬ ‫העד המשי והסביר‪ ,‬בתשובה לחקירת התובעת‪ ,‬שגלשה למעי חקירה נגדית‪ ,‬באיזה סוגי‬ ‫בגדי הוא עוסק )עמ' ‪ .(43‬בהמש ‪ ,‬הסביר אושרי כי הוא נפגש לקפה ע הנאש )שהוזכר‬ ‫בשמו הפרטי‪ ,‬ישראל – עמ' ‪ 44‬ואיל (‪ ,‬וסיכ איתו שיבוא לבקרו בבאר שבע‪ ,‬כאשר דובר‬ ‫ביניה "שיכול להיות שהוא יכול לסדר לי מקו לקחת בגדי מחבר שלו" )עמ' ‪ ,41‬שורות‬ ‫‪.(19'20‬‬ ‫במסגרת חקירתו‪ ,‬נשאל אושרי על הסמי שנמצאו ברכב‪ ,‬והסביר‪ ,‬כי מדובר בקוקאי‬ ‫שהיה בשקית אחת‪ ,‬שממנה הוציא מדי פע קצת‪ ,‬ואת החומר היה מסני‪ ,$‬ולפעמי מעש‬ ‫)עמ' ‪ ;46‬הוא לא היה מזריק – עמ' ‪ ,47‬שורות ‪.(1'2‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫חלק חשוב‪ ,‬להשקפת המדינה‪ ,‬הוא עדות אושרי ביחס לנסיבות "הגעת" כ'‪ 100‬גר קוקאי‬ ‫לרכבו‪.‬‬ ‫גירסתו בפני בית המשפט )אשר שונה מהגירסה במשטרה‪ ,‬כאילו מצא את הס בכביש‬ ‫ירושלי 'תל אביב; ראה האזכורי של נושא זה בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניי‬ ‫המעצר‪ ,‬בפיסקה ‪ 25‬לעיל(‪ ,‬הייתה זו‪ :‬הוא קנה מילד בלוד שתי מנות של ‪ 2‬גר ‪ ,‬עקב אחרי‬ ‫‪ 18‬מתו ‪55‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫הילד‪ ,‬וראה מאיפה ה"זולה" יוצאת‪ ,‬ואז‪ ,‬כלשונו‪" :‬קיבלתי אומ‪ 3‬והלכתי לגנוב את‬ ‫‪1‬‬ ‫שהילד הוציא את הס " )עמ' ‪ ,47‬שורה ‪ – 25‬עמ' ‪,48‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לדבריו של אושרי‪ ,‬השקית הייתה אצלו ברכב‪ ,‬ובמש כשבוע הוא השתמש בשקית‪ ,‬פתח‬ ‫אותה והשתמש בקצת גרמי )עמ' ‪ ;48‬בהקשר זה הזכיר‪ ,‬כי המשטרה מצאה את השקית‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כשהיא פתוחה – ש ‪ ,‬שורה ‪ ;38‬המדינה לא הגיבה לעניי זה‪ ,‬וכנראה‪ ,‬שעניי זה מוסכ‬ ‫עליה(‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫העד הוסי‪ ,$‬כי כאשר גנב את השקית‪ ,‬היה ש ג משקל )ראה ג עמ' ‪ ,59‬שורה ‪ .(2‬ואכ ‪,‬‬ ‫כאשר המשטרה מצאה בתו רכבו את הסמי ‪ ,‬ה היו ע משקל )עמ' ‪.(49‬‬ ‫המדינה ביקשה להכריז על אושרי עד עוי ‪ ,‬ולבקש ממנו הסבר‪ ,‬מדוע לא העלה גירסה זו‬ ‫במשטרה‪ .‬על כ השיב העד‪ ,‬כי חשש שיבולע לו )עמ' ‪ ,49‬שורה ‪ ;20‬עמ' ‪ ,50‬שורות ‪;16'19‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עמ' ‪ ,51‬שורות ‪ ;9'10‬עמ' ‪ ,58‬שורות ‪.(14'16‬‬ ‫העד הוכרז כעד עוי ‪ ,‬בהסכמת הסנגור )החלטה בעמ' ‪ ,(56'57‬ונחקר חקירה נגדית‪.‬‬ ‫העד הסביר‪ ,‬כי ברכב בו הוא משתמש‪ ,‬מסוג רנו "מגא "‪ ,‬יש מתחת לשטיח של מושב הנהג‬ ‫תא מוסתר )כחלק בלתי נפרד של הרכב; נושא שעלה פע נוספת בעמ' ‪ ,(90‬שבו הוא אכ‬ ‫ש את המשקל ואת הס )עמ' ‪ .(59'61‬העד אושרי ג הסביר‪ ,‬בתשובה לשאלת התובעת‪,‬‬ ‫כי היו כ'‪ 104‬גר ‪ ,‬והוא השתמש ב'‪ 6'7‬גרמי ונותרו כ'‪ 98‬גר )עמ' ‪ ,62‬שורה ‪ ;19‬עמ' ‪,63‬‬ ‫שורות ‪.(19'21‬‬ ‫בתשובה לשאלות אחרות של התובעת‪ ,‬מדוע שינה את גירסתו‪ ,‬הסביר העד‪ ,‬כי באותה‬ ‫תקופה היה תלוי בסמי ולא התעורר בבוקר‪ ,‬ולכ לא אמר דברי מדויקי במשטרה‬ ‫)עמ' ‪.(64'65‬‬ ‫העד אושרי העיד‪ ,‬כי הוא ג הסתובב ע הסמי באוטו ע ילדיו‪ ,‬על א‪ $‬שיכול היה‬ ‫להיתפס‪ ,‬והסיבה לכ הייתה‪ ,‬כי הראש שלו לא עבד עקב הסמי )עמ' ‪ ;66‬עמ' ‪ .(91'93‬כל‬ ‫זאת‪ ,‬על א‪ $‬שהוא ער לכ ‪ ,‬שמדובר בסמי בשווי של כ'‪) 0 40,000‬עמ' ‪ ,63‬שורות ‪.(14'18‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫השקית הזאת‪ ...‬מאותו מקו‬ ‫שורה ‪.(5‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫ככל שמדובר בקשר שבי העד אושרי לבי הנאש ‪ ,‬גירסתו הייתה כי הוא נפגש איתו בבית‬ ‫שמש‪ ,‬כאשר קנה חומרי בניי ‪ ,‬ואז ה שתו קפה בשורק )"יש גזל שמה‪ ,‬עצרנו‪ ,‬שתינו קפה‬ ‫– עמ' ‪ ,70‬שורה ‪ .(14‬ה סיכמו להיפגש בבאר שבע‪.‬‬ ‫לבאר שבע נסע אושרי ביחד ע יוסי‪ ,‬במכוניתו של אושרי‪ ,‬שכ ‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מדובר במכונית‬ ‫דיזל‪ ,‬שהיא חסכונית יותר )עמ' ‪ ,73‬שורה ‪.(5‬‬ ‫העד אושרי הסביר‪ ,‬כי בי יוסי לבי הנאש אי קשר‪ ,‬וה לא מכירי )עמ' ‪ ,78‬שורה ‪,(18‬‬ ‫וכי מטרת הנסיעה הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לקחת בגדי מחבר של ישראל‪ ,‬הנאש )עמ' ‪.(76'78‬‬ ‫‪ 19‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫תשובותיו של העד לגבי "שתיית הקפה בבאר שבע" היו‪ ,‬כי בסו‪ $‬ה לא הצליחו לשתות‬ ‫‪1‬‬ ‫קפה )עמ' ‪ ,81‬שורה ‪ ,(25‬א הייתה פגישה ע בירה‪ .‬ה לא יכלו לעלות לביתו של הנאש‬ ‫לשתות קפה‪ ,‬כי הילדי ישנו )עמ' ‪.(82'83‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בתשובה לשאלת התובעת‪ ,‬מדוע אושרי לקח איתו את יוסי לטיול לבאר שבע‪ ,‬הוא ענה‪:‬‬ ‫"אני פשוט רציתי שיוסי יתלווה איתי‪ .‬אני לא מבי מה הבעיה כאילו‪ .‬לנסוע לבאר שבע‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לבד‪ ,‬זה משעמ ויש לי חבר שכ יכול לבוא איתי‪ ,‬אז למה לא?" )עמ' ‪ ,84‬שורות ‪;16'17‬‬ ‫עמ' ‪ ,85‬שורה ‪ 23‬עד עמ' ‪ ,86‬שורה ‪ ;6‬וביתר הרחבה‪ ,‬בעמ' ‪ ,94‬שורות ‪.(13'17‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בהמש ‪ ,‬הוסי‪ $‬אושרי‪ ,‬כי יתכ שיוסי בשלב מסוי היה נכנס איתו שות‪ $‬בענייני הבגדי‬ ‫)עמ' ‪ ,87‬שורות ‪ ,(9'10‬א כי עד אותו רגע הוא לא היה קשור לבגדי )עמ' ‪ ,87‬שורות‬ ‫‪ .(19'24‬בהמש ‪ ,‬הזכיר העד‪ ,‬בתשובה לשאלה‪" ,‬מה זה בגדי וקרדיט?"‪ ,‬כי הכוונה היא‬ ‫לקחת דוגמאות של בגדי ‪ ,‬להגיע אית ‪ ,‬למכור‪ ,‬ואז לשל את הכס‪ $‬בתשלומי )עמ' ‪,97‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שורות ‪.(14'18‬‬ ‫לעד אושרי לא היה הסבר‪ ,‬מדוע דיבר ‪ 14‬פעמי באותו יו בטלפו ‪ ,‬ביחס לפגישה בבאר‬ ‫שבע )עמ' ‪ ,99‬שורות ‪.(22'23‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫בחקירה נגדית התברר‪ ,‬כי בכתב האישו המקורי שהוגש כנגד אושרי נכללה עיסקת‬ ‫הסמי בבאר שבע ע הנאש ‪ .‬אושרי לא הסכי להודות בכתב האישו המקורי‪ ,‬ולכ ‪,‬‬ ‫הוגש כתב אישו מתוק ‪ ,‬שבו עיסקה זו אינה נכללת )עמ' ‪.(100'101‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫בתשובה לשאלות הסנגור‪ ,‬עו"ד ב נת ‪ ,‬מדוע לא סיפר אושרי‪ ,‬בחקירתו במשטרה‪ ,‬על באר‬ ‫שבע‪ ,‬הוא השיב )עמ' ‪ ,102‬שורות ‪" :(6'10‬כי ה מאשימי אותי בניסיו רצח‪ ,‬בסמי ‪,‬‬ ‫וזהו זה‪ .‬אמרתי כאילו מה יתחילו לעצור את כל החברי שהייתי אצל ‪ ,‬התחלתי לחשוב‬ ‫ע עצמי בראש‪ ,‬להיכנס לפחדי כאילו מה‪ .‬מתחילי עכשיו לעצור‪ .‬א אני אגיד‬ ‫שהייתי אצל דוד שלי בבאר שבע‪ ,‬יעצרו את הדוד שלי‪ .‬א אני אגיד ש‪ ...‬כאילו יתחילו‬ ‫להביא את אשתי‪ ,‬יעצרו כאילו הייתי‪ ...‬והוא ]הנאש [ רק לפני שבוע השתחרר מבית‬ ‫סוהר‪ ,‬אז יקשרו אותו למשהו"‪.‬‬ ‫ב"כ המאשימה אישרה‪ ,‬כי אכ החקירה הראשונה של אושרי במשטרה עסקה בניסיו לרצח‬ ‫)עמ' ‪ ,103‬שורות ‪ ;(18'19‬ובהמש ‪ ,‬היא הסבירה‪ ,‬כי אכ "התיק הזה התגלה בעקבות‬ ‫חקירה מסועפת של הימ"ר‪ ,‬בי היתר‪ ,‬ג בניסיו לרצח" )עמ' ‪ ,104‬שורות ‪.(2'3‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫לעניי הבגדי ‪ ,‬הבהיר אושרי‪ ,‬בתשובות לשאלות הסנגור‪ ,‬כי אי מדובר בדבר בלתי חוקי‪,‬‬ ‫אלא בבגדי רגילי שאינ מזויפי )עמ' ‪ ,102‬שורות ‪.(15'17‬‬ ‫‪ 20‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.57‬‬ ‫הבאתי באריכות מה את עדות העד אושרי‪ ,‬שבעיני המדינה היה עד מפתח‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫העולה מעדותו הוא‪ ,‬בעיקר‪ ,‬ה"אי "‪ .‬עד זה לא תומ בעמדת המדינה כלל ועיקר‪ ,‬ומעדותו‬ ‫לא נית להסיק כל נתו לעניי הרשעה‪ ,‬פרט לעצ הפגישות בי אושרי לבי הנאש )נושא‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שלא הוכחש‪ ,‬ובו הודה הסנגור; ראה‪ :‬פיסקה ‪ 38‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫ב‪ 2.3.3.‬העד יוסי‬ ‫העד השני שהעיד בישיבת יו ‪ ,25.6.14‬היה יוסי שנגלו‪) $‬שלו(‪ ,‬שעדותו החלה בעמ' ‪.106‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫עד זה נכח‪ ,‬לגירסת המדינה‪ ,‬בעיסקת הסמי ‪ ,‬והיא ציפתה כי יאשר בעדותו בפניי את אשר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אמר במשטרה‪.‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫בר ‪ ,‬עד זה‪ ,‬כמוסבר לעיל‪ ,‬היה בשלב שבו משפטו טר החל )ראה‪ :‬פיסקה ‪ 50‬לעיל(‪ .‬על כ ‪,‬‬ ‫לאור כל שאלות ב"כ המאשימה‪ ,‬הוא אמר שאינו מוכ לענות‪ ,‬מהטע הבא‪" :‬אמרתי ל‪,,‬‬ ‫אני יש לי קו הגנה שאני לא יכול‪ ,‬אני מנהל תיק נגד‪ ,‬ואני לא יכול לחשו) את קו ההגנה‬ ‫שלי‪ .‬חו‪ 3‬מזה אי לי מה להגיד" )עמ' ‪ ,108‬שורות ‪.(3'7‬‬ ‫על כ חזר יוסי בתשובה לשאלות נוספות‪ .‬הוא א‪ $‬סירב לזהות את הקול שלו‪ ,‬כאשר‬ ‫הושמעה בפניו הקלטה‪ ,‬מאותו טע )עמ' ‪ ,109‬שורות ‪.(23'24‬‬ ‫בהמש חזר ואמר‪ ,‬כי איננו מוכ לחשו‪ $‬את קו ההגנה שלו‪ ,‬וציי כי ב"כ המאשימה בתיק‬ ‫שבפניי היא ג התובעת בתיק שלו )עמ' ‪ ,110‬שורות ‪.(18'21‬‬ ‫ג כאשר נשאל לעניי קניית הבגדי ‪ ,‬ענה‪" :‬כנ"ל אותה תשובה"‪ ,‬כאשר כוונתו לאי חשיפת‬ ‫קו ההגנה שלו )עמ' ‪.(111‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫בסיו עדותו של יוסי‪ ,‬הצהירה ב"כ המאשימה‪ ,‬כי מאחר שאי הסכמה‪" ,‬אני אביא את‬ ‫יחידת האזנות הסתר לצור‪ ,‬הנושא הזה‪ ...‬אני אגיש את זה באמצעות ‪ ...‬את ארבע‬ ‫השיחות שהשמעתי לאושרי" )עמ' ‪ ;115‬עמ' ‪ ,116‬שורות ‪.(3'4‬‬ ‫כפי שיוסבר להל ‪ ,‬לא נשמעו עדי נוספי ‪ ,‬והמאשימה חזרה בה מכתב האישו ‪ ,‬כ‬ ‫ששיחות אלה לא הוגשו כראיה‪ ,‬וה אינ מצויי בתיק בית המשפט‪.‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬לא היה צור בחקירה נגדית של הסנגור‪.‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫למותר לציי ‪ ,‬כי אי בתשובות אלה של העד יוסי כדי להפליל את הנאש ‪ ,‬ועדותו לא קירבה‬ ‫את המאשימה לכיוו הרשעה‪ ,‬כלל ועיקר‪.‬‬ ‫‪ 21‬מתו ‪55‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ב‪ 3.3.3.‬העד תמיר‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪1‬‬ ‫העד השלישי‪ ,‬בישיבת יו ‪ ,25.6.14‬היה תמיר )עמ' ‪ 118‬ואיל (‪ .‬הוא מכיר את הנאש מזה‬ ‫כ'‪ 10‬שני )עמ' ‪ .(119‬ה חברי מבאר שבע )עמ' ‪ .(119'120‬לדבריו‪ ,‬באותו יו נפגש ע‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הנאש ‪ ,‬בביתו‪ ,‬כדי להחזיר לו הלוואה )עמ' ‪ ,120‬שורות ‪ .(15'18‬כאשר הגיע רכב שבו היה‬ ‫אושרי‪ ,‬הוא עלה אית על הרכב‪ ,‬יחד ע הנאש ‪ ,‬והרכב "הקפי‪ "5‬אותו לביתו‪ ,‬במרחק של‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חמש דקות נסיעה )עמ' ‪ ,(121'122‬כאשר לפני כ שתה בירה ע הנאש ‪ ,‬עד שה באו )עמ'‬ ‫‪ ,122‬שורות ‪.(21'25‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫העד תמיר אישר כי הוא מבי בסמי ובקודי ‪ .‬הוא נשאל‪ ,‬הא הוא מכיר קוד של‬ ‫"חולצות" כקוד לסמי ‪ ,‬והוא ענה במשטרה‪ ,‬כי "שוקולד" או "חו " ה קודי לסמי ‪,‬‬ ‫אבל לעניי "חולצות"‪" ,‬פע ראשונה ששמעתי את המילה הזאת" )עמ' ‪ ,124‬שורה ‪.(18‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫בתשובה לשאלות בעניי הסמי בעת המפגש בנסיעה‪ ,‬ענה העד כי לא היה כל דיבור על‬ ‫סמי במהל הנסיעה‪ ,‬וכי "לא היה שו דבר שמעיד על משהו כזה‪ .‬זה היה‪ ...‬נראה כמו‬ ‫מפגש של חברי שלא התראו זמ מה" )עמ' ‪ ,124‬שורות ‪.(24'26‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫בתשובה לשאלה קונקרטית‪ ,‬הקשורה למשפט שבפניי‪ ,‬נשאל תמיר‪ ,‬באופ ממוקד‪ ,‬על ידי‬ ‫הסנגור‪ ,‬הא ראה העברה של שקית ברכב‪ ,‬ותשובתו הייתה זו )עמ' ‪ ,125‬שורה ‪" :(9‬כשאני‬ ‫הייתי נוכח? שו דבר‪ .‬לא ראיתי וג לא היה משהו שמעיד על דבר כזה"‪.‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫בחקירה חוזרת אישר‪ ,‬כי לאחר ירידתו מהרכב המשיכו השלושה )יוסי‪ ,‬אושרי והנאש (‬ ‫ברכב יחד )עמ' ‪ ,125‬שורה ‪ – 22‬עמ' ‪ ,26‬שורה ‪.(1‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫א נתמצת‪ ,‬הרי ג מעד זה לא נית להפיק כל ראיה מרשיעה כלפי הנאש ‪.‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫ב‪ 4.3.3.‬העד אלו חבר‬ ‫העד האחרו בישיבת יו ‪ ,25.6.14‬היה איש הימ"ר אלו חבר‪ ,‬שחקר את אושרי‪ ,‬תמיר‬ ‫והנאש )עמ' ‪ 127‬ואיל לפרוטוקול(‪.‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫בחקירתו הנגדית אישר העד‪ ,‬כי באירוע ביו ‪ 11.11.13‬נוהלה חקירה משטרתית על בסיס‬ ‫תפיסת הסמי והמשקל ברכבו של אושרי‪ ,‬כאשר העיקוב היה על יוסי ואושרי‪ ,‬והמשטרה‬ ‫לא ידעה על הנאש ‪ ,‬אלא רק שאושרי נפגש ע אד מסוי בבאר שבע‪ .‬המשטרה אספה‬ ‫חומר חקירה‪ ,‬ובהמש ‪ ,‬הבינה המשטרה‪ ,‬שמדובר בנאש )עמ' ‪ ,133‬שורות ‪.