1. No category

‫יישו
חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫תקציר‬
‫תכנית ההזנה לתלמידי בבתי הספר נועדה לאפשר לקיי יו לימודי ארו וכ‬
‫לסייע בפתרו בעיית חוסר הביטחו התזונתי‪ 1‬באמצעות הספקת ארוחה חמה‬
‫לתלמידי בי כותלי בית הספר‪ .‬כמו כ תכנית כזו משמשת כלי חינוכי‪ ,‬מאחר שהיא‬
‫מאפשרת להקנות לתלמידי הרגלי תזונה נכוני‪.‬‬
‫בעשור האחרו‪ ,‬ע החלת חוק יו חינו ארו ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז‪1997‬‬
‫)להל חוק יוח"א(‪ ,‬ולנוכח הגידול בהיק‪ $‬העוני והמודעות הגוברת לתופעת חוסר‬
‫הביטחו התזונתי‪ ,‬ננקטו יזמות לחידושו של מפעל ההזנה שהופעל בשנות‬
‫החמישי והשישי של המאה העשרי‪ .‬היזמות הללו קידמו את חקיקתו של חוק‬
‫ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ה‪) 2005‬להל חוק ארוחה יומית או החוק(‪ .‬בחוק‬
‫נקבע כי מטרתו היא הפעלת מפעל הזנה בבתי ספר יסודיי‪ ,‬וכי במסגרת מפעל‬
‫ההזנה יקבלו התלמידי ארוחה חמה אחת ביו‪ .‬על פי החוק‪ ,‬הממשלה והרשויות‬
‫המקומיות ה שיקצו כספי להפעלת מפעל ההזנה‪ ,‬ולצור כ ה רשאיות לגבות‬
‫כספי מהורי התלמידי ולגייס תרומות‪ .‬עוד נקבע בחוק כי הוא יוחל בהדרגה‬
‫ביישובי ובשכונות שבה חל חוק יוח"א‪.2‬‬
‫עוד קוד לחקיקת החוק החליטה הממשלה באוגוסט ‪ 2004‬להפעיל את מפעל‬
‫ההזנה במימו משות‪ $‬של הממשלה‪ ,‬קר סאקט"ארש"י‪) 3‬להל קר רש"י(‪,‬‬
‫הרשויות המקומיות וההורי‪ .‬בשנות הלימודי התשס"ה )‪ 4(20052004‬והתשס"ו‬
‫)‪ (20062005‬פעל מפעל ההזנה מכוח החלטת הממשלה‪ .‬בתחילת שנת הלימודי‬
‫התשס"ז הוחל בקיו מפעל ההזנה מתוק‪ $‬החוק‪ .‬קר רש"י‪ ,‬התורמת חלק‬
‫מהתקציב‪ ,‬היא שניהלה את מפעל ההזנה והפעילה אותו‪ .‬הקר התקשרה לצור כ‬
‫ע ספקי מזו שפנו אליה בעקבות קול קורא‪ 5‬שפרסמה באוגוסט ‪.2006‬‬
‫__________________‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫חוסר ביטחו תזונתי מוגדר כהיעדר נגישות סדירה למזו מזי בכמות מספקת המאפשרת חיי‬
‫פעילי ובריאי ומיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי‪.‬‬
‫יו חינו ארו חל במוסדות חינו מתו שכונות שיקו‪ ,‬רווחה חינוכית‪ ,‬ישובי עדיפות א'‪ ,‬קו‬
‫עימות‪ ,‬יישובי שזוהו כבעלי שיעור גבוה של אבטלה‪ ,‬וישובי הנמצאי בתחתית הדירוג החברתי‬
‫כלכלי‪.‬‬
‫קר סאקט"ארש"י היא קר משפחתית שנוסדה בשנת ‪ .1984‬הקר פועלת בעיקר בתחומי החינו‪,‬‬
‫הבריאות והרווחה בקרב אוכלוסייה נזקקת ומתמקדת בילדי ובאוכלוסייה בעלת צרכי מיוחדי‬
‫באזורי הפריפריה‪ .‬מטרתה המוצהרת של הקר היא טיפוח שותפויות אסטרטגיות ע גופי‬
‫ממשלתיי‪ ,‬ציבוריי ופרטיי‪ .‬בעניי פעולות קר רש"י ראו ג מבקר המדינה‪‡58 È˙˘ Á„ ,‬‬
‫)‪ ,(2007‬בפרק "התקשרות ע עמותה למטרות חינו"‪.‬‬
‫שנת הלימודי מתחילה בספטמבר ומסתיימת באוגוסט‪.‬‬
‫בקשה לקבלת מידע מגופי המעונייני להשתת) במיז )‪.( R.F.I.‬‬
‫‪137‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫פעולות הביקורת‬
‫משרד מבקר המדינה בדק בחודשי פברואריוני ‪ 2008‬את ההיבטי השוני של‬
‫הפעלת מפעל ההזנה ויישו חוק ארוחה יומית‪ .‬הבדיקה בוצעה במשרד החינו‪,‬‬
‫במשרד האוצר ובמשרד הבריאות‪ .‬כמו כ נעשתה בדיקה בשש רשויות מקומיות‪:‬‬
‫עיריית אופקי‪ ,‬עיריית לוד‪ ,‬עיריית עיר הכרמל‪ ,6‬עיריית קריית מלאכי‪ ,‬עיריית‬
‫רהט ועיריית תל אביביפו‪.‬‬
‫עיקרי הממצאי‬
‫א י ש ו ר פ ט ו ר מ מ כ ר ז ו ה ת ק ש ר ו ת ע ק ר ר ש " י ‪ :‬כבר בהחלטת‬
‫הממשלה נקבע כי קר רש"י תפעיל את מפעל ההזנה‪ ,‬ולצור כ תתקשר ע ספקי‬
‫השירות וע הרשויות המקומיות שבה מופעל מפעל ההזנה‪ .‬הועלה כי הליכי אישור‬
‫פטור ממכרז להתקשרות ע הקר בשנת הלימודי התשס"ה התמשכו עד סו‪ $‬שנת‬
‫הלימודי‪ ,‬בי היתר בשל דרישות אג‪ $‬החשב הכללי במשרד האוצר )להל אג‪$‬‬
‫החשכ"ל( לקבל הבהרות בדבר הנסיבות המיוחדות המצדיקות פטור ממכרז‪ .‬בסופו‬
‫של דבר אושר בנימוק שהקר היא הגו‪ $‬היחיד המסוגל לבצע את הפרויקט בנסיבות‬
‫העניי‪ .‬רק בדצמבר ‪ 2005‬חתמו משרד החינו וקר רש"י על הסכ לשנת הלימודי‬
‫התשס"ה‪ .‬אג‪ $‬החשכ"ל אישר פטור ממכרז ג לשנת הלימודי התשס"ו‪ ,‬אול‬
‫דרש כי לקראת שנת הלימודי התשס"ז )‪ (20072006‬יפורס קול קורא לבחינת‬
‫אפשרות לביצוע ההתקשרות באמצעות ספקי אחרי‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 2006‬פרס משרד החינו קול קורא לקבלת מידע מגופי "המעונייני‬
‫לספק ו‪/‬או לממ )במימו חלקי או מלא( ארוחות חמות לילדי"‪ .‬בעקבות כ הוגשו‬
‫שלוש הצעות‪ .‬רק קר רש"י הציעה להשתת‪ $‬במימו הארוחות‪ .‬הקר הציעה‬
‫השתתפות במימו לשנות הלימודי התשס"זהתשס"ט )‪.(20092006‬‬
‫נמצא כי רק במאי ‪ 2007‬פנה חשב משרד החינו לוועדת הפטור באג‪ $‬החשכ"ל‬
‫בבקשה לאשר את ההתקשרות ע קר רש"י בפטור ממכרז לשנת הלימודי‬
‫התשס"ז‪ ,‬בנימוק שקר רש"י הייתה הגור היחיד שעמד בקריטריו התרומה‬
‫ובקריטריו היכולת הארגונית שנקבעו בקול הקורא‪ .‬בחודשי מאינובמבר ‪2007‬‬
‫התקיימה סדרת התכתבויות בי משרד החינו לאג‪ $‬החשכ"ל שביקש הבהרות‬
‫לעניי אישור הפטור ממכרז‪ .‬הועלה כי עד סו‪ $‬שנת הלימודי התשס"ז לא אישרה‬
‫ועדת הפטור למשרד החינו לקיי התקשרות פטורה ממכרז ע קר רש"י‪ ,‬אול‬
‫בפועל הפעילה הקר את מפעל ההזנה באותה שנה‪ .‬רק בנובמבר ‪ 2007‬אישר אג‪$‬‬
‫החשכ"ל למשרד החינו תשלו בדיעבד עבור הפעלת תכנית ההזנה בשיתו‪ $‬קר‬
‫רש"י לשנת הלימודי התשס"ז‪ ,‬באופ חריג וחדפעמי‪ .‬לדעת משרד מבקר‬
‫המדינה‪ ,‬התמשכות הדיוני והפעלת מפעל ההזנה באמצעות הקר בלי שאושר‬
‫הפטור ממכרז מנוגדות לכללי מינהל תקי‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪6‬‬
‫‪138‬‬
‫ס ִפיָא‪.‬‬
‫רשות הכוללת את דאלית אלכרמל ואת ע ְ‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫אשר לקול הקורא‪ ,‬יודגש כי מהנוסח שפורס לא משתמע באופ חדמשמעי‬
‫שהדרישה להשתתפות במימו הארוחות היא תנאי הכרחי להגשת הצעות להספקת‬
‫ארוחות‪ .‬כמו כ משתמע ממנו שמטרת ההתקשרות הייתה רק הספקת ארוחות ולא‬
‫ארגו וניהול מפעל ההזנה כולו‪.‬‬
‫ועדת הפטור של החשכ"ל התנתה את מת הפטור לשנת הלימודי התשס"ח )‪2007‬‬
‫‪ (2008‬בפרסו מכרז לשנת הלימודי התשס"ט )‪ .(20092008‬הועלה כי משרד‬
‫החינו הסתייג מכ בנימוק שהדבר עלול לגרו למדינה הפסד של התרומה לשנות‬
‫הלימודי התשס"ח והתשס"ט שקר רש"י התחייבה לתת‪ .‬ועדת הפטור קיבלה את‬
‫ההסתייגות‪ ,‬ובאפריל ‪ 2008‬אישרה פטור ממכרז לשנות הלימודי האמורות‪ ,‬בכפו‪$‬‬
‫לכ שמשרד החינו יבצע בחינה מעמיקה של אופ ההתקשרות לצור המש‬
‫הפעלת פרויקט ההזנה‪.‬‬
‫לדעת משרד מבקר המדינה היה ראוי לבחו א יש מקו להפריד בי מת התרומה‬
‫להפעלת מפעל ההזנה‪ .‬התניית ההתקשרות במת תרומה עלולה לצמצ את מספר‬
‫המציעי האפשריי וכ עלולה לגרו לאבד התרומה שהבטיח המפעיל או‬
‫להקטנת התרומה א יתעוררו חילוקי דעות ואיהסכמות בי המדינה למפעיל‬
‫שנבחר‪.‬‬
‫ה י ק ‪ $‬ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ז כ א י ת ‪ :‬בשל מגבלות התקציב נקבע בחוק כי הוא‬
‫יוחל בהדרגה‪ ,‬וכי שר החינו בהסכמת שר האוצר יקבע אילו מהתלמידי הלומדי‬
‫במוסדות החינו שבכלל היישובי והשכונות שבה חל חוק יוח"א זכאי לארוחה‪.‬‬
‫בבדיקה נמצא כי אוכלוסיית היעד שהוגדרה בשנות הלימודי התשס"ההתשס"ח‬
‫)‪ (20082004‬מנתה כ‪ 146,000 ,131,000 ,154,000‬ו‪ 123,000‬תלמידי בהתאמה‪.‬‬
‫לעומת זאת מספר התלמידי המשתתפי ביו חינו ארו מתוק‪ $‬חוק יוח"א היה‬
‫בשנת הלימודי התשס"ח כ‪ .200,000‬מהאמור עולה שחוק ארוחה יומית הוחל‬
‫בשנת התשס"ח רק על כ‪ 60%‬מהאוכלוסייה הפוטנציאלית להחלתו‪ ,‬דהיינו כלל‬
‫התלמידי המשתתפי ביוח"א‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היק‪ $‬אוכלוסיית היעד הזכאית להיכלל‬
‫במפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ח היה קט ה מהיק‪ $‬האוכלוסייה שהייתה‬
‫אמורה להשתת‪ $‬בו לפי החלטת הממשלה בעת שהוחל בהפעלתו של מפעל ההזנה‬
‫בשנת הלימודי התשס"ה‪ ,‬וה מהיק‪ $‬אוכלוסיית היעד בשנת הלימודי התשס"ז‪.‬‬
‫כמו כ נמצא כי מפעל ההזנה הופעל לאו דווקא ברשויות המקומיות שמצב החברתי‬
‫כלכלי היה הקשה ביותר‪.‬‬
‫ה י ק ‪ $‬ה ת ל מ י ד י ה מ ש ת ת פ י ב פ ו ע ל ב מ פ ע ל ה ה ז נ ה ‪ :‬בשנת‬
‫הלימודי התשס"ח לא התקיי מפעל ההזנה בשש מהרשויות המקומיות שעליה‬
‫הוחל החוק‪ .‬ג בחלק מהרשויות האחרות חלק ניכר מהתלמידי לא השתתפו‬
‫במפעל ההזנה; בשנות הלימודי התשס"זהתשס"ח הקי‪ $‬מפעל ההזנה‪ ,‬לקראת‬
‫סו‪ $‬השנה‪ ,‬כ‪ 80%‬בלבד מהאוכלוסייה שעליה הוחל החוק‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רוב הרשויות‬
‫המקומיות התחילו להפעיל את מפעל ההזנה באיחור; כמו כ במועד התחלת הפעלתו‬
‫של מפעל ההזנה ובסמו אליו השתתפו בו רק כ‪ 20%‬מהתלמידי הזכאי לכ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬עיריית רהט החלה להפעיל את מפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ז רק‬
‫במרס‪ ,‬ובשנת התשס"ח רק בינואר‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ז החלה עיריית עיר‬
‫‪139‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫הכרמל בהפעלת מפעל ההזנה רק באפריל )כחצי שנה לאחר תחילת שנת הלימודי(‪,‬‬
‫ובשנת התשס"ח לא הפעילה אותו כלל‪.‬‬
‫מ ג ב ל ו ת ה ת ק צ י ב ‪ :‬החלת פרויקט ההזנה על כלל תלמידי ישראל תלויה‬
‫בתקציבי מדינה‪ .‬נמצא כי א‪ $‬שנקבע בחוק כי החוק יוחל בהדרגה על כלל התלמידי‬
‫המשתתפי ביוח"א‪ ,‬לא הוקצו תקציבי המאפשרי את הגדלת אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬א‪ $‬שתקציב משרד החינו למפעל ההזנה גדל בי שנת הלימודי‬
‫התשס"ו לשנת הלימודי התשס"ז‪ ,‬הוקט התקציב הכולל המיועד למימו המפעל‬
‫)עקב הקטנת התקציבי שהקצו הרשויות המקומיות וקר רש"י למפעל ההזנה( בי‬
‫שנת הלימודי התשס"ו לשנת הלימודי התשס"ח‪ ,‬וצומצמה במידה ניכרת‬
‫אוכלוסיית היעד של מפעל ההזנה‪.‬‬
‫ג י ו ס ת ר ו מ ו ת ‪ :‬בחוק נקבע כי המדינה והרשויות המקומיות רשאיות לממ את‬
‫חלק בתקציב באמצעות כספי תרומות‪ .‬כאמור קיבלה המדינה תרומה מקר רש"י‬
‫כהשתתפות במימו מפעל ההזנה‪ .‬נמצא כי התרומה שהקר התחייבה לתת למדינה‬
‫לביצוע מפעל ההזנה על פי החוק )משנת הלימודי התשס"ז ואיל( הייתה קטנה‬
‫מזו שהתחייבה הקר לתת שנתיי קוד לכ על פי החלטת הממשלה‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫מאחר שסכו התרומה צמוד לדולר האמריקאי פחתה התרומה בשל הירידה שחלה‬
‫בשער הדולר‪ .‬אשר לרשויות המקומיות‪ ,‬הועלה כי רק מקצת הצליחו להשיג‬
‫תרומות על מנת לסייע במימו חלק‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה מוצא לנכו לשבח את נכונותה ותרומתה של קר רש"י למפעל‬
‫ההזנה‪ .‬ע זאת‪ ,‬לדעת משרד מבקר המדינה‪ ,‬פעילות המבורכת של קרנות‬
‫ותורמי ראוי שתהיה פעילות משלימה לפעילות של רשויות השלטו‪ .‬על משרדי‬
‫הממשלה לתת דעת לכ שתרומות מטיב ה ארעיות ונתונות לשינויי חיצוניי‬
‫והשגת תלויה ברצונ הטוב של התורמי ולפיכ ה אינ יכולות לשמש תחלי‪$‬‬
‫למחויבות שקיבלה עליה הממשלה במסגרת חוק ארוחה יומית‪.‬‬
‫מ נ ג נ ו ק ב י ע ת ה ת ש ל ו מ י ל ר ש ו י ו ת ה מ ק ו מ י ו ת ‪ :‬על פי החוק‪,7‬‬
‫ראש הממשלה יקבע‪ ,‬על פי המלצות ועדה שיקי לעניי זה )להל הוועדה‬
‫המייעצת( ובאישור ועדת הכספי של הכנסת‪ ,‬את שיעורי ההשתתפות המרביי של‬
‫כל רשות חינו מקומית במימו מפעל ההזנה‪ .‬נמצא כי א‪ $‬שחוק ארוחה יומית‬
‫התקבל כבר בינואר ‪ ,2005‬דהיינו במהל שנת הלימודי התשס"ה‪ ,‬הפעלת מפעל‬
‫ההזנה על פי החוק החלה כאמור רק בשנת הלימודי התשס"ז‪ .‬נמצא כי רק‬
‫בספטמבר ‪ ,2006‬דהיינו כמעט שנתיי לאחר שחוקק החוק‪ ,‬אישרה ועדת הכספי‬
‫את שיעורי ההשתתפות האמורי‪.‬‬
‫החוק קובע כי במסגרת קביעת המלצותיה רשאית הוועדה המייעצת לקבוע שיעורי‬
‫השתתפות שוני לחלק מהרשויות המקומיות א מצאה כי הדבר דרוש בשל מצב‬
‫__________________‬
‫‪7‬‬
‫‪140‬‬
‫בנוסחו המקורי אשר היה בתוק עד אפריל ‪.2008‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫הכלכלי המיוחד של אות רשויות‪ .‬הועלה כי הלי אישור שיעורי ההשתתפות‬
‫המיוחדי התמש יתר על המידה‪.8‬‬
‫ג ב י י ת ת ש ל ו מ י ה ו ר י ‪ :‬על פי החוק הרשויות המקומיות רשאיות לגבות‬
‫מההורי תשלומי למימו חלק בתקציב מפעל ההזנה‪ .‬את שיעור התשלומי יקבע‬
‫שר החינו לפי אמות מידה כלכליותחברתיות ובאישור ועדת החינו‪ ,‬התרבות‬
‫והספורט של הכנסת )להל ועדת החינו(‪ .‬על פי החלטת ועדת החינו‪ ,‬השתתפות‬
‫ההורי בתשלו עבור הזנה תדורג לפי הכנסה לנפש במשפחתו של התלמיד‪ .‬הועלה‬
‫כי רוב הרשויות המקומיות אינ פועלות על פי ההחלטה האמורה בשל קושי לקיי‬
‫מבחני הכנסה על מנת לקבוע את התעריפי בה יחויבו ההורי‪ ,‬אלא קובעות‬
‫תערי‪ $‬אחיד לעניי שיעור השתתפות של ההורי וכ מפעילות ועדות הנחה‬
‫המאפשרות מת הנחה לנזקקי או קובעות את סכו התשלו לפי כללי אחרי‪.‬‬
‫עוד הועלה כי בשנת הלימודי התשס"ח גבתה עיריית רהט מההורי תערי‪ $‬גבוה‬
‫מזה שאושר לה על פי החלטת ועדת החינו‪.‬‬
‫ה ת נ ג ד ו ת ר ש ו י ו ת מ ק ו מ י ו ת ל ה פ ע ל ת מ פ ע ל ה ה ז נ ה ‪ :‬נמצא כי‬
‫חלק מהרשויות המקומיות )לדוגמה עיריית עיר הכרמל‪ ,‬עיריית רהט ועיריית‬
‫אופקי( התנגדו להפעלת מפעל ההזנה במתכונתו הנוכחית‪ ,‬בי היתר בטענה שמצב‬
‫הכלכלי דחוק‪ .‬עוד טענו הרשויות כי ה נדרשות לשל ג את חלק של ההורי‬
‫המסרבי להשתת‪ $‬במימו וכ עלויות הכרוכות בעקיפי במפעל ההזנה )כגו עלויות‬
‫כוח אד ופינוי אשפה(‪.‬‬
‫ה ת נ ג ד ו ת ה ו ר י ‪ :‬נמצא כי ברשויות מקומיות רבות מסרבי ההורי לשת‪$‬‬
‫פעולה ולשל את חלק במפעל ההזנה‪ ,‬מה מסיבות כלכליות ומה מטעמי‬
‫אחרי‪ .‬חלק מהרשויות המקומיות מתקשות לממ את חלק במפעל ההזנה ללא‬
‫השתתפות ההורי‪ ,‬ועל כ מסרבות להפעילו‪ .‬החוק אינו מקנה לרשויות המקומית‬
‫כלי שבאמצעות יוכלו לחייב את ההורי לשל את חלק‪.‬‬
‫בפועל נקטו הרשויות המקומיות גישות שונות בנוגע לתשלומי ההורי‪ :‬חלק‬
‫מהרשויות‪ ,‬כגו עיריית אופקי ועיריית קריית מלאכי‪ ,‬אפשרו ג לתלמידי‬
‫שהוריה אינ משלמי להשתת‪ $‬במפעל ההזנה‪ .‬לעומת רשויות מקומיות אחרות‬
‫אפשרו את ההשתתפות במפעל ההזנה רק לתלמידי שהוריה הסכימו לשאת‬
‫בתשלומי‪ .‬למשל‪ ,‬עיריית לוד אינה מפעילה את מפעל ההזנה בבתי ספר במגזר‬
‫הערבי מאחר שרוב ההורי מסרבי לשאת בחלק ועקב קשיי בגביית הכספי‪.‬‬
‫א‪ $‬שעמדת משרד החינו ומרכז השלטו המקומי היא שג תלמידי שהוריה‬
‫אינ מסוגלי לשאת בתשלו חלק יקבלו ארוחה‪ ,‬יש חשש כי הרשות המקומית‬
‫לא תצליח לאתר את כל התלמידי הנזקקי וחלק לא יקבלו את ההזנה שה‬
‫זכאי לה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אי זה ראוי שרק חלק מהתלמידי בכיתה יהיו זכאי‬
‫להשתת‪ $‬במפעל ההזנה‪ .‬נוכח האמור מוצע שמשרד החינו‪ ,‬משרד האוצר‬
‫__________________‬
‫‪8‬‬
‫ע! זאת יצוי כי באפריל ‪ 2008‬קיבלה הכנסת תיקו לחוק שמטרתו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬לפשט את המנגנו‬
‫המורכב שנקבע בחוק לעניי קביעת שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫והמשרדי האחרי יבחנו חלופות אחרות להפעלת מפעל ההזנה שאינ מתבססות‬
‫על גביית כספי מההורי‪.‬‬
‫ש מ י ר ה ע ל ה י ג י י נ ה ו ת נ א י ת ב ר ו א ה ב ב ת י ה ס פ ר ‪ :‬בחוק נקבע כי‬
‫שר החינו רשאי להתקי תקנות בכל הנוגע לתנאי הנדרשי במוסדות החינו‬
‫לצור ביצוע החוק‪ ,‬כגו התנאי הפיזיי והתברואתיי‪ ,‬לאחר התייעצות ע שר‬
‫הבריאות‪ .‬במועד סיו הביקורת נמצא כי טר הותקנו תקנות בנושאי אלה‪.‬‬
‫בסיורי שקיי צוות הביקורת בבתי ספר המשתתפי במפעל ההזנה הועלה כי‬
‫בחלק מבתי הספר שנבדקו לא מתקיימי תנאי היגיינה וסניטציה נאותי‪.‬‬
‫א י ק י ו ד ר י ש ו ת ע ל י ד י ס פ ק י ה מ ז ו ‪ :‬סיורי שקיי צוות‬
‫הביקורת בבתי ספר המשתתפי במפעל ההזנה ובדיקת התלונות שהופנו לרשויות‬
‫המקומיות העלו כי חלק מספקי המזו אינ מקפידי לספק בכל יו את כמות‬
‫המנות הנדרשת ואת כל מרכיבי הארוחה שהתחייבו לספק‪.‬‬
‫ב ק ר ה כ ס פ י ת ‪ :‬משרד החינו התקשר ע רואה חשבו לביצוע ביקורת על‬
‫הנתוני הכספיי שעליה מדווחת קר רש"י למשרד‪ .‬דוח הביקורת הסופי לשנת‬
‫הלימודי התשס"ה בנושא מפעל ההזנה הוגש למשרד החינו רק ביולי ‪.2007‬‬
‫במועד סיו הביקורת )יוני ‪ (2008‬טר הוגש הדוח הכספי לשנת הלימודי‬
‫התשס"ו‪ .‬לדברי רואה החשבו הסיבה לעיכובי בהגשת הדוח היא עיכוב בקבלת‬
‫הנתוני הנדרשי מקר רש"י‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬דוח הביקורת של רואה החשבו לשנת‬
‫הלימודי התשס"ה העלה כמה וכמה ליקויי‪ ,‬ובעת הביקורת‪ ,‬בפברואר ‪,2008‬‬
‫נמצא שחלק עדיי לא תוקנו‪.‬‬
‫פ י ק ו ח ו ב ק ר ה ת פ ע ו ל י י ‪ :‬אחד התנאי שבמילוי תלויה הצלחתו של‬
‫מפעל ההזנה הוא שהכנת המזו‪ ,‬חלוקתו והחינו התזונתי יהיו מלווי במער בקרה‬
‫ופיקוח יעיל המופעל באופ שוט‪ .$‬הפיקוח על מפעל ההזנה אמור להתבצע בכל שלבי‬
‫הטיפול במזו‪ :‬בשלב ייצורו במפעל ובשלבי הובלתו למוסדות החינו ומסירתו‬
‫למוסדות‪ .‬להל הממצאי הנוגעי לליקויי בתחו זה ‪:‬‬
‫‪ .1‬רק בחלק מהרשויות המקומיות‪ ,‬כמו תל אביב ואופקי‪ ,‬מעורבי הווטרינר‬
‫העירוני ומחלקת התברואה בפיקוח על מפעל ההזנה‪ .‬משרד החינו לא קבע נהלי‬
‫שיבטיחו שיתו‪ $‬פעולה בי הרשויות המקומיות ובי ספקי המזו לצור פיקוח על‬
‫תנאי התברואה במפעל ההזנה‪.‬‬
‫‪ .2‬בקשתו של משרד הבריאות מאג‪ $‬התקציבי במשרד האוצר בינואר ‪2005‬‬
‫להקצות לו תקציבי למימו העסקתו של כוח אד מיומ ומקצועי שיפקח על תנאי‬
‫התברואה במפעל ההזנה נענתה בשלילה‪ .‬כמו כ הציע משרד הבריאות למשרד‬
‫החינו לשכור את שירותיו כדי לפקח ולעשות בקרה במפעל ההזנה‪ ,‬א ג הצעה זו‬
‫לא קיבלה מענה‪ .‬בעקבות האמור משרד הבריאות אינו מעורב בכל הנוגע לפיקוח‬
‫תברואתי על מפעל ההזנה‪.‬‬
‫‪ .3‬במרס ‪) 2007‬בשנה השלישית להפעלת מפעל ההזנה( פרס משרד החינו‬
‫מכרז למת שירותי בקרה על יצרני המזו‪ .‬א‪ $‬שלפי תנאי המכרז נדרשה החברה‬
‫הזוכה במכרז לעשות בקרה על כל שלבי התהלי‪ ,‬החל בייצורו וכלה באיסו‪$‬‬
‫‪142‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫האשפה‪ ,‬בפועל לא ביצעה חברת הבקרה ביקורת במפעלי המזו עצמ‪ .‬עוד הועלה כי‬
‫בספטמבר ‪ 2007‬מסר משרד הבריאות למשרד החינו כי הפיקוח והבקרה בנושא‬
‫התזונה והתברואה במפעל ההזנה אינ נאותי‪.‬‬
‫קר רש"י התקשרה ע חברות בקרה חיצוניות אשר מבצעות ביקורת על איכות‬
‫המזו ועל בטיחותו‪ .‬נמצא כי משרד החינו אינו מקפיד לקבל לידיו את דוחות‬
‫הבקרה ואינו משתמש בה להפקת לקחי לצור ביצוע תיקוני או שיפורי‪ ,‬וכי‬
‫בקשתו של משרד הבריאות לקבל לידיו את הדוחות לא נענתה‪.‬‬
‫ה ע ר כ ת ה ת כ נ י ת‪ :‬במאי ‪ 2005‬סוכ כי יחידת המחקר במשרד החינו תכי‬
‫לקראת שנת הלימודי התשס"ו סקר בעניי השפעת תכנית ההזנה על התלמידי‬
‫המשתתפי בה‪ .‬נמצא כי במועד סיו הביקורת עדיי לא הכי משרד החינו מחקר‬
‫או סקר להערכת השפעותיו של מפעל ההזנה‪.‬‬
‫סיכו והמלצות‬
‫הביקורת העלתה כי ג ברשויות שבה הוחל חוק ארוחה יומית הייתה החלתו‬
‫בשני התשס"זהתשס"ח חלקית בלבד‪ ,‬וכי הסיבות העיקריות לכ היו מגבלות‬
‫התקציב‪ ,‬התנגדות הרשויות המקומיות להחלת החוק‪ ,‬בעיקר בשל קושי כלכלי‪,‬‬
‫התנגדות ההורי לשל את חלק וקשיי ביורוקרטי בהחלת החוק‪ .‬עוד העלתה‬
‫הביקורת כי הליכי הפיקוח והבקרה על ההיבטי התזונתיי והתברואתיי של‬
‫מפעל ההזנה אינ נאותי‪.‬‬
‫לדעת משרד מבקר המדינה‪ ,‬במצב הקיי אי ודאות כי כל התלמידי הנזקקי‬
‫והזכאי להזנה אכ זוכי לקבלה‪ .‬ראוי כי משרדי הממשלה המשתתפי בהחלת‬
‫החוק משרד החינו‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬משרד הפני ומשרד ראש הממשלה ‬
‫בשיתו‪ $‬השלטו המקומי יבחנו ביסודיות את השפעת מפעל ההזנה על אוכלוסיית‬
‫התלמידי הזכאי ויפעילו את מפעל ההזנה באופ שיאפשר להשיג את מטרות‬
‫החוק‪ ,‬מאחר שאיהשגת מקשה לקיי יו לימודי ארו‪.‬‬
‫♦‬
‫מבוא‬
‫חוסר ביטחו תזונתי במדינות מפותחות מוגדר כהיעדר נגישות סדירה למזו מזי בכמות מספקת‬
‫המאפשרת חיי פעילי ובריאי ומיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי‪ .‬ממחקרי שהתקיימו בתחילת‬
‫המאה העשרי ואחת עולה כי בעיית חוסר הביטחו התזונתי נפוצה בשני האחרונות במדינות‬
‫מערביות רבות‪ ,‬לרבות ישראל‪ ,‬וכי מספר המשפחות אשר אינ יכולות לספק לילדיה תזונה‬
‫מינימלית ראויה או המתקשות לעשות כ הול וגדל‪ .‬תכנית ההזנה נועדה לסייע בפתרו הבעיה‬
‫באמצעות הספקת מנות חמות ומזינות לתלמידי בי כותלי בית הספר‪ .‬כמו כ‪ ,‬תכנית כזו היא‬
‫‪143‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫אמצעי המאפשר לקיי יו לימודי ארו ולהקנות לתלמידי הרגלי תזונה נכוני‪ .‬ממחקרי‬
‫שנעשו ברחבי העול אפשר ללמוד שתכניות ההזנה בגני ילדי ובבתי ספר תורמות לרווחת‬
‫הילדי מהבחינה הבריאותית‪ ,‬הלימודית והחברתית‪.9‬‬
‫מפעל הזנה שסיפק לתלמידי בעיקר לתלמידי באוכלוסיות מצוקה ארוחה חמה במסגרת בית‬
‫הספר פעל בישראל עוד לפני קו המדינה‪ ,‬והיקפו התרחב בשנות החמישי והשישי של המאה‬
‫העשרי‪ .‬ע הזמ הופסקה הפעלתה של תכנית זו‪ .‬בעשור האחרו‪ ,‬ע החלת חוק יו חינו ארו‬
‫ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז‪) 1997‬להל חוק יוח"א(‪ ,‬ולנוכח הגידול בהיק‪ $‬העוני והגברת‬
‫המודעות לסוגיית חוסר הביטחו התזונתי‪ ,‬ננקטו יזמות לחידושו של מפעל ההזנה‪ .‬בסופו של דבר‬
‫חוקקה הכנסת את חוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ה‪) 2005‬להל חוק ארוחה יומית‪ ,‬או‬
‫החוק(‪.‬‬
‫פעולות הביקורת‬
‫בחודשי פברואריוני ‪ 2008‬בדק משרד מבקר המדינה את ההיבטי השוני של הפעלת מפעל‬
‫ההזנה ויישו חוק ארוחה יומית‪ .‬הבדיקה נעשתה במשרד החינו‪ ,‬במשרד האוצר ובמשרד‬
‫הבריאות‪ .‬כמו כ נעשתה בדיקה בשש רשויות מקומיות‪ :‬עיריית אופקי‪ ,‬עיריית לוד‪ ,‬עיריית עיר‬
‫הכרמל‪ ,10‬עיריית קריית מלאכי‪ ,‬עיריית רהט ועיריית תל אביביפו‪ .11‬עיריית עיר הכרמל בראשות‬
‫ד"ר אכר חסו לא ענתה לפניות משרד מבקר המדינה בנושא ממצאי הביקורת שהועלו בעניינ‬
‫ומשרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה רבה‪.‬‬
‫בתקופה שבה עסקה הביקורת‪ ,‬מאוגוסט ‪ 2004‬ועד מועד סיו הביקורת ביוני ‪ ,2008‬התחלפו חלק‬
‫מבעלי התפקידי המוזכרי בדוח‪.12‬‬
‫__________________‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪144‬‬
‫˙‪ ,˙ÂÈχӯÂÙ ˙¯‚ÒÓ· ‰Ê‰‰ ˙ÈÎ‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ינואר ‪.2005‬‬
‫ס ִפיָא‪.‬‬
‫רשות הכוללת את דאלית אלכרמל ואת ע ְ‬
‫להל שמות ראשי הרשויות שכיהנו בתקופה שבה עוסקת הביקורת‪ :‬מר רו חולדאי‪ ,‬ראש עיריית תל‬
‫אביב; ד"ר אכר" חסו‪ ,‬ראש עיריית עיר הכרמל; מר מוטי מלכה‪ ,‬ראש עיריית קריית מלאכי; מר‬
‫טלאל אלקרינאווי‪ ,‬ראש עיריית רהט‪ .‬מר אבי אסר‪ $‬כיה כראש עיריית אופקי" עד אוגוסט ‪,2007‬‬
‫המועד שבו מונתה ועדת חקירה לבדיקת תפקוד העירייה; בלוד כיה מר בני רגב כראש העירייה עד‬
‫ספטמבר ‪ ,2006‬המועד שבו מונתה ועדת חקירה לבדיקת תפקוד העירייה‪.‬‬
‫מר אריאל שרו כיה כראש ממשלת ישראל ממרס ‪ 2001‬עד ינואר ‪ ,2006‬ממועד זה ועד מועד סיו"‬
‫הביקורת כיה מר אהוד אולמרט בתפקיד ראש הממשלה‪ .‬להל שמותיה" של מנכ"לי משרד ראש‬
‫הממשלה בפרק הזמ הנסקר‪ :‬מר איל כה ממאי ‪ 2004‬עד מאי ‪ ;2006‬מר רענ דינור ממאי ‪2006‬‬
‫ואיל*‪ .‬להל שמותיה" של שרי החינו* שכיהנו בפרק הזמ הנסקר‪ :‬גב' לימור לבנת ממרס ‪ 2001‬עד‬
‫ינואר ‪ ;2006‬מר מאיר שטרית מינואר ‪ 2006‬עד מרס ‪ ;2006‬פרופ' יולי תמיר ממרס ‪ 2006‬ואיל*‪.‬‬
‫להל שמותיה" של מנכ"לי משרד החינו* בפרק הזמ הנסקר‪ :‬גב' רונית תירוש משנת ‪ 2001‬עד‬
‫נובמבר ‪ ;2005‬מר שמואל אבואב ממרס ‪ 2006‬עד אוקטובר ‪ ;2007‬גב' שלומית עמיחי מאוקטובר‬
‫‪ 2007‬ואיל*‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫הפעלת מפעל ההזנה‬
‫החלטת הממשלה להפעיל את מפעל ההזנה‬
‫בשנת ‪ 2004‬התקיימו דיוני ציבוריי בעניי הצור בהפעלת תכנית הזנה עבור תלמידי במערכת‬
‫החינו‪ .‬בעקבות כ‪ ,‬ובעידוד של שר הרווחה דאז‪ ,‬מר זבולו אורלב‪ ,‬ושל המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬הוחלט לבצע ניסוי )להל הפיילוט או הניסוי( להספקת ארוחת צהריי חמה לכ ‪25,000‬‬
‫תלמידי בבתי ספר יסודיי ובגני ילדי‪ .‬את הניסוי ביצעה קר סאקט"א רש"י‪) 13‬להל קר‬
‫רש"י( בחודשי אפריל יוני ‪ ,2004‬במימונ של הקר ושל המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הרשויות‬
‫המקומיות והורי התלמידי שהשתתפו בתכנית ההזנה‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 2004‬הוגשו לשר הרווחה המלצות ועדה מקצועית שמינה שהתבססו על הניסוי שבוצע‬
‫ועל מחקרי הערכה שבוצעו בעקבותיו )להל המלצות הוועדה המקצועית(‪ .‬בהמלצות צוי‪ ,‬בי‬
‫היתר‪ ,‬כי מהמעקב שהתבצע בזמ הניסוי עלה שחל שינוי חיובי ניכר באקלי בבתי הספר‬
‫שהשתתפו בתכנית‪ .‬לדברי המורי‪ ,‬קיו הארוחה בבתי הספר שיפר במידה ניכרת את הריכוז של‬
‫התלמידי‪ ,‬הגביר את המוטיבציה ללמוד‪ ,‬שיפר את היחסי בי התלמידי‪ ,‬הפחית את מספר‬
‫ההיעדרויות וא‪ %‬תר לצמצו תופעת האלימות בבתי הספר‪.‬‬
‫בעקבות הפיילוט החליטה הממשלה באוגוסט ‪ 2004‬להפעיל תכנית הזנה‪ .14‬על פי ההחלטה‪,‬‬
‫מפעל ההזנה מיועד לתלמידי החינו היסודי ביישובי שצו יו חינו ארו‪ 15‬חל עליה‪ ,‬והוא‬
‫יופעל מ ‪ .10.10.04‬לפי האומד‪ ,‬העלות השנתית של הפעלת מפעל ההזנה שבו ישתתפו‬
‫כ ‪ 154,000‬תלמידי היא כ ‪ 180‬מיליו ש"ח‪ .‬בהחלטה נקבע‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי משרד החינו יהיה‬
‫המשרד האחראי להפעלת מפעל ההזנה‪ ,‬וכי משרד הבריאות יקבע את תפריט ההזנה‪ .‬עוד נקבעו‬
‫שיעורי השתתפות של הגורמי השוני במימו המפעל לשנות הלימודי התשס"ה התשס"ז‪,‬‬
‫כמפורט להל‪ 25% :‬מהעלות תמומ מתקציב הממשלה‪ 25% ,‬תמומ באמצעות קר רש"י‪50% ,‬‬
‫תמומ על ידי השתתפות ההורי והרשויות המקומיות‪ .‬נקבע כי השתתפותה של הרשות המקומית‬
‫במפעל ההזנה מותנית בכ שתשתת‪ %‬במימו הפעלתו‪ .‬עוד נקבע כי בכפו‪ %‬לכללי חוק חובת‬
‫המכרזי‪ ,‬התשנ"ב ‪ ,1992‬ותקנותיו‪ ,‬משרד החינו יתקשר ע קר רש"י לצור הפעלת מפעל‬
‫ההזנה‪ .‬הקר תפעיל את מפעל ההזנה‪ ,‬ובכלל זה תטפל בכל הנוגע להתקשרויות ע ספקי השירות‬
‫וע הרשויות המקומיות שבה יופעל‪.‬‬
‫על פי החלטת הממשלה הוקמה ועדת היגוי לליווי הפרויקט‪ .‬בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד‬
‫ראש הממשלה והשתתפו בה נציגי משרד ראש הממשלה‪ ,‬משרד החינו‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬קר‬
‫רש"י‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬משרד האוצר ומרכז השלטו המקומי‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ה‬
‫השנה הראשונה שבה הופעל מפעל ההזנה מתוק‪ %‬החלטת הממשלה ניהלו ועדת ההיגוי וקר‬
‫רש"י את מרבית המהלכי שנדרשו להפעלת התכנית מהבחינה הכספית והארגונית‪ .‬בד בבד‬
‫__________________‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫קר רש"י היא קר משפחתית שנוסדה בשנת ‪ .1984‬הקר פועלת בעיקר בתחומי החינו‪ ,‬הבריאות‬
‫והרווחה בקרב אוכלוסייה נזקקת‪ ,‬ומתמקדת בילדי ובאוכלוסייה בעלת צרכי מיוחדי באזורי‬
‫הפריפריה‪ .‬מטרתה המוצהרת של הקר היא טיפוח שותפויות אסטרטגיות ע גופי ממשלתיי‪,‬‬
‫ציבוריי ופרטיי‪ .‬בעניי פעולות קר רש"י ראו ג מבקר המדינה‪ ,(2007) ‡58 È˙˘ Á„ ,‬בפרק‬
‫"התקשרות ע עמותה למטרות חינו"‪.‬‬
‫החלטת ממשלה ‪ 2342‬מאוגוסט ‪.2004‬‬
‫צו יו חינו ארו ולימודי העשרה )החלה במוסדות חינו(‪ ,‬התשנ"ח(‪) 1998‬להל ( צו יוח"א(‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫מינתה מנכ"לית משרד החינו דאז‪ ,‬גב' רונית תירוש‪ ,‬באוגוסט ‪ 2004‬צוות מקצועי לניהול ולליווי‬
‫של הפרויקט‪ ,‬בראשות חשב משרד החינו דאז ובהשתתפות נציגי משרד החינו‪ ,‬מרכז השלטו‬
‫המקומי וקר רש"י‪ .‬בתחילה הטיפול של משרד החינו במפעל ההזנה היה באחריותו של מנהל‬
‫אג‪ %‬א' לארגו הלימודי )להל מנהל האג‪ ,(%‬ובשנת ‪ 2007‬הועבר הנושא לאחריות מנהל‬
‫היחידה לתכניות משלימות למידה )להל מנהל היחידה(‪.‬‬
‫החוק‬
‫בשנות הלימודי התשס"ה )‪ 16(2005 2004‬והתשס"ו )‪ (2006 2005‬פעל מפעל ההזנה מכוח‬
‫החלטת הממשלה‪ ,‬ובד בבד דנה הכנסת בשתי הצעות חוק שנועדו לקד את הפעלת המפעל‬
‫הצעתה של ח"כ רוחמה אברה והצעתה של ח"כ )באותו מועד( פרופ' יולי תמיר‪ .‬בינואר ‪2005‬‬
‫נכנס לתוק‪ %‬החוק בהתבסס על הצעת החוק של ח"כ רוחמה אברה‪ .‬ע זאת רק בתחילת שנת‬
‫הלימודי התשס"ז הוחל בהפעלת מפעל ההזנה מכוח החוק )ראו להל(‪.‬‬
‫בחוק נקבע כי ארוחה יומית לתלמידי הזכאי לכ תמומ מתקציב שנתי שיוקצה לכ בתכנית‬
‫נפרדת בסעי‪ %‬תקציב משרד החינו בחוק התקציב השנתי‪ .‬כמו כ נקבע כי כל רשות חינו‬
‫מקומית‪ 17‬תשתת‪ %‬במימו ארוחה יומית במוסדות החינו שבתחו שיפוטה‪ ,‬ולש כ תהיה‬
‫הרשות רשאית לגבות מההורי תשלומי בשיעורי שיקבע שר החינו לפי אמות מידה‬
‫חברתיות כלכליות‪ .‬עוד נקבע בחוק‪ ,‬כי המדינה והרשויות המקומיות רשאיות לממ את חלק‬
‫בתקציב באמצעות כספי תרומות‪.‬‬
‫על פי החוק‪ ,18‬ראש הממשלה יקבע‪ ,‬באישור ועדת הכספי את שיעורי ההשתתפות המירבי של‬
‫כל רשות מקומית על פי המלצת ועדה שיקי לעניי זה )להל הוועדה המייעצת(‪ .‬קביעת המלצת‬
‫הוועדה בדבר שיעורי ההשתתפות המירביי תיעשה בהתא לדירוג החברתי כלכלי‪ 19‬שפרסמה‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להל דירוג הלמ"ס(‪.‬‬
‫קר רש"י‪ ,‬התורמת חלק מהתקציב‪ ,‬היא שניהלה את מפעל ההזנה והפעילה אותו )ראו להל(‪.‬‬
‫הקר התקשרה לצור כ ע ספקי מזו שפנו אליה בעקבות קול קורא‪ 20‬שפרסמה באוגוסט ‪.2006‬‬
‫__________________‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪146‬‬
‫שנת הלימודי מתחילה בספטמבר ומסתיימת באוגוסט‪.‬‬
‫על פי חוק לימוד חובה‪ ,‬התש"ט(‪ ,1949‬רשות חינו מקומית היא‪ ,‬בי היתר‪ ,‬לעניי תחו שיפוטה של‬
‫רשות מקומית‪ ,‬אותה רשות מקומית‪.‬‬
‫בנוסחו המקורי אשר היה בתוק) עד אפריל ‪.2008‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסווגת את היישובי בישראל לעשרה אשכולות )קבוצות יישובי(‬
‫לפי מצב החברתי(כלכלי‪ ,‬בסדר עולה )דהיינו יישובי מאשכול ‪ 1‬מצב החברתי(כלכלי הוא הגרוע‬
‫ביותר‪ ,‬ויישובי מאשכול ‪ ( 10‬מצב הטוב ביותר(‪.‬‬
‫בקשה לקבלת מידע מגופי המעונייני להשתת) במיז )‪.( R.F.I.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫מטרות החוק‬
‫בחוק ארוחה יומית נקבע כי מטרת החוק היא הפעלת מפעל הזנה בבתי ספר יסודיי‪ ,‬וכי במסגרת‬
‫מפעל ההזנה יקבלו התלמידי ארוחה חמה אחת ביו‪ .‬כמו כ נקבע בחוק כי הוא יוחל בהדרגה‬
‫ביישובי ובשכונות שבה חל חוק יוח"א‪.‬‬
‫על מטרת החוק אמר בית המשפט העליו‪" :‬חוק ארוחה יומית‪ ,‬מעיקרו וכתכליתו‪ ,‬נועד להשלי‬
‫את חוק יו חינו ארו ולסייע ביישומו"‪ .21‬אחת ממטרות חוק יוח"א היא מת הזדמנות שווה‬
‫בחינו לכל הילדי‪ ,‬כדי שיוכלו למצות ככל האפשר את כישוריה‪ .‬הארכתו של יו הלימודי‬
‫ומצב הכלכלי הקשה של משפחות רבות בישראל חייבו מציאת פתרו הול להזנת של הילדי‬
‫בשעות הארוכות שבה ה שוהי בי כותלי בית הספר‪.22‬‬
‫ע זאת לא נית להתעל מכ שלמפעל ההזנה ג היבט סוציאלי‪ ,23‬בהיותו אמצעי המאפשר‬
‫להתמודד ישירות ע נושא חוסר הביטחו התזונתי באמצעות הספקת ארוחות צהריי לתלמידי‬
‫הזקוקי לכ ולהבטיח לה תזונה מספקת ובכ לאפשר לה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬להתרכז בלימודי‪ ,‬ואכ‪,‬‬
‫ע החלתו של החוק הודגש ההיבט הסוציאלי בבחירת הרשויות המקומיות עליה הוחל החוק‬
‫)ראו להל(‪ .‬כמו כ למפעל ההזנה היבט חינוכי הנוגע לכ שאחת ממטרות המפעל היא הקניית‬
‫יסודות התזונה הנכונה‪.‬‬
‫‪˙È„Ó ‰·˘ ‰Ù˜˙· ˙¯·Â‚ ˙Â·È˘Á ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓÏ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪˙Ï„‚‰Ï ‰ÏË·‡‰ ۘȉ ˙Ï„‚‰Ï ̯‚‰ ,ÛȯÁÓ Íω ÈÏÎÏÎ ¯·˘Ó ÈÙ· ˙„ÓÂÚ Ï‡¯˘È‬‬
‫‪.ԉȄÏÈÏ ˙Óω ‰ÂÊ˙ ˜ÙÒÏ Â˘˜˙È˘ ˙ÈÏÎÏÎ ‰˜ÂˆÓ· ˙ÂÂ˙‰ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫אישור פטור ממכרז והתקשרות ע קר
רש"י‬
‫כבר בהחלטת הממשלה מאוגוסט ‪ 2004‬נקבע כי קר רש"י תפעיל את מפעל ההזנה‪ ,‬ובכלל זה‬
‫תתקשר ע ספקי השירות וע הרשויות המקומיות שבה הוא מופעל‪ .‬בספטמבר ‪ 2004‬אישרה‬
‫ועדת הרכישות של משרד החינו )להל ועדת הרכישות( מת פטור ממכרז להתקשרות ע קר‬
‫רש"י לצור הפעלת מפעל ההזנה‪ ,‬בנימוק שנסיבות ההתקשרות מיוחדות ונדירות ומצדיקות את‬
‫ביצועה ללא מכרז‪.24‬‬
‫מת פטור לפי סעי‪ %‬זה כפו‪ %‬להחלטת ועדת הפטור באג‪ %‬החשב הכללי במשרד האוצר )להל‬
‫ועדת הפטור( ולאישור שר האוצר‪ .‬בנובמבר ‪ 2004‬פנתה ועדת הפטור לוועדת הרכישות בבקשה‬
‫לקבל הבהרות בדבר הנסיבות המצדיקות לדעתה פטור ממכרז‪ ,‬אול ג לאחר שקיבלה את‬
‫הבהרותיה של ועדת הרכישות לא השתכנעה ועדת הפטור שאכ יש מקו למת הפטור‪ .‬בינואר‬
‫‪ 2005‬שבה ופנתה סגנית היועצת המשפטית במשרד החינו לוועדת הפטור‪ ,‬באמצעות מכתב‬
‫המפרט בהרחבה את הנימוקי למת הפטור‪ ,‬ובי היתר ציינה כי קר רש"י היא הגו‪ %‬היחיד‬
‫__________________‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫בג"צ ‪) 'Á‡Â ˙·¯˙‰Â ÍÂÈÁ‰ ˙¯˘ ' ˙ÈÏÚ ¯˙È· ˙ÈȯÈÚ 8133/05‬להל ( בג"‪ +‬ביתר עלית(‪ ,‬תקדי‪.‬‬
‫"הספקת ארוחות חמות לילדי במערכת החינו"‪ ,‬מתו דוח לשנת ‪ 2005‬של בנק ישראל )להל ( דוח‬
‫בנק ישראל(‪ ,‬עמ' ‪ ;284‬ראו ג בעניי זה בג"‪ +‬ביתר עלית‪.‬‬
‫נייר עמדה בנושא "הסדרת מער ההזנה בבתי ספר יסודיי במדינת ישראל"‪ ,‬שהכי מכו מנדל‬
‫בשיתו) נציגי משרד החינו ומשרד הרווחה‪.‬‬
‫תקנה ‪ (28)3‬לתקנות חובת המכרזי‪ ,‬התשנ"ג(‪) 1993‬להל ( תקנות המכרזי(‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫במדינה המפעיל מער הזנה בהיק‪ %‬ארצי במוסדות חינו‪ ,‬ומכא שיש לה הידע‪ ,‬המיומנות‬
‫והניסיו הנדרשי בתחו זה‪ .‬עוד טענה סגנית היועצת המשפטית כי הקר יכולה להפעיל את‬
‫המפעל האמור בהיק‪ %‬נרחב בתיאו ע הרשויות המקומיות א‪ %‬שהוקצב לה זמ קצר בלבד‬
‫להיער לכ מאחר שלפי החלטת הממשלה יופעל המפעל כבר בתחילת שנת הלימודי התשס"ה‪.‬‬
‫כמו כ ציינה כי לדעת המשרד ג א יתפרס מכרז להתקשרות ע גור מבצע‪ ,‬ממילא ההליכי‬
‫לפרסו המכרז‪ ,‬לבחירת זוכה ולהיערכותו להפעלת המפעל לא יתקיימו לפני יוני ‪ ,2005‬דהיינו‬
‫תו שנת הלימודי התשס"ה‪ ,‬וכי בהיעדר אישור לפטור ממכרז לא נית יהיה להפעיל את מפעל‬
‫ההזנה בשנת הלימודי התשס"ה‪ .‬בעקבות תכתובת זו הוסיפה ועדת הרכישות של משרד החינו‬
‫במרס ‪ 2005‬נימוק נוס‪ %‬לאישור הפטור ממכרז‪ ,‬ולפיו קר רש"י היא הגו‪ %‬היחיד המסוגל לבצע‬
‫את הפרויקט בנסיבות העניי‪ .25‬נמצא כי רק ב ‪ ,21.6.05‬בתו שנת הלימודי‪ ,‬לאחר שמפעל‬
‫ההזנה כבר פעל כשנה‪ ,‬אישרה ועדת הפטור את ההתקשרות בפטור ממכרז לשנת הלימודי‬
‫התשס"ה‪.‬‬
‫עוד נמצא כי רק בדצמבר ‪ ,2005‬בשנת הלימודי התשס"ו‪ ,‬חת משרד החינו הסכ ע קר‬
‫רש"י למת שירותי לניהול מפעל ההזנה במוסדות חינו לשנת הלימודי התשס"ה על בסיס‬
‫החלטת הממשלה‪.‬‬
‫עוד קוד לכ‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2005‬החליטה ועדת הרכישות של משרד החינו לאשר המש‬
‫התקשרות ע קר רש"י לניהול מפעל ההזנה לשנת הלימודי התשס"ו‪ ,‬בנימוק שהתקשרות זו‬
‫היא בבחינת המש התקשרות להתקשרות קודמת‪ ,‬בנסיבות שבה השמירה על האחידות נדרשת‬
‫מטעמי חיסכו או יעילות‪ ,26‬ומאות נימוקי שפורטו במכתבה של סגנית היועצת המשפטית‬
‫לעניי ההתקשרות הקודמת‪ .‬רק ביוני ‪ ,2006‬לקראת תו שנת הלימודי‪ ,‬אישרה ועדת הפטור את‬
‫המש ההתקשרות בפטור ממכרז וקבעה כי על משרד החינו לנקוט הלי של קול קורא לבחינת‬
‫האפשרות להתקשר ע ספקי אחרי בשנת הלימודי התשס"ז‪ .‬ביולי ‪ ,2006‬בסו‪ %‬שנת‬
‫הלימודי התשס"ו‪ ,‬נחת נספח להארכת תוקפו של הסכ ההתקשרות בי משרד החינו לקר‬
‫רש"י לאותה שנה‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 2006‬פרס משרד החינו קול קורא לקבלת מידע מגופי "המעונייני לספק ו‪/‬או לממ‬
‫)במימו חלקי או מלא( ארוחות חמות לילדי"‪ .‬בקול הקורא צוי כי הפנייה מיועדת לגופי‬
‫פרטיי‪ ,‬לגופי ציבוריי‪ ,‬ליצרני ארוחות חמות או לכל גור המעוניי לממ באופ חלקי או מלא‬
‫לכל הפחות ‪ 1,000‬ארוחות חמות יומיות לילדי‪ ,‬למש שלוש שנות לימוד לפחות‪ .‬עוד נקבע כי‬
‫כל המעוניי נדרש לציי בהצעתו את המרכיבי האלה‪" :‬אופ מימו הארוחות; הסכו הכספי‬
‫ו‪/‬או מספר הארוחות החמות היומיות שתסופקנה; במקרה של אספקת ארוחות יש לפרט את יצר‬
‫הארוחות"‪ .‬במועד שנקבע להגשת ההצעות הוגשו שלוש הצעות‪ :‬של מסעדה‪ ,‬של חברת קייטרינג‬
‫ושל קר רש"י‪ .‬רק בהצעתה של קר רש"י נכללה התחייבות להשתת‪ %‬במימו ארוחות‪ .‬קר רש"י‬
‫הביעה נכונות להשתת‪ %‬במימו ארוחות חמות לשלוש שנות לימוד החל בשנת הלימודי‬
‫התשס"ז‪ ,‬ובסכו כולל שלא יעלה על ‪ 18‬מיליו דולר לשלוש השני ובתנאי שבמפעל ההזנה‬
‫ישתתפו כ ‪ 192,000‬תלמידי במוסדות החינו שעליה חל צו יו חינו ארו‪ .‬לפי תנאי נוס‪%‬‬
‫שהציבה קר רש"י להשתתפותה במפעל‪ ,‬א מספר התלמידי שייכללו במפעל ההזנה בכל שנה‬
‫יהיה קט מ ‪ ,192,000‬יפחת באופ יחסי סכו השתתפותה של הקר במימו המפעל‪.‬‬
‫במרס ‪ 2007‬אישרה ועדת הרכישות את ההתקשרות‪ ,‬א רק במאי ‪ 2007‬פנה חשב משרד החינו‬
‫לסג החשב הכללי )להל החשכ"ל( בבקשה לאשר את ההתקשרות ע קר רש"י בפטור ממכרז‪,‬‬
‫__________________‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪148‬‬
‫תקנה ‪ (29)3‬לתקנות חובת המכרזי‪.‬‬
‫תקנה ‪ (4)3‬לתקנות חובת המכרזי‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫בנימוק שקר רש"י הייתה הגור היחיד שעמד בתנאי הקול הקורא בקריטריו התרומה‬
‫ובקריטריו היכולת הארגונית‪ .‬מאז ועד נובמבר ‪ 2007‬התקיימה התכתבות בי משרד החינו‬
‫לחשכ"ל שביקש לקבל הבהרות לעניי אישור הפטור ממכרז‪ .‬בספטמבר ‪ 2007‬הודיע מנהל‬
‫היחידה לוועדת הרכישות כי על פי שיקול הדעת של היחידה המקצועית קר רש"י היא הספק‬
‫היחיד המסוגל לעמוד בדרישות המשרד להפעלת המפעל לפי החוק‪.‬‬
‫הועלה כי עד סו‪ %‬שנת הלימודי התשס"ז לא אישרה ועדת הפטור את ההתקשרות ע קר רש"י‬
‫בפטור ממכרז‪ ,‬א‪ %‬שבמש השנה ניהלה הקר את מפעל ההזנה‪ .‬הנימוקי לעיכוב פורטו במכתב‬
‫של מנהל היחידה לחשב המשרד מאוקטובר ‪ .2007‬במכתב מוסבר כי הגשת הבקשה לפטור‬
‫ממכרז לוועדת הרכישות של המשרד התעכבה עד מרס ‪ 2007‬בשל הצור להסדיר רכיבי‬
‫ההכרחיי להחלת החוק‪ ,‬ובה קביעת שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות ושל ההורי‬
‫וכ שיעורי ההנחה לרשויות‪ ,‬נושאי שלצור הסדרת נדרש הלי מורכב שלא היה תלוי רק‬
‫במשרד החינו‪ .‬אול בשל כניסת החוק לתוקפו ומאחר שבבתי הספר הורגש הצור במפעל הזנה‬
‫הורו שרת החינו ומנכ"ל המשרד להפעיל את מפעל ההזנה א‪ %‬בלא שתאושר תכנית תקציבית‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2007‬הודיע אג‪ %‬החשכ"ל כי הוא מאשר באופ חריג וחד פעמי תשלו בדיעבד עבור‬
‫הפעלת תכנית ההזנה בשיתו‪ %‬קר רש"י‪ ,‬לנוכח הנסיבות המיוחדות‪ ,‬ובה הגשת הבקשה באיחור‬
‫עקב התמשכות הדיוני בנושא שיעורי ההשתתפות של הגורמי השוני והעובדה שבפרק הזמ‬
‫האמור עדיי סיפקה הקר ארוחות לילדי כש שנהגה בשני הקודמות והחובה להפעלת מפעל‬
‫ההזנה שהוטלה על המדינה על פי החוק‪.‬‬
‫‪‡Ï· ÏÚÙ‰ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÈÎ ¯ˆÂ‡‰ „¯˘ÓÏ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫˘‡‪.ÔȘ˙ ωÈÓ ÈÏÏÎ ÈÙÏ ‡Ï˘ ,È"˘¯ Ô¯˜ ÌÚ ˙¯˘˜˙‰Ï ʯÎÓÓ ¯ÂËÙ ÔÈ„Î ¯˘Â‬‬
‫‡˘¯ ‪ÁÒÂ‰Ó ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ ‡¯Â˜‰ Ϙ‰ ÌÂÒ¯ÙÏ‬‬
‫˘‪‡È‰ ˙ÂÁ¯‡‰ ÔÂÓÈÓ· ˙ÂÙ˙˙˘‰Ï ‰˘È¯„‰ ÈÎ ÈÚÓ˘Ó-„Á ÔÙ‡· ÚÓ˙˘Ó ‡Ï ÌÒ¯ÂÙ‬‬
‫˙‡‪ÂÈÈÚ ‡¯Â˜‰ Ϙ‰˘ ÂÓÓ ÚÓ˙˘Ó ÈΠ,˙ÂÁ¯‡ ˙˜ÙÒ‰Ï ˙ÂÚˆ‰ ˙˘‚‰Ï ÈÁ¯Î‰ È‬‬
‫‪.ÂÏÂÎ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï‰È Ô‚¯‡ ‡Ï ˙ÂÁ¯‡ ˙˜ÙÒ‰‬‬
‫בעקבות החלטת ועדת הרכישות ממרס ‪ 2007‬נחת במאי ‪ 2007‬נספח להארכת תוק‪ %‬ההתקשרות‬
