‫המחלקה‬ ‫לסוציולוגיה‬ ‫ואנתרופולוגיה‬ ‫בין קודש לחוק‪:‬‬ ‫בעקבות פרשת בית הספר בעמנואל‬ ‫יום א'‪ ,‬כ"ג חשוון תשע"א‪ 31 ,‬באוקטובר ‪2010‬‬ ‫תקצירי ההרצאות‬ 2 ‫מושב ראשון‬ ‫יחסי בג"ץ והעולם החרדי‬ ‫עו"ד ד"ר אביעד הכהן‬ ‫ד"ר עמיחי כהן‬ ‫ד"ר יצחק ברנד‬ ‫ד"ר תהילה שגיא‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר גדעון ספיר‬ ‫‪3‬‬ 4 ‫בית המשפט והציבור החרדי‬ ‫עו"ד ד"ר אביעד הכהן‬ ‫בית הספר למשפטים‪" ,‬שערי משפט"‬ ‫ההרצאה תבקש לעסוק במתח הקיים בין מערכות המשפט במדינת ישראל לבין הציבור החרדי‪.‬‬ ‫המציאות הישראלית בראשית המאה ה‪ 21-‬חושפת דיכוטומיה מרתקת‪ :‬לצד התנגדות‬ ‫אידיאולוגית‪ ,‬שביטויה החיצוני הגיע לשיא בהתבטאויות חריפות נגד מערכת המשפט והפגנות‬ ‫ענק שבהן נטלו חלק מאות אלפי חרדים‪ ,‬פונה הציבור החרדי יותר ויותר לעזרת בתי המשפט‪.‬‬ ‫מעבר לתופעת ה"מיקרו" המקומית‪ ,‬בעקבות אירוע נקודתי כזה או אחר‪ ,‬ניתן לראות בכך שלב‬ ‫נוסף בתהליך ה"ישראליזציה" שהולך ומעמיק בחברה החרדית הישראלית בת ימינו‪.‬‬ ‫ההרצאה תבקש לסקור תהליכים מרתקים אלה‪ ,‬לצד עיסוק בשאלות עיונית‪ ,‬כגון‪ :‬מאפייניה‬ ‫הייחודיים של מערכת היחסים בין בית המשפט והציבור החרדי‪ ,‬שורשיו החינוכיים ומוקדיו‬ ‫האידיאולוגיים והחברתיים; הגורמים השונים – אובייקטיביים וסובייקטיביים – המשפיעים על‬ ‫מערכת היחסים שבין הציבור החרדי ומערכת המשפט‪ ,‬והשלכותיה של מערכת יחסית זו על‬ ‫הדמוקרטיה הישראלית בכלל ואמון הציבור במערכת השפיטה בפרט‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עמנואל וההגנה על מיעוטים על ידי בית המשפט העליון‬ ‫ד"ר עמיחי כהן‬ ‫הקריה האקדמית אונו‬ ‫פרשת עמנואל היא רק האחרונה בשורה של פסיקות שנתפסו על ידי ראשי הקהילה החרדית‬ ‫כניסיונות של בית המשפט להתערב באורח חיי הקהילה החרדית‪.‬‬ ‫בהרצאות פומביות ובכתובים טוענים משפטנים מובילים כי הקהילה החרדית טועה בכך שהיא‬ ‫מתייחסת לבית המשפט העליון בצורה שלילית‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬תפקידו של בית המשפט העליון‬ ‫כמגן המיעוטים עתיד להביא גם להגנה על המיעוט החרדי‪.‬‬ ‫טיעון זה לוקה באי הבנת תפקידו של בית המשפט העליון בהגנה על מיעוטים באופן כללי; ובאי‬ ‫הבנת המבנה הפנימי של הקהילה החרדית וההשפעה של פסיקותיו על מבנה זה באופן ספציפי‪.‬‬ ‫תפקידו של בית המשפט העליון בהגנה על מיעוטים סוכם באופן אלגנטי כהגנה על ‪Discrete and‬‬ ‫‪ .Insular Minorities‬על בית המשפט להגן על מיעוטים אשר אינם מסוגלים לנצל את כוחם‬ ‫במישור הפוליטי‪.‬‬ ‫מירב הפסיקות של בית המשפט העליון בנוגע לנושאים הקשורים לציבור החרדי עוסקים בתפר‬ ‫בין ציבור זה ובין הציבור החילוני במדינת ישראל‪ .‬פסיקות אלו מוכיחות כי הציבור החרדי דווקא‬ ‫מסוגל להגן על מיעוטים שאינם המיעוט החרדי‪ ,‬וכי הוא מצליח בהחלט להשיג את מטרותיו‬ ‫הפוליטיות באמצעות המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים‪ .‬להיפך – כוחו של הציבור החרדי‬ ‫הפוליטיקה רב כל כך עד שלתפיסתו של בית המשפט העליון הוא מתערב בהכרעות המערכת‬ ‫הפוליטית על מנת להגן על הרוב החילוני מפני כוחו המועצם של הציבור החרדי‪.‬‬ ‫התיקים האחרונים שהגיעו לבית המשפט העליון בנוגע לציבור החרדי הם מסוג אחר לגמרי –‬ ‫התערבות בעניינים שנתפסים על ידי הציבור החרדי כ"פנימיים"‪ .‬בתיקים אלו תופס הציבור‬ ‫החרדי את פסיקת בית המשפט כהתערבות‪ .‬כאן פוסע בית המשפט בנתיב מסוכן מבחינת‬ ‫הלגיטימיות הציבורית של החלטותיו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ערכאות של גויים – העמדה החרדית‪-‬לאומית‬ ‫ד"ר יצחק ברנד‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫יחסו של הציבור הדתי למערכת המשפט במדינת ישראל הוא יחס מתוח וטעון קונפליקטים‪.‬‬ ‫המתחים או העימותים עם מערכת המשפט מגוונים‪ .‬הם נובעים מגורמים שונים‪ ,‬המזינים‬ ‫ומעצימים זה את זה‪ .‬בין הגורמים הללו בולט הגורם ההלכתי – עמדתם של פוסקי ההלכה‬ ‫בשאלת מעמדם ההלכתי של בתי המשפט‪ .‬רובם ככולם שוללים התדיינות בבתי המשפט של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ומעדיפים באופן נחרץ וברור מערכת משפט חלופית‪ ,‬המחויבת לדין התורה‪.‬‬ ‫כאשר מדובר בפוסקים חרדים‪ ,‬הדבר אינו מפתיע‪ .‬עמדתם האידיאולוגית מתייחסת בשלילה‬ ‫בסיסית למדינת ישראל ומוסדותיה‪ ,‬ואך טבעי הוא שיסתייגו אף מבתי המשפט‪ .‬קשה ומפתיעה‬ ‫היא דווקא עמדתם של הפוסקים ה"ציוניים"‪ .‬מצופה היה שנטייתם לקדש את המדינה‬ ‫ומוסדותיה תוביל גם לעמדה חיובית ותומכת בבתי המשפט‪ .‬בפועל‪ ,‬מצטרפים הפוסקים‬ ‫ה"ציוניים" אל החרדים‪ ,‬ואלו ואלו מבקרים בחריפות פניה לבתי המשפט‪ ,‬משום שהם "ערכאות‬ ‫של גויים"‪ .‬מהם השורשים עליהם צומחת פסיקה "ציונית" זו? האם פסיקה כזו הייתה נכונה‬ ‫לשעתה‪ ,‬בשנותיה הראשונות של המדינה‪ ,‬ועתה עברה שעתה‪ ,‬או שמא פסיקה כזו ראויה או‬ ‫רצויה גם בעת הזאת?‬ ‫‪7‬‬ ‫הסדרה פרטית בפרשת בית יעקב‬ ‫ד"ר תהילה שגיא‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בליבה של פרשת בית יעקוב ניצב מאבק על נורמות לבחירת פותר סכסוכים‪ .‬מחד‪ ,‬חברים בקהילה‬ ‫שבחרו לנסות לממש את זכויותיהם באמצעות פניה למדינה לשם פירוק ההיררכיה ומיגור‬ ‫האפליה‪ .‬מאידך‪ ,‬ראשי הקהילה אשר איחדו כוחות‪ ,‬תוך התעלמות מסממני זהות מרכזיים‬ ‫שעמדו בלב הסכסוך המהותי‪ ,‬ויצאו באופן חד ונחרץ כנגד הפניה לערכאות האזרחיות‪ .‬כאשר‬ ‫המדינה מאפשרת לקבוצה לממש את הנומוס שלה באמצעות התאמות רב תרבותיות קיים חשש‬ ‫קבוע בנוגע לזכויות אינדיבידואלים מוחלשים בקבוצה‪ ,‬שכן לעיתים שימור תרבותה של הקבוצה‬ ‫מלווה בשימור מסורות מפלות ביחס לאינדיבידואלים אלה‪ .‬האתגר של התפיסה הרב תרבותית‬ ‫הינו‪ ,‬אם כך‪ ,‬בהבטחת הגנה לאוכלוסיות מוחלשות בתוך הקבוצה‪ ,‬על מנת שהמודל ימשיך להיות‬ ‫מוצדק מבחינה מוסרית‪ .‬אחד הפתרונות המרכזיים שהוצעו לפרדוקס הפגיעות הוא הפעלתם של‬ ‫"תחומי שיפוט רב תרבותיים‪ ",‬כלומר מתן גישה לערכאות המדינה לשם מימוש זכויות הפרט אל‬ ‫מול הקהילה‪ .‬בהרצאה זו אתייחס לפרשת בית יעקב כמקרה מבחן המוכיח כי מדובר בפתרון‬ ‫שאינו בר ביצוע בשל תופעה אותה אני מכנה "עקרון שימור הכוח‪ ".‬הכוח אליו אני מתייחסת הוא‬ ‫כוחה של הקבוצה‪ ,‬אשר נשאר קבוע הן אל מול המדינה‪ ,‬ממנה השיגה אוטונומיה‪ ,‬והן אל מול‬ ‫החברים המוחלשים בקהילה‪ ,‬שמהם נמנעת הגישה לערכאות המדינה כערכאות "ערעור"‪ .