‫‪1‬‬ ‫מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי‬ ‫אירופה‬ ‫‪1945 -1939‬‬ ‫הערה‪ :‬שלושת העמודים הראשונים בנושא הם רקע‪ ,‬לקריאה בלבד!!!‬ ‫השלבים העיקריים במלחמה‬ ‫‪ (1‬ספטמבר ‪ - 1939‬יוני ‪ - 1940‬שרשרת נצחונות של גרמניה‪.‬‬ ‫‪ (2‬יוני ‪ - 1940‬יוני ‪ - 1941‬מלחמת היחיד של בריטניה‪.‬‬ ‫‪ (3‬יוני ‪ - 1941‬אוקטובר ‪ - 1942‬פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות וכניסת ארצות‪-‬הברית למלחמה‪.‬‬ ‫‪ (4‬אוקטובר ‪ - 1945 - 1942‬קרבות מפנה לטובת בעלות הברית והדרך לנצחון בעלות הברית במלחמה‪.‬‬ ‫המחנות במלחמה‬ ‫מחנה בעלות הברית‬ ‫מחנה הציר‬ ‫בריטניה‬ ‫גרמניה הנאצית‬ ‫צרפת החופשית‬ ‫איטליה הפשיסטית‬ ‫ברית‪-‬המועצות‬ ‫ארצות‪-‬הברית‬ ‫מ‪1941 -‬‬ ‫יפן המיליטריסטית‬ ‫מדינות ניטרליות כמו‪ :‬ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬שוויץ‬ ‫המהלכים העיקריים בחזיתות השונות במלחמה‪,‬‬ ‫מספטמבר ‪ - 1939‬דצמבר ‪1941‬‬ ‫‪ (1‬כיבוש פולין ‪ -‬ספטמבר ‪) 1939‬חזית מזרח‪-‬אירופה(‬ ‫גרמניה פלשה לפולין באחד בספטמבר ‪.1939‬‬ ‫פולין הייתה חלק ממרחב המחיה לגזע הארי‪ .‬הפולנים ‪ -‬בני הגזע הסלבי‪ ,‬אמורים לשרת את הגזע הארי‬ ‫העליון‪.‬‬ ‫פולין נכבשה במלחמת בזק = בליצקריג‪.‬‬ ‫טקטיקת הלחימה של בליצקריג משלבת בין כוחות היבשה‪ ,‬טנקים וחיל‪-‬רגלים‪ ,‬לבין חיל‪-‬האוויר‪ .‬הצבא הפולני‬ ‫המיושן לא יכול היה להתמודד מול עוצמת המתקפה הגרמנית‪.‬‬ ‫במהלך כיבוש פולין נרצחו רבים מאנשי הרוח‪ ,‬המנהיגים הפוליטיים‪ ,‬קציני הצבא ואנשי הדת במטרה לשתק את‬ ‫המדינה ולמנוע התקוממות‪.‬‬ ‫כשלושה שבועות לאחר פלישת גרמניה פלש גם הצבא האדום של ברית‪-‬המועצות לפולין‪ ,‬בהתאם לחלק החשאי‬ ‫של הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עם השלמת כיבוש פולין חולקו שטחי פולין בין גרמניה לברית‪-‬המועצות‪:‬‬ ‫מזרח פולין ‪ -‬לברית‪-‬המועצות‪.‬‬ ‫מערב פולין ‪ -‬סופח ישירות לרייך הגרמני‪.‬‬ ‫מרכז פולין ‪ -‬שטח הג'נרל גוּב ְֶרנָמָן = שטח הממשל הכללי ‪ -‬אזור שלא סופח ישירות לרייך הגרמני והפך‬ ‫לשטח הנתון לשליטת ממשל גרמני אזרחי‪ .‬באזור הזה הוקמו הגטאות ומחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫עם פלישת גרמניה לפולין ‪ -‬הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה‪ ,‬אך עדיין לא נכנסו למלחמה‬ ‫)"מלחמה מדומה"(‪.‬‬ ‫לאחר כיבוש פולין נמנעה גרמניה ממתקפה למשך כחצי שנה )"מלחמת ישיבה"(‪.‬‬ ‫‪ (2‬כיבוש פינלנד והמדינות הבלטיות על ידי ברית‪-‬המועצות ‪) 1940 -‬חזית צפון‪/‬מזרח‪-‬‬ ‫אירופה(‬ ‫בהתאם לחוזה ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ ,‬ברית‪-‬המועצות פלשה לפינלנד ולמדינות הבלטיות= ליטא‪ ,‬לטביה‬ ‫ואסטוניה‪.‬‬ ‫רק לאחר מספר חודשי לחימה קשים‪ ,‬פינלנד נכבשה‪.‬‬ ‫את המדינות הבלטיות סיפחה ברית‪-‬המועצות בקלות‪.‬‬ ‫‪ (3‬כיבוש דנמרק ונורבגיה ‪) 1940 -‬חזית צפון‪-‬אירופה(‬ ‫דנמרק נכבשה במהירות‪ .‬הגרמנים לא פגעו בשלטון של דנמרק‪ .‬הם ראו בדֶ נים ‪ -‬גזע עליון‪.‬‬ ‫נורבגיה נכבשה במלחמת‪-‬בזק )בליצקריג(‪ .‬נורבגיה נאבקה בצבא הגרמני‪ ,‬אך ההפצצות האוויריות הקשות‪,‬‬ ‫כיבוש ערי נמל וסיוע של משתפי‪-‬פעולה נורבגים‪ ,‬הביאו לכניעתה‪.‬‬ ‫בנורבגיה קמה ממשלת‪-‬בובות פרו‪-‬נאצית )=תומכת בנאצים(‪ ,‬שבראשה עמד קְ וִויזְלִינְג הנורבגי‪.‬‬ ‫)השם‪ :‬קוויזלינג‪ ,‬הפך מושג של בגידה במולדת ושיתוף פעולה עם אויבי המדינה(‪.‬‬ ‫כיבוש דנמרק ונורבגיה הבטיח לגרמניה שליטה בנמלֵי הים הצפוני ואספקה של מחצבים ‪ -‬ברזל וכו'‪.‬‬ ‫כשלון בריטניה בסיוע לנורבגיה הביא לכך‪ ,‬שבמאי ‪ - 1940‬הפך וינסטון צ'רצ'יל לראש ממשלת בריטניה‬ ‫)הוא החליף את צ'מברליין‪ ,‬שהיה מזוהה עם מדיניות הפיוס(‪.‬‬ ‫‪ (4‬כיבוש לוכסמבורג‪ ,‬הולנד ובלגיה ‪) 1940 -‬חזית מערב‪-‬אירופה(‬ ‫לוכסמבורג‪ ,‬הולנד ובלגיה נכנעו במהירות‪ ,‬במלחמת‪-‬בזק‪.‬‬ ‫כוח יבשתי בריטי‪-‬צרפתי‪ ,‬שהגיע לעזרת בלגיה נלכד בנמל‪-‬דנקירק וניצל במבצע חילוץ‪ ,‬שקיבל את השם‪ :‬נס‬ ‫דנקירק‪.‬‬ ‫כיבוש הולנד ובלגיה היה הכנה לפלישה לצרפת‪.‬‬ ‫‪ (5‬כיבוש צרפת ‪) 1940 -‬חזית מערב‪-‬אירופה(‬ ‫צרפת סמכה על קו מז'ינו ‪ -‬קו הביצורים בגבול צרפת‪-‬גרמניה‪ ,‬אך הגרמנים פלשו דרך בלגיה‪ ,‬דרך הרי‬ ‫הארדֶ נים‪ .‬הצרפתים הופתעו מכניסת הטנקים הגרמנים דרך הרי הארדנים )שהיו בהם סלעים ויערות(‪.‬‬ ‫צרפת נכבשה תוך מספר ימים‪ .‬בין צרפת לגרמניה נחתם הסכם‪.‬‬ ‫על‪-‬פי ההסכם‪ ,‬אזור צפון‪-‬צרפת )כולל פריס(‪ ,‬סופח לרייך הגרמני ובדרום‪-‬צרפת הוקמה ממשלת וִישִ י )שֵם‬ ‫של עיר(‪ ,‬בראשה עמד פֶּטֶ ן‪ .‬ממשלת וִישִ י שיתפה פעולה עם הנאצים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫היו צרפתים‪ ,‬שהתנגדו לממשלת וישי והם הקימו את צבא צרפת החופשית‪ ,‬שנתמך על‪-‬ידי בריטניה ונלחם לצד‬ ‫בעלות הברית‪ .‬נפילת צרפת העמידה לרשות גרמניה את חומרי הגלם והתעשיה של צרפת ואת מושבות צרפת‬ ‫בצפון אפריקה‪.‬‬ ‫כאן הסתיים השלב הראשון במלחמה ‪ -‬שרשרת נצחונות של גרמניה‪.‬‬ ‫מכאן התחיל השלב השני ‪ -‬מלחמת היחיד של בריטניה‪.‬‬ ‫‪ (6‬הקרב על בריטניה ‪ ,1941 - 1940‬מבצע "ארי‪-‬הים" )חזית מערב‪-‬אירופה(‬ ‫לאחר כניעת צרפת נותרה בריטניה המדינה היחידה במערב אירופה‪ ,‬שלא נכבשה על‪-‬ידי גרמניה‪.‬‬ ‫היטלר הציע לבריטניה לחתום על הסכם‪ ,‬אך מכיוון שסירבה הוא החליט לפלוש אליה‪ .‬כהכנה לפלישה החל‬ ‫חיל‪-‬האוויר הגרמני בהפצצות כבדות על מרכזי תעשיה ומרכזי אוכלוסייה בבריטניה‪.‬‬ ‫ההפצצות מכוּנות‪ :‬הבליץ‪ .‬מאות מטוסים גרמנים הפגיזו את בריטניה מידי יום )את לונדון במיוחד(‪ ,‬אך חיל‪-‬‬ ‫האוויר הבריטי הפתיע‪ ,‬הוא גרם אבדות כבדות לחיל‪-‬האוויר הגרמני ואף החל להפגיז את ערי גרמניה‪.‬‬ ‫כשראה היטלר‪ ,‬שחיל‪-‬האוויר הבריטי לא נכנע‪ ,‬הוא ביטל את הפלישה לבריטניה‪.‬‬ ‫המשמעות‪ :‬גרמניה שנחשבה עד אז בלתי‪-‬מנוצחת ‪ -‬נבלמה ובאירופה החלו לחשוב‪ ,‬שאפשר יהיה לנצח את‬ ‫הצבא הגרמני‪.‬‬ ‫‪ (7‬כיבוש הבלקן ‪) 1941 - 1940 -‬חזית דרום‪/‬מזרח‪-‬אירופה(‬ ‫כיבוש הבלקן היה הכנה לפלישה לברית‪-‬המועצות‪ .‬הבלקן=חצי‪-‬אי בדרום יבשת אירופה‪.‬‬ ‫איטליה החלה את המלחמה באזור זה‪.‬‬ ‫גרמניה הפעילה לחץ על הונגריה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬שהפכו מדינות גרורות של גרמניה = מדינות חסות‪.‬‬ ‫מלחמה קשה התחוללה ביוגוסלביה וביוון‪ .‬יוגוסלביה נכבשה ופוצלה לכמה אזורי כיבוש‪.‬‬ ‫גם יוון נכבשה )כולל האי כרתים(‪ ,‬למרות סיוע בריטי‪.‬‬ ‫‪ (8‬מלחמה בחזית צפון‪-‬אפריקה ‪1942 - 1940 -‬‬ ‫איטליה החלה את המלחמה באזור זה‪ .‬הגרמנים באו לעזרתם‪.‬‬ ‫הגרמנים‪ ,‬בפיקוד הגנרל רוֹמֶל "שועל המדבר"‪ ,‬הצליחו להכות בבריטים‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ ,1941‬שלטו מדינות מחנה הציר באזור צפון אפריקה ‪ -‬ממרוקו עד מצרים‪ .‬הם הצליחו לחדור‬ ‫למצרים והגיעו קרוב לאלכסנדריה‪ ,‬לאזור אל‪-‬עלמיין‪ ,‬שם נעצרו ושם גם נבלמו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מהן הסיבות להצלחת גרמניה בשנתיים הראשונות למלחמה‬ ‫‪ (1‬הצבא הגרמני‪ ,‬הנשק והציוד המודרניים נתנו לגרמניה יתרון‪.‬‬ ‫מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת בשנות ה‪ 30-‬איפשרה לגרמניה לחמֵש את עצמה ולבנות צבא חזק‪ ,‬תוך‬ ‫שהיא ֵמפֵרה את חוזה ורסאי‪.‬‬ ‫‪ (2‬היעדר המעורבות של בריטניה וצרפת בחודשים הראשונים של המלחמה‪ ,‬למרות שהן הכריזו מלחמה על גרמניה‬ ‫)"המלחמה המדומה"(‪.‬‬ ‫‪ (3‬מלחמת הבזק )הבליצקריג( הגרמנית‪ ,‬הפתיעה את יריבותיה של גרמניה‪ ,‬שלא יכלו לעמוד מול עוצמת הצבא‬ ‫הגרמני‪ .‬גרמניה הפתיעה ופלשה למדינות ממקומות בלתי צפויים כמו‪ :‬הרי הארדנים‪.‬‬ ‫‪ (4‬חוזה ריבנטרופ‪-‬מולוטוב עם ברית‪-‬המועצות‪ ,‬שהבטיח לגרמניה שקט בחזית המזרח בשלבי המלחמה הראשונים‬ ‫ואיפשר לה לרכז את כוחותיה בחזית המערב‪.‬‬ ‫‪ (5‬קבלת סיוע ממשתפי פעולה נאצים – בנורבגיה – קוויזלינג‪ ,‬בצרפת ‪ -‬פטן וכו'‪.‬‬ ‫‪ (6‬הניטרליות האמריקנית בשנתיים הראשונות למלחמה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רעיון "הסדר החדש" והצעדים השונים שנקטו‬ ‫הנאצים בתקופת המלחמה כדי לקדם את הגשמת‬ ‫רעיון "הסדר החדש"‬ ‫מהו רעיון "הסדר החדש"?‬ ‫הקמת סדר חברתי‪-‬מדיני‪-‬כלכלי‪-‬תרבותי חדש‪ ,‬עם חוקים חדשים על בסיס האידאולוגיה הנאצית‪ ,‬בשטחים‬ ‫שעליהם השתלטה גרמניה במהלך המלחמה‪.‬‬ ‫"הסדר החדש" נועד להחליף את הסדר הקיים בעולם‪ .‬זה מבנה חדש עם חוקים חדשים‪ ,‬שיקבעו אילו עמים זכאים‬ ‫לחיות בעולם‪ ,‬מה מקומו של כל עם ועם‪ ,‬מהם גבולות המדינות‪ ,‬כיצד יתפתחו העמים ומה יהיו היחסים ביניהם‪.‬‬ ‫"הסדר החדש" יוקם רק לאחר ניצחון הגרמנים במלחמה ולאחר הרס העולם הישן‪" .‬הסדר החדש" אמור לשרוד‬ ‫למשך אלף שנה = הרייך השלישי בן אלף השנים‪.‬‬ ‫לאחר כיבוש ברית‪-‬המועצות החל היטלר לממש את "הסדר החדש"‪ ,‬על‪-‬פי הכלל שקבע‪:‬‬ ‫ראשית ‪ -‬כְּבוֹש!‬ ‫שנית ‪ -‬שְ לוֹט!‬ ‫שלישית ‪ -‬נַצֵל!‬ ‫"הסדר החדש" נועד לנצל את העמים הכבושים לטובת הצרכים של הרייך השלישי ולטובת צורכי המלחמה של‬ ‫גרמניה‪.‬‬ ‫על פי עקרונות "הסדר החדש" מויינו העמים בהתאם לתורת הגזע הנאצית‪:‬‬ ‫‪ (1‬הגזע הארי העליון‪ ,‬גזע יוצר תרבות‪ ,‬נועד בסדר החדש לשלוט באירופה‪ ,‬והעמים הקרובים אליו = דֶ נים‪,‬‬ ‫הולנדים‪ ,‬נורבגים )נורדים(‪ ,‬אמורים להיות שותפים שווי‪-‬זכויות באימפריה הגרמנית‪.‬‬ ‫‪ (2‬הגזע הסלבי הנחות‪ ,‬גזע נושא תרבות = עמי מזרח אירופה‪ :‬רוסים‪ ,‬פולנים‪ ,‬נועד בסדר החדש לשרת את הגזע‬ ‫הארי העליון‪.‬‬ ‫‪ (3‬הגזעים הנחותים ביותר – הגזע השמי‪ ,‬צוענים‪ ,‬יהודים )תת‪-‬גזע(‪ ,‬גזעים הורסי תרבות‪ ,‬שיצרו את העולם‬ ‫הישן‪ ,‬נועדו בסדר החדש להשמדה‪ .‬אין להם מקום בסדר החדש‪.‬‬ ‫הצעדים שנקטו הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה כדי לקדם את הגשמת רעיון "הסדר‬ ‫החדש"‪:‬‬ ‫‪ (1‬במהלך המלחמה העבירו הגרמנים מפולין‪ ,‬מברית‪-‬המועצות ומארצות כבושות אחרות אל גרמניה‪ ,‬כשבעה‬ ‫מיליון עובדי כפייה‪ ,‬בתוכם שבויי מלחמה סלבים רבים‪ ,‬יהודים ועוד כדי שישרתו את כלכלת הרייך הגרמני‪.‬‬ ‫הם הוסעו בתנאים קשים אל גרמניה‪.‬‬ ‫עובדי הכפייה עבדו בתנאים קשים מאד בחקלאות‪ ,‬בתעשיה )במפעלי סִי ֶמנְס וקְרוּפּ(‪ ,‬במכרות‪ ,‬בסלילת‬ ‫כבישים ובבניית ביצורים‪.‬‬ ‫האוכלוסייה שנכבשה גם נוצלה בעבודות כפייה בארצות שלה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ (2‬הנאצים העבירו בכפייה‪ ,‬בשטחי מזרח אירופה‪ ,‬מאות אלפי תושבים ממקום למקום‪ ,‬במהירות ובאכזריות כדי‬ ‫ליישב במקומם אוכלוסייה ארית גדולה‪.‬‬ ‫כך הם מימשו את רעיון מרחב המחיה‪ ,‬על‪-‬חשבון העמים הסלבים‪.‬‬ ‫‪ (3‬הנאצים ניצלו מבחינה כלכלית את השטחים שהם כבשו‪ ,‬הם שדדו את הארצות‪.‬‬ ‫הם העבירו מהארצות הכבושות אל גרמניה‪ :‬מוצרי תעשיה‪ ,‬חומרי‪-‬גלם‪ ,‬כלי‪-‬עבודה‪ ,‬תוצרת חקלאית‪ ,‬מוצרי‬ ‫מזון‪ ,‬סחורות‪ ,‬כספים‪ ,‬זהב‪ ,‬אוצרות אומנות וכו'‪ .‬ברוסיה הם ניצלו את שדות הנפט של בָּאקוּ‪.‬‬ ‫הניצול הכלכלי של הארצות הכבושות נעשה תוך פגיעה חמורה באוכלוסייה המקומית‪.