מערכת המשפט בישראל - לשם ושות` :: משרד עורכי דין

‫משפט עסקי ב'‬
‫קובץ נושאים נבחרים‬
‫המקורות הם מערכי ויקיפדיה ואחרים לאחר בדיקה‪ ,‬סינון ועריכה ובהתאם לרישיון ‪)creative commons( CC‬‬
‫‪http://creativecommons.org/licenses‬‬
‫עקרונות יסוד בדיני תאגידים‬
‫דיני תאגידים הם חלק מן המשפט האזרחי‪ ,‬להבדיל מענפי משפט כגון המשפט הפלילי‪ ,‬המשפט המנהלי‪,‬‬
‫דיני המעמד האישי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מהו תאגיד‬
‫התאגיד הוא גוף מאוגד בעל ישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה‪ ,‬מפעליה‪ ,‬או חבריה‪ .‬מדובר בגוף‬
‫משפטי הכשר לפעולות‪ ,‬חיובים וזכויות‪ ,‬והוא יכול לכלול אדם אחד או יותר‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬התאגיד הנפוץ ביותר הוא החברה‪ ,‬המוכרת כאישיות משפטית מכוח סעיף ‪ 4‬לחוק החברות‪ ,‬אך‬
‫קיימות גם אישיויות משפטיות נוספות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אגודות שיתופיות‪ ,‬עמותות‪ ,‬ועד בית‪ ,‬חברה לתועלת‬
‫הציבור‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מטרות דיני התאגידים‬
‫דיני התאגידים מטרתם להתערב ביחסים שבין תאגידים ובין בני אדם ולאפשר את הפעילות הכלכלית‪.‬‬
‫בפעילות זו קיימים ניגודי אינטרסים חריפים‪ ,‬במיוחד בין בעלי המניות לנושים‪ ,‬בין בעלי המניות למנהלים‬
‫וכן בין בעלי המניות לבין עצמם‪ .‬התפיסה של דיני התאגידים היא שדרך היחידה לפתור את ניגודי‬
‫האינטרסים הללו היא באמצעות מערכת של כללים‪ ,‬כאשר הכלל המרכזי הוא עיקרון חופש החוזים‪ .‬כלל‬
‫זה מיושם בדינים דיספוזיטיבים שניתנים להתניה‪ ,‬הכוללים הסדרים לחברות ולפרטים כדי להוזיל‬
‫עלויות‪ .‬מטרת ההוראות היא לקדם את התכלית החברתית של קידום ויציבות שוק ההון בכללותו‪.‬‬
‫דרך יותר אקטיבית להסדיר את היחסים היא באמצעות כללים קוגנטיים‪ ,‬שאינם ניתנים להתניה‪ .‬מטרתם‬
‫היא לחלץ את הצדדים מבעיות מבניות שנובעות מניגודי האינטרסים הבסיסיים בחברה‪ ,‬כמו מצבים של‬
‫"כשל שוק"‪ ,‬ניגודי אינטרסים ובעיות נציג‪ .‬כללים אלו מפשרים בין האינטרסים וכופים מערכת כללים‬
‫המקדמת את התכלית החברתית של קידום שוק ההון‪.‬‬
‫בעיות נציג‬
‫בעיות נציג (כגון בעיית המנהל‪-‬סוכן) הן בעיות מרכזיות שדיני התאגידים מנסים לפתור באמצעות‬
‫רגולציה‪ .‬אספקט אחד הוא ניגוד עניינים בין בעלי המניות לבין ההנהלה‪ .‬ההנהלה מנהלת את הנכסים שלא‬
‫שייכים לה‪ ,‬והיא יכולה להפעיל כוחות כלכליים שיפגעו בבעלי המניות באופן המוביל לניגודי עניינים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם מצטבר בחברה רווח‪ ,‬בעלי המניות ירצו דיבידנדים‪ ,‬אך ההנהלה יכולה להשקיע בהעלאת שכר‬
‫או טובות הנאה אחרות‪.‬‬
‫בעיית נציג אחרת היא בין בעלי מניות הרוב‪ ,‬ובעלי מניות המיעוט‪ .‬בעלי מניות הרוב הם בעלי השליטה‬
‫בחברה‪ ,‬והם יכולים למנות את עצמם לבעלי תפקידים בהנהלה וכך להבטיח לעצמם משכורת גבוהה‬
‫וטובות הנאה במקום לחלק דיבידנדים באופן שוויוני‪ .‬בעלי מניות המיעוט חסרי גישה למקורות הכספיים‬
‫הללו‪ ,‬והם תלויים בדיבידנדים בלבד‪.‬‬
‫בעיית נציג שלישית היא בין בעלי המניות לבין הנושים‪ .‬בעלי מניות הם השולטים בחברה‪ ,‬יש להם כוח‬
‫בהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬בעוד שזכויות הנושים נקבעות בחוזה בלבד‪ .‬לבעלי המניות יש אינטרס לנצל את‬
‫חוסר הכו ח של נושים על ידי הגדלת הסיכון של הנכסים של החברה לצורך הגדלת הרווחיות‪ .‬הנושים ינסו‬
‫לקבוע מראש בחוזה שברגע שהחברה מפסיקה להיות חברה סולידית אז ההלוואה עומדת לפירעון מיידי‪,‬‬
‫אבל יש חשש מתמיד של הנושים כי בעלי המניות ימצאו פרצות וינסו להעלות את הסיכון כמה שיותר‪,‬‬
‫לדוגמה באמצעות מינוף פאסיבי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סוגי תאגידים‬
‫חברה‬
‫חברה היא ארגון בעל אישיות משפטית שמאגדת אנשים למען מטרה משותפת‪ ,‬בדרך כלל לשם הפקת רווח‪.‬‬
‫חברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית‪ ,‬והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית‬
‫משותפת לאנשים אחדים‪.‬‬
‫רעיון החברה נוצר במאה השבע‪-‬עשרה (אם כי היו בסקנדינביה גופים דומים במאה הארבע‪-‬עשרה) במטרה‬
‫להפחית את הסיכון העסקי מיזמים‪ .‬בעוד שבעל עסק אשר איננו במסגרת חברה חשוף לכל הסיכונים‬
‫העסקיים ואחראי אישית לחובות העסק‪ ,‬בחברה המצב שונה‪.‬‬
‫הרעיון המשפטי מאחורי החברה הינו שהחברה‪ ,‬אשר במסגרתה מתנהלת כל הפעילות העסקית‪ ,‬היא גוף‬
‫משפטי נפרד ושונה ממייסדיו ובעליו‪ .‬המייסדים הם בדרך כלל בעלי החברה באמצעות החזקת מניות‪,‬‬
‫ונקראים בעלי מניות‪.‬‬
‫המנייה הנה למעשה אגד של זכויות וחובות אשר המחזיק בה חב כלפי החברה והחברה חבה כלפיו;‬
‫לדוגמה‪ ,‬הזכות להשתתף ברווחי החברה‪ .‬בכך ישנה הפרדה כמעט מלאה בין הישות המשפטית של החברה‬
‫לבין בעלי המניות‪ .‬אם לדוגמה יש לגורם מסוים טענה או תביעה כלפי החברה‪ ,‬הוא אינו יכול לתבוע את‬
‫בעלי המניות‪.‬‬
‫הכתובת שלו לכל בעיה היא החברה עצמה‪ .‬רק במקרים מיוחדים של חוסר הגינות בולט או הונאה‪ ,‬מאשר‬
‫בית המשפט הרמת מסך המאפשרת תביעה ישירה של בעלי המניות בחברה או של מנהליה‪.‬‬
‫רוב החברות מאוגדות כך שבעליהן נהנים מאחריות מוגבלת‪ .‬דבר זה מצוין בשם החברה‪ .‬בישראל הסיומת‬
‫היא "בע"מ" (בערבון מוגבל)‪ .‬בארצות הברית נהוגה בין היתר הסיומת "‪( "Ltd.‬שמשמעה ‪ ,)limited‬בגרמניה‬
‫"‪ "GmbH‬ועוד‪.‬‬
‫בישראל מוסדרת הקמתה ופעילותה של חברה באמצעות חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ .9111-‬חברות ציבוריות‬
‫כפופות גם לחוק ניירות ערך‪ ,‬תשכ"ח‪ .9191-‬שעבוד נכסי חברה ופירוק חברות מוסדרים בפקודת החברות‬
‫[נוסח חדש]‪ ,‬התשמ"ג‪ .9113-‬פעולתן של חברות ממשלתיות מוסדרת גם באמצעות חוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬תשל"ה‪.9191-‬‬
‫הזכות להתאגד בחברה היא זכות חוקתית‪ .‬כל אדם רשאי לייסד חברה‪ ,‬ובלבד שמטרה ממטרות החברה‬
‫אינה נוגדת את החוק‪ ,‬אינה בלתי מוסרית ואינה נוגדת את תקנת הציבור‪ .‬הקמתה של חברה מצריכה‬
‫רישום אצל רשם החברות‪ ,‬הפועל במסגרת משרד המשפטים‪.‬‬
‫"תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה" קובע סעיף ‪ 99‬לחוק החברות‪ ,‬אך פוטר‬
‫מחובה זו " חברה שבתקנונה נקבע כי היא הוקמה להשגת מטרות ציבוריות בלבד ואשר תקנונה אוסר‬
‫חלוקת רווחים לבעלי מניותיה"‪.‬‬
‫בעליה של החברה מחזיקים בבעלות עליה באמצעות מניות‪ ,‬המשקפות את חלקו של כל אחד מהבעלים‬
‫ברווחי החברה ובזכויות ההצבעה בה‪ .‬בדרך כלל מוגבלת אחריותם של בעלי המניות בחברה לחובותיה (זהו‬
‫יתרון מרכזי של התאגדות בדרך זו)‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בהוספת המילים "בע"מ" או "בערבון מוגבל"‬
‫בסוף שמה‪ ,‬אך ניתן גם להקים חברה שאחריות בעלי המניות לחובותיה היא בלתי מוגבלת‪ .‬חלוקת רווחיה‬
‫של חברה לבעלי מניותיה נעשית באמצעות דיבידנד‪.‬‬
‫סעיף ‪ 49‬לחוק החברות קובע את הגופים הפועלים בחברה‪" :‬האורגנים של החברה הם האספה הכללית‪,‬‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪ ,‬או מכוח התקנון‪ ,‬רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת‬
‫החברה לאותו עניין"‪ .‬החוק מפרט את סמכויותיהם של כל אחד מאורגנים אלה‪.‬‬
‫חברות פרטיות וציבוריות‬
‫חברה פרטית היא חברה שהונה מוחזק בידי גורם פרטי או מספר מצומצם של בעלים‪ .‬לפי סעיף ‪ 9‬לחוק‬
‫החברות‪ ,‬חברה ציבורית הינה "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף‬
‫כמשמעותו בחוק ניירות ערך‪ ,‬ומוחזקת בידי הציבור"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ברוב המקרים חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית כאשר ישנו רצון מצד החברה להציע את מניותיה‬
‫לציבור הרחב באמצעות הנפקת מניות ראשונית לציבור‪ ,‬ואחר כך קיום מסחר שוטף במניות החברה‬
‫באמצעות בורסה לניירות ערך‪.‬‬
‫שותפות‬
‫שותפות היא צורה של התאגדות משפטית‪ ,‬בין מספר בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים‪,‬‬
‫ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית‪.‬‬
‫את מעמדן החוקי של השותפויות בישראל מסדירה פקודת השותפויות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ה ‪.9191 -‬‬
‫שותפות נוצרת באמצעות הסכמת חבריה‪ .‬אין צורך ברישומה אצל רשם השותפויות‪ ,‬והשאלה האם קשר‬
‫מסחרי בין מספר בני אדם יוצר שותפות כמשמעה בדין נבחנת על פי הנסיבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רשם השותפויות‬
‫רושם שותפויות המעוניינות בכך‪ ,‬וישנן שותפויות שרישומן הינו חובה‪ .‬שותפות רשומה יכולה לקבל שם‬
‫מסחרי‪ ,‬ולתבוע ולהיתבע בשמה הרשום‪.‬‬
‫השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי המוסכם ביניהם‪ ,‬ובניגוד לצורות אחרות של התאגדות‪ ,‬כגון‬
‫חברה בע"מ‪ ,‬הם חבים בחובות השותפות באופן אישי‪ .‬עם זאת‪ ,‬שותף יכול להיות "שותף מוגבל"‪ ,‬ואז לא‬
‫יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית‪ ,‬אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן‬
‫חלות על שותף כללי (שותף שאינו מוגבל)‪ .‬שותפות בה ישנו שותף מוגבל נקראת שותפות מוגבלת והינה‬
‫למעשה מעין גוף משפטי המצוי בין החברה ובין השותפות‪.‬‬
‫בשותפות יכולים להתאגד שני חברים ויותר‪ .‬החוק הישראלי מגביל את מספר השותפים הכלליים לעשרים‪,‬‬
‫פרט לשותפויות של עורכי דין ורואי חשבון‪ ,‬שבהן אין הגבלה על מספר החברים (עד מרץ ‪ 2292‬הוגבל מספר‬
‫החברים בשותפויות כאלה לחמישים חברים)‪.‬‬
‫ניהול העסקים באמצעות שותפות הוא צעד מקובל‪ ,‬ויש בו מספר יתרונות לעומת ניהולם באמצעות חברה‪,‬‬
‫כאשר היתרון העיקרי הוא חוסר הפורמליות הנדרש לשם כך‪ .‬השותפות אינה חייבת בתזכיר ובתקנון‪ ,‬אין‬
‫צורך באסיפות בעלי מניות לשם ניהולה‪ ,‬ופירוקה פשוט בהרבה מפירוק חברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬החסרון העיקרי‬
‫הינו חבותם האישית של חברי השותפות בחובותיה‪ ,‬זאת לעומת "מסך ההתאגדות" המבחין בין חובות‬
‫חברה בע"מ‪ ,‬עמותה או אגודה שיתופית‪ ,‬ובין רכושם האישי של חבריה‪.‬‬
‫השותפות מתפרקת מסיבות שונות‪ ,‬אם מחמת סיום התקופה או הסתיימות העסק שלשמו נוסדה‪ ,‬אם‬
‫מחמת הסכמת השותפים‪ ,‬אם מחמת מותו של אחד השותפים או היותו פושט רגל‪ ,‬או מסיבות אחרות‪ .‬את‬
‫השותפות ניתן לפרק גם ללא צו של בית משפט‪ ,‬אך ניתן לפרק שותפות על ידי בית המשפט‪ ,‬כאשר‬
‫השותפים אינם מסכימים על האופן שבו תפורק השותפות‪ ,‬או במקרים אחרים‪ ,‬לרבות אובדן הכשרות‬
‫המשפטית של אחד השותפים או כאשר התנהגותו של שותף פוגעת בעסקי השותפות‪.‬‬
‫אגודה שיתופית‬
‫אגודה שיתופית היא סוג של קואופרטיב‪ ,‬ישות משפטית עצמאית‪ ,‬שבאופן היסטורי אינה מיועדת למטרות‬
‫רווח לאגודה עצמה אלא לחבריה‪ .‬עם זאת קיימות אגודת רבות המתנהלות כחברה לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית‪ ,‬לרווחת החברים‪ ,‬לפי עקרונות הקואופרציה‪ ,‬ללא בעלי מניות‬
‫פאסיביים‪.‬‬
‫אגודה שיתופית הוקמה לראשונה באנגליה במאה ה‪ ,91-‬והובאו לארץ כחלק מהחשיבה הסוציאליסטית‪.‬‬
‫על פי פקודת האגודות השיתופיות מ ‪ ,9133‬כל חבר בני‪-‬אדם המונה לפחות ‪ 9‬אנשים רשאי להתאגד‬
‫כאגודה שיתופית‪ ,‬שהיא אחת מבין ארבעת צורות ההתאגדות האפשריות בתחום המשפט הפרטי בישראל‪.‬‬
‫(האחרות הן עמותה‪ ,‬שותפות‪ ,‬וחברה)‪ .‬חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה‪.‬‬
‫אגודה שיתופית לרוב תאגד פרטים ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת על מנת לנהל עבורם נושאים‬
‫כלכליים באמצעות פעולות משותפות‪.‬‬
‫דוגמאות ‪ -‬קיבוצים‪ ,‬מושבים‪ ,‬רוב היישובים קהילתיים‪ ,‬חברות תחבורה ציבורית כמו אגד ובעבר גם דן‪,‬‬
‫אגודות שיתופיות לאספקת מים‪ ,‬אגודות צרכניות כדוגמת הצרכניות ורשתות מרכולים‪ ,‬חברות יצרניות‬
‫כמו הארגז (עד שנת ‪ ,)2222‬עוף העמק‪ ,‬קרנות פנסיה‪ .‬במושבי העובדים‪ ,‬בהם הייצור הוא נפרד‪ ,‬מטפלת‬
‫‪4‬‬
‫האגודה השיתופית בשיווק התוצרת‪ ,‬ובעיבוד שטחים חקלאיים המשותפים לכל חברי המושב‪ .‬בקיבוץ‪ ,‬בו‬
‫אמצעי הייצור ותהליך הייצור הם משותפים‪ ,‬השיתוף מתבצע גם בתחומי הייצור‪ ,‬צריכה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות‪.‬‬
‫עמותה‬
‫בישראל‪ ,‬עמותה היא קבוצה של אנשים שהתאגדו למען מטרה מסוימת ונרשמו בפנקס העמותות על ידי‬
‫רשם העמותות שבמשרד המשפטים‪ .‬פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות‪ ,‬תש"ם‪.9112-‬‬
‫כל עמותה חייבת להגיש לרשם העמותות תקנון המפרט את מטרות העמותה ואת דרך התנהלותה‪ .‬על‬
‫עמותה לפעול לקידום מטרותיה בלבד ואינה רשאית לחלק כספים לחבריה‪.‬‬
‫עמותה חייבת לנהל מערכת חשבונות שבה נרשמות הכנסותיה והוצאותיה‪ .‬בעמותות ישנן כאלה שפעילותן‬
‫הכספית מצומצמת ביותר (עיקר הפעילות בהן מבוסס על הזמן שתורמים חברי העמותה)‪ ,‬וכאלה שמחזורן‬
‫מגיע לעשרות מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫הכנסות העמותה‪:‬‬
‫אלה מקורות הכנסות העמותה‪:‬‬
‫מימון ציבורי ‪ -‬מענקים וחוזים ממשלתיים‪ ,‬במסגרת תקציב המדינה‪ ,‬ומרשויות מקומיות‪ .‬המימון‬
‫הציבורי מהווה כשני שליש (בערך) ממקור ההכנסה של העמותות‪ .‬תמיכה זו ניתנת לעתים כתוצאה‬
‫ממיקור חוץ (פעולות שבוצעו בעבר על ידי משרדי הממשלה מבוצעות כעת על ידי עמותות שונות)‪ ,‬לעמותות‬
‫הפועלות בתחומים שהמדינה מבקשת לעודד‪ .‬התמיכה ניתנת בהתאם לקריטריונים שונים הקבועים‬
‫בתקנות ‪ -‬חלקם איכותיים וחלקם כמותיים‪ .‬תמיכה זו חייבת להיות שוויונית ושקופה‪.‬‬
‫דמי חבר ‪ -‬תשלום שמשלמים חברי העמותה בגין חברותם‪ .‬תשלום זה לעתים אחיד לכל החברים‪ ,‬ולעתים‬
‫תלוי במאפיין של החבר‪.‬‬
‫הכנסה עצמית ‪ -‬ההכנסות שמייצרות העמותות עצמן‪ ,‬כגון הכנסות מנכסים ותשלומים מלקוחות ומצרכני‬
‫מוצרים‪.‬‬
‫תרומות ‪ -‬יחידים‪ ,‬ארגונים עסקיים וקרנות התורמים לעמותות השונות‪ .‬מקור מימון זה הוא הקטן ביותר‪.‬‬
‫תרומה לרבות מהעמותות מעניקה לתורם זיכוי ממס הכנסה בסך ‪ 31%‬מסכום התרומה‪ ,‬זיכוי המהווה‬
‫תמריץ מס‪ .‬בדו"ח שמגישה העמותה לרשם העמותות עליה להציג בנפרד תרומות שמקורן בישות מדינית‬
‫זרה‪.‬‬
‫סכום התקבולים מכל מקור וסוג‪ ,‬שהתקבלו במשך שנה‪ ,‬הוא המחזור של העמותה‪.‬‬
‫הוצאות העמותה‬
‫הרכב ההוצאות של העמותה תלויה במאפייני פעילותה‪ .‬מרכיבי הוצאה כוללים‪:‬‬
‫הוצאות תפעוליות‪ :‬דמי שכירות (או הוצאות הקמה ותחזוקה) למבנים המשמשים את העמותה‪ ,‬עלויות‬
‫תפעול של מבנים אלה‪ ,‬והוצאות תפעוליות נוספות (ציוד משרדי‪ ,‬אתר אינטרנט‪ ,‬פרסום וכדומה)‪.‬‬
‫גמול לחברי ועד העמותה‪ ,‬על פעילותם במוסדות העמותה‪ .‬תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד‪ ,‬לחבר‬
‫ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה)‪ ,‬תשס"ט‪ 2221-‬קובעות את הגמול המרבי‪ ,‬כפונקציה עולה של המחזור‬
‫של העמותה‪.‬‬
‫שכר‪ :‬הוצאה זו אינה קיימת בעמותה המבוססת כולה על מתנדבים‪ ,‬אך פעמים רבות גם עמותה שעיקר‬
‫פעילותה מבוסס על מתנדבים זקוקה לגרעין של עובדים בשכר‪ .‬במקרים שבהם שירותי העמותה מצריכים‬
‫עבודה מקצועית בהיקף נרחב (כגון עמותה המעניקה טיפול רפואי)‪ ,‬יהיו מרבית הפעילים בה שכירים ולא‬
‫מתנדבים‪.‬‬
‫מוסדות העמותה‬
‫כל עמותה רשומה (ע"ר) חייבת להקים את הגופים הבאים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫(א) ועד מנהל ‪ -‬קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר מנהלים את פעילות העמותה‪ .‬ועד מנהל‬
‫בעמותה מקביל בתפקידו לדירקטוריון בחברה‪.‬‬
‫(ב) ועדת ביקורת ‪ -‬קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר תפקידם לבקר את התנהלות העמותה‬
‫ולהוציא דו"ח ביקורת לפחות אחת לשנה‪ .‬עמותה רשאית למנות רואה חשבון במקום ועדת ביקורת‪.‬‬
‫עמותות שמחזור ההכנסות השנתי שלהן עולה על מיליון ש"ח מחויבת במינוי רואה חשבון‪.‬‬
‫(ג) אסיפה כללית ‪ -‬כינוס של כלל חברי העמותה‪ .‬לפי החוק יש לכנס אספה כללית לפחות פעם בשנה‪ .‬אספה‬
‫כללית מוסמכת לבצע שינויים בתקנון העמותה ולבחור את הוועד ואת ועדת הביקורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאספה‬
‫כללית קיימת הסמכות להחליט על פרוק עמותה‪.‬‬
‫הקמת חברה‬
‫מי יכול לייסד חברה? ("זכות ההתאגדות")‬
‫כל אדם רשאי לייסד חברה‪ ,‬ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק‪ ,‬אינה בלתי מוסרית או‬
‫אינה נוגדת את תקנת הציבור‪( .‬סעיף ‪ 2‬לחוק)‪.‬‬
‫כמה אנשים נדרשים לשם הקמת חברה?‬
‫לחברה יכול שיהיה בעל מניה אחד‪( .‬סעיף ‪ 3‬לחוק "חברת אדם אחד")‪.‬‬
‫הקמת חברה ורישומה – כיצד?‬
‫המבקש לרשום חברה יגיש לרשם החברות בקשה לפי טופס ‪ 9‬שבתוספת לתקנות החברות (דיווח‪ ,‬רישום‬
‫וטפסים) התש"ס – ‪ ,9111‬שמולאו בה כל הפרטים הנדרשים‪( .‬סעיף ‪ 1‬לחוק)‪.‬‬
