סיכום - Your Way

‫‪1‬‬
‫מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי‬
‫אירופה‬
‫‪1945 -1939‬‬
‫הערה‪ :‬שלושת העמודים הראשונים בנושא הם רקע‪ ,‬לקריאה בלבד!!!‬
‫השלבים העיקריים במלחמה‬
‫‪ (1‬ספטמבר ‪ - 1939‬יוני ‪ - 1940‬שרשרת נצחונות של גרמניה‪.‬‬
‫‪ (2‬יוני ‪ - 1940‬יוני ‪ - 1941‬מלחמת היחיד של בריטניה‪.‬‬
‫‪ (3‬יוני ‪ - 1941‬אוקטובר ‪ - 1942‬פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות וכניסת ארצות‪-‬הברית למלחמה‪.‬‬
‫‪ (4‬אוקטובר ‪ - 1945 - 1942‬קרבות מפנה לטובת בעלות הברית והדרך לנצחון בעלות הברית במלחמה‪.‬‬
‫המחנות במלחמה‬
‫מחנה בעלות הברית‬
‫מחנה הציר‬
‫בריטניה‬
‫גרמניה הנאצית‬
‫צרפת החופשית‬
‫איטליה הפשיסטית‬
‫ברית‪-‬המועצות‬
‫ארצות‪-‬הברית‬
‫מ‪1941 -‬‬
‫יפן המיליטריסטית‬
‫מדינות ניטרליות כמו‪ :‬ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬שוויץ‬
‫המהלכים העיקריים בחזיתות השונות במלחמה‪,‬‬
‫מספטמבר ‪ - 1939‬דצמבר ‪1941‬‬
‫‪ (1‬כיבוש פולין ‪ -‬ספטמבר ‪) 1939‬חזית מזרח‪-‬אירופה(‬
‫גרמניה פלשה לפולין באחד בספטמבר ‪.1939‬‬
‫פולין הייתה חלק ממרחב המחיה לגזע הארי‪ .‬הפולנים ‪ -‬בני הגזע הסלבי‪ ,‬אמורים לשרת את הגזע הארי‬
‫העליון‪.‬‬
‫פולין נכבשה במלחמת בזק = בליצקריג‪.‬‬
‫טקטיקת הלחימה של בליצקריג משלבת בין כוחות היבשה‪ ,‬טנקים וחיל‪-‬רגלים‪ ,‬לבין חיל‪-‬האוויר‪ .‬הצבא הפולני‬
‫המיושן לא יכול היה להתמודד מול עוצמת המתקפה הגרמנית‪.‬‬
‫במהלך כיבוש פולין נרצחו רבים מאנשי הרוח‪ ,‬המנהיגים הפוליטיים‪ ,‬קציני הצבא ואנשי הדת במטרה לשתק את‬
‫המדינה ולמנוע התקוממות‪.‬‬
‫כשלושה שבועות לאחר פלישת גרמניה פלש גם הצבא האדום של ברית‪-‬המועצות לפולין‪ ,‬בהתאם לחלק החשאי‬
‫של הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫עם השלמת כיבוש פולין חולקו שטחי פולין בין גרמניה לברית‪-‬המועצות‪:‬‬
‫מזרח פולין ‪ -‬לברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫מערב פולין ‪ -‬סופח ישירות לרייך הגרמני‪.‬‬
‫מרכז פולין ‪ -‬שטח הג'נרל גוּב ְֶרנָמָן = שטח הממשל הכללי ‪ -‬אזור שלא סופח ישירות לרייך הגרמני והפך‬
‫לשטח הנתון לשליטת ממשל גרמני אזרחי‪ .‬באזור הזה הוקמו הגטאות ומחנות ההשמדה‪.‬‬
‫עם פלישת גרמניה לפולין ‪ -‬הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה‪ ,‬אך עדיין לא נכנסו למלחמה‬
‫)"מלחמה מדומה"(‪.‬‬
‫לאחר כיבוש פולין נמנעה גרמניה ממתקפה למשך כחצי שנה )"מלחמת ישיבה"(‪.‬‬
‫‪ (2‬כיבוש פינלנד והמדינות הבלטיות על ידי ברית‪-‬המועצות ‪) 1940 -‬חזית צפון‪/‬מזרח‪-‬‬
‫אירופה(‬
‫בהתאם לחוזה ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ ,‬ברית‪-‬המועצות פלשה לפינלנד ולמדינות הבלטיות= ליטא‪ ,‬לטביה‬
‫ואסטוניה‪.‬‬
‫רק לאחר מספר חודשי לחימה קשים‪ ,‬פינלנד נכבשה‪.‬‬
‫את המדינות הבלטיות סיפחה ברית‪-‬המועצות בקלות‪.‬‬
‫‪ (3‬כיבוש דנמרק ונורבגיה ‪) 1940 -‬חזית צפון‪-‬אירופה(‬
‫דנמרק נכבשה במהירות‪ .‬הגרמנים לא פגעו בשלטון של דנמרק‪ .‬הם ראו בדֶ נים ‪ -‬גזע עליון‪.‬‬
‫נורבגיה נכבשה במלחמת‪-‬בזק )בליצקריג(‪ .‬נורבגיה נאבקה בצבא הגרמני‪ ,‬אך ההפצצות האוויריות הקשות‪,‬‬
‫כיבוש ערי נמל וסיוע של משתפי‪-‬פעולה נורבגים‪ ,‬הביאו לכניעתה‪.‬‬
‫בנורבגיה קמה ממשלת‪-‬בובות פרו‪-‬נאצית )=תומכת בנאצים(‪ ,‬שבראשה עמד קְ וִויזְלִינְג הנורבגי‪.‬‬
‫)השם‪ :‬קוויזלינג‪ ,‬הפך מושג של בגידה במולדת ושיתוף פעולה עם אויבי המדינה(‪.‬‬
‫כיבוש דנמרק ונורבגיה הבטיח לגרמניה שליטה בנמלֵי הים הצפוני ואספקה של מחצבים ‪ -‬ברזל וכו'‪.‬‬
‫כשלון בריטניה בסיוע לנורבגיה הביא לכך‪ ,‬שבמאי ‪ - 1940‬הפך וינסטון צ'רצ'יל לראש ממשלת בריטניה‬
‫)הוא החליף את צ'מברליין‪ ,‬שהיה מזוהה עם מדיניות הפיוס(‪.‬‬
‫‪ (4‬כיבוש לוכסמבורג‪ ,‬הולנד ובלגיה ‪) 1940 -‬חזית מערב‪-‬אירופה(‬
‫לוכסמבורג‪ ,‬הולנד ובלגיה נכנעו במהירות‪ ,‬במלחמת‪-‬בזק‪.‬‬
‫כוח יבשתי בריטי‪-‬צרפתי‪ ,‬שהגיע לעזרת בלגיה נלכד בנמל‪-‬דנקירק וניצל במבצע חילוץ‪ ,‬שקיבל את השם‪ :‬נס‬
‫דנקירק‪.‬‬
‫כיבוש הולנד ובלגיה היה הכנה לפלישה לצרפת‪.‬‬
‫‪ (5‬כיבוש צרפת ‪) 1940 -‬חזית מערב‪-‬אירופה(‬
‫צרפת סמכה על קו מז'ינו ‪ -‬קו הביצורים בגבול צרפת‪-‬גרמניה‪ ,‬אך הגרמנים פלשו דרך בלגיה‪ ,‬דרך הרי‬
‫הארדֶ נים‪ .‬הצרפתים הופתעו מכניסת הטנקים הגרמנים דרך הרי הארדנים )שהיו בהם סלעים ויערות(‪.‬‬
‫צרפת נכבשה תוך מספר ימים‪ .‬בין צרפת לגרמניה נחתם הסכם‪.‬‬
‫על‪-‬פי ההסכם‪ ,‬אזור צפון‪-‬צרפת )כולל פריס(‪ ,‬סופח לרייך הגרמני ובדרום‪-‬צרפת הוקמה ממשלת וִישִ י )שֵם‬
‫של עיר(‪ ,‬בראשה עמד פֶּטֶ ן‪ .‬ממשלת וִישִ י שיתפה פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫היו צרפתים‪ ,‬שהתנגדו לממשלת וישי והם הקימו את צבא צרפת החופשית‪ ,‬שנתמך על‪-‬ידי בריטניה ונלחם לצד‬
‫בעלות הברית‪ .‬נפילת צרפת העמידה לרשות גרמניה את חומרי הגלם והתעשיה של צרפת ואת מושבות צרפת‬
‫בצפון אפריקה‪.‬‬
‫כאן הסתיים השלב הראשון במלחמה ‪ -‬שרשרת נצחונות של גרמניה‪.‬‬
‫מכאן התחיל השלב השני ‪ -‬מלחמת היחיד של בריטניה‪.‬‬
‫‪ (6‬הקרב על בריטניה ‪ ,1941 - 1940‬מבצע "ארי‪-‬הים" )חזית מערב‪-‬אירופה(‬
‫לאחר כניעת צרפת נותרה בריטניה המדינה היחידה במערב אירופה‪ ,‬שלא נכבשה על‪-‬ידי גרמניה‪.‬‬
‫היטלר הציע לבריטניה לחתום על הסכם‪ ,‬אך מכיוון שסירבה הוא החליט לפלוש אליה‪ .‬כהכנה לפלישה החל‬
‫חיל‪-‬האוויר הגרמני בהפצצות כבדות על מרכזי תעשיה ומרכזי אוכלוסייה בבריטניה‪.‬‬
‫ההפצצות מכוּנות‪ :‬הבליץ‪ .‬מאות מטוסים גרמנים הפגיזו את בריטניה מידי יום )את לונדון במיוחד(‪ ,‬אך חיל‪-‬‬
‫האוויר הבריטי הפתיע‪ ,‬הוא גרם אבדות כבדות לחיל‪-‬האוויר הגרמני ואף החל להפגיז את ערי גרמניה‪.‬‬
‫כשראה היטלר‪ ,‬שחיל‪-‬האוויר הבריטי לא נכנע‪ ,‬הוא ביטל את הפלישה לבריטניה‪.‬‬
‫המשמעות‪ :‬גרמניה שנחשבה עד אז בלתי‪-‬מנוצחת ‪ -‬נבלמה ובאירופה החלו לחשוב‪ ,‬שאפשר יהיה לנצח את‬
‫הצבא הגרמני‪.‬‬
‫‪ (7‬כיבוש הבלקן ‪) 1941 - 1940 -‬חזית דרום‪/‬מזרח‪-‬אירופה(‬
‫כיבוש הבלקן היה הכנה לפלישה לברית‪-‬המועצות‪ .‬הבלקן=חצי‪-‬אי בדרום יבשת אירופה‪.‬‬
‫איטליה החלה את המלחמה באזור זה‪.‬‬
‫גרמניה הפעילה לחץ על הונגריה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬שהפכו מדינות גרורות של גרמניה = מדינות חסות‪.‬‬
‫מלחמה קשה התחוללה ביוגוסלביה וביוון‪ .‬יוגוסלביה נכבשה ופוצלה לכמה אזורי כיבוש‪.‬‬
‫גם יוון נכבשה )כולל האי כרתים(‪ ,‬למרות סיוע בריטי‪.‬‬
‫‪ (8‬מלחמה בחזית צפון‪-‬אפריקה ‪1942 - 1940 -‬‬
‫איטליה החלה את המלחמה באזור זה‪ .‬הגרמנים באו לעזרתם‪.‬‬
‫הגרמנים‪ ,‬בפיקוד הגנרל רוֹמֶל "שועל המדבר"‪ ,‬הצליחו להכות בבריטים‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ ,1941‬שלטו מדינות מחנה הציר באזור צפון אפריקה ‪ -‬ממרוקו עד מצרים‪ .‬הם הצליחו לחדור‬
‫למצרים והגיעו קרוב לאלכסנדריה‪ ,‬לאזור אל‪-‬עלמיין‪ ,‬שם נעצרו ושם גם נבלמו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מהן הסיבות להצלחת גרמניה בשנתיים הראשונות למלחמה‬
‫‪ (1‬הצבא הגרמני‪ ,‬הנשק והציוד המודרניים נתנו לגרמניה יתרון‪.‬‬
‫מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת בשנות ה‪ 30-‬איפשרה לגרמניה לחמֵש את עצמה ולבנות צבא חזק‪ ,‬תוך‬
‫שהיא ֵמפֵרה את חוזה ורסאי‪.‬‬
‫‪ (2‬היעדר המעורבות של בריטניה וצרפת בחודשים הראשונים של המלחמה‪ ,‬למרות שהן הכריזו מלחמה על גרמניה‬
‫)"המלחמה המדומה"(‪.‬‬
‫‪ (3‬מלחמת הבזק )הבליצקריג( הגרמנית‪ ,‬הפתיעה את יריבותיה של גרמניה‪ ,‬שלא יכלו לעמוד מול עוצמת הצבא‬
‫הגרמני‪ .‬גרמניה הפתיעה ופלשה למדינות ממקומות בלתי צפויים כמו‪ :‬הרי הארדנים‪.‬‬
‫‪ (4‬חוזה ריבנטרופ‪-‬מולוטוב עם ברית‪-‬המועצות‪ ,‬שהבטיח לגרמניה שקט בחזית המזרח בשלבי המלחמה הראשונים‬
‫ואיפשר לה לרכז את כוחותיה בחזית המערב‪.‬‬
‫‪ (5‬קבלת סיוע ממשתפי פעולה נאצים – בנורבגיה – קוויזלינג‪ ,‬בצרפת ‪ -‬פטן וכו'‪.‬‬
‫‪ (6‬הניטרליות האמריקנית בשנתיים הראשונות למלחמה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫רעיון "הסדר החדש" והצעדים השונים שנקטו‬
‫הנאצים בתקופת המלחמה כדי לקדם את הגשמת‬
‫רעיון "הסדר החדש"‬
‫מהו רעיון "הסדר החדש"?‬
‫הקמת סדר חברתי‪-‬מדיני‪-‬כלכלי‪-‬תרבותי חדש‪ ,‬עם חוקים חדשים על בסיס האידאולוגיה הנאצית‪ ,‬בשטחים‬
‫שעליהם השתלטה גרמניה במהלך המלחמה‪.‬‬
‫"הסדר החדש" נועד להחליף את הסדר הקיים בעולם‪ .‬זה מבנה חדש עם חוקים חדשים‪ ,‬שיקבעו אילו עמים זכאים‬
‫לחיות בעולם‪ ,‬מה מקומו של כל עם ועם‪ ,‬מהם גבולות המדינות‪ ,‬כיצד יתפתחו העמים ומה יהיו היחסים ביניהם‪.‬‬
‫"הסדר החדש" יוקם רק לאחר ניצחון הגרמנים במלחמה ולאחר הרס העולם הישן‪" .‬הסדר החדש" אמור לשרוד‬
‫למשך אלף שנה = הרייך השלישי בן אלף השנים‪.‬‬
‫לאחר כיבוש ברית‪-‬המועצות החל היטלר לממש את "הסדר החדש"‪ ,‬על‪-‬פי הכלל שקבע‪:‬‬
‫ראשית ‪ -‬כְּבוֹש!‬
‫שנית ‪ -‬שְ לוֹט!‬
‫שלישית ‪ -‬נַצֵל!‬
‫"הסדר החדש" נועד לנצל את העמים הכבושים לטובת הצרכים של הרייך השלישי ולטובת צורכי המלחמה של‬
‫גרמניה‪.‬‬
‫על פי עקרונות "הסדר החדש" מויינו העמים בהתאם לתורת הגזע הנאצית‪:‬‬
‫‪ (1‬הגזע הארי העליון‪ ,‬גזע יוצר תרבות‪ ,‬נועד בסדר החדש לשלוט באירופה‪ ,‬והעמים הקרובים אליו = דֶ נים‪,‬‬
‫הולנדים‪ ,‬נורבגים )נורדים(‪ ,‬אמורים להיות שותפים שווי‪-‬זכויות באימפריה הגרמנית‪.‬‬
‫‪ (2‬הגזע הסלבי הנחות‪ ,‬גזע נושא תרבות = עמי מזרח אירופה‪ :‬רוסים‪ ,‬פולנים‪ ,‬נועד בסדר החדש לשרת את הגזע‬
‫הארי העליון‪.‬‬
‫‪ (3‬הגזעים הנחותים ביותר – הגזע השמי‪ ,‬צוענים‪ ,‬יהודים )תת‪-‬גזע(‪ ,‬גזעים הורסי תרבות‪ ,‬שיצרו את העולם‬
‫הישן‪ ,‬נועדו בסדר החדש להשמדה‪ .‬אין להם מקום בסדר החדש‪.‬‬
‫הצעדים שנקטו הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה כדי לקדם את הגשמת רעיון "הסדר‬
‫החדש"‪:‬‬
‫‪ (1‬במהלך המלחמה העבירו הגרמנים מפולין‪ ,‬מברית‪-‬המועצות ומארצות כבושות אחרות אל גרמניה‪ ,‬כשבעה‬
‫מיליון עובדי כפייה‪ ,‬בתוכם שבויי מלחמה סלבים רבים‪ ,‬יהודים ועוד כדי שישרתו את כלכלת הרייך הגרמני‪.‬‬
‫הם הוסעו בתנאים קשים אל גרמניה‪.‬‬
‫עובדי הכפייה עבדו בתנאים קשים מאד בחקלאות‪ ,‬בתעשיה )במפעלי סִי ֶמנְס וקְרוּפּ(‪ ,‬במכרות‪ ,‬בסלילת‬
‫כבישים ובבניית ביצורים‪.‬‬
‫האוכלוסייה שנכבשה גם נוצלה בעבודות כפייה בארצות שלה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ (2‬הנאצים העבירו בכפייה‪ ,‬בשטחי מזרח אירופה‪ ,‬מאות אלפי תושבים ממקום למקום‪ ,‬במהירות ובאכזריות כדי‬
‫ליישב במקומם אוכלוסייה ארית גדולה‪.‬‬
‫כך הם מימשו את רעיון מרחב המחיה‪ ,‬על‪-‬חשבון העמים הסלבים‪.‬‬
‫‪ (3‬הנאצים ניצלו מבחינה כלכלית את השטחים שהם כבשו‪ ,‬הם שדדו את הארצות‪.‬‬
‫הם העבירו מהארצות הכבושות אל גרמניה‪ :‬מוצרי תעשיה‪ ,‬חומרי‪-‬גלם‪ ,‬כלי‪-‬עבודה‪ ,‬תוצרת חקלאית‪ ,‬מוצרי‬
‫מזון‪ ,‬סחורות‪ ,‬כספים‪ ,‬זהב‪ ,‬אוצרות אומנות וכו'‪ .‬ברוסיה הם ניצלו את שדות הנפט של בָּאקוּ‪.‬‬
