‫משטר טוטאליטרי‪ :‬טוטל=מוחלט‪,‬לגמרי‪,‬כולל‪.‬‬ ‫משטר דיקטטורי‪,‬כוח‪,‬שליט אחד שולט בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫המשטר הטוטליטרי הוא דיקטטורה קיצונית החודרת לכל תחומי חיי הפרט‪.‬‬ ‫מאפיינים של המשטר‪-‬‬ ‫‪ .1‬אידיאולוגיה אחת שולטת‪ -‬האידיאולוגיה הזו מקיפה את כל תחומי החיים‪,‬בפועל היא קובעת‬ ‫לאזרחים איך לנהל את חיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה הטוטליטרית בדרך כלל מציבה יעד סופי ומושלם אליו היא שואפת )שינוי החברה‬ ‫והעולם(‪,‬השגת היעד הזה מקדשת את כל האמצעים כלומר‪,‬רמיסת זכויות הפרט כשהתפיסה הבסיסית‬ ‫היא מי שאינו איתנו ‪ 100%‬הוא נגדנו ‪.100%‬‬ ‫‪ .2‬מפלגה אחת‪ -‬אם יש אמת אחת‪,‬אין ריבוי דעות‪,‬אין מפלגות‪,‬קיימת רק מפלגה אחת כשבראשה‬ ‫מנהיג "כל יכול"‪.‬‬ ‫בדרך כלל במשטר טוטליטרי ‪ 10%‬מהחברה חברים במפלגה‪,‬אותם ‪ 10%‬הם הנאמנים הגדולים של‬ ‫השלטון‪,‬הם גם הכי נהנים מהיתרונות‪,‬מהצד השני המפלגה "מחדירה" את אנשיה לכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫במדינה טוטליטרית רק חברות במפלגה מאפשרת התקדמות במדרג המקצועי והחברתי‪.‬‬ ‫אזרחים הבינו שהדרך היחידה להגיע לאיזה שהוא תפקיד זה להצטרף למפלגה‪.‬‬ ‫‪ .3‬טרור פיסי ונפשי‪ -‬הבסיס של המשטר הטוטליטרי זה עניין הטרור‪,‬הוא זה שנותן לו את הכוח‪,‬הוא‬ ‫פועל נגד מי שלא רצוי‪,‬וגם נגד מי שנחשד להיות כזה‪ .‬לעיתים קרובות הטרור מופעל כטיפול מונע כדי‬ ‫ליצור לחץ על האזרחים‪,‬אווירה של פחד ולמנוע מהם לרצות להיות אויבי המשטר‪.‬‬ ‫בדרך כלל הטרור מופעל ע''י מנגנונים מיוחדים שמקים המשטר והמנגנונים האלה בלשו אחרי האזרח‬ ‫בכל זמן ובכל תחום כשהמשטרים האלה מנצלים את חידושי המדע להטיל טרור‪.‬‬ ‫‪ .4‬פיקוח מוחלט על אמצעי התקשורת‪ -‬רדיו‪,‬טלוויזיה‪,‬קולנוע‪,‬עיתונות‪,‬ספרות‪,‬מחקר‪ .‬השימוש באמצעי‬ ‫התקשורת קידמו את פולחן האישיות של המנהיג והיו "שופר" לתעמולה של השלטון‪.‬‬ ‫משטר טוטליטרי שואף להגיע לדפוס מחשבה אחיד וזה מה ששונה ממשטר דיקטטורי שרק מבקש להגן‬ ‫על עצמו בפני אופוזיציה‪.‬‬ ‫‪ .5‬פיקוח וניהול מרכזי של הכלכלה‪ -‬חיי הכלכלה מגויסים להשגת המטרות של המשטר יש זלזול‬ ‫מוחלט בקניין של הפרט‪.‬‬ ‫‪ .6‬מדיניות תוקפנית‪ -‬בדרך כלל שליטים של מדינות טוטאליטריות נוטים להסתבך במלחמות כדי‬ ‫להעצים את המדינה והמעמד שלהם‪.‬‬ ‫‪ .7‬מונופול מוחלט על שימוש בכלי נשק‪ -‬צבא ומשטרה כפופים ישירות למפלגה ולמנהיג‪ .‬למעט כוחות‬ ‫הביטחון אסור לאזרחים להחזיק נשק‪.‬‬ ‫תהליכים שסייעו להתפתחות משטרים טוטליטרים‬ ‫‪ .1‬דמוקרטיה כפויה‪ -‬לאחר מלחמת העולם הראשונה כפו המדינות המנצחות שהיו דמוקרטיות כינונם‬ ‫של משטרים דמוקרטים באירופה‪.‬‬ ‫האוכלוסייה המקומית ברוב המדינות הללו לא הבינה את מהותו של המשטר הזה‪ .‬המפלגות לא ידעו‬ ‫לשחק את ה"משחק הפוליטי"‪ .‬כתוצאה מכך ממשלות קרסו והייתה תחושה כללית של חוסר יציבות‬ ‫ואעדר ביטחון אישי‪.‬‬ ‫האזרחים ייחלו "לאדם חזק" שיעשה סדר‪.‬‬ ‫‪ .2‬השלכות מלחמת העולם הראשונה‪ -‬ההוצאות העצומות של המלחמה וההרס שיצרה גרמו למשבר‬ ‫כלכלי באירופה‪,‬חיילים שחזרו למצב של הבטלה‪,‬המצב הזה יצר מרירות ותסכול ואותם צעירים היוו את‬ ‫הכוח המניעה לקראת הפיכה והשלטת אדם חזק‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגרמניה ואיטליה‪ -‬בשתי המדינות שרר תסכול לנוכח הסכמי ורסאי‪,‬המשטרים החדשים הציעו תיקון‬ ‫של האבל ומשכו אחריהם המונים מתוסכלים‪,‬ברוסיה הציע המשטר מלחמת מעמדות וצדק חברתי קיצוני‬ ‫שמשך את הצעירים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ -‬מסטר טוטליטרי מתבסס על אידיאולוגיה השוללת את הקיים ומציעה פיתרון אוטופי‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה מבטלת את בחירת הפרט ורואה את היחיד רק כחלק מהקולקטיב והמשרת שלו‪ .‬במשטר‬ ‫הדיקטטורי השלטון רוצה להבטיח את המשך שלטונו‪ ,‬הוא לא מציע אידיאולוגיה המקיפה את כל תחומי‬ ‫החיים וחדירתו למרחב הפרטי של האדם מוגבלת מאוד‪ .‬המשטר הטוטליטרי הוא תוצר של העולם‬ ‫המודרני והתכנולוגיה המאפשרת את הפצת האידיאולוגיה באמצעות תעמולה‪,‬את פולחן האישיות של‬ ‫המנהיג ואת השליטה המוחלטת בהמונים באמצעות מעקב אחר הפרט במרחב הפרטי שלו‪.‬‬ ‫נאציזם‪,‬אנטישמיות‪-‬מלחה''ע והשואה‬ ‫גרמניה‪:‬מדמוקרטיה לנאציזם ‪1933-1939‬‬ ‫‪ .1‬האידיאולוגיה הנאצית‪ -‬אידיאולוגיה טוטליטרית‪,‬היא מקיפה את כל תחומי החיים של הפרט‬ ‫בגרמניה‪.‬‬ ‫מטרתה ליצור גרמני חדש ארי כחלק מהסדר העולמי החדש שביקשו הנאצים להנהיג בגרמניה‪.‬‬ ‫הנאצים ביקשו לשנות את גרמניה מן היסוד‪.‬‬ ‫התורה הנאצית עוצבה ע''י אדולף היטלר )ימח שמו( שהוא גם מקים המפלגה הנציונל‪-‬‬ ‫סוציאליסטית )נאצית(‪ .‬התורה הפכה להיות הבסיס של המפלגה ‪,‬ועם תפיסת השלטון ב‪30-‬‬ ‫בינואר ‪ 1933‬הפכה האידיאולוגיה הנאצית לתפיסה הרשמית של המדינה גרמניה‪.‬‬ ‫על פי ההיסטוריון דויד בנקיר‪,‬היטלר הוא שעמד מאחורי הצעדים האנטישמים בגרמניה‪ .‬השיטה‬ ‫הייתה פשוטה‪,‬היטלר הביע את רצונו‪,‬והסובבים אותו מיהרו לבצע כאילו היה זה חוק מדינה‪.‬‬ ‫האנטישמיות הייתה אלמנט מרכזי בתפיסת עולמו של היטלר‪.‬‬ ‫מדוע?‪ -‬לדויד בנקיר ישנן כמה השארות‪:‬‬ ‫‪ .1‬היטלר הניח שהאנטישמיות תמשוך אליו את בני המעמד הבינוני שימצאו בשנאה ליהודים גורם מלכד‪.‬‬ ‫‪ .2‬היטלר מניח שהשנאה האנטישמית תסיט את תשומת הלב של ההמונים מבעיותיהם האמיתיות‬ ‫)בעיות כלכלה ומורל ירוד אחרי המלחמה(‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה הנאצית היא בראש ובראשונה גזענית‪ .‬הנאצים לא היו אלה שהמציאו את הגזענות שכן‬ ‫כבר במאה ה‪ 18-‬צצו ועלו תיאוריות בדבר השוני בין קבוצות שונות של בני אדם‪.‬‬ ‫התיאוריות האלה שהיו חלק מהעיסוק המוגבר במדע פרחו גם לאור העובדה שהיוו צידוק לתופעות‬ ‫כלליות שהתפתחו באותה תקופה‪:‬‬ ‫*האימפרילזים האירופאי באסיה ואפריקה‪ -‬הגזענות אפשרה הצדקה של השליטה והניצול של‬ ‫האוכלוסיות על ידי האירופאים‪.‬‬ ‫*תהליכי התעוש שהובילו לניצול מחפיר של אוכלוסיות בתוך אירופה ומחוץ לה‪.‬‬ ‫*הרומנטיקה וה‪+‬לאומיות שהאדירו את הלאום תוך הפחתת ערכם של לאומים אחרים‪.‬‬ ‫בסוף המאה ה‪ 19-‬החלו להתגבש מפלגות פוליטיות בעלות מצה גזעני‪-‬אנטישמי כך לדוגמה מפלגתו‬ ‫של אדולף שטקר המפלגה הנוצרית סוציאליסטית‪,‬הליגה האנטישמית שהקים וילהלם מאר‪.‬‬ ‫האנטישמיות של השנים הללו הייתה אנטישמיות מודרנית או אנטישמיות חדשה שהייתה מבוססת על‬ ‫רעיונות מדעים ש‪+‬הבדילו בין גזעים במיוחד בין יהודים ונוצרים‪ .‬עם זאת חשוב להדגיש שהאנטישמיות‬ ‫הזו לא יכלה לצמוח ללא האנטישמיות הישנה שהייתה מבוססת על התחרות הדתית בין יהודים לנוצרים‪.‬‬ ‫עיקרי האידיאולוגיה הנאצית‪:‬‬ ‫*תורת הגזע‪ -‬מחלקת את האנושות לקבוצות‪,‬לכל קבוצה יש תכונות גזע מולדות שאינן ניתנות לשינוי‬ ‫כלומר‪,‬בני אדם לא נולדו שווים‪,‬יש בהם טובים יותר ויש טובים פיחות ויש ראויים יותר‪.‬‬ ‫על פי האידיאולוגיה הנאצית בני האדם נחלקים ל‪ 3‬קבוצות גזע‪-‬יוצרי התרבות )הארים(‪,‬משמרי התרבות‬ ‫)שער הגזעים( והורסי התרבות )יהודים והורסי תרבות נוספים(‪ .‬בין הקבוצות יש מאבק קיום לחיים‬ ‫ולמוות‪ .‬הגזעים מתקיימים אחד על חשבונו של האחר‪,‬עירוב בין הגזעים מחליש את הגזעים החזקים‬ ‫ומביא לתופעות שליליות של חולשה וניוון כגון‪ :‬דמוקרטיה‪,‬סוציאליזם או פציפיזם‬ ‫תורת הגזע‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫גרמנים אוסטרים‬ ‫הצפוניים‪-‬נורדיים‬ ‫אנגלו‪-‬סקסיים‬ ‫עמים סלאביים )‪(SLAVES‬‬ ‫שחורים‬ ‫צוענים‬ ‫‪ .7‬תת הגזע‪----‬אונטרמנטש‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫עיקרון המנהיג הפיהרר‪ -‬הפיהרר מגלם בתוכו ומבטא את רצון האומה והגזע הארי‪,‬הוא יודע‬ ‫כל‪,‬אין לערער על דברים וקיימת חובת הציות האישית כלפיו‪.‬‬ ‫עיקרון מרחב המחיה‪-‬ומימוש עיקרון ההתפשטות של הרייך הגרמני לגבולות הטבעיים‬ ‫וההיסטוריים שלו‪ .‬כלומר‪ :‬השבת השטחים שאבדו לגרמניה במסרגת חוזה ורסאי ‪,‬קיום הרעיון‬ ‫גרמניה לגרמנים )כיבוש כל השטחים עליהם חיו גרמנים(‪,‬כיבוש כל השטחים במזרח על מנת‬ ‫לממש את החזון של גרמניה גדולה‪ .‬העיקרון הזה היה תוצר של הגזענות משום שהוא קבע‬ ‫בצורה נחרצת שזכותו של הגזע הארי ישלוט בעמי המזרח ולשעבד אותם לצרכיו‪.‬‬ ‫שלילת הדמוקרטיה והקומוניזם‪ -‬שתי התורות הללו רואות את כל בני האדם שווים‪ .‬הנאצים שללו‬ ‫לחלוטין את הערכים הבסיסיים של העולם המערבי‪ .‬הדמוקרטיה והקומוניזם הוצגו על ידם‬ ‫כתורות מנוונות המחלישות את האומה משום שהם מהוות מכשול לבניית הסדר החדש שאותו‬ ‫ביקשו הנאצים להנהיג‪ .‬מבחינת הנאצים האדם הוא חסר ערך אלה רק שהוא חלק מהגזע אליו‬ ‫הוא שייך‪.‬‬ ‫עיקרון האנטישמיות הנאצית‪ -‬האנטישמיות הנאצית רואה ביהודי כמיצג את כל התכונות‬ ‫השליליות ההרסניות המנוגדות לגזע הארי‪ .‬האנטישמיות מקבלת גוון גזעני משום שהטענה היא‬ ‫שהתכונות של היהודים עוברות בתורשה ואינן ניתנות לשינוי‪ .‬האנטישמיות הנאצית עושה שימוש‬ ‫בדימויים בנוגע ליהודים כטפילים‪,‬מתעסקים ומתעניינים בכסף בלבד‪,‬לא ישרים וכ'ו‪ ...‬הדימוי של‬ ‫היהודי הוא כשטן‪-‬מקור הרוע בעולם‪,‬חיידק‪,‬עצל בניגוד לארי החרוץ‪,‬יש לו מראה חיצוני‬ ‫מכוער‪,‬אם היו יהודים שלא דמו במראה החיצוני לדימוי הנאצי‪,‬נטען עליהם שהם‬ ‫מרמים‪,‬מתחפשים‪.‬‬ ‫משמעות האנטישמיות הנאצית‪:‬‬ ‫מבחינת האנטישמיות הנאצית הגרמני מחויב להילחם ביהודים מלחמת חורמה שכן אם לא הוא‬ ‫עתיד להיות מובס על ידם‪ .‬פירוש הדבר חיפוש מתמיד אחרי פיתרון לבעיה היהודית‪.‬‬ ‫האנטישמיות הנאצית מבססת את הדה‪-‬הומניזציה )לא אנושי( של היהודים‪ ,‬התעמולה הנאצית‬ ‫המקיפה הציגה את היהודי כתת אדם‪ .‬התעמולה הזאת השפיעה על העם הגרמני אבל היו לה‬ ‫השלכות גם על עמים אחרים באירופה‪ ,‬על עמים חופשיים ואפילו על מוסלמים באסיה ואפריקה‬ ‫לדוגמא השגריר הגרמני בבגדד תירגם לערבית את ספרו של היטלר ופרסם אותו כפרקים‬ ‫בעיתון‪ .‬המהלך הזה בהחלט ליבה את השנאה המוסלמית הקיצונית ליהודים ולישראל‪.‬‬ ‫האנטישמיות הנאצית לא השאירה פתח ומילוט בניגוד לאופציה של המרת הדת והנאצים רדפו‬ ‫את כל היהודים‪ ,‬גם יהודים שהתנצרו וגם כאלה שתמכו במפלגה הנאצית‪ ,‬לפחות בתחילת‬ ‫דרכה‪.‬‬ ‫מדוע הצליחו הנאצים למשוך אחריהם כ"כ הרבה תומכים‪-‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫"האידיאולוגיה של אשליות"‪,‬הגרמנים נחשבו לעליונים מעצם הולדתם‪ .‬לא נדרש מהם‬ ‫הרבה‪,‬האידיאולוגיה הייתה נוחה‪,‬מקור לגאווה ואפשרה לכל גרמני להצטרף אליה‪ .‬גם אם הוא‬ ‫אנלפבת וגם אם הוא עבריין מורשה‪.‬‬ ‫החצנה של הבעיות‪ -‬האידיאולוגיה הנאצית מיקדה ביהודים את כל הבעיות‪ .‬הגישה הזו הייתה‬ ‫מאד נוחה משום שהיא מציירת עולם פשוט ומובן‪ -‬פיתרון בעיית היהודים יוביל לעושר ואושר כלל‬ ‫עולמיים‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה הנאצית היוותה תחליף לדת‪,‬הציע חשיבה פשוטה‪,‬קבעה דרך חיים‪,‬חילקה את‬ ‫העולם לטובים ורעים‪,‬היה בה מנהיג אחד אלוהי יודע הכל‪,‬היו פולחנים‪,‬מצעדי‬ ‫לפידים‪,‬לבוש‪,‬מדים וחברות במפלגה הקנטה תחושת שייכות לקבוצה מובחרת‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה הוטמעה באמצעות סיסמאות פשוטות וקליטות מבלי שתינתן לאזרח האפשרות‬ ‫לבדוק את הנחות היסוד שלה‪.‬‬ ‫המאבק של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬ ‫ב‪ 30-‬בינואר קיבל היטלר את רשות הממשלה מידי הנשיא הינדנבורג‪.‬‬ ‫בשלב הזה לא היה להיטלר רוב בציבור הגרמני‪,‬יתרה מכך הנאצים היו מיעוט בממשלה ולכן כדי להשיג‬ ‫שליטה בעם הגרמני השתמש היטלר ב‪ 3-‬תחומים‪ :‬צווים וחקיקה‪,‬תעמולה‪,‬חינוך ותרבות‪,‬טרור והפעלת‬ ‫כוח‪.