‬‬ ‫‪ (4‬הנאצים ביצעו בגרמניה את מבצע אַאוּתֶ נֶזְיָה = "המתות חסד" במטרה ליצור גזע ארי מושלם מבחינה‬ ‫פיזית ורוחנית‪ .‬כבר באחד בספטמבר ‪ 1939‬חתם היטלר על מסמך‪ ,‬שאישר המתה של חולי נפש‪ ,‬נכים‪ ,‬מפגרים‬ ‫וחולים במחלות תורשתיות‪.‬‬ ‫במהלך מבצע אאותנזיה נרצחו עשרות אלפי גרמנים‪.‬‬ ‫‪ (5‬הנאצים רצחו משכילים ומנהיגים סלבים במזרח אירופה כדי לשעבד את האוכלוסייה ביתר קלות‪ .‬הם פגעו‬ ‫במוסדות חינוך ותרבות כדי לפגוע בהשכלת התושבים‪.‬‬ ‫‪ (6‬הנאצים ביצעו באופן מתוכנן ושיטתי את "הפתרון הסופי" = השמדת יהודי אירופה‪.‬‬ ‫ליהודים אין מקום בסדר החדש‪ ,‬אותו רצו הנאצים להקים באירופה‪.‬‬ ‫לשם כך הם פינו את הגטאות ושלחו את היהודים אל מחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫אל מחנות ההשמדה נשלחו גם אלה‪ ,‬שהוגדרו כאויבי הרייך הגרמני‪.‬‬ ‫רעיון "הסדר החדש" זכה לשיתוף פעולה של פרו‪-‬נאצים )= תומכים בנאצים( בארצות הכבושות כמו‪:‬‬ ‫קְ וִויזְלִינ ְג בנורבגיה‪ֶ ,‬פּטֶן בצרפת‪ ,‬המשטרה הירוקה בהולנד‪ ,‬פרו‪-‬נאצים בקרואטיה‪ ,‬סלובֶניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬רומניה‬ ‫וכו'‪ ,‬אך היו גם מתנגדים לנאצים‪ :‬כוחות צרפת החופשית בהנהגת דה‪-‬גול‪ ,‬שפעלו מחוץ לצרפת‪ ,‬מחתרות‬ ‫בפולין‪ ,‬בצרפת )מַאקי( ועוד‪ ,‬פרטיזנים ביוגוסלביה ועוד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫השואה בפולין עד תחילת ביצוע "הפתרון‬ ‫הסופי"‬ ‫ספטמבר ‪ -1939‬יוני ‪1941‬‬ ‫הרקע‪ :‬כיבוש פולין ‪ -‬ספטמבר ‪1939‬‬ ‫גרמניה פלשה לפולין באחד בספטמבר ‪ 1939‬וכך החלה מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫פולין הייתה חלק ממרחב המחיה לגזע הארי‪ .‬הפולנים‪ ,‬בני הגזע הסלבי‪ ,‬אמורים לשרת את הגזע הארי העליון‪.‬‬ ‫פולין נכבשה במלחמת בזק = בליצקריג‪.‬‬ ‫כשלושה שבועות לאחר פלישת גרמניה פלש גם הצבא האדום של ברית‪-‬המועצות לפולין‪ ,‬בהתאם לחלק החשאי של‬ ‫הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪.‬‬ ‫עם השלמת כיבוש פולין חולקו שטחי פולין בין גרמניה לברית‪-‬המועצות )בהתאם לחלק החשאי של הסכם‬ ‫ריבנטרופ‪-‬מולוטוב(‪:‬‬ ‫מזרח פולין ‪ -‬לברית‪-‬המועצות‪.‬‬ ‫מערב פולין ‪ -‬שטח שסופח ישירות לרייך הגרמני ‪ -‬אזור מרחב המחיה לגזע הארי‪ .‬אזור זה אמור היה להיות מיושב‬ ‫בגרמנים בלבד והכוונה הייתה לגרש ממנו את היהודים והפולנים‪.‬‬ ‫מרכז פולין ‪ -‬שטח הג'נרל גוּב ְֶרנָמָ ן = שטח הממשל הכללי ‪ -‬אזור שלא סופח ישירות לרייך הגרמני‪ ,‬והפך לשטח‬ ‫הנתון לשליטת ממשל גרמני אזרחי‪ .‬מושל האזור היה הנס פרנק והעיר קרקוב נבחרה לשמש בירת האזור ולא העיר‬ ‫ורשה‪ .‬אזור זה אמור היה לאכלס גם את המגורשים ממערב פולין – השטח שסופח ישירות לרייך הגרמני‪.‬‬ ‫אזור הג'נרל גוברנמן כלל את הערים קרקוב‪ ,‬ורשה‪ ,‬לובלין ועוד‪.‬‬ ‫באזור זה הוקמו הגטאות ומחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫מכיבוש פולין ואילך פעלה גרמניה בשני מישורים במקביל‪:‬‬ ‫מישור אחד ‪ -‬מלחמה נגד בעלות הברית‪.‬‬ ‫מישור שני ‪ -‬טיפול ביהודים‪ ,‬כאשר עם כל התקדמות בכיבוש הנאצי ‪ -‬הקצינה מדיניות הנאצים כלפי היהודים‪.‬‬ ‫ערב המלחמה חיו בפולין כשלושה מיליון יהודים ‪ -‬היה זה הריכוז היהודי הגדול ביותר בכל מדינות הכיבוש הנאצי‪.‬‬ ‫במשך כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה היה הגבול הסובייטי )של בריה"מ( פתוח בפני היהודים וכנראה כ‪-‬‬ ‫‪ 300,000‬יהודים נמלטו מזרחה‪ .‬בין הבורחים היו בעיקר צעירים ללא משפחות‪ ,‬חברי תנועות הנוער ומנהיגי הציבור‬ ‫היהודי‪ ,‬משום שחרדו לגורלם תחת השלטון הנאצי‪.‬‬ ‫יהדות פולין נותרה ללא הנהגה בשעתה הקשה ביותר‪ .‬מנהיגי תנועות הנוער נמלטו מזרחה‪ ,‬אך אחר‪-‬כך חלקם‬ ‫יחזרו לשטחי הכיבוש הגרמני מתוך דאגה לתנועה ולחניכים שלהם‪ .‬לימים יהיו אלה שינהיגו את המרד בגטאות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מדיניות הנאצים כלפי היהודים בפולין‬ ‫‪ .1‬איגרת הבזק של היידריך‪ 21 ,‬בספטמבר ‪1939‬‬ ‫נושא האיגרת‪" :‬שאלת היהודים" בפולין הכבושה‪) .‬קטע המקור בספר הלימוד‪ :‬עמ' ‪(191 -190‬‬ ‫ב‪ 21-‬בספטמבר ‪ 1939‬נשלחה מברלין איגרת הבזק של ריינהרד היידריך‪ ,‬ראש משטרת הביטחון הגרמנית )ה‪-‬‬ ‫‪ ,S.D‬שהייתה שלוחה של ה‪ .(S.S -‬האיגרת נשלחה אל מפקדי האיינזצגרופן )עוצבות המבצע( = כוחות עילית של‬ ‫משטרת הביטחון הגרמנית שנודעו באכזריותם‪ .‬תפקידם היה להתקדם בעקבות הצבא הגרמני הכובש ולטפל באויבי‬ ‫הרייך השלישי באזורים הכבושים במזרח אירופה‪.‬‬ ‫איגרת הבזק מלמדת על תכניתו של הייידריך ביחס ליהודים באזור הג'נרל גוברנמן‪.‬‬ ‫עם כיבוש פולין לא הייתה לגרמנים תכנית ערוכה מראש לגבי יהודי פולין‪ .‬באיגרת היידריך ניתנו ההנחיות‬ ‫הראשונות הנוגעות לגורל היהודים בפולין‪.‬‬ ‫האיגרת דורשת לשמור על סודיות מוחלטת בכל הקשור למדיניות הנאצים כלפי היהודים ומבדילה בין "המטרה‬ ‫הסופית"‪ -‬ארוכת הטווח שאותה יש לשמור בסודיות‪ ,‬לבין השלבים בביצועה‪ ,‬שהינם שלבים לביצוע בטווח הזמן‬ ‫המיידי‪.‬‬ ‫לפי האיגרת‪ ,‬השליטה ביהודים באזורי הכיבוש תינתן ל‪ S.S-‬ולזרועות המשטרה‪.‬‬ ‫תוכן האיגרת‪ :‬הוראותיו של היידריך והשלבים בביצוע התכנית‪:‬‬ ‫‪ .1‬פינוי כל היהודים מאזור מערב פולין‪ -‬העברתם של היהודים מהעיירות ומהכפרים וריכוזם ברובעי מגורים‬ ‫מיוחדים בערים הגדולות‪ .‬על רובעי המגורים להימצא בסמוך למסילות ברזל או לצומתי רכבות‪ .‬יש להקים‬ ‫נקודות ריכוז מעטות ככל האפשר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקמת יודנראטים = מועצות יהודים )מועצות זקנים( בקהילות היהודיות‪ -‬היודנראטים ימנו עד ‪ 24‬אנשים‬ ‫ויורכבו מאישים סמכותיים בעלי השפעה – אנשי ציבור‪ ,‬רבנים‪ ,‬שנותרו בקהילה‪ .‬היודנראטים יחוייבו לבצע‬ ‫במדוייק את כל ההוראות שיינתנו להם‪ .‬על היודנראטים לערוך מפקד קהילתי על‪-‬פי גיל‪ ,‬מין ומקצוע והם יהיו‬ ‫אחראים על פינוי היהודים ממקומות יישוב קטנים‪ ,‬על קליטתם בערים הגדולות ועל אִ כסוּנם וכלכלתם‪.‬‬ ‫‪ .3‬אריזציה של מפעלים יהודיים‪ ,‬העברת אדמות היהודים לידי איכרים גרמנים או פולנים‪ ,‬החרמת הרכוש‬ ‫והכלכלה היהודית‪ ,‬לצורכי הרייך ולצורכי המלחמה‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת לשמור על האינטרסים הכלכליים של גרמניה הותר לזמן מוגבל‪ ,‬המשך תעסוקתם של יהודים במפעלים‬ ‫חיוניים וניתן חופש פעולה לסוחרים יהודיים לצורכי צבא הרייך‪.‬‬ ‫משמעותה וחשיבותה של איגרת הבזק‪:‬‬ ‫מדובר במסמך ראשוני‪ ,‬שמתאר את הצעדים הראשונים במדיניות הנאצים כלפי היהודים בשטחי הכיבוש‪ .‬יש‬ ‫באיגרת הנחיות למימוש תכנית‪ ,‬שמוזכרת "כמטרה הסופית"‪ ,‬שלא מפורט מהי‪.‬‬ ‫יש חוקרים‪ ,‬שזיהו את "המטרה הסופית" עם הפתרון הסופי‪ ,‬אך אין מסמכים המצביעים על‪-‬כך‪.‬‬ ‫על‪-‬פי פעולות הנאצים באותה תקופה = פעולות שכללו בעיקר את תכנית לובלין‪-‬ניסקו ואת תכנית מדגסקר‪ ,‬שעסקו‬ ‫בריכוז היהודים או בהוצאתם מאירופה‪ ,‬אין עדות להכנה להשמדה‪ ,‬וכנראה‪ ,‬ריכוז היהודים הוא למטרת גירוש‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .2‬תכניות לריכוז היהודים‪ :‬תכניות לובלין‪-‬ניסקו ומדגסקר‬ ‫גודלה של הקהילה היהודית בפולין והעובדה‪ ,‬כי אירופה הייתה נתונה במלחמה הובילו את הגרמנים לחיפוש אחר‬ ‫פתרונות שונים ל"בעיה היהודית" )ל"שאלה היהודית"(‪ .‬ברור היה‪ ,‬שהגירה כבר לא יכולה להיות פתרון לשאלת‬ ‫היהודים בגלל גודלה של הקהילה היהודית בפולין ובגלל מציאות המלחמה‪.‬‬ ‫במסגרת החיפוש אחר פתרונות ל"שאלת היהודים" העלו הנאצים במהלך ‪ 1940 -1939‬שתי תכניות לריכוז‬ ‫היהודים בטריטוריות מסוימות‪:‬‬ ‫א‪ .‬תכנית לובלין‪-‬ניסקו‪ :‬מטרת התכנית הייתה לרכז כשמונים אלף יהודים באזור לובלין‪ ,‬אזור שהיו בו תנאים‬ ‫קשים )ביצות וכו'(‪ .‬הגרמנים קיוו‪ ,‬שהתנאים הקשים יביאו למותם של יהודים רבים‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1939‬החל אדולף אייכמן להעביר יהודים מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה לכפר ניסקו שליד לובלין‪.‬‬ ‫בחודשי חורף ‪ 1940-1939‬הועברו לאזור כעשרים אלף יהודים‪.‬‬ ‫התנאים הקשים באזור ‪ -‬היעדר מים לשתייה‪ ,‬מקורות פרנסה‪ ,‬קור עז ועוד‪ ,‬יצרו סכנה של התפרצות מחלת‬ ‫הטיפוס‪.‬‬ ‫בתחילת ‪ 1940‬ביטלה גרמניה את התכנית בגלל קשיים ארגוניים ובגלל התנגדות מושל לובלין לכניסת אלפי‬ ‫יהודים נוספים לאזור‪ .‬עם ביטול תכנית זו הועלתה תכנית מדגסקר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תכנית מדגסקר‪ :‬אי במערב אפריקה ‪ -‬היה שטח מנדט בשליטת צרפת‪ ,‬שהועבר לאחר כיבוש צרפת לשליטת‬ ‫גרמניה‪ .‬אייכמן הציע ליישב במדגסקר מיליוני יהודים מהרייך הגרמני ומארצות הכיבוש‪ .‬אייכמן תיכנן‪ ,‬שמבצע‬ ‫העברת היהודים אל מדגסקר ימומן על‪-‬ידי יהדות העולם‪.‬‬ ‫גם תכנית זו בוטלה‪ ,‬מכיוון שהייתה לא מעשית בתנאי מלחמה‪ ,‬במיוחד כאשר הצוללות הבריטיות שלטו בים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ביצוע המדיניות כלפי היהודים עד‬ ‫לכליאתם בגטאות‪:‬‬ ‫צווים ותקנות לבידוד חברתי ונישול‬ ‫כלכלי‬ ‫עם כיבוש פולין על‪-‬ידי הנאצים פרסם הנס פרנק‪ ,‬המושל של אזור הג'נרל גוברנמן‪ ,‬תקנות וצווים‬ ‫אנטי‪-‬‬ ‫יהודיים‪ ,‬שהביאו לבידוד חברתי‪ ,‬נישול כלכלי ולערעור חייהם של היהודים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ביטול זכויותיהם האזרחיות‪ :‬יהודים פוטרו ממשרות ציבוריות‪ ,‬השלטון הנאצי עודד ביצוע פוגרומים ביהודים‪.‬‬ ‫היהודים נקלעו לתנאי חיים בלתי נסבלים‪ ,‬רצופי השפלה והתעללות‪ :‬רציחות‪ ,‬הכאות‪ ,‬מעצרים‪ ,‬גזיזת פאות‬ ‫וזקנים‪ ,‬הם נדרשו לנקות את הרחובות באמצעות מברשות שיניים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬ריכוז ובידוד‪ :‬כל יהודי מגיל ‪ 10‬חוייב לשאת על הבגד שלו סימן מזהה = הטלאי הצהוב או סרט לבן עם מגן‬ ‫דוד כחול‪ .‬היהודים נדרשו לסמן את חנויותיהם ולרשום את רכושם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוגבל חופש התנועה של היהודים‪,‬‬ ‫הוטל עליהם עוצר לילה‪ ,‬ונאסר עליהם לנסוע ברכבות‪.‬‬ ‫‪ .3‬פגיעה תרבותית‪ ,‬חינוכית ודתית‪ :‬על היהודים נאסר להחזיק מקלטי רדיו כדי למנוע מהם מידע על המתרחש‬ ‫בעולם‪ .‬מבני‪-‬ציבור‪ ,‬כמו‪ :‬בתי‪-‬כנסת הוחרמו או הועלו באש‪ .‬מערכת החינוך היהודית נסגרה ונאסרה התפילה‬ ‫בציבור‪.‬‬ ‫‪ .4‬הרס הבסיס הכלכלי = אריזציה‪ :‬הוחרמו מפעלים‪ ,‬בתי‪-‬עסק‪ ,‬קרקעות‪ ,‬דירות וסחורות של יהודים‪ .‬הוטלו על‬ ‫היהודים קנסות כבדים‪ ,‬חשבונות בנק של יהודים הוקפאו והותר להם להחזיק סכום כסף קטן בלבד‪ .‬רבים‬ ‫מהיהודים נאלצו למסור לשלטון הנאצי כסף‪ ,‬זהב ותכשיטים‪.‬‬ ‫‪ .5‬תחילת הגירושים וחטיפת יהודים לעבודות כפייה‪ :‬עם כיבוש פולין החלו לגרש יהודים ממערב פולין‪-‬השטח‬ ‫שסופח ישירות לרייך אל שטח הג'נרל גוברנמן‪ .‬הגירושים ההמוניים נעשו במהירות ובאכזריות‪ .‬במקביל‬ ‫לגירושים הוקמו באזור הג'נרל גוברנמן עשרות מחנות עבודה במטרה לנצל את היהודים ככוח עבודה ולחנכם‬ ‫ל"סדר החדש"‪ .