‫הניצול הכלכלי של הארצות הכבושות נעשה תוך פגיעה חמורה באוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫‪ (4‬הנאצים ביצעו בגרמניה את מבצע אַאוּתֶ נֶזְיָה = "המתות חסד" במטרה ליצור גזע ארי מושלם מבחינה‬
‫פיזית ורוחנית‪ .‬כבר באחד בספטמבר ‪ 1939‬חתם היטלר על מסמך‪ ,‬שאישר המתה של חולי נפש‪ ,‬נכים‪ ,‬מפגרים‬
‫וחולים במחלות תורשתיות‪.‬‬
‫במהלך מבצע אאותנזיה נרצחו עשרות אלפי גרמנים‪.‬‬
‫‪ (5‬הנאצים רצחו משכילים ומנהיגים סלבים במזרח אירופה כדי לשעבד את האוכלוסייה ביתר קלות‪ .‬הם פגעו‬
‫במוסדות חינוך ותרבות כדי לפגוע בהשכלת התושבים‪.‬‬
‫‪ (6‬הנאצים ביצעו באופן מתוכנן ושיטתי את "הפתרון הסופי" = השמדת יהודי אירופה‪.‬‬
‫ליהודים אין מקום בסדר החדש‪ ,‬אותו רצו הנאצים להקים באירופה‪.‬‬
‫לשם כך הם פינו את הגטאות ושלחו את היהודים אל מחנות ההשמדה‪.‬‬
‫אל מחנות ההשמדה נשלחו גם אלה‪ ,‬שהוגדרו כאויבי הרייך הגרמני‪.‬‬
‫רעיון "הסדר החדש" זכה לשיתוף פעולה של פרו‪-‬נאצים )= תומכים בנאצים( בארצות הכבושות כמו‪:‬‬
‫קְ וִויזְלִינ ְג בנורבגיה‪ֶ ,‬פּטֶן בצרפת‪ ,‬המשטרה הירוקה בהולנד‪ ,‬פרו‪-‬נאצים בקרואטיה‪ ,‬סלובֶניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬רומניה‬
‫וכו'‪ ,‬אך היו גם מתנגדים לנאצים‪ :‬כוחות צרפת החופשית בהנהגת דה‪-‬גול‪ ,‬שפעלו מחוץ לצרפת‪ ,‬מחתרות‬
‫בפולין‪ ,‬בצרפת )מַאקי( ועוד‪ ,‬פרטיזנים ביוגוסלביה ועוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫השואה בפולין עד תחילת ביצוע "הפתרון‬
‫הסופי"‬
‫ספטמבר ‪ -1939‬יוני ‪1941‬‬
‫הרקע‪ :‬כיבוש פולין ‪ -‬ספטמבר ‪1939‬‬
‫גרמניה פלשה לפולין באחד בספטמבר ‪ 1939‬וכך החלה מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫פולין הייתה חלק ממרחב המחיה לגזע הארי‪ .‬הפולנים‪ ,‬בני הגזע הסלבי‪ ,‬אמורים לשרת את הגזע הארי העליון‪.‬‬
‫פולין נכבשה במלחמת בזק = בליצקריג‪.‬‬
‫כשלושה שבועות לאחר פלישת גרמניה פלש גם הצבא האדום של ברית‪-‬המועצות לפולין‪ ,‬בהתאם לחלק החשאי של‬
‫הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪.‬‬
‫עם השלמת כיבוש פולין חולקו שטחי פולין בין גרמניה לברית‪-‬המועצות )בהתאם לחלק החשאי של הסכם‬
‫ריבנטרופ‪-‬מולוטוב(‪:‬‬
‫מזרח פולין ‪ -‬לברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫מערב פולין ‪ -‬שטח שסופח ישירות לרייך הגרמני ‪ -‬אזור מרחב המחיה לגזע הארי‪ .‬אזור זה אמור היה להיות מיושב‬
‫בגרמנים בלבד והכוונה הייתה לגרש ממנו את היהודים והפולנים‪.‬‬
‫מרכז פולין ‪ -‬שטח הג'נרל גוּב ְֶרנָמָ ן = שטח הממשל הכללי ‪ -‬אזור שלא סופח ישירות לרייך הגרמני‪ ,‬והפך לשטח‬
‫הנתון לשליטת ממשל גרמני אזרחי‪ .‬מושל האזור היה הנס פרנק והעיר קרקוב נבחרה לשמש בירת האזור ולא העיר‬
‫ורשה‪ .‬אזור זה אמור היה לאכלס גם את המגורשים ממערב פולין – השטח שסופח ישירות לרייך הגרמני‪.‬‬
‫אזור הג'נרל גוברנמן כלל את הערים קרקוב‪ ,‬ורשה‪ ,‬לובלין ועוד‪.‬‬
‫באזור זה הוקמו הגטאות ומחנות ההשמדה‪.‬‬
‫מכיבוש פולין ואילך פעלה גרמניה בשני מישורים במקביל‪:‬‬
‫מישור אחד ‪ -‬מלחמה נגד בעלות הברית‪.‬‬
‫מישור שני ‪ -‬טיפול ביהודים‪ ,‬כאשר עם כל התקדמות בכיבוש הנאצי ‪ -‬הקצינה מדיניות הנאצים כלפי היהודים‪.‬‬
‫ערב המלחמה חיו בפולין כשלושה מיליון יהודים ‪ -‬היה זה הריכוז היהודי הגדול ביותר בכל מדינות הכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫במשך כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה היה הגבול הסובייטי )של בריה"מ( פתוח בפני היהודים וכנראה כ‪-‬‬
‫‪ 300,000‬יהודים נמלטו מזרחה‪ .‬בין הבורחים היו בעיקר צעירים ללא משפחות‪ ,‬חברי תנועות הנוער ומנהיגי הציבור‬
‫היהודי‪ ,‬משום שחרדו לגורלם תחת השלטון הנאצי‪.‬‬
‫יהדות פולין נותרה ללא הנהגה בשעתה הקשה ביותר‪ .‬מנהיגי תנועות הנוער נמלטו מזרחה‪ ,‬אך אחר‪-‬כך חלקם‬
‫יחזרו לשטחי הכיבוש הגרמני מתוך דאגה לתנועה ולחניכים שלהם‪ .‬לימים יהיו אלה שינהיגו את המרד בגטאות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מדיניות הנאצים כלפי היהודים בפולין‬
‫‪ .1‬איגרת הבזק של היידריך‪ 21 ,‬בספטמבר ‪1939‬‬
‫נושא האיגרת‪" :‬שאלת היהודים" בפולין הכבושה‪) .‬קטע המקור בספר הלימוד‪ :‬עמ' ‪(191 -190‬‬
‫ב‪ 21-‬בספטמבר ‪ 1939‬נשלחה מברלין איגרת הבזק של ריינהרד היידריך‪ ,‬ראש משטרת הביטחון הגרמנית )ה‪-‬‬
‫‪ ,S.D‬שהייתה שלוחה של ה‪ .(S.S -‬האיגרת נשלחה אל מפקדי האיינזצגרופן )עוצבות המבצע( = כוחות עילית של‬
‫משטרת הביטחון הגרמנית שנודעו באכזריותם‪ .‬תפקידם היה להתקדם בעקבות הצבא הגרמני הכובש ולטפל באויבי‬
‫הרייך השלישי באזורים הכבושים במזרח אירופה‪.‬‬
‫איגרת הבזק מלמדת על תכניתו של הייידריך ביחס ליהודים באזור הג'נרל גוברנמן‪.‬‬
‫עם כיבוש פולין לא הייתה לגרמנים תכנית ערוכה מראש לגבי יהודי פולין‪ .‬באיגרת היידריך ניתנו ההנחיות‬
‫הראשונות הנוגעות לגורל היהודים בפולין‪.‬‬
‫האיגרת דורשת לשמור על סודיות מוחלטת בכל הקשור למדיניות הנאצים כלפי היהודים ומבדילה בין "המטרה‬
‫הסופית"‪ -‬ארוכת הטווח שאותה יש לשמור בסודיות‪ ,‬לבין השלבים בביצועה‪ ,‬שהינם שלבים לביצוע בטווח הזמן‬
‫המיידי‪.‬‬
‫לפי האיגרת‪ ,‬השליטה ביהודים באזורי הכיבוש תינתן ל‪ S.S-‬ולזרועות המשטרה‪.‬‬
‫תוכן האיגרת‪ :‬הוראותיו של היידריך והשלבים בביצוע התכנית‪:‬‬
‫‪ .1‬פינוי כל היהודים מאזור מערב פולין‪ -‬העברתם של היהודים מהעיירות ומהכפרים וריכוזם ברובעי מגורים‬
‫מיוחדים בערים הגדולות‪ .‬על רובעי המגורים להימצא בסמוך למסילות ברזל או לצומתי רכבות‪ .‬יש להקים‬
‫נקודות ריכוז מעטות ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ .2‬הקמת יודנראטים = מועצות יהודים )מועצות זקנים( בקהילות היהודיות‪ -‬היודנראטים ימנו עד ‪ 24‬אנשים‬
‫ויורכבו מאישים סמכותיים בעלי השפעה – אנשי ציבור‪ ,‬רבנים‪ ,‬שנותרו בקהילה‪ .‬היודנראטים יחוייבו לבצע‬
‫במדוייק את כל ההוראות שיינתנו להם‪ .‬על היודנראטים לערוך מפקד קהילתי על‪-‬פי גיל‪ ,‬מין ומקצוע והם יהיו‬
‫אחראים על פינוי היהודים ממקומות יישוב קטנים‪ ,‬על קליטתם בערים הגדולות ועל אִ כסוּנם וכלכלתם‪.‬‬
‫‪ .3‬אריזציה של מפעלים יהודיים‪ ,‬העברת אדמות היהודים לידי איכרים גרמנים או פולנים‪ ,‬החרמת הרכוש‬
‫והכלכלה היהודית‪ ,‬לצורכי הרייך ולצורכי המלחמה‪.‬‬
‫על‪-‬מנת לשמור על האינטרסים הכלכליים של גרמניה הותר לזמן מוגבל‪ ,‬המשך תעסוקתם של יהודים במפעלים‬
‫חיוניים וניתן חופש פעולה לסוחרים יהודיים לצורכי צבא הרייך‪.‬‬
‫משמעותה וחשיבותה של איגרת הבזק‪:‬‬
‫מדובר במסמך ראשוני‪ ,‬שמתאר את הצעדים הראשונים במדיניות הנאצים כלפי היהודים בשטחי הכיבוש‪ .‬יש‬
‫באיגרת הנחיות למימוש תכנית‪ ,‬שמוזכרת "כמטרה הסופית"‪ ,‬שלא מפורט מהי‪.‬‬
‫יש חוקרים‪ ,‬שזיהו את "המטרה הסופית" עם הפתרון הסופי‪ ,‬אך אין מסמכים המצביעים על‪-‬כך‪.‬‬
‫על‪-‬פי פעולות הנאצים באותה תקופה = פעולות שכללו בעיקר את תכנית לובלין‪-‬ניסקו ואת תכנית מדגסקר‪ ,‬שעסקו‬
‫בריכוז היהודים או בהוצאתם מאירופה‪ ,‬אין עדות להכנה להשמדה‪ ,‬וכנראה‪ ,‬ריכוז היהודים הוא למטרת גירוש‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .2‬תכניות לריכוז היהודים‪ :‬תכניות לובלין‪-‬ניסקו ומדגסקר‬
‫גודלה של הקהילה היהודית בפולין והעובדה‪ ,‬כי אירופה הייתה נתונה במלחמה הובילו את הגרמנים לחיפוש אחר‬
‫פתרונות שונים ל"בעיה היהודית" )ל"שאלה היהודית"(‪ .‬ברור היה‪ ,‬שהגירה כבר לא יכולה להיות פתרון לשאלת‬
‫היהודים בגלל גודלה של הקהילה היהודית בפולין ובגלל מציאות המלחמה‪.‬‬
‫במסגרת החיפוש אחר פתרונות ל"שאלת היהודים" העלו הנאצים במהלך ‪ 1940 -1939‬שתי תכניות לריכוז‬
‫היהודים בטריטוריות מסוימות‪:‬‬
‫א‪ .‬תכנית לובלין‪-‬ניסקו‪ :‬מטרת התכנית הייתה לרכז כשמונים אלף יהודים באזור לובלין‪ ,‬אזור שהיו בו תנאים‬
‫קשים )ביצות וכו'(‪ .‬הגרמנים קיוו‪ ,‬שהתנאים הקשים יביאו למותם של יהודים רבים‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1939‬החל אדולף אייכמן להעביר יהודים מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה לכפר ניסקו שליד לובלין‪.‬‬
‫בחודשי חורף ‪ 1940-1939‬הועברו לאזור כעשרים אלף יהודים‪.‬‬
‫התנאים הקשים באזור ‪ -‬היעדר מים לשתייה‪ ,‬מקורות פרנסה‪ ,‬קור עז ועוד‪ ,‬יצרו סכנה של התפרצות מחלת‬
‫הטיפוס‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1940‬ביטלה גרמניה את התכנית בגלל קשיים ארגוניים ובגלל התנגדות מושל לובלין לכניסת אלפי‬
‫יהודים נוספים לאזור‪ .‬עם ביטול תכנית זו הועלתה תכנית מדגסקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכנית מדגסקר‪ :‬אי במערב אפריקה ‪ -‬היה שטח מנדט בשליטת צרפת‪ ,‬שהועבר לאחר כיבוש צרפת לשליטת‬
‫גרמניה‪ .‬אייכמן הציע ליישב במדגסקר מיליוני יהודים מהרייך הגרמני ומארצות הכיבוש‪ .‬אייכמן תיכנן‪ ,‬שמבצע‬
‫העברת היהודים אל מדגסקר ימומן על‪-‬ידי יהדות העולם‪.‬‬
‫גם תכנית זו בוטלה‪ ,‬מכיוון שהייתה לא מעשית בתנאי מלחמה‪ ,‬במיוחד כאשר הצוללות הבריטיות שלטו בים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ביצוע המדיניות כלפי היהודים עד‬
‫לכליאתם בגטאות‪:‬‬
‫צווים ותקנות לבידוד חברתי ונישול‬
‫כלכלי‬
‫עם כיבוש פולין על‪-‬ידי הנאצים פרסם הנס פרנק‪ ,‬המושל של אזור הג'נרל גוברנמן‪ ,‬תקנות וצווים‬
‫אנטי‪-‬‬
‫יהודיים‪ ,‬שהביאו לבידוד חברתי‪ ,‬נישול כלכלי ולערעור חייהם של היהודים‪:‬‬
‫‪ .1‬ביטול זכויותיהם האזרחיות‪ :‬יהודים פוטרו ממשרות ציבוריות‪ ,‬השלטון הנאצי עודד ביצוע פוגרומים ביהודים‪.‬‬
‫היהודים נקלעו לתנאי חיים בלתי נסבלים‪ ,‬רצופי השפלה והתעללות‪ :‬רציחות‪ ,‬הכאות‪ ,‬מעצרים‪ ,‬גזיזת פאות‬
‫וזקנים‪ ,‬הם נדרשו לנקות את הרחובות באמצעות מברשות שיניים ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז ובידוד‪ :‬כל יהודי מגיל ‪ 10‬חוייב לשאת על הבגד שלו סימן מזהה = הטלאי הצהוב או סרט לבן עם מגן‬
‫דוד כחול‪ .‬היהודים נדרשו לסמן את חנויותיהם ולרשום את רכושם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוגבל חופש התנועה של היהודים‪,‬‬
‫הוטל עליהם עוצר לילה‪ ,‬ונאסר עליהם לנסוע ברכבות‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעה תרבותית‪ ,‬חינוכית ודתית‪ :‬על היהודים נאסר להחזיק מקלטי רדיו כדי למנוע מהם מידע על המתרחש‬
‫בעולם‪ .‬מבני‪-‬ציבור‪ ,‬כמו‪ :‬בתי‪-‬כנסת הוחרמו או הועלו באש‪ .‬מערכת החינוך היהודית נסגרה ונאסרה התפילה‬
‫בציבור‪.‬‬
‫‪ .4‬הרס הבסיס הכלכלי = אריזציה‪ :‬הוחרמו מפעלים‪ ,‬בתי‪-‬עסק‪ ,‬קרקעות‪ ,‬דירות וסחורות של יהודים‪ .‬הוטלו על‬
‫היהודים קנסות כבדים‪ ,‬חשבונות בנק של יהודים הוקפאו והותר להם להחזיק סכום כסף קטן בלבד‪ .‬רבים‬
‫מהיהודים נאלצו למסור לשלטון הנאצי כסף‪ ,‬זהב ותכשיטים‪.‬‬
‫‪ .5‬תחילת הגירושים וחטיפת יהודים לעבודות כפייה‪ :‬עם כיבוש פולין החלו לגרש יהודים ממערב פולין‪-‬השטח‬
‫שסופח ישירות לרייך אל שטח הג'נרל גוברנמן‪ .‬הגירושים ההמוניים נעשו במהירות ובאכזריות‪ .‬במקביל‬