(13'16‬‬ ‫‪ 22‬מתו ‪55‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫בתשובה לשאלת הסנגור‪ ,‬מדוע לא נעצר הנאש מיידית‪ ,‬על א‪ $‬שהמשטרה מנהלת חקירה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫כאילו הוא מוכר ‪ 100‬גר קוקאי לאושרי )עמ' ‪ ,133‬שורות ‪ ,(17'18‬השיב איש הימ"ר‪,‬‬ ‫רס"ר אלו חבר‪ ,‬כי אז לא ידעו ולא זיהו אותו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫העד ג אישר שאנשי המשטרה לא "קפצו עליו"‪ ,‬כדי לעצור אותו באותו רגע )עמ' ‪.(134‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.73‬‬ ‫העד האמור אישר‪ ,‬כי הנאש נעצר ביו ‪ ,18.11.13‬והאיש הרביעי במפגש‪ ,‬תמיר‪ ,‬נעצר‬ ‫ביו ‪ .2.12.13‬אי מחלוקת‪ ,‬שאותו תמיר לא הועמד לדי )עמ' ‪.(135‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫העד הנ"ל אישר‪ ,‬כי כאשר נשאל הנאש בחקירה‪ ,‬הוא שית‪ $‬פעולה‪ ,‬והסביר שהוא‬ ‫בשיקו אסיר )עמ' ‪ ,137‬שורות ‪ ;18'21‬עמ' ‪ ,138‬שורות ‪.(9'10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫העד אלו חבר אישר שהוא שאל את הנאש בחקירתו‪ ,‬מה תהיה תגובתו לכ שטביעת‬ ‫האצבע שלו תימצא על השקית שבה נמצאו הסמי ‪ .‬הנאש לא שמר על זכות השתיקה‪,‬‬ ‫ואמר שאי לו יד בדבר הזה‪ ,‬ואי לו קשר לסמי ‪.‬‬ ‫בדיעבד הוברר‪ ,‬כי שאלת החוקר אלו חבר כללה הנחה שאינה נכונה‪ ,‬שכ לא היו טביעות‬ ‫אצבע של הנאש על השקית של הסמי )ראה על כל הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ .(140‬העד ג אישר‪ ,‬כי‬ ‫העוקבי לא ראו שלנאש יש כפפות )עמ' ‪.(140'141‬‬ ‫‪.76‬‬ ‫בתשובה לשאלת הסנגור‪ ,‬מדוע לא עשה החוקר עימות לנאש ע מי מהעדי ‪ ,‬הוא השיב‪,‬‬ ‫כי לא היה צור )עמ' ‪ ,141‬שורות ‪.(10'11‬‬ ‫העד ג אישר‪ ,‬בתשובה לשאלה אחרת‪ ,‬כי לא ראה צור בעריכת עימות‪ ,‬כי די לו באיכוני‬ ‫הטלפו )עמ' ‪.(144‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫כאשר נשאל החוקר על כ ‪ ,‬שלדעת המשטרה הקוד של המילה "בגדי " כוללת סמי ‪ ,‬הא‬ ‫ניסה לחזק זאת באיזושהי צורה‪ ,‬העד ענה בשלילה‪ ,‬ואמר כי החיזוק בא מחומר החקירה‬ ‫)עמ' ‪ ,146‬שורות ‪.(1'5‬‬ ‫בסיו דבריו‪ ,‬כאשר נשאל על ידי הסנגור‪ ,‬פע נוספת‪ ,‬מדוע לא נער עימות‪ ,‬על א‪ $‬שהוא‬ ‫מודע לנתק שהיה בי המעקב לבי תפיסת הסמי ‪ ,‬השיב העד את המלי הבאות )עמ' ‪,146‬‬ ‫שורות ‪" :(19'22‬זה תיק נסיבתי‪ .‬וזה בתיקי האלה‪ ,‬יש מכלול שצרי‪ ,‬להסתכל על כל‬ ‫הסיפור‪ .‬אי אפשר‪ .‬זה לא תיק ברור‪ ,‬אני לא אומר שזה תיק פשוט של כשאתה רואה סוחר‬ ‫מול קונה‪ ,‬אבל זה תיק שצרי‪ ,‬להסתכל‪ ,‬הב אד ‪ ,‬זה לא שהב אד א) פע לא התעסק‬ ‫בסמי ‪ ,‬יש לו עבר בסמי "‪.‬‬ ‫‪ 23‬מתו ‪55‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.78‬‬ ‫בסיו הישיבה‪ ,‬הסכימו הצדדי על הגשת מסמכי נוספי ‪ ,‬שיוגשו יחד ע תיק מוצגי‬ ‫‪1‬‬ ‫של ‪ ,‬כאשר נקבע מועד לסיו עדי התביעה ועדי ההגנה‪ ,‬ליו ‪) 15.7.14‬החלטה מיו כז‬ ‫סיוו תשע"ד )‪ ,(25.6.14‬עמ' ‪ ,147‬שורות ‪.(12'16‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪4.‬‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫הודעת המאשימה על חזרה מ האישו‬ ‫בפתח הישיבה של יו ‪ ,15.7.14‬שנועדה‪ ,‬כאמ ר‪ ,‬לשמיעת יתר עדי התביעה ועדי ההגנה‬ ‫‪6‬‬ ‫)ראה הפיסקה הקודמת(‪ ,‬הצהירה ב"כ המאשימה‪ ,‬עו"ד בריג'ט ויטאלי‪ ,‬את ההצהרה‬ ‫הבאה )עמ' ‪ ,11‬שורות ‪ 9'19‬לפרוטוקול מיו יז תמוז תשע"ד )‪:((15.7.14‬‬ ‫"אני מודיעה על חזרה מאישו ‪ .‬המאשימה חוזרת בה מאישו בהתא לסעי)‬ ‫‪)94‬א( לחוק סדר הדי הפלילי ]נוסח משולב[ התשמ"ב ‪ ,1982‬מאחר ומדובר‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בשלב שבו כבר ניתנה תשובה לכתב האישו ונשמעו עדי ‪ ,‬התוצאה תהיה זיכוי‪.‬‬ ‫אני רואה צור‪ ,‬להסביר את התוצאה במילי הבאות‪:‬‬ ‫בעקבות התפתחות שהייתה בדיו ההוכחות הקוד ‪ ,‬שעד התביעה מר אושרי‬ ‫יפרח העיד בפני ביה"מ‪ ,‬הוא שינה את גרסתו בבית המשפט בצורה מהותית‬ ‫מהגרסה שמסר במשטרה‪ .‬ההתפתחות שהייתה כא בדיו הקוד ‪ ,‬המאשימה‬ ‫מצהירה שהיא אחראית לכ‪ ,‬ורואה חובה לעצמה לבדוק את עצמה בכל שלב של‬ ‫ההלי‪ ,‬ולאחר עדותו של מר יפרח‪ ,‬נערכה בדיקה וחשיבה נוספת בפרקליטות‬ ‫שתוצאתה היא חזרה מאישו ‪ .‬כפי שאמרתי הדבר נבע מהעובדה שהמאשימה‬ ‫מפגינה אחריות כלפי ביה"מ וכלפי הנאש בהלי‪ ,‬הפלילי‪ .‬כתוצאה‬ ‫מההתפתחויות אנו בודקי את עצמנו מחדש והחלטנו כפי שהחלטנו‪ .‬התוצאה‬ ‫שאנו חוזרי בנו מ האישו "‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בא כוח הנאש ‪ ,‬עו"ד ב נת ‪ ,‬הגיב )ש ‪ ,‬שורה ‪:(22‬‬ ‫"אנו מודי לחברתי על הגינותה‪ .‬זה לא מונע מ הנאש לבקש הוצאות לפי סעי)‬ ‫‪ 80‬לחוק העונשי "‪.‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‪5‬‬ ‫על כ ‪ ,‬ענתה ב"כ המאשימה‪ ,‬עו"ד ויטאלי )ש (‪:‬‬ ‫"א וכאשר תוגש בקשה לפי סעי) ‪ ,80‬נגיב בהתא ‪ .‬כבר הצהרתי לעיל כי אנו‬ ‫סבורי שהמצב המקורי היה כזה שהצדיק כתב אישו ‪ ,‬והוא השתנה"‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ 24‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ב‪5.‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫הכרעת הדי‬ ‫‪1‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬ניתנה על ידי הכרעת די ‪ ,‬ביו יז תמוז תשע"ד )‪ ,(15.7.14‬כדלקמ )עמ' ‪,12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שורות ‪ ,13'15‬פיסקה ‪ 1‬להכרעת הדי (‪:‬‬ ‫"מאחר והמאשימה חזרה בה מ האישו ‪ ,‬ומאחר והדבר נעשה לאחר תשובת‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הנאש לאישו ולאחר שמיעת חלק מ הראיות‪ ,‬יש לפעול על פי סעי) ‪)94‬א(‬ ‫סיפא לחוק סדר הדי הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב ‪ ,1982‬ואני מזכה בזה את‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הנאש "‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫לאחר החלטות אופרטיביות על שחרור הנאש מאיזוק אלקטרוני‪ ,‬קבעתי כדלקמ )עמ' ‪,12‬‬ ‫שורות ‪:(19'22‬‬ ‫"אינני מחווה דעה ביחס להצהרת עו"ד ב נת ותשובת עו"ד ויטלי לעניי בקשה‬ ‫שתוגש‪ ,‬א תוגש‪ ,‬על פי סעי) ‪ 80‬לחוק העונשי ‪ .‬חזקה על עו"ד ב נת כי לפני‬ ‫שיגיש בקשה כזו יבוא בדברי ע ב"כ המאשימה‪ ,‬במגמה להגיע להסדר‬ ‫מוסכ ‪ ,‬ורק א הדבר לא יעלה יפה‪ ,‬תוגש בקשה לבית משפט‪ ,‬ואז אדו בה‪ ,‬על‬ ‫פי הנהלי המקובלי "‪.‬‬ ‫בדר זו של הגשת בקשה נפרדת‪ ,‬בכתב‪ ,‬תו מת זכות תגובה‪ ,‬בכתב‪ ,‬למדינה‪ ,‬ולאחר מכ ‪,‬‬ ‫דיו בעל פה‪ ,‬נהגתי ג בעבר; ראה‪ :‬ב"ש ‪ 6826/04‬נע פדרמ נ' מדינת ישראל )‪,(2005‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פיסקאות ‪) 36'37‬להל – "פרשת פדרמ מחוזי"(; וכ לאחרונה ממש‪ ,‬ביו כח אדר תשע"ה‬ ‫)‪ ,(19.3.15‬בהחלטה שנתתי‪ ,‬סמו לאחר הכרעת די מזכה‪ ,‬בעקבות חזרתה של המאשימה‬ ‫מכתב האישו )בדומה למקרה שבפנינו(‪ ,‬בת"פ ‪ 18632'02'14‬מדינת ישראל נ' דרור משול‬ ‫ויעקב גלנטי‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תמצית טענות הנאש בבקשתו‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫ביו ‪ ,17.8.14‬הגיש בא כוח הנאש ‪ ,‬עו"ד אורי ב נת ‪ ,‬בקשה בכתב‪ ,‬לתשלו הוצאות הגנת‬ ‫הנאש ‪ ,‬בהתא לסעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪.‬‬ ‫‪.85‬‬ ‫בחלק הראשו של בקשתו )חלק א(‪ ,‬מתייחס הוא לשתי החלופות של סעי‪ ,80 $‬המקנות‬ ‫סמכות לבית המשפט לפסוק את הפיצוי האמור בסעי‪ ,$‬א בית המשפט ראה שלא היה‬ ‫יסוד לאשמה )החלופה הראשונה(‪ ,‬או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת )החלופה‬ ‫השנייה(‪ .‬לאחר הבאת פסיקה‪ ,‬טע בא כוח הנאש ‪ ,‬כי שני הסעיפי חלי במקרה שלפנינו‪.‬‬ ‫‪ 25‬מתו ‪55‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ככל שמדובר בחלופה הראשונה‪ ,‬תיאר בא כוח הנאש )חלק ב‪ ,‬סעי‪ 6 $‬ואיל לבקשה( את‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.86‬‬ ‫ההליכי שקדמו להודעת המאשימה על חזרתה בה מכתב האישו ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.87‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬לא היה בסיס לאשמה‪ ,‬ללא קשר לשינוי של אושרי בדבר גירסתו‪ ,‬היכ מצא את‬ ‫הסמי ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.88‬‬ ‫‪ 15'20‬לבקשתו‪ ,‬כי אי בעדותו של אושרי ראיות‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מכל מקו ‪ ,‬מנתח הסנגור בסעיפי‬ ‫הקושרות את הנאש לסמי ‪ ,‬ה בחקירתו במשטרה וה בעדותו בבית המשפט‪.‬‬ ‫‪.89‬‬ ‫בהמש ‪ ,‬מתייחס הסנגור למכלול הראיות‪ ,‬ובעיקר לחסרי בראיות‪ ,‬אשר מה עולה‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬כי העדר ראיות לגבי העברת הס ‪ ,‬העדר טביעות אצבע‪ ,‬והפער בזמני בי המעקב‬ ‫בבאר שבע לבי מציאת הסמי ‪ ,‬כל אלה אינ מספיקי להגשת כתב אישו נגד מרשו‬ ‫)סעי‪ 21 $‬לבקשה(‪.‬‬ ‫‪.90‬‬ ‫לאחר הבאת קטע מדברי כב' השופט דנציגר בבית המשפט העליו ‪ ,‬טוע בא כוח הנאש את‬ ‫הדברי הבאי )סעי‪ 23 $‬לבקשה(‪" :‬מכל האמור לעיל עולה כי במועד הגשת כתב האישו‬ ‫לא היה יסוד לאשמה שיוחסה למבקש‪ .‬במהל‪ ,‬שמיעת הראיות לא עלו ראיות חדשות‬ ‫אשר הפתיעו את המאשימה באופ שיביא לחזרה מאישו ‪ .‬מכא עולה‪ ,‬כי החלופה‬ ‫האמורה בסעי) ‪ ,80‬לפיה 'לא היה יסוד לאשמה'‪ ,‬מתקיימת בענייננו"‪.‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫אשר לחלופה השנייה שבסעי‪ – 80 $‬שהיא פיצוי הנאש מנסיבות אחרות המצדיקות זאת –‬ ‫מציי בא כוח הנאש )סעיפי ‪ ,(24'26‬כי יש להתחשב בשלושה דברי ‪ :‬טיב זיכויו של‬ ‫הנאש – שהוא זיכוי מלא; נסיבות אישיות של הנאש – שה מעצר מלא מיו ‪18.11.13‬‬ ‫ועד ליו ‪ ,12.1.14‬ולאחר מכ ‪ 10‬חודשי של מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני ללא‬ ‫עבודה‪ ,‬ונזק שנגר לו עקב הפסקת הליכי השיקו בהיותו אסיר ברישיו ; וכ ‪ ,‬נסיבות‬ ‫משפחתיות )הנאש נשוי ואב לארבעה ילדי ‪ ,‬שהקט נולד פג וזקוק לטיפולי רפואיי‬ ‫בשל ליקויי בהתפתחותו(; נסיבות הקשורות בניהול התיק‪ ,‬אשר כבר פורטו לעיל‪.‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫לעניי מרכיבי הפיצוי‪ ,‬הביא בא כוח הנאש בארבעה נספחי את התקנות‪ ,‬פירוט דיוני‬ ‫המעצר והדיו בתיק העיקרי‪ ,‬ותחשיב ימי המעצר‪ ,‬כאשר "התרגו המספרי" לשקלי‬ ‫מובא בפתח החלטה זו )ראה‪ :‬פיסקה ‪ 2‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪ 26‬מתו ‪55‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תמצית תגובת המדינה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.93‬‬ ‫ב"כ המדינה‪ ,‬עו"ד בריג'ט ויטאלי‪ ,‬סבורה‪ ,‬כי אי מקו לפצות את הנאש ‪ ,‬והיא מבקשת‬ ‫‪2‬‬ ‫לדחות את בקשתו‪ .‬זאת עשתה על פני עשרה עמודי ‪ ,‬שהוגשו לבית משפט זה‪ ,‬ביו ח‬ ‫תשרי תשע"ה )‪.(2.10.14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לאחר הבאת הרקע העובדתי‪ ,‬כולל הליכי המעצר )סעיפי ‪ ,(1'13‬מתייחסת ב"כ המאשימה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.94‬‬ ‫למסגרת הנורמטיבית‪ ,‬שהיא סעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪ .‬בדבריה‪ ,‬שמה היא את הדגש על‬ ‫האינטרס הציבורי‪ ,‬שלא להרתיע את המדינה מניהול הליכי פלילי במקרי ראויי ‪ ,‬רק‬ ‫מחמת החשש לזיכוי‪ ,‬וכי קביעת כלל של פיצוי גור‪ $‬יכביד מאוד על הקופה הציבורית‪,‬‬ ‫העמוסה בלאו הכי בהוצאות רבות הקשורות להלי הפלילי )סעי‪ 15 $‬לתגובה(‪.‬‬ ‫‪.95‬‬ ‫ככל שמדובר בעילה הראשונה של "העדר יסוד האישו "‪ ,‬הביאה ב"כ המאשימה פסיקה‪,‬‬ ‫ממנה היא מנסה להסיק שנית לייש עילה זו רק במקרה של חוסר סבירות קיצונית‬ ‫ובולטת‪ ,‬כאשר כתב האישו הוגש ללא יסוד‪ ,‬או על יסוד רעוע באופ קיצוני‪ ,‬כאשר‬ ‫בפסיקה אחרת‪ ,‬היא מוצאת א‪ $‬אמרות לפיה העילה תחול בסיטואציות חריגות של זדו ‪,‬‬ ‫חוסר תו לב‪ ,‬רשלנות חמורה ביותר או אי סבירות חמורה ובולטת )סעיפי ‪19'21‬‬ ‫לתגובה(‪.‬‬ ‫‪.96‬‬ ‫אשר לעילה השנייה‪ ,‬מביאה ב"כ המאשימה פסיקה‪ ,‬ממנה עולה כי יש לית משקל לנסיבות‬ ‫ניהול המשפט בכללותו‪ ,‬סוג הזיכוי ונסיבות המקרה שה מיוחדות‪ .‬א ‪ ,‬ג כאשר הדברי‬ ‫חלי ‪ ,‬יש מקו להפחית פיצוי‪ ,‬א התביעה שקלה מחדש את עמדתה‪ ,‬והחליטה לחזור בה‬ ‫מ האישו ‪ ,‬וזאת כדי לעודד אותה ולא לרפות את ידיה לשקול מחדש את המש ניהול‬ ‫ההלי הפלילי )סעיפי ‪ 22'23‬לתגובה; במיספור שבפניי הופיעו סעיפי אלה פעמיי (‪.‬‬ ‫‪.97‬‬ ‫ב"כ המאשימה מתייחסת באופ פרטני לנסיבות התיק‪ ,‬כאשר היא חוזרת ומצטטת את‬ ‫עמדותיה של כב' השופטת נאוה ב אור בבית משפט זה‪ ,‬וכב' השופט יור דנציגר בבית‬ ‫המשפט העליו ‪ ,‬מה עולה כי היו למדינה ראיות‪ ,‬וכי ההסברי שהועלו על ידי העדי עוררו‬ ‫תמיהה‪ ,‬ודבר זה נית יהיה לברר בהלי העיקרי‪.‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫המדינה מסבירה כי גירסתו החדשה של אושרי‪ ,‬לפיה גנב את הסמי מלוד‪ ,‬וכי לא סיפר‬ ‫זאת בעבר במשטרה‪ ,‬כי נחקר בחשד לביצוע עבירת ניסיו לרצח‪ ,‬היא גירסה שעדיי אינה‬ ‫מקובלת על המדינה‪ ,‬א ‪ ,‬כלשונה‪" :‬היא סבירה יותר‪ ,‬וג ההסבר שנית לשינוי הגירסה‬ ‫‪ 27‬מתו ‪55‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫הוא הסבר סביר‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬יצוי שוב‪ ,‬כי מדובר בהתפתחות ובשינוי שלא נית היה‬ ‫‪1‬‬ ‫לצפות" )סעי‪ 28 $‬סיפא לתגובה(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫ב"כ המאשימה מציינת כי ג הנאש עצמו שינה גירסתו בתשובה לאישו ‪ ,‬ובה קשר עצמו‬ ‫לאירועי ‪ ,‬שבחקירתו במשטרה הכחיש כל קשר אליה )סעי‪ 29 $‬לתגובה(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.100‬‬ ‫עמדת המאשימה היא‪ ,‬כי במהל ניהול המשפט‪" ,‬חל שינוי במער‪ ,‬הראיות"‪ ,‬והוא זה אשר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הביא אותה "לחזור מכתב האישו ‪ ,‬תו‪ ,‬הערכת סיכויי הרשעה‪ ,‬כפי שמתחייב שהתביעה‬ ‫תעשה‪ .‬את השינויי האלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא נית היה לצפות‪ ,‬ועל כ ‪ ,‬לא נית לקבוע כי כתב‬ ‫האישו הוגש ללא בסיס" )סעי‪ 31 $‬לתגובה(‪ .‬לשיטת המאשימה‪ ,‬מאחר שמדובר בשינוי‬ ‫מהותי ובלתי צפוי במארג הראיות‪ ,‬ולטענתה שינוי זה "חלקו רוב‪ 3‬ג לפתחו של הנאש ‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫יש בו כדי להרתיע תביעה מלשקול בכל רגע נתו סיכויי הרשעה‪ ,‬עניי שיש לעודדו" )סעי‪$‬‬ ‫‪ 32‬לתגובה(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪.101‬‬ ‫בסיו התגובה‪ ,‬ישנה התייחסות לעילה השנייה )"נסיבות אחרותה מצדיקות זאת"(‪ ,‬שג‬ ‫אותה מבקשת המדינה לדחות על הס‪ .$‬לדבריה‪ ,‬שהייתו של הנאש במעצר במש חודשיי‬ ‫אינה נסיבה המצדיקה פיצוי אוטומטי‪ .‬ג מעצר בית מלא ארו הוא "רע הכרחי" כלשונה‪.‬‬ ‫לטענתה‪" ,‬איזו נכו בי הפגיעה בנאשמי שזוכו‪ ,‬לאינטרס החיוני שלא להרתיע ולהצר‬ ‫את רגלי גורמי האכיפה‪ ,‬מחייבת לצמצ את החלתה של חלופה זו כעילה לפיצוי מכוח‬ ‫סעי) ‪ 80‬רק לנסיבות חריגות ומיוחדות‪ ,‬שלא התקיימו בענייננו" )סעי‪ 34 $‬סיפא לתגובה(‪.‬‬ ‫המדינה אינה מתכחשת לכ שנגרמו לנאש נזקי עקב המעצר ומעצר הבית הממוש ‪ ,‬שבו‬ ‫לא יצא לעבוד‪ ,‬א ‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬בהתא להלכה הפסוקה‪" ,‬אי בנזקי שאינ חריגי או‬ ‫יוצאי דופ בזיקה להלי‪ ,‬המעצר‪ ,‬כדי להצדיק פסיקת פיצוי מכוח סעי) ‪ 80‬לחוק העונשי "‬ ‫)סעי‪ 35 $‬לתגובה(‪.‬‬ ‫‪.102‬‬ ‫לעניי התנהלות המשפט‪ ,‬סבורה המדינה כי ההתנהלות הייתה סבירה‪ ,‬וההליכי לא‬ ‫התארכו למעלה מ הצור ‪ :‬כתב האישו הוגש בסו‪ $‬נובמבר ‪ ,2013‬וביולי ‪ ,2014‬במועד‬ ‫ההוכחות השני‪ ,‬הסתיי המשפט )סעי‪ 36 $‬לתגובה(‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הטיעוני בעל פה בפניי‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.103‬‬ ‫באי כוח הצדדי חזרו‪ ,‬בעיקר של דברי ‪ ,‬על מה שנכלל בטיעוניה בכתב‪ ,‬כפי שפורט‬ ‫בשני הפרקי הקודמי לעיל‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ 28‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.104‬‬ ‫‪.105‬‬ ‫אזכיר נתוני נוספי או טיעוני חדשי ‪ ,‬ככל שאלה עלו בדיו בפניי‪ ,‬שהתקיי בפניי‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ביו כ חשוו תשע"ה )‪.(13.11.14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב"כ הנאש פרס תמונה רחבה יותר והסביר‪ ,‬כי כל הפרשה הייתה נגד יעד משטרתי‪ ,‬שהוא‬ ‫יוס‪ $‬שנגלו‪ ,$‬הוא יוסי‪ ,‬שהעיד בפניי‪ .‬ג האזנת הסתר הייתה לשיחותיו של אותו יוסי‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫והחקירה הגלויה והסמויה‪ ,‬כמו ג המעקבי ‪ ,‬היו אחרי יוסי‪.‬‬ ‫לאחר שהיה עיקוב על נסיעת יוסי לחברו אושרי בבית שמש‪ ,‬המשיכו העוקבי וראו כי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שניה נוסעי לבאר שבע‪ ,‬כאשר ה שמעו בהאזנת הסתר שהכוונה היא לנסוע לישראל‬ ‫בבאר שבע‪ ,‬לקחת בגדי בקרדיט‪.‬‬ ‫לדברי בא כוח הנאש ‪ ,‬עצ ההנחה של הימ"ר‪ ,‬כאילו בגדי זהי לסמי ‪ ,‬הביאה לאותו‬ ‫מעקב‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬למעצרו של הנאש ולהגשת כתב אישו נגדו )עמ' ‪ 13‬לפרוטוקול(‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ב"כ הנאש חוזר ומספר‪ ,‬כי בעת העיקוב לא ראו השוטרי מסירה של סמי ‪ ,‬ה ניתקו‬ ‫קשר עי של למעלה משעה ע הנעקבי ‪ ,‬ומצאו את הסמי בסמו לקריית גת‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬במקו לעצור את מרשו‪ ,‬חקרה המשטרה מספר ימי את יוסי ואושרי‪ ,‬והמעצר של‬ ‫הנאש היה לאחר מספר ימי ‪ ,‬זאת‪ ,‬משיקולי מקצועיי ‪ ,‬כדברי החוקר‪.‬‬ ‫הסנגור חזר על ענייני המעצרי בבית משפט השלו ובבית המשפט המחוזי‪ ,‬וכ התייחס‬ ‫לדיוני בפני כב' השופטת נאוה ב אור ובפני כב' השופט יור דנציגר‪ .‬להערכתו‪ ,‬ג כאשר‬ ‫היה מדובר בראיות ברמה נמוכה‪ ,‬מה שהכריע את הכ‪ $‬הייתה העובדה שמדובר בעבריי‬ ‫סמי ‪ ,‬שהוא אסיר ברישיו ‪ ,‬שהשתחרר ‪ 26‬ימי קוד לכ ‪ ,‬ע תכנית שיקו ‪ .‬לדבריו‪ ,‬עצ‬ ‫העובדה שבית המשפט העליו קיבל את הערר בחלקו‪ ,‬והורה על מעצר בית‪ ,‬היא אינדיקציה‬ ‫ברורה לכ שג בית המשפט העליו סבר שאי מדובר בראיות משמעותיות )עמ' ‪.(14'15‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪.106‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬לעניי השאלה המשפטית‪ ,‬הא בית המשפט‪ ,‬בהכריעו בשאלה לפי סעי‪,80 $‬‬ ‫כפו‪ $‬להכרעות של בתי המשפט בשלב המעצר‪ ,‬הביא הסנגור פסיקה‪ ,‬לפיה החלטה לפי סעי‪$‬‬ ‫‪ 80‬היא החלטה עצמאית‪ ,‬ואי משקל של תקדי מחייב להחלטות המעצר; ג א ראיות‬ ‫מסוימות עברו את מבח הראיות הלכאוריות לעניי המעצר‪ ,‬עדיי בית המשפט‪ ,‬בהכריעו‬ ‫לפי סעי‪ ,80 $‬יפעל לפי שיקול דעתו )עמ' ‪ ,14‬שורות ‪.(28'29‬‬ ‫‪.107‬‬ ‫לשיטת הסנגור‪ ,‬מרשו זכאי לפיצוי‪ ,‬בי א מדובר בחלופה השנייה‪ ,‬ובי א מדובר בחלופה‬ ‫השנייה )עמ' ‪ ,14‬שורות ‪ 30'31‬לפרוטוקול הנ"ל(‪.‬‬ ‫‪.108‬‬ ‫הסנגור אינו מקבל את עמדת התביעה‪ ,‬כאילו הסיבה לשינוי העמדה וחזרה מכתב האישו‬ ‫נובעי מגירסתו החדשה של אושרי‪ .‬מכל מקו ‪ ,‬כל הגירסאות הקודמות של אושרי‬ ‫‪ 29‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.109‬‬ ‫)מציאת הס בכביש ירושלי 'תל אביב(‪ ,‬מול הגירסה החדשה של גניבת הסמי בלוד‪ ,‬לכל‬ ‫‪1‬‬ ‫אלה אי קשר לנאש ‪ ,‬שכ אושרי "לא היה עד תביעה שבא להפליל את הנאש ‪ ,‬אלא‬ ‫נתפסו סמי באמתחתו‪ ,‬ועשה את דרכו מבאר שבע לירושלי ‪ .‬מה זה משנה א נת‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גרסה א או ב‪ ,‬שממילא לא קושרת את הנאש ‪ ,‬ולכ ‪ ,‬המדינה לא הייתה צריכה להגיש‬ ‫כתב אישו " )עמ' ‪ ,15‬שורות ‪.(21'23‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב"כ המאשימה אינה חולקת על הסכומי שפורטו בבקשה‪ ,‬א זו תתקבל‪ ,‬פרט לבקשה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לעניי מעצר הבית‪ .‬לדבריה "כמו שלא מנכי מעצר בית מימי מאסר‪ ,‬כ‪ ,‬אי בסיס לפיצוי‬ ‫בגי מעצר בית‪ .‬חברי הביא פסיקה א‪ ,‬לא מצא שו פסיקה על מעצר בית" )עמ' ‪ ,15‬שורות‬ ‫‪.(30'31‬‬ ‫ב"כ הנאש ביקש רשות להביא פסיקה‪ ,‬וזו הובאה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ועליה לא הגיבה המדינה‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫)ראה‪ :‬פיסקאות ‪ 8'12‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪.110‬‬ ‫לעניי עילת קבלת הפיצוי‪ ,‬חזרה ב"כ המאשימה על הפסיקה‪ ,‬ולדבריה‪ ,‬יש לתת משקל‬ ‫להחלטות המעצר‪ .‬מאחר ואי כל טענה של זדו או חוסר תו לב‪ ,‬בהכנתו ובהגשתו של כתב‬ ‫האישו ‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬אי בסיס לתביעה לפי סעי‪) 80 $‬עמ' ‪ ,16‬שורות ‪.(26'27‬‬ ‫‪.111‬‬ ‫לעניי הסיבה מדוע המאשימה חזרה בה מכתב האישו ‪ ,‬היא מאשרת כי המדינה לא‬ ‫מאמינה לאושרי שמצא את הסמי בכביש ירושלי 'תל אביב או כי גנב את הסמי בלוד;‬ ‫אול ‪ ,‬עדיי מדובר בשינוי מהותי בי הגירסאות‪ ,‬והדבר מהווה מעי תשובה לגירסאות‬ ‫המעוררות תמיהה של אושרי‪ ,‬שאוזכרו על ידי שופטי המעצרי )עמ' ‪ ,17‬שורות ‪.(5'12‬‬ ‫‪.112‬‬ ‫בתשובה לשאלת בית המשפט‪ ,‬כיצד התכוונה המדינה להוכיח את התביעה‪ ,‬מאשרת ב"כ‬ ‫המדינה‪ ,‬כי ג א לא יודעי מהו הסכו ‪ ,‬המחיר אינו חלק מיסודות עבירת הסמי ‪.‬‬ ‫המדינה רואה בקיו ‪ 14‬שיחות הטלפו כאינדיקציה המסייעת לה בהרשעה‪ ,‬וכי גירסאות‬ ‫הנאש תמוהות )עמ' ‪ ,17‬שורות ‪ .(14'20‬א ‪ ,‬לא מצאתי תשובה מעבר לכ ‪.‬‬ ‫‪.113‬‬ ‫ב"כ המאשימה סבורה‪ ,‬כי הנאש לא שית‪ $‬פעולה באופ מלא‪ ,‬והוא שיקר‪ ,‬ולכ ‪ ,‬זו סיבה‬ ‫נוספת לאי החלת סעי‪) 80 $‬עמ' ‪ ,17‬שורה ‪ ;27‬עמ' ‪ ,19‬שורות ‪.(20'21‬‬ ‫‪.114‬‬ ‫ב"כ הנאש ‪ ,‬בתשובה לדברי ב"כ המאשימה‪ ,‬מדגיש‪ ,‬כי ג כב' השופט דנציגר קבע‬ ‫שהתשתית מצדיקה שחרור לחלופת מעצר "כלומר שהאי גדול מהיש" )עמ' ‪ ,19‬שורה ‪.(3‬‬ ‫‪ 30‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.115‬‬ ‫‪.116‬‬ ‫לעניי טענת המדינה‪ ,‬כאילו הנאש לא שית‪ $‬פעולה במשטרה‪ ,‬השיב הסנגור כי הוא לא‬ ‫‪1‬‬ ‫שתק בחקירה והשיב לכל השאלות‪ ,‬ואישר את המפגש בבאר שבע ע אושרי ויוסי‪ .‬הנאש ‪,‬‬ ‫אכ ‪ ,‬לא הודה שהיה מפגש ע אושרי בצהרי אותו היו ‪ ,‬וזאת כי היה זה לאחר שיצא מבית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הסוהר‪ ,‬א אי זה מעלה או מוריד לעניי כתב האישו )עמ' ‪ ,19‬שורות ‪.(13'17‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב"כ הנאש הביא פסיקה לעניי מעצר הבית‪ ,‬ביו ‪ ,11.12.14‬וכ פסיקה עדכנית על פיצוי‬ ‫לפי סעי‪.80 $‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כאמור בפיסקה ‪ 11‬לעיל‪ ,‬המדינה אשר ביקשה במהל הדיו בפניי‪ ,‬ביו ‪ ,13.11.14‬לקבל‬ ‫את הזכות להגיב על הפסיקה שתוגש )עמ' ‪ ,16‬שורה ‪ ;(6‬לכ נעניתי בפיסקה ‪ 2‬להחלטתי‪,‬‬ ‫)עמ' ‪ ,19‬שורות ‪ ;(30'31‬א ‪ ,‬כאמור‪ ,‬המאשימה בחרה שלא להגיב‪.‬‬ ‫על כ ‪ ,‬החלטה זו ניתנת על בסיס החומר הכתוב‪ ,‬ללא תגובתה הנוספת של המדינה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫דיו‬ ‫ו‪ .‬סעי) ‪ 80‬לחוק העונשי‬ ‫ו‪1.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫סעי) ‪ 80‬בהקשרו במסגרת חוק העונשי‬ ‫‪.117‬‬ ‫בטר נבח את טענות הצדדי ואת נסיבותיו המיוחדות של המקרה שבפניי‪ ,‬ראוי להביא‬ ‫את סעי‪ $‬החוק‪ ,‬המקנה לבית המשפט את הסמכות לפסוק למבקש הוצאת הגנה מאוצר‬ ‫המדינה‪ ,‬הוא סעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬אשר עליו מתבסס הנאש ‪ ,‬ואשר בגדרו סבורה‬ ‫המאשימה כי אי הוא זכאי לפיצויי המבוקשי ‪.‬‬ ‫‪.118‬‬ ‫סעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬מצוי בסימ ו לפרק ו‪ ,‬של החוק האמור‪ ,‬שעניינו "דרכי ענישה"‪.‬‬ ‫‪.119‬‬ ‫לאחר שמקדיש המחוקק את הסימני הראשוני באותו פרק לעקרונות כלליי )סימ א(‬ ‫ולהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה )סימ א‪ ,(1‬מובאי סוגי העונשי ‪ :‬מאסר )סימ‬ ‫ב(‪ ,‬מאסר בעבודת שירות )סימ ב‪ ,(1‬מאסר על תנאי )סימ ג(‪ ,‬קנס )סימ ד(‪ ,‬שירות לתועלת‬ ‫הציבור )סימ ד‪ (1‬והתחייבות להימנע מעבירה )סימ ה(‪.‬‬ ‫לאחריה ‪ ,‬מוקדש סימ ו לפיצויי ולהוצאות‪.‬‬ ‫נציג את הוראות סימ זה‪ ,‬בקצרה‪.‬‬ ‫סעי‪ 77 $‬לחוק העונשי מסדיר את סמכות בית המשפט להורות לנאש לפצות את מי‬ ‫שניזוק על ידי עבירה בה הורשע הנאש ‪.‬‬ ‫סעי‪ ,78 $‬קובע את דר גביית הפיצוי‪.‬‬ ‫‪ 31‬מתו ‪55‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫סעי‪ 79 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬מאפשר לבית המשפט שהרשיע אד ‪ ,‬לחייבו בהוצאת משפט‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לרבות הוצאות העדי ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.120‬‬ ‫עד כה ד פרק ו והסימני הנ"ל )כולל סימ ו( בחיובי המוטלי על הנאש ‪ ,‬וזאת במסגרת‬ ‫סמכות בית המשפט להעניש את הנאש ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.121‬‬ ‫סעי‪ 80 $‬לחוק העונשי – בו אעסוק בהחלטה זו – אינו מטיל נטל על הנאש ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נהפו הוא!‬ ‫סעי‪ 80 $‬מזכה את הנאש בהוצאות‪ ,‬כאשר הנטל לפצותו מוטל על אוצר המדינה‪.