‬לסיום‬ ‫ההרצאה אציע את ההשלכות הנובעות מזיהוי "עקרון שימור הכוח" הן לתחום של הסדרה פרטית‬ ‫והן למודל הרב תרבותי‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מושב שני‬ ‫אתגרי האכיפה ושלטון החוק בעקבות בג"ץ עמנואל‬ ‫ד"ר בני שמואלי‬ ‫פרופ' ברק מדינה‬ ‫פרופ' אריאל בנדור‬ ‫ד"ר שוקי שגב‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אורי אהרונסון‬ ‫‪9‬‬ 01 ‫בג"ץ עמנואל – היבטים נזיקיים‬ ‫ד"ר בני שמואלי‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרשת ההפרדה בין המגמות (ה"ספרדית" וה"חסידית") בבית‪-‬הספר בעמנואל מעלה על פני השטח‬ ‫חשש לגרימת נזקים לתלמידות מן המוצא הספרדי ולהוריהן כתוצאה מהפרה של כמה זכויות‬ ‫אדם‪ ,‬מהן כאלה שהוכרו כחוקתיות‪ .‬האם נזקים אלה הם בני‪-‬פיצוי?‬ ‫ההרצאה תתמקד בחיקוקים הרלוונטיים‪ ,‬בנזקים וביכולת להיפרע פיצויים הן כיישום של דיני‬ ‫הנזיקין והן כעניין שבמדיניות‪ .‬הדיון יתמקד בסוגיות הבאות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בחינת העוולות‪ :‬הפרת חובה חקוקה של הזכות לשוויון בחינוך ולאי אפליה שבחוק זכויות‬ ‫התלמיד; הפרת חובה חקוקה של עוולות חוקתיות (הזכות לחינוך והזכות לשוויון); רשלנות‪,‬‬ ‫החלה בישראל גם לגבי מעשים מכוונים‪ ,‬והפרת החובות החקוקות כאינדיקציה להפרת‬ ‫חובת הזהירות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בחינת ראשי הנזק‪ :‬נזק נפשי לתלמידות ולהוריהן‪ ,‬הנובע מן ההפרדה הפיזית והרעיונית בין‬ ‫המגמות‪ ,‬ה"נידוי" וההשפלה (תלבושת אחידה שונה‪ ,‬ההפרדה בין שערי ביה"ס ומגרשי‬ ‫המשחקים וקיומו של קיר גבס החוצץ בין שני חלקי ביה"ס‪ ,‬ההשפלה שבבירוקרטיה להורים‬ ‫ממוצא ספרדי הרוצים לרשום את בנותיהם למגמה החסידית ועוד); נזק כלכלי‪-‬רכושי מן‬ ‫התשלומים הגבוהים יותר הנדרשים מהורי תלמידות ממוצא ספרדי הלומדות בכל זאת‬ ‫במגמה החסידית; פגיעה באוטונומיה‪ ,‬בכבוד ובזכות למיצוי עצמי של מי שנמנע ממנו‪,‬‬ ‫ממניעים פסולים‪ ,‬להתחנך וללמוד במקום שבו הוא חפץ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫זהות הנתבעים האפשריים‪ :‬בית‪-‬הספר‪ ,‬העומדים בראשו והמתווים את מדיניותו; ומשרד‬ ‫החינוך בגין אי פיקוח נאות ומתן האפשרות דה פקטו לבית‪-‬הספר ליצור אפליה פסולה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫המדיניות המשפטית ורב‪-‬תרבותיות‪ :‬שאלת המדיניות המשפטית שבכניסתם של דיני‬ ‫הנזיקין לשאלות רב‪-‬תרבותיות ובראותם את ההיבדלות מן האחר כעוולה נזיקית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לתבוע או לא לתבוע? שאלת התועלת האישית מול התועלת החברתית‪ :‬האם מטרות דיני‬ ‫הנזיקין תומכות בתביעה כזו‪ ,‬והאם כעניין של מדיניות יש בתביעה כזו‪ ,‬לפיצוי לאחר מעשה‪,‬‬ ‫תועלת לאותן ילדות ולמניעת המקרים הבאים; או שמא התועלת מושגת דווקא דרך סעדים‬ ‫כגון צווי מניעה או בדרכים של הידברות? האם ייתכן שדיני הנזיקין לא באמת יועילו‬ ‫במקרים כאלה (אף אם באופן רשמי מטרות דיני הנזיקין מושגות בתביעות כאלה) ואולי אף‬ ‫יפריעו לילדות‪-‬התובעות שבמקום להמשיך בחייהן ולהשאיר את הפרשה העגומה מאחוריהן‪,‬‬ ‫ימשיכו ויעסקו בה במשך כמה שנים תוך "התערטלות" פומבית בבית‪-‬המשפט ונבירה‬ ‫פומבית בחייהן? ואולי תביעה נזיקית במקרה כזה‪ ,‬בגין אפליה ופגיעה בשוויון‪ ,‬יש לה מטרה‬ ‫חברתית‪-‬חלוקתית נעלה למניעת מקרים עתידיים כאלה‪ ,‬ולכן ישנה חובה חברתית להגיש‬ ‫תביעות כאלה? האם העצה במקרה כזה תהיה לתבוע או לא לתבוע?‬ ‫‪00‬‬ ‫על קשיי אכיפת האיסור להפלות ‪:‬‬ ‫הטלת חובה לאפשר להיכנס ואכיפת איסור לצאת‬ ‫פרופ' ברק מדינה‬ ‫דיקן הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫פרשת בית‪-‬הספר בעמנואל מעלה שאלה חשובה בתחום אכיפת האיסור להפלות‪ ,‬שעניינה באילו‬ ‫נסיבות מוצדק לא רק לחייב פתיחה של שערי בית‪-‬ספר (או מגמת הלימוד במקרה זה) בפני מי‬ ‫שמודר ממנה‪ ,‬אלא גם להורות לסגור את שערי המוסד במפני מי שמבקש לצאת ממנו בשל ביטול‬ ‫ההפליה‪ .‬סוגיה זו מתעוררת בעיקר במקרים שבהם מוסד ציבורי או פרטי נוקט מדיניות מפלה‪,‬‬ ‫שתכליתה סיפוק ההעדפות של חלק מציבור הלקוחות שלו (או ציבור התלמידים והוריהם במקרה‬ ‫של מוסד חינוכי)‪ .‬הסוגיה נדונה לא אחת בפסיקה בהתייחס לאכיפת מדיניות ה"אינטגרציה"‬ ‫בחינוך‪ ,‬במסגרת הדיון בזכותם של הורים לקבוע את המוסד החינוכי שבו ילמדו ילדיהם‪ ,‬אך‬ ‫במידה פחותה בלבד בהקשר של אכיפת איסור הפליה‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬הסעד של פתיחת שערי בית‪-‬הספר לכל עלול להפוך חסר משמעות אם אין נלווה לו הסעד‬ ‫של סגירת שערי בית‪-‬הספר בפני מי שמבקשים לצאת ממנו‪ .‬היוצאים צפויים לנסות לייסד מוסד‬ ‫חינוכי מפלה חדש‪ ,‬שאף ביחס אליו יידרש הליך שיפוטי‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬חרף זאת‪ ,‬אנסה להראות‬ ‫שקיימים טעמים טובים להסתפקות בסעד ה"חיובי" של פתיחת הדלתות ולוויתור על הסעד‬ ‫ה"שלילי" של חסימתן‪ .‬אלה כוללים טעמים מוסדיים וטעמים הנוגעים לחירויות הפרט‪ .‬משום‬ ‫כך‪ ,‬אבקש לטעון שבעוד שההכרעה בפסק הדין הראשון בפרשת בית‪-‬הספר בעמנואל‪ ,‬שבה נקבע‬ ‫כי הנהלת בית‪-‬הספר אינה רשאית למנוע מילדות מסוימות ללמוד במגמה הרלבנטית‪ ,‬היא‬ ‫מוצדקת‪ ,‬וכך גם הסעד שנלווה לה‪ ,‬ספק אם כך הוא המצב לגבי ההליך המשלים של הוצאת‬ ‫צווים מכוח פקודת ביזיון בית‪-‬המשפט נגד הורים שביקשו להוציא את ילדיהם מבית‪-‬הספר‬ ‫בתגובה להכרעה השיפוטית הראשונה‪.‬‬ ‫‪02‬‬ ‫ממשפט לבית‪-‬המשפט לאדמונד לוי‪:‬‬ ‫על תרומת הריאליזם המשפטי לפגיעה במרות המשפט‬ ‫פרופ' אריאל בנדור‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫הפסיקה בתחום המשפט הציבורי הולכת ומתרחקת מתשתית דוקטרינרית מהותית‪ .‬כך‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬הלכת הבטלות היחסית‪ ,‬שלפיה בית‪-‬המשפט קובע לפי שיקול‪-‬דעתו את התוצאות של‬ ‫פגמים שנפלו בחוקיות של החלטות שלטוניות‪ ,‬הופכת במקרים רבים את ההליך השיפוטי לחלק‬ ‫אינטגראלי מההליך השלטוני‪ .‬ביטוי נוסף של חולשת הדוקטרינה המשפטית – הדין המהותי –‬ ‫במשפט הציבורי ומיקודו בהתדיינות בבית‪-‬המשפט הוא הפיכתה של עילת הסבירות לבסיס‬ ‫המרכזי לביקורת שיפוטית על הפעולות של רשויות מינהליות‪ .‬זאת ועוד‪ .‬במקרים רבים בית‪-‬‬ ‫המשפט נוקט מינוח של "תחום ההתערבות" של בית‪-‬המשפט בנושא הנדון או מינוחים דומים‪,‬‬ ‫המטעימים כי הפסיקה אינה מבוססת אך ורק על פירוש הדין‪ ,‬אלא גם על שיקולים מוסדיים של‬ ‫הרשות השופטת‪.‬‬ ‫לא מן הנמנע כי "היפר‪-‬ריאליזם" זה המאפיין את הפסיקה במשפט הציבורי‪ ,‬המעמיד במוקד‬ ‫המשפט הציבורי את הליכי השיפוט ושיקול‪-‬דעתם של השופטים‪ ,‬תורם לפגיעה בהכרת החובה של‬ ‫רשויות השלטון והציבור לפעול כדין בכלל‪ ,‬ולציית לפסקי‪-‬דין בפרט‪ .