‫לגירושים הוקמו באזור הג'נרל גוברנמן עשרות מחנות עבודה במטרה לנצל את היהודים ככוח עבודה ולחנכם‬
‫ל"סדר החדש"‪ .‬לפי פקודה חוייבו היהודים לעזור במאמץ המלחמתי הגרמני וכל הגברים בגילאים שבין ‪ 14‬ל‪-‬‬
‫‪ 65‬חוייבו בעבודות כפייה למשך שנתיים‪ ,‬עם אפשרות להארכת תקופה זו על‪-‬ידי הנאצים‪ .‬היהודים עבדו‬
‫בסלילת ותיקון כבישים‪ ,‬חפירת תעלות‪ ,‬העמסת רכוש יהודי גנוב ובניית חומות סביב הרבעים שנועדו לגטאות‪.‬‬
‫העבודה גרמה לתמותה רבה עקב התנאים הקשים‪ .‬שכר העבודה היה צלחת מרק ופרוסת לחם‪ .‬יהודים נחטפו‬
‫ברחובות לצורך עבודות הכפייה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הקמת הגטאות‬
‫הבסיס להקמת הגטאות הונח באיגרת הבזק של היידריך‪ ,‬בה דובר על ריכוז היהודים בערים המרכזיות בפולין‪.‬‬
‫גטו = רובע יהודי סגור‪ ,‬שהפריד ובודד את היהודים משאר חלקי העיר‪.‬‬
‫מנובמבר ‪ 1939‬הוכרז‪ ,‬כי חלה חובה על כל היהודים לעבור לגטאות‪.‬‬
‫תהליך הקמת הגטאות היה תהליך מתמשך‪ ,‬שהשתנה בהתאם לזמנים‪ ,‬לנסיבות‪ ,‬לצורכי הגרמנים ולמספר היהודים‬
‫במקום‪ .‬היו הבדלים במועדי הקמת הגטאות‪.‬‬
‫הגטאות הוקמו מסוף ‪ 1939‬עד ‪ .1941‬היו הבדלים במידת סגירותם והתבדלותם מהסביבה החיצונית וברמת‬
‫השמירה עליהם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬גטו ורשה נחשב תחילה גטו פתוח‪ ,‬משום שהיהודים יכלו לצאת בכל יום למספר שעות לעבודה מחוץ לגטו‪.‬‬
‫גטו לודז' היה מתחילתו גטו סגור ומבודד‪.‬‬
‫ההבדלים נבעו מכך‪ ,‬שלא הייתה הוראה מפורשת ואחידה של הנאצים בנוגע להקמת הגטאות‪ ,‬וזה היה נתון לשיקול‬
‫של הפיקוד הגרמני במקום‪.‬‬
‫)עוד בימי‪-‬הביניים הורגלו היהודים לחיות בתוך שכונות מבודדות לשם הקיום הדתי ולשם ביטחונם‪.‬‬
‫הגטו הראשון הוקם בוונציה‪ ,‬איטליה‪ ,‬אולם‪ ,‬הגטו המסורתי‪ ,‬אליו הורגלו היהודים בעבר‪ ,‬היה שונה מאד מזה‬
‫שהוקם על‪-‬ידי הנאצים(‪.‬‬
‫הגטאות הוקמו באזור הג'נרל גוברנמן‪.‬‬
‫הגטו הראשון שהוקם היה גטו פיוטרקוב‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1939‬הגטו השני היה גטו לודז'‪ ,‬פברואר ‪ ,1940‬אליו הועברו‬
‫היהודים תוך יום אחד‪ ,‬וגטו ורשה היה הגטו השלישי שהוקם‪ .‬הקמת גטו ורשה ארכה כשנה‪ ,‬הוא היה עצום בגודלו‬
‫ובהדרגה נדחסו לתוכו כ‪ 450,000 -‬יהודים‪ ,‬לשטח שהיווה כשלושה אחוז מכלל שטח העיר‪ .‬המעבר לגטו היה חד‪,‬‬
‫מהיר ופתאומי ולכן לא הותיר ליהודים הרבה זמן להתארגן‪ .‬כל היהודים חוייבו להיכנס לתחום הגטו רק עם רכוש‬
‫אותו יכלו לשאת‪ .‬הם חוייבו למסור לגרמנים את כל רכושם‪ ,‬את תכשיטיהם‪ ,‬כלי זהב וכסף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הם חוייבו לשאת את הטלאי הצהוב‪.‬‬
‫הגטאות שימשו פתרון ל"שאלת היהודים" עד תחילת הפתרון הסופי‪.‬‬
‫מאפייני הגטאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגטאות הוקמו בערים הגדולות‪ ,‬בהן היה ריכוז גבוה של יהודים‪ .‬האזור שנבחר כשטח הגטו היה אזור פולני‬
‫אנטישמי ולרוב אזור של עוני ומצוקה – מערכות ניקוז המים‪ ,‬הביוב והתברואה לא תיפקדו‪.‬‬
‫‪ .2‬שטח הגטו היה מצומצם ביותר ונועד לדחוס אנשים רבים לתוכו‪ ,‬במטרה להגביר את החולי והתמותה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫בגטו וילנה היו ‪ 8 -5‬אנשים בחדר ובגטו ורשה‪ ,‬בו הייתה רמת הצפיפות הגדולה ביותר‪ ,‬היו בין ‪ 15‬ל‪20-‬‬
‫אנשים בחדר‪.‬‬
‫‪ .3‬הגטאות הוקמו בערים הגדולות‪ ,‬ליד מסילות ברזל או צומתי רכבות‪ ,‬שהיוו אמצעי נוח לניוד היהודים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫המטרות המוצהרות וההסברים להקמתם של הגטאות‪:‬‬
‫הנאצים נימקו‪/‬תירצו את הקמת הגטאות בנימוקים‪/‬תירוצים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז היהודים בגטאות נועד למנוע הפצת ידיעות פוליטיות שקריות על‪-‬ידי יהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז היהודים בגטאות נועד למנוע הפצת מגֵפות )מחלות מידבקות(‪ ,‬כגון‪ :‬טיפוס‪ ,‬כינים וכו'‪ ,‬שמקורן‪ ,‬לטענת‬
‫הנאצים‪ ,‬ביהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז היהודים בגטאות נועד למנוע מהיהודים ספסרות במצרכי מזון‪.‬‬
‫‪ .4‬ריכוז היהודים בגטאות נועד להגן על היהודים מפני הסביבה העויינת‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬המטרות האמיתיות היו שונות לחלוטין מנימוקים‪/‬תירוצים אלה‪.‬‬
‫המטרות האמיתיות )הסמויות( להקמת הגטאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז ובידוד היהודים – הנאצים רצו לרכז את היהודים ולבודד אותם מהעולם החיצון כדי שאפשר יהיה להדק‬
‫את הפיקוח והשליטה עליהם ולמנוע מהם מידע על מה שקורה במלחמה‪.‬‬
‫הנאצים הגבירו את הבידוד על‪-‬ידי הפצת שמועות זדוניות בדבר מגפות והודיעו כי אסור להתקרב לגטו‪.‬‬
‫‪ .2‬ניצול כלכלי – הנאצים רצו לנצל באופן יעיל את כוח העבודה של היהודים בתעשיות ובמפעלים‪ ,‬שהוקמו‬
‫בגטאות ובסביבתם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הנאצים רצו לגזול את רכושם של היהודים – כשהיהודים גורשו אל הגטאות‪ ,‬הם השאירו מאחוריהם‬
‫בתים ורכוש‪ ,‬שנגזלו על‪-‬ידי הנאצים‪.‬‬
‫‪ .3‬הגטו נועד לשמש אמצעי הכחדה עקיף של היהודים‪ .‬אמצעי הקיום הבסיסיים נמנעו מהיהודים בגטאות וכך‬
‫נגרמה תמותה רבה כתוצאה מהרעב‪ ,‬הצפיפות‪ ,‬המחלות והמחסור בתרופות‪.‬‬
‫הייתה הרעבה מכוונת על‪-‬ידי הנאצים ‪ -‬מנת המזון של היהודים הייתה ‪ 184‬קלוריות ליום‪.‬‬
‫‪ .4‬הגטו נועד לשבור את רוחם של היהודים על‪-‬ידי בידודם‪ ,‬השפלתם ומניעת התקווה מהם‪.‬‬
‫)הגטו חיזק את הסטראוטיפ השלילי של היהודים בעיני הסביבה ושימש מימד של הטעיה‪ ,‬כיוון שנתפס כשכונה‬
‫יהודית שהוקמה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ביוזמת היהודים(‪.‬‬
‫דרכי הפיקוח על הגטאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגטאות היו נתונים לפיקוח של ה‪ S.S-‬והגסטאפו‪.‬‬
‫‪ .2‬הגטאות היו מוקפים בחומות עץ‪/‬אבן ובגדרות תיל‪ .‬גטו ורשה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוקף בחומת לבנים ועליה גדר תיל‪.‬‬
‫‪ .3‬השמירה על הגטאות הופקדה בידי שוטרים פולנים וגרמנים‪.‬‬
‫שוטרים יהודים מילאו משימות שיטור בתוך הגטו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ארגון הגטו וניהולו על‪-‬ידי היודנראטים ופעילות ארגונים‬
‫נוספים בגטו‬
‫היודנראט‪/‬מועצת היהודים )מועצת הזקנים( = ההנהגה היהודית‬
‫בגטו )הנהגה במילכוד(‬
‫)קטע המקור בספר הלימוד‪ ,‬בעמוד ‪(196‬‬
‫עד פרוץ מלחמת העולם השנייה הורכבה ההנהגה היהודית בפולין מראשי המפלגות הפוליטיות וממנהיגי תנועות‬
‫הנוער‪ .‬כמו‪ -‬כן הייתה הנהגה חרדית )אורתודוקסית(‪ ,‬שעליה נמנו הרבנים הגדולים‪ .‬עם פרוץ המלחמה נמלטו‬
‫המנהיגים מפולין‪ ,‬והשאירו את היהודים ללא הנהגה ראויה לשמה‪.‬‬
‫הבסיס החוקי להקמת היודנראט מופיע בשני מסמכים‪ (1 :‬איגרת הבזק של היידריך‪ ,‬בה יש הוראה להקים מועצה‬
‫יהודית בכל קהילה יהודית‪ (2 .‬פקודת המושל הנס פרנק באזור הג'נרל גוברנמן בנובמבר ‪ ,1939‬בה יש הוראה‬
‫להקים יודנראט בן ‪ 12‬חברים בקהילות היהודיות הקטנות ויודנראט בן ‪ 24‬חברים בקהילות היהודיות הגדולות‪ .‬על‬
‫היודנראט הוטל לבחור את יושב הראש )יו"ר( והנאצים אמורים לאשר את הבחירה‪.‬‬
‫עבור הנאצים היודנראט שימש גוף יהודי שאחראי לביצוע הוראותיהם‪ ,‬גוף שמורכב מאישים סמכותיים‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫רבנים כדי שיוכלו לנצל את מרותם והשפעתם על היהודים וכך להבטיח צייתנות לנאצים‪.‬‬
‫הרכב היודנראט‪ :‬רוב חברי היודנראט היו אנשי ציבור ובעלי ממון‪ ,‬שלא השתייכו להנהגה הוותיקה מלפני המלחמה‬
‫ונסיונם כמנהיגים ציבוריים לא היה רב‪.‬‬
‫במסגרת היודנראט פעלו אנשים מסוגים שונים‪ .‬חלק פעלו מתוך תחושת מסירות ונאמנות לציבור היהודי בגטו‪ ,‬וחלק‬
‫היו מושחתים‪ ,‬שניסו לנצל את מעמדם לתועלתם האישית‪.‬‬
‫מה היו המטרות של הנאצים בהקמת היודנראט‪:‬‬
‫‪ .1‬להביא לכך‪ ,‬שההוראות והפקודות של הנאצים ימולאו במלואם על‪-‬ידי היהודים‪.‬‬
‫היודנראט שימש כמתווך בין היהודים בגטו לבין הנאצים ונשא באחריות אישית לביצוע יעיל של מדיניות‬
‫הנאצים בנוגע ליהודים‪ .‬זה חסך לנאצים כוח‪-‬אדם‪ ,‬שינהל את הגטו‪.‬‬
‫‪ .2‬הפניית הזעם והמרירות כלפי היודנראט ולא כלפי הנאצים‪.‬‬
‫זה אכן הצליח מבחינתם של הנאצים‪ ,‬כי בסופו של דבר היהודים התייחסו אל חברי היודנראט כאל משתפי‬
‫פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫‪ .3‬הטעיה כדי למנוע התנגדות‪.‬‬
‫הקמת היודנראט נתנה ליהודים הרגשה‪ ,‬כי חייהם מתנהלים כבעבר על‪-‬ידי הנהגה יהודית‪ ,‬ש ֵמגֵנה על‬
‫האינטרסים שלהם‪.‬‬
‫‪ .4‬צמצום החיכוך והמגע בין היהודים לנציגי השלטון הנאצי‪ .‬יצירת הפרדה בין הגזעים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫התפקידים של היודנראט‬
‫התפקידים מתחלקים לשניים‪ :‬א( תפקידים על‪-‬פי פקודות הנאצים ב( תפקידים שלא על‪-‬פי פקודות הנאצים‪.‬‬
‫א‪ .‬תפקידי היודנראט על‪-‬פי פקודות הנאצים ‪ -‬תפקידים עד לביצוע תכנית הפתרון הסופי‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז והעברת היהודים מהכפרים והעיירות אל הגטו‪ ,‬ובתוך הגטו‪ ,‬היודנראט היה צריך למצוא מקומות‬
‫מגורים לאלפי המשפחות‪ ,‬שנדחסו לתוכו‪ .‬בגטאות הגדולים הבעיה הייתה חמורה ביותר‪ .‬בגטו ורשה‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫הצטופפו קרוב לחצי מיליון איש בשטח‪ ,‬שהיווה רק כ‪ 3% -‬מהשטח הכולל של העיר‪.‬‬
‫‪ .2‬עריכת מפקד אוכלוסין ורישום תושבי הגטו לשם חלוקת מזון‪ ,‬מעקב ושליחת אנשים לעבודות כפייה‪.‬‬
‫רישום האוכלוסין נעשה לפי קריטריונים של מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מקצוע ועוד‪ .‬המטרה של עריכת המפקד ורישום‬
‫התושבים הייתה לארגן את הגטו וגם ליידע את הגרמנים על המצב בגטו‪.‬‬
‫‪ .3‬סיוע בגילוי רכוש שהוברח לגטו ובהחרמת רכוש‪ ,‬בביצוע תשלומי קנסות‪ ,‬בגביית מיסים‪ ,‬ביישום גזרות‬
‫שונות ובהקפדה על נהלים‪ ,‬כמו‪ :‬ענידת הטלאי הצהוב‪.‬‬
‫‪ .4‬דאגה להיגיינה בגטו ושמירה על תנאי תברואה ורמת בריאות סבירים‪ .‬אמנם מטרת הנאצים הייתה לגרום‬
‫לתמותה בגטו באמצעות הרעב והצפיפות‪ ,‬שהיוו אמצעי הכחדה עקיף‪ ,‬אבל הם דרשו מהיודנראט למנוע זיהומים‬
‫ומחלות ולשמור על רמת בריאות ותברואה סבירים‪.‬‬
‫תפקיד היודנראט מביצוע תכנית הפתרון הסופי ‪ -‬ארגון ואיסוף היהודים לגירושים‪.‬‬
‫עם תחילת "הפתרון הסופי"‪ ,‬ב‪ ,1942-‬הוטל על היודנראט להכין טרנספורטים=משלוחים למחנות ההשמדה‪ .‬זה היה‬
‫התפקיד הבעייתי והכאוב ביותר שהוטל על היודנראט‪ ,‬שהרי מדובר בהחלטה "מי ימות ראשון"?‪ .‬חברי היודנראט‬
‫נאלצו לאסוף אנשים מהבתים‪ ,‬מהחצרות‪ ,‬ממקומות‪-‬מחבוא ולרכזם בנקודות האיסוף‪ ,‬לעיתים קרובות תוך שימוש‬
‫בכוחות המשטרה היהודית‪ ,‬שהוקמה בפקודת הנאצים‪.‬‬
‫אנשי המשטרה היהודית היו פטורים מעבודות כפייה‪ ,‬הם לא קיבלו משכורות‪ ,‬אבל קיבלו תוספות במנת המזון‪ .‬כדי‬