‫בי משרד החינו לקר רש"י בשנה‪.‬‬
‫‪ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰· Ì¯Â˜Ó˘ ÌÈÈÂÈ˘‰ ˙·˜Ú· ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪Ô¯˜‰˘ ‰Ó¯˙‰ ÌÂÎÒ· ÌÈÈÂÈ˘‰ Ï˘ÓÏ ,‡¯Â˜‰ Ϙ‰ ÌÂÒ¯Ù·Â ˜ÂÁ‰ ÁÂÎÓ ‰Ê‰‰‬‬
‫‪.È"˘¯ Ô¯˜ ÌÚ ˙¯˘˜˙‰‰ ˙‡ ¯È„ÒÓ‰ ˘„Á ÌÎÒ‰ ÏÚ ÌÂ˙ÁÏ È‡¯ ‰È‰ ,˙˙Ï ‰·ÈÈÁ˙‰‬‬
‫בספטמבר ‪ 2007‬אישרה ועדת הרכישות של משרד החינו המש התקשרות ע קר רש"י בפטור‬
‫ממכרז לצור הפעלת מפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ח‪ ,‬בנימוק שהקר היא הספק היחיד‬
‫המסוגל לבצע את ההתקשרות‪ .‬ועדת הפטור התנתה את מת הפטור לשנת התשס"ח בכ‬
‫שיפורס בהקד האפשרי מכרז להפעלת מפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ט‪ .‬אול מנהל‬
‫היחידה הודיע כי מילוי התנאי האמור עלול לגרו למדינה הפסד של התרומה לשנות הלימודי‬
‫התשס"ח והתשס"ט שקר רש"י התחייבה לתת‪ ,‬משו שההתחייבות למת התרומה הייתה לפרק‬
‫זמ של שלוש שני‪ .‬בנובמבר ‪ 2007‬החליטה ועדת הרכישות של המשרד כי אי מקו להצבת‬
‫התנאי ולפיו יפורס מכרז לשנת הלימודי התשס"ט‪ ,‬וביקשה מהוועדה לשנות את החלטתה‬
‫‪149‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫באופ שחובת פרסו המכרז תחול רק לגבי שנת הלימודי התש"ע )‪ (2010 2009‬ואיל‪ .‬נמצא כי‬
‫ועדת הפטור קיבלה את הבקשה‪ ,‬ובאפריל ‪ 2008‬היא אישרה מת פטור ממכרז לשנות הלימודי‬
‫התשס"ח והתשס"ט‪ ,‬בכפו‪ %‬לכ שמשרד החינו יבצע עד ‪ 30.11.08‬בחינה מעמיקה של אופ‬
‫ההתקשרות לצור המש הפעלת פרויקט ההזנה‪.‬‬
‫סג החשכ"ל מסר למשרד מבקר המדינה כי נוכח המידע שנמסר לו ממשרד החינו‪ ,‬ולפיו א‬
‫יתקיי מכרז להפעלת מפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ט עשויה קר רש"י לחזור בה‬
‫מהתחייבותה למת התרומה‪ ,‬הוא החליט לקבל את עמדת משרד החינו ולפיה יש מקו לאשר‬
‫את ההתקשרות בפטור ממכרז‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2007‬נחת בי משרד החינו לקר רש"י הסכ חדש למת שירותי לניהול מפעל‬
‫ההזנה במוסדות חינו לשנת הלימודי התשס"ח‪.‬‬
‫‪ÌÏÂÙÈË· ¯Îȉ ÈÂ‰È˘‰ ÈÎ ¯ˆÂ‡‰ „¯˘ÓÏ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫·‪‡Ï ۇ ¯È·Ò ‰È‰ ‡Ï È"˘¯ Ô¯˜ ÌÚ ÌÈÓÎÒ‰‰ ˙ÓÈ˙Á ʯÎÓÓ ¯ÂËÙ‰ ¯Â˘È‡ ‡˘Â‬‬
‫‪.ÔȘ˙ ωÈÓ ÈÏÏÎ ÌÚ ·˘ÈÈ˙‰‬‬
‫היועצת המשפטית של משרד החינו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאוקטובר ‪ 2008‬כי‬
‫"הג שאולי נית להסכי כעניי של עקרו ע ההערה שראוי להפריד בי מת התרומה לניהול‬
‫מפעל ההזנה )קרי‪ ,‬שהיה ראוי שהמדינה והתור יפרסמו מכרז למציאת גור מפעיל ושלא התור‬
‫יהיה המפעיל(‪ ,‬הרי שבמקרה הנדו‪ ,‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬היה זה התנאי של הקר למת התרומה‬
‫)ניהול מפעל ההזנה("‪.‬‬
‫‪¯ÙÒÓ ˙‡ ÌˆÓˆÏ ‰ÏÂÏÚ ‰Ó¯˙ Ô˙Ó· ˙¯˘˜˙‰‰ ˙ÈÈ˙‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪‰Ó¯˙‰ ˙˘‰Ï ‡ ÏÈÚÙÓ‰ ÁÈË·‰˘ ‰Ó¯˙‰ Ô„·‡Ï ̯‚Ï Û‡Â ÌÈȯ˘Ù‡‰ ÌÈÚȈӉ‬‬
‫‡‪Ú‚ÙÏ ÈÂ˘Ú ¯·„‰Â ,¯Á·˘ ÏÈÚÙÓÏ ‰È„Ó‰ ÔÈ· ˙ÂÓÎÒ‰-ȇ ˙ÂÚ„ ȘÂÏÈÁ ÂÈ‰È Ì‬‬
‫·‪.È·ËÈÓ‰ ÔÙ‡· ˜ÂÁ‰ ˙ÏÁ‰‬‬
‫תחולת מפעל ההזנה‬
‫האוכלוסייה הזכאית להזנה‬
‫‪ : ‰ Ï ˘ Ó Ó ‰ ˙ Ë Ï Á ‰ ˙ ¯ ‚ Ò Ó · ˙ È ‡ Î Ê ‰ ‰ È È Ò Â Ï Î Â ‡ ‰ Û ˜ È ‰ .1‬כאמור‪,‬‬
‫מפעל ההזנה החל לפעול בתחילה על פי החלטת ממשלה‪ .‬בהחלטה האמורה נקבע כי הסכמת‬
‫הרשויות המקומיות להשתת‪ %‬במימו מפעל ההזנה היא תנאי להשתתפות בו‪ ,‬אול בשלבי‬
‫הראשוני של הפעלת מפעל ההזנה התנגדו הרשויות המקומיות להשתת‪ %‬במימונו ונוס‪ %‬על כ‬
‫התעוררו קשיי התארגנות‪ ,‬ועקב כ היה קושי בהפעלת המפעל‪ .‬על פי החלטת הממשלה בשנתו‬
‫הראשונה של מפעל ההזנה היו אמורי להשתת‪ %‬בו כ ‪ 154,000‬תלמידי )להל אוכלוסיית היעד(‪.‬‬
‫יצוי כי המספר האמור נקבע לפי סכו התקציב שאושר בהחלטת הממשלה ‪ 180‬מיליו ש"ח‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫בפועל תהלי הצטרפות של הרשויות המקומיות למפעל בשנת הלימודי התשס"ה היה הדרגתי‪,‬‬
‫ובסופו של דבר השתתפו במפעל ההזנה לאחר שוועדת חריגי‪ ,‬שהקימה ועדת ההיגוי‪ ,‬אישרה‬
‫את הפחתת ההשתתפות הכספית של חלק מהרשויות המקומיות רק כ ‪ 75,000‬תלמידי‪.‬‬
‫בשנת הלימודי התשס"ו החליטה ועדת ההיגוי לקבוע "מענק הצטרפות" דיפרנציאלי לכל רשות‬
‫מקומית אשר תצטר‪ %‬למפעל ההזנה עד תארי יעד נתו‪ ,‬על בסיס הדירוג החברתי כלכלי של‬
‫הרשות‪ .‬ע זאת יש לציי כי באותה שנה צומצ‪ ,‬עקב אילוצי התקציב‪ ,‬מספר התלמידי‬
‫המיועדי להשתת‪ %‬במפעל ההזנה ל ‪) 131,000‬אוכלוסיית היעד(‪ ,‬א‪ %‬שנקבע כי מספר התלמידי‬
‫שעליו חל חוק יוח"א יוגדל לכ ‪ 190,000‬תלמידי‪ .‬בפועל השתתפו במפעל ההזנה בשנת‬
‫הלימודי התשס"ו רק כ ‪ 104,000‬תלמידי‪.‬‬
‫‪È Ù Ï Ú ‰ Ê ‰ ‰ Ï Ú Ù Ó · Û ˙ ˙ ˘ ‰ Ï ˙ È ‡ Î Ê ‰ ‰ È È Ò Â Ï Î Â ‡ ‰ Û ˜ È ‰ .2‬‬
‫‪) : ˜ Â Á ‰‬א( בחוק נקבע כי הוא יחול במוסדות החינו ביישובי ובשכונות שבה חל חוק‬
‫יוח"א‪ ,‬בימי שבה הלימודי במוסד החינו מתקיימי עד שעות אחר הצהריי‪ .‬חוק יוח"א‬
‫נועד מלכתחילה לחול בכל מערכת החינו‪ ,‬אול עלותו הגבוהה גרמה לדחיות חוזרות ונשנות‬
‫בהשלמת החלתו‪ .‬על פי צו יוח"א יוחל יו חינו ארו "במוסדות חינו מתו שכונות שיקו‪,‬‬
‫רווחה חינוכית‪ ,‬יישובי עדיפות לאומית א'‪ ,‬קו עימות‪ ,‬יישובי שזוהו כבעלי שיעור גבוה של‬
‫אבטלה‪ ,‬יישובי הנמצאי באשכול הראשו והשני בדירוג החברתי כלכלי ]של הלמ"ס["‪ .‬על פי‬
‫מדדי אלה נקבע בצו )בהתבסס על נתוני המעודכני לשנת הלימודי התשס"ו( שהוא יוחל על‬
‫מוסדות חינו ב ‪ 105‬יישובי‪ .‬הועלה כי בשנת הלימודי התשס"ח היה מספר התלמידי שבבית‬
‫האוכלוסייה‬
‫ספר התקיי יו לימודי ארו מתוק‪ %‬חוק יוח"א כ ‪) 200,000‬להל‬
‫הפוטנציאלית להחלת החוק(‪.‬‬
‫על פי חוק ארוחה יומית‪" :‬השר ]שר החינו[ בהסכמת שר האוצר יקבע את אוכלוסיית התלמידי‬
‫הזכאי לארוחה יומית על פי חוק זה"‪ .‬כלומר חוק ארוחה יומית לא יוחל בהכרח על כל‬
‫התלמידי שעליה חל חוק יוח"א‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ז כללה אוכלוסיית היעד‪ 27‬להחלת‬
‫החוק כ ‪ 146,000‬תלמידי‪ ,‬מה ‪ 131,000‬תלמידי שנכללו באוכלוסיית היעד בשנת הלימודי‬
‫התשס"ו וכ כ ‪ 15,000‬תלמידי מאשכול ‪ 1‬המשתתפי ביוח"א‪ .28‬מספר התלמידי המוזני‬
‫בפועל באותה שנה היה כ ‪ .110,000‬בשנת הלימודי התשס"ח נכללו באוכלוסיית היעד כ ‪123,000‬‬
‫תלמידי‪ .29‬אוכלוסייה זו כללה את כל התלמידי מאשכול ‪ 1‬המשתתפי ביוח"א ושני יישובי‬
‫מאשכול ‪ 2‬המשתתפי ביוח"א‪ ,‬וכ את כל התלמידי אשר קיבלו הזנה בשנת הלימודי התשס"ז‪.‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÎ ÏÚ ‰‚¯„‰· ÏÂÁÏ ¯ÂÓ‡ ˙ÈÓÂÈ ‰Á¯‡ ˜ÂÁ˘ Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó‬‬
‫˘‪60%-Î ÏÚ ˜¯ ˜ÂÁ‰ ÏÁ‰ Á"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘· ,‡"ÁÂÈ ˜ÂÁ ÏÁÂÓ Ì‰ÈÏÚ‬‬
‫‪ÏÏÎÈ‰Ï ˙ȇÎʉ „Úȉ ˙ÈÈÒÂÏ· ۘȉ ,„ÂÚ ˙‡Ê .‡"ÁÂÈ· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó‬‬
‫·‪‰¯ÂÓ‡ ‰˙Èȉ˘ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ Û˜È‰Ó Ô‰ Ô˘ Á"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ‬‬
‫‪˙˘· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ Â˙ÏÚÙ‰· ÏÁ‰˘ ˙Ú· ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÈÙÏ Â· Û˙˙˘‰Ï‬‬
‫‪.Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘· „Úȉ ˙ÈÈÒÂÏ· Û˜È‰Ó Ô‰Â ,‰"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω‬‬
‫__________________‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫מספר התלמידי שאמורי היו להשתת במפעל ההזנה באותה שנה‪.‬‬
‫על פי בקשה ל"אישור התקשרות מסגרת לפטור ממכרז להפעלת חוק ארוחה יומית יוח"א" של משרד‬
‫החינו‪.‬‬
‫לקראת שנת הלימודי התשס"ח נגרעו מרשימת היישובי המשתתפי במפעל ההזנה כמה יישובי‬
‫שהשתתפו בו בשנת הלימודי התשס"ז ובמקומ צורפו אחרי המדורגי באשכול ‪ 1‬ו‪.2‬‬
‫‪151‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫)ב( במסגרת החלטת הממשלה לא נקבע באופ ברור וחד משמעי מי מבי הרשויות המקומיות‬
‫עליה חל חוק יוח"א זכאיות להשתת‪ %‬במפעל ההזנה‪ ,‬ומפעל ההזנה הופעל באות רשויות שקר‬
‫רש"י הצליחה לגייס את הסכמת להשתת‪ %‬בפרויקט‪ .‬בעקבות כ נוצרה מחויבות להמשי בהזנת‬
‫של אות רשויות ג לאחר הפעלת החוק‪ ,‬כדי לא לפגוע בתלמידי שכבר החלו להשתת‪ %‬במפעל‬
‫ההזנה‪ ,‬א‪ %‬א היה מדובר ברשויות מאשכולות "גבוהי" יחסית‪ .‬עקב השתתפות של הרשויות‬
‫האמורות נבצר ממשרד החינו לצר‪ %‬למפעל ההזנה רשויות נוספות מ האשכולות "הנמוכי"‪,‬‬
‫מאחר שמספר הרשויות שהיה באפשרותו לכלול במפעל ההזנה היה מוגבל‪.‬‬
‫הועלה כי מפעל ההזנה הופעל רק בכ ‪ 66‬מכ ‪ 110‬הרשויות המקומיות הנכללות בחוק יוח"א‪ .‬רק‬
‫פחות משליש מהרשויות שעליה חל החוק מדורגות באשכולות ‪ .3 1‬זאת ועוד‪ ,‬פחות משליש‬
‫מהרשויות מאשכולות ‪ 2‬ו ‪ 3‬הנכללות ביוח"א משתתפות במפעל ההזנה‪ ,‬ולעומת זאת כל הרשויות‬
‫מאשכול ‪ 5‬הנכללות ביוח"א משתתפות במפעל ההזנה‪.‬‬
‫‪˙ÂÏÏΉ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰Ó ÌÈ˘ÈÏ˘ È˘ ·¯˜· ˜¯ ÏÚÙ‰ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ‬‬
‫·‪¯Á‡Ó ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .¯˙ÂÈ· ˙¢ÏÁ‰ ˙ÂÈ¢¯· ‡˜Â„ ‡Ï ‡"ÁÂÈ‬‬
‫˘‪˙˜˜Ê‰ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙‡ Â˙¯‚ÒÓ· ÏÂÏÎÏ Û‡˘Ï ˘È ,ÈχȈÂÒ Ë·È‰ Ì‚ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓÏ‬‬
‫·‪.¯˙ÂÈ‬‬
‫בעניי זה פנתה ביוני ‪ 2005‬פרופ' יולי תמיר‪ ,‬שכיהנה באותו מועד כח"כ‪ ,‬לשר האוצר דאז‪ ,‬בנימי‬
‫נתניהו‪ ,‬וציינה כי "מזה זמ רב אני חושדת ששירותי חברתיי‪ ,‬בעיקר אלו המבוססי על‬
‫שותפות קהילתית ועל השתתפות הורי‪ ,‬אינ מגיעי ליעד‪ .‬החשדות האלה בכלל ובמפעל‬
‫ההזנה בפרט‪ ,‬התחזקו כאשר בחנתי לאור זמ מי משתת‪ %‬במפעל חשוב זה"‪.‬‬
‫‪È ‚ Ï Ú Ì ‚ Ï Â Á È ˘ Ô Ù Â ‡ · ˜ Â Á ‰ Ï ˘ Â ˙ Ï Â Á ˙ Û ˜ È ‰ ˙ · Á ¯ ‰ .3‬‬
‫‪ : Ì È „ Ï È ‰‬בעת שנחקק חוק ארוחה יומית הוא לא הוחל על גני הילדי‪ .30‬בשנות הלימודי‬
‫התשס"ז והתשס"ח הפעילה קר רש"י מיזמתה ובשיתו‪" %‬קר הידידות" מפעל הזנה ג בגני‬
‫הילדי ביישובי שבה הופעל מפעל ההזנה ללא תקצוב של משרד החינו; הרשויות המקומיות‬
‫וההורי השתתפו במימו המפעל‪ .‬הועלה כי בעקבות הודעתה של קר רש"י ולפיה היא תפסיק‬
‫לממ את ההזנה לגני הילדי א המדינה לא תשתת‪ %‬ג היא במימו‪ ,‬התחייב משרד החינו לפני‬
‫הקר כי עד אפריל ‪ 2008‬יתוק החוק וייכללו בו ג גני הילדי‪ .‬בעקבות כ המשיכה הקר‬
‫במימו התכנית בגני הילדי עד אותו מועד‪ .‬ואכ‪ ,‬באפריל ‪ 2008‬התקבל בכנסת תיקו לחוק‬
‫ארוחה יומית ולפיו ג תלמידי גני החובה יהיו זכאי להשתת‪ %‬במפעל ההזנה לפי החוק‪ .‬עלות‬
‫החלת החוק בגני החובה נאמדה בכ ‪ 48‬מיליו ש"ח )כ ‪ 30‬מיליו ש"ח מתקציב המדינה‪ ,‬וכ ‪18‬‬
‫מיליו ש"ח השתתפות הרשויות המקומיות(‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪30‬‬
‫‪152‬‬
‫את צו יו חינו ארו ולימודי העשרה )החלה בגני ילדי(‪ ,‬התשס"ז‪ ,2007‬הוציאה שרת החינו‬
‫ביולי ‪ .2007‬בצו נקבע כי משנת הלימודי התשס"ז יחול יו לימודי ארו בגני ילדי שבה‬
‫לומדי ילדי בני חמש ומעלה ביישובי מהאשכולות ‪ 61‬שבה חל צו יוח"א‪ .‬בצו נכללות ‪92‬‬
‫רשויות מקומיות‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫היק
אוכלוסיית התלמידי המשתתפי בפועל במפעל ההזנה‬
‫להל נתוני על מספר התלמידי )בבתי הספר( ומספר הרשויות המקומיות שהשתתפו בפועל‬
‫במפעל ההזנה בשנות הלימודי התשס"ז התשס"ח )על פי נתוני קר רש"י(‪:‬‬
‫˘˙ ‪:Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω‬‬
‫˙‡¯‪ÍÈ‬‬
‫‪30.10.06‬‬
‫‪13.11.06‬‬
‫‪1.1.07‬‬
‫‪29.1.07‬‬
‫‪26.4.07‬‬
‫*‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÏÏÎÈ‰Ï ÌȯÂÓ‡‰‬‬
‫·‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ‬‬
‫·‡‪*„ÚÂÓ Â˙Â‬‬
‫‪140,075‬‬
‫‪140,115‬‬
‫‪141,645‬‬
‫‪146,599‬‬
‫‪142,645‬‬
‫‪¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰‬‬
‫‪ÌÈÙ˙˙˘Ó‰‬‬
‫·‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ‬‬
‫·‪ÏÚÂÙ‬‬
‫˘‪ÏÏÎÓ Ì¯ÂÚÈ‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰‬‬
‫˘‪ÌȯÂÓ‡ Âȉ‬‬
‫‪ÏÚÙÓ· ÏÏÎȉÏ‬‬
‫)·‡‪(ÌÈÊÂÁ‬‬
‫‪¯ÙÒÓ‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰‬‬
‫˘‪˙ÂÏÏÎ‬‬
‫·‪ÏÚÙÓ‬‬
‫‪‰Ê‰‰‬‬
‫‪26,837‬‬
‫‪54,483‬‬
‫‪74,584‬‬
‫‪83,415‬‬
‫‪111,864‬‬
‫‪19‬‬
‫‪39‬‬
‫‪53‬‬
‫‪57‬‬
‫‪78‬‬
‫‪69‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÏÚÂÙ· ˙ÂÏÈÚÙÓ‰‬‬
‫‡˙ ‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ‬‬
‫·‡‪‡ ‡ÏÓ ÔÙÂ‬‬
‫‪ȘÏÁ‬‬
‫‪25‬‬
‫‪40‬‬
‫‪53‬‬
‫‪56‬‬
‫‪63‬‬
‫מספר התלמידי הזכאי להשתת במפעל ההזנה השתנה במהל השנה‪ ,‬בעיקר עקב גריעת רשויות‬
‫שאינ‪ ,‬מקיימות את מפעל ההזנה מרשימת הרשויות הזכאיות להזנה‪ ,‬הוספת רשויות שלא נכללו לפני‬
‫כ‪ ,‬ברשימת הזכאיות ושינויי במצבת התלמידי‪.‬‬
‫˘˙ ‪:Á"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω‬‬
‫˙‡¯‪ÍÈ‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÌȯÂÓ‡‰‬‬
‫‪ÏÚÙÓ· ÏÏÎȉÏ‬‬
‫‪Â˙‡· ‰Ê‰‰‬‬
‫‪„ÚÂÓ‬‬
‫‪¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰‬‬
‫‪ÌÈÙ˙˙˘Ó‰‬‬
‫·‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ‬‬
‫·‪ÏÚÂÙ‬‬
‫˘‪ÏÏÎÓ Ì¯ÂÚÈ‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰‬‬
‫˘‪ÌȯÂÓ‡ Âȉ‬‬
‫‪ÏÚÙÓ· ÏÏÎȉÏ‬‬
‫)·‡‪(ÌÈÊÂÁ‬‬
‫‪¯ÙÒÓ‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰‬‬
‫˘‪˙ÂÏÏÎ‬‬
‫·‪ÏÚÙÓ‬‬
‫‪‰Ê‰‰‬‬
‫‪8.10.07‬‬
‫‪13.11.07‬‬
‫‪18.12.07‬‬
‫‪13.1.08‬‬
‫‪4.3.08‬‬
‫‪123,172‬‬
‫‪123,172‬‬
‫‪118,139‬‬
‫‪120,589‬‬
‫‪118,638‬‬
‫‪27,786‬‬
‫‪65,449‬‬
‫‪73,079‬‬
‫‪89,434‬‬
‫‪96,683‬‬
‫‪23‬‬
‫‪53‬‬
‫‪62‬‬
‫‪74‬‬
‫‪81‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪65‬‬
‫‪62‬‬
‫‪61‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪ÏÚÂÙ· ˙ÂÏÈÚÙÓ‰‬‬
‫‡˙ ‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ‬‬
‫·‡‪‡ ‡ÏÓ ÔÙÂ‬‬
‫‪ȘÏÁ‬‬
‫‪28‬‬
‫‪50‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫‪60‬‬
‫‪153‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪˙‡¯˜Ï ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÛȘ‰ Á"Ò˘˙‰-Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙¢· ÈÎ ‰ÏÂÚ ÌÈÂ˙‰Ó‬‬
‫‡‪ÌÈ¢‡¯‰ ˙ÂÚ·˘· ÈÎ ‰ÏÂÚ „ÂÚ .˜ÂÁ‰ Ï˘ „Úȉ ˙ÈÈÒÂÏÎÂ‡Ó 80%-Î ˜¯ ,‰˘‰ ÚˆÓ‬‬
‫˘‪20%-Î ˜¯ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· ÂÙ˙˙˘‰ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ Â˙ÏÚÙ‰ ˙ÏÈÁ˙ ¯Á‡Ï‬‬
‫‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· Û˙˙˘‰ ‡Ï ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ¯ÎÈ ˜ÏÁ˘ Ô‡ÎÓ .̉ÈÏÚ ÏÁ ˜ÂÁ‰˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó‬‬
‫·‪ÏÚÙÓ ˙‡ ÏÏÎ ÂÏÈÚÙ‰ ‡Ï ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ ˘˘ ÈÎ ‰ÏÚ‰ „ÂÚ .ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ ÏΠ͢Ó‬‬
‫‪ÏÚÙÓ· ˙ÂÙ˙˙˘Ó‰ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙ÓÈ˘¯· ÂÏÏ΢ Û‡ Á"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘· ‰Ê‰‰‬‬
‫·˙‪.‰˘ ‰˙‡ ˙ÏÈÁ‬‬
‫להל פרטי על היק‪ %‬התלמידי המשתתפי במפעל ההזנה ברשויות השונות שנבדקו‪:‬‬
‫ע י ר י י ת ת ל א ב י ב י פ ו ‪ :‬בתל אביב יפו )להל תל אביב( נכללי במסגרת יוח"א ‪ 19‬בתי‬
‫ספר יסודיי‪ 18 .‬מה השתתפו במפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ח‪ .‬בשנת הלימודי‬
‫התשס"ז פעל מפעל ההזנה ב ‪ 16‬מבתי הספר האמורי‪ .‬כמו כ הפעילה העירייה את מפעל ההזנה‬
‫בגני הילדי‪.‬‬
‫הבדיקה העלתה כי בבתי הספר בה פעל מפעל ההזנה לא נטלו בו חלק כל התלמידי‪ .‬כ למשל‪,‬‬
‫כ ‪ 38%‬מהתלמידי לא השתתפו כלל במפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ז‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בשני‬
‫התשס"ז והתשס"ח לא הוחל מפעל ההזנה במלוא היקפו בתחילת שנת הלימודי ובמחצית‬
‫הראשונה של השנה לא השתת‪ %‬בו חלק ניכר מהתלמידי‪.‬‬
‫הועלה כי שני בתי ספר הנכללי ביוח"א לא נכללו במפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ז בשל‬
‫קשיי התארגנות‪ .‬בתחילת שנת הלימודי התשס"ח )סו‪ %‬אוקטובר ‪ (2007‬עלה בידי מנהלי בתי‬
‫הספר להשיג הסכמה של יותר מ ‪ 50%‬מהורי תלמידי בתי הספר להפעיל את מפעל ההזנה‪ .‬למרות‬
‫זאת הודיע נציג קר רש"י לעירייה כי שני בתי הספר אינ נכללי במפעל ההזנה‪ ,‬מאחר שלא‬
‫השתתפו בו בשנה שקדמה לכ‪ .‬רק בעקבות פנייתו של סג ראש עיריית תל אביב לשרת החינו‬
‫בעניי ובעקבות דיו שהתקיי בלשכה המשפטית של משרד החינו באשר לזכאות להזנה‪,‬‬
‫צורפו תלמידי בתי הספר למפעל ההזנה בנובמבר ‪.2007‬‬
‫ע י ר י י ת ק ר י י ת מ ל א כ י‪ :‬בתחומי קריית מלאכי נכללי במסגרת יוח"א שבעה בתי ספר‬
‫יסודיי‪ .‬הועלה כי רק חמישה מבתי הספר )הפועלי במסגרת החינו הממלכתי( האמורי‬
‫השתתפו במפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ח‪ .31‬בשנת הלימודי התשס"ז הופעל מפעל‬
‫ההזנה רק בארבעה בתי ספר‪ .‬כמו כ הפעילה העירייה את מפעל ההזנה בגני הילדי‪.‬‬
‫להל נתוני על בתי ספר שנכללו במפעל ההזנה בשנות הלימודי התשס"ו התשס"ח‪ ,‬על מספר‬
‫התלמידי בכל בית ספר ועל המועד שבו הוחל בהפעלת מפעל ההזנה‪:‬‬
‫__________________‬
‫‪31‬‬
‫‪154‬‬
‫בתשובתה של עיריית קריית מלאכי למשרד מבקר המדינה מספטמבר ‪ 2008‬נמסר כי שני בתי הספר‬
‫לא השתתפו במפעל ההזנה מכיוו‪ ,‬שהורי התלמידי דרשו ארוחות בכשרות מיוחדת‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫·‪¯ÙÒ‰ ˙È‬‬
‫‪ÏÁ‰ ·˘ „ÚÂÓ‰‬‬
‫·‪Ï"‰˘· ‰Ê‰‬‬
‫‪Â"Ò˘˙‰‬‬
‫‪‰Ê‰· ÏÁ‰ ·˘ „ÚÂÓ‰‬‬
‫·˘‪Ê"Ò˘˙‰ Ï"‰‬‬
‫‪‰Ê‰· ÏÁ‰ ·˘ „ÚÂÓ‰‬‬
‫·˘‪*Á"Ò˘˙‰ Ï"‰‬‬
‫‡‬
‫‪23.11.05‬‬
‫‪ 332‬תלמידי‬
‫‪23.11.05‬‬
‫‪ 210‬תלמידי‬
‫‪11.1.07‬‬
‫‪ 200‬תלמידי‬
‫‚‬
‫‪4.1.06‬‬
‫‪ 212‬תלמידי‬
‫‪14.1.07‬‬
‫‪ 217‬תלמידי‬
‫‪9.1.08‬‬
‫‪ 218‬תלמידי‬
‫„‬
‫‪20.11.05‬‬
‫‪ 372‬תלמידי‬
‫‪24.12.06‬‬
‫‪ 395‬תלמידי‬
‫‪30.12.07‬‬
‫‪ 386‬תלמידי‬
‫‪‰‬‬
‫‪16.11.05‬‬
‫‪ 515‬תלמידי‬
‫‪14.1.07‬‬
‫‪ 437‬תלמידי‬
‫‪14.1.08‬‬
‫‪ 153‬תלמידי‬
‫‪Î"‰Ò‬‬
‫·‡‪‰˘ ‰˙Â‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙ 1,641‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙ 1,249‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙ 992‬‬
‫)‪(4.3.08-· ÌÈ„ÈÓÏ˙ 1,228‬‬
‫·‬
‫*‬
‫**‬
‫לא הייתה הזנה**‬
‫‪24.1.08‬‬
‫‪ 100‬תלמידי‬
‫‪18.11.07‬‬
‫‪ 135‬תלמידי‬
‫לפי נתוני המעודכני ל‪.27.2.08‬‬
‫בית הספר לא השתת במפעל ההזנה מכיוו‪ ,‬שלא עמד בתנאי שהעירייה התנתה את הפעלת המפעל‬
‫במילויו גבייה של לפחות ‪ 50%‬מדמי ההשתתפות מהורי התלמידי‪.‬‬
‫הועלה כי בבתי הספר שבה פעל מפעל ההזנה רוב התלמידי מקבלי הזנה‪ .‬ע זאת‪ ,‬כפי‬
‫שעולה מהנתוני‪ ,‬כל בתי הספר החלו בהפעלת מפעל ההזנה באיחור בשלוש השני הראשונות‬
‫להפעלתו בחלק הוחל בהפעלתו לקראת סו‪ %‬חודש נובמבר )באיחור של חודש( ובחלק רק‬
‫בחודש ינואר )באיחור של שלושה חודשי(‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ח‪ ,‬השנה השלישית‬
‫להפעלתו של מפעל ההזנה‪ ,‬לא הוחל החוק במלוא היקפו במחצית הראשונה של השנה‪ ,‬ורק‬
‫במרס ‪ 2008‬פעל מפעל ההזנה בקרב מרבית תלמידי בתי הספר‪.‬‬
‫עוד עולה מהנתוני כי מספר התלמידי שהשתתפו במפעל ההזנה בשנות הלימודי התשס"ז‬
‫והתשס"ח‪ ,‬שבה הופעל המפעל מתוק‪ %‬חוק ארוחה יומית‪ ,‬היה קט ממספר התלמידי‬
‫שהשתתפו במפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ו‪ ,‬שבה הופעל מפעל ההזנה על פי החלטת‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫בתשובתה של עיריית קריית מלאכי מספטמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה נמסר שמפעל ההזנה‬
‫הופעל באיחור עקב אי הסכמת של ההורי להשתת‪ %‬במפעל ומשו שחגי תשרי חלי בסמו‬
‫לתחילת כל שנת לימודי‪ .‬לעניי הפחתת מספר התלמידי המשתתפי במפעל ההזנה מסרה‬
‫העירייה כי בשני בתי ספר לא חל שינוי במספר התלמידי ואילו באחרי הייתה נשירה‪ ,‬מכיוו‬
‫שהתלמידי והוריה נמנעי מלהשתת‪ %‬במפעל ההזנה‪.‬‬
‫ע י ר י י ת א ו פ ק י ‪ :‬בשנת הלימודי התשס"ח נכללו במסגרת מפעל ההזנה ‪ 11‬בתי ספר‪.‬‬
‫נוס‪ %‬על כ הפעילה העירייה את מפעל ההזנה בגני הילדי‪.‬‬
‫הבדיקה העלתה כי החוק באופקי הוחל באיחור ניכר‪ :‬בשנת הלימודי התשס"ז החלה העירייה‬
‫להפעיל את מפעל ההזנה בפברואר ‪) 2007‬חו‪ 3‬מאשר בית ספר אחד שבו החלה ההזנה בנובמבר‬
‫‪155‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪ ,(2006‬ובתי הספר האחרוני הצטרפו רק באפריל ‪ .2007‬ג בשנת הלימודי התשס"ח השתתפו‬
‫פחות ממחצית מהתלמידי במפעל ההזנה במחצית הראשונה של שנת הלימודי )רק כ ‪20%‬‬
‫‪ 50%‬מהתלמידי(‪.‬‬
‫ע י ר י י ת ר ה ט ‪ :‬בתחומי עיריית רהט פועלי ‪ 15‬בתי ספר יסודיי הנכללי במסגרת יוח"א‪.‬‬
‫בשנת הלימודי התשס"ח השתתפו במפעל ההזנה כל בתי הספר‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ז‬
‫הופעל מפעל ההזנה ב ‪ 14‬מבתי הספר האמורי‪ .‬בשתי השני החלה עיריית רהט בביצוע מפעל‬
‫ההזנה רק לקראת אמצע השנה‪ ,‬בשנת הלימודי התשס"ז בפברואר ובשנת התשס"ח בינואר‪.‬‬
‫ע י ר י י ת ע י ר ה כ ר מ ל ‪ :‬בעיר הכרמל מתקיי יוח"א בכל ששת בתי הספר היסודיי בעיר‪.‬‬
‫העירייה החלה בהפעלת מפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ו‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ז החלה‬
‫העירייה להפעיל את מפעל ההזנה בבתי הספר רק באפריל ‪ .2007‬הועלה כי בשנת הלימודי‬
‫התשס"ח לא הפעילה העירייה את מפעל ההזנה בבתי הספר אלא רק בגני הילדי )ראו להל(‪.‬‬
‫ע י ר י י ת ל ו ד ‪ :‬בתחומי עיריית לוד נכללי במסגרת יוח"א ‪ 22‬בתי ספר יסודיי‪ ,‬ורק ב ‪15‬‬
‫מה הופעל מפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ח‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ז החלה עיריית לוד‬
‫להפעיל את מפעל ההזנה רק באמצע שנת הלימודי‪ ,‬בחודש פברואר‪ .‬באותה שנה התקיימה‬
‫ההזנה רק ב ‪ 14‬בתי ספר‪ .‬הועלה כי בחמשת בתי הספר מהמגזר הערבי ובשני בתי ספר יסודיי‬
‫השייכי לרשת חב"ד‪ ,‬הנכללי במסגרת יוח"א‪ ,‬לא הופעל מפעל ההזנה עקב התנגדות ההורי‬
‫)ראו להל(‪.‬‬
‫הבדיקה העלתה‪ ,‬כי היק‪ %‬התלמידי בלוד המשתתפי בפועל במפעל ההזנה קט יחסית ומסתכ‬
‫רק במחצית מכלל התלמידי המשתתפי ביוח"א‪.‬‬
‫מנהל האג‪ %‬הבכיר לארגו הלימודי וסג מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינו מסר בתשובתו‬
‫למשרד מבקר המדינה מאוקטובר ‪ 2008‬כי היה קושי ביישו החוק‪ :‬לא נקבע מי ייכלל‬
‫באוכלוסיית התלמידי הזכאי ולא נקבע מנגנו אופרטיבי ברור‪ .‬ג החלטות שהתקבלו בעבר‬
‫במסגרת החלטת הממשלה יצרו קושי בבואו של המשרד לייש את החוק שהיה שונה מהחלטת‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫היועצת המשפטית של משרד החינו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי בשל צמצו‬
‫השתתפות של הרשויות המקומיות במפעל ההזנה והתייקרות מחירי המנות גדל הנטל על תקציב‬
‫המדינה‪ ,‬ובעקבות כ הצטמצמה אוכלוסיית התלמידי הזכאי להזנה‪.‬‬
‫הממצאי מלמדי אפוא כי החלת החוק בשנות הלימודי התשס"ז והתשס"ח הייתה חלקית‬
‫ביותר‪ :‬חוק ארוחה יומית חל רק על חלק מהרשויות המקומיות הנכללות ביוח"א; חלק מהרשויות‬
‫המקומיות לא מקיימות כלל את החוק ואינ מפעילות מפעל הזנה; ברשויות מקומיות אחרות‬
‫הוחל בביצוע מפעל ההזנה באיחור ניכר‪ ,‬ולעתי רק לאחר אמצע שנת הלימודי‪ .‬כמו כ מפעל‬
‫ההזנה בחלק מהרשויות המקומיות אינו מקי‪ %‬את כלל בתי הספר והתלמידי ברשות הנכללי‬
‫במסגרת יוח"א‪ .‬מכא עולה כי תלמידי רבי שהיו זכאי להשתת‪ %‬במפעל ההזנה לא השתתפו‬
‫בו‪ .‬הבדיקה העלתה כי הסיבה העיקרית לאי החלת החוק במלוא היקפו הייתה קשיי מימו‪ ,‬וכי‬
‫סיבות אחרות היו סחבת בקבלת ההחלטות על ידי משרדי הממשלה‪ ,‬קשיי התארגנות‪ ,‬התנגדות‬
‫של הרשויות המקומיות והורי התלמידי להשתת‪ %‬במפעל וקשיי ביישומו של החוק‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫קשיי בהפעלת מפעל ההזנה ברשויות המקומיות‬
‫מימו מפעל ההזנה‬
‫תקציב המדינה‬
‫‪ .1‬החלת פרויקט ההזנה בקרב כלל תלמידי ישראל היא סוגיה התלויה בתקציבי מדינה‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד עליה הוחל החוק נגזרה מהיק‪ %‬התקציב שיועד למפעל ההזנה באותה שנת‬
‫לימודי‪ .‬על פי הערכת משרד האוצר מינואר ‪ ,2004‬עלות הקמת מפעל הזנה בפריסה ארצית‬
‫נאמדת בכשני מיליארד ש"ח‪ .‬חוק ארוחה יומית קבע כאמור כי החלתו על אוכלוסיית התלמידי‬
‫המשתתפת ביוח"א תיעשה בהדרגה‪ .‬לפי עמדת שרת החינו יש להגיע לכלל הסכמה ע שר‬
‫האוצר בדבר גידול קבוע במספר התלמידי המשתתפי במפעל ההזנה כדי לייש את החוק‬
‫במלואו בתו חמש שני‪.‬‬
‫להל נתוני על היק‪ %‬התקציב המיועד‪ 32‬ועל היק‪ %‬התקציב המעודכ‪ 33‬של מפעל ההזנה בשנות‬
‫הלימודי התשס"ה התשס"ח )על פי נתוני משרד החינו‪:(34‬‬
‫˘˙‬
‫‪ÌÈ„ÂÓÈω‬‬
‫˙˜ˆ‪**„ÚÂÈÓ ·È‬‬
‫˙˜ˆ‪Ô΄ÂÚÓ ·È‬‬
‫*‬
‫**‬
‫‪˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰‬‬
‫)‪(Ìȯ‰ ÏÏÂÎ‬‬
‫‪˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫‪ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó‬‬
‫‪˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫˜¯‪*È"˘¯ Ô‬‬
‫‪˙ÂÏÚ Î"‰Ò‬‬
‫‪‰Ê‰‬‬
‫·‪Á"˘ ÈÂÈÏÈÓ‬‬
‫התשס"ו‬
‫התשס"ז‬
‫‪90‬‬
‫‪62‬‬
‫‪45‬‬
‫‪80‬‬
‫‪45‬‬
‫‪27‬‬
‫‪180‬‬
‫‪169‬‬
‫התשס"ח‬
‫התשס"ז‬
‫התשס"ח‬
‫‪54.8‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪41.5‬‬
‫‪80‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪54.4‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪151.3‬‬
‫‪104‬‬
‫‪107.1‬‬
‫התקציב המיועד של קר רש"י בשני התשס"ההתשס"ז כולל את עלויות ההזנה של כלל תלמידי‬
‫יוח"א‪.‬‬
‫מדובר בהוצאות על הזנת כ‪ 154,000‬תלמידי בשנת התשס"ה‪ ,‬כ‪ 131,000‬תלמידי בשנת התשס"ו‪,‬‬
‫כ‪ 146,000‬תלמידי בשנת התשס"ז וכ‪ 123,000‬תלמידי בשנת התשס"ח‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫התקציב המיועד הוא התקציב שאישר אג התקציבי במשרד האוצר לבקשת ועדת הרכישות של‬
‫משרד החינו‪ #‬ולפי אוכלוסיית היעד בכל שנה‪.‬‬
‫התקציב המעודכ נקבע על פי אישורי ההפעלה של מפעל ההזנה‪ .‬תקציב זה מחושב באמצעות‬
‫שקלול של מספר ימי ההזנה ומספר הרשויות ובתי הספר שהשתתפו בפועל במפעל ההזנה בכל שנה‪.‬‬
‫משרד האוצר מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר ‪ ,2009‬כי התקציב המאושר ליישו חוק‬
‫ארוחה יומית בכל אחד מהשני התשס"ההתשס"ו היה ‪ 50‬מיליו ש"ח‪ .‬ע זאת לנתו זה לא נמצא‬
‫תיעוד‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪˙Â˘Ï ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÔÂÓÈÓÏ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ·Èˆ˜‰˘ ÌÈÓÂÎÒ‰˘ Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ÌÈÂ˙‰Ó‬‬
‫‪ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘Ï ÂÊ ‰¯ËÓÏ ·Èˆ˜‰˘ ÌÂÎÒ‰Ó ÌÈÏ„‚ Âȉ Á"Ò˘˙‰Â Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω‬‬
‫‪·Èˆ˜˙‰ ۘȉ· ‰„È¯È ˙Ó‚Ó ‰˙Èȉ Á"Ò˘˙‰-Â"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙¢· ,Â"Ò˘˙‰‬‬
‫‪˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ Ô˙ÂÙ˙˙˘‰ ¯ÂÚÈ˘ ˙˘‰ ·˜Ú ÏÚÙÓ‰ ÔÂÓÈÓÏ ÏÏÂΉ „ÚÂÈÓ‰‬‬
‫‪Á"Ò˘˙‰ ˙˘· ·Èˆ˜˙‰ ۘȉ· ‰„È¯È‰Ó ‡ˆÂÈ ÏÚÂÙÎ .ÏÚÙÓ‰ ÔÂÓÈÓ· È"˘¯ Ô¯˜ Ï˘Â‬‬
‫ˆ‪.‰˘ ‰˙‡· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ „Úȉ ˙ÈÈÒÂÏ· ˙¯ÎÈ ‰„ÈÓ· ‰ÓˆÓÂ‬‬
‫מנהל האג הבכיר לארגו הלימודי וסג מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינו מסר בתשובתו‬
‫למשרד מבקר המדינה כי התקציב שנקבע לצור יישו החוק לא היה ריאלי‪.‬‬
‫אג התקציבי במשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה מסרו בתשובותיה למשרד מבקר המדינה‬
‫מספטמבר ‪ 2008‬כי תקציב הממשלה למפעל ההזנה גדל ע השני וכי הממשלה הקצתה בשני‬
‫התשס"ה!התשס"ח סכומי נכרי למימו מפעל ההזנה‪ .‬עוד מסרו כי חלוקת התקציב נקבעת על‬
‫פי סדר העדיפויות שקובעת הממשלה באישור הכנסת‪.‬‬
‫‪ .2‬הועלה כי מאחר שלא כל הרשויות המקומיות וכל בתי הספר שעליה הוחל החוק השתתפו‬
‫בפועל במפעל ההזנה‪ ,‬נוצר בסעי מפעל ההזנה שבתקציב משרד החינו עוד תקציבי שלא‬
‫נוצל‪ .‬להל נתוני לגבי עלות מפעל ההזנה בפועל‪ 35‬בשני התשס"ו והתשס"ז‪:‬‬
‫˘˙‬
‫‪ÌÈ„ÂÓÈω‬‬
‫‪ÏÚÙÓ ˙ÂÏÚ‬‬
‫‪‰Ê‰‰‬‬
‫התשס"ו‬
‫התשס"ז‬
‫‪˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰‬‬
‫)‪(Ìȯ‰ ÏÏÂÎ‬‬
‫‪˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫‪ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó‬‬
‫‪˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫˜¯‪È"˘¯ Ô‬‬
‫‪˙ÂÏÚ Î"‰Ò‬‬
‫‪‰Ê‰‬‬
‫·‪Á"˘ ÈÂÈÏÈÓ‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪25.1‬‬
‫‪41‬‬
‫‪23.9‬‬
‫‪13.7‬‬
‫‪93.6‬‬
‫‪86.9‬‬
‫נוכח עודפי התקציב‪ ,‬פנתה שרת החינו‪ ,‬פרופ' יולי תמיר‪ ,‬לשר האוצר דאז‪ ,‬מר אברה הירשזו‪,‬‬
‫בפברואר ‪ 2007‬בבקשה להגדיל את שיעור התלמידי המקבלי הזנה במסגרת התקציב שהוקצה‬
‫לאותה שנה‪ ,‬ולצר למפעל ההזנה תלמידי נוספי מאשכולות ‪" :5!2‬מאחר ועל פי הצפי‬
‫המתקבל מיישו חוק ארוחה יומית‪ ,‬בשנת תשס"ז לא ננצל את מלוא התקציב בהתא למסגרות‬
‫התלמידי שהוסכמו בינינו"‪ .‬באפריל ‪ 2007‬פנה ג מר שמואל אבואב‪ ,‬מנכ"ל משרד החינו דאז‪,‬‬
‫למר רענ דינור‪ ,‬מנכ"ל משרד ראש הממשלה‪ ,‬בעניי זה‪ .‬הועלה כי שיעור התלמידי הניזוני לא‬
‫הוגדל בשנת הלימודי התשס"ז‪.‬‬
‫נמצא כי משרד האוצר מתנגד להגדלת שיעור התלמידי המוזני על חשבו עודפי התקציב‪,‬‬
‫בטענה שהדבר עלול ליצור גירעו בתקציב בשנה שלאחר מכ‪ ,‬שכ כל עוד החוק מוסי לחול ג‬
‫על הרשויות המקומיות שלא הפעילו את מפעל ההזנה עשויה המדינה להתחייב להזינ בעתיד‬
‫נוס על הרשויות שיצטרפו למפעל‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪35‬‬
‫‪158‬‬
‫ס כל עלות מפעל ההזנה כוללת ג הוצאות תקורה שה עלויות ההפעלה של מפעל ההזנה שקר‬
‫רש"י זכאית לה‪ ,‬לרבות עלויות העסקת של מנחי אזוריי‪ ,‬עלות הפעלתו של מער בקרה על טיב‬
‫המזו‪ ,‬על איכותו ועל כמותו ועלות הבקרה התקציבית‪ .‬משרד החינו משל ‪ 75%‬מהוצאות‬
‫ההפעלה וקר רש"י משלמת ‪ 25%‬מה‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫עוד עולה כי בשל מגבלות התקציב חלק מהרשויות החלשות המדורגות באשכולות ‪ 4!2‬לא‬
‫נכללות בי הרשויות שתלמידיה זכאי להזנה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עיריית סח'ני‪ ,‬המדורגת באשכול ‪,2‬‬
‫ביקשה להיכלל במפעל ההזנה א בקשתה נדחתה בשל היעדר תקציב‪.‬‬
‫מנהל היחידה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוקטובר ‪ 2008‬כי משרד החינו החליט‬
‫לבצע הלי להפסקת החלתו של החוק על רשויות מקומיות מסוימות‪ ,36‬כדי שיהיה אפשר להחיל‬
‫את החוק על רשויות אחרות במקומ‪ .‬ע זאת ציי כי הדבר מותנה באישורו של משרד האוצר‪.‬‬
‫‪˘Â·È‚Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÛÂ˙È˘· ÏÚÙÈ ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫„¯‪‰È‰È˘ È„Î ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓÏ ‰ˆ˜Â‰˘ ‡ÏÈÓÓ Ï·‚ÂÓ‰ ·Èˆ˜˙‰ Ï˘ È·ËÈÓ ÏˆÈÏ ÌÈÎ‬‬
‫‡‪Íη ,‰˘˜ ÈÏÎÏΉ Ô·ˆÓ˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ·¯Ó· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ¯˘Ù‬‬
‫‪.˜ÂÁ‰ ˙¯ËÓ ˙‡ ÌÈ˘‚‰Ï‬‬
‫בעקבות הביקורת הודיע אג התקציבי במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה בינואר ‪ ,2009‬כי‬
‫בנובמבר ‪ ,2008‬הודיע שר האוצר לשרת החינו על הסכמתו לכ ש"במידה ויישוב או מוסד שהיו‬
‫זכאי להזנה על פי חוק יפסיקו להיות זכאי על פי חוק מעתה ואיל מסיבות כאלו ואחרות‪ ,‬נית‬
‫יהיה בתיאו ותחת הסכמת אג התקציבי להחליפ ביישובי אחרי‪ ,‬וזאת תחת התחשבות‬
‫באשכולות הכלכליי חברתיי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ובכפו למסגרת התקציבית‬
‫המוקצית לנושא"‪ .‬אג התקציבי מסר כי הדבר יאפשר בעתיד ניצול מיטבי של התקציב שהוקצה‬
‫לנושא ההזנה‪.‬‬
‫השתתפות הרשויות המקומיות במימו
מפעל ההזנה‬
‫על פי סעי ‪ 6‬לחוק‪ ,37‬ראש הממשלה יקבע‪ ,‬על פי המלצות הוועדה המייעצת ובאישור ועדת‬
‫הכספי של הכנסת‪ ,‬את שיעורי ההשתתפות המרביי של כל רשות חינו מקומית במימו מפעל‬
‫ההזנה‪ .‬הוועדה המייעצת תגיש את המלצותיה בנושא לראש הממשלה לאחר שהתייעצה ע שר‬
‫הפני ואפשרה למרכז השלטו המקומי להשמיע את טענותיו בנושא‪ .‬על פי החוק‪ ,‬המלצות‬
‫הוועדה המייעצת בדבר שיעורי ההשתתפות המרביי של הרשויות ייקבעו בהתא לדירוג‬
‫הכלכלי!חברתי של הרשויות על פי דירוג הלמ"ס‪.‬‬
‫בהתא לחוק הקי ראש הממשלה ועדה מייעצת שהיו"ר שלה היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה‬
‫וחבריה היו נציגי משרדי החינו‪ ,‬הרווחה והאוצר‪ ,‬נציג הביטוח הלאומי ונציגי גופי‬
‫התנדבותיי‪.‬‬
‫‪ .1‬הועלה כי בשל מורכבות של הסדרי שנקבעו בחוק ובשל התמשכות ההליכי שבה‬
‫מעורבי גופי רבי התעכבה במידה ניכרת תחילת ביצועו של החוק בשנת הלימודי התשס"ז‪,‬‬
‫כמפורט להל‪:‬‬
‫‪ .2‬א שחוק ארוחה יומית נכנס לתוק כבר בינואר ‪ ,2005‬דהיינו בשנת הלימודי התשס"ה‪,‬‬
‫הוחל בביצוע מפעל ההזנה על פי החוק כאמור רק בשנת הלימודי התשס"ז‪ .‬הוועדה המייעצת‬
‫התכנסה רק ביולי ובאוגוסט ‪ 2006‬לדיוני בנושא קביעת שיעורי ההשתתפות המרביי של‬
‫__________________‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫הכוונה לרשויות השייכות לאשכולות "גבוהי" יחסית שאינ מעוניינות להשתת במפעל ההזנה‪.‬‬
‫בנוסחו המקורי‪ .‬החוק תוק בשנת ‪ 2008‬ונקבע הסדר שונה‪ .‬ראו להל‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫הרשויות המקומיות‪ .‬במהל הדיו אפשרה הוועדה למרכז השלטו המקומי להשמיע את טענותיו‬
‫על פי חוק‪.‬‬
‫ב!‪ 7.8.06‬פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויו"ר הוועדה המייעצת‪ ,‬מר רענ דינור‪ ,‬לשר הפני‬
‫דאז‪ ,‬מר רוני בר!או‪ ,‬על מנת לקיי את חובת ההיוועצות שנקבעה בחוק‪ .‬ב!‪ 20.8.06‬אישר שר‬
‫הפני דאז את שיעורי ההשתתפות שקבעה הוועדה בהמלצותיה‪ .‬בספטמבר ‪ 2006‬אישרה ועדת‬
‫הכספי של הכנסת את שיעורי ההשתתפות האמורי‪.‬‬
‫משרד ראש הממשלה הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי כינוס הוועדה המייעצת התעכב‬
‫בשל הקושי במינוי נציגי משרדי הממשלה בוועדה ונוכח כמה אירועי שהתרחשו בתקופה‬
‫האמורה‪ ,‬ובה יישו תכנית ההתנתקות והבחירות הכלליות לכנסת שהתקיימו בשנת ‪.2006‬‬
‫‪‰„Ú‰ ˘‡¯· „ÓÂÚ‰ ,‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó Ï"ÎÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪˙‡ ˙ÒΉ ‰Ï·È˜ ·˘ „ÚÂÓÏ ÍÂÓÒ· ‰„Ú‰ Ï˘ ‰ÒÂÈÎÏ ÏÂÚÙÏ È‡¯ ‰È‰ ÈÎ ,˙ˆÚÈÈÓ‰‬‬
‫‪.ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ Ï˘ ‰˙ÏÈÁ˙ „ÚÂÓÏ ÍÂÓÒ· ,ÔÎÓ ¯Á‡Ï ȈÁ ‰˘Î ‡Ï ˜ÂÁ‰‬‬
‫להל יוצגו שיעורי ההשתתפות המרביי של הרשויות במימו המפעל בשנות הלימודי התשס"ז‬
‫)‪ (2007!2006‬והתשס"ח )‪ (2008!2007‬אשר נקבעו במסגרת המלצות הוועדה‪:38‬‬
‫‡˘‪È˙¯·Á-ÈÏÎÏÎ ÏÂÎ‬‬
‫שיעור ההשתתפות המרבי של הרשויות‬
‫)כולל תשלומי הורי(‪ ,‬באחוזי‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ .3‬החוק קובע‪ 39‬כי הוועדה המייעצת רשאית‪ ,‬במסגרת מת המלצותיה‪ ,‬לקבוע כי שיעור‬
‫השתתפותה של רשות מקומית השייכת לאשכול מסוי יהיה קט משל שאר הרשויות הנכללות‬
‫באותו אשכול‪ ,‬א מצאה כי הדבר דרוש בשל מצבה הכלכלי המיוחד של הרשות המקומית‪.‬‬
‫הועלה כי לפי הנחיית הוועדה המייעצת ביצע הצוות המקצועי של משרד ראש הממשלה‪ ,‬של‬
‫משרד האוצר ושל משרד החינו‪ ,‬בשיתו נציגי משרד הפני‪ ,‬עבודת מטה משלימה לגיבוש‬
‫אמות מידה שלפיה ייקבעו שיעורי ההשתתפות המופחתי של רשויות מקומיות שמצב הכלכלי‬
‫קשה‪.‬‬
‫ב!‪ 8.1.07‬אישרה הוועדה המייעצת המלצות לשנת הלימודי התשס"ז בדבר הפחתת שיעורי‬
‫ההשתתפות של רשויות מקומיות במקרי מיוחדי‪ .‬הוועדה קבעה תנאי מצטברי שרק רשות‬
‫מקומית שתעמוד בה תהיה רשאית לפנות למשרד החינו בבקשה להפחתת שיעורי השתתפותה‬
‫בשנת הלימודי התשס"ז וה‪ :‬הרשות המקומית מדורגת באשכול ‪ 4!1‬של הלמ"ס; מספר תלמידי‬
‫בתי הספר היסודיי שהחוק חל עליה בתחו הרשות המקומית גדול מ!‪ ;2,500‬הרשות המקומית‬
‫מפעילה תכנית הבראה ושיעור הגירעו המצטבר שלה לשנת ‪ 2005‬גדול מ!‪ 25%‬מתקציבה או‬
‫הרשות המקומית עדיי אינה משתתפת בתכנית הבראה א הגירעו השוט שלה לשנת ‪ 2006‬צפוי‬
‫__________________‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪160‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2006‬בעקבות פניית מרכז השלטו המקומי‪ ,‬החליטה הוועדה המייעצת להמלי‪ %‬על‬
‫הפחתת שיעור ההשתתפות המרבי של הרשויות המקומיות באשכול ‪ 6‬מ&‪ 60%‬ל&‪.50%‬‬
‫בנוסחו המקורי אשר היה בתוק עד אפריל ‪.2008‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫להיות גדול מ!‪ 5%‬מתקציבה ועל פי החלטת משרד הפני תגובש תכנית הבראה עבור הרשות‪.‬‬
‫הוועדה קבעה כי שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות העומדות בכל התנאי המצטברי‬
‫יופחתו לכל היותר בעוד עשרה אחוזי )למשל לגבי רשות באשכול ‪ 1‬מ!‪ 20%‬ל!‪.(10%‬‬
‫ב!‪ 11.2.07‬קוימה חובת ההתייעצות ע שר הפני‪.‬‬
‫ב!‪ 12.2.07‬פנה ראש הממשלה‪ ,‬מר אהוד אולמרט‪ ,‬ליו"ר ועדת הכספי דאז‪ ,‬הרב יעקב ליצמ‪,‬‬
‫בבקשה לאשר את ההפחתה בשיעורי ההשתתפות המרביי‪ .‬ב!‪ 14.2.07‬אישרה וועדת הכספי את‬
‫הקריטריוני לחריגי בנושא שיעורי ההשתתפות של הרשויות במפעל ההזנה לשנת הלימודי‬
‫התשס"ז‪ .‬בעקבות כ הודיע מנכ"ל משרד החינו דאז‪ ,‬מר שמואל אבואב‪ ,‬ב!‪ 19.2.07‬לרשויות‬
‫המקומיות הנכללות במפעל ההזנה והמדורגות באשכולות ‪ 4!1‬לפי דירוג הלמ"ס כי ה רשאיות‬
‫להגיש בקשה להנחה בשיעור ההשתתפות‪ .‬בפברואר ובמרס ‪ 2007‬דנה ועדת החריגי של משרד‬
‫החינו בבקשות הרשויות המקומיות‪ .‬לוועדה הוגשו בקשות של שבע רשויות‪ :‬שגב שלו‪ ,‬עיר‬
‫הכרמל‪ ,‬ערערה בנגב‪ ,‬רהט‪ ,‬כסייפה‪ ,‬אופקי וכפר מנדא‪ .‬הוועדה אישרה את בקשת של חמש‬
‫רשויות‪ .‬הועלה כי הוועדה לא אישרה את בקשותיה של עיריית רהט ושל המועצה המקומית שגב‬
‫שלו מפני שלא עמדו בקריטריוני שנקבעו‪.‬‬
‫‪ȯÂÚÈ˘ ˙‡ 2006 ¯·ÓËÙÒ· ¯·Î ‰¯˘È‡ ÌÈÙÒΉ ˙„Ú¢ Û‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ ¯ÂÓ‡‰Ó‬‬
‫‪¯‡ÂÈ· ˜¯ ‰È˙ˆÏÓ‰ ˙‡ ˙ˆÚÈÈÓ‰ ‰„Ú‰ ‰˘·È‚ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ˙ÂÙ˙˙˘‰‰‬‬
‫‪,2007 ¯‡Â¯·Ù „Ú Â΢Ó˙‰ ÌÈ˙ÁÙÂÓ ˙ÂÙ˙˙˘‰ ȯÂÚÈ˘ ˙ÚÈ·˜Ï ÌÈÎÈω‰ ÈΠ,2007‬‬
‫„‪.ÌÈ˘„ÂÁ ‰˘ÈÓÁÎ ÂÈȉ‬‬
‫שיעורי ההשתתפות המופחתי שנקבעו בשנת הלימודי התשס"ז היו תקפי שנה‪ .‬לקראת שנת‬
‫הלימודי התשס"ח קבעה שרת החינו כי הוועדה המייעצת לראש הממשלה תקבע את אמות‬
‫המידה הנוספות שלפיה תפעל ועדת החריגי לא יאוחר מהשבוע השלישי של אוגוסט‪ ,‬וכי ועדת‬
‫הכספי תאשר את אמות המידה לא יאוחר מתחילת ספטמבר‪.‬‬
‫הועלה כי רק ב!‪ ,20.1.08‬בעקבות המלצותיה של הוועדה המייעצת‪ ,‬ביקש ראש הממשלה מיו"ר‬
‫ועדת הכספי לשוב ולאשר אמות מידה להפחתת שיעורי ההשתתפות‪ .‬הוועדה הציעה את אות‬
‫אמות מידה שנקבעו בשנת התשס"ז‪ ,‬א הקלה וקבעה כי המספר המזערי של תלמידי הרשות‬
‫המקומית שבו מותנית הזכות להגיש בקשה להנחה יוקט ל!‪ .2,000‬ב!‪ 28.1.08‬אישרה וועדת‬
‫הכספי את אמות המידה‪.‬‬
‫בפברואר ובמרס ‪ 2008‬התכנסה ועדת החריגי במשרד החינו והחליטה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬להעניק הנחה‬
‫למועצות המקומיות כסייפה‪ ,‬ערערה בנגב וג'סר אל!זרקא‪ .‬הועלה כי חלק מהרשויות‪ ,‬ובה שלוש‬