‬‬ ‫סעי‪ 81 $‬לחוק העונשי – סעי‪ $‬האחרו בסימ ו הנ"ל – מסמי את בית המשפט לחייב את‬ ‫המתלונ בתשלו הוצאות הגנה של הנאש והוצאות תביעה; אי הוא רלוונטי להחלטה‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שבפניי‪ ,‬ורק הזכרתיו כדי להראות עד כמה סעיפי ‪ 80‬ו'‪ 81‬לחוק העונשי ‪ ,‬חריגי ה ‪ ,‬בכ‬ ‫שאינ מענישי את הנאש ‪ ,‬אלא מעניקי לו זכויות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪.122‬‬ ‫וכ נאמר בנוסח המעודכ והמחייב של סעי‪)80 $‬א( לחוק העונשי ‪ ,‬שכותרתו היא "הוצאות‬ ‫הגנה מאוצר המדינה" )להל – "סעי‪:("80 $‬‬ ‫משפט שנפתח שלא דר‪ ,‬קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד‬ ‫"א‪.‬‬ ‫להאשמה‪ ,‬או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת‪ ,‬רשאי הוא לצוות כי‬ ‫אוצר המדינה ישל לנאש הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו‬ ‫בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישו שבוטל לפי סעי) ‪)94‬ב( לחוק‬ ‫סדר הדי הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב ‪ ,1982‬בסכו שייראה לבית‬ ‫המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל‬ ‫תשלו כאמור‪.‬‬ ‫שר המשפטי רשאי לקבוע בתקנות‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט‬ ‫ב‪.‬‬ ‫של הכנסת‪ ,‬סכומי מקסימו להוצאות ולפיצויי האמורי ‪.‬‬ ‫החלטת בית המשפט לפי סעי) זה ניתנת לערעור כפסק די בפלילי "‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ו‪2.‬‬ ‫ההסכמה בדבר תחולתו של סעי) ‪ 80‬על המקרה שבפניי‬ ‫‪.123‬‬ ‫אי מחלוקת כי בפניי זיכוי מלא‪ ,‬כפי שנקבע בהכרעת הדיו שהובאה לעיל‪ ,‬בפיסקה ‪.82‬‬ ‫‪.124‬‬ ‫ראוי לציי ‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬ובקל וחומר‪ ,‬כי א המחוקק העניק לנאש זכות לקבל פיצוי בשל‬ ‫אישו שבוטל לפי סעי‪)94 $‬ב( לחוק סדר הדי הפלילי‪ ,‬הקובע כי נית בהסכמה לראות‬ ‫‪ 32‬מתו ‪55‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ביטול כתב האישו כדי ביטול לפני תשובת הנאש ‪ ,‬לא כל שכ שזכאי הנאש לפיצוי‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כאשר היה זיכוי מלא‪ ,‬על פי סעי‪)94 $‬א( לחסד"פ‪ ,‬שהוא הסעי‪ $‬המוזכר על ידי המאשימה‬ ‫בראשית הצהרתה )ראה‪ :‬פיסקה ‪ 79‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ו‪3.‬‬ ‫‪.125‬‬ ‫‪.126‬‬ ‫סעי) ‪ – 80‬המטרות והרציונל‬ ‫‪5‬‬ ‫מטרת סעי‪ 80 $‬לחוק העונשי הינה לאז בי זכויותיו של אד אשר הואש בדי והיה‬ ‫‪6‬‬ ‫במעצר עד ליו זיכויו‪ ,‬לבי האינטרס הציבורי להעמיד עברייני לדי ‪ .‬במסגרת איזו זה‪,‬‬ ‫חוקקה הכנסת את סעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬בו נקבע שתי העילות האמורות‪ :‬לא היה יסוד‬ ‫לאשמה; נסיבות אחרות המצדיקות זאת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הפסיקה בעניי סעי‪ – 80 $‬רבה וגדולה‪ .‬מקובל לראות כפסקי די מנחי וקובעי את פסקי‬ ‫הדי הבאי ‪:‬‬ ‫ע"פ ‪ 7826/96‬יוס‪ $‬רייש נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נא)‪;(1997) 481 (1‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ע"פ ‪ 1767/94‬חגי יוס‪ $‬נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נג)‪) (1999) 505 (1‬להל – "פרשת‬ ‫יוס‪;("$‬‬ ‫ע"פ ‪ 4466/98‬ראמי דבש נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נו)‪) (2002) 73 (3‬להל – "פרשת‬ ‫דבש"(;‬ ‫ע"פ ‪ 6621/01‬רוברט בדליא נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נו)‪;(2002) 870 (5‬‬ ‫ע"פ ‪ 11024/02‬ראלב מנצור ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח)‪) (2003) 436 ,(1‬להל –‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫"פרשת מנצור"(;‬ ‫‪20‬‬ ‫ע"פ ‪ 2366/03‬עסא‪ $‬נ' מדינת ישראל )‪) (2004‬להל – "פרשת עסא‪;("$‬‬ ‫ע"פ ‪ 7115/04‬יוס‪ $‬ב ברו נ' מדינת ישראל )‪) (2007‬להל – "פרשת ב ברו "(‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪.127‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬ניתנו פסקי די ‪ ,‬שמיישמי את העקרונות הללו‪ ,‬א מבליטי ומדגישי היבטי‬ ‫נוספי ‪ :‬ע"פ ‪ 5097/10‬גל )אשר( בוגני נ' מדינת ישראל )‪) (2013‬להל – "פרשת בוגני "(;‬ ‫ע"פ ‪ 1442/12‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪) (2013‬להל – "פרשת פלוני"(; ע"פ ‪ 1042/13‬עובדיה‬ ‫קקו נ' מדינת ישראל )‪) (2014‬להל – "פרשת קקו "(‪.‬‬ ‫‪128.‬‬ ‫ראוי לציי כי מעבר לפיצוי לפי סעי‪ ,80 $‬נית לפנות לבית משפט בהלי אזרחי‪ ,‬שהוא בגדר‬ ‫תביעת נזיקי ‪ ,‬ובו השיקולי לפיצוי רחבי יותר‪ .‬ראה‪ ,‬לאחרונה ממש‪ ,‬את פסק הדי של‬ ‫כב' השופט – כתוארו אז – אליקי רובינשטיי ‪ ,‬שלדבריו הסכי כב' השופט חנ מלצר‬ ‫‪ 33‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.129‬‬ ‫‪.130‬‬ ‫והוסי‪ $‬דברי כב' השופט ד"ר יור דנציגר‪ ,‬לעניי הגבלות תנועה‪ ,‬ברע"א ‪ 4672/14‬יהודה‬ ‫‪1‬‬ ‫גליק נ' מדינת ישראל )‪.(2015‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א‪ $‬אני נזקקתי מספר פעמי להכריע בבקשות של נאשמי לפיצוי מכוח העילה על פי סעי‪$‬‬ ‫‪ 80‬הנ"ל‪ .‬ראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬את החלטתי בפרשת פדרמ מחוזי )שבבית המשפט העליו אושרה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ברובה‪ ,‬זולת הקביעה כי אי זכאות לפיצוי בגי מעצר מינהלי )ע"פ ‪ 10425/05‬מדינת ישראל‬ ‫נ' נע פדרמ )‪ ;(2007‬להל – "פדרמ עליו "((‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הזכרתי לעיל )פיסקה ‪ (125‬את האינטרסי הנוגדי לעניי יישומו והפעלתו של סעי‪80 $‬‬ ‫האמור‪ .‬ראוי לציי כי בפסק הדי שנית בשנת ‪ ,2013‬בפרשת בוגני הנ"ל‪ ,‬מתייחס כב'‬ ‫השופט יצחק עמית )בפיסקה ‪ 3‬לחוות דעתו( להתפתחות הפסיקה‪ ,‬ומציי כי "דומני כי‬ ‫‪.131‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פסיקת פיצויי במקרה דנ מקרבת אותנו להכרה במוסד ה'אחריות ללא אש ' "‪.‬‬ ‫בהמש ‪ ,‬מזכיר הוא את מאמרו של עומר דקל‪" ,‬הזכאי זכאי לפיצויי ? על זכותו של נאש‬ ‫שזוכה לפיצוי בגי נזקיו"‪ ,‬עלי משפט‪ ,‬כר ט )תשע"א(‪ ,‬עמ' ‪ .523‬השופט עמית מוסי‪$‬‬ ‫ואומר‪ ,‬כי אותו מחבר מציע גישה מרחיבה לפיצוי לפי סעי‪ ,80 $‬לפיה הכלל יהיה שהנאש‬ ‫זכאי לפיצוי בגי נזקיו‪ ,‬בכפו‪ $‬לשני סייגי ‪ ,‬שאינ חלי בענייננו )יכולת הנאש למנוע את‬ ‫הנזק בכ שחש‪ $‬ראיה בשלב מאוחר; או נסיבות נדירות‪ ,‬מיוחדות ולא שיגרתיות‪,‬‬ ‫המצדיקות את שלילת הפיצוי או הפחתתו(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫השיקולי להפעלת הסמכות – מעמדה של הערכאה הדיונית‬ ‫‪26‬‬ ‫בפסיקה האמורה הובאו השיקולי להפעלת הסמכות‪ ,‬תו האיזו בי שמירה על זכויות‬ ‫הנאש ומעמד התביעה‪ .‬בהקשר לתיק זה‪ ,‬ראיתי לנכו להדגיש קטע חשוב מדברי כב'‬ ‫השופט עמית‪ ,‬בפרשת בוגני הנ"ל‪ ,‬המתבסס על פסיקה קודמת )פיסקה ‪ 4‬לחוות דעתו(‪:‬‬ ‫"שיקול נוס) בגינו אני סבור כי אי לפסוק פיצוי למערער הוא שאי דרכה של‬ ‫ערכאת ערעור להתערב בכגו דא‪ .‬ככלל‪ ,‬שיקול הדעת לגבי הזכות לפיצוי והיק)‬ ‫הפיצוי לנאש שזוכה‪ ,‬מסור לערכאה הדיונית והתערבותה של ערכאת הערעור‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫אכ ‪ ,‬יש לתת משקל רב למגמה זו‪ ,‬והיא מתיישבת ע מגמה נוספת שהזכרתי‪ ,‬בהקשר אחר‪,‬‬ ‫שהיא‪ ,‬כי חלק ממטרות המשפט הפלילי ה מניעת הרשעת חפי מפשע )דברי כב' השופט‪,‬‬ ‫כתוארו אז‪ ,‬ד"ר אשר גרוניס‪ ,‬בע"פ ‪ 5121/98‬טור' )מיל'( רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי‬ ‫הראשי‪ ,‬פ"ד סא)‪ ,(2006) 461 (1‬בפיסקה ‪ 3‬לחוות דעתו; דבריו אלה שימשו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בסיס‬ ‫להכרעת דיני בת"פ ‪ 22413'06'13‬מדינת ישראל נ' מראד פקיה )‪ ,(2015‬בפיסקה ‪.(107‬‬ ‫ו‪4.‬‬ ‫‪.132‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 34‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.133‬‬ ‫בהחלטה בנושא זה תיעשה רק במקרי חריגי )ע"פ ‪ 1109/09‬שיבלי נ' מדינת‬ ‫‪1‬‬ ‫ישראל בפסקה ח והאסמכתאות ש )טר פורס ‪ .((04.01.2010 ,‬הטע לדבר‬ ‫הוא‪ ,‬שהערכאה הדיונית מצויה לפני ולפני בפרטי הראיות ובנסיבות המקרה‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫והיא שהתרשמה באופ בלתי אמצעי מהעדי ומהנאש ‪ ,‬מאופ ניהול המשפט‬ ‫והתנהלות הצדדי במהל‪ ,‬הדיו ‪ .‬בשל כ‪ ,,‬ראוי לית משקל ג 'לתחושת הבט '‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫של הערכאה הדיונית בשאלה א יש הצדקה לפסוק פיצוי לנאש שזוכה"‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫גישה זו הוזכרה על ידי כב' השופט עמית עצמו בפסק די מאוחר יותר )פרשת פלוני‪,‬‬ ‫בפיסקה ‪ (4‬וכ על ידי כב' השופט ד"ר יור דנציגר – שלדבריו הסכימו כב' השופט עוזי‬ ‫פוגלמ וכב' השופטת דפנה ברק'ארז ' בפרשת קקו ‪ ,‬בפיסקה ‪.(10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.134‬‬ ‫ג לאחר שיוכח קיומ של עילות אלה‪ ,‬או אחת מה ‪ ,‬עדיי מצויי אנו בתחו האיזו‬ ‫האמור‪ ,‬שכ לבית המשפט שיקול דעת לקבוע מהו סכו הפיצוי‪ ,‬כאשר מחוקק המשנה‪,‬‬ ‫מכוח סעי‪)80 $‬ב( לחוק העונשי ‪ ,‬קבע סכומי מקסימו להוצאות ולפיצויי ; ראה‪ :‬תקנות‬ ‫סדר הדי )פיצויי בשל מעצר או מאסר(‪ ,‬תשמ"ב'‪) 1982‬להל – "התקנות"(‪ ,‬כולל התוספת‬ ‫לתקנות אלה‪ ,‬בה מופיעי הסכומי המירביי לתשלו הוצאות הגנתו של עצור או נאש ‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫המשפט העברי‬ ‫‪18‬‬ ‫‪.135‬‬ ‫פרט לסעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬יש שופטי אשר ראו לנכו להתבסס ג על האמור בחוק‬ ‫יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪ .‬אומנ ‪ ,‬כב' השופט פרופ' יצחק זמיר בפרשת רייש )פ"ד נא)‪(1‬‬ ‫‪ ,481‬בעמ' ‪ 499‬ואיל (‪ ,‬ביקר את מי שמנסה לעשות "קפיצת דר " לחוק היסוד; א ‪ ,‬בפרשת‬ ‫דבש הנ"ל‪ ,‬מסתמכי השופטי ג על חוק היסוד‪.‬‬ ‫‪.136‬‬ ‫מאחר ומדובר בעני בעל חשיבות עקרונית‪ ,‬שכ הנאש הופ לתובע במישור האזרחי‪,‬‬ ‫והמדינה במקו מאשימה הופכת לנתבעת במישור האזרחי‪ ,‬ראוי ג ראוי להתבסס ג על‬ ‫חוק היסוד‪.‬‬ ‫‪.137‬‬ ‫במיוחד‪ ,‬לדעתי‪ ,‬יש לבדוק הא המשפט העברי מתייחס לסוגיה שלפנינו‪,‬שכ מטרתו של‬ ‫חוק היסוד האמור היא "להג על כבוד האד וחירותו‪ ,‬כדי לעג בחוק יסוד את ערכה של‬ ‫מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" )סעי‪1 $‬א לחוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו(‪.‬‬ ‫דר זו של שימוש במשפט העברי‪ ,‬מכוח חוק יסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪ ,‬הוסברה על ידי לא‬ ‫אחת‪ ,‬ה בפסיקתי וה בספר שכתבתי‪ ,‬השימוש לרעה בזכות במשפט העברי – כופי על‬ ‫מידת סדו )מכו משפטי אר‪ ,5‬תש"ע'‪ ,(2010‬בעמ' ‪.20‬‬ ‫‪ 35‬מתו ‪55‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.138‬‬ ‫לסוגיה זו שבפניי‪ ,‬דהיינו‪ :‬פיצוי לנאש שיצא זכאי‪ ,‬על פי המשפט העברי‪ ,‬נדרשתי לפני‬ ‫כעשור‪ ,‬בפרשת פדרמ מחוזי‪ .‬אביא הדברי ‪ ,‬בשינויי מעטי ‪ ,‬שוב‪ ,‬לשלמות התמונה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.139‬‬ ‫ד"ר מיכאל ויגודה‪ ,‬היוע‪ 5‬למשפט עברי במשרד המשפטי ‪ ,‬ברשימתו‪' " ,‬הַ > ְִס ָ;רֹת לַה'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לקינ? וְ הַ ִ>גְ ‪A‬ת לָנ? ?לְ בָ נֵינ? – נפגעי עבירה ונפגעי מערכת המשפט"‪ ,‬פרשת השבוע – עיוני‬ ‫אֱ ֵ‬ ‫משפטיי בפרשיות התורה‪ ,‬ספר דברי )עורכי אביעד הכה ומיכאל ויגודה‪ ,‬מכללת שערי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משפט‪ ,‬משרד המשפטי ‪ ,‬ירושלי ‪ ,‬תשע"ב‪ ,‬עמ' ‪ 282‬ואיל (‪ ,‬סבור כי נית לראות בפסוק‬ ‫האמור‪ ,‬ה את החובה למנוע עבריינות ולפצות נפגעי עבירה‪ ,‬וה את הזכות של נפגעי ההלי‬ ‫המשפטי לקבל פיצוי בגי הליכי שפגעו בה ‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.140‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬תחת הכותרת "נפגעי ההלי‪ ,‬המשפטי"‪ ,‬מעורר ד"ר ויגודה את השאלה‬ ‫שבפניי‪" :‬יש שאד נחשד בפלילי ונעצר‪ ,‬ונגר לו הפסד בגי מעצרו‪ ,‬נוס) על הפגיעה‬ ‫בשמו הטוב ובכבודו העצמו‪ ,‬ולאחר מכ מתברר שאי בסיס להאשמתו ‪ ...‬והשאלה היא‬ ‫הא הוא זכאי לפיצוי מ המדינה" )ש ‪ ,‬בעמ' ‪.(286‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.141‬‬ ‫כאסמכתא לעמדת המשפט העברי בעניי זה‪ ,‬מביא ד"ר ויגודה את דברי רבי יצחק ב‬ ‫שמואל אדרבי )‪ ,(1510 – 1584‬אשר פעל כרב ודרש בסלוניקי שבתורכיה‪ ,‬שהיא יוו של‬ ‫ימינו ]על ר' יצחק אדרבי ועל שיטתו בסוגיות המשפט הציבורי העברי‪ ,‬ראה‪ :‬מנח אלו ‪,‬‬ ‫"דמוקרטיה‪ ,‬זכויות יסוד ומינהל תקי בפסיקת של חכמי המזרח במוצאי גירוש ספרד"‪,‬‬ ‫שנתו המשפט העברי ‪ ,‬כר יח'יט )תשנ"ב'תשנ"ד(‪ ,‬עמ' ‪ ,2‬בעמ' ‪ 27‬ואיל [‪.‬‬ ‫כפי שציי ד"ר ויגודה )ש ‪ ,‬בעמ' ‪ ,286‬הערה ‪ ,(17‬כב' השופט שלמה פרידלנדר – שופט בית‬ ‫המשפט המחוזי בבאר שבע – היפנה את תשומת לבו לתשובה זו‪.