‬התופעה הגוברת – שהודגמה‬ ‫בפרשת בית‪-‬הספר בעמנואל‪ ,‬שספק אם הסתיימה – של ההתחמקות של רשויות שלטון‪,‬‬ ‫ובעקבותיהן אף של אזרחים מהשורה‪ ,‬מלבצע בשלמות וללא השתהות פסקי‪-‬דין‪ ,‬מונעת על‪-‬ידי‬ ‫ריאליזם וולגרי זה‪ ,‬המפשיט את המשפט מליבתו המקצועית‪-‬אובייקטיבית‪ .‬פסקי‪-‬דין נתפסים‬ ‫כמבטאים שיקולים פוליטיים של הרשות השופטת‪ ,‬אם לא שיקולים אישיים של שופטים‬ ‫אינדיבידואליים‪ ,‬ומכאן קצרה הדרך ללגיטימציה של הפרתם‪.‬‬ ‫כדי שתישמר מרות המשפט מן ההכרח כי הציבור‪ ,‬ולא‪-‬כל‪-‬שכן רשויות השלטון‪ ,‬יכירו בכך‬ ‫שהפרה של פסק‪-‬דין היא פעולה עבריינית‪ ,‬המתנכרת לדבר החברה המאורגנת ולא אך לרשויות‬ ‫או לבני‪-‬אדם מסוימים‪ .‬גם לבית‪-‬המשפט – באופן שבו הוא מפרש את המשפט ומפתחו – יש‬ ‫תפקיד בהנחלה של תודעה זאת‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫סעד למען הצדק? בג"ץ עמנואל על הפער בין צדק בהחלטה לצדק באכיפה‬ ‫ד"ר שוקי שגב‬ ‫בית הספר למשפטים‪ ,‬המכללה האקדמית נתניה‬ ‫החלטת בית המשפט העליון כי הורי התלמידות מעמנואל‪ ,‬שסירבו לציית להחלטת בית המשפט‬ ‫ונמנעו משליחת בנותיהם לבית הספר‪ ,‬ייכלאו‪ ,‬מהווה מקרה מבחן לקשר הבעייתי בין הזכות‬ ‫המהותית לאופן אכיפתה במשפט החוקתי‪ .‬בימים עברו הייתה מקובלת האמרה כי הסעד של בג"ץ‬ ‫מוליד את הזכות‪ .‬בהרצאתי אראה כי לא רק שניתן לומר כי גישה זו נזנחה הלכה למעשה בעשורים‬ ‫האחרונים‪ ,‬אלא שבג"ץ עמנואל מבליט את המתח בין ההחלטה המהותית (קרי‪ ,‬הזכות החוקתית‬ ‫המהותית) לבין אופן יישומה ואכיפתה (קרי‪ ,‬הסעד החוקתי)‪ .‬אסביר‪.‬‬ ‫בהחלטתו הנ"ל חזר בג"ץ על הכרעתו הערכית בהחלטתו הראשונית מלפני כמעט שנה‪ ,‬לפיה ההפרדה‬ ‫במגמות בבית הספר הדתי בעמנואל היא אפליה פסולה המונעת מטעמים עדתיים‪ .‬הכרעה ערכית זו‬ ‫מזכירה במידה רבה את ההחלטה המפורסמת של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בראון נגד‬ ‫ועדת החינוך משנת ‪ 1953‬עת הורה על ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים בבתי הספר במדינות‬ ‫הדרום‪ .‬פסיקה זו הובילה לדעת רבים לתמורה חברתית במעמד השחורים בחברה האמריקאית‬ ‫כציבור שווה זכויות‪ .‬החלטתו של בג"ץ בעניין עמנואל שולחת מסר ברור וחד משמעי לציבור הישראלי‬ ‫כי הפרדה על בסיס עדתי חשודה כאפליה אסורה המעוררת סלידה עמוקה‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬ההחלטה השנייה על אכיפת פסק הדין הראשוני גם באמצעות צווי מאסר להורי הילדות היא‬ ‫נגזרת של ההכרעה הערכית בדבר איסור ההפליה‪ .‬בהחלטה זו הבהיר בג"ץ גם את החשיבות שבאכיפת‬ ‫פסקי הדין במסגרת קיום שלטון החוק‪ .‬במדינה שבה שורר החוק כולם כפופים לחוק‪ ,‬וקיום פסקי דין‬ ‫הינו תנאי יסודי לחיים משותפים‪ .‬החובה לציית לחוק ולפסקי דין חלה על הכל‪ :‬אנשי ציבור ואזרחים‬ ‫מהשורה ואינה כפופה לאישורם של רבנים או אדמו"רים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬דווקא בג"ץ עמנואל‪ ,‬מבליט את המתח והפער שבין הזכות המהותית לסעדים הנגזרים‬ ‫מאותה זכות‪ .‬ראשית עולה בעיית מגבלות כוחו של בג"ץ‪ .‬סוגיית אכיפת פסקי הדין של בתי המשפט‬ ‫נלקחת על פי רוב על ידי משפטנים כמובנת מאליה‪ .‬אולם סוגיה זו אינה כה פשוטה ולמעשה קיימות‬ ‫מגבלות על כוחה של הרשות השופטת לאכוף את פסקי הדין שלה‪ .‬דווקא פסק הדין בעניין בראון‬ ‫בארה"ב מבהיר היטב את מגבלות כוחו של בית המשפט‪ .‬גם לאחר ההחלטה בעניין בראון‪ ,‬שהורתה‬ ‫על ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים בחינוך‪ ,‬נטו חלק ממדינות הדרום לעמוד בסירובן לבצע דה‪-‬‬ ‫סגרגציה של בתי הספר ומערכות החינוך הושבתו‪ .‬מלבד מספר מצומצם של מרשלים פדראליים שסרו‬ ‫למרות בית המשפט העליון האמריקאי‪ ,‬לא היו בידיו כלים או כוח פיזי לאכוף את החלטתו על הציבור‬ ‫במדינות הדרום‪ .‬רק התערבותו של הנשיא אייזנהאואר‪ ,‬ששלח חיילים פדראליים לארקנסו על מנת‬ ‫שילוו ילדים שחורים לבתי הספר הלבנים‪ ,‬הביאה למימוש ההחלטה בדבר דסגרגציה של בתי הספר‬ ‫וגם זה בתהליך שארך עשרות שנים והצריך החלטות שיפוטיות נוספות‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬עולה שאלה הצדק שבסעדים שניתנו על מנת לאכוף את ההחלטה המקורית‪ .‬מן‬ ‫המפורסמות הוא כי בידי בג"ץ הסמכות להגיש כל סעד הדרוש לשם עשיית הצדק‪ .‬אולם ההחלטה‬ ‫בדבר מאסרם של ההורים לא לקחה שיקולים‪ ,‬כגון ההשפעה של מאסר ההורים על צדדים לא‬ ‫מעורבים‪ .‬הפער בין הצדק שבהחלטה לצדק שבסעד יעמוד במרכז הרצאתי‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫מושב שלישי‬ ‫פרספקטיבות בין‪-‬תרבותיות‪/‬השוואתיות‬ ‫פרופ' ארנון גוטפלד‪ ,‬ד"ר עפרה פריזל‬ ‫ד"ר יפעת ביטון‬ ‫ד"ר דן גבתון‬ ‫ד"ר מיטל פינטו‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר מרים ביטון‬ ‫‪05‬‬ 06 ‫פסיקת קריית יואל נ‪ .‬גרומט ושאלת מקומה של הדת במערכת החינוך האמריקאית‬ ‫פרופ' ארנון גוטפלד‬ ‫החוג להיסטוריה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫ד"ר עפרה פריזל‬ ‫המרכז האקדמי למשפט ועסקים‪ ,‬רמת‪-‬גן‬ ‫נציג וננתח את פסיקת בית המשפט העליון האמריקני מועצת החינוך של קריית יואל נ‪ .‬גרומט‬ ‫(‪ .)1994‬הפסיקה התמקדה ברצונה של קבוצת חרדים‪ ,‬חסידי סאטמר‪ ,‬לקבל סיוע פדראלי עבור‬ ‫בית ספר ציבורי שנועד להקמת מסגרת חינוכית במקום מגוריהם‪ ,‬שתענה על הצרכים המיוחדים‬ ‫של כמה עשרות ילדים עם מוגבלויות מתוך הקהילה ומכפרים חרדים סמוכים‪.‬‬ ‫היוזמה להקים תוכנית לחינוך מיוחד‪ ,‬הנעזרת במימון ציבורי‪ ,‬בתחומי קריית יואל‪ ,‬התגבשה‬ ‫לאחר שהניסיון לשלב את הילדים החריגים בני הקהילה בבית ספר ציבורי מחוץ לגבולות קריית‬ ‫יואל נכשל כשלון חרוץ‪ .‬ילדי סאטמר על לבושם המסורתי‪ ,‬ההפרדה בין המינים בה הם רגילים‪,‬‬ ‫חוקי שמירת הכשרות שהם מקיימים והשוני התרבותי העמוק המאפיין אותם נתקלו בביקורת‬ ‫ובלעג מצד חבריהם לכיתה‪ ,‬שהביאה לנשירתם מהמסגרת‪ ,‬בלא מסגרת חלופית זמינה‪.‬‬ ‫לאור האמור‪ ,‬ועל רקע לחץ פוליטי ניכר‪ ,‬העביר המחוקק במדינת ניו יורק חוק שיצר אזור רישום‬ ‫חינוכי שחפף את גבולות קריית יואל‪ .‬חקיקה זו אפשרה את הקמתו של בית ספר ציבורי במחוז‬ ‫החינוך החדש‪ ,‬בית ספר ששמר על מאפיינים חילוניים מובהקים אך בפועל‪ ,‬בשל מיקומו‪ ,‬שירת‬ ‫רק אוכלוסיה חרדית יהודית‪ .‬יצוין כי הן על פי חוקי המדינה והן על פי החוק הפדראלי זכאים‬ ‫תלמידים בעלי צרכים מיוחדים למימון שירותי חינוך מיוחדים‪ ,‬גם בבית ספר פרטי ובוודאי בבית‬ ‫ספר ציבורי‪ ,‬אך פסיקה מ‪ 1985-‬אסרה על מתן סיוע זה במקרים של בתי ספר דתיים באופיים‪.