‫שם החברה חייב להיות בעברית‪ .‬ניתן להוסיף שמות באנגלית וערבית‪.‬‬
‫לבקשה יצורפו‪:‬‬
‫‪ .9‬התקנון‪.‬‬
‫‪ .2‬הצהרת בעלי מניות‪.‬‬
‫‪ .3‬הצהרה של הדירקטורים הראשונים על נכונותם לכהן כדירקטורים לפי טופס ‪ 2‬שבתוספת‬
‫לתקנות‪.‬‬
‫שמו של החותם על טפסים ‪ 9‬ו ‪ ,-2‬מספר הזהות שלו וחתימתו על גבי הטפסים יאומתו בידי עורך דין אשר‬
‫יציין כי הזהיר את החותם על הצהרתו‪.‬‬
‫המבקש לרשום חברה ישלם בעת הגשת הבקשה – אגרת רישום‪.‬‬
‫הרשם ירשום את החברה אם מצא כי קויימו כל הדרישות לפי חוק החברות בקשר לרישום ולכל ענין שהוא‬
‫תנאי לכך‪.‬‬
‫לכל חברה יינתן מספר רישום שיצויין בתעודת ההתאגדות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מהי תכלית החברה?‬
‫תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשגות רווחיה‪ .‬חברה שנקבע בתקנונה כי היא הוקמה‬
‫להשגת מטרות ציבוריות בלבד ואשר תקנונה אוסר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה – היא חברה למטרות‬
‫ציבוריות‪.‬‬
‫תקנון החברה‬
‫לכל חברה יהיה תקנון‪.‬‬
‫דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם‪.‬‬
‫שינוי התקנון יעשה בדרכים הקבועות בחוק‪.‬‬
‫מה הדברים שחובה לכלול בתקנון?‬
‫תקנון החברה יכלול את הפרטים האלה‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫שם החברה‬
‫מטרות החברה‬
‫פרטים בדבר הון המניות הרשום כאמור בסעיף ‪ 34 ,33‬לחוק‪.‬‬
‫פרטים בדבר הגבלת האחריות‪ ,‬כאמור בסעיף ‪.31‬‬
‫מהם הפרטים שניתן לכלול בתקנון?‬
‫חברה רשאית לכלול בתקנון נושאים הנוגעים לחברה או לבעלי מניותיה ובכלל זה‪:‬‬
‫‪ .9‬הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה‪.‬‬
‫‪ .2‬הוראות לעניין דרכי הניהול של החברה‪.‬‬
‫‪ .3‬כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדיר‪.‬‬
‫האם ניתן לשנות את התקנון?‬
‫חברה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטה שנתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה אלא אם כן‬
‫נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר‪.‬‬
‫מי צריך לחתום על התקנון?‬
‫התקנון ייחתם בידי בעלי המניות הראשונים ויצוינו בו המניות המוקצות להם וכן שמו ומענו ומספר‬
‫הזהות של כל בעל מניה‪.‬‬
‫עורך‪-‬דין יאמת בחתימתו על גבי התקנון את זהות החותמים על התקנון‪.‬‬
‫שם החברה‬
‫חברה רשאית להירשם בכל שם כפוף להוראות סעיפים ‪ 21‬עד ‪ 39‬לחוק‪ .‬שמה של חברה שאחריות בעלי‬
‫המניות בה מוגבלת יכלול בסופו את הציון "בערבון מוגבל" או בע"מ"‪.‬‬
‫האם ניתן לרשום כל שם שרוצים?‬
‫לא תירשם חברה בשם שהוא‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫שמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות‪.‬‬
‫סימן מסחר רשום או שם הדומה לו עד כדי להטעות‪.‬‬
‫בשם שהרשם סבור כי יש בו משום תרמית או הטעיה‪.‬‬
‫בשם שהרשם סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫האם רשאית חברה לשנות את שמה?‬
‫חברה רשאית באישור הרשם‪ ,‬לשנות את שמה‪.‬‬
‫מטרות החברה‬
‫חברה תציין את מטרותיה בתקנונה על ידי קביעה של אחת ממטרות אלה‪:‬‬
‫‪ .9‬לעסוק בכל עיסוק חוקי‪.‬‬
‫‪ .2‬לעסוק בכל עיסוק חוקי למעט בסוגי עסקים שפורטו בתקנון‪.‬‬
‫‪ .3‬לעסוק בסוג עיסוקים שפורטו בתקנון‪.‬‬
‫הון המניות‬
‫חברה תקבע בתקנונה את הון המניות הרשום לרבות מספר המניות לסוגיהן‪.‬‬
‫הגבלת האחריות‬
‫אחריות בעלי המניות לחובות החברה יכול שתהיה לא מוגבלת והדבר יצויין בתקנון‪.‬‬
‫הייתה אחריות בעלי המניות מוגבלת יפורט אופן ההגבלה בתקנון‪.‬‬
‫הרואה עצמו נפגע מהחלטות הרשם רשאי לערער על החלטת הרשם לפני בית המשפט‪.‬‬
‫דיווח לרשם החברות‬
‫דיווח של חברה פרטית‪ :‬חברה פרטית תשלח לרשם החברות דין וחשבון שנתי – (טופס ‪ 1‬שבתוספת) וכן‬
‫תדווח לרשם כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.9‬‬
‫שינויים בתקנון לרבות החלטה על שינוי שם והגבלת הון המניות או הקטנתו‪.‬‬
‫שינוי במען המשרד הרשום‪( .‬טופס ‪)1‬‬
‫הודעה שלחברה אין רואה חשבון מבקר‪.‬‬
‫מינויים לדירקטוריון ושינויים בהרכביו‪( .‬טופס ‪)9‬‬
‫הקצאת מניות (טופס ‪)4‬‬
‫העברת מניות (טופס ‪)3‬‬
‫מיזוג‬
‫דיווח של חברה ציבורית‪ :‬חברה ציבורית תדווח לרשם החברות בעניינים המפורטים להלן בלבד‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫החלטה על שינוי שם‪.‬‬
‫שינוי במען המשרד הרשום‪.‬‬
‫מיזוג‪.‬‬
‫הפיכתה לחברה ציבורית‪.‬‬
‫האורגנים של החברה‬
‫בדיני חברות‪ ,‬אורגן הוא גוף (אדם‪ ,‬או מספר בני אדם) הפועל במסגרת החברה‪ ,‬שפעולתו נחשבת כפעולת‬
‫החברה‪ .‬בישראל מגדיר סעיף ‪ 49‬לחוק החברות‪ ,‬תשנ"ט ‪ 9111 -‬את האורגן כ"האסיפה הכללית‪,‬‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪ ,‬או מכוח התקנון רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת‬
‫החברה לאותו עניין"‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬כאשר האורגן פעל בדרך בלתי ראויה‪ ,‬ולמשל‪ ,‬ניהל את החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר‪ ,‬ניתן‬
‫יהיה לחייב את האורגן אישית בחובות החברה‪ ,‬אם בדרך של הרמת מסך‪ ,‬דהיינו שיוך חובות החברה‬
‫‪1‬‬
‫לבעליה‪ ,‬תוך התעלמות מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת‪ ,‬ואם בדרך של הטלת "אחריות אישית" על‬
‫האורגן שפעל בדרך לא ראויה (סעיף ‪ 14‬לחוק החברות)‪.‬‬
‫מושג ה"אורגן" מאפשר אף להטיל אחריות פלילית על חברה בע"מ‪ ,‬בנוסף לאחריותו האישית של האורגן‪.‬‬
‫אישיות משפטית‬
‫אישיות משפטית היא ישות אשר החוק העניק לה כשרות לשאת בזכויות ובחובות משפטיות‪ .‬האדם‪ ,‬ורק‬
‫האדם‪ ,‬הוא אישיות משפטית טבעית‪ .‬יצורים אחרים אינם מוכרים כאישיות משפטית‪ ,‬ואף חפצים‬
‫דוממים אינם בגדר אישיות משפטית‪.‬‬
‫תאגיד‪ ,‬לסוגיו השונים‪ ,‬הוא אישיות משפטית מלאכותית‪ ,‬נבדלת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מהאנשים המרכיבים תאגיד‬
‫זה‪ .‬אישיות משפטית מלאכותית מאפשרת לחבר בני אדם לפעול כאיש אחד‪ ,‬מבלי שיהיה צורך לפעול מול‬
‫כל אחד ואחד מאנשי החבר‪.‬‬
‫לאישיות משפטית ישנה זכות הקניין והזכות לחתום על חוזים‪ ,‬ניתן לתבוע לדין והיא יכולה לתבוע אחרים‬
‫לדין‪ .‬לא כל הזכויות המוקנות לאדם מוקנות גם לאישיות משפטית מלאכותית ‪ -‬לזו אין זכות בחירה‬
‫וזכות להתחתן‪ ,‬למשל‪ .‬מדינות שונות נבדלות זו מזו ביכולתה של אישיות משפטית מלאכותית לעבור‬
‫עבירה פלילית‪ .‬כאשר אישיות משפטית עוברת עבירה פלילית‪ ,‬ניתן להטיל עליה קנס‪ ,‬אך עונש מאסר יוטל‬
‫רק על אדם‪ ,‬ולא על אישיות משפטית מלאכותית‪.‬‬
‫בישראל קובע סעיף ‪ 4‬לחוק הפרשנות "מקום שמדובר באדם ‪ -‬אף חבר בני אדם במשמע‪ ,‬בין שהוא תאגיד‬
‫ובין שאינו תאגיד"‪ .‬עם זאת נקבע כי רק אדם (כולל בני אדם אחדים) יכול להגיש תביעה בבית משפט‬
‫לתביעות קטנות‪ ,‬אך תאגיד אינו רשאי לעשות זאת‪ .‬הבדל זה אינו מהותי אלא פרוצדורלי ‪ -‬תאגיד‬
‫המעוניין להגיש תביעה‪ ,‬עושה זאת בבית משפט אחר‪.‬‬
‫הרמת מסך‬
‫הרמת מסך היא כלי משפטי המאפשר לייחס את החובות והזכויות של חברה בע"מ לבעליה או נושאי‬
‫תפקידים בה והמזוהים עמה (אורגנים בחברה)‪ .‬באמצעות כלי זה ניתן לקבוע כי חוב או נזק או כל עוולה‬
‫אחרת שקשורה לחברה‪ ,‬ניתן לתבוע אותם מהאורגנים‪.‬‬
‫השימוש במנגנון הרמת המסך הוא פעולה חריגה‪ ,‬המשבשת לכאורה את עקרון האישיות המשפטית‬
‫הנפרדת – עיקרון העומד בבסיס הרעיון של הקמת תאגיד‪ ,‬ועל כן בתי המשפט משתמשים בו רק כאשר אין‬
‫מנוס מכך בנסיבות העניין הצודק‪ ,‬וכל תוצאה משפטית אחרת תגרום לפגיעה בזולת‪ .‬פעולת הרמת מסך‬
‫באה מכוח חוק החברות‪ .‬בחוק מס ערך מוסף ובפקודת המכס ניתנה האפשרות גם לרשויות המס להרים‬
‫מסך בין חברה לבעל מניותיה באופן עצמאי בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫מסך ההתאגדות‬
‫חברה בע"מ היא יצירה משפטית‪ ,‬ביורוקרטית במהותה‪ ,‬שנועדה להקל על היזמות העסקית באמצעות‬
‫הפרדה בין בעלי החברה או מי שהשקיע בה‪ ,‬לחברה עצמה‪ .‬להפרדה זו מאפיינים ברורים‪ :‬החברה‪ ,‬על כל‬
‫נכסיה ופעולותיה אינם שייכים לבעלים והם רק מנהלים שכירים שלה או דירקטורים‪ .‬היא גם מאפשרת‬
‫לבעלי המניות ליהנות מפירות החברה אך פוטרת אותם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מתוצאות שליליות מסוימות הקשורות‬
‫בניהול החברה וענייניה‪ .‬אם למשל יש למישהו תביעה כלפי החברה‪ ,‬אין לתביעה זו קשר ישיר עם בעלי‬
‫המניות עצמם או רכושם הפרטי‪ .‬זהו מסך ההתאגדות החוצץ בין החברה לבין בעלי מניותיה ומנהליה‪.‬‬
‫שימוש במסך‬
‫חוק החברות מאפשר לעשות שימוש נרחב במסך ההתאגדות‪ ,‬ולא תמיד לטובת לקוחות החברה‪ ,‬עובדיה‪,‬‬
‫שלטונות המס‪ ,‬בנקים‪ ,‬או כל גוף הקשור עמה‪ .‬בתי המשפט עוסקים דרך קבע בפעולות מניפולטיביות של‬
‫בעלי חברות המנצלים את מסך ההתאגדות כדי לבצע מהלכים עסקיים‪ ,‬ופועלים מתוך הנחה שאחריותם‬
‫האישית מוגבלת ואינם יכולים להיתבע‪ .‬מהלכים אלו יכולים לעתים להביא להם תועלת אישית‪ .‬בין‬
‫הפעולות הנפוצות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הקמת חברה בת שתפעל במנותק מחברת האם‪ ,‬ותטשטש את הקשר ביניהן‪.‬‬
‫קבלת החלטות מהותיות היכולות להביא את החברה לכדי סיכון‪ .‬כמו למשל‪ :‬השקעה במיזם מסוים שיש‬
‫בו סיכונים‪ ,‬או גלגול כספים בין לקוחות‪.‬‬
‫מתן הלוואות לחברה או משיכת הלוואות בתנאי אשראי בלתי סבירים‪.‬‬
‫הברחת נכסים – מנהל בחברה מוכר נכסים השייכים לחברה לגורם אחר‪ .‬החברה נקלעת לקשיים‪ ,‬ובעוד‬
‫הנושים נותרו עם חובות אשר אינם יכולים להיות מכוסים‪ ,‬בהיעדר נכסים לממש ‪ -‬השיג המנהל לעצמו או‬
‫לגורמים אחרים רווח‪.‬‬
‫ביצוע מעשי תרמית הקשורים לפעולות בחברה‪ .‬מתוך הנחה שהחברה שהיא אישיות משפטית בפני עצמה –‬
‫והיא הנושאת באחריות‪.‬‬
‫מהלכים כאלה ואחרים מגיעים לכדי תביעות משפטיות‪ ,‬אזרחיות או פליליות‪ .‬כאשר מתברר כי החברה‬
‫אינה יכולה לשאת בתוצאות התביעה ‪ ,‬מבקשים התובעים להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את‬
‫הפעולות שבוצעו לבעלי המניות או לנושאי תפקידים בכירים בחברה‪ ,‬כאילו הם עצמם ביצעו אותן‪ .‬זאת על‬
‫מנת שיוכלו לממש את פסק הדין לטובתם‪.‬‬
‫הרמת המסך‬
‫המבחנים על פיהם יקבע בית המשפט אם ניתן להרים את המסך‪ ,‬קבועים בסעיף ‪ 9‬לחוק החברות‪:‬‬
‫‪ .9‬אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן‪.‬‬
‫‪ .2‬השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כווונתו של כל דין או להונות או‬
‫לקפח אדם‪.‬‬
‫‪ .3‬בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן‪ ,‬בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי‬
‫החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע‬
‫את חובותיה‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬נטל הרמת המסך הוא על כתפי התובעים‪ ,‬ועל פי רוב זהו נטל שאינו פשוט להוכחה‪ .‬חוק‬
‫החברות נועד במקורו להגן על בעלי החברות ולעודד פעילות עסקית‪ ,‬ובעלי חברות רבים פועלים באופן‬
‫מתוחכם ומנצלים פרצות בחוק‪ .‬המבחנים הקבועים בחוק מנוסחים בצורה כוללנית המאפשרת לשופט‬
‫שיקול דעת נרחב‪ ,‬וכל מקרה נשקל לגופו ובהתאם לנסיבות התרחשותו‪ .‬ובלשונו של בית המשפט העליון‪:‬‬
‫"הרמת מסך מוכרת ואפשרית בהיקף זה או אחר‪ ,‬הכל לפי טיבו של העניין‪ ,‬הן כדי למנוע מבעלי מניות‬
‫בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה‪ ,‬הכרוכה ממילא בפגיעה‬
‫בזולת‪ ,‬בקיפוחו או בהסבת נזק לו‪ ,‬והן לשם עשיית הצדק והיושר ושמירה על שלום הציבור"‪( .‬ע"א‬
‫‪.)4929012‬‬
‫התוצאה המעשית של הרמת המסך היא‪ :‬כל עוולה המיוחסת לחברה‪ ,‬מיוחסת גם לגורמים מסוימים‬
‫בחברה – בעלים‪ ,‬בעלי מניות או נושאי תפקידים בה‪ .‬עליהם לשאת בחוב נקוב‪ ,‬בסכום שנקבע בתביעת‬
‫נזיקין‪ ,‬באישום פלילי או בכל עוולה אחרת המיוחסת לחברה‪.‬‬
‫הרמת מסך היא אחת מכמה מנגנונים המקשרים בין העוולה לבין בעלי מניות או נושאי תפקידים בחברה‪.‬‬
‫מנגנון דומה הוא הטלת "אחריות אישית" על גוף או אורגן בחברה‪ ,‬וקביעת האופי של אחריותו לנזק‬
‫שנגרם או לחוב שנוצר‪ .‬השימוש בקביעת ה"אחריות האישית" מייחס את העוולה לאורגן וקובע את‬
‫אחריותו – על פיה ניתן לתבוע את האורגן בתביעה נפרדת‪ .‬כך למשל ניתן לחייב באחריות אישית גורם‬
‫כלשהו בחברה‪ ,‬בעוד החברה עצמה לא תשא בתוצאות‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫חברות ציבוריות‪ :‬מאפיינים מיוחדים‪ ,‬חובות הדיווח‪,‬‬
‫חובות נושאי משרה‬
‫סעיפים נבחרים מחוק החברות‪ ,‬תשנ"ט‪9111-‬‬
‫חלק ראשון‪ :‬פרשנות‬
‫‪.9‬‬
‫"אמצעי שליטה" ‪ -‬כל אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )9‬זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה;‬
‫(‪ )2‬הזכות למנות דירקטור של חברה;‬
‫"בעל מניה מהותי" ‪ -‬מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה או‬
‫מזכויות ההצבעה בה;‬
‫"בעל ענין" ‪ -‬בעל מניות מהותי‪ ,‬מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל‬
‫הכללי‪ ,‬ומי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי;‬
‫"חברה פרטית" ‪ -‬חברה שאינה חברה ציבורית;‬
‫"חברה ציבורית" ‪ -‬חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף‬
‫כמשמעותו בחוק ניירות ערך‪ ,‬או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין‬
‫מחוץ לישראל‪ ,‬ומוחזקות בידי הציבור;‬
‫"מספר זהות" –‬
‫(‪ )9‬לגבי חברה הרשומה בישראל ‪ -‬מספר הרישום;‬
‫(‪ )2‬לגבי חברה רשומה הרשומה מחוץ לישראל ‪ -‬המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום‪,‬‬
‫אם יש לה מספר רישום;‬
‫(‪ )3‬לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על פי דין ‪ -‬מספר הרישום שלו;‬
‫(‪ )4‬לגבי יחיד תושב ישראל ‪ -‬מספר זהותו במרשם האוכלוסין;‬
‫(‪ )1‬לגבי יחיד שאינו תושב ישראל ‪ -‬המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון;‬
‫"ענין אישי" ‪ -‬ענין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של חברה‪ ,‬לרבות ענין אישי של קרובו ושל‬
‫תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי ענין בו‪ ,‬ולמעט ענין אישי הנובע מעצם החזקת מניות בחברה;‬
‫"עסקה" ‪ -‬חוזה או התקשרות וכן החלטה חד צדדית של חברה בדבר הענקת זכות או טובת הנאה‬
‫אחרת;‬
‫"עסקה חריגה" ‪ -‬עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה‪ ,‬עסקה שאינה בתנאי שוק או‬
‫עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה‪ ,‬רכושה או התחייבויותיה;‬
‫"פעולה" ‪ -‬פעולה משפטית‪ ,‬בין במעשה ובין במחדל;‬
‫מאלה;‬
‫"קרוב" ‪ -‬בן זוג‪ ,‬אח או אחות‪ ,‬הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא או צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד‬
‫‪99‬‬
‫מבנה החברה‬
‫האורגנים של החברה‪ ,‬סמכויותיהם וחבות בשל פעולתם‬
‫סימן א'‪ :‬האורגנים‬
‫‪ .49‬האורגנים של החברה הם האסיפה הכללית‪ ,‬הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪ ,‬או‬
‫מכוח התקנון רואים את פעולתו בענין פלוני כפעולת החברה לאותו ענין‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה‪.‬‬
‫סימן ב'‪ :‬חלוקת הסמכויות בין האורגנים העיקריים‬
‫לאסיפה הכללית יהיו הסמכויות המפורטות בסימן א' של הפרק השני‪.‬‬
‫לדירקטוריון יהיו הסמכויות המפורטות בסימן א' של הפרק השלישי‪.‬‬
‫למנהל הכללי יהיו הסמכויות המפורטות בפרק הרביעי‪.‬‬
‫לכל האורגנים בחברה נתונות כל סמכויות העזר הדרושות להפעלת סמכויותיהם‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫‪.41‬‬
‫סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון לאורגן אחר‪ ,‬רשאי הדירקטוריון להפעילה‪.‬‬
‫סימן ג'‪ :‬אחריות החברה לפעולות האורגנים‬
‫‪.13‬‬
‫(א) חברה חבה במישרין באחריות בנזיקין על עוולה שבוצעה בידי אורגן שלה‪.‬‬
‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה השילוחית של חברה בנזיקין על פי כל דין‪.‬‬
‫סימן ד'‪ :‬אחריות יחידי האורגן‬
‫(א) אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן‪ ,‬לחברה‪ ,‬כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן‬
‫‪.14‬‬
‫היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס‪.‬‬
‫האסיפה הכללית‬
‫סימן א'‪ :‬סמכויות האסיפה הכללית‬
‫‪ .19‬החלטות החברה בענינים האלה יתקבלו באסיפה הכללית‪:‬‬
‫(‪ )9‬שינויים בתקנון כאמור בסעיף ‪;22‬‬
‫(‪ )2‬הפעלת סמכויות הדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף ‪(12‬א);‬
‫(‪ )3‬מינוי רואה החשבון המבקר של החברה‪ ,‬תנאי העסקתו והפסקת העסקתו בהתאם להוראות‬
‫סעיפים ‪ 914‬עד ‪;999‬‬
‫(‪ )4‬מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות סעיף ‪;231‬‬
‫(‪ )1‬אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים ‪ 211‬ו‪ 291-‬עד‬
‫‪;291‬‬
‫(‪ )9‬הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו בהתאם להוראות סעיפים ‪ 219‬ו‪;219-‬‬