‬‬ ‫בתוך יומיים מקבלת השלטון נקבע מועד לבחירות חדשות ב‪ 5-‬במרץ‪.‬‬ ‫המפלגה הנאצית נערכה בצומת לב למועד הזה תוך שהיא משתמשת ברשויות המדינה )צווים וחקיקה(‬ ‫בתעמולה בטרור ואיומים על כל מי שסירבו להשתכנע‪ .‬התהליך כולו נקרא "תהליך ההאחדה"‪ .‬במסגרת‬ ‫המהלך בוטלו כל המפלגות האחרות‪,‬האיגודים המקצועיים‪ ,‬הפדרליזם הגרמני ובוטלה הפרדת הרשויות‪.‬‬ ‫‪ .1‬צווים וחקיקה‪* -‬ב‪ 4-‬בפבואר פורסם "הצו להגנת העם הגרמני" באמצעות הצו נאסרו אספות‬ ‫פומביות "במקרה בו נשקפת סקנה מידית לסדר הציבורי"‪ .‬הצו הזה אפשר הגבלה של חופש‬ ‫העיתונות‪,‬הוא הופעל כמובן רק נגד מפלגות מתחרות‪.‬‬ ‫*‪ 28‬בפבואר "הצו להגנת העם והמדינה"‪,‬יום חפני עלה הרייכסטאג באש )לאחר נפילת הנאצים‬ ‫התברר שהם אלו שהעלו את המקום באש(‪ .‬הנאצים טענו שהפעולה בוצעה בידי הקומוניסטים‬ ‫שמתכוונים להתקומם ולכן פורסם הצו הזה שביטל זכויות אדם בסיסיות כמו חופש ההתאגדות‪,‬חופש‬ ‫התנועה‪,‬הזכות לקניין‪ .‬החוק הזה אפשר מעצר המוני של קומוניסטים‪,‬סוציאליסטים‪,‬וסוציאל‪-‬‬ ‫דמוקרטי‪ .‬סילקו את המציגים מהפרלמת‪,‬עצרו חלק מהם‪,‬שלחו למחנה ריכוז דכאו בלי משפט ובי‬ ‫להגדיר את משך זמן המעצר‪.‬‬ ‫*‪ 24‬במרץ "החוק לביטול מצוקת העם והרייכ" – חוק ההסמכה‪ .‬ב‪ 5‬במרץ )בחירות( הצליחו הנאצים‬ ‫להגדיל את כוחם את לא הגיעו לרוב מוחלט בפרלמנט לכן נחקק חוק ההסמכה שהסמיך את‬ ‫ממשלת היטלר לחוקק חוקים העומדים בניגוד לחוקה‪ .‬הוא הקנה לממשלה לחוקק חוקים בלי‬ ‫השתתפות הפרלמנט כלומר בפועל בוטל סמכויות הרייכסטאג ובוטלה הפרדת הרשויות‪ .‬הממשלה‬ ‫הופכת לגוף המחוקק‪ ,‬המשמעות המיידית הייתה ביטול הדמוקרטיה בגרמניה‪ .‬הפלרמנט אישר את‬ ‫חוק ההסמכה ברוב של שני שליש כשהוא מבטיח לנציגים הקתולים שמירה על זכויות הכנסייה‪.‬‬ ‫*‪ 1‬באפריל יום החרם‪ ,‬צו שנותן הוראה לחברי המפלגה להחרים את כל בתי העסק היהודיים‪ .‬חברי‬ ‫המפלגה הוצבו בפתח החנויות ומנעו מקונים להיכנס‪ ,‬האות ‪ J‬צוירה על בתי עסק של יהודים‪.‬‬ ‫*‪ 7‬באפריל‪ ,‬החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה‪ .‬החוק הזה אפשר פיטורי יהודים‬ ‫ממשרות ציבורית בלי פיצוי על מנת לפנות את המקומות לארים‪ .‬החוק לא חל על מי ששירתו‬ ‫בלחמת העולם הרשונה או שהיו הורים שכולים‪.‬‬ ‫*‪ 14‬ביולי‪ ,‬חוק נגד הקמת מפלגות פוליטיות חדשות‪ ,‬המפלגה הנאצית היא המפלגה היחידה‪ ,‬מי‬ ‫שמפר את ההוראה הזאת ‪ 3‬שנות מאסר‪.‬‬ ‫*‪ 2‬במאי‪ ,‬בוטלו בצו מיוחד כל האיגודים המקצועיים‪ ,‬במקומם גרמנים היו צריכים להצטרף לאיגודים‬ ‫מקצועיים נאצים‪ ,‬כמו כן בוטלו כל הארגונים החברתיים העצמאיים‪ ,‬ארגוני רפפורט‪ ,‬תנועות נוער‪.‬‬ ‫*"הסכם הקונקורדאט"‪ ,‬הסכם שנחתם בין היטלר לאפיפיור ‪ ,‬על פיו האפיפיור לא מתערב בעניינים‬ ‫הפנימיים של גרמניה ובתמורה הנאצים לא ימנעו מאנשי הכנסייה לפעול בתחומם‪ .‬לגבי‬ ‫הפרוטסטנטיים היה הסכם נפרד‪,‬הפלג הזה נשבע אמונים להטלר‪,‬מונה לו רייך בישוף‪ .‬הכנסיה הזו‬ ‫הכריזה כי הנצרות היא יצירתם של הארים‪,‬כמרים שהתנגדו נרדפו ע''י הנאצים‪.‬‬ ‫‪ .2‬תעמולה חינוך ותרבות‪ -‬סיסמת תהליך ההאחדה הייתה "עם אחד‪,‬רייך אחד‪,‬פיירהר אחד"‪.‬‬ ‫התעמולה הנאצית‪ -‬התעמולה הקיפה את האזרח הגרמני בכל מקום בו שהה ובכל שעות היממה‪.‬‬ ‫באמצעות הרדיו שהיה הכלי המרכזי‪,‬הקולנוע‪,‬העיתון‪,‬העיתון היחיד שהיה יכול להתקיים )דר‬ ‫שטרינר(‪.‬‬ ‫שר התעמולה היה יוזף גבלס‪,‬והוא גיבש את שיטות הפעולה של התעמולה‪.‬‬ ‫לפעולה היו כמה יעדים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬טיפוח פולחן הפיהרר‪,‬השגת נאמנות מוחלטת כלפיו‪,‬הצגת הפירהר כיודע הכל‪,‬אדם עליון‬ ‫)במערכת החינוך כל בוקר השמיעו תפילה לשלומו של הפיהרר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טיפוח ההזדהות של האזרחים עם השלטון‪ .‬המטרה הזו ההושגה באמצאות מצעדים רבי‬ ‫רושם‪,‬חלקם בלילה באמצעות לפידים‪,‬זה היה מראה מרשים שעורר רצון של הצופים להיות חלק‬ ‫מהגוף החזק הזה‪.‬‬ ‫נאציפיקציה של החינוך‪ -‬פיטורי מורים שהיו ידועים בעמדות ליברליות‪,‬כל מנהלי בית הספר‬ ‫הוחלפו במנהלים שהיו חברי המפלגה‪,‬מורים שנשארו במערכת נדרשו השתתף בקורסים וכנסים‬ ‫בהם הובהר להם כיצד ללמד את הצעירים להיות נאצים כנדרש‪ .‬בשלב הנוסף השתנו תכני‬ ‫הלימוד‪ .‬הנאצים העמידו את החינוך הגופני במקום הראשון‪,‬אחר כך הודגשו לימודי המולדת‪,‬כמו‬ ‫כן הנהיגו חינוך מפרד לבנים ובנות משום שבנות נועדו להיות אימהות‪ .‬בעקבות זה‪,‬הוגבל גם‬ ‫מספר הסטודנטיות באוניברסיטאות‪ .‬באוניברסיטה למדו מקצועות כמו "מחשבה‬ ‫פרימיטיבית‪",‬עמים נשוגים"‪",‬גזעים פרמיטיבים"‪,‬ותרבויות עתיקות"‪ .‬עקב כך הייתה הדרדרות‬ ‫ברמה אקדמית‪.‬‬ ‫תרבות‪ -‬אומנים גרמנים היו חייבים להיות בעלי תפיסה נאצית‪ .‬אומנים שהתנגדו הוכרחו‬ ‫להתפטר מאקדמיה לאומנות‪ .‬יהודים לא יכלו להיכלל בהגדרה "אומנים" או להציג את‬ ‫עבודותיהם‪,‬כל עבודותיהם של מתנגדי הנאצים הוגדרו כאומנות מנוונת‪.‬‬ ‫ב‪ 10-‬במאי התקיים אירוע שריפת הספרים‪ :‬ספרים הוצאו מהספריות הציבוריות ונשרפו ע''י‬ ‫סטודנטים בליווי תזמורות‪ .‬גבלץ עצמו פיקח על האירוע בברלין והכריז על קץ עידן‬ ‫האינטלקטואליזם היהודי המתחכם‪ .‬במוסיקה נאסר השמעת מוסיקה של כושים כמו ג'אז‪,‬‬ ‫בקולנוע סרטי התעמולה "היהודי הנצחי" או סרט "נצחון הרצון" של לני רינלשטאל‪.‬‬ ‫שיעור להשלים‪-‬‬ ‫שיעור להשלים‪-‬‬ ‫מדיניות החוץ הנאצית ומדיניות הפיוס‬ ‫א( מטרות הנאצים )יעדים( במדיניות החוץ‬ ‫‪ .1‬איחוד העם הגרמני‪ -‬הכוונה הייתה להתאחד עם אוסטריה )בניגוד לחוזה ורסאי( איחוד עם ‪3‬‬ ‫מיליון גרמנים שחיו בחבל הסודטים )בשלטון צרפת( איחוד עם הגרמנים שחיו בפרוסיה‬ ‫המזרחית תחת שלטון פולין‪.‬‬ ‫‪ .2‬יצירת שטח מחיה "נאות" )מרחב מחיה(‪ -‬על פי האידיאולוגיה הנאצית העם הגרמני זקוק‬ ‫למרחב מחיה לצורך קיומו הפיזי והרוחני‪ .‬הדבר יעשה על חשבון מזרח אירופה‪,‬העמים‬ ‫שנחשבו לנחותים )בני הגזע הסלבי( פירוש הדבר כיבוש פולין ולאחר מכן שטחים נוספים‬ ‫במזרח אירופה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביטול כל ההגבלות שהוטלו על גרמניה בחוזה וורסאי‪ -‬החוזה אותו הגדירו הגרמנים כמשפיל‬ ‫הטיל על גרמניה הגבלות שונות התחום הצבאי והכלכלי קרע ממנה שטחים משמעותיים‬ ‫ואסר עליה להתאחד עם אוסטריה‪.‬‬ ‫‪ .4‬יוקרה לגרמניה‪ -‬לזכות בהכרה של מדינות העולם במשטר הנאצי‪,‬להפוך את גרמניה‬ ‫למעצמה שלטת כמתחייב לעליונותו של הגזע הנאצי ובניית מערכת בריתות כדי למנוע את‬ ‫בידודה של גרמניה‪.‬‬ ‫ב( הצעדים בהם נקטו הנאצים בשנים ‪) 1936-1939‬למימוש היעדים(‪ -‬היטלר נקט במדיניות של‬ ‫הטעיה כדי להסתיר מן העולם את המטרות האמיתיות של גרמניה‪.‬‬ ‫הוא חזר כל הזמן על התפיסה\רעיון של גרמניה ועל הרצון שלה בשלום ועל המחויבות שלה‬ ‫להסכמים בין לאומיים‪ .‬אבל בפועל הוא חתר כל הזמן תחת ההסכמים האלה וניצל את‬ ‫"מדיניות הפיוס" של בריטניה וצרפת‪,‬מדיניות שלא עשתה דבר כדי לבלום את היטלר ולנסות‬ ‫למנוע את המלחמה בכל מכיר‪:‬‬ ‫‪ .1‬פרישה מחבר הלאומים‪ -‬ומהוועדה לפרוק הנשק )אוקטובר ‪ -(1933‬היטלר בא בטענה‬ ‫שגרמניה רומתה שהובטח לה שגם מדינות אחרות תתפרק נא מנשקן ובפועל זה לא‬ ‫קרה‪ .‬הוא פורש מחבר הלאומיים כשזה מנוגד לחוזה ורסאי ולתקנון של החבר‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫הלאומיים‪,‬המערב מגלה פייסנות‪,‬לא מגיב לצעד והבריטים אפילו מוצאים צידוק‬ ‫להתנהלות של היטלר‪.‬‬ ‫חתימה על הסכם עם פולין על אי התקפה למשך ‪ 10‬שנים ב‪ -1934-‬פולין מאד חששה‬ ‫מהיטלר‪,‬בתעמולת הבחירות שלו וגם באידיאולוגיה הוא דיבר על כוונתו לכבוש חלק‬ ‫ממנה )עיקרון מרחב המחיה(‪ .‬פולין פנתה לצרפת‪,‬ביקשה ממנה להצטרף למלחמת‬ ‫"מנע" ‪,‬צרפת סירבה‪ .‬לפולין לא הייתה ברירה‪,‬היא ניהלה משא ומתן וחתמה איתו על‬ ‫ההסכם‪ .‬מאותו הרגע פולין הרגישה שלווה אבל גרמניה הייתה פוניה לעדים הבאים‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫החזרת חבל הסאר לגרמניה ‪) -1935‬חבל הסאר נמצא בין גרמניה\צרפת(‪ -‬האיזור הזה‬ ‫בחוזה ורסאי נמסר לידי חבר הלאומיים למשך ‪ 15‬שנים‪ .‬בסיום התקופה אמור היה‬ ‫להתקיים במקום משאל עם לגבי הבעלות‪ .‬כשהתקרב המועד החלו הנאצים בתעמולה‬ ‫אינטנסיבית שלוותה באיומים וטרור‪ .‬במשאל העם הצביעו ‪ 91%‬מהתושבים מעבר‬ ‫לבעלות לידי גרמניה‪ .‬ב‪ 5-‬בנובמבר ‪ 1937‬קיים היטלר ישיבה בין היתר השתתפו בה‬ ‫שר המלחמה‪,‬שר הכלכלה ושר החוץ‪ .‬הוא פירט בפניהם את תכניותיו העתידיות וכל‬ ‫מהלך הישיבה תועד ע''י קולנל )אחד מראשי הצבא‪-‬שמו הוסבך( המסמך נקרא על שמו‬ ‫"תזכיר הוסבך"‪,‬ומפורטים כל הצעדים של היטלר במדיניות החוץ‪ .‬המתנגדים לו בישיבה‬ ‫פותרו מתפקידיהם‪) .‬הטעיה(‬ ‫הסכם ימי עם בריטניה ב‪ -1935‬בניגוד להסכם ורסאי חתמו הבריטים להסכם עם‬ ‫גרמניה‪,‬על פי ההסכם גרמניה תוכל להחזיק כוח ימי שיהיה בסדר גודל של ‪ 35%‬מהכוח‬ ‫הבריטי‪ .‬גרמניה יכלה להחזיק שוב צוללות וההסכם הזה העניק לה יתרון בים‬ ‫בצפוני‪,‬שליטה בים הבלטי ובמצולות‪.‬‬ ‫פלישת גרמניה לחבל הריין ‪) 1936‬מפורז‪-‬איזור שאסור להכניס אליו צבא(‪ -‬בעקבות‬ ‫חוזה ורסאי האזור הזה היה איזור מפורז‪ .‬במרץ ‪ 1936‬חצה הצבא הגרמני את נהר‬ ‫הריין ונכנס לאזור‪ .‬צרפת פנתה לבריטניה שהייתה חתומה איתה על חוזה ורסאי‪,‬ובקשה‬ ‫את עזרתה‪ .‬ראש הממשלה הבריטי בולדווין השיב "אם יש אפילו סיכוי אחד למאה‬ ‫שתפרוץ מלחמה בעקבות פעולתכם אין לי הזכות לסכן את בריטניה‪ ...‬בריטניה אינה‬ ‫במצב של יציאה למלחמה"‪ .‬חשוב לציין שבפעולה הזו היטלר פעל בניגוד להצעת‬ ‫הגנרלים שלו‪,‬שפחדו או היו בטוחים שהצעד הזה יוביל את גרמניה למלחמה‪ .‬לפי דעתם‬ ‫גרמניה עדיין לא מוכנה למלחמה כזאת‪ .‬חבר הלאומיים גינה את גרמניה על פעולתה‬ ‫אבל לא נקט צעדים ממשיים‪ .‬כשהסתיים הכיבוש של האזור הודיעה היטלר ברייכסטג‬ ‫שאין לו תביעות נוספות‪.‬‬ ‫שתי בריתות שגרמניה כורתת עם מדינות תוקפניות נוספות‪,‬הבריתות הן צבאיות‪,‬הברית‬ ‫הראשונה עם איטליה נקראת ציר רומא‪-‬ברלין‪,‬ברית של שתי מדינות פשיסטיות‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ .1936‬הברית השנייה היא ברית עם יפן ב‪ 1936‬והיא נקראית האנטי‪-‬קומינטרן‪,‬זו ברית‬ ‫לעצור את הקומוניזם‪.‬‬ ‫מעורבות גרמניה במלחמת האזרחים בספרד‪ -1936-1939 -‬בקיץ ‪ 1936‬פרץ במרוקו‬ ‫הספרדית מרד צבאי נגד שלטון ספרד‪,‬בראש המורדים עמד הגנרל "פרנסיסקו פרנקו"‬ ‫שהיה בעל תפיסות פשיסטיות‪ .‬במשך שלוש שנים התקדמו כוחותיו של פרנקו עד‬ ‫להשתלטות סופית על המדינה‪ .‬המהלך הזה פגע גם באזרחים והפך לסכסוך בינלאומי‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הייתה זו חזרה גנרלית למלחמת העולם השנייה‪.‬לצידו של פרנקו התייצבו‬ ‫האיטלקים שללחו לו ציוד וסיוע‪ .‬כמו כן‪,‬נשלחו ‪ 70‬אלף חיילים איטלקים‪ .‬גרמניה שלחה‬ ‫נשק וכוח אדם וטייסים גרמניים הפציצו את מדריד‪) .‬היטלר רק בדק את איכות הנשקים‬ ‫והציוד החדש שלו‪,‬לא באמת עניינה אותו מלחמת האזרחות(‪ .‬הסמל המפרסם ביותר של‬ ‫המלחמה הוא הציור של פיקסו שמתאר את העיר גרניקה שנחרבה ע''י הגרמנים ב‪-‬‬ ‫‪ 1937‬ורבע מתושביה נהרגו‪) .‬תמונה בע''מ ‪ .(143‬היטלר השתמש בסכסוך הזה כשדה‬ ‫ניסויים לנשק שלו‪,‬הוא כיווה שהניצחון של הפשיסטים ייתן לו עוד כוח ובעלי ברית‪.‬‬ ‫בריטניה לא התערבה‪,‬היא גם הודיעה לצרפת שאם היא תתערב היא לא תוכל לעזור‬ ‫לה‪ .‬הסובייטים שהיה להם הסכם עם ספרד שלחו עזרה מינימאלית‪,‬היחידים שעזרו היו‬ ‫בריגדות בינלאומיות‪ 40,000,‬מתנדבים ממדינות דמוקרטיות שונות כולל מא''י אשר רצו‬ ‫להציל את הדמוקרטיה‪ .‬חודש לפני נפילתו הסופית של המשטר הספרדי בריטניה וצרפת‬ ‫מכירות בשלטון של פרנקו‪,‬חודש לאחר מכן גם מצטרפת ארה''ב‪ .