‬‬ ‫‪.142‬‬ ‫כ נשאל רבי יצחק אדרבי )שו"ת דברי ריבות‪ ,‬סימ רלב(‪:‬‬ ‫"שאלה‪ .‬בעיר ייאנינא ]= יוו [ קרה מקרה שנגנבה גניבה מבית איש אחד‪ .‬וחשובי‬ ‫טובי העיר חשדו לראוב ‪ ,‬שמא הוא גנב אותה‪ ,‬מחמת אמתלאות אשר חשבו בו‪.‬‬ ‫ועיכבו את כל ממונו‪ ,‬ושמו אותו בבית הסוהר‪ ,‬ועינו בכבל רגלו‪ ,‬והיה ש ל"ה יו‬ ‫]‪ 35‬ימי [‪ .‬ובי כ‪ ,‬שלחו לחכמי עיר אחרת‪ ,‬ונקבו לה בפרטות האמתלאות‪,‬‬ ‫ושאלו את פיה א היו יכולי להענישו על פי האמתלאות הנזכרות‪ .‬והשיבו‪:‬‬ ‫שראוי להענישו‪ ,‬שכ מצינו כמה עובדות בש"ס‪ ,‬הכל לפי ראות עיני הדייני ‪.‬‬ ‫אחרי כ חקרו הדבר ודרשו היטב‪ ,‬ועמדו על תוכ הדברי ‪ ,‬ראו כי אי בראוב עוו‬ ‫אשר חטא‪.‬‬ ‫‪ 36‬מתו ‪55‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.143‬‬ ‫ועתה‪ ,‬תובע ראוב ‪ ,‬כיו שז‪ ,‬הוא בלי פשע‪ ,‬שיחזירו לו את ממונו שעיכבו לו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לכ ‪ ,‬ילמדנו רבינו א הדי ע ראוב ‪ ,‬או לא"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫וכ עונה רבי יצחק אדרבי על שאלה זו‪:‬‬ ‫"תשובה‪ .‬ראיתי דברי השאלה‪ ,‬ואי בה‬ ‫שחר‪ .‬וטעמא דמילתא‪ ,‬דפשיטא‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ופשיטא‪ ,‬דמאחר שלא נמצא בראוב עוו אשר חטא‪ ,‬שחייבי להחזיר לו ממונו‬ ‫ולא יעכבוהו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא אפילו מה שהפסידוהו מממונו על ידי התוגרמי ]השלטו התורכי‬ ‫העותומני[ שתפסוהו ושמו אותו בבית הסוהר‪ ,‬חייבי לשל לו‪...‬‬ ‫א) בנדו דיד ‪ ,‬חשובי טובי העיר אלו לא חשיבי כמוסרי ‪ ,‬על מה שתפסו לראוב‬ ‫ועינו בכבל רגלו‪ ,‬כיו שכוונת אינו אלא להוציא לאור משפט הגניבה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אבל‪ ,‬מכל מקו ‪ ,‬כיו שנתברר לבסו) אצל כי ראוב הנזכר ז‪ ,‬הוא בלי פשע‪,‬‬ ‫פשיטא שחייבי לפרוע לו לראוב כל מה שיתברר בעדי שהפסידוהו‪ .‬וכל שכ ‪,‬‬ ‫שחייבי להחזיר לו ממונו ממש‪ ,‬שעיכבוהו‪.‬‬ ‫והדברי ברורי ‪ ,‬מפי סופרי ומפי ספרי ‪ .‬ולהפצרת השואל כתבתי שורותי‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫זהו מה שנראה לעניות דעתי‪ ,‬ואמר לי ליבי‪ ,‬הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי‬ ‫זלה"ה"‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪.144‬‬ ‫א‪ $‬שלא עלה בידי למצוא מקורות הלכתיי נוספי ‪ ,‬העוסקי באופ ישיר בסוגיית‬ ‫הפיצוי‪ ,‬למי שנפגע עקב הלי משפטי פלילי‪ ,‬לעניות דעתי‪ ,‬נית להתבסס על מקור זה‪ ,‬א‪$‬‬ ‫שיחידי הוא‪ ,‬מטע כפול‪ :‬הוא משק‪ $‬פסיקה הלכה למעשה; וכאמור בסיפא של דברי‬ ‫המשיב‪ ,‬הדבר ברור לו ומבוסס על דברי ספרי וסופרי )אות לא הביא(‪.‬‬ ‫‪.145‬‬ ‫לחשיבות של השו"ת במקור הלכתי מחייב‪ ,‬שהיא פסיקה הלכה למעשה‪ ,‬ראה את הדברי‬ ‫שכתב פרופ' מנח אלו ‪ ,‬בספרו המקי‪ ,$‬המשפט העברי‪ ,‬תולדותיו‪ ,‬מקורותיו‪ ,‬עקרונותיו‬ ‫)מהדורה שלישית‪ ,‬ירושלי ‪ ,‬תשמ"ח(‪ ,‬כר א‪ ,‬עמ' ‪ 795‬ואיל ‪ ,‬וכ בכר ב‪ ,‬עמ' ‪,1219'1218‬‬ ‫ש ‪ ,‬תחת הכותרת "המשיב כמוסד שפוטי עליו "‪ ,‬כותב פרופ' מ' אלו ‪ ,‬בי היתר‪ ,‬דברי‬ ‫אלה‪" :‬ע ירידת סמכות והשפעת של מרכזי אלה ]הישיבות בבבל בתקופת הגאוני '‬ ‫מ‪.‬ד‪ ,[.‬ממלא המשיב – שהיה מבני הסמכא התלמודיי והרוחניי שבאותו דור – יותר‬ ‫ויותר תפקידי של ערכאה שיפוטית עליונה‪ .‬בעיות סבוכות‪ ,‬שהתקשו בפתרונ בתי הדי‬ ‫המקומיי שבקהילות‪ ,‬וכ בעיות עקרוניות‪ ,‬שנגעו לציבור הרחב ולא ליחידי בלבד‪,‬‬ ‫הגיעו בסופו של דבר אל אחד המשיבי המוכרי שבאותו דור‪ ,‬שפעלו במרכזי השוני‬ ‫‪ 37‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.146‬‬ ‫‪.147‬‬ ‫של התפוצה היהודית‪ .‬משיבי אלה היו מעי בית משפט עליו בלתי רשמי ובלתי מוסדי‬ ‫‪1‬‬ ‫של המשפט העברי‪ .‬בכ‪ ,‬תרמו המשיבי ג לשמירה על מידה מסוימת של אחידות‬ ‫בפסיקתו של המשפט העברי‪ ,‬וכ על קיו קשרי הדוקי בי הקהילות השונות שבתו‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המרכז היהודי ובי מרכז אחד למשנהו" )ש ‪ ,‬בעמ' ‪.(1219‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תשובתו זו של ר' יצחק אדרבי‪ ,‬מתאימה לאות מאפייני שמציי פרופ' אלו ‪ :‬מדובר‬ ‫בבעיה עקרונית; הקהילה המקומית לא ראתה עצמה מוסמכת לפסוק בעניי ‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כאשר הוא נוגע לעצמה; המשיב הוא אכ מנהיג בעל סמכות‪.‬‬ ‫לכ ‪ ,‬נית לראות בפסק הדי שבשו"ת דברי ריבות הנ"ל‪ ,‬פסק די של ערכאה שיפוטית‬ ‫עליונה‪ ,‬אשר משקפת את עמדת המשפט העברי‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אוסי‪ $‬ונאמר כי לשו"ת‪ ,‬ככזו‪ ,‬יש מעמד בכיר בספרות ההלכתית‪" .‬אופי זה של ההלכה‬ ‫למעשה‪ ,‬שהוא ביסודה של כל שאלה ותשובה‪ ,‬העניק לעיקרו הלכתי ומשפטי שהוסק‬ ‫מתו‪ ,‬השאלה והתשובה מעמד ותוק) מיוחד העולה על תוקפו של העיקרו ההלכתי או‬ ‫המשפטי שיסודו בענ) הפירושי והחידושי ‪ ,‬ולדעת רוב חכמי ההלכה א) על זה שמקורו‬ ‫בענ) ספרי ההלכות והפסקי ‪ ,‬ואפילו א יש סתירה בי המסקנה שבספר הפסקי‬ ‫למסקנה שבשאלה והתשובה" )אלו ‪,‬ש ‪ ,‬בעמ' ‪. (796'795‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כמקור לכ מובאת )ש ‪ ,‬בעמ' ‪ (796‬תשובתו של ר' יצחק בר' משה הלוי מולי ‪ ,‬מגדולי‬ ‫אשכנז בסופה של המאה הי"ד‪ ,‬שזו לשונה‪" :‬ומה שכתבת שאי לסמו‪ ,‬על התשובות‪.‬‬ ‫אדרבא‪ ,‬הלכה למעשה הוו ]=ה [‪ ,‬וילפינ מינייהו טפי ]=לומדי מה ‪ ,‬מ התשובות‪ ,‬יותר[‬ ‫מדברי הפוסקי ‪ ,‬שלא היו בשעת הוראה‪ ,...‬והתשובות שפסקו על המעשה‪ ,‬היינו הלכה‬ ‫למעשה" )שו"ת מהרי"ל‪ ,‬סימ עב(‪.‬‬ ‫‪.148‬‬ ‫נימוק נוס‪ $‬לכ ‪ ,‬מצאנו בדברי הנצי"ב )הרב נפתלי צבי יהודה ברלי ‪ ,‬ראש ישיבת וולוז'י ‪,‬‬ ‫‪ ,(1893'1817‬אשר כתב מדוע יש חשיבות בפרסומי של שו"ת‪ ,‬כאשר יורשיו של‬ ‫כותב התשובות הסתפקו הא לפרסמ ‪ ,‬בשל הוראתו‪" ,‬שלא להדפיס תשובותיו אשר‬ ‫השיב הלכה למעשה‪ ,‬מהטע שאי לסמו‪ ,‬כל כ‪ ,‬על תשובה כמו על מה שכתוב בדר‪,‬‬ ‫לימוד אותו עניי ‪ ,‬והקי) הסוגיא על בוריה‪ ,‬יותר מאשר ממה שמקי) העניי בעת שבא‬ ‫לשאלו דבר"‪ .‬על כ עונה הנצי"ב‪" :‬אול לדעתי הדלה‪ ,‬אי הדברי נכוני כלל בטעמ ‪.‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬בשעה שמשיבי הלכה למעשה באי לעומק העניי ‪ ,‬יותר ממה שבא העניי‬ ‫בדר‪ ,‬לימוד‪ .‬וג סיעתא דשמייא עדי) בשעת מעשה" )שו"ת משיב דבר‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימ כד;‬ ‫מובאת אצל אלו ‪ ,‬ש בעמ' ‪ .(797'796‬לעניי עצ הוראת אד שלא לפרס את כתיבתו‬ ‫ההלכתית‪ ,‬והא יורשיו חייבי לכבד את רצונו זה‪ ,‬ראה ג את מאמרו של הרב יהודה‬ ‫‪ 38‬מתו ‪55‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.149‬‬ ‫‪.150‬‬ ‫שביב‪" ,‬צוואת נפטר שלא לפרס דברי תורתו"‪ ,‬תחומי ‪ ,‬כר כב )תשס"ב( עמ' ‪ 234‬ואיל‬ ‫‪1‬‬ ‫)ותשובת הנצי"ב מובאת ש ‪ ,‬בעמ' ‪.(237'236‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מאפייני השו"ת מנותחי במאמרו המקי‪ $‬של פרופ' ברכיהו ליפשי‪" ,5‬מעמדה המשפטי של‬ ‫ספרות השאלות והתשובות"‪ ,‬שנתו המשפט העברי‪ ,‬כר ט'י )תשמ"ב'תשמ"ג(‪ ,‬עמ'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .300'265‬הוא רואה בשו"ת שני מימדי ‪" :‬המימד הזמני‪ ,‬האקטואלי‪ ,‬המכוו כלפי‬ ‫המאורע המסוי שעורר את השאלה‪ ,‬כדי לקבוע את הכרעת הדי בו; והמימד העל זמני‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫היוצא אל מעבר לעובדותיו של המקרה הנדו ומכוו כלפי העתיד‪ ,‬לצור‪ ,‬פסיקתה של‬ ‫ההלכה והעמדתה על מכונה בכל מקרה שיבוא ]בעתיד ' מ‪.‬ד‪ [.‬לפני הפוסק" )ש ‪,‬‬ ‫בעמ' ‪.(289‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אכ ‪ ,‬זה מה שמנסה אני לעשות בהחלטה זו‪ ,‬המבוססת‪ ,‬כאמור‪ ,‬על החלטתי בפרשת פדרמ‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מחוזי‪.‬‬ ‫‪.151‬‬ ‫אני ער לכ ‪ ,‬כמוב ‪ ,‬כי תשובת דברי ריבות‪ ,‬שנכתבה בתנאי חברתיי שוני ‪ ,‬בחברה‬ ‫אחרת‪ ,‬לפני כ'‪ 450‬שנה‪ ,‬בתקופת השלטו התורכי ואנו עתה‪ ,‬במדינת ישראל העצמאית‪,‬‬ ‫בשנת ‪ . 2015‬אול ‪ ,‬ככל תקדי מחייב‪ ,‬המבוסס על שיקולי צדק‪ ,‬יש בתשובה האמורה את‬ ‫המימד העל'זמני‪ .‬על כ ‪ ,‬נית – ובמדינה יהודית מחויבי אנו – להסיק ממנה את הכלל‬ ‫המשפטי הרחב‪ ,‬לפיו‪ ,‬מי שננקטו נגדו הליכי משפטיי פליליי ‪ ,‬והוברר כי אי הוא אש ‪,‬‬ ‫זכאי לא רק להחזר ההפסד הממוני שנגרמו לו באות הליכי )כלשו המשיב‪" :‬שחייבי‬ ‫להחזיר לו ממונו ממש‪ ,‬שעיכבוהו"(‪ ,‬אלא ג יש חובה לפצותו על ההפסדי שנגרמו לו‬ ‫)"פשיטא‪ ,‬שחייבי לפרוע לו לראוב כל מה שיתברר בעדי שהפסידוהו"(‪.‬‬ ‫‪.152‬‬ ‫על כל פני ‪ ,‬ג א לא היה מקור ישיר לכ ‪ ,‬נראה לי כי נית להגיע לתוצאה זהה של פיצוי‬ ‫למי שנפגע עקב הלי משפטי‪ ,‬על פי דוקטרינות רחבות במשפט העברי‪ ,‬ובה ‪ :‬הצלת עשוק‬ ‫מיד עושקו; תיקו העול ‪ ,‬ועוד )דוגמה לשימוש בכללי אלה‪ ,‬בסוגיה אחרת של המשפט‬ ‫העברי‪ ,‬מצויה במאמרו של פרופ' אביעד הכה ‪' " ,‬וכי זכי לאד שלא בפניו?' – עיוני‬ ‫בסוגיית התובענה הייצוגית לאור עקרונות המשפט העברי "‪ ,‬שערי משפט‪ ,‬כר ד‪ ,‬חוברת ‪1‬‬ ‫)אב תשס"ה(‪ ,‬עמ' ‪ ,191'153‬במיוחד בעמ' ‪.188'179‬‬ ‫‪.153‬‬ ‫מקור נוס‪ $‬לכ יכולה לשמש הדוקטרינה במשפט העברי‪ ,‬לפיה כאשר מדובר בגו‪ $‬ציבורי‪,‬‬ ‫מוטלות עליו חובות מעבר ליחסי בי פרטי ‪ ,‬וזאת על פי עקרו "ועשית הישר והטוב"‪,‬‬ ‫וכ "אי ציבור עני"‪ .‬בעני זה ראה מש"כ בת‪.‬א ‪ 2220/00‬מפעלי תאורה א' הכט בע"מ נ'‬ ‫‪ 39‬מתו ‪55‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫רשות הדואר )‪ ,(2003‬בפיסקה ‪ ;100‬וראה על כ ג את הדברי שכתבתי במאמריי‪" ,‬חיוב‬ ‫‪1‬‬ ‫על נזק בגרמא ועל מניעת רווח"‪ ,‬תחומי ‪ ,‬כר כו )תשס"ו( עמ' ‪" ;341'349‬סיבתיות בדיני‬ ‫נזיקי )'גרמא' ו'מבטל כיסו של חברו'( במשפט העברי‪ :‬יישו העקרונות והפעלת במשפט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הישראלי הציבורי"‪ ,‬בתו ‪ :‬ברו יעקב שור‪ ,5‬אברה מלמד ואהר שמש )עורכי (‪ ,‬איגוד‪:‬‬ ‫מבחר מאמרי במדעי היהדות‪ ,‬כר‪ ,‬א‪ :‬המקרא ועולמו‪ ,‬ספרות חז"ל ומשפט עברי‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ומחשבת ישראל )הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות‪ ,‬ירושלי ‪ ,‬תשס"ח(‪ ,‬עמ' ‪.233'251‬‬ ‫והשווה עוד לעניי מעמד הקהל או הציבור‪ ,‬השונה מאד פרטי‪ ,‬את האמור במאמרו הנ"ל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫של פרופ' מנח אלו )ראה פיסקה ‪ 141‬לעיל(‪ ,‬בעמ' ‪ 56‬ואיל ‪ ,‬אשר התחיל את הפרק‬ ‫הרלבנטי לענייננו ‪ ,‬במילי אלה‪ ,‬שכוח יפה ג היו ‪" :‬הלכות רבות באו לעולמו של‬ ‫המשפט המינהלי העברי בדור הגירוש ]מספרד – מ‪.‬ד‪ [.‬ולאחריו באשר לדר‪ ,‬קיו מינהל‬ ‫תקי ובדבר כפיפות של מנהיגי הציבור לשלטו החוק"‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫"לא היה יסוד לאשמה"‬ ‫‪13‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ח‪ 1.‬המבחני הנורמטיביי‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.154‬‬ ‫בבואי לבדוק הא התקיי היסוד הראשו שבסעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬דהיינו‪ :‬הא לא‬ ‫היה יסוד לאשמה במקרה שבפניי‪ ,‬אעיי בדר אשר הותוותה על ידי בית המשפט העליו‬ ‫במספר פסקי די ‪.‬‬ ‫הראשו והחשוב שבה ‪ ,‬הוא פרשת דבש הנ"ל‪ ,‬שנדונה לפני הרכב מורחב של שבעה שופטי‬ ‫בית משפט העליו ‪ ,‬כאשר דעת הרוב בוטאה על ידי כב' השופט‪ ,‬כתוארו אז‪ ,‬ד"ר מישאל‬ ‫חשי )פ"ד נו )‪ ,73 ,(3‬בעמ' ‪ ,106‬בי האותיות ב'ג(‪:‬‬ ‫"‪ ...‬המושג 'לא היה יסוד להאשמה' מצייר מצב קיצוני של אי סבירות בולטת;‬ ‫וג א אמרנו כי המושג 'לא היה יסוד' פורש עצמו לא א‪ ,‬על מקרי קיצוניי‬ ‫שבה לא היה כל יסוד להאשמה אלא ג על סוגי מקרי בה יסוד ההאשמה‬ ‫הוא יסוד רעוע‪ ,...‬ג אז לא נוכל להרחיק לכת רב מכ‪) ",‬ההדגשה במקור(‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪.155‬‬ ‫כאשר מתייחס כב' השופט מישאל חשי לאמת המידה לבדיקת קיו יסוד זה‪ ,‬מביא הוא‬ ‫אמירות שונות מ הפסיקה‪ ,‬אשר נקטו בלשונות אלה‪ ,‬כדי לציי את אות מבחני )ש ‪,‬‬ ‫בעמ' ‪ ,89‬בי האותיות א'ג(‪:‬‬ ‫"נית לומר כי לא היה יסוד לאשמה במקו שהמעשה אינו עולה כלל כדי היותו‬ ‫עבירה‪ ,‬או במקו – והוא השכיח – שאי תשתית ראיות ראויה‪ ...‬יש לבחו באופ‬ ‫אובייקטיבי א חומר החקירה שהיה בפני התביעה עובר להגשת כתב האישו‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ 40‬מתו ‪55‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.156‬‬ ‫היה מעלה אצל תובע סביר ציפייה כי יש בו ראיות לכאורה לבסס הרשעה‪ ...‬נדע‬ ‫‪1‬‬ ‫כי לא היה יסוד לאשמה מקו ששו משפט בר דעת‪ ,‬לא היה חושב שיש מקו‬ ‫להביא האשמה נגד הנאש ‪ ...