‬‬ ‫החקיקה המתוארת שקיבל המחוקק הניו יורקי‪ ,‬ובית הספר הציבורי שהוקם בעקבותיה‪ ,‬בית‬ ‫ספר ציבורי המאוכלס על ידי ילדי החינוך המיוחד של קהילה דתית אדוקה והומוגנית‪ ,‬עורר עניין‬ ‫רב בארה"ב‪ .‬המהלך גרר התדיינות משפטית על רקע הטענה כי נעשה שימוש בכספי ציבור לקידום‬ ‫חינוך דתי‪ .‬בית המשפט העליון בפסיקתו‪ ,‬התנגד לכאורה‪ ,‬ליצירת מחוז חינוך שכלל עיירה של‬ ‫קבוצה דתית אחת‪ .‬כלומר הגן על עקרון הפרדת הדת מהמדינה‪ .‬אולם‪ ,‬למעשה הפסיקה לא היתה‬ ‫חד משמעית‪ .‬בית המשפט פסל את החוק של מדינת ניו יורק שתמך בהקמת מחוז כזה אך מאידך‬ ‫אישר הקמת מחוזות שכאלה כל זמן שהחוק לא יהיה "תפור" על פי מידותיה של קהילה אחת‬ ‫ספציפית‪ ,‬ויישמר עקרון הניטרליות‪ .‬בית המשפט‪ ,‬בו זמנית‪ ,‬תמך בעקרון ההפרדה אך גם הראה‬ ‫שהוא מעודד הגנה על זהות קבוצתית‪ ,‬כל זמן שלכל קבוצה תהיה הזדמנות שווה להגן על ייחודה‪.‬‬ ‫במובנים רבים הפסיקה היא דוגמא למתח ולמאבק הקיימים בין ערכים מסורתיים למציאות רב‪-‬‬ ‫תרבותית מודרנית‪ .‬דוגמא לכך היא המקום שתפס בדיון עקרון "טובת הילד"‪ ,‬ששופטי המיעוט‬ ‫ופרשנים רבים חשבו שבמקרה זה הוא חשוב יותר ועדיף על עקרון הפרדת הדת מהמדינה‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫"מדוע עמנואל לעולם לא תהיה חּומה ('בראון')"‪ :‬בין עמנואל לבראון‬ ‫ד"ר יפעת ביטון‬ ‫בית הספר למשפטים‪ ,‬המכללה למנהל‪ ,‬ומרכז תמורה‬ ‫עם פרסומו של פסק‪-‬הדין בפרשת עמנואל הזדרזו התקשורת והאקדמיה להכריז עליו כ"בראון‬ ‫הישראלי"‪ .‬במחווה לפסק‪-‬הדין ההיסטורי שניתן באמצע המאה הקודמת בארה"ב‪ ,‬ואשר נחשב‬ ‫למי שהיה הזרז העיקרי למיגור תופעת ההפליה הבוטה שם‪ ,‬הוכרז פסק‪-‬הדין הישראלי כפסק‬ ‫שתכליתו הכרה בהפליה והוראה על הפסקתה המיידית‪.‬‬ ‫בהרצאה תועלה הטענה כי נקודות‪-‬שוני מרכזיות מפרידות בין שני המקרים‪ ,‬ומונעות מהם‬ ‫מלהיות דומים זה לזה‪ ,‬הן באיכותם התקדימית והן בתוצאותיהם בפועל‪ .‬על אף חסרונותיו של‬ ‫פסק‪-‬הדין בעניין בראון‪ ,‬הוא נתפס כמקור משפטי מונומנטאלי לעיצוב עקרון השוויון בארה"ב‬ ‫וכמקור תרבותי למיגורה של ההפרדה הגזעית בה‪ ,‬וזאת בשל עיסוקו הישיר בהפלייתה של קבוצה‬ ‫מוגדרת בחברה האמריקאית‪ .‬בפרשת עמנואל‪ ,‬לעומת‪-‬זאת‪ ,‬ניכר דפוס פסיקתי לקוי המאפיין את‬ ‫בתי‪-‬המשפט בישראל בבואם להגן על מזרחים מפני הפליה‪ :‬הם מהוססים‪ ,‬לא ברורים בטווח‬ ‫הגנתם‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬לא מכירים בקיומה של קבוצה ברורה הזכאית להגנה‪ .‬מסקנה זו עולה ממגוון‬ ‫מקורות מקריים‪ ,‬וביניהם ניתוח טקסטואלי של שני פסקי‪-‬הדין‪ ,‬השוואתם זה לזה‪ ,‬והשוואתם‬ ‫לפסיקה נוספת בתחומי ההפליה בארה"ב ובישראל‪ ,‬המתמקדת בשתי קבוצות אלה‪ :‬קבוצת‬ ‫האפרו‪-‬אמריקאים (ארה"ב) וקבוצת המזרחים (ישראל)‪.‬‬ ‫בנוסף לניתוח התיאורטי והמחקרי‪-‬איכותני החושפים את ההבדלים בין פסקי‪-‬הדין‪ ,‬תועלה‬ ‫בהרצאה זווית ייחודית שמקורה בניסיון שצברה המציגה בייצוג משפטי בפועל של מזרחים בתיקי‬ ‫הפליה (נדירים) בישראל בכלל‪ ,‬ומייצוגה את חלק ממשפחות התלמידות המזרחיות בעמנואל‪,‬‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪Re. v. Imanuel‬‬ ‫האם מי שאוכל בשר יכול להתקבל לאגודת הצמחונים?‬ ‫ד"ר דן גבתון‬ ‫בית הספר לחינוך והפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫בית המשפט מתבקש להפעיל עקרונות של שוויון ואת שפת זכויות האזרח בדמוקרטיה על מערכת‬ ‫לא דמוקרטית בעליל‪ ,‬אורתודוקסית או אחרת‪ .‬ההרצאה תשווה בין הפסיקה בבג"ץ ‪1067/08‬‬ ‫עמותת נוער כהלכה ויואב ללום נ' משרד החינוך ומועצה מקומית עמנואל לפרשת‬ ‫‪R (E) v The Governing Body of JFS and Others; R (E) v The Office of the Schools‬‬ ‫]‪Adjudicator [2009‬‬ ‫שנדונה בשלוש ערכאות באנגליה‪ .‬בשני המקרים נדרשו בתי משפט לקבוע מהם 'כללי הכניסה'‬ ‫הראויים לארגונים או למוסדות נתמכים‪ ,‬שמעצם הגדרתם יש הדרה‪ ,‬הפליה ולעיתם אף גזענות‪.‬‬ ‫בשני המקרים החילו בתי המשפט עקרונות זרים לעקרונות היסוד של אותם ארגונים‪ ,‬ונשאלת‬ ‫השאלה אם מערכת כללים דומה היתה מוחלת על ארגונים נתמכים המקיימים אורח חיים‬ ‫דמוקרטי‪.‬‬ ‫הסוגיה תוצג על רקע התפתחותה המואצת של החקיקה בעניין החינוך החרדי בשנים ‪,2007-2010‬‬ ‫השפעתה על החלשת החינוך הממלכתי‪-‬ממלכתי‪-‬דתי‪-‬ציבורי‪ ,‬והמשמעות לקבוצות אחרות‬ ‫השואפות להבדל ממנו‪ ,‬כולל החינוך הערבי‪-‬פלסטיני‪ .‬זהו ניתוח ביקורתי‪-‬משפטי ( ‪critical law‬‬ ‫‪ )review‬שמשולב בניתוח ביקורתי של מדיניות החינוך בישראל ובבריטניה‪ .‬בבסיס הדיון הדילמה‬ ‫בין חינוך לפלורליזם והמודלים המשפטיים האוכפים חינוך כזה‪ ,‬לבין חינוך פלורליסטי‬ ‫(שקולניקוב‪ )2000 ,‬בגישה השוואתית‪.‬‬ ‫‪09‬‬ ‫על פרשת עמנואל ועל הזכות הקבוצתית של המיעוט בתוך המיעוט‬ ‫ד"ר מיטל פינטו‬ ‫המרכז האקדמי כרמל‪ ,‬חיפה‬ ‫התלמידות המזרחיות בעמנואל מהוות דוגמא לקבוצת מיעוט בתוך מיעוט‪ .‬היינו‪ ,‬לקבוצה אשר‬ ‫חבריה נתפסים כחלשים יותר משאר החברים בקבוצת המיעוט‪ .‬השיח הקיים בנושא המיעוט‬ ‫בתוך המיעוט מתייחס מעט לכתיבה בתיאוריה של זכויות‪ ,‬בפרט זכויות קבוצתיות‪ .‬אציע מסגרת‬ ‫חדשה לטיפול בנושא המיעוט בתוך המיעוט‪ ,‬מפרספקטיבת השיח על טבען ותכליתן של זכויות‪,‬‬ ‫בהיותן זכויות‪.‬‬ ‫גישה מובילה בשיח הזכויות הקבוצתיות ממשיגה זכות קבוצתית כזכות הניתנת בנפרד לכל אחד‬ ‫מחברי קבוצה‪ ,‬כיחידים החולקים טּוב השתתפותי – טּוב שכולם שותפים לייצורו ונהנים ממנו‬ ‫במשותף‪ .‬מחד‪ ,‬גישה זו עולה בקנה אחד עם העיקרון הליברלי של אינדיבידואליזם מתודולוגי‪,‬‬ ‫לפיו תרבות אינה יותר מסך המטרות המשותפות של חבריה‪ .‬מאידך‪ ,‬היא מכירה בכך שהטּוב‬ ‫שהוא מושא הזכות‪ ,‬היינו תרבות‪ ,‬מצריך הגנה מצד המדינה‪ ,‬השונה מזו שמצריכים טּובים‬ ‫המוגנים על ידי זכויות אינדיבידואליות קלאסיות‪.‬‬ ‫אציע הבחנה בין שני סוגי מקרים המחייבים טיפול שונה‪ .‬בסוג המקרים הראשון‪ ,‬שעליו נמנית‬ ‫פרשת עמנואל‪ ,‬חברי המיעוט בתוך המיעוט קוראים תיגר על פרקטיקות קבוצתיות וערכים‬ ‫המקובלים בתרבות המיעוט‪ ,‬שאותם הם דורשים לשנות‪ .‬אם אנו רואים בתרבות טוב השתתפותי‬ ‫של כל חבריה‪ ,‬לא ניתן לבטל את דרישות הורי התלמידות המזרחיות לשינוי פרקטיקות ההדרה‬ ‫הנהוגות בבית הספר בשמו של אינטרס קולקטיבי כלשהו בשימור תרבות המיעוט כפי שהיא‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬במקרים מהסוג השני‪ ,‬כמו עניין גוזלין הקנדי הנוגע לזכויות שפה‪ ,‬חברי המיעוט בתוך‬ ‫המיעוט אינם קוראים תיגר על הפרקטיקות הנהוגות ככאלה‪ ,‬אלא מבקשים לקדם אינטרסים‬ ‫אישיים כגון האינטרס הכלכלי בהשתלבות בקבוצת הרוב‪ .