‫המועצות המקומיות האלו‪ ,‬החלו בשנת הלימודי התשס"ח בהפעלת מפעל ההזנה רק לאחר‬
‫שהתקבלה החלטת משרד החינו לתת לה הנחות‪ .‬עוד הועלה כי בסו אפריל ‪ 2008‬טר נמסר‬
‫לרשויות המקומיות שבה ביקר צוות הביקורת‪ ,‬לוד ואופקי‪ ,‬מה החליטה ועדת החריגי של‬
‫משרד החינו בעניינ‪.‬‬
‫בתשובתה של המועצה המקומית ג'סר!אל!זרקא למשרד מבקר המדינה מאוקטובר ‪ 2008‬נמסר כי‬
‫מנהלי בתי הספר היסודיי לא הצליחו‪ ,‬על א מאמציה הרבי‪ ,‬לגייס את הסכו המבוקש מכל‬
‫ילד‪ ,‬בשל המצב החברתי!כלכלי הקשה של התושבי ! לכל תושב ‪ 4!5‬ילדי בממוצע הלומדי‬
‫בבתי הספר‪ .‬כמו כ‪ ,‬עקב גירעו התקציב של המועצה והיותה נתונה בתכנית הבראה היא מתקשה‬
‫להשתת במימו המפעל‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫בתשובתו של מרכז השלטו המקומי למשרד מבקר המדינה מאוגוסט ‪ 2008‬נמסר כי הוא התריע‬
‫על הקשיי הביורוקרטיי ועל הדרישות שהרשויות החלשות התקשו לקיי וביקש לפשט את‬
‫ההליכי ולהגמיש את הקריטריוני‪ ,‬א בקשתו נענתה באיחור רב והדבר גר לעיכובי בהפעלת‬
‫מפעל ההזנה‪.‬‬
‫בתשובתו של אג התקציבי במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה נמסר כי לפי עמדת המשרד‬
‫ראוי שייקבעו בהקד האפשרי אמות המידה להפחתה בשיעור ההשתתפות של הרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬ע זאת‪ ,‬זכאות של רשויות מקומיות להפחתת שיעור ההשתתפות במימו מפעל‬
‫ההזנה מותנית באישור התקציב המוקצה להפעלת המפעל‪ ,‬ומתוק חוק תקציב המדינה מובא‬
‫התקציב לאישור רק בחודש דצמבר‪.‬‬
‫משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה‪ ,‬כי הפחתת שיעורי ההשתתפות של‬
‫הרשויות המקומיות מהאשכולות הנמוכי בשנות הלימודי התשס"ז!התשס"ח‪ 40‬הקלה עליה‬
‫במידה ניכרת‪ .‬עוד מסר כי החוק לא חייב את הוועדה המייעצת להמלי‪ 0‬על הפחתת שיעורי‬
‫ההשתתפות‪ ,‬אלא רק ציי זאת כאפשרות הנתונה לשיקול דעתה של הוועדה‪.‬‬
‫‪ÈÎ ˙ˆÚÈÈÓ‰ ‰„Ú· ÌÈÙ˙˙˘Ó ̉ȂȈ˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‡‪ÌÈ˙ÁÙÂÓ ˙ÂÙ˙˙˘‰ ȯÂÚÈ˘ ˙ÚÈ·˜· ͯˆ‰ È·‚Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ˙Ï·˜˘ ¯È·Ò ‰Ê ÔÈ‬‬
‫‪ÍÎ ·˜Ú .ÍÎ ÏÎ ·¯ ÔÓÊ Í˘ÓÈ˙ ‰˙ÁÙ‰‰ ȯÂÚÈ˘ ÂÚ·˜ÈÈ Ô‰ÈÙÏ˘ ‰„ÈÓ‰ ˙ÂÓ‡ È·‚ÏÂ‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯Ï ‰˙ÁÙ‰‰ ȯÂÚÈ˘ ¯·„· ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌȂȯÁ‰ ˙„Ú ˙ËÏÁ‰ ‰Ï·˜˙‰‬‬
‫˘‪˙¢ ÚˆÓ‡ ˙‡¯˜Ï ˜¯ ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· Ô˙ÂÙ˙˙˘‰ ¯ÂÚÈ˘ ˙˙ÁÙ‰Ï ‰˘˜· Â˘È‚‰‬‬
‫‪ÔÎ ÂÓÎ .˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ·¯˜· ˙‡„Â-È‡Ï Ì¯‚ ¯·„‰ .Á"Ò˘˙‰Â Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω‬‬
‫‡‪˙ÚÈ„ÈÏ Â‡·Â‰ ‡Ï Ô‰ ‰È˙ˆÏÓ‰ ˙‡ ‰¯ÒÓ ÌȂȯÁ‰ ˙„Ú¢ ¯Á‡Ï Û‡ ÈÎ ¯È·Ò ‰Ê ÔÈ‬‬
‫‪ȯÂÚÈ˘ ¯Â˘È‡-ȇ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ,˙‡Ê ÌÚ .˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰ È„È ÏÚ ˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰ Úˆȷ-È‡Ï ‰ÏÈÚ ˘Ó˘Ï ȄΠ· Ôȇ ÌÈ˙ÁÙÂÓ ˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫‪.˙ÂÈÓ˜Ӊ‬‬
‫‪ .4‬באפריל ‪ 2008‬קיבלה הכנסת תיקו לחוק‪ 41‬שמטרתו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬לפשט את המנגנו המורכב‬
‫שנקבע בחוק לעניי קביעת שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות‪ .‬על פי התיקו לחוק‪,‬‬
‫יקבע שר החינו‪ ,‬בהסכמת שר האוצר ושר הפני‪ ,‬את שיעורי ההשתתפות של רשויות החינו‬
‫המקומיות‪ ,‬וכ יקבע בהסכמת את שיעורי ההשתתפות השוני של רשויות מקומיות שבעניינ‬
‫מתקיימות נסיבות מיוחדות‪ ,‬לרבות מצב כלכלי מיוחד‪ .‬לצור קביעת הזכאות לשיעורי השתתפות‬
‫מיוחדי תוק ועדה שחבריה יהיו מעובדי משרד החינו‪ ,‬וכ נציג שימנה שר הפני‪ ,‬והיא תקבל‬
‫החלטות לעניי זכאות של רשויות חינו מקומיות לשיעורי השתתפות מיוחדי‪.‬‬
‫תשלומי ההורי‬
‫על פי החוק‪ ,‬רשות מקומית שבתחומה מתקיי מפעל ההזנה רשאית באישור שר החינו לגבות‬
‫מההורי דמי השתתפות במימו חלקה של הרשות בתקציב מפעל ההזנה‪ ,‬בשיעורי שיקבע השר‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪162‬‬
‫זאת לעומת שיעורי השתתפות הרשויות המקומיות במסגרת החלטת הממשלה )בשני התשס"ה&‬
‫התשס"ו( שעמדו על ‪ 50%‬לכלל הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫חוק ארוחה יומית )תיקו(‪ ,‬התשס"ח&‪.2008‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫על פי החוק‪ ,‬את התשלומי שייגבו מההורי יקבע השר לפי אמות מידה כלכליות!חברתיות‬
‫ובמסגרת התשלומי הנקבעי לפי סעי ‪)6‬ד( לחוק לימוד חובה‪ ,‬התש"ט!‪.421949‬‬
‫תקרת דמי ההשתתפות של ההורי במפעל ההזנה‪ ,‬אות רשאית הרשות המקומית לגבות‬
‫מההורי‪ ,‬נקבעת על ידי שר החינו וטעונה אישור של ועדת החינו‪ ,‬התרבות והספורט של‬
‫הכנסת )להל ! ועדת החינו(‪ .‬אמת המידה העיקרית שלפיה נקבעת תקרת דמי ההשתתפות היא‬
‫הכנסה לנפש‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ח נקבע כי רשות מקומית תהיה רשאית לגבות מההורי‬
‫דמי השתתפות מרביי של ‪ 5.5‬ש"ח לארוחה‪ ,‬אול לא יותר מחלקה של הרשות במימו הארוחה‪.‬‬
‫שיעור ההשתתפות של ההורי במימו ארוחתו של כל אחד מהתלמידי נקבע באופ מדורג על פי‬
‫ההכנסה לנפש במשפחתו‪ .‬עוד נקבע כי ביישובי המדורגי באשכול ‪ 1‬יהיה שעור ההשתתפות‬
‫המרבי של הורי התלמידי ‪ 0.5‬ש"ח לתלמיד לארוחה‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ח היה שיעור‬
‫השתתפות של ההורי במימו הארוחות בטווח שבי ‪ 68‬ש"ח ל!‪ 748‬ש"ח בשנה‪.43‬‬
‫גביית תשלומי הורי על ידי הרשויות המקומיות‬
‫‪ .1‬הועלה כי בפועל רוב הרשויות המקומיות אינ מבצעות בדיקה פרטנית של סכו ההכנסה‬
‫לנפש על מנת לקבוע את שיעור תשלומי ההורי‪ ,‬א שהדבר מתחייב מהחלטת ועדת החינו‪,‬‬
‫אלא מפעילות ועדות הנחה המאפשרות מת הנחה משלה לנזקקי או מנהיגות כללי אחרי‬
‫לקביעת שיעור התשלו‪ .‬להל דוגמאות‪:‬‬
‫ע י ר י י ת ר ה ט ‪ :‬הועלה כי העירייה גובה מההורי תערי גבוה מזה שאושר לה על פי החלטת‬
‫ועדת החינו‪ .‬בשנת התשס"ו גבתה העירייה שלושה שקלי לארוחה מכל תלמיד‪ .‬בעקבות עתירה‬
‫לבג"‪ 0‬בבקשה לדרוש מהעירייה לחדול מגביית היתר הופסקה הפעלת מפעל ההזנה‪ .‬במרס ‪2007‬‬
‫חודשה הפעלת מפעל ההזנה‪ ,‬אול הועלה כי מאותו מועד גבתה העירייה מההורי שקל אחד‬
‫לארוחה‪ ,‬שלא לפי החלטת ועדת החינו ולפיה הסכו המרבי לגבייה יהיה ‪ 0.5‬ש"ח לתלמיד‬
‫ביישובי המדורגי באשכול ‪.1‬‬
‫עוד הועלה כי בינואר ‪ ,2008‬כשהוחל בהפעלת מפעל ההזנה לשנת הלימודי התשס"ח‪ ,‬הודיעה‬
‫העירייה להורי כי עליה לשל שני שקלי לארוחה )כלומר פי ארבע מהסכו המרבי(‪ .‬בפועל‬
‫העירייה מטילה את עול התשלו כולו על הורי התלמידי‪ .‬ע זאת העירייה נשאה בשנות‬
‫הלימודי התשס"ז והתשס"ח בעלות הזנת של התלמידי שהוריה מסרבי לשל את חלק‬
‫ושל תלמידי נזקקי‪ .‬לטענת העירייה היא הנחתה את בתי הספר שכל תלמיד שאי ידו משגת‬
‫לשל בעד ההזנה יקבל ארוחה חמה‪ ,‬וזו מדיניות "ברורה ושקופה"‪ .‬ע זאת‪ ,‬הנחיה זו לא‬
‫פורסמה מאחר ש"לא נית להוציא הנחיה גורפת‪ ,‬אחרת יהפכו חלק גדול מבעלי היכולת לאי יד‬
‫משגת כהר עי"‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫וזוהי לשו הסעי ‪" :‬מי שזכאי לחינו חינ לפי סעי זה‪ ,‬לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלו‬
‫אחר בעד לימודיו במוסד חינו רשמי או בעד לימודיו במוסד חינו אחר שאוצר המדינה נושא‬
‫בשכר לפי סעי קט )ג(; ואול רשות החינו המקומית שבתחו שיפוטה נמצא מוסד החינו שבו‬
‫הוא לומד‪ ,‬ובמוסד חינו שאינו רשמי & רשות החינו המקומית כאמור או בעל המוסד‪ ,‬יהיו רשאי‪,‬‬
‫באישור השר‪ ,‬לגבות תשלומי והחזר הוצאות‪ ,‬בשיעורי שהשר יקבע‪ ,‬בעד אספקה שה נותני לו‪,‬‬
‫ובעד שירותי שה נותני לו נוס על השירותי אשר השר הגדיר אות בתקנות כשירותי‬
‫מקובלי‪ .‬אישור השר וקביעת שיעור התשלומי והחזר הוצאות בידי השר טעוני אישור ועדת‬
‫החינו והתרבות של הכנסת"‪.‬‬
‫לפי חישוב של ‪ 136‬ימי הזנה בשנה‪ .‬ההזנה מתחילה בראשית חודש חשו )לאחר החגי( ומתקיימת‬
‫ארבעה ימי בשבוע‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪Ï„‚ ÌÂÎÒ Ìȯ‰‰Ó ˙·‚Ï ˙ÎÓÒÂÓ ‰È‡ ÈΠˉ¯ ˙ÈȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪.ı"‚· ¯ÈÚ‰˘ ÈÙÎ ,˙ÒΉ Ï˘ ÍÂÈÁ‰ ˙„Ú ‰¯˘È‡˘ ‰ÊÓ‬‬
‫ע י ר י י ת א ו פ ק י ‪ :‬העירייה אינה בודקת הכנסה לנפש בכל משפחה לצור קביעת תערי‬
‫השתתפותו של כל תלמיד בעלות הארוחה‪ ,‬לטענתה בשל המשאבי הרבי הנדרשי לש כ‪.‬‬
‫במקו הלי זה קבעה העירייה תערי אחיד‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ח קבעה העירייה שהתערי‬
‫שישל תלמיד לארוחה יהיה כשלושה ש"ח )חלקה של העירייה הוא כ!‪ 0.7‬ש"ח לארוחה(‪ .‬בבתי‬
‫הספר הוקמה ועדה בית!ספרית בראשות מנהל בית הספר ובהשתתפות ועד ההורי‪ ,‬שמתפקידה‬
‫לקבל החלטות בעניי מת הנחות לתלמידי שמצב הכלכלי אינו מאפשר לה לממ את מלוא‬
‫עלות ההזנה ועל כ יהיו זכאי לקבלת "מלגה" בשיעור ‪ 50%!20%‬מסכו ההשתתפות של‬
‫ההורי‪ .‬קר המלגות לטובת מפעל ההזנה לילדי שיד אינ משגת לממ את מלוא עלות ההזנה‬
‫ממומנת מתקציב העירייה ומתרומות‪ .‬ע זאת משאבי הקר מצומצמי ועל כ נית להקצות את‬
‫הכספי לכ!‪ 10%‬מהתלמידי בלבד‪ .‬העירייה העריכה כי הוצאותיה למימו השתתפות של‬
‫הורי מעוטי יכולת במפעל ההזנה מסתכמות בכ!‪ 250,000‬ש"ח‪.‬‬
‫ע י ר י י ת ק ר י י ת מ ל א כ י ‪ :‬העירייה אינה בודקת את ההכנסה לנפש בכל משפחה לצור‬
‫קביעת תערי ההשתתפות של כל תלמיד בעלות הארוחה‪ .‬במקו הלי זה קבעה העירייה כמה‬
‫תעריפי לגבייה לפי מספר הילדי בכל משפחה המשתתפי במפעל ההזנה‪ .‬בשנת הלימודי‬
‫התשס"ח היה טווח התעריפי בי ‪ 280‬ש"ח לילד אחד ל!‪ 760‬ש"ח לארבעה ילדי‪ .‬כמו כ ניתנה‬
‫לבתי הספר האפשרות להעניק הנחות נוספות על פי שיקול דעת על סמ ידיעותיה בעניי‬
‫התלמידי ומצב הכלכלי‪ .‬האחריות לגביית דמי ההשתתפות מההורי מוטלת על בתי הספר‪ .‬בתי‬
‫הספר גובי את התשלו בעבור ההזנה בנפרד מתשלומי הורי אחרי‪.‬‬
‫ע י ר י י ת ל ו ד ‪ :‬העירייה אינה בודקת את ההכנסה לנפש בכל משפחה לצור קביעת תערי‬
‫השתתפותו של כל תלמיד בעלות הארוחה‪ .‬העירייה קבעה כי מנהלי בתי הספר רשאי להעניק‬
‫הנחה על פי המלצות היועצת החינוכית ומחנכת הכיתה‪.‬‬
‫עיריית לוד מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאוקטובר ‪ 2008‬כי העירייה נותנת לבתי‬
‫הספר מלגות לצור מת הנחות לתלמידי נזקקי‪ ,‬וכי הדבר מאפשר לתת תמיכה למספר רב יותר‬
‫של תלמידי נזקקי וכפועל יוצא חלוקת התמיכה הוגנת יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬הועלה כי הסיבה העיקרית לכ שהרשויות המקומיות אינ פועלות על פי המתחייב מהחלטת‬
‫ועדת החינו היא הקושי לקיי מבחני הכנסה על מנת לקבוע את התעריפי שבה יחויבו‬
‫ההורי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במכתב של ראש עיריית מעלות!תרשיחא‪ ,‬מר שלמה בוחבוט‪ ,‬לשרת החינו‪,‬‬
‫פרופ' יולי תמיר‪ ,‬מספטמבר ‪ 2006‬נאמר כי "אי לרשות אפשרות לבצע את מבחני הזכאות של‬
‫אלפי תלמידי מידית‪ .‬התשלו נקבע לפי הכנסה לנפש וכל תושב יצטר להמציא אישור הכנסה‬
‫וכו' דבר שמחייב מנגנו אדיר של איסו נתוני"‪.‬‬
‫עיריית מעלות!תרשיחא מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר ‪ ,2008‬כי הקימה מנגנו‬
‫מיוחד אשר עוסק בבדיקות פרטניות של זכאות התלמידי לארוחות במחיר מוזל‪ .‬ג מתשובת‬
‫של עיריית קריית מלאכי ושל עיריית לוד למשרד מבקר המדינה עולה כי ה מתקשות לקיי את‬
‫מבחני ההכנסה‪.‬‬
‫ע י ר י י ת ת ל א ב י ב ‪ :‬נמצא כי מבי הרשויות המקומיות שנבדקו רק עיריית תל אביב קבעה‬
‫את שיעורי תשלומי ההורי על פי מבח ההכנסה‪ ,‬אול ג היא התקשתה בכ‪ ,‬כמפורט להל‪:‬‬
‫‪164‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫באוקטובר ‪ 2006‬מסר מנהל החינו התרבות והספורט שבעירייה למנהלי בתי הספר הנחיות ולפיה‬
‫סכו ההשתתפות של ההורי יחושב על פי הכנסה לנפש במשפחה )ברוטו( וייקבע על ידי בית‬
‫הספר‪ ,‬לאחר בדיקת המסמכי שנדרשו ההורי לצר‪ :‬שלושה תלושי משכורת אחרוני של כל אחד‬
‫מבני הזוג )עבור שכירי(‪ ,‬דוח שומה לשנה שוטפת ושומה סופית לשנה קודמת )עבור עצמאי(; כל‬
‫קצבאות הביטוח הלאומי; אישורי על תשלומי מזונות או על כל הכנסה נוספת אחרת‪.‬‬
‫הועלה כי מנהלי בתי הספר מתקשי להפעיל את מער הבדיקה של הכנסות המשפחה‪ ,‬הכרו‬
‫בבדיקת תלושי שכר‪ ,‬קצבאות ועוד‪ ,‬וכ מתקשי לאסו מההורי את כל המסמכי הנדרשי‪.‬‬
‫היועצת המשפטית של משרד החינו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי על הרשויות‬
‫המקומיות לפעול לכ שההנחות בדמי ההשתתפות שיינתנו להורי יחושבו לפי הכנסה לנפש‬
‫במשפחתו של התלמיד וייקבעו לפי מתכונת הגבייה המדורגת הנהוגה ג לגבי תחומי אחרי‬
‫)כגו גביית שכר לימוד בגני ילדי(‪ .‬עוד מסרה היועצת המשפטית כי ועדת החינו היא שדרשה‬
‫שמנגנו הגבייה יתבסס על מבח חברתי!כלכלי‪.‬‬
‫‪ÌÈÏÚÂÙ Ìȇ ,‰ÒΉ‰ ÔÁ·Ó ÚÂˆÈ·Ï ÌÈÎÂ¯Ú Ìȇ ¯ÙÒ‰ È˙· ·Â¯ ÌÈȘ‰ ·ˆÓ· ÈÎ ,‡ˆÓ‬‬
‫‪ȯÂÚÈ˘ ˙ÚÈ·˜Ï ˙¢ ˙ÂËÈ˘Ó ˙ÂËÈ˘ ÌȂȉÓ ÍÂÈÁ‰ ˙„Ú ˙ËÏÁ‰Ó ·ÈÈÁ˙Ó‰ ÈÙ ÏÚ‬‬
‫‪‰Ï˘ ¯ÙÒ‰ È˙··˘ ,·È·‡ Ï˙ ˙ÈȯÈÚ ÂÓÎ ,˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ Ì‚ ,ÔÎ ÏÚ ¯˙È .ÌÈÓÂÏ˘˙‰‬‬
‫‪.‰ÒΉ‰ ÈÁ·Ó Úˆȷ· ‰˘˜˙Ó ,ÌÈÙÒΠωÈÏ ¯„ÂÒÓ ÔÂ‚Ó ÏÚÙÂÓ‬‬
‫‪Âȇ ÌÈȘ‰ ‰ÈÈ·‚‰ ÔÂ‚Ó ÚÂ„Ó ÔÂÁ·Ï ˘È ÈÎ ,ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪˙ÂÒΉ ˙˜È„· ,„ÂÚ ˙‡Ê .¯˙ÂÈ Ìȇ˙Ó ¯Á‡ ÔÂ‚Ó Ï˘ ÂÁÂ˙È٠Ϙ˘Ï ÌÈ„ÚÈ· „ÓÂÚ‬‬
‫‪.̉È˙ÂÁÙ˘Ó ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈ˯ٷ Ú‚ÙÏ ‰ÏÂÏÚ ¯ÙÒ‰ È˙· ÈÏ‰Ó È„È ÏÚ Ìȯ‰‰‬‬
‫גיוס תרומות‬
‫בחוק נקבע כי המדינה והרשויות המקומיות רשאיות לממ את חלק בתקציב באמצעות כספי‬
‫תרומות‪.‬‬
‫על פי החלטת הממשלה תרומתה של קר רש"י היוותה ‪ 25%‬מתקציב מפעל ההזנה לשנות‬
‫הלימודי התשס"ה!התשס"ו‪ .‬התרומה המיועדת של קר רש"י למפעל ההזנה לשנת הלימודי‬
‫התשס"ו )על פי החלטת הממשלה( הייתה כעשרה מיליו דולר )‪ 45‬מיליו ש"ח‪ ,‬לאותו מועד(‬
‫לכלל האוכלוסייה‪ .‬תרומתה בפועל של הקר באותה שנה הייתה כ!‪ 23‬מיליו ש"ח בלבד‬
‫)בהתבסס על מספר התלמידי שהשתתפו בפועל במפעל ההזנה(‪.‬‬
‫בעקבות קול הקורא להפעלת מפעל ההזנה שפרס משרד החינו התחייבה קר רש"י להשתת‬
‫במימו ארוחות חמות לשלוש שנות לימוד משנת התשס"ז‪ ,‬ובס כולל שלא יעלה על ‪ 18‬מיליו‬
‫דולר לשלוש השני )כ!‪ 27‬מיליו ש"ח לשנה‪ ,‬לאותו מועד( בכפו לכ שמפעל ההזנה יופעל על‬
‫ידי הקר )ראו להל(‪.‬‬
‫הקר התנתה את השתתפותה בכ שמפעל ההזנה יכלול כ!‪ 192‬אל תלמידי הלומדי במוסדות‬
‫חינו שעליה חל צו יו חינו ארו‪ ,44‬וקבעה כי א מספר התלמידי שייכללו במפעל ההזנה‬
‫בכל שנה יהיה קט ממספר זה‪ ,‬יפחת סכו השתתפותה של הקר בהתא לכ‪ .‬בפועל הייתה‬
‫__________________‬
‫‪44‬‬
‫מדובר במספר התלמידי המשתתפי ביוח"א בשנת הלימודי התשס"ז‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫תרומתה של הקר למפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ז כ!‪ 13‬מיליו ש"ח‪ ,‬שה כשלושה‬
‫מיליו דולר‪ .45‬התקציב המיועד למפעל ההזנה לשנת הלימודי התשס"ח כלל תרומה בס ‪16.5‬‬
‫מיליו ש"ח מקר רש"י )על פי הערכה של כ!‪ 123,000‬תלמידי(‪ .‬יש לציי כי בפועל התרומה‬
‫פחתה עקב השינוי בשער הדולר )התחזקות השקל( בשני התשס"ז!התשס"ח‪.‬‬
‫נמצא כי רק מקצת הרשויות המקומיות שנבדקו הצליחו להשיג תרומות למימו חלק‪:‬‬
‫ע י ר י י ת ק ר י י ת מ ל א כ י ‪ :‬במסגרת משא ומת שקיימה העירייה ע ספק המזו )שהוא‬
‫ארגו ללא כוונת רווח( סוכ כי הספק יית לעירייה תרומה לסיוע במימו מפעל ההזנה בבתי‬
‫הספר ובגני‪ .‬הסיוע שנת הספק לעירייה לשנות הלימודי התשס"ו!התשס"ז הסתכ‬
‫בכ!‪ 210,000‬ש"ח לשנת לימודי‪ .‬היק הסיוע לשנת הלימודי התשס"ח היה דומה‪.‬‬
‫ע י ר י י ת א ו פ ק י ‪ :‬העירייה מקבלת תרומות מכמה גופי‪ ,‬והמרכזי שבה הוא גו המייצג‬
‫את אחת הקהילות היהודיות בארצות הברית‪ .‬גו זה תור כס לאחד מבתי הספר בעיר‪ .‬סכו‬
‫התרומה עבור שנת הלימודי התשס"ו היה ‪ 60,840‬ש"ח‪ ,‬ועבור שנת הלימודי‬
‫התשס"ז ! ‪ 63,609‬ש"ח‪ .‬את כספי התרומה מנהלת קר רש"י‪ .‬כספי התרומה משמשי למת‬
‫"מלגות" ! דהיינו הנחה בדמי השתתפותו של התלמיד בארוחה ! א ה אינ מספיקי לכלל‬
‫התלמידי הנזקקי אלא רק לכ!‪ 10%‬מכלל תלמידי בית הספר‪.‬‬
‫בסיור שקיי צוות הביקורת באחד מבתי הספר באופקי הועלה כי כ!‪ 20‬מתלמידי בית הספר‬
‫סובלי ממצוקה כלכלית‪ .‬ל!‪ 12‬מה מסייע בית הספר במת הנחה‪ ,‬ואת עלות הזנת של שאר‬
‫הילדי‪ ,‬שמונה במספר‪ ,‬תרמו הוריה של תלמידי בבית הספר‪.‬‬
‫ע י ר י י ת ק ר י י ת ש מ ו נ ה‪ :‬בתשובתה של עיריית קריית שמונה למשרד מבקר המדינה‬
‫מספטמבר ‪ 2008‬נמסר שהיא פנתה לגורמי תמיכה פילנטרופיי ולמשרדי ממשלה בבקשה לקבל‬
‫סיוע כספי א "אי קול ואי עונה"‪ ,‬חו‪ 0‬מאשר תרומה שקיבלה בשנת הלימודי התשס"ח‪,‬‬
‫בעקבות כתבה שפורסמה בעיתונות הארצית‪ ,‬ונמסרה למנהלי מפעל ההזנה מטע קר רש"י‪.‬‬
‫בדוח בנק ישראל בעניי ההזנה משנת ‪ 2005‬נאמר כי אי להסתמ על כ שמפעל ההזנה יוסי‬
‫להיות ממומ באופ חלקי מתרומות‪ ,‬שכ התורמי עשויי שלא להתמיד במת התרומות לאור‬
‫זמ‪ .‬עוד נאמר בדוח כי "לא ברור כלל מדוע רשויות המדינה אינ נושאות באחריות המלאה‬
‫למימו )ביחד ע ההורי( א שה מכירות בחשיבות הרבה של מפעל ההזנה"‪ .‬ג במסמ‬
‫שהכינה לשכת מנכ"ל משרד החינו בדצמבר ‪ 2006‬נאמר כי ראוי שהתקצוב יוקצה מתקציב‬
‫המדינה בלבד‪ ,‬שכ תקצוב מתורמי הוא ארעי מטבעו‪ .‬עמדת שרת החינו בעניי זה היא כי‬
‫"לצד הערכתי הרבה לפעילות החברה האזרחית והקרנות‪ ...‬זו אינה מהווה‪ ,‬ואסור שתהווה‪ ,‬תחלי‬
‫לפעילות ולאחריות המדינה"‪.46‬‬
‫אג התקציבי במשרד האוצר מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי ההסתמכות על תקציב‬
‫קר רש"י ליישו חוק ארוחה יומית מאפשר‪ ,‬מחד‪ ,‬הזנת מספר גדול יותר של תלמידי‪ ,‬אול‬
‫מאיד כאשר הקר מפסיקה להשתת במימו המפעל או מקטינה את שיעור השתתפותה נאלצת‬
‫הממשלה להגדיל את חלקה בתקציב שהקצתה למימו המפעל‪ .‬לעתי הדבר מחייב הקטנה‬
‫בפעילות הכוללת‪ ,‬ג א התקציב הממשלתי גדל‪ ,‬כש שקרה למשל במעבר מהתקציב לשנת‬
‫‪ 2006‬לתקציב לשנת ‪ .2007‬עוד מסר אג התקציבי למשרד מבקר המדינה בתשובתו מינואר‬
‫‪ ,2009‬כי פעילות קר רש"י הינה פעילות משלימה לפעילות הממשלה ואי היא מהווה תחלי‬
‫למחויבות הממשלה למפעל ההזנה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪166‬‬
‫בהתבסס על השער היציג של ‪ 4.25) 29.6.07‬ש"ח לדולר(‪.‬‬
‫מכתב של שרת החינו‪ ,‬פרופ' יולי תמיר‪ ,‬למנכ"ל קר רש"י מ&‪.28.8.07‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫היועצת המשפטית של משרד החינו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי לגישת המשרד‬
‫הסעי הוס לחוק כדי למנוע ספקות באשר לכשרות התרומות למימו המפעל‪.‬‬
‫מנהל האג הבכיר לארגו הלימודי וסג מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינו מסר למשרד‬
‫מבקר המדינה בתשובתו כי הפעלת גורמי מהמגזר השלישי היא בעייתית‪ ,‬וכי הדר בה הופעל‬
‫מפעל ההזנה בראשיתו אפשרה למגזר השלישי "'להשתלט' על נושא ערכי וחינוכי ולייתר את‬
‫המשרד המקצועי‪ ,‬לייתר את עמדתו‪ ,‬ולעשות במערכת החינו כמעט כבתו שלו"‪.‬‬
‫‪¯Ê‚Ó‰ ÌÚ ÌÈÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ¯˜ÈÚ· ,ÌÈÈ˙·„˙‰‰Â ÌÈÓ¯Â˙‰ ÌÈÙ‚‰ Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ‬‬
‫‪‰·˘ ˙Â‡ÈˆÓ ,˙‡Ê ÌÚ .χ¯˘È· ‰¯·Á‰ Ï˘ ‰˜ÂÊÈÁÏ ‰ÓÂÈ˜Ï „‡Ó ‰·Â˘Á ,È˘ÈÏ˘‰‬‬
‫‚‪‰ÏÂÏÚ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ È߈ ˙˜ÙÒ‡· ÏÈ·ÂÓ ÈÊÎ¯Ó Ì¯Â‚ ̉ ÌÈÈ˙·„˙‰Â ÌÈÓ¯Â˙ ÌÈÙÂ‬‬
‫‪„¯˘Ó .ÌÈ˙Â¯È˘‰ Ô˙Ó· ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙‡ ˙ÂÁ‰Ï ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÈ˙ÎÏÓÓ‰ ÌÈÏÂ˜È˘· Ú‚ÙÏ‬‬
‫‪Ï˘ ÔÂÓÈÓÏ ˙ÂÓ¯˙ ˙Ï·˜ ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÎÓ˙Ò‰ ÈÎ ,¯·Ú· ¯ÈÚ‰ ¯·Î ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó‬‬
‫‪.‰È‡¯ ‰È‡ ,˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙‡ Ïȷ‰ÏÓ ˙ÚÓ ‰Ï˘ÓÓ‰ ¯˘‡Î ‰ÈÈÒÂÏÎÂ‡Ï ˙ÈÂÈÁ ˙ÂÏÈÚÙ‬‬
‫·‪ÈÏÂ˜È˘· ‰ÚÈ‚Ù Ï˘ ÔÂÎÈÒ ÍÂ˙ ˙ÂÈ˯٠ÌÈÈ„ÈÏ ˙ÂÈ˙ÎÏÓÓ ˙ÂËÏÁ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰¯È·ÚÓ ÍÎ‬‬
‫‪.˙ÂÈÂÙÈ„Ú È¯„Ò·Â ˙ÂÈÈ„Ó‬‬
‫‪˙ÂÏÈÚÙ ‰È‰˙˘ ȇ¯ ÌÈÓ¯Â˙ ˙¯˜ Ï˘ ˙ί·Ӊ Ì˙ÂÏÈÚÙ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪˙‡ˆÂ˙Ï ÏÈ·Â‰Ï ‰ÏÂÏÚ ‰Ê Ô¯˜ÈÚÓ ‰ÈÈËÒ ÏÎ .ÔÂËÏ˘‰ ˙ÂÈ¢¯ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙÏ ‰ÓÈÏ˘Ó‬‬
‫‪ÛÈÏÁ˙ ˘Ó˘Ï ˙ÂÏÂÎÈ Ôȇ ˙ÂÓ¯˙˘ ÍÎ ÏÚ Ì˙Ú„ ˙˙Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ .˙ÂȈ¯ ‡Ï‬‬
‫‪˙ÂÈÚ¯‡ Ô‰ ˙ÂÓ¯˙˘ ÍÎÏ ˙ÈÓÂÈ ‰Á¯‡ ˜ÂÁ ÈÙÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ÈÏÚ ‰Ï·È˜˘ ˙·ÈÂÁÓÏ‬‬
‫‪˙ÂÁÙÏ ÏÂÏÚ ˙ÂÒÈ‚Ӊ ˙ÂÓ¯˙‰ ۘȉ ,Ï˘ÓÏ) ÌÈȈÈÁ ÌÈÈÂÈ˘Ï ˙ÂÂ˙ ԷÈËÓ‬‬
‫·‪,̯Â˙‰ Ï˘ ·Âˉ ˆ¯· ‰ÈÂÏ˙ ‰Ó¯˙‰ ˙‚˘‰ .(ÈÓÏÂÚ‰ ÈÏÎÏΉ ¯·˘Ó‰ ˙·˜Ú‬‬
‫‪˘ÂÓÈÓÏ ÁË·ÂÓ ÈÙÒÎ ¯Â˜Ó ÏÚÎ ˙ÂÓ¯˙‰ ÏÚ ÍÓ˙Ò‰Ï ‰ÏÂÎÈ ‰Ï˘ÓÓ‰ Ôȇ ÍÎÈÙÏÂ‬‬
‫‪,˙¯Á‡ ˙ÂÈ¢¯Ï ¯˘‡Ó ˙ÂÓ¯˙ ÒÈÈ‚Ï ¯˙ÂÈ ‰˘˜ ˙ÂÈ¢¯‰Ó ˜ÏÁÏ ,„ÂÚ ˙‡Ê .47˙ÈÎ˙‰‬‬
‫„·¯ ‪.˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÔÈ·˘ ÌȯÚÙ‰ ˙Ï„‚‰Ï ̯‚Ï ÏÂÏÚ‰‬‬
‫התנגדות של רשויות מקומיות להפעלת מפעל ההזנה בתחומ‬
‫התנגדות להחלת החוק מטעמי כלכליי‬
‫‪ .1‬מאחר שלמפעל ההזנה ג היבט סוציאלי ! סיוע בפתרו בעיית חוסר הביטחו התזונתי !‬
‫קבעה שרת החינו כי תינת עדיפות להחלתו על רשויות מקומיות שאוכלוסיית חלשה מבחינה‬
‫חברתית!כלכלית‪ .‬בר רבות מהרשויות המקומיות שהחוק חל עליה התנגדו להפעלת מפעל‬
‫ההזנה בטענה שה מתקשות להשתת במימו המפעל עקב מצוקת הכלכלית‪ .‬כמו כ טוענות‬
‫הרשויות כי ה נדרשות לשל ג את חלק של ההורי המתנגדי להשתת במימו‪ ,‬וכי מאחר‬
‫שאושרה ההחלטה לגבות מההורי דמי השתתפות בסכו קט אי באפשרות לגבות סכומי‬
‫גדולי יותר מההורי שמצב הכלכלי "סביר ומעלה"‪ ,‬והדבר מכביד עליה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪47‬‬
‫ראו ג‪ :‬מבקר המדינה‪ ,(2008) ·58 È˙˘ Á„ ,‬בפרק "הקצאת תקציבי לחיזוק הצפו"‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫כמו כ התנגדו הרשויות המקומיות להפעלת המפעל מאחר שלטענת הדבר יגרו לכ שה‬
‫יידרשו לשאת בעלויות נוספות כגו עלות העסקתו של כוח אד ועלויות פינוי האשפה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫עיריית קריית מלאכי חויבה בשנת הלימודי התשס"ח בתוספת של חמישה ש"ח עבור ניקיו של‬
‫כל כיתה שבה מקבלי התלמידי הזנה; עיריית רהט העריכה כי בשנת הלימודי התשס"ח יהיו‬
‫לה הוצאות בס כ!‪ 400,000‬ש"ח בגי הפעלת מפעל ההזנה‪ ,‬ובכלל זה הוצאות על ניקיו‪ ,‬על‬
‫פינוי פסולת ועל הטמנתה‪.‬‬
‫ג משרד הפני התנגד להטלת נטל תקציבי נוס על הרשויות המקומיות החלשות‪ ,‬בנימוק‬
‫ש"ללא הצבת מקור מימו לנטל זה‪ ,‬יגרו ]מפעל ההזנה[ לגירעונות בתקציבי הרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬שיגולגל בסופו של יו לפתחו של משרד הפני ושל הממשלה"‪.‬‬
‫בתיקו לחוק ארוחה יומית שהתקבל בכנסת באפריל ‪ 2008‬נקבע במפורש כי רשות מקומית‬
‫שבתחומה נמצא מוסד חינו שתלמידיו זכאי לארוחה יומית "אחראית למת הארוחות‬
‫לתלמידי כאמור‪ ,‬בהתא לחוק זה"‪ .‬ע זאת‪ ,‬בחוק לא נקבע מנגנו אכיפה בנושא זה‪ .‬במאי‬
‫‪ 2007‬שלח משרד החינו לרשויות המקומיות שלא השתתפו במפעל ההזנה עד אותו מועד מכתבי‬
‫התראה ולפיה א לא תפעל הרשות להבטחת יישומו של חוק ארוחה יומית בתחומה‪ ,‬כנדרש‬
‫ממנה‪ ,‬יורה משרד החינו לקר רש"י להפעיל את מפעל ההזנה בבתי הספר באופ חד!צדדי‪,‬‬
‫ומשרד החינו יקזז את חלקה של הרשות מהכספי שהוא מחויב להקצות לה‪ .‬בתגובה על‬
‫המכתבי מחו הרשויות המקומיות לפני משרד החינו כי אי ביכולת להשתת במפעל ההזנה‬
‫בשל קושי כלכלי ובשל אי!הסכמת ההורי לממ את חלק‪ .‬בסופו של דבר לא מימש משרד‬
‫החינו את איומו‪.‬‬
‫מרכז השלטו המקומי מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי "לרשויות מקומיות רבות‬
‫מאשכולות סוציו!אקונומי נמוכי יש קשיי כלכליי ותקציביי המקשי על תפקוד הרשות‬
‫המקומית‪ .‬במקרי רבי הרשויות מנוהלות על ידי חשב מלווה ועל פי תכנית הבראה כלכלית‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,‬מימו מפעל ההזנה הינו נטל תקציבי כבד על הרשות‪ ,‬ודבר זה מעכב הפעלת מפעל ההזנה‬
‫שהינו מפעל חברתי חשוב וחיוני"‪ .‬עוד טע כי חוק ארוחה יומית לא יוש במלואו מאחר‬
‫שהוטלה חובת מימו על רשויות מקומיות שאינ יכולות לשאת בנטל המימו‪.‬‬
‫‪· ˙ÂÙ˙˙˘Ó ‡ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· ˙ÂÙ˙˙˘Ó Ôȇ˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÔÓ ˜ÏÁ ÈÎ ‰ÏÚ‰‬‬
‫·‡‪Ìȯ¯Â‚˙Ó‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÁÙ˘Ó˘ ,˜ÂÁ„ ÈÏÎÏΉ Ô·ˆÓ˘ ˙ÂÈ¢¯ Ô‰ „·Ï· ȘÏÁ ÔÙÂ‬‬
‫·‪.˙ÈÏÎÏÎ ‰˜ÂˆÓÓ ˙ÂÏ·ÂÒ Ô‰‬‬
‫‪ .2‬עיריית לוד חששה שהסכומי שייגבו מההורי לא יהיה בה די למימו מפעל ההזנה‪ ,‬ועקב‬
‫כ ייווצר גירעו בתקציבה‪ .‬נוכח האמור לעיל התנתה העירייה את הפעלת מפעל ההזנה בתחומה‬
‫בכ שחלק מתקציב "הטיפול הנקודתי"‪ 48‬שהיא מקבלת מהמדינה ישמש "רשת ביטחו"‪ .‬דהיינו‬
‫סכו מסוי מתקציב הטיפול הנקודתי יוקצה למימו הגירעו שעלול להיווצר בתקציבה בעקבות‬
‫__________________‬
‫‪48‬‬
‫‪168‬‬
‫בינואר ‪ 2002‬החליטה הממשלה להפעיל תכנית לפיתוח כלכלי"חברתי ב"‪ 11‬יישובי "טיפול נקודתי"‪,‬‬
‫ובכלל זה בעיר לוד‪ .‬ביולי ‪ 2002‬החליטה הממשלה לפעול בשיתו‪ $‬העירייה לשיפור מצבה של העיר‬
‫ואיכות החיי של תושביה בתחומי השיכו ופיתוח העיר‪ ,‬התחבורה‪ ,‬העבודה והרווחה‪ ,‬ביטחו‬
‫הפני והחינו‪ .%‬הטיפול בעיר לוד המתמקד בתחו החינו‪ %‬נועד להעצי את הפעילות הבית"ספרית‬
‫המשמשת מנו‪ $‬לקידו תהליכי שינוי בתחו הפדגוגי‪ ,‬הארגוני והערכי‪ .‬ביולי ‪ 2007‬החליטה ממשלת‬
‫ישראל להארי‪ %‬את תקופת החלתה של תכנית הטיפול בלוד בתחו החינו‪ %‬בשנות הלימודי‬
‫התשס"ח"התש"ע ולהקצות לצור‪ %‬כ‪ 22 %‬מיליו ש"ח בשנה‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫הפעלת המפעל‪ .‬בינואר ‪ 2007‬אישר חשב משרד החינו מסגרת תקציבית של ‪ 700,000‬ש"ח‬
‫שתוקצה מהתקציב הנקודתי לכיסוי ההפרש בי הסכו שנגבה לעלות בפועל‪ .‬בשנת הלימודי‬
‫התשס"ח אישר משרד החינו לעירייה מסגרת תקציב של ‪ 1.1‬מיליו ש"ח‪.‬‬
‫‪È˙„˜‰ ÏÂÙÈËÏ ˙ÂȇÎʉ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙¯‚ÒÓ· „ÂÏ ‰ÏÏÎ ‡ÏÓχ˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯ .‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ‰˘˜˙Ó ‰˙Èȉ ‡È‰ "ÔÂÁËÈ· ˙˘¯" ‰Ï ‰˙Èȉ ‡ÏÂ‬‬
‫‪ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰· ˙¢˜˙‰Ï ‡ÂÙȇ ˙ÂÈÂ˘Ú ‰Ó„ ·Âˆ˜˙Ï ˙ÂÎÂÊ Ôȇ˘ ˙¯Á‡ ˙ÂÈÓ˜Ó‬‬
‫‪.‰Ê‰‰‬‬
‫להל דוגמאות לרשויות מקומיות שלא הפעילו את החוק או הפעילו אותו באיחור ניכר‪:‬‬
‫ע י ר י י ת ע י ר ה כ ר מ ל‪ :‬עיריית עיר הכרמל מדורגת באשכול ‪ .4‬הועלה כי בתחילת שנת‬
‫הלימודי התשס"ז‪ ,‬בספטמבר ‪ ,2006‬פנה מנהל אג החינו בעיריית עיר הכרמל למנכ"ל משרד‬
‫החינו וטע כי לא נית להפעיל את מפעל ההזנה בעירייה מאחר ששיעור השתתפותה של‬
‫העירייה נקבע ל!‪ 40%‬ואי ביכולתה לממ זאת מתקציבה‪ .‬במרס ‪ 2007‬אישרה ועדת החריגי של‬
‫משרד החינו לעיר הכרמל הפחתה של ‪ 10%‬בשיעורי השתתפותה‪ ,‬באופ שחלקה במימו מפעל‬
‫ההזנה לאחר השינוי יהיה ‪ .30%‬בעקבות כ החלה העירייה באפריל ‪ 2007‬להפעיל את מפעל‬
‫ההזנה בבתי הספר‪.‬‬
‫נמצא כי בשנת הלימודי התשס"ח לא הפעילה העירייה את מפעל ההזנה בבתי הספר הנכללי‬
‫ביוח"א‪ .‬העירייה העלתה כמה סיבות לאי!קיומו של מפעל ההזנה‪ :‬דרישת המורי לקבל תגמול‬
‫כספי בעד השתתפות במפעל )ראו להל(‪ ,‬דרישת העירייה שקבל המזו יהיה קבל מקומי וכ‬
‫חוסר נכונות וחוסר יכולת של העירייה לשאת במלוא עלות ההזנה של בתי הספר )בשל הקושי‬
‫לגבות מהורי התלמידי את חלק(‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2007‬שלח מנהל היחידה במשרד החינו מכתב אל ראש עיריית עיר הכרמל ובו ציי כי‬
‫א לא יופעל מפעל ההזנה בתו שבוע מיו קבלת המכתב "ניאל‪ 0‬להפעיל את החוק בהנחיה‬
‫ישירה למנהלי ביה"ס ובקיזוז חד צדדי של חלק הרשות מתו תקציב החינו המועבר אליכ"‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2008‬התקיימה פגישה בהשתתפות מנהל אג החינו‪ ,‬מפקח ממשרד החינו‪ ,‬מנהלי בתי‬
‫הספר ורכזת הזנה מקר רש"י ובה נדונו הקשיי המונעי את הפעלת מפעל ההזנה והועלו דרכי‬
‫להתגבר עליה‪ .‬למרות המוסכ וא שנושא התגמול למורי בשנת התשס"ח הוסדר )ראו להל(‪,‬‬
‫העירייה לא הפעילה את מפעל ההזנה‪.‬‬
‫יודגש כי בשנת הלימודי התשס"ח כל גני הילדי‪ 49‬בעיר הכרמל )ובה ‪ 494‬ילדי( המקיימי‬
‫יוח"א משתתפי במפעל ההזנה‪.‬‬
‫‪.˜ÂÁ ÈÙ ÏÚ ÔÎ ˙¢ÚÏ ˙˘¯„ ‡È‰˘ Û‡ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙‡ ‰ÏÈÚÙ‰ ‡Ï ÏӯΉ ¯ÈÚ ˙ÈȯÈÚ‬‬
‫‪˙¯ÓÏ ÈÎ „ÓÏÏ È„Î ‰· ˘È ÌÈ„Ïȉ È‚· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰Ï Ìȯ‰‰ Ï˘ Ì˙ÂÚȉ‬‬
‫‪.‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙‡ ÌÈÈ˜Ï ‰ÈȯÈÚ‰ Ï˘ ‰˙ÏÂÎÈ· ˘È ÌÈÈ˘˜‰‬‬
‫__________________‬
‫‪49‬‬
‫חו( משני גני ילדי השוכני בתחומו של בית ספר במסגרת "חטיבה צעירה"‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫ע י ר י י ת ר ה ט ‪ :‬עיריית רהט מדורגת באשכול ‪ .1‬עיריית רהט החלה בהפעלת מפעל ההזנה‬
‫בשנת הלימודי התשס"ו‪ .‬העירייה לא קיימה מבח הכנסה וגבתה מכל תלמיד סכו של שלושה‬
‫ש"ח לארוחה )ראו לעיל(‪.‬‬
‫במאי וביוני ‪ 2006‬החליטה עיריית רהט להפסיק את הפעלת מפעל ההזנה‪ .‬העירייה נימקה את‬
‫הפסקת ההזנה בכ שעקב מצבה הכספי הקשה אי היא יכולה להתחייב לשאת במימו חלקה‬
‫במפעל ההזנה‪ ,‬שכ הדבר עלול לגרו לגירעונות בתקציבה‪ .‬עוד טענה העירייה כי שיעור‬
‫התלמידי שהוריה הסכימו להשתת במפעל ההזנה היה קט מהמינימו הנדרש‪.‬‬
‫בד בבד הגישו ועד ההורי המוסדי של בית הספר אלזהרא וגורמי אחרי עתירה לבג"‪ 0‬נגד‬
‫משרד החינו‪ ,‬משרד ראש הממשלה ורשויות החינו המקומיות רהט ותל שבע‪ .50‬בעתירה נטע‬
‫שהוראות חוק ארוחה יומית אינ מקוימות ולפיכ ביקשו העותרי לחייב את הממשלה לבצעו וכ‬
‫להורות לעירייה לשל את חלקה במימו הפעלת מפעל ההזנה‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2007‬אישר בג"‪ 0‬את ההסדר שהושג בי הצדדי בעתירה ולפיו העירייה תפנה לוועדת‬
‫החריגי של משרד החינו בבקשה לקבל הנחה בשיעורי ההשתתפות שהיא מחויבת לשל על פי‬
‫חוק והמשיבי יעשו ככל שיידרש להשלמת גיבוש של הקריטריוני להפחתת השתתפות‬
‫הרשויות עד לשיעור של עשרה אחוזי‪ .‬עוד אמר בג"‪ 0‬כי "צודקי העותרי‪ ,‬בתביעת מאת שתי‬
‫הרשויות המקומיות להעביר את חלק במימו החוק‪ ,‬לחדול מגביית יתר מ ההורי ולאפשר את‬
‫מימוש החוק"‪.‬‬
‫הועלה כי העירייה החלה להפעיל את מפעל ההזנה רק במרס ‪ ,2007‬כחצי שנה לאחר תחילת שנת‬
‫הלימודי התשס"ז‪ .‬ג בתחילת שנת הלימודי התשס"ח הפעילה עיריית רהט את מפעל ההזנה‬
‫באיחור ניכר ! רק בינואר ‪.2008‬‬
‫בתשובתה של עיריית רהט למשרד מבקר המדינה מאוגוסט ‪ 2008‬נמסר כי היא הסכימה במסגרת‬
‫הדיו בבג"‪ 0‬להפעיל את פרויקט ההזנה בתחומה בכפו לאישור ועדת החריגי להפחית את‬
‫השתתפותה בשיעור המרבי‪ .‬מאחר שוועדת החריגי בשנת התשס"ז לא אישרה לעירייה הנחה !‬
‫א שהדבר הובטח לעירייה‪ ,‬לטענתה ! לא הפעילה את מפעל ההזנה במועד בשל מגבלותיה‬
‫התקציביות‪.‬‬
‫‪ÈÙÏ ‡Ï˘ ,ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ ÚˆÓ‡ ¯Á‡Ï ˜¯ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰· ‰ÏÁ‰ ˉ¯ ˙ÈȯÈÚ‬‬
‫‪˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ‰ÈȯÈÚ‰ Ï˘ ‰˙·ÂÁ ÈÎ ˘‚„ÂÈ .˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰Ï „‚ȷ ,ı"‚· ÈÙÏ ‰˙¯‰ˆ‰‬‬
‫‪.‰ÈÓÂÏ˘˙· ‰Á‰ ‰Ï ¯˘‡˙ ‰È„Ó‰˘ Íη ˙È˙ÂÓ ‰È‡ ‰ÓÂÁ˙· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ‬‬
‫ע י ר י י ת א ו פ ק י ‪ :‬כאמור‪ ,‬עיריית אופקי החלה להפעיל את מפעל ההזנה ברוב בתי הספר‬
‫בעיר בשנת הלימודי התשס"ז רק בחודשי פברואר!אפריל ‪ ,2007‬א שמשרד החינו פנה אליה‬
‫קוד לכ בבקשות להתחיל להפעיל את מפעל ההזנה‪ .‬במכתבי ששלחה העירייה למשרד החינו‬
‫באוקטובר ‪ 2006‬ובפברואר ‪ 2007‬נטע כי אי ביכולתה לייש את החוק בשל העלויות הרבות‬
‫הכרוכות ביישומו‪" :‬בתקופה בה מצויה העירייה בתוכנית הבראה ובליווי קפדני של חשב מלווה‬
‫אי ביכולתה של העירייה להתחייב במימו חלקה‪ ,‬קל וחומר במימו אוכלוסיות ההורי שאי יד‬
‫__________________‬
‫‪50‬‬
‫‪170‬‬
‫בג"צ ‪ ,'Á‡Â ˯ÂÙ҉ ˙·¯˙‰ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ' 'Á‡Â ˉ¯· ‰¯‰Êχ ¯ÙÒ ˙È· 602/07‬תקדי‪.‬‬
‫העתירה הוגשה במשות‪ $‬נגד שתי הרשויות‪ .‬העתירה הוגשה בעקבות עתירה קודמת שהגיש ועד‬
‫ההורי בעיריית רהט‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫משגת‪ ,‬יש לבחו באופ יסודי את החוק והשלכותיו התקציביות והחברתיות במידה והמדינה‬
‫מעוניינת לממש את מפעל ההזנה‪ .‬עד אז על המדינה לדאוג לתקציבי ייעודיי למטרה זו‪ ,‬ע כל‬
‫הצער שבכ עיריית אופקי אינה יכולה להתחייב תקציבית למפעל ראוי זה ]הדגשה במקור["‪.‬‬
‫בסופו של דבר החלה העירייה להפעיל את מפעל ההזנה לאחר שאושרה לה הפחתה בשיעור‬
‫השתתפותה הכספית‪.51‬‬
‫ג בשנת הלימודי התשס"ח החלה הפעלת פרויקט ההזנה באיחור )באמצע נובמבר(‪ .‬לטענת‬
‫העירייה העיכוב נגר בשל קשיי גבייה מההורי ומשו שהיא ממתינה לאישור בקשתה להפחתת‬
‫שיעור השתתפותה במימו מפעל ההזנה )שיעור ההשתתפות שנקבע לעיריית אופקי על פי‬
‫האשכול שהיא שייכת לו היה ‪ ,5240%‬א העירייה ביקשה להפחיתו ל!‪ 25%‬כפי שאושר לה בשנה‬
‫קודמת(‪.‬‬
‫בתשובתה של עיריית אופקי מדצמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה מסרה העירייה כי האיחור‬
‫בהפעלת מפעל ההזנה נבע משתי סיבות מרכזיות‪ :‬האחת‪ ,‬הנחיית מרכז השלטו המקומי לרשויות‬
‫המקומיות שלא לייש את החוק עד למציאת המסגרת התקציבית המתאימה‪ ,‬ובמיוחד ברשות כמו‬
‫אופקי‪ ,‬המצויה במצב כלכלי קשה ופועלת תחת הנחיות של חשב מלווה; והשנייה‪ ,‬פיזור מליאת‬
‫המועצה והעברת ראש העיר מתפקידו ומינוי ועדה קרואה באוגוסט ‪.2007‬‬
‫‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰· Ï„‚‰ ·ÂÎÈÚ‰ Ï˘· ÈÎ ÌȘÙ‡ ˙ÈȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫·˘‪˙ȈÁÓ· ‰Ê‰‰ È˙Â¯È˘ ˙‡ Ï·˜Ï ÌÈ·¯ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÂÏÎÈ ‡Ï Á"Ò˘˙‰Â Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ‬‬
‫‪.ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ Ï˘ ‰Â˘‡¯‰‬‬
‫✩‬
‫‪˙ÓÈÂÒÓ ‰¯ËÓÏ ·Èˆ˜˙ Ô˙Ó ˙ÈÈ˙‰· ˙ÂÈ˙ÈÈÚ· ˘È ÈÎ 53¯·Ú· ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫·‪˙‡ˆ˜‰ ˙ËÈ˘ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ ÈΠ·ˆ˜Â˙Ó‰ Û‚‰ „ˆÓ ‰ÏÈ·˜Ó ˙ÂÙ˙˙˘‰‬‬
‫‪ÌÈÙ‚· ‡˜Â„ ˙Ú‚ÂÙ ‰È‡ ÂÊ Í¯„· ÌÈÙÒΉ ˙‡ˆ˜‰ ÈÎ ‡„ÂÂÏ ÂÙÂ‚Ï ‰¯˜Ó Ïη ÌÈÙÒΉ‬‬
‫‪.ÌÈ˘ÏÁ‬‬
‫‪.‡ÂÏÓ· ˜ÂÁ‰ ˙ÏÁ‰ ˙‡ ˙¢˜‰Ï È„Î ‰· ˘È ˜ÂÁ‰ ˙ÏÁ‰Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙„‚˙‰‬‬
‫‪ÏÁ‰ Ô‰ÈÏÚ˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙·ÈÂÁÓ ˜ÂÁ‰ ÈÙ ÏÚ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪,ÂÏ‚˙˘ ÌÈÈ˘˜‰ ÁÎÂÏ ,˙‡Ê ÌÚ .ÌÈÈÙÒΉ Ô‰ÈÈ˘˜ Û‡ ÏÚ ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰· ˜ÂÁ‰‬‬
‫‪,ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÛÂ˙È˘· ,ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ÏËÂÓ ,˜ÂÁ‰ Ï˘ ÌÈχȈÂÒ‰ ÂÈ„ÚÈÏ ·Ï ÌÈ˘·Â‬‬
‫‪̇˙‰· ‰ÈÂÈ˘ Ϙ˘Ï ˜ÂÁ‰ Ï˘ ÂÂÓÈÓÏ ÂÓ¢ÈÈÏ ˙ÓÈȘ‰ ˙ÂÎ˙Ó‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï‬‬
‫‪.˙˜ÒÓÏ ÌȇˆÓÓÏ‬‬
‫__________________‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫שיעור ההשתתפות של עיריית אופקי במימו מפעל ההזנה היה ‪ 25%‬בשנת הלימודי התשס"ז‪,‬‬
‫לאחר שוועדת החריגי אישרה לה במרס ‪ 2007‬הנחה של ‪.10%‬‬
‫עיריית אופקי דורגה בשנת התשס"ז באשכול ‪ ,3‬ושיעור השתתפותה במימו המפעל היה ‪.35%‬‬
‫בשנת התשס"ח דורגה באשכול ‪ 4‬ולכ גדל שיעור השתתפותה ל‪.40%#‬‬
‫מבקר המדינה‪ ,(2008) ·58 È˙˘ Á„ ,‬בפרק "הקצאת תקציבי לחיזוק הצפו"‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫הפעלת יו חינו
ארו
במתכונת מקוצרת‬
‫על פי חוק יוח"א יונהג בבתי הספר היסודיי יו חינו ארו של שמונה שעות לפחות במש‬
‫ארבעה ימי בשבוע‪ ,‬ואילו חוק ארוחה יומית יחול בימי שבה הלימודי במוסדות החינו‬
‫מתקיימי עד שעות אחר הצהריי‪.‬‬
‫הועלה כי בעקבות חוסר נכונות או חוסר יכולת של חלק מהרשויות המקומיות ובה עיריית‬
‫עפולה‪ ,‬עיריית ראש העי‪ ,‬עיריית אור עקיבא‪ ,‬והמועצה האזורית מעלה יוס להשתת במפעל‬
‫ההזנה‪ ,‬ה הודיעו למשרד החינו כי ה מפעילות יו חינו ארו במתכונת מקוצרת‪ ,‬עד השעה‬
‫‪ 14:3014:00‬בלבד )להל יו חינו ארו במתכונת מקוצרת(‪ ,‬ולכ ה אינ מפעילות את מפעל‬
‫ההזנה‪ .‬בדיו שהתקיי בספטמבר ‪ 2007‬קבע משרד החינו כי א ייוודע לו על בתי ספר שאינ‬
‫מקיימי יו לימוד ארו ארבעה ימי בשבוע‪ ,‬הוא יטפל בעניי‪.‬‬
‫בתשובתה של עיריית עפולה מאוגוסט ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה נמסר כי ע תחילת יישו‬
‫תכנית ההזנה התעוררה התנגדות של הסתדרות המורי ושל חלק מההורי לקיו יו לימודי‬
‫ארו‪ .‬בשל כ הופעל בעיר יו לימודי ארו במתכונת מקוצרת‪ ,‬א שמערכת החינו העירונית‬
‫התגייסה לתכנונו ולהפעלתו של יו לימודי ארו הכולל יישו מפעל ההזנה‪ ,‬וא גייסה‬
‫משאבי לצור כ‪.‬‬
‫בתשובתה של עיריית ראש העי מספטמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה מסרה העירייה כי לאחר‬
‫שנחקק חוק יו לימודי ארו היא סיכמה ע משרד החינו כי תקיי יו לימודי במתכונת‬
‫מקוצרת‪ ,‬בשל התנגדות ההורי‪ .‬בשל כ הוסכ ע משרד החינו כי לא יופעל בעיר מפעל‬
‫ההזנה‪.‬‬
‫בתשובתה של המועצה האזורית מעלה יוס מספטמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה נמסר כי‬
‫החוק אינו מיוש עקב הנהגת יו חינו ארו במתכונת מקוצרת בבתי הספר היסודיי‪ ,‬באישור‬
‫משרד החינו ובתיאו ע ועדי ההורי‪ ,‬וכי הדבר מתחייב מאופי הישובי במועצה ומהמרחק‬
‫בי בתי התלמידי לבתי הספר‪.‬‬
‫עיריית לוד מפעילה יוח"א במתכונת מקוצרת בחלק מבתי הספר היסודיי‪ .‬בבתי ספר אלה‬
‫מסתיימי הלימודי בשניי מימי השבוע )לא כולל ימי שישי( ב‪ 12:45‬וב‪ .14:30‬בנובמבר‬
‫ובדצמבר ‪ 2007‬מסרה קר רש"י לעירייה כי על פי הוראת משרד החינו תלמידי בבתי ספר‬
‫המשתתפי ביוח"א המסיימי את הלימודי בשעה ‪ 15:00‬או לאחריה זכאי לקבל ארוחת‬
‫צהריי במסגרת מפעל ההזנה‪ .‬מאחר שבבתי הספר האמורי הלימודי מסתיימי ב‪ 14:30‬בימי‬
‫חמישי‪ ,‬לא יסופקו שירותי ההזנה ביו זה‪ .‬נמצא כי העירייה קיימה דיוני ע משרד החינו‬
‫בעניי זה‪ ,‬ובסופו של דבר הושגה הסכמה ולפיה ימשי מפעל ההזנה במתכונת שהנהיגה‬
‫העירייה‪.‬‬
‫‪ÌÈ„ÂÓÈÏ ÌÂÈ ˜ÂÁ Ï˘ Â˙ÙÈÎ‡Ï ÏÂÚÙÏ ÂÈÏÚ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‡¯‪Âȇ ˙¯ˆÂ˜Ó ˙ÂÎ˙Ó· ÌÈ„ÂÓÈÏ ÌÂÈ Ï˘ ÂÓÂȘ .̉ÈÏÚ ÏÁ ˜ÂÁ‰˘ ¯ÙÒ‰ È˙· ÏÎ ÏÚ ÍÂ‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯Ï ¯˘Ù‡Ó ¯·„‰ ‡ˆÂÈ ÏÚÂÙΠ,‡"ÁÂÈ ‚ȉ‰Ï ÍÂÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ ˙·ÂÁ ÌÚ ·˘ÈÈ˙Ó‬‬
‫‪‡"ÁÂÈ ˜ÂÁ ˙‡¯Â‰ ˙‡ Ô‰ „‚ ‡Â‰˘ Û‡ ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï Ô˙·ÂÁÓ ˜ÓÁ˙‰Ï‬‬
‫‪.˙ÈÓÂÈ ‰Á¯‡ ˜ÂÁ ˙‡¯Â‰ ˙‡ Ô‰Â‬‬
‫‪172‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫סירוב של הורי להשתת במימו מפעל ההזנה‬
‫‪ .1‬רשות מקומית שבתחומה מתקיי מפעל הזנה רשאית לחייב את הורי התלמידי להשתת‬
‫במימו חלקה במפעל ההזנה‪ .‬תקרת דמי ההשתתפות של ההורי במפעל ההזנה נקבעת על ידי שר‬