‬כשהסתיימה המלחמה‬ ‫בספרד פרנקו הצטרף לברית האנטי‪-‬קומינטרן אבל לא הצטרף למלחמה בצד הנאצים‪.‬‬ ‫‪ 1938 .8‬סיפוח אוסטריה‪-‬נאצים ניסו לתפוס את השלטון באוסטריה בכוח ונכשלו‪ .‬זמן קצר‬ ‫לאחר מכן זימן היטלר את קנסלר אוסטריה קורט שושינג ואילץ אותו להסכים לויתורים‬ ‫שונים‪,‬בינהם למנות נאצי לשר פנים ושחרור כל האסירים הנאצים באוסטריה‪ .‬הקנצלר‬ ‫שושין חוזר לאוסטריה‪,‬מתכוון לערוך משאל עם בנושא‪,‬היטלר מאיים עליו ודורש לבטל‬ ‫את משאל העם‪,‬המשאל מבוטל‪,‬מעלץ את שושין להתפטר‪,‬ממנה במקומו כקנצלר‬ ‫נאצי‪,‬מרגע הזה היטלר קורא לאיחוד אוסטריה עם גרמניה‪ ,‬ב‪ 13-‬במרץ פולש הצבא‬ ‫הגרמני לאוסטריה באירוע שנקרא האנשלוס )סיפוח( ללא טיפת דם אחת‪,‬החיילים פשוט‬ ‫צועדים ברחובות‪ .‬אין התקלות והתנגדות‪ .‬האוסטרים בעד האיחוד‪ .‬הצעד הזה שוב‬ ‫עומד בניגוד מוחלט עם חוזה ורסאי‪,‬ששם היה ניגוד מוחלט לאיחוד גרמניה ואוסטריה‪.‬‬ ‫הסיפוח מחזק את גרמניה‪ 3,‬מיליון איש נוספו למדינה‪ ,‬כמו כן מכרות‬ ‫בנקים‪,‬מפעלים‪,‬וחוקי הגזע חלים גם על יהודי אוסטריה‪.‬‬ ‫‪ .9‬השתלטות על חבל הסודטים ‪ -1938‬חבל הסודטים היה אזור בין גרמניה לצ'כו סלובקיה‬ ‫שחיו בו ‪ 3‬מיליון גרמנים ובסוף מלחמת העולם הראשונה הוא עבר לצ'כוסלובקיה‪.‬‬ ‫היטלר דרש להחזיר לגרמניה את החבל הסודטי‪,‬הוא אמר שזו דרישתו האחרונה‬ ‫בהחלט ובמקביל הוא מפיץ במקום תעמולה שקרית נגד ממשלת צ'כוסלובקיה בטענה‬ ‫שהצ'כים מפלים את הגרמנים‪.‬צכ'וסלובקיה פנתה לבריתיניה וצרפת לעזרה‪ ,‬צ'מברליין‬ ‫ראש הממשלה של בריטניה סרב "דימיוני ובלתי מתקבל על הדעת שאנו נחפור חפירות‬ ‫ונמדוד מסכות גז בגלל סכסוך בארץ רחוקה בין אנשים שאין אנו יודעים עליהם ולא‬ ‫כלום"‪ .‬צ'רבנליין טס לברלין יחד עם ראש ממשלת צרפת‪,‬שניהם לחצו על נשיא‬ ‫צ'כוסלובקיה לערוך במקום משאל עם‪ .‬בה ‪ 29‬בספטמבר מתכנסת במנחן ועידה במטרה‬ ‫למצוא פיתרון‪ .‬לועידה מגיעים נציגי בריטניה‪,‬צרפת‪,‬איטליה וגרמניה‪,‬צ'כוסלובקיה לא‬ ‫הוזמנה‪ .‬לאחר מספר שעות הוחלט להעביר על ידי היטלר תוך ‪ 10‬ימים את חבל‬ ‫הסודטים‪,‬צ'מברליין חוזר לבריטניה ואומר "השגתי שלום בדורינו"‪ ,‬הצ'כים מוסרים את‬ ‫השטח‪,‬כעבור חצי שנה היטלר כובש את כל צ'כוסלובקיה ומכריז "יריבנו תולעים קטנות"‬ ‫הטראומה הזאת מחזקת במדינות ערב את המגמה הפציפיסטית‪,‬העמדה הזו הדגישה‬ ‫שיש לשלול כל מלחמה מפני שהיא מקריבה את האדם הקטן על מזבח השאיפות של‬ ‫הפולטיקים גנרלים ואנשי עסקים‪.‬‬ ‫הפחד מפני התפשטות הקומוניזם‪-‬‬ ‫הפחד מפני הסכנה האדומה‪ -‬השמרנים בבריטניה האמינו שהיטלר יכול להוות מחסום‬ ‫מול מגמות ההתפשטות הקומוניסטית של ברית המועצות‪ .‬היו מדינאים שראו בסטלין‬ ‫סכנה גדולה יותר מאשר היטלר‪.‬‬ ‫הביקורת על חוזה ורסאי‪ -‬האמונה שהחוזה הזה גרם אבל לגרמניה‪,‬תפיסת גרמניה‬ ‫הייתה שגרמניה נענשה מספיק‪,‬צריך לפצות אותה והפיצוי יהיה בדמות ויתורים והעלמת‬ ‫עין מתיקוניי גבול שגרמניה עושה‪.‬‬ ‫הגורמים שגרמו לצרפת לנקות במדיניות פיוס‪* -‬טראומת מלח''ע ה‪ 1-‬הניעה את‬ ‫צרפת לעשות הכל כדי לא להיגרר שוב למלחמה‪,‬היא האמינה שמי שלחם במלח''ע ה‪1-‬‬ ‫לא ירצה מלחמה נוספת‪.‬‬ ‫*מורל יהודי ירוד‪,‬משברים כלכליים דמוגרפים‪,‬פוליטים‪.‬‬ ‫ההרס העצום במספר קורבות רבים במלחמת העולם הראשונה חיזק את הטראומה‪,‬למעשה דור‬ ‫שלם נמחק‪,‬הילודה הנמוכה‪,‬יש בצרפת מאבקים פוליטיים בין הימין שגילה אהדה למשטרים‬ ‫טוטליטריים והיה מוכן לא להגיב על צעדיהם לבין השמאל שדרש להגיד בתקיפות‪ .‬המאבקים‬ ‫האלו הובילו להחלפת ממשלות בצרפת‪.‬‬ ‫היטלר ניצל את מדיניות הפיוס הזו והוא היה מודע לה היטב ולכן תכנן את מדיניות החוץ שלו‬ ‫באופן הדרגתי תוך שהוא מטעה את המערב בהכרזות על שלום‪ .‬הוא הרדים את המערב‪,‬וניצל‬ ‫את הפחד שלהם מפני הקומוניזם )הוא הציג את עצמו כאויב הקומוניסטים(‪.‬‬ ‫*צרפת בנתה על גבול בינה לבין גרמניה ביצורים ובונקרים שנקראו בשם "קו מג'ינו"‪ .‬היא‬ ‫הסתמכה על הביצורים האלה שיגנו עליה מפני התקפה ופלישה גרמנית‪.‬‬ ‫הסכם ריבנבטרופ מולוטוב )ע''מ ‪ -(149‬ההסכם כלל כמה החלטות‪:‬‬ ‫‪ .1‬אי התקפה למשך ‪ 10‬שנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם אחת המדינות תותקף ע''י מדינה שלישית‪,‬המדינה הלא מותקפת שומרת על ניטרליות‬ ‫‪ .3‬סעיף סודי‪ -‬גרמניה וברית המועצות חילקו בינהם איזורי השפעה במזרח אירופה‪,‬גרמניה‬ ‫תספח את כל האזור המערבי של פולין כולל ליטה וברית המועצות תספח את כל האזור‬ ‫המזרחי של פולין כולל פינלנד‪,‬אסטוניה ולטביה‪.‬‬ ‫חומר להשלים‬ ‫הסדר החדש באירופה‬ ‫מהו הסדר החדש?‪ -‬הסדר החדש הוא סדר כלכלי‪,‬תרבותי‪,‬פוליטי חברתי‪,‬שביקשו הנאצים לעצב‬ ‫בשטחי שלטונה‪ .‬הסדר נועד לממש את האידיאולוגיה הנאצית במלואה תוך בניית עולם התואם את‬ ‫מדרג תורת הגזע הנאצי‪ .‬פירוש הדבר‪,‬ניצול משאבי המדינות השונות לטובת הרייך‪ .‬העבדה של‬ ‫מאות אלפים במחנות עבודה עבור הרייך‪,‬השמדת העם היהודי‪,‬השמדה חלקית והרחקה של‬ ‫הצוענים‪,‬חיסול יסודות בלתי סוציאליים על פי ההגדרה הנאצית והשמדת ארים שהיו‬ ‫פגועים‪,‬נחים‪,‬מפגרים‪.‬‬ ‫מדיניות הכיבוש במזרח אירופה‪ -‬במזרח אירופה חיו העמים הסלבים שנחשבו לנחותים על פי תורת‬ ‫הגזע הנאצית והיו אמורים לשרת את הגזע הארי‪ .‬מכאן‪,‬שעם כיבוש פולין ולאחר מכן כיבוש המדינות‬ ‫הלטביות וכניסה לברית המועצות הונהגה כלפי העמים הסלבים מדיניות של ניצול האוכלוסייה‬ ‫והמשאבים המקומיים‪ .‬המדיניות הזו באה לידי ביטוי בכמה צורות‪:‬‬ ‫הכל במזרח אירופה*‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מיד עם כניסת הגרמנים לפולין הם החלו ברצח שיטתי וכליאה במחנות ריכוז של האינטליגנציה‬ ‫הפולנית במטרה למנוע הקמתה של הנהגה כלשהיא‪.‬‬ ‫בפולין נאסר קיומם של בתי ספר מעל ‪ 4‬שנות לימוד )למדו עד כיתה ד( זאת מתוך הנחה‬ ‫שהפולנים זקוקים לידע בסיסה של קריאה וחשבון ולא יותר מכך‪ .‬כדי לשרת את הגרמנים‬ ‫מספיקה להם השכלה יסודית‪-‬מינימאלית‪.‬‬ ‫ביטול שירותים הרפואה לפולנים ואיסור על חיסונים‪.‬‬ ‫מיליון איש מרחבי אירופה נשלחו לגרמניה והועסקו שם כעובדי כפיה‪.‬‬ ‫נערות פולניות בעלות מראה ארי נחטפו על מנת לשמש "כלי קיבול" לילדים של קצני אסאס‬ ‫במסגרת תכנית לבנסברן‪.‬‬ ‫הנאצים בזזו מוזיאונים‪,‬בנקים ואוצרות אחרים ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫מדיניות הכיבוש במערב אירופה‪-‬‬ ‫העמים שחיו במערב אירופה נחשבו לבעלי מקום גבוה יותר במדרג הגזע הנאצי כתוצאה מכך חלה‬ ‫עליהם מדיניות "נוחה יותר"‪,‬הביטוי שלה היה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ביטול הדמוקרטיה ורדיפת מתנגדי המשטר הנאצי‬ ‫‪ .2‬שוד של אוצרות המדינה‪,‬מוזיאונים‪,‬בנקים‪,‬ואת הכל העבירו לגרמניה‪.‬‬ ‫היחס לצוענים‪ -‬הצעונים חיו באירופה מאז המאה ה‪,15-‬מדובר בעם נוודים שהגיע מהודו‪.‬‬ ‫ב‪ 1941‬חיו בגרמניה ואוסטריה ‪ 40,000‬צוענים‪ .‬הצוענים נכללו בהגדרת של אנטי‪-‬גזע על פי‬ ‫חוקי נירנברג ולכן כבר ב‪ 1936-‬החלו להישלח לדכאו‪ .‬עם כיבוש פולין הורה היידריך על גירוש‬ ‫‪ 30,000‬צוענים לאזור הגנרל גוברנמן‪,‬בסופו של דבר נשלחו רק ‪ .2,500‬במחנה בירקנאו הוקם‬ ‫עבור הצוענים מחנה משפחות‪,‬היו בו ‪ 20,000‬צוענים‪,‬רבים מהם מתו ממחלות‪,‬רעב וניסויים‬ ‫רפואיים‪,‬באוגוסט ‪ 1944‬נרצחו חלק מהם בגז‪,‬אחרים גויסו לצבא הגרמני לוורמאכט לפרק‬ ‫מוקשים‪,‬הערכת ההיסטוריונים היא ש‪ 200,000-‬צוענים נרצחו ע''י הנאצים במהלך מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬חשוב להדגיש כי בניגוד ליהודים לא הייתה קיימת לגבי הצוענים מדיניות גורפת‬ ‫של השמדה מוחלטת‪.‬‬ ‫שואת היהודים‪ -‬הסדר החדש של הנאצים כלל עולם ללא יהודים ולכן כלפי היהודים הונהגה‬ ‫מדיניות של השמדה טוטאלית בלי להשאיר אפילו יהודי אחד )‪ 200‬יהודי אלבמיה(‪.‬‬ ‫יהודי פולין‪-‬‬ ‫‪ .1‬המדיניות כלפי יהודי פולין‬ ‫המדיניות עד לריכוזם בגטאות‪ -‬עם כניסת הגרמנים לתוך פולין החל השלב השני במדיניותם‬ ‫כלפי היהודים‪ .‬ההפרדה הפיסית בין היהודים לסביבתם‪ .‬בפולין חיו עם פרוץ המלחמה‬ ‫למעלה מ‪ 3-‬מיליון יהודים‪ ..‬מאחר והגירה של יהודים רבים כ"כ לא הייתה ריאלית‪,‬העלו‬ ‫הנאצים רעיונות לריכוז היהודים באזור אחד‪ .‬אפילו מחוץ לאירופה‪ .‬במקביל‪,‬מיהרו הנאצים‬ ‫לפעול לבידוד היהודים והפרדתם מהאוכלוסייה המקומית‪.‬‬ ‫‪ .1‬כל חוקי הגזע חלים גם על יהודי פולין‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחייבים את היהודים לענוד סימן מזהה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סימון חנויות ועסקים שהיו בבעלות יהודים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגבלת חופש התנועה לשעות מוגדרות ואזורים מסוימים‪.‬‬ ‫‪ .5‬איסור על יהודים להשתמש בתחבורה ציבורית או הגבלה לקרונות מסוימים‪.‬‬ ‫‪ .6‬הוצאת היהודים מכל המסגרות החברתיות הכלכליות ותרבותיות ואסור להשתתף‬ ‫בפעילויות כאלו‪.‬‬ ‫‪ .7‬סגירת כל מערכות החינוך היהודיות כולל כמובן פיטורי המורים ואיסור תפילה בציבור‪.‬‬ ‫‪ .8‬הרס הקיום הכלכלי‪ -‬תוך כדי הכיבוש התמוטטו גם ככה מסגרות חיים יהודיות‪,‬מאות‬ ‫אלפי פולנים בניהם גם יהודים ברחו מזרחה אל עבר הסובייטים‪,‬באופן הזה היהודים‬ ‫איבדו את רכושם‪,‬כל האחרים נושלו באופן רשמי מכל הרכוש שלהם )עסקים‪,‬דירות‪,‬בתי‬ ‫מלאכה וכ'ו(‪ .‬במקרים שונים הייתה הוראה לאפשר ליהודים להפעיל את העסק‪,‬או‬ ‫לטובת הצבא הגרמני או כדי לאפשר לאוכלוסייה לבזוז את התכולה‪ .‬כל חשבונות‬ ‫הבנקים הוקפאו‪ .‬יהודים נקראו להגיע לנקודות מפגש עם זהב‪,‬פרוות‪,‬רכוש אחר בעל‬ ‫ערך ולמסור הכל לידי הנאצים‪,‬בדרך כלל לפעולה הזאת שימשו ראשי הקהילה כבני‬ ‫ערובה‪.‬‬ ‫‪ .9‬חטיפות לעבודות כפייה‪ -‬ב‪ 26-‬באוקטובר ‪ 1939‬מפרסם הנס פרנק מושל הגנרל‬ ‫גוברנמן צו המחייב יהודים בגילאי ‪ 14-60‬לצאת לעבודות כפייה‪:‬בניית כבישים‪,‬הקמת‬ ‫מחנות צבאים וכ'ו‪ ..‬העבודות בוצעו בתנאים איומים‪,‬בעיקר גם על ידי יהודים שלא היו‬ ‫רגילים לעבודה פיזית‪,‬רבים מהיהודים מתו או התאבדו‪.‬‬ ‫‪ .10‬התעללויות ורצח‪ 20,000 -‬יהודים נרצחו במהלך הפלישה הנאצית‪,‬חלקם בשל היותם‬ ‫יהודים וחלקם בשל היותם חלק מהאינטליגנציה הפולנית‪ .‬הראשונים שסבלו היו יהודים‬ ‫בעלי מראה מסורתי‪ .‬עם הכיבוש הנאצי היה דמם של היהודים הפקר‪ .‬בצ'נסתכוב בינואר‬ ‫‪ 1940‬התאספו חיילים נאצים סביב בתי היהודים תוך כדי זה שהם קוראים )יודן‬ ‫ראוס(‪,‬יהודים עמדו בקור המקפיא‪,‬נשים ובנים נשלחו לבית הכנסת שבכלל הפך להיות‬ ‫מתה משטרה‪,‬שם היכו אותם‪,‬אנסו ועינו‪ 150,‬יהודים נרצחו האקט הזה‪ .‬יהודים חולים‬ ‫ששהו במוסדות שונים הופרדו מאחרים ונרצחו‪,‬זה לא הפריעה לנאצים לדרוש‬ ‫מההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה לממן את "שהותם" של החולים‪ .‬באוקטובר‬ ‫‪ 1939‬פרסמו הנאצים בעיר שקוראים לה שצ'בזישין פרסמו הנאצים הוראה על כל‬ ‫היהודים בני ‪ 15-60‬להתייצב מול בניין העירייה עם מטטים‪,‬המטרה הייתה להתעלל‬ ‫בהם הכריחו אותם לשיר בקולי קולות שירים פולניים לאומיים‪.‬‬ ‫החל מ‪ 1940-‬החלו להקים בערים מסויימות יודנרטים )הנהגה יהודית(‪.‬‬ ‫השפעת הכיבוש הנאצי על חיי היהודים בפולין‪ -‬הכיבוש של פולין נמשך כשלושה‬ ‫שבועות‪,‬פולין חולקה ל‪ 3-‬חלקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬החלק המערבי סופך לגרמניה ונועד להיות נקי מיהודים‪ .‬עשרות אלפי יהודים גורשו‬ ‫ממנו מזרחה‪ .‬הגירוש לא היה מאורגן או שיטתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬החלק המרכזי ג‪-‬ג ‪-‬אזור הממשל הכללי שאליו פיקד הנס פראנק‪.