‫(‪ )9‬מיזוג כאמור בסעיף ‪(322‬א)‪.‬‬
‫(א) חברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף ‪.19‬‬
‫‪.11‬‬
‫(ב) חברה רשאית להוסיף בתקנון נושאים שהחלטות בהם יתקבלו באסיפה הכללית; ואולם‪,‬‬
‫העברת סמכויות בתקנון לאסיפה הכללית‪ ,‬בנושאים שבהם הוקנתה הסמכות בחוק זה לאורגן אחר בלא‬
‫‪92‬‬
‫אפשרות להתנאה על כך בתקנון‪ ,‬תיעשה לפי הוראות סעיף ‪.12‬‬
‫‪ .11‬האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים‪ ,‬אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬
‫הדירקטוריון‬
‫סימן א'‪ :‬סמכויות הדירקטוריון‬
‫(א) הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו‪,‬‬
‫‪.12‬‬
‫ובכלל זה –‬
‫(‪ )9‬יקבע את תכניות הפעולה של החברה‪ ,‬עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן;‬
‫(‪ )2‬יבדוק את מצבה הכספי של החברה‪ ,‬ויקבע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול;‬
‫(‪ )3‬יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר;‬
‫(‪ )4‬רשאי להחליט על הנפקה של סדרת איגרות חוב;‬
‫(‪ )1‬אחראי לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם‪ ,‬כאמור בסעיף ‪;999‬‬
‫(‪ )9‬ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות כאמור בסעיף ‪;993‬‬
‫(‪ )9‬ימנה ויפטר את המנהל הכללי כאמור בסעיף ‪;212‬‬
‫(‪ )1‬יחליט בפעולות ובעיסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון או לפי הוראות סעיפים ‪ 211‬ו‪-‬‬
‫‪ 291‬עד ‪;291‬‬
‫(‪ )1‬רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של‬
‫החברה‪ ,‬לפי הוראות סעיף ‪;211‬‬
‫(‪ )92‬רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים ‪ 329‬ו‪;321-‬‬
‫(‪ )99‬יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת כאמור בסעיף ‪;321‬‬
‫(‪ )92‬בחברה ציבורית – יקבע את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון‪,‬‬
‫שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית‪ ,‬כמשמעותה לפי סעיף ‪( 242‬בחוק זה –‬
‫דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית); הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי‬
‫כאמור בהתחשב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בסוג החברה‪ ,‬גודלה‪ ,‬היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה‪,‬‬
‫ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף ‪.291‬‬
‫ועדת ביקורת‬
‫‪ .994‬דירקטוריון חברה ציבורית ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת‪ ,‬והוראות סימן ח' יחולו עליה‪ ,‬בשינויים‬
‫המחויבים‪.‬‬
‫‪( .991‬א) מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה וכל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים‬
‫בה‪.‬‬
‫‪ .999‬אלה תפקידי ועדת הביקורת‪:‬‬
‫(‪ )9‬לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה‪ ,‬בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של‬
‫החברה או עם רואה החשבון המבקר‪ ,‬ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם;‬
‫(‪ )2‬להחליט אם לאשר פעולות ועסקאות הטעונות אישור ועדת ביקורת לפי סעיפים ‪ 211‬ו‪ 291-‬עד‬
‫‪.291‬‬
‫פרק רביעי‪ :‬המנהל הכללי‬
‫‪( .991‬א) חברה ציבורית תמנה מנהל כללי‪ ,‬ורשאית היא למנות יותר ממנהל כללי אחד‪.‬‬
‫(ב) חברה פרטית רשאית למנות מנהל כללי אחד או יותר; לא מונה מנהל כללי‪ ,‬תנוהל החברה בידי‬
‫הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪ .922‬המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של עניני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון וכפוף‬
‫להנחיותיו‪.‬‬
‫‪( .929‬א) למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק זה או בתקנון לאורגן אחר‬
‫של החברה‪ ,‬והוא יהיה נתון לפיקוחו של הדירקטוריון‪.‬‬
‫(ב) המנהל הכללי רשאי‪ ,‬באישור הדירקטוריון‪ ,‬לאצול לאחר‪ ,‬הכפוף לו‪ ,‬מסמכויותיו‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫‪( .922‬א) המנהל הכללי חייב להודיע ליושב ראש הדירקטוריון על כל ענין חריג שהוא מהותי לחברה; לא‬
‫היה לחברה יושב ראש דירקטוריון או שנבצר ממנו למלא את תפקידו‪ ,‬יודיע המנהל הכללי כאמור לכל‬
‫חברי הדירקטוריון‪.‬‬
‫(ב) המנהל הכללי יגיש לדירקטוריון דיווחים בנושאים‪ ,‬במועדים ובהיקף שיקבע הדירקטוריון‪.‬‬
‫(ג) יושב ראש הדירקטוריון רשאי‪ ,‬בכל עת‪ ,‬מיוזמתו או לפי החלטת הדירקטוריון‪ ,‬לדרוש דיווחים‬
‫מהמנהל הכללי בענינים הנוגעים לעסקי החברה‪.‬‬
‫(ד) הצריכו הודעה או דיווח של המנהל הכללי פעולה של הדירקטוריון‪ ,‬יזמן יושב ראש‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬ללא דיחוי‪ ,‬ישיבה של הדירקטוריון‪.‬‬
‫דיווח של חברה ציבורית‬
‫‪( .942‬א) בסימן זה‪ ,‬למעט לענין סעיף ‪" ,)4(941‬חברה ציבורית" – לרבות חברה שהיא תאגיד מדווח‬
‫כהגדרתו בחוק ניירות ערך‪.‬‬
‫(ב) חברה ציבורית תדווח לרשות ניירות ערך‪ ,‬לבורסה שבה רשומים למסחר ניירות הערך של‬
‫החברה ולרשם החברות‪ ,‬כנדרש לפי חוק זה‪ ,‬לפי חוק ניירות ערך או לפי כל דין אחר‪.‬‬
‫‪( .943‬א) הדוחות המוגשים לרשות ניירות ערך כאמור בסעיף ‪ ,942‬יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות ניירות‬
‫ערך וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם‪ ,‬בין באמצעות רשות ניירות ערך‬
‫ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך‪ ,‬אלא אם כן הוגבל העיון בהם לפי כל דין‪.‬‬
‫מבקר פנימי בחברה ציבורית‬
‫‪( .949‬א) דירקטוריון של חברה ציבורית ימנה מבקר פנימי; המבקר הפנימי ימונה לפי הצעת ועדת‬
‫הביקורת‪.‬‬
‫(ב) לא יכהן כמבקר פנימי בחברה מי שהוא בעל ענין בחברה‪ ,‬נושא משרה בחברה‪ ,‬קרוב של כל‬
‫אחד מאלה‪ ,‬וכן רואה החשבון המבקר או מי מטעמו‪.‬‬
‫דוחות כספיים‬
‫‪( .999‬א) חברה ציבו רית לרבות חברה פרטית שהיא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך ולמעט‬
‫חברה ציבורית כאמור בסעיף קטן (ד) תנהל חשבונות‪ ,‬וכמו כן תערוך דוחות כספיים לפי חוק ניירות ערך‪.‬‬
‫נושאי המשרה בחברה‬
‫מינוי וכהונה של דירקטורים‬
‫סימן א'‪ :‬כהונת דירקטור וסיום הכהונה‬
‫‪( .291‬א) חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי‪.‬‬
‫(ב) בחברה פרטית יכהן לפחות דירקטור אחד‪.‬‬
‫(ג) בחברה ציבורית יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים כאמור בסעיף ‪ ,231‬אשר לפחות אחד‬
‫מהם הוא דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית והיתר הם בעלי כשירות מקצועית כמשמעותה לפי‬
‫סעיף ‪( 242‬בחוק זה – דירקטורים בעלי כשירות מקצועית)‪.‬‬
‫(ד) בחברה ציבורית יכהנו‪ ,‬נוסף על הדירקטור החיצוני בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית‪,‬‬
‫דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית במספר שאותו קבע הדירקטוריון‪.‬‬
‫סימן ב'‪ :‬הגבלות על מינויים ופקיעת כהונה‬
‫‪224‬א‪ .‬לא ימונה לדירקטור בחברה ציבורית ולא יכהן בה כדירקטור‪ ,‬מי שאין לו הכישורים הדרושים‬
‫והיכולת להקדיש את הזמן הראוי‪ ,‬לשם ביצוע תפקיד של דירקטור בחברה‪ ,‬בשים לב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לצרכיה‬
‫המיוחדים של החברה ולגודלה‪.‬‬
‫‪224‬ב‪( .‬א) בחברה ציבורית לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטור‪ ,‬ולא ימונה דירקטור‪,‬‬
‫אלא לאחר שהמועמד הצהיר כי יש לו הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי‪ ,‬לשם ביצוע‬
‫‪94‬‬
‫תפקידו‪ ,‬ופירט את הכישורים כאמור‪ ,‬וכי לא מתקיימות לגביו ההגבלות הקבועות בסעיפים ‪ 229‬ו‪,229-‬‬
‫ולעניין דירקטור בלתי תלוי – מתקיימות בו גם הוראות סעיף ‪(291‬ה) (בסעיף זה – הצהרה)‪.‬‬
‫(ב) ההצהרה תובא בפני הממנה ויחולו עליה הוראות סעיף ‪(249‬ב) ו‪(-‬ג)‪.‬‬
‫‪ .221‬מי שמועמד לכהן כדירקטור‪ ,‬יגלה לממנה אם הורשע בפסק דין חלוט בעבירה כאמור בסעיף ‪,229‬‬
‫וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע‪.‬‬
‫‪( .229‬א) לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית אדם שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה‬
‫מהמפורטות להלן‪ ,‬אלא אם כן חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע‪:‬‬
‫(‪ )9‬עבירות לפי סעיפים ‪ 212‬עד ‪ 491 ,491 ,312 ,219‬עד ‪ 422‬ו‪ 422-‬עד ‪ 421‬לחוק העונשין‪,‬‬
‫תשל"ז‪ ,9199-‬ולפי סעיפים ‪12‬ג‪12 ,‬ד‪(13 ,‬א) ו‪ 14-‬לחוק ניירות ערך;‬
‫(‪ )2‬הרשעה בבית משפט מחוץ לישראל בעבירות שוחד‪ ,‬מרמה‪ ,‬עבירות מנהלים בתאגיד או‬
‫עבירות של ניצול מידע פנים;‬
‫(‪ )3‬הרשעה בעבירה אחרת אשר בית משפט קבע כי מפאת מהותה‪ ,‬חומרתה או נסיבותיה אין‬
‫הוא ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית‪.‬‬
‫(ב) בית משפט רשאי לקבוע‪ ,‬במועד ההרשעה או לאחריה‪ ,‬לבקשתו של אדם המעונין להתמנות‬
‫לדירקטור‪ ,‬כי על אף הרשעתו בעבירות כאמור בסעיפים (א)(‪ )9‬ו‪(-‬א)(‪ ,)2‬ובשים לב בין היתר‪ ,‬לנסיבות שבהן‬
‫נעברה העבירה‪ ,‬אין הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית‪.‬‬
‫(ג) השר רשאי לקבוע עבירות נוספות על אלה הקבועות בסעיף קטן (א)(‪.)9‬‬
‫תאגיד כדירקטור‬
‫‪ .231‬תאגיד כשיר לכהן כדירקטור‪ ,‬אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬
‫‪( .239‬א) תאגיד המכהן כדירקטור ימנה יחיד הכשיר להתמנות לדירקטור בחברה‪ ,‬לכהן מטעמו‪ ,‬ורשאי‬
‫הוא להחליפו‪ ,‬והכל בכפוף לחובותיו כלפי החברה‪.‬‬
‫(ב) שמו של יחיד המכהן מטעם התאגיד יירשם במרשם הדירקטורים‪ ,‬כמי שמכהן מטעם התאגיד‪.‬‬
‫(ג) על יחיד המכהן מטעם תאגיד ועל התאגיד‪ ,‬יחולו החובות החלות על דירקטור‪ ,‬יחד ולחוד‪.‬‬
‫דירקטור חיצוני‬
‫‪( .231‬א) בחברה ציבורית יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים‪.‬‬
‫(ב) הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי האסיפה הכללית‪ ,‬ובלבד שיתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )9‬במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות‬
‫שאינם בעלי השליטה בחברה או מי מטעמם‪ ,‬המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של‬
‫בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;‬
‫(‪ )2‬סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה (‪ )9‬לא עלה על שיעור של‬
‫אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪.‬‬
‫(ג) השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(‪.)2‬‬
‫(ד) בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד‪ ,‬יהיה‬
‫הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני‪.‬‬
‫‪( .242‬א) כדירקטור חיצוני ימונה יחיד תושב ישראל הכשיר להתמנות לדירקטור; ואולם חברה ציבורית‬
‫שמניותיה או חלק מהן הוצעו לציבור מחוץ לישראל או שהן רשומות בבורסה מחוץ לישראל‪ ,‬רשאית‬
‫למנות דירקטור חיצוני שאינו תושב ישראל‪.‬‬
‫(א‪ )9( )9‬כדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות‬
‫חשבונאית ופיננסית‪ ,‬ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות‬
‫חשבונאית ופיננסית‪.‬‬
‫(‪ )2‬השר‪ ,‬בהתייעצות עם רשות ניירות ערך‪ ,‬יקבע תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות‬
‫חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית‪.‬‬
‫(ב) לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד‪ ,‬שיש לו‪ ,‬לקרובו‪ ,‬לשותפו‪ ,‬למעבידו‪ ,‬למי שהוא כפוף לו‬
‫במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו‪ ,‬במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי‪,‬‬
‫‪91‬‬
‫זיקה לחברה‪ ,‬לבעל השליטה בחברה במועד המינוי‪ ,‬או לתאגיד אחר; לענין סעיף קטן זה –‬
‫"זיקה" ‪ -‬קיום יחסי עבודה‪ ,‬קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה‪ ,‬וכן כהונה‬
‫כנושא משרה‪ ,‬למעט כהונה של דירקטור שמונה כדי לכהן כדירקטור חיצוני בחברה שעומדת להציע‬
‫לראשונה מניות לציבור; השר‪ ,‬בהתייעצות עם רשות ניירות ערך‪ ,‬רשאי לקבוע כי ענינים מסוימים‪ ,‬בתנאים‬
‫שקבע‪ ,‬לא יהוו זיקה;‬
‫"תאגיד אחר" ‪ -‬תאגיד שבעל השליטה בו‪ ,‬במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי‪ ,‬הוא‬
‫החברה או בעל השליטה בה‪.‬‬
‫(ג) לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני אם תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור‬
‫ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור‪ ,‬או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור‪.‬‬
‫(ד) לא ימונה דירקטור בחברה פלונית כדירקטור חיצוני בחברה אחרת אם אותה שעה מכהן‬
‫דירקטור בחברה האחרת כדירקטור חיצוני בחברה הפלונית‪.‬‬
‫(ה) לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני בחברה ציבורית‪ ,‬אם הוא עובד של רשות ניירות ערך או עובד‬
‫של בורסה בישראל‪ .242.‬דירקטורים חיצוניים ראשונים ימונו על ידי האסיפה הכללית שתכונס לא‬
‫יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו הפכה החברה לחברה ציבורית‪.‬‬
‫‪ .243‬בכל ועדה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן לפחות דירקטור חיצוני אחד‪.‬‬
‫‪( .244‬א) דירקטור חיצוני זכאי לגמול ולהחזר הוצאות‪ ,‬כפי שיקבע השר בהתייעצות עם רשות ניירות‬
‫ערך‪.‬‬
‫(ב) דירקטור חיצוני לא יקבל‪ ,‬נוסף על הגמול שלו הוא זכאי ולהחזר ההוצאות‪ ,‬כל תמורה‪,‬‬
‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬בשל כהונתו כדירקטור בחברה; לענין סעיף קטן זה לא יראו כתמורה מתן פטור‪,‬‬
‫התחייבות לשיפוי‪ ,‬שיפוי או ביטוח לפי הוראות סימן ג' לפרק השלישי‪.‬‬
‫‪( .241‬א) תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני תהא שלוש שנים‪ ,‬ורשאית החברה‪ ,‬על אף הוראות סעיף‬
‫‪ ,242‬למנותו לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים‪.‬‬
‫(ב) דירקטור חיצוני לא יפוטר וכהונתו לא תופסק אלא בהתאם להוראות סעיפים ‪ 249 ,233‬ו‪.249-‬‬
‫‪241‬א‪ .‬דירקטור חיצוני שחדל להתקיים בו תנאי הדרוש לפי חוק זה לכהונתו כדירקטור חיצוני יודיע על כך‬
‫מיד לחברה‪ ,‬וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה‪.‬‬
‫‪( .249‬א) נודע לדירקטוריון כי קיים חשש שדירקטור חיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי‬
‫חוק זה למינויו כדירקטור חיצוני‪ ,‬או כי קיים חשש כי הדירקטור הפר את חובת האמונים לחברה‪ ,‬ידון‬
‫בכך הדירקטוריון בישיבה שתכונס לראשונה לאחר שנודע לו על כך‪.‬‬
‫(ב) קבע הדירקטוריון כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה‬
‫למינויו או כי הוא הפר את חובת האמונים‪ ,‬יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה הפסקת‬
‫כהונתו של הדירקטור החיצוני‪.‬‬
‫(ג) נימו קי הדירקטוריון יובאו לפני האסיפה המיוחדת ותינתן לדירקטור החיצוני הזדמנות סבירה‬
‫להביא את עמדתו; החלטת האסיפה המיוחדת בדבר הפסקת כהונתו של הדירקטור החיצוני תתקבל ברוב‬
‫הדרוש למינויו‪.‬‬
‫‪ .249‬בית המשפט‪ ,‬לבקשת דירקטור או בעל מניה‪ ,‬רשאי להורות על פקיעת כהונתו של דירקטור חיצוני‬
‫אם מצא כי הוא חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו כדירקטור חיצוני או כי הפר‬
‫את חובת האמונים לחברה‪.‬‬
‫‪ .241‬חברה לא תמנה את מי שכיהן בה כדירקטור חיצוני לכהונה כנושא משרה בה‪ ,‬לא תעסיקו כעובד‬
‫ולא תקבל ממנו שירותים מקצועיים בתמורה‪ ,‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬לרבות באמצעות תאגיד‬
‫בשליטתו‪ ,‬אלא אם כן חלפו שנתיים מתום כהונתו כדירקטור חיצוני באותה חברה‪.‬‬
‫מינוי ופיטורים של נושאי משרה אחרים‬
‫‪ .212‬המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון‪ ,‬אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬
‫‪ .219‬נושאי משרה בחברה‪ ,‬למעט דירקטורים ומנהל כללי‪ ,‬ימונו ויפוטרו‪ ,‬בחברה ציבורית על ידי המנהל‬
‫הכללי‪ ,‬ובחברה פרטית על ידי הדירקטוריון; הכל אם לא נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫חובות נושאי משרה‬
‫‪.212‬‬
‫חדש]‪.‬‬
‫סימן א'‪ :‬חובת זהירות‬
‫(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים ‪ 31‬ו‪ 39-‬לפקודת הנזיקין [נוסח‬
‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר‪.‬‬
‫‪ .213‬נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר‪ ,‬באותה עמדה ובאותן נסיבות‪,‬‬
‫ובכלל זה ינקוט‪ ,‬בשים לב לנסיבות הענין‪ ,‬אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של‬
‫פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו‪ ,‬ולקבלת כל מידע אחר שיש לו‬
‫חשיבות לענין פעולות כאמור‪.‬‬
‫‪213‬א‪ .‬מינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שהוא בעל כשירות מקצועית לפי‬
‫סעיפים ‪(291‬ד) או ‪(242‬א‪ ,)9‬אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל שאר הדירקטורים בחברה‪,‬‬