‬שם יש לאזן בין האינטרסים האישיים‬ ‫של חברי המיעוט כיחידים לבין האינטרס של כל חברי הקבוצה בטוב ההשתתפותי שהם חולקים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מושב רביעי‬ ‫פרספקטיבות רב‪-‬תרבותיות‬ ‫פרופ' מנחם מאוטנר‬ ‫פרופ' שחר ליפשיץ‬ ‫פרופ' מיכאיל קרייני‬ ‫ד"ר מיכל אלברשטין‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' רות הלפרין‪-‬קדרי‬ ‫‪20‬‬ 22 ‫המדינה הליברלית והפליה בקבוצות דתיות‪ :‬בין לונדון לעמנואל‬ ‫פרופ' מנחם מאוטנר‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫שוויון הוא ערך מרכזי בתיאוריה הפוליטית הליברלית ובמשפט של המדינה הליברלית‪ .‬קבוצות דתיות‬ ‫החיות במדינה הליברלית נוהגות לא אחת הפליה כלפי קבוצות משנה החיות בהן (הדרת נשים מלימוד‬ ‫תורה‪ ,‬משפיטה ומפעילות פוליטית בקבוצה החרדית; דיני משפחה מפלים; אוניברסיטת בוב ג'ונס‬ ‫האמריקאית המפרשת את כתבי הקודש כאוסרים קשרים בין‪-‬גזעיים בין סטודנטים)‪ .‬לעתים‪ ,‬ההפליה‬ ‫מתבטאת בכללים המסדירים את ההצטרפות לקבוצה‪.‬‬ ‫במאמר זה אפעיל את מושג "השוויון כיחס" של אליזבט אנדרסון‪ .‬אטען כי עצם העובדה שקבוצה דתית‬ ‫מצדיקה את ההפליה שהיא נוהגת בבני אדם בכך שכך מצוות עליה מצוות הדת שלה‪ ,‬אינה יכולה להוות‬ ‫מחסום בפני החלת עקרון השוויון כיחס הליברלי לשם בדיקת התנהגות הקבוצה‪ .‬קבוצות דתיות תמיד‬ ‫נסמכות על הוראות הדת שלהן לשם תמיכה בפרקטיקות המפלות שלהן‪ .‬ואולם מאידך‪ ,‬כאשר המדינה‬ ‫הליברלית מפעילה את ערך השוויון לבדיקתן של פרקטיקות המתקיימות בקבוצות דתיות‪ ,‬נדרשים ממנה‬ ‫יכולת הבחנה בין מצבים שונים של הפליה‪ ,‬ורגישות באשר למשמעות ההפליה הנוצרת בעקבות הסתמכות‬ ‫הקבוצה הדתית על הוראות הדת שלה‪.‬‬ ‫מקרה מובהק שבו צריכה לכאורה המדינה הליברלית להתערב הוא זה שבו קבוצה דתית מפלה קבוצת‬ ‫משנה החיה בה בגלל מאפיין זהות מסוים הקיים אצל המשתייכים לקבוצת המשנה‪ ,‬כגון הנשיות או‬ ‫הזהות האתנית של המשתייכים לקבוצת המשנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עשויים להתקיים טעמים פרודנטיים לכך‬ ‫שהמדינה תימנע מהתנגשות ישירה עם הקבוצה הדתית בעניין זה‪ .‬עצם העובדה שהמדינה איתרה עוולה‬ ‫בהתנהגותה של קבוצה תרבותית אינה אומרת שהתנגשות חזיתית עם הקבוצה היא אסטרטגיית הפעולה‬ ‫הנכונה‪ .‬לעתים‪ ,‬דרכי פעולה עקיפות‪ ,‬כגון פעולה ארוכת טווח אך עמוקה ברמת החברה האזרחית‪ ,‬הן‬ ‫עדיפות‪( .‬בהקשר של הפליית נשים בקבוצה החרדית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ייתכן שניתן לסמוך על "הפמיניזם הדתי"‪,‬‬ ‫המחולל שינויים מרחיקי לכת בקבוצות דתיות רבות בעולם וגם בישראל)‪.‬‬ ‫בפסק הדין ‪ ,E. v. JFS‬שניתן בסוף שנת ‪ 2009‬על ידי בית המשפט העליון שהוקם בבריטניה במקום בית‬ ‫הלורדים‪ ,‬נדונה תביעתו של ילד שביקש להתקבל ללימודים בבית ספר אורתודוכסי‪ .‬הילד נדחה מהטעם‬ ‫שעל פי כללי בית הספר יוכל להתקבל ללימודים רק מי שביסוד יהדותו גיור המוכר על ידי הרב הראשי‬ ‫(האורתודוכסי) של בריטניה‪ ,‬ואולם אמו של ילד זה עברה גיור מחמיר פחות‪ .‬חמישה מתשעת שופטי בית‬ ‫המשפט העליון קבעו כי כללים אלו של בית הספר עולים כדי הפליה ישירה על בסיס אתני‪ .‬שני שופטים‬ ‫קבעו כי הכללים עולים כדי הפליה עקיפה על בסיס אתני‪ .‬שני שופטים קבעו כי בית הספר פעל משיקולים‬ ‫דתיים‪ ,‬ולא הייתה כל הפליה בפעולתו‪.‬‬ ‫מהיכן נובעת המחלוקת שבין השופטים‪ ,‬וכן המחלוקת שבין בית הספר לבין שבעה משופטי בית המשפט?‬ ‫היהדות היא דת ובית הספר‪ ,‬כבית ספר דתי‪ ,‬טען כי הוא נסמך בהחלטתו לדחות את קבלת הילד על‬ ‫הוראות הדת היהודית‪ .‬ואולם‪ ,‬כאמור תשובה זו כשלעצמה אינה מהווה פתרון לבעיה‪ .‬גם אם מקור‬ ‫הדחייה מצד בית הספר הוא בהוראות הדת היהודית‪ ,‬ולכן לכאורה המדינה הליברלית צריכה מלהתערב‬ ‫בהחלטת בית הספר‪ ,‬עדיין הוראות הדת היהודית יכולות להיות כאלה שהן תגרומנה לתוצאה שעל פיה‬ ‫קבוצה מסוימת של בני אדם תופלה‪ ,‬באופן שלא יוכל להתקבל על דעתה של המדינה הליברלית‪ .‬אכן‪ ,‬כך‬ ‫סברו שבעה מתוך תשעת שופטי בית המשפט‪ ,‬שקבעו כי היהדות אינה רק דת‪ ,‬אלא היא גם קבוצה אתנית‪,‬‬ ‫והחלטת בית הספר במקרה זה עלתה כדי הפלייה אתנית‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שבעת השופטים טעו‪ .‬שום דבר בזהותו של הילד כשלעצמה‪ ,‬קרי‪ :‬שום מאפיין זהות של הילד כשלעצמו‪,‬‬ ‫לא הובילו להחלטת הדחייה שקיבל בית הספר‪ .‬אילו אמו של הילד‪ ,‬או הילד עצמו‪ ,‬היו עומדים בפרוצדורה‬ ‫מסוימת (פרוצדורה הגיור האורתודוכסית)‪ ,‬בית הספר היה שמח לקלוט את הילד אל שורותיו‪ .‬משמע‪:‬‬ ‫במקרה זה החסות של בית הספר תחת כנפי הוראות הדת לא עלתה כלל כדי דחיית הילד כשלעצמו‪ ,‬בגלל‬ ‫רכיב זהות כלשהו הטבוע בו כביכול‪ ,‬ולכן לא היה מקום לראות את החלטת בית הספר כהפליה אתנית‪.‬‬ ‫"המגרעת" היחידה של הילד בעיני בית הספר הייתה פרוצדוראלית; לא משהו הטבוע כביכול בילד‬ ‫כמאפיין זהות שלו‪ .‬גם דיני האזרחות של בריטניה קובעים פרוצדורה להתאזרחות‪ ,‬ולא היה עולה דעת אף‬ ‫אחד משבעת השופטים לטעון שהפעלתם עולה כדי הפליה על בסיס לאומי משום שהם מביאים לכך שמי‬ ‫שאינו עומד בפרוצדורה אינו יכול להתקבל לקבוצת האזרחים של בריטניה‪.‬‬ ‫בעיית הכפילות עולה גם מפסקי הדין בפרשת עמנואל‪ .‬כמו בית הספר בלונדון‪ ,‬כצפוי גם אנשי בית הספר‬ ‫בעמנואל מצדיקים את פעולתם בטעמים דתיים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כמו בפסק דינו של בית המשפט העליון‬ ‫האנגלי‪ ,‬בית המשפט העליון הישראלי קבע שהתנהגותם עולה כדי הפליה על בסיס אתני‪ .‬האם צדק בית‬ ‫המשפט העליון הישראלי? שוב‪ ,‬כמו במקרה האנגלי‪ ,‬עצם ההסתמכות של בית הספר על הוראות הדת‬ ‫צריכה להוות טעם חזק להימנעות המדינה הליברלית מלהתערב בהחלטותיו‪ .‬ואולם אם הוראות הדת‬ ‫עולות כדי מה שנחשב על ידי המדינה הליברלית כהפליה אסורה‪ ,‬היינו אם הוראות הדת מבוססות על‬ ‫הבחנה בין בני אדם על בסיס מאפייני זהות טבועים שלהם (במקרה הזה‪ :‬מוצא ספרדי לעומת מוצא‬ ‫אשכנזי)‪ ,‬כי אז המדינה הליברלית אינה יכולה שלא לאכוף על הקבוצה הדתית את הוראות השוויון שלה‪.‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬בית המשפט סבר כי הטיעון הדתי מהווה מסווה להפליה על בסיס של זהות אתנית‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬הקבוצה הדתית טענה כי הפלייתה אינה מבוססת על הטעם שתלמידות ספרדיות הן אחרות מלמידות‬ ‫אשכנזיות כשלעצמן‪ .‬אלא‪ ,‬הטיעון היה שהתלמידות הספרדיות אינן מקיימות רמה גבוהה דיה של דתיות‪.