‬‬ ‫‪ .3‬החלק המזרחי נכבש ע''י הסובייטים‪ 1,200,000,‬יהודים‪,‬היהודים האלו "נהנו‬ ‫משלווה יחסית" עד לפרוץ מבצע ברברוסה‪,‬השלווה הזאת הייתה שלווה יחסית‪,‬הם‬ ‫היו תחת שלטון טוטאליטרי של סטאלין שאומנם לא הציב לו כמטרה להשמיד‬ ‫אותם‪,‬אבל היה רחוק מלהיות רחום וחנון‪ .‬וכמו אזרחים אחרים ברוסיה גם היהודים‬ ‫נשלחו למחנות כפיה וכל המסגרות החינוכיות והיהודים פורקו‪.‬‬ ‫בכל החלק המערבי ובגנרל גוברנמן‪ ,‬היו ‪ 2‬מיליון יהודים ורובן היו פליטים‪ ,‬בכל אזור‬ ‫הייתה מדיניות שונה כלפי היהודים וזרועות השלטון הנאצי נאבקו ביניהם על‬ ‫סמכויות השלטון והמדיניות כלפי היהודים‪ .‬כלומר הכיבוש הנאצי הרע את מצבם של‬ ‫הפולנים כולם‪ ,‬היהודים סבלו יותר מאחרים‪ ,‬כל בסיס הקיום התפורר‪ ,‬משפחות‪,‬‬ ‫מסגרות חברתיות‪ ,‬חינוכיות ודתיות‪ .‬הבסיס של הקיום הכלכלי מתערר‪ ,‬אובדן‬ ‫מקומות עבודה‪ ,‬התעללויות‪ ,‬התנכלויות‪ .‬הקהילות היהודיות נאלצו להתמודד עם‬ ‫המוני פליטים חסרי כל‪ ,‬התוצאה בשלב הזה מבוכה‪ ,‬בלבול‪ ,‬תחושה קשה של‬ ‫היעדר ביטחון אישי בסיסי מינימלי ולכן במצב הקשה הזה הגיטאות נתפסו במקום‬ ‫בטוח לחיות בו‪.‬‬ ‫הקמת הגטאות‬ ‫ב‪ 21‬בספטמבר ‪ 1939‬שלח ריינהארד היידריך לראשי האיינזצגרופן )יחידות ‪ SS‬שהוקמו ב‪,1938‬‬ ‫פעלו במזרח אירופה והורכבו ממתנדבים נאצים( מברק המפרט את הפעולות שיש לבצע בשטחי‬ ‫הכיבוש כלפי היהודים‪:‬‬ ‫‪ .1‬יש לקבץ ולרכז את היהודים בקהילות הגדולות בערים בקרבת מסילות ברזל לאור המטרה‬ ‫הסופית‪.‬‬ ‫‪ .2‬להקים מועצות יהודים בכל קהילה כדי שישמשו גוף מקשר בין הקהילה לשלטון הנאצי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הבטחת שיתוף הפעולה בין השלטון האזרחי הפולני לפיקוד הצבאי הנאצי‪.‬‬ ‫בפועל רק חלק מהתוכנית בוצעה‪ ,‬היהודים היו אמורים להישלח לאזור הג"ג והמושל הנס פרנק‬ ‫התנגד‪ .‬למעשה הנאצים לא פרסמו הוראה גורפת להקמת גטאות‪ ,‬המונח גטו שבו השתמשו כוון‬ ‫לשכונות יהודיות בערים פולניות ולא לגטאות כפי שאנחנו מכירים אותם בהמשך‪ .‬בגטאות הוקמו עם‬ ‫כן כיוזמה של השלטון הנאצי המקומי ולא הוראה מגבוה ולכן הם הוקמו בזמנים‪ ,‬בקצב ובשלבים‬ ‫שונים‪ .‬היו גטאות שהוקמו ב‪ 1939‬ואחרים ב‪ .1942‬גטו לודג' נסגר בגדרות‪ ,‬עת וטיל ובחלקים‬ ‫מסוימים גם בחומת אבן‪ ,‬גטו ורשה הוקף בחומה ארוכה עם שומרים‪ ,‬גטו לודג' היה סגור לחלוטין‬ ‫וגטו ורשה היה פתוח יותר‪ ,‬אפשר היה להבריח סחורות ולהסתנן ממנו החוצה‪) .‬בלום הומו(‬ ‫מטרת הקמת הגטו‪-‬‬ ‫המטרות המוצהרות‪ -‬הנאצים עצמם טענו שהגטאות הוקמו על מנת‪:‬‬ ‫‪ .1‬למנוע הפצת מחלות ע''י היהודים‪.‬‬ ‫‪ .2‬למנוע הספסרות של היהודים כלומר‪,‬למנוע מהיודים להמשיך ולהרוס את כלכלת פולין‪.‬‬ ‫‪ .3‬לבלום את ההתפשטות של שמועות פוליטיות שהפיצו היהודים‪.‬‬ ‫בפועל ברור שהטענות היו חסרות בסיס והיגיון‪.‬‬ ‫המטרות האמיתיות‪-‬‬ ‫‪ .1‬אמצעי להכחדה בלתי ישירה‪ -‬להביא למותם של כמה שיותר יהודים בגלל התנאים הקשים‬ ‫בגטו‪ .‬יוזף גבלס שר התעמולה‪,‬כינה את הגטאות "ארגז המוות" והכן בגטו לודג' מתו‬ ‫בשנתיים הראשונות ‪ 20%‬מכלל היהודים‪,‬יחד עם זאת אין לנו הוכחה חד משמעית שזו‬ ‫הייתה מטרת הנאצים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ריכוז ובידוד היהודים מכלל האוכלוסייה‪ -‬התהליך הזה הוא חלק מהיישום של‬ ‫האידיאולוגיה הנאצית ומימוש הסדר החדש‪.‬‬ ‫‪ .3‬בידוד היהודים מריכוזים יהודים אחרים‪ -‬הגטאות יצרו ניתוק בין הקהילות פירוש הדבר‬ ‫החלשת העמידה היהודית מול הנאצים‪,‬מרגע של הקמת הגטאות כל קהילה הייתה צריכה‬ ‫לדאוג לעצמה מבלי לדעת מה קורה במקומות אחרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬פיקוח צמוד על היהודים‪-‬בידודם מכלל האוכלוסייה הקל על הנאצים לפקח על היהודים‪.‬‬ ‫תהליך הקמת הגטו‪ -‬כאמור‪,‬התהלי לא היה אחיד והוא הושפע מהחלטות השלטון המקומי הנאצי‪.‬‬ ‫התהליך עצמו כלל לא רק שילוחים של יהודים לרובע מסוים אלה פינוי גם של לא יהודים שחיו ברובע‬ ‫הזה‪ .‬לתהליך הזה התלווה משא ומתן עם שלטונות העיר הפולנים‪.‬‬ ‫הקמת הגטאות בלודג' ורשה חייבה גם שינוי של קווי התחבורה הציבורית שקודם עברו דרך הגטו‪.‬‬ ‫היהודים עצמם הצטוו לעבור תוך מספר שעות‪,‬הרשו להם לקחת כמות מוגבלת של חפצים ולכן יהודים‬ ‫היו לא פעם מול התלבטות לקחת תמונה משפחתית‪,‬מעיל לחורף הקרוב‪.‬‬ ‫התוצאה הייתה חרדה עמוקה לגבי העתיד‪,‬מבוכה‪,‬גלים של שמועות לגבי גורל היהודים‪,‬כוונות הנאצים‬ ‫ותחושה כללית של חוסר ביטחון אישי‪.‬‬ ‫דרך ניהול הגטו‪ -‬הגטו נוהל ע''י היודנרט‪ .‬לכאורה‪,‬מדובר בהנהגה יהודית שאמורה לפעול למען‬ ‫היהודית‪,‬בפועל היודנרט הוקם ע''י הנאצים וחברי היודנרט נקראו בין אינטרסים סוטרים מצד אחד רצון‬ ‫לסייע לבני עמם ולהציל כמה שיותר יהודים‪,‬מצד שני רצון לקיים את הוראות הנאצים על מנת‬ ‫לחיות‪,‬לשרוד‪ .‬חשוב להדגיש שהגטאות נוהלו ע''י הנאצים‪,‬ע''י השלטון האזרחי )הנס פרנק( המושל‬ ‫האזרחי‪,‬וע''י אנשי ה‪.SS-‬‬ ‫התפקידים שהוטלו על היודנרטים‪-‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אחריות כוללת על כל המתרחש בגטו‪,‬מדובר *באחריות אישית*‪ -‬היודנרט יכולים לשלם בחייהם‬ ‫על הפרת ההוראות )איסוף כל הפרוות‪,‬איסוף כסף וזהב וכ'ו(‪.‬‬ ‫ארגון מקומות המגורים של היהודים‪.‬‬ ‫דאגה לחלוקת המזון בגטו‪.‬‬ ‫דאגה למקורות התעסוקה עבור יהודים שאיבדו את עבודתם עם כניסתם לגטו‪.‬‬ ‫קיום תנאי תברואה בגטו תוך שמירה על בריאות היהודים‪.‬‬ ‫יהודי פולין חלק ב'‪ -‬החיים בגטו‬ ‫‪ .1‬תנאי החיים בגטו‪ -‬יש סיכום*‬ ‫הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות‪ ,‬והקשר בין תחילת ההרג ההמוני לפלישה לברית‬ ‫המועצות‬ ‫ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1941‬היטלר מפר את הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב ופולש לתחום ברית המועצות‪.‬‬ ‫לפלישה הגרמנית לברית המועצות יש מספר גורמים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגורם האידיאולוגי‪ -‬היטלר רצה להשתלט על ברית המועצות כחלק האידיאולוגיה שלו‬ ‫בשנאה לקומוניזם‪ .‬למרות ההסכם‪ ,‬הרי שהוא נועד להבטיח להיטלר "שקט" בצד המזרחי‪.‬‬ ‫סטלין מצדו הכיר בעובדה שהיטלר הוא נגד קומוניזם‪ .‬הוא ניסה בכל דרך אפשרית לדחות‬ ‫את התקיפה ובמקביל פעל לחיזוק הצבא הסובייטי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגורם הצבאי‪ -‬לאחר הכישלון הקרב על בריטניה ספטמבר ‪,1940‬היה ברור להיטלר‬ ‫שהמטרה הבאה היא ברית המועצות‪ .‬היטלר העביר כוחות לחזית המזרחית והעביר נשק‬ ‫דרך פינלנד ששיתפה איתו פעולה‪ .‬היטלר ידע שברית המועצות חלשה‪,‬שהיא אינה מוכנה‬ ‫למלחמה‪,‬שסטלין ניהל משטר טרור ורצח מיליונים והוא היה בטוח שהעם הסובייטי הצטרף‬ ‫להיטלר נגד סטלין‪ .‬היטלר גם ציפה שהיפנים יתקפו את ברית המועצות מצד מזרח ויחד‬ ‫יכניעו אותה‪.‬‬ ‫הנימוק הגרמני הרשמי לפלישה "סיכון התקפה נגד גרמניה שתכנן סטלין‪,‬הגנה למערב מפני‬ ‫הקומוניזם הפושע‪ .‬המבצע נקרא על שם פידריך ברברוסה שהיה קיסר גרמניה במאה ה‪-‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫מבצע ברברוסה כנקודת מפנה במלחמה– מבצע ברברוסה הפך לנקודת מפנה במלחמה‬ ‫לאור ההיקף העצום של אבדות הגרמנים‪ .‬לראשונה‪ ,‬החלו הגרמנים מירי‪,‬מחלות וקור‪.‬‬ ‫המצב היה כ"כ גרוע שכ‪ 60%-‬מהחיילים הרגמנים שנשלחו לחזית המזרחית לא חזרו‪ .‬מכן‬ ‫והלך‪,‬המלחמה הפסיקה להיות עבור היטלר )קטנה ונחמדה(‪ .‬בעיצומו של מבצע ברברוסה‬ ‫החלו הגרמנים להבין את משמעותה של המלחמה ואת גודל המחיר‪ .‬המערכה העניקה‬ ‫לבריטניה מרחב נשימה על מנת להתאושש ולשקם את הצבא‪ .‬כמו כן‪,‬הכישלון הגרמני עורר‬ ‫תקוות אצל עמים אחרים שהיו נתונים לאיום הגרמני‪.‬‬ ‫המהלכים העיקריים בקרב‪ -‬בשלב הראשון הנאצים התקדמו במהירות של ‪ 80‬ק''מ ביום‪.‬‬ ‫הצבא הסובייטי היה עסוק בבריחה כלמעלה מ‪ 2,000-‬מטוסים הושמדו על הקרקע‪ .‬מבחינת‬ ‫היקף הכוחות ‪ 3‬מיליון חיילים גרמניים משתתפים בפלישה‪ 2,000,‬מטוסים ו‪ 3,350‬טנקים‪.‬‬ ‫תגובת הסובייטים‪ -‬סטלין הורה לצבא שלו לנקוט בשיטת "האדמה החרוכה"‪ .‬האוכלוסייה‬ ‫הסובייטית שחיה במקום הגיבה במלחמת גרילה )מלחמת אזרחים‪,‬לא מסודרת(‪ .‬הסוביטים‬ ‫הצליחו לגייס ‪ 35‬מיליון איש גברים ונשים אבל ‪ 84%‬מהכוח עבד בקרבות‪.‬‬ ‫כיווני הפלישה‪ -‬הצבא הגרמני נע בכמה ראשי חץ‪ .‬אחד אל עבר מוסקבה הבירה‪,‬אחד אל‬ ‫עבר לנינגרד בצפון‪,‬והשלישי לעבר סטלינגרד שזה בדרום‪.‬‬ ‫קשיים ייחודיים‪-‬‬ ‫‪ .1‬הגודל העצום של ברית המועצות‪ -‬היא תופסת ‪ 15%‬מהיבשות של כדור הארץ‪ .‬היא‬ ‫משתרעת על פני אירופה ואסיה‪,‬כמעט בלתי אפשרי לכבוש את כולה‪ .‬העומק האסטרטגי‬ ‫של ברית המועצות העניק לה יתרון לדוגמה הממשלה יחלה לברוח ממוסקבה ‪ 80‬ק''מ‬ ‫לעיר אחרת‪ .‬הגודל העצום של ברית המועצות יצר מצב בו לא הצליחו הגרמנים להעביר‬ ‫לכוחותיהם מספיק הספקה‪,‬חיילים נמצאו במרחק של ‪ 2,000‬ק''מ מהבסיסים‪ .‬התוצאה‬ ‫הייתה רעב ומחסור בנשק‪.‬‬ ‫‪ .2‬גנרל חורף‪ -‬תנאי החורף הקשה של ברית המועצות‪,‬כשהמעלות יורדות למינוס‬ ‫‪,30‬ובחורף הזה הספציפי שהמעלות ירדו ל מינוס ‪,50‬אי אפשר היה להילחם‪ .‬לא היה‬ ‫לבוש מתאים‪.‬‬ ‫הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברית המועצות‪ :‬מבצע‬ ‫ברברוסה אפשר את תחילת ביצוע הפתרון הסופי של העם היהודי‪ .‬מדוע?‬ ‫‪ .1‬בברית המועצות חיו מליוני יהודים‪ .‬היו בה ערים גדולות שבהם מספר היהודים‬ ‫היה כמספר יהודי מדינה שלמה במערב אירופה‪ .‬מכאן שהגרמנים לא הצליחו‬ ‫למצוא "פיתרון" ליהודים תחת חסותם‪.‬‬ ‫‪ .2‬המלחמה נגד ברית המוצעות והפרת ההסכם ביטלו סופית את כל העקבות שהיו‬ ‫להיטל רמו מדינות העולם‪ .‬הדימוי שלו כשוחר שלום שמנסה לתקן את אבלות‬ ‫ורסאי כבר לא רלוונטי‪ .‬הוא ראה את עצמו רשאי לפעול חופשי נגד היהודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬בפבואר ‪ 1942‬חצי שנה אחרי תחילת המבצע כתב יוזף גבלס ביומנו "השמדתם‬ ‫של היהודים תתנהל במקביל להשמדת אויבנו‪ .‬הפירהר יודע ומבין מכל‬ ‫המשתמע‪,‬מן הזדמנויות הגדולות‪,‬שנותנת לנו המלחמה הזאת"‪ .‬חודש אחרי הוא‬ ‫כתב את המשפט הבא "למרבה המזל‪,‬פותחת המלחמה סדרת אפשרויות שלא‬ ‫יהיו לנו בזמן של שלום‪ .‬עלינו לנצל זאת לטובתינו"‪ .‬כלומר מבחינת הנאצים‬ ‫המלחמה הייתה הזדמנות לחסל אחת ולתמיד את היהודים‪ .‬בסוף ‪,1941‬נבלמה‬ ‫ההתקדמות הגרמנית העם הרוסי ראה במלחמה הזאת את המלחמה‬ ‫הפטריוטית הגדולה‪,‬להיטלר היו בעיות בניהול הקרב‪ .‬הפיקוד שלו מציע לסגת‬ ‫עד לאביב‪,‬היטלר דורש להמשיך וזה מגדיל את הנזקים‪ .‬כמו כן הבריטים‬ ‫והאמריקנים מסיעיים לסובייטים דרך אירן‪.‬‬ ‫ועדת ואנזה ‪ 20‬בינואר ‪1942‬‬ ‫ואנזה‪-‬שם אגם ליד ברלין‪,‬מסביבו נבנתה שכונת וילות מפוארת ובמקום הזה התכנסה המצמרת‬ ‫הנאצית לועידה שכונתה ועידת ואנזה‪ .‬הועדה הייתה בעצם פגישת עבודה שארכה כשעתיים‪.‬‬ ‫בפגישה השתתפו נציגים בחירים של משרדי הממשל הנאצי )מדרגת מנכ'ל ומעלה( נושא‬ ‫הפגישה היה תיאום עמדות בדבר הפיתרון הסופי של שאלת היהודים‪ .‬הפרוטוקול נכתב ע''י‬ ‫אייכמן מתוקן ע''י היושב ראש הועדה וראש משטרת הביטחון של הרייך ריינרד היידריך‪ .‬המסמך‬ ‫שוכפל ב‪ 30-‬עותקים והופץ למשרדי הממשלה השונים‪ .‬חשוב להדגיש כי בועידה לא הוחלט על‬ ‫הפיתרון הסופי‪ .‬יותר מזה לא היה בסמכותם של המשתתפים לקבל החלטה כזאת שכן תפקידם‬ ‫במשטר הנאצי היה לבצע את מדיניות הפירהר‪.‬‬ ‫מטרות כינוס הועידה‪-‬‬ ‫‪ .1‬תיאום התפקידים במנהל הגרמני במשימה שעליה כבר הוחלט חיסול יהודי אירופה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לקבוע מי יפסוק במקרים של חילוקי דעות בין הרשויות השונות שהשתתפו בפיתרון הסופי‪.‬‬ ‫‪ .3‬כינוס נציגי המשרדים השונים ברייך‪,‬נועג להגדיש את המקום החשוב והמרכזי של הפיתרון‬ ‫הסופי‪.‬‬ ‫האנשים שהוזמנו ידעו ללא ספק על הרצח ההמוני המתבצע כבר חצי שנה בשטחים‬ ‫הכבושים במזרח‪ .