‫על פי כל דין‪.‬‬
‫‪.214‬‬
‫סימן ב'‪ :‬חובת אמונים‬
‫(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה‪ ,‬ינהג בתום לב ויפעל לטובתה‪ ,‬ובכלל זה –‬
‫(‪ )9‬יימנ ע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר‬
‫שלו או לבין עניניו האישיים;‬
‫(‪ )2‬יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;‬
‫(‪ )3‬יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;‬
‫(‪ )4‬יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה‪ ,‬שבאו לידיו בתוקף מעמדו‬
‫בחברה‪.‬‬
‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם‬
‫אחר‪.‬‬
‫‪( .211‬א) חברה רשאית לאשר פעולה מהפעולות המנויות בסעיף ‪(214‬א) ובלבד שנתקיימו כל התנאים‬
‫האלה‪:‬‬
‫(‪ )9‬נושא המשרה פועל בתום לב והפעולה או אישורה אינן פוגעות בטובת החברה;‬
‫(‪ )2‬נושא המשרה גילה לחברה‪ ,‬זמן סביר לפני המועד לדיון באישור‪ ,‬את מהות ענינו האישי‬
‫בפעולה‪ ,‬לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים‪.‬‬
‫(ב) אישור החברה לפעולות שאינן פעולות מהותיות יינתן לפי הוראות הפרק החמישי לענין אישור‬
‫עסקאות‪ ,‬ואישור החברה לפעולות מהותיות יינתן לפי הוראות הפרק החמישי לענין אישור עסקאות‬
‫חריגות; הוראות הפרק החמישי לגבי תוקפן של עסקאות‪ ,‬יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬לגבי תוקפן של‬
‫פעולות‪.‬‬
‫‪( .219‬א) על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה‪,‬‬
‫בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי‬
‫החברה כמי שהפר את התקשרותו עם החברה‪.‬‬
‫(ג) חברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם החברה כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו‬
‫אדם את הפיצויים המגיעים לה מנושא המשרה‪ ,‬אף בלא ביטול הפעולה‪ ,‬אם אותו אדם ידע על הפרת חובת‬
‫האמונים של נושא המשרה‪ ,‬וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה‪.‬‬
‫(ד) חזקה על אדם שלא היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה כנדרש לפי פרק זה אם קיבל את‬
‫אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים לפעולה‪.‬‬
‫‪ .219‬נודע לדירקטור על ענין של החברה שנתגלו בו לכאורה הפרת חוק או פגיעה בנוהל עסקים תקין‪,‬‬
‫יפעל בלא דיחוי לזימון ישיבה של הדירקטוריון כאמור בסעיף ‪(11‬ב)(‪.)2‬‬
‫עסקאות עם בעלי ענין‬
‫‪ .291‬בפרק זה‪" ,‬בעל שליטה" ‪ -‬בעל השליטה כמשמעותה בסעיף ‪ ,9‬לרבות מי שמחזיק בעשרים וחמישה‬
‫אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה‬
‫מחמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה; לענין החזקה‪ ,‬יראו שניים או יותר‪ ,‬המחזיקים בזכויות‬
‫‪99‬‬
‫הצבעה בחברה ואשר לכל אחד מהם יש ענין אישי באישור אותה עסקה המובאת לאישור החברה‪,‬‬
‫כמחזיקים יחד‪.‬‬
‫‪( .291‬א) נושא משרה בחברה או בעל שליטה בחברה ציבורית היודע שיש לו ענין אישי בעסקה קיימת או‬
‫מוצעת של החברה‪ ,‬יגלה לחברה‪ ,‬בלא דיחוי‪ ,‬ולא יאוחר מישיבת הדירקטוריון שבה נדונה העסקה‬
‫לראשונה‪ ,‬את מהות ענינו האישי‪ ,‬לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים‪.‬‬
‫(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול כאשר הענין האישי נובע רק מקיום ענין אישי של קרוב בעסקה‬
‫שאינה חריגה‪.‬‬
‫(ג) צד מעונין‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ ,)1(292‬או מי שיהפוך לבעל שליטה כתוצאה מהצעה פרטית‪,‬‬
‫היודע שיש לו ענין אישי בהצעה הפרטית המהותית‪ ,‬יגלה בלא דיחוי לחברה הציבורית את מהות ענינו‬
‫האישי‪ ,‬לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים‪.‬‬
‫‪ .292‬עסקאות של חברה המפורטות להלן‪ ,‬טעונות אישורים כקבוע בפרק זה‪ ,‬ובלבד שהעסקה אינה‬
‫פוגעת בטובת החברה‪:‬‬
‫(‪ )9‬עסקה של חברה עם נושא משרה בה וכן עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא משרה בחברה‬
‫יש בה ענין אישי; ואולם לא יראו‬
‫(א) נושא משרה בחברה אם וגם בחברה בת הנמצאת בשליטתה ובבעלותה המלאות‪ ,‬כבעל‬
‫ענין אישי בעסקה בין החברה האם לבין החברה הבת‪ ,‬בשל עצם היותו נושא משרה בשתיהן או‬
‫בשל היותו בעל מניה או בעל נייר ערך שניתן לממשו במניות בחברה האם;‬
‫(ב) נושא משרה במספר חברות בנות הנמצאות בשליטה ובבעלות מלאה של אותו אדם‪ ,‬כבעל‬
‫ענין אישי בעסקה בין חברות בנות כאמור‪ ,‬בשל עצם היותו נושא משרה בחברות המתקשרות;‬
‫(‪ )2‬מתן פטור‪ ,‬ביטוח‪ ,‬התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי‪ ,‬לנושא משרה שאינו‬
‫דירקטור;‬
‫(‪ )3‬התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר לתנאי כהונתו‪ ,‬לרבות מתן פטור‪ ,‬ביטוח‪,‬‬
‫התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי‪ ,‬וכן התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר‬
‫לתנאי העסקתו בתפקידים אחרים (להלן ‪ -‬תנאי כהונה והעסקה);‬
‫(‪ )4‬עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם‬
‫אדם אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי‪ ,‬לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה ענין‬
‫אישי; וכן התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו‪ ,‬אם הוא גם נושא משרה‬
‫בה ‪ -‬באשר לתנאי כהונתו והעסקתו‪ ,‬ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה ‪ -‬באשר‬
‫להעסקתו בחברה;‬
‫‪.291‬‬
‫(א) עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף ‪ )4(292‬טעונה אישורם של אלה בסדר הזה‪:‬‬
‫(‪ )9‬ועדת הביקורת;‬
‫(‪ )2‬הדירקטוריון;‬
‫(‪ )3‬האסיפה הכללית‪ ,‬ובלבד שיתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות‬
‫שאינם בעלי ענין אישי באישור העסקה‪ ,‬המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של‬
‫בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;‬
‫(ב) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על‬
‫שיעור של אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪.‬‬
‫(ב) השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף קטן (א)(‪()3‬ב)‪.‬‬
‫‪( .212‬א) לעסקה של חברה עם נושא משרה בה או לעסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה בה‬
‫לא יהיה תוקף כלפי החברה וכלפי נושא המשרה או בעל השליטה‪ ,‬אם העסקה לא אושרה בהתאם לקבוע‬
‫בפרק זה לרבות אם נפל בהליך האישור פגם מהותי‪ ,‬או אם העסקה נעשתה בחריגה מהותית מן האישור‪.‬‬
‫(ב) לעסקה כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תוקף גם כלפי אדם אחר אם אותו אדם ידע על ענינו‬
‫האישי של נושא המשרה או של בעל השליטה באישור העסקה‪ ,‬וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור‬
‫לעסקה כנדרש לפי פרק זה‪.‬‬
‫‪ .219‬חברה רשאית לבטל עסקה עם אדם אחר‪ ,‬הטעונה אישור כאמור בפרק זה‪ ,‬למעט עסקה כאמור‬
‫‪91‬‬
‫בסעיף ‪ ,299‬וכן רשאית היא לתבוע ממנו פיצויים בשל הנזק שנגרם לה אף בלא ביטול העסקה‪ ,‬אם אותו‬
‫אדם ידע על ענ ינו האישי של נושא המשרה בחברה באישור העסקה או על ענינו האישי של בעל השליטה‬
‫בחברה הציבורית באישור העסקה‪ ,‬וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה‪.‬‬
‫‪( .213‬א) נושא משרה שלא גילה את ענינו האישי כאמור בסעיף ‪ 291‬יראו אותו כמי שהפר את חובת‬
‫האמונים; בעל שליטה בחברה ציבורית שלא גילה את ענינו האישי כאמור באותו סעיף‪ ,‬יראו אותו כמי‬
‫שהפר את חובת ההגינות‪.‬‬
‫(ב) צד מעונין שהפר את חובת הגילוי כאמור בסעיף ‪ 291‬או בעל מניה שלא גילה את ענינו האישי‬
‫כאמור בסעיף ‪ ,299‬רשאית החברה לתבוע ממנו פיצויים על הנזקים שנגרמו לה עקב העדר הגילוי‪.‬‬
‫תקנות החברות ( תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל‬
‫כשירות מקצועית)‪ ,‬תשס"ו‪5002-‬‬
‫דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו‪ ,‬ניסיונו וכישוריו הוא בעל‬
‫‪.9‬‬
‫מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים – חשבונאיים ודוחות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם‬
‫את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת‬
‫מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון‪ ,‬ויובאו במכלול השיקולים‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬השכלתו‪ ,‬ניסיונו‪ ,‬וידיעותיו בנושאים אלה‪:‬‬
‫(‪ )9‬סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות‬
‫בסדר הגודל והמורכבות של החברה;‬
‫(‪ )2‬תפקידיו של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו;‬
‫(‪ )3‬הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק ניירות ערך‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫(א) דירקטור בעל כשירות מקצועית הוא מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה‪:‬‬
‫(‪ )9‬בעל תואר אקדמאי באחד מן המקצועות האלה‪ :‬כלכלה‪ ,‬מינהל עסקים‪ ,‬ראיית חשבון‪,‬‬
‫משפטים‪ ,‬מינהל ציבורי;‬
‫(‪ )2‬בעל תואר אקדמאי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת‪ ,‬הכל בתחום‬
‫עיסוקה העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד;‬
‫(‪ )3‬הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה‪ ,‬או שהוא בעל ניסיון מצטבר של חמש‬
‫שנים לפחות בשניים או יותר מאלה‪:‬‬
‫(א) בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;‬
‫(ב) בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי;‬
‫(ג) בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה‪.‬‬
‫(ב) הערכת הכשירות המקצועית של מועמד לכהן כדירקטור כאמור בתקנה משנה (א)‪ ,‬תיעשה בידי‬
‫הדירקטוריון‪.‬‬
‫(א) בהצהרה לפי סעיף ‪ 249‬לחוק יצהיר המועמד גם לגבי השכלתו וניסיונו‪ ,‬ככל שהם רלוונטיים‪,‬‬
‫‪.3‬‬
‫לשם בחינה האם מתקיימים בו התנאים והמבחנים לפי תקנות אלה וכן יצרף מסמכים ותעודות התומכים‬
‫בהצהרתו‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫הגבלים עסקיים‬
‫הגבלים עסקיים הוא ענף משפטי העוסק בקידום התחרות ואוסר תחרות לא הוגנת‪ .‬עיקר הפיקוח על‬
‫התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים‪ ,‬בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים‪ .‬בארצות הברית מכונה‬
‫הענף ‪ ,Antitrust Law‬ובאירופה ‪.Competition Law‬‬
‫מטרת ההגבלים העסקיים‬
‫מטרתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים היא להסיר מגבלות מלאכותיות שעומדות בדרכה של‬
‫התחרות החופשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הגבלים עסקיים נועדו למנוע מחברה שתפסה מיקום דומיננטי בשוק מלנצל‬
‫לרעה את כוחה‪.‬‬
‫יתרונות התחרות‪ :‬מובילה להורדת מחירים; מאפשרת הקצאה יעילה יותר של משאבים; מובילה ליעילות‬
‫ודינאמיות‪ .‬התחרות היא עקרון בסיסי בדמוקרטיה‪ ,‬שכן היא מאפשרת חופש בחירה‪.‬‬
‫לא נרצה לעודד תחרות במספר מצומצם של מצבים‪ :‬כאשר קיים מונופול טבעי‪ ,‬מונופול שנוצר כתוצאה‬
‫מתנאים טבעיים בשוק (למשל ‪ -‬הביקוש בשוק לא יכול לתמוך ביותר מחברה אחת)‪ ,‬או מנצל משאב נדיר;‬
‫כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים ‪ -‬פירמה המנצלת את יתרונותיה‪ ,‬למשל ‪ -‬המציעה מוצר טוב יותר‬
‫מהמתחרות; כשמעורב קניין רוחני ‪ -‬למשל‪ ,‬חברה הממציאה פטנט; וכאשר טובת הציבור מחייבת מונופול‬
‫ למשל‪ ,‬תחום הביטחון‪.‬‬‫הסדרים כובלים‬
‫הסדר כובל הוא העוולה הנפוצה ביותר בהגבלים עסקיים‪ .‬לפי החוק‪ ,‬הסדר כובל הוא הסדר בין בני אדם‬
‫המנהלים עסקים‪ ,‬בו (לפחות) אחד הצדדים מגביל את עצמו‪ ,‬באופן העלול להפחית התחרות בינו לצדדים‬
‫אחרים‪ .‬הסדר כובל מתקיים כאשר יש הסכמה לגבי המחיר שיידרש או ישולם עבור מוצר או שירות;‬
‫כאשר מוסכם על הרווח שעשוי להיות מופק; כאשר מתבצעת חלוקת שוק (חלוקה גאוגרפית או לפי סוג‬
‫הצרכנים); או כאשר ההסכם נוגע לכמות או איכות המוצר או השירות המסופק‪.‬‬
‫ישנם ‪ 2‬סוגים של הסדרים כובלים‪:‬‬
‫הסדר כובל אופקי‬
‫הסדר כובל אופקי הוא הסדר הנערך בין חברות המתחרות באותו שוק‪ .‬למשל ‪ 2 -‬חברות מסכימות ביניהן‬
‫שימכרו מוצר מסוים באותו מחיר‪.‬‬
‫הסדר כובל אנכי‬
‫הסדר כובל אנכי הוא הסדר הנערך בין חברות הנמצאות בשרשרת הייצור או השיווק של מוצר מסוים‪.‬‬
‫למשל ‪ -‬הסדר בין חברה הכורה מחצבים לבין חברה המעבדת אותם לכדי מוצר‪ .‬הסדר אנכי יכול להיות‬
‫הסדר הכתבת מחירים (בדומה להסדר אופקי)‪ ,‬שבו ספק מכתיב למשווק את המחיר בו עליו למכור את‬
‫המוצר‪ ,‬או הסדר בלעדיות‪ ,‬בו ספק מתחייב למכור רק למשווק מסוים‪ ,‬או שמשווק מסוים מתחייב לרכוש‬
‫רק מספק מסוים‪ .‬כאשר שני הצדדים מתחייבים לבלעדיות‪ ,‬זהו הסדר בלעדיות הדדית‪.‬‬
‫קרטל‬
‫קרטל הוא איגוד של ספקים (יצרנים‪ ,‬יבואנים‪ ,‬נותני שירות וכדומה)‪ ,‬אשר מתאגדים יחדיו על מנת להגדיל‬
‫את רווחי המשתתפים יחסית לתנאי השוק התחרותי‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫סוגי קרטלים‪:‬‬
‫קרטל מכסות ‪ -‬שליטה בכמות היצור של כל חבר בקרטל‪.‬‬
‫קרטל שיווק ‪ -‬כל היצרנים מוכרים את סחורתם במחיר קבוע מראש לקרטל והוא המשווק הבלעדי וקובע‬
‫מחיר מכירה לשווק‪.‬‬
‫קרטל מחירים ‪ -‬הקרטל קובע מחיר אחיד לשיווק הסחורה‪.‬‬
‫קרטל מחירים ומכסות ‪ -‬שילוב של קביעת מחירים ומכסות ייצור‪.‬‬
‫קרטל גאוגרפי ‪ -‬הקרטל מחלק את גורמי הייצור לשטחים גיאוגרפיים שם הם מקבלים בלעדיות‪.‬‬
‫מונופול‬
‫בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר אחד בלבד (מה‬
‫שמקנה לאותו גורם‪ ,‬הקרוי בעל המונופול או מונופוליסט‪ ,‬שליטה בתחום פעילות בשוק‪ ,‬לרוב תוך הגבלה‬
‫של התחרות בו)‪ .‬דוגמאות למונופולים יכולים להוות הכנסייה הקתולית בימי הביניים באירופה‪ ,‬ובישראל‪:‬‬
‫חברת החשמל‪ ,‬רשות הנמלים (בטרם הפרטת הנמלים) חברת "אגד" בישראל בתחום תעבורת הנוסעים‬
‫בישראל‪ ,‬בטרם הותרה פעילות גורמים נוספים‪.‬‬
‫ראוי להבחין מונח זה ממונחים מקורבים כמו מונופסון‪ ,‬המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או‬
‫שירות או אוליגופסון‪ ,‬שבו יש מספר בודד של קונים למוצר או שירות; קרטל‪ ,‬שהיא תופעה דומה‬
‫ומקושרת של שליטת מספר חברות שביניהן יש הסכמה חלקית; ואוליגופול‪ ,‬שבו יש מספר קטן של מוכרים‬
‫בשוק‪ ,‬עם או בלי התארגנות קרטלית‪.‬‬
‫מאפייני מונופול‬
‫למונופול מספר מאפיינים מובהקים‪ ,‬אותם ניתן למצוא בכל מונופול אמיתי‪ ,‬כזה הנהנה מיציבות בשוק‬
‫(בניגוד למונופול זמני או חולף)‪:‬‬
‫מוכר בודד‪ :‬מונופול טהור קיים בתעשייה שבה גורם אחד הוא היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים‪.‬‬
‫גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או‬
‫שניים)‪.‬‬
‫היעדר חלופות קרובות‪ :‬השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יצרן חומוס השולט ברוב‬
‫השוק אינו יכול להיחשב מונופול לעולם‪ ,‬שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות‪.‬‬
‫שליטה במחירים‪ :‬לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו‬
‫במוצר או שירות מסוים‪ ,‬ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר‪.‬‬
‫חסם כניסה‪ :‬במצב של מונופול טהור‪ ,‬אסורה ההתחרות בבעל המונופול‪ .‬במצב של מונופול שאינו טהור‬
‫מוצבים חסמי כניסה משמעותיים‪ ,‬המונעים למעשה‪ ,‬גם אם לא להלכה‪ ,‬כניסה של גורמים אחרים‪.‬‬
‫סוגי מונופולים‬
‫ניתן להבחין בין סוגי מונופולים על–פי נסיבות היווצרותם ועל–פי אופן התנהגותם בשוק‪ .‬על–פי גישה זו‪,‬‬
‫ניתן להבחין בין מונופול באישור ממשלתי ומונופול על פי חוק‪ ,‬המבוססים על מדיניות ממשלתית או‬
‫חקיקה ונהנים ממעמד מונופוליסטי בזכות קביעה בחוק; מונופול טבעי‪ ,‬שהוא תוצר של מבנה העלויות‬
‫בשוק (היינו‪ ,‬שרק גורם אחד מסוגל להתחרות בשוק); ומונופול תחרותי‪ ,‬שהוא מונופול שנוצר בעקבות‬
‫תחרות חופשית‪ .‬על–פי גישה אחרת‪ ,‬המקובלת בעיקר על בעלי גישה התומכת בקפיטליזם ובליברליזם‪,‬‬
‫מונופול טבעי אינו נוצר בפועל במצב של תחרות חופשית ואילו מונופול תחרותי אינו ראוי להיקרא מונופול‪,‬‬
‫כיוון שמעמד השליטה שלו בשוק אינו יציב‪ ,‬כנדרש ממונופול ולכן עשוי להשתנות באופן טבעי בכל זמן‬
‫נתון‪.‬‬
‫הבחנה אחרת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו מוצע השירות או המוצר‪ .‬בתחום זה‪ ,‬ישנם מונופולים‬
‫אנכיים‪ ,‬השולטים באספקת שירות או מוצר לכל אורך הדרך‪ ,‬מחומר גלם ועד למוצר הצריכה המוצע‬
‫לצרכן‪ .‬דוגמה טיפוסית לכך יכולות להוות חברות לאספקת חשמל‪ ,‬השולטות לרוב גם בהפקת החשמל‪ ,‬גם‬
‫בהולכתו וגם באספקה ובטיפול בצרכן‪ .‬מונופול מסוג שני הוא אופקי‪ :‬שליטה בגזרה רחבה של שירותים או‬
‫‪29‬‬
‫מוצרים מסוג מסוים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חברה המוציאה לאור את רוב המגזינים הנמכרים במדינה מסוימת עשויה‬
‫להיחשב בעלת מונופול אופקי‪.‬‬
‫הפיקוח על המונופול‬
‫מונופול‪ ,‬לפי חוק ההגבלים העסקיים‪ ,‬היא חברה בעלת נתח שוק מרכזי בשוק הרלוונטי‪ .‬החוק קובע שגוף‬