‬לפי פקודה חוייבו היהודים לעזור במאמץ המלחמתי הגרמני וכל הגברים בגילאים שבין ‪ 14‬ל‪-‬‬ ‫‪ 65‬חוייבו בעבודות כפייה למשך שנתיים‪ ,‬עם אפשרות להארכת תקופה זו על‪-‬ידי הנאצים‪ .‬היהודים עבדו‬ ‫בסלילת ותיקון כבישים‪ ,‬חפירת תעלות‪ ,‬העמסת רכוש יהודי גנוב ובניית חומות סביב הרבעים שנועדו לגטאות‪.‬‬ ‫העבודה גרמה לתמותה רבה עקב התנאים הקשים‪ .‬שכר העבודה היה צלחת מרק ופרוסת לחם‪ .‬יהודים נחטפו‬ ‫ברחובות לצורך עבודות הכפייה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הקמת הגטאות‬ ‫הבסיס להקמת הגטאות הונח באיגרת הבזק של היידריך‪ ,‬בה דובר על ריכוז היהודים בערים המרכזיות בפולין‪.‬‬ ‫גטו = רובע יהודי סגור‪ ,‬שהפריד ובודד את היהודים משאר חלקי העיר‪.‬‬ ‫מנובמבר ‪ 1939‬הוכרז‪ ,‬כי חלה חובה על כל היהודים לעבור לגטאות‪.‬‬ ‫תהליך הקמת הגטאות היה תהליך מתמשך‪ ,‬שהשתנה בהתאם לזמנים‪ ,‬לנסיבות‪ ,‬לצורכי הגרמנים ולמספר היהודים‬ ‫במקום‪ .‬היו הבדלים במועדי הקמת הגטאות‪.‬‬ ‫הגטאות הוקמו מסוף ‪ 1939‬עד ‪ .1941‬היו הבדלים במידת סגירותם והתבדלותם מהסביבה החיצונית וברמת‬ ‫השמירה עליהם‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬גטו ורשה נחשב תחילה גטו פתוח‪ ,‬משום שהיהודים יכלו לצאת בכל יום למספר שעות לעבודה מחוץ לגטו‪.‬‬ ‫גטו לודז' היה מתחילתו גטו סגור ומבודד‪.‬‬ ‫ההבדלים נבעו מכך‪ ,‬שלא הייתה הוראה מפורשת ואחידה של הנאצים בנוגע להקמת הגטאות‪ ,‬וזה היה נתון לשיקול‬ ‫של הפיקוד הגרמני במקום‪.‬‬ ‫)עוד בימי‪-‬הביניים הורגלו היהודים לחיות בתוך שכונות מבודדות לשם הקיום הדתי ולשם ביטחונם‪.‬‬ ‫הגטו הראשון הוקם בוונציה‪ ,‬איטליה‪ ,‬אולם‪ ,‬הגטו המסורתי‪ ,‬אליו הורגלו היהודים בעבר‪ ,‬היה שונה מאד מזה‬ ‫שהוקם על‪-‬ידי הנאצים(‪.‬‬ ‫הגטאות הוקמו באזור הג'נרל גוברנמן‪.‬‬ ‫הגטו הראשון שהוקם היה גטו פיוטרקוב‪ ,‬אוקטובר ‪ ,1939‬הגטו השני היה גטו לודז'‪ ,‬פברואר ‪ ,1940‬אליו הועברו‬ ‫היהודים תוך יום אחד‪ ,‬וגטו ורשה היה הגטו השלישי שהוקם‪ .‬הקמת גטו ורשה ארכה כשנה‪ ,‬הוא היה עצום בגודלו‬ ‫ובהדרגה נדחסו לתוכו כ‪ 450,000 -‬יהודים‪ ,‬לשטח שהיווה כשלושה אחוז מכלל שטח העיר‪ .‬המעבר לגטו היה חד‪,‬‬ ‫מהיר ופתאומי ולכן לא הותיר ליהודים הרבה זמן להתארגן‪ .‬כל היהודים חוייבו להיכנס לתחום הגטו רק עם רכוש‬ ‫אותו יכלו לשאת‪ .‬הם חוייבו למסור לגרמנים את כל רכושם‪ ,‬את תכשיטיהם‪ ,‬כלי זהב וכסף‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הם חוייבו לשאת את הטלאי הצהוב‪.‬‬ ‫הגטאות שימשו פתרון ל"שאלת היהודים" עד תחילת הפתרון הסופי‪.‬‬ ‫מאפייני הגטאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגטאות הוקמו בערים הגדולות‪ ,‬בהן היה ריכוז גבוה של יהודים‪ .‬האזור שנבחר כשטח הגטו היה אזור פולני‬ ‫אנטישמי ולרוב אזור של עוני ומצוקה – מערכות ניקוז המים‪ ,‬הביוב והתברואה לא תיפקדו‪.‬‬ ‫‪ .2‬שטח הגטו היה מצומצם ביותר ונועד לדחוס אנשים רבים לתוכו‪ ,‬במטרה להגביר את החולי והתמותה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫בגטו וילנה היו ‪ 8 -5‬אנשים בחדר ובגטו ורשה‪ ,‬בו הייתה רמת הצפיפות הגדולה ביותר‪ ,‬היו בין ‪ 15‬ל‪20-‬‬ ‫אנשים בחדר‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגטאות הוקמו בערים הגדולות‪ ,‬ליד מסילות ברזל או צומתי רכבות‪ ,‬שהיוו אמצעי נוח לניוד היהודים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫המטרות המוצהרות וההסברים להקמתם של הגטאות‪:‬‬ ‫הנאצים נימקו‪/‬תירצו את הקמת הגטאות בנימוקים‪/‬תירוצים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ריכוז היהודים בגטאות נועד למנוע הפצת ידיעות פוליטיות שקריות על‪-‬ידי יהודים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ריכוז היהודים בגטאות נועד למנוע הפצת מגֵפות )מחלות מידבקות(‪ ,‬כגון‪ :‬טיפוס‪ ,‬כינים וכו'‪ ,‬שמקורן‪ ,‬לטענת‬ ‫הנאצים‪ ,‬ביהודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ריכוז היהודים בגטאות נועד למנוע מהיהודים ספסרות במצרכי מזון‪.‬‬ ‫‪ .4‬ריכוז היהודים בגטאות נועד להגן על היהודים מפני הסביבה העויינת‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬המטרות האמיתיות היו שונות לחלוטין מנימוקים‪/‬תירוצים אלה‪.‬‬ ‫המטרות האמיתיות )הסמויות( להקמת הגטאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬ריכוז ובידוד היהודים – הנאצים רצו לרכז את היהודים ולבודד אותם מהעולם החיצון כדי שאפשר יהיה להדק‬ ‫את הפיקוח והשליטה עליהם ולמנוע מהם מידע על מה שקורה במלחמה‪.‬‬ ‫הנאצים הגבירו את הבידוד על‪-‬ידי הפצת שמועות זדוניות בדבר מגפות והודיעו כי אסור להתקרב לגטו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניצול כלכלי – הנאצים רצו לנצל באופן יעיל את כוח העבודה של היהודים בתעשיות ובמפעלים‪ ,‬שהוקמו‬ ‫בגטאות ובסביבתם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הנאצים רצו לגזול את רכושם של היהודים – כשהיהודים גורשו אל הגטאות‪ ,‬הם השאירו מאחוריהם‬ ‫בתים ורכוש‪ ,‬שנגזלו על‪-‬ידי הנאצים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגטו נועד לשמש אמצעי הכחדה עקיף של היהודים‪ .‬אמצעי הקיום הבסיסיים נמנעו מהיהודים בגטאות וכך‬ ‫נגרמה תמותה רבה כתוצאה מהרעב‪ ,‬הצפיפות‪ ,‬המחלות והמחסור בתרופות‪.‬‬ ‫הייתה הרעבה מכוונת על‪-‬ידי הנאצים ‪ -‬מנת המזון של היהודים הייתה ‪ 184‬קלוריות ליום‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגטו נועד לשבור את רוחם של היהודים על‪-‬ידי בידודם‪ ,‬השפלתם ומניעת התקווה מהם‪.‬‬ ‫)הגטו חיזק את הסטראוטיפ השלילי של היהודים בעיני הסביבה ושימש מימד של הטעיה‪ ,‬כיוון שנתפס כשכונה‬ ‫יהודית שהוקמה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ביוזמת היהודים(‪.‬‬ ‫דרכי הפיקוח על הגטאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגטאות היו נתונים לפיקוח של ה‪ S.S-‬והגסטאפו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגטאות היו מוקפים בחומות עץ‪/‬אבן ובגדרות תיל‪ .‬גטו ורשה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוקף בחומת לבנים ועליה גדר תיל‪.‬‬ ‫‪ .3‬השמירה על הגטאות הופקדה בידי שוטרים פולנים וגרמנים‪.‬‬ ‫שוטרים יהודים מילאו משימות שיטור בתוך הגטו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ארגון הגטו וניהולו על‪-‬ידי היודנראטים ופעילות ארגונים‬ ‫נוספים בגטו‬ ‫היודנראט‪/‬מועצת היהודים )מועצת הזקנים( = ההנהגה היהודית‬ ‫בגטו )הנהגה במילכוד(‬ ‫)קטע המקור בספר הלימוד‪ ,‬בעמוד ‪(196‬‬ ‫עד פרוץ מלחמת העולם השנייה הורכבה ההנהגה היהודית בפולין מראשי המפלגות הפוליטיות וממנהיגי תנועות‬ ‫הנוער‪ .‬כמו‪ -‬כן הייתה הנהגה חרדית )אורתודוקסית(‪ ,‬שעליה נמנו הרבנים הגדולים‪ .‬עם פרוץ המלחמה נמלטו‬ ‫המנהיגים מפולין‪ ,‬והשאירו את היהודים ללא הנהגה ראויה לשמה‪.‬‬ ‫הבסיס החוקי להקמת היודנראט מופיע בשני מסמכים‪ (1 :‬איגרת הבזק של היידריך‪ ,‬בה יש הוראה להקים מועצה‬ ‫יהודית בכל קהילה יהודית‪ (2 .‬פקודת המושל הנס פרנק באזור הג'נרל גוברנמן בנובמבר ‪ ,1939‬בה יש הוראה‬ ‫להקים יודנראט בן ‪ 12‬חברים בקהילות היהודיות הקטנות ויודנראט בן ‪ 24‬חברים בקהילות היהודיות הגדולות‪ .‬על‬ ‫היודנראט הוטל לבחור את יושב הראש )יו"ר( והנאצים אמורים לאשר את הבחירה‪.‬‬ ‫עבור הנאצים היודנראט שימש גוף יהודי שאחראי לביצוע הוראותיהם‪ ,‬גוף שמורכב מאישים סמכותיים‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫רבנים כדי שיוכלו לנצל את מרותם והשפעתם על היהודים וכך להבטיח צייתנות לנאצים‪.‬‬ ‫הרכב היודנראט‪ :‬רוב חברי היודנראט היו אנשי ציבור ובעלי ממון‪ ,‬שלא השתייכו להנהגה הוותיקה מלפני המלחמה‬ ‫ונסיונם כמנהיגים ציבוריים לא היה רב‪.‬‬ ‫במסגרת היודנראט פעלו אנשים מסוגים שונים‪ .‬חלק פעלו מתוך תחושת מסירות ונאמנות לציבור היהודי בגטו‪ ,‬וחלק‬ ‫היו מושחתים‪ ,‬שניסו לנצל את מעמדם לתועלתם האישית‪.‬‬ ‫מה היו המטרות של הנאצים בהקמת היודנראט‪:‬‬ ‫‪ .1‬להביא לכך‪ ,‬שההוראות והפקודות של הנאצים ימולאו במלואם על‪-‬ידי היהודים‪.‬‬ ‫היודנראט שימש כמתווך בין היהודים בגטו לבין הנאצים ונשא באחריות אישית לביצוע יעיל של מדיניות‬ ‫הנאצים בנוגע ליהודים‪ .‬זה חסך לנאצים כוח‪-‬אדם‪ ,‬שינהל את הגטו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפניית הזעם והמרירות כלפי היודנראט ולא כלפי הנאצים‪.‬‬ ‫זה אכן הצליח מבחינתם של הנאצים‪ ,‬כי בסופו של דבר היהודים התייחסו אל חברי היודנראט כאל משתפי‬ ‫פעולה עם הנאצים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטעיה כדי למנוע התנגדות‪.‬‬ ‫הקמת היודנראט נתנה ליהודים הרגשה‪ ,‬כי חייהם מתנהלים כבעבר על‪-‬ידי הנהגה יהודית‪ ,‬ש ֵמגֵנה על‬ ‫האינטרסים שלהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬צמצום החיכוך והמגע בין היהודים לנציגי השלטון הנאצי‪ .‬יצירת הפרדה בין הגזעים‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫התפקידים של היודנראט‬ ‫התפקידים מתחלקים לשניים‪ :‬א( תפקידים על‪-‬פי פקודות הנאצים ב( תפקידים שלא על‪-‬פי פקודות הנאצים‪.‬‬ ‫א‪ .‬תפקידי היודנראט על‪-‬פי פקודות הנאצים ‪ -‬תפקידים עד לביצוע תכנית הפתרון הסופי‪:‬‬ ‫‪ .1‬ריכוז והעברת היהודים מהכפרים והעיירות אל הגטו‪ ,‬ובתוך הגטו‪ ,‬היודנראט היה צריך למצוא מקומות‬ ‫מגורים לאלפי המשפחות‪ ,‬שנדחסו לתוכו‪ .‬בגטאות הגדולים הבעיה הייתה חמורה ביותר‪ .‬בגטו ורשה‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הצטופפו קרוב לחצי מיליון איש בשטח‪ ,‬שהיווה רק כ‪ 3% -‬מהשטח הכולל של העיר‪.‬‬ ‫‪ .2‬עריכת מפקד אוכלוסין ורישום תושבי הגטו לשם חלוקת מזון‪ ,‬מעקב ושליחת אנשים לעבודות כפייה‪.‬‬ ‫רישום האוכלוסין נעשה לפי קריטריונים של מין‪ ,‬גיל‪ ,‬מקצוע ועוד‪ .‬המטרה של עריכת המפקד ורישום‬ ‫התושבים הייתה לארגן את הגטו וגם ליידע את הגרמנים על המצב בגטו‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיוע בגילוי רכוש שהוברח לגטו ובהחרמת רכוש‪ ,‬בביצוע תשלומי קנסות‪ ,‬בגביית מיסים‪ ,‬ביישום גזרות‬ ‫שונות ובהקפדה על נהלים‪ ,‬כמו‪ :‬ענידת הטלאי הצהוב‪.‬‬ ‫‪ .4‬דאגה להיגיינה בגטו ושמירה על תנאי תברואה ורמת בריאות סבירים‪ .‬אמנם מטרת הנאצים הייתה לגרום‬ ‫לתמותה בגטו באמצעות הרעב והצפיפות‪ ,‬שהיוו אמצעי הכחדה עקיף‪ ,‬אבל הם דרשו מהיודנראט למנוע זיהומים‬ ‫ומחלות ולשמור על רמת בריאות ותברואה סבירים‪.‬‬ ‫תפקיד היודנראט מביצוע תכנית הפתרון הסופי ‪ -‬ארגון ואיסוף היהודים לגירושים‪.‬‬ ‫עם תחילת "הפתרון הסופי"‪ ,‬ב‪ ,1942-‬הוטל על היודנראט להכין טרנספורטים=משלוחים למחנות ההשמדה‪ .‬זה היה‬ ‫התפקיד הבעייתי והכאוב ביותר שהוטל על היודנראט‪ ,‬שהרי מדובר בהחלטה "מי ימות ראשון"?‪ .‬חברי היודנראט‬ ‫נאלצו לאסוף אנשים מהבתים‪ ,‬מהחצרות‪ ,‬ממקומות‪-‬מחבוא ולרכזם בנקודות האיסוף‪ ,‬לעיתים קרובות תוך שימוש‬ ‫בכוחות המשטרה היהודית‪ ,‬שהוקמה בפקודת הנאצים‪.‬‬ ‫אנשי המשטרה היהודית היו פטורים מעבודות כפייה‪ ,‬הם לא קיבלו משכורות‪ ,‬אבל קיבלו תוספות במנת המזון‪ .‬כדי‬ ‫להתקבל למשטרה היה צורך בכושר גופני ורצוי היה ניסיון צבאי קודם‪ .