‬כמו כן‪,‬היה ברור לחלוטין מהי התכנית עליה מדבר היידריך בישיבה‪ .‬אף‬ ‫אחד מהמוזמנים לא הסתייג ולא נשמע כל הערה בנוגע לתכנית‪ .‬הנושא היחיד שעורר את‬ ‫המשתתפים לשאול שאלות ולבקש הבהרות היה היחס ליהודים המעורבים המשלינגים‪.‬‬ ‫)עיקרי הפרוטוקול נמצאים בספר בע''מ ‪(225‬‬ ‫בוועידה‪-‬‬ ‫א‪ .‬היידריך ראש משטרת הביטחון סקר את הצעדים שננקטו נגד היהודים בשלבים שקדמו‬ ‫למועד ההתכנסות וזאת במסגרת חיפוש אחר פיתרון לשאלה היהודית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא הציג את האגירה של יהודים וטען שאינה יכולה להוות פיתרון בזמן מלחמה ולכן‬ ‫הפיתרון כרגע הוא פינוי היהודים למזרח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוא סקר את הפעולות המבוצעות בשטח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא נקב המספר היהודים‪ 11-‬מיליון‪,‬ולשם כך הציג טבלה מפורטת‪ .‬יש לשים לב ל‪200-‬‬ ‫יהודי אלבמיה‪,‬ולמספר יהודי צרפת שבהם נכללים גם יהודי צפון אפריקה‪,‬אזורים בהם‬ ‫שלטה צרפת )מרוקו‪,‬טוניס ואלג'זיריה(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דובר על הטיפול הנועד ליהודיםהפרדה בין נשים לגברים‪,‬בין כשרים לעבודה ובין לא‪,‬וצוין‬ ‫שחלק מהיהודים ימותו מעבודה קשה‪ .‬היהודים שיישארו בחיים יקבלו "טיפול" מתאים‬ ‫על מנת שלא יהוו גרעין להתחדשות העם היהודי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הייתה בוועידה התייחסות למידת שיתוף הפעולה של האוכלוסייה במדינות בהן צפויה‬ ‫ממשלה מקומית לשתף פעולה‪,‬תתחיל הפעולה מיד‪ .‬באזורים בהם צפויה התנגדות של‬ ‫הממשלה יש לדחות את הפעולה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫הייתה התייחסות לעניין היהודים המעורבים "המשלינגים" והוחלט שהמכריע יהיה‬ ‫היידריך‪.‬‬ ‫משמעות החלטות הוועידה‪-‬‬ ‫‪ .1‬כדי להפעיל את מנגנון הרצח‪,‬נדרש שיתוף פעולה של המוסדות והמגזרים האזרחיים כמו‪:‬‬ ‫יחידות משטרה שעסקו באיסוף הקורבנות ושילוחן‪,‬עובדי הרכבת שהובילו את המגורשים‪,‬מפעלי‬ ‫התעשייה שניצלו את עובדי הכפייה שבנו את המשרפות ותאי הגזים‪,‬מי שיצרו את הגז "ציקלון‬ ‫‪,"B‬משרדי הממשלה השונים‪,‬שתיאמו את הגירושים‪,‬ניצלו את רכוש הקורבנות ורופאים ששירתו‬ ‫במחנות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוועידה מעידה על מגמת הטוטאליות של ההשמדה‪ .‬בטבלה ציינו על פי מדינות את מספר‬ ‫היהודים בכל המדינות כ‪ 11-‬מיליון‪,‬בטבלה נכללים גם יהודים מארצות נטרליות‬ ‫)שוויץ‪,‬צפרת‪,‬שבדיה‪,‬טורקיה וכ'ו(‪,‬במספר של יהודי צרפת נכללים גם יהודי צפון אפריקה‪,‬וגם‬ ‫מגדירים מיהו יהודי על פי חוקי הגזע‪,‬בני תערובת שונים‪.‬‬ ‫דילמות בדרכי התמודדות של היודן ראטים בגטאות שמזרח אירופה בזמן ביצוע הפיתרון הסופי‬ ‫הבנה מול ידיעה‪,‬הקושי של היהודים להבין את מהותו של הפיתרון הסופי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הגרמנים שמרו בקפידה על סודיות‪,‬תהליך ההשמדה הוגדר יסודי ביותר‪,‬הנאצים השתמשו בשם‬ ‫קוד "הפיתרון הסופי"‪,‬המטרה שלהם הייתה להבטיח ביצוע המהלך בשקט תוך מינימום של‬ ‫התנגדויות מצד היהודים‪.‬‬ ‫הגירוש למזרח לא בוצע בעת ובעונה אחת‪ .‬הרכבות יצאו במועדים שונים‬ ‫הנאצים פעלו בגטאות באופן פתאומי‪,‬הם הסתירו עד הרגע האחרון את כוונותיהם ואת המועד בו‬ ‫יבצעו את האקציה הגדולה‪ .‬הם הטעו את היהודים בכוונה‪,‬הבטיחו להם שהם יוצאים לעבודה‬ ‫במזרח‪,‬הם ארגנו גלויות שנשלחו כביכול ע''י היהודים‪,‬הבטיחו מנות מזון מיוחדות למי שיתייצב‬ ‫למשלוח‪,‬בגטאות הגדולים הם ביצעו את האקציות באופן הדרגתי‪,‬ולכן היהודים בחרו להאמין‬ ‫שמי שנלקח הם אלה שאינם מסוגלים לעבוד‪,‬ולכן אלה שנשארים זוכים להגנה‪.‬‬ ‫הקושי הפסיכולוגי להאמין שאדם הולך לקראת מותו‪,‬הנטיעה האנושית היא לאחוז בכל בדל של‬ ‫תקווה‪.‬‬ ‫האמונה שהעולם יציל את היהודים‪ -‬רבים מהיהודים קיוו שההתקדמות של הסובייטים תציל‬ ‫אותם או האמריקנים‪,‬ולכן רבים מהם שאפו לשרוד על שההצלה תגיע‪.‬‬ ‫העדר תקדים היסטורי‪ -‬חשוב להבין שעד מלחמת העולם השנייה אף אחד לא העלה על דעתו‬ ‫מבצע כל כך נרחב להשמדת עם שלם באופן ברור‪,‬מאורגן ומתוכנן‪ .‬אי אפשר היה להעלות על‬ ‫הדעת שיהיו תאי גזים‪,‬משרפות‪.‬‬ ‫הדילמות העיקריות‪-‬‬ ‫‪ .1‬דילמת השילוחים‪ -‬הגרמנים הטילו על היודנראטים הכנת רשימת היוצאים לשילוחים‪.‬‬ ‫היודנראטים הם שנדרשו לפרסם את המודעות שקוראות ליהודים להתייצב והמשטרה היהודית‬ ‫הייתה צריכה לתפוס את היהודים שברחו‪ .‬ההתמודדות הראשונה בנושא שילוחים הייתה האם‬ ‫להישמע להוראות או לסרב? ציות מוחלט התקיים במקרים מעטים‪,‬אחרים בחרו להתנגד באופן‬ ‫נחרץ למשל אדם צ'רניקוב יושב ראש היודנראט בווארשה שבחר להתאבד ולא לסייע באקציה‬ ‫הגדולה‪ .‬היו כאלה שהחליטו לסייע למחרת תוך ידיעה שהם מסכנים את כלל הגטו אבל‬ ‫באיזשהו אופן מאפשרים לתושבי הגטו למות בכבוד ואפילו להציל כמה יהודים )קרה‬ ‫בקובנה‪,‬טוצין ומינסק(‪.‬‬ ‫דבר השני היה האם משתפים את היהודים בגטו במדיניות ההשמדה הנאצית? שיתוף היהודים‬ ‫יכול ליצור פאניקה ולהקדים את הסוף של הגטו‪,‬מצד שני מידע כזה יכול לאפשר ליהודים‬ ‫באיזשהו אופן להיפרד מהמשפחה‪,‬למרות שהסתרת המידע מהיהודים מאפשר לסיים את חייהם‬ ‫בשלווה יחסית אבל זה מונע מהם לצאת ולהיות מוכנים‪ .‬יותר מזה‪,‬על חברי היודנראטים היה‬ ‫להחליט האם יש להם את הזכות להסתיר מידע לבחינת איש איש על גורלו‪ .‬האם לנהל מדיניות‬ ‫שתציל לפחות חלק מהיהודים‪,‬את מי?‪,‬האם נכון להציל חלק מהיהודים? וכיצד לבחור את מי‬ ‫מצילים? אח התפיסות בשאלה הזאת הייתה "הצלה באמצעות עבודה"‪ .‬רבים מחברי היודנראט‬ ‫הניחו האופן הגיוני שהנאצים ימנעו מחיסולו של גטו יצרני‪,‬עם רווחים כספיים‪ .‬זו הייתה תפיסתו‬ ‫של חבר הראש יודנראט בגטו לודג' חיים שהפך את הגטו למחנה עבודה אחד גדול וגם של יעקב‬ ‫גנטס מגטו וילנה‪ .‬שניהם עשו הכל כדי להבטיח שכמה שיותר מתושבי הגטו ישולבו בעבודה יהיו‬ ‫רשומים כעובדים‪ .‬במקרים בהם הוחלט ניסו להציל את הצערים ואת אלה הכשרים לעבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬האם להענות ליוזמות להפוך את הגטו ליצרני בעיני הנאצים‪ -‬הצלה באמצעות עבודה נראתה‬ ‫לכאורה האמצעי ההגיוני ביותר להצלת היהודים או לפחות לדחות את ביצוע הפיתרון הסופי תוך‬ ‫כדי ההמתנה להצלה‪ .‬בפועל היו טמונות בגישה הזו סכנות רבות‪:‬‬ ‫• ניצול היהודים לעבודה פירושו שכיכת כוחם‪ .‬היהודים היו ממילא במצב של רעב מתמיד וניצולם‬ ‫לעבודה פירושו קירוב מותם מרעב ותשישות‪.‬‬ ‫• עבודה עבור הגרמנים פירושה סיוע למאמץ המלחמתי הגרמני‪ .‬הדבר הזה יאריך את זמן‬ ‫המלחמה וידחה את השחרור‪.‬‬ ‫• ניצול מקסימלי של היהודים פירושו שכל מי שאינו מסוגל לעבוד )ילדים חולים מבוגרים( לא יוכלו‬ ‫להמשיך ולחיות‪ .‬יש כאן נטישה של ערכי המוסר האנושיים והיהודים הבסיסיים ביותר‪,‬העזרה‬ ‫לחלש‪.‬‬ ‫‪ .3‬כיצד להתייחס למחתרות‪ -‬האירוע הבולט בסוגיה הזאת התרחש בגטו וילנה "פרשת ויתנברג"‬ ‫יולי ‪,1943‬הגרמנים חשפו בגטו מחתרת‪,‬הם הציבו אולטימאטום ליודנראט להסגיר את ראש‬ ‫המחתרת "איציק ויתנבג" או שייהרס הגטו‪ .‬ראש היודנראט יעקב גנס פנה למחתרת‪,‬המחתרת‬ ‫סירבה להסגיר את ויתנברג ולכן גנס פנה לציבור היהודים בגטו‪,‬הסביר להם את סכנת‬ ‫ההשמדה‪,‬אחרי לחץ ציבורי ויתנברג החליט להסגיר את עצמו והתאבד לאחר בליעת רעל‪ .‬מהצד‬ ‫השני היו יודנראטים שראו במחתרת פוטנציאל להצלת תושבי הגטו‪,‬כך לדוגמה בגטו מינסק‬ ‫יודנארט נעזר בחברי המחתרת על מנת להבריח יהודים ליערות שמסביב‪,‬באופן הזה הוברחו‬ ‫למעלה מעשרת אלפים יהודים שכל קבוצה קיבלה סיוע צמוד‪,‬נשק ומדריך‪.‬‬ ‫המרד בגטאות‬ ‫‪ .1‬ע''מ ‪ 247‬ניתוח הקריאה למרד הכרוז של אבא קובנר‪ -‬הכרוז של אבא קובנר מאפשר לנו להבין‬ ‫את צורת החשיבה של חברי תנועת הנוער בני ‪ 18-25‬שהיו הראשונים שהבינו שהנאצים‬ ‫מממשים תכנית כוללת להשמדת העם היהודי‪ .‬מתוך הכרוז עולים הדברים הבאים‪:‬‬ ‫• הכרה בעובדה שכל היהודים שנשלחו למזרח הם בפועל מתים‪.‬‬ ‫• הרצח הוא לא עניין מקומי אלה תכנית להשמדת כל העם היהודי‪.‬‬ ‫• פונאר זה המקום שבו הומתו היהודים‪.‬‬ ‫• יהודי ליטה הם הראשונים בתור אך בוודאי לא אחרונים‪.‬‬ ‫• מאחר וכך המצב יש להילחם בנאצים בבחינת אל נלך קצון לטבח‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגורם לכך שחברי תנועת הנוער היו הראשונים להבין שמדיניות גרמניה היא השמדה טוטאלית‪:‬‬ ‫לחברי תנועות הנוער לא היה מידע ייחודי שלא היה בידי אחרים‪ .‬הם פעלו על בסיס תחושת‬ ‫הבטן שלהם ובכל זאת הצליחו "לקרוא את התמונה" הרבה לפני ששאר היהודים הצליחו לקלוט‬ ‫את הדברים‪ .‬מדוע?‬ ‫• חברי תנועות הנוער היו צעירים‪,‬לא מטופלים במשפחות ומנטלית היה להם קל יותר לקבל את‬ ‫העובדה שהנאצים עומדים להשמיד את היהודים‪,‬ולכן הם קראו למרד‪ .‬היהודים האחרים נטעו‬ ‫להכחשה‪,‬חששו הרבה יותר מהמרד‪.‬‬ ‫• גילם הצעיר של חברי תנועות הנוער גרם לכך שהיו מוכנים לנקוט באמצעים קיצוניים יותר מאשר‬ ‫המבוגרים‪,‬היו מוכנים להסתכן בלבד שיגרמו לנאצים אבדות‪.‬‬ ‫• חברי תנועות הנוער חונכו על בסיס של תפיסה אידיאולוגית ציונית ברורה‪,‬הם היו בעלי תודעה‬ ‫לאומית‪,‬הזדהו פחות עם המדינה בה הם חיו והם לא ראו עתיד במדינה הזו‪.‬‬ ‫• בשל גילם הצעיר היו חנכי תנועות הנוער מרדניים יותר‪ .‬הם סירבו לקבל כפשוטם את טענת‬ ‫המבוגרים לפיה הנאצים לא ישמידו את כל היהודים‪.‬‬ ‫• חניכי תנועות הנוער ראו לנגד עיניהם את כבוד העם היהודי‪,‬הם היו מכווני ארץ ישראל‪ .‬ה רצו‬ ‫להנציח את עצמם כמודל עבור הצעירים בארץ‬ ‫בונים מדינה במזרח התיכון‬ ‫•‬ ‫עמדת בריטניה וארצות הברית בשאלת העקורים וארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬ציפיות הישוב היהודי מבריטניה והגורמים לגיבוש ציפיות אלה‪ -‬בתקופת מלחמת העולם‬ ‫השנייה נמנעה בריטניה מלעזור ליהודים בטענה שהסיוע היחיד לעם היהודי יבוא‬ ‫באמצעות הניצחון על הנאצים‪,‬בריטניה גם סירבה לאפשר לניצולים להכנס לתחומי א''י‬ ‫מחשש מתגובת הערבים )מדיניות המערב היו זקוקות לנפט הערבי במהלך המלחמה(‪.‬‬ ‫עם סיום המלחמה ציפו היהודים שהמדיניות הבריטית תשתנה בגלל כמה גורמים‪:‬‬ ‫הנאמנות המופלגות של הישוב לבריטים במהלך המלחמה‪ -‬הסיוע שהעניק היישוב בצורת‬ ‫צנחנים שהתגייסו לצבא הבריטי‪,‬הבריגדה‪,‬ייצור של מוצרי מזון ומוצרים שונים לטובת הצבא‬ ‫הבריטי‪ .‬במקביל לבגידת הערבים לדוגמה‪ :‬מעורבותו של חאג' אמין אלחוסני בניסיון מרד‬ ‫בבריטים בעירק ופגישתו עם היטלר‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חשיפת אימת השואה‪-‬המפגש של החיליים הבריטים עם מחנות ההשמדה‪,‬מחנה ברגנבלזן‪,‬הם‬ ‫הסריטו את כל מה שנגלה לעינהם והישוב ההודי ציפה שהבריטים ינהגו ביתר רחמים בניצולים‬ ‫הרבים שביקשו להגיע לא''י‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה הבטיחה מפלגת הלייבור שבראשם עד קלמנט אטלי )הייתה באופוזיציה‬ ‫במהלך המלחמה(‪,‬הבטחות שונות לישוב היהודי‪,‬היא העבירה ביקורת ממשלתו של צ'רצ'יל‬ ‫ובנובנבר ‪ 1945‬בבחירות בבריטניה זכתה מפלגת הלייבור‪-‬עוד סיבה שהיהודים חשבו‬ ‫שהמדיניות תשתנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדיניות בריטניה כפי שהשתקפה בנאום בווין‪-‬לאכזבת הישוב היהודי ב‪ 13-‬בנובמבר‬ ‫‪ 1945‬נואם שר החוץ הבריטי החדש ארנס בווין את הנאום הבא‪)-‬לקרוא בדף "מקורות‬ ‫לתרגול מקימם מדינה במזרח התיכון"(‪ .‬בנאום בווין טוען שהבעיה של היהודים היא‬ ‫בעיה אנושית‪,‬הפיתרון שלה הוא בן‪-‬לאומי‪,‬שאסור לגרש את היהודים באירופה‪,‬לצריך‬ ‫לאפשר להם לגור שם‪,‬בא''י אין מקום לכל היהודים‪,‬לממשלת בריטניה יש מחויבות‬ ‫כפולה ליהודים וערבים‪ .