‫החינו‪ .54‬בשנת התשס"ח היה שיעור השתתפות של ההורי במימו ארוחות בי ‪ 0.5‬ש"ח‬
‫לארוחה ל‪ 5.5‬ש"ח לארוחה‪.‬‬
‫הועלה כי ברשויות מקומיות רבות מסרבי ההורי לשת פעולה ולשל את חלק במפעל‬
‫ההזנה‪ ,‬מטעמי כלכליי או אחרי‪ .‬חלק מהרשויות המקומיות מתקשות לממ את חלק במפעל‬
‫ההזנה ללא השתתפות ההורי‪ ,‬ולכ ה מסרבות להפעילו‪.‬‬
‫עיריית עיר הכרמל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ציינה כי התנגדות ההורי לקיו מפעל ההזנה היא אחת הסיבות‬
‫לאיהפעלתו‪ .‬בשנת הלימודי התשס"ז החליטה מחלקת החינו בעירייה בשיתו מנהלי בתי‬
‫הספר וועד ההורי כי כל תלמיד ישל ‪ 100‬ש"ח לשנה בעד ההשתתפות במפעל ההזנה‪ ,‬אול‬
‫העירייה לא הצליחה לגבות מהורי התלמידי את התשלו‪.‬‬
‫לפי עמדת משרד החינו‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בחוזר ששלח לרשויות המקומיות בספטמבר ‪,2007‬‬
‫תלמידי אינ חייבי להשתת במפעל ההזנה א הוריה הגישו הצהרה בכתב ולפיה ה אינ‬
‫מעונייני בהזנה‪ ,‬ועל כל השאר להשתת במימו ההזנה בשיעורי שאושרו‪ .‬אול ג בהיעדר‬
‫השתתפות ההורי חייבת הרשות המקומית להפעיל את מפעל ההזנה על פי החוק‪ .‬הרשות‬
‫המקומית היא האחראית לגביית הכספי מההורי ועליה לטפל בגביית הכספי על מנת שלא‬
‫תיפול עליה המעמסה הכספית‪.‬‬
‫החוק אינו מקנה לרשויות המקומיות כלי שיאפשרו לה לחייב את ההורי‪ ,‬שלא הצהירו כי אינ‬
‫מעונייני בהזנה‪ ,‬לשל את חלק לצור מימו מפעל ההזנה‪ .‬הועלה כי רוב הרשויות המקומיות‬
‫שנבדקו לא פעלו כדי לחייב את ההורי לשל את חלק‪ .‬רק אחת הרשויות שנבדקו עיריית תל‬
‫אביב שלחה במרס ‪ 2008‬מכתבי התראה להורי שלא שילמו את חלק‪.‬‬
‫בתשובת אג התקציבי במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה נמסר כי חשוב לגבות את תשלומי‬
‫ההורי ג א שיעור מזערי‪ ,‬שכ בכ נשמרת אחריות ההורה לתזונת ילדו ובמידה רבה נשמר‬
‫ג כבודו של ההורה‪ .‬האג הוסי כי א ינקטו הרשויות גישה סלחנית מדי לעניי גביית תשלומי‬
‫ההורי יהיה בכ כדי לעודד הורי ובכלל זה הורי שיד משגת לשל תשלומי אלה לא‬
‫לשלמ‪.‬‬
‫בתשובתו של מרכז השלטו המקומי למשרד מבקר המדינה נמסר כי יש מתא בי מצב הכלכלי‬
‫של התושבי ובי החוס הכלכלי של הרשות המקומית‪ ,‬ולכ קשה לרשות המקומית לגבות‬
‫תשלומי מההורי‪ .‬עוד מסר‪ ,‬כי קושי נוס הוא היעדר סמכות אכיפה לרשות המקומית‪.‬‬
‫היועצת המשפטית של משרד החינו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי סירוב של חלק‬
‫מההורי לשל את חלק במפעל ההזנה מקורו ב"תרבות" של איתשלו‪ ,‬בהנחה שהילד יקבל‬
‫ארוחה ממילא‪ ,‬או בהתנגדות לאכילה במסגרת בית הספר‪ ,‬ולא בקשיי כלכליי‪ .‬אול נבצר‬
‫ממשרד החינו לחייב תלמידי להשתת במפעל ההזנה‪ ,‬א א יש חשש שההורה פועל שלא‬
‫לטובת ילדו‪ .‬היועצת המשפטית של משרד החינו הוסיפה כי בהשתתפות ההורי בתשלו יש‬
‫אלמנט חינוכיחברתי‪ ,‬וכי הפחתת תשלומי ההורי משמעה צמצו היק מפעל ההזנה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪54‬‬
‫באישור ועדת החינו(‪ ,‬התרבות והספורט של הכנסת‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÔÂÓÈÓ ˙¯‚ÒÓ· Ìȯ‰‰ ÌÈÓÏ˘Ó˘ ÌÂÏ˘˙‰˘ Û‡ ÈÎ ÌÈ„ÓÏÓ ÌȇˆÓÓ‰‬‬
‫‪˙‡ ÌÏ˘ÏÓ ÌÈÚÓ ÌÈ·¯ Ìȯ‰ ,ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÁÙ˘Ó ·Â¯ Ï˘ Ô„È ‚˘È‰· ‡Â‰Â ÍÂÓ‬‬
‫‪„¯˘Ó ÏÚ ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .ÂÓÏ˘Ï ˙‚˘Ó Ì„È˘ Ìȯ‰ ‰Ê ÏÏη ,̘ÏÁ‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰ ÈÈ˘˜ ÏÚ Ì˙Ú„ ˙˙Ï ˜ÂÁ‰ ˙ÏÁ‰· ÌÈ·¯ÂÚÓ‰ ÌȯÁ‡‰ ÌÈ„¯˘Ó‰Â ÍÂÈÁ‰‬‬
‫‪Ìȯ‰‰ ÏÚ ÛÂÎ‡Ï ˙ÏÂÎȉ ¯ÒÂÁ ÁΠ„ÂÁÈÈ· ,Ìȯ‰‰Ó ÌÈÓÂÏ˘˙‰ ˙‡ ˙·‚Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ‬‬
‫‪ÌÈÈÈÂÚÓ˘ ÌÈ„ÏÈ· ‰Ê ÏÏη ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· ‰ÚÈ‚Ù ‡È‰ ¯·„‰ ˙ÂÚÓ˘Ó Ô΢ ,ÌÓÏ˘Ï‬‬
‫·‪.ÍÎ‬‬
‫‪ .2‬בעקבות דרישה מצד מרכז השלטו המקומי‪ ,‬ומאחר שבחלק מהרשויות המקומיות סירבו‬
‫הורי לשל תמורת ההזנה וא סירבו להצהיר שאינ מעונייני שילדיה ישתתפו במפעל‬
‫ההזנה‪ ,‬אפשר משרד החינו לראש הרשות המקומית ולמנהל מחלקת החינו או הגזבר לחתו על‬
‫תצהיר הכולל רשימה של הילדי שאינ מעונייני בהזנה‪ .‬על פי ההסדר‪ ,‬הרשויות המקומיות‬
‫אינ מחויבות בהזנת התלמידי ששמ נכלל ברשימה שבתצהיר‪ .‬ע זאת‪ ,‬על פי הבטחת מרכז‬
‫השלטו המקומי‪ ,‬ישלמו הרשויות המקומיות את דמי ההשתתפות של תלמידי ממשפחות‬
‫המטופלות על ידי שירותי הרווחה ואינ מסוגלות לשל את חלק‪.‬‬
‫בפועל לא נקטו הרשויות המקומיות גישה אחידה בנוגע לתשלומי ההורי‪ :‬הועלה כי בשנת‬
‫התשס"זהתשס"ח חלק מהרשויות המפעילות את מפעל ההזנה כגו‪ :‬עיריית אופקי‪ ,‬עיריית‬
‫קריית מלאכי ועיריית עיר הכרמל )רק בשנת התשס"ז( סיפקו את שירותי ההזנה ג לתלמידי‬
‫שהוריה לא שילמו את חלק למימו מפעל ההזנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רשויות מקומיות אחרות‬
‫מספקות את שירותי מפעל ההזנה רק לתלמידי שהוריה הסכימו לשאת בתשלו חלק‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בעיריית תל אביב מסופקי שירותי מפעל ההזנה רק לתלמידי שהוריה הסכימו לשל את‬
‫חלק‪ ,‬אשר שיעור ‪ 77%‬מכלל התלמידי‪ ,‬ואילו התלמידי שהוריה הצהירו בכתב שאינ‬
‫מעונייני בהזנה אינ משתתפי בארוחה‪.‬‬
‫בקריית מלאכי היה בשנת הלימודי התשס"ו שיעור הגבייה המרבי בבתי הספר כ‪ 30%‬מס כל‬
‫הסכומי שנקבעו‪ .‬למרות שיעור הגבייה הקט הפעילה הרשות את מפעל ההזנה‪ .‬ג בשנת‬
‫הלימודי התשס"ז היה שיעור הגבייה מההורי קט והעירייה גבתה מה‪ ,‬על פי נתוניה‪,‬‬
‫כ‪ 100,000‬ש"ח בלבד‪ ,‬שה כ‪ 35%‬מהוצאותיה באותה שנה‪ .‬יש לציי כי שיעור הגבייה בגני‬
‫ילדי שבה מופעל מפעל ההזנה גדול בהרבה והוא מסתכ ב‪ .90%95%‬ההסבר לכ ששיעור‬
‫הגבייה בגני הילדי גדול יחסית הוא שהגני כוללי את דמי ההזנה בס התשלומי שההורי‬
‫נדרשי לשל עבור הפעילות בג‪.‬‬
‫עיריית קריית מלאכי מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי כשאר הרשויות היא מתקשה‬
‫לקבל מההורי הצהרה ולפיה אינ רוצי להשתת במפעל ההזנה‪ ,‬ועל פי כ החליטה לספק‬
‫הזנה לכלל התלמידי‪ ,‬ובכלל אלה שהוריה לא שילמו עבור ההזנה‪.‬‬
‫‪˜ÏÁ ˜¯ · ·ˆÓ ¯ˆÂÂÈ‰Ï ÏÂÏÚ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó Ú·˜˘ ¯„Ò‰‰ ˙·˜Ú· ÈÎ ‰ÏÂÚ ¯ÂÓ‡‰Ó‬‬
‫‪ÂÈ‰È ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯‡˘ ÂÏȇ ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· Û˙˙˘‰Ï ¢¯ÂÈ ˙ÓÈÂÒÓ ‰˙ÈÎ È„ÈÓÏ˙Ó‬‬
‫‪Âȇ ‰Ê ·ˆÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .̉ȯ‰ ˙ËÏÁ‰ Ï˘· · Û˙˙˘‰ÏÓ ÌÈÚÂÓ‬‬
‫¯ˆ‪ÌÈ„ÂÓÈω ÌÂÈ Íωӷ ,‰˙‡ ‰ÂÊ˙ ÌÈÏ·˜Ó Ìȇ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ˜ÏÁ˘ ÔÎ˙ÈÈ Ô΢ ,ÈÂ‬‬
‫‪̉È˙¢‚¯ Ú‚ÙÈ‰Ï ÌÈÏÂÏÚ ‰Á¯‡· ÌÈÙ˙˙˘Ó ÌÈ„ÏÈ‰Ó ˜ÏÁ ˜¯˘ ¯Á‡Ó ,ÔÎ ÂÓÎ .ͯ‡‰‬‬
‫˘‪.‰˙Èη ‰¯È‡‰ ˙‡ ¯ÈÎÚ‰Ï ÈÂ˘Ú Û‡ ¯·„‰Â ,‰Á¯‡· ÌÈÙ˙˙˘Ó Ìȇ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï‬‬
‫‪174‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫‪ .3‬בעתירה שעניינה גביית יתר של תשלומי ההורי במפעל ההזנה‪ 55‬ציי בית המשפט העליו‬
‫את היתרו הגלו בכ שכל התלמידי נהני מהארוחה‪ ,‬בכלל זה התלמידי שלהוריה קשיי‬
‫כלכליי והתלמידי שהוריה מסרבי לשל את דמי ההשתתפות‪ .56‬בהקשר זה ציטט בית‬
‫המשפט‪" :‬אוכל אינו מבדיל רק בי בני הקבוצה לבי אחרי‪ .‬הוא מבדיל בי בעל המאה לבי‬
‫אלה שהפרוטה אינה מצויה בכיס"‪.‬‬
‫הועלה כי בשנת התשס"ח התברר למשרד החינו כי ‪ 56‬תלמידי הלומדי באחד מבתי הספר‬
‫בקריית שמונה‪ ,‬רוב ממשפחות מצוקה‪ ,‬אינ מוזני‪ .‬יש לציי כי כבר בתחילת שנת הלימודי‬
‫)באוקטובר( כתב האחראי להזנה בעירייה למשרד החינו כי "למשפחות רבות בקריית שמונה יש‬
‫קושי לעמוד בתשלו הזנה מלא עד כדי ויתור על מפעל ההזנה"‪ .‬אול רק בדצמבר ‪ 2007‬עשה‬
‫משרד החינו בירור ומצא כי העירייה הורתה להורי המתקשי לשל את חלק לפנות לאג‬
‫הרווחה‪ ,‬א חלק לא עשו כ ולפיכ ילדיה לא נכללו במפעל ההזנה‪.‬‬
‫בתשובתה של עיריית קריית שמונה למשרד מבקר המדינה נמסר כי מאחר ששיעורי הגבייה‬
‫מההורי נמוכי היא נאלצה לשל את חלק במימו מפעל ההזנה ועקב כ נוצרו גירעונות‬
‫בתקציבה‪ ,‬והדבר גר לפגיעה במערכת החינו‪ .‬עוד מסרה העירייה שיש צור בטיפול מעמיק‬
‫ובגיבוש פתרו הול בנוגע לבעיית ההורי אשר אי באפשרות לשל בעבור מפעל ההזנה‪,‬‬
‫ולדעתה על משרד החינו ומשרד הרווחה להקצות תקציב ייחודי לכ בהקד‪.‬‬
‫היועצת המשפטית של משרד החינו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי "סביר להניח‬
‫שמי שידו אינה משגת ימצא דר להודיע על כ שכ ירצה שילדו ישתת במפעל ההזנה"‪.‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙‡ ¯˙‡Ï ÁÈψ˙ ‡Ï ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ÈÎ ˘˘Á ˘È ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫˘·ˆ¯ ‪Ìȯ‰‰Ó ˜ÏÁ ÈΠ,ÈÏÎÏΉ Ì·ˆÓ ·˜Ú ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÔÂÓÈÓ· Û˙˙˘‰Ï ̉ȯ‰Ó‬‬
‫‪‰Ó‚ÈËÒÓ ˘˘Á‰ Ï˘· ‰Ê ÏÏη ,ÚÂÈÒ ˙˘˜·· ‰Á¯‰ È˙Â¯È˘ χ ÂÙÈ ‡Ï ÌȘ˜Ê‰‬‬
‫‪.˙È˙¯·Á‬‬
‫‪ .4‬בהודעה של משרד החינו מיוני ‪ 2007‬נקבע שמפעל ההזנה יופעל רק בבתי ספר שמספר‬
‫תלמידיה המעונייני להשתת במפעל ההזנה לא יפחת מ‪ ,40‬בתנאי ששיעור של אות‬
‫תלמידי לא יפחת מ‪ 40%‬מכלל תלמידי בית הספר‪ .‬נמצא כי מאחר שחלק מבתי הספר אינ‬
‫עומדי בתנאי האמור נמנעה ההשתתפות במפעל ההזנה מהתלמידי שביקשו להשתת בו‪ ,‬בשל‬
‫שיעור הקט‪.‬‬
‫בלוד למדו בשנות הלימודי התשס"ז והתשס"ח בחמשת בתי הספר היסודיי שבמגזר הערבי‬
‫‪ 2,416‬תלמידי ו‪ 2,494‬תלמידי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬הועלה כי מפעל ההזנה אינו פועל בבתי ספר אלה‬
‫בשל איהסכמת ההורי לשאת בחלק ועקב קשיי בגביית הכספי‪.‬‬
‫ג בעיריית רמלה פועלת תכנית ההזנה רק בבתי הספר היהודיי‪ ,‬ואינה פועלת בבתי הספר‬
‫הערבי בשל איהסכמת רוב ההורי לשאת בחלק‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫בג"* ‪'Á‡Â ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ' 'Á‡Â ˉ¯· ‡¯‰Êχ ¯ÙÒ‰ ˙È· Ï˘ È„ÒÂÓ‰ Ìȯ‰‰ „Ú ,602/07‬‬
‫)להל ‪ #‬בג"* רהט(‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬בית המשפט ציי כי ההלי( שבו נקטה עיריית תל שבע ‪ #‬גביית יתר מכלל ההורי על מנת‬
‫לממ את התלמידי הנזקקי ‪ #‬אינו עומד בתנאי החוק‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫בתשובתה של עיריית רמלה מאוגוסט ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה נמסר כי היא נקטה פעולות‬
‫רבות לשכנוע הורי התלמידי במגזר הערבי להשתת במפעל ההזנה‪ ,‬וא על פי כ עמדו רוב‬
‫ההורי בסירוב להצטר למפעל ההזנה‪.‬‬
‫מנהל היחידה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הדרישה להשתתפות תלמידי בשיעור‬
‫מינימלי של ‪ 40%‬מטרתה לעודד השתתפות במפעל ההזנה‪ ,‬שכ בהיעדר ס כזה יש מגמה של‬
‫נטישת מפעל ההזנה ע הזמ‪ .‬לגבי השתתפות המגזר הערבי הסביר מנהל היחידה כי בקרב המגזר‬
‫יש התנגדות עקרונית להשתתפות במימו פרויקטי של המדינה וכי קיימת התנגדות לוותר על‬
‫עסקי מזו פרטיי הפועלי בתחו בתי הספר‪.‬‬
‫‪Ìȇ ·Â˘ÈÈ· ÌÈÂÒÓ ¯Ê‚ÓÓ ÌÈ„ÈÓÏ˙˘ ÍÎ ÌÚ ÌÈÏ˘‰Ï Ôȇ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪ÏÚÙÈ ÔÈÈÚ‰ ÏÚ Â˙Ú„ Ô˙ÈÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯‰ ÔÓ .‰Ê‰‰ È˙Â¯È˘ ˙‡ ÌÈÏ·˜Ó‬‬
‫·˘‪.‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÏÎ ˙‡ Û˙˘Ï ˙Ó ÏÚ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÛÂ˙È‬‬
‫עיריית קריית מלאכי ועיריית אופקי קבעו כי הפעלת מפעל הזנה בבתי ספר בתחומ תותנה בכ‬
‫שלפחות ‪ 5750%‬מהורי התלמידי ישתתפו במימו המפעל‪ ,‬א שהשיעור המינימלי האמור גדול‬
‫מזה שקבע משרד החינו‪ .‬באות בתי ספר שבה הושג שיעור ההשתתפות המינימלי הפעילו‬
‫העיריות את מפעל ההזנה וה נושאות בעלות השתתפות של אות תלמידי שהוריה לא שילמו‪.‬‬
‫עיריית אופקי מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי קביעת השיעור המינימאלי של‬
‫תלמידי המעונייני להשתת במפעל ההזנה לצור קיו מפעל ההזנה באותו בית ספר‪ ,‬נעשה‬
‫תו הפעלת הגיו כלכלי ונקבע בתיאו מלא ע משרד החינו וקר רש"י‪.‬‬
‫עוד הועלה כי בשנת הלימודי התשס"ז לא זכו ילדי כיתה א' הלומדי במסגרת החטיבה הצעירה‬
‫)חט"צ(‪ 58‬בבית ספר א' בקריית מלאכי לקבל הזנה‪ ,‬שכ העירייה לא הפעילה את מפעל ההזנה‬
‫בבית הספר מאחר שלא עמד ביעד המינימו שהציבה‪ .‬ע זאת‪ ,‬מאחר שילדי ג החובה הלומדי‬
‫בחטיבה הצעירה מקבלי הזנה‪ ,‬ביקשה העירייה בינואר ‪ 2007‬לספק שירותי הזנה לילדי החטיבה‬
‫הצעירה בלבד )‪ 44‬תלמידי‪ ,‬מה ‪ 80%‬ששילמו בעד ההזנה(‪ .‬למרות פניות של העירייה לקר‬
‫רש"י ולמשרד החינו לא סופקו שירותי ההזנה באותה שנה לתלמידי החטיבה הצעירה‪ .‬במכתב‬
‫ששלח נציג קר רש"י לעירייה במרס ‪ 2007‬נאמר כי בעקבות שיחתו ע מנהל האג )האחראי על‬
‫מפעל ההזנה במשרד החינו באותו מועד( הוא חוזר ומבהיר כי "מאחר ומדובר על הפעלה על פי‬
‫חוק‪ ,‬חובת הרשות המקומית לצר לתכנית את כל תלמידי בית ספר הפועל על פי צו יוח"א‪...‬‬
‫במצב ענייני זה‪ ,‬אני חוזר ומודיע שאי אפשרות לספק ארוחות רק לילדי החט"צ בביה"ס"‪.‬‬
‫‪‡Ï˘ ¯Á‡Ó ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· Û˙˙˘‰Ï ˙¯˘Ù‡‰ ‰ÏÏ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ˜ÏÁÓ ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ‬‬
‫‪˘˘Á ˘È ÍÎÈÙÏ .¯ÙÒ‰ ˙È·· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰Ï ˘¯„‰ ˙ÂÙ˙˙˘‰‰ ÌÂÓÈÈÓ ‚˘Â‰‬‬
‫˘‪˙„‚˙‰ Ï˘· ,‰˙‡ ÂÏ·˜È ‡Ï ˜ÂÁ ÈÙ ÏÚ ‰Ï ÌȇÎʉ ‰ÓÁ ‰Á¯‡Ï ÌȘ˜ʉ ÌÈ„ÏÈ‬‬
‫‪‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· Û˙˙˘‰Ï ¯ÙÒ‰ ˙È· È„ÈÓÏ˙ ·Â¯ Ï˘ ̉ȯ‰‬‬
‫¯‡‪˙‡ Ì‚ ¯˘Ù‡È˘ ¯„Ò‰ ˙‡ÈˆÓÏ ÌÈί„ ÔÁ·È ·ˆÓÏ Â˙Ú„ Ô˙ÈÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÈÂ‬‬
‫‪.‰Á¯‡· ÌÈÈÈÂÚÓ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ˆ˜Ó Ï˘ Ì˙ʉ‬‬
‫__________________‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪176‬‬
‫אול לעתי גילו הרשויות נכונות להתפשר לעניי העמידה בדרישה זו‪.‬‬
‫החטיבה הצעירה היא מער( לימוד משות‪ ,‬לתלמידי ג חובה וכיתה א'‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
✩
˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ‰·ÂÁ‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰Â ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ˙ÏËÂÓ ˙ÈÓÂÈ ‰Á¯‡ ˜ÂÁ ÈÙÏ
˙ÂÈÂ˘Ú ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÏÂÎÈÒÏ" ÈÎ ÔÂÈÏÚ‰ ËÙ˘Ó‰ ˙È· ¯ÈÚ‰ ‰Ê ÔÈÈÚ· .‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ
‰ÚÈ‚Ù‰ .¯˙ÂÈ ˜ÂÁ¯‰ „È˙Ú· ˙¯ÂÓÁ ˙ÂÁÙ ‡Ï ˙‡ˆÂ˙ ˙ÂÈ„ÈÓ ˙¢˜ ˙‡ˆÂ˙ ˙ÂȉÏ
,ÌÈÈ„ÈÈÓ‰ ¯ÒÁ‰Â Ô·ÏÚ‰ ÔÓ „·Ï ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÂÏÚ· „ÂÓÚÏ ÌÈÏÂÎÈ Ìȇ Âȯ‰˘ „ÏÈ·
ÌÂÈ ‚ȉ‰Ï ˙ÏÂÎȉ ̈ڷ ‰ÚÈ‚Ù ‰È˙·˜Ú·Â ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÌˆÚ· ‰ÚÈ‚Ù Ì‚ ‰· ˘È
‰ÓÁ‰ ‰Á¯‡‰ ˜¯ ‡Ï ...˙¯·‰Â ÈÂÚ‰ Ï‚ÚÓ ˙‡ ‰ÏÈ„‚Ó Í‡ ‰„ÈˆÓ˘ ,ͯ‡ ÌÈ„ÂÓÈÏ
˜Ù‡‰ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï ‰Ï‡‰ ÌÈ„Ïȉ Ï˘ ÈÂÎÈÒ‰ ÌˆÚ Ì‚ ̇ ÈÎ ,ÌÈÈʇӉ ÛÎ ÏÚ ˙„ÓÂÚ
˙ÁÈ˙Ù· ıÙÏ Ô˙È ÈÚ‰ „Ïȉ Ï˘ ÂȘÙ‡ ˙‡ ˙ÓÁÂ˙‰ '˙ÈÎÂÎʉ ˙¯˜˙' ˙‡ .̉ÈÙ· ÁÂ˙Ù‰
.59"ÌÈ·ÈËÈÓ ‰ÁÈ˙٠ȇ˙ ˙˜Ú‰ È„È-ÏÚ ‰Â¢ ˙Âӄʉ Ô˙Ó È„È-ÏÚ ÈÂÎÈÒ Ï˘ ˜Ù‡
,˜ÂÁ ÈÙ ÏÚ ‰Ïˉ˘ ‰·ÂÁ ‡È‰ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰˘ ¯Á‡Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
¯ÙÒ ˙È· Û˙˘Ï ̇ ‰ËÏÁ‰‰˘ ȇ¯ ‰Ê Ôȇ ,˜ÂÁ‰ Ï˘ ÌÈÈχȈÂÒ‰ ÂÈ„ÚÈÏ ·Ï ÌÈ˘·Â
ÈÎ ÌÈ„ÓÏÓ ÌȇˆÓÓ‰ .Ìȯ‰‰ ·Â¯ ÂÏÈÙ‡ ‡ ˜ÏÁ Ï˘ ̈¯ ÈÙ ÏÚ Ú·˜È˙ ÏÚÙÓ·
̯‚Ï ‰ÏÂÏÚ ÏÚÙÓ‰ ÔÂÓÈÓ· ÂÙ˙˙˘È Ìȯ‰‰˘ Íη ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ Â˙ÏÚÙ‰ ˙ÈÈ˙‰
ۇ ,ͯ‡ ÍÂÈÁ ÌÂÈ Ï˘ ÂÓÂȘ Ì˘Ï ˘¯„ ¯·„‰˘ Û‡ ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ Â˙ÏÚÙ‰-ȇÏ
˙ÂÏÚ· Û˙˙˘‰Ï ÌÈÓÈÎÒÓ Ì‰È¯Â‰˘ ‰Ï‡ ˜¯ Ô΢) ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÔÈ· ÔÂÈ¢‰ Ô¯˜Ú· Ú‚ÂÙ
¯‡˘ ÛÂ˙È˘· ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ‰È‰ ȇ¯ ÌȇˆÓÓ‰ ÁΠ.(‰Ê‰‰ È˙Â¯È˘Ï ÌȇÎÊ ‰Á¯‡‰
ÏÚÙÓ Ï˘ ÂÂÓÈÓ Èί„ ˙‡ ÂÁ·È ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘‰ ÊίÓ ¯·„· ÌÈڂ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó
ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ÔÂÊÓ‰ ˙˜ÙÒ‰ ˙ÙÈ·Ï ÂÂÓÈÓÏ ˙¯Á‡ ˙ÂÙÂÏÁ ıÓ‡Ï È‡¯ ̇ ÂϘ˘È ‰Ê‰‰
.ÂÚ·˜˘ ‰„ÈÓ‰ ˙ÂÓ‡· ÌÈ„ÓÂÚ‰
‫תיאו
בי הגורמי
המעורבי
במפעל ההזנה‬
,‫ משרד ראש הממשלה‬,‫ משרד החינו‬:‫בביצוע מפעל ההזנה משתתפי משרדי ממשלה רבי‬
‫ ג‬.‫ כמו כ מעורבי במפעל ההזנה משרד הפני ומשרד הרווחה‬.‫משרד האוצר ומשרד הבריאות‬
‫ הטיפול במשרד החינו מבוזר בקרב בעלי תפקידי‬.‫במשרד החינו מטפלי בחוק גורמי רבי‬
‫ נקבע כי האחריות המקצועית להחלת החוק היא אחריות כוללת ולפיכ היא אינה‬.‫שוני במשרד‬
‫ בשנת הלימודי התשס"ז הועבר הטיפול במפעל ההזנה‬,‫ יתר על כ‬.‫מוטלת רק על יחידה מסוימת‬
‫ ואילו האחריות‬,(‫מגור אחד )האג לארגו הלימודי( לאחר )היחידה לתכניות משלימות למידה‬
.‫על ביצוע הבקרה על מפעל ההזנה נותרה בתחו האג לארגו הלימודי‬
‫ א שבהחלטת הממשלה ובחוק ארוחה יומית נקבע כי שר החינו ומשרד החינו ה‬.1
‫ ובייחוד אלה הנוגעות לקביעת המדיניות‬,‫ רבות מההחלטות‬,‫האחראי לביצוע מפעל ההזנה‬
__________________
.‫ לעיל‬,‫בג" רהט‬
177
59
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫הכספית והארגונית‪ ,‬נקבעו על ידי ועדת ההיגוי שבמשרד ראש הממשלה‪ ,‬בשיתו קר רש"י‪ ,‬בלא‬
‫שמשרד החינו היה שות פעיל בקבלת‪.‬‬
‫מנהל האג הבכיר לארגו הלימודי וסג מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינו מסר בתשובתו‬
‫למשרד מבקר המדינה כי בשני הראשונות להפעלת מפעל ההזנה היה משרד החינו שות משני‬
‫בלבד בקבלת ההחלטות ואחריותו לא הוגדרה בהנחיה מסודרת‪ ,‬וכי לא נקבע במשרד החינו דרג‬
‫מקצועי להובלת מפעל ההזנה‪ ,‬ובתחילה משרד ראש הממשלה הוא שטיפל בקידו הנושא‪.‬‬
‫לטענתו משרד החינו שימש כגו מבצע של ההחלטות שקיבלו משרד ראש הממשלה וקר רש"י‬
‫בלא שמשרד החינו היה שות לה‪ ,‬והדבר לא אפשר למשרד החינו להשפיע על איכות השירות‬
‫ועל נוהלי העבודה‪ .‬כמו כ נחש משרד החינו לדיווחי רק במועד מסירת למשרד ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬בעת מפגשי ועדת ההיגוי‪ .‬עוד טע כי קר רש"י פעלה ישירות בתיאו ע משרד ראש‬
‫הממשלה והדבר אפשר לקר לקבוע עבור משרד החינו היכ תתבצע ההזנה ומי יהיה הגור‬
‫המקצועי במשרד החינו שיעבוד בתיאו עימה‪.‬‬
‫משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי משרד החינו נושא באחריות‬
‫הביצועית למפעל ההזנה‪ ,‬וכי התיקו לחוק נועד‪ ,‬בי היתר‪ ,‬לצמצ מעורבות שאיננה חיונית של‬
‫גורמי נוספי ביישו החוק‪ .‬עוד טע משרד ראש הממשלה כי נציגי משרד החינו השתתפו‬
‫בישיבות ועדת ההיגוי‪.‬‬
‫‪ .2‬הועלה כי לעתי משרד החינו ומשרדי הממשלה האחרי לא פעלו בתיאו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לא‬
‫היה תיאו בי משרד החינו למשרד הבריאות בכל הנוגע להפעלת מער הבקרה על איכות המזו‬
‫)ראו להל בפרק "פיקוח ובקרה על מפעל ההזנה"(‪ .‬חוסר התיאו בי משרדי הממשלה גר‬
‫לעתי להתמשכות ההליכי ליישו החוק‪ ,‬למשל משרד ראש הממשלה טע כאמור כי העיכוב‬
‫בעבודתה של הוועדה המייעצת נגר בשל עיכובי במינוי נציגי השרי בוועדה‪.‬‬
‫‪ .3‬לעתי ג במשרד החינו עצמו לא היה תיאו בי הגורמי השוני‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עיריית סח'ני‬
‫המדורגת באשכול ‪ 2‬ביקשה לצר את בתי הספר שלה למפעל ההזנה‪ .‬בתחילת שנת הלימודי‬
‫התשס"ז פנה אחד מבתי הספר ברשות למשרד החינו בבקשה לצרפו למפעל ההזנה והודיע כי‬
‫הרשות המקומית והנהלת בית הספר פעלו יחד לקידו העניי ולאיסו הכספי למימו‬
‫השתתפות של העירייה ושל ההורי במפעל ההזנה‪ .‬הועלה כי ב&‪ ,9.1.07‬יו קוד למועד‬
‫שנקבע כי בו יוחל בהפעלת מפעל ההזנה‪ ,‬הודיע משרד החינו למנהל מחלקת החינו בעירייה כי‬
‫אי אישור של משרד האוצר לצירו רשויות נוספות למפעל ההזנה‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2007‬שלח מנכ"ל משרד החינו דאז מכתב לראש עיריית סח'ני והודיע לו כי הוחלט‬
‫לכלול במסגרת תכנית ההזנה ג את תלמידי היישובי המדורגי באשכול ‪ 2‬של הלמ"ס‪ .‬עוד ציי‬
‫כי אנשי קר רש"י יפנו אל הרשות לצור קידו הנושא‪ .‬נמצא כי באוקטובר ‪ ,2007‬בתחילת שנת‬
‫הלימודי התשס"ח‪ ,‬פנה יו"ר ועד ההורי של בית הספר למנכ"לית משרד החינו בבקשה לאשר‬
‫את הצטרפותו למפעל ההזנה וציי כי מאז נשלח המכתב האמור לא פנה משרד החינו לבית‬
‫הספר בעניי ההזנה‪ .‬כחודש לאחר מכ הודיע לו מנהל היחידה במשרד החינו כי ג בשנת‬
‫הלימודי התשס"ח עיריית סח'ני לא נכללת בי היישובי שעליה הוחל החוק‪ .‬מנהל היחידה‬
‫הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי לא נית היה לצר את עיריית סח'ני למפעל ההזנה‬
‫בשל התנגדות משרד האוצר להרחיב את מעגל ההזנה על בסיס היתרות התקציביות‪ .‬בעקבות כ‬
‫לא השתתפה העירייה בשנת התשס"ז במפעל ההזנה‪.‬‬
‫משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הפעלת מפעל ההזנה מורכבת‬
‫ומעורבי בה גורמי רבי וכי למשרדי הממשלה המעורבי בנושא סמכויות מוגבלות בלבד‬
‫‪178‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫לעניי הפעלת המפעל‪ ,‬ואילו הרשויות המקומיות‪ ,‬שה שותפות חיוניות בתחו זה‪ ,‬נושאות‬
‫באחריות לנושאי רבי הנוגעי להפעלת המפעל‪.‬‬
‫‪˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰Â ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈӯ‚‰˘ ȇ¯ ÈÎ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪¯„Úȉ .‰ÏÂÚÙ ÂÙ˙˘È Ì‡È˙· ÂÏÚÙÈ Â˙ÏÚÙ‰Ï Ìȇ¯Á‡‰Â ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· ÌÈ·¯ÂÚÓ‰‬‬
‫˙‪.ÂÓˆÚ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· ‰ÚÈ‚ÙÏ ˙‡„Â-È‡Ï Ì¯‚Ï ÏÂÏÚ Ì‡È‬‬
‫השתתפות המורי
במפעל ההזנה‬
‫השתלמויות לצוותי החינוכיי ולתלמידי‬
‫‪ .1‬לפי עמדת משרד החינו "על מנהל בית הספר ועל צוות המורי להוביל את הנושא ]מפעל‬
‫ההזנה[ כחלק מאחריות לילדי ולהיות שומרי חוק"‪ .60‬ואכ לצוות החינוכי תפקיד מרכזי‬
‫במפעל ההזנה‪ :‬על פי הקול הקורא לביצוע מפעל ההזנה‪ ,‬מנהלי בתי הספר נושאי באחריות‬
‫לחלוקת הארוחות לכיתות ולתלמידי‪ ,‬לאיסו שאריות המזו והאריזות לשקי האשפה ולתיאו‬
‫פינוי האשפה ע הרשות המקומית‪ .‬על המורי מוטלת החובה לפקח מקרוב על הארוחות בכיתות‬
‫ולדאוג שהארוחות יתקיימו כסדר‪.‬‬
‫בהמלצות הוועדה המקצועית )שניתנו בעקבות הפיילוט( נאמר כי בשנת הלימודי יש לקיי‬
‫מפגשי השתלמות לצוותי ההוראה בנושאי הנוגעי למפעל ההזנה‪ ,‬כגו תזונה נכונה‪ ,‬חשיבות‬
‫התזונה להתפתחות הילד ואופ ההתארגנות להפעלת המפעל‪ .‬כמו כ יש לקיי לפני תחילת‬
‫הפעילות תכנית הסברה מקיפה שבמסגרתה יודגשו חשיבות מפעל ההזנה והתועלת שתפיק‬
‫מערכת החינו מהפעלתו‪ .‬הדבר חשוב ביותר‪ ,‬שכ על פי מסקנות הפיילוט חלק מצוות ההוראה‬
‫רואה במטלה החדשה מעמסה ואינו מכיר בחשיבותה‪.‬‬
‫הועלה כי משרד החינו ארג עבור הצוותי החינוכיי רק מעט השתלמויות בבתי הספר בנושא‬
‫ההזנה‪ :‬נציגי קר רש"י העומדי בקשר ע בתי הספר והגני מקיימי בה פעילויות הסברה‪.‬‬
‫כמו כ משרד החינו ארג השתלמויות למורי בנושאי בריאות ולאו דווקא בנושא מפעל ההזנה‪.‬‬
‫‪ .2‬על פי עמדת משרד החינו‪ ,‬הארוחה במסגרת המוסד החינוכי נתפסת כאירוע חינוכי המסייע‬
‫להקניית הרגלי נכוני בתחו התזונה‪.61‬‬
‫רוב הרשויות‪ ,‬אינ מקיימות פעילות חינוכית בנושא ההזנה‪ .‬בעניי זה יש לציי לחיוב את עיריית‬
‫אופקי שמפעילה‪ ,‬בשיתו משרד החינו‪ ,‬כמה תכניות בריאות עבור ילדי מהגיל הר ועד‬
‫החינו העל&יסודי‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫מכתב של מנהל היחידה לראש המועצה המקומית בוקעאתא מנובמבר ‪.2007‬‬
‫חוזר מנכ"ל משרד החינו בנושא "הזנה וחינו לתזונה נכונה במוסדות החינו"‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪ÏÚÙÓ ˙¯‚ÒÓ· ·Ï˘Ï Ϙ˘È ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ ‰È‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪˙ÂÈÂÓÏ˙˘‰ ÌÈÈ˜Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ÔÎ ÂÓÎ .‰ÂÎ ‰ÂÊ˙ ÈÎ¯Ú ˙ÈȘ‰ Ì‚ ‰Ê‰‰‬‬
‫‪˙ˆÏÓ‰Ï Ì‡˙‰· ,˙ÂÁ¯‡‰ ÔÓÊ· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÚ ÁÈ‚˘‰Ï ̄ȘÙ˙Ó˘ ÌÈÈÎÂÈÁ‰ ÌÈ˙ˆÏ‬‬
‫‪.˙ÈÚˆ˜Ó‰ ‰„Ú‰‬‬
‫דרישת מורי לגמול בעד ההזנה‬
‫חלק מהרשויות ובתי הספר שהפעילו את מפעל ההזנה השתתפו בשנות הלימודי התשס"ה&‬
‫התשס"ו‪ ,‬במסגרת הנהגת יוח"א‪ ,‬ביישו "התכנית הלאומית לחינו" )דוח דברת(‪ .‬במסגרת תכנית‬
‫זו מורי שהשתתפו בתורנות הזנה בבתי הספר קיבלו גמול כספי עבור תורנות זו‪.‬‬
‫בדיו של נציגי משרד החינו‪ ,‬קר רש"י ומרכז השלטו המקומי שהתקיי בנובמבר ‪ 2007‬נקבע‬
‫כי לא יינת תגמול למורי בעד השתתפות במפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ח‪.‬‬
‫הועלה כי בעקבות כ מורי בכמה בתי ספר שהשתתפו בעבר בתכנית דברת איימו כי יסרבו‬
‫להשתת במפעל ההזנה עד שיקבלו תגמול מתאי כפי שקיבלו בעבר‪ .‬למשל‪ ,‬עיריית עיר הכרמל‬
‫טענה שאחת הסיבות העיקריות לאי&הפעלתו של מפעל ההזנה בשנת הלימודי התשס"ח היא‬
‫שהמורי מתנגדי לכ שהמפעל יופעל בלא שה יקבלו תגמול כספי על כ‪.‬‬
‫נמצא כי בסופו של דבר הסכי משרד החינו לאשר תגמול למורי המשתתפי במפעל ההזנה ג‬
‫בשנת הלימודי התשס"ח‪.‬‬
‫בתשובת אג התקציבי במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה הסביר האג כי בשנות הלימודי‬
‫התשס"ו&התשס"ז התקיי ניסוי בהשתתפות ‪ 34‬יישובי כחלק מההסכמות ע ארגוני המורי‬
‫במסגרת יישו חלקי של דוח דברת‪ ,‬וכי אחד ממרכיבי הניסוי היה מת הזנה לתלמידי‪.‬‬
‫משהסתיי הניסוי הייתה ונותרה עמדת אג התקציבי כי יש להפסיק את התשלו שכ הגמול‬
‫הכספי ששול למורי שהשתתפו בניסוי הוא "מוגז"‪ .‬כמו כ לאחר שהסתיי הניסוי היה קשה‬
‫להבחי אילו מורי בבתי הספר שבמסגרת הופעלה תכנית ההזנה השתתפו בניסוי ואילו מורי‬
‫לא השתתפו בניסוי‪ .‬עוד מסר האג כי מתבצעת בדיקה כדי לברר מדוע הגמול שול בשנת‬
‫הלימודי התשס"ח א שלא עוג בשו הסכ וא שהדבר אינו מתיישב ע העמדה שהביע‬
‫הממונה על השכר בדיוני בנושא‪.‬‬
‫השתתפות הצוות החינוכי בארוחה‬
‫על פי הנחיות משרד החינו‪" ,‬רצוי שהצוות החינוכי‪ ...‬יקפיד לאכול ע הילדי‪ .‬לארוחה‬
‫משותפת ע מבוגר המשמש דוגמה אישית ומודל לחיקוי‪ ,‬יש חשיבות רבה בהעברת המסר‬
‫החינוכי ובהפנמתו על ידי התלמידי"‪.62‬‬
‫נמצא כי למרות ההנחיות הללו מורי בתי הספר אינ אוכלי ע התלמידי‪ ,‬בי היתר מאחר‬
‫שטר הושגה הסכמה לגבי אופ מימו הארוחות‪ .‬בעניי זה מסר למשל מנהל בית ספר ברהט‬
‫לצוות הביקורת כי אי&השתתפותו של המורה בארוחה מעוררת תהיות רבות מצד התלמידי‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪62‬‬
‫‪180‬‬
‫חוזר מנכ"ל משרד החינו בנושא "הזנה וחינו לתזונה נכונה במוסדות החינו"‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫ליקויי בהפעלת מפעל ההזנה‬
‫בהנחיית ועדת ההיגוי פרסמה קר רש"י בספטמבר ‪ 2004‬קול קורא המזמי ספקי מזו להגיש‬
‫הצעות להספקת ארוחות צהריי לתלמידי במפעל ההזנה )להל & קול קורא לספקי(‪ .‬בעקבות‬
‫כ הקימה הקר מאגר של כ&‪ 45‬ספקי בכל רחבי האר‪ .‬האחראי להספקת המזו ליישובי‪.‬‬
‫על פי הקול הקורא לספקי מחויב ספק המזו לעמוד בכל דרישות החוק‪ ,‬התקנות והנחיות משרד‬
‫הבריאות‪ .‬חובה שיהיו לו רישיו יצר מטע משרד הבריאות‪ ,‬רישיו עסק מטע הרשות המקומית‬
‫בכלל זה אישור להובלת מזו‪ ,‬תעודת כשרות )פרט לספקי למגזר הערבי והדרוזי(‪ ,‬אישור יצרניו‬
‫ויבואניו של מזו גולמי המעידי שהמזו עומד בדרישות התקני והצווי הבריאותיי ואישור כי‬
‫כלי ההגשה עומדי בדרישות בטיחותיות ובריאותיות‪.‬‬
‫עוד נאמר בקול הקורא כי ספקי המזו מחויבי לעמוד בדרישות משרד הבריאות לעניי תפריט‬
‫ההזנה‪ ,‬וכי הארוחות ייארזו באריזה אישית לכל תלמיד ב"חמגשית" או כמנה כיתתית באריזה חד&‬
‫פעמית‪ .‬בקול הקורא נקבע הרכב הארוחה והכמות הנדרשת של כל אחד ממרכיבי הארוחה‪ .‬ספק‬
‫המזו מחויב לספק לכל כיתה שני "טרמופורטי" )מעמדי לשמירת טמפרטורת המזו‪ ,‬להל &‬
‫ארגזי המנות(‪ ,‬ח וקר‪ .‬על הנהג והמלווה לפרוק את הסחורה במקו מוסכ בבית הספר‪ ,‬ובתי‬
‫הספר אחראי לחלוקת המנות לכיתות‪.‬‬
‫שמירה על היגיינה ותנאי תברואה בבתי הספר‬
‫‪¯Á‡Ï ,˜ÂÁ‰ ÚÂˆÈ·Ï Ú‚Â‰ Ïη ˙˜˙ ÔȘ˙‰Ï ȇ˘¯ ÍÂÈÁ‰ ¯˘ ÈÎ Ú·˜ ˜ÂÁ· .1‬‬
‫˘‪ÌÈ˘¯„‰ ÌȯÁ‡Â ÌÈÈ˙‡Â¯·˙‰ ,ÌÈÈÊÈÙ‰ Ìȇ˙‰ È·‚Ï ,˙‡ȯ·‰ ¯˘ ÌÚ ÔÈÈÚ· ıÚÈÈ˙È‬‬
‫·‪ÌÈ˙Â¯È˘‰Â ‰„ÚÒ‰ È˙Â¯È˘ ˙ÚÈ·˜Ï Ìȇ˙‰ ,‰Ê‰ È˙Â¯È˘ Ô˙Ó Ì˘Ï ÍÂÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ‬‬
‫‪˙˜ÂÏÁ Úˆȷ ˙·¯Ï ‰‡Â¯·˙‰ ȇ˙ ÏÚ Á˜ÈÙ ÍÎ Ì˘Ï ÍÂÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ÌÈ˘¯„‰‬‬
‫‪.‰Ï‡ Ìȇ˘Â· ˙˜˙ ˜˙‰ Ì¯Ë ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ· ÈÎ ‡ˆÓ .˙ÂÈÓÂȉ ˙ÂÁ¯‡‰‬‬
‫‪ .2‬על פי המלצות הוועדה המקצועית‪ ,‬הצלחת תכנית הזנה מותנית‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בכ שהתכנית‬
‫תופעל בסביבה בטוחה ובתנאי סניטריי טובי‪.‬‬
‫משרד הבריאות פרס הנחיות לטיפול במזו במוסדות החינו‪ .63‬על פי ההנחיות‪ ,‬המזו המתקבל‬
‫מהספקי יאוחס בחדר המיועד לכ‪ ,‬לא יעברו יותר מארבע שעות ממועד אריזת המזו ועד‬
‫צריכתו; הטמפרטורה של מזו ח תהיה לפחות ‪ 70‬מעלות‪ ,‬וטמפרטורת המזו הקר חמש מעלות;‬
‫בסמו למקו האכילה יימצאו ברזיות לנטילת ידיי‪ ,‬מתקני לסבו נוזלי ונייר לניגוב הידיי;‬
‫האשפה תפונה מיד לאחר גמר הארוחה למכל אשפה מרכזי ולא תישאר בכיתות; המורי ידאגו‬
‫לכ שהסועדי ייטלו ידיי לפני האכילה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪63‬‬
‫הנחיות המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות להזנה במוסדות חינו‪ ,‬בתי ספר וגני ילדי‬
‫מ‪.23.5.05‬‬
‫‪181‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫בסיורי שקיי צוות הביקורת בבתי ספר המשתתפי במפעל ההזנה הועלה כי בבתי הספר‬
‫שנבדקו לא מתקיימי תנאי ההיגיינה והסניטציה הנדרשי )תנאי שיש לדרוש את קיומ ג ללא‬
‫קשר למפעל ההזנה(‪ :‬בחלק מבתי הספר חדרי השירותי מלוכלכי ואי סבו ונייר לניגוב ידיי;‬
‫כמו כ בתו הארוחה נשאר לכלו על רצפת הכיתה ושולחנות התלמידי; באחד מבתי הספר‬
‫ברהט היו הברזי בחלק מחדרי השירותי שבורי ולא היה כלל סבו ונייר; באחד מבתי הספר‬
‫בתל אביב נמצא כי חלק מהמזו נשפ בחדר המדרגות‪ ,‬ועקב כ נשקפה סכנת החלקה; באחד‬
‫מבתי הספר באופקי נמצא ששאריות אשפה נפלו על השבילי המובילי לפח המרכזי וכ היו‬
‫שאריות אשפה מסביב לפח המרכזי; בבית ספר אחר באופקי שקית האשפה לא נאספת בתו‬
‫הארוחה בשל משקלה הרב ונשארת בכיתה עד שצוותי הניקיו יפנו אותה בסו יו הלימודי‪.‬‬
‫על פי דוחות שהגישה חברת בקרה שעמה התקשר משרד החינו )להל & חברת הבקרה( לצור‬
‫בדיקת נושא אחסו המזו הועלה כי ב&‪ 55%‬מהמוסדות היו הממצאי תקיני א בכ&‪ 20%‬נמצא‬
‫כי האחסו לא היה תקי )על יתר המוסדות & ‪ & 25%‬לא התקבל דיווח(‪ .‬בבדיקת הסדר והניקיו‬
‫באזור הפריקה‪ ,‬אמצעי האחסו ואזור הפינוי‪ ,‬נמצאו בכ&‪ 80%‬מהמוסדות ממצאי תקיני‪ .‬ע‬
‫זאת בכ&‪ 10%&20%‬מהמוסדות לא היו הממצאי תקיני )בעיקר לגבי הסדר והניקיו באזור‬
‫הפריקה(‪ .‬ברוב המוחלט של הבדיקות נמצא כי טמפרטורת המזו אינה עומדת בתק‪.‬‬
‫בכ&‪ 45%&30%‬מהבדיקות נמצא כי חסרו בחדרי השירותי בבתי הספר אמצעי לשמירה על‬
‫היגיינה‪ ,‬כמו סבו ונייר לניגוב הידיי‪ ,‬ובכ&‪ 70%‬מהבדיקות נמצא כי הרשות המקומית לא‬
‫הקפידה על ניקיו מכלי האשפה שאליה פונו שאריות המזו‪.‬‬
‫עוד הועלה כי לעתי אי תיאו בי המועדי שבה הרשות המקומית מטפלת בפינוי האשפה‬
‫ובניקיו למועדי שבה מופעל בבתי הספר מפעל ההזנה‪ .‬למשל‪ ,‬בסיור שקיי צוות הביקורת‬
‫באחד מבתי הספר בתל אביב נמצא כי א שבבית הספר מתקיימת הזנה בימי א'‪,‬ב'‪,‬ד' ו&ה'‬
‫האשפה מפונה רק בימי ב'‪ ,‬ד' ו&ו' בשעה ‪ 11:00‬בבוקר בלבד‪ .‬כלומר האשפה הנצברת בימי ד'‬
‫וה' בצהריי מפונה רק ביו ו'‪ .‬שטיפת הכיתות נעשית רק שלוש פעמי בשבוע ולא בכל יו שבו‬
‫מתקיימת הזנה‪ .‬באחד מבתי הספר ברהט נטע כי בשעות אחר הצהריי נוהגי בני נוער מקומיי‬
‫להוציא את מגשיות האלומיניו הריקות ממכל האשפה לצור מכירת האלומיניו‪ ,‬והדבר גור‬
‫ללכלו רב של הסביבה‪ .‬בעיר הכרמל נטע כי העירייה לא הצליחה לטפל בפינוי כל כמות‬
‫האשפה באופ מידי‪ ,‬בי היתר בשל מחסור בכוח אד‪.‬‬
‫בחלק מבתי הספר נמצא שאחרי שנהג של ספק המזו מכניס את ארגזי המנות למתח בית הספר‬
‫ה מונחות ללא השגחה רציפה עד לחלוקת בכיתות‪ .‬בהיעדר השגחה יש חשש כי תיפגע איכות‬
‫המזו‪ .‬למשל‪ ,‬די בהוצאת מגשית אחת מארגז המנות על מנת לגרו לירידת הטמפרטורה של כל‬
‫מנות האוכל‪.64‬‬
‫הועלה כי בעיריית לוד התקבלו תלונות ולפיה חלק גדול מהאשפה נזרק מסביב למכולות‬
‫שהועמדו במיוחד לצור פינוי האשפה שמקורה במפעל ההזנה‪ ,‬בי היתר משו שהתלמידי‬
‫נשלחי לפנות את האשפה ללא כל פיקוח ומעדיפי לזרוק אותה מסביב למכולות ולא בתוכ‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2007‬התלוננה מנהלת אחד מבתי הספר בלוד שהאשפה שהייתה אמורה להיות מפונה‬
‫ביו ההזנה לא פונתה‪ ,‬ועקב כ כל שקיות האוכל גדשו את המכולה‪ ,‬ו"חתולי ועכברי רצי‬
‫חופשי על המדרכה‪ ...‬והחמגשיות מפוזרות על הכביש"‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪64‬‬
‫‪182‬‬
‫על פי דוחות חברת הבקרה‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫‪‰ÈˆËÈÒ‰ ȇ˙ ‰ÈȂȉ‰ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘‰ ÈÎ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫··˙‪ÏÚ .ÈÎÂÈÁ‰ ÍÈω˙‰Ó ˜ÏÁΠÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙‡ȯ· ÏÚ ‰¯ÈÓ˘ Í¯ÂˆÏ ˙ÈÂÈÁ ¯ÙÒ‰ È‬‬
‫‡‪ÏÚ .¯ÙÒ‰ È˙·· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ ÂÓÂÈ˜Ï ÈÒÈÒ· ȇ˙ ̉ Âχ Ìȇ˙˘ ‰ÓΠ‰ÓÎ ˙Á‬‬
‫‪ÔÓ ÔÎ ÂÓÎ .‰Ê ÔÈÈÚ· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙‡ ˙ÂÁ‰Ï ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó‬‬
‫‪È˙·· ÌÈÈÂÈÁ‰ ‰‡Â¯·˙‰ ȇ˙ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘Ï ÌÈί„‰ ‡ˆÓÈÈ ·Èˆ˜˙‰ ˙ÂÏ·‚Ó· ÈΠȇ¯‰‬‬
‫‪.¯ÙÒ‰‬‬
‫‪‰ÏÚ‰ .„ÂÓÈω ˙Â˙Èη ̷¯· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÌÈÏ· ¯ÙÒ‰ È˙·· Ï· ȯ„Á ¯„Úȉ· .3‬‬
‫‪.ÔÈÈÚ· ˙ÂÂÏ˙ ÂÏÚ‰ ÈΠÌÈÈ˘˜Ï ¯·„‰ ̯‚ ˙·¯ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯· ÈÎ‬‬
‫באופקי נמסר לצוות הביקורת בסיור שהתקיי באחד מבתי הספר כי בית הספר מנסה לגייס‬
‫תרומות להקמת חדר אוכל‪ ,‬שכ הזנה בכיתות מעוררת קשיי‪ ,‬כמו היעדר תנאי מתאימי‬
‫לאכילה וקושי בשמירה על ניקיו הכיתות‪.‬‬
‫בישיבה שהתקיימה בעיר הכרמל בהשתתפות מנהלי בתי הספר‪ ,‬ועד ההורי ורכזת הפרויקט‬
‫מטע קר רש"י בספטמבר ‪ 2005‬נאמר כי "‪...‬להאכיל את הילד בחדר עבודה זה נוגד כללי‬
‫האכילה והמסורת"‪.‬‬
‫בדוח בנק ישראל בנושא ההזנה צוי כי לאכילה בכיתות הלימוד עלולות להיות השפעות שליליות‬
‫על הרגלי האכילה ועל ההיגיינה‪ .‬ע זאת‪ ,‬הדוח מציי כי בשל העלות הגבוהה הכרוכה בהקמת‬
‫חדרי אוכל‪" ,‬קרוב לוודאי שהמצב הנוכחי עדי על פני הגבלת מפעל ההזנה רק למוסדות בה‬
‫מצויה התשתית הראויה"‪.‬‬
‫‪ .4‬היבט נוס שעשוי להשפיע על בריאות התלמידי ובטיחות הוא אופ חלוקת ארגזי המנות‬
‫& על פי הנהוג ברוב בתי הספר תלמידי בכיתות ד'&ו' מחלקי בי הכיתות את הארגזי‪,‬‬
‫שמשקל אינו מבוטל‪ .‬בסיורי שקיי צוות הביקורת הועלה כי התלמידי נאלצי להרי את‬
‫הארגזי ולעתי א לשאת במדרגות‪.‬‬
‫·‪ÏÚÙÓ ˙ÂÏËÓ· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ Ï˘ Ì˙ÂÙ˙˙˘‰˘ Û‡ ÈÎ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ ‰Ê ÔÈÈÚ‬‬
‫‪,ÌȯÈÚˆ ÌÈ„ÏÈ· ¯·Â„Ó˘ ÍÎ ÏÚ ˙Ú„‰ ˙‡ ˙˙Ï ˘È ,˙ÈÎÂÈÁ‰ ‰ÈÁ·‰Ó ‰ÏÈÚÂÓ ‰Ê‰‰‬‬
‫‪ÌÚ Â·˘ÈÈ˙È Ô‰ ÈΠÌÈ„ÈÓÏ˙‰ Ï˘ ÌÁÂÎÏ ÏÚÓ ÂÈ‰È ‡Ï ˙ÂÏËÓ‰ ÈÎ „ÈÙ˜‰Ï ȇ¯Â‬‬
‫‪.Ì˙‡ȯ·Â Ì˙ÂÁÈË· ˙¯ÈÓ˘Ï ÌÈÏÏΉ‬‬
‫‪183‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫איקיו דרישות על ידי ספקי המזו‬
‫הועלה כי לעתי לא מילאו הספקי את כל הדרישות שהתחייבו למלא לפי הקול הקורא‬
‫לספקי‪:65‬‬
‫בקול הקורא לספקי נקבע כי א ביו מסוי ספק החסיר מנות‪ ,‬ירכוש בית הספר ארוחות‬
‫לתלמידי במחיר מרבי של ‪ 25‬ש"ח לילד‪ .‬הספק ישל לבית הספר את הפיצוי במזומ‪ ,‬ביו‬
‫שלמחרת‪ ,‬כנגד חשבונית‪ .‬בבדיקה הועלה כי לעתי לא הגיע לבתי הספר מספר המנות הנדרש‪,‬‬
‫וחלק מהתלמידי קיבלו את ארוחת רק בסו היו או שבית הספר קנה לה ארוחה בכספו‪ .‬עוד‬
‫הועלה כי בתי הספר לא דרשו מהספק פיצוי כספי על האיחור‪.‬‬
‫בדוח חברת הבקרה שהוגש למשרד החינו צוינו תלונות חוזרות ונשנות על האוכל שהוגש‬
‫לתלמידי‪ .‬בי היתר נשמעו טענות לגבי מזו לא מגוו‪ ,‬מגשיות המגיעות פתוחות‪ ,‬אוכל‬
‫שהתערבב ומנות חסרות‪ .‬כמו כ צוי כי התקבלו תלונות על גודל המנות‪ ,‬ועל כ שמקבלי מעט‬
‫מאוד תוספות או לא מקבלי אות כלל‪.‬‬
‫קר רש"י מסרה בתשובתה מאוגוסט ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי מיד לאחר שקיבלה את דוחות‬
‫הבקרה נבדקו וטופלו התלונות‪ ,‬וכי דרשה מהספקי להקפיד לקיי את כל הדרישות התזונתיות‪.‬‬
‫בקול הקורא לספקי נקבעו מרכיבי הארוחה המחייבי את ספקי המזו‪ .‬למשל ספקי המזו‬
‫נדרשי לשלב בארוחה בכל יו מרק או סלט מורכב )חומוס‪ ,‬טחינה וכדומה(‪ ,‬מנת בשר‪ ,‬מנת‬
‫דגני‪ ,‬ירק מבושל‪ ,‬סלט חי ופירות‪.‬‬
‫בסיורי שקיי צוות הביקורת בבתי ספר המשתתפי במפעל ההזנה ומבדיקת התלונות שהפנו‬
‫בתי הספר לרשויות המקומיות הועלה כי לעתי לא מילא הספק את כל הדרישות המוטלות עליו‪,‬‬
‫וכי ספקי המזו אינ מקפידי לספק בכל יו את כל מרכיבי הארוחה‪ .‬כמו כ הועלו תלונות על‬
‫טריות הלח‪ ,‬על כמות בלתי מספקת או מחסור של חלק ממרכיבי הארוחה‪ ,‬ועל היעדר כלי הגשה‬
‫מתאימי‪ .‬עוד הועלו תלונות לגבי ריח לא נעי של האוכל ולגבי איחורי בשעת קבלתו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אחד מבתי הספר בתל אביב התלונ באמצע דצמבר ‪ 2006‬על מחסור במנות ובציוד‬
‫נלווה‪ .‬בסו החודש התלונ בית הספר שוב שהספק לא שלח תפריט שבועי כנדרש ושהיו בעיות‬
‫רבות הנוגעות לציוד הנלווה )כלי אוכל ושקיות אשפה( וחוסר במנות‪ .‬הועלה כי רק ביוני ‪,2007‬‬
‫בסו שנת הלימודי‪ ,‬החליטה קר רש"י להפסיק את העסקתו של הספק‪.‬‬
‫בתשובת קר רש"י למשרד מבקר המדינה מסרה הקר כי כל אימת שאירעה תקלה כלשהי‪ ,‬ניתנה‬
‫הנחייה מפורשת לכל מנהלי המוסדות החינוכיי לפנות מיד לנציג קר רש"י כדי שהתלונה תיבדק‬
‫במהירות ויופקו הלקחי הנדרשי‪ ,‬וכי כל תלונה שהתקבלה טופלה מיד‪ .‬הקר מסרה‪ ,‬כי‬
‫הממצאי שהועלו בביקורת לא הצדיקו את הפסקת ההתקשרות באמצע שנת הלימודי‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫ציינה הקר כי הפסיקה את ההתקשרות ע אחד הספקי בסיומה של שנת הלימודי‪.‬‬
‫‪˙˜ÙÒ‰ ȇ˙ ÌÂȘ ÏÚ „ÈÙ˜‰Ï ͯˆ ˘È˘ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪.‡¯Â˜‰ Ϙ· ÂÚ·˜˘ ÔÂÊÓ‰‬‬
‫__________________‬
‫‪65‬‬
‫‪184‬‬
‫את הקול קורא הכי משרד החינו
בשיתו קר רש"י‪ ,‬והוא הבסיס להתקשרותה של קר רש"י‬
‫בהסכמי ע הספקי שנבחרו‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫תפריטי המזו‬
‫בהמלצות הוועדה המקצועית נאמר כי במסגרת התפריט יש לשאו להתאמה מרבית בי התפריט‬
‫המוצע לטעמ של הילדי בכל בית ספר‪ ,‬לרבות העדפות תרבותיות‪ ,‬על מנת לצמצ את מספר‬
‫המנות שאינ מנוצלות‪.‬‬
‫כאמור התפריט נקבע בהתייעצות ע משרד הבריאות ועל פי הנחיותיו ב"מדרי להזנת ילדי ובני‬
‫נוער במוסדות חינו & לאכול ולגדול"‪ ,‬כפי שהוגדרו בקול הקורא שפרס משרד החינו‪.‬‬
‫הועלה כי במגזר הלא יהודי הועלו טענות לגבי אי&התאמת המזו לטעמ של התלמידי‪:‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בינואר ‪ 2007‬פנה יו"ר ועד ההורי היישובי של דאלית אל&כרמל אל מנכ"ל קר רש"י‬