‬המשטרה היהודית הייתה צריכה למלא את‬ ‫דרישות הנאצים ולשרת את הצרכים היהודיים הפנימיים‪ ,‬שנקבעו על‪-‬ידי היודנראט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תפקידי היודנראט שלא על‪-‬פי פקודות הנאצים‪ ,‬תפקידים שהיודנראט לקח על עצמו ביוזמתו‪.‬‬ ‫מדובר בתפקידים שהיודנראט לקח על עצמו מתוך אחריות מוסרית כלפי היהודים‪ ,‬מתוך הצרכים של הציבור‬ ‫היהודי בגטו‪ ,‬מתוך הרצון לסייע ליהודים להתמודד עם קשיי החיים בגטו )הרצון "לקדש את החיים"( ומתוך‬ ‫הצורך לשמור על החברה היהודית כחברה אנושית‪.‬‬ ‫פירוט התפקידים‪:‬‬ ‫‪ .1‬אספקת מזון‪ ,‬עזרה וסעד לנזקקים‪ :‬בגטו הייתה מצוקת רעב קשה ביותר‪ .‬הגרמנים סיפקו לגטו מזון בכמויות‬ ‫מזעריות‪ ,‬ולכן היודנראט פעל למצוא דרכים לספק מזון נוסף ולחלקו באופן שווה בין המשפחות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬גידול‬ ‫ירקות ליד הבתים‪ ,‬בגנים ציבוריים‪ ,‬העלמת עין ממבריחי מזון‪ ,‬הקמת בתי‪-‬תמחוי לעניים והקמת מפעלי תעשיה‬ ‫במטרה למכור תוצרת עבור מזון‪.‬‬ ‫בגטו וילנה הוקם בית חרושת‪ ,‬שייצר קמח ועמילן מקליפות תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬סבון מעצמות סוסים‪ ,‬סירופ‬ ‫וסוכריות מתפוחי‪-‬אדמה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בגטו ורשה ‪ 80%‬מכלל מצרכי המזון‪ ,‬הגיעו לגטו באמצעות הברחות בידיעת היודנראט‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתן תעסוקה לתושבי הגטו‪ :‬היודנראט דאג להעסיק את היהודים במפעלי תעשיה ובתי מלאכה‪ ,‬בעיקר בגטאות‬ ‫הגדולים‪ .‬הסיבות לכך‪ :‬א( הצלת הגטו באמצעות עבודה‪ .‬הרצון להפוך את הגטו לגטו יצרני ומועיל עבור‬ ‫הנאצים‪ .‬ההנחה הייתה‪ ,‬שהעבודה תמנע את חיסול הגטו‪.‬‬ ‫ב( הרצון ליצור יציבות לתושבי הגטו באמצעות העבודה וליצור מקור הכנסה ליודנראט‪.‬‬ ‫ג( במפעלים ובבתי‪-‬המלאכה ייצרו סחורות‪ ,‬שניתן היה להבריחן מחוץ לגטו ולהשיג תמורתן מזון‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מי שעבד במפעלים ובבתי‪-‬המלאכה קיבל מנת מזון משופרת במעט‪ ,‬שתמכה במשפחתו‪.‬‬ ‫בתקופת הגירושים למחנות ההשמדה‪ ,‬ניתן היה למצוא הסתערות של אנשים רבים על המפעלים ובתי‪-‬המלאכה‬ ‫כדי להשיג "פתקה"‪ ,‬שהוכיחה את נחיצותם בגטו וכך נמנע גירושם מן הגטו‪.‬‬ ‫‪ .3‬שמירה על היגיינה ובריאות‪ :‬על אף המחסור הקשה בסבון‪ ,‬מים ומוצרי היגיינה אחרים‪ ,‬היודנראט ניסה ככל‬ ‫יכולתו לשמור על ניקיון הגטו‪ .‬בגטאות הוקמו שירותי בריאות‪ ,‬מעבדות‪ ,‬חדרי חיטוי‪ ,‬מרפאות לילדים‪ ,‬לאמהות‬ ‫בהריון‪ ,‬בתי‪-‬מרקחת‪ ,‬מרפאות שיניים ואפילו בתי‪-‬חולים‪.‬‬ ‫בגטו לודז'‪ ,‬לדוגמה‪ :‬היו חמישה בתי‪-‬חולים עם ‪ 3,000‬מיטות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקמת מערכת חינוך ותרבות‪ :‬היודנראטים הקימו בסתר גני‪-‬ילדים‪ ,‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬הם פתחו קורסים להסבה‬ ‫מקצועית‪ ,‬הכשירו מורים וגננות ומימנו את משכורותיהם‪ .‬הם עודדו קיום פעולות תרבות‪ :‬תיאטרון‪ ,‬הרצאות‪,‬‬ ‫תזמורות‪ ,‬תערוכות אמנות‪ ,‬הקמת ספריות ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬שמירה על החוק והסדר‪ :‬היודנראט הקים בגטו בתי‪-‬משפט ובתי‪-‬סוהר‪ .‬היודנראט נעזר באנשי המשטרה‬ ‫היהודית לשמור על הסדר הציבורי בגטו ולנהל‪ ,‬עד כמה שאפשר‪" ,‬חיים נורמליים" בגטו‪ ,‬להגן על התושבים‬ ‫מפני פושעים ועוד‪ .‬המשטרה היהודית שימשה מכשיר הכפייה של היודנראט וגם שמרה על שערי הגטו‪.‬‬ ‫היודנראט גם גבה מיסים כדי לקיים את הגטו‪.‬‬ ‫הקשיים והדילמות )=הלבטים(‪ ,‬שעמדו בפני חברי היודנראט במילוי‬ ‫תפקידם ואופן התמודדותם עם הקשיים עד לביצוע הפתרון הסופי‬ ‫)ספטמבר ‪ - 1939‬יוני ‪(1941‬‬ ‫‪ (1‬מציאת איזון בין החובה לציית לגרמנים לבין הרצון לדאוג לתושבי הגטו‬ ‫הקושי העיקרי לא היה‪ ,‬האם למלא את פקודות הנאצים‪ ,‬אלא כיצד למלא את הפקודות‪ ,‬כלומר‪ :‬האם לציית‬ ‫לפקודות באופן מוחלט‪ ,‬במטרה לנהל חיים סדירים ולמנוע מעורבות יתר של הנאצים בגטו או לחרוג מעט‬ ‫מהפקודות ולהעלים עין‪.‬‬ ‫היו יודנראטים‪ ,‬שצייתו באופן מוחלט‪ ,‬כי פחדו מהנאצים ופחדו שהגטו ייפגע והם נתפסו כמשתפי פעולה עם‬ ‫הנאצים‪ ,‬אך היו יודנראטים‪ ,‬שסייעו לתושבי הגטו‪ ,‬גם במחיר סיכון חייהם ולא צייתו לפקודות הנאצים במלואן‪.‬‬ ‫‪ (2‬כיצד להתמודד עם יחס הציבור היהודי אליהם‬ ‫היו יהודים‪ ,‬ששנאו אותם ובזו להם מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫א( הייתה ליהודים בגטו תחושה‪ ,‬שהיודנראטים משתפים פעולה עם הנאצים‪.‬‬ ‫ב( המשטרה היהודית ‪ -‬הזרוע המבצעת של היודנראט‪ ,‬גילתה אכזריות כלפי היהודים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ג( חלק מהיודנראטים לא הנהיגו חלוקת מזון הוגנת בין תושבי הגטו‪ ,‬גבו מיסים גבוהים‪ ,‬חיו חיים ראוותניים‬ ‫ונטלו לעצמם זכויות יתר‪.‬‬ ‫‪ (3‬כיצד לחלק את הנטל בין תושבי הגטו‬ ‫חלוקת נטל העבודה‪ ,‬החרמות הרכוש ועוד‪.‬‬ ‫בגטו ורשה אנשים התנדבו בהתחלה לצאת לעבודה‪ ,‬כי הם קיבלו מנת מזון נוספת‪ ,‬אבל כשאנשים החלו לא‬ ‫לחזור ממחנות העבודה‪ ,‬היו כאלה שהציעו ליודנראט כסף במקום שליחתם למחנות עבודה והיודנראט החל‬ ‫למסד הליכי פטור‪ ,‬כלומר‪ :‬אנשים שילמו כסף‪ ,‬וכך פטרו את עצמם מעבודה‪ ,‬ומאחר שהעניים לא יכלו לשלם‬ ‫כסף‪ ,‬הם נאלצו לצאת לעבודה‪.‬‬ ‫‪ (4‬כיצד להתייחס לגופים ולמוסדות אחרים‪ ,‬שפעלו בגטו‪ ,‬כמו‪ :‬תנועות הנוער‪.‬‬ ‫רומקובסקי‪ ,‬יו"ר היודנראט בגטו לודז' לא אהב את תנועות הנוער מכיוון שהוא רצה שהכל יהיה תחת שליטתו‬ ‫ותנועות הנוער פעלו כגוף עצמאי‪.‬‬ ‫היו סוגים שונים של חברי יודנראט‪ .‬חלק מילאו את פקודות הנאצים מתוך חוסר ברירה ופחד‪ ,‬חלק חרגו‬ ‫מפקודות הנאצים‪.‬‬ ‫צריך לזכור‪ ,‬שבסופו של דבר גם חברי היודנראט פעלו תחת הכפייה והטרור הנאצי ואנחנו לא שופטים!‬ ‫‪17‬‬ ‫הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות‪ ,‬יוני ‪-1941‬‬ ‫מאי ‪1945‬‬ ‫)הערה – שני העמודים הבאים הם רקע לקריאה בלבד!!!(‬ ‫א‪ .‬פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות‪"/‬מבצע ברברוסה"‬ ‫ב‪ 22 -‬ביוני ‪ 1941‬היטלר עשה את הטעות האסטרטגית הגדולה של המלחמה‪ .‬הוא פתח "במבצע ברברוסה"‬ ‫שמשמעותו‪ :‬פתיחת חזית שנייה במזרח אירופה )בריה"מ(‪ .‬היטלר עשה זאת בניגוד לעצת הגנרלים שלו‪.‬‬ ‫גרמניה פלשה לברית‪-‬המועצות ו ֵהפֵרה את חוזה ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪.‬‬ ‫הסיבות לפלישה‪ (1 :‬מימוש רעיון מרחב המחיה‪ ,‬תוך שיעבוד הרוסים‪ ,‬בני הגזע הסלבי‪ ,‬והשמדת מיליוני היהודים‬ ‫בברית‪-‬המועצות‪) .‬סיבה אידאולוגית(‪.‬‬ ‫‪ (2‬הרצון לחסל את הקומוניזם ‪ -‬האויב הגדול של הנאציזם )סיבה אידאולוגית(‪.‬‬ ‫‪ (3‬הצורך להשתלט על המשאבים הרבים של ברית‪-‬המועצות ‪ -‬ערי נמל‪ ,‬אדמות וחומרי‪-‬גלם‪ :‬פחם‪ ,‬נפט ועוד כדי‬ ‫לחזק את כלכלת גרמניה וכדי להשליט סדר חדש באירופה‪.‬‬ ‫הרוסים היו מופתעים מהפלישה‪ .‬הגרמנים התקדמו במהירות בתוך שטחי ברית‪-‬המועצות )"מלחמת בזק"(‪ ,‬אך‬ ‫לבסוף נבלמו בברית‪-‬המועצות מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪" (1‬גנרל חורף" ‪ -‬החורף הרוסי הקשה הקדים לבוא והגרמנים לא עמדו בחורף הקשה ‪ -‬חיילים קפאו‪ ,‬הדלק‬ ‫בטנקים קפא וכו'‪.‬‬ ‫‪ (2‬הרוסים נקטו בשיטת האדמה החרוכה = הם שרפו אדמות‪ ,‬תוצרת חקלאית‪ ,‬הרסו מפעלי תעשיה וכו' כדי למנוע‬ ‫אמצעי קיום מהכובש הגרמני‪.‬‬ ‫‪ (3‬ההתקדמות הגרמנית המהירה‪ ,‬בשטחי ברית‪-‬המועצות‪ ,‬הרחיקה אותם מקווי‪-‬האספקה שלהם‪.‬‬ ‫‪ (4‬הצבא האדום התאושש ותקף את הגרמנים‪ .‬ב‪ ,1942-‬התחיל הצבא האדום לדחוק את הצבא הגרמני מאדמת‬ ‫ברית‪-‬המועצות‪.‬‬ ‫משמעות מבצע ברברוסה‪ :‬הפלישה של גרמניה לברית‪-‬המועצות הפכה את ברית‪-‬המועצות ובריטניה‬ ‫לבעלות‪-‬ברית‪.‬‬ ‫בריטניה הדמוקרטית וברית‪-‬המועצות הקומוניסטית שיתפו פעולה לנוכח האויב המשותף = גרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫עם הפלישה לבריה"מ החלה גרמניה לנקוט צעדים קיצוניים למימוש "הסדר החדש" באזור הכיבוש המזרחי על‪-‬‬ ‫ידי ניצול האוכלוסייה המקומית ועל‪-‬ידי תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" בנוגע ל"שאלת היהודים"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נסיבות הצטרפותה של ארצות‪-‬הברית למלחמה‪ ,‬דצמבר ‪) 1941‬חזית האוקיאנוס השקט(‬ ‫הרקע‪-‬כשפרצה המלחמה ב‪ 1939-‬נותרה ארצות‪-‬הברית ניטרלית‪ .‬היא נקטה במדיניות של בדלנות‪ ,‬אך היא הודיעה על‬ ‫תמיכתה במדינות הדמוקרטיות‪.‬‬ ‫בהדרגה היא החלה להיות מעורבת במלחמה‪ ,‬לאור הצלחותיה של גרמניה הנאצית‪:‬‬ ‫‪ (1‬רוזוולט נאם את "נאום הקרנטינה" )=ההסגר(‪ .‬בנאום הוא הביע הזדהות עם המדינות הדמוקרטיות במאבק‬ ‫שלהן מול גרמניה ואיטליה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ (2‬חוק "שלם וקח" – החוק איפשר מכירה או השאלה של נשק וציוד מלחמתי למדינות‪ ,‬שנלחמו בגרמניה‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫החוק‪ ,‬המדינות היו צריכות לקחת את הנשק מנמלי ארצות‪-‬הברית ולשלם עליו במזומן‪.‬‬ ‫‪ (3‬ארצות‪-‬הברית נתנה לבריטניה חמישים משחתות )= אוניות מלחמה בעלות עוצמה גדולה(‪.‬‬ ‫‪" (4‬נאום ארבע החרויות" של רוזוולט ‪ -‬חרות הדיבור‪ ,‬חרות הדת‪ ,‬חרות ממחסור וחרות מפחד‪.‬‬ ‫רוזוולט הוסיף בנאום הזה כי ארצות‪-‬הברית תהפוך ל"מחסן הנשק" של המדינות הדמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ (5‬חוק "החכר והשאל" – החוק איפשר אספקת נשק למדינות‪ ,‬שההגנה עליהן חיונית להגנת ארה"ב‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫בריטניה וברית‪-‬המועצות‪.‬‬ ‫‪ (6‬האמנה האטלנטית ‪ -‬בקיץ ‪ 1941‬חתמו רוזוולט‪ ,‬נשיא ארצות‪-‬הברית‪ ,‬וצ'רצ'יל‪ ,‬ראש‪-‬ממשלת בריטניה‪ ,‬על‬ ‫האמנה האטלנטית )הסכם על אוניה באוקיאנוס האטלנטי(‪.‬‬ ‫האמנה היא הצהרת עקרונות משותפת של ארצות‪-‬הברית ובריטניה‪.‬‬ ‫עקרונות האמנה האטלנטית‪ (1 :‬התנגדות לכל סיפוח שטחים ולכל שינוי של גבולות בניגוד לרצון האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ (2‬לכל עַם יש זכות להגדרה עצמית = לקבוע את צורת המשטר שלו‪.‬‬ ‫‪ (3‬צריך לסייע לעמים שרוצים להשתחרר מעריצות‪.‬‬ ‫שי ִט בים ולפירוק נשק‪.‬‬ ‫‪ (4‬צריך לחתור לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינות‪ ,‬לחופש ַ‬ ‫‪ (5‬לאחר חיסול העריצות הנאצית‪ ,‬יש לבסס שלום עולמי‪ ,‬שיבטיח לכל אדם חיים של חופש‪,‬‬ ‫חיים ללא פחד ומחסור‪.‬‬ ‫המשמעות של האמנה האטלנטית‪ :‬היא משמשת בסיס לשיתוף פעולה בין המדינות הדמוקרטיות = ארצות‪-‬הברית‬ ‫ובריטניה‪ ,‬גם במלחמה וגם בעתיד‪ ,‬כשהמלחמה תסתיים‪.‬‬ ‫המעורבות האמריקנית הפכה להתערבות וארצות‪-‬הברית נכנסה למלחמה‪ ,‬לאחר תקיפת היפנים‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1941‬התקיפו היפנים את פרל הארבּור )=נמל הפנינים( בהוואי‪ ,‬בו היה בסיס צבאי אמריקני גדול‪.‬‬ ‫ההתקפה היפנית הייתה שיא בעימות בין ארצות‪-‬הברית ליפן‪ .‬ארצות‪-‬הברית ניסתה לבלום את ההשתלטות היפנית‬ ‫על אסיה‪ .