‫להתקבל למשטרה היה צורך בכושר גופני ורצוי היה ניסיון צבאי קודם‪ .‬המשטרה היהודית הייתה צריכה למלא את‬
‫דרישות הנאצים ולשרת את הצרכים היהודיים הפנימיים‪ ,‬שנקבעו על‪-‬ידי היודנראט‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקידי היודנראט שלא על‪-‬פי פקודות הנאצים‪ ,‬תפקידים שהיודנראט לקח על עצמו ביוזמתו‪.‬‬
‫מדובר בתפקידים שהיודנראט לקח על עצמו מתוך אחריות מוסרית כלפי היהודים‪ ,‬מתוך הצרכים של הציבור‬
‫היהודי בגטו‪ ,‬מתוך הרצון לסייע ליהודים להתמודד עם קשיי החיים בגטו )הרצון "לקדש את החיים"( ומתוך‬
‫הצורך לשמור על החברה היהודית כחברה אנושית‪.‬‬
‫פירוט התפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬אספקת מזון‪ ,‬עזרה וסעד לנזקקים‪ :‬בגטו הייתה מצוקת רעב קשה ביותר‪ .‬הגרמנים סיפקו לגטו מזון בכמויות‬
‫מזעריות‪ ,‬ולכן היודנראט פעל למצוא דרכים לספק מזון נוסף ולחלקו באופן שווה בין המשפחות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬גידול‬
‫ירקות ליד הבתים‪ ,‬בגנים ציבוריים‪ ,‬העלמת עין ממבריחי מזון‪ ,‬הקמת בתי‪-‬תמחוי לעניים והקמת מפעלי תעשיה‬
‫במטרה למכור תוצרת עבור מזון‪.‬‬
‫בגטו וילנה הוקם בית חרושת‪ ,‬שייצר קמח ועמילן מקליפות תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬סבון מעצמות סוסים‪ ,‬סירופ‬
‫וסוכריות מתפוחי‪-‬אדמה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בגטו ורשה ‪ 80%‬מכלל מצרכי המזון‪ ,‬הגיעו לגטו באמצעות הברחות בידיעת היודנראט‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן תעסוקה לתושבי הגטו‪ :‬היודנראט דאג להעסיק את היהודים במפעלי תעשיה ובתי מלאכה‪ ,‬בעיקר בגטאות‬
‫הגדולים‪ .‬הסיבות לכך‪ :‬א( הצלת הגטו באמצעות עבודה‪ .‬הרצון להפוך את הגטו לגטו יצרני ומועיל עבור‬
‫הנאצים‪ .‬ההנחה הייתה‪ ,‬שהעבודה תמנע את חיסול הגטו‪.‬‬
‫ב( הרצון ליצור יציבות לתושבי הגטו באמצעות העבודה וליצור מקור הכנסה ליודנראט‪.‬‬
‫ג( במפעלים ובבתי‪-‬המלאכה ייצרו סחורות‪ ,‬שניתן היה להבריחן מחוץ לגטו ולהשיג תמורתן מזון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מי שעבד במפעלים ובבתי‪-‬המלאכה קיבל מנת מזון משופרת במעט‪ ,‬שתמכה במשפחתו‪.‬‬
‫בתקופת הגירושים למחנות ההשמדה‪ ,‬ניתן היה למצוא הסתערות של אנשים רבים על המפעלים ובתי‪-‬המלאכה‬
‫כדי להשיג "פתקה"‪ ,‬שהוכיחה את נחיצותם בגטו וכך נמנע גירושם מן הגטו‪.‬‬
‫‪ .3‬שמירה על היגיינה ובריאות‪ :‬על אף המחסור הקשה בסבון‪ ,‬מים ומוצרי היגיינה אחרים‪ ,‬היודנראט ניסה ככל‬
‫יכולתו לשמור על ניקיון הגטו‪ .‬בגטאות הוקמו שירותי בריאות‪ ,‬מעבדות‪ ,‬חדרי חיטוי‪ ,‬מרפאות לילדים‪ ,‬לאמהות‬
‫בהריון‪ ,‬בתי‪-‬מרקחת‪ ,‬מרפאות שיניים ואפילו בתי‪-‬חולים‪.‬‬
‫בגטו לודז'‪ ,‬לדוגמה‪ :‬היו חמישה בתי‪-‬חולים עם ‪ 3,000‬מיטות‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמת מערכת חינוך ותרבות‪ :‬היודנראטים הקימו בסתר גני‪-‬ילדים‪ ,‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬הם פתחו קורסים להסבה‬
‫מקצועית‪ ,‬הכשירו מורים וגננות ומימנו את משכורותיהם‪ .‬הם עודדו קיום פעולות תרבות‪ :‬תיאטרון‪ ,‬הרצאות‪,‬‬
‫תזמורות‪ ,‬תערוכות אמנות‪ ,‬הקמת ספריות ועוד‪.‬‬
‫‪ .5‬שמירה על החוק והסדר‪ :‬היודנראט הקים בגטו בתי‪-‬משפט ובתי‪-‬סוהר‪ .‬היודנראט נעזר באנשי המשטרה‬
‫היהודית לשמור על הסדר הציבורי בגטו ולנהל‪ ,‬עד כמה שאפשר‪" ,‬חיים נורמליים" בגטו‪ ,‬להגן על התושבים‬
‫מפני פושעים ועוד‪ .‬המשטרה היהודית שימשה מכשיר הכפייה של היודנראט וגם שמרה על שערי הגטו‪.‬‬
‫היודנראט גם גבה מיסים כדי לקיים את הגטו‪.‬‬
‫הקשיים והדילמות )=הלבטים(‪ ,‬שעמדו בפני חברי היודנראט במילוי‬
‫תפקידם ואופן התמודדותם עם הקשיים עד לביצוע הפתרון הסופי‬
‫)ספטמבר ‪ - 1939‬יוני ‪(1941‬‬
‫‪ (1‬מציאת איזון בין החובה לציית לגרמנים לבין הרצון לדאוג לתושבי הגטו‬
‫הקושי העיקרי לא היה‪ ,‬האם למלא את פקודות הנאצים‪ ,‬אלא כיצד למלא את הפקודות‪ ,‬כלומר‪ :‬האם לציית‬
‫לפקודות באופן מוחלט‪ ,‬במטרה לנהל חיים סדירים ולמנוע מעורבות יתר של הנאצים בגטו או לחרוג מעט‬
‫מהפקודות ולהעלים עין‪.‬‬
‫היו יודנראטים‪ ,‬שצייתו באופן מוחלט‪ ,‬כי פחדו מהנאצים ופחדו שהגטו ייפגע והם נתפסו כמשתפי פעולה עם‬
‫הנאצים‪ ,‬אך היו יודנראטים‪ ,‬שסייעו לתושבי הגטו‪ ,‬גם במחיר סיכון חייהם ולא צייתו לפקודות הנאצים במלואן‪.‬‬
‫‪ (2‬כיצד להתמודד עם יחס הציבור היהודי אליהם‬
‫היו יהודים‪ ,‬ששנאו אותם ובזו להם מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫א( הייתה ליהודים בגטו תחושה‪ ,‬שהיודנראטים משתפים פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫ב( המשטרה היהודית ‪ -‬הזרוע המבצעת של היודנראט‪ ,‬גילתה אכזריות כלפי היהודים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ג( חלק מהיודנראטים לא הנהיגו חלוקת מזון הוגנת בין תושבי הגטו‪ ,‬גבו מיסים גבוהים‪ ,‬חיו חיים ראוותניים‬
‫ונטלו לעצמם זכויות יתר‪.‬‬
‫‪ (3‬כיצד לחלק את הנטל בין תושבי הגטו‬
‫חלוקת נטל העבודה‪ ,‬החרמות הרכוש ועוד‪.‬‬
‫בגטו ורשה אנשים התנדבו בהתחלה לצאת לעבודה‪ ,‬כי הם קיבלו מנת מזון נוספת‪ ,‬אבל כשאנשים החלו לא‬
‫לחזור ממחנות העבודה‪ ,‬היו כאלה שהציעו ליודנראט כסף במקום שליחתם למחנות עבודה והיודנראט החל‬
‫למסד הליכי פטור‪ ,‬כלומר‪ :‬אנשים שילמו כסף‪ ,‬וכך פטרו את עצמם מעבודה‪ ,‬ומאחר שהעניים לא יכלו לשלם‬
‫כסף‪ ,‬הם נאלצו לצאת לעבודה‪.‬‬
‫‪ (4‬כיצד להתייחס לגופים ולמוסדות אחרים‪ ,‬שפעלו בגטו‪ ,‬כמו‪ :‬תנועות הנוער‪.‬‬
‫רומקובסקי‪ ,‬יו"ר היודנראט בגטו לודז' לא אהב את תנועות הנוער מכיוון שהוא רצה שהכל יהיה תחת שליטתו‬
‫ותנועות הנוער פעלו כגוף עצמאי‪.‬‬
‫היו סוגים שונים של חברי יודנראט‪ .‬חלק מילאו את פקודות הנאצים מתוך חוסר ברירה ופחד‪ ,‬חלק חרגו‬
‫מפקודות הנאצים‪.‬‬
‫צריך לזכור‪ ,‬שבסופו של דבר גם חברי היודנראט פעלו תחת הכפייה והטרור הנאצי ואנחנו לא שופטים!‬
‫‪17‬‬
‫הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות‪ ,‬יוני ‪-1941‬‬
‫מאי ‪1945‬‬
‫)הערה – שני העמודים הבאים הם רקע לקריאה בלבד!!!(‬
‫א‪ .‬פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות‪"/‬מבצע ברברוסה"‬
‫ב‪ 22 -‬ביוני ‪ 1941‬היטלר עשה את הטעות האסטרטגית הגדולה של המלחמה‪ .‬הוא פתח "במבצע ברברוסה"‬
‫שמשמעותו‪ :‬פתיחת חזית שנייה במזרח אירופה )בריה"מ(‪ .‬היטלר עשה זאת בניגוד לעצת הגנרלים שלו‪.‬‬
‫גרמניה פלשה לברית‪-‬המועצות ו ֵהפֵרה את חוזה ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪.‬‬
‫הסיבות לפלישה‪ (1 :‬מימוש רעיון מרחב המחיה‪ ,‬תוך שיעבוד הרוסים‪ ,‬בני הגזע הסלבי‪ ,‬והשמדת מיליוני היהודים‬
‫בברית‪-‬המועצות‪) .‬סיבה אידאולוגית(‪.‬‬
‫‪ (2‬הרצון לחסל את הקומוניזם ‪ -‬האויב הגדול של הנאציזם )סיבה אידאולוגית(‪.‬‬
‫‪ (3‬הצורך להשתלט על המשאבים הרבים של ברית‪-‬המועצות ‪ -‬ערי נמל‪ ,‬אדמות וחומרי‪-‬גלם‪ :‬פחם‪ ,‬נפט ועוד כדי‬
‫לחזק את כלכלת גרמניה וכדי להשליט סדר חדש באירופה‪.‬‬
‫הרוסים היו מופתעים מהפלישה‪ .‬הגרמנים התקדמו במהירות בתוך שטחי ברית‪-‬המועצות )"מלחמת בזק"(‪ ,‬אך‬
‫לבסוף נבלמו בברית‪-‬המועצות מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪" (1‬גנרל חורף" ‪ -‬החורף הרוסי הקשה הקדים לבוא והגרמנים לא עמדו בחורף הקשה ‪ -‬חיילים קפאו‪ ,‬הדלק‬
‫בטנקים קפא וכו'‪.‬‬
‫‪ (2‬הרוסים נקטו בשיטת האדמה החרוכה = הם שרפו אדמות‪ ,‬תוצרת חקלאית‪ ,‬הרסו מפעלי תעשיה וכו' כדי למנוע‬
‫אמצעי קיום מהכובש הגרמני‪.‬‬
‫‪ (3‬ההתקדמות הגרמנית המהירה‪ ,‬בשטחי ברית‪-‬המועצות‪ ,‬הרחיקה אותם מקווי‪-‬האספקה שלהם‪.‬‬
‫‪ (4‬הצבא האדום התאושש ותקף את הגרמנים‪ .‬ב‪ ,1942-‬התחיל הצבא האדום לדחוק את הצבא הגרמני מאדמת‬
‫ברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫משמעות מבצע ברברוסה‪ :‬הפלישה של גרמניה לברית‪-‬המועצות הפכה את ברית‪-‬המועצות ובריטניה‬
‫לבעלות‪-‬ברית‪.‬‬
‫בריטניה הדמוקרטית וברית‪-‬המועצות הקומוניסטית שיתפו פעולה לנוכח האויב המשותף = גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫עם הפלישה לבריה"מ החלה גרמניה לנקוט צעדים קיצוניים למימוש "הסדר החדש" באזור הכיבוש המזרחי על‪-‬‬
‫ידי ניצול האוכלוסייה המקומית ועל‪-‬ידי תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" בנוגע ל"שאלת היהודים"‪.‬‬
‫ב‪ .‬נסיבות הצטרפותה של ארצות‪-‬הברית למלחמה‪ ,‬דצמבר ‪) 1941‬חזית האוקיאנוס השקט(‬
‫הרקע‪-‬כשפרצה המלחמה ב‪ 1939-‬נותרה ארצות‪-‬הברית ניטרלית‪ .‬היא נקטה במדיניות של בדלנות‪ ,‬אך היא הודיעה על‬
‫תמיכתה במדינות הדמוקרטיות‪.‬‬
‫בהדרגה היא החלה להיות מעורבת במלחמה‪ ,‬לאור הצלחותיה של גרמניה הנאצית‪:‬‬
‫‪ (1‬רוזוולט נאם את "נאום הקרנטינה" )=ההסגר(‪ .‬בנאום הוא הביע הזדהות עם המדינות הדמוקרטיות במאבק‬
‫שלהן מול גרמניה ואיטליה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ (2‬חוק "שלם וקח" – החוק איפשר מכירה או השאלה של נשק וציוד מלחמתי למדינות‪ ,‬שנלחמו בגרמניה‪ .‬על‪-‬פי‬
‫החוק‪ ,‬המדינות היו צריכות לקחת את הנשק מנמלי ארצות‪-‬הברית ולשלם עליו במזומן‪.‬‬
‫‪ (3‬ארצות‪-‬הברית נתנה לבריטניה חמישים משחתות )= אוניות מלחמה בעלות עוצמה גדולה(‪.‬‬
‫‪" (4‬נאום ארבע החרויות" של רוזוולט ‪ -‬חרות הדיבור‪ ,‬חרות הדת‪ ,‬חרות ממחסור וחרות מפחד‪.‬‬
‫רוזוולט הוסיף בנאום הזה כי ארצות‪-‬הברית תהפוך ל"מחסן הנשק" של המדינות הדמוקרטיות‪.‬‬
‫‪ (5‬חוק "החכר והשאל" – החוק איפשר אספקת נשק למדינות‪ ,‬שההגנה עליהן חיונית להגנת ארה"ב‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫בריטניה וברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫‪ (6‬האמנה האטלנטית ‪ -‬בקיץ ‪ 1941‬חתמו רוזוולט‪ ,‬נשיא ארצות‪-‬הברית‪ ,‬וצ'רצ'יל‪ ,‬ראש‪-‬ממשלת בריטניה‪ ,‬על‬
‫האמנה האטלנטית )הסכם על אוניה באוקיאנוס האטלנטי(‪.‬‬
‫האמנה היא הצהרת עקרונות משותפת של ארצות‪-‬הברית ובריטניה‪.‬‬
‫עקרונות האמנה האטלנטית‪ (1 :‬התנגדות לכל סיפוח שטחים ולכל שינוי של גבולות בניגוד לרצון האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ (2‬לכל עַם יש זכות להגדרה עצמית = לקבוע את צורת המשטר שלו‪.‬‬
‫‪ (3‬צריך לסייע לעמים שרוצים להשתחרר מעריצות‪.‬‬
‫שי ִט בים ולפירוק נשק‪.‬‬
‫‪ (4‬צריך לחתור לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינות‪ ,‬לחופש ַ‬
‫‪ (5‬לאחר חיסול העריצות הנאצית‪ ,‬יש לבסס שלום עולמי‪ ,‬שיבטיח לכל אדם חיים של חופש‪,‬‬
‫חיים ללא פחד ומחסור‪.‬‬
‫המשמעות של האמנה האטלנטית‪ :‬היא משמשת בסיס לשיתוף פעולה בין המדינות הדמוקרטיות = ארצות‪-‬הברית‬
‫ובריטניה‪ ,‬גם במלחמה וגם בעתיד‪ ,‬כשהמלחמה תסתיים‪.‬‬
‫המעורבות האמריקנית הפכה להתערבות וארצות‪-‬הברית נכנסה למלחמה‪ ,‬לאחר תקיפת היפנים‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1941‬התקיפו היפנים את פרל הארבּור )=נמל הפנינים( בהוואי‪ ,‬בו היה בסיס צבאי אמריקני גדול‪.‬‬