‬משמעות הנאום‪-‬‬ ‫המשך מדיניות הספר הלבן‪,‬הגבלות על העליה ל‪ 1,500‬איש בחודש‪.‬‬ ‫הדגשת המחויבות לערבים ולא רק ליהודים‪.‬‬ ‫תפיסה על פיה בעיית העקורים צריכה להיפתר באירופה )גישה צינית לבעיה של העקורים בגלל‬ ‫שאין להם לאן לחזור‪,‬היו עדיין גילויי אנטישמיות מאוד גדולים(‪,‬היהודים לא יכלו להגיע לארה''ב‬ ‫כי מאז ‪ 1924‬יש חוקי הגירה קשים באמריקה‪.‬‬ ‫בעקבות ההצהרה נותר לחץ אמריקני לבריטים והוחלט להקים וועדה משותפת להצעת פיתרון‬ ‫לבעיית העקורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬עמדת ארה''ב בשאלת העקורים וא''י כפי שבאה לידי ביטוי בדו''ח הריסון ובעדה האנגלו‪-‬‬ ‫אמריקנית‪ .‬הציבור האמריקני היה נרגש לנוכח הסיפורים והתמונות מהשואה‪,‬ודעת‬ ‫הקהל ביקשה לסייע לעקורים‪ .‬בקיץ ‪ 1945‬שלח הנשיא האמריקני תרומן שליח מטעמו‬ ‫"הריסון" לבדוק את מצב העקורים יחד עם משלחת של אנשים נוספים‪,‬הם ביקרו ביותר‬ ‫מ‪ 30-‬מחנות באירופה‪,‬הזדעזעו מהמראות‪,‬אריסון פרסם דוח שבו נטען שתנאי החיים‬ ‫של העקורים דומים מאוד לאלה שהיו להם במחנות הנאצים מלבד העובדה שאיש אינו‬ ‫הורג אותם‪,‬ההמלצות של אריסון היו לאפשר את כניסתם של ‪ 100‬אלף יהודים לא''י‪.‬‬ ‫תרומן קיבל את ההצעה‪,‬הציע אותם לבריטים אבל הם דחו אותה‪,‬במקביל הסכים תרומן‬ ‫לקדם הצעת חוק שתאפשר לחלק מהעקורים להיכנס לארה''ב‪,‬אבל הממשל האמריקני‬ ‫סבר שהחוק הזה יפגע מאמצי הציונים להוכיח שהמקום היחיד ליהודים הוא א''י ואפילו‬ ‫מגיעה להם מדינה‪ .‬כמו כן התנגדו לחוק גם חברי קונגרס‪,‬מכאן שעל שתי מדינות היה‬ ‫להחליט מה לעשות בעקורים ואיך לסייע להם‪-‬הודעה האנגלו‪-‬אמריקנית‪ .‬לאחר דחיית‬ ‫תכנית ה‪ 100-‬אלף הוחלט להקים ועדה משותפת‪ 6,‬נציגים בריטים ו‪ 6‬אמריקנים‪ .‬הועדה‬ ‫הגיע בינואר ‪ 1946‬למחנות באירופה‪,‬ראינה את העקורים‪,‬הגיע למסקנה שכולם רוצים‬ ‫להגיע לא''י‪ .‬היא גם הגיע לא''י ונפגשה עם יהודים וערבים‪) .‬המלצות הועדה נמצאות‬ ‫בספר בע''מ ‪(73‬‬ ‫א‪- .‬עליה‪-‬לאפשר מיידית ל‪ 100-‬אלף עקורים לעלות לא''י‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לבטל את ההגבלות שהגדירו הבריטים לגבי מחיר אדמות ליהודים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ישות מדינית‪-‬א''י לא תהיה מדינה יהודית או ערבית‪.‬‬ ‫הבריטים הופתעו מההחלטות‪,‬לא היה בכוונתם לאפשר את ההגירה לא''י‪,‬ןלכן כדי‬ ‫להתמודד ראש הממשלה הבריטי הודיע שתנאי מוקדם ליישם את המלצות הועדה‬ ‫הוא פירוק המחתרות היהודיות בא''י עצל‪,‬לחי‪,‬הגנה‪[,‬למן‪ .‬תנאי שהישוב היהודי לא‬ ‫יכול היה לקבל‪.‬‬ ‫מאבק הישוב היהודי בשלטונות המנדת הבריטי‪-‬הקמת תנועת המרי העברי‬ ‫)בספר ע''מ ‪.(75-83‬‬ ‫הגדרה‪-‬תנועת המרי העברי היא מסגרת משותפת של ‪ 3‬המחתרות ביישוב היהודי‬ ‫בא''י‪-‬הגנה‪,‬עצל ולחי‪,‬שהוקמה לצורך ניהול המאבק המזויין בבריטים‪ .‬היהודים הבינו‬ ‫כי הם חייבים לשתף פעולה יחד נגד בריטניה המסרבת לפתור את בעיית א''י‪.‬‬ ‫הגורמים להקמת תנועת המרי העברי‬ ‫‪ .1‬התנועה הציונית והישוב היהודי בא''י עברו מהפך לאחר מלח''ע השנייה החליטו‬ ‫לעבור למדיניות אקטיבית הדורשת סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית‬ ‫בא''י )הם קיבלו גיבוי מיהודי ארה''ב ומהפעילות של העצר נגד ארה"ב(‪.‬‬ ‫‪ .2‬אכזבה מהמדיניות הבריטית בא''י‪-‬לאחר שממשלת הלייבור זכתה בבחירות ציפו‬ ‫בישוב היהודי לשינוי מדיניות הספר הלבן‪,‬אבל נאום בוין הבהיר שאין שום שינוי‬ ‫שההגבלות נשארות‪,‬בנוסף הבריטים טענו שבעיית העקורים צריכה להיפתר‬ ‫באירופה ואין ליהודים קשר וזיכה לא''י‪ .‬ולכן דרך המאבק הצבאי רצו היהודים‬ ‫להבהיר לבריטניה לשנות את דרכה‪.‬‬ ‫‪ .3‬איחוד כוחות‪ -‬איחוד שלושת המחתרות יגביר את עוצמת המאבק וישפיע על‬ ‫בריטניה ודעת הקהל‪ .‬שלושת הארגונים היו שונים אחד מהשני מהבחינה‬ ‫האידיאולוגית אבל הבינו שהם צריכים לאחד כוחות למאבק‪.‬‬ ‫מאפייני תנועת המרי העברי‪-‬ההגנה העצל והלחי חתמו על הסכם להקמת התנועה כולל מפקדה‬ ‫משותפת שיהיו בה נציגי שלושת הארגונים והיא תארגן את הפעולות נגד הבריטים‪ .‬מעליה הוקמה ועדה‬ ‫שנקראה "ועדת האיקס" בראשה עמד יצחיק שדה והיא זו שהייתה צריכה לתת אישור לכל המבצעים‪.‬‬ ‫התנועה פעלה במשותף כ‪ 10-‬חודשים‪,‬בוצעו ‪ 11‬פעולות גדולות‪ 8,‬פעולות ע''י הפלמך ו‪ 3-‬ע''י העצל‬ ‫והלחי‪ .‬במהותה אין מיזוג וביטול למחתרות אלה כל אחת פעלה בנפרד תוך תיאום לקבלת רשות‬ ‫מהועדה המשותפת ושלושת הארגונים היו מחויבות לאישור של המפקדה העליונה‪.‬‬ ‫פעולות תנועת המרי העברית‬ ‫‪ .1‬שחרור עצורי מחנה עתלית‪ -‬שחרור מעפילים היו קלועים במחנה המעצר בעתלית‪,‬היו ‪200‬‬ ‫מעפילים שלקחו לקיבוץ בית אורן‪ .‬הבריטים זיהו את עקבותיהם אבל הזעיקו כ‪ 2000-‬מתושבי‬ ‫חיפה שהתערבו עם אנשי הקיבוץ ולא אפשרו לבריטים לזהות את המעפילים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ליל הרכבות‪ -‬בלילה של ה‪ 31-‬באוקטובר ‪ 1945‬חיבלו ‪ 50‬חוליות של לוחמי הפלמ"ח ברשת‬ ‫מסילות הברזל ב‪ 153-‬מקומות שונים ושיבשו את פעילות הרכבות‪ .‬הפעולה בוצעה תוך הקפדה‬ ‫על הימנעו מפגיעות בנפש‪ .‬באותו הלילה הטביעה החוליה המיוחדת של הפלמ"ח שקראו לה‬ ‫פלי"ם‪,‬הטביעה ‪ 3‬אוניות משמר בריטיות‪,‬המבצע הזה נחשב עד היום לנועז ולמבריק גם בביצוע‬ ‫וגם בת‪0‬כנון‪,‬גם המורל של הישוב עלה בעקבות המבצע‪,‬כמו כן המחרת פעלה נגד מתקני ראדר‬ ‫של הבריטים וחיבלה בשדות תעופה ותחנות משטרה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ההתקפה על בתי המלחה של הרכבת בחיפה‪ -‬הלח"י ביצעה פעולת חבלה במתקן שהיה בלב‬ ‫מחנות הצבא הבריטי‪,‬הפעולה נועדה להיות הגדולה בתולדות הלח"י‪,‬השתתפו בה ‪45‬‬ ‫לוחמים‪,‬השתמשו גם במידע מודיעיני וגם היה סיור מוקדם במקום‪ .‬הלוחמים עשו מעשי הרס‬ ‫במקום‪,‬הרסו קטרים ומכונות‪,‬בזמן הנסיגה הם נתקלו במחסום טנקים בריטים שפתחו באש‪11,‬‬ ‫לוחמים נהרגו‪ 23,‬נתפסו‪,‬עמדו למשפט ונגזר עליהם מאסר עולם‪.‬‬ ‫‪ .4‬ליל הגשרים‪ -‬הפעולה החשובה ביותר‪,‬הפלמ"ח פשט על ‪ 11‬גשרים בחיברו בין א''י‬ ‫לשכנותיה‪,‬הצליח לפוצץ ‪ 10‬מהם‪,‬למחרת הלח"י פרץ לבתי המלאכה של הרכבת‪,‬פוצץ שם את‬ ‫המתקנים‪,‬מטרות הפעולה היו ניתוק א''י משכנותיה‪,‬ניתוק של קווי ההספקה של‬ ‫הבריטים‪,‬והפעלת לחץ על הבריטים להבהרה שללא פיתרון ציוני לא יוכלו לתפקד בארץ‪ .‬הסיבה‬ ‫לפעולה הייתה דחיית מסקנות האנגלו האמריקנית ע''י הבריטים‪.‬‬ ‫תגובות הבריטים‪ -‬לאחר פעולת ליל הגשרים החליטו הבריטים לשבור את כוחו הצבאי‬ ‫והמנהיגותי של הישוב‪,‬הם יצאו למבצע צבאי גדול שקוראים לו "השבת השחורה"‪,‬ב‪ 29-‬ביולי‬ ‫‪ 1946‬נסגרו הגבולות וכל קווי התקשורת נותקו‪ .‬עוצר הוטל בערים הראשיות ובדרכים והבריטים‬ ‫פרצו לבניין הסוכנות היהודית בירושלים והחרימו מסכמים‪ .‬הם ערכו חיפושים אחרי סליקים ב‪-‬‬ ‫‪ 27‬קיבוצים‪ .‬החיפושים היו ברוטלים ולוו בהרס רב‪,‬מעצרים המוניים ונפגעים‪ .‬דוגמה בולטת‬ ‫היתתה קיבוץ יגור שם נתפס מחסן הנשק המרכזי‪,‬נאסרו מספר מנהיגים של הישוב‪ .‬כתגובה‬ ‫המחתרת פרצה למחנה הבריטי בת גלים והוחזר הנשק שנלקח בקיבוץ יגור‪.‬‬ ‫‪ 22‬ביולי ‪ 1946‬נערכה אחת הפעולות הצבאיות הגדולות ביותר של האצל‪ -‬פיצוץ מלון המלך דוד‬ ‫בירושלים‪ .‬שנעשתה בלי רשות של ועדת ה‪) X-‬תנועת המרי(‪ .‬המלון נבחר בשל העובדה‬ ‫שהמפקדה הבריטית שכנה בו‪,‬האצל החדיר למלון כדי חלב עם חומר נפץ‪,‬חצי שעה לפני הפיצוץ‬ ‫הזהירו את הבריטים שיש בבניין פצצה‪,‬הם לא הקשיבו‪,‬וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו אנשים רבים‬ ‫)בריטים‪,‬יהודים‪,‬ערבים( זה עורר הדים רבים בישוב ובעולם כולו ומביא לפירוקה של תנועת‬ ‫המרד‪.‬‬ ‫ההשלכות של הפיצוץ‪ -‬מבחינת הבריטים‪,‬הם החליטו לבצר את הממשל הבריטי עם גדרות‬ ‫טיל‪,‬משמרות צבא‪,‬תגובה נוספת הייתה "מבצע כריש" שבמסגרתו הטילו עוצר על תל‪-‬‬ ‫אביב‪,‬חיפשו אחרי ראשי הישוב היהודי‪,‬וכלי נשק והחל מאוגוסט ‪ 1946‬הבריטים מתחילים לגרש‬ ‫מאפילים לקפריסין‪.‬‬ ‫מבחינת הישוב היהודי‪-‬בישוב רווחו שתי גישות לדרך המאבק בבריטים‪ -‬בתקופת תנועת המרי‬ ‫כל המחתרות דגלו במאבק רצוף‪,‬לאחר הפיצוץ של המלון מלך דויד חל פילוג בין המחתרות‪:‬‬ ‫ההגנה וראשי הישוב חשבו שיש לזנוח את שיטת המאבק הרצוף ולעבור למאבק צמוד‪,‬האצל‬ ‫והלח"י לא קיבלו את הגישה והחליטו לדבוק במאבק רצוף‪ .‬כשהתנועה התפרקה האצ"ל והלח"י‬ ‫המשיכו במאבק רצוף וההגנה במאבק צמוד‪.‬‬ ‫מאבק רצוף של האצ"ל והלח"י‪ -‬הגישה לנקוט במאבק צבאי רצוף‪,‬בלתי מוגבל בזמן‪,‬ללא הפסקה‬ ‫בכל הזדמנות נגד הבריטים עד שהם יצאו מהארץ‪ .‬הם תמכו והאפלה וגם התיישבות‪,‬אבל גם‬ ‫במאבק אלים‪ .‬מבחינתם מאבק צמוד לא השפיע על הבריטים וגם לא על דעת הקהל העולמית‪.‬‬ ‫המאבק הרצוף כלל פעולות טרור אישי‪,‬חטיפות ורצח בריטים‪,‬חטיפות ורצח בריטים‪ :‬ב‪ 1-‬במרץ‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פוצצו אנשי האצ"ל את מועדון הקצינים הבריטים בשכונת רחביה בירושלים‪-‬מהרו ‪ 20‬איש‪.‬‬ ‫)ההנהגה והגנת הישוב הסתייגו מפעולות אלו‪-‬מאבק מוסרי‪,‬שמירת טוהר‪,‬פגיעה ברכוש‬ ‫בלבד‪,‬לטענתם המאבק הזה מזיק לישוב‪ .‬כששאלת א''י תעבור לאום ישמעו יותר קולות לצנן את‬ ‫המאבק הפנימי ולאחד את השורות(‪.‬‬ ‫מדוע האצ"ל והלח"י מחליטים לדבוק במאבק רצוף‪-‬‬ ‫‪ .1‬מבחינתם אין סיכוי להידברות עם בריטניה ורק מאבק צבאי רצוף יביא להפסקת השלטון‬ ‫הבריטי בא''י‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאבק רצוף יחייב את הבריטים להערך מחדש בא''י‪,‬להגביר את הכוחות‪,‬הצד הזה יכביד על‬ ‫התקציב של בריטניה‪,‬הביקורת של דעת הקהל הבריטי תגבר‪,‬וזה יזרז את סיום המנדט‪.‬‬ ‫פעולות‪-‬‬ ‫מארבים לאנשי צבא ומשטרה בריטית‪,‬פגיעה מתקני צבא בבסיסים‪,‬מסילות ברזל‪,‬כבישים‪,‬קווי‬ ‫טלפון ושוד בנקים למימון הארגונים‪.‬‬ ‫חבלה בצינור המבומיל מבתי הזיקוק בחיפה‪,‬פוצוץ בתי הזיקוק‪,‬פיצוץ הבולשת הבריטית‪.‬‬ ‫הפעלות האלימות האלה עלו לאצ"ל וללח"י במחיר כבד‪,‬חברי המחתרות נתפסו‪,‬נתלו בזה אחר‬ ‫זה בגרדון בכלא עכו‪,‬כתגובה הם פרצו לכלא עכו‪,‬מתחזים לבריטים‪,‬פרצו את החומה עם חומר‬ ‫נפץ‪,‬שחררו ‪ 41‬אנשי אצ"ל ולח"י‪ 5,‬נהרגו‪ 3,‬נתפסו והוצאו להורג‪ .‬הברטים מצידם מחריפים את‬ ‫המאבק והיחסים בין ההגנה והאצ"ל‪.‬‬ ‫המאבק הצמוד של ארגון ההגנה‪-‬‬ ‫הגישה‪-‬מאבק צמוד פירושו לפגוע בבריטים בצמוד למטרות המאבק כלומר‪,‬להמשיך להיאבק להעפלה‬ ‫והתיישבות של הישוב היהודי‪ .‬לאחר פירוק תנועת המרי הישוב היהודי נוקט בפעולות של העפלה בלתי‬ ‫חוקית‪ .‬המאבק צריך להיות צמוד לכל פעולה של להעפלה או התיישבות‪.‬‬ ‫המניעים למאבק הצמוד‬ ‫‪ .1‬לזכות בדעת הקהל העולמי ולהוכיח במאבק הוא מוסרי וצודק ולכן להימנע מפגיעה בבריטים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקמת המדינה היהודית תלויה בהמשך עליה והתיישבות ולכן בתחומים האלו צריך לעשות הכל‪.‬‬ ‫‪ .3‬המאבק הרצוף של האצ"ל והלח"י עלול להביא לעימות ישיר עם בריטניה‪.‬‬ ‫היחסים בין המחתרות לאחר התפרקות תנועת המרי‪ -‬ההנהגה הציונית החליטה שפעולות האצ"ל‬ ‫והלח"י מסכנות את הפעילות המדינית שהתקיימה באום למען קבלת תכנית החלוקה ולכן הם החליטו‬ ‫לפעול על מנת לסכל את פעולותיהם של ארגוני הפורשים‪ .‬כדי לבצע את ההחלטה גויסו לוחמי הפלמ"ח‬ ‫ובערים תל‪-‬אביב וחיפה הופעלו יחידות חיל השדה של ההגנה‪ .‬במהלך הפעולות לא שיתפה ההגנה‬ ‫פעולה עם הבריטים ולא הסגירה לידיה אנשים‪ .‬מפקדי האצ"ל נחטפו לימים ספורים בלבד על מנת לסכל‬ ‫פעולות מתוכננות‪ .‬לדוגמה‪ :‬קיצוץ בית הדר בתל‪-‬אביב ע''י האצ"ל סוכל ע''י חברי ההגנה‪ .‬ההגנה שלחה‬ ‫איומים לפורשים‪" :‬באם לא יפעלו הפורשים למניעת סחיטת כספים מיהודים‪,‬איומים על שוטרים‪,‬תעמולה‬ ‫בבתי ספר ובבתי כנסת‪,‬שוד מכוניות והטלת איומים על יהודים‪,‬נעשה מאמץ רב לחסום את מקורות‬ ‫המימון שלהם"‪ .