‫הוא מונופול אם הוא שולט ביותר מ‪ 12%-‬מכלל אספקת או רכישת נכסים או שירותים בידי בן אדם אחד)‪.‬‬
‫הגדרה זו שונה מן ההגדרה הכלכלית של מונופול‪ .‬השר הממונה רשאי להכריז על חברה בתור מונופול גם‬
‫אם היא שולטת על פחות מ‪ 12%-‬מהשוק‪ ,‬אולם זהו מקרה נדיר‪.‬‬
‫הממונה רשאי לנקוט פעולות כנגד מונופולים‪ .‬הוא רשאי לתת לחברה שהוכרזה כמונופול צווים‪ ,‬בהם הוא‬
‫מפרט כיצד עליה לנהוג‪ .‬הממונה יכול לחייב את המונופול לחדול ממעשים הפוגעים באופן לא הוגן‬
‫בצרכנים או במתחרים‪ ,‬או למנוע מהמונופול לנצל לרעה של כוח דומיננטי בשוק‪.‬‬
‫מיזוגים‬
‫מיזוג (‪ )Merger‬הוא רכישה של "עיקר נכסי" חברה אחת בידי חברה אחרת‪ ,‬או רכישת מניות חברה בערך‬
‫העולה על ‪ 21%‬מסך המניות בידי חברה אחרת‪ .‬נהוג לסווג את המיזוגים כיום לשלושה סוגים‪:‬‬
‫מיזוג אופקי ‪ -‬בין חברות המתחרות אחת בשנייה‪ ,‬ומספקות אותו סוג מוצר או שירות (מיזוג של שני‬
‫מתחרים מאותו השוק)‪.‬‬
‫מיזוג אנכי ‪ -‬בין חברות הנמצאות בשלבים שונים של ייצור מוצר מסוים (מיזוג שני חברות משני שווקים‬
‫שונים אך שניהם מהווים חלק משרשרת ייצור של מוצר מסוים)‪.‬‬
‫מיזוג קונגלומרטים ‪ -‬הגדרה שיורית‪ ,‬כל מה שאינו מיזוג אופקי או אנכי‪ .‬מיזוג זה יכול להיות בין חברות‬
‫מתחומים שונים‪ ,‬או בין חברות המתמזגות גם אופקית וגם אנכית (שני חברות משווקים שונים לגמרי)‪.‬‬
‫התערבות במיזוג‬
‫ככלל מיזוג בין חברות הינה פעולה לגיטימית וחיובית להתפתחות החברות ‪" -‬צמיחה חיצונית"‪ ,‬להבדיל‬
‫מצמיחה פנימית אשר מייצגת לדוגמה התיעלות של תהליך ייצור על ידי מכונות טובות יותר‪ .‬יחד עם זאת‬
‫סעיף ‪(29‬א) לחוק ההגבלים העסקיים קובע כי‪:‬‬
‫הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי‬
‫שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה‪:‬‬
‫‪ .9‬רמת המחירים של נכס או של שירות;‬
‫‪ .2‬איכות נמוכה של נכס או של שירות;‬
‫‪ .3‬הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות‪ ,‬או סדירות האספקה ותנאיה‪.‬‬
‫לפיכך ניתן לראות כי הרשות להגבלים עסקיים תתערב במיזוג שבו יש חשש סביר לפגיעה בתחרות או‬
‫לפגיעה בציבור‪ .‬במקרה כזה יכולה הרשות לשלול את המיזוג הנדון על הסף‪ .‬מעבר לסמכות זו מוסמכת‬
‫הרשות גם לאשר את המיזוג בתנאים אשר מרסנים את הפגיעה ומצמצמים אותה‪ .‬כך למעשה הרשות‬
‫נוקטת בגישה לפיה היא מחד גיסא תומכת בכלכלת שוק חופשי ומאידך גיסא פועלת ככוח כמרסן בגבולות‬
‫הפגיעה‪.‬‬
‫דיני ההגבלים בישראל‬
‫דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום יחסית חדש ומתפתח במהירות‪ .‬התחום מושפע רבות‬
‫מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית‪ .‬המיסוד של התחום בישראל החל בעיקר עם חקיקת חוק ההגבלים‬
‫העסקיים על ידי הכנסת בשנת ‪ .9111‬מתוקף סעיף ‪49‬א לחוק הוקמה בשנת ‪ 9114‬רשות ההגבלים‬
‫העסקיים‪ ,‬שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל‪ .‬בראש הרשות עומד הממונה על ההגבלים‬
‫העסקיים‪ .‬במקביל‪ ,‬מתוקף סעיף ‪ 32‬לחוק‪ ,‬קם בית הדין להגבלים עסקיים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫רשות ההגבלים העסקיים‬
‫רשות ההגבלים העסקיים הינה רשות ממשלתית אשר הוקמה בשנת ‪ 9114‬מתוקף חוק ההגבלים העסקיים‪,‬‬
‫והיא אמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק במדינת ישראל‪.‬‬
‫בראש הרשות עומד הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬אשר ממונה על אכיפת דיני ההגבלים העסקיים‪ ,‬הן‬
‫באמצעות כלים אזרחיים‪ ,‬הן באמצעות כלים פליליים והן באמצעות כלים כלכליים‪.‬‬
‫תפקידי הרשות‬
‫תפקידי הרשות מתחלקים לשלושה תחומים‪:‬‬
‫תחום ההסדרים הכובלים‪ :‬תחום זה אוסר על אנשי עסקים וגופים עסקיים לתאם פעולות באופן הפוגע‬
‫בצרכן‪ ,‬כמו למשל יצירת קרטלים ותיאום והסכמה על מדיניות דומה בנושאי מחירים‪ ,‬אזורי מכירה או‬
‫איכות מוצר‪.‬‬
‫תחום המונופולין‪ :‬תחום זה אוסר על חברה המחזיקה בלמעלה מ־‪ 12%‬מנתח השוק (בתחומה)‪ ,‬לנצל לרעה‬
‫את מעמדה בצורה שתביא לפגיעה בציבור או תמנע תחרותיות‪.‬‬
‫תחום המיזוגים‪ :‬תחום זה נותן את הסמכות לממונה על ההגבלים העסקיים לאשר או לא לאשר איחוד בין‬
‫חברות שונות‪ ,‬במקרה שהאיחוד עלול לפגוע בתחרות‪.‬‬
‫ערעורים על החלטות הרשות להגבלים עסקיים מוגשים לבית הדין להגבלים עסקיים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫יסודות הקניין רוחני‬
‫מהו קניין רוחני? משהו שאינו מוגדר כקניין "פיסי" כמו מקרקעין‪ ,‬מיטלטלין‪ ,‬רישום של זכויות (כמו כסף‬
‫בבנק‪ ,‬או תיק ניירות ערך)‪ .‬קניין רוחני הוא ‪ - intangible‬כלומר אינו ניתן "לאחיזה בידיים"‪ .‬כמובן‬
‫שמוניטין הוא חלק מקניין רוחני‪.‬‬
‫סוגים של קניין רוחני‬
‫פטנט‬
‫פטנט הוא זכות שימוש בלעדית (מונופול) הניתנת על ידי המדינה לבעל המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן‬
‫קצוב‪ ,‬בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי‪.‬‬
‫כדי לקבל פטנט על ההמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך באותה מדינה‪ .‬על בקשת‬
‫הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו היא‬
‫שייכת להבין כיצד לממשה‪ .‬כמו כן עליה לכלול "תביעות" (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף‬
‫הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש‪ .‬כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה‪,‬‬
‫מועילה‪ ,‬ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית‪ .‬לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין‬
‫הרוחני‪.‬‬
‫פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה‪ .‬הזכות לפטנט לא חלה על‬
‫תגלית‪ ,‬כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים‪ ,‬רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט‬
‫במדינות מסוימות)‪ ,‬תאוריה מדעית‪ ,‬וברוב המדינות ‪ -‬אף לא על תוכנת מחשב (זו מוגנת מכוח זכות‬
‫יוצרים)‪.‬‬
‫פטנט הוא מקומי‪ ,‬ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו‪ .‬על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות‬
‫העולם‪ ,‬בעל המצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל‬
‫אחת מהמדינות האחרות בתוך ‪ 92‬חודש וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות‬
‫בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה‪.‬‬
‫קיימות אמנות רב‪-‬מדינתיות נוספות במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את‬
‫הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן‪ .‬גם במסגרת אמנות אלה עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו‬
‫של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין‬
‫לממש את זכותו‪.‬‬
‫המטרות שביסוד שיטת הפטנטים‬
‫המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי‪ ,‬ולעודד פרסום ידע טכנולוגי‪ ,‬שאילולי הפטנט‬
‫ייתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל‪ .‬לפיכך הפטנט הוא‬
‫מעין עסקה בין הממציא לבין הציבור במסגרתה מקבל הממציא זכות מוגבלת בזמן למנוע מאחרים לייצר‬
‫כמוהו‪ ,‬ובתמורה לכך מגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו‪.‬‬
‫מזכות מניעתית זו יכול הממציא ליהנות בדרך ישירה על ידי שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש‬
‫בעצמו בתהליך שהמציא‪ ,‬או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם‬
‫ו‪0‬או תמלוגים מהרווחים‪.‬‬
‫דרך קבלת הפטנט‬
‫לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום‪ .‬בישראל‪ ,‬סע' ‪ 3‬לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ 9199-‬אומר‪ :‬המצאה בין‬
‫שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה‪ ,‬מועילה‪ ,‬ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה‬
‫התקדמות המצאתית‪ ,‬היא כשירת פטנט‪.‬‬
‫השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם‪:‬‬
‫הגשת בקשה לרשות הפטנטים‪ ,‬המדגמים וסימני המסחר בירושלים‪ ,‬שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד‬
‫המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני‪ .‬הבקשה מתוארכת‪ ,‬מקבלת מספר‪ ,‬וממתינה בתור‬
‫‪24‬‬
‫לבחינתה‪ .‬בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה)‪ ,‬הבודק‬
‫האם היא מקיימת את דרישות החוק‪ .‬במקרה של ליקוי בבקשה שולח הבוחן את השגתו למבקש‪ .‬על‬
‫המבקש להסיר את ההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה‪ .‬אי‬
‫הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט‪.‬‬
‫נמצא שההמצאה ראויה לפטנט‪ ,‬תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים [‪ ]9‬והמדגמים‪ ,‬שהוא כרך של‬
‫"רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני‪ .‬הפרסום כולל את‬
‫שם האמצאה‪ ,‬תקציר שלה ופרטי בעליה‪ .‬פרסום דבר הקיבול איננו סופי‪ ,‬ומטרתו לתת אפשרות למעוניין‬
‫בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט‪ ,‬באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו‪.‬‬
‫ישראל היא אחת המדינות היחידות בה כל ההליכים משלב הגשת בקשת הפטנט ועד שלב ההודעה על‬
‫קיבולה‪ ,‬מתנהלים בסודיות (למעט פרסום ראשוני ביומן הפטנטים לפי סעיף ‪ 99‬לחוק)‪ .‬אולם משפורסם‬
‫דבר קיבול הבקשה‪ ,‬נפתח התיק על ההתכתבויות הכלולות בו‪ ,‬לעיון הציבור‪ .‬לא הוגשה לרשם הפטנטים‬
‫התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך ‪ 3‬חודשים מיום הפרסום‪ ,‬יוענק הפטנט‪.‬‬
‫הוגשה התנגדות‪ ,‬ידון בה הרשם‪ ,‬יבחן את עילותיה‪ ,‬יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד‪ ,‬יזמן עדים‬
‫ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה‪ ,‬ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה‪ .‬זכות‬
‫הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי סדר דין אזרחי)‪ .‬כל עוד לא תם הדיון לא יוענק‬
‫הפטנט‪.‬‬
‫לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים‪ ,‬יינתן הפטנט‪ ,‬וישאר בתוקף כל עוד שולמו‬
‫עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק‪ ,‬וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט‬
‫זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק)‪ .‬תוקף פטנט בישראל הוא ל‪-‬‬
‫‪ 22‬שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה כמפורט בחוק‬
‫הפטנטים)‪.‬‬
‫רישיון כפייה לניצול פטנט‬
‫פטנט רשום מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצור‪ ,‬שיווק ושימוש בו במשך ‪ 22‬שנים‪ .‬זכות זו עשוייה להיות‬
‫מנוצלת לרעה על ידי בעל פטנט‪ ,‬אשר עשוי מנימוקים שונים להגביל את התחרות החופשית ולהפיץ את‬
‫המוצר נשוא הפטנט שלו בעלויות שלא ניתן לעמוד בהן‪ ,‬או אף לסרב להפיץ אותו כלל‪.‬‬
‫המחוקק‪ ,‬בארץ‪ ,‬ובמקומות אחרים בעולם‪ ,‬ראה לנגד עיניו אפשרות של ניצול לרעה של זכות בעלות‬
‫בפטנט‪ ,‬ולשם כך‪ ,‬כוללים חוקי פטנטים רבים‪ ,‬לרבות חוק הפטנטים הישראלי מנגנון של אפשרות לקבלת‬
‫רשיון כפיה לייצור המצאה מסוימת המוגנת בפטנט‪ ,‬שלא על ידי בעליה‪ ,‬ושלא בהסכמתו‪.‬‬
‫רשיון כפייה‪ ,‬אם כן‪ ,‬הנו רשיון לניצול הפטנט ללא הסכמת בעל הפטנט‪ .‬על מנת שניתן יהיה לקבל רשיון‬
‫כפיה‪ ,‬יאלץ המבקש להוכיח התקיימותם של ‪ 3‬תנאים מצטברים‪ :‬ראשית‪ ,‬תנאי פרוצדורלי – כי הוגשה‬
‫בקשה לרשם הפטנטים לקבלת רשיון לניצול האמצאה נשוא הפטנט ושולמה האגרה הקבועה בחוק‪ .‬שנית‪,‬‬
‫על רשם הפטנטים להשתכנע כי בעל הפטנט מנצל לרעה את זכות הניצול הבלעדית שלו‪ ,‬ושלישית‪ ,‬כי‬
‫הבקשה הוגשה לאחר תום ‪ 3‬שנים מיום מתן הפטנט או ‪ 4‬שנים מיום הגשת הבקשה‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫מרבית השאלות המשפטיות הנוגעות לסוגיה של רשיונות כפייה סובבות סביב שאלת הניצול לרעה של‬
‫זכותו הבלעדית של בעל הפטנט‪ .‬ניצול לרעה ייחשב כאחד משניים‪ ,‬וזאת במידה ובעל הפטנט לא הראה‬
‫צידוק סביר לקיומם‪:‬‬
‫א‪ .‬אי אספקת מלוא הביקוש למוצר בתנאים סבירים‪ .‬תנאים בלתי סבירים הנם הגבלה דרסטית על מספר‬
‫היחידות המופצות‪ ,‬או מחיר גבוה במיוחד‪ .‬מחיר גבוה גרידא לא ייחשב כמצדיק רשיון כפייה‪ ,‬אלא כחלק‬
‫מזכותו של בעל הפטנט‪ .‬רשיון כפייה יהיה מוצדק רק לאור מחיר בלתי סביר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנאים בלתי סבירים לאספקת הפטנט – למשל‪ ,‬התניית קניית מוצר אחד המוגן בפטנט‪ ,‬בקניית מוצר‬
‫אחר (התניית מוצר במוצר או התניית שירות בשירות) עשויה להצדיק מתן רשיון כפייה‪.‬‬
‫המקרה הנפוץ ביותר בו ניתנים רשיונות כפייה הנו המקרה של תרופות‪ .‬במדינות רבות‪ ,‬מופצות תרופות‬
‫במחירים שהאוכלוסייה המקומית אינה יכולה לעמוד בהם‪ ,‬ומשרדי הפטנטים של אותן מדינות נאלצים‬
‫לתת רשיונות כפייה ליצרנים מקומיים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בבוא רשם הפטנטים להחליט בשאלת מתן רשיון הכפיה‪ ,‬שוקל הרשם שיקולים משיקולים שונים‪ .‬חלק מן‬
‫השיקולים הנם‪ :‬יכולתו של מבקש רשיון הכפייה לרפא את הפגם בגינו התבקש הרשיון‪ ,‬טובת הציבור ‪-‬‬
‫אפשרות לנצל את האמצאה בישראל בדרך ייצור או יבוא בכמות ובהיקף רחב ואספקה שוטפת‪ ,‬הזכות‬
‫לתמורה סבירה – זכותו של בעל הפטנט לקבל תמורה הוגנת והולמת בעד ניצול האמצאה בהתחשב באופי‬
‫האמצאה‪ ,‬שמירת הזכויות של מי שמנצל בישראל את האמצאה בדרך יצור או יבוא ושל מי שעוסק‬
‫בפיתוחה של אותה אמצאה‪ .‬מי שכבר מנצל אותה יועדף על פני זר‪ ,‬אופי האמצאה ‪ -‬נדרש שלפטנט יהיה‬
‫צורף דחוף‪ ,‬כגון תרופות‪ ,‬הזמן שחלף מאז ניתן הפטנט‪ ,‬הצעדים שנקט בעל הפטנט לניצולו בישראל בדרך‬
‫יצור או יבוא‪ .‬האם לגבי הפטנט הספציפי הפעולות שנקט בעליו סבירות כך שיש לו סיכוי עתידי לספק את‬
‫הביקוש‪.‬‬
‫סעיף חשוב ביותר בפרק העוסק ברשיונות כפיה הנו סעיף ‪ ,929‬המתייחס לרשיון לניצול פטנט מוקדם‬
‫שתלוי בו גורלו של פטנט מאוחר‪ .‬בהמצאות רבות‪ ,‬ישנו חידוש טכנולוגי המצדיק רישום פטנט‪ ,‬אך הן‬
‫מתבססות על פטנטים אחרים‪ ,‬ומכאן שייצורן יביא להפרת אותם פטנטים‪ .‬האינטרס של בעל הפטנט‬
‫המקורי למנוע ניצול של הפטנט‪ ,‬הינו אינטרס ברור‪ ,‬שהרי לבעל הפטנט המאוחר יתרון טכנולוגי נוסף‪,‬‬
‫אשר יעניק לו יתרון תחרותי בשוק‪ .‬בדרך זו‪ ,‬עשויה להימנע ניצולה של טכנולוגיה חדשה אשר עשויה‬
‫להיטיב עם אנשים רבים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 929‬קובע כי מקום בו בעל הפטנט המוקדם מסרב לתת לבעל הפטנט המאוחר רשיון שימוש בפטנט‪,‬‬
‫רשאי הרשם להעניק לו רשיון כפיה‪ ,‬אך התנאי לכך הוא כי בהמצאה המאוחרת יש התקדמות טכנולוגית‬
‫חשובה בעלת ערך כלכלי רב‪ .‬עוד נקבע כי מתן הרשיון יהיה הדדי‪ ,‬היינו‪ ,‬גם בעל ההמצאה המוקדמת יקבל‬
‫רשיון שימוש בהמצאה המאוחרת‪ ,‬וזאת כדי לשמור על התחרות החופשית‪.‬‬
‫מדגם‬
‫מדגם רשום הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי‪ .‬המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות‪ ,‬קישוט או‬
‫עיטור‪ ,‬אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים ‪ -‬הפן העיצובי‪ .‬לא מדובר במוצר אחד‪ ,‬אירוע חד פעמי‪,‬‬
‫אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי‪ ,‬אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב ‪ -‬הפן‬
‫התעשייתי‪.‬‬
‫מטרת ההגנה‬
‫מטרת ההגנה על המדגם הרשום היא לעודד את פיתוח וריבוי העיצובים התעשייתיים‪ .‬החוק המגדיר זאת‬
‫הוא "פקודת הפטנטים והמדגמים – ‪ ."9124‬החלק הפטנטי של החוק לא תקף יותר כי הוא חל על פטנטים‬
‫על חיקוק חוק הפטנטים‪ .‬החלק השני הוא התקף‪ ,‬אך ישנו בכנסת תזכיר חוק מדגמים חדש (בצד הפקודה‬
‫ישנן את תקנות המדגמים)‪.‬‬
‫כיצד מוענקת הזכות?‬
‫הזכות מוענקת לאחר תהליך של בחינה ברשות הפטנטים‪ ,‬המדגמים וסימני המסחר‪ ,‬והיא נקנית ברישום‬
‫בפנקס המדגמים‪ .‬הרישום נעשה ביחס לסוג מסוים של מוצרים‪ ,‬דהיינו אם יש אלמנט עיצובי מסוים‬
‫שפותח‪ ,‬הקו העיצובי הזה יכול להיות מיושם למגוון רחב של מוצרים שונים‪ .‬כדי לקבל הגנה‪ ,‬המעצב צריך‬
‫לרשום את כל קבוצות המוצרים בעלי האלמנט הנ"ל עליהם הוא רוצה להגן‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫דוגמאות לחפצים הניתנים להגנה באמצעות מדגם‪:‬‬
‫חטיף הקונוס של "אפרופו" (כלומר קונפיגורציה תלת מימדית של דבר מזון)‪ ,‬נעלי "קרוקס"‪ ,‬פרטי לבוש‪,‬‬
‫מברשות‪ ,‬ריהוט‪ ,‬סכו"ם‪ ,‬צלחות (או הצורה התלת מימדים של הצלחת או הקישוט שעל גבי הצלחת)‪,‬‬
‫עיצובים של כלי רכב‪ ,‬צעצועים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מערכת חפצים‬
‫נשוא בקשה למדגם יכול להיות חפץ הנושא את העיצוב‪ ,‬או מערכת חפצים הנושאת את העיצוב‪.‬‬
‫מערכת חפצים היא קבוצה של חפצים בעלי אופי דומה‪ ,‬שנוהגים למכרם יחד או שמיועדים לשימוש יחד‪.‬‬