‫ההתקפה היפנית הייתה שיא בעימות בין ארצות‪-‬הברית ליפן‪ .‬ארצות‪-‬הברית ניסתה לבלום את ההשתלטות היפנית‬
‫על אסיה‪ .‬יפן תכננה להשתלט על יבשת אסיה ולעשות בה "סדר חדש" )היפנים ראו בעצמם גזע עליון(‪.‬‬
‫ארצות‪-‬הברית רצתה למנוע את ההשתלטות היפנית על אסיה ולכן יפן ראתה בארצות‪-‬הברית מכשול ופתחה‬
‫במתקפה עליה‪ ,‬בעיצומו של משא ומתן בין היפנים לאמריקנים‪ ,‬שנערך בארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫בעקבות המתקפה היפנית ארצות‪-‬הברית ובריטניה הכריזו מלחמה על יפן‪.‬‬
‫גרמניה ואיטליה הכריזו מלחמה על ארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬בריטניה וברית‪-‬המועצות הפכו שותפות לברית הגדולה )רוזוולט‪ ,‬צ'רצ'יל וסטלין(‪.‬‬
‫משלב זה הפכה המלחמה למלחמת עולם ‪ -‬באירופה‪ ,‬אפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס השקט‪.‬‬
‫לאחר ההתקפה היפנית על פרל‪-‬הארבור החלה שרשרת נצחונות של היפנים באסיה ובאוקיאנוס השקט‪ ,‬עד‬
‫לבלימת היפנים בקרב מידווי בקיץ ‪ ,1942‬קרב שנחשב לקרב מפנה במלחמה לטובת בעלות‪-‬הברית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫השואה בימי ביצוע "הפתרון הסופי" ‪ -‬מיוני‬
‫‪ ,1941‬מפלישת גרמניה‬
‫לברית‪-‬המועצות ועד תבוסת גרמניה במלחמה‪,‬‬
‫במאי ‪1945‬‬
‫הקדמה ‪" -‬הפתרון הסופי"=השמדה המונית‪ ,‬שיטתית ומכוּונת של יהודֵ י‪-‬אירופה‪.‬‬
‫"הפתרון הסופי" החל עם פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות בקיץ ‪ ,(22.6.41) 1941‬פלישה שכונתה‪" :‬מבצע‬
‫ברברוסה"‪.‬‬
‫"הפתרון הסופי" התבצע בעיקר בשנים ‪ 1943-1942‬ובמהלכו הושמדו כשישה מיליון יהודים‪.‬‬
‫לראשונה בתולדות האנושות הקימה מדינה )גרמניה( מערכת יעילה למטרה רצחנית‪ :‬השמדת‪-‬עַם )=גֶ'נוֹסַיידְ (‪ ,‬על‬
‫רקע אידאולוגי‪.‬‬
‫הדעות חלוקות בשאלה‪ :‬מתי התקבלה ההחלטה על "הפתרון הסופי"? האם כבר ב"מיין קאמפף" )"מאבקי"(‪ ,‬ספרו‬
‫של היטלר‪ ,‬או בעקבות מבצע ברברוסה – מבצע הפלישה לבריה"מ‪ ,‬לאור המספר הרב של יהודים‪ ,‬שנוספו לשטחי‬
‫שלטונם של הנאצים‪.‬‬
‫מעולם לא נמצאה פקודה חתומה‪ ,‬כתובה בידי היטלר וברור שפתרון קיצוני שכזה‪ ,‬חייב היה להתבצע בהוראה‬
‫מפורשת של היטלר‪.‬‬
‫ב"מיין קאמפף" הייתה שאיפה ולא תכנון‪.‬‬
‫"הפתרון הסופי" החל עם פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫יהודי ברית‪-‬המועצות היו היהודים הראשונים‪ ,‬שבוצע בהם רצח המוני מתוכנן‪ ,‬תחת הכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫מדוע החל הפתרון הסופי עם פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות‪ ,‬ביוני ‪?1941‬‬
‫הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברית‪-‬המועצות‪:‬‬
‫‪ (1‬האנטישמיות הנאצית ראתה ביהודים יוצרי הקומוניזם – האויב הגדול של הנאציזם‪.‬‬
‫בברית‪-‬המועצות נפגשו האנטישמיות הנאצית והרצון לחסל את היהודים יוצרי הקומוניזם עם הרצון של‬
‫היטלר לחסל את הקומוניזם‪.‬‬
‫‪ (2‬כאשר פלשה גרמניה לברית‪-‬המועצות נוספו לשטחי שלטונה עוד מיליוני יהודים‪ -‬הנאצים העריכו בטעות‪,‬‬
‫חמישה מיליון‪ .‬הצורך לטפל במספר רב של יהודים הביא לאימוץ הפתרון של השמדה‪ .‬הניסיון בפולין לימד‬
‫את הנאצים‪ ,‬שהפתרון של גטאות לא מתאים למספר רב כל‪-‬כך של יהודים‪ .‬למרות הבידוד והרעב בגטאות‬
‫בפולין‪ ,‬היהודים לא מתו בהמוניהם‪.‬‬
‫בברית‪-‬המועצות הנאצים הקימו גטאות לזמן מוגבל מאד‪.‬‬
‫‪ (3‬בשלב הזה של המלחמה הגרמנים היו ספוגים בתחושת עליונות ובתעמולה אנטישמית ולא היו להם בלמים‬
‫מוסריים‪ .‬הם הרגישו שהם יכולים לממש את המטרה העיקרית של המשטר הנאצי‪ :‬לחסל את היהודים מבלי‬
‫להתחשב בדעת הקהל בעולם‪.‬‬
‫השמדת יהודי אירופה הייתה אחד הצעדים להגשמת "הסדר‪-‬החדש"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ב‪ 22 -‬ביוני ‪ 1941‬החל "מבצע ברברוסה" = מבצע הפלישה לבריה"מ‪ ,‬שכלל פלישה של כוחות יבשה ואוויר‪.‬‬
‫במערכה זו השתתפו כ‪ 3 -‬מיליון חיילים גרמנים‪ .‬בעקבות הצבא הגרמני נכנסו לשטחים הכבושים ארבע יחידות של‬
‫האיינזצגרופן‪ ,‬שהחלו במסע רציחות וחיסולים אכזריים‪ .‬מאות אלפי אזרחים סובייטים נרצחו באכזריות בעיירות‬
‫ובכפרים‪ ,‬אך עיקר המאמץ של האיינזצגרופן הושקע בחיסול הקהילות היהודיות במערב בריה"מ‪ .‬על היהודים הוטלו‬
‫גזרות שונות והחל לזמן מוגבל תהליך של גטואיזציה כדי לנצל את היהודים ככוח עבודה זול לצורכי המלחמה‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬יחידות האיינזצגרופן הסיתו את האוכלוסייה המקומית לבצע פוגרומים ביהודים‪ .‬כוחות משטרה מקומיים‪,‬‬
‫ליטאים ואוקראינים‪ ,‬השתתפו בפעולות הרצח‪.‬‬
‫ועידת ואנזה – נציגי הרשויות שהוזמנו‪ ,‬הנושאים שהועלו‬
‫בוועידה‪ ,‬מטרות כינוס הוועידה ומקומה בתהליך ביצוע‬
‫"הפתרון הסופי"‬
‫)קטע המקור בספר הלימוד‪ ,‬בעמודים ‪(225-224‬‬
‫הרקע לכינוס הוועידה‪:‬‬
‫ועידת ואנזה התקיימה ב‪ 20-‬בינואר ‪ 1942‬בברלין‪ ,‬כשבעה חודשים לאחר שהחל "הפתרון הסופי" וכמיליון‬
‫יהודים כבר נרצחו‪ ,‬כלומר‪ :‬הוועידה לא נועדה להחליט על "הפתרון הסופי"‪ ,‬ההחלטה כבר התקבלה והביצוע‬
‫כבר החל‪ .‬הוועידה ביקשה לתאם ולארגן את "הפתרון הסופי" כדי לזרז את ביצועו‪.‬‬
‫בסמכותם של משתתפי הוועידה היה לבצע את מדיניותו של הפיהרר ולא להחליט על המדיניות‪.‬‬
‫משתתפי הוועידה‪ :‬הייתה זו הישיבה היחידה בהשתתפות מספר כה רב של אנשי הפקידות הבכירה במשרדי‬
‫הממשלה‪ .‬נכחו בה‪ :‬היידריך‪ ,‬ראש משטרת הביטחון‪ ,‬שכינס וניהל את הוועידה‪ ,‬אייכמן‪ ,‬ראש הוועדה לטיפול‬
‫ביהודים‪ ,‬מילר‪ ,‬ראש הגסטאפו‪ ,‬ראשי המשטרה מאזורי הכיבוש השונים במזרח‪ ,‬לצד ראשי המנהל ומומחים‬
‫בכירים ממשרדים מרכזיים ברייך הגרמני‪ :‬משרד הפנים‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬הממונה על תכנית‬
‫ארבע השנים‪ ,‬נציגים מלשכת המפלגה‪ ,‬מלשכת הקאנצלר והמשרד הראשי לענייני גזע ויישוב‪ .‬היטלר לא נכח‬
‫בוועידה כדי שלא ייווצר קשר בינו לבין ההשמדה )לקח שנלמד מהביקורת‪ ,‬שנמתחה על היטלר לאחר היוודע מבצע‬
‫אאותנזיה(‪ ,‬אך היידריך הודיע כי הכל יתבצע על‪-‬פי ההוראות של הפיהרר‪.‬‬
‫מטרות הוועידה‪:‬‬
‫‪ .1‬ליצור ארגון ותיאום בין כל הגופים והמשרדים‪ ,‬שיקחו חלק ב"פתרון הסופי"‪ .‬הארגון והתיאום נועדו‬
‫להתגבר על מספר קשיים ולבצע את תכנית ההשמדה במהירות וביעילות‪.‬‬
‫הקשיים‪ :‬חוסר הנכונות של בעלי התפקידים להשלים עם התפקיד המרכזי של ה‪ S.S -‬ב"פתרון הסופי" של‬
‫שאלת היהודים‪ ,‬חוסר ההשלמה עם פעולות הרצח הפראיות שהתנהלו לעיני כל והרצון של משרד החוץ להימנע‬
‫מסיבוכים בעלי אופי בינלאומי‪.‬‬
‫‪ .2‬להבהיר כי מבצע הרצח ההמוני‪ ,‬שמתנהל זה כחצי שנה מאז הפלישה לברית‪-‬המועצות‪ ,‬עתיד להתרחב‬
‫ולהקיף את כל יהודי אירופה ללא כל הגבלות גיאוגרפיות למיניהן‪ :‬שטחים שנכבשו על‪-‬ידי גרמניה‪ ,‬שטחים‬
‫שלא נכבשו‪ ,‬מדינות ניטרליות‪ ,‬מדינות חסות‪ ,‬בעלות‪-‬ברית של גרמניה‪ ,‬יהודי צפון אפריקה ומדינות אויבות‬
‫שנלחמות בגרמניה‪ ,‬כמו‪ :‬בריטניה‪.‬‬
‫כמו כן להודיע לנוכחים שהם נדרשים להירתם למבצע ולפעול לפי ההנחיות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ההיקף הרחב של מבצע ההשמדה מסביר את הצורך בארגון ותיאום בין כל הגופים שישתתפו במבצע‪.‬‬
‫‪ .3‬לקבוע מי הפוסק במקרה של חילוקי דעות בין הרשויות השונות‪.‬‬
‫הפוסק הוא היידריך‪.‬‬
‫‪ .4‬הכינוס של נציגי המשרדים השונים נועד להדגיש את מקומו החשוב של "הפתרון הסופי" במאבק נגד האויב‬
‫היהודי‪ .‬השמדת העם היהודי היא המשימה העיקרית של המשטר הנאצי‪.‬‬
‫המשמעות‪ :‬כל זרועות השלטון הנאצי היו שותפות לארגון‪ ,‬לתכנון ולביצוע של תכנית "הפתרון הסופי"‪ ,‬שביקשה‬
‫להביא להשמדת יהודי אירופה‪.‬‬
‫ועידת ואנזה חרצה את גורל יהודי אירופה‪.‬‬
‫הפרוטוקול )הדו"ח( של ועידת ואנזה היה סודי ונכתב על‪-‬ידי אייכמן‪.‬‬
‫הפרוטוקול שוכפל ב‪ 30-‬העתקים והועבר למשרדי הממשלה השונים‪.‬‬
‫נושאי הדיון בועידת ואנזה‪:‬‬
‫‪ .1‬סקירת המדיניות הנאצית בנוגע ליהודים‪ ,‬מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ועד ‪.1941‬‬
‫היידריך הסביר מדוע ההגירה הכפויה כבר איננה פתרון הולם ל"בעיית היהודים"‪.‬‬
‫בעקבות הכיבושים במלחמה‪ ,‬קשה למצוא מקום להעביר אליו את היהודים‪ ,‬יש קשיים כלכליים‪ ,‬קשיים בקניית‬
‫אניות וכו' ולכן יש לנקוט בפתרון קיצוני יותר לבעיית היהודים – השמדה‪.‬‬
‫‪ .2‬היידריך הציג טבלה‪ ,‬שכללה נתונים על מספרם של היהודים‪ ,‬עליהם יחול "הפתרון הסופי"‪,‬‬
‫סך‪-‬הכל ‪ 11‬מיליון יהודים‪ ,‬בשטחים שנכבשו על‪-‬ידי גרמניה‪ ,‬שטחים שלא נכבשו‪ ,‬מדינות ניטרליות‪ ,‬מדינות‬
‫חסות‪ ,‬בעלות‪-‬ברית של גרמניה‪ ,‬יהודי צפון אפריקה ומדינות אויבות שנלחמות בגרמניה‪ ,‬כמו‪ :‬בריטניה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫טבלת נתוני המפה הדמוגרפית של יהודי אירופה כפי שהוצגו בועידת ואנזה‪:‬‬
‫הארץ‬
‫מספר היהודים‬
‫הארץ‬
‫מספר היהודים‬
‫הרייך הישן‬
‫‪131,800‬‬
‫אנגליה‬
‫‪330,000‬‬
‫אוסטמארק‬
‫‪43,700‬‬
‫פינלנד‬
‫‪2,300‬‬
‫השטחים במזרח‬
‫‪420,000‬‬
‫אירלנד‬
‫‪4,000‬‬
‫הג'נרל גוברנמן‬
‫‪2,284,000‬‬
‫איטליה‪/‬כולל סרדיניה‬
‫‪58,000‬‬
‫ביאליסטוק‬
‫‪400,000‬‬
‫אלבניה‬
‫‪200‬‬
‫הפרוטקטורט בוהמיה ומורביה‬
‫‪74,200‬‬
‫קרואטיה‬
‫‪40,000‬‬
‫פורטוגל‬
‫‪3,000‬‬
‫לטביה‬
‫‪3,500‬‬
‫רומניה‪/‬כולל בסרביה‬
‫‪342,000‬‬
‫ליטא‬
‫‪34,000‬‬
‫שוודיה‬
‫‪8,000‬‬
‫בלגיה‬
‫‪43,000‬‬
‫שוויץ‬
‫‪18,000‬‬
‫דנמרק‬
‫‪5,600‬‬
‫סרביה‬
‫‪10,000‬‬
‫צרפת‪/‬השטח הכבוש‬
‫‪165,000‬‬
‫סלובקיה‬
‫‪88,000‬‬
‫צרפת‪/‬השטח הבלתי כבוש‬
‫‪700,000‬‬
‫ספרד‬
‫‪6,000‬‬
‫יוון‬
‫‪69,600‬‬
‫טורקיה )החלק האירופי(‬
‫‪55,500‬‬
‫הולנד‬
‫‪160,800‬‬
‫הונגריה‬
‫‪742,800‬‬
‫נורווגיה‬
‫‪1,300‬‬
‫ברית המועצות‬
‫‪5,000,000‬‬
‫בולגריה‬
‫‪48,000‬‬
‫אוקראינה‬
‫אסטוניה‪-‬חופשית מיהודים‬
‫‪2,994,684‬‬
‫בי ֶלורוסיה‪/‬לא‬
‫כולל ביאליסטוק ‪446,484‬‬
‫סך הכל‬
‫יותר מ‪11,000,000 -‬‬
‫יהודים‪.‬‬
‫בטבלה רואים כי הנאצים כוללים בתהליך ההשמדה מיליוני יהודים במדינות כמו‪ :‬פולין וברית‪-‬המועצות וגם מאות‬
‫יהודים במדינה כמו‪ :‬אלבניה‪.‬‬
‫הטבלה כוללת מדינות שנכבשו על‪-‬ידי גרמניה‪ ,‬מדינות שלא נכבשו‪ ,‬מדינות ניטרליות וכו'‪.‬‬
‫המשמעות העיקרית‪ :‬הנאצים לא מוותרים על אף יהודי‪.‬‬
‫‪ .3‬היידריך הציג את אופן הביצוע של "הפתרון הסופי"‪ :‬יש לסרוק את אירופה כולה – ממערב למזרח‪ ,‬לשלוח‬
‫יהודים ברכבות‪-‬משא לגטאות‪-‬מעבר ומשם לפנות אותם למזרח לשם חיסולם‪.‬‬
‫חלקם ינוצלו לעבודות כפייה‪ ,‬כמו‪ :‬סלילת כבישים‪ ,‬שמטרתן לגרום למותם של היהודים בתהליך התמעטות‬
‫טבעית וכלפי אלה שישרדו‪ ,‬יש לנקוט ב"טיפול מתאים" )השמדה(‪.‬‬
‫‪ .4‬בישיבה נידונו בעיות מיוחדות‪ ,‬כמו‪ :‬שאלת נישואי התערובת‪ .‬שוב נידונה סוגיית "מיהו יהודי"‪ ,‬אך לא‬
‫התקבלה החלטה בעניין‪.‬‬
‫שטָט בצ'כיה ועוד‪.‬‬
‫דנו בסדר הגירוש של היהודים והוחלט על הקמת "גטו לזקנים" – גטו ט ֶֶרזְי ֶינְ ְ‬
‫‪23‬‬