‬ההגנה נתנה הגנה לכל מי שהיה נתון ללחץ הפורשים ועשתה כל מאמץ לאתר את‬ ‫המקומות הכספיים שלהם‪,‬הפעולה הביאה לירידה ניקרת בהכנסות הפורשים‪.‬‬ ‫התיישבות ועליה‪-‬המאבק להבאת העולים בשנים ‪) 1945-1947‬המאבק הצמוד(‬ ‫העפלה‬ ‫היקף התופעה‪ -‬בתקופה שבין ינואר ‪ 1946‬למאי ‪ 1948‬ניסו להגיע לחופי הארץ ‪ 58‬אוניות מעפילים‪46,‬‬ ‫מהן נתפסו ע''י הבריטים ו‪ 39‬נשלחו לקפריסין‪.‬‬ ‫מטרות העפלה‪-‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫העפלה תוכיח לבריטים ולעולם כולו שהישוב אינו מכיר בחוקיות הספר הלבן ובחוקי ההגבלה‬ ‫לעליה היהודית‪.‬‬ ‫ניסיון להשיג את תמיכת דעת הקהל העולמית למצוקתו של העם היהודי וע''י כך לגרום ללחץ על‬ ‫בריטניה לשנות את מדיניות הספר הלבן‪.‬‬ ‫חיזוקו של הישוב היהודי בארץ ע'י תגבור במספר של עולים בלתי ליגלים )חוקית(‪.‬‬ ‫ליכוד העם היהודי בתפוצות וחיזוק הציונות בקרב שארית הפלטה‪).‬הניצולים מהשואה(‪.‬‬ ‫ארגון ההעפלה‪ -‬כבר בשנת ‪ 1938‬הוקם מוסד שנקרא "המוסד לעליה ב'" שארגן את העליה הבלתי‬ ‫חוקית‪,‬השליחים שלו פעלו באירופה‪,‬ארגנו שכירת ספינות וצוותים‪,‬ריכזו את האנשים‪,‬העבירו אותם‬ ‫למרכזי מסתור והעלו אותם על ספינות‪.‬‬ ‫הקשיים‪-‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אחת הבעיות המרכזיות הייתה רכישת הספינות‪ -‬לאחר שהבריטים הדקו את המצור על חופי‬ ‫הארץ כמעט ולא נמצאו בעלי ספינות שהסכימו לסכן את רכושם‪,‬לכן החליט המוסד לעליה ב'‬ ‫לרכוש ספינות משלו‪,‬זה היה מבצע מסובך‪,‬צריך לסזור שהיה מחסור חמור בגלל‬ ‫המלחמה‪,‬הממשלות השונות הטילו פיקוח חמור על מספנות‪ .‬המוסד לעליה ב' הצליח לרכוש‬ ‫ספינות בקר‪,‬אוניות נהר ואוניות משא‪ .‬ומספר ספינות מארה"ב‪.‬‬ ‫הקמת ארגון מסועף שיטפל בעולים‪ -‬באירופה העברה לנמלי היעד‪,‬ציוד האוניות‪,‬יצירת מערכת‬ ‫קשרים עם השלטונות‪,‬יצרית קשר אלחוטי בין הספינות והנמל‪,‬וארגון הורדת הנוסעים בחופי‬ ‫הארץ‪,‬ומערכת שלמה של פעולות שנועדה להערים על הבריטים כדי שלא יתפסו את הספינות‪.‬‬ ‫חוקי הפלגה חמורים ברוב המדינות‪ -‬רוב המדינות לא אפשרו הפלגת ספינות מתחומיהן ללא‬ ‫סידורי ביטחון מתאימים‪,‬משהו שמארגני ההעפלה לא הצליחו לעשות‪ .‬לרוב היה צורך להערים‬ ‫על השלטונות או לעשות הסכמים חשאיים‪.‬‬ ‫הבריטים עשו ככל יכולתם לעצור את ההעפלה‪,‬הם פנו לממשלות שונות באירופה כדי שלא‬ ‫יאפשרו הפלגה )לא כל כך עזר להם( הם הטילו מצור ימי על חופי הארץ באמצעות כוחות אוויר‬ ‫ים ויבשה‪,‬ביבשה פעלה תחנת ראדר‪,‬היו מטוסי סיור ושיטור אוניות מלחמה בריטיות‪ .‬אם הצליחו‬ ‫ספינות מעפילים להיכנס למים הטרטוריאלים של ישראל תקפו אותם משחטות בריטיות וגררו‬ ‫אותם לנמל חיפה‪ .‬עד אוגוסט ‪ 1946‬המעפילים נכלאו במחנות בארץ ולרוב שוחררו וקיבלו‬ ‫אישור עליה‪ .‬מקיץ ‪ 1946‬שזרם הפליטים גובר והמחנות מלאים‪,‬מחליטים להעמיס אותם על‬ ‫אוניות‪,‬לגרש אותם לקפריסין ולשקם אותם שם במחנות עד שיחליטו על עתידם‪ .‬במחנוץ‬ ‫בקפריסין היהודים ניהלו קהילה אוטונומית עם מזכירות‪,‬ועדות‪,‬תנועות נוער‪,‬מחנה אימונים‬ ‫ספריות‪,‬למקום הגיעו גם אחיות ורופאים מהארץ‪,‬מורים ומדריכי תנועות נוער‪.‬‬ ‫דוגמאות להעפלה‪-‬‬ ‫א‪ .‬פרשת לספציה אביב ‪ 1946‬נלכדה באיטליה שיירה של ‪ 36‬משאיות צבאיות של יחידות‬ ‫הובלה בריטיות שהובילו פליטים יהודים לעיירה בשם לספציה‪ .‬המשטרה האיטלקית אפשרה‬ ‫למעפילים לעלות לספינה‪,‬אבל הבריטים לחצו וסרבו לאפשר את ההפלגה‪ .‬יהודה ארזי‬ ‫מפקד המוסד לעליה ב' באיטליה‪,‬עלה לספינה ובכישרון מיוחד הצליח להפוך את הסיפור‬ ‫לדרמה פוליטית שרכזה את תשומת הלב העולמית‪ .‬הוא הכריז על שביתת רעב של כל‬ ‫הפליטים‪,‬אליה הצטרפה גם הנהגת הישוב בירושלים‪.‬באופן הזה הפך המאבק של היהודים‬ ‫לעלות לא'י ולהקים בה מדינה לנושא מרכזי בדעת הקהל העולמית‪ .‬לאחר ‪ 3‬ימים של‬ ‫שביתת רעב ובהתערבות גורמים שונים נאלץ בווין שר החוץ הבריטי לאפשר למעפילים‬ ‫לעלות לארץ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בקיץ ‪ 1947‬הגיע ההעפלה לשיאה כאשר ספינה הפליגה מצרפת כשעל סיפונה ‪4,500‬‬ ‫מעפילים‪.‬ספינות מלחמה בריטיות עקבו אחריה כל הדרך‪,‬כאשר נכנסה למים הטרטוריאלים‬ ‫ניסו להשתלט עליה‪,‬פתחו באש והנחיתו כוחות של אנשי צי בריטים‪-‬התוצאות היו חמורות‪.‬‬ ‫שני מעפילים וימאי מהצוות נהרגו‪,‬מעפילים רבים נפצעו‪,‬האוניה נגררה לחיפה והמעפילים‬ ‫גורשו לקפריסין‪ .‬אבל במקום להפליג לקפריסין הם החליטו לחזור לנמל באירופה ממנו הם‬ ‫יצאו‪ .‬העולם כולו עקב אחר המעפילים‪,‬בריטניה הוצגה כקשוחת לב‪,‬ועדת האום אונסקו"פ‬ ‫שהייתה בארץ הושפעה מהפרשה‪ .‬האוניות הגיעו לדרום צרפת‪,‬המעפילים סרבו לרדת‪,‬שוב‬ ‫שביתת רעב‪,‬הבריטים העבירו אותם לגרמניה‪,‬הורידו אותם בכוח והעבירו אותם למחנות‬ ‫פליטים‪ .‬גורלם של כל המעפילים היה שהם עלו לארץ אחרי מלחמת העצמאות‪,‬הפרשה‬ ‫הייתה באמצע הדיון באום על חלוקת א''י לשתי מדינות ואין ספק שהיא השפיע על נציגי‬ ‫המעצמות שהיו צריכים להצביע‪.‬‬ ‫ההתיישבות‪-‬‬ ‫שאלת ארץ ישראל‪ -‬הדיון באום והחלטת החלוקה )כ"ט בנובמבר(‬ ‫ב‪ 15-‬בפברואר ‪ 1947‬באופן די מפתיע הודיע בווין שר החוץ הבריטי כי ממשלת בריטניה‬ ‫החליטה להעביר את שאלת א''י לידי האום כשהיא מראש מודיעה שהיא לא מתחייבת לקבל‬ ‫את המלצות האום‪ .‬כמה שיקולים הובילו את בריטניה לצעד הזה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אכזבה מהעמדה של ארה"ב‪,‬אי הסכמה בין שתי המדינות לגבי נושא העקורים‪ .‬יש‬ ‫חוקרים שטוענים שממשלת בריטניה הייתה בטוחה שהעברת השאלה לאום תעורר את‬ ‫החשש אצל האמריקאים שהם יאלצו להיות מעוברים בנושא א''י ולכן בהצבעה באום‬ ‫טרומן נשיא ארה"ב יבקש מבריטניה להישאר בא''י‪.‬‬ ‫‪ .2‬מעמדה של בריטניה במזרח התיכון בריטניה רוצה להדק את הקשרים עם המדינות‬ ‫הערביות ולכן כל הסכם שיחפה עליה האום לא יפגע בקשרים שלה עם העולם הערבי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכוח של האום בפתרון הבעיה על פי תפיסתה של בריטניה הארגון הזה חלש וחסר‬ ‫ניסיון ובמצב כזה בריטניה תוכל לבצע את המדיניות של ביתר קלות‪.‬‬ ‫‪ .4‬ההחלטה של בריטניה לצאת מהודו הפחיתה עבורה את החשיבות של ארץ ישראל‪) .‬כי‬ ‫אין לה את הצורך במעברים דרך מדינת ישראל(‪.‬‬ ‫‪ .5‬בריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה מאבדת מהעוצמה הכלכלית והצבאית‪,‬הניהול של‬ ‫א''י מכביד על הקופה הבריטית‪,‬היא תלויה בעזרה של ארה''ב ולכן היא לא רצתה‬ ‫להגביר את המתח בין המדינות‪).‬בין בריטניה לארה''ב(‪.‬‬ ‫‪ .6‬האופוזיציה והציבור הבריטי דרשו להחזיר את הבנים הביתה‪,‬אין להם מה לעשות‬ ‫שמה‪(.‬‬ ‫לדעת חוקרים העברת שאלת א''י לאום ביטאה מדיניות של ריאליזם כלכלית ומדינית של‬ ‫בריטניה‪,‬אבל בעולם הצעד הזה יצר רושם שהיא הולכת ונחלשת‪.‬‬ ‫הקמת אונסקו''פ )‪(unscop‬‬ ‫באפריל ‪ 1947‬עצרת האום מחליטה להקים ועדה מיוחדת לענייני א''י‪,‬הוטל עליה לחקור‬ ‫את בעיית א''י‪,‬את בעיית הפליטים באירופה ולהציע פיתרון‪ .‬בוועידה היו נציגים של ‪11‬‬ ‫מדינות על פי קריטריון‪,‬נציגים של מדינות ממזרח אירופה‪,‬נציגים של מדינות‬ ‫מוסלמיות‪,‬מדיניות חבר העמים הבריטי‪,‬נציגים ממערב אירופה‪ .‬כל חברי הועדה פעלו על‬ ‫פי קווי המדיניות של הממשלות שלהם‪ .‬הועדה ביקרה בא''י‪,‬נפגשה עם ראשי הישוב‬ ‫היהודי והערבי‪,‬סיירה בישובים‪,‬נפגשה עם אנשי המנדט הבריטי‪,‬ועם יהודים במחנות‬ ‫העקורים‪ .‬בסוף אוגוסט ‪ 1947‬הועדה מפרסמת את המלצותיה‪,‬היא קובעת על פי עמדת‬ ‫הרוב )‪ 7‬חברים( שיש לבטל את המנדט הבריטי על א''י‪,‬להקים שתי מדינות ערבית‬ ‫ויהודית‪,‬שיקיימו ביניהם שיתוף כלכלי‪,‬ירושלים תהיה תחת שליטה בינלאומי‪ 3,‬חברים‬ ‫בוועדה נציגים של איראן הודו ויוגוסלביה הצליחו להקים מדיניה פדראלית דו לאומית‬ ‫והנציג של אוסטרליה נמנה‪ .‬חשוב לציין שהמלצות הוועדה הפתיעו את בריטניה‪,‬הנהגת‬ ‫הישוב היהודי הודיעה שיהא מקבלת את ההמלצות‪,‬הערבים התנגדו‪,‬ההחלטה של‬ ‫האולסקופ עוברת להצבעה באום‪,‬במהלך הדיונים בשטח להקמת המדינה היהודית‬ ‫השתנה ל‪ 55%‬משטח הארץ‪.‬‬ ‫מדיניות המעצמות בשאלת א''י והקשר למלחמה הקרה‬ ‫מדיניות ארה''ב וברית המועצות בשאלת א''י קשורה באינטרסים שלהם ובתחרות‬ ‫ששררה בין שתיהן‪ .‬המחלוקת בין שתי המעצמות החלה כבר במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪,‬אבל המאבק באויב המשותף הכתיב שיתוף פעולה‪ .‬לאחר במלחמה החריף‬ ‫הקיטוב והוא נקרא המלחמה הקרה‪ .‬המלחמה הקרה נמשכת עד לקריסת ברית‬ ‫המועצות ב‪ .1991-‬המלחמה הייתה בתחום האידיאולוגי‪,‬המדיני‪,‬הצבאי‪,‬הכלכלי‪,‬המדעי‬ ‫והתרבותי‪ .‬היא התנהלה באירופה‪,‬אסיה‪,‬אפריקה‪,‬דרום אמריקה ובמזרח התיכון‪ .‬שתי‬ ‫המעצמות בעצם יציגו שתי גישות חברתיות פוליטיות שונות לחלוטין אחת מהשנייה‪,‬מצד‬ ‫אחד דמוקרטיה ליברלית‪,‬קפיטליזם ומצד שני קומוניזם‪,‬טוטאליטריות וכלכה‬ ‫סוציאליסטית‪ .‬בין השנים ‪ 1946-1947‬ברית המועצות הקימה מסביבה מדינות חסות‬ ‫כחגורת ביטחון אבל היא שאפה להרחיב את השפעתה גם למקומות אחרים‪ .‬אל מול‬ ‫השאיפות האלה‪,‬התפתחה בארה"ב מדיניות שהארי טרומן הנשיא קרא לה "אגרוף‬ ‫הברזל" וב‪ 1947‬הוא מנסח את דוקטרינת טרומן" שהרעיון המרכזי שלה‪ :‬ארה''ב‬ ‫אחראית לשמירה על השלום בעולם והעליה "לתמוך בעמים חופשיים ובמאבקם נגד כל‬ ‫ניסיון לשעבדם‪ .‬הביטוי של הדוקטרינה הזאת יבוא לידי ביטוי במדיניות הבלימה של‬ ‫ארה''ב ובתכנית מרשל‪ .‬הכוונה היא לתמוך כלכלית‪,‬ולשקם משטרים דמוקרטים‪.‬‬ ‫במסגרת המאבק הזה נכנסו האינטרסים של שתי המעצמות בנושא המזרח התיכון‪.‬‬ ‫ההצעה עוברת לאום‪ -‬ועדת אונסקופ העבירה את המסקנות שלה לועדת אד‪-‬‬ ‫הוק‪,‬הועדה הזאת דנה בניהול א''י בתקופת המעבר והגבולות שבין שתי המדינות‪.‬‬ ‫המאבק העיקרי היה בנושא הנגב הדרומי‪ .‬המשלחת הציונית היהודית התאמצה בימים‬ ‫שלפני ההצבעה לשכנע את הנציגים השונים להצביע בעד הצעת החלוקה‪.‬‬ ‫)בראש המשלחת עמד משה שרת שרתו(‪ .‬לאחר לחצים ומאבקים פוליטים נערכה‬ ‫הצבעה באום ב‪ 29-‬בנובמבר ‪,1947‬ההצבעה הייתה על חלוקת א''י לשתי‬ ‫מדינות‪,‬ההצעה התקבלה ברוב של ‪ 33‬מדינות בעד‪ 13,‬היו נגד ו‪ 10‬נמנעו‪ .‬נציג אחד‬ ‫נעדר מהישיבה )נציג סיאם‪-‬תאילנד(‪ .‬בסוף ההצבעה האום נותן אישור בינלאומי להקמת‬ ‫מדינה לעם היהודי וקובע שהמנדת הבריטי יסתיים בראשון לאוגוסט ‪,1948‬הצבא‬ ‫הבריטי יפונה בהדרגה‪,‬מדינה יהודית עצמאית‪,‬ערבית עצמאית וממשל בינלאומי‬ ‫בירושלים יקומו מאוחר יותר‪,‬לא יותר מאוחר מה‪ 1-‬לאוקטובר‪.‬‬ ‫התגובה‪ -‬היהודים קיבלו את ההצעה בשמחה גדולה‪,‬הערבים תושבי א''י לשעבר תודה‬ ‫לאל‪,‬הכריזו שהם יאבקו לפגוע בהחלטה‪,‬הועד הערבי העליון הכריז על שביתה של ‪3‬‬ ‫ימים‪,‬ויום למחרת ב‪ 30-‬בנובמבר פרצה מלחמת העצמאות‪ .‬בתגובה להחלטת האום‬ ‫הודיעה ממשלת בריטניה שהיא לא תחבל במימוש ההחלטה‪,‬אבל גם לא תשתף פעולה‬ ‫וכל המנהל האזרחי הבריטי יפסיק לפעול ב‪ 15-‬במאי ‪ 1948‬וכוחות הצבא יעזבו עד ה‪1-‬‬ ‫לאוגוסט‪.‬‬ ‫מלחמת העצמאות!‬ ‫מבוא‪ -‬מלחמת העצמאות פרצה ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ 1947‬יום לאחר החלטת כ"ט בנובמבר‪.‬‬ ‫היוזמה למלחמה הייתה של הצד הערבי שסרב לקבל את ההחלטה ומזכיר הליגה‬ ‫הערבית הודיע "קו החלוקה יהיה קו של אש"‪,‬ונציג הועד הערבי העליון אמר‪" :‬באדום‬ ‫)דם( נמחק את שכתוב בשחור"‪ .‬המלחמה נמשכה רשמית שנה וחצי‪,‬הסתיימה בחתימה‬ ‫על הסכמי שביתת נשק בין ישראל לשכנותיה‪ :‬מצרים‪,‬לבנון‪,‬ירדן וסוריה‪,‬בפועל הסתיימו‬ ‫הקרבות קודם לכן במבצע עובדה‪ .