‫סכו"ם וכלי שחמט הם דוגמאות למערכת חפצים‪ .‬האגרה של בקשה למדגם על מערכת חפצים גבוהה מעט‬
‫מהאגרה של בקשה למדגם על חפץ בודד‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫על האלמנטים העיצוביים של מכשירי הטלפון הסלולארי שבתמונה אפשר למנות את קווי המתאר של‬
‫המכשיר (‪ ,)contour‬צורת מקשי הספרות‪ ,‬צורת מקשי החיצים‪ ,‬הצבעים של המכשיר‪ ,‬ועוד‪ .‬כל אחד‬
‫מהאלמנטים שמנינו תופש ‪ 0‬מושך את העין‪ ,‬מי יותר ומי פחות‪.‬‬
‫כיצד מוגדר מדגם?‬
‫הגדרת המדגם מצויה בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪" :‬מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות‪ ,‬צורה‪ ,‬דוגמה או קישוט‬
‫שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי‪ ,‬אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית‪,‬‬
‫בצורה נפרדת או מחוברת‪ ,‬הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת‪ ,‬ואפשר להבחינם רק במראית עין‪,‬‬
‫אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מכנית‪.‬‬
‫ההגנה של המדגם ‪ -‬סעיפים ‪ 39 ,33‬לפקודת הפטנטים והמדגמים – ‪ 9124‬מגדירים את היקף ההגנה שנותן‬
‫מדגם רשום‪:‬‬
‫סעיף ‪ 33‬לפקודה‪:‬‬
‫(‪ )9‬עם רישומו של מדגם תהא לבעליו הרשום זכות היוצרים עליו למשך חמש שנים מיום הרישום‪,‬‬
‫בהתחשב עם הוראות הפקודה הזאת‪.‬‬
‫(‪ )2‬אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע‪ ,‬לפני כלות חמש‪-‬השנים הללו‪ ,‬להאריך את מועד זכות‬
‫היוצרים ושולם המס הקבוע‪ ,‬יאריך הרושם את תקופת זכות היוצרים לחמש שנים נוספות מיום תום חמש‬
‫השנים הראשונות‪.‬‬
‫(‪ )3‬אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע‪ ,‬לפני כלות התקופה השנייה של חמש שנים‪ ,‬להאריך‬
‫את מועד זכות היוצרים‪ ,‬יכול הרושם‪ ,‬בהתחשב עם כל תקנה על פי הפקודה הזאת ומששולם המס הקבוע‪,‬‬
‫להאריך את מועד זכות היוצרים לתקופה שלישית של חמש שנים החל מיום כלות התקופה השנייה של‬
‫חמש שנים‪.‬‬
‫(‪ )4‬על אף הוראות סעיפים קטנים (‪)2‬ו(‪ ,)3‬לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות היוצרים ולא שילם‬
‫את האגרה‪ ,‬במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (‪)2‬או (‪ ,)3‬רשאי הוא‪ ,‬בתוך תקופה של שישה חודשים‬
‫שתחילתה בתום התקופה הראשונה או השנייה של חמש השנים‪ ,‬לפי העניין לבקש להאריך את מועד זבות‬
‫היוצרים‪ ,‬כפוף לתשלום אגרה נוספת על האגרה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 39‬לפקודה‬
‫(‪ )9‬כל עוד קיימת זכות יוצרים באיזה מדגם אסור לשום אדם‪-,‬‬
‫(א) ליחד לצורכי מכירה‪ ,‬את המדגם או כל חיקוי תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג‬
‫סחורה שרשום בו המדגם‪ ,‬חוץ אם יש לו רישיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים‪ ,‬ואסור לו לעשות‬
‫כל דבר כדי לאפשר לו ליחד את המדגם כאמור לעיל; או‬
‫(ב) לפרסם סחורה או להציעה למכירה‪ ,‬אם ידע כי יחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו‪ ,‬אם‬
‫חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט‪ ,‬שלא בהסכמת בעליו הרשום‪.‬‬
‫(‪ )2‬כל העובר על הסעיף הזה יהא צפוי לשלם לבעל הרשום של המדגם סכום שלא יעלה על חמישים לירות‬
‫כדמי נזק קצובים בעד כל עברה ועברה‪ ,‬ואם העדיף בעל המדגם להביא משפט לגביית דמי נזק בשל אותה‬
‫עברה ולמען קבל צו מניעה לשם מניעת הישנות העברה‪ ,‬יהא צפוי העבריין לשלם את דמי הנזק שיפסוק‬
‫‪29‬‬
‫בית המשפט ולהיות כפוף לצו מניעה שיוציא בית המשפט; בתנאי שהסכום הכולל שמותר לגבותו כדמי נזק‬
‫קצובים בעד מדגם אחד לא יעלה על מאה לירות‪.‬‬
‫סימן מסחר‬
‫סימן מסחר הוא סמל בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורכי מסחר‪ .‬סמל זה יכול להיות שם המוצר‪,‬‬
‫הלוגו שלצדו‪ ,‬ועוד‪ .‬שימוש בסמל על ידי גוף לא מורשה הוא עבירה על חוקי הקניין הרוחני‪ .‬הגבלת‬
‫השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין‪ ,‬להבדיל את עצמם‬
‫ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את‬
‫הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר‪ .‬בדפוס מוצג לעתים התו ™ על מנת לסמן סימן מסחרי שאינו‬
‫רשום או ® על מנת לסמן סימן מסחרי רשום‪.‬‬
‫סימול מוצרים היה קיים עוד בזמני מסחר קדומים ועוד בימי הביניים נשפטו אנשים על כך שזייפו חותמות‬
‫של סחורה‪.‬‬
‫רק במאה ה‪ 91-‬התפתח הרעיון ש"סימן"‪ ,‬אשר הפך להיות ייחודי לסחורה מסוימת ומשך אליו לקוחות‪,‬‬
‫יכול להיחשב כסוג של רכוש‪ .‬כיום סוג זה של רכוש מתואר כ"קניין רוחני"‪ .‬באמצע המאה ה‪ 91-‬התפתחה‬
‫גם הזכות לתבוע בבתי המשפט על הפרות של אותו קניין רוחני‪ ,‬אפילו כאשר לא הייתה כוונת זדון מצידו‬
‫של המפר‪ .‬ידיו של המתלונן היו מוגבלות על ידי חוק שקבע שעל המתלונן להוכיח ש"סימן ההיכר" שבו‬
‫השתמש באמת יצר הבחנה בין הסחורה שלו‪ ,‬לבין סחורה של ספקים אחרים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 9191‬נחקק "חוק רישום סימני המסחר" (‪ )The Trade Mark Registration Act‬אשר קבע כי ייפתח‬
‫מרכז רשמי לרישום סימנים מסחריים עולמיים‪ .‬ב ‪ 9199‬נפתח משרד רישום הסימנים הראשון בעולם‪,‬‬
‫בלונדון‪ .‬כל סימן מסחרי שהיה רשום באותו משרד היה מוגן בחוק‪ ,‬ולא היה צורך להוכיח שימוש או‬
‫הבדלה של אותו סימן היכר‪ ,‬מעבר לתעודה שרושמת את בלעדיותו‪ ,‬ומקשרת אותו לאותו ספק סחורה‪.‬‬
‫סימני מסחר בישראל‬
‫נוהלי רישום סימן המסחר‬
‫כדי שההגנה בחוק על סימן המסחר תובטח‪ ,‬יש צורך בהליך של רישום אצל רשם סימני המסחר‪ .‬רשם‬
‫סימני המסחר בודק האם הסימן ראוי לרישום ובמקרה הצורך מברר את המידע הדרוש לו על סימן‬
‫המסחר מן האדם שהגיש את הבקשה‪ .‬אם הרשם פוסל את הבקשה ניתן לערער לבית המשפט העליון‪.‬‬
‫ישנו הליך מקוצר המיועד לבעלי סימן דומה בחו"ל המבקשים לשמור על זכויות השימוש הבלעדי בסימן‬
‫גם בארץ‪.‬‬
‫במקרים בהם אין רישום של הסימן‪ ,‬אך מדובר בסימן מפורסם מאוד‪ ,‬החוק בכל זאת יעמוד לצד בעל‬
‫סימן המסחר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במקרים בהם השם או הלוגו בו עשה העוסק שימוש לא נרשם כסימן מסחרי אך נצבר בו מוניטין‬
‫רחב היקף‪ ,‬ניתן יהיה לעתים קרובות לקבל סעד דרך דיני עוולות מסחריות (עוולת גניבת העין) או דיני‬
‫עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫היקף ההגנה על סימן המסחר‬
‫רישום סימן המסחר מוגבל לסוג הסחורה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם קיימת כבר תרופה בשם מסוים הרשום כסימן‬
‫מסחר‪ ,‬ניתן לקרוא לחטיף חדש באותו שם בלי לעבור על החוק‪ ,‬מפני שהמוצר החדש הוא מסוג שונה‬
‫מהמוצר עבורו נרשם סימן המסחר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר סימן מסחר רשום לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים‪ ,‬אך הוא גם ידוע היטב‬
‫בישראל‪ ,‬לא ניתן לרשום את הסימן באף סיווג אחר‪ ,‬ללא הסכמת בעל הסימן הידוע היטב‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סימן‬
‫המסחר "קוקה קולה" רשום לגבי משקאות‪ ,‬אולם לא ניתן יהיה לרשום אותו בסיווג אחר עקב היותו ידוע‬
‫היטב בישראל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בעל הסימן יוכל לרשום אותו מחדש (בתשלום אגרה) לאחר ‪ 92‬שנים‪ ,‬ולאחר מכן יצטרך לחדש את הרישום‬
‫רק כל ‪ 94‬שנים נוספות‪ .‬במשך הזמן בו הרישום תקף לבעל הסימן יהיה מונופול על השימוש בו‪ ,‬והוא יוכל‬
‫למכור אותו או לתת בו זיכיון שימוש לאחרים כרצונו‪.‬‬
‫סימן מסחר מקנה יתרונות רבים לצד מעוניין בהליך משפטי‪ ,‬ובפרט ‪ -‬מקל מאוד על קבלת צווים זמניים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רישום סימן מסחרי מאפשר לתפוס סחורות במכס‪ .‬הפרת סימן מסחרי היא לא רק עוולה אזרחית‬
‫אלא גם עבירה פלילית‪.‬‬
‫ניתן להגיש בקשת סימן מסחר בחו"ל‪ ,‬המקבילה לבקשה בישראל‪ ,‬באחת או יותר מהמדינות החברות‬
‫באמנת פריס‪ ,‬אמנה בה חברות רוב מדינות העולם‪ ,‬בתוך חצי שנה מיום הגשת הבקשה בישראל‪ ,‬וזאת על‬
‫מנת לשמור על תאריך הבכורה של הבקשה בישראל‪ ,‬גם עבור הבקשות בחו"ל‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שמועד הגשתן‬
‫בפועל היה מאוחר יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם יש כוונה להגיש בקשה לרישום סימן מסחר גם בחו"ל‪ ,‬מן הראוי‬
‫לעשות חיפוש מקדים של סימן זהה או דומה‪ ,‬גם בחו"ל‪ ,‬במדינות הרלוונטיות‪.‬‬
‫סימני מסחר בחו"ל‬
‫סימני מסחר בחו"ל ‪ -‬פרוטוקול מדריד‬
‫ביום ‪ 9‬ליוני ‪ 2292‬ישראל הצטרפה כחברה להסדר הבינלאומי הנקרא "פרוטוקול מדריד"‪ ,‬שיאפשר‪ ,‬החל‬
‫מיום ‪ 9‬לספטמבר ‪ 2292‬הגשת סימני מסחר ברחבי העולם בעלויות מופחתות באופן ניכר‪ .‬מנגנון רישום‬
‫סימני מסחר בינלאומיים עפ"י פרוטוקול מדריד הינו מנגנון סגור‪ ,‬המאפשר רק למי שהוא אזרח‪ ,‬תושב‪ ,‬או‬
‫בעל פעילות עסקית מבוססת בישראל להגיש בקשת סימן מסחר בינלאומית לרשם סימני המסחר בישראל‬
‫המהווה שלוחה לעניין זה של הארגון העולמי לקניין רוחני (‪ ,)WIPO‬וזאת על בסיס סימן מסחר רשום‪ ,‬או‬
‫בקשת סימן מסחר בישראל‪ .‬סימן המסחר הבינלאומי תלוי למשך ‪ 1‬שנים בבקשה או בסימן הרשום‬
‫הישראלי‪ .‬גם לאחר תקופה זו‪ ,‬תקפות הרישום בכל מדינה לגביה מתייחס הסימן המדינתי‪ ,‬תלויה בהמשך‬
‫רישומו של הסימן כבינלאומי ולעולם לא תהיה עצמאית כבקשה שהוגשה במקורה על בסיס מדינתי‪.‬‬
‫סוד מסחרי‬
‫סוד מסחרי הוא מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים‪ .‬סודיותו מקנה‬
‫יתרון לבעליו על פני המתחרים ונדרשת השקעת מאמצים סבירים כדי לשמרו כסוד‪ .‬כדי שסוד יזכה להגנה‪,‬‬
‫נדרש כי יהיה בו פוטנציאל להעניק תועלת תחרותית משמעותית לבעליו וכי לא יהיה בנחלת הרבים‪.‬‬
‫סוד מסחרי במשפט הישראלי‬
‫בישראל עוסק פרק ב' של חוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,9111-‬בהגנה מפני גזל סוד מסחרי‪ .‬סוד מסחרי‬
‫מוגדר בחוק זה "מידע עסקי‪ ,‬מכל סוג‪ ,‬שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים‪,‬‬
‫אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו‪ ,‬ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על‬
‫סודיותו"‪.‬‬
‫התנאי היסודי הראשון בהוכחת קיומו של סוד מסחרי הוא הגדרת הבעלים לפי סעיף ‪ 1‬לחוק עוולות‬
‫מסחריות‪ .‬לשונו הוא "לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין"‪ ,‬כלומר שהסוד הומצא או פותח‬
‫ברשותו או שהוא רכש הזכות בתום לב‪.‬‬
‫על הסוד המסחרי להיות בעל ערך כלכלי ולהקנות לבעליו יתרון מסחרי‪ .‬מדובר במידע סודי‪ ,‬שגילויו עשוי‬
‫לחסוך למתחרים זמן‪ ,‬טרחה או הוצאות‪ ,‬או שבעליו השקיע משאבים על מנת להשיגו‪ .‬בישראל לא נדרש‬
‫לעשות שימוש בסוד כדי לזכות בהגנה‪.‬‬
‫על הסוד המסחרי להיות חסוי מפני הרבים‪ ,‬כך שלא ניתן לגלותו בצורה חוקית בקלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬על הבעלים‬
‫מוטלת החובה לנקוט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו‪ .‬על הבעלים להגן על הסוד המסחרי בצורה‬
‫אקטיבית‪ ,‬מידע שאינו מוגן ‪ -‬אינו נחשב כסוד מסחרי‪ .‬הדרישה להגן על הסוד היא באמצעיים סבירים‪ ,‬כך‬
‫לד וגמה אי נעילת מחשב המכיל נוסחה כימית פרי עמל חברה עלולה להיחשב כאי שימוש באמצעים‬
‫סבירים לאבטחת הסודיות‪ .‬חוזי אי‪-‬תחרות ותזכיר לעובדים בעניין חובת שמירת הסודיות ייחשבו אף הם‬
‫כאמצעים סבירים להגנת הסוד‪ .‬אין דרישה לאמצעים פיזיים‪ ,‬ואמצעי מילולי כגון שלט הנושא את הכיתוב‬
‫"אזור ממודר" ייחשב כאמצעי סביר להגנה על הסודיות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫עקב הקושי הרב להוכיח כי מידע מסוים הוא בגדר סוד מסחרי‪ ,‬נהוג לנקוט במדיניות של החתמת עובדים‪,‬‬
‫ספקים ולקוחות על הסכמי סודיות‪ ,‬המגדירים את המידע אליו הם נחשפים כסוד מסחרי‪ ,‬תוך אזכור סוגי‬
‫המידע הטיפוסיים אליו הם עתידים להיחשף‪ .‬חתימה על הסכם הסודיות מהווה הסכמה לכך שהמידע הוא‬
‫סוד מסחרי‪.‬‬
‫זכויות יוצרים‬
‫זכות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין‬
‫רוחני שלו‪.‬‬
‫ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי‪ ,‬ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים‪ .‬נהוג‬
‫לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © (האות ‪ C‬בתוך עיגול‪,‬‬
‫קיצור של המילה ‪ - )copyright‬ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות"‪ ,‬אך בישראל וברוב מדינות העולם‪,‬‬
‫הדבר איננו הכרחי‪ ,‬והיצירה תהיה מוגנת גם ללא הסימון‪ ,‬אם היא עומדת בתנאים מהותיים אחרים‪.‬‬
‫חוקי זכויות יוצרים בישראל‬
‫החקיקה העדכנית‬
‫חוק זכות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪ 2229-‬מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בסעיף ‪ 4‬לחוק‪:‬‬
‫"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית‪ ,‬יצירה אמנותית‪ ,‬יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית‪ ,‬המקובעת‬
‫בצורה כלשהי‪ ...‬תקליט‪".‬‬
‫סעיף ‪ 99‬לחוק עונה לשאלה מהי זכות יוצרים‪:‬‬
‫זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה‪ ,‬או בחלק מהותי ממנה‪ ,‬פעולה‪ ,‬אחת או יותר‪,‬‬
‫כמפורט להלן‪ ,‬בהתאם לסוג היצירה‪:‬‬
‫העתקה כאמור בסעיף ‪ - 92‬לגבי כל סוגי היצירות;‬
‫פרסום ‪ -‬לגבי יצירה שלא פורסמה;‬
‫ביצוע פומבי כאמור בסעיף ‪ - 93‬לגבי יצירה ספרותית‪ ,‬יצירה דרמטית‪ ,‬יצירה מוזיקלית ותקליט;‬
‫שידור כאמור בסעיף ‪ - 94‬לגבי כל סוגי היצירות;‬
‫העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף ‪ - 91‬לגבי כל סוגי היצירות;‬
‫עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף ‪ ,99‬ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (‪ )9‬עד (‪ )1‬ביצירה הנגזרת‬
‫כאמור ‪ -‬לגבי יצירה ספרותית‪ ,‬יצירה אמנותית‪ ,‬יצירה דרמטית ויצירה מוזיקלית;‬
‫השכרה כאמור בסעיף ‪ - 99‬לגבי תקליט‪ ,‬יצירה קולנועית ותוכנת מחשב‪.‬‬
‫בישראל ומדינות רבות אחרות הפרה של זכויות יוצרים לצורך מסחר או הפקת רווח כספי היא עבירה‬
‫פלילית שדינה מאסר עד ‪ 1‬שנים‪ .‬סעיפי ההפרה והעונשין מפורטים בפרק ט' לחוק זכויות היוצרים ‪.2229‬‬
‫‪32‬‬
‫מבוא לדיני עבודה‬
‫חוקי מגן‬
‫חוקי מגן ‪( -‬באנגלית ‪ )protective labor law :‬הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את‬
‫החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים‪ .‬חוקי המגן נועדו להגן על זכויותיהם של עובדים‬
‫הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו‪ .‬מרבית חוקי המגן קובעים זכויות‬
‫קוגנטיות (זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן)‪ .‬עובד (או נציגות עובדים) לא יכול לוותר על זכות‬
‫מהזכויות המוענקות לו בחוקים אלו‪ ,‬גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי‪ .‬הסכמים יכולים ולשפר את‬
‫זכויותיו של העובד מעבר למינימום הקבוע בחוקי המגן‪.‬‬
‫נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה‪ ,‬הגנת השכר‪ ,‬זכות לחופשה‪ ,‬לדמי‬
‫מחלה ולשכר מינימום‪ ,‬גיל עבודה מינימלי ועוד‪ ,‬וכן להטיל הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים‪,‬‬
‫לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים‪ .‬חוקי המגן הראשונים נחקקו באנגליה‪ ,‬בתחילת‬
‫המאה ה‪ 91-‬וכיום יש חוקים כאלו ברוב מדינות המערב והעולם המתועש‪ ,‬בהדגשים שונים הנובעים מאופי‬
‫המקום‪ ,‬מהשלטון בו וכתוצאה מהקשרים חברתיים‪-‬תרבותיים‪.‬‬
‫חקיקת המגן משקפת תפיסה פטרנליסטית המאמינה כי המחוקק יודע בעבור הצדדים ליחסי העבודה‪,‬‬
‫העובד והמעסיק‪ ,‬מה טוב בשבילם ומחייב אותם לציית לנורמות "טובות" אלו‪ .‬לאור האמור סופגת‬
‫חקיקת המגן ביקורת רבה ‪ -‬הן במישור ההצדקה התיאורתית מצד התפיסה הליברטנית והן במישור‬
‫היישום בעיקר מצד אנשי אסכולת החקר הכלכלי‪-‬התנהגותי של המשפט‪.‬‬
‫הרציונל של חוקי המגן‬
‫יחסי אדון מול עבד‪ ,‬בעל אדמות מול צמית‪ ,‬פיאודל מול אריס‪ ,‬איכר בעל אדמה מול שכיר יום חקלאי‬
‫העובד כל פעם אצל מעסיק אחר‪ ,‬אומן החבר בגילדה מול שוליה היו כולם יחסי עבודה מסוג שונה מאשר‬
‫עבודה שכירה כפי שהיא מתקיימת מאז המהפכה התעשייתית‪ ,‬יחסים הכוללים מתן שכר תמורת מתן‬
‫עבודה קבועה‪.‬‬
‫בעקבות המהפכה התעשייתית התפתחו מפעלים ולצורך הפקת אנרגיה נוספו מכרות‪ ,‬בעיקר מכרות פחם‪.‬‬
‫במקומות אלו הועסקו עובדים על בסיס שכר‪ .‬העובדים שהיו לרוב איכרים מנושלים או אריסים לשעבר‬
‫הגיעו למשא ומתן עם המעסיקים כבודדים הזקוקים לעבודה ולקיום‪ .‬במשא ומתן בין העובד לבין המעסיק‬
‫פעלו כוחות השוק שגרמו לכך שהעובדים‪ ,‬שידעו שאם לא יקבלו את העבודה לא יהיה להם ממה‬
‫להתקיים‪ ,‬היו מוכנים לעבוד בשכר המינימלי המאפשר קיום ואת מכסת השעות המקסימלית האפשרית‪.‬‬
‫עובד שדרש יותר לא התקבל לעבודה וכחלק מתהליך התיעוש היו מספיק מועמדים אחרים למלא את‬
‫מקומו‪.‬‬