‬יפן תכננה להשתלט על יבשת אסיה ולעשות בה "סדר חדש" )היפנים ראו בעצמם גזע עליון(‪.‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית רצתה למנוע את ההשתלטות היפנית על אסיה ולכן יפן ראתה בארצות‪-‬הברית מכשול ופתחה‬ ‫במתקפה עליה‪ ,‬בעיצומו של משא ומתן בין היפנים לאמריקנים‪ ,‬שנערך בארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫בעקבות המתקפה היפנית ארצות‪-‬הברית ובריטניה הכריזו מלחמה על יפן‪.‬‬ ‫גרמניה ואיטליה הכריזו מלחמה על ארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬בריטניה וברית‪-‬המועצות הפכו שותפות לברית הגדולה )רוזוולט‪ ,‬צ'רצ'יל וסטלין(‪.‬‬ ‫משלב זה הפכה המלחמה למלחמת עולם ‪ -‬באירופה‪ ,‬אפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס השקט‪.‬‬ ‫לאחר ההתקפה היפנית על פרל‪-‬הארבור החלה שרשרת נצחונות של היפנים באסיה ובאוקיאנוס השקט‪ ,‬עד‬ ‫לבלימת היפנים בקרב מידווי בקיץ ‪ ,1942‬קרב שנחשב לקרב מפנה במלחמה לטובת בעלות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫השואה בימי ביצוע "הפתרון הסופי" ‪ -‬מיוני‬ ‫‪ ,1941‬מפלישת גרמניה‬ ‫לברית‪-‬המועצות ועד תבוסת גרמניה במלחמה‪,‬‬ ‫במאי ‪1945‬‬ ‫הקדמה ‪" -‬הפתרון הסופי"=השמדה המונית‪ ,‬שיטתית ומכוּונת של יהודֵ י‪-‬אירופה‪.‬‬ ‫"הפתרון הסופי" החל עם פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות בקיץ ‪ ,(22.6.41) 1941‬פלישה שכונתה‪" :‬מבצע‬ ‫ברברוסה"‪.‬‬ ‫"הפתרון הסופי" התבצע בעיקר בשנים ‪ 1943-1942‬ובמהלכו הושמדו כשישה מיליון יהודים‪.‬‬ ‫לראשונה בתולדות האנושות הקימה מדינה )גרמניה( מערכת יעילה למטרה רצחנית‪ :‬השמדת‪-‬עַם )=גֶ'נוֹסַיידְ (‪ ,‬על‬ ‫רקע אידאולוגי‪.‬‬ ‫הדעות חלוקות בשאלה‪ :‬מתי התקבלה ההחלטה על "הפתרון הסופי"? האם כבר ב"מיין קאמפף" )"מאבקי"(‪ ,‬ספרו‬ ‫של היטלר‪ ,‬או בעקבות מבצע ברברוסה – מבצע הפלישה לבריה"מ‪ ,‬לאור המספר הרב של יהודים‪ ,‬שנוספו לשטחי‬ ‫שלטונם של הנאצים‪.‬‬ ‫מעולם לא נמצאה פקודה חתומה‪ ,‬כתובה בידי היטלר וברור שפתרון קיצוני שכזה‪ ,‬חייב היה להתבצע בהוראה‬ ‫מפורשת של היטלר‪.‬‬ ‫ב"מיין קאמפף" הייתה שאיפה ולא תכנון‪.‬‬ ‫"הפתרון הסופי" החל עם פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות‪.‬‬ ‫יהודי ברית‪-‬המועצות היו היהודים הראשונים‪ ,‬שבוצע בהם רצח המוני מתוכנן‪ ,‬תחת הכיבוש הנאצי‪.‬‬ ‫מדוע החל הפתרון הסופי עם פלישת גרמניה לברית‪-‬המועצות‪ ,‬ביוני ‪?1941‬‬ ‫הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברית‪-‬המועצות‪:‬‬ ‫‪ (1‬האנטישמיות הנאצית ראתה ביהודים יוצרי הקומוניזם – האויב הגדול של הנאציזם‪.‬‬ ‫בברית‪-‬המועצות נפגשו האנטישמיות הנאצית והרצון לחסל את היהודים יוצרי הקומוניזם עם הרצון של‬ ‫היטלר לחסל את הקומוניזם‪.‬‬ ‫‪ (2‬כאשר פלשה גרמניה לברית‪-‬המועצות נוספו לשטחי שלטונה עוד מיליוני יהודים‪ -‬הנאצים העריכו בטעות‪,‬‬ ‫חמישה מיליון‪ .‬הצורך לטפל במספר רב של יהודים הביא לאימוץ הפתרון של השמדה‪ .‬הניסיון בפולין לימד‬ ‫את הנאצים‪ ,‬שהפתרון של גטאות לא מתאים למספר רב כל‪-‬כך של יהודים‪ .‬למרות הבידוד והרעב בגטאות‬ ‫בפולין‪ ,‬היהודים לא מתו בהמוניהם‪.‬‬ ‫בברית‪-‬המועצות הנאצים הקימו גטאות לזמן מוגבל מאד‪.‬‬ ‫‪ (3‬בשלב הזה של המלחמה הגרמנים היו ספוגים בתחושת עליונות ובתעמולה אנטישמית ולא היו להם בלמים‬ ‫מוסריים‪ .‬הם הרגישו שהם יכולים לממש את המטרה העיקרית של המשטר הנאצי‪ :‬לחסל את היהודים מבלי‬ ‫להתחשב בדעת הקהל בעולם‪.‬‬ ‫השמדת יהודי אירופה הייתה אחד הצעדים להגשמת "הסדר‪-‬החדש"‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ב‪ 22 -‬ביוני ‪ 1941‬החל "מבצע ברברוסה" = מבצע הפלישה לבריה"מ‪ ,‬שכלל פלישה של כוחות יבשה ואוויר‪.‬‬ ‫במערכה זו השתתפו כ‪ 3 -‬מיליון חיילים גרמנים‪ .‬בעקבות הצבא הגרמני נכנסו לשטחים הכבושים ארבע יחידות של‬ ‫האיינזצגרופן‪ ,‬שהחלו במסע רציחות וחיסולים אכזריים‪ .‬מאות אלפי אזרחים סובייטים נרצחו באכזריות בעיירות‬ ‫ובכפרים‪ ,‬אך עיקר המאמץ של האיינזצגרופן הושקע בחיסול הקהילות היהודיות במערב בריה"מ‪ .‬על היהודים הוטלו‬ ‫גזרות שונות והחל לזמן מוגבל תהליך של גטואיזציה כדי לנצל את היהודים ככוח עבודה זול לצורכי המלחמה‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬יחידות האיינזצגרופן הסיתו את האוכלוסייה המקומית לבצע פוגרומים ביהודים‪ .‬כוחות משטרה מקומיים‪,‬‬ ‫ליטאים ואוקראינים‪ ,‬השתתפו בפעולות הרצח‪.‬‬ ‫ועידת ואנזה – נציגי הרשויות שהוזמנו‪ ,‬הנושאים שהועלו‬ ‫בוועידה‪ ,‬מטרות כינוס הוועידה ומקומה בתהליך ביצוע‬ ‫"הפתרון הסופי"‬ ‫)קטע המקור בספר הלימוד‪ ,‬בעמודים ‪(225-224‬‬ ‫הרקע לכינוס הוועידה‪:‬‬ ‫ועידת ואנזה התקיימה ב‪ 20-‬בינואר ‪ 1942‬בברלין‪ ,‬כשבעה חודשים לאחר שהחל "הפתרון הסופי" וכמיליון‬ ‫יהודים כבר נרצחו‪ ,‬כלומר‪ :‬הוועידה לא נועדה להחליט על "הפתרון הסופי"‪ ,‬ההחלטה כבר התקבלה והביצוע‬ ‫כבר החל‪ .‬הוועידה ביקשה לתאם ולארגן את "הפתרון הסופי" כדי לזרז את ביצועו‪.‬‬ ‫בסמכותם של משתתפי הוועידה היה לבצע את מדיניותו של הפיהרר ולא להחליט על המדיניות‪.‬‬ ‫משתתפי הוועידה‪ :‬הייתה זו הישיבה היחידה בהשתתפות מספר כה רב של אנשי הפקידות הבכירה במשרדי‬ ‫הממשלה‪ .‬נכחו בה‪ :‬היידריך‪ ,‬ראש משטרת הביטחון‪ ,‬שכינס וניהל את הוועידה‪ ,‬אייכמן‪ ,‬ראש הוועדה לטיפול‬ ‫ביהודים‪ ,‬מילר‪ ,‬ראש הגסטאפו‪ ,‬ראשי המשטרה מאזורי הכיבוש השונים במזרח‪ ,‬לצד ראשי המנהל ומומחים‬ ‫בכירים ממשרדים מרכזיים ברייך הגרמני‪ :‬משרד הפנים‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬הממונה על תכנית‬ ‫ארבע השנים‪ ,‬נציגים מלשכת המפלגה‪ ,‬מלשכת הקאנצלר והמשרד הראשי לענייני גזע ויישוב‪ .‬היטלר לא נכח‬ ‫בוועידה כדי שלא ייווצר קשר בינו לבין ההשמדה )לקח שנלמד מהביקורת‪ ,‬שנמתחה על היטלר לאחר היוודע מבצע‬ ‫אאותנזיה(‪ ,‬אך היידריך הודיע כי הכל יתבצע על‪-‬פי ההוראות של הפיהרר‪.‬‬ ‫מטרות הוועידה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ליצור ארגון ותיאום בין כל הגופים והמשרדים‪ ,‬שיקחו חלק ב"פתרון הסופי"‪ .‬הארגון והתיאום נועדו‬ ‫להתגבר על מספר קשיים ולבצע את תכנית ההשמדה במהירות וביעילות‪.‬‬ ‫הקשיים‪ :‬חוסר הנכונות של בעלי התפקידים להשלים עם התפקיד המרכזי של ה‪ S.S -‬ב"פתרון הסופי" של‬ ‫שאלת היהודים‪ ,‬חוסר ההשלמה עם פעולות הרצח הפראיות שהתנהלו לעיני כל והרצון של משרד החוץ להימנע‬ ‫מסיבוכים בעלי אופי בינלאומי‪.‬‬ ‫‪ .2‬להבהיר כי מבצע הרצח ההמוני‪ ,‬שמתנהל זה כחצי שנה מאז הפלישה לברית‪-‬המועצות‪ ,‬עתיד להתרחב‬ ‫ולהקיף את כל יהודי אירופה ללא כל הגבלות גיאוגרפיות למיניהן‪ :‬שטחים שנכבשו על‪-‬ידי גרמניה‪ ,‬שטחים‬ ‫שלא נכבשו‪ ,‬מדינות ניטרליות‪ ,‬מדינות חסות‪ ,‬בעלות‪-‬ברית של גרמניה‪ ,‬יהודי צפון אפריקה ומדינות אויבות‬ ‫שנלחמות בגרמניה‪ ,‬כמו‪ :‬בריטניה‪.‬‬ ‫כמו כן להודיע לנוכחים שהם נדרשים להירתם למבצע ולפעול לפי ההנחיות‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ההיקף הרחב של מבצע ההשמדה מסביר את הצורך בארגון ותיאום בין כל הגופים שישתתפו במבצע‪.‬‬ ‫‪ .3‬לקבוע מי הפוסק במקרה של חילוקי דעות בין הרשויות השונות‪.‬‬ ‫הפוסק הוא היידריך‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכינוס של נציגי המשרדים השונים נועד להדגיש את מקומו החשוב של "הפתרון הסופי" במאבק נגד האויב‬ ‫היהודי‪ .‬השמדת העם היהודי היא המשימה העיקרית של המשטר הנאצי‪.‬‬ ‫המשמעות‪ :‬כל זרועות השלטון הנאצי היו שותפות לארגון‪ ,‬לתכנון ולביצוע של תכנית "הפתרון הסופי"‪ ,‬שביקשה‬ ‫להביא להשמדת יהודי אירופה‪.‬‬ ‫ועידת ואנזה חרצה את גורל יהודי אירופה‪.‬‬ ‫הפרוטוקול )הדו"ח( של ועידת ואנזה היה סודי ונכתב על‪-‬ידי אייכמן‪.‬‬ ‫הפרוטוקול שוכפל ב‪ 30-‬העתקים והועבר למשרדי הממשלה השונים‪.‬‬ ‫נושאי הדיון בועידת ואנזה‪:‬‬ ‫‪ .1‬סקירת המדיניות הנאצית בנוגע ליהודים‪ ,‬מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ועד ‪.1941‬‬ ‫היידריך הסביר מדוע ההגירה הכפויה כבר איננה פתרון הולם ל"בעיית היהודים"‪.‬‬ ‫בעקבות הכיבושים במלחמה‪ ,‬קשה למצוא מקום להעביר אליו את היהודים‪ ,‬יש קשיים כלכליים‪ ,‬קשיים בקניית‬ ‫אניות וכו' ולכן יש לנקוט בפתרון קיצוני יותר לבעיית היהודים – השמדה‪.‬‬ ‫‪ .2‬היידריך הציג טבלה‪ ,‬שכללה נתונים על מספרם של היהודים‪ ,‬עליהם יחול "הפתרון הסופי"‪,‬‬ ‫סך‪-‬הכל ‪ 11‬מיליון יהודים‪ ,‬בשטחים שנכבשו על‪-‬ידי גרמניה‪ ,‬שטחים שלא נכבשו‪ ,‬מדינות ניטרליות‪ ,‬מדינות‬ ‫חסות‪ ,‬בעלות‪-‬ברית של גרמניה‪ ,‬יהודי צפון אפריקה ומדינות אויבות שנלחמות בגרמניה‪ ,‬כמו‪ :‬בריטניה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫טבלת נתוני המפה הדמוגרפית של יהודי אירופה כפי שהוצגו בועידת ואנזה‪:‬‬ ‫הארץ‬ ‫מספר היהודים‬ ‫הארץ‬ ‫מספר היהודים‬ ‫הרייך הישן‬ ‫‪131,800‬‬ ‫אנגליה‬ ‫‪330,000‬‬ ‫אוסטמארק‬ ‫‪43,700‬‬ ‫פינלנד‬ ‫‪2,300‬‬ ‫השטחים במזרח‬ ‫‪420,000‬‬ ‫אירלנד‬ ‫‪4,000‬‬ ‫הג'נרל גוברנמן‬ ‫‪2,284,000‬‬ ‫איטליה‪/‬כולל סרדיניה‬ ‫‪58,000‬‬ ‫ביאליסטוק‬ ‫‪400,000‬‬ ‫אלבניה‬ ‫‪200‬‬ ‫הפרוטקטורט בוהמיה ומורביה‬ ‫‪74,200‬‬ ‫קרואטיה‬ ‫‪40,000‬‬ ‫פורטוגל‬ ‫‪3,000‬‬ ‫לטביה‬ ‫‪3,500‬‬ ‫רומניה‪/‬כולל בסרביה‬ ‫‪342,000‬‬ ‫ליטא‬ ‫‪34,000‬‬ ‫שוודיה‬ ‫‪8,000‬‬ ‫בלגיה‬ ‫‪43,000‬‬ ‫שוויץ‬ ‫‪18,000‬‬ ‫דנמרק‬ ‫‪5,600‬‬ ‫סרביה‬ ‫‪10,000‬‬ ‫צרפת‪/‬השטח הכבוש‬ ‫‪165,000‬‬ ‫סלובקיה‬ ‫‪88,000‬‬ ‫צרפת‪/‬השטח הבלתי כבוש‬ ‫‪700,000‬‬ ‫ספרד‬ ‫‪6,000‬‬ ‫יוון‬ ‫‪69,600‬‬ ‫טורקיה )החלק האירופי(‬ ‫‪55,500‬‬ ‫הולנד‬ ‫‪160,800‬‬ ‫הונגריה‬ ‫‪742,800‬‬ ‫נורווגיה‬ ‫‪1,300‬‬ ‫ברית המועצות‬ ‫‪5,000,000‬‬ ‫בולגריה‬ ‫‪48,000‬‬ ‫אוקראינה‬ ‫אסטוניה‪-‬חופשית מיהודים‬ ‫‪2,994,684‬‬ ‫בי ֶלורוסיה‪/‬לא‬ ‫כולל ביאליסטוק ‪446,484‬‬ ‫סך הכל‬ ‫יותר מ‪11,000,000 -‬‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫בטבלה רואים כי הנאצים כוללים בתהליך ההשמדה מיליוני יהודים במדינות כמו‪ :‬פולין וברית‪-‬המועצות וגם מאות‬ ‫יהודים במדינה כמו‪ :‬אלבניה‪.‬‬ ‫הטבלה כוללת מדינות שנכבשו על‪-‬ידי גרמניה‪ ,‬מדינות שלא נכבשו‪ ,‬מדינות ניטרליות וכו'‪.‬‬ ‫המשמעות העיקרית‪ :‬הנאצים לא מוותרים על אף יהודי‪.‬‬ ‫‪ .3‬היידריך הציג את אופן הביצוע של "הפתרון הסופי"‪ :‬יש לסרוק את אירופה כולה – ממערב למזרח‪ ,‬לשלוח‬ ‫יהודים ברכבות‪-‬משא לגטאות‪-‬מעבר ומשם לפנות אותם למזרח לשם חיסולם‪.‬‬ ‫חלקם ינוצלו לעבודות כפייה‪ ,‬כמו‪ :‬סלילת כבישים‪ ,‬שמטרתן לגרום למותם של היהודים בתהליך התמעטות‬ ‫טבעית וכלפי אלה שישרדו‪ ,‬יש לנקוט ב"טיפול מתאים" )השמדה(‪.‬‬ ‫‪ .4‬בישיבה נידונו בעיות מיוחדות‪ ,‬כמו‪ :‬שאלת נישואי התערובת‪ .‬שוב נידונה סוגיית "מיהו יהודי"‪ ,‬אך לא‬ ‫התקבלה החלטה בעניין‪.‬‬ ‫שטָט בצ'כיה ועוד‪.‬‬ ‫דנו בסדר הגירוש של היהודים והוחלט על הקמת "גטו לזקנים" – גטו ט ֶֶרזְי ֶינְ ְ‬ ‫‪23‬‬ ‫אופן הניסוח של פרוטוקול הוועידה נעשה תוך שימוש בהסוואה מילולית = "פתרון סופי"‪" ,‬טיפול מתאים"‪,‬‬ ‫אך המטרה הייתה ברורה לכל הנוכחים‪ :‬חיסול יהדות אירופה‪.