‫אופן הניסוח של פרוטוקול הוועידה נעשה תוך שימוש בהסוואה מילולית = "פתרון סופי"‪" ,‬טיפול מתאים"‪,‬‬
‫אך המטרה הייתה ברורה לכל הנוכחים‪ :‬חיסול יהדות אירופה‪.‬‬
‫בוועידה הוחלט על הקמת מחנות השמדה ונקבע לוח זמנים מדוייק לשילוחים למחנות ההשמדה‪.‬‬
‫חיילי ה‪ S.S-‬היו אחראים על מחנות ההשמדה ועל מחנות הריכוז‪.‬‬
‫הערה – יכולה להישאל שאלה על הקשר בין ועידת ואנזה ל"סדר החדש"‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬כיצד הנושאים שנידונו בועידת ואנזה מבטאים את רעיון "הסדר החדש"?‬
‫התשובה‪:‬‬
‫‪ (1‬רצח יהדות אירופה ‪ -‬בועידת ואנזה הוחלט על הרחבת תכנית ההשמדה לכל יהודי אירופה‪ ,‬והרי ההשמדה‬
‫הטוטלית של היהודים היא אחד הצעדים להגשמת הסדר החדש‪.‬‬
‫בסדר החדש אין מקום ליהודים הורסי התרבות‪.‬‬
‫‪ (2‬ניצול היהודים לעבודות כפייה ‪ -‬בועידת ואנזה דובר על ניצול כוח העבודה היהודי מתוך כוונה שיהיה תהליך‬
‫התמעטות טבעית‪ ,‬על רקע התנאים הקשים במחנות הכפייה‪ ,‬ומי שישרוד ‪ -‬יזכה ל"טיפול מתאים"‪ .‬גם זה ביטוי‬
‫לכך‪ ,‬שאין ליהודים מקום בסדר החדש‪.‬‬
‫משמעות הוועידה ומקומה בתהליך הפתרון הסופי‪ ,‬כיצד באה לידי ביטוי מגמת ההשמדה הטוטלית של‬
‫היהודים בוועידת ואנזה‬
‫ועידת ואנזה מהווה "קפיצת מדרגה" בביצוע "הפתרון הסופי"‪ַ :‬מ ֲע ָבר מפעולות רצח המוני‪ ,‬שהחלו עם פלישת‬
‫גרמניה לברית‪-‬המועצות‪ ,‬למבצע מתוכנן‪ ,‬מאורגן ומתואם של חיסול כל יהדות אירופה )ג'נוסייד = רצח עם(‪,‬‬
‫שלקחו בו חלק כל המערכות הצבאיות והאזרחיות בגרמניה )משטרה‪ ,‬רכבות‪ ,‬תעשיה‪ ,‬פקידים‪ ,‬רופאים וכו'( ‪.‬‬
‫ועידת ואנזה הפכה את השמדת היהודים לרשמית‪ ,‬גלובלית‪ ,‬טוטלית ומאורגנת‪.‬‬
‫בועידת ואנזה הונחה תשתית ארגונית של השילוחים למחנות ההשמדה‪ ,‬כאשר אייכמן קיבל על עצמו את‬
‫הפיקוח על ארגון השילוחים למחנות ההשמדה‪.‬‬
‫המספר העצום של ‪ 11‬מיליון יהודים‪ ,‬שהיו אמורים להיכלל ב"פתרון הסופי"‪ ,‬ללא כל הגבלות גיאוגרפיות למיניהן‬
‫– יהודים במדינות שנכבשו‪ ,‬מדינות שלא נכבשו‪ ,‬מדינות חסות וכו'‪ ,‬כשהנאצים לא מוותרים גם על ‪ 200‬יהודים‬
‫באלבניה‪ ,‬מצביע על כוונת השמדה טוטלית‪ .‬הנאצים לא רצו להשאיר זכר למי שדם יהודי זורם בעורקיו‪ .‬הנאצים‬
‫רצו להשמיד את היהודים עד האחרון שבהם‪.‬‬
‫בעקבות הוועידה החלו להקים במהירות מחנות השמדה בפולין והחל תהליך חיסול הגטאות‪.‬‬
‫הנאצים החלו לאסוף יהודים ממדינות שונות ולשלוח אותם אל מחנות ההשמדה בפולין‪.‬‬
‫ייחודה של השואה‬
‫הפרוטוקול )הדו"ח( של ועידת ואנזה מחדד היבטים‪ ,‬שמעידים על ייחודה של שואת העם היהודי‪.‬‬
‫א( טוטליות ‪ -‬המטרה של הנאצים הייתה לחסל את כל יהודי אירופה‪ ,‬לא להשאיר זכר לעם היהודי‪.‬‬
‫הנאצים כללו בפתרון הסופי יהודים במדינות שנכבשו‪ ,‬מדינות שלא נכבשו‪ ,‬מדינות חסות וכו'‪ ,‬וגם על ‪ 200‬יהודי‬
‫אלבניה הם לא וויתרו‪.‬‬
‫ב( גלובליות – ההשמדה אמורה הייתה להתרחש בכל אירופה‪.‬‬
‫ג( מרכזיות ‪ -‬השמדת היהודים הייתה המטרה הלאומית המרכזית של המשטר הנאצי‪ ,‬שבאה להגשים את‬
‫רעיון האנטישמיות = רעיון מרכזי באידאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫כל הרשויות‪ ,‬המערכות והמשאבים של גרמניה גוייסו לביצוע המטרה ולכן גם חשוב היה הארגון והתיאום‪.‬‬
‫ד( הסיבה לפתרון הסופי ‪ -‬היהודים נידונו להשמדה רק משום שנולדו יהודים‪ ,‬או היו בנים או נכדים‬
‫ליהודים‪ .‬זו האשָ מה אידאולוגית גזענית‪.‬‬
‫דרכי הלחימה של היהודים בזמן "הפתרון הסופי"‬
‫דרכי הלחימה של היהודים בתקופת הפתרון הסופי‪:‬‬
‫‪ (1‬המרידות בגטאות‪.‬‬
‫‪ (2‬המרידות במחנות ההשמדה‪.‬‬
‫‪ (3‬הלחימה של הפרטיזנים היהודים‪.‬‬
‫‪ (4‬לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית‪.‬‬
‫ההתנגדות היהודית בגטאות ‪ /‬המרד בגטאות‬
‫)מאבק אקטיבי(‬
‫הרקע למרד בגטאות ומי היו המורדים‪:‬‬
‫בינואר ‪ ,(1/1/1942) 1942‬הוקרא במפגש של חברי תנועת הנוער בגטו וילנה‪ ,‬ליטא‪ ,‬כְּרוּז )=הודעה בדפוס(‪,‬‬
‫של אבא קוֹ ְבנֵר )משורר‪ ,‬סופר ואיש תנועת השומר הצעיר(‪.‬‬
‫הכרוז הזה משמש מסמך ראשון‪ ,‬שקרא להתנגדות ולמרד של צעירים בגטאות )קריאה פומבית ראשונה למרד(‪.‬‬
‫הכרוז הזה מגלה את הכוונות האמיתיות של הנאצים ומבהיר כי היהודים שנלקחו מגטו וילנה‪ ,‬לא נשלחו למחנות‬
‫עבודה במזרח אלא להשמדה בפונאר‪.‬‬
‫ההנחה בכרוז היא כי יהודי וילנה הם אינם היהודים היחידים שהושמדו וכי כוונתו של היטלר היא להשמיד את כל‬
‫יהודֵ י‪-‬אירופה‪.‬‬
‫הכרוז קורא ליהודים לאחוז בנשק ולהילחם בנאצים ‪" -‬אל נלך כצאן לטבח"‪.‬‬
‫"נוער יהודי‪ ,‬אל תתן אמון במוליכים אותך שולל‪ .‬משמונים אלף היהודים שבירושלים ד'ליטא )וילנה( שרדו רק‬
‫עשרים אלף‪ .‬קרעו מאיתנו את הורינו‪ ,‬אחינו ואחיותינו‪ .‬כל דרכיו של הגסטאפו מובילות לפונאר‪ ,‬ופונאר היא מוות‪.‬‬
‫מהססים! השליכו מעליכם כל אשליה‪ .‬ילדיכם‪ ,‬בעליכן ונשיכם אינם עוד‪.‬‬
‫פונאר אינה מחנה‪ -‬שם נורו כולם‪ .‬היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה‪ .‬על יהודי ליטא הוטל להיות‬
‫הראשונים בתור‪ .‬אל נלך כצאן לטבח!‬
‫נכון‪ ,‬חלשים אנו וחסרי מגן‪ ,‬אולם התשובה היחידה לאויב היא התנגדות‪ .‬אחים! מוטב ליפול כלוחמים בני חורין‬
‫מלחיות בחסד המרצחים‪.‬‬
‫להתגונן! עד הנשימה האחרונה‪.‬‬
‫)לקוח מתוך‪ :‬גוטמן‪ ,‬ארד‪ ,‬מרגליות )עורכים(‪ ,‬שואה בתיעוד‪ ,‬יד ושם‪ ,‬עמ' ‪(344‬‬
‫‪25‬‬
‫מי היו המורדים?‬
‫רעיון המרד עלה בתחילה בקרב חברי תנועות הנוער‪.‬‬
‫גילם הצעיר של חברי תנועות הנוער‪ ,‬הדבֵקות האידאולוגית‪ ,‬המודעות החברתית שלהם‪ ,‬היותם צעירים רווקים‪,‬‬
‫משוחררים מעול משפחה והעובדה שהיה להם בסיס ארגוני = תנועת הנוער‪ ,‬הובילו אותם לנקוט צעדים מהפכניים‬
‫ולתכנן מרד בגרמנים‪.‬‬
‫עם בוא השמועות על השמדה המונית של יהודים‪ ,‬החלו חברי תנועות הנוער להקים ארגוני לחימה מחתרתיים‬
‫בגטאות‪.‬‬
‫בתחילה הם התארגנו על בסיס אידאולוגי‪ ,‬אך עם הזמן תנועות הנוער התאחדו‪ .‬הארגון הראשון הוקם בגטו וילנה‬
‫ולאחר מספר חודשים הוקם בגטו ורשה הארגון היהודי הלוחם – אי"ל‪.‬‬
‫מה היו מטרות הלחימה )המרד( בגטאות?‬
‫‪ (1‬הרצון למות בכבוד ו"לא ללכת כצאן לטבח"‪ .‬המורדים האמינו‪ ,‬שהסיכוי להינצל הוא קלוש‪ ,‬אבל הם רצו למות‬
‫מוֹת גיבורים ולהוכיח‪ ,‬שיהודים אינם נכנעים בקלות‪ ,‬ואם הם מתים ‪ -‬הם מתים תוך כדי מאבק‪.‬‬
‫‪ (2‬להשאיר חותם בהיסטוריה‪ .‬המורדים היו מודעים לחשיבות המאבק שלהם לדורות הבאים כדי שהדורות הבאים‬
‫יידעו‪ ,‬שהייתה התנגדות יהודית לנאצים והיהודים לחמו ומתו כבני‪-‬חורין‪.‬‬
‫"אנו נלחמים למען שלוש שורות בהיסטוריה"‪.‬‬
‫הם ביקשו למות בדרך‪ ,‬שנתנה ביטוי גם לתחושה לאומית יהודית‪.‬‬
‫‪ (3‬רצון לנקום בגרמנים על רצח היהודים‪ ,‬שנשלחו למחנות ההשמדה‪ .‬בגטאות נכתבו כתובות נקמה בדם ופיח‪.‬‬
‫‪ (4‬לשמש סמל‪ ,‬דוגמה ומופת לנוער בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על‪-‬פי האידאולוגיה של תנועות הנוער‪.‬‬
‫קשיי ההתארגנות‪/‬הדילמות )=לבטים( של המורדים במאבק נגד הנאצים‬
‫ספר הלימוד‪ ,‬עמודים ‪.249-248‬‬
‫הקשיים שעמדו בפני המורדים בגטאות‬
‫הפתרון הסופי החל בסוף ‪ 1941‬והמרידות בגטאות החלו רק במהלך ‪ 1943‬עקב קשיים שונים‪:‬‬
‫פירוט הקשיים‪:‬‬
‫‪ (1‬מחסור בנשק ‪ -‬עקב סגירותו של הגטו‪ ,‬הפיקוח ההדוק של הגרמנים והמחסור בכסף היה קושי להשיג נשק‬
‫מבחוץ‪ .‬חלק מכלי הנשק נרכשו מפולנים‪ ,‬בשוק השחור‪ ,‬והוברחו אל הגטו‪ ,‬והיה גם ייצור של נשק בתוך הגטו‪,‬‬
‫במיוחד בקבוקי תבערה‪.‬‬
‫לרוב היהודים בגטו לא היו ידע וניסיון קרבי‪ .‬מעטים מהם שירתו בצבא הפולני ובנוסף‪ ,‬הצפיפות בגטו‬
‫והפיקוח ההדוק של הגרמנים היקשו על ארגון פעולות צבאיות ואימונים בגטו‪.‬‬
‫למחתרות גם לא הייתה מסגרת מודיעינית מאורגנת‪ ,‬שתסייע להם במידע הדרוש לארגון מרד‪ ,‬בעיקר בשל‬
‫העובדה‪ ,‬שהגטאות היו מנותקים זה מזה‪.‬‬
‫‪ (2‬בעיית השמירה על סודיות והתנגדות תושבי הגטו ‪ -‬יהודים רבים בגטו לא תמכו ברעיון המרד‪ ,‬כי חששו‬
‫שהנאצים יטילו על היהודים עונש קולקטיבי במידה ופעולות המחתרות ייחשפו‪ ,‬והמורדים חששו מהלשנות‬
‫לגרמנים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ (3‬היעדר תמיכה של היודנראט ‪ -‬היו מחתרות‪ ,‬שפעלו בגטו ללא תמיכת היודנראט‪ .‬חלק מראשי היודנראט סברו‪,‬‬
‫שפעילות המחתרת מסכנת את כל תושבי הגטו‪.‬‬
‫‪ (4‬היעדר תמיכה של המחתרת הפולנית‪ ,‬בגלל מניעים אנטישמיים ומשום שהיו לה תכניות משלה מתי להתחיל‬
‫את המרד בגרמנים ואיך לבצע אותו‪ .‬הגטאות לא היו בסדר העדיפויות של המחתרת הפולנית‪.‬‬
‫הדילמות‪/‬הלבטים של המורדים‬
‫‪ (1‬קביעת עיתוי המרד ‪ -‬מתי לפתוח במרד?‪ .‬המורדים רצו לפתוח במרד‪ ,‬רק כאשר הוחלט על הגירוש הסופי מן‬
‫הגטו כדי לא לזרז את החיסול של הגטו‪ ,‬ומאחר שאף אחד לא ידע מתי יתרחש הגירוש הסופי מן הגטו‪ ,‬אי‪-‬‬
‫אפשר היה לקבוע את העיתוי למרד והעיתוי הוכתב למעשה על‪-‬ידי הגרמנים‪.‬‬
‫‪ (2‬מקום המרד ‪ -‬בגטאות ששכנו בסמוך ליערות התלבטו האם למרוד בתוך הגטו‪ ,‬או לברוח ליערות ולהצטרף‬
‫למאבק של הפרטיזנים‪ .‬אלה שתמכו במאבק בתוך הגטאות‪ ,‬טענו שמאחר שהיהודים סבלו בגטאות – שם הם‬
‫צריכים להאבק ואלה שתמכו בבריחה ליערות‪ ,‬טענו שביערות קל יותר להסתתר ולשרוד‪.‬‬
‫‪ (3‬למורדים הייתה מחויבות כלפי בני משפחותיהם והם התלבטו בשאלה האם הם רשאים לסכן הורים מבוגרים‬
‫ואחים צעירים על רקע מדיניות הענישה הקולקטיבית של הגרמנים‪ ,‬במיוחד כשתוצאות המרד ידועות מראש –‬
‫מוות כמעט וודאי בַּקרב מול הנאצים‪.‬‬
‫‪ (4‬האם לצאת למרד לאור ההתנגדות בקרב תושבי הגטו וראשי יודנראט רבים‪ ,‬שהאמינו שיש סיכוי לשרוד ללא‬
‫מרד‪ ,‬בשעה שמרד עלול להביא לחיסול הגטו‪ .‬המורדים חששו שילשינו עליהם ויסגירו אותם לגרמנים‪.‬‬
‫מרד גטו ורשה‬
‫בגטו ורשה הייתה ההתקוממות הנרחבת ביותר‪ .‬היא נמשכה כחודש ימים‪.‬‬
‫עד חודש יולי ‪ ,1942‬לא נעשה בתוך גטו ורשה ניסיון רציני להקים גוף לוחם‪ ,‬שיאחד את כל תנועות הנוער למאבק‬
‫בנאצים‪ .‬אמנם הגיעו שמועות על הרציחות ההמוניות‪ ,‬אך תושבי הגטו לא האמינו לשמועות‪ .‬רק לאחר שהגיעו לגטו‬
‫ידיעות בדוקות על ההשמדה‪ ,‬החל ניסיון לארגן מחתרת‪ ,‬אך ניסיון זה נכשל‪.‬‬
‫ב‪ 28-‬ביולי ‪ ,1942‬הוקם בגטו ורשה "ארגון יהודי לוחם" ‪ -‬אי"ל ובראשו עמד מרדכי אנילביץ'‪ ,‬איש תנועת‬
‫"השומר הצעיר"‪ .‬באקציה הגדולה הראשונה מגטו ורשה גורשו כ‪ 300 -‬אלף יהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה‬
‫וארגון אי"ל לא פעל עדיין כדי למנוע את הגירוש או לעורר מרד‪ .‬לאחר האקציה הגדולה נשארו בגטו ורשה כ‪60 -‬‬
‫אלף יהודים‪.‬‬
‫ב‪ 18-‬בינואר ‪ ,1943‬הנאצים פרצו לגטו במפתיע וביקשו לגרש כ‪ 8,000 -‬יהודים‪ .‬נוכח האקציה הפתאומית נפוצו‬
‫שמועות כי זהו הגירוש הסופי מן הגטו ונוצר עימות בין היהודים לגרמנים‪ ,‬כאשר יהודים פתחו באש על הגרמנים‪.‬‬
‫במהלך העימות הוצאו מהגטו בין ‪ 5,000‬ל‪ 6,000 -‬יהודים‪ .‬תוצאות ההתנגדות היהודית נחשבו לכישלון ותרמו‬
‫לתמיכת המחתרת הפולנית במחתרת היהודית בגטו‪ .‬בימים הבאים נערך הגטו כולו לעימות הצפוי‪ .‬תושבי הגטו‬