‫כחלק מהרצון להוזיל עלויות העסיקו בעלי המפעלים והמכרות נשים וילדים בשכר נמוך יותר במקומות‬
‫בהם היו הילדים והנשים יכולים להחליף גברים‪ ,‬וכן במקומות בהם נדרשה קומה נמוכה או אצבעות‬
‫דקות‪ ,‬כפי שנדרש בתעשיית הטקסטיל‪ .‬גם נשים וילדים אלו עבדו ימי עבודה שנמשכו ‪ 99‬שעות ביממה‬
‫ולפעמים גם יותר‪.‬‬
‫עם צמיחת רעיון הליברליזם שהעלה את עקרונות זכויות האדם‪ ,‬כבוד האדם והשוויון‪ ,‬נוצר לחץ חברתי‬
‫לתת לעובדים תנאי עבודה ומחיה מינימליים המשקפים רעיונות אלו‪.‬‬
‫הדרך לאזן את יחסי הכוחות בין האינטרסים הכלכליים של המעסיקים לבין חוסר האונים של העובדים‬
‫התפתחה באותה תקופה בשלושה מישורים‪:‬‬
‫‪ .9‬חוקי בטיחות וגהות המגנים על העובדים מפני תאונות עבודה ונכות הנגרמת מעבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬חוקי מגן‬
‫‪ .3‬התאגדות עובדים היוצאת מתוך הבנה שכוחם של עובדים רבים בעמידתם מול המעסיק גדול מכוחו של‬
‫עובד בודד‪.‬‬
‫המאבק על חוקי המגן התנהל בין שתי גישות‪:‬‬
‫‪39‬‬
‫גישה שטענה כי שוק העבודה צריך להתנהל על פי חופש החוזים וכי העובד מוכר את כוח העבודה שלו‬
‫למעסיק במחיר שנקבע על ידי כוחות השוק בדיוק כמו כל מכירה מרצון ורכישה מרצון של מוצר או שירות‬
‫אחר‪.‬‬
‫גישה שטענה שלעובד הבודד אין כוח עמידה מול המעסיק‪ .‬למעביד יש יותר כוח והוא עלול ללחוץ על‬
‫העובד לוותר על זכויותיו‪ .‬העובד החלש יותר‪ ,‬עלול להיכנע ללחצי המעביד ולעבוד בשכר נמוך יותר או יותר‬
‫שעות ובלבד שלא ירעב‪ .‬דהינו שלא מדובר בחוזה שניכרת באופן חופשי‪ ,‬כפי שנחזה‪ ,‬אלא שנפל פגם מובנה‬
‫ברצונם של העובדים המוחלשים והם נתונים לעושק מתמשך‪.‬‬
‫חוקי מגן בישראל‬
‫עם הקמתה של מדינת ישראל נחקקו בה חוקי מגן שנחשבו מתקדמים יחסית למקובל בעולם‪ .‬עם השנים‬
‫חלה שחיקה בחלקם‪ .‬על יחסי עובד‪-‬מעביד חלים חוקים שונים‪ .‬חלקם מתייחסים לכל עובד באשר הוא‬
‫עובד וחלקם מתייחסים לעובדים הנכללים במגזר או ענף מסוים‪ .‬הכלל אומר שזכות שהוענקה לעובד לא‬
‫יכולה להתבטל על ידי הסכם המתייחס למגזר‪0‬ענף‪.‬‬
‫אגף אכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על אכיפת חוקי המגן‪ .‬מספר‬
‫הפקחים המוקצה לכך קטן יחסית‪ ,‬והאכיפה חלקית‪ .‬לרשות עובד הסבור שחוק מחוקי המגן הופר לגביו‬
‫עומדת הזכות לתבוע את מעבידו בבית הדין לעבודה‪.‬‬
‫חוקי המגן מגינים על עובד‪ ,‬כלומר מי שמתקיימים יחסי עובד‪-‬מעביד בינו ובין מעבידו‪ .‬הם אינם מגנים על‬
‫הסדרי העסקה אחרים‪ ,‬כגון מתנדב או פרילנסר‪ .‬התייחסות מיוחדת ניתן למי שמועסק באמצעות קבלן‬
‫כוח אדם‪ .‬חוקי המגן אינם מגדירים מיהו עובד ומיהו מעסיק‪ .‬מושגים אלו נדונו בהרחבה בפסקי דין של‬
‫בית הדין לעבודה‪.‬‬
‫לסיוע לעובד בשמירה על זכויותיו פועלים ארגוני עובדים‪ ,‬ובראשם ההסתדרות הכללית‪ ,‬וארגונים‬
‫התנדבותיים‪ ,‬כגון קו לעובד‪.‬‬
‫חוקי המגן העיקריים‬
‫חוק שעות עבודה ומנוחה‪ :‬קובע אורך מרבי ליום העבודה ולשבוע העבודה‪ ,‬זמני מנוחה מעבודה‪ ,‬וגמול בעד‬
‫עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה‪ .‬החוק קובע את מספר שעות העבודה המקסימלי המותר‪ ,‬הסדרים‬
‫הנוגעים למנוחה שבועית‪ ,‬ותשלומים עבור עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה‪ .‬החוק נועד להגן על העובד‬
‫ולמנוע העסקה רצופה‪ ,‬מכבידה ומפרכת העלולה לפגוע בבריאותו הגופנית וברווחתו הנפשית‪ .‬החוק מגן גם‬
‫על חופש הדת של העובד בכך שהוא קובע כי המנוחה השבועית של העובד תהיה לפחות ‪ 39‬שעות רצופות‬
‫ותכלול אצל יהודים את יום שבת ועבור בני דתות אחרות יום שישי או ראשון‪ .‬אסור להעסיק עובד בשעות‬
‫המנוחה אלא בהיתר מיוחד מטעם שר התעשייה המסחר והתעסוקה‪ .‬החוק מעניק גם זכות להפסקות‬
‫לתפילה‪.‬‬
‫חוק חופשה שנתית‪ :‬מסדיר את זכויות העובדים בכל הנוגע לחופשה שנתית‪ .‬החוק קובע את משך החופשה‬
‫השנתית לעובד (בעיקר על‪-‬פי הוותק)‪ ,‬את מועד ניצול זכות החופשה‪ ,‬ואת התשלום לעובד בעת היותו‬
‫בחופשה‪ .‬כל עובד זכאי לחופשה בתשלום שתינתן לפי הוראות החוק‪.‬‬
‫חוק דמי מחלה‪ :‬קובע את זכותו של העובד לתשלום כאשר הוא נעדר מעבודתו מחמת אי‪-‬כושר זמני או‬
‫קבוע של העובד לבצע את עבודתו‪ ,‬הנובע ממצב בריאות לקוי‪.‬‬
‫חוק שכר מינימום‪ :‬קובע שכר מינימום לעובד‪ ,‬הן לעובדים לפי שעות והן לעובדים על בסיס חודשי‪.‬‬
‫חוק הגנת השכר‪ :‬קובע את מועד תשלום השכר‪ ,‬ומעניק פיצוי גבוה על הלנת שכר‪ .‬החוק עוסק גם בניכויים‬
‫שמותר לנכות מהשכר והגבלות על עיקול שכר‪ .‬החוק קובע חובה לתת תלוש שכר לעובד ואת תוכנו של‬
‫תלוש השכר‪.‬‬
‫חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)‪ :‬המעסיק חייב למסור לעובד‪ ,‬תוך ‪ 32‬יום מהיום שהתחיל העובד לעבוד‬
‫אצל המעסיק‪ ,‬הודעה כתובה המפרטת את תנאי העבודה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ :‬קובע כי על המעסיק לתת הודעה בכתב על פיטורי עובד‪.‬‬
‫חובה דומה חלה על העובד המתפטר‪ .‬את ההודעה יש לתת זמן מה קודם סיום יחסי עובד‪-‬מעביד‪ .‬משך‬
‫הזמן הנדרש להודעה המוקדמת תלוי בוותק של העובד‪ ,‬והוא מגיע עד לחודש‪.‬‬
‫חוק עבודת נוער‪ :‬חוק זה שנועד להגן על עובדים שטרם הגיעו לגיל ‪ .91‬החוק כולל התייחסות לגבי גיל‬
‫העסקה‪ ,‬שעות ותנאי העסקה‪ .‬לפי החוק אסור להעסיק ילד שטרם מלאו לו ‪ 94‬שנה‪.‬‬
‫חוק החניכות‪ :‬חניך הוא נער (לפני גיל ‪ )91‬העובד כדי לרכוש מקצוע בעבודה מעשית מודרכת ובלימוד‬
‫שיעורי מקצוע מאושרים לפי חוק‬
‫חוק פיצויי פיטורים‪ :‬נועד לפצות את העובד על‪-‬פיטורים ולהקל עליו במהלך התקופה בה הוא מחפש‬
‫מקום עבודה חדש‪ .‬החוק מקנה זכות פיצויים לעובד המפוטר ובמקרים מסוימים גם לעובד המתפטר‪.‬‬
‫זכויות המוענקות בצווי הרחבה‬
‫צווי הרחבה אחדים מעניקים זכויות מסוימות למרבית העובדים בישראל‪:‬‬
‫החזר הוצאות נסיעה‪ :‬צו הרחבה בעניין זה קובע שכל עובד שלא מוסע לעבודה על חשבון המעסיק או‬
‫מטעמו‪ ,‬זכאי להחזר הוצאות נסיעה בהתאם לסכום הנמוך מבין כרטיס חופשי‪-‬חודשי או לפי מחיר נסיעה‬
‫מוזל באוטובוס ציבורי על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות (כרטיסיה)‪.‬‬
‫דמי הבראה‪ :‬דמי הבראה משולמים לפי צו הרחבה‪ .‬מכסת ימי ההבראה מתחילה ב‪ 1-‬ימי הבראה עבור כל‬
‫שנת עבודה ועולה על פי ותק העובד במקום העבודה‪ .‬בנושא ההבראה חלה נסיגה מנקודת המבט של חוקי‬
‫המגן‪ .‬בעבר‪ ,‬כאשר החלו בהסדרי העבודה‪ ,‬היו המעסיקים מוציאים את עובדיהם להבראה בפועל בבתי‬
‫הבראה ושילמו עבורם את מלוא עלות השהייה בבית ההבראה‪ .‬בשנות ה‪ 12-‬הונהג כי כל עובד יכול לצאת‬
‫לכל בית הבראה או בית מלון לפי בחירתו‪ ,‬היה עליו להביא את הקבלות למעסיק והמעסיק החזיר לעובד‬
‫את סכום דמי ההבראה המגיע לו כסכום פטור ממס על סמך הקבלה‪ .‬בהמשך‪ ,‬כאשר העובדים התנגדו‬
‫לגישה הפטרונית שקובעת מה טוב עבורם התחילו העובדים לקבל דמי הבראה במשכורת‪ ,‬בלי שנבדק האם‬
‫יצאו להבראה או לא וחלה נסיגה בכמות היוצאים להבראה או נופש בפועל כי עובדים השתמשו בכספים‬
‫שקיבלו לצרכים אחרים‪.‬‬
‫ביטוח פנסיוני‪ :‬ב‪ 9-‬בינואר ‪ 2221‬נכנס לתוקף צו הרחבה המחייב מתן ביטוח פנסיוני לכל עובד שגילו מ‪29-‬‬
‫שנה לגברים‪ 22 ,‬שנה לנשים‪ ,‬בהתאם לתנאים המפורטים בצו‪.‬‬
‫תשלום שכר בגין ימי אבל‪ :‬על פי צו הרחבה‪ ,‬עובד שעבד במקום העבודה לפחות ‪ 3‬חודשים והמקיים חובת‬
‫אבלות (במות קרוב משפחה מדרגה ראשונה) מטעמי דת או נוהג ("שבעה")‪ ,‬ואינו עובד באותם ימים‪ ,‬יהיה‬
‫זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים)‪.‬‬
‫הסכם קיבוצי‬
‫הסכם קיבוצי הוא הסכם שנערך בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים‪ ,‬ועוסק בנושאים‬
‫הבאים‪ ,‬או חלק מהם‪ :‬קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו‪ ,‬תנאי‪-‬עבודה‪ ,‬יחסי‪-‬עבודה‪ ,‬זכויות וחובות של‬
‫הארגונים בעלי ההסכם‪.‬‬
‫ההסכם הוא הליך שנועד להסדיר את מערכת היחסים בין המעבידים והעובדים‪ ,‬באופן שלא יקפח את‬
‫זכויות העובד‪ ,‬בהסכמה מרבית וללא סכסוכי עבודה‪ .‬ההסכם הקיבוצי מוסדר באמצעות חוק הסכמים‬
‫קיבוציים‪ ,‬תשי"ז‪.9119-‬‬
‫ההסכם מבשיל במשא ומתן בין ארגון עובדים יציג לבין מעביד או ארגון של מעבידים‪ ,‬הקרוי משא ומתן‬
‫קיבוצי‪ .‬ולאחר שהגיעו להסכמות על סעיפיו‪ ,‬נחתם בידי הצדדים‪ ,‬ונרשם כחוק‪ ,‬הוא הופך להיות בעל‬
‫תוקף המחייב את המעבידים החתומים עליו ואת כל העובדים של אותם מעבידים‪ ,‬גם אם אינם חברים‬
‫בארגון העובדים‪ .‬באמצעות צו הרחבה אפשר להרחיב את תחולת ההסכם גם על עובדים במקומות עבודה‬
‫שלא נכללו בו‪.‬‬
‫כל ההסכמים הקיבוציים רשומים כחוק אצל רשם ההסכמים הקיבוציים‪ ,‬ומאגר המידע על כל הסכם‪,‬‬
‫מפורסם באינטרנט ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הסכם שלא עמד בקריטריונים הקבועים בחוק הסכמים קיבוציים הוא "הסדר קיבוצי" ומעמדו החוקי‬
‫נחות ממעמדו של ההסכם הקיבוצי‪.‬‬
‫סוגי ההסכם הקיבוצי‬
‫ישנם שני סוגים של הסכמים קיבוציים‪:‬‬
‫הסכם קיבוצי כללי – הנחתם בין ארגון עובדים יציג לבין ארגון מעבידים‪ ,‬כמו למשל התאחדות‬
‫התעשיינים‪ .‬הסכם זה חל על הצדדים החתומים להסכם‪ ,‬כולל‪ :‬כל המעבידים אותם מייצג ארגון‬
‫המעבידים וכל העובדים אותם מייצג ארגון העובדים‪ ,‬גם כאלה שאינם חברים בארגון אבל עובדים במקום‬
‫עבודה בו הארגון מייצג את מרבית העובדים‪.‬‬
‫הסכם קיבוצי מיוחד – שנחתם בין ארגון עובדים יציג ובין מעביד אחד‪.‬‬
‫ישנם הסכמים קיבוציים שנקבע בהם המועד לסיומם‪ ,‬וישנם הסכמים כלליים שמועד סיומם אינו קבוע‬
‫מראש‪.‬‬
‫תוכן ההסכם‬
‫תוכן ההסכם כולל שני מרכיבים‪:‬‬
‫החלק הנורמטיבי ‪ -‬המסדיר את הזכויות והחובות במסגרת יחסי העובד והמעביד‪ .‬זכויות שהוקנו לעובד‬
‫בחלק זה הופכות להיות חלק מחוזה העבודה של העובד‪ ,‬וממשיכות גם לאחר שפג תוקף ההסכם‪ ,‬אלא אם‬
‫כן נחתם חוזה חדש המבטל סעיפים מהסכם זה‪.‬‬
‫החלק החוזי – המסדיר את היחסים בין הצדדים החתומים להסכם (ארגון העובדים והמעביד או ארגון‬
‫המעבידים)‪ .‬אין בו נושאים הקשורים לעובד אלא זכויות וחובות של הצדדים להסכם כמו‪ :‬האיסור לשבות‬
‫כל עוד ההסכם קיים‪ ,‬או התחייבות לפתוח במשא ומתן‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫אלפי הסכמים קיבוציים נחתמו עד היום‪ ,‬והם עוסקים במגוון רחב של נושאים‪ ,‬ובהם‪ :‬תעריפי שכר‪,‬‬
‫הסכמי פנסיה‪ ,‬נוהל ועדה רפואית לקביעת נכות‪ ,‬דמי הבראה‪ ,‬ועוד‪ .‬כמו כן כוללים ההסכמים תנאים‬
‫ייחודיים לעובדים בענף מסוים או קבוצת ענפים‪.‬‬
‫פיצויי פיטורים‬
‫פיצויי פיטורים הם פיצויים המשולמים לעובד עם פיטוריו‪ ,‬כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו‪ .‬לעתים פיצויי‬
‫הפיטורים הם חלק ממענק פרישה‪ ,‬הכולל תשלומים נוספים הניתנים לרגל הפסקת העבודה‪.‬‬
‫הסדרתם של פיצויי הפיטורים בישראל נעשית באמצעות חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ 9193-‬והתקנות‬
‫שהותקנו מכוחו‪ .‬המנהג לשלם פיצויי פיטורים התקיים גם קודם לחקיקת החוק‪ ,‬והחוק ביסס מנהג זה‬
‫והחיל אותו על כל העובדים ומעסיקיהם‪.‬‬
‫הזכות לקבלת הפיצויים‬
‫הזכות הבסיסית לקבלת פיצויי פיטורים קבועה בסעיף ‪ 9‬לחוק "מי שעבד שנה אחת ברציפות ‪ -‬ובעובד‬
‫עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות ‪ -‬אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר‪ ,‬זכאי לקבל ממעבידו‬
‫שפיטרו פיצויי פיטורים"‪.‬‬
‫"אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד"‪ :‬הכוונה היא כי הרציפות והוותק שלפיהם נקבעים פיצויי‬
‫הפיטורים לא יקטעו כתוצאה משינוי בעלות על מקום העבודה או העברת העובד מיחידה כלכלית אחת‬
‫לאחרת הכפופות שתיהן לאותו מעביד‪ .‬המקובל הוא שבהעברת בעלות נכללת בהערכת השווי ההפרשה‬
‫לפיצויי פיטורים במסגרת התחייבויות החברה‪ ,‬והרוכש את החברה לוקח אותה בחשבון‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 3‬לחוק נקבע‪" :‬פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה‪ ,‬יראו אותם ‪ -‬אם לא הוכח היפוכו של‬
‫דבר ‪ -‬כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות‬
‫הפיצויים"‪ .‬הפירוש המקובל לביטוי "סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה" הוא מעל ‪ 99‬חודש‪ ,‬אך התנאי‬
‫המהותי הוא הרצון להימנע מתשלום הפיצויים‪ ,‬וכאשר הוכח תנאי זה‪ ,‬יפסוק בית הדין פיצויים גם קודם‬
‫‪34‬‬
‫שמלאו ‪ 99‬חודשי ותק‪ .‬מאידך‪ ,‬אם יוכיח המעביד שסיבת הפיטורים איננה הרצון להימנע מתשלום‬
‫הפיצויים‪ ,‬יהיה פטור מתשלום זה גם אם הפיטורים נעשו לאחר שהעובד צבר ותק של ‪ 99‬חודש‪.‬‬
‫התפטרות בדין מפוטר‬
‫החוק מונה שלל מקרים שבהם דינו של העובד המתפטר הוא כדין מפוטר‪ ,‬כלומר הוא זכאי לפיצויי‬
‫פיטורים אך שהפסקת העבודה נעשתה ביוזמתו‪ .‬מקרים עיקריים בקטגוריה זו‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.92‬‬
‫פטירת המעביד‪.‬‬
‫פטירת העובד‪.‬‬
‫התפטרות של העובד לרגל מצב בריאות לקוי שלו או של בן‪-‬משפחתו‪ ,‬ולאור המימצאים‬
‫הרפואיים‪ ,‬תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות‪.‬‬
‫התפטרות הורה‪ ,‬תוך תשעה חודשים מיום הלידה‪ ,‬על‪-‬מנת לטפל בילוד‪ .‬זכות זו שמורה רק לאחד‬
‫ההורים‪.‬‬
‫התפטרות עובדת עקב שהותה במקלט לנשים מוכות‪ ,‬ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה‬
‫במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות‪.‬‬
‫העתקת מקום מגוריו של העובד‪ ,‬בנסיבות מיוחדות‪ ,‬כגון מעבר לרגל נישואיו‪ ,‬לישוב בישראל בו‬
‫היה גר בן‪-‬זוגו‪ ,‬או מעבר ליישוב חקלאי מיישוב שאינו יישוב חקלאי‪ ,‬או ליישוב באזור פיתוח‬
‫מיישוב שאינו באזור פיתוח‪.‬‬
‫אי חידוש חוזה עבודה‪" :‬היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה‪,‬‬
‫רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר‪ ,‬זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד‬
‫לחדש את החוזה ‪ -‬רואים אותו‪ ,‬לעניין חוק זה‪ ,‬כאילו התפטר‪.‬‬
‫התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה‪ ,‬או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי‬
‫אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו‪ .‬קודם להתפטרות בנסיבות אלה על העובד‬
‫להודיע למעביד על כוונתו לעשות זאת‪ ,‬כדי לתת למעביד הזדמנות לתקן את הדורש תיקון‪.‬‬
‫התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה (ועבודתו החלה קודם שהגיע לגיל זה)‪.‬‬
‫התפטרות לרגל גיוס לצה"ל‪ ,‬למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫תשלומי מעביד לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים‬
‫סעיף ‪ 94‬לחוק פיצויי פיטורים ואישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום‬
‫פיצויי פיטורים שהוצא מכוחו‪ ,‬מאפשרים למעביד ולעובד (או לארגוניהם) להגיע להסכם לפיו ההפקדות‬
‫החודשיות של המעביד לקרן פנסיה או לקופת ביטוח על שם העובד יבואו במקום מחויבותו לתשלום פיצויי‬
‫פיטורים (כולה או חלקה)‪ ,‬ואילו העובד יהיה זכאי לסכומים אלה גם אם התפטר מרצונו‪ ,‬בלא שהתקיים‬
‫בו תנאי אחר המזכה בפיצויי פיטורים‪.‬אופציה זו אכן ממומשת בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה‬
‫שהוצאו לפיהם‪.‬‬
‫נסיבות המאפשרות שלילת פיצויים‬
‫פיטורי העובד עקב התנהגות חמורה שלו שאינה מאפשרת את המשך העסקתו עלולים להביא לשלילת‬
‫זכותו לפיצויי פיטורים‪ .‬נסיבות המצדיקות שלילת הפיצויים מפורטות בהסכם הקיבוצי החל על העובד‪,‬‬
‫ובהיעדר הסכם כזה ‪ -‬נקבעות על ידי בית הדין לעבודה‪ ,‬על‪-‬פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר‬
‫הגדול ביותר של עובדים‪.‬‬
‫גובה פיצויי הפיטורים‬
‫בהתאם לחוק‪ ,‬פיצויי הפיטורים מחושבים לפי המשכורת החודשית האחרונה של העובד‪ ,‬מוכפלת במספר‬
‫שנות הוותק שלו‪ .‬דוגמה‪ :‬עובד שמשכורתו האחרונה היא ‪ 1,222‬שקל לחודש ופוטר לאחר שעבד ‪ 1‬שנים‪,‬‬
‫זכאי לפיצויי פיטורים בסך ‪ 42,222‬שקל‪.‬‬
‫פעמים רבות נכלל חלק מפיצויי הפיטורים (או כולם) בקופת הגמל המשמשת לביטוח פנסיוני של העובד‪ ,‬כך‬
‫שהמעביד נדרש רק להשלים אותם לסכום הקבוע בחוק‪.‬‬
‫בהסכמי פרישה מובטח לעובד סכום פיצויים מוגדל‪ ,‬הנקוב באחוזים מהסכום הנדרש בחוק‪ .‬פיצויים‬
‫בשיעור ‪ 222%‬למשל‪ ,‬הם פיצויים שגובהם כפול מהנדרש בחוק‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מיסוי פיצויי הפיטורים‬
‫בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון‪ ,‬פיצויי פיטורים אינם בגדר הכנסת עבודה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬פיצויי‬
‫פיטורים פטורים מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות‪.‬‬
‫פקודת מס הכנסה מעניקה פטור ממס הכנסה למענק פרישה‪ ,‬שהוא מכלול התשלומים שניתנו לעובד עקב‬
‫הפסקת עבודתו‪ ,‬ובהם בעיקר פיצויי הפיטורים‪ .‬פטור זה מוגבל לתקרה בגובה משכורת חודש (אך לא יותר‬