‫וציי לפניו כי יותר מ&‪ 70%‬ממנות האוכל שמספק קבל המזו נזרקות‪ ,‬בי היתר משו שטעמו‬
‫של המזו אינו ביתי ומשו שטעמו משתנה בשל המרחק הרב בי מפעל המזו )שבטירת הכרמל(‬
‫לבית הספר‪ ,‬ועל כ ביקש יו"ר הוועד להחלי את קבל המזו בקבל מהיישוב‪ .‬קר רש"י דחתה‬
‫את בקשתה של העירייה שספק מקומי יספק לה את הארוחות‪ ,‬מכיוו שלא נמצא קבל מזו‬
‫מקומי שעומד בכל הדרישות ורשאי להיכלל ברשימת הספקי‪.‬‬
‫קר רש"י השיבה למשרד מבקר המדינה כי במסגרת מדיניותה בחרה שלא לפנות לספק מרכזי‬
‫אחד אלא לכמה ספקי מקומיי‪ ,‬וכי החליטה לעשות כ כדי לקצר את המרחקי בי הספקי‬
‫למוקדי אספקת המנות‪ ,‬כדי להתאי את המזו לטעמ של הילדי‪ ,‬כדי שיהיה אפשר להשלי‬
‫חוסרי במהירות וכדי שיהיה אפשר לספק פרנסה לספקי מקומיי המעסיקי עובדי תושבי‬
‫המקו‪ .‬אשר לעיר הכרמל מסרה כי הנסיעה בי טירת הכרמל לעיר הכרמל אורכת כחצי שעה‬
‫בלבד‪ ,‬וכי מדובר בפרק זמ סביר‪.‬‬
‫ג במסגרת הביקורת שנעשתה בעיריית רהט נטע לפני צוות הביקורת כי התפריט אינו מתאי‬
‫לטעמ של התלמידי‪.‬‬
‫‪˜ÙÒÏ ÂÏÎÂÈ˘ ÌȘÙÒ ¯˙‡Ï Ï„˙˘È˘ ȇ¯ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪˙ÂÎȇ· ‰ÚÈ‚Ù ‰È‰˙˘ ‡Ï· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙È·¯Ó Ï˘ ̉È˙ÂÙ„Ú‰Ï ÂÓ‡˙ÂÈ˘ ÌÈËȯÙ˙ ÔÂÊÓ‬‬
‫‪.ÔÂÊÓ‰‬‬
‫ילדי בעלי רגישויות‬
‫על פי הקול הקורא לביצוע מפעל ההזנה‪ ,‬על ספק המזו להגיש ארוחות לפי צורכיה התזונתיי‬
‫של התלמידי‪ ,‬ובכלל זה תלמידי בעלי צרכי תזונתיי מיוחדי‪ ,‬למשל תלמידי הסובלי‬
‫מצליאק וסוכרת‪.‬‬
‫על פי נתוני משרד החינו מיולי ‪ 120 ,2007‬מבי כ&‪ 145‬הילדי חולי הצליאק הלומדי במוסדות‬
‫שהשתתפו בתכנית ההזנה אכלו מזו שהותא לצורכיה‪ ,‬והוריה אישרו זאת בחתימת‪ .‬ע זאת‬
‫‪185‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫ספקי המזו לא עמדו בתק ‪ G.M.P‬של משרד הבריאות‪ ,66‬א שייצור מזו לחולי צליאק מותנה‬
‫בעמידה בתנאי התק‪ .‬יש להדגיש כי התק מחמיר ומקשה באופ ניכר את ייצור של מנות המזו‪,‬‬
‫והדבר מייקר אות במידה ניכרת‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 2007‬הודיע מנכ"ל משרד החינו דאז מר שמואל אבואב ליו"ר ועדת החינו של הכנסת‪,‬‬
‫הרב מיכאל מלכיאור‪ ,‬כי הוסדר נושא ההזנה לילדי חולי צליאק‪ .‬בחוזר ששלח משרד החינו‬
‫לבתי הספר בתחילת שנת הלימודי התשס"ח נאמר‪ ,‬כי "לכל הילדי בעלי הרגישויות & יש השנה‬
‫מענה וה זכאי לקבל מנה יומית & כמו כול ]ההדגשה במקור["‪.‬‬
‫הועלה כי שלא לפי ההודעה מאוגוסט ‪ ,2007‬במסגרת דיו של נציגי משרד החינו‪ ,‬קר רש"י‬
‫ומרכז השלטו המקומי שהתקיי בנובמבר ‪ ,2007‬קר רש"י דיווחה & לאחר שלא הוגשו הצעות‬
‫למכרז שפרסמה לייצור והספקה של מנות לילדי בעלי רגישות למזו & כי לא נמצא ספק שעומד‬
‫בתק ‪ ,G.M.P‬המוכ לספק מזו לילדי חולי צליאק‪ .‬סוכ כי א לא יימצא ספק זמ קצר לאחר‬
‫מכ יתקיי דיו דחו ע משרד הבריאות למציאת פתרו לבעיה‪ .‬מגעי נוספי שניהלו משרד‬
‫החינו וקר רש"י ע ספקי מזו לא צלחו‪ .‬משרד החינו החל בניהול מגעי ע חברה שיש לה‬
‫תק מתאי לצור הספקת הארוחות‪ ,‬א במועד סיו הביקורת עדיי לא הוחל בהספקת מזו בעל‬
‫תק המתאי לחולי צליאק‪.‬‬
‫משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי התקשה למצוא ספקי העומדי בתק‪ ,‬וכי‬
‫כאשר נמצא ספק שהסכי לעמוד בדרישות התק & הוא חזר בו‪.‬‬
‫‪˘Â¯„Ï ‡¯Â˜‰ Ϙ‰ ȇ˙ ˙‡ ÛÂÎ‡Ï ÂÈÏÚ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫˘‪ÌÂ˜Ó ‰È‰ ‡Ï ,„ÂÚ ˙‡Ê .˜‡Èψ ÈÏÂÁ ÌÈ„ÏÈÏ ÔÂÊÓ‰ Ô˜˙· „ÓÂÚ‰ ÔÂÊÓ Ì‚ ˜ÙÂÒÈ‬‬
‫˘‪ÈÏÂÁ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ‰Ê‰‰ ‡˘Â˘ Á"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ ˙ÏÈÁ˙· ÚÈ„ÂÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó‬‬
‫ˆ‪‰‚˘Â‰˘ Û‡ ,ÏÚÂÙ· ‰Ê‰ ÌÈÏ·˜Ó Ìȇ ˜‡ÈÏȈ ÈÏÂÁ ÌÈ„ÈÓÏ˙ „ÂÚ ÏÎ ¯„Ò‰ ˜‡ÈÏ‬‬
‫·‪.‡˘Â· ˙ȯ˜Ú ‰ÓÎÒ‰ ˜ÙÒ ÔÈ·Â ÂÈ‬‬
‫פיקוח ובקרה על מפעל ההזנה‬
‫בקרה כספית‬
‫על פי המוסכ בי קר רש"י למשרד החינו‪ ,‬ברשויות שבה פועל מפעל ההזנה מקבלת קר רש"י‬
‫בסו כל חודש את חשבוניות הספק כשה מאושרות על ידי רכזי התכנית במוסדות החינו השוני‬
‫ומשלמת לספק המזו את התמורה‪ .‬קר רש"י בודקת את החשבוניות ומוסרת דוח ביצוע למשרד‬
‫החינו‪ .‬על פי דוח הביצוע מעביר משרד החינו לקר את חלקו ואת חלק של הרשויות‬
‫המקומיות שהוא מקזז מהתקציב שהוא אמור להקצות לה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪66‬‬
‫‪186‬‬
‫תק זה נועד להבטיח כי תהלי ייצור המנות יותא לצורכיה התזונתיי המיוחדי של בעלי רגישות‬
‫למזו‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫משרד החינו התקשר ע משרד רואי חשבו )להל & רואה החשבו( לביצוע ביקורת על‬
‫הדיווחי הכספיי שמוסרת קר רש"י למשרד‪.‬‬
‫‪ .1‬בדיו של הצוות המקצועי במשרד החינו מאוקטובר ‪ 2004‬נקבע כי קר רש"י תדאג למסור‬
‫עד ה&‪ 24‬בכל חודש קוב‪ .‬דיווח על ההוצאות בגי החודש הקוד לו‪ .‬הדיווח יכלול פירוט בעניי‬
‫שיעור השתתפות של הרשויות המקומיות וההורי‪ ,‬משרד החינו והקר‪ .‬משרד החינו יבצע‬
‫חיוב של הרשויות וימסור לקר בתחילת החודש העוקב את חלק של הרשויות הכולל ג את‬
‫השתתפות ההורי‪ .‬תקציב משרד החינו יוקצה במהל השנה‪.‬‬
‫נמצא כי הדיווחי החודשיי שמוסרת קר רש"י למשרד החינו אינ מוגשי באופ סדיר מדי‬
‫חודש‪ ,‬כנדרש‪.‬‬
‫בתשובת קר רש"י למשרד מבקר המדינה מסרה הקר כי הגישה דיווחי סדירי בכל השני‪,‬‬
‫בתיאו מלא ע משרד החינו‪.‬‬
‫‪ .2‬דוח הביקורת הסופי של רואה החשבו לשנת הלימודי התשס"ה בנושא מפעל ההזנה‬
‫הוגש למשרד החינו רק ביולי ‪ .2007‬הדוח העלה כמה וכמה ליקויי‪ .‬הועלה כי במועד ביצוע‬
‫הביקורת על ידי משרד מבקר המדינה )בפברואר ‪ (2008‬עדיי לא תוקנו חלק‪ .‬לדוגמה‪) :‬א( לא‬
‫קוימו דרישות שנכללו בהסכ בי קר רש"י למשרד החינו אשר נוגעות למסמכי שיש לצר‬
‫לדיווחי המוגשי למשרד החינו‪ ,‬כמו תדפיס כרטיס חשבו הבנק‪ ,‬תדפיס מאז בוח‪ ,‬גיליו‬
‫התאמה ופירוט הכנסות שהופקדו בפועל בחשבו הבנק והפקדות למימו השתתפות של גורמי‬
‫אחרי בתכנית; )ב( המערכת הממוחשבת שמנהלת קר רש"י אינה בודקת באופ אוטומטי א‬
‫הנתוני סבירי‪ ,‬א שרואה החשבו המלי‪ .‬לעשות כ; )ג( נמצא כי לעתי חשבוניות הזיכוי‬
‫אינ משקפות את מהות הזיכוי; )ד( אי&הוצאת אישורי הפעלה מעודכני כאשר חל שינוי‬
‫במספר התלמידי‪.‬‬
‫‪ .3‬נמצא כי במועד סיו הביקורת ביוני ‪ 2008‬עדיי לא הוגש למשרד החינו דוח הביקורת‬
‫המסכ לשנת הלימודי התשס"ו‪ .‬בישיבה שהתקיימה באוקטובר ‪ 2007‬במשרד החינו הסביר‬
‫רואה החשבו כי העיכוב חל מאחר שלא התקבלו עד אותו מועד חלק מהנתוני שביקש מקר‬
‫רש"י לש סיו הביקורת‪ ,‬לרבות ביצוע התאמה בי נתוני הדוחות הכספיי המבוקרי של הקר‬
‫לנתוני דוח הביצוע הסופי שהגישה הקר למשרד החינו‪.‬‬
‫‪Úˆȷ‰ ÔÈÈÚ· ÌÈÈ„Ù˜ ‰¯˜·Â ·˜ÚÓ ÌÂȘ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪ÈΠ,· ÌÈÚ˜˘ÂÓ‰ ÌÈ·¯‰ ÌÈ·‡˘Ó‰Â Â˙Â·È˘Á ÁΠÈÂÈÁ ‡Â‰ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ ÈÙÒΉ‬‬
‫‪ÌÈÓÎÒÓ‰ ˙ÂÁ„‰ ˙˘‚‰· ¯Îȉ ·ÂÎÈÚ‰ .ÔȘ˙ ÈÙÒΠωÈÓ ÈÏÏÎ ÈÙ ÏÚ ˘Â¯„ ¯·„‰‬‬
‫·‪„ÂÓÚÏ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ .¯È·Ò Âȇ - ÌÈÈ˙˘Î - ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ ÈÙÒΉ ωȉ ÔÈÈÚ‬‬
‫‪.Ì˙˘‚‰ „ÚÂÓ ÌÈÂ˙‰ ˙˘‚‰ ÔÙ‡ È·‚Ï Ô¯˜‰Ó ÂÈ˙Â˘È¯„ ‡ÏÂÓÈ˘ ÍÎ ÏÚ‬‬
‫‪ .4‬הועלה כי הקר מוסרת למשרד החינו באופ שוט את הנתוני על מספר בתי הספר ומספר‬
‫התלמידי המשתתפי במפעל ההזנה בכל רשות‪ ,‬וה מקור המידע היחיד שיש למשרד החינו‬
‫בנוגע להיק מפעל ההזנה‪ .‬א שבתי הספר מדווחי למשרד החינו בתחילת כל שנה על מצבת‬
‫התלמידי הלומדי בה‪ ,‬ה אינ מעדכני אותו תמיד בשינויי שחלי בה‪ ,‬וכי מדיווח‬
‫האמור אפשר ללמוד רק על מספר הכולל של תלמידי בית הספר ולא על מספר התלמידי‬
‫המשתתפי במפעל ההזנה‪ .‬הועלה כי משרד החינו אינו פונה במהל השנה לרשויות עצמ‪ ,‬ולו‬
‫באופ מדגמי‪ ,‬לקבלת מידע מעודכ על מספר התלמידי המשתתפי בפועל במפעל ההזנה‪ .‬עקב‬
‫‪187‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫כ מקור המידע היחיד שיש למשרד החינו בנוגע להיק מפעל ההזנה הוא דיווחיה השוטפי של‬
‫הקר על מספר התלמידי בכל בית ספר המשתתפי במפעל ההזנה‪.‬‬
‫‪ÚÂˆÈ·Ï ËÂ˘Ù ÈÚˆÓ‡ ‡È‰ ÌÈÂ˙ ˙·Ïˆ‰ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫·˜¯‪Ì‚ ,ÌÈÂ˙‰ ˙Ï·˜Ï ÏÚÙÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ‰È‰ ȇ¯ .‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰ ÏÚ ‰‬‬
‫‪.È„ÚÏ· ̯‚Πԯ˜‰ ÏÚ ‰Ê ÔÈÈÚ· ÍÓ˙ÒÈ ‡Ï ,˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰Ó ˙Â¯È˘È‬‬
‫‪ .5‬על פי הנחיות משרד החינו וקר רש"י‪ ,‬על היישוב המשתת במפעל ההזנה למלא נתוני‬
‫על מספר התלמידי בכל בית ספר לפי כיתותיה‪ .‬בכל יו בשעות הבוקר אמור בית הספר לדווח‬
‫על שינויי במספר התלמידי‪ .‬על פי הקול הקורא לספקי‪ ,‬על הספק להחתי את מנהל המוסד‬
‫החינוכי על תעודות משלוח‪ .‬החתימה על התעודה היא אסמכתה לתשלו עבור אותו מוסד חינוכי‪.‬‬
‫הביקורת העלתה‪ ,‬כי עיריית קריית מלאכי לא הקפידה שיימסרו לה תעודות משלוח‪ .‬בסיור שקיי‬
‫צוות הביקורת באחד מבתי הספר בעיר מסרו אנשי הצוות החינוכי כי ספק המזו מצר תעודות‬
‫משלוח רק לעתי רחוקות‪.‬‬
‫קר רש"י השיבה למשרד מבקר המדינה כי היא מנחה את ספקי המזו להחתי את הרכז הבית&‬
‫ספרי לנושא ההזנה על תעודת ריכוז המשלוחי כדי לאשרה‪.‬‬
‫‪‰˘È¯„‰ ‡ÏÂÓ˙˘ ÍÎ ÏÚ „ÂÓÚÏ ÂÈÏÚ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪˙‡ ˙ÂÁ‰Ï ÂÈÏÚ ÈΠ,·Â˘Á ‰¯˜· ÈÚˆÓ‡· ¯·Â„Ó˘ ˙Âȉ ,ÁÂÏ˘Ó‰ ˙„ÂÚ˙ ÏÚ ‰ÓÈ˙ÁÏ‬‬
‫·˙‪.ÁÂÏ˘Ó‰ ˙„ÂÚ˙ Ì‰Ï Â¯ÒÓÈÈ˘ ˘Â¯„Ï „ÈÙ˜‰Ï ¯ÙÒ‰ È‬‬
‫בקרה תפעולית‬
‫על פי המלצות הוועדה המקצועית אחד התנאי להצלחת מפעל ההזנה הוא שהכנת המזו‪,‬‬
‫חלוקתו והחינו התזונתי יהיו מלווי במער בקרה ופיקוח יעיל ושוט ‪ .‬לגישת משרד הבריאות‪,‬‬
‫הפיקוח על מפעל ההזנה אמור לכלול את כל שלבי הטיפול במזו‪ :‬במפעל הייצור‪ ,‬בהובלתו‬
‫ובקבלתו במוסדות החינו‪.‬‬
‫‪˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó‬‬
‫משרד הבריאות אחראי לשמירה על בריאות הציבור ולמניעת תחלואה שמקורה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בהפצת‬
‫מזו מקולקל‪ .‬האחריות האמורה הוטלה עליו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬מתוק פקודת בריאות הציבור )מזו(‬
‫]נוסח חדש[‪ ,‬התשמ"ג&‪ .1983‬בחוק ארוחה יומית נקבע כי תפריט הארוחה יהיה מאוז ומגוו‬
‫וייקבע על ידי שר הבריאות בהתחשב בצורכי התלמידי ובגיל‪.‬‬
‫עמדתו של משרד הבריאות‪ ,‬שבאה לידי ביטוי במכתב מיולי ‪ 2005‬של מנכ"ל משרד הבריאות‬
‫למנכ"ל"ת משרד החינו דאז בעניי מער הפיקוח על מפעל ההזנה‪ ,‬היא שא על פי שהעסקת‬
‫גופי בקרה על ידי קר רש"י היא ראויה‪ ,‬אי היא תחלי לביצוע פיקוח על ידי גופי ממשלתיי‪.‬‬
‫צוותי הפיקוח של משרד הבריאות צריכי לפקח באופ שוט על גופי הבקרה‪ ,‬ויש צור לקבוע‬
‫‪188‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫ולהסדיר את מתכונת העבודה של גופי הבקרה ואת סדרי ההתקשרות בי גופי הבקרה לגופי‬
‫הפיקוח הממשלתיי‪.‬‬
‫‪ .1‬הועלה כי עובר להליכי חקיקת החוק פנה משרד הבריאות בבקשה להוסי תקני כוח אד‬
‫לצור ביצוע פיקוח תברואי‪ .‬בינואר ‪ 2005‬פנה מפקח ארצי לבריאות הסביבה )להל המפקח‬
‫הארצי( במשרד הבריאות לאג התקציבי במשרד האוצר וציי כי הפיקוח התברואי ה על‬
‫מוסדות החינו וה על מפעל ההזנה הפועל במסגרת הוא ייחודי ודורש כוח אד מיומ‬
‫ומקצועי‪ .‬נמצא כי משרד האוצר סירב לבקשה והבהיר למשרד הבריאות כי לא יקצה תקני‬
‫נוספי לצור הפעלת הפיקוח על מפעל ההזנה‪.‬‬
‫בתשובת אג התקציבי במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה נמסר כי ככלל על משרד הבריאות‬
‫לבצע את המשימות המוטלות עליו במסגרת המקורות העומדי לרשותו על פי חוק התקציב‪ .‬בכל‬
‫שנה מקבל משרד הבריאות תוספת משאבי‪ ,‬לרבות תקני כוח אד לביצוע משימותיו השונות‪.‬‬
‫עוד טע משרד האוצר כי בשני ‪ 2008&2007‬לא אייש משרד הבריאות בממוצע כ&‪ 140‬ממשרות‬
‫כוח האד שנקבעו בתק הרלוונטי‪ ,67‬ולכ אי בסירובו להגדלת מספר המשרות‪ ,‬לצור משימה זו‬
‫או אחרת‪ ,‬כדי למנוע ממשרד הבריאות לבצע את המשימות המוטלות עליו במסגרת המקורות‬
‫העומדי לרשותו‪.‬‬
‫בישיבה שהתקיימה בפברואר ‪ 2005‬בהשתתפות נציגי משרד החינו‪ ,‬קר רש"י ומשרד הבריאות‬
‫הציעה מנהלת שירותי המזו והתזונה במשרד הבריאות דאז את שירותי משרד הבריאות לביצוע‬
‫הלי הבקרה והפיקוח על הפרויקט וציינה כי משרד הבריאות יכול לבצע זאת מבחינה מקצועית‪,‬‬
‫אבל הוא יידרש להעסיק עובדי נוספי לצור כ‪ .‬המפקח הארצי ציי כי יש הנחיות מפורטות‬
‫מאוד בכל הנוגע לביקורת ולבקרה על איכות המזו וכי משרד הבריאות בקיא בכל הנוגע לכ ויש‬
‫ברשותו כלי לביצוע בקרה זו‪ ,‬והדבר יפשט את תהלי הבקרה ויוזיל את הוצאות הפרויקט‪.‬‬
‫בישיבה נקבע כי נציגי קר רש"י ימסרו למשרד הבריאות נתוני על מספר של היישובי‪ ,‬בתי‬
‫הספר והתלמידי המשתתפי במפעל ההזנה על מנת להערי את עלויות הפיקוח והבקרה‪ .‬סוכ‬
‫כי תוגש בהקד הצעה מפורטת מטע משרד הבריאות לביצוע פיקוח ובקרה על כלל הפרויקט‪,‬‬
‫וכי הצדדי ידונו בה ויחליטו א לפעול לפרסו הלי קול קורא או לשכור את שירותי משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫בישיבת ועדת ההיגוי של משרד ראש הממשלה ממאי ‪ 2005‬מסר נציג קר רש"י כי הקר התקשרה‬
‫ע שתי חברות לביצוע בקרה על ספקי המזו‪ .‬עוד אמר‪" :‬בדקנו את האפשרות שמשרד הבריאות‬
‫יקח חלק בנושא הבדיקות & זה לא קרה‪ ,‬ואנו משתמשי בבודק חיצוני"‪ .‬הועלה כי בחודשי‬
‫פברואר&מאי ‪ 2005‬לא התקיימו דיוני נוספי בי משרד החינו למשרד הבריאות באשר לשילובו‬
‫של משרד הבריאות במער הפיקוח והבקרה‪ .‬בספטמבר ‪ 2005‬כתב המפקח הארצי על בריאות‬
‫הסביבה במשרד הבריאות למפקחת על תחו בריאות במשרד החינו כי טר קיבל מענה כלשהו‬
‫בנושא הסיכו בדבר מימו העסקת מפקחי לביצוע פיקוח על מפעל ההזנה‪.‬‬
‫עמדת משרד הבריאות היא כי מאחר שלא הועמדו לרשותו המשאבי הדרושי לביצוע פיקוח על‬
‫תכנית ההזנה‪ ,‬ומאחר שבנושא תפריטי הארוחות הוא הנחה את משרד החינו כנדרש בחוק‪ ,‬הרי‬
‫שמשרד החינו הוא שאחראי לפיקוח על תכנית ההזנה על פי חוק ארוחה יומית‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪67‬‬
‫ללא בתי החולי הממשלתיי‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪ÈˇȄ Á˜ÈÙ Ôȇ ÈÎ" ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÙÏ Úȯ˙‰ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÈÎ ‰ÏÚ‰ „ÂÚ .2‬‬
‫‪.68"‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ Ï˘ ˙‡ ȇ¯·˙Â‬‬
‫בעקבות המכתבי בעניי זה ששלח משרד הבריאות למשרד החינו הודיעה ביולי ‪ 2006‬המפקחת‬
‫על תחו הבריאות במשרד החינו לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כי "בקבלת‬
‫ההחלטה על ההזנה הוחלט כי מער הפיקוח התזונתי יחול על הגור שקיבל את מנדט ההפעלה‬
‫וזאת משו חוסר יכולתו של משרד הבריאות לעשות זאת תקציבית וארגונית‪ .‬לקראת שנת‬
‫הלימודי הבאה מפרס משרד החינו מכרז שיכלול ג את נושא הפקוח התזונתי"‪.‬‬
‫·‪‰Î˘Ï‰ ‰ÁÂÂÈ„ ,˜ÂÁ‰ Ô˜È˙Ï ÌÈÎÈω‰ ÚÂˆÈ·Ï ˙ÂίÚȉ‰ ˙¯‚ÒÓ· ,2007 ¯·ÓËÙÒ‬‬
‫‪ÌÈӯ‚‰ ˙„ÓÚ ÏÚ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ˙ÈËÙ˘Ó‰ ˙ˆÚÂÈÏ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Ï˘ ˙ÈËÙ˘Ó‰‬‬
‫‪˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰Î˘Ï‰ ‰ÈȈ ¯˙ȉ ÔÈ· .˜ÂÁ‰ Ì¢ÈÈÏ ¯˘‡· ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈÈÚˆ˜Ó‰‬‬
‫‪ÈÎ ÌÈÓ˘¯˙Ó Â‡ ,ÌÂÈ‰Ï ÔÂÎ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÏÚ Á˜ÙÓ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Ôȇ˘ ˙¯ÓÏ" ÈÎ‬‬
‫‪È˙· ÈÏ‰Ó ,Ìȯ‰ „ˆÓ ÂÈχ ˙·¯ ˙ÂÈÙ ÁÎÂÏ ˙‡Ê ,‰˙‡ ‰È‡ ˙Úˆ·˙Ó‰ ‰Ê‰‰‬‬
‫‪Úˆ·˙Ó˘ ÂÈ„¯˘Ó Ï˘ Á˜ÈÙ ˙¯‚ÒÓ· ÛÒ‡˘ Ú„ÈÓ ÍÓÒ ÏÚ ÔΠ,Úˆ˜Ó È˘‡Â ¯ÙÒ‬‬
‫·‪ÌÈÙÂ‚Ó ‰¯˜· È˙Â¯È˘ ¯Î˘ Ì΄¯˘Ó ,ÂÏ Ú„ÈÎ .ÌȯÁ‡ ÌȘÂÁ ÁÂÎÓ ‰Ï‡ ˙„ÒÂÓ‬‬
‫‪,˙‡ȯ·‰ „¯˘ÓÏ Ìȯ·ÚÂÓ Ìȇ ˙¯Â˜È·‰ ȇˆÓÓ .‰‡Â¯·˙ ‰ÂÊ˙Ï Ú‚Â‰ Ïη ÌÈÈ˯Ù‬‬
‫˘‪‰¯˘Â‡ ‡Ï ÂÊ ‰¯˜· „ÂÚ ˙‡Ê .‰Ï‡ Ìȇ˘ÂÏ ÍÓÒÂÓ‰ È˙Ï˘ÓÓ‰ ÈÚˆ˜Ó‰ Û‚‰ Âȉ‬‬
‫‪‰Î¯„‰‰ ,Á˜ÈÙ‰ ÏÚ ‰Ê‰‰ Ô˙Ó ÏÚ ˙ÂȯÁ‡‰ ÌÂÈ‰Ï ÔÂÎ .˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó È"Ú‬‬
‫‪„¯˘Ó· Ô΢ ,˙‡‰ ÌÚˆȷ ˙‡ ¯˘Ù‡Ó Âȇ˘ ¯·„ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó È„È· ÌÏÂÎ ‰Î¯Ú‰‰Â‬‬
‫‪."‰‡Â¯·˙‰Â ‰ÂÊ˙‰ ÈÓÂÁ˙· ÈÚˆ˜Ó Ú„È Ôȇ ÍÂÈÁ‰‬‬
‫משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מספטמבר ‪ 2008‬כי עמדתו הייתה שיש‬
‫להקנות לו את סמכות הפיקוח על מפעל ההזנה‪ ,‬א החוק הקנה את האחריות והסמכות למשרד‬
‫החינו‪ ,‬ולכ הוא אינו רואה עצמו אחראי לליקויי השוני בפיקוח על מפעל ההזנה שהועלו‬
‫בביקורת‪ .‬המשרד הדגיש כי התריע כמה פעמי שהחוק יוש באופ לקוי וחזר ודרש לשנות את‬
‫החוק‪.‬‬
‫מטענותיה של משרד הבריאות ומשרד החינו ולפיה ה אינ מדווחי זה לזה על תלונות‬
‫שקיבלו בנוגע למפעל ההזנה אפשר ללמוד כי יש חוסר תיאו בי המשרדי‪.‬‬
‫‪χ¯˘È ˙È„Ó È˜ÂÁ ÈÙ ÏÚ „˜ÙÂÓ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó˘ ¯Á‡Ó ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪ÔÂÎ ,‡˘Â· ‰Óȇ˙Ó‰ ˙ÂÈÁÓÂÓ‰ ÏÚ· ‡Â‰Â ‰‡Â¯·˙‰ ȇ˙ ÏÚ ¯Â·Èˆ‰ ˙‡ȯ· ÏÚ‬‬
‫‪ȇ¯ .‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÏÚ ‰¯˜·Ï Á˜ÈÙÏ Ú‚Â‰ Ïη ÏÈÚÙ ÔÙ‡· Â˙‡ Û˙˘Ï ‰È‰È ȇ¯Â‬‬
‫‪ÌÈί„ ˙‡ÈˆÓÏ Û˙¢ӷ ÂÏÚÙÈ ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ,˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó˘ ‰È‰‬‬
‫‪.‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÏÚ Á˜ÈÙ· ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Ï˘ ·ÂÏÈ˘Ï‬‬
‫__________________‬
‫‪68‬‬
‫‪190‬‬
‫מכתב מיוני ‪ 2006‬של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות למנכ"ל משרד החינו דאז‪.‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫‪ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó‬‬
‫על פי הקול הקורא לספקי‪ ,‬קר רש"י‪ ,‬משרד החינו‪ ,‬משרד הבריאות והשירותי הווטרינריי‬
‫או מי מטעמ רשאי לבדוק בכל עת וללא הודעה מוקדמת את טיב המזו ואת המקורות שמה‬
‫נרכשו מוצרי המזו הגולמיי‪ .‬עוד נקבע כי קר רש"י‪ ,‬משרד החינו או נציגיה רשאי בכל עת‬
‫לבדוק את טיב הארוחות המוכנות וכ את הסידורי הכרוכי בהכנת האוכל‪ ,‬בהובלתו ובפריקתו‪.‬‬
‫‪ .1‬קר רש"י הצהירה במענה לקול הקורא להפעלת מפעל ההזנה כי התקשרה ע חברות בקרה‬
‫חיצוניות אשר מבצעות ביקורת על איכות המזו ובטיחותו מכל ההיבטי )חומרי גל‪ ,‬הכנת‬
‫המזו ובישולו‪ ,‬הובלת המזו(‪ ,‬לרבות ביקורת על המתקני במטבחי ספק המזו‪ ,‬על רכבי‬
‫ההובלה ועל נקודות הקצה )בתי ספר וגני ילדי(‪ ,‬לקיחת דגימות מזו לבדיקה מיקרוביאלית‬
‫במעבדה‪ ,‬פיקוח על ספקי המזו וליווי שוט שלה וכ הדרכה והנחיה של עובדי הקר האחראי‬
‫לתחו ההזנה‪ .‬דוחות הבקרה מועברי מיד לידיעת האחראי למפעל ההזנה בקר רש"י‪ ,‬וא‬
‫מתגלה ממצא בעייתי הקר מטפלת בעניי‪ .‬במקרי מסוימי הפסיקה הקר את פעילות של‬
‫ספקי מזו שלא עמדו בדרישות הבקרה‪.‬‬
‫עוד ציינה קר רש"י כי היא מבצעת בקרה במוסדות החינו באמצעות מנחי התכנית מטעמה‪.‬‬
‫הבקרה כוללת פגישות ע מנהלי בית הספר‪ ,‬צוות ההוראה והתלמידי‪ .‬בפגישות נבדקת שביעות‬
‫הרצו מהמזו‪ ,‬מרמתו‪ ,‬ממידת גיוונו ומההתארגנות של בית הספר לקבלתו‪ .‬מנחי התכנית מנחי‬
‫את צוות בית הספר בענייני הנוגעי להספקת המזו ומסייעי במת פתרונות מידיי לתקלות‪.‬‬
‫נוס על כ מעסיקה הקר תזונאיות להדרכת בתי הספר ולהדרכת מנחי התכנית ולביצוע בקרה על‬
‫התפריטי‪.‬‬
‫‪̉· ˘Ó˙˘Ó Âȇ ‰¯˜·‰ ˙ÂÁ„ ÏÎ ˙‡ ÂÈ„ÈÏ Ï·˜Ï „ÈÙ˜Ó Âȇ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫‪„¯˘ÓÓ ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Ï˘ Â˙˘˜· .ÌȯÂÙÈ˘ ‡ ÌȘÈ˙ Úˆȷ Í¯ÂˆÏ ÌÈÁ˜Ï ˙˜Ù‰Ï‬‬
‫‪.‰˙Ú ‡Ï ˙ÂÁ„‰ ˙‡ ÂÈ„ÈÏ Ï·˜Ï ÍÂÈÁ‰‬‬
‫‪ .2‬במרס ‪ 2007‬פרס משרד החינו מכרז למת שירותי בקרה על יצרני ארוחות חמות‬
‫המספקי מזו למוסדות החינו )להל & מכרז הבקרה(‪ .‬במכרז זכתה חברת הבקרה‪.‬‬
‫במכרז הבקרה נקבע כי מטרתו לוודא כי הארוחות שיסופקו לתלמידי במסגרות השונות עומדות‬
‫בכל הדרישות התברואתיות הנדרשות בחוק ובתקנות‪ .‬לש כ נקבע כי הבקרה תבוצע על כל‬
‫שלבי התהלי‪ :‬הייצור וההעמסה של המזו‪ ,‬הובלה ופריקה במוסד החינוכי‪ ,‬חלוקת הארוחות‪,‬‬
‫תנאי האכילה‪ ,‬איסו האשפה והמשוב של מקבלי השירות‪.‬‬
‫‪,ÔÂÊÓ‰ ¯ÂˆÈÈ ÍÈω˙ ÏÎ ÏÚ ‰¯˜· ڈ·˙˘ ÍÎ ÏÚ „ÓÚ ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫‪‰¯˜· ‰ÏÈÚÙÓ ‰È‡ ‰¯˜·‰ ˙¯·Á .‰¯˜·‰ ʯÎÓ· ˙‡Ê ˘¯„ ‡Â‰˘ Û‡ ,Â˙˜ÂÏÁ Â˙Ϸ‰‬‬
‫·‪‰È‡ ÌÈ˙ÚÏ ,˜ÙÒ‰ ÈÏÚÙÓÓ ÁÏ˘ ÔÂÊÓ‰˘ ¯Á‡Ï ˜¯ ‡Ï‡ ÔÂÊÓ‰ ˙Ή ˙¯˘¯˘ ÏÎ‬‬
‫·‪:ÔÏ‰Ï Ë¯ÂÙÓÎ ,ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÓÈ‚„ ˙‡ ˙˜„Â‬‬
‫באוקטובר ‪ 2007‬החלה חברת הבקרה בביצוע ביקורות תברואה במפעלי המזו של הספקי‪ ,‬אול‬
‫בעיצומה של הבדיקה נדרשו הנציגי על ידי מנהלי המפעלי להפסיקה בעקבות הנחיה של קר‬
‫רש"י‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫בעקבות כ פנה ב&‪ 21.10.07‬מנהל האג )הממונה על הבקרה( לסגנית היועצת המשפטית של‬
‫המשרד‪ ,‬לסגנית חשב משרד החינו‪ ,‬לעוזרת שרת החינו‪ ,‬לעוזרת המנכ"ל ולמנהל היחידה‬
‫בבקשה לקבל הנחיות מתאימות לביצוע הבקרה‪ .‬בתגובה ענתה סגנית היועצת המשפטית‪" :‬הווה‬
‫ידוע כי הקר התנגדה לכ שנעשה בקרה‪ ,‬אול זאת אחריותנו ועל כ לא ברור לי מכוח מה‬
‫העבירו לאישור או להערותיה ומכוח מה ה עוצרי בקרה של המשרד!"‪.‬‬
‫חברת הבקרה מסרה למשרד מבקר המדינה בתשובתה מאוגוסט ‪ 2008‬כי דיווחה למשרד החינו‬
‫על סירוב של מנהלי מפעלי המזו לבצע בקרה במפעלי על פי הוראת קר רש"י‪ .‬לנוכח זאת‬
‫הורה משרד החינו לעצור את פעילות חברת הבקרה במפעלי עד שתתקבל הוראה חדשה‬
‫בנושא‪.‬‬
‫ב&‪ 24.10.07‬פנה מנכ"ל קר רש"י למנכ"לית משרד החינו בנושא המכרז למת שירותי בקרה‬
‫וציי כי נושא זה עורר מחלוקת קשה בי נציגי הקר ובי משרד החינו‪ ,‬וכי "ראוי לציי כי‬
‫הטיפול בכל נושא תוכנית ההזנה במשרד אל מול קר רש"י נתו בידיו של‪] ...‬מנהל היחידה[‪ ,‬א‬
‫למרות זאת הטיפול בנושא הבקרה כאמור מטעמו של משרד החינו הושאר בידי עובד אשר‬
‫בלשו המעטה אינו אוהד את קר רש"י ]מנהל האג [ ולפיכ לעניות דעתי לא יוכל להתאפשר‬
‫שיתו פעולה עימו‪ .‬בנוס ‪ ,‬קר רש"י לא תוכל לאפשר ביצוע בקרה כאמור לעיל עד לקבלת חוזה‬
‫חתו מ המשרד ביחס למפעל ההזנה בי קר רש"י למשרד החינו לשנה"ל תשס"ח וכ קבלת‬
‫מקדמות עבור הפעלת מפעל הזנה לשנה"ל תשס"ח"‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2008‬כתבה מנכ"לית משרד החינו‪ ,‬גב' שלומית עמיחי‪ ,‬למנכ"ל קר רש"י בתשובה על‬
‫מכתבו‪" :‬אני מבקשת להודות ל באופ אישי לקר סאקט"א&רש"י על ההירתמות למפעל‬
‫ההזנה‪ ...‬בהיות הפעולה מיועדת לתלמידי‪ ,‬במהל יו הלימודי וכרוכה בתקציב מדינה‪ ,‬אנו‬
‫מחויבי לבצע בקרה ולתת די וחשבו לגורמי ממלכתיי על הביצוע בפועל"‪ .‬עוד ציינה כי‬
‫שאלוני הבקרה הועברו לקר לקבלת תגובתה‪ ,‬וכי "הנחתי את‪] ...‬מנהל האג [ המופקד על‬
‫פעולות בקרה רבות במשרד‪ ,‬לספק לכ את השאלוני כ שנוכל לשפר את המשוב על בסיס‬
‫מומחיותכ וניסיונכ"‪.‬‬
‫בתשובת מנכ"ל קר רש"י למנכ"לית משרד החינו בפברואר ‪ 2008‬נאמר‪" :‬אנו מכירי בחשיבות‬
‫הרבה של בקרה נאותה על פעילות ההזנה‪ ,‬ונשמח לשת פעולה ע נציגי משרד החינו כדי‬
‫להבטיח את ביצוע הבקרה על הצד הטוב ביותר"‪.‬‬
‫‪˙ÂÚˆÓ‡· ,ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÈÚÙ‰ ‡Ï ÔÈÈ„Ú Á"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ ÌÂ˙· ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫‪ÏÚ ‰¯˜· Úˆ·Ó Âȇ ‡Â‰ ÈΠ,ÌȘÙÒ‰ ÈÏÚÙÓ· ‰¯˜·‰ ͯÚÓ ˙‡ ,‰¯Á·˘ ‰¯·Á‰‬‬
‫‪.ÔÂÊÓ‰ ˙Ή ÈÎÈω‬‬
‫‪ .3‬בסו ינואר ‪ 2008‬הגישה חברת הבקרה דוח לסיכו כל תקופת פעילותה בחודשי נובמבר‬
‫‪ & 2007‬ינואר ‪ .2008‬הדוח כולל גרפי סטטיסטיי המציגי נתוני על מספר התלמידי‪ ,‬על‬
‫מספר המנות שהוזמנו ביו התשאול ועל שביעות הרצו מרמת האוכל‪ .‬הנתוני נאספו באמצעות‬
‫סקר טלפוני בבתי הספר‪.‬‬
‫)א( חברת הבקרה הגישה דוח סיכו נוס לחודשי ינואר&פברואר ‪ 2008‬המכיל ג הוא‬
‫נתוני המוצגי בגרפי סטטיסטיי‪ .‬הנתוני נאספו על ידי נציגי החברה באמצעות שאלוני‬
‫בביקורות שקיימו ב&‪ 114‬בתי ספר‪ .‬בביקורת נבדקו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬הנושאי האלה‪ :‬בדיקת אזור‬
‫הפריקה; מינוי אחראי מטע בית הספר והתאמת כמות המנות לכמות המוזמנת; ניקיו אמצעי‬
‫‪192‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫האחסו; הסדר והניקיו באזור הפריקה ובאזור הפינוי ובדיקת תהלי הפינוי; הסדר והניקיו‬
‫בחדרי השירותי; ופינוי פסולת‪ .‬כמו כ נבדקה איכות המזו‪ :‬הטמפרטורה והמשקל‪ ,‬ומקצת‬
‫המנות נבדקו ג בבדיקה מיקרוביאלית במעבדה‪ .‬ע זאת במקרי רבי לא בוצעה בדיקה זו בשל‬
‫היעדר מנות עודפות שהבקרי יכלו לבדוק‪ .‬בדוח מצוינות ג תלונות שנמסרו בטלפו ובמהל‬
‫הביקורת בשטח‪.‬‬
‫נוס על כ נוהגת חברת הבקרה לדווח למשרד החינו באופ שוט על תקלות חמורות‬
‫)ב (‬
‫שמצאה‪ .‬מנהל היחידה במשרד החינו מסר לצוות הביקורת כי משרד החינו בשיתו קר רש"י‬
‫טיפלו מיד בתקלות‪ ,‬אול למשרד החינו אי תיעוד מלא של כל התקלות שעליה דיווחה חברת‬
‫הבקרה ושל אופ הטיפול בה‪.‬‬
‫מנהל האג הבכיר לארגו הלימודי וסג מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינו השיב למשרד‬
‫מבקר המדינה כי משרד החינו התקשה לאכו את דרישותיו המקצועיות על ספקי המזו ועל קר‬
‫רש"י‪ ,‬וכי כל אימת שהגיש בקשה לדיווח על ביצוע או דרש לקבל מידע התעוררו קשיי בנושא‪.‬‬
‫עוד ציי כי הבקרה שביצעה חברת הבקרה בהנחייתו הייתה חלקית בלבד בשל התנגדות קר רש"י‬
‫לביצוע הבקרה במפעלי המזו‪.‬‬
‫✩‬
‫‪ÌÈ˙Â¯È˘‰ ÏÚ ‰¯˜·Â Á˜ÈÙ ÈÂ‚Ó ÌÈ˘¯„ ÈÎ 69¯·Ú· ¯ÈÚ‰ ¯·Î ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫·˙‪ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï ˙Â¯È˘‰ ˙ÂÎȇ ˙‡ ÁÈË·‰Ï È„Î ,ÍÂÈÁ‰Â ‰Á¯‰ ,‰¯·Á‰ ÌÂÁ‬‬
‫‪‰¯˜·Â Á˜ÈÙÏ ÛÈÏÁ˙ Âȇ Úˆ·Ó‰ Û‚‰ È„È ÏÚ ‰¯˜· Úˆȷ .¯Â·Èˆ‰ Ï˘ ÌÈÒ¯Ëȇ‰‬‬
‫‡‪.ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Ì˘‡¯·Â ,‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ÌÈ˙Â‬‬
‫‪ÏÈÚÙ‰ ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ‰„·ÂÚ‰ ˙‡ ‰¯ÓÂÁ· ˙‡¯Ï ˘È ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪˙ÏÚÙ‰· ÏÁ‰˘ ¯Á‡Ï ۇ ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÏÚ ‰¯˜· ÈÚˆÓ‡ ÌÈ˘ ˘ÂÏ˘Î Í˘Ó· ÂÓÚËÓ‬‬
‫‪˙‡Â ,„·Ï· ȘÏÁ ÔÙ‡· ‰˘Ú ¯·„‰ - Á"Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ ˙ÏÈÁ˙· - ‰¯˜·‰‬‬
‫‪ÂÏ˘ ÂÈ˙Â˘È¯„ ÈÙÏ ‡Ï˘ ,Â˙ÂÎȇ ÔÂÊÓ‰ ˙Ή ÈÎÈω ÏÚ ‰¯˜· ‰˘ÂÚ Âȇ˘ ‰„·ÂÚ‰‬‬
‫‪‰„·ډ Èω „ÂÒÈÓÏ ÏÚÙÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ ÔÎ ÂÓÎ .˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ˙Â˘È¯„Â‬‬
‫‪ÏÚÙÓ ÏÚ ˘¯„Î Á˜ÙÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÏ ¯˘Ù‡Ï ˙Ó ÏÚ È"˘¯ Ô¯˜ Ï˘ ÁÂÂÈ„‰Â‬‬
‫‪.‰Ê‰‰‬‬
‫רשויות מקומיות‬
‫משרד הבריאות מנחה את תברואני הרשויות המקומיות בנושאי התברואה ובכלל תברואת‬
‫מוסדות חינו‪ .‬הועלה כי בחלק מהרשויות המקומיות מחלקת התברואה והווטרינר העירוני‬
‫מעורבי בתהליכי הספקת המזו למפעל ההזנה ובטיפול בתלונות‪ .‬להל יובאו דוגמאות לכ‪:‬‬
‫__________________‬
‫‪69‬‬
‫ראו מבקר המדינה‪ ,(2007) ‡58 È˙˘ Á„ ,‬בפרק "התקשרות ע עמותה למטרות חינו" עמ' ‪.23&19‬‬
‫‪193‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫ע י ר י י ת ת ל א ב י ב ‪ :‬בעקבות ליקויי שהועלו בביקורת שעשה מפקח מחוזי לבריאות‬
‫הסביבה מלשכת הבריאות המחוזית בתל אביב באחד מבתי הספר בתחו עיריית תל אביב )שאינו‬
‫שיי למפעל ההזנה( פנה במרס ‪ 2007‬מנהל המחלקה לרווחה חינוכית האחראי למפעל ההזנה‬
‫מטע העירייה למנהלי בתי הספר בדרישה לייש את הנחיות משרד הבריאות לגבי הטיפול‬
‫במזו‪ .‬בי היתר קבע כי על בית הספר למנות אחראי לקבלת המזו ולחלוקתו לתלמידי‪ ,‬וכי‬
‫האחראי ינהל יומ ובו ירשו את תארי קבלת המזו ואת שעת קבלתו‪ ,‬את התפריט‪ ,‬את‬
‫הטמפרטורה של המזו ועוד‪.‬‬
‫הועלה כי ההנחיה שקיבלו מנהלי בתי הספר עוררה בה תרעומת רבה‪ .‬באפריל ‪ 2007‬הודיעה‬
‫נציגת מנהלי בתי הספר לעירייה כי "איננו יכולי למנות מורה אחראי & שכ ה מסרבי לעשות‬
‫כ ללא תגמול ובצדק‪ ." ...‬ג הסתדרות המורי בסני תל אביב הודיעה לעירייה ולשרת החינו‬
‫כי היא מתנגדת לכ שמנהלי ומורי יטפלו בקבלת האוכל‪ ,‬באחסונו‪ ,‬בבדיקת הטמפרטורה שלו‬
‫וכדומה‪ ,‬שכ אי זה מתפקיד‪ .‬תגובת שרת החינו הייתה כי "אי הנחיה כזו של המשרד וג לא‬
‫של קר רש"י המפעילה את ההזנה עבור המשרד"‪ ,‬וכי מדובר ביזמה מקומית מטע הרשות‪.‬‬
‫נוכח ההתנגדות להנחיות העירייה הוציא הווטרינר העירוני באוגוסט ‪ 2007‬הנחיות להזנת‬
‫תלמידי במוסדות החינו‪ .‬על פי ההנחיות קבלת המזו בבתי הספר תיעשה רק לאחר שייבדקו‬
‫תנאי ההובלה במשרדי המחלקה הווטרינרית‪.‬‬
‫הועלה כי שיתו הפעולה של ספקי המזו ע הוטרינר העירוני בנושא הבקרה לא היה מלא וחלק‬
‫מהספקי לא הגיעו לבדיקות כנדרש‪ .‬עוד הועלה כי התגלעו חילוקי דעות בי קר רש"י לעירייה‬
‫באשר לדרישות הווטרינר העירוני בנוגע לביצוע הבקרה‪ ,‬נוכח טענתה של הקר שביצוע הבדיקה‬
‫במשרדי המחלקה הווטרינרית בצפו העיר גור לכ שהמזו מגיע לבתי הספר באיחור ולכ‬
‫הטמפרטורה שלו נמוכה מהנדרש‪ .‬משרד החינו וקר רש"י לא פרסמו הוראות ולפיה על‬
‫הספקי לפעול על פי הנחיות העירייה‪.‬‬
‫קר רש"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי א שבתי הספר המשתתפי במפעל ההזנה‬
‫נמצאי בדרו העיר‪ ,‬הווטרינר העירוני דרש מהספקי להגיע לביקורת במתקני הנמצאי בצפו‬
‫העיר‪ .‬כמו כ מסרה הקר כי הוצע למחלקה הווטרינרית שנציגיה יגיעו לאזור החלוקה ויבדקו את‬
‫כל המשאיות לפני חלוקת המזו אול ההצעה לא התקבלה‪.‬‬
‫העירייה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי חסרה הנחייה ברורה מטע משרד החינו‬
‫לגבי כללי לתפעול מפעל ההזנה‪ ,‬אחריות בתי הספר‪ ,‬היגיינה ועוד‪ .‬במצב המתואר לעיל לא נותר‬
‫לרשות אלא לעשות כמיטב יכולתה להפעלת מפעל ההזנה בהתא לכללי ובתנאי נאותי לפי‬
‫הבנתה‪.‬‬
‫ע י ר י י ת א ו פ ק י ‪ :‬תברוא עיריית אופקי מבצע באופ קבוע בדיקות בנוגע לתנאי הובלת‬
‫המזו ולתנאי אחסו המזו בבתי הספר‪ .‬הועלה כי בשני ‪ 2008&2007‬נמצאו כמה פעמי ליקויי‬
‫באופ הובלת המזו‪ :‬ההובלה בוצעה ברכב שאי לו אישור להובלת מזו‪ ,‬ברכב לא הייתה מערכת‬
‫חימו וקירור או שהייתה בו מערכת שלא פעלה והטמפרטורה של המזו שהגיע לבית הספר‬
‫הייתה נמוכה מהנדרש‪.‬‬
‫עוד העלתה ביקורת התברוא כי חלק מספקי המזו לא עמדו בדרישות היצר שקבע משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬כמו קבלת אישור לכל כלי רכב המשמש להובלת מזו וביצוע בדיקה חודשית של כל‬
‫המאכלי המיוצרי בעסק במעבדה המוכרת על ידי משרד הבריאות‪ .‬באחת הבדיקות של משרד‬
‫הבריאות אצל ספק ג' נמצאו בכמה משטחי עבודה כמויות חיידקי שהימצאות אסורה באופ‬
‫מוחלט בזמ הכנת מזו‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‫בפברואר ‪ 2008‬התקיימה בעירייה פגישת עבודה בנושא מפעל ההזנה בהשתתפות תברוא‬
‫העירייה‪ ,‬נציגי העירייה ונציגי קר רש"י‪ .‬בפגישה הוחלט‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי את המזו יש לשלוח‬
‫במשאית בעלת רישיו בלבד‪ ,‬וכי המזו יצא מהמפעל בטמפרטורה של ‪ 90‬מעלות צלסיוס‪ .‬הועלה‬
‫כי העירייה דחתה את בקשתו של התברוא העירוני לצייד את בתי הספר במד חו )שעלותו‬
‫מוערכת בכ&‪ 70‬ש"ח( כדי שה יבצעו בדיקה שוטפת של טמפרטורת המזו‪.‬‬
‫‪ÌȘÙ‡ ˙ÈȯÈÚ ·È·‡ Ï˙ ˙ÈȯÈÚ ÈˆÓ‡Ó ˙‡ ·ÂÈÁ· ˙‡¯Ï ˘È ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪Ì‚˘ ȇ¯ .ÌÈȯÈÚ‰ ¯È¯Ë‰ ԇ¯·˙‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ÔÂÊÓ‰ Ï˘ ˙È˙‡Â¯·˙ ‰˜È„· Úˆ·Ï‬‬
‫¯˘‪ÔÎ ÂÓÎ .ÔÓÂÁ˙· ¯ÙÒ È˙·· ÏÚÂÙ‰ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÏÚ Á˜ÈÙ ÂÚˆ·È ˙¯Á‡ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈÂ‬‬
‫¯‡‪È„Î ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ˙¯Â˜È·‰ ˙‡ ¯ȄÒÈ˘ ÌÈω Ú·˜È ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÈÂ‬‬
‫‪˙˜Ȅ·‰ ˙‡ ÂÚˆ·È Ô· ÔÂÊÓ‰ ȘÙÒ˘ „ÈÙ˜‰Ï ȄΠ,‰˜È„·‰ ÔÙ‡· ˙„ÈÁ‡ ÁÈË·‰Ï‬‬
‫˘„‪.ÔÂÊÓ‰ ˙ÂÎȇ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘ Ì˘Ï ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ˙˘¯Â‬‬
‫‪ÏÚ ÂÁ˜ÙÈ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈӯ‚‰˘ ͯˆ ˘È ÈÎ ‰ÏÂÚ ÌȯÂÓ‡‰ ÌȇˆÓÓ‰Ó ,„ÂÚ ˙‡Ê‬‬
‫‪.‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ÌȘÙÒ‰‬‬
‫הערכת התכנית‬
‫על פי המלצות הוועדה המקצועית‪ ,‬חשוב שהפעלתו של מפעל ההזנה הארצי תלווה במחקר‬
‫יישומי כדי לתת היזו חוזר שוט על היבטיו השוני של מפעל ההזנה‪.‬‬
‫בישיבת ועדת ההיגוי של משרד ראש הממשלה בפברואר ‪ 2005‬הציגה קר רש"י תגובות ומשובי‬
‫שאספה מקהלי יעד שוני ולפיה שביעות רצונ של ההורי מהמפעל גבוהה ויש למפעל‬
‫השפעה חיובית & ובכלל זה הפחתת האלימות והפחתת היעדרויות תלמידי‪.‬‬
‫באותו דיו הציע סמנכ"ל משרד החינו לבצע מחקר רציני בנושא‪ .‬בישיבת ועדת ההיגוי של‬
‫משרד ראש הממשלה במאי ‪ 2005‬סוכ כי יחידת המחקר במשרד החינו תכי לקראת סו השנה‬
‫סקר הבודק את השפעת התכנית על התלמידי המשתתפי מבחינת ציוני‪ ,‬היעדרויות‪ ,‬הפחתת‬
‫אלימות וכדומה‪ ,‬וכי הסקר יוצג לממשלה‪.‬‬
‫נמצא כי במועד סיו הביקורת עדיי לא ד משרד החינו בהצעה ולא הכי מחקר או סקר‬
‫להערכת השפעותיו של מפעל ההזנה‪.‬‬
‫‪‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ‚‰ÂÓ ÌÈ˘ ‰ÓÎ ‰Ê˘ ¯Á‡Ó ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫·‪.Â˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ˆÂ˙ ¯·„· ÛÈ˜Ó ¯˜ÁÓ ‰˘ÚÈÈ˘ ȇ¯ ·Á¯ ȷȈ˜˙ ۘȉ‬‬
‫‪195‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫סיכו‬
ÏÚ È˙ÂÊ˙‰ ÔÂÁËÈ·‰ ¯ÒÂÁ ˙ÈÈÚ· Ô¯˙Ù· ÚÈÈÒÏ „Ú ¯ÙÒ‰ È˙·· ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ
ÌÂÈ ÌÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡Ó‰ ÈÚˆÓ‡ ˘Ó˘Ó ‡Â‰ ÔΠ,ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ˙ÈÓÂÈ ‰Á¯‡ ˙˜ÙÒ‰ È„È
ÈÎ ÁÈË·‰Ï „Ú¢ ,˙ÈÓÂÈ ‰Á¯‡ ˜ÂÁ ˙‡ ˙ÒΉ ‰˜˜ÂÁ ÍÎ Ì˘Ï .ͯ‡ ÌÈ„ÂÓÈÏ
ÏÚÙÓÏ .ÌÂÈ· ˙Á‡ ‰ÓÁ ‰Á¯‡ ˙ÂÁÙÏ ÂÏ·˜È ͯ‡ ÌÈ„ÂÓÈÏ ÌÂÈ· ÌÈ„ÓÂω ÌÈ„ÈÓÏ˙
¯·˘Ó .Ìȯ·Â‚‰ ‰ÏË·‡‰ ȯÂÚÈ˘Â ÛȯÁÓ‰ ÈÏÎÏΉ ¯·˘Ó‰ ÁΠ˙„ÁÂÈÓ ˙Â·È˘Á ‰Ê‰‰
ÒÒÂ·Ó Ì‰ÈÏÚ˘ ÌÈ焉 „Á‡ Ô‰˘ Ï"ÂÁÓ ı¯‡‰Ó ˙ÂÓ¯˙‰ ۘȉ ÏÚ Ì‚ ÚÈÙ˘Ó ‰Ê
.‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ
ÍÂÈÁ ÌÂÈ ÏÁ Ô‰ÈÏÚ˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ‰‚¯„‰· ÏÁÂÈ ‡Â‰ ÈÎ Ú·˜ ˙ÈÓÂÈ ‰Á¯‡ ˜ÂÁ·
˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰Ó 60%-Î ÏÚ ˜¯ Á"Ò˘˙‰-Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ˘· ˜ÂÁ‰ ÏÁ‰ ÏÚÂÙ· .ͯ‡
˜ÂÁ‰ ÏÁ‰ Ô‰·˘ ˙ÂÈ¢¯· Ì‚ ÈÎ ÌÈ„ÓÏÓ ÌȇˆÓÓ‰ .ͯ‡ ÌÈ„ÂÓÈÏ ÌÂÈ ÌÈȘ˙Ó Ô‰·˘
ÏÏÎ ÂÏÈÚÙ‰ ‡Ï ˙ÂÈ¢¯‰Ó ˜ÏÁ :„·Ï· ˙ȘÏÁ Á"Ò˘˙‰-Ê"Ò˘˙‰ ÌÈ˘· Â˙ÏÚÙ‰ ‰˙Èȉ
ÏÚÙÓ Úˆȷ· ÏÁ‰ ˙¯Á‡ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯· ,˜ÂÁ‰ ˙˘È¯„ ˙¯ÓÏ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙‡
˙ÂÈ¢¯‰Ó ˜ÏÁ· .ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘ ÚˆÓ‡ ¯Á‡Ï ˜¯ ÌÈ˙ÚÏ ,¯ÎÈ ¯ÂÁȇ· ‰Ê‰‰
.ͯ‡ ÌÈ„ÂÓÈÏ ÌÂÈ· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ¯ÙÒ‰ È˙· ÏÏÎ ˙‡ ÛÈ˜Ó Âȇ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÂÈÓ˜Ӊ
‰˜È„·‰ .‰Á¯‡ ÌÈÏ·˜Ó ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ˜ÏÁ ˜¯ ̉·˘ ˙Â˙ÈΠ¯ÙÒ È˙· ˘È ÈÎ ‰ÏÚ‰ „ÂÚ
,·Èˆ˜˙‰ ˙ÂÏ·‚Ó Ô‰ Â٘ȉ ‡ÂÏÓ· ˜ÂÁ‰ ˙ÏÚÙ‰-È‡Ï ˙Âȯ˜ÈÚ‰ ˙·ÈÒ‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰
Ìȯ‰‰ ˙„‚˙‰ ,ÈÏÎÏÎ È˘Â˜ Ï˘· ¯˜ÈÚ· - ÂÏÈÚÙ‰Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙„‚˙‰
.˜ÂÁ‰ ˙ÏÚÙ‰· ÌÈÈ˯˜Â¯ÂÈ· ÌÈÈ˘˜Â ,̘ÏÁ ˙‡ ÌÏ˘Ï
ÌȇÎʉ ÌȘ˜Ê‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÎ ÈÎ ˙‡„ Ôȇ ÌÈȘ‰ ·ˆÓ· ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï
„¯˘Ó - ˜ÂÁ‰ ˙ÏÁ‰· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÈΠȇ¯ .‰Ï·˜Ï ÌÈÎÂÊ Ô· ‰Á¯‡Ï
ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘‰ ÛÂ˙È˘· - ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ,¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó ,ÍÂÈÁ‰
˙‡ ÂÏÈÚÙÈ ÌȇÎʉ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÒÂÏ· ÏÚ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÚÙ˘‰ ˙‡ ˙ÂÈ„ÂÒÈ· ÂÁ·È
˙‡ Ì‚ ÂÁ·È˘ ȇ¯‰ ÔÓ .˜ÂÁ‰ ˙¯ËÓ ˙‚˘‰ ˙‡ ¯˘Ù‡È˘ ÔÙ‡· ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ
˙ÏÚÙ‰Ï ˙È·ËÈÓ‰ ͯ„‰ ˘Â·È‚Ï ÂÏÚÙÈ ‰Ê Á„· ÂÏÚ‰˘ ˜ÂÁ‰ ˙ÏÚÙ‰· ÌÈÏ¢ÎÓ‰
.Â˙ÏÂÁ˙ ‡ÂÏÓ· ,‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ
¯Ê‚Ó‰ ÌÚ ÌÈÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ¯˜ÈÚ· ,ÌÈÈ˙·„˙‰‰Â ÌÈÓ¯Â˙‰ ÌÈÙ‚‰ Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ
‰Ê ¯˘˜‰· .χ¯˘È· ‰¯·Á‰ Ï˘ ‰˜ÂÊÈÁÏ ‰ÓÂÈ˜Ï „‡Ó ‰·Â˘Á Á·˘Ï ‰È‡¯ ,È˘ÈÏ˘‰
˙Â‡ÈˆÓ ,˙‡Ê ÌÚ .‰Ê‰‰ ÏÚÙÓÏ ‰·¯‰ ‰˙Ó¯˙ ‰˙ÂÂÎ ÏÚ È"˘¯ Ô"¯˜ ˙‡ Á·˘Ï ˘È
˙ÂÈÂÈÁ ˙ÂÏËÓ Úˆȷ· ÏÈ·ÂÓ ÈÊÎ¯Ó Ì¯Â‚ ̉ ÌÈÈ˙·„˙‰Â ÌÈÓ¯Â˙ ÌÈÙ‚ ‰·˘
Ôȇ ‰Ê‰ ÏÚÙÓ ÌÈÈ˜Ï ‰È„Ó‰ ‰ËÈÏÁ‰˘Ó .˙È˙ÈÈÚ· ‡È‰ ,ÔÂËÏ˘‰ ˙ÂÈ¢¯ ˙ÂȯÁ‡·˘
˙‚˘‰˘ ¯Á‡Ó ,„ÂÚ ˙‡Ê .Â˙ÏÚÙ‰ Ï˘ ˙ÂȯÁ‡‰Â ˙ÂÎÓÒ‰ ˙‡ ‰ÓˆÚÓ ˜Â¯ÙÏ ‰ÏÂÎÈ ‡È‰
ÏÚÎ ˙ÂÓ¯˙‰ ÏÚ ÍÓ˙Ò‰Ï ‰ÏÂÎÈ ‰Ï˘ÓÓ‰ Ôȇ ,̯Â˙‰ Ï˘ ·Âˉ ˆ¯· ‰ÈÂÏ˙ ‰Ó¯˙‰
.˙ÈÎ˙‰ ˘ÂÓÈÓÏ ÁË·ÂÓ ÈÙÒÎ ¯Â˜Ó
Ï˘ ÌÈÈ˙‡Â¯·˙‰Â ÌÈÈ˙ÂÊ˙‰ ÌÈ˷ȉ‰ ÏÚ ‰¯˜·‰Â Á˜ÈÙ‰ ÈÎÈω ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰
ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰Ï ˙ÂȯÁ‡‰ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó .ÌÈ˙‡ Ìȇ ‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ
˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó Ì˘‡¯·Â ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ ˙ÏËÂÓ ,ÂÈÏÚ Á˜ÈÙ‰ ˙·ÂÁ ˙·¯Ï ,‰Ê‰‰
‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ˙ÏÚÙ‰· È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰Ó ÌÈÓ¯Â˙ ÌÈӯ‚ Ï˘ Ì˙·¯ÂÚÓ .ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÂ
,˙‡ȯ·‰ „¯˘Ó ÛÂ˙È˘· ÏÚÙÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ .˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂȯÁ‡Ï ÛÈÏÁ˙ ‰È‡
.‰‡Â¯·˙‰Â ‰ÂÊ˙‰ ȇ˙ ÏÚ ÏÈÚÈ Á˜ÈÙ ÁÈË·‰Ï ˙Ó ÏÚ ,‰Ê ÌÂÁ˙· ‰ÁÓÂÓ‰
196
‫יישו חוק ארוחה יומית מפעל ההזנה‬
‰‡Â¯·˙‰ ȇ˙ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘Ï ÌÈί„‰ ‡ˆÓÈÈ˘ ȇ¯ ·Èˆ˜˙‰ ˙ÂÏ·‚Ó· Ì‚ ,„ÂÚ ˙‡Ê
.‰Ê‰‰ ÏÚÙÓ ÏÚÂ٠̉· ¯ÙÒ‰ È˙·· ÌÈÈÂÈÁ‰
197
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫תקציר‬
‫בישראל ‪ 252‬רשויות מקומיות‪ 73 :‬עיריות‪ 126 ,‬מועצות מקומיות ו‪ 53‬מועצות‬
‫אזוריות‪ .‬בשנת ‪ 2007‬ה העסיקו עובדי בכ‪ 83,000‬משרות‪.‬‬
‫על פי ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליו‪ ,‬על המעסיק הציבורי לשקוד על‬
‫טוהר המידות ועל ניקיו כפיה של עובדיו‪ .‬תכלית הדי המשמעתי להג על אמו‬
‫הציבור בשירות הציבורי וליצור הרתעה אפקטיבית כלפי עובדי ציבור מפני מעשי‬
‫שיש בה מעילה באמו הציבור ובאמו הממוני עליה‪.‬‬
‫פעולות הביקורת‬
‫בחודשי פברואריוני ‪ 2008‬בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול במשמעת‬
‫בשלטו המקומי‪ .‬נבדקו טיפול הרשויות המקומיות בתלונות משמעתיות; הטיפול‬
‫של משרד הפני במשמעת בשלטו המקומי; הקשר והתיאו של הרשויות‬