‬‬ ‫משמע‪ :‬גם כאן‪ ,‬כמו במקרה של בית הספר האנגלי‪ ,‬עמדת הקבוצה הדתית היתה שאין בנמצא משהו טבוע‬ ‫בזהות של התלמידות הספרדיות שצריך להביא לדחייתן מבית הספר‪ .‬אליבא דהקבוצה הדתית‪ ,‬אילו רמתן‬ ‫הדתית של התלמידות הייתה גבוהה מספיק‪ ,‬הן היו מתקבלות ללימודים בבית הספר‪ .‬המחלוקת בין בית‬ ‫המשפט לבין בית הספר לא הייתה נורמטיבית אפוא – גם בית הספר‪ ,‬כמו בית המשפט‪ ,‬קיבל זאת שאין‬ ‫להפלות תלמידות ספרדיות בגלל מוצאן – אלא עובדתית‪ :‬האם ההפליה היתה על בסיס דתי‪ ,‬כפי שטען‬ ‫בית הספר‪ ,‬או על בסיס אתני‪ ,‬כפי שטען בית המשפט‪.‬‬ ‫ב"פרויד ופילוסופיה"‪ ,‬מציג פול ריקור את קרל מרקס‪ ,‬פרידריך ניטשה וזיגמונד פרויד כ"שלושת אמני‬ ‫החשד"‪ .‬הבעיה המשותפת שהעסיקה את השלושה‪ ,‬כותב ריקור‪ ,‬היא בעיית היחס שבין הגלוי לעין לבין‬ ‫הנסתר שמתחתיו‪ .‬הבעיה שמעורר פסק הדין בפרשת עמנואל היא זו של היחס שבין הנגלה לבין הנסתר‪.‬‬ ‫הנימוק של בית הספר בפרשת עמנואל היה שפעולתו הונעה על ידי שיקולים של רמת דתיות‪ .‬בית המשפט‬ ‫פעל במקרה זה כ"אמן של חשד"‪ ,‬וקבע כי נימוקו של בית הספר מכסה על טעמים אמיתיים של הפליה‬ ‫אתנית‪ ,‬הפליה אסורה‪ ,‬שאותם ביקש בית המשפט לחשוף ולנטרל‪.‬‬ ‫משני פסקי הדין עולה גם שיש ליצור הבחנה בין "הפליה" לבין "הדרה"‪ ,‬שהיא מקרה פרטי של הפליה‪.‬‬ ‫הפגיעה הקשה במיוחד הכרוכה בהדרה עשויה ללכת לאיבוד אם חושבים עליה במושגים של הפליה‪.‬‬ ‫פסק הדין בפרשת עמנואל מאיר לא רק את בעיית ההתנגשות שבין המשפט הליברלי והמשפט הדתי‬ ‫("בעיית יחסי המרכז והפריפריה")‪ .‬משעה שבית המשפט החל מפעיל אמצעי כפיה כנגד הורי התלמידים‪,‬‬ ‫פסקי דינו החלו מבליטים בעיה ייחודית למצב הרב‪-‬תרבותי של ישראל (שאינה קיימת במדינות כמו‬ ‫אנגליה‪ ,‬אך קיימת במדינות כמו תורכיה‪ ,‬מצרים‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬ועוד)‪ :‬חוסר ההסכמה בין‬ ‫קבוצות‪-‬יסוד תרבותיות באשר לאופי המרכז הישראלי‪ ,‬היינו המשטר‪ ,‬התרבות הפוליטית והמשפט של‬ ‫המדינה‪ ,‬וכן העובדה שהמדינה הישראלית מממנת מוסדות חינוך הכופרים בערכי היסוד שלה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫פרשת עמנואל בפרספקטיבה של השיח הרב‪-‬תרבותי‬ ‫פרופ' שחר ליפשיץ‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫במשך שנים הונחה השיח המשפטי בישראל בנושאי דת ומדינה על ידי העקרונות והערכים של‬ ‫הליברליזם האינדיבידואליסטי‪ .‬אולם בשנים האחרונות‪ ,‬מתהווה בישראל לצד השיח הליברלי‬ ‫האינדיבידואליסטי גם שיח רב‪-‬תרבותי‪ .‬להבדיל מן השיח הליברלי האינדיבידואלי הממוקד‬ ‫ביחסי פרט מדינה‪ ,‬אך מתעלם מקבוצות התרבות אליהם משתייך הפרט‪ ,‬השיח הרב‪-‬תרבותי‪,‬‬ ‫ממוקד דווקא בקהילות המרכזיות שאליהם משתייכים הפרטים במדינה וביחסים שבן הקהילות‬ ‫והפרטיים המשתייכים אליהם מחד ובין הקהילות והמדינה מאידך‪ .‬כהמשך להתמקדותו‬ ‫בקבוצות ובקהילות התרבותיות השונות בחברה נתונה‪ ,‬השיח הרב‪-‬תרבותי‪ ,‬עוסק בתביעות של‬ ‫קהילות לאוטונומיה מלאה או חלקית בניהול ענייניהם‪ ,‬בדרישתם לתמיכה מדינתית בתרבותם‬ ‫וברצונם להשפיע על עיצוב המרכז המדינתי‪ .‬מאמר זה יעסוק במודלים השונים של השיח הרב‪-‬‬ ‫תרבותי‪ ,‬ביחסם לעקרונות הליברלים המקובלים וביישומם האפשרי לשאלות דת ומדינה‬ ‫בישראל‪ .‬המאמר ישלב ניתוח תיאורטי פילוסופי כללי של השיח הרב‪-‬תרבותי עם דיון ספציפי‬ ‫בקבוצות השונות בישראל וביכולתן להסכים על המודלים הרב‪-‬תרבותיים כמודלים מנחים‬ ‫להסדרת יחסי דת ומדינה בישראל‪ .‬פרשת "עמנואל" בגלגוליה השונים תשמש כמקרה מבחן‬ ‫הממחיש את היתרונות והחסרונות הן של השיח הליברלי האינדיבידואליסטי והן של השיח הרב‪-‬‬ ‫תרבותי המתהווה בישראל‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫פרשת עמנואל וגבולות החינוך הרב תרבותי בישראל‬ ‫פרופ' מיכאיל קרייני‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בהרצאתי אדון בהשלכות הנורמטיביות של פסק הדין מושא הכנס על שתי שאלות‪ :‬האחת‪ ,‬עד‬ ‫כמה ניתן להתיר לנורמה או למנהג של קבוצה דתית לפגוע בזכויות של יחידים שחברים בה‪.‬‬ ‫במקרה דנן השאלה עולה לגבי הילדים אשר נאלצים או ייאלצו ללמוד בבית ספר שהתקנון שלו‬ ‫עומד בסתירה לערכים ליברלים‪ .‬מבחינת הגישה הרב‪-‬תרבותית עולה כאן שאלת הקשר האנכי‬ ‫שבין הקבוצה לבין חבריה‪ ,‬או ליתר דיוק עד כמה מוכנה הגישה להתיר מה שנקרא הגבלות‬ ‫פנימיות בתוך הקבוצה עצמה‪ .‬השאלה השנייה שאתמקד בה היא ההשלכה של פסק הדין על‬ ‫קביעת גבולות המותר מבחינת הקבוצות שרשאיות‪ ,‬או אף חייבות ללמוד ביחד‪ .‬שאלה זו נשאלת‬ ‫על רקע המציאות הקיימת בישראל שבה אוכלוסיות שונות לומדות בנפרד‪ ,‬והמסגרות הנפרדות‬ ‫נתפסות כלגיטימיות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בפרשת עמנואל ההפרדה נתפסה כלא לגיטימית‪ .‬ובכן‪ ,‬מה הם‬ ‫הסטנדרטים שהנחו את בית המשפט בפרשת עמנואל לצורך קביעת גבולות המותר והאסור‬ ‫בהפרדה בין האוכלוסיות השונות בישראל‪ .‬מבחינת הגישה הרב‪-‬תרבותית עולה כאן שאלת הקשר‬ ‫האופקי שבין הזכויות שניתנות לקבוצות שונות בתוך המדינה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ניהול קונפליקט עמנואל‪ :‬בין גישור ומשפט‬ ‫ד"ר מיכל אלברשטין‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫הדיון התקשורתי סביב בג"ץ עמנואל הציג אותו כמאבק על שלטון החוק וכיציאה של הציבור‬ ‫החרדי כנגד בית המשפט העליון כרשות בעלת סמכות שתפקידה לפרש את החוק ולאוכפו‪ .‬ניתן‬ ‫להציע זווית שונה להסתכלות על מאבק זה כאשר מושא ההתבוננות משתנה וההתמקדות הינה‬ ‫באופן ניהול הסכסוך במקרה זה‪ .‬התבוננות בקונפליקט עמנואל כמשא ומתן הנערך בצלו של‬ ‫החוק הפורמא לי ואשר בסופו של דבר מייצר נורמות קהילתיות מובילה לאבחון אחר של היחסים‬ ‫בין משפט וקהילה‪ :‬במקום ההנחה של מאבק וסתירה בין שפיטה ציבורית על בסיס כללים ומשא‬ ‫ומתן המבוסס על כוח‪ ,‬יוצג התהליך תוך שימוש בעולם התוכן של הגישור‪ ,‬ושל אלטרנטיבות‬ ‫"ציבוריות" יותר למשפט כמו צדק של משטרי מעבר (‪ .)Transitional Justice‬הצגה זו תעלה‬ ‫אפשרויות חדשות ומגוונות יותר לניהול הקונפליקט ולהסדרה שלו בדרך של פתרון בעיות‪.‬‬ ‫‪27‬‬ 28 ‫מושב חמישי‬ ‫חרדיות ואתניות‬ ‫ד"ר ניסים ליאון‬ ‫ד"ר הנרייט דאהן כלב‬ ‫ד"ר יעקב בן שמש‬ ‫ד"ר עדי אייל‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אבי שושנה‬ ‫‪29‬‬ 31 ‫דימויים של חינוך אשכנזי בחברה החרדית מזרחית‬ ‫ד"ר נסים ליאון‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫הפעלתה של מדיניות קבלה סלקטיבית כלפי תלמידים ממוצא מזרחי בחברה החרדית היא בגדר‬ ‫עובדה חברתית‪ .