‫החלו להקים בונקרים מתחת לאדמה‪ ,‬שם אוכסנו תרופות‪ ,‬מזון ושתייה‪ ,‬נפתחו פתחי איוורור‪ ,‬ארגנו אנשים ליחידות‬
‫לוחמות‪ ,‬הגטו חולק לאזורים‪ ,‬חוסלו בוגדים ומשתפי‪-‬פעולה עם הנאצים וארגנו תעמולה בגטו במטרה לגייס את‬
‫התושבים לעימות הצפוי‪.‬‬
‫החיסול הסופי של הגטו החל ב‪ 19-‬באפריל ‪ ,1943‬ערב פסח התש"ג‪ .‬הגרמנים נכנסו בכוח צבאי רב אל תוך הגטו‪,‬‬
‫אך הם לא מצאו איש‪ .‬בהתנגשויות הראשונות של הגרמנים עם לוחמי הגטו נעצר טנק גרמני והועלה באש‪ .‬הגרמנים‬
‫נאלצו לסגת כשהם סופגים אבדות בנפש‪ .‬הקרבות נמשכו קרוב לחודש‪ ,‬כאשר בימים הראשונים נערכו בעיקר‬
‫‪27‬‬
‫קרבות רחוב‪ ,‬אך הנאצים במהרה שינו את טקטיקת הלחימה והחלו להרוס ולשרוף בית אחר בית‪ ,‬בונקר אחר בונקר‪.‬‬
‫לוחמי המחתרת בתגובה עברו לשיטות לחימה פרטיזניות‪ ,‬ערכו פשיטות פתע והסבו אבידות לגרמנים‪ ,‬אך תנאי‬
‫הקיום בבונקרים הפכו קשים מנשוא‪ :‬המזון והשתייה לא שרדו מתחת לאדמה‪ ,‬מה גם ששריפת הבתים יצרה חום רב‬
‫והעשן היקשה על האנשים לנשום‪ .‬הנאצים החלו להשליך רימונים ולירות גז מדמיע‪ ,‬דבר שאילץ את האנשים לצאת‬
‫מהבונקרים‪ .‬ב‪ 8-‬במאי נפל הבונקר של מפקדת אי"ל‪ ,‬ברחוב מילה ‪ .18‬תושבי גטו ורשה הבינו‪ ,‬כי אפסו הסיכויים‬
‫להמשיך במרד והיו ששלחו יד בנפשם‪ .‬רק כ‪ 80-‬לוחמים הצליחו לברוח מהגטו דרך תעלות הביוב‪ ,‬אך רק בודדים‬
‫מהם נותרו בחיים לאחר המלחמה‪.‬‬
‫הגנרל שטרופ‪ ,‬המפקד הגרמני בגטו ורשה‪ ,‬הודיע ב‪ 16-‬במאי על סיום האקציה בגטו ורשה‪ .‬הגטו חוסל‪ ,‬הנאצים‬
‫פוצצו ושרפו את כל אזור הגטו‪ .‬כ‪ 56-‬אלף יהודים נתפסו וחוסלו על‪-‬ידי הנאצים‪ .‬לאות ניצחון הנאצים על המורדים‬
‫בגטו ורשה‪ ,‬הורה הגנרל שטרופ לשרוף את בית‪-‬הכנסת הגדול בורשה‪.‬‬
‫משמעות המרד בגטו ורשה‪:‬‬
‫מרד גטו ורשה נחשב לאירוע מכונן בסיפור דברי הימים של השואה‪ .‬הוא הפך סמל לנחישות יהודית‪ .‬ברור היה‬
‫מלכתחילה שלגטו המבודד והמוקף חומה מכל צד‪ ,‬לא היה כל סיכוי להחזיק מעמד מול המכבש הנאצי‪ ,‬אך‬
‫ההתמודדות חסרת הסיכוי הזו‪ ,‬הראתה שגם שנים של משטר אימים נאצי ושל אדישות הסביבה הפולנית‪ ,‬לא שברו‬
‫את רוח הלחימה של הנוער היהודי‪.‬‬
‫מרד גטו ורשה הפך לסמל המאבק בנאצים ‪ -‬מאבק של חלשים מול חזקים‪ ,‬מאבק על הדרך למות בכבוד‪ ,‬מאבק לשם‬
‫נקמה ברוצחים הנאצים‪ ,‬מאבק למען הכבוד הלאומי‪-‬היהודי‪ ,‬מחשבה שליוותה את לוחמי גטו ורשה עד השלבים‬
‫האחרונים‪.‬‬
‫ייחודו של מרד גטו ורשה בהשוואה למרידות בגטאות אחרים‪:‬‬
‫‪ .1‬בגטו ורשה לקחו חלק במרד כל תושבי הגטו‪ .‬מדובר היה במרד עממי של כ‪ 60-‬אלף יהודים ולא רק של ‪700‬‬
‫לוחמים‪ .‬הלוחמים ניהלו את הקרבות ושאר תושבי הגטו נטלו חלק במרד לצד הלוחמים בכך שהסתתרו‬
‫בבונקרים ולא נענו לקריאות הגרמנים לצאת מהם‪.‬‬
‫‪ .2‬מרד גטו ורשה היה המרד העירוני הראשון נגד הנאצים באירופה הכבושה‪ ,‬והוא שימש זרז למרידות נוספות‬
‫בגטאות ובהמשך גם במחנות ההשמדה‪.‬‬
‫‪ .3‬משך הזמן לו נזקקו הנאצים כדי לדכא את המרד ולחסל את הגטו היה ארוך יחסית‪ ,‬כחודש ימים ‪ -‬מה‪19-‬‬
‫באפריל ועד ה‪ 16-‬במאי ‪.1943‬‬
‫חודש ימים נמשכו הקרבות בין הצבא הנאצי המאומן והמצויד‪ ,‬ללוחמים היהודים בגטו ורשה‪.‬‬
‫‪ .4‬הלוחמים בגטו ורשה לא הכינו תכנית נסיגה‪ .‬הם לא נלחמו כדי לברוח‪ ,‬אלא כדי לבחור את הדרך בה הם‬
‫ימותו ‪ -‬מוות בכבוד ולא ללכת כצאן לטבח‪.‬‬
‫‪ .5‬מרד גטו ורשה היה מרד מתוכנן ומאורגן‪ .‬ההכנות למרד נמשכו למעלה מחצי שנה‪.‬‬
‫‪ .6‬ביחס למרידות אחרות‪ ,‬הגרמנים ספגו מספר גבוה של אבדות‪ .‬למעלה ממאה גרמנים נהרגו במרד גטו ורשה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לאור התאבדותו של אדם צ'רניאקוב‪ ,‬יו"ר היודנראט בגטו ורשה‪ ,‬נוצרה מציאות בה הנהגת המחתרת שימשה‬
‫כהנהגת הגטו‪ ,‬בעוד שבגטאות אחרים המציאות הייתה שונה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית‬
‫היקף התופעה ‪ -‬בצבאות בעלות הברית = ארצות‪-‬הברית‪ ,‬בריטניה וברית‪-‬המועצות‪ ,‬שירתו בזמן המלחמה כמיליון‬
‫וחצי יהודים ‪ -‬גברים ונשים‪ .‬הם שירתו בכל החזיתות‪ :‬באירופה‪ ,‬בצפון אפריקה‪ ,‬במזרח הרחוק וכו'‪ .‬הם שירתו‬
‫במגוון חֵילות‪ :‬ים‪ ,‬יבשה‪ ,‬אוויר‪ ,‬הם שירתו כחיילים פשוטים וכמפקדים והיו במגוון תפקידים‪ :‬טייסים‪ ,‬חילות‬
‫רגלים וחימוש‪ ,‬צנחנים‪ ,‬אנשי מודיעין‪ ,‬רופאים וכו'‪.‬‬
‫צנחנים יהודים סיפקו שירותי מודיעין לבריטים‪ ,‬הם הוצנחו אל מעבר לקווי‪-‬האויב‪ ,‬חלקם נתפסו‪ ,‬עונו ונרצחו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬חנה סנש‪.‬‬
‫לקראת סוף המלחמה כשהגיעו ידיעות על ההשמדה‪ ,‬גם יהודים מהיישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל התנדבו למלחמה‬
‫במסגרת הבריגדה היהודית )= חטיבה יהודית לוחמת(‪.‬‬
‫הם נשלחו לאיטליה ונלחמו שם תחת דגל יהודי‪ .‬לאחר המלחמה הם הועסקו בתפקידי שמירה ואבטחה‪.‬‬
‫לאחר המלחמה פגשו חיילי הבריגדה את ניצולי השואה במחנות העקורים‪ ,‬וסייעו להם בהגירה הבלתי‪-‬לגאלית‬
‫)בלתי‪-‬חוקית( לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫יהודים רבים נלחמו במסגרת הצבא הבריטי במערכות החשובות ביותר במלחמה ‪ -‬בצרפת‪ ,‬בצפון אפריקה וכו'‪.‬‬
‫אלפי יהודים מפולין השתתפו בקרב לשחרור ברלין‪ ,‬לצד הצבא האדום )ברית‪-‬המועצות(‪.‬‬
‫לוחמים יהודים בצבא האדום ובצבא ארצות‪-‬הברית היו ממשחררי מחנות ההשמדה‪.‬‬
‫חיילים יהודים רבים זכו באותות הצטיינות וכרבע מיליון חיילים יהודים נהרגו במלחמה‪.‬‬
‫המניעים להשתתפותם במלחמה‬
‫‪ (1‬יהודים שהיו אזרחי בריטניה‪ ,‬ארצות‪-‬הברית וכו' רצו למלא את החובה האזרחית שלהם ולהתגייס לצבא‪.‬‬
‫בזמן המלחמה היה גיוס חובה‪.‬‬
‫‪ (2‬יהודים רצו להילחם באויב הנאצי כדי לנקום בגרמנים וכדי להסב את תשומת לב העולם למצב היהודים‪ ,‬ממנו‬
‫ניסו ממשלות רבות להתעלם‪.‬‬
‫‪ (3‬יהודים רצו להילחם למען בני עמם‪ ,‬להפיח בהם תקווה ולא להפקיר אותם לגורלם‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫יחס האוכלוסייה המקומית ליהודים בארצות‬
‫הכיבוש הנאצי בזמן ביצוע‬
‫"הפתרון הסופי"‬
‫)ספר הלימוד‪ ,‬עמודים ‪(262 -260‬‬
‫הגורמים המשפיעים ודפוסי )צורות( הפעולה‬
‫היחס אל היהודים היה שונה מארץ לארץ והוא גם לא היה אחיד בתוך הארצות עצמן‪.‬‬
‫בכל ארץ כבושה ניתן להבחין בשלושה דפוסי פעולה בנוגע ליחס האוכלוסייה המקומית ליהודים‪:‬‬
‫‪" .1‬הרוב הדומם"‪ :‬התעלמות או אדישות‪.‬‬
‫רבים מקרב האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי עמדו מן הצד כשיהודים גורשו למחנות‪.‬‬
‫‪ .2‬שיתוף פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫שיתוף פעולה על‪-‬ידי הסגרת יהודים‪ ,‬הלשנה על אזרחים שהצילו יהודים ואף לקיחת חלק פעיל ברצח של‬
‫יהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬פעולות הצלה של יהודים‪.‬‬
‫הצלת יהודים למרות הסכנה הכרוכה בדבר‪.‬‬
‫הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית אל היהודים בארצות הכיבוש הנאצי‪:‬‬
‫‪ .1‬סוג המשטר ששרר בארץ לפני הכיבוש הנאצי ‪ -‬במדינות הדמוקרטיות בהן היו היהודים אזרחים שווי‪-‬זכויות‬
‫לפני המלחמה‪ ,‬היה יחס שלילי לכיבוש הנאצי‪ ,‬לדוגמה‪ :‬דנמרק‪ ,‬שתושביה סלדו מהברבריות הנאצית והתגייסו‬
‫להצלת יהודים‪.‬‬
‫במדינות ללא מסורת דמוקרטית‪ ,‬כמו‪ :‬פולין‪ ,‬קרואטיה ועוד ‪ -‬היהודים סבלו‪.‬‬
‫‪ .2‬אנטישמיות ‪ -‬יסודות אנטישמיים היו קיימים באירופה עוד לפני המלחמה והם התחזקו עם התעמולה והמדיניות‬
‫האנטישמית של הנאצים‪ .‬חוקרים רבים טוענים שיש קשר חזק בין מידת האנטישמיות במקום מסוים לבין נכונות‬
‫האנשים לסייע ליהודים או לשתף פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫ככל שהאנטישמיות הייתה נפוצה יותר‪ ,‬כך קטנו מידת האהדה והעזרה לה זכו היהודים ועלו מידת האדישות או‬
‫שיתוף הפעולה עם הנאצים‪ .‬לדוגמה‪ :‬בפולין‪ ,‬האנטישמיות הייתה נפוצה מאד והאוכלוסייה המקומית שיתפה‬
‫פעולה עם הנאצים בשתיקה )רוב דומם( או באופן פעיל‪ ,‬ורוב יהודי פולין הושמדו‪ .‬כך גם ברומניה‪ ,‬ליטא‪,‬‬
‫לטביה ואוקראינה‪ .‬לעומת זאת בדנמרק‪ ,‬בה כמעט ולא הייתה אנטישמיות‪ ,‬ניצלו רוב היהודים בעזרת‬
‫האוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫‪ .3‬מקום המדינה בסדר החדש ‪ -‬ככל שהמקום של המדינה בסדר החדש היה גבוה יותר‪ ,‬השלטון המקומי היה‬
‫חופשי יותר ולרוב זה פעל לטובת היהודים‪.‬‬
‫במדינות שסופחו לרייך הגרמני או שמעמדן היה של מדינות חסות‪ ,‬כמו‪ :‬סלובקיה וקרואטיה‪ ,‬בלט יותר שיתוף‬
‫הפעולה של האוכלוסייה המקומית עם הנאצים‪.‬‬
‫‪ .4‬מספר היהודים ומידת השתלבותם בחיי המדינה ‪ -‬בארצות בהן היו מעט יהודים והם השתלבו בחיי החברה‪,‬‬
‫תושבים חשו צורך להגן עליהם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬דנמרק‪ ,‬בה היו ‪ 8000‬יהודים‪ ,‬שרובם השתלבו בחברה הדֶ נית‪ ,‬שיעור‬
‫נישואי התערובת בדנמרק היה גבוה מאד‪ .‬היהודים נתפסו כחלק מהעם הדֶ ני‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ככל שמספר היהודים היה רב יותר במדינה ‪ -‬הצלתם הייתה קשה ומורכבת יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬מצוקה בגלל המלחמה ‪ -‬התושבים במדינות הכבושות נאלצו להתמודד עם מציאות חיים‪ ,‬שהשתנתה באופן‬
‫מהיר וחד תחת הכיבוש הנאצי‪ .‬הם היו טרודים במצוקות שלהם‪ ,‬הם סבלו ממחסור במזון‪ ,‬ממחסור בתרופות‬
‫וכו' ולכן הם גילו אדישות לגורלם של היהודים‪.‬‬
‫‪ .6‬חמדנות ‪ -‬רבים מתושבי המדינות הכבושות רצו לקבל חלק מהרכוש שהופקע מידי היהודים‪ :‬עסקים‪ ,‬מפעלים‪,‬‬
‫דירות וכו'‪.‬‬
‫‪ .7‬פחד ‪ -‬תושבים רבים פחדו לסייע ליהודים‪ .‬מי שהגיש עזרה ליהודים סיכן את עצמו ואת משפחתו‪ ,‬מכיוון שעל‬
‫סיוע ליהודים היו צפויים לעונשים כבדים מצד הגרמנים או מצד המשטרה המקומית‪ ,‬החל ממאסרים במחנות‬
‫ריכוז‪ ,‬התעללות ועד הוצאות להורג‪ .‬הגרמנים הטילו עונשים קולקטיביים‪ ,‬בעיקר בכפרים כדי למנוע מתן סיוע‬
‫ליהודים‪ .‬לעומת זאת הם הבטיחו טובות הנאה למי שהסגיר יהודים‪.‬‬
‫דוגמאות ליחס האוכלוסייה המקומית ליהודים‪:‬‬
‫דוגמאות לשיתוף הפעולה עם הנאצים‪:‬‬
‫•‬
‫פולנים רבים הסגירו יהודים והסגירו פולנים‪ ,‬שסייעו ליהודים‪ .‬עוזרות בית פולניות השתלטו על רכוש‬
‫מעסיקיהן ואף הסגירו אותם לידי הנאצים‪ .‬פולנים רבים גם עבדו במחנות ההשמדה‪.‬‬
‫•‬
‫רצח יהודי העיירה יָדוֹוא ְבנָה‪ ,‬יולי ‪ .1941‬לאחר סדרה של מעשי התעללות ופגיעה ביהודים‪ ,‬הובילו תושבי‬
‫העיירה הפולנית את ‪ 1,600‬יהודי העיירה‪ ,‬שנשארו בחיים אל אסם )מחסן( תבואה בעיירה‪ ,‬והעלו אותם באש‪.‬‬
‫אף יהודי לא ניצל‪ .‬בהוראת הגרמנים נקברו שרידי הגופות על‪-‬ידי הפולנים‪.‬‬
‫בפוגרום השתתפו רוב תושבי העיירה‪.‬‬
‫•‬
‫יחס הליטאים והאוקראינים היה עוין ואכזרי ביותר כלפי היהודים‪ .‬בליטא ובאוקראינה ביצעה האוכלוסייה מעשי‬
‫זוועה ביהודים בחסות השלטון‪ .‬כ‪ 10,000-‬מיהודי קובנה )ליטא( נרצחו על‪-‬ידי האוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫ליטאים ואוקראינים רבים עבדו במחנות ההשמדה ובמחנות הריכוז והתאכזרו מאד אל האסירים היהודים‪.‬‬