‫המקומיות ע גופי האכיפה ועבודת בית הדי למשמעת של עובדי הרשויות‬
‫המקומיות )להל בית הדי למשמעת(‪ .‬הבדיקה נערכה במשרד הפני‪ ,‬בבית הדי‬
‫למשמעת ובשלוש עיריות‪ :‬בית שא‪ ,‬יהוד מונסו וראש העי )עיריות אלה ייקראו‬
‫להל "העיריות שנבדקו"(‪ .‬בדיקות ובירורי השלמה נעשו במשרד המשפטי‪,‬‬
‫במשטרה‪ ,‬ברשות לקידו מעמד האישה שבמשרד ראש הממשלה‪ ,‬באג* המשמעת‬
‫בנציבות שירות המדינה ובמרכז השלטו מקומי‪ .‬כמו כ נתקבלו נתוני מעיריות‬
‫באקהג'ת‪ ,‬טירה ונצרת‪.‬‬
‫עיקרי הממצאי‬
‫טיפול הרשויות המקומיות בתלונות משמעתיות‬
‫‪ .1‬סמכויות ראש הרשות המקומית‪ :‬על פי חוק הרשויות )משמעת(‪ ,‬התשל"ח‬
‫‪) 1978‬להל חוק הרשויותמשמעת( וחוק שירות המדינה )משמעת(‪ ,‬התשכ"ג‬
‫‪ ,1963‬סמכויות הטיפול העיקריות במשמעת של עובדי הרשויות המקומיות רוכזו‬
‫בידי ראש הרשות המקומית‪.‬‬
‫משרד הפני לא הכי הנחיות ליישו החוק‪ .‬אלה נחוצות כדי להבטיח את שיתו*‬
‫הדרג המקצועי‪ ,‬המופקד על כוח האד ברשות‪ ,‬בטיפול במשמעת ואת הבניית‬
‫‪199‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫שיקול הדעת של ראש הרשות‪ .‬בהעדר‪ ,‬קיי חשש לשרירות לב ולשיקולי זרי‪,‬‬
‫ובה שיקולי פוליטיי‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפני ולמשרד המשפטי‪ ,‬כי יש מקו לבחו‬
‫את האפשרות לקבוע בחוזר מנכ"ל הוראות שיבטיחו שהטיפול במשמעת ובקבלת‬
‫ההחלטות בעניי ברשות המקומית יעשה על ידי הדרג המקצועי‪ .‬כ‪ -‬יהיה אפשר‬
‫להבטיח הפעלת איזוני ובלמי בטיפול במשמעת‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיפול של הרשויות המקומיות במשמעת הלכה למעשה‪ :‬כאשר מוגשת‬
‫לרשות המקומית תלונה כלשהי לרבות תלונה אנונימית הגורמי המוסמכי‬
‫ברשות חייבי לתת עליה את הדעת ולהחליט כיצד לטפל בה‪ .‬לש כ‪ -‬יש לוודא כי‬
‫הליכי הטיפול יושתתו על העקרונות שלהל‪ :‬תחומי הסמכות והאחריות של ממלאי‬
‫התפקידי בקשר לטיפול בנושא המשמעת צריכי להיות ברורי ומוגדרי; על‬
‫הרשות המקומית לנמק החלטות שהיא מקבלת במסגרת בירור עניי משמעתי; כל‬
‫שלבי הטיפול בעניי משמעתי חייבי להיות מתועדי‪.‬‬
‫נמצא כי בעיריות שנבדקו היו הליכי בירור של תלונות ושל מידע שעוררו חשש‬
‫לביצוע עברות משמעתיות שקוימו שלא על פי כללי המינהל התקי‪ .‬החלטות‬
‫שנתקבלו בקשר לענייני משמעתיי לא נומקו; בחלק מהמקרי כלל לא ידוע אילו‬
‫החלטות התקבלו; הליכי הטיפול לא תועדו במלוא; ברבי מהמקרי שנבחנו‬
‫בביקורת נוהלו הליכי הבירור ונתקבלו ההחלטות בידי ממלא תפקיד אחד ברשות‬
‫המקומית ללא שיתו* גורמי מקצועיי רלוונטיי‪.‬‬
‫‪ .3‬נהלי בדבר הליכי טיפול בתלונות משמעתיות‪ :‬הטיפול בעניי משמעתי בגו*‬
‫ציבורי כולל כמה פעולות והחלטות המחייבות הפעלת שיקול דעת‪ .‬קביעת נהלי‬
‫כתובי ופרסומ מיועדי להבטיח טיפול נאות ונטול שיקולי זרי של הרשות‬
‫המקומית במשמעת מכמה היבטי‪ :‬הפעלה שיטתית של הסמכות המינהלית‬
‫שניתנה לה; מתווה טיפול ידוע וברור לכל העובדי; הליכי בירור ובדיקה אחידי‪,‬‬
‫עקביי ושוויוניי; יכולת לקיי פיקוח פנימי או חיצוני‪.‬‬
‫בכל העיריות שנבדקו והעיריות מה התקבלו נתוני לא היו נהלי כתובי לטיפול‬
‫בעברות משמעת של עובדי‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפול משמעתי במקביל לחקירה פלילית והשעיית עובדי‪ :‬ההחלטות בענייני‬
‫משמעת רגישות ומורכבות ותוצאותיה עשויות להיות קשות לעובדי‪ .‬למרות זאת‬
‫לא נקבע נוהל מנחה למקבלי ההחלטות ברשויות בעניי נקיטת אמצעי משמעתיי‬
‫כאשר הוחל בחקירה פלילית נגד עובדי ובעניי השעיית עובד‪ .‬ממצאי הביקורת‬
‫בעניי זה מלמדי על איבהירות‪ .‬בעיריות שנבדקו לא היו כללי מנחי לטיפול‬
‫ולקבלת ההחלטות בעניי זה‪ ,‬ובחלק מהמקרי השעתה הרשות עובדי שלא‬
‫בהתא לסמכותה על פי הדי‪.‬‬
‫‪ .5‬היבטי בפעולות למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות‪ :‬בשנת ‪1998‬‬
‫חוקק החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח‪ ,1998‬והותקנו מכוחו התקנות למניעת‬
‫הטרדה מינית )חובות מעביד(‪ ,‬התשנ"ח‪ .1998‬החוק והתקנות מטילי על המעביד‬
‫חובות לבצע פעולות למניעת הטרדה מינית‪ ,‬ובה החובה למנות אחראי לטיפול‬
‫בנושא‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫בביקורת נמצא כי עד ספטמבר ‪ 2008‬רק ‪ 134‬רשויות מקומיות מינו אחראית לתחו‬
‫זה‪ .‬עוד נמצא כי רק ‪ 19%‬מהרשויות דאגו להכשיר את האחראיות לתפקיד‪.‬‬
‫טיפול משרד הפני במשמעת של עובדי הרשויות המקומיות‬
‫‪1‬סדר )רגולטור( ומנחה מקצועי לרשויות‬
‫‪ .1‬משרד הפני ממלא תפקידי של ְמ ֵ‬
‫המקומיות במרבית תחומי העיסוק שלה‪ .‬לצור‪ -‬מילוי תפקידי אלו מפרס‬
‫המשרד מפע לפע הנחיות ונהלי בחוזרי המנכ"ל המופצי לכל הרשויות‪.‬‬
‫נמצא כי משרד הפני לא ביצע פעולות לאסדרה )רגולציה( ולהנחיה מקצועית בעניי‬
‫הטיפול במשמעת ברשויות המקומיות‪ .‬המשרד לא פרס הנחיות כלליות או‬
‫מסוימות בעניי זה; לא קיי פעילות הדרכה בעניי הטמעת סדרי העבודה‬
‫הקשורי בניהול הליכי בירור וחקירה של עובדי; לא ריכז מידע על אודות הטיפול‬
‫המשמעתי בכל רשות ורשות; לא קיי פעולות ביקורת ובקרה בתחו זה‪ .‬כל זאת‪,‬‬
‫בשונה ממער‪ -‬האסדרה בתחומי אחרי‪.‬‬
‫‪ .2‬משרד הפני מיעט להתקי תקנות מכוח חוק הרשויותמשמעת לגבי הליכי‬
‫הטיפול במשמעת ברשויות המקומיות‪ .‬הוא ג לא פרס חוזרי מנכ"ל בעניי‪.‬‬
‫‪ .3‬דיווח תקופתי על הטיפול במשמעת‪ :‬כדי להבטיח את תכלית ההליכי‬
‫המשמעתיי נדרש לפרס את תוצאותיה‪ .‬הלי‪ -‬משמעתי שהדיו וההחלטה‬
‫בעניינו נשמרי בסוד‪ ,‬מאבד חלק ניכר מטעמו‪ ,‬משו שנמנעת הפקת לקחי של כל‬
‫העובדי מ המקרה הבודד‪.‬‬
‫נמצא כי בעיריות שנבדקו לא נקבעו נהלי והסדרי לדיווח על ההליכי‬
‫המשמעתיי‪ :‬אי דיווח למועצת הרשות המקומית‪ ,‬לכל העובדי‪ ,‬לציבור‪ ,‬למשרד‬
‫הפני או לכל גו* אחר‪ .‬למשרד הפני אי כל מידע על הקורה בתחו זה ברשויות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפול משרד הפני בתלונות המופנות אליו בנוגע לעברות משמעת של עובדי‬
‫ברשויות‪ :‬מפע לפע מקבל משרד הפני תלונות מגורמי שוני על עברות‬
‫משמעתיות שביצעו לכאורה עובדי של רשויות מקומיות‪ .‬תלונות אלו מופנות על פי‬
‫רוב למחלקה לפניות הציבור שבמינהל לשלטו מקומי‪ .‬לעתי ה מופנות ג לאג*‬
‫כוח אד ושכר במינהל לשלטו מקומי‪.‬‬
‫נמצא כי האג* לכוח אד ושכר במשרד הפני שלח את התלונות לרשויות‪ ,‬א‪ -‬לא‬
‫קיי מעקב אחר המש‪ -‬הטיפול בה‪.‬‬
‫תיאו והעברת מידע בי גורמי האכיפה לבי הרשויות המקומיות‬
‫הצור‪ -‬בתיאו ובהעברת מידע בי גורמי האכיפה לבי הרשויות המקומיות בקשר‬
‫לעברות משמעת של עובדי הרשויות נובע מכמה הוראות די שנקבעו בחוק הרשויות‬
‫משמעת ובחוק שירות המדינה )משמעת(‪ ,‬התשכ"ג‪ .1963‬כדי שראש רשות מקומית‬
‫או בית הדי למשמעת יוכלו לשקול השעיית עובד של רשות מקומית‪ ,‬ה צריכי‬
‫‪201‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫לקבל מהמשטרה או מפרקליטי המחוזות שבפרקליטות המדינה דיווח לגבי פתיחת‬
‫החקירה ועל העברה שבביצועה נחשד העובד‪ ,‬ובהמש‪ -‬עדכו לגבי שלבי הטיפול‬
‫בתיק‪.‬‬
‫נמצא כי במשטרה אי נוהל המסדיר העברת דיווחי לרשויות מקומיות על פתיחה‬
‫בחקירה פלילית גלוייה נגד עובד רשות מקומית או על סיומה‪ .‬בפרקליטות המדינה‬
‫קיימת הנחייה לדווח על ענייני אלה לרשויות המקומיות א‪ -‬נמצא כי לא בכל‬
‫המחוזות נהגו לפיה‪ .‬איהתיאו ואיהעברת הדיווח מקשי על אב בית הדי‬
‫למשמעת ועל ראשי הרשויות המקומיות להפעיל את סמכות על פי הדי‪.‬‬
‫בית הדי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות‬
‫‪ .1‬מזכירות בית הדי מנהלת רישו ידני של כל התובענות המוגשות לו‪ .‬בפנקס‬
‫התובענות לא רשמו את כל הפרטי על אודות התובענה‪ .‬המידע לא נוהל באמצעות‬
‫המחשב‪ ,‬ובכ‪ -‬נפגעה יעילות העבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬משכי זמ ארוכי למ הגשת התלונה בענייני משמעת ועד סיו ההליכי‬
‫מביאי לפגיעה ביעילות ובתכליתיות הנדרשת ממערכת אכיפת המשמעת‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה בדק ‪ 19‬תיקי של תובענות שהטיפול בה הסתיי ונית‬
‫לגביה פסק די‪ .‬נמצא כי ב‪ 13‬תיקי היה מש‪ -‬הזמ מקבלת התובענה בבית הדי‬
‫ועד מת פסק הדי יותר משמונה חודשי‪ .‬בשישה מה היה מש‪ -‬הזמ מקבלת‬
‫בבית הדי ועד מת פסק הדי יותר משנה; בשניי מ התיקי נמשכו ההליכי‬
‫יותר משנתיי‪.‬‬
‫הטיפול בעברות משמעת של בכירי ונבחרי‬
‫‪ .1‬הטיפול בעברות משמעת של נושאי משרות בכירות ברשויות המקומיות‪ :‬ככל‬
‫שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר‪ ,‬שיש עמה אמו רב יותר ויותר סמכויות‪ ,‬כ‪-‬‬
‫יש מקו לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות‬
‫הולמת‪ .‬בביקורת נמצא כי בכמה עיריות התעורר חשש כי נושא משרה בכיר ביצע‬
‫עברה משמעתית‪ ,‬ואול במקצת לא התקיימו הליכי לבירורו‪ ,‬ובאחרות לא נמצאו‬
‫מסמכי שמה אפשר ללמוד על הלי‪ -‬הבירור ועל קבלת החלטה מנומקת וגלויה‪.‬‬
‫לפיכ‪ -‬מתעורר חשש שהרשויות נהגו להימנע מטיפול במידע ובתלונות הנוגעי‬
‫לנושאי משרה בכירי בה‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיפול בעברות משמעת של נבחרי ציבור‪ :‬ברשויות המקומיות מכהני אלפי‬
‫נבחרי ציבור‪ ,‬שרוב הגדול אינ נושאי משרות בשכר‪ ,‬אלא משרתי ציבור חברי‬
‫מועצה )להל חברי מועצה שלא בשכר(‪ .‬בשנת ‪ 2006‬היו מאות נבחרי ציבור ראשי‬
‫רשויות מקומיות וסגני בשכר )להל חברי מועצה בשכר(‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫חברי המועצות בשכר שברשויות המקומיות משולבי באורח מלא בעבודת הרשות‬
‫המקומית‪ .‬ה מבצעי את תפקיד בקביעות‪ ,‬נכללי במדרג הארגוני של הרשות‪,‬‬
‫ה שותפי בכירי בקבלת ההחלטות ובביצוע המדיניות ברשות ופועלי על פי רוב‬
‫בלשכה שבמשרדי הרשות‪ .‬תנאי העסקת ושכר מפוקחי‪ ,‬בי היתר‪ ,‬על ידי‬
‫משרד הפני‪.‬‬
‫דיני המשמעת החלי על עובדי ברשות המקומית אינ חלי על נבחרי הציבור‪.‬‬
‫איאפשר לקיי כל הלי‪ -‬של בירור משמעתי‪ ,‬חקירה‪ ,‬השעיה או הגשת תובענה‬
‫משמעתית כנגד נבחרי הציבור הפועלי ברשויות המקומיות‪ .‬יש מקו לבחו‬
‫אפשרות של החלת מנגנו אתיקה או משמעת כנהוג לגבי נבחרי ציבור ברמה‬
‫הלאומית‪.‬‬
‫תיקו חוק הרשויותמשמעת‬
‫בנובמבר ‪ 2005‬התקיימה בלשכת המשנה ליוע‪ 3‬המשפטי לממשלה )אזרחי( ישיבה‬
‫בה הועלו בעיות בעניי אכיפת הליכי המשמעת על העובדי ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫בסיכו הישיבה הוחלט שמשרד הפני יכי טיוטה להצעת חוק לתיקו חוק‬
‫הרשויותמשמעת‪ .‬עד מועד סיו הביקורת לא הושלמו ההליכי להגשת הצעת‬
‫החוק‪.‬‬
‫ממצאיו של דוח זה מצביעי על בעיות מהותיות בתחו הטיפול במשמעת בשלטו‬
‫המקומי‪ .‬על משרד הפני ועל משרד המשפטי לפעול לתיקו הליקויי‪ ,‬בי היתר‬
‫על ידי תיקו חלק מהנורמות החוקיות בתחו‪ .‬חר* המודעות לכ‪ -‬ההליכי לתיקו‬
‫החקיקה מתמשכי ומתארכי‪ .‬על שני המשרדי להחיש את הטיפול בעניי‬
‫ולהשלי את המהלכי לתיקו החוק הנמשכי כבר כמעט שלוש שני‪.‬‬
‫סיכו והמלצות‬
‫לדרכי הטיפול בעברות משמעת ברשויות המקומיות עשויה להיות השפעה ממשית‬
‫על רמת התפקוד שלה ומתו‪ -‬שכ‪ -‬על אמו הציבור בשירות הציבורי כולו‪.‬‬
‫ממצאיו של דוח ביקורת זה מלמדי שהטיפול בענייני משמעת בשלטו המקומי‬
‫לקוי וטעו תיקו משמעותי‪.‬‬
‫לדעת משרד מבקר המדינה‪ ,‬יש בממצאי שהועלו כדי ללמד שמשרד הפני‪,‬‬
‫הרשויות המקומיות ומשרד המשפטי לא פעלו בעניי זה מתו‪ -‬הכרה מספקת‬
‫בחשיבותו ובהשפעתו האפשרית על יסודות השירות הציבורי בישראל‪.‬‬
‫תיקו הליקויי שהועלו בדוח מחייב פעולה בארבעה מישורי‪:‬‬
‫על הרשויות המקומיות להקפיד על קיו הוראות החוק‪ ,‬על הליכי בירור והחלטה‬
‫תקיני וכ לשמור על אחידות‪ ,‬על עקביות ועל שוויו בטיפול במשמעת עובדיה‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫על משרד הפני להכיר באחריותו לפעול כמאסדר )רגולטור( עליו לקבוע נהלי‬
‫והנחיות ולפעול להטמעת‪ ,‬לרכז מידע כללי על הפעולות שקיימו הרשויות‬
‫המקומיות ולקיי פעולות ביקורת ובקרה על הטיפול במשמעת ברשויות‪.‬‬
‫על משרד הפני ומשרד המשפטי להחיש את פעולת לתיקו הליקויי‪ ,‬לרבות‬
‫תיקו החוק‪ ,‬ובמסגרת זו להתמודד‪ ,‬בי היתר‪ ,‬ע ריכוז הסמכויות בעניי בידי ראש‬
‫הרשות המקומית וע הטיפול בעברות משמעת של נבחרי הציבור ברשויות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫על משרד המשפטי והמשטרה לקבוע נוהלי דיווח על פעולות אכיפה הננקטות כלפי‬
‫עובדי רשויות מקומיות ולפעול לאכיפת של הנהלי‪.‬‬
‫♦‬
‫מבוא‬
‫בישראל ‪ 252‬רשויות מקומיות‪ 73 :‬עיריות‪ 126 ,‬מועצות מקומיות ו‪ 53‬מועצות אזוריות‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2007‬ה העסיקו עובדי בכ‪ 83,000‬משרות‪ .‬לרשויות מגוו רחב של תפקידי ניהול‪ ,‬הפעלה‪,‬‬
‫הסדרה ופיקוח בתחומי הכלכלה‪ ,‬התשתיות‪ ,‬החינו‪ ,%‬החברה‪ ,‬הרווחה ועוד; ברשויות הקטנות‬
‫מועסקי עשרות עובדי‪ ,‬ובגדולות אלפי‪ .‬רשויות מקומיות רבות מעסיקות עובדי ג‬
‫באמצעות חברות כוח אד‪.‬‬
‫בית המשפט העליו קבע כי תכליתו של הדי המשמעתי להג על אמו הציבור בשירות הציבורי‬
‫וליצור הרתעה אפקטיבית כלפי עובדי ציבור מפני מעשי שיש בה מעילה באמו הציבור‬
‫ובאמו הממוני עליה‪ .1‬עוד קבע בית המשפט העליו כי על המעסיק הציבורי לשקוד על טוהר‬
‫שורותיו ועל ניקיו כפיה של עובדיו‪ ,‬שכ בלא הקפדה על אלה יתערער מיסודו אמו הציבור‬
‫בשירות הציבורי‪ ,‬ובלא אמו זה יתקשו נותני השירות הציבורי לשאת באחריות המוטלת עליה‬
‫ולבצע את משימותיה‪.2‬‬
‫בשנת ‪ 1995‬מינו שר האוצר ושר המשפטי ועדה לבדיקת הטיפול במשמעת בשירות המדינה‬
‫)להל ועדת קרמינצר(‪ .‬ב‪ 1998‬פרסמה הוועדה דוח מפורט שכלל ממצאי‪ ,‬מסקנות והמלצות‪.‬‬
‫ועדת קרמניצר הצביעה בדוח על ייחודה של מערכת הנורמות החלה על עובדי הציבור וציינה כי‬
‫"עולי ומתנשאי שני ראשי עיקריי לייחוד המתבקש מנורמות ההתנהגות החלות על עובדי‬
‫השירות הציבורי‪ :‬האחד היות מופקדי על האינטרס הציבורי‪ ,‬כלומר חובת הפעלה בהתא‬
‫לצורכי הציבור ולטובתו‪ .‬השני חובת הנאמנות המוטלת על עובדי הציבור כתוצאה מכ‪ %‬כלפי‬
‫הציבור שתכליתה‪ ,‬בי השאר לשמור את אמו הציבור במערכת השירות הציבורי"‪ .‬כאמור‪ ,‬ועדת‬
‫קרמניצר עסקה בעובדי שירות המדינה; ע זאת הדברי יפי‪ ,‬בשינויי המחויבי‪ ,‬ג לעובדי‬
‫הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪204‬‬
‫עש"מ ‪ ,Ô¯ ' χ¯˘È ˙È„Ó 4350/06‬פדעאור; כמו כ ראו עש"מ ‪˙Â¯È˘ ˙·Ȉ ' ÏÈÏÁ 11976/05‬‬
‫‪ ,‰È„Ó‰‬פדעאור‪.‬‬
‫עש"מ ‪ ,‰Ó‡ÏÒ ' χ¯˘È ˙È„Ó 5051/06‬תקדי‪.‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫לגבי עובדי המדינה נקבעה מערכת מפורטת של נורמות משפטיות בתחו המשמעת הכוללות‬
‫הוראות חוק ]חוק שירות המדינה )משמעת(‪ ,‬התשכ"ג‪ ,[1963‬התקנות שהותקנו מכוחו והוראות‬
‫מינהל ונוהל )תקנו שירות המדינה‪ ,‬הנחיות נציבות שירות המדינה והנחיות היוע‪ .‬המשפטי‬
‫לממשלה(‪ .‬חלק מהנורמות של שירות המדינה הוחלו על הרשויות המקומיות משלושה מקורות‪:‬‬
‫חוק שירות המדינה )משמעת(; הסכמי קיבוציי; פסיקת בית המשפט העליו שלפיה ההוראות‬
‫המינהליות שנקבעו לעובדי שירות המדינה ה מקור נורמטיבי המשק‪ /‬את הדי הראוי לכלל‬
‫השירות הציבורי‪.‬‬
‫הליכי אכיפת המשמעת ברשויות המקומיות מושתתי על שני חוקי עיקריי‪ .1 :‬חוק הרשויות‬
‫המקומיות )משמעת(‪ ,‬התשל"ח‪) 1978‬להל ‪ :‬חוק הרשויותמשמעת(; בחוק זה נקבע כי שר‬
‫הפני ממונה על ביצועו‪ .2 .‬חוק שירות המדינה )משמעת(‪ ,‬התשכ"ג‪.1963‬‬
‫בסעי‪ 20 /‬לחוק הרשויותמשמעת נקבע כי חוק שירות המדינה )משמעת(‪ ,‬התשכ"ג‪ 1963‬יחול‬
‫על עובדי הרשויות המקומיות בשינויי שיקבעו בתקנות‪ .‬בתקנות הרשויות המקומיות )משמעת(‬
‫)התאמת הוראות(‪ ,‬התשל"ט‪ ,1979‬נקבעו התאמות להחלת חוק שירות המדינה )משמעת( על‬
‫הרשויות המקומיות‪ .‬ההסדרי הללו יקראו להל חוק שירות המדינהמשמעת ברשויות‪.‬‬
‫בית הדי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות )להל בית הדי או בית הדי למשמעת( הוא‬
‫הערכאה השיפוטית הדנה בתובענות נגד עובדי הרשויות המקומיות בנושא משמעת‪ ,‬והוא מופעל‬
‫על ידי מרכז השלטו המקומי‪ .3‬פעילותו ממומנת מכספי הרשויות המקומיות‪ ,‬כל אחת לפי מספר‬
‫עובדיה‪ .‬בשני ‪ 20072005‬הוגשו בממוצע לבית הדי כ‪ 60‬תובענות בשנה וכ‪ 40‬בקשות‬
‫להארכת השעיית עובדי ולשינוי משכורת של עובדי מושעי‪ .‬בשני אלה הגישו לבית הדי‬
‫תובענות ובקשות כ‪ 20‬רשויות מקומיות בממוצע בכל שנה‪.‬‬
‫בחודשי פברואריוני ‪ 2008‬בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‪.4‬‬
‫אלה הנושאי שנבדקו‪ :‬טיפול הרשויות המקומיות בתלונות משמעתיות; הטיפול של משרד‬
‫הפני במשמעת ברשויות; הקשר והתיאו של הרשויות המקומיות ע גופי האכיפה; עבודת בית‬
‫הדי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות‪ .‬הבדיקה נערכה במשרד הפני‪ ,‬בבית הדי‬
‫למשמעת ובשלוש עיריות‪ :‬בית שא ‪ ,‬יהוד מונסו וראש העי )עיריות אלה ייקראו להל "העיריות‬
‫שנבדקו"(‪ .‬בדיקות ובירורי השלמה נעשו במשרד המשפטי‪ ,‬במשטרה‪ ,‬ברשות לקידו מעמד‬
‫האישה שבמשרד ראש הממשלה‪ ,‬באג‪ /‬המשמעת בנציבות שירות המדינה ובמרכז השלטו‬
‫מקומי‪ .‬כמו כ נתקבלו נתוני מעיריות באקהג'ת‪ ,‬טירה ונצרת‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫מרכז השלטו המקומי הוא עמותה רשומה המאגדת את העיריות ואת המועצות המקומיות בישראל‪.‬‬
‫לפי התקנו שלו‪ ,‬המרכז משמש‪ ,‬בי היתר‪ ,‬מדרי‪ %‬ומכוו של הרשויות המקומיות החברות בו‪.‬‬
‫תפקידו לפעול כארגו יציג שלה כלפי מוסדות וארגוני& ציבוריי& בענייני& הנוגעי& לשלטו המקומי‬
‫ולהבטיח את שיתופו בדיוני& ובהכרעות של מוסדות אלה בנושאי השלטו המקומי‪ .‬המרכז הוא‬
‫ארגו מעסיקי& המייצג את הרשויות המקומיות )למעט עיריות חיפה‪ ,‬ירושלי& ותל אביביפו(‬
‫בהסכמי עבודה קיבוציי& וביישומ&‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה בדק בעבר את הטיפול במשמעת בשירות הציבורי‪ .‬ראו מבקר המדינה‪Á„ ,‬‬
‫˘˙‪ (2002) ·53 È‬על הליכי המשמעת בשירות המדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;273‬מבקר המדינה‪·56 È˙˘ Á„ ,‬‬
‫)‪ (2006‬על הליכי משמעת בתאגידי& סטטוטוריי& ובבנק ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;105‬מבקר המדינה „‪È˙˘ ÁÂ‬‬
‫‪ (2008) ·58‬על הטיפול בתלונות על עובדי רשות המסי&‪ ,‬עמ' ‪ ,303‬ועל סדרי מינהל בבתי הדי‬
‫הרבניי&‪ ,‬עמ' ‪.951‬‬
‫‪205‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫טיפול הרשויות המקומיות בתלונות משמעתיות‬
‫לפי חוק הרשויותמשמעת‪ ,‬עובד רשות מקומית עבר עברת משמעת א עשה את אחד הדברי‬
‫המנויי להל‪) :‬א( עשה מעשה או התנהג באופ שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;‬
‫)ב( לא קיי את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק‪ ,‬תקנה‪ ,‬נוהג‪ ,‬הוראה כללית או‬
‫הוראה מיוחדת שניתנה לו כדי‪ ,‬או התרשל בקיו המוטל עליו כאמור; )ג( התנהג התנהגות‬
‫שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה‬
‫או בשמה הטוב של הרשות המקומית; )ד( התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או‬
‫בקשר אתו; )ה( השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת‬
‫עובדה הנוגעת לעניי או בשימוש באיומי או בכוח או באמצעי פסולי אחרי; )ו( הורשע‬
‫בעברה שיש עמה קלו; )ז( היה חייב חוב סופי של ארנונה או אספקת מי בעד שישה חודשי‬
‫ולא שיל אותו יותר משנה‪ ,‬והוא עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שלפיו הוא‬
‫מקבל את משכורתו‪.‬‬
‫סמכויות ראש הרשות המקומית‬
‫‪ .1‬על פי חוק הרשויותמשמעת וחוק שירות המדינהמשמעת ברשויות‪ ,‬עיקר סמכויות הטיפול‬
‫וההחלטה במקרי שבה מתעורר חשש לביצוע עברות משמעת של עובדי הרשויות המקומיות‬
‫רוכזו אצל ראש הרשות המקומית‪ .‬להל מפורטות הסמכויות העיקריות שהוענקו לראש הרשות‬
‫המקומית בחוקי האמורי‪.‬‬
‫חוק הרשויותמשמעת מעניק לראש הרשות המקומית את הסמכויות האלה‪ :‬למנות תובע לקבלת‬
‫קובלנות משמעתיות ולהגשת תובענות לבית הדי למשמעת; להגיש לתובע‪ ,‬שמונה על ידו‪,‬‬
‫קובלנה נגד עובד; למנות חוקרי‪.‬‬
‫חוק הרשויותמשמעת וחוק שירות המדינהמשמעת ברשויות מעניקי לראש הרשות המקומית‬
‫את הסמכות להשעות עובד א הוגשה נגדו קובלנה או תובענה או א החלה נגדו חקירה פלילית‬
‫או א הוגש נגדו כתב אישו על עברות מסוימות; כמו כ הוענקה לו הסמכות להשעות עובד‬
‫במקרי חמורי שבה ראש הרשות סבור שהמש" עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה‬
‫בשירות הרשות המקומית בכפו‪ #‬למת זכות שימוע לעובד‪ .‬בהתא לחוק שירות המדינה‬
‫משמעת ברשויות‪ ,‬אלה המקרי החמורי‪ :‬כשהעובד מעל ביודעי בתפקידו או השתמש בו לרעה‬
‫או הפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה או עבר עברה פלילית שיש עמה קלו‪ .‬חוק הרשויות‬
‫משמעת קובע שראש הרשות רשאי להתרות או לנזו‪ #‬בעובד על מעשה או מחדל שיש בו משו‬
‫עברת משמעת‪ .‬אול אלו לא יחשבו אמצעי משמעת ולא ימנעו ניהול הלי" משמעתי בבית הדי‬
‫בגי אותה עברה ונקיטת אמצעי משמעת נוס‪.#‬‬
‫‪206‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫‪˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ·Â¯· È„ÚÏ· ÔÙ‡· ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ˘‡¯ ‡˘Â ,˙¯ÂÓ‡‰ ÔÈ„‰ ˙‡¯Â‰ ÈÙ ÏÚ‬‬
‫‪˙ÈÈÚ˘‰ ¯·„· ‰ËÏÁ‰‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ· ,ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó‰ ÌÈÚ¯ȇ‰ Ï˘ ¯Â¯È·‰ ÈÎÈω ˙ÚÈ·˜Ï‬‬
‫‪ÛÂ˙È˘ ˙·ÂÁ ÂÈÏÚ ‰ÏÁ Ôȇ .‰ÙÈÊ Â‡ ‰‡¯˙‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ·Â ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú Âڈȷ˘ ÌÈ„·ÂÚ‬‬
‫‡‪‰ÂÓÓ‰ ‡ ÈÓÈÙ‰ ¯˜·Ó‰ ,ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ Ô‚ΠÌȯÈη ˙ÂÈ¢¯ È„·ÂÚ ÌÚ ˙ˆÚÂÂȉ Â‬‬
‫‪˙¢¯‰ ˘‡¯ „ÈÏ ˙ÚÓ˘Ó ÈÈÈÚÏ ˙ÈÓÈÙ ‰„Ú ̘Â˙ ÈÎ Ú·˜ ‡Ï ,5Ì„‡‰ ÁÂÎ ÏÚ‬‬
‫˘˙˜‪.‰ËÏÁ‰‰ ˙‡ Ï·˜˙ ‰¯È˜Á‰ ¯Â¯È·‰ ˙‡ ÌÈÈ‬‬
‫‪ .2‬חוק הרשויותמשמעת מעניק ליוע‪ %‬המשפטי לממשלה סמכות מקבילה להגיש לתובע‬
‫קובלנה על עברת משמעת שעבר עובד הרשות המקומית‪ ,‬סמכות לחייב את התובע להגיש תובענה‬
‫במקרה שהתובע החליט שלא להעמיד עובד לדי וכ סמכות לבקש מבית הדי לקיי דיו בעניי‬
‫השעית עובד‪ .‬בחוק העונשי‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977‬נקבע שא תו" כדי קיו הלי" של שפיטה התעורר‬
‫חשש שבוצעו עברות פליליות מסוימות‪ ,‬ובה עברות בשירות הציבור וכלפיו‪ ,‬העוסק בתפקיד‬
‫השפיטה חייב להודיע על כ" ליוע‪ %‬המשפטי לממשלה‪ .‬הוראות אלה חלות ג על הדני בענייני‬
‫משמעת ברשויות‪.‬‬
‫‪ .3‬שלא כבתחו המשמעת‪ ,‬סמכויות טיפול והחלטה בתחומי שוני הנוגעי לניהול כוח‬
‫האד הוענקו לממלאי תפקידי בכירי ברשות‪ ,‬למועצת הרשות ובמקרי מסוימי לשר הפני‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הסמכות לפטר עובדי עירייה שלא בגי עברת משמעת ניתנה לוועדת פיטורי שחבריה ה‬
‫גזבר העירייה‪ ,‬המנכ"ל והיוע‪ %‬המשפטי של העירייה; הסמכות לקבוע תנאי כשירות ופסלות‬
‫לכהונה של עובדי עירייה ושל נושאי משרה בה הוענקה לשר הפני; הסמכות לאשר העסקה של‬
‫קרוב משפחה הוענקה לשר הפני ולוועדת שירות שחברי בה נציגי עיריות; הסמכות לבחור‬
‫עובדי למשרות המפורטות בפקודת העיריות הוענקה לוועדת המכרזי שהחלטתה חייבת אישור‬
‫של המועצה או ראש העירייה בהתא לעניי‪.‬‬
‫‪ .4‬הפקדת הסמכויות באופ בלעדי כמעט בידי דרג פוליטי נבחר אשר מתחל‪ #‬מפע לפע‬
‫עלולה לעורר קושי בקיו הליכי בדיקה ענייניי ואובייקטיביי‪ :‬בישיבת ועדת הפני ואיכות‬
‫הסביבה של הכנסת באפריל ‪ 2004‬ציי אב בית הדי למשמעת מר בני יערי ש"לפעמי ג‬
‫התובענה המשמעתית עצמה מוגשת מטעמי לא ענייניי‪ .‬אני מוכ לאמר שכאב בית הדי‬
‫למשמעת נתקלתי בתובענות שהוגשו כשראש הרשות המקומית היה אד אחד‪ ,‬ובינתיי הייתה‬
‫מערכת בחירות‪ ,‬הוא התחל‪ ,#‬וראש הרשות החדש מש" את התובענה‪ .‬זה כשלעצמו אומר‬
‫דרשני"‪.6‬‬
‫דוגמה לכ" היא תובענה‪ 7‬שהגישה עיריית אילת נגד עובד‪ .‬בית הדי למשמעת החליט שלא לקבל‬
‫הסדר טיעו בי הצדדי‪ ,‬בי היתר‪ ,‬מחשש שנעשה מטעמי לא ענייניי‪ .‬הערעור שהוגש לבית‬
‫המשפט העליו‪ 8‬נדחה‪ ,‬ובפסק הדי קבעה השופטת ביניש‪" :‬נוכח האופ בו התנהל הדיו‪,‬‬
‫__________________‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫רק בשני מקרי שותפי להליכי ההחלטה גורמי נוספי‪ :‬א ראש הרשות המקומית מבקש להשעות‬
‫עובד עקב פתיחה בחקירה פלילית של המשטרה‪ ,‬הוא נדרש לקבל את החלטתו בעניי זה לאחר‬
‫שהתייע ע היוע המשפטי של הרשות; החלטה על פיטורי מבקר העירייה‪ ,‬הגזבר או היוע‬
‫המשפטי או על השעיית‪ ,‬לפי סעי ‪)171‬ד( לפקודת העיריות ]נוסח חדש[ )להל ‪ $‬פקודת העיריות(‪,‬‬
‫תתקבל על ידי המועצה ברוב מיוחד לאחר קבלת המלצת ראש הרשות‪.‬‬
‫ישיבת ועדת הפני ואיכות הסביבה מ‪ 27.4.04$‬בנוגע להצעת חוק הרשויות המקומיות )משמעת(‬
‫)תיקו‪ $‬השעיית עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית(‪ ,‬התשס"ג‪.2003$‬‬
‫ת"מ ‪ 4/02‬עיריית אילת נגד אטיאס‪ ,‬נבו‪.‬‬
‫ער" ‪ ,˙Ïȇ ˙ÈȯÈÚ ' Ò‡Èˇ 3022/05‬תקדי‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫והמידע שנמסר מפי באכוחו של המערער‪ ,‬אי לתמוה על כ" שבית הדי התרש כי החילופי‬
‫בראשות העירייה הביאו להסדר הטיעו המקל ע המערער"‪ .‬השופטת הוסיפה‪" :‬קשה להתעל‬
‫מכ" כי התביעה המשמעתית ברשויות המקומיות אינה כרשויות התביעה הכללית במערכת אכיפת‬
‫החוק‪‰„Ù˜‰ ˙˘¯„ ,‰˘‡¯Ï ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯Ï ˙ÚÓ˘Ó‰ ˙ÙÈ· ÔÂ‚Ó Ï˘ Â˙˜ÈÊ ÁΠ.‬‬
‫‪] "ÔÂÚÈˉ ¯„Ò‰ ÏÚ ÌÈ¯Ê ÌÈÏÂ˜È˘ Ï˘ Ì˙ÚÙ˘‰ ˙¯˘Ù‡Ï ¯˘‡· ˙„ÁÂÈÓ‬ההדגשה אינה‬
‫במקור[‪.‬‬
‫אב בית הדי למשמעת ציי במכתב למשנה ליוע‪ %‬המשפטי לממשלה במאי ‪" :2006‬מתקשה אני‬
‫לזכור תובענה שהוגשה לבית הדי למשמעת שבו לא הועלתה על ידי הנאש טענה של התנכלות‬
‫כלפיו מצד ראש הרשות המקומית או גור מוסמ" אחר ברשות"‪.‬‬
‫בדיו שהתקיי בנובמבר ‪ 2005‬במשרד המשפטי בנושא הליכי משמעת ברשויות המקומיות‬
‫)להל הדיו בהליכי משמעת( שבו דנו‪ ,‬בי השאר‪ ,‬בריכוז סמכויות המשמעת בידי הדרג‬
‫הפוליטי‪ ,‬טע מבקר עיריית אילת ש"מצב זה ]הסמכויות הבלעדיות שבידי ראש הרשות[ מהווה‬
‫פתח להתנהלות משמעתית הנגועה בשיקולי זרי"‪.‬‬
‫‪ÈÚˆ˜Ó‰ ‚¯„‰ ÛÂ˙È˘ ¯„Ú‰ ̉ ÌÈȘ‰ ¯„Ò‰‰ ˙¯ÒÁ ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪ÌÈÏÂ˜È˘ ̉·Â ÌÈ¯Ê ÌÈÏÂ˜È˘Ï ,·Ï ˙¯ȯ˘Ï ˘˘Á‰Â ˙¢¯· Ì„‡‰ ÁÂÎ ÏÚ „˜ÙÂÓ‰‬‬
‫‪.ÌÈÈËÈÏÂÙ‬‬
‫‪ÈÎÈω˙ Ô‰ÈÙÏ ˙‡¯Â‰ ˙ÚÈ·˜· ͯˆ‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ÏÚ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ‬‬
‫‪,ÈÚˆ˜Ó‰ ‚¯„‰ È„È ÏÚ Â˘ÚÈ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· ˙ÚÓ˘Ó ÈÈÈÚ· ˙ÂËÏÁ‰‰ ˙Ï·˜Â ÏÂÙÈˉ‬‬
‫‡‪ÍÎ .˙¯Á‡ ͯ„· ̇ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó Ï"ÎÓ ¯ÊÂÁ ˙ÂÚˆÓ‡· ‡˘Â‰ ˙¯„Ò‰ Ï˘ ͯ„· Ì‬‬
‫‪ÏÂÙÈË· ÌÈίΉ ÌÈ˘È‚¯‰ ÌÈÎÈω· ÌÈÓÏ·Â ÌÈÂÊȇ ˙ÏÚÙ‰ ÁÈË·‰Ï ¯˘Ù‡ ‰È‰È‬‬
‫·‪˙ÂÈÈ„Ó ÏÚ ÚÈÙ˘‰Ï ˙¯˘Ù‡‰ ‰È‰˙ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ˘‡¯Ï ÈΠȇ¯ ,ÏÏÎÎ .˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫‪ÏÂÙÈˉ Èω· ÈÂËÈ· È„ÈÏ Â‡Â·È ¯˘‡ ÌÈ˘‚„ Ú·˜Ï ‡˘Â· ˙¢¯‰ Ï˘ ÏÂÙÈˉ‬‬
‫˘˙˜·‪‰¯˜Ó ÏÎ È·‚Ï ‰¯È˜Á‰Â ¯Â¯È·‰ ÈÎÈω ÌÂȘ ̈ÚÏ ÌÈÚ‚Â Ìȯ·„‰˘ ÏÎÎ Ìχ .Ú‬‬
‫‪‰˘ÚÈ˙ ÂÊ ‰Î‡ÏÓ ÈÎ ÌÂ˜Ó ˘È˘ ȯ‰ ,ÔÈÈÚ ÔÈÈÚ Ïη ˙ÂËÏÁ‰‰ ˙Ï·˜ ˙·¯Ï ,‰¯˜ÓÂ‬‬
‫‪.˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ Ï˘ ¯Èη‰ ÈÚˆ˜Ó‰ ‚¯„‰ È„È ÏÚ‬‬
‫משרד הפני מסר בתשובתו מספטמבר ‪ 2008‬כי בתיקוני לחוק הרשויותמשמעת‪ ,‬בה עוסק‬
‫צוות מקצועי ממשרד הפני וממשרד המשפטי בימי אלו‪ ,‬יש כדי לתת מענה להערות מבקר‬
‫המדינה‪ ,‬מאחר שה קובעי שהאחראי למשמעת ברשות המקומית יהיה המנכ"ל ולא איש הדרג‬
‫הנבחר‪.‬‬
‫‪‚¯„‰ ÛÂ˙È˘ ‡ÏÏ ,˙ÚÓ˘ÓÏ È‡¯Á‡Î ˙¢¯‰ Ï"ÎÓ ˙¯„‚‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪ÌÏ˘ ‰ÚÓ ˙˙Ï È„Î ‰· Ôȇ ,˙¢¯‰ Ï˘ ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ Ô‚Π,ÈËÂÂϯ‰ ÈÚˆ˜Ó‰‬‬
‫‪.˙ÚÓ˘Ó· ÏÂÙÈˉ Ï˘ ÌÈ˘È‚¯‰ ÌÈÎÈω· ÌÈÓÏ·‰Â ÌÈÂÊȇ‰ ¯„Ú‰ ˙ÈÈÚ·Ï‬‬
‫‪208‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫נהלי בדבר הטיפול בתלונות משמעתיות‬
‫הלי" הטיפול בעניי משמעתי בגו‪ #‬ציבורי כולל כמה פעולות והחלטות המחייבות‪ ,‬בי היתר‪,‬‬
‫הפעלת שיקול דעת‪ .‬נית להצביע על כמה מרכיבי בתהלי" הטיפול‪ :‬קבלת התלונה או המידע‪,‬‬
‫בחינת וניתוב לגור המטפל; קבלת החלטה ראשונית בדבר הלי" הבירור בירור וטיפול‬
‫ברמה הניהולית‪ ,‬בירור וטיפול משמעתי או העברת הנושא לטיפול המשטרה; החלטה בדבר‬
‫השעיה; מינוי חוקר והנחייתו; פעולות למיצוי זכות התגובה והטיעו של העובדי בעניי הטענות‬
‫שהועלו נגד; קיו התייעצויות פנימיות; קבלת החלטה בדבר הצור" בהגשת קובלנה משמעתית;‬
‫קבלת החלטה בדבר הגשת תובענה משמעתית לאור תוצאות הבחינה של הקובלנה; ניהול ההלי"‬
‫המשמעתי; סיכו תוצאותיו; פרסומו‪.‬‬
‫ועדת קרמניצר קבעה שיש צור" בהנחיות ברורות‪ ,‬מפורטות‪ ,‬חדמשמעיות ומציאותיות בכל‬
‫הנוגע לטיפול בענייני משמעת‪ ,‬והכללי צריכי להיות ברורי ונגישי‪.9‬‬
‫·‪ÏÏÂΉ ÏÂÙÈˉ ÔÈÈÚ· ω ‰È‰ ‡Ï ÌÈÂ˙ ÂÏ·˜˙‰ Ô‰Ó ˙ÂȯÈډ ˜„·˘ ˙ÂȯÈÚ‰ ÏÎ‬‬
‫·‪.ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú‬‬
‫עיריות באקהג'ת‪ ,‬ביתשא‪ ,‬טירה‪ ,‬יהוד מונסו וראש העי מסרו בתשובותיה מספטמבר ‪2008‬‬
‫למשרד מבקר המדינה כי יפעלו להכנת נוהל בנושא‪.‬‬
‫¯˘‪Ú·˜Ï ˙ȇ˘¯ ‰ÈÙÏ Ìȇ·ÂÓ‰ ÌÈÈÈÚ· ˙Ú„ ÏÂ˜È˘ ÏÈÚÙ‰Ï ˙ÎÓÒÂÓ‰ ˙ÈÓÂ˜Ó ˙Â‬‬
‫‪ÌÈ·Â˙Î ÌÈω ˙ÚÈ·˜ .ÔÎ ˙¢ÚÏ ˙·ÈÈÁ Û‡ ‡È‰ Ô„‰ ‚ÂÒ‰Ó ÌÈÈÈÚ·Â ,˙ÂÈÁ‰ ‰ÓˆÚÏ‬‬
‫‪˙¢¯‰ Ï˘ ˙‡ ÏÂÙÈË ÁÈË·‰Ï ÌÈ„ÚÂÈÓ ÌÈ·¯· ÌÓÂÒ¯Ù ˙ÚÓ˘Ó ÈÈÈÚ· ÏÂÙÈËÏ‬‬
‫‪˙¢¯Ï ‰˙È˘ ˙ÈωÈÓ‰ ˙ÂÎÓÒ‰ ˙ÏÚÙ‰ :ÌÈ˷ȉ ‰Óη ˙ÚÓ˘Ó ÈÈÈÚ· ˙ÈÓ˜Ӊ‬‬
‫·‡‪¯Â¯È· ÍÈω ;„·ÂÚÏ ¯Â¯·Â ÚÂ„È ÏÂÙÈË ‰ÂÂ˙Ó ;Ìȯ˜Ó‰ ÏÎ ÏÚ È˙ËÈ˘Â ÔÎÂ˙Ó ÔÙÂ‬‬
‫‪Ï˘ ÂÈÈÚ· ÏÂÙÈˉ ÏÚ ÈˆÈÁ ÈÓÈÙ Á˜ÈÙ ÌÈÈ˜Ï ˙ÏÂÎÈ ;ÈÂÈÂÂ˘Â È·˜Ú ,„ÈÁ‡ ‰˜È„·Â‬‬
‫‪.„·ÂÚ‬‬
‫‪ÔÈÎ‰Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÎÏ ˙Â¯Â‰Ï ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰Ê ˜¯Ù·˘ ÌȇˆÓÓ‰ ¯Â‡Ï‬‬
‫‪˙ÚÈ„ÈÏ ÌÈω‰ ˙‡·‰ ÏÚ ˙Â¯Â‰Ï ˘È .ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú· ÏÂÙÈËÏ ÌÈω‬‬
‫‪˙ÂÈ„ÂÒÈ ˙Âχ˘Ï ‰ÚÓ ˙˙Ï ‡˘Â‰ Ï˘ ÌÈ˷ȉ‰ ÏÂÏÎÓÏ ÒÁÈÈ˙‰Ï ̉ÈÏÚ .ÌÈ„·ÂÚ‰‬‬
‫‪‰ÚÈ‚Ù ÚÓÈ˙ „ˆÈÎ ,‰Ê ÌÂÁ˙· ˜ÂÒÚÏ Â˘¯ÂÈ˘ ÌȄȘÙ˙‰ ÈÏÚ· ̉ ÈÓ :‰Ï‡ ÂÓÎ‬‬
‫·‪˙ÂÓÈÂÒÓ ˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜Ï ‰„ÈÓ‰ ˙ÂÓ‡ Ô‰Ó ,ÌÈÈÚ· ‰ËÏÁ‰ ‰Ï·˜˙ Ì¯Ë˘ ÌÈ„·ÂÚ‬‬
‫‪.„ÂÚÂ‬‬
‫__________________‬
‫‪9‬‬
‫ראו עמ' ‪ 31‬בדוח ועדת קרמניצר‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫הטיפול של הרשויות המקומיות במשמעת הלכה למעשה‬
‫הטיפול של רשות מקומית במשמעת יכול שיעשה על ידי מנהלי היחידות ברשות כחלק מהניהול‬
‫השוט‪ ,#‬ויכול שיעשה במסלולי טיפול שמוסדו ברשות המקומית על יסוד ההוראות שנקבעו בחוק‬
‫הרשויותמשמעת‪ .‬כאשר מוגשת לרשות המקומית תלונה כלשהי לרבות תלונה אנונימית ‬
‫הגורמי המוסמכי ברשות חייבי לתת עליה את הדעת ולהחליט באשר לאופ הטיפול בה‪.‬‬
‫אפשר שיוחלט שלא להמשי" בטיפול בתלונה משו שהמידע המובא בה מופר" או משו שהיא‬
‫נראית קטנונית וקנטרנית; אפשר שיוחלט להתחיל בבדיקה סמויה של התלונה או א‪ #‬בבדיקה‬
‫גלויה; ואפשר א‪ #‬שיוחלט להעביר את התלונה לחקירת משטרה‪ .‬תהא אשר תהא ההחלטה‪,‬‬
‫בהלי" הטיפול בתלונה חובה להקפיד על כללי המינהל התקי‪ .10‬לש כ" יש לוודא כי הטיפול‬
‫יושתת על העקרונות שמצויני להל‪.‬‬
‫‪ : Ï Â Ù È Ë ‰ ˙ Â È Â Î Ó Ò .1‬נחוצות הגדרות ברורות באשר לסמכות ולאחריות של ממלאי‬
‫התפקידי בנושאי המשמעת‪ .‬מדובר בגורמי שלה סמכויות הבירור‪ ,‬ההמלצה או ההחלטה‬
‫לגבי כל מקרה ומקרה‪ .‬ראוי כי הליכי טיפול בנושאי משמעתיי המשפיעי על טיב השירות‬
‫הציבורי ותדמיתו מחד גיסא‪ ,‬ונוגעי לשמ הטוב של עובדי מאיד" גיסא‪ ,‬לא ינוהלו באופ‬
‫בלעדי על ידי ממלא תפקיד אחד ברשות‪ .‬הליכי מעי אלה רצוי שיתקיימו על ידי ממלאי‬
‫תפקידי מקצועיי ברשות המקומית; על אלה לקיי התייעצויות ביניה ולהיות גורמי מאזני‬
‫ובולמי בתהלי" עצמו‪ .‬כ" יהיה אפשר לצמצ את האפשרות לשיקולי זרי של מקבלי‬
‫ההחלטות )ראו להל את הפרק "היבטי הנוגעי לסמכויות הטיפול במשמעת ברשויות‬
‫מקומיות"(‪.‬‬
‫‪ : ˙ Â Ë Ï Á ‰ ‰ ˜ Â Ó È .2‬חובתה של הרשות המקומית לנמק החלטות שהיא מקבלת‬
‫במסגרת הלי" של בירור עניי משמעתי‪ .‬מת נימוקי מקטי את החשש מפני החלטות שרירותיות‬
‫או שגויות ומגביר את העקביות ואת האחידות בהפעלת הסמכות‪ .‬קיו חובה זו‪ ,‬שהיא מאושיות‬
‫המינהל התקי‪ ,‬הוא תנאי לקיו הלי" בירור נאות כלפי העובד ולעצ האפשרות לבחו את האופ‬
‫שבו הופעל שיקול הדעת בעניי המתברר‪ .‬זה א‪ #‬תנאי למימוש זכותו של העובד לערור על‬
‫החלטה שהתקבלה בעניינו‪ ,‬א בהלי" הבירור שמתקיי במסגרת הרשות המקומית וא בעת קיו‬
‫הליכי משפטיי מחו‪ %‬לרשות‪.‬‬
‫‪ : Ï Â Ù È Ë ‰ È Î È Ï ‰ „ Â Ú È ˙ .3‬הטיפול בעניי משמעתי חייב להיות מתועד‪ .‬תיעוד הלי"‬
‫מינהלי נדרש לקיו בקרה על ההלי"‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה חיוני הדבר בעניי רגיש כל כ"‪ .‬על‬
‫הרשות המקומית לרכז את כל התלונות שהתקבלו בענייני משמעת של עובדי ולתייק את כל‬
‫המסמכי הרלוונטיי בתיק שעניינו משמעת ובתיק האישי של העובד‪.‬‬
‫··‪ωÈÓ‰ ÈÏÏÎ ÈÙ ÏÚ ‡Ï˘ ÂÓȘ˘ ¯Â¯È· ÈÎÈω Âȉ ˜„·˘ ˙ÂȯÈÚ· ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È‬‬
‫‪˙·¯Ï ÏÂÙÈˉ ÈÎÈω ,˜Ó ‡Ï ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó ÌÈÈÈÚÏ ¯˘˜· ÂÏ·˜˙˘ ˙ÂËÏÁ‰ .ÔȘ˙‰‬‬
‫‪Âω ˙¯Â˜È·· ÂÁ·˘ Ìȯ˜Ó‰Ó ÌÈ·¯· ÔÎ ÂÓÎ .̘ÏÁ· ˜¯ „ÚÂ˙ ˙˜Ӊ‰Â ˙ÂËÏÁ‰‰‬‬
‫‪ÛÂ˙È˘ ‡ÏÏ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· „Á‡ „ȘÙ˙ ‡ÏÓÓ È„È· ˙ÂËÏÁ‰‰ ˙Ï·˜Â ¯Â¯È·‰ ÈÎÈω‬‬
‫‚‪.˙Óω ‰¯˜· ÁÈË·‰Ï ÈÏ·Â ÌÈÓȇ˙Ó ÌÈÈÚˆ˜Ó ÌÈÓ¯Â‬‬
‫__________________‬
‫‪10‬‬
‫‪210‬‬
‫ראו מבקר המדינה‪ ,(2006) ·56 È˙˘ Á„ ,‬עמ' ‪.112‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫עיריית בית שא‬
‫תלונות ומידע המעוררי חשש לביצוע עברות משמעתיות הועברו בעיריית בית שא לממלא‬
‫מקו המנכ"ל מר גואל ישראלי‪ ,‬שהיה ג הממונה על כוח האד בעירייה‪ .‬בפועל הוא ניהל את‬
‫עיקר הליכי הבירור המשמעתיי בעצמו וקיבל את ההחלטות לגבי כל עובד ועובד‪ .‬הלי" הבירור‬
‫נעשה בדר" של קיו שיחה ע העובד או קיו בירור משמעתי שבו השתתפו העובד‪ ,‬הממונה‬
‫עליו ונציג ועד העובדי‪ .‬ממלא מקו המנכ"ל מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי א התלונה‬
‫אינה משמעותית או א מדובר באירוע ראשו מתקיימת ע העובד שיחה והיא איננה מתועדת‪.‬‬
‫··‪‰¯˜Ó· ¯·Â„Ó ‰È‰ ‡Ï ˙ÂÈ˙ÂÚÓ˘Ó ˙ÂÂÏ˙ ÂÏ·˜˙ ̉·˘ Ìȯ˜Ó· Ì‚ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È‬‬
‫¯‡˘‪ÈÎ ‡ˆÓ „ÂÚ .Â˙‡ „ÚÈ˙˘ ÈÏ· ÂÓˆÚ· ¯Â¯È·‰ ˙‡ Ï"ÎÓ‰ ÌÂ˜Ó ‡ÏÓÓ ÌÈȘ ,ÔÂ‬‬
‫˙‪˜È˙· ‡Ï „·ÂÚ‰ Ï˘ È˘È‡ ˜È˙· ‡Ï ˜ÈÂ˙ ‡Ï ·˙η ˙ÂÂÏ˙ „ÚÂ˙ ‡Ï ‰Ù ÏÚ· ˙ÂÂÏ‬‬
‫·‪.˙ÚÓ˘Ó ‡˘Â‬‬
‫להל דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬בתיקו האישי של עובד א' נמצאו ‪ 11‬תלונות על התנהגות בלתי הולמת מהשני ‪ 2001‬ועד‬
‫‪ .2004‬בשנת ‪ 2004‬קוי עמו בירור על התבטאויותיו ועל המש" עבודתו ע קהל‪ .‬בסיכו ישיבה‬
‫שנערכה בעניי בפברואר ‪ 2004‬נקבע כי יש להגדיר את תפקידו מחדש בצורה שתמנע חיכו" ע‬
‫קהל‪ .‬התברר כי בשני האחרונות הגישו תושבי העיר תלונות נוספות נגדו על התפרצויות כעס על‬
‫תושבי שפנו למחלקה‪ .‬ממלא מקו המנכ"ל אישר זאת‪ ,‬ואול א‪ #‬לא אחת מהתלונות האלה‬
‫נמצאה בתיקו האישי של העובד‪ .‬ממלא מקו המנכ"ל מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי לאחר‬
‫קבלת התלונות הוא שוחח על כ" ע העובד א" לא תיעד זאת‪ .‬לפיכ" לא ברור מה היו החלטתו‬
‫ונימוקיו של ממלא מקו המנכ"ל בעניינו של העובד‪ ,‬וא‪ #‬לא נית לדעת איזה משקל נית‬
‫לתלונות שכבר הוגשו בעבר נגד העובד‪.‬‬
‫‪ .2‬ממלא מקו המנכ"ל הודיע בינואר ‪ 2008‬לעובד ב' כי בכוונתו לקיי לגביו בירור משמעתי‬
‫לאחר שהתברר לו‪ ,‬בעקבות שיחה שקיי ע מזכירתו של העובד‪ ,‬כי זו נהגה להחתי את כרטיס‬
‫הנוכחות שלו לעתי קרובות מאוד על פי בקשתו‪ .‬בתיקו האישי של העובד לא נמצא כל מסמ" על‬
‫הבירור‪ .‬ממלא מקו מנכ"ל העירייה מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי שוחח ע העובד א" לא‬
‫תיעד זאת‪ .‬ג במקרה זה לא נית אפוא לדעת איזה הלי" התקיי‪ ,‬כיצד נשקל העניי‪ ,‬ומה‬
‫ההחלטה שנתקבלה‪.‬‬
‫‪ .3‬בדוח מבקרת העירייה לשנת ‪ ,20022001‬שפורס בנובמבר ‪ ,2003‬נכתב כי עובד ג'‪ ,‬שעבד‬
‫בעירייה במשרה חלקית‪ ,‬עבד ג ברשויות מקומיות נוספות‪ ,‬כ" שס" משרותיו ברשויות השונות‬
‫עלה בתקופה מסוימת על ‪ 100%‬משרה‪ ,‬וזאת‪ ,‬בניגוד להוראות החלות על עובדי הרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬המבקרת המליצה לזמ את העובד לבירור ע הממוני ולוועדת משמעת‪ .‬יוע‪ %‬משפטי‬
‫של העירייה המלי‪ %‬להשלי כמה בדיקות ולאחריה לבחו א התנהגות העובד היא לכאורה‬
‫בגדר עברת משמעת‪ .‬טר סיכו הדוח הסופי קיימה המבקרת בדיקות השלמה אחדות‪ .‬כשנה‬
‫לאחר מכ‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2004‬ציינה המבקרת בדוח מעקב שלא התקיימה ע העובד שיחת בירור‪.‬‬
‫כמו כ‪ ,‬המידע שנאס‪ #‬לגבי עובד זה לא נבח‪ ,‬ובפועל לא נית לדעת אילו החלטות קיבלה‬
‫העירייה בעניי ומה היו נימוקיה‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫עובד ג' טע בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי ביצוע העבודה הנוספת אושר כנהוג‪ ,‬והיא‬
‫נעשתה ללא כל פגיעה בשעות העבודה בעיריית בית שא‪.‬‬
‫‪ .4‬בדוח מבקרת העירייה לשנת ‪ 2005‬שפורס בנובמבר ‪ 2006‬צוי שעובד ד' "נקט בפעולות‪,‬‬
‫שהפריעו ומנעו מהיועצת המשפטית את חירות כתיבת חוות הדעת במקצועיות‪ ,‬תו" הימצאותו‬
‫בניגוד ענייני‪ .‬חוות הדעת נמסרה לראש העירייה לאחר הערותיו של ]עובד ד'[ לטיוטת חוות‬
‫הדעת תו" חריגה מסמכות‪ ,‬שיבוש והפרה של סדרי מינהל תקיני"‪ .‬המבקרת המליצה להעמיד‬
‫את העובדי המוזכרי בפרק הנדו בדוח )ביניה עובד ד'( לדי משמעתי‪ .‬היועצת המשפטית של‬
‫העירייה אישרה בהתייחסותה לטיוטת הדוח את האמור בו וציינה שמסקנותיו מקובלות עליה‪.‬‬
‫עובד ד' טע בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי נוכח העובדה שבמועד פרסו הדוח כבר לא היה‬
‫עובד העירייה‪ ,‬לא היתה הצדקה להעמדתו לדי משמעתי‪ ,‬וכי פעל במסגרת סמכותו ובאופ‬
‫ענייני‪ .‬משרד מבקר המדינה מעיר‪ ,‬כי סוג זה של טענות הצרי" דיו ובירור עובדתי‪.‬‬
‫‪Á„· ¯ÂÓ‡Ï Í˘Ó‰· È˙ÚÓ˘Ó ÍÈω ‡ ¯Â¯È· ÍÈω ÌÈȘ˙‰ ‡Ï ‰ÈȯÈÚ· ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫‪˙˜Ó‰ ÍÂ˙ ,Ô˙ÂÁ„Ï ËÏÁ‰ ˙ˆÏÓ‰‰ ÂϘ˘ ÂÎωӷ ¯Á‡ ÏÂÙÈË ‡Ï ˙¯Â˜È·‰‬‬
‫‪Ô‰˘ÏÎ ˙ÂÏÂÚÙ ˙ËȘ ÏÚ ÌÈÚÈ·ˆÓ‰ ÌÈÎÓÒÓ ÏÎ ‰ÈȯÈÚ· ‡ˆÓ ‡Ï ÔÎ ÂÓÎ .‰ËÏÁ‰‰‬‬
‫·‪.ÔÈÈÚ· ‰˙‡ ÂÁ‰˘ ÌÈÏÂ˜È˘‰ Ì‰Ó ÚÂ„È ‡Ï ÔÈÈÚ‬‬
‫‪ .5‬בדוח מבקרת העירייה לשנת ‪ 2005‬שפורס בנובמבר ‪ ,2006‬תואר כי עובדת ה' אישרה‬
‫בחתימתה‪ ,‬כעורכת די‪ ,‬תצהיר שנוגע לתושב העיר שהיה חייב בתשלומי מסי לעירייה‪ ,‬ונחת‬
‫במסגרת הלי" שניהלה העירייה נגד התושב בבית משפט‪ .‬התצהיר כלל טענות והאשמות נגד‬
‫העירייה ונגד חלק מעובדיה הבכירי‪ .‬בדוח הביקורת נכתב כי עובדת ה' פעלה בניגוד ענייני בי‬
‫קיו חובתה הבסיסית לשמירה על אינטרסי ראויי של העירייה לבי קידו האינטרסי של‬
‫החייב נגד העירייה‪ .‬מבקרת העירייה המליצה בדוח לבחו הגשה של קובלנה נגד העובדת‪ .‬במרס‬
‫‪ 2007‬פנתה המבקרת לממלא מקו המנכ"ל וביקשה כי העירייה תפעל על פי המלצת הדוח‪.‬‬
‫עובדת ה' שלחה‪ ,‬בתשובתה למשרד מבקר המדינה‪ ,‬את התשובה אותה שלחה במהל" הביקורת‬
‫הפנימית למבקרת העירייה‪ ,‬בה טענה כי פעלה לפי הנחיית ראש העירייה ובהתא לחובותיה‬
‫המקצועיי‪ .‬משרד מבקר המדינה מעיר‪ ,‬כי סוג זה של טענות הצרי" בירור עובדתי‪.‬‬