‬‬ ‫בוועידה הוחלט על הקמת מחנות השמדה ונקבע לוח זמנים מדוייק לשילוחים למחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫חיילי ה‪ S.S-‬היו אחראים על מחנות ההשמדה ועל מחנות הריכוז‪.‬‬ ‫הערה – יכולה להישאל שאלה על הקשר בין ועידת ואנזה ל"סדר החדש"‪.‬‬ ‫השאלה‪ :‬כיצד הנושאים שנידונו בועידת ואנזה מבטאים את רעיון "הסדר החדש"?‬ ‫התשובה‪:‬‬ ‫‪ (1‬רצח יהדות אירופה ‪ -‬בועידת ואנזה הוחלט על הרחבת תכנית ההשמדה לכל יהודי אירופה‪ ,‬והרי ההשמדה‬ ‫הטוטלית של היהודים היא אחד הצעדים להגשמת הסדר החדש‪.‬‬ ‫בסדר החדש אין מקום ליהודים הורסי התרבות‪.‬‬ ‫‪ (2‬ניצול היהודים לעבודות כפייה ‪ -‬בועידת ואנזה דובר על ניצול כוח העבודה היהודי מתוך כוונה שיהיה תהליך‬ ‫התמעטות טבעית‪ ,‬על רקע התנאים הקשים במחנות הכפייה‪ ,‬ומי שישרוד ‪ -‬יזכה ל"טיפול מתאים"‪ .‬גם זה ביטוי‬ ‫לכך‪ ,‬שאין ליהודים מקום בסדר החדש‪.‬‬ ‫משמעות הוועידה ומקומה בתהליך הפתרון הסופי‪ ,‬כיצד באה לידי ביטוי מגמת ההשמדה הטוטלית של‬ ‫היהודים בוועידת ואנזה‬ ‫ועידת ואנזה מהווה "קפיצת מדרגה" בביצוע "הפתרון הסופי"‪ַ :‬מ ֲע ָבר מפעולות רצח המוני‪ ,‬שהחלו עם פלישת‬ ‫גרמניה לברית‪-‬המועצות‪ ,‬למבצע מתוכנן‪ ,‬מאורגן ומתואם של חיסול כל יהדות אירופה )ג'נוסייד = רצח עם(‪,‬‬ ‫שלקחו בו חלק כל המערכות הצבאיות והאזרחיות בגרמניה )משטרה‪ ,‬רכבות‪ ,‬תעשיה‪ ,‬פקידים‪ ,‬רופאים וכו'( ‪.‬‬ ‫ועידת ואנזה הפכה את השמדת היהודים לרשמית‪ ,‬גלובלית‪ ,‬טוטלית ומאורגנת‪.‬‬ ‫בועידת ואנזה הונחה תשתית ארגונית של השילוחים למחנות ההשמדה‪ ,‬כאשר אייכמן קיבל על עצמו את‬ ‫הפיקוח על ארגון השילוחים למחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫המספר העצום של ‪ 11‬מיליון יהודים‪ ,‬שהיו אמורים להיכלל ב"פתרון הסופי"‪ ,‬ללא כל הגבלות גיאוגרפיות למיניהן‬ ‫– יהודים במדינות שנכבשו‪ ,‬מדינות שלא נכבשו‪ ,‬מדינות חסות וכו'‪ ,‬כשהנאצים לא מוותרים גם על ‪ 200‬יהודים‬ ‫באלבניה‪ ,‬מצביע על כוונת השמדה טוטלית‪ .‬הנאצים לא רצו להשאיר זכר למי שדם יהודי זורם בעורקיו‪ .‬הנאצים‬ ‫רצו להשמיד את היהודים עד האחרון שבהם‪.‬‬ ‫בעקבות הוועידה החלו להקים במהירות מחנות השמדה בפולין והחל תהליך חיסול הגטאות‪.‬‬ ‫הנאצים החלו לאסוף יהודים ממדינות שונות ולשלוח אותם אל מחנות ההשמדה בפולין‪.‬‬ ‫ייחודה של השואה‬ ‫הפרוטוקול )הדו"ח( של ועידת ואנזה מחדד היבטים‪ ,‬שמעידים על ייחודה של שואת העם היהודי‪.‬‬ ‫א( טוטליות ‪ -‬המטרה של הנאצים הייתה לחסל את כל יהודי אירופה‪ ,‬לא להשאיר זכר לעם היהודי‪.‬‬ ‫הנאצים כללו בפתרון הסופי יהודים במדינות שנכבשו‪ ,‬מדינות שלא נכבשו‪ ,‬מדינות חסות וכו'‪ ,‬וגם על ‪ 200‬יהודי‬ ‫אלבניה הם לא וויתרו‪.‬‬ ‫ב( גלובליות – ההשמדה אמורה הייתה להתרחש בכל אירופה‪.‬‬ ‫ג( מרכזיות ‪ -‬השמדת היהודים הייתה המטרה הלאומית המרכזית של המשטר הנאצי‪ ,‬שבאה להגשים את‬ ‫רעיון האנטישמיות = רעיון מרכזי באידאולוגיה הנאצית‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫כל הרשויות‪ ,‬המערכות והמשאבים של גרמניה גוייסו לביצוע המטרה ולכן גם חשוב היה הארגון והתיאום‪.‬‬ ‫ד( הסיבה לפתרון הסופי ‪ -‬היהודים נידונו להשמדה רק משום שנולדו יהודים‪ ,‬או היו בנים או נכדים‬ ‫ליהודים‪ .‬זו האשָ מה אידאולוגית גזענית‪.‬‬ ‫דרכי הלחימה של היהודים בזמן "הפתרון הסופי"‬ ‫דרכי הלחימה של היהודים בתקופת הפתרון הסופי‪:‬‬ ‫‪ (1‬המרידות בגטאות‪.‬‬ ‫‪ (2‬המרידות במחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫‪ (3‬הלחימה של הפרטיזנים היהודים‪.‬‬ ‫‪ (4‬לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית‪.‬‬ ‫ההתנגדות היהודית בגטאות ‪ /‬המרד בגטאות‬ ‫)מאבק אקטיבי(‬ ‫הרקע למרד בגטאות ומי היו המורדים‪:‬‬ ‫בינואר ‪ ,(1/1/1942) 1942‬הוקרא במפגש של חברי תנועת הנוער בגטו וילנה‪ ,‬ליטא‪ ,‬כְּרוּז )=הודעה בדפוס(‪,‬‬ ‫של אבא קוֹ ְבנֵר )משורר‪ ,‬סופר ואיש תנועת השומר הצעיר(‪.‬‬ ‫הכרוז הזה משמש מסמך ראשון‪ ,‬שקרא להתנגדות ולמרד של צעירים בגטאות )קריאה פומבית ראשונה למרד(‪.‬‬ ‫הכרוז הזה מגלה את הכוונות האמיתיות של הנאצים ומבהיר כי היהודים שנלקחו מגטו וילנה‪ ,‬לא נשלחו למחנות‬ ‫עבודה במזרח אלא להשמדה בפונאר‪.‬‬ ‫ההנחה בכרוז היא כי יהודי וילנה הם אינם היהודים היחידים שהושמדו וכי כוונתו של היטלר היא להשמיד את כל‬ ‫יהודֵ י‪-‬אירופה‪.‬‬ ‫הכרוז קורא ליהודים לאחוז בנשק ולהילחם בנאצים ‪" -‬אל נלך כצאן לטבח"‪.‬‬ ‫"נוער יהודי‪ ,‬אל תתן אמון במוליכים אותך שולל‪ .‬משמונים אלף היהודים שבירושלים ד'ליטא )וילנה( שרדו רק‬ ‫עשרים אלף‪ .‬קרעו מאיתנו את הורינו‪ ,‬אחינו ואחיותינו‪ .‬כל דרכיו של הגסטאפו מובילות לפונאר‪ ,‬ופונאר היא מוות‪.‬‬ ‫מהססים! השליכו מעליכם כל אשליה‪ .‬ילדיכם‪ ,‬בעליכן ונשיכם אינם עוד‪.‬‬ ‫פונאר אינה מחנה‪ -‬שם נורו כולם‪ .‬היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה‪ .‬על יהודי ליטא הוטל להיות‬ ‫הראשונים בתור‪ .‬אל נלך כצאן לטבח!‬ ‫נכון‪ ,‬חלשים אנו וחסרי מגן‪ ,‬אולם התשובה היחידה לאויב היא התנגדות‪ .‬אחים! מוטב ליפול כלוחמים בני חורין‬ ‫מלחיות בחסד המרצחים‪.‬‬ ‫להתגונן! עד הנשימה האחרונה‪.‬‬ ‫)לקוח מתוך‪ :‬גוטמן‪ ,‬ארד‪ ,‬מרגליות )עורכים(‪ ,‬שואה בתיעוד‪ ,‬יד ושם‪ ,‬עמ' ‪(344‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מי היו המורדים?‬ ‫רעיון המרד עלה בתחילה בקרב חברי תנועות הנוער‪.‬‬ ‫גילם הצעיר של חברי תנועות הנוער‪ ,‬הדבֵקות האידאולוגית‪ ,‬המודעות החברתית שלהם‪ ,‬היותם צעירים רווקים‪,‬‬ ‫משוחררים מעול משפחה והעובדה שהיה להם בסיס ארגוני = תנועת הנוער‪ ,‬הובילו אותם לנקוט צעדים מהפכניים‬ ‫ולתכנן מרד בגרמנים‪.‬‬ ‫עם בוא השמועות על השמדה המונית של יהודים‪ ,‬החלו חברי תנועות הנוער להקים ארגוני לחימה מחתרתיים‬ ‫בגטאות‪.‬‬ ‫בתחילה הם התארגנו על בסיס אידאולוגי‪ ,‬אך עם הזמן תנועות הנוער התאחדו‪ .‬הארגון הראשון הוקם בגטו וילנה‬ ‫ולאחר מספר חודשים הוקם בגטו ורשה הארגון היהודי הלוחם – אי"ל‪.‬‬ ‫מה היו מטרות הלחימה )המרד( בגטאות?‬ ‫‪ (1‬הרצון למות בכבוד ו"לא ללכת כצאן לטבח"‪ .‬המורדים האמינו‪ ,‬שהסיכוי להינצל הוא קלוש‪ ,‬אבל הם רצו למות‬ ‫מוֹת גיבורים ולהוכיח‪ ,‬שיהודים אינם נכנעים בקלות‪ ,‬ואם הם מתים ‪ -‬הם מתים תוך כדי מאבק‪.‬‬ ‫‪ (2‬להשאיר חותם בהיסטוריה‪ .‬המורדים היו מודעים לחשיבות המאבק שלהם לדורות הבאים כדי שהדורות הבאים‬ ‫יידעו‪ ,‬שהייתה התנגדות יהודית לנאצים והיהודים לחמו ומתו כבני‪-‬חורין‪.‬‬ ‫"אנו נלחמים למען שלוש שורות בהיסטוריה"‪.‬‬ ‫הם ביקשו למות בדרך‪ ,‬שנתנה ביטוי גם לתחושה לאומית יהודית‪.‬‬ ‫‪ (3‬רצון לנקום בגרמנים על רצח היהודים‪ ,‬שנשלחו למחנות ההשמדה‪ .‬בגטאות נכתבו כתובות נקמה בדם ופיח‪.‬‬ ‫‪ (4‬לשמש סמל‪ ,‬דוגמה ומופת לנוער בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על‪-‬פי האידאולוגיה של תנועות הנוער‪.‬‬ ‫קשיי ההתארגנות‪/‬הדילמות )=לבטים( של המורדים במאבק נגד הנאצים‬ ‫ספר הלימוד‪ ,‬עמודים ‪.249-248‬‬ ‫הקשיים שעמדו בפני המורדים בגטאות‬ ‫הפתרון הסופי החל בסוף ‪ 1941‬והמרידות בגטאות החלו רק במהלך ‪ 1943‬עקב קשיים שונים‪:‬‬ ‫פירוט הקשיים‪:‬‬ ‫‪ (1‬מחסור בנשק ‪ -‬עקב סגירותו של הגטו‪ ,‬הפיקוח ההדוק של הגרמנים והמחסור בכסף היה קושי להשיג נשק‬ ‫מבחוץ‪ .‬חלק מכלי הנשק נרכשו מפולנים‪ ,‬בשוק השחור‪ ,‬והוברחו אל הגטו‪ ,‬והיה גם ייצור של נשק בתוך הגטו‪,‬‬ ‫במיוחד בקבוקי תבערה‪.‬‬ ‫לרוב היהודים בגטו לא היו ידע וניסיון קרבי‪ .‬מעטים מהם שירתו בצבא הפולני ובנוסף‪ ,‬הצפיפות בגטו‬ ‫והפיקוח ההדוק של הגרמנים היקשו על ארגון פעולות צבאיות ואימונים בגטו‪.‬‬ ‫למחתרות גם לא הייתה מסגרת מודיעינית מאורגנת‪ ,‬שתסייע להם במידע הדרוש לארגון מרד‪ ,‬בעיקר בשל‬ ‫העובדה‪ ,‬שהגטאות היו מנותקים זה מזה‪.‬‬ ‫‪ (2‬בעיית השמירה על סודיות והתנגדות תושבי הגטו ‪ -‬יהודים רבים בגטו לא תמכו ברעיון המרד‪ ,‬כי חששו‬ ‫שהנאצים יטילו על היהודים עונש קולקטיבי במידה ופעולות המחתרות ייחשפו‪ ,‬והמורדים חששו מהלשנות‬ ‫לגרמנים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ (3‬היעדר תמיכה של היודנראט ‪ -‬היו מחתרות‪ ,‬שפעלו בגטו ללא תמיכת היודנראט‪ .‬חלק מראשי היודנראט סברו‪,‬‬ ‫שפעילות המחתרת מסכנת את כל תושבי הגטו‪.‬‬ ‫‪ (4‬היעדר תמיכה של המחתרת הפולנית‪ ,‬בגלל מניעים אנטישמיים ומשום שהיו לה תכניות משלה מתי להתחיל‬ ‫את המרד בגרמנים ואיך לבצע אותו‪ .‬הגטאות לא היו בסדר העדיפויות של המחתרת הפולנית‪.‬‬ ‫הדילמות‪/‬הלבטים של המורדים‬ ‫‪ (1‬קביעת עיתוי המרד ‪ -‬מתי לפתוח במרד?‪ .‬המורדים רצו לפתוח במרד‪ ,‬רק כאשר הוחלט על הגירוש הסופי מן‬ ‫הגטו כדי לא לזרז את החיסול של הגטו‪ ,‬ומאחר שאף אחד לא ידע מתי יתרחש הגירוש הסופי מן הגטו‪ ,‬אי‪-‬‬ ‫אפשר היה לקבוע את העיתוי למרד והעיתוי הוכתב למעשה על‪-‬ידי הגרמנים‪.‬‬ ‫‪ (2‬מקום המרד ‪ -‬בגטאות ששכנו בסמוך ליערות התלבטו האם למרוד בתוך הגטו‪ ,‬או לברוח ליערות ולהצטרף‬ ‫למאבק של הפרטיזנים‪ .‬אלה שתמכו במאבק בתוך הגטאות‪ ,‬טענו שמאחר שהיהודים סבלו בגטאות – שם הם‬ ‫צריכים להאבק ואלה שתמכו בבריחה ליערות‪ ,‬טענו שביערות קל יותר להסתתר ולשרוד‪.‬‬ ‫‪ (3‬למורדים הייתה מחויבות כלפי בני משפחותיהם והם התלבטו בשאלה האם הם רשאים לסכן הורים מבוגרים‬ ‫ואחים צעירים על רקע מדיניות הענישה הקולקטיבית של הגרמנים‪ ,‬במיוחד כשתוצאות המרד ידועות מראש –‬ ‫מוות כמעט וודאי בַּקרב מול הנאצים‪.‬‬ ‫‪ (4‬האם לצאת למרד לאור ההתנגדות בקרב תושבי הגטו וראשי יודנראט רבים‪ ,‬שהאמינו שיש סיכוי לשרוד ללא‬ ‫מרד‪ ,‬בשעה שמרד עלול להביא לחיסול הגטו‪ .‬המורדים חששו שילשינו עליהם ויסגירו אותם לגרמנים‪.‬‬ ‫מרד גטו ורשה‬ ‫בגטו ורשה הייתה ההתקוממות הנרחבת ביותר‪ .‬היא נמשכה כחודש ימים‪.‬‬ ‫עד חודש יולי ‪ ,1942‬לא נעשה בתוך גטו ורשה ניסיון רציני להקים גוף לוחם‪ ,‬שיאחד את כל תנועות הנוער למאבק‬ ‫בנאצים‪ .‬אמנם הגיעו שמועות על הרציחות ההמוניות‪ ,‬אך תושבי הגטו לא האמינו לשמועות‪ .‬רק לאחר שהגיעו לגטו‬ ‫ידיעות בדוקות על ההשמדה‪ ,‬החל ניסיון לארגן מחתרת‪ ,‬אך ניסיון זה נכשל‪.‬‬ ‫ב‪ 28-‬ביולי ‪ ,1942‬הוקם בגטו ורשה "ארגון יהודי לוחם" ‪ -‬אי"ל ובראשו עמד מרדכי אנילביץ'‪ ,‬איש תנועת‬ ‫"השומר הצעיר"‪ .‬באקציה הגדולה הראשונה מגטו ורשה גורשו כ‪ 300 -‬אלף יהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה‬ ‫וארגון אי"ל לא פעל עדיין כדי למנוע את הגירוש או לעורר מרד‪ .‬לאחר האקציה הגדולה נשארו בגטו ורשה כ‪60 -‬‬ ‫אלף יהודים‪.‬‬ ‫ב‪ 18-‬בינואר ‪ ,1943‬הנאצים פרצו לגטו במפתיע וביקשו לגרש כ‪ 8,000 -‬יהודים‪ .‬נוכח האקציה הפתאומית נפוצו‬ ‫שמועות כי זהו הגירוש הסופי מן הגטו ונוצר עימות בין היהודים לגרמנים‪ ,‬כאשר יהודים פתחו באש על הגרמנים‪.‬‬ ‫במהלך העימות הוצאו מהגטו בין ‪ 5,000‬ל‪ 6,000 -‬יהודים‪ .‬תוצאות ההתנגדות היהודית נחשבו לכישלון ותרמו‬ ‫לתמיכת המחתרת הפולנית במחתרת היהודית בגטו‪ .‬בימים הבאים נערך הגטו כולו לעימות הצפוי‪ .