‬המלחמה התחלקה לשני חלקים‪,‬החלק הראשון מ‪30-‬‬ ‫בנובמבר עד ‪ 14‬במאי ‪ 1948‬שזה יום הכרזת המדינה‪,‬בשלב הזה הקרבות התקיימו בין‬ ‫הישוב היהודי לערבים המקומיים‪,‬והחלק השני של המלחמה מתקיים מ‪ 15-‬במאי ‪1948‬‬ ‫עד לחתימה עם הסכם שביתת הנשק האחרון )עם סוריה(‪ .‬בשלב הזה המלחמה הייתה‬ ‫בין צבאות‪,‬בין צה''ל לבין צבאות ערב‪ :‬סוריה‪,‬ירדן‪,‬לבנון ועירק‪,‬מצרים‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ייחודה של המלחמה‪-‬‬ ‫זאת המלחמה הזקה במדינת ישראל‪ 6,000,‬יהודים נפלו מתוכם ‪ 1,500‬אזרחים ו‪ 4,500‬חיילים‪.‬‬ ‫משך הזמן‪-‬שנה וחצי‪.‬‬ ‫זאת הייתה מלחמת קיום‪,‬הערבים המקומיים ומדינות ערב חתרו לחסל את הישוב היהודי‪,‬היא‬ ‫התקיימה כמעט בכל מקום ולא רק בגבולות‪-‬לכן זו מלחמת קיום‪.‬‬ ‫הכוחות הלוחמים‬ ‫בשלב הראשון המלחמה התנהלה בעיקר כמלחמת אזרחים בין הצד היהודי לצד הערבי‬ ‫בא''י‪ .‬עם זאת היהודים והערבים קיבלו סיוע וגורמי חוץ‪ .‬היהודים מחול‪,‬והערבים בצורת‬ ‫"מתנדבים" ממדינות ערב‪ .‬חשוב להדגיש שהבריטים הקפידו לשמור על גבולות הארץ‬ ‫מצד הים אבל נמנעו מלהסתכסך עם מדינות ערב השכנות ולכן לא מנעו כניסת כוחות‬ ‫ונשק ערביים בדרך היבשה‪ .‬הדרך שבה התנהלו הבריטים הקשה מאוד על הצד היהודי‬ ‫לקבל תגבורת דרך הים‪,‬מצד שני זה כמובן הקל על הצד הערבי‪.‬‬ ‫הכוחות היהודים‪-‬‬ ‫ההגנה‪ -‬האיגוד הגדול ביותר שמנה עם פרוץ המלחמה ‪ 32‬אלף אנשי חיל משמר‬ ‫ששמרו על הישובים העבריים‪ 10,000,‬אנשי חיל שדה‪-‬צעירים שאומנו לפעול מחוץ‬ ‫לישובים לסכל פעולות חבלה ו‪ 3,000‬אנשי פלמ'ח שהיו חוד החנית של הכוח העברי‪.‬‬ ‫האצ"ל‪ 3,000-‬איש‪,‬שליש מהם לוחמים‪.‬‬ ‫הלח''י‪ -‬שמנה כמה מאות לוחמים‪.‬‬ ‫גחל )גיוס חול(‪ 20,000-‬צעירים יהודים שאורגנו ע''י שליחי ההגנה באירופה‬ ‫וקפריסין‪,‬הם עלו לארץ אחרי הקמת המדינה‪,‬מתוכם למעלה מ‪ 15,000-‬היו ניצולי‬ ‫שואה‪,‬בערך ‪ 5,000‬היו מצפון אפריקה‪,‬דוברי צרפתית ממרוקו‪,‬הם עברו אימונים‬ ‫מיוחדים באיטליה וצרפת וגויסו מיד לכוחות הלוחמים‪,‬רבים נפלו כבר בקרבות‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫מח''ל )מתנדבי חול(‪ -‬רובם המתנדבים הגיעו ממדינות אנגלו סקסיות‪,‬מעת מצפון‬ ‫אפריקה וצרפת‪,‬היו בערך ‪,3,000‬בינהם היו אנשי חיל אוויר שצברו ניסיון ממלחמת‬ ‫העולם השנייה‪,‬או מפקדים‪,‬היו גם לא יהודים שרצו לעבור לישוב היהודי אחרי‬ ‫השואה‪,‬רובם חזרו למדינות שלהם‪.‬‬ ‫הכוחות הערביים‬ ‫הכנופיה‪ -‬מספר חברי הכנופיות נא בין ‪ 3,000-12,000‬זה לא היה כוח צבאי קבוע ולא‬ ‫היה להם פיקוד קבוע‪ .‬הם נהגו לתקוף את היהשובים באופן מזדמן‪,‬בעיקר בערבים עם‬ ‫שיירות‪ .‬רוב אנשי הכנופיות היו נאמנים לחאג' אמיל אל חוסייני )ערבי הומו(‪ .‬כל אחד‬ ‫מאנשי הכנופיה הביא איתו את הנשק שלו‪,‬ולפעמים הצטרפו גם נשים שהביאו איתן‬ ‫שקים והן היו הוספות את הרכוש של היהודים‪.‬‬ ‫צבא ההצלה‪ -‬היו מתנדבים ממדינות ערב‪,‬אורנו ע''י הליגה הערבית‪,‬הראשונים שהגיעו‬ ‫היו בינואר ‪,1948‬עליהם פיקד פאוזי קאוקג'י‪,‬הוא היה יריב של אמין אל חוסיין‪,‬מספר‬ ‫האנשים בצבא ההצלה היה ‪.4,000-5,000‬‬ ‫האחים המוסלמים‪ -‬בין ‪ 1,000-1,500‬מתנדברים ממצרים‪,‬הם היו מוסלמים קיצוניים‬ ‫והם פעלו באזור של יבנה אשקלון‪.‬‬ ‫יחידות של הליגיון הירדני‪-‬הליגיון הזה הוקדם ע''י הבריטים‪,‬נועד לשמור על הסדר‬ ‫בממלכת עבר הירדן‪,‬חלק מהקצינים היו בריטים‪,‬בתקופת השלטון הבריטי זה היה חלק‬ ‫מהצבא שבריטניה החזיקה בא''י‪.‬‬ ‫מתנדבי הליגיון הירדני‪ -‬מדובר בקבוצה קטנה של לוחמים בין ‪ 200-300‬שהיו מאוד‬ ‫מיומנים‪,‬והם נשלחו ע''י המלך עבדלה‪.‬‬ ‫מוקדי המלחמה‬ ‫‪ .1‬ערים מעורבות‪ -‬ירושלים‪,‬חיפה‪,‬תל‪-‬אביב ויפו תוך זמן קצר קמו ביצורי לחימה‬ ‫סטטית‪,‬בעיקר צלפים‪,‬מטעני חבלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הישובים המבודדים‪-‬חשוב לציין שכל ישוב היה צריך לדאוג לעצמו‪,‬אמצעי תקשורת‬ ‫מוגבלים‪,‬וגם מספר מוגבל של כוחות ולכן לא הייתה הגנה טובה לישובים האלה‪,‬הם‬ ‫היו פגיעים ושישמו מטרה נוחה לכוח הערבי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדרכים‪ -‬התחבורה מתנהלת באוטובוסים ומשאיות‪,‬לא היה עומס בכבישים‪,‬היה קל‬ ‫מאוד לערבים לתקוף את הדרכים‪,‬בדרך כלל היו מציבים מחסום‪,‬עושים‬ ‫מערב‪,‬כשהנוסעים של האוטובוס היו יורדים לפנות את המחסום הם היו תוקפים‬ ‫אותם‪ .‬התקיפות האלה היו בדרך כלל בדרכים לישובים מבודדים למשל הישוב גוש‬ ‫הציון‪,‬הנגב‪,‬כביש ירושליים תל‪-‬אביב‪ .‬לאור התקיפות האלה הישוב היהודי נהל‬ ‫להתנהל בדרכים בשירות‪.‬‬ ‫‪ .4‬פגיעה בתשתיות‪-‬מים וחשמל‬ ‫המפנה‪ -‬חודש מרץ ‪ 1948‬היה הגרוע ביותר במלחמה‪,‬תקיפה מסיבית של הדרכים‬ ‫לירושלים העמידה את ‪ 100,000‬היהודים בירושלים לסבול ממחסור‬ ‫במזון‪,‬מים‪,‬תחמושת ומורל ירוד‪ .‬הניסיון להגן על השיירות בעזרת לוחות פלדה‬ ‫הכבידו על הרכב וגרמו ליותר נזק‪ .‬בחודש מרץ עצמו היושב היהודי מאבד ‪70‬‬ ‫לוחמים בניסיון לפרוץ את ירושלים‪ .‬המצב הקשה של הישוב מוביל את האמריקאים‬ ‫לסגת מתמיכה בתכנית החלוקה‪,‬הם מבקשים להקים משטר נאמנות בא''י‪,‬גם הכוח‬ ‫של האום שאמור היה להגיע לשלוט בירושלים וסביבתה התעקב‪ .‬הבריטים עמדו‬ ‫לעזוב את הארץ‪,‬הערבים נערכו להשתלט על כל מה שהבריטים עמדו לעזוב‪,‬בסיסי‬ ‫צבא כמו תל השומר צריפין‪,‬שדות תעופה‪,‬תחנות משטרה ועוד‪ ...‬כל אלה הביאו את‬ ‫ראשי הישוב לתובנה שצריך לשנות את שיטת המלחמה ולעבור ממגננה למתקפה‪.‬‬ ‫התוצאה‪-‬גיבוש וביצוע תכנית ד' שנועדה להבטיח את השתלטות הישוב היהודי על‬ ‫המקומות האסטרטגים לפתיחת הדרך לירושלים‪) .‬פקודת האב נמצאת בספר בע''מ‬ ‫‪(101‬‬ ‫תהליך הדהה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות‬ ‫תהליך הדה קולוניזציה הוא תהליך היסטורי שבו המדינות האימפריאליסטיות נסוגו‬ ‫מחלקי עולם רבים שבהם הם שלטו ואפשרו לבני המקום להקים מדינה עצמאית‪.‬‬ ‫התהליך התחיל בסיום מלחמת העולם הראשונה נמשך בתקופה של בין המלחמות‬ ‫והגיע לשיא אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬במסגרת התהליך קיבלו מדינות רבות‬ ‫באפריקה‪,‬מזרח התיכון ואסיה עצמאות מדינית‪ .‬חלק מהמדינות המקבלות את‬ ‫העצמאות חלק במאבק מזוין וחלק בהסכמים שלווים‪ .‬התהליך התארך על פני‬ ‫עשרות רבות של שנים והיו לו צורות רבות‪ .‬החל ממלחמת העצמאות של מושבות‬ ‫ארה''ב‪,‬דרך קבלת העצמאות במסגרת הדומיניונים הבריטים והאוסטרלים‪ .‬שיאו של‬ ‫התהליך בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪.20-‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הסיבות לתהליך הדה קולוניזציה‪-‬‬ ‫המשבר הכלכלי באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה‪ -‬אירופה על מנצחיה ומפסידה הייתה‬ ‫במשבר כלכלי עמוק‪,‬המשך השליטה על המושבות במיוחד על אלה שהתחילו למרוד עלה‬ ‫באמצעים כלכלים רבים והמדינות המרוששות התקשו לעמוד בזה‪.‬‬ ‫אובדן היוקרה של מעצמה גדולה‪ -‬המעצמות האימפריאליסטיות המפחידות של לפני המלחמה‬ ‫נכבשו או הושפלו במהלך המלחמה‪ .‬התנועות הלאומיות בקולוניות פירשו את זה כחולשה‪,‬וזה‬ ‫עודד אותם לצאת כנגד המשטר הקולוניאליסטי בדרך פוליטית וצבאית‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה האנטי‪-‬קולוניאלי של מעצמות העל החדשות‪ -‬בסוף מלחמת העולם השנייה הופיעו‬ ‫על במת ההיסטוריה שתי מדינות על חדשות‪:‬ארה"ב וברית המועצות‪ .‬לשתיהן הייתה מדיניות‬ ‫אנטי‪ -‬קולוניאלית שהפעילו נגד המדינות הקולוניאליות ודרשו לתת עצמאות למדינות שתחת‬ ‫שליטתן‪ .‬ברית המועצות האמינה שאימפריאליזם הוא סוג של ניצול קפיטליסטי ולכן היא תמכה‬ ‫בכל תנועת שחרור כשהמטרה הייתה להביא את המדינות המשוחררות לצידה של ברית‬ ‫המועצות במסגרת המלחמה הקרה‪ .‬ארה"ב האמינה בכלכלה של שוק חופשי‪,‬התנגדה להגבלות‬ ‫של השלטון הקולוניאלי‪,‬היא גם חששה שהמדינות הקולוניאלית דוחפת את העמים המשועבדים‬ ‫לזרועות של ברית המועצות‪.‬‬ ‫תופעת הגלובליזציה‪ -‬פתיחת השוק החופשי העולמי הורידה את ערכן הכלכלי של הקולוניות‬ ‫למדינות המשעבדות‪ .‬המדינות האלה הפסיקו להיות רווחיות והן עלו יותר ממה שהן תרמו‬ ‫לכלכלה‪.‬‬ ‫•‬ ‫האידיאולוגיה הפוסט‪-‬קולוניאליסטית‪ -‬האידיאולוגיה הזאת מתפתחת אחרי מלחמת העולם‬ ‫השנייה במיוחד בשנות ה‪ 60-‬באירופה‪,‬כל הנושא של החזקת מושבות נחשב כאבל חברתי‬ ‫וטעות של העבר‪.‬‬ ‫התהליך הדה קולוניזציה בארצות האיסלם )במזרח התיכון ובצפון אפריקה(‪ -‬התהליך הזה‬ ‫מתחיל בין שתי מלחמות‪,‬מסתיים ברובו בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪.20-‬‬ ‫המזרח התיכון‪ -‬ארצות האסלם הראשונות שזכו לעצמאות מדינית באזור היו מדינות שנשלטו‬ ‫מתוקף מנדת‪ :‬עירק‪,‬סוריה‪,‬לבנון ומצריים‪ .‬למרות שהם קיבלו עצמאות חלקן היו משועבדות‬ ‫בהסכמים שהשאירו את הכובשים עם חזקות שונות במדינות האלו‪ .‬רק לאחר מלחמת העולם‬ ‫השנייה הצליחו המדינות לסלק לחלוטין את השליטים הקולוניאליים‪ .‬לכל מדינה היה סיפור שונה‬ ‫אבל בכולן המעצמה נשארה עד מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫צפון אפריקה‪ -‬התהליך במדינות צפון אפריקה התרחש בשנות ה‪ 50-‬תחילת שנות ה‪ 60-‬של‬ ‫המאה ה‪ .20-‬מרבית מדינות צפון אפריקה היו תחת שלטון צרפת שגם הביאה אזרחים צרפתיים‬ ‫להתיישב שם‪,‬במדינות האלו התפתחו תנועות מחתרת אנטי‪-‬צרפתיות שעוררו מהומות והפעילו‬ ‫אלימות‪ .‬תהליך דומה קרה גם בלוב שנכבשה ע''י איטליה והתיישבו בה עשרות אלפי‬ ‫איטלקים‪,‬אלה שלוב נכבשה ע''י איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה ע''י בעלות הברית‬ ‫שנתנו לה עצמאות ב‪.1951‬‬ ‫הגורמים שהשפיעו על גורל היהודים בארצות האיסלם‪ -‬עד הקמת המדינה עמד מספרם של‬ ‫יהודי ארצות האיסלם על פחות ממיליון‪ .‬הם היו מפוזרים ממרוקו במערב ועד אירן במזרח‪.‬‬ ‫התהפוכות של העת החדשה‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬קולוניאליזם וחדירת התרבות המערבית השפיעו‬ ‫השפעה רבה גם על היהודים בארצות אלה‪ .‬התפתחות התנועות הלאומיות בארצות האסלם‬ ‫הקבילה מבחינת התקופה להתפתחות הציונית‪ .‬בפני היהודים בארצות אלה עמדה הדילמה‬ ‫שהייתה מוכרת גם לאחיהם באירופה‪ :‬יהדות כלאום או יהדות כדת בלבד‪ .‬אלה שליהודי ארצות‬ ‫המזרח נוספה הדילמה‪ :‬האם להזדהות עם השלטון הקולוניאלי או עם התנועה הלאומית‬ ‫המקומית האנטי‪-‬קולוניאלית‪.‬‬ ‫הגורמים‪-‬‬ ‫‪ .1‬הזהות בין היהודים לשלטון הקולוניאלי‪ -‬במרבית ארצות האיסלם שנשלטו ע''י אירופים‪ ,‬היוו‬ ‫היהודים סוכנים מקשרים בין בני העם לשליטים‪ .‬היהודים שקיבלו השכלה אירופית )דרך כלל‬ ‫במוסדות אליאנס( השתלבו במערך השלטוני הקולוניאלי ולכן בני הארץ המוסלמים ראו בהם‬ ‫משתפי פעולה‪ .‬ככל שגברה העוינות הלאומית כלפי השלטון הקולוניאלי גברה העוינות כלפי‬ ‫היהודים כי ראו ביהודים שליחים של השלטון‪ .‬השלטון הקולוניאלי הבטיח ליהודים את‬ ‫ביטחונם וגם נתן להם זכויות יתר‪ .‬כאשר נסוג השלטון הקולוניאלי נאלצו היהודים להסתלק‬ ‫איתו‪ .‬עשרות אלפי יהודים עזבו את זה אלג'יריה‪,‬טוניס ומרוקו לאחר קבלת העצמאות מידי‬ ‫הצרפתים‪ .‬חלקם עלו לישראל וחלקם עלו לצרפת ולמקומות אחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬האירועים בארץ ישראל והקמת המדינה‪ -‬החל משנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬החלו עמי ערב‬ ‫השונים להיות מעורבים בסכסוך הפלסטיני‪-‬יהודי בא''י‪ .‬המוסלמים ברחבי העולם האיסלמי‬ ‫הזדהו עם אחיהם הפלסטינים ככל שהחריף המאבק בא''י‪ .‬קח מעמדו של היהודי בארצות‬ ‫האיסלם החמיר‪ .‬זה בא לידי ביטוי בפרעות דמים נגד יהודים במספר מדינות מוסלמיות‪.‬‬ ‫בעיקר פוגרום הפרהוד ב‪ ,1941-‬בלוב ב‪ 1945-‬ו‪ 1948-‬וסוריה ב‪ 1946-‬בעדן ב‪1947-‬‬ ‫ובמרוקו ב‪ 1948-‬וגם במצריים‪.‬‬