‫··‪‰ÈÁ· ‡ ¯Â¯È· Ï˘ ÍÈω ÌÈȘ˙‰ ‡Ï ‰ÈȯÈÚ‰ ˙¯˜·Ó ˙ˆÏÓ‰ ˙¯ÓÏ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È‬‬
‫‪.‰ËÏÁ‰‰ ˙˜Ó‰ ÍÂ˙ ,Ô˙ÂÁ„Ï ËÏÁ‰ ˙ˆÏÓ‰‰ ÂϘ˘ ÂÎωӷ ¯Á‡ ÏÂÙÈË ‡ÏÂ‬‬
‫·‪.„ˆÈΠÔÁ· ‡Â‰ ̇ ¯Â¯· ‡Ï ÔÈÈÚÏ ÌÈڂ‰ ÌÈÎÓÒÓ Âȉ ‡Ï ‰ÈȯÈÚ‬‬
‫‪ .6‬בדוח מבקרת העירייה לשנת ‪ 2006‬שפורס בנובמבר ‪ 2007‬צוי‪ ,‬כי עובד ו' "החליט‬
‫לכאורה‪ ,‬על דעת עצמו לבצע שינויי בסכומי שאושרו למחיקה על ידי ועדת ההנחות"; עוד‬
‫נכתב בדוח כי "בקשות המחיקה הוגשו למשרד הפני על ידי עובד ו' ללא סמכות ולא בהתא‬
‫לנהלי"‪ .‬בישיבת ועדת הביקורת של העירייה שדנה בדוח בנובמבר ‪ 2007‬אמר יו"ר הוועדה כי‬
‫"המחיקות שלא כדי מסתכמות בער" של כ‪ 500,000‬ש"ח"‪ .‬בסיכו הדוח המליצה מבקרת‬
‫העירייה לנקוט הליכי משמעת נגד העובד‪ .‬בתגובתה לדוח המליצה היועצת המשפטית של‬
‫העירייה להעביר את הדוח לעיונו של היוע‪ %‬המשפטי לממשלה לקבלת החלטות אופרטיביות א‬
‫ישתכנע בנחיצות‪ .‬ועדת הביקורת דנה בדוח בנובמבר ‪ 2007‬והמליצה להעביר את ההחלטה‬
‫למועצת העירייה‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
.˙¯Â˜È·‰ ˙„Ú ˙ˆÏÓ‰·Â Á„‰ ȇˆÓÓ· ‰„ ‡Ï ‰ÈȯÈÚ‰ ˙ˆÚÂÓ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È··
˙„ÚÂ Ï˘ ÔÂÈ„‰ ¯Á‡Ï ÌÈȘ˙‰˘ ‰˘ÏÎ ÏÂÙÈË ÏÚ ÌÈ„ÓÏÓ‰ ÌÈÎÓÒÓ Â‡ˆÓ ‡Ï ‰ÈȯÈÚ·
.ıÏÓ‰˘ ÈÙÎ ,‰Ï˘ÓÓÏ ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ Ï˘ ÂÂÈÚÏ ¯·Ú‰ ‡Ï ‡Â‰Â ,˙¯Â˜È·‰
‫ למשרד מבקר המדינה כי נקרא לתת הסברי לראש‬2008 ‫עובד ו' מסר בתשובתו מדצמבר‬
.‫ הוא הסביר לו את השתלשלות המקרה וכי הדבר נעשה בתו לב‬.‫העירייה‬
.‫ לא התייחסה למקרי האמורי לעיל‬,‫ בתשובתה למשרד מבקר המדינה‬,‫העירייה‬
Ìȯ¯ȷ ÌÈÈ˜Ï ıÏÓ‰ ̉·˘ Ìȯ˜Ó· ÏÂÙÈˉ-ȇ ˙‡ ‰¯ÓÂÁ· ‰‡Â¯ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó
‡Ï˘ ‰ËÈÏÁ‰ ‡Ï ,Ô‰· ‰„ ‡Ï ˙ˆÏÓ‰‰ ˙‡ ‰Ï˜˘ ‡Ï ‰ÈȯÈÚ‰ ,ÏÏÎÎ .ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó
˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜Â ¯Â¯È· ÈÎÈω ‰ÓÈȘ ‡Ï ‰ËÏÁ‰‰ ˙˜Ó‰ ÍÂ˙ ,¯Â¯È· ÈÎÈω ÌÈȘÏ
,¯„‚‰ ‡Ï ¯Â¯È·‰ ÍÈω ,˙ÂȈÚÈÈ˙‰ Ô‰Ï ÂÓ„˜˘ ‡ÏÏ Â˘Ú ‡˘Â· ˙ÂÏÂÚÙ‰ .ÌÈ˙‡
ÂÏȇ ÚÂ„È ‡Ï ÏÏÎ Ìȯ˜Ó‰ ·Â¯·Â ,ÌȘÂÓÈ Ôȇ ,Ìȇ˘Â· ÏÂÙÈËÏ ¯˘˜· „ÂÚÈ˙ Ôȇ
ËÏÁ‰ ‡Ï ˙ˆÏÓ‰‰ ÂϘ˘ ‡Ï˘ ˙¯ÓÏ ,Ìȯ˜Ó‰Ó ¯ÎÈ ˜ÏÁ· .ÂÏ·˜˙‰ ˙ÂËÏÁ‰
ωÈÓ‰ ÈÏÏÎ ÈÙ ÏÚ ‡Ï˘ ÍÈω ÌÈȘ˙‰˘ ‡ È˙ÚÓ˘Ó ¯Â¯È· ÌÈȘ˙‰ ‡Ï ÏÏÎ ,Ô˙ÂÁ„Ï
‰ËÈ˘· ¯·Â„Ó˘ ˘˘Á Ìȯ¯ÂÚÓ ÏÂÙÈˉ ÈÎÈω· ÌȯÊÂÁ‰Â ÌÈ·¯‰ ÌÈȘÈω .ÔȘ˙‰
ÌÂȘ-ȇ ‰Ï˘ ˙¯˜·Ó‰ ˙ÂÁ„· ÂÏÚ‰˘ ˙˜ÒÓ‰Ó ‰ÈȯÈÚ‰ Ï˘ ˙ÂÂÎÓ ˙ÂÓÏÚ˙‰·Â
.˙ÂȯÈÚ‰ ˙„˜٠ÈÙ ÏÚ ·ÈÈÁ˙ÓÎ ,‰ÈȯÈÚ‰ ˙ˆÚÂÓ·Â ˙¯Â˜È·‰ ˙„Ú· ̉· ÌÈÂÈ„
ÈÎ ‰Ú·˜ ¯ˆÈÓ¯˜ ˙„Ú .‰ÈȯÈÚ‰ Ï˘ ÌȯÈη‰ ‰È„·ÂÚÏ ÌÈÚ‚Â ÌȯÂÓ‡‰ Ìȯ˜Ó‰Ó ˜ÏÁ
˘‡¯· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ¯Â·Èˆ‰ ȯÁ·Ó Ì‚ ÂÓÎ ,ȯ·Ȉ‰ ˙Â¯È˘· ÌÈÏ‰Ó‰Ó Ú·˙Ï ˘È"
˜¯Ù‰ ˙‡ ‰Ê ÔÈÈÚ· ‡¯) .11"˙ÚÓ˘Ó‰ ÌÂÁ˙· ˙È˘È‡ ‰Ó‚„ ˘Ó˘Ï ,˙ÂίÚÓ‰
.("ÌȯÁ··Â ÌȯÈη· ÏÂÙÈˉ"
‫עיריית יהוד מונסו‬
‫ אחראית על המשמעת‬2008 ‫המנכ"לית של עיריית יהוד מונסו גברת עדינה חכ שימשה עד יוני‬
‫ במסגרת תפקידה זה קיבלה המנכ"לית את כל התלונות בענייני משמעת והחליטה‬.‫בעירייה‬
.‫בעניינ‬
ÌȘÈ˙· ‡ˆÓ ‡Ï ÌÈ„·ÂÚÏ ¯˘˜· ˙ÈÏ"ÎÓÏ Â¯·Ú‰˘ ˙ÂÂÏ˙‰Ó ˜ÏÁ ÈÎ ‡ˆÓ ˙¯Â˜È··
¯Â¯È·‰ ‰˘Ú „ˆÈÎ ˙Ú„Ï Ô˙È ‡Ï ,˙ÚÓ˘Ó ‡˘Â· ˜È˙· ‡ ÌÈ„·ÂÚ‰ Ï˘ ÌÈÈ˘È‡‰
.ÂÏ·˜˙‰ ̇ ÔÈÈÚ· ÂÏ·˜˙‰ ˙ÂËÏÁ‰ ÂÏȇ ԉȷ‚Ï
‫ התלוננה תושבת העיר כי עובדת ז' התפרצה עליה בזע והשמיעה כלפיה כינויי‬2005 ‫במרס‬
.1
.‫גנאי‬
__________________
.23 '‫ עמ‬,‫דוח ועדת קרמניצר‬
213
11
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫עובדת ז' מסרה בתשובתה מדצמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי אינה יודעת על מה התלונה‬
‫ועל מה היא מבוססת ומעול לא היה לה עימות ע תושב‪ .‬לעומת זאת מנכ"לית העירייה מסרה‬
‫בתשובתה מאוקטובר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי לאחר בירור העובדת ננזפה על התנהגותה‪.‬‬
‫‪ .2‬באוקטובר ‪ 2007‬התלונ תושב העיר כי עובד ח' העליב אותו‪ .‬העירייה הודיעה לתושב‬
‫שנראה שהעובד פעל שלא כראוי‪ ,‬וכי התלונה נמסרה לממונה עליו ולמנכ"לית‪.‬‬
‫‪ .3‬בלשכת המנכ"לית נמצאו שלוש תלונות שהגיש מנהל נגד עובד שלו עובד ט' בי היתר‪,‬‬
‫בגי אימילוי הוראותיו‪ .‬על גבי אחת התלונות נרש‪" :‬לזמ אלי דחו‪ #‬לשיחה בקשר למפורט‬
‫במכתב‪."...‬‬
‫‪ .4‬בנובמבר ‪ 2007‬התלונ היוע‪ %‬המשפטי של העירייה על התנהגותו של עובד י' כלפיו‪:‬‬
‫בישיבה שבה נכחה ג המנכ"לית הטיח עובד י' דברי גנאי כלפי היוע‪ %‬המשפטי בנוכחות יתר‬
‫המשתתפי בישיבה‪ .‬היוע‪ %‬המשפטי שלח את התלונה למנכ"לית בדואר האלקטרוני‪ ,‬ובתיק‬
‫העובד לא נמצאו כל מסמכי הנוגעי אליה‪.‬‬
‫עובד י' מסר בתשובתו מינואר ‪ 2009‬למשרד מבקר המדינה כי ע כניסת היוע‪ %‬המשפטי לחדר‬
‫הוא אמר שאינו מוכ לשבת בישיבה בה משתת‪ #‬היוע‪ %‬המשפטי‪ ,‬ויצא מהחדר‪ .‬לטענתו‪ ,‬לא היו‬
‫כל דברי גנאי מבחינתו‪ .‬מנכ"לית העירייה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה שהעובד זומ‬
‫ללשכתה וננז‪.#‬‬
‫‪ .5‬בעקבות חילופי מהלומות בי עובד י' לעובדת י"א זומנה העובדת לבירור משמעתי‪,‬‬
‫ובפרוטוקול הבירור שנער" לה נרש שלעובד י' היה שימוע ועכשיו נער" שימוע לעובדת י"א‪.‬‬
‫בעירייה לא נמצא כל מסמ" המעיד על השימוע שנער" לעובד י'‪ ,‬בעוד שלגבי עובדת י"א קיי‬
‫מסמ" המעיד על בירור שנער" לה‪.‬‬
‫‪ .6‬באוקטובר ‪ 2007‬הגיש היוע‪ %‬המשפטי למנכ"לית העירייה תלונה נגד מנהל )עובד י"ב(‪ .‬על‬
‫פי התלונה‪ ,‬המנהל הורה לעובד י"ג הכפו‪ #‬לו שלא להימצא ע היוע‪ %‬המשפטי באותו חדר‪.‬‬
‫כתוצאה מכ" יצא עובד י"ג מכל חדר שאליו הגיע היוע‪ %‬המשפטי תו" שהצהיר שזו הנחיית‬
‫הממונה עליו‪ .‬לטענת היוע‪ %‬המשפטי‪ ,‬יש בהוראה ובהתנהגות הנובעת ממנה סוג של התנכלות‪,‬‬
‫והדבר א‪ #‬פוגע במעמדו בעירייה‪ .‬היוע‪ %‬המשפטי ביקש על כ ממנכ"לית העירייה לקיי בירור‬
‫בנושא‪ .‬בי היוע‪ %‬המשפטי למנכ"לית התנהלה תכתובת ובה טע היוע‪ %‬המשפטי שהוראת המנהל‬
‫היא לכאורה בגדר עברת משמעת‪ ,‬וביקש מהמנכ"לית לפעול בהתא‪ .‬המנכ"לית טענה כי אי‬
‫שחר לטענות היוע‪ %‬המשפטי‪.‬‬
‫עובד י"ב מסר בתשובתו מנובמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי לא הורה לעובד הכפו‪ #‬לו שלא‬
‫להימצא ע היוע‪ %‬המשפטי באותו חדר‪ ,‬וכי התקיי בירור בנושא זה אצל המנכ"לית ובבירור‬
‫הוא הסביר את נוהל העבודה במחלקה לפיו יש לפנות אליו בכל בעיה מקצועית‪ .‬בתשובתה‬
‫למשרד מבקר המדינה צינה מנכ"לית העירייה כי בדקה את התלונה ע העובדי וכי לעובד י"ב‬
‫הובהר שאינו רשאי להורות לעובד את שהורה לו‪.‬‬
‫‪ÌȘÈ˙· ‡ˆÓ ‡Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÂÏ˙‰ ÈÎ ÔÂÒÂÓ „Â‰È ˙ÈȯÈÚÏ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪˙ÂÏÂÚÙ ÌÈ„Ú˙Ó‰ ÌÈÎÓÒÓ ‰ÈȯÈÚ· Ôȇ ,˙ÚÓ˘Ó ‡˘Â· ˜È˙· ‡ ÌÈ„·ÂÚ‰ Ï˘ ÌÈÈ˘È‡‰‬‬
‫˘˜‪.˜„·Â ¯¯Â· Ô‰ ̇ ˙Ú„Ï Ô˙È ‡Ï ‰Ê ·ˆÓ· .ÔÈÈÚ· ÂË‬‬
‫‪214‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫בתשובתה למשרד מבקר המדינה צינה מנכ"לית העירייה כי קיימה בירורי ע העובדי שבה‬
‫עסקו התלונות האמורות‪.‬‬
‫‪,‰ÂÏ˙ ÏÎ È·‚Ï ÌÈȘ˙‰ ÍÈω ‰Êȇ ˙Ú„Ï Ô˙È ‡Ï ,„ÚÂ˙ ‡Ï ¯Â¯È·‰ ÈÎÈω˘ ÔÂÂÈÎÓ‬‬
‫‪.‰Ï ÌȘÂÓȉ Âȉ ‰Ó ‰Ï·˜˙˘ ‰ËÏÁ‰‰ ‰Ó ,ÔÈÈÚ‰ Ϙ˘ „ˆÈÎ‬‬
‫עיריית ראש העי‬
‫ביוני ‪ 2005‬הגיש מבקר העירייה למנכ"לית גברת אירית נת תלונה נגד שני עובדי עירייה )עובדי‬
‫י"ד וט"ו( בחשד לקבלת דבר במרמה‪ ,‬לקבלת שוחד ולהפרת אמוני‪.‬‬
‫לטענת המנכ"לית‪ ,‬העירייה הגישה תלונה למשטרה‪ ,‬אול בתיקי העירייה לא נמצאו מסמכי‬
‫המעידי על כ"‪ .‬כמו כ‪ ,‬תלונת מבקר העירייה לא נמצאה בתיקי האישיי של העובדי או‬
‫בתיקי של ועדות הבירור או בתיק משמעת‪ .‬בעירייה לא נמצאו כל מסמכי המתעדי את‬
‫ההחלטה שלא לקיי הלי" משמעתי בעניי העובדי עקב הגשת תלונה למשטרה‪.‬‬
‫בתשובתו מדצמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה טע עובד י"ד שלא ידוע לו על כל תלונה‬
‫שהוגשה נגדו במשטרה על ידי העירייה בשנת ‪ .2005‬עובד ט"ו טע בתשובתו מנובמבר ‪2008‬‬
‫שלא ידוע לו דבר על חשדות כנגדו כאמור לעיל‪.‬‬
‫✩‬
‫‪˙ÂÂÏ˙· ÏÂÙÈˉ ÈÎÈω ˙‡ ¯È„Ò‰Ï Ô‰ÈÏÚ ÈИ„·˘ ˙ÂȯÈÚÏ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪ÏÂÙÈˉ ÈÎÈω ˙‡ ¯È„‚‰Ï ˘È .˙ÂÈ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú ÚÂˆÈ·Ï ˘˘Á Ìȯ¯ÂÚÓ‰ Ú„ÈÓ·Â‬‬
‫‪ÌÈ¢‰ ÌÈÎÈω· Ú·˜ ͯ„ Û˙˘Ï ˙ÂȯÈÚ‰ ÏÚ ;˙ÂÂÏ˙‰ ˙Ï·˜ Ï˘ ·Ï˘‰ ÔÓÏ ‰ËÏÁ‰‰Â‬‬
‫‪ÏÚ ;̉ÈÈ· ˙ÂȈÚÈÈ˙‰ ÌÂȘ ÁÈË·‰Ï ¯Èη‰ ÈÚˆ˜Ó‰ ‚¯„‰Ó ÌȄȘÙ˙ ȇÏÓÓ‬‬
‫‪„ÈÙ˜‰Ï ˘È ;˙Ú„ ÏÂ˜È˘ ˙ÏÚى Ô˙ίډ ,˙„·ÂÚ‰ ¯Â¯È· Ï˘ ‰‡ˆÂ˙ ˙ÂÈ‰Ï ˙ÂËÏÁ‰‰‬‬
‫‪,˙˜Ӊ Ô˙Ó ÍÂ˙ ‡˘Â· ˙ÂÏ·˜˙Ó‰ ˙ÂËÏÁ‰‰Â ¯Â¯È·‰ ,ÏÂÙÈˉ ÈÎÈω ÏÎ ˙‡ „Ú˙ÏÂ‬‬
‫‪.‡˘Â· „ÁÂÈÓ ˜È˙·Â „·ÂÚ‰ Ï˘ È˘È‡‰ ˜È˙· ÌÈÈËÂÂϯ‰ ÌÈÎÓÒÓ‰ ÏÎ ˙‡ ˜ÈÈ˙Ï ˘ÈÂ‬‬
‫עיריית יהוד מונסו מסרה בתשובתה מספטמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי החלה לפעול‬
‫להכנת נוהל לטיפול בנושא המשמעת לרבות שיתו‪ #‬בטיפול בתלונות של ממלאי התפקידי‬
‫הרלוונטיי‪ ,‬ולהכנת טופס מנחה לנימוק ההחלטות המתקבלות בענייני משמעת‪ .‬כמו כ ניתנה‬
‫הנחיה לרכז בתיק האישי של כל עובד בנפרד את המסמכי הנוגעי אליו ולפתוח תיק שנושאו‬
‫"משמעת ושיפוט משמעתי"‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫טיפול משמעתי במקביל לחקירה פלילית והשעיית עובדי‬
‫הטיפול בענייני משמעת כרו" לעתי בקבלת החלטות רגישות ומורכבות שתוצאותיה‬
‫משמעותיות ביותר‪ .‬דוגמאות לכ" ה הטיפול המשמעתי כנ"ל במקביל לחקירה פלילית והשעיה‬
‫של עובדי‪ .‬ואול נמצא כי לא נקבע נוהל המנחה את מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות‬
‫בבוא לבחו נקיטת אמצעי משמעתיי נגד עובד שנפתחה נגדו חקירה פלילית ולבחו את‬
‫הצור" בהשעייתו‪.‬‬
‫חקירה פלילית‬
‫ממצאי הביקורת בעניי זה מצביעי על איבהירות ועל היעדר אמות מידה באשר להליכי הטיפול‬
‫המשמעתיי נגד עובד שמתנהלת נגדו חקירה פלילית‪.‬‬
‫‪:˙ÈÏÈÏÙ ‰¯È˜ÁÏ ÏÈ·˜Ó· ˙ÚÓ˘Ó ÈÈÈÚ· È·˜Ú ‡Ï ÏÂÙÈËÏ ˙‡ӂ„ ÔωÏ‬‬
‫‪ÔÂÒÂÓ „Â‰È ˙ÈȯÈÚ‬‬
‫‪ .1‬עובד י' הגיש תלונה במשטרה נגד עובדת י"א בגי עברה לכאורה הנוגעת לעבודתה‬
‫בעירייה‪ .‬לדברי המנכ"לית התלונה לא בוררה בעירייה משו שנבדקה על ידי המשטרה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נגד עובדת ט"ז העירייה הגישה תובענה לבית הדי למשמעת‪ ,‬על א‪ #‬שעל פי כתב‬
‫התובענה "בגי עובדות אלו נחקרה הנאשמת במשטרת ישראל ונמסר לרשות המקומית המאשימה‬
‫מאת הגור המוסמ" במשטרת ישראל כי יוגש כנגדה כתב אישו בעניי זה"‪.12‬‬
‫עובדת ט"ז מסרה בתשובתה מדצמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי התלונה שהוגשה נגדה‬
‫היתה תלונת סרק‪ ,‬תיק החקירה נסגר על ידי המשטרה והיא זוכתה על ידי בית הדי למשמעת‪.‬‬
‫‪ .2‬המשטרה חקרה בשנת ‪ 2007‬חשדות לביצוע עברות פליליות על ידי בכירי בעירייה‪ .‬לא‬
‫נמצאו מסמכי המעידי שנבח הצור" בקיו הלי" משמעתי בעניינ או בהשעיית‪.‬‬
‫‪ÔÈÚ‰ ˘‡¯ ˙ÈȯÈÚ‬‬
‫ג עיריית ראש העי לא פעלה בעקביות בעניי עובדי הנחקרי במשטרה‪:‬‬
‫‪ .1‬ביוני ‪ 2005‬הגיש מבקר העירייה למנכ"לית תלונה )כאמור לעיל( נגד שני עובדי עירייה‬
‫)עובד י"ד ועובד ט"ו( בחשד לקבלת דבר במרמה‪ ,‬לשוחד ולהפרת אמוני‪ .‬החשדות נגעו‬
‫לפעולות שעשו השניי בכל הקשור לחברה שעבדה באותה עת עבור העירייה וה היו מופקדי‬
‫על הקשר עמה‪ .‬לטענת המנכ"לית‪ ,‬העירייה הגישה תלונה למשטרה‪ ,‬והגשת התלונה מנעה ממנה‬
‫לפתוח בהלי" משמעתי כדי לא להזיק לחקירה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪12‬‬
‫‪216‬‬
‫ת"מ ‪) 54/06‬לא פורס(‪.‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫‪ .2‬בשנת ‪ 2007‬הגישה העירייה למשטרה תלונה נגד עובד ט"ו בגי זיו‪ #‬בידי עובד ציבור‬
‫ושימוש לרעה בכוח המשרה במקרה זה החליטה העירייה לקיי הלי" משמעתי לעובד במקביל‬
‫להגשת התלונה במשטרה‪.‬‬
‫עובד ט"ו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הנושא נבח במסגרת העירייה והועבר לטיפול‬
‫עור" די להבאה בפני בית הדי למשמעת‪.‬‬
‫השעיית עובדי‬
‫חוק הרשויותמשמעת קובע מתי מוסמ" ראש הרשות המקומית להשעות עובד שהחלה חקירה‬
‫פלילית נגדו‪ .‬על פי החוק‪ ,‬א החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית‪ ,‬בעניי‬
‫עברה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אי הוא ראוי להמשי" לשמש בתפקידו‪ ,‬מוסמ" ראש הרשות‪,‬‬
‫לאחר שהתייע‪ %‬ע היוע‪ %‬המשפטי של הרשות‪ ,‬להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על ‪45‬‬
‫ימי‪ .‬חוק שירות המדינהמשמעת ברשויות העניק לראש הרשות המקומית את הסמכות להשעות‬
‫עובד א הוגשה נגדו קובלנה או תובענה‪ ,‬וכ את הסמכות ושיקול הדעת להחליט על השעיה‬
‫דחופה במקרי חמורי בכפו‪ #‬למת זכות שימוע‪ .‬המקרי החמורי ה‪ :‬כשהעובד מעל ביודעי‬
‫בתפקידו או השתמש בו לרעה או הפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה או עבר עברה פלילית‬
‫שיש עמה קלו‪.‬‬
‫ההשעיה על פי סעיפי אלו היא סעד ביניי בלבד המשמש להרחקת עובד הרשות המקומית‬
‫ממקו עבודתו עד שיתברר עניינו‪.13‬‬
‫בדוח קרמניצר נאמר כי "על מנת להבטיח כי סמכות ההשעיה תופעל לפי אמות מידה אחידות‬
‫וידועות‪ ,‬ממליצה הועדה לקבוע הנחיות להפעלת שיקול הדעת בתחו רגיש זה"‪.14‬‬
‫לגבי עובדי המדינה נקבע נוהל הקובע אמות מידה המיועדות להנחות את מקבלי ההחלטות בעת‬
‫בחינת הצור" בהשעיית עובד‪ .‬הנוהל מבוסס על הוראות החוק‪ ,‬על הפסיקה ועל ניסיו העבודה‬
‫שהצטבר בנציבות שירות המדינה ובפרקליטות המדינה‪ .‬הנוהל מפרט‪ ,‬בי היתר‪ ,‬את המקרי‬
‫שבה יש לשקול השעיה של עובד‪ ,‬את המועד לשקילת ההשעיה במישור המשמעתי ובמישור‬
‫הפלילי‪ ,‬את השיקולי שיש להביא בחשבו בטר נקיטת הלי" השעיה‪ ,‬אמצעי חלופיי‬
‫להשעיה‪ ,‬את המקרי שבה אי צור" להשעות עובד‪ ,‬את אופ עריכת השימוע‪ ,‬את הצור"‬
‫במעקב תקופתי אחר החלטת ההשעיה או ההעברה וכ נוהל דיווח על השעיה דחופה או העברה‬
‫דחופה‪.‬‬
‫בחלק מהמקרי שנבדקו הושעו עובדי שלא בהתא לחוק ובלי שלעירייה היו כללי מנחי‬
‫לטיפול ולקבלת ההחלטות בעניי זה‪ .‬להל דוגמאות‪:‬‬
‫ממלא מקו המנכ"ל בעיריית בית שא קיבל בשני ‪ 20082005‬כמה החלטות בדבר השעיית‬
‫עובדי שעברו לכאורה עברות משמעת והוצאה של עובדי כאלה לחופשה ללא תשלו או‬
‫לחופשה שנתית‪ .‬להל הפרטי‪ :‬בינואר ‪ 2007‬הושעה עובד י"ז ל‪ 14‬יו בגי אימילוי הוראות‬
‫הממונה וקיו הפסקות פרטיות בזמ העבודה; ביוני ‪ 2007‬הושעה עובד י"ח לשבוע בגי עיסוק‬
‫בענייני פרטיי בזמ העבודה; במאי ‪ 2008‬הושעה עובד י"ט לשלושה ימי בגי קיצור יו‬
‫עבודתו ללא אישור הממונה וגידו‪ #‬הממונה; בנובמבר ‪ 2005‬הוצא עובד כ' לשבוע חופשה ללא‬
‫__________________‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫ער"מ ‪ ,‰È˙ ˙ÈȯÈÚ ' ˙ÙÈ 3813/03‬פ"ד נח)‪.952 (1‬‬
‫דוח ועדת קרמניצר‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬
‫‪217‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫תשלו בגי החתמת כרטיס נוכחות למרות שנעדר מהעבודה; במרס ‪ 2005‬הוצא עובד כ"א‬
‫לחופשה שנתית עד לקבלת החלטה בעניינו משו שלא ביצע מטלות שהטילו עליו הממוני;‬
‫בנובמבר ‪ 2005‬הוצא עובד כ"ב לחופשה שנתית של חודש בגי התפרצויות זע כלפי ממוני‬
‫וכלפי עמיתי לעבודה; באוגוסט ‪ 2006‬הוחלט על ביטול משרתו של עובד כ"ג כמנהל ועל‬
‫החזרתו למשרת נהג בגי התנגדותו לבצע את הוראת הממונה עליו‪ .‬ראש העירייה ביקש לקיי‬
‫שיחת הבהרה ע העובד בה הוחלט להשאיר את העובד בתפקיד בתנאי שיתנצל וימלא אחר‬
‫הוראות הממונה‪.‬‬
‫‪ÂÏω ˙ÂËÏÁ‰‰ ÈÎ Ï"ÎÓ‰ ÌÂ˜Ó ‡ÏÓÓÏ ԇ˘ ˙È· ˙ÈȯÈÚÏ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪‰˘Ó˙˘‰ ‰ÈȯÈÚ‰ .ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙ÂÈÂÎÊ· ‰ÚÈ‚Ù ÍÂ˙ ˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰Ï ̇˙‰· ‡Ï˘ ÂÏ·˜˙‰‬‬
‫‪‰„ÈÙ˜‰ ‡Ï ‡È‰ ÔÎ ÂÓÎ .ÌÈÈÈ· ÍÈωΠ‡Ï ‰˘ÈÚ ÈڈӇΠ‰ÈÚ˘‰‰ ˙ÂÎÓÒ· ‰˘ÚÓÏ‬‬
‫‪.˙ÂËÏÁ‰‰ ˙‡ ‰Ï·È˜ ̯˷ ÚÂÓÈ˘‰ ˙ÂÎÊ ˙‡ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ„·ÂÚÏ ˜ÈÚ‰Ï‬‬
‫✩‬
‫„¯‪˜„·˘ ˙ÂȯÈÚ‰ ˙ÂËÏÁ‰ ÈÎ ˙„ÓÏÓ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ Ï˘ ÌÈÈÚ· ÏÂÙÈˉ ÈÎ‬‬
‫·‪ÌÈÓȇ˙Ó˘ Ìȯ„‚ÂÓ ÌÈ„ÈÁ‡ ‰ÏÂÚÙ ˙¯˜Ú ÏÚ ˙Â˙˙˘ÂÓ Ôȇ ÌÈÈ˙Â‰Ó Ìȇ˘Â‬‬
‫‪Ô˙ÏÂÎÈ· Ú‚ÙÏ ÏÂÏÚ ‰Ï‡Î ˙¯˜Ú Ï˘ ̯„Ú‰ .ÔȘ˙‰ ωÈÓ‰ ÈÏÏÎÏ ˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰Ï‬‬
‫˘‪‡È‰ ÔÈ„Î ‡Ï˘ ‰ÈÚ˘‰ .ÌÈÈ˙ËÈ˘Â ÌÈÈÂÈ¢ ,ÌȂ‰ ÏÂÙÈË ÈÎÈω ÌÈÈ˜Ï ˙ÂȯÈÚ‰ Ï‬‬
‫‪.˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú ¯·Ú˘ „˘Á ˘È˘ ÌÈ„·ÂÚ· ¯·Â„Ó Ì‡ Ì‚ ,„·ÂÚ‰ ˙ÂÈÂÎÊ· ‰ÚÈ‚Ù‬‬
‫‪ÈÏ·˜Ó ˙‡ ‰ÁÈ˘ ω ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ÌÚ ˙ˆÚÈÈ˙‰· ÌÎÒÏ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ‬‬
‫‪ÌÈ„·ÂÚ ÈÙÏÎ ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó ÌÈÚˆÓ‡ ˙ËȘ ÔÂÁ·Ï ̇·· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ˙ÂËÏÁ‰‰‬‬
‫˘‚„‪ω‰ ˙ˆÙ‰Ï „Ú .„·ÂÚ ˙ÈÈÚ˘‰· ͯˆ‰ ˙ÈÁ· ˙Ú· ÔΠ,˙ÈÏÈÏÙ ‰¯È˜Á ‰Á˙Ù Ì‬‬
‫‪ÌÈω· Âχ ÌÈÈÈÚ· ÂÚ·˜˘ ÌÈÁÓ‰ ˙¯˜Ú· ¯ÊÚÈ‰Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ¯ÂÓ‡‰‬‬
‫˘˜·‪.‰È„Ó‰ È„·ÂÚ È·‚Ï ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘ ˙·Ȉ ‰Ú‬‬
‫משרד הפני מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מספטמבר ‪ 152008‬כי יכי בקרוב קווי מנחי‬
‫ועקרונות לכללי משמעת לעובדי הרשויות המקומיות‪ ,‬וה יפורסמו בחוזר מנכ"ל‪.‬‬
‫מינוי והפעלה של חוקרי‬
‫חוק הרשויותמשמעת עוסק בי היתר בהגשת קובלנות‪ ,‬במינוי חוקרי ובסמכויות החקירה‬
‫שלה‪ :‬החוק קובע ש"ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמי" לכ" או היוע‪ %‬המשפטי לממשלה‬
‫רשאי להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד הרשות המקומית"; הוא ג קובע‬
‫__________________‬
‫‪15‬‬
‫‪218‬‬
‫משרד הפני מסר תשובותיו למשרד מבקר המדינה בספטמבר ובדצמבר ‪.2008‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫ש"ראש רשות מקומית רשאי למנות לעניי חוק זה חוקרי שיפעלו לפי הוראות התובע; המינוי‬
‫יכול שיהא כללי או לצור" עניי מסוי; לא נת התובע לחוקר הוראה לעניי פלוני‪ ,‬רשאי ראש‬
‫הרשות המקומית לתיתה"; עוד קובע החוק ש"בענייני שה בסמכות של בית הדי יהיו לתובעי‬
‫ולחוקרי הסמכויות שאפשר להעניק לפי סעי‪ 2 #‬לפקודת הפרוצדורה הפלילית )עדות( ‪ ,2‬וסעי‪#‬‬
‫‪ 3‬לאותה פקודה יחול על חקירות של תובעי או חוקרי מכוח סמכויות אלה‪ ,‬בשינויי המחויבי‬
‫לפי העניי"‪.‬‬
‫חקירת תלונות בנושאי משמעת היא השלב המכריע בגיבושה של תשתית עובדתית שתאפשר‬
‫לקבוע א העובד שנגדו הוגשה התלונה עשה את המעשה המיוחס לו‪ .‬על כ רצוי שתיעשה בידי‬
‫עובדי שהוכשרו לכ"‪ .16‬לעיתי נזקקת הרשות המקומית לשירותי חברות חקירה פרטיות לבירור‬
‫של מידע או תלונה‪ .‬יישומה של חלופה זו‪ ,‬להבדיל מהחלופה של ביצוע חקירות על ידי עובדי‬
‫העירייה‪ ,‬בעייתי בהיבט העקרוני של ביצוע חקירות בשירות הציבורי על ידי חברות פרטיות‬
‫שממומנות על ידי הרשות‪ .‬מנגד‪ ,‬מדובר בגור אובייקטיבי ובלתי תלוי ברשות המקומית וכ‬
‫בגור מקצועי ובעל ניסיו בביצוע חקירות‪.17‬‬
‫בדיו הליכי משמעת האמור מנובמבר ‪ 2005‬אמר היוע‪ %‬המשפטי של עיריית תל אביביפו‬
‫ש"בחקירות מורכבות אי לתובע את הכלי המספיקי לביצוע החקירה ולכ הוא נעזר לעיתי‬
‫במשרד חקירות חיצוני שעובד תחת פיקוחו‪ ,‬ומנהל חקירה בהתא להנחיות התובע‪ .‬ראוי‬
‫שהנושא יוסדר במפורש בדי"‪ .‬נציג המחלקה לסכסוכי עבודה שבמשרד המשפטי ציי כי‬
‫החוקרי צריכי להיות עובדי עירייה המוסמכי על פי חוק‪ ,‬והוא רואה בעייתיות בהפעלת חוקר‬
‫חיצוני‪.‬‬
‫היועצת המשפטית של עיריית ראש העי מסרה לנציג משרד מבקר המדינה שעוזר המנכ"לית הוא‬
‫שחוקר את התלונות‪ ,‬וכי לרשות אי יכולת לבצע חקירות במקרי בעלי היבטי פליליי‬
‫המחייבי "חקירה רצינית"‪.‬‬
‫בהחלטה מאוגוסט ‪ 182008‬קבע בית הדי כי מהעובדה שאי בנמצא מאגר חיצוני של עובדי‬
‫רשויות מקומיות שה חוקרי מנוסי ומקצועיי אשר יכולי‪ ,‬בעת הצור"‪ ,‬לספק שירותי חקירה‬
‫לרשות מקומית מסוימת משתמעת כוונה של המחוקק לאפשר את מינויו של חוקר פרטי כחוקר‬
‫לענייני משמעת; זאת מאחר שניהול חקירה הוגנת וראויה‪ ,‬העולה בקנה אחד ע ההוראות‬
‫והכללי החלי בתחו זה‪ ,‬מובטח במידה רבה יותר כאשר החקירה מתבצעת בידי חוקר פרטי‬
‫ולא בידי עובד רשות מקומית שחסרה לו הכשרה לשמש כחוקר‪ ,‬והוא עושה זאת כעיסוק שולי‪.‬‬
‫עוד קבע בית הדי שעל המחוקק לשקול לשנות את הנסיבות המתוארות לעיל כ" שתימצא הדר"‬
‫לבצע את החקירות המשמעתיות ברשויות המקומיות בידי חוקרי מקצועיי שיהיו כפופי לכללי‬
‫האתיקה והמשמעת של השירות הציבורי; על המחוקק לחתור למציאת פתרו שיקיי את האיזו‬
‫הנדרש בי השיקולי השוני‪ ,‬הערכיי והמעשיי‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ראו מבקר המדינה‪ ,(2006) ·56 È˙˘ Á„ ,‬עמ ‪.122‬‬
‫לגבי גו ממשלתי המבקש להעסיק משרד חקירות פרטי קיימת הנחיית היוע! המשפטי לממשלה‬
‫‪ ,(21.563) 4.2300‬שעודכנה ב&‪.3.7.02‬‬
‫ת"מ ‪ ,ÂÙÈ-·È·‡ Ï˙ ˙ÈȯÈÚ ' ‰È„·ÂÚ 5/08‬נבו‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪ÔÈ„· ÂÚ·˜˘ Ìȯ„Ò‰‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ÂÈÏÚ ÈÎ ÌÈÙ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫·˜˘¯ ‪˙¯·Ú ÚÂˆÈ·Ï ˘˘Á ¯¯ÂÚ˙Ó ¯˘‡Î ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· ˙ÂÈÓÈÙ ˙¯ȘÁ ÚˆȷÏ‬‬
‫‪ÌÚ ‰Ï˘ÓÓÏ ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ ÌÚ ˙ˆÚÈÈ˙‰· ,ÔÂÁ·Ï ÂÈÏÚ ÍÎ ÍÂ˙· .˙ÂÈ˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫‪ÌÈÈ˯٠Ìȯ˜ÂÁ ˙ÏÚÙ‰ Ï˘ ȯ˜Ú‰ ˷ȉ‰ ˙‡ ,ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó· ÌÈÓȇ˙Ó‰ ÌÈӯ‚‰‬‬
‫·˘‪.‡˘Â‰ ˙‡ ¯È„҉Ϡȯ·Ȉ‰ ˙¯È‬‬
‫פרסו החלטות של רשויות מקומיות ובית הדי
למשמעת בענייני‬
‫משמעת‬
‫הנחיית היוע המשפטי לממשלה בנושא "פרסו התראה או נזיפה שניתנו על ידי שר או מנהל‬
‫כללי" קובעת ש"מטרת ההליכי המשמעתיי היא הדרכת המנגנו הממלכתי בדבר כללי‬
‫התנהגות של עובדי הציבור וכ העברת מסר מרתיע לעובדי אחרי"‪ .‬לפיכ‪ ,‬קבע היוע‬
‫המשפטי‪ ,‬יש לפרס החלטה על הלי משמעתי‪ ,‬אלא א כ קיימי טעמי לאיפרסומה‪ ,‬ואז יש‬
‫לנמק את איהפרסו‪ .‬בהנחיה מפורטי ג השיקולי שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה‪.19‬‬
‫העקרונות המובאי בהנחיה האמורה ישימי לעובדי רשויות מקומיות‪ .‬פרסו של הליכי‬
‫משמעתיי הנערכי ברשות המקומית ותוצאותיה )בכפו! לסייגי המצויני בהנחיה( נחו על‬
‫מנת להגשי את המטרות המפורטות בהנחיה‪.‬‬
‫נמצא כי בעיריות שנבדקו לא פורסמו הליכי משמעתיי שננקטו בה ולא דווח עליה למועצת‬
‫העירייה‪ ,‬לציבור ולמשרד הפני )א! לא בעילו ש(‪ .‬כמו כ לא פורסמו פסקי די של בית הדי‬
‫למשמעת‪ .‬ביהוד מונסו פורס פסק די אחד בלבד שנת בית הדי למשמעת בעניי עובדת‬
‫העירייה‪ .‬העיריות שנבדקו מקבלות במסגרת חוזרי מנכ"ל מרכז השלטו המקומי תקצירי פסקי די‬
‫של בית הדי למשמעת‪ ,‬א ה אינ מפרסמות אות לכלל עובדיה‪.‬‬
‫‪ÌÂÁ˙· ˙Âȇ¯‰ ˙Âӯ‰ ˙‡ ͢Ó˙Ó ȷ˜Ú ÔÙ‡· ԉȄ·ÂÚ ·¯˜· ÚÈÓË‰Ï ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ‬‬
‫‪¯Â¯È· ÈÎÈω ˙ÂÓÎÒÓ‰ ˙ÂËÏÁ‰ Ï˘ ÌÂÒ¯Ù ‡Â‰ ‰ÚÓË‰Ï ÈÊÎ¯Ó ÈÏÎ .˙ÚÓ˘Ó‰‬‬
‫‪.ÌÈÈËÂÂϯ ÔÈ„ ȘÒÙ ÌÂÒ¯Ù ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫עיריית ראש העי מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תית דעתה לפרסו החלטות ראש‬
‫הרשות בענייני משמעת ללא פרטיה המזהי של העובדי בחוזרי מנכ"ל פנימיי המתפרסמי‬
‫מדי חודש לעובדי‪ .‬עיריית יהוד מונסו מסרה בתשובתה כי תפעל להטמיע בקרב עובדיה את‬
‫נושא המשמעת ותפרס בקרב העובדי החלטות ופסקי די בנושא‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪19‬‬
‫‪220‬‬
‫בסעי ‪ 42‬לחוק שירות המדינה&משמעת ברשויות נקבע כי ראש הרשות המקומית רשאי לפרס‬
‫החלטה שהחליט בית הדי) בדיו) בדלתיי סגורות‪ ,‬אול לא יפרס החלטה בדר‪ +‬שיש בה כדי לזהות‬
‫את הנשפט אלא בהסכמת בית הדי)‪.‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫מניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות‬
‫‪ .1‬בשנת ‪ 1998‬חוקק החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח‪) 1998‬להל החוק למניעת‬
‫הטרדה מינית(‪ ,20‬והותקנו מכוחו התקנות למניעת הטרדה מינית )חובות מעביד(‪ ,‬התשנ"ח‪1998‬‬
‫)להל התקנות למניעת הטרדה מינית(‪ .‬מטרת של החוק והתקנות לאסור הטרדה מינית כדי‬
‫להג על כבודו של אד‪ ,‬על חירותו ועל פרטיותו ולקד את השוויו בי המיני‪.‬‬
‫החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית מטילי על המעביד חובות למניעת הטרדה מינית‪ .‬על פי‬
‫החוק והתקנות מעביד המעסיק יותר מ‪ 25‬עובדי חייב לקבוע תקנו של עיקרי החוק למניעת‬
‫הטרדה מינית ולפרט בו כיצד ולמי יש להגיש תלונות בנדו‪ .‬החוק חל על כלל המעבידי במשק‪,‬‬
‫לרבות רשויות מקומיות‪ .‬על המעסיק לטפל ביעילות בהטרדה מינית או בהתנכלות שיש לו מידע‬
‫עליה‪ ,‬לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות ולתק את הפגיעה שנגרמה למתלונ עקב‬
‫כ‪.‬‬
‫עוד הוטל על המעסיק למנות אחראי מטעמו‪ ,‬וככל שנית אחראית אישה‪ ,‬ולאפשר את התנאי‬
‫למילוי תפקידו‪ .‬תפקידי האחראי ה קבלת תלונות ובירור‪ ,‬מת מידע‪ ,‬ייעו והדרכה‪ .‬על המעסיק‬
‫להביא לידיעת כל עובד את ש האחראי ואת הפרטי הדרושי לש פנייה אליו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרשות לקידו מעמד האישה שבמשרד ראש הממשלה )להל הרשות לקידו מעמד‬
‫האישה( הוקמה על פי חוק בשנת ‪ ,1998‬בי היתר‪ ,‬במטרה לקד את השוויו בי המיני בישראל‪,‬‬
‫להביא לתיאו בי הגופי המטפלי במעמד האישה‪ ,‬לקד את החקיקה והאכיפה בתחומי‬
‫אלה‪ ,‬לקד פעילות למניעת אלימות נגד נשי ולשמש כרשות מרכזית שתפעל ליישו עקרונות‬
‫אלה‪ .‬במסגרת עבודתה מקיימת הרשות‪ ,‬בי היתר‪ ,‬מעקב אחר יישו החוק למניעת הטרדה מינית‬
‫ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫על פי דוח הפעילות של הרשות לקידו מעמד האישה לשנת ‪ ,2006‬ברשויות המקומיות לא מיוש‬
‫החוק למניעת הטרדה מינית באופ ראוי; בדוח נכתב‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי מרבית הרשויות טר מינו‬
‫אחראי לטיפול בתלונות‪ .‬בינואר ‪ 2007‬פנתה הרשות לקידו מעמד האישה לרשויות המקומיות‬
‫בשאלה א מינו אחראי לנושא כנדרש‪ .‬על פי הדוח שלה לשנת ‪ ,2007‬רק ב‪ 94‬רשויות מונו‬
‫אחראי כנדרש‪ .‬באוגוסט ‪ 2008‬דיווחו לרשות רק ‪ 134‬רשויות מבי ‪ 252‬על מינוי אחראי לתחו‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז הטיפול בתחו ההטרדות המיניות מחייב היכרות ע הנושא על היבטיו המשפטיי‬
‫והניהוליי‪ .‬לצור כ ִקיי מרכז השלטו המקומי בשיתו! הרשות לקידו מעמד האישה בשני‬
‫‪ 2003‬ו‪ 2008‬שני קורסי להכשרת אחראי לטיפול בהטרדות מיניות ברשויות המקומיות‪ .‬לשני‬
‫הקורסי יחדיו נשלחו עובדות של ‪ 48‬רשויות מקומיות )‪ 19%‬בלבד מכלל הרשויות(‪.‬‬
‫‪‰„¯Ë‰ ˙ÚÈÓÏ Ìȇ¯Á‡Ï ˙ÂÓȇ˙Ó ‰¯˘Î‰ ˙ÂÏÂÚÙ ÌÂȘ ÁÈË·‰Ï ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ‬‬
‫‪˙¯·ÚÂÓ‰ ˙ÂÂÏ˙· ˙‡ ÈÚˆ˜Ó ÏÂÙÈË ˙ÂÈ¢¯Ï ¯˘Ù‡Ï È„Î ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ˙ÈÈÓ‬‬
‫‪.ÌÏÂÙÈËÏ‬‬
‫__________________‬
‫‪20‬‬
‫בחוק למניעת הטרדה מינית מוגדרת הטרדה מינית‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כ"מעשי מגוני כמשמעות בסעיפי‬
‫‪ 348‬ו ‪ 349‬לחוק העונשי"‪ .‬בחוק העונשי מוגדר "מעשה מגונה" "מעשה לש גירוי‪ ,‬סיפוק או ביזוי‬
‫מיניי"‪.‬‬
‫‪221‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫משרד הפני מסר בתשובתו מספטמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי הוא קיי בעבר‬
‫השתלמויות על מניעת הטרדה מינית בשיתו! הרשות לקידו מעמד האישה שבמשרד ראש‬
‫הממשלה‪ .‬המשרד הודיע עוד שלאחרונה הוחלט על ביצוע השתלמויות מסוג זה על ידי גו!‬
‫שייבחר במכרז‪ ,‬במימו הרשות לקידו מעמד האישה‪.‬‬
‫‪ .4‬בינואר ‪ 2007‬נער בירור משמעתי לעובד עיריית בית שא )עובד כ"ד( משו ש"התעסק"‬
‫ע תושבת הרשות שפנתה לקבל שירות מהעירייה‪ .‬בעקבות התלונה הועבר העובד למחלקה‬
‫אחרת בעירייה‪ .‬בבדיקת תיקו האישי נמצא כי חמש שני קוד לכ התלוננה הממונה עליו לפני‬
‫מנכ"ל העירייה שהעובד מטריד עובדות במחלקה ותושבות הפונות למחלקה‪ .‬בפנייתה ציינה‬
‫שהעובד "נקרא לשיחה בעבר והוזהר שלא יפלרטט ע פונות וא! לא ע עובדות המחלקה"‪.‬‬
‫בביקורת נמצא כי עיריית בית שא לא מינתה אחראי למניעת הטרדה מינית ג לאחר שקיבלה את‬
‫התלונות האמורות וחר! הפנייה של הרשות לקידו מעמד האישה‪.‬‬
‫‪̄ȘÙ˙ ÈÂÏÈÓÏ Ì˙¯˘Î‰Â ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ˙ÂÈÈÓ ˙„¯Ë‰· ÏÂÙÈËÏ Ìȇ¯Á‡ ÈÂÈÓ‬‬
‫‪Ô‰· ÌÈ„·ÂÚ˘ ,˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· Íη ÏÂÙÈˉ ˙¯„Ò‰Ï ˙Â˘Â¯„‰ ˙ÂÈÒÈÒ· ˙ÂÏÂÚ٠̉‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ .‰È„Ó‰ È·Á¯· ÌÈ·˘Â˙ ÈÂÈÏÈÓÏ ÌÈ˙Â¯È˘ ˙Â˙‰ ÌÈ„·ÂÚ ÈÙχ ˙¯˘Ú‬‬
‫‪„¯˘Ó ÏÚ .‰Ê ÔÈÈÚ· ˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰ ˙‡ ¯˙Ï‡Ï ÌÈÈ˜Ï Ìȇ¯Á‡ ÂÈÓ Ì¯Ë˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ‬‬
‫‪ÏÎÏ ˙ÈÒÈÒ· ‰¯˘Î‰ Ô˙Ó ˙ÓÏ˘‰Ï ÌÈÓÊ ÁÂÏ Ú·˜Ï ˙‡¯Â‰‰ Ì¢ÈÈ ¯Á‡ ·Â˜ÚÏ ÌÈÙ‰‬‬
‫‪.ȇ¯Î ̄ȘÙ˙ ˙‡ ‡ÏÓÏ ÂÏÎÂÈ˘ ˙Ó ÏÚ Ìȇ¯Á‡‰‬‬
‫טיפול משרד הפני בענייני המשמעת‬
‫של עובדי הרשויות המקומיות‬
‫ס ֵדּר )רגולטור( ומנחה מקצועי בתחו המשמעת‬
‫משרד הפני ִ ְמ ְ‬
‫חוק הרשויותמשמעת קובע ששר הפני ממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקי תקנות בכל‬
‫עניי הנוגע לביצועו‪ .‬משרד הפני ממלא את התפקידי של מאסדר ומנחה מקצועי לכל הרשויות‬
‫המקומיות ברבי מתחומי העיסוק שלה‪ .‬לש כ הוא מפרס מפע לפע הנחיות ונהלי‬
‫בחוזרי המנכ"ל המופצי לה‪.‬‬
‫המינהל לשלטו מקומי במשרד הפני מרכז באמצעות יחידותיו את פעילות המשרד הנוגעת‬
‫לרשויות המקומיות‪ .‬המינהל מסייע בהכוונת פעולותיה של הרשויות תו מעקב ובקרה אחר‬
‫פעילות בנושאי כספי‪ ,‬תקציבי וכוח אד ובענייני נוספי‪ .‬במינהל פועל האג! למינהל‬
‫מוניציפלי‪ ,‬המופקד על קידו הפעילות המקצועית והניהולית ברשויות במטרה לשפר ולייעל את‬
‫תפקוד‪ .‬האג! פועל‪ ,‬בי היתר‪ ,‬באמצעות המחלקה להדרכה‪ ,‬המסייעת לרשויות בפיתוח מער‬
‫ההדרכה וההכשרה של העובדי‪ .‬במינהל פועלי ג האג! לביקורת ברשויות המקומיות‪ ,‬אשר‬
‫מרכז את מערכת הפיקוח והביקורת החשבונאית והמינהלית של משרד הפני בשלטו המקומי‪,‬‬
‫והאג! לכוח אד ושכר ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪222‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫‪˙ÈÚˆ˜Ó ‰ÈÁ‰Ï (‰ÈˆÏ‚¯) ‰¯„Ò‡Ï Ô‰˘ÏÎ ˙ÂÏÂÚ٠ڈȷ ‡Ï ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫˘‪‡ ˙ÂÈÏÏÎ ˙ÂÈÁ‰ ÌÒ¯Ù ‡Ï „¯˘Ó‰ .˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ˙ÚÓ˘Ó‰ ÌÂÁ˙· ÏÂÙÈˉ Ï‬‬
‫‪ÌÈÈÈÚ· Ô‰· ÌȄȘÙ˙‰ ȇÏÓÓ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ È˘‡¯ ˙ÈÈÁ‰ Í¯ÂˆÏ ˙ÂÓÈÂÒÓ‬‬
‫‪ÈÎÈω ωȷ ÌÈ¯Â˘˜‰ ‰„·ډ ȯ„Ò ˙ÚÓˉ ÔÈÈÚ· Âί„‰ ‡Ï ˙ÂÈ¢¯‰ ;ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫·‪˙¢¯ Ïη ÏÙÂË ÌÈÈÚ˘ ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙„‡ ÏÚ ÊÎÂ¯Ó Ú„ÈÓ Ôȇ ;ÌÈ„·ÂÚ Ï˘ ‰¯È˜Á ¯Â¯È‬‬
‫‪‰¯„Ò‡‰ ͯÚÓÓ ‰Â˘·) ‰Ê ÌÂÁ˙· ‰¯˜·Â ˙¯Â˜È· ˙ÂÏÂÚÙ ˙ÂÓÈȘ˙Ó ‡Ï ۇ ;˙¢¯Â‬‬
‫˘‪.(ÌȯÁ‡ ÌÈÓÂÁ˙· ÂÏ‬‬
‫יוצא אפוא כי הטיפול בנושא המשמעת בשלטו המקומי מתקיי בכל הרשויות המקומיות ללא‬
‫כל טיפול מקצועי בפעולות האסדרה‪ ,‬ההנחיה והבקרה‪ .‬להל דוגמה הממחישה את הדברי‪:‬‬
‫מבקר המועצה המקומית אכסאל העלה בדוח ביקורת לשנת ‪ 2002‬חשד ששניי מעובדי המועצה‬
‫קיבלו כספי מקופתה בשל דיווחי כוזבי‪ .‬בעקבות הדוח התקיי שימוע לעובדי והוחלט שה‬
‫ישיבו את הכספי לקופת המועצה‪ .‬המבקר פנה בספטמבר ‪ 2004‬לראש המועצה וביקש לנקוט‬
‫נגד הליכי‪ .‬מאחר שבקשתו לא נענתה‪ ,‬הוא פנה בספטמבר ‪ 2004‬ליוע המשפטי לממשלה‬
‫ומלשכתו נענה שהיוע המשפטי לממשלה אינו מופקד על דוחות ביקורת פנימיי ועליו לפנות‬
‫לראש המועצה‪ .‬במרס ‪ 2006‬פנה מבקר המועצה למנהל האג! לביקורת ברשויות המקומיות‬
‫במשרד הפני בבקשה להנחותו כיצד לנהוג כאשר יש חשד שעובד מועצה עבר עברה פלילית‬
‫וראש המועצה מתנגד להגשת תלונה נגדו במשטרה‪ .‬האג! לביקורת העביר את שאלתו של מבקר‬
‫המועצה ליוע המשפטי של משרד הפני‪ ,‬א עד מועד סיו הביקורת של משרד מבקר המדינה‬
‫לא התקבלה חוות דעתו‪ .‬בספטמבר ‪ 2006‬פנה מבקר המועצה שנית ליוע המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫ומש נענה שהוחלט שלא להורות על חקירת משטרה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬לנוכח חלו! הזמ‪ ,‬והעובדה כי‬
‫המועצה הגיעה להסדר ע העובדי להחזרת הכספי‪ .‬האג! לביקורת במינהל לשלטו מקומי של‬
‫משרד הפני מסר בפברואר ‪ 2007‬למבקר המועצה שמ הראוי שיפנה ליו"ר איגוד המבקרי‬
‫הפנימיי כדי שינחה אותו‪.‬‬
‫שני עובדי המועצה המקומית שהתקיי שימוע בעניינ כאמור מסרו בתשובת מדצמבר ‪2008‬‬
‫למשרד מבקר המדינה כי לא היה דיווח כוזב‪ .‬הסוגיה נבעה מאי הבנה ומאי קיומ של נוהל‬
‫והנחיות בנושא‪ .‬הכספי קוזזו על ידי המועצה המקומית ועל פי שיקולה‪.‬‬
‫משרד המשפטי מסר בתשובתו מאוקטובר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי הטיפול בנושא אליו‬
‫מתייחסת הפניה מצוי באחריותו ובסמכותו של משרד הפני‪ ,‬ולכ הפונה הופנה אליו‪ .‬לאחר‬
‫הפנייה זו לא התקבלה פניה חוזרת של הפונה‪.‬‬
‫‪ıÚÂȉ ˙‡ ÍÈÓÒÓ ˙ÚÓ˘Ó-˙ÂÈ¢¯‰ ˜ÂÁ˘ ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪˘‡¯ · ‰¯˜Ó· ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ „·ÂÚ „‚ ‰Ú·Â˙ ‡ ‰Ï·Â˜ ˘È‚‰Ï ‰Ï˘ÓÓÏ ÈËÙ˘Ó‰‬‬
‫‪.˙‡Ê ‰˘Ú ‡Ï ˙¢¯‰‬‬
‫‪ÈÈÈÚ· ÏÂÙÈË· ¯„Ò‡Ó È˙Ï˘ÓÓ Ì¯Â‚ Ï˘ ˙·¯ÂÚÓ· ͯˆ‰ ˙‡ ‰˘ÈÁÓÓ ‰Ó‚„‰‬‬
‫‪‰„Â·Ú ÈÏÏÎ ˙ÚÈ·˜Ï ˙ÈÚˆ˜Ó ‰ÈÁ‰Ï ¯Â˘˜‰ Ïη ¯˜ÈÚ· ,˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫‡‪˙¯·ÚÂÓ È˙Ï˘ÓÓ Ì¯Â‚Ï ‰Ê ÔÈÈÚ· ÈÓÈÙ ¯˜·Ó Ï˘ ‰ÈÈÙ˘ ‰„·ÂÚ‰ .Ìȯ¯·Â ÌÈ„ÈÁ‬‬
‫‪„ÓÚÓ ‰Ï Ôȇ˘ ˙È˯٠‰˙ÂÓÚÏ ÈÓÈÙ‰ ¯˜·Ó‰ ‰ÙÂÓ ÛÂÒ·Ï ,ÌÈ˘ ͢ӷ „ÈÏ „ÈÓ‬‬
‫‪.‰ÈÚ·· ÏÂÙÈË‰Ó È˙Ï˘ÓÓ‰ ̯‚‰ Ï˘ ˙¯Ú˙‰ ‰˙ÂÚÓ˘Ó ,ȯÂËÂËËÒ‬‬
‫‪223‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫נהלי והנחיות מקצועיות‬
‫משרד הפני מיעט להתקי תקנות מכוח הוראות חוק הרשויותמשמעת לגבי הליכי הטיפול‬
‫בענייני משמעת ברשויות המקומיות‪ .‬המשרד ג לא פרס נהלי במסגרת חוזרי מנכ"ל בנושא זה‪.‬‬
‫‪.˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰ Ï˘ ˙‡ Ì¢ÈÈÏ ˙ÈÁ¯Î‰ ‡È‰ ÌÈω ˙ÚÈ·˜ ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪ıÂÁ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯· ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó‰ ÌÈÎÈω‰ ÔÈÈÚ· ˙ÂÈÚˆ˜Ó ˙ÂÈÁ‰Â ÌÈω ÌÂÒ¯Ù‬‬
‫‪;¯Â¯È·‰ ÈÎÈω Ï˘ ˙ÈÂÈ¢ ˙È·˜Ú ,‰„ÈÁ‡ ‰¯Â„ˆÂ¯Ù ˙˘¯„ :˙ÂÈ˙Â‰Ó ˙·ÈÒ ‰ÓÎÓ‬‬
‫‪˙‡‰ ÌÈÂÏÈÓ·˘ ,È„ÂÒÈ È˙Â‰Ó Í¯Âˆ ̉ ̉· ÏÂÙÈˉ ÌÈÈ˙ÚÓ˘Ó ÌÈÚ¯ȇ Ï˘ ‰¯È˜Á‰‬‬
‫‪ÏÚ ˙¯ÎÈ ‰ÚÙ˘‰ ‰Ï‡ ÌÈÎÈÏ‰Ï ;˙ÈÂËÏ˘‰ ˙ίÚÓ· ¯Â·Èˆ‰ ÔÂÓ‡ ÏÚ ÚÈÙ˘‰Ï È„Î ˘È‬‬
‫˘‪,˙Ú„ ÏÂ˜È˘ Ï˘ ‰ÏÚÙ‰ ÌÈ·ÈÈÁÓ ÏÂÙÈˉ ÈÎÈω ;ȯ·Ȉ‰ ˙Â¯È˘‰ È„·ÂÚ Ï˘ ·Âˉ ÌÓ‬‬
‫‪˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ÌȄȘÙ˙‰ ȇÏÓÓÏ ÚÈÈÒÏ È„Î ÌÈÁÓ ˙¯˜Ú Ï˘ ‰¯„‚‰· ˘ÈÂ‬‬
‫‪.ÌÈÈÚ· ˙ÂÏ΢ÂÓ ˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜· ˙Ú„‰ ÏÂ˜È˘ ˙‡ ˙·‰Ï‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נציבות שירות המדינה קבעה‪ ,‬על דעת משרד המשפטי‪ ,‬נהלי שוני בתחו הטיפול‬
‫בענייני משמעת של עובדי מדינה‪ ,‬כגו נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב‬
‫שירות המדינה; הלי משמעתי או כללי כשיקול בדיו בענייני המיטיבי ע העובד; הנחיות‬
‫מקצועיות לחוקרי; הטמעת מערכת "משמעת" במשרדי הממשלה ויחידות הסמ; הפסקת הלי‬
‫משמעתי בעת פרישת עובדי משירות המדינה‪.‬‬
‫‪˙˜˙ ˙¯‚ÒÓ· ,˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ÌÒ¯ÙÏ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪ÏÚ ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈÁ‰‰ ÌÂÒ¯Ù „Ú .˙ÚÓ˘Ó· ÏÂÙÈˉ ‡˘Â· ˙ÂÈÁ‰ ,Ï"ÎÓ ¯ÊÂÁÂ‬‬
‫‪.‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘· ÂÚ·˜˘ ÏÂÙÈˉ ˙¯˜Ú· ÚÈÈ˙Ò‰Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰‬‬
‫משרד הפני מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי יכי קווי מנחי ועקרונות לכללי משמעת‬
‫לעובדי הרשויות המקומיות וה יפורסמו בחוזרי מנכ"ל‪.‬‬
‫דיווח תקופתי על הטיפול בענייני משמעת‬
‫בהנחיות היוע המשפטי לממשלה נקבע שהלי משמעתי שהדיו וההחלטה בעניינו נשמרי‬
‫בסוד‪ ,‬מאבד חלק ניכר מטעמו‪ ,‬משו שנמנעת הפקת לקחי של כלל העובדי ממנו‪ .‬דוח‬
‫קרמניצר ציי שלא יתכ ניהול תקי ללא שלערכי היסוד של המינהל במשטר דמוקרטי אחריות‪,‬‬
‫סמכות ודיווחיות יש תוכ ממשי וה מתממשי במציאות‪ .‬יש לעמוד על עקרו הדיווחיות כלומר‪,‬‬
‫החובה למסור די וחשבו על הטיפול במשמעת תו שקיפות של הטיפול האמור לביקורת העי‬
‫הציבורית‪ .‬חובת הדיווח בענייני משמעת ופגיעה בטוהר המידות שנקבעה בכמה חוקי מצביעה‬
‫על חשיבות הנושא‪ ,‬כדלהל‪:‬‬
‫חוק הרשויות המקומיות )ממונה על תלונות הציבור(‪ ,‬התשס"ח‪ ,2008‬שנכנס לתוק! ביולי ‪,2008‬‬
‫מחייב למנות בכל רשות מקומית ממונה על הטיפול בתלונות הציבור ומסדיר את פעולותיו‪ .‬החוק‬
‫קובע את סדרי הטיפול בתלונה על עובד ברשות המקומית שהועברה לממונה‪ .‬נקבע בו שהממונה‬
‫‪224‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫חייב להגיש לראש הרשות המקומית ולמועצת הרשות המקומית מדי שנה די וחשבו על‬
‫פעולותיו‪ .‬הדי וחשבו יהיה פתוח לעיו הציבור ויפורס באתר האינטרנט של הרשות המקומית‪.‬‬
‫בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שמטרת הדיווח להגביר את אמו הציבור ברשויות המקומיות‬
‫ובי היתר לתרו לשקיפות עבודתו של הממונה‪.‬‬
‫החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור‪ ,‬התשנ"ב‪ ,1992‬ד בתלונות שהעלו עובדי ציבור‬
‫לפני הממוני עליה או לפני גו! בודק בנוגע לשחיתות ציבורית או פגיעה בטוהר המידות‪ .‬על פי‬
‫החוק‪ ,‬ראש הגו! שאליו הועברו התלונות חייב לדווח מדי שנה לנציב תלונות הציבור‪ ,‬בי היתר‪,‬‬
‫על כל התלונות שהוגשו לו או הועברו אליו ועל נושאיה‪.‬‬
‫‪ .1‬בביקורת נמצא כי בעיריות שנבדקו לא נקבעו נהלי והסדרי המבטיחי דיווח על ההליכי‬
‫המשמעתיי‪ .‬אי דיווח תקופתי כזה למועצת הרשות המקומית ולכלל העובדי‪.‬‬
‫‪ .2‬יש חשיבות רבה לריכוז מידע על כל התלונות שהוגשו נגד עובדי הרשויות המקומיות ועל‬
‫הטיפול בה‪ .‬המידע המרוכז יית למשרד הפני ולציבור תמונה מהימנה של ממדי התופעה של‬
‫הפרות המשמעת‪ ,‬סוגיה‪ ,‬שכיחות‪ ,‬חומרת וצעדי האכיפה שננקטו בעקבותיה‪ ,‬והוא עשוי‬
‫לסייע בהערכת מידת האפקטיביות של צעדי האכיפה והמניעה הננקטי כדי להביא לצמצומה‪.‬‬
‫כמו כ הוא עשוי לשפר את הבקרה על הנעשה בתחו המשמעת ברשויות המקומיות ולתת‬
‫למשרד הפני‪ ,‬לרשויות ולציבור כולו תמונת מצב באשר לנעשה בתחו‪ .‬זמינות המידע והפצתו‬
‫ה אמצעי לקידו ולהטמעה של ערכי המינהל התקי ולהגברת השיתו! בידע הרב שנצבר‪.21‬‬
‫אג! המשמעת בנציבות שירות המדינה מפרס דוח פעילות שנתי ובו מידע ונתוני סטטיסטיי‬
‫על פעילות האג!‪ ,‬ובי היתר על אלה‪ :‬כל הפניות שטופלו בו‪ ,‬סיווג על פי משרדי ועל פי‬
‫העברות העיקריות‪ ,‬מספר התיקי שהטיפול בה נסתיי‪ ,‬אמצעי המשמעת שנקטו המשרדי‪,‬‬
‫ֵ‬
‫מספר העובדי המושעי וכ חוזרי ותקצירי פסיקה בנושא משמעת‪.‬‬
‫‪.˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ‰Ê ÌÂÁ˙· ‰¯Â˜‰ ÏÚ Ú„ÈÓ ‰È‰ ‡Ï ÌÈÙ‰ „¯˘ÓÏ ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫✩‬
‫‪ÈÈÈÚ· ÏÂÙÈˉ ÏÚ ÁÂÂÈ„Ï ÌÈω Ú·˜Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ‬‬