‫מתקרה הנקובה בפקודה לכל שנת עבודה‪ .‬כאשר מענק הפרישה משולם עקב מות העובד‪ ,‬מוכפל הסכום‬
‫הפטור‪ .‬קיימות גם דרכים נוספות להקטנת מס ההכנסה על פיצויי פיטורים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות‪:‬‬
‫בוררות וגישור‬
‫בוררות‬
‫בוררות (ארביטרציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים‪ ,‬בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את‬
‫עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי‪ ,‬על מנת שיכריע בסכסוך‪.‬‬
‫הבוררות במשפט העמים‬
‫הבוררות קיימת הן במשפטי הארצות השונות והן במשפט הבינלאומי‪ .‬בוררות יכולה להיות בין פרטים‪ ,‬בין‬
‫מדינות‪ ,‬ואף בין פרטים למדינות‪ .‬במקרה של בוררות בין מדינות ובין פרטים‪ ,‬קיים בית דין קבוע לבוררות‬
‫בינלאומית וכן מרכז בינלאומי להסדר סכסוכי השקעות (‪ )ICSID‬שהם המוסדות הבינלאומים העיקריים‬
‫בנושא זה‪ .‬קיימים אף גופים להסדרת בוררות בינלאומית בין פרטים‪ ,‬כגון בית הדין לבוררות של הלשכה‬
‫הבינלאומית למסחר‪.‬‬
‫מקומה של הבוררות בין השיטות ליישוב סכסוכים‬
‫כאשר באים לסווג את הבוררות בין שאר השיטות ליישוב סכסוכים‪ ,‬ניתן לומר שלעומת הגישור שכל כולו‬
‫וולונטרי‪ ,‬ומותנה ברצונם של הצדדים‪ ,‬ישנם מקרים רבים בהם נאכפת הבוררות על צד שאינו חפץ בכך‪,‬‬
‫מכוח חוזה שחתם עליו בעבר‪ ,‬או מכוח חברותו באגודה או גוף אחר (ולכך ראה החלק העוסק בהסכם‬
‫הבוררות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעומת התדיינות בבית המשפט‪ ,‬ניתן לומר כי לצדדים שליטה רבה יותר בבחירת‬
‫האדם המכריע בסכסוך (הם יכולים לבחור בעצמם את הבורר‪ ,‬מה שאינו אפשרי בבית המשפט‪ ,‬שם נקבע‬
‫שופט לדיון בתיק מסוים על ידי מזכירות בית המשפט)‪ .‬כן ניתן לומר שלעתים קרובות הבחירה בבוררות‬
‫היא אכן וולונטרית‪ ,‬מה שאין כן בהתדיינות אשר תמיד נכפית על הנתבע על ידי התובע‪.‬‬
‫הבורר מחויב להיות אובייקטיבי‪ ,‬אך לא נייטרלי כמגשר‪ .‬אובייקטיביות פירושה קביעת דעה ללא משוא‬
‫פנים לטובת אחד מן הצדדים‪ .‬נייטרליות פירושה העדר דעה בעניין שבנדון‪.‬‬
‫הבורר מחויב להכריע בסכסוך שלפניו‪ .‬בניגוד לדעה הרווחת לפיה הבורר מפשר בין הצדדים‪ ,‬רשאי הבורר‬
‫לקבל את עמדתו של צד אחד במלואה‪ ,‬לחייב במלוא סכום התביעה או לדחות את התביעה מכל וכל‪,‬‬
‫ובמובן זה דומה הבורר לשופט‪ .‬המגשר אינו רשאי להכריע בסכסוך‪ ,‬אלא להביא בפני הצדדים דרכים‬
‫לפתרון הסכסוך מרצונם‪.‬‬
‫כאשר באים לשקול את הבוררות אל מול התדיינות בבית המשפט יש לקחת בחשבון את השיקולים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫על פסק הבורר לא ניתן לערער לבית המשפט בזכות‪ .‬גם אם הסכימו הצדדים על אפשרות ערעור על הפסק‪,‬‬
‫יהא זה ערעור ברשות בלבד ובתנאים מוגבלים‪ .‬זאת‪ ,‬לעומת פסק דין של בית משפט הניתן‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫לערעור ראשון בזכות‪.‬‬
‫הבוררות נעשית בדרך כלל בזמן קצר‪ .‬התדיינות בפני שופט עלולה לקחת שנים ארוכות‪.‬‬
‫שכרו של הבורר עלול להיות גבוה מאד‪ ,‬יחסית לתשלום אגרת בית המשפט‪ .‬עם זאת‪ ,‬בבוררות אין צורך‬
‫לשלם אגרה גבוהה כבר בתחילת ההליך‪.‬‬
‫דיון בבית המשפט הוא גלוי ופסק הדין מתפרסם בציבור‪ ,‬בעוד שבוררות יכולה להישאר חשאית‪.‬‬
‫סכסוכים משפטיים עשויים לכלול הכרעות הדורשות ידע מקצועי או טכני‪ ,‬והצדדים יכולים לבחור לעצמם‬
‫בורר שהוא בעל מקצוע שאינו שופט ‪ -‬מהנדס‪ ,‬רואה חשבון‪ ,‬אדריכל וכדומה‪.‬‬
‫כללי הראיות והדיון בבית המשפט הם קבועים וידועים מראש‪ ,‬ובבוררות הצדדים רשאים לקבוע לעצמם‬
‫את הכללים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫הבוררות בדיני מדינת ישראל‬
‫מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק‪ ,‬וידוע עוד מימי החוק הרומי‪ .‬בישראל התפתח מוסד זה עוד מן הדין‬
‫העות'מאני‪ ,‬כאשר המג'לה‪ ,‬היא הקודקס האזרחי העות'מאני המבוסס על המשפט המוסלמי אשר הסדיר‬
‫את דיני הממונות בארץ בימי הטורקים‪ ,‬קבעה הסדרי בוררות‪ ,‬ואלו נותרו בתוקפם עד לשנת ‪ 9129‬עת‬
‫חוקק הנציב העליון את פקודת הבוררות‪ ,‬אשר ביטלה את הסדרי המג'לה לטובת הסדרים אנגלים‬
‫מודרניים יותר‪ .‬פקודה זו אף היא התיישנה‪ ,‬ובשנת ‪ 9191‬חוקקה הכנסת את חוק הבוררות‪ ,‬אשר הסדיר‬
‫את הנושא בדרך ישראלית ועצמאית על פי הסדרים שהם פרי פסיקה ישראלית עצמאית עד לחקיקת‬
‫החוק‪.‬‬
‫החוק מעודד בוררות‪ ,‬ורואה בה דרך טובה להסדיר סכסוכים מסוימים‪ .‬סעיף ‪91‬ב לחוק בתי המשפט קובע‬
‫כי בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי להעביר עניין לבוררות‪.‬‬
‫הסכם בוררות‬
‫כל בוררות תחילתה בהסכם בין הצדדים‪" .‬בורר" מוגדר בחוק הבוררות כמי שנתמנה לכהן כבורר על פי‬
‫הסכם‪ .‬מכאן שאדם לא יכול לשמש כבורר ללא הסכם בכתב‪ .‬ההסכם הוא דרישה מקדמית לקיומה של‬
‫הבוררות‪ .‬הסכם זה יכול להיות הסכם מיוחד לעניין הבוררות (ונקרא לעתים "שטר בוררות")‪ ,‬אך לרוב‬
‫המדובר בסעיף אחד מתוך הסכם ארוך יותר המסדיר את מכלול העניינים שבין הצדדים ולדוגמה הסכם‬
‫למתן שירות מקצועי‪ ,‬הסכם שותפות‪ ,‬הסכם מכר דירה‪.‬‬
‫סעיפי בוררות הם סעיפים סטנדרטיים בתקנונים של אגודות שיתופיות‪ ,‬עמותות‪ ,‬גופים מקצועיים‬
‫וספורטיביים‪ ,‬איגודים ואגודות למיניהם‪ ,‬המעוניינים בדרך כלל כי סכסוכים בין חבר ובין האגודה‪ ,‬ובין‬
‫החברים ובין עצמם‪ ,‬ייפתרו באמצעות אדם המוכר לאגודה ונאמן עליה‪ ,‬ולא על ידי גוף חיצוני כבית‬
‫המשפט‪ .‬במקרה זה הצטרפות אדם לאגודה מהווה הסכמה לתקנון‪ ,‬ובמשתמע גם להפניית הסכסוכים‬
‫לבוררות‪.‬‬
‫סעיפי בוררות נהוגים גם בחוזים אחרים‪ ,‬במקרה שהצדדים חוששים מפני סרבול ההליך המשפטי‪ ,‬במקרה‬
‫של סכסוך‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬נקבע איש מקצוע כבורר מוסכם ‪ -‬לדוגמה‪ ,‬בהסכם בניה עשוי להקבע מהנדס‬
‫כבורר מוסכם במקרה של סכסוך‪ .‬שומרי תורה ומצוות‪ ,‬נוהגים לקבוע ערכאה דתית כבורר מוסכם בשעת‬
‫סכסוך‪.‬‬
‫חשוב לציין כי על פי תקון מס' ‪ 2‬לחוק הבוררות מיום ‪ 1.99.2221‬נקבע כי היה והצדדים מעוניינים בערכאת‬
‫ערעור עליהם לציין זאת בהסכם הבוררות (ראה להלן על ערעור על פסק בורר)‪ ,‬היה ולא עשו כן הרי יחולו‬
‫על הבוררות הכללים טרם תיקון החוק‪ ,‬היינו‪ ,‬פסק הבוררות לא יהא ניתן לערעור‪.‬‬
‫סמכויות הבורר‬
‫לא בכל עניין ניתן לפנות לבוררות‪ .‬על פי החוק אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא‬
‫להסכם‪ .‬ישנה רשימה של נושאים כאלו ובהם‪ :‬דיירות מוגנת‪ ,‬מעמדו של אדם כעובד (אך אם נקבע כי הינו‬
‫עובד ניתן לדון בבוררות בזכויותיו כשכר‪ ,‬זכויות סוציאליות‪ ,‬וכיוצא בזה)‪ ,‬ענייני מעמד אישי (הקובעים‬
‫את מעמדו החוקי של האדם ‪ -‬נשוי או גרוש‪ ,‬ענייני אבהות וכו')‪ ,‬משמורת קטינים‪ ,‬פירוק חברה ופירוק‬
‫שותפות‪ ,‬ונושאים נוספים‪.‬‬
‫הבורר‬
‫כל אדם יכול להיות בורר ‪ -‬אין נדרשת כל הכשרה לשם כך‪ ,‬ואין צורך בכל השכלה מיוחדת‪ .‬יש להניח כי‬
‫צדדים לא יפקירו עניינם בפני סתם אדם שאינו בקיא בחוק או בעניין המהווה את נושא הבוררות‪ .‬יש‬
‫המעבירים בוררויות למומחים בעניין שבו נוגעת הבוררות‪ .‬כך למשל בתביעה בגין ליקויי בניה נהוג לפנות‬
‫למהנדס בניין או לשמאי מקרקעין שישמש כבורר‪.‬‬
‫יש והצדדים מסכימים על זהות הבורר בעצמם‪ ,‬ויש הנדרשים לשם כך לעזרת בית המשפט‪ .‬יש המפקידים‬
‫את זהות הבורר בידי גוף שלישי‪ ,‬ולדוגמה "בורר שימונה על ידי איגוד המוסכים" או "בורר שימונה על ידי‬
‫לשכת עורכי הדין"‪ .‬מינויו של בורר תקף עד לסיום הבוררות אלא אם כן הועבר מכהונתו על ידי בית‬
‫המשפט‪ ,‬או שהצדדים הסכימו על סיום המינוי‪ ,‬או שהחליט להתפטר‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫סדר הדין בבוררות ומתן פסק הבורר‬
‫סדר הדין בבוררות הוא בדרך כלל חופשי יותר‪ ,‬ונתון יותר לשליטת הצדדים‪ .‬אולם אם לא הוסכם במפורש‬
‫בין הצדדים על כללים שונים‪ ,‬קובע החוק כללים החלים על כל בוררות‪ ,‬המסדירים את ניהול ההליך‪,‬‬
‫הליכים מקדמיים‪ ,‬חקירת העדים‪ ,‬משך זמן הבוררות‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬כללים אלו מצויים בתוספת הראשונה‬
‫לחוק‪.‬‬
‫בוררויות אינן מחויבות ל הידון על פי הדין המהותי אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת או לחלופין קבעו‬
‫הצדדים כי ניתן להגיש ערעור על הפסק לבית המשפט‪ .‬עד לשנת ‪ 2221‬פסקי בוררות לא היו חייבים‬
‫בנימוק‪ ,‬אלא אם כן הורו זאת הצדדים לבורר במפורש‪ .‬בסוף שנת ‪ 2221‬התקבל תיקון מס' ‪ 2‬לחוק‬
‫הבוררות והתהפכה ברירת המחדל ‪ -‬כל עוד לא קבעו הצדדים אחרת חלה חובת הנמקה על הבורר‪ .‬דרישות‬
‫צורניות ‪ -‬על פסק הבורר לכלול על פי החוק את חתימת הבורר ותאריך החתימה‪.‬‬
‫אישור וביטול פסק הבורר‬
‫על פסק בורר לא ניתן לערער באופן רגיל‪ .‬החלטת הבורר היא סופית‪ .‬צד שזכה בבוררות יכול לפנות לבית‬
‫המשפט לבקש אישור הפסק‪ .‬לאחר האישור יקבל פסק הבורר תוקף של פסק דין‪ ,‬וניתן יהיה להפעילו‬
‫בהוצאה לפועל‪ .‬בית המשפט המאשר את הפסק אינו בוחן את תוכנו‪ ,‬אינו מאשר את נכונותו ואינו בודק כל‬
‫עניין פרט לשאלה האם ניתן הפסק על ידי בורר שהוסמך לכך על ידי הצדדים‪ ,‬והאם הוגשה בקשה לביטול‬
‫הפסק במועד הקבוע לכך‪ .‬אם שני תנאים אלו מתקיימים‪ ,‬יאשר בית המשפט את הפסק‪.‬‬
‫צד שהפסיד בבוררות רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הפסק‪ ,‬תוך ימים ספורים מקבלת הפסק‪.‬‬
‫הבקשה לא יכולה להתייחס לתוכן הפסק‪ .‬אף אם בפסק שגיאות בדין ובעובדה הגלויות על פניהן אין זו‬
‫עילה לביטולו‪ .‬כאן יתרונו של הבורר על פני השופט‪.‬‬
‫העילות לפיהן יבטל בית משפט פסק בורר הן אלו‪ ,‬ואלו בלבד‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.92‬‬
‫לא היה הסכם בוררות בר תוקף‪.‬‬
‫הפסק ניתן על ידי בורר שלא מונה כדין‪.‬‬
‫הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו על פי הסכם הבוררות‪.‬‬
‫לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו‪.‬‬
‫הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו‪.‬‬
‫הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק הדין‪ ,‬והבורר לא עשה כן‪.‬‬
‫הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין‪ ,‬והבורר לא עשה כן‪.‬‬
‫הפסק ניתן לאחר שחלפה התקופה לנתינתו‪.‬‬
‫תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור (לדוגמה‪ :‬בית המשפט יבטל "בוררות של העולם התחתון"‬
‫על אף שמוסד זה קיים ופועל)‪.‬‬
‫קיימת עילה שעל פיה היה מבטל בית משפט פסק דין סופי שאין עליו ערעור (לרוב המדובר במעשה‬
‫תרמית הנוגע לניהול הבוררות)‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬עילו ת ביטול פסק בורר הן מסויגות ומצומצמות ורק במקרים נדירים יורה בית המשפט על ביטול‬
‫פסק בורר‪.‬‬
‫ערעור על פסק בורר‬
‫עד לשנת ‪ 2221‬לא ניתן היה לערער על פסק של בורר‪ .‬בסוף שנת ‪ 2221‬התקבל תיקון מס' ‪ 2‬לחוק הבוררות‬
‫שעשה מהפכה בתחום ואיפשר לצדדים להסכם בוררות לבחור באחד מ‪ 2-‬מסלולים חלופיים למסלול‬
‫הרגיל‪ .9 :‬יכולת ערעור בפני בורר אחר‪ .2 .‬יכולת ערעור ברשות בפני בית המשפט אם בפסק הבוררות נפלה‬
‫טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫גישור‬
‫גישור ניתן ליישום בכל סוג של סכסוך‪ ,‬החל מסכסוך שכנים פעוט ועד לשיחות שלום בין מדינות‪ .‬מאפייני‬
‫הליך הגישור הם‪:‬‬
‫קיומה של מחלוקת‪ ,‬הנובעת מעמדות מנוגדות בין צדדים שונים‪.‬‬
‫רצונם החופשי של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם ולהסכים לשוחח עליהן‪ ,‬לאור האינטרסים‬
‫והמטרות של שני הצדדים‪.‬‬
‫כוונת הצדדים להגיע לפתרון זה בעזרתו של גורם עצמאי ונייטרלי‪ ,‬שאין לו קשר קודם עם אחד הצדדים‪,‬‬
‫תוך שמירה על עצמאות הצדדים לסכסוך בקבלת ההחלטה‪.‬‬
‫כוונת הצדדים להגיע להסכם יציב‪ ,‬שלו תוצאות ארוכות טווח‪.‬‬
‫בהתקיים תנאים אלו ניתן להתחיל בהליך הגישור‪ .‬הגישור מתאפיין בפשטות ההליך‪ ,‬ובראייה הרחבה של‬
‫האינטרסים של הצדדים‪ ,‬במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד‪ .‬המגשר מנסה להביא‬
‫להסדר בצורה פעילה‪ ,‬בהסכמת הצדדים‪ ,‬ואין לו סמכות לכפות פתרון‪ .‬בכך שונה הגישור ממרבית השיטות‬
‫(האלטרנטיביות והאחרות) לפתרון סכסוכים‪ .‬הליך הגישור‪ ,‬כהליך‪ ,‬מתאפיין במאפיינים אלו‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫נייטרליות של המגשר‪ .‬נייטרליות‪ ,‬להבדיל מאובייקטיביות‪ ,‬היא העדר מוחלט של עמדה בקשר‬
‫לנושא מסוים‪ ,‬ואילו אובייקטיביות היא קבלת עמדה שאינה מושפעת מאחת מעמדות הצדדים‪.‬‬
‫סודיות המידע המתגלה במהלך הגישור‪.‬‬
‫הצדדים משתתפים בהליך מרצונם‪.‬‬
‫הצדדים מגיעים בעצמם אל הפתרון‪ ,‬וזה אינו נכפה עליהם על ידי המגשר‪.‬‬
‫במהלך הגישור ינסה המגשר להביא ל‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.9‬‬
‫הבהרת האינטרסים של הצדדים‪.‬‬
‫המרת נקודת הראייה הסובייקטיבית של כל צד בערכים אובייקטיביים‪.‬‬
‫הצגה בפני הצדדים של מגוון פתרונות אפשריים‪.‬‬
‫הבהרה של התוצאות האפשריות של כל פתרון מוצע‪.‬‬
‫עידון והתאמה של כל נושאי המשנה העולים במהלך הגישור‪.‬‬
‫תרגום הפתרון לכלל טיוטת הסכם‪.‬‬
‫מתן צורה רשמית להסכם‪.‬‬
‫הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח‪ ,‬חופשי וברוח טובה‪ ,‬היכול להימשך אף מספר ישיבות‪ .‬בניגוד‬
‫להליכים כגון בוררות‪ ,‬או הליכים משפטיים‪ ,‬יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו‪ .‬ישיבה‬
‫זו נקראת "‪ ,"Caucus‬ואף כי אינה מחויבת בכל מקרה‪ ,‬מרבית המגשרים משתמשים בה‪ .‬דברים הנאמרים‬
‫למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט‪ ,‬וישיבה במעמד אחד הצדדים היא דרך טובה לרדת לעומקם של הדברים‪,‬‬
‫לחשוף מידע חסוי ועמדות שהיו מוסתרות‪ ,‬מבלי שיהיה חשש כי אלו ישמשו את הצד השני‪ ,‬אלא ישמשו‬
‫רק את המגשר ככלי לקידום הסכסוך לקראת פתרונו‪.‬‬
‫כישורי המגשר‬
‫ברוב הארצות המגשר נחשב לאחראי להעברת מידע נכון לצדדים על התוצאות השונות של הפתרונות‬
‫המוצעים במהלך הגישור‪ ,‬על מנת לאפשר לצדדים בחינה יעילה של הסיכויים והסיכונים בפתרון המוצע‪.‬‬
‫עובדה זו דורשת מן המגשר יכולת ניכרת בתחום לגביו מתנהל הגישור‪ ,‬יהא זה סכסוך עסקי‪ ,‬פוליטי או‬
‫משפחתי‪ .‬כמו כן על המגשר לנסח את ההסכם הסופי בצורה שתביא לכלל יישוב הסכסוך על פי הפתרון‬
‫שאליו הגיעו הצדדים‪.‬‬
‫באופן בסיסי על המגשר להיות בקיא במושגים הכלליים של המערכת המשפטית והעסקית שבה הוא פועל‪.‬‬
‫אין כל דרישה כי המגשר יהיה משפטן בהשכלתו‪ ,‬ואכן‪ ,‬מגשרים רבים אינם משפטנים‪ .‬המגשר מביא‬
‫לגישור את ניסיון חייו‪ ,‬ואת ניסיונו בתחום המקצועי ממנו הוא בא‪ ,‬אם זהו התחום המשפטי‪ ,‬תחום‬
‫הכלכלה‪ ,‬או אחד מהתחומים הטיפוליים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫אתיקה מקצועית של המגשר‬
‫על פי תקנות בתי המשפט (גישור)‪ ,‬התשנ"ג‪ ,9113-‬על המגשר במדינת ישראל חלות החובות הבאות‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.1‬‬
‫לנהוג בהגינות‪ ,‬בתום לב וללא משוא פנים‪.‬‬
‫לסרב לקבל מינוי לגישור אם יש בינו ובין אחד הצדדים קשר‪ ,‬או חשד לניגוד עניינים‪.‬‬
‫להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך‪.‬‬
‫לא להשתמש בכל מידע המגיע אליו במהלך הגישור לכל צורך שאינו קשור בגישור‪.‬‬
‫לא לגלות כל מידע שהגיע אליו במהלך הגישור לכל צד שאינו קשור לגישור (וזאת לרבות בית‬
‫משפט‪ .‬רבים הם המפרשים סעיף זה כיוצר חיסיון למגשר‪ ,‬אם זה יוזמן לבית המשפט להעיד על‬
‫שנתגלה לו במהלך הגישור‪ .‬לזאת יש להוסיף כי לפי חוק בתי המשפט דברים שנמסרו במהלך‬
‫גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי)‪.‬‬
‫לא להעביר מצד אחד לשני מידע שנתגלה לו על ידי אותו צד‪ ,‬אם נדרש לשמור מידע זה בסוד‪.‬‬
‫לא לייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא לתת חוות דעת מקצועית על‬
‫שאלה שבמומחיות אף אם היא בתחום מומחיותו‪.‬‬
‫לא להיות צד להסכם אליו יגיעו הצדדים ולא לקבל כל זכויות או חובות על פיו‪.‬‬
‫כללים אלו מחייבים כל מגשר באשר הוא‪ .‬ישנן עמותות גישור אשר ניסחו לעצמן כללי אתיקה מפורטים‬
‫יותר‪ ,‬המתייחסים להיבטים נוספים של פעולת המגשר‪.‬‬
‫מקומו של הגישור במערכת המשפטית בישראל‬
‫סעיף ‪91‬ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪ ,9114-‬קובע כי בית המשפט רשאי‪ ,‬בהסכמת בעלי‬
‫הדין‪ ,‬להעביר תובענה לגישור‪ .‬הסעיף מגדיר אף מה רשאי המגשר לעשות במסגרת הליך הגישור‪ ,‬ומה‬
‫סמכויותיו כלפי בית המשפט‪.‬‬
‫עקב העומס המוטל על מערכת בתי המשפט‪ ,‬רבים הם הסכסוכים המופנים על ידי בית המשפט לגישור‪.‬‬
‫בבתי משפט רבים פועלת מערכת ניתוב תיקים‪ ,‬המפנה לגישור תיקים הנראים ראויים לכך‪ ,‬עוד בטרם‬
‫נקבע להם תור לדיון בפני שופט‪.‬‬
‫‪49‬‬