‬עובדה זו היא שהיתה אחד המקורות להופעתה של מפלגת ש"ס‪ ,‬והיא שגם הפכה‬ ‫להיות מהבעיות הקשות שאותן טרם הצליחה הפוליטיקה החרדית‪-‬מזרחית למגר‪ .‬אחת הסיבות‬ ‫לכך היא קבלת עולם הדימויים המבחין בין החינוך האשכנזי לספרדי בחברה החרדית‪ .‬עולם‬ ‫דימויים זה הוא שיעמוד במרכז ההרצאה‪ .‬זו תסתמך על המחקר ההיסטורי הקיים וכן על‬ ‫ממצאיה הראשונים של עבודת שדה בקרב תלמידי ישיבות ספרדיות גדולות ממוצא מזרחי‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ילדה על העקדה‪ :‬מה בפי הנערה המופלה לומר על פרשת עמנואל‬ ‫ד"ר הנרייט דהאן כלב‬ ‫התכנית ללימודי מגדר‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫בהרצאה אטען שבבג"ץ עמנואל מדובר במהלך שהוא נקודת אל‪-‬חזור בתולדות אפליית המזרחים‬ ‫בישראל‪ .‬זוהי נקודת התייחסות כמו אירועי הפנתרים‪ ,‬ששינו את פני ההיסטוריה החברתית‬ ‫בישראל‪ .‬הבג"ץ יצוטט‪ ,‬יילמד וייחקר מעתה‪ ,‬לא משום שהביא קץ לגזענות‪ ,‬או שכנע מישהו שיש‬ ‫לסגת מגזענות‪ ,‬כמו שגם הפנתרים לא הביאו קץ לגזענות כלפי מזרחים בישראל‪ .‬הוא יצוטט בגלל‬ ‫שאבא אחד‪ ,‬של ילדה אחת‪ ,‬לא יכול היה לסבול יותר את הגזענות ועשה מעשה אנושי פשוט‪ ,‬כמו‬ ‫זה של רוזה פארקס בשנות השישים‪ ,‬שישבה במקום שנועד רק ללבנים באוטובוס‪ ,‬רק משום‬ ‫שהיתה עייפה‪ ,‬ומאז סומן המעשה שלה כמעשה חתרני‪ ,‬כמעשה של אומץ לב‪ ,‬כמעשה של סירוב‬ ‫של אישה שחורה אחת להמשיך ולקבל את הגזענות הלבנה‪ .‬היא לא התכוונה לכך‪ ,‬כוחותיה פשוט‬ ‫כלו והיא שמה נפשה בכפה והתיישבה‪ .‬השערה שברצוני לבחון היא האם כך יהיה גם עם האבא‪,‬‬ ‫הש"סניק‪ ,‬שלא יכול עוד לסבול את המעשה של אפלייתה היומיומית של בתו בבית הספר‪ ,‬את‬ ‫החוויה המשפילה והשוללת את זכותה ואגב כך מצמצמת את אנושיותה‪ .‬האבא במעשהו פעל‬ ‫מתוך סירוב להיכנע‪ ,‬תובע את הדרת הכבוד שיש להעניק לאדם באשר הוא‪ ,‬גם בעבור בתו‪ .‬זאת‬ ‫לאחר שנים של אפליה ומאמץ לעמוד בכל הנדרש על מנת לזכות בהכרה מצד האדמו"רים ומנהיגי‬ ‫הקהילה‪ .‬אלא שגם אם זו משמעות מעשה הבג"ץ‪ ,‬הרי שהמעשה עצמו היה בבחינת "שכיבה על‬ ‫הגדר" בעבור כל המופלים‪ ,‬ובעיקר אלה שיבואו אחריו‪ .‬לעת עתה הילדה צריכה להמשיך ללכת‬ ‫לבית הספר‪ ,‬לפגוש את מורותיה המתעבות מזרחים‪ ,‬את חברותיה‪ ,‬שחלקן מחרימות אותה‪,‬‬ ‫ובעצמה לגדול לתוך מהלך היסטורי שוודאי משנה גם את חייה והיא חווה אותו יום אחר יום‪.‬‬ ‫"הקרבתה של הבת" על מזבח המאבק‪ ,‬בבחינת עקדתה למען הישג נשגב יותר מבחינת האב‪,‬‬ ‫מעלה שאלות מורכבות בהם יש ברצוני לדון בהרצאה זו‪ .‬אטען עוד‪ ,‬שבאורח אירוני במאבקו פעל‬ ‫האב מתוך תשוקה עזה להתקבל דווקא על ידי מי שלא יוכלו ולא ירצו לקבלו לעולם‪ ,‬החרדים‬ ‫האשכנזים‪ ,‬כי בעבורם תמיד יישאר שחור‪.‬‬ ‫בהרצאה אציג מחקר בהתפתחות שעוסק בסוגיות אלו מזווית שעוסקת בנקודת המבט של‬ ‫השחקנים בפועל ובמשמעויות של המאבק עבורם‪ .‬זאת על יסוד הטענה שחקר ההשלכות הרחבות‬ ‫על סוגיות כגון דת ומדינה‪ ,‬יחסי חרדים חילונים‪ ,‬יחסי מגדר ואף יחסי מזרחים אשכנזים‪,‬‬ ‫מרחיקים את הדיון לתחומים מופשטים עד כדי ניתוק מהעניין עצמו‪ .‬אתבסס על הפרסומים‬ ‫בנושא שעד כה‪ ,‬המגלים כי השיח לכוד בדפוסים השגורים ומתקשה לצאת מהם‪ .‬לשם ביסוס‬ ‫טענה זו אפתח בדיווח על הכנס שהתקיים במכון ון ליר בנושא זה ב‪" 27.7.2010-‬בעקבות‬ ‫עמנואל"‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פרשת עמנואל וש"ס‬ ‫ד"ר יעקב בן שמש‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‬ ‫סוגיית ה"מיעוט בתוך מיעוט" מהווה אתגר לתומכים ברב‪-‬תרבותיות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬על מנת לקדם‬ ‫את הזכות לתרבות ולסייע לקהילות שונות לשמר את אורחות חייהן‪ ,‬יש לאפשר אוטונומיה‬ ‫קהילתית‪ ,‬למשל בחינוך‪ .‬מצד שני‪ ,‬בקהילות בעלות מאפיינים לא‪-‬ליברליים‪ ,‬אוטונומיה כזאת‬ ‫עשויה לעודד אפליה וקיפוח בתוך הקהילה‪ .‬התערבות המשפט במקרים כאלה משמשת תפקיד‬ ‫כפול‪ :‬ראשית‪ ,‬היא מגנה על זכויות הפרט‪ .‬שנית‪ ,‬ועיקר לעניין הרצאה זו‪ ,‬היא מאפשרת את‬ ‫ליבונה של המחלוקת הפנים‪-‬קהילתית ביחס לאיזון הראוי בין הצורך בשימור תרבותי לבין‬ ‫הדרישה ליתר שוויון‪.‬‬ ‫פרשת עמנואל חשפה מחלוקת פנים‪-‬קהילתית מעין זו בתנועת ש"ס‪ .‬לתנועה זו‪ ,‬בהנהגתו של הרב‬ ‫עובדיה יוסף‪ ,‬שני פרוייקטים חברתיים מרכזיים‪ .‬הפרוייקט העדתי‪ :‬השבת עטרה ליושנה‪,‬‬ ‫ושיקום מעמדם של היהודים המזרחיים; והפרוייקט השמרני‪ :‬שימור אורח החיים הדתי ועולם‬ ‫ההלכה אל מול המודרנה והחילון‪ .‬מבחינת הפרוייקט השמרני‪ ,‬ביהמ"ש העליון הוא אחד מסמלי‬ ‫המודרנה והחילון‪ ,‬ויש להתנגד לו‪ .‬מנגד‪ ,‬ניתן להיעזר בו על מנת להביא לקיצה אפליה עדתית‪ .‬מה‬ ‫עדיף? בסוגיית עמנואל נחשפו בשאלה עקרונית זו חילוקי דעות עמוקים בתוך תנועת ש"ס‪ ,‬ובתוך‬ ‫משפחת יוסף עצמה‪.‬‬ ‫בהרצאתי אבחן את המחלוקת הפנים‪-‬תרבותית‪ ,‬ואת תפקיד המשפט בחשיפתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬אבחן‬ ‫כיצד פוגעת תדמיתו האנטי‪-‬דתית של ביהמ"ש העליון ביכולתה של מערכת המשפט לשמש זירה‬ ‫לחשיפתם של קונפליקטים פנים‪-‬תרבותיים ולליבונם‪ .‬האם מערכת משפטית שפחות מזוהה עם‬ ‫ערכי המודרנה והחילון יכולה למלא תפקיד גדול יותר ברפורמות פנים‪-‬קהילתיות?‬ ‫‪33‬‬ ‫צביעות וגזענות בדיון על עמנואל‬ ‫ד"ר עדי אייל‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫האופן בו מובנה הדיון המשפטי בסוגיית עמנואל יוצר צורך בהכרעה אם מדובר בבדלנות‬ ‫לגיטימית או בגזענות מכוערת‪ .‬העובדה שבית המשפט צריך להכריע גורמת למעורבות ציבורית‬ ‫גבוהה‪ ,‬והדרמה של האשמות בגזענות רק מוסיפה לעניין הציבורי‪ .‬בתוך הדיון הציבורי הער‬ ‫נחשפנו לגזענות בוטה ואמירות משפילות‪ ,‬אך לא רק של "החרדים"‪ ,‬או "ההורים"‪ ,‬או‬ ‫"החסידים" – אלא גם של שופטים‪ ,‬אנשי ציבור‪ ,‬ובני אדם באשר הם שבשיחות רחוב ובפרסומים‬ ‫פומביים הכלילו את "האחרים" לקבוצה אחת‪ ,‬וייחסו להם מניעים של אפליה וגזענות‪.‬‬ ‫ראיית האחר דרך משקפיים של שיוכו לקבוצה‪ ,‬וייחוס תכונות ועמדות לאחר רק בשל שיוכו‬ ‫הקבוצתי‪ ,‬מהווה דעה קדומה (‪ )prejudice‬לא פחות מזה שנטען שקבוצתו לוקה בו‪ .‬בית המשפט‪,‬‬ ‫בשל הצורך בהכרעה בפסק‪-‬הדין והצדקתה‪ ,‬נזקק לרטוריקה בעייתית וההליך המשפטי מלבה את‬ ‫האש במקום לכבותה‪ .‬הנטייה של צד להצדיק את עמדתו‪ ,‬כולל הנטייה של שופטים להצדיק את‬ ‫פסיקתם‪ ,‬גורמת להתמקדות בחשיבה של "או‪-‬או"‪ ,‬של הנגדה בין שני הסברים ובחירה באחד‬ ‫מהם כנכון‪.‬‬ ‫בכך לוקה מערכת המשפט‪ ,‬או השימוש הנוכחי במערכת המשפט‪ ,‬ככלי לפתרון סכסוכים‪.