‬כ‪ ,‬הוא כאשר לא היה לאל ידי התביעה הכללית‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מלכתחילה‪ ,‬להוכיח בוודאות סבירה פרטי מרכזיי באישו ‪ ...‬עוד נאמר כי יש‬ ‫מקו לבחו ‪ ,‬לאחר מעשה‪ ,‬א הזיכוי היה צפוי מראש"‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פסק הדי השני‪ ,‬הוא פרשת מנצור )פ"ד נח)‪ ,436 ,(1‬בעמ' ‪ ,445‬בי האותיות ב'ו(‪ ,‬מפי כב'‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫השופטת אסתר חיות‪:‬‬ ‫"ההלכה הפסוקה קובעת כי המבח שעל פיו יקבע בית המשפט‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬כי לא‬ ‫היה יסוד להאשמה הוא מבח אובייקטיבי‪ .‬על בית המשפט להציב עצמו בצומת‬ ‫הדרכי שבה ניצבה התביעה ערב הגשת כתב האישו ‪ ,‬ולבחו הא באותה‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נקודת זמ ובהינת התשתית הראייתית שהייתה בפניה באותה עת‪ ,‬ההחלטה‬ ‫להעמיד לדי הייתה סבירה‪ ,‬קרי‪ :‬א היה בחומר החקירה שנאס) כדי להעלות‬ ‫אצל תובע סביר ציפייה כי בידיו ראיות לכאורה לביסוס ההרשעה‪ ...‬המסקנה‬ ‫שלפיה לא היה יסוד להאשמה יכול שתוסק ג מקו שבו הייתה התרשלות‬ ‫בחקירה 'באופ שחקירה אחרת אותה נית היה לערו‪ ,‬באופ סביר‪ ,‬הייתה‬ ‫מצמיחה חומר חקירה אשר יש בו כדי לשכנע תובע סביר – המעיי במכלול‬ ‫החומר – כי לא קיימת ציפייה כי יש בחומר הראיות לכאורה שבידו‪ ,‬בסיס‬ ‫להרשעת הנאש '‪ ...‬במקרה כזה‪ ,‬מבוססת המסקנה – כי לא היה יסוד להאשמה‬ ‫על ראיות בכוח‪ ,‬אשר היו יכולות למנוע את הגשת כתב האישו ‪ ,‬ואשר היעדר‬ ‫מחומר הראיות‪ ,‬בנוס) או במקו חומר הראיות אשר שימש בסיס להגשת כתב‬ ‫האישו ‪ ,‬נובע מהתרשלות בחקירה‪ ...‬לא למותר לציי בהקשר זה את קביעת בית‬ ‫המשפט בעניי דבש לפיה על א) שהמושג 'לא היה יסוד להאשמה' אינו פורש‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עצמו רק על מקרי קיצוניי שבה לא היה כל יסוד להאשמה‪ ,‬מדובר באות‬ ‫מקרי מובהקי שבה יסוד ההאשמה הוא יסוד רעוע" )ההדגשה במקור(‪.‬‬ ‫‪.157‬‬ ‫על הקביעה כי מדובר במבח אובייקטיבי‪ ,‬חזר כב' השופט אדמונד לוי בפרשת עסא‪, $‬‬ ‫בפיסקה ‪.13‬‬ ‫‪.158‬‬ ‫בפרשת בוגני ‪ ,‬מזכיר כב' השופט חנ מלצר פסיקה קודמת‪ ,‬א ‪ ,‬לעניות דעתי‪ ,‬בהמש‬ ‫דבריו יש צמצו העילה‪ ,‬מעבר ללשו החוק‪ ,‬דבר שאינו הכרחי‪ ,‬ומצמצ יתר על המידה את‬ ‫זכות הנאש לקבלת פיצוי‪ ,‬בניגוד לעמדת המשפט העברי ולמגמה האחרת בפסיקה‬ ‫שהובאה לעיל‪.‬‬ ‫‪ 41‬מתו ‪55‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫כ כותב כב' השופט מלצר )פרשת בוגני ‪ ,‬פיסקה ‪:(18‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"המבח הנדרש לקיומה של העילה הראשונה שמכוחה נית 'להפעיל' את סעי)‬ ‫‪ 80‬לחוק העונשי )דהיינו שמי שזוכה – לא היה יסוד לאשמתו(‪ ,‬הוא מבח‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫'התובע הסביר' ו'הסיכוי הסביר להרשעה'‪ .‬בהתא לאמת מידה זו יש לבחו‬ ‫באופ אובייקטיבי הא לנוכח התשתית הראייתית שהיתה מונחת בפני התביעה‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫היה תובע סביר וזהיר מגיע למסקנה שיש מקו להגשת כתב אישו )עני דבש‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בעמ' ‪ ;89‬עני ב ברו‪ ,,‬בפיסקאות ‪ 9 8‬לפסק דינה של הנשיאה‪ ,‬השופטת ד'‬ ‫ביניש(‪ .‬הקריטריו המנחה כא הוא 'סיכוי סביר להרשעה' )ראו‪ :‬בג"‪5699/07 3‬‬ ‫פלונית נ' היוע‪ 3‬המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד סב)‪ .(2008) 550 (3‬הנה כי כ ‪ ,‬על מנת‬ ‫‪7‬‬ ‫להיכנס לקטגוריה של העילה הראשונה המצדיקה פיצוי והחזר הוצאות‪ ,‬יש צור‪,‬‬ ‫להוכיח כי כתב האישו הוגש מבלי שהיה לו בסיס כלשהו‪ ,‬או שהיסוד להאשמה‬ ‫היה רעוע ביותר )השוו‪ :‬עניי דבש‪ ,‬בעמ' ‪ ,106‬עניי ב ברו‪ ,,‬ש (‪ .‬מדובר איפוא‬ ‫בסיטואציות חריגות של זדו ‪ ,‬חוסר תו לב‪ ,‬רשלנות חמורה ביותר‪ ,‬או אי סבירות‬ ‫מהותית ובולטת )ראו לגבי החלופה האחרונה‪ :‬רע"פ ‪ 4121/09‬עו"ד רות שגיא נ'‬ ‫מדינת ישראל )‪) ;(2.3.2011‬להל ‪ :‬עני שגיא((‪ .‬בהכריעו בנושא זה – בית המשפט‬ ‫ית דעתו לכלל הנסיבות‪ ,‬לרבות אלו הנוגעות‪ :‬לחקירה‪ ,‬להתנהלות התביעה‬ ‫ולהלי‪ ,‬המשפטי עצמו‪ .‬בית המשפט יתחשב בהקשר לקיומה של העילה‬ ‫האמורה‪ ,‬ג באופ זיכויו של המבקש במשפט‪ ,‬לשלב בו זוכה ולהנמקות שניתנו‬ ‫בהחלטות לעצור את הנאש עד תו ההליכי נגדו ובהארכות המעצר שניתנו‬ ‫לגביו‪ .‬מטבע הדברי התממשות עילה זו צפוי להיות נדיר )לפחות יש לקוות שאכ‬ ‫זה הוא המצב("‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ח‪ 2.‬יישו למקרה שבפניי‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.159‬‬ ‫מ הפרקי הראשוני של החלטה זו‪ ,‬שבה תיארתי את ההליכי הקודמי ‪ ,‬עולה תמונת‬ ‫מצב‪ ,‬לפיה המדינה‪ ,‬מטעמי השמורי עמה‪ ,‬הייתה בעיצומה של חקירה בעניי חשוב אחר‬ ‫של ניסיו לרצח ועבירות חמורות של יוסי שנגלו‪ ,$‬והחליטה להפעיל את "נשק" המעצר נגד‬ ‫הנאש ‪ ,‬כאשר בית משפט השלו )כב' השופט שמואל הרבסט(‪ ,‬כבר בשלב הראשו ‪ ,‬היה ער‬ ‫לכ שאי מספיק ראיות אחרי מעצר הימי הבודדי הראשוני ‪.‬‬ ‫‪.160‬‬ ‫המדינה בחרה להצהיר בבית משפט השלו הצהרת תובע‪ ,‬כאשר בפועל התברר שמעצר‬ ‫הגישור נועד לביצוע פעולות חקירה‪ ,‬על א‪ $‬שעל פי הצהרת התובע יש כבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ראיות‬ ‫מספיקות‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ 42‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫בגי כ ‪ ,‬התקבלה עמדת הנאש בבית המשפט המחוזי‪ ,‬וכב' השופטת נאוה ב אור הורתה‬ ‫‪1‬‬ ‫על שחרור הנאש ‪.‬‬ ‫המדינה ביקשה עיכוב ביצוע‪ ,‬כדי להגיש ערר לבית המשפט העליו ‪ ,‬א לא עשתה כ ‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ובמקו זאת‪ ,‬ניצלה את פסק הזמ של מספר השעות לצור הגשת כתב אישו ‪ ,‬הוא כתב‬ ‫האישו שעל בסיסו הוגש תיק זה‪ ,‬מבלי שבוצעו פעולות החקירה האמורות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בהקשר אחרו זה אזכיר‪ ,‬כי העד הרביעי שנשמע בפניי‪ ,‬רס"ר אלו חבר‪ ,‬אישר בבית‬ ‫המשפט כי לא בוצעו פעולות חקירה של עימות או הבאת ראיות כלשה ‪ ,‬לפיה "בגדי "‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הינ ש קוד לסמי )ראה‪ :‬פיסקאות ‪ 76'77‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.161‬‬ ‫כבר כא אפשר לומר כי מדובר בתשתית מאד מאד ירודה של ראיות‪ ,‬המעלות ספק הא‬ ‫תובע סביר היה מגיש כתב אישו בנסיבות אלה‪.‬‬ ‫‪.162‬‬ ‫התובעת שחתמה על כתב האישו ‪ ,‬לא ידעה כלל‪ ,‬לא בעת הגשתו ולא בעת התשובה לכתב‬ ‫האישו ‪ ,‬הא מדובר במכירת סמי או בנתינת במתנה )פיסקה ‪ 41‬לעיל(‪.‬‬ ‫בנאו הפתיחה‪ ,‬התייחסה התובעת לעיסקה‪ ,‬אמרה שמדובר בעיסקה בכס‪ ,$‬א אישרה‬ ‫שאינה יודעת מה הסכומי )פיסקה ‪ 46‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪.163‬‬ ‫לא זו א‪ $‬זו‪ ,‬ככל שמדובר בהעדר ראיות אובייקטיביות פורנזיות והעדר ראיות רצופות על‬ ‫המעקב‪ ,‬נכתבו הדברי על ידי כב' השופט דנציגר‪ ,‬בבית המשפט העליו ‪ ,‬ואחזור ואביא ‪,‬‬ ‫בעניי זה‪ ,‬פע נוספת )פיסקה ‪ 24‬להחלטת בית המשפט העליו ‪ ,‬בבש"פ ‪ ,8311/13‬שהובאה‬ ‫לעיל בפיסקה ‪:(33‬‬ ‫"לא נית להתעל מכ‪ ,‬שקשר העי ע רכבו של אושרי נותק למש‪ ,‬פרק זמ של‬ ‫למעלה משעה )מהשעה ‪ 20:50‬בה נצפו אושרי‪ ,‬יוסי‪ ,‬תמיר והעורר נכנסי לרכבו‬ ‫של אושרי‪ ,‬ועד השעה ‪ 22:11‬בה נעצר הרכב‪ ,‬ובו אושרי ויוסי‪ ,‬במחסו‬ ‫המשטרתי(‪ ,‬וכי במועד שבו הרכב נעצר במחסו המשטרתי העורר לא היה מצוי‬ ‫בו‪ .‬כמו כ ‪ ,‬לא נית להתעל מכ‪ ,‬שאי כל ראיה ישירה‪ ,‬כגו ‪ :‬טביעת אצבע או‬ ‫ראיית דנ"א‪ ,‬שקושרת את העורר לחבילת הסמי "‪.‬‬ ‫‪.164‬‬ ‫אני ער לכ שבית המשפט העליו ‪ ,‬מיד לאחר הקטע שצוטט בפיסקה הקודמת‪ ,‬הוסי‪ $‬את‬ ‫המילי ‪" :‬סבורני כי מדובר בחוסר ראייתי שיש לבררו במסגרת ההלי‪ ,‬העיקרי"‪.‬‬ ‫בר ‪ ,‬לפי הבנתי‪ ,‬אי בכ כדי להשפיע על המבחני לעניי סעי‪ ,80 $‬שלא לומר שבמסגרת‬ ‫ההלי העיקרי‪ ,‬לא הגיעה המדינה כלל לשלב הבאת הראיות‪ ,‬המתייחסות לנושאי הללו‪.‬‬ ‫‪ 43‬מתו ‪55‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.165‬‬ ‫‪.166‬‬ ‫‪.167‬‬ ‫‪.168‬‬ ‫כפי שהזכרתי לעיל )פיסקה ‪ ,(132‬בית המשפט העליו ‪ ,‬מפי כב' השופט יצחק עמית‪ ,‬התייחס‬ ‫‪1‬‬ ‫להתרשמות בית המשפט מ התיק‪ ,‬לעניי ההחלטה בעניי פסיקת הפיצויי בשל היעדר‬ ‫אשמה‪ ,‬באומרו‪" :‬ראוי לית משקל ג 'לתחושת הבט ' של הערכאה הדיונית בשאלה א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יש הצדקה לפסוק פיצוי לנאש שזוכה"‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ראיתי לנכו להביא קטעי מישיבת ההוכחות הראשונה‪ ,‬החל מדבריי לב"כ המאשימה‬ ‫בנאו הפתיחה‪ ,‬וכ לאור הדיוני ‪ ,‬מה עולה אותה "תחושת בט "‪ ,‬לפיה אי למאשימה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ראיות ראשוניות המצדיקות את המש המשפט‪ ,‬ועל כ ‪ ,‬הצעתי לתובעת לחזור בה מכתב‬ ‫האישו )ראה‪ :‬פיסקאות ‪ 46'48‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הבאי ‪ ,‬בהתייחסה למארג הראיות )עמ' ‪ ,19‬שורות ‪:(16'18‬‬ ‫"לא הצלחתי להבי ‪ .‬אז אני רוצה להבי ‪ .‬א א' וב' דיברו ביניה לקנות בגדי ‪.‬‬ ‫ואת אומרת שבגדי זה ש קוד לסמי ‪ ,‬וא' וב' נפגשו ע ג'‪ ,‬למה ג' אפשר‬ ‫להרשיע אותו?"‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כבר באמצע נאו הפתיחה‪ ,‬שאלתי את עו"ד בריג'יט ויטאלי‪ ,‬ב"כ המאשימה‪ ,‬את הדברי‬ ‫בהמש ‪ ,‬התובעת חוזרת ומסבירה את שלב מציאת הסמי ברכב‪ ,‬לאחר שהיה נתק במעקב‪,‬‬ ‫בית המשפט אומר לה )עמ' ‪ ,21‬שורות ‪" :(8'9‬אבל גב' ויטאלי‪ ,‬נגיד שאת כל זה הוכחת‪ ,‬את‬ ‫לא הגעת אפילו לגרד את ה ‪."No Case‬‬ ‫‪.169‬‬ ‫בהמש ‪ ,‬לאחר שמסבירה ב"כ המאשימה כי מדובר בראיות נסיבתיות‪ ,‬אמר בית המשפט‬ ‫)עמ' ‪ ,22‬שורות ‪" :(6'13‬איזה ראיות ואיזה נסיבתיות‪ ,‬את פשוט‪ ,‬את רחוקה מזה כרחוק‬ ‫מזרח ומערב‪ ,‬אני לא מבי בכלל איזה ראיות נסיבתיות‪ ...‬א היו העוקבי אומרי שהוא‬ ‫העביר אחד לשני מעטפה‪ ,‬או חבילה‪ ,‬את צודקת‪ .‬א היה מצב שלחבילה הזאת יש טביעת‬ ‫אצבעות שלו‪ ,‬את צודקת‪ .‬אי הוכחה שבכלל העבירו חבילה‪ .‬יכול להיות שהסמי האלה‬ ‫היו ש לפני עשרה ימי ‪ ,‬לפני חודש‪ ,‬לפני חצי שנה‪ ,‬מאיפה אנחנו יודעי "‪.‬‬ ‫‪.170‬‬ ‫כאשר מסבירה ב"כ המאשימה כי ההסברי של העדי אינ אמת‪ ,‬והיא נשאלה כיצד‬ ‫השקרי יכולי להוות ראיה פוזיטיבית‪ ,‬אי בפיה כל מענה פרט למילי הללו )עמ' ‪,23‬‬ ‫שורות ‪" :(3'4‬אז אדוני בעצ ‪ ,‬שומט את הקרקע מתחת להלכה‪ ,‬שלפיה נית להרשיע‬ ‫בראיות נסיבתיות"‪.‬‬ ‫‪ 44‬מתו ‪55‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫על כ נשאלה שוב על ידי בית המשפט‪" :‬הרי ראיות אלה אינ מספיקות אפילו לשלב‬ ‫‪.171‬‬ ‫" ‪No‬‬ ‫‪ ,"Case‬בהנחה שבגדי זה סמי ‪ ,‬ובהנחה ששנגלובסקי ויפרח ה גדולי סוחרי הסמי‬ ‫‪2‬‬ ‫באר‪) "3‬עמ' ‪ ,23‬שורה ‪.(15'16‬‬ ‫טענתה של ב"כ המאשימה היא‪ ,‬כי יש מספיק ראיות נסיבתיות‪ ,‬א היא לא הסבירה מה ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ג דבריה כי בחקירה הנגדית תתייחס למקור הסמי ‪ ,‬אי בה כדי להוות ראיה התחלתית‪,‬‬ ‫מאחר שא‪ $‬אחד לא בדק את הרכב שבו נמצאו הסמי קוד לכ ‪ ,‬ואי ראיות שהועבר חפ‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כלשהו מהנאש ליוסי ואושרי )עמ' ‪ ,25‬שורות ‪ .(9'14‬אז‪ ,‬נאמר על ידי בית המשפט‪ ,‬מראש‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לב"כ המאשימה‪" :‬אני אומר ל‪ ,‬כרגע שא זה הראיות של‪ ,,‬אני אזכה אותו ב ‪"No Case‬‬ ‫‪8‬‬ ‫)עמ' ‪ ,25‬שורה ‪.(22‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בשלב זה‪ ,‬הצעתי לב"כ המאשימה הפסקה‪ ,‬כדי לדבר ע הממוני עליה )פע ראשונה '‬ ‫בעמ' ‪ ,26‬שורה ‪ ;1‬ופע שנייה ' בעמ' ‪ .(28'29‬עמדתה של ב"כ המאשימה הייתה כי היא‬ ‫מוכנה לנהל את התיק‪ ,‬והיא ביקשה כי העדי יישמעו‪ .‬וכ היה‪ ,‬וזאת על א‪ $‬שבית המשפט‬ ‫עורר את השאלות פע נוספת‪ ,‬בהנחה שבגדי ה סמי ‪ ,‬על א‪ $‬שעל כ לא הייתה ראיה‬ ‫)עמ' ‪ ,30‬שורות ‪.(8'10‬‬ ‫‪.172‬‬ ‫ב"כ המאשימה טענה כי הנאש צרי לספק הסברי ‪.‬‬ ‫על כ נאמר מפי בית המשפט‪ ,‬בהקשר האמור‪ ,‬כדלקמ )עמ' ‪ ,32‬שורות ‪" :(7'14‬הנאש לא‬ ‫צרי‪ ,‬כלו ‪ ,‬הנאש צרי‪ ,‬בס‪ ,‬הכל לשי פלסטר על הפה שלו‪ ,‬זה מה שהוא צרי‪ .,‬נאש‬ ‫לא צרי‪ ,,‬זאת הטעות הבסיסית של ההלי‪ ,‬הפלילי‪ ,‬בעיני מי שלא רואה את זכויות‬ ‫הנאש ‪ .‬נאש לא צרי‪ ,‬לעשות כלו ‪ .‬נאש צרי‪ ,‬לחכות עד שייגמרו ראיות התביעה‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ולהגיד או ‪ ,No Case‬או שאז הוא יגיד‪ .