‫‪˙Á‡ ÁÂÂ„Ï ˙¢¯· ˙ÚÓ˘ÓÏ È‡¯Á‡‰ ÏÚ :ÌÈ¯Â˘ÈÓ ‰˘ÂÏ˘· ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· ˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫‪;˙ÈËÂÂϯ‰ ‰Ù˜˙· ‰Ê ÌÂÁ˙· ¢ڢ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÏÚ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ˙ˆÚÂÓÏ ‰Ù˜˙Ï‬‬
‫‪È„·ÂÚÏ Ô‰ Ô‰· È˙ÚÓ˘Ó‰ ÏÂÙÈˉ ˙‡ˆÂ˙ ÏÚ ˙ÚÓ˘Ó ˙Â¯È·Ú ÏÚ ÌÈ˯٠ÌÒ¯ÙÏ ˘È‬‬
‫‪ÏÚ ;˙Ú„Ï Â˙ÂÎÊ ˘ÂÓÈÓÏ ¯Â·Èˆ‰ ÔÂÓ‡ ˙¯·‚‰ Ì˘Ï ÌÈ·˘Â˙‰ ¯Â·ÈˆÏ ԉ ˙¢¯‰‬‬
‫‪‰˘ Ïη ‰ÓÈȘ˘ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÏÚ ÌÈÙ‰ „¯˘ÓÏ ÛË¢ ÁÂÂÈ„ ÁÂÂ„Ï ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰‬‬
‫·˙‪ڂ· ˙ÂȯÁ‡· ‰‡È˘‰Â ˙ÂÙȘ˘‰ Ô¯˜Ú ˘ÂÓÈÓ ˙‡ ¯ȷ‚È ÌÈÁÂÂÈ„‰ .˙ÚÓ˘Ó‰ ÌÂÁ‬‬
‫‪.˙ÚÓ˘Ó· ÏÂÙÈˉ ÌÂÁ˙Ï‬‬
‫__________________‬
‫‪21‬‬
‫ראו מבקר המדינה‪ ,(2006) ·56 È˙˘ Á„ ,‬עמ' ‪.122‬‬
‫‪225‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫הדרכה והטמעה‬
‫היוע המשפטי לממשלה קבע שמטרת ההליכי המשמעתיי היא בי היתר הדרכת המנגנו‬
‫הממלכתי בדבר כללי התנהגות של עובדי הציבור‪.‬‬
‫‪˙ÚÓ˘Ó‰ ‡˘Â· ‰¯˘Î‰Â ‰Î¯„‰ ˙ÂÏÈÚÙ ÌÈ˘‰ Íωӷ ÌÈȘ ‡Ï ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫‪.22‰Ê ÌÂÁ˙· ÌȘÒÂÚ‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ÌȄȘÙ˙ ȇÏÓÓÏ‬‬
‫במשרד הפני פועלת "מערכת המפעמי" שהיא מערכת מרכזי הדרכה ופיתוח בשלטו המקומי‬
‫הפרוסי ברחבי האר‪ .23‬המערכת עוסקת בשיפור פעולות הרשות המקומית ועובדיה באמצעות‬
‫כלי פיתוח ארגוניי‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ניהול ידע ועוד‪ .‬המערכת מונחית מקצועית על ידי האג למינהל‬
‫מוניציפלי במשרד הפני‪.‬‬
‫‪Ú‚Â ‡Â‰Â ÌÈÈωȠÌÈÈËÙ˘Ó ÌÈ˷ȉ ÂÏ ˘È˘ ·Î¯ÂÓ ÏÂÙÈË ÌÂÁ˙· ¯·Â„Ó˘ ˙Âȉ‬‬
‫‪˙ÂÚˆÓ‡· ÏÂÚÙÏ „¯˘Ó‰ ÏÚ - ˯ٷ ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘‰Â ÏÏη ȯ·Ȉ‰ ˙Â¯È˘‰ ˙ÈÓ„˙Ï‬‬
‫‪È„·ÂÚ ·¯˜· ‰Ê ÌÂÁ˙· ‰Î¯„‰ ˙ÂÏÂÚÙ ÌÂÈ˜Ï ÌȯÁ‡ ÌÈÚˆÓ‡·Â ÂÏ˘ ‰Î¯„‰‰ ͯÚÓ‬‬
‫¯˘‪.˙ÚÓ˘Ó· ÌÈÏÙËÓ‰ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈÂ‬‬
‫טיפול משרד הפני בתלונות שהוגשו לו על עברות משמעת‬
‫של עובדי ברשויות‬
‫מפע לפע מקבל משרד הפני תלונות מגורמי שוני על עברות משמעת שביצעו לכאורה‬
‫עובדי של רשויות מקומיות‪ .‬תלונות אלו מופנות על פי רוב למחלקה לפניות הציבור שבמינהל‬
‫לשלטו מקומי‪ ,‬ומקצת מופנות לאג כוח אד ושכר במינהל לשלטו מקומי‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה בדק את הטיפול של משרד הפני בתלונות אלה‪ .‬בבדיקה התברר שהמעקב‬
‫אחר המש הטיפול בתלונות התקיי באופ חלקי בלבד‪.‬‬
‫‪ .1‬בנובמבר ‪ 2005‬הודיעה היועצת המשפטית של האג לכוח אד ושכר במשרד הפני למנהל‬
‫האג שנתקבלה הודעה מהמשטרה על פתיחת תיק חקירה נגד עובד עיריית יבנה בחשד לבקשת‬
‫שוחד וביקשה ממנו לברר א העירייה שקלה לנקוט אמצעי משמעת נגד העובד‪ .‬לא נמצאו‬
‫מסמכי המעידי על פעולה נוספת בעניי זה של היועצת המשפטית או של האג‪.‬‬
‫‪ .2‬בינואר ‪ 2008‬פנתה היועצת המשפטית של האג לכוח אד ושכר לראש עיריית יהוד מונסו‬
‫ובקשה לדעת מדוע לא מצא לנכו להשעות עובדי שנפתחה נגד חקירה פלילית‪ ,‬בהתא‬
‫לסמכותו לפי חוק הרשויות‪%‬משמעת‪ .‬עד מועד תו הביקורת לא התקבלה תגובת העירייה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪226‬‬
‫למעט הכשרה שקיי מרכז השלטו
המקומי בשנת ‪ 2003‬בשיתו משרד הפני והרשות לקידו‬
‫מעמד האישה לאחראיות למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫ראו מבקר המדינה‪ ,(2004) ·54 È˙˘ Á„ ,‬עמ' ‪.697‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫משיחה שקיימה נציגת משרד מבקר המדינה ע מנהל אג כוח אד ושכר וע היועצת המשפטית‬
‫עולה כי תלונות משמעתיות שמופנות לאג מועברות לרשויות המקומיות לקבלת תגובת או‬
‫לטיפול‪ ,‬א אי מתקיי מעקב אחר המש הטיפול בתלונות אלו‪ ,‬כיו שלאג אי סמכות אכיפה‬
‫כלפי רשות מקומית אשר אינה מגיבה על תלונה שנשלחה אליה‪ .‬לכ א הרשות אינה מגיבה‪,‬‬
‫המשרד אינו עושה כל פעולה נוספת‪.‬‬
‫‪¯·Ú‰˘ ˙ÂÈ˙ÚÓ˘Ó ˙ÂÂÏ˙· ÌÈÙ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÏÂÙÈˉ Èί„ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‡‪˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ ·ÈÈÁÏ ˙Ï·‚ÂÓ‰ Â˙ÏÂÎÈ ¯·„· ‰ÚËÏ ¯˘‡· .˙Âȇ¯ Âȉ ‡Ï ÂÈÏ‬‬
‫‪ÏÚ ,‰ÓÓ ˙¢¯„˘ ˙ÂÏÂÚÙ Úˆ·ÏÓ ˙ÚÓ ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ¯˘‡Î - ÂÈ˙ÂÈÙÏ ·È˘‰Ï‬‬
‫‪˙„˜ٷ ÂÏ Â˜Â‰˘ ‰Ï‡ ˙·¯Ï ,˙ÂÈÏÏΉ ÂÈ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙ÏÚÙ‰· ͯˆ‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï „¯˘Ó‰‬‬
‫‪Ìȇ˘ ˙ÂÈ¢¯ È˘‡¯ ‡ ˙ˆÚÂÓ „‚ ÌÈÚˆÓ‡ ËÂ˜Ï ÌÈÙ‰ ¯˘Ï ˙¯˘Ù‡Ó‰ ,˙ÂȯÈÚ‰‬‬
‫‪.24ÔÈ„ ÏÎ ÈÙ ÏÚ Ì„È˜Ù˙ ˙‡ ÌȇÏÓÓ‬‬
‫משרד הפני מסר בתשובתו מדצמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה שאי זה מתפקידה של היועצת‬
‫המשפטית לעקוב אחר הטיפול בנושאי משמעת ברשויות המקומיות‪ .‬המעקב והטיפול במקרי‬
‫בה הרשות המקומית נכשלת בטיפול בתלונות צרי להתבצע על ידי הממונה על המחוז‪ .‬מנכ"ל‬
‫משרד הפני יוציא חוזר לממוני על המחוזות בו ידגיש את אחריות לבצע מעקב על תלונות‬
‫בענייני משמעת ברשויות המקומיות‪ .‬מקרי משמעת אשר הגיעו לאגפי המשרד השוני‪ ,‬יועברו‬
‫לטיפול הממונה על המחוז‪ ,‬ובמקרה הצור יהא בסמכותו להורות על נקיטת צעדי משמעתיי‪.‬‬
‫✩‬
‫משרד הפני כתב בתשובתו מספטמבר ‪ 2008‬כי הוא אינו מקבל את רוח דוח מבקר המדינה‪,‬‬
‫המטיל עליו את האחריות להנחיה בנושא המשמעת ברשויות המקומיות ולאסדרת תחו זה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בשונה מנציבות שירות המדינה‪ ,‬שהיא המעסיק של עובדי המדינה ועל כ היא דואגת‬
‫לאסדר את ענייני המשמעת של עובדיה‪ ,‬משרד הפני אינו המעסיק של עובדי הרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬והאחריות להסדרת ענייני המשמעת שלה מוטלת בראש ובראשונה על הרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬עוד כתב כי הדבר א אינו בכוחו‪ ,‬ועל מנת לבצעו יש צור בהקצאת משאבי וכוח‬
‫אד נוס‪ .‬המשרד מסר כי הוא יקבע קווי מנחי ועקרונות לכללי משמעת לעובדי הרשויות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫‪˜ÂÁ ÚÂˆÈ·Ï ÌÈÙ‰ ¯˘ Ï˘ Â˙ÂȯÁ‡ ÈÎ ÌÈÙ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‪Â˙ÂÏÈÚÙÏ ‰Ó„· ,˙ÚÓ˘Ó‰ ‡˘Â· ˜ÂÒÚÏ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ ‰ÏÈËÓ ˙ÚÓ˘Ó-˙ÂÈ¢¯‰‬‬
‫·‪‰Ú·¯‡· ÌÈȘ˙È ÈΠȇ¯ ‰Ê ‡˘Â· ˜ÂÒÈÚ‰ .ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘Ï ÌÈڂ‰ ÌȯÁ‡ ÌÈÈÈÚ‬‬
‫˙‪ȯ„Ò ˙ÚÓˉ Í¯ÂˆÏ ‰Î¯„‰ ˙ÂÏÈÚÙ ÌÂȘ ;˙ÂÈÁ‰Â ÌÈω ÌÂÒ¯Ù :ÌÈȯ˜ÈÚ ÌÈÓÂÁ‬‬
‫‪ÔÈ· ‡˘Â‰ ˙ÏÏΉ ;ÌÈÈ˙Ù˜˙ ÌÈÁÂÂÈ„ ˙ˆÙ‰Â ÈÏÏÎ Ú„ÈÓ ÊÂÎȯ ;ÌÈ„ÈÁ‡Â ÌÈȘ˙ ÏÂÙÈË‬‬
‫‪.˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ‰¯˜·Â ˙¯Â˜È· „¯˘Ó‰ ÌÈÈ˜Ó Ì‰·˘ ÌÈÓÂÁ˙‰ ÏÂÏÎÓ‬‬
‫__________________‬
‫‪24‬‬
‫ראו סעי ‪ 141‬לפקודת העיריות‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪ÌÂÁ˙· ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘ ˙·Ȉ ˙ÂÏÈÚÙÓ ‰Â˘· ,ÈÎ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚÓ „ÂÚ‬‬
‫‪ÈÎÈω ÌÂȘ ˙·¯Ï ˙ÂÈ˯٠˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú· ÏÙËÏ ˘¯„ Âȇ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ,˙ÚÓ˘Ó‰‬‬
‫‪Ï˘ ‰¯„Ò‡Ï ˙ÂȯÁ‡‰ ˙‡ ÂÓÓ ¯ÈÒ‰Ï È„Î Íη Ôȇ Ìχ .ÔÈÈÚ· ‰ËÏÁ‰Â ‰¯È˜Á‬‬
‫‪.ÌÈȇ¯‰ Ìȯ˜Ó· ˙È˯٠˙·¯Ú˙‰Ï ÔΠ,ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÓÂÁ˙‰ ˙Ú·¯‡· ˜ÂÒÈÚÏ ‡˘Â‰‬‬
‫תיאו והעברת מידע בי
גורמי האכיפה לבי
הרשויות המקומיות‬
‫הצור בתיאו ובהעברת מידע בי גורמי האכיפה לבי הרשויות המקומיות בעניי עברות משמעת‬
‫של עובדי הרשויות מקורו בכמה הוראות די שנקבעו בכמה חוקי‪ :‬בחוק הרשויות‪%‬משמעת‪,‬‬
‫בחוק שירות המדינה‪%‬משמעת ברשויות ובחוק העונשי‪ ,‬התשל"ז‪ .1977%‬כמפורט להל‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק הרשויות‪%‬משמעת מסמי‪ ,‬כאמור‪ ,‬את ראש הרשות המקומית להשעות עובד‪ ,‬שהחלה‬
‫נגדו חקירה פלילית‪ ,‬עד ‪ 45‬יו‪ .‬בית הדי רשאי להארי את תקופת ההשעיה שקבע ראש הרשות‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק הרשויות‪%‬משמעת מסמי את אב בית הדי להורות‪ ,‬לבקשת ראש הרשות‪ ,‬על השעיה‬
‫של עובד שהוגש נגדו כתב אישו על עברה שמפאת חומרתה או נסיבותיה העובד אינו ראוי‬
‫להמשי בתפקידו או כאשר הוא נחשד בעברת מי או בעברת אלימות חמורה בקטי או בחסר‬
‫ישע שהעובד אחראי לו במסגרת עבודתו‪.‬‬
‫‪ .3‬חוק שירות המדינה‪%‬משמעת ברשויות קובע כי ככלל‪ ,‬א הוגש כתב אישו על עברה‬
‫פלילית‪ ,‬יעוכבו ההליכי המשמעתיי נגד העובד‪ ,‬למעט בנסיבות שפורטו בחוק‪.‬‬
‫‪ .4‬בחוק שירות המדינה‪%‬משמעת ברשויות נקבע כי תקופת ההתיישנות החלה על נקיטת אמצעי‬
‫משמעת לפי החוק מוקפאת למש התקופה שבה נמשכו במשטרה או בבית המשפט החקירה או‬
‫הדיו הפלילי‪ .‬עוד נקבע בחוק זה כי הגשת תובענה לאחר פרישת העובד מותנית בהגשתה בתו‬
‫שנה מסיו חקירת המשטרה או הדיו הפלילי‪ .‬לפיכ כדי שלא להפסיד במרו ההתיישנות‬
‫הרשות צריכה לקבל מידע מהמשטרה ומהפרקליטות על סיו הליכי החקירה או ההליכי‬
‫הפליליי‪.‬‬
‫‪ .5‬בחוק העונשי‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977%‬נקבע שא תו כדי קיו הלי שפיטה התעורר חשש‬
‫שבוצעו עברות פליליות מסוימות‪ ,‬ובה עברות בשירות הציבור וכלפיו‪ ,‬העוסק בתפקיד השפיטה‬
‫חייב להודיע על כ ליוע המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫כדי שראש רשות מקומית או בית הדי למשמעת יוכלו לשקול השעיית עובד עליה לקבל‬
‫מהמשטרה או מפרקליטי המחוזות שבפרקליטות המדינה דיווח לגבי פתיחת החקירה והעברה‬
‫שבביצועה נחשד העובד‪ ,‬ועדכו על שלבי הטיפול בתיק‪ .‬על האחראי על המשמעת ברשויות‬
‫המקומיות ועל אב בית הדי למשמעת לדווח ליוע המשפטי לממשלה על חשש לעברות‬
‫פליליות‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה בדק את התיאו ואת העברת המידע בי המשטרה והפרקליטות לבי רשויות‬
‫מקומיות בעניי עברות משמעת של עובדי‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫תיאו והעברת מידע בי
המשטרה לרשויות המקומיות‬
‫נמצא כי במשטרה אי נוהל המסדיר את הדיווח לרשויות מקומיות על פתיחה בחקירה פלילית נגד‬
‫עובד רשות מקומית ועל סיומה‪.‬‬
‫אב בית הדי למשמעת כתב בדצמבר ‪ 2005‬לראש מחלקת חקירות ותביעות במשטרה כי יחידות‬
‫החקירה המשטרתיות אינ מודיעות לראשי הרשויות המקומיות על פתיחה בחקירות פליליות‪ .‬הוא‬
‫ביקש לקבוע חובת דיווח של המשטרה לראשי הרשויות המקומיות על פתיחה בחקירה פלילית‬
‫נגד עובדי הרשויות‪ ,‬על תמצית החשדות הנחקרי ועל נסיבות המקרה‪.‬‬
‫בדיו בהליכי משמעת האמור לעיל במשרד המשפטי אמרה סגנית היוע המשפטי בעיריית‬
‫אשקלו כי "לא פע ההלי המשפטי נתקע בשל מחלוקת הא קיימת או לא חקירה משטרתית‬
‫בנושא‪ .‬המשטרה לרוב אינה משתפת פעולה ואינה משיבה לפניות בנושא"‪.‬‬
‫להל דוגמאות הממחישות את הבעיה הקיימת בנושא‪:‬‬
‫‪ .1‬בהחלטה בדבר בקשה להארכת השעיה שהגישה עיריית ירושלי בשנת ‪ 2005‬לבית הדי‬
‫למשמעת כתב אב בית הדי שאי הוא יכול לבסס את החלטתו על מסמ מעורפל שנתנה‬
‫המשטרה לתובעת‪ .‬על פי הכתוב בהחלטה‪ ,‬פניותיו של היוע המשפטי לעירייה אל המשטרה לא‬
‫נענו‪ .‬לכ קבע אב בית הדי שיוצא צו לגורמי במשטרה להתייצב לפני בית הדי ע תיק החקירה‬
‫על מנת למסור לבית הדי מידע שיאפשר לו להחליט א להמשי את ההשעיה‪ .25‬בעקבות זאת‬
‫מסרה המשטרה לבית הדי הודעה על מצב החקירות הנוגעות לעובד‪.26‬‬
‫‪ .2‬בינואר ‪ 2007‬הורשעה עובדת עיריית תל אביב )עובדת כ"ה( בעברה של גניבה והונאה‬
‫)שבוצעו בזמ העבודה(‪ .‬העובדת ערערה על גזר הדי וערעורה נדחה‪ .‬על פי כתב האישו שהוגש‬
‫נגדה‪ ,‬העברה בוצעה באוקטובר ‪ .2003‬העירייה לא ידעה על החקירה המשטרתית‪ ,‬על הגשת כתב‬
‫האישו ועל הערעור ודחייתו אלא בפברואר ‪ ,2008‬בעקבות חקירה פלילית חדשה שנפתחה נגדה‬
‫בגי אישו דומה של גנבת כספי )בזמ העבודה(‪ .‬לפיכ לא יכלה העירייה לבחו עד אותו מועד‬
‫את הצור בהשעיית העובדת ובקיו הלי משמעתי נגדה‪ .‬רק בעקבות המידע החדש הושעתה‬
‫העובדת מעבודתה‪ ,‬והוגשה נגדה תובענה לבית הדי למשמעת בגי הרשעה בעברה שיש עמה‬
‫קלו‪.‬‬
‫‪ .3‬ביוני ‪ 2008‬התפרסמה במקומו תל אביבי ידיעה ולפיה הוגש כתב אישו נגד גננת וסייעת‬
‫בג בתל אביב‪ ,‬בעקבות אירוע שהתרחש ביוני ‪ .2004‬בכתב האישו הואשמו השתיי בהתרשלות‬
‫בהשגחה על ילד ב ארבע‪ ,‬משו שלא נעלו את הג‪ ,‬והילד יצא ממנו והגיע לביתו‪ .‬הסייעת הייתה‬
‫עובדת עיריית תל אביב‪ .‬בעקבות הכתבה פנו גורמי העירייה למשטרה לקבלת פרטי בעניי‪.‬‬
‫התובע העירוני בענייני משמעת של עיריית תל אביב‪%‬יפו הודיע למשרד מבקר המדינה כי זה שני‬
‫פונה העירייה למשטרה ולפרקליטות המדינה ומציעה הסדר שלפיו ידווח לה מיד על כל פתיחת‬
‫חקירה פלילית או הגשת כתב אישו פלילי נגד עובד שלה על מנת שתוכל לשקול את המש‬
‫עבודתו בעירייה‪ ,‬כמתחייב מחוק הרשויות‪%‬משמעת‪ .‬לדבריו‪ ,‬על א הפניות המרובות ועל א‬
‫ההבטחות שניתנו בנושא זה‪ ,‬העניי טר הוסדר‪ .‬כשהעירייה פנתה למשטרה לקבל מידע כלשהו‪,‬‬
‫לרוב נתקלה בסירוב‪ .‬במקרי אחרי‪ ,‬רק לאחר פניות רבות חוזרות ונשנות מסרה המשטרה מידע‬
‫כלשהו לגורמי העירייה‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בה"ש ‪ ,·Â˜Èʯ ' ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÈÚ ˘‡¯ 24/05‬החלטה מיו
‪) 25/7/05‬לא פורס
(‪.‬‬
‫בה"ש ‪ ,·Â˜Èʯ ' ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÈÚ ˘‡¯ 24/05‬החלטה מיו
‪) 3/8/05‬לא פורס
(‪.‬‬
‫‪229‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫לגבי עובדי שירות המדינה הסדירה המשטרה‪ ,‬בתיאו ע פרקליטות המדינה‪ ,‬את הקשר ע‬
‫נציבות שירות המדינה וקבעה כמה נהלי‪ :‬נוהל אחד ד בניתוב התיקי בי נציבות שירות‬
‫המדינה והמשטרה כשמדובר בחשדות לביצוע עברה שאופייה הוא ספק פלילי ספק משמעתי‪.‬‬
‫נוהל נוס קובע כי יחידת חקירות משטרתית הפותחת תיק חקירה נגד עובד מדינה ונגד עובדי‬
‫גופי ציבוריי נוספי המפורטי בתוספת להנחיה )הרשויות המקומיות לא נכללו בתוספת(‬
‫תעביר לנציב שירות המדינה דוחות על מצב התיק בשלבי שוני‪ :‬ע פתיחת תיק החקירה;‬
‫בעיצומה של החקירה; לאחר סיו החקירה‪ .‬בנוהל ג מפורטת הדר שבה יכול הנציב לעיי‬
‫בחומר החקירה כאשר החשדות ה לעברה שיש עמה קלו‪ ,‬כדי שיוכל לבחו את שאלת השעייתו‬
‫של העובד‪ .‬בשני הנהלי נקבע שפרקליטות המדינה תשמש גור מכריע במקרה מחלוקת‪.‬‬
‫בדוח השנתי של אג המשמעת של נציבות שירות המדינה לשנת ‪ 2007‬צוי "כי חל גידול‬
‫משמעותי בי שנת ‪ '05‬לשנת ‪ '06‬בכל הקשור לתיקי משטרה שנפתחו כנגד עובדי וזאת נית‬
‫להסביר‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בשל הקשר שהתהדק בשנה האחרונה בי הנציבות לבי משטרת ישראל‬
‫ופרקליטות המדינה"‪.27‬‬
‫בפרק הכללי בנוהלי המשטרה הנוגעי לעובדי שירות המדינה נכתב שיש ליידע את נציבות שירות‬
‫המדינה על החשדות נגד העובדי‪ ,‬כדי לאפשר לה לבחו א יש מקו לנקיטת אמצעי במישור‬
‫המשמעתי והמינהלי‪ .‬בנוהל מוסבר כי מאחר שנציב שירות המדינה מוסמ להשעות עובד מדינה‬
‫שנפתחה נגדו חקירה פלילית‪ ,‬יש לנציב אינטרס לגיטימי לעיי בחומר החקירה המשטרתי‬
‫שהצטבר עד אותו שלב‪ ,‬וזאת א א החקירה טר נסתיימה‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ¯Â‚Ï ÁÂÂÈ„ Èω ̄˜‰· Ú·˜Ï ,‰È„Ó‰ ˙ÂËÈϘ¯Ù ÌÚ ˙ˆÚÈÈ˙‰· ,‰¯Ë˘Ó‰ ÏÚ‬‬
‫˘‪ÏÚ Ì‚ .˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ È„·ÂÚÏ ˙Âڂ‰ ˙ÂÈÂÏ‚ ‰ÙÈ· ˙ÂÏÂÚÙ È·‚Ï Ï‰Â· ÂÚ·˜ÈÈ‬‬
‫‪.‰Ï‡ ÌÈω ˙ÚÈ·˜ Ì„Ș Ì˘Ï ÏÂÚÙÏ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó‬‬
‫המשטרה מסרה בתשובתה מספטמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה כי בהעדר מנגנו עצמאי ובלתי‬
‫תלוי לטיפול בענייני משמעת ברשות המקומית‪ ,‬אי זה נכו וראוי למסור מידע על פתיחה בחקירה‬
‫נגד עובדי רשויות מקומיות או חומרי מחקירות אלה לגורמי הממוני על טיפול במשמעת‬
‫ברשויות‪ ,‬כאשר ה החשודי וה העוסקי במשמעת כפופי לראש הרשות‪ .‬מסירת המידע עלולה‬
‫לפגוע בחקירה ולשבשה‪ .‬א יוק מנגנו עצמאי לטיפול במשמעת בשלטו המקומי‪ ,‬בדומה‬
‫לנציבות שירות המדינה‪ ,‬לא תהיה מניעה מצד המשטרה להסדיר את התיאו ואת העברת המידע‪.‬‬
‫‪‰¯È˜Á· ‰ÁÈ˙Ù ÏÚ Ú„ÈÓ ˙¯ÈÒÓ È·‚Ï ‰¯Ë˘Ó‰ ˙·Â˘˙ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó‬‬
‫‡‪ȇ¯ .˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ ÌÈ„·ÂÚ ˙ÈÈÚ˘‰Ï ˙¢¯‰ ˙ÂÎÓÒ ÌÚ „Á‡ ‰˜· ‰ÏÂÚ ‰È‬‬
‫˘‪ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó·Â ÌÈÙ‰ „¯˘Ó· ÌÈÈËÙ˘Ó‰ ÌÈӯ‚‰ Ï˘ ‰ÈÁ·Ï ‰¯‰Ó· ‡·ÂÈ ¯·„‰‬‬
‫‪ÚÂ„Ó ¯È·ÒÓ Âȇ ‰¯È˜Á ÈÎÈω ˘Â·È˘Ó ˘˘Á‰ ,„ÂÚ ˙‡Ê .ÔÈÈÚ‰ ˙¯„Ò‰ ͯˆÏ‬‬
‫‪ÏÚ ˘‚‰˘ ¯Á‡Ï ,‰ÈÂÏ‚ ‰¯È˜Á‰˘ Ìȯ˜Ó· Û‡ ˙ÂÈ¢¯Ï Ú„ÈÓ ˙¯ÒÂÓ ‰È‡ ‰¯Ë˘Ó‰‬‬
‫‪‰¯˜Ó Ïη .˙ÂËÈϘ¯ÙÏ ¯·Ú‰ ˜È˙‰Â ‰ÓÈÈ˙Ò‰ ‰¯È˜Á‰˘Î „·ÂÚ „‚ ÌÂ˘È‡ ·˙Î ‰È„È‬‬
‫˜·‪‰ÏÂÎÈ ‰¯È˜Á‰ ˙ÁÈ˙ÙÓ ÏÁ‰ ÌÈ·Ï˘‰Ó „Á‡· Ú„ÈÓ ˙¯·Ú‰· ÏÂÙÈËÏ ÌÈω ˙ÚÈ‬‬
‫‪È„ÚÂÓ ,Ú„ÈÓ‰ ¯·ÚÂÈ Â·˘ ·Ï˘Ï ÂÒÁÈÈ˙È˘ ȇ¯ ‰Ï‡ ÌÈω .‡˘Â‰ ˙¯„Ò‰· ÚÈÈÒÏ‬‬
‫‪.Ú„ÈÓ‰ ÁÏ˘È Ì‰Èχ ÌÈӯ‚‰Â Â˙¯·Ú‰‬‬
‫__________________‬
‫‪27‬‬
‫‪230‬‬
‫נציבות שירות המדינה אג המשמעת‪" ,‬דו"ח ‪ #‬סקירת הפעילות של אג המשמעת בנציבות שירות‬
‫המדינה לשני
‪ ,"2006 # 2005‬ינואר ‪.2007‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫תיאו והעברת מידע בי פרקליטות המדינה לרשויות המקומיות‬
‫בהנחיות פרקליטת המדינה בנושא "ניהול הלי פלילי משמעתי נגד עובד מדינה‪ ,‬עובד רשות‬
‫ציבורית הפועלת על פי די ועובד רשות מקומית" ממאי ‪ 2004‬נקבע כי יש לדווח לאחראי על‬
‫המשמעת בגו שהעובד מועסק בו על ההתפתחות בטיפול בתיק‪ :‬על הגשת כתב אישו או על‬
‫גניזת התיק‪ ,‬על הכרעת די וגזר די‪ ,‬על הגשת ערעור ועל מת פסק די בערעור‪ .‬לגבי עובד רשות‬
‫מקומית‪ ,‬נקבע בהנחיה‪" ,‬יש לשלוח את הדיווח ליוע המשפטי של מרכז השלטו המקומי‪ ,‬ע‬
‫העתק ליוע המשפטי של הרשות המקומית הנוגעת בעניי‪."...‬‬
‫ההנחיה של פרקליטת המדינה עוסקת במשמעות של ניהול ההלי הפלילי לגבי העובד‪ :‬ההחלטה‬
‫באשר לניהולו של ההלי המשמעתי תלויה במקרי רבי בתוצאות ההלי הפלילי‪ ,‬ואפשר‬
‫שהעונש שהוטל בהלי פלילי ישפיע על העונש שיוטל בהלי המשמעתי‪ .‬כמו כ‪ ,‬לא אחת‬
‫מושעה העובד מעבודתו בזמ שמתנהל נגדו הלי פלילי‪ .‬לפיכ‪ ,‬נכתב בהנחיה‪ ,‬חשוב מאוד‬
‫שהאחראי לניהול ההליכי המשמעתיי נגד עובדי המדינה יעודכנו על שלבי ההלי הפלילי‪.‬‬
‫מבירור שקיי משרד מבקר המדינה ע היועצי המשפטיי של מרכז השלטו המקומי עולה כי‬
‫ה לא קיבלו כל דיווח על הלי פלילי שננקט נגע עובד של רשות מקומית‪.‬‬
‫בדיו בהליכי משמעת שהתנהל במשרד המשפטי ציי אב בית הדי למשמעת ש"תובעי‬
‫ברשויות קטנות‪ ...‬טועני שג המשטרה וג הפרקליטות אינ מספקי לה מידע בנדו"‪ .‬להל‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫עובד עיריית תל אביב )עובד כ"ו( לא התייצב לעבודתו מאז ‪ 10.6.08‬בלא להודיע על כ לעירייה‪.‬‬
‫לממוני עליו נודע באקראי כי הוא נעצר על ידי המשטרה‪ .‬עקב כ פנה התובע העירוני למשמעת‬
‫של העירייה למשטרה בבקשת פרטי; המשטרה הודיעה לו כי התיק הועבר לפרקליטות‪ .‬במענה‬
‫לפנייתו לפרקליטות נמסר לו כי ב‪ 23.6.08%‬הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישו‬
‫נגד העובד ובקשה למעצר עד תו ההליכי‪ .‬איש מהמשטרה או מהפרקליטות לא דיווח לעירייה‬
‫על המעצר‪ ,‬על החקירה ועל הגשת כתב האישו‪.‬‬
‫אב בית הדי למשמעת ציי לפני נציג משרד מבקר המדינה כי ג כאשר המשטרה או הפרקליטות‬
‫מעבירות לרשות המקומית הודעה על פתיחה בחקירה או על החלטה להגיש כתב אישו‪ ,‬בעקבות‬
‫בקשות שמפני התובעי מטע הרשויות המקומיות‪ ,‬ההודעה לקונית ואינה מאפשרת לאב בית‬
‫הדי לקבל החלטה לגבי הארכת ההשעיה‪.‬‬
‫באשר לעובדי מדינה‪ ,‬היוע המשפטי לממשלה פרס הנחיה על תיאו הפעולות בי נציבות‬
‫שירות המדינה והפרקליטות‪ .‬על פיה‪ ,‬כדי שהנציבות תוכל לקיי מעקב נאות אחר הליכי‬
‫פליליי שמנוהלי נגד עובדי מדינה יועבר עותק של כל כתב אישו שהוגש נגד עובד מדינה אל‬
‫נציב שירות המדינה ואל הממונה על המשמעת והתביעה בנציבות‪.‬‬
‫מתשובות משרד המשפטי מאוקטובר ומנובמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה‪ ,‬עולה כי לא היתה‬
‫אחידות באופ הדיווח של הפרקליטי במחוזות השוני לרשויות המקומיות‪ .‬בעקבות ממצאי‬
‫הדוח הורו פרקליטי המחוזות לעובדיה לפעול על פי ההנחיה האמורה של פרקליטת המדינה‪.‬‬
‫עוד מסר משרד המשפטי כי הגור אליו ראוי לדווח הוא היוע המשפטי של הרשות המקומית‬
‫והעתק הדיווח לשלוח ליוע המשפטי של משרד הפני‪ ,‬הנושא באחריות הסטטוטורית לעבודת‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬וליוע המשפטי של מרכז השלטו המקומי‪ ,‬שהוא הגו המנהלי שבאחריותו‬
‫פועל בית הדי למשמעת‪.‬‬
‫‪231‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫‪˙ËÈϘ¯Ù ˙ÈÈÁ‰ ˙‡ Ì˘ÈÈÏ ‰„ÈÙ˜‰ ‡Ï ˙ÂËÈϘ¯Ù‰˘ ÌÈ„ÓÏÓ ÌȯÂÓ‡‰ ÌȇˆÓÓ‰‬‬
‫‪ıÚÂȉ ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ÁÂÂÈ„‰ ˙·ÂÁ ¯·„· ‰È„Ó‰‬‬
‫‪ÈΠȇ¯ .‰Ê ‡˘Â· ÌÈÁÂÂÈ„ ÁÂÏ˘ÓÏ ˙·Â˙Ή Âȇ ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘‰ ÊÎ¯Ó Ï˘ ÈËÙ˘Ó‰‬‬
‫‡‪„¯˘ÓÏ ÔΠ˙ÚÓ˘ÓÏ ÔÈ„‰ ˙È· ·‡Ï ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ Ï˘ ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂÈÏ Â¯·ÚÂÈ ‰Ï‬‬
‫‪.˙ÂÊÂÁÓ‰ Ïη ˙ÂÈÁ‰‰ Úˆȷ ˙‡ ÛÂÎ‡Ï ˙ÂËÈϘ¯Ù‰ ÏÚ ,ÌÈÙ‰‬‬
‫בית הדי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות‬
‫בית הדי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות נועד על פי חוק הרשויות‪%‬משמעת לשפוט את‬
‫עובדי הרשויות על עברות משמעת‪ .‬חוק הרשויות‪%‬משמעת והתקנות שהותקנו מכוחו מסדירי את‬
‫סמכותו ואת אופ פעולתו של בית הדי‪ .‬את חברי בית הדי‪ ,‬לרבות אב בית הדי וממלא מקומו‪,‬‬
‫ממנה לחמש שני שר המשפטי בהתייעצות ע שר הפני מרשימות של עובדי ברשויות‬
‫מקומיות שהוכנו על ידי שר המשפטי‪ ,‬מועצות הרשויות המקומיות וארגו העובדי המייצג את‬
‫המספר הגדול ביותר של עובדי הרשויות‪ .‬בית הדי ד בתובענות המוגשות לו בהרכב של שלושה‬
‫דייני שממנה אב בית הדי‪ .‬בבקשות להשעיית עובד‪ ,‬להארכת תקופת השעיית עובד ובבקשות‬
‫לשינוי משכורתו של עובד בזמ השעיה ד אב בית הדי או ממלא מקומו כד יחיד‪ .‬בכל דיו‬
‫בתובענה חייבי לדו דייני שרשומי בשלוש הרשימות )משפטני‪ ,‬נציגי ארגו המעבידי‬
‫ונציגי ארגו העובדי(‪ .‬שר הפני אחראי לקביעת תקנות בכל הנוגע למקו מושבו‪ ,‬לסדרי ניהולו‬
‫ולהחזקתו של בית הדי‪ ,‬לשכר של עובדיו ושל אב בית הדי‪ ,‬ולחלוקת ההוצאות הכרוכות‬
‫בהפעלת בית הדי בי הרשויות המקומיות‪ .‬לשר המשפטי סמכות למנות את אב בית הדי וחברי‬
‫בית הדי וכ לקבוע תקנות בכל הנוגע להליכי ההעמדה לדי בבית הדי וסדרי הדי בו‪ .‬בית הדי‬
‫מופעל על ידי מרכז השלטו המקומי‪.‬‬
‫בשני ‪ 2006 ,2005‬ו‪ 2007%‬התקבלו בבית הדי ‪ 58 ,65‬ו‪ 62%‬תובענות ו‪ ,27 ,47%‬ו‪ 38%‬בקשות‪,‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫ניהול המידע בדבר התובענות והבקשות‬
‫מזכירות בית הדי מנהלת רישו ידני של כל התובענות המוגשות לו‪ .‬בפנקס התובענות נרשמי‬
‫מספר התיק‪ ,‬ש הנאש‪ ,‬ש הרשות המקומית‪ ,‬הרכב בית הדי‪ ,‬מהות העברה‪ ,‬מועד ההקראה‪,‬‬
‫מועד מת פסק הדי וגזר הדי‪ .‬מספר התיק נרש בעת קבלת התובענה; הרכב בית הדי נרש‬
‫לאחר קביעתו ויתר הפרטי נרשמי לאחר מת גזר הדי או ביטול התובענה‪ .‬המידע האמור אינו‬
‫מנוהל במחשב כמקובל במערכת בתי המשפט הרגילה‪.‬‬
‫נמצא כי המידע שנרש בפנקס התובענות אינו כולל פרטי חשובי בדבר הלי הטיפול בתיק;‬
‫אי רישו של אלה‪ :‬מועד קבלת התובענה בבית הדי; הישיבות שהתקיימו בבית הדי בכל תיק‬
‫‪232‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫ומועדיה; הבקשות שהוגשו במהל הטיפול בתיק; הסיבה לביטול תובענה‪ .‬יוצא אפוא כי ללא‬
‫עיו בתיק התובענה עצמו לא נית לדעת פרטי חשובי על הטיפול בה‪.‬‬
‫על פי הנתוני שנרשמי בפנקס התובענות מדווח אב בית הדי מדי שנה למרכז השלטו המקומי‬
‫על מספר התובענות והבקשות שהוגשו לבית הדי באותה שנה‪ ,‬על מספר התובענות שהטיפול‬
‫בה הסתיי‪ ,‬על מספר התובענות שהטיפול בה טר הסתיי עד מועד דיווחו )בשנת ‪ 2007‬דווח‬
‫על מספר התובענות שהגישה כל רשות( ועל התפלגות התובענות לפי סוגי העברות שיוחסו‬
‫לנתבעי‪.‬‬
‫‪ÈËÂÙÈ˘ Û‚· ÌÈÈËÙ˘Ó ÌÈÎÈÏ‰Ï Ú‚Â‰ Ú„ÈÓ‰ ÈΠȈ¯ ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪,ÔÈ„‰ ˙È· ˙„Â·Ú ˙‡ ÏÚÈÈÏ Ô˙È ÍÎ .˙·˘ÁÂÓÓ ˙ÂίÚÓ ˙ÂÚˆÓ‡· ωÂÈ ‡ÂÏÓ· Ì˘¯ÈÈ‬‬
‫‪˙È·· ÌÈÈÈ„˙ÓÏ Ô˙ȉ ˙Â¯È˘‰ ˙‡ ¯Ù˘Ï ,¯Â˙ȇ ÏÚ Ï˜‰Ï ڄÈÓ‰ ¯Â˙ȇ ÔÓÊ· ÍÂÒÁÏ‬‬
‫‪Ì‚ ¯˘Ù‡È ÊίӠ·˘ÁÂÓÓ Ú„ÈÓ .˙Ó‡ ÔÓÊ· ÌÈÈÎ„Ú ÌÈÂ˙ Ï˘ ‰Ï·˜ ¯˘Ù‡Ï ÔÈ„‰‬‬
‫‪.ÔÈ„‰ ˙È·· ‰„·ډ ÈÎÈω˙ ÏÚ ‰¯˜·‰Â ·˜ÚÓ‰ ˙‡ ¯Ù˘Ï‬‬
‫אב בית הדי ומרכז השלטו המקומי מסרו בתשובותיה מספטמבר ‪ 2008‬למשרד מבקר המדינה‬
‫כי ההערה בעניי זה מקובלת עליה‪ ,‬וא יתקבלו הסיוע המקצועי והתקציב הדרושי‪ ,‬תוק‬
‫בהקד מערכת ממוחשבת לניהול תיקי בית הדי‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה מעיר כי אי צור בתוספת תקציב ובהיערכות מיוחדת כדי לעבור מרישו‬
‫ידני לרישו ממוחשב של כ‪ 60%‬תיקי בשנה‪.‬‬
‫התמשכות ההליכי בבית הדי‬
‫‪ .1‬בית המשפט העליו‪ 28‬ציטט את האמור בדוח ועדת קרמניצר‪ ,‬ש"משכי הזמ הארוכי‬
‫יחסית‪ ,‬למ הגשת התלונה ועד סיו ההליכי בתו המערכת המשמעתית‪ ...‬מביאי לפגיעה קשה‬
‫ביעילות ובתכליתיות הנדרשת ממערכת אכיפת המשמעת הציבורית‪ .‬כתוצאה מכ גוברת תחושת‬
‫האי אוני של מנהלי במערכת שאינ רואי במערכת המשמעתית כלי יעיל ושימושי לשיפור‬
‫התפקוד ביחידה ולהשגת מטרותיה‪ ,‬והתוצאה הבלתי נמנעת ‪ %‬זלזול בנורמות ההתנהגות‬
‫המקצועית מצדה של המערכת כולה‪ .‬התארכות ההליכי עלולה ג לגרו לפגיעה בקיומו של‬
‫הלי נאות והוג כלפי העובד ובתחושת הצדק"‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה בדק ‪ 19‬תיקי של תובענות שנית לגביה פסק די‪ .‬מהבדיקה עלה כי ב‪13%‬‬
‫תיקי אר הטיפול בתובענה למ קבלתה בבית הדי ועד למת פסק הדי יותר משמונה חודשי‪.‬‬
‫בשישה תיקי היה מש הטיפול יותר משנה ‪ %‬בשניי מה יותר משנתיי‪.‬‬
‫‪ .2‬אב בית הדי מסר לעובדי משרד מבקר המדינה כי אחת הסיבות להתמשכות ההליכי היא‬
‫בקשות דחייה של אחד הצדדי בתיק‪ ,‬בייחוד א ה מוגשות בסמו למועד שנקבע לדיו‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪28‬‬
‫עש"מ ‪ ,χ¯˘È ˙È„Ó ' ÈÊÈÚ˙ 7686/00‬פ"ד נה)‪.278(2‬‬
‫‪233‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫בביקורת התברר כי מתעורר קושי בתיאו מועדי לדיו‪ ,‬והדבר גור להתמשכויות הטיפול‬
‫בתובענות‪ .‬הקושי נובע מהעובדה שחברי ההרכבי )למעט אב בית הדי( ה עובדי רשויות‬
‫מקומיות הממלאי את תפקיד בבית הדי בהתנדבות; ג העובדה שדיוני בית הדי יכולי‬
‫להתקיי רק באול אחד מקשה את תיאו המועדי‪.‬‬
‫אב בית הדי הסביר במכתב מיוני ‪ 2007‬למרכז השלטו המקומי כי עבודת הדייני נעשית‬
‫בהתנדבות וכי אינו יכול לכפות עליה לקבל על עצמ לשמש כדייני בבית הדי ולהופיע‬
‫בתדירות הראויה‪" .‬ג לאחר שעובד הסכי לשמש כדיי בתיק מסוי ונקבע בתיאו עמו‪ ,‬זמ רב‬
‫מראש‪ ,‬תארי לדיו‪ ,‬אי בידי אב בית הדי כל אמצעי כפיה כאשר העובד מודיע לפתע‪ ,‬יו לפני‬
‫הדיו המיועד‪ ,‬שמסיבה זו או אחרת אי הוא יכול להתייצב‪" ,‬ושוב צריכות המזכירות לתא מועד‬
‫חדש לדיו )ע חמש נפשות לפחות( ושוב מתבזבז לשווא יו דיוני שכ לא נית בזמ כה קצר‬
‫לקבוע לאותו יו דיו חלופי‪ .‬כל זמ שעבודת הדייני תעשה בהתנדבות מלאה‪ ,‬כל עוד לא נית‬
‫לתגמל )אפילו לא בהחזר הוצאות דלק( פנסיונרי המשמשי כדייני‪ ,‬כל עוד החוק יחייב שכל‬
‫דיוני ביה"ד יתקיימו בהרכב של שלושה דייני‪ ,‬אפילו בתובענות שעניינ שולי ביותר‪ ...‬מצב‬
‫הדברי המתואר לעיל ימשי להתקיי"‪.‬‬
‫לדעת חברי ועדת קרמניצר יש להביא לשינוי המתכונת ולקבוע שהשיפוט ייעשה על ידי ד יחיד‬
‫ועל ידי הרכב קבוע במקרי חמורי בלבד‪.29‬‬
‫‪˙‡ ˙˙Ï ÔÈ„‰ ˙È· Ï˘ ‰„·ډ ˙ÂÎ˙Ó ˙‡ ÔÂÁ·Ï ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ‬‬
‫„‪.ÌÈÈÈ„‰ ÏÂÓ‚˙ ‡˘Â ˙·¯Ï Ìȷί‰‰ Ï˘ ˘Âȇ‰ ˙ÈÈÚ·Ï Ì˙Ú‬‬
‫הטיפול בבכירי ובנבחרי‬
‫הטיפול בעברות משמעת של נושאי משרות בכירות ברשויות המקומיות‬
‫בפסיקה של בית המשפט העליו נקבע כי "עובדי המדינה א ה נבדלי זה מזה‪ .‬ג א כול‬
‫כפופי לאותו די‪ ,‬יהיו אלה חוקי המדינה או כללי המשמעת‪ ,‬אי מקפידי ע כול באותה‬
‫מידה‪ .‬ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר‪ ,‬שיש עמה אמו רב יותר וסמכויות חזקות יותר‪,‬‬
‫כ יש מקו לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו‪ ,‬על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת‪.‬‬
‫לעניי זה יש הבדל בי עובד בכיר‪ ,‬הממונה על עובדי רבי ואמור לשמש דוגמא לה ולציבור‪,‬‬
‫לבי עובד זוטר‪ .‬יש מקו לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפי‬
‫ודורשי מ המזכירה שלו"‪ .30‬ועדת קרמניצר קבעה כי "יש לתבוע מהמנהלי בשירות הציבורי ‪...‬‬
‫לשמש דוגמה אישית בתחו המשמעת"‪.31‬‬
‫__________________‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪234‬‬
‫ראו עמוד ‪ 24‬בדוח הוועדה‪.‬‬
‫עש" ‪ ,χ¯˘È ˙È„Ó ' ¯Â‡ 4123/95‬פ"ד מט)‪.191 ,184 (5‬‬
‫דוח ועדת קרמניצר‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫בראש המערכת הניהוליתמקצועית של הרשות המקומית עומדי כמה נושאי משרה בכירי‪,‬‬
‫ובדר כלל החוק מחייב את הרשות המקומית למנות במכרז פומבי‪ .‬שמונה המשרות הבכירות‬
‫ביותר ברשות המקומית ה‪ :‬מנכ"ל‪ ,‬מזכיר‪ ,‬מהנדס‪ ,‬רופא וטרינר‪ ,‬יוע משפטי‪ ,‬מנהל מחלקת‬
‫החינו‪ ,‬מבקר וגזבר‪ .‬ממלאי תפקידי אלה נושאי במשרות סטטוטוריות‪ .‬חלק מהותי מתפקיד‬
‫לפקח שהרשות המקומית תפעל על פי די ובי היתר לפקח על ראש הרשות ועל עובדי אחרי‬
‫בה‪ .‬מצב זה יוצר לא אחת תלות של ראש הרשות בגורמי אלו ובמקרי אחרי יוצר ביניה‬
‫חיכוכי‪.‬‬
‫ברשויות מקומיות מסוימות התעורר חשש כי נושאי משרה בכירי עברו עברה משמעתית‪:‬‬
‫עובדי בכירי בעיריית בית שא )לפי דוחות מבקרת עיריית בית שא(; עובדי בכירי בעיריית‬
‫יהוד מונסו‪ ,‬שהתעוררו חשדות שעברו עברות פליליות בשנת ‪ ;2007‬עובד בכיר במועצה‬
‫המקומית ירכא )על פי מידע שהעביר משרד הפני בנובמבר ‪ 2005‬לראש מועצה מקומית ירכא(‪.‬‬
‫‪.˙ÂÈ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú ¯·Ú ‰Ï‡ ÌÈ„·ÂÚ˘ ˙„˘Á‰ ¯Â¯È·Ï ÌÈÎÈω ÂÓÈȘ˙‰ ‡Ï ÈÎ ‡ˆÓ‬‬
‫‪‡ˆÓ ‡Ï Ô΢ ,‰Ï‡ ˙„˘Á ÔÈÈÚ· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÂϷȘ ˙ÂËÏÁ‰ ÂÏȇ ÚÂ„È ‡Ï‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰˘ ˘˘Á ¯¯ÂÚÓ ¯·„‰ .ÌÈÈÚ· ‰˘ÏÎ ¯Â¯È· ÌÈȘ˙‰˘ ÌÈ„ÓÏÓ‰ ÌÈÎÓÒÓ‬‬
‫‪ÂÚÈ‚‰ „·· „· .Ô‰· ÌȯÈη ‰¯˘Ó ȇ˘ÂÏ ÌÈڂ‰ ˙ÂÂÏ˙·Â Ú„ÈÓ· ÏÂÙÈËÓ ˙ÂÚÓ‬‬
‫‪˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯· ÌȯÈη Ï˘ ˙ÂÂÏ˙ ,¯Â·Èˆ‰ ˙ÂÂÏ˙ ·ÈˆÎ „ȘÙ˙· ,‰È„Ó‰ ¯˜·ÓÏ‬‬
‫‪‡ ˙¢¯‰ ˘‡¯ È"Ú ,̉ÈÙÏÎ ˙ÚÓ˘Ó‰ ÈÎÈω· ,ÔÚˉ ÈÙÏ ,‰˘Ú˘ ‰Ú¯Ï ˘ÂÓÈ˘ ÏÚ‬‬
‫‪.ÂÓÚËÓ‬‬
‫‪˙¢¯‰ ˘‡¯ ÏÚ ¯˙ȉ ÔÈ· ,"ÛÒ È¯Ó¢" Ìȉ ˙¯Èη‰ ˙¯˘Ó‰ ȇ˘ÂÓ ˜ÏÁ˘ ÔÂÂÈÎ‬‬
‫‪˙¯·Ú È·‚Ï ‰ËÏÁ‰‰Â ‰¯È˜Á‰ ,¯Â¯È·‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ ÏÎ ËÚÓ΢ ÔÂÂÈÎÓ ,‰È„·ÂÚÂ‬‬
‫‪È„È ÏÚ ·Â¯ ÈÙ ÏÚ ˙È˘Ú Ô˙ÏÚى ,˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ˘‡¯ È„È· ˙ÂÈÂˆÓ ˙ÂÈ˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫‪˘˘Á· ¯·Â„Ó ¯˘‡Î ÌÈÈ˘˜ ¯¯ÂÚ˙‰Ï ÌÈÏÂÏÚ - ˙¢¯· ˙¯Èη‰ ˙¯˘Ó· Ìȇ˘Â‰‬‬
‫‪Â˙Ú„ ˙˙Ï ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .ÌȯÈη Ï˘ ˙ÂÈ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·ÚÏ‬‬
‫‪ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ Ï˘ ˙ÓÈÂÒÓ ˙·¯ÂÚÓ ˙ÈÁ· Ô‰·Â ,‰Â¯˙ÙÏ ÌÈί„ ÔÂÁ·Ï ,ÂÊ ‰È‚ÂÒÏ‬‬
‫‪˙ÂÊÂÁÓ‰ ˙Ó¯· ‡ ‰ËÓ‰ ˙Ó¯· ,ÌÈÙ‰ „¯˘Ó Ï˘ ‡ ,ÂÈ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙¯‚ÒÓ· - ‰Ï˘ÓÓÏ‬‬
‫·‪.ÌȯÈη ‰¯˘Ó ȇ˘Â Ï˘ ‰˜È„·‰Â ¯Â¯È·‰ ÈÎÈω‬‬
‫התנהלות נבחרי ציבור‬
‫ברשויות המקומיות מכהני אלפי נבחרי ציבור‪ ,‬שרוב הגדול אינ נושאי משרות בשכר‪ ,‬אלא‬
‫משרתי ציבור הנושאי בתפקיד של חברי מועצה )להל חברי מועצה שלא בשכר(‪ .‬בשנת ‪2006‬‬
‫כיהנו מאות מנבחרי הציבור במשרות של ראשי רשויות מקומיות וסגני בשכר )להל חברי‬
‫מועצה בשכר(‪.‬‬
‫בפקודת העיריות נקבע כי כל עובד בשירות עירייה וכ כל ראש עירייה‪ ,‬סג ראש עירייה או חבר‬
‫מועצה‪ ,‬איש איש בתחו חובותיו‪ ,‬יראוהו לעניי כל די פלילי כאד העובד בשירות הציבור‪.‬‬
‫‪235‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
‫ועדת קרמינצר קבעה כי יש לתבוע ג מנבחרי הציבור העומדי בראש המערכות לשמש דוגמה‬
‫אישית בתחו המשמעת‪.32‬‬
‫חברי המועצה בשכר ראשי רשויות וסגניה ממלאי משרות ציבוריות ומשולבי באורח מלא‬
‫במערכת הניהולית והתפקודית של הרשות המקומית‪ .‬ה מבצעי את עבודת מדי יו ובאורח‬
‫קבוע‪ ,‬ה חלק מהמבנה הארגוני של הרשות‪ ,‬שותפי בכירי בתהליכי קבלת ההחלטות ובביצוע‬
‫מדיניות הרשות‪ ,‬וה פועלי על פי רוב באמצעות לשכה שבמשרדי הרשות‪ .‬ה שייכי למערכת‬
‫כוח האד ומקבלי השכר של עובדי הרשויות המקומיות‪ ,‬ותנאי העסקת ושכר מפוקחי‪ ,‬בי‬
‫היתר‪ ,‬על ידי משרד הפני‪.‬‬
‫חברי המועצה שלא בשכר משולבי א) ה במערכת הניהולית והתפקודית של הרשות המקומית‪,‬‬
‫א כי במידה פחותה מזו של חבר המועצה בשכר‪ .‬ה משתתפי בישיבות מועצת הרשות‬
‫ובישיבות של ועדות המועצה העוסקות במכלול תחומי הפעילות של הרשות המקומית; ה חברי‬
‫בוועדות המקומיות לתכנו ולבנייה; ה מקיימי קשר ע תושבי הרשויות המקומיות; ה רשאי‬
‫לקבל מסמכי של הרשות ולעיי בה‪ .‬חלק מה מקיימי את פעילות במשרדי הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬ולצור מילוי תפקיד ה משתמשי באמצעיה ומצויי בקשרי עבודה ע ממלאי‬
‫התפקידי בה‪.‬‬
‫זאת ועוד חלק ממרכיבי ההגדרה של עברת המשמעת שנקבעה בחוק הרשויותמשמעת‬
‫רלוונטיי ג לפעילות של חברי המועצה‪ :‬עשיית מעשה או התנהגות באופ שפוגע במשמעת;‬
‫התנהגות שאינה הולמת את התפקיד או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של‬
‫הרשות המקומית; התנהגות בלתי הוגנת בעת מילוי תפקיד או בקשר אתו; השגת מינוי במסירת‬
‫ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניי או בשימוש באיומי או בכוח או באמצעי‬
‫פסולי אחרי; חוב סופי של ארנונה או אספקת מי לעירייה שלא שול יותר משנה‪ .‬ואילו חלק‬
‫מאמצעי המשמעת שנקבעו בחוק הרשויותמשמעת רלוונטיי ג לפעילות של חברי המועצה‬
‫בשכר‪ ,‬כגו הפקעת משכורת‪.‬‬
‫·˘‪·Â¯ ÂÈÙÏ - È˘ÚÓ ÏÂ˜È˘ Ï˘·Â "¯Á·‰ ÔÈ„"Ï ÌÈ„ÓÂÚ ÌȯÁ·‰˘ ˙ÈÎ¯Ú ‰ÒÈÙ˙ Ï‬‬
‫‡‪Âȇ „·ÂÚ Âȇ˘ ÈÓÏ ÌÈÓȇ˙Ó Ìȇ È˙ÚÓ˘Ó‰ ÔÈ„· ÌÈÈ·È˘ه‰ ˙ÚÓ˘Ó‰ ÈÚˆÓ‬‬
‫‪ÌÈÏÁ Ìȇ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· ÌÈ„·ÂÚ ÏÚ ÌÈÏÁ‰ ˙ÚÓ˘Ó‰ ÈÈ„ ÈÎ ÔÈ„· Ú·˜ ,¯Î˘ Ï·˜Ó‬‬
‫‪‰ÙÈ· ÈڈӇ ‰˜È˙‡ ÈÏÏÎ ÂÚ·˜ ‡Ï ÔÎ ÂÓÎ .(¯Î˘· ‡Ï˘Â ¯Î˘·) ¯Â·Èˆ‰ ȯÁ· ÏÚ‬‬
‫·„‪,‰·Â‚˙Ï ˙Âȇ¯‰ ˙ÂÈ‚‰˙‰ ˙ÂÓÈȘ ,‰Ê ÔÙ‡· .˙ÒΠȯ·Á ÏÚ ÌÈÏÁ‰ ÌÈÏÏÎÏ ‰ÓÂ‬‬
‫˘‡‪‰Â‰Î‰ ˙˜ÒÙ‰ ,ÔÓˆÚÏ˘Î ,˙˜ȄˆÓ Ôȇ Ì‚Â ˙ÈÏÈÏÙ ‰¯·Ú È„Î ˙ÂÚÈ‚Ó ÔÈ‬‬
‫‪‡ ‰˜È˙‡ ÔÂ‚Ó ˙ÏÁ‰ Ï˘ ˙¯˘Ù‡ ÔÂÁ·Ï ÌÂ˜Ó ˘È ,‰Ï‡Î ˙ÂÈ‚‰˙‰ È·‚Ï .33˙ȯ·Ȉ‰‬‬
‫‪.˙ÈÓ‡ω ‰Ó¯· ¯Â·Èˆ ȯÁ· È·‚Ï ‚‰Π˙ÚÓ˘Ó‬‬
‫‪.ÂÊ ‰È‚ÂÒÏ Ì˙Ú„ ˙‡ ˙˙Ï ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ‬‬
‫משרד המשפטי מסר בתשובתו כי היוע המשפטי לממשלה בוח בימי אלו את האפשרות‬
‫להכפי) נבחרי ציבור לדי משמעתי וא) קיי לאחרונה כמה ישיבות לבחינת היבטי שוני של‬
‫סוגיה זו‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪236‬‬
‫ש‪ ,‬ש‪.‬‬
‫ראו מבקר המדינה‪ ,‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ·Â ÌȄ‚ȇ· ,ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙¯Â˜È·‰ ÏÚ ˙ÂÁ„ ,‬שנת‬
‫‪ ,2003‬בפרק "חלוקת כרטיסי חינ לחברי מועצה ולבעלי תפקידי ברשויות המקומיות"‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬
‫הטיפול במשמעת בשלטו המקומי‬
‫תיקו חוק הרשויותמשמעת‬
‫מבקר עיריית אילת הציע ליוע המשפטי לממשלה‪ ,‬במכתב מספטמבר ‪ ,2005‬לבחו אפשרות‬
‫לשינוי החוקי שלפיה ננקטי הליכי משמעתיי נגד עובדי הרשויות המקומיות‪ .‬בי היתר‬
‫בעקבות פנייה זו החל משרד המשפטי לפעול לבחינה ולתיקו של חוק הרשויותמשמעת‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2005‬התקיימה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ישיבה בנושא הליכי משמעת ברשויות המקומיות בלשכת‬
‫המשנה ליוע המשפטי לממשלה )אזרחי(‪ ,‬שבה השתתפו נציגי ממשרד המשפטי‪ ,‬משרד‬
‫הפני‪ ,‬מרכז השלטו המקומי‪ ,‬אב בית הדי למשמעת‪ ,‬יועצי משפטיי מכמה רשויות מקומיות‬
‫ומבקר עיריית אילת‪ .‬בישיבה הועלו הבעיות באכיפת הליכי המשמעת על העובדי ברשויות‬
‫המקומיות‪ .‬בסיכו הישיבה הוחלט שמשרד הפני יכי טיוטה להצעת חוק לתיקו חוק הרשויות‬
‫משמעת‪.‬‬
‫הכנת הטיוטה הוטלה על היועצת המשפטית של האג) לכוח אד ושכר במשרד הפני‪ .‬במהל‬
‫הביקורת‪ ,‬במאי ‪ ,2008‬מסרה היועצת המשפטית לנציג משרד מבקר המדינה כי את הטיוטה‬
‫האחרונה של התיקו כתבה שנה קוד לכ‪ ,‬במאי ‪ .2007‬המרכז לשלטו מקומי העיר באוגוסט‬
‫‪ 2007‬את הערותיו לטיוטה‪ ,‬ואול מאז טר עיינה בהערותיו‪ .‬במהל ביצוע ביקורת זו קיימו נציגי‬
‫משרד המשפטי ומשרד הפני דיוני נוספי בקשר לתיקו חוק הרשויותמשמעת‪.‬‬
‫‪ÔÂËÏ˘· ˙ÚÓ˘Ó· ÏÂÙÈˉ ÌÂÁ˙· ˙ÂÈ˙Â‰Ó ˙ÂÈÚ· ÏÚ ÌÈÚÈ·ˆÓ ‰Ê Á„ Ï˘ ÂȇˆÓÓ‬‬
‫‪,ÍÎÏ ˙ÂÚ„ÂÓ‰ Û¯Á .‡˘Â· ÂÚ·˜˘ ˙ÂȘÂÁ‰ ˙Âӯ‰ Ô˜È˙ ˙ÂÎȯˆÓ ÏÂÎÈ˘ ,ÈÓ˜Ӊ‬‬
‫‪ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ .ÌÂÈÒ ÏÏÎÏ ÚÈ‚Ó Âȇ ͯ‡˙Ó ˜ÂÁ‰ Ô˜È˙· ÏÂÙÈˉ‬‬
‫‪ÌÈ˘ ˘ÂÏ˘ ËÚÓÎ ÌÈ΢Ó˙Ó‰ ÌÈÎωӉ ˙‡ ÌÈÏ˘‰Ï ‡˘Â· ÏÂÙÈˉ ˙‡ ˘ÈÁ‰Ï‬‬
‫‪.˙ÚÓ˘Ó-˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˜ÂÁ Ô˜È˙Ï‬‬
‫סיכו‬
‫‪ÏÚ ˙È˘ÓÓ ‰ÚÙ˘‰ ˙ÂÈ‰Ï ‰ÈÂ˘Ú ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú· ÏÂÙÈˉ Èί„Ï‬‬
‫¯‪.ÂÏÂΠȯ·Ȉ‰ ˙Â¯È˘· ¯Â·Èˆ‰ ÔÂÓ‡ ÏÚ Í΢ ÍÂ˙ÓÂ Ô‰Ï˘ „˜Ù˙‰ ˙Ó‬‬
‫‪ÈÂ˜Ï ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙ÚÓ˘Ó ÈÈÈÚ· ÏÂÙÈˉ˘ ÌÈ„ÓÏÓ ‰Ê ˙¯Â˜È· Á„ Ï˘ ÂȇˆÓÓ‬‬
‫‪.È˙ÂÚÓ˘Ó Ô˜È˙ ÔÂÚËÂ‬‬
‫‪˙ÂÈ¢¯‰ ,ÌÈÙ‰ „¯˘Ó˘ „ÓÏÏ È„Î ÂÏÚ‰˘ ÌȇˆÓÓ· ˘È ,‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï‬‬
‫‪Â˙Â·È˘Á· ˙˜ÙÒÓ ‰¯Î‰ ÍÂ˙Ó ‰Ê ÔÈÈÚ· ÂÏÚÙ ‡Ï ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ˙ÂÈÓ˜Ӊ‬‬
‫‪.χ¯˘È· ȯ·Ȉ‰ ˙Â¯È˘‰ ˙„ÂÒÈ ÏÚ ˙ȯ˘Ù‡‰ Â˙ÚÙ˘‰·Â‬‬
‫˙‪:ÌÈ¯Â˘ÈÓ ‰Ú·¯‡· ‰ÏÂÚÙ ·ÈÈÁÓ Á„· ÂÏÚ‰˘ ÌÈȘÈω Ô˜È‬‬
‫‪ÌÈȘ˙ ‰ËÏÁ‰Â ¯Â¯È· ÈÎÈω ÏÚ ,˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰ ÌÂȘ ÏÚ „ÈÙ˜‰Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ‬‬
‫‪.ԉȄ·ÂÚ ˙ÚÓ˘Ó· ÏÂÙÈË· ÔÂÈ¢ ˙ÂÈ·˜Ú ,˙„ÈÁ‡ ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï ÔÎÂ‬‬
‫‪237‬‬
‫דוח על הביקורת ברשויות מקומיות‬
ÏÂÚÙÏ ˙ÂÈÁ‰Â ÌÈω Ú·˜Ï ÂÈÏÚ - ¯„Ò‡ÓÎ ÏÂÚÙÏ Â˙ÂȯÁ‡· ¯ÈÎ‰Ï ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ
˙ÂÏÂÚÙ ÌÈȘÏ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÂÓÈȘ˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÏÚ ÈÏÏÎ Ú„ÈÓ ÊÎ¯Ï ,Ì˙ÚÓˉÏ
.˙ÂÈ¢¯· ˙ÚÓ˘Ó· ÏÂÙÈˉ ÏÚ ‰¯˜·Â ˙¯Â˜È·
ÂÊ ˙¯‚ÒÓ·Â ˜ÂÁ‰ Ô˜È˙Ï Ì˙ÏÂÚÙ ˙‡ ˘ÈÁ‰Ï ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ
ÏÂÙÈˉ ÌÚ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ ˘‡¯ È„È· ÔÈÈÚ· ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ÊÂÎȯ ÌÚ ,¯˙ȉ ÔÈ· ,„„ÂÓ˙‰Ï
.˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ¯Â·Èˆ‰ ȯÁ· Ï˘ ˙ÚÓ˘Ó ˙¯·Ú·
˙ÂÓÈȘ˙Ó‰ ‰ÙÈ· ˙ÂÏÂÚÙ È·‚Ï ÁÂÂÈ„ Èω Ú·˜Ï ‰¯Ë˘Ó‰Â ÌÈËÙ˘Ó‰ „¯˘Ó ÏÚ
.Âχ ÌÈω Ï˘ Ì˙ÙÈÎ‡Ï ÏÂÚÙÏ ÔΠ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ È„·ÂÚ „‚Î
238