‬‬ ‫כדי להצדיק הפעלת סמכות‪ ,‬מודגשת פרשנות אחת לעובדות ומגומדת הפרשנות האחרת‪ .‬המהלך‬ ‫האדברסרי‪ ,‬בין צדדים שונים ובין טיעונים שונים‪ ,‬גורם להיצמדות מוגזמת לעמדה קיצונית‬ ‫ומכלילה‪ ,‬ומחטיא רבים באותו מום אותו הם באים לפסול‪.‬‬ ‫מבחינת מדיניות שיפוטית ראוי בעיני לחתור למינימליזם בתיאור מניעי הצדדים‪ ,‬ומבחינת הדיון‬ ‫הציבורי‪ ,‬ראוי לשמור על פתיחות רעיונית וכבוד רב יותר לאחר‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מושב שישי‬ ‫מבטים אתנוגראפיים‬ ‫ד"ר רחל גורדין‬ ‫מר שלמה גוזמן‪-‬כרמלי‬ ‫מר גלעד מלאך‬ ‫פרופ' יונה גינזברג‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר טובה גמליאל‬ ‫‪35‬‬ 36 ‫בג"ץ‪ ,‬דת ונשים‪ :‬היבטים מגדריים בפרשת עמנואל‬ ‫ד"ר רחל גורדין‬ ‫חוקרת דת משפט ומגדר‬ ‫פרשת עמנואל העלתה אל סדר היום את המבנה החברתי המרובד ואת ההיררכיות הפנימיות‬ ‫בחברה החרדית‪ .‬הדיון התמקד ביחסי הכוחות בין המדינה לבין החברה החרדית מצד אחד ובין‬ ‫הפלגים השונים בתוך החברה החרדית מצד שני‪ .‬הדילמה שהוצגה הייתה השאלה האם מדובר‬ ‫בהפרדה על רקע דתי או שמא בהפרדה על רקע עדתי‪.‬‬ ‫מעניין לראות כי למרות הדיונים הרבים והמגוונים שנערכו בעקבות פסיקת בג"ץ ולמרות שהנושא‬ ‫שבמרכז הסוגיה הנו חינוך בנות‪ ,‬הנושא המגדרי לא עלה‪ .‬בתשתית החברה החרדית (כמו כל‬ ‫מערכת דתית) עומדת ההיררכיה הבסיסית ביותר שמבחינה בין גברים ונשים בענייני קדושה‪.‬‬ ‫ברצוני להתמקד בהיבט זה דרך ניתוח טקסטואלי של דברי השופטים בבג"ץ ובבחינת התקנון של‬ ‫בית הספר המופרד בעמנואל‪.‬‬ ‫השאלה שעמדה בפני השופטים הייתה האם לפלג השמרני יש זכות להיפרדות למען שימור החינוך‬ ‫המגזרי‪ .‬שאלה זו היא נגזרת הן של תפיסת עולם ליברלית שבמרכזה עומד היחיד ושהשוויון‬ ‫והחינוך הן זכויות יסוד בה והן של הביקורת על העמדה הליברלית מצד תיאוריות רב תרבותיות‬ ‫המעמידות את השייכות הקהילתית והזכות לתרבות במרכז‪.‬‬ ‫בהרצאתי אסקור את הסוגיות והדילמות המרכזיות בכתיבה התיאורטית ובתקדימים המשפטיים‬ ‫הדנים בסוגיות של שילוב וקידום נשים בתרבות הכללית ובתרבות הדתית‪ .‬אראה כיצד סוגיות של‬ ‫השכלה‪ ,‬שוויון הזדמנויות‪ ,‬חירות (שלילית וחיובית)‪ ,‬כבוד‪ ,‬אפליה מתקנת‪ ,‬זכות לקהילתיות‪,‬‬ ‫רגשות דתיים ודיכוי תרבותי הם אבני בניין בסוגיה ובדברי השופטים ואת הפרדוקס שמעורר‬ ‫הפער בין מוקד המאבק; החינוך הייחודי‪-‬תרבותי של קהילת מיעוט לבין התקנון העוסק אך ורק‬ ‫בצניעות הבנות (והאמהות) ולא דן בסוגיות חינוכיות וערכיות בעלות ייחוד תרבותי‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫שתזדעזע ארץ הקודש‪ ,‬ב"ה‪ :‬הפגנות ברחוב החרדי כביצוע תרבותי‬ ‫שלמה גוזמן‪-‬כרמלי‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫אליוט ליבו מתאר בספרו הוותיק "‪ "Tally's Corner‬את הפער המוכר לאנתרופולוגים בין מה‬ ‫שאנשים אומרים‪ ,‬בין הרצוי‪ ,‬לבין המציאות החברתית המצויה בשדה‪ .‬פער זה מתואר כמידע יקר‬ ‫ערך בניסיון הבנת התרבות הנחקרת‪ .‬ההרצאה מבקשת לעמוד על הפער הפרדוכסאלי לעיתים בין‬ ‫התנהלותן והתארגנותן של הפגנות ומחאות בעולם החרדי בשטח לייצוגן בתקשורת החרדית‬ ‫ולאופן בו הן נתפסות בציבוריות הישראלית‪ .‬רוב רובן של ההפגנות להן היינו עדים בשנה‬ ‫האחרונה‪ ,‬הפגנות שתוארו על ידי התקשורת כניסיונות לכפייה והשתלטות חרדית על המרחב‬ ‫הציבורי הישראלי כוונו למעשה פנימה‪ ,‬אל העולם החרדי כשעיקר עניינן הוא תחזוק גבולות‬ ‫המובלעת החרדית‪ .‬בהרצאה המבוססת על תצפית משתתפת במספר הפגנות וראיונות עם‬ ‫מארגנים ומשתתפים‪ ,‬ייבחנו הפגנות ומחאות מהשנה האחרונה‪ :‬המהומות בירושלים סביב מעצר‬ ‫האם מחסידות תולדות אהרון‪ ,‬הפגנות חניון קרתא‪ ,‬אינטל‪ ,‬פינוי הקברים בבית החולים ברזילי‪,‬‬ ‫בנתב"ג וביפו והפגנת ההמונים בעקבות פרשת בית הספר בעמנואל‪ .‬אירועים אלו ינותחו תוך‬ ‫שימוש במונח "ביצוע תרבותי" (‪ .)Cultural Performance‬גישת הביצוע התרבותי חוקרת את‬ ‫הפעילויות הטקסיות והתיאטרליות של תרבות ומתארת אותן כסיטואציות בהן מבצעת התרבות‬ ‫"רפלקסיה"‪ ,‬בה אפשר לראות בפעולה את הערכים והמטרות של התרבות‪ .‬קשה לדמיין ביצוע‬ ‫תרבותי המאפיין יותר את החברה החרדית מאשר מעמד "ההפגנה"‪ .‬ההפגנות הינן אירועים‬ ‫חברתיים פומביים ומרכזיים‪ .‬ניתוח ההפגנות כזירות ביצוע תרבותי מעלה סוגיות כגון‪ :‬כיצד‬ ‫מתארגנת הפגנה ומדוע; מיהם מארגני ההפגנות; מי מגיע להפגין‪ ,‬למה ומתי; האם ישנה הכנה או‬ ‫אימון להפגנה; האם מתבצע חימום; מה כולל הביצוע; מהי האינטנסיביות של הביצוע התרבותי‬ ‫בהפגנה; מה הם יחסי הגומלין שבין המבצע לקהלו ומיהו בעצם המבצע ומיהו הקהל בהפגנה;‬ ‫כיצד מעצבים וממתגים הפגנה ומהי הפגנה מוצלחת‪ .‬ניתוח ההפגנות מבעד לפריזמות הביצוע‬ ‫התרבותי יתרום להבנה וניתוח טובים יותר של ההפגנות ככלי תרבותי‪ ,‬וגם של כל הפגנה‬ ‫בקונטקסט הספציפי של התרחשותה‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מסגור המאבק החרדי בבג"ץ‬ ‫גלעד מלאך‬ ‫בית הספר למדיניות ציבורית‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מאז שיבתו של בנימין נתניהו לשלטון במרץ ‪ 2009‬חזרו לכותרות מתחים בין חילוניים לחרדים‪.‬‬ ‫פרשת האם המרעיבה‪ ,‬חניון קרתא‪ ,‬קווי המהדרין‪ ,‬בי"ח ברזילי ובית הספר בעמנואל הינם רק‬ ‫חלק מן המקרים שעוררו דיון ציבורי סוער ומחאה חרדית נמרצת‪ .‬פרשיות אלו התחוללו בתקופה‬ ‫של פיצול פנים‪-‬חרדי במפלגת "יהדות התורה"‪ .‬הפיצול בלט במחלוקת סביב הבחירות לראשות‬ ‫עיריות ירושלים וביתר עילית ובמאבקי שליטה בחינוך העצמאי‪.‬‬ ‫פרשת בית הספר בעמנואל הייתה היחידה שהביאה לאיחוד שורות בציבור החרדי‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬ ‫לאחר שכל הפרשות האחרות גרמו לאווירת כישלון בקרב הנציגות החרדית‪ ,‬דווקא סיפור בית‬ ‫הספר יצר תחושה של התעלות רוח בקרב ציבור חרדי רחב‪ .‬ברצוני להסביר את תחושת ההצלחה‬ ‫במעבר פנים‪-‬חרדי‪ ,‬משיח ריאלי לשיח סימבולי‪ .‬במהלך ההרצאה אנתח את האופן שבו נוצר‬ ‫המסגור (‪ )framing‬של הפרשה‪ .‬באמצעות סקירה של עיתונות חרדית בתקופה הנדונה‬ ‫והתייחסותו של המנהיג הרוחני של החרדים בפרשה – האדמו"ר מסלונים‪ ,‬אצביע על הנקודה בה‬ ‫התפיסה הריאליסטית של הפרשה הופכת לתיאור הרואי שחורג מן הזמן והמקום שבו הוא‬ ‫מתרחש‪ ,‬למאבק בין "כוח הקדושה" ל"סטרא אחרא"‪.‬‬ ‫רוחות של שינוי מטלטלות את החברה החרדית מזה שנים מספר‪ ,‬רוחות המעוררות דאגה בקרב‬ ‫מנהיגות רוחנית ופוליטית שמרנית‪ .‬פרשיית עמנואל משקפת היטב כיצד מסגור יכול להכריע את‬ ‫גורלם של שינויים או התערבות כמו גם את היכולת או העדר היכולת לבלום אותם‪.‬‬ ‫‪39‬‬ 41 40