‬א הוא אז לא אומר‪ ,‬יש לו כאילו‪ ,‬ואז השתכנעתי‬ ‫שיש לו מה להסתיר‪ ,‬יכול להיות שגברתי צודקת‪ ,‬אבל בשלב ראשו הוא לא צרי‪ ,‬להגיד‬ ‫כלו ‪ .‬אבל בשלב ראשו ‪ ,‬אני אומר ל‪ ,‬עוד פע ‪ ,‬שלא תגידי שלא אמרתי ל‪ .,‬א אלה‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הראיות שיש ל‪ ,,‬והוא יטע ‪ ,No Case‬אני‪ ,‬לא מ הנמנע‪ ,‬שאני אקבל את טענת ה‬ ‫‪.173‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪No‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪."Case‬‬ ‫‪26‬‬ ‫לאחר מכ ‪ ,‬מופיעה הצהרת התובעת‪" :‬בסדר‪ ,‬אני מקבלת את הערת בית המשפט‪ ,‬אני‬ ‫מבקשת להתחיל ע העדי "‪.‬‬ ‫הפרוטוקול משק‪ $‬את דברי בית המשפט‪" :‬תודה רבה‪ ,‬נתחיל ע העדי " )עמ' ‪ ,32‬שורות‬ ‫‪.(15'16‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ 45‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.174‬‬ ‫ג במהל העדויות‪ ,‬העיר בית המשפט מספר פעמי על כ שג א אקבל עדות זו או‬ ‫‪1‬‬ ‫אחרת‪ ,‬אי בכ כדי להוות ראיה מרשיעה מספקת‪ ,‬וזאת‪ ,‬בנוס‪ $‬להיעדר ראיות בכלל‪ ,‬על‬ ‫כ ש"בגדי " ה ש קוד של סמי ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.175‬‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬במהל הדיו הוברר כי אושרי הציג בפני השוטר את ה'‪) What's Up‬למע הדיוק‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫על א‪ $‬שכ נכתב בפרוטוקול‪ ,‬צרי להיות על פי ש האפליקציה ‪ ,(WhatsApp‬של בגדי ;‬ ‫‪6‬‬ ‫א ‪ ,‬המשטרה לא חקרה בכיוו ‪ ,‬ולא הביאה בפניי את אות חומרי )ראה‪ :‬פיסקה ‪.(51‬‬ ‫לעניי זה יש השלכה משמעותית רבה על איסו‪ $‬הראיות ועל עצ הגשת כתב האישו ‪ :‬א‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אכ חומר זה נמצא ברשות המשטרה‪ ,‬והוא הובא לפרקליטות‪ ,‬הרי הגשת כתב אישו‬ ‫בנסיבות אלה היא הגשת כתב אישו ללא בסיס לאישו ‪ ,‬שכ ההסבר לגבי בגדי הוא‬ ‫סביר‪ ,‬ואי כל ראיה כי בגדי הינ סמי ‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪.176‬‬ ‫מאחר ובית המשפט העליו נת ‪ ,‬כאמור‪ ,‬משקל‪ ,‬לתחושות הבט של השופט הד בתיק‪,‬‬ ‫ראיתי לנכו להביא את תחושות הבט שלי‪ ,‬כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול המוקלט‪,‬‬ ‫במהל עדותו של איש המשטרה‪ ,‬רס"ר אלו חבר‪ ,‬איש הימ"ר‪ ,‬שדיבר בביטחו מוחלט על‬ ‫כ שהוא זה שאס‪ $‬את הראיות‪ .‬לטעמו‪ ,‬אי צור בראיות נוספות‪ ,‬חו‪ 5‬ממה שיש לו‪.‬‬ ‫לשיטתו של רס"ר חבר‪ ,‬אי צור ‪ ,‬לא לגבי עימות ע העדי ולא לגבי נושאי אחרי )עמ'‬ ‫‪ ,(142‬עד שבית המשפט אמר את הדברי הבאי )עמ' ‪ ,143‬שורות ‪:(11'19‬‬ ‫"איזה מכלול ואיזה נסיבות‪ .‬טוב‪ ,‬אדוני יראה את כל הראיות‪ .‬א זה הביטחו‬ ‫הגדול שלכ ‪ ,‬אני מציע שתתחילו לשפר את רמת החקירה בתיק שלכ ‪ .‬רמת‬ ‫החקירה בתיק זה היא בינונית ומטה‪ .‬אי שו זיקה‪ ,‬שו קשר‪ ,‬חו‪ 3‬מהמילה‬ ‫'בגדי '‪ ,‬שאת אומרי ש'בגדי ' זה סמי ‪ ,‬ועל כ‪ ,‬לא שמעתי ראיה‪ ,‬ולעומת‬ ‫זאת יש ראיות ברורות שבגדי זה באמת בגדי ‪ .‬זה כל מה שיש בתיק‪ .‬אי כלו‬ ‫בתיק‪ ...‬לא סכו ‪ ,‬לא מישהו שראה שהעבירו את הסמי ‪ ,‬לא טביעות אצבע‪ ,‬אי‬ ‫שו דבר בתיק"‪.‬‬ ‫‪.177‬‬ ‫דברי אלה נאמרו בסו‪ $‬עדות העד האחרו ‪ ,‬ואז אמרה ב"כ המאשימה‪" :‬אני אמרתי שאני‬ ‫מאוד מאמינה בתיק‪ ...‬שאני אפילו לא מסכימה להתייע‪ ,3‬מרוב שאני מאמינה בתיק"‬ ‫)עמ' ‪ ,143‬שורות ‪.(21'23‬‬ ‫‪.178‬‬ ‫והנה‪ ,‬לאחר דברי אלה‪ ,‬שהתיק נקבע להמש ההוכחות‪ ,‬ליו ‪ ,15.7.14‬הודיעה המדינה‪,‬‬ ‫בפתח ישיבת יו ‪) 15.7.14‬במקו כמה ימי קוד לכ ‪ ,‬ואז נית היה לנצל מועד זה‬ ‫‪ 46‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫לשמיעת תיקי‬ ‫‪.179‬‬ ‫‪.180‬‬ ‫אחרי ‪ ,‬לרבות כאלה שנאשמי‬ ‫נמצאי‬ ‫במעצר‪ ,‬על חזרתה מכתב‬ ‫‪1‬‬ ‫האישו ‪ ,‬והדברי צוטטו במלוא ‪ ,‬מילה במילה‪ ,‬בפיסקה ‪.79‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הסבריה של ב"כ המאשימה‪ ,‬היו כי החשיבה מחדש של הפרקליטות שהביאה להחלטה‬ ‫להצהיר על חזרה מאישו ‪ ,‬נבעה מכ שהעד אושרי שינה גירסתו )ראה הציטוט מפיסקה ‪79‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לעיל‪ ,‬וכ בטיעוני בפניי לעניי סעי‪) 80 $‬כמובא בפיסקאות ‪.(98'100‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בר ‪ ,‬לא שוכנעתי כי קיי קשר סיבתי בי החזרה מ האישו ‪ ,‬לבי גירסאותיו של אושרי‪,‬‬ ‫כיצד הגיעו הסמי למכוניתו‪ ,‬מספר ימי לפני שפגש את הנאש ‪ :‬הא מצא אות בכביש‬ ‫ירושלי תל אביב )גירסתו הראשונה במשטרה(‪ ,‬או שגנב אות יחד ע משקל בלוד‬ ‫)גירסתו שבפניי(‪ .‬לפי תמונת הראיות בתיק‪ ,‬לשתי הגירסאות הללו אי כל השלכה לגבי‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חפותו או אשמתו של הנאש ‪ ,‬שכ ‪ ,‬בי א אקבל גירסה א' ובי א אקבל גירסה ב'‪ ,‬בשני‬ ‫המקרי הנאש הוא לא זה שמסר את הסמי לאושרי‪ ,‬וממילא‪ ,‬לא נית להרשיע את‬ ‫הנאש בעבירה של מכירת סמי ‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪.181‬‬ ‫מאיד גיסא‪ ,‬א אושרי אינו אומר אמת בא‪ $‬אחת מגירסאותיו‪ ,‬ולהנחת הפרקליטות הוא‬ ‫הוביל את הסמי מ הנאש ‪ ,‬כיצד לשיטת הפרקליטות‪ ,‬שינוי הגירסה של אושרי‪ ,‬יש בו‬ ‫כדי להצדיק מעבר כה חד‪ ,‬מתיק שבו ב"כ המאשימה כה מאמינה )עד שאיננה מוכנה‬ ‫להתייע‪ 5‬ע הממוני עליה‪ ,‬על א‪ $‬המלצת בית המשפט לעשות כ (‪ ,‬לתיק שבו ניתנת‬ ‫הצהרה על חזרה מ האישו ‪ ,‬המביא לזיכוי מיידי?!‬ ‫‪.182‬‬ ‫קשה להימלט מ התחושה‪ ,‬כי הפרקליטות‪ ,‬במקו להודות במהל הדיו בפניי‪ ,‬ביו‬ ‫‪ ,25.6.14‬כי לא היה מקו ‪ ,‬לכתחילה‪ ,‬להגיש את כתב האישו ‪ ,‬מצאה צידוק‪ ,‬שאי לו‬ ‫ביסוס משפטי‪ ,‬בכ שיש שינוי בגירסת אושרי‪ ,‬כנימוק לחזרה מכתב האישו ‪.‬‬ ‫‪.183‬‬ ‫על כל פני ‪ ,‬אני אינני מקבל נימוק זה של הפרקליטות‪ ,‬ואי הוא משכנע‪ ,‬כלל ועיקר‪.‬‬ ‫‪.184‬‬ ‫לפיכ ‪ ,‬מסקנתי כי לא היה מקו להגיש את כתב האישו – בעינה עומדת‪.‬‬ ‫‪.185‬‬ ‫אינני סבור שיש צור ליל אחר המבח המחמיר של כב' השופט מלצר‪ ,‬כפי שקבע בפרשת‬ ‫בוגני )כפי שצוטט בפיסקה ‪ 158‬לעיל(‪ ,‬ועל הנאש להוכיח זדו וחוסר תו לב של‬ ‫הפרקליטות; די בכ ‪ ,‬שמדובר ברשלנות ואי סבירות‪.‬‬ ‫‪ 47‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫ג אי צור שאקבע שמדובר ברשלנות חמורה ביותר או אי סבירות מהותית ובולטת‪ ,‬על‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.186‬‬ ‫א‪ $‬שלטעמי מבחני אלה התקיימו; שכ ‪ ,‬מבחינה משפטית‪ ,‬לפי הבנתי‪ ,‬די ברשלנות ואי‬ ‫סבירות‪ ,‬במוב זה שתובע סביר לא היה חות על כתב אישו כזה‪ ,‬וזה אכ המצב בתיק‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ח‪ .3.‬משמעות החלטות המעצר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.187‬‬ ‫אחת מהטענות של המאשימה‪ ,‬כנגד קבלת עמדת הנאש לזכותו בפיצויי מ המדינה‪ ,‬עקב‬ ‫העילה של היעדר יסוד לאשמה בכתב האישו ‪ ,‬היא זו‪ :‬כיצד יכול בית משפט מחוזי לקבוע‬ ‫זאת‪ ,‬א בית המשפט המחוזי )כב' השופטת נאוה ב אור( ובית המשפט העליו )כב' השופט‬ ‫ד"ר יור דנציגר( קבעו שיש ראיות מספיקות‪ ,‬לצור מעצר עד תו ההליכי ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪.188‬‬ ‫אינני מקבל טענה זו של המדינה‪ ,‬ואי בה כדי לשנות את החלטתי המזכה את הנאש‬ ‫בפיצוי האמור‪.‬‬ ‫‪.189‬‬ ‫שאלה זו אינה חדשה עמנו‪ ,‬וכבר נזקק לה הנשיא‪ ,‬כב' השופט פרופסור אהר ברק‪ ,‬בפרשת‬ ‫יוס‪) $‬פ"ד נג)‪ ,(1‬עמ' ‪ ,515'516‬פיסקה ‪ 14‬של פסק הדי (‪:‬‬ ‫"טר נבדוק את התקיימותו של היעדר היסוד להאשמה במקרה שבפנינו‪ ,‬מ‬ ‫הדי שנתעכב על טענת המערערי לעניי היק) החומר שעליו רשאי בית המשפט‬ ‫להתבסס ולהסתמ‪ ,‬עת ד הוא בבקשה לפיצויי מכוח סעי) ‪)80‬א( לחוק‪ .‬נטע‬ ‫בפנינו‪ ,‬כי בית המשפט לא היה רשאי לבסס את החלטתו לעניי זה על ההחלטות‬ ‫בעניי מעצר של המערערי עד תו ההליכי נגד ‪ .‬אכ ‪ ,‬מקובל עלינו כי‬ ‫בהחלטה לעניי פסיקת הפיצויי יכול להיזקק בית המשפט לכל החומר שבפניו‪.‬‬ ‫הדי ע המערערי בטענת ‪ ,‬כי אי בעצ העובדה כי נקבע בהחלטות לעניי‬ ‫מעצר עד תו ההליכי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה‪ ,‬כדי לחסו בקשה‬ ‫לפיצוי על בסיס היעדר יסוד להאשמה‪ ,‬כאמור בסעי) ‪)80‬א( לחוק‪ .‬כ‪ ,‬הדבר‪ ,‬ה‬ ‫בשל העובדה כי הדיו במעצר עד תו ההליכי מתקיי לאחר הגשת כתב‬ ‫האישו ומטבע הדברי ‪ ,‬מתייחס לרוב לתשתית ראייתית שונה‪ ,‬במקרי רבי ‪,‬‬ ‫מזו שהייתה בידי רשויות התביעה ערב הגשתו של כתב האישו עצמו‪ .‬כ‪ ,‬הדבר‬ ‫ג בשל העובדה‪ ,‬כי אמת המידה לבחינת אותה תשתית ראייתית שונה היא‬ ‫בדיו במעצר עד תו ההליכי מזו שבהלי‪ ,‬לפי סעי) ‪)80‬א(‪ .‬הבדל נוס) טמו‬ ‫בעובדה‪ ,‬שההחלטה בעניי מעצר עד תו ההליכי עוסקת במכלול שיקולי‬ ‫שונה מזה העומד ביסוד העמדה לדי )ראו חוק סדר הדי הפלילי )סמכויות‬ ‫‪ 48‬מתו ‪55‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫אכיפה – מעצרי (‪ ,‬תשנ"ו ‪ ,1996‬סעי) ‪ .(21‬אכ ‪ ,‬בבקשה למעצר עד תו‬ ‫‪1‬‬ ‫ההליכי בוח בית המשפט עצמו את התשתית הראייתית‪ ,‬כאשר בהחלטה‬ ‫לפיצוי על פי סעי) ‪)80‬א( נבח ‪ ,‬בי היתר‪ ,‬שיקול דעתה של התביעה וסבירות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שיקול דעת זה‪ .‬בה בעת‪ ,‬אי לשלול כל משקל מהחלטות אלה בעניי המעצר עד‬ ‫תו ההליכי ‪ ,‬שכ לפעמי יש בה כדי לאשש את סבירותה של ההחלטה בדבר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הגשתו של כתב האישו ‪ .‬על כ ‪ ,‬מסקנתנו היא‪ ,‬כי אי בעצ מעצר של‬ ‫המערערי עד תו ההליכי כדי לחסו את בקשת לפיצוי בגדריו של סעי)‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪)80‬א(‪ .‬בה בעת‪ ,‬רשאי היה בית משפט קמא – ורשאי‬ ‫היתר‪ ,‬על חומר זה בהחלטה לעניי סעי) ‪)80‬א( לחוק"‪.‬‬ ‫‪.190‬‬ ‫‪.191‬‬ ‫מכא עולה‪ ,‬כי אי בעצ‬ ‫המעצר עד תו‬ ‫ההליכי‬ ‫אנו – להסתמ‪ ,,‬בי‬ ‫כדי לחסו את הזכות של הנאש‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לפיצוי לפי סעי‪)80 $‬א(‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ג בפרשת פדרמ ‪ ,‬שבה דנתי בבית המשפט המחוזי‪ ,‬עלתה השאלה בבית המשפט העליו ‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ועל כ ענתה כב' השופטת דבורה ברלינר‪ ,‬בפיסקה ‪ 21‬להחלטתה )שלדבריה הסכימו המשנה‬ ‫לנשיאה‪ ,‬אליעזר ריבלי ‪ ,‬וכב' השופט אדמונד לוי(‪:‬‬ ‫"ההחלטה 'הא היה יסוד להאשמה' היא החלטה עצמאית של הערכאה הדנה‬ ‫בסוגיית הפיצוי מכוח סעי) ‪ .80‬ההחלטות בשלב המעצר – ה חומר עזר )שעל כ‬ ‫הלכת התקדי המחייב אינה רלוונטית(‪ .‬בית המשפט הד בבקשה מכוח סעי) ‪80‬‬ ‫יוכל בהחלט להביא בי שיקוליו ג את העובדה כי ראיות מסוימות באותו עניי‬ ‫עברו את מבח הדיות לש מעצר עד תו ההליכי ‪ ,‬עדי יהא עליו להפעיל שיקול‬ ‫דעתו על פי המכלול שבפניו"‪.‬‬ ‫‪.192‬‬ ‫הגעתי למסקנה‪ ,‬כי על פי החומר שבפניי לא היה בסיס לכתב האישו כאמור לעיל‪ ,‬ואי‬ ‫בהחלטות של כב' השופטת נאוה ב אור ושל כב' השופט דנציגר‪ ,‬כדי לשנות את תמונת‬ ‫המצב‪.‬‬ ‫‪.193‬‬ ‫אוסי‪ ,$‬מעבר לצור ‪ ,‬כי יש ממש בטענת הסנגור המלומד‪ ,‬עו"ד ב נת ‪ ,‬כי עצ החלטת בית‬ ‫המשפט העליו להורות על חלופת מעצר – כאשר מדובר בעבריי סמי שהיה בכלא שני‬ ‫רבות ושוחרר מספר ימי קוד למעצרו‪ ,‬לאחר ‪ 26‬חודשי מאסר – מעידי כי בית המשפט‬ ‫העליו ראה בפניו תמונת מצב מאוד מאוד קרובה לזו של היעדר בסיס לאשמה‪ ,‬א‪ $‬א לא‬ ‫אמר את הדברי במפורש; א ‪ ,‬התוצאה של שחרור לחלופת מעצר‪ ,‬מדברת בעד עצמה‪.‬‬ ‫‪ 49‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫מכא עולה‪ ,‬שג את טענת ההגנה של המאשימה‪ ,‬לפיה היא פטורה מלפצות את הנאש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.194‬‬ ‫בגלל הליכי המעצר‪ ,‬דוחה אני‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫על כ ‪ ,‬זכאותו של הנאש לפיצוי‪ ,‬בעינה עומדת‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ח‪ 4.‬שיקולי נוספי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.196‬‬ ‫להבדיל ממקרי אחרי ‪ ,‬שבה לא נית פיצוי עקב זיכוי מחמת הספק או בשל שתיקת‬ ‫הנאש בחקירה משטרתית‪ ,‬הנתוני בתיק זה – הפוכי ‪.‬‬ ‫‪.197‬‬ ‫אי חולק‪ ,‬כי הזיכוי אינו מחמת הספק‪ ,‬אלא נית לאחר הצהרת המדינה‪ ,‬שהיא חוזרת‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מכתב האישו ‪ ,‬לאחר שמיעת חלק מהראיות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪.195‬‬ ‫‪.198‬‬ ‫הנאש לא שתק ולא מנע הבאת ראיות‪ ,‬אלא ענה על כל השאלות‪ ,‬ג א התשובות לא‬ ‫מצאו ח בעיני המשטרה‪.‬‬ ‫‪.199‬‬ ‫אכ ‪ ,‬הנאש ‪ ,‬כדי לא לסב עצמו‪ ,‬לא ענה נכו למשטרה על הפגישה ע אושרי בבית שמש;‬ ‫א ‪ ,‬הסברו של הסנגור לעניי זה מקובל עליי‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬אי קשר סיבתי בי תשובה לא נכונה זו לבי ההחלטה להגשת כתב האישו ‪.