‬תושבי הגטו‬ ‫החלו להקים בונקרים מתחת לאדמה‪ ,‬שם אוכסנו תרופות‪ ,‬מזון ושתייה‪ ,‬נפתחו פתחי איוורור‪ ,‬ארגנו אנשים ליחידות‬ ‫לוחמות‪ ,‬הגטו חולק לאזורים‪ ,‬חוסלו בוגדים ומשתפי‪-‬פעולה עם הנאצים וארגנו תעמולה בגטו במטרה לגייס את‬ ‫התושבים לעימות הצפוי‪.‬‬ ‫החיסול הסופי של הגטו החל ב‪ 19-‬באפריל ‪ ,1943‬ערב פסח התש"ג‪ .‬הגרמנים נכנסו בכוח צבאי רב אל תוך הגטו‪,‬‬ ‫אך הם לא מצאו איש‪ .‬בהתנגשויות הראשונות של הגרמנים עם לוחמי הגטו נעצר טנק גרמני והועלה באש‪ .‬הגרמנים‬ ‫נאלצו לסגת כשהם סופגים אבדות בנפש‪ .‬הקרבות נמשכו קרוב לחודש‪ ,‬כאשר בימים הראשונים נערכו בעיקר‬ ‫‪27‬‬ ‫קרבות רחוב‪ ,‬אך הנאצים במהרה שינו את טקטיקת הלחימה והחלו להרוס ולשרוף בית אחר בית‪ ,‬בונקר אחר בונקר‪.‬‬ ‫לוחמי המחתרת בתגובה עברו לשיטות לחימה פרטיזניות‪ ,‬ערכו פשיטות פתע והסבו אבידות לגרמנים‪ ,‬אך תנאי‬ ‫הקיום בבונקרים הפכו קשים מנשוא‪ :‬המזון והשתייה לא שרדו מתחת לאדמה‪ ,‬מה גם ששריפת הבתים יצרה חום רב‬ ‫והעשן היקשה על האנשים לנשום‪ .‬הנאצים החלו להשליך רימונים ולירות גז מדמיע‪ ,‬דבר שאילץ את האנשים לצאת‬ ‫מהבונקרים‪ .‬ב‪ 8-‬במאי נפל הבונקר של מפקדת אי"ל‪ ,‬ברחוב מילה ‪ .18‬תושבי גטו ורשה הבינו‪ ,‬כי אפסו הסיכויים‬ ‫להמשיך במרד והיו ששלחו יד בנפשם‪ .‬רק כ‪ 80-‬לוחמים הצליחו לברוח מהגטו דרך תעלות הביוב‪ ,‬אך רק בודדים‬ ‫מהם נותרו בחיים לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫הגנרל שטרופ‪ ,‬המפקד הגרמני בגטו ורשה‪ ,‬הודיע ב‪ 16-‬במאי על סיום האקציה בגטו ורשה‪ .‬הגטו חוסל‪ ,‬הנאצים‬ ‫פוצצו ושרפו את כל אזור הגטו‪ .‬כ‪ 56-‬אלף יהודים נתפסו וחוסלו על‪-‬ידי הנאצים‪ .‬לאות ניצחון הנאצים על המורדים‬ ‫בגטו ורשה‪ ,‬הורה הגנרל שטרופ לשרוף את בית‪-‬הכנסת הגדול בורשה‪.‬‬ ‫משמעות המרד בגטו ורשה‪:‬‬ ‫מרד גטו ורשה נחשב לאירוע מכונן בסיפור דברי הימים של השואה‪ .‬הוא הפך סמל לנחישות יהודית‪ .‬ברור היה‬ ‫מלכתחילה שלגטו המבודד והמוקף חומה מכל צד‪ ,‬לא היה כל סיכוי להחזיק מעמד מול המכבש הנאצי‪ ,‬אך‬ ‫ההתמודדות חסרת הסיכוי הזו‪ ,‬הראתה שגם שנים של משטר אימים נאצי ושל אדישות הסביבה הפולנית‪ ,‬לא שברו‬ ‫את רוח הלחימה של הנוער היהודי‪.‬‬ ‫מרד גטו ורשה הפך לסמל המאבק בנאצים ‪ -‬מאבק של חלשים מול חזקים‪ ,‬מאבק על הדרך למות בכבוד‪ ,‬מאבק לשם‬ ‫נקמה ברוצחים הנאצים‪ ,‬מאבק למען הכבוד הלאומי‪-‬היהודי‪ ,‬מחשבה שליוותה את לוחמי גטו ורשה עד השלבים‬ ‫האחרונים‪.‬‬ ‫ייחודו של מרד גטו ורשה בהשוואה למרידות בגטאות אחרים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בגטו ורשה לקחו חלק במרד כל תושבי הגטו‪ .‬מדובר היה במרד עממי של כ‪ 60-‬אלף יהודים ולא רק של ‪700‬‬ ‫לוחמים‪ .‬הלוחמים ניהלו את הקרבות ושאר תושבי הגטו נטלו חלק במרד לצד הלוחמים בכך שהסתתרו‬ ‫בבונקרים ולא נענו לקריאות הגרמנים לצאת מהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬מרד גטו ורשה היה המרד העירוני הראשון נגד הנאצים באירופה הכבושה‪ ,‬והוא שימש זרז למרידות נוספות‬ ‫בגטאות ובהמשך גם במחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫‪ .3‬משך הזמן לו נזקקו הנאצים כדי לדכא את המרד ולחסל את הגטו היה ארוך יחסית‪ ,‬כחודש ימים ‪ -‬מה‪19-‬‬ ‫באפריל ועד ה‪ 16-‬במאי ‪.1943‬‬ ‫חודש ימים נמשכו הקרבות בין הצבא הנאצי המאומן והמצויד‪ ,‬ללוחמים היהודים בגטו ורשה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הלוחמים בגטו ורשה לא הכינו תכנית נסיגה‪ .‬הם לא נלחמו כדי לברוח‪ ,‬אלא כדי לבחור את הדרך בה הם‬ ‫ימותו ‪ -‬מוות בכבוד ולא ללכת כצאן לטבח‪.‬‬ ‫‪ .5‬מרד גטו ורשה היה מרד מתוכנן ומאורגן‪ .‬ההכנות למרד נמשכו למעלה מחצי שנה‪.‬‬ ‫‪ .6‬ביחס למרידות אחרות‪ ,‬הגרמנים ספגו מספר גבוה של אבדות‪ .‬למעלה ממאה גרמנים נהרגו במרד גטו ורשה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬לאור התאבדותו של אדם צ'רניאקוב‪ ,‬יו"ר היודנראט בגטו ורשה‪ ,‬נוצרה מציאות בה הנהגת המחתרת שימשה‬ ‫כהנהגת הגטו‪ ,‬בעוד שבגטאות אחרים המציאות הייתה שונה‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית‬ ‫היקף התופעה ‪ -‬בצבאות בעלות הברית = ארצות‪-‬הברית‪ ,‬בריטניה וברית‪-‬המועצות‪ ,‬שירתו בזמן המלחמה כמיליון‬ ‫וחצי יהודים ‪ -‬גברים ונשים‪ .‬הם שירתו בכל החזיתות‪ :‬באירופה‪ ,‬בצפון אפריקה‪ ,‬במזרח הרחוק וכו'‪ .‬הם שירתו‬ ‫במגוון חֵילות‪ :‬ים‪ ,‬יבשה‪ ,‬אוויר‪ ,‬הם שירתו כחיילים פשוטים וכמפקדים והיו במגוון תפקידים‪ :‬טייסים‪ ,‬חילות‬ ‫רגלים וחימוש‪ ,‬צנחנים‪ ,‬אנשי מודיעין‪ ,‬רופאים וכו'‪.‬‬ ‫צנחנים יהודים סיפקו שירותי מודיעין לבריטים‪ ,‬הם הוצנחו אל מעבר לקווי‪-‬האויב‪ ,‬חלקם נתפסו‪ ,‬עונו ונרצחו‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬חנה סנש‪.‬‬ ‫לקראת סוף המלחמה כשהגיעו ידיעות על ההשמדה‪ ,‬גם יהודים מהיישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל התנדבו למלחמה‬ ‫במסגרת הבריגדה היהודית )= חטיבה יהודית לוחמת(‪.‬‬ ‫הם נשלחו לאיטליה ונלחמו שם תחת דגל יהודי‪ .‬לאחר המלחמה הם הועסקו בתפקידי שמירה ואבטחה‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה פגשו חיילי הבריגדה את ניצולי השואה במחנות העקורים‪ ,‬וסייעו להם בהגירה הבלתי‪-‬לגאלית‬ ‫)בלתי‪-‬חוקית( לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫יהודים רבים נלחמו במסגרת הצבא הבריטי במערכות החשובות ביותר במלחמה ‪ -‬בצרפת‪ ,‬בצפון אפריקה וכו'‪.‬‬ ‫אלפי יהודים מפולין השתתפו בקרב לשחרור ברלין‪ ,‬לצד הצבא האדום )ברית‪-‬המועצות(‪.‬‬ ‫לוחמים יהודים בצבא האדום ובצבא ארצות‪-‬הברית היו ממשחררי מחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫חיילים יהודים רבים זכו באותות הצטיינות וכרבע מיליון חיילים יהודים נהרגו במלחמה‪.‬‬ ‫המניעים להשתתפותם במלחמה‬ ‫‪ (1‬יהודים שהיו אזרחי בריטניה‪ ,‬ארצות‪-‬הברית וכו' רצו למלא את החובה האזרחית שלהם ולהתגייס לצבא‪.‬‬ ‫בזמן המלחמה היה גיוס חובה‪.‬‬ ‫‪ (2‬יהודים רצו להילחם באויב הנאצי כדי לנקום בגרמנים וכדי להסב את תשומת לב העולם למצב היהודים‪ ,‬ממנו‬ ‫ניסו ממשלות רבות להתעלם‪.‬‬ ‫‪ (3‬יהודים רצו להילחם למען בני עמם‪ ,‬להפיח בהם תקווה ולא להפקיר אותם לגורלם‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫יחס האוכלוסייה המקומית ליהודים בארצות‬ ‫הכיבוש הנאצי בזמן ביצוע‬ ‫"הפתרון הסופי"‬ ‫)ספר הלימוד‪ ,‬עמודים ‪(262 -260‬‬ ‫הגורמים המשפיעים ודפוסי )צורות( הפעולה‬ ‫היחס אל היהודים היה שונה מארץ לארץ והוא גם לא היה אחיד בתוך הארצות עצמן‪.‬‬ ‫בכל ארץ כבושה ניתן להבחין בשלושה דפוסי פעולה בנוגע ליחס האוכלוסייה המקומית ליהודים‪:‬‬ ‫‪" .1‬הרוב הדומם"‪ :‬התעלמות או אדישות‪.‬‬ ‫רבים מקרב האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי עמדו מן הצד כשיהודים גורשו למחנות‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיתוף פעולה עם הנאצים‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה על‪-‬ידי הסגרת יהודים‪ ,‬הלשנה על אזרחים שהצילו יהודים ואף לקיחת חלק פעיל ברצח של‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬פעולות הצלה של יהודים‪.‬‬ ‫הצלת יהודים למרות הסכנה הכרוכה בדבר‪.‬‬ ‫הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית אל היהודים בארצות הכיבוש הנאצי‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוג המשטר ששרר בארץ לפני הכיבוש הנאצי ‪ -‬במדינות הדמוקרטיות בהן היו היהודים אזרחים שווי‪-‬זכויות‬ ‫לפני המלחמה‪ ,‬היה יחס שלילי לכיבוש הנאצי‪ ,‬לדוגמה‪ :‬דנמרק‪ ,‬שתושביה סלדו מהברבריות הנאצית והתגייסו‬ ‫להצלת יהודים‪.‬‬ ‫במדינות ללא מסורת דמוקרטית‪ ,‬כמו‪ :‬פולין‪ ,‬קרואטיה ועוד ‪ -‬היהודים סבלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬אנטישמיות ‪ -‬יסודות אנטישמיים היו קיימים באירופה עוד לפני המלחמה והם התחזקו עם התעמולה והמדיניות‬ ‫האנטישמית של הנאצים‪ .‬חוקרים רבים טוענים שיש קשר חזק בין מידת האנטישמיות במקום מסוים לבין נכונות‬ ‫האנשים לסייע ליהודים או לשתף פעולה עם הנאצים‪.‬‬ ‫ככל שהאנטישמיות הייתה נפוצה יותר‪ ,‬כך קטנו מידת האהדה והעזרה לה זכו היהודים ועלו מידת האדישות או‬ ‫שיתוף הפעולה עם הנאצים‪ .‬לדוגמה‪ :‬בפולין‪ ,‬האנטישמיות הייתה נפוצה מאד והאוכלוסייה המקומית שיתפה‬ ‫פעולה עם הנאצים בשתיקה )רוב דומם( או באופן פעיל‪ ,‬ורוב יהודי פולין הושמדו‪ .‬כך גם ברומניה‪ ,‬ליטא‪,‬‬ ‫לטביה ואוקראינה‪ .‬לעומת זאת בדנמרק‪ ,‬בה כמעט ולא הייתה אנטישמיות‪ ,‬ניצלו רוב היהודים בעזרת‬ ‫האוכלוסייה המקומית‪.‬‬ ‫‪ .3‬מקום המדינה בסדר החדש ‪ -‬ככל שהמקום של המדינה בסדר החדש היה גבוה יותר‪ ,‬השלטון המקומי היה‬ ‫חופשי יותר ולרוב זה פעל לטובת היהודים‪.‬‬ ‫במדינות שסופחו לרייך הגרמני או שמעמדן היה של מדינות חסות‪ ,‬כמו‪ :‬סלובקיה וקרואטיה‪ ,‬בלט יותר שיתוף‬ ‫הפעולה של האוכלוסייה המקומית עם הנאצים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מספר היהודים ומידת השתלבותם בחיי המדינה ‪ -‬בארצות בהן היו מעט יהודים והם השתלבו בחיי החברה‪,‬‬ ‫תושבים חשו צורך להגן עליהם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬דנמרק‪ ,‬בה היו ‪ 8000‬יהודים‪ ,‬שרובם השתלבו בחברה הדֶ נית‪ ,‬שיעור‬ ‫נישואי התערובת בדנמרק היה גבוה מאד‪ .‬היהודים נתפסו כחלק מהעם הדֶ ני‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ככל שמספר היהודים היה רב יותר במדינה ‪ -‬הצלתם הייתה קשה ומורכבת יותר‪.‬‬ ‫‪ .5‬מצוקה בגלל המלחמה ‪ -‬התושבים במדינות הכבושות נאלצו להתמודד עם מציאות חיים‪ ,‬שהשתנתה באופן‬ ‫מהיר וחד תחת הכיבוש הנאצי‪ .‬הם היו טרודים במצוקות שלהם‪ ,‬הם סבלו ממחסור במזון‪ ,‬ממחסור בתרופות‬ ‫וכו' ולכן הם גילו אדישות לגורלם של היהודים‪.‬‬ ‫‪ .6‬חמדנות ‪ -‬רבים מתושבי המדינות הכבושות רצו לקבל חלק מהרכוש שהופקע מידי היהודים‪ :‬עסקים‪ ,‬מפעלים‪,‬‬ ‫דירות וכו'‪.‬‬ ‫‪ .7‬פחד ‪ -‬תושבים רבים פחדו לסייע ליהודים‪ .‬מי שהגיש עזרה ליהודים סיכן את עצמו ואת משפחתו‪ ,‬מכיוון שעל‬ ‫סיוע ליהודים היו צפויים לעונשים כבדים מצד הגרמנים או מצד המשטרה המקומית‪ ,‬החל ממאסרים במחנות‬ ‫ריכוז‪ ,‬התעללות ועד הוצאות להורג‪ .‬הגרמנים הטילו עונשים קולקטיביים‪ ,‬בעיקר בכפרים כדי למנוע מתן סיוע‬ ‫ליהודים‪ .‬לעומת זאת הם הבטיחו טובות הנאה למי שהסגיר יהודים‪.‬‬ ‫דוגמאות ליחס האוכלוסייה המקומית ליהודים‪:‬‬ ‫דוגמאות לשיתוף הפעולה עם הנאצים‪:‬‬ ‫•‬ ‫פולנים רבים הסגירו יהודים והסגירו פולנים‪ ,‬שסייעו ליהודים‪ .‬עוזרות בית פולניות השתלטו על רכוש‬ ‫מעסיקיהן ואף הסגירו אותם לידי הנאצים‪ .‬פולנים רבים גם עבדו במחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫•‬ ‫רצח יהודי העיירה יָדוֹוא ְבנָה‪ ,‬יולי ‪ .1941‬לאחר סדרה של מעשי התעללות ופגיעה ביהודים‪ ,‬הובילו תושבי‬ ‫העיירה הפולנית את ‪ 1,600‬יהודי העיירה‪ ,‬שנשארו בחיים אל אסם )מחסן( תבואה בעיירה‪ ,‬והעלו אותם באש‪.‬‬ ‫אף יהודי לא ניצל‪ .‬בהוראת הגרמנים נקברו שרידי הגופות על‪-‬ידי הפולנים‪.‬‬ ‫בפוגרום השתתפו רוב תושבי העיירה‪.‬‬ ‫•‬ ‫יחס הליטאים והאוקראינים היה עוין ואכזרי ביותר כלפי היהודים‪ .