‫•‬
‫במערב אירופה היו גילויי שיתוף פעולה עם הנאצים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬סיפור הסגרת משפחתה של אנה פרנק )הולנד(‪.‬‬
‫דוגמאות לפעולות הצלה של יהודים‪:‬‬
‫•‬
‫היו שסייעו ליהודים תמורת כסף‪ ,‬אך היו שהסתכנו בהצלת יהודים ללא כל בקשת תמורה כספית‪.‬‬
‫•‬
‫בפולין פעל ארגון בשם "ז'גוטה"‪ ,‬ארגון מחתרתי‪ ,‬שדאג להסתיר יהודים ולזייף עבורם תעודות‪ .‬הארגון העניק‬
‫ליהודים טיפול רפואי ועוד‪ .‬הארגון מסר ילדים יהודים למשפחות אומנות פולניות ולבתי‪-‬יתומים‪ .‬אירנה סנדלר‪,‬‬
‫שעמדה בראש מחלקת הילדים של הארגון הבריחה כ‪ 2,500-‬ילדים מגטו ורשה‪ .‬הארגון פעל בתיאום עם‬
‫הממשלה הגולה של פולין‪ ,‬שפעלה מלונדון ונוהל על‪-‬ידי פולנים ויהודים‪.‬‬
‫•‬
‫במערב אירופה היו גילויי עזרה ליהודים‪ .‬מצרפת הוברחו עשרות אלפי יהודים לשוויץ ולספרד‪.‬‬
‫בהולנד פעלה מחתרת‪ ,‬שסייעה ליהודים להגיע לצרפת ומשם לספרד ועוד‪.‬‬
‫המשך דוגמאות לפעולות הצלה של יהודים בפרק על "חסידי אומות העולם"‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫"חסידי אומות העולם" ‪ -‬מניעים‪ ,‬דפוסי עזרה‬
‫והצלה‬
‫התואר "חסידי אומות העולם" ניתן לאזרחים לא‪-‬יהודים‪ ,‬שפעלו למען הצלת יהודים באירופה בזמן מלחמת‬
‫העולם השנייה תוך סיכון חייהם וללא בקשת תמורה כספית‪.‬‬
‫אלה היו אנשים מכל שכבות האוכלוסייה‪ :‬איכרים‪ ,‬פועלים‪ ,‬עקרות בית‪ ,‬רופאים‪ ,‬כמרים‪ ,‬דיפלומטים וכו'‪ ,‬שסיכנו‬
‫את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי להציל יהודים ‪ -‬גם בודדים וגם משפחות‪ .‬הם גילו אנושיות ואומץ לב רבים‪ ,‬כי‬
‫במידה והם נתפסו ‪ -‬הם הוצאו להורג יחד עם בני משפחתם‪.‬‬
‫התנאים העיקריים להכרת אדם כחסיד אומות העולם הם שלושה‪:‬‬
‫‪ .1‬מעשה הצלה או עזרה בהצלה‪.‬‬
‫‪ .2‬הצלה שנעשתה מתוך סיכון עצמי‪.‬‬
‫‪ .3‬המציל לא דרש ולא קיבל תמורה בעד מעשה ההצלה‪.‬‬
‫מה היו המניעים של "חסידי אומות העולם" להציל יהודים?‬
‫‪ (1‬יחסי שכנות טובה בינם לבין היהודים לפני המלחמה‪ ,‬היכרות משותפת במקום‪-‬העבודה‪ ,‬במקום‪-‬הלימודים וכו'‪.‬‬
‫‪ (2‬מניעים אנושיים‪ -‬רצון לעזור לאדם בשעת צרה‪ .‬הם ראו בעזרה לאדם שנמצא במצוקה‪ -‬חובה מוסרית‪.‬‬
‫‪ (3‬מניע דתי ‪ -‬חלק ראו בהצלת יהודים שליחות דתית‪ ,‬שחובה עליהם לבצע אותה כאנשים מאמינים‪.‬‬
‫‪ (4‬דרך להביע מחאה נגד מעשי הנאצים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬לוחמי מחתרת‪ ,‬שנאבקו בנאצים וגם סייעו ליהודים‪.‬‬
‫חלק מהאנשים שהצילו יהודים נעלמו לאחר המלחמה וחלק חיים בארץ ואומצו על‪-‬ידי הניצולים‪.‬‬
‫אלפי מצילים הוכרו על‪-‬ידי מוסד "יד ושם" כחסידי אומות העולם‪ .‬נוטעים עצים על שמם ב"שדרת חסידי אומות‬
‫העולם"‪ ,‬והם מקבלים מדליה עליה חרוט משפט מפרקי אבות‪" :‬כל המציל נפש אחת ‪ -‬כאילו קיים עולם מלא"‪.‬‬
‫דפוסי עזרה והצלה‬
‫‪ (1‬מתן מסתור בבתים ‪ -‬במרתפים‪ ,‬בחצרות ובעליות גג‪ .‬המסתתרים היו חייבים להישאר במחבוא שבועות‪,‬‬
‫חודשים ואפילו שנים מבלי לראות אור יום‪ .‬אספקת המזון הייתה בעיה מיוחדת בתנאי המחסור במלחמה‪,‬‬
‫ולעתים המציל חלק פת לחם דלה עם בני חסותו‪ .‬סוג זה של הצלה היה מסוכן ביותר בגלל החיפושים אחר‬
‫מסתתרים ובגלל הלשנות של משתפי פעולה עם הנאצים על המצילים‪.‬‬
‫‪ (2‬הסתרת יהודים בכנסיות ומנזרים ואימוץ ילדים יהודים על‪-‬ידי משפחות נוצריות‪.‬‬
‫‪ (3‬הצלת יהודים על‪-‬ידי העסקתם במפעלים )אוסקר שינדלר(‪.‬‬
‫‪ (4‬מתן אשרות ודרכונים מזוייפים ליהודים כדי שיוכלו לצאת למדינות‪ ,‬שנמצאו מחוץ לשליטת גרמניה )ראול‬
‫ולנברג(‪.‬‬
‫‪ (5‬הברחת יהודים )דנמרק(‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫דוגמאות ל"חסידי אומות העולם"‪:‬‬
‫‪ (1‬אוסקר שינדלר – תעשיין גרמני‪ ,‬תושב חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה‪ .‬למרות היותו חבר במפלגה הנאצית הוא‬
‫ניצב מול זוועות השואה ובחר להציל יהודים‪ .‬לאחר כיבוש פולין על‪-‬ידי הנאצים הוא רכש בית‪-‬חרושת‪,‬‬
‫שהוחרם ממשפחה יהודית בעיר קרקוב‪ .‬בית‪-‬החרושת סיפק ציוד מטבח לצבא הגרמני‪ .‬הוא העסיק בבית‪-‬‬
‫החרושת מאות יהודים מגטו קרקוב‪ ,‬וכך הציל אותם מגירוש‪ .‬בשנת ‪ 1943‬כאשר החל חיסול גטו קרקוב והוקם‬
‫מחנה ְפלָאשוֹב‪ ,‬ניצל שינדלר את קשריו עם פקידים גרמנים בכירים והקים סניף של מחנה פלאשוב בתחום‬
‫המפעל שלו ושם העסיק מאות יהודים‪ ,‬בתוכם כאלה שכלל לא היו כשירים לעבוד במפעל‪ ,‬וכך הציל אותם‬
‫מזוועות המחנה‪.‬‬
‫ב‪ 1944-‬שינדלר קיבל רשות להקים בית‪-‬חרושת בחבל הסודטים‪ .‬במבצע יחיד במינו הצליח שינדלר להעביר‬
‫לשם את מאות הפועלים היהודים‪ ,‬שעבדו אצלו בפולין‪ .‬הוא העלה את עובדיו‪ ,‬שהיו אמורים להישלח לאושוויץ‬
‫על רכבת בקרונות לבהמות‪ .‬כדי שהמבצע יצליח הוא גנב את טופס המשלוח וזייף אותו כאילו היהודים היו‬
‫אמורים להגיע לעיירה נידחת בחבל הסודטים‪ .‬הוא שיכן אותם במבנה צמוד לבית‪-‬החרושת ושם הם שהו עד‬
‫תום המלחמה‪ .‬היהודים זכו ליחס אנושי ככל האפשר בנסיבות ההן ‪ -‬הם קיבלו מזון‪ ,‬בגדים חמים‪ ,‬טיפול רפואי‬
‫וסיוע במילוי הצרכים הדתיים שלהם‪ .‬שינדלר התמסר לטיפול בעובדיו היהודים‪.‬‬
‫שינדלר הציל ‪ 1,200‬יהודים‪.‬‬
‫‪ (2‬ראול ולנברג – דיפלומט שבדי‪ ,‬שנשלח לבודפשט בירת הונגריה ב‪ 1944-‬כנציג משרד החוץ השבדי‪ ,‬ופעל‬
‫להצלת כ‪ 200,000-‬יהודי הונגריה אשר נותרו בבודפשט לאחר שכ‪ 437,000-‬מיהודי הונגריה נשלחו‬
‫לאושוויץ‪ .‬כנספח בשגרירות שבדיה הוא לחץ על ממשלת הונגריה שתאשר לו להעסיק ‪ 300‬יהודים במחלקתו‬
‫והוא הסתיר יהודים בבתים מיוחדים שרכש למטרה זו‪ .‬הוא יזם הקמת "גטו בינלאומי"‪ ,‬שאיכלס ‪33,000‬‬
‫יהודים תחת חסותן של מדינות ניטרליות והדפיס להם דרכוני חסות שבדים‪ ,‬שבעזרתם יכלו לצאת מתחום‬
‫השלטון הנאצי‪ .‬הוא דאג להקים בתי מחסה‪ ,‬מטבחים‪ ,‬בתי‪-‬חולים ועוד‪ ,‬והוא דאג להציל יהודים תוך סיכון‬
‫מעמדו הדיפלומטי‪ .‬כאשר גורשו ב‪ 1944-‬עשרות אלפי יהודים מבודפשט לגבול אוסטריה במסגרת צעדות‬
‫המוות‪ ,‬ולנברג רדף במכוניתו אחרי ההולכים‪ ,‬חילק להם מזון ובגדים והוציא מאות מהם מהשורות‪ .‬עם שחרור‬
‫הונגריה ב‪ ,1945-‬ולנברג נאסר על‪-‬ידי הרוסים ומאז נעלמו עקבותיו‪.‬‬
‫זמן‪ ,‬מקום ונסיבות מותו של ולנברג אינם ברורים‪.‬‬
‫‪ (3‬דנמרק ‪ -‬מדינה שהצילה יהודים‬
‫הנאצים כבשו את דנמרק באפריל ‪ .1940‬מאחר שהנאצים ראו בדֶ נים גזע עליון ומאחר שמיקומה של דנמרק‬
‫ב"סדר החדש" היה גבוה‪ ,‬הנאצים איפשרו לדנמרק להמשיך להתנהל באופן דמוקרטי‪.‬‬
‫כחלק מהסכם בין דנמרק לגרמניה‪ ,‬לא נפגע מעמד היהודים‪.‬‬
‫ב‪ 1943-‬בעקבות נצחונות של בעלות הברית‪ ,‬התחזקה פעילות המחתרת בדנמרק‪ ,‬והמתיחות בין דנמרק‬
‫לגרמניה התגברה‪ .‬נציג גרמניה בדנמרק הציע לגרש את היהודים‪ ,‬ואזרחי דנמרק נרתמו למבצע הצלת‬
‫היהודים על‪-‬ידי הברחתם בסירות דייגים לשבדיה‪ .‬שבדיה הניטרלית הודיעה‪ ,‬כי היא מוכנה לקלוט יהודים‪.‬‬
‫במהלך שלושה שבועות הוברחו מדנמרק לשבדיה‪ ,‬כ‪ 7200-‬יהודים )מתוך ‪ 8000‬יהודי דנמרק!(‪.‬‬
‫מבצע הצלת יהודי דנמרק בוצע בשיתוף פעולה של המחתרת הדֶ נית‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬אנשי צבא‪ ,‬שוטרים‬
‫וסטודנטים‪ .‬גם בית המלוכה ואנשי הכנסיה בדנמרק קראו לדֶ נים לסייע ליהודים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הגרמנים הצליחו להעביר קרוב ל‪ 500-‬יהודים דֶ נים לגטו טרזיינשטאט )צ'כוסלובקיה(‪ ,‬והממשל הדֶ ני והאזרחים‬
‫שלחו להם חבילות מזון ותרופות‪ ,‬עד ששוחררו על‪-‬ידי ארגון הצלב האדום‪.‬‬
‫כמעט כל יהודי דנמרק ניצלו! והעם הדֶ ני כולו קיבל את אות "חסידי אומות העולם"‪ ,‬על הצלת יהודי דנמרק‪.‬‬
‫הערה – צריך לתת שתי דוגמאות לחסידי אומות העולם מתוך השלוש – שינדלר‪ ,‬ולנברג‪ ,‬דנמרק‪.‬‬
‫עמוד זה הינו לקריאה בלבד!!!‬
‫סיום מלחמת העולם השנייה ‪ -‬המהלכים העיקריים‬
‫של בעלות הברית עד לכניעתה של גרמניה‪1945-1943 ,‬‬
‫הקדמה – מ‪ 1942-‬החל מפנה במלחמה לטובת בעלות הברית‪.‬‬
‫ב‪ 1943-‬שוחרר אזור צפון אפריקה מהכיבוש הנאצי‪ ,‬ובהמשך שוחררה גם איטליה‪ ,‬בעלת הברית של גרמניה‪,‬‬
‫מהשלטון הפשיסטי של מוסוליני‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬פתחו בעלות הברית בהפצצות כבדות על ערים ומרכזי תעשיה בגרמניה וגרמו להרוגים רבים‪ .‬מטרת בעלות‬
‫הברית הייתה לפגוע במאמץ המלחמתי של גרמניה ולשבור את רוחם של אזרחי גרמניה‪.‬‬
‫לאחר תבוסת הגרמנים בקרב סטלינגרד‪ ,‬בבריה"מ‪ ,‬החל הצבא האדום לדחוק את הצבא הגרמני מאדמת ברית‪-‬‬
‫המועצות‪.‬‬
‫בהמשך שיחרר הצבא האדום מהכיבוש הנאצי גם את מדינות מזרח אירופה‪ :‬המדינות הבלטיות )ליטא‪ ,‬לטביה‪,‬‬
‫אסטוניה(‪ ,‬רומניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬פולין‪ ,‬צ'כוסלובקיה ואוסטריה‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1945‬פלש הצבא האדום אל גרמניה ממזרח‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1944‬נערך המבצע הגדול ביותר של המלחמה – פלישת כוחות בעלות הברית = אמריקנים ובריטים אל חופי‬
‫נורמנדיה )צפון‪-‬מערב צרפת(‪.‬‬
‫לאחר קרבות קשים וקורבנות רבים‪ ,‬הם הצליחו לכבוש את חופי נורמנדיה‪ ,‬לפלוש אל צרפת‪ ,‬ולשחרר את צרפת‬
‫מהכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫בהמשך הם שיחררו מהכיבוש הנאצי גם את בלגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬לוכסמבורג ודנמרק‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1945‬פלשו האמריקנים והבריטים )בעזרת כוחות צרפת החופשית( אל גרמניה ממערב‪.‬‬
‫ב‪ 25-‬באפריל ‪ 1945‬נפגשו בעלות הברית‪ ,‬כלומר‪ :‬הרוסים שהגיעו ממזרח עם האמריקנים והבריטים‪ ,‬שהגיעו‬
‫ממערב‪ ,‬על גדות נהר האלבה ליד ברלין‪.‬‬
‫הפגישה של בעלות הברית על גדות נהר האלבה מסמלת את כניעת גרמניה ואת סיום המלחמה באירופה‪.‬‬
‫היטלר התאבד בבונקר שלו ב‪ 30-‬באפריל ‪ ,1945‬מבלי להורות על כניעת גרמניה‪.‬‬
‫בתחילת מאי נכבשה ברלין על‪-‬ידי הצבא האדום וב‪ 7-‬במאי ‪ 1945‬נכנעו מפקדי הצבא הגרמני למפקדי צבאות‬
‫בעלות הברית‪ ,‬ללא תנאי‪.‬‬
‫מלחמת העולם השנייה הגיעה אל סיומה באירופה‪.‬‬
‫ואילו במזרח הרחוק הגנרל האמריקני‪ ,‬מק'ארתור קיבל ב‪ 2/9/1945-‬את כתב הכניעה של יפן על סיפונה של אניית‬
‫הקרב מיזורי לאחר שהוטלו על יפן שתי פצצות אטום בערים נגסקי והירושימה באוגוסט ‪.1945‬‬
‫‪34‬‬
‫אפילוג = אחרית דבר‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה נכנס העולם אל עידן המלחמה הקרה‪ ,‬בין ארצות‪-‬הברית )והגוש המערבי( לברית‪-‬‬
‫המועצות )והגוש המזרחי(‪ .‬במהלך המלחמה הקרה לא פרץ עימות ישיר בין ארה"ב לבריה"מ וגם לא פרץ עימות‬
‫גלובלי )כולל( בגלל הנשק הגרעיני‪ ,‬שיצר "מאזן אימה" בין ארה"ב לבריה"מ‪ ,‬שאף היא החזיקה בנשק גרעיני מ‪-‬‬
‫‪.1949‬‬
‫המלחמה הקרה הסתיימה בשנות השמונים של המאה העשרים‪ ,‬עם התפרקות בריה"מ‪.‬‬