‬‬ ‫‪.200‬‬ ‫כנגד טענת המאשימה כי היענות לבקשה תפגע בשיקול דעת התביעה‪ ,‬ובכ ייפגע האינטרס‬ ‫הציבורי‪ ,‬תשובתי ברורה‪ :‬הציבור מורכב מפרטי רבי ‪ .‬חלק מחובתה של הפרקליטות‪,‬‬ ‫בהביאה בחשבו את האינטרס הציבורי‪ ,‬הוא למנוע הרשעת חפי מפשע‪ ,‬וא‪ $‬למנוע סבל‬ ‫ואי נוחות מאד שהופ בהינ‪ $‬עט של פרקליט‪ ,‬מאד רגיל לנאש ‪.‬‬ ‫למותר לחזור ולשנ ‪ ,‬כי זכויות אד אלה חלות ג על עבריי שריצה עונשי מאסר ונמצא‬ ‫בהליכי שיקו ‪.‬‬ ‫‪.201‬‬ ‫א‪ $‬הטענה כי הקופה הציבורית תינזק ממת פיצויי רחבי מידי לנאשמי שזוכו‪ ,‬אינה‬ ‫טיעו משכנע‪ .‬ההלי המשפטי אינו זול‪ .‬בר ‪ ,‬כפי שמושקעי כספי רבי ‪ ,‬ובצדק‪ ,‬כדי‬ ‫לתפוס עברייני ולהעמיד לדי ‪ ,‬כ צרי חלק קט מהתקציב להיות מוקדש‪ ,‬לאות נפגעי‬ ‫הלי ‪ ,‬שיזכו לפיצויי ‪ ,‬א הוברר כי לא היה כלל מקו לנקוט נגד בהליכי פליליי ‪.‬‬ ‫‪ 50‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫מעבר לכל אלה‪ ,‬אוסי‪ :$‬אי בפנינו מצב שבו‪ ,‬א הנאש שבפניי מזוכה ומקבל פיצויי ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.202‬‬ ‫מסתובבי חופשי סוחרי סמי או מחזיקי סמי בכמות משמעותית‪ .‬יש להניח‪ ,‬כי אושרי‪,‬‬ ‫שהודה בפניי בגניבת הסמי ובהחזקת כ'‪ 100‬גר קוקאי במש תקופה של ימי ברכבו‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ייענש כדי ‪ .‬לכ ‪ ,‬האינטרס הציבורי של ביעור הפשע יבוא לידי ביטוי בהענשתו של אושרי‪,‬‬ ‫האש ‪ ,‬ואי צור לש כ להכניס לקלחת אד שאי ראיות לכ שהוא מעורב באות‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫סמי ‪.‬‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬הערבוב בי הענשת הנאש הנכו – אושרי ' לבי הגשת כתב אישו ללא בסיס‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נגד הנאש שבפניי‪ ,‬מקהה את עוצמת ההלי הנכו כלפי אושרי‪ ,‬ופוגע באימו הציבור‪,‬‬ ‫החפ‪ 5‬להאמי כי המשטרה‪ ,‬ובעקבותיה הפרקליטות‪ ,‬חוקרי את החשודי ומגישי כתבי‬ ‫אישו נגד מי שיש כלפיו ראיות‪ ,‬ובאותה נחישות ומסירות‪ ,‬אינ מגישי כתבי אישו נגד‬ ‫מי שאי כלפיו ראיות‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬אד כזה‪ ,‬יזכה לפיצוי‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.203‬‬ ‫לפיכ ‪ ,‬ג שיקולי נוספי אלה תומכי במסקנתי בדבר קבלת טענת הנאש ‪ ,‬כי לא היה‬ ‫יסוד לאשמה‪ ,‬וכי הוא זכאי לפיצוי‪ ,‬עקב העילה הראשונה שבסעי‪.80 $‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫"נסיבות אחרות המצדיקות זאת"‬ ‫‪16‬‬ ‫ט‪ .1.‬המבחני הנורמטיביי‬ ‫‪17‬‬ ‫‪.204‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬מאחר והגעתי למסקנה כי התקיימה העילה הראשונה‪ ,‬אי צור לדו בעילה‬ ‫החילופית‪.‬‬ ‫‪.205‬‬ ‫בר ‪ ,‬כדי למנוע מצב בו בית המשפט העליו יגבש עמדה אחרת ביחס לנושא הראשו ‪,‬‬ ‫ויחזיר התיק אליי לצור הכרעה בעילה השנייה‪ ,‬ראיתי לנכו לדו בעילה השנייה‪ ,‬א‪ $‬שלפי‬ ‫השקפתי אי בכ צור )כ נוהג בית משפט ברבי מהמקרי כאשר הוא מכריע בדבר‬ ‫היעדר אחריות בנזיקי ‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬מקדיש פרק בפסק הדי לגובה הנזק‪ ,‬א בית‬ ‫המשפט העליו יקבל את הערעור‪ ,‬ויקבע אחריות(‪.‬‬ ‫‪.206‬‬ ‫עילת הזכאות השנייה שבסעי‪ 80 $‬לחוק העונשי ‪ ,‬בדבר נסיבות אחרות המצדיקות מת‬ ‫פיצוי‪ ,‬היא עילה המתירה לבית המשפט שיקול דעת נרחב‪ ,‬בבואו לקבוע הא יש לתת‬ ‫לנאש שזוכה‪ ,‬פיצויי ‪ ,‬א לאו‪ ,‬והכל בהתא לנסיבות המקרה שבפניו‪.‬‬ ‫‪.207‬‬ ‫פסיקת בית משפט העליו קובעת‪ ,‬כי יש שיקול דעת רחב לבית המשפט ביחס לשימוש‬ ‫בעילה זו‪ ,‬והיק‪ $‬השיקולי שעליו להביא בחשבו ‪ ,‬טר תוח סופית‪.‬‬ ‫‪ 51‬מתו ‪55‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.208‬‬ ‫וכ נאמר בפרשת רייש‪ ,‬בעמ' ‪ ,498 – 499‬מפי כב' השופט פרופ' יצחק זמיר‪:‬‬ ‫"על יסוד פסקי הדי שדנו בסעי) ‪ ,80‬ועל רקע התכלית של סעי) זה‪ ,‬נית לציי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שיקולי אחדי ‪ ,‬שיש בה כדי לסייע בידי בית המשפט להחליט בכל מקרה א‬ ‫התקיימו 'נסיבות אחרות'‪ ,‬המצדיקות תשלו הוצאות ופיצוי לפי הסעי)‪ .‬להל‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רשימה של שיקולי כאלה‪ :‬הא החקירה נפתחה והאישו הוגש בתו לב‪ ,‬או‬ ‫שמא הנאש נפל קורב לעלילת שווא או לשיקולי זרי ; הא החקירה נוהלה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫באופ ראוי‪ ,‬כגו ‪ :‬הא טענת אליבי של הנאש נבדקה כנדרש והא נערכה‬ ‫חקירה לעדי שנדרש לחקור אות ; הא התביעה נוהלה באופ שהכביד על‬ ‫הנאש ללא הצדקה‪ ,‬וכתוצאה נגרמו לו הוצאות יתרות או מעצרו התמש‪ ,‬מעבר‬ ‫לנדרש; הא המשפט התאר‪ ,‬יתר על המידה‪ ,‬ללא הצדקה‪ ,‬בעוד הנאש נתו‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫במעצר‪ ,‬ובלי שנית לייחס את התארכות המשפט לנאש עצמו; הא הנאש‬ ‫ניסה לשבש את מהל‪ ,‬החקירה או המשפט; הא התברר בדיעבד‪ ,‬וא)‬ ‫שמלכתחילה היה יסוד להאשמה‪ ,‬כי לא היה מקו להגיש את כתב האישו ‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בשל שיקולי מיוחדי הנוגעי לנאש ‪ ,‬לעניי הציבורי או לנסיבות אחרות;‬ ‫הא בית המשפט זיכה את הנאש מחמת הספק‪ ,‬בשל היעדר ראיות מספיקות‬ ‫או בשל פג דיוני בניהול המשפט‪ ,‬או שבית המשפט קבע בצורה פסקנית כי‬ ‫הנאש לא ביצע עבירה‪.‬‬ ‫רשימת השיקולי אינה סגורה ואינה מחייבת‪ .‬היא פועל יוצא של נסיבות‬ ‫המקרה‪ .‬יש נסיבות שבה לא יהיה מקו לשיקול זה או אחר‪ ,‬ויש נסיבות שבה‬ ‫יהיה מקו להוסי) שיקול זה או אחר‪ ,‬והמשקל של כל שיקול עשוי להשתנות‬ ‫לפי הנסיבות של כל מקרה‪ .‬בית המשפט הוא שצרי‪ ,‬לאז בי השיקולי השוני‬ ‫שיש לה תחולה בנסיבות המקרה‪ ,‬במגמה להגיע לתוצאה צודקת מבחינת הצור‪,‬‬ ‫לפצות את הנאש שיצא זכאי בדי ‪ ,‬תו‪ ,‬התחשבות במגבלות של המשאבי‬ ‫העומדי לצור‪ ,‬זה‪ ,‬באילוצי שבה פועלות הרשויות המופקדות על אכיפת‬ ‫החוק ובתפקוד הראוי של בית המשפט‪ .‬האיזו מוטל בעיקר על בית המשפט‬ ‫בערכאה הראשונה‪ :‬הוא מיטיב להכיר את נסיבות המקרה; הוא התרש באופ‬ ‫ישיר מ הנאש ; הוא עקב באופ שוט) אחר הדר‪ ,‬שבה ניהל כל צד את עניינו‪.‬‬ ‫לכ דרוש טע מיוחד כדי שבית המשפט לערעורי יתערב בשיקול הדעת של‬ ‫הערכאה הראשונה בעניי זה‪".‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪.209‬‬ ‫וראה לעניי זה ג דברי כב' השופט אדמונד לוי בפרשת עסא‪ ,$‬פיסקאות ‪.15'14‬‬ ‫‪ 52‬מתו ‪55‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.210‬‬ ‫בפסיקה מאוחרת יותר‪ ,‬המתייחסת לדברי‬ ‫אלה של כב' השופט זמיר‪ ,‬נאמרו הדברי‬ ‫‪1‬‬ ‫הבאי )פרשת מנצור‪ ,‬בעמ' ‪ ,448‬בי האותיות ו'ז(‪:‬‬ ‫"אשר לעילת הזכאות לפיצוי‪ ,‬המעוגנת ב'נסיבות אחרות המצדיקות זאת'‪ ,‬עילה זו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מנוסחת באופ רחב ומאפשרת גמישות באשר למגוו הנסיבות אשר יכול‬ ‫‪4‬‬ ‫שתבואנה בגדרה‪ .‬בפרשת רייש‪ ,‬בעמ' ‪ ,497‬מדגיש השופט זמיר כי הביטוי‬ ‫‪5‬‬ ‫'נסיבות אחרות המצדיקות זאת' הינו עמו וראוי כי כ‪ ,‬יישאר על מנת לאפשר‬ ‫‪6‬‬ ‫לבית המשפט שיקול דעת שאיננו תחו ברשימה סגורה של מקרי ‪ .‬ע זאת ראה‬ ‫בית משפט זה לנכו להתוות קווי מנחי וקטגוריות כלליות ג באשר לעילה זו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בקובעו כי מדובר בשלושה סוגי ענייני ‪ (1) :‬נסיבות הנוגעות להלי‪ ,‬המשפטי‬ ‫עצמו; )‪ (2‬טיב זיכויו של הנאש ; )‪ (3‬נסיבות אישיות של הנאש שזוכה – כגו‬ ‫פגיעה בבריאותו‪ ,‬בשמו הטוב‪ ,‬במשפחתו וכדומה"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ט‪ .2.‬היישו לפרשה שבפניי‬ ‫‪13‬‬ ‫‪.211‬‬ ‫בפרשה שבפניי‪ ,‬חלי כל שלושת סוגי הענייני שהוזכרו לעיל‪.‬‬ ‫‪.212‬‬ ‫ככל שמדובר בנסיבות הנוגעות להלי המשפטי עצמו‪ ,‬הנאש נעצר והיה תחילה במעצר‬ ‫ימי ‪ ,‬ולאחר מכ במעצר עד תו ההליכי עד ששוחרר‪ ,‬וכל זאת בסה"כ ‪ 56‬ימי )השווה‬ ‫את המעצר של ‪ 35‬הימי שנדו בפני הדברי ריבות‪ ,‬והצדיק פיצויי ; ראה‪ :‬פיסקאות‬ ‫‪ 142'143‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪.213‬‬ ‫אכ ‪ ,‬המשפט התנהל יחסית באופ מהיר‪ ,‬וזאת בעקבות תאריכי הדיוני שקבעתי‪ .‬א ‪,‬‬ ‫עדיי הנאש היה במעצר בית מלא‪ ,‬מיו ‪ 12.1.14‬ועד ליו הכרעת הדי ‪ ,‬הוא ‪,14.7.14‬‬ ‫דהיינו‪ 185 :‬ימי ‪.‬‬ ‫‪.214‬‬ ‫לעניי טיב זיכויו של הנאש ‪ ,‬כבר אמרתי פעמיי לעיל‪ ,‬כי מדובר בזיכוי מלא ומושל ‪ ,‬ולא‬ ‫זיכוי מחמת הספק‪.‬‬ ‫‪.215‬‬ ‫לעניי הנסיבות האישיות של הנאש – הטענה כאילו מדובר באד עבריי ‪ ,‬שזה לא מעצרו‬ ‫הראשו ‪ ,‬אינה תשובה ממ העניי ‪ .‬זכאי כל אד ‪ ,‬לאחר שריצה את עונשו‪ ,‬להשתק ‪ .‬כ‬ ‫עשה הנאש ‪ .‬בר ‪ ,‬הליכי המעצר ומעצר בית הפסיקו את שלבי השיקו ‪ ,‬ופגעו קשות‬ ‫בסיכוייו של הנאש לפתוח ד‪ $‬חדש בחייו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ 53‬מתו ‪55‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪216‬‬ ‫לכ יש להוסי‪ $‬ג את המצב הבריאותי של בנו הקט שנולד פג )ראה‪ :‬פיסקה ‪ 91‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.217‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬זכאי הנאש לפיצוי‪ ,‬ג מכוח העילה השנייה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫סכומי הפיצוי‬ ‫‪.218‬‬ ‫ב"כ המאשימה‪ ,‬הסכימה בדיו בפניי‪ ,‬כי הסכומי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שפורטו בבקשה הינ‬ ‫נכוני ‪ ,‬פרט‬ ‫לבקשה לעניי מעצר הבית )ראה‪ :‬פיסקה ‪ 109‬לעיל(‪.‬‬ ‫‪.219‬‬ ‫טוב עשתה ב"כ המאשימה‪ ,‬ובמיוחד כאשר ב"כ הנאש ‪ ,‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬הביא פסיקה‬ ‫התומכת בגישתו לעניי הסכומי של שכר טרחה ופיצוי בגי ימי מעצר‪.‬‬ ‫‪.220‬‬ ‫לעניי אחרו זה של פיצוי בגי מעצר בית – שהיה שנוי במחלוקת בי בעלי הדי שבפניי –‬ ‫הביא ב"כ הנאש ‪ ,‬עו"ד ב נת ‪ ,‬בהשלמת הטיעוני בכתב‪ ,‬פסק די של בית המשפט‬ ‫העליו בעניי שתיאווי )ע"פ ‪ 5923/07‬ראשיד שתיאווי נ' מדינת ישראל )‪ .(2009‬באותה‬ ‫פרשה‪ ,‬קבעה כב' השופטת עדנה ארבל‪ ,‬כי במסגרת שיקולי הצדק שבסעי‪" ,80 $‬נית לתת‬ ‫את הדעת ג להשלכותיה של תנאי מגבילי שהוטלו על הנאש ‪ ,‬לרבות מעצר בית‪...‬‬ ‫במעצר בית‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יש כדי לנתק בי הנאש או החשוד לבי שגרת חייו וסביבתו‬ ‫הטבעית‪ ,‬ופעמי רבות ג כדי למנוע ממנו את היכולת להתפרנס"‪.‬‬ ‫‪.221‬‬ ‫באחד מגזרי הדי שנתתי‪ ,‬והייתי צרי לקבוע עונש של מאסר‪ ,‬התעוררה השאלה מהי‬ ‫התקופה שיש לנכות מ המאסר עקב מעצר בבית הסוהר ועקב תקופה ארוכה יותר של‬ ‫מעצר בית‪ .‬הבאתי פסק די של בית המשפט העליו ‪ ,‬שבו נקבעה "המרה" של מעצר בית‬ ‫מלא של שנה‪ ,‬שהערכאה הדיונית לא התחשבה בה‪ ,‬בהפחתה של שישה חודשי מאסר בפועל‬ ‫)ע"פ ‪ 1268/99‬שמעו מזור נ' מדינת ישראל(‪ .‬פסק די זה שימש לי כבסיס להפחתה כוללת‪,‬‬ ‫מבלי לקבוע מפתח מדויק‪ ,‬אשר על פיו יומיי מעצר בית שווי ליו מעצר תחת סורג‬ ‫ובריח )ראה‪ :‬פיסקה ‪ 73‬לגזר דיני בת"פ ‪ 53784'12'13‬מדינת ישראל נ' מיכאל סוויסה‬ ‫)‪.((2014‬‬ ‫‪.222‬‬ ‫בעניי שבפנינו הגעתי למסקנה‪ ,‬כי יש לנקוט באמת מידה של פיצוי בגי יו מעצר בית‪,‬‬ ‫שהוא שווה ער לכשליש מיו מעצר בפועל‪ ,‬שהוא על פי החשבו המוסכ בי הצדדי ‪,‬‬ ‫‪ 0 358‬ליו ‪.‬‬ ‫‪ 54‬מתו ‪55‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬ ‫ת"פ ‪ 51324 11 13‬מדינת ישראל נ' אברמוב‬ ‫‪.223‬‬ ‫לפיכ ‪ ,‬באופ "מעוגל"‪ ,‬אני קובע כי הפיצוי בגי ‪ 185‬ימי מעצר הבית‪ ,‬הוא ‪.0 18,500‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יא‪ .‬סיכו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.224‬‬ ‫מכל המור לעיל עולה‪ ,‬כי אני נענה לבקשה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.225‬‬ ‫אני מחייב את המדינה לשל לנאש את הסכומי הבאי )פיסקאות ‪ 2‬ו'‪ 220‬לעיל(‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שכר טרחה בגי הליכי תיק המעצר‬ ‫שכר טרחה בגי ההליכי בתיק העיקרי‬ ‫פיצוי בגי ימי המעצר בכלא‬ ‫פיצוי בגי ימי מעצר הבית‬ ‫‪0 29,357‬‬ ‫‪0 11,467‬‬ ‫‪0 20,048‬‬ ‫‪0 18,500‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪6 79,372‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪.226‬‬ ‫על פי סעי‪)80 $‬ג( לחוק העונשי ‪ ,‬אני מודעי לצדדי כי ה זכאי להגיש ערעור על החלטה‬ ‫זו‪ ,‬בתו ‪ 45‬יו ‪ ,‬לבית המשפט העליו ‪.‬‬ ‫‪.227‬‬ ‫המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדי ‪.‬‬ ‫ניתנה והודעה היו ה' ניס תשע"ה‪ ,25/03/2015 ,‬בהעדר הצדדי ‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ 55‬מתו ‪55‬‬