‬בליטא ובאוקראינה ביצעה האוכלוסייה מעשי‬ ‫זוועה ביהודים בחסות השלטון‪ .‬כ‪ 10,000-‬מיהודי קובנה )ליטא( נרצחו על‪-‬ידי האוכלוסייה המקומית‪.‬‬ ‫ליטאים ואוקראינים רבים עבדו במחנות ההשמדה ובמחנות הריכוז והתאכזרו מאד אל האסירים היהודים‪.‬‬ ‫•‬ ‫במערב אירופה היו גילויי שיתוף פעולה עם הנאצים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬סיפור הסגרת משפחתה של אנה פרנק )הולנד(‪.‬‬ ‫דוגמאות לפעולות הצלה של יהודים‪:‬‬ ‫•‬ ‫היו שסייעו ליהודים תמורת כסף‪ ,‬אך היו שהסתכנו בהצלת יהודים ללא כל בקשת תמורה כספית‪.‬‬ ‫•‬ ‫בפולין פעל ארגון בשם "ז'גוטה"‪ ,‬ארגון מחתרתי‪ ,‬שדאג להסתיר יהודים ולזייף עבורם תעודות‪ .‬הארגון העניק‬ ‫ליהודים טיפול רפואי ועוד‪ .‬הארגון מסר ילדים יהודים למשפחות אומנות פולניות ולבתי‪-‬יתומים‪ .‬אירנה סנדלר‪,‬‬ ‫שעמדה בראש מחלקת הילדים של הארגון הבריחה כ‪ 2,500-‬ילדים מגטו ורשה‪ .‬הארגון פעל בתיאום עם‬ ‫הממשלה הגולה של פולין‪ ,‬שפעלה מלונדון ונוהל על‪-‬ידי פולנים ויהודים‪.‬‬ ‫•‬ ‫במערב אירופה היו גילויי עזרה ליהודים‪ .‬מצרפת הוברחו עשרות אלפי יהודים לשוויץ ולספרד‪.‬‬ ‫בהולנד פעלה מחתרת‪ ,‬שסייעה ליהודים להגיע לצרפת ומשם לספרד ועוד‪.‬‬ ‫המשך דוגמאות לפעולות הצלה של יהודים בפרק על "חסידי אומות העולם"‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫"חסידי אומות העולם" ‪ -‬מניעים‪ ,‬דפוסי עזרה‬ ‫והצלה‬ ‫התואר "חסידי אומות העולם" ניתן לאזרחים לא‪-‬יהודים‪ ,‬שפעלו למען הצלת יהודים באירופה בזמן מלחמת‬ ‫העולם השנייה תוך סיכון חייהם וללא בקשת תמורה כספית‪.‬‬ ‫אלה היו אנשים מכל שכבות האוכלוסייה‪ :‬איכרים‪ ,‬פועלים‪ ,‬עקרות בית‪ ,‬רופאים‪ ,‬כמרים‪ ,‬דיפלומטים וכו'‪ ,‬שסיכנו‬ ‫את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי להציל יהודים ‪ -‬גם בודדים וגם משפחות‪ .‬הם גילו אנושיות ואומץ לב רבים‪ ,‬כי‬ ‫במידה והם נתפסו ‪ -‬הם הוצאו להורג יחד עם בני משפחתם‪.‬‬ ‫התנאים העיקריים להכרת אדם כחסיד אומות העולם הם שלושה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מעשה הצלה או עזרה בהצלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצלה שנעשתה מתוך סיכון עצמי‪.‬‬ ‫‪ .3‬המציל לא דרש ולא קיבל תמורה בעד מעשה ההצלה‪.‬‬ ‫מה היו המניעים של "חסידי אומות העולם" להציל יהודים?‬ ‫‪ (1‬יחסי שכנות טובה בינם לבין היהודים לפני המלחמה‪ ,‬היכרות משותפת במקום‪-‬העבודה‪ ,‬במקום‪-‬הלימודים וכו'‪.‬‬ ‫‪ (2‬מניעים אנושיים‪ -‬רצון לעזור לאדם בשעת צרה‪ .‬הם ראו בעזרה לאדם שנמצא במצוקה‪ -‬חובה מוסרית‪.‬‬ ‫‪ (3‬מניע דתי ‪ -‬חלק ראו בהצלת יהודים שליחות דתית‪ ,‬שחובה עליהם לבצע אותה כאנשים מאמינים‪.‬‬ ‫‪ (4‬דרך להביע מחאה נגד מעשי הנאצים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬לוחמי מחתרת‪ ,‬שנאבקו בנאצים וגם סייעו ליהודים‪.‬‬ ‫חלק מהאנשים שהצילו יהודים נעלמו לאחר המלחמה וחלק חיים בארץ ואומצו על‪-‬ידי הניצולים‪.‬‬ ‫אלפי מצילים הוכרו על‪-‬ידי מוסד "יד ושם" כחסידי אומות העולם‪ .‬נוטעים עצים על שמם ב"שדרת חסידי אומות‬ ‫העולם"‪ ,‬והם מקבלים מדליה עליה חרוט משפט מפרקי אבות‪" :‬כל המציל נפש אחת ‪ -‬כאילו קיים עולם מלא"‪.‬‬ ‫דפוסי עזרה והצלה‬ ‫‪ (1‬מתן מסתור בבתים ‪ -‬במרתפים‪ ,‬בחצרות ובעליות גג‪ .‬המסתתרים היו חייבים להישאר במחבוא שבועות‪,‬‬ ‫חודשים ואפילו שנים מבלי לראות אור יום‪ .‬אספקת המזון הייתה בעיה מיוחדת בתנאי המחסור במלחמה‪,‬‬ ‫ולעתים המציל חלק פת לחם דלה עם בני חסותו‪ .‬סוג זה של הצלה היה מסוכן ביותר בגלל החיפושים אחר‬ ‫מסתתרים ובגלל הלשנות של משתפי פעולה עם הנאצים על המצילים‪.‬‬ ‫‪ (2‬הסתרת יהודים בכנסיות ומנזרים ואימוץ ילדים יהודים על‪-‬ידי משפחות נוצריות‪.‬‬ ‫‪ (3‬הצלת יהודים על‪-‬ידי העסקתם במפעלים )אוסקר שינדלר(‪.‬‬ ‫‪ (4‬מתן אשרות ודרכונים מזוייפים ליהודים כדי שיוכלו לצאת למדינות‪ ,‬שנמצאו מחוץ לשליטת גרמניה )ראול‬ ‫ולנברג(‪.‬‬ ‫‪ (5‬הברחת יהודים )דנמרק(‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫דוגמאות ל"חסידי אומות העולם"‪:‬‬ ‫‪ (1‬אוסקר שינדלר – תעשיין גרמני‪ ,‬תושב חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה‪ .‬למרות היותו חבר במפלגה הנאצית הוא‬ ‫ניצב מול זוועות השואה ובחר להציל יהודים‪ .‬לאחר כיבוש פולין על‪-‬ידי הנאצים הוא רכש בית‪-‬חרושת‪,‬‬ ‫שהוחרם ממשפחה יהודית בעיר קרקוב‪ .‬בית‪-‬החרושת סיפק ציוד מטבח לצבא הגרמני‪ .‬הוא העסיק בבית‪-‬‬ ‫החרושת מאות יהודים מגטו קרקוב‪ ,‬וכך הציל אותם מגירוש‪ .‬בשנת ‪ 1943‬כאשר החל חיסול גטו קרקוב והוקם‬ ‫מחנה ְפלָאשוֹב‪ ,‬ניצל שינדלר את קשריו עם פקידים גרמנים בכירים והקים סניף של מחנה פלאשוב בתחום‬ ‫המפעל שלו ושם העסיק מאות יהודים‪ ,‬בתוכם כאלה שכלל לא היו כשירים לעבוד במפעל‪ ,‬וכך הציל אותם‬ ‫מזוועות המחנה‪.‬‬ ‫ב‪ 1944-‬שינדלר קיבל רשות להקים בית‪-‬חרושת בחבל הסודטים‪ .‬במבצע יחיד במינו הצליח שינדלר להעביר‬ ‫לשם את מאות הפועלים היהודים‪ ,‬שעבדו אצלו בפולין‪ .‬הוא העלה את עובדיו‪ ,‬שהיו אמורים להישלח לאושוויץ‬ ‫על רכבת בקרונות לבהמות‪ .‬כדי שהמבצע יצליח הוא גנב את טופס המשלוח וזייף אותו כאילו היהודים היו‬ ‫אמורים להגיע לעיירה נידחת בחבל הסודטים‪ .‬הוא שיכן אותם במבנה צמוד לבית‪-‬החרושת ושם הם שהו עד‬ ‫תום המלחמה‪ .‬היהודים זכו ליחס אנושי ככל האפשר בנסיבות ההן ‪ -‬הם קיבלו מזון‪ ,‬בגדים חמים‪ ,‬טיפול רפואי‬ ‫וסיוע במילוי הצרכים הדתיים שלהם‪ .‬שינדלר התמסר לטיפול בעובדיו היהודים‪.‬‬ ‫שינדלר הציל ‪ 1,200‬יהודים‪.‬‬ ‫‪ (2‬ראול ולנברג – דיפלומט שבדי‪ ,‬שנשלח לבודפשט בירת הונגריה ב‪ 1944-‬כנציג משרד החוץ השבדי‪ ,‬ופעל‬ ‫להצלת כ‪ 200,000-‬יהודי הונגריה אשר נותרו בבודפשט לאחר שכ‪ 437,000-‬מיהודי הונגריה נשלחו‬ ‫לאושוויץ‪ .‬כנספח בשגרירות שבדיה הוא לחץ על ממשלת הונגריה שתאשר לו להעסיק ‪ 300‬יהודים במחלקתו‬ ‫והוא הסתיר יהודים בבתים מיוחדים שרכש למטרה זו‪ .‬הוא יזם הקמת "גטו בינלאומי"‪ ,‬שאיכלס ‪33,000‬‬ ‫יהודים תחת חסותן של מדינות ניטרליות והדפיס להם דרכוני חסות שבדים‪ ,‬שבעזרתם יכלו לצאת מתחום‬ ‫השלטון הנאצי‪ .‬הוא דאג להקים בתי מחסה‪ ,‬מטבחים‪ ,‬בתי‪-‬חולים ועוד‪ ,‬והוא דאג להציל יהודים תוך סיכון‬ ‫מעמדו הדיפלומטי‪ .‬כאשר גורשו ב‪ 1944-‬עשרות אלפי יהודים מבודפשט לגבול אוסטריה במסגרת צעדות‬ ‫המוות‪ ,‬ולנברג רדף במכוניתו אחרי ההולכים‪ ,‬חילק להם מזון ובגדים והוציא מאות מהם מהשורות‪ .‬עם שחרור‬ ‫הונגריה ב‪ ,1945-‬ולנברג נאסר על‪-‬ידי הרוסים ומאז נעלמו עקבותיו‪.‬‬ ‫זמן‪ ,‬מקום ונסיבות מותו של ולנברג אינם ברורים‪.‬‬ ‫‪ (3‬דנמרק ‪ -‬מדינה שהצילה יהודים‬ ‫הנאצים כבשו את דנמרק באפריל ‪ .1940‬מאחר שהנאצים ראו בדֶ נים גזע עליון ומאחר שמיקומה של דנמרק‬ ‫ב"סדר החדש" היה גבוה‪ ,‬הנאצים איפשרו לדנמרק להמשיך להתנהל באופן דמוקרטי‪.‬‬ ‫כחלק מהסכם בין דנמרק לגרמניה‪ ,‬לא נפגע מעמד היהודים‪.‬‬ ‫ב‪ 1943-‬בעקבות נצחונות של בעלות הברית‪ ,‬התחזקה פעילות המחתרת בדנמרק‪ ,‬והמתיחות בין דנמרק‬ ‫לגרמניה התגברה‪ .‬נציג גרמניה בדנמרק הציע לגרש את היהודים‪ ,‬ואזרחי דנמרק נרתמו למבצע הצלת‬ ‫היהודים על‪-‬ידי הברחתם בסירות דייגים לשבדיה‪ .‬שבדיה הניטרלית הודיעה‪ ,‬כי היא מוכנה לקלוט יהודים‪.‬‬ ‫במהלך שלושה שבועות הוברחו מדנמרק לשבדיה‪ ,‬כ‪ 7200-‬יהודים )מתוך ‪ 8000‬יהודי דנמרק!(‪.‬‬ ‫מבצע הצלת יהודי דנמרק בוצע בשיתוף פעולה של המחתרת הדֶ נית‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬אנשי צבא‪ ,‬שוטרים‬ ‫וסטודנטים‪ .‬גם בית המלוכה ואנשי הכנסיה בדנמרק קראו לדֶ נים לסייע ליהודים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫הגרמנים הצליחו להעביר קרוב ל‪ 500-‬יהודים דֶ נים לגטו טרזיינשטאט )צ'כוסלובקיה(‪ ,‬והממשל הדֶ ני והאזרחים‬ ‫שלחו להם חבילות מזון ותרופות‪ ,‬עד ששוחררו על‪-‬ידי ארגון הצלב האדום‪.‬‬ ‫כמעט כל יהודי דנמרק ניצלו! והעם הדֶ ני כולו קיבל את אות "חסידי אומות העולם"‪ ,‬על הצלת יהודי דנמרק‪.‬‬ ‫הערה – צריך לתת שתי דוגמאות לחסידי אומות העולם מתוך השלוש – שינדלר‪ ,‬ולנברג‪ ,‬דנמרק‪.‬‬ ‫עמוד זה הינו לקריאה בלבד!!!‬ ‫סיום מלחמת העולם השנייה ‪ -‬המהלכים העיקריים‬ ‫של בעלות הברית עד לכניעתה של גרמניה‪1945-1943 ,‬‬ ‫הקדמה – מ‪ 1942-‬החל מפנה במלחמה לטובת בעלות הברית‪.‬‬ ‫ב‪ 1943-‬שוחרר אזור צפון אפריקה מהכיבוש הנאצי‪ ,‬ובהמשך שוחררה גם איטליה‪ ,‬בעלת הברית של גרמניה‪,‬‬ ‫מהשלטון הפשיסטי של מוסוליני‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬פתחו בעלות הברית בהפצצות כבדות על ערים ומרכזי תעשיה בגרמניה וגרמו להרוגים רבים‪ .‬מטרת בעלות‬ ‫הברית הייתה לפגוע במאמץ המלחמתי של גרמניה ולשבור את רוחם של אזרחי גרמניה‪.‬‬ ‫לאחר תבוסת הגרמנים בקרב סטלינגרד‪ ,‬בבריה"מ‪ ,‬החל הצבא האדום לדחוק את הצבא הגרמני מאדמת ברית‪-‬‬ ‫המועצות‪.‬‬ ‫בהמשך שיחרר הצבא האדום מהכיבוש הנאצי גם את מדינות מזרח אירופה‪ :‬המדינות הבלטיות )ליטא‪ ,‬לטביה‪,‬‬ ‫אסטוניה(‪ ,‬רומניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬פולין‪ ,‬צ'כוסלובקיה ואוסטריה‪.‬‬ ‫בתחילת ‪ 1945‬פלש הצבא האדום אל גרמניה ממזרח‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 1944‬נערך המבצע הגדול ביותר של המלחמה – פלישת כוחות בעלות הברית = אמריקנים ובריטים אל חופי‬ ‫נורמנדיה )צפון‪-‬מערב צרפת(‪.‬‬ ‫לאחר קרבות קשים וקורבנות רבים‪ ,‬הם הצליחו לכבוש את חופי נורמנדיה‪ ,‬לפלוש אל צרפת‪ ,‬ולשחרר את צרפת‬ ‫מהכיבוש הנאצי‪.‬‬ ‫בהמשך הם שיחררו מהכיבוש הנאצי גם את בלגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬לוכסמבורג ודנמרק‪.‬‬ ‫בתחילת ‪ 1945‬פלשו האמריקנים והבריטים )בעזרת כוחות צרפת החופשית( אל גרמניה ממערב‪.‬‬ ‫ב‪ 25-‬באפריל ‪ 1945‬נפגשו בעלות הברית‪ ,‬כלומר‪ :‬הרוסים שהגיעו ממזרח עם האמריקנים והבריטים‪ ,‬שהגיעו‬ ‫ממערב‪ ,‬על גדות נהר האלבה ליד ברלין‪.‬‬ ‫הפגישה של בעלות הברית על גדות נהר האלבה מסמלת את כניעת גרמניה ואת סיום המלחמה באירופה‪.‬‬ ‫היטלר התאבד בבונקר שלו ב‪ 30-‬באפריל ‪ ,1945‬מבלי להורות על כניעת גרמניה‪.‬‬ ‫בתחילת מאי נכבשה ברלין על‪-‬ידי הצבא האדום וב‪ 7-‬במאי ‪ 1945‬נכנעו מפקדי הצבא הגרמני למפקדי צבאות‬ ‫בעלות הברית‪ ,‬ללא תנאי‪.‬‬ ‫מלחמת העולם השנייה הגיעה אל סיומה באירופה‪.‬‬ ‫ואילו במזרח הרחוק הגנרל האמריקני‪ ,‬מק'ארתור קיבל ב‪ 2/9/1945-‬את כתב הכניעה של יפן על סיפונה של אניית‬ ‫הקרב מיזורי לאחר שהוטלו על יפן שתי פצצות אטום בערים נגסקי והירושימה באוגוסט ‪.1945‬‬ ‫‪34‬‬ ‫אפילוג = אחרית דבר‬ ‫לאחר מלחמת העולם השנייה נכנס העולם אל עידן המלחמה הקרה‪ ,‬בין ארצות‪-‬הברית )והגוש המערבי( לברית‪-‬‬ ‫המועצות )והגוש המזרחי(‪ .‬במהלך המלחמה הקרה לא פרץ עימות ישיר בין ארה"ב לבריה"מ וגם לא פרץ עימות‬ ‫גלובלי )כולל( בגלל הנשק הגרעיני‪ ,‬שיצר "מאזן אימה" בין ארה"ב לבריה"מ‪ ,‬שאף היא החזיקה בנשק גרעיני מ‪-‬‬ ‫‪.1949‬‬ ‫המלחמה הקרה הסתיימה בשנות השמונים של המאה העשרים‪ ,‬עם התפרקות בריה"מ‪.‬‬